ויקיטקסט hewikisource https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.39.0-wmf.23 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיטקסט שיחת ויקיטקסט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה עמוד שיחת עמוד ביאור שיחת ביאור מחבר שיחת מחבר תרגום שיחת תרגום מפתח שיחת מפתח מקור שיחת מקור TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה גאדג'ט שיחת גאדג'ט הגדרת גאדג'ט שיחת הגדרת גאדג'ט 4 34 1417491 1416887 2022-08-09T20:54:47Z Editor259 28663 /* תבנית לפסוקי משלי בן סירא */ wikitext text/x-wiki {{/פתיח}} ==הצעה: ביאור [[משנה תורה]]== אני חושב שלצד [[ביאור:בראשית א|התנ"ך]] [[ביאור:משנה|המשנה]] ו[[ביאור:בבלי ברכות דף ב|הגמרא]] המבוארים, עלינו להשלים את הסט ולהוסיף גם את המשנה תורה לרמב"ם. {{ש}} בהתחלה היססתי להציע בגלל הכמות המעטה של המשתמשים הפעילים, אך אני חושב שכל אחד יוכל לתרום קצת ואולי מישהו יחליט לאמץ את הפרוייקט {{קטן|(אני אישית חושב שאני לא מתאים)}}. בכל מקרה כדאי להתחיל ולהכין את התשתית. {{ש}} צריכים גם כמובן לדון על אופי ומבנה הפירוש, אבל קודם כל מה דעתכם? בברכה --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 12:19, 22 בפברואר 2021 (IST) : דעתי האישית, הלוואי וקודם לכן היינו מעלים את מפרשי הרמב"ם המסורתיים. צריכים לעבוד גם על תשתית שבו ניתן להציג תצוגה משולבת של מפרשי רמב"ם על הרמב"ם, בין אם הם יוצגו על כל הלכה והלכה בנפרד או על בסיס הפרקים...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 13:33, 22 בפברואר 2021 (IST) ::התחלתי בהעלאה מספריא זה המון עבודה ויש לרמב"ם אין ספור מפרשים, אך מה אתה חושב על הרעיון? --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 13:53, 22 בפברואר 2021 (IST) ::לגבי העניין השני אתה צודק, אולי צריכים לחלק לקטעים לפי ההלכות, את המפרשים --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 13:57, 22 בפברואר 2021 (IST) ::: אני לגמרי מסכים עם Roxette. צריך לטפל קודם כל בנושאי הכלים של הרמב"ם שנדפסו במהדורות הדפוס הישנות ולשלב אותם בדפי ההלכה הבודדת. אחר כך ניתן יהיה לדבר על ביאור. ::: כדי שנוכל בכלל לעשות ביאור כזה, צריך מתנדב שיתחיל במשימה ויסלול את הדרך לבאים בעקבותיו. מישהו שיש לו היכרות עם הרמב"ם ועם שיטתו ההלכתית. מישהו שיודע ללקט מהמפרשים ומהפוסקים (כדוגמת מרן הבית יוסף) ולשלב תמצית מדבריהם על סדר ההלכות. הייתי מתנדב לזה אילו היה לי זמן, אבל זה דורש המון עבודה ומאמץ ואני לא מרגיש שאני מסוגל להירתם לזה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:59, 22 בפברואר 2021 (IST) :::::טוב כנראה שאתם צודקים צריכים לחכות עד להעלאת מפרשי הרמב"ם, התחלתי להעלות את המשנה למלך אבל איך לשלב אותו בהלכות בודדות? --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 14:05, 22 בפברואר 2021 (IST) ::::::צריך לעשות בשביל זה תבנית, שתשלב מתוך דפי המשנה למלך את הקטע של כל הלכה והלכה. בשביל זה יש צורך גם לסמן את הטקסט של כל הלכה והלכה עם <nowiki><קטע התחלה=א/> ו-<קטע סוף=א/></nowiki> מסביב להלכה א, וכן על זה הדרך. תגים אלו מאפשרים לשלב את הקטע שבין ההתחלה לסוף במקומו הראוי לו באמצעות התבנית. אם אין מישהו אחר שיתנדב, אני מניח שאני יכול ללמוד ליצור תבנית כזו או לערוך תבנית קיימת אם כבר ישנה שם.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:40, 22 בפברואר 2021 (IST) :::::::בסדר תודה רבה אני יתחיל לשים תגי קטע --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 15:45, 22 בפברואר 2021 (IST) :::::::אבל איך זה יסתדר לפי הפרקים (כלומר איך ידעו שזה הלכה א בפרק א וללא בפרק ב)? --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 16:12, 22 בפברואר 2021 (IST) ::::::::בשביל זה צריך לשים כל פרק בדף נפרד. למשל: [[משנה למלך/יסודי התורה/א]] לפרק א, וכן הלאה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:43, 22 בפברואר 2021 (IST) ::::::::לחילופין, ניתן להשתמש בתג כפול כך: <nowiki><קטע התחלה=א ב/> ו-<קטע סוף=א ב/></nowiki> עבור פרק א הלכה ב, וכן לכל פרק ולכל הלכה בתוך הפרק.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:49, 22 בפברואר 2021 (IST) :::::::::זה יהיה קצר מידי לחלק לפרקים אני אבחר באפשרות השנייה, תודה רבה--[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 18:01, 22 בפברואר 2021 (IST) ::::::::::ליתר ביטחון, אתה יכול בבקשה לבדוק [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%9A/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&curid=393986&diff=1054378&oldid=1053263&diffmode=source כאן] האם אני מוסיף טוב את התגי קטע, תודה רבה --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 20:19, 22 בפברואר 2021 (IST) :::::::::::אתה מוסיף טוב. אם אתה רוצה, אני יכול לעשות את העבודה הזאת בסוף עם בוט במקום שתעשה ידנית כל פעם. בשביל זה אתה צריך לשמור על מודל קבוע של כותרות כמו ששמרת עד עכשיו. אגב, למה אתה משתמש בכותרת מסדר ראשון לפרק (=פרק ד=) ושני להלכה (==הלכה ו==) במקום שני ושלישי כמקובל? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א באדר ה'תשפ"א • 21:26, 22 בפברואר 2021 (IST) ::::::::::::לא ידעתי מה מקובל אני יכול לשנות אם יש בכך צורך. [[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 08:31, 23 בפברואר 2021 (IST) {{שבירה}} המקובל הוא שני לפרק ושלישי להלכה, אבל אני לא חושב שזה קריטי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:20, 23 בפברואר 2021 (IST) :לא קריטי אבל יותר אסתטי לדעתי. כותרות מסדר ראשון ושני נראות בדיוק אותו דבר והמדרג לא ברור. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ב באדר ה'תשפ"א • 21:52, 23 בפברואר 2021 (IST) ::לדעתי כותרות מדרגה 2 יותר נוחות כי יש קווים מפרידים אז יותר שמים לב לחלוקה. --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 10:20, 24 בפברואר 2021 (IST) :::האם אתם חושבים כשהמפרשים בתחילת כל הלכה מצטטים את הרמב"ם לשים את הציטוט מהרמב"ם בשורה נפרדת או לא? --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 12:20, 24 בפברואר 2021 (IST) :::::באותה שורה עם מספר רווחים קשיחים מפרידים, למשל באמצעות התבנית{{ררר}}{{תב|ררר}}.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:00, 24 בפברואר 2021 (IST) ::::::אני אישית מעדיף תבנית {{תב|דה מפרש}} שגם עושה רווחים וגם מדגיש את דיבור המתחיל. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:02, 24 בפברואר 2021 (IST) :::::::צודק, שכחתי ממנה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:05, 24 בפברואר 2021 (IST) ::::::::תודה, א. לגבי הכותרות נראה לי שאם לא מחלקים לפרקים אז כדאי להשתמש לכותרות בדרגות 2 ו3, ואם מחלקים לפרקים (שזה ארוך) אז רק ב2. {{א|Shalomori123}} הבוט יצליח לעבוד ככה? ::::::::ב. דניאל לפי מה שהבנתי אם משתמשים ב[[תבנית:ממ]] אי אפשר לשמור על הנוסח המקורי של הטקסט לכן אינני משתמש בה. --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 15:52, 24 בפברואר 2021 (IST) :::::::::::{{א|פלטי בן ליש}}, אני מכניס תבנית {{תב|ממ}} '''בנוסף''' לנוסח המקורי של הטקסט. דוגמאות לכך ניתן לראות כמעט בכל עריכה שאני כרגע מקליד ב[[נפש דוד]]. על אף שמדובר בכפילות ומיותר, מבחינה פרקטית זה מבליט את הקישור אל עין הקורא ועוזר למצוא את "נקודות העוגן" של רצף המאמר. אבל כמובן, לשיקולך. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:08, 24 בפברואר 2021 (IST) {{שבירה}} {{א|פלטי בן ליש}}, לדעתי כדאי מאוד לעשות את זה אחיד ותמיד לחלק את זה לפרקים גם כשזה לא ארוך, למען הסדר הטוב. אם פעם תעשה הכל בדף אחד ופעם פרקים פרקים זה סתם יבלבל את מי שרוצה להפנות לשם.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:13, 24 בפברואר 2021 (IST) :אני יכול לעשות שהבוט יחפש כותרות הן מסדר שני והן משלישי, כל עוד יש דף שמקשר לכל דפי המשנה של מפרש, אבל מסכים עם נחום שעדיפה אחידות מכל הבחינות. הייתי צריך לעשות עבודה קשה עם [[שיטה מקובצת על הש"ס]] בגלל שחלק מהפרקים מחולקים לדפים וחלקם לא, וגם לא היה דף ראשי שמקשר לכל דפי המסכת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג באדר ה'תשפ"א • 21:14, 24 בפברואר 2021 (IST) ::בסדר אני יתקן זאת, צריכים גם לחשוב איך להציג את השגות הראב"ד--[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 22:00, 24 בפברואר 2021 (IST) :::יש מקרים שיש יותר מהשגה אחת לאותה הלכה? כי אם לא, אז זה מאוד פשוט: יש לשים כל השגה בדף (לדוג': [[השגות הראב"ד על הרמב"ם/הלכות יסודי התורה/א/ב]] (אם יש השגה על יסוה"ת פרק א' הלכה ב'), ולשלב בדף ההלכה, ידנית או באמצעות בוט שיבדוק את קיומו של הדף, ולשים עם תבנית דומה לזו שיש ב{{תב|פרשע}} או {{תב|פרשע1}} לביאור הלכה, הפנייה בטקסט של הרמב"ם שתהיה נסתרת בדף הפרק וגלויה בדף ההלכה, מהטקסט של הרמב"ם למדור של השגה. :::אם יש יותר מהשגה אחת לאותה הלכה זה נהיה קצת יותר מורכב, אבל לא נראה לי שיש יותר מדי מקרים כאלה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:14, 25 בפברואר 2021 (IST) ::::תודה, אך לא הבנתי למה יהיה בעיה אם יש 2 השגות להלכה אחת? :::::כי צריך ליצור עוגן נפרד לכל השגה והפנייה נפרדת מהטקסט של הרמב"ם לכל השגה, זה למה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:44, 25 בפברואר 2021 (IST) ::::::ולמה אי אפשר לעשות זאת ע"י תגי קטע כמו בשאר המפרשים, זה יהיה מלא עבודה ליצור דף על כל השגה. --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 21:35, 2 במרץ 2021 (IST) :::::::אפשר גם. תעשה מה שאתה מבין.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 02:04, 3 במרץ 2021 (IST) ::::ב[[משנה למלך]] יצרתי הרבה דפים של פרקים וכתבתי '''פרק''', לדוג' [[משנה למלך/הלכות תלמוד תורה/פרק ד]] במקום [[משנה למלך/הלכות תלמוד תורה/ד]] ראיתי שלא נהוג פה לעשות ככה אז נראה לי שצריכים להעביר את הדפים. פורים שמח--[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 14:39, 25 בפברואר 2021 (IST) :::::אכן, כדאי לדעתי שיהיה אחיד. צום קל, ופורים שמח ובטוח!--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:44, 25 בפברואר 2021 (IST) ====כותרת מיוחדת למפרשי הרמב"ם==== האם אתם חושבים שצריכים ליצור תבנית כזו שתקשר לפרק ברמב"ם ולמפרשים אחרים? --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 20:30, 15 במרץ 2021 (IST) :למה לא. עדיף. אפשר גם להשתמש ב{{תב|ניווט ספר}} החדשה ולקשר לפרקים הקודם והבא. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"א • 22:18, 15 במרץ 2021 (IST) ::אפשר לעשות אותה כמו כמו תבנית {{תב|מפרשים למסכת ברכות}} --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 14:11, 16 במרץ 2021 (IST) :::{{בעד}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:49, 16 במרץ 2021 (IST) ::::גם {{בעד}} אך אני לא יודע איך עושים את זה, נראה לי שצריכים ליצור תבנית נפרדת לכל 'הלכות X' --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 16:03, 16 במרץ 2021 (IST) :::::אולי [[משתמש:מושך בשבט]] יוכל לסדר משהו אוטומטי כשיחזור מחופשת הוויקי שלו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 00:55, 17 במרץ 2021 (IST) :::::: @[[משתמש:Nahum|Nahum]], תוכל לתמצת לי את הדיון ולכתוב מה בדיוק צריך לעשות? <b><font color="669966">[[User:מושך בשבט|<big>מושך בשבט</big>]] </font></b><big>(</big><font family="'GUTTMAN MANTOVA'" size="2">^{[[User talk:מושך בשבט|שיחה]]}<big>\</big>_{[[מיוחד:Contributions/מושך בשבט|תרומות]]}</font><big>)</big> 20:55, 17 במרץ 2021 (IST) :::::::תבנית "מפרשים למשנה תורה לרמב"ם" עבור מפרשי הרמב"ם, שתקח את שם ההלכות מתוך רשימה של כל ה"הלכות" ב-14 ספרי הי"ד החזקה (אני יכול להכין את הרשימה אם אין מישהו אחר שמתנדב), ותשמש לקישור בין מפרשי הרמב"ם כדוגמת הקישורים בתבנית "מפרשים למסכת פלונית". צריך לראות איזה מפרשים יש לנו לכל ספר מספרי הי"ד (רוב המפרשים אמורים להיות קיימים לכל החיבור). --[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:37, 18 במרץ 2021 (IST) ::::::::יש פה רשימה [[W:משנה תורה#מבנה החיבור]] ::::::::יש מפרשים שהם לא על כל הספרים כדוג' [[מגיד משנה]] ו[[דברי ירמיהו על הרמב"ם]] -[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 19:22, 18 במרץ 2021 (IST) ::{{א|מושך בשבט}}, יש התקדמות בנושא?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:16, 13 באוקטובר 2021 (IDT) :::{{א|shalomori123}}, תוכל אולי אתה להיכנס לעובי הקורה ולטפל בנושא?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:33, 1 בפברואר 2022 (IST) ::::באיזה עניין? ::::א. קישור בין פרק של הרמב"ם למפרשיו על אותו הפרק - כבר קיים (יש מה לשפר) בתבנית של פרק ברמב"ם. ::::ב. אחידות במפרשים ותצוגה אוטומטית של המפרשים בדפי ההלכות - לגמרי נמצא ברשימת הפרויקטים שלי וכשאמצא זמן אשתדל לשפר את התחום. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ל' בשבט ה'תשפ"ב • 17:04, 1 בפברואר 2022 (IST) :::::אוקיי, תודה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:02, 1 בפברואר 2022 (IST) == דפי תוספתא - צריכים לבנות בצורה דומה של דפי המשניות == המצב הנוכחי בעייתי. ראה לדוגמה כשמפנים אל {{ממ|תוספתא|חולין|א}} (לעומת {{ממ|תוספתא|חולין}} או {{ממ|תוספתא|בבא קמא|ז}}. אין סדר למהדורות השונות ואיזה מהן הוא ברירת המחדל. לדעתי, יש לסדר את ארגון התוספתא כך: שמישהו ילך אל הדף [[תוספתא/ברכות/א]], ושם יופיע דף של שילובים, הן של מהדורות השונות, והן של מפרשים על התוספתא. כך: <nowiki>==מהדורות התוספתא==</nowiki>{{ש}} <nowiki>===מהדורת וילנא===</nowiki>{{ש}} <nowiki>===מהדורת בארי===</nowiki>{{ש}} <nowiki>===מהדורת צוקרמדל===</nowiki>{{ש}} <nowiki>===מהדורת קריאה נוחה===</nowiki>{{ש}} <nowiki>==מפרשי התוספתא==</nowiki>{{ש}} <nowiki>===מפרש 1===</nowiki>{{ש}} <nowiki>===מפרש 2===</nowiki> הארגון הנוכחי מאוד מבולגן ולא אחיד. מישהו שיכול לעזור ביצירת תשתית לתבנית שכזו, או אפילו לשנות ולשפץ את התבנית הנוכחית {{תב|כותרת לפרק תוספתא}}, תבא עליו הברכה....--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:34, 4 באפריל 2021 (IDT) :מסכים שצריך דפי ברירת מחדל. מצד שני, האם דף כמו זה לא יהיה עמוס מדי אם זה פרק שלם? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג בניסן ה'תשפ"א • 20:01, 4 באפריל 2021 (IDT) ::סליחה שאני מצטרף באיחור, שמתי לב לדיון החשוב הזה רק עכשיו. ::אני מאמין שהמקום הרצוי לשילוב הוא בדפי ההלכה הבודדת. אני לא בטוח שזה אפשרי בצורה אוטומטית כי ייתכן שיש מקומות שהחלוקה להלכות (בניגוד לחלוקה לפרקים, שהיא למיטב ידיעתי אחידה) עשויה לפעמים להשתנות ממהדורה למהדורה. ::מתייג את [[משתמש:Roxette5]] ו-[[משתמש:Shalomori123]], וכל מי שרוצה להצטרף לדיון מוזמן.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:56, 26 בנובמבר 2021 (IST) :::אני לא מספיק מכיר את התוספתא כדי לענות על השאלות על המהדורות. אם צריך עזרה בפן הטכני, כמו יצירת תבנית,או הרצת בוט אם זה כן תואם, אני יכול לעזור. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ב בכסלו ה'תשפ"ב • 10:38, 26 בנובמבר 2021 (IST) ::::אני מציע שנתבסס באופן עקבי על החלוקה להלכות במהדורת ווילנא. אם למישהו יש מה להעיר או להוסיף, זה הזמן.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:56, 28 בינואר 2022 (IST) :::::אין לי מה להוסיף. אני חושב שכל נסיון כלשהו ליישר כאן קו תהיה מועיל.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:09, 28 בינואר 2022 (IST) :::::שבוע טוב לכולם. במהדורת [[ביאור:תוספתא]] השתמשתי בכמה מקורות: אם היתה למסכת מהדורה של בארי (המבוסס על ליברמן) - השתמשתי בחלוקת ההלכות שבה והיא היתה הבסיס לעבודה. הבעיה היא שהמהדורה שלו אינה כוללת את כל הש"ס, ולכן בהרבה מסכתות נאלצתי לכתוב לפי המהדורה של צוקרמנדל. הפרקים זהים בדרך כלל אבל חלוקת ההלכות שונה לגמרי. כך יצא יצור כלאיים, חלקו מחולק לפי ליברמן וחלקו - לפי צוקרמנדל. אחרי שכתבתי את הביאור אני לא מתכוון לשנות את הבסיס, וגם אם בארי יוסיף מסכתות אני לא מתכנן להשתמש בהן. [[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 19:34, 29 בינואר 2022 (IST) ::::::מהדורת הביאור שלך יוצאת דופן בכך שהיא לא מבארת הלכות בודדות אלא חטיבות בתוך פרק שלם שכוללות לרוב יותר מהלכה אחת כל אחת, כך שלא כל כך רלוונטי לשלב אותה בדף ההלכה המשלב את כל המהדורות, ולכל היותר אפשר לקשר מדף ההלכה המשלב לדף הפרק במהדורה המבוארת. מכיוון שכפי שאמרת, הפרקים לרוב זהים בכל המהדורות, זה לא אמור להוות בעייה לדעתי. שבוע טוב, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:49, 29 בינואר 2022 (IST) == שינוי הקישורים של תפריט "הדפסה/ייצוא" == בתפריט הימני (ה-Sidebar) מופיעים תחת "הדפסה/ייצוא" כמה כלים – "יצירת ספר", "גרסה להדפסה", "הורדת EPUB", "הורדת MOBI", "הורדת PDF" ו-"תסדירים אחרים". כל התסדירים (למעט גרסה להדפסה) בלתי-שמישים לחלוטין ([[phab:T274521|ראו באג #T274521]]). אני מעוניין להסיר את הקישורים למעט "גרסה להדפסה", ולהוסיף מחדש אופציית הייצוא של "הורדה כ-PDF" ע"י ElectronPdfService במקום WS-Export. יש הבדל של שמים וארץ בין שתי אפשרויות הייצוא: ראו [https://ws-export.wmcloud.org/?page=חוק_זכות_יוצרים&lang=he&format=pdf ייצוא ל-pdf באמצעות WS-Export] לעומת [https://he.wikisource.org/api/rest_v1/page/pdf/חוק_זכות_יוצרים ייצוא ל-pdf באמצעות ElectronPdfService]. בשלב הראשון, אני מעלה את ההצעה לאישור הקהילה. בשלב השני, דרושה עזרה טכנית. ה-Sidebar נבנה ע"י התוספים השונים של מדיהויקי. ניתן לבצע את השינוי באמצעות עריכת ה-Sidebar ע"י קוד ג'אווהסקריפט ב-Common.js (זה משהו שאני יכול לעשות). האם מישהו מהמומחים כאן מכיר דרך יותר "נכונה" לעדכן את ה-Sidebar? ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 18:21, 18 באפריל 2021 (IDT) אעדכן ש[ככל הנראה] ניתן להחזיר את הקישור לשימוש ב-ElectronPdfService ע"י ביטול תוסף WS-Export. אני מעלה לדיון (ואח"כ להצבעה) הצעה להשבית את התוסף WS-Export בוויקיטקסט העברי עד שהתוסף יהיה בר-שימוש להדפסת ספרים/דפים בעברית. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 18:36, 18 באפריל 2021 (IDT) ---- {{דווח בפבריקטור|280637}} <span dir="ltr">'''Proposition to disable the WS-Export extension:'''</span> * {{בעד}}. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' באייר ה'תשפ"א • 01:24, 19 באפריל 2021 (IDT) * גם אני {{בעד}}. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 20:07, 19 באפריל 2021 (IDT) * {{בעד}} ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 21:10, 19 באפריל 2021 (IDT) * {{בעד}}.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:31, 19 באפריל 2021 (IDT) ===עדכון=== :[[משתמש:Fuzzy]], כל הכבוד ויישר כוח לך על המעקב והטיפול בנושא. כיצד מתקדם העניין? ובאילו "מספרי באגים" בפאבריקאטור מתקיים הטיפול בנושא? אשמח לעדכון קצר וסיכום המצב הקיים כרגע. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:18, 26 בנובמבר 2021 (IST) :: הבקשה לביטול תוסף WS-Export נמצאת ב-[[phabricator:T280637|T280637]]. המפתחים של WS-Export עובדים על תיקון הבאגים השונים שהצגתי להם. הדיון הזה נמצא ב-[[phabricator:T274521|T274521]]. לדעתי, גם לאחר שהם יתקנו את כל הבאגים, הדפסה ל-pdf תמשיך לתת תוצר הרבה יותר טוב וקריא מהתוצר של WS-Export. היתרון היחיד של הנ"ל הוא בייצוא לפורמט eBooks. רשמתי להם שהתוסף לא טוב עבור הוויקיטקסט העברי, אבל הם גוררים רגליים. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 19:28, 4 בינואר 2022 (IST) :::{{אגודל למעלה}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:45, 5 בינואר 2022 (IST) : הבאג הזה פתוח יותר מדי זמן. אשמח אם המשתמשים מכאן יכנסו לדיווח ויבקשו לקדם את שינוי הקונפיגורציה הנדרש, כדי שאופציית הייצוא ל-pdf תחזור לעבוד. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 17:44, 10 ביולי 2022 (IDT) :: שאלת תם (לא מתמצא בנבכי WS-Export לעומת הייצוא ל-pdf) - כמה זה משהו שאנחנו יכולים לשלוט בו באמצעות [[מדיה ויקי:Epub.css]]? האם זה משפיע גם על ה-pdf ש-WS-Export מייצר? [[משתמש:YehudaDe|YehudaDe]] ([[שיחת משתמש:YehudaDe|שיחה]]) 00:10, 14 ביולי 2022 (IDT) ::: לדעתי אפשר להוסיף סקריפט ב-Commons.js שיחזיר את הקישורים. הסגנונות ב-Epub.css לא מספיקים. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 23:17, 16 ביולי 2022 (IDT) == שבי"ל == מי יודע מה הם ראשי התיבות של שבי"ל, שמופיע בדפים מוזרים כמו [[אמ]] או [[אלמ ג]]? אני רוצה לצמצם את הדפים המוזרים האלה או לפחות להעביר אותם לדפי משנה של משהו, ואולי הצורה הנכונה היא [[שבי"ל/אמ]] אם נבין מה זה שבי"ל... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד באייר ה'תשפ"א • 15:58, 26 באפריל 2021 (IDT) :מתייג את [[משתמש:Erel Segal]].--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:47, 26 באפריל 2021 (IDT) :מדובר בספר קונקורדנציה ישן שמצאתי, ששם מחברו שבי"ל - אני לא יודע מי זה בדיוק - לא כתוב השם המלא. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י"ד באייר ה'תשפ"א 19:09, 26 באפריל 2021 (IDT) :: [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]], ראה [[מחבר:שבי"ל]], וראה [[ספר המילים של שבי"ל]]. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:34, 26 באפריל 2021 (IDT) :::תודה לכם! לדעתכם אלו צריכים להיות דפי משנה של [[ספר המילים של שבי"ל]]? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו באייר ה'תשפ"א • 00:29, 27 באפריל 2021 (IDT) :::בינתיים ריכזתי את כל הדפים האלה בעזרת בוט ל[[:קטגוריה:ספר המילים של שבי"ל]]. ניתן לראות שיש ממש לא מעט דפים כאלה, כמעט 2800! מיעוטם במרחב הראשי ורובם במרחב הביאור. כרגע אני רואה 3 אפשרויות: א. להעביר למרחב הראשי ולשנות לצורת דפי משנה, ב. להעביר למרחב הביאור כמו שזה עכשיו, ג. להעביר למרחב הביאור ולשנות לצורת דפי משנה. אני נוטה לא', מה דעתכם? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו באייר ה'תשפ"א • 07:29, 27 באפריל 2021 (IDT) ::::לדעתי, מכיוון שאין מדובר בהעלאת הספר כצורתו, אלא בשיבוץ הביאורים שלו לכל שורש בנפרד, אפשרות ב יותר מתאימה. בכל מקרה, לא משנה על איזו אפשרות נחליט, יש לוודא שכל הדפים המקושרים יתוקנו גם כן.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:03, 27 באפריל 2021 (IDT) :::::אז להחליט על האפשרות השנייה? לדעתי קשה להגדיר אותם בתור דפים שיש להם זכות קיום עצמאית, אפילו במרחב ביאור. לכן הצעתי דפי משנה שזה חצי קיום עצמאי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בסיוון ה'תשפ"א • 23:20, 7 ביוני 2021 (IDT) מכיוון שהדיון הזה לא התקדם והדפים במרחב הראשי מאוד מפריעים לי, אני מקבל את הכרעתו של נחום ומעביר למרחב הביאור (למרות שגם שם זה קצת מפריע לי שיש דפים בשמות חסרי משמעות). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ"ב • 00:53, 12 בנובמבר 2021 (IST) הבהרה: יש גם מחבר אחר בשם "שבי"ל". הוספתי "הבהרה" בדף [[מחבר:שבי"ל]]. [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 06:38, 5 באפריל 2022 (IDT) ==ביטול מרחב קטע== {{דווח בפבריקטור|298430|בקשה=כן|מצב=טופל}} === דיון קודם === ר' [[ויקיטקסט:מזנון/ארכיון יולי 2021#הצעה לביטול מרחב קטע|הצעה לביטול מרחב קטע]] === דיון נוכחי === מתייג: [[משתמש:Ahituvrs|<bdi>Ahituvrs</bdi>]], [[משתמש:Do2or|<bdi>Do2or</bdi>]], [[משתמש:Dovi|<bdi>Dovi</bdi>]], [[משתמש:Editor259|<bdi>Editor259</bdi>]], [[משתמש:Erel Segal|<bdi>Erel Segal</bdi>]], [[משתמש:Fuzzy|<bdi>Fuzzy</bdi>]], [[משתמש:Ilan Sendowski|<bdi>Ilan Sendowski</bdi>]], [[משתמש:Nahum|<bdi>Nahum</bdi>]], [[משתמש:Neriah|<bdi>Neriah</bdi>]], [[משתמש:Ori229|<bdi>Ori229</bdi>]], [[משתמש:Roxette5|<bdi>Roxette5</bdi>]], [[משתמש:Shahar9261|<bdi>Shahar9261</bdi>]], [[משתמש:Shalomori123|<bdi>Shalomori123</bdi>]], [[משתמש:Sije|<bdi>Sije</bdi>]], [[משתמש:YS9211|<bdi>YS9211</bdi>]], [[משתמש:ידידיה צ' צבאן|<bdi>ידידיה צ' צבאן</bdi>]], [[משתמש:עמד|<bdi>עמד</bdi>]], [[משתמש:פלטי בן ליש|<bdi>פלטי בן ליש</bdi>]], [[משתמש:פלמוני|<bdi>פלמוני</bdi>]] וכן את [[משתמש:RevitalP-WMIL]]. סליחה אם שכתי לתייג מישהו. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 18:35, 16 ביולי 2021 (IDT) :{{א|מושך בשבט}} - למה לא קישרת לדף [[ויקיטקסט:ביטול מרחב קטע]]? :בכל מקרה, עדיין לא הבנתי בדיוק לאן אתה רוצה להעביר את הדפים... נניח הדף [[קטע:רש"י על בראשית א א]] לאן הוא יעבור? [[רש"י על בראשית א א]]? [[רש"י על בראשית א]]? (ביחד עם כל שאר הפרק, מפוצל באמצעות תגי קטע) או [[רש"י על בראשית/א/א]]? --[[משתמש:I&#39;m the cookie monster|I&#39;m the cookie monster]] ([[שיחת משתמש:I&#39;m the cookie monster|שיחה]]) 18:05, 23 ביולי 2021 (IDT) ::יצרתי אותו אחרי תחילת הדיון, אם יש מקום טוב בדיון לקשר אותו אז אתה יכול בשמחה... ::בשלב הראשון הוא יעבור ל[[רש"י על בראשית א א]] - השלב הראשון הוא רק להסיר את המילה '''קטע:''' בשם הדף. ::אם תרצה, תוכל לבקש להעביר לדף הפרק או לפורמט סקטורים, אבל זה כבר מצריך דיון נפרד. [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 18:08, 23 ביולי 2021 (IDT) שלום ושבוע טוב, סליחה שאני עסוק בדברים אחרים, אבל בכל מקרה מנסה לראות אם יש הודעות בדף שיחתי. תודה על התזכורת שם. כבר עבר הרבה מאוד זמן מאז שנוצר המחרב הזה. למיטב זכרוני, הרעיון היה כדי לאפשר למי שרוצה להקליד פסקה בלבד לעשות את זה במקום שלא יפריע, וגם כדי שכל מיני "קטעים" קטנים יוכלו להשתלב בטקסט יותר ארוך. לדוגמה: פירושים של אבן עזרא על פסוק ועוד פסוק, כל אחד בדף "קטע" נפרד, כדי שאחר כך יהיה ניתן לשלב אותם בדף לפרק שלם, אבל בכל זאת "לצטט" אותם לבדם כי כל קטע נמצא בדף נפרד משלו. אמנם לאחר הפיתוח של תגיות "קטע" הסיבה השנייה כבר לא רלוונטית. לגבי הסיבה הראשונה, אם נהיה סבלניים כלפי משתשמים אקראיים שנכנסים ומשאירים "קטע" קטן בתוך דף "קצרמר", אז גם בכך אין בעיה. בוויקיפדיה במשך השנים לא כל כך אהבו "קצרמרים", אבל אם אנחנו נקבל אותם באופן חיובי אז גם הסיבה הזאת למרחב "קטע" כבר לא כל כך חשובה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:05, 31 ביולי 2021 (IDT) ==== נימוקים לביטול המרחב ==== * קשה למצוא את הדפים במרחב קטע. * מקשה בתבניות - בחלק משתמשים בקטע ובחלק לא. * אחידות. * מקשה בציטוט - למשל כשרוצים להפנות ל[[רש"י על בראשית א א]], צריך להפנות ל[[קטע:רש"י על בראשית א א]]. * במיוחד כשמצטטים מויקיפדיה, זה נראה מוזר. ראו למשל {{וק|ספירת השנים}}. * (קל לבצע העברה - שלום אורי ומקווה שגם אני נוכל להעביר בקלות) ==== נימוקים להשארת המרחב ==== * כדי שקטעים, שאין להם זכות קיום עצמאי וכל ייעודם הוא שילוב בדפים יותר גדולים, לא יופיעו במנועי חיפוש ויהיה ניתן להכליל אותם בקלות ובנוחות. === הצבעה === ==== ביטול מרחב "קטע" ==== # בעד העברת דברים אל מרחב הראשי. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 18:50, 16 ביולי 2021 (IDT) # יש להעביר למרחב הרשי עם תגי קטע או דפי משנה --[[משתמש:I&#39;m the cookie monster|I&#39;m the cookie monster]] ([[שיחת משתמש:I&#39;m the cookie monster|שיחה]]) 14:00, 18 ביולי 2021 (IDT) # [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 22:27, 18 ביולי 2021 (IDT) # [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:49, 23 ביולי 2021 (IDT) ==== השארת מרחב "קטע" ==== {{בעד}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:16, 18 ביולי 2021 (IDT) ==== נמנע ==== * כמו שכתבתי בדיון הקודם, אני {{נמנע}} בנושא זה. רק רציתי לציין שתהיה אחידות גם עם השארת המרחב, בכך שנעביר אליו את כל מה ששייך לו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' באב ה'תשפ"א • 15:57, 18 ביולי 2021 (IDT) * אני לא בטוח, יש יתרונות וחסרונות לכל אפשרות. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט' באב ה'תשפ"א 22:23, 18 ביולי 2021 (IDT) ==== תוצאות ההצבעה ==== {{דווח בפבריקטור|298430|בקשה=כן|מצב=טופל}} הוחלט לבטל את המרחב. [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 23:13, 1 בינואר 2022 (IST) [[משתמש:Nahum|נחום]], עבר כמעט שבוע ולכאורה אתה המתנגד היחיד... אפשר להתחיל בשלבים שלפני ביצוע ההעברה, או שאתה רוצה לחכות עוד? [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 16:58, 23 ביולי 2021 (IDT) : מתייד את {{א|Dovi}} ומקווה לשמוע את דעתו, הוא היה בזמנו מיוזמי העניין וקצת מוזר לי שטרם השמיע דעתו בנושא. אם תוך 3-4 ימים לא נשמע ממנו, נראה לי שאפשר להתקדם לקראת העברה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:21, 23 ביולי 2021 (IDT) ::יש החלטה? --[[משתמש:I&#39;m the cookie monster|I&#39;m the cookie monster]] ([[שיחת משתמש:I&#39;m the cookie monster|שיחה]]) 18:56, 6 באוגוסט 2021 (IDT) :::לכאורה הוחלט לבטל את המרחב. את הבייצוע נעשה ב[[ויקיטקסט:ביטול מרחב קטע]] ובדפ"ש שם. [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 22:14, 7 באוגוסט 2021 (IDT) ::::תאריך פתיחת הבקשה: 2 בינואר 2022.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:54, 5 בינואר 2022 (IST) '''עדכון:''' הבקשה בוצעה. מרחב-השם קטע בוטל והדפים שבו נמחקו באופן בלתי-הפיך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:47, 10 בינואר 2022 (IST) == חוקים - קישורים לתת-סעיפים, ותוכן עניינים, ועוד == #בטקסטי חוקי ישראל אפשר לקשר רק לסעיפים ראשיים, ולא לתת-סעיפים. מה הדרך לאפשר קישורים לתתים?<br>כרגע זו בעיה, כי חוקים נוטים להיות עם תת-(תת...)-סעיפים, לפעמים הרבה מהם, ולפעמים ארוכים.<p>כדוגמא, נניח שרוצים להגיע לסעיף 3(ט1)(6)(ב)(2) [https://he.wikisource.org/wiki/פקודת_מס_הכנסה#סעיף_3 כאן]. #לא היה מזיק אם היה תוכן עניינים מלא, שמפרט כל סעיף. יש דרך לעשות זאת במערכת הנוכחית? #זה אולי כבר ברמת WikiMedia, או template מלא לעמוד, אבל היה נחמד אם היה אפשר לארגן כותרות סעיפים ותת-סעיפים שהופכות ל-sticky, [https://www.w3schools.com/howto/tryit.asp?filename=tryhow_css_sticky_element בסגנון כזה].<p>מה דעתכם? {{שכח לחתום|אנונימי}} : כמה תשובות באיחור קל. # אין קישור לתת-סעיפים, למעט במקרים מיוחדים. הקישור לתתי-סעיפים ותתי-תתי-סעיפים לא שימושי לרוב ולכן בשלב די מוקדם של הפרויקט הוחלט להימנע מקישורים אלו. # לגבי תוכן עניינים מלא, זה אפשרי אבל דורש שינוי של בוט החוקים. אכניס את הרעיון לתוכנית העבודה של הפרויקט. # אני לא רואה יתרון ל-Sticky Element במקרה של תצוגת חוקים. : ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 17:39, 15 בפברואר 2022 (IST) == תבנית:דף מצוה == לדעתי בדף זה חסר קישור או קישורים לברכות שקשורות לאותה מצווה. כך למשל מצוות הישיבה בסוכה [[מצוה:לשבת בסוכה]] חסר קישור ל{{דף ויקיפדיה|ברכת לישב בסוכה|ברכת לישב בסוכה}}. לדעתי צריך להוסיף לתבנית. [[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 14:39, 17 בספטמבר 2021 (IDT) :{{א|Joalbertine}}, מה דעתך? (כמובן שכולם גם מוזמנים לדיון)--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:22, 17 בספטמבר 2021 (IDT) ::מתקשה להבין איך זה רלוונטי. במקומות שיש ברכה הדבר מופיע במשנה תורה ובשולחן ערוך. בכל אופן, כפי שאפשר להבין, התייאשתי לגמרי מהפרוייקט. הבנתי שאין פה את המשאבים הטכניים בשביל פרוייקט כזה וחבל על כל דקה של מאמץ בשכלול הקיים. אם מישהו רוצה לתרום לעניין כרגע, אפשר רק להמשיך לעבוד על הגהת הטקסטים שלא הספקתי להגיה (בעיקר מתוך הסמ"ג). --[[משתמש:Joalbertine|Joalbertine]] ([[שיחת משתמש:Joalbertine|שיחה]]) 10:27, 18 בנובמבר 2021 (IST) :::אני חושב שזה עניין מאוד מצומצם בשביל ליצור לו מקום מיוחד. אפשר ליצור פרמטר של "קישורים נוספים" שיוביף למטה כותרת עם הקישורים שיוכנסו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בכסלו ה'תשפ"ב • 12:01, 18 בנובמבר 2021 (IST) ::::חס וחלילה, חס ושלום! כך כל הפרוייקט ירד לטמיון! זה לא המקום לקישורים מיוחדים, על פי שיקול דעת, אלא פורמט אחיד וברור. ברגע שיווצר פתח לתוספות חריגות, לא יהיה לזה סוף. --[[משתמש:Joalbertine|Joalbertine]] ([[שיחת משתמש:Joalbertine|שיחה]]) 17:51, 18 בנובמבר 2021 (IST) :::::אין צורך להגזים. לא כל הפרויקט ירד לטמיון אם נוסיף בתחתית הדף אפשרות לתוספות של קישורים בסגנון חופשי. אני בעד שלא יהיה לזה סוף, כך התורה רק תגדל ותתעצם מזה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו בכסלו ה'תשפ"ב • 20:56, 18 בנובמבר 2021 (IST) ::::::אין בדבריי שום הגזמה. הנטייה להרחיב ולהרחיב ללא גבול כבר הרסה כל חלקה טובה בערכים התורניים של ויקיפדיה. אחרי שהבנתי שמלחמה בעורכים החדשים של ויקיפדיה חסרת סיכוי, באתי לכאן בתקווה להשפיע לטובה במשהו. שנים רבות של עבודה הושחתו שם בגלל חוסר הבנה יסודי של כתיבה אנציקלופדית ושל צרכי הציבור. 90% מהקוראים זקוקים למשנה תורה, לא לתלמוד בבלי. [[משתמש:Joalbertine|Joalbertine]] ([[שיחת משתמש:Joalbertine|שיחה]]) :::::::אני סבור, שלקבוע בפסקנות מה 90% מהקוראים צריכים זו יומרנות והגזמה פראית. יש פה מקום וצורך בכל אחר מהטקסטים פה בוויקיטקסט.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:33, 19 בנובמבר 2021 (IST) == אמנת התנועה/ועדת ניסוח == ההצבעה לבחירות לחברים לוועדה לניסוח אמנת התנועה נפתחת כעת. בסך הכל, 70 עורכי ויקים מתמודדים על 7 מנדטים בבחירות אלה. ההצבעה פתוחה מה12 באוקטובר עד ה-24 באוקטובר 2021 (בכול מקום). הוועדה תכלול 15 חברים בסך הכל: הקהילות המקוונות מצביעות על 7 חברים, 6 חברים ייבחרו על ידי שותפי ויקימדיה בתהליך מקביל, ו-2 חברים ימונו על ידי קרן ויקימדיה. התוכנית היא להרכיב את הוועדה עד ה-1 בנובמבר 2021. למד על כל מועמד כדי להודיע ​​על ההצבעה שלך בשפה שאתה מעדיף: <https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee/Candidates> למד על ועדת הניסוח: <https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee> אנו מנסים יישום ייעוץ הצבעה לבחירות אלה. לחץ על עצמך דרך הכלי ותראה איזה מועמד הכי קרוב אליך! בדוק ב-<https://mcdc-election-compass.toolforge.org/> קרא את ההודעה המלאה: <https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee/Elections> כנס להצבעה ב-SecurePoll כאן: <https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee/Elections> בברכה, צוות אסטרטגיית תנועה וממשל, קרן ויקימדיה Mervat (WMF) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> ==ספר מודפס== :קראתי את התרגום שלך על 'יסודות השחמט' של קפבלנקה. תרגום מצוין. ראיתי שיש אפשרות להזמין את הספר כספר מודפס.. עשיתי זאת אך חוששני שהספר ייכתב משמאל לימין כבאנגלית. אולי אתה יודע את הפתרון?@[[משתמש:Nahum|Nahum]] [[משתמש:Meyer schwartz|Meyer schwartz]] ([[שיחת משתמש:Meyer schwartz|שיחה]]) 20:14, 1 בנובמבר 2021 (IST) ::{{א|Meyer schwartz}}, לצערי הידע והנסיון שלי לגבי האופציה של הורדת "ספר מודפס" מוגבלים. אני מציע שנעלה את הנושא לדיון במזנון. אולי מישהו יתן עצה כלשהי, או שמישהו יפתח דיווח באג בפאבריקטור. ברשותך, אני מעביר את הנושא לדיון במזנון. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:01, 2 בנובמבר 2021 (IST) עד כאן הועתק מדף שיחתי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:01, 2 בנובמבר 2021 (IST) :נ.ב. לאחר חשיבה נוספת, חשבתי שאולי הפתרון הוא להוסיף תגים עם div dir=rtl בתחילת כל דף ו-div/ בסופו. אם דבר כזה יעזור, ניתן לבקש ממישהו שיש לו כאן בוט שיישם זאת בכל הדפים שבספר. {{א|Meyer schwartz}}, ניסיתי את זה על [[יסודות השחמט (קפבלנקה)/א/א/1|פרק א סעיף 1]], אנא דווח אם שם קיימת התקלה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:19, 2 בנובמבר 2021 (IST) :מתוך הדף של "יצירת ספר": ::ביוצר הספרים נעשים שינויים ::בשל בעיות חמורות עם המערכת הנוכחית שלנו, יוצר הספרים לא יתמוך בשמירת ספר כ־PDF. ::מידע נוסף ::הורדת דפים בודדים ::כל עוד תיצוג PDF ביוצר הספרים כבוי, אפשר לנסות להשתמש באפשרות "הורדה כ־PDF" מסרגל הצד עבור ערכים בודדים. :{{א|Meyer schwartz}}, האם בהורדה כ-PDF של הדפים הבודדים, גם כן קיימת הבעייה שתיארת? :בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:25, 2 בנובמבר 2021 (IST) == הכירו את חברי הוועדה החדשה לניסוח אמנת התנועה == <section begin="announcement-content"/> :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Elections/Results/Announcement|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Movement Charter/Drafting Committee/Elections/Results/Announcement}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' תהליכי הבחירה והבחירה של ועדת ניסוח אמנת התנועה הסתיימו. * [[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Elections/Results|תוצאות הבחירות פורסמו]]. 1018 משתתפים הצביעו בעד בחירת שבעה חברים לוועדה: #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Richard_Knipel_(Pharos)|Richard Knipel (Pharos)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Anne_Clin_(Risker)|Anne Clin (Risker)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Alice_Wiegand_(lyzzy)|Alice Wiegand (Lyzzy)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Micha%C5%82_Buczy%C5%84ski_(Aegis_Maelstrom)|Michał Buczyński (Aegis Maelstrom)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Richard_(Nosebagbear)|Richard (Nosebagbear)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Ravan_J_Al-Taie_(Ravan)|Ravan J Al-Taie (Ravan)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Ciell_(Ciell)|Ciell (Ciell)]]''' * [[m:Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee/Candidates#Affiliate-chosen_members|בתהליך השותפים]] בחרו שישה חברים: #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Anass_Sedrati_(Anass_Sedrati)|Anass Sedrati (Anass Sedrati)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#%C3%89rica_Azzellini_(EricaAzzellini)|Érica Azzellini (EricaAzzellini)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Jamie_Li-Yun_Lin_(Li-Yun_Lin)|Jamie Li-Yun Lin (Li-Yun Lin)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Georges_Fodouop_(Geugeor)|Georges Fodouop (Geugeor)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Manavpreet_Kaur_(Manavpreet_Kaur)|Manavpreet Kaur (Manavpreet Kaur)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Pepe_Flores_(Padaguan)|Pepe Flores (Padaguan)]]''' * קרן ויקימדיה מינתה [[m:Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee/Candidates#Wikimedia_Foundation-chosen_members|שני חברים]]: '''[[m:Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee/Candidates#Runa_Bhattacharjee_(Runab_WMF)|Runa Bhattacharjee (Runab WMF)]]''' '''[[m:Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee/Candidates#Jorge_Vargas_(JVargas_(WMF))|Jorge Vargas (JVargas (WMF))]]''' הוועדה תתכנס בקרוב כדי להתחיל בעבודתה. הוועדה יכולה למנות עד שלושה חברים נוספים כדי לגשר על פערי גיוון ומומחיות. אם אתה מעוניין לעסוק בתהליך הניסוח של [[m:Special:MyLanguage/Movement Charter|אמנת תנועה]], עקוב אחר העדכונים [[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee|ב-Meta]] והצטרף לקבוצת [https://t.me/joinchat/U-4hhWtndBjhzmSf Telegram group]. תודה, צוות אסטרטגיה וממשל התנועה<section end="announcement-content"/> 12:19, 3 בנובמבר 2021 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MNadzikiewicz (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == Celebrating 18 years of Wikisource == Hello Wikisource enthusiasts and friends of Wikisource, I hope you are doing alright! I would like to invite you to celebrate 18 years of Wikisource. The '''first birthday party''' is being organized on '''24 November 2021 from 1:30 - 3:00 PM UTC''' ([https://zonestamp.toolforge.org/1637760610 check your local time]) where the incoming CEO of the WMF, [[:meta:Wikimedia Foundation Chief Executive Officer/Maryana’s Listening Tour|Maryana Iskendar]], will be joining us. Feel free to drop me a message on my talk page, telegram (@satdeep) or via email (sgill{{@}}wikimedia.org) to add your email address to the calendar invite. Maryana is hoping to learn more about the Wikisource community and the project at this event and it would be really nice if you can share your answers to the following questions: *What motivates you to contribute to Wikisource? *What makes the Wikisource community special? *What are the major challenges facing the movement going forward? *What are your questions to Maryana? You can share your responses during the live event but in case the date and the time doesn't work for you, you can share your responses on the '''[[:mul:Wikisource:Eighteenth Birthday|event page on Wikisource]]''' or in case you would like to remain anonymous, you can share your responses directly with me. Also, feel free to reach out to me in case you would like to give a short presentation about your and your community's work at the beginning of the session. We are running a poll to find the best date and time to organize the '''second birthday party''' on the weekend right after 24th November. Please share your availability on the following link by next Friday: https://framadate.org/zHOi5pZvhgDy6SXn Looking forward to seeing you all soon! Sent by [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 11:10, 12 בנובמבר 2021 (IST) <small> on behalf of [[:meta:User:SGill (WMF)|User:SGill (WMF)]] </small> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGill (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGill_(WMF)/lists/WS_VPs&oldid=22324957 --> == חסר לי עמוד בסריקה או בדפוס בספר קרניים עם פירוש "פרשת אליעזר" == שלום לכולם אני באמצע הקלדת הספר [https://beta.hebrewbooks.org/22350 על פי הסריקה הזה בהיברובוקס], ואני מוצא [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22350&st=&pgnum=68&hilite= שבין עמוד 68] ועמוד 69 של עמוד קובץ ה-PDF, חסר עמוד אחד של הפירוש. אינני מכיר עוד דפוס של ספר קרניים שמכיל גם את הפירוש "פרשת אליעזר", ואינני יודע אם יש פתרון... אם יש למישהו פיתרון -- אולי קישור לסריקה אחרת, או קישור לדפוס אחר... או קישור לכת"י.... -- אני אשמח לכל הצעה שיש בכדי להשלים את החסר.. תודה רבה לכולם.. בינתיים אני אפנה גם אל מנהלי האתר בהיברובוקס - אולי יש תקווה --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:25, 20 בנובמבר 2021 (IST) :מצאתי!! https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001124775/NLI . ברוך השם.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:45, 20 בנובמבר 2021 (IST) == תוספת קרדיט בכותרת מהדורת "משנה מנוקדת ומעוצבת" == שלום. שמי שמחה גרשון בורר. אני עוסק מספר שנים בלימוד ומחקר בכתב יד קאופמן של המשנה, ואף חיברתי מספר מאמרים על כתב יד קאופמן. באתר זה יש את מהדורת המשנה מנוקדת ומעוצבת על פי הנקדן המגיה של כתב יד קאופמן, שהותקנה על ידי הרב דן בארי. למהדורה זו יש תועלת רבה מאוד ללימוד המשנה. במשך השנים שמתי לב שעדיין יש טעויות רבות במהדורה זו. לאחרונה התפניתי מעט, ואני משקיע זמן רב בהגהת מהדורתו של הרב דן בארי. אני מגיה את נוסח המשנה מול העתק כתב היד, ובנוסף משווה את נוסח המשנה לנוסח שבכתבי היד הקרובים לכתב יד קאופמן, הלוא הם כתב יד פרמה וכתב יד קיימברידג'. במידת הצורך אני מעיר הערות הכרחיות. בינתיים הגהתי את מסכתות מגילה וחגיגה שבסדר מועד. מכיוון שאני משקיע עבודה רבה בהגהה זו, יש לי בקשה: בראש המסכת מופיעה הכותרת הבאה: "מִשְׁנָה מַסֶּכֶת חֲגִיגָה (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת עַל יְדֵי הָרַב דָּן בְּאֵרִי". אני מבקש להוסיף למסכתות שהגהתי והערתי (בינתיים: מגילה וחגיגה) את המילים הבאות: "מוּגַּהַת וּמוּעֶרֶת עַל יְדֵי שִׂמְחָה גֵּרְשׁוֹן בּוֹרֵר". פניתי ל "Nahum" ותשובתו שבקשה שכזו דורשת דיון ואישור במזנון על ידי הקהילה כולה. לכן אני פותח כעת את הדיון הזה.{{שכח לחתום|Sgbmzm}} :מתייג לדיון את [[משתמש:Dovi]], שהביא לאתר את מהדורתו של פרופ' הרב דן בארי. :אציין שלעניות דעתי, מן הראוי לפנות לרב בארי ולבקש את הסכמתו וברכתו למהלך, למרות שאין לנו חובה חוקית לעשות זאת. :בברכה,--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:13, 23 בנובמבר 2021 (IST) ::תתקנו אותי אם אני טועה, אבל המהדורה של הרב בארי היא מהדורה מודפסת, נכון? אם כך, אינני רואה מקום לנגוע בו - זה בדיוק מה שהאתר בא להציג - את מהדורתו של הרב בארי כפי שנדפס. :: אולם, אם תימצי לומר שיש מקום לתיקונים בולטים של הטקסט עדיין אני סבור שאם אין מהדורה מודפסת של הרב שמחה גרשון בורר - אסור להציג את ההערות תחת שמו ("מוגהת ומוערת על ידי '''שמחה גרשון בורר'''") אלא תחת השם הכולל של "מוגהת ומוערת על ידי ויקיעורכים". משתי סיבות: ::* א - וויקיטקסט היא מאגר של טקסטים מודפסים. זו לא המקום ליצור מהדורה חדשה של "הערות ר' שמחה גרשון בורר". ::* ב - למה שויקיעורכים אחרים שיבואו לאחר מכן יהיו נמנעים מלהעיר באותו צורה שהר' בורר עושה? אינני רואה סיבה שזכות הערות על מהדורת בארי יהיו מעוגנים דווקא אל בן אדם אחד.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:19, 24 בנובמבר 2021 (IST) :::אתה מעלה נקודות חשובות. :::אני רק רוצה להוסיף עוד נקודה חשובה: :::יש הבדל גדול בין מהדורת המשנה לבין שאר הספרים שבויקיטקסט. :::עד כמה שידוע לי, טקסטים רגילים שנמצאים בויקיטיקסט הם העתקה טכנית של ספרים מודפסים. :::לעומת זאת, קריאת כתבי יד היא עבודה מדעית שדורשת הרבה יותר ידע ומאמץ מאשר הקלדה טכנית. :::אין בעיה שכל אחד שיודע כיצד לעשות זאת, יגיה יתקן וישפר, אבל מי שלא יודע את הפרטים הקטנים, ולא מכיר את כתבי היד עלול להזיק יותר ממה שיועיל. [[משתמש:Sgbmzm|Sgbmzm]] ([[שיחת משתמש:Sgbmzm|שיחה]]) 08:35, 24 בנובמבר 2021 (IST) ::::אני מסכים איתך. אבל ויקיטקסט אינו במה/פלטפורמה למחברים להוציא מהדורות חדשות. הוא נועד לטקסטים מודפסים בעיקר. כל היתר נמצא במרחב של ״ביאור״ ושם שוב אנו לא מעניקים ייחוס למשתמשים ספציפיים. כך לדוגמה את עבודתו של דר רונן אחיטוב [[ביאור:משנה|בביאור המשנה]], תוספתא מכילתא וכולי. אינם נקראים ״משנה מבוארת על ידי דר רונן אחיטוב״. __[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:25, 24 בנובמבר 2021 (IST) :::::אני לא זה שהמצאתי את הרעיון לתת ייחוס בוויקיטקסט. עד כה הבנתי שנותנים ייחוס, זאת הסקתי מתוך הכותרת הקיימת: :::::"מִשְׁנָה מַסֶּכֶת XXXX (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת עַל יְדֵי הָרַב דָּן בְּאֵרִי". :::::ובכל זאת, לדעתי האישית, יש מקרים יוצאי דופן. כך לדוגמא, אם משתמש מסויים תורם תרומה מאוד משמעותית, כפי שכתבת על עבודתו של ד"ר רונן אחיטוב, יש לתת לו קרדיט כי זה לא יותר גרוע מאילו היה כותב ומדפיס את ביאורו בספר, ואז היו מעלים את הביאור לאתר. :::::דרך אגב, עד כמה שידוע לי, מהדורתו של הרב דן בארי לא נדפסה כספר. [[משתמש:Sgbmzm|Sgbmzm]] ([[שיחת משתמש:Sgbmzm|שיחה]]) 11:04, 24 בנובמבר 2021 (IST) שלום, קודם אתייחס לזה: "אבל ויקיטקסט אינו במה/פלטפורמה למחברים להוציא מהדורות חדשות". אולי יותר נכון לומר: "ויקיטקסט הוא מקום מצוין '''לעורכים''' להוציא מהדורות חדשות." אנחנו לא '''מחברים''' כאן במרחב הראשי, אבל אנחנו כן '''עורכים'''. כי רוב המהדורות הישנות של ארון הספרים היהודי הן מהדורות לא מדויקות וחסרות ניקוד, פיסוק, חלוקה לפסקאות, והערות מועילות. כאן בוויקיטקסט אנחנו מנסים עבור ספרים מהסוג הזה להוציא אותם במהדורות דיגיטליות חדשות שהן לא פחות טובות מהמוציאים לאור ה"מקצועיות"! ויש כמה דוגמאות לכך באתר, חלקן כבר נזכרו בדיון זה. יש בכך תרומה אדירה לציבור, הרבה יותר מסתם להעתיק מדפוס ישן או אפילו העתקה עיוורת על פי כתב יד אחד. אבל יש דבר אחד חשוב: מדובר על מיזם '''שיתופי'''. המהדורה היא לא בבעלותו של אף אחד. קחו לדוגמה את "משנה מבוארת" של ד"ר רונן אחיטוב על המשנה (וכן את פירושיו על התוספתא ועל מדרשי ההלכה): הוא מזמין אחרים לתרום (ולפעמים עושים את זה), והמהדורה לא נקראת בשמו. איך מבצעים דבר כזה? כלומר איך ניתן לשלב עבודה '''מקצועית''' ביחד עם עבודה '''שיתופית''' שכל אחד יכול לתרום לו? התשובה היא פשוטה: כתיבת מבוא לפרויקט ("על המהדורה"). ד"ר אחיטוב כתב לדוגמה את [[ביאור:משנה#על ביאור המשנה|"על ביאור המשנה"]], שבו הוא מפרט את הסגנון של הפירוש, את מטרותיו, ואת הדרך שבה בונים אותו. וכך עשיתי גם בעצמי לגבי "מקרא על פי המסורה": כתבתי [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו|מבוא מפורט למהדורה]] (שגם אחרים תרמו לו לעתים). אם קודם כל יש מבוא ברור למהדורה, אז אחר כך כל אחד יכול לתרום לו באופן חיובי ומועיל. ואגב גם המבוא "על המהדורה" הוא מיזם שיתופי, אף אם לרוב יהיה רק תורם אחד עיקרי (כגון ד"ר אחיטוב), כי יש למבוא הזה הסכמה של ציבור התורמים. אפילו אם יש רק תורם אחד ראשי, בעיקרון המהדורה תהיה לעולם יצירתה של קהילת התורמים. לגבי המשנה של הרב דן בארי, הוא מוציא תוצר איכותי שראוי להדפסה, אבל במקום להדפיס הוא בדרך "מוציא לאור" את הטקסט שערך ע"י הפצה בין אנשים רבים, רובם תלמידי חכמים ואנשי מקצוע. שימו לב שלא קראתי את כותרת המהדורה בשמו, אלא ציינתי בדף הראשי ש"מסכתות המשנה המנוקדות והמעוצבות מבוססות על קבצים שהכין הרב דן בארי". יש בכך ייחוס לרב בארי (שהוא חובה!). ייחוס זה הוא בעיקרון סוג של מידע "על המהדורה", כי חוץ מהציון הזה אין מידע כללי. אבל זה לא מונע את הפיתוח של הפרויקט הלאה בשום אופן. הפרויקט נקרא "מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת", ופיתוחו העתידי אינו בבעלותו של אף אחד. נראה לי ברור לגמרי שהתרומה המוצעת של [[משתמש:Sgbmzm|שמחה גרשון בורר]] מתאימה מאוד, והמשכה תהיה תרומה עצומה לציבור בעזר"ה. ההערות וההגה שהוא הוסיף למסכתות מגילה וחגיגה ברוכות. נראה לי שכדי לפתור את כל הבעיה הזאת, הכי חשוב שיכתוב מבוא למהדורה ולשיטת העריכה שהוא מציע. אפשר להתחיל עם טיוטה קצרה למבוא כזה ("קצרמר" או תקציר), ואת השאר ניתן לכתוב לאט לאט במשך הזמן. בינתיים הכי חשוב שמבוא כזה יציין את מקורו של הטקסט המנוקד אצל הרב דן בארי, ואת אופי ההגות וההערות שיוסיפו מכאן והלאה. יכול להיות מאוד שכתיבת מבוא למהדורה ע"י איש מקצוע היא דרך משמעותית וחזקה לקבוע את אופייה של המהדורה המוצעת, יותר מאשר לכתוב להכיל את שמו הפרטי של העורך בתוך הכותרת עצמה. אפשר ואפילו מומלץ לציין את שמו של העורך הראשי והיוזם של הפרויקט בתוך המבוא למהדורה. בקיצור, אם [[משתמש:Sgbmzm|שמחה גרשון בורר]] רוצה להכיל את שמו בכותרת, אני אישית בעד לאפשר לו את זה. אבל אני ממליץ לעשות משהו אחר במקום זה: #אפשרות ראשונה: ליצור מהדורה '''עצמאית''' של המשנה ע"פ כתבי יד (צריך לבחור שם חדש בשביל זה), ולציין בתוך המבוא למהדורה שהיא מבוססת על עבודתו הקודמת של הרב דן בארי, ואת שמו של העורך הראשי והיוזם של הפרויקט. #אפשרות שנייה: לעשות את המלאכה בתוך המסגרת הקיימת, כמו ההערות וההגהה הברוכות שעשה [[משתמש:Sgbmzm|שמחה גרשון בורר]] עד עכשיו במסכתות מגילה וחגיגה. איזה יופי של עבודה איכותית! אבל במקום מה שכתוב עכשיו בדף הראשי, לכתוב מבוא "על המהדורה" שיסביר מי הם העורכים הראשיים (החל מהרב בארי), מה מקור הטקסט, ומהי שיטת העריכה הכללית. לדעתי האפשרות השנייה עדיפה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:42, 24 בנובמבר 2021 (IST) :איזו תגובה ארוכה ויפה. תודה. :לדעתי, אם יש פרויקט של פירוש למשניות ומשתתפים בזה 30 תורמים, אז יש לכתוב על העורכים רק במבוא כפי שכתבת. אבל אם יש מפרש יחיד שמפרש 30 מסכתות, למה שלא ייקרא שמו על עבודתו? הרי זה כאילו הדפיס ספר ולאחר מכן הכניסו את הספר לויקיטקסט. :לענייננו: :לעניין המבוא למשנה ברור שאני צריך לעשות זאת, אשתדל לשבת על זה בהקדם. לפחות לגבי תקציר. :כתבת: "שימו לב שלא קראתי את כותרת המהדורה בשמו, אלא ציינתי בדף הראשי ש"מסכתות המשנה המנוקדות והמעוצבות מבוססות על קבצים שהכין הרב דן בארי". יש בכך ייחוס לרב בארי (שהוא חובה!)." :מה שכתבת נכון לגבי כותרת המהדורה, אבל שים לב! בכל ראש מסכת מופיע הכיתוב הבא: :"מִשְׁנָה מַסֶּכֶת XXXX (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת עַל יְדֵי הָרַב דָּן בְּאֵרִי". :מכאן התחיל כל הדיון. :האינטרס שלי משותף לאינטרס של הרב בארי: היכולת להשתמש בכתב יד קאופמן לשם לימוד המשנה ולא רק לשם מחקר. :אם אני רוצה ליצור מהדורה עצמאית שלי המבוססת על כתבי יד שונים, אז האפשרות הראשונה הייתה טובה כי התוצאה תהיה שונה מהותית ממהדורתו של הרב. אבל מכיוון שהתשתית של הרב בארי היא מעולה! אז אם אני לא עושה שינויים מהותיים מאוד למה לעשות מהדורה חדשה? עדיף להשאיר את הקרדיט העיקרי על שמו של הרב בארי. נראה לי להניח שהרב בארי שמח בשיפור מהדורתו, כל עוד ששומרים על הכיוון הכללי. אמת שצריך עדיין הרבה תיקונים במהדורותו, אבל לדעתי צריך לעשות זאת במסדרת מהדורותו כל עוד לא מדובר בשינוי מהותי של מהדורתו. :כל מה שכתבתי הוא לשם הדיון, ולא לשם קביעה סופית בעניין מה לדעתי ראוי לעשות לגבי מהדורת המשנה. לאחר שאכתוב קווים ראשיים של תקציר בעניין כתב יד קאופמן, יהיו עוד נקודות לבירור. [[משתמש:Sgbmzm|Sgbmzm]] ([[שיחת משתמש:Sgbmzm|שיחה]]) 14:45, 24 בנובמבר 2021 (IST) ::שלום. אני מסכים עם מה שכתבת. אשמח מאוד לקרוא קווים ראשיים על דרך העבודה שלך. ::לגבי "מִשְׁנָה מַסֶּכֶת XXXX (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת עַל יְדֵי הָרַב דָּן בְּאֵרִי" אתה צודק. לא שמתי לב קודם. יכול להיות שבזמנו טעיתי בכך, כי הוא יוצר קצת בלבול לגבי מידת החופשיות של מיזם המשנה המנוקדת והמעוצבת. ::אולי יותר טוב גם בדפי המסכת לכתוב (לפחות בינתיים) כמו בדף הראשי: "מסכתות המשנה המנוקדות והמעוצבות מבוססות על קבצים שהכין הרב דן בארי", ולהוסיף על המסכתות שאתה עורך "מוגהת ומוערת על ידי שמחה גרשון בורר" כמו שהצעת. אבל לתווך ארוך, גם אם יש עורך ראשי אחד ולא 30, חשוב שהעיקרון של השיתופיות יישמר, כלומר שבסופו של דבר זה פרויקט של מיזם ויקיטקסט. לכן עדיף שהקרדיט יהיה בתוך הסבר "על המהדורה". [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:27, 24 בנובמבר 2021 (IST) :::תודה! :::סיכום (זמני) לדיון: :::לעת עתה, תיקנתי כך את הכותרות, בהתאם להצעתו האחרונה של [[משתמש:Dovi|Dovi]]: :::מִשְׁנָה מַסֶּכֶת חֲגִיגָה (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת, מְבֻסֶּסֶת עַל קוֹבֶץ שֶּׁהֵכִין הָרַב דָּן בְּאֵרִי; מוּגַּהַת וּמוּעֶרֶת עַל יְדֵי שִׂמְחָה גֵּרְשׁוֹן בּוֹרֵר :::מִשְׁנָה מַסֶּכֶת מְגִלָּה (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת, מְבֻסֶּסֶת עַל קוֹבֶץ שֶּׁהֵכִין הָרַב דָּן בְּאֵרִי; מוּגַּהַת וּמוּעֶרֶת עַל יְדֵי שִׂמְחָה גֵּרְשׁוֹן בּוֹרֵר :::[[משתמש:Sgbmzm|Sgbmzm]] ([[שיחת משתמש:Sgbmzm|שיחה]]) 00:07, 26 בנובמבר 2021 (IST) ::::יישר כח. מקווה ומצפה שתמצא זמן בקרוב גם לכתיבת הקווים הראשיים במבוא על המהדורה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:35, 26 בנובמבר 2021 (IST) :קצת באיחור אבל בכל זאת. אני מסכים מאוד עם [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ומוסיף עליו. הרב דן בארי באדיבותו תרם את עבודתו השלמה והיסודית לויקיטקסט תחת סוג של רישיון חופשי (שטיבו אינו ידוע לי וצריך להיות כתוב) כיצירה שלמה. החובה המינימלית שלנו היא לשמור על האותנטיות של עבודתו כפי שמסרה לנו. אם רוצים לעשות שינויים בעבודתו ובקרדיט שניתן, מן הנימוס הוא לפחות לדבר איתו ולקבל את הסכמתו. ההנחה הסתמית היא הפוכה מהנאמר למעלה. ליוצר מאוד מפריע שמשנים את יצירתו, גם אם מתכוונים לשפר אותה. מתוך הכרות מסויימת עם תפיסתו הפדגוגית, המטרה של הרב דן בארי הייתה לא ליצור מהדורה מדעית או פרשנית, אלא ליצור '''מהדורה לימודית קריאה בהתאם לשיטתו הפדגוגית בכדי לעודד ולהרבות את הידענות התורנית'''. לדעתי ריבוי ההערות שמופיעות על הטקסט, עם כל הכוונה הטובה מפריע מאוד לדבר. כיוון שהערות (שאינן משמעותיות ללומד הרגיל) יוצרות פיתוי לעיין בהן, דבר מסיח את הדעת מהלימוד הרציף. אני חושש שצורת ההתייחסות שלנו למהדורת בארי תגרום לכך שאנשים לא ירצו לתרום את עמלם למיזמים חופשים. אם מישהו רוצה לעשות שינויים בעבודתם של אחרים, שלא ישנה את עבודתם המקורית, אלא ישכפל אותם למקום נוסף (כמו ביאור או שם מתחם אחר), ושם יגיה ויעיר את הערותיו ואף יפרש כרצונו. ומה נעשה אם מישהו ירצה יחליט לעשות הגהה על ההגה? או לתת פירוש משלו? אני מזכיר שויקיטקסט איננה ויקיספר. במקור ויקיטקסט אמורה להביא את הטקסטים הקיימים כפי שפורסמו. נטלנו לעצמנו חירות שצריך לדבר עליה. האם לגיטימי לכתוב הגהות או פירושים לפירוש הרשב"ם למקרא או שמא לנוסח החוק הישראלי שיש לי הערות לגבי סגנונו או תוכנו? לדעתי, צריך לצמצם את החירות שנטלנו לנו למרחב כמו "ביאור", או מרחבים חדשים כמו "טקסט מוגה" ובמתחם הרגיל של ויקיטקסט לשמור על האותנטיות של הטקסטים. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 17:07, 26 במאי 2022 (IDT) == Closing the comment period for the Universal Code of Conduct Enforcement Draft Guidelines == Thank you for your continued comments and ideas on the Universal Code of Conduct enforcement guidelines. Your responses have helped to build a stronger Universal Code of Conduct. If you have not already provided your comments, now is the time as the drafting committee has been [[m:Special:MyLanguage/Universal Code_of Conduct/Drafting committee/Phase 2 meeting summaries|meeting to update the enforcement guidelines]]. The drafting committee wants to consider all comments as they make their updates. Please submit any comments by the end of November. The Committee hopes to finish its revisions before the end of the year, and the revised guidelines will be published as soon as they have been completed. The next steps for the Universal Code of Conduct include conversations about ratification of the enforcement guidelines. There will be [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/2021_consultations/Roundtable_discussions|a conversation about ratification on Nov 29]]. The Wikimedia Foundation will make recommendations to the Board of Trustees about the ratification of the guidelines in December. The recommendations will inform the next steps in the Universal Code of Conduct process. Regards --[[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]]) 16:03, 25 בנובמבר 2021 (IST)</div> ==תבנית <nowiki>{{קטן|שם א ב}}</nowiki> איננו עובד== למשל בדף זה <nowiki>[[תיקוני_זהר_מז_א]] בסוף הדף הקוד היא <nowiki> כִּסְאוֹ כַּשֶּׁמֶ"שׁ נֶגְדִּ"י {{קטן|שם פט לז}}, וּבֵיהּ אִתְּמַר לְמֹשֶׁה </nowiki> אבל זה מפיע כִּסְאוֹ כַּשֶּׁמֶ"שׁ נֶגְדִּ"י שם פט לז, וּבֵיהּ אִתְּמַר לְמֹשֶׁה רצוי שיפיע (שמ א, ב) כשאר מ"מ המופטים עם שם הספר אם יוכל התבנית להוליד קשר חי לספר הנזכר קודם לזה - יהיה סופפער. [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 19:25, 1 בדצמבר 2021 (IST)Nissimnanach :אכן תיקוני זהר דרוש הרבה הגהה ועריכה. יש עוד כמה באגים כתוצאה מבוט הייבוא המקורי של הטקסט. אני תקווה שבעתיד נוכל להעלות גם ספרי מפרשים על הספר ואז נוכל לטפל גם בשגיאות האלו וגם בשאלות של גירסאות/נוסחאות הספר במכה אחת...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:29, 1 בדצמבר 2021 (IST) :[[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]], התבנית {{תב|קטן}} רק מקטין את הכתב, אבל לא גורם שיופיע עם סוגריים. חנוכה שמח, [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 03:09, 2 בדצמבר 2021 (IST) ::בסדר אז אולי התבנית <nowiki>{ממ|שם כט |ג}}</nowiki> יוכל להוליד קשר חי לספר הנזכר קודם? [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 14:58, 2 בדצמבר 2021 (IST)Nissimnanach :::{{א|Nissimnanach}}, לא, זה לא יעבוד בצורה כזו. יש לנו תבנית {{תב|שם}} בשביל זה, אבל לא ברור לי איך משתמשים בה נכון.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:49, 2 בדצמבר 2021 (IST) ::::[[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]], תראה איך שתיקנתי בפנים ([[מיוחד:הבדלים/1290437|כאן]]). [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 03:59, 3 בדצמבר 2021 (IST) :::::[[משתמש:Sije|Sije]], יפא, <nowiki>{{שם|תהלים|כט|ג}}</nowiki> , בסדר גמור. חזק וברוך. [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 18:47, 3 בדצמבר 2021 (IST)Nissimnanach == [[תבנית:הגריף]] == אני מנסה ליצור תבנית, {{תב|הגריף}}, באמצעותה אציג סימנים-קישורים להגהות בטקסט של הרי"ף. הבעייה: הטקסט של הרי"ף קיים בדפי הפרק; אני רוצה לשלב בו סימנים שיציגו את מספרי ההגהות ויקשרו אליהם בדפי הרי"ף הבודדים, שבהם יוכלל הטקסט מתוך דפי הפרק באמצעות תגי קטע. לצערי, כל נסיונותיי ליצור תבנית, שתבצע את זה (בדוגמת מה שנעשה בעבר עם {{תב|פרשע}}), עלו בתוהו: הסימנים מוצגים גם בדף המקורי בה הם כתובים, דבר שאינני רוצה שיקרה. האם יש דרך לפתור זאת?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:15, 6 בדצמבר 2021 (IST) :בעבר פתרתי דברים כאלה עם {{תב|התאמת מחרוזות}}. אני יכול לנסות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בטבת ה'תשפ"ב • 19:30, 9 בדצמבר 2021 (IST) ::עשיתי שבדף שיש בכותרת שלו את המילה "פרק" התבנית לא תופיע. אם תרצה אפשר גם לעשות באופן ההפוך, בדף שכותרתו מכילה את המילה "דף" התבנית תופיע רק שם. נפק"מ להכללות אחרות שאינן דפי הרי"ף ואינן דפי הפרק. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בטבת ה'תשפ"ב • 19:38, 9 בדצמבר 2021 (IST) :::תודה. זה כנראה יפתור את הבעייה בדפי הרי"ף.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:45, 9 בדצמבר 2021 (IST) ::::תגיד לי אם זה עובד. אגב, אני רוצה להזכיר שדפים מהצורה [[רי"ף ברכות מהדורת ש"ס ווילנא דף יח ע"א]] כבר לא מרובלים כאן, ושינינו את הפורמט ל[[רי"ף על הש"ס/ברכות/דף יח עמוד א]]. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בטבת ה'תשפ"ב • 19:50, 9 בדצמבר 2021 (IST) :::::עובד כמו קסם! תודה. שמתי לב לנושא הדפים, היתה בעיה בסרגל הניווט המאולתר שלי שתיקנתי. הכל טוב. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:39, 9 בדצמבר 2021 (IST) == מהדורות של התוספתא == במקרה ראיתי שיש בויקיטקסט שתי מהדורות של תוספתא מנוקדת: אחת של הרב בארי, ואחת של {{א|עורך פשוט}}. המהדורה השניה היא על שלושה וחצי פרקים מתוך מסכת עבודה זרה, ונראה שהיא קצת זנוחה. מה דעתכם לאחד את שתי המהדורות? [[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 09:40, 14 בדצמבר 2021 (IST) :כפי שהשבתי [[שיחת משתמש:Nahum#תוספתא מנוקדת|בדף שיחתי]] לטענות דומות מצד [[משתמש:בן-ימין]], מדובר בשתי מהדורות שונות עם שיטת עבודה שונה. מהדורת בארי מבוססת על כתב יד קאופמן גם בטקסט וגם בניקוד, בניגוד למהדורת עורך פשוט שהניקוד שלה יותר ידידותי למשתמש ותואם לכללי העברית המודרנית. גם שיטת החלוקה לשורות שונה בשתי המהדורות. לטעמי, יש מקום לשתי המהדורות, זו בצד זו, גם אם אחת מהן היא במצב חלקי כרגע.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:26, 14 בדצמבר 2021 (IST) חלקי מאד. לדעתי זה הולך להשאר ככה הרבה זמן... [[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 17:15, 15 בדצמבר 2021 (IST) :ייתכן שצריך לשנות את הדף הראשי של מהדורתו של {{א|עורך פשוט}}, ובמקום הדף הבומבסטי הנוכחי להסתפק במשהו קטן עם קישור למסכת עבודה זרה ולפרקים שכבר נעשו בה. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:01, 15 בדצמבר 2021 (IST) == הודעה על בקשת משוב על הבחירות לחבר הנאמנים== חבר הנאמנים נערך לבקשת משוב בין ה־7 בינואר ל־10 בפברואר 2022 לגבי הבחירות הקרובות לחבר הנאמנים. שאר הפרטים יוודעו בשבוע שלפני תחילת תקופת המשוב, אבל בינתיים ידועות שתי שאלות שתישאלנה במהלך בקשת המשוב: * מהי הדרך המיטבית להבטיח ייצוג הוגן של קהילות מתפתחות בקרב חבר הנאמנים? * איזו מידת מעורבות צריכים מועמדים לחבר הנאמנים לקיים במהלך הבחירות? על אף שייתכן שתישאלנה שאלות נוספות, צוות האסטרטגיה מבקש לתת די זמן לקהילות ולארגונים לחשוב על השאלות שכבר ידועות ולהעלות רעיונות, עוד לפני שבקשת המשוב נפתחת. אנו מתנצלים על שלא כל השאלות מוכנות כבר בשלב זה. רשימת השאלות עשוייה לגדול בלא יותר מעוד שאלה או שתיים. השאיפה היא להימנע מלהכביד על הקהילה בבקשות רבות, וליידע מראש ולעודד משוב על השאלות החשובות הללו. האם ברצונכם לארגן שיחה מקומית בקהילה שלכם במהלך תקופת המשוב הזו? אם כן, צרו קשר עם [https://meta.wikimedia.org/wiki/Movement_Strategy_and_Governance צוות האסטרטגיה] במטא־ויקי, או [https://t.me/wmboardgovernancechat בערוץ הטלגרם הזה], או בדואל בכתובת msg(_AT_)wikimedia.org. פנו אלינו בכל שאלה או בעיה. רוב צוות האסטרטגיה בחופשה עד ה־3 בינואר. אנא קבלו בהבנה עיכובים אפשריים במענה בתקופה הזו. אנו אף מבינים שגם מתנדבים רבים לא יהיו זמינים במהלך חגי דצמבר. אנו מתנצלים אם ההודעה מגיעה אליכם במהלך חופשתכם. בברכה, צוות האסטרטגיה --[[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] - [[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]] 16:41, 23 בדצמבר 2021 (IST) == ניווט בכלי יקר == שמתי לב שחסרים דפי ניווט בכלי יקר למעבר בין פרק לפרק, וכן קטגוריות לפרשות וחומשים וכו'. תודה. :אצלי מופיע סרגל ניווט למעלה בכל פרק למעבר בין פרק פרק... כך למשל בדף [[כלי יקר על ויקרא ה]]....--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 05:47, 28 בדצמבר 2021 (IST) == אוצר מלים == האם ידוע לכם על ויקי עברי עבור אוצר מלים, ואם לא איך כדאי לגשת לעניין. (דמוי: ויקימילון) ואיפה מקום מתאים יותר לשאול את זה? -- ([[משתמש:pashute|משתמש:פשוט [משה]]] ♫ [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • כ"ו בטבת ה'תשפ"ב • 10:41, 30 בדצמבר 2021 (IST) :יש את ויקימילון.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:29, 30 בדצמבר 2021 (IST) == Wiki Loves Folklore is back! == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> {{int:please-translate}} [[File:Wiki Loves Folklore Logo.svg|right|150px|frameless]] You are humbly invited to participate in the '''[[:c:Commons:Wiki Loves Folklore 2022|Wiki Loves Folklore 2022]]''' an international photography contest organized on Wikimedia Commons to document folklore and intangible cultural heritage from different regions, including, folk creative activities and many more. It is held every year from the '''1st till the 28th''' of February. You can help in enriching the folklore documentation on Commons from your region by taking photos, audios, videos, and [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:UploadWizard&campaign=wlf_2022 submitting] them in this commons contest. You can also [[:c:Commons:Wiki Loves Folklore 2022/Organize|organize a local contest]] in your country and support us in translating the [[:c:Commons:Wiki Loves Folklore 2022/Translations|project pages]] to help us spread the word in your native language. Feel free to contact us on our [[:c:Commons talk:Wiki Loves Folklore 2022|project Talk page]] if you need any assistance. '''Kind regards,''' '''Wiki loves Folklore International Team''' --[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:15, 9 בינואר 2022 (IST) </div> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Tiven2240@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Tiven2240/wlf&oldid=22560402 --> == קבצים מכתב יד קדשו – פנקס "אחרון בבויסק" == מישהו יכול בבקשה לבדוק את העריכות מחציח השנה האחרונה בדף [[קבצים מכתב יד קדשו – פנקס "אחרון בבויסק"]] אם הן על פי המקור?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 08:38, 10 בינואר 2022 (IST) :עניתי בדף השיחה שם. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 15:19, 17 בינואר 2022 (IST) == סקר המשאלות של הקהילה 2022 == [[File:Community Wishlist Survey Lamp.svg|left|200px]] '''[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2022|סקר משאלות הקהילה 2022]]''' פתוח עכשיו!''' סקר זה הוא התהליך שבו הקהילה מחליטה על מה [[m:Special:MyLanguage/Community Tech|צוות פיתוח המשאלות]] צריך לעבוד ולהתמקד עליו במהלך השנה הבאה. אנו מעודדים את כולם להגיש הצעות עד המועד האחרון ב-'''23 ינואר''', או להגיב על הצעות אחרות כדי לעזור לשפר אותן. ההצבעה תתקיים ב-28 ינואר–11 פברואר. צוות פיתוח המשאלות מתמקד בכלים לעורכי ויקימדיה מנוסים. אתם יכולים לכתוב כל הצעה בכל שפה ואנחנו נתרגם אותן עבורכם לאנגלית. תודה, ואנחנו מצפים לראות את ההצעות שלכם! [[User:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]] ([[User talk:SGrabarczuk (WMF)|talk]]) 21:59, 10 בינואר 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGrabarczuk (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGrabarczuk_(WMF)/sandbox/MM/Other_TOP20/he&oldid=22381337 --> == Call for Feedback about the Board of Trustees elections is now Open == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" />:''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Call for Feedback about the Board of Trustees elections is now open|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Call for Feedback about the Board of Trustees elections is now open|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Call for Feedback about the Board of Trustees elections is now open}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' The Call for Feedback: Board of Trustees elections is now open and will close on 7 February 2022. With this Call for Feedback, the Movement Strategy and Governance team is taking a different approach. This approach incorporates community feedback from 2021. Instead of leading with proposals, the Call is framed around key questions from the Board of Trustees. The key questions came from the feedback about the 2021 Board of Trustees election. The intention is to inspire collective conversation and collaborative proposal development about these key questions. There are two confirmed questions that will be asked during this Call for Feedback: # What is the best way to ensure more diverse representation among elected candidates? ''The Board of Trustees noted the importance of selecting candidates who represent the full diversity of the Wikimedia movement. The current processes have favored volunteers from North America and Europe.'' # What are the expectations for the candidates during the election? ''Board candidates have traditionally completed applications and answered community questions. How can an election provide appropriate insight into candidates while also appreciating candidates’ status as volunteers?'' There is one additional question that may be presented during the Call about selection processes. This question is still under discussion, but the Board wanted to give insight into the confirmed questions as soon as possible. Hopefully if an additional question is going to be asked, it will be ready during the first week of the Call for Feedback. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections|Join the conversation.]] Best, Movement Strategy and Governance<section end="announcement-content"/> --[[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] - [[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]] 16:16, 11 בינואר 2022 (IST) </div> == Subscribe to the This Month in Education newsletter - learn from others and share your stories == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> Dear community members, Greetings from the EWOC Newsletter team and the education team at Wikimedia Foundation. We are very excited to share that we on tenth years of Education Newsletter ([[m:Education/News|This Month in Education]]) invite you to join us by [[m:Global message delivery/Targets/This Month in Education|subscribing to the newsletter on your talk page]] or by [[m:Education/News/Newsroom|sharing your activities in the upcoming newsletters]]. The Wikimedia Education newsletter is a monthly newsletter that collects articles written by community members using Wikimedia projects in education around the world, and it is published by the EWOC Newsletter team in collaboration with the Education team. These stories can bring you new ideas to try, valuable insights about the success and challenges of our community members in running education programs in their context. If your affiliate/language project is developing its own education initiatives, please remember to take advantage of this newsletter to publish your stories with the wider movement that shares your passion for education. You can submit newsletter articles in your own language or submit bilingual articles for the education newsletter. For the month of January the deadline to submit articles is on the 20th January. We look forward to reading your stories. Older versions of this newsletter can be found in the [[outreach:Education/Newsletter/Archives|complete archive]]. More information about the newsletter can be found at [[m:Education/News/Publication Guidelines|Education/Newsletter/About]]. For more information, please contact spatnaik{{@}}wikimedia.org. ------ <div style="text-align: center;"><div style="margin-top:10px; font-size:90%; padding-left:5px; font-family:Georgia, Palatino, Palatino Linotype, Times, Times New Roman, serif;">[[m:Education/Newsletter/About|About ''This Month in Education'']] · [[m:Global message delivery/Targets/This Month in Education|Subscribe/Unsubscribe]] · [[m:MassMessage|Global message delivery]] · For the team: [[User:ZI Jony|<span style="color:#8B0000">'''ZI Jony'''</span>]] [[User talk:ZI Jony|^{<span style="color:Green"><i>(Talk)</i></span>}]], {{<includeonly>subst:</includeonly>#time:l G:i, d F Y|}} (UTC)</div></div> </div> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:ZI_Jony/MassMessage/Awareness_of_Education_Newsletter/List_of_Village_Pumps&oldid=21244129 --> ==Question about the Affiliates' role for the Call for Feedback: Board of Trustees elections== Hi All, Thank you to everyone who participated in the Call for Feedback: Board of Trustees elections so far. The Movement Strategy and Governance team suggested another question was still under discussion. As of today, we announce the last key question: '''How should affiliates participate in elections?''' Affiliates are an important part of the Wikimedia movement. Two seats of the Board of Trustees due to be filled this year were filled in 2019 through the Affiliate-selected Board seats process. A change in the [https://foundation.wikimedia.org/w/index.php?title=Bylaws&type=revision&diff=123603&oldid=123339 Bylaws removed the distinction between community and affiliate seats]. This leaves the important question: How should affiliates be involved in the selection of new seats? The question is broad in the sense that the answers may refer not just to the two seats mentioned, but also to other, Community- and Affiliate-selected seats. The Board is hoping to find an approach that will both engage the affiliates and give them actual agency, and also optimize the outcomes in terms of selecting people with top skills, experience, diversity, and wide community’s support. The Board of Trustees is seeking feedback about this question especially, although not solely, from the affiliate community. Everyone is invited to share proposals and join the conversation in the Call for Feedback channels. In addition to collecting online feedback, the Movement Strategy and Governance team will organize several video calls with affiliate members to collect feedback. These calls will be at different times and include Trustees. Due to the late addition of this third question, the Call will be extended until 16 February. [https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Board_of_Trustees/Call_for_feedback:_Board_of_Trustees_elections/Discuss_Key_Questions Join the conversation]. Best, Movement Strategy and Governance --[[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]]) 17:16, 22 בינואר 2022 (IST) == זיהוי אופטי של כתב רש"י עם Tesseract‎ == אימנתי את Tesseract‎ לזהות כתב רש"י: https://gitlab.com/pninim.org/tessdata_heb_rashi אשמח לקבל פידבק ממשתמשים... [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) :תודה על הפרויקט הנפלא. תוכל להסביר יותר איך משתמשים בזה? האם הנתונים לא נשמרים ב-tesseract המקורי, כך ששימוש בו יזהה את האותיות הנכונות גם בכתב רש"י? צריך לעשות משהו מיוחד בשביל זה? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בשבט ה'תשפ"ב • 20:13, 29 בינואר 2022 (IST) ::אולי הכי פשוט להשתמש בממשק גרפי לTesseract‎ כגון זה: https://github.com/manisandro/gImageReader -- {{שכח לחתום|PninimOrg}} == עזרה בהעלאת תכנים == שלום לכולם. פנו אלי בשמו של הרב הפרופסור רקובר בבקשה לסיוע בהעלאת מאמרים / כתבים שלו לויקיטקסט. הוא מוכן לעשות לבד רק מבקש שיסבירו לו איך. יתכן שיהיה יותר פשוט לקבל את התכנים ולהעלות אותם בשבילו. האם מישהו מוכן להרים את הכפפה ולהיות איתו בקשר? בתודה מראש. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 13:38, 30 בינואר 2022 (IST) : ערב טוב אפי. אשמח. נא לקשר בינינו בדוא"ל. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:10, 30 בינואר 2022 (IST) :: תודה רבה. דובי. שלחתי פרטים במייל. הפרופ' מחכה. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 19:05, 30 בינואר 2022 (IST) :::אגב, תוכלו להעזר ב[[ויקיטקסט:הזנה אוטומטית]]. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט בשבט ה'תשפ"ב • 23:27, 30 בינואר 2022 (IST) == Movement Strategy and Governance News – Issue 5 == Hey all, As you may know, I'm a facilitator with a team called [[m:Movement Strategy and Governance|Movement Strategy and Governance]]. We've recently re-designed the Universal Code of Conduct News, and it will now appear as the Movement Strategy and Governance News. I've added some direct links in the shortened version below, if you want to skip right to the subjects for this issue. Please let me know if you have any questions. The Movement Strategy and Governance team is inviting input about the newsletter (past, present, future) at [[m:Talk:Movement Strategy and Governance/Newsletter]]. --[[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]]) 21:16, 31 בינואר 2022 (IST) <section begin="ucoc-newsletter"/><div class="plainlinks"> [[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/5|'''Read the full newsletter''']] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Movement Strategy and Governance/Newsletter/5}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}] ---- :''[[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/5/Global message|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Movement Strategy and Governance/Newsletter/5/Global message}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]''</div> Welcome to the fifth issue of Movement Strategy and Governance News (formerly known as Universal Code of Conduct News)! This revamped newsletter distributes relevant news and events about the [[m:Movement Charter|Movement Charter]], [[m:Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]], [[m:Grants/MSIG|Movement Strategy Implementation grants]], [[m:Board elections|Board elections]] and other relevant [[m:Movement Strategy and Governance|Movement Strategy and Governance]] topics. This Newsletter will be distributed quarterly, while more frequent Updates will also be delivered weekly or bi-weekly to subscribers. Please remember to subscribe [[:m:Special:MyLanguage/Global message delivery/Targets/MSG Newsletter Subscription|here]] if you would like to receive these updates. <div style="margin-top:3px; padding:10px 10px 10px 20px; background:#fffff; border:2px solid #808080; border-radius:4px; font-size:100%;"> *'''Call for Feedback about the Board elections''' - We [[m:Talk:Wikimedia_Foundation_Board_of_Trustees/Call_for_feedback:_Board_of_Trustees_elections/Discuss_Key_Questions|invite you to give your feedback]] on the upcoming WMF Board of Trustees election. This call for feedback went live on 10th January 2022 and will be concluded on 16th February 2022. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/5#Call for Feedback about the Board elections|continue reading]]) *'''Universal Code of Conduct Ratification''' - In 2021, the WMF asked communities about how to enforce the Universal Code of Conduct policy text. The revised draft of the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines|enforcement guidelines]] should be ready for [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Project#Timeline|community vote in March]]. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/5#Universal Code of Conduct Ratification|continue reading]]) *'''Movement Strategy Implementation Grants''' - As we continue to review several interesting proposals, we [[m:Special:MyLanguage/Grants:MSIG|encourage and welcome more proposals]] and ideas that target a specific initiative from the Movement Strategy recommendations. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/5#Movement Strategy Implementation Grants|continue reading]]) *'''The New Direction for the Newsletter''' - As the UCoC Newsletter transitions into MSG Newsletter, join the facilitation team in [[m:Talk:Movement Strategy and Governance/Newsletter|envisioning and deciding on the new directions for this newsletter]]. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/5#The New Direction for the Newsletter|continue reading]]) *'''Diff Blogs''' - Check out the most recent publications about MSG on Wikimedia Diff. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/5#Diff Blogs|continue reading]])</div><section end="ucoc-newsletter"/> == תבנית לפסוקי משלי בן סירא == {{ק|-- הועבר מהדף [[שיחת משתמש:Shalomori123]]}} שלום, [[משתמש:נחום]] הציע שאני אשאל אותך איך מייצרים תבנית חדשה לדף שמכיל את כל הגירסאות של פסוק אחד מספר בן סירא. הרעיון הוא לעצב את התבנית הזאת על דגם התבנית {{תב|דף של פסוק}}. האם תוכל לעזור לי לייצר תבנית כזאת? תודה רבה, [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 23:47, 18 באוקטובר 2021 (IDT) :אני אשמח לסייע במסגרת הזמן שיש לי. בדיוק כתבתי במזנון שאני לא חושב שהתבנית צריכה להתבסס על דף של פסוק. מה אתה חושב? אציין שאני לא ממש מכיר את ספר בן סירא ולכן תצטרך לעזור לי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג בחשוון ה'תשפ"ב • 23:49, 18 באוקטובר 2021 (IDT) ::תודה רבה. החלקים של המקור העברי של ספר בן סירא שקיימים היום נמצאים בכתבי-יד שמכונים "כתב-יד A", "כתב-יד B", וכו', עד "כתב-יד F". גם יש כתב-יד ממצדה, כמה חלקים של כתבי-יד מן מגילת ים המלח, וגירסאות של פסוקים בשוליים של כתבי-היד. עדיין יש כמה וכמה פסוקים שלא קיימים בכלל. הייתי רוצה לעצב תבנית שיתן לקורא את היכולת לקרוא כל גירסה וגירסה של פסוק אחת ליד השנייה ברשימה כמו בתבנית "דף של פסוק". חוץ מזה, אני פתוח לעיצובים אחרים. שוב תודה.[[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 03:05, 19 באוקטובר 2021 (IDT) :::מעניין.. יש גם פירושים ושאר דברים, או שהדף אמור להציג רק את הגרסאות השונות? זה שאלה במה למקד את מרכז הדף ולמשל איזה סוג כותרות לשים. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג בחשוון ה'תשפ"ב • 10:02, 19 באוקטובר 2021 (IDT) ::::ככל הידוע לי, אין פירושים במובן של רש"י על תנ"ך (אולם יש פירושים מן המאה האחרונה). אך, יש כמה תרגומים לעברית בת ימינו, והשערות לגבי הטקסט העברית המלא ולגבי הניקוד. ככל הידוע לי, אלה נמצאים כבר בויקיטקסט (למשל כאן: [[בן סירא]]). גם יש הרבה מידע נוסף באתר "https://bensira.org/". נדמה לי שדף אחד אמור להציג את הגירסאות מן כתבי-יד, מן שוליי כתבי-היד, ואולי גם התרגום והניקוד המומלץ שכבר נמצאים ויקיטקסט.[[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 20:04, 19 באוקטובר 2021 (IDT) :::::שלום לכם. אם הבנתי את המילים '''עדיין יש כמה וכמה פסוקים שלא קיימים בכלל.''' - זאת אומרת שאין אחידות בין הכתבי יד השונים לגבי מיספור הפסוקים? דהיינו מבין הכתבי יד שונים יש מביניהם פסוקים אשר אינם מופיעים בכתבי יד האחרים? אם כך - הרי יהיה בעייתי ליצור דפים לפי פסוקים אשר יציגו את הפסוק המדובר כפי כל נוסח כתב יד. פסוק י' של כתב יד אחד יהיה טקסט אחר מאשר פסוק י' של כתב יד השני. לא?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:17, 19 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::אולי זה נכון (לא יודע), אבל לא הבנתי איך הסקת את זה מתוך מה שנכתב. בכל מקרה אפשר לבחור את החלוקה המקובלת ולהסתמך עליה. זה קורה בעוד ספרים, כמו משנה ורמב"ם. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בחשוון ה'תשפ"ב • 22:21, 19 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::יש חלוקה מקובלת שמשומש באתר "מאגרים" של האקדמיה ללשון העברית (וגם באתר בן סירא, קישור לעיל, ובספרים כמו Pancratius C. Beentjes, The Book of Ben Sira in Hebrew). דוגמה אחת היא פרק ג, פסוקים יח-כא. בכתב-יד C הפסוקים בצורה כזאת: פסוק יח - יש, פסוק יט - חסר, פסוק כ - חסר, פסוק כא - יש. בכתב-יד A הצרוה היא כזאת: פסוק יח - יש, פסוק יט - חסר, פסוק כ - יש, פסוק כא - יש. בשאר כתבי-היד אין את הפסוקים האלו. זאת אומרת שבן סירא פרק ג, פסוק יט לא קיים בעברית. על כל פנים, נוכל ליצור דפים לכל פסוק, גם לפרק ג, פסוק יט עם הערה שהיא עדיין לא קיימת בעברית. למשל, דף של פרק ג, פסוק כ היה נראה ככה: ::::::::::כתב-יד A:כי רבים רחמי אלהים ולענוים יגלה סודו. :::::::ואילו דף של פרק ג, פסוק כא היה נראה ככה: ::::::::::כתב-יד A:פלאות ממך אל תדרוש ומכוסה ממך אל תחקור. ::::::::::כתב-יד C:פלאות ממך אל תחקור ורעים ממך אל תדרוש. :::::::בעיני מה שמסבך את העניין הוא זה שהספר [[בן סירא]] שקיים בויקיטקסט כעת הוא לא מורכב מכל כתבי-היד והוא לא נערך על פי החלוקה לפסוקים שמקובלת היום. הייתי שם את הגירסה המנוקדת של הספר הזה מתחת לכל דף שעליו הוא בהקשר כמו מעין פירוש. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 23:58, 19 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::מצוין. אנסה ליצור תבנית בסיסית עכשיו, כדי שנוכל לעבוד איתה בהמשך. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בחשוון ה'תשפ"ב • 00:33, 20 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::::יצרתי משהו התחלתי בתבנית {{תב|פסוק בבן סירא}}. כרגע עשיתי כאילו כתבי היד יופיעו בדפים מהצורה 'בן סירא/כתב יד x/{פרק}', עם תגי קטע לפסוקים. אתה יכול לשנות את הצורה הזאת בהתאם להחלטתך בחלק מהכת"י או בכולם. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בחשוון ה'תשפ"ב • 00:53, 20 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::תודה רבה. התבנית נראית מתאימה. שיניתי את המאמץ הראשון שלי פה [[משתמש:Editor259/בן סירא ג כא]]. שאלה אחת שיש לי כרגע היא, איך נשלב את גיראסות שוליות לתוך התבנית? למשל, בכתב-יד A יש גירסה בתוך הטקסט לפרק ג, פסוק יד: "צדקת אב לא תמחה ותמור חטאת היא תנתע". בשוליים יש את המילה "תנטע". הייתי מסמן את התופעה הזאת בצורה כזאת: :::::::::::::כתב-יד A:צדקת אב לא תמחה ותמור חטאת היא תנתע. :::::::::::::כתב-יד A (שולי): [צדקת אב לא תמחה ותמור חטאת היא] תנטע. ::::::::::שוב תודה. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 02:07, 20 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::::::צריך לחשוב על דרך. זו תופעה נפוצה מספיק כדי להכניס אותה בכל התבנית או שרק במקרים מסוימים? או רק בכתבי יד מסוימים? :::::::::::בתבנית יש גם ניווט שאתה לא רואה כרגע בגלל שהדף אינו במרחב הראשי. בנוסף, אני מתכנן להוסיף תנאים שיגרמו לכל כתב יד להופיע רק עבור פסוק שבו הוא קיים, ולהוסיף פסקה של קישורים חיצוניים של האתרים שהזכרת קודם. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בחשוון ה'תשפ"ב • 10:26, 20 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::::זה שיש גירסאות שוליות הוא תופעה נפוצה יחסית. לדוגמה, בכתב-יד B, יש גירסאות שונות בשוליים כמעט בכל דף מן הכתב-יד. אפילו פסוק אחד יכול להשתמר גם בגוף של הכתב-יד וגם יותר מפעם אחת בשוליים (ראה למשל פרק מג, פסוק יג בכתב-יד B). ::::::::::::בינתיים, במה אני יכול לעזור במיזם הזה? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 00:23, 21 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::::::::אני יכול לעשות באופן קבוע שאם יש קטע בשם "{מספר הפסוק} שוליים" זה יופיע בדף. אני חושב שהעבודה המרכזית שלך היא להעלות את החומר כך שבאמת יופיעו הדברים. לפחות באותו פסוק שאנחנו בודקים כפיילוט (ג כא). הבנת את הפורמט שבו צריך להעלות את הדברים? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו בחשוון ה'תשפ"ב • 00:46, 21 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::::::אני אשמח להעלות את התוכן. אני לא בטוח לגבי הפורמט. האם תוכל לתת דוגמה של קוד המקור לדף הפיילוט? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 02:50, 21 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::::::::::כבר קודם הצעתי לך לשנות את המבנה לפי ההבנה שלך והנוחות שלך. מה שכרגע עשיתי, זה שיש דף לכל כת"י על כל פרק שנקרא "בן סירא/כתב יד x/פרק y" וממנו הדף של הפסוק שואב את התוכן בעזרת [[ויקיטקסט:תגי קטע|תגי קטע]]. אם אתה חושב שזה צריך להיות אחרת את מוזמן להציע או לשנות בעצמך... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו בחשוון ה'תשפ"ב • 12:26, 21 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::::::::יצרתי דף ל"בן סירא/כתב יד A/ג" ([[בן סירא/כתב יד A/ג]]) ול"בן סירא/כהנא/ג" ([[בן סירא/כהנא/ג]]) דרך דף הפיילוט ([[משתמש:Editor259/בן סירא ג כא]]). איפה יש לשים את התגי קטע? תודה רבה. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 14:51, 21 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::::::::::::כמו שעשיתי. כשהחומר יועלה במלואו, אני אוכל לעשות את זה באופן אוטומטי, אז אתה לא צריך ליצור את התגים ידנית. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו בחשוון ה'תשפ"ב • 15:32, 21 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::::::::::תודה. אני אתחיל להעלות את כתב-יד A. החלוקה לפסוקים במהדורת כהנא קצת שונה מן החלוקה המקובלת היום, אז בן סירא ג, כא לפי החלוקה הנוכחית היא ג, יט במהדורת כהנא. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 17:03, 21 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::::::::::תיקנתי את הפסוק ממהדורת כהנא שמופיע בדף של ג, כא. גם העליתי את החומר לפסוקים יח-כד. סימנתי ב[[בן סירא/כהנא/ג]] את החלוקה המקובלת ליד החלוקה במהדורתו של כהנא. יש עוד חומר בדף זה: [[ויקיטקסט:בן סירא]]. נדמה לי שכדאי להעלות את כל התרגומים שמצוטטים בדף הזה. גם יש חומרים כאן [[ביאור:בן סירה א]], אבל כנראה הביאור והקלדת הפשיטתא לא הסתיים. מה אתה חושב לגבי איסוף כל החומרים האלו בדפים של פסוקי בן סירא? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 22:55, 21 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::::::::::::::טוב שהערת את תשומת לבי. לגבי העבודה על מהדורת כהנא, כיוון שיש את כל החומר כבר בוויקיטקסט יהיה קל לפצל את דפי הפרקים לדפים מהצורה שיצרנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז בחשוון ה'תשפ"ב • 23:06, 21 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::::::::::::סיימתי להקליד את כל מה שקיים בכתבי יד מפרק ג (הכל מכתב יד A וכתב יד C). יש לציין כמה עניינים לגבי הפורמט. (1) בפסוק ג,ו למשל, איך נציין מלים חסרים? כעת שמתי הערתי בתוך הטקסט. (2) בפסוק ג,יד יש גירסה שולית שמופיעה באותה שורה של הגירסה שבגוף הכתב יד. נצטרך לחשוב על איך לעצב את המצב הזה. (3) בדף [[בן סירא/כתב יד A/ג]] יש כמה דברים שהייתי רוצה לתאר בהערות שוליים. אולי יש לשים קטע בסוף הדף עם "הערות של ויקי-עורכים" או משהו מעין זה. (4) יש סימן מיוחד שמסמן הערה שולית כמו סגול הפוך (ראה ג,יד בכתב יד A). איך מקלידים אותו בויקיטקסט? הסימן מופיע בין שתי אותיות בכתב יד, אז נצטרך לבחור באיזה אות להקליד אותו בויקיטקסט. (5) בפסוק ג,כ, בכתב יד A, יש קו במילה "יגלה" הראשונה. לא מצאתי דרך לכתוב את המילה ככה, אז כעת הקלדתי את המילה פעמים בלי הקו. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 07:16, 22 באוקטובר 2021 (IDT) {{שבירה|::::::::::::::::::::}} :1. אפשר באמצעות סימון מוסכם, כגון שלוש נקודות, בתוך סוגריים או בלי סוגריים. :2. באמצעות תג קטע נוסף <nowiki><קטע התחלה=יד שוליים/></nowiki> :3. אתה יכול להשתמש בהערות שוליים רגילות, אם יש הערות הם יופיעו למטה אוטומטית. אפשר להוסיף גם פסקה, אבל היא תופיע גם כשאין הערות. :4. אם אתה חושב שעדיף לשמור על הצורה המקורית, אולי אפשר להשתמש בסגולתא של טעמי המקרא. לדעתי עדיף להשתמש בהערות שוליים רגילות. :5. לא הבנתי. :6. אני עושה עכשיו כמה שינויים בתבנית, אשמח שתביע את דעתך. :-- [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בחשוון ה'תשפ"ב • 22:45, 23 באוקטובר 2021 (IDT) ::תודה רבה על התשובות ועל השינויים בתבנית. הציון היחיד שלי כרגע הוא זה שיש לחשוב על דרך לנווט מעבר לפערים בטקסטים המקוריים. למשל, כעת אין דרך לנווט מפסוק ג,ו לפסוק ג,ח כי אין ג,ז בכ"י. יש אותו פער בניווט בין פסוק ג,יח ופסוק ג,כ. לגבי תשובתך לשאלתי (2), אשמח לשים תג קטע נוסף. מה התג קטע המתאים? לגבי שאלה (3), רציתי לשאול איך כותבים strikethrough בתוך מילה? שוב תודה רבה. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 05:18, 24 באוקטובר 2021 (IDT) :::ניסיתי לייצר דף לפסוק ד,א, אך הדף ההוא נמצא כאן [[משתמש:Editor259/בן סירא ג לב]]. איך אוכל לתקן את שם הדף? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 05:38, 24 באוקטובר 2021 (IDT) ::::1. אפשר להשתמש בפרמטר "הבא" ואז ההפניה בניווט תשתנה. ::::2. כתבתי אבל משום מה זה לא הופיע. סידרתי את זה עכשיו. ::::3. לא מכיר את הביטוי באנגלית, אבל אם אתה מתכוון לסגולתא אז זה פשוט להקליד את התו הזה (אני לא יודע באיזה מקלדת אפשר לממוא אותו, אולי כדאי לשאול את Dovi). ::::4. באמצעות האפשרות של "העברה" (מופיעה בראש הדף. ליד ה"עריכה" יש "עוד" ואם לוחצים עליו אפשר להעביר). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בחשוון ה'תשפ"ב • 09:46, 24 באוקטובר 2021 (IDT) :::::- שיניתי את תגי הקטע גם בדף [[בן סירא/כתב יד A/ג]], אך כפי שנזכרת, עדיין הגירסאות נמצאות באותה שורה ב[[משתמש:Editor259/בן סירא ג יד]]. :::::- סידרתי את הדף [[משתמש:Editor259/בן סירא ד א]], כך שאפשר לנווט מפסוק ג,לא לפסוק ד,א, אבל אי אפשר לנווט אחורה מן דף הפסוק ד,א משום מה. איך אוכל לתקן את זה? :::::- פסוק ד,י מורכב מזוג של שורות והייתי רוצה לעצב אותם ככה: ::::::(ד,י שורה א') היה כאב ליתומים ותמור בעל לאלמנות ::::::(ד,י שורה ב') ואל יקראך בן ויחנך ויצילך משחת :::::האם יש דרך לעצב את פסוק ד,י בדף [[בן סירא/כתב יד A/ד]] כך שהפסוק יופיע בשורות בדף הפסוק שלו? :::::- אני מקליד את הטקסט מחדש, ישירות מן סריקות של הקלף. הייתי רוצה לוודא את מה שהקדלתי כי לפעמים יש אותיות או מלים שקשים לקרוא מן הקלף. מה המקום בויקיטקסט המועדף לבקש שמשהו אחר יבדוק את ההקלדה (גם יש כמה מלים שצריכים להידבק בדף [[בן סירא/פשיטתא/ג]])? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 06:29, 25 באוקטובר 2021 (IDT) ::::3. {{א|Editor259}}, סטקרייק-ת'רו עושים עם האות s בתוך סוגריים מעויינות: <s>ככה</s>--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:36, 24 באוקטובר 2021 (IDT) :::::תודה רבה. תיקנתי את ההקלדה כך שהיא נראית עכשיו כמו שיש בכתב יד ([[משתמש:Editor259/בן סירא ג כ]]). [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 06:29, 25 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::לגבי השוליים, אין לי מושג מה היה, אבל שיניתי את השם של הקטע וזה תוקן. לגבי הקישור אחורה, זה היה חוסר בתבנית עצמה, אז אחרי הרבה עבודה אני חושב שעכשיו זה עובד. לגבי השורות, אני לא יודע על דרך לעשות את זה עם קטעים אבל אולי אפשר עם noinclude ו-includeonly. לגבי ההגהה, אתה יכול לבקש מתורמים פרטיים אם אתה מעוניין שהם יעברו, או לשים תבנית כמו {{תב|לשפר}} (וכנראה שאף אחד לא יעבור על זה, לפחות בשנים הקרובות) [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ט בחשוון ה'תשפ"ב • 13:50, 25 באוקטובר 2021 (IDT) :::::איך אוכל לשים קו מעל אות (דהיינו "rafe")? למשל, בפסוק [[בן סירא ד כא]], יש קו כזה מעל התי"ו במילה "בשאת" בכתב יד. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 06:34, 26 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::תעתיק מכאן ותדביק: ֿ ::::::--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:16, 26 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::תודה רבה. העתקתי את הסימן ושמתי אותו בתעתיק של הכתב יד, אבל הוא מופיע כרגע ליד התי"ו ולא מעליו. איך אוכל להזיז את הניקוד למקום המתאים? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 15:20, 26 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::יש שם רווח מיותר בין הת' לסימן, שצריך למחוק.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:55, 26 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::::כאן [[בן סירא/כתב יד A/ד]] בקוד המקור אין רווח בין התי"ו לסימן, אז לא הצלחתי להזיז את הרפה. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 17:39, 26 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::הרגע הצלחתי לתקן את זה. שוב תודה על ההצעה לעיל. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 18:29, 26 באוקטובר 2021 (IDT) :::::ב[[בן סירא ו יד]], בגירסה של הדף במחשב כתוב "מצא הוא הוא" בסוף הפסוק בכתב יד C. בדף [[בן סירא/כתב יד C/ו]] כתוב "מצא הוא הון". משום מה הכתיב הנכון לא מופיע בדף של הפסוק. שמתי לב שהבעיה הזאת לא מופעיה בגירסה של הדף בטלפון. האם מדובר בתקלה שאפשר לתקן, או רק עיכוב והכתיב ייתקן בעצמו? תודה. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 18:18, 28 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::אני לא יודע. זה מאוד מוזר. אני נוטה לאופציה השניה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג בחשוון ה'תשפ"ב • 18:38, 28 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::זה נובע מזה שזיכרון המטמון לא מעודכן. ניתן לחכות שזה יסתדר לבד, או "לרענן" את הדף (לערוך ולהוסיף רווח במקום שאיננו ניכר).--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:10, 28 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::(1) איך שמים "new-line character" בתוך קוד המקור? למשל, בדף [[בן סירא יא ג]] מופיע כרגע בקטע של כ"י B: :::::::::קטנה בעוף דבורה \ וראש ת[נ]ו[ב]ות פריה:אליל בעוף דבורה \ וראש תנובו[ת פרי]ה: ::::::::כנראה מדובר בשתי גירסאות של פסוק יא, ג באותו כ"י, אז כדאי לקרוא אותו ככה: :::::::::קטנה בעוף דבורה \ וראש ת[נ]ו[ב]ות פריה: :::::::::אליל בעוף דבורה \ וראש תנובו[ת פרי]ה: ::::::::יש אותה בעיה בדף [[בן סירא יא ד]] וכמה דפים אחרים. ::::::::(2) יש גירסה שולית בכ"י B של פסוק י, כב (ראה כאן: [[בן סירא/כתב יד B/י]]), אבל הגירסה הזאת לא מופיעה בדף [[בן סירא י כב]]. האם יש דרך לתקן את הבעיה הזאת? ::::::::תודה רבה, [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 18:32, 21 בנובמבר 2021 (IST) :::::::::לגבי 1, זה נפתר בשינוי שעשיתי שכללתי את השורות הנוספות בתוך הקטע, אבל זה לא נראה טוב עכשיו. אני צריך לפתור את זה אחר כך. דרך שבטוח תעבוד זה להכליל את {{תב|ש}} בתוך תגי includeonly. אם לא הבנת מה אמרתי אז לא משנה. :::::::::לגבי 2, נכון, עשיתי שיש שוליים רק לכת"י A. עכשיו הוספתי ל-B. האם צריך להוסיף גם לאחרים? דרך אגב, לא יכול להיות שיש שוליים ואין מקורי, נכון? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב • 18:45, 21 בנובמבר 2021 (IST) ::::::::::תודה רבה. ::::::::::- 1. הצלחתי לשים שורה חדשה עם התבנית "ש", אבל צריך לשים עוד רווחים בהקלדה (כאן: [[בן סירא יא ד]]). האם יש דוגמה לאיך להשתמש בתגי includeonly יחד עם תבנית "ש"? ::::::::::- 2. כרגע אני לא יודע אם יש גירסאות שוליות בלי מקור בגוף של הכ"י. ::::::::::שוב תודה, [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 18:57, 21 בנובמבר 2021 (IST) :::::::::::1. <nowiki>מה שהתכוונתי זה לעשות <includeonly>{{ש}}</includeonly> כדי שזה לא יקלוט אותו בדף של הפרק אלא רק בדף של הפסוק. אבל אולי יותר נכון לעשות שה{{ש}} יופיע גם בדף הפרק ולא לכתוב את אות הפסוק בשורה הבאה, וכך הכל יכנס בתוך אותם תגי קטע, יחד עם ירידת השורה, ולא יווצרו בעיות. </nowiki> :::::::::::לא הבנתי מה אתה מתכוון שצריך עוד רווחים. :::::::::::2. אם יהיה דבר כזה תעדכן אותי כי כרגע אם אין רגיל ויש שוליים זה פשוט לא יופיע. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב • 23:54, 21 בנובמבר 2021 (IST) ::::::::::::1. כרגע בדף [[בן סירא יא ד]] יש רווח שהוא בגודל של כמה אותיות לפני המילה "במעוטף", כך שהמילה הזאת לא מיושר עם המילה "בעוטה" בשורה השנייה. הייתי רוצה לעצב את השורות כך שהן יופיעו במקביל לחלוטין. כמו כן, הייתי רוצה להזיח את השורה המקוטעה " י \ ונעלם מאנוש פעלו" כך שהיא תופיעה במקביל לחלקים השניים של שתי השורות הראשונות. ::::::::::::תודה רבה, [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 04:04, 22 בנובמבר 2021 (IST) :::::::::::::הבנתי את הבעיה הראשונה, אנסה לפתור יותר מאוחר. בפסוק המקוטע אני חושב שאין דרך לעשות את זה מערכתית ובכל מקרה כזה תצטרך להזיח בדף המקור עד שזה יצא טוב. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב • 12:56, 22 בנובמבר 2021 (IST) ::::::::::::::עשיתי את זה עכשיו. אמנם מאוחר אבל עדיף מאשר אף פעם... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' באדר א' ה'תשפ"ב • 22:20, 3 בפברואר 2022 (IST) :::::::::::{{א|Editor259}}, אם תרצה אני יכול ליצור את דפי הפסוקים אוטומטית בעזרת בוט. רק שבשביל זה אשמח שתעשה לי רשימה של כמה פסוקים יש בכל פרק. הכי טוב בפורמט כזה [1, 2, 3, 4...] כאשר המספרים הם מספר הפסוקים בפרק א', בפרק ב' וכו'. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה בכסלו ה'תשפ"ב • 21:56, 28 בנובמבר 2021 (IST) :::::::::::::::תודה רבה. האם תהיה בעיה אם יש פסוק שאינו קיים בכ"י העברי? למשל, אין פסוק יא,כו בעברית. האם הפורמט יהיה [3,2,1...24, 25, 27, וכו'] בלי להזכיר מספר 26? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 20:29, 29 בנובמבר 2021 (IST) ::::::::::::::::התכוונתי אחרת, שברשימה יהיו מספרי הפסוקים של כל פרק, נגיד [23,34,14,42] ולא מספרים לפי סדר. יוצאי דופן אולי תסדר ברשימה נפרדת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ו בכסלו ה'תשפ"ב • 00:53, 30 בנובמבר 2021 (IST) :::::::::::::::::אוכל לומר כעת שיש בפרקים יג-טו פסוקים במספרים אלו: [26, 27, 20]. כמה פרקים אחרי טו עלולים להיות מסובכים מכיוון שיש תוכן חסר בטקסט הקיים בעברית, אז אוכל לעדכן אותך בנושא הזה. סיימתי להקליד את רוב רובם של פרקים ג-יא והתחלתי להקליד את פרק יב לפי פסוק. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 03:51, 30 בנובמבר 2021 (IST) :::::::::::::::כתב יד A כולו הוקלד. הייתי רוצה להעביר את הערותיי מן הפורמט שבו הם נמצאים לתבנית של הערות שוליים. האם יש תבנית מועדף לזה? תודה, [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 16:08, 26 בדצמבר 2021 (IST) :אם אתה רוצה, אתה יכול לשלב את ההערות במהלך הטקסט עם {{תב|הערה}}, ואז להציב בסוף הטקסט כולו תבנית {{תב|הערות שוליים}} וזה יציג שם אוטומטית כל ההערות במקום המקום בו הן כתובות. :לחילופין, ניתן לסמן את מקום ההערות עם {{תב|שוליים}}, והסימנים יקשרו להערות עצמן, אותן תשים בסוף הטקסט עם תבניות {{תב|שולייםלמטה}} לפני כל הערה. שים לב שבאופציה זו ההערות לא יוכללו אוטומטית אם תכליל את הטקסט של דף אחד או קטע מתוכו בדף אחר. :אני לא יודע אם מה שכתבתי היה מספיק ברור, מקווה שהבנת. אם לא, תבקש ואנסה להבהיר.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:41, 26 בדצמבר 2021 (IST) ::תודה רבה. העברתי את ההערות לשוליים בדף [[בן סירא/כתב יד A/טז]]. האם הפורמט שם בצורה המועדפת? אם כן, אני אעביר את שאר הדפים הרלוונטים לפורמט כזה. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 04:37, 27 בדצמבר 2021 (IST) :::זה נראה לי בסדר גמור. חזק ואמץ!--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:47, 27 בדצמבר 2021 (IST) ::::לגבי פרקים שאין נשאר מהם אף תוכן בעברית, ביססתי את הדפים על הטקסט של הפשיטתא (למשל פרק יז). המספרים של הפסוקים וכתוצאה מכך, שמות של הדפים, מבוססים על המספרים שנמצאים באתר "The Comprehensive Aramaic Lexicon Project" (האתר כאן http://cal.huc.edu/, ואפשר לנווט מדף הבית לפשיטתא). לפני שאתחיל לייצר את הדפים לפסוקים מפרק א, הייתי רוצה לוודא שבחירה הזאת למספרי הפסוקים מקובל על כולם. כבר התאמתי את מספר הפסוקים בפרק יז לאלה שנמצאים באתר CAL. המספרים של הפסוקים שקיימים בעברית מתאימים לאלה שנמצאים באתר "מאגרים" של האקדמיה ללשון העברית ולאלה שנמצאים באתר (https://bensira.org/). מה דעתכם? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 21:46, 5 בינואר 2022 (IST) :::::לי נראה עדיף להיצמד למה שמקובל באקדמיה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:53, 5 בינואר 2022 (IST) ::::::איפה שיש אפשרות לכך הדפים מתאימים למה שמקובל באקדמיה. הבעיה צצה רק כעת בפרקים א, ב, יז, ורוב יח. לא ידוע לי אם יש באקדמיה פיסוק מועדף לפרקים האלה. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 22:03, 5 בינואר 2022 (IST) :::::::אם כך, לדעתי תעשה כהבנתך, אתה כאן המומחה בנושא. [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 00:09, 6 בינואר 2022 (IST) ::::::::אני מסכים עם נחום שאתה המומחה והעורך הראשי של הפרויקט. אגב, כיוון שאתה מתכוון להתחיל מפרק א', אני חוזר על ההצעה שלי שפשוט תכתוב לי כמה פסוקים יש בכל פרק ובוט ייצר אוטומטית את דפי הפסוקים הבודדים. עדיף שתתעסק בעבודות יותר מהותיות כמו העתקת כתבי היד והצבת תגי קטע בהם, מאשר העבודה השחורה של יצירת דף דף עבור פסוקים פרטיים שבהם גם ככה נמצאת אותה תבנית... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ד' בשבט ה'תשפ"ב • 02:20, 6 בינואר 2022 (IST) :::::::::בפרקים [1,2], מספרי הפסוקים הם [30,18], אך נצטרך למחוק כמה דפים מאלה שהבוט יצור כי, למשל, בפרק א' התרגום הסורי מדלג מפסוק כ' עד פסוק כ"ח. הנה מספרי הפסוקים לפי פרק עד פרק ל': :::::::::פרקים = [19,20,21,22,23,24,25,26,27,28,29,30] :::::::::מספרים = [30,31,27,27,27,33,26,29,30,26,28,25] :::::::::האם נוכל להתחיל עם הבוט בזה? אני אוכל להעלות את המספרים של פרקים לא-מא בזמן אחר. תודה רבה, [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 16:52, 10 בינואר 2022 (IST) ::::::::::מצוין. אשתדל לכתוב את הבוט היום בערב. בינתיים זה לא מעכב את העבודה שלך על המהדורות עצמם, הם פשוט יופיעו בדפי הפסוקים ברגע שהבוט ייצור אותם. בנושא של פרק א', האם אין שום מהדורה (כולל תרגומים) שבה יש פסוקים כ'-כ"ח? אם כן מאיפה יודעים על קיומם של אותם פסוקים ומה הרלוונטיות שלהם אלינו? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשפ"ב • 18:29, 10 בינואר 2022 (IST) :::::::::::הבוט רץ. לדעתי יצא טוב. אם אתה רואה תקלה תודיע לי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשפ"ב • 02:07, 11 בינואר 2022 (IST) ::::::::::::תודה רבה. העבודה של הבוט נראית טובה. לא מצאתי דפים לפרקים א-ב. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 18:12, 11 בינואר 2022 (IST) :::::::::::יש פסוקים כא-כח בכתבי יד היווניים, אך לא בתרגום הסורי. ככל הידוע לי, התרגומים היוונים הם הבסיסים ההיסטורים למספרים של הפסוקים, אז עד היום המנהג הוא לתת לפסוקים את המספרים של המקבילים בכתבי יד היווניים. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 18:11, 11 בינואר 2022 (IST) ::::::::::::נכון, לא עשיתי לפרקים א-ב, כי חיכיתי לתשובה השניה. לפי דבריך אני מבין שלא צריך למחוק, כי יש לנו באתר גם תרגומים של התרגום היווני, או לפחות עתידים להיות, או לפחות אנחנו מקווים שיהיו, אז נצטרך מתישהו את הדפים לפסוקים אלה... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ"ב • 23:39, 11 בינואר 2022 (IST) :::::::::::::שוב תודה רבה. הנה מספרי הפסוקים לפי פרק מפרק ל"א עד פרק מ'. ::::::::::::::פרקים = [31, 32, 33, 34, 35, 36, 37, 38, 39, 40] ::::::::::::::מספרים = [31, 24, 33, 31, 26, 31, 31, 34, 35, 30] [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 17:08, 13 בינואר 2022 (IST) ::::::::::::::{{בוצע}}. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ב בשבט ה'תשפ"ב • 18:48, 13 בינואר 2022 (IST) {{ק|--- סוף העברה}} :תודה רבה. הנה מספרי הפסוקים לפי פרק מפרק מ"א עד פרק נ"א שהוא סוף הספר. :פרקים = [41, 42, 43, 44, 45, 46, 47, 48, 49, 50, 51] :מספרים = [22, 25, 33, 23, 26, 20, 25, 25, 16, 29, 30] [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 18:30, 7 בפברואר 2022 (IST) ::רץ כעת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' באדר א' ה'תשפ"ב • 20:46, 7 בפברואר 2022 (IST) :::בנוסף, רציתי להציע לך לוותר על הוספת תגי קטע ידנית, כמו מה שעשית עכשיו על פרק א בתרגום פרנקל. אתה יכול להוסיף רק את הסוגריים המרובעות של הפסוק המותאם למהדורתנו, והבוט יעבור על זה ויוסיף תגי קטע. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' באדר א' ה'תשפ"ב • 20:49, 7 בפברואר 2022 (IST) ::::(1) תודה רבה. סיימתי לשים את הסוגריים המרובעים בפרק א בתרגום פרנקל, ואתחיל לשים את מספרי הפסוקים למהדורתנו בסוגריים מרובעים בפרקי הפשיטתא. ::::(2) הייתי רוצה לשים הערות לכל פעם ופעם שספר בן סירא מצטט פסוק מן התנ"ך. למשל, בפסוק נא, ב (שנמצא כאן כעת: [[בן סירא/כתב יד B/נא]]) הצירוף "שטי כזב" מופיע. נדמה לי שמדובר בציטוט מ[[תהלים מ ה]]. האם יש לשים הערה שמפנה את הקורא לפסוק ההוא בספר תהלים? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 16:44, 8 בפברואר 2022 (IST) :::::לעניות דעתי לא. גם במקרא עצמו (ולהבדיל, בברית החדשה ובקוראן) יש מקומות שמשתמשים במטבעות לשון שמקורן בספרים אחרים במקרא. זה לא בדיוק ציטוט ואין לדעתי מקום לציין זאת במהדורתנו, שאיננה מיועדת לדעתי להיות מדעית או מחקרית. אבל אם אתה סבור אחרת, אתה מוזמן להוסיף הערה בכל מקום שהסגנון מעיד לדעתך על שאילת ביטויים ומטבעות לשון.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:01, 8 בפברואר 2022 (IST) ::::::אני חושב שזה יכול להוסיף. אם לדעתך זה מפריע ברצף הקריאה, אפשר להוסיף בתחתית הדף הערה ידנית שאין לה הפניה מהטקסט. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ח' באדר א' ה'תשפ"ב • 21:56, 8 בפברואר 2022 (IST) :::::::{{אגודל למעלה}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:10, 8 בפברואר 2022 (IST) ::::::::מכיוון שאולי אי אפשר לדעת אם מדובר בציטוט באופן פורמלי או מטבע לשון, השארתי את ההקלדה כמות שהיא בלי הערה. ::::::::בפסוק [[בן סירא יא ח]], הייתי רוצה לבדוק אם בכ"י מדובר בטעמים כאלה "אַל־תָשִי֥בֿ דָ֭בָֿר טֶ֣רֶם תִשְמַ֑ע" או כאלה "אַל־תָשִי֣בֿ דָ֭בָֿר טֶ֥רֶם תִשְמַ֑ע", או אולי בטעמים אחרים מתחת למילה "תשיב" ומתחת למילה "טרם". צילום של הכתב יד נמצא כאן: https://bensira.org/images/Manuscripts/A/A_IV_Recto.jpg. האם יש דרך לבקש עזרה בויקיטקסט בעניין הזה? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 17:06, 9 בפברואר 2022 (IST) :::::::::לא הבנתי את השאלה, הטעמים בשני המקרים נראים לי זהים. בכל מקרה, הטעמים הם מונח מתחת ל"תשיב" ומתחת ל"טרם". כך חייב להיות לפי כללי הטעמים וכך נראה לי גם בכת"י.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:31, 9 בפברואר 2022 (IST) ::::::::::תודה רבה. היה נדמה לי שאולי יש מרכא מתחת למילה "תשיב". גם לא ברור לי מה הטעמים במילים "ובתוך שיחה" באותו פסוק. האם יש מתג בת"ו של "ובתוך", רביעי בחי"ת של "שיחה", ועוד טעם מעל הה"א של "שיחה"? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 23:44, 9 בפברואר 2022 (IST) :::::::::::הטעמים הם: :::::::::::{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא|18}} :::::::::::ובת֥וך ש֝יח֗ה (מרכא בתי"ו, גרש מוקדם בשי"ן, רביע בחי"ת) :::::::::::{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף}} :::::::::::מעל הה"א יש סימן רפה. :::::::::::--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 04:49, 10 בפברואר 2022 (IST) ::::::::::::תודה רבה. שמתי את הטעמים במקומם. האם תוכל לבדוק גם את פסוקים יא,ו-ז? במיוחד בפסוק ו, הטעמים ב-"רבים נשאים", "יחד", ו-"נתנו" לא ברורים לי. שוב תודה. ::::::::::::קצת קשה לקרוא את הדל"ת ב-"יחד" בפסוק [[בן סירא יא ו]] בכ"י A. למרות זאת, נדמה לי שיש סימן רפה מעל הדל"ת במילה "יחד" (או לפחות ניתן לראות התחלת סימן רפה). האם לדעתך זה נכון? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 06:42, 10 בפברואר 2022 (IST) :::::::::::::"רבים" מוטעם במונח, "נשאים" בדחי, "יחד" מוטעם ברביע מוגרש (רביע מוקדם וגרש, שניהם מעל האות יו"ד), ולדעתי "נתנו" מוטעם בסילוק (זהה למתג בצורתו), למרות שאיננו המלה האחרונה בפסוק. הסופר החשיב את טעם הסילוק במקרה זה כמתייחס לכל חלק המשפט "וגם נכבדים נתנו ביד". :::::::::::::יש לדעתי סימן רפה מעל הדל"ת ב"יחד". :::::::::::::האם זהו כתב היד היחיד שבו יש טעמי אמ"ת בבן-סירא?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:10, 10 בפברואר 2022 (IST) ::::::::::::::שוב תודה רבה. נדמה לי שהמילה האחרונה שטעמו עדיין לא בטוח הוא "תַזִיף" ב[[בן סירא יא ז]]. יש טעם מעל הזי"ן ויש נקודות מעל היו"ד. לא ברור לי מה הסימנים האלה. ::::::::::::::טעמי מקרא מופיעים לפחות בכ"י D, כאן: [[בן סירא לז ג]]. לא ידוע לי אם מדובר בפסוק הזה בטעמי אמ"ת בפרט. הכ"י כאן: https://bensira.org/images/Manuscripts/D/D_II_Recto.jpg. האם לדעתך הטעמים בהקלדה מדויקים? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 16:24, 10 בפברואר 2022 (IST) :::::::::::::::הסימנים מעל הזי"ן והיו"ד במילה תזיף אינם טעמים. זה נראה כמו "ניקוד עליון", כלומר ניקוד בבלי. הטעם היחיד במילה הזו הוא הסילוק שתחת הזי"ן. :::::::::::::::הטעמים בכת"י D לז, ג הם בהחלט טעמי אמ"ת שכן מופיע בהם "דחי". ההקלדה נראית בסדר למעט העובדה שה"טרחא" במילה "פני" צריכה להיות תחת הנו"ן ולא תחת היו"ד (גם אם הסופר בכת"י סימן אותה בפועל תחת היו"ד, זה רק בגלל שלא היה לו מקום תחת הנו"ן). בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:00, 10 בפברואר 2022 (IST) ::::::::::::::::תודה רבה. תיקנתי את הטעמים בפסוק יא,ז ופסוק לז,ג. לגבי ניקוד הבבלי, נדמה לי שיש ציריה בבלי מעל היו"ד ב"תזיף" בפסוק יא,ז ומעל הדל"ת במילה "כדי" בפסוק [[בן סירא יא יא]] (בשורה העליונה כאן: https://bensira.org/images/Manuscripts/A/A_IV_Verso.jpg). כנראה יש "מיקפץ פומא" או "מיפתח פומא" מעל הזי"ן ב"תזיף". לדעתך איזה מהם הוא נכון, ואיך מקלידים אותם? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 19:11, 10 בפברואר 2022 (IST) :::::::::::::::::זה נראה לי כמו מיקמץ פומא בתזיף. לא נראה לי שיש דרך להקליד את זה, אלא אם ביום מן הימים יתווספו הסימנים הללו ליוניקוד.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:19, 10 בפברואר 2022 (IST) [[משתמש:Editor259|Editor259]], אני לא עוקב כל כך אחרי ההוספות שלך ולא יודע איפה לעבור עם הבוט... אם אתה רוצה שזה יהיה מסודר אני ממליץ שתשים קישורים לדפים שצריכים תגי קטע בדף [[משתמש: shalomori123/קישורים לבוט]]. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ז באדר א' ה'תשפ"ב • 12:41, 18 בפברואר 2022 (IST) :[[משתמש:shalomori123|shalomori123]], תודה רבה. שמתי קישורים בדף הטיוטה לכמה פרקים בתרגום פרנקל ובפשיטתא שכבר מסומנים בסוגריים מרובעים כמו שצריך. בכמה מהם, כבר יש תגי קטע לחלק מן הפסוקים. אעדכן את הרשימה בהתאם. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 20:43, 20 בפברואר 2022 (IST) ::הבוט יודע לדלג אם הקטע כבר קיים. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ' באדר א' ה'תשפ"ב • 22:15, 20 בפברואר 2022 (IST) :::1. תודה רבה. לפעמים מספר הפרקים שנמצא בתרגום הארמי לא מאתים למספר הפרקים שבו משתמשים היום. למשל, ניתן לראות בדף [[בן סירא/פשיטתא/כו]] ובדף [[בן סירא/פשיטתא/כז]] שפסוק כו,כט מופיע פעמיים. הייתי רוצה לציין את התופעה הזאת לצורך הבוט. :::2. בתרגום הארמי יש סימן מסיום לסוף פיסקה שמופיע בכמה וכמה מקומות ומועיל למי שקורא. האם יש סימן מועדף לסמן סוף פסקה במהדורתינו, כך שיראו אותו בדפי הפסוקים? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 23:15, 3 במרץ 2022 (IST) ::::1. אני חושב שזה לא יעבוד גם מבחינת התבנית, אז אולי צריך להעביר את החומר לדף המתאים לפי מהדורתנו ולציין שם את ההערה. ::::2. לא יודע אם יש נפק"מ בין סוף פיסקא לסוף פסוק בדפים שהם גם ככה של פסוק אחד... אבל מה שתחליט. ::::3. הרצתי את הבוט, ונראה שיש לו הרבה פוטנציאל לטעות בדפים האלה, במיוחד במקרים מסובכים שיש כמה פסוקים לאותו פסוק או שיש פסוקים שאין בהם תוכן... אז מלבד זה שזה יועיל לי כדי לתקן את הבוט, לא יודע כמה זה יועיל לך... תעבור על העריכות ותחליט אם עדיף לך לתקן את מה שנעשה או לשחזר ולעשות מחדש. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ד' באדר ב' ה'תשפ"ב • 01:15, 7 במרץ 2022 (IST) :::::1. לגבי הבוט, התחלתי לעבור על הדפים שהיו ברשימה ב[[משתמש:Shalomori123/קישורים לבוט]]. הבוט עבד כמצופה ברוב המקרים. אני גם אוכל לשים את תגי הקטע ידנית. :::::2. האם יש דרך להראות בדף פסוק כלשהו את דפים מויקימילון שמכילים קישורים לדף ההוא? :::::תודה רבה, [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 23:06, 9 במרץ 2022 (IST) ::::::1. כן, אבל צריך לעבור ולתקן אחרי הבוט, שזה אומר שהוא לא עושה את עבודתו. מה שאתה מעדיף, אם עדיף לך לעבור אחרי הבוט אתה יכול להמשיך לשים קישורים, ואם אתה רוצה להציב תגי קטע ידנית אז כרצונך. ::::::2. אני לא מכיר דרך לעשות את זה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' באדר ב' ה'תשפ"ב • 17:03, 10 במרץ 2022 (IST) :[[משתמש:shalomori123|shalomori123]], התחלתי את הקלדת הכ"י ממצדה כאן [[בן סירא/מצדה/מד]], אבל הפסוקים מדף זה לא מופיעים בדפים של הפסוקים עצמם (ראה למשל [[בן סירא מד א]]). האם נתתי לדף "בן סירא/מצדה/מד" שם שלא מתאים לתבנית? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 23:54, 9 באוגוסט 2022 (IDT) == Updates on the Universal Code of Conduct Enforcement Guidelines Review /community calls == <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/2022-02-02 Announcement/Short|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/2022-02-02 Announcement/Short|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/2022-02-02 Announcement/Short}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' <div dir="ltr"> Hello everyone, The '''[[m:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines|Universal Code of Conduct (UCoC) Enforcement Guidelines]]''' were published 24 January 2022 as a proposed way to apply the [[m:Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]] across the movement. Comments about the guidelines can be shared here or [[m:Talk:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines|the Meta-wiki talk page]]. There will be conversations on Zoom on 25 February 2022 at 12:00 UTC, and 4 March 2022 at 15:00 UTC. '''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Conversations|Join the UCoC project team and drafting committee members to discuss the guidelines and voting process]].''' The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Project#Timeline|timeline is available on Meta-wiki]]. The voting period is March 7 to 21. '''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting|See the voting information page for more details]].''' Thank you to everyone who has participated so far. Sincerely, Movement Strategy and Governance<br/> Wikimedia Foundation<section end="announcement-content" /> --[[User:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[User talk:Mervat (WMF)|talk]]) 09:35, 7 February 2022 (UTC) == Leadership Development Task Force: Your feedback is appreciated! == (Read this message in other languages [https://meta.wikimedia.org/wiki/Leadership_Development_Task_Force on Meta]: ‎العربية • Deutsch • español • français • Русский • 中文 • हिन्दी • বাংলা • Bahasa Indonesia •日本語 • 한국어 • Yorùbá • Polski • Português bosanski • hrvatski • српски / srpski) Hello, The Community Development team at the Wikimedia Foundation is supporting the creation of a global, community-driven Leadership Development Task Force. The purpose of the task force is to advise leadership development work. The team is looking for feedback about the responsibilities of the Leadership Development Task Force. This Meta page shares the proposal for a [https://meta.wikimedia.org/wiki/Leadership_Development_Task_Force Leadership Development Task Force] and how you [https://meta.wikimedia.org/wiki/Leadership_Development_Task_Force/Participate can help]. Feedback on the proposal will be collected from 7 to 25 February 2022. Thank you, --[[User:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[User talk:Mervat (WMF)|<span class="signature-talk">{{int:Talkpagelinktext}}</span>]]) 12:17, 8 February 2022 (UTC) </div> == אני קורא לכל משתמש רשום שטרם הצביע עבור תיקון הבאג הבא, לעשות כן: == [[m:Community Wishlist Survey 2022/Wikisource/Fix search and replace in the Page namespace editor]] מדובר באיפשור פונקציה חיונית ביותר לתיקון שגיאות מאסיבי בקבצים סרוקים; וגם אם אנחנו פה בוויקיטקסט לא מרבים להשתמש במרחב-השם "עמוד:", הרי שבשם הסולידריות עם אחיותינו בשפות אחרות מן הראוי לטרוח ולהשתתף בהצבעה, לדעתי. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:42, 10 בפברואר 2022 (IST) == ביאור:ספרי == שלום לכולם רציתי לדווח לכם שבע"ה השלמתי את הבאור לכל הספרי - על במדבר ועל דברים. אני מתכונן להמשיך בתורת כהנים ומתכנן להיעזר בנוסח ובפירוש של המלבים ובפירושים נוספים. תודה לכולם רונן [[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 17:26, 17 בפברואר 2022 (IST) :מרגש מאוד, רונן. מזל טוב, וכה לחי! חילך לאורייתא!--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:35, 17 בפברואר 2022 (IST) יישר כוחך, רונן! אני מנסה לספר לכל מי שאני בכלל יכול על הפרויקט העצום הזה. יש כאן דבר היסטורי: לראשונה מתפרשת תורת התנאים הארצישראלית כמכלול: משנה, תוספתא ומדרשי ההלכה ביחד; וע"י הפירוש שלך הם לא רק מאירים בעצמם אלא גם מאירים אחד את השני. נראה לי שלא היה דבר כזה אף פעם! בהצלחה רבה על תורת כהנים, יברך ה' את מעשה ידיך. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:29, 17 בפברואר 2022 (IST) ::יישר כחך וחילך!--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:32, 17 בפברואר 2022 (IST) == לקט פרסומים לפי מחבר- כמו בלועזית == רבותיי, שלום! קודם כל, אני מצטער שאינני פעיל כאן כ"כ כבעבר. נאלץ להשקיע כוחות בענייני עוה"ז... ): אני בהחלט מקווה לחזור במהרה, כשאוכל. בכל אופן, לאחרונה נחשפתי להיבט מעניין של אתר "אקדמיה"; יש שם הרבה דפים עבור חכמים שנפטרו, שנפתחו ע"י משפחותיהם/ תלמידיהם וכד'. א"כ, אני מציע לחרוג ממנהגינו עד כה, ולפתוח "דפי מחבר" גם עבור אנשים שאין לנו מכתביהם בויקיטקסט. ורק נציב שם רשימת קישורים לכתבים נבחרים באתר "אקדמיה". או באתרים אחרים (היברובוקס, וכד') כבר נהוג מעין זה בויקיטקסט בלועזית, אפשר לראות [https://en.wikisource.org/wiki/Author:Philip_Birnbaum כאן] ו[https://en.wikisource.org/wiki/Author:Hilaire_Belloc כאן], לדוגמא. ויש עוד המון כאלה. אוכל להכין דף לדוגמא, או להסביר יותר, מה שתעדיפו. יישר כוחכם, [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 11:29, 21 בפברואר 2022 (IST) :הסיבה שעושים זאת שם היא כי הכתבים נדפסו, רובם או כולם, לפני שנה מסויימת ולכן אם רישום הזכויות לא חודש בזמן, הזכויות פקעו שם לפי החוק האמריקאי. החוק שם מסובך אז במקום להתעמק בו ולהציג רק רשימה של כתבים חופשיים, מציגים את הכל, ומי שירצה להוסיף שם את אחד הכתבים יבדוק בעצמו את מצב הזכויות. :בישראל החוק פשוט הרבה יותר, ולכאורה אין מקום ליצור אצלנו דף מחבר או לקט מכתביו למי שנפטר לפני פחות משבעים שנה. :בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:43, 21 בפברואר 2022 (IST) ::תודה על ההסבר. ולגבי מי שנפטר לפני יותר משבעים שנה? [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 17:27, 21 בפברואר 2022 (IST) :::אני בהחלט בעד. זה יעודד מתנדבים לתרום מיצירותיהם ולהעלות אותם לוויקיטקסט.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 06:45, 22 בפברואר 2022 (IST) ::::תודה! אתחיל להוסיף מידי פעם, לדפי מחברים. [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 10:58, 22 בפברואר 2022 (IST) :::::[[משתמש:שילוני|שילוני]], לאחרונה שחרר הרב פרופ' נחום רקובר, מומחה במשפט העברי וחתן פרס ישראל, את ספריו ומאמריו תחת רשיון חופשי. אשמח לשיתוף פעולה בבניית דף מחבר, ודפי ספרים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:00, 22 בפברואר 2022 (IST) ::::::נפלא! ואיפה החומר? הוא שלח אליך? [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 19:19, 1 במרץ 2022 (IST) :::::::נא ליצור איתי קשר במייל ואשמח להדריך אותך. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:27, 1 במרץ 2022 (IST) == Wiki Loves Folklore is extended till 15th March == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">{{int:please-translate}} [[File:Wiki Loves Folklore Logo.svg|right|frameless|180px]] Greetings from Wiki Loves Folklore International Team, We are pleased to inform you that [[:c:Commons:Wiki Loves Folklore|Wiki Loves Folklore]] an international photographic contest on Wikimedia Commons has been extended till the '''15th of March 2022'''. The scope of the contest is focused on folk culture of different regions on categories, such as, but not limited to, folk festivals, folk dances, folk music, folk activities, etc. We would like to have your immense participation in the photographic contest to document your local Folk culture on Wikipedia. You can also help with the [[:c:Commons:Wiki Loves Folklore 2022/Translations|translation]] of project pages and share a word in your local language. Best wishes, '''International Team'''<br /> '''Wiki Loves Folklore''' [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 06:50, 22 בפברואר 2022 (IST) </div> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Rockpeterson@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=22754428 --> == האם הדף [[הרוגי מלכות (ברית המועצות)]] מתאים לוויקיטקסט? == כפי שהבנתי מדובר על לקט נתונים מהאינטרנט ואינו ספר. לדעתי לא מתאים לוויקיטקסט. אנו חוו את דעתכם. תודה.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:13, 23 בפברואר 2022 (IST) :מתייג את [[משתמש:דוד הרזהב]]. [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 04:04, 24 בפברואר 2022 (IST) ::לפי מה שהבנתי, מדובר על חיבור שפורסם במקור ברוסית כחיבור שלם, ורק מתורגם על ידי מתנדבי ויקיטקסט. בין אם פורסם בדפוס ובין אם רק באינטרנט, דומני שניתן להתייחס אליו כאל יצירה ספרותית שפורסמה ולאפשר את פרסום התרגום בוויקיטקסט. אבל אמתין להבהרות מאת {{א|דוד הרזהב}} ו-{{א|תנא ושייר}} שמכירים את הפרוייקט.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:29, 24 בפברואר 2022 (IST) :::המקור הוא סדרת פוסטים ברוסית בפייסבוק במשך למעלה משנה, אבל ללא שום סדר. התרגום נעשה בצורה סיפורית. כאן נערך מחדש בצורה אחידה ומילונית לפי סדר א-ב. כרגע למעלה מתשעים הרוגים. בתוכנית להמשיך בפרוייקט ולכלול בו למעלה מאלף הרוגים. אין עדיין בשום מקום תיעוד מקיף בקיצור נמרץ. [[משתמש:דוד הרזהב|דוד הרזהב]] ([[שיחת משתמש:דוד הרזהב|שיחה]]) 20:36, 24 בפברואר 2022 (IST) ::::אם זה חיבור מקורי, חוששני שאין לו מקום בוויקיטקסט. כפי שציין {{א|Roxette5}}, המנדט של ויקיטסט הוא בעיקר לשמר טקסטים קיימים שיצאו לאור. אנחנו ספרנים, לא מחברי ספרים. החריג היחיד הוא מרחב הביאור, והוא, כעיקרון, מוגבל פחות או יותר לביאורים של טקסטים קיימים.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:32, 24 בפברואר 2022 (IST) ::::נראה לי שיכול להתאים לאתר [https://www.hamichlol.org.il/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 המכלול] (צריך לשאול אותם). --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ"ד באדר א' ה'תשפ"ב 02:40, 25 בפברואר 2022 (IST) :::::יש לציין כי, כפי שמשתמש:נחום שיער קודם, אכן בדעתו של ר' ברוך גורין, הכותב, להוציא זאת לאור כספר בשפה הרוסית (להבנתי, המתרגם ר' מיכאל אוישי לא חפץ להדפיס זאת כספר). אמנם ברור שהחומר עוד צריך תיקונים ועריכה. האם לדעתכם יש בכך כדי להחשיב זאת לחיבור מקורי? [[משתמש:תנא ושייר|תנא ושייר]] ([[שיחת משתמש:תנא ושייר|שיחה]]) 09:47, 25 בפברואר 2022 (IST) ::::::מתייג את {{א|Roxette5}} שיביע על זאת את דעתו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:02, 25 בפברואר 2022 (IST) : ככל שאני סימפטי לחשיבות המיזם, ואכן גם מבין את הרצון להעלות ולהפיץ מידע חשוב אשר בסופו של דבר יוביל למהדורה בדפוס - אני סבור שאין מקום להיות גמיש בדבר הזה ואין מקום להחזיק את התוכן באתר וויקיטקסט '''עד אשר יובא לדפוס בפועל'''. במהלך השנים הרבות ששימשתי כאן כמפעיל מערכת אני עצרתי כמה וכמה משתמשים שונים שבאו לכאן ברצון להעלות כאן מיזמים כאלה שטרם הובאו לדפוס. (עדיין כואב לי על המחיקות הרבות שעשיתי עבור המיזם של הרב יונה שטנצל אשר רוב הדפים בסופו של דבר הוצרכו להימחק). אינו מן הראוי בעיניי לעשות כאן התנהלות שונה... : בנוסף, הדבר אינו ניתן למעקב או בקרה. אינני מתכוון לחזור אל הפרויקט בעוד שנה ולבדוק האם הובא לדפוס או לא בכדי להצדיק את קיום הטקסט באתר כבר היום... לענ"ד יש להביא את המיזם אל תוצר סופי כלשהו ואז להעלות אותו לכאן. מחילה.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:31, 26 בפברואר 2022 (IST) :: לצערי, אני נאלץ להסכים. לאחר שהספר ייצא לאור ברוסית, ניתן יהיה להעלות את תרגומו כאן. עד אז, המיזם החשוב הזה יידרש למצוא לו בית אחר.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:02, 27 בפברואר 2022 (IST) באמת נראה חיבור חשוב מאוד ורציני. אם הרב מיכאל אוישי יפרסם אותו בבמה מבוקרת (שיש בה ביקורת עמיתים כגון בית דפוס, כתב עת רבני, הוצאה לאור של חב"ד), אז בהחלט יהיה מקום לפרסם אותו כאן. בינתיים יש אולי גם פתרון מתון: מכיוון שמדובר סך הכל ב[[הרוגי מלכות (ברית המועצות)|דף ויקי אחד]], ניתן להעביר אותו אל המרחב של [[משתמש:דוד הרזהב]] שעובד עליו ([[משתמש:דוד הרזהב/הרוגי מלכות (ברית המועצות)]]). במרחב שלו הוא יכול להמשיך לפתח אותו עד שתהיה אפשרות להחזיר אותו למרחב הראשי. הכי יפה יהיה אם המתרגם לעברית (הרב מיכאל אוישי) יעלה בסופו של דבר את הכרך המודפס אל ויקישיתוף, ואז תהיה אפשרות להראות את הטקסט המוקלד מול הדף המודפס. כך נאה ויאה בשביל מסמך היסטורי כל כך חשוב. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:12, 27 בפברואר 2022 (IST) :{{אגודל למעלה}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:53, 27 בפברואר 2022 (IST) תודה רבה על אי המחיקה לגמרי והעברתו לדף המשתמש שלי. שאלה למנהלים: ספר שיצא לאור במהדורה דיגיטלית בלבד ואף נוצר בפורמט פידיאף ולא עוד אלא שהועלה לאתר היברו בוקס וכדומה האם ראוי לטקסט שבו לשכון בויקיטקסט {{שכח לחתום|דוד הרזהב}} :שלום [[משתמש:דוד הרזהב]], קודם כל אנחנו לא המנהלים. אנחנו פשוט מנסים לבנות כאן כמוך. לעצם העניין: אתה שואל שאלה טובה לגבי היברו בוקס. סתם לעשות PDF זה לא מספיק, כי כל אחד יכול לעשות את זה לכל דבר שהוא כותב. אותו הדבר נכון ל"בלוג" שכל אחד יכול לפרסם בעצמו. לעומת זאת הדפוס הקלאסי מציע "במה" מבוקרת: חברה מסחרית או קבוצת אנשי מקצוע מחליט שהספר מספיק חשוב לציבור כדי להשקיע בהפצתו. זה שונה לגמרי מהוצאה לאור ע"י העלאה לאינטרנט: יש אתרים ששם כל אחד יכול להעלות הכל, ואתר כזה הוא בוודאי לא במה מבוקרת. אבל היברו בוקס מוקדש להיות במה לספרות תורנית בעלת ערך, ואנשים מתייחסים אליו כך. כמובן שמי שמחליט בסופו של דבר הוא בעל האתר, אבל גם הוא מקבל פידבק מהמשתשמים לגבי מה שראוי להיות שם. לדעתי פרסום ב"היברו בוקס" ראוי להיחשב "פרסום" בימינו. אשמח לשמוע מה אחרים חושבים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:02, 3 במרץ 2022 (IST) :מצטרף לדעתו של {{א|Dovi}}. פרסום בהיברו בוקס, בדומה לפרסום מהדורה דיגיטלית באתר eVrit, ראוי לדעתי להיחשב כפרסום בדפוס לצורך העניין הנדון. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:47, 4 במרץ 2022 (IST) == [[ויבינו במקרא|"ויבינו במקרא"]] לכל ספרי הנביאים במלואם, ע"י [[משתמש:עשהאל|עשהאל]]! == חזק וברוך ל'''[[משתמש:עשהאל|עשהאל]]''', שסיים הבוקר להעלות הקלטה מלאה של כל ספרי הנביאים במלואם בטעמי המקרא! את קריאתו הקליט לפי חלוקת הסדרים, ובכל קובץ אודיו שהעלה יש קריאה של סדר אחד. קריאתו של עשהאל מכילה מעכשיו גם את '''[[ויבינו במקרא/ספר יחזקאל]]''' שהעלה בבוקר. כל זה לאחר שעשהאל כבר הקליט במשך השנים את קריאת התורה וההפטרות במלואן, לפרשת השבוע ולמועדי השנה. מדובר על מאות רבות של הקלטות: רשימה (חלקית בינתיים) לכל הקריאות שלו לתורה ולהפטרות נמצאת '''[[:C:Category:Torah and Haftarah cantillation by Asael|בקטגוריה זו]]'''. חזק וברוך! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:12, 27 בפברואר 2022 (IST) :: חזק וברוך לשניכם על העשייה החשובה הזו! תהי משכורתכם שלימה מעם ה אלקי ישראל. __[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:21, 21 במרץ 2022 (IST) :::מצטרף לברכות ולחיזוק, במיוחד ל-[[משתמש:Dovi]] שטורח להסדיר וליצור אחידות בשמות הקבצים של "ויבינו במקרא". חזקו ואמצו ויישר כוחכם!--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:21, 21 במרץ 2022 (IST) == Coming soon == <div class="plainlinks mw-content-rtl" lang="he" dir="rtl"> === בקרוב: כמה שיפורים בנושא תבניות === שלום, מ־9 במרץ כמה שיפורים בתבניות יהיו זמינים בוויקי שלכם: * שיפורים יסודיים ב[[Mw:Special:MyLanguage/Help:VisualEditor/User guide#Editing templates|תיבת הדו־שיח של תבניות העורך החזותי]] ([[m:WMDE Technical Wishes/VisualEditor template dialog improvements|1]], [[m:WMDE Technical Wishes/Removing a template from a page using the VisualEditor|2]]), * שיפורים שיקלו על הוספת תבנית לדף ([[m:WMDE Technical Wishes/Finding and inserting templates|3]]) (לתיבות הדו־שיח של תבניות ב[[Mw:Special:MyLanguage/Help:VisualEditor/User guide#Editing templates|עורך החזותי]], [[Mw:Special:MyLanguage/Extension:WikiEditor#/media/File:VectorEditorBasic-en.png|עורך קוד הוויקי]] ו[[Mw:Special:MyLanguage/2017 wikitext editor|מצב קוד המקור החדש]]) * ושיפורי צביעת והדגשת קוד ([[m:WMDE Technical Wishes/Improved Color Scheme of Syntax Highlighting|4]], [[m:WMDE Technical Wishes/Bracket Matching|5]]) בהרחבת [[Mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] (זמין כעת רק באתרי ויקי בשפות הנכתבות משמאל לימין). כל השינויים הללו הם חלק ממיזם ה[[m:WMDE Technical Wishes/Templates|תבניות]] של [[m:WMDE Technical Wishes|צוות המשאלות הטכניות של ויקימדיה גרמניה]]. אנחנו מקווים שהם יעזרו לכם בעבודתכם, ואנחנו נשמח לשמוע את המשוב שלכם בדפי השיחה של המיזמים האלה. </div> - [[m:User:Johanna Strodt (WMDE)|Johanna Strodt (WMDE)]] 14:38, 28 בפברואר 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johanna Strodt (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=WMDE_Technical_Wishes/Technical_Wishes_News_list_all_village_pumps&oldid=22907463 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Remember to Participate in the UCoC Conversations and Ratification Vote!</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Announcement|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Announcement|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Announcement}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hello everyone, A [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines/Voting|'''vote in SecurePoll from 7 to 21 March 2022''']] is scheduled as part of the ratification process for the Universal Code of Conduct (UCoC) Enforcement guidelines. Eligible voters are invited to answer a poll question and share comments. [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines/Voter_information|Read voter information and eligibility details.]] During the poll, voters will be asked if they support the enforcement of the Universal Code of Conduct based on the proposed guidelines. The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]] (UCoC) provides a baseline of acceptable behavior for the entire movement. The [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines|revised enforcement guidelines]] were published 24 January 2022 as a proposed way to apply the policy across the movement. A [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_Board_noticeboard/January_2022_-_Board_of_Trustees_on_Community_ratification_of_enforcement_guidelines_of_UCoC|Wikimedia Foundation Board statement]] calls for a [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines/Voting|ratification process]] where eligible voters will have an opportunity to support or oppose the adoption of the UCoC Enforcement guidelines in a vote. Wikimedians are invited to [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines/Voter_information/Volunteer|translate and share important information]]. For more information about the UCoC, please see the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Project|project page]] and [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/FAQ|frequently asked questions]] on Meta-wiki. There are events scheduled to learn more and discuss: * A [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Conversations/Panel_Q&A|community panel]] on 18 February 2022 at 15:00 UTC shares perspectives from small- and medium-sized community participants. * The [[m:Movement Strategy and Governance|Movement Strategy and Governance]] (MSG) team is hosting Conversation Hours on 25 February 2022 at 12:00 UTC and 4 March 2022 at 15:00 UTC. Please [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Conversations|'''sign-up for these conversation hours''']] to interact with the project team and the drafting committee about the updated enforcement guidelines and the ratification process. See the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/2022_conversation_hour_summaries|Conversation Hour summaries]] for notes from 4 February 2022. You can comment on Meta-wiki talk pages in any language. You may also contact either team by email: msg[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org or ucocproject[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org Sincerely, Movement Strategy and Governance <br /> Wikimedia Foundation <br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 21:54, 28 בפברואר 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> The Call for Feedback: Board of Trustees elections is now closed</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" />:''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Call for Feedback is now closed|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Call for Feedback is now closed|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Call for Feedback is now closed}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' The [[m:Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections|Call for Feedback: Board of Trustees elections]] is now closed. This Call ran from 10 January and closed on 16 February 2022. The Call focused on [[m:Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Discuss Key Questions#Questions|three key questions]] and received broad discussion [[m:Talk:Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Discuss Key Questions|on Meta-wiki]], during meetings with affiliates, and in various community conversations. The community and affiliates provided many proposals and discussion points. The [[m:Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Reports|reports]] are on Meta-wiki. This information will be shared with the Board of Trustees and Elections Committee so they can make informed decisions about the upcoming Board of Trustees election. The Board of Trustees will then follow with an announcement after they have discussed the information. Thank you to everyone who participated in the Call for Feedback to help improve Board election processes. Best, Movement Strategy and Governance<br /><section end="announcement-content" /> </div> Mervat Salman (WMF) [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 22:38, 2 במרץ 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Invitation to Hubs event: Global Conversation on 2022-03-12 at 13:00 UTC</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" />Hello! The Movement Strategy and Governance team of the Wikimedia Foundation would like to invite you to the next event about "Regional and Thematic Hubs". The Wikimedia Movement is in the process of understanding what Regional and Thematic Hubs should be. Our workshop in November was a good start ([[m:Special:MyLanguage/Hubs/Documentation/27 November Workshop|read the report]]), but we're not finished yet. Over the last weeks we conducted about 16 interviews with groups working on establishing a Hub in their context ([[m:Special:MyLanguage/Hubs/Dialogue|see Hubs Dialogue]]). These interviews informed a report that will serve as a foundation for discussion on March 12. The report is planned to be published on March 9. The event will take place on March 12, 13:00 to 16:00 UTC on Zoom. Interpretation will be provided in French, Spanish, Arabic, Russian, and Portuguese. Registration is open, and will close on March 10. Anyone interested in the topic is invited to join us. [[m:Speaicl:MyLanguage/Hubs/Global Conversations March 12, 2022|More information on the event on Meta-wiki]]. Best regards, [[User:KVaidla (WMF)|Kaarel Vaidla]]<br />Movement Strategy <section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 17:51, 4 במרץ 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> ==איך מכניסים טקסט מספר באישור המחבר== אני חדש כאן, ואודה למי שיוכל להסביר לי איך להתנהל. פרופסור [[w:נחום רקובר]] ביקש ממני להעלות לכאן פרקים שלמים מהספרים שלו, שהוא מוכן לשחרר עליהם את הזכויות יוצרים שלו לטובת הכלל. יש נוסח מסוים שצריך להחתים אותו עליו? ואחר כך יש נוהל מסוים להעתקת הטקסט? בתודה [[משתמש:מורשת המשפט|מורשת המשפט]] ([[שיחת משתמש:מורשת המשפט|שיחה]]) 15:13, 7 במרץ 2022 (IST) :אני לא מבין גדול לגבי זכויות יוצרים, אז אשאיר את התשובה למבינים. לגבי העלאת הטקסט, אתה יכול להעלות אותו באמצעות העתק הדבק או להעזר בדף [[ויקיטקסט:הזנה אוטומטית]]. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ה' באדר ב' ה'תשפ"ב • 21:05, 7 במרץ 2022 (IST) שלום [[משתמש:מורשת המשפט|מורשת המשפט]]! אני מקווה שפרופ' רקובר לא התייאש ממני, כי בינתיים מאחורי הקלעים קורים דברים לגבי הכתבים שלו. אם אתה לא פרופ' רקובר, אז אני ממליץ לך קודם כל [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%90%D7%A8_%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9/Dovi להיות בקשר איתי במייל], כדי שהאנשים שעוסקים בזה יוכלו להתעדכן ביחד. לעצם השאלה: הצעד הראשון כדי להעלות דברים באישור, בלי בעיה, הוא [https://commons.wikimedia.org/wiki/Special:EmailUser/Matanya ליצור קשר במייל עם מתניה], כדי לשלוח אליו קבצי PDF. למתניה יש כבר אישור מפרופ' רקובר, וגם יש לו הרשאות כדי להעלות כל קצבים שנשלחים אליו אל [[:C:Category:Works by Nahum Rakover|הקטגוריה הרלוונטית בוויקישיתוף]] (יש שם כבר חמישה ספרים של פרופ' רקובר). זה הדבר הכי חשוב כצעד ראשון: כי אחרי שמעלים את הקובץ הראשוני של הספר או הפרק או המאמר לוויקישיתוף, אז אחר כך ניתן להשתמש בו כאן, בוויקיטקסט, באופן חופשי! אין צורך לשום אישור נוסף. פרקים מחמשת הספרים שכבר נמצאים בוויקישיתוף אפשר להעלות כאן כבר עכשיו. וכל ספר או מאמר נוסף שיהיה שם בוויקישיתוף באישור, דרך מתניה - גם הוא יוכל להיות כאן בוויקיטקסט כטקסט דיגיטלי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:35, 7 במרץ 2022 (IST) :מה לגבי זה? {{א|מורשת המשפט}}, אם מדובר רק בהעלאה של קובץ טקסט, אשמח לסייע. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' באב ה'תשפ"ב • 18:59, 5 באוגוסט 2022 (IDT) <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> {{DISPLAYTITLE:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Vote}}<languages /> == <section begin="announcement-header" />Universal Code of Conduct Enforcement guidelines ratification voting open from 7 to 21 March 2022<section end="announcement-header" /> == <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Vote|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]] :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Vote|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Vote}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hello everyone, The ratification voting process for the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines|revised enforcement guidelines]] of the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]] (UCoC) is now open! '''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting|Voting commenced on SecurePoll]]''' on 7 March 2022 and will conclude on 21 March 2022. Please [[m:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voter information|read more on the voter information and eligibility details]]. The Universal Code of Conduct (UCoC) provides a baseline of acceptable behavior for the entire movement. The revised enforcement guidelines were published 24 January 2022 as a proposed way to apply the policy across the movement. You can [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Project|read more about the UCoC project]]. You can also comment on Meta-wiki talk pages in any language. You may also contact the team by email: ucocproject[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org Sincerely, Movement Strategy and Governance Wikimedia Foundation<section end="announcement-content" /> --[[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]]) 12:27, 8 במרץ 2022 (IST) == Hubs Dialogue Findings Summary == Hello; After conducting conversations with many Wikimedians from around the world, who are planning or working on possible future hubs, we are happy to share the [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Hubs_Dialogue_Findings_Summary.pdf '''findings summary'''] from the series of the Hubs Dialogue, which you can find [https://meta.wikimedia.org/wiki/Hubs/Dialogue here].<br> The results focus on the aspect of the existing problems in the Wikimedia movement that the hubs may be needed to solve, including both: 1. globally shared needs among all Wikimedia communities, and 2. needs specific to the context of a particular community or a group of communities. Movement Strategy and Governance Team Wikimedia Foundation --[[User:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[User talk:Mervat (WMF)|discuss]] • [[Special:Contributions/Mervat (WMF)|contribs]]) 11:58, 12 March 2022 (UTC) == Wiki Loves Folklore 2022 ends tomorrow == [[File:Wiki Loves Folklore Logo.svg|right|frameless|180px]] International photographic contest [[:c:Commons:Wiki Loves Folklore 2022| Wiki Loves Folklore 2022]] ends on 15th March 2022 23:59:59 UTC. This is the last chance of the year to upload images about local folk culture, festival, cuisine, costume, folklore etc on Wikimedia Commons. Watch out our social media handles for regular updates and declaration of Winners. ([https://www.facebook.com/WikiLovesFolklore/ Facebook] , [https://twitter.com/WikiFolklore Twitter ] , [https://www.instagram.com/wikilovesfolklore/ Instagram]) The writing competition Feminism and Folklore will run till 31st of March 2022 23:59:59 UTC. Write about your local folk tradition, women, folk festivals, folk dances, folk music, folk activities, folk games, folk cuisine, folk wear, folklore, and tradition, including ballads, folktales, fairy tales, legends, traditional song and dance, folk plays, games, seasonal events, calendar customs, folk arts, folk religion, mythology etc. on your local Wikipedia. Check if your [[:m:Feminism and Folklore 2022/Project Page|local Wikipedia is participating]] A special competition called '''Wiki Loves Falles''' is organised in Spain and the world during 15th March 2022 till 15th April 2022 to document local folk culture and [[:en:Falles|Falles]] in Valencia, Spain. Learn more about it on [[:ca:Viquiprojecte:Falles 2022|Catalan Wikipedia project page]]. We look forward for your immense co-operation. Thanks Wiki Loves Folklore international Team [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 16:41, 14 במרץ 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Rockpeterson@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=22754428 --> == Invitation to join the first Wikisource Triage meeting on 21st March 2022 == Hello everyone, [[User:SWilson (WMF)|Sam Wilson]] and [[User:SGill (WMF)|I]] are excited to share that we will be hosting regular [[:meta:Wikisource Triage meetings|Wikisource Triage meetings]], starting from 21st March 2022. These meetings aim to foster the growth of a technical community of Wikisource developers and contributors. The meetings will be primarily focused on identifying, prioritizing and estimating tasks on the All-and-every-Wikisource and ProofreadPage workboards (among others) on Phabricator and eventually reduce the backlog of technical tasks and bugs related to Wikisource by making incremental improvements to Wikisource infrastructure and coordinating these changes with the Wikisource communities. While these meetings are technology focused, non-technical Wikisource contributors are also invited to join and share any technical challenges that they are facing and we will help them to create phabricator tickets. Newbie developers are also more than welcome! The first meeting has been scheduled for 21st March 2022 at 10:30 AM UTC / 4:00 PM IST ([https://zonestamp.toolforge.org/1647858641 Check your local time]). If you are interested in joining the meeting, kindly leave a message on '''sgill@wikimedia.org''' and we will add you to the calendar invite. Meanwhile, feel free to [[:meta:Wikisource Triage meetings|check out the page on Meta-wiki]] and suggest topics for the agenda. On behalf of [[User:SWilson (WMF)|Sam Wilson]] and [[User:SGill (WMF)|Satdeep Gill]] <small>Sent by [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 17:52, 15 במרץ 2022 (IST)</small> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGill (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGill_(WMF)/lists/WS_VPs&oldid=22324971 --> </div> == ספרים שלמים בדף אחד == האם יש איזושהי בעיה בליצור דף אחד שיכלול את תוכנו של ספר שלם? אן לפחות לחלק את הספר לכמה דפים ראשיים? זאת בנוסף לחלוקה הרגילה. הרי כך יהיה הרבה יותר נוח להוריד טקסט! {{שכח לחתום|טקסט}} :בהרבה ספרים יש דף כזה, לרוב הוא תחת שם [[שם הספר/כל התוכן]] או "/שלם". [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג באדר ב' ה'תשפ"ב • 05:04, 16 במרץ 2022 (IST) ::{{א|shalomori123|אז}} למה לא עושים את זה בכל הספרים? אם אין בזה שום בעיה, לא חבל? [[משתמש:טקסט|טקסט]] ([[שיחת משתמש:טקסט|שיחה]]) 09:27, 18 במרץ 2022 (IST) :::לפעמים יכולה להיות בעיה כי יכולת ההכללה של מדיה ויקי מדפים אחרים היא מוגבלת (ראה [[:קטגוריה:דפים שבהם ההכללה גדולה מדי]]), אבל אתה צודק שככלל אין עם זה בעיה. מוזמן לעשות {{חיוך}} [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב • 16:30, 18 במרץ 2022 (IST) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Leadership Development Working Group: Apply to join! (14 March to 10 April 2022)</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Participate/Announcement|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Participate/Announcement|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Leadership Development Working Group/Participate/Announcement}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hello everyone, Thank you to everyone who participated in the feedback period for the [[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group|Leadership Development Working Group]] initiative. A [[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Participate#5. Summary of Call for Feedback|summary of the feedback]] can be found on Meta-wiki. This feedback will be shared with the working group to inform their work. The application period to join the Working Group is now open and will close on April 10, 2022. Please [[m:Special:MyLanguage/Leadership_Development_Working_Group/Purpose_and_Structure#3._How_is_the_working_group_formed_and_structured?|review the information about the working group]], share with community members who might be interested, and '''[[m:Special:MyLanguage/Leadership_Development_Working_Group/Participate#1._How_to_participate|apply if you are interested]]'''. Thank you, From the Community Development team<br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 11:25, 17 במרץ 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> </div> == ספרי ברסלב == ערב טוב. לא מזמן נחשפתי למצב הבעייתי של ספרי ברסלב בוויקיטקסט, והתחלתי לעבוד על שיפור של מצבם. אומנם יש המון טקסט חופשי, אבל פעמים רבות הוא מבולגן, לא מוגה, ודורש סידור וויקיזציה. אני אומנם לא חסיד ברסלב, אבל יש לי קצת ידע בתורת ברסלב. כחלק מהפרוייקט שלי אני מנסה ליצור תבנית ניווט לכלל ספרי ברסלב, בדף [[משתמש:I'm the cookie monster/ניווט ברסלב]] - מוזמנים לערוך ולהציע שינויים. הבעיה היא שהרבה פעמים קשה להחליט איך לקטלג את הספרים. מלבד [[ספר המידות]], שרבי נחמן הכתיב לתלמידו מילה במילה ורבי נתן הדפיס, רוב כתבי רבי נחמן הם למעשה של רבי נתן. מי צריך להופיע בתור המחבר של [[לקוטי מוהר"ן]], [[שיחות הר"ן]] ו[[סיפורי מעשיות]]? הם אומנם נכתבו בידי רבי נתן אך מבוססים לגמרי על עריכה ותמלול של דברי רבי נחמן. אותה שאלה, אגב יש על כל ספר שמודפס בשם אדם אך נכתב למעשה בידי תלמידו על פי דברים שאמר בע"פ. [[חיי מוהר"ן]] ו[[שבחי הר"ן]] עוסקות בחיי רבי נחמן אך נכתבו בידי רבי נתן. האם יש בוויקיטקסט נוהל בנוגע לתחת מי מופיעות ביוגרפיות? אם לא, צריך לקבוע וזה ישפיע גם כאן. מה הדין בנוגע ל[[תיקון הכללי]]? זה אפילו לא באמת חיבור, זה פשוט אוסף פרקי תהלים [[לקוטי מוהר"ן רה|שרבי נחמן ציווה לומר]] וברסלברים התחילו להדפיס יחד... [[משתמש:I&#39;m the cookie monster|I&#39;m the cookie monster]] ([[שיחת משתמש:I&#39;m the cookie monster|שיחה]]) 21:21, 20 במרץ 2022 (IST) :לדעתי, ליקוטי מוהר"ן ושיחות הר"ן צ"ל תחת שמו של רבי נחמן, וכן סיפורי המעשיות, שכן הוא המחבר של התוכן, ור' נתן הוא רק העורך. כמובן שצריך לציין בראש דף השער של כל אחד מהספרים הנ"ל שנערכו ע"י ר' נתן. :חיי מוהר"ן ושבחי הר"ן צ"ל תחת שמו של רבי נתן, שכן הוא זה שחיבר אותם. :תיקון הכללי לדעתי אמור להיות ללא ייחוס למחבר, משום שזה פרקי תהילים שלא נהוג לייחסם למחבר כלשהו. :אשמח לשמוע גם דעות נוספות. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:54, 20 במרץ 2022 (IST) ::מסכים עם נחום. לילה טוב, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:36, 20 במרץ 2022 (IST) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> Join the Community Resilience and Sustainability Conversation Hour with Maggie Dennis</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/IRC office hours/Office hours 2022-03-24/Announcement|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/IRC office hours/Office hours 2022-03-24/Announcement|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:IRC office hours/Office hours 2022-03-24/Announcement}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' The [[m:Community Resilience and Sustainability|Community Resilience and Sustainability]] team at the Wikimedia Foundation is hosting a conversation hour led by its Vice President [[m:User:Mdennis (WMF)|Maggie Dennis]]. Topics within scope for this call include Movement Strategy, Board Governance, Trust and Safety, the Universal Code of Conduct, Community Development, and Human Rights. Come with your questions and feedback, and let's talk! You can also send us your questions in advance. The meeting will be on 24 March 2022 at 15:00 UTC ([https://zonestamp.toolforge.org/1648134035 check your local time]). You can [[m:IRC office hours/Office hours 2022-03-24|read details on Meta-wiki]].<section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 17:58, 21 במרץ 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Universal Code of Conduct Enforcement guidelines ratification voting is now closed</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Vote/Closing message|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Vote/Closing message|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Vote/Closing message}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Greetings, The ratification voting process for the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines|revised enforcement guidelines]] of the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]] (UCoC) came to a close on 21 March 2022. Over {{#expr:2300}} Wikimedians voted across different regions of our movement. Thank you to everyone who participated in this process! The scrutinizing group is now reviewing the vote for accuracy, so please allow up to two weeks for them to finish their work. The final results from the voting process will be announced [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Results|here]], along with the relevant statistics and a summary of comments as soon as they are available. Please check out [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voter information|the voter information page]] to learn about the next steps. You can comment on the project talk page [[m:Talk:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines|on Meta-wiki]] in any language. You may also contact the UCoC project team by email: ucocproject[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org Best regards, Movement Strategy and Governance<br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 22:11, 24 במרץ 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Leadership Development Working Group: Reminder to apply by 10 April 2022</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Participate/Announcement/Reminder|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Participate/Announcement/Reminder|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Leadership Development Working Group/Participate/Announcement/Reminder}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hello everyone, The Community Development team at the Wikimedia Foundation is supporting the creation of a global, community-driven [[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group|Leadership Development Working Group]]. The purpose of the working group is to advise leadership development work. Feedback was collected in February 2022 and a [[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Participate#5. Summary of Call for Feedback|summary of the feedback]] is on Meta-wiki. The application period to join the Working Group is now open and is closing soon on April 10, 2022. Please [[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Purpose and Structure#3. How is the working group formed and structured?|review the information about the working group]], share with community members who might be interested, and [[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Participate#1. How to participate|apply if you are interested]]. Thank you, From the Community Development team<br/><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:51, 28 במרץ 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == בוט מקורות == שלום לכולם! אני כרגע עובד על העלאה לוויקיטקסט של כמה ספרים של המהר"ל. כחלק מהעבודה שלי, רציתי לפתח כבר בוט שיערוך אוטומטית טקסטים מספריא או אתרים אחרים וימיר אותם לפורמט של ויקי. אז חלק מהדברים זה המרה של טקסט html לויקי, כמו הדגשות, ירידת שורה וכו', אבל יש גם שינויים יותר מהותיים כמו שינוי רווחים, המרת הערות שוליים ועוד. במסגרת הזאת רציתי גם שהבוט יקח מקורות שמובאים בסוגריים ויהפוך אותם לקישורים. הצלחתי לעשות את זה בבבלי ובפסוקי התנ"ך כך שהטקסט הבא: <source lang='python'> '''אפשרויות פסוקים: (קהלת ג ד) (משלי ד', א') (משלי מ"ד, א׳) (משלי קמ״ד ע"ב) (דברים, פרק קמד ע"א) (משלי פ' קמד, ע"א) (תהלים פקמ"ד פסוק א) (משלי ק"ד פס' א) (משלי ל"א, כ"ג-כ״ד) (משלי לא כג - כד) (משלי ד) (משלי, פרק קמד) (בראשית כ״ג:מ״ד) כנ"ל כשהסוגריים רק מהפרק: משלי (ד', א') משלי (מ"ד, א׳) משלי (קמ״ד ע"ב) יהושע (פרק קמד ע"א) משלי (פ' קמד, ע"א) תהלים (פרק קמ"ד פסוק א) משלי (ק"ד פס' א) משלי (ד) משלי (פרק קמד)''' </source> הופך לטקסט הזה: <source lang='python'> '''אפשרויות פסוקים: {{מ"מ|קהלת|ג|ד|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|משלי|ד|א|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|משלי|מד|א|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|משלי|קמד|עב|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|דברים|קמד|עא|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|משלי|קמד|עא|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|תהלים|קמד|א|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|משלי|קד|א|ק={{שם הדף}}}} {{הפניה לפסוקים|משלי|לא|כג|כד}} {{הפניה לפסוקים|משלי|לא|כג|כד}} {{מ"מ|משלי|ד|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|משלי|קמד|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|בראשית|כג|מד|ק={{שם הדף}}}} כנ"ל כשהסוגריים רק מהפרק: משלי {{מ"מ|משלי|ד|א|ק={{שם הדף}}}} משלי {{מ"מ|משלי|מד|א|ק={{שם הדף}}}} משלי {{מ"מ|משלי|קמד|עב|ק={{שם הדף}}}} יהושע {{מ"מ|יהושע|קמד|עא|ק={{שם הדף}}}} משלי {{מ"מ|משלי|קמד|עא|ק={{שם הדף}}}} תהלים {{מ"מ|תהלים|קמד|א|ק={{שם הדף}}}} משלי {{מ"מ|משלי|קד|א|ק={{שם הדף}}}} משלי {{מ"מ|משלי|ד|ק={{שם הדף}}}} משלי {{מ"מ|משלי|קמד|ק={{שם הדף}}}}''' </source> וכן בבבלי: <source lang='python'> '''אפשרויות בבלי: (ברכות ד', א') (בבלי ברכות מ"ד, א׳) (ברכות קמ״ד ע"ב) (קדושין, דף קמד ע"א) (ברכות ד' קמד, ע"א) (ב"ק דף קמ"ד עמוד א) (ברכות ק"ד עמוד א) (ברכות ד.) (ברכות, דף קמד:) כנ"ל כשהסוגריים רק מהדף: ברכות (ד', א') ברכות (מ"ד, א׳) ברכות (קמ״ד ע"ב) קדושין (דף קמד ע"א) ברכות (ד' קמד, ע"א) ב"ק (דף קמ"ד עמוד א) ברכות (ק"ד עמוד א) ברכות (ד.) ברכות (דף קמד:)''' </source> הופך ל: <source lang='python'> '''אפשרויות בבלי: {{הפניה-גמ|ברכות|ד|א|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|ברכות|מד|א|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|ברכות|קמד|ב|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|קדושין|קמד|א|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|ברכות|קמד|א|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|ב"ק|קמד|א|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|ברכות|קד|א|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|ברכות|ד|א|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|ברכות|קמד|ב|מסכת=כן}} כנ"ל כשהסוגריים רק מהדף: ברכות {{הפניה-גמ|ברכות|ד|א}} ברכות {{הפניה-גמ|ברכות|מד|א}} ברכות {{הפניה-גמ|ברכות|קמד|ב}} קדושין {{הפניה-גמ|קדושין|קמד|א}} ברכות {{הפניה-גמ|ברכות|קמד|א}} ב"ק {{הפניה-גמ|ב"ק|קמד|א}} ברכות {{הפניה-גמ|ברכות|קד|א}} ברכות {{הפניה-גמ|ברכות|ד|א}} ברכות {{הפניה-גמ|ברכות|קמד|ב}}''' </source> א. אשמח להערות על הבוט. אתם חושבים שצריך להשתמש בתבניות אחרות? האם יש סגנון נוסף של ציון למקור שלא שמתי אליו לב? ב. אם מישהו יוכל לכתוב לי פורמטים שונים של קישור למדרשים השונים, שכן המהר"ל מביא הרבה מאוד מדרשים. ג. בהמשך תישאל השאלה, האם להריץ את הבוט הזה גם על טקסטים שכבר נמצאים בוויקיטקסט? שבוע טוב ומבורך, [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ב' בניסן ה'תשפ"ב • 11:41, 3 באפריל 2022 (IDT) :רעיון מצויין לדעתי. תפעיל את הבוט על המהר"ל בשלב התחלתי, ותעבור על השינויים שעשה הבוט, ואם אין תקלות אני בעד להמשיך על כל הטקסט הקיים בוויקיטקסט. :רק אעיר שלענ"ד שמות הספרים צ"ל בכתיב מלא (ירמיהו ולא ירמיה, תהילים ולא תהלים, קידושין ולא קדושין וכו')..--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:51, 3 באפריל 2022 (IDT) זה נפלא! כמו שנחום אמר, כדאי לבדוק קודם את האיות של שמות הספרים והמסכתות בוויקיטקסט, כדי שלא יהיו קישורים שבורים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:40, 3 באפריל 2022 (IDT) :אתם צודקים, בכוונה השתמשתי בתבניות ולא בקישורים ישירים, שכן בתבניות יש אפשרות להוסיף שמות מקוצרים, ובדקתי אלו שמות כלולים בתבניות ורק אותם שמתי, אם יש שמות נוספים אפשר גם להכניס לתבנית אח"כ. יהיה קשה שהבוט יחליף כל "ב"ק" ל"בבא קמא" וכדו' בכל קיצור וקיצור, ולכן השארתי כל שם בתצורה הנוכחית שלו, וביחד עם התבנית הבעיה אמורה להפתר. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ב • 01:08, 4 באפריל 2022 (IDT) ::אגב, אני חושב שזה די עקבי באתר שמות מלאים, אבל תהלים הוא יוצא דופן בכך, על פי העובדות בשטח. עד לא מזמן אפילו לא היו דפי הפניה כמו [[תהילים א א]], עד שיצרתי אותם... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ב • 01:15, 4 באפריל 2022 (IDT) :::לדעתי, תהילים אמור להיות בכתיב מלא, בעוד שב'תהלים' חסר יהיו רק דפי הפנייה לתהילים המלא.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:05, 4 באפריל 2022 (IDT) ::::העליתי חלק מ[[נתיבות עולם]] (כי אני רוצה לעשות בהדרגה. בלחיצת כפתור אני יכול להעלות את כל השאר) ::::הקדמה, סוף נתיב העבודה, ונתיב גמילות חסדים. מוזמנים לעיין. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשפ"ב • 00:28, 8 באפריל 2022 (IDT) :::::נראה לעניות דעתי בסדר.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 03:18, 8 באפריל 2022 (IDT) :נראה מצוין, רק שים לב שבקישורים בלי סוגריים עלולות להיווצר באגים כמו מדרש רבה בראשית ([[בראשית א|א]]). במקרה כזה, החסרון של יצירת המוני הפניות שגויות עולה לדעתי על התועלת. --[[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ח' בניסן ה'תשפ"ב • 18:43, 8 באפריל 2022 (IDT) ::אני לא חושב שיש כמות גדולה של הפניה למדרש בצורה "מדרש רבה בראשית" אלא לרוב מפנים בצורה "בראשית רבה". אם יש לך דוגמאות נוספות אשמח, כי אפשר להוסיף אפשרויות כאלה כמקרים שבהם הבוט לא יקשר. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' בניסן ה'תשפ"ב • 01:24, 10 באפריל 2022 (IDT) ראה לדוגמה [[רש"י על דברים כב ה]], שם יש הפניה ל"נזיר פ"ח", והבוט יכול לחשוב שהכוונה לדף פח (במס' נזיר אין דף פח). [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 06:29, 11 באפריל 2022 (IDT) :אם אין עמוד (4 אפשרויות: א, ב, ., :) הבוט לא מחליף. אגב, לדעתי זה יבלבל יותר קורא אנושי. צריך לפתוח את ראשי התיבות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א בניסן ה'תשפ"ב • 20:36, 11 באפריל 2022 (IDT) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Results from the Universal Code of Conduct Enforcement guidelines ratification vote published</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Results/Announcement|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Results/Announcement|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Results/Announcement}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' The Trust and Safety Policy team published the results of the Universal Code of Conduct Enforcement guidelines ratification vote. The vote ended 21 March 2022. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Results|'''See the results and read more on Meta-wiki.''']]<br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 00:43, 8 באפריל 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == Movement Strategy and Governance News – Issue 6 == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <!--T:2--> <section begin="ucoc-newsletter"/> <div style = "line-height: 1.2"> <span style="font-size:200%;">'''Movement Strategy and Governance News'''</span><br> <span style="font-size:120%; color:#404040;">'''Issue 6, April 2022'''</span><span style="font-size:120%; float:right;">[[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6|'''Read the full newsletter''']]</span> ---- Welcome to the sixth issue of Movement Strategy and Governance News! This revamped newsletter distributes relevant news and events about the Movement Charter, Universal Code of Conduct, Movement Strategy Implementation grants, Board of trustees elections and other relevant MSG topics. This Newsletter will be distributed quarterly, while the more frequent Updates will also be delivered weekly. Please remember to subscribe [[Special:MyLanguage/Global message delivery/Targets/MSG Newsletter Subscription|here]] if you would like to receive future issues of this newsletter. </div><div style="margin-top:3px; padding:10px 10px 10px 20px; background:#fffff; border:2px solid #808080; border-radius:4px; font-size:100%;"> *'''Leadership Development -''' A Working Group is Forming! - The application to join the Leadership Development Working Group closed on April 10th, 2022, and up to 12 community members will be selected to participate in the working group. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6#A1|continue reading]]) *'''Universal Code of Conduct Ratification Results are out! -''' The global decision process on the enforcement of the UCoC via SecurePoll was held from 7 to 21 March. Over 2,300 eligible voters from at least 128 different home projects submitted their opinions and comments. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6#A2|continue reading]]) *'''Movement Discussions on Hubs -''' The Global Conversation event on Regional and Thematic Hubs was held on Saturday, March 12, and was attended by 84 diverse Wikimedians from across the movement. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6#A3|continue reading]]) *'''Movement Strategy Grants Remain Open! -''' Since the start of the year, six proposals with a total value of about $80,000 USD have been approved. Do you have a movement strategy project idea? Reachout to us! ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6#A4|continue reading]]) *'''The Movement Charter Drafting Committee is All Set! -''' The Committee of fifteen members which was elected in October 2021, has agreed on the essential values and methods for its work, and has started to create the outline of the Movement Charter draft. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6#A5|continue reading]]) *'''Introducing Movement Strategy Weekly -''' Contribute and Subscribe! - The MSG team have just launched the updates portal, which is connected to the various Movement Strategy pages on Meta-wiki. Subscriber to get up-to-date news about the various ongoing projects. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6#A6|continue reading]]) *'''Diff Blogs -''' Check out the most recent publications about the UCoC on Wikimedia Diff. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6#A7|continue reading]]) </div><section end="ucoc-newsletter"/></div> --[[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]]) 00:27, 12 באפריל 2022 (IDT) == הרשאות מפעיל מערכת עבור [[משתמש:Shahar9261]] == אני מציע לתת לשחר הרשאות מפעיל כדי שיוכל להעביר דפים ולמחוק דפים. שחר מאוד פעיל במסגרת פרויקט ספר החוקים הפתוח ואלו הרשאות שחסרות לו. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 18:06, 13 באפריל 2022 (IDT) :צריך להציע בדף [[ויקיטקסט:בקשות לסמכות מפעיל מערכת]]... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג בניסן ה'תשפ"ב • 18:54, 13 באפריל 2022 (IDT) ::זה הוצע שם לפני כחודש ואף אחד מאיתנו לא שם לב. {{א|Fuzzy}}, בפעם הבאה כדאי שתודיע מיד במזנון וגם תתייג אחדים מאיתנו כדי שנשים לב. {{א|Neriah}}, {{א|Roxette5}}, {{א|Shalomori123}}, וגם שחר עצמו מוזמנים להשתתף שם בדיון ולהצביע, וגם לתייג משתמשים פעילים אחרים ששכחתי שישתתפו גם הם בדיון ובהצבעה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:51, 13 באפריל 2022 (IDT) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Join the Wikimedia Foundation Annual Plan conversations with Maryana Iskander</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2022-2023/Conversations/Announcement|''You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.'']] :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2022-2023/Conversations/Announcement|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation Annual Plan/2022-2023/Conversations/Announcement}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hello, The [[m:Special:MyLanguage/Movement Communications|Movement Communications]] and [[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance|Movement Strategy and Governance]] teams invite you to discuss the '''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2022-2023/draft|2022-23 Wikimedia Foundation Annual Plan]]''', a plan of record for the Wikimedia Foundation's work. These conversations continue [[m:User:MIskander-WMF|Maryana Iskander]]'s [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Chief Executive Officer/Maryana’s Listening Tour|Wikimedia Foundation Chief Executive Officer listening tour]]. The conversations are about these questions: * The [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia 2030|2030 Wikimedia Movement Strategy]] sets a direction toward "knowledge as a service" and "knowledge equity". The Wikimedia Foundation wants to plan according to these two goals. How do you think the Wikimedia Foundation should apply them to our work? * The Wikimedia Foundation continues to explore better ways of working at a regional level. We have increased our regional focus in areas like grants, new features, and community conversations. What is working well? How can we improve? * Anyone can contribute to the Movement Strategy process. Let's collect your activities, ideas, requests, and lessons learned. How can the Wikimedia Foundation better support the volunteers and affiliates working in Movement Strategy activities? You can find [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2022-2023/draft/Your Input|'''the schedule of calls on Meta-wiki''']]. The information will be available in multiple languages. Each call will be open to anyone to attend. Live interpretation will be available in some calls. Best regards,<br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 14:58, 18 באפריל 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Next steps: Universal Code of Conduct (UCoC) and UCoC Enforcement Guidelines</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Board noticeboard/April 2022 - Board of Trustees on Next steps: Universal Code of Conduct (UCoC) and UCoC Enforcement Guidelines|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation Board noticeboard/April 2022 - Board of Trustees on Next steps: Universal Code of Conduct (UCoC) and UCoC Enforcement Guidelines}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' The Community Affairs Committee of the Wikimedia Foundation Board of Trustees would like to thank everyone who participated in the recently concluded community vote on the Enforcement Guidelines for the Universal Code of Conduct (UCoC). The volunteer scrutinizing group has completed the review of the accuracy of the vote and has reported the total number of votes received as 2,283. Out of the 2,283 votes received, a total of 1,338 (58.6%) community members voted for the enforcement guidelines, and a total of 945 (41.4%) community members voted against it. In addition, 658 participants left comments with 77% of the comments written in English. We recognize and appreciate the passion and commitment that community members have demonstrated in creating a safe and welcoming culture that stops hostile and toxic behavior, supports people targeted by such behavior, and encourages good faith people to be productive on the Wikimedia projects. Even at this incomplete stage, this is evident in the comments received. While the Enforcement Guidelines did reach a threshold of support necessary for the Board to review, we encouraged voters, regardless of which way they were voting, to provide feedback on the elements of the enforcement guidelines that they felt needed to be changed or fixed, as well as why, in case it seemed advisable to launch a further round of edits that would address community concerns. Foundation staff who have been reviewing comments have advised us of some of the emerging themes, and as a result we have decided as Community Affairs Committee to ask the Foundation to reconvene the drafting committee and to undertake another community engagement to refine the enforcement guidelines based on the community feedback received from the recently concluded vote. For clarity, this feedback has been clustered into 4 sections as follows: # To identify the type, purpose, and applicability of the training; # To simplify the language for easier translation and comprehension by non-experts; # To explore the concept of affirmation, including its pros and cons; # To review the conflicting roles of privacy/victim protection and right to be heard. Other issues may emerge during conversations, and particularly as the draft Enforcement Guidelines evolve, but we see these as the primary areas of concern for voters and are asking staff to facilitate review of these issues. After further engagement, the Foundation should re-run the community vote to evaluate the revamped Enforcement Outline to see if the new document is then ready for its official ratification. Further, we are aware of the concerns with the note 3.1 in the Universal Code of Conduct Policy. We are directing the Foundation to facilitate a review of this language to ensure that the Policy meets its intended purposes of supporting a safe and inclusive community, without waiting for the planned review of the entire Policy at the end of year. Again, we thank all who participated, thinking about these critical and difficult challenges and contributing to better approaches across the movement to working together well. Best, Rosie Rosie Stephenson-Goodknight (she/her)<br /> Acting Chair, Community Affairs Committee <br /> Wikimedia Foundation Board of Trustees<br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 23:07, 19 באפריל 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == OCR בעברית == האם יש למשהו המלצה לתוכנת OCR טובה בעברית בחינם למחשב? רצוי כזאת שתומכת בכתב רש"י --[[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • י"ט בניסן ה'תשפ"ב • 11:39, 20 באפריל 2022 (IDT) :אני לא מכיר. אני משתמש בתוכנה מאוד טובה, שתומכת גם בכתב רש"י, אבל היא מאוד יקרה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:44, 20 באפריל 2022 (IDT) ::ראה [[#זיהוי אופטי של כתב רש"י עם Tesseract‎]].. חינמי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ט בניסן ה'תשפ"ב • 12:00, 20 באפריל 2022 (IDT) ::: תבדוק את journaliststudio.google.com/pinpoint – דורש רישום אבל חינם. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 21:47, 6 ביולי 2022 (IDT) ::::תודה רבה! אבדוק... אגב, גיליתי גם של-[https://lens.google.com Google Lens] יש OCR מצויין בעברית, אם כי הם דורשים להעלות תמונה-תמונה באופן ידני, מה שהופך את כל העניין למעט מסורבל. אבל אולי pinpoint יפתור את זה. [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ט' בתמוז ה'תשפ"ב • 20:46, 7 ביולי 2022 (IDT) : האם בדקת אם ה-OCR עבור כתב רש"י עובד? ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 17:52, 10 ביולי 2022 (IDT) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">2022 Board of Trustees Call for Candidates</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Call for Candidates/Short|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Call for Candidates/Short|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Call for Candidates/Short}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' The Board of Trustees seeks candidates for the 2022 Board of Trustees election. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2022/Announcement/Call_for_Candidates|'''Read more on Meta-wiki.''']] The [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022|2022 Board of Trustees election]] is here! Please consider submitting your candidacy to serve on the Board of Trustees. The Wikimedia Foundation Board of Trustees oversees the Wikimedia Foundation's operations. Community-and-affiliate selected trustees and Board-appointed trustees make up the Board of Trustees. Each trustee serves a three year term. The Wikimedia community has the opportunity to vote for community-and-affiliate selected trustees. The Wikimedia community will vote to fill two seats on the Board in 2022. This is an opportunity to improve the representation, diversity, and expertise of the Board as a team. Who are potential candidates? Are you a potential candidate? Find out more on the [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Apply to be a Candidate|Apply to be a Candidate page]]. Thank you for your support, Movement Strategy and Governance on behalf of the Elections Committee and the Board of Trustees<br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:00, 25 באפריל 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == בואו נדבר על שיפורי תצוגת מחשב == [[File:New table of contents shown on English wikipedia.png|thumb]] ''[[mw:Reading/Web/Desktop Improvements/Updates/Talk to Web/29-04-2022/he]]'' שלום! שמתם לב שבחלק מאתרי ויקי הופיע [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop_Improvements|ממשק חדש בתצוגת מחשב]]? מסוקרנים לגבי הצעדים הבאים? יש לכם אולי שאלות או רעיונות על העיצוב או הנושאים הטכניים? הצטרפו לפגישת אונליין עם הצוות העובד על שיפורי תצוגת מחשב! היא תתקיים '''ב-29 אפריל 2022 ב-[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20220429T1300 13:00 UTC]‏ (16:00 שעון ישראל), ב-[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20220429T1800 18:00 UTC]‏ (21:00 שעון ישראל).''' בזום. '''[https://wikimedia.zoom.us/j/88045453898 לחצו להצטרף]'''. מספר הפגישה בזום: 88045453898 [https://wikimedia.zoom.us/u/kcOMICmyyA חייגו לפי מיקומכם] '''סדר יום''' * עדכון על פיתוח בזמן האחרון * שאלות ותשובות, דיון '''פורמט''' הפגישה לא תוקלט ולא תשודר. רשומות ייעשו ב-[https://docs.google.com/document/d/1G4tfss-JBVxyZMxGlOj5MCBhOO-0sLekquFoa2XiQb8/edit# קובץ גוגל דוקס]. [[mw:User:OVasileva_(WMF)|אולגה וסילבה]] (ראש הצוות) תנחה את הפגישה. חלק המצגת ייעשה באנגלית. אנחנו נענה על השאלות שיישאלו באנגלית, צרפתית, פולנית וספרדית. אם אתם מעוניינים לשאול מראש, תוסיפו את שאלותיכם ב[[mw:Talk:Reading/Web/Desktop_Improvements|דף השיחה]] או שלחו אותן לכתובת sgrabarczuk@wikimedia.org. בפגישה זו חלות הן [[foundation:Friendly_space_policy|מדיניות מרחב ידידותי]] והן [[mw:Special:MyLanguage/Code_of_Conduct|קוד ההתנהגות]] עבור מרחבים טכניים של ויקימדיה. זום אינו כפוף ל[[foundation:Privacy_policy|מדיניות הפרטיות של WMF]]. מקווים לראות אתכם! [[user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]] - [[user talk:SGrabarczuk (WMF)|שיחה]] 19:15, 27 באפריל 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGrabarczuk (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGrabarczuk_(WMF)/sandbox/MM/Other_TOP20/he&oldid=22381337 --> == Coming soon: Improvements for templates == <div class="plainlinks mw-content-rtl" lang="he" dir="rtl"> [[File:Overview of changes in the VisualEditor template dialog by WMDE Technical Wishes.webm|thumb|שינויים יסודיים בתיבת הדו־שיח של התבניות (דוגמה מוויקי שנכתב משמאל לימין).]] שלום, עוד שינויים בתבניות מגיעים לוויקי שלכם בקרוב: [[mw:Special:MyLanguage/Help:VisualEditor/User guide#Editing templates|'''תיבת הדו-שיח של התבניות''' בעורך החזותי]] וב[[mw:Special:MyLanguage/2017 wikitext editor|עורך קוד הוויקי מגרסת 2017]] (גרסת בטא) '''ישופר משמעותית''': זה יעזור למשתמשים להבין למה התבנית מצפה, איך להתמצא בתבנית, ואיך להוסיף פרמטרים. ([[metawiki:WMDE Technical Wishes/VisualEditor template dialog improvements|עמוד המיזם]]) ההתקנה מתוכננת ל־10 במאי. זהו השיפור האחרון בשורת השיפורים המתמקדים בנושא "[[m:WMDE Technical Wishes/Templates|תבניות]]" מצוות [[m:WMDE Technical Wishes|המשאלות הטכניות של WMDE]]. נשמח [[metawiki:Talk:WMDE Technical Wishes/VisualEditor template dialog improvements|לשמוע משוב]]! </div> [[m:User:Johanna Strodt (WMDE)|Johanna Strodt (WMDE)]] 13:57, 29 באפריל 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johanna Strodt (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=WMDE_Technical_Wishes/Technical_Wishes_News_list_all_village_pumps&oldid=23222047 --> <div dir="ltr"> @[[User:Johanna Strodt (WMDE)]], Regarding your message in our מזנון (village pump or scriptorum) at he.ws, what does דויח mean?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:49, 29 באפריל 2022 (IDT) :@[[משתמש:Nahum|Nahum]]. Thanks for your question. I would have to ask my colleague who translated that message. If it helps, this is the English text: "The template dialog in VisualEditor and in the 2017 Wikitext Editor (beta) will be improved fundamentally: This should help users understand better what the template expects, how to navigate the template, and how to add parameters." -- Best, 14:54, 29 באפריל 2022 (IDT) [[משתמש:Johanna Strodt (WMDE)|Johanna Strodt (WMDE)]] ([[שיחת משתמש:Johanna Strodt (WMDE)|שיחה]]) 14:54, 29 באפריל 2022 (IDT) @[[User:Johanna Strodt (WMDE)]], Thank you! It's a typo. Should be: דו-שיח. Have a nice weekend!--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:18, 29 באפריל 2022 (IDT) :{{ping|Nahum}} Thanks a lot! Wishing you a good week! -- [[משתמש:Johanna Strodt (WMDE)|Johanna Strodt (WMDE)]] ([[שיחת משתמש:Johanna Strodt (WMDE)|שיחה]]) 10:45, 2 במאי 2022 (IDT) </div> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Editing news 2022 #1</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="message"/><i>[[metawiki:VisualEditor/Newsletter/2022/April|Read this in another language]] • [[m:VisualEditor/Newsletter|Subscription list for this multilingual newsletter]]</i> [[File:Junior Contributor New Topic Tool Completion Rate.png|thumb|New editors were more successful with this new tool.]] The [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools#New discussion tool|New topic tool]] helps editors create new ==Sections== on discussion pages. New editors are more successful with this new tool. You can [[mw:Talk pages project/New topic#21 April 2022|read the report]]. Soon, the Editing team will offer this to all editors at the 20 Wikipedias that participated in the test. You will be able to turn it off at [[Special:Preferences#mw-prefsection-editing-discussion]].<section end="message"/> </div> [[User:Whatamidoing (WMF)|Whatamidoing (WMF)]] 21:56, 2 במאי 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/VisualEditor/Newsletter/Wikis_with_VE&oldid=22019984 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Wikimedia Foundation Board of Trustees election 2022 - Call for Election Volunteers</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Election Volunteers/2022/Call for Election Volunteers|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Election Volunteers/2022/Call for Election Volunteers|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Movement Strategy and Governance/Election Volunteers/2022/Call for Election Volunteers}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' The Movement Strategy and Governance team is looking for community members to serve as election volunteers in the upcoming Board of Trustees election. The idea of the Election Volunteer Program came up during the 2021 Wikimedia Board of Trustees Election. This program turned out to be successful. With the help of Election Volunteers we were able to increase outreach and participation in the election by 1,753 voters over 2017. Overall turnout was 10.13%, 1.1 percentage points more, and 214 wikis were represented in the election. There were a total of 74 wikis that did not participate in 2017 that produced voters in the 2021 election. Can you help increase the participation even more? Election volunteers will help in the following areas: * Translate short messages and announce the ongoing election process in community channels * Optional: Monitor community channels for community comments and questions Volunteers should: * Maintain the friendly space policy during conversations and events * Present the guidelines and voting information to the community in a neutral manner Do you want to be an election volunteer and ensure your community is represented in the vote? Sign up [[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Election Volunteers/About|here]] to receive updates. You can use the [[m:Special:MyLanguage/Talk:Movement Strategy and Governance/Election Volunteers/About|talk page]] for questions about translation.<br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 11:03, 10 במאי 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == מיזם תא שמע == [[משתמש:הלךהולךילך]] מבקש להוסיף קישורים למיזם שלו, הקרוי "תא שמע", באמצעות תבניות הכותרת, בדפי הפסוקים של המקרא ובדפי העמודים של התלמוד הבבלי, כפי שהדבר נעשה עם מיזמים דומים בעבר. אבקש ממנו בזאת להציג את המיזם קצת יותר בפירוט ולתת לו קישור כאן בהמשך. הכניסה והשימוש במיזם הם חינם, לאחר הליך רישום קצר ופשוט. לאחר מכן, אבקש גם את התייחסותה של שאר הקהילה לרעיון (אני אישית נוטה לתמוך, בהתחשב בתקדימים). בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:32, 11 במאי 2022 (IDT) :תודה רבה. אכן ב"ה אתר [https://tashma.jewishoffice.co.il/ תא שמע המקווון] עלה לאוויר, ונשמח לקשר לעמודים הרלוונטים מהתנ"ך והתלמוד, ואם קיים בספרי בסיס נוספים, לדוגמא משנה רמב"ם ושו"ע. ישנם מגוון כלים, ופרשנויות רבות. אתם מוזמנים כמובן לראות ולהתרשם. התבנית כבר מוכנה :) --[[משתמש:הלךהולךילך|הלךהולךילך]] ([[שיחת משתמש:הלךהולךילך|שיחה]]) 17:46, 11 במאי 2022 (IDT) ::מתוך סקירה שטחית של הדף הראשי נראה על פניו שמדובר על מאגר מידע בתשלום. הווה אומר לא חינמי. לאור כך, אינני רואה לנכון לדמות אותו אל שאר המיזמים שהצגנו באתר עד כה...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:44, 11 במאי 2022 (IDT) :::לעת עתה האתר פתוח בחינם. גרסת הדסקטופ בתשלום. איני יודע מה צופן העתיד, אך תמיד יהיה ניתן להסיר את התבנית, לא? --[[משתמש:הלךהולךילך|הלךהולךילך]] ([[שיחת משתמש:הלךהולךילך|שיחה]]) 23:54, 11 במאי 2022 (IDT) ::::[[משתמש:Roxette5]] מה דעתך?--{{שכח לחתום|הלךהולךילך}} ::::מכיוון שתיוגים לא עובדים בלי חתימה, מתייג את {{א|Roxette5}} שוב. כמובן שגם משתמשים אחרים מומנים לחוות דעתם. {{א|Dovi}}, מה דעתך?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:32, 15 במאי 2022 (IDT) אני מקבל שם "שגיאה אין לך הרשאת קריאה לספר זה", או "כניסה לחשבון שלך". כלומר אי אפשר לראות שום תוכן משמעותי בקישור ישיר. אז לא נראה לי שיש סיבה לקשר לשם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:56, 15 במאי 2022 (IDT) :::בלאו הכי הדפים כבר נהיו ״צפופים״ מדאי בקישורים לאתרים אחרים… אין לי דיעה חד משמעית…מעוניין לשמוע דעתם של אחרים…[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:02, 15 במאי 2022 (IDT) ::::בנוגע לצפיה בדפים, לאחר ההרשמה הדפיס יפתחו בקישור ישיר... בנוגע לצפיפות, אולי כדאי לעשות כמו ב[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91/%D7%90 אוצר הספרים] בתצורה של איקונים, ואולי גם בסרגל צידי וכדו'. --[[משתמש:הלךהולךילך|הלךהולךילך]] ([[שיחת משתמש:הלךהולךילך|שיחה]]) 21:23, 15 במאי 2022 (IDT) :[[משתמש:Roxette5]] [[משתמש:Dovi]] [[משתמש:Nahum]] ? --[[משתמש:הלךהולךילך|הלךהולךילך]] ([[שיחת משתמש:הלךהולךילך|שיחה]]) 12:26, 25 במאי 2022 (IDT) ::{{א|הלךהולךילך}}, לאור ההסתייגויות שהשמיעו שני קודמיי נראה שניאלץ לסרב, לצערי, אלא אם כן הם ישנו את דעתם ויתמכו. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:32, 25 במאי 2022 (IDT) :::אני מאוד רוצה לראות בהצלחתו הן של "אופיס יהודי" והן של המיזם "תא שמע". עם זאת, בשלב הזה, לאור הצורך בהרשמה, אינני רואה באמת ערך מוסף לקשר אליו בכל דף ודף שלנו (מקרא, גמרא, הלכה, וכולי). אולם, ייתכן שכדאי לנו לקיים בעמוד הראשי עוד "מדור" של "מאגרי מידע מקוונים" - בו אפשר להציג את כלל המאגרי מידע המקוונים כגון סאפריה, שיתופתא, עלהתורה, בן יהודה, וכולי וכולי. בכגון זה אין לי התנגדות גם להוסיף קישור אל אתר "תא שמע". אבל בכל דף ודף - לא רואה טעם לעשות זאת. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:13, 25 במאי 2022 (IDT) ::: חושב שלא צריכים להיות קישורים מויקיטקסט לאתרים שאינם פתוחים וחינמים. בוודאי שלא שייך מכל דף או פסוק. אחרי הכל המטרה העיקרית של מיזמי ויקימדיה היא לעודד הפצת טקסט ברישוי חופשי שיהיה נגיש לכל. ואגב העניין, הנה עוד אתר ללימוד יהדות שנראה חשוב. https://alhatorah.org/. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 23:28, 25 במאי 2022 (IDT) ::::אכן אתר חשוב ונוח, ויש כבר קישורים לשם. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] ([[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]]) 20:48, 6 ביוני 2022 (IDT) == ייבוא תבניות ויקינתונים מויקיפדיה == שלום חברים. ביממה האחרונה ייבאתי ושדרגתי מויקיפדיה כמה יחידות ותבניות, בכדי ליצור תשתית לייבא בקלות מויקיפדיה תבניות ויקינתונים. בינתיים ייבאתי לכאן את התבנית {{{סופר}}} {{{אישיות רבנית}}} ו{{{מנהיג}}} ושתלתי אותם בכמה ערכים לבדיקה. ([[מחבר:אברהם יצחק הכהן קוק]], [[מחבר:רמב"ם]], [[מחבר:פיודור דוסטויבסקי]], [[מחבר:יצחק רבין]]). מה שנחמד הוא שכרגע התבניות ריקות, ואת כל המידע שהן מציגות הן שואבות מויקינתונים. אשמח להערות והארות. --[[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 17:28, 12 במאי 2022 (IDT) :אצל דוסטוייבסקי, יש בסוף התבנית הודעת שגיאה ("תו פיסוק בלתי מזוהה"). נא לטפל.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:16, 12 במאי 2022 (IDT) :: כן ראיתי. מדובר בכתובת אינטרנט רוסית שמעוררת את הבעיה. אולי למישהו יש רעיון מה הבעיה? [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 19:29, 12 במאי 2022 (IDT) :: הבעיה תוקנה. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 20:37, 14 במאי 2022 (IDT) :::נראה ממש מוצלח! הרבה זמן חיכיתי שיבוא מישהו שמבין בזה וייבא את מה שצריך כדי להשתמש בוויקינתונים! :::בעניין ההארות, אולי כדאי לבטל את הקישורים לתאריכים כי אין לנו דפים כאלה. אם יש דרך להמיר לתאריך עברי זה הכי טוב, כי כאלה יש לנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד באייר ה'תשפ"ב • 23:21, 14 במאי 2022 (IDT) ::::עוד דבר, יכול להיות טוב להוסיף את התבנית בתוך {{תב|דמות בחזל}}. אתה יודע אם יש אפשרות שבמצבים כמו [[:קט:רב פפא]] שיש מידע בוויקינתונים - התבנית תופיע, ובמצבים כמו [[:קט:רב אשי]] או [[:קט:הורדוס]] - לא תופיע ההודעה שאין מידע בוויקינתונים? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד באייר ה'תשפ"ב • 00:18, 15 במאי 2022 (IDT) :::::1. אם רוצים להשתמש בתבנית בערכי דמויות בחז"ל, או בכלל בכל הדמויות, יש כמה דרכים לעשות זאת. אך בינתיים התבניות {{תב|סופר}} ו{{תב|אישיות רבנית}} הן ניסוייות, בכדי להדגים את הפוטנציאל שלהן, עד שיחליטו כאן מה רוצים לעשות איתם. :::::2. הנתונים בתבניות יכולות גם להשאב מויקינתונים ואפשר גם למלא אותם בערך ידנית כמו כל תבנית. כשאין נתונים בויקינתונים בערך מסויים תתקבל למשל ההודעה: "תבנית {{אישיות רבנית}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים." והפתרון יהיה או להזין נתונים בתבנית בערך, או להזין נתונים בויקינתונים או למחוק את התבנית מהערך. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 00:49, 15 במאי 2022 (IDT) ::::::1. אני חושב שאתה צריך (אם אתה רוצה) להחליט. ככה זה עובד כאן, כל אחד שבא תורם את חלקו, ופחות יש דיונים והחלטות משותפות. יש פה הרבה התייעצויות אבל בסוף מי שיוזם הוא המחליט. ::::::2. אני שואל אם יש לך דרך אוטומטית לעשות את זה, שאם יש נתונים הם יוצגו, ואם לא - לא יופיע כלום? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו באייר ה'תשפ"ב • 00:19, 16 במאי 2022 (IDT) :::::::: 2. עניתי לך כבר. תשובה קצרה. לא. אם הדבר נצרך יהיה צריך לבדוק. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 00:30, 16 במאי 2022 (IDT) ::::::1. אני תומך בשימוש בתבנית המצויינת הזאת, וחוזר כאן על הצעתי בדף [[שתב:דף של מחבר]], שהתבנית {{תב|דף של מחבר}} תשמש עבור קטגוריות למחברים, בדומה לתבנית {{תב|דמות בחזל}}, ולדפי המחבר נשתמש בתבניות בסגנון {{תב|סופר}} וכד'. [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • י"ח באייר ה'תשפ"ב • 14:16, 19 במאי 2022 (IDT) עד כה ייבאתי לכאן את התבניות הבאות, ולצידם מימושים לדוגמה: * [[תבנית:סופר]] ([[מחבר:פיודור דוסטויבסקי]]) *[[תבנית:אישיות רבנית]] ([[מחבר:אברהם יצחק הכהן קוק]], [[מחבר:רמב"ם]]), *ו[[תבנית:מנהיג]] ([[מחבר:יצחק רבין]]). [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 00:34, 20 במאי 2022 (IDT) :נראה טוב.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 06:50, 20 במאי 2022 (IDT) :: הוספתי לתבנית "סופר", מצב זכויות יוצרים. שואב אוטומטית מויקינתונים את הסטטוס של זכויות יוצרים. אם יש עוד פרמטרים שרוצים להוסיף לתבניות, או שינויים כלשהם, אז כאן המקום. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 14:53, 20 במאי 2022 (IDT) == Poll regarding Third Wikisource Triage meeting == Hello fellow Wikisource enthusiasts! We will be organizing the third [[:m:Wikisource Triage meetings|Wikisource Triage meeting]] in the last week of May and we need your help to decide on a time and date that works best for the most number of people. Kindly share your availabilities at the wudele link below by 20th May 2022: https://wudele.toolforge.org/ctQEP3He1XCNullZ Meanwhile, feel free to check out [[:m:Wikisource Triage meetings|the page on Meta-wiki]] and suggest topics for the agenda. Regards [[:m:User:SWilson (WMF)|Sam Wilson (WMF)]] and [[:m:User:SGill (WMF)|Satdeep Gill (WMF)]] <small>Sent via [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 06:38, 14 במאי 2022 (IDT)</small> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGill (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGill_(WMF)/lists/WS_VPs&oldid=23283908 --> == "האלה ענת" של קאסוטו == שלום חברים. זכויות היוצרים על כתביו של משה דוד קאסוטו פגו, וכתביו שוחררו לא מכבר לרשות הציבור. יש ספר אחד מעניין שלו בשם "האלה ענת" שבו הוא מנתח את השירה האוגרתית וקרבתה לספרות התנ"ך. [https://benyehuda.org/read/31020 הטקסט במלואו נמצא בפרויקט בן יהודה]. האם יש מישהו שמוכן להרתם לייבא אותו לכאן? יש כמה נימוקים. אחד מהם שבפרויקט בן יהודה לא מסומנים בספר, העמודים של המהדורה המודפסת, וכאשר רוצים לתת מהם מקור, הדבר לא אפשרי. השני שאי אפשר לתת קישור מדוייק לדף או קטע אלא קישור גלובלי לכל הספר. הוא גם סגור לעריכה או עיצוב. בתודה מראש. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 15:31, 20 במאי 2022 (IDT) :אני לא מכיר את הספר, כך שלא אוכל לדאוג לחלוקה לעמודים, אבל אני מוכן בשמחה לדאוג ליצור אותו מתישהו בדף [[האלה ענת: שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות|האלה ענת/כל הספר]], ואז תוכל לפצל אותו לדפי משנה לפי עמודים או לסמן את מיקומי העמודים על ידי כותרות - מה שנראה לך. בזמנו יצרתי [[משתמש:I'm the cookie monster/PBYtoWiki.py|סקריפט פייתון להמיר את הקבצים של פב"י לפורמט ויקי]] עבור הספר [[חיי שנים עשר הקיסרים]], אצטרך להוסיף לו המרות של טבלאות, שקיימים בספר. :אני רואה שיש בספר הרבה תמונות, מה דינם מבחינת זכויות יוצרים? אפשר פשוט להעתיק אותם מפב"י? כנראה לא אוכל לדאוג להעלות את כולם לוויקישיתוף ולשלב אותם במקום המתאים בטקסט. לטיפולך... [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • כ"א באייר ה'תשפ"ב • 22:13, 21 במאי 2022 (IDT) :: תודה רבה קוקי מונסטר. אשמח לכל עזרה. ואחר כך אמשיך במה שאוכל. לגבי תמונות אין כל בעיה. זכויות יוצרים בישראל של תמונות לפני 2008, הם 50 שנה מיום פרסום היצירה, ומ-2008 הם כמו טקסט. 70 שנים ממות היוצר (ובכל מקרה אין דבר שזכויות יוצרים שלו ארוכים יותר מטקסט), בנוסף, אתר בן יהודה לא היה מפר זכויות יוצרים בפרסומים שלו. כך שלא אמורה להיות כל בעיה. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 22:26, 21 במאי 2022 (IDT) == Invitation to join the third Wikisource Triage meeting (28th May 2022) == Hello fellow Wikisource enthusiasts! We are the hosting the [[:m:Wikisource Triage meetings|Wikisource Triage meeting]] on '''28th May 2022 at 11 AM UTC / 4:30 PM IST''' ([https://zonestamp.toolforge.org/1653735600 check your local time]) according to the [https://wudele.toolforge.org/ctQEP3He1XCNullZ wudele poll]. We will be welcoming some developers who contributed to Wikisource related tasks during the recently concluded [[:m:Indic Hackathon 2022|Indic Hackathon]]. As always, you don't have to be a developer to participate in these meetings but the focus of these meetings is to improve the Wikisource infrastructure. If you are interested in joining the meeting, kindly leave a message on '''sgill@wikimedia.org''' and we will add you to the calendar invite. Meanwhile, feel free to check out [[:m:Wikisource Triage meetings|the page on Meta-wiki]] and suggest any other topics for the agenda. Regards [[:m:User:SWilson (WMF)|Sam Wilson (WMF)]] and [[:m:User:SGill (WMF)|Satdeep Gill (WMF)]] <small> Sent using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 06:39, 23 במאי 2022 (IDT) </small> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGill (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGill_(WMF)/lists/WS_VPs&oldid=23314792 --> == Report on Voter Feedback from Universal Code of Conduct (UCoC) Enforcement Guidelines Ratification == Hello all, The Universal Code of Conduct (UCoC) project team has completed the analysis of the feedback accompanying the ratification vote on the Universal Code of Conduct Enforcement Guidelines. Following the completion of the UCoC Enforcement Guidelines Draft in 2022, the guidelines were voted on by the Wikimedian community. Voters cast votes from 137 communities, with the top 9 communities being: English, German, French, Russian, Polish, Spanish, Chinese, Japanese, Italian Wikipedias, and Meta-wiki. Those voting had the opportunity to provide comments on the contents of the Draft document. 658 participants left comments. 77% of the comments are written in English. Voters wrote comments in 24 languages with the largest numbers in English (508), German (34), Japanese (28), French (25), and Russian (12). A report will be sent to the Revision Drafting Committee who will refine the enforcement guidelines based on the community feedback received from the recently concluded vote. A public version of the report is published on [https://meta.wikimedia.org/wiki/Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines/Voting/Results#Summary Meta-wiki here]. The report is available in translated versions on meta-wiki. Please help translate to your language Again, we thank all who participated in the vote and discussions. We invite everyone to contribute during the next community discussions. More information about the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines can be found on [https://meta.wikimedia.org/wiki/Universal_Code_of_Conduct/Project Meta-wiki]. On behalf of the Universal Code of Conduct project team --[[User:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[User talk:Mervat (WMF)|discuss]] • [[Special:Contributions/Mervat (WMF)|contribs]]) 21:39, 23 May 2022 (UTC) ===ממיר קבצי טקסט=== [[משתמש:Tomsky2015|Tomsky2015]] ניסה לייבא לכאן בעקבות בקשתי באמצעות סקריפט שכתב את "האלה ענת" של פרופ' משה דוד קאסוטו מפרויקט בן יהודה והדבר התגלה כמשימה בעייתית ומייגעת, בשל המורכבות של הטקסט שכלל טבלאות, סימנים לא קונבנציונאלים ועוד. לא מבין איך אין סקריפט מובנה שממיר טקסט ובמיוחד HTML לקוד ויקי, כך שיהיה אפשר להמיר בבת אחת מסמך שלם לקוד ויקי (עם כל התגים הנחוצים: טבלאות, הערות שוליים, קישורים חיצוניים וכדומה) ולייבא בקלות לויקיטקסט ספרים ברישוי פתוח שנמצאים באינטרנט. הדבר נצרך בעיקר למיזמי ויקיטקסט אבל לא רק להם. לא סביר שעד היום אין תוספת רשמית שעובדת באופן מלא וחלק (יש ספריה רשמית בויקימדיה שאיננה עדכנית), ובמקום יש מלא ממירים ספורדיים שעובדים באופן חלקי כזה ואחר. כמעט לכל תוכנה שמכבדת את עצמה יש אפשרות ייבוא וייצוא עם המרות בין פורמטים שונים, ואין סיבה שבמיזם ענק כמו ויקימדיה הדבר לא ימומש. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 16:19, 26 במאי 2022 (IDT) :[[משתמש:Effib|אפי ב.]] אולי כי זה מיזם התנדבותי ואנשים פחות מבינים בהכל. גם בדף זה יש קטגוריה כמו דפים שכותרת התצוגה שלהם אינה מופעלת ושגיאות פרמטריות מחוץ למרחב הערכים. מקווה שתקבלי סיוע מהיר, --[[משתמש:Tomsky2015|Tomsky2015]] ([[שיחת משתמש:Tomsky2015|שיחה]]) 16:29, 26 במאי 2022 (IDT) :: [[משתמש:Tomsky2015|Tomsky2015]] הטענה שלי (אני גבר 🙂) איננה למתנדבים במיזם כאן שעושים כמיטב יכולתם אלא לקרן ויקימדיה העולמית שיש לה תקציב שנתי של 150 מיליון דולר ומעסיקה כ-500 עובדים, וקרן ויקימדיה ישראל שתקציבה עמד בשנת 2020 על 2.6 מיליון שקל. ומטרתי לעורר מודעות להעלות בקשות כלפי מעלה. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 16:51, 26 במאי 2022 (IDT) ::: [[משתמש:Effib|אפי ב.]], גם למדינת ישראל המון תקציב שאי אפשר לדעת על מה כולם הולכים אך לפי זכרוני קרן ויקיפדיה מפרסמת את העניין וניתן להשתתף בדיונים אלו.--[[משתמש:Tomsky2015|Tomsky2015]] ([[שיחת משתמש:Tomsky2015|שיחה]]) 16:54, 26 במאי 2022 (IDT) :::: לא מבין על מה הוויכוח. ויקימדיה מחזיקה עשרות רבות של מתכנתים. כמה זמן לוקח למתכנת שמכיר היטב את קוד ויקי לכתוב סקריפט של המרה טוב מ-HTML לקוד ויקי? שבוע? שבועיים לכל היותר? לא נראה לך שהדבר צריך להיות בסדר עדיפות גבוה? אני ביקשתי בויקימדיה לפני כמה חודשים, לאחר הודעתם להשתתף בדיונים, להוסיף משהו לא גדול, שיאפשר בחירת צבעים בתבניות באופן ויזואלי, והודיעו לי בתגובה מנומסת שהנושא החזותי נסגר, והם עוברים לנושא אחר. ומתי יהיה השיפור שביקשתי, רק אלקים יודע. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 18:45, 26 במאי 2022 (IDT) :::: [https://www.mediawiki.org/wiki/Extension:Html2Wiki וזו ההרחבה הרשמית Extension:Html2Wiki שכבר לא עובדת]. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 20:25, 26 במאי 2022 (IDT) ::::: החברים בויקיפדיה המליצו לי על המרה מHTML באמצעות ליברה אופיס. יש לו אפשרות לייצוא לפורמט מדיה-ויקי. לא יצא מושלם אבל סביר. בהמשך אכתוב על כך בפירוט. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 04:14, 27 במאי 2022 (IDT) == [[ביאור:תורת המלכים - פתיחה]] == :{הועבר מדף הדיווח על טעויות) שלום לכם רבותי, בהתקף שטות חיפשתי שמי ברשת ומצאתי שכבר יש שם גירסא קדמונית של ספרי תורת המלכים. אשמח לשגרו לכם ולהרשות לכם לפרסם אשר תרצו מתוכו. עכשיו הוא אמנם מוכן לצרכן, אך אף על פי כן לדעתי אי אפשר לשימו במרשתת כמו שהוא, מפני שהוא כולל בתוכו הרבה חומר מובא (רובו בתרגום שלי ממקורות בלעז) ממקורות שיש עליהם זכויות לגורמים זרים. כעת אני מדפיס ומחלק בחינם לחברים ולמי שאני מקוה שיקראו את הספר, באופן שבעלי הזכויות לא ימצאו עילה לתבוע אותי. אם יימצא מו"ל מסחרי הוא גם יחליט מה מהחומר הזר הכלול בספר הוא רוצה ושוה לו לטרוח בהשגת רשות. לי אישית זה יהיה שוה רק אחרי שאשיג הסכמה מאחד האנשים שדעתם נחשבת אצל אחב"י החרדים להכשיר ספרים ומחברים. לפי מגמתי בחיבור הספר עיקר התועלת ממנו תושג אם יהיה נפוץ ונקרא בציבור של הנזקקים להכשרים והסכמות לפני שנותנים דעתם למה שכתוב בפנים, והם הם הציבור היותר זקוק לתרגום המובאות הארוכות כי אין לו גישה נוחה לספרים כגון המובאים ועוד בלעז. אבל אם יש לכם סבלנות לללקט הצימוקים התורניים כגון פרשת מינוי שרי הצבא ולפרסמם, חזקו ואמצו ותבורכו! עדיף להעתיק לשוני כמו שהיא בספר. נסיון הפראפרזה נוטה לסלף את הכוונה. אז תנו לי כתובת ואשל לכם גם PDF שתראו איך זה נראה וגם ODT שיהיה נוח להעתיק מתוכו מלל. מי שרוצה לשכפל ולהדפיס ולחלק את הספר כמוני בחוג החברים ורק בחינם - מוזמן ויבורך. השגות וקטילות (מנומקות בלבד) נא לשלוח אלי. בברכה דוד ויסקוט ruthwi1@013.net דווח על ידי: דוד ויסקוט ruthwi1@013.net [[מיוחד:תרומות/2001:67C:2628:647:12:0:0:177|2001:67C:2628:647:12:0:0:177]] 16:55, 9 במרץ 2021 (IST) :מתייג [[משתמש:Erel Segal]]--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:54, 9 במרץ 2021 (IST) :למישהו אחר יש זמן ורצון לטפל בזה?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:52, 27 במאי 2022 (IDT) :{עד כאן הועבר)--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:09, 27 במאי 2022 (IDT) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Revisions to the Universal Code of Conduct (UCoC) Enforcement Guidelines</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Revision discussions/Announcement|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Revision discussions/Announcement}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hello all, We'd like to provide an update on the work on the Enforcement Guidelines for the Universal Code of Conduct. After the conclusion of the community vote on the guidelines in March, the [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs committee (CAC)]] of the Board [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikimedia-l@lists.wikimedia.org/thread/JAYQN3NYKCHQHONMUONYTI6WRKZFQNSC/ asked that several areas of the guidelines be reviewed for improvements] before the Board does its final review. These areas were identified based on community discussions and comments provided during the vote. The CAC also requested review of the controversial Note in 3.1 of the UCoC itself. Once more, a big thank you to all who voted, especially to all who left constructive feedback and comments! The project team is working with the Board to establish a timeline for this work, and will communicate this next month. Members of the two prior [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Drafting committee|UCoC Drafting Committees]] have generously offered their time to help shape improvements to the Guidelines. You can read more about them and their work [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Drafting committee#Revisions_Committee|here]], as well as read [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Drafting_committee/Phase_2_meeting_summaries#2022|summaries of their weekly meetings in 2022]]. Wikimedians have provided many valuable comments together with the vote and in other conversations. Given the size and diversity of the Wikimedia community, there are even more voices out there who can give ideas on how to improve the enforcement guidelines and add even more valuable ideas to the process. To help the Revisions committee identify improvements, input on several questions for the committee’s review is requested. Visit the Meta-wiki pages ([[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines/Revision_discussions|Enforcement Guidelines revision discussions]], [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Policy text/Revision_discussions|Policy text revision discussions]]) to get your ideas to the Committee - it is very important that viewpoints are heard from different communities before the Committee begins drafting revision proposals. On behalf of the UCoC project team <br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 12:18, 30 במאי 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == Invitation to join the Movement Strategy Forum == Hello everyone, This is an invitation to all Movement Strategy participants to try out a new space for truly multilingual collaboration: https://forum.movement-strategy.org/ We are starting a community review period of two months. If the community feedback is positive, the Forum will launch in August 2022 before Wikimania. If not, we will follow the feedback received, changing the proposal or closing it. https://meta.wikimedia.org/wiki/Movement_Strategy/Forum/Proposal Looking forward to your first impressions! [[User:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[User talk:Mervat (WMF)|talk]]) 10:01, 31 May 2022 (UTC) == Poll regarding Fourth Wikisource Triage meeting == Hello fellow Wikisource enthusiasts! We will be organizing the '''fourth [[:m:Wikisource Triage meetings|Wikisource Triage meeting]]''' in the last week of June and we need your help to decide on a time and date that works best for the most number of people. Kindly '''share your availabilities''' at the wudele link below '''by 20th June 2022''': https://wudele.toolforge.org/wstriage4 Meanwhile, feel free to check out [[:m:Wikisource Triage meetings|the page on Meta-wiki]] and suggest topics for the agenda. Regards [[:m:User:SWilson (WMF)|Sam Wilson (WMF)]] and [[:m:User:SGill (WMF)|Satdeep Gill (WMF)]] <small>Sent via [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 16:22, 14 ביוני 2022 (IDT)</small> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGill (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGill_(WMF)/lists/WS_VPs&oldid=23314792 --> == Invitation to join the fourth Wikisource Triage meeting (29th June 2022) == Hello fellow Wikisource enthusiasts! We are the hosting the fourth [[:m:Wikisource Triage meetings|Wikisource Triage meeting]] on '''29th June 2022 at 10:00 AM UTC / 3:30 PM IST''' ([https://zonestamp.toolforge.org/1656496824 check your local time]) according to the [https://wudele.toolforge.org/wstriage4 wudele poll]. There is some exciting news about a few technical projects related to Wikisource that are getting started right now and we will be sharing more information during the meeting. As always, you don't have to be a developer to participate in these meetings but the focus of these meetings is to improve the Wikisource infrastructure. If you are interested in joining the meeting, kindly leave a message on '''sgill@wikimedia.org''' and we will add you to the calendar invite. Meanwhile, feel free to check out [[:m:Wikisource Triage meetings|the page on Meta-wiki]] and suggest any other topics for the agenda. Regards [[:m:User:SWilson (WMF)|Sam Wilson (WMF)]] and [[:m:User:SGill (WMF)|Satdeep Gill (WMF)]] <small> Sent using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 10:39, 23 ביוני 2022 (IDT)</small> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGill (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGill_(WMF)/lists/WS_VPs&oldid=23314792 --> == עזרה בייבוא תבנית == האם מישהו בעל הידע המתאים יוכל לייבא עבורי/להדריך אותי בייבוא התבנית [[W:EN:Template:Get QID]] מוויקיפדיה האנגלית? אין צורך גם בתרגום של התיעוד, מספיק לייבא את הקוד של התבנית, אבל התבנית משתמשת גם ביחידת לואה בשם WikidataIB שאיני בטוח אם קיימת אצלנו... [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ד' בתמוז ה'תשפ"ב • 14:23, 3 ביולי 2022 (IDT) :לא ניתן להשתמש בדף [[מיוחד:ייבוא]] ליבוא ממיזמים בשפות אחרות. אתה יכול פשוט לנסות לייבא ידנית את התבנית ואת היחידה שבה היא משתמשת, באמצעות העתק\הדבק של קוד המקור.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:21, 3 ביולי 2022 (IDT) ::{{בוצע}}, אך מסיבה לא ברורה התבנית עובדת לא עובדת עם פרמטר. דוגמא: {{get QID}}, {{get QID|עמוד ראשי}}. מישהו בעל ידע בתבניות מבין מה הטעות? [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ד' בתמוז ה'תשפ"ב • 17:53, 3 ביולי 2022 (IDT) :::הבנתי מה הייתה התקלה... עכשיו תוקן. [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ה' בתמוז ה'תשפ"ב • 21:42, 3 ביולי 2022 (IDT) ::::מישהו מבין מאיפה הגיעו הירידות שורה לתבנית? (ראו למשל דוגמה ב[[:קט:לאה גולדברג]]) [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ז' בתמוז ה'תשפ"ב • 11:50, 6 ביולי 2022 (IDT) == Results of Wiki Loves Folklore 2022 is out! == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> {{int:please-translate}} [[File:Wiki Loves Folklore Logo.svg|right|150px|frameless]] Hi, Greetings The winners for '''[[c:Commons:Wiki Loves Folklore 2022|Wiki Loves Folklore 2022]]''' is announced! We are happy to share with you winning images for this year's edition. This year saw over 8,584 images represented on commons in over 92 countries. Kindly see images '''[[:c:Commons:Wiki Loves Folklore 2022/Winners|here]]''' Our profound gratitude to all the people who participated and organized local contests and photo walks for this project. We hope to have you contribute to the campaign next year. '''Thank you,''' '''Wiki Loves Folklore International Team''' --[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 19:12, 4 ביולי 2022 (IDT) </div> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Tiven2240@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&oldid=23454230 --> == היתר עיסקא == האם חברה קבלנית למכירת דירות מחוייבת על פי חוק לחתום עם הלקוח על היתר עיסקא לפי דרישתו? [[משתמש:עוז הירושלמי|עוז הירושלמי]] ([[שיחת משתמש:עוז הירושלמי|שיחה]]) 20:00, 4 ביולי 2022 (IDT) :{{א|עוז הירושלמי}}, הקהילה פה קטנה והרבה פחות פעילה מאחותנו בוויקיפדיה. ממליץ לך לשאול גם שם (ולשתף אותנו בתשובה שתתקבל).--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:03, 4 ביולי 2022 (IDT) == מאמרים במרחב "ביאור" == באופן עקרוני, כפי שנאמר ב[[ויקיטקסט:מה ויקיטקסט איננו]], "ויקיטקסט אינו מקום לבמה חדשה", אלא מיועד אך ורק עבור העלאה של ספרות קיימת שיצאה כבר לאור דרך הוצאה כלשהי. החריג היחיד לאיסור זה הינו מרחב הביאור, שאמור לשמש לכתיבה של ביאור על הטקסט הקיים. עם זאת, כיום מרחב הביאור משמש גם להעלאת מאמרים, בעיקר כאלו שמוסבים אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. נכון להיום [[:קט:הוסב מאתר הניווט בתנך]] מונה '''7,567 דפים ו-2,218 קטגוריות'''. למרות התועלת הרבה שיכולה להיות למאמרים כאלו, לדעתי המקום עבורם לא יכול להיות ויקיטקסט, אפילו תחת מרחב "ביאור", בפרט שהם אינם ביאור לטקסט אחר, אלא לרוב מאמרים בנושא התנ"ך. אני מציע להחליט למחוק כל המאמרים האלו, למעט אלו העוסקים באופן ישיר בביאור של קטע מסויים ונמצאים תחת דפים מהצורה [ביאור:{ספר} {פרק} {פסוק}] וכד', ומי שיחפש אותם עדיין יוכל למוצאם ב[https://www.tora.us.fm/tnk1/ אתר הניווט בתנ"ך]. מתייג את @[[משתמש:Erel Segal|Erel Segal]] [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ח' בתמוז ה'תשפ"ב • 15:54, 7 ביולי 2022 (IDT) :אני מסכים עם הנאמר מעלה וזה כבר נושא שהעליתי מלפני הרבה שנים. המצב הנוכחי מהווה מדרון חלקלק, ועקרונית מאפשר לכל מאן דהו להפוך את מרחב הביאור אל הבלוג הפרטי שלו. יובהר עם זאת כי יש כמה וכמה מיזמים במרחב הביאור שהינם מבורכים וראויים. זאת דעתי האישית. __[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:21, 7 ביולי 2022 (IDT) :מסכים, אבל חושב שזו החלטה שצריכה להתקבל בקונצנזוס, בגלל הוותיקות של הטקסטים האלה באתר והתועלת הרבה שאתר הניווט בתנ"ך הביא לנו בשנים הראשונות של האתר. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ח' בתמוז ה'תשפ"ב • 16:31, 7 ביולי 2022 (IDT) ::אכן גם מסכים עם המילים החכמות של שלום אורי. רק אוסיף: העובדה שהדפים מאתר ניווט התנ״ך מועלים אוטומטית על ידי בוט עוד מקשה על הפיקוח של הדפים העולים. בפועל עולים לאתר מתחת לעיניים של רוב הקהילה כאן לענ״ד. __[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:46, 7 ביולי 2022 (IDT) :: מסכים באופן כללי עם הנאמר. נראה לי שויקיטקסט התגמש יתר על המידה. מי שיעיין בגרסה האנגלית יראה שזו אמורה להיות ספריה דיגיטלית והתכנים הם טקסטים מקוריים, תרגומים של טקסטים מקוריים וקצת ספיחים. לטקסטים בהתהוות יש את ויקיספר ויתכן שצריך להעביר לשם חלק מהתכנים. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 19:12, 7 ביולי 2022 (IDT) :אני נוטה לחשוב שחלק מהחן והיופי של ויקיטקסט הוא הגמישות במרחב הביאור. אבל אמתין לשמוע מה יאמרו [[משתמש:Erel Segal]], [[משתמש:Dovi]] ואחרים.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:27, 7 ביולי 2022 (IDT) למי שלא יודע, ויקיטקסט בעברית נוסד עוד לפני en.wikisource.org באנגלית. דווקא אנחנו הוותיקים, וכמו-כן ההגדרות והתוכן של המיזם שלנו :-) לגבי המיזם באנגלית, הם עשו החלטה קיצונית שהכל יהיה מבוסס על סריקות בלבד, בלי שום שינוי (רק בלחץ שלי ועוד כמה אנשים הם השאירו את האפשרות גם לתרגם טקסטים משפות זרות במרחב השם המיוחד "תרגום"). אך על עצם הרעיון שבתוך מיזם שיתופי-צביורי ניתן לבנות מהדורה מדעית/מתוקנת ע"פ כתבי-יד ודפוסים, או מהדורה מוערת או מבוארת, או אפילו רק להציג את המקורות עצמם באופן יותר יעיל מאשר העתק מדויק של הדף הנדפס (לדוגמה: אוסף מפרשים בתוך מקראות גדולות), הם פשוט צחקו: "אנחנו נעסוק במחקר?!" אפילו עצם הצורך להוסיף חלוקה לפסקאות ופיסוק מודרני בתוך בטקסטים ישנים לא היה מוכר להם בוויקיסורס באנגלית, והוא רחוק מתפיסתם. אך בוויקיטקסט בעברית הוכחנו שניתן לעשות את כל זה ובגדול. וגם הוכחנו, מול המודל של ויקיפדיה העברית, שגישת ה"[[תבנית:משתמש תומך במדיניות לא אוכל לא שותה|לא אוכל ולא שותה]]" נכונה לגמרי, לעומת תרבות המחיקות של ויקיפדיה. ראוי שיהיה כאן מרחב ביאור בשביל הטקסטים שקיימים פה, כלומר שנהיה מקום שגם נותן כלים ללומד. לא למי שלומד '''מקצוע''' מסוים (זה באמת בשביל ויקיספר) אלא בשביל מי שלומד את '''הטקסטים''' שקיימים פה. להעביר כלים כאלה לאתר אחר שבו יהיו נטע זר (ויקיספר) זה לא פתרון. ביאורים וכלים ללימוד טקסטים אמורים להיות ביחד עם הטקסטים הנלמדים, בגלל '''שאותו ציבור''' עוסק בהם. הביאורים של ד"ר רונן אחיטוב לספרות התנאית הם דוגמה מובהקת לכך. המפעל הזה לא היה יכול להתפתח בוויקיספר. דניאל כותב על "מדרון חלקלק". אבל מדרון חלקלק לאן? איזה נזק גורמים הביאורים האלה? שום נזק. אם מוצאים משהו שבאמת לא שייך אז אפשר למחוק אותו. אבל אם הוא יכול להיות כלי ללומד בספריה כאן, ואף למי שעורך אותו (אישית אני משתמש במרחב הביאור כאן המון), אז מה הבעיה שיהיה בתוך מרחב שנקרא "ביאור", מקום שמוגדר מראש שהוא לא בשביל "טקסט" נטו? יש מי שחושב שקיימת הבחנה ברורה ועקבית בין "טקסט מקור" ל"יצירה אישית". אבל המפעל שלנו כאן מוכיח שלא כך פני הדברים. הבחנה כזאת פשוט בורחת מהנואנסים של עריכת טקסטים ולימודם. ושימו לב לדבר הכי חשוב, מעבר לטקסטים עצמם: כל מי שבא אי-פעם לוויקיטקסט כדי לערוך באופן חיובי התקבל בברכה. מעולם לא הייתה כאן מחלוקת רצינית בתוך ציבור התורמים, תוך כדי הצבעות קשות וחסימות. והשוו את זה לאווירה בוויקיפדיה! במילים אחרות: מדיניות של "לא אוכל ולא שותה" הוא בריא לא רק בשביל התוצר של המיזם (כלומר הטקסטים), אלא גם בשביל האווירה הציבורית. לפעמים בחיים צריך עין צרה, צריך להגביל ולומר "לא". אבל במיזם ויקי ניתן להשתמש כמעט תמיד בעין טובה, כלומר להשאיר חומר חיובי שתורם למיזם ולא מזיק לאף אחד. וזה בדיוק היופי שבדבר. תכל'ס, מאמרים מ"אתר הניווט בתנ"ך" שמבארים מושגים ו/או רעיונות שקיימים במקורות, או קשורים למקורות באופן מהותי, לדעתי אין שום סיבה לדאוג מהם ובוודאי שלא למחוק. אבל אם יש משהו משם שהוא סתם "במה אישית", ולא תורם ללומד או לעורך, אז כדאי למחוק אותו. אני מודה שגם "עין טובה" יכולה להיות נזק לעתים (רחוקות), והיו גם מקרים כאלה אצלנו. באמת יש דברים במרחב הביאור שכדאי למחוק אותם. אבל במקרה של ספק, עין טובה צריכה בכל זאת להיות ברירת המחדל. מברך את כולכם בבריאות טובה ובשבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:08, 8 ביולי 2022 (IDT) :נ. ב. אני מסכים לגמרי שהעלאת הדפים האלה לא ראוי להיות ע"י בוט, כי זה אכן מקשה על הפיקוח ועל השקיפות. דווקא בגלל דברים נכונים שנאמרו בדיון הזה, ראוי שכל דף חדש במרחב הביאור תמיד יופיע בשינויים האחרונים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:33, 8 ביולי 2022 (IDT) :: תודה רבה Dovi. שמחתי לתשובתך ואני מסכים אתך. ייתכן שהיה טוב אם אפשר היה לראות סטטיסטיקה של מספר המבקרים. ilan sendowski 16:12, 8 ביולי 2022 (IDT) :שבוע טוב לכולם. עקרונית, אני מסכים שמרחב הביאור צריך להישמר לביאורים של טקסטים הנמצאים בויקיטקסט, וכותרת הדפים צריכה להיו בסגנון "ביאור:[שם הטקסט]". אולם בביאור התנ"ך ישנם מאמרים המבארים מושגים ותופעות לשוניות הנוגעים לפסוקים רבים, כגון: משמעות המושגים חכמה, בינה ודעת וההבדלים ביניהם, שהמפרשים הסבירו בדרכים שונות. במקום לשים את הפירושים הללו בכל פסוק ופסוק, יותר הגיוני לשים אותם בדף נפרד ולהפנות לשם מדפי הפסוקים. עם זאת, אם ישנם מאמרים שעלו מאתר הניווט בתנ"ך, שאינם קשורים לביאור כלשהו, אז לדעתי אפשר למחוק אותם. :אני גם מסכים שההעלאה לא צריכה להיות על-ידי בוט. שיניתי את הקוד כך שיעלה מכאן והלאה מהחשבון האישי שלי, כך שהעריכות יהיו גלויות לכולם. :ובהזדמנות זו אני מצטרף לדבריו היפים של דובי. גם מתוך הניסיון האישי שלי בויקיפדיה, אני חושב שהגישה המכילה היא יעילה יותר בטווח הארוך. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י"א בתמוז ה'תשפ"ב 13:53, 10 ביולי 2022 (IDT) ::[[משתמש:I'm the cookie monster]], [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]], [[משתמש:Roxette5]], אני נוטה לקבל את ההצעה של אבי ואראל סגל, שהעדכונים יועלו מכאן ואילך ע"י החשבון הרגיל ולא ע"י הבוט. לענ"ד מרחב הביאור במתכונתו הנוכחית הוא חלק מהותי ואינהרנטי מוויקיטקסט ומה שהוא מייצג. אני מסכים שלא צריכים להיות בו הגיגים או מאמרים כלליים, שאינם קשורים בדרך זו או אחרת לביאור טקסטים או מושגים מתוכם, ואם הועלו לכאן בעבר מאמרים כאלו, יש להציב בהם תבנית {{תב|מחק}} או לקיים עליהם הצבעות מחיקה פרטניות. זה מקובל עליכם, או שיש לכם מה להוסיף? --[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:17, 12 ביולי 2022 (IDT) :אני זורם עם הכל. אבל קצת תלוי כמה מהחומר המיובא לכאן הינו מתאים וכמה לא. נניח ש-50% שמיובאים מאתר ניווט התנ״ך אינם מתאימים - אזי לו הוגן להכתיב מדיניות שאומר ״נייבא את הכל באופן גורף ונטיל על הקהילה את עבודת הסינון״. אלא אני חושב שיש אחריות על המייבא כבר בשלב של הייבוא להיות מודע למה שמייבא ולבחון אם מתאים או לא… בוא נראה כמה מהחומר באמת לא מתאים וכמה לא. זאת דעתי האישית. __[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 08:35, 13 ביולי 2022 (IDT) : נתקלתי בלא מעט מאמרים מרחיבי דעת של אתר ניווט התנ"ך, שחבל שילכו לאיבוד. במחשבה נוספת אולי היה כדאי ליצור תחום חדש כמו "מאמר" (או כל שם אחר) ולרכז בו את כל הטקסטים שאינם טקסטים שפורסמו או ביאור ישיר. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 09:17, 13 ביולי 2022 (IDT) ::אני לא חושב שהם "ילכו לאיבוד", הם נשארים שם, באתר הניווט בתנ"ך, וניתן בהחלט לקשר אליהם מטקסט רלוונטי שקיים אצלנו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:19, 13 ביולי 2022 (IDT) : מסכים עם [[משתמש:Nahum|נחום]]. שמתי תבנית מחק בדף [[ביאור:לבישת פאה נכרית]]. זה אינו "ביאור" לשום דף. [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 01:16, 14 ביולי 2022 (IDT) אני אמור להיות בחופש, אבל בכל זאת אגיב. לא הייתה שום הסכמה, גם של נחום, ש'''רק''' דפי ביאור ישירים על טקסט מסוים שייכים. ההיפך: דף שמסביר מושג הקיים במקורות (=בטקסטים), או שיש בו דיון רציני במושג כזה, הוא דף מועיל ולא מזיק. דף כמו [[ביאור:לבישת פאה נכרית]] בוודאי בעייתי בצורתו הנוכחית, אבל עצם קיומו של דף כזה (או דף בשם הזה או שם קרוב) אינו פסול בגלל טיעון ש"אינו ביאור לשום דף". אולי עדיף לשים עליו תבנית האומרת שחסרים בו הסבר בסיסי ואיזון, והציבור מוזמן לשפר אותו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:42, 14 ביולי 2022 (IDT) :{{אגודל למעלה}} [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 08:48, 14 ביולי 2022 (IDT) :::לדעתי הבעיה היא שכרגע יש ב[[:קטגוריה:הוסב מאתר הניווט בתנך]] אלפי דפים שאיש לא עבר אליהם ורבים לא מתאימים להיות בוויקיטקסט. ישנם דפים כגון [[:קט:שירי אהובה קליין|שירי אהובה קליין]], שלדעתי כולם יסכימו שאין מקומם בוויקיטקסט (אלא אם אהובה קליין תוציא אותם כספר. או דפים של מאמרים תחת זכויות יוצרים, שכל התוכן בהם מסתכם ב"{{תב|הבהרת מרחב ביאור}} {{תב|הוסב מאתר הניווט בתנך}} {{תב|דף קישור}}", שבוודאי שיש למחוק, אך איתור של כולם בין אלפי דפים שהועלו על ידי בוט הוא משימה בלתי אפשרית. אך ראו לדוגמה את הדף הראשון בקטגוריה - [[ביאור:"אל החמש" ונקמת דם]] - שהוא דוגמה מצויינת לרוב הדפים באתר הניווט בתנ"ך. מדובר ללא ספק במאמר מעניין ומרחיב דעת, כדברי אפי ב., אך כפי שאמר Roxette5, הדף לא יעלם אם נמחק אותו מוויקיטקסט. הדבר הנכון יהיה למחוק את הדף הזה מוויקיטקסט, ולהוסיף בדפים [[שמואל ב ב כג]] [[שמואל ב ג כז]] [[שמואל ב ד ו]] [[שמואל ב כ י]] קישור למאמר באתר הניווט בתנ"ך. --[[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ט"ו בתמוז ה'תשפ"ב • 15:30, 14 ביולי 2022 (IDT) לגבי שירי אהובה קליין, מדובר על יצירות אישיות שכנראה לא פורסמו בתוך במה מבוקרת. למרות שהם דווקא נראים נחמדים... אבל לגבי [[ביאור:"אל החמש" ונקמת דם]], כאן דעתי שונה: מדובר על תוכן שיכול להיות "קצרמר", כלומר התחלה סבירה לדף עזרה ללומד על הנושא של נקמת דם (עם קישורים למקורות), שהוא נושא חשוב במקרא ומחוץ למקרא. את שירי אהובה קליין אי אפשר לפתח יותר בסביבת ויקי, והם באמת יישארו באתר הניווט לתנ"ך. אבל דפי עזרה על נושאים שונים הקשורים למקורות כן יכולים להתפתח. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:58, 14 ביולי 2022 (IDT) :אני לא מסכים לגבי הפיסקה האחרונה שלך {{א|Dovi}}. זה דווקא דברים שבעיניי מאוד סותרים את המשמעות של וויקיטקסט. אני מאוד מסכים לגבי אווירה, ובאופן כללי חושב שצריך עין טובה ומקבלת, ושנותנת לכל תורם באתר לתת את חלקו. :אבל לפעמים אנחנו מקבלים את התוצאה ההפוכה ומבריחים תורמים פוטנציאליים. למה? כי ברגע שיש הרבה קצרמרים באתר, סקירות לא מקיפות, עניינים שמבוארים בפן אחד שלהם, עמודים שאמורים להציג נושא ויש בהם שורה אחת, דפים כמו [[ביאור:אמל]] ודומיו (שאני עצמי העברתי אותם למרחב ביאור למרות שלא תמכתי ברעיון), (אני אפילו לא מדבר על דפים של {{תב|דף קישור}} שאין בהם שום דבר מעבר לפרסומת והפניה לאתר אחר, ולדעתי צריכים להמחק על הסף) ועוד כל מיני תוצרים לא גמורים ומאוד בוסריים, זה פוגע באמינות של האתר. מבקרים מזדמנים הרבה פעמים יירתעו מהעניין הזה וזה ירחיק אותם, כך גם אני בתחילת הדרך. :גוגל לא יודע להבדיל בין המרחב הראשי של האתר למרחב הביאור, והרבה פעמים יביא תוצאות ממרחב הביאור לפני הדף הראשי. פעם גם היו באתר עורכים שהעדיפו בעצמם את מרחב הביאור ויצרו ממקומות שונים הפניות לשם במקום לדפים המקוריים. דברים כאלה פוגעים באתר ובאמינות שלו, שגם ככה אנחנו קצת מוותרים עליה כאשר אנחנו מעלים התחלות של ספרים או לדוגמה נושאי כלים של שולחן ערוך שיש לנו בהם רק סימן אחד. :לדעתי זה עניין של רווח מול הפסד, ופה ההפסד גדול מדי. שוב, אני חושב שההחלטה צריכה להיות משותפת אבל לדעתי מרחב הביאור שלנו הוא סוג של אתר בתוך אתר שמנסה להשתלט, או לא מנסה אבל בפועל משתלט, על האתר עצמו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז בתמוז ה'תשפ"ב • 18:34, 14 ביולי 2022 (IDT) ::אם אינני טועה, אנחנו הגדרנו לגוגל שלא לאנדקס את מרחב הביאור. כך שגוגל מבדיל יפה מאוד בין המרחב הראשי לבינו. אם אני טועה ולא הגדרנו כך, ייתכן שצריך לעשות זאת.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:42, 14 ביולי 2022 (IDT) :::טוב, אני רואה שטעיתי וגוגל כן מוצא תוצאות ממרחב הביאור. :::הבעייה היא גם, כמו שאתה אומר, שיש הרבה מיזמים שתקועים באמצע (או, ליתר דיוק, די בהתחלה) ולא מתקדמים (גם אני אשם בזה. יש לי נטייה להתחיל בדברים ולהתקדם בהם לאט מאוד, אם בכלל). :::לא יודע מה הפתרון הרצוי. :::--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:00, 14 ביולי 2022 (IDT) ::אני מוסיף, שאם היה דף [[ביאור:נקמת דם]] עם ריכוז של מקורות, אולי טיפה הסבר שלהם והשוואה, זה היה מאוד יפה בעיני (לא תואם את ההגדרות היבשות של ויקיטקסט אבל עדיין יפה). אבל כאשר אני מקבל את נקמת הדם בהיבט מאוד מצומצם שלה, עם טקסט קצר של כמה פסקאות, זה לדעתי יותר פוגע מאשר מועיל. ::לגבי מה שנחום, אני נתקלתי במרחב ביאור כמה פעמים בגוגל. לא בדקתי מה אמור להיות. לפי דעתי אם זה מרחב שאנחנו מתביישים להציג אותו בגוגל אז הוא גם לא יכול להיות באתר עצמו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז בתמוז ה'תשפ"ב • 18:46, 14 ביולי 2022 (IDT) :::הגבתי לדברי עצמי למעלה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:02, 14 ביולי 2022 (IDT) ::::אולי יהיה יותר מועיל אם ננסה בדרך התוספתית ולראות איפה יש קונסנזוס ואיפה לא. אולי פתחנו בנושא רחב מדאי. האם אפשר לקבל הצבעה עבור דפים בדומה לדף [[ביאור:אמל]] - שמסתפקים במשפט אחד או שניים של ביאור מילה - שראויים להימחק? אני פותח כאן דיון בנפרד ובוא נראה אם יש הסכמה כללית בינינו בעניין. אבקש מאחרים לתרום בשיפור ניסוח ההצעה לפני שנתחיל בהצבעה עצמה.{{לא חתם|Roxette5}} ::{{א|Dovi}}, אני חולק על הנחת היסוד שלך, שלדפים כמו [[ביאור:נקמת דם]] יש מקום בוויקיטקסט. בלי קשר לכמה שהערך מפותח או לא, זה פשוט לא המקום לזה, שכן ויקיטקסט בהגדרתו לא נועד ללמד אנשים נושאים מסויימים כמו נקמת דם וכד', אלא להוות ספריה של טקסטים קיימים. זאת בדיוק הסיבה שהוצע להעביר אותם לוויקיספר - שם הם לא "יהיו נטע זר" כדבריך, אלא אדרבה - הם ישתלבו מצויין בתוך מיזם שזאת בדיוק מטרתו - [[B:ויקיספר:אודות|"יצירת ספרי לימוד ומדריכים"]]. ניתן ליצור בוויקיספר מדריכים [[B:נקמת דם ביהדות]] וכד', כולל בינוויקי מתאים ואולי אף פורטל (מצוות, תורה או משהו דומה). זהו לדעתי השילוב הראוי בין מיזמי הוויקי השונים. [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ט"ז בתמוז ה'תשפ"ב • 12:09, 15 ביולי 2022 (IDT) :::{{א|I'm the cookie monster}}, חופשת הוויקי שלי הכרחית לעבודה, אך מיד אחרי שהכרזתי עליה התחיל הדיון הזה כאן על אופיו של ויקיטקסט. אענה לך בקיצור, ואפשר אח"כ להמשיך את הדיון בלעדי. בקיצור: בוויקיספר דברים כאלה הם בוודאי נטע זר! הגדרות הפרויקט מאפשרים אותם כמובן, אבל '''הציבור שעובד על טקסטים''' (וגם הטקסטים עצמם) נמצאים כאן. זאת הסיבה שכלים ללימוד טקסטים, שהם גם בעצם חלק מסוג של מהדורות, מקומם כאן. מהדורה טובה כוללת גם מבואות, ביאורים כלליים של מושגי יסוד שנמצאים בתוך הטקסט (ולא רק "על הדף"), וכו'. :::לגבי "זה פשוט לא המקום לזה" - זאת דעתך. ובדיוק בגלל זה כתבתי לעיל על '''עין טובה'''. גם אם לדעתך זה לא המקום, זה גם לא מזיק לך בכלל אם יש מישהו אחר שחושב שמרחב ה"ביאור" הוא '''כן''' המקום, והוא רוצה לעבוד כאן על ביאור כזה. הביאור שלו לא אוכל ולא שותה, והוא גם נמצא ב"מרחב שם" מיוחד המיועד בדיוק לביאורים "שאינם טקסטים", כך שאין שום מבוכה או בלבול. אז פשוט תן לאנשים שרוצים לתת ערך נוסף לטקטסים לעשות את זה. הם לא מפריעים לך בכלל. איננו רוצים להגיע כאן לתרבות של הצבעות מחיקה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:06, 20 ביולי 2022 (IDT) ::::אני מבין שאין לך זמן לנהל דיון. גם לי אין כל כך זמן בתקופה האחרונה. אבל שוב דובי, אני מסכים עם הגישה שלך של עין טובה ותרבות נעימה. אבל זו גישה נאיבית קצת, כי ברור לכולנו שאם מישהו יתחיל לכתוב בלוג, או להבדיל יעלה ספרים שמוגנים בזכויות יוצרים, נמחק את הדברים שלו. כלומר יש גבולות לחופש. השאלה היא איפה לשים את הגבול ולכן אתה לא יכול לפטור את הדיון בלא כלום. צריך לדון ואי אפשר לדחות אותנו בקש. לדעת כמה חברים זה עבר את הגבול ולדעת אחרים לא, אבל אי אפשר לבטל את הדעה שטוענת שזה עבר. בפרט לא בטיעון של "תרבות מחיקה" כי לא זה הדיון, כי כולנו מסכימים שהתרבות פה חיובית וטובה וצריכה להשאר כך, הדיון הוא על מדיניות ועל מה הגבול. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג בתמוז ה'תשפ"ב • 23:09, 21 ביולי 2022 (IDT) ::::ראשית, החשיבה לפיה הגדרת מיזם כנטע זר תלויה בציבור היא לדעתי שגויה ביסודה. הדבר דומה לכך שוויקישיתוף יחליטו לפתוח פרוייקט של כתיבת ערכים אודות צמחים ובע"ח תחת מרחב שם נפרד, בטענה "יש הרבה יותר חובבי טבע שפעילים במיזם ויקישיתוף מאשר בוויקיפדיה, ומלבד זאת, כל התמונות ממילא נמצאות כאן". השאלה איפה להכניס מה צריכה להיות מונחת בראש ובראשונה בידי השיקול של טובת הקוראים, ובכלל זה - שלכל מיזם יהיו הגדרות ברורות של מה נמצא כאן ומה שם. ניתן לקשר בבינוויקי גם משם, בדיוק כמו שכבר עושים בוויקיפדיה בערכים הנוגעים לטקסטים מסויימים. הקשר בן האתרים לא צריך להוביל למיזוג וטישטוש ההבדל ביניהם - ראו לדוגמה את מה שקורה [[חוק השמות|בערכי]] [[W:חוק השמות|החוקים]], כאשר ויקיטקסט מכיל את נוסח החוק וויקיפדיה את המידע "מסביב" לחוק - פרשנות, ביקורות, רקע לחקיקה וכו'. זה בדיוק סוג ההפריה ההדדית שבחזוני יש בין ויקיטקסט לוויקיספר. ::::לעניינו, המצב הנוכחי הוא לא שיש כרגע סדרת ביאורים וסיכומים העומדת בפני עצמה של נושאים כמו נקמת דם והדיון הוא האם להעביר אותם לוויקיספר. אם זה היה המצב, לא הייתי פותח בכלל את הדיון. [[מצוה:מפתח דפים|מיזם המצוות]] לצורך העניין, אף על פי שגם הוא אם היינו עומדים עכשיו ''לפני'' פתיחתו הייתי מייעץ להעביר אותו לוויקיספר, כיוון שמדובר במיזם יפה שקיים, אני מעדיף לנקוט בעין טובה. אבל כאן המצב הוא אחרת. דף כמו [[ביאור:"אל החמש" ונקמת דם]], למרות שהוא מציג רעיון יפה ונחמד לקריאה, הוא לא מהווה בשום אופן "התחלה ללימוד נושא נקמת דם". זה לא שהדף מציג רעיון ש'''קיים כבר''' בטקסט אחר ומסביר אותו לקוראים (שזאת המשמעות של "ביאור"), אלא הוא מציג רעיון '''חדשני''' ומעניין בפני עצמו (אלא אם יש שחושב שכל המאמרים הנידונים הם כולם פשוטו של מקרא). למרות חיבתי העזה לחידושים, בטח בתחום התורני, בהקשר של המיזם שלנו המשמעות היא שזאת יצירה חדשה. אם לוקחים בחשבון גם את העובדה שסך הכל החידושים היפים הללו לא יעלמו - הם ישארו באתר הניווט בתנ"ך וניתן יהיה לקרוא אותם שם ולקשר אליהם בכל מקום שבו זה רלוונטי - אני חושב שהצעד ההגיוני הוא להסיר את המאמרים בוויקיטקסט ולקשר במקומות הרלוונטים. --[[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • כ"ז בתמוז ה'תשפ"ב • 18:56, 25 ביולי 2022 (IDT) :::::לדעתי ריכוז של מקורות בנושא מסוים, כן כלול בהגדרה רחבה של ויקיטקסט. מעין דף מקורות אבל לא כזה שבא ליצור מהלך אלא כזה שמרכז את כלל המקורות והנושאים בצורה מסודרת והגיונית עם חלוקה לכותרות ותתי נושאים. ברור שלא זה המצב ולכן אני מסכים. דוגמה טובה שהבאת הוא פרויקט המצוות שלדעתי מקומו בוויקיטקסט לחלוטין בתור ריכוז של מקורות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בתמוז ה'תשפ"ב • 21:31, 26 ביולי 2022 (IDT) ===הצבעה מחיקה עבור דפי הערכים של ספר המילים=== הדיון: למחוק דפים הדומים לדף [[ביאור:אמל]] אשר נמצאים במרחב הביאור ומסתפקים במשפט אחד או שניים של ביאור שורש או מילה עברית. ====הצבעה למחוק==== *'''נגד'''. הדפים האלה לקוחים מספר\אנציקלופדיה דקדוקית בשם שבי"ל וכל אחד מהם מהווה ערך אנציקלופדי בפני עצמו. אני לא רואה בעייה בהשארתם.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 00:03, 15 ביולי 2022 (IDT) ::הפיתרון הוא להעביר את כולם ל[[ספר המילים של שבי"ל]], [[ספר המילים של שבי"ל/א|נניח בצורת דפי משנה לפי האל"ף בי"ת]]. זה לא דף בפני עצמו וגם לא ביאור, זה קטע מספר. אם יש למישהו גישה לספר הזה ([https://tablet.otzar.org/?lang=he#/b/6088/p/132/t/1657874408180/fs/0/start/0/end/0/c/1657874458876 יש באוצר החכמה]) והוא מוכן לקחת על עצמו את המלאכה - יבורך [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ט"ז בתמוז ה'תשפ"ב • 11:43, 15 ביולי 2022 (IDT) :::{{אגודל למעלה}}. לי אין גישה לאוצר החכמה, לצערי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:06, 15 ביולי 2022 (IDT) ::::אין לי הרבה זמן לאחרונה ולכן חזרתי רק עכשיו לדיון. רק מעיר שזו היתה אחת ההצעות שלי בדיון שהתקיים פעם. ראה [[#שבי"ל]]. אין לי בעיה לעשות את זה עם בוט אם תסביר לי איך זה אמור להיראות... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג בתמוז ה'תשפ"ב • 22:56, 21 ביולי 2022 (IDT) :::::אם הייתי יודע איך נראה הספר המקורי, הייתי יכול לייעץ איך לדעתי כדאי שזה ייראה...--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:47, 21 ביולי 2022 (IDT) ::::::@[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], אני עובד עכשיו על הקלדת תחילת הספר לפי החלק החופשי באוצר החכמה. הבעיה היא שהספר מכיל נוסף על ההגדרות גם סימון בלשניים והפניות לפסוקים, שלא קיימים אצלנו, וכן יש בו מילים שלא קיימים אצלנו, כך שלא נראה לי שבוט יעזור. [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב • 12:50, 24 ביולי 2022 (IDT) :::::::לדעתי יש ערך גם לריכוז של החומר שקיים אצלנו בצורה מסודרת. אם יהיה אפשר להתממשק עם הטקסט המקורי ולסמן איפה יש חוסרים זה יהיה אפילו יותר טוב. יש שם איזשהו תוכן עניינים? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב • 14:24, 24 ביולי 2022 (IDT) ::::::::זה לא רק חוסרים, אלא שהתוכן אצלנו הוא חלקי. תראה [https://tablet.otzar.org/?lang=he#/b/6088/p/4/t/1657874408180/fs/0/start/0/end/0/c/1658665743453 כאן] (150 עמודים ראשונים פתוחים גם ללא מנוי) [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב • 15:32, 24 ביולי 2022 (IDT) :::::::::@[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], לדעתי כדאי לרכז את זה על סדר האלפבית, דף ויקיטקסט לכל אחת מה-22 אותיות, וליצור הפנייה מכל שורש לערך שלו ב"ערכי לשון הקודש", כפי שנעשה בשאר ספרי השורשים הקיימים אצלנו באתר. ר' לדוג' [[מחברת מנחם]]. זאת כפשרה לבינתיים, עד שעוגיפלצת יסיים את עבודתו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:52, 24 ביולי 2022 (IDT) ::::::::::הבנתי, זה בעצם קונקורדנציה ואנחנו התייחסנו לזה כמילון במקום.. זה שונה משאר הספרים שלנו בפרויקט של ערכי לשון הקודש.. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב • 17:59, 24 ביולי 2022 (IDT) יצרתי דוגמה לערך אחד ב[[ספר המילים של שבי"ל/א#אבב]]. מוזמנים להמשיך את המלאכה. הדף הזה עוצב ידנית רק לצורך הדוגמה, אבל למעשה הן את הקישורים והן את התבנית לראשי התיבות ניתן לבצע באמצעות בוט, כך שלמעשה אין צורך להתעסק בעיצוב הדף כלל, אלא רק להקליד את תוכן הספר כמו שהוא. --[[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • כ"ו בתמוז ה'תשפ"ב • 13:25, 25 ביולי 2022 (IDT) בנודע לריכוז החומר הקיים אצלנו, אולי הכי טוב זה לעשות זאת באמצעות בוט שירכז את הכל לדפי המשנה המתאימים ויוסיף בסוף '''כל''' שורש {{תב|לא נשלם}}. זה קצת מכוער אבל עדיף על המצב הנוכחי... [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • כ"ו בתמוז ה'תשפ"ב • 13:36, 25 ביולי 2022 (IDT) :{{אגודל למעלה}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:47, 25 ביולי 2022 (IDT) ::אני בעד תבנית נפרדת שתסביר שהספר הוא קונקורדנציה ואצלנו יש רק את ההגדרות ולא את המובאות. אפשר לשים אותה בראש הדף ואפשר להניח אותה בסיום כל פיסקה, זה תלוי בעיצוב שלה ועד כמה היא תפריע לשטף. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בתמוז ה'תשפ"ב • 21:21, 26 ביולי 2022 (IDT) :::גם זו אפשרות טובה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:18, 26 ביולי 2022 (IDT) == הצגת PDF של ספר בעמוד הראשי שלו == שלום וברכה, בתקופה האחרונה זכיתי להעלות את רוב הספר '[[לקראת מקדש]]', אני מבקש את עזרתכם בהעלאת הפידיאף שלו, בעמוד הראשי של הספר, בדומה למה שנעשה בשו"ת [[חבל נחלתו]]. הצלחתי להעלות את הפידיאף לוויקיטקסט, אבל לא בצד העמוד של הספר המוקלד אלא בעמוד עצמאי שונה. ראו עוד קצת פירוט, בדף השיחה שלי. תודה רבה. [[משתמש:הראל דביר|הראל דביר]] ([[שיחת משתמש:הראל דביר|שיחה]]) 22:30, 7 ביולי 2022 (IDT) :{{א|הראל דביר}}, העלאת הקובץ מצידך נעשתה בצורה הנכונה, כל מה שנשאר עכשיו זה לשלב אותו בדף הספר. מקווה שמישהו פה יתנדב לעזור לך בזה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:08, 7 ביולי 2022 (IDT) ::כמו שעשיתי? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' בתמוז ה'תשפ"ב • 02:17, 8 ביולי 2022 (IDT) == <section begin="announcement-header" /> Propose statements for the 2022 Election Compass<section end="announcement-header" /> == <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Propose statements for the 2022 Election Compass| You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Propose statements for the 2022 Election Compass|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Propose statements for the 2022 Election Compass}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hi all, Community members in the [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022|2022 Board of Trustees election]] are invited to [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2022/Community_Voting/Election_Compass|propose statements to use in the Election Compass.]] An Election Compass is a tool to help voters select the candidates that best align with their beliefs and views. The community members will propose statements for the candidates to answer using a Lickert scale (agree/neutral/disagree). The candidates’ answers to the statements will be loaded into the Election Compass tool. Voters will use the tool by entering in their answer to the statements (agree/disagree/neutral). The results will show the candidates that best align with the voter’s beliefs and views. Here is the timeline for the Election Compass: July 8 - 20: Community members propose statements for the Election Compass July 21 - 22: Elections Committee reviews statements for clarity and removes off-topic statements July 23 - August 1: Volunteers vote on the statements August 2 - 4: Elections Committee selects the top 15 statements August 5 - 12: candidates align themselves with the statements August 15: The Election Compass opens for voters to use to help guide their voting decision The Elections Committee will select the top 15 statements at the beginning of August. The Elections Committee will oversee the process, supported by the Movement Strategy and Governance team. MSG will check that the questions are clear, there are no duplicates, no typos, and so on. Best, Movement Strategy and Governance ''This message was sent on behalf of the Board Selection Task Force and the Elections Committee''<br /><section end="announcement-content" /> [[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]]) 12:40, 10 ביולי 2022 (IDT) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Movement Strategy and Governance News – Issue 7</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="msg-newsletter"/> <div style = "line-height: 1.2"> <span style="font-size:200%;">'''Movement Strategy and Governance News'''</span><br> <span style="font-size:120%; color:#404040;">'''Issue 7, July-September 2022'''</span><span style="font-size:120%; float:right;">[[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7|'''Read the full newsletter''']]</span> ---- Welcome to the 7th issue of Movement Strategy and Governance News! The newsletter distributes relevant news and events about the implementation of Wikimedia's [[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy/Initiatives|Movement Strategy recommendations]], other relevant topics regarding Movement governance, as well as different projects and activities supported by the Movement Strategy and Governance (MSG) team of the Wikimedia Foundation. The MSG Newsletter is delivered quarterly, while the more frequent [[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy/Updates|Movement Strategy Weekly]] will be delivered weekly. Please remember to subscribe [[m:Special:MyLanguage/Global message delivery/Targets/MSG Newsletter Subscription|here]] if you would like to receive future issues of this newsletter. </div><div style="margin-top:3px; padding:10px 10px 10px 20px; background:#fffff; border:2px solid #808080; border-radius:4px; font-size:100%;"> * '''Movement sustainability''': Wikimedia Foundation's annual sustainability report has been published. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A1|continue reading]]) * '''Improving user experience''': recent improvements on the desktop interface for Wikimedia projects. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A2|continue reading]]) * '''Safety and inclusion''': updates on the revision process of the Universal Code of Conduct Enforcement Guidelines. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A3|continue reading]]) * '''Equity in decisionmaking''': reports from Hubs pilots conversations, recent progress from the Movement Charter Drafting Committee, and a new white paper for futures of participation in the Wikimedia movement. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A4|continue reading]]) * '''Stakeholders coordination''': launch of a helpdesk for Affiliates and volunteer communities working on content partnership. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A5|continue reading]]) * '''Leadership development''': updates on leadership projects by Wikimedia movement organizers in Brazil and Cape Verde. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A6|continue reading]]) * '''Internal knowledge management''': launch of a new portal for technical documentation and community resources. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A7|continue reading]]) * '''Innovate in free knowledge''': high-quality audiovisual resources for scientific experiments and a new toolkit to record oral transcripts. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A8|continue reading]]) * '''Evaluate, iterate, and adapt''': results from the Equity Landscape project pilot ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A9|continue reading]]) * '''Other news and updates''': a new forum to discuss Movement Strategy implementation, upcoming Wikimedia Foundation Board of Trustees election, a new podcast to discuss Movement Strategy, and change of personnel for the Foundation's Movement Strategy and Governance team. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A10|continue reading]]) </div><section end="msg-newsletter"/> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:40, 15 ביולי 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> Announcing the six candidates for the 2022 Board of Trustees election</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content"/> :''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Announcing the six candidates for the 2022 Board of Trustees election| You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Announcing the six candidates for the 2022 Board of Trustees election|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Announcing the six candidates for the 2022 Board of Trustees election}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hi everyone, '''The Affiliate voting process has concluded.''' Representatives from each Affiliate organization learned about the candidates by reading candidates’ statements, reviewing candidates’ answers to questions, and considering the candidates’ ratings provided by the Analysis Committee. The selected 2022 Board of Trustees candidates are: * Tobechukwu Precious Friday ([[:m:User:Tochiprecious|Tochiprecious]]) * Farah Jack Mustaklem ([[:m:User:Fjmustak|Fjmustak]]) * Shani Evenstein Sigalov ([[:m:User:Esh77|Esh77]]) * Kunal Mehta ([[:m:User:Legoktm|Legoktm]]) * Michał Buczyński ([[:m:User:Aegis Maelstrom|Aegis Maelstrom]]) * Mike Peel ([[:m:User:Mike Peel|Mike Peel]]) You may see more information about the [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Results|Results]] and [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Stats|Statistics]] of this Board election. Please take a moment to appreciate the Affiliate Representatives and Analysis Committee members for taking part in this process and helping to grow the Board of Trustees in capacity and diversity. These hours of volunteer work connect us across understanding and perspective. Thank you for your participation. Thank you to the community members who put themselves forward as candidates for the Board of Trustees. Considering joining the Board of Trustees is no small decision. The time and dedication candidates have shown to this point speaks to their commitment to this movement. Congratulations to those candidates who have been selected. A great amount of appreciation and gratitude for those candidates not selected. Please continue to share your leadership with Wikimedia. Thank you to those who followed the Affiliate process for this Board election. You may review the results of the Affiliate selection process. '''The next part of the Board election process is the community voting period.''' [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022#Timeline|You may view the Board election timeline here]]. To prepare for the community voting period, there are several things community members can engage with in the following ways: * [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Candidates|Read candidates’ statements]] and read the candidates’ answers to the questions posed by the Affiliate Representatives. * [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2022/Community_Voting/Questions_for_Candidates|Propose and select the 6 questions for candidates to answer during their video Q&A]]. * See the [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Candidates|Analysis Committee’s ratings of candidates on each candidate’s statement]]. * [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Community Voting/Election Compass|Propose statements for the Election Compass]] voters can use to find which candidates best fit their principles. * Encourage others in your community to take part in the election. Best, Movement Strategy and Governance ''This message was sent on behalf of the Board Selection Task Force and the Elections Committee'' </div><section end="announcement-content"/> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 16:11, 20 ביולי 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == <section begin="announcement-header" /> Board of Trustees Election - Vote for Election Compass Statements<section end="announcement-header" /> == <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Vote for Election Compass Statements| You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Vote for Election Compass Statements|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Vote for Election Compass Statements}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hi all, Volunteers in the [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022|2022 Board of Trustees election]] are invited to [https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_elections/2022/Community_Voting/Election_Compass/Statements vote for statements to use in the Election Compass]. You can vote for the statements you would like to see included in the Election Compass on Meta-wiki. An Election Compass is a tool to help voters select the candidates that best align with their beliefs and views. The community members will propose statements for the candidates to answer using a Lickert scale (agree/neutral/disagree). The candidates’ answers to the statements will be loaded into the Election Compass tool. Voters will use the tool by entering in their answer to the statements (agree/disagree/neutral). The results will show the candidates that best align with the voter’s beliefs and views. Here is the timeline for the Election Compass: *<s>July 8 - 20: Volunteers propose statements for the Election Compass</s> *<s>July 21 - 22: Elections Committee reviews statements for clarity and removes off-topic statements</s> *July 23 - August 1: Volunteers vote on the statements *August 2 - 4: Elections Committee selects the top 15 statements *August 5 - 12: candidates align themselves with the statements *August 15: The Election Compass opens for voters to use to help guide their voting decision The Elections Committee will select the top 15 statements at the beginning of August Best, Movement Strategy and Governance ''This message was sent on behalf of the Board Selection Task Force and the Elections Committee'' </div> [[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[User talk:MediaWiki message delivery|<span class="signature-talk">{{int:Talkpagelinktext}}</span>]]) 20:30, 25 July 2022 (UTC) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == תבנית:ספר עץ חיים == לכל שער בספר [[עץ חיים]] יש דף של כל השער בדף אחד. הבעיה היא שהוא מייבא בסוף כל פרק את התבנית. מישהו מתנדב לשסות בזה בוט שיוסיף לתבנית בסוף כל פרק (למשל [[עץ חיים/שער הכללים/א]]) noinclude (כמו בעריכה [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=עץ_חיים/שער_הכללים/א&oldid=1415020 הזאת]), ועותק בודד של התבנית בסוף כל דף של שער שלם (למשל [[עץ חיים/שער הכללים (הכל)]])? [[משתמש:1אברהם1|1אברהם1]] ([[שיחת משתמש:1אברהם1|שיחה]]) 09:55, 26 ביולי 2022 (IDT) :בהרצה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בתמוז ה'תשפ"ב • 21:16, 26 ביולי 2022 (IDT) t38vic05nsb9s8iaxj9v59yr78f9x6m 1417497 1417491 2022-08-09T22:16:21Z Shalomori123 9336 /* תבנית לפסוקי משלי בן סירא */ תגובה wikitext text/x-wiki {{/פתיח}} ==הצעה: ביאור [[משנה תורה]]== אני חושב שלצד [[ביאור:בראשית א|התנ"ך]] [[ביאור:משנה|המשנה]] ו[[ביאור:בבלי ברכות דף ב|הגמרא]] המבוארים, עלינו להשלים את הסט ולהוסיף גם את המשנה תורה לרמב"ם. {{ש}} בהתחלה היססתי להציע בגלל הכמות המעטה של המשתמשים הפעילים, אך אני חושב שכל אחד יוכל לתרום קצת ואולי מישהו יחליט לאמץ את הפרוייקט {{קטן|(אני אישית חושב שאני לא מתאים)}}. בכל מקרה כדאי להתחיל ולהכין את התשתית. {{ש}} צריכים גם כמובן לדון על אופי ומבנה הפירוש, אבל קודם כל מה דעתכם? בברכה --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 12:19, 22 בפברואר 2021 (IST) : דעתי האישית, הלוואי וקודם לכן היינו מעלים את מפרשי הרמב"ם המסורתיים. צריכים לעבוד גם על תשתית שבו ניתן להציג תצוגה משולבת של מפרשי רמב"ם על הרמב"ם, בין אם הם יוצגו על כל הלכה והלכה בנפרד או על בסיס הפרקים...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 13:33, 22 בפברואר 2021 (IST) ::התחלתי בהעלאה מספריא זה המון עבודה ויש לרמב"ם אין ספור מפרשים, אך מה אתה חושב על הרעיון? --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 13:53, 22 בפברואר 2021 (IST) ::לגבי העניין השני אתה צודק, אולי צריכים לחלק לקטעים לפי ההלכות, את המפרשים --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 13:57, 22 בפברואר 2021 (IST) ::: אני לגמרי מסכים עם Roxette. צריך לטפל קודם כל בנושאי הכלים של הרמב"ם שנדפסו במהדורות הדפוס הישנות ולשלב אותם בדפי ההלכה הבודדת. אחר כך ניתן יהיה לדבר על ביאור. ::: כדי שנוכל בכלל לעשות ביאור כזה, צריך מתנדב שיתחיל במשימה ויסלול את הדרך לבאים בעקבותיו. מישהו שיש לו היכרות עם הרמב"ם ועם שיטתו ההלכתית. מישהו שיודע ללקט מהמפרשים ומהפוסקים (כדוגמת מרן הבית יוסף) ולשלב תמצית מדבריהם על סדר ההלכות. הייתי מתנדב לזה אילו היה לי זמן, אבל זה דורש המון עבודה ומאמץ ואני לא מרגיש שאני מסוגל להירתם לזה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:59, 22 בפברואר 2021 (IST) :::::טוב כנראה שאתם צודקים צריכים לחכות עד להעלאת מפרשי הרמב"ם, התחלתי להעלות את המשנה למלך אבל איך לשלב אותו בהלכות בודדות? --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 14:05, 22 בפברואר 2021 (IST) ::::::צריך לעשות בשביל זה תבנית, שתשלב מתוך דפי המשנה למלך את הקטע של כל הלכה והלכה. בשביל זה יש צורך גם לסמן את הטקסט של כל הלכה והלכה עם <nowiki><קטע התחלה=א/> ו-<קטע סוף=א/></nowiki> מסביב להלכה א, וכן על זה הדרך. תגים אלו מאפשרים לשלב את הקטע שבין ההתחלה לסוף במקומו הראוי לו באמצעות התבנית. אם אין מישהו אחר שיתנדב, אני מניח שאני יכול ללמוד ליצור תבנית כזו או לערוך תבנית קיימת אם כבר ישנה שם.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:40, 22 בפברואר 2021 (IST) :::::::בסדר תודה רבה אני יתחיל לשים תגי קטע --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 15:45, 22 בפברואר 2021 (IST) :::::::אבל איך זה יסתדר לפי הפרקים (כלומר איך ידעו שזה הלכה א בפרק א וללא בפרק ב)? --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 16:12, 22 בפברואר 2021 (IST) ::::::::בשביל זה צריך לשים כל פרק בדף נפרד. למשל: [[משנה למלך/יסודי התורה/א]] לפרק א, וכן הלאה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:43, 22 בפברואר 2021 (IST) ::::::::לחילופין, ניתן להשתמש בתג כפול כך: <nowiki><קטע התחלה=א ב/> ו-<קטע סוף=א ב/></nowiki> עבור פרק א הלכה ב, וכן לכל פרק ולכל הלכה בתוך הפרק.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:49, 22 בפברואר 2021 (IST) :::::::::זה יהיה קצר מידי לחלק לפרקים אני אבחר באפשרות השנייה, תודה רבה--[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 18:01, 22 בפברואר 2021 (IST) ::::::::::ליתר ביטחון, אתה יכול בבקשה לבדוק [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%9A/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&curid=393986&diff=1054378&oldid=1053263&diffmode=source כאן] האם אני מוסיף טוב את התגי קטע, תודה רבה --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 20:19, 22 בפברואר 2021 (IST) :::::::::::אתה מוסיף טוב. אם אתה רוצה, אני יכול לעשות את העבודה הזאת בסוף עם בוט במקום שתעשה ידנית כל פעם. בשביל זה אתה צריך לשמור על מודל קבוע של כותרות כמו ששמרת עד עכשיו. אגב, למה אתה משתמש בכותרת מסדר ראשון לפרק (=פרק ד=) ושני להלכה (==הלכה ו==) במקום שני ושלישי כמקובל? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א באדר ה'תשפ"א • 21:26, 22 בפברואר 2021 (IST) ::::::::::::לא ידעתי מה מקובל אני יכול לשנות אם יש בכך צורך. [[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 08:31, 23 בפברואר 2021 (IST) {{שבירה}} המקובל הוא שני לפרק ושלישי להלכה, אבל אני לא חושב שזה קריטי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:20, 23 בפברואר 2021 (IST) :לא קריטי אבל יותר אסתטי לדעתי. כותרות מסדר ראשון ושני נראות בדיוק אותו דבר והמדרג לא ברור. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ב באדר ה'תשפ"א • 21:52, 23 בפברואר 2021 (IST) ::לדעתי כותרות מדרגה 2 יותר נוחות כי יש קווים מפרידים אז יותר שמים לב לחלוקה. --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 10:20, 24 בפברואר 2021 (IST) :::האם אתם חושבים כשהמפרשים בתחילת כל הלכה מצטטים את הרמב"ם לשים את הציטוט מהרמב"ם בשורה נפרדת או לא? --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 12:20, 24 בפברואר 2021 (IST) :::::באותה שורה עם מספר רווחים קשיחים מפרידים, למשל באמצעות התבנית{{ררר}}{{תב|ררר}}.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:00, 24 בפברואר 2021 (IST) ::::::אני אישית מעדיף תבנית {{תב|דה מפרש}} שגם עושה רווחים וגם מדגיש את דיבור המתחיל. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:02, 24 בפברואר 2021 (IST) :::::::צודק, שכחתי ממנה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:05, 24 בפברואר 2021 (IST) ::::::::תודה, א. לגבי הכותרות נראה לי שאם לא מחלקים לפרקים אז כדאי להשתמש לכותרות בדרגות 2 ו3, ואם מחלקים לפרקים (שזה ארוך) אז רק ב2. {{א|Shalomori123}} הבוט יצליח לעבוד ככה? ::::::::ב. דניאל לפי מה שהבנתי אם משתמשים ב[[תבנית:ממ]] אי אפשר לשמור על הנוסח המקורי של הטקסט לכן אינני משתמש בה. --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 15:52, 24 בפברואר 2021 (IST) :::::::::::{{א|פלטי בן ליש}}, אני מכניס תבנית {{תב|ממ}} '''בנוסף''' לנוסח המקורי של הטקסט. דוגמאות לכך ניתן לראות כמעט בכל עריכה שאני כרגע מקליד ב[[נפש דוד]]. על אף שמדובר בכפילות ומיותר, מבחינה פרקטית זה מבליט את הקישור אל עין הקורא ועוזר למצוא את "נקודות העוגן" של רצף המאמר. אבל כמובן, לשיקולך. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:08, 24 בפברואר 2021 (IST) {{שבירה}} {{א|פלטי בן ליש}}, לדעתי כדאי מאוד לעשות את זה אחיד ותמיד לחלק את זה לפרקים גם כשזה לא ארוך, למען הסדר הטוב. אם פעם תעשה הכל בדף אחד ופעם פרקים פרקים זה סתם יבלבל את מי שרוצה להפנות לשם.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:13, 24 בפברואר 2021 (IST) :אני יכול לעשות שהבוט יחפש כותרות הן מסדר שני והן משלישי, כל עוד יש דף שמקשר לכל דפי המשנה של מפרש, אבל מסכים עם נחום שעדיפה אחידות מכל הבחינות. הייתי צריך לעשות עבודה קשה עם [[שיטה מקובצת על הש"ס]] בגלל שחלק מהפרקים מחולקים לדפים וחלקם לא, וגם לא היה דף ראשי שמקשר לכל דפי המסכת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג באדר ה'תשפ"א • 21:14, 24 בפברואר 2021 (IST) ::בסדר אני יתקן זאת, צריכים גם לחשוב איך להציג את השגות הראב"ד--[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 22:00, 24 בפברואר 2021 (IST) :::יש מקרים שיש יותר מהשגה אחת לאותה הלכה? כי אם לא, אז זה מאוד פשוט: יש לשים כל השגה בדף (לדוג': [[השגות הראב"ד על הרמב"ם/הלכות יסודי התורה/א/ב]] (אם יש השגה על יסוה"ת פרק א' הלכה ב'), ולשלב בדף ההלכה, ידנית או באמצעות בוט שיבדוק את קיומו של הדף, ולשים עם תבנית דומה לזו שיש ב{{תב|פרשע}} או {{תב|פרשע1}} לביאור הלכה, הפנייה בטקסט של הרמב"ם שתהיה נסתרת בדף הפרק וגלויה בדף ההלכה, מהטקסט של הרמב"ם למדור של השגה. :::אם יש יותר מהשגה אחת לאותה הלכה זה נהיה קצת יותר מורכב, אבל לא נראה לי שיש יותר מדי מקרים כאלה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:14, 25 בפברואר 2021 (IST) ::::תודה, אך לא הבנתי למה יהיה בעיה אם יש 2 השגות להלכה אחת? :::::כי צריך ליצור עוגן נפרד לכל השגה והפנייה נפרדת מהטקסט של הרמב"ם לכל השגה, זה למה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:44, 25 בפברואר 2021 (IST) ::::::ולמה אי אפשר לעשות זאת ע"י תגי קטע כמו בשאר המפרשים, זה יהיה מלא עבודה ליצור דף על כל השגה. --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 21:35, 2 במרץ 2021 (IST) :::::::אפשר גם. תעשה מה שאתה מבין.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 02:04, 3 במרץ 2021 (IST) ::::ב[[משנה למלך]] יצרתי הרבה דפים של פרקים וכתבתי '''פרק''', לדוג' [[משנה למלך/הלכות תלמוד תורה/פרק ד]] במקום [[משנה למלך/הלכות תלמוד תורה/ד]] ראיתי שלא נהוג פה לעשות ככה אז נראה לי שצריכים להעביר את הדפים. פורים שמח--[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 14:39, 25 בפברואר 2021 (IST) :::::אכן, כדאי לדעתי שיהיה אחיד. צום קל, ופורים שמח ובטוח!--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:44, 25 בפברואר 2021 (IST) ====כותרת מיוחדת למפרשי הרמב"ם==== האם אתם חושבים שצריכים ליצור תבנית כזו שתקשר לפרק ברמב"ם ולמפרשים אחרים? --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 20:30, 15 במרץ 2021 (IST) :למה לא. עדיף. אפשר גם להשתמש ב{{תב|ניווט ספר}} החדשה ולקשר לפרקים הקודם והבא. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"א • 22:18, 15 במרץ 2021 (IST) ::אפשר לעשות אותה כמו כמו תבנית {{תב|מפרשים למסכת ברכות}} --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 14:11, 16 במרץ 2021 (IST) :::{{בעד}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:49, 16 במרץ 2021 (IST) ::::גם {{בעד}} אך אני לא יודע איך עושים את זה, נראה לי שצריכים ליצור תבנית נפרדת לכל 'הלכות X' --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 16:03, 16 במרץ 2021 (IST) :::::אולי [[משתמש:מושך בשבט]] יוכל לסדר משהו אוטומטי כשיחזור מחופשת הוויקי שלו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 00:55, 17 במרץ 2021 (IST) :::::: @[[משתמש:Nahum|Nahum]], תוכל לתמצת לי את הדיון ולכתוב מה בדיוק צריך לעשות? <b><font color="669966">[[User:מושך בשבט|<big>מושך בשבט</big>]] </font></b><big>(</big><font family="'GUTTMAN MANTOVA'" size="2">^{[[User talk:מושך בשבט|שיחה]]}<big>\</big>_{[[מיוחד:Contributions/מושך בשבט|תרומות]]}</font><big>)</big> 20:55, 17 במרץ 2021 (IST) :::::::תבנית "מפרשים למשנה תורה לרמב"ם" עבור מפרשי הרמב"ם, שתקח את שם ההלכות מתוך רשימה של כל ה"הלכות" ב-14 ספרי הי"ד החזקה (אני יכול להכין את הרשימה אם אין מישהו אחר שמתנדב), ותשמש לקישור בין מפרשי הרמב"ם כדוגמת הקישורים בתבנית "מפרשים למסכת פלונית". צריך לראות איזה מפרשים יש לנו לכל ספר מספרי הי"ד (רוב המפרשים אמורים להיות קיימים לכל החיבור). --[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:37, 18 במרץ 2021 (IST) ::::::::יש פה רשימה [[W:משנה תורה#מבנה החיבור]] ::::::::יש מפרשים שהם לא על כל הספרים כדוג' [[מגיד משנה]] ו[[דברי ירמיהו על הרמב"ם]] -[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 19:22, 18 במרץ 2021 (IST) ::{{א|מושך בשבט}}, יש התקדמות בנושא?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:16, 13 באוקטובר 2021 (IDT) :::{{א|shalomori123}}, תוכל אולי אתה להיכנס לעובי הקורה ולטפל בנושא?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:33, 1 בפברואר 2022 (IST) ::::באיזה עניין? ::::א. קישור בין פרק של הרמב"ם למפרשיו על אותו הפרק - כבר קיים (יש מה לשפר) בתבנית של פרק ברמב"ם. ::::ב. אחידות במפרשים ותצוגה אוטומטית של המפרשים בדפי ההלכות - לגמרי נמצא ברשימת הפרויקטים שלי וכשאמצא זמן אשתדל לשפר את התחום. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ל' בשבט ה'תשפ"ב • 17:04, 1 בפברואר 2022 (IST) :::::אוקיי, תודה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:02, 1 בפברואר 2022 (IST) == דפי תוספתא - צריכים לבנות בצורה דומה של דפי המשניות == המצב הנוכחי בעייתי. ראה לדוגמה כשמפנים אל {{ממ|תוספתא|חולין|א}} (לעומת {{ממ|תוספתא|חולין}} או {{ממ|תוספתא|בבא קמא|ז}}. אין סדר למהדורות השונות ואיזה מהן הוא ברירת המחדל. לדעתי, יש לסדר את ארגון התוספתא כך: שמישהו ילך אל הדף [[תוספתא/ברכות/א]], ושם יופיע דף של שילובים, הן של מהדורות השונות, והן של מפרשים על התוספתא. כך: <nowiki>==מהדורות התוספתא==</nowiki>{{ש}} <nowiki>===מהדורת וילנא===</nowiki>{{ש}} <nowiki>===מהדורת בארי===</nowiki>{{ש}} <nowiki>===מהדורת צוקרמדל===</nowiki>{{ש}} <nowiki>===מהדורת קריאה נוחה===</nowiki>{{ש}} <nowiki>==מפרשי התוספתא==</nowiki>{{ש}} <nowiki>===מפרש 1===</nowiki>{{ש}} <nowiki>===מפרש 2===</nowiki> הארגון הנוכחי מאוד מבולגן ולא אחיד. מישהו שיכול לעזור ביצירת תשתית לתבנית שכזו, או אפילו לשנות ולשפץ את התבנית הנוכחית {{תב|כותרת לפרק תוספתא}}, תבא עליו הברכה....--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:34, 4 באפריל 2021 (IDT) :מסכים שצריך דפי ברירת מחדל. מצד שני, האם דף כמו זה לא יהיה עמוס מדי אם זה פרק שלם? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג בניסן ה'תשפ"א • 20:01, 4 באפריל 2021 (IDT) ::סליחה שאני מצטרף באיחור, שמתי לב לדיון החשוב הזה רק עכשיו. ::אני מאמין שהמקום הרצוי לשילוב הוא בדפי ההלכה הבודדת. אני לא בטוח שזה אפשרי בצורה אוטומטית כי ייתכן שיש מקומות שהחלוקה להלכות (בניגוד לחלוקה לפרקים, שהיא למיטב ידיעתי אחידה) עשויה לפעמים להשתנות ממהדורה למהדורה. ::מתייג את [[משתמש:Roxette5]] ו-[[משתמש:Shalomori123]], וכל מי שרוצה להצטרף לדיון מוזמן.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:56, 26 בנובמבר 2021 (IST) :::אני לא מספיק מכיר את התוספתא כדי לענות על השאלות על המהדורות. אם צריך עזרה בפן הטכני, כמו יצירת תבנית,או הרצת בוט אם זה כן תואם, אני יכול לעזור. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ב בכסלו ה'תשפ"ב • 10:38, 26 בנובמבר 2021 (IST) ::::אני מציע שנתבסס באופן עקבי על החלוקה להלכות במהדורת ווילנא. אם למישהו יש מה להעיר או להוסיף, זה הזמן.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:56, 28 בינואר 2022 (IST) :::::אין לי מה להוסיף. אני חושב שכל נסיון כלשהו ליישר כאן קו תהיה מועיל.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:09, 28 בינואר 2022 (IST) :::::שבוע טוב לכולם. במהדורת [[ביאור:תוספתא]] השתמשתי בכמה מקורות: אם היתה למסכת מהדורה של בארי (המבוסס על ליברמן) - השתמשתי בחלוקת ההלכות שבה והיא היתה הבסיס לעבודה. הבעיה היא שהמהדורה שלו אינה כוללת את כל הש"ס, ולכן בהרבה מסכתות נאלצתי לכתוב לפי המהדורה של צוקרמנדל. הפרקים זהים בדרך כלל אבל חלוקת ההלכות שונה לגמרי. כך יצא יצור כלאיים, חלקו מחולק לפי ליברמן וחלקו - לפי צוקרמנדל. אחרי שכתבתי את הביאור אני לא מתכוון לשנות את הבסיס, וגם אם בארי יוסיף מסכתות אני לא מתכנן להשתמש בהן. [[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 19:34, 29 בינואר 2022 (IST) ::::::מהדורת הביאור שלך יוצאת דופן בכך שהיא לא מבארת הלכות בודדות אלא חטיבות בתוך פרק שלם שכוללות לרוב יותר מהלכה אחת כל אחת, כך שלא כל כך רלוונטי לשלב אותה בדף ההלכה המשלב את כל המהדורות, ולכל היותר אפשר לקשר מדף ההלכה המשלב לדף הפרק במהדורה המבוארת. מכיוון שכפי שאמרת, הפרקים לרוב זהים בכל המהדורות, זה לא אמור להוות בעייה לדעתי. שבוע טוב, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:49, 29 בינואר 2022 (IST) == שינוי הקישורים של תפריט "הדפסה/ייצוא" == בתפריט הימני (ה-Sidebar) מופיעים תחת "הדפסה/ייצוא" כמה כלים – "יצירת ספר", "גרסה להדפסה", "הורדת EPUB", "הורדת MOBI", "הורדת PDF" ו-"תסדירים אחרים". כל התסדירים (למעט גרסה להדפסה) בלתי-שמישים לחלוטין ([[phab:T274521|ראו באג #T274521]]). אני מעוניין להסיר את הקישורים למעט "גרסה להדפסה", ולהוסיף מחדש אופציית הייצוא של "הורדה כ-PDF" ע"י ElectronPdfService במקום WS-Export. יש הבדל של שמים וארץ בין שתי אפשרויות הייצוא: ראו [https://ws-export.wmcloud.org/?page=חוק_זכות_יוצרים&lang=he&format=pdf ייצוא ל-pdf באמצעות WS-Export] לעומת [https://he.wikisource.org/api/rest_v1/page/pdf/חוק_זכות_יוצרים ייצוא ל-pdf באמצעות ElectronPdfService]. בשלב הראשון, אני מעלה את ההצעה לאישור הקהילה. בשלב השני, דרושה עזרה טכנית. ה-Sidebar נבנה ע"י התוספים השונים של מדיהויקי. ניתן לבצע את השינוי באמצעות עריכת ה-Sidebar ע"י קוד ג'אווהסקריפט ב-Common.js (זה משהו שאני יכול לעשות). האם מישהו מהמומחים כאן מכיר דרך יותר "נכונה" לעדכן את ה-Sidebar? ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 18:21, 18 באפריל 2021 (IDT) אעדכן ש[ככל הנראה] ניתן להחזיר את הקישור לשימוש ב-ElectronPdfService ע"י ביטול תוסף WS-Export. אני מעלה לדיון (ואח"כ להצבעה) הצעה להשבית את התוסף WS-Export בוויקיטקסט העברי עד שהתוסף יהיה בר-שימוש להדפסת ספרים/דפים בעברית. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 18:36, 18 באפריל 2021 (IDT) ---- {{דווח בפבריקטור|280637}} <span dir="ltr">'''Proposition to disable the WS-Export extension:'''</span> * {{בעד}}. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' באייר ה'תשפ"א • 01:24, 19 באפריל 2021 (IDT) * גם אני {{בעד}}. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 20:07, 19 באפריל 2021 (IDT) * {{בעד}} ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 21:10, 19 באפריל 2021 (IDT) * {{בעד}}.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:31, 19 באפריל 2021 (IDT) ===עדכון=== :[[משתמש:Fuzzy]], כל הכבוד ויישר כוח לך על המעקב והטיפול בנושא. כיצד מתקדם העניין? ובאילו "מספרי באגים" בפאבריקאטור מתקיים הטיפול בנושא? אשמח לעדכון קצר וסיכום המצב הקיים כרגע. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:18, 26 בנובמבר 2021 (IST) :: הבקשה לביטול תוסף WS-Export נמצאת ב-[[phabricator:T280637|T280637]]. המפתחים של WS-Export עובדים על תיקון הבאגים השונים שהצגתי להם. הדיון הזה נמצא ב-[[phabricator:T274521|T274521]]. לדעתי, גם לאחר שהם יתקנו את כל הבאגים, הדפסה ל-pdf תמשיך לתת תוצר הרבה יותר טוב וקריא מהתוצר של WS-Export. היתרון היחיד של הנ"ל הוא בייצוא לפורמט eBooks. רשמתי להם שהתוסף לא טוב עבור הוויקיטקסט העברי, אבל הם גוררים רגליים. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 19:28, 4 בינואר 2022 (IST) :::{{אגודל למעלה}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:45, 5 בינואר 2022 (IST) : הבאג הזה פתוח יותר מדי זמן. אשמח אם המשתמשים מכאן יכנסו לדיווח ויבקשו לקדם את שינוי הקונפיגורציה הנדרש, כדי שאופציית הייצוא ל-pdf תחזור לעבוד. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 17:44, 10 ביולי 2022 (IDT) :: שאלת תם (לא מתמצא בנבכי WS-Export לעומת הייצוא ל-pdf) - כמה זה משהו שאנחנו יכולים לשלוט בו באמצעות [[מדיה ויקי:Epub.css]]? האם זה משפיע גם על ה-pdf ש-WS-Export מייצר? [[משתמש:YehudaDe|YehudaDe]] ([[שיחת משתמש:YehudaDe|שיחה]]) 00:10, 14 ביולי 2022 (IDT) ::: לדעתי אפשר להוסיף סקריפט ב-Commons.js שיחזיר את הקישורים. הסגנונות ב-Epub.css לא מספיקים. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 23:17, 16 ביולי 2022 (IDT) == שבי"ל == מי יודע מה הם ראשי התיבות של שבי"ל, שמופיע בדפים מוזרים כמו [[אמ]] או [[אלמ ג]]? אני רוצה לצמצם את הדפים המוזרים האלה או לפחות להעביר אותם לדפי משנה של משהו, ואולי הצורה הנכונה היא [[שבי"ל/אמ]] אם נבין מה זה שבי"ל... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד באייר ה'תשפ"א • 15:58, 26 באפריל 2021 (IDT) :מתייג את [[משתמש:Erel Segal]].--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:47, 26 באפריל 2021 (IDT) :מדובר בספר קונקורדנציה ישן שמצאתי, ששם מחברו שבי"ל - אני לא יודע מי זה בדיוק - לא כתוב השם המלא. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י"ד באייר ה'תשפ"א 19:09, 26 באפריל 2021 (IDT) :: [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]], ראה [[מחבר:שבי"ל]], וראה [[ספר המילים של שבי"ל]]. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:34, 26 באפריל 2021 (IDT) :::תודה לכם! לדעתכם אלו צריכים להיות דפי משנה של [[ספר המילים של שבי"ל]]? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו באייר ה'תשפ"א • 00:29, 27 באפריל 2021 (IDT) :::בינתיים ריכזתי את כל הדפים האלה בעזרת בוט ל[[:קטגוריה:ספר המילים של שבי"ל]]. ניתן לראות שיש ממש לא מעט דפים כאלה, כמעט 2800! מיעוטם במרחב הראשי ורובם במרחב הביאור. כרגע אני רואה 3 אפשרויות: א. להעביר למרחב הראשי ולשנות לצורת דפי משנה, ב. להעביר למרחב הביאור כמו שזה עכשיו, ג. להעביר למרחב הביאור ולשנות לצורת דפי משנה. אני נוטה לא', מה דעתכם? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו באייר ה'תשפ"א • 07:29, 27 באפריל 2021 (IDT) ::::לדעתי, מכיוון שאין מדובר בהעלאת הספר כצורתו, אלא בשיבוץ הביאורים שלו לכל שורש בנפרד, אפשרות ב יותר מתאימה. בכל מקרה, לא משנה על איזו אפשרות נחליט, יש לוודא שכל הדפים המקושרים יתוקנו גם כן.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:03, 27 באפריל 2021 (IDT) :::::אז להחליט על האפשרות השנייה? לדעתי קשה להגדיר אותם בתור דפים שיש להם זכות קיום עצמאית, אפילו במרחב ביאור. לכן הצעתי דפי משנה שזה חצי קיום עצמאי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בסיוון ה'תשפ"א • 23:20, 7 ביוני 2021 (IDT) מכיוון שהדיון הזה לא התקדם והדפים במרחב הראשי מאוד מפריעים לי, אני מקבל את הכרעתו של נחום ומעביר למרחב הביאור (למרות שגם שם זה קצת מפריע לי שיש דפים בשמות חסרי משמעות). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ"ב • 00:53, 12 בנובמבר 2021 (IST) הבהרה: יש גם מחבר אחר בשם "שבי"ל". הוספתי "הבהרה" בדף [[מחבר:שבי"ל]]. [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 06:38, 5 באפריל 2022 (IDT) ==ביטול מרחב קטע== {{דווח בפבריקטור|298430|בקשה=כן|מצב=טופל}} === דיון קודם === ר' [[ויקיטקסט:מזנון/ארכיון יולי 2021#הצעה לביטול מרחב קטע|הצעה לביטול מרחב קטע]] === דיון נוכחי === מתייג: [[משתמש:Ahituvrs|<bdi>Ahituvrs</bdi>]], [[משתמש:Do2or|<bdi>Do2or</bdi>]], [[משתמש:Dovi|<bdi>Dovi</bdi>]], [[משתמש:Editor259|<bdi>Editor259</bdi>]], [[משתמש:Erel Segal|<bdi>Erel Segal</bdi>]], [[משתמש:Fuzzy|<bdi>Fuzzy</bdi>]], [[משתמש:Ilan Sendowski|<bdi>Ilan Sendowski</bdi>]], [[משתמש:Nahum|<bdi>Nahum</bdi>]], [[משתמש:Neriah|<bdi>Neriah</bdi>]], [[משתמש:Ori229|<bdi>Ori229</bdi>]], [[משתמש:Roxette5|<bdi>Roxette5</bdi>]], [[משתמש:Shahar9261|<bdi>Shahar9261</bdi>]], [[משתמש:Shalomori123|<bdi>Shalomori123</bdi>]], [[משתמש:Sije|<bdi>Sije</bdi>]], [[משתמש:YS9211|<bdi>YS9211</bdi>]], [[משתמש:ידידיה צ' צבאן|<bdi>ידידיה צ' צבאן</bdi>]], [[משתמש:עמד|<bdi>עמד</bdi>]], [[משתמש:פלטי בן ליש|<bdi>פלטי בן ליש</bdi>]], [[משתמש:פלמוני|<bdi>פלמוני</bdi>]] וכן את [[משתמש:RevitalP-WMIL]]. סליחה אם שכתי לתייג מישהו. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 18:35, 16 ביולי 2021 (IDT) :{{א|מושך בשבט}} - למה לא קישרת לדף [[ויקיטקסט:ביטול מרחב קטע]]? :בכל מקרה, עדיין לא הבנתי בדיוק לאן אתה רוצה להעביר את הדפים... נניח הדף [[קטע:רש"י על בראשית א א]] לאן הוא יעבור? [[רש"י על בראשית א א]]? [[רש"י על בראשית א]]? (ביחד עם כל שאר הפרק, מפוצל באמצעות תגי קטע) או [[רש"י על בראשית/א/א]]? --[[משתמש:I&#39;m the cookie monster|I&#39;m the cookie monster]] ([[שיחת משתמש:I&#39;m the cookie monster|שיחה]]) 18:05, 23 ביולי 2021 (IDT) ::יצרתי אותו אחרי תחילת הדיון, אם יש מקום טוב בדיון לקשר אותו אז אתה יכול בשמחה... ::בשלב הראשון הוא יעבור ל[[רש"י על בראשית א א]] - השלב הראשון הוא רק להסיר את המילה '''קטע:''' בשם הדף. ::אם תרצה, תוכל לבקש להעביר לדף הפרק או לפורמט סקטורים, אבל זה כבר מצריך דיון נפרד. [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 18:08, 23 ביולי 2021 (IDT) שלום ושבוע טוב, סליחה שאני עסוק בדברים אחרים, אבל בכל מקרה מנסה לראות אם יש הודעות בדף שיחתי. תודה על התזכורת שם. כבר עבר הרבה מאוד זמן מאז שנוצר המחרב הזה. למיטב זכרוני, הרעיון היה כדי לאפשר למי שרוצה להקליד פסקה בלבד לעשות את זה במקום שלא יפריע, וגם כדי שכל מיני "קטעים" קטנים יוכלו להשתלב בטקסט יותר ארוך. לדוגמה: פירושים של אבן עזרא על פסוק ועוד פסוק, כל אחד בדף "קטע" נפרד, כדי שאחר כך יהיה ניתן לשלב אותם בדף לפרק שלם, אבל בכל זאת "לצטט" אותם לבדם כי כל קטע נמצא בדף נפרד משלו. אמנם לאחר הפיתוח של תגיות "קטע" הסיבה השנייה כבר לא רלוונטית. לגבי הסיבה הראשונה, אם נהיה סבלניים כלפי משתשמים אקראיים שנכנסים ומשאירים "קטע" קטן בתוך דף "קצרמר", אז גם בכך אין בעיה. בוויקיפדיה במשך השנים לא כל כך אהבו "קצרמרים", אבל אם אנחנו נקבל אותם באופן חיובי אז גם הסיבה הזאת למרחב "קטע" כבר לא כל כך חשובה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:05, 31 ביולי 2021 (IDT) ==== נימוקים לביטול המרחב ==== * קשה למצוא את הדפים במרחב קטע. * מקשה בתבניות - בחלק משתמשים בקטע ובחלק לא. * אחידות. * מקשה בציטוט - למשל כשרוצים להפנות ל[[רש"י על בראשית א א]], צריך להפנות ל[[קטע:רש"י על בראשית א א]]. * במיוחד כשמצטטים מויקיפדיה, זה נראה מוזר. ראו למשל {{וק|ספירת השנים}}. * (קל לבצע העברה - שלום אורי ומקווה שגם אני נוכל להעביר בקלות) ==== נימוקים להשארת המרחב ==== * כדי שקטעים, שאין להם זכות קיום עצמאי וכל ייעודם הוא שילוב בדפים יותר גדולים, לא יופיעו במנועי חיפוש ויהיה ניתן להכליל אותם בקלות ובנוחות. === הצבעה === ==== ביטול מרחב "קטע" ==== # בעד העברת דברים אל מרחב הראשי. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 18:50, 16 ביולי 2021 (IDT) # יש להעביר למרחב הרשי עם תגי קטע או דפי משנה --[[משתמש:I&#39;m the cookie monster|I&#39;m the cookie monster]] ([[שיחת משתמש:I&#39;m the cookie monster|שיחה]]) 14:00, 18 ביולי 2021 (IDT) # [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 22:27, 18 ביולי 2021 (IDT) # [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:49, 23 ביולי 2021 (IDT) ==== השארת מרחב "קטע" ==== {{בעד}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:16, 18 ביולי 2021 (IDT) ==== נמנע ==== * כמו שכתבתי בדיון הקודם, אני {{נמנע}} בנושא זה. רק רציתי לציין שתהיה אחידות גם עם השארת המרחב, בכך שנעביר אליו את כל מה ששייך לו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' באב ה'תשפ"א • 15:57, 18 ביולי 2021 (IDT) * אני לא בטוח, יש יתרונות וחסרונות לכל אפשרות. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט' באב ה'תשפ"א 22:23, 18 ביולי 2021 (IDT) ==== תוצאות ההצבעה ==== {{דווח בפבריקטור|298430|בקשה=כן|מצב=טופל}} הוחלט לבטל את המרחב. [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 23:13, 1 בינואר 2022 (IST) [[משתמש:Nahum|נחום]], עבר כמעט שבוע ולכאורה אתה המתנגד היחיד... אפשר להתחיל בשלבים שלפני ביצוע ההעברה, או שאתה רוצה לחכות עוד? [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 16:58, 23 ביולי 2021 (IDT) : מתייד את {{א|Dovi}} ומקווה לשמוע את דעתו, הוא היה בזמנו מיוזמי העניין וקצת מוזר לי שטרם השמיע דעתו בנושא. אם תוך 3-4 ימים לא נשמע ממנו, נראה לי שאפשר להתקדם לקראת העברה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:21, 23 ביולי 2021 (IDT) ::יש החלטה? --[[משתמש:I&#39;m the cookie monster|I&#39;m the cookie monster]] ([[שיחת משתמש:I&#39;m the cookie monster|שיחה]]) 18:56, 6 באוגוסט 2021 (IDT) :::לכאורה הוחלט לבטל את המרחב. את הבייצוע נעשה ב[[ויקיטקסט:ביטול מרחב קטע]] ובדפ"ש שם. [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 22:14, 7 באוגוסט 2021 (IDT) ::::תאריך פתיחת הבקשה: 2 בינואר 2022.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:54, 5 בינואר 2022 (IST) '''עדכון:''' הבקשה בוצעה. מרחב-השם קטע בוטל והדפים שבו נמחקו באופן בלתי-הפיך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:47, 10 בינואר 2022 (IST) == חוקים - קישורים לתת-סעיפים, ותוכן עניינים, ועוד == #בטקסטי חוקי ישראל אפשר לקשר רק לסעיפים ראשיים, ולא לתת-סעיפים. מה הדרך לאפשר קישורים לתתים?<br>כרגע זו בעיה, כי חוקים נוטים להיות עם תת-(תת...)-סעיפים, לפעמים הרבה מהם, ולפעמים ארוכים.<p>כדוגמא, נניח שרוצים להגיע לסעיף 3(ט1)(6)(ב)(2) [https://he.wikisource.org/wiki/פקודת_מס_הכנסה#סעיף_3 כאן]. #לא היה מזיק אם היה תוכן עניינים מלא, שמפרט כל סעיף. יש דרך לעשות זאת במערכת הנוכחית? #זה אולי כבר ברמת WikiMedia, או template מלא לעמוד, אבל היה נחמד אם היה אפשר לארגן כותרות סעיפים ותת-סעיפים שהופכות ל-sticky, [https://www.w3schools.com/howto/tryit.asp?filename=tryhow_css_sticky_element בסגנון כזה].<p>מה דעתכם? {{שכח לחתום|אנונימי}} : כמה תשובות באיחור קל. # אין קישור לתת-סעיפים, למעט במקרים מיוחדים. הקישור לתתי-סעיפים ותתי-תתי-סעיפים לא שימושי לרוב ולכן בשלב די מוקדם של הפרויקט הוחלט להימנע מקישורים אלו. # לגבי תוכן עניינים מלא, זה אפשרי אבל דורש שינוי של בוט החוקים. אכניס את הרעיון לתוכנית העבודה של הפרויקט. # אני לא רואה יתרון ל-Sticky Element במקרה של תצוגת חוקים. : ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 17:39, 15 בפברואר 2022 (IST) == תבנית:דף מצוה == לדעתי בדף זה חסר קישור או קישורים לברכות שקשורות לאותה מצווה. כך למשל מצוות הישיבה בסוכה [[מצוה:לשבת בסוכה]] חסר קישור ל{{דף ויקיפדיה|ברכת לישב בסוכה|ברכת לישב בסוכה}}. לדעתי צריך להוסיף לתבנית. [[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 14:39, 17 בספטמבר 2021 (IDT) :{{א|Joalbertine}}, מה דעתך? (כמובן שכולם גם מוזמנים לדיון)--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:22, 17 בספטמבר 2021 (IDT) ::מתקשה להבין איך זה רלוונטי. במקומות שיש ברכה הדבר מופיע במשנה תורה ובשולחן ערוך. בכל אופן, כפי שאפשר להבין, התייאשתי לגמרי מהפרוייקט. הבנתי שאין פה את המשאבים הטכניים בשביל פרוייקט כזה וחבל על כל דקה של מאמץ בשכלול הקיים. אם מישהו רוצה לתרום לעניין כרגע, אפשר רק להמשיך לעבוד על הגהת הטקסטים שלא הספקתי להגיה (בעיקר מתוך הסמ"ג). --[[משתמש:Joalbertine|Joalbertine]] ([[שיחת משתמש:Joalbertine|שיחה]]) 10:27, 18 בנובמבר 2021 (IST) :::אני חושב שזה עניין מאוד מצומצם בשביל ליצור לו מקום מיוחד. אפשר ליצור פרמטר של "קישורים נוספים" שיוביף למטה כותרת עם הקישורים שיוכנסו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בכסלו ה'תשפ"ב • 12:01, 18 בנובמבר 2021 (IST) ::::חס וחלילה, חס ושלום! כך כל הפרוייקט ירד לטמיון! זה לא המקום לקישורים מיוחדים, על פי שיקול דעת, אלא פורמט אחיד וברור. ברגע שיווצר פתח לתוספות חריגות, לא יהיה לזה סוף. --[[משתמש:Joalbertine|Joalbertine]] ([[שיחת משתמש:Joalbertine|שיחה]]) 17:51, 18 בנובמבר 2021 (IST) :::::אין צורך להגזים. לא כל הפרויקט ירד לטמיון אם נוסיף בתחתית הדף אפשרות לתוספות של קישורים בסגנון חופשי. אני בעד שלא יהיה לזה סוף, כך התורה רק תגדל ותתעצם מזה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו בכסלו ה'תשפ"ב • 20:56, 18 בנובמבר 2021 (IST) ::::::אין בדבריי שום הגזמה. הנטייה להרחיב ולהרחיב ללא גבול כבר הרסה כל חלקה טובה בערכים התורניים של ויקיפדיה. אחרי שהבנתי שמלחמה בעורכים החדשים של ויקיפדיה חסרת סיכוי, באתי לכאן בתקווה להשפיע לטובה במשהו. שנים רבות של עבודה הושחתו שם בגלל חוסר הבנה יסודי של כתיבה אנציקלופדית ושל צרכי הציבור. 90% מהקוראים זקוקים למשנה תורה, לא לתלמוד בבלי. [[משתמש:Joalbertine|Joalbertine]] ([[שיחת משתמש:Joalbertine|שיחה]]) :::::::אני סבור, שלקבוע בפסקנות מה 90% מהקוראים צריכים זו יומרנות והגזמה פראית. יש פה מקום וצורך בכל אחר מהטקסטים פה בוויקיטקסט.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:33, 19 בנובמבר 2021 (IST) == אמנת התנועה/ועדת ניסוח == ההצבעה לבחירות לחברים לוועדה לניסוח אמנת התנועה נפתחת כעת. בסך הכל, 70 עורכי ויקים מתמודדים על 7 מנדטים בבחירות אלה. ההצבעה פתוחה מה12 באוקטובר עד ה-24 באוקטובר 2021 (בכול מקום). הוועדה תכלול 15 חברים בסך הכל: הקהילות המקוונות מצביעות על 7 חברים, 6 חברים ייבחרו על ידי שותפי ויקימדיה בתהליך מקביל, ו-2 חברים ימונו על ידי קרן ויקימדיה. התוכנית היא להרכיב את הוועדה עד ה-1 בנובמבר 2021. למד על כל מועמד כדי להודיע ​​על ההצבעה שלך בשפה שאתה מעדיף: <https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee/Candidates> למד על ועדת הניסוח: <https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee> אנו מנסים יישום ייעוץ הצבעה לבחירות אלה. לחץ על עצמך דרך הכלי ותראה איזה מועמד הכי קרוב אליך! בדוק ב-<https://mcdc-election-compass.toolforge.org/> קרא את ההודעה המלאה: <https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee/Elections> כנס להצבעה ב-SecurePoll כאן: <https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee/Elections> בברכה, צוות אסטרטגיית תנועה וממשל, קרן ויקימדיה Mervat (WMF) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> ==ספר מודפס== :קראתי את התרגום שלך על 'יסודות השחמט' של קפבלנקה. תרגום מצוין. ראיתי שיש אפשרות להזמין את הספר כספר מודפס.. עשיתי זאת אך חוששני שהספר ייכתב משמאל לימין כבאנגלית. אולי אתה יודע את הפתרון?@[[משתמש:Nahum|Nahum]] [[משתמש:Meyer schwartz|Meyer schwartz]] ([[שיחת משתמש:Meyer schwartz|שיחה]]) 20:14, 1 בנובמבר 2021 (IST) ::{{א|Meyer schwartz}}, לצערי הידע והנסיון שלי לגבי האופציה של הורדת "ספר מודפס" מוגבלים. אני מציע שנעלה את הנושא לדיון במזנון. אולי מישהו יתן עצה כלשהי, או שמישהו יפתח דיווח באג בפאבריקטור. ברשותך, אני מעביר את הנושא לדיון במזנון. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:01, 2 בנובמבר 2021 (IST) עד כאן הועתק מדף שיחתי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:01, 2 בנובמבר 2021 (IST) :נ.ב. לאחר חשיבה נוספת, חשבתי שאולי הפתרון הוא להוסיף תגים עם div dir=rtl בתחילת כל דף ו-div/ בסופו. אם דבר כזה יעזור, ניתן לבקש ממישהו שיש לו כאן בוט שיישם זאת בכל הדפים שבספר. {{א|Meyer schwartz}}, ניסיתי את זה על [[יסודות השחמט (קפבלנקה)/א/א/1|פרק א סעיף 1]], אנא דווח אם שם קיימת התקלה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:19, 2 בנובמבר 2021 (IST) :מתוך הדף של "יצירת ספר": ::ביוצר הספרים נעשים שינויים ::בשל בעיות חמורות עם המערכת הנוכחית שלנו, יוצר הספרים לא יתמוך בשמירת ספר כ־PDF. ::מידע נוסף ::הורדת דפים בודדים ::כל עוד תיצוג PDF ביוצר הספרים כבוי, אפשר לנסות להשתמש באפשרות "הורדה כ־PDF" מסרגל הצד עבור ערכים בודדים. :{{א|Meyer schwartz}}, האם בהורדה כ-PDF של הדפים הבודדים, גם כן קיימת הבעייה שתיארת? :בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:25, 2 בנובמבר 2021 (IST) == הכירו את חברי הוועדה החדשה לניסוח אמנת התנועה == <section begin="announcement-content"/> :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Elections/Results/Announcement|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Movement Charter/Drafting Committee/Elections/Results/Announcement}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' תהליכי הבחירה והבחירה של ועדת ניסוח אמנת התנועה הסתיימו. * [[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Elections/Results|תוצאות הבחירות פורסמו]]. 1018 משתתפים הצביעו בעד בחירת שבעה חברים לוועדה: #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Richard_Knipel_(Pharos)|Richard Knipel (Pharos)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Anne_Clin_(Risker)|Anne Clin (Risker)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Alice_Wiegand_(lyzzy)|Alice Wiegand (Lyzzy)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Micha%C5%82_Buczy%C5%84ski_(Aegis_Maelstrom)|Michał Buczyński (Aegis Maelstrom)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Richard_(Nosebagbear)|Richard (Nosebagbear)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Ravan_J_Al-Taie_(Ravan)|Ravan J Al-Taie (Ravan)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Ciell_(Ciell)|Ciell (Ciell)]]''' * [[m:Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee/Candidates#Affiliate-chosen_members|בתהליך השותפים]] בחרו שישה חברים: #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Anass_Sedrati_(Anass_Sedrati)|Anass Sedrati (Anass Sedrati)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#%C3%89rica_Azzellini_(EricaAzzellini)|Érica Azzellini (EricaAzzellini)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Jamie_Li-Yun_Lin_(Li-Yun_Lin)|Jamie Li-Yun Lin (Li-Yun Lin)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Georges_Fodouop_(Geugeor)|Georges Fodouop (Geugeor)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Manavpreet_Kaur_(Manavpreet_Kaur)|Manavpreet Kaur (Manavpreet Kaur)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Pepe_Flores_(Padaguan)|Pepe Flores (Padaguan)]]''' * קרן ויקימדיה מינתה [[m:Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee/Candidates#Wikimedia_Foundation-chosen_members|שני חברים]]: '''[[m:Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee/Candidates#Runa_Bhattacharjee_(Runab_WMF)|Runa Bhattacharjee (Runab WMF)]]''' '''[[m:Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee/Candidates#Jorge_Vargas_(JVargas_(WMF))|Jorge Vargas (JVargas (WMF))]]''' הוועדה תתכנס בקרוב כדי להתחיל בעבודתה. הוועדה יכולה למנות עד שלושה חברים נוספים כדי לגשר על פערי גיוון ומומחיות. אם אתה מעוניין לעסוק בתהליך הניסוח של [[m:Special:MyLanguage/Movement Charter|אמנת תנועה]], עקוב אחר העדכונים [[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee|ב-Meta]] והצטרף לקבוצת [https://t.me/joinchat/U-4hhWtndBjhzmSf Telegram group]. תודה, צוות אסטרטגיה וממשל התנועה<section end="announcement-content"/> 12:19, 3 בנובמבר 2021 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MNadzikiewicz (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == Celebrating 18 years of Wikisource == Hello Wikisource enthusiasts and friends of Wikisource, I hope you are doing alright! I would like to invite you to celebrate 18 years of Wikisource. The '''first birthday party''' is being organized on '''24 November 2021 from 1:30 - 3:00 PM UTC''' ([https://zonestamp.toolforge.org/1637760610 check your local time]) where the incoming CEO of the WMF, [[:meta:Wikimedia Foundation Chief Executive Officer/Maryana’s Listening Tour|Maryana Iskendar]], will be joining us. Feel free to drop me a message on my talk page, telegram (@satdeep) or via email (sgill{{@}}wikimedia.org) to add your email address to the calendar invite. Maryana is hoping to learn more about the Wikisource community and the project at this event and it would be really nice if you can share your answers to the following questions: *What motivates you to contribute to Wikisource? *What makes the Wikisource community special? *What are the major challenges facing the movement going forward? *What are your questions to Maryana? You can share your responses during the live event but in case the date and the time doesn't work for you, you can share your responses on the '''[[:mul:Wikisource:Eighteenth Birthday|event page on Wikisource]]''' or in case you would like to remain anonymous, you can share your responses directly with me. Also, feel free to reach out to me in case you would like to give a short presentation about your and your community's work at the beginning of the session. We are running a poll to find the best date and time to organize the '''second birthday party''' on the weekend right after 24th November. Please share your availability on the following link by next Friday: https://framadate.org/zHOi5pZvhgDy6SXn Looking forward to seeing you all soon! Sent by [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 11:10, 12 בנובמבר 2021 (IST) <small> on behalf of [[:meta:User:SGill (WMF)|User:SGill (WMF)]] </small> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGill (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGill_(WMF)/lists/WS_VPs&oldid=22324957 --> == חסר לי עמוד בסריקה או בדפוס בספר קרניים עם פירוש "פרשת אליעזר" == שלום לכולם אני באמצע הקלדת הספר [https://beta.hebrewbooks.org/22350 על פי הסריקה הזה בהיברובוקס], ואני מוצא [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22350&st=&pgnum=68&hilite= שבין עמוד 68] ועמוד 69 של עמוד קובץ ה-PDF, חסר עמוד אחד של הפירוש. אינני מכיר עוד דפוס של ספר קרניים שמכיל גם את הפירוש "פרשת אליעזר", ואינני יודע אם יש פתרון... אם יש למישהו פיתרון -- אולי קישור לסריקה אחרת, או קישור לדפוס אחר... או קישור לכת"י.... -- אני אשמח לכל הצעה שיש בכדי להשלים את החסר.. תודה רבה לכולם.. בינתיים אני אפנה גם אל מנהלי האתר בהיברובוקס - אולי יש תקווה --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:25, 20 בנובמבר 2021 (IST) :מצאתי!! https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001124775/NLI . ברוך השם.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:45, 20 בנובמבר 2021 (IST) == תוספת קרדיט בכותרת מהדורת "משנה מנוקדת ומעוצבת" == שלום. שמי שמחה גרשון בורר. אני עוסק מספר שנים בלימוד ומחקר בכתב יד קאופמן של המשנה, ואף חיברתי מספר מאמרים על כתב יד קאופמן. באתר זה יש את מהדורת המשנה מנוקדת ומעוצבת על פי הנקדן המגיה של כתב יד קאופמן, שהותקנה על ידי הרב דן בארי. למהדורה זו יש תועלת רבה מאוד ללימוד המשנה. במשך השנים שמתי לב שעדיין יש טעויות רבות במהדורה זו. לאחרונה התפניתי מעט, ואני משקיע זמן רב בהגהת מהדורתו של הרב דן בארי. אני מגיה את נוסח המשנה מול העתק כתב היד, ובנוסף משווה את נוסח המשנה לנוסח שבכתבי היד הקרובים לכתב יד קאופמן, הלוא הם כתב יד פרמה וכתב יד קיימברידג'. במידת הצורך אני מעיר הערות הכרחיות. בינתיים הגהתי את מסכתות מגילה וחגיגה שבסדר מועד. מכיוון שאני משקיע עבודה רבה בהגהה זו, יש לי בקשה: בראש המסכת מופיעה הכותרת הבאה: "מִשְׁנָה מַסֶּכֶת חֲגִיגָה (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת עַל יְדֵי הָרַב דָּן בְּאֵרִי". אני מבקש להוסיף למסכתות שהגהתי והערתי (בינתיים: מגילה וחגיגה) את המילים הבאות: "מוּגַּהַת וּמוּעֶרֶת עַל יְדֵי שִׂמְחָה גֵּרְשׁוֹן בּוֹרֵר". פניתי ל "Nahum" ותשובתו שבקשה שכזו דורשת דיון ואישור במזנון על ידי הקהילה כולה. לכן אני פותח כעת את הדיון הזה.{{שכח לחתום|Sgbmzm}} :מתייג לדיון את [[משתמש:Dovi]], שהביא לאתר את מהדורתו של פרופ' הרב דן בארי. :אציין שלעניות דעתי, מן הראוי לפנות לרב בארי ולבקש את הסכמתו וברכתו למהלך, למרות שאין לנו חובה חוקית לעשות זאת. :בברכה,--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:13, 23 בנובמבר 2021 (IST) ::תתקנו אותי אם אני טועה, אבל המהדורה של הרב בארי היא מהדורה מודפסת, נכון? אם כך, אינני רואה מקום לנגוע בו - זה בדיוק מה שהאתר בא להציג - את מהדורתו של הרב בארי כפי שנדפס. :: אולם, אם תימצי לומר שיש מקום לתיקונים בולטים של הטקסט עדיין אני סבור שאם אין מהדורה מודפסת של הרב שמחה גרשון בורר - אסור להציג את ההערות תחת שמו ("מוגהת ומוערת על ידי '''שמחה גרשון בורר'''") אלא תחת השם הכולל של "מוגהת ומוערת על ידי ויקיעורכים". משתי סיבות: ::* א - וויקיטקסט היא מאגר של טקסטים מודפסים. זו לא המקום ליצור מהדורה חדשה של "הערות ר' שמחה גרשון בורר". ::* ב - למה שויקיעורכים אחרים שיבואו לאחר מכן יהיו נמנעים מלהעיר באותו צורה שהר' בורר עושה? אינני רואה סיבה שזכות הערות על מהדורת בארי יהיו מעוגנים דווקא אל בן אדם אחד.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:19, 24 בנובמבר 2021 (IST) :::אתה מעלה נקודות חשובות. :::אני רק רוצה להוסיף עוד נקודה חשובה: :::יש הבדל גדול בין מהדורת המשנה לבין שאר הספרים שבויקיטקסט. :::עד כמה שידוע לי, טקסטים רגילים שנמצאים בויקיטיקסט הם העתקה טכנית של ספרים מודפסים. :::לעומת זאת, קריאת כתבי יד היא עבודה מדעית שדורשת הרבה יותר ידע ומאמץ מאשר הקלדה טכנית. :::אין בעיה שכל אחד שיודע כיצד לעשות זאת, יגיה יתקן וישפר, אבל מי שלא יודע את הפרטים הקטנים, ולא מכיר את כתבי היד עלול להזיק יותר ממה שיועיל. [[משתמש:Sgbmzm|Sgbmzm]] ([[שיחת משתמש:Sgbmzm|שיחה]]) 08:35, 24 בנובמבר 2021 (IST) ::::אני מסכים איתך. אבל ויקיטקסט אינו במה/פלטפורמה למחברים להוציא מהדורות חדשות. הוא נועד לטקסטים מודפסים בעיקר. כל היתר נמצא במרחב של ״ביאור״ ושם שוב אנו לא מעניקים ייחוס למשתמשים ספציפיים. כך לדוגמה את עבודתו של דר רונן אחיטוב [[ביאור:משנה|בביאור המשנה]], תוספתא מכילתא וכולי. אינם נקראים ״משנה מבוארת על ידי דר רונן אחיטוב״. __[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:25, 24 בנובמבר 2021 (IST) :::::אני לא זה שהמצאתי את הרעיון לתת ייחוס בוויקיטקסט. עד כה הבנתי שנותנים ייחוס, זאת הסקתי מתוך הכותרת הקיימת: :::::"מִשְׁנָה מַסֶּכֶת XXXX (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת עַל יְדֵי הָרַב דָּן בְּאֵרִי". :::::ובכל זאת, לדעתי האישית, יש מקרים יוצאי דופן. כך לדוגמא, אם משתמש מסויים תורם תרומה מאוד משמעותית, כפי שכתבת על עבודתו של ד"ר רונן אחיטוב, יש לתת לו קרדיט כי זה לא יותר גרוע מאילו היה כותב ומדפיס את ביאורו בספר, ואז היו מעלים את הביאור לאתר. :::::דרך אגב, עד כמה שידוע לי, מהדורתו של הרב דן בארי לא נדפסה כספר. [[משתמש:Sgbmzm|Sgbmzm]] ([[שיחת משתמש:Sgbmzm|שיחה]]) 11:04, 24 בנובמבר 2021 (IST) שלום, קודם אתייחס לזה: "אבל ויקיטקסט אינו במה/פלטפורמה למחברים להוציא מהדורות חדשות". אולי יותר נכון לומר: "ויקיטקסט הוא מקום מצוין '''לעורכים''' להוציא מהדורות חדשות." אנחנו לא '''מחברים''' כאן במרחב הראשי, אבל אנחנו כן '''עורכים'''. כי רוב המהדורות הישנות של ארון הספרים היהודי הן מהדורות לא מדויקות וחסרות ניקוד, פיסוק, חלוקה לפסקאות, והערות מועילות. כאן בוויקיטקסט אנחנו מנסים עבור ספרים מהסוג הזה להוציא אותם במהדורות דיגיטליות חדשות שהן לא פחות טובות מהמוציאים לאור ה"מקצועיות"! ויש כמה דוגמאות לכך באתר, חלקן כבר נזכרו בדיון זה. יש בכך תרומה אדירה לציבור, הרבה יותר מסתם להעתיק מדפוס ישן או אפילו העתקה עיוורת על פי כתב יד אחד. אבל יש דבר אחד חשוב: מדובר על מיזם '''שיתופי'''. המהדורה היא לא בבעלותו של אף אחד. קחו לדוגמה את "משנה מבוארת" של ד"ר רונן אחיטוב על המשנה (וכן את פירושיו על התוספתא ועל מדרשי ההלכה): הוא מזמין אחרים לתרום (ולפעמים עושים את זה), והמהדורה לא נקראת בשמו. איך מבצעים דבר כזה? כלומר איך ניתן לשלב עבודה '''מקצועית''' ביחד עם עבודה '''שיתופית''' שכל אחד יכול לתרום לו? התשובה היא פשוטה: כתיבת מבוא לפרויקט ("על המהדורה"). ד"ר אחיטוב כתב לדוגמה את [[ביאור:משנה#על ביאור המשנה|"על ביאור המשנה"]], שבו הוא מפרט את הסגנון של הפירוש, את מטרותיו, ואת הדרך שבה בונים אותו. וכך עשיתי גם בעצמי לגבי "מקרא על פי המסורה": כתבתי [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו|מבוא מפורט למהדורה]] (שגם אחרים תרמו לו לעתים). אם קודם כל יש מבוא ברור למהדורה, אז אחר כך כל אחד יכול לתרום לו באופן חיובי ומועיל. ואגב גם המבוא "על המהדורה" הוא מיזם שיתופי, אף אם לרוב יהיה רק תורם אחד עיקרי (כגון ד"ר אחיטוב), כי יש למבוא הזה הסכמה של ציבור התורמים. אפילו אם יש רק תורם אחד ראשי, בעיקרון המהדורה תהיה לעולם יצירתה של קהילת התורמים. לגבי המשנה של הרב דן בארי, הוא מוציא תוצר איכותי שראוי להדפסה, אבל במקום להדפיס הוא בדרך "מוציא לאור" את הטקסט שערך ע"י הפצה בין אנשים רבים, רובם תלמידי חכמים ואנשי מקצוע. שימו לב שלא קראתי את כותרת המהדורה בשמו, אלא ציינתי בדף הראשי ש"מסכתות המשנה המנוקדות והמעוצבות מבוססות על קבצים שהכין הרב דן בארי". יש בכך ייחוס לרב בארי (שהוא חובה!). ייחוס זה הוא בעיקרון סוג של מידע "על המהדורה", כי חוץ מהציון הזה אין מידע כללי. אבל זה לא מונע את הפיתוח של הפרויקט הלאה בשום אופן. הפרויקט נקרא "מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת", ופיתוחו העתידי אינו בבעלותו של אף אחד. נראה לי ברור לגמרי שהתרומה המוצעת של [[משתמש:Sgbmzm|שמחה גרשון בורר]] מתאימה מאוד, והמשכה תהיה תרומה עצומה לציבור בעזר"ה. ההערות וההגה שהוא הוסיף למסכתות מגילה וחגיגה ברוכות. נראה לי שכדי לפתור את כל הבעיה הזאת, הכי חשוב שיכתוב מבוא למהדורה ולשיטת העריכה שהוא מציע. אפשר להתחיל עם טיוטה קצרה למבוא כזה ("קצרמר" או תקציר), ואת השאר ניתן לכתוב לאט לאט במשך הזמן. בינתיים הכי חשוב שמבוא כזה יציין את מקורו של הטקסט המנוקד אצל הרב דן בארי, ואת אופי ההגות וההערות שיוסיפו מכאן והלאה. יכול להיות מאוד שכתיבת מבוא למהדורה ע"י איש מקצוע היא דרך משמעותית וחזקה לקבוע את אופייה של המהדורה המוצעת, יותר מאשר לכתוב להכיל את שמו הפרטי של העורך בתוך הכותרת עצמה. אפשר ואפילו מומלץ לציין את שמו של העורך הראשי והיוזם של הפרויקט בתוך המבוא למהדורה. בקיצור, אם [[משתמש:Sgbmzm|שמחה גרשון בורר]] רוצה להכיל את שמו בכותרת, אני אישית בעד לאפשר לו את זה. אבל אני ממליץ לעשות משהו אחר במקום זה: #אפשרות ראשונה: ליצור מהדורה '''עצמאית''' של המשנה ע"פ כתבי יד (צריך לבחור שם חדש בשביל זה), ולציין בתוך המבוא למהדורה שהיא מבוססת על עבודתו הקודמת של הרב דן בארי, ואת שמו של העורך הראשי והיוזם של הפרויקט. #אפשרות שנייה: לעשות את המלאכה בתוך המסגרת הקיימת, כמו ההערות וההגהה הברוכות שעשה [[משתמש:Sgbmzm|שמחה גרשון בורר]] עד עכשיו במסכתות מגילה וחגיגה. איזה יופי של עבודה איכותית! אבל במקום מה שכתוב עכשיו בדף הראשי, לכתוב מבוא "על המהדורה" שיסביר מי הם העורכים הראשיים (החל מהרב בארי), מה מקור הטקסט, ומהי שיטת העריכה הכללית. לדעתי האפשרות השנייה עדיפה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:42, 24 בנובמבר 2021 (IST) :איזו תגובה ארוכה ויפה. תודה. :לדעתי, אם יש פרויקט של פירוש למשניות ומשתתפים בזה 30 תורמים, אז יש לכתוב על העורכים רק במבוא כפי שכתבת. אבל אם יש מפרש יחיד שמפרש 30 מסכתות, למה שלא ייקרא שמו על עבודתו? הרי זה כאילו הדפיס ספר ולאחר מכן הכניסו את הספר לויקיטקסט. :לענייננו: :לעניין המבוא למשנה ברור שאני צריך לעשות זאת, אשתדל לשבת על זה בהקדם. לפחות לגבי תקציר. :כתבת: "שימו לב שלא קראתי את כותרת המהדורה בשמו, אלא ציינתי בדף הראשי ש"מסכתות המשנה המנוקדות והמעוצבות מבוססות על קבצים שהכין הרב דן בארי". יש בכך ייחוס לרב בארי (שהוא חובה!)." :מה שכתבת נכון לגבי כותרת המהדורה, אבל שים לב! בכל ראש מסכת מופיע הכיתוב הבא: :"מִשְׁנָה מַסֶּכֶת XXXX (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת עַל יְדֵי הָרַב דָּן בְּאֵרִי". :מכאן התחיל כל הדיון. :האינטרס שלי משותף לאינטרס של הרב בארי: היכולת להשתמש בכתב יד קאופמן לשם לימוד המשנה ולא רק לשם מחקר. :אם אני רוצה ליצור מהדורה עצמאית שלי המבוססת על כתבי יד שונים, אז האפשרות הראשונה הייתה טובה כי התוצאה תהיה שונה מהותית ממהדורתו של הרב. אבל מכיוון שהתשתית של הרב בארי היא מעולה! אז אם אני לא עושה שינויים מהותיים מאוד למה לעשות מהדורה חדשה? עדיף להשאיר את הקרדיט העיקרי על שמו של הרב בארי. נראה לי להניח שהרב בארי שמח בשיפור מהדורתו, כל עוד ששומרים על הכיוון הכללי. אמת שצריך עדיין הרבה תיקונים במהדורותו, אבל לדעתי צריך לעשות זאת במסדרת מהדורותו כל עוד לא מדובר בשינוי מהותי של מהדורתו. :כל מה שכתבתי הוא לשם הדיון, ולא לשם קביעה סופית בעניין מה לדעתי ראוי לעשות לגבי מהדורת המשנה. לאחר שאכתוב קווים ראשיים של תקציר בעניין כתב יד קאופמן, יהיו עוד נקודות לבירור. [[משתמש:Sgbmzm|Sgbmzm]] ([[שיחת משתמש:Sgbmzm|שיחה]]) 14:45, 24 בנובמבר 2021 (IST) ::שלום. אני מסכים עם מה שכתבת. אשמח מאוד לקרוא קווים ראשיים על דרך העבודה שלך. ::לגבי "מִשְׁנָה מַסֶּכֶת XXXX (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת עַל יְדֵי הָרַב דָּן בְּאֵרִי" אתה צודק. לא שמתי לב קודם. יכול להיות שבזמנו טעיתי בכך, כי הוא יוצר קצת בלבול לגבי מידת החופשיות של מיזם המשנה המנוקדת והמעוצבת. ::אולי יותר טוב גם בדפי המסכת לכתוב (לפחות בינתיים) כמו בדף הראשי: "מסכתות המשנה המנוקדות והמעוצבות מבוססות על קבצים שהכין הרב דן בארי", ולהוסיף על המסכתות שאתה עורך "מוגהת ומוערת על ידי שמחה גרשון בורר" כמו שהצעת. אבל לתווך ארוך, גם אם יש עורך ראשי אחד ולא 30, חשוב שהעיקרון של השיתופיות יישמר, כלומר שבסופו של דבר זה פרויקט של מיזם ויקיטקסט. לכן עדיף שהקרדיט יהיה בתוך הסבר "על המהדורה". [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:27, 24 בנובמבר 2021 (IST) :::תודה! :::סיכום (זמני) לדיון: :::לעת עתה, תיקנתי כך את הכותרות, בהתאם להצעתו האחרונה של [[משתמש:Dovi|Dovi]]: :::מִשְׁנָה מַסֶּכֶת חֲגִיגָה (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת, מְבֻסֶּסֶת עַל קוֹבֶץ שֶּׁהֵכִין הָרַב דָּן בְּאֵרִי; מוּגַּהַת וּמוּעֶרֶת עַל יְדֵי שִׂמְחָה גֵּרְשׁוֹן בּוֹרֵר :::מִשְׁנָה מַסֶּכֶת מְגִלָּה (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת, מְבֻסֶּסֶת עַל קוֹבֶץ שֶּׁהֵכִין הָרַב דָּן בְּאֵרִי; מוּגַּהַת וּמוּעֶרֶת עַל יְדֵי שִׂמְחָה גֵּרְשׁוֹן בּוֹרֵר :::[[משתמש:Sgbmzm|Sgbmzm]] ([[שיחת משתמש:Sgbmzm|שיחה]]) 00:07, 26 בנובמבר 2021 (IST) ::::יישר כח. מקווה ומצפה שתמצא זמן בקרוב גם לכתיבת הקווים הראשיים במבוא על המהדורה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:35, 26 בנובמבר 2021 (IST) :קצת באיחור אבל בכל זאת. אני מסכים מאוד עם [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ומוסיף עליו. הרב דן בארי באדיבותו תרם את עבודתו השלמה והיסודית לויקיטקסט תחת סוג של רישיון חופשי (שטיבו אינו ידוע לי וצריך להיות כתוב) כיצירה שלמה. החובה המינימלית שלנו היא לשמור על האותנטיות של עבודתו כפי שמסרה לנו. אם רוצים לעשות שינויים בעבודתו ובקרדיט שניתן, מן הנימוס הוא לפחות לדבר איתו ולקבל את הסכמתו. ההנחה הסתמית היא הפוכה מהנאמר למעלה. ליוצר מאוד מפריע שמשנים את יצירתו, גם אם מתכוונים לשפר אותה. מתוך הכרות מסויימת עם תפיסתו הפדגוגית, המטרה של הרב דן בארי הייתה לא ליצור מהדורה מדעית או פרשנית, אלא ליצור '''מהדורה לימודית קריאה בהתאם לשיטתו הפדגוגית בכדי לעודד ולהרבות את הידענות התורנית'''. לדעתי ריבוי ההערות שמופיעות על הטקסט, עם כל הכוונה הטובה מפריע מאוד לדבר. כיוון שהערות (שאינן משמעותיות ללומד הרגיל) יוצרות פיתוי לעיין בהן, דבר מסיח את הדעת מהלימוד הרציף. אני חושש שצורת ההתייחסות שלנו למהדורת בארי תגרום לכך שאנשים לא ירצו לתרום את עמלם למיזמים חופשים. אם מישהו רוצה לעשות שינויים בעבודתם של אחרים, שלא ישנה את עבודתם המקורית, אלא ישכפל אותם למקום נוסף (כמו ביאור או שם מתחם אחר), ושם יגיה ויעיר את הערותיו ואף יפרש כרצונו. ומה נעשה אם מישהו ירצה יחליט לעשות הגהה על ההגה? או לתת פירוש משלו? אני מזכיר שויקיטקסט איננה ויקיספר. במקור ויקיטקסט אמורה להביא את הטקסטים הקיימים כפי שפורסמו. נטלנו לעצמנו חירות שצריך לדבר עליה. האם לגיטימי לכתוב הגהות או פירושים לפירוש הרשב"ם למקרא או שמא לנוסח החוק הישראלי שיש לי הערות לגבי סגנונו או תוכנו? לדעתי, צריך לצמצם את החירות שנטלנו לנו למרחב כמו "ביאור", או מרחבים חדשים כמו "טקסט מוגה" ובמתחם הרגיל של ויקיטקסט לשמור על האותנטיות של הטקסטים. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 17:07, 26 במאי 2022 (IDT) == Closing the comment period for the Universal Code of Conduct Enforcement Draft Guidelines == Thank you for your continued comments and ideas on the Universal Code of Conduct enforcement guidelines. Your responses have helped to build a stronger Universal Code of Conduct. If you have not already provided your comments, now is the time as the drafting committee has been [[m:Special:MyLanguage/Universal Code_of Conduct/Drafting committee/Phase 2 meeting summaries|meeting to update the enforcement guidelines]]. The drafting committee wants to consider all comments as they make their updates. Please submit any comments by the end of November. The Committee hopes to finish its revisions before the end of the year, and the revised guidelines will be published as soon as they have been completed. The next steps for the Universal Code of Conduct include conversations about ratification of the enforcement guidelines. There will be [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/2021_consultations/Roundtable_discussions|a conversation about ratification on Nov 29]]. The Wikimedia Foundation will make recommendations to the Board of Trustees about the ratification of the guidelines in December. The recommendations will inform the next steps in the Universal Code of Conduct process. Regards --[[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]]) 16:03, 25 בנובמבר 2021 (IST)</div> ==תבנית <nowiki>{{קטן|שם א ב}}</nowiki> איננו עובד== למשל בדף זה <nowiki>[[תיקוני_זהר_מז_א]] בסוף הדף הקוד היא <nowiki> כִּסְאוֹ כַּשֶּׁמֶ"שׁ נֶגְדִּ"י {{קטן|שם פט לז}}, וּבֵיהּ אִתְּמַר לְמֹשֶׁה </nowiki> אבל זה מפיע כִּסְאוֹ כַּשֶּׁמֶ"שׁ נֶגְדִּ"י שם פט לז, וּבֵיהּ אִתְּמַר לְמֹשֶׁה רצוי שיפיע (שמ א, ב) כשאר מ"מ המופטים עם שם הספר אם יוכל התבנית להוליד קשר חי לספר הנזכר קודם לזה - יהיה סופפער. [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 19:25, 1 בדצמבר 2021 (IST)Nissimnanach :אכן תיקוני זהר דרוש הרבה הגהה ועריכה. יש עוד כמה באגים כתוצאה מבוט הייבוא המקורי של הטקסט. אני תקווה שבעתיד נוכל להעלות גם ספרי מפרשים על הספר ואז נוכל לטפל גם בשגיאות האלו וגם בשאלות של גירסאות/נוסחאות הספר במכה אחת...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:29, 1 בדצמבר 2021 (IST) :[[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]], התבנית {{תב|קטן}} רק מקטין את הכתב, אבל לא גורם שיופיע עם סוגריים. חנוכה שמח, [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 03:09, 2 בדצמבר 2021 (IST) ::בסדר אז אולי התבנית <nowiki>{ממ|שם כט |ג}}</nowiki> יוכל להוליד קשר חי לספר הנזכר קודם? [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 14:58, 2 בדצמבר 2021 (IST)Nissimnanach :::{{א|Nissimnanach}}, לא, זה לא יעבוד בצורה כזו. יש לנו תבנית {{תב|שם}} בשביל זה, אבל לא ברור לי איך משתמשים בה נכון.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:49, 2 בדצמבר 2021 (IST) ::::[[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]], תראה איך שתיקנתי בפנים ([[מיוחד:הבדלים/1290437|כאן]]). [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 03:59, 3 בדצמבר 2021 (IST) :::::[[משתמש:Sije|Sije]], יפא, <nowiki>{{שם|תהלים|כט|ג}}</nowiki> , בסדר גמור. חזק וברוך. [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 18:47, 3 בדצמבר 2021 (IST)Nissimnanach == [[תבנית:הגריף]] == אני מנסה ליצור תבנית, {{תב|הגריף}}, באמצעותה אציג סימנים-קישורים להגהות בטקסט של הרי"ף. הבעייה: הטקסט של הרי"ף קיים בדפי הפרק; אני רוצה לשלב בו סימנים שיציגו את מספרי ההגהות ויקשרו אליהם בדפי הרי"ף הבודדים, שבהם יוכלל הטקסט מתוך דפי הפרק באמצעות תגי קטע. לצערי, כל נסיונותיי ליצור תבנית, שתבצע את זה (בדוגמת מה שנעשה בעבר עם {{תב|פרשע}}), עלו בתוהו: הסימנים מוצגים גם בדף המקורי בה הם כתובים, דבר שאינני רוצה שיקרה. האם יש דרך לפתור זאת?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:15, 6 בדצמבר 2021 (IST) :בעבר פתרתי דברים כאלה עם {{תב|התאמת מחרוזות}}. אני יכול לנסות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בטבת ה'תשפ"ב • 19:30, 9 בדצמבר 2021 (IST) ::עשיתי שבדף שיש בכותרת שלו את המילה "פרק" התבנית לא תופיע. אם תרצה אפשר גם לעשות באופן ההפוך, בדף שכותרתו מכילה את המילה "דף" התבנית תופיע רק שם. נפק"מ להכללות אחרות שאינן דפי הרי"ף ואינן דפי הפרק. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בטבת ה'תשפ"ב • 19:38, 9 בדצמבר 2021 (IST) :::תודה. זה כנראה יפתור את הבעייה בדפי הרי"ף.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:45, 9 בדצמבר 2021 (IST) ::::תגיד לי אם זה עובד. אגב, אני רוצה להזכיר שדפים מהצורה [[רי"ף ברכות מהדורת ש"ס ווילנא דף יח ע"א]] כבר לא מרובלים כאן, ושינינו את הפורמט ל[[רי"ף על הש"ס/ברכות/דף יח עמוד א]]. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בטבת ה'תשפ"ב • 19:50, 9 בדצמבר 2021 (IST) :::::עובד כמו קסם! תודה. שמתי לב לנושא הדפים, היתה בעיה בסרגל הניווט המאולתר שלי שתיקנתי. הכל טוב. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:39, 9 בדצמבר 2021 (IST) == מהדורות של התוספתא == במקרה ראיתי שיש בויקיטקסט שתי מהדורות של תוספתא מנוקדת: אחת של הרב בארי, ואחת של {{א|עורך פשוט}}. המהדורה השניה היא על שלושה וחצי פרקים מתוך מסכת עבודה זרה, ונראה שהיא קצת זנוחה. מה דעתכם לאחד את שתי המהדורות? [[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 09:40, 14 בדצמבר 2021 (IST) :כפי שהשבתי [[שיחת משתמש:Nahum#תוספתא מנוקדת|בדף שיחתי]] לטענות דומות מצד [[משתמש:בן-ימין]], מדובר בשתי מהדורות שונות עם שיטת עבודה שונה. מהדורת בארי מבוססת על כתב יד קאופמן גם בטקסט וגם בניקוד, בניגוד למהדורת עורך פשוט שהניקוד שלה יותר ידידותי למשתמש ותואם לכללי העברית המודרנית. גם שיטת החלוקה לשורות שונה בשתי המהדורות. לטעמי, יש מקום לשתי המהדורות, זו בצד זו, גם אם אחת מהן היא במצב חלקי כרגע.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:26, 14 בדצמבר 2021 (IST) חלקי מאד. לדעתי זה הולך להשאר ככה הרבה זמן... [[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 17:15, 15 בדצמבר 2021 (IST) :ייתכן שצריך לשנות את הדף הראשי של מהדורתו של {{א|עורך פשוט}}, ובמקום הדף הבומבסטי הנוכחי להסתפק במשהו קטן עם קישור למסכת עבודה זרה ולפרקים שכבר נעשו בה. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:01, 15 בדצמבר 2021 (IST) == הודעה על בקשת משוב על הבחירות לחבר הנאמנים== חבר הנאמנים נערך לבקשת משוב בין ה־7 בינואר ל־10 בפברואר 2022 לגבי הבחירות הקרובות לחבר הנאמנים. שאר הפרטים יוודעו בשבוע שלפני תחילת תקופת המשוב, אבל בינתיים ידועות שתי שאלות שתישאלנה במהלך בקשת המשוב: * מהי הדרך המיטבית להבטיח ייצוג הוגן של קהילות מתפתחות בקרב חבר הנאמנים? * איזו מידת מעורבות צריכים מועמדים לחבר הנאמנים לקיים במהלך הבחירות? על אף שייתכן שתישאלנה שאלות נוספות, צוות האסטרטגיה מבקש לתת די זמן לקהילות ולארגונים לחשוב על השאלות שכבר ידועות ולהעלות רעיונות, עוד לפני שבקשת המשוב נפתחת. אנו מתנצלים על שלא כל השאלות מוכנות כבר בשלב זה. רשימת השאלות עשוייה לגדול בלא יותר מעוד שאלה או שתיים. השאיפה היא להימנע מלהכביד על הקהילה בבקשות רבות, וליידע מראש ולעודד משוב על השאלות החשובות הללו. האם ברצונכם לארגן שיחה מקומית בקהילה שלכם במהלך תקופת המשוב הזו? אם כן, צרו קשר עם [https://meta.wikimedia.org/wiki/Movement_Strategy_and_Governance צוות האסטרטגיה] במטא־ויקי, או [https://t.me/wmboardgovernancechat בערוץ הטלגרם הזה], או בדואל בכתובת msg(_AT_)wikimedia.org. פנו אלינו בכל שאלה או בעיה. רוב צוות האסטרטגיה בחופשה עד ה־3 בינואר. אנא קבלו בהבנה עיכובים אפשריים במענה בתקופה הזו. אנו אף מבינים שגם מתנדבים רבים לא יהיו זמינים במהלך חגי דצמבר. אנו מתנצלים אם ההודעה מגיעה אליכם במהלך חופשתכם. בברכה, צוות האסטרטגיה --[[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] - [[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]] 16:41, 23 בדצמבר 2021 (IST) == ניווט בכלי יקר == שמתי לב שחסרים דפי ניווט בכלי יקר למעבר בין פרק לפרק, וכן קטגוריות לפרשות וחומשים וכו'. תודה. :אצלי מופיע סרגל ניווט למעלה בכל פרק למעבר בין פרק פרק... כך למשל בדף [[כלי יקר על ויקרא ה]]....--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 05:47, 28 בדצמבר 2021 (IST) == אוצר מלים == האם ידוע לכם על ויקי עברי עבור אוצר מלים, ואם לא איך כדאי לגשת לעניין. (דמוי: ויקימילון) ואיפה מקום מתאים יותר לשאול את זה? -- ([[משתמש:pashute|משתמש:פשוט [משה]]] ♫ [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • כ"ו בטבת ה'תשפ"ב • 10:41, 30 בדצמבר 2021 (IST) :יש את ויקימילון.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:29, 30 בדצמבר 2021 (IST) == Wiki Loves Folklore is back! == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> {{int:please-translate}} [[File:Wiki Loves Folklore Logo.svg|right|150px|frameless]] You are humbly invited to participate in the '''[[:c:Commons:Wiki Loves Folklore 2022|Wiki Loves Folklore 2022]]''' an international photography contest organized on Wikimedia Commons to document folklore and intangible cultural heritage from different regions, including, folk creative activities and many more. It is held every year from the '''1st till the 28th''' of February. You can help in enriching the folklore documentation on Commons from your region by taking photos, audios, videos, and [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:UploadWizard&campaign=wlf_2022 submitting] them in this commons contest. You can also [[:c:Commons:Wiki Loves Folklore 2022/Organize|organize a local contest]] in your country and support us in translating the [[:c:Commons:Wiki Loves Folklore 2022/Translations|project pages]] to help us spread the word in your native language. Feel free to contact us on our [[:c:Commons talk:Wiki Loves Folklore 2022|project Talk page]] if you need any assistance. '''Kind regards,''' '''Wiki loves Folklore International Team''' --[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:15, 9 בינואר 2022 (IST) </div> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Tiven2240@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Tiven2240/wlf&oldid=22560402 --> == קבצים מכתב יד קדשו – פנקס "אחרון בבויסק" == מישהו יכול בבקשה לבדוק את העריכות מחציח השנה האחרונה בדף [[קבצים מכתב יד קדשו – פנקס "אחרון בבויסק"]] אם הן על פי המקור?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 08:38, 10 בינואר 2022 (IST) :עניתי בדף השיחה שם. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 15:19, 17 בינואר 2022 (IST) == סקר המשאלות של הקהילה 2022 == [[File:Community Wishlist Survey Lamp.svg|left|200px]] '''[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2022|סקר משאלות הקהילה 2022]]''' פתוח עכשיו!''' סקר זה הוא התהליך שבו הקהילה מחליטה על מה [[m:Special:MyLanguage/Community Tech|צוות פיתוח המשאלות]] צריך לעבוד ולהתמקד עליו במהלך השנה הבאה. אנו מעודדים את כולם להגיש הצעות עד המועד האחרון ב-'''23 ינואר''', או להגיב על הצעות אחרות כדי לעזור לשפר אותן. ההצבעה תתקיים ב-28 ינואר–11 פברואר. צוות פיתוח המשאלות מתמקד בכלים לעורכי ויקימדיה מנוסים. אתם יכולים לכתוב כל הצעה בכל שפה ואנחנו נתרגם אותן עבורכם לאנגלית. תודה, ואנחנו מצפים לראות את ההצעות שלכם! [[User:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]] ([[User talk:SGrabarczuk (WMF)|talk]]) 21:59, 10 בינואר 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGrabarczuk (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGrabarczuk_(WMF)/sandbox/MM/Other_TOP20/he&oldid=22381337 --> == Call for Feedback about the Board of Trustees elections is now Open == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" />:''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Call for Feedback about the Board of Trustees elections is now open|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Call for Feedback about the Board of Trustees elections is now open|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Call for Feedback about the Board of Trustees elections is now open}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' The Call for Feedback: Board of Trustees elections is now open and will close on 7 February 2022. With this Call for Feedback, the Movement Strategy and Governance team is taking a different approach. This approach incorporates community feedback from 2021. Instead of leading with proposals, the Call is framed around key questions from the Board of Trustees. The key questions came from the feedback about the 2021 Board of Trustees election. The intention is to inspire collective conversation and collaborative proposal development about these key questions. There are two confirmed questions that will be asked during this Call for Feedback: # What is the best way to ensure more diverse representation among elected candidates? ''The Board of Trustees noted the importance of selecting candidates who represent the full diversity of the Wikimedia movement. The current processes have favored volunteers from North America and Europe.'' # What are the expectations for the candidates during the election? ''Board candidates have traditionally completed applications and answered community questions. How can an election provide appropriate insight into candidates while also appreciating candidates’ status as volunteers?'' There is one additional question that may be presented during the Call about selection processes. This question is still under discussion, but the Board wanted to give insight into the confirmed questions as soon as possible. Hopefully if an additional question is going to be asked, it will be ready during the first week of the Call for Feedback. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections|Join the conversation.]] Best, Movement Strategy and Governance<section end="announcement-content"/> --[[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] - [[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]] 16:16, 11 בינואר 2022 (IST) </div> == Subscribe to the This Month in Education newsletter - learn from others and share your stories == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> Dear community members, Greetings from the EWOC Newsletter team and the education team at Wikimedia Foundation. We are very excited to share that we on tenth years of Education Newsletter ([[m:Education/News|This Month in Education]]) invite you to join us by [[m:Global message delivery/Targets/This Month in Education|subscribing to the newsletter on your talk page]] or by [[m:Education/News/Newsroom|sharing your activities in the upcoming newsletters]]. The Wikimedia Education newsletter is a monthly newsletter that collects articles written by community members using Wikimedia projects in education around the world, and it is published by the EWOC Newsletter team in collaboration with the Education team. These stories can bring you new ideas to try, valuable insights about the success and challenges of our community members in running education programs in their context. If your affiliate/language project is developing its own education initiatives, please remember to take advantage of this newsletter to publish your stories with the wider movement that shares your passion for education. You can submit newsletter articles in your own language or submit bilingual articles for the education newsletter. For the month of January the deadline to submit articles is on the 20th January. We look forward to reading your stories. Older versions of this newsletter can be found in the [[outreach:Education/Newsletter/Archives|complete archive]]. More information about the newsletter can be found at [[m:Education/News/Publication Guidelines|Education/Newsletter/About]]. For more information, please contact spatnaik{{@}}wikimedia.org. ------ <div style="text-align: center;"><div style="margin-top:10px; font-size:90%; padding-left:5px; font-family:Georgia, Palatino, Palatino Linotype, Times, Times New Roman, serif;">[[m:Education/Newsletter/About|About ''This Month in Education'']] · [[m:Global message delivery/Targets/This Month in Education|Subscribe/Unsubscribe]] · [[m:MassMessage|Global message delivery]] · For the team: [[User:ZI Jony|<span style="color:#8B0000">'''ZI Jony'''</span>]] [[User talk:ZI Jony|^{<span style="color:Green"><i>(Talk)</i></span>}]], {{<includeonly>subst:</includeonly>#time:l G:i, d F Y|}} (UTC)</div></div> </div> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:ZI_Jony/MassMessage/Awareness_of_Education_Newsletter/List_of_Village_Pumps&oldid=21244129 --> ==Question about the Affiliates' role for the Call for Feedback: Board of Trustees elections== Hi All, Thank you to everyone who participated in the Call for Feedback: Board of Trustees elections so far. The Movement Strategy and Governance team suggested another question was still under discussion. As of today, we announce the last key question: '''How should affiliates participate in elections?''' Affiliates are an important part of the Wikimedia movement. Two seats of the Board of Trustees due to be filled this year were filled in 2019 through the Affiliate-selected Board seats process. A change in the [https://foundation.wikimedia.org/w/index.php?title=Bylaws&type=revision&diff=123603&oldid=123339 Bylaws removed the distinction between community and affiliate seats]. This leaves the important question: How should affiliates be involved in the selection of new seats? The question is broad in the sense that the answers may refer not just to the two seats mentioned, but also to other, Community- and Affiliate-selected seats. The Board is hoping to find an approach that will both engage the affiliates and give them actual agency, and also optimize the outcomes in terms of selecting people with top skills, experience, diversity, and wide community’s support. The Board of Trustees is seeking feedback about this question especially, although not solely, from the affiliate community. Everyone is invited to share proposals and join the conversation in the Call for Feedback channels. In addition to collecting online feedback, the Movement Strategy and Governance team will organize several video calls with affiliate members to collect feedback. These calls will be at different times and include Trustees. Due to the late addition of this third question, the Call will be extended until 16 February. [https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Board_of_Trustees/Call_for_feedback:_Board_of_Trustees_elections/Discuss_Key_Questions Join the conversation]. Best, Movement Strategy and Governance --[[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]]) 17:16, 22 בינואר 2022 (IST) == זיהוי אופטי של כתב רש"י עם Tesseract‎ == אימנתי את Tesseract‎ לזהות כתב רש"י: https://gitlab.com/pninim.org/tessdata_heb_rashi אשמח לקבל פידבק ממשתמשים... [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) :תודה על הפרויקט הנפלא. תוכל להסביר יותר איך משתמשים בזה? האם הנתונים לא נשמרים ב-tesseract המקורי, כך ששימוש בו יזהה את האותיות הנכונות גם בכתב רש"י? צריך לעשות משהו מיוחד בשביל זה? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בשבט ה'תשפ"ב • 20:13, 29 בינואר 2022 (IST) ::אולי הכי פשוט להשתמש בממשק גרפי לTesseract‎ כגון זה: https://github.com/manisandro/gImageReader -- {{שכח לחתום|PninimOrg}} == עזרה בהעלאת תכנים == שלום לכולם. פנו אלי בשמו של הרב הפרופסור רקובר בבקשה לסיוע בהעלאת מאמרים / כתבים שלו לויקיטקסט. הוא מוכן לעשות לבד רק מבקש שיסבירו לו איך. יתכן שיהיה יותר פשוט לקבל את התכנים ולהעלות אותם בשבילו. האם מישהו מוכן להרים את הכפפה ולהיות איתו בקשר? בתודה מראש. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 13:38, 30 בינואר 2022 (IST) : ערב טוב אפי. אשמח. נא לקשר בינינו בדוא"ל. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:10, 30 בינואר 2022 (IST) :: תודה רבה. דובי. שלחתי פרטים במייל. הפרופ' מחכה. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 19:05, 30 בינואר 2022 (IST) :::אגב, תוכלו להעזר ב[[ויקיטקסט:הזנה אוטומטית]]. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט בשבט ה'תשפ"ב • 23:27, 30 בינואר 2022 (IST) == Movement Strategy and Governance News – Issue 5 == Hey all, As you may know, I'm a facilitator with a team called [[m:Movement Strategy and Governance|Movement Strategy and Governance]]. We've recently re-designed the Universal Code of Conduct News, and it will now appear as the Movement Strategy and Governance News. I've added some direct links in the shortened version below, if you want to skip right to the subjects for this issue. Please let me know if you have any questions. The Movement Strategy and Governance team is inviting input about the newsletter (past, present, future) at [[m:Talk:Movement Strategy and Governance/Newsletter]]. --[[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]]) 21:16, 31 בינואר 2022 (IST) <section begin="ucoc-newsletter"/><div class="plainlinks"> [[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/5|'''Read the full newsletter''']] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Movement Strategy and Governance/Newsletter/5}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}] ---- :''[[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/5/Global message|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Movement Strategy and Governance/Newsletter/5/Global message}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]''</div> Welcome to the fifth issue of Movement Strategy and Governance News (formerly known as Universal Code of Conduct News)! This revamped newsletter distributes relevant news and events about the [[m:Movement Charter|Movement Charter]], [[m:Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]], [[m:Grants/MSIG|Movement Strategy Implementation grants]], [[m:Board elections|Board elections]] and other relevant [[m:Movement Strategy and Governance|Movement Strategy and Governance]] topics. This Newsletter will be distributed quarterly, while more frequent Updates will also be delivered weekly or bi-weekly to subscribers. Please remember to subscribe [[:m:Special:MyLanguage/Global message delivery/Targets/MSG Newsletter Subscription|here]] if you would like to receive these updates. <div style="margin-top:3px; padding:10px 10px 10px 20px; background:#fffff; border:2px solid #808080; border-radius:4px; font-size:100%;"> *'''Call for Feedback about the Board elections''' - We [[m:Talk:Wikimedia_Foundation_Board_of_Trustees/Call_for_feedback:_Board_of_Trustees_elections/Discuss_Key_Questions|invite you to give your feedback]] on the upcoming WMF Board of Trustees election. This call for feedback went live on 10th January 2022 and will be concluded on 16th February 2022. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/5#Call for Feedback about the Board elections|continue reading]]) *'''Universal Code of Conduct Ratification''' - In 2021, the WMF asked communities about how to enforce the Universal Code of Conduct policy text. The revised draft of the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines|enforcement guidelines]] should be ready for [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Project#Timeline|community vote in March]]. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/5#Universal Code of Conduct Ratification|continue reading]]) *'''Movement Strategy Implementation Grants''' - As we continue to review several interesting proposals, we [[m:Special:MyLanguage/Grants:MSIG|encourage and welcome more proposals]] and ideas that target a specific initiative from the Movement Strategy recommendations. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/5#Movement Strategy Implementation Grants|continue reading]]) *'''The New Direction for the Newsletter''' - As the UCoC Newsletter transitions into MSG Newsletter, join the facilitation team in [[m:Talk:Movement Strategy and Governance/Newsletter|envisioning and deciding on the new directions for this newsletter]]. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/5#The New Direction for the Newsletter|continue reading]]) *'''Diff Blogs''' - Check out the most recent publications about MSG on Wikimedia Diff. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/5#Diff Blogs|continue reading]])</div><section end="ucoc-newsletter"/> == תבנית לפסוקי משלי בן סירא == {{ק|-- הועבר מהדף [[שיחת משתמש:Shalomori123]]}} שלום, [[משתמש:נחום]] הציע שאני אשאל אותך איך מייצרים תבנית חדשה לדף שמכיל את כל הגירסאות של פסוק אחד מספר בן סירא. הרעיון הוא לעצב את התבנית הזאת על דגם התבנית {{תב|דף של פסוק}}. האם תוכל לעזור לי לייצר תבנית כזאת? תודה רבה, [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 23:47, 18 באוקטובר 2021 (IDT) :אני אשמח לסייע במסגרת הזמן שיש לי. בדיוק כתבתי במזנון שאני לא חושב שהתבנית צריכה להתבסס על דף של פסוק. מה אתה חושב? אציין שאני לא ממש מכיר את ספר בן סירא ולכן תצטרך לעזור לי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג בחשוון ה'תשפ"ב • 23:49, 18 באוקטובר 2021 (IDT) ::תודה רבה. החלקים של המקור העברי של ספר בן סירא שקיימים היום נמצאים בכתבי-יד שמכונים "כתב-יד A", "כתב-יד B", וכו', עד "כתב-יד F". גם יש כתב-יד ממצדה, כמה חלקים של כתבי-יד מן מגילת ים המלח, וגירסאות של פסוקים בשוליים של כתבי-היד. עדיין יש כמה וכמה פסוקים שלא קיימים בכלל. הייתי רוצה לעצב תבנית שיתן לקורא את היכולת לקרוא כל גירסה וגירסה של פסוק אחת ליד השנייה ברשימה כמו בתבנית "דף של פסוק". חוץ מזה, אני פתוח לעיצובים אחרים. שוב תודה.[[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 03:05, 19 באוקטובר 2021 (IDT) :::מעניין.. יש גם פירושים ושאר דברים, או שהדף אמור להציג רק את הגרסאות השונות? זה שאלה במה למקד את מרכז הדף ולמשל איזה סוג כותרות לשים. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג בחשוון ה'תשפ"ב • 10:02, 19 באוקטובר 2021 (IDT) ::::ככל הידוע לי, אין פירושים במובן של רש"י על תנ"ך (אולם יש פירושים מן המאה האחרונה). אך, יש כמה תרגומים לעברית בת ימינו, והשערות לגבי הטקסט העברית המלא ולגבי הניקוד. ככל הידוע לי, אלה נמצאים כבר בויקיטקסט (למשל כאן: [[בן סירא]]). גם יש הרבה מידע נוסף באתר "https://bensira.org/". נדמה לי שדף אחד אמור להציג את הגירסאות מן כתבי-יד, מן שוליי כתבי-היד, ואולי גם התרגום והניקוד המומלץ שכבר נמצאים ויקיטקסט.[[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 20:04, 19 באוקטובר 2021 (IDT) :::::שלום לכם. אם הבנתי את המילים '''עדיין יש כמה וכמה פסוקים שלא קיימים בכלל.''' - זאת אומרת שאין אחידות בין הכתבי יד השונים לגבי מיספור הפסוקים? דהיינו מבין הכתבי יד שונים יש מביניהם פסוקים אשר אינם מופיעים בכתבי יד האחרים? אם כך - הרי יהיה בעייתי ליצור דפים לפי פסוקים אשר יציגו את הפסוק המדובר כפי כל נוסח כתב יד. פסוק י' של כתב יד אחד יהיה טקסט אחר מאשר פסוק י' של כתב יד השני. לא?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:17, 19 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::אולי זה נכון (לא יודע), אבל לא הבנתי איך הסקת את זה מתוך מה שנכתב. בכל מקרה אפשר לבחור את החלוקה המקובלת ולהסתמך עליה. זה קורה בעוד ספרים, כמו משנה ורמב"ם. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בחשוון ה'תשפ"ב • 22:21, 19 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::יש חלוקה מקובלת שמשומש באתר "מאגרים" של האקדמיה ללשון העברית (וגם באתר בן סירא, קישור לעיל, ובספרים כמו Pancratius C. Beentjes, The Book of Ben Sira in Hebrew). דוגמה אחת היא פרק ג, פסוקים יח-כא. בכתב-יד C הפסוקים בצורה כזאת: פסוק יח - יש, פסוק יט - חסר, פסוק כ - חסר, פסוק כא - יש. בכתב-יד A הצרוה היא כזאת: פסוק יח - יש, פסוק יט - חסר, פסוק כ - יש, פסוק כא - יש. בשאר כתבי-היד אין את הפסוקים האלו. זאת אומרת שבן סירא פרק ג, פסוק יט לא קיים בעברית. על כל פנים, נוכל ליצור דפים לכל פסוק, גם לפרק ג, פסוק יט עם הערה שהיא עדיין לא קיימת בעברית. למשל, דף של פרק ג, פסוק כ היה נראה ככה: ::::::::::כתב-יד A:כי רבים רחמי אלהים ולענוים יגלה סודו. :::::::ואילו דף של פרק ג, פסוק כא היה נראה ככה: ::::::::::כתב-יד A:פלאות ממך אל תדרוש ומכוסה ממך אל תחקור. ::::::::::כתב-יד C:פלאות ממך אל תחקור ורעים ממך אל תדרוש. :::::::בעיני מה שמסבך את העניין הוא זה שהספר [[בן סירא]] שקיים בויקיטקסט כעת הוא לא מורכב מכל כתבי-היד והוא לא נערך על פי החלוקה לפסוקים שמקובלת היום. הייתי שם את הגירסה המנוקדת של הספר הזה מתחת לכל דף שעליו הוא בהקשר כמו מעין פירוש. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 23:58, 19 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::מצוין. אנסה ליצור תבנית בסיסית עכשיו, כדי שנוכל לעבוד איתה בהמשך. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בחשוון ה'תשפ"ב • 00:33, 20 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::::יצרתי משהו התחלתי בתבנית {{תב|פסוק בבן סירא}}. כרגע עשיתי כאילו כתבי היד יופיעו בדפים מהצורה 'בן סירא/כתב יד x/{פרק}', עם תגי קטע לפסוקים. אתה יכול לשנות את הצורה הזאת בהתאם להחלטתך בחלק מהכת"י או בכולם. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בחשוון ה'תשפ"ב • 00:53, 20 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::תודה רבה. התבנית נראית מתאימה. שיניתי את המאמץ הראשון שלי פה [[משתמש:Editor259/בן סירא ג כא]]. שאלה אחת שיש לי כרגע היא, איך נשלב את גיראסות שוליות לתוך התבנית? למשל, בכתב-יד A יש גירסה בתוך הטקסט לפרק ג, פסוק יד: "צדקת אב לא תמחה ותמור חטאת היא תנתע". בשוליים יש את המילה "תנטע". הייתי מסמן את התופעה הזאת בצורה כזאת: :::::::::::::כתב-יד A:צדקת אב לא תמחה ותמור חטאת היא תנתע. :::::::::::::כתב-יד A (שולי): [צדקת אב לא תמחה ותמור חטאת היא] תנטע. ::::::::::שוב תודה. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 02:07, 20 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::::::צריך לחשוב על דרך. זו תופעה נפוצה מספיק כדי להכניס אותה בכל התבנית או שרק במקרים מסוימים? או רק בכתבי יד מסוימים? :::::::::::בתבנית יש גם ניווט שאתה לא רואה כרגע בגלל שהדף אינו במרחב הראשי. בנוסף, אני מתכנן להוסיף תנאים שיגרמו לכל כתב יד להופיע רק עבור פסוק שבו הוא קיים, ולהוסיף פסקה של קישורים חיצוניים של האתרים שהזכרת קודם. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בחשוון ה'תשפ"ב • 10:26, 20 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::::זה שיש גירסאות שוליות הוא תופעה נפוצה יחסית. לדוגמה, בכתב-יד B, יש גירסאות שונות בשוליים כמעט בכל דף מן הכתב-יד. אפילו פסוק אחד יכול להשתמר גם בגוף של הכתב-יד וגם יותר מפעם אחת בשוליים (ראה למשל פרק מג, פסוק יג בכתב-יד B). ::::::::::::בינתיים, במה אני יכול לעזור במיזם הזה? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 00:23, 21 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::::::::אני יכול לעשות באופן קבוע שאם יש קטע בשם "{מספר הפסוק} שוליים" זה יופיע בדף. אני חושב שהעבודה המרכזית שלך היא להעלות את החומר כך שבאמת יופיעו הדברים. לפחות באותו פסוק שאנחנו בודקים כפיילוט (ג כא). הבנת את הפורמט שבו צריך להעלות את הדברים? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו בחשוון ה'תשפ"ב • 00:46, 21 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::::::אני אשמח להעלות את התוכן. אני לא בטוח לגבי הפורמט. האם תוכל לתת דוגמה של קוד המקור לדף הפיילוט? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 02:50, 21 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::::::::::כבר קודם הצעתי לך לשנות את המבנה לפי ההבנה שלך והנוחות שלך. מה שכרגע עשיתי, זה שיש דף לכל כת"י על כל פרק שנקרא "בן סירא/כתב יד x/פרק y" וממנו הדף של הפסוק שואב את התוכן בעזרת [[ויקיטקסט:תגי קטע|תגי קטע]]. אם אתה חושב שזה צריך להיות אחרת את מוזמן להציע או לשנות בעצמך... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו בחשוון ה'תשפ"ב • 12:26, 21 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::::::::יצרתי דף ל"בן סירא/כתב יד A/ג" ([[בן סירא/כתב יד A/ג]]) ול"בן סירא/כהנא/ג" ([[בן סירא/כהנא/ג]]) דרך דף הפיילוט ([[משתמש:Editor259/בן סירא ג כא]]). איפה יש לשים את התגי קטע? תודה רבה. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 14:51, 21 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::::::::::::כמו שעשיתי. כשהחומר יועלה במלואו, אני אוכל לעשות את זה באופן אוטומטי, אז אתה לא צריך ליצור את התגים ידנית. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו בחשוון ה'תשפ"ב • 15:32, 21 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::::::::::תודה. אני אתחיל להעלות את כתב-יד A. החלוקה לפסוקים במהדורת כהנא קצת שונה מן החלוקה המקובלת היום, אז בן סירא ג, כא לפי החלוקה הנוכחית היא ג, יט במהדורת כהנא. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 17:03, 21 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::::::::::תיקנתי את הפסוק ממהדורת כהנא שמופיע בדף של ג, כא. גם העליתי את החומר לפסוקים יח-כד. סימנתי ב[[בן סירא/כהנא/ג]] את החלוקה המקובלת ליד החלוקה במהדורתו של כהנא. יש עוד חומר בדף זה: [[ויקיטקסט:בן סירא]]. נדמה לי שכדאי להעלות את כל התרגומים שמצוטטים בדף הזה. גם יש חומרים כאן [[ביאור:בן סירה א]], אבל כנראה הביאור והקלדת הפשיטתא לא הסתיים. מה אתה חושב לגבי איסוף כל החומרים האלו בדפים של פסוקי בן סירא? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 22:55, 21 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::::::::::::::טוב שהערת את תשומת לבי. לגבי העבודה על מהדורת כהנא, כיוון שיש את כל החומר כבר בוויקיטקסט יהיה קל לפצל את דפי הפרקים לדפים מהצורה שיצרנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז בחשוון ה'תשפ"ב • 23:06, 21 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::::::::::::סיימתי להקליד את כל מה שקיים בכתבי יד מפרק ג (הכל מכתב יד A וכתב יד C). יש לציין כמה עניינים לגבי הפורמט. (1) בפסוק ג,ו למשל, איך נציין מלים חסרים? כעת שמתי הערתי בתוך הטקסט. (2) בפסוק ג,יד יש גירסה שולית שמופיעה באותה שורה של הגירסה שבגוף הכתב יד. נצטרך לחשוב על איך לעצב את המצב הזה. (3) בדף [[בן סירא/כתב יד A/ג]] יש כמה דברים שהייתי רוצה לתאר בהערות שוליים. אולי יש לשים קטע בסוף הדף עם "הערות של ויקי-עורכים" או משהו מעין זה. (4) יש סימן מיוחד שמסמן הערה שולית כמו סגול הפוך (ראה ג,יד בכתב יד A). איך מקלידים אותו בויקיטקסט? הסימן מופיע בין שתי אותיות בכתב יד, אז נצטרך לבחור באיזה אות להקליד אותו בויקיטקסט. (5) בפסוק ג,כ, בכתב יד A, יש קו במילה "יגלה" הראשונה. לא מצאתי דרך לכתוב את המילה ככה, אז כעת הקלדתי את המילה פעמים בלי הקו. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 07:16, 22 באוקטובר 2021 (IDT) {{שבירה|::::::::::::::::::::}} :1. אפשר באמצעות סימון מוסכם, כגון שלוש נקודות, בתוך סוגריים או בלי סוגריים. :2. באמצעות תג קטע נוסף <nowiki><קטע התחלה=יד שוליים/></nowiki> :3. אתה יכול להשתמש בהערות שוליים רגילות, אם יש הערות הם יופיעו למטה אוטומטית. אפשר להוסיף גם פסקה, אבל היא תופיע גם כשאין הערות. :4. אם אתה חושב שעדיף לשמור על הצורה המקורית, אולי אפשר להשתמש בסגולתא של טעמי המקרא. לדעתי עדיף להשתמש בהערות שוליים רגילות. :5. לא הבנתי. :6. אני עושה עכשיו כמה שינויים בתבנית, אשמח שתביע את דעתך. :-- [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בחשוון ה'תשפ"ב • 22:45, 23 באוקטובר 2021 (IDT) ::תודה רבה על התשובות ועל השינויים בתבנית. הציון היחיד שלי כרגע הוא זה שיש לחשוב על דרך לנווט מעבר לפערים בטקסטים המקוריים. למשל, כעת אין דרך לנווט מפסוק ג,ו לפסוק ג,ח כי אין ג,ז בכ"י. יש אותו פער בניווט בין פסוק ג,יח ופסוק ג,כ. לגבי תשובתך לשאלתי (2), אשמח לשים תג קטע נוסף. מה התג קטע המתאים? לגבי שאלה (3), רציתי לשאול איך כותבים strikethrough בתוך מילה? שוב תודה רבה. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 05:18, 24 באוקטובר 2021 (IDT) :::ניסיתי לייצר דף לפסוק ד,א, אך הדף ההוא נמצא כאן [[משתמש:Editor259/בן סירא ג לב]]. איך אוכל לתקן את שם הדף? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 05:38, 24 באוקטובר 2021 (IDT) ::::1. אפשר להשתמש בפרמטר "הבא" ואז ההפניה בניווט תשתנה. ::::2. כתבתי אבל משום מה זה לא הופיע. סידרתי את זה עכשיו. ::::3. לא מכיר את הביטוי באנגלית, אבל אם אתה מתכוון לסגולתא אז זה פשוט להקליד את התו הזה (אני לא יודע באיזה מקלדת אפשר לממוא אותו, אולי כדאי לשאול את Dovi). ::::4. באמצעות האפשרות של "העברה" (מופיעה בראש הדף. ליד ה"עריכה" יש "עוד" ואם לוחצים עליו אפשר להעביר). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בחשוון ה'תשפ"ב • 09:46, 24 באוקטובר 2021 (IDT) :::::- שיניתי את תגי הקטע גם בדף [[בן סירא/כתב יד A/ג]], אך כפי שנזכרת, עדיין הגירסאות נמצאות באותה שורה ב[[משתמש:Editor259/בן סירא ג יד]]. :::::- סידרתי את הדף [[משתמש:Editor259/בן סירא ד א]], כך שאפשר לנווט מפסוק ג,לא לפסוק ד,א, אבל אי אפשר לנווט אחורה מן דף הפסוק ד,א משום מה. איך אוכל לתקן את זה? :::::- פסוק ד,י מורכב מזוג של שורות והייתי רוצה לעצב אותם ככה: ::::::(ד,י שורה א') היה כאב ליתומים ותמור בעל לאלמנות ::::::(ד,י שורה ב') ואל יקראך בן ויחנך ויצילך משחת :::::האם יש דרך לעצב את פסוק ד,י בדף [[בן סירא/כתב יד A/ד]] כך שהפסוק יופיע בשורות בדף הפסוק שלו? :::::- אני מקליד את הטקסט מחדש, ישירות מן סריקות של הקלף. הייתי רוצה לוודא את מה שהקדלתי כי לפעמים יש אותיות או מלים שקשים לקרוא מן הקלף. מה המקום בויקיטקסט המועדף לבקש שמשהו אחר יבדוק את ההקלדה (גם יש כמה מלים שצריכים להידבק בדף [[בן סירא/פשיטתא/ג]])? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 06:29, 25 באוקטובר 2021 (IDT) ::::3. {{א|Editor259}}, סטקרייק-ת'רו עושים עם האות s בתוך סוגריים מעויינות: <s>ככה</s>--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:36, 24 באוקטובר 2021 (IDT) :::::תודה רבה. תיקנתי את ההקלדה כך שהיא נראית עכשיו כמו שיש בכתב יד ([[משתמש:Editor259/בן סירא ג כ]]). [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 06:29, 25 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::לגבי השוליים, אין לי מושג מה היה, אבל שיניתי את השם של הקטע וזה תוקן. לגבי הקישור אחורה, זה היה חוסר בתבנית עצמה, אז אחרי הרבה עבודה אני חושב שעכשיו זה עובד. לגבי השורות, אני לא יודע על דרך לעשות את זה עם קטעים אבל אולי אפשר עם noinclude ו-includeonly. לגבי ההגהה, אתה יכול לבקש מתורמים פרטיים אם אתה מעוניין שהם יעברו, או לשים תבנית כמו {{תב|לשפר}} (וכנראה שאף אחד לא יעבור על זה, לפחות בשנים הקרובות) [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ט בחשוון ה'תשפ"ב • 13:50, 25 באוקטובר 2021 (IDT) :::::איך אוכל לשים קו מעל אות (דהיינו "rafe")? למשל, בפסוק [[בן סירא ד כא]], יש קו כזה מעל התי"ו במילה "בשאת" בכתב יד. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 06:34, 26 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::תעתיק מכאן ותדביק: ֿ ::::::--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:16, 26 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::תודה רבה. העתקתי את הסימן ושמתי אותו בתעתיק של הכתב יד, אבל הוא מופיע כרגע ליד התי"ו ולא מעליו. איך אוכל להזיז את הניקוד למקום המתאים? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 15:20, 26 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::יש שם רווח מיותר בין הת' לסימן, שצריך למחוק.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:55, 26 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::::כאן [[בן סירא/כתב יד A/ד]] בקוד המקור אין רווח בין התי"ו לסימן, אז לא הצלחתי להזיז את הרפה. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 17:39, 26 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::הרגע הצלחתי לתקן את זה. שוב תודה על ההצעה לעיל. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 18:29, 26 באוקטובר 2021 (IDT) :::::ב[[בן סירא ו יד]], בגירסה של הדף במחשב כתוב "מצא הוא הוא" בסוף הפסוק בכתב יד C. בדף [[בן סירא/כתב יד C/ו]] כתוב "מצא הוא הון". משום מה הכתיב הנכון לא מופיע בדף של הפסוק. שמתי לב שהבעיה הזאת לא מופעיה בגירסה של הדף בטלפון. האם מדובר בתקלה שאפשר לתקן, או רק עיכוב והכתיב ייתקן בעצמו? תודה. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 18:18, 28 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::אני לא יודע. זה מאוד מוזר. אני נוטה לאופציה השניה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג בחשוון ה'תשפ"ב • 18:38, 28 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::זה נובע מזה שזיכרון המטמון לא מעודכן. ניתן לחכות שזה יסתדר לבד, או "לרענן" את הדף (לערוך ולהוסיף רווח במקום שאיננו ניכר).--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:10, 28 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::(1) איך שמים "new-line character" בתוך קוד המקור? למשל, בדף [[בן סירא יא ג]] מופיע כרגע בקטע של כ"י B: :::::::::קטנה בעוף דבורה \ וראש ת[נ]ו[ב]ות פריה:אליל בעוף דבורה \ וראש תנובו[ת פרי]ה: ::::::::כנראה מדובר בשתי גירסאות של פסוק יא, ג באותו כ"י, אז כדאי לקרוא אותו ככה: :::::::::קטנה בעוף דבורה \ וראש ת[נ]ו[ב]ות פריה: :::::::::אליל בעוף דבורה \ וראש תנובו[ת פרי]ה: ::::::::יש אותה בעיה בדף [[בן סירא יא ד]] וכמה דפים אחרים. ::::::::(2) יש גירסה שולית בכ"י B של פסוק י, כב (ראה כאן: [[בן סירא/כתב יד B/י]]), אבל הגירסה הזאת לא מופיעה בדף [[בן סירא י כב]]. האם יש דרך לתקן את הבעיה הזאת? ::::::::תודה רבה, [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 18:32, 21 בנובמבר 2021 (IST) :::::::::לגבי 1, זה נפתר בשינוי שעשיתי שכללתי את השורות הנוספות בתוך הקטע, אבל זה לא נראה טוב עכשיו. אני צריך לפתור את זה אחר כך. דרך שבטוח תעבוד זה להכליל את {{תב|ש}} בתוך תגי includeonly. אם לא הבנת מה אמרתי אז לא משנה. :::::::::לגבי 2, נכון, עשיתי שיש שוליים רק לכת"י A. עכשיו הוספתי ל-B. האם צריך להוסיף גם לאחרים? דרך אגב, לא יכול להיות שיש שוליים ואין מקורי, נכון? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב • 18:45, 21 בנובמבר 2021 (IST) ::::::::::תודה רבה. ::::::::::- 1. הצלחתי לשים שורה חדשה עם התבנית "ש", אבל צריך לשים עוד רווחים בהקלדה (כאן: [[בן סירא יא ד]]). האם יש דוגמה לאיך להשתמש בתגי includeonly יחד עם תבנית "ש"? ::::::::::- 2. כרגע אני לא יודע אם יש גירסאות שוליות בלי מקור בגוף של הכ"י. ::::::::::שוב תודה, [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 18:57, 21 בנובמבר 2021 (IST) :::::::::::1. <nowiki>מה שהתכוונתי זה לעשות <includeonly>{{ש}}</includeonly> כדי שזה לא יקלוט אותו בדף של הפרק אלא רק בדף של הפסוק. אבל אולי יותר נכון לעשות שה{{ש}} יופיע גם בדף הפרק ולא לכתוב את אות הפסוק בשורה הבאה, וכך הכל יכנס בתוך אותם תגי קטע, יחד עם ירידת השורה, ולא יווצרו בעיות. </nowiki> :::::::::::לא הבנתי מה אתה מתכוון שצריך עוד רווחים. :::::::::::2. אם יהיה דבר כזה תעדכן אותי כי כרגע אם אין רגיל ויש שוליים זה פשוט לא יופיע. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב • 23:54, 21 בנובמבר 2021 (IST) ::::::::::::1. כרגע בדף [[בן סירא יא ד]] יש רווח שהוא בגודל של כמה אותיות לפני המילה "במעוטף", כך שהמילה הזאת לא מיושר עם המילה "בעוטה" בשורה השנייה. הייתי רוצה לעצב את השורות כך שהן יופיעו במקביל לחלוטין. כמו כן, הייתי רוצה להזיח את השורה המקוטעה " י \ ונעלם מאנוש פעלו" כך שהיא תופיעה במקביל לחלקים השניים של שתי השורות הראשונות. ::::::::::::תודה רבה, [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 04:04, 22 בנובמבר 2021 (IST) :::::::::::::הבנתי את הבעיה הראשונה, אנסה לפתור יותר מאוחר. בפסוק המקוטע אני חושב שאין דרך לעשות את זה מערכתית ובכל מקרה כזה תצטרך להזיח בדף המקור עד שזה יצא טוב. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב • 12:56, 22 בנובמבר 2021 (IST) ::::::::::::::עשיתי את זה עכשיו. אמנם מאוחר אבל עדיף מאשר אף פעם... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' באדר א' ה'תשפ"ב • 22:20, 3 בפברואר 2022 (IST) :::::::::::{{א|Editor259}}, אם תרצה אני יכול ליצור את דפי הפסוקים אוטומטית בעזרת בוט. רק שבשביל זה אשמח שתעשה לי רשימה של כמה פסוקים יש בכל פרק. הכי טוב בפורמט כזה [1, 2, 3, 4...] כאשר המספרים הם מספר הפסוקים בפרק א', בפרק ב' וכו'. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה בכסלו ה'תשפ"ב • 21:56, 28 בנובמבר 2021 (IST) :::::::::::::::תודה רבה. האם תהיה בעיה אם יש פסוק שאינו קיים בכ"י העברי? למשל, אין פסוק יא,כו בעברית. האם הפורמט יהיה [3,2,1...24, 25, 27, וכו'] בלי להזכיר מספר 26? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 20:29, 29 בנובמבר 2021 (IST) ::::::::::::::::התכוונתי אחרת, שברשימה יהיו מספרי הפסוקים של כל פרק, נגיד [23,34,14,42] ולא מספרים לפי סדר. יוצאי דופן אולי תסדר ברשימה נפרדת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ו בכסלו ה'תשפ"ב • 00:53, 30 בנובמבר 2021 (IST) :::::::::::::::::אוכל לומר כעת שיש בפרקים יג-טו פסוקים במספרים אלו: [26, 27, 20]. כמה פרקים אחרי טו עלולים להיות מסובכים מכיוון שיש תוכן חסר בטקסט הקיים בעברית, אז אוכל לעדכן אותך בנושא הזה. סיימתי להקליד את רוב רובם של פרקים ג-יא והתחלתי להקליד את פרק יב לפי פסוק. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 03:51, 30 בנובמבר 2021 (IST) :::::::::::::::כתב יד A כולו הוקלד. הייתי רוצה להעביר את הערותיי מן הפורמט שבו הם נמצאים לתבנית של הערות שוליים. האם יש תבנית מועדף לזה? תודה, [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 16:08, 26 בדצמבר 2021 (IST) :אם אתה רוצה, אתה יכול לשלב את ההערות במהלך הטקסט עם {{תב|הערה}}, ואז להציב בסוף הטקסט כולו תבנית {{תב|הערות שוליים}} וזה יציג שם אוטומטית כל ההערות במקום המקום בו הן כתובות. :לחילופין, ניתן לסמן את מקום ההערות עם {{תב|שוליים}}, והסימנים יקשרו להערות עצמן, אותן תשים בסוף הטקסט עם תבניות {{תב|שולייםלמטה}} לפני כל הערה. שים לב שבאופציה זו ההערות לא יוכללו אוטומטית אם תכליל את הטקסט של דף אחד או קטע מתוכו בדף אחר. :אני לא יודע אם מה שכתבתי היה מספיק ברור, מקווה שהבנת. אם לא, תבקש ואנסה להבהיר.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:41, 26 בדצמבר 2021 (IST) ::תודה רבה. העברתי את ההערות לשוליים בדף [[בן סירא/כתב יד A/טז]]. האם הפורמט שם בצורה המועדפת? אם כן, אני אעביר את שאר הדפים הרלוונטים לפורמט כזה. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 04:37, 27 בדצמבר 2021 (IST) :::זה נראה לי בסדר גמור. חזק ואמץ!--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:47, 27 בדצמבר 2021 (IST) ::::לגבי פרקים שאין נשאר מהם אף תוכן בעברית, ביססתי את הדפים על הטקסט של הפשיטתא (למשל פרק יז). המספרים של הפסוקים וכתוצאה מכך, שמות של הדפים, מבוססים על המספרים שנמצאים באתר "The Comprehensive Aramaic Lexicon Project" (האתר כאן http://cal.huc.edu/, ואפשר לנווט מדף הבית לפשיטתא). לפני שאתחיל לייצר את הדפים לפסוקים מפרק א, הייתי רוצה לוודא שבחירה הזאת למספרי הפסוקים מקובל על כולם. כבר התאמתי את מספר הפסוקים בפרק יז לאלה שנמצאים באתר CAL. המספרים של הפסוקים שקיימים בעברית מתאימים לאלה שנמצאים באתר "מאגרים" של האקדמיה ללשון העברית ולאלה שנמצאים באתר (https://bensira.org/). מה דעתכם? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 21:46, 5 בינואר 2022 (IST) :::::לי נראה עדיף להיצמד למה שמקובל באקדמיה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:53, 5 בינואר 2022 (IST) ::::::איפה שיש אפשרות לכך הדפים מתאימים למה שמקובל באקדמיה. הבעיה צצה רק כעת בפרקים א, ב, יז, ורוב יח. לא ידוע לי אם יש באקדמיה פיסוק מועדף לפרקים האלה. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 22:03, 5 בינואר 2022 (IST) :::::::אם כך, לדעתי תעשה כהבנתך, אתה כאן המומחה בנושא. [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 00:09, 6 בינואר 2022 (IST) ::::::::אני מסכים עם נחום שאתה המומחה והעורך הראשי של הפרויקט. אגב, כיוון שאתה מתכוון להתחיל מפרק א', אני חוזר על ההצעה שלי שפשוט תכתוב לי כמה פסוקים יש בכל פרק ובוט ייצר אוטומטית את דפי הפסוקים הבודדים. עדיף שתתעסק בעבודות יותר מהותיות כמו העתקת כתבי היד והצבת תגי קטע בהם, מאשר העבודה השחורה של יצירת דף דף עבור פסוקים פרטיים שבהם גם ככה נמצאת אותה תבנית... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ד' בשבט ה'תשפ"ב • 02:20, 6 בינואר 2022 (IST) :::::::::בפרקים [1,2], מספרי הפסוקים הם [30,18], אך נצטרך למחוק כמה דפים מאלה שהבוט יצור כי, למשל, בפרק א' התרגום הסורי מדלג מפסוק כ' עד פסוק כ"ח. הנה מספרי הפסוקים לפי פרק עד פרק ל': :::::::::פרקים = [19,20,21,22,23,24,25,26,27,28,29,30] :::::::::מספרים = [30,31,27,27,27,33,26,29,30,26,28,25] :::::::::האם נוכל להתחיל עם הבוט בזה? אני אוכל להעלות את המספרים של פרקים לא-מא בזמן אחר. תודה רבה, [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 16:52, 10 בינואר 2022 (IST) ::::::::::מצוין. אשתדל לכתוב את הבוט היום בערב. בינתיים זה לא מעכב את העבודה שלך על המהדורות עצמם, הם פשוט יופיעו בדפי הפסוקים ברגע שהבוט ייצור אותם. בנושא של פרק א', האם אין שום מהדורה (כולל תרגומים) שבה יש פסוקים כ'-כ"ח? אם כן מאיפה יודעים על קיומם של אותם פסוקים ומה הרלוונטיות שלהם אלינו? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשפ"ב • 18:29, 10 בינואר 2022 (IST) :::::::::::הבוט רץ. לדעתי יצא טוב. אם אתה רואה תקלה תודיע לי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשפ"ב • 02:07, 11 בינואר 2022 (IST) ::::::::::::תודה רבה. העבודה של הבוט נראית טובה. לא מצאתי דפים לפרקים א-ב. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 18:12, 11 בינואר 2022 (IST) :::::::::::יש פסוקים כא-כח בכתבי יד היווניים, אך לא בתרגום הסורי. ככל הידוע לי, התרגומים היוונים הם הבסיסים ההיסטורים למספרים של הפסוקים, אז עד היום המנהג הוא לתת לפסוקים את המספרים של המקבילים בכתבי יד היווניים. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 18:11, 11 בינואר 2022 (IST) ::::::::::::נכון, לא עשיתי לפרקים א-ב, כי חיכיתי לתשובה השניה. לפי דבריך אני מבין שלא צריך למחוק, כי יש לנו באתר גם תרגומים של התרגום היווני, או לפחות עתידים להיות, או לפחות אנחנו מקווים שיהיו, אז נצטרך מתישהו את הדפים לפסוקים אלה... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ"ב • 23:39, 11 בינואר 2022 (IST) :::::::::::::שוב תודה רבה. הנה מספרי הפסוקים לפי פרק מפרק ל"א עד פרק מ'. ::::::::::::::פרקים = [31, 32, 33, 34, 35, 36, 37, 38, 39, 40] ::::::::::::::מספרים = [31, 24, 33, 31, 26, 31, 31, 34, 35, 30] [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 17:08, 13 בינואר 2022 (IST) ::::::::::::::{{בוצע}}. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ב בשבט ה'תשפ"ב • 18:48, 13 בינואר 2022 (IST) {{ק|--- סוף העברה}} :תודה רבה. הנה מספרי הפסוקים לפי פרק מפרק מ"א עד פרק נ"א שהוא סוף הספר. :פרקים = [41, 42, 43, 44, 45, 46, 47, 48, 49, 50, 51] :מספרים = [22, 25, 33, 23, 26, 20, 25, 25, 16, 29, 30] [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 18:30, 7 בפברואר 2022 (IST) ::רץ כעת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' באדר א' ה'תשפ"ב • 20:46, 7 בפברואר 2022 (IST) :::בנוסף, רציתי להציע לך לוותר על הוספת תגי קטע ידנית, כמו מה שעשית עכשיו על פרק א בתרגום פרנקל. אתה יכול להוסיף רק את הסוגריים המרובעות של הפסוק המותאם למהדורתנו, והבוט יעבור על זה ויוסיף תגי קטע. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' באדר א' ה'תשפ"ב • 20:49, 7 בפברואר 2022 (IST) ::::(1) תודה רבה. סיימתי לשים את הסוגריים המרובעים בפרק א בתרגום פרנקל, ואתחיל לשים את מספרי הפסוקים למהדורתנו בסוגריים מרובעים בפרקי הפשיטתא. ::::(2) הייתי רוצה לשים הערות לכל פעם ופעם שספר בן סירא מצטט פסוק מן התנ"ך. למשל, בפסוק נא, ב (שנמצא כאן כעת: [[בן סירא/כתב יד B/נא]]) הצירוף "שטי כזב" מופיע. נדמה לי שמדובר בציטוט מ[[תהלים מ ה]]. האם יש לשים הערה שמפנה את הקורא לפסוק ההוא בספר תהלים? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 16:44, 8 בפברואר 2022 (IST) :::::לעניות דעתי לא. גם במקרא עצמו (ולהבדיל, בברית החדשה ובקוראן) יש מקומות שמשתמשים במטבעות לשון שמקורן בספרים אחרים במקרא. זה לא בדיוק ציטוט ואין לדעתי מקום לציין זאת במהדורתנו, שאיננה מיועדת לדעתי להיות מדעית או מחקרית. אבל אם אתה סבור אחרת, אתה מוזמן להוסיף הערה בכל מקום שהסגנון מעיד לדעתך על שאילת ביטויים ומטבעות לשון.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:01, 8 בפברואר 2022 (IST) ::::::אני חושב שזה יכול להוסיף. אם לדעתך זה מפריע ברצף הקריאה, אפשר להוסיף בתחתית הדף הערה ידנית שאין לה הפניה מהטקסט. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ח' באדר א' ה'תשפ"ב • 21:56, 8 בפברואר 2022 (IST) :::::::{{אגודל למעלה}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:10, 8 בפברואר 2022 (IST) ::::::::מכיוון שאולי אי אפשר לדעת אם מדובר בציטוט באופן פורמלי או מטבע לשון, השארתי את ההקלדה כמות שהיא בלי הערה. ::::::::בפסוק [[בן סירא יא ח]], הייתי רוצה לבדוק אם בכ"י מדובר בטעמים כאלה "אַל־תָשִי֥בֿ דָ֭בָֿר טֶ֣רֶם תִשְמַ֑ע" או כאלה "אַל־תָשִי֣בֿ דָ֭בָֿר טֶ֥רֶם תִשְמַ֑ע", או אולי בטעמים אחרים מתחת למילה "תשיב" ומתחת למילה "טרם". צילום של הכתב יד נמצא כאן: https://bensira.org/images/Manuscripts/A/A_IV_Recto.jpg. האם יש דרך לבקש עזרה בויקיטקסט בעניין הזה? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 17:06, 9 בפברואר 2022 (IST) :::::::::לא הבנתי את השאלה, הטעמים בשני המקרים נראים לי זהים. בכל מקרה, הטעמים הם מונח מתחת ל"תשיב" ומתחת ל"טרם". כך חייב להיות לפי כללי הטעמים וכך נראה לי גם בכת"י.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:31, 9 בפברואר 2022 (IST) ::::::::::תודה רבה. היה נדמה לי שאולי יש מרכא מתחת למילה "תשיב". גם לא ברור לי מה הטעמים במילים "ובתוך שיחה" באותו פסוק. האם יש מתג בת"ו של "ובתוך", רביעי בחי"ת של "שיחה", ועוד טעם מעל הה"א של "שיחה"? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 23:44, 9 בפברואר 2022 (IST) :::::::::::הטעמים הם: :::::::::::{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא|18}} :::::::::::ובת֥וך ש֝יח֗ה (מרכא בתי"ו, גרש מוקדם בשי"ן, רביע בחי"ת) :::::::::::{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף}} :::::::::::מעל הה"א יש סימן רפה. :::::::::::--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 04:49, 10 בפברואר 2022 (IST) ::::::::::::תודה רבה. שמתי את הטעמים במקומם. האם תוכל לבדוק גם את פסוקים יא,ו-ז? במיוחד בפסוק ו, הטעמים ב-"רבים נשאים", "יחד", ו-"נתנו" לא ברורים לי. שוב תודה. ::::::::::::קצת קשה לקרוא את הדל"ת ב-"יחד" בפסוק [[בן סירא יא ו]] בכ"י A. למרות זאת, נדמה לי שיש סימן רפה מעל הדל"ת במילה "יחד" (או לפחות ניתן לראות התחלת סימן רפה). האם לדעתך זה נכון? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 06:42, 10 בפברואר 2022 (IST) :::::::::::::"רבים" מוטעם במונח, "נשאים" בדחי, "יחד" מוטעם ברביע מוגרש (רביע מוקדם וגרש, שניהם מעל האות יו"ד), ולדעתי "נתנו" מוטעם בסילוק (זהה למתג בצורתו), למרות שאיננו המלה האחרונה בפסוק. הסופר החשיב את טעם הסילוק במקרה זה כמתייחס לכל חלק המשפט "וגם נכבדים נתנו ביד". :::::::::::::יש לדעתי סימן רפה מעל הדל"ת ב"יחד". :::::::::::::האם זהו כתב היד היחיד שבו יש טעמי אמ"ת בבן-סירא?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:10, 10 בפברואר 2022 (IST) ::::::::::::::שוב תודה רבה. נדמה לי שהמילה האחרונה שטעמו עדיין לא בטוח הוא "תַזִיף" ב[[בן סירא יא ז]]. יש טעם מעל הזי"ן ויש נקודות מעל היו"ד. לא ברור לי מה הסימנים האלה. ::::::::::::::טעמי מקרא מופיעים לפחות בכ"י D, כאן: [[בן סירא לז ג]]. לא ידוע לי אם מדובר בפסוק הזה בטעמי אמ"ת בפרט. הכ"י כאן: https://bensira.org/images/Manuscripts/D/D_II_Recto.jpg. האם לדעתך הטעמים בהקלדה מדויקים? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 16:24, 10 בפברואר 2022 (IST) :::::::::::::::הסימנים מעל הזי"ן והיו"ד במילה תזיף אינם טעמים. זה נראה כמו "ניקוד עליון", כלומר ניקוד בבלי. הטעם היחיד במילה הזו הוא הסילוק שתחת הזי"ן. :::::::::::::::הטעמים בכת"י D לז, ג הם בהחלט טעמי אמ"ת שכן מופיע בהם "דחי". ההקלדה נראית בסדר למעט העובדה שה"טרחא" במילה "פני" צריכה להיות תחת הנו"ן ולא תחת היו"ד (גם אם הסופר בכת"י סימן אותה בפועל תחת היו"ד, זה רק בגלל שלא היה לו מקום תחת הנו"ן). בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:00, 10 בפברואר 2022 (IST) ::::::::::::::::תודה רבה. תיקנתי את הטעמים בפסוק יא,ז ופסוק לז,ג. לגבי ניקוד הבבלי, נדמה לי שיש ציריה בבלי מעל היו"ד ב"תזיף" בפסוק יא,ז ומעל הדל"ת במילה "כדי" בפסוק [[בן סירא יא יא]] (בשורה העליונה כאן: https://bensira.org/images/Manuscripts/A/A_IV_Verso.jpg). כנראה יש "מיקפץ פומא" או "מיפתח פומא" מעל הזי"ן ב"תזיף". לדעתך איזה מהם הוא נכון, ואיך מקלידים אותם? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 19:11, 10 בפברואר 2022 (IST) :::::::::::::::::זה נראה לי כמו מיקמץ פומא בתזיף. לא נראה לי שיש דרך להקליד את זה, אלא אם ביום מן הימים יתווספו הסימנים הללו ליוניקוד.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:19, 10 בפברואר 2022 (IST) [[משתמש:Editor259|Editor259]], אני לא עוקב כל כך אחרי ההוספות שלך ולא יודע איפה לעבור עם הבוט... אם אתה רוצה שזה יהיה מסודר אני ממליץ שתשים קישורים לדפים שצריכים תגי קטע בדף [[משתמש: shalomori123/קישורים לבוט]]. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ז באדר א' ה'תשפ"ב • 12:41, 18 בפברואר 2022 (IST) :[[משתמש:shalomori123|shalomori123]], תודה רבה. שמתי קישורים בדף הטיוטה לכמה פרקים בתרגום פרנקל ובפשיטתא שכבר מסומנים בסוגריים מרובעים כמו שצריך. בכמה מהם, כבר יש תגי קטע לחלק מן הפסוקים. אעדכן את הרשימה בהתאם. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 20:43, 20 בפברואר 2022 (IST) ::הבוט יודע לדלג אם הקטע כבר קיים. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ' באדר א' ה'תשפ"ב • 22:15, 20 בפברואר 2022 (IST) :::1. תודה רבה. לפעמים מספר הפרקים שנמצא בתרגום הארמי לא מאתים למספר הפרקים שבו משתמשים היום. למשל, ניתן לראות בדף [[בן סירא/פשיטתא/כו]] ובדף [[בן סירא/פשיטתא/כז]] שפסוק כו,כט מופיע פעמיים. הייתי רוצה לציין את התופעה הזאת לצורך הבוט. :::2. בתרגום הארמי יש סימן מסיום לסוף פיסקה שמופיע בכמה וכמה מקומות ומועיל למי שקורא. האם יש סימן מועדף לסמן סוף פסקה במהדורתינו, כך שיראו אותו בדפי הפסוקים? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 23:15, 3 במרץ 2022 (IST) ::::1. אני חושב שזה לא יעבוד גם מבחינת התבנית, אז אולי צריך להעביר את החומר לדף המתאים לפי מהדורתנו ולציין שם את ההערה. ::::2. לא יודע אם יש נפק"מ בין סוף פיסקא לסוף פסוק בדפים שהם גם ככה של פסוק אחד... אבל מה שתחליט. ::::3. הרצתי את הבוט, ונראה שיש לו הרבה פוטנציאל לטעות בדפים האלה, במיוחד במקרים מסובכים שיש כמה פסוקים לאותו פסוק או שיש פסוקים שאין בהם תוכן... אז מלבד זה שזה יועיל לי כדי לתקן את הבוט, לא יודע כמה זה יועיל לך... תעבור על העריכות ותחליט אם עדיף לך לתקן את מה שנעשה או לשחזר ולעשות מחדש. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ד' באדר ב' ה'תשפ"ב • 01:15, 7 במרץ 2022 (IST) :::::1. לגבי הבוט, התחלתי לעבור על הדפים שהיו ברשימה ב[[משתמש:Shalomori123/קישורים לבוט]]. הבוט עבד כמצופה ברוב המקרים. אני גם אוכל לשים את תגי הקטע ידנית. :::::2. האם יש דרך להראות בדף פסוק כלשהו את דפים מויקימילון שמכילים קישורים לדף ההוא? :::::תודה רבה, [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 23:06, 9 במרץ 2022 (IST) ::::::1. כן, אבל צריך לעבור ולתקן אחרי הבוט, שזה אומר שהוא לא עושה את עבודתו. מה שאתה מעדיף, אם עדיף לך לעבור אחרי הבוט אתה יכול להמשיך לשים קישורים, ואם אתה רוצה להציב תגי קטע ידנית אז כרצונך. ::::::2. אני לא מכיר דרך לעשות את זה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' באדר ב' ה'תשפ"ב • 17:03, 10 במרץ 2022 (IST) :[[משתמש:shalomori123|shalomori123]], התחלתי את הקלדת הכ"י ממצדה כאן [[בן סירא/מצדה/מד]], אבל הפסוקים מדף זה לא מופיעים בדפים של הפסוקים עצמם (ראה למשל [[בן סירא מד א]]). האם נתתי לדף "בן סירא/מצדה/מד" שם שלא מתאים לתבנית? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 23:54, 9 באוגוסט 2022 (IDT) ::העברתי לפורמט המתאים. אם אתה מעדיף את הפורמט הקודם אני יכול לשנות את זה בתבנית. אגב, מעדכן שהבוט של תגי הקטע עבר כמה גלגולים מאז ההרצה הקודמת ולדעתי עכשיו הוא יכול לעבוד בצורה טובה על הפרויקט של בן סירא. אם יש לך דפים לדוגמה להרצה זה יהיה טוב. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג באב ה'תשפ"ב • 01:16, 10 באוגוסט 2022 (IDT) == Updates on the Universal Code of Conduct Enforcement Guidelines Review /community calls == <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/2022-02-02 Announcement/Short|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/2022-02-02 Announcement/Short|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/2022-02-02 Announcement/Short}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' <div dir="ltr"> Hello everyone, The '''[[m:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines|Universal Code of Conduct (UCoC) Enforcement Guidelines]]''' were published 24 January 2022 as a proposed way to apply the [[m:Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]] across the movement. Comments about the guidelines can be shared here or [[m:Talk:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines|the Meta-wiki talk page]]. There will be conversations on Zoom on 25 February 2022 at 12:00 UTC, and 4 March 2022 at 15:00 UTC. '''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Conversations|Join the UCoC project team and drafting committee members to discuss the guidelines and voting process]].''' The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Project#Timeline|timeline is available on Meta-wiki]]. The voting period is March 7 to 21. '''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting|See the voting information page for more details]].''' Thank you to everyone who has participated so far. Sincerely, Movement Strategy and Governance<br/> Wikimedia Foundation<section end="announcement-content" /> --[[User:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[User talk:Mervat (WMF)|talk]]) 09:35, 7 February 2022 (UTC) == Leadership Development Task Force: Your feedback is appreciated! == (Read this message in other languages [https://meta.wikimedia.org/wiki/Leadership_Development_Task_Force on Meta]: ‎العربية • Deutsch • español • français • Русский • 中文 • हिन्दी • বাংলা • Bahasa Indonesia •日本語 • 한국어 • Yorùbá • Polski • Português bosanski • hrvatski • српски / srpski) Hello, The Community Development team at the Wikimedia Foundation is supporting the creation of a global, community-driven Leadership Development Task Force. The purpose of the task force is to advise leadership development work. The team is looking for feedback about the responsibilities of the Leadership Development Task Force. This Meta page shares the proposal for a [https://meta.wikimedia.org/wiki/Leadership_Development_Task_Force Leadership Development Task Force] and how you [https://meta.wikimedia.org/wiki/Leadership_Development_Task_Force/Participate can help]. Feedback on the proposal will be collected from 7 to 25 February 2022. Thank you, --[[User:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[User talk:Mervat (WMF)|<span class="signature-talk">{{int:Talkpagelinktext}}</span>]]) 12:17, 8 February 2022 (UTC) </div> == אני קורא לכל משתמש רשום שטרם הצביע עבור תיקון הבאג הבא, לעשות כן: == [[m:Community Wishlist Survey 2022/Wikisource/Fix search and replace in the Page namespace editor]] מדובר באיפשור פונקציה חיונית ביותר לתיקון שגיאות מאסיבי בקבצים סרוקים; וגם אם אנחנו פה בוויקיטקסט לא מרבים להשתמש במרחב-השם "עמוד:", הרי שבשם הסולידריות עם אחיותינו בשפות אחרות מן הראוי לטרוח ולהשתתף בהצבעה, לדעתי. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:42, 10 בפברואר 2022 (IST) == ביאור:ספרי == שלום לכולם רציתי לדווח לכם שבע"ה השלמתי את הבאור לכל הספרי - על במדבר ועל דברים. אני מתכונן להמשיך בתורת כהנים ומתכנן להיעזר בנוסח ובפירוש של המלבים ובפירושים נוספים. תודה לכולם רונן [[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 17:26, 17 בפברואר 2022 (IST) :מרגש מאוד, רונן. מזל טוב, וכה לחי! חילך לאורייתא!--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:35, 17 בפברואר 2022 (IST) יישר כוחך, רונן! אני מנסה לספר לכל מי שאני בכלל יכול על הפרויקט העצום הזה. יש כאן דבר היסטורי: לראשונה מתפרשת תורת התנאים הארצישראלית כמכלול: משנה, תוספתא ומדרשי ההלכה ביחד; וע"י הפירוש שלך הם לא רק מאירים בעצמם אלא גם מאירים אחד את השני. נראה לי שלא היה דבר כזה אף פעם! בהצלחה רבה על תורת כהנים, יברך ה' את מעשה ידיך. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:29, 17 בפברואר 2022 (IST) ::יישר כחך וחילך!--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:32, 17 בפברואר 2022 (IST) == לקט פרסומים לפי מחבר- כמו בלועזית == רבותיי, שלום! קודם כל, אני מצטער שאינני פעיל כאן כ"כ כבעבר. נאלץ להשקיע כוחות בענייני עוה"ז... ): אני בהחלט מקווה לחזור במהרה, כשאוכל. בכל אופן, לאחרונה נחשפתי להיבט מעניין של אתר "אקדמיה"; יש שם הרבה דפים עבור חכמים שנפטרו, שנפתחו ע"י משפחותיהם/ תלמידיהם וכד'. א"כ, אני מציע לחרוג ממנהגינו עד כה, ולפתוח "דפי מחבר" גם עבור אנשים שאין לנו מכתביהם בויקיטקסט. ורק נציב שם רשימת קישורים לכתבים נבחרים באתר "אקדמיה". או באתרים אחרים (היברובוקס, וכד') כבר נהוג מעין זה בויקיטקסט בלועזית, אפשר לראות [https://en.wikisource.org/wiki/Author:Philip_Birnbaum כאן] ו[https://en.wikisource.org/wiki/Author:Hilaire_Belloc כאן], לדוגמא. ויש עוד המון כאלה. אוכל להכין דף לדוגמא, או להסביר יותר, מה שתעדיפו. יישר כוחכם, [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 11:29, 21 בפברואר 2022 (IST) :הסיבה שעושים זאת שם היא כי הכתבים נדפסו, רובם או כולם, לפני שנה מסויימת ולכן אם רישום הזכויות לא חודש בזמן, הזכויות פקעו שם לפי החוק האמריקאי. החוק שם מסובך אז במקום להתעמק בו ולהציג רק רשימה של כתבים חופשיים, מציגים את הכל, ומי שירצה להוסיף שם את אחד הכתבים יבדוק בעצמו את מצב הזכויות. :בישראל החוק פשוט הרבה יותר, ולכאורה אין מקום ליצור אצלנו דף מחבר או לקט מכתביו למי שנפטר לפני פחות משבעים שנה. :בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:43, 21 בפברואר 2022 (IST) ::תודה על ההסבר. ולגבי מי שנפטר לפני יותר משבעים שנה? [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 17:27, 21 בפברואר 2022 (IST) :::אני בהחלט בעד. זה יעודד מתנדבים לתרום מיצירותיהם ולהעלות אותם לוויקיטקסט.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 06:45, 22 בפברואר 2022 (IST) ::::תודה! אתחיל להוסיף מידי פעם, לדפי מחברים. [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 10:58, 22 בפברואר 2022 (IST) :::::[[משתמש:שילוני|שילוני]], לאחרונה שחרר הרב פרופ' נחום רקובר, מומחה במשפט העברי וחתן פרס ישראל, את ספריו ומאמריו תחת רשיון חופשי. אשמח לשיתוף פעולה בבניית דף מחבר, ודפי ספרים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:00, 22 בפברואר 2022 (IST) ::::::נפלא! ואיפה החומר? הוא שלח אליך? [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 19:19, 1 במרץ 2022 (IST) :::::::נא ליצור איתי קשר במייל ואשמח להדריך אותך. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:27, 1 במרץ 2022 (IST) == Wiki Loves Folklore is extended till 15th March == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">{{int:please-translate}} [[File:Wiki Loves Folklore Logo.svg|right|frameless|180px]] Greetings from Wiki Loves Folklore International Team, We are pleased to inform you that [[:c:Commons:Wiki Loves Folklore|Wiki Loves Folklore]] an international photographic contest on Wikimedia Commons has been extended till the '''15th of March 2022'''. The scope of the contest is focused on folk culture of different regions on categories, such as, but not limited to, folk festivals, folk dances, folk music, folk activities, etc. We would like to have your immense participation in the photographic contest to document your local Folk culture on Wikipedia. You can also help with the [[:c:Commons:Wiki Loves Folklore 2022/Translations|translation]] of project pages and share a word in your local language. Best wishes, '''International Team'''<br /> '''Wiki Loves Folklore''' [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 06:50, 22 בפברואר 2022 (IST) </div> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Rockpeterson@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=22754428 --> == האם הדף [[הרוגי מלכות (ברית המועצות)]] מתאים לוויקיטקסט? == כפי שהבנתי מדובר על לקט נתונים מהאינטרנט ואינו ספר. לדעתי לא מתאים לוויקיטקסט. אנו חוו את דעתכם. תודה.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:13, 23 בפברואר 2022 (IST) :מתייג את [[משתמש:דוד הרזהב]]. [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 04:04, 24 בפברואר 2022 (IST) ::לפי מה שהבנתי, מדובר על חיבור שפורסם במקור ברוסית כחיבור שלם, ורק מתורגם על ידי מתנדבי ויקיטקסט. בין אם פורסם בדפוס ובין אם רק באינטרנט, דומני שניתן להתייחס אליו כאל יצירה ספרותית שפורסמה ולאפשר את פרסום התרגום בוויקיטקסט. אבל אמתין להבהרות מאת {{א|דוד הרזהב}} ו-{{א|תנא ושייר}} שמכירים את הפרוייקט.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:29, 24 בפברואר 2022 (IST) :::המקור הוא סדרת פוסטים ברוסית בפייסבוק במשך למעלה משנה, אבל ללא שום סדר. התרגום נעשה בצורה סיפורית. כאן נערך מחדש בצורה אחידה ומילונית לפי סדר א-ב. כרגע למעלה מתשעים הרוגים. בתוכנית להמשיך בפרוייקט ולכלול בו למעלה מאלף הרוגים. אין עדיין בשום מקום תיעוד מקיף בקיצור נמרץ. [[משתמש:דוד הרזהב|דוד הרזהב]] ([[שיחת משתמש:דוד הרזהב|שיחה]]) 20:36, 24 בפברואר 2022 (IST) ::::אם זה חיבור מקורי, חוששני שאין לו מקום בוויקיטקסט. כפי שציין {{א|Roxette5}}, המנדט של ויקיטסט הוא בעיקר לשמר טקסטים קיימים שיצאו לאור. אנחנו ספרנים, לא מחברי ספרים. החריג היחיד הוא מרחב הביאור, והוא, כעיקרון, מוגבל פחות או יותר לביאורים של טקסטים קיימים.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:32, 24 בפברואר 2022 (IST) ::::נראה לי שיכול להתאים לאתר [https://www.hamichlol.org.il/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 המכלול] (צריך לשאול אותם). --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ"ד באדר א' ה'תשפ"ב 02:40, 25 בפברואר 2022 (IST) :::::יש לציין כי, כפי שמשתמש:נחום שיער קודם, אכן בדעתו של ר' ברוך גורין, הכותב, להוציא זאת לאור כספר בשפה הרוסית (להבנתי, המתרגם ר' מיכאל אוישי לא חפץ להדפיס זאת כספר). אמנם ברור שהחומר עוד צריך תיקונים ועריכה. האם לדעתכם יש בכך כדי להחשיב זאת לחיבור מקורי? [[משתמש:תנא ושייר|תנא ושייר]] ([[שיחת משתמש:תנא ושייר|שיחה]]) 09:47, 25 בפברואר 2022 (IST) ::::::מתייג את {{א|Roxette5}} שיביע על זאת את דעתו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:02, 25 בפברואר 2022 (IST) : ככל שאני סימפטי לחשיבות המיזם, ואכן גם מבין את הרצון להעלות ולהפיץ מידע חשוב אשר בסופו של דבר יוביל למהדורה בדפוס - אני סבור שאין מקום להיות גמיש בדבר הזה ואין מקום להחזיק את התוכן באתר וויקיטקסט '''עד אשר יובא לדפוס בפועל'''. במהלך השנים הרבות ששימשתי כאן כמפעיל מערכת אני עצרתי כמה וכמה משתמשים שונים שבאו לכאן ברצון להעלות כאן מיזמים כאלה שטרם הובאו לדפוס. (עדיין כואב לי על המחיקות הרבות שעשיתי עבור המיזם של הרב יונה שטנצל אשר רוב הדפים בסופו של דבר הוצרכו להימחק). אינו מן הראוי בעיניי לעשות כאן התנהלות שונה... : בנוסף, הדבר אינו ניתן למעקב או בקרה. אינני מתכוון לחזור אל הפרויקט בעוד שנה ולבדוק האם הובא לדפוס או לא בכדי להצדיק את קיום הטקסט באתר כבר היום... לענ"ד יש להביא את המיזם אל תוצר סופי כלשהו ואז להעלות אותו לכאן. מחילה.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:31, 26 בפברואר 2022 (IST) :: לצערי, אני נאלץ להסכים. לאחר שהספר ייצא לאור ברוסית, ניתן יהיה להעלות את תרגומו כאן. עד אז, המיזם החשוב הזה יידרש למצוא לו בית אחר.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:02, 27 בפברואר 2022 (IST) באמת נראה חיבור חשוב מאוד ורציני. אם הרב מיכאל אוישי יפרסם אותו בבמה מבוקרת (שיש בה ביקורת עמיתים כגון בית דפוס, כתב עת רבני, הוצאה לאור של חב"ד), אז בהחלט יהיה מקום לפרסם אותו כאן. בינתיים יש אולי גם פתרון מתון: מכיוון שמדובר סך הכל ב[[הרוגי מלכות (ברית המועצות)|דף ויקי אחד]], ניתן להעביר אותו אל המרחב של [[משתמש:דוד הרזהב]] שעובד עליו ([[משתמש:דוד הרזהב/הרוגי מלכות (ברית המועצות)]]). במרחב שלו הוא יכול להמשיך לפתח אותו עד שתהיה אפשרות להחזיר אותו למרחב הראשי. הכי יפה יהיה אם המתרגם לעברית (הרב מיכאל אוישי) יעלה בסופו של דבר את הכרך המודפס אל ויקישיתוף, ואז תהיה אפשרות להראות את הטקסט המוקלד מול הדף המודפס. כך נאה ויאה בשביל מסמך היסטורי כל כך חשוב. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:12, 27 בפברואר 2022 (IST) :{{אגודל למעלה}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:53, 27 בפברואר 2022 (IST) תודה רבה על אי המחיקה לגמרי והעברתו לדף המשתמש שלי. שאלה למנהלים: ספר שיצא לאור במהדורה דיגיטלית בלבד ואף נוצר בפורמט פידיאף ולא עוד אלא שהועלה לאתר היברו בוקס וכדומה האם ראוי לטקסט שבו לשכון בויקיטקסט {{שכח לחתום|דוד הרזהב}} :שלום [[משתמש:דוד הרזהב]], קודם כל אנחנו לא המנהלים. אנחנו פשוט מנסים לבנות כאן כמוך. לעצם העניין: אתה שואל שאלה טובה לגבי היברו בוקס. סתם לעשות PDF זה לא מספיק, כי כל אחד יכול לעשות את זה לכל דבר שהוא כותב. אותו הדבר נכון ל"בלוג" שכל אחד יכול לפרסם בעצמו. לעומת זאת הדפוס הקלאסי מציע "במה" מבוקרת: חברה מסחרית או קבוצת אנשי מקצוע מחליט שהספר מספיק חשוב לציבור כדי להשקיע בהפצתו. זה שונה לגמרי מהוצאה לאור ע"י העלאה לאינטרנט: יש אתרים ששם כל אחד יכול להעלות הכל, ואתר כזה הוא בוודאי לא במה מבוקרת. אבל היברו בוקס מוקדש להיות במה לספרות תורנית בעלת ערך, ואנשים מתייחסים אליו כך. כמובן שמי שמחליט בסופו של דבר הוא בעל האתר, אבל גם הוא מקבל פידבק מהמשתשמים לגבי מה שראוי להיות שם. לדעתי פרסום ב"היברו בוקס" ראוי להיחשב "פרסום" בימינו. אשמח לשמוע מה אחרים חושבים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:02, 3 במרץ 2022 (IST) :מצטרף לדעתו של {{א|Dovi}}. פרסום בהיברו בוקס, בדומה לפרסום מהדורה דיגיטלית באתר eVrit, ראוי לדעתי להיחשב כפרסום בדפוס לצורך העניין הנדון. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:47, 4 במרץ 2022 (IST) == [[ויבינו במקרא|"ויבינו במקרא"]] לכל ספרי הנביאים במלואם, ע"י [[משתמש:עשהאל|עשהאל]]! == חזק וברוך ל'''[[משתמש:עשהאל|עשהאל]]''', שסיים הבוקר להעלות הקלטה מלאה של כל ספרי הנביאים במלואם בטעמי המקרא! את קריאתו הקליט לפי חלוקת הסדרים, ובכל קובץ אודיו שהעלה יש קריאה של סדר אחד. קריאתו של עשהאל מכילה מעכשיו גם את '''[[ויבינו במקרא/ספר יחזקאל]]''' שהעלה בבוקר. כל זה לאחר שעשהאל כבר הקליט במשך השנים את קריאת התורה וההפטרות במלואן, לפרשת השבוע ולמועדי השנה. מדובר על מאות רבות של הקלטות: רשימה (חלקית בינתיים) לכל הקריאות שלו לתורה ולהפטרות נמצאת '''[[:C:Category:Torah and Haftarah cantillation by Asael|בקטגוריה זו]]'''. חזק וברוך! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:12, 27 בפברואר 2022 (IST) :: חזק וברוך לשניכם על העשייה החשובה הזו! תהי משכורתכם שלימה מעם ה אלקי ישראל. __[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:21, 21 במרץ 2022 (IST) :::מצטרף לברכות ולחיזוק, במיוחד ל-[[משתמש:Dovi]] שטורח להסדיר וליצור אחידות בשמות הקבצים של "ויבינו במקרא". חזקו ואמצו ויישר כוחכם!--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:21, 21 במרץ 2022 (IST) == Coming soon == <div class="plainlinks mw-content-rtl" lang="he" dir="rtl"> === בקרוב: כמה שיפורים בנושא תבניות === שלום, מ־9 במרץ כמה שיפורים בתבניות יהיו זמינים בוויקי שלכם: * שיפורים יסודיים ב[[Mw:Special:MyLanguage/Help:VisualEditor/User guide#Editing templates|תיבת הדו־שיח של תבניות העורך החזותי]] ([[m:WMDE Technical Wishes/VisualEditor template dialog improvements|1]], [[m:WMDE Technical Wishes/Removing a template from a page using the VisualEditor|2]]), * שיפורים שיקלו על הוספת תבנית לדף ([[m:WMDE Technical Wishes/Finding and inserting templates|3]]) (לתיבות הדו־שיח של תבניות ב[[Mw:Special:MyLanguage/Help:VisualEditor/User guide#Editing templates|עורך החזותי]], [[Mw:Special:MyLanguage/Extension:WikiEditor#/media/File:VectorEditorBasic-en.png|עורך קוד הוויקי]] ו[[Mw:Special:MyLanguage/2017 wikitext editor|מצב קוד המקור החדש]]) * ושיפורי צביעת והדגשת קוד ([[m:WMDE Technical Wishes/Improved Color Scheme of Syntax Highlighting|4]], [[m:WMDE Technical Wishes/Bracket Matching|5]]) בהרחבת [[Mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] (זמין כעת רק באתרי ויקי בשפות הנכתבות משמאל לימין). כל השינויים הללו הם חלק ממיזם ה[[m:WMDE Technical Wishes/Templates|תבניות]] של [[m:WMDE Technical Wishes|צוות המשאלות הטכניות של ויקימדיה גרמניה]]. אנחנו מקווים שהם יעזרו לכם בעבודתכם, ואנחנו נשמח לשמוע את המשוב שלכם בדפי השיחה של המיזמים האלה. </div> - [[m:User:Johanna Strodt (WMDE)|Johanna Strodt (WMDE)]] 14:38, 28 בפברואר 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johanna Strodt (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=WMDE_Technical_Wishes/Technical_Wishes_News_list_all_village_pumps&oldid=22907463 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Remember to Participate in the UCoC Conversations and Ratification Vote!</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Announcement|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Announcement|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Announcement}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hello everyone, A [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines/Voting|'''vote in SecurePoll from 7 to 21 March 2022''']] is scheduled as part of the ratification process for the Universal Code of Conduct (UCoC) Enforcement guidelines. Eligible voters are invited to answer a poll question and share comments. [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines/Voter_information|Read voter information and eligibility details.]] During the poll, voters will be asked if they support the enforcement of the Universal Code of Conduct based on the proposed guidelines. The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]] (UCoC) provides a baseline of acceptable behavior for the entire movement. The [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines|revised enforcement guidelines]] were published 24 January 2022 as a proposed way to apply the policy across the movement. A [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_Board_noticeboard/January_2022_-_Board_of_Trustees_on_Community_ratification_of_enforcement_guidelines_of_UCoC|Wikimedia Foundation Board statement]] calls for a [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines/Voting|ratification process]] where eligible voters will have an opportunity to support or oppose the adoption of the UCoC Enforcement guidelines in a vote. Wikimedians are invited to [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines/Voter_information/Volunteer|translate and share important information]]. For more information about the UCoC, please see the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Project|project page]] and [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/FAQ|frequently asked questions]] on Meta-wiki. There are events scheduled to learn more and discuss: * A [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Conversations/Panel_Q&A|community panel]] on 18 February 2022 at 15:00 UTC shares perspectives from small- and medium-sized community participants. * The [[m:Movement Strategy and Governance|Movement Strategy and Governance]] (MSG) team is hosting Conversation Hours on 25 February 2022 at 12:00 UTC and 4 March 2022 at 15:00 UTC. Please [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Conversations|'''sign-up for these conversation hours''']] to interact with the project team and the drafting committee about the updated enforcement guidelines and the ratification process. See the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/2022_conversation_hour_summaries|Conversation Hour summaries]] for notes from 4 February 2022. You can comment on Meta-wiki talk pages in any language. You may also contact either team by email: msg[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org or ucocproject[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org Sincerely, Movement Strategy and Governance <br /> Wikimedia Foundation <br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 21:54, 28 בפברואר 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> The Call for Feedback: Board of Trustees elections is now closed</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" />:''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Call for Feedback is now closed|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Call for Feedback is now closed|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Call for Feedback is now closed}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' The [[m:Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections|Call for Feedback: Board of Trustees elections]] is now closed. This Call ran from 10 January and closed on 16 February 2022. The Call focused on [[m:Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Discuss Key Questions#Questions|three key questions]] and received broad discussion [[m:Talk:Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Discuss Key Questions|on Meta-wiki]], during meetings with affiliates, and in various community conversations. The community and affiliates provided many proposals and discussion points. The [[m:Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Reports|reports]] are on Meta-wiki. This information will be shared with the Board of Trustees and Elections Committee so they can make informed decisions about the upcoming Board of Trustees election. The Board of Trustees will then follow with an announcement after they have discussed the information. Thank you to everyone who participated in the Call for Feedback to help improve Board election processes. Best, Movement Strategy and Governance<br /><section end="announcement-content" /> </div> Mervat Salman (WMF) [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 22:38, 2 במרץ 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Invitation to Hubs event: Global Conversation on 2022-03-12 at 13:00 UTC</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" />Hello! The Movement Strategy and Governance team of the Wikimedia Foundation would like to invite you to the next event about "Regional and Thematic Hubs". The Wikimedia Movement is in the process of understanding what Regional and Thematic Hubs should be. Our workshop in November was a good start ([[m:Special:MyLanguage/Hubs/Documentation/27 November Workshop|read the report]]), but we're not finished yet. Over the last weeks we conducted about 16 interviews with groups working on establishing a Hub in their context ([[m:Special:MyLanguage/Hubs/Dialogue|see Hubs Dialogue]]). These interviews informed a report that will serve as a foundation for discussion on March 12. The report is planned to be published on March 9. The event will take place on March 12, 13:00 to 16:00 UTC on Zoom. Interpretation will be provided in French, Spanish, Arabic, Russian, and Portuguese. Registration is open, and will close on March 10. Anyone interested in the topic is invited to join us. [[m:Speaicl:MyLanguage/Hubs/Global Conversations March 12, 2022|More information on the event on Meta-wiki]]. Best regards, [[User:KVaidla (WMF)|Kaarel Vaidla]]<br />Movement Strategy <section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 17:51, 4 במרץ 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> ==איך מכניסים טקסט מספר באישור המחבר== אני חדש כאן, ואודה למי שיוכל להסביר לי איך להתנהל. פרופסור [[w:נחום רקובר]] ביקש ממני להעלות לכאן פרקים שלמים מהספרים שלו, שהוא מוכן לשחרר עליהם את הזכויות יוצרים שלו לטובת הכלל. יש נוסח מסוים שצריך להחתים אותו עליו? ואחר כך יש נוהל מסוים להעתקת הטקסט? בתודה [[משתמש:מורשת המשפט|מורשת המשפט]] ([[שיחת משתמש:מורשת המשפט|שיחה]]) 15:13, 7 במרץ 2022 (IST) :אני לא מבין גדול לגבי זכויות יוצרים, אז אשאיר את התשובה למבינים. לגבי העלאת הטקסט, אתה יכול להעלות אותו באמצעות העתק הדבק או להעזר בדף [[ויקיטקסט:הזנה אוטומטית]]. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ה' באדר ב' ה'תשפ"ב • 21:05, 7 במרץ 2022 (IST) שלום [[משתמש:מורשת המשפט|מורשת המשפט]]! אני מקווה שפרופ' רקובר לא התייאש ממני, כי בינתיים מאחורי הקלעים קורים דברים לגבי הכתבים שלו. אם אתה לא פרופ' רקובר, אז אני ממליץ לך קודם כל [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%90%D7%A8_%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9/Dovi להיות בקשר איתי במייל], כדי שהאנשים שעוסקים בזה יוכלו להתעדכן ביחד. לעצם השאלה: הצעד הראשון כדי להעלות דברים באישור, בלי בעיה, הוא [https://commons.wikimedia.org/wiki/Special:EmailUser/Matanya ליצור קשר במייל עם מתניה], כדי לשלוח אליו קבצי PDF. למתניה יש כבר אישור מפרופ' רקובר, וגם יש לו הרשאות כדי להעלות כל קצבים שנשלחים אליו אל [[:C:Category:Works by Nahum Rakover|הקטגוריה הרלוונטית בוויקישיתוף]] (יש שם כבר חמישה ספרים של פרופ' רקובר). זה הדבר הכי חשוב כצעד ראשון: כי אחרי שמעלים את הקובץ הראשוני של הספר או הפרק או המאמר לוויקישיתוף, אז אחר כך ניתן להשתמש בו כאן, בוויקיטקסט, באופן חופשי! אין צורך לשום אישור נוסף. פרקים מחמשת הספרים שכבר נמצאים בוויקישיתוף אפשר להעלות כאן כבר עכשיו. וכל ספר או מאמר נוסף שיהיה שם בוויקישיתוף באישור, דרך מתניה - גם הוא יוכל להיות כאן בוויקיטקסט כטקסט דיגיטלי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:35, 7 במרץ 2022 (IST) :מה לגבי זה? {{א|מורשת המשפט}}, אם מדובר רק בהעלאה של קובץ טקסט, אשמח לסייע. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' באב ה'תשפ"ב • 18:59, 5 באוגוסט 2022 (IDT) <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> {{DISPLAYTITLE:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Vote}}<languages /> == <section begin="announcement-header" />Universal Code of Conduct Enforcement guidelines ratification voting open from 7 to 21 March 2022<section end="announcement-header" /> == <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Vote|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]] :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Vote|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Vote}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hello everyone, The ratification voting process for the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines|revised enforcement guidelines]] of the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]] (UCoC) is now open! '''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting|Voting commenced on SecurePoll]]''' on 7 March 2022 and will conclude on 21 March 2022. Please [[m:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voter information|read more on the voter information and eligibility details]]. The Universal Code of Conduct (UCoC) provides a baseline of acceptable behavior for the entire movement. The revised enforcement guidelines were published 24 January 2022 as a proposed way to apply the policy across the movement. You can [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Project|read more about the UCoC project]]. You can also comment on Meta-wiki talk pages in any language. You may also contact the team by email: ucocproject[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org Sincerely, Movement Strategy and Governance Wikimedia Foundation<section end="announcement-content" /> --[[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]]) 12:27, 8 במרץ 2022 (IST) == Hubs Dialogue Findings Summary == Hello; After conducting conversations with many Wikimedians from around the world, who are planning or working on possible future hubs, we are happy to share the [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Hubs_Dialogue_Findings_Summary.pdf '''findings summary'''] from the series of the Hubs Dialogue, which you can find [https://meta.wikimedia.org/wiki/Hubs/Dialogue here].<br> The results focus on the aspect of the existing problems in the Wikimedia movement that the hubs may be needed to solve, including both: 1. globally shared needs among all Wikimedia communities, and 2. needs specific to the context of a particular community or a group of communities. Movement Strategy and Governance Team Wikimedia Foundation --[[User:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[User talk:Mervat (WMF)|discuss]] • [[Special:Contributions/Mervat (WMF)|contribs]]) 11:58, 12 March 2022 (UTC) == Wiki Loves Folklore 2022 ends tomorrow == [[File:Wiki Loves Folklore Logo.svg|right|frameless|180px]] International photographic contest [[:c:Commons:Wiki Loves Folklore 2022| Wiki Loves Folklore 2022]] ends on 15th March 2022 23:59:59 UTC. This is the last chance of the year to upload images about local folk culture, festival, cuisine, costume, folklore etc on Wikimedia Commons. Watch out our social media handles for regular updates and declaration of Winners. ([https://www.facebook.com/WikiLovesFolklore/ Facebook] , [https://twitter.com/WikiFolklore Twitter ] , [https://www.instagram.com/wikilovesfolklore/ Instagram]) The writing competition Feminism and Folklore will run till 31st of March 2022 23:59:59 UTC. Write about your local folk tradition, women, folk festivals, folk dances, folk music, folk activities, folk games, folk cuisine, folk wear, folklore, and tradition, including ballads, folktales, fairy tales, legends, traditional song and dance, folk plays, games, seasonal events, calendar customs, folk arts, folk religion, mythology etc. on your local Wikipedia. Check if your [[:m:Feminism and Folklore 2022/Project Page|local Wikipedia is participating]] A special competition called '''Wiki Loves Falles''' is organised in Spain and the world during 15th March 2022 till 15th April 2022 to document local folk culture and [[:en:Falles|Falles]] in Valencia, Spain. Learn more about it on [[:ca:Viquiprojecte:Falles 2022|Catalan Wikipedia project page]]. We look forward for your immense co-operation. Thanks Wiki Loves Folklore international Team [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 16:41, 14 במרץ 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Rockpeterson@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=22754428 --> == Invitation to join the first Wikisource Triage meeting on 21st March 2022 == Hello everyone, [[User:SWilson (WMF)|Sam Wilson]] and [[User:SGill (WMF)|I]] are excited to share that we will be hosting regular [[:meta:Wikisource Triage meetings|Wikisource Triage meetings]], starting from 21st March 2022. These meetings aim to foster the growth of a technical community of Wikisource developers and contributors. The meetings will be primarily focused on identifying, prioritizing and estimating tasks on the All-and-every-Wikisource and ProofreadPage workboards (among others) on Phabricator and eventually reduce the backlog of technical tasks and bugs related to Wikisource by making incremental improvements to Wikisource infrastructure and coordinating these changes with the Wikisource communities. While these meetings are technology focused, non-technical Wikisource contributors are also invited to join and share any technical challenges that they are facing and we will help them to create phabricator tickets. Newbie developers are also more than welcome! The first meeting has been scheduled for 21st March 2022 at 10:30 AM UTC / 4:00 PM IST ([https://zonestamp.toolforge.org/1647858641 Check your local time]). If you are interested in joining the meeting, kindly leave a message on '''sgill@wikimedia.org''' and we will add you to the calendar invite. Meanwhile, feel free to [[:meta:Wikisource Triage meetings|check out the page on Meta-wiki]] and suggest topics for the agenda. On behalf of [[User:SWilson (WMF)|Sam Wilson]] and [[User:SGill (WMF)|Satdeep Gill]] <small>Sent by [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 17:52, 15 במרץ 2022 (IST)</small> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGill (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGill_(WMF)/lists/WS_VPs&oldid=22324971 --> </div> == ספרים שלמים בדף אחד == האם יש איזושהי בעיה בליצור דף אחד שיכלול את תוכנו של ספר שלם? אן לפחות לחלק את הספר לכמה דפים ראשיים? זאת בנוסף לחלוקה הרגילה. הרי כך יהיה הרבה יותר נוח להוריד טקסט! {{שכח לחתום|טקסט}} :בהרבה ספרים יש דף כזה, לרוב הוא תחת שם [[שם הספר/כל התוכן]] או "/שלם". [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג באדר ב' ה'תשפ"ב • 05:04, 16 במרץ 2022 (IST) ::{{א|shalomori123|אז}} למה לא עושים את זה בכל הספרים? אם אין בזה שום בעיה, לא חבל? [[משתמש:טקסט|טקסט]] ([[שיחת משתמש:טקסט|שיחה]]) 09:27, 18 במרץ 2022 (IST) :::לפעמים יכולה להיות בעיה כי יכולת ההכללה של מדיה ויקי מדפים אחרים היא מוגבלת (ראה [[:קטגוריה:דפים שבהם ההכללה גדולה מדי]]), אבל אתה צודק שככלל אין עם זה בעיה. מוזמן לעשות {{חיוך}} [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב • 16:30, 18 במרץ 2022 (IST) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Leadership Development Working Group: Apply to join! (14 March to 10 April 2022)</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Participate/Announcement|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Participate/Announcement|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Leadership Development Working Group/Participate/Announcement}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hello everyone, Thank you to everyone who participated in the feedback period for the [[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group|Leadership Development Working Group]] initiative. A [[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Participate#5. Summary of Call for Feedback|summary of the feedback]] can be found on Meta-wiki. This feedback will be shared with the working group to inform their work. The application period to join the Working Group is now open and will close on April 10, 2022. Please [[m:Special:MyLanguage/Leadership_Development_Working_Group/Purpose_and_Structure#3._How_is_the_working_group_formed_and_structured?|review the information about the working group]], share with community members who might be interested, and '''[[m:Special:MyLanguage/Leadership_Development_Working_Group/Participate#1._How_to_participate|apply if you are interested]]'''. Thank you, From the Community Development team<br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 11:25, 17 במרץ 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> </div> == ספרי ברסלב == ערב טוב. לא מזמן נחשפתי למצב הבעייתי של ספרי ברסלב בוויקיטקסט, והתחלתי לעבוד על שיפור של מצבם. אומנם יש המון טקסט חופשי, אבל פעמים רבות הוא מבולגן, לא מוגה, ודורש סידור וויקיזציה. אני אומנם לא חסיד ברסלב, אבל יש לי קצת ידע בתורת ברסלב. כחלק מהפרוייקט שלי אני מנסה ליצור תבנית ניווט לכלל ספרי ברסלב, בדף [[משתמש:I'm the cookie monster/ניווט ברסלב]] - מוזמנים לערוך ולהציע שינויים. הבעיה היא שהרבה פעמים קשה להחליט איך לקטלג את הספרים. מלבד [[ספר המידות]], שרבי נחמן הכתיב לתלמידו מילה במילה ורבי נתן הדפיס, רוב כתבי רבי נחמן הם למעשה של רבי נתן. מי צריך להופיע בתור המחבר של [[לקוטי מוהר"ן]], [[שיחות הר"ן]] ו[[סיפורי מעשיות]]? הם אומנם נכתבו בידי רבי נתן אך מבוססים לגמרי על עריכה ותמלול של דברי רבי נחמן. אותה שאלה, אגב יש על כל ספר שמודפס בשם אדם אך נכתב למעשה בידי תלמידו על פי דברים שאמר בע"פ. [[חיי מוהר"ן]] ו[[שבחי הר"ן]] עוסקות בחיי רבי נחמן אך נכתבו בידי רבי נתן. האם יש בוויקיטקסט נוהל בנוגע לתחת מי מופיעות ביוגרפיות? אם לא, צריך לקבוע וזה ישפיע גם כאן. מה הדין בנוגע ל[[תיקון הכללי]]? זה אפילו לא באמת חיבור, זה פשוט אוסף פרקי תהלים [[לקוטי מוהר"ן רה|שרבי נחמן ציווה לומר]] וברסלברים התחילו להדפיס יחד... [[משתמש:I&#39;m the cookie monster|I&#39;m the cookie monster]] ([[שיחת משתמש:I&#39;m the cookie monster|שיחה]]) 21:21, 20 במרץ 2022 (IST) :לדעתי, ליקוטי מוהר"ן ושיחות הר"ן צ"ל תחת שמו של רבי נחמן, וכן סיפורי המעשיות, שכן הוא המחבר של התוכן, ור' נתן הוא רק העורך. כמובן שצריך לציין בראש דף השער של כל אחד מהספרים הנ"ל שנערכו ע"י ר' נתן. :חיי מוהר"ן ושבחי הר"ן צ"ל תחת שמו של רבי נתן, שכן הוא זה שחיבר אותם. :תיקון הכללי לדעתי אמור להיות ללא ייחוס למחבר, משום שזה פרקי תהילים שלא נהוג לייחסם למחבר כלשהו. :אשמח לשמוע גם דעות נוספות. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:54, 20 במרץ 2022 (IST) ::מסכים עם נחום. לילה טוב, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:36, 20 במרץ 2022 (IST) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> Join the Community Resilience and Sustainability Conversation Hour with Maggie Dennis</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/IRC office hours/Office hours 2022-03-24/Announcement|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/IRC office hours/Office hours 2022-03-24/Announcement|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:IRC office hours/Office hours 2022-03-24/Announcement}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' The [[m:Community Resilience and Sustainability|Community Resilience and Sustainability]] team at the Wikimedia Foundation is hosting a conversation hour led by its Vice President [[m:User:Mdennis (WMF)|Maggie Dennis]]. Topics within scope for this call include Movement Strategy, Board Governance, Trust and Safety, the Universal Code of Conduct, Community Development, and Human Rights. Come with your questions and feedback, and let's talk! You can also send us your questions in advance. The meeting will be on 24 March 2022 at 15:00 UTC ([https://zonestamp.toolforge.org/1648134035 check your local time]). You can [[m:IRC office hours/Office hours 2022-03-24|read details on Meta-wiki]].<section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 17:58, 21 במרץ 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Universal Code of Conduct Enforcement guidelines ratification voting is now closed</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Vote/Closing message|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Vote/Closing message|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Vote/Closing message}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Greetings, The ratification voting process for the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines|revised enforcement guidelines]] of the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]] (UCoC) came to a close on 21 March 2022. Over {{#expr:2300}} Wikimedians voted across different regions of our movement. Thank you to everyone who participated in this process! The scrutinizing group is now reviewing the vote for accuracy, so please allow up to two weeks for them to finish their work. The final results from the voting process will be announced [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Results|here]], along with the relevant statistics and a summary of comments as soon as they are available. Please check out [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voter information|the voter information page]] to learn about the next steps. You can comment on the project talk page [[m:Talk:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines|on Meta-wiki]] in any language. You may also contact the UCoC project team by email: ucocproject[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org Best regards, Movement Strategy and Governance<br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 22:11, 24 במרץ 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Leadership Development Working Group: Reminder to apply by 10 April 2022</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Participate/Announcement/Reminder|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Participate/Announcement/Reminder|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Leadership Development Working Group/Participate/Announcement/Reminder}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hello everyone, The Community Development team at the Wikimedia Foundation is supporting the creation of a global, community-driven [[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group|Leadership Development Working Group]]. The purpose of the working group is to advise leadership development work. Feedback was collected in February 2022 and a [[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Participate#5. Summary of Call for Feedback|summary of the feedback]] is on Meta-wiki. The application period to join the Working Group is now open and is closing soon on April 10, 2022. Please [[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Purpose and Structure#3. How is the working group formed and structured?|review the information about the working group]], share with community members who might be interested, and [[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Participate#1. How to participate|apply if you are interested]]. Thank you, From the Community Development team<br/><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:51, 28 במרץ 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == בוט מקורות == שלום לכולם! אני כרגע עובד על העלאה לוויקיטקסט של כמה ספרים של המהר"ל. כחלק מהעבודה שלי, רציתי לפתח כבר בוט שיערוך אוטומטית טקסטים מספריא או אתרים אחרים וימיר אותם לפורמט של ויקי. אז חלק מהדברים זה המרה של טקסט html לויקי, כמו הדגשות, ירידת שורה וכו', אבל יש גם שינויים יותר מהותיים כמו שינוי רווחים, המרת הערות שוליים ועוד. במסגרת הזאת רציתי גם שהבוט יקח מקורות שמובאים בסוגריים ויהפוך אותם לקישורים. הצלחתי לעשות את זה בבבלי ובפסוקי התנ"ך כך שהטקסט הבא: <source lang='python'> '''אפשרויות פסוקים: (קהלת ג ד) (משלי ד', א') (משלי מ"ד, א׳) (משלי קמ״ד ע"ב) (דברים, פרק קמד ע"א) (משלי פ' קמד, ע"א) (תהלים פקמ"ד פסוק א) (משלי ק"ד פס' א) (משלי ל"א, כ"ג-כ״ד) (משלי לא כג - כד) (משלי ד) (משלי, פרק קמד) (בראשית כ״ג:מ״ד) כנ"ל כשהסוגריים רק מהפרק: משלי (ד', א') משלי (מ"ד, א׳) משלי (קמ״ד ע"ב) יהושע (פרק קמד ע"א) משלי (פ' קמד, ע"א) תהלים (פרק קמ"ד פסוק א) משלי (ק"ד פס' א) משלי (ד) משלי (פרק קמד)''' </source> הופך לטקסט הזה: <source lang='python'> '''אפשרויות פסוקים: {{מ"מ|קהלת|ג|ד|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|משלי|ד|א|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|משלי|מד|א|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|משלי|קמד|עב|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|דברים|קמד|עא|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|משלי|קמד|עא|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|תהלים|קמד|א|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|משלי|קד|א|ק={{שם הדף}}}} {{הפניה לפסוקים|משלי|לא|כג|כד}} {{הפניה לפסוקים|משלי|לא|כג|כד}} {{מ"מ|משלי|ד|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|משלי|קמד|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|בראשית|כג|מד|ק={{שם הדף}}}} כנ"ל כשהסוגריים רק מהפרק: משלי {{מ"מ|משלי|ד|א|ק={{שם הדף}}}} משלי {{מ"מ|משלי|מד|א|ק={{שם הדף}}}} משלי {{מ"מ|משלי|קמד|עב|ק={{שם הדף}}}} יהושע {{מ"מ|יהושע|קמד|עא|ק={{שם הדף}}}} משלי {{מ"מ|משלי|קמד|עא|ק={{שם הדף}}}} תהלים {{מ"מ|תהלים|קמד|א|ק={{שם הדף}}}} משלי {{מ"מ|משלי|קד|א|ק={{שם הדף}}}} משלי {{מ"מ|משלי|ד|ק={{שם הדף}}}} משלי {{מ"מ|משלי|קמד|ק={{שם הדף}}}}''' </source> וכן בבבלי: <source lang='python'> '''אפשרויות בבלי: (ברכות ד', א') (בבלי ברכות מ"ד, א׳) (ברכות קמ״ד ע"ב) (קדושין, דף קמד ע"א) (ברכות ד' קמד, ע"א) (ב"ק דף קמ"ד עמוד א) (ברכות ק"ד עמוד א) (ברכות ד.) (ברכות, דף קמד:) כנ"ל כשהסוגריים רק מהדף: ברכות (ד', א') ברכות (מ"ד, א׳) ברכות (קמ״ד ע"ב) קדושין (דף קמד ע"א) ברכות (ד' קמד, ע"א) ב"ק (דף קמ"ד עמוד א) ברכות (ק"ד עמוד א) ברכות (ד.) ברכות (דף קמד:)''' </source> הופך ל: <source lang='python'> '''אפשרויות בבלי: {{הפניה-גמ|ברכות|ד|א|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|ברכות|מד|א|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|ברכות|קמד|ב|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|קדושין|קמד|א|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|ברכות|קמד|א|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|ב"ק|קמד|א|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|ברכות|קד|א|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|ברכות|ד|א|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|ברכות|קמד|ב|מסכת=כן}} כנ"ל כשהסוגריים רק מהדף: ברכות {{הפניה-גמ|ברכות|ד|א}} ברכות {{הפניה-גמ|ברכות|מד|א}} ברכות {{הפניה-גמ|ברכות|קמד|ב}} קדושין {{הפניה-גמ|קדושין|קמד|א}} ברכות {{הפניה-גמ|ברכות|קמד|א}} ב"ק {{הפניה-גמ|ב"ק|קמד|א}} ברכות {{הפניה-גמ|ברכות|קד|א}} ברכות {{הפניה-גמ|ברכות|ד|א}} ברכות {{הפניה-גמ|ברכות|קמד|ב}}''' </source> א. אשמח להערות על הבוט. אתם חושבים שצריך להשתמש בתבניות אחרות? האם יש סגנון נוסף של ציון למקור שלא שמתי אליו לב? ב. אם מישהו יוכל לכתוב לי פורמטים שונים של קישור למדרשים השונים, שכן המהר"ל מביא הרבה מאוד מדרשים. ג. בהמשך תישאל השאלה, האם להריץ את הבוט הזה גם על טקסטים שכבר נמצאים בוויקיטקסט? שבוע טוב ומבורך, [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ב' בניסן ה'תשפ"ב • 11:41, 3 באפריל 2022 (IDT) :רעיון מצויין לדעתי. תפעיל את הבוט על המהר"ל בשלב התחלתי, ותעבור על השינויים שעשה הבוט, ואם אין תקלות אני בעד להמשיך על כל הטקסט הקיים בוויקיטקסט. :רק אעיר שלענ"ד שמות הספרים צ"ל בכתיב מלא (ירמיהו ולא ירמיה, תהילים ולא תהלים, קידושין ולא קדושין וכו')..--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:51, 3 באפריל 2022 (IDT) זה נפלא! כמו שנחום אמר, כדאי לבדוק קודם את האיות של שמות הספרים והמסכתות בוויקיטקסט, כדי שלא יהיו קישורים שבורים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:40, 3 באפריל 2022 (IDT) :אתם צודקים, בכוונה השתמשתי בתבניות ולא בקישורים ישירים, שכן בתבניות יש אפשרות להוסיף שמות מקוצרים, ובדקתי אלו שמות כלולים בתבניות ורק אותם שמתי, אם יש שמות נוספים אפשר גם להכניס לתבנית אח"כ. יהיה קשה שהבוט יחליף כל "ב"ק" ל"בבא קמא" וכדו' בכל קיצור וקיצור, ולכן השארתי כל שם בתצורה הנוכחית שלו, וביחד עם התבנית הבעיה אמורה להפתר. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ב • 01:08, 4 באפריל 2022 (IDT) ::אגב, אני חושב שזה די עקבי באתר שמות מלאים, אבל תהלים הוא יוצא דופן בכך, על פי העובדות בשטח. עד לא מזמן אפילו לא היו דפי הפניה כמו [[תהילים א א]], עד שיצרתי אותם... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ב • 01:15, 4 באפריל 2022 (IDT) :::לדעתי, תהילים אמור להיות בכתיב מלא, בעוד שב'תהלים' חסר יהיו רק דפי הפנייה לתהילים המלא.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:05, 4 באפריל 2022 (IDT) ::::העליתי חלק מ[[נתיבות עולם]] (כי אני רוצה לעשות בהדרגה. בלחיצת כפתור אני יכול להעלות את כל השאר) ::::הקדמה, סוף נתיב העבודה, ונתיב גמילות חסדים. מוזמנים לעיין. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשפ"ב • 00:28, 8 באפריל 2022 (IDT) :::::נראה לעניות דעתי בסדר.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 03:18, 8 באפריל 2022 (IDT) :נראה מצוין, רק שים לב שבקישורים בלי סוגריים עלולות להיווצר באגים כמו מדרש רבה בראשית ([[בראשית א|א]]). במקרה כזה, החסרון של יצירת המוני הפניות שגויות עולה לדעתי על התועלת. --[[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ח' בניסן ה'תשפ"ב • 18:43, 8 באפריל 2022 (IDT) ::אני לא חושב שיש כמות גדולה של הפניה למדרש בצורה "מדרש רבה בראשית" אלא לרוב מפנים בצורה "בראשית רבה". אם יש לך דוגמאות נוספות אשמח, כי אפשר להוסיף אפשרויות כאלה כמקרים שבהם הבוט לא יקשר. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' בניסן ה'תשפ"ב • 01:24, 10 באפריל 2022 (IDT) ראה לדוגמה [[רש"י על דברים כב ה]], שם יש הפניה ל"נזיר פ"ח", והבוט יכול לחשוב שהכוונה לדף פח (במס' נזיר אין דף פח). [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 06:29, 11 באפריל 2022 (IDT) :אם אין עמוד (4 אפשרויות: א, ב, ., :) הבוט לא מחליף. אגב, לדעתי זה יבלבל יותר קורא אנושי. צריך לפתוח את ראשי התיבות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א בניסן ה'תשפ"ב • 20:36, 11 באפריל 2022 (IDT) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Results from the Universal Code of Conduct Enforcement guidelines ratification vote published</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Results/Announcement|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Results/Announcement|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Results/Announcement}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' The Trust and Safety Policy team published the results of the Universal Code of Conduct Enforcement guidelines ratification vote. The vote ended 21 March 2022. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Results|'''See the results and read more on Meta-wiki.''']]<br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 00:43, 8 באפריל 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == Movement Strategy and Governance News – Issue 6 == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <!--T:2--> <section begin="ucoc-newsletter"/> <div style = "line-height: 1.2"> <span style="font-size:200%;">'''Movement Strategy and Governance News'''</span><br> <span style="font-size:120%; color:#404040;">'''Issue 6, April 2022'''</span><span style="font-size:120%; float:right;">[[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6|'''Read the full newsletter''']]</span> ---- Welcome to the sixth issue of Movement Strategy and Governance News! This revamped newsletter distributes relevant news and events about the Movement Charter, Universal Code of Conduct, Movement Strategy Implementation grants, Board of trustees elections and other relevant MSG topics. This Newsletter will be distributed quarterly, while the more frequent Updates will also be delivered weekly. Please remember to subscribe [[Special:MyLanguage/Global message delivery/Targets/MSG Newsletter Subscription|here]] if you would like to receive future issues of this newsletter. </div><div style="margin-top:3px; padding:10px 10px 10px 20px; background:#fffff; border:2px solid #808080; border-radius:4px; font-size:100%;"> *'''Leadership Development -''' A Working Group is Forming! - The application to join the Leadership Development Working Group closed on April 10th, 2022, and up to 12 community members will be selected to participate in the working group. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6#A1|continue reading]]) *'''Universal Code of Conduct Ratification Results are out! -''' The global decision process on the enforcement of the UCoC via SecurePoll was held from 7 to 21 March. Over 2,300 eligible voters from at least 128 different home projects submitted their opinions and comments. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6#A2|continue reading]]) *'''Movement Discussions on Hubs -''' The Global Conversation event on Regional and Thematic Hubs was held on Saturday, March 12, and was attended by 84 diverse Wikimedians from across the movement. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6#A3|continue reading]]) *'''Movement Strategy Grants Remain Open! -''' Since the start of the year, six proposals with a total value of about $80,000 USD have been approved. Do you have a movement strategy project idea? Reachout to us! ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6#A4|continue reading]]) *'''The Movement Charter Drafting Committee is All Set! -''' The Committee of fifteen members which was elected in October 2021, has agreed on the essential values and methods for its work, and has started to create the outline of the Movement Charter draft. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6#A5|continue reading]]) *'''Introducing Movement Strategy Weekly -''' Contribute and Subscribe! - The MSG team have just launched the updates portal, which is connected to the various Movement Strategy pages on Meta-wiki. Subscriber to get up-to-date news about the various ongoing projects. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6#A6|continue reading]]) *'''Diff Blogs -''' Check out the most recent publications about the UCoC on Wikimedia Diff. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6#A7|continue reading]]) </div><section end="ucoc-newsletter"/></div> --[[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]]) 00:27, 12 באפריל 2022 (IDT) == הרשאות מפעיל מערכת עבור [[משתמש:Shahar9261]] == אני מציע לתת לשחר הרשאות מפעיל כדי שיוכל להעביר דפים ולמחוק דפים. שחר מאוד פעיל במסגרת פרויקט ספר החוקים הפתוח ואלו הרשאות שחסרות לו. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 18:06, 13 באפריל 2022 (IDT) :צריך להציע בדף [[ויקיטקסט:בקשות לסמכות מפעיל מערכת]]... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג בניסן ה'תשפ"ב • 18:54, 13 באפריל 2022 (IDT) ::זה הוצע שם לפני כחודש ואף אחד מאיתנו לא שם לב. {{א|Fuzzy}}, בפעם הבאה כדאי שתודיע מיד במזנון וגם תתייג אחדים מאיתנו כדי שנשים לב. {{א|Neriah}}, {{א|Roxette5}}, {{א|Shalomori123}}, וגם שחר עצמו מוזמנים להשתתף שם בדיון ולהצביע, וגם לתייג משתמשים פעילים אחרים ששכחתי שישתתפו גם הם בדיון ובהצבעה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:51, 13 באפריל 2022 (IDT) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Join the Wikimedia Foundation Annual Plan conversations with Maryana Iskander</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2022-2023/Conversations/Announcement|''You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.'']] :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2022-2023/Conversations/Announcement|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation Annual Plan/2022-2023/Conversations/Announcement}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hello, The [[m:Special:MyLanguage/Movement Communications|Movement Communications]] and [[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance|Movement Strategy and Governance]] teams invite you to discuss the '''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2022-2023/draft|2022-23 Wikimedia Foundation Annual Plan]]''', a plan of record for the Wikimedia Foundation's work. These conversations continue [[m:User:MIskander-WMF|Maryana Iskander]]'s [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Chief Executive Officer/Maryana’s Listening Tour|Wikimedia Foundation Chief Executive Officer listening tour]]. The conversations are about these questions: * The [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia 2030|2030 Wikimedia Movement Strategy]] sets a direction toward "knowledge as a service" and "knowledge equity". The Wikimedia Foundation wants to plan according to these two goals. How do you think the Wikimedia Foundation should apply them to our work? * The Wikimedia Foundation continues to explore better ways of working at a regional level. We have increased our regional focus in areas like grants, new features, and community conversations. What is working well? How can we improve? * Anyone can contribute to the Movement Strategy process. Let's collect your activities, ideas, requests, and lessons learned. How can the Wikimedia Foundation better support the volunteers and affiliates working in Movement Strategy activities? You can find [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2022-2023/draft/Your Input|'''the schedule of calls on Meta-wiki''']]. The information will be available in multiple languages. Each call will be open to anyone to attend. Live interpretation will be available in some calls. Best regards,<br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 14:58, 18 באפריל 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Next steps: Universal Code of Conduct (UCoC) and UCoC Enforcement Guidelines</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Board noticeboard/April 2022 - Board of Trustees on Next steps: Universal Code of Conduct (UCoC) and UCoC Enforcement Guidelines|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation Board noticeboard/April 2022 - Board of Trustees on Next steps: Universal Code of Conduct (UCoC) and UCoC Enforcement Guidelines}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' The Community Affairs Committee of the Wikimedia Foundation Board of Trustees would like to thank everyone who participated in the recently concluded community vote on the Enforcement Guidelines for the Universal Code of Conduct (UCoC). The volunteer scrutinizing group has completed the review of the accuracy of the vote and has reported the total number of votes received as 2,283. Out of the 2,283 votes received, a total of 1,338 (58.6%) community members voted for the enforcement guidelines, and a total of 945 (41.4%) community members voted against it. In addition, 658 participants left comments with 77% of the comments written in English. We recognize and appreciate the passion and commitment that community members have demonstrated in creating a safe and welcoming culture that stops hostile and toxic behavior, supports people targeted by such behavior, and encourages good faith people to be productive on the Wikimedia projects. Even at this incomplete stage, this is evident in the comments received. While the Enforcement Guidelines did reach a threshold of support necessary for the Board to review, we encouraged voters, regardless of which way they were voting, to provide feedback on the elements of the enforcement guidelines that they felt needed to be changed or fixed, as well as why, in case it seemed advisable to launch a further round of edits that would address community concerns. Foundation staff who have been reviewing comments have advised us of some of the emerging themes, and as a result we have decided as Community Affairs Committee to ask the Foundation to reconvene the drafting committee and to undertake another community engagement to refine the enforcement guidelines based on the community feedback received from the recently concluded vote. For clarity, this feedback has been clustered into 4 sections as follows: # To identify the type, purpose, and applicability of the training; # To simplify the language for easier translation and comprehension by non-experts; # To explore the concept of affirmation, including its pros and cons; # To review the conflicting roles of privacy/victim protection and right to be heard. Other issues may emerge during conversations, and particularly as the draft Enforcement Guidelines evolve, but we see these as the primary areas of concern for voters and are asking staff to facilitate review of these issues. After further engagement, the Foundation should re-run the community vote to evaluate the revamped Enforcement Outline to see if the new document is then ready for its official ratification. Further, we are aware of the concerns with the note 3.1 in the Universal Code of Conduct Policy. We are directing the Foundation to facilitate a review of this language to ensure that the Policy meets its intended purposes of supporting a safe and inclusive community, without waiting for the planned review of the entire Policy at the end of year. Again, we thank all who participated, thinking about these critical and difficult challenges and contributing to better approaches across the movement to working together well. Best, Rosie Rosie Stephenson-Goodknight (she/her)<br /> Acting Chair, Community Affairs Committee <br /> Wikimedia Foundation Board of Trustees<br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 23:07, 19 באפריל 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == OCR בעברית == האם יש למשהו המלצה לתוכנת OCR טובה בעברית בחינם למחשב? רצוי כזאת שתומכת בכתב רש"י --[[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • י"ט בניסן ה'תשפ"ב • 11:39, 20 באפריל 2022 (IDT) :אני לא מכיר. אני משתמש בתוכנה מאוד טובה, שתומכת גם בכתב רש"י, אבל היא מאוד יקרה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:44, 20 באפריל 2022 (IDT) ::ראה [[#זיהוי אופטי של כתב רש"י עם Tesseract‎]].. חינמי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ט בניסן ה'תשפ"ב • 12:00, 20 באפריל 2022 (IDT) ::: תבדוק את journaliststudio.google.com/pinpoint – דורש רישום אבל חינם. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 21:47, 6 ביולי 2022 (IDT) ::::תודה רבה! אבדוק... אגב, גיליתי גם של-[https://lens.google.com Google Lens] יש OCR מצויין בעברית, אם כי הם דורשים להעלות תמונה-תמונה באופן ידני, מה שהופך את כל העניין למעט מסורבל. אבל אולי pinpoint יפתור את זה. [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ט' בתמוז ה'תשפ"ב • 20:46, 7 ביולי 2022 (IDT) : האם בדקת אם ה-OCR עבור כתב רש"י עובד? ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 17:52, 10 ביולי 2022 (IDT) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">2022 Board of Trustees Call for Candidates</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Call for Candidates/Short|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Call for Candidates/Short|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Call for Candidates/Short}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' The Board of Trustees seeks candidates for the 2022 Board of Trustees election. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2022/Announcement/Call_for_Candidates|'''Read more on Meta-wiki.''']] The [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022|2022 Board of Trustees election]] is here! Please consider submitting your candidacy to serve on the Board of Trustees. The Wikimedia Foundation Board of Trustees oversees the Wikimedia Foundation's operations. Community-and-affiliate selected trustees and Board-appointed trustees make up the Board of Trustees. Each trustee serves a three year term. The Wikimedia community has the opportunity to vote for community-and-affiliate selected trustees. The Wikimedia community will vote to fill two seats on the Board in 2022. This is an opportunity to improve the representation, diversity, and expertise of the Board as a team. Who are potential candidates? Are you a potential candidate? Find out more on the [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Apply to be a Candidate|Apply to be a Candidate page]]. Thank you for your support, Movement Strategy and Governance on behalf of the Elections Committee and the Board of Trustees<br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:00, 25 באפריל 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == בואו נדבר על שיפורי תצוגת מחשב == [[File:New table of contents shown on English wikipedia.png|thumb]] ''[[mw:Reading/Web/Desktop Improvements/Updates/Talk to Web/29-04-2022/he]]'' שלום! שמתם לב שבחלק מאתרי ויקי הופיע [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop_Improvements|ממשק חדש בתצוגת מחשב]]? מסוקרנים לגבי הצעדים הבאים? יש לכם אולי שאלות או רעיונות על העיצוב או הנושאים הטכניים? הצטרפו לפגישת אונליין עם הצוות העובד על שיפורי תצוגת מחשב! היא תתקיים '''ב-29 אפריל 2022 ב-[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20220429T1300 13:00 UTC]‏ (16:00 שעון ישראל), ב-[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20220429T1800 18:00 UTC]‏ (21:00 שעון ישראל).''' בזום. '''[https://wikimedia.zoom.us/j/88045453898 לחצו להצטרף]'''. מספר הפגישה בזום: 88045453898 [https://wikimedia.zoom.us/u/kcOMICmyyA חייגו לפי מיקומכם] '''סדר יום''' * עדכון על פיתוח בזמן האחרון * שאלות ותשובות, דיון '''פורמט''' הפגישה לא תוקלט ולא תשודר. רשומות ייעשו ב-[https://docs.google.com/document/d/1G4tfss-JBVxyZMxGlOj5MCBhOO-0sLekquFoa2XiQb8/edit# קובץ גוגל דוקס]. [[mw:User:OVasileva_(WMF)|אולגה וסילבה]] (ראש הצוות) תנחה את הפגישה. חלק המצגת ייעשה באנגלית. אנחנו נענה על השאלות שיישאלו באנגלית, צרפתית, פולנית וספרדית. אם אתם מעוניינים לשאול מראש, תוסיפו את שאלותיכם ב[[mw:Talk:Reading/Web/Desktop_Improvements|דף השיחה]] או שלחו אותן לכתובת sgrabarczuk@wikimedia.org. בפגישה זו חלות הן [[foundation:Friendly_space_policy|מדיניות מרחב ידידותי]] והן [[mw:Special:MyLanguage/Code_of_Conduct|קוד ההתנהגות]] עבור מרחבים טכניים של ויקימדיה. זום אינו כפוף ל[[foundation:Privacy_policy|מדיניות הפרטיות של WMF]]. מקווים לראות אתכם! [[user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]] - [[user talk:SGrabarczuk (WMF)|שיחה]] 19:15, 27 באפריל 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGrabarczuk (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGrabarczuk_(WMF)/sandbox/MM/Other_TOP20/he&oldid=22381337 --> == Coming soon: Improvements for templates == <div class="plainlinks mw-content-rtl" lang="he" dir="rtl"> [[File:Overview of changes in the VisualEditor template dialog by WMDE Technical Wishes.webm|thumb|שינויים יסודיים בתיבת הדו־שיח של התבניות (דוגמה מוויקי שנכתב משמאל לימין).]] שלום, עוד שינויים בתבניות מגיעים לוויקי שלכם בקרוב: [[mw:Special:MyLanguage/Help:VisualEditor/User guide#Editing templates|'''תיבת הדו-שיח של התבניות''' בעורך החזותי]] וב[[mw:Special:MyLanguage/2017 wikitext editor|עורך קוד הוויקי מגרסת 2017]] (גרסת בטא) '''ישופר משמעותית''': זה יעזור למשתמשים להבין למה התבנית מצפה, איך להתמצא בתבנית, ואיך להוסיף פרמטרים. ([[metawiki:WMDE Technical Wishes/VisualEditor template dialog improvements|עמוד המיזם]]) ההתקנה מתוכננת ל־10 במאי. זהו השיפור האחרון בשורת השיפורים המתמקדים בנושא "[[m:WMDE Technical Wishes/Templates|תבניות]]" מצוות [[m:WMDE Technical Wishes|המשאלות הטכניות של WMDE]]. נשמח [[metawiki:Talk:WMDE Technical Wishes/VisualEditor template dialog improvements|לשמוע משוב]]! </div> [[m:User:Johanna Strodt (WMDE)|Johanna Strodt (WMDE)]] 13:57, 29 באפריל 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johanna Strodt (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=WMDE_Technical_Wishes/Technical_Wishes_News_list_all_village_pumps&oldid=23222047 --> <div dir="ltr"> @[[User:Johanna Strodt (WMDE)]], Regarding your message in our מזנון (village pump or scriptorum) at he.ws, what does דויח mean?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:49, 29 באפריל 2022 (IDT) :@[[משתמש:Nahum|Nahum]]. Thanks for your question. I would have to ask my colleague who translated that message. If it helps, this is the English text: "The template dialog in VisualEditor and in the 2017 Wikitext Editor (beta) will be improved fundamentally: This should help users understand better what the template expects, how to navigate the template, and how to add parameters." -- Best, 14:54, 29 באפריל 2022 (IDT) [[משתמש:Johanna Strodt (WMDE)|Johanna Strodt (WMDE)]] ([[שיחת משתמש:Johanna Strodt (WMDE)|שיחה]]) 14:54, 29 באפריל 2022 (IDT) @[[User:Johanna Strodt (WMDE)]], Thank you! It's a typo. Should be: דו-שיח. Have a nice weekend!--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:18, 29 באפריל 2022 (IDT) :{{ping|Nahum}} Thanks a lot! Wishing you a good week! -- [[משתמש:Johanna Strodt (WMDE)|Johanna Strodt (WMDE)]] ([[שיחת משתמש:Johanna Strodt (WMDE)|שיחה]]) 10:45, 2 במאי 2022 (IDT) </div> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Editing news 2022 #1</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="message"/><i>[[metawiki:VisualEditor/Newsletter/2022/April|Read this in another language]] • [[m:VisualEditor/Newsletter|Subscription list for this multilingual newsletter]]</i> [[File:Junior Contributor New Topic Tool Completion Rate.png|thumb|New editors were more successful with this new tool.]] The [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools#New discussion tool|New topic tool]] helps editors create new ==Sections== on discussion pages. New editors are more successful with this new tool. You can [[mw:Talk pages project/New topic#21 April 2022|read the report]]. Soon, the Editing team will offer this to all editors at the 20 Wikipedias that participated in the test. You will be able to turn it off at [[Special:Preferences#mw-prefsection-editing-discussion]].<section end="message"/> </div> [[User:Whatamidoing (WMF)|Whatamidoing (WMF)]] 21:56, 2 במאי 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/VisualEditor/Newsletter/Wikis_with_VE&oldid=22019984 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Wikimedia Foundation Board of Trustees election 2022 - Call for Election Volunteers</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Election Volunteers/2022/Call for Election Volunteers|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Election Volunteers/2022/Call for Election Volunteers|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Movement Strategy and Governance/Election Volunteers/2022/Call for Election Volunteers}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' The Movement Strategy and Governance team is looking for community members to serve as election volunteers in the upcoming Board of Trustees election. The idea of the Election Volunteer Program came up during the 2021 Wikimedia Board of Trustees Election. This program turned out to be successful. With the help of Election Volunteers we were able to increase outreach and participation in the election by 1,753 voters over 2017. Overall turnout was 10.13%, 1.1 percentage points more, and 214 wikis were represented in the election. There were a total of 74 wikis that did not participate in 2017 that produced voters in the 2021 election. Can you help increase the participation even more? Election volunteers will help in the following areas: * Translate short messages and announce the ongoing election process in community channels * Optional: Monitor community channels for community comments and questions Volunteers should: * Maintain the friendly space policy during conversations and events * Present the guidelines and voting information to the community in a neutral manner Do you want to be an election volunteer and ensure your community is represented in the vote? Sign up [[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Election Volunteers/About|here]] to receive updates. You can use the [[m:Special:MyLanguage/Talk:Movement Strategy and Governance/Election Volunteers/About|talk page]] for questions about translation.<br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 11:03, 10 במאי 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == מיזם תא שמע == [[משתמש:הלךהולךילך]] מבקש להוסיף קישורים למיזם שלו, הקרוי "תא שמע", באמצעות תבניות הכותרת, בדפי הפסוקים של המקרא ובדפי העמודים של התלמוד הבבלי, כפי שהדבר נעשה עם מיזמים דומים בעבר. אבקש ממנו בזאת להציג את המיזם קצת יותר בפירוט ולתת לו קישור כאן בהמשך. הכניסה והשימוש במיזם הם חינם, לאחר הליך רישום קצר ופשוט. לאחר מכן, אבקש גם את התייחסותה של שאר הקהילה לרעיון (אני אישית נוטה לתמוך, בהתחשב בתקדימים). בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:32, 11 במאי 2022 (IDT) :תודה רבה. אכן ב"ה אתר [https://tashma.jewishoffice.co.il/ תא שמע המקווון] עלה לאוויר, ונשמח לקשר לעמודים הרלוונטים מהתנ"ך והתלמוד, ואם קיים בספרי בסיס נוספים, לדוגמא משנה רמב"ם ושו"ע. ישנם מגוון כלים, ופרשנויות רבות. אתם מוזמנים כמובן לראות ולהתרשם. התבנית כבר מוכנה :) --[[משתמש:הלךהולךילך|הלךהולךילך]] ([[שיחת משתמש:הלךהולךילך|שיחה]]) 17:46, 11 במאי 2022 (IDT) ::מתוך סקירה שטחית של הדף הראשי נראה על פניו שמדובר על מאגר מידע בתשלום. הווה אומר לא חינמי. לאור כך, אינני רואה לנכון לדמות אותו אל שאר המיזמים שהצגנו באתר עד כה...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:44, 11 במאי 2022 (IDT) :::לעת עתה האתר פתוח בחינם. גרסת הדסקטופ בתשלום. איני יודע מה צופן העתיד, אך תמיד יהיה ניתן להסיר את התבנית, לא? --[[משתמש:הלךהולךילך|הלךהולךילך]] ([[שיחת משתמש:הלךהולךילך|שיחה]]) 23:54, 11 במאי 2022 (IDT) ::::[[משתמש:Roxette5]] מה דעתך?--{{שכח לחתום|הלךהולךילך}} ::::מכיוון שתיוגים לא עובדים בלי חתימה, מתייג את {{א|Roxette5}} שוב. כמובן שגם משתמשים אחרים מומנים לחוות דעתם. {{א|Dovi}}, מה דעתך?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:32, 15 במאי 2022 (IDT) אני מקבל שם "שגיאה אין לך הרשאת קריאה לספר זה", או "כניסה לחשבון שלך". כלומר אי אפשר לראות שום תוכן משמעותי בקישור ישיר. אז לא נראה לי שיש סיבה לקשר לשם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:56, 15 במאי 2022 (IDT) :::בלאו הכי הדפים כבר נהיו ״צפופים״ מדאי בקישורים לאתרים אחרים… אין לי דיעה חד משמעית…מעוניין לשמוע דעתם של אחרים…[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:02, 15 במאי 2022 (IDT) ::::בנוגע לצפיה בדפים, לאחר ההרשמה הדפיס יפתחו בקישור ישיר... בנוגע לצפיפות, אולי כדאי לעשות כמו ב[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91/%D7%90 אוצר הספרים] בתצורה של איקונים, ואולי גם בסרגל צידי וכדו'. --[[משתמש:הלךהולךילך|הלךהולךילך]] ([[שיחת משתמש:הלךהולךילך|שיחה]]) 21:23, 15 במאי 2022 (IDT) :[[משתמש:Roxette5]] [[משתמש:Dovi]] [[משתמש:Nahum]] ? --[[משתמש:הלךהולךילך|הלךהולךילך]] ([[שיחת משתמש:הלךהולךילך|שיחה]]) 12:26, 25 במאי 2022 (IDT) ::{{א|הלךהולךילך}}, לאור ההסתייגויות שהשמיעו שני קודמיי נראה שניאלץ לסרב, לצערי, אלא אם כן הם ישנו את דעתם ויתמכו. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:32, 25 במאי 2022 (IDT) :::אני מאוד רוצה לראות בהצלחתו הן של "אופיס יהודי" והן של המיזם "תא שמע". עם זאת, בשלב הזה, לאור הצורך בהרשמה, אינני רואה באמת ערך מוסף לקשר אליו בכל דף ודף שלנו (מקרא, גמרא, הלכה, וכולי). אולם, ייתכן שכדאי לנו לקיים בעמוד הראשי עוד "מדור" של "מאגרי מידע מקוונים" - בו אפשר להציג את כלל המאגרי מידע המקוונים כגון סאפריה, שיתופתא, עלהתורה, בן יהודה, וכולי וכולי. בכגון זה אין לי התנגדות גם להוסיף קישור אל אתר "תא שמע". אבל בכל דף ודף - לא רואה טעם לעשות זאת. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:13, 25 במאי 2022 (IDT) ::: חושב שלא צריכים להיות קישורים מויקיטקסט לאתרים שאינם פתוחים וחינמים. בוודאי שלא שייך מכל דף או פסוק. אחרי הכל המטרה העיקרית של מיזמי ויקימדיה היא לעודד הפצת טקסט ברישוי חופשי שיהיה נגיש לכל. ואגב העניין, הנה עוד אתר ללימוד יהדות שנראה חשוב. https://alhatorah.org/. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 23:28, 25 במאי 2022 (IDT) ::::אכן אתר חשוב ונוח, ויש כבר קישורים לשם. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] ([[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]]) 20:48, 6 ביוני 2022 (IDT) == ייבוא תבניות ויקינתונים מויקיפדיה == שלום חברים. ביממה האחרונה ייבאתי ושדרגתי מויקיפדיה כמה יחידות ותבניות, בכדי ליצור תשתית לייבא בקלות מויקיפדיה תבניות ויקינתונים. בינתיים ייבאתי לכאן את התבנית {{{סופר}}} {{{אישיות רבנית}}} ו{{{מנהיג}}} ושתלתי אותם בכמה ערכים לבדיקה. ([[מחבר:אברהם יצחק הכהן קוק]], [[מחבר:רמב"ם]], [[מחבר:פיודור דוסטויבסקי]], [[מחבר:יצחק רבין]]). מה שנחמד הוא שכרגע התבניות ריקות, ואת כל המידע שהן מציגות הן שואבות מויקינתונים. אשמח להערות והארות. --[[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 17:28, 12 במאי 2022 (IDT) :אצל דוסטוייבסקי, יש בסוף התבנית הודעת שגיאה ("תו פיסוק בלתי מזוהה"). נא לטפל.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:16, 12 במאי 2022 (IDT) :: כן ראיתי. מדובר בכתובת אינטרנט רוסית שמעוררת את הבעיה. אולי למישהו יש רעיון מה הבעיה? [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 19:29, 12 במאי 2022 (IDT) :: הבעיה תוקנה. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 20:37, 14 במאי 2022 (IDT) :::נראה ממש מוצלח! הרבה זמן חיכיתי שיבוא מישהו שמבין בזה וייבא את מה שצריך כדי להשתמש בוויקינתונים! :::בעניין ההארות, אולי כדאי לבטל את הקישורים לתאריכים כי אין לנו דפים כאלה. אם יש דרך להמיר לתאריך עברי זה הכי טוב, כי כאלה יש לנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד באייר ה'תשפ"ב • 23:21, 14 במאי 2022 (IDT) ::::עוד דבר, יכול להיות טוב להוסיף את התבנית בתוך {{תב|דמות בחזל}}. אתה יודע אם יש אפשרות שבמצבים כמו [[:קט:רב פפא]] שיש מידע בוויקינתונים - התבנית תופיע, ובמצבים כמו [[:קט:רב אשי]] או [[:קט:הורדוס]] - לא תופיע ההודעה שאין מידע בוויקינתונים? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד באייר ה'תשפ"ב • 00:18, 15 במאי 2022 (IDT) :::::1. אם רוצים להשתמש בתבנית בערכי דמויות בחז"ל, או בכלל בכל הדמויות, יש כמה דרכים לעשות זאת. אך בינתיים התבניות {{תב|סופר}} ו{{תב|אישיות רבנית}} הן ניסוייות, בכדי להדגים את הפוטנציאל שלהן, עד שיחליטו כאן מה רוצים לעשות איתם. :::::2. הנתונים בתבניות יכולות גם להשאב מויקינתונים ואפשר גם למלא אותם בערך ידנית כמו כל תבנית. כשאין נתונים בויקינתונים בערך מסויים תתקבל למשל ההודעה: "תבנית {{אישיות רבנית}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים." והפתרון יהיה או להזין נתונים בתבנית בערך, או להזין נתונים בויקינתונים או למחוק את התבנית מהערך. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 00:49, 15 במאי 2022 (IDT) ::::::1. אני חושב שאתה צריך (אם אתה רוצה) להחליט. ככה זה עובד כאן, כל אחד שבא תורם את חלקו, ופחות יש דיונים והחלטות משותפות. יש פה הרבה התייעצויות אבל בסוף מי שיוזם הוא המחליט. ::::::2. אני שואל אם יש לך דרך אוטומטית לעשות את זה, שאם יש נתונים הם יוצגו, ואם לא - לא יופיע כלום? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו באייר ה'תשפ"ב • 00:19, 16 במאי 2022 (IDT) :::::::: 2. עניתי לך כבר. תשובה קצרה. לא. אם הדבר נצרך יהיה צריך לבדוק. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 00:30, 16 במאי 2022 (IDT) ::::::1. אני תומך בשימוש בתבנית המצויינת הזאת, וחוזר כאן על הצעתי בדף [[שתב:דף של מחבר]], שהתבנית {{תב|דף של מחבר}} תשמש עבור קטגוריות למחברים, בדומה לתבנית {{תב|דמות בחזל}}, ולדפי המחבר נשתמש בתבניות בסגנון {{תב|סופר}} וכד'. [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • י"ח באייר ה'תשפ"ב • 14:16, 19 במאי 2022 (IDT) עד כה ייבאתי לכאן את התבניות הבאות, ולצידם מימושים לדוגמה: * [[תבנית:סופר]] ([[מחבר:פיודור דוסטויבסקי]]) *[[תבנית:אישיות רבנית]] ([[מחבר:אברהם יצחק הכהן קוק]], [[מחבר:רמב"ם]]), *ו[[תבנית:מנהיג]] ([[מחבר:יצחק רבין]]). [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 00:34, 20 במאי 2022 (IDT) :נראה טוב.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 06:50, 20 במאי 2022 (IDT) :: הוספתי לתבנית "סופר", מצב זכויות יוצרים. שואב אוטומטית מויקינתונים את הסטטוס של זכויות יוצרים. אם יש עוד פרמטרים שרוצים להוסיף לתבניות, או שינויים כלשהם, אז כאן המקום. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 14:53, 20 במאי 2022 (IDT) == Poll regarding Third Wikisource Triage meeting == Hello fellow Wikisource enthusiasts! We will be organizing the third [[:m:Wikisource Triage meetings|Wikisource Triage meeting]] in the last week of May and we need your help to decide on a time and date that works best for the most number of people. Kindly share your availabilities at the wudele link below by 20th May 2022: https://wudele.toolforge.org/ctQEP3He1XCNullZ Meanwhile, feel free to check out [[:m:Wikisource Triage meetings|the page on Meta-wiki]] and suggest topics for the agenda. Regards [[:m:User:SWilson (WMF)|Sam Wilson (WMF)]] and [[:m:User:SGill (WMF)|Satdeep Gill (WMF)]] <small>Sent via [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 06:38, 14 במאי 2022 (IDT)</small> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGill (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGill_(WMF)/lists/WS_VPs&oldid=23283908 --> == "האלה ענת" של קאסוטו == שלום חברים. זכויות היוצרים על כתביו של משה דוד קאסוטו פגו, וכתביו שוחררו לא מכבר לרשות הציבור. יש ספר אחד מעניין שלו בשם "האלה ענת" שבו הוא מנתח את השירה האוגרתית וקרבתה לספרות התנ"ך. [https://benyehuda.org/read/31020 הטקסט במלואו נמצא בפרויקט בן יהודה]. האם יש מישהו שמוכן להרתם לייבא אותו לכאן? יש כמה נימוקים. אחד מהם שבפרויקט בן יהודה לא מסומנים בספר, העמודים של המהדורה המודפסת, וכאשר רוצים לתת מהם מקור, הדבר לא אפשרי. השני שאי אפשר לתת קישור מדוייק לדף או קטע אלא קישור גלובלי לכל הספר. הוא גם סגור לעריכה או עיצוב. בתודה מראש. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 15:31, 20 במאי 2022 (IDT) :אני לא מכיר את הספר, כך שלא אוכל לדאוג לחלוקה לעמודים, אבל אני מוכן בשמחה לדאוג ליצור אותו מתישהו בדף [[האלה ענת: שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות|האלה ענת/כל הספר]], ואז תוכל לפצל אותו לדפי משנה לפי עמודים או לסמן את מיקומי העמודים על ידי כותרות - מה שנראה לך. בזמנו יצרתי [[משתמש:I'm the cookie monster/PBYtoWiki.py|סקריפט פייתון להמיר את הקבצים של פב"י לפורמט ויקי]] עבור הספר [[חיי שנים עשר הקיסרים]], אצטרך להוסיף לו המרות של טבלאות, שקיימים בספר. :אני רואה שיש בספר הרבה תמונות, מה דינם מבחינת זכויות יוצרים? אפשר פשוט להעתיק אותם מפב"י? כנראה לא אוכל לדאוג להעלות את כולם לוויקישיתוף ולשלב אותם במקום המתאים בטקסט. לטיפולך... [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • כ"א באייר ה'תשפ"ב • 22:13, 21 במאי 2022 (IDT) :: תודה רבה קוקי מונסטר. אשמח לכל עזרה. ואחר כך אמשיך במה שאוכל. לגבי תמונות אין כל בעיה. זכויות יוצרים בישראל של תמונות לפני 2008, הם 50 שנה מיום פרסום היצירה, ומ-2008 הם כמו טקסט. 70 שנים ממות היוצר (ובכל מקרה אין דבר שזכויות יוצרים שלו ארוכים יותר מטקסט), בנוסף, אתר בן יהודה לא היה מפר זכויות יוצרים בפרסומים שלו. כך שלא אמורה להיות כל בעיה. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 22:26, 21 במאי 2022 (IDT) == Invitation to join the third Wikisource Triage meeting (28th May 2022) == Hello fellow Wikisource enthusiasts! We are the hosting the [[:m:Wikisource Triage meetings|Wikisource Triage meeting]] on '''28th May 2022 at 11 AM UTC / 4:30 PM IST''' ([https://zonestamp.toolforge.org/1653735600 check your local time]) according to the [https://wudele.toolforge.org/ctQEP3He1XCNullZ wudele poll]. We will be welcoming some developers who contributed to Wikisource related tasks during the recently concluded [[:m:Indic Hackathon 2022|Indic Hackathon]]. As always, you don't have to be a developer to participate in these meetings but the focus of these meetings is to improve the Wikisource infrastructure. If you are interested in joining the meeting, kindly leave a message on '''sgill@wikimedia.org''' and we will add you to the calendar invite. Meanwhile, feel free to check out [[:m:Wikisource Triage meetings|the page on Meta-wiki]] and suggest any other topics for the agenda. Regards [[:m:User:SWilson (WMF)|Sam Wilson (WMF)]] and [[:m:User:SGill (WMF)|Satdeep Gill (WMF)]] <small> Sent using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 06:39, 23 במאי 2022 (IDT) </small> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGill (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGill_(WMF)/lists/WS_VPs&oldid=23314792 --> == Report on Voter Feedback from Universal Code of Conduct (UCoC) Enforcement Guidelines Ratification == Hello all, The Universal Code of Conduct (UCoC) project team has completed the analysis of the feedback accompanying the ratification vote on the Universal Code of Conduct Enforcement Guidelines. Following the completion of the UCoC Enforcement Guidelines Draft in 2022, the guidelines were voted on by the Wikimedian community. Voters cast votes from 137 communities, with the top 9 communities being: English, German, French, Russian, Polish, Spanish, Chinese, Japanese, Italian Wikipedias, and Meta-wiki. Those voting had the opportunity to provide comments on the contents of the Draft document. 658 participants left comments. 77% of the comments are written in English. Voters wrote comments in 24 languages with the largest numbers in English (508), German (34), Japanese (28), French (25), and Russian (12). A report will be sent to the Revision Drafting Committee who will refine the enforcement guidelines based on the community feedback received from the recently concluded vote. A public version of the report is published on [https://meta.wikimedia.org/wiki/Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines/Voting/Results#Summary Meta-wiki here]. The report is available in translated versions on meta-wiki. Please help translate to your language Again, we thank all who participated in the vote and discussions. We invite everyone to contribute during the next community discussions. More information about the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines can be found on [https://meta.wikimedia.org/wiki/Universal_Code_of_Conduct/Project Meta-wiki]. On behalf of the Universal Code of Conduct project team --[[User:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[User talk:Mervat (WMF)|discuss]] • [[Special:Contributions/Mervat (WMF)|contribs]]) 21:39, 23 May 2022 (UTC) ===ממיר קבצי טקסט=== [[משתמש:Tomsky2015|Tomsky2015]] ניסה לייבא לכאן בעקבות בקשתי באמצעות סקריפט שכתב את "האלה ענת" של פרופ' משה דוד קאסוטו מפרויקט בן יהודה והדבר התגלה כמשימה בעייתית ומייגעת, בשל המורכבות של הטקסט שכלל טבלאות, סימנים לא קונבנציונאלים ועוד. לא מבין איך אין סקריפט מובנה שממיר טקסט ובמיוחד HTML לקוד ויקי, כך שיהיה אפשר להמיר בבת אחת מסמך שלם לקוד ויקי (עם כל התגים הנחוצים: טבלאות, הערות שוליים, קישורים חיצוניים וכדומה) ולייבא בקלות לויקיטקסט ספרים ברישוי פתוח שנמצאים באינטרנט. הדבר נצרך בעיקר למיזמי ויקיטקסט אבל לא רק להם. לא סביר שעד היום אין תוספת רשמית שעובדת באופן מלא וחלק (יש ספריה רשמית בויקימדיה שאיננה עדכנית), ובמקום יש מלא ממירים ספורדיים שעובדים באופן חלקי כזה ואחר. כמעט לכל תוכנה שמכבדת את עצמה יש אפשרות ייבוא וייצוא עם המרות בין פורמטים שונים, ואין סיבה שבמיזם ענק כמו ויקימדיה הדבר לא ימומש. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 16:19, 26 במאי 2022 (IDT) :[[משתמש:Effib|אפי ב.]] אולי כי זה מיזם התנדבותי ואנשים פחות מבינים בהכל. גם בדף זה יש קטגוריה כמו דפים שכותרת התצוגה שלהם אינה מופעלת ושגיאות פרמטריות מחוץ למרחב הערכים. מקווה שתקבלי סיוע מהיר, --[[משתמש:Tomsky2015|Tomsky2015]] ([[שיחת משתמש:Tomsky2015|שיחה]]) 16:29, 26 במאי 2022 (IDT) :: [[משתמש:Tomsky2015|Tomsky2015]] הטענה שלי (אני גבר 🙂) איננה למתנדבים במיזם כאן שעושים כמיטב יכולתם אלא לקרן ויקימדיה העולמית שיש לה תקציב שנתי של 150 מיליון דולר ומעסיקה כ-500 עובדים, וקרן ויקימדיה ישראל שתקציבה עמד בשנת 2020 על 2.6 מיליון שקל. ומטרתי לעורר מודעות להעלות בקשות כלפי מעלה. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 16:51, 26 במאי 2022 (IDT) ::: [[משתמש:Effib|אפי ב.]], גם למדינת ישראל המון תקציב שאי אפשר לדעת על מה כולם הולכים אך לפי זכרוני קרן ויקיפדיה מפרסמת את העניין וניתן להשתתף בדיונים אלו.--[[משתמש:Tomsky2015|Tomsky2015]] ([[שיחת משתמש:Tomsky2015|שיחה]]) 16:54, 26 במאי 2022 (IDT) :::: לא מבין על מה הוויכוח. ויקימדיה מחזיקה עשרות רבות של מתכנתים. כמה זמן לוקח למתכנת שמכיר היטב את קוד ויקי לכתוב סקריפט של המרה טוב מ-HTML לקוד ויקי? שבוע? שבועיים לכל היותר? לא נראה לך שהדבר צריך להיות בסדר עדיפות גבוה? אני ביקשתי בויקימדיה לפני כמה חודשים, לאחר הודעתם להשתתף בדיונים, להוסיף משהו לא גדול, שיאפשר בחירת צבעים בתבניות באופן ויזואלי, והודיעו לי בתגובה מנומסת שהנושא החזותי נסגר, והם עוברים לנושא אחר. ומתי יהיה השיפור שביקשתי, רק אלקים יודע. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 18:45, 26 במאי 2022 (IDT) :::: [https://www.mediawiki.org/wiki/Extension:Html2Wiki וזו ההרחבה הרשמית Extension:Html2Wiki שכבר לא עובדת]. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 20:25, 26 במאי 2022 (IDT) ::::: החברים בויקיפדיה המליצו לי על המרה מHTML באמצעות ליברה אופיס. יש לו אפשרות לייצוא לפורמט מדיה-ויקי. לא יצא מושלם אבל סביר. בהמשך אכתוב על כך בפירוט. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 04:14, 27 במאי 2022 (IDT) == [[ביאור:תורת המלכים - פתיחה]] == :{הועבר מדף הדיווח על טעויות) שלום לכם רבותי, בהתקף שטות חיפשתי שמי ברשת ומצאתי שכבר יש שם גירסא קדמונית של ספרי תורת המלכים. אשמח לשגרו לכם ולהרשות לכם לפרסם אשר תרצו מתוכו. עכשיו הוא אמנם מוכן לצרכן, אך אף על פי כן לדעתי אי אפשר לשימו במרשתת כמו שהוא, מפני שהוא כולל בתוכו הרבה חומר מובא (רובו בתרגום שלי ממקורות בלעז) ממקורות שיש עליהם זכויות לגורמים זרים. כעת אני מדפיס ומחלק בחינם לחברים ולמי שאני מקוה שיקראו את הספר, באופן שבעלי הזכויות לא ימצאו עילה לתבוע אותי. אם יימצא מו"ל מסחרי הוא גם יחליט מה מהחומר הזר הכלול בספר הוא רוצה ושוה לו לטרוח בהשגת רשות. לי אישית זה יהיה שוה רק אחרי שאשיג הסכמה מאחד האנשים שדעתם נחשבת אצל אחב"י החרדים להכשיר ספרים ומחברים. לפי מגמתי בחיבור הספר עיקר התועלת ממנו תושג אם יהיה נפוץ ונקרא בציבור של הנזקקים להכשרים והסכמות לפני שנותנים דעתם למה שכתוב בפנים, והם הם הציבור היותר זקוק לתרגום המובאות הארוכות כי אין לו גישה נוחה לספרים כגון המובאים ועוד בלעז. אבל אם יש לכם סבלנות לללקט הצימוקים התורניים כגון פרשת מינוי שרי הצבא ולפרסמם, חזקו ואמצו ותבורכו! עדיף להעתיק לשוני כמו שהיא בספר. נסיון הפראפרזה נוטה לסלף את הכוונה. אז תנו לי כתובת ואשל לכם גם PDF שתראו איך זה נראה וגם ODT שיהיה נוח להעתיק מתוכו מלל. מי שרוצה לשכפל ולהדפיס ולחלק את הספר כמוני בחוג החברים ורק בחינם - מוזמן ויבורך. השגות וקטילות (מנומקות בלבד) נא לשלוח אלי. בברכה דוד ויסקוט ruthwi1@013.net דווח על ידי: דוד ויסקוט ruthwi1@013.net [[מיוחד:תרומות/2001:67C:2628:647:12:0:0:177|2001:67C:2628:647:12:0:0:177]] 16:55, 9 במרץ 2021 (IST) :מתייג [[משתמש:Erel Segal]]--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:54, 9 במרץ 2021 (IST) :למישהו אחר יש זמן ורצון לטפל בזה?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:52, 27 במאי 2022 (IDT) :{עד כאן הועבר)--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:09, 27 במאי 2022 (IDT) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Revisions to the Universal Code of Conduct (UCoC) Enforcement Guidelines</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Revision discussions/Announcement|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Revision discussions/Announcement}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hello all, We'd like to provide an update on the work on the Enforcement Guidelines for the Universal Code of Conduct. After the conclusion of the community vote on the guidelines in March, the [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs committee (CAC)]] of the Board [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikimedia-l@lists.wikimedia.org/thread/JAYQN3NYKCHQHONMUONYTI6WRKZFQNSC/ asked that several areas of the guidelines be reviewed for improvements] before the Board does its final review. These areas were identified based on community discussions and comments provided during the vote. The CAC also requested review of the controversial Note in 3.1 of the UCoC itself. Once more, a big thank you to all who voted, especially to all who left constructive feedback and comments! The project team is working with the Board to establish a timeline for this work, and will communicate this next month. Members of the two prior [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Drafting committee|UCoC Drafting Committees]] have generously offered their time to help shape improvements to the Guidelines. You can read more about them and their work [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Drafting committee#Revisions_Committee|here]], as well as read [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Drafting_committee/Phase_2_meeting_summaries#2022|summaries of their weekly meetings in 2022]]. Wikimedians have provided many valuable comments together with the vote and in other conversations. Given the size and diversity of the Wikimedia community, there are even more voices out there who can give ideas on how to improve the enforcement guidelines and add even more valuable ideas to the process. To help the Revisions committee identify improvements, input on several questions for the committee’s review is requested. Visit the Meta-wiki pages ([[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines/Revision_discussions|Enforcement Guidelines revision discussions]], [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Policy text/Revision_discussions|Policy text revision discussions]]) to get your ideas to the Committee - it is very important that viewpoints are heard from different communities before the Committee begins drafting revision proposals. On behalf of the UCoC project team <br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 12:18, 30 במאי 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == Invitation to join the Movement Strategy Forum == Hello everyone, This is an invitation to all Movement Strategy participants to try out a new space for truly multilingual collaboration: https://forum.movement-strategy.org/ We are starting a community review period of two months. If the community feedback is positive, the Forum will launch in August 2022 before Wikimania. If not, we will follow the feedback received, changing the proposal or closing it. https://meta.wikimedia.org/wiki/Movement_Strategy/Forum/Proposal Looking forward to your first impressions! [[User:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[User talk:Mervat (WMF)|talk]]) 10:01, 31 May 2022 (UTC) == Poll regarding Fourth Wikisource Triage meeting == Hello fellow Wikisource enthusiasts! We will be organizing the '''fourth [[:m:Wikisource Triage meetings|Wikisource Triage meeting]]''' in the last week of June and we need your help to decide on a time and date that works best for the most number of people. Kindly '''share your availabilities''' at the wudele link below '''by 20th June 2022''': https://wudele.toolforge.org/wstriage4 Meanwhile, feel free to check out [[:m:Wikisource Triage meetings|the page on Meta-wiki]] and suggest topics for the agenda. Regards [[:m:User:SWilson (WMF)|Sam Wilson (WMF)]] and [[:m:User:SGill (WMF)|Satdeep Gill (WMF)]] <small>Sent via [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 16:22, 14 ביוני 2022 (IDT)</small> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGill (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGill_(WMF)/lists/WS_VPs&oldid=23314792 --> == Invitation to join the fourth Wikisource Triage meeting (29th June 2022) == Hello fellow Wikisource enthusiasts! We are the hosting the fourth [[:m:Wikisource Triage meetings|Wikisource Triage meeting]] on '''29th June 2022 at 10:00 AM UTC / 3:30 PM IST''' ([https://zonestamp.toolforge.org/1656496824 check your local time]) according to the [https://wudele.toolforge.org/wstriage4 wudele poll]. There is some exciting news about a few technical projects related to Wikisource that are getting started right now and we will be sharing more information during the meeting. As always, you don't have to be a developer to participate in these meetings but the focus of these meetings is to improve the Wikisource infrastructure. If you are interested in joining the meeting, kindly leave a message on '''sgill@wikimedia.org''' and we will add you to the calendar invite. Meanwhile, feel free to check out [[:m:Wikisource Triage meetings|the page on Meta-wiki]] and suggest any other topics for the agenda. Regards [[:m:User:SWilson (WMF)|Sam Wilson (WMF)]] and [[:m:User:SGill (WMF)|Satdeep Gill (WMF)]] <small> Sent using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 10:39, 23 ביוני 2022 (IDT)</small> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGill (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGill_(WMF)/lists/WS_VPs&oldid=23314792 --> == עזרה בייבוא תבנית == האם מישהו בעל הידע המתאים יוכל לייבא עבורי/להדריך אותי בייבוא התבנית [[W:EN:Template:Get QID]] מוויקיפדיה האנגלית? אין צורך גם בתרגום של התיעוד, מספיק לייבא את הקוד של התבנית, אבל התבנית משתמשת גם ביחידת לואה בשם WikidataIB שאיני בטוח אם קיימת אצלנו... [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ד' בתמוז ה'תשפ"ב • 14:23, 3 ביולי 2022 (IDT) :לא ניתן להשתמש בדף [[מיוחד:ייבוא]] ליבוא ממיזמים בשפות אחרות. אתה יכול פשוט לנסות לייבא ידנית את התבנית ואת היחידה שבה היא משתמשת, באמצעות העתק\הדבק של קוד המקור.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:21, 3 ביולי 2022 (IDT) ::{{בוצע}}, אך מסיבה לא ברורה התבנית עובדת לא עובדת עם פרמטר. דוגמא: {{get QID}}, {{get QID|עמוד ראשי}}. מישהו בעל ידע בתבניות מבין מה הטעות? [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ד' בתמוז ה'תשפ"ב • 17:53, 3 ביולי 2022 (IDT) :::הבנתי מה הייתה התקלה... עכשיו תוקן. [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ה' בתמוז ה'תשפ"ב • 21:42, 3 ביולי 2022 (IDT) ::::מישהו מבין מאיפה הגיעו הירידות שורה לתבנית? (ראו למשל דוגמה ב[[:קט:לאה גולדברג]]) [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ז' בתמוז ה'תשפ"ב • 11:50, 6 ביולי 2022 (IDT) == Results of Wiki Loves Folklore 2022 is out! == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> {{int:please-translate}} [[File:Wiki Loves Folklore Logo.svg|right|150px|frameless]] Hi, Greetings The winners for '''[[c:Commons:Wiki Loves Folklore 2022|Wiki Loves Folklore 2022]]''' is announced! We are happy to share with you winning images for this year's edition. This year saw over 8,584 images represented on commons in over 92 countries. Kindly see images '''[[:c:Commons:Wiki Loves Folklore 2022/Winners|here]]''' Our profound gratitude to all the people who participated and organized local contests and photo walks for this project. We hope to have you contribute to the campaign next year. '''Thank you,''' '''Wiki Loves Folklore International Team''' --[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 19:12, 4 ביולי 2022 (IDT) </div> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Tiven2240@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&oldid=23454230 --> == היתר עיסקא == האם חברה קבלנית למכירת דירות מחוייבת על פי חוק לחתום עם הלקוח על היתר עיסקא לפי דרישתו? [[משתמש:עוז הירושלמי|עוז הירושלמי]] ([[שיחת משתמש:עוז הירושלמי|שיחה]]) 20:00, 4 ביולי 2022 (IDT) :{{א|עוז הירושלמי}}, הקהילה פה קטנה והרבה פחות פעילה מאחותנו בוויקיפדיה. ממליץ לך לשאול גם שם (ולשתף אותנו בתשובה שתתקבל).--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:03, 4 ביולי 2022 (IDT) == מאמרים במרחב "ביאור" == באופן עקרוני, כפי שנאמר ב[[ויקיטקסט:מה ויקיטקסט איננו]], "ויקיטקסט אינו מקום לבמה חדשה", אלא מיועד אך ורק עבור העלאה של ספרות קיימת שיצאה כבר לאור דרך הוצאה כלשהי. החריג היחיד לאיסור זה הינו מרחב הביאור, שאמור לשמש לכתיבה של ביאור על הטקסט הקיים. עם זאת, כיום מרחב הביאור משמש גם להעלאת מאמרים, בעיקר כאלו שמוסבים אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. נכון להיום [[:קט:הוסב מאתר הניווט בתנך]] מונה '''7,567 דפים ו-2,218 קטגוריות'''. למרות התועלת הרבה שיכולה להיות למאמרים כאלו, לדעתי המקום עבורם לא יכול להיות ויקיטקסט, אפילו תחת מרחב "ביאור", בפרט שהם אינם ביאור לטקסט אחר, אלא לרוב מאמרים בנושא התנ"ך. אני מציע להחליט למחוק כל המאמרים האלו, למעט אלו העוסקים באופן ישיר בביאור של קטע מסויים ונמצאים תחת דפים מהצורה [ביאור:{ספר} {פרק} {פסוק}] וכד', ומי שיחפש אותם עדיין יוכל למוצאם ב[https://www.tora.us.fm/tnk1/ אתר הניווט בתנ"ך]. מתייג את @[[משתמש:Erel Segal|Erel Segal]] [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ח' בתמוז ה'תשפ"ב • 15:54, 7 ביולי 2022 (IDT) :אני מסכים עם הנאמר מעלה וזה כבר נושא שהעליתי מלפני הרבה שנים. המצב הנוכחי מהווה מדרון חלקלק, ועקרונית מאפשר לכל מאן דהו להפוך את מרחב הביאור אל הבלוג הפרטי שלו. יובהר עם זאת כי יש כמה וכמה מיזמים במרחב הביאור שהינם מבורכים וראויים. זאת דעתי האישית. __[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:21, 7 ביולי 2022 (IDT) :מסכים, אבל חושב שזו החלטה שצריכה להתקבל בקונצנזוס, בגלל הוותיקות של הטקסטים האלה באתר והתועלת הרבה שאתר הניווט בתנ"ך הביא לנו בשנים הראשונות של האתר. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ח' בתמוז ה'תשפ"ב • 16:31, 7 ביולי 2022 (IDT) ::אכן גם מסכים עם המילים החכמות של שלום אורי. רק אוסיף: העובדה שהדפים מאתר ניווט התנ״ך מועלים אוטומטית על ידי בוט עוד מקשה על הפיקוח של הדפים העולים. בפועל עולים לאתר מתחת לעיניים של רוב הקהילה כאן לענ״ד. __[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:46, 7 ביולי 2022 (IDT) :: מסכים באופן כללי עם הנאמר. נראה לי שויקיטקסט התגמש יתר על המידה. מי שיעיין בגרסה האנגלית יראה שזו אמורה להיות ספריה דיגיטלית והתכנים הם טקסטים מקוריים, תרגומים של טקסטים מקוריים וקצת ספיחים. לטקסטים בהתהוות יש את ויקיספר ויתכן שצריך להעביר לשם חלק מהתכנים. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 19:12, 7 ביולי 2022 (IDT) :אני נוטה לחשוב שחלק מהחן והיופי של ויקיטקסט הוא הגמישות במרחב הביאור. אבל אמתין לשמוע מה יאמרו [[משתמש:Erel Segal]], [[משתמש:Dovi]] ואחרים.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:27, 7 ביולי 2022 (IDT) למי שלא יודע, ויקיטקסט בעברית נוסד עוד לפני en.wikisource.org באנגלית. דווקא אנחנו הוותיקים, וכמו-כן ההגדרות והתוכן של המיזם שלנו :-) לגבי המיזם באנגלית, הם עשו החלטה קיצונית שהכל יהיה מבוסס על סריקות בלבד, בלי שום שינוי (רק בלחץ שלי ועוד כמה אנשים הם השאירו את האפשרות גם לתרגם טקסטים משפות זרות במרחב השם המיוחד "תרגום"). אך על עצם הרעיון שבתוך מיזם שיתופי-צביורי ניתן לבנות מהדורה מדעית/מתוקנת ע"פ כתבי-יד ודפוסים, או מהדורה מוערת או מבוארת, או אפילו רק להציג את המקורות עצמם באופן יותר יעיל מאשר העתק מדויק של הדף הנדפס (לדוגמה: אוסף מפרשים בתוך מקראות גדולות), הם פשוט צחקו: "אנחנו נעסוק במחקר?!" אפילו עצם הצורך להוסיף חלוקה לפסקאות ופיסוק מודרני בתוך בטקסטים ישנים לא היה מוכר להם בוויקיסורס באנגלית, והוא רחוק מתפיסתם. אך בוויקיטקסט בעברית הוכחנו שניתן לעשות את כל זה ובגדול. וגם הוכחנו, מול המודל של ויקיפדיה העברית, שגישת ה"[[תבנית:משתמש תומך במדיניות לא אוכל לא שותה|לא אוכל ולא שותה]]" נכונה לגמרי, לעומת תרבות המחיקות של ויקיפדיה. ראוי שיהיה כאן מרחב ביאור בשביל הטקסטים שקיימים פה, כלומר שנהיה מקום שגם נותן כלים ללומד. לא למי שלומד '''מקצוע''' מסוים (זה באמת בשביל ויקיספר) אלא בשביל מי שלומד את '''הטקסטים''' שקיימים פה. להעביר כלים כאלה לאתר אחר שבו יהיו נטע זר (ויקיספר) זה לא פתרון. ביאורים וכלים ללימוד טקסטים אמורים להיות ביחד עם הטקסטים הנלמדים, בגלל '''שאותו ציבור''' עוסק בהם. הביאורים של ד"ר רונן אחיטוב לספרות התנאית הם דוגמה מובהקת לכך. המפעל הזה לא היה יכול להתפתח בוויקיספר. דניאל כותב על "מדרון חלקלק". אבל מדרון חלקלק לאן? איזה נזק גורמים הביאורים האלה? שום נזק. אם מוצאים משהו שבאמת לא שייך אז אפשר למחוק אותו. אבל אם הוא יכול להיות כלי ללומד בספריה כאן, ואף למי שעורך אותו (אישית אני משתמש במרחב הביאור כאן המון), אז מה הבעיה שיהיה בתוך מרחב שנקרא "ביאור", מקום שמוגדר מראש שהוא לא בשביל "טקסט" נטו? יש מי שחושב שקיימת הבחנה ברורה ועקבית בין "טקסט מקור" ל"יצירה אישית". אבל המפעל שלנו כאן מוכיח שלא כך פני הדברים. הבחנה כזאת פשוט בורחת מהנואנסים של עריכת טקסטים ולימודם. ושימו לב לדבר הכי חשוב, מעבר לטקסטים עצמם: כל מי שבא אי-פעם לוויקיטקסט כדי לערוך באופן חיובי התקבל בברכה. מעולם לא הייתה כאן מחלוקת רצינית בתוך ציבור התורמים, תוך כדי הצבעות קשות וחסימות. והשוו את זה לאווירה בוויקיפדיה! במילים אחרות: מדיניות של "לא אוכל ולא שותה" הוא בריא לא רק בשביל התוצר של המיזם (כלומר הטקסטים), אלא גם בשביל האווירה הציבורית. לפעמים בחיים צריך עין צרה, צריך להגביל ולומר "לא". אבל במיזם ויקי ניתן להשתמש כמעט תמיד בעין טובה, כלומר להשאיר חומר חיובי שתורם למיזם ולא מזיק לאף אחד. וזה בדיוק היופי שבדבר. תכל'ס, מאמרים מ"אתר הניווט בתנ"ך" שמבארים מושגים ו/או רעיונות שקיימים במקורות, או קשורים למקורות באופן מהותי, לדעתי אין שום סיבה לדאוג מהם ובוודאי שלא למחוק. אבל אם יש משהו משם שהוא סתם "במה אישית", ולא תורם ללומד או לעורך, אז כדאי למחוק אותו. אני מודה שגם "עין טובה" יכולה להיות נזק לעתים (רחוקות), והיו גם מקרים כאלה אצלנו. באמת יש דברים במרחב הביאור שכדאי למחוק אותם. אבל במקרה של ספק, עין טובה צריכה בכל זאת להיות ברירת המחדל. מברך את כולכם בבריאות טובה ובשבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:08, 8 ביולי 2022 (IDT) :נ. ב. אני מסכים לגמרי שהעלאת הדפים האלה לא ראוי להיות ע"י בוט, כי זה אכן מקשה על הפיקוח ועל השקיפות. דווקא בגלל דברים נכונים שנאמרו בדיון הזה, ראוי שכל דף חדש במרחב הביאור תמיד יופיע בשינויים האחרונים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:33, 8 ביולי 2022 (IDT) :: תודה רבה Dovi. שמחתי לתשובתך ואני מסכים אתך. ייתכן שהיה טוב אם אפשר היה לראות סטטיסטיקה של מספר המבקרים. ilan sendowski 16:12, 8 ביולי 2022 (IDT) :שבוע טוב לכולם. עקרונית, אני מסכים שמרחב הביאור צריך להישמר לביאורים של טקסטים הנמצאים בויקיטקסט, וכותרת הדפים צריכה להיו בסגנון "ביאור:[שם הטקסט]". אולם בביאור התנ"ך ישנם מאמרים המבארים מושגים ותופעות לשוניות הנוגעים לפסוקים רבים, כגון: משמעות המושגים חכמה, בינה ודעת וההבדלים ביניהם, שהמפרשים הסבירו בדרכים שונות. במקום לשים את הפירושים הללו בכל פסוק ופסוק, יותר הגיוני לשים אותם בדף נפרד ולהפנות לשם מדפי הפסוקים. עם זאת, אם ישנם מאמרים שעלו מאתר הניווט בתנ"ך, שאינם קשורים לביאור כלשהו, אז לדעתי אפשר למחוק אותם. :אני גם מסכים שההעלאה לא צריכה להיות על-ידי בוט. שיניתי את הקוד כך שיעלה מכאן והלאה מהחשבון האישי שלי, כך שהעריכות יהיו גלויות לכולם. :ובהזדמנות זו אני מצטרף לדבריו היפים של דובי. גם מתוך הניסיון האישי שלי בויקיפדיה, אני חושב שהגישה המכילה היא יעילה יותר בטווח הארוך. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י"א בתמוז ה'תשפ"ב 13:53, 10 ביולי 2022 (IDT) ::[[משתמש:I'm the cookie monster]], [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]], [[משתמש:Roxette5]], אני נוטה לקבל את ההצעה של אבי ואראל סגל, שהעדכונים יועלו מכאן ואילך ע"י החשבון הרגיל ולא ע"י הבוט. לענ"ד מרחב הביאור במתכונתו הנוכחית הוא חלק מהותי ואינהרנטי מוויקיטקסט ומה שהוא מייצג. אני מסכים שלא צריכים להיות בו הגיגים או מאמרים כלליים, שאינם קשורים בדרך זו או אחרת לביאור טקסטים או מושגים מתוכם, ואם הועלו לכאן בעבר מאמרים כאלו, יש להציב בהם תבנית {{תב|מחק}} או לקיים עליהם הצבעות מחיקה פרטניות. זה מקובל עליכם, או שיש לכם מה להוסיף? --[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:17, 12 ביולי 2022 (IDT) :אני זורם עם הכל. אבל קצת תלוי כמה מהחומר המיובא לכאן הינו מתאים וכמה לא. נניח ש-50% שמיובאים מאתר ניווט התנ״ך אינם מתאימים - אזי לו הוגן להכתיב מדיניות שאומר ״נייבא את הכל באופן גורף ונטיל על הקהילה את עבודת הסינון״. אלא אני חושב שיש אחריות על המייבא כבר בשלב של הייבוא להיות מודע למה שמייבא ולבחון אם מתאים או לא… בוא נראה כמה מהחומר באמת לא מתאים וכמה לא. זאת דעתי האישית. __[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 08:35, 13 ביולי 2022 (IDT) : נתקלתי בלא מעט מאמרים מרחיבי דעת של אתר ניווט התנ"ך, שחבל שילכו לאיבוד. במחשבה נוספת אולי היה כדאי ליצור תחום חדש כמו "מאמר" (או כל שם אחר) ולרכז בו את כל הטקסטים שאינם טקסטים שפורסמו או ביאור ישיר. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 09:17, 13 ביולי 2022 (IDT) ::אני לא חושב שהם "ילכו לאיבוד", הם נשארים שם, באתר הניווט בתנ"ך, וניתן בהחלט לקשר אליהם מטקסט רלוונטי שקיים אצלנו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:19, 13 ביולי 2022 (IDT) : מסכים עם [[משתמש:Nahum|נחום]]. שמתי תבנית מחק בדף [[ביאור:לבישת פאה נכרית]]. זה אינו "ביאור" לשום דף. [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 01:16, 14 ביולי 2022 (IDT) אני אמור להיות בחופש, אבל בכל זאת אגיב. לא הייתה שום הסכמה, גם של נחום, ש'''רק''' דפי ביאור ישירים על טקסט מסוים שייכים. ההיפך: דף שמסביר מושג הקיים במקורות (=בטקסטים), או שיש בו דיון רציני במושג כזה, הוא דף מועיל ולא מזיק. דף כמו [[ביאור:לבישת פאה נכרית]] בוודאי בעייתי בצורתו הנוכחית, אבל עצם קיומו של דף כזה (או דף בשם הזה או שם קרוב) אינו פסול בגלל טיעון ש"אינו ביאור לשום דף". אולי עדיף לשים עליו תבנית האומרת שחסרים בו הסבר בסיסי ואיזון, והציבור מוזמן לשפר אותו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:42, 14 ביולי 2022 (IDT) :{{אגודל למעלה}} [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 08:48, 14 ביולי 2022 (IDT) :::לדעתי הבעיה היא שכרגע יש ב[[:קטגוריה:הוסב מאתר הניווט בתנך]] אלפי דפים שאיש לא עבר אליהם ורבים לא מתאימים להיות בוויקיטקסט. ישנם דפים כגון [[:קט:שירי אהובה קליין|שירי אהובה קליין]], שלדעתי כולם יסכימו שאין מקומם בוויקיטקסט (אלא אם אהובה קליין תוציא אותם כספר. או דפים של מאמרים תחת זכויות יוצרים, שכל התוכן בהם מסתכם ב"{{תב|הבהרת מרחב ביאור}} {{תב|הוסב מאתר הניווט בתנך}} {{תב|דף קישור}}", שבוודאי שיש למחוק, אך איתור של כולם בין אלפי דפים שהועלו על ידי בוט הוא משימה בלתי אפשרית. אך ראו לדוגמה את הדף הראשון בקטגוריה - [[ביאור:"אל החמש" ונקמת דם]] - שהוא דוגמה מצויינת לרוב הדפים באתר הניווט בתנ"ך. מדובר ללא ספק במאמר מעניין ומרחיב דעת, כדברי אפי ב., אך כפי שאמר Roxette5, הדף לא יעלם אם נמחק אותו מוויקיטקסט. הדבר הנכון יהיה למחוק את הדף הזה מוויקיטקסט, ולהוסיף בדפים [[שמואל ב ב כג]] [[שמואל ב ג כז]] [[שמואל ב ד ו]] [[שמואל ב כ י]] קישור למאמר באתר הניווט בתנ"ך. --[[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ט"ו בתמוז ה'תשפ"ב • 15:30, 14 ביולי 2022 (IDT) לגבי שירי אהובה קליין, מדובר על יצירות אישיות שכנראה לא פורסמו בתוך במה מבוקרת. למרות שהם דווקא נראים נחמדים... אבל לגבי [[ביאור:"אל החמש" ונקמת דם]], כאן דעתי שונה: מדובר על תוכן שיכול להיות "קצרמר", כלומר התחלה סבירה לדף עזרה ללומד על הנושא של נקמת דם (עם קישורים למקורות), שהוא נושא חשוב במקרא ומחוץ למקרא. את שירי אהובה קליין אי אפשר לפתח יותר בסביבת ויקי, והם באמת יישארו באתר הניווט לתנ"ך. אבל דפי עזרה על נושאים שונים הקשורים למקורות כן יכולים להתפתח. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:58, 14 ביולי 2022 (IDT) :אני לא מסכים לגבי הפיסקה האחרונה שלך {{א|Dovi}}. זה דווקא דברים שבעיניי מאוד סותרים את המשמעות של וויקיטקסט. אני מאוד מסכים לגבי אווירה, ובאופן כללי חושב שצריך עין טובה ומקבלת, ושנותנת לכל תורם באתר לתת את חלקו. :אבל לפעמים אנחנו מקבלים את התוצאה ההפוכה ומבריחים תורמים פוטנציאליים. למה? כי ברגע שיש הרבה קצרמרים באתר, סקירות לא מקיפות, עניינים שמבוארים בפן אחד שלהם, עמודים שאמורים להציג נושא ויש בהם שורה אחת, דפים כמו [[ביאור:אמל]] ודומיו (שאני עצמי העברתי אותם למרחב ביאור למרות שלא תמכתי ברעיון), (אני אפילו לא מדבר על דפים של {{תב|דף קישור}} שאין בהם שום דבר מעבר לפרסומת והפניה לאתר אחר, ולדעתי צריכים להמחק על הסף) ועוד כל מיני תוצרים לא גמורים ומאוד בוסריים, זה פוגע באמינות של האתר. מבקרים מזדמנים הרבה פעמים יירתעו מהעניין הזה וזה ירחיק אותם, כך גם אני בתחילת הדרך. :גוגל לא יודע להבדיל בין המרחב הראשי של האתר למרחב הביאור, והרבה פעמים יביא תוצאות ממרחב הביאור לפני הדף הראשי. פעם גם היו באתר עורכים שהעדיפו בעצמם את מרחב הביאור ויצרו ממקומות שונים הפניות לשם במקום לדפים המקוריים. דברים כאלה פוגעים באתר ובאמינות שלו, שגם ככה אנחנו קצת מוותרים עליה כאשר אנחנו מעלים התחלות של ספרים או לדוגמה נושאי כלים של שולחן ערוך שיש לנו בהם רק סימן אחד. :לדעתי זה עניין של רווח מול הפסד, ופה ההפסד גדול מדי. שוב, אני חושב שההחלטה צריכה להיות משותפת אבל לדעתי מרחב הביאור שלנו הוא סוג של אתר בתוך אתר שמנסה להשתלט, או לא מנסה אבל בפועל משתלט, על האתר עצמו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז בתמוז ה'תשפ"ב • 18:34, 14 ביולי 2022 (IDT) ::אם אינני טועה, אנחנו הגדרנו לגוגל שלא לאנדקס את מרחב הביאור. כך שגוגל מבדיל יפה מאוד בין המרחב הראשי לבינו. אם אני טועה ולא הגדרנו כך, ייתכן שצריך לעשות זאת.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:42, 14 ביולי 2022 (IDT) :::טוב, אני רואה שטעיתי וגוגל כן מוצא תוצאות ממרחב הביאור. :::הבעייה היא גם, כמו שאתה אומר, שיש הרבה מיזמים שתקועים באמצע (או, ליתר דיוק, די בהתחלה) ולא מתקדמים (גם אני אשם בזה. יש לי נטייה להתחיל בדברים ולהתקדם בהם לאט מאוד, אם בכלל). :::לא יודע מה הפתרון הרצוי. :::--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:00, 14 ביולי 2022 (IDT) ::אני מוסיף, שאם היה דף [[ביאור:נקמת דם]] עם ריכוז של מקורות, אולי טיפה הסבר שלהם והשוואה, זה היה מאוד יפה בעיני (לא תואם את ההגדרות היבשות של ויקיטקסט אבל עדיין יפה). אבל כאשר אני מקבל את נקמת הדם בהיבט מאוד מצומצם שלה, עם טקסט קצר של כמה פסקאות, זה לדעתי יותר פוגע מאשר מועיל. ::לגבי מה שנחום, אני נתקלתי במרחב ביאור כמה פעמים בגוגל. לא בדקתי מה אמור להיות. לפי דעתי אם זה מרחב שאנחנו מתביישים להציג אותו בגוגל אז הוא גם לא יכול להיות באתר עצמו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז בתמוז ה'תשפ"ב • 18:46, 14 ביולי 2022 (IDT) :::הגבתי לדברי עצמי למעלה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:02, 14 ביולי 2022 (IDT) ::::אולי יהיה יותר מועיל אם ננסה בדרך התוספתית ולראות איפה יש קונסנזוס ואיפה לא. אולי פתחנו בנושא רחב מדאי. האם אפשר לקבל הצבעה עבור דפים בדומה לדף [[ביאור:אמל]] - שמסתפקים במשפט אחד או שניים של ביאור מילה - שראויים להימחק? אני פותח כאן דיון בנפרד ובוא נראה אם יש הסכמה כללית בינינו בעניין. אבקש מאחרים לתרום בשיפור ניסוח ההצעה לפני שנתחיל בהצבעה עצמה.{{לא חתם|Roxette5}} ::{{א|Dovi}}, אני חולק על הנחת היסוד שלך, שלדפים כמו [[ביאור:נקמת דם]] יש מקום בוויקיטקסט. בלי קשר לכמה שהערך מפותח או לא, זה פשוט לא המקום לזה, שכן ויקיטקסט בהגדרתו לא נועד ללמד אנשים נושאים מסויימים כמו נקמת דם וכד', אלא להוות ספריה של טקסטים קיימים. זאת בדיוק הסיבה שהוצע להעביר אותם לוויקיספר - שם הם לא "יהיו נטע זר" כדבריך, אלא אדרבה - הם ישתלבו מצויין בתוך מיזם שזאת בדיוק מטרתו - [[B:ויקיספר:אודות|"יצירת ספרי לימוד ומדריכים"]]. ניתן ליצור בוויקיספר מדריכים [[B:נקמת דם ביהדות]] וכד', כולל בינוויקי מתאים ואולי אף פורטל (מצוות, תורה או משהו דומה). זהו לדעתי השילוב הראוי בין מיזמי הוויקי השונים. [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ט"ז בתמוז ה'תשפ"ב • 12:09, 15 ביולי 2022 (IDT) :::{{א|I'm the cookie monster}}, חופשת הוויקי שלי הכרחית לעבודה, אך מיד אחרי שהכרזתי עליה התחיל הדיון הזה כאן על אופיו של ויקיטקסט. אענה לך בקיצור, ואפשר אח"כ להמשיך את הדיון בלעדי. בקיצור: בוויקיספר דברים כאלה הם בוודאי נטע זר! הגדרות הפרויקט מאפשרים אותם כמובן, אבל '''הציבור שעובד על טקסטים''' (וגם הטקסטים עצמם) נמצאים כאן. זאת הסיבה שכלים ללימוד טקסטים, שהם גם בעצם חלק מסוג של מהדורות, מקומם כאן. מהדורה טובה כוללת גם מבואות, ביאורים כלליים של מושגי יסוד שנמצאים בתוך הטקסט (ולא רק "על הדף"), וכו'. :::לגבי "זה פשוט לא המקום לזה" - זאת דעתך. ובדיוק בגלל זה כתבתי לעיל על '''עין טובה'''. גם אם לדעתך זה לא המקום, זה גם לא מזיק לך בכלל אם יש מישהו אחר שחושב שמרחב ה"ביאור" הוא '''כן''' המקום, והוא רוצה לעבוד כאן על ביאור כזה. הביאור שלו לא אוכל ולא שותה, והוא גם נמצא ב"מרחב שם" מיוחד המיועד בדיוק לביאורים "שאינם טקסטים", כך שאין שום מבוכה או בלבול. אז פשוט תן לאנשים שרוצים לתת ערך נוסף לטקטסים לעשות את זה. הם לא מפריעים לך בכלל. איננו רוצים להגיע כאן לתרבות של הצבעות מחיקה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:06, 20 ביולי 2022 (IDT) ::::אני מבין שאין לך זמן לנהל דיון. גם לי אין כל כך זמן בתקופה האחרונה. אבל שוב דובי, אני מסכים עם הגישה שלך של עין טובה ותרבות נעימה. אבל זו גישה נאיבית קצת, כי ברור לכולנו שאם מישהו יתחיל לכתוב בלוג, או להבדיל יעלה ספרים שמוגנים בזכויות יוצרים, נמחק את הדברים שלו. כלומר יש גבולות לחופש. השאלה היא איפה לשים את הגבול ולכן אתה לא יכול לפטור את הדיון בלא כלום. צריך לדון ואי אפשר לדחות אותנו בקש. לדעת כמה חברים זה עבר את הגבול ולדעת אחרים לא, אבל אי אפשר לבטל את הדעה שטוענת שזה עבר. בפרט לא בטיעון של "תרבות מחיקה" כי לא זה הדיון, כי כולנו מסכימים שהתרבות פה חיובית וטובה וצריכה להשאר כך, הדיון הוא על מדיניות ועל מה הגבול. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג בתמוז ה'תשפ"ב • 23:09, 21 ביולי 2022 (IDT) ::::ראשית, החשיבה לפיה הגדרת מיזם כנטע זר תלויה בציבור היא לדעתי שגויה ביסודה. הדבר דומה לכך שוויקישיתוף יחליטו לפתוח פרוייקט של כתיבת ערכים אודות צמחים ובע"ח תחת מרחב שם נפרד, בטענה "יש הרבה יותר חובבי טבע שפעילים במיזם ויקישיתוף מאשר בוויקיפדיה, ומלבד זאת, כל התמונות ממילא נמצאות כאן". השאלה איפה להכניס מה צריכה להיות מונחת בראש ובראשונה בידי השיקול של טובת הקוראים, ובכלל זה - שלכל מיזם יהיו הגדרות ברורות של מה נמצא כאן ומה שם. ניתן לקשר בבינוויקי גם משם, בדיוק כמו שכבר עושים בוויקיפדיה בערכים הנוגעים לטקסטים מסויימים. הקשר בן האתרים לא צריך להוביל למיזוג וטישטוש ההבדל ביניהם - ראו לדוגמה את מה שקורה [[חוק השמות|בערכי]] [[W:חוק השמות|החוקים]], כאשר ויקיטקסט מכיל את נוסח החוק וויקיפדיה את המידע "מסביב" לחוק - פרשנות, ביקורות, רקע לחקיקה וכו'. זה בדיוק סוג ההפריה ההדדית שבחזוני יש בין ויקיטקסט לוויקיספר. ::::לעניינו, המצב הנוכחי הוא לא שיש כרגע סדרת ביאורים וסיכומים העומדת בפני עצמה של נושאים כמו נקמת דם והדיון הוא האם להעביר אותם לוויקיספר. אם זה היה המצב, לא הייתי פותח בכלל את הדיון. [[מצוה:מפתח דפים|מיזם המצוות]] לצורך העניין, אף על פי שגם הוא אם היינו עומדים עכשיו ''לפני'' פתיחתו הייתי מייעץ להעביר אותו לוויקיספר, כיוון שמדובר במיזם יפה שקיים, אני מעדיף לנקוט בעין טובה. אבל כאן המצב הוא אחרת. דף כמו [[ביאור:"אל החמש" ונקמת דם]], למרות שהוא מציג רעיון יפה ונחמד לקריאה, הוא לא מהווה בשום אופן "התחלה ללימוד נושא נקמת דם". זה לא שהדף מציג רעיון ש'''קיים כבר''' בטקסט אחר ומסביר אותו לקוראים (שזאת המשמעות של "ביאור"), אלא הוא מציג רעיון '''חדשני''' ומעניין בפני עצמו (אלא אם יש שחושב שכל המאמרים הנידונים הם כולם פשוטו של מקרא). למרות חיבתי העזה לחידושים, בטח בתחום התורני, בהקשר של המיזם שלנו המשמעות היא שזאת יצירה חדשה. אם לוקחים בחשבון גם את העובדה שסך הכל החידושים היפים הללו לא יעלמו - הם ישארו באתר הניווט בתנ"ך וניתן יהיה לקרוא אותם שם ולקשר אליהם בכל מקום שבו זה רלוונטי - אני חושב שהצעד ההגיוני הוא להסיר את המאמרים בוויקיטקסט ולקשר במקומות הרלוונטים. --[[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • כ"ז בתמוז ה'תשפ"ב • 18:56, 25 ביולי 2022 (IDT) :::::לדעתי ריכוז של מקורות בנושא מסוים, כן כלול בהגדרה רחבה של ויקיטקסט. מעין דף מקורות אבל לא כזה שבא ליצור מהלך אלא כזה שמרכז את כלל המקורות והנושאים בצורה מסודרת והגיונית עם חלוקה לכותרות ותתי נושאים. ברור שלא זה המצב ולכן אני מסכים. דוגמה טובה שהבאת הוא פרויקט המצוות שלדעתי מקומו בוויקיטקסט לחלוטין בתור ריכוז של מקורות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בתמוז ה'תשפ"ב • 21:31, 26 ביולי 2022 (IDT) ===הצבעה מחיקה עבור דפי הערכים של ספר המילים=== הדיון: למחוק דפים הדומים לדף [[ביאור:אמל]] אשר נמצאים במרחב הביאור ומסתפקים במשפט אחד או שניים של ביאור שורש או מילה עברית. ====הצבעה למחוק==== *'''נגד'''. הדפים האלה לקוחים מספר\אנציקלופדיה דקדוקית בשם שבי"ל וכל אחד מהם מהווה ערך אנציקלופדי בפני עצמו. אני לא רואה בעייה בהשארתם.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 00:03, 15 ביולי 2022 (IDT) ::הפיתרון הוא להעביר את כולם ל[[ספר המילים של שבי"ל]], [[ספר המילים של שבי"ל/א|נניח בצורת דפי משנה לפי האל"ף בי"ת]]. זה לא דף בפני עצמו וגם לא ביאור, זה קטע מספר. אם יש למישהו גישה לספר הזה ([https://tablet.otzar.org/?lang=he#/b/6088/p/132/t/1657874408180/fs/0/start/0/end/0/c/1657874458876 יש באוצר החכמה]) והוא מוכן לקחת על עצמו את המלאכה - יבורך [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ט"ז בתמוז ה'תשפ"ב • 11:43, 15 ביולי 2022 (IDT) :::{{אגודל למעלה}}. לי אין גישה לאוצר החכמה, לצערי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:06, 15 ביולי 2022 (IDT) ::::אין לי הרבה זמן לאחרונה ולכן חזרתי רק עכשיו לדיון. רק מעיר שזו היתה אחת ההצעות שלי בדיון שהתקיים פעם. ראה [[#שבי"ל]]. אין לי בעיה לעשות את זה עם בוט אם תסביר לי איך זה אמור להיראות... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג בתמוז ה'תשפ"ב • 22:56, 21 ביולי 2022 (IDT) :::::אם הייתי יודע איך נראה הספר המקורי, הייתי יכול לייעץ איך לדעתי כדאי שזה ייראה...--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:47, 21 ביולי 2022 (IDT) ::::::@[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], אני עובד עכשיו על הקלדת תחילת הספר לפי החלק החופשי באוצר החכמה. הבעיה היא שהספר מכיל נוסף על ההגדרות גם סימון בלשניים והפניות לפסוקים, שלא קיימים אצלנו, וכן יש בו מילים שלא קיימים אצלנו, כך שלא נראה לי שבוט יעזור. [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב • 12:50, 24 ביולי 2022 (IDT) :::::::לדעתי יש ערך גם לריכוז של החומר שקיים אצלנו בצורה מסודרת. אם יהיה אפשר להתממשק עם הטקסט המקורי ולסמן איפה יש חוסרים זה יהיה אפילו יותר טוב. יש שם איזשהו תוכן עניינים? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב • 14:24, 24 ביולי 2022 (IDT) ::::::::זה לא רק חוסרים, אלא שהתוכן אצלנו הוא חלקי. תראה [https://tablet.otzar.org/?lang=he#/b/6088/p/4/t/1657874408180/fs/0/start/0/end/0/c/1658665743453 כאן] (150 עמודים ראשונים פתוחים גם ללא מנוי) [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב • 15:32, 24 ביולי 2022 (IDT) :::::::::@[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], לדעתי כדאי לרכז את זה על סדר האלפבית, דף ויקיטקסט לכל אחת מה-22 אותיות, וליצור הפנייה מכל שורש לערך שלו ב"ערכי לשון הקודש", כפי שנעשה בשאר ספרי השורשים הקיימים אצלנו באתר. ר' לדוג' [[מחברת מנחם]]. זאת כפשרה לבינתיים, עד שעוגיפלצת יסיים את עבודתו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:52, 24 ביולי 2022 (IDT) ::::::::::הבנתי, זה בעצם קונקורדנציה ואנחנו התייחסנו לזה כמילון במקום.. זה שונה משאר הספרים שלנו בפרויקט של ערכי לשון הקודש.. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב • 17:59, 24 ביולי 2022 (IDT) יצרתי דוגמה לערך אחד ב[[ספר המילים של שבי"ל/א#אבב]]. מוזמנים להמשיך את המלאכה. הדף הזה עוצב ידנית רק לצורך הדוגמה, אבל למעשה הן את הקישורים והן את התבנית לראשי התיבות ניתן לבצע באמצעות בוט, כך שלמעשה אין צורך להתעסק בעיצוב הדף כלל, אלא רק להקליד את תוכן הספר כמו שהוא. --[[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • כ"ו בתמוז ה'תשפ"ב • 13:25, 25 ביולי 2022 (IDT) בנודע לריכוז החומר הקיים אצלנו, אולי הכי טוב זה לעשות זאת באמצעות בוט שירכז את הכל לדפי המשנה המתאימים ויוסיף בסוף '''כל''' שורש {{תב|לא נשלם}}. זה קצת מכוער אבל עדיף על המצב הנוכחי... [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • כ"ו בתמוז ה'תשפ"ב • 13:36, 25 ביולי 2022 (IDT) :{{אגודל למעלה}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:47, 25 ביולי 2022 (IDT) ::אני בעד תבנית נפרדת שתסביר שהספר הוא קונקורדנציה ואצלנו יש רק את ההגדרות ולא את המובאות. אפשר לשים אותה בראש הדף ואפשר להניח אותה בסיום כל פיסקה, זה תלוי בעיצוב שלה ועד כמה היא תפריע לשטף. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בתמוז ה'תשפ"ב • 21:21, 26 ביולי 2022 (IDT) :::גם זו אפשרות טובה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:18, 26 ביולי 2022 (IDT) == הצגת PDF של ספר בעמוד הראשי שלו == שלום וברכה, בתקופה האחרונה זכיתי להעלות את רוב הספר '[[לקראת מקדש]]', אני מבקש את עזרתכם בהעלאת הפידיאף שלו, בעמוד הראשי של הספר, בדומה למה שנעשה בשו"ת [[חבל נחלתו]]. הצלחתי להעלות את הפידיאף לוויקיטקסט, אבל לא בצד העמוד של הספר המוקלד אלא בעמוד עצמאי שונה. ראו עוד קצת פירוט, בדף השיחה שלי. תודה רבה. [[משתמש:הראל דביר|הראל דביר]] ([[שיחת משתמש:הראל דביר|שיחה]]) 22:30, 7 ביולי 2022 (IDT) :{{א|הראל דביר}}, העלאת הקובץ מצידך נעשתה בצורה הנכונה, כל מה שנשאר עכשיו זה לשלב אותו בדף הספר. מקווה שמישהו פה יתנדב לעזור לך בזה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:08, 7 ביולי 2022 (IDT) ::כמו שעשיתי? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' בתמוז ה'תשפ"ב • 02:17, 8 ביולי 2022 (IDT) == <section begin="announcement-header" /> Propose statements for the 2022 Election Compass<section end="announcement-header" /> == <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Propose statements for the 2022 Election Compass| You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Propose statements for the 2022 Election Compass|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Propose statements for the 2022 Election Compass}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hi all, Community members in the [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022|2022 Board of Trustees election]] are invited to [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2022/Community_Voting/Election_Compass|propose statements to use in the Election Compass.]] An Election Compass is a tool to help voters select the candidates that best align with their beliefs and views. The community members will propose statements for the candidates to answer using a Lickert scale (agree/neutral/disagree). The candidates’ answers to the statements will be loaded into the Election Compass tool. Voters will use the tool by entering in their answer to the statements (agree/disagree/neutral). The results will show the candidates that best align with the voter’s beliefs and views. Here is the timeline for the Election Compass: July 8 - 20: Community members propose statements for the Election Compass July 21 - 22: Elections Committee reviews statements for clarity and removes off-topic statements July 23 - August 1: Volunteers vote on the statements August 2 - 4: Elections Committee selects the top 15 statements August 5 - 12: candidates align themselves with the statements August 15: The Election Compass opens for voters to use to help guide their voting decision The Elections Committee will select the top 15 statements at the beginning of August. The Elections Committee will oversee the process, supported by the Movement Strategy and Governance team. MSG will check that the questions are clear, there are no duplicates, no typos, and so on. Best, Movement Strategy and Governance ''This message was sent on behalf of the Board Selection Task Force and the Elections Committee''<br /><section end="announcement-content" /> [[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]]) 12:40, 10 ביולי 2022 (IDT) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Movement Strategy and Governance News – Issue 7</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="msg-newsletter"/> <div style = "line-height: 1.2"> <span style="font-size:200%;">'''Movement Strategy and Governance News'''</span><br> <span style="font-size:120%; color:#404040;">'''Issue 7, July-September 2022'''</span><span style="font-size:120%; float:right;">[[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7|'''Read the full newsletter''']]</span> ---- Welcome to the 7th issue of Movement Strategy and Governance News! The newsletter distributes relevant news and events about the implementation of Wikimedia's [[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy/Initiatives|Movement Strategy recommendations]], other relevant topics regarding Movement governance, as well as different projects and activities supported by the Movement Strategy and Governance (MSG) team of the Wikimedia Foundation. The MSG Newsletter is delivered quarterly, while the more frequent [[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy/Updates|Movement Strategy Weekly]] will be delivered weekly. Please remember to subscribe [[m:Special:MyLanguage/Global message delivery/Targets/MSG Newsletter Subscription|here]] if you would like to receive future issues of this newsletter. </div><div style="margin-top:3px; padding:10px 10px 10px 20px; background:#fffff; border:2px solid #808080; border-radius:4px; font-size:100%;"> * '''Movement sustainability''': Wikimedia Foundation's annual sustainability report has been published. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A1|continue reading]]) * '''Improving user experience''': recent improvements on the desktop interface for Wikimedia projects. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A2|continue reading]]) * '''Safety and inclusion''': updates on the revision process of the Universal Code of Conduct Enforcement Guidelines. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A3|continue reading]]) * '''Equity in decisionmaking''': reports from Hubs pilots conversations, recent progress from the Movement Charter Drafting Committee, and a new white paper for futures of participation in the Wikimedia movement. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A4|continue reading]]) * '''Stakeholders coordination''': launch of a helpdesk for Affiliates and volunteer communities working on content partnership. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A5|continue reading]]) * '''Leadership development''': updates on leadership projects by Wikimedia movement organizers in Brazil and Cape Verde. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A6|continue reading]]) * '''Internal knowledge management''': launch of a new portal for technical documentation and community resources. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A7|continue reading]]) * '''Innovate in free knowledge''': high-quality audiovisual resources for scientific experiments and a new toolkit to record oral transcripts. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A8|continue reading]]) * '''Evaluate, iterate, and adapt''': results from the Equity Landscape project pilot ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A9|continue reading]]) * '''Other news and updates''': a new forum to discuss Movement Strategy implementation, upcoming Wikimedia Foundation Board of Trustees election, a new podcast to discuss Movement Strategy, and change of personnel for the Foundation's Movement Strategy and Governance team. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A10|continue reading]]) </div><section end="msg-newsletter"/> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:40, 15 ביולי 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> Announcing the six candidates for the 2022 Board of Trustees election</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content"/> :''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Announcing the six candidates for the 2022 Board of Trustees election| You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Announcing the six candidates for the 2022 Board of Trustees election|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Announcing the six candidates for the 2022 Board of Trustees election}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hi everyone, '''The Affiliate voting process has concluded.''' Representatives from each Affiliate organization learned about the candidates by reading candidates’ statements, reviewing candidates’ answers to questions, and considering the candidates’ ratings provided by the Analysis Committee. The selected 2022 Board of Trustees candidates are: * Tobechukwu Precious Friday ([[:m:User:Tochiprecious|Tochiprecious]]) * Farah Jack Mustaklem ([[:m:User:Fjmustak|Fjmustak]]) * Shani Evenstein Sigalov ([[:m:User:Esh77|Esh77]]) * Kunal Mehta ([[:m:User:Legoktm|Legoktm]]) * Michał Buczyński ([[:m:User:Aegis Maelstrom|Aegis Maelstrom]]) * Mike Peel ([[:m:User:Mike Peel|Mike Peel]]) You may see more information about the [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Results|Results]] and [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Stats|Statistics]] of this Board election. Please take a moment to appreciate the Affiliate Representatives and Analysis Committee members for taking part in this process and helping to grow the Board of Trustees in capacity and diversity. These hours of volunteer work connect us across understanding and perspective. Thank you for your participation. Thank you to the community members who put themselves forward as candidates for the Board of Trustees. Considering joining the Board of Trustees is no small decision. The time and dedication candidates have shown to this point speaks to their commitment to this movement. Congratulations to those candidates who have been selected. A great amount of appreciation and gratitude for those candidates not selected. Please continue to share your leadership with Wikimedia. Thank you to those who followed the Affiliate process for this Board election. You may review the results of the Affiliate selection process. '''The next part of the Board election process is the community voting period.''' [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022#Timeline|You may view the Board election timeline here]]. To prepare for the community voting period, there are several things community members can engage with in the following ways: * [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Candidates|Read candidates’ statements]] and read the candidates’ answers to the questions posed by the Affiliate Representatives. * [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2022/Community_Voting/Questions_for_Candidates|Propose and select the 6 questions for candidates to answer during their video Q&A]]. * See the [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Candidates|Analysis Committee’s ratings of candidates on each candidate’s statement]]. * [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Community Voting/Election Compass|Propose statements for the Election Compass]] voters can use to find which candidates best fit their principles. * Encourage others in your community to take part in the election. Best, Movement Strategy and Governance ''This message was sent on behalf of the Board Selection Task Force and the Elections Committee'' </div><section end="announcement-content"/> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 16:11, 20 ביולי 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == <section begin="announcement-header" /> Board of Trustees Election - Vote for Election Compass Statements<section end="announcement-header" /> == <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Vote for Election Compass Statements| You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Vote for Election Compass Statements|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Vote for Election Compass Statements}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hi all, Volunteers in the [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022|2022 Board of Trustees election]] are invited to [https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_elections/2022/Community_Voting/Election_Compass/Statements vote for statements to use in the Election Compass]. You can vote for the statements you would like to see included in the Election Compass on Meta-wiki. An Election Compass is a tool to help voters select the candidates that best align with their beliefs and views. The community members will propose statements for the candidates to answer using a Lickert scale (agree/neutral/disagree). The candidates’ answers to the statements will be loaded into the Election Compass tool. Voters will use the tool by entering in their answer to the statements (agree/disagree/neutral). The results will show the candidates that best align with the voter’s beliefs and views. Here is the timeline for the Election Compass: *<s>July 8 - 20: Volunteers propose statements for the Election Compass</s> *<s>July 21 - 22: Elections Committee reviews statements for clarity and removes off-topic statements</s> *July 23 - August 1: Volunteers vote on the statements *August 2 - 4: Elections Committee selects the top 15 statements *August 5 - 12: candidates align themselves with the statements *August 15: The Election Compass opens for voters to use to help guide their voting decision The Elections Committee will select the top 15 statements at the beginning of August Best, Movement Strategy and Governance ''This message was sent on behalf of the Board Selection Task Force and the Elections Committee'' </div> [[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[User talk:MediaWiki message delivery|<span class="signature-talk">{{int:Talkpagelinktext}}</span>]]) 20:30, 25 July 2022 (UTC) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == תבנית:ספר עץ חיים == לכל שער בספר [[עץ חיים]] יש דף של כל השער בדף אחד. הבעיה היא שהוא מייבא בסוף כל פרק את התבנית. מישהו מתנדב לשסות בזה בוט שיוסיף לתבנית בסוף כל פרק (למשל [[עץ חיים/שער הכללים/א]]) noinclude (כמו בעריכה [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=עץ_חיים/שער_הכללים/א&oldid=1415020 הזאת]), ועותק בודד של התבנית בסוף כל דף של שער שלם (למשל [[עץ חיים/שער הכללים (הכל)]])? [[משתמש:1אברהם1|1אברהם1]] ([[שיחת משתמש:1אברהם1|שיחה]]) 09:55, 26 ביולי 2022 (IDT) :בהרצה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בתמוז ה'תשפ"ב • 21:16, 26 ביולי 2022 (IDT) 3xvwcjefg0g5faa9ytgfqckovjlhnb1 1417503 1417497 2022-08-09T22:51:17Z Editor259 28663 /* תבנית לפסוקי משלי בן סירא */ תגובה wikitext text/x-wiki {{/פתיח}} ==הצעה: ביאור [[משנה תורה]]== אני חושב שלצד [[ביאור:בראשית א|התנ"ך]] [[ביאור:משנה|המשנה]] ו[[ביאור:בבלי ברכות דף ב|הגמרא]] המבוארים, עלינו להשלים את הסט ולהוסיף גם את המשנה תורה לרמב"ם. {{ש}} בהתחלה היססתי להציע בגלל הכמות המעטה של המשתמשים הפעילים, אך אני חושב שכל אחד יוכל לתרום קצת ואולי מישהו יחליט לאמץ את הפרוייקט {{קטן|(אני אישית חושב שאני לא מתאים)}}. בכל מקרה כדאי להתחיל ולהכין את התשתית. {{ש}} צריכים גם כמובן לדון על אופי ומבנה הפירוש, אבל קודם כל מה דעתכם? בברכה --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 12:19, 22 בפברואר 2021 (IST) : דעתי האישית, הלוואי וקודם לכן היינו מעלים את מפרשי הרמב"ם המסורתיים. צריכים לעבוד גם על תשתית שבו ניתן להציג תצוגה משולבת של מפרשי רמב"ם על הרמב"ם, בין אם הם יוצגו על כל הלכה והלכה בנפרד או על בסיס הפרקים...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 13:33, 22 בפברואר 2021 (IST) ::התחלתי בהעלאה מספריא זה המון עבודה ויש לרמב"ם אין ספור מפרשים, אך מה אתה חושב על הרעיון? --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 13:53, 22 בפברואר 2021 (IST) ::לגבי העניין השני אתה צודק, אולי צריכים לחלק לקטעים לפי ההלכות, את המפרשים --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 13:57, 22 בפברואר 2021 (IST) ::: אני לגמרי מסכים עם Roxette. צריך לטפל קודם כל בנושאי הכלים של הרמב"ם שנדפסו במהדורות הדפוס הישנות ולשלב אותם בדפי ההלכה הבודדת. אחר כך ניתן יהיה לדבר על ביאור. ::: כדי שנוכל בכלל לעשות ביאור כזה, צריך מתנדב שיתחיל במשימה ויסלול את הדרך לבאים בעקבותיו. מישהו שיש לו היכרות עם הרמב"ם ועם שיטתו ההלכתית. מישהו שיודע ללקט מהמפרשים ומהפוסקים (כדוגמת מרן הבית יוסף) ולשלב תמצית מדבריהם על סדר ההלכות. הייתי מתנדב לזה אילו היה לי זמן, אבל זה דורש המון עבודה ומאמץ ואני לא מרגיש שאני מסוגל להירתם לזה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:59, 22 בפברואר 2021 (IST) :::::טוב כנראה שאתם צודקים צריכים לחכות עד להעלאת מפרשי הרמב"ם, התחלתי להעלות את המשנה למלך אבל איך לשלב אותו בהלכות בודדות? --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 14:05, 22 בפברואר 2021 (IST) ::::::צריך לעשות בשביל זה תבנית, שתשלב מתוך דפי המשנה למלך את הקטע של כל הלכה והלכה. בשביל זה יש צורך גם לסמן את הטקסט של כל הלכה והלכה עם <nowiki><קטע התחלה=א/> ו-<קטע סוף=א/></nowiki> מסביב להלכה א, וכן על זה הדרך. תגים אלו מאפשרים לשלב את הקטע שבין ההתחלה לסוף במקומו הראוי לו באמצעות התבנית. אם אין מישהו אחר שיתנדב, אני מניח שאני יכול ללמוד ליצור תבנית כזו או לערוך תבנית קיימת אם כבר ישנה שם.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:40, 22 בפברואר 2021 (IST) :::::::בסדר תודה רבה אני יתחיל לשים תגי קטע --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 15:45, 22 בפברואר 2021 (IST) :::::::אבל איך זה יסתדר לפי הפרקים (כלומר איך ידעו שזה הלכה א בפרק א וללא בפרק ב)? --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 16:12, 22 בפברואר 2021 (IST) ::::::::בשביל זה צריך לשים כל פרק בדף נפרד. למשל: [[משנה למלך/יסודי התורה/א]] לפרק א, וכן הלאה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:43, 22 בפברואר 2021 (IST) ::::::::לחילופין, ניתן להשתמש בתג כפול כך: <nowiki><קטע התחלה=א ב/> ו-<קטע סוף=א ב/></nowiki> עבור פרק א הלכה ב, וכן לכל פרק ולכל הלכה בתוך הפרק.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:49, 22 בפברואר 2021 (IST) :::::::::זה יהיה קצר מידי לחלק לפרקים אני אבחר באפשרות השנייה, תודה רבה--[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 18:01, 22 בפברואר 2021 (IST) ::::::::::ליתר ביטחון, אתה יכול בבקשה לבדוק [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%9A/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&curid=393986&diff=1054378&oldid=1053263&diffmode=source כאן] האם אני מוסיף טוב את התגי קטע, תודה רבה --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 20:19, 22 בפברואר 2021 (IST) :::::::::::אתה מוסיף טוב. אם אתה רוצה, אני יכול לעשות את העבודה הזאת בסוף עם בוט במקום שתעשה ידנית כל פעם. בשביל זה אתה צריך לשמור על מודל קבוע של כותרות כמו ששמרת עד עכשיו. אגב, למה אתה משתמש בכותרת מסדר ראשון לפרק (=פרק ד=) ושני להלכה (==הלכה ו==) במקום שני ושלישי כמקובל? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א באדר ה'תשפ"א • 21:26, 22 בפברואר 2021 (IST) ::::::::::::לא ידעתי מה מקובל אני יכול לשנות אם יש בכך צורך. [[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 08:31, 23 בפברואר 2021 (IST) {{שבירה}} המקובל הוא שני לפרק ושלישי להלכה, אבל אני לא חושב שזה קריטי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:20, 23 בפברואר 2021 (IST) :לא קריטי אבל יותר אסתטי לדעתי. כותרות מסדר ראשון ושני נראות בדיוק אותו דבר והמדרג לא ברור. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ב באדר ה'תשפ"א • 21:52, 23 בפברואר 2021 (IST) ::לדעתי כותרות מדרגה 2 יותר נוחות כי יש קווים מפרידים אז יותר שמים לב לחלוקה. --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 10:20, 24 בפברואר 2021 (IST) :::האם אתם חושבים כשהמפרשים בתחילת כל הלכה מצטטים את הרמב"ם לשים את הציטוט מהרמב"ם בשורה נפרדת או לא? --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 12:20, 24 בפברואר 2021 (IST) :::::באותה שורה עם מספר רווחים קשיחים מפרידים, למשל באמצעות התבנית{{ררר}}{{תב|ררר}}.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:00, 24 בפברואר 2021 (IST) ::::::אני אישית מעדיף תבנית {{תב|דה מפרש}} שגם עושה רווחים וגם מדגיש את דיבור המתחיל. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:02, 24 בפברואר 2021 (IST) :::::::צודק, שכחתי ממנה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:05, 24 בפברואר 2021 (IST) ::::::::תודה, א. לגבי הכותרות נראה לי שאם לא מחלקים לפרקים אז כדאי להשתמש לכותרות בדרגות 2 ו3, ואם מחלקים לפרקים (שזה ארוך) אז רק ב2. {{א|Shalomori123}} הבוט יצליח לעבוד ככה? ::::::::ב. דניאל לפי מה שהבנתי אם משתמשים ב[[תבנית:ממ]] אי אפשר לשמור על הנוסח המקורי של הטקסט לכן אינני משתמש בה. --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 15:52, 24 בפברואר 2021 (IST) :::::::::::{{א|פלטי בן ליש}}, אני מכניס תבנית {{תב|ממ}} '''בנוסף''' לנוסח המקורי של הטקסט. דוגמאות לכך ניתן לראות כמעט בכל עריכה שאני כרגע מקליד ב[[נפש דוד]]. על אף שמדובר בכפילות ומיותר, מבחינה פרקטית זה מבליט את הקישור אל עין הקורא ועוזר למצוא את "נקודות העוגן" של רצף המאמר. אבל כמובן, לשיקולך. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:08, 24 בפברואר 2021 (IST) {{שבירה}} {{א|פלטי בן ליש}}, לדעתי כדאי מאוד לעשות את זה אחיד ותמיד לחלק את זה לפרקים גם כשזה לא ארוך, למען הסדר הטוב. אם פעם תעשה הכל בדף אחד ופעם פרקים פרקים זה סתם יבלבל את מי שרוצה להפנות לשם.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:13, 24 בפברואר 2021 (IST) :אני יכול לעשות שהבוט יחפש כותרות הן מסדר שני והן משלישי, כל עוד יש דף שמקשר לכל דפי המשנה של מפרש, אבל מסכים עם נחום שעדיפה אחידות מכל הבחינות. הייתי צריך לעשות עבודה קשה עם [[שיטה מקובצת על הש"ס]] בגלל שחלק מהפרקים מחולקים לדפים וחלקם לא, וגם לא היה דף ראשי שמקשר לכל דפי המסכת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג באדר ה'תשפ"א • 21:14, 24 בפברואר 2021 (IST) ::בסדר אני יתקן זאת, צריכים גם לחשוב איך להציג את השגות הראב"ד--[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 22:00, 24 בפברואר 2021 (IST) :::יש מקרים שיש יותר מהשגה אחת לאותה הלכה? כי אם לא, אז זה מאוד פשוט: יש לשים כל השגה בדף (לדוג': [[השגות הראב"ד על הרמב"ם/הלכות יסודי התורה/א/ב]] (אם יש השגה על יסוה"ת פרק א' הלכה ב'), ולשלב בדף ההלכה, ידנית או באמצעות בוט שיבדוק את קיומו של הדף, ולשים עם תבנית דומה לזו שיש ב{{תב|פרשע}} או {{תב|פרשע1}} לביאור הלכה, הפנייה בטקסט של הרמב"ם שתהיה נסתרת בדף הפרק וגלויה בדף ההלכה, מהטקסט של הרמב"ם למדור של השגה. :::אם יש יותר מהשגה אחת לאותה הלכה זה נהיה קצת יותר מורכב, אבל לא נראה לי שיש יותר מדי מקרים כאלה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:14, 25 בפברואר 2021 (IST) ::::תודה, אך לא הבנתי למה יהיה בעיה אם יש 2 השגות להלכה אחת? :::::כי צריך ליצור עוגן נפרד לכל השגה והפנייה נפרדת מהטקסט של הרמב"ם לכל השגה, זה למה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:44, 25 בפברואר 2021 (IST) ::::::ולמה אי אפשר לעשות זאת ע"י תגי קטע כמו בשאר המפרשים, זה יהיה מלא עבודה ליצור דף על כל השגה. --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 21:35, 2 במרץ 2021 (IST) :::::::אפשר גם. תעשה מה שאתה מבין.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 02:04, 3 במרץ 2021 (IST) ::::ב[[משנה למלך]] יצרתי הרבה דפים של פרקים וכתבתי '''פרק''', לדוג' [[משנה למלך/הלכות תלמוד תורה/פרק ד]] במקום [[משנה למלך/הלכות תלמוד תורה/ד]] ראיתי שלא נהוג פה לעשות ככה אז נראה לי שצריכים להעביר את הדפים. פורים שמח--[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 14:39, 25 בפברואר 2021 (IST) :::::אכן, כדאי לדעתי שיהיה אחיד. צום קל, ופורים שמח ובטוח!--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:44, 25 בפברואר 2021 (IST) ====כותרת מיוחדת למפרשי הרמב"ם==== האם אתם חושבים שצריכים ליצור תבנית כזו שתקשר לפרק ברמב"ם ולמפרשים אחרים? --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 20:30, 15 במרץ 2021 (IST) :למה לא. עדיף. אפשר גם להשתמש ב{{תב|ניווט ספר}} החדשה ולקשר לפרקים הקודם והבא. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"א • 22:18, 15 במרץ 2021 (IST) ::אפשר לעשות אותה כמו כמו תבנית {{תב|מפרשים למסכת ברכות}} --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 14:11, 16 במרץ 2021 (IST) :::{{בעד}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:49, 16 במרץ 2021 (IST) ::::גם {{בעד}} אך אני לא יודע איך עושים את זה, נראה לי שצריכים ליצור תבנית נפרדת לכל 'הלכות X' --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 16:03, 16 במרץ 2021 (IST) :::::אולי [[משתמש:מושך בשבט]] יוכל לסדר משהו אוטומטי כשיחזור מחופשת הוויקי שלו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 00:55, 17 במרץ 2021 (IST) :::::: @[[משתמש:Nahum|Nahum]], תוכל לתמצת לי את הדיון ולכתוב מה בדיוק צריך לעשות? <b><font color="669966">[[User:מושך בשבט|<big>מושך בשבט</big>]] </font></b><big>(</big><font family="'GUTTMAN MANTOVA'" size="2">^{[[User talk:מושך בשבט|שיחה]]}<big>\</big>_{[[מיוחד:Contributions/מושך בשבט|תרומות]]}</font><big>)</big> 20:55, 17 במרץ 2021 (IST) :::::::תבנית "מפרשים למשנה תורה לרמב"ם" עבור מפרשי הרמב"ם, שתקח את שם ההלכות מתוך רשימה של כל ה"הלכות" ב-14 ספרי הי"ד החזקה (אני יכול להכין את הרשימה אם אין מישהו אחר שמתנדב), ותשמש לקישור בין מפרשי הרמב"ם כדוגמת הקישורים בתבנית "מפרשים למסכת פלונית". צריך לראות איזה מפרשים יש לנו לכל ספר מספרי הי"ד (רוב המפרשים אמורים להיות קיימים לכל החיבור). --[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:37, 18 במרץ 2021 (IST) ::::::::יש פה רשימה [[W:משנה תורה#מבנה החיבור]] ::::::::יש מפרשים שהם לא על כל הספרים כדוג' [[מגיד משנה]] ו[[דברי ירמיהו על הרמב"ם]] -[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 19:22, 18 במרץ 2021 (IST) ::{{א|מושך בשבט}}, יש התקדמות בנושא?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:16, 13 באוקטובר 2021 (IDT) :::{{א|shalomori123}}, תוכל אולי אתה להיכנס לעובי הקורה ולטפל בנושא?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:33, 1 בפברואר 2022 (IST) ::::באיזה עניין? ::::א. קישור בין פרק של הרמב"ם למפרשיו על אותו הפרק - כבר קיים (יש מה לשפר) בתבנית של פרק ברמב"ם. ::::ב. אחידות במפרשים ותצוגה אוטומטית של המפרשים בדפי ההלכות - לגמרי נמצא ברשימת הפרויקטים שלי וכשאמצא זמן אשתדל לשפר את התחום. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ל' בשבט ה'תשפ"ב • 17:04, 1 בפברואר 2022 (IST) :::::אוקיי, תודה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:02, 1 בפברואר 2022 (IST) == דפי תוספתא - צריכים לבנות בצורה דומה של דפי המשניות == המצב הנוכחי בעייתי. ראה לדוגמה כשמפנים אל {{ממ|תוספתא|חולין|א}} (לעומת {{ממ|תוספתא|חולין}} או {{ממ|תוספתא|בבא קמא|ז}}. אין סדר למהדורות השונות ואיזה מהן הוא ברירת המחדל. לדעתי, יש לסדר את ארגון התוספתא כך: שמישהו ילך אל הדף [[תוספתא/ברכות/א]], ושם יופיע דף של שילובים, הן של מהדורות השונות, והן של מפרשים על התוספתא. כך: <nowiki>==מהדורות התוספתא==</nowiki>{{ש}} <nowiki>===מהדורת וילנא===</nowiki>{{ש}} <nowiki>===מהדורת בארי===</nowiki>{{ש}} <nowiki>===מהדורת צוקרמדל===</nowiki>{{ש}} <nowiki>===מהדורת קריאה נוחה===</nowiki>{{ש}} <nowiki>==מפרשי התוספתא==</nowiki>{{ש}} <nowiki>===מפרש 1===</nowiki>{{ש}} <nowiki>===מפרש 2===</nowiki> הארגון הנוכחי מאוד מבולגן ולא אחיד. מישהו שיכול לעזור ביצירת תשתית לתבנית שכזו, או אפילו לשנות ולשפץ את התבנית הנוכחית {{תב|כותרת לפרק תוספתא}}, תבא עליו הברכה....--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:34, 4 באפריל 2021 (IDT) :מסכים שצריך דפי ברירת מחדל. מצד שני, האם דף כמו זה לא יהיה עמוס מדי אם זה פרק שלם? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג בניסן ה'תשפ"א • 20:01, 4 באפריל 2021 (IDT) ::סליחה שאני מצטרף באיחור, שמתי לב לדיון החשוב הזה רק עכשיו. ::אני מאמין שהמקום הרצוי לשילוב הוא בדפי ההלכה הבודדת. אני לא בטוח שזה אפשרי בצורה אוטומטית כי ייתכן שיש מקומות שהחלוקה להלכות (בניגוד לחלוקה לפרקים, שהיא למיטב ידיעתי אחידה) עשויה לפעמים להשתנות ממהדורה למהדורה. ::מתייג את [[משתמש:Roxette5]] ו-[[משתמש:Shalomori123]], וכל מי שרוצה להצטרף לדיון מוזמן.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:56, 26 בנובמבר 2021 (IST) :::אני לא מספיק מכיר את התוספתא כדי לענות על השאלות על המהדורות. אם צריך עזרה בפן הטכני, כמו יצירת תבנית,או הרצת בוט אם זה כן תואם, אני יכול לעזור. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ב בכסלו ה'תשפ"ב • 10:38, 26 בנובמבר 2021 (IST) ::::אני מציע שנתבסס באופן עקבי על החלוקה להלכות במהדורת ווילנא. אם למישהו יש מה להעיר או להוסיף, זה הזמן.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:56, 28 בינואר 2022 (IST) :::::אין לי מה להוסיף. אני חושב שכל נסיון כלשהו ליישר כאן קו תהיה מועיל.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:09, 28 בינואר 2022 (IST) :::::שבוע טוב לכולם. במהדורת [[ביאור:תוספתא]] השתמשתי בכמה מקורות: אם היתה למסכת מהדורה של בארי (המבוסס על ליברמן) - השתמשתי בחלוקת ההלכות שבה והיא היתה הבסיס לעבודה. הבעיה היא שהמהדורה שלו אינה כוללת את כל הש"ס, ולכן בהרבה מסכתות נאלצתי לכתוב לפי המהדורה של צוקרמנדל. הפרקים זהים בדרך כלל אבל חלוקת ההלכות שונה לגמרי. כך יצא יצור כלאיים, חלקו מחולק לפי ליברמן וחלקו - לפי צוקרמנדל. אחרי שכתבתי את הביאור אני לא מתכוון לשנות את הבסיס, וגם אם בארי יוסיף מסכתות אני לא מתכנן להשתמש בהן. [[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 19:34, 29 בינואר 2022 (IST) ::::::מהדורת הביאור שלך יוצאת דופן בכך שהיא לא מבארת הלכות בודדות אלא חטיבות בתוך פרק שלם שכוללות לרוב יותר מהלכה אחת כל אחת, כך שלא כל כך רלוונטי לשלב אותה בדף ההלכה המשלב את כל המהדורות, ולכל היותר אפשר לקשר מדף ההלכה המשלב לדף הפרק במהדורה המבוארת. מכיוון שכפי שאמרת, הפרקים לרוב זהים בכל המהדורות, זה לא אמור להוות בעייה לדעתי. שבוע טוב, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:49, 29 בינואר 2022 (IST) == שינוי הקישורים של תפריט "הדפסה/ייצוא" == בתפריט הימני (ה-Sidebar) מופיעים תחת "הדפסה/ייצוא" כמה כלים – "יצירת ספר", "גרסה להדפסה", "הורדת EPUB", "הורדת MOBI", "הורדת PDF" ו-"תסדירים אחרים". כל התסדירים (למעט גרסה להדפסה) בלתי-שמישים לחלוטין ([[phab:T274521|ראו באג #T274521]]). אני מעוניין להסיר את הקישורים למעט "גרסה להדפסה", ולהוסיף מחדש אופציית הייצוא של "הורדה כ-PDF" ע"י ElectronPdfService במקום WS-Export. יש הבדל של שמים וארץ בין שתי אפשרויות הייצוא: ראו [https://ws-export.wmcloud.org/?page=חוק_זכות_יוצרים&lang=he&format=pdf ייצוא ל-pdf באמצעות WS-Export] לעומת [https://he.wikisource.org/api/rest_v1/page/pdf/חוק_זכות_יוצרים ייצוא ל-pdf באמצעות ElectronPdfService]. בשלב הראשון, אני מעלה את ההצעה לאישור הקהילה. בשלב השני, דרושה עזרה טכנית. ה-Sidebar נבנה ע"י התוספים השונים של מדיהויקי. ניתן לבצע את השינוי באמצעות עריכת ה-Sidebar ע"י קוד ג'אווהסקריפט ב-Common.js (זה משהו שאני יכול לעשות). האם מישהו מהמומחים כאן מכיר דרך יותר "נכונה" לעדכן את ה-Sidebar? ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 18:21, 18 באפריל 2021 (IDT) אעדכן ש[ככל הנראה] ניתן להחזיר את הקישור לשימוש ב-ElectronPdfService ע"י ביטול תוסף WS-Export. אני מעלה לדיון (ואח"כ להצבעה) הצעה להשבית את התוסף WS-Export בוויקיטקסט העברי עד שהתוסף יהיה בר-שימוש להדפסת ספרים/דפים בעברית. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 18:36, 18 באפריל 2021 (IDT) ---- {{דווח בפבריקטור|280637}} <span dir="ltr">'''Proposition to disable the WS-Export extension:'''</span> * {{בעד}}. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' באייר ה'תשפ"א • 01:24, 19 באפריל 2021 (IDT) * גם אני {{בעד}}. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 20:07, 19 באפריל 2021 (IDT) * {{בעד}} ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 21:10, 19 באפריל 2021 (IDT) * {{בעד}}.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:31, 19 באפריל 2021 (IDT) ===עדכון=== :[[משתמש:Fuzzy]], כל הכבוד ויישר כוח לך על המעקב והטיפול בנושא. כיצד מתקדם העניין? ובאילו "מספרי באגים" בפאבריקאטור מתקיים הטיפול בנושא? אשמח לעדכון קצר וסיכום המצב הקיים כרגע. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:18, 26 בנובמבר 2021 (IST) :: הבקשה לביטול תוסף WS-Export נמצאת ב-[[phabricator:T280637|T280637]]. המפתחים של WS-Export עובדים על תיקון הבאגים השונים שהצגתי להם. הדיון הזה נמצא ב-[[phabricator:T274521|T274521]]. לדעתי, גם לאחר שהם יתקנו את כל הבאגים, הדפסה ל-pdf תמשיך לתת תוצר הרבה יותר טוב וקריא מהתוצר של WS-Export. היתרון היחיד של הנ"ל הוא בייצוא לפורמט eBooks. רשמתי להם שהתוסף לא טוב עבור הוויקיטקסט העברי, אבל הם גוררים רגליים. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 19:28, 4 בינואר 2022 (IST) :::{{אגודל למעלה}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:45, 5 בינואר 2022 (IST) : הבאג הזה פתוח יותר מדי זמן. אשמח אם המשתמשים מכאן יכנסו לדיווח ויבקשו לקדם את שינוי הקונפיגורציה הנדרש, כדי שאופציית הייצוא ל-pdf תחזור לעבוד. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 17:44, 10 ביולי 2022 (IDT) :: שאלת תם (לא מתמצא בנבכי WS-Export לעומת הייצוא ל-pdf) - כמה זה משהו שאנחנו יכולים לשלוט בו באמצעות [[מדיה ויקי:Epub.css]]? האם זה משפיע גם על ה-pdf ש-WS-Export מייצר? [[משתמש:YehudaDe|YehudaDe]] ([[שיחת משתמש:YehudaDe|שיחה]]) 00:10, 14 ביולי 2022 (IDT) ::: לדעתי אפשר להוסיף סקריפט ב-Commons.js שיחזיר את הקישורים. הסגנונות ב-Epub.css לא מספיקים. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 23:17, 16 ביולי 2022 (IDT) == שבי"ל == מי יודע מה הם ראשי התיבות של שבי"ל, שמופיע בדפים מוזרים כמו [[אמ]] או [[אלמ ג]]? אני רוצה לצמצם את הדפים המוזרים האלה או לפחות להעביר אותם לדפי משנה של משהו, ואולי הצורה הנכונה היא [[שבי"ל/אמ]] אם נבין מה זה שבי"ל... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד באייר ה'תשפ"א • 15:58, 26 באפריל 2021 (IDT) :מתייג את [[משתמש:Erel Segal]].--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:47, 26 באפריל 2021 (IDT) :מדובר בספר קונקורדנציה ישן שמצאתי, ששם מחברו שבי"ל - אני לא יודע מי זה בדיוק - לא כתוב השם המלא. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י"ד באייר ה'תשפ"א 19:09, 26 באפריל 2021 (IDT) :: [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]], ראה [[מחבר:שבי"ל]], וראה [[ספר המילים של שבי"ל]]. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:34, 26 באפריל 2021 (IDT) :::תודה לכם! לדעתכם אלו צריכים להיות דפי משנה של [[ספר המילים של שבי"ל]]? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו באייר ה'תשפ"א • 00:29, 27 באפריל 2021 (IDT) :::בינתיים ריכזתי את כל הדפים האלה בעזרת בוט ל[[:קטגוריה:ספר המילים של שבי"ל]]. ניתן לראות שיש ממש לא מעט דפים כאלה, כמעט 2800! מיעוטם במרחב הראשי ורובם במרחב הביאור. כרגע אני רואה 3 אפשרויות: א. להעביר למרחב הראשי ולשנות לצורת דפי משנה, ב. להעביר למרחב הביאור כמו שזה עכשיו, ג. להעביר למרחב הביאור ולשנות לצורת דפי משנה. אני נוטה לא', מה דעתכם? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו באייר ה'תשפ"א • 07:29, 27 באפריל 2021 (IDT) ::::לדעתי, מכיוון שאין מדובר בהעלאת הספר כצורתו, אלא בשיבוץ הביאורים שלו לכל שורש בנפרד, אפשרות ב יותר מתאימה. בכל מקרה, לא משנה על איזו אפשרות נחליט, יש לוודא שכל הדפים המקושרים יתוקנו גם כן.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:03, 27 באפריל 2021 (IDT) :::::אז להחליט על האפשרות השנייה? לדעתי קשה להגדיר אותם בתור דפים שיש להם זכות קיום עצמאית, אפילו במרחב ביאור. לכן הצעתי דפי משנה שזה חצי קיום עצמאי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בסיוון ה'תשפ"א • 23:20, 7 ביוני 2021 (IDT) מכיוון שהדיון הזה לא התקדם והדפים במרחב הראשי מאוד מפריעים לי, אני מקבל את הכרעתו של נחום ומעביר למרחב הביאור (למרות שגם שם זה קצת מפריע לי שיש דפים בשמות חסרי משמעות). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ"ב • 00:53, 12 בנובמבר 2021 (IST) הבהרה: יש גם מחבר אחר בשם "שבי"ל". הוספתי "הבהרה" בדף [[מחבר:שבי"ל]]. [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 06:38, 5 באפריל 2022 (IDT) ==ביטול מרחב קטע== {{דווח בפבריקטור|298430|בקשה=כן|מצב=טופל}} === דיון קודם === ר' [[ויקיטקסט:מזנון/ארכיון יולי 2021#הצעה לביטול מרחב קטע|הצעה לביטול מרחב קטע]] === דיון נוכחי === מתייג: [[משתמש:Ahituvrs|<bdi>Ahituvrs</bdi>]], [[משתמש:Do2or|<bdi>Do2or</bdi>]], [[משתמש:Dovi|<bdi>Dovi</bdi>]], [[משתמש:Editor259|<bdi>Editor259</bdi>]], [[משתמש:Erel Segal|<bdi>Erel Segal</bdi>]], [[משתמש:Fuzzy|<bdi>Fuzzy</bdi>]], [[משתמש:Ilan Sendowski|<bdi>Ilan Sendowski</bdi>]], [[משתמש:Nahum|<bdi>Nahum</bdi>]], [[משתמש:Neriah|<bdi>Neriah</bdi>]], [[משתמש:Ori229|<bdi>Ori229</bdi>]], [[משתמש:Roxette5|<bdi>Roxette5</bdi>]], [[משתמש:Shahar9261|<bdi>Shahar9261</bdi>]], [[משתמש:Shalomori123|<bdi>Shalomori123</bdi>]], [[משתמש:Sije|<bdi>Sije</bdi>]], [[משתמש:YS9211|<bdi>YS9211</bdi>]], [[משתמש:ידידיה צ' צבאן|<bdi>ידידיה צ' צבאן</bdi>]], [[משתמש:עמד|<bdi>עמד</bdi>]], [[משתמש:פלטי בן ליש|<bdi>פלטי בן ליש</bdi>]], [[משתמש:פלמוני|<bdi>פלמוני</bdi>]] וכן את [[משתמש:RevitalP-WMIL]]. סליחה אם שכתי לתייג מישהו. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 18:35, 16 ביולי 2021 (IDT) :{{א|מושך בשבט}} - למה לא קישרת לדף [[ויקיטקסט:ביטול מרחב קטע]]? :בכל מקרה, עדיין לא הבנתי בדיוק לאן אתה רוצה להעביר את הדפים... נניח הדף [[קטע:רש"י על בראשית א א]] לאן הוא יעבור? [[רש"י על בראשית א א]]? [[רש"י על בראשית א]]? (ביחד עם כל שאר הפרק, מפוצל באמצעות תגי קטע) או [[רש"י על בראשית/א/א]]? --[[משתמש:I&#39;m the cookie monster|I&#39;m the cookie monster]] ([[שיחת משתמש:I&#39;m the cookie monster|שיחה]]) 18:05, 23 ביולי 2021 (IDT) ::יצרתי אותו אחרי תחילת הדיון, אם יש מקום טוב בדיון לקשר אותו אז אתה יכול בשמחה... ::בשלב הראשון הוא יעבור ל[[רש"י על בראשית א א]] - השלב הראשון הוא רק להסיר את המילה '''קטע:''' בשם הדף. ::אם תרצה, תוכל לבקש להעביר לדף הפרק או לפורמט סקטורים, אבל זה כבר מצריך דיון נפרד. [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 18:08, 23 ביולי 2021 (IDT) שלום ושבוע טוב, סליחה שאני עסוק בדברים אחרים, אבל בכל מקרה מנסה לראות אם יש הודעות בדף שיחתי. תודה על התזכורת שם. כבר עבר הרבה מאוד זמן מאז שנוצר המחרב הזה. למיטב זכרוני, הרעיון היה כדי לאפשר למי שרוצה להקליד פסקה בלבד לעשות את זה במקום שלא יפריע, וגם כדי שכל מיני "קטעים" קטנים יוכלו להשתלב בטקסט יותר ארוך. לדוגמה: פירושים של אבן עזרא על פסוק ועוד פסוק, כל אחד בדף "קטע" נפרד, כדי שאחר כך יהיה ניתן לשלב אותם בדף לפרק שלם, אבל בכל זאת "לצטט" אותם לבדם כי כל קטע נמצא בדף נפרד משלו. אמנם לאחר הפיתוח של תגיות "קטע" הסיבה השנייה כבר לא רלוונטית. לגבי הסיבה הראשונה, אם נהיה סבלניים כלפי משתשמים אקראיים שנכנסים ומשאירים "קטע" קטן בתוך דף "קצרמר", אז גם בכך אין בעיה. בוויקיפדיה במשך השנים לא כל כך אהבו "קצרמרים", אבל אם אנחנו נקבל אותם באופן חיובי אז גם הסיבה הזאת למרחב "קטע" כבר לא כל כך חשובה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:05, 31 ביולי 2021 (IDT) ==== נימוקים לביטול המרחב ==== * קשה למצוא את הדפים במרחב קטע. * מקשה בתבניות - בחלק משתמשים בקטע ובחלק לא. * אחידות. * מקשה בציטוט - למשל כשרוצים להפנות ל[[רש"י על בראשית א א]], צריך להפנות ל[[קטע:רש"י על בראשית א א]]. * במיוחד כשמצטטים מויקיפדיה, זה נראה מוזר. ראו למשל {{וק|ספירת השנים}}. * (קל לבצע העברה - שלום אורי ומקווה שגם אני נוכל להעביר בקלות) ==== נימוקים להשארת המרחב ==== * כדי שקטעים, שאין להם זכות קיום עצמאי וכל ייעודם הוא שילוב בדפים יותר גדולים, לא יופיעו במנועי חיפוש ויהיה ניתן להכליל אותם בקלות ובנוחות. === הצבעה === ==== ביטול מרחב "קטע" ==== # בעד העברת דברים אל מרחב הראשי. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 18:50, 16 ביולי 2021 (IDT) # יש להעביר למרחב הרשי עם תגי קטע או דפי משנה --[[משתמש:I&#39;m the cookie monster|I&#39;m the cookie monster]] ([[שיחת משתמש:I&#39;m the cookie monster|שיחה]]) 14:00, 18 ביולי 2021 (IDT) # [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 22:27, 18 ביולי 2021 (IDT) # [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:49, 23 ביולי 2021 (IDT) ==== השארת מרחב "קטע" ==== {{בעד}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:16, 18 ביולי 2021 (IDT) ==== נמנע ==== * כמו שכתבתי בדיון הקודם, אני {{נמנע}} בנושא זה. רק רציתי לציין שתהיה אחידות גם עם השארת המרחב, בכך שנעביר אליו את כל מה ששייך לו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' באב ה'תשפ"א • 15:57, 18 ביולי 2021 (IDT) * אני לא בטוח, יש יתרונות וחסרונות לכל אפשרות. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט' באב ה'תשפ"א 22:23, 18 ביולי 2021 (IDT) ==== תוצאות ההצבעה ==== {{דווח בפבריקטור|298430|בקשה=כן|מצב=טופל}} הוחלט לבטל את המרחב. [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 23:13, 1 בינואר 2022 (IST) [[משתמש:Nahum|נחום]], עבר כמעט שבוע ולכאורה אתה המתנגד היחיד... אפשר להתחיל בשלבים שלפני ביצוע ההעברה, או שאתה רוצה לחכות עוד? [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 16:58, 23 ביולי 2021 (IDT) : מתייד את {{א|Dovi}} ומקווה לשמוע את דעתו, הוא היה בזמנו מיוזמי העניין וקצת מוזר לי שטרם השמיע דעתו בנושא. אם תוך 3-4 ימים לא נשמע ממנו, נראה לי שאפשר להתקדם לקראת העברה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:21, 23 ביולי 2021 (IDT) ::יש החלטה? --[[משתמש:I&#39;m the cookie monster|I&#39;m the cookie monster]] ([[שיחת משתמש:I&#39;m the cookie monster|שיחה]]) 18:56, 6 באוגוסט 2021 (IDT) :::לכאורה הוחלט לבטל את המרחב. את הבייצוע נעשה ב[[ויקיטקסט:ביטול מרחב קטע]] ובדפ"ש שם. [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 22:14, 7 באוגוסט 2021 (IDT) ::::תאריך פתיחת הבקשה: 2 בינואר 2022.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:54, 5 בינואר 2022 (IST) '''עדכון:''' הבקשה בוצעה. מרחב-השם קטע בוטל והדפים שבו נמחקו באופן בלתי-הפיך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:47, 10 בינואר 2022 (IST) == חוקים - קישורים לתת-סעיפים, ותוכן עניינים, ועוד == #בטקסטי חוקי ישראל אפשר לקשר רק לסעיפים ראשיים, ולא לתת-סעיפים. מה הדרך לאפשר קישורים לתתים?<br>כרגע זו בעיה, כי חוקים נוטים להיות עם תת-(תת...)-סעיפים, לפעמים הרבה מהם, ולפעמים ארוכים.<p>כדוגמא, נניח שרוצים להגיע לסעיף 3(ט1)(6)(ב)(2) [https://he.wikisource.org/wiki/פקודת_מס_הכנסה#סעיף_3 כאן]. #לא היה מזיק אם היה תוכן עניינים מלא, שמפרט כל סעיף. יש דרך לעשות זאת במערכת הנוכחית? #זה אולי כבר ברמת WikiMedia, או template מלא לעמוד, אבל היה נחמד אם היה אפשר לארגן כותרות סעיפים ותת-סעיפים שהופכות ל-sticky, [https://www.w3schools.com/howto/tryit.asp?filename=tryhow_css_sticky_element בסגנון כזה].<p>מה דעתכם? {{שכח לחתום|אנונימי}} : כמה תשובות באיחור קל. # אין קישור לתת-סעיפים, למעט במקרים מיוחדים. הקישור לתתי-סעיפים ותתי-תתי-סעיפים לא שימושי לרוב ולכן בשלב די מוקדם של הפרויקט הוחלט להימנע מקישורים אלו. # לגבי תוכן עניינים מלא, זה אפשרי אבל דורש שינוי של בוט החוקים. אכניס את הרעיון לתוכנית העבודה של הפרויקט. # אני לא רואה יתרון ל-Sticky Element במקרה של תצוגת חוקים. : ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 17:39, 15 בפברואר 2022 (IST) == תבנית:דף מצוה == לדעתי בדף זה חסר קישור או קישורים לברכות שקשורות לאותה מצווה. כך למשל מצוות הישיבה בסוכה [[מצוה:לשבת בסוכה]] חסר קישור ל{{דף ויקיפדיה|ברכת לישב בסוכה|ברכת לישב בסוכה}}. לדעתי צריך להוסיף לתבנית. [[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 14:39, 17 בספטמבר 2021 (IDT) :{{א|Joalbertine}}, מה דעתך? (כמובן שכולם גם מוזמנים לדיון)--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:22, 17 בספטמבר 2021 (IDT) ::מתקשה להבין איך זה רלוונטי. במקומות שיש ברכה הדבר מופיע במשנה תורה ובשולחן ערוך. בכל אופן, כפי שאפשר להבין, התייאשתי לגמרי מהפרוייקט. הבנתי שאין פה את המשאבים הטכניים בשביל פרוייקט כזה וחבל על כל דקה של מאמץ בשכלול הקיים. אם מישהו רוצה לתרום לעניין כרגע, אפשר רק להמשיך לעבוד על הגהת הטקסטים שלא הספקתי להגיה (בעיקר מתוך הסמ"ג). --[[משתמש:Joalbertine|Joalbertine]] ([[שיחת משתמש:Joalbertine|שיחה]]) 10:27, 18 בנובמבר 2021 (IST) :::אני חושב שזה עניין מאוד מצומצם בשביל ליצור לו מקום מיוחד. אפשר ליצור פרמטר של "קישורים נוספים" שיוביף למטה כותרת עם הקישורים שיוכנסו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בכסלו ה'תשפ"ב • 12:01, 18 בנובמבר 2021 (IST) ::::חס וחלילה, חס ושלום! כך כל הפרוייקט ירד לטמיון! זה לא המקום לקישורים מיוחדים, על פי שיקול דעת, אלא פורמט אחיד וברור. ברגע שיווצר פתח לתוספות חריגות, לא יהיה לזה סוף. --[[משתמש:Joalbertine|Joalbertine]] ([[שיחת משתמש:Joalbertine|שיחה]]) 17:51, 18 בנובמבר 2021 (IST) :::::אין צורך להגזים. לא כל הפרויקט ירד לטמיון אם נוסיף בתחתית הדף אפשרות לתוספות של קישורים בסגנון חופשי. אני בעד שלא יהיה לזה סוף, כך התורה רק תגדל ותתעצם מזה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו בכסלו ה'תשפ"ב • 20:56, 18 בנובמבר 2021 (IST) ::::::אין בדבריי שום הגזמה. הנטייה להרחיב ולהרחיב ללא גבול כבר הרסה כל חלקה טובה בערכים התורניים של ויקיפדיה. אחרי שהבנתי שמלחמה בעורכים החדשים של ויקיפדיה חסרת סיכוי, באתי לכאן בתקווה להשפיע לטובה במשהו. שנים רבות של עבודה הושחתו שם בגלל חוסר הבנה יסודי של כתיבה אנציקלופדית ושל צרכי הציבור. 90% מהקוראים זקוקים למשנה תורה, לא לתלמוד בבלי. [[משתמש:Joalbertine|Joalbertine]] ([[שיחת משתמש:Joalbertine|שיחה]]) :::::::אני סבור, שלקבוע בפסקנות מה 90% מהקוראים צריכים זו יומרנות והגזמה פראית. יש פה מקום וצורך בכל אחר מהטקסטים פה בוויקיטקסט.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:33, 19 בנובמבר 2021 (IST) == אמנת התנועה/ועדת ניסוח == ההצבעה לבחירות לחברים לוועדה לניסוח אמנת התנועה נפתחת כעת. בסך הכל, 70 עורכי ויקים מתמודדים על 7 מנדטים בבחירות אלה. ההצבעה פתוחה מה12 באוקטובר עד ה-24 באוקטובר 2021 (בכול מקום). הוועדה תכלול 15 חברים בסך הכל: הקהילות המקוונות מצביעות על 7 חברים, 6 חברים ייבחרו על ידי שותפי ויקימדיה בתהליך מקביל, ו-2 חברים ימונו על ידי קרן ויקימדיה. התוכנית היא להרכיב את הוועדה עד ה-1 בנובמבר 2021. למד על כל מועמד כדי להודיע ​​על ההצבעה שלך בשפה שאתה מעדיף: <https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee/Candidates> למד על ועדת הניסוח: <https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee> אנו מנסים יישום ייעוץ הצבעה לבחירות אלה. לחץ על עצמך דרך הכלי ותראה איזה מועמד הכי קרוב אליך! בדוק ב-<https://mcdc-election-compass.toolforge.org/> קרא את ההודעה המלאה: <https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee/Elections> כנס להצבעה ב-SecurePoll כאן: <https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee/Elections> בברכה, צוות אסטרטגיית תנועה וממשל, קרן ויקימדיה Mervat (WMF) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> ==ספר מודפס== :קראתי את התרגום שלך על 'יסודות השחמט' של קפבלנקה. תרגום מצוין. ראיתי שיש אפשרות להזמין את הספר כספר מודפס.. עשיתי זאת אך חוששני שהספר ייכתב משמאל לימין כבאנגלית. אולי אתה יודע את הפתרון?@[[משתמש:Nahum|Nahum]] [[משתמש:Meyer schwartz|Meyer schwartz]] ([[שיחת משתמש:Meyer schwartz|שיחה]]) 20:14, 1 בנובמבר 2021 (IST) ::{{א|Meyer schwartz}}, לצערי הידע והנסיון שלי לגבי האופציה של הורדת "ספר מודפס" מוגבלים. אני מציע שנעלה את הנושא לדיון במזנון. אולי מישהו יתן עצה כלשהי, או שמישהו יפתח דיווח באג בפאבריקטור. ברשותך, אני מעביר את הנושא לדיון במזנון. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:01, 2 בנובמבר 2021 (IST) עד כאן הועתק מדף שיחתי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:01, 2 בנובמבר 2021 (IST) :נ.ב. לאחר חשיבה נוספת, חשבתי שאולי הפתרון הוא להוסיף תגים עם div dir=rtl בתחילת כל דף ו-div/ בסופו. אם דבר כזה יעזור, ניתן לבקש ממישהו שיש לו כאן בוט שיישם זאת בכל הדפים שבספר. {{א|Meyer schwartz}}, ניסיתי את זה על [[יסודות השחמט (קפבלנקה)/א/א/1|פרק א סעיף 1]], אנא דווח אם שם קיימת התקלה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:19, 2 בנובמבר 2021 (IST) :מתוך הדף של "יצירת ספר": ::ביוצר הספרים נעשים שינויים ::בשל בעיות חמורות עם המערכת הנוכחית שלנו, יוצר הספרים לא יתמוך בשמירת ספר כ־PDF. ::מידע נוסף ::הורדת דפים בודדים ::כל עוד תיצוג PDF ביוצר הספרים כבוי, אפשר לנסות להשתמש באפשרות "הורדה כ־PDF" מסרגל הצד עבור ערכים בודדים. :{{א|Meyer schwartz}}, האם בהורדה כ-PDF של הדפים הבודדים, גם כן קיימת הבעייה שתיארת? :בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:25, 2 בנובמבר 2021 (IST) == הכירו את חברי הוועדה החדשה לניסוח אמנת התנועה == <section begin="announcement-content"/> :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Elections/Results/Announcement|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Movement Charter/Drafting Committee/Elections/Results/Announcement}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' תהליכי הבחירה והבחירה של ועדת ניסוח אמנת התנועה הסתיימו. * [[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Elections/Results|תוצאות הבחירות פורסמו]]. 1018 משתתפים הצביעו בעד בחירת שבעה חברים לוועדה: #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Richard_Knipel_(Pharos)|Richard Knipel (Pharos)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Anne_Clin_(Risker)|Anne Clin (Risker)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Alice_Wiegand_(lyzzy)|Alice Wiegand (Lyzzy)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Micha%C5%82_Buczy%C5%84ski_(Aegis_Maelstrom)|Michał Buczyński (Aegis Maelstrom)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Richard_(Nosebagbear)|Richard (Nosebagbear)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Ravan_J_Al-Taie_(Ravan)|Ravan J Al-Taie (Ravan)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Ciell_(Ciell)|Ciell (Ciell)]]''' * [[m:Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee/Candidates#Affiliate-chosen_members|בתהליך השותפים]] בחרו שישה חברים: #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Anass_Sedrati_(Anass_Sedrati)|Anass Sedrati (Anass Sedrati)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#%C3%89rica_Azzellini_(EricaAzzellini)|Érica Azzellini (EricaAzzellini)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Jamie_Li-Yun_Lin_(Li-Yun_Lin)|Jamie Li-Yun Lin (Li-Yun Lin)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Georges_Fodouop_(Geugeor)|Georges Fodouop (Geugeor)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Manavpreet_Kaur_(Manavpreet_Kaur)|Manavpreet Kaur (Manavpreet Kaur)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Pepe_Flores_(Padaguan)|Pepe Flores (Padaguan)]]''' * קרן ויקימדיה מינתה [[m:Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee/Candidates#Wikimedia_Foundation-chosen_members|שני חברים]]: '''[[m:Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee/Candidates#Runa_Bhattacharjee_(Runab_WMF)|Runa Bhattacharjee (Runab WMF)]]''' '''[[m:Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee/Candidates#Jorge_Vargas_(JVargas_(WMF))|Jorge Vargas (JVargas (WMF))]]''' הוועדה תתכנס בקרוב כדי להתחיל בעבודתה. הוועדה יכולה למנות עד שלושה חברים נוספים כדי לגשר על פערי גיוון ומומחיות. אם אתה מעוניין לעסוק בתהליך הניסוח של [[m:Special:MyLanguage/Movement Charter|אמנת תנועה]], עקוב אחר העדכונים [[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee|ב-Meta]] והצטרף לקבוצת [https://t.me/joinchat/U-4hhWtndBjhzmSf Telegram group]. תודה, צוות אסטרטגיה וממשל התנועה<section end="announcement-content"/> 12:19, 3 בנובמבר 2021 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MNadzikiewicz (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == Celebrating 18 years of Wikisource == Hello Wikisource enthusiasts and friends of Wikisource, I hope you are doing alright! I would like to invite you to celebrate 18 years of Wikisource. The '''first birthday party''' is being organized on '''24 November 2021 from 1:30 - 3:00 PM UTC''' ([https://zonestamp.toolforge.org/1637760610 check your local time]) where the incoming CEO of the WMF, [[:meta:Wikimedia Foundation Chief Executive Officer/Maryana’s Listening Tour|Maryana Iskendar]], will be joining us. Feel free to drop me a message on my talk page, telegram (@satdeep) or via email (sgill{{@}}wikimedia.org) to add your email address to the calendar invite. Maryana is hoping to learn more about the Wikisource community and the project at this event and it would be really nice if you can share your answers to the following questions: *What motivates you to contribute to Wikisource? *What makes the Wikisource community special? *What are the major challenges facing the movement going forward? *What are your questions to Maryana? You can share your responses during the live event but in case the date and the time doesn't work for you, you can share your responses on the '''[[:mul:Wikisource:Eighteenth Birthday|event page on Wikisource]]''' or in case you would like to remain anonymous, you can share your responses directly with me. Also, feel free to reach out to me in case you would like to give a short presentation about your and your community's work at the beginning of the session. We are running a poll to find the best date and time to organize the '''second birthday party''' on the weekend right after 24th November. Please share your availability on the following link by next Friday: https://framadate.org/zHOi5pZvhgDy6SXn Looking forward to seeing you all soon! Sent by [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 11:10, 12 בנובמבר 2021 (IST) <small> on behalf of [[:meta:User:SGill (WMF)|User:SGill (WMF)]] </small> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGill (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGill_(WMF)/lists/WS_VPs&oldid=22324957 --> == חסר לי עמוד בסריקה או בדפוס בספר קרניים עם פירוש "פרשת אליעזר" == שלום לכולם אני באמצע הקלדת הספר [https://beta.hebrewbooks.org/22350 על פי הסריקה הזה בהיברובוקס], ואני מוצא [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22350&st=&pgnum=68&hilite= שבין עמוד 68] ועמוד 69 של עמוד קובץ ה-PDF, חסר עמוד אחד של הפירוש. אינני מכיר עוד דפוס של ספר קרניים שמכיל גם את הפירוש "פרשת אליעזר", ואינני יודע אם יש פתרון... אם יש למישהו פיתרון -- אולי קישור לסריקה אחרת, או קישור לדפוס אחר... או קישור לכת"י.... -- אני אשמח לכל הצעה שיש בכדי להשלים את החסר.. תודה רבה לכולם.. בינתיים אני אפנה גם אל מנהלי האתר בהיברובוקס - אולי יש תקווה --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:25, 20 בנובמבר 2021 (IST) :מצאתי!! https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001124775/NLI . ברוך השם.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:45, 20 בנובמבר 2021 (IST) == תוספת קרדיט בכותרת מהדורת "משנה מנוקדת ומעוצבת" == שלום. שמי שמחה גרשון בורר. אני עוסק מספר שנים בלימוד ומחקר בכתב יד קאופמן של המשנה, ואף חיברתי מספר מאמרים על כתב יד קאופמן. באתר זה יש את מהדורת המשנה מנוקדת ומעוצבת על פי הנקדן המגיה של כתב יד קאופמן, שהותקנה על ידי הרב דן בארי. למהדורה זו יש תועלת רבה מאוד ללימוד המשנה. במשך השנים שמתי לב שעדיין יש טעויות רבות במהדורה זו. לאחרונה התפניתי מעט, ואני משקיע זמן רב בהגהת מהדורתו של הרב דן בארי. אני מגיה את נוסח המשנה מול העתק כתב היד, ובנוסף משווה את נוסח המשנה לנוסח שבכתבי היד הקרובים לכתב יד קאופמן, הלוא הם כתב יד פרמה וכתב יד קיימברידג'. במידת הצורך אני מעיר הערות הכרחיות. בינתיים הגהתי את מסכתות מגילה וחגיגה שבסדר מועד. מכיוון שאני משקיע עבודה רבה בהגהה זו, יש לי בקשה: בראש המסכת מופיעה הכותרת הבאה: "מִשְׁנָה מַסֶּכֶת חֲגִיגָה (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת עַל יְדֵי הָרַב דָּן בְּאֵרִי". אני מבקש להוסיף למסכתות שהגהתי והערתי (בינתיים: מגילה וחגיגה) את המילים הבאות: "מוּגַּהַת וּמוּעֶרֶת עַל יְדֵי שִׂמְחָה גֵּרְשׁוֹן בּוֹרֵר". פניתי ל "Nahum" ותשובתו שבקשה שכזו דורשת דיון ואישור במזנון על ידי הקהילה כולה. לכן אני פותח כעת את הדיון הזה.{{שכח לחתום|Sgbmzm}} :מתייג לדיון את [[משתמש:Dovi]], שהביא לאתר את מהדורתו של פרופ' הרב דן בארי. :אציין שלעניות דעתי, מן הראוי לפנות לרב בארי ולבקש את הסכמתו וברכתו למהלך, למרות שאין לנו חובה חוקית לעשות זאת. :בברכה,--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:13, 23 בנובמבר 2021 (IST) ::תתקנו אותי אם אני טועה, אבל המהדורה של הרב בארי היא מהדורה מודפסת, נכון? אם כך, אינני רואה מקום לנגוע בו - זה בדיוק מה שהאתר בא להציג - את מהדורתו של הרב בארי כפי שנדפס. :: אולם, אם תימצי לומר שיש מקום לתיקונים בולטים של הטקסט עדיין אני סבור שאם אין מהדורה מודפסת של הרב שמחה גרשון בורר - אסור להציג את ההערות תחת שמו ("מוגהת ומוערת על ידי '''שמחה גרשון בורר'''") אלא תחת השם הכולל של "מוגהת ומוערת על ידי ויקיעורכים". משתי סיבות: ::* א - וויקיטקסט היא מאגר של טקסטים מודפסים. זו לא המקום ליצור מהדורה חדשה של "הערות ר' שמחה גרשון בורר". ::* ב - למה שויקיעורכים אחרים שיבואו לאחר מכן יהיו נמנעים מלהעיר באותו צורה שהר' בורר עושה? אינני רואה סיבה שזכות הערות על מהדורת בארי יהיו מעוגנים דווקא אל בן אדם אחד.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:19, 24 בנובמבר 2021 (IST) :::אתה מעלה נקודות חשובות. :::אני רק רוצה להוסיף עוד נקודה חשובה: :::יש הבדל גדול בין מהדורת המשנה לבין שאר הספרים שבויקיטקסט. :::עד כמה שידוע לי, טקסטים רגילים שנמצאים בויקיטיקסט הם העתקה טכנית של ספרים מודפסים. :::לעומת זאת, קריאת כתבי יד היא עבודה מדעית שדורשת הרבה יותר ידע ומאמץ מאשר הקלדה טכנית. :::אין בעיה שכל אחד שיודע כיצד לעשות זאת, יגיה יתקן וישפר, אבל מי שלא יודע את הפרטים הקטנים, ולא מכיר את כתבי היד עלול להזיק יותר ממה שיועיל. [[משתמש:Sgbmzm|Sgbmzm]] ([[שיחת משתמש:Sgbmzm|שיחה]]) 08:35, 24 בנובמבר 2021 (IST) ::::אני מסכים איתך. אבל ויקיטקסט אינו במה/פלטפורמה למחברים להוציא מהדורות חדשות. הוא נועד לטקסטים מודפסים בעיקר. כל היתר נמצא במרחב של ״ביאור״ ושם שוב אנו לא מעניקים ייחוס למשתמשים ספציפיים. כך לדוגמה את עבודתו של דר רונן אחיטוב [[ביאור:משנה|בביאור המשנה]], תוספתא מכילתא וכולי. אינם נקראים ״משנה מבוארת על ידי דר רונן אחיטוב״. __[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:25, 24 בנובמבר 2021 (IST) :::::אני לא זה שהמצאתי את הרעיון לתת ייחוס בוויקיטקסט. עד כה הבנתי שנותנים ייחוס, זאת הסקתי מתוך הכותרת הקיימת: :::::"מִשְׁנָה מַסֶּכֶת XXXX (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת עַל יְדֵי הָרַב דָּן בְּאֵרִי". :::::ובכל זאת, לדעתי האישית, יש מקרים יוצאי דופן. כך לדוגמא, אם משתמש מסויים תורם תרומה מאוד משמעותית, כפי שכתבת על עבודתו של ד"ר רונן אחיטוב, יש לתת לו קרדיט כי זה לא יותר גרוע מאילו היה כותב ומדפיס את ביאורו בספר, ואז היו מעלים את הביאור לאתר. :::::דרך אגב, עד כמה שידוע לי, מהדורתו של הרב דן בארי לא נדפסה כספר. [[משתמש:Sgbmzm|Sgbmzm]] ([[שיחת משתמש:Sgbmzm|שיחה]]) 11:04, 24 בנובמבר 2021 (IST) שלום, קודם אתייחס לזה: "אבל ויקיטקסט אינו במה/פלטפורמה למחברים להוציא מהדורות חדשות". אולי יותר נכון לומר: "ויקיטקסט הוא מקום מצוין '''לעורכים''' להוציא מהדורות חדשות." אנחנו לא '''מחברים''' כאן במרחב הראשי, אבל אנחנו כן '''עורכים'''. כי רוב המהדורות הישנות של ארון הספרים היהודי הן מהדורות לא מדויקות וחסרות ניקוד, פיסוק, חלוקה לפסקאות, והערות מועילות. כאן בוויקיטקסט אנחנו מנסים עבור ספרים מהסוג הזה להוציא אותם במהדורות דיגיטליות חדשות שהן לא פחות טובות מהמוציאים לאור ה"מקצועיות"! ויש כמה דוגמאות לכך באתר, חלקן כבר נזכרו בדיון זה. יש בכך תרומה אדירה לציבור, הרבה יותר מסתם להעתיק מדפוס ישן או אפילו העתקה עיוורת על פי כתב יד אחד. אבל יש דבר אחד חשוב: מדובר על מיזם '''שיתופי'''. המהדורה היא לא בבעלותו של אף אחד. קחו לדוגמה את "משנה מבוארת" של ד"ר רונן אחיטוב על המשנה (וכן את פירושיו על התוספתא ועל מדרשי ההלכה): הוא מזמין אחרים לתרום (ולפעמים עושים את זה), והמהדורה לא נקראת בשמו. איך מבצעים דבר כזה? כלומר איך ניתן לשלב עבודה '''מקצועית''' ביחד עם עבודה '''שיתופית''' שכל אחד יכול לתרום לו? התשובה היא פשוטה: כתיבת מבוא לפרויקט ("על המהדורה"). ד"ר אחיטוב כתב לדוגמה את [[ביאור:משנה#על ביאור המשנה|"על ביאור המשנה"]], שבו הוא מפרט את הסגנון של הפירוש, את מטרותיו, ואת הדרך שבה בונים אותו. וכך עשיתי גם בעצמי לגבי "מקרא על פי המסורה": כתבתי [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו|מבוא מפורט למהדורה]] (שגם אחרים תרמו לו לעתים). אם קודם כל יש מבוא ברור למהדורה, אז אחר כך כל אחד יכול לתרום לו באופן חיובי ומועיל. ואגב גם המבוא "על המהדורה" הוא מיזם שיתופי, אף אם לרוב יהיה רק תורם אחד עיקרי (כגון ד"ר אחיטוב), כי יש למבוא הזה הסכמה של ציבור התורמים. אפילו אם יש רק תורם אחד ראשי, בעיקרון המהדורה תהיה לעולם יצירתה של קהילת התורמים. לגבי המשנה של הרב דן בארי, הוא מוציא תוצר איכותי שראוי להדפסה, אבל במקום להדפיס הוא בדרך "מוציא לאור" את הטקסט שערך ע"י הפצה בין אנשים רבים, רובם תלמידי חכמים ואנשי מקצוע. שימו לב שלא קראתי את כותרת המהדורה בשמו, אלא ציינתי בדף הראשי ש"מסכתות המשנה המנוקדות והמעוצבות מבוססות על קבצים שהכין הרב דן בארי". יש בכך ייחוס לרב בארי (שהוא חובה!). ייחוס זה הוא בעיקרון סוג של מידע "על המהדורה", כי חוץ מהציון הזה אין מידע כללי. אבל זה לא מונע את הפיתוח של הפרויקט הלאה בשום אופן. הפרויקט נקרא "מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת", ופיתוחו העתידי אינו בבעלותו של אף אחד. נראה לי ברור לגמרי שהתרומה המוצעת של [[משתמש:Sgbmzm|שמחה גרשון בורר]] מתאימה מאוד, והמשכה תהיה תרומה עצומה לציבור בעזר"ה. ההערות וההגה שהוא הוסיף למסכתות מגילה וחגיגה ברוכות. נראה לי שכדי לפתור את כל הבעיה הזאת, הכי חשוב שיכתוב מבוא למהדורה ולשיטת העריכה שהוא מציע. אפשר להתחיל עם טיוטה קצרה למבוא כזה ("קצרמר" או תקציר), ואת השאר ניתן לכתוב לאט לאט במשך הזמן. בינתיים הכי חשוב שמבוא כזה יציין את מקורו של הטקסט המנוקד אצל הרב דן בארי, ואת אופי ההגות וההערות שיוסיפו מכאן והלאה. יכול להיות מאוד שכתיבת מבוא למהדורה ע"י איש מקצוע היא דרך משמעותית וחזקה לקבוע את אופייה של המהדורה המוצעת, יותר מאשר לכתוב להכיל את שמו הפרטי של העורך בתוך הכותרת עצמה. אפשר ואפילו מומלץ לציין את שמו של העורך הראשי והיוזם של הפרויקט בתוך המבוא למהדורה. בקיצור, אם [[משתמש:Sgbmzm|שמחה גרשון בורר]] רוצה להכיל את שמו בכותרת, אני אישית בעד לאפשר לו את זה. אבל אני ממליץ לעשות משהו אחר במקום זה: #אפשרות ראשונה: ליצור מהדורה '''עצמאית''' של המשנה ע"פ כתבי יד (צריך לבחור שם חדש בשביל זה), ולציין בתוך המבוא למהדורה שהיא מבוססת על עבודתו הקודמת של הרב דן בארי, ואת שמו של העורך הראשי והיוזם של הפרויקט. #אפשרות שנייה: לעשות את המלאכה בתוך המסגרת הקיימת, כמו ההערות וההגהה הברוכות שעשה [[משתמש:Sgbmzm|שמחה גרשון בורר]] עד עכשיו במסכתות מגילה וחגיגה. איזה יופי של עבודה איכותית! אבל במקום מה שכתוב עכשיו בדף הראשי, לכתוב מבוא "על המהדורה" שיסביר מי הם העורכים הראשיים (החל מהרב בארי), מה מקור הטקסט, ומהי שיטת העריכה הכללית. לדעתי האפשרות השנייה עדיפה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:42, 24 בנובמבר 2021 (IST) :איזו תגובה ארוכה ויפה. תודה. :לדעתי, אם יש פרויקט של פירוש למשניות ומשתתפים בזה 30 תורמים, אז יש לכתוב על העורכים רק במבוא כפי שכתבת. אבל אם יש מפרש יחיד שמפרש 30 מסכתות, למה שלא ייקרא שמו על עבודתו? הרי זה כאילו הדפיס ספר ולאחר מכן הכניסו את הספר לויקיטקסט. :לענייננו: :לעניין המבוא למשנה ברור שאני צריך לעשות זאת, אשתדל לשבת על זה בהקדם. לפחות לגבי תקציר. :כתבת: "שימו לב שלא קראתי את כותרת המהדורה בשמו, אלא ציינתי בדף הראשי ש"מסכתות המשנה המנוקדות והמעוצבות מבוססות על קבצים שהכין הרב דן בארי". יש בכך ייחוס לרב בארי (שהוא חובה!)." :מה שכתבת נכון לגבי כותרת המהדורה, אבל שים לב! בכל ראש מסכת מופיע הכיתוב הבא: :"מִשְׁנָה מַסֶּכֶת XXXX (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת עַל יְדֵי הָרַב דָּן בְּאֵרִי". :מכאן התחיל כל הדיון. :האינטרס שלי משותף לאינטרס של הרב בארי: היכולת להשתמש בכתב יד קאופמן לשם לימוד המשנה ולא רק לשם מחקר. :אם אני רוצה ליצור מהדורה עצמאית שלי המבוססת על כתבי יד שונים, אז האפשרות הראשונה הייתה טובה כי התוצאה תהיה שונה מהותית ממהדורתו של הרב. אבל מכיוון שהתשתית של הרב בארי היא מעולה! אז אם אני לא עושה שינויים מהותיים מאוד למה לעשות מהדורה חדשה? עדיף להשאיר את הקרדיט העיקרי על שמו של הרב בארי. נראה לי להניח שהרב בארי שמח בשיפור מהדורתו, כל עוד ששומרים על הכיוון הכללי. אמת שצריך עדיין הרבה תיקונים במהדורותו, אבל לדעתי צריך לעשות זאת במסדרת מהדורותו כל עוד לא מדובר בשינוי מהותי של מהדורתו. :כל מה שכתבתי הוא לשם הדיון, ולא לשם קביעה סופית בעניין מה לדעתי ראוי לעשות לגבי מהדורת המשנה. לאחר שאכתוב קווים ראשיים של תקציר בעניין כתב יד קאופמן, יהיו עוד נקודות לבירור. [[משתמש:Sgbmzm|Sgbmzm]] ([[שיחת משתמש:Sgbmzm|שיחה]]) 14:45, 24 בנובמבר 2021 (IST) ::שלום. אני מסכים עם מה שכתבת. אשמח מאוד לקרוא קווים ראשיים על דרך העבודה שלך. ::לגבי "מִשְׁנָה מַסֶּכֶת XXXX (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת עַל יְדֵי הָרַב דָּן בְּאֵרִי" אתה צודק. לא שמתי לב קודם. יכול להיות שבזמנו טעיתי בכך, כי הוא יוצר קצת בלבול לגבי מידת החופשיות של מיזם המשנה המנוקדת והמעוצבת. ::אולי יותר טוב גם בדפי המסכת לכתוב (לפחות בינתיים) כמו בדף הראשי: "מסכתות המשנה המנוקדות והמעוצבות מבוססות על קבצים שהכין הרב דן בארי", ולהוסיף על המסכתות שאתה עורך "מוגהת ומוערת על ידי שמחה גרשון בורר" כמו שהצעת. אבל לתווך ארוך, גם אם יש עורך ראשי אחד ולא 30, חשוב שהעיקרון של השיתופיות יישמר, כלומר שבסופו של דבר זה פרויקט של מיזם ויקיטקסט. לכן עדיף שהקרדיט יהיה בתוך הסבר "על המהדורה". [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:27, 24 בנובמבר 2021 (IST) :::תודה! :::סיכום (זמני) לדיון: :::לעת עתה, תיקנתי כך את הכותרות, בהתאם להצעתו האחרונה של [[משתמש:Dovi|Dovi]]: :::מִשְׁנָה מַסֶּכֶת חֲגִיגָה (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת, מְבֻסֶּסֶת עַל קוֹבֶץ שֶּׁהֵכִין הָרַב דָּן בְּאֵרִי; מוּגַּהַת וּמוּעֶרֶת עַל יְדֵי שִׂמְחָה גֵּרְשׁוֹן בּוֹרֵר :::מִשְׁנָה מַסֶּכֶת מְגִלָּה (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת, מְבֻסֶּסֶת עַל קוֹבֶץ שֶּׁהֵכִין הָרַב דָּן בְּאֵרִי; מוּגַּהַת וּמוּעֶרֶת עַל יְדֵי שִׂמְחָה גֵּרְשׁוֹן בּוֹרֵר :::[[משתמש:Sgbmzm|Sgbmzm]] ([[שיחת משתמש:Sgbmzm|שיחה]]) 00:07, 26 בנובמבר 2021 (IST) ::::יישר כח. מקווה ומצפה שתמצא זמן בקרוב גם לכתיבת הקווים הראשיים במבוא על המהדורה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:35, 26 בנובמבר 2021 (IST) :קצת באיחור אבל בכל זאת. אני מסכים מאוד עם [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ומוסיף עליו. הרב דן בארי באדיבותו תרם את עבודתו השלמה והיסודית לויקיטקסט תחת סוג של רישיון חופשי (שטיבו אינו ידוע לי וצריך להיות כתוב) כיצירה שלמה. החובה המינימלית שלנו היא לשמור על האותנטיות של עבודתו כפי שמסרה לנו. אם רוצים לעשות שינויים בעבודתו ובקרדיט שניתן, מן הנימוס הוא לפחות לדבר איתו ולקבל את הסכמתו. ההנחה הסתמית היא הפוכה מהנאמר למעלה. ליוצר מאוד מפריע שמשנים את יצירתו, גם אם מתכוונים לשפר אותה. מתוך הכרות מסויימת עם תפיסתו הפדגוגית, המטרה של הרב דן בארי הייתה לא ליצור מהדורה מדעית או פרשנית, אלא ליצור '''מהדורה לימודית קריאה בהתאם לשיטתו הפדגוגית בכדי לעודד ולהרבות את הידענות התורנית'''. לדעתי ריבוי ההערות שמופיעות על הטקסט, עם כל הכוונה הטובה מפריע מאוד לדבר. כיוון שהערות (שאינן משמעותיות ללומד הרגיל) יוצרות פיתוי לעיין בהן, דבר מסיח את הדעת מהלימוד הרציף. אני חושש שצורת ההתייחסות שלנו למהדורת בארי תגרום לכך שאנשים לא ירצו לתרום את עמלם למיזמים חופשים. אם מישהו רוצה לעשות שינויים בעבודתם של אחרים, שלא ישנה את עבודתם המקורית, אלא ישכפל אותם למקום נוסף (כמו ביאור או שם מתחם אחר), ושם יגיה ויעיר את הערותיו ואף יפרש כרצונו. ומה נעשה אם מישהו ירצה יחליט לעשות הגהה על ההגה? או לתת פירוש משלו? אני מזכיר שויקיטקסט איננה ויקיספר. במקור ויקיטקסט אמורה להביא את הטקסטים הקיימים כפי שפורסמו. נטלנו לעצמנו חירות שצריך לדבר עליה. האם לגיטימי לכתוב הגהות או פירושים לפירוש הרשב"ם למקרא או שמא לנוסח החוק הישראלי שיש לי הערות לגבי סגנונו או תוכנו? לדעתי, צריך לצמצם את החירות שנטלנו לנו למרחב כמו "ביאור", או מרחבים חדשים כמו "טקסט מוגה" ובמתחם הרגיל של ויקיטקסט לשמור על האותנטיות של הטקסטים. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 17:07, 26 במאי 2022 (IDT) == Closing the comment period for the Universal Code of Conduct Enforcement Draft Guidelines == Thank you for your continued comments and ideas on the Universal Code of Conduct enforcement guidelines. Your responses have helped to build a stronger Universal Code of Conduct. If you have not already provided your comments, now is the time as the drafting committee has been [[m:Special:MyLanguage/Universal Code_of Conduct/Drafting committee/Phase 2 meeting summaries|meeting to update the enforcement guidelines]]. The drafting committee wants to consider all comments as they make their updates. Please submit any comments by the end of November. The Committee hopes to finish its revisions before the end of the year, and the revised guidelines will be published as soon as they have been completed. The next steps for the Universal Code of Conduct include conversations about ratification of the enforcement guidelines. There will be [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/2021_consultations/Roundtable_discussions|a conversation about ratification on Nov 29]]. The Wikimedia Foundation will make recommendations to the Board of Trustees about the ratification of the guidelines in December. The recommendations will inform the next steps in the Universal Code of Conduct process. Regards --[[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]]) 16:03, 25 בנובמבר 2021 (IST)</div> ==תבנית <nowiki>{{קטן|שם א ב}}</nowiki> איננו עובד== למשל בדף זה <nowiki>[[תיקוני_זהר_מז_א]] בסוף הדף הקוד היא <nowiki> כִּסְאוֹ כַּשֶּׁמֶ"שׁ נֶגְדִּ"י {{קטן|שם פט לז}}, וּבֵיהּ אִתְּמַר לְמֹשֶׁה </nowiki> אבל זה מפיע כִּסְאוֹ כַּשֶּׁמֶ"שׁ נֶגְדִּ"י שם פט לז, וּבֵיהּ אִתְּמַר לְמֹשֶׁה רצוי שיפיע (שמ א, ב) כשאר מ"מ המופטים עם שם הספר אם יוכל התבנית להוליד קשר חי לספר הנזכר קודם לזה - יהיה סופפער. [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 19:25, 1 בדצמבר 2021 (IST)Nissimnanach :אכן תיקוני זהר דרוש הרבה הגהה ועריכה. יש עוד כמה באגים כתוצאה מבוט הייבוא המקורי של הטקסט. אני תקווה שבעתיד נוכל להעלות גם ספרי מפרשים על הספר ואז נוכל לטפל גם בשגיאות האלו וגם בשאלות של גירסאות/נוסחאות הספר במכה אחת...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:29, 1 בדצמבר 2021 (IST) :[[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]], התבנית {{תב|קטן}} רק מקטין את הכתב, אבל לא גורם שיופיע עם סוגריים. חנוכה שמח, [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 03:09, 2 בדצמבר 2021 (IST) ::בסדר אז אולי התבנית <nowiki>{ממ|שם כט |ג}}</nowiki> יוכל להוליד קשר חי לספר הנזכר קודם? [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 14:58, 2 בדצמבר 2021 (IST)Nissimnanach :::{{א|Nissimnanach}}, לא, זה לא יעבוד בצורה כזו. יש לנו תבנית {{תב|שם}} בשביל זה, אבל לא ברור לי איך משתמשים בה נכון.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:49, 2 בדצמבר 2021 (IST) ::::[[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]], תראה איך שתיקנתי בפנים ([[מיוחד:הבדלים/1290437|כאן]]). [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 03:59, 3 בדצמבר 2021 (IST) :::::[[משתמש:Sije|Sije]], יפא, <nowiki>{{שם|תהלים|כט|ג}}</nowiki> , בסדר גמור. חזק וברוך. [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 18:47, 3 בדצמבר 2021 (IST)Nissimnanach == [[תבנית:הגריף]] == אני מנסה ליצור תבנית, {{תב|הגריף}}, באמצעותה אציג סימנים-קישורים להגהות בטקסט של הרי"ף. הבעייה: הטקסט של הרי"ף קיים בדפי הפרק; אני רוצה לשלב בו סימנים שיציגו את מספרי ההגהות ויקשרו אליהם בדפי הרי"ף הבודדים, שבהם יוכלל הטקסט מתוך דפי הפרק באמצעות תגי קטע. לצערי, כל נסיונותיי ליצור תבנית, שתבצע את זה (בדוגמת מה שנעשה בעבר עם {{תב|פרשע}}), עלו בתוהו: הסימנים מוצגים גם בדף המקורי בה הם כתובים, דבר שאינני רוצה שיקרה. האם יש דרך לפתור זאת?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:15, 6 בדצמבר 2021 (IST) :בעבר פתרתי דברים כאלה עם {{תב|התאמת מחרוזות}}. אני יכול לנסות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בטבת ה'תשפ"ב • 19:30, 9 בדצמבר 2021 (IST) ::עשיתי שבדף שיש בכותרת שלו את המילה "פרק" התבנית לא תופיע. אם תרצה אפשר גם לעשות באופן ההפוך, בדף שכותרתו מכילה את המילה "דף" התבנית תופיע רק שם. נפק"מ להכללות אחרות שאינן דפי הרי"ף ואינן דפי הפרק. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בטבת ה'תשפ"ב • 19:38, 9 בדצמבר 2021 (IST) :::תודה. זה כנראה יפתור את הבעייה בדפי הרי"ף.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:45, 9 בדצמבר 2021 (IST) ::::תגיד לי אם זה עובד. אגב, אני רוצה להזכיר שדפים מהצורה [[רי"ף ברכות מהדורת ש"ס ווילנא דף יח ע"א]] כבר לא מרובלים כאן, ושינינו את הפורמט ל[[רי"ף על הש"ס/ברכות/דף יח עמוד א]]. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בטבת ה'תשפ"ב • 19:50, 9 בדצמבר 2021 (IST) :::::עובד כמו קסם! תודה. שמתי לב לנושא הדפים, היתה בעיה בסרגל הניווט המאולתר שלי שתיקנתי. הכל טוב. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:39, 9 בדצמבר 2021 (IST) == מהדורות של התוספתא == במקרה ראיתי שיש בויקיטקסט שתי מהדורות של תוספתא מנוקדת: אחת של הרב בארי, ואחת של {{א|עורך פשוט}}. המהדורה השניה היא על שלושה וחצי פרקים מתוך מסכת עבודה זרה, ונראה שהיא קצת זנוחה. מה דעתכם לאחד את שתי המהדורות? [[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 09:40, 14 בדצמבר 2021 (IST) :כפי שהשבתי [[שיחת משתמש:Nahum#תוספתא מנוקדת|בדף שיחתי]] לטענות דומות מצד [[משתמש:בן-ימין]], מדובר בשתי מהדורות שונות עם שיטת עבודה שונה. מהדורת בארי מבוססת על כתב יד קאופמן גם בטקסט וגם בניקוד, בניגוד למהדורת עורך פשוט שהניקוד שלה יותר ידידותי למשתמש ותואם לכללי העברית המודרנית. גם שיטת החלוקה לשורות שונה בשתי המהדורות. לטעמי, יש מקום לשתי המהדורות, זו בצד זו, גם אם אחת מהן היא במצב חלקי כרגע.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:26, 14 בדצמבר 2021 (IST) חלקי מאד. לדעתי זה הולך להשאר ככה הרבה זמן... [[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 17:15, 15 בדצמבר 2021 (IST) :ייתכן שצריך לשנות את הדף הראשי של מהדורתו של {{א|עורך פשוט}}, ובמקום הדף הבומבסטי הנוכחי להסתפק במשהו קטן עם קישור למסכת עבודה זרה ולפרקים שכבר נעשו בה. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:01, 15 בדצמבר 2021 (IST) == הודעה על בקשת משוב על הבחירות לחבר הנאמנים== חבר הנאמנים נערך לבקשת משוב בין ה־7 בינואר ל־10 בפברואר 2022 לגבי הבחירות הקרובות לחבר הנאמנים. שאר הפרטים יוודעו בשבוע שלפני תחילת תקופת המשוב, אבל בינתיים ידועות שתי שאלות שתישאלנה במהלך בקשת המשוב: * מהי הדרך המיטבית להבטיח ייצוג הוגן של קהילות מתפתחות בקרב חבר הנאמנים? * איזו מידת מעורבות צריכים מועמדים לחבר הנאמנים לקיים במהלך הבחירות? על אף שייתכן שתישאלנה שאלות נוספות, צוות האסטרטגיה מבקש לתת די זמן לקהילות ולארגונים לחשוב על השאלות שכבר ידועות ולהעלות רעיונות, עוד לפני שבקשת המשוב נפתחת. אנו מתנצלים על שלא כל השאלות מוכנות כבר בשלב זה. רשימת השאלות עשוייה לגדול בלא יותר מעוד שאלה או שתיים. השאיפה היא להימנע מלהכביד על הקהילה בבקשות רבות, וליידע מראש ולעודד משוב על השאלות החשובות הללו. האם ברצונכם לארגן שיחה מקומית בקהילה שלכם במהלך תקופת המשוב הזו? אם כן, צרו קשר עם [https://meta.wikimedia.org/wiki/Movement_Strategy_and_Governance צוות האסטרטגיה] במטא־ויקי, או [https://t.me/wmboardgovernancechat בערוץ הטלגרם הזה], או בדואל בכתובת msg(_AT_)wikimedia.org. פנו אלינו בכל שאלה או בעיה. רוב צוות האסטרטגיה בחופשה עד ה־3 בינואר. אנא קבלו בהבנה עיכובים אפשריים במענה בתקופה הזו. אנו אף מבינים שגם מתנדבים רבים לא יהיו זמינים במהלך חגי דצמבר. אנו מתנצלים אם ההודעה מגיעה אליכם במהלך חופשתכם. בברכה, צוות האסטרטגיה --[[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] - [[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]] 16:41, 23 בדצמבר 2021 (IST) == ניווט בכלי יקר == שמתי לב שחסרים דפי ניווט בכלי יקר למעבר בין פרק לפרק, וכן קטגוריות לפרשות וחומשים וכו'. תודה. :אצלי מופיע סרגל ניווט למעלה בכל פרק למעבר בין פרק פרק... כך למשל בדף [[כלי יקר על ויקרא ה]]....--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 05:47, 28 בדצמבר 2021 (IST) == אוצר מלים == האם ידוע לכם על ויקי עברי עבור אוצר מלים, ואם לא איך כדאי לגשת לעניין. (דמוי: ויקימילון) ואיפה מקום מתאים יותר לשאול את זה? -- ([[משתמש:pashute|משתמש:פשוט [משה]]] ♫ [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • כ"ו בטבת ה'תשפ"ב • 10:41, 30 בדצמבר 2021 (IST) :יש את ויקימילון.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:29, 30 בדצמבר 2021 (IST) == Wiki Loves Folklore is back! == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> {{int:please-translate}} [[File:Wiki Loves Folklore Logo.svg|right|150px|frameless]] You are humbly invited to participate in the '''[[:c:Commons:Wiki Loves Folklore 2022|Wiki Loves Folklore 2022]]''' an international photography contest organized on Wikimedia Commons to document folklore and intangible cultural heritage from different regions, including, folk creative activities and many more. It is held every year from the '''1st till the 28th''' of February. You can help in enriching the folklore documentation on Commons from your region by taking photos, audios, videos, and [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:UploadWizard&campaign=wlf_2022 submitting] them in this commons contest. You can also [[:c:Commons:Wiki Loves Folklore 2022/Organize|organize a local contest]] in your country and support us in translating the [[:c:Commons:Wiki Loves Folklore 2022/Translations|project pages]] to help us spread the word in your native language. Feel free to contact us on our [[:c:Commons talk:Wiki Loves Folklore 2022|project Talk page]] if you need any assistance. '''Kind regards,''' '''Wiki loves Folklore International Team''' --[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:15, 9 בינואר 2022 (IST) </div> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Tiven2240@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Tiven2240/wlf&oldid=22560402 --> == קבצים מכתב יד קדשו – פנקס "אחרון בבויסק" == מישהו יכול בבקשה לבדוק את העריכות מחציח השנה האחרונה בדף [[קבצים מכתב יד קדשו – פנקס "אחרון בבויסק"]] אם הן על פי המקור?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 08:38, 10 בינואר 2022 (IST) :עניתי בדף השיחה שם. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 15:19, 17 בינואר 2022 (IST) == סקר המשאלות של הקהילה 2022 == [[File:Community Wishlist Survey Lamp.svg|left|200px]] '''[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2022|סקר משאלות הקהילה 2022]]''' פתוח עכשיו!''' סקר זה הוא התהליך שבו הקהילה מחליטה על מה [[m:Special:MyLanguage/Community Tech|צוות פיתוח המשאלות]] צריך לעבוד ולהתמקד עליו במהלך השנה הבאה. אנו מעודדים את כולם להגיש הצעות עד המועד האחרון ב-'''23 ינואר''', או להגיב על הצעות אחרות כדי לעזור לשפר אותן. ההצבעה תתקיים ב-28 ינואר–11 פברואר. צוות פיתוח המשאלות מתמקד בכלים לעורכי ויקימדיה מנוסים. אתם יכולים לכתוב כל הצעה בכל שפה ואנחנו נתרגם אותן עבורכם לאנגלית. תודה, ואנחנו מצפים לראות את ההצעות שלכם! [[User:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]] ([[User talk:SGrabarczuk (WMF)|talk]]) 21:59, 10 בינואר 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGrabarczuk (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGrabarczuk_(WMF)/sandbox/MM/Other_TOP20/he&oldid=22381337 --> == Call for Feedback about the Board of Trustees elections is now Open == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" />:''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Call for Feedback about the Board of Trustees elections is now open|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Call for Feedback about the Board of Trustees elections is now open|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Call for Feedback about the Board of Trustees elections is now open}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' The Call for Feedback: Board of Trustees elections is now open and will close on 7 February 2022. With this Call for Feedback, the Movement Strategy and Governance team is taking a different approach. This approach incorporates community feedback from 2021. Instead of leading with proposals, the Call is framed around key questions from the Board of Trustees. The key questions came from the feedback about the 2021 Board of Trustees election. The intention is to inspire collective conversation and collaborative proposal development about these key questions. There are two confirmed questions that will be asked during this Call for Feedback: # What is the best way to ensure more diverse representation among elected candidates? ''The Board of Trustees noted the importance of selecting candidates who represent the full diversity of the Wikimedia movement. The current processes have favored volunteers from North America and Europe.'' # What are the expectations for the candidates during the election? ''Board candidates have traditionally completed applications and answered community questions. How can an election provide appropriate insight into candidates while also appreciating candidates’ status as volunteers?'' There is one additional question that may be presented during the Call about selection processes. This question is still under discussion, but the Board wanted to give insight into the confirmed questions as soon as possible. Hopefully if an additional question is going to be asked, it will be ready during the first week of the Call for Feedback. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections|Join the conversation.]] Best, Movement Strategy and Governance<section end="announcement-content"/> --[[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] - [[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]] 16:16, 11 בינואר 2022 (IST) </div> == Subscribe to the This Month in Education newsletter - learn from others and share your stories == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> Dear community members, Greetings from the EWOC Newsletter team and the education team at Wikimedia Foundation. We are very excited to share that we on tenth years of Education Newsletter ([[m:Education/News|This Month in Education]]) invite you to join us by [[m:Global message delivery/Targets/This Month in Education|subscribing to the newsletter on your talk page]] or by [[m:Education/News/Newsroom|sharing your activities in the upcoming newsletters]]. The Wikimedia Education newsletter is a monthly newsletter that collects articles written by community members using Wikimedia projects in education around the world, and it is published by the EWOC Newsletter team in collaboration with the Education team. These stories can bring you new ideas to try, valuable insights about the success and challenges of our community members in running education programs in their context. If your affiliate/language project is developing its own education initiatives, please remember to take advantage of this newsletter to publish your stories with the wider movement that shares your passion for education. You can submit newsletter articles in your own language or submit bilingual articles for the education newsletter. For the month of January the deadline to submit articles is on the 20th January. We look forward to reading your stories. Older versions of this newsletter can be found in the [[outreach:Education/Newsletter/Archives|complete archive]]. More information about the newsletter can be found at [[m:Education/News/Publication Guidelines|Education/Newsletter/About]]. For more information, please contact spatnaik{{@}}wikimedia.org. ------ <div style="text-align: center;"><div style="margin-top:10px; font-size:90%; padding-left:5px; font-family:Georgia, Palatino, Palatino Linotype, Times, Times New Roman, serif;">[[m:Education/Newsletter/About|About ''This Month in Education'']] · [[m:Global message delivery/Targets/This Month in Education|Subscribe/Unsubscribe]] · [[m:MassMessage|Global message delivery]] · For the team: [[User:ZI Jony|<span style="color:#8B0000">'''ZI Jony'''</span>]] [[User talk:ZI Jony|^{<span style="color:Green"><i>(Talk)</i></span>}]], {{<includeonly>subst:</includeonly>#time:l G:i, d F Y|}} (UTC)</div></div> </div> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:ZI_Jony/MassMessage/Awareness_of_Education_Newsletter/List_of_Village_Pumps&oldid=21244129 --> ==Question about the Affiliates' role for the Call for Feedback: Board of Trustees elections== Hi All, Thank you to everyone who participated in the Call for Feedback: Board of Trustees elections so far. The Movement Strategy and Governance team suggested another question was still under discussion. As of today, we announce the last key question: '''How should affiliates participate in elections?''' Affiliates are an important part of the Wikimedia movement. Two seats of the Board of Trustees due to be filled this year were filled in 2019 through the Affiliate-selected Board seats process. A change in the [https://foundation.wikimedia.org/w/index.php?title=Bylaws&type=revision&diff=123603&oldid=123339 Bylaws removed the distinction between community and affiliate seats]. This leaves the important question: How should affiliates be involved in the selection of new seats? The question is broad in the sense that the answers may refer not just to the two seats mentioned, but also to other, Community- and Affiliate-selected seats. The Board is hoping to find an approach that will both engage the affiliates and give them actual agency, and also optimize the outcomes in terms of selecting people with top skills, experience, diversity, and wide community’s support. The Board of Trustees is seeking feedback about this question especially, although not solely, from the affiliate community. Everyone is invited to share proposals and join the conversation in the Call for Feedback channels. In addition to collecting online feedback, the Movement Strategy and Governance team will organize several video calls with affiliate members to collect feedback. These calls will be at different times and include Trustees. Due to the late addition of this third question, the Call will be extended until 16 February. [https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Board_of_Trustees/Call_for_feedback:_Board_of_Trustees_elections/Discuss_Key_Questions Join the conversation]. Best, Movement Strategy and Governance --[[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]]) 17:16, 22 בינואר 2022 (IST) == זיהוי אופטי של כתב רש"י עם Tesseract‎ == אימנתי את Tesseract‎ לזהות כתב רש"י: https://gitlab.com/pninim.org/tessdata_heb_rashi אשמח לקבל פידבק ממשתמשים... [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) :תודה על הפרויקט הנפלא. תוכל להסביר יותר איך משתמשים בזה? האם הנתונים לא נשמרים ב-tesseract המקורי, כך ששימוש בו יזהה את האותיות הנכונות גם בכתב רש"י? צריך לעשות משהו מיוחד בשביל זה? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בשבט ה'תשפ"ב • 20:13, 29 בינואר 2022 (IST) ::אולי הכי פשוט להשתמש בממשק גרפי לTesseract‎ כגון זה: https://github.com/manisandro/gImageReader -- {{שכח לחתום|PninimOrg}} == עזרה בהעלאת תכנים == שלום לכולם. פנו אלי בשמו של הרב הפרופסור רקובר בבקשה לסיוע בהעלאת מאמרים / כתבים שלו לויקיטקסט. הוא מוכן לעשות לבד רק מבקש שיסבירו לו איך. יתכן שיהיה יותר פשוט לקבל את התכנים ולהעלות אותם בשבילו. האם מישהו מוכן להרים את הכפפה ולהיות איתו בקשר? בתודה מראש. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 13:38, 30 בינואר 2022 (IST) : ערב טוב אפי. אשמח. נא לקשר בינינו בדוא"ל. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:10, 30 בינואר 2022 (IST) :: תודה רבה. דובי. שלחתי פרטים במייל. הפרופ' מחכה. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 19:05, 30 בינואר 2022 (IST) :::אגב, תוכלו להעזר ב[[ויקיטקסט:הזנה אוטומטית]]. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט בשבט ה'תשפ"ב • 23:27, 30 בינואר 2022 (IST) == Movement Strategy and Governance News – Issue 5 == Hey all, As you may know, I'm a facilitator with a team called [[m:Movement Strategy and Governance|Movement Strategy and Governance]]. We've recently re-designed the Universal Code of Conduct News, and it will now appear as the Movement Strategy and Governance News. I've added some direct links in the shortened version below, if you want to skip right to the subjects for this issue. Please let me know if you have any questions. The Movement Strategy and Governance team is inviting input about the newsletter (past, present, future) at [[m:Talk:Movement Strategy and Governance/Newsletter]]. --[[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]]) 21:16, 31 בינואר 2022 (IST) <section begin="ucoc-newsletter"/><div class="plainlinks"> [[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/5|'''Read the full newsletter''']] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Movement Strategy and Governance/Newsletter/5}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}] ---- :''[[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/5/Global message|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Movement Strategy and Governance/Newsletter/5/Global message}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]''</div> Welcome to the fifth issue of Movement Strategy and Governance News (formerly known as Universal Code of Conduct News)! This revamped newsletter distributes relevant news and events about the [[m:Movement Charter|Movement Charter]], [[m:Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]], [[m:Grants/MSIG|Movement Strategy Implementation grants]], [[m:Board elections|Board elections]] and other relevant [[m:Movement Strategy and Governance|Movement Strategy and Governance]] topics. This Newsletter will be distributed quarterly, while more frequent Updates will also be delivered weekly or bi-weekly to subscribers. Please remember to subscribe [[:m:Special:MyLanguage/Global message delivery/Targets/MSG Newsletter Subscription|here]] if you would like to receive these updates. <div style="margin-top:3px; padding:10px 10px 10px 20px; background:#fffff; border:2px solid #808080; border-radius:4px; font-size:100%;"> *'''Call for Feedback about the Board elections''' - We [[m:Talk:Wikimedia_Foundation_Board_of_Trustees/Call_for_feedback:_Board_of_Trustees_elections/Discuss_Key_Questions|invite you to give your feedback]] on the upcoming WMF Board of Trustees election. This call for feedback went live on 10th January 2022 and will be concluded on 16th February 2022. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/5#Call for Feedback about the Board elections|continue reading]]) *'''Universal Code of Conduct Ratification''' - In 2021, the WMF asked communities about how to enforce the Universal Code of Conduct policy text. The revised draft of the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines|enforcement guidelines]] should be ready for [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Project#Timeline|community vote in March]]. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/5#Universal Code of Conduct Ratification|continue reading]]) *'''Movement Strategy Implementation Grants''' - As we continue to review several interesting proposals, we [[m:Special:MyLanguage/Grants:MSIG|encourage and welcome more proposals]] and ideas that target a specific initiative from the Movement Strategy recommendations. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/5#Movement Strategy Implementation Grants|continue reading]]) *'''The New Direction for the Newsletter''' - As the UCoC Newsletter transitions into MSG Newsletter, join the facilitation team in [[m:Talk:Movement Strategy and Governance/Newsletter|envisioning and deciding on the new directions for this newsletter]]. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/5#The New Direction for the Newsletter|continue reading]]) *'''Diff Blogs''' - Check out the most recent publications about MSG on Wikimedia Diff. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/5#Diff Blogs|continue reading]])</div><section end="ucoc-newsletter"/> == תבנית לפסוקי משלי בן סירא == {{ק|-- הועבר מהדף [[שיחת משתמש:Shalomori123]]}} שלום, [[משתמש:נחום]] הציע שאני אשאל אותך איך מייצרים תבנית חדשה לדף שמכיל את כל הגירסאות של פסוק אחד מספר בן סירא. הרעיון הוא לעצב את התבנית הזאת על דגם התבנית {{תב|דף של פסוק}}. האם תוכל לעזור לי לייצר תבנית כזאת? תודה רבה, [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 23:47, 18 באוקטובר 2021 (IDT) :אני אשמח לסייע במסגרת הזמן שיש לי. בדיוק כתבתי במזנון שאני לא חושב שהתבנית צריכה להתבסס על דף של פסוק. מה אתה חושב? אציין שאני לא ממש מכיר את ספר בן סירא ולכן תצטרך לעזור לי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג בחשוון ה'תשפ"ב • 23:49, 18 באוקטובר 2021 (IDT) ::תודה רבה. החלקים של המקור העברי של ספר בן סירא שקיימים היום נמצאים בכתבי-יד שמכונים "כתב-יד A", "כתב-יד B", וכו', עד "כתב-יד F". גם יש כתב-יד ממצדה, כמה חלקים של כתבי-יד מן מגילת ים המלח, וגירסאות של פסוקים בשוליים של כתבי-היד. עדיין יש כמה וכמה פסוקים שלא קיימים בכלל. הייתי רוצה לעצב תבנית שיתן לקורא את היכולת לקרוא כל גירסה וגירסה של פסוק אחת ליד השנייה ברשימה כמו בתבנית "דף של פסוק". חוץ מזה, אני פתוח לעיצובים אחרים. שוב תודה.[[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 03:05, 19 באוקטובר 2021 (IDT) :::מעניין.. יש גם פירושים ושאר דברים, או שהדף אמור להציג רק את הגרסאות השונות? זה שאלה במה למקד את מרכז הדף ולמשל איזה סוג כותרות לשים. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג בחשוון ה'תשפ"ב • 10:02, 19 באוקטובר 2021 (IDT) ::::ככל הידוע לי, אין פירושים במובן של רש"י על תנ"ך (אולם יש פירושים מן המאה האחרונה). אך, יש כמה תרגומים לעברית בת ימינו, והשערות לגבי הטקסט העברית המלא ולגבי הניקוד. ככל הידוע לי, אלה נמצאים כבר בויקיטקסט (למשל כאן: [[בן סירא]]). גם יש הרבה מידע נוסף באתר "https://bensira.org/". נדמה לי שדף אחד אמור להציג את הגירסאות מן כתבי-יד, מן שוליי כתבי-היד, ואולי גם התרגום והניקוד המומלץ שכבר נמצאים ויקיטקסט.[[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 20:04, 19 באוקטובר 2021 (IDT) :::::שלום לכם. אם הבנתי את המילים '''עדיין יש כמה וכמה פסוקים שלא קיימים בכלל.''' - זאת אומרת שאין אחידות בין הכתבי יד השונים לגבי מיספור הפסוקים? דהיינו מבין הכתבי יד שונים יש מביניהם פסוקים אשר אינם מופיעים בכתבי יד האחרים? אם כך - הרי יהיה בעייתי ליצור דפים לפי פסוקים אשר יציגו את הפסוק המדובר כפי כל נוסח כתב יד. פסוק י' של כתב יד אחד יהיה טקסט אחר מאשר פסוק י' של כתב יד השני. לא?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:17, 19 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::אולי זה נכון (לא יודע), אבל לא הבנתי איך הסקת את זה מתוך מה שנכתב. בכל מקרה אפשר לבחור את החלוקה המקובלת ולהסתמך עליה. זה קורה בעוד ספרים, כמו משנה ורמב"ם. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בחשוון ה'תשפ"ב • 22:21, 19 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::יש חלוקה מקובלת שמשומש באתר "מאגרים" של האקדמיה ללשון העברית (וגם באתר בן סירא, קישור לעיל, ובספרים כמו Pancratius C. Beentjes, The Book of Ben Sira in Hebrew). דוגמה אחת היא פרק ג, פסוקים יח-כא. בכתב-יד C הפסוקים בצורה כזאת: פסוק יח - יש, פסוק יט - חסר, פסוק כ - חסר, פסוק כא - יש. בכתב-יד A הצרוה היא כזאת: פסוק יח - יש, פסוק יט - חסר, פסוק כ - יש, פסוק כא - יש. בשאר כתבי-היד אין את הפסוקים האלו. זאת אומרת שבן סירא פרק ג, פסוק יט לא קיים בעברית. על כל פנים, נוכל ליצור דפים לכל פסוק, גם לפרק ג, פסוק יט עם הערה שהיא עדיין לא קיימת בעברית. למשל, דף של פרק ג, פסוק כ היה נראה ככה: ::::::::::כתב-יד A:כי רבים רחמי אלהים ולענוים יגלה סודו. :::::::ואילו דף של פרק ג, פסוק כא היה נראה ככה: ::::::::::כתב-יד A:פלאות ממך אל תדרוש ומכוסה ממך אל תחקור. ::::::::::כתב-יד C:פלאות ממך אל תחקור ורעים ממך אל תדרוש. :::::::בעיני מה שמסבך את העניין הוא זה שהספר [[בן סירא]] שקיים בויקיטקסט כעת הוא לא מורכב מכל כתבי-היד והוא לא נערך על פי החלוקה לפסוקים שמקובלת היום. הייתי שם את הגירסה המנוקדת של הספר הזה מתחת לכל דף שעליו הוא בהקשר כמו מעין פירוש. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 23:58, 19 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::מצוין. אנסה ליצור תבנית בסיסית עכשיו, כדי שנוכל לעבוד איתה בהמשך. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בחשוון ה'תשפ"ב • 00:33, 20 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::::יצרתי משהו התחלתי בתבנית {{תב|פסוק בבן סירא}}. כרגע עשיתי כאילו כתבי היד יופיעו בדפים מהצורה 'בן סירא/כתב יד x/{פרק}', עם תגי קטע לפסוקים. אתה יכול לשנות את הצורה הזאת בהתאם להחלטתך בחלק מהכת"י או בכולם. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בחשוון ה'תשפ"ב • 00:53, 20 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::תודה רבה. התבנית נראית מתאימה. שיניתי את המאמץ הראשון שלי פה [[משתמש:Editor259/בן סירא ג כא]]. שאלה אחת שיש לי כרגע היא, איך נשלב את גיראסות שוליות לתוך התבנית? למשל, בכתב-יד A יש גירסה בתוך הטקסט לפרק ג, פסוק יד: "צדקת אב לא תמחה ותמור חטאת היא תנתע". בשוליים יש את המילה "תנטע". הייתי מסמן את התופעה הזאת בצורה כזאת: :::::::::::::כתב-יד A:צדקת אב לא תמחה ותמור חטאת היא תנתע. :::::::::::::כתב-יד A (שולי): [צדקת אב לא תמחה ותמור חטאת היא] תנטע. ::::::::::שוב תודה. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 02:07, 20 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::::::צריך לחשוב על דרך. זו תופעה נפוצה מספיק כדי להכניס אותה בכל התבנית או שרק במקרים מסוימים? או רק בכתבי יד מסוימים? :::::::::::בתבנית יש גם ניווט שאתה לא רואה כרגע בגלל שהדף אינו במרחב הראשי. בנוסף, אני מתכנן להוסיף תנאים שיגרמו לכל כתב יד להופיע רק עבור פסוק שבו הוא קיים, ולהוסיף פסקה של קישורים חיצוניים של האתרים שהזכרת קודם. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בחשוון ה'תשפ"ב • 10:26, 20 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::::זה שיש גירסאות שוליות הוא תופעה נפוצה יחסית. לדוגמה, בכתב-יד B, יש גירסאות שונות בשוליים כמעט בכל דף מן הכתב-יד. אפילו פסוק אחד יכול להשתמר גם בגוף של הכתב-יד וגם יותר מפעם אחת בשוליים (ראה למשל פרק מג, פסוק יג בכתב-יד B). ::::::::::::בינתיים, במה אני יכול לעזור במיזם הזה? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 00:23, 21 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::::::::אני יכול לעשות באופן קבוע שאם יש קטע בשם "{מספר הפסוק} שוליים" זה יופיע בדף. אני חושב שהעבודה המרכזית שלך היא להעלות את החומר כך שבאמת יופיעו הדברים. לפחות באותו פסוק שאנחנו בודקים כפיילוט (ג כא). הבנת את הפורמט שבו צריך להעלות את הדברים? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו בחשוון ה'תשפ"ב • 00:46, 21 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::::::אני אשמח להעלות את התוכן. אני לא בטוח לגבי הפורמט. האם תוכל לתת דוגמה של קוד המקור לדף הפיילוט? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 02:50, 21 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::::::::::כבר קודם הצעתי לך לשנות את המבנה לפי ההבנה שלך והנוחות שלך. מה שכרגע עשיתי, זה שיש דף לכל כת"י על כל פרק שנקרא "בן סירא/כתב יד x/פרק y" וממנו הדף של הפסוק שואב את התוכן בעזרת [[ויקיטקסט:תגי קטע|תגי קטע]]. אם אתה חושב שזה צריך להיות אחרת את מוזמן להציע או לשנות בעצמך... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו בחשוון ה'תשפ"ב • 12:26, 21 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::::::::יצרתי דף ל"בן סירא/כתב יד A/ג" ([[בן סירא/כתב יד A/ג]]) ול"בן סירא/כהנא/ג" ([[בן סירא/כהנא/ג]]) דרך דף הפיילוט ([[משתמש:Editor259/בן סירא ג כא]]). איפה יש לשים את התגי קטע? תודה רבה. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 14:51, 21 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::::::::::::כמו שעשיתי. כשהחומר יועלה במלואו, אני אוכל לעשות את זה באופן אוטומטי, אז אתה לא צריך ליצור את התגים ידנית. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו בחשוון ה'תשפ"ב • 15:32, 21 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::::::::::תודה. אני אתחיל להעלות את כתב-יד A. החלוקה לפסוקים במהדורת כהנא קצת שונה מן החלוקה המקובלת היום, אז בן סירא ג, כא לפי החלוקה הנוכחית היא ג, יט במהדורת כהנא. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 17:03, 21 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::::::::::תיקנתי את הפסוק ממהדורת כהנא שמופיע בדף של ג, כא. גם העליתי את החומר לפסוקים יח-כד. סימנתי ב[[בן סירא/כהנא/ג]] את החלוקה המקובלת ליד החלוקה במהדורתו של כהנא. יש עוד חומר בדף זה: [[ויקיטקסט:בן סירא]]. נדמה לי שכדאי להעלות את כל התרגומים שמצוטטים בדף הזה. גם יש חומרים כאן [[ביאור:בן סירה א]], אבל כנראה הביאור והקלדת הפשיטתא לא הסתיים. מה אתה חושב לגבי איסוף כל החומרים האלו בדפים של פסוקי בן סירא? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 22:55, 21 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::::::::::::::טוב שהערת את תשומת לבי. לגבי העבודה על מהדורת כהנא, כיוון שיש את כל החומר כבר בוויקיטקסט יהיה קל לפצל את דפי הפרקים לדפים מהצורה שיצרנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז בחשוון ה'תשפ"ב • 23:06, 21 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::::::::::::סיימתי להקליד את כל מה שקיים בכתבי יד מפרק ג (הכל מכתב יד A וכתב יד C). יש לציין כמה עניינים לגבי הפורמט. (1) בפסוק ג,ו למשל, איך נציין מלים חסרים? כעת שמתי הערתי בתוך הטקסט. (2) בפסוק ג,יד יש גירסה שולית שמופיעה באותה שורה של הגירסה שבגוף הכתב יד. נצטרך לחשוב על איך לעצב את המצב הזה. (3) בדף [[בן סירא/כתב יד A/ג]] יש כמה דברים שהייתי רוצה לתאר בהערות שוליים. אולי יש לשים קטע בסוף הדף עם "הערות של ויקי-עורכים" או משהו מעין זה. (4) יש סימן מיוחד שמסמן הערה שולית כמו סגול הפוך (ראה ג,יד בכתב יד A). איך מקלידים אותו בויקיטקסט? הסימן מופיע בין שתי אותיות בכתב יד, אז נצטרך לבחור באיזה אות להקליד אותו בויקיטקסט. (5) בפסוק ג,כ, בכתב יד A, יש קו במילה "יגלה" הראשונה. לא מצאתי דרך לכתוב את המילה ככה, אז כעת הקלדתי את המילה פעמים בלי הקו. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 07:16, 22 באוקטובר 2021 (IDT) {{שבירה|::::::::::::::::::::}} :1. אפשר באמצעות סימון מוסכם, כגון שלוש נקודות, בתוך סוגריים או בלי סוגריים. :2. באמצעות תג קטע נוסף <nowiki><קטע התחלה=יד שוליים/></nowiki> :3. אתה יכול להשתמש בהערות שוליים רגילות, אם יש הערות הם יופיעו למטה אוטומטית. אפשר להוסיף גם פסקה, אבל היא תופיע גם כשאין הערות. :4. אם אתה חושב שעדיף לשמור על הצורה המקורית, אולי אפשר להשתמש בסגולתא של טעמי המקרא. לדעתי עדיף להשתמש בהערות שוליים רגילות. :5. לא הבנתי. :6. אני עושה עכשיו כמה שינויים בתבנית, אשמח שתביע את דעתך. :-- [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בחשוון ה'תשפ"ב • 22:45, 23 באוקטובר 2021 (IDT) ::תודה רבה על התשובות ועל השינויים בתבנית. הציון היחיד שלי כרגע הוא זה שיש לחשוב על דרך לנווט מעבר לפערים בטקסטים המקוריים. למשל, כעת אין דרך לנווט מפסוק ג,ו לפסוק ג,ח כי אין ג,ז בכ"י. יש אותו פער בניווט בין פסוק ג,יח ופסוק ג,כ. לגבי תשובתך לשאלתי (2), אשמח לשים תג קטע נוסף. מה התג קטע המתאים? לגבי שאלה (3), רציתי לשאול איך כותבים strikethrough בתוך מילה? שוב תודה רבה. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 05:18, 24 באוקטובר 2021 (IDT) :::ניסיתי לייצר דף לפסוק ד,א, אך הדף ההוא נמצא כאן [[משתמש:Editor259/בן סירא ג לב]]. איך אוכל לתקן את שם הדף? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 05:38, 24 באוקטובר 2021 (IDT) ::::1. אפשר להשתמש בפרמטר "הבא" ואז ההפניה בניווט תשתנה. ::::2. כתבתי אבל משום מה זה לא הופיע. סידרתי את זה עכשיו. ::::3. לא מכיר את הביטוי באנגלית, אבל אם אתה מתכוון לסגולתא אז זה פשוט להקליד את התו הזה (אני לא יודע באיזה מקלדת אפשר לממוא אותו, אולי כדאי לשאול את Dovi). ::::4. באמצעות האפשרות של "העברה" (מופיעה בראש הדף. ליד ה"עריכה" יש "עוד" ואם לוחצים עליו אפשר להעביר). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בחשוון ה'תשפ"ב • 09:46, 24 באוקטובר 2021 (IDT) :::::- שיניתי את תגי הקטע גם בדף [[בן סירא/כתב יד A/ג]], אך כפי שנזכרת, עדיין הגירסאות נמצאות באותה שורה ב[[משתמש:Editor259/בן סירא ג יד]]. :::::- סידרתי את הדף [[משתמש:Editor259/בן סירא ד א]], כך שאפשר לנווט מפסוק ג,לא לפסוק ד,א, אבל אי אפשר לנווט אחורה מן דף הפסוק ד,א משום מה. איך אוכל לתקן את זה? :::::- פסוק ד,י מורכב מזוג של שורות והייתי רוצה לעצב אותם ככה: ::::::(ד,י שורה א') היה כאב ליתומים ותמור בעל לאלמנות ::::::(ד,י שורה ב') ואל יקראך בן ויחנך ויצילך משחת :::::האם יש דרך לעצב את פסוק ד,י בדף [[בן סירא/כתב יד A/ד]] כך שהפסוק יופיע בשורות בדף הפסוק שלו? :::::- אני מקליד את הטקסט מחדש, ישירות מן סריקות של הקלף. הייתי רוצה לוודא את מה שהקדלתי כי לפעמים יש אותיות או מלים שקשים לקרוא מן הקלף. מה המקום בויקיטקסט המועדף לבקש שמשהו אחר יבדוק את ההקלדה (גם יש כמה מלים שצריכים להידבק בדף [[בן סירא/פשיטתא/ג]])? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 06:29, 25 באוקטובר 2021 (IDT) ::::3. {{א|Editor259}}, סטקרייק-ת'רו עושים עם האות s בתוך סוגריים מעויינות: <s>ככה</s>--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:36, 24 באוקטובר 2021 (IDT) :::::תודה רבה. תיקנתי את ההקלדה כך שהיא נראית עכשיו כמו שיש בכתב יד ([[משתמש:Editor259/בן סירא ג כ]]). [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 06:29, 25 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::לגבי השוליים, אין לי מושג מה היה, אבל שיניתי את השם של הקטע וזה תוקן. לגבי הקישור אחורה, זה היה חוסר בתבנית עצמה, אז אחרי הרבה עבודה אני חושב שעכשיו זה עובד. לגבי השורות, אני לא יודע על דרך לעשות את זה עם קטעים אבל אולי אפשר עם noinclude ו-includeonly. לגבי ההגהה, אתה יכול לבקש מתורמים פרטיים אם אתה מעוניין שהם יעברו, או לשים תבנית כמו {{תב|לשפר}} (וכנראה שאף אחד לא יעבור על זה, לפחות בשנים הקרובות) [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ט בחשוון ה'תשפ"ב • 13:50, 25 באוקטובר 2021 (IDT) :::::איך אוכל לשים קו מעל אות (דהיינו "rafe")? למשל, בפסוק [[בן סירא ד כא]], יש קו כזה מעל התי"ו במילה "בשאת" בכתב יד. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 06:34, 26 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::תעתיק מכאן ותדביק: ֿ ::::::--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:16, 26 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::תודה רבה. העתקתי את הסימן ושמתי אותו בתעתיק של הכתב יד, אבל הוא מופיע כרגע ליד התי"ו ולא מעליו. איך אוכל להזיז את הניקוד למקום המתאים? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 15:20, 26 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::יש שם רווח מיותר בין הת' לסימן, שצריך למחוק.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:55, 26 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::::כאן [[בן סירא/כתב יד A/ד]] בקוד המקור אין רווח בין התי"ו לסימן, אז לא הצלחתי להזיז את הרפה. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 17:39, 26 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::הרגע הצלחתי לתקן את זה. שוב תודה על ההצעה לעיל. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 18:29, 26 באוקטובר 2021 (IDT) :::::ב[[בן סירא ו יד]], בגירסה של הדף במחשב כתוב "מצא הוא הוא" בסוף הפסוק בכתב יד C. בדף [[בן סירא/כתב יד C/ו]] כתוב "מצא הוא הון". משום מה הכתיב הנכון לא מופיע בדף של הפסוק. שמתי לב שהבעיה הזאת לא מופעיה בגירסה של הדף בטלפון. האם מדובר בתקלה שאפשר לתקן, או רק עיכוב והכתיב ייתקן בעצמו? תודה. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 18:18, 28 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::אני לא יודע. זה מאוד מוזר. אני נוטה לאופציה השניה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג בחשוון ה'תשפ"ב • 18:38, 28 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::זה נובע מזה שזיכרון המטמון לא מעודכן. ניתן לחכות שזה יסתדר לבד, או "לרענן" את הדף (לערוך ולהוסיף רווח במקום שאיננו ניכר).--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:10, 28 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::(1) איך שמים "new-line character" בתוך קוד המקור? למשל, בדף [[בן סירא יא ג]] מופיע כרגע בקטע של כ"י B: :::::::::קטנה בעוף דבורה \ וראש ת[נ]ו[ב]ות פריה:אליל בעוף דבורה \ וראש תנובו[ת פרי]ה: ::::::::כנראה מדובר בשתי גירסאות של פסוק יא, ג באותו כ"י, אז כדאי לקרוא אותו ככה: :::::::::קטנה בעוף דבורה \ וראש ת[נ]ו[ב]ות פריה: :::::::::אליל בעוף דבורה \ וראש תנובו[ת פרי]ה: ::::::::יש אותה בעיה בדף [[בן סירא יא ד]] וכמה דפים אחרים. ::::::::(2) יש גירסה שולית בכ"י B של פסוק י, כב (ראה כאן: [[בן סירא/כתב יד B/י]]), אבל הגירסה הזאת לא מופיעה בדף [[בן סירא י כב]]. האם יש דרך לתקן את הבעיה הזאת? ::::::::תודה רבה, [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 18:32, 21 בנובמבר 2021 (IST) :::::::::לגבי 1, זה נפתר בשינוי שעשיתי שכללתי את השורות הנוספות בתוך הקטע, אבל זה לא נראה טוב עכשיו. אני צריך לפתור את זה אחר כך. דרך שבטוח תעבוד זה להכליל את {{תב|ש}} בתוך תגי includeonly. אם לא הבנת מה אמרתי אז לא משנה. :::::::::לגבי 2, נכון, עשיתי שיש שוליים רק לכת"י A. עכשיו הוספתי ל-B. האם צריך להוסיף גם לאחרים? דרך אגב, לא יכול להיות שיש שוליים ואין מקורי, נכון? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב • 18:45, 21 בנובמבר 2021 (IST) ::::::::::תודה רבה. ::::::::::- 1. הצלחתי לשים שורה חדשה עם התבנית "ש", אבל צריך לשים עוד רווחים בהקלדה (כאן: [[בן סירא יא ד]]). האם יש דוגמה לאיך להשתמש בתגי includeonly יחד עם תבנית "ש"? ::::::::::- 2. כרגע אני לא יודע אם יש גירסאות שוליות בלי מקור בגוף של הכ"י. ::::::::::שוב תודה, [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 18:57, 21 בנובמבר 2021 (IST) :::::::::::1. <nowiki>מה שהתכוונתי זה לעשות <includeonly>{{ש}}</includeonly> כדי שזה לא יקלוט אותו בדף של הפרק אלא רק בדף של הפסוק. אבל אולי יותר נכון לעשות שה{{ש}} יופיע גם בדף הפרק ולא לכתוב את אות הפסוק בשורה הבאה, וכך הכל יכנס בתוך אותם תגי קטע, יחד עם ירידת השורה, ולא יווצרו בעיות. </nowiki> :::::::::::לא הבנתי מה אתה מתכוון שצריך עוד רווחים. :::::::::::2. אם יהיה דבר כזה תעדכן אותי כי כרגע אם אין רגיל ויש שוליים זה פשוט לא יופיע. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב • 23:54, 21 בנובמבר 2021 (IST) ::::::::::::1. כרגע בדף [[בן סירא יא ד]] יש רווח שהוא בגודל של כמה אותיות לפני המילה "במעוטף", כך שהמילה הזאת לא מיושר עם המילה "בעוטה" בשורה השנייה. הייתי רוצה לעצב את השורות כך שהן יופיעו במקביל לחלוטין. כמו כן, הייתי רוצה להזיח את השורה המקוטעה " י \ ונעלם מאנוש פעלו" כך שהיא תופיעה במקביל לחלקים השניים של שתי השורות הראשונות. ::::::::::::תודה רבה, [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 04:04, 22 בנובמבר 2021 (IST) :::::::::::::הבנתי את הבעיה הראשונה, אנסה לפתור יותר מאוחר. בפסוק המקוטע אני חושב שאין דרך לעשות את זה מערכתית ובכל מקרה כזה תצטרך להזיח בדף המקור עד שזה יצא טוב. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב • 12:56, 22 בנובמבר 2021 (IST) ::::::::::::::עשיתי את זה עכשיו. אמנם מאוחר אבל עדיף מאשר אף פעם... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' באדר א' ה'תשפ"ב • 22:20, 3 בפברואר 2022 (IST) :::::::::::{{א|Editor259}}, אם תרצה אני יכול ליצור את דפי הפסוקים אוטומטית בעזרת בוט. רק שבשביל זה אשמח שתעשה לי רשימה של כמה פסוקים יש בכל פרק. הכי טוב בפורמט כזה [1, 2, 3, 4...] כאשר המספרים הם מספר הפסוקים בפרק א', בפרק ב' וכו'. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה בכסלו ה'תשפ"ב • 21:56, 28 בנובמבר 2021 (IST) :::::::::::::::תודה רבה. האם תהיה בעיה אם יש פסוק שאינו קיים בכ"י העברי? למשל, אין פסוק יא,כו בעברית. האם הפורמט יהיה [3,2,1...24, 25, 27, וכו'] בלי להזכיר מספר 26? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 20:29, 29 בנובמבר 2021 (IST) ::::::::::::::::התכוונתי אחרת, שברשימה יהיו מספרי הפסוקים של כל פרק, נגיד [23,34,14,42] ולא מספרים לפי סדר. יוצאי דופן אולי תסדר ברשימה נפרדת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ו בכסלו ה'תשפ"ב • 00:53, 30 בנובמבר 2021 (IST) :::::::::::::::::אוכל לומר כעת שיש בפרקים יג-טו פסוקים במספרים אלו: [26, 27, 20]. כמה פרקים אחרי טו עלולים להיות מסובכים מכיוון שיש תוכן חסר בטקסט הקיים בעברית, אז אוכל לעדכן אותך בנושא הזה. סיימתי להקליד את רוב רובם של פרקים ג-יא והתחלתי להקליד את פרק יב לפי פסוק. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 03:51, 30 בנובמבר 2021 (IST) :::::::::::::::כתב יד A כולו הוקלד. הייתי רוצה להעביר את הערותיי מן הפורמט שבו הם נמצאים לתבנית של הערות שוליים. האם יש תבנית מועדף לזה? תודה, [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 16:08, 26 בדצמבר 2021 (IST) :אם אתה רוצה, אתה יכול לשלב את ההערות במהלך הטקסט עם {{תב|הערה}}, ואז להציב בסוף הטקסט כולו תבנית {{תב|הערות שוליים}} וזה יציג שם אוטומטית כל ההערות במקום המקום בו הן כתובות. :לחילופין, ניתן לסמן את מקום ההערות עם {{תב|שוליים}}, והסימנים יקשרו להערות עצמן, אותן תשים בסוף הטקסט עם תבניות {{תב|שולייםלמטה}} לפני כל הערה. שים לב שבאופציה זו ההערות לא יוכללו אוטומטית אם תכליל את הטקסט של דף אחד או קטע מתוכו בדף אחר. :אני לא יודע אם מה שכתבתי היה מספיק ברור, מקווה שהבנת. אם לא, תבקש ואנסה להבהיר.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:41, 26 בדצמבר 2021 (IST) ::תודה רבה. העברתי את ההערות לשוליים בדף [[בן סירא/כתב יד A/טז]]. האם הפורמט שם בצורה המועדפת? אם כן, אני אעביר את שאר הדפים הרלוונטים לפורמט כזה. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 04:37, 27 בדצמבר 2021 (IST) :::זה נראה לי בסדר גמור. חזק ואמץ!--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:47, 27 בדצמבר 2021 (IST) ::::לגבי פרקים שאין נשאר מהם אף תוכן בעברית, ביססתי את הדפים על הטקסט של הפשיטתא (למשל פרק יז). המספרים של הפסוקים וכתוצאה מכך, שמות של הדפים, מבוססים על המספרים שנמצאים באתר "The Comprehensive Aramaic Lexicon Project" (האתר כאן http://cal.huc.edu/, ואפשר לנווט מדף הבית לפשיטתא). לפני שאתחיל לייצר את הדפים לפסוקים מפרק א, הייתי רוצה לוודא שבחירה הזאת למספרי הפסוקים מקובל על כולם. כבר התאמתי את מספר הפסוקים בפרק יז לאלה שנמצאים באתר CAL. המספרים של הפסוקים שקיימים בעברית מתאימים לאלה שנמצאים באתר "מאגרים" של האקדמיה ללשון העברית ולאלה שנמצאים באתר (https://bensira.org/). מה דעתכם? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 21:46, 5 בינואר 2022 (IST) :::::לי נראה עדיף להיצמד למה שמקובל באקדמיה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:53, 5 בינואר 2022 (IST) ::::::איפה שיש אפשרות לכך הדפים מתאימים למה שמקובל באקדמיה. הבעיה צצה רק כעת בפרקים א, ב, יז, ורוב יח. לא ידוע לי אם יש באקדמיה פיסוק מועדף לפרקים האלה. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 22:03, 5 בינואר 2022 (IST) :::::::אם כך, לדעתי תעשה כהבנתך, אתה כאן המומחה בנושא. [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 00:09, 6 בינואר 2022 (IST) ::::::::אני מסכים עם נחום שאתה המומחה והעורך הראשי של הפרויקט. אגב, כיוון שאתה מתכוון להתחיל מפרק א', אני חוזר על ההצעה שלי שפשוט תכתוב לי כמה פסוקים יש בכל פרק ובוט ייצר אוטומטית את דפי הפסוקים הבודדים. עדיף שתתעסק בעבודות יותר מהותיות כמו העתקת כתבי היד והצבת תגי קטע בהם, מאשר העבודה השחורה של יצירת דף דף עבור פסוקים פרטיים שבהם גם ככה נמצאת אותה תבנית... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ד' בשבט ה'תשפ"ב • 02:20, 6 בינואר 2022 (IST) :::::::::בפרקים [1,2], מספרי הפסוקים הם [30,18], אך נצטרך למחוק כמה דפים מאלה שהבוט יצור כי, למשל, בפרק א' התרגום הסורי מדלג מפסוק כ' עד פסוק כ"ח. הנה מספרי הפסוקים לפי פרק עד פרק ל': :::::::::פרקים = [19,20,21,22,23,24,25,26,27,28,29,30] :::::::::מספרים = [30,31,27,27,27,33,26,29,30,26,28,25] :::::::::האם נוכל להתחיל עם הבוט בזה? אני אוכל להעלות את המספרים של פרקים לא-מא בזמן אחר. תודה רבה, [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 16:52, 10 בינואר 2022 (IST) ::::::::::מצוין. אשתדל לכתוב את הבוט היום בערב. בינתיים זה לא מעכב את העבודה שלך על המהדורות עצמם, הם פשוט יופיעו בדפי הפסוקים ברגע שהבוט ייצור אותם. בנושא של פרק א', האם אין שום מהדורה (כולל תרגומים) שבה יש פסוקים כ'-כ"ח? אם כן מאיפה יודעים על קיומם של אותם פסוקים ומה הרלוונטיות שלהם אלינו? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשפ"ב • 18:29, 10 בינואר 2022 (IST) :::::::::::הבוט רץ. לדעתי יצא טוב. אם אתה רואה תקלה תודיע לי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשפ"ב • 02:07, 11 בינואר 2022 (IST) ::::::::::::תודה רבה. העבודה של הבוט נראית טובה. לא מצאתי דפים לפרקים א-ב. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 18:12, 11 בינואר 2022 (IST) :::::::::::יש פסוקים כא-כח בכתבי יד היווניים, אך לא בתרגום הסורי. ככל הידוע לי, התרגומים היוונים הם הבסיסים ההיסטורים למספרים של הפסוקים, אז עד היום המנהג הוא לתת לפסוקים את המספרים של המקבילים בכתבי יד היווניים. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 18:11, 11 בינואר 2022 (IST) ::::::::::::נכון, לא עשיתי לפרקים א-ב, כי חיכיתי לתשובה השניה. לפי דבריך אני מבין שלא צריך למחוק, כי יש לנו באתר גם תרגומים של התרגום היווני, או לפחות עתידים להיות, או לפחות אנחנו מקווים שיהיו, אז נצטרך מתישהו את הדפים לפסוקים אלה... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ"ב • 23:39, 11 בינואר 2022 (IST) :::::::::::::שוב תודה רבה. הנה מספרי הפסוקים לפי פרק מפרק ל"א עד פרק מ'. ::::::::::::::פרקים = [31, 32, 33, 34, 35, 36, 37, 38, 39, 40] ::::::::::::::מספרים = [31, 24, 33, 31, 26, 31, 31, 34, 35, 30] [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 17:08, 13 בינואר 2022 (IST) ::::::::::::::{{בוצע}}. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ב בשבט ה'תשפ"ב • 18:48, 13 בינואר 2022 (IST) {{ק|--- סוף העברה}} :תודה רבה. הנה מספרי הפסוקים לפי פרק מפרק מ"א עד פרק נ"א שהוא סוף הספר. :פרקים = [41, 42, 43, 44, 45, 46, 47, 48, 49, 50, 51] :מספרים = [22, 25, 33, 23, 26, 20, 25, 25, 16, 29, 30] [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 18:30, 7 בפברואר 2022 (IST) ::רץ כעת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' באדר א' ה'תשפ"ב • 20:46, 7 בפברואר 2022 (IST) :::בנוסף, רציתי להציע לך לוותר על הוספת תגי קטע ידנית, כמו מה שעשית עכשיו על פרק א בתרגום פרנקל. אתה יכול להוסיף רק את הסוגריים המרובעות של הפסוק המותאם למהדורתנו, והבוט יעבור על זה ויוסיף תגי קטע. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' באדר א' ה'תשפ"ב • 20:49, 7 בפברואר 2022 (IST) ::::(1) תודה רבה. סיימתי לשים את הסוגריים המרובעים בפרק א בתרגום פרנקל, ואתחיל לשים את מספרי הפסוקים למהדורתנו בסוגריים מרובעים בפרקי הפשיטתא. ::::(2) הייתי רוצה לשים הערות לכל פעם ופעם שספר בן סירא מצטט פסוק מן התנ"ך. למשל, בפסוק נא, ב (שנמצא כאן כעת: [[בן סירא/כתב יד B/נא]]) הצירוף "שטי כזב" מופיע. נדמה לי שמדובר בציטוט מ[[תהלים מ ה]]. האם יש לשים הערה שמפנה את הקורא לפסוק ההוא בספר תהלים? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 16:44, 8 בפברואר 2022 (IST) :::::לעניות דעתי לא. גם במקרא עצמו (ולהבדיל, בברית החדשה ובקוראן) יש מקומות שמשתמשים במטבעות לשון שמקורן בספרים אחרים במקרא. זה לא בדיוק ציטוט ואין לדעתי מקום לציין זאת במהדורתנו, שאיננה מיועדת לדעתי להיות מדעית או מחקרית. אבל אם אתה סבור אחרת, אתה מוזמן להוסיף הערה בכל מקום שהסגנון מעיד לדעתך על שאילת ביטויים ומטבעות לשון.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:01, 8 בפברואר 2022 (IST) ::::::אני חושב שזה יכול להוסיף. אם לדעתך זה מפריע ברצף הקריאה, אפשר להוסיף בתחתית הדף הערה ידנית שאין לה הפניה מהטקסט. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ח' באדר א' ה'תשפ"ב • 21:56, 8 בפברואר 2022 (IST) :::::::{{אגודל למעלה}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:10, 8 בפברואר 2022 (IST) ::::::::מכיוון שאולי אי אפשר לדעת אם מדובר בציטוט באופן פורמלי או מטבע לשון, השארתי את ההקלדה כמות שהיא בלי הערה. ::::::::בפסוק [[בן סירא יא ח]], הייתי רוצה לבדוק אם בכ"י מדובר בטעמים כאלה "אַל־תָשִי֥בֿ דָ֭בָֿר טֶ֣רֶם תִשְמַ֑ע" או כאלה "אַל־תָשִי֣בֿ דָ֭בָֿר טֶ֥רֶם תִשְמַ֑ע", או אולי בטעמים אחרים מתחת למילה "תשיב" ומתחת למילה "טרם". צילום של הכתב יד נמצא כאן: https://bensira.org/images/Manuscripts/A/A_IV_Recto.jpg. האם יש דרך לבקש עזרה בויקיטקסט בעניין הזה? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 17:06, 9 בפברואר 2022 (IST) :::::::::לא הבנתי את השאלה, הטעמים בשני המקרים נראים לי זהים. בכל מקרה, הטעמים הם מונח מתחת ל"תשיב" ומתחת ל"טרם". כך חייב להיות לפי כללי הטעמים וכך נראה לי גם בכת"י.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:31, 9 בפברואר 2022 (IST) ::::::::::תודה רבה. היה נדמה לי שאולי יש מרכא מתחת למילה "תשיב". גם לא ברור לי מה הטעמים במילים "ובתוך שיחה" באותו פסוק. האם יש מתג בת"ו של "ובתוך", רביעי בחי"ת של "שיחה", ועוד טעם מעל הה"א של "שיחה"? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 23:44, 9 בפברואר 2022 (IST) :::::::::::הטעמים הם: :::::::::::{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא|18}} :::::::::::ובת֥וך ש֝יח֗ה (מרכא בתי"ו, גרש מוקדם בשי"ן, רביע בחי"ת) :::::::::::{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף}} :::::::::::מעל הה"א יש סימן רפה. :::::::::::--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 04:49, 10 בפברואר 2022 (IST) ::::::::::::תודה רבה. שמתי את הטעמים במקומם. האם תוכל לבדוק גם את פסוקים יא,ו-ז? במיוחד בפסוק ו, הטעמים ב-"רבים נשאים", "יחד", ו-"נתנו" לא ברורים לי. שוב תודה. ::::::::::::קצת קשה לקרוא את הדל"ת ב-"יחד" בפסוק [[בן סירא יא ו]] בכ"י A. למרות זאת, נדמה לי שיש סימן רפה מעל הדל"ת במילה "יחד" (או לפחות ניתן לראות התחלת סימן רפה). האם לדעתך זה נכון? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 06:42, 10 בפברואר 2022 (IST) :::::::::::::"רבים" מוטעם במונח, "נשאים" בדחי, "יחד" מוטעם ברביע מוגרש (רביע מוקדם וגרש, שניהם מעל האות יו"ד), ולדעתי "נתנו" מוטעם בסילוק (זהה למתג בצורתו), למרות שאיננו המלה האחרונה בפסוק. הסופר החשיב את טעם הסילוק במקרה זה כמתייחס לכל חלק המשפט "וגם נכבדים נתנו ביד". :::::::::::::יש לדעתי סימן רפה מעל הדל"ת ב"יחד". :::::::::::::האם זהו כתב היד היחיד שבו יש טעמי אמ"ת בבן-סירא?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:10, 10 בפברואר 2022 (IST) ::::::::::::::שוב תודה רבה. נדמה לי שהמילה האחרונה שטעמו עדיין לא בטוח הוא "תַזִיף" ב[[בן סירא יא ז]]. יש טעם מעל הזי"ן ויש נקודות מעל היו"ד. לא ברור לי מה הסימנים האלה. ::::::::::::::טעמי מקרא מופיעים לפחות בכ"י D, כאן: [[בן סירא לז ג]]. לא ידוע לי אם מדובר בפסוק הזה בטעמי אמ"ת בפרט. הכ"י כאן: https://bensira.org/images/Manuscripts/D/D_II_Recto.jpg. האם לדעתך הטעמים בהקלדה מדויקים? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 16:24, 10 בפברואר 2022 (IST) :::::::::::::::הסימנים מעל הזי"ן והיו"ד במילה תזיף אינם טעמים. זה נראה כמו "ניקוד עליון", כלומר ניקוד בבלי. הטעם היחיד במילה הזו הוא הסילוק שתחת הזי"ן. :::::::::::::::הטעמים בכת"י D לז, ג הם בהחלט טעמי אמ"ת שכן מופיע בהם "דחי". ההקלדה נראית בסדר למעט העובדה שה"טרחא" במילה "פני" צריכה להיות תחת הנו"ן ולא תחת היו"ד (גם אם הסופר בכת"י סימן אותה בפועל תחת היו"ד, זה רק בגלל שלא היה לו מקום תחת הנו"ן). בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:00, 10 בפברואר 2022 (IST) ::::::::::::::::תודה רבה. תיקנתי את הטעמים בפסוק יא,ז ופסוק לז,ג. לגבי ניקוד הבבלי, נדמה לי שיש ציריה בבלי מעל היו"ד ב"תזיף" בפסוק יא,ז ומעל הדל"ת במילה "כדי" בפסוק [[בן סירא יא יא]] (בשורה העליונה כאן: https://bensira.org/images/Manuscripts/A/A_IV_Verso.jpg). כנראה יש "מיקפץ פומא" או "מיפתח פומא" מעל הזי"ן ב"תזיף". לדעתך איזה מהם הוא נכון, ואיך מקלידים אותם? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 19:11, 10 בפברואר 2022 (IST) :::::::::::::::::זה נראה לי כמו מיקמץ פומא בתזיף. לא נראה לי שיש דרך להקליד את זה, אלא אם ביום מן הימים יתווספו הסימנים הללו ליוניקוד.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:19, 10 בפברואר 2022 (IST) [[משתמש:Editor259|Editor259]], אני לא עוקב כל כך אחרי ההוספות שלך ולא יודע איפה לעבור עם הבוט... אם אתה רוצה שזה יהיה מסודר אני ממליץ שתשים קישורים לדפים שצריכים תגי קטע בדף [[משתמש: shalomori123/קישורים לבוט]]. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ז באדר א' ה'תשפ"ב • 12:41, 18 בפברואר 2022 (IST) :[[משתמש:shalomori123|shalomori123]], תודה רבה. שמתי קישורים בדף הטיוטה לכמה פרקים בתרגום פרנקל ובפשיטתא שכבר מסומנים בסוגריים מרובעים כמו שצריך. בכמה מהם, כבר יש תגי קטע לחלק מן הפסוקים. אעדכן את הרשימה בהתאם. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 20:43, 20 בפברואר 2022 (IST) ::הבוט יודע לדלג אם הקטע כבר קיים. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ' באדר א' ה'תשפ"ב • 22:15, 20 בפברואר 2022 (IST) :::1. תודה רבה. לפעמים מספר הפרקים שנמצא בתרגום הארמי לא מאתים למספר הפרקים שבו משתמשים היום. למשל, ניתן לראות בדף [[בן סירא/פשיטתא/כו]] ובדף [[בן סירא/פשיטתא/כז]] שפסוק כו,כט מופיע פעמיים. הייתי רוצה לציין את התופעה הזאת לצורך הבוט. :::2. בתרגום הארמי יש סימן מסיום לסוף פיסקה שמופיע בכמה וכמה מקומות ומועיל למי שקורא. האם יש סימן מועדף לסמן סוף פסקה במהדורתינו, כך שיראו אותו בדפי הפסוקים? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 23:15, 3 במרץ 2022 (IST) ::::1. אני חושב שזה לא יעבוד גם מבחינת התבנית, אז אולי צריך להעביר את החומר לדף המתאים לפי מהדורתנו ולציין שם את ההערה. ::::2. לא יודע אם יש נפק"מ בין סוף פיסקא לסוף פסוק בדפים שהם גם ככה של פסוק אחד... אבל מה שתחליט. ::::3. הרצתי את הבוט, ונראה שיש לו הרבה פוטנציאל לטעות בדפים האלה, במיוחד במקרים מסובכים שיש כמה פסוקים לאותו פסוק או שיש פסוקים שאין בהם תוכן... אז מלבד זה שזה יועיל לי כדי לתקן את הבוט, לא יודע כמה זה יועיל לך... תעבור על העריכות ותחליט אם עדיף לך לתקן את מה שנעשה או לשחזר ולעשות מחדש. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ד' באדר ב' ה'תשפ"ב • 01:15, 7 במרץ 2022 (IST) :::::1. לגבי הבוט, התחלתי לעבור על הדפים שהיו ברשימה ב[[משתמש:Shalomori123/קישורים לבוט]]. הבוט עבד כמצופה ברוב המקרים. אני גם אוכל לשים את תגי הקטע ידנית. :::::2. האם יש דרך להראות בדף פסוק כלשהו את דפים מויקימילון שמכילים קישורים לדף ההוא? :::::תודה רבה, [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 23:06, 9 במרץ 2022 (IST) ::::::1. כן, אבל צריך לעבור ולתקן אחרי הבוט, שזה אומר שהוא לא עושה את עבודתו. מה שאתה מעדיף, אם עדיף לך לעבור אחרי הבוט אתה יכול להמשיך לשים קישורים, ואם אתה רוצה להציב תגי קטע ידנית אז כרצונך. ::::::2. אני לא מכיר דרך לעשות את זה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' באדר ב' ה'תשפ"ב • 17:03, 10 במרץ 2022 (IST) :[[משתמש:shalomori123|shalomori123]], התחלתי את הקלדת הכ"י ממצדה כאן [[בן סירא/מצדה/מד]], אבל הפסוקים מדף זה לא מופיעים בדפים של הפסוקים עצמם (ראה למשל [[בן סירא מד א]]). האם נתתי לדף "בן סירא/מצדה/מד" שם שלא מתאים לתבנית? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 23:54, 9 באוגוסט 2022 (IDT) ::העברתי לפורמט המתאים. אם אתה מעדיף את הפורמט הקודם אני יכול לשנות את זה בתבנית. אגב, מעדכן שהבוט של תגי הקטע עבר כמה גלגולים מאז ההרצה הקודמת ולדעתי עכשיו הוא יכול לעבוד בצורה טובה על הפרויקט של בן סירא. אם יש לך דפים לדוגמה להרצה זה יהיה טוב. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג באב ה'תשפ"ב • 01:16, 10 באוגוסט 2022 (IDT) :::תודה רבה על הפורמט החדש. לגבי הבוט, האם עדיין יש לשים קישורים לדפים המתאימים בדף [[משתמש:Shalomori123/קישורים לבוט]], או האם יש דף חדש לבוט? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 01:51, 10 באוגוסט 2022 (IDT) == Updates on the Universal Code of Conduct Enforcement Guidelines Review /community calls == <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/2022-02-02 Announcement/Short|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/2022-02-02 Announcement/Short|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/2022-02-02 Announcement/Short}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' <div dir="ltr"> Hello everyone, The '''[[m:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines|Universal Code of Conduct (UCoC) Enforcement Guidelines]]''' were published 24 January 2022 as a proposed way to apply the [[m:Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]] across the movement. Comments about the guidelines can be shared here or [[m:Talk:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines|the Meta-wiki talk page]]. There will be conversations on Zoom on 25 February 2022 at 12:00 UTC, and 4 March 2022 at 15:00 UTC. '''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Conversations|Join the UCoC project team and drafting committee members to discuss the guidelines and voting process]].''' The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Project#Timeline|timeline is available on Meta-wiki]]. The voting period is March 7 to 21. '''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting|See the voting information page for more details]].''' Thank you to everyone who has participated so far. Sincerely, Movement Strategy and Governance<br/> Wikimedia Foundation<section end="announcement-content" /> --[[User:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[User talk:Mervat (WMF)|talk]]) 09:35, 7 February 2022 (UTC) == Leadership Development Task Force: Your feedback is appreciated! == (Read this message in other languages [https://meta.wikimedia.org/wiki/Leadership_Development_Task_Force on Meta]: ‎العربية • Deutsch • español • français • Русский • 中文 • हिन्दी • বাংলা • Bahasa Indonesia •日本語 • 한국어 • Yorùbá • Polski • Português bosanski • hrvatski • српски / srpski) Hello, The Community Development team at the Wikimedia Foundation is supporting the creation of a global, community-driven Leadership Development Task Force. The purpose of the task force is to advise leadership development work. The team is looking for feedback about the responsibilities of the Leadership Development Task Force. This Meta page shares the proposal for a [https://meta.wikimedia.org/wiki/Leadership_Development_Task_Force Leadership Development Task Force] and how you [https://meta.wikimedia.org/wiki/Leadership_Development_Task_Force/Participate can help]. Feedback on the proposal will be collected from 7 to 25 February 2022. Thank you, --[[User:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[User talk:Mervat (WMF)|<span class="signature-talk">{{int:Talkpagelinktext}}</span>]]) 12:17, 8 February 2022 (UTC) </div> == אני קורא לכל משתמש רשום שטרם הצביע עבור תיקון הבאג הבא, לעשות כן: == [[m:Community Wishlist Survey 2022/Wikisource/Fix search and replace in the Page namespace editor]] מדובר באיפשור פונקציה חיונית ביותר לתיקון שגיאות מאסיבי בקבצים סרוקים; וגם אם אנחנו פה בוויקיטקסט לא מרבים להשתמש במרחב-השם "עמוד:", הרי שבשם הסולידריות עם אחיותינו בשפות אחרות מן הראוי לטרוח ולהשתתף בהצבעה, לדעתי. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:42, 10 בפברואר 2022 (IST) == ביאור:ספרי == שלום לכולם רציתי לדווח לכם שבע"ה השלמתי את הבאור לכל הספרי - על במדבר ועל דברים. אני מתכונן להמשיך בתורת כהנים ומתכנן להיעזר בנוסח ובפירוש של המלבים ובפירושים נוספים. תודה לכולם רונן [[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 17:26, 17 בפברואר 2022 (IST) :מרגש מאוד, רונן. מזל טוב, וכה לחי! חילך לאורייתא!--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:35, 17 בפברואר 2022 (IST) יישר כוחך, רונן! אני מנסה לספר לכל מי שאני בכלל יכול על הפרויקט העצום הזה. יש כאן דבר היסטורי: לראשונה מתפרשת תורת התנאים הארצישראלית כמכלול: משנה, תוספתא ומדרשי ההלכה ביחד; וע"י הפירוש שלך הם לא רק מאירים בעצמם אלא גם מאירים אחד את השני. נראה לי שלא היה דבר כזה אף פעם! בהצלחה רבה על תורת כהנים, יברך ה' את מעשה ידיך. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:29, 17 בפברואר 2022 (IST) ::יישר כחך וחילך!--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:32, 17 בפברואר 2022 (IST) == לקט פרסומים לפי מחבר- כמו בלועזית == רבותיי, שלום! קודם כל, אני מצטער שאינני פעיל כאן כ"כ כבעבר. נאלץ להשקיע כוחות בענייני עוה"ז... ): אני בהחלט מקווה לחזור במהרה, כשאוכל. בכל אופן, לאחרונה נחשפתי להיבט מעניין של אתר "אקדמיה"; יש שם הרבה דפים עבור חכמים שנפטרו, שנפתחו ע"י משפחותיהם/ תלמידיהם וכד'. א"כ, אני מציע לחרוג ממנהגינו עד כה, ולפתוח "דפי מחבר" גם עבור אנשים שאין לנו מכתביהם בויקיטקסט. ורק נציב שם רשימת קישורים לכתבים נבחרים באתר "אקדמיה". או באתרים אחרים (היברובוקס, וכד') כבר נהוג מעין זה בויקיטקסט בלועזית, אפשר לראות [https://en.wikisource.org/wiki/Author:Philip_Birnbaum כאן] ו[https://en.wikisource.org/wiki/Author:Hilaire_Belloc כאן], לדוגמא. ויש עוד המון כאלה. אוכל להכין דף לדוגמא, או להסביר יותר, מה שתעדיפו. יישר כוחכם, [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 11:29, 21 בפברואר 2022 (IST) :הסיבה שעושים זאת שם היא כי הכתבים נדפסו, רובם או כולם, לפני שנה מסויימת ולכן אם רישום הזכויות לא חודש בזמן, הזכויות פקעו שם לפי החוק האמריקאי. החוק שם מסובך אז במקום להתעמק בו ולהציג רק רשימה של כתבים חופשיים, מציגים את הכל, ומי שירצה להוסיף שם את אחד הכתבים יבדוק בעצמו את מצב הזכויות. :בישראל החוק פשוט הרבה יותר, ולכאורה אין מקום ליצור אצלנו דף מחבר או לקט מכתביו למי שנפטר לפני פחות משבעים שנה. :בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:43, 21 בפברואר 2022 (IST) ::תודה על ההסבר. ולגבי מי שנפטר לפני יותר משבעים שנה? [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 17:27, 21 בפברואר 2022 (IST) :::אני בהחלט בעד. זה יעודד מתנדבים לתרום מיצירותיהם ולהעלות אותם לוויקיטקסט.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 06:45, 22 בפברואר 2022 (IST) ::::תודה! אתחיל להוסיף מידי פעם, לדפי מחברים. [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 10:58, 22 בפברואר 2022 (IST) :::::[[משתמש:שילוני|שילוני]], לאחרונה שחרר הרב פרופ' נחום רקובר, מומחה במשפט העברי וחתן פרס ישראל, את ספריו ומאמריו תחת רשיון חופשי. אשמח לשיתוף פעולה בבניית דף מחבר, ודפי ספרים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:00, 22 בפברואר 2022 (IST) ::::::נפלא! ואיפה החומר? הוא שלח אליך? [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 19:19, 1 במרץ 2022 (IST) :::::::נא ליצור איתי קשר במייל ואשמח להדריך אותך. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:27, 1 במרץ 2022 (IST) == Wiki Loves Folklore is extended till 15th March == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">{{int:please-translate}} [[File:Wiki Loves Folklore Logo.svg|right|frameless|180px]] Greetings from Wiki Loves Folklore International Team, We are pleased to inform you that [[:c:Commons:Wiki Loves Folklore|Wiki Loves Folklore]] an international photographic contest on Wikimedia Commons has been extended till the '''15th of March 2022'''. The scope of the contest is focused on folk culture of different regions on categories, such as, but not limited to, folk festivals, folk dances, folk music, folk activities, etc. We would like to have your immense participation in the photographic contest to document your local Folk culture on Wikipedia. You can also help with the [[:c:Commons:Wiki Loves Folklore 2022/Translations|translation]] of project pages and share a word in your local language. Best wishes, '''International Team'''<br /> '''Wiki Loves Folklore''' [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 06:50, 22 בפברואר 2022 (IST) </div> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Rockpeterson@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=22754428 --> == האם הדף [[הרוגי מלכות (ברית המועצות)]] מתאים לוויקיטקסט? == כפי שהבנתי מדובר על לקט נתונים מהאינטרנט ואינו ספר. לדעתי לא מתאים לוויקיטקסט. אנו חוו את דעתכם. תודה.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:13, 23 בפברואר 2022 (IST) :מתייג את [[משתמש:דוד הרזהב]]. [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 04:04, 24 בפברואר 2022 (IST) ::לפי מה שהבנתי, מדובר על חיבור שפורסם במקור ברוסית כחיבור שלם, ורק מתורגם על ידי מתנדבי ויקיטקסט. בין אם פורסם בדפוס ובין אם רק באינטרנט, דומני שניתן להתייחס אליו כאל יצירה ספרותית שפורסמה ולאפשר את פרסום התרגום בוויקיטקסט. אבל אמתין להבהרות מאת {{א|דוד הרזהב}} ו-{{א|תנא ושייר}} שמכירים את הפרוייקט.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:29, 24 בפברואר 2022 (IST) :::המקור הוא סדרת פוסטים ברוסית בפייסבוק במשך למעלה משנה, אבל ללא שום סדר. התרגום נעשה בצורה סיפורית. כאן נערך מחדש בצורה אחידה ומילונית לפי סדר א-ב. כרגע למעלה מתשעים הרוגים. בתוכנית להמשיך בפרוייקט ולכלול בו למעלה מאלף הרוגים. אין עדיין בשום מקום תיעוד מקיף בקיצור נמרץ. [[משתמש:דוד הרזהב|דוד הרזהב]] ([[שיחת משתמש:דוד הרזהב|שיחה]]) 20:36, 24 בפברואר 2022 (IST) ::::אם זה חיבור מקורי, חוששני שאין לו מקום בוויקיטקסט. כפי שציין {{א|Roxette5}}, המנדט של ויקיטסט הוא בעיקר לשמר טקסטים קיימים שיצאו לאור. אנחנו ספרנים, לא מחברי ספרים. החריג היחיד הוא מרחב הביאור, והוא, כעיקרון, מוגבל פחות או יותר לביאורים של טקסטים קיימים.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:32, 24 בפברואר 2022 (IST) ::::נראה לי שיכול להתאים לאתר [https://www.hamichlol.org.il/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 המכלול] (צריך לשאול אותם). --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ"ד באדר א' ה'תשפ"ב 02:40, 25 בפברואר 2022 (IST) :::::יש לציין כי, כפי שמשתמש:נחום שיער קודם, אכן בדעתו של ר' ברוך גורין, הכותב, להוציא זאת לאור כספר בשפה הרוסית (להבנתי, המתרגם ר' מיכאל אוישי לא חפץ להדפיס זאת כספר). אמנם ברור שהחומר עוד צריך תיקונים ועריכה. האם לדעתכם יש בכך כדי להחשיב זאת לחיבור מקורי? [[משתמש:תנא ושייר|תנא ושייר]] ([[שיחת משתמש:תנא ושייר|שיחה]]) 09:47, 25 בפברואר 2022 (IST) ::::::מתייג את {{א|Roxette5}} שיביע על זאת את דעתו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:02, 25 בפברואר 2022 (IST) : ככל שאני סימפטי לחשיבות המיזם, ואכן גם מבין את הרצון להעלות ולהפיץ מידע חשוב אשר בסופו של דבר יוביל למהדורה בדפוס - אני סבור שאין מקום להיות גמיש בדבר הזה ואין מקום להחזיק את התוכן באתר וויקיטקסט '''עד אשר יובא לדפוס בפועל'''. במהלך השנים הרבות ששימשתי כאן כמפעיל מערכת אני עצרתי כמה וכמה משתמשים שונים שבאו לכאן ברצון להעלות כאן מיזמים כאלה שטרם הובאו לדפוס. (עדיין כואב לי על המחיקות הרבות שעשיתי עבור המיזם של הרב יונה שטנצל אשר רוב הדפים בסופו של דבר הוצרכו להימחק). אינו מן הראוי בעיניי לעשות כאן התנהלות שונה... : בנוסף, הדבר אינו ניתן למעקב או בקרה. אינני מתכוון לחזור אל הפרויקט בעוד שנה ולבדוק האם הובא לדפוס או לא בכדי להצדיק את קיום הטקסט באתר כבר היום... לענ"ד יש להביא את המיזם אל תוצר סופי כלשהו ואז להעלות אותו לכאן. מחילה.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:31, 26 בפברואר 2022 (IST) :: לצערי, אני נאלץ להסכים. לאחר שהספר ייצא לאור ברוסית, ניתן יהיה להעלות את תרגומו כאן. עד אז, המיזם החשוב הזה יידרש למצוא לו בית אחר.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:02, 27 בפברואר 2022 (IST) באמת נראה חיבור חשוב מאוד ורציני. אם הרב מיכאל אוישי יפרסם אותו בבמה מבוקרת (שיש בה ביקורת עמיתים כגון בית דפוס, כתב עת רבני, הוצאה לאור של חב"ד), אז בהחלט יהיה מקום לפרסם אותו כאן. בינתיים יש אולי גם פתרון מתון: מכיוון שמדובר סך הכל ב[[הרוגי מלכות (ברית המועצות)|דף ויקי אחד]], ניתן להעביר אותו אל המרחב של [[משתמש:דוד הרזהב]] שעובד עליו ([[משתמש:דוד הרזהב/הרוגי מלכות (ברית המועצות)]]). במרחב שלו הוא יכול להמשיך לפתח אותו עד שתהיה אפשרות להחזיר אותו למרחב הראשי. הכי יפה יהיה אם המתרגם לעברית (הרב מיכאל אוישי) יעלה בסופו של דבר את הכרך המודפס אל ויקישיתוף, ואז תהיה אפשרות להראות את הטקסט המוקלד מול הדף המודפס. כך נאה ויאה בשביל מסמך היסטורי כל כך חשוב. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:12, 27 בפברואר 2022 (IST) :{{אגודל למעלה}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:53, 27 בפברואר 2022 (IST) תודה רבה על אי המחיקה לגמרי והעברתו לדף המשתמש שלי. שאלה למנהלים: ספר שיצא לאור במהדורה דיגיטלית בלבד ואף נוצר בפורמט פידיאף ולא עוד אלא שהועלה לאתר היברו בוקס וכדומה האם ראוי לטקסט שבו לשכון בויקיטקסט {{שכח לחתום|דוד הרזהב}} :שלום [[משתמש:דוד הרזהב]], קודם כל אנחנו לא המנהלים. אנחנו פשוט מנסים לבנות כאן כמוך. לעצם העניין: אתה שואל שאלה טובה לגבי היברו בוקס. סתם לעשות PDF זה לא מספיק, כי כל אחד יכול לעשות את זה לכל דבר שהוא כותב. אותו הדבר נכון ל"בלוג" שכל אחד יכול לפרסם בעצמו. לעומת זאת הדפוס הקלאסי מציע "במה" מבוקרת: חברה מסחרית או קבוצת אנשי מקצוע מחליט שהספר מספיק חשוב לציבור כדי להשקיע בהפצתו. זה שונה לגמרי מהוצאה לאור ע"י העלאה לאינטרנט: יש אתרים ששם כל אחד יכול להעלות הכל, ואתר כזה הוא בוודאי לא במה מבוקרת. אבל היברו בוקס מוקדש להיות במה לספרות תורנית בעלת ערך, ואנשים מתייחסים אליו כך. כמובן שמי שמחליט בסופו של דבר הוא בעל האתר, אבל גם הוא מקבל פידבק מהמשתשמים לגבי מה שראוי להיות שם. לדעתי פרסום ב"היברו בוקס" ראוי להיחשב "פרסום" בימינו. אשמח לשמוע מה אחרים חושבים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:02, 3 במרץ 2022 (IST) :מצטרף לדעתו של {{א|Dovi}}. פרסום בהיברו בוקס, בדומה לפרסום מהדורה דיגיטלית באתר eVrit, ראוי לדעתי להיחשב כפרסום בדפוס לצורך העניין הנדון. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:47, 4 במרץ 2022 (IST) == [[ויבינו במקרא|"ויבינו במקרא"]] לכל ספרי הנביאים במלואם, ע"י [[משתמש:עשהאל|עשהאל]]! == חזק וברוך ל'''[[משתמש:עשהאל|עשהאל]]''', שסיים הבוקר להעלות הקלטה מלאה של כל ספרי הנביאים במלואם בטעמי המקרא! את קריאתו הקליט לפי חלוקת הסדרים, ובכל קובץ אודיו שהעלה יש קריאה של סדר אחד. קריאתו של עשהאל מכילה מעכשיו גם את '''[[ויבינו במקרא/ספר יחזקאל]]''' שהעלה בבוקר. כל זה לאחר שעשהאל כבר הקליט במשך השנים את קריאת התורה וההפטרות במלואן, לפרשת השבוע ולמועדי השנה. מדובר על מאות רבות של הקלטות: רשימה (חלקית בינתיים) לכל הקריאות שלו לתורה ולהפטרות נמצאת '''[[:C:Category:Torah and Haftarah cantillation by Asael|בקטגוריה זו]]'''. חזק וברוך! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:12, 27 בפברואר 2022 (IST) :: חזק וברוך לשניכם על העשייה החשובה הזו! תהי משכורתכם שלימה מעם ה אלקי ישראל. __[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:21, 21 במרץ 2022 (IST) :::מצטרף לברכות ולחיזוק, במיוחד ל-[[משתמש:Dovi]] שטורח להסדיר וליצור אחידות בשמות הקבצים של "ויבינו במקרא". חזקו ואמצו ויישר כוחכם!--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:21, 21 במרץ 2022 (IST) == Coming soon == <div class="plainlinks mw-content-rtl" lang="he" dir="rtl"> === בקרוב: כמה שיפורים בנושא תבניות === שלום, מ־9 במרץ כמה שיפורים בתבניות יהיו זמינים בוויקי שלכם: * שיפורים יסודיים ב[[Mw:Special:MyLanguage/Help:VisualEditor/User guide#Editing templates|תיבת הדו־שיח של תבניות העורך החזותי]] ([[m:WMDE Technical Wishes/VisualEditor template dialog improvements|1]], [[m:WMDE Technical Wishes/Removing a template from a page using the VisualEditor|2]]), * שיפורים שיקלו על הוספת תבנית לדף ([[m:WMDE Technical Wishes/Finding and inserting templates|3]]) (לתיבות הדו־שיח של תבניות ב[[Mw:Special:MyLanguage/Help:VisualEditor/User guide#Editing templates|עורך החזותי]], [[Mw:Special:MyLanguage/Extension:WikiEditor#/media/File:VectorEditorBasic-en.png|עורך קוד הוויקי]] ו[[Mw:Special:MyLanguage/2017 wikitext editor|מצב קוד המקור החדש]]) * ושיפורי צביעת והדגשת קוד ([[m:WMDE Technical Wishes/Improved Color Scheme of Syntax Highlighting|4]], [[m:WMDE Technical Wishes/Bracket Matching|5]]) בהרחבת [[Mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] (זמין כעת רק באתרי ויקי בשפות הנכתבות משמאל לימין). כל השינויים הללו הם חלק ממיזם ה[[m:WMDE Technical Wishes/Templates|תבניות]] של [[m:WMDE Technical Wishes|צוות המשאלות הטכניות של ויקימדיה גרמניה]]. אנחנו מקווים שהם יעזרו לכם בעבודתכם, ואנחנו נשמח לשמוע את המשוב שלכם בדפי השיחה של המיזמים האלה. </div> - [[m:User:Johanna Strodt (WMDE)|Johanna Strodt (WMDE)]] 14:38, 28 בפברואר 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johanna Strodt (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=WMDE_Technical_Wishes/Technical_Wishes_News_list_all_village_pumps&oldid=22907463 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Remember to Participate in the UCoC Conversations and Ratification Vote!</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Announcement|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Announcement|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Announcement}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hello everyone, A [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines/Voting|'''vote in SecurePoll from 7 to 21 March 2022''']] is scheduled as part of the ratification process for the Universal Code of Conduct (UCoC) Enforcement guidelines. Eligible voters are invited to answer a poll question and share comments. [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines/Voter_information|Read voter information and eligibility details.]] During the poll, voters will be asked if they support the enforcement of the Universal Code of Conduct based on the proposed guidelines. The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]] (UCoC) provides a baseline of acceptable behavior for the entire movement. The [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines|revised enforcement guidelines]] were published 24 January 2022 as a proposed way to apply the policy across the movement. A [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_Board_noticeboard/January_2022_-_Board_of_Trustees_on_Community_ratification_of_enforcement_guidelines_of_UCoC|Wikimedia Foundation Board statement]] calls for a [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines/Voting|ratification process]] where eligible voters will have an opportunity to support or oppose the adoption of the UCoC Enforcement guidelines in a vote. Wikimedians are invited to [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines/Voter_information/Volunteer|translate and share important information]]. For more information about the UCoC, please see the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Project|project page]] and [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/FAQ|frequently asked questions]] on Meta-wiki. There are events scheduled to learn more and discuss: * A [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Conversations/Panel_Q&A|community panel]] on 18 February 2022 at 15:00 UTC shares perspectives from small- and medium-sized community participants. * The [[m:Movement Strategy and Governance|Movement Strategy and Governance]] (MSG) team is hosting Conversation Hours on 25 February 2022 at 12:00 UTC and 4 March 2022 at 15:00 UTC. Please [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Conversations|'''sign-up for these conversation hours''']] to interact with the project team and the drafting committee about the updated enforcement guidelines and the ratification process. See the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/2022_conversation_hour_summaries|Conversation Hour summaries]] for notes from 4 February 2022. You can comment on Meta-wiki talk pages in any language. You may also contact either team by email: msg[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org or ucocproject[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org Sincerely, Movement Strategy and Governance <br /> Wikimedia Foundation <br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 21:54, 28 בפברואר 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> The Call for Feedback: Board of Trustees elections is now closed</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" />:''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Call for Feedback is now closed|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Call for Feedback is now closed|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Call for Feedback is now closed}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' The [[m:Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections|Call for Feedback: Board of Trustees elections]] is now closed. This Call ran from 10 January and closed on 16 February 2022. The Call focused on [[m:Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Discuss Key Questions#Questions|three key questions]] and received broad discussion [[m:Talk:Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Discuss Key Questions|on Meta-wiki]], during meetings with affiliates, and in various community conversations. The community and affiliates provided many proposals and discussion points. The [[m:Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Reports|reports]] are on Meta-wiki. This information will be shared with the Board of Trustees and Elections Committee so they can make informed decisions about the upcoming Board of Trustees election. The Board of Trustees will then follow with an announcement after they have discussed the information. Thank you to everyone who participated in the Call for Feedback to help improve Board election processes. Best, Movement Strategy and Governance<br /><section end="announcement-content" /> </div> Mervat Salman (WMF) [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 22:38, 2 במרץ 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Invitation to Hubs event: Global Conversation on 2022-03-12 at 13:00 UTC</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" />Hello! The Movement Strategy and Governance team of the Wikimedia Foundation would like to invite you to the next event about "Regional and Thematic Hubs". The Wikimedia Movement is in the process of understanding what Regional and Thematic Hubs should be. Our workshop in November was a good start ([[m:Special:MyLanguage/Hubs/Documentation/27 November Workshop|read the report]]), but we're not finished yet. Over the last weeks we conducted about 16 interviews with groups working on establishing a Hub in their context ([[m:Special:MyLanguage/Hubs/Dialogue|see Hubs Dialogue]]). These interviews informed a report that will serve as a foundation for discussion on March 12. The report is planned to be published on March 9. The event will take place on March 12, 13:00 to 16:00 UTC on Zoom. Interpretation will be provided in French, Spanish, Arabic, Russian, and Portuguese. Registration is open, and will close on March 10. Anyone interested in the topic is invited to join us. [[m:Speaicl:MyLanguage/Hubs/Global Conversations March 12, 2022|More information on the event on Meta-wiki]]. Best regards, [[User:KVaidla (WMF)|Kaarel Vaidla]]<br />Movement Strategy <section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 17:51, 4 במרץ 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> ==איך מכניסים טקסט מספר באישור המחבר== אני חדש כאן, ואודה למי שיוכל להסביר לי איך להתנהל. פרופסור [[w:נחום רקובר]] ביקש ממני להעלות לכאן פרקים שלמים מהספרים שלו, שהוא מוכן לשחרר עליהם את הזכויות יוצרים שלו לטובת הכלל. יש נוסח מסוים שצריך להחתים אותו עליו? ואחר כך יש נוהל מסוים להעתקת הטקסט? בתודה [[משתמש:מורשת המשפט|מורשת המשפט]] ([[שיחת משתמש:מורשת המשפט|שיחה]]) 15:13, 7 במרץ 2022 (IST) :אני לא מבין גדול לגבי זכויות יוצרים, אז אשאיר את התשובה למבינים. לגבי העלאת הטקסט, אתה יכול להעלות אותו באמצעות העתק הדבק או להעזר בדף [[ויקיטקסט:הזנה אוטומטית]]. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ה' באדר ב' ה'תשפ"ב • 21:05, 7 במרץ 2022 (IST) שלום [[משתמש:מורשת המשפט|מורשת המשפט]]! אני מקווה שפרופ' רקובר לא התייאש ממני, כי בינתיים מאחורי הקלעים קורים דברים לגבי הכתבים שלו. אם אתה לא פרופ' רקובר, אז אני ממליץ לך קודם כל [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%90%D7%A8_%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9/Dovi להיות בקשר איתי במייל], כדי שהאנשים שעוסקים בזה יוכלו להתעדכן ביחד. לעצם השאלה: הצעד הראשון כדי להעלות דברים באישור, בלי בעיה, הוא [https://commons.wikimedia.org/wiki/Special:EmailUser/Matanya ליצור קשר במייל עם מתניה], כדי לשלוח אליו קבצי PDF. למתניה יש כבר אישור מפרופ' רקובר, וגם יש לו הרשאות כדי להעלות כל קצבים שנשלחים אליו אל [[:C:Category:Works by Nahum Rakover|הקטגוריה הרלוונטית בוויקישיתוף]] (יש שם כבר חמישה ספרים של פרופ' רקובר). זה הדבר הכי חשוב כצעד ראשון: כי אחרי שמעלים את הקובץ הראשוני של הספר או הפרק או המאמר לוויקישיתוף, אז אחר כך ניתן להשתמש בו כאן, בוויקיטקסט, באופן חופשי! אין צורך לשום אישור נוסף. פרקים מחמשת הספרים שכבר נמצאים בוויקישיתוף אפשר להעלות כאן כבר עכשיו. וכל ספר או מאמר נוסף שיהיה שם בוויקישיתוף באישור, דרך מתניה - גם הוא יוכל להיות כאן בוויקיטקסט כטקסט דיגיטלי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:35, 7 במרץ 2022 (IST) :מה לגבי זה? {{א|מורשת המשפט}}, אם מדובר רק בהעלאה של קובץ טקסט, אשמח לסייע. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' באב ה'תשפ"ב • 18:59, 5 באוגוסט 2022 (IDT) <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> {{DISPLAYTITLE:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Vote}}<languages /> == <section begin="announcement-header" />Universal Code of Conduct Enforcement guidelines ratification voting open from 7 to 21 March 2022<section end="announcement-header" /> == <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Vote|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]] :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Vote|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Vote}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hello everyone, The ratification voting process for the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines|revised enforcement guidelines]] of the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]] (UCoC) is now open! '''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting|Voting commenced on SecurePoll]]''' on 7 March 2022 and will conclude on 21 March 2022. Please [[m:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voter information|read more on the voter information and eligibility details]]. The Universal Code of Conduct (UCoC) provides a baseline of acceptable behavior for the entire movement. The revised enforcement guidelines were published 24 January 2022 as a proposed way to apply the policy across the movement. You can [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Project|read more about the UCoC project]]. You can also comment on Meta-wiki talk pages in any language. You may also contact the team by email: ucocproject[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org Sincerely, Movement Strategy and Governance Wikimedia Foundation<section end="announcement-content" /> --[[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]]) 12:27, 8 במרץ 2022 (IST) == Hubs Dialogue Findings Summary == Hello; After conducting conversations with many Wikimedians from around the world, who are planning or working on possible future hubs, we are happy to share the [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Hubs_Dialogue_Findings_Summary.pdf '''findings summary'''] from the series of the Hubs Dialogue, which you can find [https://meta.wikimedia.org/wiki/Hubs/Dialogue here].<br> The results focus on the aspect of the existing problems in the Wikimedia movement that the hubs may be needed to solve, including both: 1. globally shared needs among all Wikimedia communities, and 2. needs specific to the context of a particular community or a group of communities. Movement Strategy and Governance Team Wikimedia Foundation --[[User:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[User talk:Mervat (WMF)|discuss]] • [[Special:Contributions/Mervat (WMF)|contribs]]) 11:58, 12 March 2022 (UTC) == Wiki Loves Folklore 2022 ends tomorrow == [[File:Wiki Loves Folklore Logo.svg|right|frameless|180px]] International photographic contest [[:c:Commons:Wiki Loves Folklore 2022| Wiki Loves Folklore 2022]] ends on 15th March 2022 23:59:59 UTC. This is the last chance of the year to upload images about local folk culture, festival, cuisine, costume, folklore etc on Wikimedia Commons. Watch out our social media handles for regular updates and declaration of Winners. ([https://www.facebook.com/WikiLovesFolklore/ Facebook] , [https://twitter.com/WikiFolklore Twitter ] , [https://www.instagram.com/wikilovesfolklore/ Instagram]) The writing competition Feminism and Folklore will run till 31st of March 2022 23:59:59 UTC. Write about your local folk tradition, women, folk festivals, folk dances, folk music, folk activities, folk games, folk cuisine, folk wear, folklore, and tradition, including ballads, folktales, fairy tales, legends, traditional song and dance, folk plays, games, seasonal events, calendar customs, folk arts, folk religion, mythology etc. on your local Wikipedia. Check if your [[:m:Feminism and Folklore 2022/Project Page|local Wikipedia is participating]] A special competition called '''Wiki Loves Falles''' is organised in Spain and the world during 15th March 2022 till 15th April 2022 to document local folk culture and [[:en:Falles|Falles]] in Valencia, Spain. Learn more about it on [[:ca:Viquiprojecte:Falles 2022|Catalan Wikipedia project page]]. We look forward for your immense co-operation. Thanks Wiki Loves Folklore international Team [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 16:41, 14 במרץ 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Rockpeterson@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=22754428 --> == Invitation to join the first Wikisource Triage meeting on 21st March 2022 == Hello everyone, [[User:SWilson (WMF)|Sam Wilson]] and [[User:SGill (WMF)|I]] are excited to share that we will be hosting regular [[:meta:Wikisource Triage meetings|Wikisource Triage meetings]], starting from 21st March 2022. These meetings aim to foster the growth of a technical community of Wikisource developers and contributors. The meetings will be primarily focused on identifying, prioritizing and estimating tasks on the All-and-every-Wikisource and ProofreadPage workboards (among others) on Phabricator and eventually reduce the backlog of technical tasks and bugs related to Wikisource by making incremental improvements to Wikisource infrastructure and coordinating these changes with the Wikisource communities. While these meetings are technology focused, non-technical Wikisource contributors are also invited to join and share any technical challenges that they are facing and we will help them to create phabricator tickets. Newbie developers are also more than welcome! The first meeting has been scheduled for 21st March 2022 at 10:30 AM UTC / 4:00 PM IST ([https://zonestamp.toolforge.org/1647858641 Check your local time]). If you are interested in joining the meeting, kindly leave a message on '''sgill@wikimedia.org''' and we will add you to the calendar invite. Meanwhile, feel free to [[:meta:Wikisource Triage meetings|check out the page on Meta-wiki]] and suggest topics for the agenda. On behalf of [[User:SWilson (WMF)|Sam Wilson]] and [[User:SGill (WMF)|Satdeep Gill]] <small>Sent by [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 17:52, 15 במרץ 2022 (IST)</small> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGill (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGill_(WMF)/lists/WS_VPs&oldid=22324971 --> </div> == ספרים שלמים בדף אחד == האם יש איזושהי בעיה בליצור דף אחד שיכלול את תוכנו של ספר שלם? אן לפחות לחלק את הספר לכמה דפים ראשיים? זאת בנוסף לחלוקה הרגילה. הרי כך יהיה הרבה יותר נוח להוריד טקסט! {{שכח לחתום|טקסט}} :בהרבה ספרים יש דף כזה, לרוב הוא תחת שם [[שם הספר/כל התוכן]] או "/שלם". [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג באדר ב' ה'תשפ"ב • 05:04, 16 במרץ 2022 (IST) ::{{א|shalomori123|אז}} למה לא עושים את זה בכל הספרים? אם אין בזה שום בעיה, לא חבל? [[משתמש:טקסט|טקסט]] ([[שיחת משתמש:טקסט|שיחה]]) 09:27, 18 במרץ 2022 (IST) :::לפעמים יכולה להיות בעיה כי יכולת ההכללה של מדיה ויקי מדפים אחרים היא מוגבלת (ראה [[:קטגוריה:דפים שבהם ההכללה גדולה מדי]]), אבל אתה צודק שככלל אין עם זה בעיה. מוזמן לעשות {{חיוך}} [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב • 16:30, 18 במרץ 2022 (IST) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Leadership Development Working Group: Apply to join! (14 March to 10 April 2022)</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Participate/Announcement|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Participate/Announcement|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Leadership Development Working Group/Participate/Announcement}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hello everyone, Thank you to everyone who participated in the feedback period for the [[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group|Leadership Development Working Group]] initiative. A [[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Participate#5. Summary of Call for Feedback|summary of the feedback]] can be found on Meta-wiki. This feedback will be shared with the working group to inform their work. The application period to join the Working Group is now open and will close on April 10, 2022. Please [[m:Special:MyLanguage/Leadership_Development_Working_Group/Purpose_and_Structure#3._How_is_the_working_group_formed_and_structured?|review the information about the working group]], share with community members who might be interested, and '''[[m:Special:MyLanguage/Leadership_Development_Working_Group/Participate#1._How_to_participate|apply if you are interested]]'''. Thank you, From the Community Development team<br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 11:25, 17 במרץ 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> </div> == ספרי ברסלב == ערב טוב. לא מזמן נחשפתי למצב הבעייתי של ספרי ברסלב בוויקיטקסט, והתחלתי לעבוד על שיפור של מצבם. אומנם יש המון טקסט חופשי, אבל פעמים רבות הוא מבולגן, לא מוגה, ודורש סידור וויקיזציה. אני אומנם לא חסיד ברסלב, אבל יש לי קצת ידע בתורת ברסלב. כחלק מהפרוייקט שלי אני מנסה ליצור תבנית ניווט לכלל ספרי ברסלב, בדף [[משתמש:I'm the cookie monster/ניווט ברסלב]] - מוזמנים לערוך ולהציע שינויים. הבעיה היא שהרבה פעמים קשה להחליט איך לקטלג את הספרים. מלבד [[ספר המידות]], שרבי נחמן הכתיב לתלמידו מילה במילה ורבי נתן הדפיס, רוב כתבי רבי נחמן הם למעשה של רבי נתן. מי צריך להופיע בתור המחבר של [[לקוטי מוהר"ן]], [[שיחות הר"ן]] ו[[סיפורי מעשיות]]? הם אומנם נכתבו בידי רבי נתן אך מבוססים לגמרי על עריכה ותמלול של דברי רבי נחמן. אותה שאלה, אגב יש על כל ספר שמודפס בשם אדם אך נכתב למעשה בידי תלמידו על פי דברים שאמר בע"פ. [[חיי מוהר"ן]] ו[[שבחי הר"ן]] עוסקות בחיי רבי נחמן אך נכתבו בידי רבי נתן. האם יש בוויקיטקסט נוהל בנוגע לתחת מי מופיעות ביוגרפיות? אם לא, צריך לקבוע וזה ישפיע גם כאן. מה הדין בנוגע ל[[תיקון הכללי]]? זה אפילו לא באמת חיבור, זה פשוט אוסף פרקי תהלים [[לקוטי מוהר"ן רה|שרבי נחמן ציווה לומר]] וברסלברים התחילו להדפיס יחד... [[משתמש:I&#39;m the cookie monster|I&#39;m the cookie monster]] ([[שיחת משתמש:I&#39;m the cookie monster|שיחה]]) 21:21, 20 במרץ 2022 (IST) :לדעתי, ליקוטי מוהר"ן ושיחות הר"ן צ"ל תחת שמו של רבי נחמן, וכן סיפורי המעשיות, שכן הוא המחבר של התוכן, ור' נתן הוא רק העורך. כמובן שצריך לציין בראש דף השער של כל אחד מהספרים הנ"ל שנערכו ע"י ר' נתן. :חיי מוהר"ן ושבחי הר"ן צ"ל תחת שמו של רבי נתן, שכן הוא זה שחיבר אותם. :תיקון הכללי לדעתי אמור להיות ללא ייחוס למחבר, משום שזה פרקי תהילים שלא נהוג לייחסם למחבר כלשהו. :אשמח לשמוע גם דעות נוספות. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:54, 20 במרץ 2022 (IST) ::מסכים עם נחום. לילה טוב, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:36, 20 במרץ 2022 (IST) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> Join the Community Resilience and Sustainability Conversation Hour with Maggie Dennis</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/IRC office hours/Office hours 2022-03-24/Announcement|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/IRC office hours/Office hours 2022-03-24/Announcement|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:IRC office hours/Office hours 2022-03-24/Announcement}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' The [[m:Community Resilience and Sustainability|Community Resilience and Sustainability]] team at the Wikimedia Foundation is hosting a conversation hour led by its Vice President [[m:User:Mdennis (WMF)|Maggie Dennis]]. Topics within scope for this call include Movement Strategy, Board Governance, Trust and Safety, the Universal Code of Conduct, Community Development, and Human Rights. Come with your questions and feedback, and let's talk! You can also send us your questions in advance. The meeting will be on 24 March 2022 at 15:00 UTC ([https://zonestamp.toolforge.org/1648134035 check your local time]). You can [[m:IRC office hours/Office hours 2022-03-24|read details on Meta-wiki]].<section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 17:58, 21 במרץ 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Universal Code of Conduct Enforcement guidelines ratification voting is now closed</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Vote/Closing message|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Vote/Closing message|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Vote/Closing message}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Greetings, The ratification voting process for the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines|revised enforcement guidelines]] of the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]] (UCoC) came to a close on 21 March 2022. Over {{#expr:2300}} Wikimedians voted across different regions of our movement. Thank you to everyone who participated in this process! The scrutinizing group is now reviewing the vote for accuracy, so please allow up to two weeks for them to finish their work. The final results from the voting process will be announced [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Results|here]], along with the relevant statistics and a summary of comments as soon as they are available. Please check out [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voter information|the voter information page]] to learn about the next steps. You can comment on the project talk page [[m:Talk:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines|on Meta-wiki]] in any language. You may also contact the UCoC project team by email: ucocproject[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org Best regards, Movement Strategy and Governance<br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 22:11, 24 במרץ 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Leadership Development Working Group: Reminder to apply by 10 April 2022</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Participate/Announcement/Reminder|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Participate/Announcement/Reminder|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Leadership Development Working Group/Participate/Announcement/Reminder}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hello everyone, The Community Development team at the Wikimedia Foundation is supporting the creation of a global, community-driven [[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group|Leadership Development Working Group]]. The purpose of the working group is to advise leadership development work. Feedback was collected in February 2022 and a [[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Participate#5. Summary of Call for Feedback|summary of the feedback]] is on Meta-wiki. The application period to join the Working Group is now open and is closing soon on April 10, 2022. Please [[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Purpose and Structure#3. How is the working group formed and structured?|review the information about the working group]], share with community members who might be interested, and [[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Participate#1. How to participate|apply if you are interested]]. Thank you, From the Community Development team<br/><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:51, 28 במרץ 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == בוט מקורות == שלום לכולם! אני כרגע עובד על העלאה לוויקיטקסט של כמה ספרים של המהר"ל. כחלק מהעבודה שלי, רציתי לפתח כבר בוט שיערוך אוטומטית טקסטים מספריא או אתרים אחרים וימיר אותם לפורמט של ויקי. אז חלק מהדברים זה המרה של טקסט html לויקי, כמו הדגשות, ירידת שורה וכו', אבל יש גם שינויים יותר מהותיים כמו שינוי רווחים, המרת הערות שוליים ועוד. במסגרת הזאת רציתי גם שהבוט יקח מקורות שמובאים בסוגריים ויהפוך אותם לקישורים. הצלחתי לעשות את זה בבבלי ובפסוקי התנ"ך כך שהטקסט הבא: <source lang='python'> '''אפשרויות פסוקים: (קהלת ג ד) (משלי ד', א') (משלי מ"ד, א׳) (משלי קמ״ד ע"ב) (דברים, פרק קמד ע"א) (משלי פ' קמד, ע"א) (תהלים פקמ"ד פסוק א) (משלי ק"ד פס' א) (משלי ל"א, כ"ג-כ״ד) (משלי לא כג - כד) (משלי ד) (משלי, פרק קמד) (בראשית כ״ג:מ״ד) כנ"ל כשהסוגריים רק מהפרק: משלי (ד', א') משלי (מ"ד, א׳) משלי (קמ״ד ע"ב) יהושע (פרק קמד ע"א) משלי (פ' קמד, ע"א) תהלים (פרק קמ"ד פסוק א) משלי (ק"ד פס' א) משלי (ד) משלי (פרק קמד)''' </source> הופך לטקסט הזה: <source lang='python'> '''אפשרויות פסוקים: {{מ"מ|קהלת|ג|ד|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|משלי|ד|א|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|משלי|מד|א|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|משלי|קמד|עב|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|דברים|קמד|עא|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|משלי|קמד|עא|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|תהלים|קמד|א|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|משלי|קד|א|ק={{שם הדף}}}} {{הפניה לפסוקים|משלי|לא|כג|כד}} {{הפניה לפסוקים|משלי|לא|כג|כד}} {{מ"מ|משלי|ד|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|משלי|קמד|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|בראשית|כג|מד|ק={{שם הדף}}}} כנ"ל כשהסוגריים רק מהפרק: משלי {{מ"מ|משלי|ד|א|ק={{שם הדף}}}} משלי {{מ"מ|משלי|מד|א|ק={{שם הדף}}}} משלי {{מ"מ|משלי|קמד|עב|ק={{שם הדף}}}} יהושע {{מ"מ|יהושע|קמד|עא|ק={{שם הדף}}}} משלי {{מ"מ|משלי|קמד|עא|ק={{שם הדף}}}} תהלים {{מ"מ|תהלים|קמד|א|ק={{שם הדף}}}} משלי {{מ"מ|משלי|קד|א|ק={{שם הדף}}}} משלי {{מ"מ|משלי|ד|ק={{שם הדף}}}} משלי {{מ"מ|משלי|קמד|ק={{שם הדף}}}}''' </source> וכן בבבלי: <source lang='python'> '''אפשרויות בבלי: (ברכות ד', א') (בבלי ברכות מ"ד, א׳) (ברכות קמ״ד ע"ב) (קדושין, דף קמד ע"א) (ברכות ד' קמד, ע"א) (ב"ק דף קמ"ד עמוד א) (ברכות ק"ד עמוד א) (ברכות ד.) (ברכות, דף קמד:) כנ"ל כשהסוגריים רק מהדף: ברכות (ד', א') ברכות (מ"ד, א׳) ברכות (קמ״ד ע"ב) קדושין (דף קמד ע"א) ברכות (ד' קמד, ע"א) ב"ק (דף קמ"ד עמוד א) ברכות (ק"ד עמוד א) ברכות (ד.) ברכות (דף קמד:)''' </source> הופך ל: <source lang='python'> '''אפשרויות בבלי: {{הפניה-גמ|ברכות|ד|א|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|ברכות|מד|א|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|ברכות|קמד|ב|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|קדושין|קמד|א|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|ברכות|קמד|א|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|ב"ק|קמד|א|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|ברכות|קד|א|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|ברכות|ד|א|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|ברכות|קמד|ב|מסכת=כן}} כנ"ל כשהסוגריים רק מהדף: ברכות {{הפניה-גמ|ברכות|ד|א}} ברכות {{הפניה-גמ|ברכות|מד|א}} ברכות {{הפניה-גמ|ברכות|קמד|ב}} קדושין {{הפניה-גמ|קדושין|קמד|א}} ברכות {{הפניה-גמ|ברכות|קמד|א}} ב"ק {{הפניה-גמ|ב"ק|קמד|א}} ברכות {{הפניה-גמ|ברכות|קד|א}} ברכות {{הפניה-גמ|ברכות|ד|א}} ברכות {{הפניה-גמ|ברכות|קמד|ב}}''' </source> א. אשמח להערות על הבוט. אתם חושבים שצריך להשתמש בתבניות אחרות? האם יש סגנון נוסף של ציון למקור שלא שמתי אליו לב? ב. אם מישהו יוכל לכתוב לי פורמטים שונים של קישור למדרשים השונים, שכן המהר"ל מביא הרבה מאוד מדרשים. ג. בהמשך תישאל השאלה, האם להריץ את הבוט הזה גם על טקסטים שכבר נמצאים בוויקיטקסט? שבוע טוב ומבורך, [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ב' בניסן ה'תשפ"ב • 11:41, 3 באפריל 2022 (IDT) :רעיון מצויין לדעתי. תפעיל את הבוט על המהר"ל בשלב התחלתי, ותעבור על השינויים שעשה הבוט, ואם אין תקלות אני בעד להמשיך על כל הטקסט הקיים בוויקיטקסט. :רק אעיר שלענ"ד שמות הספרים צ"ל בכתיב מלא (ירמיהו ולא ירמיה, תהילים ולא תהלים, קידושין ולא קדושין וכו')..--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:51, 3 באפריל 2022 (IDT) זה נפלא! כמו שנחום אמר, כדאי לבדוק קודם את האיות של שמות הספרים והמסכתות בוויקיטקסט, כדי שלא יהיו קישורים שבורים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:40, 3 באפריל 2022 (IDT) :אתם צודקים, בכוונה השתמשתי בתבניות ולא בקישורים ישירים, שכן בתבניות יש אפשרות להוסיף שמות מקוצרים, ובדקתי אלו שמות כלולים בתבניות ורק אותם שמתי, אם יש שמות נוספים אפשר גם להכניס לתבנית אח"כ. יהיה קשה שהבוט יחליף כל "ב"ק" ל"בבא קמא" וכדו' בכל קיצור וקיצור, ולכן השארתי כל שם בתצורה הנוכחית שלו, וביחד עם התבנית הבעיה אמורה להפתר. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ב • 01:08, 4 באפריל 2022 (IDT) ::אגב, אני חושב שזה די עקבי באתר שמות מלאים, אבל תהלים הוא יוצא דופן בכך, על פי העובדות בשטח. עד לא מזמן אפילו לא היו דפי הפניה כמו [[תהילים א א]], עד שיצרתי אותם... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ב • 01:15, 4 באפריל 2022 (IDT) :::לדעתי, תהילים אמור להיות בכתיב מלא, בעוד שב'תהלים' חסר יהיו רק דפי הפנייה לתהילים המלא.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:05, 4 באפריל 2022 (IDT) ::::העליתי חלק מ[[נתיבות עולם]] (כי אני רוצה לעשות בהדרגה. בלחיצת כפתור אני יכול להעלות את כל השאר) ::::הקדמה, סוף נתיב העבודה, ונתיב גמילות חסדים. מוזמנים לעיין. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשפ"ב • 00:28, 8 באפריל 2022 (IDT) :::::נראה לעניות דעתי בסדר.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 03:18, 8 באפריל 2022 (IDT) :נראה מצוין, רק שים לב שבקישורים בלי סוגריים עלולות להיווצר באגים כמו מדרש רבה בראשית ([[בראשית א|א]]). במקרה כזה, החסרון של יצירת המוני הפניות שגויות עולה לדעתי על התועלת. --[[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ח' בניסן ה'תשפ"ב • 18:43, 8 באפריל 2022 (IDT) ::אני לא חושב שיש כמות גדולה של הפניה למדרש בצורה "מדרש רבה בראשית" אלא לרוב מפנים בצורה "בראשית רבה". אם יש לך דוגמאות נוספות אשמח, כי אפשר להוסיף אפשרויות כאלה כמקרים שבהם הבוט לא יקשר. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' בניסן ה'תשפ"ב • 01:24, 10 באפריל 2022 (IDT) ראה לדוגמה [[רש"י על דברים כב ה]], שם יש הפניה ל"נזיר פ"ח", והבוט יכול לחשוב שהכוונה לדף פח (במס' נזיר אין דף פח). [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 06:29, 11 באפריל 2022 (IDT) :אם אין עמוד (4 אפשרויות: א, ב, ., :) הבוט לא מחליף. אגב, לדעתי זה יבלבל יותר קורא אנושי. צריך לפתוח את ראשי התיבות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א בניסן ה'תשפ"ב • 20:36, 11 באפריל 2022 (IDT) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Results from the Universal Code of Conduct Enforcement guidelines ratification vote published</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Results/Announcement|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Results/Announcement|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Results/Announcement}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' The Trust and Safety Policy team published the results of the Universal Code of Conduct Enforcement guidelines ratification vote. The vote ended 21 March 2022. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Results|'''See the results and read more on Meta-wiki.''']]<br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 00:43, 8 באפריל 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == Movement Strategy and Governance News – Issue 6 == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <!--T:2--> <section begin="ucoc-newsletter"/> <div style = "line-height: 1.2"> <span style="font-size:200%;">'''Movement Strategy and Governance News'''</span><br> <span style="font-size:120%; color:#404040;">'''Issue 6, April 2022'''</span><span style="font-size:120%; float:right;">[[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6|'''Read the full newsletter''']]</span> ---- Welcome to the sixth issue of Movement Strategy and Governance News! This revamped newsletter distributes relevant news and events about the Movement Charter, Universal Code of Conduct, Movement Strategy Implementation grants, Board of trustees elections and other relevant MSG topics. This Newsletter will be distributed quarterly, while the more frequent Updates will also be delivered weekly. Please remember to subscribe [[Special:MyLanguage/Global message delivery/Targets/MSG Newsletter Subscription|here]] if you would like to receive future issues of this newsletter. </div><div style="margin-top:3px; padding:10px 10px 10px 20px; background:#fffff; border:2px solid #808080; border-radius:4px; font-size:100%;"> *'''Leadership Development -''' A Working Group is Forming! - The application to join the Leadership Development Working Group closed on April 10th, 2022, and up to 12 community members will be selected to participate in the working group. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6#A1|continue reading]]) *'''Universal Code of Conduct Ratification Results are out! -''' The global decision process on the enforcement of the UCoC via SecurePoll was held from 7 to 21 March. Over 2,300 eligible voters from at least 128 different home projects submitted their opinions and comments. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6#A2|continue reading]]) *'''Movement Discussions on Hubs -''' The Global Conversation event on Regional and Thematic Hubs was held on Saturday, March 12, and was attended by 84 diverse Wikimedians from across the movement. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6#A3|continue reading]]) *'''Movement Strategy Grants Remain Open! -''' Since the start of the year, six proposals with a total value of about $80,000 USD have been approved. Do you have a movement strategy project idea? Reachout to us! ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6#A4|continue reading]]) *'''The Movement Charter Drafting Committee is All Set! -''' The Committee of fifteen members which was elected in October 2021, has agreed on the essential values and methods for its work, and has started to create the outline of the Movement Charter draft. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6#A5|continue reading]]) *'''Introducing Movement Strategy Weekly -''' Contribute and Subscribe! - The MSG team have just launched the updates portal, which is connected to the various Movement Strategy pages on Meta-wiki. Subscriber to get up-to-date news about the various ongoing projects. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6#A6|continue reading]]) *'''Diff Blogs -''' Check out the most recent publications about the UCoC on Wikimedia Diff. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6#A7|continue reading]]) </div><section end="ucoc-newsletter"/></div> --[[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]]) 00:27, 12 באפריל 2022 (IDT) == הרשאות מפעיל מערכת עבור [[משתמש:Shahar9261]] == אני מציע לתת לשחר הרשאות מפעיל כדי שיוכל להעביר דפים ולמחוק דפים. שחר מאוד פעיל במסגרת פרויקט ספר החוקים הפתוח ואלו הרשאות שחסרות לו. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 18:06, 13 באפריל 2022 (IDT) :צריך להציע בדף [[ויקיטקסט:בקשות לסמכות מפעיל מערכת]]... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג בניסן ה'תשפ"ב • 18:54, 13 באפריל 2022 (IDT) ::זה הוצע שם לפני כחודש ואף אחד מאיתנו לא שם לב. {{א|Fuzzy}}, בפעם הבאה כדאי שתודיע מיד במזנון וגם תתייג אחדים מאיתנו כדי שנשים לב. {{א|Neriah}}, {{א|Roxette5}}, {{א|Shalomori123}}, וגם שחר עצמו מוזמנים להשתתף שם בדיון ולהצביע, וגם לתייג משתמשים פעילים אחרים ששכחתי שישתתפו גם הם בדיון ובהצבעה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:51, 13 באפריל 2022 (IDT) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Join the Wikimedia Foundation Annual Plan conversations with Maryana Iskander</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2022-2023/Conversations/Announcement|''You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.'']] :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2022-2023/Conversations/Announcement|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation Annual Plan/2022-2023/Conversations/Announcement}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hello, The [[m:Special:MyLanguage/Movement Communications|Movement Communications]] and [[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance|Movement Strategy and Governance]] teams invite you to discuss the '''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2022-2023/draft|2022-23 Wikimedia Foundation Annual Plan]]''', a plan of record for the Wikimedia Foundation's work. These conversations continue [[m:User:MIskander-WMF|Maryana Iskander]]'s [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Chief Executive Officer/Maryana’s Listening Tour|Wikimedia Foundation Chief Executive Officer listening tour]]. The conversations are about these questions: * The [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia 2030|2030 Wikimedia Movement Strategy]] sets a direction toward "knowledge as a service" and "knowledge equity". The Wikimedia Foundation wants to plan according to these two goals. How do you think the Wikimedia Foundation should apply them to our work? * The Wikimedia Foundation continues to explore better ways of working at a regional level. We have increased our regional focus in areas like grants, new features, and community conversations. What is working well? How can we improve? * Anyone can contribute to the Movement Strategy process. Let's collect your activities, ideas, requests, and lessons learned. How can the Wikimedia Foundation better support the volunteers and affiliates working in Movement Strategy activities? You can find [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2022-2023/draft/Your Input|'''the schedule of calls on Meta-wiki''']]. The information will be available in multiple languages. Each call will be open to anyone to attend. Live interpretation will be available in some calls. Best regards,<br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 14:58, 18 באפריל 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Next steps: Universal Code of Conduct (UCoC) and UCoC Enforcement Guidelines</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Board noticeboard/April 2022 - Board of Trustees on Next steps: Universal Code of Conduct (UCoC) and UCoC Enforcement Guidelines|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation Board noticeboard/April 2022 - Board of Trustees on Next steps: Universal Code of Conduct (UCoC) and UCoC Enforcement Guidelines}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' The Community Affairs Committee of the Wikimedia Foundation Board of Trustees would like to thank everyone who participated in the recently concluded community vote on the Enforcement Guidelines for the Universal Code of Conduct (UCoC). The volunteer scrutinizing group has completed the review of the accuracy of the vote and has reported the total number of votes received as 2,283. Out of the 2,283 votes received, a total of 1,338 (58.6%) community members voted for the enforcement guidelines, and a total of 945 (41.4%) community members voted against it. In addition, 658 participants left comments with 77% of the comments written in English. We recognize and appreciate the passion and commitment that community members have demonstrated in creating a safe and welcoming culture that stops hostile and toxic behavior, supports people targeted by such behavior, and encourages good faith people to be productive on the Wikimedia projects. Even at this incomplete stage, this is evident in the comments received. While the Enforcement Guidelines did reach a threshold of support necessary for the Board to review, we encouraged voters, regardless of which way they were voting, to provide feedback on the elements of the enforcement guidelines that they felt needed to be changed or fixed, as well as why, in case it seemed advisable to launch a further round of edits that would address community concerns. Foundation staff who have been reviewing comments have advised us of some of the emerging themes, and as a result we have decided as Community Affairs Committee to ask the Foundation to reconvene the drafting committee and to undertake another community engagement to refine the enforcement guidelines based on the community feedback received from the recently concluded vote. For clarity, this feedback has been clustered into 4 sections as follows: # To identify the type, purpose, and applicability of the training; # To simplify the language for easier translation and comprehension by non-experts; # To explore the concept of affirmation, including its pros and cons; # To review the conflicting roles of privacy/victim protection and right to be heard. Other issues may emerge during conversations, and particularly as the draft Enforcement Guidelines evolve, but we see these as the primary areas of concern for voters and are asking staff to facilitate review of these issues. After further engagement, the Foundation should re-run the community vote to evaluate the revamped Enforcement Outline to see if the new document is then ready for its official ratification. Further, we are aware of the concerns with the note 3.1 in the Universal Code of Conduct Policy. We are directing the Foundation to facilitate a review of this language to ensure that the Policy meets its intended purposes of supporting a safe and inclusive community, without waiting for the planned review of the entire Policy at the end of year. Again, we thank all who participated, thinking about these critical and difficult challenges and contributing to better approaches across the movement to working together well. Best, Rosie Rosie Stephenson-Goodknight (she/her)<br /> Acting Chair, Community Affairs Committee <br /> Wikimedia Foundation Board of Trustees<br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 23:07, 19 באפריל 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == OCR בעברית == האם יש למשהו המלצה לתוכנת OCR טובה בעברית בחינם למחשב? רצוי כזאת שתומכת בכתב רש"י --[[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • י"ט בניסן ה'תשפ"ב • 11:39, 20 באפריל 2022 (IDT) :אני לא מכיר. אני משתמש בתוכנה מאוד טובה, שתומכת גם בכתב רש"י, אבל היא מאוד יקרה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:44, 20 באפריל 2022 (IDT) ::ראה [[#זיהוי אופטי של כתב רש"י עם Tesseract‎]].. חינמי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ט בניסן ה'תשפ"ב • 12:00, 20 באפריל 2022 (IDT) ::: תבדוק את journaliststudio.google.com/pinpoint – דורש רישום אבל חינם. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 21:47, 6 ביולי 2022 (IDT) ::::תודה רבה! אבדוק... אגב, גיליתי גם של-[https://lens.google.com Google Lens] יש OCR מצויין בעברית, אם כי הם דורשים להעלות תמונה-תמונה באופן ידני, מה שהופך את כל העניין למעט מסורבל. אבל אולי pinpoint יפתור את זה. [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ט' בתמוז ה'תשפ"ב • 20:46, 7 ביולי 2022 (IDT) : האם בדקת אם ה-OCR עבור כתב רש"י עובד? ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 17:52, 10 ביולי 2022 (IDT) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">2022 Board of Trustees Call for Candidates</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Call for Candidates/Short|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Call for Candidates/Short|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Call for Candidates/Short}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' The Board of Trustees seeks candidates for the 2022 Board of Trustees election. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2022/Announcement/Call_for_Candidates|'''Read more on Meta-wiki.''']] The [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022|2022 Board of Trustees election]] is here! Please consider submitting your candidacy to serve on the Board of Trustees. The Wikimedia Foundation Board of Trustees oversees the Wikimedia Foundation's operations. Community-and-affiliate selected trustees and Board-appointed trustees make up the Board of Trustees. Each trustee serves a three year term. The Wikimedia community has the opportunity to vote for community-and-affiliate selected trustees. The Wikimedia community will vote to fill two seats on the Board in 2022. This is an opportunity to improve the representation, diversity, and expertise of the Board as a team. Who are potential candidates? Are you a potential candidate? Find out more on the [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Apply to be a Candidate|Apply to be a Candidate page]]. Thank you for your support, Movement Strategy and Governance on behalf of the Elections Committee and the Board of Trustees<br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:00, 25 באפריל 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == בואו נדבר על שיפורי תצוגת מחשב == [[File:New table of contents shown on English wikipedia.png|thumb]] ''[[mw:Reading/Web/Desktop Improvements/Updates/Talk to Web/29-04-2022/he]]'' שלום! שמתם לב שבחלק מאתרי ויקי הופיע [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop_Improvements|ממשק חדש בתצוגת מחשב]]? מסוקרנים לגבי הצעדים הבאים? יש לכם אולי שאלות או רעיונות על העיצוב או הנושאים הטכניים? הצטרפו לפגישת אונליין עם הצוות העובד על שיפורי תצוגת מחשב! היא תתקיים '''ב-29 אפריל 2022 ב-[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20220429T1300 13:00 UTC]‏ (16:00 שעון ישראל), ב-[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20220429T1800 18:00 UTC]‏ (21:00 שעון ישראל).''' בזום. '''[https://wikimedia.zoom.us/j/88045453898 לחצו להצטרף]'''. מספר הפגישה בזום: 88045453898 [https://wikimedia.zoom.us/u/kcOMICmyyA חייגו לפי מיקומכם] '''סדר יום''' * עדכון על פיתוח בזמן האחרון * שאלות ותשובות, דיון '''פורמט''' הפגישה לא תוקלט ולא תשודר. רשומות ייעשו ב-[https://docs.google.com/document/d/1G4tfss-JBVxyZMxGlOj5MCBhOO-0sLekquFoa2XiQb8/edit# קובץ גוגל דוקס]. [[mw:User:OVasileva_(WMF)|אולגה וסילבה]] (ראש הצוות) תנחה את הפגישה. חלק המצגת ייעשה באנגלית. אנחנו נענה על השאלות שיישאלו באנגלית, צרפתית, פולנית וספרדית. אם אתם מעוניינים לשאול מראש, תוסיפו את שאלותיכם ב[[mw:Talk:Reading/Web/Desktop_Improvements|דף השיחה]] או שלחו אותן לכתובת sgrabarczuk@wikimedia.org. בפגישה זו חלות הן [[foundation:Friendly_space_policy|מדיניות מרחב ידידותי]] והן [[mw:Special:MyLanguage/Code_of_Conduct|קוד ההתנהגות]] עבור מרחבים טכניים של ויקימדיה. זום אינו כפוף ל[[foundation:Privacy_policy|מדיניות הפרטיות של WMF]]. מקווים לראות אתכם! [[user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]] - [[user talk:SGrabarczuk (WMF)|שיחה]] 19:15, 27 באפריל 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGrabarczuk (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGrabarczuk_(WMF)/sandbox/MM/Other_TOP20/he&oldid=22381337 --> == Coming soon: Improvements for templates == <div class="plainlinks mw-content-rtl" lang="he" dir="rtl"> [[File:Overview of changes in the VisualEditor template dialog by WMDE Technical Wishes.webm|thumb|שינויים יסודיים בתיבת הדו־שיח של התבניות (דוגמה מוויקי שנכתב משמאל לימין).]] שלום, עוד שינויים בתבניות מגיעים לוויקי שלכם בקרוב: [[mw:Special:MyLanguage/Help:VisualEditor/User guide#Editing templates|'''תיבת הדו-שיח של התבניות''' בעורך החזותי]] וב[[mw:Special:MyLanguage/2017 wikitext editor|עורך קוד הוויקי מגרסת 2017]] (גרסת בטא) '''ישופר משמעותית''': זה יעזור למשתמשים להבין למה התבנית מצפה, איך להתמצא בתבנית, ואיך להוסיף פרמטרים. ([[metawiki:WMDE Technical Wishes/VisualEditor template dialog improvements|עמוד המיזם]]) ההתקנה מתוכננת ל־10 במאי. זהו השיפור האחרון בשורת השיפורים המתמקדים בנושא "[[m:WMDE Technical Wishes/Templates|תבניות]]" מצוות [[m:WMDE Technical Wishes|המשאלות הטכניות של WMDE]]. נשמח [[metawiki:Talk:WMDE Technical Wishes/VisualEditor template dialog improvements|לשמוע משוב]]! </div> [[m:User:Johanna Strodt (WMDE)|Johanna Strodt (WMDE)]] 13:57, 29 באפריל 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johanna Strodt (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=WMDE_Technical_Wishes/Technical_Wishes_News_list_all_village_pumps&oldid=23222047 --> <div dir="ltr"> @[[User:Johanna Strodt (WMDE)]], Regarding your message in our מזנון (village pump or scriptorum) at he.ws, what does דויח mean?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:49, 29 באפריל 2022 (IDT) :@[[משתמש:Nahum|Nahum]]. Thanks for your question. I would have to ask my colleague who translated that message. If it helps, this is the English text: "The template dialog in VisualEditor and in the 2017 Wikitext Editor (beta) will be improved fundamentally: This should help users understand better what the template expects, how to navigate the template, and how to add parameters." -- Best, 14:54, 29 באפריל 2022 (IDT) [[משתמש:Johanna Strodt (WMDE)|Johanna Strodt (WMDE)]] ([[שיחת משתמש:Johanna Strodt (WMDE)|שיחה]]) 14:54, 29 באפריל 2022 (IDT) @[[User:Johanna Strodt (WMDE)]], Thank you! It's a typo. Should be: דו-שיח. Have a nice weekend!--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:18, 29 באפריל 2022 (IDT) :{{ping|Nahum}} Thanks a lot! Wishing you a good week! -- [[משתמש:Johanna Strodt (WMDE)|Johanna Strodt (WMDE)]] ([[שיחת משתמש:Johanna Strodt (WMDE)|שיחה]]) 10:45, 2 במאי 2022 (IDT) </div> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Editing news 2022 #1</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="message"/><i>[[metawiki:VisualEditor/Newsletter/2022/April|Read this in another language]] • [[m:VisualEditor/Newsletter|Subscription list for this multilingual newsletter]]</i> [[File:Junior Contributor New Topic Tool Completion Rate.png|thumb|New editors were more successful with this new tool.]] The [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools#New discussion tool|New topic tool]] helps editors create new ==Sections== on discussion pages. New editors are more successful with this new tool. You can [[mw:Talk pages project/New topic#21 April 2022|read the report]]. Soon, the Editing team will offer this to all editors at the 20 Wikipedias that participated in the test. You will be able to turn it off at [[Special:Preferences#mw-prefsection-editing-discussion]].<section end="message"/> </div> [[User:Whatamidoing (WMF)|Whatamidoing (WMF)]] 21:56, 2 במאי 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/VisualEditor/Newsletter/Wikis_with_VE&oldid=22019984 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Wikimedia Foundation Board of Trustees election 2022 - Call for Election Volunteers</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Election Volunteers/2022/Call for Election Volunteers|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Election Volunteers/2022/Call for Election Volunteers|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Movement Strategy and Governance/Election Volunteers/2022/Call for Election Volunteers}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' The Movement Strategy and Governance team is looking for community members to serve as election volunteers in the upcoming Board of Trustees election. The idea of the Election Volunteer Program came up during the 2021 Wikimedia Board of Trustees Election. This program turned out to be successful. With the help of Election Volunteers we were able to increase outreach and participation in the election by 1,753 voters over 2017. Overall turnout was 10.13%, 1.1 percentage points more, and 214 wikis were represented in the election. There were a total of 74 wikis that did not participate in 2017 that produced voters in the 2021 election. Can you help increase the participation even more? Election volunteers will help in the following areas: * Translate short messages and announce the ongoing election process in community channels * Optional: Monitor community channels for community comments and questions Volunteers should: * Maintain the friendly space policy during conversations and events * Present the guidelines and voting information to the community in a neutral manner Do you want to be an election volunteer and ensure your community is represented in the vote? Sign up [[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Election Volunteers/About|here]] to receive updates. You can use the [[m:Special:MyLanguage/Talk:Movement Strategy and Governance/Election Volunteers/About|talk page]] for questions about translation.<br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 11:03, 10 במאי 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == מיזם תא שמע == [[משתמש:הלךהולךילך]] מבקש להוסיף קישורים למיזם שלו, הקרוי "תא שמע", באמצעות תבניות הכותרת, בדפי הפסוקים של המקרא ובדפי העמודים של התלמוד הבבלי, כפי שהדבר נעשה עם מיזמים דומים בעבר. אבקש ממנו בזאת להציג את המיזם קצת יותר בפירוט ולתת לו קישור כאן בהמשך. הכניסה והשימוש במיזם הם חינם, לאחר הליך רישום קצר ופשוט. לאחר מכן, אבקש גם את התייחסותה של שאר הקהילה לרעיון (אני אישית נוטה לתמוך, בהתחשב בתקדימים). בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:32, 11 במאי 2022 (IDT) :תודה רבה. אכן ב"ה אתר [https://tashma.jewishoffice.co.il/ תא שמע המקווון] עלה לאוויר, ונשמח לקשר לעמודים הרלוונטים מהתנ"ך והתלמוד, ואם קיים בספרי בסיס נוספים, לדוגמא משנה רמב"ם ושו"ע. ישנם מגוון כלים, ופרשנויות רבות. אתם מוזמנים כמובן לראות ולהתרשם. התבנית כבר מוכנה :) --[[משתמש:הלךהולךילך|הלךהולךילך]] ([[שיחת משתמש:הלךהולךילך|שיחה]]) 17:46, 11 במאי 2022 (IDT) ::מתוך סקירה שטחית של הדף הראשי נראה על פניו שמדובר על מאגר מידע בתשלום. הווה אומר לא חינמי. לאור כך, אינני רואה לנכון לדמות אותו אל שאר המיזמים שהצגנו באתר עד כה...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:44, 11 במאי 2022 (IDT) :::לעת עתה האתר פתוח בחינם. גרסת הדסקטופ בתשלום. איני יודע מה צופן העתיד, אך תמיד יהיה ניתן להסיר את התבנית, לא? --[[משתמש:הלךהולךילך|הלךהולךילך]] ([[שיחת משתמש:הלךהולךילך|שיחה]]) 23:54, 11 במאי 2022 (IDT) ::::[[משתמש:Roxette5]] מה דעתך?--{{שכח לחתום|הלךהולךילך}} ::::מכיוון שתיוגים לא עובדים בלי חתימה, מתייג את {{א|Roxette5}} שוב. כמובן שגם משתמשים אחרים מומנים לחוות דעתם. {{א|Dovi}}, מה דעתך?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:32, 15 במאי 2022 (IDT) אני מקבל שם "שגיאה אין לך הרשאת קריאה לספר זה", או "כניסה לחשבון שלך". כלומר אי אפשר לראות שום תוכן משמעותי בקישור ישיר. אז לא נראה לי שיש סיבה לקשר לשם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:56, 15 במאי 2022 (IDT) :::בלאו הכי הדפים כבר נהיו ״צפופים״ מדאי בקישורים לאתרים אחרים… אין לי דיעה חד משמעית…מעוניין לשמוע דעתם של אחרים…[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:02, 15 במאי 2022 (IDT) ::::בנוגע לצפיה בדפים, לאחר ההרשמה הדפיס יפתחו בקישור ישיר... בנוגע לצפיפות, אולי כדאי לעשות כמו ב[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91/%D7%90 אוצר הספרים] בתצורה של איקונים, ואולי גם בסרגל צידי וכדו'. --[[משתמש:הלךהולךילך|הלךהולךילך]] ([[שיחת משתמש:הלךהולךילך|שיחה]]) 21:23, 15 במאי 2022 (IDT) :[[משתמש:Roxette5]] [[משתמש:Dovi]] [[משתמש:Nahum]] ? --[[משתמש:הלךהולךילך|הלךהולךילך]] ([[שיחת משתמש:הלךהולךילך|שיחה]]) 12:26, 25 במאי 2022 (IDT) ::{{א|הלךהולךילך}}, לאור ההסתייגויות שהשמיעו שני קודמיי נראה שניאלץ לסרב, לצערי, אלא אם כן הם ישנו את דעתם ויתמכו. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:32, 25 במאי 2022 (IDT) :::אני מאוד רוצה לראות בהצלחתו הן של "אופיס יהודי" והן של המיזם "תא שמע". עם זאת, בשלב הזה, לאור הצורך בהרשמה, אינני רואה באמת ערך מוסף לקשר אליו בכל דף ודף שלנו (מקרא, גמרא, הלכה, וכולי). אולם, ייתכן שכדאי לנו לקיים בעמוד הראשי עוד "מדור" של "מאגרי מידע מקוונים" - בו אפשר להציג את כלל המאגרי מידע המקוונים כגון סאפריה, שיתופתא, עלהתורה, בן יהודה, וכולי וכולי. בכגון זה אין לי התנגדות גם להוסיף קישור אל אתר "תא שמע". אבל בכל דף ודף - לא רואה טעם לעשות זאת. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:13, 25 במאי 2022 (IDT) ::: חושב שלא צריכים להיות קישורים מויקיטקסט לאתרים שאינם פתוחים וחינמים. בוודאי שלא שייך מכל דף או פסוק. אחרי הכל המטרה העיקרית של מיזמי ויקימדיה היא לעודד הפצת טקסט ברישוי חופשי שיהיה נגיש לכל. ואגב העניין, הנה עוד אתר ללימוד יהדות שנראה חשוב. https://alhatorah.org/. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 23:28, 25 במאי 2022 (IDT) ::::אכן אתר חשוב ונוח, ויש כבר קישורים לשם. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] ([[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]]) 20:48, 6 ביוני 2022 (IDT) == ייבוא תבניות ויקינתונים מויקיפדיה == שלום חברים. ביממה האחרונה ייבאתי ושדרגתי מויקיפדיה כמה יחידות ותבניות, בכדי ליצור תשתית לייבא בקלות מויקיפדיה תבניות ויקינתונים. בינתיים ייבאתי לכאן את התבנית {{{סופר}}} {{{אישיות רבנית}}} ו{{{מנהיג}}} ושתלתי אותם בכמה ערכים לבדיקה. ([[מחבר:אברהם יצחק הכהן קוק]], [[מחבר:רמב"ם]], [[מחבר:פיודור דוסטויבסקי]], [[מחבר:יצחק רבין]]). מה שנחמד הוא שכרגע התבניות ריקות, ואת כל המידע שהן מציגות הן שואבות מויקינתונים. אשמח להערות והארות. --[[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 17:28, 12 במאי 2022 (IDT) :אצל דוסטוייבסקי, יש בסוף התבנית הודעת שגיאה ("תו פיסוק בלתי מזוהה"). נא לטפל.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:16, 12 במאי 2022 (IDT) :: כן ראיתי. מדובר בכתובת אינטרנט רוסית שמעוררת את הבעיה. אולי למישהו יש רעיון מה הבעיה? [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 19:29, 12 במאי 2022 (IDT) :: הבעיה תוקנה. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 20:37, 14 במאי 2022 (IDT) :::נראה ממש מוצלח! הרבה זמן חיכיתי שיבוא מישהו שמבין בזה וייבא את מה שצריך כדי להשתמש בוויקינתונים! :::בעניין ההארות, אולי כדאי לבטל את הקישורים לתאריכים כי אין לנו דפים כאלה. אם יש דרך להמיר לתאריך עברי זה הכי טוב, כי כאלה יש לנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד באייר ה'תשפ"ב • 23:21, 14 במאי 2022 (IDT) ::::עוד דבר, יכול להיות טוב להוסיף את התבנית בתוך {{תב|דמות בחזל}}. אתה יודע אם יש אפשרות שבמצבים כמו [[:קט:רב פפא]] שיש מידע בוויקינתונים - התבנית תופיע, ובמצבים כמו [[:קט:רב אשי]] או [[:קט:הורדוס]] - לא תופיע ההודעה שאין מידע בוויקינתונים? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד באייר ה'תשפ"ב • 00:18, 15 במאי 2022 (IDT) :::::1. אם רוצים להשתמש בתבנית בערכי דמויות בחז"ל, או בכלל בכל הדמויות, יש כמה דרכים לעשות זאת. אך בינתיים התבניות {{תב|סופר}} ו{{תב|אישיות רבנית}} הן ניסוייות, בכדי להדגים את הפוטנציאל שלהן, עד שיחליטו כאן מה רוצים לעשות איתם. :::::2. הנתונים בתבניות יכולות גם להשאב מויקינתונים ואפשר גם למלא אותם בערך ידנית כמו כל תבנית. כשאין נתונים בויקינתונים בערך מסויים תתקבל למשל ההודעה: "תבנית {{אישיות רבנית}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים." והפתרון יהיה או להזין נתונים בתבנית בערך, או להזין נתונים בויקינתונים או למחוק את התבנית מהערך. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 00:49, 15 במאי 2022 (IDT) ::::::1. אני חושב שאתה צריך (אם אתה רוצה) להחליט. ככה זה עובד כאן, כל אחד שבא תורם את חלקו, ופחות יש דיונים והחלטות משותפות. יש פה הרבה התייעצויות אבל בסוף מי שיוזם הוא המחליט. ::::::2. אני שואל אם יש לך דרך אוטומטית לעשות את זה, שאם יש נתונים הם יוצגו, ואם לא - לא יופיע כלום? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו באייר ה'תשפ"ב • 00:19, 16 במאי 2022 (IDT) :::::::: 2. עניתי לך כבר. תשובה קצרה. לא. אם הדבר נצרך יהיה צריך לבדוק. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 00:30, 16 במאי 2022 (IDT) ::::::1. אני תומך בשימוש בתבנית המצויינת הזאת, וחוזר כאן על הצעתי בדף [[שתב:דף של מחבר]], שהתבנית {{תב|דף של מחבר}} תשמש עבור קטגוריות למחברים, בדומה לתבנית {{תב|דמות בחזל}}, ולדפי המחבר נשתמש בתבניות בסגנון {{תב|סופר}} וכד'. [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • י"ח באייר ה'תשפ"ב • 14:16, 19 במאי 2022 (IDT) עד כה ייבאתי לכאן את התבניות הבאות, ולצידם מימושים לדוגמה: * [[תבנית:סופר]] ([[מחבר:פיודור דוסטויבסקי]]) *[[תבנית:אישיות רבנית]] ([[מחבר:אברהם יצחק הכהן קוק]], [[מחבר:רמב"ם]]), *ו[[תבנית:מנהיג]] ([[מחבר:יצחק רבין]]). [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 00:34, 20 במאי 2022 (IDT) :נראה טוב.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 06:50, 20 במאי 2022 (IDT) :: הוספתי לתבנית "סופר", מצב זכויות יוצרים. שואב אוטומטית מויקינתונים את הסטטוס של זכויות יוצרים. אם יש עוד פרמטרים שרוצים להוסיף לתבניות, או שינויים כלשהם, אז כאן המקום. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 14:53, 20 במאי 2022 (IDT) == Poll regarding Third Wikisource Triage meeting == Hello fellow Wikisource enthusiasts! We will be organizing the third [[:m:Wikisource Triage meetings|Wikisource Triage meeting]] in the last week of May and we need your help to decide on a time and date that works best for the most number of people. Kindly share your availabilities at the wudele link below by 20th May 2022: https://wudele.toolforge.org/ctQEP3He1XCNullZ Meanwhile, feel free to check out [[:m:Wikisource Triage meetings|the page on Meta-wiki]] and suggest topics for the agenda. Regards [[:m:User:SWilson (WMF)|Sam Wilson (WMF)]] and [[:m:User:SGill (WMF)|Satdeep Gill (WMF)]] <small>Sent via [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 06:38, 14 במאי 2022 (IDT)</small> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGill (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGill_(WMF)/lists/WS_VPs&oldid=23283908 --> == "האלה ענת" של קאסוטו == שלום חברים. זכויות היוצרים על כתביו של משה דוד קאסוטו פגו, וכתביו שוחררו לא מכבר לרשות הציבור. יש ספר אחד מעניין שלו בשם "האלה ענת" שבו הוא מנתח את השירה האוגרתית וקרבתה לספרות התנ"ך. [https://benyehuda.org/read/31020 הטקסט במלואו נמצא בפרויקט בן יהודה]. האם יש מישהו שמוכן להרתם לייבא אותו לכאן? יש כמה נימוקים. אחד מהם שבפרויקט בן יהודה לא מסומנים בספר, העמודים של המהדורה המודפסת, וכאשר רוצים לתת מהם מקור, הדבר לא אפשרי. השני שאי אפשר לתת קישור מדוייק לדף או קטע אלא קישור גלובלי לכל הספר. הוא גם סגור לעריכה או עיצוב. בתודה מראש. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 15:31, 20 במאי 2022 (IDT) :אני לא מכיר את הספר, כך שלא אוכל לדאוג לחלוקה לעמודים, אבל אני מוכן בשמחה לדאוג ליצור אותו מתישהו בדף [[האלה ענת: שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות|האלה ענת/כל הספר]], ואז תוכל לפצל אותו לדפי משנה לפי עמודים או לסמן את מיקומי העמודים על ידי כותרות - מה שנראה לך. בזמנו יצרתי [[משתמש:I'm the cookie monster/PBYtoWiki.py|סקריפט פייתון להמיר את הקבצים של פב"י לפורמט ויקי]] עבור הספר [[חיי שנים עשר הקיסרים]], אצטרך להוסיף לו המרות של טבלאות, שקיימים בספר. :אני רואה שיש בספר הרבה תמונות, מה דינם מבחינת זכויות יוצרים? אפשר פשוט להעתיק אותם מפב"י? כנראה לא אוכל לדאוג להעלות את כולם לוויקישיתוף ולשלב אותם במקום המתאים בטקסט. לטיפולך... [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • כ"א באייר ה'תשפ"ב • 22:13, 21 במאי 2022 (IDT) :: תודה רבה קוקי מונסטר. אשמח לכל עזרה. ואחר כך אמשיך במה שאוכל. לגבי תמונות אין כל בעיה. זכויות יוצרים בישראל של תמונות לפני 2008, הם 50 שנה מיום פרסום היצירה, ומ-2008 הם כמו טקסט. 70 שנים ממות היוצר (ובכל מקרה אין דבר שזכויות יוצרים שלו ארוכים יותר מטקסט), בנוסף, אתר בן יהודה לא היה מפר זכויות יוצרים בפרסומים שלו. כך שלא אמורה להיות כל בעיה. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 22:26, 21 במאי 2022 (IDT) == Invitation to join the third Wikisource Triage meeting (28th May 2022) == Hello fellow Wikisource enthusiasts! We are the hosting the [[:m:Wikisource Triage meetings|Wikisource Triage meeting]] on '''28th May 2022 at 11 AM UTC / 4:30 PM IST''' ([https://zonestamp.toolforge.org/1653735600 check your local time]) according to the [https://wudele.toolforge.org/ctQEP3He1XCNullZ wudele poll]. We will be welcoming some developers who contributed to Wikisource related tasks during the recently concluded [[:m:Indic Hackathon 2022|Indic Hackathon]]. As always, you don't have to be a developer to participate in these meetings but the focus of these meetings is to improve the Wikisource infrastructure. If you are interested in joining the meeting, kindly leave a message on '''sgill@wikimedia.org''' and we will add you to the calendar invite. Meanwhile, feel free to check out [[:m:Wikisource Triage meetings|the page on Meta-wiki]] and suggest any other topics for the agenda. Regards [[:m:User:SWilson (WMF)|Sam Wilson (WMF)]] and [[:m:User:SGill (WMF)|Satdeep Gill (WMF)]] <small> Sent using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 06:39, 23 במאי 2022 (IDT) </small> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGill (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGill_(WMF)/lists/WS_VPs&oldid=23314792 --> == Report on Voter Feedback from Universal Code of Conduct (UCoC) Enforcement Guidelines Ratification == Hello all, The Universal Code of Conduct (UCoC) project team has completed the analysis of the feedback accompanying the ratification vote on the Universal Code of Conduct Enforcement Guidelines. Following the completion of the UCoC Enforcement Guidelines Draft in 2022, the guidelines were voted on by the Wikimedian community. Voters cast votes from 137 communities, with the top 9 communities being: English, German, French, Russian, Polish, Spanish, Chinese, Japanese, Italian Wikipedias, and Meta-wiki. Those voting had the opportunity to provide comments on the contents of the Draft document. 658 participants left comments. 77% of the comments are written in English. Voters wrote comments in 24 languages with the largest numbers in English (508), German (34), Japanese (28), French (25), and Russian (12). A report will be sent to the Revision Drafting Committee who will refine the enforcement guidelines based on the community feedback received from the recently concluded vote. A public version of the report is published on [https://meta.wikimedia.org/wiki/Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines/Voting/Results#Summary Meta-wiki here]. The report is available in translated versions on meta-wiki. Please help translate to your language Again, we thank all who participated in the vote and discussions. We invite everyone to contribute during the next community discussions. More information about the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines can be found on [https://meta.wikimedia.org/wiki/Universal_Code_of_Conduct/Project Meta-wiki]. On behalf of the Universal Code of Conduct project team --[[User:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[User talk:Mervat (WMF)|discuss]] • [[Special:Contributions/Mervat (WMF)|contribs]]) 21:39, 23 May 2022 (UTC) ===ממיר קבצי טקסט=== [[משתמש:Tomsky2015|Tomsky2015]] ניסה לייבא לכאן בעקבות בקשתי באמצעות סקריפט שכתב את "האלה ענת" של פרופ' משה דוד קאסוטו מפרויקט בן יהודה והדבר התגלה כמשימה בעייתית ומייגעת, בשל המורכבות של הטקסט שכלל טבלאות, סימנים לא קונבנציונאלים ועוד. לא מבין איך אין סקריפט מובנה שממיר טקסט ובמיוחד HTML לקוד ויקי, כך שיהיה אפשר להמיר בבת אחת מסמך שלם לקוד ויקי (עם כל התגים הנחוצים: טבלאות, הערות שוליים, קישורים חיצוניים וכדומה) ולייבא בקלות לויקיטקסט ספרים ברישוי פתוח שנמצאים באינטרנט. הדבר נצרך בעיקר למיזמי ויקיטקסט אבל לא רק להם. לא סביר שעד היום אין תוספת רשמית שעובדת באופן מלא וחלק (יש ספריה רשמית בויקימדיה שאיננה עדכנית), ובמקום יש מלא ממירים ספורדיים שעובדים באופן חלקי כזה ואחר. כמעט לכל תוכנה שמכבדת את עצמה יש אפשרות ייבוא וייצוא עם המרות בין פורמטים שונים, ואין סיבה שבמיזם ענק כמו ויקימדיה הדבר לא ימומש. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 16:19, 26 במאי 2022 (IDT) :[[משתמש:Effib|אפי ב.]] אולי כי זה מיזם התנדבותי ואנשים פחות מבינים בהכל. גם בדף זה יש קטגוריה כמו דפים שכותרת התצוגה שלהם אינה מופעלת ושגיאות פרמטריות מחוץ למרחב הערכים. מקווה שתקבלי סיוע מהיר, --[[משתמש:Tomsky2015|Tomsky2015]] ([[שיחת משתמש:Tomsky2015|שיחה]]) 16:29, 26 במאי 2022 (IDT) :: [[משתמש:Tomsky2015|Tomsky2015]] הטענה שלי (אני גבר 🙂) איננה למתנדבים במיזם כאן שעושים כמיטב יכולתם אלא לקרן ויקימדיה העולמית שיש לה תקציב שנתי של 150 מיליון דולר ומעסיקה כ-500 עובדים, וקרן ויקימדיה ישראל שתקציבה עמד בשנת 2020 על 2.6 מיליון שקל. ומטרתי לעורר מודעות להעלות בקשות כלפי מעלה. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 16:51, 26 במאי 2022 (IDT) ::: [[משתמש:Effib|אפי ב.]], גם למדינת ישראל המון תקציב שאי אפשר לדעת על מה כולם הולכים אך לפי זכרוני קרן ויקיפדיה מפרסמת את העניין וניתן להשתתף בדיונים אלו.--[[משתמש:Tomsky2015|Tomsky2015]] ([[שיחת משתמש:Tomsky2015|שיחה]]) 16:54, 26 במאי 2022 (IDT) :::: לא מבין על מה הוויכוח. ויקימדיה מחזיקה עשרות רבות של מתכנתים. כמה זמן לוקח למתכנת שמכיר היטב את קוד ויקי לכתוב סקריפט של המרה טוב מ-HTML לקוד ויקי? שבוע? שבועיים לכל היותר? לא נראה לך שהדבר צריך להיות בסדר עדיפות גבוה? אני ביקשתי בויקימדיה לפני כמה חודשים, לאחר הודעתם להשתתף בדיונים, להוסיף משהו לא גדול, שיאפשר בחירת צבעים בתבניות באופן ויזואלי, והודיעו לי בתגובה מנומסת שהנושא החזותי נסגר, והם עוברים לנושא אחר. ומתי יהיה השיפור שביקשתי, רק אלקים יודע. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 18:45, 26 במאי 2022 (IDT) :::: [https://www.mediawiki.org/wiki/Extension:Html2Wiki וזו ההרחבה הרשמית Extension:Html2Wiki שכבר לא עובדת]. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 20:25, 26 במאי 2022 (IDT) ::::: החברים בויקיפדיה המליצו לי על המרה מHTML באמצעות ליברה אופיס. יש לו אפשרות לייצוא לפורמט מדיה-ויקי. לא יצא מושלם אבל סביר. בהמשך אכתוב על כך בפירוט. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 04:14, 27 במאי 2022 (IDT) == [[ביאור:תורת המלכים - פתיחה]] == :{הועבר מדף הדיווח על טעויות) שלום לכם רבותי, בהתקף שטות חיפשתי שמי ברשת ומצאתי שכבר יש שם גירסא קדמונית של ספרי תורת המלכים. אשמח לשגרו לכם ולהרשות לכם לפרסם אשר תרצו מתוכו. עכשיו הוא אמנם מוכן לצרכן, אך אף על פי כן לדעתי אי אפשר לשימו במרשתת כמו שהוא, מפני שהוא כולל בתוכו הרבה חומר מובא (רובו בתרגום שלי ממקורות בלעז) ממקורות שיש עליהם זכויות לגורמים זרים. כעת אני מדפיס ומחלק בחינם לחברים ולמי שאני מקוה שיקראו את הספר, באופן שבעלי הזכויות לא ימצאו עילה לתבוע אותי. אם יימצא מו"ל מסחרי הוא גם יחליט מה מהחומר הזר הכלול בספר הוא רוצה ושוה לו לטרוח בהשגת רשות. לי אישית זה יהיה שוה רק אחרי שאשיג הסכמה מאחד האנשים שדעתם נחשבת אצל אחב"י החרדים להכשיר ספרים ומחברים. לפי מגמתי בחיבור הספר עיקר התועלת ממנו תושג אם יהיה נפוץ ונקרא בציבור של הנזקקים להכשרים והסכמות לפני שנותנים דעתם למה שכתוב בפנים, והם הם הציבור היותר זקוק לתרגום המובאות הארוכות כי אין לו גישה נוחה לספרים כגון המובאים ועוד בלעז. אבל אם יש לכם סבלנות לללקט הצימוקים התורניים כגון פרשת מינוי שרי הצבא ולפרסמם, חזקו ואמצו ותבורכו! עדיף להעתיק לשוני כמו שהיא בספר. נסיון הפראפרזה נוטה לסלף את הכוונה. אז תנו לי כתובת ואשל לכם גם PDF שתראו איך זה נראה וגם ODT שיהיה נוח להעתיק מתוכו מלל. מי שרוצה לשכפל ולהדפיס ולחלק את הספר כמוני בחוג החברים ורק בחינם - מוזמן ויבורך. השגות וקטילות (מנומקות בלבד) נא לשלוח אלי. בברכה דוד ויסקוט ruthwi1@013.net דווח על ידי: דוד ויסקוט ruthwi1@013.net [[מיוחד:תרומות/2001:67C:2628:647:12:0:0:177|2001:67C:2628:647:12:0:0:177]] 16:55, 9 במרץ 2021 (IST) :מתייג [[משתמש:Erel Segal]]--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:54, 9 במרץ 2021 (IST) :למישהו אחר יש זמן ורצון לטפל בזה?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:52, 27 במאי 2022 (IDT) :{עד כאן הועבר)--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:09, 27 במאי 2022 (IDT) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Revisions to the Universal Code of Conduct (UCoC) Enforcement Guidelines</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Revision discussions/Announcement|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Revision discussions/Announcement}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hello all, We'd like to provide an update on the work on the Enforcement Guidelines for the Universal Code of Conduct. After the conclusion of the community vote on the guidelines in March, the [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs committee (CAC)]] of the Board [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikimedia-l@lists.wikimedia.org/thread/JAYQN3NYKCHQHONMUONYTI6WRKZFQNSC/ asked that several areas of the guidelines be reviewed for improvements] before the Board does its final review. These areas were identified based on community discussions and comments provided during the vote. The CAC also requested review of the controversial Note in 3.1 of the UCoC itself. Once more, a big thank you to all who voted, especially to all who left constructive feedback and comments! The project team is working with the Board to establish a timeline for this work, and will communicate this next month. Members of the two prior [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Drafting committee|UCoC Drafting Committees]] have generously offered their time to help shape improvements to the Guidelines. You can read more about them and their work [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Drafting committee#Revisions_Committee|here]], as well as read [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Drafting_committee/Phase_2_meeting_summaries#2022|summaries of their weekly meetings in 2022]]. Wikimedians have provided many valuable comments together with the vote and in other conversations. Given the size and diversity of the Wikimedia community, there are even more voices out there who can give ideas on how to improve the enforcement guidelines and add even more valuable ideas to the process. To help the Revisions committee identify improvements, input on several questions for the committee’s review is requested. Visit the Meta-wiki pages ([[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines/Revision_discussions|Enforcement Guidelines revision discussions]], [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Policy text/Revision_discussions|Policy text revision discussions]]) to get your ideas to the Committee - it is very important that viewpoints are heard from different communities before the Committee begins drafting revision proposals. On behalf of the UCoC project team <br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 12:18, 30 במאי 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == Invitation to join the Movement Strategy Forum == Hello everyone, This is an invitation to all Movement Strategy participants to try out a new space for truly multilingual collaboration: https://forum.movement-strategy.org/ We are starting a community review period of two months. If the community feedback is positive, the Forum will launch in August 2022 before Wikimania. If not, we will follow the feedback received, changing the proposal or closing it. https://meta.wikimedia.org/wiki/Movement_Strategy/Forum/Proposal Looking forward to your first impressions! [[User:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[User talk:Mervat (WMF)|talk]]) 10:01, 31 May 2022 (UTC) == Poll regarding Fourth Wikisource Triage meeting == Hello fellow Wikisource enthusiasts! We will be organizing the '''fourth [[:m:Wikisource Triage meetings|Wikisource Triage meeting]]''' in the last week of June and we need your help to decide on a time and date that works best for the most number of people. Kindly '''share your availabilities''' at the wudele link below '''by 20th June 2022''': https://wudele.toolforge.org/wstriage4 Meanwhile, feel free to check out [[:m:Wikisource Triage meetings|the page on Meta-wiki]] and suggest topics for the agenda. Regards [[:m:User:SWilson (WMF)|Sam Wilson (WMF)]] and [[:m:User:SGill (WMF)|Satdeep Gill (WMF)]] <small>Sent via [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 16:22, 14 ביוני 2022 (IDT)</small> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGill (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGill_(WMF)/lists/WS_VPs&oldid=23314792 --> == Invitation to join the fourth Wikisource Triage meeting (29th June 2022) == Hello fellow Wikisource enthusiasts! We are the hosting the fourth [[:m:Wikisource Triage meetings|Wikisource Triage meeting]] on '''29th June 2022 at 10:00 AM UTC / 3:30 PM IST''' ([https://zonestamp.toolforge.org/1656496824 check your local time]) according to the [https://wudele.toolforge.org/wstriage4 wudele poll]. There is some exciting news about a few technical projects related to Wikisource that are getting started right now and we will be sharing more information during the meeting. As always, you don't have to be a developer to participate in these meetings but the focus of these meetings is to improve the Wikisource infrastructure. If you are interested in joining the meeting, kindly leave a message on '''sgill@wikimedia.org''' and we will add you to the calendar invite. Meanwhile, feel free to check out [[:m:Wikisource Triage meetings|the page on Meta-wiki]] and suggest any other topics for the agenda. Regards [[:m:User:SWilson (WMF)|Sam Wilson (WMF)]] and [[:m:User:SGill (WMF)|Satdeep Gill (WMF)]] <small> Sent using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 10:39, 23 ביוני 2022 (IDT)</small> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGill (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGill_(WMF)/lists/WS_VPs&oldid=23314792 --> == עזרה בייבוא תבנית == האם מישהו בעל הידע המתאים יוכל לייבא עבורי/להדריך אותי בייבוא התבנית [[W:EN:Template:Get QID]] מוויקיפדיה האנגלית? אין צורך גם בתרגום של התיעוד, מספיק לייבא את הקוד של התבנית, אבל התבנית משתמשת גם ביחידת לואה בשם WikidataIB שאיני בטוח אם קיימת אצלנו... [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ד' בתמוז ה'תשפ"ב • 14:23, 3 ביולי 2022 (IDT) :לא ניתן להשתמש בדף [[מיוחד:ייבוא]] ליבוא ממיזמים בשפות אחרות. אתה יכול פשוט לנסות לייבא ידנית את התבנית ואת היחידה שבה היא משתמשת, באמצעות העתק\הדבק של קוד המקור.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:21, 3 ביולי 2022 (IDT) ::{{בוצע}}, אך מסיבה לא ברורה התבנית עובדת לא עובדת עם פרמטר. דוגמא: {{get QID}}, {{get QID|עמוד ראשי}}. מישהו בעל ידע בתבניות מבין מה הטעות? [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ד' בתמוז ה'תשפ"ב • 17:53, 3 ביולי 2022 (IDT) :::הבנתי מה הייתה התקלה... עכשיו תוקן. [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ה' בתמוז ה'תשפ"ב • 21:42, 3 ביולי 2022 (IDT) ::::מישהו מבין מאיפה הגיעו הירידות שורה לתבנית? (ראו למשל דוגמה ב[[:קט:לאה גולדברג]]) [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ז' בתמוז ה'תשפ"ב • 11:50, 6 ביולי 2022 (IDT) == Results of Wiki Loves Folklore 2022 is out! == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> {{int:please-translate}} [[File:Wiki Loves Folklore Logo.svg|right|150px|frameless]] Hi, Greetings The winners for '''[[c:Commons:Wiki Loves Folklore 2022|Wiki Loves Folklore 2022]]''' is announced! We are happy to share with you winning images for this year's edition. This year saw over 8,584 images represented on commons in over 92 countries. Kindly see images '''[[:c:Commons:Wiki Loves Folklore 2022/Winners|here]]''' Our profound gratitude to all the people who participated and organized local contests and photo walks for this project. We hope to have you contribute to the campaign next year. '''Thank you,''' '''Wiki Loves Folklore International Team''' --[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 19:12, 4 ביולי 2022 (IDT) </div> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Tiven2240@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&oldid=23454230 --> == היתר עיסקא == האם חברה קבלנית למכירת דירות מחוייבת על פי חוק לחתום עם הלקוח על היתר עיסקא לפי דרישתו? [[משתמש:עוז הירושלמי|עוז הירושלמי]] ([[שיחת משתמש:עוז הירושלמי|שיחה]]) 20:00, 4 ביולי 2022 (IDT) :{{א|עוז הירושלמי}}, הקהילה פה קטנה והרבה פחות פעילה מאחותנו בוויקיפדיה. ממליץ לך לשאול גם שם (ולשתף אותנו בתשובה שתתקבל).--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:03, 4 ביולי 2022 (IDT) == מאמרים במרחב "ביאור" == באופן עקרוני, כפי שנאמר ב[[ויקיטקסט:מה ויקיטקסט איננו]], "ויקיטקסט אינו מקום לבמה חדשה", אלא מיועד אך ורק עבור העלאה של ספרות קיימת שיצאה כבר לאור דרך הוצאה כלשהי. החריג היחיד לאיסור זה הינו מרחב הביאור, שאמור לשמש לכתיבה של ביאור על הטקסט הקיים. עם זאת, כיום מרחב הביאור משמש גם להעלאת מאמרים, בעיקר כאלו שמוסבים אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. נכון להיום [[:קט:הוסב מאתר הניווט בתנך]] מונה '''7,567 דפים ו-2,218 קטגוריות'''. למרות התועלת הרבה שיכולה להיות למאמרים כאלו, לדעתי המקום עבורם לא יכול להיות ויקיטקסט, אפילו תחת מרחב "ביאור", בפרט שהם אינם ביאור לטקסט אחר, אלא לרוב מאמרים בנושא התנ"ך. אני מציע להחליט למחוק כל המאמרים האלו, למעט אלו העוסקים באופן ישיר בביאור של קטע מסויים ונמצאים תחת דפים מהצורה [ביאור:{ספר} {פרק} {פסוק}] וכד', ומי שיחפש אותם עדיין יוכל למוצאם ב[https://www.tora.us.fm/tnk1/ אתר הניווט בתנ"ך]. מתייג את @[[משתמש:Erel Segal|Erel Segal]] [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ח' בתמוז ה'תשפ"ב • 15:54, 7 ביולי 2022 (IDT) :אני מסכים עם הנאמר מעלה וזה כבר נושא שהעליתי מלפני הרבה שנים. המצב הנוכחי מהווה מדרון חלקלק, ועקרונית מאפשר לכל מאן דהו להפוך את מרחב הביאור אל הבלוג הפרטי שלו. יובהר עם זאת כי יש כמה וכמה מיזמים במרחב הביאור שהינם מבורכים וראויים. זאת דעתי האישית. __[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:21, 7 ביולי 2022 (IDT) :מסכים, אבל חושב שזו החלטה שצריכה להתקבל בקונצנזוס, בגלל הוותיקות של הטקסטים האלה באתר והתועלת הרבה שאתר הניווט בתנ"ך הביא לנו בשנים הראשונות של האתר. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ח' בתמוז ה'תשפ"ב • 16:31, 7 ביולי 2022 (IDT) ::אכן גם מסכים עם המילים החכמות של שלום אורי. רק אוסיף: העובדה שהדפים מאתר ניווט התנ״ך מועלים אוטומטית על ידי בוט עוד מקשה על הפיקוח של הדפים העולים. בפועל עולים לאתר מתחת לעיניים של רוב הקהילה כאן לענ״ד. __[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:46, 7 ביולי 2022 (IDT) :: מסכים באופן כללי עם הנאמר. נראה לי שויקיטקסט התגמש יתר על המידה. מי שיעיין בגרסה האנגלית יראה שזו אמורה להיות ספריה דיגיטלית והתכנים הם טקסטים מקוריים, תרגומים של טקסטים מקוריים וקצת ספיחים. לטקסטים בהתהוות יש את ויקיספר ויתכן שצריך להעביר לשם חלק מהתכנים. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 19:12, 7 ביולי 2022 (IDT) :אני נוטה לחשוב שחלק מהחן והיופי של ויקיטקסט הוא הגמישות במרחב הביאור. אבל אמתין לשמוע מה יאמרו [[משתמש:Erel Segal]], [[משתמש:Dovi]] ואחרים.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:27, 7 ביולי 2022 (IDT) למי שלא יודע, ויקיטקסט בעברית נוסד עוד לפני en.wikisource.org באנגלית. דווקא אנחנו הוותיקים, וכמו-כן ההגדרות והתוכן של המיזם שלנו :-) לגבי המיזם באנגלית, הם עשו החלטה קיצונית שהכל יהיה מבוסס על סריקות בלבד, בלי שום שינוי (רק בלחץ שלי ועוד כמה אנשים הם השאירו את האפשרות גם לתרגם טקסטים משפות זרות במרחב השם המיוחד "תרגום"). אך על עצם הרעיון שבתוך מיזם שיתופי-צביורי ניתן לבנות מהדורה מדעית/מתוקנת ע"פ כתבי-יד ודפוסים, או מהדורה מוערת או מבוארת, או אפילו רק להציג את המקורות עצמם באופן יותר יעיל מאשר העתק מדויק של הדף הנדפס (לדוגמה: אוסף מפרשים בתוך מקראות גדולות), הם פשוט צחקו: "אנחנו נעסוק במחקר?!" אפילו עצם הצורך להוסיף חלוקה לפסקאות ופיסוק מודרני בתוך בטקסטים ישנים לא היה מוכר להם בוויקיסורס באנגלית, והוא רחוק מתפיסתם. אך בוויקיטקסט בעברית הוכחנו שניתן לעשות את כל זה ובגדול. וגם הוכחנו, מול המודל של ויקיפדיה העברית, שגישת ה"[[תבנית:משתמש תומך במדיניות לא אוכל לא שותה|לא אוכל ולא שותה]]" נכונה לגמרי, לעומת תרבות המחיקות של ויקיפדיה. ראוי שיהיה כאן מרחב ביאור בשביל הטקסטים שקיימים פה, כלומר שנהיה מקום שגם נותן כלים ללומד. לא למי שלומד '''מקצוע''' מסוים (זה באמת בשביל ויקיספר) אלא בשביל מי שלומד את '''הטקסטים''' שקיימים פה. להעביר כלים כאלה לאתר אחר שבו יהיו נטע זר (ויקיספר) זה לא פתרון. ביאורים וכלים ללימוד טקסטים אמורים להיות ביחד עם הטקסטים הנלמדים, בגלל '''שאותו ציבור''' עוסק בהם. הביאורים של ד"ר רונן אחיטוב לספרות התנאית הם דוגמה מובהקת לכך. המפעל הזה לא היה יכול להתפתח בוויקיספר. דניאל כותב על "מדרון חלקלק". אבל מדרון חלקלק לאן? איזה נזק גורמים הביאורים האלה? שום נזק. אם מוצאים משהו שבאמת לא שייך אז אפשר למחוק אותו. אבל אם הוא יכול להיות כלי ללומד בספריה כאן, ואף למי שעורך אותו (אישית אני משתמש במרחב הביאור כאן המון), אז מה הבעיה שיהיה בתוך מרחב שנקרא "ביאור", מקום שמוגדר מראש שהוא לא בשביל "טקסט" נטו? יש מי שחושב שקיימת הבחנה ברורה ועקבית בין "טקסט מקור" ל"יצירה אישית". אבל המפעל שלנו כאן מוכיח שלא כך פני הדברים. הבחנה כזאת פשוט בורחת מהנואנסים של עריכת טקסטים ולימודם. ושימו לב לדבר הכי חשוב, מעבר לטקסטים עצמם: כל מי שבא אי-פעם לוויקיטקסט כדי לערוך באופן חיובי התקבל בברכה. מעולם לא הייתה כאן מחלוקת רצינית בתוך ציבור התורמים, תוך כדי הצבעות קשות וחסימות. והשוו את זה לאווירה בוויקיפדיה! במילים אחרות: מדיניות של "לא אוכל ולא שותה" הוא בריא לא רק בשביל התוצר של המיזם (כלומר הטקסטים), אלא גם בשביל האווירה הציבורית. לפעמים בחיים צריך עין צרה, צריך להגביל ולומר "לא". אבל במיזם ויקי ניתן להשתמש כמעט תמיד בעין טובה, כלומר להשאיר חומר חיובי שתורם למיזם ולא מזיק לאף אחד. וזה בדיוק היופי שבדבר. תכל'ס, מאמרים מ"אתר הניווט בתנ"ך" שמבארים מושגים ו/או רעיונות שקיימים במקורות, או קשורים למקורות באופן מהותי, לדעתי אין שום סיבה לדאוג מהם ובוודאי שלא למחוק. אבל אם יש משהו משם שהוא סתם "במה אישית", ולא תורם ללומד או לעורך, אז כדאי למחוק אותו. אני מודה שגם "עין טובה" יכולה להיות נזק לעתים (רחוקות), והיו גם מקרים כאלה אצלנו. באמת יש דברים במרחב הביאור שכדאי למחוק אותם. אבל במקרה של ספק, עין טובה צריכה בכל זאת להיות ברירת המחדל. מברך את כולכם בבריאות טובה ובשבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:08, 8 ביולי 2022 (IDT) :נ. ב. אני מסכים לגמרי שהעלאת הדפים האלה לא ראוי להיות ע"י בוט, כי זה אכן מקשה על הפיקוח ועל השקיפות. דווקא בגלל דברים נכונים שנאמרו בדיון הזה, ראוי שכל דף חדש במרחב הביאור תמיד יופיע בשינויים האחרונים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:33, 8 ביולי 2022 (IDT) :: תודה רבה Dovi. שמחתי לתשובתך ואני מסכים אתך. ייתכן שהיה טוב אם אפשר היה לראות סטטיסטיקה של מספר המבקרים. ilan sendowski 16:12, 8 ביולי 2022 (IDT) :שבוע טוב לכולם. עקרונית, אני מסכים שמרחב הביאור צריך להישמר לביאורים של טקסטים הנמצאים בויקיטקסט, וכותרת הדפים צריכה להיו בסגנון "ביאור:[שם הטקסט]". אולם בביאור התנ"ך ישנם מאמרים המבארים מושגים ותופעות לשוניות הנוגעים לפסוקים רבים, כגון: משמעות המושגים חכמה, בינה ודעת וההבדלים ביניהם, שהמפרשים הסבירו בדרכים שונות. במקום לשים את הפירושים הללו בכל פסוק ופסוק, יותר הגיוני לשים אותם בדף נפרד ולהפנות לשם מדפי הפסוקים. עם זאת, אם ישנם מאמרים שעלו מאתר הניווט בתנ"ך, שאינם קשורים לביאור כלשהו, אז לדעתי אפשר למחוק אותם. :אני גם מסכים שההעלאה לא צריכה להיות על-ידי בוט. שיניתי את הקוד כך שיעלה מכאן והלאה מהחשבון האישי שלי, כך שהעריכות יהיו גלויות לכולם. :ובהזדמנות זו אני מצטרף לדבריו היפים של דובי. גם מתוך הניסיון האישי שלי בויקיפדיה, אני חושב שהגישה המכילה היא יעילה יותר בטווח הארוך. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י"א בתמוז ה'תשפ"ב 13:53, 10 ביולי 2022 (IDT) ::[[משתמש:I'm the cookie monster]], [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]], [[משתמש:Roxette5]], אני נוטה לקבל את ההצעה של אבי ואראל סגל, שהעדכונים יועלו מכאן ואילך ע"י החשבון הרגיל ולא ע"י הבוט. לענ"ד מרחב הביאור במתכונתו הנוכחית הוא חלק מהותי ואינהרנטי מוויקיטקסט ומה שהוא מייצג. אני מסכים שלא צריכים להיות בו הגיגים או מאמרים כלליים, שאינם קשורים בדרך זו או אחרת לביאור טקסטים או מושגים מתוכם, ואם הועלו לכאן בעבר מאמרים כאלו, יש להציב בהם תבנית {{תב|מחק}} או לקיים עליהם הצבעות מחיקה פרטניות. זה מקובל עליכם, או שיש לכם מה להוסיף? --[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:17, 12 ביולי 2022 (IDT) :אני זורם עם הכל. אבל קצת תלוי כמה מהחומר המיובא לכאן הינו מתאים וכמה לא. נניח ש-50% שמיובאים מאתר ניווט התנ״ך אינם מתאימים - אזי לו הוגן להכתיב מדיניות שאומר ״נייבא את הכל באופן גורף ונטיל על הקהילה את עבודת הסינון״. אלא אני חושב שיש אחריות על המייבא כבר בשלב של הייבוא להיות מודע למה שמייבא ולבחון אם מתאים או לא… בוא נראה כמה מהחומר באמת לא מתאים וכמה לא. זאת דעתי האישית. __[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 08:35, 13 ביולי 2022 (IDT) : נתקלתי בלא מעט מאמרים מרחיבי דעת של אתר ניווט התנ"ך, שחבל שילכו לאיבוד. במחשבה נוספת אולי היה כדאי ליצור תחום חדש כמו "מאמר" (או כל שם אחר) ולרכז בו את כל הטקסטים שאינם טקסטים שפורסמו או ביאור ישיר. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 09:17, 13 ביולי 2022 (IDT) ::אני לא חושב שהם "ילכו לאיבוד", הם נשארים שם, באתר הניווט בתנ"ך, וניתן בהחלט לקשר אליהם מטקסט רלוונטי שקיים אצלנו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:19, 13 ביולי 2022 (IDT) : מסכים עם [[משתמש:Nahum|נחום]]. שמתי תבנית מחק בדף [[ביאור:לבישת פאה נכרית]]. זה אינו "ביאור" לשום דף. [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 01:16, 14 ביולי 2022 (IDT) אני אמור להיות בחופש, אבל בכל זאת אגיב. לא הייתה שום הסכמה, גם של נחום, ש'''רק''' דפי ביאור ישירים על טקסט מסוים שייכים. ההיפך: דף שמסביר מושג הקיים במקורות (=בטקסטים), או שיש בו דיון רציני במושג כזה, הוא דף מועיל ולא מזיק. דף כמו [[ביאור:לבישת פאה נכרית]] בוודאי בעייתי בצורתו הנוכחית, אבל עצם קיומו של דף כזה (או דף בשם הזה או שם קרוב) אינו פסול בגלל טיעון ש"אינו ביאור לשום דף". אולי עדיף לשים עליו תבנית האומרת שחסרים בו הסבר בסיסי ואיזון, והציבור מוזמן לשפר אותו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:42, 14 ביולי 2022 (IDT) :{{אגודל למעלה}} [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 08:48, 14 ביולי 2022 (IDT) :::לדעתי הבעיה היא שכרגע יש ב[[:קטגוריה:הוסב מאתר הניווט בתנך]] אלפי דפים שאיש לא עבר אליהם ורבים לא מתאימים להיות בוויקיטקסט. ישנם דפים כגון [[:קט:שירי אהובה קליין|שירי אהובה קליין]], שלדעתי כולם יסכימו שאין מקומם בוויקיטקסט (אלא אם אהובה קליין תוציא אותם כספר. או דפים של מאמרים תחת זכויות יוצרים, שכל התוכן בהם מסתכם ב"{{תב|הבהרת מרחב ביאור}} {{תב|הוסב מאתר הניווט בתנך}} {{תב|דף קישור}}", שבוודאי שיש למחוק, אך איתור של כולם בין אלפי דפים שהועלו על ידי בוט הוא משימה בלתי אפשרית. אך ראו לדוגמה את הדף הראשון בקטגוריה - [[ביאור:"אל החמש" ונקמת דם]] - שהוא דוגמה מצויינת לרוב הדפים באתר הניווט בתנ"ך. מדובר ללא ספק במאמר מעניין ומרחיב דעת, כדברי אפי ב., אך כפי שאמר Roxette5, הדף לא יעלם אם נמחק אותו מוויקיטקסט. הדבר הנכון יהיה למחוק את הדף הזה מוויקיטקסט, ולהוסיף בדפים [[שמואל ב ב כג]] [[שמואל ב ג כז]] [[שמואל ב ד ו]] [[שמואל ב כ י]] קישור למאמר באתר הניווט בתנ"ך. --[[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ט"ו בתמוז ה'תשפ"ב • 15:30, 14 ביולי 2022 (IDT) לגבי שירי אהובה קליין, מדובר על יצירות אישיות שכנראה לא פורסמו בתוך במה מבוקרת. למרות שהם דווקא נראים נחמדים... אבל לגבי [[ביאור:"אל החמש" ונקמת דם]], כאן דעתי שונה: מדובר על תוכן שיכול להיות "קצרמר", כלומר התחלה סבירה לדף עזרה ללומד על הנושא של נקמת דם (עם קישורים למקורות), שהוא נושא חשוב במקרא ומחוץ למקרא. את שירי אהובה קליין אי אפשר לפתח יותר בסביבת ויקי, והם באמת יישארו באתר הניווט לתנ"ך. אבל דפי עזרה על נושאים שונים הקשורים למקורות כן יכולים להתפתח. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:58, 14 ביולי 2022 (IDT) :אני לא מסכים לגבי הפיסקה האחרונה שלך {{א|Dovi}}. זה דווקא דברים שבעיניי מאוד סותרים את המשמעות של וויקיטקסט. אני מאוד מסכים לגבי אווירה, ובאופן כללי חושב שצריך עין טובה ומקבלת, ושנותנת לכל תורם באתר לתת את חלקו. :אבל לפעמים אנחנו מקבלים את התוצאה ההפוכה ומבריחים תורמים פוטנציאליים. למה? כי ברגע שיש הרבה קצרמרים באתר, סקירות לא מקיפות, עניינים שמבוארים בפן אחד שלהם, עמודים שאמורים להציג נושא ויש בהם שורה אחת, דפים כמו [[ביאור:אמל]] ודומיו (שאני עצמי העברתי אותם למרחב ביאור למרות שלא תמכתי ברעיון), (אני אפילו לא מדבר על דפים של {{תב|דף קישור}} שאין בהם שום דבר מעבר לפרסומת והפניה לאתר אחר, ולדעתי צריכים להמחק על הסף) ועוד כל מיני תוצרים לא גמורים ומאוד בוסריים, זה פוגע באמינות של האתר. מבקרים מזדמנים הרבה פעמים יירתעו מהעניין הזה וזה ירחיק אותם, כך גם אני בתחילת הדרך. :גוגל לא יודע להבדיל בין המרחב הראשי של האתר למרחב הביאור, והרבה פעמים יביא תוצאות ממרחב הביאור לפני הדף הראשי. פעם גם היו באתר עורכים שהעדיפו בעצמם את מרחב הביאור ויצרו ממקומות שונים הפניות לשם במקום לדפים המקוריים. דברים כאלה פוגעים באתר ובאמינות שלו, שגם ככה אנחנו קצת מוותרים עליה כאשר אנחנו מעלים התחלות של ספרים או לדוגמה נושאי כלים של שולחן ערוך שיש לנו בהם רק סימן אחד. :לדעתי זה עניין של רווח מול הפסד, ופה ההפסד גדול מדי. שוב, אני חושב שההחלטה צריכה להיות משותפת אבל לדעתי מרחב הביאור שלנו הוא סוג של אתר בתוך אתר שמנסה להשתלט, או לא מנסה אבל בפועל משתלט, על האתר עצמו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז בתמוז ה'תשפ"ב • 18:34, 14 ביולי 2022 (IDT) ::אם אינני טועה, אנחנו הגדרנו לגוגל שלא לאנדקס את מרחב הביאור. כך שגוגל מבדיל יפה מאוד בין המרחב הראשי לבינו. אם אני טועה ולא הגדרנו כך, ייתכן שצריך לעשות זאת.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:42, 14 ביולי 2022 (IDT) :::טוב, אני רואה שטעיתי וגוגל כן מוצא תוצאות ממרחב הביאור. :::הבעייה היא גם, כמו שאתה אומר, שיש הרבה מיזמים שתקועים באמצע (או, ליתר דיוק, די בהתחלה) ולא מתקדמים (גם אני אשם בזה. יש לי נטייה להתחיל בדברים ולהתקדם בהם לאט מאוד, אם בכלל). :::לא יודע מה הפתרון הרצוי. :::--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:00, 14 ביולי 2022 (IDT) ::אני מוסיף, שאם היה דף [[ביאור:נקמת דם]] עם ריכוז של מקורות, אולי טיפה הסבר שלהם והשוואה, זה היה מאוד יפה בעיני (לא תואם את ההגדרות היבשות של ויקיטקסט אבל עדיין יפה). אבל כאשר אני מקבל את נקמת הדם בהיבט מאוד מצומצם שלה, עם טקסט קצר של כמה פסקאות, זה לדעתי יותר פוגע מאשר מועיל. ::לגבי מה שנחום, אני נתקלתי במרחב ביאור כמה פעמים בגוגל. לא בדקתי מה אמור להיות. לפי דעתי אם זה מרחב שאנחנו מתביישים להציג אותו בגוגל אז הוא גם לא יכול להיות באתר עצמו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז בתמוז ה'תשפ"ב • 18:46, 14 ביולי 2022 (IDT) :::הגבתי לדברי עצמי למעלה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:02, 14 ביולי 2022 (IDT) ::::אולי יהיה יותר מועיל אם ננסה בדרך התוספתית ולראות איפה יש קונסנזוס ואיפה לא. אולי פתחנו בנושא רחב מדאי. האם אפשר לקבל הצבעה עבור דפים בדומה לדף [[ביאור:אמל]] - שמסתפקים במשפט אחד או שניים של ביאור מילה - שראויים להימחק? אני פותח כאן דיון בנפרד ובוא נראה אם יש הסכמה כללית בינינו בעניין. אבקש מאחרים לתרום בשיפור ניסוח ההצעה לפני שנתחיל בהצבעה עצמה.{{לא חתם|Roxette5}} ::{{א|Dovi}}, אני חולק על הנחת היסוד שלך, שלדפים כמו [[ביאור:נקמת דם]] יש מקום בוויקיטקסט. בלי קשר לכמה שהערך מפותח או לא, זה פשוט לא המקום לזה, שכן ויקיטקסט בהגדרתו לא נועד ללמד אנשים נושאים מסויימים כמו נקמת דם וכד', אלא להוות ספריה של טקסטים קיימים. זאת בדיוק הסיבה שהוצע להעביר אותם לוויקיספר - שם הם לא "יהיו נטע זר" כדבריך, אלא אדרבה - הם ישתלבו מצויין בתוך מיזם שזאת בדיוק מטרתו - [[B:ויקיספר:אודות|"יצירת ספרי לימוד ומדריכים"]]. ניתן ליצור בוויקיספר מדריכים [[B:נקמת דם ביהדות]] וכד', כולל בינוויקי מתאים ואולי אף פורטל (מצוות, תורה או משהו דומה). זהו לדעתי השילוב הראוי בין מיזמי הוויקי השונים. [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ט"ז בתמוז ה'תשפ"ב • 12:09, 15 ביולי 2022 (IDT) :::{{א|I'm the cookie monster}}, חופשת הוויקי שלי הכרחית לעבודה, אך מיד אחרי שהכרזתי עליה התחיל הדיון הזה כאן על אופיו של ויקיטקסט. אענה לך בקיצור, ואפשר אח"כ להמשיך את הדיון בלעדי. בקיצור: בוויקיספר דברים כאלה הם בוודאי נטע זר! הגדרות הפרויקט מאפשרים אותם כמובן, אבל '''הציבור שעובד על טקסטים''' (וגם הטקסטים עצמם) נמצאים כאן. זאת הסיבה שכלים ללימוד טקסטים, שהם גם בעצם חלק מסוג של מהדורות, מקומם כאן. מהדורה טובה כוללת גם מבואות, ביאורים כלליים של מושגי יסוד שנמצאים בתוך הטקסט (ולא רק "על הדף"), וכו'. :::לגבי "זה פשוט לא המקום לזה" - זאת דעתך. ובדיוק בגלל זה כתבתי לעיל על '''עין טובה'''. גם אם לדעתך זה לא המקום, זה גם לא מזיק לך בכלל אם יש מישהו אחר שחושב שמרחב ה"ביאור" הוא '''כן''' המקום, והוא רוצה לעבוד כאן על ביאור כזה. הביאור שלו לא אוכל ולא שותה, והוא גם נמצא ב"מרחב שם" מיוחד המיועד בדיוק לביאורים "שאינם טקסטים", כך שאין שום מבוכה או בלבול. אז פשוט תן לאנשים שרוצים לתת ערך נוסף לטקטסים לעשות את זה. הם לא מפריעים לך בכלל. איננו רוצים להגיע כאן לתרבות של הצבעות מחיקה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:06, 20 ביולי 2022 (IDT) ::::אני מבין שאין לך זמן לנהל דיון. גם לי אין כל כך זמן בתקופה האחרונה. אבל שוב דובי, אני מסכים עם הגישה שלך של עין טובה ותרבות נעימה. אבל זו גישה נאיבית קצת, כי ברור לכולנו שאם מישהו יתחיל לכתוב בלוג, או להבדיל יעלה ספרים שמוגנים בזכויות יוצרים, נמחק את הדברים שלו. כלומר יש גבולות לחופש. השאלה היא איפה לשים את הגבול ולכן אתה לא יכול לפטור את הדיון בלא כלום. צריך לדון ואי אפשר לדחות אותנו בקש. לדעת כמה חברים זה עבר את הגבול ולדעת אחרים לא, אבל אי אפשר לבטל את הדעה שטוענת שזה עבר. בפרט לא בטיעון של "תרבות מחיקה" כי לא זה הדיון, כי כולנו מסכימים שהתרבות פה חיובית וטובה וצריכה להשאר כך, הדיון הוא על מדיניות ועל מה הגבול. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג בתמוז ה'תשפ"ב • 23:09, 21 ביולי 2022 (IDT) ::::ראשית, החשיבה לפיה הגדרת מיזם כנטע זר תלויה בציבור היא לדעתי שגויה ביסודה. הדבר דומה לכך שוויקישיתוף יחליטו לפתוח פרוייקט של כתיבת ערכים אודות צמחים ובע"ח תחת מרחב שם נפרד, בטענה "יש הרבה יותר חובבי טבע שפעילים במיזם ויקישיתוף מאשר בוויקיפדיה, ומלבד זאת, כל התמונות ממילא נמצאות כאן". השאלה איפה להכניס מה צריכה להיות מונחת בראש ובראשונה בידי השיקול של טובת הקוראים, ובכלל זה - שלכל מיזם יהיו הגדרות ברורות של מה נמצא כאן ומה שם. ניתן לקשר בבינוויקי גם משם, בדיוק כמו שכבר עושים בוויקיפדיה בערכים הנוגעים לטקסטים מסויימים. הקשר בן האתרים לא צריך להוביל למיזוג וטישטוש ההבדל ביניהם - ראו לדוגמה את מה שקורה [[חוק השמות|בערכי]] [[W:חוק השמות|החוקים]], כאשר ויקיטקסט מכיל את נוסח החוק וויקיפדיה את המידע "מסביב" לחוק - פרשנות, ביקורות, רקע לחקיקה וכו'. זה בדיוק סוג ההפריה ההדדית שבחזוני יש בין ויקיטקסט לוויקיספר. ::::לעניינו, המצב הנוכחי הוא לא שיש כרגע סדרת ביאורים וסיכומים העומדת בפני עצמה של נושאים כמו נקמת דם והדיון הוא האם להעביר אותם לוויקיספר. אם זה היה המצב, לא הייתי פותח בכלל את הדיון. [[מצוה:מפתח דפים|מיזם המצוות]] לצורך העניין, אף על פי שגם הוא אם היינו עומדים עכשיו ''לפני'' פתיחתו הייתי מייעץ להעביר אותו לוויקיספר, כיוון שמדובר במיזם יפה שקיים, אני מעדיף לנקוט בעין טובה. אבל כאן המצב הוא אחרת. דף כמו [[ביאור:"אל החמש" ונקמת דם]], למרות שהוא מציג רעיון יפה ונחמד לקריאה, הוא לא מהווה בשום אופן "התחלה ללימוד נושא נקמת דם". זה לא שהדף מציג רעיון ש'''קיים כבר''' בטקסט אחר ומסביר אותו לקוראים (שזאת המשמעות של "ביאור"), אלא הוא מציג רעיון '''חדשני''' ומעניין בפני עצמו (אלא אם יש שחושב שכל המאמרים הנידונים הם כולם פשוטו של מקרא). למרות חיבתי העזה לחידושים, בטח בתחום התורני, בהקשר של המיזם שלנו המשמעות היא שזאת יצירה חדשה. אם לוקחים בחשבון גם את העובדה שסך הכל החידושים היפים הללו לא יעלמו - הם ישארו באתר הניווט בתנ"ך וניתן יהיה לקרוא אותם שם ולקשר אליהם בכל מקום שבו זה רלוונטי - אני חושב שהצעד ההגיוני הוא להסיר את המאמרים בוויקיטקסט ולקשר במקומות הרלוונטים. --[[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • כ"ז בתמוז ה'תשפ"ב • 18:56, 25 ביולי 2022 (IDT) :::::לדעתי ריכוז של מקורות בנושא מסוים, כן כלול בהגדרה רחבה של ויקיטקסט. מעין דף מקורות אבל לא כזה שבא ליצור מהלך אלא כזה שמרכז את כלל המקורות והנושאים בצורה מסודרת והגיונית עם חלוקה לכותרות ותתי נושאים. ברור שלא זה המצב ולכן אני מסכים. דוגמה טובה שהבאת הוא פרויקט המצוות שלדעתי מקומו בוויקיטקסט לחלוטין בתור ריכוז של מקורות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בתמוז ה'תשפ"ב • 21:31, 26 ביולי 2022 (IDT) ===הצבעה מחיקה עבור דפי הערכים של ספר המילים=== הדיון: למחוק דפים הדומים לדף [[ביאור:אמל]] אשר נמצאים במרחב הביאור ומסתפקים במשפט אחד או שניים של ביאור שורש או מילה עברית. ====הצבעה למחוק==== *'''נגד'''. הדפים האלה לקוחים מספר\אנציקלופדיה דקדוקית בשם שבי"ל וכל אחד מהם מהווה ערך אנציקלופדי בפני עצמו. אני לא רואה בעייה בהשארתם.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 00:03, 15 ביולי 2022 (IDT) ::הפיתרון הוא להעביר את כולם ל[[ספר המילים של שבי"ל]], [[ספר המילים של שבי"ל/א|נניח בצורת דפי משנה לפי האל"ף בי"ת]]. זה לא דף בפני עצמו וגם לא ביאור, זה קטע מספר. אם יש למישהו גישה לספר הזה ([https://tablet.otzar.org/?lang=he#/b/6088/p/132/t/1657874408180/fs/0/start/0/end/0/c/1657874458876 יש באוצר החכמה]) והוא מוכן לקחת על עצמו את המלאכה - יבורך [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ט"ז בתמוז ה'תשפ"ב • 11:43, 15 ביולי 2022 (IDT) :::{{אגודל למעלה}}. לי אין גישה לאוצר החכמה, לצערי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:06, 15 ביולי 2022 (IDT) ::::אין לי הרבה זמן לאחרונה ולכן חזרתי רק עכשיו לדיון. רק מעיר שזו היתה אחת ההצעות שלי בדיון שהתקיים פעם. ראה [[#שבי"ל]]. אין לי בעיה לעשות את זה עם בוט אם תסביר לי איך זה אמור להיראות... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג בתמוז ה'תשפ"ב • 22:56, 21 ביולי 2022 (IDT) :::::אם הייתי יודע איך נראה הספר המקורי, הייתי יכול לייעץ איך לדעתי כדאי שזה ייראה...--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:47, 21 ביולי 2022 (IDT) ::::::@[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], אני עובד עכשיו על הקלדת תחילת הספר לפי החלק החופשי באוצר החכמה. הבעיה היא שהספר מכיל נוסף על ההגדרות גם סימון בלשניים והפניות לפסוקים, שלא קיימים אצלנו, וכן יש בו מילים שלא קיימים אצלנו, כך שלא נראה לי שבוט יעזור. [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב • 12:50, 24 ביולי 2022 (IDT) :::::::לדעתי יש ערך גם לריכוז של החומר שקיים אצלנו בצורה מסודרת. אם יהיה אפשר להתממשק עם הטקסט המקורי ולסמן איפה יש חוסרים זה יהיה אפילו יותר טוב. יש שם איזשהו תוכן עניינים? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב • 14:24, 24 ביולי 2022 (IDT) ::::::::זה לא רק חוסרים, אלא שהתוכן אצלנו הוא חלקי. תראה [https://tablet.otzar.org/?lang=he#/b/6088/p/4/t/1657874408180/fs/0/start/0/end/0/c/1658665743453 כאן] (150 עמודים ראשונים פתוחים גם ללא מנוי) [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב • 15:32, 24 ביולי 2022 (IDT) :::::::::@[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], לדעתי כדאי לרכז את זה על סדר האלפבית, דף ויקיטקסט לכל אחת מה-22 אותיות, וליצור הפנייה מכל שורש לערך שלו ב"ערכי לשון הקודש", כפי שנעשה בשאר ספרי השורשים הקיימים אצלנו באתר. ר' לדוג' [[מחברת מנחם]]. זאת כפשרה לבינתיים, עד שעוגיפלצת יסיים את עבודתו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:52, 24 ביולי 2022 (IDT) ::::::::::הבנתי, זה בעצם קונקורדנציה ואנחנו התייחסנו לזה כמילון במקום.. זה שונה משאר הספרים שלנו בפרויקט של ערכי לשון הקודש.. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב • 17:59, 24 ביולי 2022 (IDT) יצרתי דוגמה לערך אחד ב[[ספר המילים של שבי"ל/א#אבב]]. מוזמנים להמשיך את המלאכה. הדף הזה עוצב ידנית רק לצורך הדוגמה, אבל למעשה הן את הקישורים והן את התבנית לראשי התיבות ניתן לבצע באמצעות בוט, כך שלמעשה אין צורך להתעסק בעיצוב הדף כלל, אלא רק להקליד את תוכן הספר כמו שהוא. --[[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • כ"ו בתמוז ה'תשפ"ב • 13:25, 25 ביולי 2022 (IDT) בנודע לריכוז החומר הקיים אצלנו, אולי הכי טוב זה לעשות זאת באמצעות בוט שירכז את הכל לדפי המשנה המתאימים ויוסיף בסוף '''כל''' שורש {{תב|לא נשלם}}. זה קצת מכוער אבל עדיף על המצב הנוכחי... [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • כ"ו בתמוז ה'תשפ"ב • 13:36, 25 ביולי 2022 (IDT) :{{אגודל למעלה}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:47, 25 ביולי 2022 (IDT) ::אני בעד תבנית נפרדת שתסביר שהספר הוא קונקורדנציה ואצלנו יש רק את ההגדרות ולא את המובאות. אפשר לשים אותה בראש הדף ואפשר להניח אותה בסיום כל פיסקה, זה תלוי בעיצוב שלה ועד כמה היא תפריע לשטף. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בתמוז ה'תשפ"ב • 21:21, 26 ביולי 2022 (IDT) :::גם זו אפשרות טובה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:18, 26 ביולי 2022 (IDT) == הצגת PDF של ספר בעמוד הראשי שלו == שלום וברכה, בתקופה האחרונה זכיתי להעלות את רוב הספר '[[לקראת מקדש]]', אני מבקש את עזרתכם בהעלאת הפידיאף שלו, בעמוד הראשי של הספר, בדומה למה שנעשה בשו"ת [[חבל נחלתו]]. הצלחתי להעלות את הפידיאף לוויקיטקסט, אבל לא בצד העמוד של הספר המוקלד אלא בעמוד עצמאי שונה. ראו עוד קצת פירוט, בדף השיחה שלי. תודה רבה. [[משתמש:הראל דביר|הראל דביר]] ([[שיחת משתמש:הראל דביר|שיחה]]) 22:30, 7 ביולי 2022 (IDT) :{{א|הראל דביר}}, העלאת הקובץ מצידך נעשתה בצורה הנכונה, כל מה שנשאר עכשיו זה לשלב אותו בדף הספר. מקווה שמישהו פה יתנדב לעזור לך בזה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:08, 7 ביולי 2022 (IDT) ::כמו שעשיתי? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' בתמוז ה'תשפ"ב • 02:17, 8 ביולי 2022 (IDT) == <section begin="announcement-header" /> Propose statements for the 2022 Election Compass<section end="announcement-header" /> == <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Propose statements for the 2022 Election Compass| You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Propose statements for the 2022 Election Compass|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Propose statements for the 2022 Election Compass}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hi all, Community members in the [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022|2022 Board of Trustees election]] are invited to [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2022/Community_Voting/Election_Compass|propose statements to use in the Election Compass.]] An Election Compass is a tool to help voters select the candidates that best align with their beliefs and views. The community members will propose statements for the candidates to answer using a Lickert scale (agree/neutral/disagree). The candidates’ answers to the statements will be loaded into the Election Compass tool. Voters will use the tool by entering in their answer to the statements (agree/disagree/neutral). The results will show the candidates that best align with the voter’s beliefs and views. Here is the timeline for the Election Compass: July 8 - 20: Community members propose statements for the Election Compass July 21 - 22: Elections Committee reviews statements for clarity and removes off-topic statements July 23 - August 1: Volunteers vote on the statements August 2 - 4: Elections Committee selects the top 15 statements August 5 - 12: candidates align themselves with the statements August 15: The Election Compass opens for voters to use to help guide their voting decision The Elections Committee will select the top 15 statements at the beginning of August. The Elections Committee will oversee the process, supported by the Movement Strategy and Governance team. MSG will check that the questions are clear, there are no duplicates, no typos, and so on. Best, Movement Strategy and Governance ''This message was sent on behalf of the Board Selection Task Force and the Elections Committee''<br /><section end="announcement-content" /> [[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]]) 12:40, 10 ביולי 2022 (IDT) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Movement Strategy and Governance News – Issue 7</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="msg-newsletter"/> <div style = "line-height: 1.2"> <span style="font-size:200%;">'''Movement Strategy and Governance News'''</span><br> <span style="font-size:120%; color:#404040;">'''Issue 7, July-September 2022'''</span><span style="font-size:120%; float:right;">[[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7|'''Read the full newsletter''']]</span> ---- Welcome to the 7th issue of Movement Strategy and Governance News! The newsletter distributes relevant news and events about the implementation of Wikimedia's [[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy/Initiatives|Movement Strategy recommendations]], other relevant topics regarding Movement governance, as well as different projects and activities supported by the Movement Strategy and Governance (MSG) team of the Wikimedia Foundation. The MSG Newsletter is delivered quarterly, while the more frequent [[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy/Updates|Movement Strategy Weekly]] will be delivered weekly. Please remember to subscribe [[m:Special:MyLanguage/Global message delivery/Targets/MSG Newsletter Subscription|here]] if you would like to receive future issues of this newsletter. </div><div style="margin-top:3px; padding:10px 10px 10px 20px; background:#fffff; border:2px solid #808080; border-radius:4px; font-size:100%;"> * '''Movement sustainability''': Wikimedia Foundation's annual sustainability report has been published. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A1|continue reading]]) * '''Improving user experience''': recent improvements on the desktop interface for Wikimedia projects. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A2|continue reading]]) * '''Safety and inclusion''': updates on the revision process of the Universal Code of Conduct Enforcement Guidelines. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A3|continue reading]]) * '''Equity in decisionmaking''': reports from Hubs pilots conversations, recent progress from the Movement Charter Drafting Committee, and a new white paper for futures of participation in the Wikimedia movement. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A4|continue reading]]) * '''Stakeholders coordination''': launch of a helpdesk for Affiliates and volunteer communities working on content partnership. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A5|continue reading]]) * '''Leadership development''': updates on leadership projects by Wikimedia movement organizers in Brazil and Cape Verde. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A6|continue reading]]) * '''Internal knowledge management''': launch of a new portal for technical documentation and community resources. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A7|continue reading]]) * '''Innovate in free knowledge''': high-quality audiovisual resources for scientific experiments and a new toolkit to record oral transcripts. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A8|continue reading]]) * '''Evaluate, iterate, and adapt''': results from the Equity Landscape project pilot ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A9|continue reading]]) * '''Other news and updates''': a new forum to discuss Movement Strategy implementation, upcoming Wikimedia Foundation Board of Trustees election, a new podcast to discuss Movement Strategy, and change of personnel for the Foundation's Movement Strategy and Governance team. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A10|continue reading]]) </div><section end="msg-newsletter"/> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:40, 15 ביולי 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> Announcing the six candidates for the 2022 Board of Trustees election</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content"/> :''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Announcing the six candidates for the 2022 Board of Trustees election| You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Announcing the six candidates for the 2022 Board of Trustees election|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Announcing the six candidates for the 2022 Board of Trustees election}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hi everyone, '''The Affiliate voting process has concluded.''' Representatives from each Affiliate organization learned about the candidates by reading candidates’ statements, reviewing candidates’ answers to questions, and considering the candidates’ ratings provided by the Analysis Committee. The selected 2022 Board of Trustees candidates are: * Tobechukwu Precious Friday ([[:m:User:Tochiprecious|Tochiprecious]]) * Farah Jack Mustaklem ([[:m:User:Fjmustak|Fjmustak]]) * Shani Evenstein Sigalov ([[:m:User:Esh77|Esh77]]) * Kunal Mehta ([[:m:User:Legoktm|Legoktm]]) * Michał Buczyński ([[:m:User:Aegis Maelstrom|Aegis Maelstrom]]) * Mike Peel ([[:m:User:Mike Peel|Mike Peel]]) You may see more information about the [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Results|Results]] and [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Stats|Statistics]] of this Board election. Please take a moment to appreciate the Affiliate Representatives and Analysis Committee members for taking part in this process and helping to grow the Board of Trustees in capacity and diversity. These hours of volunteer work connect us across understanding and perspective. Thank you for your participation. Thank you to the community members who put themselves forward as candidates for the Board of Trustees. Considering joining the Board of Trustees is no small decision. The time and dedication candidates have shown to this point speaks to their commitment to this movement. Congratulations to those candidates who have been selected. A great amount of appreciation and gratitude for those candidates not selected. Please continue to share your leadership with Wikimedia. Thank you to those who followed the Affiliate process for this Board election. You may review the results of the Affiliate selection process. '''The next part of the Board election process is the community voting period.''' [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022#Timeline|You may view the Board election timeline here]]. To prepare for the community voting period, there are several things community members can engage with in the following ways: * [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Candidates|Read candidates’ statements]] and read the candidates’ answers to the questions posed by the Affiliate Representatives. * [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2022/Community_Voting/Questions_for_Candidates|Propose and select the 6 questions for candidates to answer during their video Q&A]]. * See the [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Candidates|Analysis Committee’s ratings of candidates on each candidate’s statement]]. * [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Community Voting/Election Compass|Propose statements for the Election Compass]] voters can use to find which candidates best fit their principles. * Encourage others in your community to take part in the election. Best, Movement Strategy and Governance ''This message was sent on behalf of the Board Selection Task Force and the Elections Committee'' </div><section end="announcement-content"/> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 16:11, 20 ביולי 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == <section begin="announcement-header" /> Board of Trustees Election - Vote for Election Compass Statements<section end="announcement-header" /> == <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Vote for Election Compass Statements| You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Vote for Election Compass Statements|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Vote for Election Compass Statements}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hi all, Volunteers in the [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022|2022 Board of Trustees election]] are invited to [https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_elections/2022/Community_Voting/Election_Compass/Statements vote for statements to use in the Election Compass]. You can vote for the statements you would like to see included in the Election Compass on Meta-wiki. An Election Compass is a tool to help voters select the candidates that best align with their beliefs and views. The community members will propose statements for the candidates to answer using a Lickert scale (agree/neutral/disagree). The candidates’ answers to the statements will be loaded into the Election Compass tool. Voters will use the tool by entering in their answer to the statements (agree/disagree/neutral). The results will show the candidates that best align with the voter’s beliefs and views. Here is the timeline for the Election Compass: *<s>July 8 - 20: Volunteers propose statements for the Election Compass</s> *<s>July 21 - 22: Elections Committee reviews statements for clarity and removes off-topic statements</s> *July 23 - August 1: Volunteers vote on the statements *August 2 - 4: Elections Committee selects the top 15 statements *August 5 - 12: candidates align themselves with the statements *August 15: The Election Compass opens for voters to use to help guide their voting decision The Elections Committee will select the top 15 statements at the beginning of August Best, Movement Strategy and Governance ''This message was sent on behalf of the Board Selection Task Force and the Elections Committee'' </div> [[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[User talk:MediaWiki message delivery|<span class="signature-talk">{{int:Talkpagelinktext}}</span>]]) 20:30, 25 July 2022 (UTC) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == תבנית:ספר עץ חיים == לכל שער בספר [[עץ חיים]] יש דף של כל השער בדף אחד. הבעיה היא שהוא מייבא בסוף כל פרק את התבנית. מישהו מתנדב לשסות בזה בוט שיוסיף לתבנית בסוף כל פרק (למשל [[עץ חיים/שער הכללים/א]]) noinclude (כמו בעריכה [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=עץ_חיים/שער_הכללים/א&oldid=1415020 הזאת]), ועותק בודד של התבנית בסוף כל דף של שער שלם (למשל [[עץ חיים/שער הכללים (הכל)]])? [[משתמש:1אברהם1|1אברהם1]] ([[שיחת משתמש:1אברהם1|שיחה]]) 09:55, 26 ביולי 2022 (IDT) :בהרצה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בתמוז ה'תשפ"ב • 21:16, 26 ביולי 2022 (IDT) ko0h3xyl1a4ponngz8f3vys51bevql1 1417541 1417503 2022-08-10T00:51:31Z Shalomori123 9336 /* תבנית לפסוקי משלי בן סירא */ תגובה wikitext text/x-wiki {{/פתיח}} ==הצעה: ביאור [[משנה תורה]]== אני חושב שלצד [[ביאור:בראשית א|התנ"ך]] [[ביאור:משנה|המשנה]] ו[[ביאור:בבלי ברכות דף ב|הגמרא]] המבוארים, עלינו להשלים את הסט ולהוסיף גם את המשנה תורה לרמב"ם. {{ש}} בהתחלה היססתי להציע בגלל הכמות המעטה של המשתמשים הפעילים, אך אני חושב שכל אחד יוכל לתרום קצת ואולי מישהו יחליט לאמץ את הפרוייקט {{קטן|(אני אישית חושב שאני לא מתאים)}}. בכל מקרה כדאי להתחיל ולהכין את התשתית. {{ש}} צריכים גם כמובן לדון על אופי ומבנה הפירוש, אבל קודם כל מה דעתכם? בברכה --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 12:19, 22 בפברואר 2021 (IST) : דעתי האישית, הלוואי וקודם לכן היינו מעלים את מפרשי הרמב"ם המסורתיים. צריכים לעבוד גם על תשתית שבו ניתן להציג תצוגה משולבת של מפרשי רמב"ם על הרמב"ם, בין אם הם יוצגו על כל הלכה והלכה בנפרד או על בסיס הפרקים...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 13:33, 22 בפברואר 2021 (IST) ::התחלתי בהעלאה מספריא זה המון עבודה ויש לרמב"ם אין ספור מפרשים, אך מה אתה חושב על הרעיון? --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 13:53, 22 בפברואר 2021 (IST) ::לגבי העניין השני אתה צודק, אולי צריכים לחלק לקטעים לפי ההלכות, את המפרשים --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 13:57, 22 בפברואר 2021 (IST) ::: אני לגמרי מסכים עם Roxette. צריך לטפל קודם כל בנושאי הכלים של הרמב"ם שנדפסו במהדורות הדפוס הישנות ולשלב אותם בדפי ההלכה הבודדת. אחר כך ניתן יהיה לדבר על ביאור. ::: כדי שנוכל בכלל לעשות ביאור כזה, צריך מתנדב שיתחיל במשימה ויסלול את הדרך לבאים בעקבותיו. מישהו שיש לו היכרות עם הרמב"ם ועם שיטתו ההלכתית. מישהו שיודע ללקט מהמפרשים ומהפוסקים (כדוגמת מרן הבית יוסף) ולשלב תמצית מדבריהם על סדר ההלכות. הייתי מתנדב לזה אילו היה לי זמן, אבל זה דורש המון עבודה ומאמץ ואני לא מרגיש שאני מסוגל להירתם לזה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:59, 22 בפברואר 2021 (IST) :::::טוב כנראה שאתם צודקים צריכים לחכות עד להעלאת מפרשי הרמב"ם, התחלתי להעלות את המשנה למלך אבל איך לשלב אותו בהלכות בודדות? --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 14:05, 22 בפברואר 2021 (IST) ::::::צריך לעשות בשביל זה תבנית, שתשלב מתוך דפי המשנה למלך את הקטע של כל הלכה והלכה. בשביל זה יש צורך גם לסמן את הטקסט של כל הלכה והלכה עם <nowiki><קטע התחלה=א/> ו-<קטע סוף=א/></nowiki> מסביב להלכה א, וכן על זה הדרך. תגים אלו מאפשרים לשלב את הקטע שבין ההתחלה לסוף במקומו הראוי לו באמצעות התבנית. אם אין מישהו אחר שיתנדב, אני מניח שאני יכול ללמוד ליצור תבנית כזו או לערוך תבנית קיימת אם כבר ישנה שם.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:40, 22 בפברואר 2021 (IST) :::::::בסדר תודה רבה אני יתחיל לשים תגי קטע --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 15:45, 22 בפברואר 2021 (IST) :::::::אבל איך זה יסתדר לפי הפרקים (כלומר איך ידעו שזה הלכה א בפרק א וללא בפרק ב)? --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 16:12, 22 בפברואר 2021 (IST) ::::::::בשביל זה צריך לשים כל פרק בדף נפרד. למשל: [[משנה למלך/יסודי התורה/א]] לפרק א, וכן הלאה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:43, 22 בפברואר 2021 (IST) ::::::::לחילופין, ניתן להשתמש בתג כפול כך: <nowiki><קטע התחלה=א ב/> ו-<קטע סוף=א ב/></nowiki> עבור פרק א הלכה ב, וכן לכל פרק ולכל הלכה בתוך הפרק.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:49, 22 בפברואר 2021 (IST) :::::::::זה יהיה קצר מידי לחלק לפרקים אני אבחר באפשרות השנייה, תודה רבה--[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 18:01, 22 בפברואר 2021 (IST) ::::::::::ליתר ביטחון, אתה יכול בבקשה לבדוק [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%9A/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&curid=393986&diff=1054378&oldid=1053263&diffmode=source כאן] האם אני מוסיף טוב את התגי קטע, תודה רבה --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 20:19, 22 בפברואר 2021 (IST) :::::::::::אתה מוסיף טוב. אם אתה רוצה, אני יכול לעשות את העבודה הזאת בסוף עם בוט במקום שתעשה ידנית כל פעם. בשביל זה אתה צריך לשמור על מודל קבוע של כותרות כמו ששמרת עד עכשיו. אגב, למה אתה משתמש בכותרת מסדר ראשון לפרק (=פרק ד=) ושני להלכה (==הלכה ו==) במקום שני ושלישי כמקובל? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א באדר ה'תשפ"א • 21:26, 22 בפברואר 2021 (IST) ::::::::::::לא ידעתי מה מקובל אני יכול לשנות אם יש בכך צורך. [[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 08:31, 23 בפברואר 2021 (IST) {{שבירה}} המקובל הוא שני לפרק ושלישי להלכה, אבל אני לא חושב שזה קריטי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:20, 23 בפברואר 2021 (IST) :לא קריטי אבל יותר אסתטי לדעתי. כותרות מסדר ראשון ושני נראות בדיוק אותו דבר והמדרג לא ברור. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ב באדר ה'תשפ"א • 21:52, 23 בפברואר 2021 (IST) ::לדעתי כותרות מדרגה 2 יותר נוחות כי יש קווים מפרידים אז יותר שמים לב לחלוקה. --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 10:20, 24 בפברואר 2021 (IST) :::האם אתם חושבים כשהמפרשים בתחילת כל הלכה מצטטים את הרמב"ם לשים את הציטוט מהרמב"ם בשורה נפרדת או לא? --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 12:20, 24 בפברואר 2021 (IST) :::::באותה שורה עם מספר רווחים קשיחים מפרידים, למשל באמצעות התבנית{{ררר}}{{תב|ררר}}.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:00, 24 בפברואר 2021 (IST) ::::::אני אישית מעדיף תבנית {{תב|דה מפרש}} שגם עושה רווחים וגם מדגיש את דיבור המתחיל. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:02, 24 בפברואר 2021 (IST) :::::::צודק, שכחתי ממנה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:05, 24 בפברואר 2021 (IST) ::::::::תודה, א. לגבי הכותרות נראה לי שאם לא מחלקים לפרקים אז כדאי להשתמש לכותרות בדרגות 2 ו3, ואם מחלקים לפרקים (שזה ארוך) אז רק ב2. {{א|Shalomori123}} הבוט יצליח לעבוד ככה? ::::::::ב. דניאל לפי מה שהבנתי אם משתמשים ב[[תבנית:ממ]] אי אפשר לשמור על הנוסח המקורי של הטקסט לכן אינני משתמש בה. --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 15:52, 24 בפברואר 2021 (IST) :::::::::::{{א|פלטי בן ליש}}, אני מכניס תבנית {{תב|ממ}} '''בנוסף''' לנוסח המקורי של הטקסט. דוגמאות לכך ניתן לראות כמעט בכל עריכה שאני כרגע מקליד ב[[נפש דוד]]. על אף שמדובר בכפילות ומיותר, מבחינה פרקטית זה מבליט את הקישור אל עין הקורא ועוזר למצוא את "נקודות העוגן" של רצף המאמר. אבל כמובן, לשיקולך. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:08, 24 בפברואר 2021 (IST) {{שבירה}} {{א|פלטי בן ליש}}, לדעתי כדאי מאוד לעשות את זה אחיד ותמיד לחלק את זה לפרקים גם כשזה לא ארוך, למען הסדר הטוב. אם פעם תעשה הכל בדף אחד ופעם פרקים פרקים זה סתם יבלבל את מי שרוצה להפנות לשם.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:13, 24 בפברואר 2021 (IST) :אני יכול לעשות שהבוט יחפש כותרות הן מסדר שני והן משלישי, כל עוד יש דף שמקשר לכל דפי המשנה של מפרש, אבל מסכים עם נחום שעדיפה אחידות מכל הבחינות. הייתי צריך לעשות עבודה קשה עם [[שיטה מקובצת על הש"ס]] בגלל שחלק מהפרקים מחולקים לדפים וחלקם לא, וגם לא היה דף ראשי שמקשר לכל דפי המסכת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג באדר ה'תשפ"א • 21:14, 24 בפברואר 2021 (IST) ::בסדר אני יתקן זאת, צריכים גם לחשוב איך להציג את השגות הראב"ד--[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 22:00, 24 בפברואר 2021 (IST) :::יש מקרים שיש יותר מהשגה אחת לאותה הלכה? כי אם לא, אז זה מאוד פשוט: יש לשים כל השגה בדף (לדוג': [[השגות הראב"ד על הרמב"ם/הלכות יסודי התורה/א/ב]] (אם יש השגה על יסוה"ת פרק א' הלכה ב'), ולשלב בדף ההלכה, ידנית או באמצעות בוט שיבדוק את קיומו של הדף, ולשים עם תבנית דומה לזו שיש ב{{תב|פרשע}} או {{תב|פרשע1}} לביאור הלכה, הפנייה בטקסט של הרמב"ם שתהיה נסתרת בדף הפרק וגלויה בדף ההלכה, מהטקסט של הרמב"ם למדור של השגה. :::אם יש יותר מהשגה אחת לאותה הלכה זה נהיה קצת יותר מורכב, אבל לא נראה לי שיש יותר מדי מקרים כאלה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:14, 25 בפברואר 2021 (IST) ::::תודה, אך לא הבנתי למה יהיה בעיה אם יש 2 השגות להלכה אחת? :::::כי צריך ליצור עוגן נפרד לכל השגה והפנייה נפרדת מהטקסט של הרמב"ם לכל השגה, זה למה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:44, 25 בפברואר 2021 (IST) ::::::ולמה אי אפשר לעשות זאת ע"י תגי קטע כמו בשאר המפרשים, זה יהיה מלא עבודה ליצור דף על כל השגה. --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 21:35, 2 במרץ 2021 (IST) :::::::אפשר גם. תעשה מה שאתה מבין.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 02:04, 3 במרץ 2021 (IST) ::::ב[[משנה למלך]] יצרתי הרבה דפים של פרקים וכתבתי '''פרק''', לדוג' [[משנה למלך/הלכות תלמוד תורה/פרק ד]] במקום [[משנה למלך/הלכות תלמוד תורה/ד]] ראיתי שלא נהוג פה לעשות ככה אז נראה לי שצריכים להעביר את הדפים. פורים שמח--[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 14:39, 25 בפברואר 2021 (IST) :::::אכן, כדאי לדעתי שיהיה אחיד. צום קל, ופורים שמח ובטוח!--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:44, 25 בפברואר 2021 (IST) ====כותרת מיוחדת למפרשי הרמב"ם==== האם אתם חושבים שצריכים ליצור תבנית כזו שתקשר לפרק ברמב"ם ולמפרשים אחרים? --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 20:30, 15 במרץ 2021 (IST) :למה לא. עדיף. אפשר גם להשתמש ב{{תב|ניווט ספר}} החדשה ולקשר לפרקים הקודם והבא. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"א • 22:18, 15 במרץ 2021 (IST) ::אפשר לעשות אותה כמו כמו תבנית {{תב|מפרשים למסכת ברכות}} --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 14:11, 16 במרץ 2021 (IST) :::{{בעד}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:49, 16 במרץ 2021 (IST) ::::גם {{בעד}} אך אני לא יודע איך עושים את זה, נראה לי שצריכים ליצור תבנית נפרדת לכל 'הלכות X' --[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 16:03, 16 במרץ 2021 (IST) :::::אולי [[משתמש:מושך בשבט]] יוכל לסדר משהו אוטומטי כשיחזור מחופשת הוויקי שלו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 00:55, 17 במרץ 2021 (IST) :::::: @[[משתמש:Nahum|Nahum]], תוכל לתמצת לי את הדיון ולכתוב מה בדיוק צריך לעשות? <b><font color="669966">[[User:מושך בשבט|<big>מושך בשבט</big>]] </font></b><big>(</big><font family="'GUTTMAN MANTOVA'" size="2">^{[[User talk:מושך בשבט|שיחה]]}<big>\</big>_{[[מיוחד:Contributions/מושך בשבט|תרומות]]}</font><big>)</big> 20:55, 17 במרץ 2021 (IST) :::::::תבנית "מפרשים למשנה תורה לרמב"ם" עבור מפרשי הרמב"ם, שתקח את שם ההלכות מתוך רשימה של כל ה"הלכות" ב-14 ספרי הי"ד החזקה (אני יכול להכין את הרשימה אם אין מישהו אחר שמתנדב), ותשמש לקישור בין מפרשי הרמב"ם כדוגמת הקישורים בתבנית "מפרשים למסכת פלונית". צריך לראות איזה מפרשים יש לנו לכל ספר מספרי הי"ד (רוב המפרשים אמורים להיות קיימים לכל החיבור). --[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:37, 18 במרץ 2021 (IST) ::::::::יש פה רשימה [[W:משנה תורה#מבנה החיבור]] ::::::::יש מפרשים שהם לא על כל הספרים כדוג' [[מגיד משנה]] ו[[דברי ירמיהו על הרמב"ם]] -[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 19:22, 18 במרץ 2021 (IST) ::{{א|מושך בשבט}}, יש התקדמות בנושא?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:16, 13 באוקטובר 2021 (IDT) :::{{א|shalomori123}}, תוכל אולי אתה להיכנס לעובי הקורה ולטפל בנושא?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:33, 1 בפברואר 2022 (IST) ::::באיזה עניין? ::::א. קישור בין פרק של הרמב"ם למפרשיו על אותו הפרק - כבר קיים (יש מה לשפר) בתבנית של פרק ברמב"ם. ::::ב. אחידות במפרשים ותצוגה אוטומטית של המפרשים בדפי ההלכות - לגמרי נמצא ברשימת הפרויקטים שלי וכשאמצא זמן אשתדל לשפר את התחום. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ל' בשבט ה'תשפ"ב • 17:04, 1 בפברואר 2022 (IST) :::::אוקיי, תודה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:02, 1 בפברואר 2022 (IST) == דפי תוספתא - צריכים לבנות בצורה דומה של דפי המשניות == המצב הנוכחי בעייתי. ראה לדוגמה כשמפנים אל {{ממ|תוספתא|חולין|א}} (לעומת {{ממ|תוספתא|חולין}} או {{ממ|תוספתא|בבא קמא|ז}}. אין סדר למהדורות השונות ואיזה מהן הוא ברירת המחדל. לדעתי, יש לסדר את ארגון התוספתא כך: שמישהו ילך אל הדף [[תוספתא/ברכות/א]], ושם יופיע דף של שילובים, הן של מהדורות השונות, והן של מפרשים על התוספתא. כך: <nowiki>==מהדורות התוספתא==</nowiki>{{ש}} <nowiki>===מהדורת וילנא===</nowiki>{{ש}} <nowiki>===מהדורת בארי===</nowiki>{{ש}} <nowiki>===מהדורת צוקרמדל===</nowiki>{{ש}} <nowiki>===מהדורת קריאה נוחה===</nowiki>{{ש}} <nowiki>==מפרשי התוספתא==</nowiki>{{ש}} <nowiki>===מפרש 1===</nowiki>{{ש}} <nowiki>===מפרש 2===</nowiki> הארגון הנוכחי מאוד מבולגן ולא אחיד. מישהו שיכול לעזור ביצירת תשתית לתבנית שכזו, או אפילו לשנות ולשפץ את התבנית הנוכחית {{תב|כותרת לפרק תוספתא}}, תבא עליו הברכה....--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:34, 4 באפריל 2021 (IDT) :מסכים שצריך דפי ברירת מחדל. מצד שני, האם דף כמו זה לא יהיה עמוס מדי אם זה פרק שלם? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג בניסן ה'תשפ"א • 20:01, 4 באפריל 2021 (IDT) ::סליחה שאני מצטרף באיחור, שמתי לב לדיון החשוב הזה רק עכשיו. ::אני מאמין שהמקום הרצוי לשילוב הוא בדפי ההלכה הבודדת. אני לא בטוח שזה אפשרי בצורה אוטומטית כי ייתכן שיש מקומות שהחלוקה להלכות (בניגוד לחלוקה לפרקים, שהיא למיטב ידיעתי אחידה) עשויה לפעמים להשתנות ממהדורה למהדורה. ::מתייג את [[משתמש:Roxette5]] ו-[[משתמש:Shalomori123]], וכל מי שרוצה להצטרף לדיון מוזמן.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:56, 26 בנובמבר 2021 (IST) :::אני לא מספיק מכיר את התוספתא כדי לענות על השאלות על המהדורות. אם צריך עזרה בפן הטכני, כמו יצירת תבנית,או הרצת בוט אם זה כן תואם, אני יכול לעזור. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ב בכסלו ה'תשפ"ב • 10:38, 26 בנובמבר 2021 (IST) ::::אני מציע שנתבסס באופן עקבי על החלוקה להלכות במהדורת ווילנא. אם למישהו יש מה להעיר או להוסיף, זה הזמן.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:56, 28 בינואר 2022 (IST) :::::אין לי מה להוסיף. אני חושב שכל נסיון כלשהו ליישר כאן קו תהיה מועיל.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:09, 28 בינואר 2022 (IST) :::::שבוע טוב לכולם. במהדורת [[ביאור:תוספתא]] השתמשתי בכמה מקורות: אם היתה למסכת מהדורה של בארי (המבוסס על ליברמן) - השתמשתי בחלוקת ההלכות שבה והיא היתה הבסיס לעבודה. הבעיה היא שהמהדורה שלו אינה כוללת את כל הש"ס, ולכן בהרבה מסכתות נאלצתי לכתוב לפי המהדורה של צוקרמנדל. הפרקים זהים בדרך כלל אבל חלוקת ההלכות שונה לגמרי. כך יצא יצור כלאיים, חלקו מחולק לפי ליברמן וחלקו - לפי צוקרמנדל. אחרי שכתבתי את הביאור אני לא מתכוון לשנות את הבסיס, וגם אם בארי יוסיף מסכתות אני לא מתכנן להשתמש בהן. [[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 19:34, 29 בינואר 2022 (IST) ::::::מהדורת הביאור שלך יוצאת דופן בכך שהיא לא מבארת הלכות בודדות אלא חטיבות בתוך פרק שלם שכוללות לרוב יותר מהלכה אחת כל אחת, כך שלא כל כך רלוונטי לשלב אותה בדף ההלכה המשלב את כל המהדורות, ולכל היותר אפשר לקשר מדף ההלכה המשלב לדף הפרק במהדורה המבוארת. מכיוון שכפי שאמרת, הפרקים לרוב זהים בכל המהדורות, זה לא אמור להוות בעייה לדעתי. שבוע טוב, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:49, 29 בינואר 2022 (IST) == שינוי הקישורים של תפריט "הדפסה/ייצוא" == בתפריט הימני (ה-Sidebar) מופיעים תחת "הדפסה/ייצוא" כמה כלים – "יצירת ספר", "גרסה להדפסה", "הורדת EPUB", "הורדת MOBI", "הורדת PDF" ו-"תסדירים אחרים". כל התסדירים (למעט גרסה להדפסה) בלתי-שמישים לחלוטין ([[phab:T274521|ראו באג #T274521]]). אני מעוניין להסיר את הקישורים למעט "גרסה להדפסה", ולהוסיף מחדש אופציית הייצוא של "הורדה כ-PDF" ע"י ElectronPdfService במקום WS-Export. יש הבדל של שמים וארץ בין שתי אפשרויות הייצוא: ראו [https://ws-export.wmcloud.org/?page=חוק_זכות_יוצרים&lang=he&format=pdf ייצוא ל-pdf באמצעות WS-Export] לעומת [https://he.wikisource.org/api/rest_v1/page/pdf/חוק_זכות_יוצרים ייצוא ל-pdf באמצעות ElectronPdfService]. בשלב הראשון, אני מעלה את ההצעה לאישור הקהילה. בשלב השני, דרושה עזרה טכנית. ה-Sidebar נבנה ע"י התוספים השונים של מדיהויקי. ניתן לבצע את השינוי באמצעות עריכת ה-Sidebar ע"י קוד ג'אווהסקריפט ב-Common.js (זה משהו שאני יכול לעשות). האם מישהו מהמומחים כאן מכיר דרך יותר "נכונה" לעדכן את ה-Sidebar? ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 18:21, 18 באפריל 2021 (IDT) אעדכן ש[ככל הנראה] ניתן להחזיר את הקישור לשימוש ב-ElectronPdfService ע"י ביטול תוסף WS-Export. אני מעלה לדיון (ואח"כ להצבעה) הצעה להשבית את התוסף WS-Export בוויקיטקסט העברי עד שהתוסף יהיה בר-שימוש להדפסת ספרים/דפים בעברית. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 18:36, 18 באפריל 2021 (IDT) ---- {{דווח בפבריקטור|280637}} <span dir="ltr">'''Proposition to disable the WS-Export extension:'''</span> * {{בעד}}. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' באייר ה'תשפ"א • 01:24, 19 באפריל 2021 (IDT) * גם אני {{בעד}}. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 20:07, 19 באפריל 2021 (IDT) * {{בעד}} ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 21:10, 19 באפריל 2021 (IDT) * {{בעד}}.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:31, 19 באפריל 2021 (IDT) ===עדכון=== :[[משתמש:Fuzzy]], כל הכבוד ויישר כוח לך על המעקב והטיפול בנושא. כיצד מתקדם העניין? ובאילו "מספרי באגים" בפאבריקאטור מתקיים הטיפול בנושא? אשמח לעדכון קצר וסיכום המצב הקיים כרגע. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:18, 26 בנובמבר 2021 (IST) :: הבקשה לביטול תוסף WS-Export נמצאת ב-[[phabricator:T280637|T280637]]. המפתחים של WS-Export עובדים על תיקון הבאגים השונים שהצגתי להם. הדיון הזה נמצא ב-[[phabricator:T274521|T274521]]. לדעתי, גם לאחר שהם יתקנו את כל הבאגים, הדפסה ל-pdf תמשיך לתת תוצר הרבה יותר טוב וקריא מהתוצר של WS-Export. היתרון היחיד של הנ"ל הוא בייצוא לפורמט eBooks. רשמתי להם שהתוסף לא טוב עבור הוויקיטקסט העברי, אבל הם גוררים רגליים. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 19:28, 4 בינואר 2022 (IST) :::{{אגודל למעלה}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:45, 5 בינואר 2022 (IST) : הבאג הזה פתוח יותר מדי זמן. אשמח אם המשתמשים מכאן יכנסו לדיווח ויבקשו לקדם את שינוי הקונפיגורציה הנדרש, כדי שאופציית הייצוא ל-pdf תחזור לעבוד. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 17:44, 10 ביולי 2022 (IDT) :: שאלת תם (לא מתמצא בנבכי WS-Export לעומת הייצוא ל-pdf) - כמה זה משהו שאנחנו יכולים לשלוט בו באמצעות [[מדיה ויקי:Epub.css]]? האם זה משפיע גם על ה-pdf ש-WS-Export מייצר? [[משתמש:YehudaDe|YehudaDe]] ([[שיחת משתמש:YehudaDe|שיחה]]) 00:10, 14 ביולי 2022 (IDT) ::: לדעתי אפשר להוסיף סקריפט ב-Commons.js שיחזיר את הקישורים. הסגנונות ב-Epub.css לא מספיקים. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 23:17, 16 ביולי 2022 (IDT) == שבי"ל == מי יודע מה הם ראשי התיבות של שבי"ל, שמופיע בדפים מוזרים כמו [[אמ]] או [[אלמ ג]]? אני רוצה לצמצם את הדפים המוזרים האלה או לפחות להעביר אותם לדפי משנה של משהו, ואולי הצורה הנכונה היא [[שבי"ל/אמ]] אם נבין מה זה שבי"ל... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד באייר ה'תשפ"א • 15:58, 26 באפריל 2021 (IDT) :מתייג את [[משתמש:Erel Segal]].--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:47, 26 באפריל 2021 (IDT) :מדובר בספר קונקורדנציה ישן שמצאתי, ששם מחברו שבי"ל - אני לא יודע מי זה בדיוק - לא כתוב השם המלא. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י"ד באייר ה'תשפ"א 19:09, 26 באפריל 2021 (IDT) :: [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]], ראה [[מחבר:שבי"ל]], וראה [[ספר המילים של שבי"ל]]. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:34, 26 באפריל 2021 (IDT) :::תודה לכם! לדעתכם אלו צריכים להיות דפי משנה של [[ספר המילים של שבי"ל]]? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו באייר ה'תשפ"א • 00:29, 27 באפריל 2021 (IDT) :::בינתיים ריכזתי את כל הדפים האלה בעזרת בוט ל[[:קטגוריה:ספר המילים של שבי"ל]]. ניתן לראות שיש ממש לא מעט דפים כאלה, כמעט 2800! מיעוטם במרחב הראשי ורובם במרחב הביאור. כרגע אני רואה 3 אפשרויות: א. להעביר למרחב הראשי ולשנות לצורת דפי משנה, ב. להעביר למרחב הביאור כמו שזה עכשיו, ג. להעביר למרחב הביאור ולשנות לצורת דפי משנה. אני נוטה לא', מה דעתכם? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו באייר ה'תשפ"א • 07:29, 27 באפריל 2021 (IDT) ::::לדעתי, מכיוון שאין מדובר בהעלאת הספר כצורתו, אלא בשיבוץ הביאורים שלו לכל שורש בנפרד, אפשרות ב יותר מתאימה. בכל מקרה, לא משנה על איזו אפשרות נחליט, יש לוודא שכל הדפים המקושרים יתוקנו גם כן.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:03, 27 באפריל 2021 (IDT) :::::אז להחליט על האפשרות השנייה? לדעתי קשה להגדיר אותם בתור דפים שיש להם זכות קיום עצמאית, אפילו במרחב ביאור. לכן הצעתי דפי משנה שזה חצי קיום עצמאי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בסיוון ה'תשפ"א • 23:20, 7 ביוני 2021 (IDT) מכיוון שהדיון הזה לא התקדם והדפים במרחב הראשי מאוד מפריעים לי, אני מקבל את הכרעתו של נחום ומעביר למרחב הביאור (למרות שגם שם זה קצת מפריע לי שיש דפים בשמות חסרי משמעות). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ"ב • 00:53, 12 בנובמבר 2021 (IST) הבהרה: יש גם מחבר אחר בשם "שבי"ל". הוספתי "הבהרה" בדף [[מחבר:שבי"ל]]. [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 06:38, 5 באפריל 2022 (IDT) ==ביטול מרחב קטע== {{דווח בפבריקטור|298430|בקשה=כן|מצב=טופל}} === דיון קודם === ר' [[ויקיטקסט:מזנון/ארכיון יולי 2021#הצעה לביטול מרחב קטע|הצעה לביטול מרחב קטע]] === דיון נוכחי === מתייג: [[משתמש:Ahituvrs|<bdi>Ahituvrs</bdi>]], [[משתמש:Do2or|<bdi>Do2or</bdi>]], [[משתמש:Dovi|<bdi>Dovi</bdi>]], [[משתמש:Editor259|<bdi>Editor259</bdi>]], [[משתמש:Erel Segal|<bdi>Erel Segal</bdi>]], [[משתמש:Fuzzy|<bdi>Fuzzy</bdi>]], [[משתמש:Ilan Sendowski|<bdi>Ilan Sendowski</bdi>]], [[משתמש:Nahum|<bdi>Nahum</bdi>]], [[משתמש:Neriah|<bdi>Neriah</bdi>]], [[משתמש:Ori229|<bdi>Ori229</bdi>]], [[משתמש:Roxette5|<bdi>Roxette5</bdi>]], [[משתמש:Shahar9261|<bdi>Shahar9261</bdi>]], [[משתמש:Shalomori123|<bdi>Shalomori123</bdi>]], [[משתמש:Sije|<bdi>Sije</bdi>]], [[משתמש:YS9211|<bdi>YS9211</bdi>]], [[משתמש:ידידיה צ' צבאן|<bdi>ידידיה צ' צבאן</bdi>]], [[משתמש:עמד|<bdi>עמד</bdi>]], [[משתמש:פלטי בן ליש|<bdi>פלטי בן ליש</bdi>]], [[משתמש:פלמוני|<bdi>פלמוני</bdi>]] וכן את [[משתמש:RevitalP-WMIL]]. סליחה אם שכתי לתייג מישהו. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 18:35, 16 ביולי 2021 (IDT) :{{א|מושך בשבט}} - למה לא קישרת לדף [[ויקיטקסט:ביטול מרחב קטע]]? :בכל מקרה, עדיין לא הבנתי בדיוק לאן אתה רוצה להעביר את הדפים... נניח הדף [[קטע:רש"י על בראשית א א]] לאן הוא יעבור? [[רש"י על בראשית א א]]? [[רש"י על בראשית א]]? (ביחד עם כל שאר הפרק, מפוצל באמצעות תגי קטע) או [[רש"י על בראשית/א/א]]? --[[משתמש:I&#39;m the cookie monster|I&#39;m the cookie monster]] ([[שיחת משתמש:I&#39;m the cookie monster|שיחה]]) 18:05, 23 ביולי 2021 (IDT) ::יצרתי אותו אחרי תחילת הדיון, אם יש מקום טוב בדיון לקשר אותו אז אתה יכול בשמחה... ::בשלב הראשון הוא יעבור ל[[רש"י על בראשית א א]] - השלב הראשון הוא רק להסיר את המילה '''קטע:''' בשם הדף. ::אם תרצה, תוכל לבקש להעביר לדף הפרק או לפורמט סקטורים, אבל זה כבר מצריך דיון נפרד. [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 18:08, 23 ביולי 2021 (IDT) שלום ושבוע טוב, סליחה שאני עסוק בדברים אחרים, אבל בכל מקרה מנסה לראות אם יש הודעות בדף שיחתי. תודה על התזכורת שם. כבר עבר הרבה מאוד זמן מאז שנוצר המחרב הזה. למיטב זכרוני, הרעיון היה כדי לאפשר למי שרוצה להקליד פסקה בלבד לעשות את זה במקום שלא יפריע, וגם כדי שכל מיני "קטעים" קטנים יוכלו להשתלב בטקסט יותר ארוך. לדוגמה: פירושים של אבן עזרא על פסוק ועוד פסוק, כל אחד בדף "קטע" נפרד, כדי שאחר כך יהיה ניתן לשלב אותם בדף לפרק שלם, אבל בכל זאת "לצטט" אותם לבדם כי כל קטע נמצא בדף נפרד משלו. אמנם לאחר הפיתוח של תגיות "קטע" הסיבה השנייה כבר לא רלוונטית. לגבי הסיבה הראשונה, אם נהיה סבלניים כלפי משתשמים אקראיים שנכנסים ומשאירים "קטע" קטן בתוך דף "קצרמר", אז גם בכך אין בעיה. בוויקיפדיה במשך השנים לא כל כך אהבו "קצרמרים", אבל אם אנחנו נקבל אותם באופן חיובי אז גם הסיבה הזאת למרחב "קטע" כבר לא כל כך חשובה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:05, 31 ביולי 2021 (IDT) ==== נימוקים לביטול המרחב ==== * קשה למצוא את הדפים במרחב קטע. * מקשה בתבניות - בחלק משתמשים בקטע ובחלק לא. * אחידות. * מקשה בציטוט - למשל כשרוצים להפנות ל[[רש"י על בראשית א א]], צריך להפנות ל[[קטע:רש"י על בראשית א א]]. * במיוחד כשמצטטים מויקיפדיה, זה נראה מוזר. ראו למשל {{וק|ספירת השנים}}. * (קל לבצע העברה - שלום אורי ומקווה שגם אני נוכל להעביר בקלות) ==== נימוקים להשארת המרחב ==== * כדי שקטעים, שאין להם זכות קיום עצמאי וכל ייעודם הוא שילוב בדפים יותר גדולים, לא יופיעו במנועי חיפוש ויהיה ניתן להכליל אותם בקלות ובנוחות. === הצבעה === ==== ביטול מרחב "קטע" ==== # בעד העברת דברים אל מרחב הראשי. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 18:50, 16 ביולי 2021 (IDT) # יש להעביר למרחב הרשי עם תגי קטע או דפי משנה --[[משתמש:I&#39;m the cookie monster|I&#39;m the cookie monster]] ([[שיחת משתמש:I&#39;m the cookie monster|שיחה]]) 14:00, 18 ביולי 2021 (IDT) # [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 22:27, 18 ביולי 2021 (IDT) # [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:49, 23 ביולי 2021 (IDT) ==== השארת מרחב "קטע" ==== {{בעד}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:16, 18 ביולי 2021 (IDT) ==== נמנע ==== * כמו שכתבתי בדיון הקודם, אני {{נמנע}} בנושא זה. רק רציתי לציין שתהיה אחידות גם עם השארת המרחב, בכך שנעביר אליו את כל מה ששייך לו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' באב ה'תשפ"א • 15:57, 18 ביולי 2021 (IDT) * אני לא בטוח, יש יתרונות וחסרונות לכל אפשרות. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • ט' באב ה'תשפ"א 22:23, 18 ביולי 2021 (IDT) ==== תוצאות ההצבעה ==== {{דווח בפבריקטור|298430|בקשה=כן|מצב=טופל}} הוחלט לבטל את המרחב. [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 23:13, 1 בינואר 2022 (IST) [[משתמש:Nahum|נחום]], עבר כמעט שבוע ולכאורה אתה המתנגד היחיד... אפשר להתחיל בשלבים שלפני ביצוע ההעברה, או שאתה רוצה לחכות עוד? [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 16:58, 23 ביולי 2021 (IDT) : מתייד את {{א|Dovi}} ומקווה לשמוע את דעתו, הוא היה בזמנו מיוזמי העניין וקצת מוזר לי שטרם השמיע דעתו בנושא. אם תוך 3-4 ימים לא נשמע ממנו, נראה לי שאפשר להתקדם לקראת העברה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:21, 23 ביולי 2021 (IDT) ::יש החלטה? --[[משתמש:I&#39;m the cookie monster|I&#39;m the cookie monster]] ([[שיחת משתמש:I&#39;m the cookie monster|שיחה]]) 18:56, 6 באוגוסט 2021 (IDT) :::לכאורה הוחלט לבטל את המרחב. את הבייצוע נעשה ב[[ויקיטקסט:ביטול מרחב קטע]] ובדפ"ש שם. [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 22:14, 7 באוגוסט 2021 (IDT) ::::תאריך פתיחת הבקשה: 2 בינואר 2022.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:54, 5 בינואר 2022 (IST) '''עדכון:''' הבקשה בוצעה. מרחב-השם קטע בוטל והדפים שבו נמחקו באופן בלתי-הפיך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:47, 10 בינואר 2022 (IST) == חוקים - קישורים לתת-סעיפים, ותוכן עניינים, ועוד == #בטקסטי חוקי ישראל אפשר לקשר רק לסעיפים ראשיים, ולא לתת-סעיפים. מה הדרך לאפשר קישורים לתתים?<br>כרגע זו בעיה, כי חוקים נוטים להיות עם תת-(תת...)-סעיפים, לפעמים הרבה מהם, ולפעמים ארוכים.<p>כדוגמא, נניח שרוצים להגיע לסעיף 3(ט1)(6)(ב)(2) [https://he.wikisource.org/wiki/פקודת_מס_הכנסה#סעיף_3 כאן]. #לא היה מזיק אם היה תוכן עניינים מלא, שמפרט כל סעיף. יש דרך לעשות זאת במערכת הנוכחית? #זה אולי כבר ברמת WikiMedia, או template מלא לעמוד, אבל היה נחמד אם היה אפשר לארגן כותרות סעיפים ותת-סעיפים שהופכות ל-sticky, [https://www.w3schools.com/howto/tryit.asp?filename=tryhow_css_sticky_element בסגנון כזה].<p>מה דעתכם? {{שכח לחתום|אנונימי}} : כמה תשובות באיחור קל. # אין קישור לתת-סעיפים, למעט במקרים מיוחדים. הקישור לתתי-סעיפים ותתי-תתי-סעיפים לא שימושי לרוב ולכן בשלב די מוקדם של הפרויקט הוחלט להימנע מקישורים אלו. # לגבי תוכן עניינים מלא, זה אפשרי אבל דורש שינוי של בוט החוקים. אכניס את הרעיון לתוכנית העבודה של הפרויקט. # אני לא רואה יתרון ל-Sticky Element במקרה של תצוגת חוקים. : ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 17:39, 15 בפברואר 2022 (IST) == תבנית:דף מצוה == לדעתי בדף זה חסר קישור או קישורים לברכות שקשורות לאותה מצווה. כך למשל מצוות הישיבה בסוכה [[מצוה:לשבת בסוכה]] חסר קישור ל{{דף ויקיפדיה|ברכת לישב בסוכה|ברכת לישב בסוכה}}. לדעתי צריך להוסיף לתבנית. [[משתמש:Geagea|Geagea]] ([[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]]) 14:39, 17 בספטמבר 2021 (IDT) :{{א|Joalbertine}}, מה דעתך? (כמובן שכולם גם מוזמנים לדיון)--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:22, 17 בספטמבר 2021 (IDT) ::מתקשה להבין איך זה רלוונטי. במקומות שיש ברכה הדבר מופיע במשנה תורה ובשולחן ערוך. בכל אופן, כפי שאפשר להבין, התייאשתי לגמרי מהפרוייקט. הבנתי שאין פה את המשאבים הטכניים בשביל פרוייקט כזה וחבל על כל דקה של מאמץ בשכלול הקיים. אם מישהו רוצה לתרום לעניין כרגע, אפשר רק להמשיך לעבוד על הגהת הטקסטים שלא הספקתי להגיה (בעיקר מתוך הסמ"ג). --[[משתמש:Joalbertine|Joalbertine]] ([[שיחת משתמש:Joalbertine|שיחה]]) 10:27, 18 בנובמבר 2021 (IST) :::אני חושב שזה עניין מאוד מצומצם בשביל ליצור לו מקום מיוחד. אפשר ליצור פרמטר של "קישורים נוספים" שיוביף למטה כותרת עם הקישורים שיוכנסו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בכסלו ה'תשפ"ב • 12:01, 18 בנובמבר 2021 (IST) ::::חס וחלילה, חס ושלום! כך כל הפרוייקט ירד לטמיון! זה לא המקום לקישורים מיוחדים, על פי שיקול דעת, אלא פורמט אחיד וברור. ברגע שיווצר פתח לתוספות חריגות, לא יהיה לזה סוף. --[[משתמש:Joalbertine|Joalbertine]] ([[שיחת משתמש:Joalbertine|שיחה]]) 17:51, 18 בנובמבר 2021 (IST) :::::אין צורך להגזים. לא כל הפרויקט ירד לטמיון אם נוסיף בתחתית הדף אפשרות לתוספות של קישורים בסגנון חופשי. אני בעד שלא יהיה לזה סוף, כך התורה רק תגדל ותתעצם מזה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו בכסלו ה'תשפ"ב • 20:56, 18 בנובמבר 2021 (IST) ::::::אין בדבריי שום הגזמה. הנטייה להרחיב ולהרחיב ללא גבול כבר הרסה כל חלקה טובה בערכים התורניים של ויקיפדיה. אחרי שהבנתי שמלחמה בעורכים החדשים של ויקיפדיה חסרת סיכוי, באתי לכאן בתקווה להשפיע לטובה במשהו. שנים רבות של עבודה הושחתו שם בגלל חוסר הבנה יסודי של כתיבה אנציקלופדית ושל צרכי הציבור. 90% מהקוראים זקוקים למשנה תורה, לא לתלמוד בבלי. [[משתמש:Joalbertine|Joalbertine]] ([[שיחת משתמש:Joalbertine|שיחה]]) :::::::אני סבור, שלקבוע בפסקנות מה 90% מהקוראים צריכים זו יומרנות והגזמה פראית. יש פה מקום וצורך בכל אחר מהטקסטים פה בוויקיטקסט.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:33, 19 בנובמבר 2021 (IST) == אמנת התנועה/ועדת ניסוח == ההצבעה לבחירות לחברים לוועדה לניסוח אמנת התנועה נפתחת כעת. בסך הכל, 70 עורכי ויקים מתמודדים על 7 מנדטים בבחירות אלה. ההצבעה פתוחה מה12 באוקטובר עד ה-24 באוקטובר 2021 (בכול מקום). הוועדה תכלול 15 חברים בסך הכל: הקהילות המקוונות מצביעות על 7 חברים, 6 חברים ייבחרו על ידי שותפי ויקימדיה בתהליך מקביל, ו-2 חברים ימונו על ידי קרן ויקימדיה. התוכנית היא להרכיב את הוועדה עד ה-1 בנובמבר 2021. למד על כל מועמד כדי להודיע ​​על ההצבעה שלך בשפה שאתה מעדיף: <https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee/Candidates> למד על ועדת הניסוח: <https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee> אנו מנסים יישום ייעוץ הצבעה לבחירות אלה. לחץ על עצמך דרך הכלי ותראה איזה מועמד הכי קרוב אליך! בדוק ב-<https://mcdc-election-compass.toolforge.org/> קרא את ההודעה המלאה: <https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee/Elections> כנס להצבעה ב-SecurePoll כאן: <https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee/Elections> בברכה, צוות אסטרטגיית תנועה וממשל, קרן ויקימדיה Mervat (WMF) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> ==ספר מודפס== :קראתי את התרגום שלך על 'יסודות השחמט' של קפבלנקה. תרגום מצוין. ראיתי שיש אפשרות להזמין את הספר כספר מודפס.. עשיתי זאת אך חוששני שהספר ייכתב משמאל לימין כבאנגלית. אולי אתה יודע את הפתרון?@[[משתמש:Nahum|Nahum]] [[משתמש:Meyer schwartz|Meyer schwartz]] ([[שיחת משתמש:Meyer schwartz|שיחה]]) 20:14, 1 בנובמבר 2021 (IST) ::{{א|Meyer schwartz}}, לצערי הידע והנסיון שלי לגבי האופציה של הורדת "ספר מודפס" מוגבלים. אני מציע שנעלה את הנושא לדיון במזנון. אולי מישהו יתן עצה כלשהי, או שמישהו יפתח דיווח באג בפאבריקטור. ברשותך, אני מעביר את הנושא לדיון במזנון. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:01, 2 בנובמבר 2021 (IST) עד כאן הועתק מדף שיחתי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:01, 2 בנובמבר 2021 (IST) :נ.ב. לאחר חשיבה נוספת, חשבתי שאולי הפתרון הוא להוסיף תגים עם div dir=rtl בתחילת כל דף ו-div/ בסופו. אם דבר כזה יעזור, ניתן לבקש ממישהו שיש לו כאן בוט שיישם זאת בכל הדפים שבספר. {{א|Meyer schwartz}}, ניסיתי את זה על [[יסודות השחמט (קפבלנקה)/א/א/1|פרק א סעיף 1]], אנא דווח אם שם קיימת התקלה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:19, 2 בנובמבר 2021 (IST) :מתוך הדף של "יצירת ספר": ::ביוצר הספרים נעשים שינויים ::בשל בעיות חמורות עם המערכת הנוכחית שלנו, יוצר הספרים לא יתמוך בשמירת ספר כ־PDF. ::מידע נוסף ::הורדת דפים בודדים ::כל עוד תיצוג PDF ביוצר הספרים כבוי, אפשר לנסות להשתמש באפשרות "הורדה כ־PDF" מסרגל הצד עבור ערכים בודדים. :{{א|Meyer schwartz}}, האם בהורדה כ-PDF של הדפים הבודדים, גם כן קיימת הבעייה שתיארת? :בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:25, 2 בנובמבר 2021 (IST) == הכירו את חברי הוועדה החדשה לניסוח אמנת התנועה == <section begin="announcement-content"/> :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Elections/Results/Announcement|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Movement Charter/Drafting Committee/Elections/Results/Announcement}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' תהליכי הבחירה והבחירה של ועדת ניסוח אמנת התנועה הסתיימו. * [[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Elections/Results|תוצאות הבחירות פורסמו]]. 1018 משתתפים הצביעו בעד בחירת שבעה חברים לוועדה: #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Richard_Knipel_(Pharos)|Richard Knipel (Pharos)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Anne_Clin_(Risker)|Anne Clin (Risker)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Alice_Wiegand_(lyzzy)|Alice Wiegand (Lyzzy)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Micha%C5%82_Buczy%C5%84ski_(Aegis_Maelstrom)|Michał Buczyński (Aegis Maelstrom)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Richard_(Nosebagbear)|Richard (Nosebagbear)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Ravan_J_Al-Taie_(Ravan)|Ravan J Al-Taie (Ravan)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Ciell_(Ciell)|Ciell (Ciell)]]''' * [[m:Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee/Candidates#Affiliate-chosen_members|בתהליך השותפים]] בחרו שישה חברים: #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Anass_Sedrati_(Anass_Sedrati)|Anass Sedrati (Anass Sedrati)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#%C3%89rica_Azzellini_(EricaAzzellini)|Érica Azzellini (EricaAzzellini)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Jamie_Li-Yun_Lin_(Li-Yun_Lin)|Jamie Li-Yun Lin (Li-Yun Lin)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Georges_Fodouop_(Geugeor)|Georges Fodouop (Geugeor)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Manavpreet_Kaur_(Manavpreet_Kaur)|Manavpreet Kaur (Manavpreet Kaur)]]''' #'''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Candidates#Pepe_Flores_(Padaguan)|Pepe Flores (Padaguan)]]''' * קרן ויקימדיה מינתה [[m:Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee/Candidates#Wikimedia_Foundation-chosen_members|שני חברים]]: '''[[m:Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee/Candidates#Runa_Bhattacharjee_(Runab_WMF)|Runa Bhattacharjee (Runab WMF)]]''' '''[[m:Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee/Candidates#Jorge_Vargas_(JVargas_(WMF))|Jorge Vargas (JVargas (WMF))]]''' הוועדה תתכנס בקרוב כדי להתחיל בעבודתה. הוועדה יכולה למנות עד שלושה חברים נוספים כדי לגשר על פערי גיוון ומומחיות. אם אתה מעוניין לעסוק בתהליך הניסוח של [[m:Special:MyLanguage/Movement Charter|אמנת תנועה]], עקוב אחר העדכונים [[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee|ב-Meta]] והצטרף לקבוצת [https://t.me/joinchat/U-4hhWtndBjhzmSf Telegram group]. תודה, צוות אסטרטגיה וממשל התנועה<section end="announcement-content"/> 12:19, 3 בנובמבר 2021 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MNadzikiewicz (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == Celebrating 18 years of Wikisource == Hello Wikisource enthusiasts and friends of Wikisource, I hope you are doing alright! I would like to invite you to celebrate 18 years of Wikisource. The '''first birthday party''' is being organized on '''24 November 2021 from 1:30 - 3:00 PM UTC''' ([https://zonestamp.toolforge.org/1637760610 check your local time]) where the incoming CEO of the WMF, [[:meta:Wikimedia Foundation Chief Executive Officer/Maryana’s Listening Tour|Maryana Iskendar]], will be joining us. Feel free to drop me a message on my talk page, telegram (@satdeep) or via email (sgill{{@}}wikimedia.org) to add your email address to the calendar invite. Maryana is hoping to learn more about the Wikisource community and the project at this event and it would be really nice if you can share your answers to the following questions: *What motivates you to contribute to Wikisource? *What makes the Wikisource community special? *What are the major challenges facing the movement going forward? *What are your questions to Maryana? You can share your responses during the live event but in case the date and the time doesn't work for you, you can share your responses on the '''[[:mul:Wikisource:Eighteenth Birthday|event page on Wikisource]]''' or in case you would like to remain anonymous, you can share your responses directly with me. Also, feel free to reach out to me in case you would like to give a short presentation about your and your community's work at the beginning of the session. We are running a poll to find the best date and time to organize the '''second birthday party''' on the weekend right after 24th November. Please share your availability on the following link by next Friday: https://framadate.org/zHOi5pZvhgDy6SXn Looking forward to seeing you all soon! Sent by [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 11:10, 12 בנובמבר 2021 (IST) <small> on behalf of [[:meta:User:SGill (WMF)|User:SGill (WMF)]] </small> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGill (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGill_(WMF)/lists/WS_VPs&oldid=22324957 --> == חסר לי עמוד בסריקה או בדפוס בספר קרניים עם פירוש "פרשת אליעזר" == שלום לכולם אני באמצע הקלדת הספר [https://beta.hebrewbooks.org/22350 על פי הסריקה הזה בהיברובוקס], ואני מוצא [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22350&st=&pgnum=68&hilite= שבין עמוד 68] ועמוד 69 של עמוד קובץ ה-PDF, חסר עמוד אחד של הפירוש. אינני מכיר עוד דפוס של ספר קרניים שמכיל גם את הפירוש "פרשת אליעזר", ואינני יודע אם יש פתרון... אם יש למישהו פיתרון -- אולי קישור לסריקה אחרת, או קישור לדפוס אחר... או קישור לכת"י.... -- אני אשמח לכל הצעה שיש בכדי להשלים את החסר.. תודה רבה לכולם.. בינתיים אני אפנה גם אל מנהלי האתר בהיברובוקס - אולי יש תקווה --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:25, 20 בנובמבר 2021 (IST) :מצאתי!! https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001124775/NLI . ברוך השם.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:45, 20 בנובמבר 2021 (IST) == תוספת קרדיט בכותרת מהדורת "משנה מנוקדת ומעוצבת" == שלום. שמי שמחה גרשון בורר. אני עוסק מספר שנים בלימוד ומחקר בכתב יד קאופמן של המשנה, ואף חיברתי מספר מאמרים על כתב יד קאופמן. באתר זה יש את מהדורת המשנה מנוקדת ומעוצבת על פי הנקדן המגיה של כתב יד קאופמן, שהותקנה על ידי הרב דן בארי. למהדורה זו יש תועלת רבה מאוד ללימוד המשנה. במשך השנים שמתי לב שעדיין יש טעויות רבות במהדורה זו. לאחרונה התפניתי מעט, ואני משקיע זמן רב בהגהת מהדורתו של הרב דן בארי. אני מגיה את נוסח המשנה מול העתק כתב היד, ובנוסף משווה את נוסח המשנה לנוסח שבכתבי היד הקרובים לכתב יד קאופמן, הלוא הם כתב יד פרמה וכתב יד קיימברידג'. במידת הצורך אני מעיר הערות הכרחיות. בינתיים הגהתי את מסכתות מגילה וחגיגה שבסדר מועד. מכיוון שאני משקיע עבודה רבה בהגהה זו, יש לי בקשה: בראש המסכת מופיעה הכותרת הבאה: "מִשְׁנָה מַסֶּכֶת חֲגִיגָה (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת עַל יְדֵי הָרַב דָּן בְּאֵרִי". אני מבקש להוסיף למסכתות שהגהתי והערתי (בינתיים: מגילה וחגיגה) את המילים הבאות: "מוּגַּהַת וּמוּעֶרֶת עַל יְדֵי שִׂמְחָה גֵּרְשׁוֹן בּוֹרֵר". פניתי ל "Nahum" ותשובתו שבקשה שכזו דורשת דיון ואישור במזנון על ידי הקהילה כולה. לכן אני פותח כעת את הדיון הזה.{{שכח לחתום|Sgbmzm}} :מתייג לדיון את [[משתמש:Dovi]], שהביא לאתר את מהדורתו של פרופ' הרב דן בארי. :אציין שלעניות דעתי, מן הראוי לפנות לרב בארי ולבקש את הסכמתו וברכתו למהלך, למרות שאין לנו חובה חוקית לעשות זאת. :בברכה,--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:13, 23 בנובמבר 2021 (IST) ::תתקנו אותי אם אני טועה, אבל המהדורה של הרב בארי היא מהדורה מודפסת, נכון? אם כך, אינני רואה מקום לנגוע בו - זה בדיוק מה שהאתר בא להציג - את מהדורתו של הרב בארי כפי שנדפס. :: אולם, אם תימצי לומר שיש מקום לתיקונים בולטים של הטקסט עדיין אני סבור שאם אין מהדורה מודפסת של הרב שמחה גרשון בורר - אסור להציג את ההערות תחת שמו ("מוגהת ומוערת על ידי '''שמחה גרשון בורר'''") אלא תחת השם הכולל של "מוגהת ומוערת על ידי ויקיעורכים". משתי סיבות: ::* א - וויקיטקסט היא מאגר של טקסטים מודפסים. זו לא המקום ליצור מהדורה חדשה של "הערות ר' שמחה גרשון בורר". ::* ב - למה שויקיעורכים אחרים שיבואו לאחר מכן יהיו נמנעים מלהעיר באותו צורה שהר' בורר עושה? אינני רואה סיבה שזכות הערות על מהדורת בארי יהיו מעוגנים דווקא אל בן אדם אחד.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:19, 24 בנובמבר 2021 (IST) :::אתה מעלה נקודות חשובות. :::אני רק רוצה להוסיף עוד נקודה חשובה: :::יש הבדל גדול בין מהדורת המשנה לבין שאר הספרים שבויקיטקסט. :::עד כמה שידוע לי, טקסטים רגילים שנמצאים בויקיטיקסט הם העתקה טכנית של ספרים מודפסים. :::לעומת זאת, קריאת כתבי יד היא עבודה מדעית שדורשת הרבה יותר ידע ומאמץ מאשר הקלדה טכנית. :::אין בעיה שכל אחד שיודע כיצד לעשות זאת, יגיה יתקן וישפר, אבל מי שלא יודע את הפרטים הקטנים, ולא מכיר את כתבי היד עלול להזיק יותר ממה שיועיל. [[משתמש:Sgbmzm|Sgbmzm]] ([[שיחת משתמש:Sgbmzm|שיחה]]) 08:35, 24 בנובמבר 2021 (IST) ::::אני מסכים איתך. אבל ויקיטקסט אינו במה/פלטפורמה למחברים להוציא מהדורות חדשות. הוא נועד לטקסטים מודפסים בעיקר. כל היתר נמצא במרחב של ״ביאור״ ושם שוב אנו לא מעניקים ייחוס למשתמשים ספציפיים. כך לדוגמה את עבודתו של דר רונן אחיטוב [[ביאור:משנה|בביאור המשנה]], תוספתא מכילתא וכולי. אינם נקראים ״משנה מבוארת על ידי דר רונן אחיטוב״. __[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:25, 24 בנובמבר 2021 (IST) :::::אני לא זה שהמצאתי את הרעיון לתת ייחוס בוויקיטקסט. עד כה הבנתי שנותנים ייחוס, זאת הסקתי מתוך הכותרת הקיימת: :::::"מִשְׁנָה מַסֶּכֶת XXXX (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת עַל יְדֵי הָרַב דָּן בְּאֵרִי". :::::ובכל זאת, לדעתי האישית, יש מקרים יוצאי דופן. כך לדוגמא, אם משתמש מסויים תורם תרומה מאוד משמעותית, כפי שכתבת על עבודתו של ד"ר רונן אחיטוב, יש לתת לו קרדיט כי זה לא יותר גרוע מאילו היה כותב ומדפיס את ביאורו בספר, ואז היו מעלים את הביאור לאתר. :::::דרך אגב, עד כמה שידוע לי, מהדורתו של הרב דן בארי לא נדפסה כספר. [[משתמש:Sgbmzm|Sgbmzm]] ([[שיחת משתמש:Sgbmzm|שיחה]]) 11:04, 24 בנובמבר 2021 (IST) שלום, קודם אתייחס לזה: "אבל ויקיטקסט אינו במה/פלטפורמה למחברים להוציא מהדורות חדשות". אולי יותר נכון לומר: "ויקיטקסט הוא מקום מצוין '''לעורכים''' להוציא מהדורות חדשות." אנחנו לא '''מחברים''' כאן במרחב הראשי, אבל אנחנו כן '''עורכים'''. כי רוב המהדורות הישנות של ארון הספרים היהודי הן מהדורות לא מדויקות וחסרות ניקוד, פיסוק, חלוקה לפסקאות, והערות מועילות. כאן בוויקיטקסט אנחנו מנסים עבור ספרים מהסוג הזה להוציא אותם במהדורות דיגיטליות חדשות שהן לא פחות טובות מהמוציאים לאור ה"מקצועיות"! ויש כמה דוגמאות לכך באתר, חלקן כבר נזכרו בדיון זה. יש בכך תרומה אדירה לציבור, הרבה יותר מסתם להעתיק מדפוס ישן או אפילו העתקה עיוורת על פי כתב יד אחד. אבל יש דבר אחד חשוב: מדובר על מיזם '''שיתופי'''. המהדורה היא לא בבעלותו של אף אחד. קחו לדוגמה את "משנה מבוארת" של ד"ר רונן אחיטוב על המשנה (וכן את פירושיו על התוספתא ועל מדרשי ההלכה): הוא מזמין אחרים לתרום (ולפעמים עושים את זה), והמהדורה לא נקראת בשמו. איך מבצעים דבר כזה? כלומר איך ניתן לשלב עבודה '''מקצועית''' ביחד עם עבודה '''שיתופית''' שכל אחד יכול לתרום לו? התשובה היא פשוטה: כתיבת מבוא לפרויקט ("על המהדורה"). ד"ר אחיטוב כתב לדוגמה את [[ביאור:משנה#על ביאור המשנה|"על ביאור המשנה"]], שבו הוא מפרט את הסגנון של הפירוש, את מטרותיו, ואת הדרך שבה בונים אותו. וכך עשיתי גם בעצמי לגבי "מקרא על פי המסורה": כתבתי [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו|מבוא מפורט למהדורה]] (שגם אחרים תרמו לו לעתים). אם קודם כל יש מבוא ברור למהדורה, אז אחר כך כל אחד יכול לתרום לו באופן חיובי ומועיל. ואגב גם המבוא "על המהדורה" הוא מיזם שיתופי, אף אם לרוב יהיה רק תורם אחד עיקרי (כגון ד"ר אחיטוב), כי יש למבוא הזה הסכמה של ציבור התורמים. אפילו אם יש רק תורם אחד ראשי, בעיקרון המהדורה תהיה לעולם יצירתה של קהילת התורמים. לגבי המשנה של הרב דן בארי, הוא מוציא תוצר איכותי שראוי להדפסה, אבל במקום להדפיס הוא בדרך "מוציא לאור" את הטקסט שערך ע"י הפצה בין אנשים רבים, רובם תלמידי חכמים ואנשי מקצוע. שימו לב שלא קראתי את כותרת המהדורה בשמו, אלא ציינתי בדף הראשי ש"מסכתות המשנה המנוקדות והמעוצבות מבוססות על קבצים שהכין הרב דן בארי". יש בכך ייחוס לרב בארי (שהוא חובה!). ייחוס זה הוא בעיקרון סוג של מידע "על המהדורה", כי חוץ מהציון הזה אין מידע כללי. אבל זה לא מונע את הפיתוח של הפרויקט הלאה בשום אופן. הפרויקט נקרא "מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת", ופיתוחו העתידי אינו בבעלותו של אף אחד. נראה לי ברור לגמרי שהתרומה המוצעת של [[משתמש:Sgbmzm|שמחה גרשון בורר]] מתאימה מאוד, והמשכה תהיה תרומה עצומה לציבור בעזר"ה. ההערות וההגה שהוא הוסיף למסכתות מגילה וחגיגה ברוכות. נראה לי שכדי לפתור את כל הבעיה הזאת, הכי חשוב שיכתוב מבוא למהדורה ולשיטת העריכה שהוא מציע. אפשר להתחיל עם טיוטה קצרה למבוא כזה ("קצרמר" או תקציר), ואת השאר ניתן לכתוב לאט לאט במשך הזמן. בינתיים הכי חשוב שמבוא כזה יציין את מקורו של הטקסט המנוקד אצל הרב דן בארי, ואת אופי ההגות וההערות שיוסיפו מכאן והלאה. יכול להיות מאוד שכתיבת מבוא למהדורה ע"י איש מקצוע היא דרך משמעותית וחזקה לקבוע את אופייה של המהדורה המוצעת, יותר מאשר לכתוב להכיל את שמו הפרטי של העורך בתוך הכותרת עצמה. אפשר ואפילו מומלץ לציין את שמו של העורך הראשי והיוזם של הפרויקט בתוך המבוא למהדורה. בקיצור, אם [[משתמש:Sgbmzm|שמחה גרשון בורר]] רוצה להכיל את שמו בכותרת, אני אישית בעד לאפשר לו את זה. אבל אני ממליץ לעשות משהו אחר במקום זה: #אפשרות ראשונה: ליצור מהדורה '''עצמאית''' של המשנה ע"פ כתבי יד (צריך לבחור שם חדש בשביל זה), ולציין בתוך המבוא למהדורה שהיא מבוססת על עבודתו הקודמת של הרב דן בארי, ואת שמו של העורך הראשי והיוזם של הפרויקט. #אפשרות שנייה: לעשות את המלאכה בתוך המסגרת הקיימת, כמו ההערות וההגהה הברוכות שעשה [[משתמש:Sgbmzm|שמחה גרשון בורר]] עד עכשיו במסכתות מגילה וחגיגה. איזה יופי של עבודה איכותית! אבל במקום מה שכתוב עכשיו בדף הראשי, לכתוב מבוא "על המהדורה" שיסביר מי הם העורכים הראשיים (החל מהרב בארי), מה מקור הטקסט, ומהי שיטת העריכה הכללית. לדעתי האפשרות השנייה עדיפה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:42, 24 בנובמבר 2021 (IST) :איזו תגובה ארוכה ויפה. תודה. :לדעתי, אם יש פרויקט של פירוש למשניות ומשתתפים בזה 30 תורמים, אז יש לכתוב על העורכים רק במבוא כפי שכתבת. אבל אם יש מפרש יחיד שמפרש 30 מסכתות, למה שלא ייקרא שמו על עבודתו? הרי זה כאילו הדפיס ספר ולאחר מכן הכניסו את הספר לויקיטקסט. :לענייננו: :לעניין המבוא למשנה ברור שאני צריך לעשות זאת, אשתדל לשבת על זה בהקדם. לפחות לגבי תקציר. :כתבת: "שימו לב שלא קראתי את כותרת המהדורה בשמו, אלא ציינתי בדף הראשי ש"מסכתות המשנה המנוקדות והמעוצבות מבוססות על קבצים שהכין הרב דן בארי". יש בכך ייחוס לרב בארי (שהוא חובה!)." :מה שכתבת נכון לגבי כותרת המהדורה, אבל שים לב! בכל ראש מסכת מופיע הכיתוב הבא: :"מִשְׁנָה מַסֶּכֶת XXXX (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת עַל יְדֵי הָרַב דָּן בְּאֵרִי". :מכאן התחיל כל הדיון. :האינטרס שלי משותף לאינטרס של הרב בארי: היכולת להשתמש בכתב יד קאופמן לשם לימוד המשנה ולא רק לשם מחקר. :אם אני רוצה ליצור מהדורה עצמאית שלי המבוססת על כתבי יד שונים, אז האפשרות הראשונה הייתה טובה כי התוצאה תהיה שונה מהותית ממהדורתו של הרב. אבל מכיוון שהתשתית של הרב בארי היא מעולה! אז אם אני לא עושה שינויים מהותיים מאוד למה לעשות מהדורה חדשה? עדיף להשאיר את הקרדיט העיקרי על שמו של הרב בארי. נראה לי להניח שהרב בארי שמח בשיפור מהדורתו, כל עוד ששומרים על הכיוון הכללי. אמת שצריך עדיין הרבה תיקונים במהדורותו, אבל לדעתי צריך לעשות זאת במסדרת מהדורותו כל עוד לא מדובר בשינוי מהותי של מהדורתו. :כל מה שכתבתי הוא לשם הדיון, ולא לשם קביעה סופית בעניין מה לדעתי ראוי לעשות לגבי מהדורת המשנה. לאחר שאכתוב קווים ראשיים של תקציר בעניין כתב יד קאופמן, יהיו עוד נקודות לבירור. [[משתמש:Sgbmzm|Sgbmzm]] ([[שיחת משתמש:Sgbmzm|שיחה]]) 14:45, 24 בנובמבר 2021 (IST) ::שלום. אני מסכים עם מה שכתבת. אשמח מאוד לקרוא קווים ראשיים על דרך העבודה שלך. ::לגבי "מִשְׁנָה מַסֶּכֶת XXXX (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת עַל יְדֵי הָרַב דָּן בְּאֵרִי" אתה צודק. לא שמתי לב קודם. יכול להיות שבזמנו טעיתי בכך, כי הוא יוצר קצת בלבול לגבי מידת החופשיות של מיזם המשנה המנוקדת והמעוצבת. ::אולי יותר טוב גם בדפי המסכת לכתוב (לפחות בינתיים) כמו בדף הראשי: "מסכתות המשנה המנוקדות והמעוצבות מבוססות על קבצים שהכין הרב דן בארי", ולהוסיף על המסכתות שאתה עורך "מוגהת ומוערת על ידי שמחה גרשון בורר" כמו שהצעת. אבל לתווך ארוך, גם אם יש עורך ראשי אחד ולא 30, חשוב שהעיקרון של השיתופיות יישמר, כלומר שבסופו של דבר זה פרויקט של מיזם ויקיטקסט. לכן עדיף שהקרדיט יהיה בתוך הסבר "על המהדורה". [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:27, 24 בנובמבר 2021 (IST) :::תודה! :::סיכום (זמני) לדיון: :::לעת עתה, תיקנתי כך את הכותרות, בהתאם להצעתו האחרונה של [[משתמש:Dovi|Dovi]]: :::מִשְׁנָה מַסֶּכֶת חֲגִיגָה (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת, מְבֻסֶּסֶת עַל קוֹבֶץ שֶּׁהֵכִין הָרַב דָּן בְּאֵרִי; מוּגַּהַת וּמוּעֶרֶת עַל יְדֵי שִׂמְחָה גֵּרְשׁוֹן בּוֹרֵר :::מִשְׁנָה מַסֶּכֶת מְגִלָּה (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת, מְבֻסֶּסֶת עַל קוֹבֶץ שֶּׁהֵכִין הָרַב דָּן בְּאֵרִי; מוּגַּהַת וּמוּעֶרֶת עַל יְדֵי שִׂמְחָה גֵּרְשׁוֹן בּוֹרֵר :::[[משתמש:Sgbmzm|Sgbmzm]] ([[שיחת משתמש:Sgbmzm|שיחה]]) 00:07, 26 בנובמבר 2021 (IST) ::::יישר כח. מקווה ומצפה שתמצא זמן בקרוב גם לכתיבת הקווים הראשיים במבוא על המהדורה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:35, 26 בנובמבר 2021 (IST) :קצת באיחור אבל בכל זאת. אני מסכים מאוד עם [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ומוסיף עליו. הרב דן בארי באדיבותו תרם את עבודתו השלמה והיסודית לויקיטקסט תחת סוג של רישיון חופשי (שטיבו אינו ידוע לי וצריך להיות כתוב) כיצירה שלמה. החובה המינימלית שלנו היא לשמור על האותנטיות של עבודתו כפי שמסרה לנו. אם רוצים לעשות שינויים בעבודתו ובקרדיט שניתן, מן הנימוס הוא לפחות לדבר איתו ולקבל את הסכמתו. ההנחה הסתמית היא הפוכה מהנאמר למעלה. ליוצר מאוד מפריע שמשנים את יצירתו, גם אם מתכוונים לשפר אותה. מתוך הכרות מסויימת עם תפיסתו הפדגוגית, המטרה של הרב דן בארי הייתה לא ליצור מהדורה מדעית או פרשנית, אלא ליצור '''מהדורה לימודית קריאה בהתאם לשיטתו הפדגוגית בכדי לעודד ולהרבות את הידענות התורנית'''. לדעתי ריבוי ההערות שמופיעות על הטקסט, עם כל הכוונה הטובה מפריע מאוד לדבר. כיוון שהערות (שאינן משמעותיות ללומד הרגיל) יוצרות פיתוי לעיין בהן, דבר מסיח את הדעת מהלימוד הרציף. אני חושש שצורת ההתייחסות שלנו למהדורת בארי תגרום לכך שאנשים לא ירצו לתרום את עמלם למיזמים חופשים. אם מישהו רוצה לעשות שינויים בעבודתם של אחרים, שלא ישנה את עבודתם המקורית, אלא ישכפל אותם למקום נוסף (כמו ביאור או שם מתחם אחר), ושם יגיה ויעיר את הערותיו ואף יפרש כרצונו. ומה נעשה אם מישהו ירצה יחליט לעשות הגהה על ההגה? או לתת פירוש משלו? אני מזכיר שויקיטקסט איננה ויקיספר. במקור ויקיטקסט אמורה להביא את הטקסטים הקיימים כפי שפורסמו. נטלנו לעצמנו חירות שצריך לדבר עליה. האם לגיטימי לכתוב הגהות או פירושים לפירוש הרשב"ם למקרא או שמא לנוסח החוק הישראלי שיש לי הערות לגבי סגנונו או תוכנו? לדעתי, צריך לצמצם את החירות שנטלנו לנו למרחב כמו "ביאור", או מרחבים חדשים כמו "טקסט מוגה" ובמתחם הרגיל של ויקיטקסט לשמור על האותנטיות של הטקסטים. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 17:07, 26 במאי 2022 (IDT) == Closing the comment period for the Universal Code of Conduct Enforcement Draft Guidelines == Thank you for your continued comments and ideas on the Universal Code of Conduct enforcement guidelines. Your responses have helped to build a stronger Universal Code of Conduct. If you have not already provided your comments, now is the time as the drafting committee has been [[m:Special:MyLanguage/Universal Code_of Conduct/Drafting committee/Phase 2 meeting summaries|meeting to update the enforcement guidelines]]. The drafting committee wants to consider all comments as they make their updates. Please submit any comments by the end of November. The Committee hopes to finish its revisions before the end of the year, and the revised guidelines will be published as soon as they have been completed. The next steps for the Universal Code of Conduct include conversations about ratification of the enforcement guidelines. There will be [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/2021_consultations/Roundtable_discussions|a conversation about ratification on Nov 29]]. The Wikimedia Foundation will make recommendations to the Board of Trustees about the ratification of the guidelines in December. The recommendations will inform the next steps in the Universal Code of Conduct process. Regards --[[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]]) 16:03, 25 בנובמבר 2021 (IST)</div> ==תבנית <nowiki>{{קטן|שם א ב}}</nowiki> איננו עובד== למשל בדף זה <nowiki>[[תיקוני_זהר_מז_א]] בסוף הדף הקוד היא <nowiki> כִּסְאוֹ כַּשֶּׁמֶ"שׁ נֶגְדִּ"י {{קטן|שם פט לז}}, וּבֵיהּ אִתְּמַר לְמֹשֶׁה </nowiki> אבל זה מפיע כִּסְאוֹ כַּשֶּׁמֶ"שׁ נֶגְדִּ"י שם פט לז, וּבֵיהּ אִתְּמַר לְמֹשֶׁה רצוי שיפיע (שמ א, ב) כשאר מ"מ המופטים עם שם הספר אם יוכל התבנית להוליד קשר חי לספר הנזכר קודם לזה - יהיה סופפער. [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 19:25, 1 בדצמבר 2021 (IST)Nissimnanach :אכן תיקוני זהר דרוש הרבה הגהה ועריכה. יש עוד כמה באגים כתוצאה מבוט הייבוא המקורי של הטקסט. אני תקווה שבעתיד נוכל להעלות גם ספרי מפרשים על הספר ואז נוכל לטפל גם בשגיאות האלו וגם בשאלות של גירסאות/נוסחאות הספר במכה אחת...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:29, 1 בדצמבר 2021 (IST) :[[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]], התבנית {{תב|קטן}} רק מקטין את הכתב, אבל לא גורם שיופיע עם סוגריים. חנוכה שמח, [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 03:09, 2 בדצמבר 2021 (IST) ::בסדר אז אולי התבנית <nowiki>{ממ|שם כט |ג}}</nowiki> יוכל להוליד קשר חי לספר הנזכר קודם? [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 14:58, 2 בדצמבר 2021 (IST)Nissimnanach :::{{א|Nissimnanach}}, לא, זה לא יעבוד בצורה כזו. יש לנו תבנית {{תב|שם}} בשביל זה, אבל לא ברור לי איך משתמשים בה נכון.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:49, 2 בדצמבר 2021 (IST) ::::[[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]], תראה איך שתיקנתי בפנים ([[מיוחד:הבדלים/1290437|כאן]]). [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 03:59, 3 בדצמבר 2021 (IST) :::::[[משתמש:Sije|Sije]], יפא, <nowiki>{{שם|תהלים|כט|ג}}</nowiki> , בסדר גמור. חזק וברוך. [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 18:47, 3 בדצמבר 2021 (IST)Nissimnanach == [[תבנית:הגריף]] == אני מנסה ליצור תבנית, {{תב|הגריף}}, באמצעותה אציג סימנים-קישורים להגהות בטקסט של הרי"ף. הבעייה: הטקסט של הרי"ף קיים בדפי הפרק; אני רוצה לשלב בו סימנים שיציגו את מספרי ההגהות ויקשרו אליהם בדפי הרי"ף הבודדים, שבהם יוכלל הטקסט מתוך דפי הפרק באמצעות תגי קטע. לצערי, כל נסיונותיי ליצור תבנית, שתבצע את זה (בדוגמת מה שנעשה בעבר עם {{תב|פרשע}}), עלו בתוהו: הסימנים מוצגים גם בדף המקורי בה הם כתובים, דבר שאינני רוצה שיקרה. האם יש דרך לפתור זאת?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:15, 6 בדצמבר 2021 (IST) :בעבר פתרתי דברים כאלה עם {{תב|התאמת מחרוזות}}. אני יכול לנסות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בטבת ה'תשפ"ב • 19:30, 9 בדצמבר 2021 (IST) ::עשיתי שבדף שיש בכותרת שלו את המילה "פרק" התבנית לא תופיע. אם תרצה אפשר גם לעשות באופן ההפוך, בדף שכותרתו מכילה את המילה "דף" התבנית תופיע רק שם. נפק"מ להכללות אחרות שאינן דפי הרי"ף ואינן דפי הפרק. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בטבת ה'תשפ"ב • 19:38, 9 בדצמבר 2021 (IST) :::תודה. זה כנראה יפתור את הבעייה בדפי הרי"ף.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:45, 9 בדצמבר 2021 (IST) ::::תגיד לי אם זה עובד. אגב, אני רוצה להזכיר שדפים מהצורה [[רי"ף ברכות מהדורת ש"ס ווילנא דף יח ע"א]] כבר לא מרובלים כאן, ושינינו את הפורמט ל[[רי"ף על הש"ס/ברכות/דף יח עמוד א]]. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בטבת ה'תשפ"ב • 19:50, 9 בדצמבר 2021 (IST) :::::עובד כמו קסם! תודה. שמתי לב לנושא הדפים, היתה בעיה בסרגל הניווט המאולתר שלי שתיקנתי. הכל טוב. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:39, 9 בדצמבר 2021 (IST) == מהדורות של התוספתא == במקרה ראיתי שיש בויקיטקסט שתי מהדורות של תוספתא מנוקדת: אחת של הרב בארי, ואחת של {{א|עורך פשוט}}. המהדורה השניה היא על שלושה וחצי פרקים מתוך מסכת עבודה זרה, ונראה שהיא קצת זנוחה. מה דעתכם לאחד את שתי המהדורות? [[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 09:40, 14 בדצמבר 2021 (IST) :כפי שהשבתי [[שיחת משתמש:Nahum#תוספתא מנוקדת|בדף שיחתי]] לטענות דומות מצד [[משתמש:בן-ימין]], מדובר בשתי מהדורות שונות עם שיטת עבודה שונה. מהדורת בארי מבוססת על כתב יד קאופמן גם בטקסט וגם בניקוד, בניגוד למהדורת עורך פשוט שהניקוד שלה יותר ידידותי למשתמש ותואם לכללי העברית המודרנית. גם שיטת החלוקה לשורות שונה בשתי המהדורות. לטעמי, יש מקום לשתי המהדורות, זו בצד זו, גם אם אחת מהן היא במצב חלקי כרגע.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:26, 14 בדצמבר 2021 (IST) חלקי מאד. לדעתי זה הולך להשאר ככה הרבה זמן... [[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 17:15, 15 בדצמבר 2021 (IST) :ייתכן שצריך לשנות את הדף הראשי של מהדורתו של {{א|עורך פשוט}}, ובמקום הדף הבומבסטי הנוכחי להסתפק במשהו קטן עם קישור למסכת עבודה זרה ולפרקים שכבר נעשו בה. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:01, 15 בדצמבר 2021 (IST) == הודעה על בקשת משוב על הבחירות לחבר הנאמנים== חבר הנאמנים נערך לבקשת משוב בין ה־7 בינואר ל־10 בפברואר 2022 לגבי הבחירות הקרובות לחבר הנאמנים. שאר הפרטים יוודעו בשבוע שלפני תחילת תקופת המשוב, אבל בינתיים ידועות שתי שאלות שתישאלנה במהלך בקשת המשוב: * מהי הדרך המיטבית להבטיח ייצוג הוגן של קהילות מתפתחות בקרב חבר הנאמנים? * איזו מידת מעורבות צריכים מועמדים לחבר הנאמנים לקיים במהלך הבחירות? על אף שייתכן שתישאלנה שאלות נוספות, צוות האסטרטגיה מבקש לתת די זמן לקהילות ולארגונים לחשוב על השאלות שכבר ידועות ולהעלות רעיונות, עוד לפני שבקשת המשוב נפתחת. אנו מתנצלים על שלא כל השאלות מוכנות כבר בשלב זה. רשימת השאלות עשוייה לגדול בלא יותר מעוד שאלה או שתיים. השאיפה היא להימנע מלהכביד על הקהילה בבקשות רבות, וליידע מראש ולעודד משוב על השאלות החשובות הללו. האם ברצונכם לארגן שיחה מקומית בקהילה שלכם במהלך תקופת המשוב הזו? אם כן, צרו קשר עם [https://meta.wikimedia.org/wiki/Movement_Strategy_and_Governance צוות האסטרטגיה] במטא־ויקי, או [https://t.me/wmboardgovernancechat בערוץ הטלגרם הזה], או בדואל בכתובת msg(_AT_)wikimedia.org. פנו אלינו בכל שאלה או בעיה. רוב צוות האסטרטגיה בחופשה עד ה־3 בינואר. אנא קבלו בהבנה עיכובים אפשריים במענה בתקופה הזו. אנו אף מבינים שגם מתנדבים רבים לא יהיו זמינים במהלך חגי דצמבר. אנו מתנצלים אם ההודעה מגיעה אליכם במהלך חופשתכם. בברכה, צוות האסטרטגיה --[[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] - [[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]] 16:41, 23 בדצמבר 2021 (IST) == ניווט בכלי יקר == שמתי לב שחסרים דפי ניווט בכלי יקר למעבר בין פרק לפרק, וכן קטגוריות לפרשות וחומשים וכו'. תודה. :אצלי מופיע סרגל ניווט למעלה בכל פרק למעבר בין פרק פרק... כך למשל בדף [[כלי יקר על ויקרא ה]]....--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 05:47, 28 בדצמבר 2021 (IST) == אוצר מלים == האם ידוע לכם על ויקי עברי עבור אוצר מלים, ואם לא איך כדאי לגשת לעניין. (דמוי: ויקימילון) ואיפה מקום מתאים יותר לשאול את זה? -- ([[משתמש:pashute|משתמש:פשוט [משה]]] ♫ [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • כ"ו בטבת ה'תשפ"ב • 10:41, 30 בדצמבר 2021 (IST) :יש את ויקימילון.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:29, 30 בדצמבר 2021 (IST) == Wiki Loves Folklore is back! == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> {{int:please-translate}} [[File:Wiki Loves Folklore Logo.svg|right|150px|frameless]] You are humbly invited to participate in the '''[[:c:Commons:Wiki Loves Folklore 2022|Wiki Loves Folklore 2022]]''' an international photography contest organized on Wikimedia Commons to document folklore and intangible cultural heritage from different regions, including, folk creative activities and many more. It is held every year from the '''1st till the 28th''' of February. You can help in enriching the folklore documentation on Commons from your region by taking photos, audios, videos, and [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:UploadWizard&campaign=wlf_2022 submitting] them in this commons contest. You can also [[:c:Commons:Wiki Loves Folklore 2022/Organize|organize a local contest]] in your country and support us in translating the [[:c:Commons:Wiki Loves Folklore 2022/Translations|project pages]] to help us spread the word in your native language. Feel free to contact us on our [[:c:Commons talk:Wiki Loves Folklore 2022|project Talk page]] if you need any assistance. '''Kind regards,''' '''Wiki loves Folklore International Team''' --[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:15, 9 בינואר 2022 (IST) </div> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Tiven2240@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Tiven2240/wlf&oldid=22560402 --> == קבצים מכתב יד קדשו – פנקס "אחרון בבויסק" == מישהו יכול בבקשה לבדוק את העריכות מחציח השנה האחרונה בדף [[קבצים מכתב יד קדשו – פנקס "אחרון בבויסק"]] אם הן על פי המקור?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 08:38, 10 בינואר 2022 (IST) :עניתי בדף השיחה שם. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 15:19, 17 בינואר 2022 (IST) == סקר המשאלות של הקהילה 2022 == [[File:Community Wishlist Survey Lamp.svg|left|200px]] '''[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2022|סקר משאלות הקהילה 2022]]''' פתוח עכשיו!''' סקר זה הוא התהליך שבו הקהילה מחליטה על מה [[m:Special:MyLanguage/Community Tech|צוות פיתוח המשאלות]] צריך לעבוד ולהתמקד עליו במהלך השנה הבאה. אנו מעודדים את כולם להגיש הצעות עד המועד האחרון ב-'''23 ינואר''', או להגיב על הצעות אחרות כדי לעזור לשפר אותן. ההצבעה תתקיים ב-28 ינואר–11 פברואר. צוות פיתוח המשאלות מתמקד בכלים לעורכי ויקימדיה מנוסים. אתם יכולים לכתוב כל הצעה בכל שפה ואנחנו נתרגם אותן עבורכם לאנגלית. תודה, ואנחנו מצפים לראות את ההצעות שלכם! [[User:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]] ([[User talk:SGrabarczuk (WMF)|talk]]) 21:59, 10 בינואר 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGrabarczuk (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGrabarczuk_(WMF)/sandbox/MM/Other_TOP20/he&oldid=22381337 --> == Call for Feedback about the Board of Trustees elections is now Open == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" />:''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Call for Feedback about the Board of Trustees elections is now open|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Call for Feedback about the Board of Trustees elections is now open|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Call for Feedback about the Board of Trustees elections is now open}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' The Call for Feedback: Board of Trustees elections is now open and will close on 7 February 2022. With this Call for Feedback, the Movement Strategy and Governance team is taking a different approach. This approach incorporates community feedback from 2021. Instead of leading with proposals, the Call is framed around key questions from the Board of Trustees. The key questions came from the feedback about the 2021 Board of Trustees election. The intention is to inspire collective conversation and collaborative proposal development about these key questions. There are two confirmed questions that will be asked during this Call for Feedback: # What is the best way to ensure more diverse representation among elected candidates? ''The Board of Trustees noted the importance of selecting candidates who represent the full diversity of the Wikimedia movement. The current processes have favored volunteers from North America and Europe.'' # What are the expectations for the candidates during the election? ''Board candidates have traditionally completed applications and answered community questions. How can an election provide appropriate insight into candidates while also appreciating candidates’ status as volunteers?'' There is one additional question that may be presented during the Call about selection processes. This question is still under discussion, but the Board wanted to give insight into the confirmed questions as soon as possible. Hopefully if an additional question is going to be asked, it will be ready during the first week of the Call for Feedback. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections|Join the conversation.]] Best, Movement Strategy and Governance<section end="announcement-content"/> --[[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] - [[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]] 16:16, 11 בינואר 2022 (IST) </div> == Subscribe to the This Month in Education newsletter - learn from others and share your stories == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> Dear community members, Greetings from the EWOC Newsletter team and the education team at Wikimedia Foundation. We are very excited to share that we on tenth years of Education Newsletter ([[m:Education/News|This Month in Education]]) invite you to join us by [[m:Global message delivery/Targets/This Month in Education|subscribing to the newsletter on your talk page]] or by [[m:Education/News/Newsroom|sharing your activities in the upcoming newsletters]]. The Wikimedia Education newsletter is a monthly newsletter that collects articles written by community members using Wikimedia projects in education around the world, and it is published by the EWOC Newsletter team in collaboration with the Education team. These stories can bring you new ideas to try, valuable insights about the success and challenges of our community members in running education programs in their context. If your affiliate/language project is developing its own education initiatives, please remember to take advantage of this newsletter to publish your stories with the wider movement that shares your passion for education. You can submit newsletter articles in your own language or submit bilingual articles for the education newsletter. For the month of January the deadline to submit articles is on the 20th January. We look forward to reading your stories. Older versions of this newsletter can be found in the [[outreach:Education/Newsletter/Archives|complete archive]]. More information about the newsletter can be found at [[m:Education/News/Publication Guidelines|Education/Newsletter/About]]. For more information, please contact spatnaik{{@}}wikimedia.org. ------ <div style="text-align: center;"><div style="margin-top:10px; font-size:90%; padding-left:5px; font-family:Georgia, Palatino, Palatino Linotype, Times, Times New Roman, serif;">[[m:Education/Newsletter/About|About ''This Month in Education'']] · [[m:Global message delivery/Targets/This Month in Education|Subscribe/Unsubscribe]] · [[m:MassMessage|Global message delivery]] · For the team: [[User:ZI Jony|<span style="color:#8B0000">'''ZI Jony'''</span>]] [[User talk:ZI Jony|^{<span style="color:Green"><i>(Talk)</i></span>}]], {{<includeonly>subst:</includeonly>#time:l G:i, d F Y|}} (UTC)</div></div> </div> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:ZI_Jony/MassMessage/Awareness_of_Education_Newsletter/List_of_Village_Pumps&oldid=21244129 --> ==Question about the Affiliates' role for the Call for Feedback: Board of Trustees elections== Hi All, Thank you to everyone who participated in the Call for Feedback: Board of Trustees elections so far. The Movement Strategy and Governance team suggested another question was still under discussion. As of today, we announce the last key question: '''How should affiliates participate in elections?''' Affiliates are an important part of the Wikimedia movement. Two seats of the Board of Trustees due to be filled this year were filled in 2019 through the Affiliate-selected Board seats process. A change in the [https://foundation.wikimedia.org/w/index.php?title=Bylaws&type=revision&diff=123603&oldid=123339 Bylaws removed the distinction between community and affiliate seats]. This leaves the important question: How should affiliates be involved in the selection of new seats? The question is broad in the sense that the answers may refer not just to the two seats mentioned, but also to other, Community- and Affiliate-selected seats. The Board is hoping to find an approach that will both engage the affiliates and give them actual agency, and also optimize the outcomes in terms of selecting people with top skills, experience, diversity, and wide community’s support. The Board of Trustees is seeking feedback about this question especially, although not solely, from the affiliate community. Everyone is invited to share proposals and join the conversation in the Call for Feedback channels. In addition to collecting online feedback, the Movement Strategy and Governance team will organize several video calls with affiliate members to collect feedback. These calls will be at different times and include Trustees. Due to the late addition of this third question, the Call will be extended until 16 February. [https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Board_of_Trustees/Call_for_feedback:_Board_of_Trustees_elections/Discuss_Key_Questions Join the conversation]. Best, Movement Strategy and Governance --[[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]]) 17:16, 22 בינואר 2022 (IST) == זיהוי אופטי של כתב רש"י עם Tesseract‎ == אימנתי את Tesseract‎ לזהות כתב רש"י: https://gitlab.com/pninim.org/tessdata_heb_rashi אשמח לקבל פידבק ממשתמשים... [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) :תודה על הפרויקט הנפלא. תוכל להסביר יותר איך משתמשים בזה? האם הנתונים לא נשמרים ב-tesseract המקורי, כך ששימוש בו יזהה את האותיות הנכונות גם בכתב רש"י? צריך לעשות משהו מיוחד בשביל זה? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בשבט ה'תשפ"ב • 20:13, 29 בינואר 2022 (IST) ::אולי הכי פשוט להשתמש בממשק גרפי לTesseract‎ כגון זה: https://github.com/manisandro/gImageReader -- {{שכח לחתום|PninimOrg}} == עזרה בהעלאת תכנים == שלום לכולם. פנו אלי בשמו של הרב הפרופסור רקובר בבקשה לסיוע בהעלאת מאמרים / כתבים שלו לויקיטקסט. הוא מוכן לעשות לבד רק מבקש שיסבירו לו איך. יתכן שיהיה יותר פשוט לקבל את התכנים ולהעלות אותם בשבילו. האם מישהו מוכן להרים את הכפפה ולהיות איתו בקשר? בתודה מראש. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 13:38, 30 בינואר 2022 (IST) : ערב טוב אפי. אשמח. נא לקשר בינינו בדוא"ל. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:10, 30 בינואר 2022 (IST) :: תודה רבה. דובי. שלחתי פרטים במייל. הפרופ' מחכה. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 19:05, 30 בינואר 2022 (IST) :::אגב, תוכלו להעזר ב[[ויקיטקסט:הזנה אוטומטית]]. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט בשבט ה'תשפ"ב • 23:27, 30 בינואר 2022 (IST) == Movement Strategy and Governance News – Issue 5 == Hey all, As you may know, I'm a facilitator with a team called [[m:Movement Strategy and Governance|Movement Strategy and Governance]]. We've recently re-designed the Universal Code of Conduct News, and it will now appear as the Movement Strategy and Governance News. I've added some direct links in the shortened version below, if you want to skip right to the subjects for this issue. Please let me know if you have any questions. The Movement Strategy and Governance team is inviting input about the newsletter (past, present, future) at [[m:Talk:Movement Strategy and Governance/Newsletter]]. --[[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]]) 21:16, 31 בינואר 2022 (IST) <section begin="ucoc-newsletter"/><div class="plainlinks"> [[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/5|'''Read the full newsletter''']] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Movement Strategy and Governance/Newsletter/5}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}] ---- :''[[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/5/Global message|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Movement Strategy and Governance/Newsletter/5/Global message}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]''</div> Welcome to the fifth issue of Movement Strategy and Governance News (formerly known as Universal Code of Conduct News)! This revamped newsletter distributes relevant news and events about the [[m:Movement Charter|Movement Charter]], [[m:Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]], [[m:Grants/MSIG|Movement Strategy Implementation grants]], [[m:Board elections|Board elections]] and other relevant [[m:Movement Strategy and Governance|Movement Strategy and Governance]] topics. This Newsletter will be distributed quarterly, while more frequent Updates will also be delivered weekly or bi-weekly to subscribers. Please remember to subscribe [[:m:Special:MyLanguage/Global message delivery/Targets/MSG Newsletter Subscription|here]] if you would like to receive these updates. <div style="margin-top:3px; padding:10px 10px 10px 20px; background:#fffff; border:2px solid #808080; border-radius:4px; font-size:100%;"> *'''Call for Feedback about the Board elections''' - We [[m:Talk:Wikimedia_Foundation_Board_of_Trustees/Call_for_feedback:_Board_of_Trustees_elections/Discuss_Key_Questions|invite you to give your feedback]] on the upcoming WMF Board of Trustees election. This call for feedback went live on 10th January 2022 and will be concluded on 16th February 2022. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/5#Call for Feedback about the Board elections|continue reading]]) *'''Universal Code of Conduct Ratification''' - In 2021, the WMF asked communities about how to enforce the Universal Code of Conduct policy text. The revised draft of the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines|enforcement guidelines]] should be ready for [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Project#Timeline|community vote in March]]. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/5#Universal Code of Conduct Ratification|continue reading]]) *'''Movement Strategy Implementation Grants''' - As we continue to review several interesting proposals, we [[m:Special:MyLanguage/Grants:MSIG|encourage and welcome more proposals]] and ideas that target a specific initiative from the Movement Strategy recommendations. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/5#Movement Strategy Implementation Grants|continue reading]]) *'''The New Direction for the Newsletter''' - As the UCoC Newsletter transitions into MSG Newsletter, join the facilitation team in [[m:Talk:Movement Strategy and Governance/Newsletter|envisioning and deciding on the new directions for this newsletter]]. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/5#The New Direction for the Newsletter|continue reading]]) *'''Diff Blogs''' - Check out the most recent publications about MSG on Wikimedia Diff. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/5#Diff Blogs|continue reading]])</div><section end="ucoc-newsletter"/> == תבנית לפסוקי משלי בן סירא == {{ק|-- הועבר מהדף [[שיחת משתמש:Shalomori123]]}} שלום, [[משתמש:נחום]] הציע שאני אשאל אותך איך מייצרים תבנית חדשה לדף שמכיל את כל הגירסאות של פסוק אחד מספר בן סירא. הרעיון הוא לעצב את התבנית הזאת על דגם התבנית {{תב|דף של פסוק}}. האם תוכל לעזור לי לייצר תבנית כזאת? תודה רבה, [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 23:47, 18 באוקטובר 2021 (IDT) :אני אשמח לסייע במסגרת הזמן שיש לי. בדיוק כתבתי במזנון שאני לא חושב שהתבנית צריכה להתבסס על דף של פסוק. מה אתה חושב? אציין שאני לא ממש מכיר את ספר בן סירא ולכן תצטרך לעזור לי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג בחשוון ה'תשפ"ב • 23:49, 18 באוקטובר 2021 (IDT) ::תודה רבה. החלקים של המקור העברי של ספר בן סירא שקיימים היום נמצאים בכתבי-יד שמכונים "כתב-יד A", "כתב-יד B", וכו', עד "כתב-יד F". גם יש כתב-יד ממצדה, כמה חלקים של כתבי-יד מן מגילת ים המלח, וגירסאות של פסוקים בשוליים של כתבי-היד. עדיין יש כמה וכמה פסוקים שלא קיימים בכלל. הייתי רוצה לעצב תבנית שיתן לקורא את היכולת לקרוא כל גירסה וגירסה של פסוק אחת ליד השנייה ברשימה כמו בתבנית "דף של פסוק". חוץ מזה, אני פתוח לעיצובים אחרים. שוב תודה.[[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 03:05, 19 באוקטובר 2021 (IDT) :::מעניין.. יש גם פירושים ושאר דברים, או שהדף אמור להציג רק את הגרסאות השונות? זה שאלה במה למקד את מרכז הדף ולמשל איזה סוג כותרות לשים. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג בחשוון ה'תשפ"ב • 10:02, 19 באוקטובר 2021 (IDT) ::::ככל הידוע לי, אין פירושים במובן של רש"י על תנ"ך (אולם יש פירושים מן המאה האחרונה). אך, יש כמה תרגומים לעברית בת ימינו, והשערות לגבי הטקסט העברית המלא ולגבי הניקוד. ככל הידוע לי, אלה נמצאים כבר בויקיטקסט (למשל כאן: [[בן סירא]]). גם יש הרבה מידע נוסף באתר "https://bensira.org/". נדמה לי שדף אחד אמור להציג את הגירסאות מן כתבי-יד, מן שוליי כתבי-היד, ואולי גם התרגום והניקוד המומלץ שכבר נמצאים ויקיטקסט.[[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 20:04, 19 באוקטובר 2021 (IDT) :::::שלום לכם. אם הבנתי את המילים '''עדיין יש כמה וכמה פסוקים שלא קיימים בכלל.''' - זאת אומרת שאין אחידות בין הכתבי יד השונים לגבי מיספור הפסוקים? דהיינו מבין הכתבי יד שונים יש מביניהם פסוקים אשר אינם מופיעים בכתבי יד האחרים? אם כך - הרי יהיה בעייתי ליצור דפים לפי פסוקים אשר יציגו את הפסוק המדובר כפי כל נוסח כתב יד. פסוק י' של כתב יד אחד יהיה טקסט אחר מאשר פסוק י' של כתב יד השני. לא?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:17, 19 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::אולי זה נכון (לא יודע), אבל לא הבנתי איך הסקת את זה מתוך מה שנכתב. בכל מקרה אפשר לבחור את החלוקה המקובלת ולהסתמך עליה. זה קורה בעוד ספרים, כמו משנה ורמב"ם. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בחשוון ה'תשפ"ב • 22:21, 19 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::יש חלוקה מקובלת שמשומש באתר "מאגרים" של האקדמיה ללשון העברית (וגם באתר בן סירא, קישור לעיל, ובספרים כמו Pancratius C. Beentjes, The Book of Ben Sira in Hebrew). דוגמה אחת היא פרק ג, פסוקים יח-כא. בכתב-יד C הפסוקים בצורה כזאת: פסוק יח - יש, פסוק יט - חסר, פסוק כ - חסר, פסוק כא - יש. בכתב-יד A הצרוה היא כזאת: פסוק יח - יש, פסוק יט - חסר, פסוק כ - יש, פסוק כא - יש. בשאר כתבי-היד אין את הפסוקים האלו. זאת אומרת שבן סירא פרק ג, פסוק יט לא קיים בעברית. על כל פנים, נוכל ליצור דפים לכל פסוק, גם לפרק ג, פסוק יט עם הערה שהיא עדיין לא קיימת בעברית. למשל, דף של פרק ג, פסוק כ היה נראה ככה: ::::::::::כתב-יד A:כי רבים רחמי אלהים ולענוים יגלה סודו. :::::::ואילו דף של פרק ג, פסוק כא היה נראה ככה: ::::::::::כתב-יד A:פלאות ממך אל תדרוש ומכוסה ממך אל תחקור. ::::::::::כתב-יד C:פלאות ממך אל תחקור ורעים ממך אל תדרוש. :::::::בעיני מה שמסבך את העניין הוא זה שהספר [[בן סירא]] שקיים בויקיטקסט כעת הוא לא מורכב מכל כתבי-היד והוא לא נערך על פי החלוקה לפסוקים שמקובלת היום. הייתי שם את הגירסה המנוקדת של הספר הזה מתחת לכל דף שעליו הוא בהקשר כמו מעין פירוש. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 23:58, 19 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::מצוין. אנסה ליצור תבנית בסיסית עכשיו, כדי שנוכל לעבוד איתה בהמשך. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בחשוון ה'תשפ"ב • 00:33, 20 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::::יצרתי משהו התחלתי בתבנית {{תב|פסוק בבן סירא}}. כרגע עשיתי כאילו כתבי היד יופיעו בדפים מהצורה 'בן סירא/כתב יד x/{פרק}', עם תגי קטע לפסוקים. אתה יכול לשנות את הצורה הזאת בהתאם להחלטתך בחלק מהכת"י או בכולם. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בחשוון ה'תשפ"ב • 00:53, 20 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::תודה רבה. התבנית נראית מתאימה. שיניתי את המאמץ הראשון שלי פה [[משתמש:Editor259/בן סירא ג כא]]. שאלה אחת שיש לי כרגע היא, איך נשלב את גיראסות שוליות לתוך התבנית? למשל, בכתב-יד A יש גירסה בתוך הטקסט לפרק ג, פסוק יד: "צדקת אב לא תמחה ותמור חטאת היא תנתע". בשוליים יש את המילה "תנטע". הייתי מסמן את התופעה הזאת בצורה כזאת: :::::::::::::כתב-יד A:צדקת אב לא תמחה ותמור חטאת היא תנתע. :::::::::::::כתב-יד A (שולי): [צדקת אב לא תמחה ותמור חטאת היא] תנטע. ::::::::::שוב תודה. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 02:07, 20 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::::::צריך לחשוב על דרך. זו תופעה נפוצה מספיק כדי להכניס אותה בכל התבנית או שרק במקרים מסוימים? או רק בכתבי יד מסוימים? :::::::::::בתבנית יש גם ניווט שאתה לא רואה כרגע בגלל שהדף אינו במרחב הראשי. בנוסף, אני מתכנן להוסיף תנאים שיגרמו לכל כתב יד להופיע רק עבור פסוק שבו הוא קיים, ולהוסיף פסקה של קישורים חיצוניים של האתרים שהזכרת קודם. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בחשוון ה'תשפ"ב • 10:26, 20 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::::זה שיש גירסאות שוליות הוא תופעה נפוצה יחסית. לדוגמה, בכתב-יד B, יש גירסאות שונות בשוליים כמעט בכל דף מן הכתב-יד. אפילו פסוק אחד יכול להשתמר גם בגוף של הכתב-יד וגם יותר מפעם אחת בשוליים (ראה למשל פרק מג, פסוק יג בכתב-יד B). ::::::::::::בינתיים, במה אני יכול לעזור במיזם הזה? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 00:23, 21 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::::::::אני יכול לעשות באופן קבוע שאם יש קטע בשם "{מספר הפסוק} שוליים" זה יופיע בדף. אני חושב שהעבודה המרכזית שלך היא להעלות את החומר כך שבאמת יופיעו הדברים. לפחות באותו פסוק שאנחנו בודקים כפיילוט (ג כא). הבנת את הפורמט שבו צריך להעלות את הדברים? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו בחשוון ה'תשפ"ב • 00:46, 21 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::::::אני אשמח להעלות את התוכן. אני לא בטוח לגבי הפורמט. האם תוכל לתת דוגמה של קוד המקור לדף הפיילוט? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 02:50, 21 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::::::::::כבר קודם הצעתי לך לשנות את המבנה לפי ההבנה שלך והנוחות שלך. מה שכרגע עשיתי, זה שיש דף לכל כת"י על כל פרק שנקרא "בן סירא/כתב יד x/פרק y" וממנו הדף של הפסוק שואב את התוכן בעזרת [[ויקיטקסט:תגי קטע|תגי קטע]]. אם אתה חושב שזה צריך להיות אחרת את מוזמן להציע או לשנות בעצמך... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו בחשוון ה'תשפ"ב • 12:26, 21 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::::::::יצרתי דף ל"בן סירא/כתב יד A/ג" ([[בן סירא/כתב יד A/ג]]) ול"בן סירא/כהנא/ג" ([[בן סירא/כהנא/ג]]) דרך דף הפיילוט ([[משתמש:Editor259/בן סירא ג כא]]). איפה יש לשים את התגי קטע? תודה רבה. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 14:51, 21 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::::::::::::כמו שעשיתי. כשהחומר יועלה במלואו, אני אוכל לעשות את זה באופן אוטומטי, אז אתה לא צריך ליצור את התגים ידנית. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו בחשוון ה'תשפ"ב • 15:32, 21 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::::::::::תודה. אני אתחיל להעלות את כתב-יד A. החלוקה לפסוקים במהדורת כהנא קצת שונה מן החלוקה המקובלת היום, אז בן סירא ג, כא לפי החלוקה הנוכחית היא ג, יט במהדורת כהנא. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 17:03, 21 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::::::::::תיקנתי את הפסוק ממהדורת כהנא שמופיע בדף של ג, כא. גם העליתי את החומר לפסוקים יח-כד. סימנתי ב[[בן סירא/כהנא/ג]] את החלוקה המקובלת ליד החלוקה במהדורתו של כהנא. יש עוד חומר בדף זה: [[ויקיטקסט:בן סירא]]. נדמה לי שכדאי להעלות את כל התרגומים שמצוטטים בדף הזה. גם יש חומרים כאן [[ביאור:בן סירה א]], אבל כנראה הביאור והקלדת הפשיטתא לא הסתיים. מה אתה חושב לגבי איסוף כל החומרים האלו בדפים של פסוקי בן סירא? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 22:55, 21 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::::::::::::::טוב שהערת את תשומת לבי. לגבי העבודה על מהדורת כהנא, כיוון שיש את כל החומר כבר בוויקיטקסט יהיה קל לפצל את דפי הפרקים לדפים מהצורה שיצרנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז בחשוון ה'תשפ"ב • 23:06, 21 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::::::::::::סיימתי להקליד את כל מה שקיים בכתבי יד מפרק ג (הכל מכתב יד A וכתב יד C). יש לציין כמה עניינים לגבי הפורמט. (1) בפסוק ג,ו למשל, איך נציין מלים חסרים? כעת שמתי הערתי בתוך הטקסט. (2) בפסוק ג,יד יש גירסה שולית שמופיעה באותה שורה של הגירסה שבגוף הכתב יד. נצטרך לחשוב על איך לעצב את המצב הזה. (3) בדף [[בן סירא/כתב יד A/ג]] יש כמה דברים שהייתי רוצה לתאר בהערות שוליים. אולי יש לשים קטע בסוף הדף עם "הערות של ויקי-עורכים" או משהו מעין זה. (4) יש סימן מיוחד שמסמן הערה שולית כמו סגול הפוך (ראה ג,יד בכתב יד A). איך מקלידים אותו בויקיטקסט? הסימן מופיע בין שתי אותיות בכתב יד, אז נצטרך לבחור באיזה אות להקליד אותו בויקיטקסט. (5) בפסוק ג,כ, בכתב יד A, יש קו במילה "יגלה" הראשונה. לא מצאתי דרך לכתוב את המילה ככה, אז כעת הקלדתי את המילה פעמים בלי הקו. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 07:16, 22 באוקטובר 2021 (IDT) {{שבירה|::::::::::::::::::::}} :1. אפשר באמצעות סימון מוסכם, כגון שלוש נקודות, בתוך סוגריים או בלי סוגריים. :2. באמצעות תג קטע נוסף <nowiki><קטע התחלה=יד שוליים/></nowiki> :3. אתה יכול להשתמש בהערות שוליים רגילות, אם יש הערות הם יופיעו למטה אוטומטית. אפשר להוסיף גם פסקה, אבל היא תופיע גם כשאין הערות. :4. אם אתה חושב שעדיף לשמור על הצורה המקורית, אולי אפשר להשתמש בסגולתא של טעמי המקרא. לדעתי עדיף להשתמש בהערות שוליים רגילות. :5. לא הבנתי. :6. אני עושה עכשיו כמה שינויים בתבנית, אשמח שתביע את דעתך. :-- [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בחשוון ה'תשפ"ב • 22:45, 23 באוקטובר 2021 (IDT) ::תודה רבה על התשובות ועל השינויים בתבנית. הציון היחיד שלי כרגע הוא זה שיש לחשוב על דרך לנווט מעבר לפערים בטקסטים המקוריים. למשל, כעת אין דרך לנווט מפסוק ג,ו לפסוק ג,ח כי אין ג,ז בכ"י. יש אותו פער בניווט בין פסוק ג,יח ופסוק ג,כ. לגבי תשובתך לשאלתי (2), אשמח לשים תג קטע נוסף. מה התג קטע המתאים? לגבי שאלה (3), רציתי לשאול איך כותבים strikethrough בתוך מילה? שוב תודה רבה. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 05:18, 24 באוקטובר 2021 (IDT) :::ניסיתי לייצר דף לפסוק ד,א, אך הדף ההוא נמצא כאן [[משתמש:Editor259/בן סירא ג לב]]. איך אוכל לתקן את שם הדף? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 05:38, 24 באוקטובר 2021 (IDT) ::::1. אפשר להשתמש בפרמטר "הבא" ואז ההפניה בניווט תשתנה. ::::2. כתבתי אבל משום מה זה לא הופיע. סידרתי את זה עכשיו. ::::3. לא מכיר את הביטוי באנגלית, אבל אם אתה מתכוון לסגולתא אז זה פשוט להקליד את התו הזה (אני לא יודע באיזה מקלדת אפשר לממוא אותו, אולי כדאי לשאול את Dovi). ::::4. באמצעות האפשרות של "העברה" (מופיעה בראש הדף. ליד ה"עריכה" יש "עוד" ואם לוחצים עליו אפשר להעביר). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בחשוון ה'תשפ"ב • 09:46, 24 באוקטובר 2021 (IDT) :::::- שיניתי את תגי הקטע גם בדף [[בן סירא/כתב יד A/ג]], אך כפי שנזכרת, עדיין הגירסאות נמצאות באותה שורה ב[[משתמש:Editor259/בן סירא ג יד]]. :::::- סידרתי את הדף [[משתמש:Editor259/בן סירא ד א]], כך שאפשר לנווט מפסוק ג,לא לפסוק ד,א, אבל אי אפשר לנווט אחורה מן דף הפסוק ד,א משום מה. איך אוכל לתקן את זה? :::::- פסוק ד,י מורכב מזוג של שורות והייתי רוצה לעצב אותם ככה: ::::::(ד,י שורה א') היה כאב ליתומים ותמור בעל לאלמנות ::::::(ד,י שורה ב') ואל יקראך בן ויחנך ויצילך משחת :::::האם יש דרך לעצב את פסוק ד,י בדף [[בן סירא/כתב יד A/ד]] כך שהפסוק יופיע בשורות בדף הפסוק שלו? :::::- אני מקליד את הטקסט מחדש, ישירות מן סריקות של הקלף. הייתי רוצה לוודא את מה שהקדלתי כי לפעמים יש אותיות או מלים שקשים לקרוא מן הקלף. מה המקום בויקיטקסט המועדף לבקש שמשהו אחר יבדוק את ההקלדה (גם יש כמה מלים שצריכים להידבק בדף [[בן סירא/פשיטתא/ג]])? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 06:29, 25 באוקטובר 2021 (IDT) ::::3. {{א|Editor259}}, סטקרייק-ת'רו עושים עם האות s בתוך סוגריים מעויינות: <s>ככה</s>--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:36, 24 באוקטובר 2021 (IDT) :::::תודה רבה. תיקנתי את ההקלדה כך שהיא נראית עכשיו כמו שיש בכתב יד ([[משתמש:Editor259/בן סירא ג כ]]). [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 06:29, 25 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::לגבי השוליים, אין לי מושג מה היה, אבל שיניתי את השם של הקטע וזה תוקן. לגבי הקישור אחורה, זה היה חוסר בתבנית עצמה, אז אחרי הרבה עבודה אני חושב שעכשיו זה עובד. לגבי השורות, אני לא יודע על דרך לעשות את זה עם קטעים אבל אולי אפשר עם noinclude ו-includeonly. לגבי ההגהה, אתה יכול לבקש מתורמים פרטיים אם אתה מעוניין שהם יעברו, או לשים תבנית כמו {{תב|לשפר}} (וכנראה שאף אחד לא יעבור על זה, לפחות בשנים הקרובות) [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ט בחשוון ה'תשפ"ב • 13:50, 25 באוקטובר 2021 (IDT) :::::איך אוכל לשים קו מעל אות (דהיינו "rafe")? למשל, בפסוק [[בן סירא ד כא]], יש קו כזה מעל התי"ו במילה "בשאת" בכתב יד. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 06:34, 26 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::תעתיק מכאן ותדביק: ֿ ::::::--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:16, 26 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::תודה רבה. העתקתי את הסימן ושמתי אותו בתעתיק של הכתב יד, אבל הוא מופיע כרגע ליד התי"ו ולא מעליו. איך אוכל להזיז את הניקוד למקום המתאים? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 15:20, 26 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::יש שם רווח מיותר בין הת' לסימן, שצריך למחוק.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:55, 26 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::::כאן [[בן סירא/כתב יד A/ד]] בקוד המקור אין רווח בין התי"ו לסימן, אז לא הצלחתי להזיז את הרפה. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 17:39, 26 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::::הרגע הצלחתי לתקן את זה. שוב תודה על ההצעה לעיל. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 18:29, 26 באוקטובר 2021 (IDT) :::::ב[[בן סירא ו יד]], בגירסה של הדף במחשב כתוב "מצא הוא הוא" בסוף הפסוק בכתב יד C. בדף [[בן סירא/כתב יד C/ו]] כתוב "מצא הוא הון". משום מה הכתיב הנכון לא מופיע בדף של הפסוק. שמתי לב שהבעיה הזאת לא מופעיה בגירסה של הדף בטלפון. האם מדובר בתקלה שאפשר לתקן, או רק עיכוב והכתיב ייתקן בעצמו? תודה. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 18:18, 28 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::אני לא יודע. זה מאוד מוזר. אני נוטה לאופציה השניה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג בחשוון ה'תשפ"ב • 18:38, 28 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::זה נובע מזה שזיכרון המטמון לא מעודכן. ניתן לחכות שזה יסתדר לבד, או "לרענן" את הדף (לערוך ולהוסיף רווח במקום שאיננו ניכר).--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:10, 28 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::(1) איך שמים "new-line character" בתוך קוד המקור? למשל, בדף [[בן סירא יא ג]] מופיע כרגע בקטע של כ"י B: :::::::::קטנה בעוף דבורה \ וראש ת[נ]ו[ב]ות פריה:אליל בעוף דבורה \ וראש תנובו[ת פרי]ה: ::::::::כנראה מדובר בשתי גירסאות של פסוק יא, ג באותו כ"י, אז כדאי לקרוא אותו ככה: :::::::::קטנה בעוף דבורה \ וראש ת[נ]ו[ב]ות פריה: :::::::::אליל בעוף דבורה \ וראש תנובו[ת פרי]ה: ::::::::יש אותה בעיה בדף [[בן סירא יא ד]] וכמה דפים אחרים. ::::::::(2) יש גירסה שולית בכ"י B של פסוק י, כב (ראה כאן: [[בן סירא/כתב יד B/י]]), אבל הגירסה הזאת לא מופיעה בדף [[בן סירא י כב]]. האם יש דרך לתקן את הבעיה הזאת? ::::::::תודה רבה, [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 18:32, 21 בנובמבר 2021 (IST) :::::::::לגבי 1, זה נפתר בשינוי שעשיתי שכללתי את השורות הנוספות בתוך הקטע, אבל זה לא נראה טוב עכשיו. אני צריך לפתור את זה אחר כך. דרך שבטוח תעבוד זה להכליל את {{תב|ש}} בתוך תגי includeonly. אם לא הבנת מה אמרתי אז לא משנה. :::::::::לגבי 2, נכון, עשיתי שיש שוליים רק לכת"י A. עכשיו הוספתי ל-B. האם צריך להוסיף גם לאחרים? דרך אגב, לא יכול להיות שיש שוליים ואין מקורי, נכון? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב • 18:45, 21 בנובמבר 2021 (IST) ::::::::::תודה רבה. ::::::::::- 1. הצלחתי לשים שורה חדשה עם התבנית "ש", אבל צריך לשים עוד רווחים בהקלדה (כאן: [[בן סירא יא ד]]). האם יש דוגמה לאיך להשתמש בתגי includeonly יחד עם תבנית "ש"? ::::::::::- 2. כרגע אני לא יודע אם יש גירסאות שוליות בלי מקור בגוף של הכ"י. ::::::::::שוב תודה, [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 18:57, 21 בנובמבר 2021 (IST) :::::::::::1. <nowiki>מה שהתכוונתי זה לעשות <includeonly>{{ש}}</includeonly> כדי שזה לא יקלוט אותו בדף של הפרק אלא רק בדף של הפסוק. אבל אולי יותר נכון לעשות שה{{ש}} יופיע גם בדף הפרק ולא לכתוב את אות הפסוק בשורה הבאה, וכך הכל יכנס בתוך אותם תגי קטע, יחד עם ירידת השורה, ולא יווצרו בעיות. </nowiki> :::::::::::לא הבנתי מה אתה מתכוון שצריך עוד רווחים. :::::::::::2. אם יהיה דבר כזה תעדכן אותי כי כרגע אם אין רגיל ויש שוליים זה פשוט לא יופיע. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב • 23:54, 21 בנובמבר 2021 (IST) ::::::::::::1. כרגע בדף [[בן סירא יא ד]] יש רווח שהוא בגודל של כמה אותיות לפני המילה "במעוטף", כך שהמילה הזאת לא מיושר עם המילה "בעוטה" בשורה השנייה. הייתי רוצה לעצב את השורות כך שהן יופיעו במקביל לחלוטין. כמו כן, הייתי רוצה להזיח את השורה המקוטעה " י \ ונעלם מאנוש פעלו" כך שהיא תופיעה במקביל לחלקים השניים של שתי השורות הראשונות. ::::::::::::תודה רבה, [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 04:04, 22 בנובמבר 2021 (IST) :::::::::::::הבנתי את הבעיה הראשונה, אנסה לפתור יותר מאוחר. בפסוק המקוטע אני חושב שאין דרך לעשות את זה מערכתית ובכל מקרה כזה תצטרך להזיח בדף המקור עד שזה יצא טוב. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב • 12:56, 22 בנובמבר 2021 (IST) ::::::::::::::עשיתי את זה עכשיו. אמנם מאוחר אבל עדיף מאשר אף פעם... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' באדר א' ה'תשפ"ב • 22:20, 3 בפברואר 2022 (IST) :::::::::::{{א|Editor259}}, אם תרצה אני יכול ליצור את דפי הפסוקים אוטומטית בעזרת בוט. רק שבשביל זה אשמח שתעשה לי רשימה של כמה פסוקים יש בכל פרק. הכי טוב בפורמט כזה [1, 2, 3, 4...] כאשר המספרים הם מספר הפסוקים בפרק א', בפרק ב' וכו'. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה בכסלו ה'תשפ"ב • 21:56, 28 בנובמבר 2021 (IST) :::::::::::::::תודה רבה. האם תהיה בעיה אם יש פסוק שאינו קיים בכ"י העברי? למשל, אין פסוק יא,כו בעברית. האם הפורמט יהיה [3,2,1...24, 25, 27, וכו'] בלי להזכיר מספר 26? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 20:29, 29 בנובמבר 2021 (IST) ::::::::::::::::התכוונתי אחרת, שברשימה יהיו מספרי הפסוקים של כל פרק, נגיד [23,34,14,42] ולא מספרים לפי סדר. יוצאי דופן אולי תסדר ברשימה נפרדת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ו בכסלו ה'תשפ"ב • 00:53, 30 בנובמבר 2021 (IST) :::::::::::::::::אוכל לומר כעת שיש בפרקים יג-טו פסוקים במספרים אלו: [26, 27, 20]. כמה פרקים אחרי טו עלולים להיות מסובכים מכיוון שיש תוכן חסר בטקסט הקיים בעברית, אז אוכל לעדכן אותך בנושא הזה. סיימתי להקליד את רוב רובם של פרקים ג-יא והתחלתי להקליד את פרק יב לפי פסוק. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 03:51, 30 בנובמבר 2021 (IST) :::::::::::::::כתב יד A כולו הוקלד. הייתי רוצה להעביר את הערותיי מן הפורמט שבו הם נמצאים לתבנית של הערות שוליים. האם יש תבנית מועדף לזה? תודה, [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 16:08, 26 בדצמבר 2021 (IST) :אם אתה רוצה, אתה יכול לשלב את ההערות במהלך הטקסט עם {{תב|הערה}}, ואז להציב בסוף הטקסט כולו תבנית {{תב|הערות שוליים}} וזה יציג שם אוטומטית כל ההערות במקום המקום בו הן כתובות. :לחילופין, ניתן לסמן את מקום ההערות עם {{תב|שוליים}}, והסימנים יקשרו להערות עצמן, אותן תשים בסוף הטקסט עם תבניות {{תב|שולייםלמטה}} לפני כל הערה. שים לב שבאופציה זו ההערות לא יוכללו אוטומטית אם תכליל את הטקסט של דף אחד או קטע מתוכו בדף אחר. :אני לא יודע אם מה שכתבתי היה מספיק ברור, מקווה שהבנת. אם לא, תבקש ואנסה להבהיר.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:41, 26 בדצמבר 2021 (IST) ::תודה רבה. העברתי את ההערות לשוליים בדף [[בן סירא/כתב יד A/טז]]. האם הפורמט שם בצורה המועדפת? אם כן, אני אעביר את שאר הדפים הרלוונטים לפורמט כזה. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 04:37, 27 בדצמבר 2021 (IST) :::זה נראה לי בסדר גמור. חזק ואמץ!--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:47, 27 בדצמבר 2021 (IST) ::::לגבי פרקים שאין נשאר מהם אף תוכן בעברית, ביססתי את הדפים על הטקסט של הפשיטתא (למשל פרק יז). המספרים של הפסוקים וכתוצאה מכך, שמות של הדפים, מבוססים על המספרים שנמצאים באתר "The Comprehensive Aramaic Lexicon Project" (האתר כאן http://cal.huc.edu/, ואפשר לנווט מדף הבית לפשיטתא). לפני שאתחיל לייצר את הדפים לפסוקים מפרק א, הייתי רוצה לוודא שבחירה הזאת למספרי הפסוקים מקובל על כולם. כבר התאמתי את מספר הפסוקים בפרק יז לאלה שנמצאים באתר CAL. המספרים של הפסוקים שקיימים בעברית מתאימים לאלה שנמצאים באתר "מאגרים" של האקדמיה ללשון העברית ולאלה שנמצאים באתר (https://bensira.org/). מה דעתכם? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 21:46, 5 בינואר 2022 (IST) :::::לי נראה עדיף להיצמד למה שמקובל באקדמיה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:53, 5 בינואר 2022 (IST) ::::::איפה שיש אפשרות לכך הדפים מתאימים למה שמקובל באקדמיה. הבעיה צצה רק כעת בפרקים א, ב, יז, ורוב יח. לא ידוע לי אם יש באקדמיה פיסוק מועדף לפרקים האלה. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 22:03, 5 בינואר 2022 (IST) :::::::אם כך, לדעתי תעשה כהבנתך, אתה כאן המומחה בנושא. [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 00:09, 6 בינואר 2022 (IST) ::::::::אני מסכים עם נחום שאתה המומחה והעורך הראשי של הפרויקט. אגב, כיוון שאתה מתכוון להתחיל מפרק א', אני חוזר על ההצעה שלי שפשוט תכתוב לי כמה פסוקים יש בכל פרק ובוט ייצר אוטומטית את דפי הפסוקים הבודדים. עדיף שתתעסק בעבודות יותר מהותיות כמו העתקת כתבי היד והצבת תגי קטע בהם, מאשר העבודה השחורה של יצירת דף דף עבור פסוקים פרטיים שבהם גם ככה נמצאת אותה תבנית... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ד' בשבט ה'תשפ"ב • 02:20, 6 בינואר 2022 (IST) :::::::::בפרקים [1,2], מספרי הפסוקים הם [30,18], אך נצטרך למחוק כמה דפים מאלה שהבוט יצור כי, למשל, בפרק א' התרגום הסורי מדלג מפסוק כ' עד פסוק כ"ח. הנה מספרי הפסוקים לפי פרק עד פרק ל': :::::::::פרקים = [19,20,21,22,23,24,25,26,27,28,29,30] :::::::::מספרים = [30,31,27,27,27,33,26,29,30,26,28,25] :::::::::האם נוכל להתחיל עם הבוט בזה? אני אוכל להעלות את המספרים של פרקים לא-מא בזמן אחר. תודה רבה, [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 16:52, 10 בינואר 2022 (IST) ::::::::::מצוין. אשתדל לכתוב את הבוט היום בערב. בינתיים זה לא מעכב את העבודה שלך על המהדורות עצמם, הם פשוט יופיעו בדפי הפסוקים ברגע שהבוט ייצור אותם. בנושא של פרק א', האם אין שום מהדורה (כולל תרגומים) שבה יש פסוקים כ'-כ"ח? אם כן מאיפה יודעים על קיומם של אותם פסוקים ומה הרלוונטיות שלהם אלינו? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשפ"ב • 18:29, 10 בינואר 2022 (IST) :::::::::::הבוט רץ. לדעתי יצא טוב. אם אתה רואה תקלה תודיע לי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשפ"ב • 02:07, 11 בינואר 2022 (IST) ::::::::::::תודה רבה. העבודה של הבוט נראית טובה. לא מצאתי דפים לפרקים א-ב. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 18:12, 11 בינואר 2022 (IST) :::::::::::יש פסוקים כא-כח בכתבי יד היווניים, אך לא בתרגום הסורי. ככל הידוע לי, התרגומים היוונים הם הבסיסים ההיסטורים למספרים של הפסוקים, אז עד היום המנהג הוא לתת לפסוקים את המספרים של המקבילים בכתבי יד היווניים. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 18:11, 11 בינואר 2022 (IST) ::::::::::::נכון, לא עשיתי לפרקים א-ב, כי חיכיתי לתשובה השניה. לפי דבריך אני מבין שלא צריך למחוק, כי יש לנו באתר גם תרגומים של התרגום היווני, או לפחות עתידים להיות, או לפחות אנחנו מקווים שיהיו, אז נצטרך מתישהו את הדפים לפסוקים אלה... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ"ב • 23:39, 11 בינואר 2022 (IST) :::::::::::::שוב תודה רבה. הנה מספרי הפסוקים לפי פרק מפרק ל"א עד פרק מ'. ::::::::::::::פרקים = [31, 32, 33, 34, 35, 36, 37, 38, 39, 40] ::::::::::::::מספרים = [31, 24, 33, 31, 26, 31, 31, 34, 35, 30] [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 17:08, 13 בינואר 2022 (IST) ::::::::::::::{{בוצע}}. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ב בשבט ה'תשפ"ב • 18:48, 13 בינואר 2022 (IST) {{ק|--- סוף העברה}} :תודה רבה. הנה מספרי הפסוקים לפי פרק מפרק מ"א עד פרק נ"א שהוא סוף הספר. :פרקים = [41, 42, 43, 44, 45, 46, 47, 48, 49, 50, 51] :מספרים = [22, 25, 33, 23, 26, 20, 25, 25, 16, 29, 30] [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 18:30, 7 בפברואר 2022 (IST) ::רץ כעת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' באדר א' ה'תשפ"ב • 20:46, 7 בפברואר 2022 (IST) :::בנוסף, רציתי להציע לך לוותר על הוספת תגי קטע ידנית, כמו מה שעשית עכשיו על פרק א בתרגום פרנקל. אתה יכול להוסיף רק את הסוגריים המרובעות של הפסוק המותאם למהדורתנו, והבוט יעבור על זה ויוסיף תגי קטע. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' באדר א' ה'תשפ"ב • 20:49, 7 בפברואר 2022 (IST) ::::(1) תודה רבה. סיימתי לשים את הסוגריים המרובעים בפרק א בתרגום פרנקל, ואתחיל לשים את מספרי הפסוקים למהדורתנו בסוגריים מרובעים בפרקי הפשיטתא. ::::(2) הייתי רוצה לשים הערות לכל פעם ופעם שספר בן סירא מצטט פסוק מן התנ"ך. למשל, בפסוק נא, ב (שנמצא כאן כעת: [[בן סירא/כתב יד B/נא]]) הצירוף "שטי כזב" מופיע. נדמה לי שמדובר בציטוט מ[[תהלים מ ה]]. האם יש לשים הערה שמפנה את הקורא לפסוק ההוא בספר תהלים? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 16:44, 8 בפברואר 2022 (IST) :::::לעניות דעתי לא. גם במקרא עצמו (ולהבדיל, בברית החדשה ובקוראן) יש מקומות שמשתמשים במטבעות לשון שמקורן בספרים אחרים במקרא. זה לא בדיוק ציטוט ואין לדעתי מקום לציין זאת במהדורתנו, שאיננה מיועדת לדעתי להיות מדעית או מחקרית. אבל אם אתה סבור אחרת, אתה מוזמן להוסיף הערה בכל מקום שהסגנון מעיד לדעתך על שאילת ביטויים ומטבעות לשון.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:01, 8 בפברואר 2022 (IST) ::::::אני חושב שזה יכול להוסיף. אם לדעתך זה מפריע ברצף הקריאה, אפשר להוסיף בתחתית הדף הערה ידנית שאין לה הפניה מהטקסט. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ח' באדר א' ה'תשפ"ב • 21:56, 8 בפברואר 2022 (IST) :::::::{{אגודל למעלה}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:10, 8 בפברואר 2022 (IST) ::::::::מכיוון שאולי אי אפשר לדעת אם מדובר בציטוט באופן פורמלי או מטבע לשון, השארתי את ההקלדה כמות שהיא בלי הערה. ::::::::בפסוק [[בן סירא יא ח]], הייתי רוצה לבדוק אם בכ"י מדובר בטעמים כאלה "אַל־תָשִי֥בֿ דָ֭בָֿר טֶ֣רֶם תִשְמַ֑ע" או כאלה "אַל־תָשִי֣בֿ דָ֭בָֿר טֶ֥רֶם תִשְמַ֑ע", או אולי בטעמים אחרים מתחת למילה "תשיב" ומתחת למילה "טרם". צילום של הכתב יד נמצא כאן: https://bensira.org/images/Manuscripts/A/A_IV_Recto.jpg. האם יש דרך לבקש עזרה בויקיטקסט בעניין הזה? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 17:06, 9 בפברואר 2022 (IST) :::::::::לא הבנתי את השאלה, הטעמים בשני המקרים נראים לי זהים. בכל מקרה, הטעמים הם מונח מתחת ל"תשיב" ומתחת ל"טרם". כך חייב להיות לפי כללי הטעמים וכך נראה לי גם בכת"י.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:31, 9 בפברואר 2022 (IST) ::::::::::תודה רבה. היה נדמה לי שאולי יש מרכא מתחת למילה "תשיב". גם לא ברור לי מה הטעמים במילים "ובתוך שיחה" באותו פסוק. האם יש מתג בת"ו של "ובתוך", רביעי בחי"ת של "שיחה", ועוד טעם מעל הה"א של "שיחה"? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 23:44, 9 בפברואר 2022 (IST) :::::::::::הטעמים הם: :::::::::::{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא|18}} :::::::::::ובת֥וך ש֝יח֗ה (מרכא בתי"ו, גרש מוקדם בשי"ן, רביע בחי"ת) :::::::::::{{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף}} :::::::::::מעל הה"א יש סימן רפה. :::::::::::--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 04:49, 10 בפברואר 2022 (IST) ::::::::::::תודה רבה. שמתי את הטעמים במקומם. האם תוכל לבדוק גם את פסוקים יא,ו-ז? במיוחד בפסוק ו, הטעמים ב-"רבים נשאים", "יחד", ו-"נתנו" לא ברורים לי. שוב תודה. ::::::::::::קצת קשה לקרוא את הדל"ת ב-"יחד" בפסוק [[בן סירא יא ו]] בכ"י A. למרות זאת, נדמה לי שיש סימן רפה מעל הדל"ת במילה "יחד" (או לפחות ניתן לראות התחלת סימן רפה). האם לדעתך זה נכון? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 06:42, 10 בפברואר 2022 (IST) :::::::::::::"רבים" מוטעם במונח, "נשאים" בדחי, "יחד" מוטעם ברביע מוגרש (רביע מוקדם וגרש, שניהם מעל האות יו"ד), ולדעתי "נתנו" מוטעם בסילוק (זהה למתג בצורתו), למרות שאיננו המלה האחרונה בפסוק. הסופר החשיב את טעם הסילוק במקרה זה כמתייחס לכל חלק המשפט "וגם נכבדים נתנו ביד". :::::::::::::יש לדעתי סימן רפה מעל הדל"ת ב"יחד". :::::::::::::האם זהו כתב היד היחיד שבו יש טעמי אמ"ת בבן-סירא?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:10, 10 בפברואר 2022 (IST) ::::::::::::::שוב תודה רבה. נדמה לי שהמילה האחרונה שטעמו עדיין לא בטוח הוא "תַזִיף" ב[[בן סירא יא ז]]. יש טעם מעל הזי"ן ויש נקודות מעל היו"ד. לא ברור לי מה הסימנים האלה. ::::::::::::::טעמי מקרא מופיעים לפחות בכ"י D, כאן: [[בן סירא לז ג]]. לא ידוע לי אם מדובר בפסוק הזה בטעמי אמ"ת בפרט. הכ"י כאן: https://bensira.org/images/Manuscripts/D/D_II_Recto.jpg. האם לדעתך הטעמים בהקלדה מדויקים? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 16:24, 10 בפברואר 2022 (IST) :::::::::::::::הסימנים מעל הזי"ן והיו"ד במילה תזיף אינם טעמים. זה נראה כמו "ניקוד עליון", כלומר ניקוד בבלי. הטעם היחיד במילה הזו הוא הסילוק שתחת הזי"ן. :::::::::::::::הטעמים בכת"י D לז, ג הם בהחלט טעמי אמ"ת שכן מופיע בהם "דחי". ההקלדה נראית בסדר למעט העובדה שה"טרחא" במילה "פני" צריכה להיות תחת הנו"ן ולא תחת היו"ד (גם אם הסופר בכת"י סימן אותה בפועל תחת היו"ד, זה רק בגלל שלא היה לו מקום תחת הנו"ן). בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:00, 10 בפברואר 2022 (IST) ::::::::::::::::תודה רבה. תיקנתי את הטעמים בפסוק יא,ז ופסוק לז,ג. לגבי ניקוד הבבלי, נדמה לי שיש ציריה בבלי מעל היו"ד ב"תזיף" בפסוק יא,ז ומעל הדל"ת במילה "כדי" בפסוק [[בן סירא יא יא]] (בשורה העליונה כאן: https://bensira.org/images/Manuscripts/A/A_IV_Verso.jpg). כנראה יש "מיקפץ פומא" או "מיפתח פומא" מעל הזי"ן ב"תזיף". לדעתך איזה מהם הוא נכון, ואיך מקלידים אותם? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 19:11, 10 בפברואר 2022 (IST) :::::::::::::::::זה נראה לי כמו מיקמץ פומא בתזיף. לא נראה לי שיש דרך להקליד את זה, אלא אם ביום מן הימים יתווספו הסימנים הללו ליוניקוד.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:19, 10 בפברואר 2022 (IST) [[משתמש:Editor259|Editor259]], אני לא עוקב כל כך אחרי ההוספות שלך ולא יודע איפה לעבור עם הבוט... אם אתה רוצה שזה יהיה מסודר אני ממליץ שתשים קישורים לדפים שצריכים תגי קטע בדף [[משתמש: shalomori123/קישורים לבוט]]. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ז באדר א' ה'תשפ"ב • 12:41, 18 בפברואר 2022 (IST) :[[משתמש:shalomori123|shalomori123]], תודה רבה. שמתי קישורים בדף הטיוטה לכמה פרקים בתרגום פרנקל ובפשיטתא שכבר מסומנים בסוגריים מרובעים כמו שצריך. בכמה מהם, כבר יש תגי קטע לחלק מן הפסוקים. אעדכן את הרשימה בהתאם. [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 20:43, 20 בפברואר 2022 (IST) ::הבוט יודע לדלג אם הקטע כבר קיים. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ' באדר א' ה'תשפ"ב • 22:15, 20 בפברואר 2022 (IST) :::1. תודה רבה. לפעמים מספר הפרקים שנמצא בתרגום הארמי לא מאתים למספר הפרקים שבו משתמשים היום. למשל, ניתן לראות בדף [[בן סירא/פשיטתא/כו]] ובדף [[בן סירא/פשיטתא/כז]] שפסוק כו,כט מופיע פעמיים. הייתי רוצה לציין את התופעה הזאת לצורך הבוט. :::2. בתרגום הארמי יש סימן מסיום לסוף פיסקה שמופיע בכמה וכמה מקומות ומועיל למי שקורא. האם יש סימן מועדף לסמן סוף פסקה במהדורתינו, כך שיראו אותו בדפי הפסוקים? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 23:15, 3 במרץ 2022 (IST) ::::1. אני חושב שזה לא יעבוד גם מבחינת התבנית, אז אולי צריך להעביר את החומר לדף המתאים לפי מהדורתנו ולציין שם את ההערה. ::::2. לא יודע אם יש נפק"מ בין סוף פיסקא לסוף פסוק בדפים שהם גם ככה של פסוק אחד... אבל מה שתחליט. ::::3. הרצתי את הבוט, ונראה שיש לו הרבה פוטנציאל לטעות בדפים האלה, במיוחד במקרים מסובכים שיש כמה פסוקים לאותו פסוק או שיש פסוקים שאין בהם תוכן... אז מלבד זה שזה יועיל לי כדי לתקן את הבוט, לא יודע כמה זה יועיל לך... תעבור על העריכות ותחליט אם עדיף לך לתקן את מה שנעשה או לשחזר ולעשות מחדש. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ד' באדר ב' ה'תשפ"ב • 01:15, 7 במרץ 2022 (IST) :::::1. לגבי הבוט, התחלתי לעבור על הדפים שהיו ברשימה ב[[משתמש:Shalomori123/קישורים לבוט]]. הבוט עבד כמצופה ברוב המקרים. אני גם אוכל לשים את תגי הקטע ידנית. :::::2. האם יש דרך להראות בדף פסוק כלשהו את דפים מויקימילון שמכילים קישורים לדף ההוא? :::::תודה רבה, [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 23:06, 9 במרץ 2022 (IST) ::::::1. כן, אבל צריך לעבור ולתקן אחרי הבוט, שזה אומר שהוא לא עושה את עבודתו. מה שאתה מעדיף, אם עדיף לך לעבור אחרי הבוט אתה יכול להמשיך לשים קישורים, ואם אתה רוצה להציב תגי קטע ידנית אז כרצונך. ::::::2. אני לא מכיר דרך לעשות את זה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' באדר ב' ה'תשפ"ב • 17:03, 10 במרץ 2022 (IST) :[[משתמש:shalomori123|shalomori123]], התחלתי את הקלדת הכ"י ממצדה כאן [[בן סירא/מצדה/מד]], אבל הפסוקים מדף זה לא מופיעים בדפים של הפסוקים עצמם (ראה למשל [[בן סירא מד א]]). האם נתתי לדף "בן סירא/מצדה/מד" שם שלא מתאים לתבנית? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 23:54, 9 באוגוסט 2022 (IDT) ::העברתי לפורמט המתאים. אם אתה מעדיף את הפורמט הקודם אני יכול לשנות את זה בתבנית. אגב, מעדכן שהבוט של תגי הקטע עבר כמה גלגולים מאז ההרצה הקודמת ולדעתי עכשיו הוא יכול לעבוד בצורה טובה על הפרויקט של בן סירא. אם יש לך דפים לדוגמה להרצה זה יהיה טוב. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג באב ה'תשפ"ב • 01:16, 10 באוגוסט 2022 (IDT) :::תודה רבה על הפורמט החדש. לגבי הבוט, האם עדיין יש לשים קישורים לדפים המתאימים בדף [[משתמש:Shalomori123/קישורים לבוט]], או האם יש דף חדש לבוט? [[משתמש:Editor259|Editor259]] ([[שיחת משתמש:Editor259|שיחה]]) 01:51, 10 באוגוסט 2022 (IDT) ::::כרגע אני משתמש בו למשהו אחר.. תוכל לשים בטיוטה שלי או בכל דף אחר שתרצה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג באב ה'תשפ"ב • 03:51, 10 באוגוסט 2022 (IDT) == Updates on the Universal Code of Conduct Enforcement Guidelines Review /community calls == <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/2022-02-02 Announcement/Short|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/2022-02-02 Announcement/Short|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/2022-02-02 Announcement/Short}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' <div dir="ltr"> Hello everyone, The '''[[m:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines|Universal Code of Conduct (UCoC) Enforcement Guidelines]]''' were published 24 January 2022 as a proposed way to apply the [[m:Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]] across the movement. Comments about the guidelines can be shared here or [[m:Talk:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines|the Meta-wiki talk page]]. There will be conversations on Zoom on 25 February 2022 at 12:00 UTC, and 4 March 2022 at 15:00 UTC. '''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Conversations|Join the UCoC project team and drafting committee members to discuss the guidelines and voting process]].''' The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Project#Timeline|timeline is available on Meta-wiki]]. The voting period is March 7 to 21. '''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting|See the voting information page for more details]].''' Thank you to everyone who has participated so far. Sincerely, Movement Strategy and Governance<br/> Wikimedia Foundation<section end="announcement-content" /> --[[User:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[User talk:Mervat (WMF)|talk]]) 09:35, 7 February 2022 (UTC) == Leadership Development Task Force: Your feedback is appreciated! == (Read this message in other languages [https://meta.wikimedia.org/wiki/Leadership_Development_Task_Force on Meta]: ‎العربية • Deutsch • español • français • Русский • 中文 • हिन्दी • বাংলা • Bahasa Indonesia •日本語 • 한국어 • Yorùbá • Polski • Português bosanski • hrvatski • српски / srpski) Hello, The Community Development team at the Wikimedia Foundation is supporting the creation of a global, community-driven Leadership Development Task Force. The purpose of the task force is to advise leadership development work. The team is looking for feedback about the responsibilities of the Leadership Development Task Force. This Meta page shares the proposal for a [https://meta.wikimedia.org/wiki/Leadership_Development_Task_Force Leadership Development Task Force] and how you [https://meta.wikimedia.org/wiki/Leadership_Development_Task_Force/Participate can help]. Feedback on the proposal will be collected from 7 to 25 February 2022. Thank you, --[[User:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[User talk:Mervat (WMF)|<span class="signature-talk">{{int:Talkpagelinktext}}</span>]]) 12:17, 8 February 2022 (UTC) </div> == אני קורא לכל משתמש רשום שטרם הצביע עבור תיקון הבאג הבא, לעשות כן: == [[m:Community Wishlist Survey 2022/Wikisource/Fix search and replace in the Page namespace editor]] מדובר באיפשור פונקציה חיונית ביותר לתיקון שגיאות מאסיבי בקבצים סרוקים; וגם אם אנחנו פה בוויקיטקסט לא מרבים להשתמש במרחב-השם "עמוד:", הרי שבשם הסולידריות עם אחיותינו בשפות אחרות מן הראוי לטרוח ולהשתתף בהצבעה, לדעתי. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:42, 10 בפברואר 2022 (IST) == ביאור:ספרי == שלום לכולם רציתי לדווח לכם שבע"ה השלמתי את הבאור לכל הספרי - על במדבר ועל דברים. אני מתכונן להמשיך בתורת כהנים ומתכנן להיעזר בנוסח ובפירוש של המלבים ובפירושים נוספים. תודה לכולם רונן [[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 17:26, 17 בפברואר 2022 (IST) :מרגש מאוד, רונן. מזל טוב, וכה לחי! חילך לאורייתא!--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:35, 17 בפברואר 2022 (IST) יישר כוחך, רונן! אני מנסה לספר לכל מי שאני בכלל יכול על הפרויקט העצום הזה. יש כאן דבר היסטורי: לראשונה מתפרשת תורת התנאים הארצישראלית כמכלול: משנה, תוספתא ומדרשי ההלכה ביחד; וע"י הפירוש שלך הם לא רק מאירים בעצמם אלא גם מאירים אחד את השני. נראה לי שלא היה דבר כזה אף פעם! בהצלחה רבה על תורת כהנים, יברך ה' את מעשה ידיך. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:29, 17 בפברואר 2022 (IST) ::יישר כחך וחילך!--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:32, 17 בפברואר 2022 (IST) == לקט פרסומים לפי מחבר- כמו בלועזית == רבותיי, שלום! קודם כל, אני מצטער שאינני פעיל כאן כ"כ כבעבר. נאלץ להשקיע כוחות בענייני עוה"ז... ): אני בהחלט מקווה לחזור במהרה, כשאוכל. בכל אופן, לאחרונה נחשפתי להיבט מעניין של אתר "אקדמיה"; יש שם הרבה דפים עבור חכמים שנפטרו, שנפתחו ע"י משפחותיהם/ תלמידיהם וכד'. א"כ, אני מציע לחרוג ממנהגינו עד כה, ולפתוח "דפי מחבר" גם עבור אנשים שאין לנו מכתביהם בויקיטקסט. ורק נציב שם רשימת קישורים לכתבים נבחרים באתר "אקדמיה". או באתרים אחרים (היברובוקס, וכד') כבר נהוג מעין זה בויקיטקסט בלועזית, אפשר לראות [https://en.wikisource.org/wiki/Author:Philip_Birnbaum כאן] ו[https://en.wikisource.org/wiki/Author:Hilaire_Belloc כאן], לדוגמא. ויש עוד המון כאלה. אוכל להכין דף לדוגמא, או להסביר יותר, מה שתעדיפו. יישר כוחכם, [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 11:29, 21 בפברואר 2022 (IST) :הסיבה שעושים זאת שם היא כי הכתבים נדפסו, רובם או כולם, לפני שנה מסויימת ולכן אם רישום הזכויות לא חודש בזמן, הזכויות פקעו שם לפי החוק האמריקאי. החוק שם מסובך אז במקום להתעמק בו ולהציג רק רשימה של כתבים חופשיים, מציגים את הכל, ומי שירצה להוסיף שם את אחד הכתבים יבדוק בעצמו את מצב הזכויות. :בישראל החוק פשוט הרבה יותר, ולכאורה אין מקום ליצור אצלנו דף מחבר או לקט מכתביו למי שנפטר לפני פחות משבעים שנה. :בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:43, 21 בפברואר 2022 (IST) ::תודה על ההסבר. ולגבי מי שנפטר לפני יותר משבעים שנה? [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 17:27, 21 בפברואר 2022 (IST) :::אני בהחלט בעד. זה יעודד מתנדבים לתרום מיצירותיהם ולהעלות אותם לוויקיטקסט.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 06:45, 22 בפברואר 2022 (IST) ::::תודה! אתחיל להוסיף מידי פעם, לדפי מחברים. [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 10:58, 22 בפברואר 2022 (IST) :::::[[משתמש:שילוני|שילוני]], לאחרונה שחרר הרב פרופ' נחום רקובר, מומחה במשפט העברי וחתן פרס ישראל, את ספריו ומאמריו תחת רשיון חופשי. אשמח לשיתוף פעולה בבניית דף מחבר, ודפי ספרים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:00, 22 בפברואר 2022 (IST) ::::::נפלא! ואיפה החומר? הוא שלח אליך? [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 19:19, 1 במרץ 2022 (IST) :::::::נא ליצור איתי קשר במייל ואשמח להדריך אותך. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:27, 1 במרץ 2022 (IST) == Wiki Loves Folklore is extended till 15th March == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">{{int:please-translate}} [[File:Wiki Loves Folklore Logo.svg|right|frameless|180px]] Greetings from Wiki Loves Folklore International Team, We are pleased to inform you that [[:c:Commons:Wiki Loves Folklore|Wiki Loves Folklore]] an international photographic contest on Wikimedia Commons has been extended till the '''15th of March 2022'''. The scope of the contest is focused on folk culture of different regions on categories, such as, but not limited to, folk festivals, folk dances, folk music, folk activities, etc. We would like to have your immense participation in the photographic contest to document your local Folk culture on Wikipedia. You can also help with the [[:c:Commons:Wiki Loves Folklore 2022/Translations|translation]] of project pages and share a word in your local language. Best wishes, '''International Team'''<br /> '''Wiki Loves Folklore''' [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 06:50, 22 בפברואר 2022 (IST) </div> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Rockpeterson@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=22754428 --> == האם הדף [[הרוגי מלכות (ברית המועצות)]] מתאים לוויקיטקסט? == כפי שהבנתי מדובר על לקט נתונים מהאינטרנט ואינו ספר. לדעתי לא מתאים לוויקיטקסט. אנו חוו את דעתכם. תודה.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:13, 23 בפברואר 2022 (IST) :מתייג את [[משתמש:דוד הרזהב]]. [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 04:04, 24 בפברואר 2022 (IST) ::לפי מה שהבנתי, מדובר על חיבור שפורסם במקור ברוסית כחיבור שלם, ורק מתורגם על ידי מתנדבי ויקיטקסט. בין אם פורסם בדפוס ובין אם רק באינטרנט, דומני שניתן להתייחס אליו כאל יצירה ספרותית שפורסמה ולאפשר את פרסום התרגום בוויקיטקסט. אבל אמתין להבהרות מאת {{א|דוד הרזהב}} ו-{{א|תנא ושייר}} שמכירים את הפרוייקט.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:29, 24 בפברואר 2022 (IST) :::המקור הוא סדרת פוסטים ברוסית בפייסבוק במשך למעלה משנה, אבל ללא שום סדר. התרגום נעשה בצורה סיפורית. כאן נערך מחדש בצורה אחידה ומילונית לפי סדר א-ב. כרגע למעלה מתשעים הרוגים. בתוכנית להמשיך בפרוייקט ולכלול בו למעלה מאלף הרוגים. אין עדיין בשום מקום תיעוד מקיף בקיצור נמרץ. [[משתמש:דוד הרזהב|דוד הרזהב]] ([[שיחת משתמש:דוד הרזהב|שיחה]]) 20:36, 24 בפברואר 2022 (IST) ::::אם זה חיבור מקורי, חוששני שאין לו מקום בוויקיטקסט. כפי שציין {{א|Roxette5}}, המנדט של ויקיטסט הוא בעיקר לשמר טקסטים קיימים שיצאו לאור. אנחנו ספרנים, לא מחברי ספרים. החריג היחיד הוא מרחב הביאור, והוא, כעיקרון, מוגבל פחות או יותר לביאורים של טקסטים קיימים.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:32, 24 בפברואר 2022 (IST) ::::נראה לי שיכול להתאים לאתר [https://www.hamichlol.org.il/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 המכלול] (צריך לשאול אותם). --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ"ד באדר א' ה'תשפ"ב 02:40, 25 בפברואר 2022 (IST) :::::יש לציין כי, כפי שמשתמש:נחום שיער קודם, אכן בדעתו של ר' ברוך גורין, הכותב, להוציא זאת לאור כספר בשפה הרוסית (להבנתי, המתרגם ר' מיכאל אוישי לא חפץ להדפיס זאת כספר). אמנם ברור שהחומר עוד צריך תיקונים ועריכה. האם לדעתכם יש בכך כדי להחשיב זאת לחיבור מקורי? [[משתמש:תנא ושייר|תנא ושייר]] ([[שיחת משתמש:תנא ושייר|שיחה]]) 09:47, 25 בפברואר 2022 (IST) ::::::מתייג את {{א|Roxette5}} שיביע על זאת את דעתו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:02, 25 בפברואר 2022 (IST) : ככל שאני סימפטי לחשיבות המיזם, ואכן גם מבין את הרצון להעלות ולהפיץ מידע חשוב אשר בסופו של דבר יוביל למהדורה בדפוס - אני סבור שאין מקום להיות גמיש בדבר הזה ואין מקום להחזיק את התוכן באתר וויקיטקסט '''עד אשר יובא לדפוס בפועל'''. במהלך השנים הרבות ששימשתי כאן כמפעיל מערכת אני עצרתי כמה וכמה משתמשים שונים שבאו לכאן ברצון להעלות כאן מיזמים כאלה שטרם הובאו לדפוס. (עדיין כואב לי על המחיקות הרבות שעשיתי עבור המיזם של הרב יונה שטנצל אשר רוב הדפים בסופו של דבר הוצרכו להימחק). אינו מן הראוי בעיניי לעשות כאן התנהלות שונה... : בנוסף, הדבר אינו ניתן למעקב או בקרה. אינני מתכוון לחזור אל הפרויקט בעוד שנה ולבדוק האם הובא לדפוס או לא בכדי להצדיק את קיום הטקסט באתר כבר היום... לענ"ד יש להביא את המיזם אל תוצר סופי כלשהו ואז להעלות אותו לכאן. מחילה.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:31, 26 בפברואר 2022 (IST) :: לצערי, אני נאלץ להסכים. לאחר שהספר ייצא לאור ברוסית, ניתן יהיה להעלות את תרגומו כאן. עד אז, המיזם החשוב הזה יידרש למצוא לו בית אחר.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:02, 27 בפברואר 2022 (IST) באמת נראה חיבור חשוב מאוד ורציני. אם הרב מיכאל אוישי יפרסם אותו בבמה מבוקרת (שיש בה ביקורת עמיתים כגון בית דפוס, כתב עת רבני, הוצאה לאור של חב"ד), אז בהחלט יהיה מקום לפרסם אותו כאן. בינתיים יש אולי גם פתרון מתון: מכיוון שמדובר סך הכל ב[[הרוגי מלכות (ברית המועצות)|דף ויקי אחד]], ניתן להעביר אותו אל המרחב של [[משתמש:דוד הרזהב]] שעובד עליו ([[משתמש:דוד הרזהב/הרוגי מלכות (ברית המועצות)]]). במרחב שלו הוא יכול להמשיך לפתח אותו עד שתהיה אפשרות להחזיר אותו למרחב הראשי. הכי יפה יהיה אם המתרגם לעברית (הרב מיכאל אוישי) יעלה בסופו של דבר את הכרך המודפס אל ויקישיתוף, ואז תהיה אפשרות להראות את הטקסט המוקלד מול הדף המודפס. כך נאה ויאה בשביל מסמך היסטורי כל כך חשוב. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:12, 27 בפברואר 2022 (IST) :{{אגודל למעלה}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:53, 27 בפברואר 2022 (IST) תודה רבה על אי המחיקה לגמרי והעברתו לדף המשתמש שלי. שאלה למנהלים: ספר שיצא לאור במהדורה דיגיטלית בלבד ואף נוצר בפורמט פידיאף ולא עוד אלא שהועלה לאתר היברו בוקס וכדומה האם ראוי לטקסט שבו לשכון בויקיטקסט {{שכח לחתום|דוד הרזהב}} :שלום [[משתמש:דוד הרזהב]], קודם כל אנחנו לא המנהלים. אנחנו פשוט מנסים לבנות כאן כמוך. לעצם העניין: אתה שואל שאלה טובה לגבי היברו בוקס. סתם לעשות PDF זה לא מספיק, כי כל אחד יכול לעשות את זה לכל דבר שהוא כותב. אותו הדבר נכון ל"בלוג" שכל אחד יכול לפרסם בעצמו. לעומת זאת הדפוס הקלאסי מציע "במה" מבוקרת: חברה מסחרית או קבוצת אנשי מקצוע מחליט שהספר מספיק חשוב לציבור כדי להשקיע בהפצתו. זה שונה לגמרי מהוצאה לאור ע"י העלאה לאינטרנט: יש אתרים ששם כל אחד יכול להעלות הכל, ואתר כזה הוא בוודאי לא במה מבוקרת. אבל היברו בוקס מוקדש להיות במה לספרות תורנית בעלת ערך, ואנשים מתייחסים אליו כך. כמובן שמי שמחליט בסופו של דבר הוא בעל האתר, אבל גם הוא מקבל פידבק מהמשתשמים לגבי מה שראוי להיות שם. לדעתי פרסום ב"היברו בוקס" ראוי להיחשב "פרסום" בימינו. אשמח לשמוע מה אחרים חושבים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:02, 3 במרץ 2022 (IST) :מצטרף לדעתו של {{א|Dovi}}. פרסום בהיברו בוקס, בדומה לפרסום מהדורה דיגיטלית באתר eVrit, ראוי לדעתי להיחשב כפרסום בדפוס לצורך העניין הנדון. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:47, 4 במרץ 2022 (IST) == [[ויבינו במקרא|"ויבינו במקרא"]] לכל ספרי הנביאים במלואם, ע"י [[משתמש:עשהאל|עשהאל]]! == חזק וברוך ל'''[[משתמש:עשהאל|עשהאל]]''', שסיים הבוקר להעלות הקלטה מלאה של כל ספרי הנביאים במלואם בטעמי המקרא! את קריאתו הקליט לפי חלוקת הסדרים, ובכל קובץ אודיו שהעלה יש קריאה של סדר אחד. קריאתו של עשהאל מכילה מעכשיו גם את '''[[ויבינו במקרא/ספר יחזקאל]]''' שהעלה בבוקר. כל זה לאחר שעשהאל כבר הקליט במשך השנים את קריאת התורה וההפטרות במלואן, לפרשת השבוע ולמועדי השנה. מדובר על מאות רבות של הקלטות: רשימה (חלקית בינתיים) לכל הקריאות שלו לתורה ולהפטרות נמצאת '''[[:C:Category:Torah and Haftarah cantillation by Asael|בקטגוריה זו]]'''. חזק וברוך! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:12, 27 בפברואר 2022 (IST) :: חזק וברוך לשניכם על העשייה החשובה הזו! תהי משכורתכם שלימה מעם ה אלקי ישראל. __[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:21, 21 במרץ 2022 (IST) :::מצטרף לברכות ולחיזוק, במיוחד ל-[[משתמש:Dovi]] שטורח להסדיר וליצור אחידות בשמות הקבצים של "ויבינו במקרא". חזקו ואמצו ויישר כוחכם!--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:21, 21 במרץ 2022 (IST) == Coming soon == <div class="plainlinks mw-content-rtl" lang="he" dir="rtl"> === בקרוב: כמה שיפורים בנושא תבניות === שלום, מ־9 במרץ כמה שיפורים בתבניות יהיו זמינים בוויקי שלכם: * שיפורים יסודיים ב[[Mw:Special:MyLanguage/Help:VisualEditor/User guide#Editing templates|תיבת הדו־שיח של תבניות העורך החזותי]] ([[m:WMDE Technical Wishes/VisualEditor template dialog improvements|1]], [[m:WMDE Technical Wishes/Removing a template from a page using the VisualEditor|2]]), * שיפורים שיקלו על הוספת תבנית לדף ([[m:WMDE Technical Wishes/Finding and inserting templates|3]]) (לתיבות הדו־שיח של תבניות ב[[Mw:Special:MyLanguage/Help:VisualEditor/User guide#Editing templates|עורך החזותי]], [[Mw:Special:MyLanguage/Extension:WikiEditor#/media/File:VectorEditorBasic-en.png|עורך קוד הוויקי]] ו[[Mw:Special:MyLanguage/2017 wikitext editor|מצב קוד המקור החדש]]) * ושיפורי צביעת והדגשת קוד ([[m:WMDE Technical Wishes/Improved Color Scheme of Syntax Highlighting|4]], [[m:WMDE Technical Wishes/Bracket Matching|5]]) בהרחבת [[Mw:Special:MyLanguage/Extension:CodeMirror|CodeMirror]] (זמין כעת רק באתרי ויקי בשפות הנכתבות משמאל לימין). כל השינויים הללו הם חלק ממיזם ה[[m:WMDE Technical Wishes/Templates|תבניות]] של [[m:WMDE Technical Wishes|צוות המשאלות הטכניות של ויקימדיה גרמניה]]. אנחנו מקווים שהם יעזרו לכם בעבודתכם, ואנחנו נשמח לשמוע את המשוב שלכם בדפי השיחה של המיזמים האלה. </div> - [[m:User:Johanna Strodt (WMDE)|Johanna Strodt (WMDE)]] 14:38, 28 בפברואר 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johanna Strodt (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=WMDE_Technical_Wishes/Technical_Wishes_News_list_all_village_pumps&oldid=22907463 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Remember to Participate in the UCoC Conversations and Ratification Vote!</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Announcement|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Announcement|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Announcement}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hello everyone, A [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines/Voting|'''vote in SecurePoll from 7 to 21 March 2022''']] is scheduled as part of the ratification process for the Universal Code of Conduct (UCoC) Enforcement guidelines. Eligible voters are invited to answer a poll question and share comments. [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines/Voter_information|Read voter information and eligibility details.]] During the poll, voters will be asked if they support the enforcement of the Universal Code of Conduct based on the proposed guidelines. The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]] (UCoC) provides a baseline of acceptable behavior for the entire movement. The [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines|revised enforcement guidelines]] were published 24 January 2022 as a proposed way to apply the policy across the movement. A [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_Board_noticeboard/January_2022_-_Board_of_Trustees_on_Community_ratification_of_enforcement_guidelines_of_UCoC|Wikimedia Foundation Board statement]] calls for a [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines/Voting|ratification process]] where eligible voters will have an opportunity to support or oppose the adoption of the UCoC Enforcement guidelines in a vote. Wikimedians are invited to [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines/Voter_information/Volunteer|translate and share important information]]. For more information about the UCoC, please see the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Project|project page]] and [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/FAQ|frequently asked questions]] on Meta-wiki. There are events scheduled to learn more and discuss: * A [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Conversations/Panel_Q&A|community panel]] on 18 February 2022 at 15:00 UTC shares perspectives from small- and medium-sized community participants. * The [[m:Movement Strategy and Governance|Movement Strategy and Governance]] (MSG) team is hosting Conversation Hours on 25 February 2022 at 12:00 UTC and 4 March 2022 at 15:00 UTC. Please [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Conversations|'''sign-up for these conversation hours''']] to interact with the project team and the drafting committee about the updated enforcement guidelines and the ratification process. See the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/2022_conversation_hour_summaries|Conversation Hour summaries]] for notes from 4 February 2022. You can comment on Meta-wiki talk pages in any language. You may also contact either team by email: msg[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org or ucocproject[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org Sincerely, Movement Strategy and Governance <br /> Wikimedia Foundation <br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 21:54, 28 בפברואר 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> The Call for Feedback: Board of Trustees elections is now closed</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" />:''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Call for Feedback is now closed|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Call for Feedback is now closed|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Call for Feedback is now closed}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' The [[m:Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections|Call for Feedback: Board of Trustees elections]] is now closed. This Call ran from 10 January and closed on 16 February 2022. The Call focused on [[m:Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Discuss Key Questions#Questions|three key questions]] and received broad discussion [[m:Talk:Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Discuss Key Questions|on Meta-wiki]], during meetings with affiliates, and in various community conversations. The community and affiliates provided many proposals and discussion points. The [[m:Wikimedia Foundation Board of Trustees/Call for feedback: Board of Trustees elections/Reports|reports]] are on Meta-wiki. This information will be shared with the Board of Trustees and Elections Committee so they can make informed decisions about the upcoming Board of Trustees election. The Board of Trustees will then follow with an announcement after they have discussed the information. Thank you to everyone who participated in the Call for Feedback to help improve Board election processes. Best, Movement Strategy and Governance<br /><section end="announcement-content" /> </div> Mervat Salman (WMF) [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 22:38, 2 במרץ 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Invitation to Hubs event: Global Conversation on 2022-03-12 at 13:00 UTC</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" />Hello! The Movement Strategy and Governance team of the Wikimedia Foundation would like to invite you to the next event about "Regional and Thematic Hubs". The Wikimedia Movement is in the process of understanding what Regional and Thematic Hubs should be. Our workshop in November was a good start ([[m:Special:MyLanguage/Hubs/Documentation/27 November Workshop|read the report]]), but we're not finished yet. Over the last weeks we conducted about 16 interviews with groups working on establishing a Hub in their context ([[m:Special:MyLanguage/Hubs/Dialogue|see Hubs Dialogue]]). These interviews informed a report that will serve as a foundation for discussion on March 12. The report is planned to be published on March 9. The event will take place on March 12, 13:00 to 16:00 UTC on Zoom. Interpretation will be provided in French, Spanish, Arabic, Russian, and Portuguese. Registration is open, and will close on March 10. Anyone interested in the topic is invited to join us. [[m:Speaicl:MyLanguage/Hubs/Global Conversations March 12, 2022|More information on the event on Meta-wiki]]. Best regards, [[User:KVaidla (WMF)|Kaarel Vaidla]]<br />Movement Strategy <section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 17:51, 4 במרץ 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> ==איך מכניסים טקסט מספר באישור המחבר== אני חדש כאן, ואודה למי שיוכל להסביר לי איך להתנהל. פרופסור [[w:נחום רקובר]] ביקש ממני להעלות לכאן פרקים שלמים מהספרים שלו, שהוא מוכן לשחרר עליהם את הזכויות יוצרים שלו לטובת הכלל. יש נוסח מסוים שצריך להחתים אותו עליו? ואחר כך יש נוהל מסוים להעתקת הטקסט? בתודה [[משתמש:מורשת המשפט|מורשת המשפט]] ([[שיחת משתמש:מורשת המשפט|שיחה]]) 15:13, 7 במרץ 2022 (IST) :אני לא מבין גדול לגבי זכויות יוצרים, אז אשאיר את התשובה למבינים. לגבי העלאת הטקסט, אתה יכול להעלות אותו באמצעות העתק הדבק או להעזר בדף [[ויקיטקסט:הזנה אוטומטית]]. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ה' באדר ב' ה'תשפ"ב • 21:05, 7 במרץ 2022 (IST) שלום [[משתמש:מורשת המשפט|מורשת המשפט]]! אני מקווה שפרופ' רקובר לא התייאש ממני, כי בינתיים מאחורי הקלעים קורים דברים לגבי הכתבים שלו. אם אתה לא פרופ' רקובר, אז אני ממליץ לך קודם כל [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%90%D7%A8_%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9/Dovi להיות בקשר איתי במייל], כדי שהאנשים שעוסקים בזה יוכלו להתעדכן ביחד. לעצם השאלה: הצעד הראשון כדי להעלות דברים באישור, בלי בעיה, הוא [https://commons.wikimedia.org/wiki/Special:EmailUser/Matanya ליצור קשר במייל עם מתניה], כדי לשלוח אליו קבצי PDF. למתניה יש כבר אישור מפרופ' רקובר, וגם יש לו הרשאות כדי להעלות כל קצבים שנשלחים אליו אל [[:C:Category:Works by Nahum Rakover|הקטגוריה הרלוונטית בוויקישיתוף]] (יש שם כבר חמישה ספרים של פרופ' רקובר). זה הדבר הכי חשוב כצעד ראשון: כי אחרי שמעלים את הקובץ הראשוני של הספר או הפרק או המאמר לוויקישיתוף, אז אחר כך ניתן להשתמש בו כאן, בוויקיטקסט, באופן חופשי! אין צורך לשום אישור נוסף. פרקים מחמשת הספרים שכבר נמצאים בוויקישיתוף אפשר להעלות כאן כבר עכשיו. וכל ספר או מאמר נוסף שיהיה שם בוויקישיתוף באישור, דרך מתניה - גם הוא יוכל להיות כאן בוויקיטקסט כטקסט דיגיטלי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:35, 7 במרץ 2022 (IST) :מה לגבי זה? {{א|מורשת המשפט}}, אם מדובר רק בהעלאה של קובץ טקסט, אשמח לסייע. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' באב ה'תשפ"ב • 18:59, 5 באוגוסט 2022 (IDT) <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> {{DISPLAYTITLE:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Vote}}<languages /> == <section begin="announcement-header" />Universal Code of Conduct Enforcement guidelines ratification voting open from 7 to 21 March 2022<section end="announcement-header" /> == <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Vote|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]] :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Vote|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Vote}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hello everyone, The ratification voting process for the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines|revised enforcement guidelines]] of the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]] (UCoC) is now open! '''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting|Voting commenced on SecurePoll]]''' on 7 March 2022 and will conclude on 21 March 2022. Please [[m:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voter information|read more on the voter information and eligibility details]]. The Universal Code of Conduct (UCoC) provides a baseline of acceptable behavior for the entire movement. The revised enforcement guidelines were published 24 January 2022 as a proposed way to apply the policy across the movement. You can [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Project|read more about the UCoC project]]. You can also comment on Meta-wiki talk pages in any language. You may also contact the team by email: ucocproject[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org Sincerely, Movement Strategy and Governance Wikimedia Foundation<section end="announcement-content" /> --[[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]]) 12:27, 8 במרץ 2022 (IST) == Hubs Dialogue Findings Summary == Hello; After conducting conversations with many Wikimedians from around the world, who are planning or working on possible future hubs, we are happy to share the [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Hubs_Dialogue_Findings_Summary.pdf '''findings summary'''] from the series of the Hubs Dialogue, which you can find [https://meta.wikimedia.org/wiki/Hubs/Dialogue here].<br> The results focus on the aspect of the existing problems in the Wikimedia movement that the hubs may be needed to solve, including both: 1. globally shared needs among all Wikimedia communities, and 2. needs specific to the context of a particular community or a group of communities. Movement Strategy and Governance Team Wikimedia Foundation --[[User:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[User talk:Mervat (WMF)|discuss]] • [[Special:Contributions/Mervat (WMF)|contribs]]) 11:58, 12 March 2022 (UTC) == Wiki Loves Folklore 2022 ends tomorrow == [[File:Wiki Loves Folklore Logo.svg|right|frameless|180px]] International photographic contest [[:c:Commons:Wiki Loves Folklore 2022| Wiki Loves Folklore 2022]] ends on 15th March 2022 23:59:59 UTC. This is the last chance of the year to upload images about local folk culture, festival, cuisine, costume, folklore etc on Wikimedia Commons. Watch out our social media handles for regular updates and declaration of Winners. ([https://www.facebook.com/WikiLovesFolklore/ Facebook] , [https://twitter.com/WikiFolklore Twitter ] , [https://www.instagram.com/wikilovesfolklore/ Instagram]) The writing competition Feminism and Folklore will run till 31st of March 2022 23:59:59 UTC. Write about your local folk tradition, women, folk festivals, folk dances, folk music, folk activities, folk games, folk cuisine, folk wear, folklore, and tradition, including ballads, folktales, fairy tales, legends, traditional song and dance, folk plays, games, seasonal events, calendar customs, folk arts, folk religion, mythology etc. on your local Wikipedia. Check if your [[:m:Feminism and Folklore 2022/Project Page|local Wikipedia is participating]] A special competition called '''Wiki Loves Falles''' is organised in Spain and the world during 15th March 2022 till 15th April 2022 to document local folk culture and [[:en:Falles|Falles]] in Valencia, Spain. Learn more about it on [[:ca:Viquiprojecte:Falles 2022|Catalan Wikipedia project page]]. We look forward for your immense co-operation. Thanks Wiki Loves Folklore international Team [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 16:41, 14 במרץ 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Rockpeterson@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=22754428 --> == Invitation to join the first Wikisource Triage meeting on 21st March 2022 == Hello everyone, [[User:SWilson (WMF)|Sam Wilson]] and [[User:SGill (WMF)|I]] are excited to share that we will be hosting regular [[:meta:Wikisource Triage meetings|Wikisource Triage meetings]], starting from 21st March 2022. These meetings aim to foster the growth of a technical community of Wikisource developers and contributors. The meetings will be primarily focused on identifying, prioritizing and estimating tasks on the All-and-every-Wikisource and ProofreadPage workboards (among others) on Phabricator and eventually reduce the backlog of technical tasks and bugs related to Wikisource by making incremental improvements to Wikisource infrastructure and coordinating these changes with the Wikisource communities. While these meetings are technology focused, non-technical Wikisource contributors are also invited to join and share any technical challenges that they are facing and we will help them to create phabricator tickets. Newbie developers are also more than welcome! The first meeting has been scheduled for 21st March 2022 at 10:30 AM UTC / 4:00 PM IST ([https://zonestamp.toolforge.org/1647858641 Check your local time]). If you are interested in joining the meeting, kindly leave a message on '''sgill@wikimedia.org''' and we will add you to the calendar invite. Meanwhile, feel free to [[:meta:Wikisource Triage meetings|check out the page on Meta-wiki]] and suggest topics for the agenda. On behalf of [[User:SWilson (WMF)|Sam Wilson]] and [[User:SGill (WMF)|Satdeep Gill]] <small>Sent by [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 17:52, 15 במרץ 2022 (IST)</small> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGill (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGill_(WMF)/lists/WS_VPs&oldid=22324971 --> </div> == ספרים שלמים בדף אחד == האם יש איזושהי בעיה בליצור דף אחד שיכלול את תוכנו של ספר שלם? אן לפחות לחלק את הספר לכמה דפים ראשיים? זאת בנוסף לחלוקה הרגילה. הרי כך יהיה הרבה יותר נוח להוריד טקסט! {{שכח לחתום|טקסט}} :בהרבה ספרים יש דף כזה, לרוב הוא תחת שם [[שם הספר/כל התוכן]] או "/שלם". [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג באדר ב' ה'תשפ"ב • 05:04, 16 במרץ 2022 (IST) ::{{א|shalomori123|אז}} למה לא עושים את זה בכל הספרים? אם אין בזה שום בעיה, לא חבל? [[משתמש:טקסט|טקסט]] ([[שיחת משתמש:טקסט|שיחה]]) 09:27, 18 במרץ 2022 (IST) :::לפעמים יכולה להיות בעיה כי יכולת ההכללה של מדיה ויקי מדפים אחרים היא מוגבלת (ראה [[:קטגוריה:דפים שבהם ההכללה גדולה מדי]]), אבל אתה צודק שככלל אין עם זה בעיה. מוזמן לעשות {{חיוך}} [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב • 16:30, 18 במרץ 2022 (IST) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Leadership Development Working Group: Apply to join! (14 March to 10 April 2022)</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Participate/Announcement|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Participate/Announcement|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Leadership Development Working Group/Participate/Announcement}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hello everyone, Thank you to everyone who participated in the feedback period for the [[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group|Leadership Development Working Group]] initiative. A [[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Participate#5. Summary of Call for Feedback|summary of the feedback]] can be found on Meta-wiki. This feedback will be shared with the working group to inform their work. The application period to join the Working Group is now open and will close on April 10, 2022. Please [[m:Special:MyLanguage/Leadership_Development_Working_Group/Purpose_and_Structure#3._How_is_the_working_group_formed_and_structured?|review the information about the working group]], share with community members who might be interested, and '''[[m:Special:MyLanguage/Leadership_Development_Working_Group/Participate#1._How_to_participate|apply if you are interested]]'''. Thank you, From the Community Development team<br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 11:25, 17 במרץ 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> </div> == ספרי ברסלב == ערב טוב. לא מזמן נחשפתי למצב הבעייתי של ספרי ברסלב בוויקיטקסט, והתחלתי לעבוד על שיפור של מצבם. אומנם יש המון טקסט חופשי, אבל פעמים רבות הוא מבולגן, לא מוגה, ודורש סידור וויקיזציה. אני אומנם לא חסיד ברסלב, אבל יש לי קצת ידע בתורת ברסלב. כחלק מהפרוייקט שלי אני מנסה ליצור תבנית ניווט לכלל ספרי ברסלב, בדף [[משתמש:I'm the cookie monster/ניווט ברסלב]] - מוזמנים לערוך ולהציע שינויים. הבעיה היא שהרבה פעמים קשה להחליט איך לקטלג את הספרים. מלבד [[ספר המידות]], שרבי נחמן הכתיב לתלמידו מילה במילה ורבי נתן הדפיס, רוב כתבי רבי נחמן הם למעשה של רבי נתן. מי צריך להופיע בתור המחבר של [[לקוטי מוהר"ן]], [[שיחות הר"ן]] ו[[סיפורי מעשיות]]? הם אומנם נכתבו בידי רבי נתן אך מבוססים לגמרי על עריכה ותמלול של דברי רבי נחמן. אותה שאלה, אגב יש על כל ספר שמודפס בשם אדם אך נכתב למעשה בידי תלמידו על פי דברים שאמר בע"פ. [[חיי מוהר"ן]] ו[[שבחי הר"ן]] עוסקות בחיי רבי נחמן אך נכתבו בידי רבי נתן. האם יש בוויקיטקסט נוהל בנוגע לתחת מי מופיעות ביוגרפיות? אם לא, צריך לקבוע וזה ישפיע גם כאן. מה הדין בנוגע ל[[תיקון הכללי]]? זה אפילו לא באמת חיבור, זה פשוט אוסף פרקי תהלים [[לקוטי מוהר"ן רה|שרבי נחמן ציווה לומר]] וברסלברים התחילו להדפיס יחד... [[משתמש:I&#39;m the cookie monster|I&#39;m the cookie monster]] ([[שיחת משתמש:I&#39;m the cookie monster|שיחה]]) 21:21, 20 במרץ 2022 (IST) :לדעתי, ליקוטי מוהר"ן ושיחות הר"ן צ"ל תחת שמו של רבי נחמן, וכן סיפורי המעשיות, שכן הוא המחבר של התוכן, ור' נתן הוא רק העורך. כמובן שצריך לציין בראש דף השער של כל אחד מהספרים הנ"ל שנערכו ע"י ר' נתן. :חיי מוהר"ן ושבחי הר"ן צ"ל תחת שמו של רבי נתן, שכן הוא זה שחיבר אותם. :תיקון הכללי לדעתי אמור להיות ללא ייחוס למחבר, משום שזה פרקי תהילים שלא נהוג לייחסם למחבר כלשהו. :אשמח לשמוע גם דעות נוספות. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:54, 20 במרץ 2022 (IST) ::מסכים עם נחום. לילה טוב, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:36, 20 במרץ 2022 (IST) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> Join the Community Resilience and Sustainability Conversation Hour with Maggie Dennis</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/IRC office hours/Office hours 2022-03-24/Announcement|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/IRC office hours/Office hours 2022-03-24/Announcement|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:IRC office hours/Office hours 2022-03-24/Announcement}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' The [[m:Community Resilience and Sustainability|Community Resilience and Sustainability]] team at the Wikimedia Foundation is hosting a conversation hour led by its Vice President [[m:User:Mdennis (WMF)|Maggie Dennis]]. Topics within scope for this call include Movement Strategy, Board Governance, Trust and Safety, the Universal Code of Conduct, Community Development, and Human Rights. Come with your questions and feedback, and let's talk! You can also send us your questions in advance. The meeting will be on 24 March 2022 at 15:00 UTC ([https://zonestamp.toolforge.org/1648134035 check your local time]). You can [[m:IRC office hours/Office hours 2022-03-24|read details on Meta-wiki]].<section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 17:58, 21 במרץ 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Universal Code of Conduct Enforcement guidelines ratification voting is now closed</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Vote/Closing message|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Vote/Closing message|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Vote/Closing message}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Greetings, The ratification voting process for the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines|revised enforcement guidelines]] of the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]] (UCoC) came to a close on 21 March 2022. Over {{#expr:2300}} Wikimedians voted across different regions of our movement. Thank you to everyone who participated in this process! The scrutinizing group is now reviewing the vote for accuracy, so please allow up to two weeks for them to finish their work. The final results from the voting process will be announced [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Results|here]], along with the relevant statistics and a summary of comments as soon as they are available. Please check out [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voter information|the voter information page]] to learn about the next steps. You can comment on the project talk page [[m:Talk:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines|on Meta-wiki]] in any language. You may also contact the UCoC project team by email: ucocproject[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org Best regards, Movement Strategy and Governance<br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 22:11, 24 במרץ 2022 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Leadership Development Working Group: Reminder to apply by 10 April 2022</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Participate/Announcement/Reminder|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Participate/Announcement/Reminder|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Leadership Development Working Group/Participate/Announcement/Reminder}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hello everyone, The Community Development team at the Wikimedia Foundation is supporting the creation of a global, community-driven [[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group|Leadership Development Working Group]]. The purpose of the working group is to advise leadership development work. Feedback was collected in February 2022 and a [[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Participate#5. Summary of Call for Feedback|summary of the feedback]] is on Meta-wiki. The application period to join the Working Group is now open and is closing soon on April 10, 2022. Please [[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Purpose and Structure#3. How is the working group formed and structured?|review the information about the working group]], share with community members who might be interested, and [[m:Special:MyLanguage/Leadership Development Working Group/Participate#1. How to participate|apply if you are interested]]. Thank you, From the Community Development team<br/><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:51, 28 במרץ 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == בוט מקורות == שלום לכולם! אני כרגע עובד על העלאה לוויקיטקסט של כמה ספרים של המהר"ל. כחלק מהעבודה שלי, רציתי לפתח כבר בוט שיערוך אוטומטית טקסטים מספריא או אתרים אחרים וימיר אותם לפורמט של ויקי. אז חלק מהדברים זה המרה של טקסט html לויקי, כמו הדגשות, ירידת שורה וכו', אבל יש גם שינויים יותר מהותיים כמו שינוי רווחים, המרת הערות שוליים ועוד. במסגרת הזאת רציתי גם שהבוט יקח מקורות שמובאים בסוגריים ויהפוך אותם לקישורים. הצלחתי לעשות את זה בבבלי ובפסוקי התנ"ך כך שהטקסט הבא: <source lang='python'> '''אפשרויות פסוקים: (קהלת ג ד) (משלי ד', א') (משלי מ"ד, א׳) (משלי קמ״ד ע"ב) (דברים, פרק קמד ע"א) (משלי פ' קמד, ע"א) (תהלים פקמ"ד פסוק א) (משלי ק"ד פס' א) (משלי ל"א, כ"ג-כ״ד) (משלי לא כג - כד) (משלי ד) (משלי, פרק קמד) (בראשית כ״ג:מ״ד) כנ"ל כשהסוגריים רק מהפרק: משלי (ד', א') משלי (מ"ד, א׳) משלי (קמ״ד ע"ב) יהושע (פרק קמד ע"א) משלי (פ' קמד, ע"א) תהלים (פרק קמ"ד פסוק א) משלי (ק"ד פס' א) משלי (ד) משלי (פרק קמד)''' </source> הופך לטקסט הזה: <source lang='python'> '''אפשרויות פסוקים: {{מ"מ|קהלת|ג|ד|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|משלי|ד|א|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|משלי|מד|א|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|משלי|קמד|עב|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|דברים|קמד|עא|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|משלי|קמד|עא|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|תהלים|קמד|א|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|משלי|קד|א|ק={{שם הדף}}}} {{הפניה לפסוקים|משלי|לא|כג|כד}} {{הפניה לפסוקים|משלי|לא|כג|כד}} {{מ"מ|משלי|ד|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|משלי|קמד|ק={{שם הדף}}}} {{מ"מ|בראשית|כג|מד|ק={{שם הדף}}}} כנ"ל כשהסוגריים רק מהפרק: משלי {{מ"מ|משלי|ד|א|ק={{שם הדף}}}} משלי {{מ"מ|משלי|מד|א|ק={{שם הדף}}}} משלי {{מ"מ|משלי|קמד|עב|ק={{שם הדף}}}} יהושע {{מ"מ|יהושע|קמד|עא|ק={{שם הדף}}}} משלי {{מ"מ|משלי|קמד|עא|ק={{שם הדף}}}} תהלים {{מ"מ|תהלים|קמד|א|ק={{שם הדף}}}} משלי {{מ"מ|משלי|קד|א|ק={{שם הדף}}}} משלי {{מ"מ|משלי|ד|ק={{שם הדף}}}} משלי {{מ"מ|משלי|קמד|ק={{שם הדף}}}}''' </source> וכן בבבלי: <source lang='python'> '''אפשרויות בבלי: (ברכות ד', א') (בבלי ברכות מ"ד, א׳) (ברכות קמ״ד ע"ב) (קדושין, דף קמד ע"א) (ברכות ד' קמד, ע"א) (ב"ק דף קמ"ד עמוד א) (ברכות ק"ד עמוד א) (ברכות ד.) (ברכות, דף קמד:) כנ"ל כשהסוגריים רק מהדף: ברכות (ד', א') ברכות (מ"ד, א׳) ברכות (קמ״ד ע"ב) קדושין (דף קמד ע"א) ברכות (ד' קמד, ע"א) ב"ק (דף קמ"ד עמוד א) ברכות (ק"ד עמוד א) ברכות (ד.) ברכות (דף קמד:)''' </source> הופך ל: <source lang='python'> '''אפשרויות בבלי: {{הפניה-גמ|ברכות|ד|א|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|ברכות|מד|א|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|ברכות|קמד|ב|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|קדושין|קמד|א|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|ברכות|קמד|א|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|ב"ק|קמד|א|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|ברכות|קד|א|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|ברכות|ד|א|מסכת=כן}} {{הפניה-גמ|ברכות|קמד|ב|מסכת=כן}} כנ"ל כשהסוגריים רק מהדף: ברכות {{הפניה-גמ|ברכות|ד|א}} ברכות {{הפניה-גמ|ברכות|מד|א}} ברכות {{הפניה-גמ|ברכות|קמד|ב}} קדושין {{הפניה-גמ|קדושין|קמד|א}} ברכות {{הפניה-גמ|ברכות|קמד|א}} ב"ק {{הפניה-גמ|ב"ק|קמד|א}} ברכות {{הפניה-גמ|ברכות|קד|א}} ברכות {{הפניה-גמ|ברכות|ד|א}} ברכות {{הפניה-גמ|ברכות|קמד|ב}}''' </source> א. אשמח להערות על הבוט. אתם חושבים שצריך להשתמש בתבניות אחרות? האם יש סגנון נוסף של ציון למקור שלא שמתי אליו לב? ב. אם מישהו יוכל לכתוב לי פורמטים שונים של קישור למדרשים השונים, שכן המהר"ל מביא הרבה מאוד מדרשים. ג. בהמשך תישאל השאלה, האם להריץ את הבוט הזה גם על טקסטים שכבר נמצאים בוויקיטקסט? שבוע טוב ומבורך, [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ב' בניסן ה'תשפ"ב • 11:41, 3 באפריל 2022 (IDT) :רעיון מצויין לדעתי. תפעיל את הבוט על המהר"ל בשלב התחלתי, ותעבור על השינויים שעשה הבוט, ואם אין תקלות אני בעד להמשיך על כל הטקסט הקיים בוויקיטקסט. :רק אעיר שלענ"ד שמות הספרים צ"ל בכתיב מלא (ירמיהו ולא ירמיה, תהילים ולא תהלים, קידושין ולא קדושין וכו')..--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:51, 3 באפריל 2022 (IDT) זה נפלא! כמו שנחום אמר, כדאי לבדוק קודם את האיות של שמות הספרים והמסכתות בוויקיטקסט, כדי שלא יהיו קישורים שבורים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:40, 3 באפריל 2022 (IDT) :אתם צודקים, בכוונה השתמשתי בתבניות ולא בקישורים ישירים, שכן בתבניות יש אפשרות להוסיף שמות מקוצרים, ובדקתי אלו שמות כלולים בתבניות ורק אותם שמתי, אם יש שמות נוספים אפשר גם להכניס לתבנית אח"כ. יהיה קשה שהבוט יחליף כל "ב"ק" ל"בבא קמא" וכדו' בכל קיצור וקיצור, ולכן השארתי כל שם בתצורה הנוכחית שלו, וביחד עם התבנית הבעיה אמורה להפתר. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ב • 01:08, 4 באפריל 2022 (IDT) ::אגב, אני חושב שזה די עקבי באתר שמות מלאים, אבל תהלים הוא יוצא דופן בכך, על פי העובדות בשטח. עד לא מזמן אפילו לא היו דפי הפניה כמו [[תהילים א א]], עד שיצרתי אותם... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ב • 01:15, 4 באפריל 2022 (IDT) :::לדעתי, תהילים אמור להיות בכתיב מלא, בעוד שב'תהלים' חסר יהיו רק דפי הפנייה לתהילים המלא.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:05, 4 באפריל 2022 (IDT) ::::העליתי חלק מ[[נתיבות עולם]] (כי אני רוצה לעשות בהדרגה. בלחיצת כפתור אני יכול להעלות את כל השאר) ::::הקדמה, סוף נתיב העבודה, ונתיב גמילות חסדים. מוזמנים לעיין. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' בניסן ה'תשפ"ב • 00:28, 8 באפריל 2022 (IDT) :::::נראה לעניות דעתי בסדר.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 03:18, 8 באפריל 2022 (IDT) :נראה מצוין, רק שים לב שבקישורים בלי סוגריים עלולות להיווצר באגים כמו מדרש רבה בראשית ([[בראשית א|א]]). במקרה כזה, החסרון של יצירת המוני הפניות שגויות עולה לדעתי על התועלת. --[[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ח' בניסן ה'תשפ"ב • 18:43, 8 באפריל 2022 (IDT) ::אני לא חושב שיש כמות גדולה של הפניה למדרש בצורה "מדרש רבה בראשית" אלא לרוב מפנים בצורה "בראשית רבה". אם יש לך דוגמאות נוספות אשמח, כי אפשר להוסיף אפשרויות כאלה כמקרים שבהם הבוט לא יקשר. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' בניסן ה'תשפ"ב • 01:24, 10 באפריל 2022 (IDT) ראה לדוגמה [[רש"י על דברים כב ה]], שם יש הפניה ל"נזיר פ"ח", והבוט יכול לחשוב שהכוונה לדף פח (במס' נזיר אין דף פח). [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 06:29, 11 באפריל 2022 (IDT) :אם אין עמוד (4 אפשרויות: א, ב, ., :) הבוט לא מחליף. אגב, לדעתי זה יבלבל יותר קורא אנושי. צריך לפתוח את ראשי התיבות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א בניסן ה'תשפ"ב • 20:36, 11 באפריל 2022 (IDT) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Results from the Universal Code of Conduct Enforcement guidelines ratification vote published</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Results/Announcement|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Results/Announcement|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Results/Announcement}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' The Trust and Safety Policy team published the results of the Universal Code of Conduct Enforcement guidelines ratification vote. The vote ended 21 March 2022. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Voting/Results|'''See the results and read more on Meta-wiki.''']]<br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 00:43, 8 באפריל 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == Movement Strategy and Governance News – Issue 6 == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <!--T:2--> <section begin="ucoc-newsletter"/> <div style = "line-height: 1.2"> <span style="font-size:200%;">'''Movement Strategy and Governance News'''</span><br> <span style="font-size:120%; color:#404040;">'''Issue 6, April 2022'''</span><span style="font-size:120%; float:right;">[[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6|'''Read the full newsletter''']]</span> ---- Welcome to the sixth issue of Movement Strategy and Governance News! This revamped newsletter distributes relevant news and events about the Movement Charter, Universal Code of Conduct, Movement Strategy Implementation grants, Board of trustees elections and other relevant MSG topics. This Newsletter will be distributed quarterly, while the more frequent Updates will also be delivered weekly. Please remember to subscribe [[Special:MyLanguage/Global message delivery/Targets/MSG Newsletter Subscription|here]] if you would like to receive future issues of this newsletter. </div><div style="margin-top:3px; padding:10px 10px 10px 20px; background:#fffff; border:2px solid #808080; border-radius:4px; font-size:100%;"> *'''Leadership Development -''' A Working Group is Forming! - The application to join the Leadership Development Working Group closed on April 10th, 2022, and up to 12 community members will be selected to participate in the working group. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6#A1|continue reading]]) *'''Universal Code of Conduct Ratification Results are out! -''' The global decision process on the enforcement of the UCoC via SecurePoll was held from 7 to 21 March. Over 2,300 eligible voters from at least 128 different home projects submitted their opinions and comments. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6#A2|continue reading]]) *'''Movement Discussions on Hubs -''' The Global Conversation event on Regional and Thematic Hubs was held on Saturday, March 12, and was attended by 84 diverse Wikimedians from across the movement. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6#A3|continue reading]]) *'''Movement Strategy Grants Remain Open! -''' Since the start of the year, six proposals with a total value of about $80,000 USD have been approved. Do you have a movement strategy project idea? Reachout to us! ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6#A4|continue reading]]) *'''The Movement Charter Drafting Committee is All Set! -''' The Committee of fifteen members which was elected in October 2021, has agreed on the essential values and methods for its work, and has started to create the outline of the Movement Charter draft. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6#A5|continue reading]]) *'''Introducing Movement Strategy Weekly -''' Contribute and Subscribe! - The MSG team have just launched the updates portal, which is connected to the various Movement Strategy pages on Meta-wiki. Subscriber to get up-to-date news about the various ongoing projects. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6#A6|continue reading]]) *'''Diff Blogs -''' Check out the most recent publications about the UCoC on Wikimedia Diff. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/6#A7|continue reading]]) </div><section end="ucoc-newsletter"/></div> --[[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]]) 00:27, 12 באפריל 2022 (IDT) == הרשאות מפעיל מערכת עבור [[משתמש:Shahar9261]] == אני מציע לתת לשחר הרשאות מפעיל כדי שיוכל להעביר דפים ולמחוק דפים. שחר מאוד פעיל במסגרת פרויקט ספר החוקים הפתוח ואלו הרשאות שחסרות לו. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 18:06, 13 באפריל 2022 (IDT) :צריך להציע בדף [[ויקיטקסט:בקשות לסמכות מפעיל מערכת]]... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג בניסן ה'תשפ"ב • 18:54, 13 באפריל 2022 (IDT) ::זה הוצע שם לפני כחודש ואף אחד מאיתנו לא שם לב. {{א|Fuzzy}}, בפעם הבאה כדאי שתודיע מיד במזנון וגם תתייג אחדים מאיתנו כדי שנשים לב. {{א|Neriah}}, {{א|Roxette5}}, {{א|Shalomori123}}, וגם שחר עצמו מוזמנים להשתתף שם בדיון ולהצביע, וגם לתייג משתמשים פעילים אחרים ששכחתי שישתתפו גם הם בדיון ובהצבעה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:51, 13 באפריל 2022 (IDT) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Join the Wikimedia Foundation Annual Plan conversations with Maryana Iskander</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2022-2023/Conversations/Announcement|''You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.'']] :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2022-2023/Conversations/Announcement|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation Annual Plan/2022-2023/Conversations/Announcement}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hello, The [[m:Special:MyLanguage/Movement Communications|Movement Communications]] and [[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance|Movement Strategy and Governance]] teams invite you to discuss the '''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2022-2023/draft|2022-23 Wikimedia Foundation Annual Plan]]''', a plan of record for the Wikimedia Foundation's work. These conversations continue [[m:User:MIskander-WMF|Maryana Iskander]]'s [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Chief Executive Officer/Maryana’s Listening Tour|Wikimedia Foundation Chief Executive Officer listening tour]]. The conversations are about these questions: * The [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia 2030|2030 Wikimedia Movement Strategy]] sets a direction toward "knowledge as a service" and "knowledge equity". The Wikimedia Foundation wants to plan according to these two goals. How do you think the Wikimedia Foundation should apply them to our work? * The Wikimedia Foundation continues to explore better ways of working at a regional level. We have increased our regional focus in areas like grants, new features, and community conversations. What is working well? How can we improve? * Anyone can contribute to the Movement Strategy process. Let's collect your activities, ideas, requests, and lessons learned. How can the Wikimedia Foundation better support the volunteers and affiliates working in Movement Strategy activities? You can find [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Annual Plan/2022-2023/draft/Your Input|'''the schedule of calls on Meta-wiki''']]. The information will be available in multiple languages. Each call will be open to anyone to attend. Live interpretation will be available in some calls. Best regards,<br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 14:58, 18 באפריל 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Next steps: Universal Code of Conduct (UCoC) and UCoC Enforcement Guidelines</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Board noticeboard/April 2022 - Board of Trustees on Next steps: Universal Code of Conduct (UCoC) and UCoC Enforcement Guidelines|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation Board noticeboard/April 2022 - Board of Trustees on Next steps: Universal Code of Conduct (UCoC) and UCoC Enforcement Guidelines}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' The Community Affairs Committee of the Wikimedia Foundation Board of Trustees would like to thank everyone who participated in the recently concluded community vote on the Enforcement Guidelines for the Universal Code of Conduct (UCoC). The volunteer scrutinizing group has completed the review of the accuracy of the vote and has reported the total number of votes received as 2,283. Out of the 2,283 votes received, a total of 1,338 (58.6%) community members voted for the enforcement guidelines, and a total of 945 (41.4%) community members voted against it. In addition, 658 participants left comments with 77% of the comments written in English. We recognize and appreciate the passion and commitment that community members have demonstrated in creating a safe and welcoming culture that stops hostile and toxic behavior, supports people targeted by such behavior, and encourages good faith people to be productive on the Wikimedia projects. Even at this incomplete stage, this is evident in the comments received. While the Enforcement Guidelines did reach a threshold of support necessary for the Board to review, we encouraged voters, regardless of which way they were voting, to provide feedback on the elements of the enforcement guidelines that they felt needed to be changed or fixed, as well as why, in case it seemed advisable to launch a further round of edits that would address community concerns. Foundation staff who have been reviewing comments have advised us of some of the emerging themes, and as a result we have decided as Community Affairs Committee to ask the Foundation to reconvene the drafting committee and to undertake another community engagement to refine the enforcement guidelines based on the community feedback received from the recently concluded vote. For clarity, this feedback has been clustered into 4 sections as follows: # To identify the type, purpose, and applicability of the training; # To simplify the language for easier translation and comprehension by non-experts; # To explore the concept of affirmation, including its pros and cons; # To review the conflicting roles of privacy/victim protection and right to be heard. Other issues may emerge during conversations, and particularly as the draft Enforcement Guidelines evolve, but we see these as the primary areas of concern for voters and are asking staff to facilitate review of these issues. After further engagement, the Foundation should re-run the community vote to evaluate the revamped Enforcement Outline to see if the new document is then ready for its official ratification. Further, we are aware of the concerns with the note 3.1 in the Universal Code of Conduct Policy. We are directing the Foundation to facilitate a review of this language to ensure that the Policy meets its intended purposes of supporting a safe and inclusive community, without waiting for the planned review of the entire Policy at the end of year. Again, we thank all who participated, thinking about these critical and difficult challenges and contributing to better approaches across the movement to working together well. Best, Rosie Rosie Stephenson-Goodknight (she/her)<br /> Acting Chair, Community Affairs Committee <br /> Wikimedia Foundation Board of Trustees<br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 23:07, 19 באפריל 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == OCR בעברית == האם יש למשהו המלצה לתוכנת OCR טובה בעברית בחינם למחשב? רצוי כזאת שתומכת בכתב רש"י --[[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • י"ט בניסן ה'תשפ"ב • 11:39, 20 באפריל 2022 (IDT) :אני לא מכיר. אני משתמש בתוכנה מאוד טובה, שתומכת גם בכתב רש"י, אבל היא מאוד יקרה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:44, 20 באפריל 2022 (IDT) ::ראה [[#זיהוי אופטי של כתב רש"י עם Tesseract‎]].. חינמי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ט בניסן ה'תשפ"ב • 12:00, 20 באפריל 2022 (IDT) ::: תבדוק את journaliststudio.google.com/pinpoint – דורש רישום אבל חינם. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 21:47, 6 ביולי 2022 (IDT) ::::תודה רבה! אבדוק... אגב, גיליתי גם של-[https://lens.google.com Google Lens] יש OCR מצויין בעברית, אם כי הם דורשים להעלות תמונה-תמונה באופן ידני, מה שהופך את כל העניין למעט מסורבל. אבל אולי pinpoint יפתור את זה. [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ט' בתמוז ה'תשפ"ב • 20:46, 7 ביולי 2022 (IDT) : האם בדקת אם ה-OCR עבור כתב רש"י עובד? ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 17:52, 10 ביולי 2022 (IDT) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">2022 Board of Trustees Call for Candidates</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Call for Candidates/Short|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Call for Candidates/Short|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Call for Candidates/Short}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' The Board of Trustees seeks candidates for the 2022 Board of Trustees election. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2022/Announcement/Call_for_Candidates|'''Read more on Meta-wiki.''']] The [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022|2022 Board of Trustees election]] is here! Please consider submitting your candidacy to serve on the Board of Trustees. The Wikimedia Foundation Board of Trustees oversees the Wikimedia Foundation's operations. Community-and-affiliate selected trustees and Board-appointed trustees make up the Board of Trustees. Each trustee serves a three year term. The Wikimedia community has the opportunity to vote for community-and-affiliate selected trustees. The Wikimedia community will vote to fill two seats on the Board in 2022. This is an opportunity to improve the representation, diversity, and expertise of the Board as a team. Who are potential candidates? Are you a potential candidate? Find out more on the [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Apply to be a Candidate|Apply to be a Candidate page]]. Thank you for your support, Movement Strategy and Governance on behalf of the Elections Committee and the Board of Trustees<br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:00, 25 באפריל 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == בואו נדבר על שיפורי תצוגת מחשב == [[File:New table of contents shown on English wikipedia.png|thumb]] ''[[mw:Reading/Web/Desktop Improvements/Updates/Talk to Web/29-04-2022/he]]'' שלום! שמתם לב שבחלק מאתרי ויקי הופיע [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop_Improvements|ממשק חדש בתצוגת מחשב]]? מסוקרנים לגבי הצעדים הבאים? יש לכם אולי שאלות או רעיונות על העיצוב או הנושאים הטכניים? הצטרפו לפגישת אונליין עם הצוות העובד על שיפורי תצוגת מחשב! היא תתקיים '''ב-29 אפריל 2022 ב-[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20220429T1300 13:00 UTC]‏ (16:00 שעון ישראל), ב-[https://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20220429T1800 18:00 UTC]‏ (21:00 שעון ישראל).''' בזום. '''[https://wikimedia.zoom.us/j/88045453898 לחצו להצטרף]'''. מספר הפגישה בזום: 88045453898 [https://wikimedia.zoom.us/u/kcOMICmyyA חייגו לפי מיקומכם] '''סדר יום''' * עדכון על פיתוח בזמן האחרון * שאלות ותשובות, דיון '''פורמט''' הפגישה לא תוקלט ולא תשודר. רשומות ייעשו ב-[https://docs.google.com/document/d/1G4tfss-JBVxyZMxGlOj5MCBhOO-0sLekquFoa2XiQb8/edit# קובץ גוגל דוקס]. [[mw:User:OVasileva_(WMF)|אולגה וסילבה]] (ראש הצוות) תנחה את הפגישה. חלק המצגת ייעשה באנגלית. אנחנו נענה על השאלות שיישאלו באנגלית, צרפתית, פולנית וספרדית. אם אתם מעוניינים לשאול מראש, תוסיפו את שאלותיכם ב[[mw:Talk:Reading/Web/Desktop_Improvements|דף השיחה]] או שלחו אותן לכתובת sgrabarczuk@wikimedia.org. בפגישה זו חלות הן [[foundation:Friendly_space_policy|מדיניות מרחב ידידותי]] והן [[mw:Special:MyLanguage/Code_of_Conduct|קוד ההתנהגות]] עבור מרחבים טכניים של ויקימדיה. זום אינו כפוף ל[[foundation:Privacy_policy|מדיניות הפרטיות של WMF]]. מקווים לראות אתכם! [[user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]] - [[user talk:SGrabarczuk (WMF)|שיחה]] 19:15, 27 באפריל 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGrabarczuk (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGrabarczuk_(WMF)/sandbox/MM/Other_TOP20/he&oldid=22381337 --> == Coming soon: Improvements for templates == <div class="plainlinks mw-content-rtl" lang="he" dir="rtl"> [[File:Overview of changes in the VisualEditor template dialog by WMDE Technical Wishes.webm|thumb|שינויים יסודיים בתיבת הדו־שיח של התבניות (דוגמה מוויקי שנכתב משמאל לימין).]] שלום, עוד שינויים בתבניות מגיעים לוויקי שלכם בקרוב: [[mw:Special:MyLanguage/Help:VisualEditor/User guide#Editing templates|'''תיבת הדו-שיח של התבניות''' בעורך החזותי]] וב[[mw:Special:MyLanguage/2017 wikitext editor|עורך קוד הוויקי מגרסת 2017]] (גרסת בטא) '''ישופר משמעותית''': זה יעזור למשתמשים להבין למה התבנית מצפה, איך להתמצא בתבנית, ואיך להוסיף פרמטרים. ([[metawiki:WMDE Technical Wishes/VisualEditor template dialog improvements|עמוד המיזם]]) ההתקנה מתוכננת ל־10 במאי. זהו השיפור האחרון בשורת השיפורים המתמקדים בנושא "[[m:WMDE Technical Wishes/Templates|תבניות]]" מצוות [[m:WMDE Technical Wishes|המשאלות הטכניות של WMDE]]. נשמח [[metawiki:Talk:WMDE Technical Wishes/VisualEditor template dialog improvements|לשמוע משוב]]! </div> [[m:User:Johanna Strodt (WMDE)|Johanna Strodt (WMDE)]] 13:57, 29 באפריל 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johanna Strodt (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=WMDE_Technical_Wishes/Technical_Wishes_News_list_all_village_pumps&oldid=23222047 --> <div dir="ltr"> @[[User:Johanna Strodt (WMDE)]], Regarding your message in our מזנון (village pump or scriptorum) at he.ws, what does דויח mean?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:49, 29 באפריל 2022 (IDT) :@[[משתמש:Nahum|Nahum]]. Thanks for your question. I would have to ask my colleague who translated that message. If it helps, this is the English text: "The template dialog in VisualEditor and in the 2017 Wikitext Editor (beta) will be improved fundamentally: This should help users understand better what the template expects, how to navigate the template, and how to add parameters." -- Best, 14:54, 29 באפריל 2022 (IDT) [[משתמש:Johanna Strodt (WMDE)|Johanna Strodt (WMDE)]] ([[שיחת משתמש:Johanna Strodt (WMDE)|שיחה]]) 14:54, 29 באפריל 2022 (IDT) @[[User:Johanna Strodt (WMDE)]], Thank you! It's a typo. Should be: דו-שיח. Have a nice weekend!--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:18, 29 באפריל 2022 (IDT) :{{ping|Nahum}} Thanks a lot! Wishing you a good week! -- [[משתמש:Johanna Strodt (WMDE)|Johanna Strodt (WMDE)]] ([[שיחת משתמש:Johanna Strodt (WMDE)|שיחה]]) 10:45, 2 במאי 2022 (IDT) </div> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Editing news 2022 #1</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="message"/><i>[[metawiki:VisualEditor/Newsletter/2022/April|Read this in another language]] • [[m:VisualEditor/Newsletter|Subscription list for this multilingual newsletter]]</i> [[File:Junior Contributor New Topic Tool Completion Rate.png|thumb|New editors were more successful with this new tool.]] The [[mw:Special:MyLanguage/Help:DiscussionTools#New discussion tool|New topic tool]] helps editors create new ==Sections== on discussion pages. New editors are more successful with this new tool. You can [[mw:Talk pages project/New topic#21 April 2022|read the report]]. Soon, the Editing team will offer this to all editors at the 20 Wikipedias that participated in the test. You will be able to turn it off at [[Special:Preferences#mw-prefsection-editing-discussion]].<section end="message"/> </div> [[User:Whatamidoing (WMF)|Whatamidoing (WMF)]] 21:56, 2 במאי 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/VisualEditor/Newsletter/Wikis_with_VE&oldid=22019984 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Wikimedia Foundation Board of Trustees election 2022 - Call for Election Volunteers</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Election Volunteers/2022/Call for Election Volunteers|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Election Volunteers/2022/Call for Election Volunteers|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Movement Strategy and Governance/Election Volunteers/2022/Call for Election Volunteers}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' The Movement Strategy and Governance team is looking for community members to serve as election volunteers in the upcoming Board of Trustees election. The idea of the Election Volunteer Program came up during the 2021 Wikimedia Board of Trustees Election. This program turned out to be successful. With the help of Election Volunteers we were able to increase outreach and participation in the election by 1,753 voters over 2017. Overall turnout was 10.13%, 1.1 percentage points more, and 214 wikis were represented in the election. There were a total of 74 wikis that did not participate in 2017 that produced voters in the 2021 election. Can you help increase the participation even more? Election volunteers will help in the following areas: * Translate short messages and announce the ongoing election process in community channels * Optional: Monitor community channels for community comments and questions Volunteers should: * Maintain the friendly space policy during conversations and events * Present the guidelines and voting information to the community in a neutral manner Do you want to be an election volunteer and ensure your community is represented in the vote? Sign up [[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Election Volunteers/About|here]] to receive updates. You can use the [[m:Special:MyLanguage/Talk:Movement Strategy and Governance/Election Volunteers/About|talk page]] for questions about translation.<br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 11:03, 10 במאי 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == מיזם תא שמע == [[משתמש:הלךהולךילך]] מבקש להוסיף קישורים למיזם שלו, הקרוי "תא שמע", באמצעות תבניות הכותרת, בדפי הפסוקים של המקרא ובדפי העמודים של התלמוד הבבלי, כפי שהדבר נעשה עם מיזמים דומים בעבר. אבקש ממנו בזאת להציג את המיזם קצת יותר בפירוט ולתת לו קישור כאן בהמשך. הכניסה והשימוש במיזם הם חינם, לאחר הליך רישום קצר ופשוט. לאחר מכן, אבקש גם את התייחסותה של שאר הקהילה לרעיון (אני אישית נוטה לתמוך, בהתחשב בתקדימים). בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:32, 11 במאי 2022 (IDT) :תודה רבה. אכן ב"ה אתר [https://tashma.jewishoffice.co.il/ תא שמע המקווון] עלה לאוויר, ונשמח לקשר לעמודים הרלוונטים מהתנ"ך והתלמוד, ואם קיים בספרי בסיס נוספים, לדוגמא משנה רמב"ם ושו"ע. ישנם מגוון כלים, ופרשנויות רבות. אתם מוזמנים כמובן לראות ולהתרשם. התבנית כבר מוכנה :) --[[משתמש:הלךהולךילך|הלךהולךילך]] ([[שיחת משתמש:הלךהולךילך|שיחה]]) 17:46, 11 במאי 2022 (IDT) ::מתוך סקירה שטחית של הדף הראשי נראה על פניו שמדובר על מאגר מידע בתשלום. הווה אומר לא חינמי. לאור כך, אינני רואה לנכון לדמות אותו אל שאר המיזמים שהצגנו באתר עד כה...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:44, 11 במאי 2022 (IDT) :::לעת עתה האתר פתוח בחינם. גרסת הדסקטופ בתשלום. איני יודע מה צופן העתיד, אך תמיד יהיה ניתן להסיר את התבנית, לא? --[[משתמש:הלךהולךילך|הלךהולךילך]] ([[שיחת משתמש:הלךהולךילך|שיחה]]) 23:54, 11 במאי 2022 (IDT) ::::[[משתמש:Roxette5]] מה דעתך?--{{שכח לחתום|הלךהולךילך}} ::::מכיוון שתיוגים לא עובדים בלי חתימה, מתייג את {{א|Roxette5}} שוב. כמובן שגם משתמשים אחרים מומנים לחוות דעתם. {{א|Dovi}}, מה דעתך?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:32, 15 במאי 2022 (IDT) אני מקבל שם "שגיאה אין לך הרשאת קריאה לספר זה", או "כניסה לחשבון שלך". כלומר אי אפשר לראות שום תוכן משמעותי בקישור ישיר. אז לא נראה לי שיש סיבה לקשר לשם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:56, 15 במאי 2022 (IDT) :::בלאו הכי הדפים כבר נהיו ״צפופים״ מדאי בקישורים לאתרים אחרים… אין לי דיעה חד משמעית…מעוניין לשמוע דעתם של אחרים…[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:02, 15 במאי 2022 (IDT) ::::בנוגע לצפיה בדפים, לאחר ההרשמה הדפיס יפתחו בקישור ישיר... בנוגע לצפיפות, אולי כדאי לעשות כמו ב[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91/%D7%90 אוצר הספרים] בתצורה של איקונים, ואולי גם בסרגל צידי וכדו'. --[[משתמש:הלךהולךילך|הלךהולךילך]] ([[שיחת משתמש:הלךהולךילך|שיחה]]) 21:23, 15 במאי 2022 (IDT) :[[משתמש:Roxette5]] [[משתמש:Dovi]] [[משתמש:Nahum]] ? --[[משתמש:הלךהולךילך|הלךהולךילך]] ([[שיחת משתמש:הלךהולךילך|שיחה]]) 12:26, 25 במאי 2022 (IDT) ::{{א|הלךהולךילך}}, לאור ההסתייגויות שהשמיעו שני קודמיי נראה שניאלץ לסרב, לצערי, אלא אם כן הם ישנו את דעתם ויתמכו. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:32, 25 במאי 2022 (IDT) :::אני מאוד רוצה לראות בהצלחתו הן של "אופיס יהודי" והן של המיזם "תא שמע". עם זאת, בשלב הזה, לאור הצורך בהרשמה, אינני רואה באמת ערך מוסף לקשר אליו בכל דף ודף שלנו (מקרא, גמרא, הלכה, וכולי). אולם, ייתכן שכדאי לנו לקיים בעמוד הראשי עוד "מדור" של "מאגרי מידע מקוונים" - בו אפשר להציג את כלל המאגרי מידע המקוונים כגון סאפריה, שיתופתא, עלהתורה, בן יהודה, וכולי וכולי. בכגון זה אין לי התנגדות גם להוסיף קישור אל אתר "תא שמע". אבל בכל דף ודף - לא רואה טעם לעשות זאת. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:13, 25 במאי 2022 (IDT) ::: חושב שלא צריכים להיות קישורים מויקיטקסט לאתרים שאינם פתוחים וחינמים. בוודאי שלא שייך מכל דף או פסוק. אחרי הכל המטרה העיקרית של מיזמי ויקימדיה היא לעודד הפצת טקסט ברישוי חופשי שיהיה נגיש לכל. ואגב העניין, הנה עוד אתר ללימוד יהדות שנראה חשוב. https://alhatorah.org/. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 23:28, 25 במאי 2022 (IDT) ::::אכן אתר חשוב ונוח, ויש כבר קישורים לשם. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] ([[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]]) 20:48, 6 ביוני 2022 (IDT) == ייבוא תבניות ויקינתונים מויקיפדיה == שלום חברים. ביממה האחרונה ייבאתי ושדרגתי מויקיפדיה כמה יחידות ותבניות, בכדי ליצור תשתית לייבא בקלות מויקיפדיה תבניות ויקינתונים. בינתיים ייבאתי לכאן את התבנית {{{סופר}}} {{{אישיות רבנית}}} ו{{{מנהיג}}} ושתלתי אותם בכמה ערכים לבדיקה. ([[מחבר:אברהם יצחק הכהן קוק]], [[מחבר:רמב"ם]], [[מחבר:פיודור דוסטויבסקי]], [[מחבר:יצחק רבין]]). מה שנחמד הוא שכרגע התבניות ריקות, ואת כל המידע שהן מציגות הן שואבות מויקינתונים. אשמח להערות והארות. --[[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 17:28, 12 במאי 2022 (IDT) :אצל דוסטוייבסקי, יש בסוף התבנית הודעת שגיאה ("תו פיסוק בלתי מזוהה"). נא לטפל.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:16, 12 במאי 2022 (IDT) :: כן ראיתי. מדובר בכתובת אינטרנט רוסית שמעוררת את הבעיה. אולי למישהו יש רעיון מה הבעיה? [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 19:29, 12 במאי 2022 (IDT) :: הבעיה תוקנה. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 20:37, 14 במאי 2022 (IDT) :::נראה ממש מוצלח! הרבה זמן חיכיתי שיבוא מישהו שמבין בזה וייבא את מה שצריך כדי להשתמש בוויקינתונים! :::בעניין ההארות, אולי כדאי לבטל את הקישורים לתאריכים כי אין לנו דפים כאלה. אם יש דרך להמיר לתאריך עברי זה הכי טוב, כי כאלה יש לנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד באייר ה'תשפ"ב • 23:21, 14 במאי 2022 (IDT) ::::עוד דבר, יכול להיות טוב להוסיף את התבנית בתוך {{תב|דמות בחזל}}. אתה יודע אם יש אפשרות שבמצבים כמו [[:קט:רב פפא]] שיש מידע בוויקינתונים - התבנית תופיע, ובמצבים כמו [[:קט:רב אשי]] או [[:קט:הורדוס]] - לא תופיע ההודעה שאין מידע בוויקינתונים? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד באייר ה'תשפ"ב • 00:18, 15 במאי 2022 (IDT) :::::1. אם רוצים להשתמש בתבנית בערכי דמויות בחז"ל, או בכלל בכל הדמויות, יש כמה דרכים לעשות זאת. אך בינתיים התבניות {{תב|סופר}} ו{{תב|אישיות רבנית}} הן ניסוייות, בכדי להדגים את הפוטנציאל שלהן, עד שיחליטו כאן מה רוצים לעשות איתם. :::::2. הנתונים בתבניות יכולות גם להשאב מויקינתונים ואפשר גם למלא אותם בערך ידנית כמו כל תבנית. כשאין נתונים בויקינתונים בערך מסויים תתקבל למשל ההודעה: "תבנית {{אישיות רבנית}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים." והפתרון יהיה או להזין נתונים בתבנית בערך, או להזין נתונים בויקינתונים או למחוק את התבנית מהערך. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 00:49, 15 במאי 2022 (IDT) ::::::1. אני חושב שאתה צריך (אם אתה רוצה) להחליט. ככה זה עובד כאן, כל אחד שבא תורם את חלקו, ופחות יש דיונים והחלטות משותפות. יש פה הרבה התייעצויות אבל בסוף מי שיוזם הוא המחליט. ::::::2. אני שואל אם יש לך דרך אוטומטית לעשות את זה, שאם יש נתונים הם יוצגו, ואם לא - לא יופיע כלום? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו באייר ה'תשפ"ב • 00:19, 16 במאי 2022 (IDT) :::::::: 2. עניתי לך כבר. תשובה קצרה. לא. אם הדבר נצרך יהיה צריך לבדוק. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 00:30, 16 במאי 2022 (IDT) ::::::1. אני תומך בשימוש בתבנית המצויינת הזאת, וחוזר כאן על הצעתי בדף [[שתב:דף של מחבר]], שהתבנית {{תב|דף של מחבר}} תשמש עבור קטגוריות למחברים, בדומה לתבנית {{תב|דמות בחזל}}, ולדפי המחבר נשתמש בתבניות בסגנון {{תב|סופר}} וכד'. [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • י"ח באייר ה'תשפ"ב • 14:16, 19 במאי 2022 (IDT) עד כה ייבאתי לכאן את התבניות הבאות, ולצידם מימושים לדוגמה: * [[תבנית:סופר]] ([[מחבר:פיודור דוסטויבסקי]]) *[[תבנית:אישיות רבנית]] ([[מחבר:אברהם יצחק הכהן קוק]], [[מחבר:רמב"ם]]), *ו[[תבנית:מנהיג]] ([[מחבר:יצחק רבין]]). [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 00:34, 20 במאי 2022 (IDT) :נראה טוב.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 06:50, 20 במאי 2022 (IDT) :: הוספתי לתבנית "סופר", מצב זכויות יוצרים. שואב אוטומטית מויקינתונים את הסטטוס של זכויות יוצרים. אם יש עוד פרמטרים שרוצים להוסיף לתבניות, או שינויים כלשהם, אז כאן המקום. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 14:53, 20 במאי 2022 (IDT) == Poll regarding Third Wikisource Triage meeting == Hello fellow Wikisource enthusiasts! We will be organizing the third [[:m:Wikisource Triage meetings|Wikisource Triage meeting]] in the last week of May and we need your help to decide on a time and date that works best for the most number of people. Kindly share your availabilities at the wudele link below by 20th May 2022: https://wudele.toolforge.org/ctQEP3He1XCNullZ Meanwhile, feel free to check out [[:m:Wikisource Triage meetings|the page on Meta-wiki]] and suggest topics for the agenda. Regards [[:m:User:SWilson (WMF)|Sam Wilson (WMF)]] and [[:m:User:SGill (WMF)|Satdeep Gill (WMF)]] <small>Sent via [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 06:38, 14 במאי 2022 (IDT)</small> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGill (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGill_(WMF)/lists/WS_VPs&oldid=23283908 --> == "האלה ענת" של קאסוטו == שלום חברים. זכויות היוצרים על כתביו של משה דוד קאסוטו פגו, וכתביו שוחררו לא מכבר לרשות הציבור. יש ספר אחד מעניין שלו בשם "האלה ענת" שבו הוא מנתח את השירה האוגרתית וקרבתה לספרות התנ"ך. [https://benyehuda.org/read/31020 הטקסט במלואו נמצא בפרויקט בן יהודה]. האם יש מישהו שמוכן להרתם לייבא אותו לכאן? יש כמה נימוקים. אחד מהם שבפרויקט בן יהודה לא מסומנים בספר, העמודים של המהדורה המודפסת, וכאשר רוצים לתת מהם מקור, הדבר לא אפשרי. השני שאי אפשר לתת קישור מדוייק לדף או קטע אלא קישור גלובלי לכל הספר. הוא גם סגור לעריכה או עיצוב. בתודה מראש. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 15:31, 20 במאי 2022 (IDT) :אני לא מכיר את הספר, כך שלא אוכל לדאוג לחלוקה לעמודים, אבל אני מוכן בשמחה לדאוג ליצור אותו מתישהו בדף [[האלה ענת: שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות|האלה ענת/כל הספר]], ואז תוכל לפצל אותו לדפי משנה לפי עמודים או לסמן את מיקומי העמודים על ידי כותרות - מה שנראה לך. בזמנו יצרתי [[משתמש:I'm the cookie monster/PBYtoWiki.py|סקריפט פייתון להמיר את הקבצים של פב"י לפורמט ויקי]] עבור הספר [[חיי שנים עשר הקיסרים]], אצטרך להוסיף לו המרות של טבלאות, שקיימים בספר. :אני רואה שיש בספר הרבה תמונות, מה דינם מבחינת זכויות יוצרים? אפשר פשוט להעתיק אותם מפב"י? כנראה לא אוכל לדאוג להעלות את כולם לוויקישיתוף ולשלב אותם במקום המתאים בטקסט. לטיפולך... [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • כ"א באייר ה'תשפ"ב • 22:13, 21 במאי 2022 (IDT) :: תודה רבה קוקי מונסטר. אשמח לכל עזרה. ואחר כך אמשיך במה שאוכל. לגבי תמונות אין כל בעיה. זכויות יוצרים בישראל של תמונות לפני 2008, הם 50 שנה מיום פרסום היצירה, ומ-2008 הם כמו טקסט. 70 שנים ממות היוצר (ובכל מקרה אין דבר שזכויות יוצרים שלו ארוכים יותר מטקסט), בנוסף, אתר בן יהודה לא היה מפר זכויות יוצרים בפרסומים שלו. כך שלא אמורה להיות כל בעיה. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 22:26, 21 במאי 2022 (IDT) == Invitation to join the third Wikisource Triage meeting (28th May 2022) == Hello fellow Wikisource enthusiasts! We are the hosting the [[:m:Wikisource Triage meetings|Wikisource Triage meeting]] on '''28th May 2022 at 11 AM UTC / 4:30 PM IST''' ([https://zonestamp.toolforge.org/1653735600 check your local time]) according to the [https://wudele.toolforge.org/ctQEP3He1XCNullZ wudele poll]. We will be welcoming some developers who contributed to Wikisource related tasks during the recently concluded [[:m:Indic Hackathon 2022|Indic Hackathon]]. As always, you don't have to be a developer to participate in these meetings but the focus of these meetings is to improve the Wikisource infrastructure. If you are interested in joining the meeting, kindly leave a message on '''sgill@wikimedia.org''' and we will add you to the calendar invite. Meanwhile, feel free to check out [[:m:Wikisource Triage meetings|the page on Meta-wiki]] and suggest any other topics for the agenda. Regards [[:m:User:SWilson (WMF)|Sam Wilson (WMF)]] and [[:m:User:SGill (WMF)|Satdeep Gill (WMF)]] <small> Sent using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 06:39, 23 במאי 2022 (IDT) </small> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGill (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGill_(WMF)/lists/WS_VPs&oldid=23314792 --> == Report on Voter Feedback from Universal Code of Conduct (UCoC) Enforcement Guidelines Ratification == Hello all, The Universal Code of Conduct (UCoC) project team has completed the analysis of the feedback accompanying the ratification vote on the Universal Code of Conduct Enforcement Guidelines. Following the completion of the UCoC Enforcement Guidelines Draft in 2022, the guidelines were voted on by the Wikimedian community. Voters cast votes from 137 communities, with the top 9 communities being: English, German, French, Russian, Polish, Spanish, Chinese, Japanese, Italian Wikipedias, and Meta-wiki. Those voting had the opportunity to provide comments on the contents of the Draft document. 658 participants left comments. 77% of the comments are written in English. Voters wrote comments in 24 languages with the largest numbers in English (508), German (34), Japanese (28), French (25), and Russian (12). A report will be sent to the Revision Drafting Committee who will refine the enforcement guidelines based on the community feedback received from the recently concluded vote. A public version of the report is published on [https://meta.wikimedia.org/wiki/Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines/Voting/Results#Summary Meta-wiki here]. The report is available in translated versions on meta-wiki. Please help translate to your language Again, we thank all who participated in the vote and discussions. We invite everyone to contribute during the next community discussions. More information about the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines can be found on [https://meta.wikimedia.org/wiki/Universal_Code_of_Conduct/Project Meta-wiki]. On behalf of the Universal Code of Conduct project team --[[User:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[User talk:Mervat (WMF)|discuss]] • [[Special:Contributions/Mervat (WMF)|contribs]]) 21:39, 23 May 2022 (UTC) ===ממיר קבצי טקסט=== [[משתמש:Tomsky2015|Tomsky2015]] ניסה לייבא לכאן בעקבות בקשתי באמצעות סקריפט שכתב את "האלה ענת" של פרופ' משה דוד קאסוטו מפרויקט בן יהודה והדבר התגלה כמשימה בעייתית ומייגעת, בשל המורכבות של הטקסט שכלל טבלאות, סימנים לא קונבנציונאלים ועוד. לא מבין איך אין סקריפט מובנה שממיר טקסט ובמיוחד HTML לקוד ויקי, כך שיהיה אפשר להמיר בבת אחת מסמך שלם לקוד ויקי (עם כל התגים הנחוצים: טבלאות, הערות שוליים, קישורים חיצוניים וכדומה) ולייבא בקלות לויקיטקסט ספרים ברישוי פתוח שנמצאים באינטרנט. הדבר נצרך בעיקר למיזמי ויקיטקסט אבל לא רק להם. לא סביר שעד היום אין תוספת רשמית שעובדת באופן מלא וחלק (יש ספריה רשמית בויקימדיה שאיננה עדכנית), ובמקום יש מלא ממירים ספורדיים שעובדים באופן חלקי כזה ואחר. כמעט לכל תוכנה שמכבדת את עצמה יש אפשרות ייבוא וייצוא עם המרות בין פורמטים שונים, ואין סיבה שבמיזם ענק כמו ויקימדיה הדבר לא ימומש. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 16:19, 26 במאי 2022 (IDT) :[[משתמש:Effib|אפי ב.]] אולי כי זה מיזם התנדבותי ואנשים פחות מבינים בהכל. גם בדף זה יש קטגוריה כמו דפים שכותרת התצוגה שלהם אינה מופעלת ושגיאות פרמטריות מחוץ למרחב הערכים. מקווה שתקבלי סיוע מהיר, --[[משתמש:Tomsky2015|Tomsky2015]] ([[שיחת משתמש:Tomsky2015|שיחה]]) 16:29, 26 במאי 2022 (IDT) :: [[משתמש:Tomsky2015|Tomsky2015]] הטענה שלי (אני גבר 🙂) איננה למתנדבים במיזם כאן שעושים כמיטב יכולתם אלא לקרן ויקימדיה העולמית שיש לה תקציב שנתי של 150 מיליון דולר ומעסיקה כ-500 עובדים, וקרן ויקימדיה ישראל שתקציבה עמד בשנת 2020 על 2.6 מיליון שקל. ומטרתי לעורר מודעות להעלות בקשות כלפי מעלה. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 16:51, 26 במאי 2022 (IDT) ::: [[משתמש:Effib|אפי ב.]], גם למדינת ישראל המון תקציב שאי אפשר לדעת על מה כולם הולכים אך לפי זכרוני קרן ויקיפדיה מפרסמת את העניין וניתן להשתתף בדיונים אלו.--[[משתמש:Tomsky2015|Tomsky2015]] ([[שיחת משתמש:Tomsky2015|שיחה]]) 16:54, 26 במאי 2022 (IDT) :::: לא מבין על מה הוויכוח. ויקימדיה מחזיקה עשרות רבות של מתכנתים. כמה זמן לוקח למתכנת שמכיר היטב את קוד ויקי לכתוב סקריפט של המרה טוב מ-HTML לקוד ויקי? שבוע? שבועיים לכל היותר? לא נראה לך שהדבר צריך להיות בסדר עדיפות גבוה? אני ביקשתי בויקימדיה לפני כמה חודשים, לאחר הודעתם להשתתף בדיונים, להוסיף משהו לא גדול, שיאפשר בחירת צבעים בתבניות באופן ויזואלי, והודיעו לי בתגובה מנומסת שהנושא החזותי נסגר, והם עוברים לנושא אחר. ומתי יהיה השיפור שביקשתי, רק אלקים יודע. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 18:45, 26 במאי 2022 (IDT) :::: [https://www.mediawiki.org/wiki/Extension:Html2Wiki וזו ההרחבה הרשמית Extension:Html2Wiki שכבר לא עובדת]. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 20:25, 26 במאי 2022 (IDT) ::::: החברים בויקיפדיה המליצו לי על המרה מHTML באמצעות ליברה אופיס. יש לו אפשרות לייצוא לפורמט מדיה-ויקי. לא יצא מושלם אבל סביר. בהמשך אכתוב על כך בפירוט. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 04:14, 27 במאי 2022 (IDT) == [[ביאור:תורת המלכים - פתיחה]] == :{הועבר מדף הדיווח על טעויות) שלום לכם רבותי, בהתקף שטות חיפשתי שמי ברשת ומצאתי שכבר יש שם גירסא קדמונית של ספרי תורת המלכים. אשמח לשגרו לכם ולהרשות לכם לפרסם אשר תרצו מתוכו. עכשיו הוא אמנם מוכן לצרכן, אך אף על פי כן לדעתי אי אפשר לשימו במרשתת כמו שהוא, מפני שהוא כולל בתוכו הרבה חומר מובא (רובו בתרגום שלי ממקורות בלעז) ממקורות שיש עליהם זכויות לגורמים זרים. כעת אני מדפיס ומחלק בחינם לחברים ולמי שאני מקוה שיקראו את הספר, באופן שבעלי הזכויות לא ימצאו עילה לתבוע אותי. אם יימצא מו"ל מסחרי הוא גם יחליט מה מהחומר הזר הכלול בספר הוא רוצה ושוה לו לטרוח בהשגת רשות. לי אישית זה יהיה שוה רק אחרי שאשיג הסכמה מאחד האנשים שדעתם נחשבת אצל אחב"י החרדים להכשיר ספרים ומחברים. לפי מגמתי בחיבור הספר עיקר התועלת ממנו תושג אם יהיה נפוץ ונקרא בציבור של הנזקקים להכשרים והסכמות לפני שנותנים דעתם למה שכתוב בפנים, והם הם הציבור היותר זקוק לתרגום המובאות הארוכות כי אין לו גישה נוחה לספרים כגון המובאים ועוד בלעז. אבל אם יש לכם סבלנות לללקט הצימוקים התורניים כגון פרשת מינוי שרי הצבא ולפרסמם, חזקו ואמצו ותבורכו! עדיף להעתיק לשוני כמו שהיא בספר. נסיון הפראפרזה נוטה לסלף את הכוונה. אז תנו לי כתובת ואשל לכם גם PDF שתראו איך זה נראה וגם ODT שיהיה נוח להעתיק מתוכו מלל. מי שרוצה לשכפל ולהדפיס ולחלק את הספר כמוני בחוג החברים ורק בחינם - מוזמן ויבורך. השגות וקטילות (מנומקות בלבד) נא לשלוח אלי. בברכה דוד ויסקוט ruthwi1@013.net דווח על ידי: דוד ויסקוט ruthwi1@013.net [[מיוחד:תרומות/2001:67C:2628:647:12:0:0:177|2001:67C:2628:647:12:0:0:177]] 16:55, 9 במרץ 2021 (IST) :מתייג [[משתמש:Erel Segal]]--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:54, 9 במרץ 2021 (IST) :למישהו אחר יש זמן ורצון לטפל בזה?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:52, 27 במאי 2022 (IDT) :{עד כאן הועבר)--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:09, 27 במאי 2022 (IDT) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Revisions to the Universal Code of Conduct (UCoC) Enforcement Guidelines</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Revision discussions/Announcement|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines/Revision discussions/Announcement}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hello all, We'd like to provide an update on the work on the Enforcement Guidelines for the Universal Code of Conduct. After the conclusion of the community vote on the guidelines in March, the [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs committee (CAC)]] of the Board [https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/wikimedia-l@lists.wikimedia.org/thread/JAYQN3NYKCHQHONMUONYTI6WRKZFQNSC/ asked that several areas of the guidelines be reviewed for improvements] before the Board does its final review. These areas were identified based on community discussions and comments provided during the vote. The CAC also requested review of the controversial Note in 3.1 of the UCoC itself. Once more, a big thank you to all who voted, especially to all who left constructive feedback and comments! The project team is working with the Board to establish a timeline for this work, and will communicate this next month. Members of the two prior [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Drafting committee|UCoC Drafting Committees]] have generously offered their time to help shape improvements to the Guidelines. You can read more about them and their work [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Drafting committee#Revisions_Committee|here]], as well as read [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Drafting_committee/Phase_2_meeting_summaries#2022|summaries of their weekly meetings in 2022]]. Wikimedians have provided many valuable comments together with the vote and in other conversations. Given the size and diversity of the Wikimedia community, there are even more voices out there who can give ideas on how to improve the enforcement guidelines and add even more valuable ideas to the process. To help the Revisions committee identify improvements, input on several questions for the committee’s review is requested. Visit the Meta-wiki pages ([[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines/Revision_discussions|Enforcement Guidelines revision discussions]], [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Policy text/Revision_discussions|Policy text revision discussions]]) to get your ideas to the Committee - it is very important that viewpoints are heard from different communities before the Committee begins drafting revision proposals. On behalf of the UCoC project team <br /><section end="announcement-content" /> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 12:18, 30 במאי 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == Invitation to join the Movement Strategy Forum == Hello everyone, This is an invitation to all Movement Strategy participants to try out a new space for truly multilingual collaboration: https://forum.movement-strategy.org/ We are starting a community review period of two months. If the community feedback is positive, the Forum will launch in August 2022 before Wikimania. If not, we will follow the feedback received, changing the proposal or closing it. https://meta.wikimedia.org/wiki/Movement_Strategy/Forum/Proposal Looking forward to your first impressions! [[User:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[User talk:Mervat (WMF)|talk]]) 10:01, 31 May 2022 (UTC) == Poll regarding Fourth Wikisource Triage meeting == Hello fellow Wikisource enthusiasts! We will be organizing the '''fourth [[:m:Wikisource Triage meetings|Wikisource Triage meeting]]''' in the last week of June and we need your help to decide on a time and date that works best for the most number of people. Kindly '''share your availabilities''' at the wudele link below '''by 20th June 2022''': https://wudele.toolforge.org/wstriage4 Meanwhile, feel free to check out [[:m:Wikisource Triage meetings|the page on Meta-wiki]] and suggest topics for the agenda. Regards [[:m:User:SWilson (WMF)|Sam Wilson (WMF)]] and [[:m:User:SGill (WMF)|Satdeep Gill (WMF)]] <small>Sent via [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 16:22, 14 ביוני 2022 (IDT)</small> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGill (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGill_(WMF)/lists/WS_VPs&oldid=23314792 --> == Invitation to join the fourth Wikisource Triage meeting (29th June 2022) == Hello fellow Wikisource enthusiasts! We are the hosting the fourth [[:m:Wikisource Triage meetings|Wikisource Triage meeting]] on '''29th June 2022 at 10:00 AM UTC / 3:30 PM IST''' ([https://zonestamp.toolforge.org/1656496824 check your local time]) according to the [https://wudele.toolforge.org/wstriage4 wudele poll]. There is some exciting news about a few technical projects related to Wikisource that are getting started right now and we will be sharing more information during the meeting. As always, you don't have to be a developer to participate in these meetings but the focus of these meetings is to improve the Wikisource infrastructure. If you are interested in joining the meeting, kindly leave a message on '''sgill@wikimedia.org''' and we will add you to the calendar invite. Meanwhile, feel free to check out [[:m:Wikisource Triage meetings|the page on Meta-wiki]] and suggest any other topics for the agenda. Regards [[:m:User:SWilson (WMF)|Sam Wilson (WMF)]] and [[:m:User:SGill (WMF)|Satdeep Gill (WMF)]] <small> Sent using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 10:39, 23 ביוני 2022 (IDT)</small> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGill (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGill_(WMF)/lists/WS_VPs&oldid=23314792 --> == עזרה בייבוא תבנית == האם מישהו בעל הידע המתאים יוכל לייבא עבורי/להדריך אותי בייבוא התבנית [[W:EN:Template:Get QID]] מוויקיפדיה האנגלית? אין צורך גם בתרגום של התיעוד, מספיק לייבא את הקוד של התבנית, אבל התבנית משתמשת גם ביחידת לואה בשם WikidataIB שאיני בטוח אם קיימת אצלנו... [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ד' בתמוז ה'תשפ"ב • 14:23, 3 ביולי 2022 (IDT) :לא ניתן להשתמש בדף [[מיוחד:ייבוא]] ליבוא ממיזמים בשפות אחרות. אתה יכול פשוט לנסות לייבא ידנית את התבנית ואת היחידה שבה היא משתמשת, באמצעות העתק\הדבק של קוד המקור.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:21, 3 ביולי 2022 (IDT) ::{{בוצע}}, אך מסיבה לא ברורה התבנית עובדת לא עובדת עם פרמטר. דוגמא: {{get QID}}, {{get QID|עמוד ראשי}}. מישהו בעל ידע בתבניות מבין מה הטעות? [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ד' בתמוז ה'תשפ"ב • 17:53, 3 ביולי 2022 (IDT) :::הבנתי מה הייתה התקלה... עכשיו תוקן. [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ה' בתמוז ה'תשפ"ב • 21:42, 3 ביולי 2022 (IDT) ::::מישהו מבין מאיפה הגיעו הירידות שורה לתבנית? (ראו למשל דוגמה ב[[:קט:לאה גולדברג]]) [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ז' בתמוז ה'תשפ"ב • 11:50, 6 ביולי 2022 (IDT) == Results of Wiki Loves Folklore 2022 is out! == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> {{int:please-translate}} [[File:Wiki Loves Folklore Logo.svg|right|150px|frameless]] Hi, Greetings The winners for '''[[c:Commons:Wiki Loves Folklore 2022|Wiki Loves Folklore 2022]]''' is announced! We are happy to share with you winning images for this year's edition. This year saw over 8,584 images represented on commons in over 92 countries. Kindly see images '''[[:c:Commons:Wiki Loves Folklore 2022/Winners|here]]''' Our profound gratitude to all the people who participated and organized local contests and photo walks for this project. We hope to have you contribute to the campaign next year. '''Thank you,''' '''Wiki Loves Folklore International Team''' --[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 19:12, 4 ביולי 2022 (IDT) </div> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Tiven2240@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&oldid=23454230 --> == היתר עיסקא == האם חברה קבלנית למכירת דירות מחוייבת על פי חוק לחתום עם הלקוח על היתר עיסקא לפי דרישתו? [[משתמש:עוז הירושלמי|עוז הירושלמי]] ([[שיחת משתמש:עוז הירושלמי|שיחה]]) 20:00, 4 ביולי 2022 (IDT) :{{א|עוז הירושלמי}}, הקהילה פה קטנה והרבה פחות פעילה מאחותנו בוויקיפדיה. ממליץ לך לשאול גם שם (ולשתף אותנו בתשובה שתתקבל).--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:03, 4 ביולי 2022 (IDT) == מאמרים במרחב "ביאור" == באופן עקרוני, כפי שנאמר ב[[ויקיטקסט:מה ויקיטקסט איננו]], "ויקיטקסט אינו מקום לבמה חדשה", אלא מיועד אך ורק עבור העלאה של ספרות קיימת שיצאה כבר לאור דרך הוצאה כלשהי. החריג היחיד לאיסור זה הינו מרחב הביאור, שאמור לשמש לכתיבה של ביאור על הטקסט הקיים. עם זאת, כיום מרחב הביאור משמש גם להעלאת מאמרים, בעיקר כאלו שמוסבים אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. נכון להיום [[:קט:הוסב מאתר הניווט בתנך]] מונה '''7,567 דפים ו-2,218 קטגוריות'''. למרות התועלת הרבה שיכולה להיות למאמרים כאלו, לדעתי המקום עבורם לא יכול להיות ויקיטקסט, אפילו תחת מרחב "ביאור", בפרט שהם אינם ביאור לטקסט אחר, אלא לרוב מאמרים בנושא התנ"ך. אני מציע להחליט למחוק כל המאמרים האלו, למעט אלו העוסקים באופן ישיר בביאור של קטע מסויים ונמצאים תחת דפים מהצורה [ביאור:{ספר} {פרק} {פסוק}] וכד', ומי שיחפש אותם עדיין יוכל למוצאם ב[https://www.tora.us.fm/tnk1/ אתר הניווט בתנ"ך]. מתייג את @[[משתמש:Erel Segal|Erel Segal]] [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ח' בתמוז ה'תשפ"ב • 15:54, 7 ביולי 2022 (IDT) :אני מסכים עם הנאמר מעלה וזה כבר נושא שהעליתי מלפני הרבה שנים. המצב הנוכחי מהווה מדרון חלקלק, ועקרונית מאפשר לכל מאן דהו להפוך את מרחב הביאור אל הבלוג הפרטי שלו. יובהר עם זאת כי יש כמה וכמה מיזמים במרחב הביאור שהינם מבורכים וראויים. זאת דעתי האישית. __[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:21, 7 ביולי 2022 (IDT) :מסכים, אבל חושב שזו החלטה שצריכה להתקבל בקונצנזוס, בגלל הוותיקות של הטקסטים האלה באתר והתועלת הרבה שאתר הניווט בתנ"ך הביא לנו בשנים הראשונות של האתר. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ח' בתמוז ה'תשפ"ב • 16:31, 7 ביולי 2022 (IDT) ::אכן גם מסכים עם המילים החכמות של שלום אורי. רק אוסיף: העובדה שהדפים מאתר ניווט התנ״ך מועלים אוטומטית על ידי בוט עוד מקשה על הפיקוח של הדפים העולים. בפועל עולים לאתר מתחת לעיניים של רוב הקהילה כאן לענ״ד. __[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:46, 7 ביולי 2022 (IDT) :: מסכים באופן כללי עם הנאמר. נראה לי שויקיטקסט התגמש יתר על המידה. מי שיעיין בגרסה האנגלית יראה שזו אמורה להיות ספריה דיגיטלית והתכנים הם טקסטים מקוריים, תרגומים של טקסטים מקוריים וקצת ספיחים. לטקסטים בהתהוות יש את ויקיספר ויתכן שצריך להעביר לשם חלק מהתכנים. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 19:12, 7 ביולי 2022 (IDT) :אני נוטה לחשוב שחלק מהחן והיופי של ויקיטקסט הוא הגמישות במרחב הביאור. אבל אמתין לשמוע מה יאמרו [[משתמש:Erel Segal]], [[משתמש:Dovi]] ואחרים.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:27, 7 ביולי 2022 (IDT) למי שלא יודע, ויקיטקסט בעברית נוסד עוד לפני en.wikisource.org באנגלית. דווקא אנחנו הוותיקים, וכמו-כן ההגדרות והתוכן של המיזם שלנו :-) לגבי המיזם באנגלית, הם עשו החלטה קיצונית שהכל יהיה מבוסס על סריקות בלבד, בלי שום שינוי (רק בלחץ שלי ועוד כמה אנשים הם השאירו את האפשרות גם לתרגם טקסטים משפות זרות במרחב השם המיוחד "תרגום"). אך על עצם הרעיון שבתוך מיזם שיתופי-צביורי ניתן לבנות מהדורה מדעית/מתוקנת ע"פ כתבי-יד ודפוסים, או מהדורה מוערת או מבוארת, או אפילו רק להציג את המקורות עצמם באופן יותר יעיל מאשר העתק מדויק של הדף הנדפס (לדוגמה: אוסף מפרשים בתוך מקראות גדולות), הם פשוט צחקו: "אנחנו נעסוק במחקר?!" אפילו עצם הצורך להוסיף חלוקה לפסקאות ופיסוק מודרני בתוך בטקסטים ישנים לא היה מוכר להם בוויקיסורס באנגלית, והוא רחוק מתפיסתם. אך בוויקיטקסט בעברית הוכחנו שניתן לעשות את כל זה ובגדול. וגם הוכחנו, מול המודל של ויקיפדיה העברית, שגישת ה"[[תבנית:משתמש תומך במדיניות לא אוכל לא שותה|לא אוכל ולא שותה]]" נכונה לגמרי, לעומת תרבות המחיקות של ויקיפדיה. ראוי שיהיה כאן מרחב ביאור בשביל הטקסטים שקיימים פה, כלומר שנהיה מקום שגם נותן כלים ללומד. לא למי שלומד '''מקצוע''' מסוים (זה באמת בשביל ויקיספר) אלא בשביל מי שלומד את '''הטקסטים''' שקיימים פה. להעביר כלים כאלה לאתר אחר שבו יהיו נטע זר (ויקיספר) זה לא פתרון. ביאורים וכלים ללימוד טקסטים אמורים להיות ביחד עם הטקסטים הנלמדים, בגלל '''שאותו ציבור''' עוסק בהם. הביאורים של ד"ר רונן אחיטוב לספרות התנאית הם דוגמה מובהקת לכך. המפעל הזה לא היה יכול להתפתח בוויקיספר. דניאל כותב על "מדרון חלקלק". אבל מדרון חלקלק לאן? איזה נזק גורמים הביאורים האלה? שום נזק. אם מוצאים משהו שבאמת לא שייך אז אפשר למחוק אותו. אבל אם הוא יכול להיות כלי ללומד בספריה כאן, ואף למי שעורך אותו (אישית אני משתמש במרחב הביאור כאן המון), אז מה הבעיה שיהיה בתוך מרחב שנקרא "ביאור", מקום שמוגדר מראש שהוא לא בשביל "טקסט" נטו? יש מי שחושב שקיימת הבחנה ברורה ועקבית בין "טקסט מקור" ל"יצירה אישית". אבל המפעל שלנו כאן מוכיח שלא כך פני הדברים. הבחנה כזאת פשוט בורחת מהנואנסים של עריכת טקסטים ולימודם. ושימו לב לדבר הכי חשוב, מעבר לטקסטים עצמם: כל מי שבא אי-פעם לוויקיטקסט כדי לערוך באופן חיובי התקבל בברכה. מעולם לא הייתה כאן מחלוקת רצינית בתוך ציבור התורמים, תוך כדי הצבעות קשות וחסימות. והשוו את זה לאווירה בוויקיפדיה! במילים אחרות: מדיניות של "לא אוכל ולא שותה" הוא בריא לא רק בשביל התוצר של המיזם (כלומר הטקסטים), אלא גם בשביל האווירה הציבורית. לפעמים בחיים צריך עין צרה, צריך להגביל ולומר "לא". אבל במיזם ויקי ניתן להשתמש כמעט תמיד בעין טובה, כלומר להשאיר חומר חיובי שתורם למיזם ולא מזיק לאף אחד. וזה בדיוק היופי שבדבר. תכל'ס, מאמרים מ"אתר הניווט בתנ"ך" שמבארים מושגים ו/או רעיונות שקיימים במקורות, או קשורים למקורות באופן מהותי, לדעתי אין שום סיבה לדאוג מהם ובוודאי שלא למחוק. אבל אם יש משהו משם שהוא סתם "במה אישית", ולא תורם ללומד או לעורך, אז כדאי למחוק אותו. אני מודה שגם "עין טובה" יכולה להיות נזק לעתים (רחוקות), והיו גם מקרים כאלה אצלנו. באמת יש דברים במרחב הביאור שכדאי למחוק אותם. אבל במקרה של ספק, עין טובה צריכה בכל זאת להיות ברירת המחדל. מברך את כולכם בבריאות טובה ובשבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:08, 8 ביולי 2022 (IDT) :נ. ב. אני מסכים לגמרי שהעלאת הדפים האלה לא ראוי להיות ע"י בוט, כי זה אכן מקשה על הפיקוח ועל השקיפות. דווקא בגלל דברים נכונים שנאמרו בדיון הזה, ראוי שכל דף חדש במרחב הביאור תמיד יופיע בשינויים האחרונים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:33, 8 ביולי 2022 (IDT) :: תודה רבה Dovi. שמחתי לתשובתך ואני מסכים אתך. ייתכן שהיה טוב אם אפשר היה לראות סטטיסטיקה של מספר המבקרים. ilan sendowski 16:12, 8 ביולי 2022 (IDT) :שבוע טוב לכולם. עקרונית, אני מסכים שמרחב הביאור צריך להישמר לביאורים של טקסטים הנמצאים בויקיטקסט, וכותרת הדפים צריכה להיו בסגנון "ביאור:[שם הטקסט]". אולם בביאור התנ"ך ישנם מאמרים המבארים מושגים ותופעות לשוניות הנוגעים לפסוקים רבים, כגון: משמעות המושגים חכמה, בינה ודעת וההבדלים ביניהם, שהמפרשים הסבירו בדרכים שונות. במקום לשים את הפירושים הללו בכל פסוק ופסוק, יותר הגיוני לשים אותם בדף נפרד ולהפנות לשם מדפי הפסוקים. עם זאת, אם ישנם מאמרים שעלו מאתר הניווט בתנ"ך, שאינם קשורים לביאור כלשהו, אז לדעתי אפשר למחוק אותם. :אני גם מסכים שההעלאה לא צריכה להיות על-ידי בוט. שיניתי את הקוד כך שיעלה מכאן והלאה מהחשבון האישי שלי, כך שהעריכות יהיו גלויות לכולם. :ובהזדמנות זו אני מצטרף לדבריו היפים של דובי. גם מתוך הניסיון האישי שלי בויקיפדיה, אני חושב שהגישה המכילה היא יעילה יותר בטווח הארוך. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י"א בתמוז ה'תשפ"ב 13:53, 10 ביולי 2022 (IDT) ::[[משתמש:I'm the cookie monster]], [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]], [[משתמש:Roxette5]], אני נוטה לקבל את ההצעה של אבי ואראל סגל, שהעדכונים יועלו מכאן ואילך ע"י החשבון הרגיל ולא ע"י הבוט. לענ"ד מרחב הביאור במתכונתו הנוכחית הוא חלק מהותי ואינהרנטי מוויקיטקסט ומה שהוא מייצג. אני מסכים שלא צריכים להיות בו הגיגים או מאמרים כלליים, שאינם קשורים בדרך זו או אחרת לביאור טקסטים או מושגים מתוכם, ואם הועלו לכאן בעבר מאמרים כאלו, יש להציב בהם תבנית {{תב|מחק}} או לקיים עליהם הצבעות מחיקה פרטניות. זה מקובל עליכם, או שיש לכם מה להוסיף? --[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:17, 12 ביולי 2022 (IDT) :אני זורם עם הכל. אבל קצת תלוי כמה מהחומר המיובא לכאן הינו מתאים וכמה לא. נניח ש-50% שמיובאים מאתר ניווט התנ״ך אינם מתאימים - אזי לו הוגן להכתיב מדיניות שאומר ״נייבא את הכל באופן גורף ונטיל על הקהילה את עבודת הסינון״. אלא אני חושב שיש אחריות על המייבא כבר בשלב של הייבוא להיות מודע למה שמייבא ולבחון אם מתאים או לא… בוא נראה כמה מהחומר באמת לא מתאים וכמה לא. זאת דעתי האישית. __[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 08:35, 13 ביולי 2022 (IDT) : נתקלתי בלא מעט מאמרים מרחיבי דעת של אתר ניווט התנ"ך, שחבל שילכו לאיבוד. במחשבה נוספת אולי היה כדאי ליצור תחום חדש כמו "מאמר" (או כל שם אחר) ולרכז בו את כל הטקסטים שאינם טקסטים שפורסמו או ביאור ישיר. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 09:17, 13 ביולי 2022 (IDT) ::אני לא חושב שהם "ילכו לאיבוד", הם נשארים שם, באתר הניווט בתנ"ך, וניתן בהחלט לקשר אליהם מטקסט רלוונטי שקיים אצלנו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:19, 13 ביולי 2022 (IDT) : מסכים עם [[משתמש:Nahum|נחום]]. שמתי תבנית מחק בדף [[ביאור:לבישת פאה נכרית]]. זה אינו "ביאור" לשום דף. [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 01:16, 14 ביולי 2022 (IDT) אני אמור להיות בחופש, אבל בכל זאת אגיב. לא הייתה שום הסכמה, גם של נחום, ש'''רק''' דפי ביאור ישירים על טקסט מסוים שייכים. ההיפך: דף שמסביר מושג הקיים במקורות (=בטקסטים), או שיש בו דיון רציני במושג כזה, הוא דף מועיל ולא מזיק. דף כמו [[ביאור:לבישת פאה נכרית]] בוודאי בעייתי בצורתו הנוכחית, אבל עצם קיומו של דף כזה (או דף בשם הזה או שם קרוב) אינו פסול בגלל טיעון ש"אינו ביאור לשום דף". אולי עדיף לשים עליו תבנית האומרת שחסרים בו הסבר בסיסי ואיזון, והציבור מוזמן לשפר אותו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:42, 14 ביולי 2022 (IDT) :{{אגודל למעלה}} [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 08:48, 14 ביולי 2022 (IDT) :::לדעתי הבעיה היא שכרגע יש ב[[:קטגוריה:הוסב מאתר הניווט בתנך]] אלפי דפים שאיש לא עבר אליהם ורבים לא מתאימים להיות בוויקיטקסט. ישנם דפים כגון [[:קט:שירי אהובה קליין|שירי אהובה קליין]], שלדעתי כולם יסכימו שאין מקומם בוויקיטקסט (אלא אם אהובה קליין תוציא אותם כספר. או דפים של מאמרים תחת זכויות יוצרים, שכל התוכן בהם מסתכם ב"{{תב|הבהרת מרחב ביאור}} {{תב|הוסב מאתר הניווט בתנך}} {{תב|דף קישור}}", שבוודאי שיש למחוק, אך איתור של כולם בין אלפי דפים שהועלו על ידי בוט הוא משימה בלתי אפשרית. אך ראו לדוגמה את הדף הראשון בקטגוריה - [[ביאור:"אל החמש" ונקמת דם]] - שהוא דוגמה מצויינת לרוב הדפים באתר הניווט בתנ"ך. מדובר ללא ספק במאמר מעניין ומרחיב דעת, כדברי אפי ב., אך כפי שאמר Roxette5, הדף לא יעלם אם נמחק אותו מוויקיטקסט. הדבר הנכון יהיה למחוק את הדף הזה מוויקיטקסט, ולהוסיף בדפים [[שמואל ב ב כג]] [[שמואל ב ג כז]] [[שמואל ב ד ו]] [[שמואל ב כ י]] קישור למאמר באתר הניווט בתנ"ך. --[[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ט"ו בתמוז ה'תשפ"ב • 15:30, 14 ביולי 2022 (IDT) לגבי שירי אהובה קליין, מדובר על יצירות אישיות שכנראה לא פורסמו בתוך במה מבוקרת. למרות שהם דווקא נראים נחמדים... אבל לגבי [[ביאור:"אל החמש" ונקמת דם]], כאן דעתי שונה: מדובר על תוכן שיכול להיות "קצרמר", כלומר התחלה סבירה לדף עזרה ללומד על הנושא של נקמת דם (עם קישורים למקורות), שהוא נושא חשוב במקרא ומחוץ למקרא. את שירי אהובה קליין אי אפשר לפתח יותר בסביבת ויקי, והם באמת יישארו באתר הניווט לתנ"ך. אבל דפי עזרה על נושאים שונים הקשורים למקורות כן יכולים להתפתח. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:58, 14 ביולי 2022 (IDT) :אני לא מסכים לגבי הפיסקה האחרונה שלך {{א|Dovi}}. זה דווקא דברים שבעיניי מאוד סותרים את המשמעות של וויקיטקסט. אני מאוד מסכים לגבי אווירה, ובאופן כללי חושב שצריך עין טובה ומקבלת, ושנותנת לכל תורם באתר לתת את חלקו. :אבל לפעמים אנחנו מקבלים את התוצאה ההפוכה ומבריחים תורמים פוטנציאליים. למה? כי ברגע שיש הרבה קצרמרים באתר, סקירות לא מקיפות, עניינים שמבוארים בפן אחד שלהם, עמודים שאמורים להציג נושא ויש בהם שורה אחת, דפים כמו [[ביאור:אמל]] ודומיו (שאני עצמי העברתי אותם למרחב ביאור למרות שלא תמכתי ברעיון), (אני אפילו לא מדבר על דפים של {{תב|דף קישור}} שאין בהם שום דבר מעבר לפרסומת והפניה לאתר אחר, ולדעתי צריכים להמחק על הסף) ועוד כל מיני תוצרים לא גמורים ומאוד בוסריים, זה פוגע באמינות של האתר. מבקרים מזדמנים הרבה פעמים יירתעו מהעניין הזה וזה ירחיק אותם, כך גם אני בתחילת הדרך. :גוגל לא יודע להבדיל בין המרחב הראשי של האתר למרחב הביאור, והרבה פעמים יביא תוצאות ממרחב הביאור לפני הדף הראשי. פעם גם היו באתר עורכים שהעדיפו בעצמם את מרחב הביאור ויצרו ממקומות שונים הפניות לשם במקום לדפים המקוריים. דברים כאלה פוגעים באתר ובאמינות שלו, שגם ככה אנחנו קצת מוותרים עליה כאשר אנחנו מעלים התחלות של ספרים או לדוגמה נושאי כלים של שולחן ערוך שיש לנו בהם רק סימן אחד. :לדעתי זה עניין של רווח מול הפסד, ופה ההפסד גדול מדי. שוב, אני חושב שההחלטה צריכה להיות משותפת אבל לדעתי מרחב הביאור שלנו הוא סוג של אתר בתוך אתר שמנסה להשתלט, או לא מנסה אבל בפועל משתלט, על האתר עצמו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז בתמוז ה'תשפ"ב • 18:34, 14 ביולי 2022 (IDT) ::אם אינני טועה, אנחנו הגדרנו לגוגל שלא לאנדקס את מרחב הביאור. כך שגוגל מבדיל יפה מאוד בין המרחב הראשי לבינו. אם אני טועה ולא הגדרנו כך, ייתכן שצריך לעשות זאת.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:42, 14 ביולי 2022 (IDT) :::טוב, אני רואה שטעיתי וגוגל כן מוצא תוצאות ממרחב הביאור. :::הבעייה היא גם, כמו שאתה אומר, שיש הרבה מיזמים שתקועים באמצע (או, ליתר דיוק, די בהתחלה) ולא מתקדמים (גם אני אשם בזה. יש לי נטייה להתחיל בדברים ולהתקדם בהם לאט מאוד, אם בכלל). :::לא יודע מה הפתרון הרצוי. :::--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:00, 14 ביולי 2022 (IDT) ::אני מוסיף, שאם היה דף [[ביאור:נקמת דם]] עם ריכוז של מקורות, אולי טיפה הסבר שלהם והשוואה, זה היה מאוד יפה בעיני (לא תואם את ההגדרות היבשות של ויקיטקסט אבל עדיין יפה). אבל כאשר אני מקבל את נקמת הדם בהיבט מאוד מצומצם שלה, עם טקסט קצר של כמה פסקאות, זה לדעתי יותר פוגע מאשר מועיל. ::לגבי מה שנחום, אני נתקלתי במרחב ביאור כמה פעמים בגוגל. לא בדקתי מה אמור להיות. לפי דעתי אם זה מרחב שאנחנו מתביישים להציג אותו בגוגל אז הוא גם לא יכול להיות באתר עצמו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז בתמוז ה'תשפ"ב • 18:46, 14 ביולי 2022 (IDT) :::הגבתי לדברי עצמי למעלה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:02, 14 ביולי 2022 (IDT) ::::אולי יהיה יותר מועיל אם ננסה בדרך התוספתית ולראות איפה יש קונסנזוס ואיפה לא. אולי פתחנו בנושא רחב מדאי. האם אפשר לקבל הצבעה עבור דפים בדומה לדף [[ביאור:אמל]] - שמסתפקים במשפט אחד או שניים של ביאור מילה - שראויים להימחק? אני פותח כאן דיון בנפרד ובוא נראה אם יש הסכמה כללית בינינו בעניין. אבקש מאחרים לתרום בשיפור ניסוח ההצעה לפני שנתחיל בהצבעה עצמה.{{לא חתם|Roxette5}} ::{{א|Dovi}}, אני חולק על הנחת היסוד שלך, שלדפים כמו [[ביאור:נקמת דם]] יש מקום בוויקיטקסט. בלי קשר לכמה שהערך מפותח או לא, זה פשוט לא המקום לזה, שכן ויקיטקסט בהגדרתו לא נועד ללמד אנשים נושאים מסויימים כמו נקמת דם וכד', אלא להוות ספריה של טקסטים קיימים. זאת בדיוק הסיבה שהוצע להעביר אותם לוויקיספר - שם הם לא "יהיו נטע זר" כדבריך, אלא אדרבה - הם ישתלבו מצויין בתוך מיזם שזאת בדיוק מטרתו - [[B:ויקיספר:אודות|"יצירת ספרי לימוד ומדריכים"]]. ניתן ליצור בוויקיספר מדריכים [[B:נקמת דם ביהדות]] וכד', כולל בינוויקי מתאים ואולי אף פורטל (מצוות, תורה או משהו דומה). זהו לדעתי השילוב הראוי בין מיזמי הוויקי השונים. [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ט"ז בתמוז ה'תשפ"ב • 12:09, 15 ביולי 2022 (IDT) :::{{א|I'm the cookie monster}}, חופשת הוויקי שלי הכרחית לעבודה, אך מיד אחרי שהכרזתי עליה התחיל הדיון הזה כאן על אופיו של ויקיטקסט. אענה לך בקיצור, ואפשר אח"כ להמשיך את הדיון בלעדי. בקיצור: בוויקיספר דברים כאלה הם בוודאי נטע זר! הגדרות הפרויקט מאפשרים אותם כמובן, אבל '''הציבור שעובד על טקסטים''' (וגם הטקסטים עצמם) נמצאים כאן. זאת הסיבה שכלים ללימוד טקסטים, שהם גם בעצם חלק מסוג של מהדורות, מקומם כאן. מהדורה טובה כוללת גם מבואות, ביאורים כלליים של מושגי יסוד שנמצאים בתוך הטקסט (ולא רק "על הדף"), וכו'. :::לגבי "זה פשוט לא המקום לזה" - זאת דעתך. ובדיוק בגלל זה כתבתי לעיל על '''עין טובה'''. גם אם לדעתך זה לא המקום, זה גם לא מזיק לך בכלל אם יש מישהו אחר שחושב שמרחב ה"ביאור" הוא '''כן''' המקום, והוא רוצה לעבוד כאן על ביאור כזה. הביאור שלו לא אוכל ולא שותה, והוא גם נמצא ב"מרחב שם" מיוחד המיועד בדיוק לביאורים "שאינם טקסטים", כך שאין שום מבוכה או בלבול. אז פשוט תן לאנשים שרוצים לתת ערך נוסף לטקטסים לעשות את זה. הם לא מפריעים לך בכלל. איננו רוצים להגיע כאן לתרבות של הצבעות מחיקה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:06, 20 ביולי 2022 (IDT) ::::אני מבין שאין לך זמן לנהל דיון. גם לי אין כל כך זמן בתקופה האחרונה. אבל שוב דובי, אני מסכים עם הגישה שלך של עין טובה ותרבות נעימה. אבל זו גישה נאיבית קצת, כי ברור לכולנו שאם מישהו יתחיל לכתוב בלוג, או להבדיל יעלה ספרים שמוגנים בזכויות יוצרים, נמחק את הדברים שלו. כלומר יש גבולות לחופש. השאלה היא איפה לשים את הגבול ולכן אתה לא יכול לפטור את הדיון בלא כלום. צריך לדון ואי אפשר לדחות אותנו בקש. לדעת כמה חברים זה עבר את הגבול ולדעת אחרים לא, אבל אי אפשר לבטל את הדעה שטוענת שזה עבר. בפרט לא בטיעון של "תרבות מחיקה" כי לא זה הדיון, כי כולנו מסכימים שהתרבות פה חיובית וטובה וצריכה להשאר כך, הדיון הוא על מדיניות ועל מה הגבול. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג בתמוז ה'תשפ"ב • 23:09, 21 ביולי 2022 (IDT) ::::ראשית, החשיבה לפיה הגדרת מיזם כנטע זר תלויה בציבור היא לדעתי שגויה ביסודה. הדבר דומה לכך שוויקישיתוף יחליטו לפתוח פרוייקט של כתיבת ערכים אודות צמחים ובע"ח תחת מרחב שם נפרד, בטענה "יש הרבה יותר חובבי טבע שפעילים במיזם ויקישיתוף מאשר בוויקיפדיה, ומלבד זאת, כל התמונות ממילא נמצאות כאן". השאלה איפה להכניס מה צריכה להיות מונחת בראש ובראשונה בידי השיקול של טובת הקוראים, ובכלל זה - שלכל מיזם יהיו הגדרות ברורות של מה נמצא כאן ומה שם. ניתן לקשר בבינוויקי גם משם, בדיוק כמו שכבר עושים בוויקיפדיה בערכים הנוגעים לטקסטים מסויימים. הקשר בן האתרים לא צריך להוביל למיזוג וטישטוש ההבדל ביניהם - ראו לדוגמה את מה שקורה [[חוק השמות|בערכי]] [[W:חוק השמות|החוקים]], כאשר ויקיטקסט מכיל את נוסח החוק וויקיפדיה את המידע "מסביב" לחוק - פרשנות, ביקורות, רקע לחקיקה וכו'. זה בדיוק סוג ההפריה ההדדית שבחזוני יש בין ויקיטקסט לוויקיספר. ::::לעניינו, המצב הנוכחי הוא לא שיש כרגע סדרת ביאורים וסיכומים העומדת בפני עצמה של נושאים כמו נקמת דם והדיון הוא האם להעביר אותם לוויקיספר. אם זה היה המצב, לא הייתי פותח בכלל את הדיון. [[מצוה:מפתח דפים|מיזם המצוות]] לצורך העניין, אף על פי שגם הוא אם היינו עומדים עכשיו ''לפני'' פתיחתו הייתי מייעץ להעביר אותו לוויקיספר, כיוון שמדובר במיזם יפה שקיים, אני מעדיף לנקוט בעין טובה. אבל כאן המצב הוא אחרת. דף כמו [[ביאור:"אל החמש" ונקמת דם]], למרות שהוא מציג רעיון יפה ונחמד לקריאה, הוא לא מהווה בשום אופן "התחלה ללימוד נושא נקמת דם". זה לא שהדף מציג רעיון ש'''קיים כבר''' בטקסט אחר ומסביר אותו לקוראים (שזאת המשמעות של "ביאור"), אלא הוא מציג רעיון '''חדשני''' ומעניין בפני עצמו (אלא אם יש שחושב שכל המאמרים הנידונים הם כולם פשוטו של מקרא). למרות חיבתי העזה לחידושים, בטח בתחום התורני, בהקשר של המיזם שלנו המשמעות היא שזאת יצירה חדשה. אם לוקחים בחשבון גם את העובדה שסך הכל החידושים היפים הללו לא יעלמו - הם ישארו באתר הניווט בתנ"ך וניתן יהיה לקרוא אותם שם ולקשר אליהם בכל מקום שבו זה רלוונטי - אני חושב שהצעד ההגיוני הוא להסיר את המאמרים בוויקיטקסט ולקשר במקומות הרלוונטים. --[[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • כ"ז בתמוז ה'תשפ"ב • 18:56, 25 ביולי 2022 (IDT) :::::לדעתי ריכוז של מקורות בנושא מסוים, כן כלול בהגדרה רחבה של ויקיטקסט. מעין דף מקורות אבל לא כזה שבא ליצור מהלך אלא כזה שמרכז את כלל המקורות והנושאים בצורה מסודרת והגיונית עם חלוקה לכותרות ותתי נושאים. ברור שלא זה המצב ולכן אני מסכים. דוגמה טובה שהבאת הוא פרויקט המצוות שלדעתי מקומו בוויקיטקסט לחלוטין בתור ריכוז של מקורות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בתמוז ה'תשפ"ב • 21:31, 26 ביולי 2022 (IDT) ===הצבעה מחיקה עבור דפי הערכים של ספר המילים=== הדיון: למחוק דפים הדומים לדף [[ביאור:אמל]] אשר נמצאים במרחב הביאור ומסתפקים במשפט אחד או שניים של ביאור שורש או מילה עברית. ====הצבעה למחוק==== *'''נגד'''. הדפים האלה לקוחים מספר\אנציקלופדיה דקדוקית בשם שבי"ל וכל אחד מהם מהווה ערך אנציקלופדי בפני עצמו. אני לא רואה בעייה בהשארתם.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 00:03, 15 ביולי 2022 (IDT) ::הפיתרון הוא להעביר את כולם ל[[ספר המילים של שבי"ל]], [[ספר המילים של שבי"ל/א|נניח בצורת דפי משנה לפי האל"ף בי"ת]]. זה לא דף בפני עצמו וגם לא ביאור, זה קטע מספר. אם יש למישהו גישה לספר הזה ([https://tablet.otzar.org/?lang=he#/b/6088/p/132/t/1657874408180/fs/0/start/0/end/0/c/1657874458876 יש באוצר החכמה]) והוא מוכן לקחת על עצמו את המלאכה - יבורך [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ט"ז בתמוז ה'תשפ"ב • 11:43, 15 ביולי 2022 (IDT) :::{{אגודל למעלה}}. לי אין גישה לאוצר החכמה, לצערי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:06, 15 ביולי 2022 (IDT) ::::אין לי הרבה זמן לאחרונה ולכן חזרתי רק עכשיו לדיון. רק מעיר שזו היתה אחת ההצעות שלי בדיון שהתקיים פעם. ראה [[#שבי"ל]]. אין לי בעיה לעשות את זה עם בוט אם תסביר לי איך זה אמור להיראות... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג בתמוז ה'תשפ"ב • 22:56, 21 ביולי 2022 (IDT) :::::אם הייתי יודע איך נראה הספר המקורי, הייתי יכול לייעץ איך לדעתי כדאי שזה ייראה...--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:47, 21 ביולי 2022 (IDT) ::::::@[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], אני עובד עכשיו על הקלדת תחילת הספר לפי החלק החופשי באוצר החכמה. הבעיה היא שהספר מכיל נוסף על ההגדרות גם סימון בלשניים והפניות לפסוקים, שלא קיימים אצלנו, וכן יש בו מילים שלא קיימים אצלנו, כך שלא נראה לי שבוט יעזור. [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב • 12:50, 24 ביולי 2022 (IDT) :::::::לדעתי יש ערך גם לריכוז של החומר שקיים אצלנו בצורה מסודרת. אם יהיה אפשר להתממשק עם הטקסט המקורי ולסמן איפה יש חוסרים זה יהיה אפילו יותר טוב. יש שם איזשהו תוכן עניינים? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב • 14:24, 24 ביולי 2022 (IDT) ::::::::זה לא רק חוסרים, אלא שהתוכן אצלנו הוא חלקי. תראה [https://tablet.otzar.org/?lang=he#/b/6088/p/4/t/1657874408180/fs/0/start/0/end/0/c/1658665743453 כאן] (150 עמודים ראשונים פתוחים גם ללא מנוי) [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב • 15:32, 24 ביולי 2022 (IDT) :::::::::@[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], לדעתי כדאי לרכז את זה על סדר האלפבית, דף ויקיטקסט לכל אחת מה-22 אותיות, וליצור הפנייה מכל שורש לערך שלו ב"ערכי לשון הקודש", כפי שנעשה בשאר ספרי השורשים הקיימים אצלנו באתר. ר' לדוג' [[מחברת מנחם]]. זאת כפשרה לבינתיים, עד שעוגיפלצת יסיים את עבודתו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:52, 24 ביולי 2022 (IDT) ::::::::::הבנתי, זה בעצם קונקורדנציה ואנחנו התייחסנו לזה כמילון במקום.. זה שונה משאר הספרים שלנו בפרויקט של ערכי לשון הקודש.. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב • 17:59, 24 ביולי 2022 (IDT) יצרתי דוגמה לערך אחד ב[[ספר המילים של שבי"ל/א#אבב]]. מוזמנים להמשיך את המלאכה. הדף הזה עוצב ידנית רק לצורך הדוגמה, אבל למעשה הן את הקישורים והן את התבנית לראשי התיבות ניתן לבצע באמצעות בוט, כך שלמעשה אין צורך להתעסק בעיצוב הדף כלל, אלא רק להקליד את תוכן הספר כמו שהוא. --[[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • כ"ו בתמוז ה'תשפ"ב • 13:25, 25 ביולי 2022 (IDT) בנודע לריכוז החומר הקיים אצלנו, אולי הכי טוב זה לעשות זאת באמצעות בוט שירכז את הכל לדפי המשנה המתאימים ויוסיף בסוף '''כל''' שורש {{תב|לא נשלם}}. זה קצת מכוער אבל עדיף על המצב הנוכחי... [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • כ"ו בתמוז ה'תשפ"ב • 13:36, 25 ביולי 2022 (IDT) :{{אגודל למעלה}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:47, 25 ביולי 2022 (IDT) ::אני בעד תבנית נפרדת שתסביר שהספר הוא קונקורדנציה ואצלנו יש רק את ההגדרות ולא את המובאות. אפשר לשים אותה בראש הדף ואפשר להניח אותה בסיום כל פיסקה, זה תלוי בעיצוב שלה ועד כמה היא תפריע לשטף. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בתמוז ה'תשפ"ב • 21:21, 26 ביולי 2022 (IDT) :::גם זו אפשרות טובה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:18, 26 ביולי 2022 (IDT) == הצגת PDF של ספר בעמוד הראשי שלו == שלום וברכה, בתקופה האחרונה זכיתי להעלות את רוב הספר '[[לקראת מקדש]]', אני מבקש את עזרתכם בהעלאת הפידיאף שלו, בעמוד הראשי של הספר, בדומה למה שנעשה בשו"ת [[חבל נחלתו]]. הצלחתי להעלות את הפידיאף לוויקיטקסט, אבל לא בצד העמוד של הספר המוקלד אלא בעמוד עצמאי שונה. ראו עוד קצת פירוט, בדף השיחה שלי. תודה רבה. [[משתמש:הראל דביר|הראל דביר]] ([[שיחת משתמש:הראל דביר|שיחה]]) 22:30, 7 ביולי 2022 (IDT) :{{א|הראל דביר}}, העלאת הקובץ מצידך נעשתה בצורה הנכונה, כל מה שנשאר עכשיו זה לשלב אותו בדף הספר. מקווה שמישהו פה יתנדב לעזור לך בזה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:08, 7 ביולי 2022 (IDT) ::כמו שעשיתי? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' בתמוז ה'תשפ"ב • 02:17, 8 ביולי 2022 (IDT) == <section begin="announcement-header" /> Propose statements for the 2022 Election Compass<section end="announcement-header" /> == <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Propose statements for the 2022 Election Compass| You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Propose statements for the 2022 Election Compass|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Propose statements for the 2022 Election Compass}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hi all, Community members in the [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022|2022 Board of Trustees election]] are invited to [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2022/Community_Voting/Election_Compass|propose statements to use in the Election Compass.]] An Election Compass is a tool to help voters select the candidates that best align with their beliefs and views. The community members will propose statements for the candidates to answer using a Lickert scale (agree/neutral/disagree). The candidates’ answers to the statements will be loaded into the Election Compass tool. Voters will use the tool by entering in their answer to the statements (agree/disagree/neutral). The results will show the candidates that best align with the voter’s beliefs and views. Here is the timeline for the Election Compass: July 8 - 20: Community members propose statements for the Election Compass July 21 - 22: Elections Committee reviews statements for clarity and removes off-topic statements July 23 - August 1: Volunteers vote on the statements August 2 - 4: Elections Committee selects the top 15 statements August 5 - 12: candidates align themselves with the statements August 15: The Election Compass opens for voters to use to help guide their voting decision The Elections Committee will select the top 15 statements at the beginning of August. The Elections Committee will oversee the process, supported by the Movement Strategy and Governance team. MSG will check that the questions are clear, there are no duplicates, no typos, and so on. Best, Movement Strategy and Governance ''This message was sent on behalf of the Board Selection Task Force and the Elections Committee''<br /><section end="announcement-content" /> [[משתמש:Mervat (WMF)|Mervat (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Mervat (WMF)|שיחה]]) 12:40, 10 ביולי 2022 (IDT) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Movement Strategy and Governance News – Issue 7</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="msg-newsletter"/> <div style = "line-height: 1.2"> <span style="font-size:200%;">'''Movement Strategy and Governance News'''</span><br> <span style="font-size:120%; color:#404040;">'''Issue 7, July-September 2022'''</span><span style="font-size:120%; float:right;">[[m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7|'''Read the full newsletter''']]</span> ---- Welcome to the 7th issue of Movement Strategy and Governance News! The newsletter distributes relevant news and events about the implementation of Wikimedia's [[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy/Initiatives|Movement Strategy recommendations]], other relevant topics regarding Movement governance, as well as different projects and activities supported by the Movement Strategy and Governance (MSG) team of the Wikimedia Foundation. The MSG Newsletter is delivered quarterly, while the more frequent [[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy/Updates|Movement Strategy Weekly]] will be delivered weekly. Please remember to subscribe [[m:Special:MyLanguage/Global message delivery/Targets/MSG Newsletter Subscription|here]] if you would like to receive future issues of this newsletter. </div><div style="margin-top:3px; padding:10px 10px 10px 20px; background:#fffff; border:2px solid #808080; border-radius:4px; font-size:100%;"> * '''Movement sustainability''': Wikimedia Foundation's annual sustainability report has been published. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A1|continue reading]]) * '''Improving user experience''': recent improvements on the desktop interface for Wikimedia projects. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A2|continue reading]]) * '''Safety and inclusion''': updates on the revision process of the Universal Code of Conduct Enforcement Guidelines. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A3|continue reading]]) * '''Equity in decisionmaking''': reports from Hubs pilots conversations, recent progress from the Movement Charter Drafting Committee, and a new white paper for futures of participation in the Wikimedia movement. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A4|continue reading]]) * '''Stakeholders coordination''': launch of a helpdesk for Affiliates and volunteer communities working on content partnership. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A5|continue reading]]) * '''Leadership development''': updates on leadership projects by Wikimedia movement organizers in Brazil and Cape Verde. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A6|continue reading]]) * '''Internal knowledge management''': launch of a new portal for technical documentation and community resources. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A7|continue reading]]) * '''Innovate in free knowledge''': high-quality audiovisual resources for scientific experiments and a new toolkit to record oral transcripts. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A8|continue reading]]) * '''Evaluate, iterate, and adapt''': results from the Equity Landscape project pilot ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A9|continue reading]]) * '''Other news and updates''': a new forum to discuss Movement Strategy implementation, upcoming Wikimedia Foundation Board of Trustees election, a new podcast to discuss Movement Strategy, and change of personnel for the Foundation's Movement Strategy and Governance team. ([[:m:Special:MyLanguage/Movement Strategy and Governance/Newsletter/7#A10|continue reading]]) </div><section end="msg-newsletter"/> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:40, 15 ביולי 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> Announcing the six candidates for the 2022 Board of Trustees election</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content"/> :''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Announcing the six candidates for the 2022 Board of Trustees election| You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Announcing the six candidates for the 2022 Board of Trustees election|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Announcing the six candidates for the 2022 Board of Trustees election}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hi everyone, '''The Affiliate voting process has concluded.''' Representatives from each Affiliate organization learned about the candidates by reading candidates’ statements, reviewing candidates’ answers to questions, and considering the candidates’ ratings provided by the Analysis Committee. The selected 2022 Board of Trustees candidates are: * Tobechukwu Precious Friday ([[:m:User:Tochiprecious|Tochiprecious]]) * Farah Jack Mustaklem ([[:m:User:Fjmustak|Fjmustak]]) * Shani Evenstein Sigalov ([[:m:User:Esh77|Esh77]]) * Kunal Mehta ([[:m:User:Legoktm|Legoktm]]) * Michał Buczyński ([[:m:User:Aegis Maelstrom|Aegis Maelstrom]]) * Mike Peel ([[:m:User:Mike Peel|Mike Peel]]) You may see more information about the [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Results|Results]] and [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Stats|Statistics]] of this Board election. Please take a moment to appreciate the Affiliate Representatives and Analysis Committee members for taking part in this process and helping to grow the Board of Trustees in capacity and diversity. These hours of volunteer work connect us across understanding and perspective. Thank you for your participation. Thank you to the community members who put themselves forward as candidates for the Board of Trustees. Considering joining the Board of Trustees is no small decision. The time and dedication candidates have shown to this point speaks to their commitment to this movement. Congratulations to those candidates who have been selected. A great amount of appreciation and gratitude for those candidates not selected. Please continue to share your leadership with Wikimedia. Thank you to those who followed the Affiliate process for this Board election. You may review the results of the Affiliate selection process. '''The next part of the Board election process is the community voting period.''' [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022#Timeline|You may view the Board election timeline here]]. To prepare for the community voting period, there are several things community members can engage with in the following ways: * [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Candidates|Read candidates’ statements]] and read the candidates’ answers to the questions posed by the Affiliate Representatives. * [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2022/Community_Voting/Questions_for_Candidates|Propose and select the 6 questions for candidates to answer during their video Q&A]]. * See the [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Candidates|Analysis Committee’s ratings of candidates on each candidate’s statement]]. * [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Community Voting/Election Compass|Propose statements for the Election Compass]] voters can use to find which candidates best fit their principles. * Encourage others in your community to take part in the election. Best, Movement Strategy and Governance ''This message was sent on behalf of the Board Selection Task Force and the Elections Committee'' </div><section end="announcement-content"/> </div> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 16:11, 20 ביולי 2022 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == <section begin="announcement-header" /> Board of Trustees Election - Vote for Election Compass Statements<section end="announcement-header" /> == <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Vote for Election Compass Statements| You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Vote for Election Compass Statements|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2022/Announcement/Vote for Election Compass Statements}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Hi all, Volunteers in the [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2022|2022 Board of Trustees election]] are invited to [https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_elections/2022/Community_Voting/Election_Compass/Statements vote for statements to use in the Election Compass]. You can vote for the statements you would like to see included in the Election Compass on Meta-wiki. An Election Compass is a tool to help voters select the candidates that best align with their beliefs and views. The community members will propose statements for the candidates to answer using a Lickert scale (agree/neutral/disagree). The candidates’ answers to the statements will be loaded into the Election Compass tool. Voters will use the tool by entering in their answer to the statements (agree/disagree/neutral). The results will show the candidates that best align with the voter’s beliefs and views. Here is the timeline for the Election Compass: *<s>July 8 - 20: Volunteers propose statements for the Election Compass</s> *<s>July 21 - 22: Elections Committee reviews statements for clarity and removes off-topic statements</s> *July 23 - August 1: Volunteers vote on the statements *August 2 - 4: Elections Committee selects the top 15 statements *August 5 - 12: candidates align themselves with the statements *August 15: The Election Compass opens for voters to use to help guide their voting decision The Elections Committee will select the top 15 statements at the beginning of August Best, Movement Strategy and Governance ''This message was sent on behalf of the Board Selection Task Force and the Elections Committee'' </div> [[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[User talk:MediaWiki message delivery|<span class="signature-talk">{{int:Talkpagelinktext}}</span>]]) 20:30, 25 July 2022 (UTC) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Mervat (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery/he&oldid=22173674 --> == תבנית:ספר עץ חיים == לכל שער בספר [[עץ חיים]] יש דף של כל השער בדף אחד. הבעיה היא שהוא מייבא בסוף כל פרק את התבנית. מישהו מתנדב לשסות בזה בוט שיוסיף לתבנית בסוף כל פרק (למשל [[עץ חיים/שער הכללים/א]]) noinclude (כמו בעריכה [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=עץ_חיים/שער_הכללים/א&oldid=1415020 הזאת]), ועותק בודד של התבנית בסוף כל דף של שער שלם (למשל [[עץ חיים/שער הכללים (הכל)]])? [[משתמש:1אברהם1|1אברהם1]] ([[שיחת משתמש:1אברהם1|שיחה]]) 09:55, 26 ביולי 2022 (IDT) :בהרצה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בתמוז ה'תשפ"ב • 21:16, 26 ביולי 2022 (IDT) psrbx6q4dvf5ipaitoiv6zovz1arcoq 0 4581 1417623 1403077 2022-08-10T09:30:17Z OpenLawBot 8112 [1417622] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000247}} '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 152|חוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_210124.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 4|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_ec_317317.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 34|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_210123.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 141|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_210122.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 18|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_210121.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 148|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_210120.pdf}}. '''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ח, 128|חוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210423.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 48|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 149|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211316.pdf}}, {{ח:תיבה|305|חוק תובענות ייצוגיות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211685.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 53|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 98|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 113|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 165|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300554.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 147|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 279|חוק תובענות ייצוגיות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299748.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 78|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 191|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301268.pdf}}, {{ח:תיבה|984|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301276.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 382|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301424.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 412|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301577.pdf}}, {{ח:תיבה|471|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301636.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 33|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306584.pdf}}, {{ח:תיבה|111|תיקון מס׳ 5 לחוק החוזים האחידים|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306610.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1262|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348687.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1200|חוק העיצובים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390481.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 911|תיקון מס׳ 20 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504230.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 246|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}. ''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ח, 1084|דחיית תחילה}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 497|דחיית תחילה}}, {{ח:תיבה|1362|דחיית תחילה}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ט, 1069|שינוי סכום}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 315|שינוי סכום}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 669|שינוי סכום}}; {{ח:תיבה|י״פ תשע״ה, 6719|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 3643|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 2660|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 4194|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 6385|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}, {{ח:תיבה|7032|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2997|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2879|הודעה בדבר עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 4239|הודעה בדבר עדכון סכומים}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} {{ח:סעיף*}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הסדר כובל}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: הסדר כובל מהו}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: איסור הסדר כובל}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: רישום הסדר כובל ואישורו}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: מיזוג חברות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: תחולה ואיסור מיזוג}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: הודעת מיזוג והסכמת הממונה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: הפרדת חברות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: מונופולין}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1: קבוצת ריכוז}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד2|פרק ד׳2: מתן הוראות ליבואן ישיר – הוראת שעה {{ח:הערה|(פקע)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: בית הדין לתחרות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: רשות התחרות והממונה, תפקידו וסמכויותיו}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1: תובענה ייצוגית {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: עונשין ותרופות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1: עיצום כספי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הוראות שונות}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ד, תשע״ט}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אב בית הדין“ – לרבות המשנה לאב בית הדין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגוד עסקי“ – חבר־בני־אדם, בין מאוגד ובין שאינו מאוגד, שמטרותיו, כולן או חלקן, הן קידום ענייניהם העסקיים של החברים בו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארגון צרכנים“ – ארגון המייצג צרכנים שאישר שר המשפטים לענין חוק זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של רשות התחרות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית הדין“ – בית הדין לתחרות המוקם לפי חוק זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגבל עסקי“ – הסדר כובל, מונופולין או מיזוג חברות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסדר“ – בין במפורש ובין מכללה, בין בכתב ובין בעל פה או בהתנהגות, בין אם הוא מחייב על פי דין ובין אם לאו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – חברה שנוסדה ונרשמה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}, לרבות חברת חוץ שנרשמה כאמור, אגודה שיתופית רשומה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}, עמותה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העמותות|בחוק העמותות, התש״ם–1980}}, ושותפות כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת בת“ – חברה שחברה אחרת שולטת בה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר“ – לרבות הפרשי הצמדה למדד או למטבע, ריבית, שיעורי תשלום ותנאי תשלום אחרים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיזוג חברות“ – לרבות רכישת עיקר נכסי חברה בידי חברה אחרת או רכישת מניות בחברה בידי חברה אחרת המקנות לחברה הרוכשת יותר מרבע מהערך הנקוב של הון המניות המוצא, או מכוח ההצבעה או מהכוח למנות יותר מרבע מהדירקטורים או השתתפות ביותר מרבע ברווחי החברה; הרכישה יכול שתהא במישרין או בעקיפין או באמצעות זכויות המוקנות בחוזה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה על התחרות שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – מטלטלין, מקרקעין וזכויות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסק“ – עיסוק בייצור נכס, במכירתו, בשיווקו, ברכישתו, ביבואו או ביצואו, וכן עיסוק במתן שירות או בקבלתו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – {{ח:תתת|(1)}} זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר; {{ח:תתת|(2)}} הזכות למנות דירקטורים של התאגיד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הכלכלה. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הסדר כובל}} {{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: הסדר כובל מהו}} {{ח:סעיף|2|הסדר כובל}} {{ח:תת|(א)}} הסדר כובל הוא הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר. {{ח:תת|(ב)}} מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) יראו כהסדר כובל הסדר שבו הכבילה נוגעת לאחד העניינים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} המחיר שיידרש, שיוצע או שישולם; {{ח:תתת|(2)}} הריווח שיופק; {{ח:תתת|(3)}} חלוקת השוק, כולו או חלקו, לפי מקום העיסוק או לפי האנשים או סוג האנשים שעמם יעסקו; {{ח:תתת|(4)}} כמות הנכסים או השירותים שבעסק, איכותם או סוגם. {{ח:סעיף|3|הסדרים שאינם הסדרים כובלים|תיקון: תשע״א, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ז, תשע״ט}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, לא ייחשבו כהסדרים כובלים ההסדרים הבאים: {{ח:תת|(1)}} הסדר שכל כבילותיו נקבעו על פי דין. {{ח:תת|(2)}} הסדר שכל כבילותיו נוגעות לזכות השימוש באחד הנכסים הבאים: פטנט, מדגם, עיצוב, סימן מסחרי, זכות יוצרים, זכות מבצעים או זכות מטפחים ובלבד שנתקיימו שניים אלה – {{ח:תתת|(א)}} ההסדר הוא בין בעל נכס כאמור ובין מקבל זכות השימוש בו; {{ח:תתת|(ב)}} אם נכס כאמור טעון רישום על פי דין – שהוא נרשם. {{ח:תת|(3)}} הסדר, בין מי שמקנה זכות במקרקעין לבין מי שרוכש את הזכות, שכל כבילותיו נוגעות לסוג הנכסים או השירותים בהם יעסוק רוכש הזכות באותם מקרקעין. {{ח:תת|(4)|(א)}} הסדר שכל כבילותיו נוגעות לגידול ושיווק בסיטונות של תוצרת חקלאית מגידול מקומי מסוגים אלה: פירות ירקות, גידולי שדה, חלב, ביצים, דבש, בקר, צאן, עופות או דגים (להלן – תוצרת חקלאית), ומתקיים לגביו אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} כל הצדדים להסדר הם המגדלים של כל התוצרת החקלאית שאליה נוגע ההסדר; {{ח:תתתת|(2)}} כל הצדדים להסדר הם מגדלים של תוצרת חקלאית מאותו סוג שאליו נוגע ההסדר; ובלבד שלא יהיה צד להסדר מי שהוא או אדם קשור אליו הוא משווק סיטונאי של תוצרת חקלאית מאותו סוג שאליו נוגע ההסדר, אשר למעלה ממחצית התוצרת החקלאית כאמור שהוא משווק מקורה במגדלים אחרים, ואם הוא תאגיד מגדלים – מקורה של למעלה ממחצית התוצרת החקלאית כאמור שהוא משווק במגדלים שאינם מחזיקים בתאגיד; {{ח:תתתת|(3)}} הצדדים להסדר הם מגדל אחד או יותר ורוכש תוצרת חקלאית של אותו מגדל או של אותם מגדלים, וכל כבילותיו נוגעות לשיווק בסיטונות של התוצרת החקלאית שאותו מגדל או שאותם מגדלים מכרו לרוכש. {{ח:תתת|(ב)}} הוראת פסקת משנה (א) לא תחול על מוצרים שיוצרו מתוצרת חקלאית. {{ח:תתת|(ג)}} השר, בהסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, להוסיף סוגים של תוצרת חקלאית לסוגים המנויים בפסקת משנה (א) או לגרוע מהם. {{ח:תתת|(ד)}} בפסקה זו – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אדם קשור“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתתתת|(1)}} אדם השולט בתאגיד; {{ח:תתתתת|(2)}} תאגיד הנשלט בידי אדם כאמור בפסקה (1); {{ח:תתתתת|(3)}} תאגיד הנשלט בידי מי מהאמורים בפסקאות (1) ו־(2); {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, ”החזקה“ ו”שליטה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מגדל“ – מי שעוסק בגידול תוצרת חקלאית לשיווק או תאגיד מגדלים; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד מגדלים“ – תאגיד שמי שעוסקים בגידול תוצרת חקלאית לשיווק מחזיקים לפחות 75% מאמצעי השליטה ומהזכות לרווחים בו, ומתקיימים בו כל אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} אם הוא תאגיד העוסק בשיווק סיטונאי של תוצרת חקלאית ויש לו בעל שליטה או שיש אדם שזכאי להשתתף ביותר ממחצית מרווחיו – בעל השליטה או האדם האמור מגדל את החלק הגדול ביותר מהתוצרת החקלאית שמשווק התאגיד לעומת החלק שמגדל כל אחד מהמחזיקים בתאגיד שאינם שולטים בו; {{ח:תתתתת|(2)}} מי שאינו עוסק בגידול תוצרת חקלאית לשיווק אינו שולט בתאגיד ואין לו זכות להשתתף ביותר ממחצית מרווחיו; {{ח:תתתתת|(3)}} מי שאינו עוסק בגידול תוצרת חקלאית לשיווק, והוא משווק סיטונאי או משווק קמעונאי של תוצרת חקלאית, או אדם קשור למי מהם, לא מחזיק בתאגיד, בשיעור כלשהו; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”סוג“, של תוצרת חקלאית – סוג מסוגי התוצרת החקלאית המפורטים בפסקת משנה (א), או פרט מפרטי אותו סוג, אם החליט על כך הממונה כדי למנוע חשש לפגיעה בתחרות; החלטת הממונה לפרוט סוג כאמור לפרטים תיכנס לתוקפה בתום שלושים ימים מיום פרסומה ברשומות; ההחלטה תפורסם באתר האינטרנט. {{ח:תת|(5)}} הסדר שהצדדים לו הם חברה וחברת בת שלה. {{ח:תת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:תת|(7)}} הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בינלאומית באויר, או לתובלה בינלאומית משולבת, באויר וביבשה ובלבד שכל הצדדים לו הם – {{ח:תתת|1.}} מובילים באויר; או, {{ח:תתת|2.}} מובילים באויר, ואיגוד בינלאומי של חברות תעופה שאושר לענין זה על־ידי שר התחבורה; {{ח:תת}} ושהודעה עליו נמסרה לשר התחבורה בדרך שקבע; שר התחבורה יודיע, אחת לשנה, לועדת הכלכלה של הכנסת על הודעות כאמור. {{ח:תת|(8)}} התחייבות של מוכר עסק, בשלמותו, כלפי רוכש העסק שלא לעסוק באותו סוג עסק, כשההתחייבות אינה בניגוד לנוהגים סבירים ומקובלים. {{ח:תת|(9)}} הסדר שארגון עובדים או ארגון מעבידים צד לו וכל כבילותיו נוגעות להעסקתם של עובדים ולתנאי העבודה. {{ח:סעיף|3א|הסדרים בין מובילים באוויר|תיקון: תשס״ז}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(7)}}, הסדר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|באותו סעיף}} ייחשב כהסדר כובל אם מתקיים לגביו תנאי מהתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3): {{ח:תתת|(1)}} הצדדים להסדר הם מובילים באוויר שהם ישראלים; {{ח:תתת|(2)}} הצדדים להסדר הם מובילים באוויר שאחד מהם לפחות הוא ישראלי ואחד מהם לפחות אינו ישראלי; {{ח:תתת|(3)}} מתקיימים שניים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הצדדים להסדר הם מובילים באוויר שאינם ישראלים ואחד מהם לפחות מקיים פעילות או בעל נציגות בישראל; {{ח:תתתת|(ב)}} אחד מעניניו העיקריים של ההסדר הוא תובלה אווירית לישראל או ממנה והכבילות בהסדר נוגעות לפעילות או להימנעות מפעילות בישראל של מי מהצדדים. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א)(2) או (3) לא יחולו לגבי הסדר כאמור באותו סעיף קטן אם ההסדר אושר בידי שר החוץ ושר התחבורה, בהחלטה מנומקת, מטעמים של מניעת פגיעה ממשית ביחסי החוץ של ישראל, לרבות יחסי החוץ הכלכליים–מסחריים שלה, או לשם הבטחת רציפות זכויות הטיס בין ישראל למדינות אחרות; אישור כאמור יינתן לאחר התייעצות עם שר האוצר ולאחר שהתקבלה עמדתו של הממונה לענין זה. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: איסור הסדר כובל}} {{ח:סעיף|4|איסור הסדר כובל|תיקון: תש״ס}} {{ח:ת}} לא יהיה אדם צד להסדר כובל, כולו או מקצתו, אלא אם כן קיבל מאת בית הדין אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} או היתר זמני לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} או פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, או שכל הכבילות שבהסדר פטורות בהתאם לפטור סוג שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}}; היו האישור, ההיתר הזמני, הפטור או פטור הסוג מותנים – לא יהיה להם תוקף, אלא אם כן נתמלאו תנאיהם. {{ח:סעיף|5|קביעת קו פעולה בידי איגוד עסקי}} {{ח:ת}} קו פעולה שקבע איגוד עסקי לחבריו או חלקם העלול למנוע או להפחית תחרות בעסקים ביניהם, או קו פעולה כאמור שהמליץ עליו לפניהם יראו כהסדר כובל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, ואת האיגוד העסקי וכל אחד מחבריו הפועל על פיו כצד להסדר כובל. {{ח:סעיף|6|התאמת פעולה להסדר כובל}} {{ח:ת}} אדם המנהל עסק וביודעו על קיום הסדר כובל מתאים את פעולותיו להסדר, כולו או מקצתו, יראו אותו כצד להסדר. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: רישום הסדר כובל ואישורו}} {{ח:סעיף|7|בקשה לאישור הסדר כובל}} {{ח:תת|(א)}} המבקש לעשות הסדר כובל יגיש לבית הדין בקשה לאישור ההסדר הכובל, בדרך שתיקבע בתקנות, לאחר שהעתק ממנה נרשם לפי סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ב)}} המבקש ימסור העתק מן הבקשה לממונה; הממונה ירשום את הבקשה במרשם המנוהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}} ויפרסם על כך הודעה ברשומות ובשני עתונים יומיים; פרטי הפרסום ודרכיו ייקבעו בתקנות. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות)|תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות), התשס״ד–2004}}.}} {{ח:סעיף|8|שמיעת הממונה והתנגדויות|תיקון: תש״ס}} {{ח:תת|(א)}} הממונה יוזמן להשמיע בפני בית הדין את עמדתו וטענותיו בענין הבקשה. {{ח:תת|(ב)}} אדם העלול להיפגע מהסדר כובל, איגוד עסקי וכן ארגון צרכנים רשאים להגיש לבית הדין התנגדות מנומקת בכתב תוך שלושים ימים מיום פרסום ההודעה ברשומות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)}}. {{ח:סעיף|9|החלטת בית הדין}} {{ח:ת}} בית הדין יחליט לאשר הסדר כובל, כולו או חלקו, אם הוא סבור כי הדבר הוא לטובת הציבור, ורשאי הוא להתנות את אישורו בתנאים. {{ח:סעיף|10|שיקולים לטובת הציבור}} {{ח:ת}} בעת שיבחן את טובת הציבור לענין {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} ישקול בית הדין, בין השאר, את תרומת ההסדר הכובל לענינים המפורטים להלן ואם התועלת הצפויה לציבור תעלה באופן ממשי על הנזק העלול להיגרם לציבור או לחלק ממנו או למי שאינו צד להסדר ואלה הענינים: {{ח:תת|(1)}} יעול הייצור והשיווק של נכסים או שירותים, הבטחת איכותם או הורדת מחיריהם לצרכן; {{ח:תת|(2)}} הבטחת היצע מספיק של נכסים או שירותים לציבור; {{ח:תת|(3)}} מניעת תחרות בלתי הוגנת העלולה להביא להגבלת התחרות באספקת הנכסים או השירותים שבהם עוסקים הצדדים להסדר, מצד אדם שאינו צד להסדר; {{ח:תת|(4)}} מתן אפשרות לצדדים להסדר להשיג אספקה של נכסים או שירותים בתנאים סבירים מידי אדם שבידיו חלק ניכר של האספקה, או לספק בתנאים סבירים נכסים או שירותים לאדם שבידיו חלק ניכר של הרכישה של אותם נכסים או שירותים; {{ח:תת|(5)}} מניעת פגיעה חמורה בענף החשוב למשק המדינה; {{ח:תת|(6)}} שמירה על המשך קיום מפעלים כמקור תעסוקה באיזור שבו עלולה להיווצר אבטלה ממשית כתוצאה מסגירתם או מצמצום הייצור בהם; {{ח:תת|(7)}} שיפור מאזן התשלומים של המדינה על ידי צמצום היבוא או הוזלתו או על ידי הגדלת היצוא וכדאיותו. {{ח:סעיף|11|תקופת האישור אישור}} {{ח:ת}} בית הדין יהא לתקופה שהוא יקבע; לא קבע בית הדין תקופה, יהא ההסדר מאושר לתקופה שקבעו הצדדים או לשלוש שנים, לפי הקצר. {{ח:סעיף|12|ביטול ושינוי אישור|תיקון: תש״ס}} {{ח:תת|(א)}} בית הדין רשאי לבטל אישור שנתן או לשנות את תנאיו, אם שוכנע, על פי בקשה של הממונה, כי חלו שינויים מהותיים בנסיבות שהיו קיימות בעת מתן האישור. {{ח:תת|(ב)}} אדם העלול להיפגע מהסדר כובל וכן ארגון צרכנים ואיגוד עסקי הסבורים שחל שינוי מהותי בנסיבות הסדר שאושר, רשאים לפנות לממונה בבקשה להפעיל סמכותו לפי סעיף קטן (א); החליט הממונה שהנסיבות אינן מצדיקות הפעלת סמכותו כאמור, יודיע על כך לפונה, בכתב מנומק, תוך שלושים ימים מיום קבלת הפניה. {{ח:סעיף|13|היתר זמני}} {{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לאישור הסדר כובל, רשאי אב בית הדין, אם הממונה המליץ על כך ואם שוכנע כי לכאורה ההסדר הוא לטובת הציבור כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}, לתת לצדדים, על פי בקשתם, היתר זמני לנהוג על פי ההסדר; ההיתר יהיה לתקופה קצובה שלא תעלה על שנה, או עד למתן החלטת בית הדין לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, לפי המוקדם; אב בית הדין רשאי להתנות את ההיתר בתנאים. {{ח:תת|(ב)}} הממונה ימסור הודעה על מתן היתר זמני למי שהגיש התנגדות לאותו הסדר לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}. {{ח:תת|(ג)}} אב בית הדין רשאי, לפי בקשת הממונה או מי שהגיש התנגדות להסדר, לבטל היתר זמני שנתן או לשנות את תנאיו, ובלבד שניתנה לצדדים להסדר הכובל ולממונה וכן למבקש הביטול, הזדמנות להשמיע טענותיהם. {{ח:סעיף|14|פטור מקבלת אישור|תיקון: תש״ס}} {{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, לבקשת צד להסדר כובל ולאחר התייעצות עם הועדה לפטורים ולמיזוגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} (להלן – הועדה), לפטור, בהחלטה מנומקת, צדדים להסדר כובל מהחובה לקבל את אישור בית הדין להסדר, אם שוכנע כי התקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הכבילות שבהסדר הכובל אינן מגבילות את התחרות בחלק ניכר של שוק המושפע מן ההסדר, או שהן עלולות להגביל את התחרות בחלק ניכר משוק כאמור, אך אין בהן כדי לפגוע פגיעה של ממש בתחרות בשוק כאמור; {{ח:תתת|(2)}} עיקרו של ההסדר הכובל אינו בהפחתת התחרות או במניעתה, ואין בו כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרו. {{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה, להתנות את הפטור בתנאים, לשנותו או לבטלו. {{ח:תת|(ג)}} הודעה על פטור ותנאיו, על שינוי בתנאים ועל ביטול פטור, תימסר לצדדים להסדר ולאב בית הדין ותפורסם ברשומות. {{ח:תת|(ד)}} הוגשה בקשה לפטור לגבי הסדר בענין שהוא בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה, יודיע הממונה למנהל הכללי של אותו משרד על דבר הבקשה ולא יחליט בבקשה לפני שעברו ארבעה עשר ימים מיום שנשלחה ההודעה. {{ח:תת|(ה)}} הגשת בקשה לפטור מקבלת אישור בית הדין להסדר לפי סעיף זה מותנית בתשלום אגרה, כפי שיקבעו השר ושר האוצר. בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאים השרים לקבוע את דרך עדכון האגרה. {{ח:סעיף|14א|מועד למתן החלטת הממונה|תיקון: תש״ס, תשע״ד, תשע״ט}} {{ח:ת}} הממונה ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים מהיום שבו הגיעה לידיו בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, אלא אם כן מצא כי בדיקת בקשת הפטור מצדיקה את הארכת התקופה בפרקי זמן שלא יעלו במצטבר על 120 ימים נוספים; על הארכה כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת, בכתב. {{ח:סעיף|15|ביטול הפטור|תיקון: תש״ס}} {{ח:תת|(א)}} אדם העלול להיפגע מהסדר כובל שניתן עליו פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, איגוד עסקי וכן ארגון צרכנים, רשאים, בכתב מנומק, לערור בפני אב בית הדין על החלטת הממונה, להעניק פטור או לערור על החלטתו שלא לבטל את הפטור שהעניק. {{ח:תת|(ב)}} ראה אב בית הדין כי ההסדר הכובל אינו ממלא אחר התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(א)}} – יבטל את הפטור; תוקף הביטול יהיה מהמועד שיקבע אב בית הדין. {{ח:תת|(ג)}} החלטת אב בית הדין לא תינתן אלא לאחר שניתנה לצדדים להסדר ולממונה הזדמנות להשמיע טענותיהם. {{ח:סעיף|15א|פטור סוג|תיקון: תש״ס, תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, באישור הועדה, לקבוע כללים לסוגי הסדרים כובלים אשר צדדים להם יהיו פטורים מקבלת אישור בית הדין (להלן – כללי פטור סוג), ובלבד שמתקיימים בהם כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הכבילות שבהסדרים אינן מגבילות את התחרות בחלק ניכר של שוק המושפע מן ההסדרים, או שהן עלולות להגביל את התחרות בחלק ניכר משוק כאמור, אך אין בהן כדי לפגוע פגיעה משמעותית בתחרות בשוק כאמור; {{ח:תתת|(2)}} עיקרם של ההסדרים אינו בהפחתת התחרות או במניעתה והם אינם כוללים כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרם. {{ח:תת|(ב)}} הממונה יפרסם, בשני עיתונים יומיים, הודעה בדבר כוונתו להגיש כללי פטור סוג לאישור הועדה, לפחות 60 ימים בטרם הגשתם, ויעמיד את נוסחם לעיון הציבור. {{ח:תת|(ג)}} נתקבלו טענות מן הציבור בקשר לכללי פטור סוג, יפרט הממונה, בעת הגשת הכללים לאישור הועדה, את תגובתו לטענות. {{ח:תת|(ד)}} אישרה הועדה את כללי פטור הסוג, יגישם הממונה לחתימת השר; השר יחתום על הכללים אלא אם כן שוכנע, מטעמים מיוחדים, כי אין לאשרם. {{ח:תת|(ה)}} תוקפו של פטור סוג יהיה לחמש שנים אלא אם כן נקבע מועד מוקדם מכך בכללי פטור הסוג. {{ח:תת|(ו)}} הממונה רשאי, באישור הועדה, לתקן את כללי פטור הסוג מעת לעת, וכן לחדשם לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים בכל פעם, בשינויים או בלא שינויים; הוראות סעיף זה יחולו גם לענין תיקון או חידוש הכללים. {{ח:תת|(ז)}} הממונה רשאי לקבוע כי פטור המוענק בכללי פטור הסוג לא יחול על הסדר כובל מסוים ממועד שיקבע, ולהורות לצדדים לו לקבל אישור מבית הדין לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ההגבלים העסקיים (הוראות והגדרות כלליות)|כללי ההגבלים העסקיים (הוראות והגדרות כלליות), התשס״א–2001}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי רכישה בלעדית) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי רכישה בלעדית) (הוראת שעה), התשס״א–2001}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה), התשס״א–2001}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי זכיינות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי זכיינות) (הוראת שעה), התשס״א–2001}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (הוראות והגדרות כלליות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (הוראות והגדרות כלליות) (הוראת שעה), התשס״ו–2006}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים) (הוראת שעה), התשס״ו–2006}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים שפגיעתם בתחרות קלת ערך) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים שפגיעתם בתחרות קלת ערך) (הוראת שעה), התשס״ו–2006}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג לכבילות נלוות למיזוגים)|כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג לכבילות נלוות למיזוגים), התשס״ט–2009}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים בין חברות קשורות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים בין חברות קשורות) (הוראת שעה), התשע״א–2011}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה)|כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין־לאומית בים) (הוראת שעה), התשע״ג–2012}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר שעניינם שיווק קיבולת טיסה ליעדים הכפופים להסכמי שמים פתוחים) (הוראת שעה)|כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר שעניינם שיווק קיבולת טיסה ליעדים הכפופים להסכמי שמים פתוחים) (הוראת שעה), התשע״ג–2012}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים) (הוראת שעה), התשע״ג–2013}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס' 2)|כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס׳ 2), התשע״ד–2013}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים לשם שיווק ואספקה בחוץ לארץ של ציוד ביטחוני) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים לשם שיווק ואספקה בחוץ לארץ של ציוד ביטחוני) (הוראת שעה), התשע״ה–2015}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שעניינם ייצוא של ציוד ביטחוני מחוץ למדינת ישראל) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שעניינם ייצוא של ציוד ביטחוני מחוץ למדינת ישראל) (הוראת שעה), התשע״ז–2017}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה)|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה), התשע״ח–2018}}.}} {{ח:סעיף|16|שינוי בהסדר כובל|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} שינוי בפרט מהותי בהסדר כובל שאישר בית הדין או בהסדר שניתן לגביו היתר זמני לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} או בהסדר שניתן עליו פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, דינו כדין הסדר כובל חדש, הטעון בקשה לאישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, בקשה להיתר זמני לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, או בקשה לפטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, תוך שלושים ימים מיום השינוי. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”שינוי“ – לרבות הוספת צד להסדר או השמטת צד ממנו. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: מיזוג חברות}} {{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: תחולה ואיסור מיזוג}} {{ח:סעיף|17|תחולה|תיקון: תשמ״ט, תשנ״ט, [ק״ת הודעות], תשע״ט, [י״פ הודעות]}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} יחולו על מיזוג חברות שמתקיים בהן אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} כתוצאה מהמיזוג יהפכו החברות המתמזגות לבעל מונופולין, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26(א)(1)}}; {{ח:תתת|(2)}} מחזור המכירות של החברות המתמזגות ביחד, בשנת המאזן שקדמה למיזוג, עולה על סכום של 360 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2022, 367,930,000 ש״ח)}}; {{ח:תתת|(3)}} אחת החברות המתמזגות היא בעל מונופולין כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26(א)(1)}}. {{ח:תת|(ב)|(1)}} הסכום האמור בסעיף קטן (א)(2) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון) לפי שיעור שינוי המדד לעומת המדד היסודי. {{ח:תתת|(2)}} סכום מעודכן כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10,000 שקלים חדשים. {{ח:תתת|(3)}} הממונה יפרסם הודעה על סכום מעודכן כאמור, בסמוך למועד עדכונו, באתר האינטרנט וברשומות; {{ח:תתת|(4)}} בסעיף זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון הראשון המדד שפורסם בחודש ספטמבר 2018. {{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות את דרך קביעת חלקה של חברה לעניין סעיף קטן (א)(1), ומחזור המכירות כאמור בסעיף קטן (א)(2). {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות)|תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות), התשס״ד–2004}}.}} {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|18|מיזוג עם חברה העוסקת בחוץ לארץ}} {{ח:ת}} במיזוג עם חברה המנהלת עסקים הן בישראל והן מחוץ לישראל יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} רק לגבי מחזור המכירות של החברה בישראל ולגבי חלקה בישראל של החברה בייצור נכס, במכירתו, ברכישתו, בשיווקו או במתן שירות או בקבלתו בישראל. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: הודעת מיזוג והסכמת הממונה}} {{ח:סעיף|19|איסור מיזוג חברות}} {{ח:ת}} לא יתמזגו חברות אלא אם כן ניתנה תחילה הודעת מיזוג ונתקבלה למיזוג הסכמת הממונה, ואם היתה הסכמתו מותנית – לפי התנאים שקבע, הכל לפי האמור {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן זה}}. {{ח:סעיף|20|הודעת מיזוג|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} כל אחת מהחברות שבכוונתן להתמזג תודיע על כך לממונה, בהודעה שפרטיה ייקבעו בתקנות (להלן – הודעת מיזוג); הממונה רשאי לדרוש פרטים נוספים הנראים לו נחוצים לבדיקת הבקשה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות)|תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות), התשס״ד–2004}}.}} {{ח:תת|(ב)}} תוך שלושים ימים מיום שקיבל הודעת מיזוג מאת כל החברות המבקשות להתמזג, יודיע להן הממונה אם הוא מסכים למיזוג או מתנגד לו או מתנה אותו בתנאים שיציין בהודעתו; אי מתן הודעה כאמור תוך שלושים הימים האמורים דינו כהודעה על הסכמה, אלא אם כן הוארך המועד לפי סעיף קטן (ב1) או לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}. {{ח:תת|(ב1)}} מצא הממונה כי בדיקת הודעת מיזוג מצדיקה את הארכת התקופה הקבועה בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להאריכה בשתי תקופות נוספות של שלושים ימים כל אחת; האריך הממונה את התקופה בשישים ימים, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים, להאריך את התקופה בשישים ימים נוספים; על הארכות כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת, בכתב. {{ח:תת|(ג)}} נמסרה לממונה הודעת מיזוג ותחום פעולתן של החברות המבקשות להתמזג הוא בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה, יעביר הממונה למנהל הכללי של אותו משרד העתק מן הבקשה. {{ח:תת|(ד)}} הגשת הודעת מיזוג לממונה לפי הוראות סעיף זה מותנית בתשלום אגרה, כפי שיקבעו השר ושר האוצר; בתקנות לפי סעיף זה רשאים השרים לקבוע את דרך עדכון האגרה. {{ח:סעיף|21|החלטת הממונה|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} הממונה יתנגד למיזוג חברות או יתנה אותו בתנאים אם לדעתו קיים חשש סביר כי כתוצאה מן המיזוג כפי שהוצע תיפגע באופן משמעותי התחרות באותו ענף או ייפגע הציבור באחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} רמת המחירים של נכס או של שירות; {{ח:תתת|(2)}} איכות נמוכה של נכס או של שירות; {{ח:תתת|(3)}} הכמות המסופקת של הנכס או היקף השירות, או סדירות האספקה ותנאיה. {{ח:תת|(ב)}} על החלטת הממונה להסכים למיזוג חברות, להתנגד לו או להתנותו בתנאים יפרסם הממונה הודעה ברשומות, באתר האינטרנט ובשני עתונים יומיים. {{ח:סעיף|22|ערר על החלטת הממונה}} {{ח:תת|(א)}} התנגד הממונה למיזוג חברות, או התנה את הסכמתו בתנאים, רשאית כל אחת מהחברות המבקשות להתמזג להגיש ערר לבית הדין תוך שלושים ימים מיום שקיבלה את החלטת הממונה. {{ח:תת|(ב)}} הסכים הממונה למיזוג חברות, בין בתנאים ובין ללא תנאים, רשאים כל אדם העלול להיפגע מן המיזוג, איגוד עסקי וכן ארגון צרכנים להגיש לבית הדין ערר על החלטת הממונה, תוך שלושים ימים מיום שההודעה על החלטת הממונה פורסמה בשני עתונים יומיים. {{ח:תת|(ג)}} בית הדין רשאי לאשר את החלטת הממונה, לבטלה או לשנותה.(ד) הגשת ערר לפי סעיף קטן (ב) לא תעכב את המיזוג אלא אם כן ניתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}. {{ח:סעיף|23|ועדה לפטורים ומיזוגים|תיקון: תש״ס, תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} תוקם ועדה לפטורים ולמיזוגים. {{ח:תת|(ב)}} השר יקבע רשימה של חמישה חברים עובדי המדינה בעלי ידע ומומחיות בכלכלה, בראיית חשבון, במינהל עסקים או במשפט (בסעיף זה – תחומי עיסוקה של הועדה), וכן רשימה של שמונה חברים נציגי ציבור ובהם – {{ח:תתת|(1)}} ארבעה חברים שהם בעלי מוניטין במחקר והוראה בתחומי עיסוקה של הועדה; {{ח:תתת|(2)}} ארבעה חברים מקרב הציבור שהם בעלי תואר אקדמי בתחומי עיסוקה של הועדה, ולהם ידע ונסיון מצטבר של שבע שנים לפחות בתחומים האמורים. {{ח:תת|(ב1)}} מבין חברי הוועדה יהיו – {{ח:תתת|(1)}} לפחות חמש נשים; {{ח:תתת|(2)}} לפחות שלושה משפטנים. {{ח:תת|(ג)}} השר ימנה יושב ראש לועדה מבין חברי הועדה נציגי הציבור; הודעה על מינוי יושב ראש הועדה ועל מינוי חבריה תפורסם ברשומות. {{ח:תת|(ד)}} יושב ראש הועדה ימנה את מותבי הועדה מבין חבריה כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} לענין אישור כללי פטור סוג – שבעה חברים, מהם ארבעה מרשימת החברים נציגי הציבור ובהם יושב ראש הועדה, שיהיה יושב ראש המותב; {{ח:תתת|(2)}} לענין הודעת מיזוג ובקשת פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}} – שלושה חברים, מהם שניים מרשימת החברים נציגי הציבור, שאחד מהם ימונה על ידיו כיושב ראש המותב. {{ח:תתת|(3)}} לעניין עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1}} – שלושה חברים, מהם אחד לפחות הוא משפטן ושניים מרשימת החברים ונציגי הציבור, ואחד מנציגי הציבור ימונה על ידיו כיושב ראש המותב {{ח:תת|(ה)}} יושב ראש הועדה רשאי למנות ועדות משנה מקרב חברי הועדה לשם מילוי תפקידי הועדה. {{ח:תת|(ו)}} טענות שיתקבלו מן הציבור בנוגע לכללי פטור סוג לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א(ג)}}, יובאו בפני הועדה או בפני ועדת משנה אשר ימנה יושב ראש הועדה; נתמנתה ועדת משנה כאמור, יובאו מסקנותיה והמלצותיה בפני חברי המותב לפחות שבעה ימים לפני מועד הדיון באישור הכללים. {{ח:סעיף|23א|ניגוד ענינים|תיקון: תש״ס}} {{ח:תת|(א)}} לא יכהן כחבר הועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר הועדה לבין ענין אחר שלו או של קרובו או של תאגיד שהוא או קרובו הם בעלי ענין בהם; {{ח:תת}} לענין סעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, הורה או צאצא של אחד מאלה וכל אדם הסמוך על שולחנו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}. {{ח:תת|(ב)}} חבר הועדה שעשוי להיות לו ענין, במישרין או בעקיפין, בנושא העומד לדיון במותב של הועדה, יודיע על כך ליושב ראש הועדה מיד לאחר שנודע לו על כך ולא יהיה נוכח בכל דיון באותו נושא. {{ח:סעיף|23ב|סדרי דין|תיקון: תש״ס, תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} המנין החוקי בישיבות הועדה הוא רוב חברי המותב. {{ח:תת|(ב)}} החלטות הועדה יתקבלו ברוב דעות של חברי המותב המצביעים הנוכחים באותה ישיבה, ובמקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש הועדה קול נוסף. {{ח:תת|(ג)}} בישיבות הועדה ייערך פרוטוקול, שבו יירשמו המסמכים שהובאו בפניה וההחלטות שנתקבלו; בישיבות לאישור כללי פטור סוג יירשם גם תקציר הדיונים; בישיבות לעניין עיצום כספי יירשם פרוטוקול מלא; הפרוטוקול יהיה פתוח לעיון הציבור ובלבד שהמידע שיפורסם לא יכלול מידע שאין למסרו או שאין חובה למסרו לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9 לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}. {{ח:תת|(ד)}} הממונה יוזמן לכל דיון של הועדה; בישיבות הוועדה לעניין עיצום כספי יביא הממונה לפני חברי הוועדה את עמדתו, לרבות עיקרי הראיות שעליה היא נסמכת, וכן טענות שהגיש המפר לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ז|סעיף 50ז}}, בכתב, ולגבי מפר שטען גם בעל־פה – פרוטוקול של טיעון בעל־פה כאמור {{ח:תת|(ה)}} יושב ראש הועדה יקבע את סדרי עבודתה של הועדה ככל שלא נקבעו בסעיף זה. {{ח:תת|(ו)}} קיום הועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר. {{ח:סעיף|23ג|דין חברי הועדה שאינם עובדי המדינה|תיקון: תש״ס}} {{ח:ת}} חברי הועדה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לענין חיקוקים אלה: {{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}}; {{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}, לענין הוראות הנוגעות לעובדי הציבור; {{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}. {{ח:סעיף|23ד|סיום וחדילה מכהונה|תיקון: תש״ס}} {{ח:תת|(א)}} חברי הועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משלוש תקופות כהונה רצופות. {{ח:תת|(ב)}} חבר הועדה יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו, אם נתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הועדה; {{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר, בהסכמת יושב ראש הועדה, העבירו מכהונתו בהודעה בכתב; {{ח:תתת|(3)}} הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר ועדה; {{ח:תתת|(4)}} חדלו לגביו התנאים לפיהם היה כשיר להתמנות חבר ועדה. {{ח:תת|(ג)}} הוגש כתב אישום נגד חבר הועדה בעבירה, שלדעת השר מתקיים בה לכאורה, האמור בסעיף קטן (ב)(3), רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו. {{ח:סעיף|24|חובת התייעצות|תיקון: תש״ס}} {{ח:תת|(א)}} לא יסכים הממונה למיזוג חברות, בין בתנאים ובין ללא תנאים, אלא לאחר התייעצות עם הועדה. {{ח:תת|(ב)}} הממונה ימציא ליושב ראש הועדה עותק מכל הודעת מיזוג מיד עם קבלתה. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: הפרדת חברות}} {{ח:סעיף|25|סמכות בית הדין להפריד חברות שמוזגו}} {{ח:תת|(א)}} ראה בית הדין, על פי פניה של הממונה, כי קיים חשש סביר כי כתוצאה ממיזוג חברות, שנעשה בניגוד להוראות חוק זה, תיפגע באופן משמעותי התחרות באותו ענף או ייפגע הציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, רשאי הוא לצוות על הפרדתן של החברות שמוזגו. {{ח:תת|(ב)}} הפרדת החברות שמוזגו תהא בדרך של החזרת המצב לקדמותו או בדרך של העברת חלק מהמניות לגוף, לפי בחירתן, שאינו קשור להן, או הקמת חברה נוספת אליה יועברו חלק מנכסי החברות או בכל דרך אחרת שתיראה לבית הדין. {{ח:תת|(ג)}} היה תחום פעולתה של החברה בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה יעביר הממונה למנהל הכללי של אותו משרד העתק מן הבקשה. {{ח:תת|(ד)}} אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: מונופולין}} {{ח:סעיף|26|מונופולין ובעל מונופולין|תיקון: תשע״א, תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} בחוק זה, ”בעל מונופולין“, כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} אדם שחלקו בכלל האספקה של נכסים או בכלל רכישתם, בכלל מתן שירותים או בכלל רכישתם, עולה על מחצית; {{ח:תתת|(2)}} אדם המחזיק כוח שוק משמעותי ביחס לאספקת נכסים או רכישתם, או ביחס למתן שירותים או רכישתם. {{ח:תת|(א1)}} הממונה יכריז על קיומו של בעל מונופולין בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט; על הכרזה כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(ב) עד (ה)}}, כאילו היתה קביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} המונופולין יכול שיהיה באזור מסויים. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ה)}} הממונה ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לששה חדשים, רשימה של בעלי מונופולין. {{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה, ”אדם“ – לרבות חברה ובנותיה, בנות של חברה אחת וכן אדם וחברה שהוא שולט בה. {{ח:סעיף|27||תיקון: תשע״ה־2, תשע״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|28||תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|29|סירוב בלתי סביר|תיקון: תשס״ד}} {{ח:ת}} לא יסרב בעל מונופולין סירוב בלתי סביר לספק או לרכוש את הנכס או השירות שבמונופולין. {{ח:סעיף|29א|ניצול מעמד לרעה|תיקון: תשנ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בעל מונופולין לא ינצל לרעה את מעמדו בשוק באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור. {{ח:תת|(ב)}} יראו בעל מונופולין כמנצל לרעה את מעמדו בשוק באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור, בכל אחד מן המקרים האלה: {{ח:תתת|(1)}} קביעה של רמת מחירי קניה או מכירה בלתי הוגנים של הנכס או של השירות שבמונופולין; {{ח:תתת|(2)}} צמצום או הגדלה של כמות הנכסים או היקף השירותים המוצעים על־ידי בעל מונופולין, שלא במסגרת פעילות תחרותית הוגנת; {{ח:תתת|(3)}} קביעת תנאי התקשרות שונים לעסקות דומות אשר עשויים להעניק ללקוחות או לספקים מסויימים יתרון בלתי הוגן כלפי המתחרים בהם; {{ח:תתת|(4)}} התניית ההתקשרות בדבר הנכס או השירות שבמונופולין בתנאים אשר מטבעם או בהתאם לתנאי מסחר מקובלים אינם נוגעים לנושא ההתקשרות. {{ח:תת}} הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על הוראות סעיף קטן (א). {{ח:סעיף|30|הסדרת פעולות מונופולין|תיקון: תשנ״ח, תשע״א, תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} ראה הממונה כי כתוצאה מקיומו של מונופולין או מהתנהגותו של בעל מונופולין, נפגעת התחרות בעסקים או נפגע הציבור, רשאי הוא לתת לבעל המונופולין הוראות בדבר הצעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה. {{ח:תת|(ב)}} ראה הממונה כי כתוצאה מהתנהגותו של בעל מונופולין קיים חשש לפגיעה משמעותית בתחרות או לפגיעה משמעותית בציבור, רשאי הוא לתת לבעל המונופולין הוראות בדבר הצעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה. {{ח:תת|(ג)}} יראו כפגיעה בתחרות בעסקים או כפגיעה בציבור כל פגיעה הנוגעת לאחד הענינים האלה: {{ח:תתת|(1)}} מחיר של נכס או של שירות; {{ח:תתת|(2)}} איכות הנכס או השירות; {{ח:תתת|(3)}} כמות הנכסים או היקף השירות; {{ח:תתת|(4)}} אספקת הנכס או השירות, סדירותה או תנאיה; {{ח:תתת|(5)}} חסם כניסה לענף או חסם למעבר בענף; לעניין זה, ”חסם למעבר בענף“ – חסם המגביל את יכולתו של לקוח לעבור בין ספקים בענף – לעניין מונופולין באספקת נכסים או שירותים, או חסם המגביל את יכולתו של ספק לעבור בין לקוחות בענף – לעניין מונופולין ברכישת נכסים או שירותים; {{ח:תת}} הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב). {{ח:תת|(ד)}} הממונה יפרסם בשני עיתונים יומיים ובאתר האינטרנט את דבר כוונתו ליתן הוראות לפי סעיף זה, לפחות 14 ימים מראש, ויעמיד לעיון הציבור את נוסח ההוראות. {{ח:תת|(ה)}} הממונה ימסור את ההוראות לבעל המונופולין ויפרסם את דבר נתינתן בשני עיתונים יומיים ובאתר האינטרנט; נוסח ההוראות שניתנו ייכלל במרשם של מונופולין לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}; היה הממונה סבור כי אינטרס הציבור מחייב פרסום נוסח ההוראות, יפרסמן בעיתונים כאמור ובאתר האינטרנט. {{ח:תת|(ו)}} בעל מונופולין שנמסרו לו הוראות הממונה, ארגון צרכנים וכל אדם אחר הנפגע מהוראות אלה, רשאי להתנגד בכתב, בפירוט נימוקיו, להוראות הממונה בפני בית הדין, בתוך 30 ימים ממועד פרסום דבר מתן ההוראות בעיתונים כאמור בסעיף קטן (ה); בית הדין רשאי, לאחר ששמע את הצדדים, לאשר את הוראות הממונה, לבטלן או לשנותן. {{ח:תת|(ז)}} הוראות הממונה ייכנסו לתוקף בתום 30 ימים ממועד הפרסום בשני עיתונים יומיים האמור בסעיף קטן (ה) או במועד מאוחר יותר שקבע הממונה; הגיש בעל המונופולין התנגדות להוראות, רשאי בית הדין להתלות את תוקפן עד מועד ההחלטה בהתנגדות או עד מועד אחר שקבע. {{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}. {{ח:סעיף|30א|מכירת נכס בידי מונופולין|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} בית הדין רשאי, בעקבות פנייה של הממונה, להורות לבעל מונופולין למכור נכס שבידו, כולו או חלקו, אם מצא, כי יש בכך כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בתחרות בעסקים או בציבור. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו כפגיעה בתחרות בעסקים או כפגיעה בציבור, כל פגיעה הנוגעת לאחד העניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30(ג)}}. {{ח:סעיף|31|הפרדת מונופולין|תיקון: תשנ״ח, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} ראה בית הדין, על פי פניה של הממונה, כי כתוצאה מקיומו של מונופולין, נפגע הציבור, באופן משמעותי, באחד מן הדברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30}} או בכל דרך אחרת, וכי לא ניתן באופן יעיל למנוע את הפגיעה על ידי הסדרת פעולות המונופולין לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 30א|סעיף 30א}} אלא רק בהפרדת המונופולין לשני תאגידים עסקיים נפרדים, או יותר, רשאי הוא לצוות על הפרדת המונופולין. {{ח:תת|(ב)}} הפרדת המונופולין תהא בדרך של העברת חלק מהמניות לגוף שאינו קשור לבעל המונופולין, לפי בחירתו של בעל המונופולין, או הקמת חברה נוספת שאליה יועברו חלק מנכסי המונופולין או בכל דרך אחרת שתיראה לבית הדין. {{ח:תת|(ג)}} היה תחום פעולתו של בעל המונופולין בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה, יעביר הממונה למנהל הכללי של אותו משרד העתק מפנייתו לבית הדין. {{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד׳1: קבוצת ריכוז|תיקון: תשע״א}} {{ח:סעיף|31א|הגדרות לעניין {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1}}|תיקון: תשע״א}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26(ו)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חסם למעבר בענף“ – חסם המגביל את יכולתו של לקוח לעבור בין ספקים בענף – לעניין קבוצת ריכוז באספקת נכסים או שירותים, או חסם המגביל את יכולתו של ספק לעבור בין לקוחות בענף – לעניין קבוצת ריכוז ברכישת נכסים או שירותים. {{ח:סעיף|31ב|קבוצת ריכוז|תיקון: תשע״א}} {{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(א)(6)}} כי קבוצה מצומצמת של בני אדם המנהלים עסקים שבידיהם נתון ריכוז של יותר ממחצית מכלל אספקת נכסים או מכלל מתן שירותים, או מכלל רכישתם, היא קבוצת ריכוז ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – קבוצת ריכוז), וכל אחד מבני האדם כאמור הוא חבר בקבוצת ריכוז, אם ראה כי מתקיימים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים קיימת תחרות מועטה בעסקים או שמתקיימים תנאים לתחרות מועטה בעסקים; {{ח:תתת|(2)}} נקיטת צעדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31ג|בסעיף 31ג}} עשויה למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או עשויה להגביר את התחרות בענף באופן משמעותי או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות בענף. {{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף קטן (א)(1), יראו, בין השאר, חסם כניסה לענף יחד עם שניים או יותר מהתנאים המפורטים להלן, כתנאים לתחרות מועטה בעסקים בין חברי קבוצת ריכוז או בענף שבו הם פועלים: {{ח:תתת|(1)}} חסם למעבר בענף; {{ח:תתת|(2)}} אדם מחזיק בזכות כלשהי באדם אחר הפועל באותו ענף ואחד מהם לפחות הוא חבר הקבוצה, או ששני בני אדם הפועלים באותו ענף שאחד מהם לפחות הוא חבר הקבוצה מחזיקים בזכות כלשהי באדם שלישי, או שאדם מחזיק בזכות כלשהי בשני בני אדם או יותר הפועלים באותו ענף אשר אחד מהם לפחות הוא חבר הקבוצה; {{ח:תתת|(3)}} לחברי הקבוצה נתחי שוק דומים באספקה או ברכישה של נכסים או של שירותים בענף; {{ח:תתת|(4)}} הנכסים או השירותים שמספקים או שרוכשים חברי הקבוצה בענף דומים זה לזה במידה רבה; {{ח:תתת|(5)}} חברי הקבוצה מספקים נכסים או שירותים בענף למספר רב של לקוחות או של ספקים או רוכשים נכסים או שירותים כאמור ממספר רב של לקוחות או של ספקים; {{ח:תתת|(6)}} לכל אחד מחברי הקבוצה, או למרביתם, יש אפשרות לדעת את עיקרם של תנאי ההתקשרות, בין לקוחות או ספקים לבין מרבית מחברי הקבוצה האחרים, לאספקה או לרכישה של נכסים או שירותים בענף. {{ח:סעיף|31ג|הסדרת פעולות של קבוצת ריכוז|תיקון: תשע״א, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי להורות לחברי קבוצת ריכוז, כולם או חלקם, בדבר צעדים שעליהם לנקוט כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר באופן משמעותי את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות בענף, ובכלל זה רשאי הממונה – {{ח:תתת|(1)}} להורות על הסרתם או על צמצומם של חסמי כניסה לענף או של חסמים למעבר בענף, שהם תוצאה של מעשה או מחדל של מי מחברי הקבוצה; {{ח:תתת|(2)}} להורות על הפסקת פעילות מסוימת של חבר הקבוצה אם סבר שהפעילות האמורה מקלה על מי מחברי הקבוצה להתאים את התנהגותו להתנהגות של חבר קבוצה אחר; {{ח:תתת|(3)}} לאסור על העברה או על פרסום של מידע בין חברי הקבוצה או בין חברי הקבוצה לבין אדם אחר, אם יש בהעברה או בפרסום כאמור כדי להקל על מי מחברי הקבוצה להתאים את התנהגותו להתנהגות של חבר קבוצה אחר. {{ח:תת|(ב)}} ראה בית הדין, בעקבות פנייה של הממונה, כי אדם מחזיק בזכות כלשהי באדם אחר הפועל באותו ענף ואחד מהם לפחות הוא חבר קבוצת ריכוז, או כי שני בני אדם הפועלים באותו ענף שאחד מהם לפחות הוא חבר קבוצת ריכוז, מחזיקים בזכות כלשהי באדם שלישי, או כי אדם מחזיק בזכות כלשהי בשני בני אדם או יותר הפועלים באותו ענף אשר אחד מהם לפחות הוא חבר קבוצת ריכוז, רשאי הוא להורות על מכירת ההחזקות כאמור, כולן או חלקן, וכן לקבוע מועד למכירתן, אם מצא כי יש בכך כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר משמעותית את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור. {{ח:תת|(ב1)}} בית הדין רשאי, בעקבות פנייה של הממונה, להורות על מכירת נכס של חבר בקבוצת ריכוז, כולו או חלקו, אם מצא כי יש בכך כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר משמעותית את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור. {{ח:תת|(ג)}} לעניין קבוצת ריכוז הפועלת בענף שהסדרתו היא בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה או שלגוף אחר נתונות על פי דין סמכויות לעניין הסדרתו, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הממונה יתייעץ עם המשרד או עם הגוף כאמור בנוגע למתן הוראות לפי סעיף קטן (א) שנועדו למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף וכן בנוגע לפנייה לבית הדין לפי סעיף קטן (ב) או (ב1); {{ח:תתת|(2)}} הממונה יקבל את הסכמת המשרד או הגוף כאמור למתן הוראות לפי סעיף קטן (א) שנועדו להגביר באופן משמעותי את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור. {{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(ג) עד (ח)}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הוראות הממונה לפי סעיף קטן (א). {{ח:סעיף|31ד|הוראות מיוחדות לעניין קבוצת ריכוז בתחום הבנקאות ובתחום הביטוח|תיקון: תשע״א, תשע״ו, תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} הממונה יתייעץ עם נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים בנוגע לכוונתו לקבוע כי קבוצה מצומצמת של בני אדם היא קבוצת ריכוז, וכן יודיע להם על כוונתו לתת הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31ג|סעיף 31ג(א)}} שנועדה למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, אם הקביעה או ההוראה כאמור נוגעות לאדם הפועל בענף שבתחום אחריותו של בנק ישראל לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל}}; ראה נגיד בנק ישראל או המפקח על הבנקים, לאחר קבלת הודעה לפי סעיף זה, כי מתן הוראה כאמור יסכן את יציבותו של תאגיד בנקאי או את יציבותה של המערכת הבנקאית, יודיע על כך לממונה והוא יימנע ממתן ההוראה. {{ח:תת|(ב)}} הממונה יתייעץ עם הממונה על שוק ההון בנוגע לכוונתו לקבוע כי קבוצה מצומצמת של בני אדם היא קבוצת ריכוז, וכן יודיע לו על כוונתו לתת הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31ג|סעיף 31ג(א)}} שנועדה למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, אם הקביעה או ההוראה כאמור נוגעות לאדם הפועל בענף שבתחום אחריותו של הממונה על שוק ההון; ראה הממונה על שוק ההון, לאחר קבלת הודעה לפי סעיף זה, כי מתן הוראה כאמור יסכן את יציבותו של מבטח או את יציבותה של מערכת הביטוח והחיסכון הפנסיוני, יודיע על כך לממונה והוא יימנע ממתן ההוראה. {{ח:תת|(ג)|(1)}} נמנע הממונה ממתן הוראה בעקבות הודעת נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון, לפי הוראות סעיף זה, יפרסם באתר האינטרנט את דבר קבלת ההודעה, בלא נימוקיה, בסמוך למועד קבלתה, ואת נימוקיה – שישה חודשים מיום קבלתה; {{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), הוסכם בין הממונה לבין נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון, לפי העניין, כי פרסום כאמור באותה פסקה עלול לפגוע ביציבות הגופים או המערכות המפורטים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ידחה הממונה את הפרסומים, כולם או חלקם, למועד שיוסכם ביניהם. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק בנק ישראל“ – {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל, התש״ע–2010}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על שוק ההון“ – הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על הבנקים“ – המפקח על הבנקים שמונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}. {{ח:קטע2|פרק ד2|פרק ד׳2: מתן הוראות ליבואן ישיר – הוראת שעה {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשע״ח}} {{ח:סעיף|31ה||תיקון: תשע״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|31ו||תיקון: תשע״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: בית הדין לתחרות|תיקון: תשע״ט}} {{ח:סעיף|32|הקמת בית הדין ומינוי חבריו|תיקון: תש״ס, תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} מוקם בזה בית דין לתחרות. {{ח:תת|(ב)}} מספר חברי בית הדין לא יעלה על שבעה עשר. {{ח:תת|(ג)}} אב בית הדין ומשנהו יהיו שופטים של בית משפט מחוזי שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון. {{ח:תת|(ג1)}} נבצר מאב בית הדין או ממשנהו למלא את תפקידיהם, למשך תקופה שלא תעלה על שנה, רשאי שר המשפטים בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, למנות להם ממלא מקום, שהוא שופט של בית משפט מחוזי, לאותה תקופה או לחלקה. {{ח:תת|(ד)}} יתר חברי בית הדין ימונו בידי שר המשפטים, לפי המלצת השר, ובהם יהיו לפחות שלושה נציגים של ארגוני צרכנים ושלושה נציגים של ארגונים כלכליים; מספר החברים שהם עובדי המדינה לא יעלה על שליש מכלל החברים. {{ח:תת|(ה)}} תקופת כהונתם של חברי בית הדין תהיה שלוש שנים; חבר שתקופת כהונתו תמה יכול שיתמנה מחדש, ובלבד שלא יכהן חבר, שאינו אב בית הדין או משנהו, יותר משלוש תקופות כהונה רצופות. {{ח:תת|(ו)}} הודעה של מינוי חברי בית הדין תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|33|מותב בית הדין|תיקון: תש״ס}} {{ח:ת}} בית הדין ידון בשלושה, ואולם רשאי השופט היושב לדין בישיבה מקדמית להורות כי הדיון יתקיים בדן יחיד והוא אב בית הדין או משנהו; החלטה על קיום הדיון בדן יחיד תינתן לאחר שמיעת הצדדים. {{ח:סעיף|34|ניגוד ענינים}} {{ח:תת|(א)}} מי שעיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר מותב של בית הדין בהליך מסויים או שיש לו ענין אישי בהליך – לא יהיה חבר במותב שידון באותו הליך וימסור הודעה על כך לאב בית הדין. {{ח:תת|(ב)}} היה לחבר מותב ספק אם עלול להיווצר ניגוד ענינים יודיע על כך לאב בית הדין. {{ח:סעיף|35|סמכויות נילוות|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} החליט בית הדין בענין שהובא לפניו, רשאי הוא, באותה החלטה או בהחלטה נוספת, ליתן כל צו הנראה לו דרוש כדי להבטיח שהחלטתו תקויים. {{ח:סעיף|36|צווי ביניים}} {{ח:ת}} בכל ענין שהובא לפני בית הדין או לפני אב בית הדין, רשאי בית הדין או אב בית הדין להוציא צו ביניים, אם מצאו כי מן הראוי לעשות כן בנסיבות הענין. {{ח:סעיף|37|ראיות וסדרי דין}} {{ח:תת|(א)}} בית הדין ואב בית הדין לא יהיו קשורים בדיני הראיות, פרט לדינים בדבר חסינות עדים ובדבר ראיות חסויות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#פרק ג|בפרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}. {{ח:תת|(ב)}} לענין הזמנת עדים וגביית ראיות יהיו לאב בית הדין הסמכויות שיש לבית משפט מחוזי בענין אזרחי; ולענין ביצוע הצווים ובזיון בית המשפט דין צו בית הדין כדין צו בית משפט מחוזי בענין אזרחי. {{ח:סעיף|38|הארכת מועדים}} {{ח:ת}} מועד שנקבע לפי חוק זה, רשאי אב בית הדין לפי בקשת הממונה או אדם מעונין, להאריכו אף שנסתיים המועד, אם ראה שקיימים טעמים מיוחדים לעשות כן. {{ח:סעיף|39|זכות ערעור|תיקון: תש״ס}} {{ח:ת}} בעל דין שנפגע מהחלטת בית הדין, לרבות החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}} וצו ביניים, או מהיתר זמני שנתן אב בית הדין לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, רשאי לערער עליהם לפני בית המשפט העליון תוך ארבעים וחמישה ימים מיום שהודעו לו; ערעור על צו ביניים, על החלטת בית הדין בערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}} או על היתר זמני יידון לפני שופט יחיד אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט העליון אחרת. {{ח:סעיף|40|סדרי דין}} {{ח:תת|(א)}} בית הדין ואב בית הדין ידונו לפי סדרי הדין שהתקין שר המשפטים לפי סעיף קטן (ב); באין סדרי דין כאלה ידונו בדרך הנראית להם מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה. {{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין – {{ח:תתת|(1)}} לדיונים לפני בית הדין או אב בית הדין ובכלל זה הוראות בדבר – {{ח:תתתת|(א)}} אנשים וארגונים שיהיו רשאים לטעון לטובת בעל דין או שיהיו רשאים להיות משיבים או שיש לשמוע אותם בטרם תינתן החלטה; {{ח:תתתת|(ב)}} רציפות הדיון; {{ח:תתתת|(ג)}} תשלום הוצאות, שכר טרחה ודמי בטלה של עדים; {{ח:תתתת|(ד)}} אגרות. {{ח:תתת|(2)}} לדיונים לפני בית המשפט העליון בערעורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: רשות התחרות והממונה, תפקידו וסמכויותיו|תיקון: תשע״ט}} {{ח:סעיף|41|הממונה|תיקון: תשנ״ד, תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה, לפי הצעת השר, ממונה על התחרות; הממונה יהיה עובד מדינה; {{ח:תת|(ב)}} הודעה על המינוי תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|41א|הרשות|תיקון: תשנ״ד, תש״ס, תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} מוקמת בזאת רשות התחרות (להלן – הרשות). {{ח:תת|(ב)}} הממונה יהיה מנהל הרשות. {{ח:תת|(ג)}} תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב בסעיף תקציב נפרד כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}. הממונה על סעיף תקציב זה, לענין {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|החוק האמור}}, יהיה מנהל הרשות. {{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות יהיה מורשה, ביחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 5|ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}, למעט עסקאות במקרקעין למטרת ביצוע הוראות חוק זה, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור. {{ח:סעיף|41ב|עובדי הרשות|תיקון: תש״ס}} {{ח:תת|(א)}} עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}, ואולם מנהל הרשות מורשה, באישור השר, ביחד עם חשב הרשות, לייצג את המדינה בעשיית חוזים מיוחדים עם עובדים. {{ח:תת|(ב)}} עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות ובפיקוחו. {{ח:סעיף|42|ניהול מרשם ופרסום ברשומות|תיקון: תשס״א}} {{ח:תת|(א)}} הממונה ינהל מרשם של בקשות להסדרים כובלים ושל הסדרים כובלים שאושרו, מרשם של היתרים זמניים שניתנו, מרשם של פטורים שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, מרשם של מיזוגי חברות שניתנו עליהם הסכמת הממונה או אישור בית הדין, מרשם של מונופולין ומרשם של קבוצות ריכוז. {{ח:תת|(ב)}} המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור; אולם רשאי בית הדין להורות כי ענין פלוני לא יהיה פתוח לעיון הציבור אם הוא סבור שיש לעשות כן מטעמים של בטחון המדינה, יחסי החוץ שלה או ענין חיוני אחר, לרבות עניינו של אדם בסוד מסחרי. {{ח:תת|(ג)}} הממונה יפרסם ברשומות הודעה על החלטות של בית הדין ועל החלטות של בית המשפט העליון בערעורים עליהם, בענינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} אישור הסדר כובל לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}; {{ח:תתת|(2)}} החלטה בערר בדבר מיזוג חברות לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}; {{ח:תתת|(3)}} הוראות לבעל מונופולין לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}}; {{ח:תתת|(4)}} הוראות לחברי קבוצות ריכוז לפי {{ח:פנימי|סעיף 31ג|סעיף 31ג}}. {{ח:סעיף|43|קביעת הממונה|תיקון: תשנ״ו, תשע״א}} {{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לקבוע אם – {{ח:תתת|(1)}} הסדר או הסדר שצדדים מבקשים להגיע אליו, הינו הסדר כובל; {{ח:תתת|(2)}} קו פעולה שאיגוד עסקי קבע או המליץ עליו, או מבקש לקבוע או להמליץ עליו, שהינו הסדר כובל; {{ח:תתת|(3)}} במיזוג חברות מתקיימים תנאי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}; {{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(5)}} בעל מונופולין ניצל לרעה את מעמדו בשוק לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 29א|סעיף 29א}}. {{ח:תתת|(6)}} קבוצה מצומצמת של בני אדם היא קבוצת ריכוז כאמור {{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק ד׳1}}. {{ח:תת|(ב)}} הודעה על קביעת הממונה תימסר לצדדים להסדר כובל, לצדדים למיזוג החברות, לבעלי המונופולין ולחברי קבוצת הריכוז, לפי הענין, והוא רשאי אף לפרסמה ברשומות; היה הממונה בדעה שאינטרס הציבור מחייב פרסום, יפרסם את הקביעה ברשומות ובשני עתונים יומיים, לאחר שלושים ימים מיום המצאת ההודעה. {{ח:תת|(ג)}} מי שנמסרה לו הודעה לפי סעיף קטן (ב) החולק על הקביעה, או על חלקה, רשאי לערור לפני בית הדין תוך שלושים ימים מיום שהודעה עליה הומצאה לו. חובת הראיה בפני בית הדין היא על העורר. {{ח:תת|(ד)}} בית הדין, לאחר ששמע את הצדדים, רשאי לאשר את קביעת הממונה, לבטלה או לשנותה. {{ח:תת|(ה)}} קביעת הממונה תהא ראיה לכאורה לנקבע בה בכל הליך משפטי. {{ח:תת|(ו)}} אין בשימוש הממונה בסמכותו לפי סעיף זה, או באי שימוש בה, מניעה מלהעמיד לדין אדם שעבר על הוראות חוק זה. {{ח:סעיף|43א|חוות דעת מקדמיות|תיקון: תש״ס}} {{ח:ת}} הממונה רשאי ליתן חוות דעת מקדמיות וכן לקבוע ולפרסם נוהל למתן חוות דעת כאמור; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בשיקול דעתו של הממונה אם ליתן חוות דעת מיקדמית, ולעניין זה רשאי הממונה להביא בחשבון גם את נסיבות המקרה ואת סדרי העדיפויות בפעילות הרשות. {{ח:סעיף|44|פניית הממונה לבית הדין|תיקון: תשס״א, תשע״ה}} {{ח:ת}} הממונה יפנה לבית הדין כדי שיפעיל סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}, {{ח:פנימי|סעיף 30א|30א}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31}} {{ח:פנימי|סעיף 31ג|או 31ג(ב) או (ב1)}} לפי הענין, אם ראה כי – {{ח:תת|(1)}} קיים חשש סביר כי כתוצאה ממיזוג חברות שנעשה בניגוד להוראות חוק זה תיפגע באופן משמעותי התחרות באותו ענף או ייפגע הציבור באחד העניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21(א)}}; {{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(3)}} הפגיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30}} אינה ניתנת למניעה על ידי הסדרת המונופולין אלא רק על ידי הפרדתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31}}; {{ח:תת|(3א)}} יש במתן הוראה לבעל מונופולין למכירת נכס כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בתחרות בעסקים או בציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30א|בסעיף 30א}}; {{ח:תת|(4)}} אדם מחזיק בזכות כלשהי באדם אחר הפועל באותו ענף ואחד מהם לפחות הוא חבר בקבוצת ריכוז, או כי שני בני אדם הפועלים באותו ענף אשר לפחות אחד מהם הוא חבר קבוצת ריכוז מחזיקים בזכות כלשהי באדם שלישי, או כי אדם מחזיק בזכות כלשהי בשני בני אדם או יותר הפועלים באותו ענף אשר לפחות אחד מהם הוא חבר קבוצת ריכוז, ויש במתן הוראה על מכירת ההחזקות כאמור, כולן או חלקן, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31ג|בסעיף 31ג(ב)}}, כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף, או כדי להגביר את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברת התחרות; {{ח:תת|(5)}} יש במתן הוראה על מכירת נכס של חבר בקבוצת ריכוז כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר משמעותית את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31ג|בסעיף 31ג(ב1)}}. {{ח:סעיף|44א|בדיקות לגבי רמת התחרות בענפים שונים|תיקון: תשע״ד, תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לערוך בדיקות לגבי רמת התחרות בענפי משק שונים, לרבות בחינת קיומם של כשלים בתחרות וחסמים לתחרות, וכן רשאי הוא למסור את המסקנות המנומקות של בדיקותיו ואת המלצותיו לשר שנושא הבדיקה הוא בתחום אחריותו ולשר האוצר, ובענף שהסדרתו לפי דין היא בתחום אחריותו של גוף אחר – גם למי שעומד בראש אותו גוף. {{ח:תת|(ב)}} הממונה יפרסם את מסקנות בדיקותיו באתר האינטרנט ובכל דרך אחרת שימצא לנכון. {{ח:סעיף|45|חיפוש ותפיסות|תיקון: תש״ס}} {{ח:תת|(א)}} הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי המדינה, רשאי, אם יש לו יסוד סביר להניח שהדבר דרוש כדי הבטיח את ביצועו של חוק זה או למנוע עבירה על הוראותיו – {{ח:תתת|(1)}} להיכנס לכל מקום שבו מתנהל עסק ולערוך בו חיפוש; אולם אין להיכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט מוסמך; הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|סעיפים 26 עד 29 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, יחולו, בשינויים המחוייבים, על חיפוש לפי פסקה זו; {{ח:תתת|(2)}} לתפוס כל חפץ, כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|בפקודה האמורה}}, שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא עשוי לשמש ראיה במשפט על עבירה כאמור. {{ח:תת|(ב)}} חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א), מותר להחזיק בו עד שבית משפט שאליו הוגש כתב אישום על עבירה הקשורה באותו חפץ ואם טרם הוגש כתב אישום – עד שבית הדין או בית המשפט שאליו הוגשה בקשה הקשורה באותו חפץ, יחליט מה ייעשה בו; לא הוגש כתב אישום או בקשה כאמור בתוך ששה חודשים מיום התפיסה – יוחזר החפץ; נתעורר ספק למי להחזירו, יכריע בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ על פי בקשת אדם התובע זכות בו, או על פי בקשת הממונה, או על פי בקשת מי שהוא הסמיך לכך. {{ח:תת|(ב1)}} בית משפט שלום רשאי, לבקשת הממונה, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) בתקופות נוספות, ורשאי הוא לעשות כן בתנאים. {{ח:תת|(ג)|(1)}} בחוק זה, ”מסמך“ – לרבות חומר מחשב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}; {{ח:תתת|(2)}} נתפס מסמך של אדם לפי סעיף קטן (א), יאפשר התופס, לבקשת אותו אדם, להעתיק את המסמך; {{ח:תתת|(3)}} הממונה רשאי לדחות בקשה כאמור בפסקה (2) לתקופה של שלושה חודשים מיום התפיסה, אם לדעתו העתקת המסמך עלולה לשבש חקירה בקשר לעבירה לפי חוק זה; {{ח:תתת|(4)}} בית משפט שלום רשאי, לבקשת הממונה, להאריך את התקופה האמורה בפסקה (3) בתקופות נוספות, ורשאי הוא לעשות כן בתנאים. {{ח:תת|(ג1)}} על החלטת הממונה לפי סעיף קטן (ג) רשאי האדם שמסמכו נתפס לערור בפני בית משפט שלום. {{ח:תת|(ד)}} המחזיק חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א) יטפל בו כדרך בעלים; לא טיפל כך והחפץ נשמד או ניזוק, ישולמו לבעליו פיצויים מאוצר המדינה. {{ח:תת|(ה)}} בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס חפץ, רשאי לפי בקשת הממונה או על פי בקשת מי שהוא הסמיך לכך או לפי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות בו או לפלוני או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט והכל בתנאים שיקבע. {{ח:סעיף|45א|מינוי חוקר|תיקון: תש״ס}} {{ח:ת}} לא יסמיך הממונה חוקר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(א)}}, אלא אם כן הוא עובד המדינה והתקיימו שניים אלה: {{ח:תת|(1)}} משטרת ישראל לא הודיעה, תוך חודש מפנייתה של הרשות אליה, כי היא מתנגדת למינויו מטעמים של בטחון הציבור; {{ח:תת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה, כפי שנקבעה בין הממונה לבין משטרת ישראל. {{ח:סעיף|46|חקירות ומסירת ידיעות|תיקון: תש״ס, תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, או התעורר חשד אגב חקירה בעבירה לפי חוק זה כי נעברה עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 242|סעיפים 242}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 244|244}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 245|245}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 246|246}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 249|ו־249 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, בקשר לעבירה הנחקרת, רשאי הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך (להלן – חוקר), לחקור כל אדם הקשור לעבירה מעבירות כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות להן, ולדרוש מכל אדם כאמור להתייצב בפניו לשם חקירה כאמור, להתלוות אליו לחקירה ולמסור לו כל פרט, מסמך וידיעה הנוגעים לאותה עבירה; על החקירה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}. {{ח:תת|(ב)}} כל אדם חייב, לפי דרישתו של הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי המדינה, למסור לו את הידיעות, המסמכים, הפנקסים, ושאר התעודות שלדעת הממונה יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועו של חוק זה. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}} יחולו, בשינויים המחוייבים, על החזקתן והחזרתן של תעודות שנמסרו לפי סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ד)}} בעבירה שניתן לחקור בה לפי סעיף קטן (א), שהיא בת מעצר לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}} (להלן – חוק המעצרים), יהיו לממונה, למנהל מחלקת החקירות של הרשות ולסגנו ולחוקרים אחרים שהממונה הסמיך לכך, סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 23|סעיפים 23(א)(2),(3),(6), 23(ב), 23(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 27|27}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 67|67}} – למעט הסמכות לעכב אדם העומד לעבור עבירה, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 68|וסעיף 68 לחוק המעצרים}} והוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק ב|פרק ב׳ לחוק המעצרים}} יחולו בשינויים המחוייבים. {{ח:תת|(ה)}} לענין זה יראו את מנהל מחלקת החקירות ברשות ואת סגנו כ”קצין הממונה“ לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק המעצרים}}, ומשרדי הרשות שהוכרזו בצו של הממונה כ”תחנת משטרה“, ובלבד שלא יוחזק עצור שאינו נתון בחקירה באותה עת, במשרדי הרשות לאחר שעה 20:00, אלא יובא לתחנת משטרה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו ההגבלים העסקיים (קביעת תחנת משטרה)|צו ההגבלים העסקיים (קביעת תחנת משטרה), התש״ס–2000}}, לפיו משרדי רשות ההגבלים העסקיים ברחוב המסגר 14 בתל אביב, משרדי רשות ההגבלים העסקיים ברחוב יהדות קנדה 1 באור יהודה ומשרדי רשות ההגבלים העסקיים ברחוב עם ועולמו 4 בירושלים, נקבעים בזה כתחנת משטרה לענין חקירות לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, בקשר לחקירות לפי החוק.}} {{ח:קטע2|פרק ו1|פרק ו׳1: תובענה ייצוגית {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}} {{ח:סעיף|46א||תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|46ב||תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|46ג||תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|46ד||תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|46ה||תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|46ו||תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|46ז||תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|46ח||תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|46ט||תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|46י||תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: עונשין ותרופות}} {{ח:סעיף|47|עונשין|תיקון: תשנ״ו, תש״ס, תשס״א, תשע״ח, תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} לא קיים תנאי שעל פיו אושר ההסדר הכובל או שעל פיו ניתן ההיתר הזמני או הפטור, לפי הענין; {{ח:תתת|(3)}} לא הודיע על מיזוג חברות או עשה מעשה שיש בו משום מיזוג, מלא או חלקי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}; {{ח:תתת|(4)}} לא קיים תנאי שנקבע באישור המיזוג; {{ח:תתת|(4א)}} ניצל לרעה את מעמדו בשוק לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 29א|סעיף 29א}}, ובלבד שהוכחה כוונתו להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור; {{ח:תתת|(5)}} עבר על הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיפים 30}} {{ח:פנימי|סעיף 31ג|או 31ג}} או על צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיפים 25}} {{ח:פנימי|סעיף 31|או 31}}; {{ח:תתת|(6)}} עבר על צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיפים 35}} {{ח:פנימי|סעיף 36|או 36}}, {{ח:תת}} דינו – מאסר שלוש שנים או קנס שהוא פי עשרה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין) וקנס נוסף שהוא פי עשרה מן הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}} (להלן – קנס נוסף), לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם היתה עבירה על פסקה (3) – לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעת הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 43|בסעיף 43}}; אם היה תאגיד – כפל הקנס או הקנס הנוסף, לפי הענין. {{ח:תת|(א1)}} מי שהיה צד להסדר כובל שלא אושר כדין לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} ולא ניתן לו היתר זמני לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} או פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, ואינו פטור בכללי פטור סוג לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}}, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, וקנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעת הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 43|בסעיף 43}}; אם היה תאגיד – כפל הקנס או הקנס הנוסף, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} מי שעבר על הוראה אחרת מהוראות חוק זה, דינו – מאסר שנה או קנס שהוא פי עשרה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}} וקנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה; אם היה תאגיד – כפל הקנס האמור או הקנס הנוסף, לפי הענין. {{ח:סעיף|47א|נסיבות מחמירות|תיקון: תש״ס}} {{ח:ת}} העובר עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(א)}} בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים או קנס כאמור בסיפה {{ח:פנימי|סעיף 47|לסעיף 47(א)}}; לעניין סעיף זה, ”נסיבות מחמירות“ – נסיבות שבהן עלולה להיגרם פגיעה משמעותית בתחרות בעסקים, בין היתר בשל אחד או יותר מאלה: {{ח:תת|(1)}} חלקו ומעמדו של הנאשם בענף המושפע מן העבירה; {{ח:תת|(2)}} פרק הזמן שבו התקיימה העבירה; {{ח:תת|(3)}} הנזק שנגרם או הצפוי להיגרם לציבור בשל העבירה; {{ח:תת|(4)}} טובת ההנאה שהפיק הנאשם. {{ח:סעיף|48|אחריות נושא משרה|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מאסר שנה והקנס הקבוע ליחיד בשל אותה עבירה. {{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. {{ח:סעיף|49|הגנה לעובדים ולמורשים}} {{ח:ת}} תהיה זו הגנה טובה לעובד או למורשה הנאשם בעבירה לפי חוק זה, אם יוכיח שפעל בשם מעבידו או בשם מרשו ובהתאם להוראותיו, וכי האמין בתום לב שאין במעשהו משום עבירה על חוק זה. {{ח:סעיף|50|עוולה בנזיקין|תיקון: תשס״א}} {{ח:תת|(א)}} דין מעשה ומחדל בניגוד להוראות חוק זה, כדין עוולה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}. {{ח:תת|(ב)}} הוראה של הממונה או תנאי שהטיל לפי חוק זה יראו אותם, לעניין {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 63|סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, כחיקוק. {{ח:סעיף|50א|צו לא תעשה|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח}} {{ח:ת}} לפי בקשת הממונה, רשאי אב בית הדין ובהעדרו, שופט אחר של בית המשפט המחוזי בירושלים – {{ח:תת|(1)}} לצוות על כל אדם להימנע ממעשה שיש בו הפרה של הוראות חוק זה, ולתת ערובה לכך; {{ח:תת|(2)}} לצוות על כל פעולה הדרושה למניעת הפרה כאמור. {{ח:סעיף|50ב|צו מוסכם|תיקון: תש״ס, תשע״ב, תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} בית המשפט המוסמך לדון בעבירות לפי חוק זה, או בית הדין (להלן בסעיף זה – בית המשפט) רשאי, לפי בקשת הממונה וחלף הליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26}}, {{ח:פנימי|סעיף 43|43}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}} {{ח:פנימי|סעיף 50א|או 50א}}, או לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1}}, לתת להסכמה בין הממונה לבין אדם אחר תוקף של צו (להלן – צו מוסכם); צו מוסכם כאמור יכול שיהיה בלא הודאה בחבות בנוגע לתקופה שקדמה למועד נתינתו ויכול שיכלול, בין השאר, חיוב בתשלום סכום כסף לאוצר המדינה מצד אותו אדם, וחיוב מצדו לעשות דבר או להימנע מעשייתו. {{ח:תת|(ב)}} בקשת הממונה למתן צו מוסכם תהיה מנומקת ויפורטו בה, בין השאר, חלופות שנשקלו על ידו למתן צו מוסכם. {{ח:תת|(ג)}} תוקפו של צו מוסכם שאושר בידי בית המשפט, יהיה כתוקפו של פסק דין שניתן בידי בית משפט מחוזי, לכל דבר וענין. {{ח:תת|(ד)}} בקשה לאישור צו מוסכם תידון בבית המשפט רק לאחר שנתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הממונה פרסם, שלושים ימים לפחות טרם הגשת הבקשה, הודעה באתר האינטרנט ובשני עיתונים יומיים בדבר כוונתו להגיש צו מוסכם לאישור בית המשפט; בהודעה כאמור יוזמן כל אדם העלול להיפגע מן הצו המוסכם וכן ארגון צרכנים או איגוד עסקי, להביא את טענותיהם בקשר לצו בפני הממונה; {{ח:תתת|(2)}} הממונה צירף לבקשה לאישור הצו המוסכם פירוט הטענות שהובאו בפניו לפי פסקה (1), ואת תגובתו לטענות אלה. {{ח:תת|(ה)}} בית המשפט רשאי לשנות בכל עת את הוראות הצו המוסכם באחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} כל הצדדים לצו המוסכם הגישו בקשה בהסכמה לשינוי הצו; {{ח:תתת|(2)}} הממונה או האדם שעמו הגיע הממונה לצו מוסכם, הגיש בקשה לשינוי הצו ובית המשפט שוכנע כי חל שינוי מהותי בנסיבות שהיו קיימות בעת מתן הצו המוסכם; על הגשת בקשה לשינוי הוראות צו מוסכם שהוגשה לפי פסקה (1) או שהגיש הממונה לפי פסקה (2), יחולו הוראות סעיף קטן (ד). {{ח:תת|(ו)}} החליט בית המשפט שלא לאשר צו מוסכם, לא יהיו הצו, כל מה שנאמר בדיון באישורו, וכל מסמך אשר הוכן לבקשת הממונה בידי האדם שעמו מבקש הממונה להגיע לצו מוסכם לצורך הדיון, קבילים כראיה בהליך משפטי אחר, ואולם אין באי־אישורו של הצו המוסכם כדי למנוע מן הממונה לפתוח בהליך אחר לפי חוק זה {{ח:סעיף|50ג|פרסום הודעה|תיקון: תש״ס, תשע״ט}} {{ח:ת}} כל הודעה שעל הממונה לפרסם לפי חוק זה בשני עיתונים יומיים, תפורסם לפחות בעיתון יומי אחד בעל תפוצה רחבה בשפה העברית, ובעתון יומי או עיתון המתפרסם מדי שבוע לפחות בעל תפוצה רחבה היוצא לאור בישראל בשפה הערבית, וכן תפורסם ההודעה גם באתר האינטרנט. {{ח:קטע2|פרק ז1|פרק ז׳1: עיצום כספי|תיקון: תשע״ב}} {{ח:סעיף|50ד|עיצום כספי|תיקון: תשע״ב, תשע״ח, תשע״ט, [י״פ הודעות]}} {{ח:תת|(א)}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, בסכום של עד מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לחודש דצמבר 2011; בשנת 2022, 1,057,490 ש״ח)}}; היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על עשרה מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד שמונה אחוזים ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על 100 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2022, 102,101,450 ש״ח)}}: {{ח:תתת|(1)}} היה צד להסדר כובל, כולו או מקצתו, בלא אישור, היתר זמני, פטור או פטור סוג, או הפר תנאי מהתנאים שבהם הותנה אישור, היתר או פטור כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}; {{ח:תתת|(2)}} עשה מעשה שיש בו משום מיזוג, מלא או חלקי, שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, ובכלל זה הפר תנאי שקבע בית הדין או הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 22|או 22(ג)}}; {{ח:תתת|(3)}} עשה מעשה המהווה סירוב בלתי סביר לספק או לרכוש נכס או שירות שבמונופולין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}}, או המהווה ניצול לרעה של מעמדו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 29א|סעיף 29א}}, ובלבד שהמעשה הוא מסוג המעשים שקבע לעניין זה הממונה, ברשומות; {{ח:תתת|(4)}} הפר הוראה שנתן הממונה לגבי מונופולין לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}}; {{ח:תתת|(5)}} הפר הוראה שנתן הממונה לגבי קבוצת ריכוז לפי {{ח:פנימי|סעיף 31ג|סעיף 31ג}}; {{ח:תתת|(5א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}} {{ח:תתת|(6)}} הפר הוראה מהוראות צו מוסכם שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ב|סעיף 50ב}}. {{ח:תת|(ב)}} הפר אדם דרישה למסור ידיעות, מסמכים, פנקסים או שאר תעודות, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ב)}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, בסכום של עד 300 אלף שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לחודש דצמבר 2011; בשנת 2022, 317,250 ש״ח)}}; היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על עשרה מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד שלושה אחוזים ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על שמונה מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לחודש דצמבר 2011; בשנת 2022, 8,459,930 ש״ח)}}. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”מחזור מכירות“ – כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|50ה|שיקולים בקביעת סכום העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב}} {{ח:ת}} בבואו לקבוע את סכום העיצום הכספי שיטיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ד|סעיף 50ד}}, ישקול הממונה, בין השאר, את הנסיבות והשיקולים שלהלן, לפי העניין: {{ח:תת|(1)}} משך ההפרה; {{ח:תת|(2)}} מידת הפגיעה שההפרה עלולה לגרום לתחרות או לציבור; {{ח:תת|(3)}} חלקו של המפר בהפרה, ומידת השפעתו על ביצועה; {{ח:תת|(4)}} קיומן או העדרן של הפרות קודמות ומועד ביצוען; {{ח:תת|(5)}} פעולות שנקט המפר למניעת הישנות ההפרה או להפסקתה, לרבות דיווח מיוזמתו על ההפרה, או פעולות שנקט לתיקון תוצאות ההפרה; {{ח:תת|(6)}} לגבי מפר שהוא יחיד – יכולתו הכלכלית, ובכלל זה הכנסתו שהופקה או שנצמחה מתאגיד הקשור בהפרה, וכן נסיבות אישיות שבעטיין בוצעה ההפרה או נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם הפר; {{ח:תת|(7)}} לגבי מפר שהוא תאגיד – קיומו של חשש משמעותי כי כתוצאה מהטלת העיצום לא יוכל המפר לפרוע את חובותיו ופעילותו תופסק. {{ח:סעיף|50ו|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50ד|בסעיף 50ד}} ({{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ד|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב). {{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה בין השאר את אלה: {{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה; {{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי שבכוונתו להטיל על המפר לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ד|סעיף 50ד}} והתקופה לתשלומו; {{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ז|סעיף 50ז}}. {{ח:סעיף|50ז|זכות הטיעון|תיקון: תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ה|סעיף 50ה}}, רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 60 ימים ממועד מסירת ההודעה; מפר שטען את טענותיו בכתב, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה גם בעל פה. {{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 90 ימים, מנימוקים שיירשמו. {{ח:סעיף|50ח|החלטת הממונה ודרישת תשלום|תיקון: תשע״ב}} {{ח:תת|(א)|(1)}} הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ז|סעיף 50ז}}, ולאחר התייעצות עם הוועדה, אם להטיל על המפר עיצום כספי ואת סכום העיצום הכספי שיוטל; {{ח:תתת|(2)}} החלטת הממונה תינתן בתוך 30 ימים מתום התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 50ז|בסעיף 50ז(א) או (ב)}}, לפי המאוחר; ואולם מצא הממונה כי נדרשות בדיקות נוספות לשם קבלת החלטתו, ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד סיום הבדיקות הנדרשות. {{ח:תת|(ב)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו; {{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב. {{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו, לרבות לעניין סכום העיצום הכספי. {{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50ז|סעיף 50ז}}, בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ז|סעיף 50ז(ב)}}, ככל שנקבעה, יראו את ההודעה על כוונת החיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור. {{ח:סעיף|50ט|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביו מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50ז|בסעיף 50ז}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 50יג|סעיף 50יג}} או ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}} ועוכב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערר או בערעור. {{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 50ד|בסעיף 50ד}} יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת מדד חודש דצמבר 2011; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. {{ח:תת|(ג)}} הממונה יפרסם הודעה ברשומות על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב). {{ח:סעיף|50י|המועד לתשלום העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50ח|בסעיף 50ח}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי לדחות, ב־30 ימים, את תשלום העיצום וכן להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים, והכל על פי בקשתו של המפר ובשל נסיבות מיוחדות שהתקיימו לגביו. {{ח:סעיף|50יא|הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשע״ב}} {{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייתוספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}} ({{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו. {{ח:סעיף|50יב|גבייה|תיקון: תשע״ב}} {{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}. {{ח:סעיף|50יג|ערר לבית הדין|תיקון: תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} על דרישת תשלום רשאי מפר לערור לפני בית הדין בתוך 30 ימים מיום מסירת הדרישה למפר, ויחולו על ערר כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(ג)}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערר לבית הדין לפי סעיף קטן (א) או בהגשת ערעור על החלטת בית הדין בערר, לבית המשפט העליון, לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או אם הורה בית הדין או בית המשפט אחרת. {{ח:תת|(ג)}} החליט בית הדין לקבל את הערר שהוגש לפי סעיף קטן (א) או החליט בית המשפט העליון לקבל ערעור שהוגש לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו. {{ח:סעיף|50יד|פרסום|תיקון: תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} הטיל הממונה עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, יפרסם בציור את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי: {{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי; {{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה; {{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל ועיקרי הנימוקים לעניין סכומו; {{ח:תתת|(4)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין; {{ח:תתת|(5)}} שמו של המפר – אם הוא תאגיד. {{ח:תת|(ב)}} הוגש ערר לבית הדין, לפי {{ח:פנימי|סעיף 50יג|סעיף 50יג}}, או ערעור לבית המשפט העליון, לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערר או הערעור, לפי העניין, ואת תוצאותיו. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(5), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}. {{ח:סעיף|50טו|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות {{ח:פנימי|סעיף 50ד|בסעיף 50ד}}, המהווה עבירה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת. {{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחויב בשל אותה הפרה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) – יוחזר לו סכום העיצום הכספי ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו. {{ח:סעיף|50טז|איסור שיפוי וביטוח|תיקון: תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 262|סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות}} – {{ח:תתת|(1)}} אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} (בסעיף זה – הליך); {{ח:תתת|(2)}} חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך – בטל; {{ח:תתת|(3)}} תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל בהליך על בעל השליטה בו, על נושא משרה או על עובד שלו; {{ח:תתת|(4)}} בעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל בהליך על התאגיד, על נושא משרה או על עובד בתאגיד; {{ח:תתת|(5)}} הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך – בטלה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד או בעל שליטה בו רשאי לשפות או לבטח אדם בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו של האדם, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש; {{ח:תתת|(2)}} לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1) של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת. {{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|51|ביצוע ותקנות}} {{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. {{ח:סעיף|52|פטור}} {{ח:ת}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם ועדת הכלכלה של הכנסת, לפטור הגבל עסקי מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, אם הוא סבור שהדבר דרוש מטעמים של מדיניות חוץ או בטחון המדינה. {{ח:סעיף|53|ביטול}} {{ח:ת}} חוק ההגבלים העסקיים, התשי״ט–1959 (להלן – החוק הקודם) – בטל. {{ח:סעיף|54|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של חוק זה בתום שלושה חדשים מיום פרסומו. {{ח:סעיף|55|הוראות מעבר}} {{ח:תת|(א)}} הסדר כובל שאושר לפי החוק הקודם או היתר זמני שניתן לפי החוק הקודם – יראו אותם כאילו נעשו על פי הוראות חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} החלה המועצה להגבלים עסקיים בדיון לפי החוק הקודם לפני תחילתו של חוק זה תסיים את הדיון לפי החוק הקודם אף לאחר תחילתו של חוק זה. {{ח:סעיף|55א|הוראת מעבר לעניין עבירה של הסדר כובל בנסיבות מחמירות|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 21“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf|חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס׳ 21) (חיזוק האכיפה והקלת נטל האסדרה), התשע״ט–2019}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf|תיקון מס׳ 21}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf|סעיף 22 לתיקון מס׳ 21}}, על עבירה של הסדר כובל לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(א)(1)}} שנעברה ערב יום התחילה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(א)}} כנוסחו ערב יום התחילה, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 47א|בסעיף 47א}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 47א|סעיף 47א}}. {{ח:תת|(ג)}} נעברה ערב יום התחילה עבירה לפי חוק זה, לא יראו – לעניין {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 4|סעיף 4 לחוק העונשין}} – את תיקון {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf|בתיקון מס׳ 21}} כביטולו והוא יחול על עבירה כאמור כנוסחו מיום התחילה ואילך. {{ח:סעיף|56|פרסום}} {{ח:ת}} חוק זה יפורסם ברשומות תוך שלושים ימים מיום קבלתו. {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״ב באב התשמ״ח (26 ביולי 1988).}} * '''חיים הרצוג'''<br>נשיא המדינה * '''יצחק שמיר'''<br>ראש הממשלה * '''אריאל שרון'''<br>שר התעשיה והמסחר {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] rb2cs3cgmbjzfg27v0hzzk1vhn666ek 106 65880 1417536 813094 2022-08-10T00:09:14Z Ilan Sendowski 4009 תיקון wikitext text/x-wiki {{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח כ|כא|ח כב|הבהרה=כן}} {{ציטוטפסוק|בראשית|ח|כא}} ==לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו== רוב המפרשים פירשו: מנעוריו=מילדות ה'''רש"ר הירש''' חלק על זה: "עד כמה שהבנתו מגעת, טעו המפרשים בפירוש המשך הפסוק 'כי יצר לב האדם רע מנעוריו'. הם ראו במשפט זה את הטעם להחלטה החדשה... [פסוק זה] הוא במאמר מוסגר: אם יצר לב האדם ישוב להיות רע – ואף רע מנעוריו – והשמדת הדור תהיה הדרך היחידה להצלה, אעפ"כ לא אוסיף לקלל עוד, כדרך שעשיתי עד כה...צעירים אינם לא צדיקים ולא רשעים. אוי לו למי שסבור שהילד הממוצע הוא רשע מרושע! מי שמכיר ילדים יודה: לא, אין זה נכון, הנוער איננו מושחת, יצר לב האדם איננו רע מנעוריו, לא מנעוריו ישאף האדם אל הרע". ו'''רוסו''', בספרו "אמיל", עמ' 46: ""כלל זה בידנו ואין עליו עוררים: יצרים ראשונים שבטבע – הגונים הם לעולם. אין שרירות מלידה בלבו של אדם. אין לך קלקול שבו, שאין אתה יכול לומר עליו כיצד ומנין בא". [שם עמ' 23: "הכל יפה בידי שמיים, הכל מתנוון בידי אדם"]. וכן הוא ב'''רב קוק''' באורות התורה פי"א: "האדם הישר צריך להאמין בחייו, כלומר שיאמין בחיי עצמו והרגשותיו ההולכות בדרך ישרה מיסוד נפשו, שהם טובים וישרים ושהם מוליכים בדרך ישרה... האיש הישראלי מחוייב להאמין, שנשמה אלוהית שרויה בקרבו, שעצמותו כולה היא אות אחת מן התורה". == כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו == === וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל לִבּוֹ === מניין אנו יודעים מה אמר אלוהים בליבו? אם לא כתב את הסיפור בעצמו, ולא סיפר לאדם אחר, אין לנו כל אפשרות לדעת מה הוא חשב, וכל הקטע הזה הוא בספק. אולם בהנחה שאלוהים אמר את מחשבותיו, מכאן שהקטע הזה היה חשוב מאוד, כי לבטח לאלוהים היו הרבה מחשבות נוספות במשך התקופה. לבטח החשיבות היא לא בעניין מדעי, או משפטי. סביר, כפי שכתבו החכמים, שזה עניין מוסרי וחינוכי. === לֹא אֹסִף לְקַלֵּל ... וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת === * לְקַלֵּל - הבל פה, אבל כאשר אלוהים מדבר "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי אוֹר" ([[בראשית א ג]]) כך יעשה. * לְהַכּוֹת - הכוונה במכה היא אינה הרג. להכות זה להעניש ולהכאיב. ניתן למות ממכה, ככתוב "וַיַּךְ, אֶת הַמִּצְרִי, וַיִּטְמְנֵהוּ, בַּחוֹל" {[[שמות ב יב]]), ואולי המצרי מת מהטמינה בחול. בכל מקרה אלוהים מודיע שלמרות ש"כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי" בעבר, הוא לא יקלל ויכה יותר את "כָּל חַי". === לֹא אֹסִף ... כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי === אלוהים מודה שהוא עשה מעשה רציני, אשר הוא מבטיח לעצמו לא לעשות שנית. <br> :: '''למה הוא עשה? והאם הוא בטוח שהתנאים הללו לא יקרו שנית?''' אחרי בריאת האדם, אלוהים ראה "כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ" ([[בראשית ו ה]]), והיה מגיע להם להכחד. ההכחדה זהו חיסלה את שורש הרע של דור המבול ולכן אלוהים ידע שרע כזה לא יקרה שנית והוא היה יכול לתת את הבטחתו הרחבה מאוד. === כָּל חַי === לא ברור מה נכלל ב"כָּל חַי". * הן נאמר "כִּי הִוא הָיְתָה, אֵם כָּל חָי" ([[בראשית ג כ]]), ואין ספק שכל חי אינו מוגבל לבני האדם, ילדיו של אדם וחוה. * עניין "כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ" ([[בראשית ו ה]]) מופיע מיד לאחר שאלוהים מזהיר את בני האלוהים "לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, בְּשַׁגַּם" ([[בראשית ו ג]]), ובכל זאת "וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם, וְיָלְדוּ לָהֶם" ([[בראשית ו ד]]), כלומר כל החי כלל גם את ילדיהם של בני האלוהים. * פרוש פשוט, שמדובר בכל החיות. אולם כאשר מדובר על חייות בלבד כתוב "נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ" ([[בראשית א כד]]). * בפרושי דברי אלוהים אנו נוהגים להגביל את דברי אלוהים ליכולתנו להבין. למעשה החיות והצמחים הם יצורים חיים (וכל שאר קבוצות החיים). כול יצור שכפוף לחוקי האבולוציה ופועל להמשך קיומו - כלול ב"כָּל חַי". כלומר אלוהים מדבר על כל החיים שהוא הקים על הארץ, ללא יוצא מהכלל. אולם אם הכוונה לכל החיים, אז אלוהים לא הבטיח לא לפגוע בחלק מהחיים, ואכן חייות וצמחים נכחדים כל הזמן ואחרים ממלאים את מקומם בהתאם לתנאי המחיה החדשים. === סיפור סדום === אלוהים ראה "וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה, מְאֹד" ([[בראשית יח כ]]) של אנשי סדום. והנה הוא שולח את המלאכים לעשות בהם כלה אם הם יוודאו את אמיתות רשעתם של אנשי סדום ככתוב בהמשך "כִּי מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ, אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה: כִּי גָדְלָה צַעֲקָתָם אֶת פְּנֵי יְהוָה" ([[בראשית יט יג]]). ואכן "וַיהוָה, הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ" ([[בראשית יט כד]]). :: '''כלומר''' למרות הבטחתו של אלוהים, במקרה של סדום הרשעה, אלוהים הכה את האדמה וכל החי עליה. כמו מבול קטן. :: '''למה?''' אלוהים לא אמר שהוא לא יעניש חוטאים. הדגש הוא על "כל", במקרה הזה המכה היתה מקומית, אחרי שהמלאכים וידאו, הזהירו, ונתנו הזדמנות לרשעים לחזור בתשובה. הרס האדמה שהיתה "כְּגַן יְהוָה" ([[בראשית יג י]]) היה כדי למנוע הוצרות רשעות חדשה במקום הנפלא הזה. :: מסקנה - ההבטחה לא לפגוע בכל חי אינה משמעותית לגבי רשעים ואדמתם. === כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו === לכאורה האדם פועל מרגע היווצרו לפי חוקי האבולוציה, בה החזק שורד ומשבח את התאמת מינו לתנאי הסביבה. חוקי האבולציה הם קשים מאוד, והמלחמה על אזור מחיה, מקורות חיים, וזכות רביה מביאה לאלימות גדולה בין סוגי חיות ובתוך הקבוצה. ידוע שאריה יהרוג את השליט הקודם וימית את ולדותיו כדי לגרום ללביאות להתיחם במהרה. רוע כזה טבוע בבני האדם עוד לפני היולדם, לפי חוקי האבולציה שאלוהים הקים. אך בספרות היהודית מובא העניין של הבחירה בו האדם מחליט כיצד לנהוג על אף 'יצר הרע' הטמון בו.<br> ==== מִנְּעֻרָיו ==== במקרה שלנו לא מדובר על הרוע האבולוציוני, אלא על הרע שמתפתח בהמשך. כאשר התינוק גדל לנער, ולמרות חוקי החברה הידועים לו, הוא מנסה לשפר את מצבו על חשבון זולתו באלימות ורשעות. הרוב פועל לפי החוק, אבל תמיד קיימים יחידים המחפשים הזדמנוית בהסתר או בגלוי לעבור על החוק החברתי ולהשתמש בחוק האבולוציוני כדי לשפר את חייהם. על הרע הזה נאמר "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל בּוֹ" ([[בראשית ד ז]]). אלוהים מכיר בעובדה שרוע האדם טבוע ביצרו, אבל זה לא פוטר אותו מעונש. העונש יהיה אישי ולא קבוצתי, "כִּי אִם אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יומת" ([[מלכים ב יד ו]]). בעניין המבול בני האדם עסקו ברשעה מסוימת (לא ידועה לנו) ופעלו נגד תוכניתו של אלוהים "לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם" ([[בראשית ו ג]]) ופקודתו "פְּרוּ וּרְבוּ" ([[בראשית א כח]]), ולכן אלוהים הכחיד אותם והתחיל מחדש מנח ומשפחתו. בעניין סדום כל אנשי העיר הראו את רשעתם וכולם, כיחידים, הוענשו. {{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח כ|כא|ח כב|קטגוריה=1}} dp5ggyw33679wvglv82kr1oj7t4m50u 106 75954 1417538 685220 2022-08-10T00:09:36Z Ilan Sendowski 4009 תיקון wikitext text/x-wiki {{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח כא|כב|ט א|הבהרה=כן|}} {{ציטוטפסוק|בראשית|ח|כב}} = כל ימי הארץ = לאחר המבול, נשבע ה' שיותר לא יביא מבול על הארץ, ולא ישבית את סדרי הטבע. יש שראו כאן עיקרון רוחני, שחוקי הטבע אינם משתנים לעולם (ראו [[ביאור:נא = בלשון ימינו מילת בקשה; בלשון המקרא גם "עכשיו!", ויש אומרים גם - "אכן" (מילת הדגשה)turelaws|האם חוקי הטבע משתנים?]] ). ==דקויות== בדברי ה' ישנם 4 זוגות של מושגים מנוגדים; מה משמעותם של מושגים אלה? יש אומרים שהמושגים הללו מתארים את עונות השנה; כמה עונות בדיוק? - ראו [[ביאור:כמה עונות יש בשנה?|כמה עונות יש בשנה]] : ::#שתי עונות - קיץ וחורף - המתוארות בארבעה צמדי מושגים שונים ('''החורף''' נקרא גם '''זרע''', '''קור''', ואולי גם '''לילה'''; '''והקיץ''' נקרא גם '''קציר''', '''חום,''' ואולי גם '''יום'''). ::#ארבע עונות - '''קיץ''', '''חורף''', '''זרע''' (=סתו) '''וקציר''' (=אביב); ועוד שני מושגים המתארים את חילופי הטמפרטורה ('''קור וחום'''), ושני מושגים המתארים את חילופי האור והחושך ('''יום ולילה'''). ::#שש עונות - '''זרע''', '''קציר''', '''קור''', '''חום''', '''קיץ''', '''חורף''' - ושני מושגים המתארים את חילופי האור והחושך ('''יום ולילה'''). ::#שמונה עונות - ראו [[ביאור:כמה עונות יש בשנה?|כמה עונות יש בשנה?]] אך ייתכן שכל צמד של מושגים מתאר מחזוריות בתחום אחר: ::*'''זרע וקציר''' - מחזוריות בעולם הצומח; ::*'''קור וחום''' - מחזוריות בטמפרטורה - עליית וירידת הטמפרטורה במשך היום או במשך השנה; ::*'''קיץ וחורף''' - מחזוריות באקלים - יובש וגשמים; ::*'''יום ולילה''' - מחזוריות באור במשך היום (זריחה ושקיעה) או במשך השנה (התארכות היום והתקצרותו). == עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ == במשך שנות קיומה של הארץ, אבל לא אחרי זאת. אלוהים לא אמר 'לעולם ועד'. כשאלהים יחליט שחיי הארץ נגמרו או על פגיעה במערכת השמש וכוכביה, הסדר שהוא הקים יגמר. === לֹא יִשְׁבֹּתוּ === הן אין ספק שמי שהקים את המערכת יכול במאמר נוסף לשנות סדרים כרצונו בלי לפגוע בחוקי הטבע: להגדיל את חום השמש או לקררה, להגביר את מהירות סיבוב הארץ, או ההטיה, או להגביר את מהירות התנועה סביב השמש. אולם הוא מבטיח שהוא לא ישבית את מהלכם. זה נשמע יותר כאיום מאשר כהבטחה. == תגובות == [http://tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t2630_0.html] :::: -- daian moshe, 2012-01-20 10:50:40 <noinclude> {{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:כל ימי הארץ|ביאור:כל ימי הארץ}}}} </noinclude> {{מקורות|מקורות= על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/br-08-22.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-08-24. }} <noinclude> {{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/br-08-22.html}} {{קיצור דרך|tnk1/tora/brejit/br-08-22}} </noinclude> {{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח כא|כב|ט א|קטגוריה=1}} aa0rhhgqnq923qax1077do2lsknr96i 106 171940 1417621 878168 2022-08-10T09:28:01Z Ahituvrs 4152 /* חטיבה II: סיום הסעודה */ wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> {{ביאור:תוכן למשנה ברכות|ח}} {{הע-שמאל|[[ביאור:משנה ברכות פרק א#משנה ג|לעיל א, ג]] הוזכרה מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל בעניין קריאת שמע. בענייני תפילה אין מחלוקת כזו, כי כל מוסד תפילת הקבע נוסד לאחר החורבן. אבל הסעודה ומנהגיה קדומים, כמובן. המחלוקות במשנה א-ה נוגעות כולן לסדר הסעודה, ולא לשאלות מהותיות.}} ==מחלוקות בית הלל ובית שמאי בענייני ברכות המזון== ===חטיבה I: תחילת הסעודה=== {{עוגן|משנה א}}<קטע התחלה=א/> (א) אלו דברים שבין בית שמאי ובית הלל בסעודה: {{הע-שמאל|שני הסברים למחלוקות אלו: # בית שמאי מדגישים את הקדושה ולכן מברכים את היום ומקדימים את נטילת הידים, ואילו בית הלל מעמידים במרכז את האדם, ולכן מקדימים את ברכת היין ואת שתייתו, וראו גם [[ביאור:תוספתא/ברכות/ה#כה|תוספתא ה, כה.]] # בית שמאי צמודים לסדר הסעודה ההלניסטי שבו נטלו ידיים לפני שתיית היין, וראו [[ביאור:תוספתא/ברכות/ד#ח|תוספתא ד, ח.]] לעניין נטילת הידים, ראו הסבר נוסף [[ביאור:תוספתא/ברכות/ה#כו|בתוספתא ה, כו,]] שם מסבירים את המחלוקת בהקשר של טומאת הכוס.}} בית שמאי אומרים: מברך על היום ואחר כך מברך על היין. :ובית הלל אומרים: מברך על היין ואחר כך מברך על היום: <קטע סוף=א/> {{עוגן|משנה ב}}<קטע התחלה=ב/> (ב) בית שמאי אומרים: נוטלין לידים, ואחר כך מוזגין את הכוס. :ובית הלל אומרים: מוזגין את הכוס ואחר כך נוטלין לידים: <קטע סוף=ב/> ===חטיבה II: סיום הסעודה=== {{עוגן|משנה ג}}<קטע התחלה=ג/> {{הע-שמאל|במשנה ג צמודים שוב בית שמאי לסדר הסעודה ההלניסטי, וההקשר שניתן לדבריהם מהלכות טומאה [[ביאור:תוספתא/ברכות/ה#כז|בתוספתא ה, כז]] אינו מובן. בית הלל הם המציגים עמדה מקורית, כי הם מסרבים לקשור באופן הדוק את נטילת הידיים, שמקורה במנהגי הסעודה - להלכות הטומאה. והשוו [[ביאור:ספרא/זבים#פרק ז|ספרא זבים פרק ז,]] שם נראה שהניחו שהמפה מטמאת, כבית שמאי. במשנה ד מתנגדים בית הלל להפרעת הסעודה לשם ניקוי השאריות, ודוחים את הניקוי לאחר הברכה, ואילו בית שמאי מעדיפים שלא לברך בחדר מלוכלך משאריות הסעודה, וראו [[ביאור:תוספתא/ברכות/ה#כח|תוספתא ה, כח.]] וראו [[ביאור:תוספתא/ברכות/ה#כט|שם הלכה כט]] מחלוקת נוספת בין הבתים. משניות ה-ו עוסקות בסיום סעודת '''השבת''' ובהבדלה המתרחשת אז. בהבדלה משולבות ברכת המזון וברכת הבשמים, שהיו מקובלות בכל סעודה (ראו [[ביאור:משנה ברכות פרק ו#משנה ו|לעיל ו, ו]]) - עם ברכות הנר וההבדלה, המיוחדות למוצאי שבת. בית הלל הופכים את סדר ברכות המזון והבשמים מסדרן הרגיל, כדי להצמיד את ברכת הבשמים לברכת הנר - למרות שהרחת הבשמים מתבצעת לאחר הסעודה. וראו דעה שונה [[ביאור:תוספתא/ברכות/ה#ל|בתוספתא ה, ל.]] בברכת הבשמים מסכימים בית שמאי ללשון הרבים, כי מדובר במיני בשמים שונים, אבל בברכת האש הם רואים כל אש כתולדת האש הראשונה של הקב"ה. לדעת בית הלל בריאת האש נמשכת עד ימינו, ובכל הצתה חדשה יש משום בריאה ע"י הקב"ה, וראו גם [[ביאור:תוספתא/ברכות/ה#לא|תוספתא ה, לא.]]}} (ג) בית שמאי אומרים: מקנח ידיו {{ב|במפה|מפית, מגבת לידים}} ומניחה על השולחן. :ובית הלל אומרים: על הכסת: <קטע סוף=ג/> {{עוגן|משנה ד}}<קטע התחלה=ד/> (ד) בית שמאי אומרים: מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין לידים. :ובית הלל אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית: <קטע סוף=ד/> {{הע-שמאל|משנה ו היא לדעת הכול, והובאה כאן כי היא מציגה קשר בין הנר לבשמים וכך מסבירה את דעת בית הלל. היא מלמדת שיש הנאות שאין מברכים עליהן, כיוון שהן אסורות או מגונות, ובאו בעל כרחו של הנהנה. היא איננה עוסקת בהכרח בסיטואציה של הבדלה. והשוו [[ביאור:משנה ברכות פרק ו#משנה ג|לעיל ו, ג.]] וראו [[ביאור:משנה ברכות פרק ז|לעיל ז, א,]] שם עוסקים בזימון על אכילת איסור. כאן ממשיכים את אותו הדין במקרים בעייתיים יותר, שהרי יכול אדם שלא לאכול איסור, אבל האם הוא יכול שלא להריח את בשמי ע"ז? למרות האמור, ישנם מקרים שבהם מותר להתקרב לכתחילה למה שנראה כעבודה זרה, כמו במעשה המובא [[ביאור:משנה עבודה זרה פרק ג#משנה ד|בע"ז ג, ד,]] שם מתיר רבן גמליאל להכנס למרחץ של אפרודיטי. נראה שאם עבר אדם ליד המרחץ של אפרודיטי והריח - מברך על הבשמים. לגבי ברכת הנר, ראו ב[[פרקי דרבי אליעזר פרק כ]] תיאור נאה של השימוש בנר. והשוו [[ביאור:תוספתא/ביצה/ד#ז|תוספתא ביצה ד, ז,]] שממנה עולה שמותר לברך על שלהבת נר של ע"ז.}} {{עוגן|משנה ה}}<קטע התחלה=ה/> (ה) בית שמאי אומרים: נר ומזון, ובשמים והבדלה. :ובית הלל אומרים: נר ובשמים, ומזון והבדלה. בית שמאי אומרים: "שברא מאור האש". :ובית הלל אומרים: "בורא מאורי האש": <קטע סוף=ה/> {{עוגן|משנה ו}}<קטע התחלה=ו/> (ו) אין מברכין, לא על הנר ולא על הבשמים של נכרים, :ולא על הנר ולא על הבשמים של מתים, :ולא על הנר ולא על הבשמים שלפני עבודה זרה. אין מברכין על הנר, עד {{ב|שיאותו|שישתמשו}} לאורו: <קטע סוף=ו/> {{עוגן|משנה ז}}<קטע התחלה=ז/> (ז) מי שאכל, ושכח ולא ברך, {{הע-שמאל|המחלוקת שלפנינו דומה למחלוקת בעניין קריאת שמע [[ביאור:משנה ברכות פרק א#משנה ב|לעיל, א, ב]]. גם כאן בית שמאי מייחסים חשיבות למקום ולאופן של הברכה, ואילו בית הלל מתיחסים רק לעצם קיומה. בתלמוד מסופר שגם לדעת בית הלל ראוי להחמיר ולחזור, ואף מסופר על אחד מתלמידי בית הלל שחזר ומצא ארנק זהב, ועל אחר שלא חזר ונטרף ע"י אריה ([[ברכות נג ב]]). במה שונה מחלוקת זו מהמחלוקת בעניין קריאת שמע, שבה גינו את ר' טרפון על שנהג כבית שמאי?}} בית שמאי אומרים: יחזור למקומו ויברך. :ובית הלל אומרים: יברך במקום שנזכר. עד אימתי הוא מברך? :עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו: <קטע סוף=ז/> {{עוגן|משנה ח}}<קטע התחלה=ח/> (ח) בא להם יין לאחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס, {{הע-שמאל|משנה זו מנוגדת לכאורה למשנה א לעיל, ולכן הובאה בסוף הפרק. בית שמאי רואים את היין כחלק מהסעודה, ולכן הברכה עליו באה לאחר קידוש היום, ולפני ברכת המזון. בית הלל רואים בו משקה מקדש, ולכן מברכים עליו לפני הקידוש, ולא מערבים אותו בסעודה אלא מברכים עליו לאחר ברכת המזון, וראו גם [[ביאור:תוספתא/ברכות/ה#ל|תוספתא ה, ל.]] לעניין הכותי השוו [[ביאור:משנה ברכות פרק ז|לעיל ז, א:]] למרות שמזמנים על הכותי, אין עונים אחריו אמן אלא אם שמע את כל הברכה. זו מסגרת לשני הפרקים האחרונים.}} :בית שמאי אומרים: מברך על היין - ואחר כך מברך על המזון. :ובית הלל אומרים: מברך על המזון - ואחר כך מברך על היין. עונין "אמן" אחר ישראל המברך, :ואין עונין "אמן" אחר הכותי המברך, עד שישמע כל הברכה: <קטע סוף=ח/> {{כותרת תחתונה משנה מבוארת|ברכות|ח}} h1pns2pcu00ozwoylesnff5g1gprfmp 106 172013 1417547 1381760 2022-08-10T07:01:17Z Ahituvrs 4152 /* חטיבה II: הוצאה אסורה מהתורה */ wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> {{ביאור:תוכן למשנה שבת|ו}} ==הוצאת בגדים ונספחים לאדם== {{הע-שמאל|הפרק ערוך בהקבלה בין נשים לגברים, בכל אחת מהחטיבות בו. ניתן למצוא גם הקבלה לפרק ה שעסק בהוצאה ע"י בהמה. בחטיבות I-II יש שימוש בלשון קזואיסטית: "אם יצא - חייב". לשון זו משמשת גם בפרקים ז-טו. בחטיבה III חוזרים ללשון הנורמטיבית ששימשה מתחילת המסכת. בכך הפרק מהווה מעבר מסגנון לסגנון.}} ===חטיבה I: הוצאה אסורה מדברי חכמים=== {{עוגן|משנה א}}<קטע התחלה=א/> {{הע-שמאל|התכשיטים אינם חלק מגופה, ולכן אין יוצאים עימם בשבת ולא טובלים עימם. הקשר בין ההוצאה לדיני הטהרה מתקיים גם בדין הבהמה, ראו [[ביאור:משנה שבת פרק ה|לעיל ה, א.]] הטוטפת והסנבוטים הם תכשיט הדומה לתפילין, וראו לקמן משנה ב. אם הם תפורים לכיסוי הראש שלה ואין חשש שיפלו - מותר לצאת בהם, וראו לקמן משנה ה. לעניין העיר של זהב השוו דעת חכמים [[ביאור:תוספתא/שבת/ה#ו|בתוספתא ה, ו.]] היתה גם גישה בעולמם של חז"ל שלא ראתה בעין יפה את עצם היציאה של אשה בתכשיט לרשות הרבים אפילו בחול, מטעמי צניעות (למשל [[בראשית רבה פ]]). המשנה שלנו מתנגדת לגישה כזו, וראו גם [[ביאור:משנה כתובות פרק ז#משנה ג|כתובות ז, ג.]]}} (א) במה אשה יוצאה, ובמה אינה יוצאה? לא תצא אשה לא {{ב|בחוטי צמר, ולא בחוטי פשתן, ולא ברצועות|קישוטי שיער}} - שבראשה. :ולא תטבול בהן - עד שתרפם. :ולא בטוטפת, ולא בסנבוטין - בזמן שאינן תפורין. :ולא בכבול לרשות הרבים. :ולא {{ב|בעיר של זהב,|מעין כתר}} ולא {{ב|בקטלא|שרשרת}}, ולא {{ב|בנזמים|הם עגילים של ימינו, הנתונים באוזן.}} :ולא בטבעת {{ב|שאין עליה חותם|של קישוט}}, ולא {{ב|במחט שאינה נקובה.|המיועדת לשערות הראש.}} ואם יצאת - אינה חייבת חטאת: <קטע סוף=א/> {{עוגן|משנה ב}}<קטע התחלה=ב/> {{הע-שמאל|לנשים אסור להוציא תכשיטים, ולגברים אסור להוציא בגדי צבא או בגדי חול. ודברה המשנה בהווה. וראו חנוך פרק ח, שהתכשיטים וכלי המלחמה דומים זה לזה ושניהם תוצאות של מרד המלאכים, וכן גם [[ביאור:משנה כלים פרק יא#משנה ח|כלים יא, ח.]] אבל כאמור, הגישה של המשנה לתכשיטים אינה שלילית. הבעיה בסנדל המסומר אינה ברורה. יתכן שהמסמרים גרמו לנועלי הסנדלים לחלוץ אותם, כשם שמי שנועל סנדל יחיד יחלוץ אותו מטעמי נוחות. קמיע שאינו מן המומחה הוא תכשיט, ואסור גם לגברים. לעניין הבנדל המסומר והקמיע ראו [[ביאור:תוספתא/שבת/ה#ח|תוספתא ה, ח-ט.]]}} (ב) לא יצא האיש {{ב|בסנדל המסומר|הנחשב נעלים צבאיות ואינו מיועד לשבת}} :ולא {{ב|ביחיד|סנדל יחיד}} - בזמן שאין ברגלו מכה :ולא {{ב|בתפילין,|שפטור מהן בשבת}} ולא בקמיע - בזמן {{ב|שאינו מן המומחה|סכנה להיות בלי קמיע ממשי}} :ולא בשריון, ולא בקסדא, ולא במגפים. ואם יצא - אינו חייב חטאת: <קטע סוף=ב/> ===חטיבה II: הוצאה אסורה מהתורה=== {{עוגן|משנה ג}}<קטע התחלה=ג/> {{הע-שמאל|ראו לעיל משנה א. מחט נקובה וטבעת עם חותם נחשבות לכלי עבודה, וראו [[ביאור:משנה שבת פרק א#משנה ג|לעיל א, ג,]] שאין לצאת במחט. הכוכלת והצלוחית אינן מחוברות לגופה של האשה אלא תלויות על צוארה, ולעיתים נישאות בידה. וראו [[ביאור:משנה שבת פרק ה#משנה ד|לעיל ה, ד,]] לגבי המרדעת שאינה קשורה. חכמים פוטרים, כי מדובר בחשש ולא באיסור תורה. וראו גם סיכום [[ביאור:תוספתא/שבת/ה#י|בתוספתא ה, י.]]}} (ג) לא תצא אשה במחט הנקובה, ולא בטבעת שיש עליה חותם, ולא {{ב|בכוליאר|מכבנה, סיכת ראש}} ולא {{ב|בכוכלת,|קליפת שבלול מלאה בבושם}} ולא בצלוחית של פלייטון. ואם יצתה - חייבת חטאת, דברי רבי מאיר. :וחכמים פוטרין בכוכלת, ובצלוחית של פלייטון: <קטע סוף=ג/> {{עוגן|משנה ד}}<קטע התחלה=ד/> (ד) לא יצא האיש לא בסיף, ולא בקשת, ולא בתריס, ולא באלה, ולא ברומח. {{הע-שמאל|ר' אליעזר רואה את הלבוש הקרבי כעין תכשיט ולכן פוטר את הנושא אותו. חכמים מסיקים מחזון ישעיהו נורמות אסתטיות לימיהם!}} ואם יצא - חייב חטאת. :רבי אליעזר אומר: תכשיטין הן לו! וחכמים אומרים: אינן אלא לגנאי, שנאמר :"וכתתו חרבותם לאתים, וחניתותיהם למזמרות, :לא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה" ([[ישעיהו ב ד]]) . ===חטיבה III: הוצאה מותרת=== {{הע-שמאל|הכבלים מיועדים להקטנת הפסיעות, והם דומים לחבל העוקד את הגמל, ראו [[ביאור:משנה שבת פרק ה#משנה ג|לעיל ה, ג]]}} בירית - טהורה, ויוצאין בה בשבת. כבלים - טמאין, ואין יוצאין בהן בשבת: <קטע סוף=ד/> {{עוגן|משנה ה}}<קטע התחלה=ה/> (ה) יוצאה אשה בחוטי שער - בין משלה, בין משל חברתה, בין משל בהמה :ובטוטפת ובסנבוטין - בזמן שהן תפורין. :בכבול ובפאה נכרית - לחצר. :{{ב|במוך שבאזנה, ובמוך שבסנדלה, ובמוך שהתקינה לנידתה.|הנחשבים חלק מלבושה}} :בפלפל, ובגרגיר מלח, ובכל דבר שתתן לתוך פיה ::ובלבד שלא {{ב|תתן לכתחילה|תשים דבר בפה כהערמה}} בשבת. :ואם נפל - לא תחזיר. שן תותבת ושן של זהב - רבי מתיר, וחכמים אוסרים: <קטע סוף=ה/> {{עוגן|משנה ו}}<קטע התחלה=ו/> (ו) יוצאין בסלע שעל הצינית. {{הע-שמאל|"וכל אדם" מקביל [[ביאור:משנה שבת פרק ה#משנה ג|למשנה ג בפרק הקודם]] "וכן שאר כל הבהמות", וכמובן גם למשנה ט לקמן.}} הבנות (קטנות) יוצאות בחוטין, ואפלו בקיסמין שבאזניהן. ערביות יוצאות רעולות, ומדיות פרופות. :וכל אדם, אלא שדברו חכמים בהווה: <קטע סוף=ו/> {{עוגן|משנה ז}}<קטע התחלה=ז/> {{הע-שמאל|מטבע המשמשת ככפתור מותרת, וטבעת במשנה ג אסורה, וכן בצד הגברי: מסמר הצלוב (משנה י) מותר משום רפואה, וסנדל המסומר (משנה ד) אסור. זאת מסגרת הפרק. הפריפה על האבן או המטבע היא יציבה, כמו תפירה בבגד - ראו [[ביאור:תוספתא/כלאים/ה#ט|תוספתא כלאים ה, ט.]]}} (ז) {{ב|פורפת|משתמשת ככפתור}} על האבן, ועל האגוז, ועל המטבע :ובלבד שלא {{ב|תפרוף לכתחילה|בדרך הערמה כדי להוציא את הנ"ל}} בשבת: <קטע סוף=ז/> {{עוגן|משנה ח}}<קטע התחלה=ח/> {{הע-שמאל|להרחבה בעניין קב הקטע ויד או רגל תותבת ראו [[ביאור:תוספתא/שבת/ו|תוספתא ו, א.]]}} (ח) הקיטע יוצא {{ב|בקב שלו,|רגל תותבת, שאינה משמשת להליכה}} דברי רבי מאיר. :ורבי יוסי אוסר. :ואם יש לו {{ב|בית קבול כתותין|חלל לאיכסון בדים}} - טמא. {{ב|סמוכות שלו|קביים, בלשוננו}} - טמאין מדרס, ויוצאין בהן בשבת, ונכנסין בהן בעזרה. {{ב|כסא וסמוכות שלו|כסא של קיטע ומוטות הקשורים לכסא}} - טמאין מדרס, {{ב|ואין יוצאין בהן בשבת, ואין נכנסין בהן בעזרה.|כי יכול לצאת בקביים רגילים.}} {{ב|אנקטמין|מסכות}} טהורין, ואין יוצאין בהן: <קטע סוף=ח/> {{עוגן|משנה ט}}<קטע התחלה=ט/> {{הע-שמאל|הקבלות לבנים ולכל אדם ראו לעיל משנה ו. הקבלות לזוגין ולקשרים - [[ביאור:משנה שבת פרק ה#משנה ד|ראו לעיל ה, ד:]] יתרון האדם על החמור. אבל ראו [[ביאור:תוספתא/שבת/ו#ד|תוספתא ו, ד,]] שמשווה את הדינים של האדם והבהמה: שניהם אינם יוצאים בפעמון על הצואר אלא בפעמון שעל הבגד. הדיבור של חכמים בהווה שלהם מעלה את השאלה, האם בימינו יוצאים גברים בתכשיטים ובנות בכלי זיין (לשיטת ר' אליעזר).}} (ט) הבנים יוצאין בקשרים, ובני מלכים - בזוגין. :וכל אדם, אלא שדברו חכמים בהווה: <קטע סוף=ט/> {{עוגן|משנה י}}<קטע התחלה=י/> {{הע-שמאל|קמיע מן המומחה מותר, גם לדעת חכמים (משנה ב). ר' מאיר מדבר על רפואה פסיכוסומטית, שהיא יעילה במקרים רבים. בימינו הדין השתנה, כי המוסכמות בעניין הרפואה השתנו. לעניין דרכי האמורי ראו בהרחבה רבה [[ביאור:תוספתא/שבת/ז|תוספתא פרקים ז-ח.]]}} (י) יוצאין בביצת החרגול, ובשן שועל, ובמסמר מן הצלוב, משום רפואה :דברי רבי מאיר. :וחכמים אומרים: אף בחול אסור, משום דרכי האמורי: <קטע סוף=י/> {{כותרת תחתונה משנה מבוארת|שבת|ו}} g11loe0add9mva3ulvdbe6k0hmm1zgy 106 172333 1417608 1400973 2022-08-10T09:10:37Z Ahituvrs 4152 /* חטיבה I: אחת עשרה דרגות הטומאה */ wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> {{ביאור:תוכן למשנה כלים|א}} {{מגירה|מבוא למסכת כלים|מסכת כלים היא הראשונה בסדר טהרות, והיא עוסקת בכלים השונים העלולים להפוך לטמאים, ובלשון חכמים - "כלים המקבלים טומאה". את התוספתא על מסכת כלים נהוג לחלק לשלושה חלקים: בבא קמא (שבעה פרקים), בבא מציעא (אחד עשר פרקים) ובבא בתרא (שבעה פרקים). יש המחלקים כך גם את המשנה (עשרה פרקים בכל חלק). בתחילת המסכת מוקדש פרק מיוחד למונחים "טומאה" ו"קדושה". שני המונחים מהופכים זה לזה, ולמרות זאת שניהם דומים: יש איסור על טומאה במקום הקדושה, ואין לערב בין הטומאה והקדושה, אבל כשם שהטומאה עלולה להתקדם ולעבור ממקום למקום כך גם הקדושה. אחד המקורות המעניינים מבחינה זו הוא [[פסיקתא דרב כהנא ד ז]], שם קובע ר' יוחנן בן זכאי באזני תלמידיו "לא המת מטמא ולא המים מטהרים, אלא גזירתו של הקב"ה היא". כלומר, אין מדובר בתכונה מהותנית אוביקטיבית של טומאה או של טהרה (וכן קדושה וחולין) - אלא מדובר בנורמות הלכתיות בלבד. המקור הזה משקף מגמה של חז"ל לנומליזציה של הטומאה והקדושה, דהיינו הפיכתן מרעיונות מיתיים לנורמות הלכתיות. מגמה זו ניתנת לפנינו גם בפרק הראשון של המסכת, המציג את דרגות הטומאה ואת דרגות הקדושה כפונקציות של איסורים וחיובים הלכתיים, ומתעלם מאופציות אחרות, כמו שימוש בפסוקים המבטאים את הקשר של המקדש לקב"ה כביטוי לקדושתו. המשנה קובעת שאין קדושה מעבר למצוות המתחייבות מהמקום, וזו בעיניה הקדושה או הטומאה כולה. ניתן להסיק מתפיסה כזו שאין כל רע כשלעצמו בטומאת הכלי, ואף ניתן למצוא בטומאה זו היבט חיובי: הכלי העלול להיטמא הוא כלי המכיל דבר מה, ואילו כלי שבור או כלי שאינו מסוגל להכיל דבר - טהור. הגדרות אלו עשויות להתפס גם כמטאפורות לבני אדם: אלו מביניהם ה"מקבלים טומאה" הם דווקא אלו המכילים ידע או תורה; ופשוטיהם - טהורים. המסכת אינה עוסקת בטיהור הכלים ע"י הזאה, חוץ מבעיות של הטבלת כלים גדולים - ראו פרקים יח-יט. בדרך כלל טיהור הטומאה במסכת הוא ע"י שינוי בגוף הכלי הטמא. '''פרקים ב-י עוסקים בטומאת כלי חרס.''' כלים אלו היו רוב הכלים השימושיים בעולם העתיק, והכלל העיקרי בהם הוא שאין כל דרך לטהרם אם נטמאו, אלא יש לשברם. שבירתם היא טהרתם, בניגוד לתפיסת אנשי קומראן, במגילת המקדש, שגם השברים טמאים. המשנה מקדישה דיון רחב לשאלת ההגדרה של כלי שבור או מנוקב לעניין זה (פרק ג). מצד שני, אין טומאה בכלים שהם בתהליך יצור, ולא הושלמו - בנושא זה ובהגדרות הכלי המוכן עוסק פרק ד, ובו מופיעים גם כלים מיוחדים, שגבולותיהם אינם ברורים מאליהם. רוב כלי החרס היו זולים, יחסית, ולא היתה מניעה מיוחדת לשבירתם אם נטמאו. אחד הכלים הגדולים והחשובים מחרס היה התנור. מדובר בכלי גדול וגבוה, שפעמים רבות עמד בחצר משותפת ושימש כמה משפחות בבת אחת. תנור כזה - קשה להקפיד על טהרתו. לכן עוסקת המשנה בדרכים "לשבור" את התנור בלי לשבור אותו לחלוטין, כלומר לפרקו ולהרכיבו מחדש, כדי לבטל את טומאתו (פרק ה). התנור והכיריים הוזכרו במפורש ב[[ויקרא יא לה]], ככלים שיש לנתצם אם נטמאו. בעניין זה כיריים הם כלי בעייתי מכיוון אחר: הבישול היה פעמים רבות על כיריים מינימליות, כלומר על שתים או שלוש אבנים שהונחו מסביב למדורה, ולפיכך עולה השאלה מה יש לנתץ, והמשנה דנה (פרק ו) בכיריים כאלו ובשאלה כיצד להתמודד עם טומאתן, וכן בשאלת הטומאה של איזור הכיריים והמקום בו הן מוצבות (פרק ז). פרק ח דן בשאלת הקשר בין התנור הטמא לבין טומאת האוכל שהתבשל בו, ומציע דרכים לנתק בין השניים. פרקים ט-י עוסקים ב"צמיד פתיל", כלומר בכלי חרס סגורים, שהטומאה אינה חודרת אליהם אפילו אם היו במקום טמא, כגון פך השמן שבסיפור החנוכה: פרק ט מטפל בשאלת הפסול של המכסה, העלולה לגרום לטומאת האוכל - ופרק י, בסיום הדיון בכלי חרס, מדגיש את הצד המיקל, ואת כוחו של המכסה למנוע את הטומאה מלחדור פנימה. '''פרקים יא-יד מוקדשים לכלי מתכת.''' פרק יא מציג את העקרונות של כלים אלו, שהם טומאה החלה על המתכת עצמה: כלי המתכת הטמאים שנשברו - טהורים, כמו כלי החרס, ולכן גם כאן מוקדש מאמץ ניכר להגדרת "כלי מקולקל"; אבל בניגוד לכלי החרס, אם חזרו והתיכו אותם, ועשו מהם כלים חדשים - המתכת טמאה והכלים טמאים שוב. כלי המתכת המוצגים במסכת שימשו פעמים רבות לשימושים שליליים, כגון כליאה או פגיעה באנשים, ובפרק יב מודגשת תכונה שלילית זו. רבים מהכלים הכילו מתכת ועץ גם יחד. במקרים כאלה הכלל הוא שעיקר הכלי קובע, ואין מתחשבים בטפל לו. כמובן יש לפרט איזה כלי הוא העיקר (פרק יג). כאן יש מקום חשוב למקובל ולנורמות החברתיות, ובמקרים אלו גלוי לעין הקשר שהוזכר בתחילת המסכת, בין הגדרת ה"טומאה" לבין המקובל בחברה. פרק יד עוסק בשאלת הגדרת הפגם בכלי המתכת, שבגללו אין הם ראויים למלאכתם וטהורים - בין שנגרם הפגם בתהליך הייצור בין לאחריו - וכן בשאלה של ייצור הכלים הללו ותחילת השימוש בהם במקביל לפרק ג שעסק בכלי חרס. '''פרקים טו-טז מוקדשים לכלי עץ:''' פרק טו מונה את כללי כלי העץ: כלים גדולים מאד טהורים, כי אינם עשויים להטלטל עם תכולתם; כלים מקצועיים טמאים - וכלים ביתיים טהורים; המתלים של הכלים טהורים בדרך כלל, ואילו כלי הנגינה של המקדש טהורים. פרק טז מגדיר גם במקרים אלו את הכלים הבלויים ושאינם מוכנים עדיין, ומטפל גם בשאלת האריזות והעטיפות של הכלים השונים, תוך קביעת הכלל שהכלים המשמשים כלים אחרים אינם מקבלים טומאה. ראוי לציין שהגדרת הכלי המוכן, שמקבל טומאה - תלויה גם בכוונה ובמחשבה של בעליו, ראו [[ביאור:משנה כלים פרק טז|משנה טז, א;]] אבל טהרת הכלי כרוכה בשינוי מעשי - ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כה#משנה ט|לקמן כה, ט.]] פרק יז מסכם את הגדרת הכלים השבורים, שאינם מקבלים טומאת מת, ומרחיב בכל נושא השיעורים שקבעו חכמים. שיעור החור שמטהר את הכלים נקבע כאחיד, למרות שהכלים עצמם משמשים למטרות שונות. גם מידות רבות אחרות שקבעו חכמים הן אחידות וסטנדרטיות. עם זאת ניתן להבחין במגמות של הקלה או החמרה בשיעורים שונים. בהמשך הפרק מובאות שתי סיבות עיקריות לטומאת כלים מחומרים שונים: מפאת החומר שממנו הם עשויים ומפאת הצורה שלהם ככלי קיבול. '''פרקים יח-כד מוקדשים להשוואות בין מקורות טומאה שונים, בעיקר טומאת מת לעומת טומאת מדרס ומרכב של זב.''' המדרס והישיבה של הזב מטמאת כלים המיועדים לכך, ובניגוד לטומאת מת אינה תלויה בשאלה האם יש להם כלי קיבול. פרק יח עוסק בטומאת ארונות ומיטות, בטומאת חלקיהם ובפירוקם. פרק יט משווה בין טומאת מת לטומאת מדרס, החלה על מיטה ועל חלק מהתיבות והקופסאות המתאימים לישיבה. פרק כ מוקדש בעיקר לטומאת המדרס, ומטפל בטומאת הכרים והכסתות, ובביטול טומאת המדרס ע"י שינוי במטרת הכלי. פרק כא עוסק בטומאת כלים מורכבים המשמשים למלאכה, כגון הנול, בית הבד וכו'. הוא מחולק למתקנים נשיים לעומת מתקנים גבריים. פרק כב עוסק בטומאת שולחנות כסאות וספסלים, ופרק כג מוקדש לטומאת המרכב, השונה בכמה פרטים מטומאת המדרס הכללית. פרק כד מסכם את ההשוואות הנ"ל ומפרט שורה של השוואות מהסוג "שלושה ... הם: אחד טמא מדרס, אחד טמא מת ואחד טהור". ברובו הוא חוזר על הבחנות שכבר נשנו בפרקים יח-כג, או על כאלו שיופיעו להלן. '''פרקים כה-כז כוללים דיון בשינוי היעוד של כלים שונים, המטהר אותם מעצם השינוי:''' פרק כה חוזר לדיני כלים הטמאים טומאת מת, ודן במבנה הכלים, תוך הבחנה בין תוך הכלי, אחוריו ובית הצביעה (הידית) שלו. בסופו נקבע הכלל ששינוי מטרת הכלי עשויה לטהר אותו בתנאי שהיא כרוכה במעשה, או לטמא אותו - לעניין זה מספיקה כוונה של בעל הכלי. פרק כו מוקדש לכלי עור, וחוזר גם בהם על אותו עיקרון - הפעם הוא תקף גם לטומאת המדרס. פרק כז מוקדש לטומאת הבדים, ומפרט חמישה מקורות טומאה שונים לגבי הבד: טומאת מת של כלים, טומאת מדרס, טומאת אוהל, טומאת מדרס של אריג בגודל 3X3 טפחים וטומאת מת החלה על מטלית בגודל 3X3 אצבעות. גם פרק זה מסתיים בביטול הטומאה החלה על בגד ע"י שינוי יעודו. '''פרק כח עוסק בטומאת הבד''', בהמשך לפרק כז, ומתאר את דיני הטומאה המיוחדת לבד של 3X3 אצבעות, תוך הצבעה על בדים היוצאים מהכלל עקב תפקידיהם המיוחדים. '''פרק כט עוסק בחיבורים לחפץ טמא''', בעיקר בחוטים היוצאים ממנו או בידיותיו, ודן בשאלת גבול החפץ הטמא. '''פרק ל עוסק בכלי זכוכית,''' שטומאתם מגזירת חכמים בלבד, ובכל זאת יש דמיון ביניהם לבין כלי חרס שבהם נפתחה המסכת, שהרי יצור הזכוכית כמו יצור כלי החרס הוא ע"י חימום של חומר מהאדמה. הפרק מסתיים בטהרה, ובסופו אומר ר' יוסי: אשריך מסכת כלים, שנכנסת בטומאה - ויצאת בטהרה".}} [[ביאור:משנה מסכת כלים|מבוא למסכת כלים ומבנה המסכת]] ==דרגות הטומאה והקדושה== ===חטיבה I: אחת עשרה דרגות הטומאה=== {{עוגן|משנה א}}<קטע התחלה=א/> {{הע-שמאל|לגבי שרצים - ראו [[ויקרא יא כט]]-ל. לגבי שכבת זרע - ראו [[ויקרא טו טז]] - יז. וראו [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא קמא/א|תוספתא א, א,]] המחלקת בין שכבת זרע ושרצים. לגבי טמא מת - ראו [[במדבר יט יא]]. לגבי מצורע בימי ספרו ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד, ב.]] בסך הכל נמנות במשנה 11 דרגות של טומאה: מטמא המת עד למת עצמו, ובמשנה ו-ט יש גם 11 דרגות של קדושה.}} (א) {{ב|אֲבוֹת הַטְּמָאוֹת:|דרגת טומאה [המשנה מונה דברים שטמאים בדרגת הטומאה "אבות הטומאה"].}} הַשֶּׁרֶץ, וְשִׁכְבַת זֶרַע, {{ב|וּטְמֵא מֵת,|אדם שנטמא במת}} {{ב|וּמְצֹרָע בִּימֵי סְפָרוֹ,|לאחר שהמצורע נרפא מטומאתו, הוא סופר עוד שִבְעה ימִים שבהם הוא עדיין מטמא, ורק אז מביא את הקָרְבנוֹת. שבעת ימים אלו נקראים: "ימי ספרו".}} :{{ב|וּמֵי חַטָּאת שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה|ומי אפר פרה אדומה שאין מהם מספיק כדי להזות על האדם ולטהרו [כדי להטביל בהם ראשי גבעולי אזוב].}} :{{ב|הֲרֵי אֵלּוּ מְטַמִּין אָדָם וְכֵלִים בְּמַגָּע,|בנגיעה}} {{ב|וּכְלֵי חֶרֶשׂ בְּאָוֵיר,|אם היו בתוך כלי חרס - נטמא גם אויר שבתוך הכלי.}} {{ב|וְאֵינָן מְטַמִּין בְּמַשָּׂא:|אדם או כלי שנושאים את הטומאה, אך אינם נוגעים בה - טהורים.}} <קטע סוף=א/> {{עוגן|משנה ב}}<קטע התחלה=ב/> {{הע-שמאל|לעניין מי חטאת ראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ח#ז|תוספתא פרה ח, ז,]] שהשימוש בהם מטהר את המזה ואת האדם שעליו היזו בבת אחת. וראו [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא קמא/א#ב|תוספתא א, ב,]] המבחינה בין נבלה למי חטאת. וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכז|ספרי במדבר קכז,]] שבנבלה יש גם טומאת היסט, כמו בזב ובמת, אבל היא חלה רק עד הערב.}} (ב) {{ב|לְמַעְלָה מֵהֶן:|מקורות טומאה בדרגה גבוהה מהמקורות השנויים במשנה הקודמת}} {{ב|נְבֵלָה,|כזית מבשר של נבלה [חיה/בהמה שמתו מוות טבעי]}} {{ב|וּמֵי חַטָּאת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה|מים שמעורב בהם אפר פרה אדומה הכשרים לטהר טמא מת בכמות המספיקה לטהר, שנישאו ממקום למקום שלא לצורך}} :{{ב|שֶׁהֵן מְטַמִּין אֶת הָאָדָם בְּמַשָּׂא לְטַמֵּא בְגָדִים,|שמקורות הטומאה שנזכרו במשנתנו לא מטמאין אדם וכלים רק במגע, אלא גם במשא [אפילו שאינו נוגע בטומאה], ואם האדם נוגע בבגדים - אז גם הבגדים טמאים}} {{ב|וַחֲסוּכֵי בְגָדִים - בְּמַגָּע:|אבל כשהאדם רק נוגע בנבלה או במי חטאת ולא נושא אותם - בגדיו לא נטמאים.}} <קטע סוף=ב/> {{עוגן|משנה ג}}<קטע התחלה=ג/> {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/זבים#פרק ז|ספרא זבים ז י:]] הבועל נידה מטמא את כל מה שתחתיו, אפילו לא נגע בו. אבל ראו [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא קמא/א#ג|תוספתא א, ג,]] שלעניינים מסוימים קלה טומאתו מטמא מת. וכן ראו שם, שזובו של זב חמור לעניינים מסוימים ממרכב. מטמא במשא - את מי שנושא אותו. מטמא תחת אבן מסמא - מטמא אפילו אם מעל המרכב יש אבן גדולה, ועליה יושב האדם. חלק מגעו ממשאו - ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כג #משנה ג|לקמן כג, ג,]] וכן ראו [[ויקרא טו ט]], [[ביאור:ספרא/זבים#פרק ג|וספרא זבים פרק ג.]]}} (ג) לְמַעְלָה מֵהֶן: בּוֹעֵל נִדָּה - שֶׁהוּא מְטַמֵּא מִשְׁכָּב תַּחְתּוֹן כָּעֶלְיוֹן. לְמַעְלָה מֵהֶן: זוֹבוֹ שֶׁלַּזָּב, וְרוֹקוֹ, וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ, וּמֵימֵי רַגְלָיו, וְדַם הַנִּדָּה :שֶׁהֵן מְטַמִּין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. לְמַעְלָה מֵהֶן: מִרְכָּב - שֶׁהוּא מְטַמֵּא תַחַת אֶבֶן מְסָמָא. לְמַעְלָה מִן הַמִּרְכָּב: מִשְׁכָּב - שֶׁשָּׁוֶה מַגָּעוֹ לְמַשָּׂאוֹ. לְמַעְלָה מִן הַמִּשְׁכָּב: הַזָּב - שֶׁהַזָּב עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב, וְאֵין מִשְׁכָּב עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב. <קטע סוף=ג/> {{עוגן|משנה ד}}<קטע התחלה=ד/> (ד) לְמַעְלָה מִן הַזָּב: זָבָה - שֶׁהִיא {{ב|מְטַמָּא אֶת בּוֹעֲלָהּ.|כבועל נידה}} {{הע-שמאל|לעניין טומאת הזבה המטמאת את בועלה ראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ג|תוספתא זבים ג, א.]] לגבי ההבדלים בין טומאת מצורע לבין טומאת מת ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ז|נגעים יג, ז.]] עצם מטמאת שבעה ואינה מטמאת באוהל, ראו גם [[ביאור:תוספתא/נידה/ו#ז|תוספתא נידה ו, ז.]] לעניין ייחודה של טומאת המת ראו גם [[ביאור:תוספתא/מגילה/א#יב|תוספתא מגילה א, יב.]]}} לְמַעְלָה מִן הַזָּבָה: מְצֹרָע - שֶׁהוּא {{ב|מְטַמֵּא בַבִּיאָה.|כשנכנס לבית מטמא את כל מה שבו}} לְמַעְלָה מִן הַמְּצֹרָע: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה - שֶׁהוּא {{ב|מְטַמֵּא טֻמְאַת שִׁבְעָה.|את הנוגע בה או נושאה}} חָמוּר מִכֻּלָּם: הַמֵּת - שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְאָהֵל, מַה שֶּׁאֵין כֻּלָּם מְטַמִּין. <קטע סוף=ד/> {{מגירה|היררכיות|המשנה מתארת את הטומאה, ובהמשך גם את הקדושה, באופן היררכי; ואילו [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא קמא/א|התוספתא א, א-ד,]] (ובענייני הקדושות בהלכות ה-ו, וכן עולה גם [[ביאור:תוספתא/אהלות/ג#ד|מתוספתא אהלות ג, ד,]]) מדייקת שלא מדובר בהיררכיה פשוטה, ושניתן לסדר את הטומאות גם בדרכים נוספות. לכן מסיקים חכמים [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|באהלות ב ד]] שיש המטמאים במגע ובאהל ואינם מטמאים במשא (הגולל והדופק); אבל ר' אליעזר מטמא אותם במשא כי הוא עומד על ההיררכיה; ויתכן שהוא בעל משנתנו.}} ===חטיבה II: המסע אל הטומאה=== {{עוגן|משנה ה}}<קטע התחלה=ה/> (ה) עֶשֶׂר טְמָאוֹת פּוֹרְשׁוֹת מִן הָאָדָם: {{הע-שמאל|המשנה מתארת מסע דמיוני של אדם (בסגנון מפיסטו) אל הטומאה החמורה. התחנות במסע אינן חופפות את דרגות הטומאה שבחטיבה I, כי אדם לא יכול להיות זב וגם זבה, וכו'. כאן יש באמת עשרה שלבי טומאה. לגבי מחוסר כיפורים - ראו [[ביאור:משנה כריתות פרק ב|כריתות ב, א.]] טבול יום - מי שטבל, אבל השמש עוד לא שקעה. המעשר הוא מעשר שני. לגבי בעל קרי - ראו [[ביאור:משנה טבול יום פרק ד|טבול יום ד, א.]] משכב של בועל נידה מטמא רק טומאת אוכלין ומשקין, ואילו משכב ומושב של זב שראה שתי ראיות מטמא גם אדם וכלים - ראו [[נדה לב ב]]. ראיות הזב - ראו [[ויקרא טו יג]]. טבילה במים חיים - ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א, ח.]] המצורע המוסגר - ראו [[ויקרא יג ד]]. מוחלט - ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ח|נגעים ח, ח.]] תגלחת וציפורים - ראו [[ויקרא יד ד]]-ה. אבר הפורש מהאדם - ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ג|אהלות ב, ג.]] ר' יהודה נותן שיעור למונח "כדי להעלות ארוכה", ע"י בדיקה של היקף האיבר באמצעות חוט ערב, ראו [[ביאור:משנה עוקצין פרק ב#משנה ב|עוקצין ב, ב.]] וראו הגדרה שונה [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא קמא/א#י|בתוספתא א, י.]]}} :מְחֻסַּר כִּפּוּרִים - אָסוּר בַּקֹּדֶשׁ, וּמֻתָּר בִּתְרוּמָה וּבַמַּעֲשֵׂר. חָזַר לִהְיוֹת טְבוּל יוֹם - אָסוּר בַּקֹּדֶשׁ וּבַתְּרוּמָה, וּמֻתָּר בַּמַּעֲשֵׂר. חָזַר לִהְיוֹת בַּעַל קֶרִי - אָסוּר בִּשְׁלָשְׁתָּן. חָזַר לִהְיוֹת בּוֹעֵל נִדָּה - מְטַמֵּא מִשְׁכָּב תַּחְתּוֹן כָּעֶלְיוֹן. חָזַר לִהְיוֹת זָב שֶׁרָאָה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת :מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וְצָרִיךְ בִּיאַת מַיִם חַיִּים, וּפָטוּר מִן הַקָּרְבָּן; רָאָה שָׁלוֹשׁ - חַיָּב בַּקָּרְבָּן. חָזַר לִהְיוֹת מְצֹרָע מֻסְגָּר - מְטַמֵּא בַבִּיאָה, וּפָטוּר מִן הַפְּרִיעָה, וּמִן הַפְּרִימָה, וּמִן הַתִּגְלַחַת, וּמִן הַצִּפֳּרִין. וְאִם הָיָה מֻחְלָט - חַיָּב בְּכֻלָּן. פָּרַשׁ מִמֶּנּוּ {{ב|אֵבֶר שֶׁאֵין עָלָיו בָּשָׂר כָּרָאוּי|עצם כשעורה, ראו משנה ד}} - מְטַמֵּא בְמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וְאֵינוּ מְטַמֵּא בְאָהֵל. אִם יֵשׁ עָלָיו {{ב|בָּשָׂר כָּרָאוּי|כדלהלן, וטמא טומאת מת}} - מְטַמֵּא בְמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבְאָהֵל. :שֵׁעוּר הַבָּשָׂר - כְּדֵי לַעֲלוֹת אֲרוּכָה. ::רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם יֵשׁ בְּמָקוֹם אֶחָד כְּדֵי לְהַקִּיפוֹ בְחוּט עֵרֶב - יֵשׁ בּוֹ לַעֲלוֹת אֲרוּכָה. <קטע סוף=ה/> ===חטיבה III: עשר דרגות הקדושה=== {{עוגן|משנה ו}}<קטע התחלה=ו/> {{הע-שמאל|קדושת א"י היא בכך שרק בה מקיימים מצוות התלויות בקרקע, ראו [[ביאור:משנה קידושין פרק א#משנה ט|קדושין א, ט.]] כאן הודגשו הביכורים המובאים בפאר רב, ונחשבים קרבן - יותר מהתרומה וממע"ש; וראו גם [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ד|ביכורים ב, ד.]] אפשר לפרש את המשנה בדוחק גם כאוסף של הלכות המביאות את הקדושה לביטוי, אבל פשוט יותר לבאר אותה כהגדרת הקדושה כעניין הלכתי גרידא, וראו גם בביאור למשנה ט לקמן.}} (ו) עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת הֵן: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מִכָּל הָאֲרָצוֹת. :{{ב|מַה הִיא קְדֻשָּׁתָהּ?|זו הגדרת הקדושה. ויש אומרים - בכך היא מתבטאת}} שֶׁמְּבִיאִין מִמֶּנָּה הָעֹמֶר, וְהַבִּכּוּרִים, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, מַה שֶּׁאֵין מְבִיאִין כֵּן מִכָּל הָאֲרָצוֹת. <קטע סוף=ו/> {{עוגן|משנה ז}}<קטע התחלה=ז/> (ז) עֲיָרוֹת מֻקָּפוֹת חוֹמָה מְקֻדָּשׁוֹת מִמֶּנָּה {{הע-שמאל|להגדרת ערי חומה ראו [[ביאור:משנה ערכין פרק ט#משנה ו|ערכין ט, ו.]] אין קוברים מצורע מת בעיר המוקפת חומה, אם גופתו יצאה ממנה, וראו [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא קמא/א#יא|תוספתא א, יא.]]}} :שֶׁמְּשַׁלְּחִין מִתּוֹכָן מְצֹרָעִין, {{ב|וּמְסַבְּבִין לְתוֹכָן מֵת|מותר לסובב את גופת המצורע בכל העיר}} {{ב|עַד שֶׁיִּרְצוּ|עד שיגיעו למקום שרצו לקבור אותו}}; יָצָא - אֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ. <קטע סוף=ז/> {{עוגן|משנה ח}}<קטע התחלה=ח/> {{הע-שמאל|קדושת ירושלים - ראו [[ביאור:משנה מכות פרק ג#משנה ג|מכות ג, ג,]] וראו רשימת ענייני קדושה וייחוד של ירושלים [[ביאור:תוספתא/נגעים/ו#ב|בתוספתא נגעים ו, ב.]] הר הבית, החיל ועזרת הנשים - ראו [[ביאור:משנה מדות פרק ב|מדות פרק ב.]] טבול יום ומחוסר כיפורים - ראו משנה ה. סמיכה ותנופה - ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ד#משנה ט|מנחות ד, ט,]] [[ביאור:משנה מנחות פרק ה#משנה ו|ושם ה, ו-ז.]] טמא מת מותר להכנס להר הבית, למרות שטומאתו מחייבת הזאה בשלישי ובשביעי, והשוו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות פרק ב,]] המצביע על חומרת הטומאה הזו. והשוו [[במדבר יט]], שם נשאר הטמא במחנה, ל[[במדבר ה ב]], שם הוא משולח ממנו. [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא קמא/א#ט|בתוספתא (א, ט)]] הלכו צעד נוסף והתירו אף למת עצמו להכנס להר הבית! - וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פתיחתא|מכילתא ויהי פתיחתא]]}} (ח) לִפְנִים {{ב|מִן הַחוֹמָה|של ירושלים}} מְקֻדָּשׁ מֵהֶן - שֶׁאוֹכְלִים שָׁם קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. הַר הַבַּיִת מְקֻדָּשׁ מִמֶּנּוּ - שֶׁאֵין זָבִים וְזָבוֹת, נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת נִכְנָסִים לַשָּׁם. הַחֵיל מְקֻדָּשׁ מִמֶּנּוּ - שֶׁאֵין גּוֹיִם וּטְמֵא מֵת נִכְנָסִין לַשָּׁם. עֲזָרַת הַנָּשִׁים מְקֻדֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ - שֶׁאֵין טְבוּל יוֹם נִכְנָס לַשָּׁם :וְאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ חַטָּאת. עֲזָרַת יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מִמֶּנָּה - שֶׁאֵין מְחֻסַּר כִּפּוּרִין נִכְנָס לַשָּׁם, וְחַיָּבִין עָלֶיהָ חַטָּאת. עֲזָרַת הַכֹּהֲנִים מְקֻדֶּשֶׁת מִמֶּנָּה :שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לַשָּׁם אֶלָּא בְשָׁעַת צָרְכֵיהֶן: לִסְמִיכָה, לִשְׁחִיטָה, לִתְנוּפָה. <קטע סוף=ח/> {{עוגן|משנה ט}}<קטע התחלה=ט/> {{הע-שמאל|הביטוי "בין האולם למזבח" הוא מ[[יואל ב ט]]. והשוו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ז#ה|תוספתא סוטה ז, ה,]] שלצורך ברכת כהנים נכנסו לשם ועמדו על מעלות האולם גם כהנים בעלי מומים. בחג הסוכות, במסגרת הקפת המזבח שבמצוות ערבה, היו כל העם נכנסים לשם (ראו [[ביאור:משנה סוכה פרק ד#משנה ה|סוכה ד, ה.]]) בשני המקרים מדובר על כניסה שאינה לשם עבודה, וראו את הדיון בין ר' אליעזר לבין שמעון הצנוע [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא קמא/א#ו|בתוספתא א, ו.]] להגדרת המקומות במשנה - ראו [[ביאור:משנה מדות פרק ה|מדות ה, א.]] לדעת ר' יוסי אין הבדל בין קדושת ההיכל לבין קדושת "בין האולם למזבח", ולשיטתו אכן יש עשר קדושות ולא אחת עשרה. לגבי הפרישה בשעת הקטרה ראו [[ביאור:משנה תמיד פרק ו#משנה ג|תמיד ו, ג.]] המשנה אינה מונה את אבן השתיה כמקודשת מקודש הקודשים, למרות ש"ממנה נברא העולם" ([[יומא נד ב]], [[ויקרא רבה כ ד]]), כי אין בה מצווה מיוחדת, ולכן אינה מקודשת במיוחד. הדרגות ארץ ישראל - ירושלים - בית המקדש - קדש הקדשים נמנות כמקום כוונת התפילה [[ביאור:תוספתא/ברכות/ג#טו|בתוספתא ברכות ג, טו-טז.]]}} (ט) "בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ" מְקֻדָּשׁ מִמֶּנָּה - שֶׁאֵין בַּעֲלֵי מוּמִין וּפְרוּעֵי רֹאשׁ נִכְנָסִין לַשָּׁם. הַהֵיכָל מְקֻדָּשׁ מִמֶּנּוּ - שֶׁאֵין נִכְנָס לַשָּׁם אֶלָּא רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מְקֻדָּשׁ מֵהֶן :שֶׁאֵין נִכְנָס לַשָּׁם, אֶלָּא כֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּשָׁעַת הָעֲבוֹדָה. ::אָמַר רְבִּי יוֹסֵה: חֲמִשָּׁה דְבָרִים "בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ" שָׁוֶה לַהֵיכָל: ::שֶׁאֵין בַּעֲלֵי מוּמִין וּפְרוּעֵי רֹאשׁ וּשְׁתוּיֵי יַיִן, וְשֶׁלֹּא רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם נִכְנָסִין לַשָּׁם. ::וּפוֹרְשִׁין בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ בְּשָׁעַת הַקְטָרָה. <קטע סוף=ט/> {{כותרת תחתונה משנה מבוארת|כלים|א}} kl86js0ifqlqjtmcjbgthwk1nr1t8z5 106 172417 1417618 1405838 2022-08-10T09:23:03Z Ahituvrs 4152 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> {{ביאור:תוכן למשנה מקואות|א}} [[ביאור:משנה מסכת מקואות|מבוא למסכת מקואות ומבנה המסכת]] {{מגירה|מבוא למסכת מקואות|מסכת מקואות עוסקת במקוי המים הטהורים ואלו שבהם ניתן לטבול לטהרה. היא מחולקת לשני חלקים: פרקים א-ה עוסקים בדיני המקואות הבסיסיים, כלומר במקוי המים הטבעיים, שבהם יכול אדם טמא לטבול, ולהיטהר. בתורה מתואר מקוה כזה כ"בור" (ראו ויקרא יא לו), כלומר כמאגר מי גשם ללא טיפול מיוחד. שיעורו של מאגר כזה לטבילה הוא לפחות 40 סאה, שהרי אדם חייב לרחוץ בו "את כל בשרו" בבת אחת, (ראו [[ביאור:ספרא/זבים#פרק ו|ספרא זבים סוף פרק ו.]]) פרק ו פותח את החלק השני, ומציג את המקוה העיקרי הפועל למעשה (עד ימינו!), שהוא מרחץ המשיק למקוה טהור. כך יכולים אנחנו לטבול במים שאובים, נקיים ומחוממים, - וטבילה כזאת נחשבת כטבילה במקוה. בפרק י אנחנו שומעים על מחלוקת בעניין זה: בית שמאי דרשו שמי המרחץ יהיו בטמפרטורה וברמת הנקיון של המקוה המקורי, דבר העלול לסכל את העניין - ואכן, זה המקום היחידי שבו דעתם נזכרת. רוב המסכת מבוסס על ההנחה שבפסיקה כבית הלל. ההלכה העיקרית העומדת מאחורי המסכת היא "שלושה לוגים מים שאובים שנפלו למקוה - פסלוהו" (עדיות א, ג.) במסכת עדויות מובאת הלכה זו בשם שמעיה ואבטליון מפי שני גרדיים - כחולקת על דעתם של הלל ושמאי, שפסלו את המקוה רק אם נוספו לו יותר משלושה לוגים. למרות זאת, אין במסכת מקואות מחלוקת על הלכה זו, ובמקומות שונים נראה שהחכמים אף דורשים את לשונה, ומסיקים ממנה מסקנות הלכתיות: נפלו, ולא הושקו, וכו'. חכמים מניחים גם שהמקוה שבו מדובר אינו בשיעור של 40 סאה, ורק התוספת של המים השאובים מביאה אותו לשיעור זה. צירוף ההנחה הזאת והמסורת מפי שני הגרדיים מאפשר את דין ההשקה, שבו משיקים חכמים מקוה כשר, שיש בו 40 סאה, עם מרחץ מחומם בסגנון הרומי, וכך הופכים את הטבילה במקוה לחוויה אפשרית עבור הציבור. פרק א מונה את סוגי המאגרים, ומבחין בין מקוה הכשר לטבילת אדם וכלים טמאים - לבין מעיין "מים חיים", הכשר אף לטבילת זב, לפי [[ביאור:ספרא/שמיני#פרשה ט|ספרא שמיני פרשה ט.]] המשנה מונה כמה דרגות ביניים, ובסך הכל שש דרגות במקואות, בין גב קטן, שניתן להשתמש במימיו לנטילת ידים לבין מעיין מים חיים. פרק ב עוסק בפסילת המקוה ע"י מים שאובים, ומתאר גם טבילה בבוץ, המצטבר בתחתית המקוה המקורי. פרק ג עוסק בדין 40 סאה ובפסילת המקוה הקטן מהם ע"י 3 לוגים מים שאובים. פרק ד מרחיב במונח "מים שאובים", וכולל בהם גם מי גשם שבדרכם למקוה נאספו בכלים שונים. פרק ה מרחיב בהבחנות בין מעין, שבו כשרים גם מים "זוחלים", כלומר זורמים - למקוה, שמימיו מכונסים. בדרך זו משלים הפרק את פרק א. בכך נסגר החלק הראשון של המסכת. פרק ו דן במיני מאגרים המחוברים בדרכים שונות למקוה העיקרי, ובו מופיע לראשונה הדין של השקת המקוה למרחץ. פרק ז דן במקוה שיש בו 40 סאה בלבד, ומציע דרכים להעמיק אותו כדי לאפשר שימוש בו. פרק ח דן בטבילות המחוייבות מדברי חכמים, כגון מטומאת חו"ל ומטומאת בעל קרי. בטבילות אלו ניתן להשתמש גם במים שאובים. פרק ט עוסק בדרך הטבילה ובחציצה האסורה בזמן הטבילה בין הטובל (אדם או כלי) לבין המים. פרק י משלים את המסכת בדונו בעניין הידית של הכלים הנטבלים במקוה ובאדם שטבל בו כשחץ נעוץ בבשרו. בהזדמנות זו הוא גם עוסק בהבחנות בין נוזלים שונים לבין מים, לטוב ולמוטב, בעניין טיהור הנוזלים שנשתו והחץ הנעוץ באדם ואינו ניכר מבחוץ, ובעניין פסילת המקוה.}} ==מיני המקוואות== ===חטיבה I: מי גבים=== {{עוגן|משנה א}}<קטע התחלה=א/> (א) שֵׁשׁ מַעֲלוֹת בַּמִּקְווֹת, זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ: {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה כלים פרק א|לתחילת מסכת כלים,]] גם שם נמנו מעלות זו למעלה מזו. אם שתה אדם טמא ממי הגב – ההנחה היא שהמים במקום השתיה נטמאו, למרות שלא כל הגב נטמא, שהרי הוא מחובר לקרקע. אם האדם שהוציא את התרומה מהגב הרטיב את ידיו – טימא את הככר, כי הוא נגע במים שעל ידי האדם והם נטמאו; אבל אם לא – הככר נשאר טהור. וראו [[ביאור:תוספתא/מקואות/א|תוספתא א, א,]] שר' שמעון מטמא את הככר - כך גם במשניות ב-ג.}} :מֵי {{ב|גַבָּאִין|שלולית (גב)}} {{ב|שָׁתָה טָמֵא, שָׁתָה טָהוֹר|שתה מהם טהור אחרי ששתה טמא – נטמא הטהור}} - טָמֵא. :שָׁתָה טָמֵא, וּמִלָּא בְכֶלִי טָהוֹר – {{ב|טָמֵא.|גם הכלי נטמא, כמו האדם}} :שָׁתָה טָמֵא, וְנָפַל כִּכָּר שֶׁלִּתְרוּמָה; אִם הֵדִיחַ – טָמֵא, אִם לֹא הֵדִיחַ - טָהוֹר. <קטע סוף=א/> {{עוגן|משנה ב}}<קטע התחלה=ב/> (ב) מִלָּא בְכֶלִי טָמֵא, וְשָׁתָה טָהוֹר - טָמֵא. {{הע-שמאל|אם הכלי היה טמא – טימא הכלי את המים כמו האדם הטמא במשנה א. והשוו [[ביאור:משנה מקואות פרק ח|לקמן ח, א:]] יתכן שמשנתנו כר' אליעזר ויתכן שהוא רק מוסיף לה.}} :מִלָּא בְכֶלִי טָמֵא, וּמִלָּא בְכֶלִי טָהוֹר - טָמֵא. :מִלָּא בְכֶלִי טָמֵא, וְנָפַל כִּכָּר שֶׁלִּתְרוּמָה; אִם הֵדִיחַ – טָמֵא, וְאִם לֹא הֵדִיחַ - טָהוֹר. <קטע סוף=ב/> {{עוגן|משנה ג}}<קטע התחלה=ג/> (ג) נָפְלוּ מַיִם טְמֵאִין, וְשָׁתָה טָהוֹר - טָמֵא. {{הע-שמאל|ר' שמעון חולק גם על משנה א-ב, לגבי ככר התרומה}} :נָפְלוּ מַיִם טְמֵאִין, וּמִלָּא בְכֶלִי טָהוֹר - טָמֵא. :נָפְלוּ מַיִם טְמֵאִין, וְנָפַל כִּכָּר שֶׁלִּתְרוּמָה; אִם הֵדִיחַ – טָמֵא, וְאִם לֹא הֵדִיחַ - טָהוֹר. ::רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בֵּין שֶׁהֵדִיחַ בֵּין שֶׁלֹּא הֵדִיחַ - טָמֵא. <קטע סוף=ג/> {{עוגן|משנה ד}}<קטע התחלה=ד/> (ד) נָפַל לְתוֹכָן מֵת, אוֹ שֶׁהִלֵּךְ בָּהֶן טָמֵא, וְשָׁתָה טָהוֹר - טָהוֹר. {{הע-שמאל|מי הגב אינם מקבלים טומאה. אמנם אם שתה מהם הטמא כנראה הוציא מעט מהם ואותם טימא, אבל אם הלך בהם – לא נטמאו. מי הגשם מטהרים את מי הגב ומבטלים את המים הטמאים שנשפכו לתוכם, וראו משנה ה לקמן, וכן [[ביאור:משנה מכשירין פרק ב#משנה ג|מכשירין ב, ג,]] "מי שפיכות". דרך נוספת לטהר מי גבים שאין בהם 40 סאה היא להטות אליהם את אמת המים כך שתשלים את החסר, וראו [[ביאור:תוספתא/שקלים/א|תוספתא שקלים א, א.]] גב שיש סבירות ששתו ממנו עוברי דרכים (שרובם טמאים) – טמא, כבמשנה א. וראו [[ביאור:תוספתא/מקואות/א#ג|תוספתא א, ג,]] שהדבר תלוי אם רואה ליד הגב עקבות המעידים ששתו ממנו.}} ::אֶחָד מֵי גַבָּאִין, מֵי בוֹרוֹת, מֵי שִׁיחִים, מֵי מְעָרוֹת, {{ב|מֵי תַמְצִיּוֹת שֶׁפָּסְקוּ,|מי גשמים שאינם זורמים עוד לשלולית}} ::וּמִקְווֹת שֶׁאֵין בָּהֶן אַרְבָּעִים סְאָה. :בְּשָׁעַת הַגְּשָׁמִים - הַכֹּל טָהוֹר. :פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים; הַקְּרוֹבִין לָעִיר וְלַדֶּרֶךְ - טְמֵאִין, וְהָרְחוֹקִין - טְהוֹרִין, ::{{ב|עַד שֶׁיְּהַלְּכוּ רֹב אָדָם.|הטומאה תלויה בכמות האנשים העוברים ליד הגב.}} <קטע סוף=ד/> {{עוגן|משנה ה}}<קטע התחלה=ה/> (ה) מֵאֶמָּתַי הִיא טַהֲרָתָן? {{הע-שמאל|ממתי נטהרים הגבים בגשם? – ב"ש דורשים גם כמות גדולה של מי גשם, וגם שהגב יעלה על גדותיו, וב"ה מסתפקים באחד המקרים הללו. לפי [[ביאור:תוספתא/מקואות/א#ד|התוספתא א, ד,]] האפשרות שהמקוה הוכשר אם שטפו אבל לא רבו היא דברי ר' שמעון.}} :בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: מִשֶּׁיִּרְבּוּ וְיִשְׁטֹפוּ. :וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: רַבּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁטָפוּ; [שָׁטְפוּ,] אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָבוּ, ::כְּשֵׁרִין לַחַלָּה וְלִטּוֹל מֵהֶן לַיָּדַיִם. <קטע סוף=ה/> {{עוגן|משנה ו}}<קטע התחלה=ו/> (ו) לְמַעְלָה מֵהֶן - מֵי תַמְצִיּוֹת שֶׁלֹּא פָסָקוּ. {{הע-שמאל|מי גשם שעדיין נשפכים לגב מטהרים אותו, ראו משנה ד-ה, "שטפו". לפי המשנה ניתן גם ליטול ידים ממים אלו, אבל ראו [[ביאור:משנה ידים פרק א#משנה ג|ידים א, ג,]] שאם נפסלו לשתית בהמה ניתן לטבול בהם את הידים אבל לא ליטול מהן.}} :שָׁתָה טָמֵא וְשָׁתָה טָהוֹר - טָהוֹר. :שָׁתָה טָמֵא וּמִלָּא בְכֶלִי טָהוֹר - טָהוֹר. :שָׁתָה טָמֵא וְנָפַל כִּכָּר שֶׁלִּתְרוּמָה, אַף עַל פִּי שֶׁהֵדִיחַ - טָהוֹר. :מִלָּא בְכֶלִי טָמֵא וְשָׁתָה טָהוֹר - טָהוֹר. :מִלָּא בְכֶלִי טָמֵא וּמִלָּא בְכֶלִי טָהוֹר - טָהוֹר. :מִלָּא בְכֶלִי טָמֵא וְנָפַל כִּכָּר שֶׁלִּתְרוּמָה, אַף עַל פִּי שֶׁהֵדִיחַ - טָהוֹר. :נָפְלוּ מַיִם טְמֵאִין וְשָׁתָה טָהוֹר - טָהוֹר. :נָפְלוּ מַיִם טְמֵאִין וּמִלָּא בְכֶלִי טָהוֹר - טָהוֹר. :נָפְלוּ מַיִם טְמֵאִים וְנָפַל כִּכָּר שֶׁלִּתְרוּמָה, אַף עַל פִּי שֶׁהֵדִיחַ - טָהוֹר, ::וּכְשֵׁרִים לַתְּרוּמָה וְלִטּוֹל מֵהֶן לַיָּדַיִם. <קטע סוף=ו/> ===חטיבה II: מקווה ומעיין=== {{עוגן|משנה ז}}<קטע התחלה=ז/> (ז) לְמַעְלָה מֵהֶן - מִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, שֶׁבּוֹ טוֹבְלִין וּמַטְבִּילִין. {{הע-שמאל|דרגות 3-4 במקוואות: מקוה שיש בו 40 סאה ומעיין שהושלמו מימיו ל40 סאה ע"י מים שאובים. אמנם מקוה שמימיו שאובים אינו מטהר, אבל מעיין – כן, וראו [[ביאור:תוספתא/מקואות/א#ז|תוספתא א, ז,]] וכן [[ביאור:ספרא/שמיני#פרשה ט|ספרא שמיני פרשה ט.]]}} לְמַעְלָה מֵהֶן: מַעְיָן שֶׁמֵּימָיו מְמֻעָטִין, וְשֶׁרָבוּ עָלָיו מַיִם שְׁאוּבִים, :שָׁוֶה לַמִּקְוֶה - לְטַהֵר {{ב|בָּאֶשְׁבֹּרֶן,|כשהמים עומדים ואינם זורמים}} וְלַמַּעְיָן - לְהַטְבִּיל בּוֹ כָּל שֶׁהוּא. <קטע סוף=ז/> ===חטיבה III: מיני מעיינות=== {{עוגן|משנה ח}}<קטע התחלה=ח/> (ח) לְמַעְלָה מֵהֶן - מַיִם מֻכִּין, שֶׁהֵן מְטַהֲרִין בְּזוֹחֲלִין. {{הע-שמאל|דרגות 5-6 של מקוואות: מעיין שמימיו פושרים או מלוחים – נקראים "מים מוכים", בשונה ממים חיים, וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ח#משנה ט|פרה ח, ט.]] המים מטהרים גם כשהם זורמים ואינם מכונסים ("זוחלים"). מים חיים, של מעיין המתאימים לשתיה – הם הדרגה העליונה של המקווה, ורק הם מתאימים לטיהור הזב וכו', ראו [[ויקרא טו יג]], וכן [[ביאור:משנה פרה פרק ו#משנה ה|פרה ו, ה.]]}} לְמַעְלָה מֵהֶן - מַיִם חַיִּים, שֶׁהֵן טְבִילָה לַזָּבִים, וְהַזָּיָה לַמְּצֹרָעִים, וּכְשֵׁרִין לְקַדֵּשׁ מֵי חַטָּאת. <קטע סוף=ח/> {{כותרת תחתונה משנה מבוארת|מקואות|א}} s40ivtucfjtx8c5adtl89t2ytz1f1v6 106 172436 1417615 901239 2022-08-10T09:20:02Z Ahituvrs 4152 /* חטיבה II: חזקת טהרה */ wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> {{ביאור:תוכן למשנה נידה|י}} {{הע-שמאל|הפרק עוסק במחלוקות הבתים בענייני נידה, חוץ מחטיבה II, הממשיכה את חזקת הטהרה של בית הלל ממשנה א.}} ==מחלוקות בית שמאי ובית הלל== ===חטיבה I: דם בתולין=== {{עוגן|משנה א}}<קטע התחלה=א/> {{הע-שמאל|אם נישאה לפני הוסת הראשונה, ודיממה מחמת קריעת הבתולין, והדימום לא פסק גם אחרי ארבעה לילות – לדעת בית שמאי הדימום הוא של נידה, ולדעת בית הלל ממתינים עד שתחלים בלי הגבלת זמן. וראו [[ביאור:תוספתא/נידה/ט#ו|תוספתא ט, ו:]] ארבעת הלילות שנותנים לה בית שמאי אינם בהכרח רצופים. אם הביאה שתי שערות אבל עוד לא התחילה לדמם – בית שמאי ממתינים לילה אחד ובית הלל ארבעה לילות – עד מוצאי שבת, כי בתולה נישאת ביום ד, ראו [[ביאור:משנה כתובות פרק א|כתובות א, א.]] אם התחילה לדמם לפני הנישואין – בית שמאי מחשיבים את דם הבתולין כדם נידה – חוץ מהבעילה הראשונה, ולכן אינם מאפשרים לבעלה לבעול אותה שוב; ובית הלל מאפשרים לבעלה לבעול אותה כל הלילה הראשון, ואינם רואים את דם הבתולין כדם נידה, וראו [[ביאור:משנה נידה פרק א#משנה ז|לעיל א, ז,]] "בתולה שדמיה טהורים", אלא מניחים לה בחזקת טהורה. המשנה ערוכה כך שדעת בית שמאי במקרה הקל היא דעת בית הלל במקרה הבא אחריו, החמור ממנו.}} (א) תִּינוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְנִשֵּׂאת, :בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: נוֹתְנִין לָהּ אַרְבָּעָה לֵילוֹת. :וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: עַד שֶׁתִּחְיֶה הַמַּכָּה. :הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְנִשֵּׂאת, ::בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: נוֹתְנִין לָהּ לַיְלָה הָרִאשׁוֹן. ::וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת, אַרְבָּעָה לֵילוֹת. :רָאָת וְעוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ, ::בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: נוֹתְנִין לָהּ בְּעִילַת מִצְוָה. ::וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: כָּל הַלַּיְלָה שֶׁלָּהּ. <קטע סוף=א/> ===חטיבה II: חזקת טהרה=== {{עוגן|משנה ב}}<קטע התחלה=ב/> (ב) נִדָּה שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁחְרִית, וּמָצְתָה טָהוֹר, {{הע-שמאל|אם טבלה ביום השביעי בערב בלי לבדוק – היא בחזקת טהורה, חוץ מ24 השעות לפני שמצאה את הטומאה, וראו [[ביאור:משנה נידה פרק א|לעיל א, א.]] אבל אם ביום השביעי מצאה טומאה – היא בחזקת טמאה עד הבדיקה הבאה. ר' יהודה דורש שתבדוק גם בערב היום השביעי, וחכמים טוענים שאפילו אם בדקה ביום השני ומצאה טהורה – נכנסה לחזקת טהרה עד 24 שעות לפני הבדיקה שבה מצאה טומאה.}} :וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא {{ב|הִפְרִישָׁה;|בדקה}} :לְאַחַר יָמִים בָּדְקָה וּמָצְאתָה טָמֵא - הֲרֵי זוֹ בְחֶזְקַת טְהוֹרָה. :בָּדְקָה עַצְמָהּ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁחֲרִית, וּמָצְאתָה טָמֵא, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא הִפְרִישָׁה; :לְאַחַר יָמִים בָּדְקָה וּמָצְתָה טָהוֹר - זוֹ הִיא בְחֶזְקַת טֻמְאָה. וּמְטַמָּא מֵעֵת לְעֵת, וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה. אִם יֶשׁ לָהּ וֶסֶת - דַּיָּהּ שַׁעְתָהּ. רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁלֹּא הִפְרִישָׁה בְטַהֲרָה מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָן, :הֲרֵי זוֹ בְחֶזְקַת טֻמְאָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֲפִלּוּ שְׁנַיִם בְּנִדָּתָהּ, בָּדְקָה וּמָצְאתָה טָהוֹר, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא הִפְרִישָׁה; :לְאַחַר יָמִים בָּדְקָה וּמָצְתָה טָמֵא - הֲרֵי זוֹ בְחֶזְקַת טְהוֹרָה. <קטע סוף=ב/> {{עוגן|משנה ג}}<קטע התחלה=ג/> (ג) הַזָּב וְהַזָּבָה שֶׁבָּדְקוּ עַצְמָן בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן - וּמָצְאוּ טָהוֹר, {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נידה פרק ד#משנה ז|לעיל ד, ז,]] "ימי הזב והזבה": ר' אליעזר מיקל ומטהר אותם אפילו אם לא בדקו בכל יום, ור' יהושע ור' עקיבא מחמירים ומחייבים אותם לבדוק בכל יום, כאמור שם. והשוו [[ביאור:ספרא/זבים#פרק ה|ספרא זבים פרק ה.]] [[ביאור:תוספתא/נידה/ט#ח|בתוספתא ט, ח]] מכריעים כר' אליעזר.}} :בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי - [וּמָצְאוּ טָהוֹר,] וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים לֹא בָדְקוּ, :רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקַת טַהֲרָה. :רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵין לָהֶן אֶלָּא יוֹם הָרִאשׁוֹן וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי בִלְבַד. :רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אֵין לָהֶם אֶלָּא יוֹם הַשְּׁבִיעִי בִלְבַד. <קטע סוף=ג/> ===חטיבה III: טמא שמת=== {{עוגן|משנה ד}}<קטע התחלה=ד/> (ד) הַזָּב וְהַזָּבָה וְהַנִּדָּה וְהַיּוֹלֶדֶת וְהַמְצֹרָע שֶׁמֵּתוּ, {{הע-שמאל|גופתם מטמאת כמו בחייהם, וטומאה זו חמורה מטומאת מת – ראו [[ביאור:משנה זבים פרק ד#משנה ו|זבים ד, ו.]] אבל ראו את דברי ר' שמעון [[ביאור:תוספתא/נידה/ט#ט|בתוספתא ט, ט]] שטומאת כולם היא מדברי חכמים, כטומאת הנכרי.}} :מְטַמִּין בַּמַּשָּׂא עַד שֶׁיִּמּוֹק הַבָּשָׂר. {{ב|נָכְרִי|נחשב זב}} שֶׁמֵּת – {{ב|טָהַר מִלְּטַמֵּא בַמַּשָּׂא.|כי טומאתו רק מגזירת חכמים}} בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: כָּל הַנָּשִׁים מֵתוֹת - נִדּוֹת. :וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: אֵין נִדָּה אֶלָּא שֶׁמֵּתָה נִדָּה. <קטע סוף=ד/> {{עוגן|משנה ה}}<קטע התחלה=ה/> (ה) הָאִשָּׁה שֶׁמֵּתָה, וְיָצָא מִמֶּנָּה רְבִיעִית דָּם - מְטַמֵּא מִשֵּׁם כֶּתֶם וּמְטַמֵּא בְאָהֵל. {{הע-שמאל|מטמא ככתם בכל כמות, ובאוהל כדין המת ברביעית. לדעת ר' יהודה ור' יוסי, אם הדם הופרש בעודה בחיים (כגון דם יולדת) – מטמא ככתם, ואם לאחר מיתתה – באוהל, ואינו מטמא כשניהם.}} :רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוּ מְטַמֵּא מִשֵּׁם כֶּתֶם, לְפִי שֶׁנֶּעְקַר מִשֶּׁמֵּתָה. ::וּמוֹדֶה רְבִּי יְהוּדָה בְּיוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר וּמֵתָה, וְיָצָא מִמֶּנָּה רְבִיעִית דָּם, :::שֶׁהוּא מְטַמֵּא מִשֵּׁם כֶּתֶם. אָמַר רְבִּי יוֹסֵה: לְפִיכָךְ אֵינוּ מְטַמֵּא בְאָהֵל. <קטע סוף=ה/> ===חטיבה IV: דם הטוהר=== {{עוגן|משנה ו}}<קטע התחלה=ו/> (ו) בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים: הַיּוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טָהוֹר, הָיְתָה מְעָרָה מַיִם לְפֶסַח. {{הע-שמאל|החמרה בטומאת האשה אחר לידתה, בתקופת דם הטוהר: בראשונה היה דינה כטבול יום, והיתה שופכת מים על קרבן הפסח אבל לא נוגעת במים. בית הלל החמירו בדינה כדין ראשון לטומאה בענייני קודשים, ואסרו עליה לעסוק בקרבן, ובית שמאי אסרו עליה כטמאת מת ממש.}} :חָזְרוּ לוֹמַר: הֲרֵי הִיא כְּמַגַּע טְמֵא מֵת לַקָּדָשִׁין, כְּדִבְרֵי בֵית הֶלֵּל. ::וּבֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים: כִּטְמֵא מֵת. <קטע סוף=ו/> {{עוגן|משנה ז}}<קטע התחלה=ז/> (ז) וּמוֹדִין שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בְּמַעְשֵׂר, וְקוֹצָה לַחַלָּה, וּמַקֶּפֶת וְקוֹרָא לָהּ שֵׁם. {{הע-שמאל|בענייני מעשר שני התירו לה אף בית שמאי, וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ג|נגעים יד, ג,]] וכן התירו לה להפריש חלה בלי לקרוא לה בשם ה"חלה", ואחר כך לקרוא לה בשם החלה בלי לגעת בה שוב, ראו [[ביאור:משנה טבול יום פרק ד#משנה ב|טבול יום ד, ב.]] וכן אפילו אם נפל רוקה או דמה על התרומה – אינו מטמא אותה, כדין טבול יום – ראו [[ביאור:משנה טבול יום פרק ב|טבול יום ב, א.]] אבל אסור לה לאכול תרומה, אלא לאחר שהסתיימו ימי הטוהר וטבלה – כדעת בית שמאי.}} :וְאִם נָפַל מֵרוֹקָהּ וּמִדַּם טְהָרָהּ עַל כִּכָּר שֶׁלִּתְרוּמָה - שֶׁהוּא טָהוֹר. ::שֶׁבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: צְרִיכָה טְבִילָה בָאַחֲרוֹנָה. :וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: אֵינָה צְרִיכָה טְבִילָה בָאַחֲרוֹנָה. <קטע סוף=ז/> ===חטיבה V: שומרת יום כנגד יום=== {{עוגן|משנה ח}}<קטע התחלה=ח/> (ח) הָרוֹאָה יוֹם אֶחָד עָשָׂר, וְטָבְלָה לָעֶרֶב, וְשִׁמְּשָׁה, {{הע-שמאל|דינה של הרואה דם ביום 11 – שומרת יום נקי כנגד יום שבו ראתה. אם לא עשתה כך אלא טבלה ושמשה עם בעלה – ב"ש מחמירים עמם כעם זבה ובועלה, ומחייבים קרבן כדין בועל זבה; ובית הלל פוטרים מהקרבן כי ביום 12 יהיה ממילא זמן נידתה, ואינה זבה מהתורה. אם לא שימשה בערב אלא למחרת, ולא שמרה כל היום – מסכימים בית שמאי שפטורים מקרבן, וב"ה אינם מחייבים אותם כלל, אבל מגנים את התאווה היתירה. וראו [[ביאור:תוספתא/נידה/ט#יב|תוספתא ט, יב,]] שר' יהודה (שהיה נוטה לדעת בית שמאי) מכנה את הבעל "בועל נידה". בית הלל מסכימים שאם ראתה דם מוקדם יותר מיום 11 - חייבים קרבן, כי דינה של שומרת יום כנגד יום כזבה לפני 11 יום, אבל אם שמרה חלק מהיום – אינם מחייבים אותה אלא אם המשיך הדימום והיא זבה.}} :בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: מְטַמִּין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וְחַיָּבִין בַּקָּרְבָּן. :וּבֵית הֶלֵּל פּוֹטְרִין מִן הַקָּרְבָּן. :טָבְלָה יוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, וְשִׁמְּשָׁה אֶת בֵּיתָהּ, וְאַחַר כָּךְ רָאָת, ::בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: מְטַמִּין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וּפְטוּרִין מִן הַקָּרְבָּן. ::וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: זֶה גָרְגְּרָן. :וּמוֹדִים בְּרוֹאָה [בתוך] (יוֹם) אֶחָד עָשָׂר, וְטָבְלָה לָעֶרֶב וְשִׁמְּשָׁה, ::שֶׁהִיא מְטַמָּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וְחַיֶּבֶת בַּקָּרְבָּן. :טָבְלָה בְיוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, וְשִׁמְּשָׁה - הֲרֵי זוֹ תַרְבּוּת רָעָה, ::{{ב|וּמַגָּעָן|טומאת משכב ומושב}} {{ב|וּבְעִילָתָן|חיוב קרבן}} - תְּלוּיִם. <קטע סוף=ח/> {{כותרת תחתונה משנה מבוארת|נידה|י}} dllomn1j06fwoeooml0y8mb7i6jed0p 106 172444 1417589 1280010 2022-08-10T08:57:28Z Ahituvrs 4152 /* חטיבה I: שבעה זבים */ wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> {{ביאור:תוכן למשנה זבים|ב}} ==זיבה במספרים== ===חטיבה I: שבעה זבים=== {{עוגן|משנה א}}<קטע התחלה=א/> (א) הַכֹּל טְמֵאִין בַּזִּיבָה: {{הע-שמאל|הגוי אינו מיטמא בזיבה. לגבי גר ראו לקמן משנה ג. והשוו [[ביאור:ספרא/זבים#פרשה א|ספרא זבים פרשה א,]] זיבת אשה היא בדם, הזב ממנה מחוץ לזמן הנידה. הטומטום והאנדרוגינוס הם ספק זכרים ספק נקבות, ולכן שתי ההפרשות מטמאות אותם, ראו [[ביאור:תוספתא/בכורים/ב#ג|תוספתא בכורים ב, ג-ד.]] לעניין הספק ראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ב|תוספתא ב, א.]]}} :אַף הַגֵּרִים, אַף הָעֲבָדִים - בֵּין מְשֻׁחְרָרִין בֵּין שֶׁאֵינָן מְשֻׁחְרָרִים, :חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן, {{ב|סְרִיס אָדָם וּסְרִיס חַמָּה,|גבר שהסתרס, מלידה או ע"י אדם}} ::וְטָמְטוֹם וְאַנְדְּרוֹגִינָס - וְנוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חָמְרֵי הָאִישׁ וְחָמְרֵי הָאִשָּׁה: ::מִטַּמִּין בַּדָּם, כָּאִשָּׁה - וּבַלֹּבֶן כָּאִישׁ, וְטֻמְאָתָן בְּסָפֵק. <קטע סוף=א/> ===חטיבה II: שבע בדיקות של אונס=== {{עוגן|משנה ב}}<קטע התחלה=ב/> (ב) בְּשֶׁבַע דְרָכִין בּוֹדְקִין אֶת הַזָּב, {{ב|עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לַזִּיבָה:|בראיית הזוב הראשונה.}} :{{ב|בְּמַאֲכָל, בְּמִשְׁתֶּה,|אם אכל או שתה הרבה - נחשב בעל קרי ולא זב.}} {{ב|בְּמַשָּׂא, בִּקְפִיצָה,|אם נשא משקל כבד או אם קפץ וכתוצאה מכך פלט זרע}} בְּחֹלִי, בְּמַרְאֶה וּבְהִרְהוּר. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ט#משנה ד|נזיר ט, ד,]] והשוו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ה|סנהדרין ה, א,]] שם בודקים את העדים בשבע חקירות. מאכל ומשתה - ראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ב#ה|תוספתא ב, ה:]] יהודה בן בתירה מונה שם מאכלים ומשקאות המביאים ליד זיבה. הראיה וההרהור אינם תלויים זה בזה. לכן ראיה של בהמה וחיה או של בגדים פוטרת אפילו אם לא הרהר, שלעיתים הזכרון פועל באיחור, וראו [[יומא יח א]]. ר' עקיבא מרחיב את הפטור ממאכל וממשתה, ולמעשה מנטרל - כנראה בכוונה תחילה - את כל טומאת הזבים. לגישתו יש לחכמים זכות לנטרל ענייני הלכה שלמים, כשם שעשה הלל ע"י הפרוזבול, וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ט#משנה ט|סוטה ט, ט-י.]] הבדיקות הללו ותליית הזיבה באונס נעשות רק לגבי הראיה הראשונה והשניה. לדעת ר' אליעזר - גם בשלישית, שהרי על שתי ראיות אינו חייב קרבן. אבל ר' אליעזר מודה שאם היה זב גמור ונאנס אחר כך וראה זוב רביעי - סופר שבעה נקיים רק אחרי הרביעי, אפילו אם היה באונס.}} ::הִרְהֵר עַד שֶׁלֹּא רָאָה, אוֹ רָאָה עַד שֶׁלֹּא הִרְהֵר, :רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲפִלּוּ רָאָה בְהֵמָה וְחַיָּה וָעוֹף מִתְעַסְּקִין זֶה עִם זֶה, אֲפִלּוּ רָאָה בִגְדֵי צֶבַע הָאִשָּׁה. :רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אָכַל כָּל מַאֲכָל, בֵּין רַע, בֵּין יָפֶה; וְשָׁתָה כָל מַשְׁקֶה. ::אָמְרוּ לוֹ: "אֵין כָּן זָבִין מֵעַתָּה!" ::אָמַר לָהֶם: "אֵין אַחְרָיוּת זָבִים עֲלֵיכֶם!" מִשֶּׁנִּזְקַק לַזִּיבָה - אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ: אָנְסוֹ וּסְפֵקוֹ וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ - טְמֵאִים, שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר. רָאָה רְאִיָּה רִאשׁוֹנָה - בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. בַּשְּׁנִיָּה, בַּשְּׁלִישִׁית - אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. :רְבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף בַּשְּׁלִישִׁית בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי הַקָּרְבָּן. <קטע סוף=ב/> ===חטיבה III: חמישה מעת לעת=== {{עוגן|משנה ג}}<קטע התחלה=ג/> (ג) הָרוֹאֶה קֶרִי - אֵינוּ מִטַּמֵּא בַזִּיבָה מֵעֵת לְעֵת. {{הע-שמאל|לעניין בעל קרי ראו [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ב|לעיל א, ב,]] וכן [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כג#פיסקה רנו|ספרי דברים רנו.]] הגוי שהתגייר (ראו משנה א) - אין מחשבים עבורו את הקרי שראה לפני הגיור, כי הגיור נחשב מהפכה שלמה בחייו, ולכן מטמא. [[ביאור:תוספתא/זבים/ב#ד|בתוספתא ב, ד]] מגבילים את החשבתו כזב למקרים שבהם לא מל. אם מל הרי הוא כחולה. המשנה מביאה עוד הלכות שחלות "מעת לעת": *הרואה דם - מדובר על נדה (ראו [[ביאור:משנה נידה פרק א|נדה א, א.]]) *המקשה (לילד) וראתה דם - נחשב דם נידה אם ראתה אותו בתוך 24 שעות מהלידה, וראו [[ביאור:משנה נידה פרק ד#משנה ד|נדה ד, ד.]] *המכה עבדו וחי עוד 24 שעות אינו נחשב רוצח ([[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ז|מכילתא נזיקין ז]].) *כלב שאכל בשר המת מעכל את הבשר תוך 3 ימים ואחר כך אינו מטמא (ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק יא#משנה ז|אהלות יא, ז.]])}} :רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: יוֹמוֹ. גּוֹי שֶׁרָאָה קֶרִי וְנִתְגַּיַּר - מִיָּד הוּא מִטַּמֵּא בַזִּיבָה. הָרוֹאָה דָם וְהַמְקַשָּׁה - מֵעֵת לְעֵת. וְהַמַּכֶּה אֶת עַבְדּוֹ, ([[שמות כא כא]]) "יוֹם אוֹ יוֹמַיִם" - מֵעֵת לְעֵת. כֶּלֶב שֶׁאָכַל בְּשַׂר הַמֵּת - שְׁלֹשָׁה יָמִים מֵעֵת לְעֵת, וְהוּא כְבִרְיָתוֹ. <קטע סוף=ג/> ===חטיבה IV: חמש דרכי טימוא ושבע דרכי טומאה=== {{עוגן|משנה ד}}<קטע התחלה=ד/> (ד) הַזָּב מְטַמֵּא אֶת הַמִּשְׁכָּב בַּחֲמִשָּׁה דְרָכִים לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְגָדִים: {{הע-שמאל|מכאן והלאה עוסקת המסכת בדיני טומאת הזב, המטמא את משכבו - והופכו לאב טומאה, והמשכב מטמא את הטהור שעומד, יושב וכו' עליו. לעניין "נתלה" - ראו [[ביאור:משנה זבים פרק ד#משנה ו|לקמן ד, ו.]]}} :עוֹמֵד, יוֹשֵׁב, שׁוֹכֵב, נִתְלָה וְנִשְׁעָן. ::וְהַמִּשְׁכָּב - מְטַמֵּא עוֹמֵד, יוֹשֵׁב, שׁוֹכֵב, נִתְלָה וְנִשְׁעָן, בְּמַגָּע, וּבְמַשָּׂא. <קטע סוף=ד/> {{כותרת תחתונה משנה מבוארת|זבים|ב}} 0gu2uu4fvwsceyfotjr0o651ioi5ouj 0 211007 1417544 513001 2022-08-10T05:00:32Z Seyegd 15319 /* דף לט עמוד ב */ הגהה wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט משנה}}</noinclude> ===[[ירושלמי יומא דף לט ב|דף לט עמוד ב]]=== <קטע התחלה=לט ב/>{{מתני'|יומא|ח|}} האוכל ביה"כ ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה והשותה מלא לוגמיו חייב כל האוכלין מצטרפין לככתובת וכל המשקין מצטרפין לכמלוא לוגמיו אכל ושתה אין מצטרפין: '''גמרא''' א"ר יוסה זאת אומרת שצריך למעך את חללו דל כן ניתני כמוה וכגלעינתה ומחללה תני ר"ש בן אלעזר בכותבת נמרית תני מלא לוגמיו מה ופליג מלוא לוגמיו שהוא ניתן ללוגמא אחת תני משם ב"ש מלוא לוגמיו ברביעית ר' חייה בר אדא בעי קומי ר' מנא ולמה לא תנינתה מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה א"ל מפני לוגמו של בן אבטיח שהיה מחזיק יותר מרביעית:<קטע סוף=לט ב/> 72i4i0e7fact9nbitgcuguvpdpsomz9 0 221393 1417553 1077100 2022-08-10T07:37:17Z 1אברהם1 4446 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|פרדס רמונים|יב|א|ב|ג}} פרק שני: הכלל העולה מהפרק הקודם הוא היות הל"ב נתיבות כלל כל הנמצאות מעלה ומטה ומטעם זה בבריאת עולם נזכר ל"ב פעמים שם אלקים להורות כי כל אחד מל"ב נתיבות היה מגלה מה שהיה מצויר בו מענין הבריאה. ובאו ל"ב פעמים אלקים ולא ל"ב פעמים י"ה כפי הראוי אל החכמה. מפני שגילוי הדברים הנמצאות מחכמה הוא ע"י הבינה ששם אשד הנתיבות כדפי', ולכן באו בשם אלקים, שהרמז אל הבינה. והטעם שנכתב בשם אלקים באותיותיו ולא בשם בן ד' בנקוד אלקים, כי הוא השם הנרמז בבינה. עם היות ששם אלקים ג"כ הרמז אלי', כאשר נבאר בשער השמות פ"ד ז' ח' ט', וכאשר ביארנו ג"כ בשער ח' פ"ז ח'. אבל נכתב בשם אלקים באותיות אלקים לרמוז אל תוקף דין הגבורה כי היא עולם הטבע. וכן עולה שם אלקים במנין הטב"ע שהוא בו. והטעם כי השמיטה היתה בגבורה כפי המוסכם בין רוב המפרשים. והשמיטה הטביעה בעולמה כפי טבעה ורצונה כי הטבע רצון אלקי הוא. ולכן בריאת העולם היה בדין גמור עד שראה שלא יכול לעמוד ושתף עמה מדת הרחמים כדפי' רז"ל: ולפי היות השמיטה הזאת מדת הגבורה בראש התורה וסופה ל"ב ב' בראשית ל' של ישראל. ובאה בראשיתה שם מ"ב היוצא מבראשית וכן בסופה ולכל היד החזקה וכו' כמו שנבאר בשער פרטי השמות. וכ"ז להורות שהל"ב ששם אותיות התורה חתומים בשם הגבורה והדין שהוא שם מ"ב. וכן שם בן מ"ב הם ל"ב נתיבות וי' מאמרות ובו היה בריאת העולם כמו שהוכיח פסוק של בראשית. ואחר שהקדמנו הענין הזה נבא לבאר הל"ב נתיבות בשמם ופעולתם כפי אשר בארו הקדמונים. וקודם כל דבר נעתיק הנה ל"ב אלקים שבמעשה בראשית אשר באורם נראה אור: א. בראשית ברא אלקים את: ב. ורוח אלקים מרתפת: ג. ויאמר אלקי' יהי אור: ד. וירא אלקים את האור: ה. ויבדל אלקים בין האור: ו. ויקרא אלקים לאור יום: ז. ויאמר אלקים יהי רקיע: ח. ויעש אלקים את הרקיע: ט. ויקרא אלקים לרקיע שמים: י. ויאמר אלקים יקוו המים: יא. ויקרא אלקים ליבשה ארץ: יב. וירא אלקים כי טוב: יג. ויאמר אלקים תדשא הארץ: יד. וירא אלקים כי טוב: טו. ויאמר אלקים יהי מאורות: טז. ויעש אלקים את שני המאורות יז. ויתן אותם אלקים ברקיע השמים: יח. וירא אלקים כי טוב: יט. ויאמר אלקים ישרצו המים: כ. ויברא אלקים את התנינים: כא. וירא אלקים כי טוב: כב. ויברך אותם אלקים: כג. ויאמר אלקים תוצא הארץ: כד. ויעש אלקים את חית הארץ: כה. וירא אלקים כי טוב: כו. ויאמר אלקים נעשה אדם: כז. ויברא אלקים את האדם: כח. בצלם אלקים ברא אותו: כט. ויברך אותם אלקים: ל. ויאמר להם אלקים פרו ורבו: לא. ויאמר אלקים הנה נתתי: לב. וירא אלקים את כל אשר עשה: הנה אלו הם ל"ב נתיבות שבפ' בראשית וכן מנה אותם הרשב"י בתיקונים {{ממ|זהר חדש קל א}}. שוב הגאונים, שמו להם שמות כפי אשר קבלו בפעולתם. והעתיקם רבי יוסף הארוך בספר פי' ס"י שחבר. וכן העתיקם בעל ספר הקנה עם שנתחכם לכותבם בשם מגידים והם נמצאים לגאונים בבירור. ואלה שמותם איש על דגלו באותות: נתיב א נקרא שכל מופלא. והוא אור מושכל קדמון, והוא כבוד ראשון אשר אין כל בריה יכולה לעמוד על מציאותו: נתיב ב נקרא שכל מזהיר. והוא כתר הבריאה וזוהר האחדות השוה המתנשא לכל לראש, והוא נקרא בפי בעלי הקבלה כבוד שני: נתיב ג נקרא שכל מקודש. והוא יסוד החכמה הקדומה הנקרא אמונה אומן ושרשיה אמן, והוא אב האמונה שמכחו האמונה נאצלת: נתיב ד נקרא שכל קבוע. ונקרא כן שממנו מתאצלים כל הכוחות הרוחניות בדקות האצילות שמתאצלות אלו ואלו בכח המאציל הקדמון: נתיב ה נקרא שכל נשרש ונקרא כן מפני שהוא עצם האחדות השוה והוא המיוחד בעצם הבינה מגדר החכמה הקדושה: נתיב ו נקרא שכל נבדל. ונקרא כן לפי שבו מתרבה שפע האצילות, והוא משפיע השפע ההוא על כל (הבריאות) [הבריכות] המתאחדות בעצמו: נתיב ז נקרא שכל נסתר. ונקרא כן מפני שהוא זוהר מזהיר לכל הכחות השכליים הנראים בעין השכל וברעיון האמונות: נתיב ח נקרא שכל שלם. ונקרא כן מפני שהוא תכונת הקדמות אשר אין לו שרש להתיישב בו כי אם בחדרי גדולה הנאצלים מעצם קיומו: נתיב ט נקרא שכל טהור. ונקרא כן מפני שהוא מטהר את הספירות ומבחין ומבהיק גזרת תכניתם ותוכן אחדותם שהם מיוחדות מבלי קצוץ ופרוד: נתיב י נקרא שכל מתנוצץ. ונקרא כן מפני שהוא מתעלה ויושב על כסא הבינה ומאיר בזהר המאורות כלם ומשפיע שפע הרבוי לשר הפנים: נתיב יא נקרא שכל מצוחצח. ונקרא כן מפני שהוא עצם הפרגוד המסודר בסדר המערכה, והוא ייחס (הנתנת) [הנתיבות] לעמוד בפני עלת העלות: נתיב יב נקרא שכל בהיר. ונקרא כן מפני שהוא עצם האופן הגדולה הנקרא חזחזית פי' מקום מוצא החזיון החוזים במראה: נתיב יג נקרא שכל מנהיג האחדות. ונקרא כן מפני שהוא עצם כסא הכבוד, והוא תשלום אמיתת הרוחנים האחדים: נתיב יד נקרא שכל מאיר. ונקרא כן מפני שהוא עצם החשמל והמורה על רזי הסודות הקדש ותכונתם: נתיב טו נקרא שכל מעמיד. ונקרא כן מפני שהוא מעמיד עצם הבריאה בערפלי טוהר. ובעלי העיון אמרו כי הוא הערפל, וזהו {{ממ|איוב|לח|ט}} וערפל חתולתו: נתיב טז נקרא שכל נצחי. ונקרא כן מפני שהוא עידון הכבוד שאין כבוד למטה הימנו כמו שהוא, והוא נקרא גן עדן המוכן לצדיקים ולישרים: נתיב יז נקרא שכל ההרגש. והוא מוכן לחסידי האמונה להתלבש בו ברוח הקדושה, והוא נקרא יסוד הת"ת במעמד העליונים: נתיב יח נקרא שכל בית השפע. ומתוך חקירתו מושכים רז וחידה המתלוננים בצלו והדבקים בחקירת (ממשותו) [עצמותו] מעלת העלות: נתיב יט נקרא שכל סוד הפעולות הרוחניות כלם. ונקרא כן מפני השפע המתפשט בו ממקום הבריכה העליונה והכבוד המעולה: נתיב כ נקרא שכל הרצון. ונק' כן מפני שבו תכונת כל היצורים כלם ובזה השכל יודע כל מציאות החכמה הקדומה: נתיב כא נקרא שכל החפץ המבוקש. ונק' כן מפני שהוא מקבל שפע האלקות כדי להשפיע מברכתו לכל הנמצאים כלם: נתיב כב נק' שכל נאמן. ונקרא כן מפני שבו מתרבים כחות רוחניים כדי להיותם קרובים לכל המתלוננים בצילם: נתיב כג נקרא שכל קיים. ונקרא כן מפני שהוא כח קיום כל הספירות. (נ"א: קיום לכל המחזיקים בו להלבישם מרוח קדשו): נתיב כד נקרא שכל דמיוני. ונקרא כן מפני שהוא נותן דמות לכל הדמיונים אשר נבראו בדמיונם הראוי לצביונם: נתיב כה נקרא שכל נסיוני. ונקרא כן מפני שהוא הנסיון הקדמון שבו מנסה השם לכל החסידים: נתיב כו נקרא שכל המחודש. ונקרא כן מפני שבו מחדש הקב"ה לכל (החסידים) [החדשים] שהם מתחדשים מבריאת העולם: נתיב כז נקרא שכל מורגש. ונקרא כן מפני שממנו נברא שכל כל נברא מתחת גלגל העליון והרגשותם: נתיב כח נקרא שכל מוטבע. ונקרא כן מפני שבו נשלם טבע כל נמצא תחת גלגל החמה בשלימות הגלגלים: נתיב כט נקרא שכל מוגשם. ונקרא כן מפני שהוא מתאר כל גשם אשר יתגשם תחת תכונת הגלגלים (בגבולם) [בגידולם]: נתיב ל נקרא שכל כללי. ונקרא כן מפני שבו כלולים הוברי שמים במשפטי הכוכבים והמזלות עיונם ותשלום ידיעתם באופני גלגולם: נתיב לא נקרא שכל תמידי. ונקרא כן מפני שבו מתמיד מהלך השמש והלבנה דרך תכונתם כל א' וא' הראוי לו: נתיב לב נקרא שכל נעבד. מפני שהוא מתוקן לכל המשתמשים בעבודת ז' כוכבי לכת לגבולם: עד הנה הגיע מה שנמצא בביאור הנתיבות בדברי הגאונים ודבריהם נעלמים ונסתרים וצריכים ביאור. ונבאר בפרקים הבאים. וראינו לחלקם לד' חלקים ח' ח' בכל פרק ופרק כדי ליתן ריוח בין פרשה לפרשה:  [[קטגוריה:פרדס רמונים]] ps1p35z71cha51vvrplfaphjpuvqizq 1417554 1417553 2022-08-10T07:53:43Z 1אברהם1 4446 עיצוב wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|פרדס רמונים|יב|א|ב|ג}} פרק שני: הכלל העולה מהפרק הקודם הוא היות הל"ב נתיבות כלל כל הנמצאות מעלה ומטה ומטעם זה בבריאת עולם נזכר ל"ב פעמים שם אלקים להורות כי כל אחד מל"ב נתיבות היה מגלה מה שהיה מצויר בו מענין הבריאה. ובאו ל"ב פעמים אלקים ולא ל"ב פעמים י"ה כפי הראוי אל החכמה. מפני שגילוי הדברים הנמצאות מחכמה הוא ע"י הבינה ששם אשד הנתיבות כדפי', ולכן באו בשם אלקים, שהרמז אל הבינה. והטעם שנכתב בשם אלקים באותיותיו ולא בשם בן ד' בנקוד אלקים, כי הוא השם הנרמז בבינה. עם היות ששם אלקים ג"כ הרמז אלי', כאשר נבאר בשער השמות פ"ד ז' ח' ט', וכאשר ביארנו ג"כ בשער ח' פ"ז ח'. אבל נכתב בשם אלקים באותיות אלקים לרמוז אל תוקף דין הגבורה כי היא עולם הטבע. וכן עולה שם אלקים במנין הטב"ע שהוא בו. והטעם כי השמיטה היתה בגבורה כפי המוסכם בין רוב המפרשים. והשמיטה הטביעה בעולמה כפי טבעה ורצונה כי הטבע רצון אלקי הוא. ולכן בריאת העולם היה בדין גמור עד שראה שלא יכול לעמוד ושתף עמה מדת הרחמים כדפי' רז"ל: ולפי היות השמיטה הזאת מדת הגבורה בראש התורה וסופה ל"ב ב' בראשית ל' של ישראל. ובאה בראשיתה שם מ"ב היוצא מבראשית וכן בסופה ולכל היד החזקה וכו' כמו שנבאר בשער פרטי השמות. וכ"ז להורות שהל"ב ששם אותיות התורה חתומים בשם הגבורה והדין שהוא שם מ"ב. וכן שם בן מ"ב הם ל"ב נתיבות וי' מאמרות ובו היה בריאת העולם כמו שהוכיח פסוק של בראשית. ואחר שהקדמנו הענין הזה נבא לבאר הל"ב נתיבות בשמם ופעולתם כפי אשר בארו הקדמונים. וקודם כל דבר נעתיק הנה ל"ב אלקים שבמעשה בראשית אשר באורם נראה אור: א. בראשית ברא אלקים את: ב. ורוח אלקים מרתפת: ג. ויאמר אלקי' יהי אור: ד. וירא אלקים את האור: ה. ויבדל אלקים בין האור: ו. ויקרא אלקים לאור יום: ז. ויאמר אלקים יהי רקיע: ח. ויעש אלקים את הרקיע: ט. ויקרא אלקים לרקיע שמים: י. ויאמר אלקים יקוו המים: יא. ויקרא אלקים ליבשה ארץ: יב. וירא אלקים כי טוב: יג. ויאמר אלקים תדשא הארץ: יד. וירא אלקים כי טוב: טו. ויאמר אלקים יהי מאורות: טז. ויעש אלקים את שני המאורות יז. ויתן אותם אלקים ברקיע השמים: יח. וירא אלקים כי טוב: יט. ויאמר אלקים ישרצו המים: כ. ויברא אלקים את התנינים: כא. וירא אלקים כי טוב: כב. ויברך אותם אלקים: כג. ויאמר אלקים תוצא הארץ: כד. ויעש אלקים את חית הארץ: כה. וירא אלקים כי טוב: כו. ויאמר אלקים נעשה אדם: כז. ויברא אלקים את האדם: כח. בצלם אלקים ברא אותו: כט. ויברך אותם אלקים: ל. ויאמר להם אלקים פרו ורבו: לא. ויאמר אלקים הנה נתתי: לב. וירא אלקים את כל אשר עשה: הנה אלו הם ל"ב נתיבות שבפ' בראשית וכן מנה אותם הרשב"י בתיקונים {{ממ|זהר חדש קל א}}. שוב הגאונים, שמו להם שמות כפי אשר קבלו בפעולתם. והעתיקם רבי יוסף הארוך בספר פי' ס"י שחבר. וכן העתיקם בעל ספר הקנה עם שנתחכם לכותבם בשם מגידים והם נמצאים לגאונים בבירור. ואלה שמותם איש על דגלו באותות: נתיב א נקרא שכל מופלא. והוא אור מושכל קדמון, והוא כבוד ראשון אשר אין כל בריה יכולה לעמוד על מציאותו: נתיב ב נקרא שכל מזהיר. והוא כתר הבריאה וזוהר האחדות השוה המתנשא לכל לראש, והוא נקרא בפי בעלי הקבלה כבוד שני: נתיב ג נקרא שכל מקודש. והוא יסוד החכמה הקדומה הנקרא אמונה אומן ושרשיה אמן, והוא אב האמונה שמכחו האמונה נאצלת: נתיב ד נקרא שכל קבוע. ונקרא כן שממנו מתאצלים כל הכוחות הרוחניות בדקות האצילות שמתאצלות אלו ואלו בכח המאציל הקדמון: נתיב ה נקרא שכל נשרש ונקרא כן מפני שהוא עצם האחדות השוה והוא המיוחד בעצם הבינה מגדר החכמה הקדושה: נתיב ו נקרא שכל נבדל. ונקרא כן לפי שבו מתרבה שפע האצילות, והוא משפיע השפע ההוא על כל (הבריאות) [הבריכות] המתאחדות בעצמו: נתיב ז נקרא שכל נסתר. ונקרא כן מפני שהוא זוהר מזהיר לכל הכחות השכליים הנראים בעין השכל וברעיון האמונות: נתיב ח נקרא שכל שלם. ונקרא כן מפני שהוא תכונת הקדמות אשר אין לו שרש להתיישב בו כי אם בחדרי גדולה הנאצלים מעצם קיומו: נתיב ט נקרא שכל טהור. ונקרא כן מפני שהוא מטהר את הספירות ומבחין ומבהיק גזרת תכניתם ותוכן אחדותם שהם מיוחדות מבלי קצוץ ופרוד: נתיב י נקרא שכל מתנוצץ. ונקרא כן מפני שהוא מתעלה ויושב על כסא הבינה ומאיר בזהר המאורות כלם ומשפיע שפע הרבוי לשר הפנים: נתיב יא נקרא שכל מצוחצח. ונקרא כן מפני שהוא עצם הפרגוד המסודר בסדר המערכה, והוא ייחס (הנתנת) [הנתיבות] לעמוד בפני עלת העלות: נתיב יב נקרא שכל בהיר. ונקרא כן מפני שהוא עצם האופן הגדולה הנקרא חזחזית פי' מקום מוצא החזיון החוזים במראה: נתיב יג נקרא שכל מנהיג האחדות. ונקרא כן מפני שהוא עצם כסא הכבוד, והוא תשלום אמיתת הרוחנים האחדים: נתיב יד נקרא שכל מאיר. ונקרא כן מפני שהוא עצם החשמל והמורה על רזי הסודות הקדש ותכונתם: נתיב טו נקרא שכל מעמיד. ונקרא כן מפני שהוא מעמיד עצם הבריאה בערפלי טוהר. ובעלי העיון אמרו כי הוא הערפל, וזהו {{ממ|איוב|לח|ט}} וערפל חתולתו: נתיב טז נקרא שכל נצחי. ונקרא כן מפני שהוא עידון הכבוד שאין כבוד למטה הימנו כמו שהוא, והוא נקרא גן עדן המוכן לצדיקים ולישרים: נתיב יז נקרא שכל ההרגש. והוא מוכן לחסידי האמונה להתלבש בו ברוח הקדושה, והוא נקרא יסוד הת"ת במעמד העליונים: נתיב יח נקרא שכל בית השפע. ומתוך חקירתו מושכים רז וחידה המתלוננים בצלו והדבקים בחקירת (ממשותו) [עצמותו] מעלת העלות: נתיב יט נקרא שכל סוד הפעולות הרוחניות כלם. ונקרא כן מפני השפע המתפשט בו ממקום הבריכה העליונה והכבוד המעולה: נתיב כ נקרא שכל הרצון. ונק' כן מפני שבו תכונת כל היצורים כלם ובזה השכל יודע כל מציאות החכמה הקדומה: נתיב כא נקרא שכל החפץ המבוקש. ונק' כן מפני שהוא מקבל שפע האלקות כדי להשפיע מברכתו לכל הנמצאים כלם: נתיב כב נק' שכל נאמן. ונקרא כן מפני שבו מתרבים כחות רוחניים כדי להיותם קרובים לכל המתלוננים בצילם: נתיב כג נקרא שכל קיים. ונקרא כן מפני שהוא כח קיום כל הספירות. (נ"א: קיום לכל המחזיקים בו להלבישם מרוח קדשו): נתיב כד נקרא שכל דמיוני. ונקרא כן מפני שהוא נותן דמות לכל הדמיונים אשר נבראו בדמיונם הראוי לצביונם: נתיב כה נקרא שכל נסיוני. ונקרא כן מפני שהוא הנסיון הקדמון שבו מנסה השם לכל החסידים: נתיב כו נקרא שכל המחודש. ונקרא כן מפני שבו מחדש הקב"ה לכל (החסידים) [החדשים] שהם מתחדשים מבריאת העולם: נתיב כז נקרא שכל מורגש. ונקרא כן מפני שממנו נברא שכל כל נברא מתחת גלגל העליון והרגשותם: נתיב כח נקרא שכל מוטבע. ונקרא כן מפני שבו נשלם טבע כל נמצא תחת גלגל החמה בשלימות הגלגלים: נתיב כט נקרא שכל מוגשם. ונקרא כן מפני שהוא מתאר כל גשם אשר יתגשם תחת תכונת הגלגלים (בגבולם) [בגידולם]: נתיב ל נקרא שכל כללי. ונקרא כן מפני שבו כלולים הוברי שמים במשפטי הכוכבים והמזלות עיונם ותשלום ידיעתם באופני גלגולם: נתיב לא נקרא שכל תמידי. ונקרא כן מפני שבו מתמיד מהלך השמש והלבנה דרך תכונתם כל א' וא' הראוי לו: נתיב לב נקרא שכל נעבד. מפני שהוא מתוקן לכל המשתמשים בעבודת ז' כוכבי לכת לגבולם: עד הנה הגיע מה שנמצא בביאור הנתיבות בדברי הגאונים ודבריהם נעלמים ונסתרים וצריכים ביאור. ונבאר בפרקים הבאים. וראינו לחלקם לד' חלקים ח' ח' בכל פרק ופרק כדי ליתן ריוח בין פרשה לפרשה:  [[קטגוריה:פרדס רמונים]] kx15jwejrylk628zrw3kuqmy0wwe6i0 116 256501 1417634 1284916 2022-08-10T09:40:22Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki <שם> חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 <מאגר 2000641 תיקון 2022457> <מקור> ((ס"ח תשס"ח, 38|חוק זכות יוצרים|17:300007)); ((תשע"א, 993|תיקון|18:301134)); ((תשע"ד, 458|חוק התאמת יצירות, ביצועים ושידורים לאנשים עם מוגבלות (תיקוני חקיקה)|19:301623)); ((תשע"ז, 504|חוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה)|20:382347)), ((1201|חוק העיצובים|20:390481)); ((תשע"ט, 187|תיקון מס' 5|20:528384)). __TOC__ == פרק א': פרשנות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשע"ז-2, תשע"ט) : בחוק זה - :- "זכות יוצרים" - כמשמעותה [[בסעיף 11]]; :- "זכות מוסרית" - כמשמעותה [[בסעיף 46]]; :- "טביעה", לעניין צלילים - שימור של צלילים באמצעי המאפשר לשמעם או להעתיקם; :- "יצירה אדריכלית" - בניין או מבנה אחר, וכן מודל לבניין או למבנה כאמור; :- "יצירה אמנותית" - לרבות רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צילום ויצירת אמנות שימושית, ובכלל זה גופן (Typeface); :- "יצירה דרמטית" - לרבות מחזה, יצירה קולנועית, יצירה דרמטית–מוסיקלית, יצירת מחול ופנטומימה; :- "יצירה משותפת" - יצירה שנוצרה בידי כמה יוצרים במשותף ולא ניתן להבחין בחלקו של כל אחד מהם ביצירה; :- "יצירה ספרותית" - לרבות יצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה, לקט, וכן תוכנת מחשב; :- "יצירת פיסול" - לרבות תבנית או מודל של פסל; :- "יצירת צילום" - לרבות יצירה המופקת בתהליך הדומה לצילום, ולמעט צילום שהוא חלק מיצירה קולנועית; :- "יצירה קולנועית" - לרבות יצירה טלוויזיונית וכל יצירה שדומה במהותה ליצירה קולנועית או ליצירה טלוויזיונית; :- "לקט" - לקט של יצירות לרבות אנציקלופדיה או אנתולוגיה, וכן לקט של נתונים לרבות מאגר מידע; :- "מפיק", לעניין יצירה קולנועית או תקליט - מי שאחראי על ביצוע הפעולות הדרושות לשם יצירת היצירה הקולנועית או התקליט, לפי העניין; :- "עותק מפר" - עותק של יצירה שיש בה זכות יוצרים, למעט בניין או מבנה אחר, שהוא אחד מאלה: :: (1) עותק שנעשה בישראל בלא רשותו של בעל זכות היוצרים באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעתקה כאמור [[בסעיף 11(1)]]; :: (2) עותק שיובא לישראל אשר אילו היה נעשה בישראל, היתה עשייתו מהווה הפרה של זכות היוצרים להעתקה כאמור [[בסעיף 11(1)]]; ואולם עותק שנעשה מחוץ לישראל ברשותו של בעל זכות היוצרים במדינה שבה נעשה, לא ייחשב לעותק מפר; :- "פרסום", של יצירה - הוצאה של מספר סביר של עותקים של היצירה, בשים לב לאופייה, לרשות הציבור, ברשותו של בעל זכות היוצרים, למעט ביצוע פומבי של היצירה או שידורה, ולמעט הצגה לציבור של יצירה אמנותית שאינה גופן; :- "רשת תקשורת אלקטרונית" - רשת האינטרנט, וכן כל רשת תקשורת ציבורית אחרת שהשר קבע בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; :- "תוכנת מחשב" - תוכנת מחשב בכל צורה שבה היא מבוטאת; :- "תקליט" - טביעה של צלילים, למעט טביעה של צלילים ביצירה קולנועית; :- "השר" - שר המשפטים. @ 2. מקום הפרסום לראשונה : בחוק זה יחולו הוראות אלה לעניין המקום שבו פורסמה יצירה לראשונה: : (1) יצירה שפורסמה בכמה מדינות בתוך שלושים ימים מיום שפורסמה לראשונה - יראו אותה כאילו פורסמה לראשונה בכולן בו-זמנית; : (2) יצירה שפורסמה לראשונה בישראל ובמדינות אחרות בו-זמנית - יראו אותה כאילו פורסמה לראשונה בישראל. == פרק ב': תנאים לקיומה של זכות יוצרים == @ 3. ייחוד הוראות החוק : לא תהא זכות יוצרים ביצירה אלא לפי הוראות חוק זה. @ 4. היצירות שבהן יש זכות יוצרים : (א) זכות יוצרים תהא ביצירות אלה: :: (1) יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי; :: (2) תקליט; :: ובלבד שהתקיים לגבי היצירות האמורות אחד התנאים הקבועים [[בסעיף 8]] או שיש בהן זכות יוצרים מכוח צו לפי [[סעיף 9]]. : (ב) לעניין סעיף קטן (א), מקוריות של לקט היא המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו. @ 5. היקף זכות היוצרים ביצירה : זכות יוצרים ביצירה כאמור [[בסעיף 4]] לא תחול על כל אחד מאלה, ואולם על דרך ביטוים תחול זכות היוצרים: : (1) רעיון; : (2) תהליך ושיטת ביצוע; : (3) מושג מתמטי; : (4) עובדה או נתון; : (5) חדשות היום. @ 6. פרסומים רשמיים : על אף הוראות [[סעיף 4]], לא תהא זכות יוצרים בחוקים, בתקנות, בדברי הכנסת ובהחלטות שיפוטיות של בית משפט או של כל רשות שלטונית המפעילה סמכות שפיטה על פי דין. @ 7. מדגמים ועיצובים (תיקון: תשע"ז-2) : על אף הוראות [[סעיף 4]], לא תהא זכות יוצרים במדגם כהגדרתו [[בפקודת הפטנטים והמדגמים]] או בעיצוב כהגדרתו [[בחוק העיצובים, התשע"ז-2017]], אלא אם כן המדגם או העיצוב אינו משמש ואינו מכוון לשמש לייצור תעשייתי; השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב מדגם או עיצוב כמשמש לייצור תעשייתי. @ 8. זיקה לישראל : (א) זכות יוצרים תהא ביצירה כאמור [[בסעיף 4(א)(1)]], בהתקיים אחד מאלה: :: (1) היצירה פורסמה לראשונה בישראל; :: (2) בעת יצירתה של היצירה היה יוצרה אזרח ישראלי, או שמקום מגוריו הרגיל היה בישראל, וזאת בין שהיצירה פורסמה ובין שלא פורסמה. : (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), תהא זכות יוצרים - :: (1) ביצירה קולנועית - גם אם בעת יצירתה היה מרכז עסקיו של מפיקה, או מקום מגוריו הרגיל, בישראל; :: (2) ביצירה אדריכלית וביצירה אמנותית אחרת שהוכללה בבניין או במבנה אחר - גם אם היצירה האדריכלית, הבניין או המבנה, לפי העניין, ממוקמים בישראל. : (ג) זכות יוצרים תהא בתקליט אם בעת יצירת התקליט מפיק התקליט היה אזרח ישראלי, או שמקום מגוריו הרגיל, ואם הוא תאגיד - מרכז עסקיו, היה בישראל; ואולם זכות יוצרים להעתקה, להעמדה לרשות הציבור ולהשכרה, כאמור [[בסעיף 11(1), (5) ו-(7)]], תהא בתקליט, גם אם התקליט פורסם לראשונה בישראל. @ 9. זכות יוצרים לפי אמנה בין-לאומית : נחתמה אמנה בין ישראל לבין מדינה אחרת בעניין הגנת זכות יוצרים, או שישראל הצטרפה לאמנה בעניין זה, רשאי השר לקבוע, בצו, כי יצירות כאמור [[בסעיף 4(א)]], שהאמנה מחייבת את הגנתן בישראל, יהיו מוגנות על פי ההוראות שבצו; ההגנה על יצירות כאמור לא תהיה יתירה על ההגנה שהיתה ניתנת להן אילו התקיימו לגביהן התנאים [[שבסעיף 8]], אלא אם כן הוסכם על כך באמנה, אך לא יותר מכפי שהוסכם. : ((פורסם [[צו זכות-יוצרים (אמנת ברן), התשי"ג-1953]].)) : ((פורסם [[צו זכות יוצרים (ארצות הברית), תשי"ג-1953]].)) : ((פורסם [[צו זכות יוצרים (האמנה העולמית), התשט"ו-1955]].)) : ((פורסם [[צו זכות יוצרים (אמנה להגנת יצרני רישמת קול), תשל"ח-1978]].)) : ((פורסם [[צו זכות יוצרים (הסכם טריפס), התש"ס-1999]].)) @ 10. שמירה על הדדיות : מצא השר שמדינה מסוימת אינה מעניקה הגנה ראויה ליצירות של יוצרים שהם אזרחים ישראליים, רשאי הוא, באישור הממשלה, להגביל בצו את הזכויות הקבועות לפי חוק זה, כולן או חלקן, ביחס ליצירות של יוצרים שהם אזרחי אותה מדינה; קבע השר כאמור, יחול הצו על יצירות שנוצרו לאחר כניסתו לתוקף. == פרק ג': מהות זכות היוצרים == @ 11. זכות יוצרים מהי (תיקון: תשע"ז-2) : זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה: : (1) העתקה כאמור [[בסעיף 12]] - לגבי כל סוגי היצירות; : (2) פרסום - לגבי יצירה שלא פורסמה; : (3) ביצוע פומבי כאמור [[בסעיף 13]] - לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט; : (4) שידור כאמור [[בסעיף 14]] - לגבי כל סוגי היצירות; : (5) העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור [[בסעיף 15]] - לגבי כל סוגי היצירות; : (6) עשיית יצירה נגזרת כאמור [[בסעיף 16]], ועשיית הפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5) ביצירה הנגזרת כאמור - לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית שאינה גופן, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית; : (7) השכרה כאמור [[בסעיף 17]] - לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב. @ 12. העתקה : העתקה של יצירה היא עשיית עותק של היצירה בכל צורה מוחשית, לרבות - : (1) אחסון של היצירה באמצעי אלקטרוני או באמצעי טכנולוגי אחר; : (2) עשיית עותק תלת-ממדי של יצירה דו-ממדית; : (3) עשיית עותק דו-ממדי של יצירה תלת-ממדית; : (4) העתקה ארעית של היצירה. @ 13. ביצוע פומבי : ביצוע פומבי של יצירה הוא השמעתה או הצגתה בציבור, במישרין או באמצעות מכשיר. @ 14. שידור : שידור של יצירה הוא העברה קווית או אלחוטית, של צלילים, מראות או שילוב של צלילים ומראות, הכלולים ביצירה, לציבור. @ 15. העמדה לרשות הציבור : העמדה של יצירה לרשות הציבור היא עשיית פעולה ביצירה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה אליה ממקום ובמועד לפי בחירתם. @ 16. עשיית יצירה נגזרת : עשיית יצירה נגזרת היא עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תרגום או עיבוד. @ 17. השכרה : (א) השכרה של יצירה היא השכרת עותקים פיזיים של היצירה לציבור, לצורכי מסחר, למעט השכרה של תוכנת מחשב או של תקליט המהווים חלק בלתי נפרד מחפץ אחר שהוא המושכר העיקרי. : (ב) לעניין סעיף קטן (א), השכרה על ידי ספריה ציבורית או ספריה של מוסד חינוך, אינה בגדר השכרה לצורכי מסחר; השר רשאי לקבוע סוגי ספריות ציבוריות וסוגי מוסדות חינוך, שהוראות סעיף קטן זה יחולו עליהם. == פרק ד': שימושים מותרים == @ 18. שימושים מותרים : על אף הוראות [[סעיף 11]], עשיית הפעולות המפורטות [[בסעיפים 19 עד 30]] מותרת בתנאים המפורטים [[19|באותם סעיפים]] ולשם השגת המטרות המפורטות בהם, אף בלא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים ובלא תשלום תמורה, ולעניין הפעולות המפורטות [[בסעיף 32]] - בתמורה ובהתאם להוראות [[אותו סעיף]]. @ 19. שימוש הוגן : (א) שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך. : (ב) לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לעניין סעיף זה, יישקלו, בין השאר, כל אלה: :: (1) מטרת השימוש ואופיו; :: (2) אופי היצירה שבה נעשה השימוש; :: (3) היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה; :: (4) השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה. : (ג) השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב שימוש לשימוש הוגן. @ 20. שימוש ביצירה בהליכים משפטיים או מינהליים : שימוש ביצירה בהליכים משפטיים או בהליכים מינהליים לפי דין, לרבות דיווח על הליכים אלה, מותר בהיקף המוצדק בשים לב למטרת השימוש כאמור. @ 21. העתקה של יצירה המופקדת לעיון הציבור : (א) העתקה של יצירה המופקדת לעיון הציבור לפי חיקוק, מותרת למטרה שלשמה הועמדה לעיון הציבור, ובהיקף המוצדק בשים לב למטרה האמורה. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי יצירות שנמסרו לפי [[חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), התשס"א-2000]]. @ 22. שימוש אגבי ביצירה : שימוש אגבי ביצירה בדרך של הכללתה ביצירת צילום, ביצירה קולנועית או בתקליט, וכן שימוש ביצירה שבה הוכללה היצירה כאמור, מותר; לעניין זה, הכללה במתכוון של יצירה מוסיקלית, לרבות המילים הנלוות אליה, או של תקליט שבו היא טבועה, ביצירה אחרת, לא תיחשב לשימוש אגבי. @ 23. שידור או העתקה של יצירה הממוקמת במקום ציבורי : שידור, או העתקה בדרך של צילום, ציור, שרטוט או תיאור חזותי דומה, של יצירה אדריכלית, יצירת פיסול או יצירת אמנות שימושית, מותרים אם היצירה ממוקמת בקביעות במקום ציבורי. @ 24. העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה : (א) העתקה של תוכנת מחשב לצורכי גיבוי, מותרת למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב; מי שמחזיק עותק כאמור ישמידו עם חלוף הצורך שלשמו נוצר. : (ב) העתקה של תוכנת מחשב לצורך תחזוקה של עותק מורשה של התוכנה או של מערכת מחשב, או לצורך מתן שירות למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב, מותרת, אם הדבר נחוץ לשם שימוש בתוכנה. : (ג) העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה, מותרת למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב, למטרות אלה ובהיקף הדרוש לכך: :: (1) שימוש בתוכנת המחשב למטרות שלשמן נועדה, ובכלל זה תיקון שגיאות בתוכנת המחשב או התאמתה למערכת מחשב או לתוכנת מחשב אחרת; :: (2) בדיקה של אבטחת המידע בתוכנת המחשב, תיקון פרצות באבטחת המידע והגנה מפניהן; :: (3) השגת מידע הדרוש לצורך התאמת מערכת מחשב או תוכנת מחשב אחרת, המפותחת באופן עצמאי, כך שתוכל לפעול עם תוכנת מחשב זו. : (ד) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה, כאמור באותו סעיף קטן, אם במידע שהושג במהלכה נעשה שימוש כמפורט להלן, או שהיה אפשר לגלותו, בנקל, גם בלעדיהן: :: (1) המידע הועבר לאדם אחר, למטרה שונה מהמטרות האמורות בסעיף קטן (ג); :: (2) המידע שימש לצורך יצירת תוכנת מחשב אחרת המפרה את זכות היוצרים בתוכנת המחשב. : (ה) בסעיף זה, "עותק מורשה", של תוכנת המחשב - עותק של תוכנת המחשב שנעשה על ידי בעל זכות היוצרים בה או ברשותו. @ 25. הקלטה לצורכי שידור : (א) הקלטה של יצירה בידי מי שרשאי לשדרה, מותרת אם היא נעשית לצורך שימוש בשידוריו בלבד. : (ב) מי שהקליט יצירה לפי הוראות סעיף קטן (א) ישמיד את ההקלטה עד תום שישה חודשים מיום שידורה הראשון או עד למועד מאוחר יותר הקבוע לפי כל דין, או עד למועד מאוחר יותר שעליו הסכים עם בעל זכות היוצרים ביצירה שהוקלטה כאמור. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), שמירת הקלטה מותרת - :: (1) למטרות ארכיון; :: (2) לעניין מי שרשאי לשדר את היצירה - כל עוד הוא רשאי לעשות כן. @ 26. העתקה זמנית : העתקה זמנית, לרבות העתקה כאמור שנעשתה בדרך אגבית, של יצירה, מותרת אם היא מהווה חלק בלתי נפרד מהליך טכנולוגי שמטרתו היחידה היא לאפשר העברה של היצירה בין צדדים ברשת תקשורת, על ידי גורם ביניים, או לאפשר שימוש אחר כדין ביצירה, ובלבד שאין לעותק האמור ערך כלכלי משמעותי משל עצמו. @ 27. יצירה אמנותית נוספת על ידי היוצר : עשיית יצירה אמנותית חדשה שיש בה העתקה חלקית של יצירה קודמת או שהיא יצירה נגזרת של יצירה אמנותית קודמת, וכן כל שימוש ביצירה החדשה כאמור, מותרים ליוצר של היצירה האמנותית הקודמת, גם אם אינו בעל זכות היוצרים בה, ובלבד שהיצירה החדשה אינה מהווה חזרה על עיקרה של היצירה הקודמת או חיקוי שלה. @ 27א. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע או לא אותר (תיקון: תשע"ט) : (א) שימוש ביצירה שבעל זכות היוצרים בה אינו ידוע או לא אותר, מותר בתנאים אלה: :: (1) המשתמש פעל בשקידה סבירה לגילוי או לאיתור בעל זכות היוצרים ביצירה, לפי העניין, לפני השימוש; :: (2) המשתמש ציין באופן ברור באותה דרך שבה הוא עושה שימוש ביצירה, כי השימוש נעשה על פי סעיף זה וכי בעל זכות יוצרים זכאי לבקש שהמשתמש יחדל מהשימוש וכן פרטים ליצירת קשר עמו; :: (3) המשתמש הפסיק את השימוש או קיבל רישיון לשימוש עתידי לאחר שקיבל הודעה מבעל זכות היוצרים. : (ב) היה השימוש ביצירה כאמור בסעיף קטן (א) מסחרי, יחולו הוראות אלה נוסף על האמור באותו סעיף קטן: :: (1) המשתמש פרסם הודעה באינטרנט או בעיתון יומי זמן סביר לפני השימוש; :: (2) המשתמש שילם לבעל זכות היוצרים תמלוג ראוי לאחר שקיבל הודעה מבעל זכות היוצרים; תמלוג ראוי כאמור ישולם בעד התקופה שתחילתה במועד תחילת השימוש ביצירה. : (ג) שקידה סבירה תיבחן בין השאר בהתחשב באופי היצירה ובמועד יצירתה. : (ד) השר רשאי לקבוע בתקנות פעולות שייחשבו שקידה סבירה ופרטים ליצירת קשר כאמור בסעיף קטן (א)(2). : (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות האפוטרופוס הכללי לפי [[חוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978]]. @ 28. שיקום והקמה מחדש של בניינים : שימוש ביצירות אלה מותר לצורך שיקום או הקמה מחדש של בניין או של מבנה אחר: : (1) היצירה האדריכלית שהיא הבניין או המבנה האמורים, או המודל שלהם; : (2) השרטוטים והתכניות ששימשו, ברשות בעל זכות היוצרים בהם, להקמת הבניין או המבנה האמורים, בעת שהוקמו. @ 28א. התאמת יצירה לאדם עם מוגבלות (תיקון: תשע"ד) : (א) בסעיף זה - ::- "אדם עם מוגבלות" ו"הנציב" - כהגדרתם [[בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות]]; ::- "ארגון" - כל אחד מאלה: ::: (1) מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]], שאחת ממטרותיו או אחת מפעילויותיו העיקריות היא חינוך או הכשרה של אנשים עם מוגבלות, מתן שירותי רווחה לאנשים כאמור או הנגשת מידע בעבורם; ::: (2) משרד ממשרדי הממשלה; ::: (3) מוסד חינוך מסוג שקבע השר לפי [[סעיף 29]]; ::- "חוק שוויון זכויות" - [[=חוק שוויון זכויות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]]; ::- "יצירה מותאמת" - יצירה במתכונת המותאמת לשימושו של אדם עם מוגבלות; : (ב) עשיית פעולה ביצירה שאינה נגישה באופן הולם לאדם עם מוגבלות מחמת מוגבלותו, או בעותק של יצירה כאמור, לשם הפיכתה ליצירה מותאמת, מותרת בתנאים אלה: :: (1) עושה הפעולה, בעצמו או באמצעות אחר, הוא אחד מהמנויים בפסקאות שלהלן ומתקיימים התנאים כמפורט באותן פסקאות: ::: (א) ארגון, ובלבד שהפעולה נעשית שלא למטרת רווח, ובכל אחד מהעותקים של היצירה המותאמת (בסעיף זה - עותק מותאם) מצוין כי העתקה או העברה של העותק המותאם בניגוד להוראות חוק זה מהווה הפרה של זכות היוצרים; ::: (ב) אדם עם מוגבלות או מי מטעמו, ובלבד שהפעולה נעשית לשימושו הפרטי של אדם עם מוגבלות; ::: (ג) מי שמוטלת עליו חובה לפי חיקוק לבצע התאמות נגישות ביצירה, ובלבד שהפעולה ביצירה נעשית בהיקף במידה המתחייבים מהוראות החיקוק ומתקיימים התנאים שבפסקת משנה (א); :: (2) לעושה הפעולה יש גישה חוקית ליצירה או לעותק שלה; :: (3) השינויים ביצירה אינם עולים על הנדרש לשם התאמתה לאנשים עם מוגבלות; :: (4) לא ניתן להשיג עותק מותאם בתנאים סבירים; בחינת תנאים סבירים לעניין זה תיעשה בהתחשב, בין השאר, במחיר השוק של עותק חוקי של היצירה, שעשייתו מותרת לפי הוראות חוק זה, במקום הימצאו של עותק מותאם ובכמות העותקים הזמינים שלו. : (ג) העתקה של יצירה מותאמת שנעשתה לפי הוראות סעיף זה מותרת לארגון בלבד; ארגון רשאי להעביר עותק מותאם, ללא כוונת רווח, לכל אחד מאלה: :: (1) אדם עם מוגבלות בישראל או ארגון אחר; :: (2) אדם עם מוגבלות מחוץ לישראל או ארגון חוץ; ואולם לא יעביר ארגון עותק מותאם לאדם או לארגון כאמור אם ידע או היה עליו לדעת כי לאחר העברת העותק המותאם ייעשה בו שימוש בעבור מי שאינו אדם עם מוגבלות; לעניין זה, "ארגון חוץ" - גוף הפועל ללא כוונת רווח מחוץ לישראל, שאחת ממטרותיו או אחת מפעילויותיו העיקריות היא חינוך או הכשרה של אנשים עם מוגבלות או הנגשת מידע בעבורם. : (ד) יישום הוראות סעיף זה ייעשה תוך הגנה על פרטיותם של אנשים עם מוגבלות. : (ה) הנציב רשאי לפרסם מידע לציבור בדבר פעילותם של כל אחד מהגופים המנויים בפסקאות משנה (א) ו-(ג) שבסעיף קטן (ב)(1). @ 28ב. שימוש מותר בגופן (תיקון: תשע"ז-2) : שימוש בגופן בהקלדה, בעיבוד תמלילים, בסדר דפוס, בדפוס או בהדפסה, וכן החזקת מוצר לשם שימוש כאמור - מותרים, אף אם נעשו תוך שימוש בתוכנת מחשב או במוצר אחר שמפר את הזכות בגופן. @ 29. ביצוע פומבי במוסדות חינוך : ביצוע פומבי של יצירה מותר במהלך פעילותו החינוכית של מוסד חינוך מסוג שקבע השר, על ידי העובדים במוסד החינוך או על ידי התלמידים הלומדים בו, ובלבד שהביצוע הפומבי הוא לפני ציבור הכולל את העובדים או את התלמידים כאמור, קרוביהם של התלמידים או אנשים אחרים הקשורים במישרין עם פעילותו של מוסד החינוך, והם בלבד; ואולם, הצגת יצירה קולנועית מותרת לפי סעיף זה רק אם היא נעשית למטרות הוראה או בחינה, על ידי מוסד החינוך. : ((פורסמו [[תקנות זכות יוצרים (ביצוע פומבי במוסדות חינוך), התש"ע-2010]].)) @ 30. שימושים מותרים בספריות, בארכיונים ובגופים אחרים : (א) העתקה של יצירה, שעותק ממנה מצוי באוסף הקבוע של ספריה או של ארכיון, מסוג שקבע השר, מותרת למטרות אלה, ובלבד שלא ניתן לרכוש עותק נוסף של היצירה בתוך פרק זמן סביר ובתנאים סבירים: :: (1) שימור, בכל דרך שהיא, של יצירה שעותק ממנה מצוי בידי הספריה או הארכיון, ובלבד שלא ייעשה בעותק לשימור שימוש כעותק נוסף על העותקים שבספריה; :: (2) החלפת עותק של היצירה, שהיה בידי הספריה או הארכיון ואבד, הושמד או נעשה בלתי ראוי לשימוש; :: (3) החלפת עותק של היצירה, שהיה באוסף הקבוע של ספריה אחרת או של ארכיון אחר, ואבד, הושמד או נעשה בלתי ראוי לשימוש. :: ((פורסמו [[תקנות זכות יוצרים (ספריות וארכיונים), התשס"ט-2008]].)) : (ב) העתקה של יצירה שעותק ממנה מצוי בספריה או בארכיון שנקבעו כאמור בסעיף קטן (א), בעבור אדם המבקש זאת, מותרת, ובלבד שההעתקה המבוקשת, אילו נעשתה על ידי אותו אדם, היתה מותרת לפי דין; השר רשאי לקבוע טופס בקשה מספריה או מארכיון לעניין סעיף קטן זה. : (ג) העתקה של יצירה על ידי גופים מסוג שקבע השר, לצורכי שימור, מותרת; השר רשאי לקבוע סוגי יצירות שסעיף קטן זה יחול עליהם, תנאים לביצוע העתקה וכן תנאים למתן גישה לציבור לעותקים שנעשו לפי סעיף קטן זה. @ 31. תקנות לעניין מוסדות חינוך, ספריות וארכיונים : השר רשאי לקבוע תנאים אחרים לתחולת הוראות [[סעיפים 29]] [[ו-30]], דרך כלל או לעניין סוגים מסוימים של מוסדות חינוך, ספריות או ארכיונים, בשים לב למאפייני פעילותם. @ 32. ייצור תקליטים תמורת תמלוגים : (א) על אף הוראות [[סעיף 11]], העתקה של יצירה מוסיקלית, בתקליט, מותרת בהתקיים תנאים אלה, אף בלא רשותו של בעל זכות היוצרים: :: (1) היצירה המוסיקלית נטבעה קודם לכן, ברשותו של בעל זכות היוצרים, בתקליט אחר שפורסם לצורכי מסחר (בסעיף זה - התקליט הקודם); :: (2) היצירה המוסיקלית הועתקה בתקליט בשלמותה למעט שינויים הנובעים מעיבוד היצירה, ולמעט שינויים הדרושים לצורך ההעתקה או שינויים שכבר נעשו בתקליט הקודם; :: (3) עושה ההעתקה הודיע על כך מראש לבעל זכות היוצרים; :: (4) עושה ההעתקה שילם תמלוגים ראויים כפי שהסכים עם בעל זכות היוצרים, ובהעדר הסכמה - כפי שקבע בית המשפט; :: (5) ההעתקה אינה משמשת ואינה מכוונת לשמש לפרסומת מסחרית. : (ב) השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה: :: (1) דרכי ההודעה לבעל זכות היוצרים כאמור בסעיף קטן (א)(3); :: (2) שיקולים ואמות מידה לקביעת התמלוגים הראויים על ידי בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א)(4). : (ג) בסעיף זה, "יצירה מוסיקלית" - לרבות המילים הנלוות אליה, אם נלוו אליה גם בתקליט הקודם. == פרק ה': בעלות בזכות יוצרים == @ 33. הבעלים הראשון של זכות היוצרים : בכפוף להוראות [[פרק זה]] - : (1) היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה; : (2) המפיק של תקליט הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בתקליט. @ 34. יצירה שנוצרה בידי עובד : מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת. @ 35. יצירה מוזמנת : (א) ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע. : (ב) ביצירה שהיא דיוקן או צילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחר, שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא המזמין, אלא אם כן הוסכם אחרת. @ 36. בעלות המדינה ביצירה : המדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה או שהוזמנה על ידה או על ידי עובד המדינה עקב עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת; לעניין זה, "עובד המדינה" - לרבות חייל, שוטר, וכל נושא משרה או בעל תפקיד על פי חיקוק במוסד ממוסדות המדינה. @ 37. העברת זכות יוצרים והענקת רישיון : (א) זכות יוצרים ניתנת להעברה בחוזה או על פי דין, ורשאי בעל הזכות לתת לגביה רישיון ייחודי או רישיון שאינו ייחודי. : (ב) העברת זכות היוצרים או מתן הרישיון, כאמור בסעיף קטן (א), יכול שיהיו לגבי זכות היוצרים, כולה או חלקה, וניתן להגבילם למקום מסוים, לתקופה מסוימת או לעשיית פעולה מסוימת ביצירה. : (ג) חוזה להעברת זכות יוצרים או למתן רישיון ייחודי לגביה, טעון מסמך בכתב. : (ד) בסעיף זה, "רישיון ייחודי" - רישיון המעניק לבעליו זכות ייחודית לעשות פעולה מהפעולות המפורטות [[בסעיף 11]], כפי שנקבע בו, ומגביל את בעל זכות היוצרים מלעשות ומלהרשות לאחר לעשות פעולה כאמור. == פרק ו': תקופת זכות יוצרים == @ 38. תקופת זכות יוצרים : זכות יוצרים ביצירה תהא למשך חייו של היוצר וכן שבעים שנים לאחר מותו, בכפוף להוראות [[פרק זה]]. @ 39. תקופת זכות יוצרים ביצירה משותפת : זכות יוצרים ביצירה משותפת תהא למשך חייו של היוצר האחרון שנותר בחיים, מבין היוצרים במשותף של היצירה, וכן שבעים שנים לאחר מותו. @ 40. תקופת זכות יוצרים ביצירה שפורסמה בעילום שם : לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, תהא זכות יוצרים ביצירה לתקופה של שבעים שנים מהמועד שבו פורסמה לראשונה; לא פורסמה היצירה עד תום שבעים שנים ממועד יצירתה, תהא זכות היוצרים בה לתקופה של שבעים שנים ממועד יצירתה; ואולם אם גילה יוצר היצירה את זהותו לציבור, במהלך תקופת זכות היוצרים כאמור, יחולו הוראות [[סעיפים 38]] [[או 39]], לפי העניין. @ 41. תקופת זכות יוצרים בתקליט (תיקון: תשע"ז) : (א) זכות יוצרים בתקליט תהא לתקופה של שבעים שנים ממועד יצירתו; ואם פורסם בתוך שנתיים ממועד יצירתו - לתקופה של שבעים שנים ממועד פרסומו כאמור, והכול בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ז). :: ((לפי [[20:382347|סעיף 3 לחוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017]], זכות יוצרים בתקליט שבשנת 2017 חלפו חמישים שנים ממועד יצירתו תהא לתקופה של חמישים שנים ממועד יצירתו.)) : (ב) לא הוציא מפיק התקליט, או מי מטעמו, כמות מספקת של עותקים של התקליט לרשות הציבור, או לא העמיד אותו לרשות הציבור, תפקע זכות היוצרים בתקליט בתום חמישים שנים ממועד יצירתו של התקליט, ולגבי תקליט שפורסם בתוך שנתיים ממועד יצירתו - בתום חמישים שנים ממועד פרסומו כאמור (בסעיף זה - תקופת ההגנה הראשונה). : (ג) לא הוציא מפיק התקליט, או מי מטעמו, מתום תקופת ההגנה הראשונה ועד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (א) (בסעיף זה - תקופת ההגנה הנוספת), במשך שנה, כמות מספקת של עותקים של התקליט לרשות הציבור, או לא העמיד אותו לרשות הציבור, תפקע זכות היוצרים בתקליט בתום אותה שנה. : (ד) לעניין תקליט שהבעלות בזכויות המבצעים לפי [[סעיף 2(2) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984]] (להלן - חוק זכויות מבצעים ומשדרים), המגולמות בו, כולן או חלקן, הועברו למפיק התקליט, בין אם ישירות בידי המבצע ובין באמצעות צד שלישי, יחולו הוראות אלה: :: (1) פקעה זכותו של מפיק התקליט כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), וטרם פקעה הזכות בביצוע שהבעלות בזכויות המבצעים בו לפי [[סעיף 2(2) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים]] הועברה למפיק התקליט, רשאי מבצע הביצוע, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, על אף אותה העברה, לעשות כל אחד מאלה, והכול בלא תשלום תמורה למפיק התקליט: ::: (א) לשעתק את אותו ביצוע כאמור [[בסעיף 2(2) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים]]; ::: (ב) לעשות בעותקים כאמור בפסקת משנה (א) - :::: (1) כל אחת מהפעולות המנויות [[בסעיף 2(4) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים]]; :::: (2) כל שימוש המותר לפי כל דין; :: (2) אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכויות יוצרים ומבצעים של גורם אחר לפי כל דין. : (ה) הועברה בעלות בזכויות מבצעים לפי [[חוק זכויות מבצעים ומשדרים]], כולן או חלקן, למפיק התקליט תמורת תשלום חד-פעמי, בין אם ישירות בידי המבצע ובין באמצעות צד שלישי, זכאי המבצע שהבעלות בזכותו הועברה, לתשלום ראוי נוסף מאת מפיק התקליט, בעד השימוש בזכויות המבצעים בתקופת ההגנה הנוספת. : (ו) כל הסכם, תניה או תנאי בנוגע לזכויות לפי [[חוק זכויות מבצעים ומשדרים]], בין מבצע או צד שלישי לבין מפיק, או ויתור של מבצע על זכויות כאמור, יחולו גם בתקופת ההגנה הנוספת, אלא אם כן הוסכם בין הצדדים אחרת, ובלבד שאין בהם כדי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ה). : (ז) בסעיף זה - ::- "כמות מספקת" - כמות שיש בה כדי לספק באופן סביר את דרישת הציבור לעותקים של תקליט; ::- "מבצע" ו"ביצוע" - כהגדרתם [[בחוק זכויות מבצעים ומשדרים]]. @ 41א. תקופת זכות יוצרים בגופן (תיקון: תשע"ז-2) : זכות יוצרים בגופן תהא לתקופה של שבעים שנים ממועד פרסומו של הגופן. @ 42. תקופת זכות יוצרים ביצירה של המדינה : זכות יוצרים ביצירה שהמדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה לפי הוראות [[פרק ה']], תהא לתקופה של חמישים שנים ממועד יצירתה. @ 43. סיום תקופת זכות יוצרים : תקופת זכות היוצרים ביצירה תסתיים ב-31 בדצמבר של השנה שבמהלכה אמורה לפקוע הזכות לפי הוראות [[פרק זה]]. @ 44. תקופת זכות היוצרים בארץ המוצא : (א) תקופת זכות היוצרים ביצירה כמפורט להלן לא תהא ארוכה מתקופת זכות היוצרים הקבועה לאותה יצירה בדין החל בארץ המוצא שלה: :: (1) יצירה שפורסמה לראשונה בישראל ובמדינות אחרות בו-זמנית, כאמור [[בסעיף 2]], שיש בה זכות יוצרים רק בשל כך שמתקיים בה התנאי האמור [[בסעיף 8(א)(1)]]; :: (2) יצירה שיש בה זכות יוצרים מכוח צו לפי [[סעיף 9]], אלא אם כן נקבע אחרת בצו כאמור. : (ב) בסעיף זה - :: "ארץ המוצא", של יצירה - :: (1) ביצירה שפורסמה לראשונה במדינה חברה אחת - המדינה החברה; :: (2) ביצירה שפורסמה לראשונה, בו-זמנית, בכמה מדינות חברות שבהן תקופות שונות של זכות יוצרים - המדינה שבה תקופת זכות היוצרים הקצרה ביותר; :: (3) ביצירה שפורסמה לראשונה בו-זמנית במדינה חברה ובמדינה שאינה מדינה חברה - המדינה החברה; :: (4) ביצירה שלא פורסמה, או שפורסמה לראשונה במדינה שאינה מדינה חברה בלי שפורסמה בו-זמנית במדינה חברה - המדינה החברה שהיוצר הוא אזרח שלה או שבה נמצא מקום מגוריו הרגיל; ואולם - ::: (א) ביצירה כאמור שהיא יצירה קולנועית תהא ארץ המוצא, המדינה החברה שבה נמצא מרכז עסקיו של מפיקה או מקום מגוריו הרגיל; ::: (ב) ביצירה כאמור שהיא יצירה אדריכלית הממוקמת במדינה חברה אושהיא יצירה אמנותית אחרת שהוכללה בבניין או במבנה אחר הממוקמים במדינה חברה, תהא ארץ המוצא, המדינה שבה ממוקמים היצירה האדריכלית, הבניין או המבנה, לפי העניין; :: "יצירה" - יצירה כאמור [[בסעיף 4(א)(1)]]; :: "מדינה חברה" - מדינה שהיא צד לאמנה, שנקבע לגביה צו לפי הוראות [[סעיף 9]]. == פרק ז': זכות מוסרית == @ 45. הזכות המוסרית - זכות אישית (תיקון: תשע"ז-2) : (א) ליוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית או יצירה ספרותית, למעט תוכנת מחשב, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה; ואולם, לעניין יצירה שהיא גופן לא תחול הזכות כאמור [[בסעיף 46(1)]]. : (ב) הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר. @ 46. זכות מוסרית מהי : זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר - : (1) כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין; : (2) כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר. == פרק ח': הפרה ותרופות == @ 47. הפרת זכות יוצרים (תיקון: תשע"ז-2) : (א) העושה ביצירה פעולה מהפעולות המפורטות [[בסעיף 11]], או מרשה לאחר לעשות פעולה כאמור, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא אם כן עשיית הפעולה מותרת לפי הוראות [[פרק ד']]. : (ב) בבחינת טענה להפרה כאמור בסעיף קטן (א) לגבי יצירה שהיא גופן יובא בחשבון, בין היתר, מגוון האפשרויות הקיים לעיצוב אותיות, ספרות וסימני שפה אחרים. @ 48. הפרה עקיפה של זכות היוצרים להעתקה (תיקון: תשע"ז-2, תשע"ט) : (א) העושה אחת מהפעולות האלה בעותק מפר של יצירה, מפר את זכות היוצרים, אם בעת ביצוע הפעולה, ידע או היה עליו לדעת כי העותק הוא עותק מפר: :: (1) מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה; :: (2) החזקה למטרה עסקית; :: (3) הפצה בהיקף מסחרי; :: (4) הצגה לציבור בדרך מסחרית; :: (5) ייבוא לישראל שלא לשימוש עצמי כהגדרתו [[בסעיף 129 לפקודת המכס]]. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, על עותק של יצירה, אף אם נעשה בהתאם להוראות [[סעיף 28ב]], ובלבד שנעשה בלא רשותו של בעל זכות היוצרים בגופן. @ 48א. הפרה עקיפה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור (תיקון: תשע"ט) : הועמדה יצירה שיש בה זכות יוצרים לרשות הציבור, כאמור [[בסעיף 15]], בלא שניתנה רשותו של בעל זכות היוצרים, לרבות לאחר העמדתה כאמור לראשונה, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור כאמור [[בסעיף 11(5)]] (בסעיף זה - העמדה בהפרה), ועשה אדם, על דרך עיסוק, פעולה שיש בה כדי להקל את הגישה של הציבור ליצירה שהועמדה בהפרה או להרחיב את הגישה של הציבור אליה, במטרה להפיק רווח מעשיית פעולה כאמור ומקיומה של גישה ליצירה שהועמדה בהפרה, מפר הוא בכך את זכות היוצרים, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי היצירה הועמדה בהפרה; לעניין זה, אדם המפעיל אמצעים טכנולוגיים למניעת גישה ליצירה שהועמדה בהפרה לא יוחזק מחמת זה בלבד כמי שהיה עליו לדעת כי היצירה הועמדה בהפרה. @ 49. ביצוע פומבי במקום בידור ציבורי : המרשה לאחר, למטרת רווח, שימוש במקום בידור ציבורי לשם ביצוע פומבי של יצירה, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא אם כן לא ידע ולא היה עליו לדעת שהביצוע מהווה הפרה כאמור; לעניין זה, "מקום בידור ציבורי" - מקום המשמש למופעי בידור ותרבות, לרבות אולם שמחות, גן אירועים, מסעדה, בית קפה או מועדון. @ 50. הפרת זכות מוסרית (תיקון: תשע"ז-2, תשע"ט) : (א) העושה ביצירה פעולה הפוגעת בזכות המוסרית של היוצר, מפר את הזכות האמורה. : (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ובלי לגרוע מהוראות [[סעיף 46(1)]], עשיית פעולה ביצירה הפוגעת בזכות המוסרית האמורה [[בסעיף 46(1)]], אינה מהווה הפרה של הזכות האמורה, אם התקיימו תנאים אלה: :: (1) המשתמש פעל בשקידה סבירה לגילוי היוצר, לפני השימוש; :: (2) המשתמש ציין באופן ברור באותה דרך שבה הוא עושה שימוש ביצירה, כי השימוש נעשה על פי סעיף זה ופרטים ליצירת קשר שנקבעו לפי [[סעיף 27א(ד)]] לשם עדכונו בדבר זהות היוצר; :: (3) היה השימוש ביצירה מסחרי, המשתמש פרסם הודעה באינטרנט או בעיתון יומי זמן סביר לפני השימוש. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), עשיית פעולה ביצירה הפוגעת בזכות המוסרית האמורה [[בסעיף 46(2)]] אינה מהווה הפרה של הזכות האמורה, אם הפעולה היתה סבירה בנסיבות העניין; ולעניין גופן - גם אם הפעולה נעשתה בהתאם להוראות [[סעיף 28ב]]. : (ג) לעניין סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להתחשב, בין השאר, באלה: :: (1) אופי היצירה שביחס אליה נעשתה הפעולה; :: (2) אופי הפעולה ומטרתה; :: (3) יצירתה של היצירה על ידי העובד במסגרת עבודתו או לפי הזמנה; :: (4) המקובל בענף; :: (5) הצורך בעשיית הפעולה לעומת הפגיעה שנגרמה ליוצר כתוצאה ממנה. @ 51. הפרה עקיפה של זכות מוסרית : העושה אחת מהפעולות האלה בעותק של יצירה, שיש בו משום הפרה של הזכות המוסרית האמורה [[בסעיף 46(2)]], למעט בבניין או במבנה אחר, מפר את הזכות המוסרית, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי יש בעותק משום הפרה כאמור: : (1) מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה; : (2) החזקה למטרה עסקית; : (3) הפצה בהיקף מסחרי; : (4) הצגה לציבור בדרך מסחרית. @ 52. הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית - עוולה אזרחית : הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית היא עוולה אזרחית, והוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], יחולו עליה, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות חוק זה. @ 53. צו מניעה בשל הפרת זכות יוצרים : בתביעה בשל הפרת זכות יוצרים זכאי התובע לסעד בדרך של צו מניעה, אלא אם כן מצא בית המשפט כי קיימים טעמים המצדיקים שלא להורות כן. @ 53א. צו הגבלת גישה למקור תוכן (תיקון: תשע"ט) : (א) בסעיף זה - ::- "מקור תוכן" - אמצעי מבוסס תוכנת מחשב הפועל על גבי רשת תקשורת אלקטרונית, לרבות אתר אינטרנט, בין שהשרת שהתוכן או מקור התוכן מאוחסן בו נמצא בישראל ובין מחוץ לישראל; ::- "בית משפט" - בית משפט מחוזי; ::- "ספק גישה" - מי שמספק שירות שמהותו מתן גישה לאדם לרשת תקשורת אלקטרונית, ובכלל זה ספק גישה לאינטרנט כהגדרתו [[בסעיף 4ט(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982]]; ::- "ספק שירותי אחסון" - מי שמספק שירותי אחסון של תוכן שנמסר לו לשם העלאתו לרשת תקשורת אלקטרונית; ::- "רישיון ייחודי" - כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]]. : (ב) בית המשפט רשאי, על פי בקשה של בעל זכות יוצרים או בעל רישיון ייחודי (בסעיף זה - המבקש), לתת צו המופנה כלפי ספק גישה ומורה לו להגביל את הגישה למקור תוכן, כולו או חלקו (בסעיף זה - צו הגבלת גישה), אם שוכנע כי מתקיים לגבי עיקר התוכן שבאותו מקור תוכן אחד מאלה: :: (1) שידורו או העמדתו לרשות הציבור, כאמור [[בסעיף 11(2), (4) או (5)]], באמצעות מקור התוכן, מהווים הפרה של זכות יוצרים לפי [[סעיף 47]]; :: (2) פעולה בו מהווה הפרה של זכות יוצרים לפי [[סעיפים 48]] [[או 48א]]. : (ג) בצו הגבלת גישה יורה בית המשפט לספק הגישה לנקוט אמצעים סבירים להגבלת הגישה למקור התוכן, כולו או חלקו, והכול בתנאים ובמידה שאינה עולה על הנדרש, כפי שיורה בית המשפט, כדי למנוע, ככל האפשר בנסיבות העניין, את הפגיעה בבעל זכות היוצרים או בבעל הרישיון הייחודי; בצו כאמור ייכללו בין השאר כל אלה: :: (1) פרטי מקור התוכן שהגישה אליו תוגבל; :: (2) הוראות לעניין היקף הגבלת הגישה למקור התוכן; :: (3) התקופה שבה תוגבל הגישה למקור התוכן. : (ד) במתן צו הגבלת גישה ובכלל זה בקביעת תנאיו ישקול בית המשפט, בין השאר, את כל אלה, אף אם לא הוגשה התנגדות לבקשה: :: (1) ההשפעה על הציבור כתוצאה מהגבלת הגישה לפי הצו או מהחלטת בית המשפט שלא לתת צו; :: (2) חומרת ההפרה הנטענת; :: (3) חיוניות הצו למניעת הפרה, ככל האפשר, של זכות יוצרים; :: (4) יעילותם של סעדים אחרים העומדים לרשות בעל זכות היוצרים או בעל הרישיון הייחודי, ובכלל זה פנייה למפר או למשיב, אם זהותו ידועה או אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה; :: (5) מידת הפגיעה הצפויה בגישה למקורות תוכן אחרים; :: (6) מידת הפגיעה הצפויה בפרטיות של משתמשי האינטרנט. : (ה) לא יינתן צו הגבלת גישה שיש בשיטת ביצועו משום האזנת סתר לפי [[חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979]]. : (ו)(1) המבקש יצרף להליך הבקשה לצו הגבלת גישה (בסעיף זה - בקשה לצו), כמשיב, את הבעלים של מקור התוכן, את המפעיל של מקור התוכן או של חלק ממנו ואת מי שלדעת המבקש הוא המפר, אם אינו אחד מהם; ואולם בית המשפט רשאי לפטור את המבקש מצירופו של מי מהם, אם שוכנע כי לא היה ניתן לאתרו בשקידה סבירה. :: (2) אם השרת שבו מאוחסן מקור התוכן נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל או בשליטת תאגיד הרשום בישראל - יצורף להליך הבקשה לצו גם ספק שירות האחסון. :: (3) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט להצטרף כצד להליך הבקשה לצו. : (ז) הוגשה בקשה לצו, יציג ספק הגישה הודעה על כך, שתוצג במקום בולט באתר האינטרנט שלו; ההודעה תכלול את פרטי הליך הבקשה ובכלל זה את מספר ההליך, שמות הצדדים ובית המשפט הדן בבקשה; בהודעה יצוין כי הגבלת הגישה התבקשה בשל הפרת זכות יוצרים וכי כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט להצטרף כצד להליך. : (ח) מצא בית המשפט כי התקיימה עילה למתן צו הגבלת גישה למקור תוכן או לחלקו, והשרת שעליו מאוחסן התוכן או מקור התוכן נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל או בשליטת תאגיד הרשום בישראל, לא יורה על מתן צו הגבלת גישה ויורה כי התוכן או מקור התוכן, לפי העניין, יוסר מהשרת בתנאים שיקבע, אלא אם כן מצא שהסרת התוכן או מקור התוכן מהשרת אינה אפשרית בנסיבות העניין או כי יש טעמים מיוחדים אחרים להימנע מהסרה כאמור. : (ט) ניתן צו הגבלת גישה, לרבות צו זמני להגבלת גישה - :: (1) יציג ספק הגישה הודעה על כך שהגישה למקור התוכן הוגבלה והיא תוצג לכל אדם המנסה לגשת אליו, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי מסיבות טכניות, והוא רשאי לעשות כן בדרך של הפניה לאתר האינטרנט שלו כאמור בסעיף קטן (ז); הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את פרטי הליך הבקשה לצו ויצוין בה כי כל אדם רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו, ויכול שתכלול כל פרט אחר שקבע בית המשפט ובנוסח שקבע; :: (2) רשאי כל אדם להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו, ובית המשפט רשאי לבטל או לשנות את הצו בהתאם לבקשה, או בתנאים אחרים שיורה; ואולם מי שהיה צד להליך הבקשה לצו רשאי להגיש בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו רק על בסיס עובדות חדשות שהתגלו או נסיבות שהשתנו לאחר מתן הצו; על החלטת בית המשפט לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו). : (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת לבעל זכות יוצרים או לבעל רישיון ייחודי כל סעד אחר שהוא זכאי לו מהמשיבים האמורים בסעיף קטן (ו)(1), לפי כל דין, בשל הפרת הזכות האמורה. @ 54. תובענה בשל הפרת זכות יוצרים : (א) תובענה בשל הפרת זכות יוצרים רשאי להגיש בעל זכות היוצרים, ואם ניתן לגביה רישיון ייחודי כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]] - גם בעל הרישיון. : (ב) תובע המגיש תובענה כאמור בסעיף קטן (א), יצרף כבעל דין כל אדם שזכאי לתבוע לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, ואולם רשאי בית המשפט, לבקשת התובע, לפטור מצירוף בעל דין כאמור. @ 55. תובענה בשל הפרת זכות מוסרית : תובענה בשל הפרת זכות מוסרית רשאי להגיש היוצר, ואם נעשתה ההפרה לאחר מותו - קרובי משפחתו; לעניין זה, "קרוב משפחה" - בן זוג, צאצא, הורה או אח. @ 56. פיצויים בלא הוכחת נזק : (א) הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים. : (ב) בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים אלה: :: (1) היקף ההפרה; :: (2) משך הזמן שבו בוצעה ההפרה; :: (3) חומרת ההפרה; :: (4) הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט; :: (5) הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט; :: (6) מאפייני פעילותו של הנתבע; :: (7) טיב היחסים שבין הנתבע לתובע; :: (8) תום לבו של הנתבע. : (ג) לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת. : (ד) השר רשאי, בצו, לשנות את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א). @ 56א. סייגים לתחולה לעניין פיצויים בלא הוכחת נזק (תיקון: תשע"ט) : (א) הוראות [[סעיף 56]] לא יחולו על אדם שהעמיד לרשות הציבור ברשת האינטרנט יצירה אמנותית שהועמדה קודם לכן לרשות הציבור או שהרשה לאחר להעמיד לרשות הציבור יצירה כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) המפר חדל מההפרה בתוך זמן סביר לאחר שקיבל הודעה מבעל הזכות או מי מטעמו בדבר ההפרה; :: (2) היצירה לא הועתקה מקטלוג, שמטרתו מכירה של היצירות הכלולות בו או מתן רישיון לשימוש ביצירות הכלולות בו, שהועמד לרשות הציבור ברשת האינטרנט; :: (3) התקיים אחד מאלה: ::: (א) הפרת הזכות כאמור לא היתה למטרה מסחרית; ::: (ב) המפר הוא עמותה כמשמעותה [[בחוק העמותות, התש"ם-1980]], מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]], חברה לתועלת הציבור כמשמעותה [[בחוק החברות, התשנ"ט-1999]], הקדש כמשמעותו [[בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979]], ואגודה עותמנית כמשמעותה [[בחוק העותומני על האגודות]], ובלבד שמחזורם אינו עולה על 1,200,000 שקלים חדשים; לעניין זה, "מחזור" - סכום התקבולים מכל מקור וסוג שהתקבלו בשנה האחרונה שחלפה, ולעניין הקדש - סכום ההוצאות השנתי לכל מקור או סוג שהוצאו בשנה האחרונה שחלפה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות אותו סעיף קטן לא יחולו על מוסד ממוסדות המדינה, רשות מקומית, חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית כהגדרתן [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]], תאגיד שהוקם לפי חוק או על גופים המנויים בסעיף קטן (א)(3)(ב) שמחזורם עולה על הסכום האמור באותו סעיף קטן. : (ג) הוראות [[סעיף 56]] לא יחולו על אלה, ובלבד שהשימוש נעשה במסגרת פעילותם הרגילה, לשם מימוש מטרותיהם ולא למטרה מסחרית: :: (1) מוסדות חינוך מסוג שקבע השר לפי [[סעיף 29]]; :: (2) ספריות, ארכיונים וגופים אחרים מסוג שקבע השר לפי [[סעיף 30(א) או (ג)]]; :: (3) מוזאונים מסוג שקבע השר; :: (4) גופים נוספים כגון אלה המנויים בפסקאות (1) עד (3) שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. @ 57. דין וחשבון : בתובענה בשל הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע במתן דין וחשבון לתובע לגבי פרטי ההפרה; השר רשאי לקבוע דרך למתן דין וחשבון לפי סעיף זה. @ 58. מפר תמים : הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה. @ 59. הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית בבניין או במבנה אחר : הוחל בבנייתו של בניין או מבנה אחר, שיש בו, או שתהיה בו לכשיושלם, משום הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, לא יהיה התובע זכאי בשל כך לצו המונע את הבניה או לצו הריסה. @ 60. טיפול בעותקים מפרים (תיקון: תשע"ז-2) : (א) בסיום הדיון בתובענה בשל הפרת זכות יוצרים, רשאי בית המשפט, לאחר ששקל בין השאר את חומרת ההפרה ואת עניינו של אדם אחר הנוגע בדבר שאינו צד לתובענה, להורות על - :: (1) עשיית פעולה לגבי עותקים מפרים שמטרתה למנוע נזק מבעל זכות היוצרים, ובכלל זה העברת הבעלות באותם עותקים לידי התובע אם ביקש זאת, או השמדתם; ואולם הורה בית המשפט על העברת הבעלות כאמור, רשאי הוא, אם מצא כי התובע עשוי לעשות שימוש בעותקים המפרים, לחייבו בתשלום כפי שיקבע; :: (2) עשיית פעולה בנכסים ששימושם העיקרי והמרכזי היה לייצורם של העותקים המפרים שמטרתה למנוע את המשך הפרתה של זכות היוצרים שבה דן בית המשפט או הפרה אחרת של זכות יוצרים. : (ב) בעל דין המגיש בקשה לבית המשפט להורות כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למשטרת ישראל, בדרך שקבע השר, ובית המשפט לא ידון בבקשה בלי שנתן למשטרת ישראל הזדמנות לטעון את טענותיה. : (ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לעניין עותק מפר המצוי בידי אדם שלא הפר בעצמו את זכות היוצרים, והכל בכפוף להוראות [[סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968]], ואולם אם הוראות [[הסעיף האמור]] חלות עליו, לא ישתמש אותו אדם בעותק המפר לשם מסחר בו. == פרק ח'1: חשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית (תיקון: תשע"ט) == @ 60א. הגדרות - [[פרק ח'1]] (תיקון: תשע"ט) : [[בפרק זה]] - :- "בית משפט" - בית משפט מחוזי; :- "מחשב" - כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]]; :- "פרטי מידע" - לרבות נתון טכנולוגי שהוא חלק מפרוטוקול התקשורת בין מחשבים, המסייע לאיתור של מחשב או של רשת מחשבים שבאמצעותם ניתן פומבי לתוכן, ברשת תקשורת אלקטרונית. @ 60ב. בקשה לחשיפת זהות (תיקון: תשע"ט) : אדם הטוען כי הופרה זכות יוצרים שלו באמצעות רשת תקשורת אלקטרונית, וזהותו של מי שעשה את הפעולה שעשייתה מהווה את ההפרה כאמור ([[בפרק זה]] - עושה הפעולה) אינה ידועה לו, רשאי לבקש מבית משפט להורות לאדם ששמו נקוב בבקשה ([[בפרק זה]] - המשיב) למסור לבית המשפט פרטי מידע שברשותו לגבי עושה הפעולה הנדרשים לשם בירור זהותו של עושה הפעולה ונקיטת הליכים משפטיים נגדו בשל אותה הפרה ([[בפרק זה]] - בקשה לחשיפת זהות). @ 60ג. הוראה למשיב למסור פרטי מידע העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה (תיקון: תשע"ט) : (א) סבר בית המשפט כי בקשה לחשיפת זהות מגלה עילה, אינה טורדנית או קנטרנית והוגשה כדי לאפשר למגיש הבקשה ([[בפרק זה]] - המבקש) לנקוט בהליכים משפטיים נגד עושה הפעולה, רשאי הוא להורות למשיב למסור לבית המשפט פרטי מידע שברשותו, העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה. : (ב) הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), ימסור המשיב לבית המשפט, בלבד, פרטי מידע כאמור באותו סעיף קטן שדי בהם כדי להביא לזיהויו של עושה הפעולה, ויודיע לבית המשפט אם ידועים לו פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א) וכן אם ידוע לו על אדם נוסף שברשותו פרטי מידע העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה. : (ג) הודיע המשיב על פרטים נוספים או על אדם נוסף כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט, אם ראה שיש בכך צורך לשם זיהוי עושה הפעולה ולאחר שהביאו הצדדים את טענותיהם לפניו, להורות על מסירת פרטים נוספים או על מסירת פרטיו של אותו אדם לבית המשפט, וכן רשאי הוא להורות לאותו אדם (בסעיף קטן זה - משיב נוסף) כאמור בסעיף קטן (א); הורה בית המשפט כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) על המשיב הנוסף. : (ד) בית המשפט רשאי למנות מומחה שיסייע לו בבירור זהותו של עושה הפעולה לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) ([[בפרק זה]] - מומחה); המבקש יישא בשכר טרחת המומחה ובהוצאותיו הכרוכות בביצוע בירור זהותו של עושה הפעולה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. @ 60ד. המצאת הבקשה לחשיפת זהות לעושה הפעולה וקבלת עמדתו (תיקון: תשע"ט) : (א) סבר בית המשפט, על בסיס פרטי המידע שנמסרו לפי הוראות [[סעיף 60ג]], כי ידועה לו זהותו של עושה הפעולה בסבירות גבוהה, רשאי הוא, לפני שייתן החלטה בבקשה לחשיפת זהות, להורות על המצאת הבקשה לעושה הפעולה; בקבלת החלטה לפי סעיף קטן זה ישקול בית המשפט בין השאר את כל אלה: :: (1) מידת הוודאות לגבי זהותו של עושה הפעולה; :: (2) עוצמת הפגיעה בזכויותיו של עושה הפעולה אם לא תינתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו טרם מתן ההחלטה בבקשה; :: (3) הנזק שעלול להיגרם למבקש כתוצאה מהמצאת הבקשה לעושה הפעולה; :: (4) החשש לסיכול חשיפת זהותו של עושה הפעולה; :: (5) אם יש בהמצאת הבקשה לעושה הפעולה כדי לגרום עיוות דין לאחד הצדדים להליך. : (ב) החליט בית המשפט, לפי הוראות סעיף קטן (א), להורות על המצאת הבקשה לעושה הפעולה, תומצא לו הבקשה כפי שיורה בית המשפט, בלי לגלות למבקש את שמו של עושה הפעולה וכל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו. : (ג) עושה הפעולה רשאי למסור לבית המשפט, בכתב, את עמדתו לגבי הבקשה לחשיפת זהותו; עמדת עושה הפעולה כאמור תומצא גם למבקש, בלי לגלות לו את שמו וכל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, אלא אם כן הסכים עושה הפעולה לגלותם. @ 60ה. החלטת בית המשפט בבקשה לחשיפת זהות (תיקון: תשע"ט) : (א) החליט בית המשפט שלא להורות על המצאת הבקשה לחשיפת זהות לעושה הפעולה, כאמור [[בסעיף 60ד(א)]], או שעושה הפעולה לא הודיע לפי [[סעיף 60ד(ג)]] על הסכמתו לחשיפת זהותו, יחליט בית המשפט בבקשה לחשיפת זהות על יסוד כתבי הטענות בהליך בלבד, ואם ראה צורך בכך - לאחר שהתקיים דיון בבקשה; ואולם בית המשפט לא יקבל טענת התנגדות של עושה הפעולה לחשיפת זהותו, אם שוכנע כי זכותו של המבקש לטעון נגד טענת ההתנגדות כאמור, בלא חשיפת זהותו של עושה הפעולה, נפגעת, בין השאר, בשל העדר חקירה נגדית. : (ב) הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, בהתבסס על ראיות לכאורה שהציג המבקש, כי קיים חשש ממשי שעושה הפעולה ביצע כלפיו הפרה, וכי קיימת אפשרות סבירה שתביעה נגד עושה הפעולה בשל אותה הפרה תוכרע לטובת המבקש, רשאי בית המשפט להורות על מסירה למבקש של פרטי המידע לגבי עושה הפעולה הנדרשים לו לשם נקיטת הליכים משפטיים נגדו, כפי שיורה בית המשפט. @ 60ו. מינוי מומחה נוסף או מסירת פרטי מידע למבקש (תיקון: תשע"ט) : סבר בית המשפט כי לא די בפרטי המידע שנמסרו לפי הוראות [[סעיף 60ג]] (בסעיף זה - פרטי המידע הקיימים) כדי לזהות את עושה הפעולה בסבירות גבוהה, רשאי הוא לפעול באחת מאלה: : (1) למנות מומחה נוסף לשם המשך בירור הזהות, כאמור [[בסעיף 60ג]]; : (2) להורות על מסירת פרטי המידע הקיימים למבקש, כולם או חלקם, כפי שיורה, ובלבד שהם נדרשים לשם בירור זהותו של עושה הפעולה ושאין במסירתם למבקש כדי לפגוע במידה העולה על הנדרש בפרטיותו של אדם, בשים לב למידת הפגיעה בזכויות המבקש ולחומרת ההפרה; על החלטה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[סעיף 60ה(ב)]]; בית המשפט ייתן החלטה לפי פסקה זו על יסוד כתבי הטענות בלבד, ואם ראה צורך בכך - לאחר שהתקיים דיון בבקשה. @ 60ז. איסור שימוש במידע על עושה הפעולה למטרה אחרת (תיקון: תשע"ט) : מי שהגיע אליו מידע על עושה פעולה לפי הוראות [[פרק זה]], לא יעשה בו שימוש אלא לצורך בירור זהותו של עושה הפעולה לשם נקיטת הליכים משפטיים נגדו בשל הפרה, ולמטרה זו בלבד. @ 60ח. סדרי דין בבקשה לחשיפת זהות (תיקון: תשע"ט) : השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי הדין בבקשה לחשיפת זהות. : ((פורסמו [[תקנות זכות יוצרים (סדרי דין בבקשה לחשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית), התש"ף-2019]].)) == פרק ט': עונשין == @ 61. עבירות (תיקון: תשע"ט) : (א) לא יעשה אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. : (ב) לא ייבא אדם לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. : (ג) לא יעסוק אדם במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה. : (ד) לא ימכור אדם, לא ישכיר ולא יפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי. : (ה) לא יחזיק אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. : (ו) לא ייצר אדם ולא יחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א). : (ז) לא ישדר אדם יצירה בהיקף מסחרי, על דרך עיסוק, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, במטרה להפיק רווח מעיסוקו בשידור כאמור, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים לשידור כאמור [[בסעיף 11(4)]]. : (ח) לא יעמיד אדם יצירה לרשות הציבור בהיקף מסחרי, על דרך עיסוק, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, במטרה להפיק רווח מעיסוקו בהעמדה לרשות הציבור כאמור, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור כאמור [[בסעיף 11(5)]]. @ 62. עונשין (תיקון: תשע"ט) : (א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] (להלן - חוק העונשין): :: (1) עושה עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו; :: (2) מייבא לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. : (ב) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]: :: (1) עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה; :: (2) מוכר, משכיר או מפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי; :: (3) מחזיק עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו; :: (4) משדר יצירה כאמור [[בסעיף 61(ז)]]; :: (5) מעמיד יצירה לרשות הציבור כאמור [[בסעיף 61(ח)]]. : (ג) המייצר או המחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א)(1), דינו - מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]. : (ד) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה. @ 63. אחריות נושא משרה בתאגיד : (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות המפורטות [[בסעיף 61]] (בסעיף זה - עבירה) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; הפר את חובתו האמורה, דינו - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]. : (ב) נעברה עבירה בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה. : (ג) בסעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. == פרק י': הוראות שונות == @ 64. חזקות (תיקון: תשע"א) : החזקות המפורטות להלן יחולו בכל הליך משפטי, אזרחי או פלילי, שעניינו הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, אלא אם כן הוכח אחרת: : (1) מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא שאותו אדם הוא יוצר היצירה; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור; : (2) לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, חזקה היא כי אדם ששמו מופיע על היצירה בדרך המקובלת כמפרסם היצירה, הוא בעל זכות היוצרים בה; : (3) מופיע על יצירה קולנועית בדרך המקובלת שמו של אדם כמפיק היצירה, חזקה כי אותו אדם הוא מפיק היצירה; : (4) מופיע על תקליט בדרך המקובלת שמו של אדם כמפיק התקליט, חזקה כי אותו אדם הוא בעל זכות היוצרים בתקליט; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור, והיא לא תחול בין צדדים הטוענים לזכות יוצרים בתקליט. @ 65. עיכוב בידי המכס : (א) בעל זכות היוצרים ביצירה, שזכותו הופרה או שקיים חשש סביר שתופר, רשאי למסור למנהל המכס הודעה בכתב שהוא בעל זכות היוצרים ביצירה, ולבקש ממנו לעכב את שחרור הטובין שלטענתו הם עותקים מפרים של היצירה, ולנהוג בהם כטובין שייבואם אסור על פי [[פקודת המכס]]. : (ב) ההודעה לפי סעיף קטן (א) תכלול אחד מאלה: :: (1) דוגמה של עותק לא מפר של היצירה שיש למבקש זכות יוצרים בה ושלגביה הוא מודיע על ייבוא עותקים מפרים; :: (2) קטלוג או כל מסמך אחר המאפשר למנהל המכס להשוות בין היצירה לבין העותקים המפרים. : (ג) בעל זכות היוצרים ימסור למנהל המכס, בהודעה, את הפרטים שלהלן, ככל הידוע לו: :: (1) מספר החבילות העומדות להתקבל; :: (2) ציון מספיק של אמצעי הייבוא או שם האוניה, שבהם מובאים העותקים המפרים; :: (3) היום שבו עומדים העותקים המפרים להגיע לישראל. : (ד) בעל זכות היוצרים ימציא למנהל המכס ראיות ראשוניות, וכן ערבות עצמית בסכום שקבע מנהל המכס, כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב, אם יתברר שהעיכוב לא היה מוצדק, וכן לשלם כל אגרה שנקבעה לעניין זה לפי [[פקודת המכס]]. : (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על עותקים מפרים שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו [[בסעיף 129 לפקודת המכס]]. : (ו) בסעיף זה, "מנהל המכס" - המנהל כהגדרתו [[בפקודת המכס]]. @ 66. תחולה על המדינה : חוק זה יחול גם על המדינה. @ 67. ביצוע ותקנות (תיקון: תשע"ט) : (א) השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. : (ב) תקנות לפי [[סעיפים 17]], [[29]], [[30(א) ו-(ב)]] [[31]] [[ו-56א(ג)]] יותקנו בהסכמת אלה: :: (1) לעניין מוסדות חינוך - שר החינוך; :: (2) לעניין ספריות - השר הממונה על [[חוק הספריות הציבוריות, התשל"ה-1975]], ושר החינוך; :: (3) לעניין ארכיונים - השר הממונה על [[חוק הארכיונים, התשט"ו-1955]]; :: (4) לעניין מוזאונים - השר הממונה על [[חוק המוזאונים, התשמ"ג-1983]]. : (ג) תקנות וצווים לפי [[סעיפים 7]], [[9]], [[17]], [[19]], [[30(ג)]], [[31]] [[ו-56(ד)]], יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. == פרק י"א: תיקונים עקיפים == @ 68. ביטול [[דבר המלך על חוק זכות יוצרים 1911 (הטלתו על ארץ ישראל)]] : [[דבר המלך על חוק זכות יוצרים, 1911 (הטלתו על ארץ ישראל), 1924]] - בטל, [[חוק זכות יוצרים 1911|וחוק זכות יוצרים, 1911]], לא יחול עוד בישראל. @ 69. : ((הנוסח שולב [[בפקודת זכות יוצרים]].)) @ 70. : ((הנוסח שולב [[בפקודת הפטנטים והמדגמים]].)) @ 71. : ((הנוסח שולב [[בפקודת המכס]].)) @ 72. : ((הנוסח שולב [[בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]].)) @ 73. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]].)) @ 74. : ((הנוסח שולב [[בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]].)) @ 75. : ((הנוסח שולב [[בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003]].)) @ 76. : ((הנוסח שולב [[בחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, התשס"ד-2003]].)) == פרק י"ב: תחילה, תחולה והוראות מעבר == @ 77. תחילה : תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה). @ 78. תחולה והוראות מעבר : (א) הוראות חוק זה יחולו גם לגבי יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (י). : (ב) זכות יוצרים לפי הוראות [[פרק ב' לחוק זה]] לא תהא ביצירה שערב יום התחילה לא היתה בה זכות יוצרים לפי הוראות הדין שחלו לגביה ערב היום האמור (בסעיף זה - הדין הקודם), ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע את קיומה של זכות יוצרים לפי הוראות חוק זה ביצירה כאמור, בשל כך שביום התחילה ואילך יתקיימו לגביה התנאים הקבועים [[בסעיף 8]], או מכוח צו לפי [[סעיף 9]]. : (ג) על פעולה ביצירה שנעשתה לפני יום התחילה לא יחולו הוראות [[פרק ח']] לעניין הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית ולעניין תרופות, וימשיכו לחול לגביה, לעניינים אלה, [[חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם]]; ואולם, פעולה כאמור שאינה מהווה הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית לפי הוראות חוק זה, לא תהיה לגביה זכות תביעה לפי [[חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם]]. : (ד) עותק של יצירה שנעשה או שיובא לישראל לפני יום התחילה, יהווה עותק מפר לעניין חוק זה, אם ערב יום התחילה היווה עותק מפר כהגדרתו [[בסעיף 10(ה) לפקודת זכות יוצרים]] כנוסחו ערב יום התחילה. : (ה) הוראות [[סעיפים 33 עד 36]] לא יחולו על יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, וימשיכו לחול לגביה לעניין זה [[חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם]]. : (ו) הוראות [[סעיף 37]] לא יחולו על העברת זכות יוצרים שנעשתה לפני יום התחילה או על רישיון שניתן לגבי זכות יוצרים לפני היום האמור, וימשיכו לחול לגביהם לעניין זה [[חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם]]. : (ז) הוראות [[סעיף 54]] לא יחולו על הליכים שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה וימשיכו לחול על הליכים כאמור לעניין זה [[חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם]]. : (ח) זכות יוצרים להשכרה כאמור [[בסעיף 11(7)]], ביחס לתוכנת מחשב, לא תחול לגבי עותק של תוכנת מחשב שנרכש לפני יום כ"ג בטבת התש"ס (1 בינואר 2000). : (ט) לעניין זהות מחבר היצירה של יצירת צילום לפי [[סעיף 21 לחוק זכות יוצרים 1911|סעיף 21 לחוק זכות יוצרים, 1911]], שנוצרה לפני יום התחילה וכן לעניין תקופת זכות היוצרים ביצירת צילום כאמור, ימשיכו לחול [[חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם]]. : (י) לעניין תקליט שנעשה לפני יום התחילה, לא תחול [[ההגדרה "מפיק" שבסעיף 1]], ויראו כמפיק את מי שדינו היה כדין מחבר היצירה לפי [[סעיף 19 לחוק זכות יוצרים 1911|סעיף 19(1) לחוק זכות יוצרים, 1911]]. <פרסום> התקבל בכנסת ביום ט' בכסלו התשס"ח (19 בנובמבר 2007). <חתימות> * אהוד אולמרט, ראש הממשלה * דניאל פרידמן, שר המשפטים * שמעון פרס, נשיא המדינה * דליה איציק, יושבת ראש הכנסת k925n9sfsgkviz2e170mcawvi582kem 0 259158 1417475 1409697 2022-08-09T19:09:59Z אבי מרציאנו 11034 /* סעיף א */ wikitext text/x-wiki {{שולחן ערוך|אבן העזר|קסח|קסט|סדר חליצה|{{קו תחתי|הלכות חליצה}}{{ש}}כל דיני חליצה בפרטות|56|}}{{בעבודה}} *'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו''' ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט א|סעיף א]]== <קטע התחלה=א/> מצות חליצה בג' דיינים ישראלים, ושלא יהיו קרובים זה לזה ולא ליבם וליבמה. {{רמ"א|ואפלו שנים נשואין שתי בנות אחין, לא יהיו זה עם זה. אבל שני בשלישי, כשר (ת"ה סימן רכ"ו)}}. ואפלו הם הדיוטות, רק שידעו להקרות את היבם והיבמה. ואם חלצה בפני עמי הארץ שאינם יודעים להקרות, כשרה: <קטע סוף=א/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ב|סעיף ב]]== <קטע התחלה=ב/> נמצא אחד מהם קרוב או פסול, או גר, פסול. ואפלו היה אביו גר ואמו ישראלית, פסול, עד שיהא אביו ואמו מישראל. {{רמ"א|ויש אומרים שאם אביו מישראל, כשר (טור בשם סמ"ג)}}. ומיהו, חליצה פסולה מיהא הויא לפסלה על האחים, אפלו בינו לבינה. : {{רמ"א|הגה: יש אומרים דאסור לקח שכר מחליצה, דהנוטל שכר לדון דיניו בטלין (ר"י מינץ ומהרא"י), וכן נראה בעיני. בחליצות, יש לזהר שלא ישב בשלשה דינים שיושבים לחלץ מי שנוטל שכר, דהרי בעינן בית דין כשר מדאוריתא, ועין בחשן המשפט [[שולחן ערוך חושן משפט ט|סימן ט']] איזה שכר מתר לדין לקבל. ואפלו בזה נראה לי להחמיר אם נוטל שכר מן החליצה, משום מראית העין, כמו שמחמירין לענין קרובים ובשאר דברים לענין בית דין של חליצה, יותר מבשאר בית דין. וראיתי ושמעתי שהרב נוטל שכר הרבה מן החליצה, וסומך עצמו במה שמוכר לו סנדל של חליצה; וקלא גדולה היא בעיני, ושומר נפשו ירחק מזה. ולא דמי למה שעדי הגט נוטלין שכר מטעם שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קל|סימן ק"ל]], גם הרב המסדר הגט כמו שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט#סעיף ד|בסדר הגט סעיף ד']], כי אותן הטעמים אינם שיכים בחליצה (הכל דעת עצמו)}}: <קטע סוף=ב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ג|סעיף ג]]== <קטע התחלה=ג/> לכתחלה מצוה שיוסיפו שנים על הג', ואפלו השנים הם עמי הארץ. : {{רמ"א|חלצו בג' חליצתה כשרה (טור). ואלו השנים שמוסיפים, לא יהיו קרובים ופסולים; ודוקא לכתחלה, אבל בדיעבד כשר (ב"י)}}: <קטע סוף=ג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ד|סעיף ד]]== <קטע התחלה=ד/> צריכים הדינים לכתחלה לקבע מקום לומר: נלך למקום פלוני לחלץ. : {{רמ"א|מיהו, אם חלצה בלא קביעות מקום, כשר (טור בשם הרמב"ם)}}: <קטע סוף=ד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ה|סעיף ה]]== <קטע התחלה=ה/> יש קבעים מקום בו ביום, ויש אומרים לקבע ביום שלפניו: <קטע סוף=ה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ו|סעיף ו]]== <קטע התחלה=ו/> אין חליצה כשרה אלא ביום. חלצה בלילה, חליצתה פסולה: <קטע סוף=ו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ז|סעיף ז]]== <קטע התחלה=ז/> אין חולצין בשבתות ולא בימים טובים; ומיהו, בחול המועד, שפיר דמי. : {{רמ"א|ויש אומרים דאין לחלץ בערב שבת וערב יום טוב, וכן נוהגין}}: <קטע סוף=ז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ח|סעיף ח]]== <קטע התחלה=ח/> צריך שיכירו שהוא אחי המת, ושהיה בעולמו, וזאת היא אשת המת; ואפלו אין כאן אלא עד אחד שמעיד עליהם, או אפלו קרוב או אשה או עבד או שפחה או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמן בכך: <קטע סוף=ח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ט|סעיף ט]]== <קטע התחלה=ט/> צריך שידעו הדינים שיש צ' יום משמת הבעל, חוץ מיום שמת בו ויום שחולצת בו: <קטע סוף=ט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט י|סעיף י]]== <קטע התחלה=י/> צריך שידעו שהיבם בן י"ג שנה ויום אחד, והיבמה בת י"ב שנה ויום אחד, ושהביאו שתי שערות אחר שהגיעו לזמנים אלו. ואם יש ליבמה דדים גדולים, אין צריך לבדק אחר השערות. וכן אם היבם נתמלא זקנו, אין צריך לבדק אחר השערות. ומשפט שתי השערות ובדיקתן, נתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קנה#סעיף טו|בסימן קנ"ה {{רמ"א|(סעיף ט"ו)}}]]: <קטע סוף=י/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יא|סעיף יא]]== <קטע התחלה=יא/> אין סומכין במנין השנים לא על פי קרובים ולא על פי נשים, אלא על פי עדים כשרים להעיד. ויש אומרים שאם החזק בעיני השכנים, שלא על פי האב, שבא לכלל שנים, או שיצא עליו קול שבא לכלל שנים, נאמנים להחזיקן בגדולים, אם בדקום ומצאו להם שתי שערות, {{רמ"א|אבל לא מהני שראו אותו שעלה לספר תורה או שהיה שליח צבור (מרדכי פרק מצות חליצה)}}. ואפלו בלא חזקת השכנים, אם יש להם רבוי שערות, או שהם ארכות כמו שרגילות לאיש גדול ולאשה גדולה, חזקה שבאו לכלל שנים, וחולצים. ועל זה סומכים שלא לבדק אם יש גמות בשערות, מאחר שיש רבוי שערות או שהם ארכות. ואם הם גדולים בקומה, יש לסמך שהם גדולים, אפלו לא הביאו כי אם שתי שערות. {{רמ"א|ואם יש ליבמה בנים, הרי הם כסימנים (הגהות מרדכי דיבמות)}}: <קטע סוף=יא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יב|סעיף יב]]== <קטע התחלה=יב/> ישבו הדינים כמו שצריכים לישב בדין, ויעמדו לפניהם היבם והיבמה, שמצות חליצה לכתחלה, מעמד. : {{רמ"א|הגה: אבל בדיעבד, אם חלצה מישב, כשר (טור). וכן חולה שלא יוכל לעמד, יוכל לחלץ מישב, דכל דבר שאין לו תקנה חשוב דיעבד (פסקי מהרא"י סימן ק"צ). ועין לקמן סעיף ס"ד בפרוש סדר חליצה}}: <קטע סוף=יב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יג|סעיף יג]]== <קטע התחלה=יג/> מאחר שמסכים היבם לחלץ, יאמרו לו לבטל כל מודעות שמסר, כמו גבי גט; שאם מסר מודעא תחלה, החליצה פסולה. : {{רמ"א|הגה: וכן אם כפו אותו לחלץ, דינו כמו בגט. ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|סימן קל"ד]]. ואף על גב דיש אומרים מצות חליצה קודם, ואם כן כל כפיה היא בדין, מכל מקום אין לכף אלא במקום שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס"ה]]}}: <קטע סוף=יג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יד|סעיף יד]]== <קטע התחלה=יד/> לכתחלה צריך לתת ליבם מנעל החליצה במתנה. ויש אומרים שיהלך בו מעט, כדי שיהא נראה כשלו. {{רמ"א|ואם לא נתנו לו, כשר (טור)}}: <קטע סוף=יד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טו|סעיף טו]]== <קטע התחלה=טו/> המנעל צריך שיהיה כלו של עור. לפיכך, צריך לתפרו {{רמ"א|כל תפירותיו}} בעור לכתחלה. : {{רמ"א|וכן נוהגין; ויש פוסלין אף בדיעבד (טור בשם הרמ"ה). דלא כיש אומרים דבזמן הזה שכל המנעלים תפורין בפשתן צריך להיות תפור בפשתן (בסדר ר"י מינץ בשם ר' שמריה)}}. אבל רצועותיו אין צריך שיהיו מעור. {{רמ"א|ויש אומרים דגם רצועותיו מעור (נמוקי יוסף), וכן נוהגין}}: <קטע סוף=טו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טז|סעיף טז]]== <קטע התחלה=טז/> צריך לכתחלה שיהא העור קשה קצת, שיהא דומה קצת לסנדל. ויש אומרים שהתפירה תהיה מבחוץ. יש אומרים מבפנים, כדי שיהא דומה לסנדל. ויש אומרים שלא יהא בגד או עור מבפנים ותפרו בו. ויש אומרים שעושים אותו מחתיכה אחת, כדי שיהא דומה גם בזה לסנדל. : {{רמ"א|הגה: אבל נהגו לחלץ לכתחלה במנעל שהוא תפור מבחוץ, וגם שהוא משני חתיכות, דהינו שהתחתון שלו שקורין שול"א הוא חתיכה אחרת. וגם הרצועות הם חתיכה אחרת תפורין בו. ויזהרו שלא תהיה העור של הסנדל משוחה בשמן לרככו (בסדרים)}}: <קטע סוף=טז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יז|סעיף יז]]== <קטע התחלה=יז/> יש אומרים שלכתחלה עושין אותו מעור בהמה טהורה. {{רמ"א|גם הרצועות והקרסים שבו, גם רצועות התפירה (כ"כ בסדר ר"י מרגליות), וכן נוהגין}}: <קטע סוף=יז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יח|סעיף יח]]== <קטע התחלה=יח/> יהיו בו שתי רצועות לקשרו בהם, אחת בצד זה ואחת בצד זה. ויש אומרים שרצועות אלו יהיו לבנות. : {{רמ"א|וגם רצועות התפירה יהיו לבנים. אבל השאר, הכל שחור מבחוץ (הגהות מרדכי דיבמות), וכן נוהגים. אבל מבפנים, אין לחוש. ואם השחרו הרצועות מחמת זקנה, אין להקפיד (פסקי מהרא"י סימן ר"ה), וכן נוהגין. ויהיו הרצועות ארכות, שיוכל לכפל כל אחת שתי פעמים (כל בו)}}: <קטע סוף=יח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יט|סעיף יט]]== <קטע התחלה=יט/> יעשו בו כמין קשר, שקורים חמרתא, בצד האחד, שיכנס בנקב שבצד האחר כדי להדקו יפה. ויש אומרים שיעשו שלשה קשרים בענין זה, ולפחות שתים. : {{רמ"א|הגה: ונוהגים לעשות שלשה. ולא יהיו הקשרים מן המנעל עצמו, אלא רצועה אחרת מחברת בראש המנעל. וכן יעשה הקרסים שבצד השני (הגהות מרדכי) וכן נוהגין. ויתפר אלו הלולאות והקרסים מבחוץ, ולא מבפנים, וכן נוהגין:}} <קטע סוף=יט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כ|סעיף כ]]== <קטע התחלה=כ/> יש אומרים שלא יהיה לו לשון כמו שרגילים לעשות במנעלים, כדי שלא יהא מעל דמעל. : {{רמ"א|הגה: יש אומרים לתפר שפה סביב המנעל למעלה (ר"י מינ"ץ בשם ראבי"ה), ולא נהגו כן. ויזהר לתפרו בתפירות תכופות זו לזו (בסדר ר"י מרגליות). ועושין אזני המנעל קצרים, שלא יהיו הלולאות והקרסים על המנעל, רק על הרגל, שלא יהיה מעל דמעל (הגהות מרדכי)}}: <קטע סוף=כ/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כא|סעיף כא]]== <קטע התחלה=כא/> יהא עשוי לצורת רגל ימנית, וינעלו ברגלו הימנית; ויהיה למדת רגלו, שלא יהא גדול עד שאין ראוי לילך בו, ולא יהיה קטן עד שאינו מכסה רב הרגל. ולא יהיה קרוע עד שאינו יכול לילך בו: <קטע סוף=כא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כב|סעיף כב]]== <קטע התחלה=כב/> חלצה בסנדל של עץ או של שעם שאינם מחפים עור, או ברגל שמאל, או שהיה מנעל גדול עד שאינו יכול לילך בו, או קטן שאינו מכסה רב רגלו, או קרוע שאינו יכול לילך בו, או בסנדל שאין לו עקב, או באנפליא של בגד, חליצתו פסולה. : {{רמ"א|היה של עץ ומחפה עור, או שבגד פשתן תפור בפנים, או שחלץ במנעל של שמאל בימין, כשרה (טור)}}: <קטע סוף=כב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כג|סעיף כג]]== <קטע התחלה=כג/> מנעל של עובדי אלילים שמניחים אותו לרגלי הצורה ומהלכין אותה בו, לא תחלץ בו; ואם חלצה, חליצתה כשרה. אבל בשל תקרבת עבודה זרה, או של עיר הנדחת, או שנעשית לתכריכי המת, אם חלצה, חליצתה פסולה: <קטע סוף=כג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כד|סעיף כד]]== <קטע התחלה=כד/> שולט בשתי רגליו, וכן היא בשתי ידיה, יעשו בשל ימין. : {{רמ"א|ואם היא אטרת יד, תעשה בימין דידה, שהוא שמאל כל אדם (טור בשם י"א)}}: <קטע סוף=כד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כה|סעיף כה]]== <קטע התחלה=כה/> אטר ברגלו, יש אומרים שחולץ בשתיהם, במנעל של ימין בימין, ובמנעל של שמאל בשמאל. ויש מי שנסתפק לומר שאין לו תקנה. : {{רמ"א|ונהגו כסברא הראשונה, ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף מ'}}: <קטע סוף=כה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כו|סעיף כו]]== <קטע התחלה=כו/> ינעל המנעל על רגלו כשהוא יחף, ולא על בתי שוקים, שלא יהא מעל דמעל. ומטעם זה יש מדקדקים שלא יהא טיט דבוק במנעל מבפנים, וגם מטעם זה יש מצריכים לרחץ רגלו הימנית יפה יפה: <קטע סוף=כו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כז|סעיף כז]]== <קטע התחלה=כז/> יש מי שאומר, שהיבם קושר כנף המכנסים למעלה משוקו, {{רמ"א|כדי שיראו הדינים היטב שאין דבר בין רגלו ובין מנעלו (הגהות מרדכי)}}: <קטע סוף=כז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כח|סעיף כח]]== <קטע התחלה=כח/> ינעל המנעל ויכרך הרצועות סביב למנעל ברגלו, ויקשר שניהם יחד שני קשרים זה על זה, {{רמ"א|ואל יהדק קשר השני בחזק, כדי שתוכל להתירו בימין (כן עשה מהרי"ל וכן משמע בסמ"ג)}}, ועניבה עליהם. וצריך שיהיה הקשר על בשר שוקו, ולא על אזני המנעל, לכך צריך שיחתך במנעל לפניו ולאחריו כמו פגימה, כדי שתהא הרצועה החוזרת דבוקה ממש על רגלו יחף. ויסבב הרצועות פעמים סביב לשוק, עד שישובו ראשי הרצועות {{רמ"א|(על השוק לפנים) ממעל לאזני המנעל (הגהות מרדכי)}}, על השוק ערם. ויהיו הקשרים על פני השוק ולא מאחוריו. ויכניס הקשרים {{רמ"א|(שבאזנו)}} בנקבים שבאזנו השניה: <קטע סוף=כח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כט|סעיף כט]]== <קטע התחלה=כט/> מלמדין אותה ואת היבם לקרות, עד שהוא והיא יהיו רגילים, ותהיה יכולה לקרות "לא אבה" {{ממ|דברים|כה|ז}} בנשימה אחת. ויש מי שאומר, שצריך גם כן שהוא יהיה יכול לומר: "לא חפצתי" {{ממ|דברים|כה|ח}} בנשימה אחת. ויקראו אותה, והיא מעמד, בלשון הקדש: "מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי" {{ממ|דברים|כה|ז}} ויקראו אותו, והוא מעמד; לא חפצתי לקחתה : {{רמ"א|ויש אומרים שצריך שידקדקו עמה שהיא תקרא: "לא אבה יבמי", בנשימה אחת (טור). וכן הוא המנהג. גם ב"לא חפצתי לקחתה". ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ס"ו}}: <קטע סוף=כט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ל|סעיף ל]]== <קטע התחלה=ל/> יעמד אצל כתל או אצל עמוד וישען בו, וידחק רגלו בקרקע, ותתיר קשרי המנעל, ואחר כך הקרסים, הכל בידה הימנית, ותתפס רגלו בידה השמאלית, ותהיה שומטת המנעל מן העקב בידה הימנית, ותחלץ כל המנעל גם בידה הימנית, וכל זה בלי סיוע יד שמאלית. ובכל זה לא תהיה יושבת, ולא על ברכיה, אלא תהיה מעמד, ותכף עצמה. ומשלכת המנעל לארץ. : {{רמ"א|חלצה בידה השמאלית או בשניה, כשרה (טור)}}: <קטע סוף=ל/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לא|סעיף לא]]== <קטע התחלה=לא/> גדמת, חולצת בשניה: <קטע סוף=לא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לב|סעיף לב]]== <קטע התחלה=לב/> יש אומרים, שאם לא דחק רגלו בקרקע, חליצתה פסולה: <קטע סוף=לב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לג|סעיף לג]]== <קטע התחלה=לג/> התיר הוא הקשר, ושמטה היא המנעל מרגלו; או שהתירה היא, ושמט הוא, חליצתה פסולה. : {{רמ"א|הגה: ויש אומרים דוקא שאינו יכול להלך בו בלא קשירה; אבל אם יכול להלך בו בלא קשירה, וחלצה אותו, החליצה כשרה אף על פי שהוא התיר הקשר (טור בשם הרא"ש)}}: <קטע סוף=לג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לד|סעיף לד]]== <קטע התחלה=לד/> היתה רגלו עקמה לאחור, או הפוכה על צדה, או שמהלך על אצבעות רגליו, אינו חולץ: <קטע סוף=לד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לה|סעיף לה]]== <קטע התחלה=לה/> חלצה מן הארכבה ולמטה, חליצתה כשרה. מן הארכבה ולמעלה, חליצתה פסולה. ויש אומרים דאקשירה קאי, שאם היה הקשר למעלה מהארכבה, פסולה. אבל אם נקטעה רגלו, אפלו מן הארכבה ולמטה, אינו חולץ. {{רמ"א|ועל כן לא יהיה המנעל ארך עד למעלה מן הארכבה (מרדכי ריש מצות חליצה)}}. ויש אומרים דבנקטעה רגלו מירי, שאם נקטעה למטה מהארכבה ונשאר כל כך משוקו שיכול להכניס בו המנעל ולקשרו למטה מהארכבה, חולץ: <קטע סוף=לה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לו|סעיף לו]]== <קטע התחלה=לו/> קרעה המנעל מעל רגלו, או ששרפתו, פסולה: <קטע סוף=לו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לז|סעיף לז]]== <קטע התחלה=לז/> היה לבוש שני מנעלים, וחלצה העליון, אף על פי שקרעה התחתון עד שנתגלית רגלו, חליצתה פסולה. : {{רמ"א|אבל אם חלצה שניהם, חליצתה כשרה (טור)}}: <קטע סוף=לז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לח|סעיף לח]]== <קטע התחלה=לח/> תעמד נגד היבם, ותירק בארץ כנגד פני היבם, רק הנראה לדינים כשיצא מפיה עד שיגיע לפני היבם. ואם לא ראו הדינים כשיצא הרק מפיה, כשרה: <קטע סוף=לח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לט|סעיף לט]]== <קטע התחלה=לט/> רקקה וקלטתו הרוח קדם שהגיע נגד פניו, כגון שהיא ארכה ממנו, צריכה לירק פעם אחרת. אבל לאחר שהגיע הרק נגד פניו, אפלו לא הגיע לארץ, כשרה. לפיכך, אם הוא ארך והיא קצרה, קרינן בה שפיר "בפניו" {{ממ|דברים|כה|ט}}: <קטע סוף=לט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מ|סעיף מ]]== <קטע התחלה=מ/> יבמה שרקקה דם, אינה צריכה לירק פעם אחרת. ויש אומרים דדוקא במוצצת, משום דאי אפשר לה בלא צחצוחי רק: <קטע סוף=מ/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מא|סעיף מא]]== <קטע התחלה=מא/> אכלה שום או גרגר וכיוצא בו, מדברים המרבים רק, והיה רק זב מפיה, אינו כלום. ונהגו למנעה מלאכל כלום. : {{רמ"א|וכן לשתות, ותמעט בדבור, כדי שיבא הרק מעצמו. גם לא תנקר שניה, כדי שלא תרק דם (כ"ז בסדרים)}}: <קטע סוף=מא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מב|סעיף מב]]== <קטע התחלה=מב/> אחר כך מקרין אותה מעמד: "ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו, ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל" {{הפניה לפסוקים|דברים|כה|ט|י}}(דברים כה, ט י). ומצוה לכל העומדים לומר: "חלוץ הנעל", שלש פעמים. ויש אומרים שגם היבמה תאמר כן: <קטע סוף=מב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מג|סעיף מג]]== <קטע התחלה=מג/> נמצא סדר החליצה: קוראה "מאן יבמי" {{ממ|דברים|כה|ז}}, וקורא "לא חפצתי לקחתה" {{ממ|דברים|כה|ח}}, וחולצת, ורוקקת, וקוראה "ככה יעשה לאיש" (דברים כה, ט י) ואין הסדר מעכב. ולא עוד, אלא אפלו לא קראה ולא רקקה, אלא שחלצה בלבד, החליצה כשרה. במה דברים אמורים, כשהיו יכולים לדבר, שהרי הם ראוים לקרות. אבל אלם ואלמת וקטנה, אינם חולצין, ואם חלצו, חליצתן פסולה; ואינה כשוטה וקטן, שלא עשו כלום, שאינה נפסלת לאחים ויכולה להתיבם להם או לו. ויש אומרים דהוא הדין לחליצת חרש וחרשת שאינה כלום. ויש אומרים שחליצתן פסולה, כמו של אלם ואלמת: <קטע סוף=מג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מד|סעיף מד]]== <קטע התחלה=מד/> צריך שיכונו היבם והיבמה שתהא מתרת לזר בחליצה זו. נתכון הוא ולא היא, או היא ולא הוא, לא התרה; אבל חליצה פסולה היא לפסלה על האחים. לפיכך, יבמה שגדלה בין האחים, וראינו שחלצה נעלו של אחד מהם, אסורה להתיבם, שמא כונו לשם חליצה; וצריכה חליצה כשרה, להתירה לזר; אבל כל זמן שלא ראינו שחלצה לאחד מהם, מתרת להתיבם, ואין חוששין שמא חלצה: <קטע סוף=מד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מה|סעיף מה]]== <קטע התחלה=מה/> וכן אם רקקה לפני היבם בפני בית דין, נפסלה מלהתיבם. ויש מי שאומר, דהני מלי כשרקקה רק, אבל אם רקקה דם, ואין רק מערב בו, אינה נפסלת בכך: <קטע סוף=מה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מו|סעיף מו]]== <קטע התחלה=מו/> יש מי שאומר, שיש לזהר שלא תירק היבמה לפני היבם קדם חליצה, כדי שלא תהא חליצה פסולה ותהא צריכה לחזר על כל האחים: <קטע סוף=מו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מז|סעיף מז]]== <קטע התחלה=מז/> אם קראה לבד, לא נפסלה בכך מלהתיבם: <קטע סוף=מז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מח|סעיף מח]]== <קטע התחלה=מח/> הסומא, אינו חולץ לכתחלה. ואם חלץ, חליצתו כשרה. ויש מי שאומר, שאם אין אח אלא הוא, חולצת לכתחלה, {{רמ"א|כדי שלא תתעגן (ב"י מ"כ). ולא מקרי סומא, אלא בשתי עיניו (הגהות מימוני פ"ד)}}: <קטע סוף=מח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מט|סעיף מט]]== <קטע התחלה=מט/> קטנה שחלצה לגדול, חליצתה פסולה ונפסלה על כל האחים. {{רמ"א|וכשתגדיל, תחלץ מאחד מהם, ואינה צריכה לחזר על כל האחים}}: <קטע סוף=מט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נ|סעיף נ]]== <קטע התחלה=נ/> חליצה מטעת, שאומרים לו: חלץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז, החליצה כשרה, אפלו אינה נותנת לו כלום, ואפלו כפל התנאי. {{רמ"א|ואפלו אמר לה בשעת החליצה: על מנת שלא תנשאי לאיש, וכפל תנאו, אינו כלום (תשובת הרא"ש כלל נ"ב)}}. ואף על פי שהחליצה כשרה אף אם לא תתן לו, מכל מקום חיבת לתן לו, כשאר שכר שכיר לעשות מלאכתן. אבל אם יש טענה שאינה חפצה בו מפני שאינו הגון לה, והוא חיב לחלץ אלא שאינו רוצה, והטעוהו שיחלץ לה על מנת שתתן לו מאתים זוז, אינה חיבת לתן לו כלום. : {{רמ"א|אבל אם נתנה לו המעות או השלישה לו המעות, אינה יכולה לחזר (תשובת רשב"א אלף ר"מ). ועין לעיל ריש [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס"ה]]}}: <קטע סוף=נ/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נא|סעיף נא]]== <קטע התחלה=נא/> אמרו לו: חלץ לה ובכך אתה כונסה, או שאמרו לה: חלץ לה שזו מצוה היא ואינה מפסדת עליך כלום, ואם תרצה אחר כך ליבם, תיבם, וכיוצא בדברים אלו, אינה חליצה להתירה, כיון שלא נתכון להתירה, אבל נפסלה בכך מלהתיבם, וכופין אפלו בשוטים לחלץ לה חליצה כשרה: <קטע סוף=נא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נב|סעיף נב]]== <קטע התחלה=נב/> אמרו לו: האשה הזאת אינה רוצה בך דרך יבום, אלא חלץ לה ועקר זקתה הימנה והיא נשאת לך דרך נשואין, יש מי שאומר שחליצתה כשרה: <קטע סוף=נב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נג|סעיף נג]]== <קטע התחלה=נג/> דין חליצה מעשית על ידי ישראל או על ידי עכו"ם, דינה כדין גט מעשה, שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|בסימן קל"ד]]. {{רמ"א|ועין לעיל סימן זה [[#סעיף יג|סעיף י"ג]]}}: <קטע סוף=נג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נד|סעיף נד]]== <קטע התחלה=נד/> מסר מודעא על החליצה, אינה חליצה בטלה, אלא חליצה פסולה היא: <קטע סוף=נד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נה|סעיף נה]]== <קטע התחלה=נה/> חליצה פסולה פוסלת על כל האחים, ופוסלת לכהנה, ואוסרת עליו כל קרובותיה, ואינה נשאת לזר עד שתחלץ חליצה כשרה. עברה ונשאת לזר קדם שתחלץ, חולץ לה חליצה כשרה והיא תחת בעלה, ואין מוציאין אותה ממנו, מכל מקום מפרישין אותה מבעלה עד שיחלץ לה היבם: <קטע סוף=נה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נו|סעיף נו]]== <קטע התחלה=נו/> לאחר שחלצה, כותבין לה בית דין שחלצה בפניהם, גט חליצה. ואם לא כתבוהו לה, כל שנים שראו החליצה יכולים לכתבו, אף על פי שאינם מכירים לא היבם ולא היבמה; שבית דין לא חלצו בפניהם אם לא היו מכירים. וצריכין לשרטטו, מפני מקראות שבו. : {{רמ"א|ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ל"ה}}: <קטע סוף=נו/> [[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]] qosc3x5enunta5rwjbrv8oj2p9sodsc 1417476 1417475 2022-08-09T19:12:36Z אבי מרציאנו 11034 /* סעיף ב */ wikitext text/x-wiki {{שולחן ערוך|אבן העזר|קסח|קסט|סדר חליצה|{{קו תחתי|הלכות חליצה}}{{ש}}כל דיני חליצה בפרטות|56|}}{{בעבודה}} *'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו''' ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט א|סעיף א]]== <קטע התחלה=א/> מצות חליצה בג' דיינים ישראלים, ושלא יהיו קרובים זה לזה ולא ליבם וליבמה. {{רמ"א|ואפלו שנים נשואין שתי בנות אחין, לא יהיו זה עם זה. אבל שני בשלישי, כשר (ת"ה סימן רכ"ו)}}. ואפלו הם הדיוטות, רק שידעו להקרות את היבם והיבמה. ואם חלצה בפני עמי הארץ שאינם יודעים להקרות, כשרה: <קטע סוף=א/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ב|סעיף ב]]== <קטע התחלה=ב/> נמצא אחד מהם קרוב או פסול, או גר, פסול. ואפלו היה אביו גר ואמו ישראלית, פסול, עד שיהא אביו ואמו מישראל. {{רמ"א|ויש אומרים שאם אביו מישראל, כשר (טור בשם סמ"ג)}}. ומיהו, חליצה פסולה מיהא הויא לפסלה על האחים, אפילו בינו לבינה. : {{רמ"א|הגה: יש אומרים דאסור לקח שכר מחליצה, דהנוטל שכר לדון דיניו בטלין (ר"י מינץ ומהרא"י), וכן נראה בעיני. בחליצות, יש לזהר שלא ישב בשלשה דיינים שיושבים לחלץ מי שנוטל שכר, דהרי בעינן בית דין כשר מדאוריתא, ועין בחשן המשפט [[שולחן ערוך חושן משפט ט|סימן ט']] איזה שכר מתר לדיין לקבל. ואפילו בזה נראה לי להחמיר אם נוטל שכר מן החליצה, משום מראית העין, כמו שמחמירין לענין קרובים ובשאר דברים לענין בית דין של חליצה, יותר מבשאר בית דין. וראיתי ושמעתי שהרב נוטל שכר הרבה מן החליצה, וסומך עצמו במה שמוכר לו סנדל של חליצה; וקולא גדולה היא בעיני, ושומר נפשו ירחק מזה. ולא דמי למה שעדי הגט נוטלין שכר מטעם שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קל|סימן ק"ל]], גם הרב המסדר הגט כמו שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט#סעיף ד|בסדר הגט סעיף ד']], כי אותן הטעמים אינם שיכים בחליצה (הכל דעת עצמו)}}: <קטע סוף=ב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ג|סעיף ג]]== <קטע התחלה=ג/> לכתחלה מצוה שיוסיפו שנים על הג', ואפלו השנים הם עמי הארץ. : {{רמ"א|חלצו בג' חליצתה כשרה (טור). ואלו השנים שמוסיפים, לא יהיו קרובים ופסולים; ודוקא לכתחלה, אבל בדיעבד כשר (ב"י)}}: <קטע סוף=ג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ד|סעיף ד]]== <קטע התחלה=ד/> צריכים הדינים לכתחלה לקבע מקום לומר: נלך למקום פלוני לחלץ. : {{רמ"א|מיהו, אם חלצה בלא קביעות מקום, כשר (טור בשם הרמב"ם)}}: <קטע סוף=ד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ה|סעיף ה]]== <קטע התחלה=ה/> יש קבעים מקום בו ביום, ויש אומרים לקבע ביום שלפניו: <קטע סוף=ה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ו|סעיף ו]]== <קטע התחלה=ו/> אין חליצה כשרה אלא ביום. חלצה בלילה, חליצתה פסולה: <קטע סוף=ו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ז|סעיף ז]]== <קטע התחלה=ז/> אין חולצין בשבתות ולא בימים טובים; ומיהו, בחול המועד, שפיר דמי. : {{רמ"א|ויש אומרים דאין לחלץ בערב שבת וערב יום טוב, וכן נוהגין}}: <קטע סוף=ז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ח|סעיף ח]]== <קטע התחלה=ח/> צריך שיכירו שהוא אחי המת, ושהיה בעולמו, וזאת היא אשת המת; ואפלו אין כאן אלא עד אחד שמעיד עליהם, או אפלו קרוב או אשה או עבד או שפחה או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמן בכך: <קטע סוף=ח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ט|סעיף ט]]== <קטע התחלה=ט/> צריך שידעו הדינים שיש צ' יום משמת הבעל, חוץ מיום שמת בו ויום שחולצת בו: <קטע סוף=ט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט י|סעיף י]]== <קטע התחלה=י/> צריך שידעו שהיבם בן י"ג שנה ויום אחד, והיבמה בת י"ב שנה ויום אחד, ושהביאו שתי שערות אחר שהגיעו לזמנים אלו. ואם יש ליבמה דדים גדולים, אין צריך לבדק אחר השערות. וכן אם היבם נתמלא זקנו, אין צריך לבדק אחר השערות. ומשפט שתי השערות ובדיקתן, נתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קנה#סעיף טו|בסימן קנ"ה {{רמ"א|(סעיף ט"ו)}}]]: <קטע סוף=י/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יא|סעיף יא]]== <קטע התחלה=יא/> אין סומכין במנין השנים לא על פי קרובים ולא על פי נשים, אלא על פי עדים כשרים להעיד. ויש אומרים שאם החזק בעיני השכנים, שלא על פי האב, שבא לכלל שנים, או שיצא עליו קול שבא לכלל שנים, נאמנים להחזיקן בגדולים, אם בדקום ומצאו להם שתי שערות, {{רמ"א|אבל לא מהני שראו אותו שעלה לספר תורה או שהיה שליח צבור (מרדכי פרק מצות חליצה)}}. ואפלו בלא חזקת השכנים, אם יש להם רבוי שערות, או שהם ארכות כמו שרגילות לאיש גדול ולאשה גדולה, חזקה שבאו לכלל שנים, וחולצים. ועל זה סומכים שלא לבדק אם יש גמות בשערות, מאחר שיש רבוי שערות או שהם ארכות. ואם הם גדולים בקומה, יש לסמך שהם גדולים, אפלו לא הביאו כי אם שתי שערות. {{רמ"א|ואם יש ליבמה בנים, הרי הם כסימנים (הגהות מרדכי דיבמות)}}: <קטע סוף=יא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יב|סעיף יב]]== <קטע התחלה=יב/> ישבו הדינים כמו שצריכים לישב בדין, ויעמדו לפניהם היבם והיבמה, שמצות חליצה לכתחלה, מעמד. : {{רמ"א|הגה: אבל בדיעבד, אם חלצה מישב, כשר (טור). וכן חולה שלא יוכל לעמד, יוכל לחלץ מישב, דכל דבר שאין לו תקנה חשוב דיעבד (פסקי מהרא"י סימן ק"צ). ועין לקמן סעיף ס"ד בפרוש סדר חליצה}}: <קטע סוף=יב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יג|סעיף יג]]== <קטע התחלה=יג/> מאחר שמסכים היבם לחלץ, יאמרו לו לבטל כל מודעות שמסר, כמו גבי גט; שאם מסר מודעא תחלה, החליצה פסולה. : {{רמ"א|הגה: וכן אם כפו אותו לחלץ, דינו כמו בגט. ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|סימן קל"ד]]. ואף על גב דיש אומרים מצות חליצה קודם, ואם כן כל כפיה היא בדין, מכל מקום אין לכף אלא במקום שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס"ה]]}}: <קטע סוף=יג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יד|סעיף יד]]== <קטע התחלה=יד/> לכתחלה צריך לתת ליבם מנעל החליצה במתנה. ויש אומרים שיהלך בו מעט, כדי שיהא נראה כשלו. {{רמ"א|ואם לא נתנו לו, כשר (טור)}}: <קטע סוף=יד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טו|סעיף טו]]== <קטע התחלה=טו/> המנעל צריך שיהיה כלו של עור. לפיכך, צריך לתפרו {{רמ"א|כל תפירותיו}} בעור לכתחלה. : {{רמ"א|וכן נוהגין; ויש פוסלין אף בדיעבד (טור בשם הרמ"ה). דלא כיש אומרים דבזמן הזה שכל המנעלים תפורין בפשתן צריך להיות תפור בפשתן (בסדר ר"י מינץ בשם ר' שמריה)}}. אבל רצועותיו אין צריך שיהיו מעור. {{רמ"א|ויש אומרים דגם רצועותיו מעור (נמוקי יוסף), וכן נוהגין}}: <קטע סוף=טו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טז|סעיף טז]]== <קטע התחלה=טז/> צריך לכתחלה שיהא העור קשה קצת, שיהא דומה קצת לסנדל. ויש אומרים שהתפירה תהיה מבחוץ. יש אומרים מבפנים, כדי שיהא דומה לסנדל. ויש אומרים שלא יהא בגד או עור מבפנים ותפרו בו. ויש אומרים שעושים אותו מחתיכה אחת, כדי שיהא דומה גם בזה לסנדל. : {{רמ"א|הגה: אבל נהגו לחלץ לכתחלה במנעל שהוא תפור מבחוץ, וגם שהוא משני חתיכות, דהינו שהתחתון שלו שקורין שול"א הוא חתיכה אחרת. וגם הרצועות הם חתיכה אחרת תפורין בו. ויזהרו שלא תהיה העור של הסנדל משוחה בשמן לרככו (בסדרים)}}: <קטע סוף=טז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יז|סעיף יז]]== <קטע התחלה=יז/> יש אומרים שלכתחלה עושין אותו מעור בהמה טהורה. {{רמ"א|גם הרצועות והקרסים שבו, גם רצועות התפירה (כ"כ בסדר ר"י מרגליות), וכן נוהגין}}: <קטע סוף=יז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יח|סעיף יח]]== <קטע התחלה=יח/> יהיו בו שתי רצועות לקשרו בהם, אחת בצד זה ואחת בצד זה. ויש אומרים שרצועות אלו יהיו לבנות. : {{רמ"א|וגם רצועות התפירה יהיו לבנים. אבל השאר, הכל שחור מבחוץ (הגהות מרדכי דיבמות), וכן נוהגים. אבל מבפנים, אין לחוש. ואם השחרו הרצועות מחמת זקנה, אין להקפיד (פסקי מהרא"י סימן ר"ה), וכן נוהגין. ויהיו הרצועות ארכות, שיוכל לכפל כל אחת שתי פעמים (כל בו)}}: <קטע סוף=יח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יט|סעיף יט]]== <קטע התחלה=יט/> יעשו בו כמין קשר, שקורים חמרתא, בצד האחד, שיכנס בנקב שבצד האחר כדי להדקו יפה. ויש אומרים שיעשו שלשה קשרים בענין זה, ולפחות שתים. : {{רמ"א|הגה: ונוהגים לעשות שלשה. ולא יהיו הקשרים מן המנעל עצמו, אלא רצועה אחרת מחברת בראש המנעל. וכן יעשה הקרסים שבצד השני (הגהות מרדכי) וכן נוהגין. ויתפר אלו הלולאות והקרסים מבחוץ, ולא מבפנים, וכן נוהגין:}} <קטע סוף=יט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כ|סעיף כ]]== <קטע התחלה=כ/> יש אומרים שלא יהיה לו לשון כמו שרגילים לעשות במנעלים, כדי שלא יהא מעל דמעל. : {{רמ"א|הגה: יש אומרים לתפר שפה סביב המנעל למעלה (ר"י מינ"ץ בשם ראבי"ה), ולא נהגו כן. ויזהר לתפרו בתפירות תכופות זו לזו (בסדר ר"י מרגליות). ועושין אזני המנעל קצרים, שלא יהיו הלולאות והקרסים על המנעל, רק על הרגל, שלא יהיה מעל דמעל (הגהות מרדכי)}}: <קטע סוף=כ/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כא|סעיף כא]]== <קטע התחלה=כא/> יהא עשוי לצורת רגל ימנית, וינעלו ברגלו הימנית; ויהיה למדת רגלו, שלא יהא גדול עד שאין ראוי לילך בו, ולא יהיה קטן עד שאינו מכסה רב הרגל. ולא יהיה קרוע עד שאינו יכול לילך בו: <קטע סוף=כא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כב|סעיף כב]]== <קטע התחלה=כב/> חלצה בסנדל של עץ או של שעם שאינם מחפים עור, או ברגל שמאל, או שהיה מנעל גדול עד שאינו יכול לילך בו, או קטן שאינו מכסה רב רגלו, או קרוע שאינו יכול לילך בו, או בסנדל שאין לו עקב, או באנפליא של בגד, חליצתו פסולה. : {{רמ"א|היה של עץ ומחפה עור, או שבגד פשתן תפור בפנים, או שחלץ במנעל של שמאל בימין, כשרה (טור)}}: <קטע סוף=כב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כג|סעיף כג]]== <קטע התחלה=כג/> מנעל של עובדי אלילים שמניחים אותו לרגלי הצורה ומהלכין אותה בו, לא תחלץ בו; ואם חלצה, חליצתה כשרה. אבל בשל תקרבת עבודה זרה, או של עיר הנדחת, או שנעשית לתכריכי המת, אם חלצה, חליצתה פסולה: <קטע סוף=כג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כד|סעיף כד]]== <קטע התחלה=כד/> שולט בשתי רגליו, וכן היא בשתי ידיה, יעשו בשל ימין. : {{רמ"א|ואם היא אטרת יד, תעשה בימין דידה, שהוא שמאל כל אדם (טור בשם י"א)}}: <קטע סוף=כד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כה|סעיף כה]]== <קטע התחלה=כה/> אטר ברגלו, יש אומרים שחולץ בשתיהם, במנעל של ימין בימין, ובמנעל של שמאל בשמאל. ויש מי שנסתפק לומר שאין לו תקנה. : {{רמ"א|ונהגו כסברא הראשונה, ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף מ'}}: <קטע סוף=כה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כו|סעיף כו]]== <קטע התחלה=כו/> ינעל המנעל על רגלו כשהוא יחף, ולא על בתי שוקים, שלא יהא מעל דמעל. ומטעם זה יש מדקדקים שלא יהא טיט דבוק במנעל מבפנים, וגם מטעם זה יש מצריכים לרחץ רגלו הימנית יפה יפה: <קטע סוף=כו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כז|סעיף כז]]== <קטע התחלה=כז/> יש מי שאומר, שהיבם קושר כנף המכנסים למעלה משוקו, {{רמ"א|כדי שיראו הדינים היטב שאין דבר בין רגלו ובין מנעלו (הגהות מרדכי)}}: <קטע סוף=כז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כח|סעיף כח]]== <קטע התחלה=כח/> ינעל המנעל ויכרך הרצועות סביב למנעל ברגלו, ויקשר שניהם יחד שני קשרים זה על זה, {{רמ"א|ואל יהדק קשר השני בחזק, כדי שתוכל להתירו בימין (כן עשה מהרי"ל וכן משמע בסמ"ג)}}, ועניבה עליהם. וצריך שיהיה הקשר על בשר שוקו, ולא על אזני המנעל, לכך צריך שיחתך במנעל לפניו ולאחריו כמו פגימה, כדי שתהא הרצועה החוזרת דבוקה ממש על רגלו יחף. ויסבב הרצועות פעמים סביב לשוק, עד שישובו ראשי הרצועות {{רמ"א|(על השוק לפנים) ממעל לאזני המנעל (הגהות מרדכי)}}, על השוק ערם. ויהיו הקשרים על פני השוק ולא מאחוריו. ויכניס הקשרים {{רמ"א|(שבאזנו)}} בנקבים שבאזנו השניה: <קטע סוף=כח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כט|סעיף כט]]== <קטע התחלה=כט/> מלמדין אותה ואת היבם לקרות, עד שהוא והיא יהיו רגילים, ותהיה יכולה לקרות "לא אבה" {{ממ|דברים|כה|ז}} בנשימה אחת. ויש מי שאומר, שצריך גם כן שהוא יהיה יכול לומר: "לא חפצתי" {{ממ|דברים|כה|ח}} בנשימה אחת. ויקראו אותה, והיא מעמד, בלשון הקדש: "מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי" {{ממ|דברים|כה|ז}} ויקראו אותו, והוא מעמד; לא חפצתי לקחתה : {{רמ"א|ויש אומרים שצריך שידקדקו עמה שהיא תקרא: "לא אבה יבמי", בנשימה אחת (טור). וכן הוא המנהג. גם ב"לא חפצתי לקחתה". ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ס"ו}}: <קטע סוף=כט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ל|סעיף ל]]== <קטע התחלה=ל/> יעמד אצל כתל או אצל עמוד וישען בו, וידחק רגלו בקרקע, ותתיר קשרי המנעל, ואחר כך הקרסים, הכל בידה הימנית, ותתפס רגלו בידה השמאלית, ותהיה שומטת המנעל מן העקב בידה הימנית, ותחלץ כל המנעל גם בידה הימנית, וכל זה בלי סיוע יד שמאלית. ובכל זה לא תהיה יושבת, ולא על ברכיה, אלא תהיה מעמד, ותכף עצמה. ומשלכת המנעל לארץ. : {{רמ"א|חלצה בידה השמאלית או בשניה, כשרה (טור)}}: <קטע סוף=ל/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לא|סעיף לא]]== <קטע התחלה=לא/> גדמת, חולצת בשניה: <קטע סוף=לא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לב|סעיף לב]]== <קטע התחלה=לב/> יש אומרים, שאם לא דחק רגלו בקרקע, חליצתה פסולה: <קטע סוף=לב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לג|סעיף לג]]== <קטע התחלה=לג/> התיר הוא הקשר, ושמטה היא המנעל מרגלו; או שהתירה היא, ושמט הוא, חליצתה פסולה. : {{רמ"א|הגה: ויש אומרים דוקא שאינו יכול להלך בו בלא קשירה; אבל אם יכול להלך בו בלא קשירה, וחלצה אותו, החליצה כשרה אף על פי שהוא התיר הקשר (טור בשם הרא"ש)}}: <קטע סוף=לג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לד|סעיף לד]]== <קטע התחלה=לד/> היתה רגלו עקמה לאחור, או הפוכה על צדה, או שמהלך על אצבעות רגליו, אינו חולץ: <קטע סוף=לד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לה|סעיף לה]]== <קטע התחלה=לה/> חלצה מן הארכבה ולמטה, חליצתה כשרה. מן הארכבה ולמעלה, חליצתה פסולה. ויש אומרים דאקשירה קאי, שאם היה הקשר למעלה מהארכבה, פסולה. אבל אם נקטעה רגלו, אפלו מן הארכבה ולמטה, אינו חולץ. {{רמ"א|ועל כן לא יהיה המנעל ארך עד למעלה מן הארכבה (מרדכי ריש מצות חליצה)}}. ויש אומרים דבנקטעה רגלו מירי, שאם נקטעה למטה מהארכבה ונשאר כל כך משוקו שיכול להכניס בו המנעל ולקשרו למטה מהארכבה, חולץ: <קטע סוף=לה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לו|סעיף לו]]== <קטע התחלה=לו/> קרעה המנעל מעל רגלו, או ששרפתו, פסולה: <קטע סוף=לו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לז|סעיף לז]]== <קטע התחלה=לז/> היה לבוש שני מנעלים, וחלצה העליון, אף על פי שקרעה התחתון עד שנתגלית רגלו, חליצתה פסולה. : {{רמ"א|אבל אם חלצה שניהם, חליצתה כשרה (טור)}}: <קטע סוף=לז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לח|סעיף לח]]== <קטע התחלה=לח/> תעמד נגד היבם, ותירק בארץ כנגד פני היבם, רק הנראה לדינים כשיצא מפיה עד שיגיע לפני היבם. ואם לא ראו הדינים כשיצא הרק מפיה, כשרה: <קטע סוף=לח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לט|סעיף לט]]== <קטע התחלה=לט/> רקקה וקלטתו הרוח קדם שהגיע נגד פניו, כגון שהיא ארכה ממנו, צריכה לירק פעם אחרת. אבל לאחר שהגיע הרק נגד פניו, אפלו לא הגיע לארץ, כשרה. לפיכך, אם הוא ארך והיא קצרה, קרינן בה שפיר "בפניו" {{ממ|דברים|כה|ט}}: <קטע סוף=לט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מ|סעיף מ]]== <קטע התחלה=מ/> יבמה שרקקה דם, אינה צריכה לירק פעם אחרת. ויש אומרים דדוקא במוצצת, משום דאי אפשר לה בלא צחצוחי רק: <קטע סוף=מ/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מא|סעיף מא]]== <קטע התחלה=מא/> אכלה שום או גרגר וכיוצא בו, מדברים המרבים רק, והיה רק זב מפיה, אינו כלום. ונהגו למנעה מלאכל כלום. : {{רמ"א|וכן לשתות, ותמעט בדבור, כדי שיבא הרק מעצמו. גם לא תנקר שניה, כדי שלא תרק דם (כ"ז בסדרים)}}: <קטע סוף=מא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מב|סעיף מב]]== <קטע התחלה=מב/> אחר כך מקרין אותה מעמד: "ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו, ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל" {{הפניה לפסוקים|דברים|כה|ט|י}}(דברים כה, ט י). ומצוה לכל העומדים לומר: "חלוץ הנעל", שלש פעמים. ויש אומרים שגם היבמה תאמר כן: <קטע סוף=מב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מג|סעיף מג]]== <קטע התחלה=מג/> נמצא סדר החליצה: קוראה "מאן יבמי" {{ממ|דברים|כה|ז}}, וקורא "לא חפצתי לקחתה" {{ממ|דברים|כה|ח}}, וחולצת, ורוקקת, וקוראה "ככה יעשה לאיש" (דברים כה, ט י) ואין הסדר מעכב. ולא עוד, אלא אפלו לא קראה ולא רקקה, אלא שחלצה בלבד, החליצה כשרה. במה דברים אמורים, כשהיו יכולים לדבר, שהרי הם ראוים לקרות. אבל אלם ואלמת וקטנה, אינם חולצין, ואם חלצו, חליצתן פסולה; ואינה כשוטה וקטן, שלא עשו כלום, שאינה נפסלת לאחים ויכולה להתיבם להם או לו. ויש אומרים דהוא הדין לחליצת חרש וחרשת שאינה כלום. ויש אומרים שחליצתן פסולה, כמו של אלם ואלמת: <קטע סוף=מג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מד|סעיף מד]]== <קטע התחלה=מד/> צריך שיכונו היבם והיבמה שתהא מתרת לזר בחליצה זו. נתכון הוא ולא היא, או היא ולא הוא, לא התרה; אבל חליצה פסולה היא לפסלה על האחים. לפיכך, יבמה שגדלה בין האחים, וראינו שחלצה נעלו של אחד מהם, אסורה להתיבם, שמא כונו לשם חליצה; וצריכה חליצה כשרה, להתירה לזר; אבל כל זמן שלא ראינו שחלצה לאחד מהם, מתרת להתיבם, ואין חוששין שמא חלצה: <קטע סוף=מד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מה|סעיף מה]]== <קטע התחלה=מה/> וכן אם רקקה לפני היבם בפני בית דין, נפסלה מלהתיבם. ויש מי שאומר, דהני מלי כשרקקה רק, אבל אם רקקה דם, ואין רק מערב בו, אינה נפסלת בכך: <קטע סוף=מה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מו|סעיף מו]]== <קטע התחלה=מו/> יש מי שאומר, שיש לזהר שלא תירק היבמה לפני היבם קדם חליצה, כדי שלא תהא חליצה פסולה ותהא צריכה לחזר על כל האחים: <קטע סוף=מו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מז|סעיף מז]]== <קטע התחלה=מז/> אם קראה לבד, לא נפסלה בכך מלהתיבם: <קטע סוף=מז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מח|סעיף מח]]== <קטע התחלה=מח/> הסומא, אינו חולץ לכתחלה. ואם חלץ, חליצתו כשרה. ויש מי שאומר, שאם אין אח אלא הוא, חולצת לכתחלה, {{רמ"א|כדי שלא תתעגן (ב"י מ"כ). ולא מקרי סומא, אלא בשתי עיניו (הגהות מימוני פ"ד)}}: <קטע סוף=מח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מט|סעיף מט]]== <קטע התחלה=מט/> קטנה שחלצה לגדול, חליצתה פסולה ונפסלה על כל האחים. {{רמ"א|וכשתגדיל, תחלץ מאחד מהם, ואינה צריכה לחזר על כל האחים}}: <קטע סוף=מט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נ|סעיף נ]]== <קטע התחלה=נ/> חליצה מטעת, שאומרים לו: חלץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז, החליצה כשרה, אפלו אינה נותנת לו כלום, ואפלו כפל התנאי. {{רמ"א|ואפלו אמר לה בשעת החליצה: על מנת שלא תנשאי לאיש, וכפל תנאו, אינו כלום (תשובת הרא"ש כלל נ"ב)}}. ואף על פי שהחליצה כשרה אף אם לא תתן לו, מכל מקום חיבת לתן לו, כשאר שכר שכיר לעשות מלאכתן. אבל אם יש טענה שאינה חפצה בו מפני שאינו הגון לה, והוא חיב לחלץ אלא שאינו רוצה, והטעוהו שיחלץ לה על מנת שתתן לו מאתים זוז, אינה חיבת לתן לו כלום. : {{רמ"א|אבל אם נתנה לו המעות או השלישה לו המעות, אינה יכולה לחזר (תשובת רשב"א אלף ר"מ). ועין לעיל ריש [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס"ה]]}}: <קטע סוף=נ/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נא|סעיף נא]]== <קטע התחלה=נא/> אמרו לו: חלץ לה ובכך אתה כונסה, או שאמרו לה: חלץ לה שזו מצוה היא ואינה מפסדת עליך כלום, ואם תרצה אחר כך ליבם, תיבם, וכיוצא בדברים אלו, אינה חליצה להתירה, כיון שלא נתכון להתירה, אבל נפסלה בכך מלהתיבם, וכופין אפלו בשוטים לחלץ לה חליצה כשרה: <קטע סוף=נא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נב|סעיף נב]]== <קטע התחלה=נב/> אמרו לו: האשה הזאת אינה רוצה בך דרך יבום, אלא חלץ לה ועקר זקתה הימנה והיא נשאת לך דרך נשואין, יש מי שאומר שחליצתה כשרה: <קטע סוף=נב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נג|סעיף נג]]== <קטע התחלה=נג/> דין חליצה מעשית על ידי ישראל או על ידי עכו"ם, דינה כדין גט מעשה, שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|בסימן קל"ד]]. {{רמ"א|ועין לעיל סימן זה [[#סעיף יג|סעיף י"ג]]}}: <קטע סוף=נג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נד|סעיף נד]]== <קטע התחלה=נד/> מסר מודעא על החליצה, אינה חליצה בטלה, אלא חליצה פסולה היא: <קטע סוף=נד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נה|סעיף נה]]== <קטע התחלה=נה/> חליצה פסולה פוסלת על כל האחים, ופוסלת לכהנה, ואוסרת עליו כל קרובותיה, ואינה נשאת לזר עד שתחלץ חליצה כשרה. עברה ונשאת לזר קדם שתחלץ, חולץ לה חליצה כשרה והיא תחת בעלה, ואין מוציאין אותה ממנו, מכל מקום מפרישין אותה מבעלה עד שיחלץ לה היבם: <קטע סוף=נה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נו|סעיף נו]]== <קטע התחלה=נו/> לאחר שחלצה, כותבין לה בית דין שחלצה בפניהם, גט חליצה. ואם לא כתבוהו לה, כל שנים שראו החליצה יכולים לכתבו, אף על פי שאינם מכירים לא היבם ולא היבמה; שבית דין לא חלצו בפניהם אם לא היו מכירים. וצריכין לשרטטו, מפני מקראות שבו. : {{רמ"א|ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ל"ה}}: <קטע סוף=נו/> [[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]] 4ykr0mubvt6mejlomhzfr43pyr4qyh9 1417477 1417476 2022-08-09T19:14:03Z אבי מרציאנו 11034 /* סעיף ג */ wikitext text/x-wiki {{שולחן ערוך|אבן העזר|קסח|קסט|סדר חליצה|{{קו תחתי|הלכות חליצה}}{{ש}}כל דיני חליצה בפרטות|56|}}{{בעבודה}} *'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו''' ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט א|סעיף א]]== <קטע התחלה=א/> מצות חליצה בג' דיינים ישראלים, ושלא יהיו קרובים זה לזה ולא ליבם וליבמה. {{רמ"א|ואפלו שנים נשואין שתי בנות אחין, לא יהיו זה עם זה. אבל שני בשלישי, כשר (ת"ה סימן רכ"ו)}}. ואפלו הם הדיוטות, רק שידעו להקרות את היבם והיבמה. ואם חלצה בפני עמי הארץ שאינם יודעים להקרות, כשרה: <קטע סוף=א/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ב|סעיף ב]]== <קטע התחלה=ב/> נמצא אחד מהם קרוב או פסול, או גר, פסול. ואפלו היה אביו גר ואמו ישראלית, פסול, עד שיהא אביו ואמו מישראל. {{רמ"א|ויש אומרים שאם אביו מישראל, כשר (טור בשם סמ"ג)}}. ומיהו, חליצה פסולה מיהא הויא לפסלה על האחים, אפילו בינו לבינה. : {{רמ"א|הגה: יש אומרים דאסור לקח שכר מחליצה, דהנוטל שכר לדון דיניו בטלין (ר"י מינץ ומהרא"י), וכן נראה בעיני. בחליצות, יש לזהר שלא ישב בשלשה דיינים שיושבים לחלץ מי שנוטל שכר, דהרי בעינן בית דין כשר מדאוריתא, ועין בחשן המשפט [[שולחן ערוך חושן משפט ט|סימן ט']] איזה שכר מתר לדיין לקבל. ואפילו בזה נראה לי להחמיר אם נוטל שכר מן החליצה, משום מראית העין, כמו שמחמירין לענין קרובים ובשאר דברים לענין בית דין של חליצה, יותר מבשאר בית דין. וראיתי ושמעתי שהרב נוטל שכר הרבה מן החליצה, וסומך עצמו במה שמוכר לו סנדל של חליצה; וקולא גדולה היא בעיני, ושומר נפשו ירחק מזה. ולא דמי למה שעדי הגט נוטלין שכר מטעם שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קל|סימן ק"ל]], גם הרב המסדר הגט כמו שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט#סעיף ד|בסדר הגט סעיף ד']], כי אותן הטעמים אינם שיכים בחליצה (הכל דעת עצמו)}}: <קטע סוף=ב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ג|סעיף ג]]== <קטע התחלה=ג/> לכתחלה מצוה שיוסיפו שנים על הג', ואפילו השנים הם עמי הארץ. : {{רמ"א|חלצו בג' חליצתה כשרה (טור). ואלו השנים שמוסיפים, לא יהיו קרובים ופסולים; ודוקא לכתחלה, אבל בדיעבד כשר (ב"י)}}: <קטע סוף=ג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ד|סעיף ד]]== <קטע התחלה=ד/> צריכים הדינים לכתחלה לקבע מקום לומר: נלך למקום פלוני לחלץ. : {{רמ"א|מיהו, אם חלצה בלא קביעות מקום, כשר (טור בשם הרמב"ם)}}: <קטע סוף=ד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ה|סעיף ה]]== <קטע התחלה=ה/> יש קבעים מקום בו ביום, ויש אומרים לקבע ביום שלפניו: <קטע סוף=ה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ו|סעיף ו]]== <קטע התחלה=ו/> אין חליצה כשרה אלא ביום. חלצה בלילה, חליצתה פסולה: <קטע סוף=ו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ז|סעיף ז]]== <קטע התחלה=ז/> אין חולצין בשבתות ולא בימים טובים; ומיהו, בחול המועד, שפיר דמי. : {{רמ"א|ויש אומרים דאין לחלץ בערב שבת וערב יום טוב, וכן נוהגין}}: <קטע סוף=ז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ח|סעיף ח]]== <קטע התחלה=ח/> צריך שיכירו שהוא אחי המת, ושהיה בעולמו, וזאת היא אשת המת; ואפלו אין כאן אלא עד אחד שמעיד עליהם, או אפלו קרוב או אשה או עבד או שפחה או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמן בכך: <קטע סוף=ח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ט|סעיף ט]]== <קטע התחלה=ט/> צריך שידעו הדינים שיש צ' יום משמת הבעל, חוץ מיום שמת בו ויום שחולצת בו: <קטע סוף=ט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט י|סעיף י]]== <קטע התחלה=י/> צריך שידעו שהיבם בן י"ג שנה ויום אחד, והיבמה בת י"ב שנה ויום אחד, ושהביאו שתי שערות אחר שהגיעו לזמנים אלו. ואם יש ליבמה דדים גדולים, אין צריך לבדק אחר השערות. וכן אם היבם נתמלא זקנו, אין צריך לבדק אחר השערות. ומשפט שתי השערות ובדיקתן, נתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קנה#סעיף טו|בסימן קנ"ה {{רמ"א|(סעיף ט"ו)}}]]: <קטע סוף=י/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יא|סעיף יא]]== <קטע התחלה=יא/> אין סומכין במנין השנים לא על פי קרובים ולא על פי נשים, אלא על פי עדים כשרים להעיד. ויש אומרים שאם החזק בעיני השכנים, שלא על פי האב, שבא לכלל שנים, או שיצא עליו קול שבא לכלל שנים, נאמנים להחזיקן בגדולים, אם בדקום ומצאו להם שתי שערות, {{רמ"א|אבל לא מהני שראו אותו שעלה לספר תורה או שהיה שליח צבור (מרדכי פרק מצות חליצה)}}. ואפלו בלא חזקת השכנים, אם יש להם רבוי שערות, או שהם ארכות כמו שרגילות לאיש גדול ולאשה גדולה, חזקה שבאו לכלל שנים, וחולצים. ועל זה סומכים שלא לבדק אם יש גמות בשערות, מאחר שיש רבוי שערות או שהם ארכות. ואם הם גדולים בקומה, יש לסמך שהם גדולים, אפלו לא הביאו כי אם שתי שערות. {{רמ"א|ואם יש ליבמה בנים, הרי הם כסימנים (הגהות מרדכי דיבמות)}}: <קטע סוף=יא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יב|סעיף יב]]== <קטע התחלה=יב/> ישבו הדינים כמו שצריכים לישב בדין, ויעמדו לפניהם היבם והיבמה, שמצות חליצה לכתחלה, מעמד. : {{רמ"א|הגה: אבל בדיעבד, אם חלצה מישב, כשר (טור). וכן חולה שלא יוכל לעמד, יוכל לחלץ מישב, דכל דבר שאין לו תקנה חשוב דיעבד (פסקי מהרא"י סימן ק"צ). ועין לקמן סעיף ס"ד בפרוש סדר חליצה}}: <קטע סוף=יב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יג|סעיף יג]]== <קטע התחלה=יג/> מאחר שמסכים היבם לחלץ, יאמרו לו לבטל כל מודעות שמסר, כמו גבי גט; שאם מסר מודעא תחלה, החליצה פסולה. : {{רמ"א|הגה: וכן אם כפו אותו לחלץ, דינו כמו בגט. ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|סימן קל"ד]]. ואף על גב דיש אומרים מצות חליצה קודם, ואם כן כל כפיה היא בדין, מכל מקום אין לכף אלא במקום שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס"ה]]}}: <קטע סוף=יג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יד|סעיף יד]]== <קטע התחלה=יד/> לכתחלה צריך לתת ליבם מנעל החליצה במתנה. ויש אומרים שיהלך בו מעט, כדי שיהא נראה כשלו. {{רמ"א|ואם לא נתנו לו, כשר (טור)}}: <קטע סוף=יד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טו|סעיף טו]]== <קטע התחלה=טו/> המנעל צריך שיהיה כלו של עור. לפיכך, צריך לתפרו {{רמ"א|כל תפירותיו}} בעור לכתחלה. : {{רמ"א|וכן נוהגין; ויש פוסלין אף בדיעבד (טור בשם הרמ"ה). דלא כיש אומרים דבזמן הזה שכל המנעלים תפורין בפשתן צריך להיות תפור בפשתן (בסדר ר"י מינץ בשם ר' שמריה)}}. אבל רצועותיו אין צריך שיהיו מעור. {{רמ"א|ויש אומרים דגם רצועותיו מעור (נמוקי יוסף), וכן נוהגין}}: <קטע סוף=טו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טז|סעיף טז]]== <קטע התחלה=טז/> צריך לכתחלה שיהא העור קשה קצת, שיהא דומה קצת לסנדל. ויש אומרים שהתפירה תהיה מבחוץ. יש אומרים מבפנים, כדי שיהא דומה לסנדל. ויש אומרים שלא יהא בגד או עור מבפנים ותפרו בו. ויש אומרים שעושים אותו מחתיכה אחת, כדי שיהא דומה גם בזה לסנדל. : {{רמ"א|הגה: אבל נהגו לחלץ לכתחלה במנעל שהוא תפור מבחוץ, וגם שהוא משני חתיכות, דהינו שהתחתון שלו שקורין שול"א הוא חתיכה אחרת. וגם הרצועות הם חתיכה אחרת תפורין בו. ויזהרו שלא תהיה העור של הסנדל משוחה בשמן לרככו (בסדרים)}}: <קטע סוף=טז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יז|סעיף יז]]== <קטע התחלה=יז/> יש אומרים שלכתחלה עושין אותו מעור בהמה טהורה. {{רמ"א|גם הרצועות והקרסים שבו, גם רצועות התפירה (כ"כ בסדר ר"י מרגליות), וכן נוהגין}}: <קטע סוף=יז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יח|סעיף יח]]== <קטע התחלה=יח/> יהיו בו שתי רצועות לקשרו בהם, אחת בצד זה ואחת בצד זה. ויש אומרים שרצועות אלו יהיו לבנות. : {{רמ"א|וגם רצועות התפירה יהיו לבנים. אבל השאר, הכל שחור מבחוץ (הגהות מרדכי דיבמות), וכן נוהגים. אבל מבפנים, אין לחוש. ואם השחרו הרצועות מחמת זקנה, אין להקפיד (פסקי מהרא"י סימן ר"ה), וכן נוהגין. ויהיו הרצועות ארכות, שיוכל לכפל כל אחת שתי פעמים (כל בו)}}: <קטע סוף=יח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יט|סעיף יט]]== <קטע התחלה=יט/> יעשו בו כמין קשר, שקורים חמרתא, בצד האחד, שיכנס בנקב שבצד האחר כדי להדקו יפה. ויש אומרים שיעשו שלשה קשרים בענין זה, ולפחות שתים. : {{רמ"א|הגה: ונוהגים לעשות שלשה. ולא יהיו הקשרים מן המנעל עצמו, אלא רצועה אחרת מחברת בראש המנעל. וכן יעשה הקרסים שבצד השני (הגהות מרדכי) וכן נוהגין. ויתפר אלו הלולאות והקרסים מבחוץ, ולא מבפנים, וכן נוהגין:}} <קטע סוף=יט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כ|סעיף כ]]== <קטע התחלה=כ/> יש אומרים שלא יהיה לו לשון כמו שרגילים לעשות במנעלים, כדי שלא יהא מעל דמעל. : {{רמ"א|הגה: יש אומרים לתפר שפה סביב המנעל למעלה (ר"י מינ"ץ בשם ראבי"ה), ולא נהגו כן. ויזהר לתפרו בתפירות תכופות זו לזו (בסדר ר"י מרגליות). ועושין אזני המנעל קצרים, שלא יהיו הלולאות והקרסים על המנעל, רק על הרגל, שלא יהיה מעל דמעל (הגהות מרדכי)}}: <קטע סוף=כ/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כא|סעיף כא]]== <קטע התחלה=כא/> יהא עשוי לצורת רגל ימנית, וינעלו ברגלו הימנית; ויהיה למדת רגלו, שלא יהא גדול עד שאין ראוי לילך בו, ולא יהיה קטן עד שאינו מכסה רב הרגל. ולא יהיה קרוע עד שאינו יכול לילך בו: <קטע סוף=כא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כב|סעיף כב]]== <קטע התחלה=כב/> חלצה בסנדל של עץ או של שעם שאינם מחפים עור, או ברגל שמאל, או שהיה מנעל גדול עד שאינו יכול לילך בו, או קטן שאינו מכסה רב רגלו, או קרוע שאינו יכול לילך בו, או בסנדל שאין לו עקב, או באנפליא של בגד, חליצתו פסולה. : {{רמ"א|היה של עץ ומחפה עור, או שבגד פשתן תפור בפנים, או שחלץ במנעל של שמאל בימין, כשרה (טור)}}: <קטע סוף=כב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כג|סעיף כג]]== <קטע התחלה=כג/> מנעל של עובדי אלילים שמניחים אותו לרגלי הצורה ומהלכין אותה בו, לא תחלץ בו; ואם חלצה, חליצתה כשרה. אבל בשל תקרבת עבודה זרה, או של עיר הנדחת, או שנעשית לתכריכי המת, אם חלצה, חליצתה פסולה: <קטע סוף=כג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כד|סעיף כד]]== <קטע התחלה=כד/> שולט בשתי רגליו, וכן היא בשתי ידיה, יעשו בשל ימין. : {{רמ"א|ואם היא אטרת יד, תעשה בימין דידה, שהוא שמאל כל אדם (טור בשם י"א)}}: <קטע סוף=כד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כה|סעיף כה]]== <קטע התחלה=כה/> אטר ברגלו, יש אומרים שחולץ בשתיהם, במנעל של ימין בימין, ובמנעל של שמאל בשמאל. ויש מי שנסתפק לומר שאין לו תקנה. : {{רמ"א|ונהגו כסברא הראשונה, ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף מ'}}: <קטע סוף=כה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כו|סעיף כו]]== <קטע התחלה=כו/> ינעל המנעל על רגלו כשהוא יחף, ולא על בתי שוקים, שלא יהא מעל דמעל. ומטעם זה יש מדקדקים שלא יהא טיט דבוק במנעל מבפנים, וגם מטעם זה יש מצריכים לרחץ רגלו הימנית יפה יפה: <קטע סוף=כו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כז|סעיף כז]]== <קטע התחלה=כז/> יש מי שאומר, שהיבם קושר כנף המכנסים למעלה משוקו, {{רמ"א|כדי שיראו הדינים היטב שאין דבר בין רגלו ובין מנעלו (הגהות מרדכי)}}: <קטע סוף=כז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כח|סעיף כח]]== <קטע התחלה=כח/> ינעל המנעל ויכרך הרצועות סביב למנעל ברגלו, ויקשר שניהם יחד שני קשרים זה על זה, {{רמ"א|ואל יהדק קשר השני בחזק, כדי שתוכל להתירו בימין (כן עשה מהרי"ל וכן משמע בסמ"ג)}}, ועניבה עליהם. וצריך שיהיה הקשר על בשר שוקו, ולא על אזני המנעל, לכך צריך שיחתך במנעל לפניו ולאחריו כמו פגימה, כדי שתהא הרצועה החוזרת דבוקה ממש על רגלו יחף. ויסבב הרצועות פעמים סביב לשוק, עד שישובו ראשי הרצועות {{רמ"א|(על השוק לפנים) ממעל לאזני המנעל (הגהות מרדכי)}}, על השוק ערם. ויהיו הקשרים על פני השוק ולא מאחוריו. ויכניס הקשרים {{רמ"א|(שבאזנו)}} בנקבים שבאזנו השניה: <קטע סוף=כח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כט|סעיף כט]]== <קטע התחלה=כט/> מלמדין אותה ואת היבם לקרות, עד שהוא והיא יהיו רגילים, ותהיה יכולה לקרות "לא אבה" {{ממ|דברים|כה|ז}} בנשימה אחת. ויש מי שאומר, שצריך גם כן שהוא יהיה יכול לומר: "לא חפצתי" {{ממ|דברים|כה|ח}} בנשימה אחת. ויקראו אותה, והיא מעמד, בלשון הקדש: "מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי" {{ממ|דברים|כה|ז}} ויקראו אותו, והוא מעמד; לא חפצתי לקחתה : {{רמ"א|ויש אומרים שצריך שידקדקו עמה שהיא תקרא: "לא אבה יבמי", בנשימה אחת (טור). וכן הוא המנהג. גם ב"לא חפצתי לקחתה". ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ס"ו}}: <קטע סוף=כט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ל|סעיף ל]]== <קטע התחלה=ל/> יעמד אצל כתל או אצל עמוד וישען בו, וידחק רגלו בקרקע, ותתיר קשרי המנעל, ואחר כך הקרסים, הכל בידה הימנית, ותתפס רגלו בידה השמאלית, ותהיה שומטת המנעל מן העקב בידה הימנית, ותחלץ כל המנעל גם בידה הימנית, וכל זה בלי סיוע יד שמאלית. ובכל זה לא תהיה יושבת, ולא על ברכיה, אלא תהיה מעמד, ותכף עצמה. ומשלכת המנעל לארץ. : {{רמ"א|חלצה בידה השמאלית או בשניה, כשרה (טור)}}: <קטע סוף=ל/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לא|סעיף לא]]== <קטע התחלה=לא/> גדמת, חולצת בשניה: <קטע סוף=לא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לב|סעיף לב]]== <קטע התחלה=לב/> יש אומרים, שאם לא דחק רגלו בקרקע, חליצתה פסולה: <קטע סוף=לב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לג|סעיף לג]]== <קטע התחלה=לג/> התיר הוא הקשר, ושמטה היא המנעל מרגלו; או שהתירה היא, ושמט הוא, חליצתה פסולה. : {{רמ"א|הגה: ויש אומרים דוקא שאינו יכול להלך בו בלא קשירה; אבל אם יכול להלך בו בלא קשירה, וחלצה אותו, החליצה כשרה אף על פי שהוא התיר הקשר (טור בשם הרא"ש)}}: <קטע סוף=לג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לד|סעיף לד]]== <קטע התחלה=לד/> היתה רגלו עקמה לאחור, או הפוכה על צדה, או שמהלך על אצבעות רגליו, אינו חולץ: <קטע סוף=לד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לה|סעיף לה]]== <קטע התחלה=לה/> חלצה מן הארכבה ולמטה, חליצתה כשרה. מן הארכבה ולמעלה, חליצתה פסולה. ויש אומרים דאקשירה קאי, שאם היה הקשר למעלה מהארכבה, פסולה. אבל אם נקטעה רגלו, אפלו מן הארכבה ולמטה, אינו חולץ. {{רמ"א|ועל כן לא יהיה המנעל ארך עד למעלה מן הארכבה (מרדכי ריש מצות חליצה)}}. ויש אומרים דבנקטעה רגלו מירי, שאם נקטעה למטה מהארכבה ונשאר כל כך משוקו שיכול להכניס בו המנעל ולקשרו למטה מהארכבה, חולץ: <קטע סוף=לה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לו|סעיף לו]]== <קטע התחלה=לו/> קרעה המנעל מעל רגלו, או ששרפתו, פסולה: <קטע סוף=לו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לז|סעיף לז]]== <קטע התחלה=לז/> היה לבוש שני מנעלים, וחלצה העליון, אף על פי שקרעה התחתון עד שנתגלית רגלו, חליצתה פסולה. : {{רמ"א|אבל אם חלצה שניהם, חליצתה כשרה (טור)}}: <קטע סוף=לז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לח|סעיף לח]]== <קטע התחלה=לח/> תעמד נגד היבם, ותירק בארץ כנגד פני היבם, רק הנראה לדינים כשיצא מפיה עד שיגיע לפני היבם. ואם לא ראו הדינים כשיצא הרק מפיה, כשרה: <קטע סוף=לח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לט|סעיף לט]]== <קטע התחלה=לט/> רקקה וקלטתו הרוח קדם שהגיע נגד פניו, כגון שהיא ארכה ממנו, צריכה לירק פעם אחרת. אבל לאחר שהגיע הרק נגד פניו, אפלו לא הגיע לארץ, כשרה. לפיכך, אם הוא ארך והיא קצרה, קרינן בה שפיר "בפניו" {{ממ|דברים|כה|ט}}: <קטע סוף=לט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מ|סעיף מ]]== <קטע התחלה=מ/> יבמה שרקקה דם, אינה צריכה לירק פעם אחרת. ויש אומרים דדוקא במוצצת, משום דאי אפשר לה בלא צחצוחי רק: <קטע סוף=מ/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מא|סעיף מא]]== <קטע התחלה=מא/> אכלה שום או גרגר וכיוצא בו, מדברים המרבים רק, והיה רק זב מפיה, אינו כלום. ונהגו למנעה מלאכל כלום. : {{רמ"א|וכן לשתות, ותמעט בדבור, כדי שיבא הרק מעצמו. גם לא תנקר שניה, כדי שלא תרק דם (כ"ז בסדרים)}}: <קטע סוף=מא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מב|סעיף מב]]== <קטע התחלה=מב/> אחר כך מקרין אותה מעמד: "ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו, ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל" {{הפניה לפסוקים|דברים|כה|ט|י}}(דברים כה, ט י). ומצוה לכל העומדים לומר: "חלוץ הנעל", שלש פעמים. ויש אומרים שגם היבמה תאמר כן: <קטע סוף=מב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מג|סעיף מג]]== <קטע התחלה=מג/> נמצא סדר החליצה: קוראה "מאן יבמי" {{ממ|דברים|כה|ז}}, וקורא "לא חפצתי לקחתה" {{ממ|דברים|כה|ח}}, וחולצת, ורוקקת, וקוראה "ככה יעשה לאיש" (דברים כה, ט י) ואין הסדר מעכב. ולא עוד, אלא אפלו לא קראה ולא רקקה, אלא שחלצה בלבד, החליצה כשרה. במה דברים אמורים, כשהיו יכולים לדבר, שהרי הם ראוים לקרות. אבל אלם ואלמת וקטנה, אינם חולצין, ואם חלצו, חליצתן פסולה; ואינה כשוטה וקטן, שלא עשו כלום, שאינה נפסלת לאחים ויכולה להתיבם להם או לו. ויש אומרים דהוא הדין לחליצת חרש וחרשת שאינה כלום. ויש אומרים שחליצתן פסולה, כמו של אלם ואלמת: <קטע סוף=מג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מד|סעיף מד]]== <קטע התחלה=מד/> צריך שיכונו היבם והיבמה שתהא מתרת לזר בחליצה זו. נתכון הוא ולא היא, או היא ולא הוא, לא התרה; אבל חליצה פסולה היא לפסלה על האחים. לפיכך, יבמה שגדלה בין האחים, וראינו שחלצה נעלו של אחד מהם, אסורה להתיבם, שמא כונו לשם חליצה; וצריכה חליצה כשרה, להתירה לזר; אבל כל זמן שלא ראינו שחלצה לאחד מהם, מתרת להתיבם, ואין חוששין שמא חלצה: <קטע סוף=מד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מה|סעיף מה]]== <קטע התחלה=מה/> וכן אם רקקה לפני היבם בפני בית דין, נפסלה מלהתיבם. ויש מי שאומר, דהני מלי כשרקקה רק, אבל אם רקקה דם, ואין רק מערב בו, אינה נפסלת בכך: <קטע סוף=מה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מו|סעיף מו]]== <קטע התחלה=מו/> יש מי שאומר, שיש לזהר שלא תירק היבמה לפני היבם קדם חליצה, כדי שלא תהא חליצה פסולה ותהא צריכה לחזר על כל האחים: <קטע סוף=מו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מז|סעיף מז]]== <קטע התחלה=מז/> אם קראה לבד, לא נפסלה בכך מלהתיבם: <קטע סוף=מז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מח|סעיף מח]]== <קטע התחלה=מח/> הסומא, אינו חולץ לכתחלה. ואם חלץ, חליצתו כשרה. ויש מי שאומר, שאם אין אח אלא הוא, חולצת לכתחלה, {{רמ"א|כדי שלא תתעגן (ב"י מ"כ). ולא מקרי סומא, אלא בשתי עיניו (הגהות מימוני פ"ד)}}: <קטע סוף=מח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מט|סעיף מט]]== <קטע התחלה=מט/> קטנה שחלצה לגדול, חליצתה פסולה ונפסלה על כל האחים. {{רמ"א|וכשתגדיל, תחלץ מאחד מהם, ואינה צריכה לחזר על כל האחים}}: <קטע סוף=מט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נ|סעיף נ]]== <קטע התחלה=נ/> חליצה מטעת, שאומרים לו: חלץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז, החליצה כשרה, אפלו אינה נותנת לו כלום, ואפלו כפל התנאי. {{רמ"א|ואפלו אמר לה בשעת החליצה: על מנת שלא תנשאי לאיש, וכפל תנאו, אינו כלום (תשובת הרא"ש כלל נ"ב)}}. ואף על פי שהחליצה כשרה אף אם לא תתן לו, מכל מקום חיבת לתן לו, כשאר שכר שכיר לעשות מלאכתן. אבל אם יש טענה שאינה חפצה בו מפני שאינו הגון לה, והוא חיב לחלץ אלא שאינו רוצה, והטעוהו שיחלץ לה על מנת שתתן לו מאתים זוז, אינה חיבת לתן לו כלום. : {{רמ"א|אבל אם נתנה לו המעות או השלישה לו המעות, אינה יכולה לחזר (תשובת רשב"א אלף ר"מ). ועין לעיל ריש [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס"ה]]}}: <קטע סוף=נ/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נא|סעיף נא]]== <קטע התחלה=נא/> אמרו לו: חלץ לה ובכך אתה כונסה, או שאמרו לה: חלץ לה שזו מצוה היא ואינה מפסדת עליך כלום, ואם תרצה אחר כך ליבם, תיבם, וכיוצא בדברים אלו, אינה חליצה להתירה, כיון שלא נתכון להתירה, אבל נפסלה בכך מלהתיבם, וכופין אפלו בשוטים לחלץ לה חליצה כשרה: <קטע סוף=נא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נב|סעיף נב]]== <קטע התחלה=נב/> אמרו לו: האשה הזאת אינה רוצה בך דרך יבום, אלא חלץ לה ועקר זקתה הימנה והיא נשאת לך דרך נשואין, יש מי שאומר שחליצתה כשרה: <קטע סוף=נב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נג|סעיף נג]]== <קטע התחלה=נג/> דין חליצה מעשית על ידי ישראל או על ידי עכו"ם, דינה כדין גט מעשה, שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|בסימן קל"ד]]. {{רמ"א|ועין לעיל סימן זה [[#סעיף יג|סעיף י"ג]]}}: <קטע סוף=נג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נד|סעיף נד]]== <קטע התחלה=נד/> מסר מודעא על החליצה, אינה חליצה בטלה, אלא חליצה פסולה היא: <קטע סוף=נד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נה|סעיף נה]]== <קטע התחלה=נה/> חליצה פסולה פוסלת על כל האחים, ופוסלת לכהנה, ואוסרת עליו כל קרובותיה, ואינה נשאת לזר עד שתחלץ חליצה כשרה. עברה ונשאת לזר קדם שתחלץ, חולץ לה חליצה כשרה והיא תחת בעלה, ואין מוציאין אותה ממנו, מכל מקום מפרישין אותה מבעלה עד שיחלץ לה היבם: <קטע סוף=נה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נו|סעיף נו]]== <קטע התחלה=נו/> לאחר שחלצה, כותבין לה בית דין שחלצה בפניהם, גט חליצה. ואם לא כתבוהו לה, כל שנים שראו החליצה יכולים לכתבו, אף על פי שאינם מכירים לא היבם ולא היבמה; שבית דין לא חלצו בפניהם אם לא היו מכירים. וצריכין לשרטטו, מפני מקראות שבו. : {{רמ"א|ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ל"ה}}: <קטע סוף=נו/> [[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]] 1f8y8pt1fw1h1f22u88e8gkqip7back 1417478 1417477 2022-08-09T19:14:33Z אבי מרציאנו 11034 /* סעיף ה */ wikitext text/x-wiki {{שולחן ערוך|אבן העזר|קסח|קסט|סדר חליצה|{{קו תחתי|הלכות חליצה}}{{ש}}כל דיני חליצה בפרטות|56|}}{{בעבודה}} *'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו''' ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט א|סעיף א]]== <קטע התחלה=א/> מצות חליצה בג' דיינים ישראלים, ושלא יהיו קרובים זה לזה ולא ליבם וליבמה. {{רמ"א|ואפלו שנים נשואין שתי בנות אחין, לא יהיו זה עם זה. אבל שני בשלישי, כשר (ת"ה סימן רכ"ו)}}. ואפלו הם הדיוטות, רק שידעו להקרות את היבם והיבמה. ואם חלצה בפני עמי הארץ שאינם יודעים להקרות, כשרה: <קטע סוף=א/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ב|סעיף ב]]== <קטע התחלה=ב/> נמצא אחד מהם קרוב או פסול, או גר, פסול. ואפלו היה אביו גר ואמו ישראלית, פסול, עד שיהא אביו ואמו מישראל. {{רמ"א|ויש אומרים שאם אביו מישראל, כשר (טור בשם סמ"ג)}}. ומיהו, חליצה פסולה מיהא הויא לפסלה על האחים, אפילו בינו לבינה. : {{רמ"א|הגה: יש אומרים דאסור לקח שכר מחליצה, דהנוטל שכר לדון דיניו בטלין (ר"י מינץ ומהרא"י), וכן נראה בעיני. בחליצות, יש לזהר שלא ישב בשלשה דיינים שיושבים לחלץ מי שנוטל שכר, דהרי בעינן בית דין כשר מדאוריתא, ועין בחשן המשפט [[שולחן ערוך חושן משפט ט|סימן ט']] איזה שכר מתר לדיין לקבל. ואפילו בזה נראה לי להחמיר אם נוטל שכר מן החליצה, משום מראית העין, כמו שמחמירין לענין קרובים ובשאר דברים לענין בית דין של חליצה, יותר מבשאר בית דין. וראיתי ושמעתי שהרב נוטל שכר הרבה מן החליצה, וסומך עצמו במה שמוכר לו סנדל של חליצה; וקולא גדולה היא בעיני, ושומר נפשו ירחק מזה. ולא דמי למה שעדי הגט נוטלין שכר מטעם שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קל|סימן ק"ל]], גם הרב המסדר הגט כמו שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט#סעיף ד|בסדר הגט סעיף ד']], כי אותן הטעמים אינם שיכים בחליצה (הכל דעת עצמו)}}: <קטע סוף=ב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ג|סעיף ג]]== <קטע התחלה=ג/> לכתחלה מצוה שיוסיפו שנים על הג', ואפילו השנים הם עמי הארץ. : {{רמ"א|חלצו בג' חליצתה כשרה (טור). ואלו השנים שמוסיפים, לא יהיו קרובים ופסולים; ודוקא לכתחלה, אבל בדיעבד כשר (ב"י)}}: <קטע סוף=ג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ד|סעיף ד]]== <קטע התחלה=ד/> צריכים הדינים לכתחלה לקבע מקום לומר: נלך למקום פלוני לחלץ. : {{רמ"א|מיהו, אם חלצה בלא קביעות מקום, כשר (טור בשם הרמב"ם)}}: <קטע סוף=ד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ה|סעיף ה]]== <קטע התחלה=ה/> יש קובעים מקום בו ביום, ויש אומרים לקבע ביום שלפניו: <קטע סוף=ה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ו|סעיף ו]]== <קטע התחלה=ו/> אין חליצה כשרה אלא ביום. חלצה בלילה, חליצתה פסולה: <קטע סוף=ו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ז|סעיף ז]]== <קטע התחלה=ז/> אין חולצין בשבתות ולא בימים טובים; ומיהו, בחול המועד, שפיר דמי. : {{רמ"א|ויש אומרים דאין לחלץ בערב שבת וערב יום טוב, וכן נוהגין}}: <קטע סוף=ז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ח|סעיף ח]]== <קטע התחלה=ח/> צריך שיכירו שהוא אחי המת, ושהיה בעולמו, וזאת היא אשת המת; ואפלו אין כאן אלא עד אחד שמעיד עליהם, או אפלו קרוב או אשה או עבד או שפחה או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמן בכך: <קטע סוף=ח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ט|סעיף ט]]== <קטע התחלה=ט/> צריך שידעו הדינים שיש צ' יום משמת הבעל, חוץ מיום שמת בו ויום שחולצת בו: <קטע סוף=ט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט י|סעיף י]]== <קטע התחלה=י/> צריך שידעו שהיבם בן י"ג שנה ויום אחד, והיבמה בת י"ב שנה ויום אחד, ושהביאו שתי שערות אחר שהגיעו לזמנים אלו. ואם יש ליבמה דדים גדולים, אין צריך לבדק אחר השערות. וכן אם היבם נתמלא זקנו, אין צריך לבדק אחר השערות. ומשפט שתי השערות ובדיקתן, נתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קנה#סעיף טו|בסימן קנ"ה {{רמ"א|(סעיף ט"ו)}}]]: <קטע סוף=י/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יא|סעיף יא]]== <קטע התחלה=יא/> אין סומכין במנין השנים לא על פי קרובים ולא על פי נשים, אלא על פי עדים כשרים להעיד. ויש אומרים שאם החזק בעיני השכנים, שלא על פי האב, שבא לכלל שנים, או שיצא עליו קול שבא לכלל שנים, נאמנים להחזיקן בגדולים, אם בדקום ומצאו להם שתי שערות, {{רמ"א|אבל לא מהני שראו אותו שעלה לספר תורה או שהיה שליח צבור (מרדכי פרק מצות חליצה)}}. ואפלו בלא חזקת השכנים, אם יש להם רבוי שערות, או שהם ארכות כמו שרגילות לאיש גדול ולאשה גדולה, חזקה שבאו לכלל שנים, וחולצים. ועל זה סומכים שלא לבדק אם יש גמות בשערות, מאחר שיש רבוי שערות או שהם ארכות. ואם הם גדולים בקומה, יש לסמך שהם גדולים, אפלו לא הביאו כי אם שתי שערות. {{רמ"א|ואם יש ליבמה בנים, הרי הם כסימנים (הגהות מרדכי דיבמות)}}: <קטע סוף=יא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יב|סעיף יב]]== <קטע התחלה=יב/> ישבו הדינים כמו שצריכים לישב בדין, ויעמדו לפניהם היבם והיבמה, שמצות חליצה לכתחלה, מעמד. : {{רמ"א|הגה: אבל בדיעבד, אם חלצה מישב, כשר (טור). וכן חולה שלא יוכל לעמד, יוכל לחלץ מישב, דכל דבר שאין לו תקנה חשוב דיעבד (פסקי מהרא"י סימן ק"צ). ועין לקמן סעיף ס"ד בפרוש סדר חליצה}}: <קטע סוף=יב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יג|סעיף יג]]== <קטע התחלה=יג/> מאחר שמסכים היבם לחלץ, יאמרו לו לבטל כל מודעות שמסר, כמו גבי גט; שאם מסר מודעא תחלה, החליצה פסולה. : {{רמ"א|הגה: וכן אם כפו אותו לחלץ, דינו כמו בגט. ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|סימן קל"ד]]. ואף על גב דיש אומרים מצות חליצה קודם, ואם כן כל כפיה היא בדין, מכל מקום אין לכף אלא במקום שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס"ה]]}}: <קטע סוף=יג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יד|סעיף יד]]== <קטע התחלה=יד/> לכתחלה צריך לתת ליבם מנעל החליצה במתנה. ויש אומרים שיהלך בו מעט, כדי שיהא נראה כשלו. {{רמ"א|ואם לא נתנו לו, כשר (טור)}}: <קטע סוף=יד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טו|סעיף טו]]== <קטע התחלה=טו/> המנעל צריך שיהיה כלו של עור. לפיכך, צריך לתפרו {{רמ"א|כל תפירותיו}} בעור לכתחלה. : {{רמ"א|וכן נוהגין; ויש פוסלין אף בדיעבד (טור בשם הרמ"ה). דלא כיש אומרים דבזמן הזה שכל המנעלים תפורין בפשתן צריך להיות תפור בפשתן (בסדר ר"י מינץ בשם ר' שמריה)}}. אבל רצועותיו אין צריך שיהיו מעור. {{רמ"א|ויש אומרים דגם רצועותיו מעור (נמוקי יוסף), וכן נוהגין}}: <קטע סוף=טו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טז|סעיף טז]]== <קטע התחלה=טז/> צריך לכתחלה שיהא העור קשה קצת, שיהא דומה קצת לסנדל. ויש אומרים שהתפירה תהיה מבחוץ. יש אומרים מבפנים, כדי שיהא דומה לסנדל. ויש אומרים שלא יהא בגד או עור מבפנים ותפרו בו. ויש אומרים שעושים אותו מחתיכה אחת, כדי שיהא דומה גם בזה לסנדל. : {{רמ"א|הגה: אבל נהגו לחלץ לכתחלה במנעל שהוא תפור מבחוץ, וגם שהוא משני חתיכות, דהינו שהתחתון שלו שקורין שול"א הוא חתיכה אחרת. וגם הרצועות הם חתיכה אחרת תפורין בו. ויזהרו שלא תהיה העור של הסנדל משוחה בשמן לרככו (בסדרים)}}: <קטע סוף=טז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יז|סעיף יז]]== <קטע התחלה=יז/> יש אומרים שלכתחלה עושין אותו מעור בהמה טהורה. {{רמ"א|גם הרצועות והקרסים שבו, גם רצועות התפירה (כ"כ בסדר ר"י מרגליות), וכן נוהגין}}: <קטע סוף=יז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יח|סעיף יח]]== <קטע התחלה=יח/> יהיו בו שתי רצועות לקשרו בהם, אחת בצד זה ואחת בצד זה. ויש אומרים שרצועות אלו יהיו לבנות. : {{רמ"א|וגם רצועות התפירה יהיו לבנים. אבל השאר, הכל שחור מבחוץ (הגהות מרדכי דיבמות), וכן נוהגים. אבל מבפנים, אין לחוש. ואם השחרו הרצועות מחמת זקנה, אין להקפיד (פסקי מהרא"י סימן ר"ה), וכן נוהגין. ויהיו הרצועות ארכות, שיוכל לכפל כל אחת שתי פעמים (כל בו)}}: <קטע סוף=יח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יט|סעיף יט]]== <קטע התחלה=יט/> יעשו בו כמין קשר, שקורים חמרתא, בצד האחד, שיכנס בנקב שבצד האחר כדי להדקו יפה. ויש אומרים שיעשו שלשה קשרים בענין זה, ולפחות שתים. : {{רמ"א|הגה: ונוהגים לעשות שלשה. ולא יהיו הקשרים מן המנעל עצמו, אלא רצועה אחרת מחברת בראש המנעל. וכן יעשה הקרסים שבצד השני (הגהות מרדכי) וכן נוהגין. ויתפר אלו הלולאות והקרסים מבחוץ, ולא מבפנים, וכן נוהגין:}} <קטע סוף=יט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כ|סעיף כ]]== <קטע התחלה=כ/> יש אומרים שלא יהיה לו לשון כמו שרגילים לעשות במנעלים, כדי שלא יהא מעל דמעל. : {{רמ"א|הגה: יש אומרים לתפר שפה סביב המנעל למעלה (ר"י מינ"ץ בשם ראבי"ה), ולא נהגו כן. ויזהר לתפרו בתפירות תכופות זו לזו (בסדר ר"י מרגליות). ועושין אזני המנעל קצרים, שלא יהיו הלולאות והקרסים על המנעל, רק על הרגל, שלא יהיה מעל דמעל (הגהות מרדכי)}}: <קטע סוף=כ/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כא|סעיף כא]]== <קטע התחלה=כא/> יהא עשוי לצורת רגל ימנית, וינעלו ברגלו הימנית; ויהיה למדת רגלו, שלא יהא גדול עד שאין ראוי לילך בו, ולא יהיה קטן עד שאינו מכסה רב הרגל. ולא יהיה קרוע עד שאינו יכול לילך בו: <קטע סוף=כא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כב|סעיף כב]]== <קטע התחלה=כב/> חלצה בסנדל של עץ או של שעם שאינם מחפים עור, או ברגל שמאל, או שהיה מנעל גדול עד שאינו יכול לילך בו, או קטן שאינו מכסה רב רגלו, או קרוע שאינו יכול לילך בו, או בסנדל שאין לו עקב, או באנפליא של בגד, חליצתו פסולה. : {{רמ"א|היה של עץ ומחפה עור, או שבגד פשתן תפור בפנים, או שחלץ במנעל של שמאל בימין, כשרה (טור)}}: <קטע סוף=כב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כג|סעיף כג]]== <קטע התחלה=כג/> מנעל של עובדי אלילים שמניחים אותו לרגלי הצורה ומהלכין אותה בו, לא תחלץ בו; ואם חלצה, חליצתה כשרה. אבל בשל תקרבת עבודה זרה, או של עיר הנדחת, או שנעשית לתכריכי המת, אם חלצה, חליצתה פסולה: <קטע סוף=כג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כד|סעיף כד]]== <קטע התחלה=כד/> שולט בשתי רגליו, וכן היא בשתי ידיה, יעשו בשל ימין. : {{רמ"א|ואם היא אטרת יד, תעשה בימין דידה, שהוא שמאל כל אדם (טור בשם י"א)}}: <קטע סוף=כד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כה|סעיף כה]]== <קטע התחלה=כה/> אטר ברגלו, יש אומרים שחולץ בשתיהם, במנעל של ימין בימין, ובמנעל של שמאל בשמאל. ויש מי שנסתפק לומר שאין לו תקנה. : {{רמ"א|ונהגו כסברא הראשונה, ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף מ'}}: <קטע סוף=כה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כו|סעיף כו]]== <קטע התחלה=כו/> ינעל המנעל על רגלו כשהוא יחף, ולא על בתי שוקים, שלא יהא מעל דמעל. ומטעם זה יש מדקדקים שלא יהא טיט דבוק במנעל מבפנים, וגם מטעם זה יש מצריכים לרחץ רגלו הימנית יפה יפה: <קטע סוף=כו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כז|סעיף כז]]== <קטע התחלה=כז/> יש מי שאומר, שהיבם קושר כנף המכנסים למעלה משוקו, {{רמ"א|כדי שיראו הדינים היטב שאין דבר בין רגלו ובין מנעלו (הגהות מרדכי)}}: <קטע סוף=כז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כח|סעיף כח]]== <קטע התחלה=כח/> ינעל המנעל ויכרך הרצועות סביב למנעל ברגלו, ויקשר שניהם יחד שני קשרים זה על זה, {{רמ"א|ואל יהדק קשר השני בחזק, כדי שתוכל להתירו בימין (כן עשה מהרי"ל וכן משמע בסמ"ג)}}, ועניבה עליהם. וצריך שיהיה הקשר על בשר שוקו, ולא על אזני המנעל, לכך צריך שיחתך במנעל לפניו ולאחריו כמו פגימה, כדי שתהא הרצועה החוזרת דבוקה ממש על רגלו יחף. ויסבב הרצועות פעמים סביב לשוק, עד שישובו ראשי הרצועות {{רמ"א|(על השוק לפנים) ממעל לאזני המנעל (הגהות מרדכי)}}, על השוק ערם. ויהיו הקשרים על פני השוק ולא מאחוריו. ויכניס הקשרים {{רמ"א|(שבאזנו)}} בנקבים שבאזנו השניה: <קטע סוף=כח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כט|סעיף כט]]== <קטע התחלה=כט/> מלמדין אותה ואת היבם לקרות, עד שהוא והיא יהיו רגילים, ותהיה יכולה לקרות "לא אבה" {{ממ|דברים|כה|ז}} בנשימה אחת. ויש מי שאומר, שצריך גם כן שהוא יהיה יכול לומר: "לא חפצתי" {{ממ|דברים|כה|ח}} בנשימה אחת. ויקראו אותה, והיא מעמד, בלשון הקדש: "מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי" {{ממ|דברים|כה|ז}} ויקראו אותו, והוא מעמד; לא חפצתי לקחתה : {{רמ"א|ויש אומרים שצריך שידקדקו עמה שהיא תקרא: "לא אבה יבמי", בנשימה אחת (טור). וכן הוא המנהג. גם ב"לא חפצתי לקחתה". ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ס"ו}}: <קטע סוף=כט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ל|סעיף ל]]== <קטע התחלה=ל/> יעמד אצל כתל או אצל עמוד וישען בו, וידחק רגלו בקרקע, ותתיר קשרי המנעל, ואחר כך הקרסים, הכל בידה הימנית, ותתפס רגלו בידה השמאלית, ותהיה שומטת המנעל מן העקב בידה הימנית, ותחלץ כל המנעל גם בידה הימנית, וכל זה בלי סיוע יד שמאלית. ובכל זה לא תהיה יושבת, ולא על ברכיה, אלא תהיה מעמד, ותכף עצמה. ומשלכת המנעל לארץ. : {{רמ"א|חלצה בידה השמאלית או בשניה, כשרה (טור)}}: <קטע סוף=ל/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לא|סעיף לא]]== <קטע התחלה=לא/> גדמת, חולצת בשניה: <קטע סוף=לא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לב|סעיף לב]]== <קטע התחלה=לב/> יש אומרים, שאם לא דחק רגלו בקרקע, חליצתה פסולה: <קטע סוף=לב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לג|סעיף לג]]== <קטע התחלה=לג/> התיר הוא הקשר, ושמטה היא המנעל מרגלו; או שהתירה היא, ושמט הוא, חליצתה פסולה. : {{רמ"א|הגה: ויש אומרים דוקא שאינו יכול להלך בו בלא קשירה; אבל אם יכול להלך בו בלא קשירה, וחלצה אותו, החליצה כשרה אף על פי שהוא התיר הקשר (טור בשם הרא"ש)}}: <קטע סוף=לג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לד|סעיף לד]]== <קטע התחלה=לד/> היתה רגלו עקמה לאחור, או הפוכה על צדה, או שמהלך על אצבעות רגליו, אינו חולץ: <קטע סוף=לד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לה|סעיף לה]]== <קטע התחלה=לה/> חלצה מן הארכבה ולמטה, חליצתה כשרה. מן הארכבה ולמעלה, חליצתה פסולה. ויש אומרים דאקשירה קאי, שאם היה הקשר למעלה מהארכבה, פסולה. אבל אם נקטעה רגלו, אפלו מן הארכבה ולמטה, אינו חולץ. {{רמ"א|ועל כן לא יהיה המנעל ארך עד למעלה מן הארכבה (מרדכי ריש מצות חליצה)}}. ויש אומרים דבנקטעה רגלו מירי, שאם נקטעה למטה מהארכבה ונשאר כל כך משוקו שיכול להכניס בו המנעל ולקשרו למטה מהארכבה, חולץ: <קטע סוף=לה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לו|סעיף לו]]== <קטע התחלה=לו/> קרעה המנעל מעל רגלו, או ששרפתו, פסולה: <קטע סוף=לו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לז|סעיף לז]]== <קטע התחלה=לז/> היה לבוש שני מנעלים, וחלצה העליון, אף על פי שקרעה התחתון עד שנתגלית רגלו, חליצתה פסולה. : {{רמ"א|אבל אם חלצה שניהם, חליצתה כשרה (טור)}}: <קטע סוף=לז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לח|סעיף לח]]== <קטע התחלה=לח/> תעמד נגד היבם, ותירק בארץ כנגד פני היבם, רק הנראה לדינים כשיצא מפיה עד שיגיע לפני היבם. ואם לא ראו הדינים כשיצא הרק מפיה, כשרה: <קטע סוף=לח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לט|סעיף לט]]== <קטע התחלה=לט/> רקקה וקלטתו הרוח קדם שהגיע נגד פניו, כגון שהיא ארכה ממנו, צריכה לירק פעם אחרת. אבל לאחר שהגיע הרק נגד פניו, אפלו לא הגיע לארץ, כשרה. לפיכך, אם הוא ארך והיא קצרה, קרינן בה שפיר "בפניו" {{ממ|דברים|כה|ט}}: <קטע סוף=לט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מ|סעיף מ]]== <קטע התחלה=מ/> יבמה שרקקה דם, אינה צריכה לירק פעם אחרת. ויש אומרים דדוקא במוצצת, משום דאי אפשר לה בלא צחצוחי רק: <קטע סוף=מ/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מא|סעיף מא]]== <קטע התחלה=מא/> אכלה שום או גרגר וכיוצא בו, מדברים המרבים רק, והיה רק זב מפיה, אינו כלום. ונהגו למנעה מלאכל כלום. : {{רמ"א|וכן לשתות, ותמעט בדבור, כדי שיבא הרק מעצמו. גם לא תנקר שניה, כדי שלא תרק דם (כ"ז בסדרים)}}: <קטע סוף=מא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מב|סעיף מב]]== <קטע התחלה=מב/> אחר כך מקרין אותה מעמד: "ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו, ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל" {{הפניה לפסוקים|דברים|כה|ט|י}}(דברים כה, ט י). ומצוה לכל העומדים לומר: "חלוץ הנעל", שלש פעמים. ויש אומרים שגם היבמה תאמר כן: <קטע סוף=מב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מג|סעיף מג]]== <קטע התחלה=מג/> נמצא סדר החליצה: קוראה "מאן יבמי" {{ממ|דברים|כה|ז}}, וקורא "לא חפצתי לקחתה" {{ממ|דברים|כה|ח}}, וחולצת, ורוקקת, וקוראה "ככה יעשה לאיש" (דברים כה, ט י) ואין הסדר מעכב. ולא עוד, אלא אפלו לא קראה ולא רקקה, אלא שחלצה בלבד, החליצה כשרה. במה דברים אמורים, כשהיו יכולים לדבר, שהרי הם ראוים לקרות. אבל אלם ואלמת וקטנה, אינם חולצין, ואם חלצו, חליצתן פסולה; ואינה כשוטה וקטן, שלא עשו כלום, שאינה נפסלת לאחים ויכולה להתיבם להם או לו. ויש אומרים דהוא הדין לחליצת חרש וחרשת שאינה כלום. ויש אומרים שחליצתן פסולה, כמו של אלם ואלמת: <קטע סוף=מג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מד|סעיף מד]]== <קטע התחלה=מד/> צריך שיכונו היבם והיבמה שתהא מתרת לזר בחליצה זו. נתכון הוא ולא היא, או היא ולא הוא, לא התרה; אבל חליצה פסולה היא לפסלה על האחים. לפיכך, יבמה שגדלה בין האחים, וראינו שחלצה נעלו של אחד מהם, אסורה להתיבם, שמא כונו לשם חליצה; וצריכה חליצה כשרה, להתירה לזר; אבל כל זמן שלא ראינו שחלצה לאחד מהם, מתרת להתיבם, ואין חוששין שמא חלצה: <קטע סוף=מד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מה|סעיף מה]]== <קטע התחלה=מה/> וכן אם רקקה לפני היבם בפני בית דין, נפסלה מלהתיבם. ויש מי שאומר, דהני מלי כשרקקה רק, אבל אם רקקה דם, ואין רק מערב בו, אינה נפסלת בכך: <קטע סוף=מה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מו|סעיף מו]]== <קטע התחלה=מו/> יש מי שאומר, שיש לזהר שלא תירק היבמה לפני היבם קדם חליצה, כדי שלא תהא חליצה פסולה ותהא צריכה לחזר על כל האחים: <קטע סוף=מו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מז|סעיף מז]]== <קטע התחלה=מז/> אם קראה לבד, לא נפסלה בכך מלהתיבם: <קטע סוף=מז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מח|סעיף מח]]== <קטע התחלה=מח/> הסומא, אינו חולץ לכתחלה. ואם חלץ, חליצתו כשרה. ויש מי שאומר, שאם אין אח אלא הוא, חולצת לכתחלה, {{רמ"א|כדי שלא תתעגן (ב"י מ"כ). ולא מקרי סומא, אלא בשתי עיניו (הגהות מימוני פ"ד)}}: <קטע סוף=מח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מט|סעיף מט]]== <קטע התחלה=מט/> קטנה שחלצה לגדול, חליצתה פסולה ונפסלה על כל האחים. {{רמ"א|וכשתגדיל, תחלץ מאחד מהם, ואינה צריכה לחזר על כל האחים}}: <קטע סוף=מט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נ|סעיף נ]]== <קטע התחלה=נ/> חליצה מטעת, שאומרים לו: חלץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז, החליצה כשרה, אפלו אינה נותנת לו כלום, ואפלו כפל התנאי. {{רמ"א|ואפלו אמר לה בשעת החליצה: על מנת שלא תנשאי לאיש, וכפל תנאו, אינו כלום (תשובת הרא"ש כלל נ"ב)}}. ואף על פי שהחליצה כשרה אף אם לא תתן לו, מכל מקום חיבת לתן לו, כשאר שכר שכיר לעשות מלאכתן. אבל אם יש טענה שאינה חפצה בו מפני שאינו הגון לה, והוא חיב לחלץ אלא שאינו רוצה, והטעוהו שיחלץ לה על מנת שתתן לו מאתים זוז, אינה חיבת לתן לו כלום. : {{רמ"א|אבל אם נתנה לו המעות או השלישה לו המעות, אינה יכולה לחזר (תשובת רשב"א אלף ר"מ). ועין לעיל ריש [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס"ה]]}}: <קטע סוף=נ/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נא|סעיף נא]]== <קטע התחלה=נא/> אמרו לו: חלץ לה ובכך אתה כונסה, או שאמרו לה: חלץ לה שזו מצוה היא ואינה מפסדת עליך כלום, ואם תרצה אחר כך ליבם, תיבם, וכיוצא בדברים אלו, אינה חליצה להתירה, כיון שלא נתכון להתירה, אבל נפסלה בכך מלהתיבם, וכופין אפלו בשוטים לחלץ לה חליצה כשרה: <קטע סוף=נא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נב|סעיף נב]]== <קטע התחלה=נב/> אמרו לו: האשה הזאת אינה רוצה בך דרך יבום, אלא חלץ לה ועקר זקתה הימנה והיא נשאת לך דרך נשואין, יש מי שאומר שחליצתה כשרה: <קטע סוף=נב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נג|סעיף נג]]== <קטע התחלה=נג/> דין חליצה מעשית על ידי ישראל או על ידי עכו"ם, דינה כדין גט מעשה, שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|בסימן קל"ד]]. {{רמ"א|ועין לעיל סימן זה [[#סעיף יג|סעיף י"ג]]}}: <קטע סוף=נג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נד|סעיף נד]]== <קטע התחלה=נד/> מסר מודעא על החליצה, אינה חליצה בטלה, אלא חליצה פסולה היא: <קטע סוף=נד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נה|סעיף נה]]== <קטע התחלה=נה/> חליצה פסולה פוסלת על כל האחים, ופוסלת לכהנה, ואוסרת עליו כל קרובותיה, ואינה נשאת לזר עד שתחלץ חליצה כשרה. עברה ונשאת לזר קדם שתחלץ, חולץ לה חליצה כשרה והיא תחת בעלה, ואין מוציאין אותה ממנו, מכל מקום מפרישין אותה מבעלה עד שיחלץ לה היבם: <קטע סוף=נה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נו|סעיף נו]]== <קטע התחלה=נו/> לאחר שחלצה, כותבין לה בית דין שחלצה בפניהם, גט חליצה. ואם לא כתבוהו לה, כל שנים שראו החליצה יכולים לכתבו, אף על פי שאינם מכירים לא היבם ולא היבמה; שבית דין לא חלצו בפניהם אם לא היו מכירים. וצריכין לשרטטו, מפני מקראות שבו. : {{רמ"א|ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ל"ה}}: <קטע סוף=נו/> [[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]] 35sjjvmnx14gcadw21ir3xi7mciq5ii 1417479 1417478 2022-08-09T19:15:13Z אבי מרציאנו 11034 /* סעיף ח */ wikitext text/x-wiki {{שולחן ערוך|אבן העזר|קסח|קסט|סדר חליצה|{{קו תחתי|הלכות חליצה}}{{ש}}כל דיני חליצה בפרטות|56|}}{{בעבודה}} *'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו''' ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט א|סעיף א]]== <קטע התחלה=א/> מצות חליצה בג' דיינים ישראלים, ושלא יהיו קרובים זה לזה ולא ליבם וליבמה. {{רמ"א|ואפלו שנים נשואין שתי בנות אחין, לא יהיו זה עם זה. אבל שני בשלישי, כשר (ת"ה סימן רכ"ו)}}. ואפלו הם הדיוטות, רק שידעו להקרות את היבם והיבמה. ואם חלצה בפני עמי הארץ שאינם יודעים להקרות, כשרה: <קטע סוף=א/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ב|סעיף ב]]== <קטע התחלה=ב/> נמצא אחד מהם קרוב או פסול, או גר, פסול. ואפלו היה אביו גר ואמו ישראלית, פסול, עד שיהא אביו ואמו מישראל. {{רמ"א|ויש אומרים שאם אביו מישראל, כשר (טור בשם סמ"ג)}}. ומיהו, חליצה פסולה מיהא הויא לפסלה על האחים, אפילו בינו לבינה. : {{רמ"א|הגה: יש אומרים דאסור לקח שכר מחליצה, דהנוטל שכר לדון דיניו בטלין (ר"י מינץ ומהרא"י), וכן נראה בעיני. בחליצות, יש לזהר שלא ישב בשלשה דיינים שיושבים לחלץ מי שנוטל שכר, דהרי בעינן בית דין כשר מדאוריתא, ועין בחשן המשפט [[שולחן ערוך חושן משפט ט|סימן ט']] איזה שכר מתר לדיין לקבל. ואפילו בזה נראה לי להחמיר אם נוטל שכר מן החליצה, משום מראית העין, כמו שמחמירין לענין קרובים ובשאר דברים לענין בית דין של חליצה, יותר מבשאר בית דין. וראיתי ושמעתי שהרב נוטל שכר הרבה מן החליצה, וסומך עצמו במה שמוכר לו סנדל של חליצה; וקולא גדולה היא בעיני, ושומר נפשו ירחק מזה. ולא דמי למה שעדי הגט נוטלין שכר מטעם שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קל|סימן ק"ל]], גם הרב המסדר הגט כמו שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט#סעיף ד|בסדר הגט סעיף ד']], כי אותן הטעמים אינם שיכים בחליצה (הכל דעת עצמו)}}: <קטע סוף=ב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ג|סעיף ג]]== <קטע התחלה=ג/> לכתחלה מצוה שיוסיפו שנים על הג', ואפילו השנים הם עמי הארץ. : {{רמ"א|חלצו בג' חליצתה כשרה (טור). ואלו השנים שמוסיפים, לא יהיו קרובים ופסולים; ודוקא לכתחלה, אבל בדיעבד כשר (ב"י)}}: <קטע סוף=ג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ד|סעיף ד]]== <קטע התחלה=ד/> צריכים הדינים לכתחלה לקבע מקום לומר: נלך למקום פלוני לחלץ. : {{רמ"א|מיהו, אם חלצה בלא קביעות מקום, כשר (טור בשם הרמב"ם)}}: <קטע סוף=ד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ה|סעיף ה]]== <קטע התחלה=ה/> יש קובעים מקום בו ביום, ויש אומרים לקבע ביום שלפניו: <קטע סוף=ה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ו|סעיף ו]]== <קטע התחלה=ו/> אין חליצה כשרה אלא ביום. חלצה בלילה, חליצתה פסולה: <קטע סוף=ו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ז|סעיף ז]]== <קטע התחלה=ז/> אין חולצין בשבתות ולא בימים טובים; ומיהו, בחול המועד, שפיר דמי. : {{רמ"א|ויש אומרים דאין לחלץ בערב שבת וערב יום טוב, וכן נוהגין}}: <קטע סוף=ז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ח|סעיף ח]]== <קטע התחלה=ח/> צריך שיכירו שהוא אחי המת, ושהיה בעולמו, וזאת היא אשת המת; ואפילו אין כאן אלא עד אחד שמעיד עליהם, או אפילו קרוב או אשה או עבד או שפחה או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמן בכך: <קטע סוף=ח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ט|סעיף ט]]== <קטע התחלה=ט/> צריך שידעו הדינים שיש צ' יום משמת הבעל, חוץ מיום שמת בו ויום שחולצת בו: <קטע סוף=ט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט י|סעיף י]]== <קטע התחלה=י/> צריך שידעו שהיבם בן י"ג שנה ויום אחד, והיבמה בת י"ב שנה ויום אחד, ושהביאו שתי שערות אחר שהגיעו לזמנים אלו. ואם יש ליבמה דדים גדולים, אין צריך לבדק אחר השערות. וכן אם היבם נתמלא זקנו, אין צריך לבדק אחר השערות. ומשפט שתי השערות ובדיקתן, נתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קנה#סעיף טו|בסימן קנ"ה {{רמ"א|(סעיף ט"ו)}}]]: <קטע סוף=י/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יא|סעיף יא]]== <קטע התחלה=יא/> אין סומכין במנין השנים לא על פי קרובים ולא על פי נשים, אלא על פי עדים כשרים להעיד. ויש אומרים שאם החזק בעיני השכנים, שלא על פי האב, שבא לכלל שנים, או שיצא עליו קול שבא לכלל שנים, נאמנים להחזיקן בגדולים, אם בדקום ומצאו להם שתי שערות, {{רמ"א|אבל לא מהני שראו אותו שעלה לספר תורה או שהיה שליח צבור (מרדכי פרק מצות חליצה)}}. ואפלו בלא חזקת השכנים, אם יש להם רבוי שערות, או שהם ארכות כמו שרגילות לאיש גדול ולאשה גדולה, חזקה שבאו לכלל שנים, וחולצים. ועל זה סומכים שלא לבדק אם יש גמות בשערות, מאחר שיש רבוי שערות או שהם ארכות. ואם הם גדולים בקומה, יש לסמך שהם גדולים, אפלו לא הביאו כי אם שתי שערות. {{רמ"א|ואם יש ליבמה בנים, הרי הם כסימנים (הגהות מרדכי דיבמות)}}: <קטע סוף=יא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יב|סעיף יב]]== <קטע התחלה=יב/> ישבו הדינים כמו שצריכים לישב בדין, ויעמדו לפניהם היבם והיבמה, שמצות חליצה לכתחלה, מעמד. : {{רמ"א|הגה: אבל בדיעבד, אם חלצה מישב, כשר (טור). וכן חולה שלא יוכל לעמד, יוכל לחלץ מישב, דכל דבר שאין לו תקנה חשוב דיעבד (פסקי מהרא"י סימן ק"צ). ועין לקמן סעיף ס"ד בפרוש סדר חליצה}}: <קטע סוף=יב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יג|סעיף יג]]== <קטע התחלה=יג/> מאחר שמסכים היבם לחלץ, יאמרו לו לבטל כל מודעות שמסר, כמו גבי גט; שאם מסר מודעא תחלה, החליצה פסולה. : {{רמ"א|הגה: וכן אם כפו אותו לחלץ, דינו כמו בגט. ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|סימן קל"ד]]. ואף על גב דיש אומרים מצות חליצה קודם, ואם כן כל כפיה היא בדין, מכל מקום אין לכף אלא במקום שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס"ה]]}}: <קטע סוף=יג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יד|סעיף יד]]== <קטע התחלה=יד/> לכתחלה צריך לתת ליבם מנעל החליצה במתנה. ויש אומרים שיהלך בו מעט, כדי שיהא נראה כשלו. {{רמ"א|ואם לא נתנו לו, כשר (טור)}}: <קטע סוף=יד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טו|סעיף טו]]== <קטע התחלה=טו/> המנעל צריך שיהיה כלו של עור. לפיכך, צריך לתפרו {{רמ"א|כל תפירותיו}} בעור לכתחלה. : {{רמ"א|וכן נוהגין; ויש פוסלין אף בדיעבד (טור בשם הרמ"ה). דלא כיש אומרים דבזמן הזה שכל המנעלים תפורין בפשתן צריך להיות תפור בפשתן (בסדר ר"י מינץ בשם ר' שמריה)}}. אבל רצועותיו אין צריך שיהיו מעור. {{רמ"א|ויש אומרים דגם רצועותיו מעור (נמוקי יוסף), וכן נוהגין}}: <קטע סוף=טו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טז|סעיף טז]]== <קטע התחלה=טז/> צריך לכתחלה שיהא העור קשה קצת, שיהא דומה קצת לסנדל. ויש אומרים שהתפירה תהיה מבחוץ. יש אומרים מבפנים, כדי שיהא דומה לסנדל. ויש אומרים שלא יהא בגד או עור מבפנים ותפרו בו. ויש אומרים שעושים אותו מחתיכה אחת, כדי שיהא דומה גם בזה לסנדל. : {{רמ"א|הגה: אבל נהגו לחלץ לכתחלה במנעל שהוא תפור מבחוץ, וגם שהוא משני חתיכות, דהינו שהתחתון שלו שקורין שול"א הוא חתיכה אחרת. וגם הרצועות הם חתיכה אחרת תפורין בו. ויזהרו שלא תהיה העור של הסנדל משוחה בשמן לרככו (בסדרים)}}: <קטע סוף=טז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יז|סעיף יז]]== <קטע התחלה=יז/> יש אומרים שלכתחלה עושין אותו מעור בהמה טהורה. {{רמ"א|גם הרצועות והקרסים שבו, גם רצועות התפירה (כ"כ בסדר ר"י מרגליות), וכן נוהגין}}: <קטע סוף=יז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יח|סעיף יח]]== <קטע התחלה=יח/> יהיו בו שתי רצועות לקשרו בהם, אחת בצד זה ואחת בצד זה. ויש אומרים שרצועות אלו יהיו לבנות. : {{רמ"א|וגם רצועות התפירה יהיו לבנים. אבל השאר, הכל שחור מבחוץ (הגהות מרדכי דיבמות), וכן נוהגים. אבל מבפנים, אין לחוש. ואם השחרו הרצועות מחמת זקנה, אין להקפיד (פסקי מהרא"י סימן ר"ה), וכן נוהגין. ויהיו הרצועות ארכות, שיוכל לכפל כל אחת שתי פעמים (כל בו)}}: <קטע סוף=יח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יט|סעיף יט]]== <קטע התחלה=יט/> יעשו בו כמין קשר, שקורים חמרתא, בצד האחד, שיכנס בנקב שבצד האחר כדי להדקו יפה. ויש אומרים שיעשו שלשה קשרים בענין זה, ולפחות שתים. : {{רמ"א|הגה: ונוהגים לעשות שלשה. ולא יהיו הקשרים מן המנעל עצמו, אלא רצועה אחרת מחברת בראש המנעל. וכן יעשה הקרסים שבצד השני (הגהות מרדכי) וכן נוהגין. ויתפר אלו הלולאות והקרסים מבחוץ, ולא מבפנים, וכן נוהגין:}} <קטע סוף=יט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כ|סעיף כ]]== <קטע התחלה=כ/> יש אומרים שלא יהיה לו לשון כמו שרגילים לעשות במנעלים, כדי שלא יהא מעל דמעל. : {{רמ"א|הגה: יש אומרים לתפר שפה סביב המנעל למעלה (ר"י מינ"ץ בשם ראבי"ה), ולא נהגו כן. ויזהר לתפרו בתפירות תכופות זו לזו (בסדר ר"י מרגליות). ועושין אזני המנעל קצרים, שלא יהיו הלולאות והקרסים על המנעל, רק על הרגל, שלא יהיה מעל דמעל (הגהות מרדכי)}}: <קטע סוף=כ/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כא|סעיף כא]]== <קטע התחלה=כא/> יהא עשוי לצורת רגל ימנית, וינעלו ברגלו הימנית; ויהיה למדת רגלו, שלא יהא גדול עד שאין ראוי לילך בו, ולא יהיה קטן עד שאינו מכסה רב הרגל. ולא יהיה קרוע עד שאינו יכול לילך בו: <קטע סוף=כא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כב|סעיף כב]]== <קטע התחלה=כב/> חלצה בסנדל של עץ או של שעם שאינם מחפים עור, או ברגל שמאל, או שהיה מנעל גדול עד שאינו יכול לילך בו, או קטן שאינו מכסה רב רגלו, או קרוע שאינו יכול לילך בו, או בסנדל שאין לו עקב, או באנפליא של בגד, חליצתו פסולה. : {{רמ"א|היה של עץ ומחפה עור, או שבגד פשתן תפור בפנים, או שחלץ במנעל של שמאל בימין, כשרה (טור)}}: <קטע סוף=כב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כג|סעיף כג]]== <קטע התחלה=כג/> מנעל של עובדי אלילים שמניחים אותו לרגלי הצורה ומהלכין אותה בו, לא תחלץ בו; ואם חלצה, חליצתה כשרה. אבל בשל תקרבת עבודה זרה, או של עיר הנדחת, או שנעשית לתכריכי המת, אם חלצה, חליצתה פסולה: <קטע סוף=כג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כד|סעיף כד]]== <קטע התחלה=כד/> שולט בשתי רגליו, וכן היא בשתי ידיה, יעשו בשל ימין. : {{רמ"א|ואם היא אטרת יד, תעשה בימין דידה, שהוא שמאל כל אדם (טור בשם י"א)}}: <קטע סוף=כד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כה|סעיף כה]]== <קטע התחלה=כה/> אטר ברגלו, יש אומרים שחולץ בשתיהם, במנעל של ימין בימין, ובמנעל של שמאל בשמאל. ויש מי שנסתפק לומר שאין לו תקנה. : {{רמ"א|ונהגו כסברא הראשונה, ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף מ'}}: <קטע סוף=כה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כו|סעיף כו]]== <קטע התחלה=כו/> ינעל המנעל על רגלו כשהוא יחף, ולא על בתי שוקים, שלא יהא מעל דמעל. ומטעם זה יש מדקדקים שלא יהא טיט דבוק במנעל מבפנים, וגם מטעם זה יש מצריכים לרחץ רגלו הימנית יפה יפה: <קטע סוף=כו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כז|סעיף כז]]== <קטע התחלה=כז/> יש מי שאומר, שהיבם קושר כנף המכנסים למעלה משוקו, {{רמ"א|כדי שיראו הדינים היטב שאין דבר בין רגלו ובין מנעלו (הגהות מרדכי)}}: <קטע סוף=כז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כח|סעיף כח]]== <קטע התחלה=כח/> ינעל המנעל ויכרך הרצועות סביב למנעל ברגלו, ויקשר שניהם יחד שני קשרים זה על זה, {{רמ"א|ואל יהדק קשר השני בחזק, כדי שתוכל להתירו בימין (כן עשה מהרי"ל וכן משמע בסמ"ג)}}, ועניבה עליהם. וצריך שיהיה הקשר על בשר שוקו, ולא על אזני המנעל, לכך צריך שיחתך במנעל לפניו ולאחריו כמו פגימה, כדי שתהא הרצועה החוזרת דבוקה ממש על רגלו יחף. ויסבב הרצועות פעמים סביב לשוק, עד שישובו ראשי הרצועות {{רמ"א|(על השוק לפנים) ממעל לאזני המנעל (הגהות מרדכי)}}, על השוק ערם. ויהיו הקשרים על פני השוק ולא מאחוריו. ויכניס הקשרים {{רמ"א|(שבאזנו)}} בנקבים שבאזנו השניה: <קטע סוף=כח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כט|סעיף כט]]== <קטע התחלה=כט/> מלמדין אותה ואת היבם לקרות, עד שהוא והיא יהיו רגילים, ותהיה יכולה לקרות "לא אבה" {{ממ|דברים|כה|ז}} בנשימה אחת. ויש מי שאומר, שצריך גם כן שהוא יהיה יכול לומר: "לא חפצתי" {{ממ|דברים|כה|ח}} בנשימה אחת. ויקראו אותה, והיא מעמד, בלשון הקדש: "מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי" {{ממ|דברים|כה|ז}} ויקראו אותו, והוא מעמד; לא חפצתי לקחתה : {{רמ"א|ויש אומרים שצריך שידקדקו עמה שהיא תקרא: "לא אבה יבמי", בנשימה אחת (טור). וכן הוא המנהג. גם ב"לא חפצתי לקחתה". ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ס"ו}}: <קטע סוף=כט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ל|סעיף ל]]== <קטע התחלה=ל/> יעמד אצל כתל או אצל עמוד וישען בו, וידחק רגלו בקרקע, ותתיר קשרי המנעל, ואחר כך הקרסים, הכל בידה הימנית, ותתפס רגלו בידה השמאלית, ותהיה שומטת המנעל מן העקב בידה הימנית, ותחלץ כל המנעל גם בידה הימנית, וכל זה בלי סיוע יד שמאלית. ובכל זה לא תהיה יושבת, ולא על ברכיה, אלא תהיה מעמד, ותכף עצמה. ומשלכת המנעל לארץ. : {{רמ"א|חלצה בידה השמאלית או בשניה, כשרה (טור)}}: <קטע סוף=ל/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לא|סעיף לא]]== <קטע התחלה=לא/> גדמת, חולצת בשניה: <קטע סוף=לא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לב|סעיף לב]]== <קטע התחלה=לב/> יש אומרים, שאם לא דחק רגלו בקרקע, חליצתה פסולה: <קטע סוף=לב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לג|סעיף לג]]== <קטע התחלה=לג/> התיר הוא הקשר, ושמטה היא המנעל מרגלו; או שהתירה היא, ושמט הוא, חליצתה פסולה. : {{רמ"א|הגה: ויש אומרים דוקא שאינו יכול להלך בו בלא קשירה; אבל אם יכול להלך בו בלא קשירה, וחלצה אותו, החליצה כשרה אף על פי שהוא התיר הקשר (טור בשם הרא"ש)}}: <קטע סוף=לג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לד|סעיף לד]]== <קטע התחלה=לד/> היתה רגלו עקמה לאחור, או הפוכה על צדה, או שמהלך על אצבעות רגליו, אינו חולץ: <קטע סוף=לד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לה|סעיף לה]]== <קטע התחלה=לה/> חלצה מן הארכבה ולמטה, חליצתה כשרה. מן הארכבה ולמעלה, חליצתה פסולה. ויש אומרים דאקשירה קאי, שאם היה הקשר למעלה מהארכבה, פסולה. אבל אם נקטעה רגלו, אפלו מן הארכבה ולמטה, אינו חולץ. {{רמ"א|ועל כן לא יהיה המנעל ארך עד למעלה מן הארכבה (מרדכי ריש מצות חליצה)}}. ויש אומרים דבנקטעה רגלו מירי, שאם נקטעה למטה מהארכבה ונשאר כל כך משוקו שיכול להכניס בו המנעל ולקשרו למטה מהארכבה, חולץ: <קטע סוף=לה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לו|סעיף לו]]== <קטע התחלה=לו/> קרעה המנעל מעל רגלו, או ששרפתו, פסולה: <קטע סוף=לו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לז|סעיף לז]]== <קטע התחלה=לז/> היה לבוש שני מנעלים, וחלצה העליון, אף על פי שקרעה התחתון עד שנתגלית רגלו, חליצתה פסולה. : {{רמ"א|אבל אם חלצה שניהם, חליצתה כשרה (טור)}}: <קטע סוף=לז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לח|סעיף לח]]== <קטע התחלה=לח/> תעמד נגד היבם, ותירק בארץ כנגד פני היבם, רק הנראה לדינים כשיצא מפיה עד שיגיע לפני היבם. ואם לא ראו הדינים כשיצא הרק מפיה, כשרה: <קטע סוף=לח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לט|סעיף לט]]== <קטע התחלה=לט/> רקקה וקלטתו הרוח קדם שהגיע נגד פניו, כגון שהיא ארכה ממנו, צריכה לירק פעם אחרת. אבל לאחר שהגיע הרק נגד פניו, אפלו לא הגיע לארץ, כשרה. לפיכך, אם הוא ארך והיא קצרה, קרינן בה שפיר "בפניו" {{ממ|דברים|כה|ט}}: <קטע סוף=לט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מ|סעיף מ]]== <קטע התחלה=מ/> יבמה שרקקה דם, אינה צריכה לירק פעם אחרת. ויש אומרים דדוקא במוצצת, משום דאי אפשר לה בלא צחצוחי רק: <קטע סוף=מ/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מא|סעיף מא]]== <קטע התחלה=מא/> אכלה שום או גרגר וכיוצא בו, מדברים המרבים רק, והיה רק זב מפיה, אינו כלום. ונהגו למנעה מלאכל כלום. : {{רמ"א|וכן לשתות, ותמעט בדבור, כדי שיבא הרק מעצמו. גם לא תנקר שניה, כדי שלא תרק דם (כ"ז בסדרים)}}: <קטע סוף=מא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מב|סעיף מב]]== <קטע התחלה=מב/> אחר כך מקרין אותה מעמד: "ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו, ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל" {{הפניה לפסוקים|דברים|כה|ט|י}}(דברים כה, ט י). ומצוה לכל העומדים לומר: "חלוץ הנעל", שלש פעמים. ויש אומרים שגם היבמה תאמר כן: <קטע סוף=מב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מג|סעיף מג]]== <קטע התחלה=מג/> נמצא סדר החליצה: קוראה "מאן יבמי" {{ממ|דברים|כה|ז}}, וקורא "לא חפצתי לקחתה" {{ממ|דברים|כה|ח}}, וחולצת, ורוקקת, וקוראה "ככה יעשה לאיש" (דברים כה, ט י) ואין הסדר מעכב. ולא עוד, אלא אפלו לא קראה ולא רקקה, אלא שחלצה בלבד, החליצה כשרה. במה דברים אמורים, כשהיו יכולים לדבר, שהרי הם ראוים לקרות. אבל אלם ואלמת וקטנה, אינם חולצין, ואם חלצו, חליצתן פסולה; ואינה כשוטה וקטן, שלא עשו כלום, שאינה נפסלת לאחים ויכולה להתיבם להם או לו. ויש אומרים דהוא הדין לחליצת חרש וחרשת שאינה כלום. ויש אומרים שחליצתן פסולה, כמו של אלם ואלמת: <קטע סוף=מג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מד|סעיף מד]]== <קטע התחלה=מד/> צריך שיכונו היבם והיבמה שתהא מתרת לזר בחליצה זו. נתכון הוא ולא היא, או היא ולא הוא, לא התרה; אבל חליצה פסולה היא לפסלה על האחים. לפיכך, יבמה שגדלה בין האחים, וראינו שחלצה נעלו של אחד מהם, אסורה להתיבם, שמא כונו לשם חליצה; וצריכה חליצה כשרה, להתירה לזר; אבל כל זמן שלא ראינו שחלצה לאחד מהם, מתרת להתיבם, ואין חוששין שמא חלצה: <קטע סוף=מד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מה|סעיף מה]]== <קטע התחלה=מה/> וכן אם רקקה לפני היבם בפני בית דין, נפסלה מלהתיבם. ויש מי שאומר, דהני מלי כשרקקה רק, אבל אם רקקה דם, ואין רק מערב בו, אינה נפסלת בכך: <קטע סוף=מה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מו|סעיף מו]]== <קטע התחלה=מו/> יש מי שאומר, שיש לזהר שלא תירק היבמה לפני היבם קדם חליצה, כדי שלא תהא חליצה פסולה ותהא צריכה לחזר על כל האחים: <קטע סוף=מו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מז|סעיף מז]]== <קטע התחלה=מז/> אם קראה לבד, לא נפסלה בכך מלהתיבם: <קטע סוף=מז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מח|סעיף מח]]== <קטע התחלה=מח/> הסומא, אינו חולץ לכתחלה. ואם חלץ, חליצתו כשרה. ויש מי שאומר, שאם אין אח אלא הוא, חולצת לכתחלה, {{רמ"א|כדי שלא תתעגן (ב"י מ"כ). ולא מקרי סומא, אלא בשתי עיניו (הגהות מימוני פ"ד)}}: <קטע סוף=מח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מט|סעיף מט]]== <קטע התחלה=מט/> קטנה שחלצה לגדול, חליצתה פסולה ונפסלה על כל האחים. {{רמ"א|וכשתגדיל, תחלץ מאחד מהם, ואינה צריכה לחזר על כל האחים}}: <קטע סוף=מט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נ|סעיף נ]]== <קטע התחלה=נ/> חליצה מטעת, שאומרים לו: חלץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז, החליצה כשרה, אפלו אינה נותנת לו כלום, ואפלו כפל התנאי. {{רמ"א|ואפלו אמר לה בשעת החליצה: על מנת שלא תנשאי לאיש, וכפל תנאו, אינו כלום (תשובת הרא"ש כלל נ"ב)}}. ואף על פי שהחליצה כשרה אף אם לא תתן לו, מכל מקום חיבת לתן לו, כשאר שכר שכיר לעשות מלאכתן. אבל אם יש טענה שאינה חפצה בו מפני שאינו הגון לה, והוא חיב לחלץ אלא שאינו רוצה, והטעוהו שיחלץ לה על מנת שתתן לו מאתים זוז, אינה חיבת לתן לו כלום. : {{רמ"א|אבל אם נתנה לו המעות או השלישה לו המעות, אינה יכולה לחזר (תשובת רשב"א אלף ר"מ). ועין לעיל ריש [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס"ה]]}}: <קטע סוף=נ/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נא|סעיף נא]]== <קטע התחלה=נא/> אמרו לו: חלץ לה ובכך אתה כונסה, או שאמרו לה: חלץ לה שזו מצוה היא ואינה מפסדת עליך כלום, ואם תרצה אחר כך ליבם, תיבם, וכיוצא בדברים אלו, אינה חליצה להתירה, כיון שלא נתכון להתירה, אבל נפסלה בכך מלהתיבם, וכופין אפלו בשוטים לחלץ לה חליצה כשרה: <קטע סוף=נא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נב|סעיף נב]]== <קטע התחלה=נב/> אמרו לו: האשה הזאת אינה רוצה בך דרך יבום, אלא חלץ לה ועקר זקתה הימנה והיא נשאת לך דרך נשואין, יש מי שאומר שחליצתה כשרה: <קטע סוף=נב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נג|סעיף נג]]== <קטע התחלה=נג/> דין חליצה מעשית על ידי ישראל או על ידי עכו"ם, דינה כדין גט מעשה, שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|בסימן קל"ד]]. {{רמ"א|ועין לעיל סימן זה [[#סעיף יג|סעיף י"ג]]}}: <קטע סוף=נג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נד|סעיף נד]]== <קטע התחלה=נד/> מסר מודעא על החליצה, אינה חליצה בטלה, אלא חליצה פסולה היא: <קטע סוף=נד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נה|סעיף נה]]== <קטע התחלה=נה/> חליצה פסולה פוסלת על כל האחים, ופוסלת לכהנה, ואוסרת עליו כל קרובותיה, ואינה נשאת לזר עד שתחלץ חליצה כשרה. עברה ונשאת לזר קדם שתחלץ, חולץ לה חליצה כשרה והיא תחת בעלה, ואין מוציאין אותה ממנו, מכל מקום מפרישין אותה מבעלה עד שיחלץ לה היבם: <קטע סוף=נה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נו|סעיף נו]]== <קטע התחלה=נו/> לאחר שחלצה, כותבין לה בית דין שחלצה בפניהם, גט חליצה. ואם לא כתבוהו לה, כל שנים שראו החליצה יכולים לכתבו, אף על פי שאינם מכירים לא היבם ולא היבמה; שבית דין לא חלצו בפניהם אם לא היו מכירים. וצריכין לשרטטו, מפני מקראות שבו. : {{רמ"א|ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ל"ה}}: <קטע סוף=נו/> [[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]] 3rlqb9hccjiyswp6sxrxj36lx5ao63s 1417480 1417479 2022-08-09T19:15:40Z אבי מרציאנו 11034 /* סעיף ט */ wikitext text/x-wiki {{שולחן ערוך|אבן העזר|קסח|קסט|סדר חליצה|{{קו תחתי|הלכות חליצה}}{{ש}}כל דיני חליצה בפרטות|56|}}{{בעבודה}} *'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו''' ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט א|סעיף א]]== <קטע התחלה=א/> מצות חליצה בג' דיינים ישראלים, ושלא יהיו קרובים זה לזה ולא ליבם וליבמה. {{רמ"א|ואפלו שנים נשואין שתי בנות אחין, לא יהיו זה עם זה. אבל שני בשלישי, כשר (ת"ה סימן רכ"ו)}}. ואפלו הם הדיוטות, רק שידעו להקרות את היבם והיבמה. ואם חלצה בפני עמי הארץ שאינם יודעים להקרות, כשרה: <קטע סוף=א/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ב|סעיף ב]]== <קטע התחלה=ב/> נמצא אחד מהם קרוב או פסול, או גר, פסול. ואפלו היה אביו גר ואמו ישראלית, פסול, עד שיהא אביו ואמו מישראל. {{רמ"א|ויש אומרים שאם אביו מישראל, כשר (טור בשם סמ"ג)}}. ומיהו, חליצה פסולה מיהא הויא לפסלה על האחים, אפילו בינו לבינה. : {{רמ"א|הגה: יש אומרים דאסור לקח שכר מחליצה, דהנוטל שכר לדון דיניו בטלין (ר"י מינץ ומהרא"י), וכן נראה בעיני. בחליצות, יש לזהר שלא ישב בשלשה דיינים שיושבים לחלץ מי שנוטל שכר, דהרי בעינן בית דין כשר מדאוריתא, ועין בחשן המשפט [[שולחן ערוך חושן משפט ט|סימן ט']] איזה שכר מתר לדיין לקבל. ואפילו בזה נראה לי להחמיר אם נוטל שכר מן החליצה, משום מראית העין, כמו שמחמירין לענין קרובים ובשאר דברים לענין בית דין של חליצה, יותר מבשאר בית דין. וראיתי ושמעתי שהרב נוטל שכר הרבה מן החליצה, וסומך עצמו במה שמוכר לו סנדל של חליצה; וקולא גדולה היא בעיני, ושומר נפשו ירחק מזה. ולא דמי למה שעדי הגט נוטלין שכר מטעם שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קל|סימן ק"ל]], גם הרב המסדר הגט כמו שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט#סעיף ד|בסדר הגט סעיף ד']], כי אותן הטעמים אינם שיכים בחליצה (הכל דעת עצמו)}}: <קטע סוף=ב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ג|סעיף ג]]== <קטע התחלה=ג/> לכתחלה מצוה שיוסיפו שנים על הג', ואפילו השנים הם עמי הארץ. : {{רמ"א|חלצו בג' חליצתה כשרה (טור). ואלו השנים שמוסיפים, לא יהיו קרובים ופסולים; ודוקא לכתחלה, אבל בדיעבד כשר (ב"י)}}: <קטע סוף=ג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ד|סעיף ד]]== <קטע התחלה=ד/> צריכים הדינים לכתחלה לקבע מקום לומר: נלך למקום פלוני לחלץ. : {{רמ"א|מיהו, אם חלצה בלא קביעות מקום, כשר (טור בשם הרמב"ם)}}: <קטע סוף=ד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ה|סעיף ה]]== <קטע התחלה=ה/> יש קובעים מקום בו ביום, ויש אומרים לקבע ביום שלפניו: <קטע סוף=ה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ו|סעיף ו]]== <קטע התחלה=ו/> אין חליצה כשרה אלא ביום. חלצה בלילה, חליצתה פסולה: <קטע סוף=ו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ז|סעיף ז]]== <קטע התחלה=ז/> אין חולצין בשבתות ולא בימים טובים; ומיהו, בחול המועד, שפיר דמי. : {{רמ"א|ויש אומרים דאין לחלץ בערב שבת וערב יום טוב, וכן נוהגין}}: <קטע סוף=ז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ח|סעיף ח]]== <קטע התחלה=ח/> צריך שיכירו שהוא אחי המת, ושהיה בעולמו, וזאת היא אשת המת; ואפילו אין כאן אלא עד אחד שמעיד עליהם, או אפילו קרוב או אשה או עבד או שפחה או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמן בכך: <קטע סוף=ח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ט|סעיף ט]]== <קטע התחלה=ט/> צריך שידעו הדיינים שיש צ' יום משמת הבעל, חוץ מיום שמת בו ויום שחולצת בו: <קטע סוף=ט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט י|סעיף י]]== <קטע התחלה=י/> צריך שידעו שהיבם בן י"ג שנה ויום אחד, והיבמה בת י"ב שנה ויום אחד, ושהביאו שתי שערות אחר שהגיעו לזמנים אלו. ואם יש ליבמה דדים גדולים, אין צריך לבדק אחר השערות. וכן אם היבם נתמלא זקנו, אין צריך לבדק אחר השערות. ומשפט שתי השערות ובדיקתן, נתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קנה#סעיף טו|בסימן קנ"ה {{רמ"א|(סעיף ט"ו)}}]]: <קטע סוף=י/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יא|סעיף יא]]== <קטע התחלה=יא/> אין סומכין במנין השנים לא על פי קרובים ולא על פי נשים, אלא על פי עדים כשרים להעיד. ויש אומרים שאם החזק בעיני השכנים, שלא על פי האב, שבא לכלל שנים, או שיצא עליו קול שבא לכלל שנים, נאמנים להחזיקן בגדולים, אם בדקום ומצאו להם שתי שערות, {{רמ"א|אבל לא מהני שראו אותו שעלה לספר תורה או שהיה שליח צבור (מרדכי פרק מצות חליצה)}}. ואפלו בלא חזקת השכנים, אם יש להם רבוי שערות, או שהם ארכות כמו שרגילות לאיש גדול ולאשה גדולה, חזקה שבאו לכלל שנים, וחולצים. ועל זה סומכים שלא לבדק אם יש גמות בשערות, מאחר שיש רבוי שערות או שהם ארכות. ואם הם גדולים בקומה, יש לסמך שהם גדולים, אפלו לא הביאו כי אם שתי שערות. {{רמ"א|ואם יש ליבמה בנים, הרי הם כסימנים (הגהות מרדכי דיבמות)}}: <קטע סוף=יא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יב|סעיף יב]]== <קטע התחלה=יב/> ישבו הדינים כמו שצריכים לישב בדין, ויעמדו לפניהם היבם והיבמה, שמצות חליצה לכתחלה, מעמד. : {{רמ"א|הגה: אבל בדיעבד, אם חלצה מישב, כשר (טור). וכן חולה שלא יוכל לעמד, יוכל לחלץ מישב, דכל דבר שאין לו תקנה חשוב דיעבד (פסקי מהרא"י סימן ק"צ). ועין לקמן סעיף ס"ד בפרוש סדר חליצה}}: <קטע סוף=יב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יג|סעיף יג]]== <קטע התחלה=יג/> מאחר שמסכים היבם לחלץ, יאמרו לו לבטל כל מודעות שמסר, כמו גבי גט; שאם מסר מודעא תחלה, החליצה פסולה. : {{רמ"א|הגה: וכן אם כפו אותו לחלץ, דינו כמו בגט. ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|סימן קל"ד]]. ואף על גב דיש אומרים מצות חליצה קודם, ואם כן כל כפיה היא בדין, מכל מקום אין לכף אלא במקום שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס"ה]]}}: <קטע סוף=יג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יד|סעיף יד]]== <קטע התחלה=יד/> לכתחלה צריך לתת ליבם מנעל החליצה במתנה. ויש אומרים שיהלך בו מעט, כדי שיהא נראה כשלו. {{רמ"א|ואם לא נתנו לו, כשר (טור)}}: <קטע סוף=יד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טו|סעיף טו]]== <קטע התחלה=טו/> המנעל צריך שיהיה כלו של עור. לפיכך, צריך לתפרו {{רמ"א|כל תפירותיו}} בעור לכתחלה. : {{רמ"א|וכן נוהגין; ויש פוסלין אף בדיעבד (טור בשם הרמ"ה). דלא כיש אומרים דבזמן הזה שכל המנעלים תפורין בפשתן צריך להיות תפור בפשתן (בסדר ר"י מינץ בשם ר' שמריה)}}. אבל רצועותיו אין צריך שיהיו מעור. {{רמ"א|ויש אומרים דגם רצועותיו מעור (נמוקי יוסף), וכן נוהגין}}: <קטע סוף=טו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טז|סעיף טז]]== <קטע התחלה=טז/> צריך לכתחלה שיהא העור קשה קצת, שיהא דומה קצת לסנדל. ויש אומרים שהתפירה תהיה מבחוץ. יש אומרים מבפנים, כדי שיהא דומה לסנדל. ויש אומרים שלא יהא בגד או עור מבפנים ותפרו בו. ויש אומרים שעושים אותו מחתיכה אחת, כדי שיהא דומה גם בזה לסנדל. : {{רמ"א|הגה: אבל נהגו לחלץ לכתחלה במנעל שהוא תפור מבחוץ, וגם שהוא משני חתיכות, דהינו שהתחתון שלו שקורין שול"א הוא חתיכה אחרת. וגם הרצועות הם חתיכה אחרת תפורין בו. ויזהרו שלא תהיה העור של הסנדל משוחה בשמן לרככו (בסדרים)}}: <קטע סוף=טז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יז|סעיף יז]]== <קטע התחלה=יז/> יש אומרים שלכתחלה עושין אותו מעור בהמה טהורה. {{רמ"א|גם הרצועות והקרסים שבו, גם רצועות התפירה (כ"כ בסדר ר"י מרגליות), וכן נוהגין}}: <קטע סוף=יז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יח|סעיף יח]]== <קטע התחלה=יח/> יהיו בו שתי רצועות לקשרו בהם, אחת בצד זה ואחת בצד זה. ויש אומרים שרצועות אלו יהיו לבנות. : {{רמ"א|וגם רצועות התפירה יהיו לבנים. אבל השאר, הכל שחור מבחוץ (הגהות מרדכי דיבמות), וכן נוהגים. אבל מבפנים, אין לחוש. ואם השחרו הרצועות מחמת זקנה, אין להקפיד (פסקי מהרא"י סימן ר"ה), וכן נוהגין. ויהיו הרצועות ארכות, שיוכל לכפל כל אחת שתי פעמים (כל בו)}}: <קטע סוף=יח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יט|סעיף יט]]== <קטע התחלה=יט/> יעשו בו כמין קשר, שקורים חמרתא, בצד האחד, שיכנס בנקב שבצד האחר כדי להדקו יפה. ויש אומרים שיעשו שלשה קשרים בענין זה, ולפחות שתים. : {{רמ"א|הגה: ונוהגים לעשות שלשה. ולא יהיו הקשרים מן המנעל עצמו, אלא רצועה אחרת מחברת בראש המנעל. וכן יעשה הקרסים שבצד השני (הגהות מרדכי) וכן נוהגין. ויתפר אלו הלולאות והקרסים מבחוץ, ולא מבפנים, וכן נוהגין:}} <קטע סוף=יט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כ|סעיף כ]]== <קטע התחלה=כ/> יש אומרים שלא יהיה לו לשון כמו שרגילים לעשות במנעלים, כדי שלא יהא מעל דמעל. : {{רמ"א|הגה: יש אומרים לתפר שפה סביב המנעל למעלה (ר"י מינ"ץ בשם ראבי"ה), ולא נהגו כן. ויזהר לתפרו בתפירות תכופות זו לזו (בסדר ר"י מרגליות). ועושין אזני המנעל קצרים, שלא יהיו הלולאות והקרסים על המנעל, רק על הרגל, שלא יהיה מעל דמעל (הגהות מרדכי)}}: <קטע סוף=כ/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כא|סעיף כא]]== <קטע התחלה=כא/> יהא עשוי לצורת רגל ימנית, וינעלו ברגלו הימנית; ויהיה למדת רגלו, שלא יהא גדול עד שאין ראוי לילך בו, ולא יהיה קטן עד שאינו מכסה רב הרגל. ולא יהיה קרוע עד שאינו יכול לילך בו: <קטע סוף=כא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כב|סעיף כב]]== <קטע התחלה=כב/> חלצה בסנדל של עץ או של שעם שאינם מחפים עור, או ברגל שמאל, או שהיה מנעל גדול עד שאינו יכול לילך בו, או קטן שאינו מכסה רב רגלו, או קרוע שאינו יכול לילך בו, או בסנדל שאין לו עקב, או באנפליא של בגד, חליצתו פסולה. : {{רמ"א|היה של עץ ומחפה עור, או שבגד פשתן תפור בפנים, או שחלץ במנעל של שמאל בימין, כשרה (טור)}}: <קטע סוף=כב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כג|סעיף כג]]== <קטע התחלה=כג/> מנעל של עובדי אלילים שמניחים אותו לרגלי הצורה ומהלכין אותה בו, לא תחלץ בו; ואם חלצה, חליצתה כשרה. אבל בשל תקרבת עבודה זרה, או של עיר הנדחת, או שנעשית לתכריכי המת, אם חלצה, חליצתה פסולה: <קטע סוף=כג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כד|סעיף כד]]== <קטע התחלה=כד/> שולט בשתי רגליו, וכן היא בשתי ידיה, יעשו בשל ימין. : {{רמ"א|ואם היא אטרת יד, תעשה בימין דידה, שהוא שמאל כל אדם (טור בשם י"א)}}: <קטע סוף=כד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כה|סעיף כה]]== <קטע התחלה=כה/> אטר ברגלו, יש אומרים שחולץ בשתיהם, במנעל של ימין בימין, ובמנעל של שמאל בשמאל. ויש מי שנסתפק לומר שאין לו תקנה. : {{רמ"א|ונהגו כסברא הראשונה, ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף מ'}}: <קטע סוף=כה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כו|סעיף כו]]== <קטע התחלה=כו/> ינעל המנעל על רגלו כשהוא יחף, ולא על בתי שוקים, שלא יהא מעל דמעל. ומטעם זה יש מדקדקים שלא יהא טיט דבוק במנעל מבפנים, וגם מטעם זה יש מצריכים לרחץ רגלו הימנית יפה יפה: <קטע סוף=כו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כז|סעיף כז]]== <קטע התחלה=כז/> יש מי שאומר, שהיבם קושר כנף המכנסים למעלה משוקו, {{רמ"א|כדי שיראו הדינים היטב שאין דבר בין רגלו ובין מנעלו (הגהות מרדכי)}}: <קטע סוף=כז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כח|סעיף כח]]== <קטע התחלה=כח/> ינעל המנעל ויכרך הרצועות סביב למנעל ברגלו, ויקשר שניהם יחד שני קשרים זה על זה, {{רמ"א|ואל יהדק קשר השני בחזק, כדי שתוכל להתירו בימין (כן עשה מהרי"ל וכן משמע בסמ"ג)}}, ועניבה עליהם. וצריך שיהיה הקשר על בשר שוקו, ולא על אזני המנעל, לכך צריך שיחתך במנעל לפניו ולאחריו כמו פגימה, כדי שתהא הרצועה החוזרת דבוקה ממש על רגלו יחף. ויסבב הרצועות פעמים סביב לשוק, עד שישובו ראשי הרצועות {{רמ"א|(על השוק לפנים) ממעל לאזני המנעל (הגהות מרדכי)}}, על השוק ערם. ויהיו הקשרים על פני השוק ולא מאחוריו. ויכניס הקשרים {{רמ"א|(שבאזנו)}} בנקבים שבאזנו השניה: <קטע סוף=כח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כט|סעיף כט]]== <קטע התחלה=כט/> מלמדין אותה ואת היבם לקרות, עד שהוא והיא יהיו רגילים, ותהיה יכולה לקרות "לא אבה" {{ממ|דברים|כה|ז}} בנשימה אחת. ויש מי שאומר, שצריך גם כן שהוא יהיה יכול לומר: "לא חפצתי" {{ממ|דברים|כה|ח}} בנשימה אחת. ויקראו אותה, והיא מעמד, בלשון הקדש: "מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי" {{ממ|דברים|כה|ז}} ויקראו אותו, והוא מעמד; לא חפצתי לקחתה : {{רמ"א|ויש אומרים שצריך שידקדקו עמה שהיא תקרא: "לא אבה יבמי", בנשימה אחת (טור). וכן הוא המנהג. גם ב"לא חפצתי לקחתה". ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ס"ו}}: <קטע סוף=כט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ל|סעיף ל]]== <קטע התחלה=ל/> יעמד אצל כתל או אצל עמוד וישען בו, וידחק רגלו בקרקע, ותתיר קשרי המנעל, ואחר כך הקרסים, הכל בידה הימנית, ותתפס רגלו בידה השמאלית, ותהיה שומטת המנעל מן העקב בידה הימנית, ותחלץ כל המנעל גם בידה הימנית, וכל זה בלי סיוע יד שמאלית. ובכל זה לא תהיה יושבת, ולא על ברכיה, אלא תהיה מעמד, ותכף עצמה. ומשלכת המנעל לארץ. : {{רמ"א|חלצה בידה השמאלית או בשניה, כשרה (טור)}}: <קטע סוף=ל/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לא|סעיף לא]]== <קטע התחלה=לא/> גדמת, חולצת בשניה: <קטע סוף=לא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לב|סעיף לב]]== <קטע התחלה=לב/> יש אומרים, שאם לא דחק רגלו בקרקע, חליצתה פסולה: <קטע סוף=לב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לג|סעיף לג]]== <קטע התחלה=לג/> התיר הוא הקשר, ושמטה היא המנעל מרגלו; או שהתירה היא, ושמט הוא, חליצתה פסולה. : {{רמ"א|הגה: ויש אומרים דוקא שאינו יכול להלך בו בלא קשירה; אבל אם יכול להלך בו בלא קשירה, וחלצה אותו, החליצה כשרה אף על פי שהוא התיר הקשר (טור בשם הרא"ש)}}: <קטע סוף=לג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לד|סעיף לד]]== <קטע התחלה=לד/> היתה רגלו עקמה לאחור, או הפוכה על צדה, או שמהלך על אצבעות רגליו, אינו חולץ: <קטע סוף=לד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לה|סעיף לה]]== <קטע התחלה=לה/> חלצה מן הארכבה ולמטה, חליצתה כשרה. מן הארכבה ולמעלה, חליצתה פסולה. ויש אומרים דאקשירה קאי, שאם היה הקשר למעלה מהארכבה, פסולה. אבל אם נקטעה רגלו, אפלו מן הארכבה ולמטה, אינו חולץ. {{רמ"א|ועל כן לא יהיה המנעל ארך עד למעלה מן הארכבה (מרדכי ריש מצות חליצה)}}. ויש אומרים דבנקטעה רגלו מירי, שאם נקטעה למטה מהארכבה ונשאר כל כך משוקו שיכול להכניס בו המנעל ולקשרו למטה מהארכבה, חולץ: <קטע סוף=לה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לו|סעיף לו]]== <קטע התחלה=לו/> קרעה המנעל מעל רגלו, או ששרפתו, פסולה: <קטע סוף=לו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לז|סעיף לז]]== <קטע התחלה=לז/> היה לבוש שני מנעלים, וחלצה העליון, אף על פי שקרעה התחתון עד שנתגלית רגלו, חליצתה פסולה. : {{רמ"א|אבל אם חלצה שניהם, חליצתה כשרה (טור)}}: <קטע סוף=לז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לח|סעיף לח]]== <קטע התחלה=לח/> תעמד נגד היבם, ותירק בארץ כנגד פני היבם, רק הנראה לדינים כשיצא מפיה עד שיגיע לפני היבם. ואם לא ראו הדינים כשיצא הרק מפיה, כשרה: <קטע סוף=לח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לט|סעיף לט]]== <קטע התחלה=לט/> רקקה וקלטתו הרוח קדם שהגיע נגד פניו, כגון שהיא ארכה ממנו, צריכה לירק פעם אחרת. אבל לאחר שהגיע הרק נגד פניו, אפלו לא הגיע לארץ, כשרה. לפיכך, אם הוא ארך והיא קצרה, קרינן בה שפיר "בפניו" {{ממ|דברים|כה|ט}}: <קטע סוף=לט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מ|סעיף מ]]== <קטע התחלה=מ/> יבמה שרקקה דם, אינה צריכה לירק פעם אחרת. ויש אומרים דדוקא במוצצת, משום דאי אפשר לה בלא צחצוחי רק: <קטע סוף=מ/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מא|סעיף מא]]== <קטע התחלה=מא/> אכלה שום או גרגר וכיוצא בו, מדברים המרבים רק, והיה רק זב מפיה, אינו כלום. ונהגו למנעה מלאכל כלום. : {{רמ"א|וכן לשתות, ותמעט בדבור, כדי שיבא הרק מעצמו. גם לא תנקר שניה, כדי שלא תרק דם (כ"ז בסדרים)}}: <קטע סוף=מא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מב|סעיף מב]]== <קטע התחלה=מב/> אחר כך מקרין אותה מעמד: "ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו, ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל" {{הפניה לפסוקים|דברים|כה|ט|י}}(דברים כה, ט י). ומצוה לכל העומדים לומר: "חלוץ הנעל", שלש פעמים. ויש אומרים שגם היבמה תאמר כן: <קטע סוף=מב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מג|סעיף מג]]== <קטע התחלה=מג/> נמצא סדר החליצה: קוראה "מאן יבמי" {{ממ|דברים|כה|ז}}, וקורא "לא חפצתי לקחתה" {{ממ|דברים|כה|ח}}, וחולצת, ורוקקת, וקוראה "ככה יעשה לאיש" (דברים כה, ט י) ואין הסדר מעכב. ולא עוד, אלא אפלו לא קראה ולא רקקה, אלא שחלצה בלבד, החליצה כשרה. במה דברים אמורים, כשהיו יכולים לדבר, שהרי הם ראוים לקרות. אבל אלם ואלמת וקטנה, אינם חולצין, ואם חלצו, חליצתן פסולה; ואינה כשוטה וקטן, שלא עשו כלום, שאינה נפסלת לאחים ויכולה להתיבם להם או לו. ויש אומרים דהוא הדין לחליצת חרש וחרשת שאינה כלום. ויש אומרים שחליצתן פסולה, כמו של אלם ואלמת: <קטע סוף=מג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מד|סעיף מד]]== <קטע התחלה=מד/> צריך שיכונו היבם והיבמה שתהא מתרת לזר בחליצה זו. נתכון הוא ולא היא, או היא ולא הוא, לא התרה; אבל חליצה פסולה היא לפסלה על האחים. לפיכך, יבמה שגדלה בין האחים, וראינו שחלצה נעלו של אחד מהם, אסורה להתיבם, שמא כונו לשם חליצה; וצריכה חליצה כשרה, להתירה לזר; אבל כל זמן שלא ראינו שחלצה לאחד מהם, מתרת להתיבם, ואין חוששין שמא חלצה: <קטע סוף=מד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מה|סעיף מה]]== <קטע התחלה=מה/> וכן אם רקקה לפני היבם בפני בית דין, נפסלה מלהתיבם. ויש מי שאומר, דהני מלי כשרקקה רק, אבל אם רקקה דם, ואין רק מערב בו, אינה נפסלת בכך: <קטע סוף=מה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מו|סעיף מו]]== <קטע התחלה=מו/> יש מי שאומר, שיש לזהר שלא תירק היבמה לפני היבם קדם חליצה, כדי שלא תהא חליצה פסולה ותהא צריכה לחזר על כל האחים: <קטע סוף=מו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מז|סעיף מז]]== <קטע התחלה=מז/> אם קראה לבד, לא נפסלה בכך מלהתיבם: <קטע סוף=מז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מח|סעיף מח]]== <קטע התחלה=מח/> הסומא, אינו חולץ לכתחלה. ואם חלץ, חליצתו כשרה. ויש מי שאומר, שאם אין אח אלא הוא, חולצת לכתחלה, {{רמ"א|כדי שלא תתעגן (ב"י מ"כ). ולא מקרי סומא, אלא בשתי עיניו (הגהות מימוני פ"ד)}}: <קטע סוף=מח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מט|סעיף מט]]== <קטע התחלה=מט/> קטנה שחלצה לגדול, חליצתה פסולה ונפסלה על כל האחים. {{רמ"א|וכשתגדיל, תחלץ מאחד מהם, ואינה צריכה לחזר על כל האחים}}: <קטע סוף=מט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נ|סעיף נ]]== <קטע התחלה=נ/> חליצה מטעת, שאומרים לו: חלץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז, החליצה כשרה, אפלו אינה נותנת לו כלום, ואפלו כפל התנאי. {{רמ"א|ואפלו אמר לה בשעת החליצה: על מנת שלא תנשאי לאיש, וכפל תנאו, אינו כלום (תשובת הרא"ש כלל נ"ב)}}. ואף על פי שהחליצה כשרה אף אם לא תתן לו, מכל מקום חיבת לתן לו, כשאר שכר שכיר לעשות מלאכתן. אבל אם יש טענה שאינה חפצה בו מפני שאינו הגון לה, והוא חיב לחלץ אלא שאינו רוצה, והטעוהו שיחלץ לה על מנת שתתן לו מאתים זוז, אינה חיבת לתן לו כלום. : {{רמ"א|אבל אם נתנה לו המעות או השלישה לו המעות, אינה יכולה לחזר (תשובת רשב"א אלף ר"מ). ועין לעיל ריש [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס"ה]]}}: <קטע סוף=נ/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נא|סעיף נא]]== <קטע התחלה=נא/> אמרו לו: חלץ לה ובכך אתה כונסה, או שאמרו לה: חלץ לה שזו מצוה היא ואינה מפסדת עליך כלום, ואם תרצה אחר כך ליבם, תיבם, וכיוצא בדברים אלו, אינה חליצה להתירה, כיון שלא נתכון להתירה, אבל נפסלה בכך מלהתיבם, וכופין אפלו בשוטים לחלץ לה חליצה כשרה: <קטע סוף=נא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נב|סעיף נב]]== <קטע התחלה=נב/> אמרו לו: האשה הזאת אינה רוצה בך דרך יבום, אלא חלץ לה ועקר זקתה הימנה והיא נשאת לך דרך נשואין, יש מי שאומר שחליצתה כשרה: <קטע סוף=נב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נג|סעיף נג]]== <קטע התחלה=נג/> דין חליצה מעשית על ידי ישראל או על ידי עכו"ם, דינה כדין גט מעשה, שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|בסימן קל"ד]]. {{רמ"א|ועין לעיל סימן זה [[#סעיף יג|סעיף י"ג]]}}: <קטע סוף=נג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נד|סעיף נד]]== <קטע התחלה=נד/> מסר מודעא על החליצה, אינה חליצה בטלה, אלא חליצה פסולה היא: <קטע סוף=נד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נה|סעיף נה]]== <קטע התחלה=נה/> חליצה פסולה פוסלת על כל האחים, ופוסלת לכהנה, ואוסרת עליו כל קרובותיה, ואינה נשאת לזר עד שתחלץ חליצה כשרה. עברה ונשאת לזר קדם שתחלץ, חולץ לה חליצה כשרה והיא תחת בעלה, ואין מוציאין אותה ממנו, מכל מקום מפרישין אותה מבעלה עד שיחלץ לה היבם: <קטע סוף=נה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נו|סעיף נו]]== <קטע התחלה=נו/> לאחר שחלצה, כותבין לה בית דין שחלצה בפניהם, גט חליצה. ואם לא כתבוהו לה, כל שנים שראו החליצה יכולים לכתבו, אף על פי שאינם מכירים לא היבם ולא היבמה; שבית דין לא חלצו בפניהם אם לא היו מכירים. וצריכין לשרטטו, מפני מקראות שבו. : {{רמ"א|ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ל"ה}}: <קטע סוף=נו/> [[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]] d74e8b6o8htn9ffl6tdo2p61ydnfdt5 1417481 1417480 2022-08-09T19:17:23Z אבי מרציאנו 11034 /* סעיף יא */ wikitext text/x-wiki {{שולחן ערוך|אבן העזר|קסח|קסט|סדר חליצה|{{קו תחתי|הלכות חליצה}}{{ש}}כל דיני חליצה בפרטות|56|}}{{בעבודה}} *'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו''' ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט א|סעיף א]]== <קטע התחלה=א/> מצות חליצה בג' דיינים ישראלים, ושלא יהיו קרובים זה לזה ולא ליבם וליבמה. {{רמ"א|ואפלו שנים נשואין שתי בנות אחין, לא יהיו זה עם זה. אבל שני בשלישי, כשר (ת"ה סימן רכ"ו)}}. ואפלו הם הדיוטות, רק שידעו להקרות את היבם והיבמה. ואם חלצה בפני עמי הארץ שאינם יודעים להקרות, כשרה: <קטע סוף=א/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ב|סעיף ב]]== <קטע התחלה=ב/> נמצא אחד מהם קרוב או פסול, או גר, פסול. ואפלו היה אביו גר ואמו ישראלית, פסול, עד שיהא אביו ואמו מישראל. {{רמ"א|ויש אומרים שאם אביו מישראל, כשר (טור בשם סמ"ג)}}. ומיהו, חליצה פסולה מיהא הויא לפסלה על האחים, אפילו בינו לבינה. : {{רמ"א|הגה: יש אומרים דאסור לקח שכר מחליצה, דהנוטל שכר לדון דיניו בטלין (ר"י מינץ ומהרא"י), וכן נראה בעיני. בחליצות, יש לזהר שלא ישב בשלשה דיינים שיושבים לחלץ מי שנוטל שכר, דהרי בעינן בית דין כשר מדאוריתא, ועין בחשן המשפט [[שולחן ערוך חושן משפט ט|סימן ט']] איזה שכר מתר לדיין לקבל. ואפילו בזה נראה לי להחמיר אם נוטל שכר מן החליצה, משום מראית העין, כמו שמחמירין לענין קרובים ובשאר דברים לענין בית דין של חליצה, יותר מבשאר בית דין. וראיתי ושמעתי שהרב נוטל שכר הרבה מן החליצה, וסומך עצמו במה שמוכר לו סנדל של חליצה; וקולא גדולה היא בעיני, ושומר נפשו ירחק מזה. ולא דמי למה שעדי הגט נוטלין שכר מטעם שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קל|סימן ק"ל]], גם הרב המסדר הגט כמו שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט#סעיף ד|בסדר הגט סעיף ד']], כי אותן הטעמים אינם שיכים בחליצה (הכל דעת עצמו)}}: <קטע סוף=ב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ג|סעיף ג]]== <קטע התחלה=ג/> לכתחלה מצוה שיוסיפו שנים על הג', ואפילו השנים הם עמי הארץ. : {{רמ"א|חלצו בג' חליצתה כשרה (טור). ואלו השנים שמוסיפים, לא יהיו קרובים ופסולים; ודוקא לכתחלה, אבל בדיעבד כשר (ב"י)}}: <קטע סוף=ג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ד|סעיף ד]]== <קטע התחלה=ד/> צריכים הדינים לכתחלה לקבע מקום לומר: נלך למקום פלוני לחלץ. : {{רמ"א|מיהו, אם חלצה בלא קביעות מקום, כשר (טור בשם הרמב"ם)}}: <קטע סוף=ד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ה|סעיף ה]]== <קטע התחלה=ה/> יש קובעים מקום בו ביום, ויש אומרים לקבע ביום שלפניו: <קטע סוף=ה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ו|סעיף ו]]== <קטע התחלה=ו/> אין חליצה כשרה אלא ביום. חלצה בלילה, חליצתה פסולה: <קטע סוף=ו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ז|סעיף ז]]== <קטע התחלה=ז/> אין חולצין בשבתות ולא בימים טובים; ומיהו, בחול המועד, שפיר דמי. : {{רמ"א|ויש אומרים דאין לחלץ בערב שבת וערב יום טוב, וכן נוהגין}}: <קטע סוף=ז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ח|סעיף ח]]== <קטע התחלה=ח/> צריך שיכירו שהוא אחי המת, ושהיה בעולמו, וזאת היא אשת המת; ואפילו אין כאן אלא עד אחד שמעיד עליהם, או אפילו קרוב או אשה או עבד או שפחה או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמן בכך: <קטע סוף=ח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ט|סעיף ט]]== <קטע התחלה=ט/> צריך שידעו הדיינים שיש צ' יום משמת הבעל, חוץ מיום שמת בו ויום שחולצת בו: <קטע סוף=ט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט י|סעיף י]]== <קטע התחלה=י/> צריך שידעו שהיבם בן י"ג שנה ויום אחד, והיבמה בת י"ב שנה ויום אחד, ושהביאו שתי שערות אחר שהגיעו לזמנים אלו. ואם יש ליבמה דדים גדולים, אין צריך לבדק אחר השערות. וכן אם היבם נתמלא זקנו, אין צריך לבדק אחר השערות. ומשפט שתי השערות ובדיקתן, נתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קנה#סעיף טו|בסימן קנ"ה {{רמ"א|(סעיף ט"ו)}}]]: <קטע סוף=י/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יא|סעיף יא]]== <קטע התחלה=יא/> אין סומכין במנין השנים לא על פי קרובים ולא על פי נשים, אלא על פי עדים כשרים להעיד. ויש אומרים שאם הוחזק בעיני השכנים, שלא על פי האב, שבא לכלל שנים, או שיצא עליו קול שבא לכלל שנים, נאמנים להחזיקן בגדולים, אם בדקום ומצאו להם שתי שערות, {{רמ"א|אבל לא מהני שראו אותו שעלה לספר תורה או שהיה שליח צבור (מרדכי פרק מצות חליצה)}}. ואפילו בלא חזקת השכנים, אם יש להם רבוי שערות, או שהם ארוכות כמו שרגילות לאיש גדול ולאשה גדולה, חזקה שבאו לכלל שנים, וחולצים. ועל זה סומכים שלא לבדק אם יש גומות בשערות, מאחר שיש רבוי שערות או שהם ארוכות. ואם הם גדולים בקומה, יש לסמך שהם גדולים, אפלו לא הביאו כי אם שתי שערות. {{רמ"א|ואם יש ליבמה בנים, הרי הם כסימנים (הגהות מרדכי דיבמות)}}: <קטע סוף=יא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יב|סעיף יב]]== <קטע התחלה=יב/> ישבו הדינים כמו שצריכים לישב בדין, ויעמדו לפניהם היבם והיבמה, שמצות חליצה לכתחלה, מעמד. : {{רמ"א|הגה: אבל בדיעבד, אם חלצה מישב, כשר (טור). וכן חולה שלא יוכל לעמד, יוכל לחלץ מישב, דכל דבר שאין לו תקנה חשוב דיעבד (פסקי מהרא"י סימן ק"צ). ועין לקמן סעיף ס"ד בפרוש סדר חליצה}}: <קטע סוף=יב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יג|סעיף יג]]== <קטע התחלה=יג/> מאחר שמסכים היבם לחלץ, יאמרו לו לבטל כל מודעות שמסר, כמו גבי גט; שאם מסר מודעא תחלה, החליצה פסולה. : {{רמ"א|הגה: וכן אם כפו אותו לחלץ, דינו כמו בגט. ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|סימן קל"ד]]. ואף על גב דיש אומרים מצות חליצה קודם, ואם כן כל כפיה היא בדין, מכל מקום אין לכף אלא במקום שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס"ה]]}}: <קטע סוף=יג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יד|סעיף יד]]== <קטע התחלה=יד/> לכתחלה צריך לתת ליבם מנעל החליצה במתנה. ויש אומרים שיהלך בו מעט, כדי שיהא נראה כשלו. {{רמ"א|ואם לא נתנו לו, כשר (טור)}}: <קטע סוף=יד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טו|סעיף טו]]== <קטע התחלה=טו/> המנעל צריך שיהיה כלו של עור. לפיכך, צריך לתפרו {{רמ"א|כל תפירותיו}} בעור לכתחלה. : {{רמ"א|וכן נוהגין; ויש פוסלין אף בדיעבד (טור בשם הרמ"ה). דלא כיש אומרים דבזמן הזה שכל המנעלים תפורין בפשתן צריך להיות תפור בפשתן (בסדר ר"י מינץ בשם ר' שמריה)}}. אבל רצועותיו אין צריך שיהיו מעור. {{רמ"א|ויש אומרים דגם רצועותיו מעור (נמוקי יוסף), וכן נוהגין}}: <קטע סוף=טו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טז|סעיף טז]]== <קטע התחלה=טז/> צריך לכתחלה שיהא העור קשה קצת, שיהא דומה קצת לסנדל. ויש אומרים שהתפירה תהיה מבחוץ. יש אומרים מבפנים, כדי שיהא דומה לסנדל. ויש אומרים שלא יהא בגד או עור מבפנים ותפרו בו. ויש אומרים שעושים אותו מחתיכה אחת, כדי שיהא דומה גם בזה לסנדל. : {{רמ"א|הגה: אבל נהגו לחלץ לכתחלה במנעל שהוא תפור מבחוץ, וגם שהוא משני חתיכות, דהינו שהתחתון שלו שקורין שול"א הוא חתיכה אחרת. וגם הרצועות הם חתיכה אחרת תפורין בו. ויזהרו שלא תהיה העור של הסנדל משוחה בשמן לרככו (בסדרים)}}: <קטע סוף=טז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יז|סעיף יז]]== <קטע התחלה=יז/> יש אומרים שלכתחלה עושין אותו מעור בהמה טהורה. {{רמ"א|גם הרצועות והקרסים שבו, גם רצועות התפירה (כ"כ בסדר ר"י מרגליות), וכן נוהגין}}: <קטע סוף=יז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יח|סעיף יח]]== <קטע התחלה=יח/> יהיו בו שתי רצועות לקשרו בהם, אחת בצד זה ואחת בצד זה. ויש אומרים שרצועות אלו יהיו לבנות. : {{רמ"א|וגם רצועות התפירה יהיו לבנים. אבל השאר, הכל שחור מבחוץ (הגהות מרדכי דיבמות), וכן נוהגים. אבל מבפנים, אין לחוש. ואם השחרו הרצועות מחמת זקנה, אין להקפיד (פסקי מהרא"י סימן ר"ה), וכן נוהגין. ויהיו הרצועות ארכות, שיוכל לכפל כל אחת שתי פעמים (כל בו)}}: <קטע סוף=יח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יט|סעיף יט]]== <קטע התחלה=יט/> יעשו בו כמין קשר, שקורים חמרתא, בצד האחד, שיכנס בנקב שבצד האחר כדי להדקו יפה. ויש אומרים שיעשו שלשה קשרים בענין זה, ולפחות שתים. : {{רמ"א|הגה: ונוהגים לעשות שלשה. ולא יהיו הקשרים מן המנעל עצמו, אלא רצועה אחרת מחברת בראש המנעל. וכן יעשה הקרסים שבצד השני (הגהות מרדכי) וכן נוהגין. ויתפר אלו הלולאות והקרסים מבחוץ, ולא מבפנים, וכן נוהגין:}} <קטע סוף=יט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כ|סעיף כ]]== <קטע התחלה=כ/> יש אומרים שלא יהיה לו לשון כמו שרגילים לעשות במנעלים, כדי שלא יהא מעל דמעל. : {{רמ"א|הגה: יש אומרים לתפר שפה סביב המנעל למעלה (ר"י מינ"ץ בשם ראבי"ה), ולא נהגו כן. ויזהר לתפרו בתפירות תכופות זו לזו (בסדר ר"י מרגליות). ועושין אזני המנעל קצרים, שלא יהיו הלולאות והקרסים על המנעל, רק על הרגל, שלא יהיה מעל דמעל (הגהות מרדכי)}}: <קטע סוף=כ/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כא|סעיף כא]]== <קטע התחלה=כא/> יהא עשוי לצורת רגל ימנית, וינעלו ברגלו הימנית; ויהיה למדת רגלו, שלא יהא גדול עד שאין ראוי לילך בו, ולא יהיה קטן עד שאינו מכסה רב הרגל. ולא יהיה קרוע עד שאינו יכול לילך בו: <קטע סוף=כא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כב|סעיף כב]]== <קטע התחלה=כב/> חלצה בסנדל של עץ או של שעם שאינם מחפים עור, או ברגל שמאל, או שהיה מנעל גדול עד שאינו יכול לילך בו, או קטן שאינו מכסה רב רגלו, או קרוע שאינו יכול לילך בו, או בסנדל שאין לו עקב, או באנפליא של בגד, חליצתו פסולה. : {{רמ"א|היה של עץ ומחפה עור, או שבגד פשתן תפור בפנים, או שחלץ במנעל של שמאל בימין, כשרה (טור)}}: <קטע סוף=כב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כג|סעיף כג]]== <קטע התחלה=כג/> מנעל של עובדי אלילים שמניחים אותו לרגלי הצורה ומהלכין אותה בו, לא תחלץ בו; ואם חלצה, חליצתה כשרה. אבל בשל תקרבת עבודה זרה, או של עיר הנדחת, או שנעשית לתכריכי המת, אם חלצה, חליצתה פסולה: <קטע סוף=כג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כד|סעיף כד]]== <קטע התחלה=כד/> שולט בשתי רגליו, וכן היא בשתי ידיה, יעשו בשל ימין. : {{רמ"א|ואם היא אטרת יד, תעשה בימין דידה, שהוא שמאל כל אדם (טור בשם י"א)}}: <קטע סוף=כד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כה|סעיף כה]]== <קטע התחלה=כה/> אטר ברגלו, יש אומרים שחולץ בשתיהם, במנעל של ימין בימין, ובמנעל של שמאל בשמאל. ויש מי שנסתפק לומר שאין לו תקנה. : {{רמ"א|ונהגו כסברא הראשונה, ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף מ'}}: <קטע סוף=כה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כו|סעיף כו]]== <קטע התחלה=כו/> ינעל המנעל על רגלו כשהוא יחף, ולא על בתי שוקים, שלא יהא מעל דמעל. ומטעם זה יש מדקדקים שלא יהא טיט דבוק במנעל מבפנים, וגם מטעם זה יש מצריכים לרחץ רגלו הימנית יפה יפה: <קטע סוף=כו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כז|סעיף כז]]== <קטע התחלה=כז/> יש מי שאומר, שהיבם קושר כנף המכנסים למעלה משוקו, {{רמ"א|כדי שיראו הדינים היטב שאין דבר בין רגלו ובין מנעלו (הגהות מרדכי)}}: <קטע סוף=כז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כח|סעיף כח]]== <קטע התחלה=כח/> ינעל המנעל ויכרך הרצועות סביב למנעל ברגלו, ויקשר שניהם יחד שני קשרים זה על זה, {{רמ"א|ואל יהדק קשר השני בחזק, כדי שתוכל להתירו בימין (כן עשה מהרי"ל וכן משמע בסמ"ג)}}, ועניבה עליהם. וצריך שיהיה הקשר על בשר שוקו, ולא על אזני המנעל, לכך צריך שיחתך במנעל לפניו ולאחריו כמו פגימה, כדי שתהא הרצועה החוזרת דבוקה ממש על רגלו יחף. ויסבב הרצועות פעמים סביב לשוק, עד שישובו ראשי הרצועות {{רמ"א|(על השוק לפנים) ממעל לאזני המנעל (הגהות מרדכי)}}, על השוק ערם. ויהיו הקשרים על פני השוק ולא מאחוריו. ויכניס הקשרים {{רמ"א|(שבאזנו)}} בנקבים שבאזנו השניה: <קטע סוף=כח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כט|סעיף כט]]== <קטע התחלה=כט/> מלמדין אותה ואת היבם לקרות, עד שהוא והיא יהיו רגילים, ותהיה יכולה לקרות "לא אבה" {{ממ|דברים|כה|ז}} בנשימה אחת. ויש מי שאומר, שצריך גם כן שהוא יהיה יכול לומר: "לא חפצתי" {{ממ|דברים|כה|ח}} בנשימה אחת. ויקראו אותה, והיא מעמד, בלשון הקדש: "מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי" {{ממ|דברים|כה|ז}} ויקראו אותו, והוא מעמד; לא חפצתי לקחתה : {{רמ"א|ויש אומרים שצריך שידקדקו עמה שהיא תקרא: "לא אבה יבמי", בנשימה אחת (טור). וכן הוא המנהג. גם ב"לא חפצתי לקחתה". ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ס"ו}}: <קטע סוף=כט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ל|סעיף ל]]== <קטע התחלה=ל/> יעמד אצל כתל או אצל עמוד וישען בו, וידחק רגלו בקרקע, ותתיר קשרי המנעל, ואחר כך הקרסים, הכל בידה הימנית, ותתפס רגלו בידה השמאלית, ותהיה שומטת המנעל מן העקב בידה הימנית, ותחלץ כל המנעל גם בידה הימנית, וכל זה בלי סיוע יד שמאלית. ובכל זה לא תהיה יושבת, ולא על ברכיה, אלא תהיה מעמד, ותכף עצמה. ומשלכת המנעל לארץ. : {{רמ"א|חלצה בידה השמאלית או בשניה, כשרה (טור)}}: <קטע סוף=ל/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לא|סעיף לא]]== <קטע התחלה=לא/> גדמת, חולצת בשניה: <קטע סוף=לא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לב|סעיף לב]]== <קטע התחלה=לב/> יש אומרים, שאם לא דחק רגלו בקרקע, חליצתה פסולה: <קטע סוף=לב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לג|סעיף לג]]== <קטע התחלה=לג/> התיר הוא הקשר, ושמטה היא המנעל מרגלו; או שהתירה היא, ושמט הוא, חליצתה פסולה. : {{רמ"א|הגה: ויש אומרים דוקא שאינו יכול להלך בו בלא קשירה; אבל אם יכול להלך בו בלא קשירה, וחלצה אותו, החליצה כשרה אף על פי שהוא התיר הקשר (טור בשם הרא"ש)}}: <קטע סוף=לג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לד|סעיף לד]]== <קטע התחלה=לד/> היתה רגלו עקמה לאחור, או הפוכה על צדה, או שמהלך על אצבעות רגליו, אינו חולץ: <קטע סוף=לד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לה|סעיף לה]]== <קטע התחלה=לה/> חלצה מן הארכבה ולמטה, חליצתה כשרה. מן הארכבה ולמעלה, חליצתה פסולה. ויש אומרים דאקשירה קאי, שאם היה הקשר למעלה מהארכבה, פסולה. אבל אם נקטעה רגלו, אפלו מן הארכבה ולמטה, אינו חולץ. {{רמ"א|ועל כן לא יהיה המנעל ארך עד למעלה מן הארכבה (מרדכי ריש מצות חליצה)}}. ויש אומרים דבנקטעה רגלו מירי, שאם נקטעה למטה מהארכבה ונשאר כל כך משוקו שיכול להכניס בו המנעל ולקשרו למטה מהארכבה, חולץ: <קטע סוף=לה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לו|סעיף לו]]== <קטע התחלה=לו/> קרעה המנעל מעל רגלו, או ששרפתו, פסולה: <קטע סוף=לו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לז|סעיף לז]]== <קטע התחלה=לז/> היה לבוש שני מנעלים, וחלצה העליון, אף על פי שקרעה התחתון עד שנתגלית רגלו, חליצתה פסולה. : {{רמ"א|אבל אם חלצה שניהם, חליצתה כשרה (טור)}}: <קטע סוף=לז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לח|סעיף לח]]== <קטע התחלה=לח/> תעמד נגד היבם, ותירק בארץ כנגד פני היבם, רק הנראה לדינים כשיצא מפיה עד שיגיע לפני היבם. ואם לא ראו הדינים כשיצא הרק מפיה, כשרה: <קטע סוף=לח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לט|סעיף לט]]== <קטע התחלה=לט/> רקקה וקלטתו הרוח קדם שהגיע נגד פניו, כגון שהיא ארכה ממנו, צריכה לירק פעם אחרת. אבל לאחר שהגיע הרק נגד פניו, אפלו לא הגיע לארץ, כשרה. לפיכך, אם הוא ארך והיא קצרה, קרינן בה שפיר "בפניו" {{ממ|דברים|כה|ט}}: <קטע סוף=לט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מ|סעיף מ]]== <קטע התחלה=מ/> יבמה שרקקה דם, אינה צריכה לירק פעם אחרת. ויש אומרים דדוקא במוצצת, משום דאי אפשר לה בלא צחצוחי רק: <קטע סוף=מ/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מא|סעיף מא]]== <קטע התחלה=מא/> אכלה שום או גרגר וכיוצא בו, מדברים המרבים רק, והיה רק זב מפיה, אינו כלום. ונהגו למנעה מלאכל כלום. : {{רמ"א|וכן לשתות, ותמעט בדבור, כדי שיבא הרק מעצמו. גם לא תנקר שניה, כדי שלא תרק דם (כ"ז בסדרים)}}: <קטע סוף=מא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מב|סעיף מב]]== <קטע התחלה=מב/> אחר כך מקרין אותה מעמד: "ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו, ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל" {{הפניה לפסוקים|דברים|כה|ט|י}}(דברים כה, ט י). ומצוה לכל העומדים לומר: "חלוץ הנעל", שלש פעמים. ויש אומרים שגם היבמה תאמר כן: <קטע סוף=מב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מג|סעיף מג]]== <קטע התחלה=מג/> נמצא סדר החליצה: קוראה "מאן יבמי" {{ממ|דברים|כה|ז}}, וקורא "לא חפצתי לקחתה" {{ממ|דברים|כה|ח}}, וחולצת, ורוקקת, וקוראה "ככה יעשה לאיש" (דברים כה, ט י) ואין הסדר מעכב. ולא עוד, אלא אפלו לא קראה ולא רקקה, אלא שחלצה בלבד, החליצה כשרה. במה דברים אמורים, כשהיו יכולים לדבר, שהרי הם ראוים לקרות. אבל אלם ואלמת וקטנה, אינם חולצין, ואם חלצו, חליצתן פסולה; ואינה כשוטה וקטן, שלא עשו כלום, שאינה נפסלת לאחים ויכולה להתיבם להם או לו. ויש אומרים דהוא הדין לחליצת חרש וחרשת שאינה כלום. ויש אומרים שחליצתן פסולה, כמו של אלם ואלמת: <קטע סוף=מג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מד|סעיף מד]]== <קטע התחלה=מד/> צריך שיכונו היבם והיבמה שתהא מתרת לזר בחליצה זו. נתכון הוא ולא היא, או היא ולא הוא, לא התרה; אבל חליצה פסולה היא לפסלה על האחים. לפיכך, יבמה שגדלה בין האחים, וראינו שחלצה נעלו של אחד מהם, אסורה להתיבם, שמא כונו לשם חליצה; וצריכה חליצה כשרה, להתירה לזר; אבל כל זמן שלא ראינו שחלצה לאחד מהם, מתרת להתיבם, ואין חוששין שמא חלצה: <קטע סוף=מד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מה|סעיף מה]]== <קטע התחלה=מה/> וכן אם רקקה לפני היבם בפני בית דין, נפסלה מלהתיבם. ויש מי שאומר, דהני מלי כשרקקה רק, אבל אם רקקה דם, ואין רק מערב בו, אינה נפסלת בכך: <קטע סוף=מה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מו|סעיף מו]]== <קטע התחלה=מו/> יש מי שאומר, שיש לזהר שלא תירק היבמה לפני היבם קדם חליצה, כדי שלא תהא חליצה פסולה ותהא צריכה לחזר על כל האחים: <קטע סוף=מו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מז|סעיף מז]]== <קטע התחלה=מז/> אם קראה לבד, לא נפסלה בכך מלהתיבם: <קטע סוף=מז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מח|סעיף מח]]== <קטע התחלה=מח/> הסומא, אינו חולץ לכתחלה. ואם חלץ, חליצתו כשרה. ויש מי שאומר, שאם אין אח אלא הוא, חולצת לכתחלה, {{רמ"א|כדי שלא תתעגן (ב"י מ"כ). ולא מקרי סומא, אלא בשתי עיניו (הגהות מימוני פ"ד)}}: <קטע סוף=מח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מט|סעיף מט]]== <קטע התחלה=מט/> קטנה שחלצה לגדול, חליצתה פסולה ונפסלה על כל האחים. {{רמ"א|וכשתגדיל, תחלץ מאחד מהם, ואינה צריכה לחזר על כל האחים}}: <קטע סוף=מט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נ|סעיף נ]]== <קטע התחלה=נ/> חליצה מטעת, שאומרים לו: חלץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז, החליצה כשרה, אפלו אינה נותנת לו כלום, ואפלו כפל התנאי. {{רמ"א|ואפלו אמר לה בשעת החליצה: על מנת שלא תנשאי לאיש, וכפל תנאו, אינו כלום (תשובת הרא"ש כלל נ"ב)}}. ואף על פי שהחליצה כשרה אף אם לא תתן לו, מכל מקום חיבת לתן לו, כשאר שכר שכיר לעשות מלאכתן. אבל אם יש טענה שאינה חפצה בו מפני שאינו הגון לה, והוא חיב לחלץ אלא שאינו רוצה, והטעוהו שיחלץ לה על מנת שתתן לו מאתים זוז, אינה חיבת לתן לו כלום. : {{רמ"א|אבל אם נתנה לו המעות או השלישה לו המעות, אינה יכולה לחזר (תשובת רשב"א אלף ר"מ). ועין לעיל ריש [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס"ה]]}}: <קטע סוף=נ/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נא|סעיף נא]]== <קטע התחלה=נא/> אמרו לו: חלץ לה ובכך אתה כונסה, או שאמרו לה: חלץ לה שזו מצוה היא ואינה מפסדת עליך כלום, ואם תרצה אחר כך ליבם, תיבם, וכיוצא בדברים אלו, אינה חליצה להתירה, כיון שלא נתכון להתירה, אבל נפסלה בכך מלהתיבם, וכופין אפלו בשוטים לחלץ לה חליצה כשרה: <קטע סוף=נא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נב|סעיף נב]]== <קטע התחלה=נב/> אמרו לו: האשה הזאת אינה רוצה בך דרך יבום, אלא חלץ לה ועקר זקתה הימנה והיא נשאת לך דרך נשואין, יש מי שאומר שחליצתה כשרה: <קטע סוף=נב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נג|סעיף נג]]== <קטע התחלה=נג/> דין חליצה מעשית על ידי ישראל או על ידי עכו"ם, דינה כדין גט מעשה, שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|בסימן קל"ד]]. {{רמ"א|ועין לעיל סימן זה [[#סעיף יג|סעיף י"ג]]}}: <קטע סוף=נג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נד|סעיף נד]]== <קטע התחלה=נד/> מסר מודעא על החליצה, אינה חליצה בטלה, אלא חליצה פסולה היא: <קטע סוף=נד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נה|סעיף נה]]== <קטע התחלה=נה/> חליצה פסולה פוסלת על כל האחים, ופוסלת לכהנה, ואוסרת עליו כל קרובותיה, ואינה נשאת לזר עד שתחלץ חליצה כשרה. עברה ונשאת לזר קדם שתחלץ, חולץ לה חליצה כשרה והיא תחת בעלה, ואין מוציאין אותה ממנו, מכל מקום מפרישין אותה מבעלה עד שיחלץ לה היבם: <קטע סוף=נה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נו|סעיף נו]]== <קטע התחלה=נו/> לאחר שחלצה, כותבין לה בית דין שחלצה בפניהם, גט חליצה. ואם לא כתבוהו לה, כל שנים שראו החליצה יכולים לכתבו, אף על פי שאינם מכירים לא היבם ולא היבמה; שבית דין לא חלצו בפניהם אם לא היו מכירים. וצריכין לשרטטו, מפני מקראות שבו. : {{רמ"א|ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ל"ה}}: <קטע סוף=נו/> [[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]] bjnfkic3t3vhx7npzysagppe5vx9zbf 1417482 1417481 2022-08-09T19:18:35Z אבי מרציאנו 11034 /* סעיף יב */ wikitext text/x-wiki {{שולחן ערוך|אבן העזר|קסח|קסט|סדר חליצה|{{קו תחתי|הלכות חליצה}}{{ש}}כל דיני חליצה בפרטות|56|}}{{בעבודה}} *'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו''' ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט א|סעיף א]]== <קטע התחלה=א/> מצות חליצה בג' דיינים ישראלים, ושלא יהיו קרובים זה לזה ולא ליבם וליבמה. {{רמ"א|ואפלו שנים נשואין שתי בנות אחין, לא יהיו זה עם זה. אבל שני בשלישי, כשר (ת"ה סימן רכ"ו)}}. ואפלו הם הדיוטות, רק שידעו להקרות את היבם והיבמה. ואם חלצה בפני עמי הארץ שאינם יודעים להקרות, כשרה: <קטע סוף=א/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ב|סעיף ב]]== <קטע התחלה=ב/> נמצא אחד מהם קרוב או פסול, או גר, פסול. ואפלו היה אביו גר ואמו ישראלית, פסול, עד שיהא אביו ואמו מישראל. {{רמ"א|ויש אומרים שאם אביו מישראל, כשר (טור בשם סמ"ג)}}. ומיהו, חליצה פסולה מיהא הויא לפסלה על האחים, אפילו בינו לבינה. : {{רמ"א|הגה: יש אומרים דאסור לקח שכר מחליצה, דהנוטל שכר לדון דיניו בטלין (ר"י מינץ ומהרא"י), וכן נראה בעיני. בחליצות, יש לזהר שלא ישב בשלשה דיינים שיושבים לחלץ מי שנוטל שכר, דהרי בעינן בית דין כשר מדאוריתא, ועין בחשן המשפט [[שולחן ערוך חושן משפט ט|סימן ט']] איזה שכר מתר לדיין לקבל. ואפילו בזה נראה לי להחמיר אם נוטל שכר מן החליצה, משום מראית העין, כמו שמחמירין לענין קרובים ובשאר דברים לענין בית דין של חליצה, יותר מבשאר בית דין. וראיתי ושמעתי שהרב נוטל שכר הרבה מן החליצה, וסומך עצמו במה שמוכר לו סנדל של חליצה; וקולא גדולה היא בעיני, ושומר נפשו ירחק מזה. ולא דמי למה שעדי הגט נוטלין שכר מטעם שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קל|סימן ק"ל]], גם הרב המסדר הגט כמו שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט#סעיף ד|בסדר הגט סעיף ד']], כי אותן הטעמים אינם שיכים בחליצה (הכל דעת עצמו)}}: <קטע סוף=ב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ג|סעיף ג]]== <קטע התחלה=ג/> לכתחלה מצוה שיוסיפו שנים על הג', ואפילו השנים הם עמי הארץ. : {{רמ"א|חלצו בג' חליצתה כשרה (טור). ואלו השנים שמוסיפים, לא יהיו קרובים ופסולים; ודוקא לכתחלה, אבל בדיעבד כשר (ב"י)}}: <קטע סוף=ג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ד|סעיף ד]]== <קטע התחלה=ד/> צריכים הדינים לכתחלה לקבע מקום לומר: נלך למקום פלוני לחלץ. : {{רמ"א|מיהו, אם חלצה בלא קביעות מקום, כשר (טור בשם הרמב"ם)}}: <קטע סוף=ד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ה|סעיף ה]]== <קטע התחלה=ה/> יש קובעים מקום בו ביום, ויש אומרים לקבע ביום שלפניו: <קטע סוף=ה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ו|סעיף ו]]== <קטע התחלה=ו/> אין חליצה כשרה אלא ביום. חלצה בלילה, חליצתה פסולה: <קטע סוף=ו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ז|סעיף ז]]== <קטע התחלה=ז/> אין חולצין בשבתות ולא בימים טובים; ומיהו, בחול המועד, שפיר דמי. : {{רמ"א|ויש אומרים דאין לחלץ בערב שבת וערב יום טוב, וכן נוהגין}}: <קטע סוף=ז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ח|סעיף ח]]== <קטע התחלה=ח/> צריך שיכירו שהוא אחי המת, ושהיה בעולמו, וזאת היא אשת המת; ואפילו אין כאן אלא עד אחד שמעיד עליהם, או אפילו קרוב או אשה או עבד או שפחה או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמן בכך: <קטע סוף=ח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ט|סעיף ט]]== <קטע התחלה=ט/> צריך שידעו הדיינים שיש צ' יום משמת הבעל, חוץ מיום שמת בו ויום שחולצת בו: <קטע סוף=ט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט י|סעיף י]]== <קטע התחלה=י/> צריך שידעו שהיבם בן י"ג שנה ויום אחד, והיבמה בת י"ב שנה ויום אחד, ושהביאו שתי שערות אחר שהגיעו לזמנים אלו. ואם יש ליבמה דדים גדולים, אין צריך לבדק אחר השערות. וכן אם היבם נתמלא זקנו, אין צריך לבדק אחר השערות. ומשפט שתי השערות ובדיקתן, נתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קנה#סעיף טו|בסימן קנ"ה {{רמ"א|(סעיף ט"ו)}}]]: <קטע סוף=י/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יא|סעיף יא]]== <קטע התחלה=יא/> אין סומכין במנין השנים לא על פי קרובים ולא על פי נשים, אלא על פי עדים כשרים להעיד. ויש אומרים שאם הוחזק בעיני השכנים, שלא על פי האב, שבא לכלל שנים, או שיצא עליו קול שבא לכלל שנים, נאמנים להחזיקן בגדולים, אם בדקום ומצאו להם שתי שערות, {{רמ"א|אבל לא מהני שראו אותו שעלה לספר תורה או שהיה שליח צבור (מרדכי פרק מצות חליצה)}}. ואפילו בלא חזקת השכנים, אם יש להם רבוי שערות, או שהם ארוכות כמו שרגילות לאיש גדול ולאשה גדולה, חזקה שבאו לכלל שנים, וחולצים. ועל זה סומכים שלא לבדק אם יש גומות בשערות, מאחר שיש רבוי שערות או שהם ארוכות. ואם הם גדולים בקומה, יש לסמך שהם גדולים, אפלו לא הביאו כי אם שתי שערות. {{רמ"א|ואם יש ליבמה בנים, הרי הם כסימנים (הגהות מרדכי דיבמות)}}: <קטע סוף=יא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יב|סעיף יב]]== <קטע התחלה=יב/> ישבו הדינים כמו שצריכים לישב בדין, ויעמדו לפניהם היבם והיבמה, שמצות חליצה לכתחלה, מעומד. : {{רמ"א|הגה: אבל בדיעבד, אם חלצה מיושב, כשר (טור). וכן חולה שלא יוכל לעמוד, יוכל לחלץ מישב, דכל דבר שאין לו תקנה חשוב דיעבד (פסקי מהרא"י סימן ק"צ). ועין לקמן סעיף ס"ד בפרוש סדר חליצה}}: <קטע סוף=יב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יג|סעיף יג]]== <קטע התחלה=יג/> מאחר שמסכים היבם לחלץ, יאמרו לו לבטל כל מודעות שמסר, כמו גבי גט; שאם מסר מודעא תחלה, החליצה פסולה. : {{רמ"א|הגה: וכן אם כפו אותו לחלץ, דינו כמו בגט. ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|סימן קל"ד]]. ואף על גב דיש אומרים מצות חליצה קודם, ואם כן כל כפיה היא בדין, מכל מקום אין לכף אלא במקום שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס"ה]]}}: <קטע סוף=יג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יד|סעיף יד]]== <קטע התחלה=יד/> לכתחלה צריך לתת ליבם מנעל החליצה במתנה. ויש אומרים שיהלך בו מעט, כדי שיהא נראה כשלו. {{רמ"א|ואם לא נתנו לו, כשר (טור)}}: <קטע סוף=יד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טו|סעיף טו]]== <קטע התחלה=טו/> המנעל צריך שיהיה כלו של עור. לפיכך, צריך לתפרו {{רמ"א|כל תפירותיו}} בעור לכתחלה. : {{רמ"א|וכן נוהגין; ויש פוסלין אף בדיעבד (טור בשם הרמ"ה). דלא כיש אומרים דבזמן הזה שכל המנעלים תפורין בפשתן צריך להיות תפור בפשתן (בסדר ר"י מינץ בשם ר' שמריה)}}. אבל רצועותיו אין צריך שיהיו מעור. {{רמ"א|ויש אומרים דגם רצועותיו מעור (נמוקי יוסף), וכן נוהגין}}: <קטע סוף=טו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טז|סעיף טז]]== <קטע התחלה=טז/> צריך לכתחלה שיהא העור קשה קצת, שיהא דומה קצת לסנדל. ויש אומרים שהתפירה תהיה מבחוץ. יש אומרים מבפנים, כדי שיהא דומה לסנדל. ויש אומרים שלא יהא בגד או עור מבפנים ותפרו בו. ויש אומרים שעושים אותו מחתיכה אחת, כדי שיהא דומה גם בזה לסנדל. : {{רמ"א|הגה: אבל נהגו לחלץ לכתחלה במנעל שהוא תפור מבחוץ, וגם שהוא משני חתיכות, דהינו שהתחתון שלו שקורין שול"א הוא חתיכה אחרת. וגם הרצועות הם חתיכה אחרת תפורין בו. ויזהרו שלא תהיה העור של הסנדל משוחה בשמן לרככו (בסדרים)}}: <קטע סוף=טז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יז|סעיף יז]]== <קטע התחלה=יז/> יש אומרים שלכתחלה עושין אותו מעור בהמה טהורה. {{רמ"א|גם הרצועות והקרסים שבו, גם רצועות התפירה (כ"כ בסדר ר"י מרגליות), וכן נוהגין}}: <קטע סוף=יז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יח|סעיף יח]]== <קטע התחלה=יח/> יהיו בו שתי רצועות לקשרו בהם, אחת בצד זה ואחת בצד זה. ויש אומרים שרצועות אלו יהיו לבנות. : {{רמ"א|וגם רצועות התפירה יהיו לבנים. אבל השאר, הכל שחור מבחוץ (הגהות מרדכי דיבמות), וכן נוהגים. אבל מבפנים, אין לחוש. ואם השחרו הרצועות מחמת זקנה, אין להקפיד (פסקי מהרא"י סימן ר"ה), וכן נוהגין. ויהיו הרצועות ארכות, שיוכל לכפל כל אחת שתי פעמים (כל בו)}}: <קטע סוף=יח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יט|סעיף יט]]== <קטע התחלה=יט/> יעשו בו כמין קשר, שקורים חמרתא, בצד האחד, שיכנס בנקב שבצד האחר כדי להדקו יפה. ויש אומרים שיעשו שלשה קשרים בענין זה, ולפחות שתים. : {{רמ"א|הגה: ונוהגים לעשות שלשה. ולא יהיו הקשרים מן המנעל עצמו, אלא רצועה אחרת מחברת בראש המנעל. וכן יעשה הקרסים שבצד השני (הגהות מרדכי) וכן נוהגין. ויתפר אלו הלולאות והקרסים מבחוץ, ולא מבפנים, וכן נוהגין:}} <קטע סוף=יט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כ|סעיף כ]]== <קטע התחלה=כ/> יש אומרים שלא יהיה לו לשון כמו שרגילים לעשות במנעלים, כדי שלא יהא מעל דמעל. : {{רמ"א|הגה: יש אומרים לתפר שפה סביב המנעל למעלה (ר"י מינ"ץ בשם ראבי"ה), ולא נהגו כן. ויזהר לתפרו בתפירות תכופות זו לזו (בסדר ר"י מרגליות). ועושין אזני המנעל קצרים, שלא יהיו הלולאות והקרסים על המנעל, רק על הרגל, שלא יהיה מעל דמעל (הגהות מרדכי)}}: <קטע סוף=כ/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כא|סעיף כא]]== <קטע התחלה=כא/> יהא עשוי לצורת רגל ימנית, וינעלו ברגלו הימנית; ויהיה למדת רגלו, שלא יהא גדול עד שאין ראוי לילך בו, ולא יהיה קטן עד שאינו מכסה רב הרגל. ולא יהיה קרוע עד שאינו יכול לילך בו: <קטע סוף=כא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כב|סעיף כב]]== <קטע התחלה=כב/> חלצה בסנדל של עץ או של שעם שאינם מחפים עור, או ברגל שמאל, או שהיה מנעל גדול עד שאינו יכול לילך בו, או קטן שאינו מכסה רב רגלו, או קרוע שאינו יכול לילך בו, או בסנדל שאין לו עקב, או באנפליא של בגד, חליצתו פסולה. : {{רמ"א|היה של עץ ומחפה עור, או שבגד פשתן תפור בפנים, או שחלץ במנעל של שמאל בימין, כשרה (טור)}}: <קטע סוף=כב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כג|סעיף כג]]== <קטע התחלה=כג/> מנעל של עובדי אלילים שמניחים אותו לרגלי הצורה ומהלכין אותה בו, לא תחלץ בו; ואם חלצה, חליצתה כשרה. אבל בשל תקרבת עבודה זרה, או של עיר הנדחת, או שנעשית לתכריכי המת, אם חלצה, חליצתה פסולה: <קטע סוף=כג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כד|סעיף כד]]== <קטע התחלה=כד/> שולט בשתי רגליו, וכן היא בשתי ידיה, יעשו בשל ימין. : {{רמ"א|ואם היא אטרת יד, תעשה בימין דידה, שהוא שמאל כל אדם (טור בשם י"א)}}: <קטע סוף=כד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כה|סעיף כה]]== <קטע התחלה=כה/> אטר ברגלו, יש אומרים שחולץ בשתיהם, במנעל של ימין בימין, ובמנעל של שמאל בשמאל. ויש מי שנסתפק לומר שאין לו תקנה. : {{רמ"א|ונהגו כסברא הראשונה, ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף מ'}}: <קטע סוף=כה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כו|סעיף כו]]== <קטע התחלה=כו/> ינעל המנעל על רגלו כשהוא יחף, ולא על בתי שוקים, שלא יהא מעל דמעל. ומטעם זה יש מדקדקים שלא יהא טיט דבוק במנעל מבפנים, וגם מטעם זה יש מצריכים לרחץ רגלו הימנית יפה יפה: <קטע סוף=כו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כז|סעיף כז]]== <קטע התחלה=כז/> יש מי שאומר, שהיבם קושר כנף המכנסים למעלה משוקו, {{רמ"א|כדי שיראו הדינים היטב שאין דבר בין רגלו ובין מנעלו (הגהות מרדכי)}}: <קטע סוף=כז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כח|סעיף כח]]== <קטע התחלה=כח/> ינעל המנעל ויכרך הרצועות סביב למנעל ברגלו, ויקשר שניהם יחד שני קשרים זה על זה, {{רמ"א|ואל יהדק קשר השני בחזק, כדי שתוכל להתירו בימין (כן עשה מהרי"ל וכן משמע בסמ"ג)}}, ועניבה עליהם. וצריך שיהיה הקשר על בשר שוקו, ולא על אזני המנעל, לכך צריך שיחתך במנעל לפניו ולאחריו כמו פגימה, כדי שתהא הרצועה החוזרת דבוקה ממש על רגלו יחף. ויסבב הרצועות פעמים סביב לשוק, עד שישובו ראשי הרצועות {{רמ"א|(על השוק לפנים) ממעל לאזני המנעל (הגהות מרדכי)}}, על השוק ערם. ויהיו הקשרים על פני השוק ולא מאחוריו. ויכניס הקשרים {{רמ"א|(שבאזנו)}} בנקבים שבאזנו השניה: <קטע סוף=כח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כט|סעיף כט]]== <קטע התחלה=כט/> מלמדין אותה ואת היבם לקרות, עד שהוא והיא יהיו רגילים, ותהיה יכולה לקרות "לא אבה" {{ממ|דברים|כה|ז}} בנשימה אחת. ויש מי שאומר, שצריך גם כן שהוא יהיה יכול לומר: "לא חפצתי" {{ממ|דברים|כה|ח}} בנשימה אחת. ויקראו אותה, והיא מעמד, בלשון הקדש: "מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי" {{ממ|דברים|כה|ז}} ויקראו אותו, והוא מעמד; לא חפצתי לקחתה : {{רמ"א|ויש אומרים שצריך שידקדקו עמה שהיא תקרא: "לא אבה יבמי", בנשימה אחת (טור). וכן הוא המנהג. גם ב"לא חפצתי לקחתה". ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ס"ו}}: <קטע סוף=כט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ל|סעיף ל]]== <קטע התחלה=ל/> יעמד אצל כתל או אצל עמוד וישען בו, וידחק רגלו בקרקע, ותתיר קשרי המנעל, ואחר כך הקרסים, הכל בידה הימנית, ותתפס רגלו בידה השמאלית, ותהיה שומטת המנעל מן העקב בידה הימנית, ותחלץ כל המנעל גם בידה הימנית, וכל זה בלי סיוע יד שמאלית. ובכל זה לא תהיה יושבת, ולא על ברכיה, אלא תהיה מעמד, ותכף עצמה. ומשלכת המנעל לארץ. : {{רמ"א|חלצה בידה השמאלית או בשניה, כשרה (טור)}}: <קטע סוף=ל/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לא|סעיף לא]]== <קטע התחלה=לא/> גדמת, חולצת בשניה: <קטע סוף=לא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לב|סעיף לב]]== <קטע התחלה=לב/> יש אומרים, שאם לא דחק רגלו בקרקע, חליצתה פסולה: <קטע סוף=לב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לג|סעיף לג]]== <קטע התחלה=לג/> התיר הוא הקשר, ושמטה היא המנעל מרגלו; או שהתירה היא, ושמט הוא, חליצתה פסולה. : {{רמ"א|הגה: ויש אומרים דוקא שאינו יכול להלך בו בלא קשירה; אבל אם יכול להלך בו בלא קשירה, וחלצה אותו, החליצה כשרה אף על פי שהוא התיר הקשר (טור בשם הרא"ש)}}: <קטע סוף=לג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לד|סעיף לד]]== <קטע התחלה=לד/> היתה רגלו עקמה לאחור, או הפוכה על צדה, או שמהלך על אצבעות רגליו, אינו חולץ: <קטע סוף=לד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לה|סעיף לה]]== <קטע התחלה=לה/> חלצה מן הארכבה ולמטה, חליצתה כשרה. מן הארכבה ולמעלה, חליצתה פסולה. ויש אומרים דאקשירה קאי, שאם היה הקשר למעלה מהארכבה, פסולה. אבל אם נקטעה רגלו, אפלו מן הארכבה ולמטה, אינו חולץ. {{רמ"א|ועל כן לא יהיה המנעל ארך עד למעלה מן הארכבה (מרדכי ריש מצות חליצה)}}. ויש אומרים דבנקטעה רגלו מירי, שאם נקטעה למטה מהארכבה ונשאר כל כך משוקו שיכול להכניס בו המנעל ולקשרו למטה מהארכבה, חולץ: <קטע סוף=לה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לו|סעיף לו]]== <קטע התחלה=לו/> קרעה המנעל מעל רגלו, או ששרפתו, פסולה: <קטע סוף=לו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לז|סעיף לז]]== <קטע התחלה=לז/> היה לבוש שני מנעלים, וחלצה העליון, אף על פי שקרעה התחתון עד שנתגלית רגלו, חליצתה פסולה. : {{רמ"א|אבל אם חלצה שניהם, חליצתה כשרה (טור)}}: <קטע סוף=לז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לח|סעיף לח]]== <קטע התחלה=לח/> תעמד נגד היבם, ותירק בארץ כנגד פני היבם, רק הנראה לדינים כשיצא מפיה עד שיגיע לפני היבם. ואם לא ראו הדינים כשיצא הרק מפיה, כשרה: <קטע סוף=לח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לט|סעיף לט]]== <קטע התחלה=לט/> רקקה וקלטתו הרוח קדם שהגיע נגד פניו, כגון שהיא ארכה ממנו, צריכה לירק פעם אחרת. אבל לאחר שהגיע הרק נגד פניו, אפלו לא הגיע לארץ, כשרה. לפיכך, אם הוא ארך והיא קצרה, קרינן בה שפיר "בפניו" {{ממ|דברים|כה|ט}}: <קטע סוף=לט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מ|סעיף מ]]== <קטע התחלה=מ/> יבמה שרקקה דם, אינה צריכה לירק פעם אחרת. ויש אומרים דדוקא במוצצת, משום דאי אפשר לה בלא צחצוחי רק: <קטע סוף=מ/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מא|סעיף מא]]== <קטע התחלה=מא/> אכלה שום או גרגר וכיוצא בו, מדברים המרבים רק, והיה רק זב מפיה, אינו כלום. ונהגו למנעה מלאכל כלום. : {{רמ"א|וכן לשתות, ותמעט בדבור, כדי שיבא הרק מעצמו. גם לא תנקר שניה, כדי שלא תרק דם (כ"ז בסדרים)}}: <קטע סוף=מא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מב|סעיף מב]]== <קטע התחלה=מב/> אחר כך מקרין אותה מעמד: "ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו, ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל" {{הפניה לפסוקים|דברים|כה|ט|י}}(דברים כה, ט י). ומצוה לכל העומדים לומר: "חלוץ הנעל", שלש פעמים. ויש אומרים שגם היבמה תאמר כן: <קטע סוף=מב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מג|סעיף מג]]== <קטע התחלה=מג/> נמצא סדר החליצה: קוראה "מאן יבמי" {{ממ|דברים|כה|ז}}, וקורא "לא חפצתי לקחתה" {{ממ|דברים|כה|ח}}, וחולצת, ורוקקת, וקוראה "ככה יעשה לאיש" (דברים כה, ט י) ואין הסדר מעכב. ולא עוד, אלא אפלו לא קראה ולא רקקה, אלא שחלצה בלבד, החליצה כשרה. במה דברים אמורים, כשהיו יכולים לדבר, שהרי הם ראוים לקרות. אבל אלם ואלמת וקטנה, אינם חולצין, ואם חלצו, חליצתן פסולה; ואינה כשוטה וקטן, שלא עשו כלום, שאינה נפסלת לאחים ויכולה להתיבם להם או לו. ויש אומרים דהוא הדין לחליצת חרש וחרשת שאינה כלום. ויש אומרים שחליצתן פסולה, כמו של אלם ואלמת: <קטע סוף=מג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מד|סעיף מד]]== <קטע התחלה=מד/> צריך שיכונו היבם והיבמה שתהא מתרת לזר בחליצה זו. נתכון הוא ולא היא, או היא ולא הוא, לא התרה; אבל חליצה פסולה היא לפסלה על האחים. לפיכך, יבמה שגדלה בין האחים, וראינו שחלצה נעלו של אחד מהם, אסורה להתיבם, שמא כונו לשם חליצה; וצריכה חליצה כשרה, להתירה לזר; אבל כל זמן שלא ראינו שחלצה לאחד מהם, מתרת להתיבם, ואין חוששין שמא חלצה: <קטע סוף=מד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מה|סעיף מה]]== <קטע התחלה=מה/> וכן אם רקקה לפני היבם בפני בית דין, נפסלה מלהתיבם. ויש מי שאומר, דהני מלי כשרקקה רק, אבל אם רקקה דם, ואין רק מערב בו, אינה נפסלת בכך: <קטע סוף=מה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מו|סעיף מו]]== <קטע התחלה=מו/> יש מי שאומר, שיש לזהר שלא תירק היבמה לפני היבם קדם חליצה, כדי שלא תהא חליצה פסולה ותהא צריכה לחזר על כל האחים: <קטע סוף=מו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מז|סעיף מז]]== <קטע התחלה=מז/> אם קראה לבד, לא נפסלה בכך מלהתיבם: <קטע סוף=מז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מח|סעיף מח]]== <קטע התחלה=מח/> הסומא, אינו חולץ לכתחלה. ואם חלץ, חליצתו כשרה. ויש מי שאומר, שאם אין אח אלא הוא, חולצת לכתחלה, {{רמ"א|כדי שלא תתעגן (ב"י מ"כ). ולא מקרי סומא, אלא בשתי עיניו (הגהות מימוני פ"ד)}}: <קטע סוף=מח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מט|סעיף מט]]== <קטע התחלה=מט/> קטנה שחלצה לגדול, חליצתה פסולה ונפסלה על כל האחים. {{רמ"א|וכשתגדיל, תחלץ מאחד מהם, ואינה צריכה לחזר על כל האחים}}: <קטע סוף=מט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נ|סעיף נ]]== <קטע התחלה=נ/> חליצה מטעת, שאומרים לו: חלץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז, החליצה כשרה, אפלו אינה נותנת לו כלום, ואפלו כפל התנאי. {{רמ"א|ואפלו אמר לה בשעת החליצה: על מנת שלא תנשאי לאיש, וכפל תנאו, אינו כלום (תשובת הרא"ש כלל נ"ב)}}. ואף על פי שהחליצה כשרה אף אם לא תתן לו, מכל מקום חיבת לתן לו, כשאר שכר שכיר לעשות מלאכתן. אבל אם יש טענה שאינה חפצה בו מפני שאינו הגון לה, והוא חיב לחלץ אלא שאינו רוצה, והטעוהו שיחלץ לה על מנת שתתן לו מאתים זוז, אינה חיבת לתן לו כלום. : {{רמ"א|אבל אם נתנה לו המעות או השלישה לו המעות, אינה יכולה לחזר (תשובת רשב"א אלף ר"מ). ועין לעיל ריש [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס"ה]]}}: <קטע סוף=נ/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נא|סעיף נא]]== <קטע התחלה=נא/> אמרו לו: חלץ לה ובכך אתה כונסה, או שאמרו לה: חלץ לה שזו מצוה היא ואינה מפסדת עליך כלום, ואם תרצה אחר כך ליבם, תיבם, וכיוצא בדברים אלו, אינה חליצה להתירה, כיון שלא נתכון להתירה, אבל נפסלה בכך מלהתיבם, וכופין אפלו בשוטים לחלץ לה חליצה כשרה: <קטע סוף=נא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נב|סעיף נב]]== <קטע התחלה=נב/> אמרו לו: האשה הזאת אינה רוצה בך דרך יבום, אלא חלץ לה ועקר זקתה הימנה והיא נשאת לך דרך נשואין, יש מי שאומר שחליצתה כשרה: <קטע סוף=נב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נג|סעיף נג]]== <קטע התחלה=נג/> דין חליצה מעשית על ידי ישראל או על ידי עכו"ם, דינה כדין גט מעשה, שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|בסימן קל"ד]]. {{רמ"א|ועין לעיל סימן זה [[#סעיף יג|סעיף י"ג]]}}: <קטע סוף=נג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נד|סעיף נד]]== <קטע התחלה=נד/> מסר מודעא על החליצה, אינה חליצה בטלה, אלא חליצה פסולה היא: <קטע סוף=נד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נה|סעיף נה]]== <קטע התחלה=נה/> חליצה פסולה פוסלת על כל האחים, ופוסלת לכהנה, ואוסרת עליו כל קרובותיה, ואינה נשאת לזר עד שתחלץ חליצה כשרה. עברה ונשאת לזר קדם שתחלץ, חולץ לה חליצה כשרה והיא תחת בעלה, ואין מוציאין אותה ממנו, מכל מקום מפרישין אותה מבעלה עד שיחלץ לה היבם: <קטע סוף=נה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נו|סעיף נו]]== <קטע התחלה=נו/> לאחר שחלצה, כותבין לה בית דין שחלצה בפניהם, גט חליצה. ואם לא כתבוהו לה, כל שנים שראו החליצה יכולים לכתבו, אף על פי שאינם מכירים לא היבם ולא היבמה; שבית דין לא חלצו בפניהם אם לא היו מכירים. וצריכין לשרטטו, מפני מקראות שבו. : {{רמ"א|ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ל"ה}}: <קטע סוף=נו/> [[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]] 8b3v3qn5mafpbt8fut5wsscth1h72fb 1417483 1417482 2022-08-09T19:19:09Z אבי מרציאנו 11034 /* סעיף יב */ wikitext text/x-wiki {{שולחן ערוך|אבן העזר|קסח|קסט|סדר חליצה|{{קו תחתי|הלכות חליצה}}{{ש}}כל דיני חליצה בפרטות|56|}}{{בעבודה}} *'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו''' ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט א|סעיף א]]== <קטע התחלה=א/> מצות חליצה בג' דיינים ישראלים, ושלא יהיו קרובים זה לזה ולא ליבם וליבמה. {{רמ"א|ואפלו שנים נשואין שתי בנות אחין, לא יהיו זה עם זה. אבל שני בשלישי, כשר (ת"ה סימן רכ"ו)}}. ואפלו הם הדיוטות, רק שידעו להקרות את היבם והיבמה. ואם חלצה בפני עמי הארץ שאינם יודעים להקרות, כשרה: <קטע סוף=א/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ב|סעיף ב]]== <קטע התחלה=ב/> נמצא אחד מהם קרוב או פסול, או גר, פסול. ואפלו היה אביו גר ואמו ישראלית, פסול, עד שיהא אביו ואמו מישראל. {{רמ"א|ויש אומרים שאם אביו מישראל, כשר (טור בשם סמ"ג)}}. ומיהו, חליצה פסולה מיהא הויא לפסלה על האחים, אפילו בינו לבינה. : {{רמ"א|הגה: יש אומרים דאסור לקח שכר מחליצה, דהנוטל שכר לדון דיניו בטלין (ר"י מינץ ומהרא"י), וכן נראה בעיני. בחליצות, יש לזהר שלא ישב בשלשה דיינים שיושבים לחלץ מי שנוטל שכר, דהרי בעינן בית דין כשר מדאוריתא, ועין בחשן המשפט [[שולחן ערוך חושן משפט ט|סימן ט']] איזה שכר מתר לדיין לקבל. ואפילו בזה נראה לי להחמיר אם נוטל שכר מן החליצה, משום מראית העין, כמו שמחמירין לענין קרובים ובשאר דברים לענין בית דין של חליצה, יותר מבשאר בית דין. וראיתי ושמעתי שהרב נוטל שכר הרבה מן החליצה, וסומך עצמו במה שמוכר לו סנדל של חליצה; וקולא גדולה היא בעיני, ושומר נפשו ירחק מזה. ולא דמי למה שעדי הגט נוטלין שכר מטעם שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קל|סימן ק"ל]], גם הרב המסדר הגט כמו שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט#סעיף ד|בסדר הגט סעיף ד']], כי אותן הטעמים אינם שיכים בחליצה (הכל דעת עצמו)}}: <קטע סוף=ב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ג|סעיף ג]]== <קטע התחלה=ג/> לכתחלה מצוה שיוסיפו שנים על הג', ואפילו השנים הם עמי הארץ. : {{רמ"א|חלצו בג' חליצתה כשרה (טור). ואלו השנים שמוסיפים, לא יהיו קרובים ופסולים; ודוקא לכתחלה, אבל בדיעבד כשר (ב"י)}}: <קטע סוף=ג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ד|סעיף ד]]== <קטע התחלה=ד/> צריכים הדינים לכתחלה לקבע מקום לומר: נלך למקום פלוני לחלץ. : {{רמ"א|מיהו, אם חלצה בלא קביעות מקום, כשר (טור בשם הרמב"ם)}}: <קטע סוף=ד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ה|סעיף ה]]== <קטע התחלה=ה/> יש קובעים מקום בו ביום, ויש אומרים לקבע ביום שלפניו: <קטע סוף=ה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ו|סעיף ו]]== <קטע התחלה=ו/> אין חליצה כשרה אלא ביום. חלצה בלילה, חליצתה פסולה: <קטע סוף=ו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ז|סעיף ז]]== <קטע התחלה=ז/> אין חולצין בשבתות ולא בימים טובים; ומיהו, בחול המועד, שפיר דמי. : {{רמ"א|ויש אומרים דאין לחלץ בערב שבת וערב יום טוב, וכן נוהגין}}: <קטע סוף=ז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ח|סעיף ח]]== <קטע התחלה=ח/> צריך שיכירו שהוא אחי המת, ושהיה בעולמו, וזאת היא אשת המת; ואפילו אין כאן אלא עד אחד שמעיד עליהם, או אפילו קרוב או אשה או עבד או שפחה או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמן בכך: <קטע סוף=ח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ט|סעיף ט]]== <קטע התחלה=ט/> צריך שידעו הדיינים שיש צ' יום משמת הבעל, חוץ מיום שמת בו ויום שחולצת בו: <קטע סוף=ט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט י|סעיף י]]== <קטע התחלה=י/> צריך שידעו שהיבם בן י"ג שנה ויום אחד, והיבמה בת י"ב שנה ויום אחד, ושהביאו שתי שערות אחר שהגיעו לזמנים אלו. ואם יש ליבמה דדים גדולים, אין צריך לבדק אחר השערות. וכן אם היבם נתמלא זקנו, אין צריך לבדק אחר השערות. ומשפט שתי השערות ובדיקתן, נתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קנה#סעיף טו|בסימן קנ"ה {{רמ"א|(סעיף ט"ו)}}]]: <קטע סוף=י/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יא|סעיף יא]]== <קטע התחלה=יא/> אין סומכין במנין השנים לא על פי קרובים ולא על פי נשים, אלא על פי עדים כשרים להעיד. ויש אומרים שאם הוחזק בעיני השכנים, שלא על פי האב, שבא לכלל שנים, או שיצא עליו קול שבא לכלל שנים, נאמנים להחזיקן בגדולים, אם בדקום ומצאו להם שתי שערות, {{רמ"א|אבל לא מהני שראו אותו שעלה לספר תורה או שהיה שליח צבור (מרדכי פרק מצות חליצה)}}. ואפילו בלא חזקת השכנים, אם יש להם רבוי שערות, או שהם ארוכות כמו שרגילות לאיש גדול ולאשה גדולה, חזקה שבאו לכלל שנים, וחולצים. ועל זה סומכים שלא לבדק אם יש גומות בשערות, מאחר שיש רבוי שערות או שהם ארוכות. ואם הם גדולים בקומה, יש לסמך שהם גדולים, אפלו לא הביאו כי אם שתי שערות. {{רמ"א|ואם יש ליבמה בנים, הרי הם כסימנים (הגהות מרדכי דיבמות)}}: <קטע סוף=יא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יב|סעיף יב]]== <קטע התחלה=יב/> ישבו הדיינים כמו שצריכים לישב בדין, ויעמדו לפניהם היבם והיבמה, שמצות חליצה לכתחלה, מעומד. : {{רמ"א|הגה: אבל בדיעבד, אם חלצה מיושב, כשר (טור). וכן חולה שלא יוכל לעמוד, יוכל לחלץ מישב, דכל דבר שאין לו תקנה חשוב דיעבד (פסקי מהרא"י סימן ק"צ). ועין לקמן סעיף ס"ד בפרוש סדר חליצה}}: <קטע סוף=יב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יג|סעיף יג]]== <קטע התחלה=יג/> מאחר שמסכים היבם לחלץ, יאמרו לו לבטל כל מודעות שמסר, כמו גבי גט; שאם מסר מודעא תחלה, החליצה פסולה. : {{רמ"א|הגה: וכן אם כפו אותו לחלץ, דינו כמו בגט. ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|סימן קל"ד]]. ואף על גב דיש אומרים מצות חליצה קודם, ואם כן כל כפיה היא בדין, מכל מקום אין לכף אלא במקום שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס"ה]]}}: <קטע סוף=יג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יד|סעיף יד]]== <קטע התחלה=יד/> לכתחלה צריך לתת ליבם מנעל החליצה במתנה. ויש אומרים שיהלך בו מעט, כדי שיהא נראה כשלו. {{רמ"א|ואם לא נתנו לו, כשר (טור)}}: <קטע סוף=יד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טו|סעיף טו]]== <קטע התחלה=טו/> המנעל צריך שיהיה כלו של עור. לפיכך, צריך לתפרו {{רמ"א|כל תפירותיו}} בעור לכתחלה. : {{רמ"א|וכן נוהגין; ויש פוסלין אף בדיעבד (טור בשם הרמ"ה). דלא כיש אומרים דבזמן הזה שכל המנעלים תפורין בפשתן צריך להיות תפור בפשתן (בסדר ר"י מינץ בשם ר' שמריה)}}. אבל רצועותיו אין צריך שיהיו מעור. {{רמ"א|ויש אומרים דגם רצועותיו מעור (נמוקי יוסף), וכן נוהגין}}: <קטע סוף=טו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טז|סעיף טז]]== <קטע התחלה=טז/> צריך לכתחלה שיהא העור קשה קצת, שיהא דומה קצת לסנדל. ויש אומרים שהתפירה תהיה מבחוץ. יש אומרים מבפנים, כדי שיהא דומה לסנדל. ויש אומרים שלא יהא בגד או עור מבפנים ותפרו בו. ויש אומרים שעושים אותו מחתיכה אחת, כדי שיהא דומה גם בזה לסנדל. : {{רמ"א|הגה: אבל נהגו לחלץ לכתחלה במנעל שהוא תפור מבחוץ, וגם שהוא משני חתיכות, דהינו שהתחתון שלו שקורין שול"א הוא חתיכה אחרת. וגם הרצועות הם חתיכה אחרת תפורין בו. ויזהרו שלא תהיה העור של הסנדל משוחה בשמן לרככו (בסדרים)}}: <קטע סוף=טז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יז|סעיף יז]]== <קטע התחלה=יז/> יש אומרים שלכתחלה עושין אותו מעור בהמה טהורה. {{רמ"א|גם הרצועות והקרסים שבו, גם רצועות התפירה (כ"כ בסדר ר"י מרגליות), וכן נוהגין}}: <קטע סוף=יז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יח|סעיף יח]]== <קטע התחלה=יח/> יהיו בו שתי רצועות לקשרו בהם, אחת בצד זה ואחת בצד זה. ויש אומרים שרצועות אלו יהיו לבנות. : {{רמ"א|וגם רצועות התפירה יהיו לבנים. אבל השאר, הכל שחור מבחוץ (הגהות מרדכי דיבמות), וכן נוהגים. אבל מבפנים, אין לחוש. ואם השחרו הרצועות מחמת זקנה, אין להקפיד (פסקי מהרא"י סימן ר"ה), וכן נוהגין. ויהיו הרצועות ארכות, שיוכל לכפל כל אחת שתי פעמים (כל בו)}}: <קטע סוף=יח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יט|סעיף יט]]== <קטע התחלה=יט/> יעשו בו כמין קשר, שקורים חמרתא, בצד האחד, שיכנס בנקב שבצד האחר כדי להדקו יפה. ויש אומרים שיעשו שלשה קשרים בענין זה, ולפחות שתים. : {{רמ"א|הגה: ונוהגים לעשות שלשה. ולא יהיו הקשרים מן המנעל עצמו, אלא רצועה אחרת מחברת בראש המנעל. וכן יעשה הקרסים שבצד השני (הגהות מרדכי) וכן נוהגין. ויתפר אלו הלולאות והקרסים מבחוץ, ולא מבפנים, וכן נוהגין:}} <קטע סוף=יט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כ|סעיף כ]]== <קטע התחלה=כ/> יש אומרים שלא יהיה לו לשון כמו שרגילים לעשות במנעלים, כדי שלא יהא מעל דמעל. : {{רמ"א|הגה: יש אומרים לתפר שפה סביב המנעל למעלה (ר"י מינ"ץ בשם ראבי"ה), ולא נהגו כן. ויזהר לתפרו בתפירות תכופות זו לזו (בסדר ר"י מרגליות). ועושין אזני המנעל קצרים, שלא יהיו הלולאות והקרסים על המנעל, רק על הרגל, שלא יהיה מעל דמעל (הגהות מרדכי)}}: <קטע סוף=כ/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כא|סעיף כא]]== <קטע התחלה=כא/> יהא עשוי לצורת רגל ימנית, וינעלו ברגלו הימנית; ויהיה למדת רגלו, שלא יהא גדול עד שאין ראוי לילך בו, ולא יהיה קטן עד שאינו מכסה רב הרגל. ולא יהיה קרוע עד שאינו יכול לילך בו: <קטע סוף=כא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כב|סעיף כב]]== <קטע התחלה=כב/> חלצה בסנדל של עץ או של שעם שאינם מחפים עור, או ברגל שמאל, או שהיה מנעל גדול עד שאינו יכול לילך בו, או קטן שאינו מכסה רב רגלו, או קרוע שאינו יכול לילך בו, או בסנדל שאין לו עקב, או באנפליא של בגד, חליצתו פסולה. : {{רמ"א|היה של עץ ומחפה עור, או שבגד פשתן תפור בפנים, או שחלץ במנעל של שמאל בימין, כשרה (טור)}}: <קטע סוף=כב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כג|סעיף כג]]== <קטע התחלה=כג/> מנעל של עובדי אלילים שמניחים אותו לרגלי הצורה ומהלכין אותה בו, לא תחלץ בו; ואם חלצה, חליצתה כשרה. אבל בשל תקרבת עבודה זרה, או של עיר הנדחת, או שנעשית לתכריכי המת, אם חלצה, חליצתה פסולה: <קטע סוף=כג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כד|סעיף כד]]== <קטע התחלה=כד/> שולט בשתי רגליו, וכן היא בשתי ידיה, יעשו בשל ימין. : {{רמ"א|ואם היא אטרת יד, תעשה בימין דידה, שהוא שמאל כל אדם (טור בשם י"א)}}: <קטע סוף=כד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כה|סעיף כה]]== <קטע התחלה=כה/> אטר ברגלו, יש אומרים שחולץ בשתיהם, במנעל של ימין בימין, ובמנעל של שמאל בשמאל. ויש מי שנסתפק לומר שאין לו תקנה. : {{רמ"א|ונהגו כסברא הראשונה, ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף מ'}}: <קטע סוף=כה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כו|סעיף כו]]== <קטע התחלה=כו/> ינעל המנעל על רגלו כשהוא יחף, ולא על בתי שוקים, שלא יהא מעל דמעל. ומטעם זה יש מדקדקים שלא יהא טיט דבוק במנעל מבפנים, וגם מטעם זה יש מצריכים לרחץ רגלו הימנית יפה יפה: <קטע סוף=כו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כז|סעיף כז]]== <קטע התחלה=כז/> יש מי שאומר, שהיבם קושר כנף המכנסים למעלה משוקו, {{רמ"א|כדי שיראו הדינים היטב שאין דבר בין רגלו ובין מנעלו (הגהות מרדכי)}}: <קטע סוף=כז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כח|סעיף כח]]== <קטע התחלה=כח/> ינעל המנעל ויכרך הרצועות סביב למנעל ברגלו, ויקשר שניהם יחד שני קשרים זה על זה, {{רמ"א|ואל יהדק קשר השני בחזק, כדי שתוכל להתירו בימין (כן עשה מהרי"ל וכן משמע בסמ"ג)}}, ועניבה עליהם. וצריך שיהיה הקשר על בשר שוקו, ולא על אזני המנעל, לכך צריך שיחתך במנעל לפניו ולאחריו כמו פגימה, כדי שתהא הרצועה החוזרת דבוקה ממש על רגלו יחף. ויסבב הרצועות פעמים סביב לשוק, עד שישובו ראשי הרצועות {{רמ"א|(על השוק לפנים) ממעל לאזני המנעל (הגהות מרדכי)}}, על השוק ערם. ויהיו הקשרים על פני השוק ולא מאחוריו. ויכניס הקשרים {{רמ"א|(שבאזנו)}} בנקבים שבאזנו השניה: <קטע סוף=כח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כט|סעיף כט]]== <קטע התחלה=כט/> מלמדין אותה ואת היבם לקרות, עד שהוא והיא יהיו רגילים, ותהיה יכולה לקרות "לא אבה" {{ממ|דברים|כה|ז}} בנשימה אחת. ויש מי שאומר, שצריך גם כן שהוא יהיה יכול לומר: "לא חפצתי" {{ממ|דברים|כה|ח}} בנשימה אחת. ויקראו אותה, והיא מעמד, בלשון הקדש: "מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי" {{ממ|דברים|כה|ז}} ויקראו אותו, והוא מעמד; לא חפצתי לקחתה : {{רמ"א|ויש אומרים שצריך שידקדקו עמה שהיא תקרא: "לא אבה יבמי", בנשימה אחת (טור). וכן הוא המנהג. גם ב"לא חפצתי לקחתה". ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ס"ו}}: <קטע סוף=כט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ל|סעיף ל]]== <קטע התחלה=ל/> יעמד אצל כתל או אצל עמוד וישען בו, וידחק רגלו בקרקע, ותתיר קשרי המנעל, ואחר כך הקרסים, הכל בידה הימנית, ותתפס רגלו בידה השמאלית, ותהיה שומטת המנעל מן העקב בידה הימנית, ותחלץ כל המנעל גם בידה הימנית, וכל זה בלי סיוע יד שמאלית. ובכל זה לא תהיה יושבת, ולא על ברכיה, אלא תהיה מעמד, ותכף עצמה. ומשלכת המנעל לארץ. : {{רמ"א|חלצה בידה השמאלית או בשניה, כשרה (טור)}}: <קטע סוף=ל/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לא|סעיף לא]]== <קטע התחלה=לא/> גדמת, חולצת בשניה: <קטע סוף=לא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לב|סעיף לב]]== <קטע התחלה=לב/> יש אומרים, שאם לא דחק רגלו בקרקע, חליצתה פסולה: <קטע סוף=לב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לג|סעיף לג]]== <קטע התחלה=לג/> התיר הוא הקשר, ושמטה היא המנעל מרגלו; או שהתירה היא, ושמט הוא, חליצתה פסולה. : {{רמ"א|הגה: ויש אומרים דוקא שאינו יכול להלך בו בלא קשירה; אבל אם יכול להלך בו בלא קשירה, וחלצה אותו, החליצה כשרה אף על פי שהוא התיר הקשר (טור בשם הרא"ש)}}: <קטע סוף=לג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לד|סעיף לד]]== <קטע התחלה=לד/> היתה רגלו עקמה לאחור, או הפוכה על צדה, או שמהלך על אצבעות רגליו, אינו חולץ: <קטע סוף=לד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לה|סעיף לה]]== <קטע התחלה=לה/> חלצה מן הארכבה ולמטה, חליצתה כשרה. מן הארכבה ולמעלה, חליצתה פסולה. ויש אומרים דאקשירה קאי, שאם היה הקשר למעלה מהארכבה, פסולה. אבל אם נקטעה רגלו, אפלו מן הארכבה ולמטה, אינו חולץ. {{רמ"א|ועל כן לא יהיה המנעל ארך עד למעלה מן הארכבה (מרדכי ריש מצות חליצה)}}. ויש אומרים דבנקטעה רגלו מירי, שאם נקטעה למטה מהארכבה ונשאר כל כך משוקו שיכול להכניס בו המנעל ולקשרו למטה מהארכבה, חולץ: <קטע סוף=לה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לו|סעיף לו]]== <קטע התחלה=לו/> קרעה המנעל מעל רגלו, או ששרפתו, פסולה: <קטע סוף=לו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לז|סעיף לז]]== <קטע התחלה=לז/> היה לבוש שני מנעלים, וחלצה העליון, אף על פי שקרעה התחתון עד שנתגלית רגלו, חליצתה פסולה. : {{רמ"א|אבל אם חלצה שניהם, חליצתה כשרה (טור)}}: <קטע סוף=לז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לח|סעיף לח]]== <קטע התחלה=לח/> תעמד נגד היבם, ותירק בארץ כנגד פני היבם, רק הנראה לדינים כשיצא מפיה עד שיגיע לפני היבם. ואם לא ראו הדינים כשיצא הרק מפיה, כשרה: <קטע סוף=לח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לט|סעיף לט]]== <קטע התחלה=לט/> רקקה וקלטתו הרוח קדם שהגיע נגד פניו, כגון שהיא ארכה ממנו, צריכה לירק פעם אחרת. אבל לאחר שהגיע הרק נגד פניו, אפלו לא הגיע לארץ, כשרה. לפיכך, אם הוא ארך והיא קצרה, קרינן בה שפיר "בפניו" {{ממ|דברים|כה|ט}}: <קטע סוף=לט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מ|סעיף מ]]== <קטע התחלה=מ/> יבמה שרקקה דם, אינה צריכה לירק פעם אחרת. ויש אומרים דדוקא במוצצת, משום דאי אפשר לה בלא צחצוחי רק: <קטע סוף=מ/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מא|סעיף מא]]== <קטע התחלה=מא/> אכלה שום או גרגר וכיוצא בו, מדברים המרבים רק, והיה רק זב מפיה, אינו כלום. ונהגו למנעה מלאכל כלום. : {{רמ"א|וכן לשתות, ותמעט בדבור, כדי שיבא הרק מעצמו. גם לא תנקר שניה, כדי שלא תרק דם (כ"ז בסדרים)}}: <קטע סוף=מא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מב|סעיף מב]]== <קטע התחלה=מב/> אחר כך מקרין אותה מעמד: "ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו, ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל" {{הפניה לפסוקים|דברים|כה|ט|י}}(דברים כה, ט י). ומצוה לכל העומדים לומר: "חלוץ הנעל", שלש פעמים. ויש אומרים שגם היבמה תאמר כן: <קטע סוף=מב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מג|סעיף מג]]== <קטע התחלה=מג/> נמצא סדר החליצה: קוראה "מאן יבמי" {{ממ|דברים|כה|ז}}, וקורא "לא חפצתי לקחתה" {{ממ|דברים|כה|ח}}, וחולצת, ורוקקת, וקוראה "ככה יעשה לאיש" (דברים כה, ט י) ואין הסדר מעכב. ולא עוד, אלא אפלו לא קראה ולא רקקה, אלא שחלצה בלבד, החליצה כשרה. במה דברים אמורים, כשהיו יכולים לדבר, שהרי הם ראוים לקרות. אבל אלם ואלמת וקטנה, אינם חולצין, ואם חלצו, חליצתן פסולה; ואינה כשוטה וקטן, שלא עשו כלום, שאינה נפסלת לאחים ויכולה להתיבם להם או לו. ויש אומרים דהוא הדין לחליצת חרש וחרשת שאינה כלום. ויש אומרים שחליצתן פסולה, כמו של אלם ואלמת: <קטע סוף=מג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מד|סעיף מד]]== <קטע התחלה=מד/> צריך שיכונו היבם והיבמה שתהא מתרת לזר בחליצה זו. נתכון הוא ולא היא, או היא ולא הוא, לא התרה; אבל חליצה פסולה היא לפסלה על האחים. לפיכך, יבמה שגדלה בין האחים, וראינו שחלצה נעלו של אחד מהם, אסורה להתיבם, שמא כונו לשם חליצה; וצריכה חליצה כשרה, להתירה לזר; אבל כל זמן שלא ראינו שחלצה לאחד מהם, מתרת להתיבם, ואין חוששין שמא חלצה: <קטע סוף=מד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מה|סעיף מה]]== <קטע התחלה=מה/> וכן אם רקקה לפני היבם בפני בית דין, נפסלה מלהתיבם. ויש מי שאומר, דהני מלי כשרקקה רק, אבל אם רקקה דם, ואין רק מערב בו, אינה נפסלת בכך: <קטע סוף=מה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מו|סעיף מו]]== <קטע התחלה=מו/> יש מי שאומר, שיש לזהר שלא תירק היבמה לפני היבם קדם חליצה, כדי שלא תהא חליצה פסולה ותהא צריכה לחזר על כל האחים: <קטע סוף=מו/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מז|סעיף מז]]== <קטע התחלה=מז/> אם קראה לבד, לא נפסלה בכך מלהתיבם: <קטע סוף=מז/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מח|סעיף מח]]== <קטע התחלה=מח/> הסומא, אינו חולץ לכתחלה. ואם חלץ, חליצתו כשרה. ויש מי שאומר, שאם אין אח אלא הוא, חולצת לכתחלה, {{רמ"א|כדי שלא תתעגן (ב"י מ"כ). ולא מקרי סומא, אלא בשתי עיניו (הגהות מימוני פ"ד)}}: <קטע סוף=מח/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מט|סעיף מט]]== <קטע התחלה=מט/> קטנה שחלצה לגדול, חליצתה פסולה ונפסלה על כל האחים. {{רמ"א|וכשתגדיל, תחלץ מאחד מהם, ואינה צריכה לחזר על כל האחים}}: <קטע סוף=מט/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נ|סעיף נ]]== <קטע התחלה=נ/> חליצה מטעת, שאומרים לו: חלץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז, החליצה כשרה, אפלו אינה נותנת לו כלום, ואפלו כפל התנאי. {{רמ"א|ואפלו אמר לה בשעת החליצה: על מנת שלא תנשאי לאיש, וכפל תנאו, אינו כלום (תשובת הרא"ש כלל נ"ב)}}. ואף על פי שהחליצה כשרה אף אם לא תתן לו, מכל מקום חיבת לתן לו, כשאר שכר שכיר לעשות מלאכתן. אבל אם יש טענה שאינה חפצה בו מפני שאינו הגון לה, והוא חיב לחלץ אלא שאינו רוצה, והטעוהו שיחלץ לה על מנת שתתן לו מאתים זוז, אינה חיבת לתן לו כלום. : {{רמ"א|אבל אם נתנה לו המעות או השלישה לו המעות, אינה יכולה לחזר (תשובת רשב"א אלף ר"מ). ועין לעיל ריש [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס"ה]]}}: <קטע סוף=נ/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נא|סעיף נא]]== <קטע התחלה=נא/> אמרו לו: חלץ לה ובכך אתה כונסה, או שאמרו לה: חלץ לה שזו מצוה היא ואינה מפסדת עליך כלום, ואם תרצה אחר כך ליבם, תיבם, וכיוצא בדברים אלו, אינה חליצה להתירה, כיון שלא נתכון להתירה, אבל נפסלה בכך מלהתיבם, וכופין אפלו בשוטים לחלץ לה חליצה כשרה: <קטע סוף=נא/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נב|סעיף נב]]== <קטע התחלה=נב/> אמרו לו: האשה הזאת אינה רוצה בך דרך יבום, אלא חלץ לה ועקר זקתה הימנה והיא נשאת לך דרך נשואין, יש מי שאומר שחליצתה כשרה: <קטע סוף=נב/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נג|סעיף נג]]== <קטע התחלה=נג/> דין חליצה מעשית על ידי ישראל או על ידי עכו"ם, דינה כדין גט מעשה, שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|בסימן קל"ד]]. {{רמ"א|ועין לעיל סימן זה [[#סעיף יג|סעיף י"ג]]}}: <קטע סוף=נג/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נד|סעיף נד]]== <קטע התחלה=נד/> מסר מודעא על החליצה, אינה חליצה בטלה, אלא חליצה פסולה היא: <קטע סוף=נד/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נה|סעיף נה]]== <קטע התחלה=נה/> חליצה פסולה פוסלת על כל האחים, ופוסלת לכהנה, ואוסרת עליו כל קרובותיה, ואינה נשאת לזר עד שתחלץ חליצה כשרה. עברה ונשאת לזר קדם שתחלץ, חולץ לה חליצה כשרה והיא תחת בעלה, ואין מוציאין אותה ממנו, מכל מקום מפרישין אותה מבעלה עד שיחלץ לה היבם: <קטע סוף=נה/> ==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נו|סעיף נו]]== <קטע התחלה=נו/> לאחר שחלצה, כותבין לה בית דין שחלצה בפניהם, גט חליצה. ואם לא כתבוהו לה, כל שנים שראו החליצה יכולים לכתבו, אף על פי שאינם מכירים לא היבם ולא היבמה; שבית דין לא חלצו בפניהם אם לא היו מכירים. וצריכין לשרטטו, מפני מקראות שבו. : {{רמ"א|ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ל"ה}}: <קטע סוף=נו/> [[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]] 4j59qzqp7e704y3hau6ik1fn8hoaiiw 0 263581 1417516 1323641 2022-08-09T23:50:21Z Shalomori123 9336 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{קטע של פירוש על פסוק|מלבי&#34;ם|יהושע|יז|יד}}</noinclude> {{מלבים |עניין={{צ|מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד}}. כבר ביארתי, שהגם שהפילו לאפרים ומנשה שני גורלות, בכל זאת נפל להם חבל אחד ותחום אחד, רק שתחום זה נתחלק לשני חלקים, וכבר ביארנו ([[מלבי"ם על יהושע יד|ריש סימן יד]]), כי הגורל לא הראה רק באיזה מקום יהיה תחומו של השבט, ואחר-כך היה ביד יהושע להרבות או למעט כפי מספר אנשי השבט. ובני יוסף היו מרובים כמספר אנשים משני שבטים (שבזה נתקיים {{צמ|אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי|בראשית מח}}), ובכל זאת לא נתן לשניהם (טרם הוסיף להם מיששכר ומאשר) רק חבל אחד וגורל אחד, רוצה לומר, שלא היה כַּמוּתו רק ככמות גורל אחד מהשבטים. {{צ|ואני עם רב}}. ולפי מספר הגלגולת, היה צריך לכפול החבלים. }}<noinclude> {{פרשן על פסוק|מלבי{{"}}ם|יהושע|יז|יב|יד|טו}} </noinclude> pyuhjg0edc5gzpixplfny2d8empj9y6 0 263637 1417518 1323642 2022-08-09T23:51:39Z Shalomori123 9336 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{קטע של פירוש על פסוק|מלבי&#34;ם|יהושע|יז|טו}}</noinclude> {{מלבים |עניין= {{צ|ויאמר}}, השיב להם: להוסיף וליתן לך חוץ מתחומך - אי אפשר, כי לא יכול יהושע לתת רק במקום התחום - לא בגבול אחר, רק אחר שאתה עם רב, הלא בקרדומות תבואו לקצץ את היער, ותחת מקום עצי יער יהיו שדי תבואה. וזהו שאמר: {{צ|עלה לך היערה ובראת לך שם}}, רוצה לומר: שם תברא ארץ חדשה מלאה שדות וכרמים, על-ידי שתכרות העצים ותשרשם משם, {{צ|כי אץ לך הר אפרים}}, הוא ממהר לך (כמו {{צמ|ולא אץ לבוא כיום תמים|יהושע י}}), מצפה אליך כי תבראנו להיות ארץ נושבת. }}<noinclude> {{פרשן על פסוק|מלבי{{"}}ם|יהושע|יז|יד|טו|טז}} </noinclude> pymsxqoxfus7myz0fqn1el1m6ganmh5 0 263638 1417519 1323643 2022-08-09T23:52:19Z Shalomori123 9336 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{קטע של פירוש על פסוק|מלבי&#34;ם|יהושע|יז|טז}}</noinclude> {{מלבים |עניין= {{צ|ויאמרו בני יוסף}}, השיבו לו, מה שאתה אומר שנברא את ההר, לעשות מן היער שבו עצי מושב, זה לא יועיל, כי {{צ|לא יימצא לנו ההר}}, לא יספיק לצרכינו, כי אנו מרובים יותר. זאת שנית, {{צ|ורכב ברזל בכל הכנעני היושב בעמק}}, אחרי ההר ההוא, וטוב יהיה היער מחיצה בינינו ובינם, בל יעלו וישחיתו את הארץ בכלי משחיתם. }}<noinclude> {{פרשן על פסוק|מלבי{{"}}ם|יהושע|יז|טו|טז|יז}}</noinclude> 9kn1r3crcfxopg6ipcwn8xd9y7i3hp6 0 263639 1417513 1323644 2022-08-09T23:48:41Z Shalomori123 9336 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{קטע של פירוש על פסוק|מלבי&#34;ם|יהושע|יז|יז}}</noinclude> {{מלבים |עניין= {{צ|ויאמר יהושע}}, אז ראה יהושע כי מוכרח להוסיף על גבול ארצם, והם הערים מאשר ומיששכר, שהוסיף למנשה את בית שאן וכו' (כנ"ל [[מלבי"ם על יהושע יז יא|פסוק יא]]). אמר להם: אחר שיש לך שני מעלות, [א] {{צ|עם רב אתה}} בכמות, [ב] {{צ|כוח גדול לך}} באיכות ובחוזק, לכן {{צ|לא יהיה לך גורל אחד}}, רוצה לומר, תוכל להוסיף על גורלך. }}<noinclude> {{פרשן על פסוק|מלבי{{"}}ם|יהושע|יז|טז|יז|יח}}</noinclude> qo8gg5ljsrgq53j55suxe563kb4p7l6 0 263640 1417511 1323645 2022-08-09T23:46:24Z Shalomori123 9336 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{קטע של פירוש על פסוק|מלבי&#34;ם|יהושע|יז|יח}}</noinclude> {{מלבים |עניין= {{צ|כי הר}}, [א] ע"י שעם רב אתה, {{צ|יהיה ההר לך}}, לצרכך, {{צ|כי יער הוא ובראתו}}, ותבנה שם ערי מושב. [ב] ע"י שכוח גדול לך, {{צ|והיו לך תוצאותיו}}, אני מוותר לך גם גבולי ההר אחריו, שהוא העמק, הערים אשר בחלק אשר ויששכר (שחשב [[מלבי"ם על יהושע יז יא|למעלה יא]]). והם לא יקפידו על זה במה שאני מגרע מנחלתם, {{צ|כי רכב ברזל לו}}, וגם {{צ|חזק הוא}} מצד עצמו, ולא יוכלו הם להורישו, וישמחו על זה כי אתה תורישנו משם, וזה הודעה על מה שאמר למעלה {{צמ|ויהי למנשה באשר וביששכר|יהושע יז יא}}, ושבכל-זאת גם הם לא הורישוהו. }}<noinclude> {{פרשן על פסוק|מלבי{{"}}ם|יהושע|יז|יז|יח|}}</noinclude> 7bzf4nrdavd1iryf2ud5q2ucarb8bv4 106 270058 1417617 1405837 2022-08-10T09:21:45Z Ahituvrs 4152 /* מבוא למסכת מקואות */ wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==מסכת מקואות: דיני מקוה הטהרה== [[ביאור:משנה סדר טהרות|מבוא לסדר טהרות]] [[ביאור:משנה|דף מפתח לביאור משנה]] ===מבוא למסכת מקואות=== מסכת מקואות עוסקת במקוי המים הטהורים ואלו שבהם ניתן לטבול לטהרה. היא מחולקת לשני חלקים: פרקים א-ה עוסקים בדיני המקואות הבסיסיים, כלומר במקוי המים הטבעיים, שבהם יכול אדם טמא לטבול, ולהיטהר. בתורה מתואר מקוה כזה כ"בור" (ראו [[ויקרא יא לו]]), כלומר כמאגר מי גשם ללא טיפול מיוחד. שיעורו של מאגר כזה לטבילה הוא לפחות 40 סאה, שהרי אדם חייב לרחוץ בו "את כל בשרו" בבת אחת, (ראו [[ביאור:ספרא/זבים#פרק ו|ספרא זבים סוף פרק ו.]]) פרק ו פותח את החלק השני, ומציג את המקוה העיקרי הפועל למעשה (עד ימינו!), שהוא מרחץ המשיק למקוה טהור. כך יכולים אנחנו לטבול במים שאובים, נקיים ומחוממים, - וטבילה כזאת נחשבת כטבילה במקוה. בפרק י אנחנו שומעים על מחלוקת בעניין זה: בית שמאי דרשו שמי המרחץ יהיו בטמפרטורה וברמת הנקיון של המקוה המקורי, דבר העלול לסכל את העניין - ואכן, זה המקום היחידי שבו דעתם נזכרת. רוב המסכת מבוסס על ההנחה שבפסיקה כבית הלל. ההלכה העיקרית העומדת מאחורי המסכת היא "שלושה לוגים מים שאובים שנפלו למקוה - פסלוהו" ([[ביאור:משנה עדיות פרק א#משנה ג|עדיות א, ג.]]) במסכת עדויות מובאת הלכה זו בשם שמעיה ואבטליון מפי שני גרדיים - כחולקת על דעתם של הלל ושמאי, שפסלו את המקוה רק אם נוספו לו יותר משלושה לוגים. למרות זאת, אין במסכת מקואות מחלוקת על הלכה זו, ובמקומות שונים נראה שהחכמים אף דורשים את לשונה, ומסיקים ממנה מסקנות הלכתיות: נפלו, ולא הושקו, וכו'. חכמים מניחים גם שהמקוה שבו מדובר אינו בשיעור של 40 סאה, ורק התוספת של המים השאובים מביאה אותו לשיעור זה. צירוף ההנחה הזאת והמסורת מפי שני הגרדיים מאפשר את דין ההשקה, שבו משיקים חכמים מקוה כשר, שיש בו 40 סאה, עם מרחץ מחומם בסגנון הרומי, וכך הופכים את הטבילה במקוה לחוויה אפשרית עבור הציבור. פרק א מונה את סוגי המאגרים, ומבחין בין מקוה הכשר לטבילת אדם וכלים טמאים - לבין מעיין "מים חיים", הכשר אף לטבילת זב, לפי [[ביאור:ספרא/שמיני#פרשה ט|ספרא שמיני פרשה ט.]] המשנה מונה כמה דרגות ביניים, ובסך הכל שש דרגות במקואות, בין גב קטן, שניתן להשתמש במימיו לנטילת ידים לבין מעיין מים חיים. פרק ב עוסק בפסילת המקוה ע"י מים שאובים, ומתאר גם טבילה בבוץ, המצטבר בתחתית המקוה המקורי. פרק ג עוסק בדין 40 סאה ובפסילת המקוה הקטן מהם ע"י 3 לוגים מים שאובים. פרק ד מרחיב במונח "מים שאובים", וכולל בהם גם מי גשם שבדרכם למקוה נאספו בכלים שונים. פרק ה מרחיב בהבחנות בין מעין, שבו כשרים גם מים "זוחלים", כלומר זורמים - למקוה, שמימיו מכונסים. בדרך זו משלים הפרק את פרק א. בכך נסגר החלק הראשון של המסכת. פרק ו דן במיני מאגרים המחוברים בדרכים שונות למקוה העיקרי, ובו מופיע לראשונה הדין של השקת המקוה למרחץ. פרק ז דן במקוה שיש בו 40 סאה בלבד, ומציע דרכים להעמיק אותו כדי לאפשר שימוש בו. פרק ח דן בטבילות המחוייבות מדברי חכמים, כגון מטומאת חו"ל ומטומאת בעל קרי. בטבילות אלו ניתן להשתמש גם במים שאובים. פרק ט עוסק בדרך הטבילה ובחציצה האסורה בזמן הטבילה בין הטובל (אדם או כלי) לבין המים. פרק י משלים את המסכת בדונו בעניין הידית של הכלים הנטבלים במקוה ובאדם שטבל בו כשחץ נעוץ בבשרו. בהזדמנות זו הוא גם עוסק בהבחנות בין נוזלים שונים לבין מים, לטוב ולמוטב, בעניין טיהור הנוזלים שנשתו והחץ הנעוץ באדם ואינו ניכר מבחוץ, ובעניין פסילת המקוה. וראו {{מיזמים|ויקיפדיה=מקווה}} ===מבנה המסכת בפירוט=== '''[[ביאור:משנה מקואות פרק א|פרק א: "שש מעלות" - מיני המקואות]]''' #[[ביאור:משנה מקואות פרק א#חטיבה I: מי גבים|מי גבים]] #[[ביאור:משנה מקואות פרק א#חטיבה II: מקווה ומעיין|מקווה ומעיין]] #[[ביאור:משנה מקואות פרק א#חטיבה III: מיני מעיינות|מיני מעיינות]] '''[[ביאור:משנה מקואות פרק ב|פרק ב: "הטמא שירד לטבול" - פסילת הטבילה במים שאובים]]''' #[[ביאור:משנה מקואות פרק ב#חטיבה I: ספק טבילה|ספק טבילה]] #[[ביאור:משנה מקואות פרק ב#חטיבה II: מים שאובים ופסילת המקוה|מים שאובים ופסילת המקוה]] #[[ביאור:משנה מקואות פרק ב#חטיבה III: טבילה בבוץ (טיט)|טבילה בבוץ (טיט)]] '''[[ביאור:משנה מקואות פרק ג|פרק ג: "ר' יוסי" - הצטרפות מים כשרים ומים שאובים במקוה]]''' #[[ביאור:משנה מקואות פרק ג#חטיבה I: הצטרפות מקוואות|הצטרפות מקוואות]] #[[ביאור:משנה מקואות פרק ג#חטיבה II: הצטרפות שלושת הלוגים|הצטרפות שלושת הלוגים]] '''[[ביאור:משנה מקואות פרק ד|פרק ד: "המניח כלים" - כלים לפני המקוה]]''' #[[ביאור:משנה מקואות פרק ד#חטיבה I: כלים מתחת המרזב|כלים מתחת המרזב]] #[[ביאור:משנה מקואות פרק ד#חטיבה II: המרזב ככלי|המרזב ככלי]] #[[ביאור:משנה מקואות פרק ד#חטיבה III: מי הגשם הפסולים המקלחים למקוה|מי הגשם הפסולים המקלחים למקוה]] '''[[ביאור:משנה מקואות פרק ה|פרק ה: "מעיין שהעבירו" - מעין ומקוה]]''' #[[ביאור:משנה מקואות פרק ה#חטיבה I: מעיין שמימיו עוברים בכלים|מעיין שמימיו עוברים בכלים]] #[[ביאור:משנה מקואות פרק ה#חטיבה II: חרדלית, נחל וים|חרדלית, נחל וים]] '''[[ביאור:משנה מקואות פרק ו|פרק ו: "כל המעורב" - יסודות דין ההשקה]]''' #[[ביאור:משנה מקואות פרק ו#חטיבה I: עירוב מקואות וכלים|עירוב מקואות וכלים]] #[[ביאור:משנה מקואות פרק ו#חטיבה II: השקת מקוה ומרחץ|השקת מקוה ומרחץ]] #[[ביאור:משנה מקואות פרק ו#חטיבה III: מתקני מרחץ כמקוה|מתקני מרחץ כמקוה]] '''[[ביאור:משנה מקואות פרק ז|פרק ז: "יש מעלין" - טבילה במקוה מינימלי]]''' #[[ביאור:משנה מקואות פרק ז#חטיבה I: מה ניתן להוסיף למקוה|מה ניתן להוסיף למקוה]] #[[ביאור:משנה מקואות פרק ז#חטיבה II: צבע המים|צבע המים]] #[[ביאור:משנה מקואות פרק ז#חטיבה III: מקוה מינימלי|מקוה מינימלי]] '''[[ביאור:משנה מקואות פרק ח|פרק ח: "ארץ ישראל טהורה" - טומאות מדברי חכמים]]''' #[[ביאור:משנה מקואות פרק ח#חטיבה I: טומאת מקוואות חו"ל|טומאת מקוואות חו"ל]] #[[ביאור:משנה מקואות פרק ח#חטיבה II: טומאת הזרע|טומאת הזרע]] #[[ביאור:משנה מקואות פרק ח#חטיבה III: טבילה נכונה|טבילה נכונה]] '''[[ביאור:משנה מקואות פרק ט|פרק ט: "אלו חוצצין" - דיני חציצה]]''' #[[ביאור:משנה מקואות פרק ט#חטיבה I: חציצה בבני אדם|חציצה בבני אדם]] #[[ביאור:משנה מקואות פרק ט#חטיבה II: חציצה בכלים ובבגדים|חציצה בכלים ובבגדים]] '''[[ביאור:משנה מקואות פרק י|פרק י: "כל ידות הכלים" - הטבלת הידית עם הכלי]]''' #[[ביאור:משנה מקואות פרק י#חטיבה I: ידיות|ידיות]] #[[ביאור:משנה מקואות פרק י#חטיבה II: הטבלת כלים|הטבלת כלים]] #[[ביאור:משנה מקואות פרק י#חטיבה III: אורך הידיות|אורך הידיות]] #[[ביאור:משנה מקואות פרק י#חטיבה IV: מים ונוזלים אחרים|מים ונוזלים אחרים]] #[[ביאור:משנה מקואות פרק י#חטיבה V: אדם הטובל עם חץ|אדם הטובל עם חץ]] s12z5z5kv4g1bnusr2a8kc7hozlw9b9 0 271229 1417641 1352540 2022-08-10T10:00:21Z OpenLawBot 8112 [1417634] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000641}} {{ח:תיבה|ס״ח תשס״ח, 38|חוק זכות יוצרים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300007.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 993|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301134.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 458|חוק התאמת יצירות, ביצועים ושידורים לאנשים עם מוגבלות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301623.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 504|חוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382347.pdf}}, {{ח:תיבה|1201|חוק העיצובים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390481.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 187|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528384.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} {{ח:סעיף*}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: תנאים לקיומה של זכות יוצרים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: מהות זכות היוצרים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: שימושים מותרים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: בעלות בזכות יוצרים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: תקופת זכות יוצרים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: זכות מוסרית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הפרה ותרופות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח1|פרק ח׳1: חשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: עונשין}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: תיקונים עקיפים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: תחילה, תחולה והוראות מעבר}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכות יוצרים“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכות מוסרית“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טביעה“, לעניין צלילים – שימור של צלילים באמצעי המאפשר לשמעם או להעתיקם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצירה אדריכלית“ – בניין או מבנה אחר, וכן מודל לבניין או למבנה כאמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצירה אמנותית“ – לרבות רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צילום ויצירת אמנות שימושית, ובכלל זה גופן (Typeface); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצירה דרמטית“ – לרבות מחזה, יצירה קולנועית, יצירה דרמטית–מוסיקלית, יצירת מחול ופנטומימה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצירה משותפת“ – יצירה שנוצרה בידי כמה יוצרים במשותף ולא ניתן להבחין בחלקו של כל אחד מהם ביצירה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצירה ספרותית“ – לרבות יצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה, לקט, וכן תוכנת מחשב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצירת פיסול“ – לרבות תבנית או מודל של פסל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצירת צילום“ – לרבות יצירה המופקת בתהליך הדומה לצילום, ולמעט צילום שהוא חלק מיצירה קולנועית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצירה קולנועית“ – לרבות יצירה טלוויזיונית וכל יצירה שדומה במהותה ליצירה קולנועית או ליצירה טלוויזיונית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לקט“ – לקט של יצירות לרבות אנציקלופדיה או אנתולוגיה, וכן לקט של נתונים לרבות מאגר מידע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיק“, לעניין יצירה קולנועית או תקליט – מי שאחראי על ביצוע הפעולות הדרושות לשם יצירת היצירה הקולנועית או התקליט, לפי העניין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עותק מפר“ – עותק של יצירה שיש בה זכות יוצרים, למעט בניין או מבנה אחר, שהוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} עותק שנעשה בישראל בלא רשותו של בעל זכות היוצרים באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעתקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(1)}}; {{ח:תתת|(2)}} עותק שיובא לישראל אשר אילו היה נעשה בישראל, היתה עשייתו מהווה הפרה של זכות היוצרים להעתקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(1)}}; ואולם עותק שנעשה מחוץ לישראל ברשותו של בעל זכות היוצרים במדינה שבה נעשה, לא ייחשב לעותק מפר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרסום“, של יצירה – הוצאה של מספר סביר של עותקים של היצירה, בשים לב לאופייה, לרשות הציבור, ברשותו של בעל זכות היוצרים, למעט ביצוע פומבי של היצירה או שידורה, ולמעט הצגה לציבור של יצירה אמנותית שאינה גופן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת תקשורת אלקטרונית“ – רשת האינטרנט, וכן כל רשת תקשורת ציבורית אחרת שהשר קבע בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנת מחשב“ – תוכנת מחשב בכל צורה שבה היא מבוטאת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקליט“ – טביעה של צלילים, למעט טביעה של צלילים ביצירה קולנועית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר המשפטים. {{ח:סעיף|2|מקום הפרסום לראשונה}} {{ח:ת}} בחוק זה יחולו הוראות אלה לעניין המקום שבו פורסמה יצירה לראשונה: {{ח:תת|(1)}} יצירה שפורסמה בכמה מדינות בתוך שלושים ימים מיום שפורסמה לראשונה – יראו אותה כאילו פורסמה לראשונה בכולן בו־זמנית; {{ח:תת|(2)}} יצירה שפורסמה לראשונה בישראל ובמדינות אחרות בו־זמנית – יראו אותה כאילו פורסמה לראשונה בישראל. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: תנאים לקיומה של זכות יוצרים}} {{ח:סעיף|3|ייחוד הוראות החוק}} {{ח:ת}} לא תהא זכות יוצרים ביצירה אלא לפי הוראות חוק זה. {{ח:סעיף|4|היצירות שבהן יש זכות יוצרים}} {{ח:תת|(א)}} זכות יוצרים תהא ביצירות אלה: {{ח:תתת|(1)}} יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי; {{ח:תתת|(2)}} תקליט; {{ח:תת}} ובלבד שהתקיים לגבי היצירות האמורות אחד התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}} או שיש בהן זכות יוצרים מכוח צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}. {{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף קטן (א), מקוריות של לקט היא המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו. {{ח:סעיף|5|היקף זכות היוצרים ביצירה}} {{ח:ת}} זכות יוצרים ביצירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}} לא תחול על כל אחד מאלה, ואולם על דרך ביטוים תחול זכות היוצרים: {{ח:תת|(1)}} רעיון; {{ח:תת|(2)}} תהליך ושיטת ביצוע; {{ח:תת|(3)}} מושג מתמטי; {{ח:תת|(4)}} עובדה או נתון; {{ח:תת|(5)}} חדשות היום. {{ח:סעיף|6|פרסומים רשמיים}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, לא תהא זכות יוצרים בחוקים, בתקנות, בדברי הכנסת ובהחלטות שיפוטיות של בית משפט או של כל רשות שלטונית המפעילה סמכות שפיטה על פי דין. {{ח:סעיף|7|מדגמים ועיצובים|תיקון: תשע״ז־2}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, לא תהא זכות יוצרים במדגם כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הפטנטים והמדגמים|בפקודת הפטנטים והמדגמים}} או בעיצוב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העיצובים|בחוק העיצובים, התשע״ז–2017}}, אלא אם כן המדגם או העיצוב אינו משמש ואינו מכוון לשמש לייצור תעשייתי; השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב מדגם או עיצוב כמשמש לייצור תעשייתי. {{ח:סעיף|8|זיקה לישראל}} {{ח:תת|(א)}} זכות יוצרים תהא ביצירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)(1)}}, בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} היצירה פורסמה לראשונה בישראל; {{ח:תתת|(2)}} בעת יצירתה של היצירה היה יוצרה אזרח ישראלי, או שמקום מגוריו הרגיל היה בישראל, וזאת בין שהיצירה פורסמה ובין שלא פורסמה. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), תהא זכות יוצרים – {{ח:תתת|(1)}} ביצירה קולנועית – גם אם בעת יצירתה היה מרכז עסקיו של מפיקה, או מקום מגוריו הרגיל, בישראל; {{ח:תתת|(2)}} ביצירה אדריכלית וביצירה אמנותית אחרת שהוכללה בבניין או במבנה אחר – גם אם היצירה האדריכלית, הבניין או המבנה, לפי העניין, ממוקמים בישראל. {{ח:תת|(ג)}} זכות יוצרים תהא בתקליט אם בעת יצירת התקליט מפיק התקליט היה אזרח ישראלי, או שמקום מגוריו הרגיל, ואם הוא תאגיד – מרכז עסקיו, היה בישראל; ואולם זכות יוצרים להעתקה, להעמדה לרשות הציבור ולהשכרה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(1), (5) ו־(7)}}, תהא בתקליט, גם אם התקליט פורסם לראשונה בישראל. {{ח:סעיף|9|זכות יוצרים לפי אמנה בין־<wbr>לאומית}} {{ח:ת}} נחתמה אמנה בין ישראל לבין מדינה אחרת בעניין הגנת זכות יוצרים, או שישראל הצטרפה לאמנה בעניין זה, רשאי השר לקבוע, בצו, כי יצירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)}}, שהאמנה מחייבת את הגנתן בישראל, יהיו מוגנות על פי ההוראות שבצו; ההגנה על יצירות כאמור לא תהיה יתירה על ההגנה שהיתה ניתנת להן אילו התקיימו לגביהן התנאים {{ח:פנימי|סעיף 8|שבסעיף 8}}, אלא אם כן הוסכם על כך באמנה, אך לא יותר מכפי שהוסכם. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו זכות-יוצרים (אמנת ברן)|צו זכות־יוצרים (אמנת ברן), התשי״ג–1953}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו זכות יוצרים (ארצות הברית)|צו זכות יוצרים (ארצות הברית), תשי״ג–1953}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו זכות יוצרים (האמנה העולמית)|צו זכות יוצרים (האמנה העולמית), התשט״ו–1955}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו זכות יוצרים (אמנה להגנת יצרני רישמת קול)|צו זכות יוצרים (אמנה להגנת יצרני רישמת קול), תשל״ח–1978}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו זכות יוצרים (הסכם טריפס)|צו זכות יוצרים (הסכם טריפס), התש״ס–1999}}.}} {{ח:סעיף|10|שמירה על הדדיות}} {{ח:ת}} מצא השר שמדינה מסוימת אינה מעניקה הגנה ראויה ליצירות של יוצרים שהם אזרחים ישראליים, רשאי הוא, באישור הממשלה, להגביל בצו את הזכויות הקבועות לפי חוק זה, כולן או חלקן, ביחס ליצירות של יוצרים שהם אזרחי אותה מדינה; קבע השר כאמור, יחול הצו על יצירות שנוצרו לאחר כניסתו לתוקף. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: מהות זכות היוצרים}} {{ח:סעיף|11|זכות יוצרים מהי|תיקון: תשע״ז־2}} {{ח:ת}} זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה: {{ח:תת|(1)}} העתקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}} – לגבי כל סוגי היצירות; {{ח:תת|(2)}} פרסום – לגבי יצירה שלא פורסמה; {{ח:תת|(3)}} ביצוע פומבי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}} – לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט; {{ח:תת|(4)}} שידור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14}} – לגבי כל סוגי היצירות; {{ח:תת|(5)}} העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}} – לגבי כל סוגי היצירות; {{ח:תת|(6)}} עשיית יצירה נגזרת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}}, ועשיית הפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5) ביצירה הנגזרת כאמור – לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית שאינה גופן, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית; {{ח:תת|(7)}} השכרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}} – לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב. {{ח:סעיף|12|העתקה}} {{ח:ת}} העתקה של יצירה היא עשיית עותק של היצירה בכל צורה מוחשית, לרבות – {{ח:תת|(1)}} אחסון של היצירה באמצעי אלקטרוני או באמצעי טכנולוגי אחר; {{ח:תת|(2)}} עשיית עותק תלת־ממדי של יצירה דו־ממדית; {{ח:תת|(3)}} עשיית עותק דו־ממדי של יצירה תלת־ממדית; {{ח:תת|(4)}} העתקה ארעית של היצירה. {{ח:סעיף|13|ביצוע פומבי}} {{ח:ת}} ביצוע פומבי של יצירה הוא השמעתה או הצגתה בציבור, במישרין או באמצעות מכשיר. {{ח:סעיף|14|שידור}} {{ח:ת}} שידור של יצירה הוא העברה קווית או אלחוטית, של צלילים, מראות או שילוב של צלילים ומראות, הכלולים ביצירה, לציבור. {{ח:סעיף|15|העמדה לרשות הציבור}} {{ח:ת}} העמדה של יצירה לרשות הציבור היא עשיית פעולה ביצירה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה אליה ממקום ובמועד לפי בחירתם. {{ח:סעיף|16|עשיית יצירה נגזרת}} {{ח:ת}} עשיית יצירה נגזרת היא עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תרגום או עיבוד. {{ח:סעיף|17|השכרה}} {{ח:תת|(א)}} השכרה של יצירה היא השכרת עותקים פיזיים של היצירה לציבור, לצורכי מסחר, למעט השכרה של תוכנת מחשב או של תקליט המהווים חלק בלתי נפרד מחפץ אחר שהוא המושכר העיקרי. {{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף קטן (א), השכרה על ידי ספריה ציבורית או ספריה של מוסד חינוך, אינה בגדר השכרה לצורכי מסחר; השר רשאי לקבוע סוגי ספריות ציבוריות וסוגי מוסדות חינוך, שהוראות סעיף קטן זה יחולו עליהם. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: שימושים מותרים}} {{ח:סעיף|18|שימושים מותרים}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, עשיית הפעולות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיפים 19 עד 30}} מותרת בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 19|באותם סעיפים}} ולשם השגת המטרות המפורטות בהם, אף בלא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים ובלא תשלום תמורה, ולעניין הפעולות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}} – בתמורה ובהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|אותו סעיף}}. {{ח:סעיף|19|שימוש הוגן}} {{ח:תת|(א)}} שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך. {{ח:תת|(ב)}} לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לעניין סעיף זה, יישקלו, בין השאר, כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מטרת השימוש ואופיו; {{ח:תתת|(2)}} אופי היצירה שבה נעשה השימוש; {{ח:תתת|(3)}} היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה; {{ח:תתת|(4)}} השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה. {{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב שימוש לשימוש הוגן. {{ח:סעיף|20|שימוש ביצירה בהליכים משפטיים או מינהליים}} {{ח:ת}} שימוש ביצירה בהליכים משפטיים או בהליכים מינהליים לפי דין, לרבות דיווח על הליכים אלה, מותר בהיקף המוצדק בשים לב למטרת השימוש כאמור. {{ח:סעיף|21|העתקה של יצירה המופקדת לעיון הציבור}} {{ח:תת|(א)}} העתקה של יצירה המופקדת לעיון הציבור לפי חיקוק, מותרת למטרה שלשמה הועמדה לעיון הציבור, ובהיקף המוצדק בשים לב למטרה האמורה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי יצירות שנמסרו לפי {{ח:חיצוני|חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים)|חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), התשס״א–2000}}. {{ח:סעיף|22|שימוש אגבי ביצירה}} {{ח:ת}} שימוש אגבי ביצירה בדרך של הכללתה ביצירת צילום, ביצירה קולנועית או בתקליט, וכן שימוש ביצירה שבה הוכללה היצירה כאמור, מותר; לעניין זה, הכללה במתכוון של יצירה מוסיקלית, לרבות המילים הנלוות אליה, או של תקליט שבו היא טבועה, ביצירה אחרת, לא תיחשב לשימוש אגבי. {{ח:סעיף|23|שידור או העתקה של יצירה הממוקמת במקום ציבורי}} {{ח:ת}} שידור, או העתקה בדרך של צילום, ציור, שרטוט או תיאור חזותי דומה, של יצירה אדריכלית, יצירת פיסול או יצירת אמנות שימושית, מותרים אם היצירה ממוקמת בקביעות במקום ציבורי. {{ח:סעיף|24|העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה}} {{ח:תת|(א)}} העתקה של תוכנת מחשב לצורכי גיבוי, מותרת למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב; מי שמחזיק עותק כאמור ישמידו עם חלוף הצורך שלשמו נוצר. {{ח:תת|(ב)}} העתקה של תוכנת מחשב לצורך תחזוקה של עותק מורשה של התוכנה או של מערכת מחשב, או לצורך מתן שירות למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב, מותרת, אם הדבר נחוץ לשם שימוש בתוכנה. {{ח:תת|(ג)}} העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה, מותרת למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב, למטרות אלה ובהיקף הדרוש לכך: {{ח:תתת|(1)}} שימוש בתוכנת המחשב למטרות שלשמן נועדה, ובכלל זה תיקון שגיאות בתוכנת המחשב או התאמתה למערכת מחשב או לתוכנת מחשב אחרת; {{ח:תתת|(2)}} בדיקה של אבטחת המידע בתוכנת המחשב, תיקון פרצות באבטחת המידע והגנה מפניהן; {{ח:תתת|(3)}} השגת מידע הדרוש לצורך התאמת מערכת מחשב או תוכנת מחשב אחרת, המפותחת באופן עצמאי, כך שתוכל לפעול עם תוכנת מחשב זו. {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה, כאמור באותו סעיף קטן, אם במידע שהושג במהלכה נעשה שימוש כמפורט להלן, או שהיה אפשר לגלותו, בנקל, גם בלעדיהן: {{ח:תתת|(1)}} המידע הועבר לאדם אחר, למטרה שונה מהמטרות האמורות בסעיף קטן (ג); {{ח:תתת|(2)}} המידע שימש לצורך יצירת תוכנת מחשב אחרת המפרה את זכות היוצרים בתוכנת המחשב. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”עותק מורשה“, של תוכנת המחשב – עותק של תוכנת המחשב שנעשה על ידי בעל זכות היוצרים בה או ברשותו. {{ח:סעיף|25|הקלטה לצורכי שידור}} {{ח:תת|(א)}} הקלטה של יצירה בידי מי שרשאי לשדרה, מותרת אם היא נעשית לצורך שימוש בשידוריו בלבד. {{ח:תת|(ב)}} מי שהקליט יצירה לפי הוראות סעיף קטן (א) ישמיד את ההקלטה עד תום שישה חודשים מיום שידורה הראשון או עד למועד מאוחר יותר הקבוע לפי כל דין, או עד למועד מאוחר יותר שעליו הסכים עם בעל זכות היוצרים ביצירה שהוקלטה כאמור. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), שמירת הקלטה מותרת – {{ח:תתת|(1)}} למטרות ארכיון; {{ח:תתת|(2)}} לעניין מי שרשאי לשדר את היצירה – כל עוד הוא רשאי לעשות כן. {{ח:סעיף|26|העתקה זמנית}} {{ח:ת}} העתקה זמנית, לרבות העתקה כאמור שנעשתה בדרך אגבית, של יצירה, מותרת אם היא מהווה חלק בלתי נפרד מהליך טכנולוגי שמטרתו היחידה היא לאפשר העברה של היצירה בין צדדים ברשת תקשורת, על ידי גורם ביניים, או לאפשר שימוש אחר כדין ביצירה, ובלבד שאין לעותק האמור ערך כלכלי משמעותי משל עצמו. {{ח:סעיף|27|יצירה אמנותית נוספת על ידי היוצר}} {{ח:ת}} עשיית יצירה אמנותית חדשה שיש בה העתקה חלקית של יצירה קודמת או שהיא יצירה נגזרת של יצירה אמנותית קודמת, וכן כל שימוש ביצירה החדשה כאמור, מותרים ליוצר של היצירה האמנותית הקודמת, גם אם אינו בעל זכות היוצרים בה, ובלבד שהיצירה החדשה אינה מהווה חזרה על עיקרה של היצירה הקודמת או חיקוי שלה. {{ח:סעיף|27א|יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע או לא אותר|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} שימוש ביצירה שבעל זכות היוצרים בה אינו ידוע או לא אותר, מותר בתנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} המשתמש פעל בשקידה סבירה לגילוי או לאיתור בעל זכות היוצרים ביצירה, לפי העניין, לפני השימוש; {{ח:תתת|(2)}} המשתמש ציין באופן ברור באותה דרך שבה הוא עושה שימוש ביצירה, כי השימוש נעשה על פי סעיף זה וכי בעל זכות יוצרים זכאי לבקש שהמשתמש יחדל מהשימוש וכן פרטים ליצירת קשר עמו; {{ח:תתת|(3)}} המשתמש הפסיק את השימוש או קיבל רישיון לשימוש עתידי לאחר שקיבל הודעה מבעל זכות היוצרים. {{ח:תת|(ב)}} היה השימוש ביצירה כאמור בסעיף קטן (א) מסחרי, יחולו הוראות אלה נוסף על האמור באותו סעיף קטן: {{ח:תתת|(1)}} המשתמש פרסם הודעה באינטרנט או בעיתון יומי זמן סביר לפני השימוש; {{ח:תתת|(2)}} המשתמש שילם לבעל זכות היוצרים תמלוג ראוי לאחר שקיבל הודעה מבעל זכות היוצרים; תמלוג ראוי כאמור ישולם בעד התקופה שתחילתה במועד תחילת השימוש ביצירה. {{ח:תת|(ג)}} שקידה סבירה תיבחן בין השאר בהתחשב באופי היצירה ובמועד יצירתה. {{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע בתקנות פעולות שייחשבו שקידה סבירה ופרטים ליצירת קשר כאמור בסעיף קטן (א)(2). {{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות האפוטרופוס הכללי לפי {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי|חוק האפוטרופוס הכללי, התשל״ח–1978}}. {{ח:סעיף|28|שיקום והקמה מחדש של בניינים}} {{ח:ת}} שימוש ביצירות אלה מותר לצורך שיקום או הקמה מחדש של בניין או של מבנה אחר: {{ח:תת|(1)}} היצירה האדריכלית שהיא הבניין או המבנה האמורים, או המודל שלהם; {{ח:תת|(2)}} השרטוטים והתכניות ששימשו, ברשות בעל זכות היוצרים בהם, להקמת הבניין או המבנה האמורים, בעת שהוקמו. {{ח:סעיף|28א|התאמת יצירה לאדם עם מוגבלות|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ ו”הנציב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ארגון“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, שאחת ממטרותיו או אחת מפעילויותיו העיקריות היא חינוך או הכשרה של אנשים עם מוגבלות, מתן שירותי רווחה לאנשים כאמור או הנגשת מידע בעבורם; {{ח:תתתת|(2)}} משרד ממשרדי הממשלה; {{ח:תתתת|(3)}} מוסד חינוך מסוג שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק שוויון זכויות“ – {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצירה מותאמת“ – יצירה במתכונת המותאמת לשימושו של אדם עם מוגבלות; {{ח:תת|(ב)}} עשיית פעולה ביצירה שאינה נגישה באופן הולם לאדם עם מוגבלות מחמת מוגבלותו, או בעותק של יצירה כאמור, לשם הפיכתה ליצירה מותאמת, מותרת בתנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} עושה הפעולה, בעצמו או באמצעות אחר, הוא אחד מהמנויים בפסקאות שלהלן ומתקיימים התנאים כמפורט באותן פסקאות: {{ח:תתתת|(א)}} ארגון, ובלבד שהפעולה נעשית שלא למטרת רווח, ובכל אחד מהעותקים של היצירה המותאמת (בסעיף זה – עותק מותאם) מצוין כי העתקה או העברה של העותק המותאם בניגוד להוראות חוק זה מהווה הפרה של זכות היוצרים; {{ח:תתתת|(ב)}} אדם עם מוגבלות או מי מטעמו, ובלבד שהפעולה נעשית לשימושו הפרטי של אדם עם מוגבלות; {{ח:תתתת|(ג)}} מי שמוטלת עליו חובה לפי חיקוק לבצע התאמות נגישות ביצירה, ובלבד שהפעולה ביצירה נעשית בהיקף במידה המתחייבים מהוראות החיקוק ומתקיימים התנאים שבפסקת משנה (א); {{ח:תתת|(2)}} לעושה הפעולה יש גישה חוקית ליצירה או לעותק שלה; {{ח:תתת|(3)}} השינויים ביצירה אינם עולים על הנדרש לשם התאמתה לאנשים עם מוגבלות; {{ח:תתת|(4)}} לא ניתן להשיג עותק מותאם בתנאים סבירים; בחינת תנאים סבירים לעניין זה תיעשה בהתחשב, בין השאר, במחיר השוק של עותק חוקי של היצירה, שעשייתו מותרת לפי הוראות חוק זה, במקום הימצאו של עותק מותאם ובכמות העותקים הזמינים שלו. {{ח:תת|(ג)}} העתקה של יצירה מותאמת שנעשתה לפי הוראות סעיף זה מותרת לארגון בלבד; ארגון רשאי להעביר עותק מותאם, ללא כוונת רווח, לכל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} אדם עם מוגבלות בישראל או ארגון אחר; {{ח:תתת|(2)}} אדם עם מוגבלות מחוץ לישראל או ארגון חוץ; ואולם לא יעביר ארגון עותק מותאם לאדם או לארגון כאמור אם ידע או היה עליו לדעת כי לאחר העברת העותק המותאם ייעשה בו שימוש בעבור מי שאינו אדם עם מוגבלות; לעניין זה, ”ארגון חוץ“ – גוף הפועל ללא כוונת רווח מחוץ לישראל, שאחת ממטרותיו או אחת מפעילויותיו העיקריות היא חינוך או הכשרה של אנשים עם מוגבלות או הנגשת מידע בעבורם. {{ח:תת|(ד)}} יישום הוראות סעיף זה ייעשה תוך הגנה על פרטיותם של אנשים עם מוגבלות. {{ח:תת|(ה)}} הנציב רשאי לפרסם מידע לציבור בדבר פעילותם של כל אחד מהגופים המנויים בפסקאות משנה (א) ו־(ג) שבסעיף קטן (ב)(1). {{ח:סעיף|28ב|שימוש מותר בגופן|תיקון: תשע״ז־2}} {{ח:ת}} שימוש בגופן בהקלדה, בעיבוד תמלילים, בסדר דפוס, בדפוס או בהדפסה, וכן החזקת מוצר לשם שימוש כאמור – מותרים, אף אם נעשו תוך שימוש בתוכנת מחשב או במוצר אחר שמפר את הזכות בגופן. {{ח:סעיף|29|ביצוע פומבי במוסדות חינוך}} {{ח:ת}} ביצוע פומבי של יצירה מותר במהלך פעילותו החינוכית של מוסד חינוך מסוג שקבע השר, על ידי העובדים במוסד החינוך או על ידי התלמידים הלומדים בו, ובלבד שהביצוע הפומבי הוא לפני ציבור הכולל את העובדים או את התלמידים כאמור, קרוביהם של התלמידים או אנשים אחרים הקשורים במישרין עם פעילותו של מוסד החינוך, והם בלבד; ואולם, הצגת יצירה קולנועית מותרת לפי סעיף זה רק אם היא נעשית למטרות הוראה או בחינה, על ידי מוסד החינוך. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות זכות יוצרים (ביצוע פומבי במוסדות חינוך)|תקנות זכות יוצרים (ביצוע פומבי במוסדות חינוך), התש״ע–2010}}.}} {{ח:סעיף|30|שימושים מותרים בספריות, בארכיונים ובגופים אחרים}} {{ח:תת|(א)}} העתקה של יצירה, שעותק ממנה מצוי באוסף הקבוע של ספריה או של ארכיון, מסוג שקבע השר, מותרת למטרות אלה, ובלבד שלא ניתן לרכוש עותק נוסף של היצירה בתוך פרק זמן סביר ובתנאים סבירים: {{ח:תתת|(1)}} שימור, בכל דרך שהיא, של יצירה שעותק ממנה מצוי בידי הספריה או הארכיון, ובלבד שלא ייעשה בעותק לשימור שימוש כעותק נוסף על העותקים שבספריה; {{ח:תתת|(2)}} החלפת עותק של היצירה, שהיה בידי הספריה או הארכיון ואבד, הושמד או נעשה בלתי ראוי לשימוש; {{ח:תתת|(3)}} החלפת עותק של היצירה, שהיה באוסף הקבוע של ספריה אחרת או של ארכיון אחר, ואבד, הושמד או נעשה בלתי ראוי לשימוש. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות זכות יוצרים (ספריות וארכיונים)|תקנות זכות יוצרים (ספריות וארכיונים), התשס״ט–2008}}.}} {{ח:תת|(ב)}} העתקה של יצירה שעותק ממנה מצוי בספריה או בארכיון שנקבעו כאמור בסעיף קטן (א), בעבור אדם המבקש זאת, מותרת, ובלבד שההעתקה המבוקשת, אילו נעשתה על ידי אותו אדם, היתה מותרת לפי דין; השר רשאי לקבוע טופס בקשה מספריה או מארכיון לעניין סעיף קטן זה. {{ח:תת|(ג)}} העתקה של יצירה על ידי גופים מסוג שקבע השר, לצורכי שימור, מותרת; השר רשאי לקבוע סוגי יצירות שסעיף קטן זה יחול עליהם, תנאים לביצוע העתקה וכן תנאים למתן גישה לציבור לעותקים שנעשו לפי סעיף קטן זה. {{ח:סעיף|31|תקנות לעניין מוסדות חינוך, ספריות וארכיונים}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע תנאים אחרים לתחולת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיפים 29}} {{ח:פנימי|סעיף 30|ו־30}}, דרך כלל או לעניין סוגים מסוימים של מוסדות חינוך, ספריות או ארכיונים, בשים לב למאפייני פעילותם. {{ח:סעיף|32|ייצור תקליטים תמורת תמלוגים}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, העתקה של יצירה מוסיקלית, בתקליט, מותרת בהתקיים תנאים אלה, אף בלא רשותו של בעל זכות היוצרים: {{ח:תתת|(1)}} היצירה המוסיקלית נטבעה קודם לכן, ברשותו של בעל זכות היוצרים, בתקליט אחר שפורסם לצורכי מסחר (בסעיף זה – התקליט הקודם); {{ח:תתת|(2)}} היצירה המוסיקלית הועתקה בתקליט בשלמותה למעט שינויים הנובעים מעיבוד היצירה, ולמעט שינויים הדרושים לצורך ההעתקה או שינויים שכבר נעשו בתקליט הקודם; {{ח:תתת|(3)}} עושה ההעתקה הודיע על כך מראש לבעל זכות היוצרים; {{ח:תתת|(4)}} עושה ההעתקה שילם תמלוגים ראויים כפי שהסכים עם בעל זכות היוצרים, ובהעדר הסכמה – כפי שקבע בית המשפט; {{ח:תתת|(5)}} ההעתקה אינה משמשת ואינה מכוונת לשמש לפרסומת מסחרית. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} דרכי ההודעה לבעל זכות היוצרים כאמור בסעיף קטן (א)(3); {{ח:תתת|(2)}} שיקולים ואמות מידה לקביעת התמלוגים הראויים על ידי בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א)(4). {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”יצירה מוסיקלית“ – לרבות המילים הנלוות אליה, אם נלוו אליה גם בתקליט הקודם. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: בעלות בזכות יוצרים}} {{ח:סעיף|33|הבעלים הראשון של זכות היוצרים}} {{ח:ת}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} – {{ח:תת|(1)}} היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה; {{ח:תת|(2)}} המפיק של תקליט הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בתקליט. {{ח:סעיף|34|יצירה שנוצרה בידי עובד}} {{ח:ת}} מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת. {{ח:סעיף|35|יצירה מוזמנת}} {{ח:תת|(א)}} ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע. {{ח:תת|(ב)}} ביצירה שהיא דיוקן או צילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחר, שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא המזמין, אלא אם כן הוסכם אחרת. {{ח:סעיף|36|בעלות המדינה ביצירה}} {{ח:ת}} המדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה או שהוזמנה על ידה או על ידי עובד המדינה עקב עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת; לעניין זה, ”עובד המדינה“ – לרבות חייל, שוטר, וכל נושא משרה או בעל תפקיד על פי חיקוק במוסד ממוסדות המדינה. {{ח:סעיף|37|העברת זכות יוצרים והענקת רישיון}} {{ח:תת|(א)}} זכות יוצרים ניתנת להעברה בחוזה או על פי דין, ורשאי בעל הזכות לתת לגביה רישיון ייחודי או רישיון שאינו ייחודי. {{ח:תת|(ב)}} העברת זכות היוצרים או מתן הרישיון, כאמור בסעיף קטן (א), יכול שיהיו לגבי זכות היוצרים, כולה או חלקה, וניתן להגבילם למקום מסוים, לתקופה מסוימת או לעשיית פעולה מסוימת ביצירה. {{ח:תת|(ג)}} חוזה להעברת זכות יוצרים או למתן רישיון ייחודי לגביה, טעון מסמך בכתב. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”רישיון ייחודי“ – רישיון המעניק לבעליו זכות ייחודית לעשות פעולה מהפעולות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}, כפי שנקבע בו, ומגביל את בעל זכות היוצרים מלעשות ומלהרשות לאחר לעשות פעולה כאמור. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: תקופת זכות יוצרים}} {{ח:סעיף|38|תקופת זכות יוצרים}} {{ח:ת}} זכות יוצרים ביצירה תהא למשך חייו של היוצר וכן שבעים שנים לאחר מותו, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}. {{ח:סעיף|39|תקופת זכות יוצרים ביצירה משותפת}} {{ח:ת}} זכות יוצרים ביצירה משותפת תהא למשך חייו של היוצר האחרון שנותר בחיים, מבין היוצרים במשותף של היצירה, וכן שבעים שנים לאחר מותו. {{ח:סעיף|40|תקופת זכות יוצרים ביצירה שפורסמה בעילום שם}} {{ח:ת}} לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, תהא זכות יוצרים ביצירה לתקופה של שבעים שנים מהמועד שבו פורסמה לראשונה; לא פורסמה היצירה עד תום שבעים שנים ממועד יצירתה, תהא זכות היוצרים בה לתקופה של שבעים שנים ממועד יצירתה; ואולם אם גילה יוצר היצירה את זהותו לציבור, במהלך תקופת זכות היוצרים כאמור, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיפים 38}} {{ח:פנימי|סעיף 39|או 39}}, לפי העניין. {{ח:סעיף|41|תקופת זכות יוצרים בתקליט|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} זכות יוצרים בתקליט תהא לתקופה של שבעים שנים ממועד יצירתו; ואם פורסם בתוך שנתיים ממועד יצירתו – לתקופה של שבעים שנים ממועד פרסומו כאמור, והכול בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ז). {{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382347.pdf|סעיף 3 לחוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה), התשע״ז–2017}}, זכות יוצרים בתקליט שבשנת 2017 חלפו חמישים שנים ממועד יצירתו תהא לתקופה של חמישים שנים ממועד יצירתו.}} {{ח:תת|(ב)}} לא הוציא מפיק התקליט, או מי מטעמו, כמות מספקת של עותקים של התקליט לרשות הציבור, או לא העמיד אותו לרשות הציבור, תפקע זכות היוצרים בתקליט בתום חמישים שנים ממועד יצירתו של התקליט, ולגבי תקליט שפורסם בתוך שנתיים ממועד יצירתו – בתום חמישים שנים ממועד פרסומו כאמור (בסעיף זה – תקופת ההגנה הראשונה). {{ח:תת|(ג)}} לא הוציא מפיק התקליט, או מי מטעמו, מתום תקופת ההגנה הראשונה ועד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – תקופת ההגנה הנוספת), במשך שנה, כמות מספקת של עותקים של התקליט לרשות הציבור, או לא העמיד אותו לרשות הציבור, תפקע זכות היוצרים בתקליט בתום אותה שנה. {{ח:תת|(ד)}} לעניין תקליט שהבעלות בזכויות המבצעים לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים#סעיף 2|סעיף 2(2) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ״ד–1984}} (להלן – חוק זכויות מבצעים ומשדרים), המגולמות בו, כולן או חלקן, הועברו למפיק התקליט, בין אם ישירות בידי המבצע ובין באמצעות צד שלישי, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} פקעה זכותו של מפיק התקליט כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), וטרם פקעה הזכות בביצוע שהבעלות בזכויות המבצעים בו לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים#סעיף 2|סעיף 2(2) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים}} הועברה למפיק התקליט, רשאי מבצע הביצוע, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, על אף אותה העברה, לעשות כל אחד מאלה, והכול בלא תשלום תמורה למפיק התקליט: {{ח:תתתת|(א)}} לשעתק את אותו ביצוע כאמור {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים#סעיף 2|בסעיף 2(2) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים}}; {{ח:תתתת|(ב)}} לעשות בעותקים כאמור בפסקת משנה (א) – {{ח:תתתתת|(1)}} כל אחת מהפעולות המנויות {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים#סעיף 2|בסעיף 2(4) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים}}; {{ח:תתתתת|(2)}} כל שימוש המותר לפי כל דין; {{ח:תתת|(2)}} אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכויות יוצרים ומבצעים של גורם אחר לפי כל דין. {{ח:תת|(ה)}} הועברה בעלות בזכויות מבצעים לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים|חוק זכויות מבצעים ומשדרים}}, כולן או חלקן, למפיק התקליט תמורת תשלום חד־פעמי, בין אם ישירות בידי המבצע ובין באמצעות צד שלישי, זכאי המבצע שהבעלות בזכותו הועברה, לתשלום ראוי נוסף מאת מפיק התקליט, בעד השימוש בזכויות המבצעים בתקופת ההגנה הנוספת. {{ח:תת|(ו)}} כל הסכם, תניה או תנאי בנוגע לזכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים|חוק זכויות מבצעים ומשדרים}}, בין מבצע או צד שלישי לבין מפיק, או ויתור של מבצע על זכויות כאמור, יחולו גם בתקופת ההגנה הנוספת, אלא אם כן הוסכם בין הצדדים אחרת, ובלבד שאין בהם כדי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (ד) ו־(ה). {{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כמות מספקת“ – כמות שיש בה כדי לספק באופן סביר את דרישת הציבור לעותקים של תקליט; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבצע“ ו”ביצוע“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים|בחוק זכויות מבצעים ומשדרים}}. {{ח:סעיף|41א|תקופת זכות יוצרים בגופן|תיקון: תשע״ז־2}} {{ח:ת}} זכות יוצרים בגופן תהא לתקופה של שבעים שנים ממועד פרסומו של הגופן. {{ח:סעיף|42|תקופת זכות יוצרים ביצירה של המדינה}} {{ח:ת}} זכות יוצרים ביצירה שהמדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, תהא לתקופה של חמישים שנים ממועד יצירתה. {{ח:סעיף|43|סיום תקופת זכות יוצרים}} {{ח:ת}} תקופת זכות היוצרים ביצירה תסתיים ב־31 בדצמבר של השנה שבמהלכה אמורה לפקוע הזכות לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}. {{ח:סעיף|44|תקופת זכות היוצרים בארץ המוצא}} {{ח:תת|(א)}} תקופת זכות היוצרים ביצירה כמפורט להלן לא תהא ארוכה מתקופת זכות היוצרים הקבועה לאותה יצירה בדין החל בארץ המוצא שלה: {{ח:תתת|(1)}} יצירה שפורסמה לראשונה בישראל ובמדינות אחרות בו־זמנית, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, שיש בה זכות יוצרים רק בשל כך שמתקיים בה התנאי האמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(א)(1)}}; {{ח:תתת|(2)}} יצירה שיש בה זכות יוצרים מכוח צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, אלא אם כן נקבע אחרת בצו כאמור. {{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה – {{ח:תת}} ”ארץ המוצא“, של יצירה – {{ח:תתת|(1)}} ביצירה שפורסמה לראשונה במדינה חברה אחת – המדינה החברה; {{ח:תתת|(2)}} ביצירה שפורסמה לראשונה, בו־זמנית, בכמה מדינות חברות שבהן תקופות שונות של זכות יוצרים – המדינה שבה תקופת זכות היוצרים הקצרה ביותר; {{ח:תתת|(3)}} ביצירה שפורסמה לראשונה בו־זמנית במדינה חברה ובמדינה שאינה מדינה חברה – המדינה החברה; {{ח:תתת|(4)}} ביצירה שלא פורסמה, או שפורסמה לראשונה במדינה שאינה מדינה חברה בלי שפורסמה בו־זמנית במדינה חברה – המדינה החברה שהיוצר הוא אזרח שלה או שבה נמצא מקום מגוריו הרגיל; ואולם – {{ח:תתתת|(א)}} ביצירה כאמור שהיא יצירה קולנועית תהא ארץ המוצא, המדינה החברה שבה נמצא מרכז עסקיו של מפיקה או מקום מגוריו הרגיל; {{ח:תתתת|(ב)}} ביצירה כאמור שהיא יצירה אדריכלית הממוקמת במדינה חברה אושהיא יצירה אמנותית אחרת שהוכללה בבניין או במבנה אחר הממוקמים במדינה חברה, תהא ארץ המוצא, המדינה שבה ממוקמים היצירה האדריכלית, הבניין או המבנה, לפי העניין; {{ח:תת}} ”יצירה“ – יצירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)(1)}}; {{ח:תת}} ”מדינה חברה“ – מדינה שהיא צד לאמנה, שנקבע לגביה צו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: זכות מוסרית}} {{ח:סעיף|45|הזכות המוסרית – זכות אישית|תיקון: תשע״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} ליוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית או יצירה ספרותית, למעט תוכנת מחשב, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה; ואולם, לעניין יצירה שהיא גופן לא תחול הזכות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(1)}}. {{ח:תת|(ב)}} הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר. {{ח:סעיף|46|זכות מוסרית מהי}} {{ח:ת}} זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר – {{ח:תת|(1)}} כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין; {{ח:תת|(2)}} כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר. {{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הפרה ותרופות}} {{ח:סעיף|47|הפרת זכות יוצרים|תיקון: תשע״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} העושה ביצירה פעולה מהפעולות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}, או מרשה לאחר לעשות פעולה כאמור, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא אם כן עשיית הפעולה מותרת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}. {{ח:תת|(ב)}} בבחינת טענה להפרה כאמור בסעיף קטן (א) לגבי יצירה שהיא גופן יובא בחשבון, בין היתר, מגוון האפשרויות הקיים לעיצוב אותיות, ספרות וסימני שפה אחרים. {{ח:סעיף|48|הפרה עקיפה של זכות היוצרים להעתקה|תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} העושה אחת מהפעולות האלה בעותק מפר של יצירה, מפר את זכות היוצרים, אם בעת ביצוע הפעולה, ידע או היה עליו לדעת כי העותק הוא עותק מפר: {{ח:תתת|(1)}} מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה; {{ח:תתת|(2)}} החזקה למטרה עסקית; {{ח:תתת|(3)}} הפצה בהיקף מסחרי; {{ח:תתת|(4)}} הצגה לציבור בדרך מסחרית; {{ח:תתת|(5)}} ייבוא לישראל שלא לשימוש עצמי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 129|בסעיף 129 לפקודת המכס}}. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, על עותק של יצירה, אף אם נעשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28ב|סעיף 28ב}}, ובלבד שנעשה בלא רשותו של בעל זכות היוצרים בגופן. {{ח:סעיף|48א|הפרה עקיפה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} הועמדה יצירה שיש בה זכות יוצרים לרשות הציבור, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}}, בלא שניתנה רשותו של בעל זכות היוצרים, לרבות לאחר העמדתה כאמור לראשונה, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(5)}} (בסעיף זה – העמדה בהפרה), ועשה אדם, על דרך עיסוק, פעולה שיש בה כדי להקל את הגישה של הציבור ליצירה שהועמדה בהפרה או להרחיב את הגישה של הציבור אליה, במטרה להפיק רווח מעשיית פעולה כאמור ומקיומה של גישה ליצירה שהועמדה בהפרה, מפר הוא בכך את זכות היוצרים, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי היצירה הועמדה בהפרה; לעניין זה, אדם המפעיל אמצעים טכנולוגיים למניעת גישה ליצירה שהועמדה בהפרה לא יוחזק מחמת זה בלבד כמי שהיה עליו לדעת כי היצירה הועמדה בהפרה. {{ח:סעיף|49|ביצוע פומבי במקום בידור ציבורי}} {{ח:ת}} המרשה לאחר, למטרת רווח, שימוש במקום בידור ציבורי לשם ביצוע פומבי של יצירה, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא אם כן לא ידע ולא היה עליו לדעת שהביצוע מהווה הפרה כאמור; לעניין זה, ”מקום בידור ציבורי“ – מקום המשמש למופעי בידור ותרבות, לרבות אולם שמחות, גן אירועים, מסעדה, בית קפה או מועדון. {{ח:סעיף|50|הפרת זכות מוסרית|תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} העושה ביצירה פעולה הפוגעת בזכות המוסרית של היוצר, מפר את הזכות האמורה. {{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ובלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(1)}}, עשיית פעולה ביצירה הפוגעת בזכות המוסרית האמורה {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(1)}}, אינה מהווה הפרה של הזכות האמורה, אם התקיימו תנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} המשתמש פעל בשקידה סבירה לגילוי היוצר, לפני השימוש; {{ח:תתת|(2)}} המשתמש ציין באופן ברור באותה דרך שבה הוא עושה שימוש ביצירה, כי השימוש נעשה על פי סעיף זה ופרטים ליצירת קשר שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 27א|סעיף 27א(ד)}} לשם עדכונו בדבר זהות היוצר; {{ח:תתת|(3)}} היה השימוש ביצירה מסחרי, המשתמש פרסם הודעה באינטרנט או בעיתון יומי זמן סביר לפני השימוש. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), עשיית פעולה ביצירה הפוגעת בזכות המוסרית האמורה {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(2)}} אינה מהווה הפרה של הזכות האמורה, אם הפעולה היתה סבירה בנסיבות העניין; ולעניין גופן – גם אם הפעולה נעשתה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28ב|סעיף 28ב}}. {{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להתחשב, בין השאר, באלה: {{ח:תתת|(1)}} אופי היצירה שביחס אליה נעשתה הפעולה; {{ח:תתת|(2)}} אופי הפעולה ומטרתה; {{ח:תתת|(3)}} יצירתה של היצירה על ידי העובד במסגרת עבודתו או לפי הזמנה; {{ח:תתת|(4)}} המקובל בענף; {{ח:תתת|(5)}} הצורך בעשיית הפעולה לעומת הפגיעה שנגרמה ליוצר כתוצאה ממנה. {{ח:סעיף|51|הפרה עקיפה של זכות מוסרית}} {{ח:ת}} העושה אחת מהפעולות האלה בעותק של יצירה, שיש בו משום הפרה של הזכות המוסרית האמורה {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(2)}}, למעט בבניין או במבנה אחר, מפר את הזכות המוסרית, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי יש בעותק משום הפרה כאמור: {{ח:תת|(1)}} מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה; {{ח:תת|(2)}} החזקה למטרה עסקית; {{ח:תת|(3)}} הפצה בהיקף מסחרי; {{ח:תת|(4)}} הצגה לציבור בדרך מסחרית. {{ח:סעיף|52|הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית – עוולה אזרחית}} {{ח:ת}} הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית היא עוולה אזרחית, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, יחולו עליה, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות חוק זה. {{ח:סעיף|53|צו מניעה בשל הפרת זכות יוצרים}} {{ח:ת}} בתביעה בשל הפרת זכות יוצרים זכאי התובע לסעד בדרך של צו מניעה, אלא אם כן מצא בית המשפט כי קיימים טעמים המצדיקים שלא להורות כן. {{ח:סעיף|53א|צו הגבלת גישה למקור תוכן|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקור תוכן“ – אמצעי מבוסס תוכנת מחשב הפועל על גבי רשת תקשורת אלקטרונית, לרבות אתר אינטרנט, בין שהשרת שהתוכן או מקור התוכן מאוחסן בו נמצא בישראל ובין מחוץ לישראל; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – בית משפט מחוזי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק גישה“ – מי שמספק שירות שמהותו מתן גישה לאדם לרשת תקשורת אלקטרונית, ובכלל זה ספק גישה לאינטרנט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 4ט|בסעיף 4ט(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירותי אחסון“ – מי שמספק שירותי אחסון של תוכן שנמסר לו לשם העלאתו לרשת תקשורת אלקטרונית; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון ייחודי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(ד)}}. {{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי, על פי בקשה של בעל זכות יוצרים או בעל רישיון ייחודי (בסעיף זה – המבקש), לתת צו המופנה כלפי ספק גישה ומורה לו להגביל את הגישה למקור תוכן, כולו או חלקו (בסעיף זה – צו הגבלת גישה), אם שוכנע כי מתקיים לגבי עיקר התוכן שבאותו מקור תוכן אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} שידורו או העמדתו לרשות הציבור, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(2), (4) או (5)}}, באמצעות מקור התוכן, מהווים הפרה של זכות יוצרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47}}; {{ח:תתת|(2)}} פעולה בו מהווה הפרה של זכות יוצרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיפים 48}} {{ח:פנימי|סעיף 48א|או 48א}}. {{ח:תת|(ג)}} בצו הגבלת גישה יורה בית המשפט לספק הגישה לנקוט אמצעים סבירים להגבלת הגישה למקור התוכן, כולו או חלקו, והכול בתנאים ובמידה שאינה עולה על הנדרש, כפי שיורה בית המשפט, כדי למנוע, ככל האפשר בנסיבות העניין, את הפגיעה בבעל זכות היוצרים או בבעל הרישיון הייחודי; בצו כאמור ייכללו בין השאר כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} פרטי מקור התוכן שהגישה אליו תוגבל; {{ח:תתת|(2)}} הוראות לעניין היקף הגבלת הגישה למקור התוכן; {{ח:תתת|(3)}} התקופה שבה תוגבל הגישה למקור התוכן. {{ח:תת|(ד)}} במתן צו הגבלת גישה ובכלל זה בקביעת תנאיו ישקול בית המשפט, בין השאר, את כל אלה, אף אם לא הוגשה התנגדות לבקשה: {{ח:תתת|(1)}} ההשפעה על הציבור כתוצאה מהגבלת הגישה לפי הצו או מהחלטת בית המשפט שלא לתת צו; {{ח:תתת|(2)}} חומרת ההפרה הנטענת; {{ח:תתת|(3)}} חיוניות הצו למניעת הפרה, ככל האפשר, של זכות יוצרים; {{ח:תתת|(4)}} יעילותם של סעדים אחרים העומדים לרשות בעל זכות היוצרים או בעל הרישיון הייחודי, ובכלל זה פנייה למפר או למשיב, אם זהותו ידועה או אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה; {{ח:תתת|(5)}} מידת הפגיעה הצפויה בגישה למקורות תוכן אחרים; {{ח:תתת|(6)}} מידת הפגיעה הצפויה בפרטיות של משתמשי האינטרנט. {{ח:תת|(ה)}} לא יינתן צו הגבלת גישה שיש בשיטת ביצועו משום האזנת סתר לפי {{ח:חיצוני|חוק האזנת סתר|חוק האזנת סתר, התשל״ט–1979}}. {{ח:תת|(ו)|(1)}} המבקש יצרף להליך הבקשה לצו הגבלת גישה (בסעיף זה – בקשה לצו), כמשיב, את הבעלים של מקור התוכן, את המפעיל של מקור התוכן או של חלק ממנו ואת מי שלדעת המבקש הוא המפר, אם אינו אחד מהם; ואולם בית המשפט רשאי לפטור את המבקש מצירופו של מי מהם, אם שוכנע כי לא היה ניתן לאתרו בשקידה סבירה. {{ח:תתת|(2)}} אם השרת שבו מאוחסן מקור התוכן נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל או בשליטת תאגיד הרשום בישראל – יצורף להליך הבקשה לצו גם ספק שירות האחסון. {{ח:תתת|(3)}} כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט להצטרף כצד להליך הבקשה לצו. {{ח:תת|(ז)}} הוגשה בקשה לצו, יציג ספק הגישה הודעה על כך, שתוצג במקום בולט באתר האינטרנט שלו; ההודעה תכלול את פרטי הליך הבקשה ובכלל זה את מספר ההליך, שמות הצדדים ובית המשפט הדן בבקשה; בהודעה יצוין כי הגבלת הגישה התבקשה בשל הפרת זכות יוצרים וכי כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט להצטרף כצד להליך. {{ח:תת|(ח)}} מצא בית המשפט כי התקיימה עילה למתן צו הגבלת גישה למקור תוכן או לחלקו, והשרת שעליו מאוחסן התוכן או מקור התוכן נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל או בשליטת תאגיד הרשום בישראל, לא יורה על מתן צו הגבלת גישה ויורה כי התוכן או מקור התוכן, לפי העניין, יוסר מהשרת בתנאים שיקבע, אלא אם כן מצא שהסרת התוכן או מקור התוכן מהשרת אינה אפשרית בנסיבות העניין או כי יש טעמים מיוחדים אחרים להימנע מהסרה כאמור. {{ח:תת|(ט)}} ניתן צו הגבלת גישה, לרבות צו זמני להגבלת גישה – {{ח:תתת|(1)}} יציג ספק הגישה הודעה על כך שהגישה למקור התוכן הוגבלה והיא תוצג לכל אדם המנסה לגשת אליו, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי מסיבות טכניות, והוא רשאי לעשות כן בדרך של הפניה לאתר האינטרנט שלו כאמור בסעיף קטן (ז); הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את פרטי הליך הבקשה לצו ויצוין בה כי כל אדם רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו, ויכול שתכלול כל פרט אחר שקבע בית המשפט ובנוסח שקבע; {{ח:תתת|(2)}} רשאי כל אדם להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו, ובית המשפט רשאי לבטל או לשנות את הצו בהתאם לבקשה, או בתנאים אחרים שיורה; ואולם מי שהיה צד להליך הבקשה לצו רשאי להגיש בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו רק על בסיס עובדות חדשות שהתגלו או נסיבות שהשתנו לאחר מתן הצו; על החלטת בית המשפט לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו). {{ח:תת|(י)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת לבעל זכות יוצרים או לבעל רישיון ייחודי כל סעד אחר שהוא זכאי לו מהמשיבים האמורים בסעיף קטן (ו)(1), לפי כל דין, בשל הפרת הזכות האמורה. {{ח:סעיף|54|תובענה בשל הפרת זכות יוצרים}} {{ח:תת|(א)}} תובענה בשל הפרת זכות יוצרים רשאי להגיש בעל זכות היוצרים, ואם ניתן לגביה רישיון ייחודי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(ד)}} – גם בעל הרישיון. {{ח:תת|(ב)}} תובע המגיש תובענה כאמור בסעיף קטן (א), יצרף כבעל דין כל אדם שזכאי לתבוע לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, ואולם רשאי בית המשפט, לבקשת התובע, לפטור מצירוף בעל דין כאמור. {{ח:סעיף|55|תובענה בשל הפרת זכות מוסרית}} {{ח:ת}} תובענה בשל הפרת זכות מוסרית רשאי להגיש היוצר, ואם נעשתה ההפרה לאחר מותו – קרובי משפחתו; לעניין זה, ”קרוב משפחה“ – בן זוג, צאצא, הורה או אח. {{ח:סעיף|56|פיצויים בלא הוכחת נזק}} {{ח:תת|(א)}} הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ב)}} בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים אלה: {{ח:תתת|(1)}} היקף ההפרה; {{ח:תתת|(2)}} משך הזמן שבו בוצעה ההפרה; {{ח:תתת|(3)}} חומרת ההפרה; {{ח:תתת|(4)}} הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט; {{ח:תתת|(5)}} הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט; {{ח:תתת|(6)}} מאפייני פעילותו של הנתבע; {{ח:תתת|(7)}} טיב היחסים שבין הנתבע לתובע; {{ח:תתת|(8)}} תום לבו של הנתבע. {{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת. {{ח:תת|(ד)}} השר רשאי, בצו, לשנות את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|56א|סייגים לתחולה לעניין פיצויים בלא הוכחת נזק|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}} לא יחולו על אדם שהעמיד לרשות הציבור ברשת האינטרנט יצירה אמנותית שהועמדה קודם לכן לרשות הציבור או שהרשה לאחר להעמיד לרשות הציבור יצירה כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} המפר חדל מההפרה בתוך זמן סביר לאחר שקיבל הודעה מבעל הזכות או מי מטעמו בדבר ההפרה; {{ח:תתת|(2)}} היצירה לא הועתקה מקטלוג, שמטרתו מכירה של היצירות הכלולות בו או מתן רישיון לשימוש ביצירות הכלולות בו, שהועמד לרשות הציבור ברשת האינטרנט; {{ח:תתת|(3)}} התקיים אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הפרת הזכות כאמור לא היתה למטרה מסחרית; {{ח:תתתת|(ב)}} המפר הוא עמותה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העמותות|בחוק העמותות, התש״ם–1980}}, מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, חברה לתועלת הציבור כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, הקדש כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|בחוק הנאמנות, התשל״ט–1979}}, ואגודה עותמנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העותומני על האגודות|בחוק העותומני על האגודות}}, ובלבד שמחזורם אינו עולה על 1,200,000 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מחזור“ – סכום התקבולים מכל מקור וסוג שהתקבלו בשנה האחרונה שחלפה, ולעניין הקדש – סכום ההוצאות השנתי לכל מקור או סוג שהוצאו בשנה האחרונה שחלפה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות אותו סעיף קטן לא יחולו על מוסד ממוסדות המדינה, רשות מקומית, חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, תאגיד שהוקם לפי חוק או על גופים המנויים בסעיף קטן (א)(3)(ב) שמחזורם עולה על הסכום האמור באותו סעיף קטן. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}} לא יחולו על אלה, ובלבד שהשימוש נעשה במסגרת פעילותם הרגילה, לשם מימוש מטרותיהם ולא למטרה מסחרית: {{ח:תתת|(1)}} מוסדות חינוך מסוג שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}}; {{ח:תתת|(2)}} ספריות, ארכיונים וגופים אחרים מסוג שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(א) או (ג)}}; {{ח:תתת|(3)}} מוזאונים מסוג שקבע השר; {{ח:תתת|(4)}} גופים נוספים כגון אלה המנויים בפסקאות (1) עד (3) שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. {{ח:סעיף|57|דין וחשבון}} {{ח:ת}} בתובענה בשל הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע במתן דין וחשבון לתובע לגבי פרטי ההפרה; השר רשאי לקבוע דרך למתן דין וחשבון לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|58|מפר תמים}} {{ח:ת}} הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה. {{ח:סעיף|59|הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית בבניין או במבנה אחר}} {{ח:ת}} הוחל בבנייתו של בניין או מבנה אחר, שיש בו, או שתהיה בו לכשיושלם, משום הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, לא יהיה התובע זכאי בשל כך לצו המונע את הבניה או לצו הריסה. {{ח:סעיף|60|טיפול בעותקים מפרים|תיקון: תשע״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} בסיום הדיון בתובענה בשל הפרת זכות יוצרים, רשאי בית המשפט, לאחר ששקל בין השאר את חומרת ההפרה ואת עניינו של אדם אחר הנוגע בדבר שאינו צד לתובענה, להורות על – {{ח:תתת|(1)}} עשיית פעולה לגבי עותקים מפרים שמטרתה למנוע נזק מבעל זכות היוצרים, ובכלל זה העברת הבעלות באותם עותקים לידי התובע אם ביקש זאת, או השמדתם; ואולם הורה בית המשפט על העברת הבעלות כאמור, רשאי הוא, אם מצא כי התובע עשוי לעשות שימוש בעותקים המפרים, לחייבו בתשלום כפי שיקבע; {{ח:תתת|(2)}} עשיית פעולה בנכסים ששימושם העיקרי והמרכזי היה לייצורם של העותקים המפרים שמטרתה למנוע את המשך הפרתה של זכות היוצרים שבה דן בית המשפט או הפרה אחרת של זכות יוצרים. {{ח:תת|(ב)}} בעל דין המגיש בקשה לבית המשפט להורות כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למשטרת ישראל, בדרך שקבע השר, ובית המשפט לא ידון בבקשה בלי שנתן למשטרת ישראל הזדמנות לטעון את טענותיה. {{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לעניין עותק מפר המצוי בידי אדם שלא הפר בעצמו את זכות היוצרים, והכל בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק המכר#סעיף 34|סעיף 34 לחוק המכר, התשכ״ח–1968}}, ואולם אם הוראות {{ח:חיצוני|חוק המכר#סעיף 34|הסעיף האמור}} חלות עליו, לא ישתמש אותו אדם בעותק המפר לשם מסחר בו. {{ח:קטע2|פרק ח1|פרק ח׳1: חשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית|תיקון: תשע״ט}} {{ח:סעיף|60א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ח1|פרק ח׳1}}|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח1|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – בית משפט מחוזי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחשב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרטי מידע“ – לרבות נתון טכנולוגי שהוא חלק מפרוטוקול התקשורת בין מחשבים, המסייע לאיתור של מחשב או של רשת מחשבים שבאמצעותם ניתן פומבי לתוכן, ברשת תקשורת אלקטרונית. {{ח:סעיף|60ב|בקשה לחשיפת זהות|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} אדם הטוען כי הופרה זכות יוצרים שלו באמצעות רשת תקשורת אלקטרונית, וזהותו של מי שעשה את הפעולה שעשייתה מהווה את ההפרה כאמור ({{ח:פנימי|פרק ח1|בפרק זה}} – עושה הפעולה) אינה ידועה לו, רשאי לבקש מבית משפט להורות לאדם ששמו נקוב בבקשה ({{ח:פנימי|פרק ח1|בפרק זה}} – המשיב) למסור לבית המשפט פרטי מידע שברשותו לגבי עושה הפעולה הנדרשים לשם בירור זהותו של עושה הפעולה ונקיטת הליכים משפטיים נגדו בשל אותה הפרה ({{ח:פנימי|פרק ח1|בפרק זה}} – בקשה לחשיפת זהות). {{ח:סעיף|60ג|הוראה למשיב למסור פרטי מידע העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} סבר בית המשפט כי בקשה לחשיפת זהות מגלה עילה, אינה טורדנית או קנטרנית והוגשה כדי לאפשר למגיש הבקשה ({{ח:פנימי|פרק ח1|בפרק זה}} – המבקש) לנקוט בהליכים משפטיים נגד עושה הפעולה, רשאי הוא להורות למשיב למסור לבית המשפט פרטי מידע שברשותו, העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה. {{ח:תת|(ב)}} הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), ימסור המשיב לבית המשפט, בלבד, פרטי מידע כאמור באותו סעיף קטן שדי בהם כדי להביא לזיהויו של עושה הפעולה, ויודיע לבית המשפט אם ידועים לו פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א) וכן אם ידוע לו על אדם נוסף שברשותו פרטי מידע העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה. {{ח:תת|(ג)}} הודיע המשיב על פרטים נוספים או על אדם נוסף כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט, אם ראה שיש בכך צורך לשם זיהוי עושה הפעולה ולאחר שהביאו הצדדים את טענותיהם לפניו, להורות על מסירת פרטים נוספים או על מסירת פרטיו של אותו אדם לבית המשפט, וכן רשאי הוא להורות לאותו אדם (בסעיף קטן זה – משיב נוסף) כאמור בסעיף קטן (א); הורה בית המשפט כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) על המשיב הנוסף. {{ח:תת|(ד)}} בית המשפט רשאי למנות מומחה שיסייע לו בבירור זהותו של עושה הפעולה לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) ({{ח:פנימי|פרק ח1|בפרק זה}} – מומחה); המבקש יישא בשכר טרחת המומחה ובהוצאותיו הכרוכות בביצוע בירור זהותו של עושה הפעולה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. {{ח:סעיף|60ד|המצאת הבקשה לחשיפת זהות לעושה הפעולה וקבלת עמדתו|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} סבר בית המשפט, על בסיס פרטי המידע שנמסרו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 60ג|סעיף 60ג}}, כי ידועה לו זהותו של עושה הפעולה בסבירות גבוהה, רשאי הוא, לפני שייתן החלטה בבקשה לחשיפת זהות, להורות על המצאת הבקשה לעושה הפעולה; בקבלת החלטה לפי סעיף קטן זה ישקול בית המשפט בין השאר את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מידת הוודאות לגבי זהותו של עושה הפעולה; {{ח:תתת|(2)}} עוצמת הפגיעה בזכויותיו של עושה הפעולה אם לא תינתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו טרם מתן ההחלטה בבקשה; {{ח:תתת|(3)}} הנזק שעלול להיגרם למבקש כתוצאה מהמצאת הבקשה לעושה הפעולה; {{ח:תתת|(4)}} החשש לסיכול חשיפת זהותו של עושה הפעולה; {{ח:תתת|(5)}} אם יש בהמצאת הבקשה לעושה הפעולה כדי לגרום עיוות דין לאחד הצדדים להליך. {{ח:תת|(ב)}} החליט בית המשפט, לפי הוראות סעיף קטן (א), להורות על המצאת הבקשה לעושה הפעולה, תומצא לו הבקשה כפי שיורה בית המשפט, בלי לגלות למבקש את שמו של עושה הפעולה וכל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו. {{ח:תת|(ג)}} עושה הפעולה רשאי למסור לבית המשפט, בכתב, את עמדתו לגבי הבקשה לחשיפת זהותו; עמדת עושה הפעולה כאמור תומצא גם למבקש, בלי לגלות לו את שמו וכל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, אלא אם כן הסכים עושה הפעולה לגלותם. {{ח:סעיף|60ה|החלטת בית המשפט בבקשה לחשיפת זהות|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} החליט בית המשפט שלא להורות על המצאת הבקשה לחשיפת זהות לעושה הפעולה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 60ד|בסעיף 60ד(א)}}, או שעושה הפעולה לא הודיע לפי {{ח:פנימי|סעיף 60ד|סעיף 60ד(ג)}} על הסכמתו לחשיפת זהותו, יחליט בית המשפט בבקשה לחשיפת זהות על יסוד כתבי הטענות בהליך בלבד, ואם ראה צורך בכך – לאחר שהתקיים דיון בבקשה; ואולם בית המשפט לא יקבל טענת התנגדות של עושה הפעולה לחשיפת זהותו, אם שוכנע כי זכותו של המבקש לטעון נגד טענת ההתנגדות כאמור, בלא חשיפת זהותו של עושה הפעולה, נפגעת, בין השאר, בשל העדר חקירה נגדית. {{ח:תת|(ב)}} הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, בהתבסס על ראיות לכאורה שהציג המבקש, כי קיים חשש ממשי שעושה הפעולה ביצע כלפיו הפרה, וכי קיימת אפשרות סבירה שתביעה נגד עושה הפעולה בשל אותה הפרה תוכרע לטובת המבקש, רשאי בית המשפט להורות על מסירה למבקש של פרטי המידע לגבי עושה הפעולה הנדרשים לו לשם נקיטת הליכים משפטיים נגדו, כפי שיורה בית המשפט. {{ח:סעיף|60ו|מינוי מומחה נוסף או מסירת פרטי מידע למבקש|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} סבר בית המשפט כי לא די בפרטי המידע שנמסרו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 60ג|סעיף 60ג}} (בסעיף זה – פרטי המידע הקיימים) כדי לזהות את עושה הפעולה בסבירות גבוהה, רשאי הוא לפעול באחת מאלה: {{ח:תת|(1)}} למנות מומחה נוסף לשם המשך בירור הזהות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 60ג|בסעיף 60ג}}; {{ח:תת|(2)}} להורות על מסירת פרטי המידע הקיימים למבקש, כולם או חלקם, כפי שיורה, ובלבד שהם נדרשים לשם בירור זהותו של עושה הפעולה ושאין במסירתם למבקש כדי לפגוע במידה העולה על הנדרש בפרטיותו של אדם, בשים לב למידת הפגיעה בזכויות המבקש ולחומרת ההפרה; על החלטה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 60ה|סעיף 60ה(ב)}}; בית המשפט ייתן החלטה לפי פסקה זו על יסוד כתבי הטענות בלבד, ואם ראה צורך בכך – לאחר שהתקיים דיון בבקשה. {{ח:סעיף|60ז|איסור שימוש במידע על עושה הפעולה למטרה אחרת|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} מי שהגיע אליו מידע על עושה פעולה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח1|פרק זה}}, לא יעשה בו שימוש אלא לצורך בירור זהותו של עושה הפעולה לשם נקיטת הליכים משפטיים נגדו בשל הפרה, ולמטרה זו בלבד. {{ח:סעיף|60ח|סדרי דין בבקשה לחשיפת זהות|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי הדין בבקשה לחשיפת זהות. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות זכות יוצרים (סדרי דין בבקשה לחשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית)|תקנות זכות יוצרים (סדרי דין בבקשה לחשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית), התש״ף–2019}}.}} {{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: עונשין}} {{ח:סעיף|61|עבירות|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} לא יעשה אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. {{ח:תת|(ב)}} לא ייבא אדם לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. {{ח:תת|(ג)}} לא יעסוק אדם במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה. {{ח:תת|(ד)}} לא ימכור אדם, לא ישכיר ולא יפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי. {{ח:תת|(ה)}} לא יחזיק אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. {{ח:תת|(ו)}} לא ייצר אדם ולא יחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ז)}} לא ישדר אדם יצירה בהיקף מסחרי, על דרך עיסוק, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, במטרה להפיק רווח מעיסוקו בשידור כאמור, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים לשידור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(4)}}. {{ח:תת|(ח)}} לא יעמיד אדם יצירה לרשות הציבור בהיקף מסחרי, על דרך עיסוק, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, במטרה להפיק רווח מעיסוקו בהעמדה לרשות הציבור כאמור, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(5)}}. {{ח:סעיף|62|עונשין|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין): {{ח:תתת|(1)}} עושה עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו; {{ח:תתת|(2)}} מייבא לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. {{ח:תת|(ב)}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}: {{ח:תתת|(1)}} עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה; {{ח:תתת|(2)}} מוכר, משכיר או מפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי; {{ח:תתת|(3)}} מחזיק עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו; {{ח:תתת|(4)}} משדר יצירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(ז)}}; {{ח:תתת|(5)}} מעמיד יצירה לרשות הציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(ח)}}. {{ח:תת|(ג)}} המייצר או המחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א)(1), דינו – מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(ד)}} נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה. {{ח:סעיף|63|אחריות נושא משרה בתאגיד}} {{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61}} (בסעיף זה – עבירה) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; הפר את חובתו האמורה, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. {{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|64|חזקות|תיקון: תשע״א}} {{ח:ת}} החזקות המפורטות להלן יחולו בכל הליך משפטי, אזרחי או פלילי, שעניינו הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, אלא אם כן הוכח אחרת: {{ח:תת|(1)}} מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא שאותו אדם הוא יוצר היצירה; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור; {{ח:תת|(2)}} לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, חזקה היא כי אדם ששמו מופיע על היצירה בדרך המקובלת כמפרסם היצירה, הוא בעל זכות היוצרים בה; {{ח:תת|(3)}} מופיע על יצירה קולנועית בדרך המקובלת שמו של אדם כמפיק היצירה, חזקה כי אותו אדם הוא מפיק היצירה; {{ח:תת|(4)}} מופיע על תקליט בדרך המקובלת שמו של אדם כמפיק התקליט, חזקה כי אותו אדם הוא בעל זכות היוצרים בתקליט; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור, והיא לא תחול בין צדדים הטוענים לזכות יוצרים בתקליט. {{ח:סעיף|65|עיכוב בידי המכס}} {{ח:תת|(א)}} בעל זכות היוצרים ביצירה, שזכותו הופרה או שקיים חשש סביר שתופר, רשאי למסור למנהל המכס הודעה בכתב שהוא בעל זכות היוצרים ביצירה, ולבקש ממנו לעכב את שחרור הטובין שלטענתו הם עותקים מפרים של היצירה, ולנהוג בהם כטובין שייבואם אסור על פי {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}}. {{ח:תת|(ב)}} ההודעה לפי סעיף קטן (א) תכלול אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} דוגמה של עותק לא מפר של היצירה שיש למבקש זכות יוצרים בה ושלגביה הוא מודיע על ייבוא עותקים מפרים; {{ח:תתת|(2)}} קטלוג או כל מסמך אחר המאפשר למנהל המכס להשוות בין היצירה לבין העותקים המפרים. {{ח:תת|(ג)}} בעל זכות היוצרים ימסור למנהל המכס, בהודעה, את הפרטים שלהלן, ככל הידוע לו: {{ח:תתת|(1)}} מספר החבילות העומדות להתקבל; {{ח:תתת|(2)}} ציון מספיק של אמצעי הייבוא או שם האוניה, שבהם מובאים העותקים המפרים; {{ח:תתת|(3)}} היום שבו עומדים העותקים המפרים להגיע לישראל. {{ח:תת|(ד)}} בעל זכות היוצרים ימציא למנהל המכס ראיות ראשוניות, וכן ערבות עצמית בסכום שקבע מנהל המכס, כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב, אם יתברר שהעיכוב לא היה מוצדק, וכן לשלם כל אגרה שנקבעה לעניין זה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}}. {{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על עותקים מפרים שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 129|בסעיף 129 לפקודת המכס}}. {{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה, ”מנהל המכס“ – המנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}}. {{ח:סעיף|66|תחולה על המדינה}} {{ח:ת}} חוק זה יחול גם על המדינה. {{ח:סעיף|67|ביצוע ותקנות|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. {{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17}}, {{ח:פנימי|סעיף 29|29}}, {{ח:פנימי|סעיף 30|30(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 31|31}} {{ח:פנימי|סעיף 56א|ו־56א(ג)}} יותקנו בהסכמת אלה: {{ח:תתת|(1)}} לעניין מוסדות חינוך – שר החינוך; {{ח:תתת|(2)}} לעניין ספריות – השר הממונה על {{ח:חיצוני|חוק הספריות הציבוריות|חוק הספריות הציבוריות, התשל״ה–1975}}, ושר החינוך; {{ח:תתת|(3)}} לעניין ארכיונים – השר הממונה על {{ח:חיצוני|חוק הארכיונים|חוק הארכיונים, התשט״ו–1955}}; {{ח:תתת|(4)}} לעניין מוזאונים – השר הממונה על {{ח:חיצוני|חוק המוזאונים|חוק המוזאונים, התשמ״ג–1983}}. {{ח:תת|(ג)}} תקנות וצווים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 30|30(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31}} {{ח:פנימי|סעיף 56|ו־56(ד)}}, יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. {{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: תיקונים עקיפים}} {{ח:סעיף|68|ביטול {{ח:חיצוני|דבר המלך על חוק זכות יוצרים 1911 (הטלתו על ארץ ישראל)|דבר המלך על חוק זכות יוצרים 1911 (הטלתו על ארץ ישראל)}}}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|דבר המלך על חוק זכות יוצרים, 1911 (הטלתו על ארץ ישראל)|דבר המלך על חוק זכות יוצרים, 1911 (הטלתו על ארץ ישראל), 1924}} – בטל, {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים 1911|וחוק זכות יוצרים, 1911}}, לא יחול עוד בישראל. {{ח:סעיף|69|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת זכות יוצרים|בפקודת זכות יוצרים}}.}} {{ח:סעיף|70|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הפטנטים והמדגמים|בפקודת הפטנטים והמדגמים}}.}} {{ח:סעיף|71|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}}.}} {{ח:סעיף|72|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.}} {{ח:סעיף|73|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:סעיף|74|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|בחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}.}} {{ח:סעיף|75|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה|בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003}}.}} {{ח:סעיף|76|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת|בחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, התשס״ד–2003}}.}} {{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: תחילה, תחולה והוראות מעבר}} {{ח:סעיף|77|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה). {{ח:סעיף|78|תחולה והוראות מעבר}} {{ח:תת|(א)}} הוראות חוק זה יחולו גם לגבי יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (י). {{ח:תת|(ב)}} זכות יוצרים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳ לחוק זה}} לא תהא ביצירה שערב יום התחילה לא היתה בה זכות יוצרים לפי הוראות הדין שחלו לגביה ערב היום האמור (בסעיף זה – הדין הקודם), ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע את קיומה של זכות יוצרים לפי הוראות חוק זה ביצירה כאמור, בשל כך שביום התחילה ואילך יתקיימו לגביה התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}, או מכוח צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}. {{ח:תת|(ג)}} על פעולה ביצירה שנעשתה לפני יום התחילה לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} לעניין הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית ולעניין תרופות, וימשיכו לחול לגביה, לעניינים אלה, {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם}}; ואולם, פעולה כאמור שאינה מהווה הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית לפי הוראות חוק זה, לא תהיה לגביה זכות תביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם}}. {{ח:תת|(ד)}} עותק של יצירה שנעשה או שיובא לישראל לפני יום התחילה, יהווה עותק מפר לעניין חוק זה, אם ערב יום התחילה היווה עותק מפר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת זכות יוצרים#סעיף 10|בסעיף 10(ה) לפקודת זכות יוצרים}} כנוסחו ערב יום התחילה. {{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיפים 33 עד 36}} לא יחולו על יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, וימשיכו לחול לגביה לעניין זה {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם}}. {{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} לא יחולו על העברת זכות יוצרים שנעשתה לפני יום התחילה או על רישיון שניתן לגבי זכות יוצרים לפני היום האמור, וימשיכו לחול לגביהם לעניין זה {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם}}. {{ח:תת|(ז)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}} לא יחולו על הליכים שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה וימשיכו לחול על הליכים כאמור לעניין זה {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם}}. {{ח:תת|(ח)}} זכות יוצרים להשכרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(7)}}, ביחס לתוכנת מחשב, לא תחול לגבי עותק של תוכנת מחשב שנרכש לפני יום כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000). {{ח:תת|(ט)}} לעניין זהות מחבר היצירה של יצירת צילום לפי {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים 1911#סעיף 21|סעיף 21 לחוק זכות יוצרים, 1911}}, שנוצרה לפני יום התחילה וכן לעניין תקופת זכות היוצרים ביצירת צילום כאמור, ימשיכו לחול {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם}}. {{ח:תת|(י)}} לעניין תקליט שנעשה לפני יום התחילה, לא תחול {{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”מפיק“ שבסעיף 1}}, ויראו כמפיק את מי שדינו היה כדין מחבר היצירה לפי {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים 1911#סעיף 19|סעיף 19(1) לחוק זכות יוצרים, 1911}}. {{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום ט׳ בכסלו התשס״ח (19 בנובמבר 2007).}} * '''אהוד אולמרט'''<br>ראש הממשלה * '''דניאל פרידמן'''<br>שר המשפטים * '''שמעון פרס'''<br>נשיא המדינה * '''דליה איציק'''<br>יושבת ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] qgr83hkn2vryyu5cx9eab2zgi8ovk4e 0 275267 1417515 1307736 2022-08-09T23:49:41Z Shalomori123 9336 הסרת [[קטגוריה:יהושע יז יד]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] wikitext text/x-wiki <noinclude>{{קטע של פירוש על פסוק|רבי ישעיה די טראני|יהושע|יז|יד}}</noinclude> {{צ|וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף}} – פירוש, אפרים וחצי שבט מנשה, כמו שמפורש לפנים: "ויאמר יהושע אל בית יוסף לאפרים ולמנשה לאמר". {{צ|מַדּוּעַ נָתַתָּה לִּי נַחֲלָה גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד וַאֲנִי עַם רָב}} - פירוש, לא נתן יהושע לשבט אפרים ולחצי שבט מנשה אלא גורל אחד ואותו הגורל חילקוהו בין שניהם. שכך כתוב למעלה: "ויצא הגורל לבני יוסף" עד "וינחלו בני יוסף מנשה ואפרים", ואחר כך חילקוהו בין שניהם. ואולי עשה כן יהושע מפני שהיה שבט מנשה חצי שבט לא נתן לו גורל בפני עצמו אלא כללו עם שבט אפרים. וכך אמר לפנים: "יהושדה יעמוד על גבולו מנגב, ובית יוסף יעמדו על גבולם מצפון. הנה שהיו כלולים אפרים וחצי שבט מנשה בגבול אחד. וזה שדיברו בלשון יחיד - הגדול שבהם דיבר בשם כולם. 6fad2303etjtqd2zfudfeznpft7hejc 0 275285 1417517 1307737 2022-08-09T23:50:55Z Shalomori123 9336 הסרת [[קטגוריה:יהושע יז טו]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] wikitext text/x-wiki <noinclude>{{קטע של פירוש על פסוק|רבי ישעיה די טראני|יהושע|יז|טו}}</noinclude> {{צ|עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם בְּאֶרֶץ הַפְּרִזִּי}} - פירוש, תחתוך האילונת אשר שם ותבר לך יערות. כמו: "וברא אותם בחרבותם"" {{ממ|יחזקאל|כג|מז}}. {{צ|כִּי אָץ לְךָ הַר אֶפְרָיִם}} - פירוש, אם אץ לך הר אפרים שננתי לך ולא יספיק לך עלה היערה. cmqu6zgntvklz12e8wat27c233qvdw5 0 275286 1417520 1307738 2022-08-09T23:53:08Z Shalomori123 9336 הסרת [[קטגוריה:יהושע יז טז]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] wikitext text/x-wiki <noinclude>{{קטע של פירוש על פסוק|רבי ישעיה די טראני|יהושע|יז|טז}}</noinclude> {{צ|וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יוֹסֵף לֹא יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר}} - שנתת לנו בגורל, כי אנחנו עם רב. ומה שאמרת לנו עלה לך היערה לא נוכל, מפני הכנעני היושב בעמק שהוא סמוך לאותו היער ויש לו רכב ברזל. 7jfty8zhwb6vxi96a4dn95c7zeht566 0 275287 1417514 1307739 2022-08-09T23:49:03Z Shalomori123 9336 הסרת [[קטגוריה:יהושע יז יז]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] wikitext text/x-wiki <noinclude>{{קטע של פירוש על פסוק|רבי ישעיה די טראני|יהושע|יז|יז}}</noinclude> {{צ|וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בֵּית יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם וְלִמְנַשֶּׁה לֵאמֹר עַם רַב אַתָּה וְכֹחַ גָּדוֹל לָךְ}}, שתוכל להילחם נגד הכנעני, {{צ|לֹא יִהְיֶה לְךָ גּוֹרָל אֶחָד}}, בלבד שנתתי לך. g7r0y9rr0yb16eceli9978v3vku0ko3 0 275288 1417512 1307740 2022-08-09T23:47:15Z Shalomori123 9336 הסרת [[קטגוריה:יהושע יז יח]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] wikitext text/x-wiki <noinclude>{{קטע של פירוש על פסוק|רבי ישעיה די טראני|יהושע|יז|יח}}</noinclude> {{צ|כִּי הַר יִהְיֶה לָּךְ כִּי יַעַר הוּא וּבֵרֵאתוֹ}} - שאותו היער על ההר היה, ובעבור זה אמר: "עלה היערה" {{ממ|יהושע|יז|טו}}. ואין זה הר אפרים כי אם הר היער. {{צ|כִּי תוֹרִישׁ אֶת הַכְּנַעֲנִי כִּי רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ כִּי חָזָק הוּא}} - פירוש, אם רכב ברזל לו, ואם חזק הוא, אפילו הכי תורישנו בעם רב שיש לך. jmw9og8400gfnbjbur1q1h8v4ui4ez1 116 275336 1417622 1403076 2022-08-10T09:29:35Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki <שם> חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988 <שם קודם> חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 (תיקון: תשע"ט) <מאגר 2000247 תיקון 2068499> <מקור> '''חוק קודם:''' ((ס"ח תשי"ט, 152|חוק ההגבלים העסקיים|3:210124)); ((תש"ך, 4|ת"ט|ec:4:317317)); ((תשכ"א, 34|תיקון|4:210123)); ((תשכ"ג, 141|תיקון מס' 2|5:210122)); ((תשל"ב, 18|תיקון מס' 3|7:210121)); ((תשל"ג, 148|תיקון מס' 4|7:210120)). '''חוק חדש:''' ((ס"ח תשמ"ח, 128|חוק ההגבלים העסקיים|11:210423)); ((תשנ"ד, 48|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211692)); ((תשנ"ו, 149|תיקון מס' 2|13:211316)), ((305|חוק תובענות ייצוגיות (תיקוני חקיקה)|13:211685)); ((תשנ"ח, 53|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשנ"ט, 98|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תש"ס, 113|תיקון מס' 6|15:300184)); ((תשס"ב, 165|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)); ((תשס"ד, 147|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס"ו, 279|חוק תובענות ייצוגיות|16:299748)); ((תשס"ז, 78|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)); ((תשע"א, 191|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)), ((984|תיקון מס' 12|18:301276)); ((תשע"ב, 382|תיקון מס' 13|18:301424)); ((תשע"ד, 412|תיקון מס' 14|19:301577)), ((471|תיקון מס' 15|19:301636)); ((תשע"ה, 33|תיקון מס' 16|19:306584)), ((111|תיקון מס' 5 לחוק החוזים האחידים|19:306610)); ((תשע"ו, 1262|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע"ז, 1200|חוק העיצובים|20:390481)); ((תשע"ח, 911|תיקון מס' 20 - הוראת שעה|20:504230)); ((תשע"ט, 246|תיקון מס' 21|20:528392)). ''דחיית תחילה:'' ((ק"ת תשס"ח, 1084|דחיית תחילה)); ((תשע"ב, 497|דחיית תחילה)), ((1362|דחיית תחילה)). ''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשמ"ט, 1069|שינוי סכום)); ((תשנ"ו, 315|שינוי סכום)); ((תשנ"ט, 669|שינוי סכום)); ((י"פ תשע"ה, 6719|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)); ((תשע"ו, 3643|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)); ((תשע"ז, 2660|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)); ((תשע"ח, 4194|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)); ((תשע"ט, 6385|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)), ((7032|ת"ט)); ((תש"ף, 2997|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)); ((תשפ"א, 2879|הודעה בדבר עדכון סכומים)); ((תשפ"ב, 4239|הודעה בדבר עדכון סכומים)). __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשע"ד, תשע"ט) : בחוק זה - :- "אב בית הדין" - לרבות המשנה לאב בית הדין; :- "איגוד עסקי" - חבר-בני-אדם, בין מאוגד ובין שאינו מאוגד, שמטרותיו, כולן או חלקן, הן קידום ענייניהם העסקיים של החברים בו; :- "ארגון צרכנים" - ארגון המייצג צרכנים שאישר שר המשפטים לענין חוק זה; :- "אתר האינטרנט" - אתר האינטרנט של רשות התחרות; :- "בית הדין" - בית הדין לתחרות המוקם לפי חוק זה; :- "הגבל עסקי" - הסדר כובל, מונופולין או מיזוג חברות; :- "הסדר" - בין במפורש ובין מכללה, בין בכתב ובין בעל פה או בהתנהגות, בין אם הוא מחייב על פי דין ובין אם לאו; :- "חברה" - חברה שנוסדה ונרשמה לפי [[חוק החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]], לרבות חברת חוץ שנרשמה כאמור, אגודה שיתופית רשומה כמשמעותה [[בפקודת האגודות השיתופיות]], עמותה כמשמעותה [[בחוק העמותות, התש"ם-1980]], ושותפות כהגדרתה [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]]; :- "חברת בת" - חברה שחברה אחרת שולטת בה; :- "מחיר" - לרבות הפרשי הצמדה למדד או למטבע, ריבית, שיעורי תשלום ותנאי תשלום אחרים; :- "מיזוג חברות" - לרבות רכישת עיקר נכסי חברה בידי חברה אחרת או רכישת מניות בחברה בידי חברה אחרת המקנות לחברה הרוכשת יותר מרבע מהערך הנקוב של הון המניות המוצא, או מכוח ההצבעה או מהכוח למנות יותר מרבע מהדירקטורים או השתתפות ביותר מרבע ברווחי החברה; הרכישה יכול שתהא במישרין או בעקיפין או באמצעות זכויות המוקנות בחוזה; :- "הממונה" - הממונה על התחרות שמונה לפי [[סעיף 41]]; :- "נכס" - מטלטלין, מקרקעין וזכויות; :- "עסק" - עיסוק בייצור נכס, במכירתו, בשיווקו, ברכישתו, ביבואו או ביצואו, וכן עיסוק במתן שירות או בקבלתו; :- "שליטה" - :: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר; :: (2) הזכות למנות דירקטורים של התאגיד; :- "השר" - שר הכלכלה. == פרק ב': הסדר כובל == === סימן א': הסדר כובל מהו === @ 2. הסדר כובל : (א) הסדר כובל הוא הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר. : (ב) מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) יראו כהסדר כובל הסדר שבו הכבילה נוגעת לאחד העניינים הבאים: :: (1) המחיר שיידרש, שיוצע או שישולם; :: (2) הריווח שיופק; :: (3) חלוקת השוק, כולו או חלקו, לפי מקום העיסוק או לפי האנשים או סוג האנשים שעמם יעסקו; :: (4) כמות הנכסים או השירותים שבעסק, איכותם או סוגם. @ 3. הסדרים שאינם הסדרים כובלים (תיקון: תשע"א, תשע"ד, תשע"ה, תשע"ז, תשע"ט) : על אף האמור [[בסעיף 2]], לא ייחשבו כהסדרים כובלים ההסדרים הבאים: : (1) הסדר שכל כבילותיו נקבעו על פי דין. : (2) הסדר שכל כבילותיו נוגעות לזכות השימוש באחד הנכסים הבאים: פטנט, מדגם, עיצוב, סימן מסחרי, זכות יוצרים, זכות מבצעים או זכות מטפחים ובלבד שנתקיימו שניים אלה - :: (א) ההסדר הוא בין בעל נכס כאמור ובין מקבל זכות השימוש בו; :: (ב) אם נכס כאמור טעון רישום על פי דין - שהוא נרשם. : (3) הסדר, בין מי שמקנה זכות במקרקעין לבין מי שרוכש את הזכות, שכל כבילותיו נוגעות לסוג הנכסים או השירותים בהם יעסוק רוכש הזכות באותם מקרקעין. : (4)(א) הסדר שכל כבילותיו נוגעות לגידול ושיווק בסיטונות של תוצרת חקלאית מגידול מקומי מסוגים אלה: פירות ירקות, גידולי שדה, חלב, ביצים, דבש, בקר, צאן, עופות או דגים (להלן - תוצרת חקלאית), ומתקיים לגביו אחד מאלה: ::: (1) כל הצדדים להסדר הם המגדלים של כל התוצרת החקלאית שאליה נוגע ההסדר; ::: (2) כל הצדדים להסדר הם מגדלים של תוצרת חקלאית מאותו סוג שאליו נוגע ההסדר; ובלבד שלא יהיה צד להסדר מי שהוא או אדם קשור אליו הוא משווק סיטונאי של תוצרת חקלאית מאותו סוג שאליו נוגע ההסדר, אשר למעלה ממחצית התוצרת החקלאית כאמור שהוא משווק מקורה במגדלים אחרים, ואם הוא תאגיד מגדלים - מקורה של למעלה ממחצית התוצרת החקלאית כאמור שהוא משווק במגדלים שאינם מחזיקים בתאגיד; ::: (3) הצדדים להסדר הם מגדל אחד או יותר ורוכש תוצרת חקלאית של אותו מגדל או של אותם מגדלים, וכל כבילותיו נוגעות לשיווק בסיטונות של התוצרת החקלאית שאותו מגדל או שאותם מגדלים מכרו לרוכש. :: (ב) הוראת פסקת משנה (א) לא תחול על מוצרים שיוצרו מתוצרת חקלאית. :: (ג) השר, בהסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, להוסיף סוגים של תוצרת חקלאית לסוגים המנויים בפסקת משנה (א) או לגרוע מהם. :: (ד) בפסקה זו - :::- "אדם קשור" - כל אחד מאלה: :::: (1) אדם השולט בתאגיד; :::: (2) תאגיד הנשלט בידי אדם כאמור בפסקה (1); :::: (3) תאגיד הנשלט בידי מי מהאמורים בפסקאות (1) ו-(2); :::- "אמצעי שליטה", "החזקה" ו"שליטה" - כמשמעותם [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]; :::- "מגדל" - מי שעוסק בגידול תוצרת חקלאית לשיווק או תאגיד מגדלים; :::- "תאגיד מגדלים" - תאגיד שמי שעוסקים בגידול תוצרת חקלאית לשיווק מחזיקים לפחות 75% מאמצעי השליטה ומהזכות לרווחים בו, ומתקיימים בו כל אלה: :::: (1) אם הוא תאגיד העוסק בשיווק סיטונאי של תוצרת חקלאית ויש לו בעל שליטה או שיש אדם שזכאי להשתתף ביותר ממחצית מרווחיו - בעל השליטה או האדם האמור מגדל את החלק הגדול ביותר מהתוצרת החקלאית שמשווק התאגיד לעומת החלק שמגדל כל אחד מהמחזיקים בתאגיד שאינם שולטים בו; :::: (2) מי שאינו עוסק בגידול תוצרת חקלאית לשיווק אינו שולט בתאגיד ואין לו זכות להשתתף ביותר ממחצית מרווחיו; :::: (3) מי שאינו עוסק בגידול תוצרת חקלאית לשיווק, והוא משווק סיטונאי או משווק קמעונאי של תוצרת חקלאית, או אדם קשור למי מהם, לא מחזיק בתאגיד, בשיעור כלשהו; :::- "סוג", של תוצרת חקלאית - סוג מסוגי התוצרת החקלאית המפורטים בפסקת משנה (א), או פרט מפרטי אותו סוג, אם החליט על כך הממונה כדי למנוע חשש לפגיעה בתחרות; החלטת הממונה לפרוט סוג כאמור לפרטים תיכנס לתוקפה בתום שלושים ימים מיום פרסומה ברשומות; ההחלטה תפורסם באתר האינטרנט. : (5) הסדר שהצדדים לו הם חברה וחברת בת שלה. : (6) (((נמחק).)) : (7) הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בינלאומית באויר, או לתובלה בינלאומית משולבת, באויר וביבשה ובלבד שכל הצדדים לו הם – :: 1. מובילים באויר; או, :: 2. מובילים באויר, ואיגוד בינלאומי של חברות תעופה שאושר לענין זה על-ידי שר התחבורה; :: ושהודעה עליו נמסרה לשר התחבורה בדרך שקבע; שר התחבורה יודיע, אחת לשנה, לועדת הכלכלה של הכנסת על הודעות כאמור. : (8) התחייבות של מוכר עסק, בשלמותו, כלפי רוכש העסק שלא לעסוק באותו סוג עסק, כשההתחייבות אינה בניגוד לנוהגים סבירים ומקובלים. : (9) הסדר שארגון עובדים או ארגון מעבידים צד לו וכל כבילותיו נוגעות להעסקתם של עובדים ולתנאי העבודה. @ 3א. הסדרים בין מובילים באוויר (תיקון: תשס"ז) : (א) על אף האמור [[בסעיף 3(7)]], הסדר כאמור [[באותו סעיף]] ייחשב כהסדר כובל אם מתקיים לגביו תנאי מהתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3): :: (1) הצדדים להסדר הם מובילים באוויר שהם ישראלים; :: (2) הצדדים להסדר הם מובילים באוויר שאחד מהם לפחות הוא ישראלי ואחד מהם לפחות אינו ישראלי; :: (3) מתקיימים שניים אלה: ::: (א) הצדדים להסדר הם מובילים באוויר שאינם ישראלים ואחד מהם לפחות מקיים פעילות או בעל נציגות בישראל; ::: (ב) אחד מעניניו העיקריים של ההסדר הוא תובלה אווירית לישראל או ממנה והכבילות בהסדר נוגעות לפעילות או להימנעות מפעילות בישראל של מי מהצדדים. : (ב) הוראות סעיף קטן (א)(2) או (3) לא יחולו לגבי הסדר כאמור באותו סעיף קטן אם ההסדר אושר בידי שר החוץ ושר התחבורה, בהחלטה מנומקת, מטעמים של מניעת פגיעה ממשית ביחסי החוץ של ישראל, לרבות יחסי החוץ הכלכליים–מסחריים שלה, או לשם הבטחת רציפות זכויות הטיס בין ישראל למדינות אחרות; אישור כאמור יינתן לאחר התייעצות עם שר האוצר ולאחר שהתקבלה עמדתו של הממונה לענין זה. === סימן ב': איסור הסדר כובל === @ 4. איסור הסדר כובל (תיקון: תש"ס) : לא יהיה אדם צד להסדר כובל, כולו או מקצתו, אלא אם כן קיבל מאת בית הדין אישור לפי [[סעיף 9]] או היתר זמני לפי [[סעיף 13]] או פטור לפי [[סעיף 14]], או שכל הכבילות שבהסדר פטורות בהתאם לפטור סוג שנקבע לפי [[סעיף 15א]]; היו האישור, ההיתר הזמני, הפטור או פטור הסוג מותנים - לא יהיה להם תוקף, אלא אם כן נתמלאו תנאיהם. @ 5. קביעת קו פעולה בידי איגוד עסקי : קו פעולה שקבע איגוד עסקי לחבריו או חלקם העלול למנוע או להפחית תחרות בעסקים ביניהם, או קו פעולה כאמור שהמליץ עליו לפניהם יראו כהסדר כובל כאמור [[בסעיף 2]], ואת האיגוד העסקי וכל אחד מחבריו הפועל על פיו כצד להסדר כובל. @ 6. התאמת פעולה להסדר כובל : אדם המנהל עסק וביודעו על קיום הסדר כובל מתאים את פעולותיו להסדר, כולו או מקצתו, יראו אותו כצד להסדר. === סימן ג': רישום הסדר כובל ואישורו === @ 7. בקשה לאישור הסדר כובל : (א) המבקש לעשות הסדר כובל יגיש לבית הדין בקשה לאישור ההסדר הכובל, בדרך שתיקבע בתקנות, לאחר שהעתק ממנה נרשם לפי סעיף קטן (ב). : (ב) המבקש ימסור העתק מן הבקשה לממונה; הממונה ירשום את הבקשה במרשם המנוהל לפי [[סעיף 42]] ויפרסם על כך הודעה ברשומות ובשני עתונים יומיים; פרטי הפרסום ודרכיו ייקבעו בתקנות. :: ((פורסמו [[תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות), התשס״ד–2004]].)) @ 8. שמיעת הממונה והתנגדויות (תיקון: תש"ס) : (א) הממונה יוזמן להשמיע בפני בית הדין את עמדתו וטענותיו בענין הבקשה. : (ב) אדם העלול להיפגע מהסדר כובל, איגוד עסקי וכן ארגון צרכנים רשאים להגיש לבית הדין התנגדות מנומקת בכתב תוך שלושים ימים מיום פרסום ההודעה ברשומות לפי [[סעיף 7(ב)]]. @ 9. החלטת בית הדין : בית הדין יחליט לאשר הסדר כובל, כולו או חלקו, אם הוא סבור כי הדבר הוא לטובת הציבור, ורשאי הוא להתנות את אישורו בתנאים. @ 10. שיקולים לטובת הציבור : בעת שיבחן את טובת הציבור לענין [[פרק זה]] ישקול בית הדין, בין השאר, את תרומת ההסדר הכובל לענינים המפורטים להלן ואם התועלת הצפויה לציבור תעלה באופן ממשי על הנזק העלול להיגרם לציבור או לחלק ממנו או למי שאינו צד להסדר ואלה הענינים: : (1) יעול הייצור והשיווק של נכסים או שירותים, הבטחת איכותם או הורדת מחיריהם לצרכן; : (2) הבטחת היצע מספיק של נכסים או שירותים לציבור; : (3) מניעת תחרות בלתי הוגנת העלולה להביא להגבלת התחרות באספקת הנכסים או השירותים שבהם עוסקים הצדדים להסדר, מצד אדם שאינו צד להסדר; : (4) מתן אפשרות לצדדים להסדר להשיג אספקה של נכסים או שירותים בתנאים סבירים מידי אדם שבידיו חלק ניכר של האספקה, או לספק בתנאים סבירים נכסים או שירותים לאדם שבידיו חלק ניכר של הרכישה של אותם נכסים או שירותים; : (5) מניעת פגיעה חמורה בענף החשוב למשק המדינה; : (6) שמירה על המשך קיום מפעלים כמקור תעסוקה באיזור שבו עלולה להיווצר אבטלה ממשית כתוצאה מסגירתם או מצמצום הייצור בהם; : (7) שיפור מאזן התשלומים של המדינה על ידי צמצום היבוא או הוזלתו או על ידי הגדלת היצוא וכדאיותו. @ 11. תקופת האישור אישור : בית הדין יהא לתקופה שהוא יקבע; לא קבע בית הדין תקופה, יהא ההסדר מאושר לתקופה שקבעו הצדדים או לשלוש שנים, לפי הקצר. @ 12. ביטול ושינוי אישור (תיקון: תש"ס) : (א) בית הדין רשאי לבטל אישור שנתן או לשנות את תנאיו, אם שוכנע, על פי בקשה של הממונה, כי חלו שינויים מהותיים בנסיבות שהיו קיימות בעת מתן האישור. : (ב) אדם העלול להיפגע מהסדר כובל וכן ארגון צרכנים ואיגוד עסקי הסבורים שחל שינוי מהותי בנסיבות הסדר שאושר, רשאים לפנות לממונה בבקשה להפעיל סמכותו לפי סעיף קטן (א); החליט הממונה שהנסיבות אינן מצדיקות הפעלת סמכותו כאמור, יודיע על כך לפונה, בכתב מנומק, תוך שלושים ימים מיום קבלת הפניה. @ 13. היתר זמני : (א) הוגשה בקשה לאישור הסדר כובל, רשאי אב בית הדין, אם הממונה המליץ על כך ואם שוכנע כי לכאורה ההסדר הוא לטובת הציבור כמשמעותה [[בסעיף 10]], לתת לצדדים, על פי בקשתם, היתר זמני לנהוג על פי ההסדר; ההיתר יהיה לתקופה קצובה שלא תעלה על שנה, או עד למתן החלטת בית הדין לפי [[סעיף 9]], לפי המוקדם; אב בית הדין רשאי להתנות את ההיתר בתנאים. : (ב) הממונה ימסור הודעה על מתן היתר זמני למי שהגיש התנגדות לאותו הסדר לפי [[סעיף 8]]. : (ג) אב בית הדין רשאי, לפי בקשת הממונה או מי שהגיש התנגדות להסדר, לבטל היתר זמני שנתן או לשנות את תנאיו, ובלבד שניתנה לצדדים להסדר הכובל ולממונה וכן למבקש הביטול, הזדמנות להשמיע טענותיהם. @ 14. פטור מקבלת אישור (תיקון: תש"ס) : (א) הממונה רשאי, לבקשת צד להסדר כובל ולאחר התייעצות עם הועדה לפטורים ולמיזוגים לפי [[סעיף 23]] (להלן - הועדה), לפטור, בהחלטה מנומקת, צדדים להסדר כובל מהחובה לקבל את אישור בית הדין להסדר, אם שוכנע כי התקיימו כל אלה: :: (1) הכבילות שבהסדר הכובל אינן מגבילות את התחרות בחלק ניכר של שוק המושפע מן ההסדר, או שהן עלולות להגביל את התחרות בחלק ניכר משוק כאמור, אך אין בהן כדי לפגוע פגיעה של ממש בתחרות בשוק כאמור; :: (2) עיקרו של ההסדר הכובל אינו בהפחתת התחרות או במניעתה, ואין בו כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרו. : (ב) הממונה רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה, להתנות את הפטור בתנאים, לשנותו או לבטלו. : (ג) הודעה על פטור ותנאיו, על שינוי בתנאים ועל ביטול פטור, תימסר לצדדים להסדר ולאב בית הדין ותפורסם ברשומות. : (ד) הוגשה בקשה לפטור לגבי הסדר בענין שהוא בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה, יודיע הממונה למנהל הכללי של אותו משרד על דבר הבקשה ולא יחליט בבקשה לפני שעברו ארבעה עשר ימים מיום שנשלחה ההודעה. : (ה) הגשת בקשה לפטור מקבלת אישור בית הדין להסדר לפי סעיף זה מותנית בתשלום אגרה, כפי שיקבעו השר ושר האוצר. בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאים השרים לקבוע את דרך עדכון האגרה. @ 14א. מועד למתן החלטת הממונה (תיקון: תש"ס, תשע"ד, תשע"ט) : הממונה ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים מהיום שבו הגיעה לידיו בקשה לפי [[סעיף 14]], אלא אם כן מצא כי בדיקת בקשת הפטור מצדיקה את הארכת התקופה בפרקי זמן שלא יעלו במצטבר על 120 ימים נוספים; על הארכה כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת, בכתב. @ 15. ביטול הפטור (תיקון: תש"ס) : (א) אדם העלול להיפגע מהסדר כובל שניתן עליו פטור לפי [[סעיף 14]], איגוד עסקי וכן ארגון צרכנים, רשאים, בכתב מנומק, לערור בפני אב בית הדין על החלטת הממונה, להעניק פטור או לערור על החלטתו שלא לבטל את הפטור שהעניק. : (ב) ראה אב בית הדין כי ההסדר הכובל אינו ממלא אחר התנאים האמורים [[בסעיף 14(א)]] - יבטל את הפטור; תוקף הביטול יהיה מהמועד שיקבע אב בית הדין. : (ג) החלטת אב בית הדין לא תינתן אלא לאחר שניתנה לצדדים להסדר ולממונה הזדמנות להשמיע טענותיהם. @ 15א. פטור סוג (תיקון: תש"ס, תשע"ט) : (א) הממונה רשאי, באישור הועדה, לקבוע כללים לסוגי הסדרים כובלים אשר צדדים להם יהיו פטורים מקבלת אישור בית הדין (להלן - כללי פטור סוג), ובלבד שמתקיימים בהם כל אלה: :: (1) הכבילות שבהסדרים אינן מגבילות את התחרות בחלק ניכר של שוק המושפע מן ההסדרים, או שהן עלולות להגביל את התחרות בחלק ניכר משוק כאמור, אך אין בהן כדי לפגוע פגיעה משמעותית בתחרות בשוק כאמור; :: (2) עיקרם של ההסדרים אינו בהפחתת התחרות או במניעתה והם אינם כוללים כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרם. : (ב) הממונה יפרסם, בשני עיתונים יומיים, הודעה בדבר כוונתו להגיש כללי פטור סוג לאישור הועדה, לפחות 60 ימים בטרם הגשתם, ויעמיד את נוסחם לעיון הציבור. : (ג) נתקבלו טענות מן הציבור בקשר לכללי פטור סוג, יפרט הממונה, בעת הגשת הכללים לאישור הועדה, את תגובתו לטענות. : (ד) אישרה הועדה את כללי פטור הסוג, יגישם הממונה לחתימת השר; השר יחתום על הכללים אלא אם כן שוכנע, מטעמים מיוחדים, כי אין לאשרם. : (ה) תוקפו של פטור סוג יהיה לחמש שנים אלא אם כן נקבע מועד מוקדם מכך בכללי פטור הסוג. : (ו) הממונה רשאי, באישור הועדה, לתקן את כללי פטור הסוג מעת לעת, וכן לחדשם לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים בכל פעם, בשינויים או בלא שינויים; הוראות סעיף זה יחולו גם לענין תיקון או חידוש הכללים. : (ז) הממונה רשאי לקבוע כי פטור המוענק בכללי פטור הסוג לא יחול על הסדר כובל מסוים ממועד שיקבע, ולהורות לצדדים לו לקבל אישור מבית הדין לפי [[סעיף 9]]. : ((פורסמו [[כללי ההגבלים העסקיים (הוראות והגדרות כלליות), התשס״א–2001]].)) : ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי רכישה בלעדית) (הוראת שעה), התשס״א–2001]].)) : ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה), התשס״א–2001]].)) : ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי זכיינות) (הוראת שעה), התשס״א–2001]].)) : ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (הוראות והגדרות כלליות) (הוראת שעה), התשס״ו–2006]].)) : ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים) (הוראת שעה), התשס״ו–2006]].)) : ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים שפגיעתם בתחרות קלת ערך) (הוראת שעה), התשס״ו–2006]].)) : ((פורסמו [[כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג לכבילות נלוות למיזוגים), התשס״ט–2009]].)) : ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים בין חברות קשורות) (הוראת שעה), התשע״א–2011]].)) : ((פורסמו [[כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין־לאומית בים) (הוראת שעה), התשע״ג–2012]].)) : ((פורסמו [[כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר שעניינם שיווק קיבולת טיסה ליעדים הכפופים להסכמי שמים פתוחים) (הוראת שעה), התשע״ג–2012]].)) : ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים) (הוראת שעה), התשע״ג–2013]].)) : ((פורסמו [[כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס׳ 2), התשע״ד–2013]].)) : ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים לשם שיווק ואספקה בחוץ לארץ של ציוד ביטחוני) (הוראת שעה), התשע״ה–2015]].)) : ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שעניינם ייצוא של ציוד ביטחוני מחוץ למדינת ישראל) (הוראת שעה), התשע״ז–2017]].)) : ((פורסמו [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה), התשע״ח–2018]].)) @ 16. שינוי בהסדר כובל (תיקון: תשע"ט) : (א) שינוי בפרט מהותי בהסדר כובל שאישר בית הדין או בהסדר שניתן לגביו היתר זמני לפי [[סעיף 13]] או בהסדר שניתן עליו פטור לפי [[סעיף 14]], דינו כדין הסדר כובל חדש, הטעון בקשה לאישור לפי [[סעיף 7]], בקשה להיתר זמני לפי [[סעיף 13]], או בקשה לפטור לפי [[סעיף 14]], תוך שלושים ימים מיום השינוי. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) בסעיף זה, "שינוי" - לרבות הוספת צד להסדר או השמטת צד ממנו. == פרק ג': מיזוג חברות == === סימן א': תחולה ואיסור מיזוג === @ 17. תחולה (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ט, [ק"ת הודעות], תשע"ט, [י"פ הודעות]) : (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו על מיזוג חברות שמתקיים בהן אחד מאלה: :: (1) כתוצאה מהמיזוג יהפכו החברות המתמזגות לבעל מונופולין, כמשמעותו [[בסעיף 26(א)(1)]]; :: (2) מחזור המכירות של החברות המתמזגות ביחד, בשנת המאזן שקדמה למיזוג, עולה על סכום של 360 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2022, 367,930,000 ש"ח))); :: (3) אחת החברות המתמזגות היא בעל מונופולין כמשמעותו [[בסעיף 26(א)(1)]]. : (ב)(1) הסכום האמור בסעיף קטן (א)(2) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום העדכון) לפי שיעור שינוי המדד לעומת המדד היסודי. :: (2) סכום מעודכן כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10,000 שקלים חדשים. :: (3) הממונה יפרסם הודעה על סכום מעודכן כאמור, בסמוך למועד עדכונו, באתר האינטרנט וברשומות; :: (4) בסעיף זה - :::- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :::- "המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון; :::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון הראשון המדד שפורסם בחודש ספטמבר 2018. : (ג) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות את דרך קביעת חלקה של חברה לעניין סעיף קטן (א)(1), ומחזור המכירות כאמור בסעיף קטן (א)(2). :: ((פורסמו [[תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות), התשס״ד–2004]].)) : (ד) (((בוטל).)) @ 18. מיזוג עם חברה העוסקת בחוץ לארץ : במיזוג עם חברה המנהלת עסקים הן בישראל והן מחוץ לישראל יחולו הוראות [[פרק זה]] רק לגבי מחזור המכירות של החברה בישראל ולגבי חלקה בישראל של החברה בייצור נכס, במכירתו, ברכישתו, בשיווקו או במתן שירות או בקבלתו בישראל. === סימן ב': הודעת מיזוג והסכמת הממונה === @ 19. איסור מיזוג חברות : לא יתמזגו חברות אלא אם כן ניתנה תחילה הודעת מיזוג ונתקבלה למיזוג הסכמת הממונה, ואם היתה הסכמתו מותנית - לפי התנאים שקבע, הכל לפי האמור [[בסימן זה]]. @ 20. הודעת מיזוג (תיקון: תשע"ט) : (א) כל אחת מהחברות שבכוונתן להתמזג תודיע על כך לממונה, בהודעה שפרטיה ייקבעו בתקנות (להלן - הודעת מיזוג); הממונה רשאי לדרוש פרטים נוספים הנראים לו נחוצים לבדיקת הבקשה. :: ((פורסמו [[תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות), התשס״ד–2004]].)) : (ב) תוך שלושים ימים מיום שקיבל הודעת מיזוג מאת כל החברות המבקשות להתמזג, יודיע להן הממונה אם הוא מסכים למיזוג או מתנגד לו או מתנה אותו בתנאים שיציין בהודעתו; אי מתן הודעה כאמור תוך שלושים הימים האמורים דינו כהודעה על הסכמה, אלא אם כן הוארך המועד לפי סעיף קטן (ב1) או לפי [[סעיף 38]]. : (ב1) מצא הממונה כי בדיקת הודעת מיזוג מצדיקה את הארכת התקופה הקבועה בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להאריכה בשתי תקופות נוספות של שלושים ימים כל אחת; האריך הממונה את התקופה בשישים ימים, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים, להאריך את התקופה בשישים ימים נוספים; על הארכות כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת, בכתב. : (ג) נמסרה לממונה הודעת מיזוג ותחום פעולתן של החברות המבקשות להתמזג הוא בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה, יעביר הממונה למנהל הכללי של אותו משרד העתק מן הבקשה. : (ד) הגשת הודעת מיזוג לממונה לפי הוראות סעיף זה מותנית בתשלום אגרה, כפי שיקבעו השר ושר האוצר; בתקנות לפי סעיף זה רשאים השרים לקבוע את דרך עדכון האגרה. @ 21. החלטת הממונה (תיקון: תשע"ט) : (א) הממונה יתנגד למיזוג חברות או יתנה אותו בתנאים אם לדעתו קיים חשש סביר כי כתוצאה מן המיזוג כפי שהוצע תיפגע באופן משמעותי התחרות באותו ענף או ייפגע הציבור באחת מאלה: :: (1) רמת המחירים של נכס או של שירות; :: (2) איכות נמוכה של נכס או של שירות; :: (3) הכמות המסופקת של הנכס או היקף השירות, או סדירות האספקה ותנאיה. : (ב) על החלטת הממונה להסכים למיזוג חברות, להתנגד לו או להתנותו בתנאים יפרסם הממונה הודעה ברשומות, באתר האינטרנט ובשני עתונים יומיים. @ 22. ערר על החלטת הממונה : (א) התנגד הממונה למיזוג חברות, או התנה את הסכמתו בתנאים, רשאית כל אחת מהחברות המבקשות להתמזג להגיש ערר לבית הדין תוך שלושים ימים מיום שקיבלה את החלטת הממונה. : (ב) הסכים הממונה למיזוג חברות, בין בתנאים ובין ללא תנאים, רשאים כל אדם העלול להיפגע מן המיזוג, איגוד עסקי וכן ארגון צרכנים להגיש לבית הדין ערר על החלטת הממונה, תוך שלושים ימים מיום שההודעה על החלטת הממונה פורסמה בשני עתונים יומיים. : (ג) בית הדין רשאי לאשר את החלטת הממונה, לבטלה או לשנותה.(ד) הגשת ערר לפי סעיף קטן (ב) לא תעכב את המיזוג אלא אם כן ניתן צו לפי [[סעיף 36]]. @ 23. ועדה לפטורים ומיזוגים (תיקון: תש"ס, תשע"ב) : (א) תוקם ועדה לפטורים ולמיזוגים. : (ב) השר יקבע רשימה של חמישה חברים עובדי המדינה בעלי ידע ומומחיות בכלכלה, בראיית חשבון, במינהל עסקים או במשפט (בסעיף זה - תחומי עיסוקה של הועדה), וכן רשימה של שמונה חברים נציגי ציבור ובהם - :: (1) ארבעה חברים שהם בעלי מוניטין במחקר והוראה בתחומי עיסוקה של הועדה; :: (2) ארבעה חברים מקרב הציבור שהם בעלי תואר אקדמי בתחומי עיסוקה של הועדה, ולהם ידע ונסיון מצטבר של שבע שנים לפחות בתחומים האמורים. : (ב1) מבין חברי הוועדה יהיו – :: (1) לפחות חמש נשים; :: (2) לפחות שלושה משפטנים. : (ג) השר ימנה יושב ראש לועדה מבין חברי הועדה נציגי הציבור; הודעה על מינוי יושב ראש הועדה ועל מינוי חבריה תפורסם ברשומות. : (ד) יושב ראש הועדה ימנה את מותבי הועדה מבין חבריה כמפורט להלן: :: (1) לענין אישור כללי פטור סוג - שבעה חברים, מהם ארבעה מרשימת החברים נציגי הציבור ובהם יושב ראש הועדה, שיהיה יושב ראש המותב; :: (2) לענין הודעת מיזוג ובקשת פטור לפי [[סעיף 14]] - שלושה חברים, מהם שניים מרשימת החברים נציגי הציבור, שאחד מהם ימונה על ידיו כיושב ראש המותב. :: (3) לעניין עיצום כספי לפי [[פרק ז'1]] – שלושה חברים, מהם אחד לפחות הוא משפטן ושניים מרשימת החברים ונציגי הציבור, ואחד מנציגי הציבור ימונה על ידיו כיושב ראש המותב : (ה) יושב ראש הועדה רשאי למנות ועדות משנה מקרב חברי הועדה לשם מילוי תפקידי הועדה. : (ו) טענות שיתקבלו מן הציבור בנוגע לכללי פטור סוג לפי [[סעיף 15א(ג)]], יובאו בפני הועדה או בפני ועדת משנה אשר ימנה יושב ראש הועדה; נתמנתה ועדת משנה כאמור, יובאו מסקנותיה והמלצותיה בפני חברי המותב לפחות שבעה ימים לפני מועד הדיון באישור הכללים. @ 23א. ניגוד ענינים (תיקון: תש"ס) : (א) לא יכהן כחבר הועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר הועדה לבין ענין אחר שלו או של קרובו או של תאגיד שהוא או קרובו הם בעלי ענין בהם; :: לענין סעיף זה - ::- "קרוב" - בן זוג, הורה או צאצא של אחד מאלה וכל אדם הסמוך על שולחנו; ::- "בעל ענין" - כמשמעותו [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]. : (ב) חבר הועדה שעשוי להיות לו ענין, במישרין או בעקיפין, בנושא העומד לדיון במותב של הועדה, יודיע על כך ליושב ראש הועדה מיד לאחר שנודע לו על כך ולא יהיה נוכח בכל דיון באותו נושא. @ 23ב. סדרי דין (תיקון: תש"ס, תשע"ב) : (א) המנין החוקי בישיבות הועדה הוא רוב חברי המותב. : (ב) החלטות הועדה יתקבלו ברוב דעות של חברי המותב המצביעים הנוכחים באותה ישיבה, ובמקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש הועדה קול נוסף. : (ג) בישיבות הועדה ייערך פרוטוקול, שבו יירשמו המסמכים שהובאו בפניה וההחלטות שנתקבלו; בישיבות לאישור כללי פטור סוג יירשם גם תקציר הדיונים; בישיבות לעניין עיצום כספי יירשם פרוטוקול מלא; הפרוטוקול יהיה פתוח לעיון הציבור ובלבד שהמידע שיפורסם לא יכלול מידע שאין למסרו או שאין חובה למסרו לפי [[סעיף 9 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998]]. : (ד) הממונה יוזמן לכל דיון של הועדה; בישיבות הוועדה לעניין עיצום כספי יביא הממונה לפני חברי הוועדה את עמדתו, לרבות עיקרי הראיות שעליה היא נסמכת, וכן טענות שהגיש המפר לפי [[סעיף 50ז]], בכתב, ולגבי מפר שטען גם בעל-פה – פרוטוקול של טיעון בעל-פה כאמור : (ה) יושב ראש הועדה יקבע את סדרי עבודתה של הועדה ככל שלא נקבעו בסעיף זה. : (ו) קיום הועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר. @ 23ג. דין חברי הועדה שאינם עובדי המדינה (תיקון: תש"ס) : חברי הועדה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לענין חיקוקים אלה: : (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979]]; : (2) [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]], לענין הוראות הנוגעות לעובדי הציבור; : (3) [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]]. @ 23ד. סיום וחדילה מכהונה (תיקון: תש"ס) : (א) חברי הועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משלוש תקופות כהונה רצופות. : (ב) חבר הועדה יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו, אם נתקיים אחד מאלה: :: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הועדה; :: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר, בהסכמת יושב ראש הועדה, העבירו מכהונתו בהודעה בכתב; :: (3) הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר ועדה; :: (4) חדלו לגביו התנאים לפיהם היה כשיר להתמנות חבר ועדה. : (ג) הוגש כתב אישום נגד חבר הועדה בעבירה, שלדעת השר מתקיים בה לכאורה, האמור בסעיף קטן (ב)(3), רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו. @ 24. חובת התייעצות (תיקון: תש"ס) : (א) לא יסכים הממונה למיזוג חברות, בין בתנאים ובין ללא תנאים, אלא לאחר התייעצות עם הועדה. : (ב) הממונה ימציא ליושב ראש הועדה עותק מכל הודעת מיזוג מיד עם קבלתה. === סימן ג': הפרדת חברות === @ 25. סמכות בית הדין להפריד חברות שמוזגו : (א) ראה בית הדין, על פי פניה של הממונה, כי קיים חשש סביר כי כתוצאה ממיזוג חברות, שנעשה בניגוד להוראות חוק זה, תיפגע באופן משמעותי התחרות באותו ענף או ייפגע הציבור כאמור [[בסעיף 21]], רשאי הוא לצוות על הפרדתן של החברות שמוזגו. : (ב) הפרדת החברות שמוזגו תהא בדרך של החזרת המצב לקדמותו או בדרך של העברת חלק מהמניות לגוף, לפי בחירתן, שאינו קשור להן, או הקמת חברה נוספת אליה יועברו חלק מנכסי החברות או בכל דרך אחרת שתיראה לבית הדין. : (ג) היה תחום פעולתה של החברה בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה יעביר הממונה למנהל הכללי של אותו משרד העתק מן הבקשה. : (ד) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 31]]. == פרק ד': מונופולין == @ 26. מונופולין ובעל מונופולין (תיקון: תשע"א, תשע"ט) : (א) בחוק זה, "בעל מונופולין", כל אחד מאלה: :: (1) אדם שחלקו בכלל האספקה של נכסים או בכלל רכישתם, בכלל מתן שירותים או בכלל רכישתם, עולה על מחצית; :: (2) אדם המחזיק כוח שוק משמעותי ביחס לאספקת נכסים או רכישתם, או ביחס למתן שירותים או רכישתם. : (א1) הממונה יכריז על קיומו של בעל מונופולין בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט; על הכרזה כאמור יחולו הוראות [[סעיף 43(ב) עד (ה)]], כאילו היתה קביעה לפי [[סעיף 43(א)]]. : (ב) המונופולין יכול שיהיה באזור מסויים. : (ג) (((בוטל).)) : (ד) (((בוטל).)) : (ה) הממונה ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לששה חדשים, רשימה של בעלי מונופולין. : (ו) בסעיף זה, "אדם" - לרבות חברה ובנותיה, בנות של חברה אחת וכן אדם וחברה שהוא שולט בה. @ 27. (תיקון: תשע"ה-2, תשע"ט) : (((בוטל).)) @ 28. (תיקון: תשע"ט) : (((בוטל).)) @ 29. סירוב בלתי סביר (תיקון: תשס"ד) : לא יסרב בעל מונופולין סירוב בלתי סביר לספק או לרכוש את הנכס או השירות שבמונופולין. @ 29א. ניצול מעמד לרעה (תיקון: תשנ"ו) : (א) בעל מונופולין לא ינצל לרעה את מעמדו בשוק באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור. : (ב) יראו בעל מונופולין כמנצל לרעה את מעמדו בשוק באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור, בכל אחד מן המקרים האלה: :: (1) קביעה של רמת מחירי קניה או מכירה בלתי הוגנים של הנכס או של השירות שבמונופולין; :: (2) צמצום או הגדלה של כמות הנכסים או היקף השירותים המוצעים על-ידי בעל מונופולין, שלא במסגרת פעילות תחרותית הוגנת; :: (3) קביעת תנאי התקשרות שונים לעסקות דומות אשר עשויים להעניק ללקוחות או לספקים מסויימים יתרון בלתי הוגן כלפי המתחרים בהם; :: (4) התניית ההתקשרות בדבר הנכס או השירות שבמונופולין בתנאים אשר מטבעם או בהתאם לתנאי מסחר מקובלים אינם נוגעים לנושא ההתקשרות. :: הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על הוראות סעיף קטן (א). @ 30. הסדרת פעולות מונופולין (תיקון: תשנ"ח, תשע"א, תשע"ט) : (א) ראה הממונה כי כתוצאה מקיומו של מונופולין או מהתנהגותו של בעל מונופולין, נפגעת התחרות בעסקים או נפגע הציבור, רשאי הוא לתת לבעל המונופולין הוראות בדבר הצעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה. : (ב) ראה הממונה כי כתוצאה מהתנהגותו של בעל מונופולין קיים חשש לפגיעה משמעותית בתחרות או לפגיעה משמעותית בציבור, רשאי הוא לתת לבעל המונופולין הוראות בדבר הצעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה. : (ג) יראו כפגיעה בתחרות בעסקים או כפגיעה בציבור כל פגיעה הנוגעת לאחד הענינים האלה: :: (1) מחיר של נכס או של שירות; :: (2) איכות הנכס או השירות; :: (3) כמות הנכסים או היקף השירות; :: (4) אספקת הנכס או השירות, סדירותה או תנאיה; :: (5) חסם כניסה לענף או חסם למעבר בענף; לעניין זה, "חסם למעבר בענף" – חסם המגביל את יכולתו של לקוח לעבור בין ספקים בענף – לעניין מונופולין באספקת נכסים או שירותים, או חסם המגביל את יכולתו של ספק לעבור בין לקוחות בענף – לעניין מונופולין ברכישת נכסים או שירותים; :: הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב). : (ד) הממונה יפרסם בשני עיתונים יומיים ובאתר האינטרנט את דבר כוונתו ליתן הוראות לפי סעיף זה, לפחות 14 ימים מראש, ויעמיד לעיון הציבור את נוסח ההוראות. : (ה) הממונה ימסור את ההוראות לבעל המונופולין ויפרסם את דבר נתינתן בשני עיתונים יומיים ובאתר האינטרנט; נוסח ההוראות שניתנו ייכלל במרשם של מונופולין לפי הוראות [[סעיף 42]]; היה הממונה סבור כי אינטרס הציבור מחייב פרסום נוסח ההוראות, יפרסמן בעיתונים כאמור ובאתר האינטרנט. : (ו) בעל מונופולין שנמסרו לו הוראות הממונה, ארגון צרכנים וכל אדם אחר הנפגע מהוראות אלה, רשאי להתנגד בכתב, בפירוט נימוקיו, להוראות הממונה בפני בית הדין, בתוך 30 ימים ממועד פרסום דבר מתן ההוראות בעיתונים כאמור בסעיף קטן (ה); בית הדין רשאי, לאחר ששמע את הצדדים, לאשר את הוראות הממונה, לבטלן או לשנותן. : (ז) הוראות הממונה ייכנסו לתוקף בתום 30 ימים ממועד הפרסום בשני עיתונים יומיים האמור בסעיף קטן (ה) או במועד מאוחר יותר שקבע הממונה; הגיש בעל המונופולין התנגדות להוראות, רשאי בית הדין להתלות את תוקפן עד מועד ההחלטה בהתנגדות או עד מועד אחר שקבע. : (ח) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות [[סעיף 36]]. @ 30א. מכירת נכס בידי מונופולין (תיקון: תשע"ה) : (א) בית הדין רשאי, בעקבות פנייה של הממונה, להורות לבעל מונופולין למכור נכס שבידו, כולו או חלקו, אם מצא, כי יש בכך כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בתחרות בעסקים או בציבור. : (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו כפגיעה בתחרות בעסקים או כפגיעה בציבור, כל פגיעה הנוגעת לאחד העניינים המנויים [[בסעיף 30(ג)]]. @ 31. הפרדת מונופולין (תיקון: תשנ"ח, תשע"ה) : (א) ראה בית הדין, על פי פניה של הממונה, כי כתוצאה מקיומו של מונופולין, נפגע הציבור, באופן משמעותי, באחד מן הדברים המנויים [[בסעיף 30]] או בכל דרך אחרת, וכי לא ניתן באופן יעיל למנוע את הפגיעה על ידי הסדרת פעולות המונופולין לפי [[סעיף 30]] או לפי [[סעיף 30א]] אלא רק בהפרדת המונופולין לשני תאגידים עסקיים נפרדים, או יותר, רשאי הוא לצוות על הפרדת המונופולין. : (ב) הפרדת המונופולין תהא בדרך של העברת חלק מהמניות לגוף שאינו קשור לבעל המונופולין, לפי בחירתו של בעל המונופולין, או הקמת חברה נוספת שאליה יועברו חלק מנכסי המונופולין או בכל דרך אחרת שתיראה לבית הדין. : (ג) היה תחום פעולתו של בעל המונופולין בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה, יעביר הממונה למנהל הכללי של אותו משרד העתק מפנייתו לבית הדין. == פרק ד'1: קבוצת ריכוז (תיקון: תשע"א) == @ 31א. הגדרות לעניין [[פרק ד'1]] (תיקון: תשע"א) : [[בפרק זה]] – :- "אדם" – כהגדרתו [[בסעיף 26(ו)]]; :- "חסם למעבר בענף" – חסם המגביל את יכולתו של לקוח לעבור בין ספקים בענף – לעניין קבוצת ריכוז באספקת נכסים או שירותים, או חסם המגביל את יכולתו של ספק לעבור בין לקוחות בענף – לעניין קבוצת ריכוז ברכישת נכסים או שירותים. @ 31ב. קבוצת ריכוז (תיקון: תשע"א) : (א) הממונה רשאי לקבוע לפי [[סעיף 43(א)(6)]] כי קבוצה מצומצמת של בני אדם המנהלים עסקים שבידיהם נתון ריכוז של יותר ממחצית מכלל אספקת נכסים או מכלל מתן שירותים, או מכלל רכישתם, היא קבוצת ריכוז ([[בפרק זה]] – קבוצת ריכוז), וכל אחד מבני האדם כאמור הוא חבר בקבוצת ריכוז, אם ראה כי מתקיימים כל אלה: :: (1) בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים קיימת תחרות מועטה בעסקים או שמתקיימים תנאים לתחרות מועטה בעסקים; :: (2) נקיטת צעדים כאמור [[בסעיף 31ג]] עשויה למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או עשויה להגביר את התחרות בענף באופן משמעותי או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות בענף. : (ב) לעניין סעיף קטן (א)(1), יראו, בין השאר, חסם כניסה לענף יחד עם שניים או יותר מהתנאים המפורטים להלן, כתנאים לתחרות מועטה בעסקים בין חברי קבוצת ריכוז או בענף שבו הם פועלים: :: (1) חסם למעבר בענף; :: (2) אדם מחזיק בזכות כלשהי באדם אחר הפועל באותו ענף ואחד מהם לפחות הוא חבר הקבוצה, או ששני בני אדם הפועלים באותו ענף שאחד מהם לפחות הוא חבר הקבוצה מחזיקים בזכות כלשהי באדם שלישי, או שאדם מחזיק בזכות כלשהי בשני בני אדם או יותר הפועלים באותו ענף אשר אחד מהם לפחות הוא חבר הקבוצה; :: (3) לחברי הקבוצה נתחי שוק דומים באספקה או ברכישה של נכסים או של שירותים בענף; :: (4) הנכסים או השירותים שמספקים או שרוכשים חברי הקבוצה בענף דומים זה לזה במידה רבה; :: (5) חברי הקבוצה מספקים נכסים או שירותים בענף למספר רב של לקוחות או של ספקים או רוכשים נכסים או שירותים כאמור ממספר רב של לקוחות או של ספקים; :: (6) לכל אחד מחברי הקבוצה, או למרביתם, יש אפשרות לדעת את עיקרם של תנאי ההתקשרות, בין לקוחות או ספקים לבין מרבית מחברי הקבוצה האחרים, לאספקה או לרכישה של נכסים או שירותים בענף. @ 31ג. הסדרת פעולות של קבוצת ריכוז (תיקון: תשע"א, תשע"ה) : (א) הממונה רשאי להורות לחברי קבוצת ריכוז, כולם או חלקם, בדבר צעדים שעליהם לנקוט כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר באופן משמעותי את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות בענף, ובכלל זה רשאי הממונה – :: (1) להורות על הסרתם או על צמצומם של חסמי כניסה לענף או של חסמים למעבר בענף, שהם תוצאה של מעשה או מחדל של מי מחברי הקבוצה; :: (2) להורות על הפסקת פעילות מסוימת של חבר הקבוצה אם סבר שהפעילות האמורה מקלה על מי מחברי הקבוצה להתאים את התנהגותו להתנהגות של חבר קבוצה אחר; :: (3) לאסור על העברה או על פרסום של מידע בין חברי הקבוצה או בין חברי הקבוצה לבין אדם אחר, אם יש בהעברה או בפרסום כאמור כדי להקל על מי מחברי הקבוצה להתאים את התנהגותו להתנהגות של חבר קבוצה אחר. : (ב) ראה בית הדין, בעקבות פנייה של הממונה, כי אדם מחזיק בזכות כלשהי באדם אחר הפועל באותו ענף ואחד מהם לפחות הוא חבר קבוצת ריכוז, או כי שני בני אדם הפועלים באותו ענף שאחד מהם לפחות הוא חבר קבוצת ריכוז, מחזיקים בזכות כלשהי באדם שלישי, או כי אדם מחזיק בזכות כלשהי בשני בני אדם או יותר הפועלים באותו ענף אשר אחד מהם לפחות הוא חבר קבוצת ריכוז, רשאי הוא להורות על מכירת ההחזקות כאמור, כולן או חלקן, וכן לקבוע מועד למכירתן, אם מצא כי יש בכך כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר משמעותית את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור. : (ב1) בית הדין רשאי, בעקבות פנייה של הממונה, להורות על מכירת נכס של חבר בקבוצת ריכוז, כולו או חלקו, אם מצא כי יש בכך כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר משמעותית את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור. : (ג) לעניין קבוצת ריכוז הפועלת בענף שהסדרתו היא בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה או שלגוף אחר נתונות על פי דין סמכויות לעניין הסדרתו, יחולו הוראות אלה: :: (1) הממונה יתייעץ עם המשרד או עם הגוף כאמור בנוגע למתן הוראות לפי סעיף קטן (א) שנועדו למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף וכן בנוגע לפנייה לבית הדין לפי סעיף קטן (ב) או (ב1); :: (2) הממונה יקבל את הסכמת המשרד או הגוף כאמור למתן הוראות לפי סעיף קטן (א) שנועדו להגביר באופן משמעותי את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור. : (ד) הוראות [[סעיף 30(ג) עד (ח)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הוראות הממונה לפי סעיף קטן (א). @ 31ד. הוראות מיוחדות לעניין קבוצת ריכוז בתחום הבנקאות ובתחום הביטוח (תיקון: תשע"א, תשע"ו, תשע"ט) : (א) הממונה יתייעץ עם נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים בנוגע לכוונתו לקבוע כי קבוצה מצומצמת של בני אדם היא קבוצת ריכוז, וכן יודיע להם על כוונתו לתת הוראה לפי [[סעיף 31ג(א)]] שנועדה למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, אם הקביעה או ההוראה כאמור נוגעות לאדם הפועל בענף שבתחום אחריותו של בנק ישראל לפי הוראות [[חוק בנק ישראל]]; ראה נגיד בנק ישראל או המפקח על הבנקים, לאחר קבלת הודעה לפי סעיף זה, כי מתן הוראה כאמור יסכן את יציבותו של תאגיד בנקאי או את יציבותה של המערכת הבנקאית, יודיע על כך לממונה והוא יימנע ממתן ההוראה. : (ב) הממונה יתייעץ עם הממונה על שוק ההון בנוגע לכוונתו לקבוע כי קבוצה מצומצמת של בני אדם היא קבוצת ריכוז, וכן יודיע לו על כוונתו לתת הוראה לפי [[סעיף 31ג(א)]] שנועדה למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, אם הקביעה או ההוראה כאמור נוגעות לאדם הפועל בענף שבתחום אחריותו של הממונה על שוק ההון; ראה הממונה על שוק ההון, לאחר קבלת הודעה לפי סעיף זה, כי מתן הוראה כאמור יסכן את יציבותו של מבטח או את יציבותה של מערכת הביטוח והחיסכון הפנסיוני, יודיע על כך לממונה והוא יימנע ממתן ההוראה. : (ג)(1) נמנע הממונה ממתן הוראה בעקבות הודעת נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון, לפי הוראות סעיף זה, יפרסם באתר האינטרנט את דבר קבלת ההודעה, בלא נימוקיה, בסמוך למועד קבלתה, ואת נימוקיה – שישה חודשים מיום קבלתה; :: (2) על אף הוראות פסקה (1), הוסכם בין הממונה לבין נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון, לפי העניין, כי פרסום כאמור באותה פסקה עלול לפגוע ביציבות הגופים או המערכות המפורטים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ידחה הממונה את הפרסומים, כולם או חלקם, למועד שיוסכם ביניהם. : (ד) בסעיף זה – ::- "חוק בנק ישראל" – [[חוק בנק ישראל, התש"ע-2010]]; ::- "מבטח" – כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]; ::- "הממונה על שוק ההון" – הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]; ::- "המפקח על הבנקים" – המפקח על הבנקים שמונה לפי [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]]; ::- "תאגיד בנקאי" – כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]]. == פרק ד'2: מתן הוראות ליבואן ישיר - הוראת שעה (((פקע))) (תיקון: תשע"ח) == @ 31ה. (תיקון: תשע"ח) : (((פקע).)) @ 31ו. (תיקון: תשע"ח) : (((פקע).)) == פרק ה': בית הדין לתחרות (תיקון: תשע"ט) == @ 32. הקמת בית הדין ומינוי חבריו (תיקון: תש"ס, תשע"ט) : (א) מוקם בזה בית דין לתחרות. : (ב) מספר חברי בית הדין לא יעלה על שבעה עשר. : (ג) אב בית הדין ומשנהו יהיו שופטים של בית משפט מחוזי שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון. : (ג1) נבצר מאב בית הדין או ממשנהו למלא את תפקידיהם, למשך תקופה שלא תעלה על שנה, רשאי שר המשפטים בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, למנות להם ממלא מקום, שהוא שופט של בית משפט מחוזי, לאותה תקופה או לחלקה. : (ד) יתר חברי בית הדין ימונו בידי שר המשפטים, לפי המלצת השר, ובהם יהיו לפחות שלושה נציגים של ארגוני צרכנים ושלושה נציגים של ארגונים כלכליים; מספר החברים שהם עובדי המדינה לא יעלה על שליש מכלל החברים. : (ה) תקופת כהונתם של חברי בית הדין תהיה שלוש שנים; חבר שתקופת כהונתו תמה יכול שיתמנה מחדש, ובלבד שלא יכהן חבר, שאינו אב בית הדין או משנהו, יותר משלוש תקופות כהונה רצופות. : (ו) הודעה של מינוי חברי בית הדין תפורסם ברשומות. @ 33. מותב בית הדין (תיקון: תש"ס) : בית הדין ידון בשלושה, ואולם רשאי השופט היושב לדין בישיבה מקדמית להורות כי הדיון יתקיים בדן יחיד והוא אב בית הדין או משנהו; החלטה על קיום הדיון בדן יחיד תינתן לאחר שמיעת הצדדים. @ 34. ניגוד ענינים : (א) מי שעיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר מותב של בית הדין בהליך מסויים או שיש לו ענין אישי בהליך - לא יהיה חבר במותב שידון באותו הליך וימסור הודעה על כך לאב בית הדין. : (ב) היה לחבר מותב ספק אם עלול להיווצר ניגוד ענינים יודיע על כך לאב בית הדין. @ 35. סמכויות נילוות (תיקון: תשע"ט) : החליט בית הדין בענין שהובא לפניו, רשאי הוא, באותה החלטה או בהחלטה נוספת, ליתן כל צו הנראה לו דרוש כדי להבטיח שהחלטתו תקויים. @ 36. צווי ביניים : בכל ענין שהובא לפני בית הדין או לפני אב בית הדין, רשאי בית הדין או אב בית הדין להוציא צו ביניים, אם מצאו כי מן הראוי לעשות כן בנסיבות הענין. @ 37. ראיות וסדרי דין : (א) בית הדין ואב בית הדין לא יהיו קשורים בדיני הראיות, פרט לדינים בדבר חסינות עדים ובדבר ראיות חסויות כאמור [[בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]]. : (ב) לענין הזמנת עדים וגביית ראיות יהיו לאב בית הדין הסמכויות שיש לבית משפט מחוזי בענין אזרחי; ולענין ביצוע הצווים ובזיון בית המשפט דין צו בית הדין כדין צו בית משפט מחוזי בענין אזרחי. @ 38. הארכת מועדים : מועד שנקבע לפי חוק זה, רשאי אב בית הדין לפי בקשת הממונה או אדם מעונין, להאריכו אף שנסתיים המועד, אם ראה שקיימים טעמים מיוחדים לעשות כן. @ 39. זכות ערעור (תיקון: תש"ס) : בעל דין שנפגע מהחלטת בית הדין, לרבות החלטה לפי [[סעיף 30]] וצו ביניים, או מהיתר זמני שנתן אב בית הדין לפי [[סעיף 13]], רשאי לערער עליהם לפני בית המשפט העליון תוך ארבעים וחמישה ימים מיום שהודעו לו; ערעור על צו ביניים, על החלטת בית הדין בערר לפי [[סעיף 43]] או על היתר זמני יידון לפני שופט יחיד אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט העליון אחרת. @ 40. סדרי דין : (א) בית הדין ואב בית הדין ידונו לפי סדרי הדין שהתקין שר המשפטים לפי סעיף קטן (ב); באין סדרי דין כאלה ידונו בדרך הנראית להם מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה. : (ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין - :: (1) לדיונים לפני בית הדין או אב בית הדין ובכלל זה הוראות בדבר - ::: (א) אנשים וארגונים שיהיו רשאים לטעון לטובת בעל דין או שיהיו רשאים להיות משיבים או שיש לשמוע אותם בטרם תינתן החלטה; ::: (ב) רציפות הדיון; ::: (ג) תשלום הוצאות, שכר טרחה ודמי בטלה של עדים; ::: (ד) אגרות. :: (2) לדיונים לפני בית המשפט העליון בערעורים לפי [[סעיף 39]]. == פרק ו': רשות התחרות והממונה, תפקידו וסמכויותיו (תיקון: תשע"ט) == @ 41. הממונה (תיקון: תשנ"ד, תשע"ט) : (א) הממשלה תמנה, לפי הצעת השר, ממונה על התחרות; הממונה יהיה עובד מדינה; : (ב) הודעה על המינוי תפורסם ברשומות. @ 41א. הרשות (תיקון: תשנ"ד, תש"ס, תשע"ט) : (א) מוקמת בזאת רשות התחרות (להלן - הרשות). : (ב) הממונה יהיה מנהל הרשות. : (ג) תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב בסעיף תקציב נפרד כמשמעותו [[בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]. הממונה על סעיף תקציב זה, לענין [[החוק האמור]], יהיה מנהל הרשות. : (ד) מנהל הרשות יהיה מורשה, ביחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור [[+|בסעיפים 4]] [[ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951]], למעט עסקאות במקרקעין למטרת ביצוע הוראות חוק זה, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור. @ 41ב. עובדי הרשות (תיקון: תש"ס) : (א) עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959]], ואולם מנהל הרשות מורשה, באישור השר, ביחד עם חשב הרשות, לייצג את המדינה בעשיית חוזים מיוחדים עם עובדים. : (ב) עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות ובפיקוחו. @ 42. ניהול מרשם ופרסום ברשומות (תיקון: תשס"א) : (א) הממונה ינהל מרשם של בקשות להסדרים כובלים ושל הסדרים כובלים שאושרו, מרשם של היתרים זמניים שניתנו, מרשם של פטורים שניתנו לפי [[סעיף 14]], מרשם של מיזוגי חברות שניתנו עליהם הסכמת הממונה או אישור בית הדין, מרשם של מונופולין ומרשם של קבוצות ריכוז. : (ב) המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור; אולם רשאי בית הדין להורות כי ענין פלוני לא יהיה פתוח לעיון הציבור אם הוא סבור שיש לעשות כן מטעמים של בטחון המדינה, יחסי החוץ שלה או ענין חיוני אחר, לרבות עניינו של אדם בסוד מסחרי. : (ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על החלטות של בית הדין ועל החלטות של בית המשפט העליון בערעורים עליהם, בענינים אלה: :: (1) אישור הסדר כובל לפי [[סעיף 9]]; :: (2) החלטה בערר בדבר מיזוג חברות לפי [[סעיף 22]]; :: (3) הוראות לבעל מונופולין לפי [[סעיף 30]]; :: (4) הוראות לחברי קבוצות ריכוז לפי [[סעיף 31ג]]. @ 43. קביעת הממונה (תיקון: תשנ"ו, תשע"א) : (א) הממונה רשאי לקבוע אם - :: (1) הסדר או הסדר שצדדים מבקשים להגיע אליו, הינו הסדר כובל; :: (2) קו פעולה שאיגוד עסקי קבע או המליץ עליו, או מבקש לקבוע או להמליץ עליו, שהינו הסדר כובל; :: (3) במיזוג חברות מתקיימים תנאי [[סעיף 17]]; :: (4) (((נמחקה);)) :: (5) בעל מונופולין ניצל לרעה את מעמדו בשוק לפי הוראות [[סעיף 29א]]. :: (6) קבוצה מצומצמת של בני אדם היא קבוצת ריכוז כאמור [[בפרק ד'1]]. : (ב) הודעה על קביעת הממונה תימסר לצדדים להסדר כובל, לצדדים למיזוג החברות, לבעלי המונופולין ולחברי קבוצת הריכוז, לפי הענין, והוא רשאי אף לפרסמה ברשומות; היה הממונה בדעה שאינטרס הציבור מחייב פרסום, יפרסם את הקביעה ברשומות ובשני עתונים יומיים, לאחר שלושים ימים מיום המצאת ההודעה. : (ג) מי שנמסרה לו הודעה לפי סעיף קטן (ב) החולק על הקביעה, או על חלקה, רשאי לערור לפני בית הדין תוך שלושים ימים מיום שהודעה עליה הומצאה לו. חובת הראיה בפני בית הדין היא על העורר. : (ד) בית הדין, לאחר ששמע את הצדדים, רשאי לאשר את קביעת הממונה, לבטלה או לשנותה. : (ה) קביעת הממונה תהא ראיה לכאורה לנקבע בה בכל הליך משפטי. : (ו) אין בשימוש הממונה בסמכותו לפי סעיף זה, או באי שימוש בה, מניעה מלהעמיד לדין אדם שעבר על הוראות חוק זה. @ 43א. חוות דעת מקדמיות (תיקון: תש"ס) : הממונה רשאי ליתן חוות דעת מקדמיות וכן לקבוע ולפרסם נוהל למתן חוות דעת כאמור; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בשיקול דעתו של הממונה אם ליתן חוות דעת מיקדמית, ולעניין זה רשאי הממונה להביא בחשבון גם את נסיבות המקרה ואת סדרי העדיפויות בפעילות הרשות. @ 44. פניית הממונה לבית הדין (תיקון: תשס"א, תשע"ה) : הממונה יפנה לבית הדין כדי שיפעיל סמכותו לפי [[סעיף 25]], [[30א]], [[31]] [[או 31ג(ב) או (ב1)]] לפי הענין, אם ראה כי – : (1) קיים חשש סביר כי כתוצאה ממיזוג חברות שנעשה בניגוד להוראות חוק זה תיפגע באופן משמעותי התחרות באותו ענף או ייפגע הציבור באחד העניינים המנויים [[בסעיף 21(א)]]; : (2) (((נמחקה);)) : (3) הפגיעה כאמור [[בסעיף 30]] אינה ניתנת למניעה על ידי הסדרת המונופולין אלא רק על ידי הפרדתו כאמור [[בסעיף 31]]; : (3א) יש במתן הוראה לבעל מונופולין למכירת נכס כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בתחרות בעסקים או בציבור כאמור [[בסעיף 30א]]; : (4) אדם מחזיק בזכות כלשהי באדם אחר הפועל באותו ענף ואחד מהם לפחות הוא חבר בקבוצת ריכוז, או כי שני בני אדם הפועלים באותו ענף אשר לפחות אחד מהם הוא חבר קבוצת ריכוז מחזיקים בזכות כלשהי באדם שלישי, או כי אדם מחזיק בזכות כלשהי בשני בני אדם או יותר הפועלים באותו ענף אשר לפחות אחד מהם הוא חבר קבוצת ריכוז, ויש במתן הוראה על מכירת ההחזקות כאמור, כולן או חלקן, כאמור [[בסעיף 31ג(ב)]], כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף, או כדי להגביר את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברת התחרות; : (5) יש במתן הוראה על מכירת נכס של חבר בקבוצת ריכוז כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר משמעותית את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור [[בסעיף 31ג(ב1)]]. @ 44א. בדיקות לגבי רמת התחרות בענפים שונים (תיקון: תשע"ד, תשע"ט) : (א) הממונה רשאי לערוך בדיקות לגבי רמת התחרות בענפי משק שונים, לרבות בחינת קיומם של כשלים בתחרות וחסמים לתחרות, וכן רשאי הוא למסור את המסקנות המנומקות של בדיקותיו ואת המלצותיו לשר שנושא הבדיקה הוא בתחום אחריותו ולשר האוצר, ובענף שהסדרתו לפי דין היא בתחום אחריותו של גוף אחר - גם למי שעומד בראש אותו גוף. : (ב) הממונה יפרסם את מסקנות בדיקותיו באתר האינטרנט ובכל דרך אחרת שימצא לנכון. @ 45. חיפוש ותפיסות (תיקון: תש"ס) : (א) הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי המדינה, רשאי, אם יש לו יסוד סביר להניח שהדבר דרוש כדי הבטיח את ביצועו של חוק זה או למנוע עבירה על הוראותיו - :: (1) להיכנס לכל מקום שבו מתנהל עסק ולערוך בו חיפוש; אולם אין להיכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט מוסמך; הוראות [[סעיפים 26 עד 29 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969]], יחולו, בשינויים המחוייבים, על חיפוש לפי פסקה זו; :: (2) לתפוס כל חפץ, כהגדרתו [[בפקודה האמורה]], שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא עשוי לשמש ראיה במשפט על עבירה כאמור. : (ב) חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א), מותר להחזיק בו עד שבית משפט שאליו הוגש כתב אישום על עבירה הקשורה באותו חפץ ואם טרם הוגש כתב אישום - עד שבית הדין או בית המשפט שאליו הוגשה בקשה הקשורה באותו חפץ, יחליט מה ייעשה בו; לא הוגש כתב אישום או בקשה כאמור בתוך ששה חודשים מיום התפיסה - יוחזר החפץ; נתעורר ספק למי להחזירו, יכריע בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ על פי בקשת אדם התובע זכות בו, או על פי בקשת הממונה, או על פי בקשת מי שהוא הסמיך לכך. : (ב1) בית משפט שלום רשאי, לבקשת הממונה, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) בתקופות נוספות, ורשאי הוא לעשות כן בתנאים. : (ג)(1) בחוק זה, "מסמך" - לרבות חומר מחשב כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]]; :: (2) נתפס מסמך של אדם לפי סעיף קטן (א), יאפשר התופס, לבקשת אותו אדם, להעתיק את המסמך; :: (3) הממונה רשאי לדחות בקשה כאמור בפסקה (2) לתקופה של שלושה חודשים מיום התפיסה, אם לדעתו העתקת המסמך עלולה לשבש חקירה בקשר לעבירה לפי חוק זה; :: (4) בית משפט שלום רשאי, לבקשת הממונה, להאריך את התקופה האמורה בפסקה (3) בתקופות נוספות, ורשאי הוא לעשות כן בתנאים. : (ג1) על החלטת הממונה לפי סעיף קטן (ג) רשאי האדם שמסמכו נתפס לערור בפני בית משפט שלום. : (ד) המחזיק חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א) יטפל בו כדרך בעלים; לא טיפל כך והחפץ נשמד או ניזוק, ישולמו לבעליו פיצויים מאוצר המדינה. : (ה) בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס חפץ, רשאי לפי בקשת הממונה או על פי בקשת מי שהוא הסמיך לכך או לפי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות בו או לפלוני או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט והכל בתנאים שיקבע. @ 45א. מינוי חוקר (תיקון: תש"ס) : לא יסמיך הממונה חוקר כאמור [[בסעיף 46(א)]], אלא אם כן הוא עובד המדינה והתקיימו שניים אלה: : (1) משטרת ישראל לא הודיעה, תוך חודש מפנייתה של הרשות אליה, כי היא מתנגדת למינויו מטעמים של בטחון הציבור; : (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה, כפי שנקבעה בין הממונה לבין משטרת ישראל. @ 46. חקירות ומסירת ידיעות (תיקון: תש"ס, תשע"ט) : (א) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, או התעורר חשד אגב חקירה בעבירה לפי חוק זה כי נעברה עבירה לפי [[+|סעיפים 242]], [[+|244]], [[+|245]], [[+|246]] [[ו-249 לחוק העונשין, התשל"ז-1977]], בקשר לעבירה הנחקרת, רשאי הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך (להלן - חוקר), לחקור כל אדם הקשור לעבירה מעבירות כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות להן, ולדרוש מכל אדם כאמור להתייצב בפניו לשם חקירה כאמור, להתלוות אליו לחקירה ולמסור לו כל פרט, מסמך וידיעה הנוגעים לאותה עבירה; על החקירה יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]]. : (ב) כל אדם חייב, לפי דרישתו של הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי המדינה, למסור לו את הידיעות, המסמכים, הפנקסים, ושאר התעודות שלדעת הממונה יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועו של חוק זה. : (ג) הוראות [[סעיף 45]] יחולו, בשינויים המחוייבים, על החזקתן והחזרתן של תעודות שנמסרו לפי סעיף קטן (ב). : (ד) בעבירה שניתן לחקור בה לפי סעיף קטן (א), שהיא בת מעצר לפי [[=חוק המעצרים|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996]] (להלן - חוק המעצרים), יהיו לממונה, למנהל מחלקת החקירות של הרשות ולסגנו ולחוקרים אחרים שהממונה הסמיך לכך, סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור לפי [[+|סעיפים 23(א)(2),(3),(6), 23(ב), 23(ג)]], [[+|27]], [[+|67]] - למעט הסמכות לעכב אדם העומד לעבור עבירה, [[וסעיף 68 לחוק המעצרים]] והוראות [[פרק ב' לחוק המעצרים]] יחולו בשינויים המחוייבים. : (ה) לענין זה יראו את מנהל מחלקת החקירות ברשות ואת סגנו כ"קצין הממונה" לפי [[חוק המעצרים]], ומשרדי הרשות שהוכרזו בצו של הממונה כ"תחנת משטרה", ובלבד שלא יוחזק עצור שאינו נתון בחקירה באותה עת, במשרדי הרשות לאחר שעה 20:00, אלא יובא לתחנת משטרה. :: ((פורסם [[צו ההגבלים העסקיים (קביעת תחנת משטרה), התש״ס–2000]], לפיו משרדי רשות ההגבלים העסקיים ברחוב המסגר 14 בתל אביב, משרדי רשות ההגבלים העסקיים ברחוב יהדות קנדה 1 באור יהודה ומשרדי רשות ההגבלים העסקיים ברחוב עם ועולמו 4 בירושלים, נקבעים בזה כתחנת משטרה לענין חקירות לפי [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996]], בקשר לחקירות לפי החוק.)) == פרק ו'1: תובענה ייצוגית (((בוטל))) (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו) == @ 46א. (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו) : (((בוטל).)) @ 46ב. (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו) : (((בוטל).)) @ 46ג. (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו) : (((בוטל).)) @ 46ד. (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו) : (((בוטל).)) @ 46ה. (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו) : (((בוטל).)) @ 46ו. (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו) : (((בוטל).)) @ 46ז. (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו) : (((בוטל).)) @ 46ח. (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו) : (((בוטל).)) @ 46ט. (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו) : (((בוטל).)) @ 46י. (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ו) : (((בוטל).)) == פרק ז': עונשין ותרופות == @ 47. עונשין (תיקון: תשנ"ו, תש"ס, תשס"א, תשע"ח, תשע"ט) : (א) מי שעשה אחת מאלה: :: (1) (((נמחקה);)) :: (2) לא קיים תנאי שעל פיו אושר ההסדר הכובל או שעל פיו ניתן ההיתר הזמני או הפטור, לפי הענין; :: (3) לא הודיע על מיזוג חברות או עשה מעשה שיש בו משום מיזוג, מלא או חלקי, בניגוד להוראות [[פרק ג']]; :: (4) לא קיים תנאי שנקבע באישור המיזוג; :: (4א) ניצל לרעה את מעמדו בשוק לפי הוראות [[סעיף 29א]], ובלבד שהוכחה כוונתו להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור; :: (5) עבר על הוראה שניתנה לפי [[סעיפים 30]] [[או 31ג]] או על צו שניתן לפי [[סעיפים 25]] [[או 31]]; :: (6) עבר על צו שניתן לפי [[סעיפים 35]] [[או 36]], :: דינו - מאסר שלוש שנים או קנס שהוא פי עשרה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] (להלן - חוק העונשין) וקנס נוסף שהוא פי עשרה מן הקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] (להלן - קנס נוסף), לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם היתה עבירה על פסקה (3) - לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעת הממונה כאמור [[בסעיף 43]]; אם היה תאגיד - כפל הקנס או הקנס הנוסף, לפי הענין. : (א1) מי שהיה צד להסדר כובל שלא אושר כדין לפי [[סעיף 9]] ולא ניתן לו היתר זמני לפי [[סעיף 13]] או פטור לפי [[סעיף 14]], ואינו פטור בכללי פטור סוג לפי [[סעיף 15א]], דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], וקנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעת הממונה כאמור [[בסעיף 43]]; אם היה תאגיד - כפל הקנס או הקנס הנוסף, לפי העניין. : (ב) מי שעבר על הוראה אחרת מהוראות חוק זה, דינו - מאסר שנה או קנס שהוא פי עשרה מן הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]] וקנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה; אם היה תאגיד - כפל הקנס האמור או הקנס הנוסף, לפי הענין. @ 47א. נסיבות מחמירות (תיקון: תש"ס) : העובר עבירה לפי [[סעיף 47(א)]] בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר חמש שנים או קנס כאמור בסיפה [[לסעיף 47(א)]]; לעניין סעיף זה, "נסיבות מחמירות" - נסיבות שבהן עלולה להיגרם פגיעה משמעותית בתחרות בעסקים, בין היתר בשל אחד או יותר מאלה: : (1) חלקו ומעמדו של הנאשם בענף המושפע מן העבירה; : (2) פרק הזמן שבו התקיימה העבירה; : (3) הנזק שנגרם או הצפוי להיגרם לציבור בשל העבירה; : (4) טובת ההנאה שהפיק הנאשם. @ 48. אחריות נושא משרה (תיקון: תשע"ט) : (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - מאסר שנה והקנס הקבוע ליחיד בשל אותה עבירה. : (ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. : (ג) בסעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. @ 49. הגנה לעובדים ולמורשים : תהיה זו הגנה טובה לעובד או למורשה הנאשם בעבירה לפי חוק זה, אם יוכיח שפעל בשם מעבידו או בשם מרשו ובהתאם להוראותיו, וכי האמין בתום לב שאין במעשהו משום עבירה על חוק זה. @ 50. עוולה בנזיקין (תיקון: תשס"א) : (א) דין מעשה ומחדל בניגוד להוראות חוק זה, כדין עוולה לפי [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]]. : (ב) הוראה של הממונה או תנאי שהטיל לפי חוק זה יראו אותם, לעניין [[סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], כחיקוק. @ 50א. צו לא תעשה (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ח) : לפי בקשת הממונה, רשאי אב בית הדין ובהעדרו, שופט אחר של בית המשפט המחוזי בירושלים - : (1) לצוות על כל אדם להימנע ממעשה שיש בו הפרה של הוראות חוק זה, ולתת ערובה לכך; : (2) לצוות על כל פעולה הדרושה למניעת הפרה כאמור. @ 50ב. צו מוסכם (תיקון: תש"ס, תשע"ב, תשע"ט) : (א) בית המשפט המוסמך לדון בעבירות לפי חוק זה, או בית הדין (להלן בסעיף זה - בית המשפט) רשאי, לפי בקשת הממונה וחלף הליכים לפי [[סעיפים 26]], [[43]], [[47]], [[48]] [[או 50א]], או לפי [[פרק ז'1]], לתת להסכמה בין הממונה לבין אדם אחר תוקף של צו (להלן - צו מוסכם); צו מוסכם כאמור יכול שיהיה בלא הודאה בחבות בנוגע לתקופה שקדמה למועד נתינתו ויכול שיכלול, בין השאר, חיוב בתשלום סכום כסף לאוצר המדינה מצד אותו אדם, וחיוב מצדו לעשות דבר או להימנע מעשייתו. : (ב) בקשת הממונה למתן צו מוסכם תהיה מנומקת ויפורטו בה, בין השאר, חלופות שנשקלו על ידו למתן צו מוסכם. : (ג) תוקפו של צו מוסכם שאושר בידי בית המשפט, יהיה כתוקפו של פסק דין שניתן בידי בית משפט מחוזי, לכל דבר וענין. : (ד) בקשה לאישור צו מוסכם תידון בבית המשפט רק לאחר שנתקיימו כל אלה: :: (1) הממונה פרסם, שלושים ימים לפחות טרם הגשת הבקשה, הודעה באתר האינטרנט ובשני עיתונים יומיים בדבר כוונתו להגיש צו מוסכם לאישור בית המשפט; בהודעה כאמור יוזמן כל אדם העלול להיפגע מן הצו המוסכם וכן ארגון צרכנים או איגוד עסקי, להביא את טענותיהם בקשר לצו בפני הממונה; :: (2) הממונה צירף לבקשה לאישור הצו המוסכם פירוט הטענות שהובאו בפניו לפי פסקה (1), ואת תגובתו לטענות אלה. : (ה) בית המשפט רשאי לשנות בכל עת את הוראות הצו המוסכם באחד מאלה: :: (1) כל הצדדים לצו המוסכם הגישו בקשה בהסכמה לשינוי הצו; :: (2) הממונה או האדם שעמו הגיע הממונה לצו מוסכם, הגיש בקשה לשינוי הצו ובית המשפט שוכנע כי חל שינוי מהותי בנסיבות שהיו קיימות בעת מתן הצו המוסכם; על הגשת בקשה לשינוי הוראות צו מוסכם שהוגשה לפי פסקה (1) או שהגיש הממונה לפי פסקה (2), יחולו הוראות סעיף קטן (ד). : (ו) החליט בית המשפט שלא לאשר צו מוסכם, לא יהיו הצו, כל מה שנאמר בדיון באישורו, וכל מסמך אשר הוכן לבקשת הממונה בידי האדם שעמו מבקש הממונה להגיע לצו מוסכם לצורך הדיון, קבילים כראיה בהליך משפטי אחר, ואולם אין באי-אישורו של הצו המוסכם כדי למנוע מן הממונה לפתוח בהליך אחר לפי חוק זה @ 50ג. פרסום הודעה (תיקון: תש"ס, תשע"ט) : כל הודעה שעל הממונה לפרסם לפי חוק זה בשני עיתונים יומיים, תפורסם לפחות בעיתון יומי אחד בעל תפוצה רחבה בשפה העברית, ובעתון יומי או עיתון המתפרסם מדי שבוע לפחות בעל תפוצה רחבה היוצא לאור בישראל בשפה הערבית, וכן תפורסם ההודעה גם באתר האינטרנט. == פרק ז'1: עיצום כספי (תיקון: תשע"ב) == @ 50ד. עיצום כספי (תיקון: תשע"ב, תשע"ח, תשע"ט, [י"פ הודעות]) : (א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של עד מיליון שקלים חדשים (((מתואם לחודש דצמבר 2011; בשנת 2022, 1,057,490 ש"ח))); היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על עשרה מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד שמונה אחוזים ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על 100 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2022, 102,101,450 ש"ח))): :: (1) היה צד להסדר כובל, כולו או מקצתו, בלא אישור, היתר זמני, פטור או פטור סוג, או הפר תנאי מהתנאים שבהם הותנה אישור, היתר או פטור כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 4]]; :: (2) עשה מעשה שיש בו משום מיזוג, מלא או חלקי, שלא בהתאם להוראות לפי [[פרק ג']], ובכלל זה הפר תנאי שקבע בית הדין או הממונה לפי [[סעיף 21(א)]] [[או 22(ג)]]; :: (3) עשה מעשה המהווה סירוב בלתי סביר לספק או לרכוש נכס או שירות שבמונופולין, בניגוד להוראות [[סעיף 29]], או המהווה ניצול לרעה של מעמדו, בניגוד להוראות [[סעיף 29א]], ובלבד שהמעשה הוא מסוג המעשים שקבע לעניין זה הממונה, ברשומות; :: (4) הפר הוראה שנתן הממונה לגבי מונופולין לפי [[סעיף 30]]; :: (5) הפר הוראה שנתן הממונה לגבי קבוצת ריכוז לפי [[סעיף 31ג]]; :: (5א) (((פקעה);)) :: (6) הפר הוראה מהוראות צו מוסכם שניתן לפי [[סעיף 50ב]]. : (ב) הפר אדם דרישה למסור ידיעות, מסמכים, פנקסים או שאר תעודות, שניתנה לפי [[סעיף 46(ב)]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של עד 300 אלף שקלים חדשים (((מתואם לחודש דצמבר 2011; בשנת 2022, 317,250 ש"ח))); היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על עשרה מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד שלושה אחוזים ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על שמונה מיליון שקלים חדשים (((מתואם לחודש דצמבר 2011; בשנת 2022, 8,459,930 ש"ח))). : (ג) בסעיף זה, "מחזור מכירות" – כמשמעותו לפי [[סעיף 17]], בשינויים המחויבים. @ 50ה. שיקולים בקביעת סכום העיצום הכספי (תיקון: תשע"ב) : בבואו לקבוע את סכום העיצום הכספי שיטיל לפי [[סעיף 50ד]], ישקול הממונה, בין השאר, את הנסיבות והשיקולים שלהלן, לפי העניין: : (1) משך ההפרה; : (2) מידת הפגיעה שההפרה עלולה לגרום לתחרות או לציבור; : (3) חלקו של המפר בהפרה, ומידת השפעתו על ביצועה; : (4) קיומן או העדרן של הפרות קודמות ומועד ביצוען; : (5) פעולות שנקט המפר למניעת הישנות ההפרה או להפסקתה, לרבות דיווח מיוזמתו על ההפרה, או פעולות שנקט לתיקון תוצאות ההפרה; : (6) לגבי מפר שהוא יחיד – יכולתו הכלכלית, ובכלל זה הכנסתו שהופקה או שנצמחה מתאגיד הקשור בהפרה, וכן נסיבות אישיות שבעטיין בוצעה ההפרה או נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם הפר; : (7) לגבי מפר שהוא תאגיד – קיומו של חשש משמעותי כי כתוצאה מהטלת העיצום לא יוכל המפר לפרוע את חובותיו ופעילותו תופסק. @ 50ו. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע"ב) : (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 50ד]] ([[בפרק זה]] – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] – הודעה על כוונת חיוב). : (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה בין השאר את אלה: :: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] – המעשה), המהווה את ההפרה; :: (2) סכום העיצום הכספי שבכוונתו להטיל על המפר לפי [[סעיף 50ד]] והתקופה לתשלומו; :: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 50ז]]. @ 50ז. זכות הטיעון (תיקון: תשע"ב) : (א) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 50ה]], רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 60 ימים ממועד מסירת ההודעה; מפר שטען את טענותיו בכתב, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה גם בעל פה. : (ב) הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 90 ימים, מנימוקים שיירשמו. @ 50ח. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשע"ב) : (א)(1) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 50ז]], ולאחר התייעצות עם הוועדה, אם להטיל על המפר עיצום כספי ואת סכום העיצום הכספי שיוטל; :: (2) החלטת הממונה תינתן בתוך 30 ימים מתום התקופה האמורה [[בסעיף 50ז(א) או (ב)]], לפי המאוחר; ואולם מצא הממונה כי נדרשות בדיקות נוספות לשם קבלת החלטתו, ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד סיום הבדיקות הנדרשות. : (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) – :: (1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו; :: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב. : (ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו, לרבות לעניין סכום העיצום הכספי. : (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 50ז]], בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי [[סעיף 50ז(ב)]], ככל שנקבעה, יראו את ההודעה על כוונת החיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור. @ 50ט. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע"ב) : (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביו מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 50ז]] – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערר לפי [[סעיף 50יג]] או ערעור לפי [[סעיף 39]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערר או בערעור. : (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיף 50ד]] יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת מדד חודש דצמבר 2011; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. : (ג) הממונה יפרסם הודעה ברשומות על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב). @ 50י. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשע"ב) : (א) העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 50ח]]. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי לדחות, ב-30 ימים, את תשלום העיצום וכן להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים, והכל על פי בקשתו של המפר ובשל נסיבות מיוחדות שהתקיימו לגביו. @ 50יא. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשע"ב) : לא שולם עיצום כספי במועד, ייתוספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]] ([[בפרק זה]] – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו. @ 50יב. גבייה (תיקון: תשע"ב) : עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]]. @ 50יג. ערר לבית הדין (תיקון: תשע"ב) : (א) על דרישת תשלום רשאי מפר לערור לפני בית הדין בתוך 30 ימים מיום מסירת הדרישה למפר, ויחולו על ערר כאמור הוראות [[סעיף 43(ג)]], בשינויים המחויבים. : (ב) אין בהגשת ערר לבית הדין לפי סעיף קטן (א) או בהגשת ערעור על החלטת בית הדין בערר, לבית המשפט העליון, לפי [[סעיף 39]], כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או אם הורה בית הדין או בית המשפט אחרת. : (ג) החליט בית הדין לקבל את הערר שהוגש לפי סעיף קטן (א) או החליט בית המשפט העליון לקבל ערעור שהוגש לפי [[סעיף 39]], לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[פרק זה]], יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו. @ 50יד. פרסום (תיקון: תשע"ב) : (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], יפרסם בציור את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי: :: (1) דבר הטלת העיצום הכספי; :: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה; :: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל ועיקרי הנימוקים לעניין סכומו; :: (4) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין; :: (5) שמו של המפר – אם הוא תאגיד. : (ב) הוגש ערר לבית הדין, לפי [[סעיף 50יג]], או ערעור לבית המשפט העליון, לפי [[סעיף 39]], יפרסם הממונה את דבר הגשת הערר או הערעור, לפי העניין, ואת תוצאותיו. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(5), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור. : (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]]. @ 50טו. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע"ב) : (א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות [[בסעיף 50ד]], המהווה עבירה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת. : (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחויב בשל אותה הפרה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) – יוחזר לו סכום העיצום הכספי ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו. @ 50טז. איסור שיפוי וביטוח (תיקון: תשע"ב) : (א) על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות]] – :: (1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי [[פרק זה]] (בסעיף זה – הליך); :: (2) חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך – בטל; :: (3) תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל בהליך על בעל השליטה בו, על נושא משרה או על עובד שלו; :: (4) בעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל בהליך על התאגיד, על נושא משרה או על עובד בתאגיד; :: (5) הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך – בטלה. : (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד או בעל שליטה בו רשאי לשפות או לבטח אדם בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו של האדם, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש; :: (2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1) של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת. == פרק ח': הוראות שונות == @ 51. ביצוע ותקנות : השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. @ 52. פטור : השר רשאי, לאחר התייעצות עם ועדת הכלכלה של הכנסת, לפטור הגבל עסקי מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, אם הוא סבור שהדבר דרוש מטעמים של מדיניות חוץ או בטחון המדינה. @ 53. ביטול : חוק ההגבלים העסקיים, התשי"ט-1959 (להלן - החוק הקודם) - בטל. @ 54. תחילה : תחילתו של חוק זה בתום שלושה חדשים מיום פרסומו. @ 55. הוראות מעבר : (א) הסדר כובל שאושר לפי החוק הקודם או היתר זמני שניתן לפי החוק הקודם - יראו אותם כאילו נעשו על פי הוראות חוק זה. : (ב) החלה המועצה להגבלים עסקיים בדיון לפי החוק הקודם לפני תחילתו של חוק זה תסיים את הדיון לפי החוק הקודם אף לאחר תחילתו של חוק זה. @ 55א. הוראת מעבר לעניין עבירה של הסדר כובל בנסיבות מחמירות (תיקון: תשע"ט) : (א) בסעיף זה - ::- "תיקון מס' 21" - [[20:528392|חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21) (חיזוק האכיפה והקלת נטל האסדרה), התשע"ט-2019]]; ::- "יום התחילה" - יום תחילתו של [[20:528392|תיקון מס' 21]]. : (ב) על אף הוראות [[20:528392|סעיף 22 לתיקון מס' 21]], על עבירה של הסדר כובל לפי [[סעיף 47(א)(1)]] שנעברה ערב יום התחילה יחולו הוראות [[סעיף 47(א)]] כנוסחו ערב יום התחילה, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות כאמור [[בסעיף 47א]], יחולו הוראות [[סעיף 47א]]. : (ג) נעברה ערב יום התחילה עבירה לפי חוק זה, לא יראו - לעניין [[סעיף 4 לחוק העונשין]] - את תיקון [[סעיף 48]] [[20:528392|בתיקון מס' 21]] כביטולו והוא יחול על עבירה כאמור כנוסחו מיום התחילה ואילך. @ 56. פרסום : חוק זה יפורסם ברשומות תוך שלושים ימים מיום קבלתו. <פרסום> נתקבל בכנסת ביום י"ב באב התשמ"ח (26 ביולי 1988). <חתימות> * חיים הרצוג, נשיא המדינה * יצחק שמיר, ראש הממשלה * אריאל שרון, שר התעשיה והמסחר eg5mleecns47juarv7tys4fmkb8ky48 0 276338 1417461 1417427 2022-08-09T16:00:28Z OpenLawBot 8112 טקסטים חדשים wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}} [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}} [[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}} [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}} [[תשובות ריב"ש]] {{*}} [[דורות הראשונים/כרך א|דורות הראשונים כרך א]] {{*}} [[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש"י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}} [[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}} [[קבא דקשייתא]] {{*}} [[שפוני טמוני חול]] {{*}} [[משיבת נפש]] {{*}} [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] [[קטגוריה:טקסטים חדשים]] rg58aoc1nnmy5j9ncw4arx8ueol2bfp 1417526 1417461 2022-08-10T00:00:27Z OpenLawBot 8112 טקסטים חדשים wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}} [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}} [[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}} [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}} [[תשובות ריב"ש]] {{*}} [[דורות הראשונים/כרך א|דורות הראשונים כרך א]] {{*}} [[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש"י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}} [[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}} [[קבא דקשייתא]] {{*}} [[שפוני טמוני חול]] {{*}} [[משיבת נפש]] {{*}} [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] [[קטגוריה:טקסטים חדשים]] fxu2fn7vg8ydvnmxyhuu2w80sjtk1uv 1417560 1417526 2022-08-10T08:00:29Z OpenLawBot 8112 טקסטים חדשים wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}} [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}} [[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}} [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}} [[תשובות ריב"ש]] {{*}} [[דורות הראשונים/כרך א|דורות הראשונים כרך א]] {{*}} [[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש"י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}} [[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}} [[קבא דקשייתא]] {{*}} [[שפוני טמוני חול]] {{*}} [[משיבת נפש]] {{*}} [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] [[קטגוריה:טקסטים חדשים]] 59w0pqzojke5ao0h8h1df6aiz2tsbjy 116 286232 1417619 1410976 2022-08-10T09:24:16Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki <שם> חוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002 <מאגר 2001389 תיקון 2158478> <מקור> ((ס"ח תשס"ב, 179|חוק שירות הביטחון הכללי|15:300465)); ((תשס"ה, 501|תיקון לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד)|16:299677)); ((תשע"ד, 667|תיקון מס' 2|19:303841)); ((תש"ף, 42|חוק ממשלת חילופים (תיקון חקיקה והוראת שעה)|23:570149)); ((תשפ"ב, 962|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)). @ 1. הגדרות : בחוק זה - :- "עובד השירות" - עובד המדינה בשירות הביטחון הכללי; :- "ועדת השרים" - ועדת שרים לעניני שירות הביטחון הכללי שמונתה לפי [[סעיף 5]]; :- "ועדת הכנסת לעניני השירות" - ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת כאמור [[בסעיף 6]]; :- "תקנות" - תקנות שהותקנו על ידי ראש הממשלה באישור ועדת השרים וועדת הכנסת לעניני השירות; :- "כללים" - הוראות בכתב שקבע ראש הממשלה באישור ועדת השרים וועדת הכנסת לעניני השירות; :- "הוראות השירות" - הנחיות ופקודות פנימיות בכתב שקבע ראש שירות הביטחון הכללי באישור ראש הממשלה; :- "נוהלי השירות" - נהלים פנימיים בכתב שקבע ראש שירות הביטחון הכללי. @ 2. שירות הביטחון הכללי : (א) מדינת ישראל תקיים שירות ביטחון כללי שייעודו, תפקידיו וסמכויותיו ייקבעו בחוק; שירות הביטחון הכללי שהיה קיים ערב תחילתו של חוק זה הוא שירות הביטחון הכללי של מדינת ישראל (בחוק זה - השירות). : (ב) מבנה השירות, יחידותיו ותפקידיהן ייקבעו בהוראות השירות או בנוהלי השירות, לפי הענין. : (ג) על אף האמור [[בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959]], רשאי ראש הממשלה, לאחר התייעצות עם נציב שירות המדינה, לקבוע בתקנות או בכללים הוראות אחרות מאלה החלות בשירות המדינה, לענין ארגון וניהול כוח אדם בשירות, והכל בכפוף להוראות [[חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]] ולהוראות חוק התקציב השנתי. :: ((פורסמו [[תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לתקופת ניסיון במשרות המיועדות להעסקה לפי כתב מינוי), התשס"ח-2008]].)) :: ((פורסמו [[תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי כתב העסקה), התשס"ח-2008]].)) :: ((פורסמו [[תקנות שירות הביטחון הכללי (סייגים בקרבת משפחה), התשע"ג-2013]].)) :: ((פורסמו [[תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד), התשע"ח-2018]].)) @ 3. ראש השירות : (א) ראש שירות הביטחון הכללי (בחוק זה - ראש השירות) ימונה בידי הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות. : (ב) תקופת כהונתו של ראש השירות תהיה חמש שנים, אם לא קבעה הממשלה תקופה קצרה יותר בהחלטת המינוי; הממשלה רשאית, בנסיבות מיוחדות, להאריך את כהונתו של ראש השירות לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת. : (ג) הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום תקופת כהונתו. : (ד) לא ימונה אדם לראש השירות, ולא ימשיך ראש השירות בכהונתו, אם הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להתמנות לראש השירות או להמשיך בכהונתו. : (ה) ראש השירות מופקד על ניהול השירות, על הפעלתו ועל פיתוח יכולתו, ויקבע לענין זה את נהלי השירות, ובאישור ראש הממשלה, את הוראות השירות. @ 4. כפיפות השירות : (א) השירות נתון למרות הממשלה; הממשלה תאשר יעדים לשירות בכפוף להוראות חוק זה. : (ב) ראש הממשלה ממונה על השירות מטעם הממשלה. : (ג) השירות יפעל באורח ממלכתי; לא תוטל על השירות משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים–פוליטיים. : (ד) ראש הממשלה רשאי למנות, מבין חברי ועדת השרים, ממלא מקום, דרך כלל או לתקופה, לשם מילוי תפקידיו וסמכויותיו לפי חוק זה, בהעדרו, כולם או מקצתם; הודעה על המינוי תימסר לממשלה ולועדת הכנסת לעניני השירות. @ 5. ועדת השרים (תיקון: תש"ף) : (א) הממשלה תמנה ועדת שרים לעניני שירות הביטחון הכללי אשר תפעל בשמה בענינים שקבעה. : (ב) ועדת השרים תמנה חמישה חברים, ובממשלת חילופים כהגדרתה [[בסעיף 13א לחוק־יסוד: הממשלה]] – שישה חברים; ראש הממשלה יכהן כיושב ראש הועדה, ובין חבריה ייכללו שר הביטחון, שר המשפטים והשר לביטחון הפנים. @ 6. ועדת הכנסת לעניני השירות (תיקון: תשע"ד) : (א) ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תשמש כועדת הכנסת לעניני השירות לענין חוק זה. : (ב) ישיבותיה של ועדת הכנסת לעניני השירות יהיו חסויות, ופרסומם של הדברים שנאמרו או שנמסרו בהן אסור, אלא אם כן החליטה הועדה אחרת, לאחר שמיעת עמדת ראש השירות. @ 7. ייעוד השירות ותפקידיו : (א) השירות מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות, ריגול וחשיפת סודות מדינה, וכן יפעל השירות לשמירה ולקידום של אינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים לביטחון הלאומי של המדינה, והכל כפי שתקבע הממשלה ובכפוף לכל דין. : (ב) לענין סעיף קטן (א), ימלא השירות תפקידים אלה: :: (1) סיכול ומניעה של פעילות בלתי חוקית שמטרתה לפגוע בביטחון המדינה, בסדרי המשטר הדמוקרטי או במוסדותיו; :: (2) אבטחת אנשים, מידע ומקומות, שקבעה הממשלה; <!-- הוקמה היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות. --> :: (3) קביעת הוראות בדבר סיווג בטחוני לתפקידים ולמשרות בשירות הציבורי ובגופים אחרים, כפי שקבעה הממשלה, למעט לנבחרי ציבור ולשופטים, וכן קביעה של התאמה ביטחונית של אדם לתפקיד או למשרה שסווגו בסיווג ביטחוני, לרבות על ידי שימוש בבדיקות פוליגרף, והכל כפי שייקבע בכללים; בפסקה זו, "שופטים" - מי שבידם סמכות שפיטה לפי [[חוק-יסוד: השפיטה]], למעט מועמדים לשפיטה ולמעט שופט צבאי לפי [[חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]]; <!-- הוקמה היחידה הממלכתית לקביעת התאמה ביטחונית. --> :: (4) קביעת נהלי אבטחה לגופים שקבעה הממשלה; <!-- הוקמה הרשות הממלכתית לאבטחת מידע; סמכויותיה עברו למטה הסייבר הלאומי ולרשות הלאומית להגנת הסייבר, שאוחדו למערך הסייבר הלאומי. --> :: (5) קיום מחקר מודיעין ומתן ייעוץ והערכת מצב לממשלה ולגופים אחרים שקבעה הממשלה; :: (6) פעילות בתחום אחר שקבעה הממשלה, באישור ועדת הכנסת לעניני השירות, שנועדה לשמור ולקדם אינטרסים ממלכתיים חיוניים לביטחון הלאומי של המדינה; <!-- ההחלטות להלן כוללות, ככל הנראה, הסמכה להפעלת מנהלת שיקום מקורות / המנהלה הביטחונית לסיוע / המנהלה לטיפול בשיקום סייענים של זרועות הביטחון - לפי החלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מס' ב/118. --> ::: ((התקבלה החלטה על הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע בתחום פעולה שלא פורסם (החלטה מיום 14.1.2004), בנושא המנהלה לטיפול בשיקום סייענים של זרועות הביטחון / המנהלה הביטחונית לסיוע.)) ::: ((פורסמה החלטה על הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע לקיים קשרי גומלין עם גופים ציבוריים ועם גופי מודיעין וביטחון, לרבות זרים, ובכלל זה לקבל ולהעביר מידע (י"פ תשס"ה, 1226).)) ::: ((התקבלה החלטה על הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע בתחום פעולה שלא פורסם (החלטות מיום 23.5.2004 ו-23.5.2006).)) ::: ((התקבלה החלטה על הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע בתחום פעולה שלא פורסם (החלטה מיום 13.5.2007).)) ::: ((פורסמה [[הודעה על הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש]] (י"פ תש"ף, 5394).)) :: (7) איסוף וקבלת מידע לשמירה ולקידום הענינים המפורטים בסעיף זה. @ 8. סמכויות כלליות של השירות : (א) לצורך מילוי תפקידיו מוסמך השירות, באמצעות עובדיו - :: (1) לקבל ולאסוף מידע; :: (2) להעביר מידע לגופים אחרים בהתאם לכללים שייקבעו ובכפוף להוראות כל דין; :: (3) לחקור חשודים וחשדות בקשר לביצוע עבירות או לערוך חקירות לשם מניעת עבירות בתחומים המפורטים [[בסעיף 7(ב)(1)]], וכן בתחומים שקבעה הממשלה לפי [[סעיף 7(ב)(6)]]; :: (4) להסתייע באדם שאינו עובד השירות לשם ביצוע משימות, בהתאם לכללים שייקבעו. : (ב) לשם מילוי תפקידי השירות לפי [[סעיף 7(ב)(1), (2) או (6)]], יהיו לבעלי תפקידים מבין עובדי השירות סמכויות שוטר לפי החיקוקים [[שבתוספת]], הכל כפי שנקבע בתקנות או בכללים, בהתייעצות עם השר הממונה על כל חיקוק. :: ((פורסמו [[תקנות שירות הביטחון הכללי (סמכויות שוטר), התשס"ד-2004]].)) : (ג) עובד השירות שהוסמך לכך על ידי ראש השירות, רשאי, לשם מילוי תפקידי השירות לפי [[סעיף 7(ב)(2)]], להיכנס לחצרים שאינם מבנה פרטי סגור לשם ביצוע בדיקות וקיום פעולות של אבטחה ומניעה, ובלבד שכניסה לחצרים כאמור לפרק זמן העולה על 12 שעות טעונה הסכמת המחזיק; לא ניתנה הסכמה כאמור, לא תתבצע כניסה לחצרים אלא באישור בית המשפט ובתנאים שקבע. @ 9. חיפוש למטרות מודיעין בתחנת גבול : (א) לשם מילוי תפקידי השירות לפי [[סעיף 7(ב)(1), (2) או (6)]], רשאים בעלי תפקידים מבין עובדי השירות, שנקבעו בהוראות השירות, בתחנת גבול של ישראל, לערוך חיפוש על גופו של אדם, בכליו, במטענו, בכלי רכבו או בטובין אחרים שבידיו ולתפוס חפץ או לאסוף מידע, והכל בנוכחותו של אותו אדם. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), היה לבעל תפקיד מבין עובדי השירות, כאמור באותו סעיף קטן, יסוד סביר להניח כי בכליו של אדם, במטען, בכלי רכב או בטובין אחרים שבתחנת גבול של ישראל, נמצא חפץ שתפיסתו חיונית לשם מילוי תפקידיו של השירות לפי [[סעיף 7(ב)(1), (2) או (6)]], רשאי הוא לערוך חיפוש בכלים, במטען, בכלי הרכב או בטובין, ולתפוס את החפץ כאמור או לאסוף מידע אף שלא בנוכחות בעליהם או המחזיק בהם ובלא ידיעתו. : (ג) חפץ שנתפס לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) ניתן לבדקו ולהעתיק את תוכנו, לפי הענין, והוא יוחזק למשך הזמן הדרוש למטרת התפיסה; נתפס חפץ ולא הוחזר, ינהגו בו כפי שנקבע בתקנות. :: ((פורסמו [[תקנות שירות הביטחון הכללי (חפץ שנתפס), התשס"ד-2004]].)) : (ד) בסעיף זה, "תחנת גבול" - לרבות נקודת בדיקה במעבר בין ישראל לאזור, כמשמעותה [[בחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו-1996]]. @ 10. חיפוש סמוי בכלי רכב ובחצרים למטרות מודיעין : (א) ראש הממשלה רשאי להתיר בכתב לבעלי תפקידים מבין עובדי השירות, שנקבעו בהוראות השירות, להיכנס לכלי רכב או לחצרים ולערוך שם חיפוש ולאסוף מידע, שלא בנוכחות בעליהם או המחזיק בהם ובלא ידיעתו, אם שוכנע כי באותו כלי רכב או באותם חצרים מצוי מידע חיוני לשם מילוי תפקידי השירות לפי [[סעיף 7(ב)(1), (2) או (6)]], וכי לא ניתן, באופן סביר, להשיג את מטרת החיפוש בדרך אחרת (להלן - חיפוש סמוי). : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי ראש השירות להתיר בכתב ביצוע חיפוש סמוי, אם שוכנע כי החיפוש הוא חיוני ואינו סובל דיחוי, וכי אין סיפק לקבל היתר לפי סעיף קטן (א) בעוד מועד; נתן ראש השירות היתר לחיפוש סמוי לפי סעיף קטן זה, ידווח על כך לראש הממשלה, בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-72 שעות ממועד מתן ההיתר. : (ג) בהיתר לפי סעיף זה יפורטו כלי הרכב או החצרים שלגביהם ניתן ההיתר, והמידע שמבקשים לאסוף, אם הוא ידוע מראש, וכן תקופת תוקפו של ההיתר. : (ד) ראש השירות ימסור דיווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת ל-30 ימים, על היתרים שניתנו לפי סעיף זה. @ 11. נתוני תקשורת (תיקון תשפ"ב) : (א) בסעיף זה - ::- "בעל רישיון" - (((תימחק ביום 2.10.2022):)) כהגדרתו [[=חוק התקשורת|בסעיף 13 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982]], (להלן - חוק התקשורת); ::- "מידע" - לרבות נתוני תקשורת ולמעט תוכן שיחה כמשמעותו [[בחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979]]; ::- "ספק מורשה" - (((החל מיום 2.10.2022):)) כהגדרתו [[=חוק התקשורת|בסעיף 13 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982]] (בסעיף זה - חוק התקשורת), וכן כל גוף שהוחל עליו [[סעיף 13 לחוק האמור]] מכוח [[סעיף 64ב לאותו החוק]]. : (ב) ראש הממשלה רשאי לקבוע בכללים כי סוגי מידע המצויים במאגרי מידע של בעל רישיון, שיפורטו בכללים, דרושים לשירות לצורכי מילוי תפקידיו לפי חוק זה, וכי על בעל הרישיון להעביר מידע מסוגים אלה לידי השירות. :: (((החל מיום 2.10.2022):)) ראש הממשלה רשאי לקבוע בכללים כי סוגי מידע המצויים במאגרי מידע של ספק מורשה, שיפורטו בכללים, דרושים לשירות לצורכי מילוי תפקידיו לפי חוק זה, וכי על הספק המורשה להעביר מידע מסוגים אלה לידי השירות. : (ג) שימוש במידע המצוי במאגר מידע כאמור בסעיף קטן (ב), ייעשה על פי היתר מאת ראש השירות, לאחר ששוכנע כי הדבר דרוש לשירות לצורכי מילוי תפקידיו לפי חוק זה; בהיתר יפורטו, ככל הניתן, פרטים לענין המידע הנדרש, והמטרה שלשמה הוא נדרש ופרטים לענין מאגר המידע שבו הוא מצוי; ההיתר יהיה לתקופה שתיקבע בו ושלא תעלה על שישה חודשים, ואולם רשאי ראש השירות לשוב ולחדשו לפי הוראות סעיף קטן זה. : (ד) ראש השירות ימסור לראש הממשלה וליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשלושה חודשים, ולועדת הכנסת לעניני השירות - אחת לשנה, דיווח על היתרים שניתנו לפי סעיף זה ועל אופן השימוש במידע לפי סעיף זה; פרטי הדיווח ייקבעו בכללים. : (ה) ראש הממשלה יקבע בכללים הוראות בדבר שמירת סוגי המידע כאמור בסעיף קטן (ב) בידי בעל רישיון, לתקופה שיקבע, ובדבר דרך העברת סוגי המידע לשירות; כן יקבע ראש הממשלה, בהסכמת שר המשפטים, בכללים, הוראות בדבר אופן החזקתו ושמירתו של מידע שהועבר לשירות לפי סעיף זה, והוראות בדבר מחיקה או ביעור של מידע ששמירתו אינה נדרשת. :: (((החל מיום 2.10.2022):)) ראש הממשלה יקבע בכללים הוראות בדבר שמירת סוגי המידע כאמור בסעיף קטן (ב) בידי ספק מורשה, לתקופה שיקבע, ובדבר דרך העברת סוגי המידע לשירות; כן יקבע ראש הממשלה, בהסכמת שר המשפטים, בכללים, הוראות בדבר אופן החזקתו ושמירתו של מידע שהועבר לשירות לפי סעיף זה, והוראות בדבר מחיקה או ביעור של מידע ששמירתו אינה נדרשת. : (ו) במילוי הוראה לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 13(ה) לחוק התקשורת]]. @ 12. דיווח : (א) ראש השירות ידווח לועדת השרים, מעת לעת ולא פחות מאחת לשלושה חודשים, על פעילות השירות, וכן יימסרו לועדה דיווחים מיוחדים, לפי בקשתה, הכל בהתאם לכללים שנקבעו. : (ב) ראש השירות ידווח לועדת הכנסת לעניני השירות, מעת לעת ולא פחות מאחת לשלושה חודשים, על פעילות השירות, וכן יימסרו לועדה דיווחים מיוחדים, לפי בקשתה, הכל בהתאם לכללים שנקבעו. @ 13. מבקר השירות : (א) ראש הממשלה ימנה, בהתייעצות עם ראש השירות, מבקר לשירות בעל רקע וניסיון מתאימים. : (ב) מבקר השירות ימונה לתקופת כהונה אחת של חמש שנים ועם סיום כהונתו לא ימלא תפקיד אחר בשירות. : (ג) מבקר השירות יערוך ביקורת פנימית בשירות בהתאם להוראות [[=חוק הביקורת|חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992]] (בסעיף זה - חוק הביקורת), וכן יסייע לממשלה ולועדת השרים במילוי תפקידיהם; ראש הממשלה רשאי לענין זה להטיל על המבקר תפקידים נוספים, בהתאם לכללים שייקבעו. : (ד) ראש השירות רשאי, באישור ראש הממשלה, להטיל על מבקר השירות גם את הטיפול בתלונות של עובדי השירות וכן את הטיפול בתלונות נגד השירות, עובד מעובדיו או מי שפועל מטעמו, למעט ענינים שבטיפול המחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים לפי הוראות [[פרק רביעי 2 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971]] ולמעט תלונות נחקרים; לא הוטל על המבקר לטפל בתלונות כאמור, ימנה ראש הממשלה אדם אחר למילוי תפקיד זה. : (ה) במילוי תפקידו יחולו על מבקר השירות ההוראות לפי [[חוק הביקורת]], בשינויים אלה: :: (1) הממונה על מבקר השירות יהיה ראש הממשלה ואולם רשאי ראש השירות להטיל על המבקר משימות נוספות של ביקורת פנימית כאמור [[בסעיף 7(ב) לחוק הביקורת]]; :: (2) לא תימנע ממבקר השירות גישה לכל מסמך, מידע או מקום בשל טעמי חסיון וסודיות; :: (3) השעיית מבקר השירות לעניין [[סעיף 12 לחוק הביקורת]] לא תהיה אלא באישור ועדת השרים; הוחלט על השעיה כאמור, תימסר על כך הודעה לועדת הכנסת לעניני השירות; :: (4) תקנות לפי חוק הביקורת יחולו על מבקר השירות בהסכמת ראש הממשלה; :: (5) מבקר השירות יגיש דין וחשבון שנתי על ממצאיו וכן כל דין וחשבון תקופתי שערך, גם לראש השירות, לועדת השרים ולועדת הכנסת לעניני השירות; ראש הממשלה רשאי להורות למבקר השירות למסור דיווח לרשויות ולממלאי תפקידים נוספים. @ 14. משמעת : מבלי לגרוע מהוראות [[סעיף 75א לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963]], רשאי ראש השירות לקבוע בהוראות השירות, הוראות נוספות בדבר משטר ומשמעת שיחולו בשירות. @ 15. התאמה ביטחונית : (א) העסקתו של אדם בתפקיד או במשרה אשר לגביהם נקבע סיווג ביטחוני כאמור [[בסעיף 7(ב)(3)]] תהיה בהתאם לדרישות הסיווג, כפי שנקבע בכללים. : (ב)(1) הרואה עצמו נפגע מהחלטה בדבר אי-התאמתו הביטחונית למשרה או לתפקיד שסווגו בסיווג ביטחוני, זכאי להשיג על ההחלטה לפני ועדה של שלושה, שיושב הראש שלה יהיה שופט מחוזי בדימוס, אשר תמונה על ידי ראש הממשלה, בהתייעצות עם שר המשפטים; בהשגה של חייל כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], תכלול הועדה חבר שימונה על-ידי שר הביטחון בהתייעצות עם שר המשפטים. :: (2) הוראות לענין הודעה למעביד בדבר דרישות סיווג ביטחוני לעובדיו, לענין הודעה לאדם בדבר אי-התאמה ביטחונית, וכן לענין דרכי הפניה לועדה, סמכויותיה וסדרי הדיון בפניה, ייקבעו בתקנות. :: ((פורסמו [[תקנות שירות הביטחון הכללי (הודעה למעביד בדבר דרישות סיווג ביטחוני לעובדיו)|תקנות שירות הביטחון הכללי (הודעה למעביד בדבר דרישות סיווג ביטחוני לעובדיו, הודעה לאדם בדבר אי התאמה ביטחונית וועדת השגה על קביעת אי התאמה ביטחונית), התשס"ג-2003]].)) @ 16. אבטחת מידע : המחזיק במידע אשר לגביו נקבע סיווג ביטחוני, לפי [[סעיף 7(ב)]], יטפל בו בהתאם להוראות שנקבעו בכללים. @ 17. תחקיר פנימי : (א) דברים שהושמעו בתחקיר פנימי ודין וחשבון שהוכן בעקבות תחקיר פנימי, לרבות פרוטוקולים, ממצאים, מסקנות והמלצות (להלן - חומר מתחקיר פנימי) לא יתקבלו כראיה במשפט, למעט בהליך משמעתי ובמשפט פלילי בשל מסירת ידיעה כוזבת או העלמה ביודעין של פרט חשוב בתחקיר. : (ב) לא יימסר חומר מתחקיר פנימי אלא באחד מאלה: :: (1) ראש השירות אישר מסירתו לעובד ציבור שהחומר או חלק ממנו דרוש לו לצורך מילוי תפקידו או דרוש לאדם הנוגע בדבר; :: (2) ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך, על פי בקשתם ולאחר שמיעת עמדת ראש השירות בענין; :: (3) ועדת הכנסת לעניני השירות, על פי בקשתה. : (ג) בסעיף זה, "תחקיר פנימי" - בירור שנערך בשירות, לפי הוראות השירות, בנוגע לפעילות של השירות, לרבות בדיקה פנימית, ותחקיר מבצעי. @ 18. סייג לאחריות : עובד השירות או הפועל מטעם השירות לא ישא באחריות פלילית או אזרחית למעשה או למחדל שעשה בתום לב ובאופן סביר במסגרת תפקידו ולשם מילויו; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריות משמעתית לפי כל דין. @ 19. סודיות ועונשין : (א)(1) כללים, הוראות השירות, נוהלי השירות וזהות עובדי השירות והפועלים מטעמו, בעבר או בהווה, וכן פרטים אחרים בנוגע לשירות שייקבעו בתקנות, הם חסויים וגילוים או פרסומם אסור. :: (2) עובד השירות וכן הפועל מטעם השירות, בעבר או בהווה, לא ימסור מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו או במסגרת פעילותו בשירות, למי שאינו מוסמך לקבלו, אלא אם כן נדרש לכך כדין או קיבל היתר לכך בכתב בהתאם להוראות השירות. :: (3) ראש הממשלה רשאי להתיר פרסום מידע האסור לפרסום לפי סעיף זה, וכן רשאי הוא לקבוע בתקנות הוראות בדבר מתן היתר לפרסום. :: ((פורסמו [[תקנות שירות הביטחון הכללי (פרטים אחרים בנוגע לשירות אשר הם חסויים והיתר לפרסום מידע האסור לפרסום), התשס"ד-2004]].)) : (ב)(1) המגלה או המפרסם מידע חסוי לפי חוק זה בלא היתר, דינו - מאסר שלוש שנים; הביא אדם לגילוי או לפרסום כאמור ברשלנות, דינו - מאסר שנה. :: (2) עובד השירות וכן הפועל מטעם השירות, בעבר או בהווה, המגלה או המפרסם מידע חסוי בלא היתר לפי סעיף זה, דינו - מאסר חמש שנים; נעשה הגילוי או הפרסום כאמור ברשלנות, דינו - מאסר שלוש שנים. : (ג)(1) אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכות שר לפי [[+|סעיפים 44]] [[ו-45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]] או מסמכויות הצנזור לפי [[תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]], או מכל סמכות אחרת למניעת פרסום לפי כל דין. :: (2) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מתחולת הוראות [[#פרק ז|פרק ז' בחלק ב' לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]. @ 20. הגבלות על עובדי השירות : (א) ראש הממשלה רשאי לקבוע בתקנות הגבלות על עובדי השירות, בתקופת עבודתם בשירות ולאחריה, ככל שהדבר דרוש לשם מילוי תפקידי השירות, להבטחת טוהר המידות בשירות, או לשם שמירת בטחונם האישי של עובדי השירות ועובדיו לשעבר. :: ((פורסמו [[תקנות שירות הביטחון הכללי (הגבלות על עובדי השירות בתקופת עבודתם בשירות ולאחריה), התשס"ד-2004]].)) : (ב) עובד השירות לא יהיה חבר בארגון עובדים ולא יטול חלק בפעולות להקמתו, לקיומו או לניהולו של ארגון עובדים; עבירה על הוראות סעיף זה תיחשב כעבירת משמעת; בסעיף קטן זה, "ארגון עובדים" - כל התארגנות או נציגות, בין קבועה ובין ארעית, שבין מטרותיה או פעולותיה נמנה הטיפול בארגון השירות, בניהולו, במשטר ובמשמעת ובתנאי השירות של עובדי השירות, או ייצוג של עובד השירות בנושאים אלה. @ 21. ביצוע, תקנות, כללים, הוראות שירות ונוהלי שירות : (א) ראש הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת השרים וועדת הכנסת לעניני השירות, ובכפוף להוראות חוק זה, להתקין תקנות וכללים, לפי הענין, בכל הנוגע לביצועו. : (ב) ראש השירות רשאי, באישור ראש הממשלה, ובכפוף להוראות חוק זה ולתקנות ולכללים שהותקנו מכוחו, לקבוע את הוראות השירות בכל ענין הנוגע למילוי תפקידי השירות. : (ג) ראש השירות רשאי, בכפוף להוראות חוק זה ולתקנות, לכללים ולהוראות השירות שהותקנו מכוחו, לקבוע את נוהלי השירות בכל ענין הנוגע לניהול השירות, להפעלתו, ולמילוי תפקידו. @ 22. פרסום, סודיות ואחריות : (א) תקנות לפי חוק זה יפורסמו ברשומות; כללים, הוראות השירות ונוהלי השירות לפי חוק זה אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר. : (ב) אופן שמירתם של כללים, הוראות השירות ונוהלי השירות, לרבות הגדרת סיווגם והפצתם ייקבע בכללים, בהוראות השירות ובנוהלי השירות, בהתאמה. : (ג) לא יישא אדם באחריות פלילית או משמעתית לפי כללים או הוראות השירות שלא פורסמו, אלא אם כן הובאו לידיעתו בדרך אחרת כפי שקבע ראש השירות או ראש הממשלה. @ 23. שינוי [[התוספת]] : ראש הממשלה, באישור ועדת השרים וועדת הכנסת לעניני השירות, רשאי לשנות את [[התוספת]]. @ 24. שמירת דינים : אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכות שהוקנתה לפי כל דין. @ 25. תחילה והוראות מעבר : (א) תחילתו של חוק זה שישים ימים מיום פרסומו, ואולם תחילתו של [[סעיף 15(ב)]] ביום תחילתן של תקנות שיותקנו לפיו, ולא יאוחר מתום שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה. : (ב) החלטות ממשלה, נהלים והסדרים אחרים שנהגו ערב תחילתו של חוק זה בענינים שחוק זה דן בהם, יעמדו בתוקפם עד לקביעת תקנות, כללים, הוראות שירות והחלטות ממשלה הדרושים לאותו ענין לפי חוק זה, ולא יאוחר מתום 18 חודשים מיום תחילתו של חוק זה. == תוספת == ==== ((([[סעיף 8(ב)]]))) ==== @ : [[פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]]; @ : [[פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969]]; @ : [[חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור|חוק סמכויות חיפוש בשעת חירום (הוראות שעה), התשכ"ט-1969]]; @ : [[חוק הטיס (בטחון בתעופה האזרחית), התשל"ז-1977]]; @ : [[חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]]; @ (תיקון: תשס"ה) : [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996]]; @ : [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996]]. <פרסום> נתקבל בכנסת ביום כ"ט בשבט התשס"ב (11 בפברואר 2002). <חתימות> * אריאל שרון, ראש הממשלה * אברהם בורג, יושב ראש הכנסת * משה קצב, נשיא המדינה a17vbkr4x34xtl20lvtmf71nkxow993 0 286233 1417624 1410983 2022-08-10T09:30:22Z OpenLawBot 8112 [1417619] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2001389}} {{ח:תיבה|ס״ח תשס״ב, 179|חוק שירות הביטחון הכללי|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300465.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 501|תיקון לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299677.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 667|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303841.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 42|חוק ממשלת חילופים (תיקון חקיקה והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_570149.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 962|תיקון מס׳ 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד השירות“ – עובד המדינה בשירות הביטחון הכללי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת השרים“ – ועדת שרים לעניני שירות הביטחון הכללי שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת הכנסת לעניני השירות“ – ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות“ – תקנות שהותקנו על ידי ראש הממשלה באישור ועדת השרים וועדת הכנסת לעניני השירות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללים“ – הוראות בכתב שקבע ראש הממשלה באישור ועדת השרים וועדת הכנסת לעניני השירות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות השירות“ – הנחיות ופקודות פנימיות בכתב שקבע ראש שירות הביטחון הכללי באישור ראש הממשלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוהלי השירות“ – נהלים פנימיים בכתב שקבע ראש שירות הביטחון הכללי. {{ח:סעיף|2|שירות הביטחון הכללי}} {{ח:תת|(א)}} מדינת ישראל תקיים שירות ביטחון כללי שייעודו, תפקידיו וסמכויותיו ייקבעו בחוק; שירות הביטחון הכללי שהיה קיים ערב תחילתו של חוק זה הוא שירות הביטחון הכללי של מדינת ישראל (בחוק זה – השירות). {{ח:תת|(ב)}} מבנה השירות, יחידותיו ותפקידיהן ייקבעו בהוראות השירות או בנוהלי השירות, לפי הענין. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}, רשאי ראש הממשלה, לאחר התייעצות עם נציב שירות המדינה, לקבוע בתקנות או בכללים הוראות אחרות מאלה החלות בשירות המדינה, לענין ארגון וניהול כוח אדם בשירות, והכל בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}} ולהוראות חוק התקציב השנתי. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לתקופת ניסיון במשרות המיועדות להעסקה לפי כתב מינוי)|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לתקופת ניסיון במשרות המיועדות להעסקה לפי כתב מינוי), התשס״ח–2008}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי כתב העסקה)|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי כתב העסקה), התשס״ח–2008}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות הביטחון הכללי (סייגים בקרבת משפחה)|תקנות שירות הביטחון הכללי (סייגים בקרבת משפחה), התשע״ג–2013}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד)|תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד), התשע״ח–2018}}.}} {{ח:סעיף|3|ראש השירות}} {{ח:תת|(א)}} ראש שירות הביטחון הכללי (בחוק זה – ראש השירות) ימונה בידי הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות. {{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתו של ראש השירות תהיה חמש שנים, אם לא קבעה הממשלה תקופה קצרה יותר בהחלטת המינוי; הממשלה רשאית, בנסיבות מיוחדות, להאריך את כהונתו של ראש השירות לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת. {{ח:תת|(ג)}} הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום תקופת כהונתו. {{ח:תת|(ד)}} לא ימונה אדם לראש השירות, ולא ימשיך ראש השירות בכהונתו, אם הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להתמנות לראש השירות או להמשיך בכהונתו. {{ח:תת|(ה)}} ראש השירות מופקד על ניהול השירות, על הפעלתו ועל פיתוח יכולתו, ויקבע לענין זה את נהלי השירות, ובאישור ראש הממשלה, את הוראות השירות. {{ח:סעיף|4|כפיפות השירות}} {{ח:תת|(א)}} השירות נתון למרות הממשלה; הממשלה תאשר יעדים לשירות בכפוף להוראות חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} ראש הממשלה ממונה על השירות מטעם הממשלה. {{ח:תת|(ג)}} השירות יפעל באורח ממלכתי; לא תוטל על השירות משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים–פוליטיים. {{ח:תת|(ד)}} ראש הממשלה רשאי למנות, מבין חברי ועדת השרים, ממלא מקום, דרך כלל או לתקופה, לשם מילוי תפקידיו וסמכויותיו לפי חוק זה, בהעדרו, כולם או מקצתם; הודעה על המינוי תימסר לממשלה ולועדת הכנסת לעניני השירות. {{ח:סעיף|5|ועדת השרים|תיקון: תש״ף}} {{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה ועדת שרים לעניני שירות הביטחון הכללי אשר תפעל בשמה בענינים שקבעה. {{ח:תת|(ב)}} ועדת השרים תמנה חמישה חברים, ובממשלת חילופים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 13א|בסעיף 13א לחוק־יסוד: הממשלה}} – שישה חברים; ראש הממשלה יכהן כיושב ראש הועדה, ובין חבריה ייכללו שר הביטחון, שר המשפטים והשר לביטחון הפנים. {{ח:סעיף|6|ועדת הכנסת לעניני השירות|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תשמש כועדת הכנסת לעניני השירות לענין חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} ישיבותיה של ועדת הכנסת לעניני השירות יהיו חסויות, ופרסומם של הדברים שנאמרו או שנמסרו בהן אסור, אלא אם כן החליטה הועדה אחרת, לאחר שמיעת עמדת ראש השירות. {{ח:סעיף|7|ייעוד השירות ותפקידיו}} {{ח:תת|(א)}} השירות מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות, ריגול וחשיפת סודות מדינה, וכן יפעל השירות לשמירה ולקידום של אינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים לביטחון הלאומי של המדינה, והכל כפי שתקבע הממשלה ובכפוף לכל דין. {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א), ימלא השירות תפקידים אלה: {{ח:תתת|(1)}} סיכול ומניעה של פעילות בלתי חוקית שמטרתה לפגוע בביטחון המדינה, בסדרי המשטר הדמוקרטי או במוסדותיו; {{ח:תתת|(2)}} אבטחת אנשים, מידע ומקומות, שקבעה הממשלה; {{ח:תתת|(3)}} קביעת הוראות בדבר סיווג בטחוני לתפקידים ולמשרות בשירות הציבורי ובגופים אחרים, כפי שקבעה הממשלה, למעט לנבחרי ציבור ולשופטים, וכן קביעה של התאמה ביטחונית של אדם לתפקיד או למשרה שסווגו בסיווג ביטחוני, לרבות על ידי שימוש בבדיקות פוליגרף, והכל כפי שייקבע בכללים; בפסקה זו, ”שופטים“ – מי שבידם סמכות שפיטה לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה|חוק־יסוד: השפיטה}}, למעט מועמדים לשפיטה ולמעט שופט צבאי לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}; {{ח:תתת|(4)}} קביעת נהלי אבטחה לגופים שקבעה הממשלה; {{ח:תתת|(5)}} קיום מחקר מודיעין ומתן ייעוץ והערכת מצב לממשלה ולגופים אחרים שקבעה הממשלה; {{ח:תתת|(6)}} פעילות בתחום אחר שקבעה הממשלה, באישור ועדת הכנסת לעניני השירות, שנועדה לשמור ולקדם אינטרסים ממלכתיים חיוניים לביטחון הלאומי של המדינה; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|התקבלה החלטה על הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע בתחום פעולה שלא פורסם (החלטה מיום 14.1.2004), בנושא המנהלה לטיפול בשיקום סייענים של זרועות הביטחון / המנהלה הביטחונית לסיוע.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמה החלטה על הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע לקיים קשרי גומלין עם גופים ציבוריים ועם גופי מודיעין וביטחון, לרבות זרים, ובכלל זה לקבל ולהעביר מידע (י״פ תשס״ה, 1226).}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|התקבלה החלטה על הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע בתחום פעולה שלא פורסם (החלטות מיום 23.5.2004 ו־23.5.2006).}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|התקבלה החלטה על הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע בתחום פעולה שלא פורסם (החלטה מיום 13.5.2007).}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה על הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש|הודעה על הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש}} (י״פ תש״ף, 5394).}} {{ח:תתת|(7)}} איסוף וקבלת מידע לשמירה ולקידום הענינים המפורטים בסעיף זה. {{ח:סעיף|8|סמכויות כלליות של השירות}} {{ח:תת|(א)}} לצורך מילוי תפקידיו מוסמך השירות, באמצעות עובדיו – {{ח:תתת|(1)}} לקבל ולאסוף מידע; {{ח:תתת|(2)}} להעביר מידע לגופים אחרים בהתאם לכללים שייקבעו ובכפוף להוראות כל דין; {{ח:תתת|(3)}} לחקור חשודים וחשדות בקשר לביצוע עבירות או לערוך חקירות לשם מניעת עבירות בתחומים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ב)(1)}}, וכן בתחומים שקבעה הממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)(6)}}; {{ח:תתת|(4)}} להסתייע באדם שאינו עובד השירות לשם ביצוע משימות, בהתאם לכללים שייקבעו. {{ח:תת|(ב)}} לשם מילוי תפקידי השירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)(1), (2) או (6)}}, יהיו לבעלי תפקידים מבין עובדי השירות סמכויות שוטר לפי החיקוקים {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}, הכל כפי שנקבע בתקנות או בכללים, בהתייעצות עם השר הממונה על כל חיקוק. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות הביטחון הכללי (סמכויות שוטר)|תקנות שירות הביטחון הכללי (סמכויות שוטר), התשס״ד–2004}}.}} {{ח:תת|(ג)}} עובד השירות שהוסמך לכך על ידי ראש השירות, רשאי, לשם מילוי תפקידי השירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)(2)}}, להיכנס לחצרים שאינם מבנה פרטי סגור לשם ביצוע בדיקות וקיום פעולות של אבטחה ומניעה, ובלבד שכניסה לחצרים כאמור לפרק זמן העולה על 12 שעות טעונה הסכמת המחזיק; לא ניתנה הסכמה כאמור, לא תתבצע כניסה לחצרים אלא באישור בית המשפט ובתנאים שקבע. {{ח:סעיף|9|חיפוש למטרות מודיעין בתחנת גבול}} {{ח:תת|(א)}} לשם מילוי תפקידי השירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)(1), (2) או (6)}}, רשאים בעלי תפקידים מבין עובדי השירות, שנקבעו בהוראות השירות, בתחנת גבול של ישראל, לערוך חיפוש על גופו של אדם, בכליו, במטענו, בכלי רכבו או בטובין אחרים שבידיו ולתפוס חפץ או לאסוף מידע, והכל בנוכחותו של אותו אדם. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), היה לבעל תפקיד מבין עובדי השירות, כאמור באותו סעיף קטן, יסוד סביר להניח כי בכליו של אדם, במטען, בכלי רכב או בטובין אחרים שבתחנת גבול של ישראל, נמצא חפץ שתפיסתו חיונית לשם מילוי תפקידיו של השירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)(1), (2) או (6)}}, רשאי הוא לערוך חיפוש בכלים, במטען, בכלי הרכב או בטובין, ולתפוס את החפץ כאמור או לאסוף מידע אף שלא בנוכחות בעליהם או המחזיק בהם ובלא ידיעתו. {{ח:תת|(ג)}} חפץ שנתפס לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) ניתן לבדקו ולהעתיק את תוכנו, לפי הענין, והוא יוחזק למשך הזמן הדרוש למטרת התפיסה; נתפס חפץ ולא הוחזר, ינהגו בו כפי שנקבע בתקנות. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות הביטחון הכללי (חפץ שנתפס)|תקנות שירות הביטחון הכללי (חפץ שנתפס), התשס״ד–2004}}.}} {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”תחנת גבול“ – לרבות נקודת בדיקה במעבר בין ישראל לאזור, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה)|בחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1996}}. {{ח:סעיף|10|חיפוש סמוי בכלי רכב ובחצרים למטרות מודיעין}} {{ח:תת|(א)}} ראש הממשלה רשאי להתיר בכתב לבעלי תפקידים מבין עובדי השירות, שנקבעו בהוראות השירות, להיכנס לכלי רכב או לחצרים ולערוך שם חיפוש ולאסוף מידע, שלא בנוכחות בעליהם או המחזיק בהם ובלא ידיעתו, אם שוכנע כי באותו כלי רכב או באותם חצרים מצוי מידע חיוני לשם מילוי תפקידי השירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)(1), (2) או (6)}}, וכי לא ניתן, באופן סביר, להשיג את מטרת החיפוש בדרך אחרת (להלן – חיפוש סמוי). {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי ראש השירות להתיר בכתב ביצוע חיפוש סמוי, אם שוכנע כי החיפוש הוא חיוני ואינו סובל דיחוי, וכי אין סיפק לקבל היתר לפי סעיף קטן (א) בעוד מועד; נתן ראש השירות היתר לחיפוש סמוי לפי סעיף קטן זה, ידווח על כך לראש הממשלה, בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ־72 שעות ממועד מתן ההיתר. {{ח:תת|(ג)}} בהיתר לפי סעיף זה יפורטו כלי הרכב או החצרים שלגביהם ניתן ההיתר, והמידע שמבקשים לאסוף, אם הוא ידוע מראש, וכן תקופת תוקפו של ההיתר. {{ח:תת|(ד)}} ראש השירות ימסור דיווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת ל־30 ימים, על היתרים שניתנו לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|11|נתוני תקשורת (תיקון תשפ״ב)}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – {{ח:הערה|(תימחק ביום 2.10.2022):}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 13|בסעיף 13 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}, (להלן – חוק התקשורת); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע“ – לרבות נתוני תקשורת ולמעט תוכן שיחה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק האזנת סתר|בחוק האזנת סתר, התשל״ט–1979}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק מורשה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 2.10.2022):}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 13|בסעיף 13 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}} (בסעיף זה – חוק התקשורת), וכן כל גוף שהוחל עליו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 13|סעיף 13 לחוק האמור}} מכוח {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 64ב|סעיף 64ב לאותו החוק}}. {{ח:תת|(ב)}} ראש הממשלה רשאי לקבוע בכללים כי סוגי מידע המצויים במאגרי מידע של בעל רישיון, שיפורטו בכללים, דרושים לשירות לצורכי מילוי תפקידיו לפי חוק זה, וכי על בעל הרישיון להעביר מידע מסוגים אלה לידי השירות. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.10.2022):}} ראש הממשלה רשאי לקבוע בכללים כי סוגי מידע המצויים במאגרי מידע של ספק מורשה, שיפורטו בכללים, דרושים לשירות לצורכי מילוי תפקידיו לפי חוק זה, וכי על הספק המורשה להעביר מידע מסוגים אלה לידי השירות. {{ח:תת|(ג)}} שימוש במידע המצוי במאגר מידע כאמור בסעיף קטן (ב), ייעשה על פי היתר מאת ראש השירות, לאחר ששוכנע כי הדבר דרוש לשירות לצורכי מילוי תפקידיו לפי חוק זה; בהיתר יפורטו, ככל הניתן, פרטים לענין המידע הנדרש, והמטרה שלשמה הוא נדרש ופרטים לענין מאגר המידע שבו הוא מצוי; ההיתר יהיה לתקופה שתיקבע בו ושלא תעלה על שישה חודשים, ואולם רשאי ראש השירות לשוב ולחדשו לפי הוראות סעיף קטן זה. {{ח:תת|(ד)}} ראש השירות ימסור לראש הממשלה וליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשלושה חודשים, ולועדת הכנסת לעניני השירות – אחת לשנה, דיווח על היתרים שניתנו לפי סעיף זה ועל אופן השימוש במידע לפי סעיף זה; פרטי הדיווח ייקבעו בכללים. {{ח:תת|(ה)}} ראש הממשלה יקבע בכללים הוראות בדבר שמירת סוגי המידע כאמור בסעיף קטן (ב) בידי בעל רישיון, לתקופה שיקבע, ובדבר דרך העברת סוגי המידע לשירות; כן יקבע ראש הממשלה, בהסכמת שר המשפטים, בכללים, הוראות בדבר אופן החזקתו ושמירתו של מידע שהועבר לשירות לפי סעיף זה, והוראות בדבר מחיקה או ביעור של מידע ששמירתו אינה נדרשת. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.10.2022):}} ראש הממשלה יקבע בכללים הוראות בדבר שמירת סוגי המידע כאמור בסעיף קטן (ב) בידי ספק מורשה, לתקופה שיקבע, ובדבר דרך העברת סוגי המידע לשירות; כן יקבע ראש הממשלה, בהסכמת שר המשפטים, בכללים, הוראות בדבר אופן החזקתו ושמירתו של מידע שהועבר לשירות לפי סעיף זה, והוראות בדבר מחיקה או ביעור של מידע ששמירתו אינה נדרשת. {{ח:תת|(ו)}} במילוי הוראה לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 13|סעיף 13(ה) לחוק התקשורת}}. {{ח:סעיף|12|דיווח}} {{ח:תת|(א)}} ראש השירות ידווח לועדת השרים, מעת לעת ולא פחות מאחת לשלושה חודשים, על פעילות השירות, וכן יימסרו לועדה דיווחים מיוחדים, לפי בקשתה, הכל בהתאם לכללים שנקבעו. {{ח:תת|(ב)}} ראש השירות ידווח לועדת הכנסת לעניני השירות, מעת לעת ולא פחות מאחת לשלושה חודשים, על פעילות השירות, וכן יימסרו לועדה דיווחים מיוחדים, לפי בקשתה, הכל בהתאם לכללים שנקבעו. {{ח:סעיף|13|מבקר השירות}} {{ח:תת|(א)}} ראש הממשלה ימנה, בהתייעצות עם ראש השירות, מבקר לשירות בעל רקע וניסיון מתאימים. {{ח:תת|(ב)}} מבקר השירות ימונה לתקופת כהונה אחת של חמש שנים ועם סיום כהונתו לא ימלא תפקיד אחר בשירות. {{ח:תת|(ג)}} מבקר השירות יערוך ביקורת פנימית בשירות בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית|חוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992}} (בסעיף זה – חוק הביקורת), וכן יסייע לממשלה ולועדת השרים במילוי תפקידיהם; ראש הממשלה רשאי לענין זה להטיל על המבקר תפקידים נוספים, בהתאם לכללים שייקבעו. {{ח:תת|(ד)}} ראש השירות רשאי, באישור ראש הממשלה, להטיל על מבקר השירות גם את הטיפול בתלונות של עובדי השירות וכן את הטיפול בתלונות נגד השירות, עובד מעובדיו או מי שפועל מטעמו, למעט ענינים שבטיפול המחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#פרק 4-2|פרק רביעי 2 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}} ולמעט תלונות נחקרים; לא הוטל על המבקר לטפל בתלונות כאמור, ימנה ראש הממשלה אדם אחר למילוי תפקיד זה. {{ח:תת|(ה)}} במילוי תפקידו יחולו על מבקר השירות ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית|חוק הביקורת}}, בשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הממונה על מבקר השירות יהיה ראש הממשלה ואולם רשאי ראש השירות להטיל על המבקר משימות נוספות של ביקורת פנימית כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 7|בסעיף 7(ב) לחוק הביקורת}}; {{ח:תתת|(2)}} לא תימנע ממבקר השירות גישה לכל מסמך, מידע או מקום בשל טעמי חסיון וסודיות; {{ח:תתת|(3)}} השעיית מבקר השירות לעניין {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 12|סעיף 12 לחוק הביקורת}} לא תהיה אלא באישור ועדת השרים; הוחלט על השעיה כאמור, תימסר על כך הודעה לועדת הכנסת לעניני השירות; {{ח:תתת|(4)}} תקנות לפי חוק הביקורת יחולו על מבקר השירות בהסכמת ראש הממשלה; {{ח:תתת|(5)}} מבקר השירות יגיש דין וחשבון שנתי על ממצאיו וכן כל דין וחשבון תקופתי שערך, גם לראש השירות, לועדת השרים ולועדת הכנסת לעניני השירות; ראש הממשלה רשאי להורות למבקר השירות למסור דיווח לרשויות ולממלאי תפקידים נוספים. {{ח:סעיף|14|משמעת}} {{ח:ת}} מבלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 75א|סעיף 75א לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963}}, רשאי ראש השירות לקבוע בהוראות השירות, הוראות נוספות בדבר משטר ומשמעת שיחולו בשירות. {{ח:סעיף|15|התאמה ביטחונית}} {{ח:תת|(א)}} העסקתו של אדם בתפקיד או במשרה אשר לגביהם נקבע סיווג ביטחוני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ב)(3)}} תהיה בהתאם לדרישות הסיווג, כפי שנקבע בכללים. {{ח:תת|(ב)|(1)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטה בדבר אי־התאמתו הביטחונית למשרה או לתפקיד שסווגו בסיווג ביטחוני, זכאי להשיג על ההחלטה לפני ועדה של שלושה, שיושב הראש שלה יהיה שופט מחוזי בדימוס, אשר תמונה על ידי ראש הממשלה, בהתייעצות עם שר המשפטים; בהשגה של חייל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, תכלול הועדה חבר שימונה על־ידי שר הביטחון בהתייעצות עם שר המשפטים. {{ח:תתת|(2)}} הוראות לענין הודעה למעביד בדבר דרישות סיווג ביטחוני לעובדיו, לענין הודעה לאדם בדבר אי־התאמה ביטחונית, וכן לענין דרכי הפניה לועדה, סמכויותיה וסדרי הדיון בפניה, ייקבעו בתקנות. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות הביטחון הכללי (הודעה למעביד בדבר דרישות סיווג ביטחוני לעובדיו)|תקנות שירות הביטחון הכללי (הודעה למעביד בדבר דרישות סיווג ביטחוני לעובדיו, הודעה לאדם בדבר אי התאמה ביטחונית וועדת השגה על קביעת אי התאמה ביטחונית), התשס״ג–2003}}.}} {{ח:סעיף|16|אבטחת מידע}} {{ח:ת}} המחזיק במידע אשר לגביו נקבע סיווג ביטחוני, לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)}}, יטפל בו בהתאם להוראות שנקבעו בכללים. {{ח:סעיף|17|תחקיר פנימי}} {{ח:תת|(א)}} דברים שהושמעו בתחקיר פנימי ודין וחשבון שהוכן בעקבות תחקיר פנימי, לרבות פרוטוקולים, ממצאים, מסקנות והמלצות (להלן – חומר מתחקיר פנימי) לא יתקבלו כראיה במשפט, למעט בהליך משמעתי ובמשפט פלילי בשל מסירת ידיעה כוזבת או העלמה ביודעין של פרט חשוב בתחקיר. {{ח:תת|(ב)}} לא יימסר חומר מתחקיר פנימי אלא באחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} ראש השירות אישר מסירתו לעובד ציבור שהחומר או חלק ממנו דרוש לו לצורך מילוי תפקידו או דרוש לאדם הנוגע בדבר; {{ח:תתת|(2)}} ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך, על פי בקשתם ולאחר שמיעת עמדת ראש השירות בענין; {{ח:תתת|(3)}} ועדת הכנסת לעניני השירות, על פי בקשתה. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”תחקיר פנימי“ – בירור שנערך בשירות, לפי הוראות השירות, בנוגע לפעילות של השירות, לרבות בדיקה פנימית, ותחקיר מבצעי. {{ח:סעיף|18|סייג לאחריות}} {{ח:ת}} עובד השירות או הפועל מטעם השירות לא ישא באחריות פלילית או אזרחית למעשה או למחדל שעשה בתום לב ובאופן סביר במסגרת תפקידו ולשם מילויו; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריות משמעתית לפי כל דין. {{ח:סעיף|19|סודיות ועונשין}} {{ח:תת|(א)|(1)}} כללים, הוראות השירות, נוהלי השירות וזהות עובדי השירות והפועלים מטעמו, בעבר או בהווה, וכן פרטים אחרים בנוגע לשירות שייקבעו בתקנות, הם חסויים וגילוים או פרסומם אסור. {{ח:תתת|(2)}} עובד השירות וכן הפועל מטעם השירות, בעבר או בהווה, לא ימסור מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו או במסגרת פעילותו בשירות, למי שאינו מוסמך לקבלו, אלא אם כן נדרש לכך כדין או קיבל היתר לכך בכתב בהתאם להוראות השירות. {{ח:תתת|(3)}} ראש הממשלה רשאי להתיר פרסום מידע האסור לפרסום לפי סעיף זה, וכן רשאי הוא לקבוע בתקנות הוראות בדבר מתן היתר לפרסום. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות הביטחון הכללי (פרטים אחרים בנוגע לשירות אשר הם חסויים והיתר לפרסום מידע האסור לפרסום)|תקנות שירות הביטחון הכללי (פרטים אחרים בנוגע לשירות אשר הם חסויים והיתר לפרסום מידע האסור לפרסום), התשס״ד–2004}}.}} {{ח:תת|(ב)|(1)}} המגלה או המפרסם מידע חסוי לפי חוק זה בלא היתר, דינו – מאסר שלוש שנים; הביא אדם לגילוי או לפרסום כאמור ברשלנות, דינו – מאסר שנה. {{ח:תתת|(2)}} עובד השירות וכן הפועל מטעם השירות, בעבר או בהווה, המגלה או המפרסם מידע חסוי בלא היתר לפי סעיף זה, דינו – מאסר חמש שנים; נעשה הגילוי או הפרסום כאמור ברשלנות, דינו – מאסר שלוש שנים. {{ח:תת|(ג)|(1)}} אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכות שר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 44|סעיפים 44}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 45|ו־45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}} או מסמכויות הצנזור לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}, או מכל סמכות אחרת למניעת פרסום לפי כל דין. {{ח:תתת|(2)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מתחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ז|פרק ז׳ בחלק ב׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}. {{ח:סעיף|20|הגבלות על עובדי השירות}} {{ח:תת|(א)}} ראש הממשלה רשאי לקבוע בתקנות הגבלות על עובדי השירות, בתקופת עבודתם בשירות ולאחריה, ככל שהדבר דרוש לשם מילוי תפקידי השירות, להבטחת טוהר המידות בשירות, או לשם שמירת בטחונם האישי של עובדי השירות ועובדיו לשעבר. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות הביטחון הכללי (הגבלות על עובדי השירות בתקופת עבודתם בשירות ולאחריה)|תקנות שירות הביטחון הכללי (הגבלות על עובדי השירות בתקופת עבודתם בשירות ולאחריה), התשס״ד–2004}}.}} {{ח:תת|(ב)}} עובד השירות לא יהיה חבר בארגון עובדים ולא יטול חלק בפעולות להקמתו, לקיומו או לניהולו של ארגון עובדים; עבירה על הוראות סעיף זה תיחשב כעבירת משמעת; בסעיף קטן זה, ”ארגון עובדים“ – כל התארגנות או נציגות, בין קבועה ובין ארעית, שבין מטרותיה או פעולותיה נמנה הטיפול בארגון השירות, בניהולו, במשטר ובמשמעת ובתנאי השירות של עובדי השירות, או ייצוג של עובד השירות בנושאים אלה. {{ח:סעיף|21|ביצוע, תקנות, כללים, הוראות שירות ונוהלי שירות}} {{ח:תת|(א)}} ראש הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת השרים וועדת הכנסת לעניני השירות, ובכפוף להוראות חוק זה, להתקין תקנות וכללים, לפי הענין, בכל הנוגע לביצועו. {{ח:תת|(ב)}} ראש השירות רשאי, באישור ראש הממשלה, ובכפוף להוראות חוק זה ולתקנות ולכללים שהותקנו מכוחו, לקבוע את הוראות השירות בכל ענין הנוגע למילוי תפקידי השירות. {{ח:תת|(ג)}} ראש השירות רשאי, בכפוף להוראות חוק זה ולתקנות, לכללים ולהוראות השירות שהותקנו מכוחו, לקבוע את נוהלי השירות בכל ענין הנוגע לניהול השירות, להפעלתו, ולמילוי תפקידו. {{ח:סעיף|22|פרסום, סודיות ואחריות}} {{ח:תת|(א)}} תקנות לפי חוק זה יפורסמו ברשומות; כללים, הוראות השירות ונוהלי השירות לפי חוק זה אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר. {{ח:תת|(ב)}} אופן שמירתם של כללים, הוראות השירות ונוהלי השירות, לרבות הגדרת סיווגם והפצתם ייקבע בכללים, בהוראות השירות ובנוהלי השירות, בהתאמה. {{ח:תת|(ג)}} לא יישא אדם באחריות פלילית או משמעתית לפי כללים או הוראות השירות שלא פורסמו, אלא אם כן הובאו לידיעתו בדרך אחרת כפי שקבע ראש השירות או ראש הממשלה. {{ח:סעיף|23|שינוי {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}}} {{ח:ת}} ראש הממשלה, באישור ועדת השרים וועדת הכנסת לעניני השירות, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}. {{ח:סעיף|24|שמירת דינים}} {{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכות שהוקנתה לפי כל דין. {{ח:סעיף|25|תחילה והוראות מעבר}} {{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה שישים ימים מיום פרסומו, ואולם תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ב)}} ביום תחילתן של תקנות שיותקנו לפיו, ולא יאוחר מתום שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} החלטות ממשלה, נהלים והסדרים אחרים שנהגו ערב תחילתו של חוק זה בענינים שחוק זה דן בהם, יעמדו בתוקפם עד לקביעת תקנות, כללים, הוראות שירות והחלטות ממשלה הדרושים לאותו ענין לפי חוק זה, ולא יאוחר מתום 18 חודשים מיום תחילתו של חוק זה. {{ח:קטע2|תוספת|תוספת}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}; {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}; {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור|חוק סמכויות חיפוש בשעת חירום (הוראות שעה), התשכ״ט–1969}}; {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס (בטחון בתעופה האזרחית)|חוק הטיס (בטחון בתעופה האזרחית), התשל״ז–1977}}; {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}; {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ה}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996}}; {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}. {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ט בשבט התשס״ב (11 בפברואר 2002).}} * '''אריאל שרון'''<br>ראש הממשלה * '''אברהם בורג'''<br>יושב ראש הכנסת * '''משה קצב'''<br>נשיא המדינה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 6tkvelh0p54hgc3r8ane5dp1x6vimh8 116 286426 1417637 1408643 2022-08-10T09:41:39Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki <שם> פקודת האגודות השיתופיות === פקודה המאחדת ומתקנת את החוק הדן באגודות שיתופיות. === <מאגר 2000846 תיקון 2162976> <מקור> ((חא"י כרך א' פרק כ"ד, עמ' 336|אגודות שיתופיות|0:563246)), ((ת"ט|ת"ט)); ((ע"ר 1937, תוס' 1, 25|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|0:561094)), ((157|תקון|0:561144)); ((ע"ר 1944, תוס' 1, 125|תיקון|0:562067)); ((ע"ר תש"ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)), ((17|פקודת בתי משפט (הוראות מעבר)|0:312680)), ((39|פקודת המטבע|0:312686)); ((ע"ר תש"ח, 144|הודעה בדבר סמכויות השרים)); ((ס"ח תש"ט, 1|חוק המעבר|1:208911)); ((י"פ תש"ט, 660|הודעה בדבר סמכויות השרים)); ((ס"ח תשי"א, 225|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|1:209338)); ((תשכ"ב, 107|תיקון מס' 2|5:209521)); ((תשכ"ד, 80|חוק העברת סמכויות (ממונים על מחוזות ופקידי מחוז)|5:210391)); ((תשמ"א, 243|חוק הבנקאות (רישוי)|9:208076)); ((תשמ"ח, 34|תיקון מס' 4|11:210580)); ((תשנ"ה, 205|תיקון מס' 10 לפקודת החברות|13:211691)); ((תש"ס, 192|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|15:300273)); ((תשס"ה, 101|תיקון מס' 7|16:299697)); ((תשע"א, 683|תיקון מס' 8|18:491139)); <!-- מקור שגוי במאגר החקיקה הלאומי: ((תשע"ו, 1098|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:348251)); --> ((תשע"ז, 151|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366409)), ((287|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366872)); ((תשע"ח, 408|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|20:491934)); ((תשפ"ב, 887|תיקון מס' 2 והוראת שעה לחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים|24:628378)). <מבוא> ((מכוח האמור [[+|בסעיפים 14]] [[ו-15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948]], כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק "פלשתינה (א"י)" ייקרא מעתה "ישראל". סמכויות הנציב העליון הוענקו לשר החקלאות (ע"ר תש"ח, 144), והועברו משר החקלאות לשר העבודה והביטוח העממי (י"פ תש"ט, 660). לפי [[0:312680|סעיף 8 לפקודת בתי משפט (הוראות מעבר), תש"ח-1948]], בית המשפט לקרקעות בטל וכל סמכות שניתנה לבית המשפט לקרקעות תהא נתונה מעתה לבית המשפט המחוזי. לפי [[0:312686|סעיף 2 לפקודת המטבע, תש"ח-1948]], כל מקום בו נאמר "פונט" הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי [[סעיף 13 לחוק המעבר, תש"ט-1949]], כל מקום בו נאמר בחוק "עתון רשמי" ייקרא מעתה "רשומות". לפי [[חוק העברת סמכויות (ממונים על מחוזות וקציני מחוז), תשכ"ד-1964]], כל מקום בו נאמר "פקיד מחוז" ייקרא "קצין מחוז".)) @ 1. השם הקצר : פקודה זו תקרא (("))פקודת האגודות השיתופיות((")). @ 2. פירוש (תיקון: תשע"א, תשע"ח) : בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר - :- "ברית פיקוח" פירושה התאגדות רשומה של אגודות שתכליתה העיקרית היא לדאוג לבקורת החשבונות של האגודות הרשומות שהן חבריה, נוסף על הפיקוח עליהן וחינוכן בעניני קואופרציה; :- "אגודת כספור (((מימון))) מרכזית" פירושה אגודה רשומה שתכליתה העיקרית היא לתת הלוואות לאגודות רשומות אחרות; :- "אגודה מרכזית" פירושה אגודה רשומה אשר נוסדה כדי להקל על פעולותיהן של אגודות רשומות בהתאם לעקרוני הקואופרציה והיא כוללת ברית פיקוח ואגודת כספור מרכזית; :- "הגליל" - כהגדרתו [[בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג-1993]]; :- "הנגב" - כהגדרתו [[בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-1991]]; :- "ועד" פרושו המוסד המנהל של אגודה רשומה אשר בידו הופקדה הנהלת עסקיה של האגודה; :- "ועדת ההשגות" - ועדת ההשגות כמשמעותה [[בסעיף 6ב]]; :- "ועדת קבלה" - ועדת קבלה כמשמעותה [[בסעיף 6ב]]; :- "זכות במקרקעין" - זכות חכירה או זכות חכירה לדורות במקרקעי ישראל כמשמעותם [[בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל]], לרבות זכות להירשם כחוכר או כחוכר לדורות, זכות של מי שהוא צד לחוזה פיתוח ביישוב קהילתי להירשם כחוכר או כחוכר לדורות לאחר קיום תנאי החוזה, ושכירות לתקופות שבמצטבר עולות על חמש שנים; לעניין זה, "חכירה" ו"חכירה לדורות" - כמשמעותן [[בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969]]; :- "חבר" כולל אדם המצטרף לבקשה לרישום אגודה ואדם אשר נתקבל כחבר לאחר רישומה בהתאם לתקנות האגודה ולפקודה זו ולתקנות שהותקנו על פיה; :- "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018]]; :- "יישוב קהילתי" - יישוב בגליל או בנגב המאוגד כאגודה שיתופית שהרושם סיווג אותה כיישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית (בהגדרה זו - יישוב), או הרחבה של קיבוץ, של מושב שיתופי, של מושב עובדים או של כפר שיתופי (בהגדרה זו - יישוב מקורי), המאוגדת כאגודה שיתופית שהרושם סיווג אותה כיישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית, ומתקיימים כל אלה: :: (1) מספר בתי האב ביישוב, או ביישוב המקורי ובהרחבה יחד, אינו עולה על 400; :: (2) המספר המרבי של בתי האב ביישוב, או ביישוב המקורי ובהרחבה יחד, הוגבל בהתאם להוראות תכנית מיתאר ארצית או תכנית מיתאר מחוזית, כמשמעותן [[בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965]]; :- "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - הממונה כהגדרתו [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]]; :- "פקיד" כולל נשיא, יו"ר, מזכיר, גזבר, מנהל, מנהל עסקים, חבר הועד, או אדם אחר המורשה לפי תקנות האגודה ליתן הוראות בנוגע לעסקים; :- "אגודה רשומה" פירושה אגודה שנרשמה או הנחשבת כאילו נרשמה עפ"י פקודה זו; :- "הרושם" פירושו אדם שנתמנה למלא את תפקידי רושם האגודות השיתופיות עפ"י פקודה זו; :- "תקנות" פירושן תקנות שהותקנו עפ"י פקודה זו; :- "תקנות האגודה" פירושן התקנות הרשומות של אגודה הנוהגות באותה שעה והן כוללות תקון רישום של אותן תקנות. @ 3. הרושם : שר העבודה יוכל למנות אדם אשר ישמש רושם האגודות השיתופיות לישראל או לחלק הימנה ולמנות אנשים אשר יעזרו לרושם, ובצו כללי או מיוחד יוכל שר העבודה להקנות לכל אחד מן האנשים האלה את הסמכויות אשר לרושם עפ"י פקודה זו, כולן או מקצתן. @ 4. מטרותיהן של אגודות : בהתחשב עם ההוראות הכלולות לקמן, תוכל אגודה שמטרותיה הן טפוח החסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שפור תנאי חייהם, עסקיהם ושטות הייצור שלהם, או אגודה שנתכוננה כדי להקל על פעולותיהן של אגודות כאלה, אם טרם נרשמה עפ"י פקודת האגודות ההדדיות((,)) 1920, להרשם עפ"י פקודה זו, בין בערבון-מוגבל ובין שלא בערבון מוגבל: : בתנאי שאם לא יורה שר העבודה אחרת בצו כללי או מיוחד, הרי ערבותה של אגודה שאחד מחבריה הוא אגודה רשומה תהא מוגבלת. @ 5. הגבלות על מידת ההשתתפות של חבר : (1) כשיש לאגודה הון מניות אסור לשום חבר, פרט לאגודה רשומה או מוסד מאוגד שנתקבלו כחבר עפ"י [[סעיף 6(1)]], להחזיק יותר מחמשית הון המניות. : (2) כשאין לאגודה הון מניות אסור לשום חבר, פרט לאגודה רשומה או מוסד מאוגד שנתקבלו כחבר עפ"י [[סעיף 6(1)]], לרכוש או לתבוע מדת השתתפות בהון האגודה כדי יותר מחמשית ההון. @ 6. סגולות הכשרה לחברים (תיקון: תשע"ז) : (1) ואלה רשאים להיות חברי אגודה רשומה - :: (א) יחידים אשר מלאו להם שמונה עשרה שנה; וכן :: (ב) אגודות רשומות אחרות: :: בתנאי שבנוגע לאגודות שתכליתן העיקרית אינה מתן הלואות לחברים, יכול הרושם ליתן את הסכמתו לקבל כחברים מוסדות מאוגדים שאינם אגודות רשומות. : (2) אין לרשום עפ"י פקודה זו שום אגודה, לבד מאגודה שאחד מחבריה הוא אגודה רשומה, אלא אם כן היא מורכבת לפחות משבעה אנשים שמלאו להם שמונה עשרה שנה, ואם מטרת האגודה היא ליצור קרן להלואות כספים לחברי האגודה, הרי אין לרשום אותה אגודה אלא אם כן היו אנשים אלו - :: (א) יושבים באותה העיר או בסביבה הסמוכה לה או יושבים או יש בדעתם לשבת באותו הכפר או באותו גוש כפרים בישראל, או :: (ב) הם שייכים לאותו מעמד או משלח היד, חוץ אם יורה הרושם אחרת. : (3) אם האגודה הרשומה היא מסוג אגודות רשומות שתכליתן העיקרית היא להלוות כספים לחברים, יכול שר העבודה לקבוע בתקנות ששום אדם לא יהא חבר ליותר מאגודה אחת מסוג זה. : (4) שום ברית פקוח לא תרשם אלא אם כן היא מורכבת לפחות מעשרים אגודות רשומות. : (5) על אף הוראות סעיף זה, יחולו לעניין חברות באגודה שמטרתה מתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתם [[בסעיף 25א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]] (בפסקה זו - אגודת פיקדון ואשראי), הוראות אלה: :: (א) אלה רשאים להיות חברי האגודה: ::: (1) יחיד שמלאו לו שמונה עשרה שנים; ::: (2) מי שבמועד קבלתו לחבר האגודה הוא תאגיד המעסיק עד 50 עובדים, וסך הכנסותיו מפעילות שוטפת בשנת המס שקדמה למועד האמור נמוך מ-25 מיליון שקלים חדשים; שר האוצר רשאי לקבוע לעניין סעיף קטן זה מספר עובדים אחר או סך הכנסות שונה, דרך כלל או לסוג מסוים של תאגידים; ::: (3) מי שבמועד קבלתו לחבר האגודה הוא עמותה, חברה לתועלת הציבור, או אגודה, אף אם אינו עומד בתנאים האמורים שבפסקה (2). :: (ב) אין לרשום על פי פקודה זו אגודת פיקדון ואשראי אלא אם כן היא מורכבת משבעה חברים לפחות או שאחד מחבריה הוא אגודה רשומה, ומתקיים בחברים בה האמור בפסקת משנה (א). :: (ג) החברות באגודה לא תפקע בשל מתן צו פשיטת רגל לגבי חבר האגודה, ולגבי חבר שהוא תאגיד - בשל מתן צו לפירוקו, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות האגודה באישור הרשם. @ 6א. חברות של בן-זוג בישוב שיתופי (תיקון: תשמ"ח) : (א) חבר באגודה רשומה, שהרושם סיווג אותה כמושב עובדים או ככפר שיתופי (להלן - ישוב שיתופי), יהיה בן-זוגו לחבר באותה אגודה אם נתקיימו כל אלה: :: (1) בן הזוג הגיש לאגודה הודעה בטופס שנקבע בתקנות על רצונו להיות חבר באגודה; ::: ((פורסמו [[תקנות האגודות השיתופיות (טפסי הודעה)|תקנות בדבר טפסי הודעה]] (ק"ת תשמ"ח, 763).)) :: (2) בן הזוג כשיר לפי תקנות האגודה להיות חבר בה; :: (3) בני הזוג גרים דרך קבע בישוב השיתופי; :: (4) בני הזוג מחזיקים כדין במשק חקלאי בתחום הישוב השיתופי כבעלים, חוכרים או חוכרי-משנה, או כבני רשות של האגודה או של מוסד מיישב כמשמעותו [[בחוק המועמדים להתיישבות חקלאית, התשי"ג-1953]]. : (ב) מי שנתקיימו לגביו התנאים המפורטים בסעיף קטן (א) יהיה, על אף האמור בתקנות האגודה, לחבר האגודה מעת הגשת ההודעה כאמור בפסקה (א)(1), ויחולו עליו הזכויות והחובות של חבר באגודה לפי פקודה זו ולפי תקנות האגודה. : (ג) אין בהוראות סעיף זה לגרוע מהוראות תקנות האגודה בדבר פקיעת חברות בה, יציאת חבר או הוצאתו ממנה. @ 6ב. הקצאת מקרקעין והעברת זכות במקרקעין ביישוב קהילתי (תיקון: תשע"א) : (א)(1) הקצאת מקרקעין לאדם לשם רכישת זכות במקרקעין ביישוב קהילתי שבו פועלת ועדת קבלה, תיעשה לאחר קבלת אישורה של ועדת הקבלה. :: (2) העברה של זכות במקרקעין שהוקצו לאדם או של זכות במקרקעין שהועברה לפי דין, ביישוב קהילתי כאמור בפסקה (1), תיעשה לאחר שהמעביר קיבל את אישורה של ועדת הקבלה בנוגע לנעבר; הוראות פסקה זו יחולו, בשינויים המחויבים, גם על נעבר המעוניין להעביר את זכותו במקרקעין לאחר. :: (3) העברת זכות במקרקעין בירושה, בין על פי דין ובין על פי צוואה, ביישוב קהילתי כאמור בפסקה (1), אינה טעונה את אישורה של ועדת הקבלה; ואולם הוראות פסקה (2) יחולו על יורש, בין על פי דין ובין על פי צוואה, המעוניין להעביר את זכותו לאחר. : (ב)(1) ועדת קבלה של יישוב קהילתי תורכב מחמישה חברים והם: שני נציגי היישוב הקהילתי; נציג התנועה שהיישוב הקהילתי מסונף אליה או חבר בה, ואם היישוב הקהילתי אינו מסונף לתנועה כאמור או חבר בה או אם התנועה ויתרה על נציגות - נציג נוסף של היישוב הקהילתי; נציג הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ההסתדרות הציונית העולמית; ונציג המועצה האזורית שבתחום שיפוטה נמצא היישוב הקהילתי. :: (2) נציג המועצה האזורית בוועדת הקבלה יהיה ראש המועצה האזורית או סגנו, או עובד המועצה שימנה ראש המועצה, ובלבד שאינם תושבי היישוב הקהילתי - והוא יהיה יושב הראש. : (ג) סירבה ועדת הקבלה לקבל מועמד ליישוב הקהילתי, תמציא לו החלטה מנומקת בדבר סירובה. : (ד) המועמד והיישוב הקהילתי רשאים להגיש השגה על החלטת ועדת הקבלה לוועדת ההשגות. : (ה) ועדת ההשגות תורכב מחמישה חברים שימנה שר הבינוי והשיכון, והם: איש ציבור בעל השכלה בתחומי המשפט, העבודה הסוציאלית או מדעי ההתנהגות לפי המלצת שר המשפטים - והוא יהיה יושב הראש; רשם האגודות השיתופיות או סגנו; עובד רשות מקרקעי ישראל; עובד משרד הרווחה והשירותים החברתיים לפי המלצת שר הרווחה והשירותים החברתיים; ועובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר. : (ו) ועדת ההשגות רשאית לבטל את החלטת ועדת הקבלה, לאשרה, להחזיר את הנושא לדיון מחודש בוועדת הקבלה או לקבל החלטה אחרת במקומה. : (ז) ועדת ההשגות תקבע את סדרי עבודתה, ותפרסמם באתרי האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון ושל משרד המשפטים. @ 6ג. שיקולי ועדת הקבלה (תיקון: תשע"א) : (א) ועדת קבלה רשאית לסרב לקבל מועמד ליישוב הקהילתי בהתבסס על אחד או יותר משיקולים אלה בלבד: :: (1) המועמד הוא קטין; :: (2) המועמד נעדר יכולת כלכלית להקים בית ביישוב הקהילתי בתוך פרק זמן הקבוע בהסכם הקצאת המקרקעין; :: (3) אין למועמד כוונה לקבוע את מרכז חייו ביישוב הקהילתי; :: (4) המועמד אינו מתאים לחיי חברה בקהילה; החלטת ועדת קבלה לסרב לקבל מועמד בשל שיקול זה, תהיה על סמך חוות דעת מקצועית של מי שהתמחותו באבחון התאמה כאמור; :: (5) חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי–תרבותי של היישוב הקהילתי, שיש יסוד להניח כי יהיה בו כדי לפגוע במרקם זה; :: (6) מאפיינים ייחודיים של היישוב הקהילתי או תנאי קבלה הקבועים בתקנות האגודה, אם ישנם כאלה, ובלבד שקיבלו את אישור הרושם. : (ב) בשוקלה את השיקולים האמורים בסעיף קטן (א), תיתן ועדת הקבלה את דעתה לגודל היישוב הקהילתי, לוותקו, לחוסרו ולאופי האוכלוסייה בו. : (ג) ועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית–פוליטית. @ 6ד. שמירת סמכות (תיקון: תשע"א) : אין באמור בהוראות [[סעיפים 6ב]] [[ו-6ג]], כדי לחייב הקצאת מקרקעין לאדם שוועדת הקבלה אישרה את מועמדותו. @ 7. קביעת מקום המגורים של אדם : בהתעורר שאלה אם, לצורך פקודה זו, יושב אדם בעיר או בסביבה הסמוכה לה או אם יושב הוא או יש בדעתו לשבת באותו הכפר או באותו גוש הכפרים בישראל, או בנוגע לסוג שאיזו אגודה שייכת לו, או בנוגע לאזור פעולותיה של אגודה או אם שייך איזה אדם למעמד או למשלח יד מסויים, תוחלט השאלה ע"י הרושם, והחלטתו תהא החלטת גמר. : ((פורסמה [[הודעה בדבר סוגי אגודות שיתופיות]] (י"פ תשמ"ט, 2848; תשנ"ג, 599); ופורסמו [[תקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות)|תקנות בדבר סוגי אגודות]] (ק"ת תשנ"ו, 246).)) @ 8. בקשה לרישום : (1) לצרכי רישום תוגש בקשה לרישום אגודה אל הרושם. : (2) הבקשה תחתם, - :: (א) אם אף אחד מחברי האגודה אינו אגודה רשומה - לפחות ע"י שבעה אנשים בעלי הכשרה לכך בהתאם להוראות [[סעיף-קטן (1) מסעיף 6]]; וכן :: (ב) אם היתה זאת אגודה שאחד מחבריה הוא אגודה רשומה - ע"י אדם מורשה לכך מטעם כל אגודה רשומה כזאת, ואם לא כל חברי האגודה הם אגודות רשומות - ע"י שבעה חברים אחרים, או, כשמספר החברים האחרים הוא פחות משבעה - ע"י כל החברים. : (3) צריך לצרף לבקשה שתי העתקות מהצעת התקנות של האגודה וכן את שמו של האיש או שמותיהם של האנשים אשר ישאו ויתנו עם הרושם בנוגע לתקנות אלה. @ 9. רישום אגודה : (1) אם נתברר לרושם כי מלאה אגודה אחרי הוראות פקודה זו ואחרי התקנות שהותקנו על פיה וכי תקנות האגודה המוצעות שלה אין בהן משום סתירה לפקודה או לתקנות שעפ"י הפקודה, יכול הוא לרשום את האגודה או לסרב לרשמה מבלי ליתן כל טעם לסירובו. : (2) למרות כל האמור לקמן תחולנה הוראות [[+#27|סעיף 22(2)]] [[סעיף 8 לחוק החברות|וסעיף 24 של פקודת החברות]] על אגודה המבקשת להרושם עפ"י פקודה זו ממש כאילו היתה המלה "חברה" כוללת אגודה שתופית, וכאילו היו המלים "רושם החברות" כוללות את רושם האגודות השיתופיות. @ 10. מסי רישום (תיקון: תש"ח-3, תש"ט) : (1) אגודה המקבלת, ללא תקון עקרי, את התקנות לדוגמה שנתאשרו ע"י הרושם לאגודה מאותו הסוג, לא תשלם כל מס רישום והודעה על רישומה תפורסם ברשומות חנם. : (2) על כל אגודה אחרת לשלם עם רישומה מס של ארבע לירות וכן עליה לשלם בעד הודעת הרישום ברשומות את המס אשר יקבע שר העבודה בצו כללי או מיוחד. : (3) החלטתו של הרושם בנוגע לסוג שאליו שייכת אגודה ובנוגע לשאלה באם השתמשה האגודה בתקנות לדוגמה ללא שינוי עיקרי, תהא החלטת גמר. : (4) תעודת רישום והעתקה מתקנות האגודה המאושרות, כשהן טבועות בחותמתו הרשמית של הרושם, תמסרנה חנם לכל אגודה עם רישומה. @ 11. תעודת רישום תשמש הוכחה מכרעת : תעודת רישום חתומה ע"י הרושם תהא עדות מכרעת שהאגודה רשומה כהלכה, חוץ אם הוכח שרישום האגודה בוטל. @ 12. תיקון תקנותיה של האגודה : (1) שום תקון של התקנות של אגודה רשומה לא יהא בר תוקף אלא אם כן נרשם עפ"י הפקודה, ולצורך זה חובה לשלוח לרושם שתי העתקות מן התקון. : (2) אם נתברר לרושם כי התקון לתקנות האגודה אינו בניגוד לפקודה זו או לתקנות שעל פיה, יכול הוא לרשום את התקון או לסרב לרשמו, בלי ליתן כל נימוק לסירובו. : (3) אם רשם הרושם תקון לתקנות של אגודה רשומה, עליו ליתן לאגודה, לאחר שתשלם את המס הקבוע, העתקה מן התקון כשהיא מקויימת על ידו וחתומה בחותמתו, והעתקה זו תהא עדות מכרעת שהתקון נרשם כהלכה. @ 13. התמזגות אגודות (תיקון: תש"ט) : (1) באישורו של הרושם יכולות כל שתי אגודות או יותר להתמזג לאגודה יחידה עפ"י החלטה שתתקבל ברוב של שלשת רבעי החברים המשתתפים באספה כללית מיוחדת של כל אגודה שנתקיימה לצורך זה, אם קבל כל חבר הודעה בכתב שלושים יום למפרע על ההתמזגות המוצעת ועל תאריך האספה: אותה התמזגות תוכל לצאת לפועל מבלי חיסול האגודות המתמזגות או חלוקת הכספים שלהן: משנתמזגו, תהא החלטת האגודות הנוגעות בדבר הודעה מספקת למסור את האקטיב (((הנכסים))) והפסיב (((ההתחייבויות))) של האגודות המתמזגות לרשות האגודה הממוזגת: :: בתנאי שכל חבר החולק על ההחלטה יוכל לצאת את האגודה בהתחשב עם ההוראות שבתקנותיה. : (2) כל אגודה תוכל, עפ"י החלטה שנתקבלה בהתאם לפרוצידורה שנקבעה בסעיף-קטן (1), להעביר את האקטיב והפסיב שלה לכל אגודה שתהא מוכנה לקבלם: :: בתנאי שאם היו ההתמזגות או העברת האקטיב והפסיב גוררים עמהם העברת הפסיב מאת אגודה אחת לאגודה אחרת, לא תוצא ההתמזגות או ההעברה לפועל אלא אם כן תנתן מודעה בכתב שלושה חדשים למפרע לנושים של שתי האגודות הללו או של כל אותן האגודות: :: ובתנאי שאם הנושה או הנושים של אחת האגודות הנוגעות בדבר מתנגדים להתמזגות או להעברת האקטיב והפסיב ומוסרים מודעה בכתב על כך לאגודה הנוגעת בדבר או לאגודות הנוגעות בדבר חדש ימים לפני התאריך שנקבע להתמזגות או להעברה, לא תוצא ההתמזגות או ההעברה לפועל אלא עד אם סולקו החובות המגיעים לנושה או לנושים. : (3) הודעה מוקדמת על ההתמזגות העומדת להעשות והודעה שניה על ההתמזגות המושלמת ועל אשורו של הרושם תפורסם ברשומות תמורת תשלום אותו מס ששר העבודה יקבע בצו כללי או מיוחד. @ 14. אספות כלליות : (1) יכול הועד להועיד בכל עת אספה כללית של האגודה, וחייב הוא להועיד אספה כזאת בתוך חדש ימים מיום קבלת דרישה בכתב מאת הרושם או מאת אגודה מרכזית שאליה מסונפת האגודה או מאיזה מוסד אחר שפורש בתקנות האגודה או מאת החבר או החברים או מחלק מן המספר הכולל של החברים, הכל כפי שיפורט בתקנות האגודה. : (2) אם לא כונסה אספה כללית בהתאם לדרישה, תהא לרושם הסמכות להועיד בעצמו אספה כללית של האגודה: ההוצאות שהרושם יוציא, תגבינה מן האגודה עפ"י [[סעיף 58]] כדרך שגובים סכום המגיע לממשלה. @ 15. זכויותיהם וחובותיהם של חברים : (1) אסור לשום חבר של אגודה רשומה להשתמש בזכויות של חבר אלא אם כן שלם לאגודה דמי חבר או עד אשר רכש באגודה מדת השתתפות, כפי שיקבע בתקנות האגודה. : (2) משנתקבל חבר לאגודה, יהא חייב בהתחיבויות שהאגודה קבלה על עצמה קודם להתקבלותו כחבר. @ 16. הצבעה : (1) לכל חבר של אגודה תהיה למצער דעה אחת בעסקיה, אך לשום חבר לא תהא יותר מדעה אחת. :: בתנאי - :: (א) שאם היו הדעות שקולות תהיה ליו"ר דעה מכרעת; :: (ב) שאם זו צרכניה שתופית או אגודה לקניה או למכירה או לשרות חקלאיים מותר להקציב בהן קולות נוספים, כפי שתקנות האגודה תקבענה, על יסוד מדת השתתפותו של כל חבר בקניה ובמכירה במשך שנת הכספים האחרונה, אך לשום חבר לא יהא יותר מחלק העשרים מן הס"ה של מספר הקולות; :: (ג) שאגודה שהשקיעה חלק מכספיה במניותיה של אגודה אחרת או המסונפת לאגודה אחרת, תוכל למנות אחד מחבריה להשתתף בהצבעה בעסקיה של אותה האגודה הרשומה האחרת, ותוכל לקבל את מספר הקולות אשר יקבע בתקנותיה של האגודה האחרת, אך לשום חבר לא יהא יותר מחלק העשרים מן הס"ה של מספר הקולות; :: (ד) שאגודה הפועלת בעיר או ביותר מכפר אחד תוכל לקבוע בתקנותיה הוראות בדבר אספות מקומיות או בדבר אספה של באי כוח שנבחרו בכל מקום ומקום, ולבאי כוח אלה יהא אותו מספר קולות אשר יקבע בתקנות האגודה; :: (ה) שחבר שאינו יושב בארץ רשאי למנות חבר אחר להיות מורשהו, אך שום חבר לא ישמש מורשה ליותר משני חברים אחרים. : (2) אסור למנות מורשים אלא במקרים המפורטים בפסקאות (ג), (ד) ו-(ה) של סעיף-קטן (1). @ 17. פדיון מניות : אסור להעביר לאחר מניותיו של חבר או חלקו בהון אגודה רשומה, אך יכולה האגודה לפדותם בהתאם להוראות תקנותיה ולכל תקנה שיתקינוה עפ"י פקודה זו. @ 18. המען הרשום של אגודות : כל אגודה רשומה חייבת לקבוע לה מען בישראל אשר ירשם בהתאם לתקנות, ואשר לשם ישלחו כל ההודעות והמכתבים, ועל האגודה לשלוח לרושם הודעה על כל שנוי שיחול במען. @ 18א. המען הדיגיטלי (תיקון: תשפ"ב) : (((החל מיום 27.1.2023):)) : (א) מיום שנרשמה אגודה, חובה שיהיה לה מען דיגיטלי, אחד מכל סוג. : (ב) הודעה על פרטי מען דיגיטלי של אגודה, כאמור בסעיף קטן (א), תימסר לרשם עם הבקשה לרישום האגודה; הודעה על שינוי במען הדיגיטלי תימסר לרשם בתוך 14 ימים לאחר השינוי. : (ג) הרשם ירשום את המען הדיגיטלי שעליו הודיעה האגודה לפי הוראות סעיף קטן (ב), לאחר שהודיע לה כאמור [[בסעיף 3ב(א)(1) ו-(3) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]] ולאחר שווידא שהמען הדיגיטלי תקין ופעיל. : (ד) מענה הדיגיטלי של אגודה יהיה פתוח לעיונו של גוף ציבורי השולח מסרים דיגיטליים, בלבד. : (ה) בסעיף זה - ::- "גוף ציבורי השולח מסרים דיגיטליים" - כהגדרתו [[בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]]; ::- "חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים" - [[חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018]]; ::- "מען דיגיטלי" - כל אחד מהפרטים המנויים [[בתוספת]]. @ 19. זכות העיון בתקנות האגודה וכו' : על כל אגודה רשומה להחזיק אצלה העתק מן הפקודה הזאת ומן התקנות ומתקנותיה של האגודה, ורשימת חבריה; המסמכים הללו יהיו פתוחים לעיון בכל עת מתאמת במען הרשום של האגודה, חנם אין כסף, באותן שעות שבהן פתוח משרדה של האגודה לצרכי עסקיה. @ 20. בקורת חשבונות : (1) פנקסיה של כל אגודה רשומה יבוקרו למצער אחת לשנה. אם האגודה מסונפת לברית פיקוח, תערך הבקרת ע"י פקיד מפקידי ברית הפיקוח שיתמנה על ידי אותה הברית והלה צריך להיות רשום בצורה שתקבע בתקנות שעפ"י פקודה זו, או להיות מבקר חשבונות צבורי בעל רשיון מטעם הממשלה, וכשאין היא מסונפת לברית כזאת, תמנה האספה הכללית השנתית של האגודה מבקר חשבונות, שיהא בעל רשיון מטעם הממשלה כמבקר חשבונות צבורי, ולעולם תהא לרושם זכות הויטו על המינוי: :: בתנאי שיכול הרושם לפי ראות עיניו להרשות שפנקסי אגודה רשומה יבוקרו ע"י אחד מפקידי מחלקתו. :: ((פורסמו [[תקנות האגודות השיתופיות (ניהול וביקורת חשבונות)|תקנות בדבר ניהול וביקורת חשבונות]] (ק"ת תשל"ה, 1376).)) : (2) בקורת החשבונות שתיערך עפ"י סעיף-קטן (1) תכלול, בין שאר דברים, את בחינת החובות שכבר עבר זמן פרעונם, אם ישנם חובות כאלה, את אימות חשבון עודף המזומנים והבטחונות, ושומא של האקטיב והפסיב של האגודה. : (3) ברית הפיקוח או מבקר החשבונות שנתמנה עפ"י סעיף-קטן (1) רשאים לעיין באין מעצור בפנקסים, בחשבונות, בשוברים ובכל שאר המסמכים של האגודה ויש להרשות להם לאמת את חשבון עודף המזומנים והבטחונות שלה: על המנהלים, מנהלי העסקים ושאר פקידי האגודה להמציא לברית הפיקוח או לכל אדם אחר שנתמנה לשם בקרת חשבונותיה של אגודה, את כל אותן הידיעות בנוגע לעסקיה ופעולותיה ככל אשר ידרש ע"י אותה ברית הפיקוח או ע"י אותו אדם אחר. : (4) לברית הפיקוח או למבקר החשבונות שנתמנה עפ"י סעיף-קטן (1) של סעיף זה כדי לבקר את חשבונותיה של אגודה, תהא הסמכות בשעת הצורך, - :: (א) להזמין כל פקיד, סוכן, משמש או חבר של האגודה לבוא לפניהם, כשיש יסוד להאמין שיוכלו למסור ידיעות בעלות ערך בנוגע לכל עסק מעסקי האגודה או להנהלת עסקיה; :: (ב) לדרוש מכל פקיד או סוכן או משמש או חבר של האגודה להראות כל פנקס או מסמך הנוגעים לעסקיה של האגודה או להראות כל כסף מזומן או בטחונות השייכים לאגודה והנמצאים ברשותם. : (5) אם הדינים-והחשבונות על הבקורת של ברית פיקוח לא הניחו את דעתו של הרושם, יכול הוא - :: (א) למנות מבקר חשבונות או מבקרי חשבונות שיבקרו בשמו את האגודות המסונפות לברית ולהטיל על האגודות את התשלום אשר ימצא לנכון להטיל; :: (ב) להפסיק את סמכותה של הברית לבקר את חשבונותיהן של האגודות המסונפות לה: בכוח ההפסקה יש להשתמש רק עפ"י אשור מאת שר העבודה. :: בתנאי כי אין ליתן צו להפסקת סמכות עד אם ניתנה לברית הפיקוח אפשרות להגיש באור בכתב. @ 21. התאגדותה של אגודה : משנרשמה אגודה הריהי נעשית גוף מאוגד בשם שבו נרשמה ותהא לה זכות ירושה עולמית וחותמת רשמית והסמכות לרכוש נכסי מטלטלים ונכסי מקרקעים ולהתקשר בחוזים ולהופיע במשפט ובכל מו"מ משפטי אחר, הן כתובע והן כנתבע, ולעשות את כל הדרוש לצרכי קיומה. @ 22. הסמכות לקנוס חברים : אגודה רשומה רשאית עפ"י תקנותיה לקבל סמכות להטיל על חבריה קנסות בהרשאת האספה הכללית או הועד או באותו האופן שתקנות האגודה תקבענה: קנסות אלה דינם כדין חובות המגיעים לאגודה. @ 23. חובות שחברים חייבים לאגודה : (1) כל הכספים המגיעים לאגודה רשומה מאיזה חבר עפ"י פקודה זו או עפ"י תקנותיה של האגודה או בקשר עם עסקיה, יהא דינם כדין חוב המגיע לאגודה מאותו חבר, וכן ייגבו. : (2) לצורך פעולת הוצאה לפועל זמנית לגבי חובות המגיעים לאגודה מחבריה, הרי תעודה החתומה ע"י הפקיד או הפקידים הממונים באותה שעה על הנהלת עסקי האגודה והטבועה בחותמת האגודה תיחשב כמסמך מקויים בגדר סעיף 130 מהחוק העותומני של דיון אזרחי. @ 24. לאגודה יהא שעבוד על מניותיהם של חברים בשל חובות המגיעים לאגודה : (1) בשל כל חוב המגיע לאגודה רשומה מחבר או ממי שהיה חבר, יהא לה לאגודה שעבוד על מנייתו או על חלקו בהון ועל פקדונותיו, ועל כל דיבידנדה או הענקה או כל חלק אחר מן הרוחים המגיעים לו, ויכולה היא לנכות כל סכום שנזקף לזכותו של החבר או של מי שהיה חבר או כל סכום המגיע לו, לשם תשלום אותו החוב או על חשבון סילוק אותו החוב. : (2) אסור לשום חבר של אגודה רשומה לשעבד לאגודה את מניותיה של האגודה בתורת בטחון להלואה. @ 25. מניות פטורות מעיקול : בהתחשב עם הוראות [[סעיף 24]], לא יהיו מניתו או חלקו של חבר בהון של אגודה רשומה נתונים לעיקול או למכירה עפ"י כל צו או פסק של בית משפט על כל חוב או התחייבות שאותו החבר חייב בהם, וכן לא תהא לנאמן בפשיטת רגל הזכות לקבל או לתבוע אותה מניה או אותו חלק בהון. @ 26. שעבודים לזכות אגודות קיומם ורישומם של שעבודים, וכו' (תיקון: 1937, תשכ"ד) : (1)(א) מותר לכל אגודה רשומה ליתן מפרעה בתורת הלואה לחבר מחבריה בהתאם לתקנותיה הרשומות. :: (ב) בהלוות אגודה רשומה כספים לחבר, או בחתמה על חוזה להלוות כספים לחבר, או בהיות חבר חייב לאותה אגודה, רשאית האגודה לדרוש מאת החבר לשעבד לזכותה היא, בצורה אשר תקבע, את כל היבול או תוצרת חקלאית אחרת, תוצרת ימית (לרבות דגים), או עצים כרותים, בעלי חיים, מספוא, מכשירים חקלאיים או מכשירי תעשיה או מכשירי דייג, מכונות, סירות, חבלי סירות, רשתות, חמרים גלמיים, כלי המלאכה ובכלל כל פרי עמלו של אותו חבר, ושאר דברים המשמשים בקשר עם הייצור, בין שבאו לעולם ובין שלא באו לעולם בעת הוצר השעבוד ובין שהמשעבד רכשם בעת הוצר השעבוד ובין שלא רכשם. : (2)(א) שעבוד שנוצר עפ"י סעיף-קטן (1) יחשב כשעבוד שנעשה כהלכה אם נחתם בשתי העתקות ע"י החבר העושה אותו בפני הפקיד או הפקידים הממונים באותה שעה על הנהלת עסקי האגודה. :: (ב) מחובתו של אותו פקיד או אותם פקידים הממונים באותה שעה על הנהלת עסקי האגודה להגיש מיד העתקה אחת של כתב השעבוד למשרדה של האגודה ולהניח את ההעתקה השניה בתוך עשרים ואחד יום אצל הקצין המחוזי של הנפה אשר בה נמצאים הנכסים הכלולים בשעבוד. :: (ג) משקיבל קצין המחוז העתקה מכתב השעבוד יחד עם המס הקבוע יצרפנו אל התיק מיד, ועליו לנהל בצורה הקבועה פנקס אשר יכונה פנקס הרישום לשעבודים של אגודות שתופיות ובו ירשמו פרטים על כל השעבודים שנתקבלו על ידו, ולשלוח לאגודה אישור על הרישום. :: (ד) כל אדם רשאי לעיין בתיק השעבודים במשרדה של אגודה, ותמורת תשלום המס הקבוע רשאי הוא לעיין גם בפנקס הרישום לשעבודים ולהעתיק קטעים הימנו. :: ((פורסמו [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)|תקנות בדבר שעבודים]] (ק"ת תשל"ו, 981).)) : (3) אם נתברר לרושם שאי רישומו של שעבוד בתוך המועד שנקבע לעיל היה דרך מקרה או מחמת משגה או מאיזו סיבה מספקת אחרת או שאין בו כדי לפגוע במצבם של הנושים או של חברי האגודה, או שמסיבות אחרות מן הדין ומן הצדק הוא ליתן ארכא, רשאי הוא עפ"י בקשת האגודה או כל אדם מעונין ובאותם התנאים שימצאם לצודקים ולמועילים, לצוות להאריך את מועד הרישום. : (4)(א) רישום שעבוד בהתאם להוראות סעיף-קטן (2) מהווה שעבוד ראשון ובטחון לזכותה של האגודה המלווה או הנושה בדרך אחרת: ::: בתנאי ששום דבר האמור בזה לא יפגע - ::: (I) בכל תביעה של הממשלה למסים או כספים הנגבים כמסים, או בכל תביעה של בעל נכסים לדמי שכירות או לכספים הנגבים כדמי שכירות, או ::: (II) בזכויותיו של קונה אמיתי ששילם במחיר דבר ערך מבלי שידע על מציאותו של שעבוד, או ::: (III) בזכויותיו של בעל משכנתא או בעל שעבוד קודם. :: (ב) רישום שעבוד ע"י קצין המחוז ייחשב כמסירת מודעה על השעבוד לכל אדם המטפל בנכסים הכלולים בשעבוד. : (5) מיד כשיסולקו ההלוואה או החוב שניתן עליהם שעבוד עפ"י פקודה זו, הרי פקיד האגודה או פקידי האגודה הממונים באותה שעה על הנהלת עסקי האגודה, חייבים לרשום את דבר הסילוק מיד בהעתק כתב השעבוד השמור בתיק במשרדה של האגודה, ובתוך עשרים ואחד יום מיום התשלום חייבים הם להודיע את הדבר לקצין המחוז, ולאחר שקיבל הלה את ההודעה ירשום מיד את דבר סילוק התשלומים בפנקס רישום השעבודים של אגודות שיתופיות. @ 27. העברת שעבודים (תיקון: 1937) : (1) אגודה רשומה רשאית ללוות כספים על יסוד שעבוד הרשום לזכותה עפ"י [[סעיף 26(1)]], אם אותו שעבוד נעשה ונרשם בהתאם להוראות פקודה זו, ולמטרה זו היא רשאית להעביר כל שעבוד כזה. : (2) העברת שעבוד עפ"י סעיף זה תרשם בהתאם להוראות [[סעיף 26(2) של הפקודה]] ונוסף על כך תחולנה גם הוראות [[#פרק ח|חלק ה' מפקודת החברות]]. : (3) העברת שעבוד עפ"י סעיף זה כשהיא רשומה כאמור לעיל דינה כדין שעבוד ראשון לזכותו של מקבל ההעברה בהתחשב עם הוראות [[סעיף 26(4) מהפקודה]]. @ 27א. רישום העברות של שעבודים לפני יום עשרים וששה בפברואר, 1935 (תיקון: 1937, תשכ"ד) : כל העברה של שעבוד שבידי אגודה רשומה עפ"י [[סעיף 26(1) מפקודה זו]], ואשר נרשמה אצל קצין המחוז של הנפה אשר בה מצוי הנכס הכלול בשעבוד, מיום עשרים ושבעה בדצמבר, 1933, ואילך, אך לפני יום עשרים וששה בפברואר, 1935, דינה כדין העברה בת תוקף מלא, ואפילו אם לא נרשמה אותה העברה אצל הרושם. @ 28. שעבודים שהטילו האגודות על נכסיהן הן (תיקון: ת"ט, 1934, 1936) : (1) רשאית אגודה רשומה תהא זכאית, מתוך התחשבות בכל הגבלה או הוראה מצמצמת שבתקנותיה, לעבוט את נכסי המטלטלין שלה ולמשכן או לשעבד את נכסיה, כולם או מקצתם, בין מטלטלין ובין מקרקעין, בין שהיא מחזיקה בהם ובין שהיא תובעת זכות עליהם, בין בהווה ובין בעתיד, לרבות הון מניותיה שעדיין לא נפרע, אם יש הון כזה, ואת המוניטין שלה, בתורת בטחון לחובותיה, בין שבהווה ובין שבעתיד ובין שיהיו קיימים על תנאי, ע"י הוצאת אובליגציות (((אגרות-חוב))) בודדות או בסריות. : (2) הוראות [[#פרק ח|חלק ה((')) מפקודת החברות]] תחולנה על כל עבוט, משכנתא או שעבוד שיעשו עפ"י סעיף זה. @ 28א. הטלת [[#פרק ח|חלק ה' של פקודת החברות]] על שעבודים ידועים וכו' (תיקון: 1937) : כל אגרת חוב, משכנתא, שעבוד או משכון שנוצרו או נעשו ע"י כל אגודה רשומה באיזו עת שהיא לפני יום עשרים וששה בפברואר, 1935, יהא דינם כאילו נוצרו או נעשו כחוק אם נוצרו או נעשו ונרשמו כחוק עפ"י [[#פרק ח|חלק ה((')) של פקודת החברות]]. @ 29. עונשו של חבר הסוחר בנכסים המשועבדים (תיקון: תש"ח-3) : (1) כל חבר או מי שהיה חבר של אגודה המעביר או מנסה להעביר לאחר נכסים הכלולים בשעבוד שנרשם עפ"י פקודה זו או הסוחר או מנסה לסחור בהם מבלי שקיבל תחילה רשות בכתב מאת הועד, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס של חמישים לירות. : (2) שום דבר האמור בסעיף זה לא יפטור כל חבר או מי שהיה חבר מכל עונש, שנקבע בסעיפים אחרים של פקודה זו או בכל חוק אחר הנוהג באותה שעה ולא ימנע את האגודה מלחפש דרכי פצוי אחרים שנקבעו בסעיפים אחרים של פקודה זו או בכל חוק אחר הנוהג באותה שעה. @ 30. חוזים למכירת תוצרת לאגודה או באמצעותה : אגודה רשומה שאחת ממטרותיה היא מכירת תוצרת חקלאית או תוצרת משק בהמות או תוצר של מלאכת יד של חבריה, רשאית, בין בתקנותיה ובין במסמך מיוחד, להתקשר בחוזים עם חבריה שהם ימכרו למשך תקופה מסוימת לאגודה או באמצעות האגודה את כל תוצרתם או אותם הכמויות או המינים של התוצרת שיפורטו באותם חוזים, ובכל חוזה כזה תוכל להתנות שסכום מסוים ישולם בעד כל יחידת משקל או יחידת מדה כפיצויים על הפרת החוזה, ואותו סכום יהא דינו כדין חוב המגיע לאגודה. @ 31. חברים שמתו : (1) במות חבר האגודה, תוכל האגודה להעביר את מניתו או את מדת ההשתתפות שלו, בתוך שנה אחת מיום מותו, לאדם שיוצע בהתאם לתקנותיה של אותה האגודה, אם נתקבל אותו אדם כהלכה כחבר לאגודה בהתאם לתקנות ולתקנותיה של האגודה; ואם לא הוצע אדם, תעביר לאדם שהועד יראה בו את יורשו או בא כוחו החוקי של החבר שמת, הכל לפי הענין, סכום השוה לשוויה של מניתו של אותו החבר שמת או של מדת ההשתתפות, כפי שיוברר בהתאם לתקנות ולתקנות האגודה: :: בתנאי שהאיש המוצע, או היורש, או בא-כח החוקי, הכל לפי הענין, רשאי לדרוש שהאגודה תשלם בתוך שנה אחת מיום מות החבר את שויה של המניה או של מדת ההשתתפות של החבר ההוא, אשר יוברר כאמור לעיל. : (2) בהתחשב עם הוראות [[הסעיפים 24]] [[ו-26]], ובאם לא נתן בית משפט מוסמך צו האוסר על אגודה לעשות זאת, תהא האגודה חייבת לשלם לאיש המוצע או ליורש או לבא כוח החוקי, הכל לפי הענין, את כל הכספים האחרים המגיעים מן האגודה לחבר שמת. : (3) כל ההעברות והתשלומים שנעשו ע"י אגודה בהתאם להוראות סעיף זה יהא להם תוקף וממשות לגבי כל דרישה שידרוש אדם אחר מן האגודה. @ 32. עזבונו של חבר שמת חייב בחובות אגודה רשומה : עזבונו של חבר שמת יהא אחראי למשך שנה אחת למן סוף שנת הכספים של האגודה שבה מת החבר, לחובות של אגודה רשומה כפי שהיו קיימים בזמן מותו. @ 33. אחריות של מי שהיו חברים : אחריותו של מי שהיה חבר לחובותיה של אגודה רשומה, כפי שהיו קיימים בעת שחדל להיות חבר, תוסיף להיות קיימת למשך שנתים למן סוף שנת הכספים של האגודה שלאחר התאריך שבו חדל להיות חבר. @ 34. פנקס החברים : כל פנקס או רשימה של חברים או של מניות שברשות כל אגודה רשומה ישמשו הוכחה לכאורה על כל פרט מן הפרטים דלקמן הרשומים בהם - : (א) התאריך שבו נרשם כחבר שמו של אדם באותו פנקס או באותה רשימה; : (ב) התאריך שבו חדל אותו אדם להיות חבר. @ 35. קיום העתקות של פרטים רשומים : (1) העתקה מכל פרט רשום בספר או בפנקס או ברשימה שהאגודה מנהלת אותם בקביעות אגב עסקיה והנמצאים ברשותה, אם קוימה כהלכה באופן שנקבע בתקנות, תקובל כהוכחה על קיומו של הפרט הרשום, ותקובל כעדות על הענינים והעסקים הרשומים בו בכל מקרה שאילו הוגש בו המקור כחומר עדות, היה מתקבל כהוכחה על הענינים הללו, וכדי אותו שיעור שהמקור מתיחס אליו. : (2) אין להכריח שום פקיד מפקידי האגודה, במו"מ משפטי שהאגודה אינה צד לו, להראות אחד מפנקסי האגודה שאת תכנו אפשר להוכיח עפ"י סעיף-קטן (1) או להופיע כעד לשם הוכחת הענינים, העסקים והחשבונות הרשומים בפנקס, אלא עפ"י צו מאת בית המשפט או מאת שופט שינתן מפאת סבה מיוחדת. @ 36. אימתי מותרים עסקים עם שאינם חברים : (1) אסור לאגודה רשומה להלוות כסף לשום אדם שאינו חבר בה: :: בתנאי שאגודה רשומה רשאית להלוות כסף לאגודה רשומה אחרת, בהסכמתו הכללית או המיוחדת של הרושם; :: ובתנאי שאגודה רשומה רשאית להשתמש בשרותה של אגודה רשומה אחרת כסוכנה לגבית שטרות ולצרכי עסק אחרים, ולצורך זה תוכל להחזיק חשבון עובר ושב אצל אותה אגודה רשומה; :: ובתנאי שאגודה רשומה תוכל, בהסכמתו של הרושם, ליתן הלואות למי שאינם חברים מתוך כספים שנקבעו למטרה מיוחדת זו ע"י כל אדם או קבוצת בני אדם שהם עצמם אינם מקבלי ההלואות. : (2) יכול שר העבודה, בצו כללי או מיוחד, לאסור על כל אגודה רשומה או סוג של אגודות רשומות להלוות כספים על משכנתא של מקרקעים, או לצמצם את סמכותם לכך. @ 37. פקדונות והלואות משאינם חברים : אגודה רשומה לא תקבל פקדונות והלואות משאינם חברים אלא עד כדי שעור שנקבע בתקנותיה ובהתאם לתנאים שבהן. @ 38. עסקים עם שאינם חברים יהיו כפופים לתקנות האגודה : עסקיה של אגודה רשומה עם שאינם חברים יהיו כפופים להוראות תקנותיה הרשומות. @ 39. מה יעשה ברוחים : (1) אסור לחלק בין החברים שום חלק מן הכספים של אגודה רשומה, אם בתורת הענקה או דיבידנדה או בצורה אחרת, בשעור העולה על השעור שנקבע בתקנות. : (2) כל אגודה המקבלת או היכולה לקבל רוחים מעסקיה חייבת להפריש קרן שמורה (רזרבה). : (3) אם האגודה היא אגודת אשראי או אגודת יצרנים, חובה עליה להעביר בכל שנה לקרן השמורה לפחות רבע אחד מרוחיה, ואם האגודה היא אגודה אחרת, עליה להעביר בכל שנה לחשבון הקרן השמורה לפחות עשירית אחת מרוחיה, והאגודה רשאית להשתמש בכספי הקרן השמורה לשם עסקיה או להשקיעם ככל אשר ידרש בתקנות. : (4) הקרן השמורה אינה בת חלוקה, ולשום חבר לא תהא זכות לחלק מסוים בקרן הנ"ל אלא במקרה שהאגודה הרשומה נתונה במצב של פירוק או שעסקיה מתפרקים והולכים: במקרה זה יחולק בין החברים אותו חלק מן הקרן השמורה שנותר לאחר ששולמו כל החובות, לפי מכסה השוה ליחס שבין הון המניות או מדת השתתפות של כל חבר להון של האגודה הרשומה, פרט למקרים שבהם קובעים תקנות האגודה הוראות אחרות. : (5) על האגודה לחשב את הרוחים שבכל שנה בטרם תשלם כל דיבידנדה או הענקה (בונוס) או בטרם תתן הנחה לחברים או לבלתי חברים. : (6) כשמשלמים דיבידנדה על מניות, תהא זכות שוה לכל המניות ביחס לדיבידנדה, ולשום סוג של מניות לא יהא משפט בכורה על פני מניות אחרות. @ 40. חלוקת יתרת הרוחים : בהתחשב עם הוראות [[סעיף 39]], מותר לחלק בכל שנה בין החברים את יתרת הרוחים של אגודה, לאחר שתעשה ההפרשה הקבועה לקרן השמורה, יחד עם כל ריוח שנצטבר משנים חולפות. ואם האגודה היא אגודת יצרנים או אגודת צרכנים, מותר לחלק את היתרה הנ"ל גם בין שאינם חברים עד לשעור ועפ"י התנאים שנקבעו בתקנות שעפ"י פקודה זו או בתקנות של אותן האגודות. @ 41. קרן מלואים : כל אגודה רשאית ליצור קרן-מלואים לחבריה מתוך תרומותיהם של החברים ובהתאם לתקנות האגודה הדנות בענין זה, ורשאית היא לתרום לאותה קרן המלואים מתוך רוחיה, לאחר שתפריש את הסכומים הקבועים לקרן השמורה: : בתנאי שלא ישתמשו בכספי קרן המלואים בעסקיה של האגודה; : ובתנאי ששום חלק מכספי קרן המלואים לא יחשב כנכס (אקטיב) של האגודה. @ 42. תרומות לצרכי צדקה : לאחר שהופרש לקרן השמורה סכום הדרוש עפ"י [[סעיף 39]], רשאית כל אגודה רשומה לתרום סכום, שלא יעלה על חמשים אחוז למאה מן העודף הנותר, לכל מטרת צדקה או לכל מטרה שיש בה משום תועלת צבורית ושהרושם מכיר בהן מבחינה זו, ואם הון המניות שנפרע והקרן השמורה אינם פחותים מן הסכום שהיא מחזיקה בצורת הלואות ופקדונות משאינם חברים, תוכל לנדב סכום העולה על חמשים אחוז למאה מן העודף הנותר הנ"ל. @ 43. חקירה בעסקי אגודה : (1) יכול הרושם על דעת עצמו, וחייב הוא עפ"י בקשת רוב חברי הועד, או עפ"י בקשת כל מוסד אחר שהורכב עפ"י תקנות האגודה או עפ"י בקשתם של לא פחות משליש החברים או עפ"י בקשה מברית הפיקוח שהאגודה מסונפת לה, לערוך חקירה או למלא את ידו של איזה אדם שהורשה לכך על ידו בכתב לערוך חקירה בענין הרכבה, דרכי עבודתה ומצבה הכספי של אגודה רשומה: :: בתנאי, כי בהערך חקירה ע"י הרושם שלא על דעת עצמו, יכול הרושם לדרוש מאת המבקש או המבקשים שישלישו סכום שיספיק לכיסוי ההוצאות המשוערות של חקירה כזאת. : (2) על כל פקידי האגודה וחבריה למסור ידיעות בנוגע לעסקיה של האגודה, כאשר ידרוש הרושם או האיש המורשה על ידו. @ 44. בדיקת פנקסי האגודה : (1) יכול הרושם עפ"י בקשה מאת נושה של אגודה רשומה לבדוק בעצמו את פנקסי האגודה, או למלא את ידו של איזה אדם אחר בכתב לבדוק את פנקסי האגודה: :: בתנאי: :: (א) שהמבקש יוכיח לרושם כי החוב הוא סכום שהגיע זמן פרעונו בעת הגשת הבקשה וכי הוא תבע את סילוקו של הסכום, והסכום לא סולק בתוך זמן מספיק, וכן :: (ב) שהמבקש הפקיד אצל הרושם את הסכום אשר ידרוש הרושם בתורת בטחון לחשבון הוצאות הבדיקה המוצעת. : (2) על הרושם להודיע לנושה על תוצאותיה של כל בדיקה כזאת. @ 45. חלוקת משא ההוצאות של החקירה : אם נערכת חקירה עפ"י [[סעיף 43]] או אם נערכת בדיקה עפ"י [[סעיף 44]], יכול הרושם, לאחר שיתן את האפשרות לצדדים להשמיע את טענותיהם, לחלק את משא כל ההוצאות או אותו חלק מן ההוצאות אשר ימצא לנכון((,)) בין האגודה, החברים או הנושה הדרושים את החקירה או הבדיקה, בין הפקידים או מי שהיו פקידים, ובין החברים או מי שהיו חברים של האגודה. @ 46. פירוק אגודות (תיקון: תש"ט) : (1) אם סבור הרושם, לאחר שנערכה חקירה עפ"י [[סעיף 43]] או לאחר שנערכה בדיקה עפ"י [[סעיף 44]], או לאחר שקיבל בקשה שהוגשה ע"י שלושה רבעים מחברי אגודה שתופית, שיש צורך לפרק את האגודה, יכול הוא לצוות על האגודה להתפרק, ואת הצו שלו יפרסם ברשומות. : (2) כל חבר של אוגדה שתופית רשאי במשך שני חדשים מתאריך פרסום הצו שניתן עפ"י סעיף-קטן (1) לערער על הצו כאמור [[בסעיף 51]]. : (3) לא הוגש ערעור בתוך שני חדשים מיום פרסום צו לפרוק אגודה שתופית, יקבל הצו תוקף כתום התקופה הנ"ל. : (4) הוגש ערעור בתוך שני חדשים, לא יקבל הצו תוקף עד אם נתקיים ע"י הרשות שלפניה הוגש הערעור. : (5) אין לפרק עסקיה של האגודה אלא עפ"י צו מאת הרושם. @ 47. סמכותו של הרושם לצוות על האגודה להתפרק כשעמד מספר החברים על פחות מן המינימום הקבוע : אם הוכח כדי הנחת דעתו של הרושם שמספר חברי אגודה פחת ועמד על פחות מן המספר הדרוש לרישומה של אגודה כזאת עפ"י [[סעיף 6]], יצוה על אותה אגודה להתפרק. @ 48. סמכויותיו של מפרק (תיקון: תש"ט, תשע"ח) : (1) אם נתן הרושם צו עפ"י [[סעיף 46]] [[או 47]] לפירוקה של אגודה שתופית, ישמש הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בתוקף משרתו, כמפרק זמני, ויכהן בתפקיד זה עד שיתמנה הוא עצמו או אדם אחר כמפרק, ועד שיוכל לשמש בתפקיד זה: :: ולעולם רשאי הרושם למנות, בצו שיתפרסם ברשומות, אדם אחר שאינו הממונה, כמפרק האגודה. : (2) מינה הרושם אדם אחר שאינו הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי כמפרק האגודה בהתאם לסעיף-קטן הקודם, תהא נוהגת בנידון הפירוק אותה הפרוצדורה שתקבע בתקנות עפ"י פקודה זו, והוראות [[חלק 8א לחוק החברות|חלק ו' מפקודת החברות]] לא תחולנה: פירוק העסקים יתנהל בפיקוחו היחיד של הרושם, ולמרות כל דבר האמור [[בסעיף 46]] בנוגע לזמן אשר בו ינתן תוקף לצו פירוק עסקים, תהא למפרק הסמכות לקנות חזקה מיד בכל הנכסים השייכים לעסקיה ובכל הפנקסים ושאר המסמכים השייכים לעסקיה ולנהל את עסקי האגודה ככל שיהא צורך בכך לשם פירוק עסקיה של האגודה בדרך שיש בה מן התועלת. :: ((פורסמו [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)|תקנות בדבר פירוק אגודות שיתופיות]] (ק"ת תשמ"ד, 2102).)) : (3) משקבל צו לפירוק עסקים תוקף, תהא למפרק שנתמנה ע"י הרושם עפ"י סעיף-קטן (2) הסמכות, - :: (א) להופיע במשפט ובמו"מ משפטי כתובע או כנתבע בשם האגודה, בין בשמו או במשרתו; :: (ב) לקבוע בצו מזמן לזמן מה הם החובות המגיעים מחברים או ממי שהיו חברים, או מעזבונותיהם של חברים שמתו או מן הממונים שלהם או מיורשיהם החוקיים או מכל פקיד, ומה התרומות שעל אלה לתרום או שעוד נשאר עליהם לתרום לאקטיב של האגודה, והתרומות הללו תכלולנה את החובות המגיעים מהחברים או מאנשים אלה: אם האגודה אינה אגודה בערבון מוגבל, תקבענה התרומות הללו לפי הכרעת דעתו ועפ"י פקודתו של המפרק הן בנוגע לאנשים שיהיו נתבעים לשלמם והן בנוגע לסכומים שעליהם לשלמם, אך מבלי לפגוע בכל זכות הקיימת בינם לבין עצמם בנוגע לתרומות; :: (ג) לחקור בכל התביעות נגד האגודה, ולהחליט בצו לפי הוראות פקודה זו בשאלה למי מן התובעים זכות הקדימה על פני חברו; :: (ד) לשלם תביעות נגד האגודה (לרבות רבית עד לתאריך צו פירוק העסקים) - כל תביעה לפי דין הקדימה שלה, אם יש דין קדימה, בין במלואן או בחלקן, לפי שעור מסוים, ככל אשר ירשה האקטיב של האגודה; :: (ה) לקבוע בצו מי הם האנשים שישאו בעול ההוצאות של הפירוק ומה המכסה שכל אחד מהם ישא בה. : (4) בהתחשב עם כל תקנה מתקנות שעפ"י פקודה זו, תהא למפרק שנתמנה עפ"י סעיף-קטן (2) הסמכות - במדה שסמכות כזאת תהא נחוצה להוציא לפועל את מטרות הסעיף הזה - להזמין עדים ולכוף אותם להופיע בפניו, ולהכריחם להראות לו מסמכים באותם האמצעים ובאותו האופן (עד כמה שאפשר) שנקבעו לבית משפט אזרחי עפ"י [[תקנות סדר הדין האזרחי|החוק העותומני של דיון אזרחי]]. : (5) כל המוצא את עצמו נפגע מן הצו של המפרק, רשאי לערער על אותו צו בפני הרושם בתוך שני חדשים מיום מתן הצו. : (6) צווים של מפרק עפ"י הסעיף הקטן (3)(ב), (ג) ו-(ה) יבוצעו, פרט למקרים המפורטים [[בסעיף 58]], עפ"י בקשה אל פקיד ההוצאה לפועל הראשי ממש כשם שמוציאים לפועל פקודה של בית משפט מחוזי. @ 48א. סמכותו של רשם לעכב משא ומתן משפטי בדבר פירוק (תיקון: 1944) : לאחר שנתן הרשם צו לפרק אגודה (([במקור: חברה])), ולפני שביטל את רישומה של האגודה (([במקור: החברה])) לפי [[סעיף 50]], רשאי הרשם - לפי בקשת כל נושה או חבר, או המפרק (([במקור: המחסל])) - לתת צו לעכב את המשא והמתן המשפטי בדבר הפירוק, הן בכלל והן לזמן מוגבל, ובאותם תנאים שימצאם לנאותים, אם הוכח להנחת דעתו כי כל הפעולות הנוגעות בפירוק צריכות עיכוב. @ 48א1. סדר הפירעון בפירוק אגודה שיתופית (תיקון: תשע"ח) : סדר הפירעון בהליכי פירוק אגודה שיתופית יהיה בהתאם להוראות [[סימן ב' לפרק ה' בחלק ד' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]]. @ 48ב. הוראות מיוחדות בפירוק קיבוץ (תיקון: תשס"ה) : (א) לענין מקרקעי קיבוץ המשמשים בפועל בית מגורים לחבר קיבוץ (להלן - בית מגורים), בקיבוץ הנמצא בהליכי פירוק או כינוס נכסים, רשאי בית המשפט או הרושם, לפי הענין, להורות שחבר הקיבוץ ובני משפחתו המתגוררים עמו לא יפונו מבית המגורים, אלא אם כן הוכח תחילה, להנחת דעתו, שיהיה להם מקום מגורים סביר או שהועמד לרשותם סידור חלוף. : (ב) בית המשפט או הרושם, לפי הענין, רשאי לקבוע שהסידור החלוף כאמור בסעיף קטן (א), יהיה בהמצאת דירה אחרת או בתשלום פיצויים או בדרך אחרת. : (ג) הוראות סעיף זה אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהן כדי לפגוע בדינים האמורים. : (ד) בסעיף זה - ::- "בן משפחה" - בן זוג, לרבות ידוע בציבור, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה; ::- "חבר הקיבוץ" - מי שהתקבל כדין לחברות בקיבוץ ובלבד שהתגורר בקיבוץ או שהיה חבר בו, לפחות במשך השנתיים שקדמו להגשת בקשת הפירוק או כינוס הנכסים; ::- "מקרקעי קיבוץ" - מקרקעין בתחום הקיבוץ שלקיבוץ יש בהם זכויות, והן לא נרשמו על שם חבר הקיבוץ; ::- "קיבוץ" - אגודה שיתופית שסווגה על ידי הרושם כקיבוץ או כמושב שיתופי. @ 49. אחריותם של פקידים וכו' : (1) אם נראה אגב מהלך פירוק העסקים של האגודה שמי שהשתתף בארגונה או בהנהלתה של האגודה או שכל מי שהוא עכשיו או מי שהיה נשיא, יו"ר, מזכיר, חבר ועד ההנהלה או פקיד מפקידי האגודה או עובד מעובדיה השתמש שלא כהוגן בכל כסף מכספי האגודה או בנכס מנכסיה, או שהחזיקם אצלו או שנעשה חייב עליהם או אחראי להם, או שאשם באי יושר או בהפרת אמון בנוגע לכספים או לנכסים של האגודה, יכול הרושם עפ"י בקשה מאת המפרק או מאת נושה או משתתף לבדוק את אופן הנהגתו של אותו אדם וליתן צו הדורש מאתו לסלק או להחזיר את הכסף או את הנכסים או חלק מהם בצרוף הרבית לפי אותו השעור שהרושם ימצאהו לצודק, או לתרום סכום לאקטיב של האגודה בתורת פיצוי על השמוש לרעה בכספים או בנכסים, על החזקת הכספים, על אי היושר או על הפרת האמון, הכל כפי שהרושם ימצא לנכון לצוות. : (2) סעיף זה לא ימנע את השלטונות מהביא במשפט פלילי כל עברין על מעשה שהוא ישא עליו אחריות פלילית. @ 50. ביטול הרישום (תיקון: תש"ט) : (1) נוסף על הדו"ח שלו לבית המשפט, חייב המפרק להודיע לרושם מתי נשלם פירוק העסקים, ומשיקבל הרושם הודעה זאת או לאחר קבלו את הדו"ח הסופי של המפרק שנתמנה עפ"י [[סעיף 48(2)]], יבטל את רישום האגודה, ומאותה שעה תחדל האגודה לשמש כמוסד מאוגד. : (2) הרושם יפרסם ברשומות על חשבון האגודה הודעה על הביטול. @ 51. ערעורים (תיקון: 1944, תש"ח-2, תש"ס) : כל צד הנפגע ע"י צו שניתן ע"י הרושם עפ"י [[הסעיפים 48א]] [[ו-49]] רשאי לערער עליו בפני שר העבודה בתוך שני חדשים מתאריך הצו, ועל צו שניתן עפ"י [[סעיף 46]] - בתוך שני חדשים מיום פרסומו, ואין להגיש ערעור לשום בית משפט אזרחי (([במקור: בית משפט לקרקעות או בית משפט אזרחי])). @ 52. בוררות בסכסוכים : (1) יכולה אגודה רשומה לקבוע בתקנותיה הוראות בנוגע לישוב סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה, בין ע"י הרושם או באופן אחר: תביעה של אגודה רשומה לכל חוב או דרישת תשלום המגיעים לה מחבר, ממי שהיה חבר, או מן הממונה, או מן היורש או בא-הכח החוקי של חבר שמת, לרבות קנס שיוטל בהתאם לתקנות האגודה, בין שהודו ובין שלא הודו באותו החוב או באותה דרישת התשלום, הריהי סכסוך הנוגע לעסקי האגודה בגדר סעיף-קטן זה. : (2) אם קבעו תקנות האגודה שיש להביא בפני הרושם להחלטה כל סכסוך או סוג או סוגים של סכסוכים בנוגע לעסקי האגודה אשר יתגלעו - :: (א) בין חברים, מי שהיו חברים ואנשים התובעים באמצעות חברים, מי שהיו חברים וחברים שמתו, או :: (ב) בין חבר, מי שהיה חבר או אדם התובע באמצעות חבר, מי שהיה חבר או חבר שמת, ובין האגודה, הועד שלה או כל פקיד או סוכן של האגודה, או :: (ג) בין האגודה או הועד שלה ובין כל פקיד או סוכן של האגודה, או :: (ד) בין האגודה ובין כל אגודה רשומה אחרת, - :: הרי משקיבל הרושם את הבקשה לישוב הסכסוך רשאי הוא - :: (אא) ליישב את הסכסוך בעצמו, או :: (בב) להעבירו לבורר או לבוררים בהתחשב עם התקנות שתקבענה. : (3) בהתחשב עם תקנות שתקבענה, רשאי הרושם לקחת בחזרה מבורר כל בקשה ליישוב סכסוך שהוגשה עפ"י סעיף קטן (2)(בב) ולטפל בה באופן שנקבע בסעיף-קטן הנ"ל. : (4) אם מסר הרושם איזה סכסוך לבורר או לבוררים כאמור בסעיף קטן (2)(בב), רשאי הוא - :: (א) לאשר את פסק הבוררים, או :: (ב) אם על דעת עצמו או עפ"י בקשה שהוגשה לו ע"י אחד מבעלי הסכסוך תוך עשרה ימים מיום הפסק, לתקן את פסק הבוררים או להחזיר לבורר או לבוררים כל ענין הנזכר בפסק למען יחזרו ויעיינו בו. : (5) לכל החלטה הניתנת ע"י הרושם עפ"י סעיף-קטן (2)(אא) ולכל החלטה של הבורר או הבוררים עפ"י סעיף-קטן (2)(בב) שהרושם אשרה עפ"י סעיף-הקטן הקודם, יהא תוקף של פסק דין מטעם בית משפט מחוזי שאינו ניתן לערעור, וכן תוצא לפועל. @ 53. עיקול זמני על נכסים : אם נתברר לרושם כי כדי להכשיל או לדחות את ההוצאה לפועל של צו העלול להנתן נגד אדם עפ"י [[סעיף 48(3)]] או עפ"י [[סעיף 49]], או של כל החלטה העלולה להנתן בסכסוך עפ"י [[סעיף 52]], עומד אותו אדם, - : (א) להעביר לאחר את נכסיו, כלם או מקצתם, או : (ב) לעקור את נכסיו, כלם או מקצתם, מתחומי השיפוט המקומיים של הרושם, : יכול הרושם, אם לא ניתן בטחון מספיק, להורות לעקל עקול זמני את הנכסים הנ"ל או אותו החלק מן הנכסים אשר ימצא לנכון לעקלו, ולעקול הזה יהא תוקף כאילו היה זה עקול שנעשה ע"י בית משפט אזרחי בר סמך. @ 54. שחרור מהוראות הפקודה בנידון רישום : למרות כל דבר האמור בפקודה זו יכול שר העבודה עפ"י צו מיוחד שינתן בכל מקרה ובהתחשב עם התנאים אשר ימצא לנכון להטיל, לפטור אגודה מכל דרישה מן הדרישות שבפקודה זו, הנוגעת לרישומה של האגודה. @ 55. שחרור מהוראות כלליות של הפקודה : (1) יכול שר העבודה עפ"י צו כללי או מיוחד, לפטור כל אגודה רשומה מכל הוראה מהוראות פקודה זו ויכול הוא להורות שההוראות הללו תחולנה על האגודה באותם השינויים שיפורטו בצו. :: ((פורסמו [[תקנות האגודות השיתופיות (הוראות כלליות)|תקנות בדבר הוראות כלליות]] (ק"ת תשל"ו, 983).)) :: ((שר העבודה אצל לרשם את סמכותו לפטור כל אגודה מהחובה להיות מורכבת מ-7 חברים (י"פ תשי"ז, 103).)) :: ((שר העבודה אצל לרשם את סמכותו לפטור כל אגודה מהוראות [[סעיף 48(3)(ד)]], ולהורות שהוראות [[אותו סעיף]] יחולו על אגודה כאמור בשינויים שיפורטו על ידיו (י"פ תשי"ח, 567).)) :: ((שר העבודה פטר כל אגודה שנבחר בה גוף כאמור [[בתקנה 15ב(א) לתקנות האגודות השיתופיות]] מהוראות [[סעיפים 13]] [[ו-20 לפקודה]].)) : (2) יכול הרושם, באשורו הכללי של שר העבודה, לפטור כהוראת שעה כל אגודה שנרשמה לפני תאריך פקודה זו, מכל הוראה מהוראות הפקודה הזאת, ובלבד שהתקופה הכוללת של פיטורין זמניים אלה לא תעלה על שלש שנים. @ 56. השימוש במלה "Cooperative" (שתופי), וכו' (תיקון: תש"ח-3, תשמ"א) : (1) שמה של כל אגודה רשומה יכלול את המלה "Cooperative" ("שתופית") או תרגומה הערבי או העברי כחלק משמה, ושום אגודה או מוסד, זולת אגודה שנרשמה עפ"י פקודה זו, לא יכללו כחלק משמם את המלה "Cooperative" ("שיתופי") או תרגומה הערבי או העברי, או כל מלה אחרת שנגזרה מאותו שורש. : (2) כל אגודה רשומה שערבות חבריה היא מוגבלת חייבת לצרף לשמה את המלה "Limited" ("בערבון מוגבל") או תרגומה הערבי או העברי, ומלה זו תהא המלה האחרונה בשמה. : (3) (((בוטל).)) : (4) (((בוטל).)) : (5) כל אגודה או מוסד העוברים על הוראות סעיף זה יאשמו בעברה ויהיו צפויים לקנס של עשר לירות, וכל הממשיך בעברה יחשב כעובר עברה חדשה בכל שבוע שבו הוא ממשיך בעברה. @ 57. עונשין על עברות (תיקון: תש"ח-3) : כל אגודה - : (א) שאינה מוסרת מודעה, או שאינה שולחת דו"ח או מסמך או שאינה עושה או שאינה מרשה לעשות כל מעשה או דבר הדרושים עפ"י פקודה זו, או עפ"י התקנות שעל פיה או על פי [[חוק החברות|פקודת החברות]], כפי שנקבע [[בסעיפים 59]] [[ו-60]], : (ב) המסרבת ביודעין לעשות כל מעשה או למסור כל ידיעה הנדרשים ע"י הרושם או ע"י אדם מורשה אחר לצורך פקודה זו, או התקנות שעל פיה או לצורך [[חוק החברות|פקודת החברות]], כפי שנקבע [[בסעיפים 59]] [[ו-60]], או המשתמטת מעשות את הדברים הללו, : (ג) העושה כל דבר שפקודה זו או התקנות שעל פיה או [[חוק החברות|פקודת החברות]], כפי שנקבע [[בסעיפים 59]] [[ו-60]], אוסרות לעשותו, : (ד) המוסרת בזדון דו"ח או ידיעות כוזבים או בלתי מספיקים, : הרי אותה אגודה וכל פקיד המחוייב עפ"י תקנות האגודה או באופן אחר למלא את התפקידים שאי מלואם יחשב לעברה, ואם אין פקיד כזה, הרי כל חבר מחברי הועד או מוסד אחר המתאים לו, מלבד אם הוכח שאותו חבר לא ידע את דבר מעשה העברה, או שנסה למנוע בעדה, יאשמו בעברה ויהיו צפויים לקנס של חמש לירות, וכל הממשיך בעברה כזאת יחשב כעובר עברה חדשה בכל שבוע שבו הוא ממשיך בעברה. : ((בהתאם [[לתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - אגודות שיתופיות), תשס"ד-2003]], עבירה על הוראה מהוראות סעיף זה היא עבירה מינהלית.)) @ 58. גביית סכומים המגיעים לממשלה : (1) כל הסכומים המגיעים לממשלה מאגודה שתופית או מפקיד או מחבר או ממי שהיה חבר לאגודה בתור כאלה, וכל הסכומים שצוו לשלמם כהוצאות עפ"י [[סעיף 45]], ייגבו, עפ"י דרישה שיגיש הרושם למושל המחוז, ממש כדרך שגובים פיגורי תשלומי מסים עפ"י [[פקודת המסים (גביה)]] כאילו הוכרזו התשלומים הללו כתשלומים שחל עליהם חוק גבית המסים. : (2) סכומים המגיעים מאגודה שתופית והנגבים עפ"י סעיף-קטן (1), מותר לגבותם ראשונה מנכסי האגודה, ולאחר כך - אם האגודה היא אגודה שערבון חבריה הוא מוגבל - מן החברים עד כדי גבול ערבותם, ואם זו אגודה ממין אחר - מן החברים. @ 59. השימוש [[חוק החברות|בפקודת החברות]] (תיקון: 1937, תשנ"ה, תשע"ח) : (1) פרט למותנה [[בסעיפים 9(2)]] [[ו-60(1) של פקודה זו]], לא תחולנה הוראות [[חוק החברות|פקודת החברות]] על אגודות רשומות אלא בכל הנוגע - :: (א) לאגרות חוב, משכנתאות ושעבודים; :: (ב) לפירוק אגודות, כשהממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי משמש בתוקף משרתו כמפרק זמני שלהן; :: (ג) לבקשה המוגשת לבית משפט עפ"י [[פרק 3 לחלק 9 לחוק החברות|סעיף 117 מפקודת החברות]] לאישור פשרה; ::: בתנאי שמלבד במו"מ משפטי של פירוק עסקים ע"י הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לא ידון שום בית משפט בבקשה כזאת אלא על יסוד תעודה מאת הרושם; :: (ג1) בית המשפט רשאי לדון בבקשה שהוגשה כאמור בפסקה (ג) ללא תעודה מאת הרשם כאמור באותה פסקה, אם האגודה איננה בהליכי פירוק; :: (ד) למחיקת אגודות שעברו ובטלו מן הפנקס בהתאם להוראות [[#369|סעיף 242 של פקודת החברות]]. : (2) הוראות [[חוק החברות|פקודת החברות]] הנזכרות בסעיף-קטן (1) תחולנה על אגודה שתופית ממש כאילו היתה המלה "חברה" כוללת אגודה שתופית וכאילו היו המלים "רושם החברות" כוללות את רושם האגודות השתופיות. @ 60. (תיקון: 1937-2, תשי"א) : (((בוטל).)) @ 61. [[חוק הבוררות|פקודת הבוררות]] : [[חוק הבוררות|פקודת הבוררות]] לא תחול על מו"מ משפטי עפ"י [[סעיף 52(2)]]. @ 62. (תיקון: תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 63. אגודות ותקנות אגודה שכבר נרשמו : (1) כל אגודה שהיתה קיימת עד ליום תחלת תקפה של פקודה זו ונרשמה עפ"י פקודת האגודות ההדדיות, 1920, תחשב כאילו נרשמה על פי פקודה זו, ולמרות כל דבר האמור בפקודה זו תוספנה תקנותיה של אותה אגודה להיות בנות תוקף עד ליום אחד ושלשים בחדש דצמבר, 1934, בלתי אם שונו או בוטלו בהתאם להוראות [[סעיף 12 של פקודה זו]], ובמדה שתקנות אגודה אלה לא תהיינה סותרות את ההוראות המפורשות של פקודה זו או של כל תקנה שיתקינו על פיה, תוספנה להיות בנות תוקף גם לאחר התאריך האמור עד אם שונו או בוטלו כאמור לעיל. : (2) כל המינויים, התקנות והצווים שהוצאו, ההודעות והמודעות שניתנו והמשפטים ושאר מו"מ משפטיים שהוגשו עפ"י הפקודה הנ"ל, יחשבו, אם אפשר, כאילו הוצאו או ניתנו או הוגשו עפ"י פקודה זו. @ 64. תקנות שיתקין הרושם : (1) יכול הרושם להתקין תקנות בענין - :: (א) התקנות לדוגמה של אגודות, טפסי חשבונות ולוחות מאזנים, לרבות טפסים שיש להשתמש בהם והדו"חות שיוגשו על ידי מבקרי החשבונות; :: (ב) הספרים והפנקסים שיתנהלו ע"י האגודות; :: (ג) הרשימות והדו"חות שעל האגודות להגיש לו מדי שנה בשנה או בזמנים אחרים; :: (ד) הרשימות והדו"חות שעל המפרקים להגיש לו, וכדת מה לעשות בספרי האגודות ובמסמכיה כתום הפירוק; :: (ה) טופס התעודה הדרושה עפ"י [[סעיף 35]], ומיהו האיש החייב לחתום עליה. :: ((פורסמו [[תקנות האגודות השיתופיות (דוח כספי, פנקסים, ספרים והודעות)|תקנות בדבר דוח כספי, פנקסים, ספרים והודעות]] (ק"ת תשל"ו, 985).)) : (2) תקנות אלה תקבלנה תוקף בהתאשרן ע"י שר העבודה. @ 65. תקנות שיתקין שר העבודה (תיקון: תשכ"ב, תשע"ז-2) : (1) יכול שר העבודה להתקין תקנות לשם גישום מטרות פקודה זו, בין לכל הארץ כולה או לכל חלק מארץ ישראל ובין לאגודה אחת או לסוג של אגודות; ואולם התקנת תקנות לקביעת סוגי האגודות שעליהן חלות הוראות [[הפרק השני בחלק ד' לפקודת מס הכנסה]], לעניין הוראות [[סעיף 7 לפקודה זו]], טעונה הסכמת שר האוצר. :: ((פורסמו [[תקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות)|תקנות בדבר סוגי אגודות]] (ק"ת תשנ"ו, 246).)) :: ((פורסמו [[תקנות האגודות השיתופיות (הוראות כלליות)|תקנות בדבר הוראות כלליות]] (ק"ת תשל"ו, 983).)) :: ((פורסמו [[תקנות האגודות השיתופיות (אגודות שיתופיות לאשראי)]] (ק"ת תשל"ז, 330).)) :: ((פורסמו [[תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש)|תקנות בדבר ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש]] (ק"ת תשס"ו, 190); [[תקנות האגודות השיתופיות (שיוך אמצעי ייצור בקיבוץ מתחדש)|תקנות בדבר שיוך אמצעי ייצור בקיבוץ מתחדש]] (ק"ת תשס"ו, 194); [[תקנות האגודות השיתופיות (שיוך דירות בקיבוץ מתחדש)|תקנות בדבר שיוך דירות בקיבוץ מתחדש]] (ק"ת תשס"ו, 195).)) : (2) בפרט, ומבלי לפגוע בכללותה של הסמכות האמורה, יכולות תקנות כאלה - :: (א) לקבוע, בהתחשב עם הוראות [[סעיף 5]], את המספר המכסימלי של המניות או של החלק מהון האגודה שכל חבר רשאי לרכוש; :: (ב) לקבוע את הטפסים שישתמשו בהם ואת התנאים שצריך לקיימם בהגשת בקשות לרישום אגודה והפרוצדורה בענין בקשות כאלה; ::: ((פורסמו [[תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד)|תקנות בדבר ייסוד אגודות שיתופיות]] (ק"ת תשל"ו, 974).)) :: (ג) לקבוע את הענינים שעליהם רשאית או מחוייבת אגודה להתקין תקנות ואת הפרוצדורה שעליה להתנהג בה בהתקנת תקנות, בשינוין או בביטולן, ואת התנאים שעליה למלא אחריהם בטרם תתקין תקנות, תשנן או תבטלן; :: (ד) לקבוע את התנאים שאנשים המבקשים להתקבל או שכבר נתקבלו כחברים לאגודה יהיו חייבים למלא אחריהם, ולהורות הוראות בנוגע לבחירת חברים וקבלתם ולתשלום שעליהם לשלם ומידת ההשתתפות שעליהם לרכוש בטרם ישתמשו בזכות חבר; ::: ((פורסמו [[תקנות האגודות השיתופיות (חברות)|תקנות בדבר חברות באגודות שיתופיות]] (ק"ת תשל"ג, 872).)) :: (ה) להורות הוראות בנוגע לבירור שויה של מנייתו או של מדת השתתפותו של חבר בגמר חברותו; :: (ו) להורות הוראות בדבר אספות כלליות של החברים ובדבר הפרוצדורה שיש להתנהג על פיה באספות כאלה והסמכויות שיש להשתמש בהן באותן אספות; ::: ((פורסמו [[תקנות האגודות השיתופיות (סמכויות האסיפה הכללית של בית הספר לקואופרציה אגודה שיתופית בע"מ)|תקנות בדבר סמכויות האסיפה הכללית של בית הספר לקואופרציה אגודה שיתופית בע"מ]] (ק"ת תשכ"ה, 2284).)) ::: ((פורסמו [[תקנות האגודות השיתופיות (מפעל המים כפר סבא אגודה חקלאית שיתופית בע"מ)|תקנות בדבר מפעל המים כפר סבא אגודה חקלאית שיתופית בע"מ]] (ק"ת תשס"ג, 184).)) :: (ז) להורות הוראות בדבר מינוי חברים לועד ושאר פקידים, וכן בדבר פיטורם לזמן מה או לתמיד, וכן בדבר הפרוצדורה שיתנהגו על פיה בישיבות הועד ובדבר סמכויותיהם ותפקידיהם של הועד והפקידים האחרים; ::: ((פורסמו [[תקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה)|תקנות בדבר רשויות האגודה]] (ק"ת תשל"ה, 1366).)) ::: ((פורסמו [[תקנות האגודות השיתופיות (בחירת נציגים לתאגיד)|תקנות בדבר בחירת נציגים לתאגיד]] (ק"ת תשמ"ד, 1410).)) :: (ח) להורות הוראות בדבר בקורת החשבונות והשכר, אם נקבע שכר, אשר יוטל בעד הבקורת, ובדבר הפרסום מזמן לזמן של לוח מאזן המראה את האקטיב והפסיב של האגודה; ::: ((פורסמו [[תקנות האגודות השיתופיות (ניהול וביקורת חשבונות)|תקנות בדבר ניהול וביקורת חשבונות]] (ק"ת תשל"ה, 1376).)) :: (ט) להורות הוראות בדבר יצירת פנקס חברים ואופן הנהלתו, ואם יש לאגודה הון מניות, בדבר פנקס המניות; :: (י) לקבוע מי ומי הם האנשים, שאינם מבקרי חשבונות בעלי רשיון, הרשאים לבקר את חשבונותיהם של אגודות רשומות מטעם בריתות פקוח, ולהורות הוראות בדבר רישומם של אנשים אלה; :: (יא) לקבוע מה האיסורים וההגבלות שעל פיהן מותר לאגודות לנהל עסקים עם שאינם חברים; :: (יב) להורות הוראות בדבר יצירת קרן שמורה והחזקתה ולאיזו מטרות מותר להשתמש בכספה, ובדבר השקעת כל כסף הנתון לפיקוחה של אגודה; ::: ((פורסמו [[תקנות האגודות השיתופיות (קרן מילואים)|תקנות בדבר קרן מילואים]] (ק"ת תשס"ה, 920).)) :: (יג) לקבוע עד לאיזו מדה רשאית אגודה לצמצם את מספר חבריה; :: (יד) לקבוע את התנאים בהם יהא מותר לחלק את הרוחים בין חברי האגודה, ואת שעור הדיבידנדה המכסימלית על הון המניות שמותר לאגודות לשלם; :: (טו) לקבוע את הפרוצדורה שיש לנהוג בה בהגשת ערעורים ובמתן החלטה עליהם; :: (טז) להורות הוראות המבטיחות שהון המניות של כל אגודה יהא בר שנוי בצורה שיהא צורך בה כדי לערוב שהמניות לא תעלינה בערכן, וכי ההון הנחוץ ימצא לאגודה כדרוש; :: (יז) להורות שאנשים הראויים להתקבל כחברים עפ"י תקנות האגודה, לא תמנע מהם הזכות להתקבל כחברים לאגודה בלא סבה מספקת; :: (יח) לקבוע את הפרוצדורה אשר על פיהם יתנהג מפרק שנתמנה ע"י הרושם עפ"י [[סעיף 48]] ומה לעשות בנכסים העודפים של האגודה; ::: ((פורסמו [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)|תקנות בדבר פירוק אגודות שיתופיות]] (ק"ת תשמ"ד, 2102).)) :: (יט) לקבוע את שטת המינוי של בורר או של בוררים ואת הפרוצדורה שיש להתנהג על פיה במו"מ משפטי בפני הרושם או בפני אותו הבורר או אותם הבוררים, וכן את שעור ההוצאות הכרוכות בישוב הסכסוך ואת דבר הטלתן; ::: ((פורסמו [[תקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים)|תקנות בדבר בוררות בסכסוכים]] (ק"ת תשל"ב, 746).)) ::: ((פורסמו [[תקנות האגודות השיתופיות (יישוב סכסוכים בקיבוץ)|תקנות בדבר יישוב סכסוכים בקיבוץ]] (ק"ת תשס"ו, 197).)) :: (כ) להורות הוראות בדבר משלוח הזמנות משפטיות ובדבר הוכחת מסירתן; :: (כא) להורות הוראות בדבר מחיקת חובות גרועים; :: (כב) להתקין תקנות בדבר אופן אסוף כספים ע"י מניות או אגרות חוב או באופן אחר; :: (כג) להורות הוראות בדבר יציאתם או הוצאתם של חברים ובדבר התשלומים שישולמו להם ובדבר התחייבויותיהם של מי שהיו חברים; ::: ((הקיבוץ הדתי (אגודה שיתופית מרכזית בע"מ) והתנועה הקיבוצית המאוחדת (אגודה שיתופית מרכזית בע"מ) פרסמו כללים בדבר זכויות חבר יוצא או מוצא מקיבוץ (י"פ תשנ"ג, 1950); הקיבוץ הארצי השומר הצעיר (אגודה שיתופית מרכזית בע"מ) פרסם כללים בדבר זכויות חבר יוצא או מוצא מקיבוץ (י"פ תשנ"ד, 3489); פורסמו תקנות בדבר דמי עזיבה [[תקנות האגודות השיתופיות (דמי עזיבה - קיבוץ מסדה)|בקיבוץ מסדה]] (ק"ת תשנ"ג, 1051); [[תקנות האגודות השיתופיות (דמי עזיבה - קיבוץ כפר בלום)|בקיבוץ כפר בלום]] (ק"ת תשנ"ה, 38); [[תקנות האגודות השיתופיות (דמי עזיבה - קיבוץ מפלסים)|בקיבוץ מפלסים]] (ק"ת תשנ"ה, 1394); [[תקנות האגודות השיתופיות (דמי עזיבה - קיבוץ בית קמה)|בקיבוץ בית קמה]] (ק"ת תשנ"ח, 430); [[תקנות האגודות השיתופיות (דמי עזיבה - קיבוץ אילון)|בקיבוץ אילון]] (ק"ת תשנ"ח, 431); [[תקנות האגודות השיתופיות (דמי עזיבה - קיבוץ יסעור)|בקיבוץ יסעור]] (ק"ת תשנ"ט, 996); [[תקנות האגודות השיתופיות (דמי עזיבה - קיבוץ דברת)|בקיבוץ דברת]] (ק"ת תש"ס, 81); [[תקנות האגודות השיתופיות (דמי עזיבה - קיבוץ אשדות יעקב המאוחד)|בקיבוץ אשדות יעקב המאוחד]] (ק"ת תשס"ו, 358); [[תקנות האגודות השיתופיות (דמי עזיבה - קיבוץ בית השיטה (קבוצת החוגים))|בקיבוץ בית השיטה (קבוצת החוגים)]] (ק"ת תשס"ט, 183).)) :: (כד) להורות הוראות בדבר מינוי אדם שיהא מותר לשלם לו או להעביר אליו את המגיע לחבר שמת; :: (כה) להורות הוראות בדבר העיון במסמכים במשרדו של הרושם ובדבר הטלת תשלומים בעד מתן העתקות מקויימות של אותם מסמכים; :: (כו) לקבוע אגרות בעד רישום איגרת-חוב, משכנתה או שיעבוד, ובעד ביטול הרישום. ::: ((פורסמו [[תקנות האגודות השיתופיות (אגרות), התשס"ב-2002]].)) @ 66. שינוי [[התוספת]] (תיקון: תשפ"ב) : (((החל מיום 27.1.2023):)) : שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת]]. == תוספת (תיקון: תשפ"ב) == === (מען דיגיטלי לפי [[סעיף 18א(ה)]]) === @ : (((החל מיום 27.1.2023):)) @ (1) : כתובת דואר אלקטרוני; @ (2) : מספר טלפון נייד או כתובת דואר אלקטרוני אשר אינה זהה [[לפרט (1)]]. <פרסום> 27 בדצמבר 1933 pvx8u0b2glor8eirtadv362isek17bg 0 286427 1417640 1408646 2022-08-10T10:00:16Z OpenLawBot 8112 [1417637] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|פקודת האגודות השיתופיות}} {{ח:קטע3||פקודה המאחדת ומתקנת את החוק הדן באגודות שיתופיות.}} {{ח:סעיף*}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000846}} {{ח:תיבה|חא״י כרך א׳ פרק כ״ד, עמ׳ 336|אגודות שיתופיות|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563246.pdf}}, {{ח:תיבה|ת״ט|ת״ט}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1937, תוס׳ 1, 25|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561094.pdf}}, {{ח:תיבה|157|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561144.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1944, תוס׳ 1, 125|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562067.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312670.pdf}}, {{ח:תיבה|17|פקודת בתי משפט (הוראות מעבר)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312680.pdf}}, {{ח:תיבה|39|פקודת המטבע|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312686.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, 144|הודעה בדבר סמכויות השרים}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ט, 1|חוק המעבר|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208911.pdf}}; {{ח:תיבה|י״פ תש״ט, 660|הודעה בדבר סמכויות השרים}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשי״א, 225|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209338.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 107|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209521.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 80|חוק העברת סמכויות (ממונים על מחוזות ופקידי מחוז)|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_210391.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 243|חוק הבנקאות (רישוי)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208076.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 34|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210580.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 205|תיקון מס׳ 10 לפקודת החברות|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211691.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 192|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300273.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 101|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299697.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 683|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_491139.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 151|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|287|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366872.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 408|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491934.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 887|תיקון מס׳ 2 והוראת שעה לחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_628378.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} {{ח:הערה|מכוח האמור {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 14|בסעיפים 14}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 15|ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. סמכויות הנציב העליון הוענקו לשר החקלאות (ע״ר תש״ח, 144), והועברו משר החקלאות לשר העבודה והביטוח העממי (י״פ תש״ט, 660). לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312680.pdf|סעיף 8 לפקודת בתי משפט (הוראות מעבר), תש״ח–1948}}, בית המשפט לקרקעות בטל וכל סמכות שניתנה לבית המשפט לקרקעות תהא נתונה מעתה לבית המשפט המחוזי. לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312686.pdf|סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948}}, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי {{ח:חיצוני|חוק המעבר#סעיף 13|סעיף 13 לחוק המעבר, תש״ט–1949}}, כל מקום בו נאמר בחוק ”עתון רשמי“ ייקרא מעתה ”רשומות“. לפי {{ח:חיצוני|חוק העברת סמכויות (ממונים על מחוזות וקציני מחוז)|חוק העברת סמכויות (ממונים על מחוזות וקציני מחוז), תשכ״ד–1964}}, כל מקום בו נאמר ”פקיד מחוז“ ייקרא ”קצין מחוז“.}} {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|השם הקצר}} {{ח:ת}} פקודה זו תקרא {{ח:הערה|”}}פקודת האגודות השיתופיות{{ח:הערה|“}}. {{ח:סעיף|2|פירוש|תיקון: תשע״א, תשע״ח}} {{ח:ת}} בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ברית פיקוח“ פירושה התאגדות רשומה של אגודות שתכליתה העיקרית היא לדאוג לבקורת החשבונות של האגודות הרשומות שהן חבריה, נוסף על הפיקוח עליהן וחינוכן בעניני קואופרציה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגודת כספור {{ח:הערה|(מימון)}} מרכזית“ פירושה אגודה רשומה שתכליתה העיקרית היא לתת הלוואות לאגודות רשומות אחרות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגודה מרכזית“ פירושה אגודה רשומה אשר נוסדה כדי להקל על פעולותיהן של אגודות רשומות בהתאם לעקרוני הקואופרציה והיא כוללת ברית פיקוח ואגודת כספור מרכזית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגליל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות לפיתוח הגליל|בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ״ג–1993}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנגב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות לפיתוח הנגב|בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1991}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועד“ פרושו המוסד המנהל של אגודה רשומה אשר בידו הופקדה הנהלת עסקיה של האגודה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת ההשגות“ – ועדת ההשגות כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת קבלה“ – ועדת קבלה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכות במקרקעין“ – זכות חכירה או זכות חכירה לדורות במקרקעי ישראל כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל}}, לרבות זכות להירשם כחוכר או כחוכר לדורות, זכות של מי שהוא צד לחוזה פיתוח ביישוב קהילתי להירשם כחוכר או כחוכר לדורות לאחר קיום תנאי החוזה, ושכירות לתקופות שבמצטבר עולות על חמש שנים; לעניין זה, ”חכירה“ ו”חכירה לדורות“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר“ כולל אדם המצטרף לבקשה לרישום אגודה ואדם אשר נתקבל כחבר לאחר רישומה בהתאם לתקנות האגודה ולפקודה זו ולתקנות שהותקנו על פיה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יישוב קהילתי“ – יישוב בגליל או בנגב המאוגד כאגודה שיתופית שהרושם סיווג אותה כיישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית (בהגדרה זו – יישוב), או הרחבה של קיבוץ, של מושב שיתופי, של מושב עובדים או של כפר שיתופי (בהגדרה זו – יישוב מקורי), המאוגדת כאגודה שיתופית שהרושם סיווג אותה כיישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית, ומתקיימים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מספר בתי האב ביישוב, או ביישוב המקורי ובהרחבה יחד, אינו עולה על 400; {{ח:תתת|(2)}} המספר המרבי של בתי האב ביישוב, או ביישוב המקורי ובהרחבה יחד, הוגבל בהתאם להוראות תכנית מיתאר ארצית או תכנית מיתאר מחוזית, כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד“ כולל נשיא, יו״ר, מזכיר, גזבר, מנהל, מנהל עסקים, חבר הועד, או אדם אחר המורשה לפי תקנות האגודה ליתן הוראות בנוגע לעסקים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגודה רשומה“ פירושה אגודה שנרשמה או הנחשבת כאילו נרשמה עפ״י פקודה זו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרושם“ פירושו אדם שנתמנה למלא את תפקידי רושם האגודות השיתופיות עפ״י פקודה זו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות“ פירושן תקנות שהותקנו עפ״י פקודה זו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות האגודה“ פירושן התקנות הרשומות של אגודה הנוהגות באותה שעה והן כוללות תקון רישום של אותן תקנות. {{ח:סעיף|3|הרושם}} {{ח:ת}} שר העבודה יוכל למנות אדם אשר ישמש רושם האגודות השיתופיות לישראל או לחלק הימנה ולמנות אנשים אשר יעזרו לרושם, ובצו כללי או מיוחד יוכל שר העבודה להקנות לכל אחד מן האנשים האלה את הסמכויות אשר לרושם עפ״י פקודה זו, כולן או מקצתן. {{ח:סעיף|4|מטרותיהן של אגודות}} {{ח:ת}} בהתחשב עם ההוראות הכלולות לקמן, תוכל אגודה שמטרותיה הן טפוח החסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שפור תנאי חייהם, עסקיהם ושטות הייצור שלהם, או אגודה שנתכוננה כדי להקל על פעולותיהן של אגודות כאלה, אם טרם נרשמה עפ״י פקודת האגודות ההדדיות{{ח:הערה|,}} 1920, להרשם עפ״י פקודה זו, בין בערבון־מוגבל ובין שלא בערבון מוגבל: {{ח:ת}} בתנאי שאם לא יורה שר העבודה אחרת בצו כללי או מיוחד, הרי ערבותה של אגודה שאחד מחבריה הוא אגודה רשומה תהא מוגבלת. {{ח:סעיף|5|הגבלות על מידת ההשתתפות של חבר}} {{ח:תת|(1)}} כשיש לאגודה הון מניות אסור לשום חבר, פרט לאגודה רשומה או מוסד מאוגד שנתקבלו כחבר עפ״י {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(1)}}, להחזיק יותר מחמשית הון המניות. {{ח:תת|(2)}} כשאין לאגודה הון מניות אסור לשום חבר, פרט לאגודה רשומה או מוסד מאוגד שנתקבלו כחבר עפ״י {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(1)}}, לרכוש או לתבוע מדת השתתפות בהון האגודה כדי יותר מחמשית ההון. {{ח:סעיף|6|סגולות הכשרה לחברים|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(1)}} ואלה רשאים להיות חברי אגודה רשומה – {{ח:תתת|(א)}} יחידים אשר מלאו להם שמונה עשרה שנה; וכן {{ח:תתת|(ב)}} אגודות רשומות אחרות: {{ח:תת}} בתנאי שבנוגע לאגודות שתכליתן העיקרית אינה מתן הלואות לחברים, יכול הרושם ליתן את הסכמתו לקבל כחברים מוסדות מאוגדים שאינם אגודות רשומות. {{ח:תת|(2)}} אין לרשום עפ״י פקודה זו שום אגודה, לבד מאגודה שאחד מחבריה הוא אגודה רשומה, אלא אם כן היא מורכבת לפחות משבעה אנשים שמלאו להם שמונה עשרה שנה, ואם מטרת האגודה היא ליצור קרן להלואות כספים לחברי האגודה, הרי אין לרשום אותה אגודה אלא אם כן היו אנשים אלו – {{ח:תתת|(א)}} יושבים באותה העיר או בסביבה הסמוכה לה או יושבים או יש בדעתם לשבת באותו הכפר או באותו גוש כפרים בישראל, או {{ח:תתת|(ב)}} הם שייכים לאותו מעמד או משלח היד, חוץ אם יורה הרושם אחרת. {{ח:תת|(3)}} אם האגודה הרשומה היא מסוג אגודות רשומות שתכליתן העיקרית היא להלוות כספים לחברים, יכול שר העבודה לקבוע בתקנות ששום אדם לא יהא חבר ליותר מאגודה אחת מסוג זה. {{ח:תת|(4)}} שום ברית פקוח לא תרשם אלא אם כן היא מורכבת לפחות מעשרים אגודות רשומות. {{ח:תת|(5)}} על אף הוראות סעיף זה, יחולו לעניין חברות באגודה שמטרתה מתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 25א|בסעיף 25א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}} (בפסקה זו – אגודת פיקדון ואשראי), הוראות אלה: {{ח:תתת|(א)}} אלה רשאים להיות חברי האגודה: {{ח:תתתת|(1)}} יחיד שמלאו לו שמונה עשרה שנים; {{ח:תתתת|(2)}} מי שבמועד קבלתו לחבר האגודה הוא תאגיד המעסיק עד 50 עובדים, וסך הכנסותיו מפעילות שוטפת בשנת המס שקדמה למועד האמור נמוך מ־25 מיליון שקלים חדשים; שר האוצר רשאי לקבוע לעניין סעיף קטן זה מספר עובדים אחר או סך הכנסות שונה, דרך כלל או לסוג מסוים של תאגידים; {{ח:תתתת|(3)}} מי שבמועד קבלתו לחבר האגודה הוא עמותה, חברה לתועלת הציבור, או אגודה, אף אם אינו עומד בתנאים האמורים שבפסקה (2). {{ח:תתת|(ב)}} אין לרשום על פי פקודה זו אגודת פיקדון ואשראי אלא אם כן היא מורכבת משבעה חברים לפחות או שאחד מחבריה הוא אגודה רשומה, ומתקיים בחברים בה האמור בפסקת משנה (א). {{ח:תתת|(ג)}} החברות באגודה לא תפקע בשל מתן צו פשיטת רגל לגבי חבר האגודה, ולגבי חבר שהוא תאגיד – בשל מתן צו לפירוקו, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות האגודה באישור הרשם. {{ח:סעיף|6א|חברות של בן־<wbr>זוג בישוב שיתופי|תיקון: תשמ״ח}} {{ח:תת|(א)}} חבר באגודה רשומה, שהרושם סיווג אותה כמושב עובדים או ככפר שיתופי (להלן – ישוב שיתופי), יהיה בן־זוגו לחבר באותה אגודה אם נתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} בן הזוג הגיש לאגודה הודעה בטופס שנקבע בתקנות על רצונו להיות חבר באגודה; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (טפסי הודעה)|תקנות בדבר טפסי הודעה}} (ק״ת תשמ״ח, 763).}} {{ח:תתת|(2)}} בן הזוג כשיר לפי תקנות האגודה להיות חבר בה; {{ח:תתת|(3)}} בני הזוג גרים דרך קבע בישוב השיתופי; {{ח:תתת|(4)}} בני הזוג מחזיקים כדין במשק חקלאי בתחום הישוב השיתופי כבעלים, חוכרים או חוכרי־משנה, או כבני רשות של האגודה או של מוסד מיישב כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועמדים להתיישבות חקלאית|בחוק המועמדים להתיישבות חקלאית, התשי״ג–1953}}. {{ח:תת|(ב)}} מי שנתקיימו לגביו התנאים המפורטים בסעיף קטן (א) יהיה, על אף האמור בתקנות האגודה, לחבר האגודה מעת הגשת ההודעה כאמור בפסקה (א)(1), ויחולו עליו הזכויות והחובות של חבר באגודה לפי פקודה זו ולפי תקנות האגודה. {{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה לגרוע מהוראות תקנות האגודה בדבר פקיעת חברות בה, יציאת חבר או הוצאתו ממנה. {{ח:סעיף|6ב|הקצאת מקרקעין והעברת זכות במקרקעין ביישוב קהילתי|תיקון: תשע״א}} {{ח:תת|(א)|(1)}} הקצאת מקרקעין לאדם לשם רכישת זכות במקרקעין ביישוב קהילתי שבו פועלת ועדת קבלה, תיעשה לאחר קבלת אישורה של ועדת הקבלה. {{ח:תתת|(2)}} העברה של זכות במקרקעין שהוקצו לאדם או של זכות במקרקעין שהועברה לפי דין, ביישוב קהילתי כאמור בפסקה (1), תיעשה לאחר שהמעביר קיבל את אישורה של ועדת הקבלה בנוגע לנעבר; הוראות פסקה זו יחולו, בשינויים המחויבים, גם על נעבר המעוניין להעביר את זכותו במקרקעין לאחר. {{ח:תתת|(3)}} העברת זכות במקרקעין בירושה, בין על פי דין ובין על פי צוואה, ביישוב קהילתי כאמור בפסקה (1), אינה טעונה את אישורה של ועדת הקבלה; ואולם הוראות פסקה (2) יחולו על יורש, בין על פי דין ובין על פי צוואה, המעוניין להעביר את זכותו לאחר. {{ח:תת|(ב)|(1)}} ועדת קבלה של יישוב קהילתי תורכב מחמישה חברים והם: שני נציגי היישוב הקהילתי; נציג התנועה שהיישוב הקהילתי מסונף אליה או חבר בה, ואם היישוב הקהילתי אינו מסונף לתנועה כאמור או חבר בה או אם התנועה ויתרה על נציגות – נציג נוסף של היישוב הקהילתי; נציג הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ההסתדרות הציונית העולמית; ונציג המועצה האזורית שבתחום שיפוטה נמצא היישוב הקהילתי. {{ח:תתת|(2)}} נציג המועצה האזורית בוועדת הקבלה יהיה ראש המועצה האזורית או סגנו, או עובד המועצה שימנה ראש המועצה, ובלבד שאינם תושבי היישוב הקהילתי – והוא יהיה יושב הראש. {{ח:תת|(ג)}} סירבה ועדת הקבלה לקבל מועמד ליישוב הקהילתי, תמציא לו החלטה מנומקת בדבר סירובה. {{ח:תת|(ד)}} המועמד והיישוב הקהילתי רשאים להגיש השגה על החלטת ועדת הקבלה לוועדת ההשגות. {{ח:תת|(ה)}} ועדת ההשגות תורכב מחמישה חברים שימנה שר הבינוי והשיכון, והם: איש ציבור בעל השכלה בתחומי המשפט, העבודה הסוציאלית או מדעי ההתנהגות לפי המלצת שר המשפטים – והוא יהיה יושב הראש; רשם האגודות השיתופיות או סגנו; עובד רשות מקרקעי ישראל; עובד משרד הרווחה והשירותים החברתיים לפי המלצת שר הרווחה והשירותים החברתיים; ועובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר. {{ח:תת|(ו)}} ועדת ההשגות רשאית לבטל את החלטת ועדת הקבלה, לאשרה, להחזיר את הנושא לדיון מחודש בוועדת הקבלה או לקבל החלטה אחרת במקומה. {{ח:תת|(ז)}} ועדת ההשגות תקבע את סדרי עבודתה, ותפרסמם באתרי האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון ושל משרד המשפטים. {{ח:סעיף|6ג|שיקולי ועדת הקבלה|תיקון: תשע״א}} {{ח:תת|(א)}} ועדת קבלה רשאית לסרב לקבל מועמד ליישוב הקהילתי בהתבסס על אחד או יותר משיקולים אלה בלבד: {{ח:תתת|(1)}} המועמד הוא קטין; {{ח:תתת|(2)}} המועמד נעדר יכולת כלכלית להקים בית ביישוב הקהילתי בתוך פרק זמן הקבוע בהסכם הקצאת המקרקעין; {{ח:תתת|(3)}} אין למועמד כוונה לקבוע את מרכז חייו ביישוב הקהילתי; {{ח:תתת|(4)}} המועמד אינו מתאים לחיי חברה בקהילה; החלטת ועדת קבלה לסרב לקבל מועמד בשל שיקול זה, תהיה על סמך חוות דעת מקצועית של מי שהתמחותו באבחון התאמה כאמור; {{ח:תתת|(5)}} חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי–תרבותי של היישוב הקהילתי, שיש יסוד להניח כי יהיה בו כדי לפגוע במרקם זה; {{ח:תתת|(6)}} מאפיינים ייחודיים של היישוב הקהילתי או תנאי קבלה הקבועים בתקנות האגודה, אם ישנם כאלה, ובלבד שקיבלו את אישור הרושם. {{ח:תת|(ב)}} בשוקלה את השיקולים האמורים בסעיף קטן (א), תיתן ועדת הקבלה את דעתה לגודל היישוב הקהילתי, לוותקו, לחוסרו ולאופי האוכלוסייה בו. {{ח:תת|(ג)}} ועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית–פוליטית. {{ח:סעיף|6ד|שמירת סמכות|תיקון: תשע״א}} {{ח:ת}} אין באמור בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיפים 6ב}} {{ח:פנימי|סעיף 6ג|ו־6ג}}, כדי לחייב הקצאת מקרקעין לאדם שוועדת הקבלה אישרה את מועמדותו. {{ח:סעיף|7|קביעת מקום המגורים של אדם}} {{ח:ת}} בהתעורר שאלה אם, לצורך פקודה זו, יושב אדם בעיר או בסביבה הסמוכה לה או אם יושב הוא או יש בדעתו לשבת באותו הכפר או באותו גוש הכפרים בישראל, או בנוגע לסוג שאיזו אגודה שייכת לו, או בנוגע לאזור פעולותיה של אגודה או אם שייך איזה אדם למעמד או למשלח יד מסויים, תוחלט השאלה ע״י הרושם, והחלטתו תהא החלטת גמר. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה בדבר סוגי אגודות שיתופיות|הודעה בדבר סוגי אגודות שיתופיות}} (י״פ תשמ״ט, 2848; תשנ״ג, 599); ופורסמו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות)|תקנות בדבר סוגי אגודות}} (ק״ת תשנ״ו, 246).}} {{ח:סעיף|8|בקשה לרישום}} {{ח:תת|(1)}} לצרכי רישום תוגש בקשה לרישום אגודה אל הרושם. {{ח:תת|(2)}} הבקשה תחתם, – {{ח:תתת|(א)}} אם אף אחד מחברי האגודה אינו אגודה רשומה – לפחות ע״י שבעה אנשים בעלי הכשרה לכך בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף־קטן (1) מסעיף 6}}; וכן {{ח:תתת|(ב)}} אם היתה זאת אגודה שאחד מחבריה הוא אגודה רשומה – ע״י אדם מורשה לכך מטעם כל אגודה רשומה כזאת, ואם לא כל חברי האגודה הם אגודות רשומות – ע״י שבעה חברים אחרים, או, כשמספר החברים האחרים הוא פחות משבעה – ע״י כל החברים. {{ח:תת|(3)}} צריך לצרף לבקשה שתי העתקות מהצעת התקנות של האגודה וכן את שמו של האיש או שמותיהם של האנשים אשר ישאו ויתנו עם הרושם בנוגע לתקנות אלה. {{ח:סעיף|9|רישום אגודה}} {{ח:תת|(1)}} אם נתברר לרושם כי מלאה אגודה אחרי הוראות פקודה זו ואחרי התקנות שהותקנו על פיה וכי תקנות האגודה המוצעות שלה אין בהן משום סתירה לפקודה או לתקנות שעפ״י הפקודה, יכול הוא לרשום את האגודה או לסרב לרשמה מבלי ליתן כל טעם לסירובו. {{ח:תת|(2)}} למרות כל האמור לקמן תחולנה הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 27|סעיף 22(2)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 8|וסעיף 24 של פקודת החברות}} על אגודה המבקשת להרושם עפ״י פקודה זו ממש כאילו היתה המלה ”חברה“ כוללת אגודה שתופית, וכאילו היו המלים ”רושם החברות“ כוללות את רושם האגודות השיתופיות. {{ח:סעיף|10|מסי רישום|תיקון: תש״ח־3, תש״ט}} {{ח:תת|(1)}} אגודה המקבלת, ללא תקון עקרי, את התקנות לדוגמה שנתאשרו ע״י הרושם לאגודה מאותו הסוג, לא תשלם כל מס רישום והודעה על רישומה תפורסם ברשומות חנם. {{ח:תת|(2)}} על כל אגודה אחרת לשלם עם רישומה מס של ארבע לירות וכן עליה לשלם בעד הודעת הרישום ברשומות את המס אשר יקבע שר העבודה בצו כללי או מיוחד. {{ח:תת|(3)}} החלטתו של הרושם בנוגע לסוג שאליו שייכת אגודה ובנוגע לשאלה באם השתמשה האגודה בתקנות לדוגמה ללא שינוי עיקרי, תהא החלטת גמר. {{ח:תת|(4)}} תעודת רישום והעתקה מתקנות האגודה המאושרות, כשהן טבועות בחותמתו הרשמית של הרושם, תמסרנה חנם לכל אגודה עם רישומה. {{ח:סעיף|11|תעודת רישום תשמש הוכחה מכרעת}} {{ח:ת}} תעודת רישום חתומה ע״י הרושם תהא עדות מכרעת שהאגודה רשומה כהלכה, חוץ אם הוכח שרישום האגודה בוטל. {{ח:סעיף|12|תיקון תקנותיה של האגודה}} {{ח:תת|(1)}} שום תקון של התקנות של אגודה רשומה לא יהא בר תוקף אלא אם כן נרשם עפ״י הפקודה, ולצורך זה חובה לשלוח לרושם שתי העתקות מן התקון. {{ח:תת|(2)}} אם נתברר לרושם כי התקון לתקנות האגודה אינו בניגוד לפקודה זו או לתקנות שעל פיה, יכול הוא לרשום את התקון או לסרב לרשמו, בלי ליתן כל נימוק לסירובו. {{ח:תת|(3)}} אם רשם הרושם תקון לתקנות של אגודה רשומה, עליו ליתן לאגודה, לאחר שתשלם את המס הקבוע, העתקה מן התקון כשהיא מקויימת על ידו וחתומה בחותמתו, והעתקה זו תהא עדות מכרעת שהתקון נרשם כהלכה. {{ח:סעיף|13|התמזגות אגודות|תיקון: תש״ט}} {{ח:תת|(1)}} באישורו של הרושם יכולות כל שתי אגודות או יותר להתמזג לאגודה יחידה עפ״י החלטה שתתקבל ברוב של שלשת רבעי החברים המשתתפים באספה כללית מיוחדת של כל אגודה שנתקיימה לצורך זה, אם קבל כל חבר הודעה בכתב שלושים יום למפרע על ההתמזגות המוצעת ועל תאריך האספה: אותה התמזגות תוכל לצאת לפועל מבלי חיסול האגודות המתמזגות או חלוקת הכספים שלהן: משנתמזגו, תהא החלטת האגודות הנוגעות בדבר הודעה מספקת למסור את האקטיב {{ח:הערה|(הנכסים)}} והפסיב {{ח:הערה|(ההתחייבויות)}} של האגודות המתמזגות לרשות האגודה הממוזגת: {{ח:תת}} בתנאי שכל חבר החולק על ההחלטה יוכל לצאת את האגודה בהתחשב עם ההוראות שבתקנותיה. {{ח:תת|(2)}} כל אגודה תוכל, עפ״י החלטה שנתקבלה בהתאם לפרוצידורה שנקבעה בסעיף־קטן (1), להעביר את האקטיב והפסיב שלה לכל אגודה שתהא מוכנה לקבלם: {{ח:תת}} בתנאי שאם היו ההתמזגות או העברת האקטיב והפסיב גוררים עמהם העברת הפסיב מאת אגודה אחת לאגודה אחרת, לא תוצא ההתמזגות או ההעברה לפועל אלא אם כן תנתן מודעה בכתב שלושה חדשים למפרע לנושים של שתי האגודות הללו או של כל אותן האגודות: {{ח:תת}} ובתנאי שאם הנושה או הנושים של אחת האגודות הנוגעות בדבר מתנגדים להתמזגות או להעברת האקטיב והפסיב ומוסרים מודעה בכתב על כך לאגודה הנוגעת בדבר או לאגודות הנוגעות בדבר חדש ימים לפני התאריך שנקבע להתמזגות או להעברה, לא תוצא ההתמזגות או ההעברה לפועל אלא עד אם סולקו החובות המגיעים לנושה או לנושים. {{ח:תת|(3)}} הודעה מוקדמת על ההתמזגות העומדת להעשות והודעה שניה על ההתמזגות המושלמת ועל אשורו של הרושם תפורסם ברשומות תמורת תשלום אותו מס ששר העבודה יקבע בצו כללי או מיוחד. {{ח:סעיף|14|אספות כלליות}} {{ח:תת|(1)}} יכול הועד להועיד בכל עת אספה כללית של האגודה, וחייב הוא להועיד אספה כזאת בתוך חדש ימים מיום קבלת דרישה בכתב מאת הרושם או מאת אגודה מרכזית שאליה מסונפת האגודה או מאיזה מוסד אחר שפורש בתקנות האגודה או מאת החבר או החברים או מחלק מן המספר הכולל של החברים, הכל כפי שיפורט בתקנות האגודה. {{ח:תת|(2)}} אם לא כונסה אספה כללית בהתאם לדרישה, תהא לרושם הסמכות להועיד בעצמו אספה כללית של האגודה: ההוצאות שהרושם יוציא, תגבינה מן האגודה עפ״י {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58}} כדרך שגובים סכום המגיע לממשלה. {{ח:סעיף|15|זכויותיהם וחובותיהם של חברים}} {{ח:תת|(1)}} אסור לשום חבר של אגודה רשומה להשתמש בזכויות של חבר אלא אם כן שלם לאגודה דמי חבר או עד אשר רכש באגודה מדת השתתפות, כפי שיקבע בתקנות האגודה. {{ח:תת|(2)}} משנתקבל חבר לאגודה, יהא חייב בהתחיבויות שהאגודה קבלה על עצמה קודם להתקבלותו כחבר. {{ח:סעיף|16|הצבעה}} {{ח:תת|(1)}} לכל חבר של אגודה תהיה למצער דעה אחת בעסקיה, אך לשום חבר לא תהא יותר מדעה אחת. {{ח:תת}} בתנאי – {{ח:תתת|(א)}} שאם היו הדעות שקולות תהיה ליו״ר דעה מכרעת; {{ח:תתת|(ב)}} שאם זו צרכניה שתופית או אגודה לקניה או למכירה או לשרות חקלאיים מותר להקציב בהן קולות נוספים, כפי שתקנות האגודה תקבענה, על יסוד מדת השתתפותו של כל חבר בקניה ובמכירה במשך שנת הכספים האחרונה, אך לשום חבר לא יהא יותר מחלק העשרים מן הס״ה של מספר הקולות; {{ח:תתת|(ג)}} שאגודה שהשקיעה חלק מכספיה במניותיה של אגודה אחרת או המסונפת לאגודה אחרת, תוכל למנות אחד מחבריה להשתתף בהצבעה בעסקיה של אותה האגודה הרשומה האחרת, ותוכל לקבל את מספר הקולות אשר יקבע בתקנותיה של האגודה האחרת, אך לשום חבר לא יהא יותר מחלק העשרים מן הס״ה של מספר הקולות; {{ח:תתת|(ד)}} שאגודה הפועלת בעיר או ביותר מכפר אחד תוכל לקבוע בתקנותיה הוראות בדבר אספות מקומיות או בדבר אספה של באי כוח שנבחרו בכל מקום ומקום, ולבאי כוח אלה יהא אותו מספר קולות אשר יקבע בתקנות האגודה; {{ח:תתת|(ה)}} שחבר שאינו יושב בארץ רשאי למנות חבר אחר להיות מורשהו, אך שום חבר לא ישמש מורשה ליותר משני חברים אחרים. {{ח:תת|(2)}} אסור למנות מורשים אלא במקרים המפורטים בפסקאות (ג), (ד) ו־(ה) של סעיף־קטן (1). {{ח:סעיף|17|פדיון מניות}} {{ח:ת}} אסור להעביר לאחר מניותיו של חבר או חלקו בהון אגודה רשומה, אך יכולה האגודה לפדותם בהתאם להוראות תקנותיה ולכל תקנה שיתקינוה עפ״י פקודה זו. {{ח:סעיף|18|המען הרשום של אגודות}} {{ח:ת}} כל אגודה רשומה חייבת לקבוע לה מען בישראל אשר ירשם בהתאם לתקנות, ואשר לשם ישלחו כל ההודעות והמכתבים, ועל האגודה לשלוח לרושם הודעה על כל שנוי שיחול במען. {{ח:סעיף|18א|המען הדיגיטלי|תיקון: תשפ״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2023):}} {{ח:תת|(א)}} מיום שנרשמה אגודה, חובה שיהיה לה מען דיגיטלי, אחד מכל סוג. {{ח:תת|(ב)}} הודעה על פרטי מען דיגיטלי של אגודה, כאמור בסעיף קטן (א), תימסר לרשם עם הבקשה לרישום האגודה; הודעה על שינוי במען הדיגיטלי תימסר לרשם בתוך 14 ימים לאחר השינוי. {{ח:תת|(ג)}} הרשם ירשום את המען הדיגיטלי שעליו הודיעה האגודה לפי הוראות סעיף קטן (ב), לאחר שהודיע לה כאמור {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ב|בסעיף 3ב(א)(1) ו־(3) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים}} ולאחר שווידא שהמען הדיגיטלי תקין ופעיל. {{ח:תת|(ד)}} מענה הדיגיטלי של אגודה יהיה פתוח לעיונו של גוף ציבורי השולח מסרים דיגיטליים, בלבד. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי השולח מסרים דיגיטליים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים|בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים“ – {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מען דיגיטלי“ – כל אחד מהפרטים המנויים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}. {{ח:סעיף|19|זכות העיון בתקנות האגודה וכו׳}} {{ח:ת}} על כל אגודה רשומה להחזיק אצלה העתק מן הפקודה הזאת ומן התקנות ומתקנותיה של האגודה, ורשימת חבריה; המסמכים הללו יהיו פתוחים לעיון בכל עת מתאמת במען הרשום של האגודה, חנם אין כסף, באותן שעות שבהן פתוח משרדה של האגודה לצרכי עסקיה. {{ח:סעיף|20|בקורת חשבונות}} {{ח:תת|(1)}} פנקסיה של כל אגודה רשומה יבוקרו למצער אחת לשנה. אם האגודה מסונפת לברית פיקוח, תערך הבקרת ע״י פקיד מפקידי ברית הפיקוח שיתמנה על ידי אותה הברית והלה צריך להיות רשום בצורה שתקבע בתקנות שעפ״י פקודה זו, או להיות מבקר חשבונות צבורי בעל רשיון מטעם הממשלה, וכשאין היא מסונפת לברית כזאת, תמנה האספה הכללית השנתית של האגודה מבקר חשבונות, שיהא בעל רשיון מטעם הממשלה כמבקר חשבונות צבורי, ולעולם תהא לרושם זכות הויטו על המינוי: {{ח:תת}} בתנאי שיכול הרושם לפי ראות עיניו להרשות שפנקסי אגודה רשומה יבוקרו ע״י אחד מפקידי מחלקתו. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (ניהול וביקורת חשבונות)|תקנות בדבר ניהול וביקורת חשבונות}} (ק״ת תשל״ה, 1376).}} {{ח:תת|(2)}} בקורת החשבונות שתיערך עפ״י סעיף־קטן (1) תכלול, בין שאר דברים, את בחינת החובות שכבר עבר זמן פרעונם, אם ישנם חובות כאלה, את אימות חשבון עודף המזומנים והבטחונות, ושומא של האקטיב והפסיב של האגודה. {{ח:תת|(3)}} ברית הפיקוח או מבקר החשבונות שנתמנה עפ״י סעיף־קטן (1) רשאים לעיין באין מעצור בפנקסים, בחשבונות, בשוברים ובכל שאר המסמכים של האגודה ויש להרשות להם לאמת את חשבון עודף המזומנים והבטחונות שלה: על המנהלים, מנהלי העסקים ושאר פקידי האגודה להמציא לברית הפיקוח או לכל אדם אחר שנתמנה לשם בקרת חשבונותיה של אגודה, את כל אותן הידיעות בנוגע לעסקיה ופעולותיה ככל אשר ידרש ע״י אותה ברית הפיקוח או ע״י אותו אדם אחר. {{ח:תת|(4)}} לברית הפיקוח או למבקר החשבונות שנתמנה עפ״י סעיף־קטן (1) של סעיף זה כדי לבקר את חשבונותיה של אגודה, תהא הסמכות בשעת הצורך, – {{ח:תתת|(א)}} להזמין כל פקיד, סוכן, משמש או חבר של האגודה לבוא לפניהם, כשיש יסוד להאמין שיוכלו למסור ידיעות בעלות ערך בנוגע לכל עסק מעסקי האגודה או להנהלת עסקיה; {{ח:תתת|(ב)}} לדרוש מכל פקיד או סוכן או משמש או חבר של האגודה להראות כל פנקס או מסמך הנוגעים לעסקיה של האגודה או להראות כל כסף מזומן או בטחונות השייכים לאגודה והנמצאים ברשותם. {{ח:תת|(5)}} אם הדינים־והחשבונות על הבקורת של ברית פיקוח לא הניחו את דעתו של הרושם, יכול הוא – {{ח:תתת|(א)}} למנות מבקר חשבונות או מבקרי חשבונות שיבקרו בשמו את האגודות המסונפות לברית ולהטיל על האגודות את התשלום אשר ימצא לנכון להטיל; {{ח:תתת|(ב)}} להפסיק את סמכותה של הברית לבקר את חשבונותיהן של האגודות המסונפות לה: בכוח ההפסקה יש להשתמש רק עפ״י אשור מאת שר העבודה. {{ח:תת}} בתנאי כי אין ליתן צו להפסקת סמכות עד אם ניתנה לברית הפיקוח אפשרות להגיש באור בכתב. {{ח:סעיף|21|התאגדותה של אגודה}} {{ח:ת}} משנרשמה אגודה הריהי נעשית גוף מאוגד בשם שבו נרשמה ותהא לה זכות ירושה עולמית וחותמת רשמית והסמכות לרכוש נכסי מטלטלים ונכסי מקרקעים ולהתקשר בחוזים ולהופיע במשפט ובכל מו״מ משפטי אחר, הן כתובע והן כנתבע, ולעשות את כל הדרוש לצרכי קיומה. {{ח:סעיף|22|הסמכות לקנוס חברים}} {{ח:ת}} אגודה רשומה רשאית עפ״י תקנותיה לקבל סמכות להטיל על חבריה קנסות בהרשאת האספה הכללית או הועד או באותו האופן שתקנות האגודה תקבענה: קנסות אלה דינם כדין חובות המגיעים לאגודה. {{ח:סעיף|23|חובות שחברים חייבים לאגודה}} {{ח:תת|(1)}} כל הכספים המגיעים לאגודה רשומה מאיזה חבר עפ״י פקודה זו או עפ״י תקנותיה של האגודה או בקשר עם עסקיה, יהא דינם כדין חוב המגיע לאגודה מאותו חבר, וכן ייגבו. {{ח:תת|(2)}} לצורך פעולת הוצאה לפועל זמנית לגבי חובות המגיעים לאגודה מחבריה, הרי תעודה החתומה ע״י הפקיד או הפקידים הממונים באותה שעה על הנהלת עסקי האגודה והטבועה בחותמת האגודה תיחשב כמסמך מקויים בגדר סעיף 130 מהחוק העותומני של דיון אזרחי. {{ח:סעיף|24|לאגודה יהא שעבוד על מניותיהם של חברים בשל חובות המגיעים לאגודה}} {{ח:תת|(1)}} בשל כל חוב המגיע לאגודה רשומה מחבר או ממי שהיה חבר, יהא לה לאגודה שעבוד על מנייתו או על חלקו בהון ועל פקדונותיו, ועל כל דיבידנדה או הענקה או כל חלק אחר מן הרוחים המגיעים לו, ויכולה היא לנכות כל סכום שנזקף לזכותו של החבר או של מי שהיה חבר או כל סכום המגיע לו, לשם תשלום אותו החוב או על חשבון סילוק אותו החוב. {{ח:תת|(2)}} אסור לשום חבר של אגודה רשומה לשעבד לאגודה את מניותיה של האגודה בתורת בטחון להלואה. {{ח:סעיף|25|מניות פטורות מעיקול}} {{ח:ת}} בהתחשב עם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}, לא יהיו מניתו או חלקו של חבר בהון של אגודה רשומה נתונים לעיקול או למכירה עפ״י כל צו או פסק של בית משפט על כל חוב או התחייבות שאותו החבר חייב בהם, וכן לא תהא לנאמן בפשיטת רגל הזכות לקבל או לתבוע אותה מניה או אותו חלק בהון. {{ח:סעיף|26|שעבודים לזכות אגודות קיומם ורישומם של שעבודים, וכו׳|תיקון: 1937, תשכ״ד}} {{ח:תת|(1)|(א)}} מותר לכל אגודה רשומה ליתן מפרעה בתורת הלואה לחבר מחבריה בהתאם לתקנותיה הרשומות. {{ח:תתת|(ב)}} בהלוות אגודה רשומה כספים לחבר, או בחתמה על חוזה להלוות כספים לחבר, או בהיות חבר חייב לאותה אגודה, רשאית האגודה לדרוש מאת החבר לשעבד לזכותה היא, בצורה אשר תקבע, את כל היבול או תוצרת חקלאית אחרת, תוצרת ימית (לרבות דגים), או עצים כרותים, בעלי חיים, מספוא, מכשירים חקלאיים או מכשירי תעשיה או מכשירי דייג, מכונות, סירות, חבלי סירות, רשתות, חמרים גלמיים, כלי המלאכה ובכלל כל פרי עמלו של אותו חבר, ושאר דברים המשמשים בקשר עם הייצור, בין שבאו לעולם ובין שלא באו לעולם בעת הוצר השעבוד ובין שהמשעבד רכשם בעת הוצר השעבוד ובין שלא רכשם. {{ח:תת|(2)|(א)}} שעבוד שנוצר עפ״י סעיף־קטן (1) יחשב כשעבוד שנעשה כהלכה אם נחתם בשתי העתקות ע״י החבר העושה אותו בפני הפקיד או הפקידים הממונים באותה שעה על הנהלת עסקי האגודה. {{ח:תתת|(ב)}} מחובתו של אותו פקיד או אותם פקידים הממונים באותה שעה על הנהלת עסקי האגודה להגיש מיד העתקה אחת של כתב השעבוד למשרדה של האגודה ולהניח את ההעתקה השניה בתוך עשרים ואחד יום אצל הקצין המחוזי של הנפה אשר בה נמצאים הנכסים הכלולים בשעבוד. {{ח:תתת|(ג)}} משקיבל קצין המחוז העתקה מכתב השעבוד יחד עם המס הקבוע יצרפנו אל התיק מיד, ועליו לנהל בצורה הקבועה פנקס אשר יכונה פנקס הרישום לשעבודים של אגודות שתופיות ובו ירשמו פרטים על כל השעבודים שנתקבלו על ידו, ולשלוח לאגודה אישור על הרישום. {{ח:תתת|(ד)}} כל אדם רשאי לעיין בתיק השעבודים במשרדה של אגודה, ותמורת תשלום המס הקבוע רשאי הוא לעיין גם בפנקס הרישום לשעבודים ולהעתיק קטעים הימנו. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)|תקנות בדבר שעבודים}} (ק״ת תשל״ו, 981).}} {{ח:תת|(3)}} אם נתברר לרושם שאי רישומו של שעבוד בתוך המועד שנקבע לעיל היה דרך מקרה או מחמת משגה או מאיזו סיבה מספקת אחרת או שאין בו כדי לפגוע במצבם של הנושים או של חברי האגודה, או שמסיבות אחרות מן הדין ומן הצדק הוא ליתן ארכא, רשאי הוא עפ״י בקשת האגודה או כל אדם מעונין ובאותם התנאים שימצאם לצודקים ולמועילים, לצוות להאריך את מועד הרישום. {{ח:תת|(4)|(א)}} רישום שעבוד בהתאם להוראות סעיף־קטן (2) מהווה שעבוד ראשון ובטחון לזכותה של האגודה המלווה או הנושה בדרך אחרת: {{ח:תתת}} בתנאי ששום דבר האמור בזה לא יפגע – {{ח:תתתת|(I)}} בכל תביעה של הממשלה למסים או כספים הנגבים כמסים, או בכל תביעה של בעל נכסים לדמי שכירות או לכספים הנגבים כדמי שכירות, או {{ח:תתתת|(II)}} בזכויותיו של קונה אמיתי ששילם במחיר דבר ערך מבלי שידע על מציאותו של שעבוד, או {{ח:תתתת|(III)}} בזכויותיו של בעל משכנתא או בעל שעבוד קודם. {{ח:תתת|(ב)}} רישום שעבוד ע״י קצין המחוז ייחשב כמסירת מודעה על השעבוד לכל אדם המטפל בנכסים הכלולים בשעבוד. {{ח:תת|(5)}} מיד כשיסולקו ההלוואה או החוב שניתן עליהם שעבוד עפ״י פקודה זו, הרי פקיד האגודה או פקידי האגודה הממונים באותה שעה על הנהלת עסקי האגודה, חייבים לרשום את דבר הסילוק מיד בהעתק כתב השעבוד השמור בתיק במשרדה של האגודה, ובתוך עשרים ואחד יום מיום התשלום חייבים הם להודיע את הדבר לקצין המחוז, ולאחר שקיבל הלה את ההודעה ירשום מיד את דבר סילוק התשלומים בפנקס רישום השעבודים של אגודות שיתופיות. {{ח:סעיף|27|העברת שעבודים|תיקון: 1937}} {{ח:תת|(1)}} אגודה רשומה רשאית ללוות כספים על יסוד שעבוד הרשום לזכותה עפ״י {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(1)}}, אם אותו שעבוד נעשה ונרשם בהתאם להוראות פקודה זו, ולמטרה זו היא רשאית להעביר כל שעבוד כזה. {{ח:תת|(2)}} העברת שעבוד עפ״י סעיף זה תרשם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(2) של הפקודה}} ונוסף על כך תחולנה גם הוראות {{ח:חיצוני|פקודת החברות#פרק ח|חלק ה׳ מפקודת החברות}}. {{ח:תת|(3)}} העברת שעבוד עפ״י סעיף זה כשהיא רשומה כאמור לעיל דינה כדין שעבוד ראשון לזכותו של מקבל ההעברה בהתחשב עם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(4) מהפקודה}}. {{ח:סעיף|27א|רישום העברות של שעבודים לפני יום עשרים וששה בפברואר, 1935|תיקון: 1937, תשכ״ד}} {{ח:ת}} כל העברה של שעבוד שבידי אגודה רשומה עפ״י {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(1) מפקודה זו}}, ואשר נרשמה אצל קצין המחוז של הנפה אשר בה מצוי הנכס הכלול בשעבוד, מיום עשרים ושבעה בדצמבר, 1933, ואילך, אך לפני יום עשרים וששה בפברואר, 1935, דינה כדין העברה בת תוקף מלא, ואפילו אם לא נרשמה אותה העברה אצל הרושם. {{ח:סעיף|28|שעבודים שהטילו האגודות על נכסיהן הן|תיקון: ת״ט, 1934, 1936}} {{ח:תת|(1)}} רשאית אגודה רשומה תהא זכאית, מתוך התחשבות בכל הגבלה או הוראה מצמצמת שבתקנותיה, לעבוט את נכסי המטלטלין שלה ולמשכן או לשעבד את נכסיה, כולם או מקצתם, בין מטלטלין ובין מקרקעין, בין שהיא מחזיקה בהם ובין שהיא תובעת זכות עליהם, בין בהווה ובין בעתיד, לרבות הון מניותיה שעדיין לא נפרע, אם יש הון כזה, ואת המוניטין שלה, בתורת בטחון לחובותיה, בין שבהווה ובין שבעתיד ובין שיהיו קיימים על תנאי, ע״י הוצאת אובליגציות {{ח:הערה|(אגרות־חוב)}} בודדות או בסריות. {{ח:תת|(2)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת החברות#פרק ח|חלק ה{{ח:הערה|׳}} מפקודת החברות}} תחולנה על כל עבוט, משכנתא או שעבוד שיעשו עפ״י סעיף זה. {{ח:סעיף|28א|הטלת {{ח:חיצוני|פקודת החברות#פרק ח|חלק ה׳ של פקודת החברות}} על שעבודים ידועים וכו׳|תיקון: 1937}} {{ח:ת}} כל אגרת חוב, משכנתא, שעבוד או משכון שנוצרו או נעשו ע״י כל אגודה רשומה באיזו עת שהיא לפני יום עשרים וששה בפברואר, 1935, יהא דינם כאילו נוצרו או נעשו כחוק אם נוצרו או נעשו ונרשמו כחוק עפ״י {{ח:חיצוני|פקודת החברות#פרק ח|חלק ה{{ח:הערה|׳}} של פקודת החברות}}. {{ח:סעיף|29|עונשו של חבר הסוחר בנכסים המשועבדים|תיקון: תש״ח־3}} {{ח:תת|(1)}} כל חבר או מי שהיה חבר של אגודה המעביר או מנסה להעביר לאחר נכסים הכלולים בשעבוד שנרשם עפ״י פקודה זו או הסוחר או מנסה לסחור בהם מבלי שקיבל תחילה רשות בכתב מאת הועד, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס של חמישים לירות. {{ח:תת|(2)}} שום דבר האמור בסעיף זה לא יפטור כל חבר או מי שהיה חבר מכל עונש, שנקבע בסעיפים אחרים של פקודה זו או בכל חוק אחר הנוהג באותה שעה ולא ימנע את האגודה מלחפש דרכי פצוי אחרים שנקבעו בסעיפים אחרים של פקודה זו או בכל חוק אחר הנוהג באותה שעה. {{ח:סעיף|30|חוזים למכירת תוצרת לאגודה או באמצעותה}} {{ח:ת}} אגודה רשומה שאחת ממטרותיה היא מכירת תוצרת חקלאית או תוצרת משק בהמות או תוצר של מלאכת יד של חבריה, רשאית, בין בתקנותיה ובין במסמך מיוחד, להתקשר בחוזים עם חבריה שהם ימכרו למשך תקופה מסוימת לאגודה או באמצעות האגודה את כל תוצרתם או אותם הכמויות או המינים של התוצרת שיפורטו באותם חוזים, ובכל חוזה כזה תוכל להתנות שסכום מסוים ישולם בעד כל יחידת משקל או יחידת מדה כפיצויים על הפרת החוזה, ואותו סכום יהא דינו כדין חוב המגיע לאגודה. {{ח:סעיף|31|חברים שמתו}} {{ח:תת|(1)}} במות חבר האגודה, תוכל האגודה להעביר את מניתו או את מדת ההשתתפות שלו, בתוך שנה אחת מיום מותו, לאדם שיוצע בהתאם לתקנותיה של אותה האגודה, אם נתקבל אותו אדם כהלכה כחבר לאגודה בהתאם לתקנות ולתקנותיה של האגודה; ואם לא הוצע אדם, תעביר לאדם שהועד יראה בו את יורשו או בא כוחו החוקי של החבר שמת, הכל לפי הענין, סכום השוה לשוויה של מניתו של אותו החבר שמת או של מדת ההשתתפות, כפי שיוברר בהתאם לתקנות ולתקנות האגודה: {{ח:תת}} בתנאי שהאיש המוצע, או היורש, או בא־כח החוקי, הכל לפי הענין, רשאי לדרוש שהאגודה תשלם בתוך שנה אחת מיום מות החבר את שויה של המניה או של מדת ההשתתפות של החבר ההוא, אשר יוברר כאמור לעיל. {{ח:תת|(2)}} בהתחשב עם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|הסעיפים 24}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26}}, ובאם לא נתן בית משפט מוסמך צו האוסר על אגודה לעשות זאת, תהא האגודה חייבת לשלם לאיש המוצע או ליורש או לבא כוח החוקי, הכל לפי הענין, את כל הכספים האחרים המגיעים מן האגודה לחבר שמת. {{ח:תת|(3)}} כל ההעברות והתשלומים שנעשו ע״י אגודה בהתאם להוראות סעיף זה יהא להם תוקף וממשות לגבי כל דרישה שידרוש אדם אחר מן האגודה. {{ח:סעיף|32|עזבונו של חבר שמת חייב בחובות אגודה רשומה}} {{ח:ת}} עזבונו של חבר שמת יהא אחראי למשך שנה אחת למן סוף שנת הכספים של האגודה שבה מת החבר, לחובות של אגודה רשומה כפי שהיו קיימים בזמן מותו. {{ח:סעיף|33|אחריות של מי שהיו חברים}} {{ח:ת}} אחריותו של מי שהיה חבר לחובותיה של אגודה רשומה, כפי שהיו קיימים בעת שחדל להיות חבר, תוסיף להיות קיימת למשך שנתים למן סוף שנת הכספים של האגודה שלאחר התאריך שבו חדל להיות חבר. {{ח:סעיף|34|פנקס החברים}} {{ח:ת}} כל פנקס או רשימה של חברים או של מניות שברשות כל אגודה רשומה ישמשו הוכחה לכאורה על כל פרט מן הפרטים דלקמן הרשומים בהם – {{ח:תת|(א)}} התאריך שבו נרשם כחבר שמו של אדם באותו פנקס או באותה רשימה; {{ח:תת|(ב)}} התאריך שבו חדל אותו אדם להיות חבר. {{ח:סעיף|35|קיום העתקות של פרטים רשומים}} {{ח:תת|(1)}} העתקה מכל פרט רשום בספר או בפנקס או ברשימה שהאגודה מנהלת אותם בקביעות אגב עסקיה והנמצאים ברשותה, אם קוימה כהלכה באופן שנקבע בתקנות, תקובל כהוכחה על קיומו של הפרט הרשום, ותקובל כעדות על הענינים והעסקים הרשומים בו בכל מקרה שאילו הוגש בו המקור כחומר עדות, היה מתקבל כהוכחה על הענינים הללו, וכדי אותו שיעור שהמקור מתיחס אליו. {{ח:תת|(2)}} אין להכריח שום פקיד מפקידי האגודה, במו״מ משפטי שהאגודה אינה צד לו, להראות אחד מפנקסי האגודה שאת תכנו אפשר להוכיח עפ״י סעיף־קטן (1) או להופיע כעד לשם הוכחת הענינים, העסקים והחשבונות הרשומים בפנקס, אלא עפ״י צו מאת בית המשפט או מאת שופט שינתן מפאת סבה מיוחדת. {{ח:סעיף|36|אימתי מותרים עסקים עם שאינם חברים}} {{ח:תת|(1)}} אסור לאגודה רשומה להלוות כסף לשום אדם שאינו חבר בה: {{ח:תת}} בתנאי שאגודה רשומה רשאית להלוות כסף לאגודה רשומה אחרת, בהסכמתו הכללית או המיוחדת של הרושם; {{ח:תת}} ובתנאי שאגודה רשומה רשאית להשתמש בשרותה של אגודה רשומה אחרת כסוכנה לגבית שטרות ולצרכי עסק אחרים, ולצורך זה תוכל להחזיק חשבון עובר ושב אצל אותה אגודה רשומה; {{ח:תת}} ובתנאי שאגודה רשומה תוכל, בהסכמתו של הרושם, ליתן הלואות למי שאינם חברים מתוך כספים שנקבעו למטרה מיוחדת זו ע״י כל אדם או קבוצת בני אדם שהם עצמם אינם מקבלי ההלואות. {{ח:תת|(2)}} יכול שר העבודה, בצו כללי או מיוחד, לאסור על כל אגודה רשומה או סוג של אגודות רשומות להלוות כספים על משכנתא של מקרקעים, או לצמצם את סמכותם לכך. {{ח:סעיף|37|פקדונות והלואות משאינם חברים}} {{ח:ת}} אגודה רשומה לא תקבל פקדונות והלואות משאינם חברים אלא עד כדי שעור שנקבע בתקנותיה ובהתאם לתנאים שבהן. {{ח:סעיף|38|עסקים עם שאינם חברים יהיו כפופים לתקנות האגודה}} {{ח:ת}} עסקיה של אגודה רשומה עם שאינם חברים יהיו כפופים להוראות תקנותיה הרשומות. {{ח:סעיף|39|מה יעשה ברוחים}} {{ח:תת|(1)}} אסור לחלק בין החברים שום חלק מן הכספים של אגודה רשומה, אם בתורת הענקה או דיבידנדה או בצורה אחרת, בשעור העולה על השעור שנקבע בתקנות. {{ח:תת|(2)}} כל אגודה המקבלת או היכולה לקבל רוחים מעסקיה חייבת להפריש קרן שמורה (רזרבה). {{ח:תת|(3)}} אם האגודה היא אגודת אשראי או אגודת יצרנים, חובה עליה להעביר בכל שנה לקרן השמורה לפחות רבע אחד מרוחיה, ואם האגודה היא אגודה אחרת, עליה להעביר בכל שנה לחשבון הקרן השמורה לפחות עשירית אחת מרוחיה, והאגודה רשאית להשתמש בכספי הקרן השמורה לשם עסקיה או להשקיעם ככל אשר ידרש בתקנות. {{ח:תת|(4)}} הקרן השמורה אינה בת חלוקה, ולשום חבר לא תהא זכות לחלק מסוים בקרן הנ״ל אלא במקרה שהאגודה הרשומה נתונה במצב של פירוק או שעסקיה מתפרקים והולכים: במקרה זה יחולק בין החברים אותו חלק מן הקרן השמורה שנותר לאחר ששולמו כל החובות, לפי מכסה השוה ליחס שבין הון המניות או מדת השתתפות של כל חבר להון של האגודה הרשומה, פרט למקרים שבהם קובעים תקנות האגודה הוראות אחרות. {{ח:תת|(5)}} על האגודה לחשב את הרוחים שבכל שנה בטרם תשלם כל דיבידנדה או הענקה (בונוס) או בטרם תתן הנחה לחברים או לבלתי חברים. {{ח:תת|(6)}} כשמשלמים דיבידנדה על מניות, תהא זכות שוה לכל המניות ביחס לדיבידנדה, ולשום סוג של מניות לא יהא משפט בכורה על פני מניות אחרות. {{ח:סעיף|40|חלוקת יתרת הרוחים}} {{ח:ת}} בהתחשב עם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}, מותר לחלק בכל שנה בין החברים את יתרת הרוחים של אגודה, לאחר שתעשה ההפרשה הקבועה לקרן השמורה, יחד עם כל ריוח שנצטבר משנים חולפות. ואם האגודה היא אגודת יצרנים או אגודת צרכנים, מותר לחלק את היתרה הנ״ל גם בין שאינם חברים עד לשעור ועפ״י התנאים שנקבעו בתקנות שעפ״י פקודה זו או בתקנות של אותן האגודות. {{ח:סעיף|41|קרן מלואים}} {{ח:ת}} כל אגודה רשאית ליצור קרן־מלואים לחבריה מתוך תרומותיהם של החברים ובהתאם לתקנות האגודה הדנות בענין זה, ורשאית היא לתרום לאותה קרן המלואים מתוך רוחיה, לאחר שתפריש את הסכומים הקבועים לקרן השמורה: {{ח:ת}} בתנאי שלא ישתמשו בכספי קרן המלואים בעסקיה של האגודה; {{ח:ת}} ובתנאי ששום חלק מכספי קרן המלואים לא יחשב כנכס (אקטיב) של האגודה. {{ח:סעיף|42|תרומות לצרכי צדקה}} {{ח:ת}} לאחר שהופרש לקרן השמורה סכום הדרוש עפ״י {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}, רשאית כל אגודה רשומה לתרום סכום, שלא יעלה על חמשים אחוז למאה מן העודף הנותר, לכל מטרת צדקה או לכל מטרה שיש בה משום תועלת צבורית ושהרושם מכיר בהן מבחינה זו, ואם הון המניות שנפרע והקרן השמורה אינם פחותים מן הסכום שהיא מחזיקה בצורת הלואות ופקדונות משאינם חברים, תוכל לנדב סכום העולה על חמשים אחוז למאה מן העודף הנותר הנ״ל. {{ח:סעיף|43|חקירה בעסקי אגודה}} {{ח:תת|(1)}} יכול הרושם על דעת עצמו, וחייב הוא עפ״י בקשת רוב חברי הועד, או עפ״י בקשת כל מוסד אחר שהורכב עפ״י תקנות האגודה או עפ״י בקשתם של לא פחות משליש החברים או עפ״י בקשה מברית הפיקוח שהאגודה מסונפת לה, לערוך חקירה או למלא את ידו של איזה אדם שהורשה לכך על ידו בכתב לערוך חקירה בענין הרכבה, דרכי עבודתה ומצבה הכספי של אגודה רשומה: {{ח:תת}} בתנאי, כי בהערך חקירה ע״י הרושם שלא על דעת עצמו, יכול הרושם לדרוש מאת המבקש או המבקשים שישלישו סכום שיספיק לכיסוי ההוצאות המשוערות של חקירה כזאת. {{ח:תת|(2)}} על כל פקידי האגודה וחבריה למסור ידיעות בנוגע לעסקיה של האגודה, כאשר ידרוש הרושם או האיש המורשה על ידו. {{ח:סעיף|44|בדיקת פנקסי האגודה}} {{ח:תת|(1)}} יכול הרושם עפ״י בקשה מאת נושה של אגודה רשומה לבדוק בעצמו את פנקסי האגודה, או למלא את ידו של איזה אדם אחר בכתב לבדוק את פנקסי האגודה: {{ח:תת}} בתנאי: {{ח:תתת|(א)}} שהמבקש יוכיח לרושם כי החוב הוא סכום שהגיע זמן פרעונו בעת הגשת הבקשה וכי הוא תבע את סילוקו של הסכום, והסכום לא סולק בתוך זמן מספיק, וכן {{ח:תתת|(ב)}} שהמבקש הפקיד אצל הרושם את הסכום אשר ידרוש הרושם בתורת בטחון לחשבון הוצאות הבדיקה המוצעת. {{ח:תת|(2)}} על הרושם להודיע לנושה על תוצאותיה של כל בדיקה כזאת. {{ח:סעיף|45|חלוקת משא ההוצאות של החקירה}} {{ח:ת}} אם נערכת חקירה עפ״י {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}} או אם נערכת בדיקה עפ״י {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}}, יכול הרושם, לאחר שיתן את האפשרות לצדדים להשמיע את טענותיהם, לחלק את משא כל ההוצאות או אותו חלק מן ההוצאות אשר ימצא לנכון{{ח:הערה|,}} בין האגודה, החברים או הנושה הדרושים את החקירה או הבדיקה, בין הפקידים או מי שהיו פקידים, ובין החברים או מי שהיו חברים של האגודה. {{ח:סעיף|46|פירוק אגודות|תיקון: תש״ט}} {{ח:תת|(1)}} אם סבור הרושם, לאחר שנערכה חקירה עפ״י {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}} או לאחר שנערכה בדיקה עפ״י {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}}, או לאחר שקיבל בקשה שהוגשה ע״י שלושה רבעים מחברי אגודה שתופית, שיש צורך לפרק את האגודה, יכול הוא לצוות על האגודה להתפרק, ואת הצו שלו יפרסם ברשומות. {{ח:תת|(2)}} כל חבר של אוגדה שתופית רשאי במשך שני חדשים מתאריך פרסום הצו שניתן עפ״י סעיף־קטן (1) לערער על הצו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51}}. {{ח:תת|(3)}} לא הוגש ערעור בתוך שני חדשים מיום פרסום צו לפרוק אגודה שתופית, יקבל הצו תוקף כתום התקופה הנ״ל. {{ח:תת|(4)}} הוגש ערעור בתוך שני חדשים, לא יקבל הצו תוקף עד אם נתקיים ע״י הרשות שלפניה הוגש הערעור. {{ח:תת|(5)}} אין לפרק עסקיה של האגודה אלא עפ״י צו מאת הרושם. {{ח:סעיף|47|סמכותו של הרושם לצוות על האגודה להתפרק כשעמד מספר החברים על פחות מן המינימום הקבוע}} {{ח:ת}} אם הוכח כדי הנחת דעתו של הרושם שמספר חברי אגודה פחת ועמד על פחות מן המספר הדרוש לרישומה של אגודה כזאת עפ״י {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, יצוה על אותה אגודה להתפרק. {{ח:סעיף|48|סמכויותיו של מפרק|תיקון: תש״ט, תשע״ח}} {{ח:תת|(1)}} אם נתן הרושם צו עפ״י {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} {{ח:פנימי|סעיף 47|או 47}} לפירוקה של אגודה שתופית, ישמש הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בתוקף משרתו, כמפרק זמני, ויכהן בתפקיד זה עד שיתמנה הוא עצמו או אדם אחר כמפרק, ועד שיוכל לשמש בתפקיד זה: {{ח:תת}} ולעולם רשאי הרושם למנות, בצו שיתפרסם ברשומות, אדם אחר שאינו הממונה, כמפרק האגודה. {{ח:תת|(2)}} מינה הרושם אדם אחר שאינו הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי כמפרק האגודה בהתאם לסעיף־קטן הקודם, תהא נוהגת בנידון הפירוק אותה הפרוצדורה שתקבע בתקנות עפ״י פקודה זו, והוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|חלק ו׳ מפקודת החברות}} לא תחולנה: פירוק העסקים יתנהל בפיקוחו היחיד של הרושם, ולמרות כל דבר האמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}} בנוגע לזמן אשר בו ינתן תוקף לצו פירוק עסקים, תהא למפרק הסמכות לקנות חזקה מיד בכל הנכסים השייכים לעסקיה ובכל הפנקסים ושאר המסמכים השייכים לעסקיה ולנהל את עסקי האגודה ככל שיהא צורך בכך לשם פירוק עסקיה של האגודה בדרך שיש בה מן התועלת. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)|תקנות בדבר פירוק אגודות שיתופיות}} (ק״ת תשמ״ד, 2102).}} {{ח:תת|(3)}} משקבל צו לפירוק עסקים תוקף, תהא למפרק שנתמנה ע״י הרושם עפ״י סעיף־קטן (2) הסמכות, – {{ח:תתת|(א)}} להופיע במשפט ובמו״מ משפטי כתובע או כנתבע בשם האגודה, בין בשמו או במשרתו; {{ח:תתת|(ב)}} לקבוע בצו מזמן לזמן מה הם החובות המגיעים מחברים או ממי שהיו חברים, או מעזבונותיהם של חברים שמתו או מן הממונים שלהם או מיורשיהם החוקיים או מכל פקיד, ומה התרומות שעל אלה לתרום או שעוד נשאר עליהם לתרום לאקטיב של האגודה, והתרומות הללו תכלולנה את החובות המגיעים מהחברים או מאנשים אלה: אם האגודה אינה אגודה בערבון מוגבל, תקבענה התרומות הללו לפי הכרעת דעתו ועפ״י פקודתו של המפרק הן בנוגע לאנשים שיהיו נתבעים לשלמם והן בנוגע לסכומים שעליהם לשלמם, אך מבלי לפגוע בכל זכות הקיימת בינם לבין עצמם בנוגע לתרומות; {{ח:תתת|(ג)}} לחקור בכל התביעות נגד האגודה, ולהחליט בצו לפי הוראות פקודה זו בשאלה למי מן התובעים זכות הקדימה על פני חברו; {{ח:תתת|(ד)}} לשלם תביעות נגד האגודה (לרבות רבית עד לתאריך צו פירוק העסקים) – כל תביעה לפי דין הקדימה שלה, אם יש דין קדימה, בין במלואן או בחלקן, לפי שעור מסוים, ככל אשר ירשה האקטיב של האגודה; {{ח:תתת|(ה)}} לקבוע בצו מי הם האנשים שישאו בעול ההוצאות של הפירוק ומה המכסה שכל אחד מהם ישא בה. {{ח:תת|(4)}} בהתחשב עם כל תקנה מתקנות שעפ״י פקודה זו, תהא למפרק שנתמנה עפ״י סעיף־קטן (2) הסמכות – במדה שסמכות כזאת תהא נחוצה להוציא לפועל את מטרות הסעיף הזה – להזמין עדים ולכוף אותם להופיע בפניו, ולהכריחם להראות לו מסמכים באותם האמצעים ובאותו האופן (עד כמה שאפשר) שנקבעו לבית משפט אזרחי עפ״י {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|החוק העותומני של דיון אזרחי}}. {{ח:תת|(5)}} כל המוצא את עצמו נפגע מן הצו של המפרק, רשאי לערער על אותו צו בפני הרושם בתוך שני חדשים מיום מתן הצו. {{ח:תת|(6)}} צווים של מפרק עפ״י הסעיף הקטן (3)(ב), (ג) ו־(ה) יבוצעו, פרט למקרים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58}}, עפ״י בקשה אל פקיד ההוצאה לפועל הראשי ממש כשם שמוציאים לפועל פקודה של בית משפט מחוזי. {{ח:סעיף|48א|סמכותו של רשם לעכב משא ומתן משפטי בדבר פירוק|תיקון: 1944}} {{ח:ת}} לאחר שנתן הרשם צו לפרק אגודה {{ח:הערה|[במקור: חברה]}}, ולפני שביטל את רישומה של האגודה {{ח:הערה|[במקור: החברה]}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}}, רשאי הרשם – לפי בקשת כל נושה או חבר, או המפרק {{ח:הערה|[במקור: המחסל]}} – לתת צו לעכב את המשא והמתן המשפטי בדבר הפירוק, הן בכלל והן לזמן מוגבל, ובאותם תנאים שימצאם לנאותים, אם הוכח להנחת דעתו כי כל הפעולות הנוגעות בפירוק צריכות עיכוב. {{ח:סעיף|48א1|סדר הפירעון בפירוק אגודה שיתופית|תיקון: תשע״ח}} {{ח:ת}} סדר הפירעון בהליכי פירוק אגודה שיתופית יהיה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ד פרק ה סימן ב|סימן ב׳ לפרק ה׳ בחלק ד׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}. {{ח:סעיף|48ב|הוראות מיוחדות בפירוק קיבוץ|תיקון: תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} לענין מקרקעי קיבוץ המשמשים בפועל בית מגורים לחבר קיבוץ (להלן – בית מגורים), בקיבוץ הנמצא בהליכי פירוק או כינוס נכסים, רשאי בית המשפט או הרושם, לפי הענין, להורות שחבר הקיבוץ ובני משפחתו המתגוררים עמו לא יפונו מבית המגורים, אלא אם כן הוכח תחילה, להנחת דעתו, שיהיה להם מקום מגורים סביר או שהועמד לרשותם סידור חלוף. {{ח:תת|(ב)}} בית המשפט או הרושם, לפי הענין, רשאי לקבוע שהסידור החלוף כאמור בסעיף קטן (א), יהיה בהמצאת דירה אחרת או בתשלום פיצויים או בדרך אחרת. {{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהן כדי לפגוע בדינים האמורים. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, לרבות ידוע בציבור, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר הקיבוץ“ – מי שהתקבל כדין לחברות בקיבוץ ובלבד שהתגורר בקיבוץ או שהיה חבר בו, לפחות במשך השנתיים שקדמו להגשת בקשת הפירוק או כינוס הנכסים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעי קיבוץ“ – מקרקעין בתחום הקיבוץ שלקיבוץ יש בהם זכויות, והן לא נרשמו על שם חבר הקיבוץ; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ“ – אגודה שיתופית שסווגה על ידי הרושם כקיבוץ או כמושב שיתופי. {{ח:סעיף|49|אחריותם של פקידים וכו׳}} {{ח:תת|(1)}} אם נראה אגב מהלך פירוק העסקים של האגודה שמי שהשתתף בארגונה או בהנהלתה של האגודה או שכל מי שהוא עכשיו או מי שהיה נשיא, יו״ר, מזכיר, חבר ועד ההנהלה או פקיד מפקידי האגודה או עובד מעובדיה השתמש שלא כהוגן בכל כסף מכספי האגודה או בנכס מנכסיה, או שהחזיקם אצלו או שנעשה חייב עליהם או אחראי להם, או שאשם באי יושר או בהפרת אמון בנוגע לכספים או לנכסים של האגודה, יכול הרושם עפ״י בקשה מאת המפרק או מאת נושה או משתתף לבדוק את אופן הנהגתו של אותו אדם וליתן צו הדורש מאתו לסלק או להחזיר את הכסף או את הנכסים או חלק מהם בצרוף הרבית לפי אותו השעור שהרושם ימצאהו לצודק, או לתרום סכום לאקטיב של האגודה בתורת פיצוי על השמוש לרעה בכספים או בנכסים, על החזקת הכספים, על אי היושר או על הפרת האמון, הכל כפי שהרושם ימצא לנכון לצוות. {{ח:תת|(2)}} סעיף זה לא ימנע את השלטונות מהביא במשפט פלילי כל עברין על מעשה שהוא ישא עליו אחריות פלילית. {{ח:סעיף|50|ביטול הרישום|תיקון: תש״ט}} {{ח:תת|(1)}} נוסף על הדו״ח שלו לבית המשפט, חייב המפרק להודיע לרושם מתי נשלם פירוק העסקים, ומשיקבל הרושם הודעה זאת או לאחר קבלו את הדו״ח הסופי של המפרק שנתמנה עפ״י {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(2)}}, יבטל את רישום האגודה, ומאותה שעה תחדל האגודה לשמש כמוסד מאוגד. {{ח:תת|(2)}} הרושם יפרסם ברשומות על חשבון האגודה הודעה על הביטול. {{ח:סעיף|51|ערעורים|תיקון: 1944, תש״ח־2, תש״ס}} {{ח:ת}} כל צד הנפגע ע״י צו שניתן ע״י הרושם עפ״י {{ח:פנימי|סעיף 48א|הסעיפים 48א}} {{ח:פנימי|סעיף 49|ו־49}} רשאי לערער עליו בפני שר העבודה בתוך שני חדשים מתאריך הצו, ועל צו שניתן עפ״י {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} – בתוך שני חדשים מיום פרסומו, ואין להגיש ערעור לשום בית משפט אזרחי {{ח:הערה|[במקור: בית משפט לקרקעות או בית משפט אזרחי]}}. {{ח:סעיף|52|בוררות בסכסוכים}} {{ח:תת|(1)}} יכולה אגודה רשומה לקבוע בתקנותיה הוראות בנוגע לישוב סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה, בין ע״י הרושם או באופן אחר: תביעה של אגודה רשומה לכל חוב או דרישת תשלום המגיעים לה מחבר, ממי שהיה חבר, או מן הממונה, או מן היורש או בא־הכח החוקי של חבר שמת, לרבות קנס שיוטל בהתאם לתקנות האגודה, בין שהודו ובין שלא הודו באותו החוב או באותה דרישת התשלום, הריהי סכסוך הנוגע לעסקי האגודה בגדר סעיף־קטן זה. {{ח:תת|(2)}} אם קבעו תקנות האגודה שיש להביא בפני הרושם להחלטה כל סכסוך או סוג או סוגים של סכסוכים בנוגע לעסקי האגודה אשר יתגלעו – {{ח:תתת|(א)}} בין חברים, מי שהיו חברים ואנשים התובעים באמצעות חברים, מי שהיו חברים וחברים שמתו, או {{ח:תתת|(ב)}} בין חבר, מי שהיה חבר או אדם התובע באמצעות חבר, מי שהיה חבר או חבר שמת, ובין האגודה, הועד שלה או כל פקיד או סוכן של האגודה, או {{ח:תתת|(ג)}} בין האגודה או הועד שלה ובין כל פקיד או סוכן של האגודה, או {{ח:תתת|(ד)}} בין האגודה ובין כל אגודה רשומה אחרת, – {{ח:תת}} הרי משקיבל הרושם את הבקשה לישוב הסכסוך רשאי הוא – {{ח:תתת|(אא)}} ליישב את הסכסוך בעצמו, או {{ח:תתת|(בב)}} להעבירו לבורר או לבוררים בהתחשב עם התקנות שתקבענה. {{ח:תת|(3)}} בהתחשב עם תקנות שתקבענה, רשאי הרושם לקחת בחזרה מבורר כל בקשה ליישוב סכסוך שהוגשה עפ״י סעיף קטן (2)(בב) ולטפל בה באופן שנקבע בסעיף־קטן הנ״ל. {{ח:תת|(4)}} אם מסר הרושם איזה סכסוך לבורר או לבוררים כאמור בסעיף קטן (2)(בב), רשאי הוא – {{ח:תתת|(א)}} לאשר את פסק הבוררים, או {{ח:תתת|(ב)}} אם על דעת עצמו או עפ״י בקשה שהוגשה לו ע״י אחד מבעלי הסכסוך תוך עשרה ימים מיום הפסק, לתקן את פסק הבוררים או להחזיר לבורר או לבוררים כל ענין הנזכר בפסק למען יחזרו ויעיינו בו. {{ח:תת|(5)}} לכל החלטה הניתנת ע״י הרושם עפ״י סעיף־קטן (2)(אא) ולכל החלטה של הבורר או הבוררים עפ״י סעיף־קטן (2)(בב) שהרושם אשרה עפ״י סעיף־הקטן הקודם, יהא תוקף של פסק דין מטעם בית משפט מחוזי שאינו ניתן לערעור, וכן תוצא לפועל. {{ח:סעיף|53|עיקול זמני על נכסים}} {{ח:ת}} אם נתברר לרושם כי כדי להכשיל או לדחות את ההוצאה לפועל של צו העלול להנתן נגד אדם עפ״י {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(3)}} או עפ״י {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49}}, או של כל החלטה העלולה להנתן בסכסוך עפ״י {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}}, עומד אותו אדם, – {{ח:תת|(א)}} להעביר לאחר את נכסיו, כלם או מקצתם, או {{ח:תת|(ב)}} לעקור את נכסיו, כלם או מקצתם, מתחומי השיפוט המקומיים של הרושם, {{ח:ת}} יכול הרושם, אם לא ניתן בטחון מספיק, להורות לעקל עקול זמני את הנכסים הנ״ל או אותו החלק מן הנכסים אשר ימצא לנכון לעקלו, ולעקול הזה יהא תוקף כאילו היה זה עקול שנעשה ע״י בית משפט אזרחי בר סמך. {{ח:סעיף|54|שחרור מהוראות הפקודה בנידון רישום}} {{ח:ת}} למרות כל דבר האמור בפקודה זו יכול שר העבודה עפ״י צו מיוחד שינתן בכל מקרה ובהתחשב עם התנאים אשר ימצא לנכון להטיל, לפטור אגודה מכל דרישה מן הדרישות שבפקודה זו, הנוגעת לרישומה של האגודה. {{ח:סעיף|55|שחרור מהוראות כלליות של הפקודה}} {{ח:תת|(1)}} יכול שר העבודה עפ״י צו כללי או מיוחד, לפטור כל אגודה רשומה מכל הוראה מהוראות פקודה זו ויכול הוא להורות שההוראות הללו תחולנה על האגודה באותם השינויים שיפורטו בצו. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (הוראות כלליות)|תקנות בדבר הוראות כלליות}} (ק״ת תשל״ו, 983).}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|שר העבודה אצל לרשם את סמכותו לפטור כל אגודה מהחובה להיות מורכבת מ־7 חברים (י״פ תשי״ז, 103).}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|שר העבודה אצל לרשם את סמכותו לפטור כל אגודה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(3)(ד)}}, ולהורות שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|אותו סעיף}} יחולו על אגודה כאמור בשינויים שיפורטו על ידיו (י״פ תשי״ח, 567).}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|שר העבודה פטר כל אגודה שנבחר בה גוף כאמור {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות#סעיף 15ב|בתקנה 15ב(א) לתקנות האגודות השיתופיות}} מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 20|ו־20 לפקודה}}.}} {{ח:תת|(2)}} יכול הרושם, באשורו הכללי של שר העבודה, לפטור כהוראת שעה כל אגודה שנרשמה לפני תאריך פקודה זו, מכל הוראה מהוראות הפקודה הזאת, ובלבד שהתקופה הכוללת של פיטורין זמניים אלה לא תעלה על שלש שנים. {{ח:סעיף|56|השימוש במלה ”Cooperative“ (שתופי), וכו׳|תיקון: תש״ח־3, תשמ״א}} {{ח:תת|(1)}} שמה של כל אגודה רשומה יכלול את המלה ”Cooperative“ (”שתופית“) או תרגומה הערבי או העברי כחלק משמה, ושום אגודה או מוסד, זולת אגודה שנרשמה עפ״י פקודה זו, לא יכללו כחלק משמם את המלה ”Cooperative“ (”שיתופי“) או תרגומה הערבי או העברי, או כל מלה אחרת שנגזרה מאותו שורש. {{ח:תת|(2)}} כל אגודה רשומה שערבות חבריה היא מוגבלת חייבת לצרף לשמה את המלה ”Limited“ (”בערבון מוגבל“) או תרגומה הערבי או העברי, ומלה זו תהא המלה האחרונה בשמה. {{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(5)}} כל אגודה או מוסד העוברים על הוראות סעיף זה יאשמו בעברה ויהיו צפויים לקנס של עשר לירות, וכל הממשיך בעברה יחשב כעובר עברה חדשה בכל שבוע שבו הוא ממשיך בעברה. {{ח:סעיף|57|עונשין על עברות|תיקון: תש״ח־3}} {{ח:ת}} כל אגודה – {{ח:תת|(א)}} שאינה מוסרת מודעה, או שאינה שולחת דו״ח או מסמך או שאינה עושה או שאינה מרשה לעשות כל מעשה או דבר הדרושים עפ״י פקודה זו, או עפ״י התקנות שעל פיה או על פי {{ח:חיצוני|חוק החברות|פקודת החברות}}, כפי שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיפים 59}} {{ח:פנימי|סעיף 60|ו־60}}, {{ח:תת|(ב)}} המסרבת ביודעין לעשות כל מעשה או למסור כל ידיעה הנדרשים ע״י הרושם או ע״י אדם מורשה אחר לצורך פקודה זו, או התקנות שעל פיה או לצורך {{ח:חיצוני|חוק החברות|פקודת החברות}}, כפי שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיפים 59}} {{ח:פנימי|סעיף 60|ו־60}}, או המשתמטת מעשות את הדברים הללו, {{ח:תת|(ג)}} העושה כל דבר שפקודה זו או התקנות שעל פיה או {{ח:חיצוני|חוק החברות|פקודת החברות}}, כפי שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיפים 59}} {{ח:פנימי|סעיף 60|ו־60}}, אוסרות לעשותו, {{ח:תת|(ד)}} המוסרת בזדון דו״ח או ידיעות כוזבים או בלתי מספיקים, {{ח:ת}} הרי אותה אגודה וכל פקיד המחוייב עפ״י תקנות האגודה או באופן אחר למלא את התפקידים שאי מלואם יחשב לעברה, ואם אין פקיד כזה, הרי כל חבר מחברי הועד או מוסד אחר המתאים לו, מלבד אם הוכח שאותו חבר לא ידע את דבר מעשה העברה, או שנסה למנוע בעדה, יאשמו בעברה ויהיו צפויים לקנס של חמש לירות, וכל הממשיך בעברה כזאת יחשב כעובר עברה חדשה בכל שבוע שבו הוא ממשיך בעברה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – אגודות שיתופיות)|לתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – אגודות שיתופיות), תשס״ד–2003}}, עבירה על הוראה מהוראות סעיף זה היא עבירה מינהלית.}} {{ח:סעיף|58|גביית סכומים המגיעים לממשלה}} {{ח:תת|(1)}} כל הסכומים המגיעים לממשלה מאגודה שתופית או מפקיד או מחבר או ממי שהיה חבר לאגודה בתור כאלה, וכל הסכומים שצוו לשלמם כהוצאות עפ״י {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}}, ייגבו, עפ״י דרישה שיגיש הרושם למושל המחוז, ממש כדרך שגובים פיגורי תשלומי מסים עפ״י {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} כאילו הוכרזו התשלומים הללו כתשלומים שחל עליהם חוק גבית המסים. {{ח:תת|(2)}} סכומים המגיעים מאגודה שתופית והנגבים עפ״י סעיף־קטן (1), מותר לגבותם ראשונה מנכסי האגודה, ולאחר כך – אם האגודה היא אגודה שערבון חבריה הוא מוגבל – מן החברים עד כדי גבול ערבותם, ואם זו אגודה ממין אחר – מן החברים. {{ח:סעיף|59|השימוש {{ח:חיצוני|חוק החברות|בפקודת החברות}}|תיקון: 1937, תשנ״ה, תשע״ח}} {{ח:תת|(1)}} פרט למותנה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיפים 9(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 60|ו־60(1) של פקודה זו}}, לא תחולנה הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות|פקודת החברות}} על אגודות רשומות אלא בכל הנוגע – {{ח:תתת|(א)}} לאגרות חוב, משכנתאות ושעבודים; {{ח:תתת|(ב)}} לפירוק אגודות, כשהממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי משמש בתוקף משרתו כמפרק זמני שלהן; {{ח:תתת|(ג)}} לבקשה המוגשת לבית משפט עפ״י {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 3|סעיף 117 מפקודת החברות}} לאישור פשרה; {{ח:תתת}} בתנאי שמלבד במו״מ משפטי של פירוק עסקים ע״י הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לא ידון שום בית משפט בבקשה כזאת אלא על יסוד תעודה מאת הרושם; {{ח:תתת|(ג1)}} בית המשפט רשאי לדון בבקשה שהוגשה כאמור בפסקה (ג) ללא תעודה מאת הרשם כאמור באותה פסקה, אם האגודה איננה בהליכי פירוק; {{ח:תתת|(ד)}} למחיקת אגודות שעברו ובטלו מן הפנקס בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 369|סעיף 242 של פקודת החברות}}. {{ח:תת|(2)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות|פקודת החברות}} הנזכרות בסעיף־קטן (1) תחולנה על אגודה שתופית ממש כאילו היתה המלה ”חברה“ כוללת אגודה שתופית וכאילו היו המלים ”רושם החברות“ כוללות את רושם האגודות השתופיות. {{ח:סעיף|60||תיקון: 1937-2, תשי״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|61|{{ח:חיצוני|חוק הבוררות|פקודת הבוררות}}}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|פקודת הבוררות}} לא תחול על מו״מ משפטי עפ״י {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(2)}}. {{ח:סעיף|62||תיקון: תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|63|אגודות ותקנות אגודה שכבר נרשמו}} {{ח:תת|(1)}} כל אגודה שהיתה קיימת עד ליום תחלת תקפה של פקודה זו ונרשמה עפ״י פקודת האגודות ההדדיות, 1920, תחשב כאילו נרשמה על פי פקודה זו, ולמרות כל דבר האמור בפקודה זו תוספנה תקנותיה של אותה אגודה להיות בנות תוקף עד ליום אחד ושלשים בחדש דצמבר, 1934, בלתי אם שונו או בוטלו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 של פקודה זו}}, ובמדה שתקנות אגודה אלה לא תהיינה סותרות את ההוראות המפורשות של פקודה זו או של כל תקנה שיתקינו על פיה, תוספנה להיות בנות תוקף גם לאחר התאריך האמור עד אם שונו או בוטלו כאמור לעיל. {{ח:תת|(2)}} כל המינויים, התקנות והצווים שהוצאו, ההודעות והמודעות שניתנו והמשפטים ושאר מו״מ משפטיים שהוגשו עפ״י הפקודה הנ״ל, יחשבו, אם אפשר, כאילו הוצאו או ניתנו או הוגשו עפ״י פקודה זו. {{ח:סעיף|64|תקנות שיתקין הרושם}} {{ח:תת|(1)}} יכול הרושם להתקין תקנות בענין – {{ח:תתת|(א)}} התקנות לדוגמה של אגודות, טפסי חשבונות ולוחות מאזנים, לרבות טפסים שיש להשתמש בהם והדו״חות שיוגשו על ידי מבקרי החשבונות; {{ח:תתת|(ב)}} הספרים והפנקסים שיתנהלו ע״י האגודות; {{ח:תתת|(ג)}} הרשימות והדו״חות שעל האגודות להגיש לו מדי שנה בשנה או בזמנים אחרים; {{ח:תתת|(ד)}} הרשימות והדו״חות שעל המפרקים להגיש לו, וכדת מה לעשות בספרי האגודות ובמסמכיה כתום הפירוק; {{ח:תתת|(ה)}} טופס התעודה הדרושה עפ״י {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}}, ומיהו האיש החייב לחתום עליה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (דוח כספי, פנקסים, ספרים והודעות)|תקנות בדבר דוח כספי, פנקסים, ספרים והודעות}} (ק״ת תשל״ו, 985).}} {{ח:תת|(2)}} תקנות אלה תקבלנה תוקף בהתאשרן ע״י שר העבודה. {{ח:סעיף|65|תקנות שיתקין שר העבודה|תיקון: תשכ״ב, תשע״ז־2}} {{ח:תת|(1)}} יכול שר העבודה להתקין תקנות לשם גישום מטרות פקודה זו, בין לכל הארץ כולה או לכל חלק מארץ ישראל ובין לאגודה אחת או לסוג של אגודות; ואולם התקנת תקנות לקביעת סוגי האגודות שעליהן חלות הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ד פרק 2|הפרק השני בחלק ד׳ לפקודת מס הכנסה}}, לעניין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7 לפקודה זו}}, טעונה הסכמת שר האוצר. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות)|תקנות בדבר סוגי אגודות}} (ק״ת תשנ״ו, 246).}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (הוראות כלליות)|תקנות בדבר הוראות כלליות}} (ק״ת תשל״ו, 983).}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (אגודות שיתופיות לאשראי)|תקנות האגודות השיתופיות (אגודות שיתופיות לאשראי)}} (ק״ת תשל״ז, 330).}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש)|תקנות בדבר ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש}} (ק״ת תשס״ו, 190); {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (שיוך אמצעי ייצור בקיבוץ מתחדש)|תקנות בדבר שיוך אמצעי ייצור בקיבוץ מתחדש}} (ק״ת תשס״ו, 194); {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (שיוך דירות בקיבוץ מתחדש)|תקנות בדבר שיוך דירות בקיבוץ מתחדש}} (ק״ת תשס״ו, 195).}} {{ח:תת|(2)}} בפרט, ומבלי לפגוע בכללותה של הסמכות האמורה, יכולות תקנות כאלה – {{ח:תתת|(א)}} לקבוע, בהתחשב עם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, את המספר המכסימלי של המניות או של החלק מהון האגודה שכל חבר רשאי לרכוש; {{ח:תתת|(ב)}} לקבוע את הטפסים שישתמשו בהם ואת התנאים שצריך לקיימם בהגשת בקשות לרישום אגודה והפרוצדורה בענין בקשות כאלה; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד)|תקנות בדבר ייסוד אגודות שיתופיות}} (ק״ת תשל״ו, 974).}} {{ח:תתת|(ג)}} לקבוע את הענינים שעליהם רשאית או מחוייבת אגודה להתקין תקנות ואת הפרוצדורה שעליה להתנהג בה בהתקנת תקנות, בשינוין או בביטולן, ואת התנאים שעליה למלא אחריהם בטרם תתקין תקנות, תשנן או תבטלן; {{ח:תתת|(ד)}} לקבוע את התנאים שאנשים המבקשים להתקבל או שכבר נתקבלו כחברים לאגודה יהיו חייבים למלא אחריהם, ולהורות הוראות בנוגע לבחירת חברים וקבלתם ולתשלום שעליהם לשלם ומידת ההשתתפות שעליהם לרכוש בטרם ישתמשו בזכות חבר; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (חברות)|תקנות בדבר חברות באגודות שיתופיות}} (ק״ת תשל״ג, 872).}} {{ח:תתת|(ה)}} להורות הוראות בנוגע לבירור שויה של מנייתו או של מדת השתתפותו של חבר בגמר חברותו; {{ח:תתת|(ו)}} להורות הוראות בדבר אספות כלליות של החברים ובדבר הפרוצדורה שיש להתנהג על פיה באספות כאלה והסמכויות שיש להשתמש בהן באותן אספות; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (סמכויות האסיפה הכללית של בית הספר לקואופרציה אגודה שיתופית בע"מ)|תקנות בדבר סמכויות האסיפה הכללית של בית הספר לקואופרציה אגודה שיתופית בע״מ}} (ק״ת תשכ״ה, 2284).}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (מפעל המים כפר סבא אגודה חקלאית שיתופית בע"מ)|תקנות בדבר מפעל המים כפר סבא אגודה חקלאית שיתופית בע״מ}} (ק״ת תשס״ג, 184).}} {{ח:תתת|(ז)}} להורות הוראות בדבר מינוי חברים לועד ושאר פקידים, וכן בדבר פיטורם לזמן מה או לתמיד, וכן בדבר הפרוצדורה שיתנהגו על פיה בישיבות הועד ובדבר סמכויותיהם ותפקידיהם של הועד והפקידים האחרים; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה)|תקנות בדבר רשויות האגודה}} (ק״ת תשל״ה, 1366).}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (בחירת נציגים לתאגיד)|תקנות בדבר בחירת נציגים לתאגיד}} (ק״ת תשמ״ד, 1410).}} {{ח:תתת|(ח)}} להורות הוראות בדבר בקורת החשבונות והשכר, אם נקבע שכר, אשר יוטל בעד הבקורת, ובדבר הפרסום מזמן לזמן של לוח מאזן המראה את האקטיב והפסיב של האגודה; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (ניהול וביקורת חשבונות)|תקנות בדבר ניהול וביקורת חשבונות}} (ק״ת תשל״ה, 1376).}} {{ח:תתת|(ט)}} להורות הוראות בדבר יצירת פנקס חברים ואופן הנהלתו, ואם יש לאגודה הון מניות, בדבר פנקס המניות; {{ח:תתת|(י)}} לקבוע מי ומי הם האנשים, שאינם מבקרי חשבונות בעלי רשיון, הרשאים לבקר את חשבונותיהם של אגודות רשומות מטעם בריתות פקוח, ולהורות הוראות בדבר רישומם של אנשים אלה; {{ח:תתת|(יא)}} לקבוע מה האיסורים וההגבלות שעל פיהן מותר לאגודות לנהל עסקים עם שאינם חברים; {{ח:תתת|(יב)}} להורות הוראות בדבר יצירת קרן שמורה והחזקתה ולאיזו מטרות מותר להשתמש בכספה, ובדבר השקעת כל כסף הנתון לפיקוחה של אגודה; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (קרן מילואים)|תקנות בדבר קרן מילואים}} (ק״ת תשס״ה, 920).}} {{ח:תתת|(יג)}} לקבוע עד לאיזו מדה רשאית אגודה לצמצם את מספר חבריה; {{ח:תתת|(יד)}} לקבוע את התנאים בהם יהא מותר לחלק את הרוחים בין חברי האגודה, ואת שעור הדיבידנדה המכסימלית על הון המניות שמותר לאגודות לשלם; {{ח:תתת|(טו)}} לקבוע את הפרוצדורה שיש לנהוג בה בהגשת ערעורים ובמתן החלטה עליהם; {{ח:תתת|(טז)}} להורות הוראות המבטיחות שהון המניות של כל אגודה יהא בר שנוי בצורה שיהא צורך בה כדי לערוב שהמניות לא תעלינה בערכן, וכי ההון הנחוץ ימצא לאגודה כדרוש; {{ח:תתת|(יז)}} להורות שאנשים הראויים להתקבל כחברים עפ״י תקנות האגודה, לא תמנע מהם הזכות להתקבל כחברים לאגודה בלא סבה מספקת; {{ח:תתת|(יח)}} לקבוע את הפרוצדורה אשר על פיהם יתנהג מפרק שנתמנה ע״י הרושם עפ״י {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}} ומה לעשות בנכסים העודפים של האגודה; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)|תקנות בדבר פירוק אגודות שיתופיות}} (ק״ת תשמ״ד, 2102).}} {{ח:תתת|(יט)}} לקבוע את שטת המינוי של בורר או של בוררים ואת הפרוצדורה שיש להתנהג על פיה במו״מ משפטי בפני הרושם או בפני אותו הבורר או אותם הבוררים, וכן את שעור ההוצאות הכרוכות בישוב הסכסוך ואת דבר הטלתן; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים)|תקנות בדבר בוררות בסכסוכים}} (ק״ת תשל״ב, 746).}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (יישוב סכסוכים בקיבוץ)|תקנות בדבר יישוב סכסוכים בקיבוץ}} (ק״ת תשס״ו, 197).}} {{ח:תתת|(כ)}} להורות הוראות בדבר משלוח הזמנות משפטיות ובדבר הוכחת מסירתן; {{ח:תתת|(כא)}} להורות הוראות בדבר מחיקת חובות גרועים; {{ח:תתת|(כב)}} להתקין תקנות בדבר אופן אסוף כספים ע״י מניות או אגרות חוב או באופן אחר; {{ח:תתת|(כג)}} להורות הוראות בדבר יציאתם או הוצאתם של חברים ובדבר התשלומים שישולמו להם ובדבר התחייבויותיהם של מי שהיו חברים; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|הקיבוץ הדתי (אגודה שיתופית מרכזית בע״מ) והתנועה הקיבוצית המאוחדת (אגודה שיתופית מרכזית בע״מ) פרסמו כללים בדבר זכויות חבר יוצא או מוצא מקיבוץ (י״פ תשנ״ג, 1950); הקיבוץ הארצי השומר הצעיר (אגודה שיתופית מרכזית בע״מ) פרסם כללים בדבר זכויות חבר יוצא או מוצא מקיבוץ (י״פ תשנ״ד, 3489); פורסמו תקנות בדבר דמי עזיבה {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (דמי עזיבה – קיבוץ מסדה)|בקיבוץ מסדה}} (ק״ת תשנ״ג, 1051); {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (דמי עזיבה – קיבוץ כפר בלום)|בקיבוץ כפר בלום}} (ק״ת תשנ״ה, 38); {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (דמי עזיבה – קיבוץ מפלסים)|בקיבוץ מפלסים}} (ק״ת תשנ״ה, 1394); {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (דמי עזיבה – קיבוץ בית קמה)#סעיף קמה|בקיבוץ בית קמה}} (ק״ת תשנ״ח, 430); {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (דמי עזיבה – קיבוץ אילון)|בקיבוץ אילון}} (ק״ת תשנ״ח, 431); {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (דמי עזיבה – קיבוץ יסעור)|בקיבוץ יסעור}} (ק״ת תשנ״ט, 996); {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (דמי עזיבה – קיבוץ דברת)|בקיבוץ דברת}} (ק״ת תש״ס, 81); {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (דמי עזיבה – קיבוץ אשדות יעקב המאוחד)|בקיבוץ אשדות יעקב המאוחד}} (ק״ת תשס״ו, 358); {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (דמי עזיבה – קיבוץ בית השיטה (קבוצת החוגים))|בקיבוץ בית השיטה (קבוצת החוגים)}} (ק״ת תשס״ט, 183).}} {{ח:תתת|(כד)}} להורות הוראות בדבר מינוי אדם שיהא מותר לשלם לו או להעביר אליו את המגיע לחבר שמת; {{ח:תתת|(כה)}} להורות הוראות בדבר העיון במסמכים במשרדו של הרושם ובדבר הטלת תשלומים בעד מתן העתקות מקויימות של אותם מסמכים; {{ח:תתת|(כו)}} לקבוע אגרות בעד רישום איגרת־חוב, משכנתה או שיעבוד, ובעד ביטול הרישום. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (אגרות)|תקנות האגודות השיתופיות (אגרות), התשס״ב–2002}}.}} {{ח:סעיף|66|שינוי {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}|תיקון: תשפ״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2023):}} {{ח:ת}} שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}. {{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשפ״ב}} {{ח:קטע3||(מען דיגיטלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 18א|סעיף 18א(ה)}})}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2023):}} {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת פרט 1}} {{ח:ת}} כתובת דואר אלקטרוני; {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת פרט 2}} {{ח:ת}} מספר טלפון נייד או כתובת דואר אלקטרוני אשר אינה זהה {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|לפרט (1)}}. {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] tst3ugtzfm22xo1y3h5av6b1o543i9h 4 290855 1417462 1417428 2022-08-09T16:00:29Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים wikitext text/x-wiki <div style="height: 250px; overflow: auto;"> * [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)}}]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(תכנית לניהול הבטיחות)}}]] * [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)|תקנות התקנים {{מוקטן|(אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)}}]] * [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)|תקנות הרוקחים {{מוקטן|(גז דו-חנקן חמצני)}}]] * [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)|תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים {{מוקטן|(אזהרה)}}]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)}}]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(פטור מרישיון שיווק ביטחוני)}}]] * [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)|תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני {{מוקטן|(פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)}}]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(השגה על החלטת הרשות המוסמכת)}}]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(רישום במרשם היצוא הביטחוני)}}]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)}}]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(הפחתה של העיצום הכספי)}}]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)}}]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(רישיונות)}}]] * [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)|תקנות הנכים {{מוקטן|(כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)}}]] </div> kqvtdo3y1xu140n6u70rzjhu3dqi2uk 1417527 1417462 2022-08-10T00:00:28Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים wikitext text/x-wiki <div style="height: 250px; overflow: auto;"> * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)}}]] * [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)}}]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(תכנית לניהול הבטיחות)}}]] * [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)|תקנות התקנים {{מוקטן|(אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)}}]] * [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)|תקנות הרוקחים {{מוקטן|(גז דו-חנקן חמצני)}}]] * [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)|תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים {{מוקטן|(אזהרה)}}]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)}}]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(פטור מרישיון שיווק ביטחוני)}}]] * [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)|תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני {{מוקטן|(פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)}}]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(השגה על החלטת הרשות המוסמכת)}}]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(רישום במרשם היצוא הביטחוני)}}]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)}}]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(הפחתה של העיצום הכספי)}}]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)}}]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(רישיונות)}}]] </div> 7ph8y87e3ck3ivm3du3g53k76fupu85 1417561 1417527 2022-08-10T08:00:30Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים wikitext text/x-wiki <div style="height: 250px; overflow: auto;"> * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)}}]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)}}]] * [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)}}]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(תכנית לניהול הבטיחות)}}]] * [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)|תקנות התקנים {{מוקטן|(אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)}}]] * [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)|תקנות הרוקחים {{מוקטן|(גז דו-חנקן חמצני)}}]] * [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)|תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים {{מוקטן|(אזהרה)}}]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)}}]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(פטור מרישיון שיווק ביטחוני)}}]] * [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)|תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני {{מוקטן|(פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)}}]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(השגה על החלטת הרשות המוסמכת)}}]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(רישום במרשם היצוא הביטחוני)}}]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)}}]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(הפחתה של העיצום הכספי)}}]] * [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)}}]] </div> b5mfvqzc6j2fidapgbxow680lui46f4 2 293285 1417451 1417431 2022-08-09T15:15:58Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]] * {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]] * {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]] * {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]] * {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]] * {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]] * {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]] * {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]] * {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]] * {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]] * {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]] * [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]] * [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]] * [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]] * [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]] * [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]] * [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]] * [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]] * [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]] * [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]] * [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]] * [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]] * [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]] * [[תקנות פנקס האימוצים]] * [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]] * [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]] * [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]] * [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]] * [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]] * [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]] * [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]] * [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]] * [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]] * [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]] * [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]] * [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]] * [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]] * [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]] * [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]] * [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]] * [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]] * [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]] * [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]] * [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]] * [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]] * [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]] * [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]] * [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]] * [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]] * [[תקנות טיפול בחולי נפש]] * [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]] * [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]] * [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]] * [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]] * [[תקנות העסקת נכי מלחמה]] * [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]] * [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]] * [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]] * [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]] * [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]] * [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]] * [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]] * [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]] * [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]] * [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]] * [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]] * [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]] * [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]] * [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]] * [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]] * [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]] * [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]] * [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]] * [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]] * [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]] * [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]] * [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]] * [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]] * [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]] * [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]] * [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]] * [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]] * [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]] * [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]] * [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד"א)]] * [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]] * [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]] * [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]] * [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]] * [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]] * [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]] * [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]] * [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]] * [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]] * [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]] * [[צו הרופאים (שימוש בהגדר "אורתופד")]] * [[צו הרופאים (שימוש בהגדר "מנתח")]] * [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]] * [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]] * [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]] * [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]] * [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]] * [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]] * [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]] * [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]] * [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]] * [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]] * [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]] * [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]] * [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]] * [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]] * [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]] * [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]] * [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]] * [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]] * [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]] * [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]] * [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]] * [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]] * [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]] * [[תקנות שימור הקרקע]] * [[תקנות שימור השפוע של טבריה]] * [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]] * [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]] * [[כללי שימור הכפר חבלה]] * [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]] * [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]] * [[תקנות שימור דיר עמר]] * [[תקנות שימור א-ראמה]] * [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]] * [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]] * [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]] * [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]] * [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]] * [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]] * [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]] * [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]] * [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]] * [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]] * [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]] * [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]] * [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]] * [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]] * [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]] * [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]] * [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]] * [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]] * [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]] * [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]] * [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]] * [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]] * [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]] * [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]] * [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]] g3hqq2omw5z1appbfae82kodxbpb9b7 1417460 1417451 2022-08-09T16:00:17Z OpenLawBot 8112 תודה wikitext text/x-wiki רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]] * {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]] * {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]] * {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]] * {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]] * {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]] * {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]] * {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]] * {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]] * {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]] * {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]] * [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]] * [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]] * [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]] * [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]] * [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]] * [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]] * [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]] * [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]] * [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]] * [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]] * [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]] * [[תקנות פנקס האימוצים]] * [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]] * [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]] * [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]] * [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]] * [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]] * [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]] * [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]] * [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]] * [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]] * [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]] * [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]] * [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]] * [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]] * [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]] * [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]] * [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]] * [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]] * [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]] * [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]] * [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]] * [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]] * [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]] * [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]] * [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]] * [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]] * [[תקנות טיפול בחולי נפש]] * [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]] * [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]] * [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]] * [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]] * [[תקנות העסקת נכי מלחמה]] * [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]] * [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]] * [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]] * [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]] * [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]] * [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]] * [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]] * [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]] * [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]] * [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]] * [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]] * [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]] * [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]] * [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]] * [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]] * [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]] * [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]] * [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]] * [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]] * [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]] * [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]] * [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]] * [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]] * [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]] * [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]] * [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]] * [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]] * [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]] * [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]] * [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד"א)]] * [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]] * [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]] * [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]] * [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]] * [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]] * [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]] * [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]] * [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]] * [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]] * [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]] * [[צו הרופאים (שימוש בהגדר "אורתופד")]] * [[צו הרופאים (שימוש בהגדר "מנתח")]] * [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]] * [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]] * [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]] * [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]] * [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]] * [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]] * [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]] * [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]] * [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]] * [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]] * [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]] * [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]] * [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]] * [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]] * [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]] * [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]] * [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]] * [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]] * [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]] * [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]] * [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]] * [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]] * [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]] * [[תקנות שימור הקרקע]] * [[תקנות שימור השפוע של טבריה]] * [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]] * [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]] * [[כללי שימור הכפר חבלה]] * [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]] * [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]] * [[תקנות שימור דיר עמר]] * [[תקנות שימור א-ראמה]] * [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]] * [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]] * [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]] * [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]] * [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]] * [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]] * [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]] * [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]] * [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]] * [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]] * [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]] * [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]] * [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]] * [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]] * [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]] * [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]] * [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]] * [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]] * [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]] * [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]] * [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]] * [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]] * [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]] * [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]] * [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]] 6k5hlb8kxuuhgphkgge4awck9g89ycf 1417525 1417460 2022-08-10T00:00:16Z OpenLawBot 8112 תודה wikitext text/x-wiki רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]] * {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]] * {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]] * {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]] * {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]] * {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]] * {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]] * {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]] * {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]] * {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]] * {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]] * [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]] * [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]] * [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]] * [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]] * [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]] * [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]] * [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]] * [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]] * [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]] * [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]] * [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]] * [[תקנות פנקס האימוצים]] * [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]] * [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]] * [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]] * [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]] * [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]] * [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]] * [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]] * [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]] * [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]] * [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]] * [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]] * [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]] * [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]] * [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]] * [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]] * [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]] * [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]] * [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]] * [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]] * [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]] * [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]] * [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]] * [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]] * [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]] * [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]] * [[תקנות טיפול בחולי נפש]] * [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]] * [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]] * [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]] * [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]] * [[תקנות העסקת נכי מלחמה]] * [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]] * [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]] * [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]] * [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]] * [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]] * [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]] * [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]] * [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]] * [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]] * [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]] * [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]] * [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]] * [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]] * [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]] * [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]] * [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]] * [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]] * [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]] * [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]] * [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]] * [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]] * [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]] * [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]] * [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]] * [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]] * [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]] * [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]] * [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]] * [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]] * [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד"א)]] * [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]] * [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]] * [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]] * [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]] * [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]] * [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]] * [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]] * [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]] * [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]] * [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]] * [[צו הרופאים (שימוש בהגדר "אורתופד")]] * [[צו הרופאים (שימוש בהגדר "מנתח")]] * [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]] * [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]] * [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]] * [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]] * [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]] * [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]] * [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]] * [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]] * [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]] * [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]] * [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]] * [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]] * [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]] * [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]] * [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]] * [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]] * [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]] * [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]] * [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]] * [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]] * [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]] * [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]] * [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]] * [[תקנות שימור הקרקע]] * [[תקנות שימור השפוע של טבריה]] * [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]] * [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]] * [[כללי שימור הכפר חבלה]] * [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]] * [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]] * [[תקנות שימור דיר עמר]] * [[תקנות שימור א-ראמה]] * [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]] * [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]] * [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]] * [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]] * [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]] * [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]] * [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]] * [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]] * [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]] * [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]] * [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]] * [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]] * [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]] * [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]] * [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]] * [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]] * [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]] * [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]] * [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]] * [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]] * [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]] * [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]] * [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]] * [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]] * [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]] 9s9g28z6tx9ncz7bpnmqcl32grujd8a 1417559 1417525 2022-08-10T08:00:18Z OpenLawBot 8112 תודה wikitext text/x-wiki רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]] * {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]] * {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]] * {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]] * {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]] * {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]] * {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע"מ)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]] * {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]] * {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]] * {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]] * {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]] * {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]] * [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]] * [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]] * [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]] * [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]] * [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]] * [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]] * [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]] * [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]] * [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]] * [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]] * [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]] * [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]] * [[תקנות פנקס האימוצים]] * [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]] * [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]] * [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]] * [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]] * [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]] * [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]] * [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]] * [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]] * [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]] * [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]] * [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]] * [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]] * [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]] * [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]] * [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]] * [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]] * [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]] * [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]] * [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]] * [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]] * [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]] * [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]] * [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]] * [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]] * [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]] * [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]] * [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]] * [[תקנות טיפול בחולי נפש]] * [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]] * [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]] * [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]] * [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]] * [[תקנות העסקת נכי מלחמה]] * [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]] * [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]] * [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]] * [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]] * [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]] * [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]] * [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]] * [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]] * [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]] * [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]] * [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]] * [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]] * [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]] * [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]] * [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]] * [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]] * [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]] * [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]] * [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]] * [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]] * [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]] * [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]] * [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]] * [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]] * [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]] * [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]] * [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]] * [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]] * [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]] * [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]] * [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]] * [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד"א)]] * [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]] * [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]] * [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]] * [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]] * [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]] * [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]] * [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]] * [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]] * [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]] * [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]] * [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]] * [[צו הרופאים (שימוש בהגדר "אורתופד")]] * [[צו הרופאים (שימוש בהגדר "מנתח")]] * [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]] * [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]] * [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]] * [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]] * [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]] * [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]] * [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]] * [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]] * [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]] * [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]] * [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]] * [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]] * [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]] * [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]] * [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]] * [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]] * [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]] * [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]] * [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]] * [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]] * [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]] * [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]] * [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]] * [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]] * [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]] * [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]] * [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]] * [[תקנות שימור הקרקע]] * [[תקנות שימור השפוע של טבריה]] * [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]] * [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]] * [[כללי שימור הכפר חבלה]] * [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]] * [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]] * [[תקנות שימור דיר עמר]] * [[תקנות שימור א-ראמה]] * [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]] * [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]] * [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]] * [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]] * [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]] * [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]] * [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]] * [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]] * [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]] * [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]] * [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]] * [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]] * [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]] * [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]] * [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]] * [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]] * [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]] * [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]] * [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]] * [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]] * [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]] * [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]] * [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]] * [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]] * [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]] * [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]] r9e0gbc5yusjsjlxzwdbygb8wwtfl2i 116 293719 1417442 1416801 2022-08-09T12:18:51Z Shahar9261 22508 wikitext text/x-wiki <שם> צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958 === צו בדבר מועצות אזוריות === <מקור> ((ק"ת תשי"ח, 1256|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)|0797)), ((1590|ת"ט|0807)), ((1847|תיקון - צו בדבר פטור מהיטל לצרכי סעד|0821)); ((תשי"ט, 108|תיקון - צו בדבר בקורת חשבונות|0834)), ((359|תיקון מס' 2 - צו בדבר ישוב שיתופי|0847)), ((591|תיקון מס' 3|0860)), ((2006|תיקון מס' 4|0942)); ((תש"ך, 193|תיקון|0958)), ((795|תיקון מס' 2|0992)); ((תשכ"א, 1844|תיקון - צו בדבר מסי המועצות האזוריות|1152)); ((תשכ"ב, 1067|תיקון - צו בדבר הגשת החלטה על הטלת ארנונות|1248)), ((1391|תיקון מס' 2 - צו בדבר הגשת החלטה על הטלת ארנונות|1272)); ((תשכ"ג, 2052|תיקון|1486)); ((תשכ"ד, 68|ת"ט|1496)), ((359|תיקון|1520)); ((תשכ"ה, 125|תיקון|1632)), ((2798|תיקון מס' 2|1777)); ((תשכ"ו, 722|תיקון|1827)); ((תשכ"ז, 1452|תיקון|1999)); ((תשכ"ח, 1091|תיקון|2200)); ((תשכ"ט, 193|תיקון|2306)), ((1000|תיקון|2356)), ((1549|תיקון מס' 2|2398)); ((תשל"א, 243|תיקון|2643)), ((581|תיקון מס' 2|2666)); ((תשל"ב, 846|תיקון|2824)); ((תשל"ג, 799|תיקון|2971)), ((1792|תיקון מס' 2|3046)); ((תשל"ד, 84|תיקון|3069)), ((1568|תקנות שעת-חירום (משמר אזרחי)|3204)); ((תשל"ה, 1101|תיקון|3305)), ((1845|תיקון מס' 2|3344)); ((תשל"ו, 238|תיקון מס' 3 [צ"ל: תיקון]|3413)); ((תשל"ז, 374|תיקון|3620)), ((688|תיקון מס' 3 [צ"ל: תיקון מס' 2]|3647)), ((799|תיקון מס' 2 [צ"ל: תיקון מס' 3]|3656)), ((1218|תיקון מס' 4|3680)), ((1953|תיקון מס' 4 [צ"ל: תיקון מס' 5]|3724)), ((2488|תיקון מס' 5 [צ"ל: תיקון מס' 6]|3754)); ((תשל"ח, 688|תיקון|3813)), ((2063|תיקון מס' 2|3888)); ((תשל"ט, 472|תיקון|3931)), ((1222|תיקון [צ"ל: תיקון מס' 2]|3984)), ((1714|תיקון [צ"ל: תיקון מס' 3]|4014)); ((תש"ם, 747|תיקון|4076)), ((1636|תיקון מס' 2|4126)), ((2120|תיקון מס' 2 [צ"ל: תיקון מס' 3]|4148)), ((2140|תיקון מס' 3 [צ"ל: תיקון מס' 4]|4149)), ((2366|תיקון מס' 4 [צ"ל: תיקון מס' 5]|4162)); ((תשמ"א, 91|תיקון|4173)), ((505|תיקון מס' 2|4209)), ((505|תיקון מס' 3|4209)), ((1012|תיקון מס' 4|4235)); ((תשמ"ב, 204|תיקון|4279)), ((772|תיקון מס' 2|4329)); ((תשמ"ג, 906|תיקון|4469)), ((1724|תיקון מס' 2|4512)); ((תשמ"ד, 1211|תיקון|4612)), ((1211|תיקון מס' 2|4612)), ((1739|תיקון מס' 3|4646)); ((תשמ"ה, 419|תיקון|4739)), ((767|תיקון [צ"ל: תיקון מס' 2]|4768)), ((1064|תיקון|4791)), ((1694|תיקון מס' 2|4833)); ((תשמ"ו, 11|תיקון|4859)), ((1402|תיקון מס' 2|4967)); ((תשמ"ז, 356|תיקון מס' 3|5000)), ((519|תיקון מס' 4|5009)), ((1220|תיקון מס' 5|5049)); ((תשמ"ח, 686|תיקון מס' 6|5097)), ((935|תיקון מס' 7|5117)); ((תשמ"ט, 1265|תיקון|5211)); ((תשנ"א, 200|תיקון|5307)), ((372|תיקון [צ"ל: תיקון מס' 2]|5318)), ((479|תיקון מס' 3|5328)); ((תשנ"ב, 317|תיקון|5392)), ((957|תיקון מס' 2|5433)); ((תשנ"ד, 15|תיקון|5549)), ((917|תיקון מס' 2|5605)); ((תשנ"ה, 411|תיקון|5644)), ((707|תיקון מס' 2|5660)), ((1197|תיקון מס' 3|5667)); ((ס"ח תשנ"ו, 23|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211272)); ((ק"ת תשנ"ו, 756|תיקון|5744)), ((1505|תיקון מס' 2|5779)); ((תשנ"ז, 655|תיקון|5828)), ((986|תיקון מס' 2|5845)); ((תשנ"ח, 152|תיקון [תשנ"ז] מס' 2 (תיקון)|5866)); ((תשנ"ט, 722|תיקון|5969)), ((1086|תיקון מס' 2|5992)); ((תש"ס, 76|תיקון|6005)); ((תשס"א, 810|תיקון|6106)); ((תשס"ב, 353|תיקון|6147)), ((758|תיקון מס' 2|6169)); ((תשס"ג, 229|הוראת שעה|6211)), ((1009|תיקון|6259)); ((תשס"ד, 113|תיקון|6281)), ((805|תיקון מס' 2|6329)), ((882|ת"ט|6332)); ((תשס"ה, 8|תיקון [צ"ל: מס' 2] [תשס"ד] (תיקון)|6340)), ((115|תיקון|6345)); ((תשס"ו, 490|תיקון|6463)), ((736|תיקון מס' 2|6477)); ((תשס"ז, 974|הוראת שעה|6596)), ((1064|תיקון|6605)); ((תשס"ח, 54|תיקון)), ((271|תיקון מס' 2)), ((1292|ת"ט)); ((תשס"ט, 30|הוראת שעה)), ((30|תיקון)); ((תש"ע, 1367|תיקון)); ((תשע"א, 737|תיקון)), ((1419|תיקון מס' 2)); ((תשע"ב, 71|תיקון)), ((213|תיקון מס' 2)), ((606|תיקון מס' 3)), ((1178|תיקון מס' 4)), ((1272|ת"ט)), ((1322|תיקון מס' 5)), ((1418|תיקון מס' 6)), ((1420|תיקון מס' 7)); ((תשע"ג, 800|תיקון)); ((תשע"ד, 957|תיקון)); ((תשע"ה, 25|תיקון)); ((תשע"ו, 796|תיקון)), ((1465|תיקון מס' 2)); ((תשע"ח, 124|תיקון)), ((820|הוראת שעה)), ((1960|תיקון מס' 2)), ((2071|תיקון מס' 3)), ((2072|תיקון מס' 4)), ((2495|תיקון מס' 5)), ((2541|תיקון מס' 6)), ((2642|ת"ט)); ((תשע"ט, 535|תיקון)), ((650|תיקון מס' 2)); ((תש"ף, 1070|הוראת שעה)), ((1736|תיקון)), ((2136|הוראת שעה מס' 2)), ((2139|תיקון [צ"ל: תיקון מס' 2])), ((2561|ת"ט)); ((תשפ"א, 3447|הוראת שעה [תשע"ח] (תיקון)|9456)), ((3821|תיקון|9519)); ((תשפ"ב, 2011|הוראת שעה|9986)). ''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשמ"ב, 323|הודעה|4291)), ((817|הודעה מס' 2|4333)); ((תשמ"ג, 76|הודעה|4413)), ((1039|הודעה מס' 2|4475)); ((תשמ"ד, 139|הודעה|4535)), ((1131|הודעה מס' 2|4609)), ((2650|הודעה מס' 3|4706)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 2]], [[+#3|5(3)]] [[+#6|ו-12]] [[=הפקודה|לפקודת המועצות המקומיות, 1941]] (להלן - הפקודה), [[+|והסעיפים 14(א)]] [[+|ו-2(ד)]] [[לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948]], אני מצווה ומורה לאמור: __TOC__ == פרק ראשון: פרשנות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשי"ט-2, תשכ"ה, תשמ"ו-2, ס"ח תשנ"ו, תשנ"ז-2, תשס"א, תשס"ז, תשס"ט, תשע"ב-4, תשע"ב-7, תשע"ח-7) : בצו זה - :- "מועצה אזורית" - כל אחת מהמועצות המקומיות אשר שמה נקוב [[בתוספת הראשונה]]; :- "מועצה" - מועצה שנבחרה או שנתמנתה לפי הוראות צו זה לניהול עניניה של מועצה אזורית; :- "ועד מקומי" - כמשמעותו [[בסעיף 3(א) לפקודה]], שנבחר או שנתמנה לפי הוראות צו זה לניהול עניניו של ישוב; :- "תחום מועצה אזורית" - כלל השטחים המתוארים [[בטור ב' בתוספת הראשונה]] מתחת לשמה של המועצה האזורית; :- "ישוב" - מקום ששמו נקוב [[בטור א' של התוספת הראשונה]]; :- "תחום עודף" - תחום המועצה האזורית שאינו כלול בתחום ישוב; :- "ישוב שיתופי" - קיבוץ, קבוצה, מושב עובדים, מושב שיתופי, כפר שיתופי, לרבות ישוב שלפחות שמונים למאה מתושביו שהם בני 17 ומעלה מאוגדים באגודה שיתופית להתיישבות ושהמועצה מכירה בו כישוב שיתופי לצורך צו זה; :- "תחום הישוב" - השטח המתואר [[בטור ב' של התוספת הראשונה]] לצד שמו של אותו ישוב; :- "נכסים" - בנינים וקרקעות שבתחום המועצה, תפוסים או פנויים, ציבוריים או פרטיים, למעט רחוב; :: ((לפי [[חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) 1996|סעיף 5 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1995]], אחרי ההגדרה "נכסים" תבוא ההגדרה "רחוב" כלהלן:)) ::- "רחוב" - לרבות מסילת ברזל כמשמעותה [[בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו-(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972]], וכן מיתקנים לצורך מסילת הברזל או בקשר אליה, המהווים חלק בלתי נפרד ממנה; :- "בעל" - שוכר או שוכר משנה ששכר נכסים לתקופה של למעלה משלוש שנים, ובאין שכירות כאמור - האדם המקבל או הזכאי לקבל הכנסה מהנכסים או שהיה מקבלה אילו היו הנכסים נותנים הכנסה, ובאין אדם כאמור - הבעל הרשום של הנכסים; :- "מחזיק" - המחזיק למעשה בנכסים כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, להוציא את הגר בבית מלון או בפנסיון; :- "אזור" - כל אחד מאלה: :: (1) ישוב; :: (2) תחום עודף; :: (3) (((פקעה);)) :- "היום הקובע" - היום ה-150 שלפני יום הבחירות למועצה, לראשות מועצה או לועד מקומי; :- "חוק הבחירות" - [[=חוק הבחירות|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965]]; :- "חוק בחירת ראש המועצה" - [[=חוק בחירת ראש המועצה|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ"ח-1988]]; :- "חוק הבחירה הישירה" - [[=חוק הבחירה הישירה|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975]]; :- "חוק מועד בחירות כלליות" - [[=חוק מועד בחירות כלליות|חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ"ד-1994]]; :- "מרשם האוכלוסין" - המרשם המתנהל לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]]; :- "מנהל בחירות" - כמשמעותו [[בסעיף 142(א)]]; :- "יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית" - יושב ראש הועדה המרכזית שנבחר לפי [[סעיף 17 לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב], התשכ"ט-1969]]; :- "בית משפט לעניינים מינהליים" - כמשמעותו [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים]]; :- "חוק בתי משפט לעניינים מינהליים" - [[חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000]]; :- "עובד במשכורת" - (((בוטלה);)) :- "עובד בשכר" - (((בוטלה);)) :- "השר" - שר הפנים או מי שהוסמך על ידיו לצורך צו זה. == פרק שני: ניהול מועצה אזורית (תיקון: תשמ"ו-2, תשנ"ז-2) == @ 2. מועצה (תיקון: תשנ"ז-2) : מועצה אזורית תתנהל על ידי מועצה. @ 3. ראש מועצה (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) מועצה תפעל באמצעות ראש המועצה; אין בהוראה זו כדי לפגוע בסמכויות המועצה לפי כל דין. : (ב) ראש המועצה אחראי לכך שהתפקידים שהוטלו על המועצה בצו זה או בכל דין אחר יבוצעו כראוי. : (ג) ראש המועצה אחראי לכך שהחלטות המועצה יבוצעו כראוי; הצריכה ההחלטה הוצאה מכספי המועצה, אחראי ראש המועצה לכך שההחלטה תבוצע בהתאם לתקציב המאושר של המועצה ובהתאם להוראות אחרות של צו זה או כל דין אחר. @ 4. האצלת תפקידים וסמכויות (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד-2, תשס"ה) : ראש המועצה רשאי, באישור המועצה, לאצול מתפקידיו וסמכויותיו לסגן ראש המועצה או לחבר ועדת הנהלה שהוקמה לפי [[סעיף 38]] או לעובד המועצה או לראש ועד מקומי שבתחום המועצה, דרך כלל, לענין מסוים או לסוג ענינים ואולם ראש המועצה לא יהא רשאי לאצול לראש ועד מקומי את סמכויותיו לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968]]. == פרק שלישי: מועצה ראשונה ממונה (תיקון: תשנ"ז-2) == @ 5. מינוי מועצה ראשונה (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) הוקמה מועצה אזורית, יקבע השר את מספר חברי מועצתה הראשונה וימנה אותם לאחר שיקיים על כך התייעצות עם גופים ואנשים המייצגים לדעתו את תושבי המקום; המועצה הראשונה הממונה (להלן - מועצה ממונה) תכהן עד שתיבחר מועצה נבחרת ראשונה. : (ב) השר רשאי, בכל עת, למנות חברים נוספים למועצה ממונה וכן רשאי הוא להעביר מכהונתו חבר מועצה שמונה ולמנות אחר במקומו. @ 6. כינוס מועצה לישיבה ראשונה (תיקון: תשנ"ז-2) : מועצה ממונה תתכנס לישיבתה הראשונה על פי הזמנת השר, תוך 14 ימים מיום מינוי חבריה; השר ישב בראשה וינהל את הישיבה עד אשר ייבחר ראש המועצה בהתאם [[לסעיף 7]]. @ 7. בחירת ראש מועצה (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) מועצה ממונה תבחר בישיבתה הראשונה את אחד מחבריה לראש המועצה. : (ב) בחירת ראש המועצה תיעשה בהצבעה גלויה על פי הוראות אלה: :: (1) המועמד שקיבל למעלה ממחצית הקולות של כל חברי המועצה הוא הנבחר; :: (2) לא קיבל שום מועמד רוב כזה, מצביעים שנית; לפי דרישת חבר מחברי המועצה תידחה ההצבעה השניה לישיבה אחרת שתקוים לא יאוחר מ-7 ימים מיום הישיבה הראשונה; :: (3) המועמד שקיבל בהצבעה השניה למעלה ממחצית הקולות של חברי המועצה המצביעים הוא הנבחר. : (ג) גם הישיבה האחרת כאמור בסעיף קטן (ב)(2) תזומן בידי השר. @ 8. בחירת סגן ראש המועצה (תיקון: תשנ"ז-2) : תוך 30 ימים ממועד קיום הישיבה הראשונה תבחר המועצה, מבין חבריה, בסגן ראש מועצה; הוראות [[סעיף 7]] יחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, על בחירת סגן ראש המועצה. @ 9. משכורת (תיקון: תשנ"ז-2) : ראש מועצה ממונה וסגנו רשאים לקבל מקופת המועצה משכורת באישור השר ובשיעור שקבע השר. @ 10. חדילה מכהונה של ראש מועצה וסגנו (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) ראש מועצה ממונה וכן סגן ראש מועצה ממונה יחדל לכהן אם הוא - :: (1) חדל להיות חבר המועצה; :: (2) התפטר מכהונתו כאמור [[בסעיף 11]]; :: (3) הועבר מכהונתו בידי המועצה. : (ב) החלטת המועצה להעביר את ראש המועצה או סגן ראש המועצה מכהונתו לא יהיה לה תוקף אלא אם כן נתקבלה בישיבה שנקראה במיוחד לענין זה והצביעו בעדה למעלה ממחצית כל חברי המועצה; ואולם אם סיבת ההעברה מכהונה היא חיוב בדין, בפסק דין סופי, על עבירה שיש עמה קלון - תספיק החלטה המתקבלת ברוב רגיל. @ 11. התפטרות מכהונה (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) אדם שנבחר או שנתמנה לכהונה לפי [[פרק זה]] ורוצה להתפטר מכהונתו ימסור, במסירה אישית, הודעה בכתב על כך - :: (1) לשר - אם הוא ראש המועצה; :: (2) לראש המועצה - אם הוא סגן ראש המועצה או חבר המועצה. : (ב) העתק מהודעת התפטרות כאמור בסעיף קטן (א), ימסר בידי המתפטר לחברי המועצה. : (ג) התפטרות של ראש מועצה תיכנס לתוקפה עם מסירת הודעת ההתפטרות לשר; התפטרותו של סגן ראש מועצה ושל חבר מועצה תיכנס לתוקפה עם מסירת הודעת ההתפטרות לראש המועצה. @ 12. בחירה מחדש של ראש מועצה וסגנו (תיקון: תשנ"ז-2) : חדל לכהן ראש מועצה ממונה או סגנו, תבחר המועצה באופן הקבוע [[בסעיפים 7]] [[ו-8]], לפי הענין, ראש מועצה או סגן ראש מועצה חדש, לא יאוחר מאשר בישיבת המועצה הרגילה הבאה לאחר החדילה מהכהונה. @ 13. מינוי חבר מועצה חדש (תיקון: תשנ"ז-2) : חדל לכהן חבר מועצה ממונה, ימנה השר חבר מועצה אחר במקומו. == פרק רביעי: מועצה נבחרת (תיקון: תשנ"ז-2) == === סימן א': בחירת מועצה (תיקון: תשנ"ז-2) === @ 14. מועצה נבחרת (תיקון: תשנ"ז-2) : המועצה שאחרי המועצה הממונה תהיה מועצה נבחרת והיא תהיה מורכבת מנציגי האזורים ומראש מועצה. @ 15. שיטת הבחירות למועצה (תיקון: תשנ"ז-2) : הבחירות של נציגי כל אזור למועצה יהיו כלליות, ישירות, שוות וחשאיות וייערכו לפי הוראות צו זה. @ 16. מועד הבחירות (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-7) : הבחירות הראשונות למועצה והבחירות שלאחריהן יתקיימו במועד האמור [[בחוק מועד בחירות כלליות]]. @ 17. מספר הנציגים (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ז, תשס"ט, תשע"ח-3, תשע"ח-7) : (א) בסעיף זה - ::- "מודד כללי" - מספר התושבים המקנה לאזור זכות לבחור נציג אחד למועצה; ::- "עודף" - מספר התושבים שנותר לאחר חילוק מספר כל התושבים באזור למודד הכללי; ::- "תושב" - מי שביום הקובע היה רשום הוא ומענו במרשם האוכלוסין כתושב של אותו אזור ויום הולדתו ה-17 חל לא יאוחר מהיום הקובע. : (ב) אזור זכאי לבחור למועצה נציג אחד לכל מודד כללי שבמספר תושביו ולעודף העולה על מחצית המודד הכללי; אזור שהוא ישוב שמספר תושביו אינו מגיע כדי מודד כללי זכאי לנציג אחד. : (ג) לקראת כל בחירות למועצה יקבע השר, על פי שיקול דעתו, את המודד הכללי לאחר שנתקיימו אלה: :: (1) לא יאוחר מהיום ה-87 שלפני יום הבחירות, תקבל המועצה החלטה בדבר המודד הכללי שהיא תציע לשר; :: (2) לא יאוחר מהיום ה-84 שלפני יום הבחירות תעביר המועצה לשר את הצעתה לפי פסקה (1) ותפרסם בכל אזור שבתחום המועצה האזורית הודעה על ההצעה האמורה; בהודעה יצוין שכל תושב של אותו אזור רשאי, לא יאוחר מהיום ה-7 שלאחר יום פרסום ההודעה, להגיש למועצה את הערותיו והשגותיו לגבי המודד הכללי המוצע; :: (3) לא יאוחר מהיום ה-74 שלפני יום הבחירות תעביר המועצה לשר את ההערות וההשגות שהוגשו לפי פסקה (2); לאחר ששקל את הצעת המועצה ולאחר שעיין בהערות ובהשגות האמורות, יקבע השר את המודד הכללי לא יאוחר מהיום ה-63 שלפני יום הבחירות, ויודיע בכתב את קביעתו האמורה למועצה ולמנהל הבחירות. : (ד) לא העבירה מועצה לשר הצעה בדבר המודד הכללי כאמור בסעיף קטן (ג)(2), יהיה כל אזור בתחום המועצה האזורית זכאי לבחור נציג אחד בלבד למועצה; ואולם אזור שמספר התושבים בו עולה על 750, יהיה זכאי לבחור שני נציגים למועצה. : (ה) לא יאוחר מהיום ה-56 שלפני יום הבחירות, יפרסם מנהל הבחירות בכל אחד מן האזורים, הודעה בדבר מספר הנציגים שאותו אזור זכאי לבחור למועצה. @ 18. הזכות לבחור (תיקון: תשנ"ז-2) : הזכות להשתתף בבחירת נציגי אזור למועצה נתונה לכל מי שרשום בפנקס הבוחרים שהוכן לאותו אזור על פי הוראות [[הפרק החמישה עשר]]. @ 19. הזכות להיבחר (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"א, תשע"ב, תשע"ב-2, תשע"ב-7, תשע"ח-7) : (א) מי שנתקיימו בו הוראות סעיף קטן זה וכפוף להוראות סעיפים קטנים (א1), (א2) ו-(ב) זכאי להיכלל ברשימת מועמדים באזור ולהיבחר כחבר מועצה: :: (1) שמו רשום בפנקס הבוחרים של אותו אזור; :: (2) ביום הגשת מועמדותו הוא בן 21 שנים ומעלה; :: (3) מקום מגוריו הקבוע, ביום הגשת מועמדותו, הוא בתחום אותו אזור; :: (4) (((נמחקה);)) :: (5) (((נמחקה);)) :: (6) (((נמחקה);)) :: (7) הוא אינו מנוע מכך לפי [[סעיף 11 לחוק יסוד: השפיטה]], [[סעיף 18 לחוק הדיינים, התשט"ו-1955]], [[סעיף 15 לחוק הקאדים, התשכ"א-1961]], או [[סעיף 21 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג-1962]]; :: (8) (((נמחקה);)) :: (9) הוא לא הוכרז פסול דין לפי [[סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962]]; :: (10) הוא לא הוכרז פושט רגל לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980]], ואם ניתן לו צו שחרור החלטי לפי [[הפקודה האמורה]] או צו המבטל את ההכרזה משום שחובותיו שולמו במלואם - עברו שנתיים ממועד מתן תוקף לצו כאמור. : (א1) אינו זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר חבר המועצה, מי שלעניין אותה מועצה מתקיים בו אחד מאלה: :: (1) מונה לוועדה למילוי תפקידי מועצה אזורית וראש המועצה או מועצת המועצה האזורית לפי [[סעיף 206 לפקודת העיריות]], כפי שהוחל [[בסעיף 34א לפקודה]]; :: (2) מונה לפי [[+|סעיפים 38]] [[או 38א לפקודה]]; :: (3) השר מינה אותו לפי [[סעיף 5]]; :: הוראות סעיף קטן זה יחולו על הבחירות הראשונות שלאחר המינוי. : (א2) מי שכיהן כמנהל הכללי של מועצה אזורית שלושים חודשים לפחות, אינו זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר לחבר המועצה בבחירות שייערכו באותה מועצה אזורית במהלך כהונתו ובבחירות כאמור שייערכו בשנתיים שמיום סיום כהונתו. : (ב) אינו זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר חבר המועצה מי שנידון בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לשאת את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון. : (ג) מועמד ברשימת מועמדים, שנידון למאסר כאמור בסעיף קטן (ב) ופסק הדין נהיה סופי אחרי הגשת רשימת המועמדים ולפני שהחל לכהן כחבר המועצה, דינו כדין מי שהתפטר מרשימת המועמדים שבה כלול שמו או מחברותו במועצה, לפי הענין, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית שאין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון. : (ד) קביעת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא תידרש אם קבע בית המשפט, לפי דין, כי יש עם העבירה, בנסיבות הענין, משום קלון. : (ה) בסעיף זה - ::- "מאסר בפועל" - סך כל תקופות המאסר בפועל שעל הנידון לשאת ברצף אחד, אף אם הוטלו בגזרי דין שונים, לרבות מאסר על תנאי שהופעל; ::- "עבירה" - על אחת מהעבירות שעליהן נידון לעונש של מאסר בפועל. @ 19א. הוראות לענין שלילת הזכות להיבחר בשל עבירה שיש עמה קלון (תיקון: תשס"א, תשע"ח-7) : לענין שלילת זכאותו של מועמד להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר חבר מועצה, בשל עבירה שיש עמה קלון, יחולו הוראות אלה: : (1) מועמד יגיש למנהל הבחירות הצהרה לענין [[סעיף 19(ב)]], ואם הגיש המועמד בקשה לפי פסקה (2)(א) - גם אישור מאת הוועדה המרכזית על הגשת הבקשה, יחד עם כתב הסכמתו להיות מועמד לפי [[סעיף 153(א)]]; : (2)(א) מועמד או מי שרוצה להיות מועמד, שנידון למאסר בפסק דין סופי כאמור [[בסעיף 19(ב)]], המבקש כי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית יחליט כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, יגיש ליושב ראש הועדה בקשה לכך, לפני הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו; לבקשה יצורפו כתב האישום, פסק הדין וכל חומר אחר הנוגע לענין; :: (ב) החלטת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית תהיה סופית; ההחלטה המנומקת תימסר למנהל הבחירות לא יאוחר מהיום ה-12 שלפני יום הבחירות; : (3)(א)(1) נידון מועמד למאסר בפסק דין סופי כאמור [[בסעיף 19(ג)]], ימסור על כך הודעה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ואם ביקש מהיושב ראש לקבוע כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, יגיש בקשה בצירוף כל החומר כאמור בפסקה 2(א); ::: (2) ההודעה, הבקשה וכל החומר המצורף, יוגשו ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בתוך שבעה ימים מהיום שפסק הדין נהיה סופי; ::: (3) לא הגיש מועמד בקשה, דינו כדין מי שהתפטר ביום מסירת ההודעה, אף אם נבחר ואף אם החל לכהן; הודעה על כך תפורסם ברשומות ובכל דרך שיקבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. :: (ב) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, ייתן את החלטתו בתוך 10 ימים מיום הגשת הבקשה והחלטתו תהיה סופית; :: (ג) החליט היושב ראש לדחות את הבקשה, דינו של המועמד כדין מי שהתפטר ביום מתן ההחלטה, אף אם נבחר ואף אם החל לכהן; הודעה על החלטת היושב ראש כאמור תפורסם ברשומות ובכל דרך שיקבע; : (4) נוכח מנהל הבחירות, להנחת דעתו, בהתאם לראיות שהובאו לפניו, שמועמד נידון למאסר כאמור [[בסעיף 19]] ולא הצהיר על כך לפי פסקה (1) או לא מסר על כך הודעה לפי פסקה (3), ידרוש מנהל הבחירות מן המועמד כי יגיש לו תצהיר לענין [[סעיף 19(ב)]]. @ 20. הזכות להגשת רשימות מועמדים (תיקון: תשנ"ז-2) : כל קבוצת אנשים הרשומה בפנקס בוחרים של אזור והמונה שני אחוזים לפחות ממספר בעלי זכות הבחירה באזור אך לא פחות מחמישה אנשים, רשאית להגיש רשימת מועמדים בבחירות לנציגי אותו אזור במועצה; רשימות המועמדים יוגשו בהתאם להוראות [[הפרק החמישה עשר]]. @ 21. נציג מטעם ישוב חדש (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) הוקם ישוב חדש בתחום מועצה אזורית בתקופה שבין בחירות או סופח ישוב לתחום מועצה אזורית באותה תקופה, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ועם גופים ציבוריים שלדעתו יש להם נגיעה בדבר, למנות נציג מטעם אותו ישוב לחבר במועצה; חבר מועצה זה יכהן עד לבחירות הבאות. : (ב) חדל חבר מועצה כאמור לכהן, רשאי השר, בדרך הקבועה בסעיף קטן (א), למנות במקומו חבר מועצה אחר. @ 22. תחילת כהונתה של מועצה (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-7, תשע"ח-3) : הוראות [[סעיף 24(א) לפקודת העיריות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על מי שנבחרו חברי מועצה בבחירות לפי צו זה. @ 23. רציפות כהונה (תיקון: תשנ"ז-2) : מועצה קיימת תמשיך בתפקידה עד תחילת כהונתה של מועצה חדשה. === סימן ב': בחירת ראש מועצה וחדילה מכהונה (תיקון: תשנ"ז-2) === @ 24. שיטת הבחירות (תיקון: תשנ"ז-2) : ראש מועצה ייבחר בבחירות אישיות, ישירות, שוות וחשאיות; הבחירות ייערכו לפי הוראות צו זה. @ 25. הזכות לבחור ולהיבחר ומועד הבחירות (תיקון: תשנ"ז-2) : הזכות לבחור ראש מועצה ולהיבחר לראש מועצה וכן מועד הבחירות הם כקבוע [[בחוק בחירת ראש המועצה]]. @ 26. הצעת מועמד (תיקון: תשנ"ז-2) : הצעת מועמד לראש מועצה תוגש בידי קבוצת בוחרים או בידי קבוצת חברי מועצה כמפורט [[בחוק בחירת ראש המועצה]]; הצעות המועמדים יוגשו בהתאם להוראות [[הפרק החמישה עשר]]. @ 27. התפטרות מועמד (תיקון: תשנ"ז-2) : התפטר מועמד לראשות המועצה ביום ה-10 שלפני יום הבחירות או לפני כן, רשאי מי שהציע את מועמדותו, לא יאוחר מהיום ה-7 שלפני יום הבחירות, להציע במקומו מועמד אחר הזכאי להיבחר לראש המועצה. @ 28. פטירת מועמד (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) בכפוף לאמור [[בסעיף 29]], נפטר מועמד לראשות המועצה, רשאי מי שהציע את מועמדותו של הנפטר, לא יאוחר מהיום ה-10 שלאחר הפטירה, להציע במקומו מועמד אחר הזכאי להיבחר לראש המועצה. : (ב) נפטר מועמד לראשות המועצה ביום ה-15 שלפני יום הבחירות או לפני כן, יחולו הוראות אלה: :: (1) הוצע מועמד לפי סעיף קטן (א) - יתקיימו הבחירות למועצה ולראש המועצה ביום שלישי הראשון שלאחר היום ה-33 מיום הגשת הצעת המועמד; :: (2) לא הוצע מועמד לפי סעיף קטן (א) - יתקיימו הבחירות למועצה ולראש המועצה ביום שבו היו צריכות להתקיים. : (ג) נפטר מועמד לראשות המועצה אחרי היום ה-15 שלפני יום הבחירות, יחולו הוראות אלה: :: (1) הוצע מועמד לפי סעיף קטן (א) - יתקיימו הבחירות למועצה ולראש המועצה במועד האמור בסעיף קטן (ב)(1); :: (2) לא הוצע מועמד לפי סעיף קטן (א) - יתקיימו הבחירות למועצה ולראש המועצה בתום 14 ימים מהיום שבו היו צריכות להתקיים. : (ד) הצעת מועמד לפי סעיף זה תוגש למנהל הבחירות בימים, בשעות ובמקום שיקבע. @ 29. בחירות באין מועמד (תיקון: תשנ"ז-2) : לא הוגשה או לא אושרה שום הצעת מועמד לראשות המועצה או התפטר או נפטר מועמד יחיד לאחר היום ה-10 שלפני יום הבחירות, לא יהיו בחירות בקלפי והמועצה תבחר בראש המועצה מבין חבריה לפי הוראות [[סעיף 6ח לחוק בחירת ראש המועצה]]. @ 30. תחילת כהונתו של ראש מועצה ורציפות הכהונה (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-7, תשע"ח-3) : הוראות [[סעיף 12 לחוק הבחירה הישירה]] יחולו, בשינויים המחויבים, על מי שנבחר לראש מועצה לפי צו זה. @ 31. ראש מועצה לזמן ביניים (תיקון: תשנ"ז-2) : כל עוד לא החל ראש מועצה לכהן כאמור [[בסעיף 30]], יכהן כראש המועצה האדם שנשא בכהונה זו ערב יום הבחירות למועצה, ואם נבצר ממנו לפעול - חבר המועצה שהשר מינהו לכך. @ 32. חדילה מכהונה (תיקון: תשנ"ז-2) : ראש מועצה יחדל לכהן בכל אחד מהמקרים האלה: : (1) הוא לא היה זכאי לכתחילה להיבחר לראש מועצה או שלאחר שנבחר השתנו לגביו הנסיבות כך ששוב אין מתקיימות בו כל דרישות הזכאות להיבחר לראש מועצה האמורות [[חוק בחירת ראש המועצה=|בסעיף 4(ב) לחוק בחירת ראש מועצה]]; : (2) הוא התפטר מכהונתו כאמור [[בסעיף 6א לחוק בחירת ראש מועצה]]; : (3) הוא הועבר מכהונתו כאמור [[בסעיפים 6ב עד 6ד לחוק בחירת ראש מועצה]]; : (4) השר מינה מועצה חדשה או ועדה למילוי תפקידי המועצה לפי [[סעיף 38 לפקודה]]. @ 33. חליפו של ראש מועצה שחדל לכהן (תיקון: תשנ"ז-2) : בכפוף לאמור [[בסעיף 6ו(ב) לחוק בחירת ראש המועצה]], נפטר ראש מועצה או חדל לכהן בהתאם לאמור [[בסעיף 32(1) עד (3)]], תבחר המועצה בראש מועצה מבין חבריה לפי הוראות [[סעיף 6ח לחוק בחירת ראש מועצה]]. @ 34. פרסום (תיקון: תשנ"ז-2) : מזכיר המועצה יודיע לשר על בחירת ראש מועצה בידי המועצה ועל חדילה של ראש מועצה לכהן, והשר יפרסם הודעה על כך ברשומות. == פרק חמישי: חברי מועצה וסגני ראש מועצה (תיקון: תשנ"ז-2) == @ 35. ישיבה ראשונה (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) מועצה נבחרת תתכנס לישיבתה הראשונה על פי הזמנת ראש המועצה לא יאוחר מ-14 ימים מיום תחילת כהונתה כאמור [[בסעיף 22]]; ההזמנה תימסר לכל חברי המועצה 48 שעות לפחות לפני מועד הישיבה; לא נבחר ראש מועצה או נעדר ראש המועצה, תכונס הישיבה על פי הזמנת זקן חברי המועצה והוא יהיה יושב ראש בה עד אשר ייבחר ראש מועצה או עד לבואו של ראש המועצה. : (ב) לא נקראה הישיבה הראשונה כאמור בסעיף קטן (א), יכנס השר את המועצה לישיבה הראשונה והוא יהיה יושב ראש בה עד אשר ייבחר ראש המועצה. @ 36. סגן ממלא מקום (תיקון: תשנ"ז-2, תשנ"ח) : (א) לראש מועצה יהיה סגן אחד אשר ייבחר על פי הצעת ראש המועצה שאושרה בידי המועצה ברוב חבריה; בחירת הסגן האמור תהיה תוך חודשיים מיום שראש המועצה התחיל לכהן או מהיום שנתפנתה משרתו של סגן קודם שנבחר לפי סעיף זה. : (ב) נעדר ראש המועצה מן הארץ או נבצר ממנו למלא את תפקידו או חדל לכהן וטרם התחיל לכהן ראש מועצה חדש, ימלא סגנו שנבחר לפי סעיף קטן (א) את מקומו. @ 37. סגנים נוספים (תיקון: תשנ"ז-2, תשנ"ח) : בנוסף לסגן האמור [[בסעיף 36]] רשאית המועצה לבחור בדרך האמורה [[חוק בחירת ראש המועצה=|בסעיף 6ח(א) לחוק בחירת ראשי מועצות אזוריות]] - : (1) במועצה אזורית שמספר תושביה אינו עולה על 20,000 - סגן אחד; : (2) במועצה אזורית שמספר תושביה עולה על 20,000 או שמספר הישובים בה עולה על 50 - שני סגנים. @ 37א. מילוי מקום ראש המועצה בהעדר הסגן (תיקון: תשנ"ז-2) : לא נבחר סגן כאמור [[בסעיף 36]], או נעדר אותו סגן או חדל לכהן, או נבצר ממנו למלא את מקומו של ראש המועצה, ימלא את מקומו של ראש המועצה אחד מהסגנים הנוספים שהמועצה קבעה לכך, ואם אין סגן כזה - חבר המועצה שהמועצה קבעה לכך. @ 37ב. משכורת (תיקון: תשנ"ז-2) : ראש המועצה, סגנו וכן מי שממלא את מקום ראש המועצה לפי [[סעיף 37א]], רשאים לקבל מקופת המועצה משכורת באישור השר ובשיעור שקבע השר. @ 37ג. פסולים לכהונה (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"א, תש"ע, תשע"ה, תשע"ח-7) : (א) אלה פסולים לכהן כחברי מועצה: :: (1) מי שלא היה זכאי לכתחילה להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר לחבר מועצה בהתאם לאמור [[בסעיף 19]], או שלאחר שנבחר השתנו לגביו הנסיבות כך ששוב אין מתקיימות בו כל דרישות הזכאות להיות מועמד המפורטות [[בסעיף 19]]; :: (2) מי שהורשע בפסק דין שנהיה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר המועצה, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, וקבע בית המשפט כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון; :: (3) מי שנידון למאסר כאמור [[בסעיף 19]] ולא הצהיר אמת או לא הגיש הודעה או בקשה לפי הוראות [[סעיף 19א]]; :: (4) חבר ועד מקומי; :: (5) מי שחייב חוב סופי בשל ארנונה או בשל אספקת מים בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, "חוב סופי" - חוב, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי העניין, ואם הוגשו ערעור או תובענה אחרת - לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד; :: (6) עובד המועצה במשכורת; :: (7) עובד המדינה במשכורת אשר עבודתו קשורה בענייני המינהל המחוזי או השלטון המקומי ועלולה להביא לידי סתירה או אי-התאמה בין תפקידיו בשירות המדינה ובין תפקידיו כחבר המועצה; :: (8) עובד במשכורת ברשות מקומית אחרת אשר עבודתו האמורה עלולה להביא לידי סתירה או אי-התאמה בין תפקידיו בשירות הרשות המקומית האחרת ובין תפקידיו כחבר המועצה. : (ב) המכהן כחבר מועצה והוא פסול לכך, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]. @ 37ג1. קביעת קלון על ידי בית המשפט (תיקון: תשס"א) : (א) גזר בית המשפט את דינו של חבר מועצה בשל עבירה פלילית, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, יקבע בית המשפט בגזר הדין אם יש בעבירה שעבר משום קלון; החלטת בית המשפט לענין הקלון ניתנת לערעור כאילו היתה חלק מגזר הדין. : (ב) לא קבע בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), או שחבר המועצה החל לכהן בין מועד גזר הדין לבין המועד שבו פסק הדין נהיה סופי, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, כל עוד פסק הדין לא נהיה סופי, לפנות לבית המשפט ולבקשו לקבוע אם יש בעבירה משום קלון; הבקשה תוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין ואם הוגש ערעור, לבית המשפט שלערעור. : (ג) מזכירות בית המשפט תמציא עותק מפסק הדין או מהחלטת בית המשפט, לפי הענין, למזכיר הרשות המקומית ולשר הפנים. @ 37ד. היעדרות מישיבות המועצה (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), חבר מועצה שנעדר מישיבות המועצה שלושה חודשים רצופים או שנעדר משלוש ישיבות רצופות - אם היו בשלושה חודשים פחות משלוש ישיבות - יחדל להיות חבר המועצה, ובלבד שראש המועצה או הממונה על המחוז שלח לו הודעה כמפורט בסעיף זה. : (ב) סעיף קטן (א) לא יחול על חבר המועצה שנעדר מישיבת המועצה ברשות המועצה שניתנה מראש, או שנעדר בשל מחלה, שירות בצבא הגנה לישראל או שליחות ציבורית. : (ג) בתום החודש השני להיעדרו של חבר המועצה מישיבות המועצה או מיד לאחר הישיבה השניה שממנה נעדר, לפי הענין, ישלח לו ראש המועצה הודעה בכתב שתכלול פירוט ישיבות המועצה שמהן נעדר וכן את נוסחו המלא של סעיף זה. : (ד) ההודעה כאמור בסעיף קטן (ג) תישלח לחבר המועצה בדואר רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה יישלח בדואר רשום לממונה על המחוז. : (ה) לא שלח ראש המועצה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) ולא שלחה גם תוך שבעה ימים מיום שדרש ממנו הממונה על המחוז לעשות כן, ישלח הממונה על המחוז לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה יישלח במכתב רשום לראש המועצה. @ 37ה. הודעה על חדילת חברות במועצה (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"א, תשע"ב-4, תשע"ה) : (א) נראה לראש המועצה, כי חבר המועצה פסול מלכהן כחבר המועצה או חדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור [[בסעיף 37ד]], ישלח לו ראש המועצה, בדואר רשום, לפי מענו הידוע לאחרונה, הודעה בדבר התפנות מקומו במועצה ויפרט בה את הסיבות לכך; ראש המועצה ימציא העתק מהודעתו האמורה לידי הממונה על המחוז. : (ב) נראה לממונה על המחוז שחבר המועצה פסול מלכהן כחבר המועצה או חדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור [[בסעיף 37ד]], ולא שלח ראש המועצה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) ולא שלחה גם תוך ארבעה עשר ימים מיום שדרש ממנו הממונה על המחוז לעשות כן, ישלח הממונה על המחוז לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה יישלח במכתב רשום לראש המועצה. : (ג) בתום שלושים ימים מיום שנשלחה אליו הודעה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), יחדל חבר המועצה לכהן כחבר המועצה, אלא אם כן תוך הזמן האמור התקיים אחד מאלה: :: (1) אותו חבר המועצה עתר לבית משפט לעניינים מנהליים לביטול ההודעה, ובמקרה זה לא יחדל לכהן כאמור עד שבית המשפט יחליט אחרת; :: (2) התברר לשולח ההודעה שלא נתקיימו הנסיבות המחייבות את משלוחה והוא ביטל אותה בהודעה מנומקת בכתב, לחבר המועצה; העתק מהודעת הביטול יימסר לידי הממונה על המחוז או לידי ראש המועצה, לפי הענין. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), מי שפסול לכהן לפי [[סעיף 37ג(א)(2)]], תיפסק חברותו במועצה מיום שפסק הדין נהיה סופי. : (ה) על מי שפסול לכהן לפי [[סעיף 37ג(א)(3)]] יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), ואולם אם עתר לביטול ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(1) יושעה מחברותו במועצה עד להחלטת בית המשפט בעתירה. : (ו) על מי שפסול לכהן לפי [[סעיף 37ג(א)(5)]], יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) ו-(ה), בשינויים אלה: :: (1) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תישלח בידי הגזבר, והוא יציין בה כי על חבר המועצה לשלם את חובו או להסדיר אותו, לרבות בדרך של פריסתו (בסעיף זה - הסדרת חוב); :: (2) כהונתו של חבר המועצה תיפסק בתום שישים ימים מיום שנשלחה אליו הודעה כאמור בפסקה (1), זולת אם - ::: (א) בתוך שלושים ימים ממועד משלוח ההודעה הסדיר את החוב; ::: (ב) בתוך שישים ימים ממועד משלוח ההודעה התקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ג); :: (3) הגזבר יודיע לממונה על תחילת השעיה ועל הפסקת כהונה של חבר המועצה; :: (4) הממונה יוודא את קיומן של הוראות סעיף קטן זה. @ 37ה1. הוראות לענין השעיה (תיקון: תשס"א, תשע"ה) : (א) קבע בית המשפט לפי [[סעיף 37ג1]] כי יש עם העבירה שבה הורשע חבר המועצה משום קלון, יושעה חבר המועצה מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו. : (ב) הושעה חבר המועצה לפי סעיף קטן (א) או לפי [[סעיף 37ה(ה) או (ו)]], יחולו הוראות [[סעיף 37י(א)]]; חזר חבר המועצה לכהן לאחר שזוכה בערעור או לאחר שקבע בית המשפט כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, או לאחר שהחליט בית המשפט שלא נתקיימה העילה לפסלות לכהונה לפי [[סעיף 37ג(א)(3) או (5)]] יחדל לכהן האחרון שנהיה לחבר המועצה מתוך רשימת המועמדים, ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולכהן כחבר המועצה מכוח הוראות [[סעיף 37י(א) או (ב)]]. @ 37ו. חדילה מכהונת סגן (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) סגן ראש מועצה יחדל מכהונתו אם נתקיים אחד מאלה: :: (1) הוא חדל להיות חבר המועצה; :: (2) הוא התפטר מכהונתו; :: (3) בסגן כאמור [[בסעיף 36]] - ראש המועצה, באישור המועצה, ברוב חבריה, העביר אותו מכהונתו; :: (4) בסגן כאמור [[בסעיף 37]] - המועצה, בהחלטה שנתקבלה ברוב חבריה בישיבה מיוחדת, העבירה אותו מכהונתו. : (ב) סגן ראש מועצה הרוצה להתפטר ימסור הודעה בכתב על כך לראש המועצה וימציא העתק מהודעתו לחברי המועצה ולממונה על המחוז; ההתפטרות תקבל תוקף כעבור 48 שעות לאחר שהודעת ההתפטרות נמסרה לראש המועצה. : (ג) הגישו רוב חברי המועצה לראש המועצה דרישה בכתב לכנס ישיבה מיוחדת לדיון על העברת סגן ראש המועצה מכהונתו כאמור בסעיף קטן (א)(4), יכנס ראש המועצה את הישיבה לא יאוחר מ-30 ימים מיום הגשת הדרישה; לא כינס ראש המועצה את הישיבה בתוך הזמן האמור, ימנה השר אדם שיכנס את המועצה לישיבה המיוחדת במועד שקבע השר. @ 37ז. פרסום (תיקון: תשנ"ז-2) : מזכיר המועצה יודיע לשר על כל מקרה של בחירת סגן ראש מועצה ועל חדילה מכהונה של סגן ראש מועצה והשר יפרסם הודעה על כך ברשומות. @ 37ח. התפטרות חבר מועצה (תיקון: תשנ"ז-2) : חבר מועצה הרוצה להתפטר מכהונתו ימסור הודעה בכתב על כך לראש המועצה וימציא העתק מהודעתו לחברי המועצה ולממונה על המחוז; ההתפטרות תקבל תוקף כעבור 48 שעות לאחר שהודעת ההתפטרות נמסרה לראש המועצה. @ 37ט. התפטרות ראש מועצה מייצוג אזור (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) ראש מועצה שנבחר גם כנציגו של אזור במועצה ורוצה להתפטר מייצוג כאמור ימסור הודעה בכתב על כך למועצה וימציא העתק מהודעתו האמורה לממונה על המחוז ולועד המקומי המכהן באותו אזור; ההתפטרות תקבל תוקף עם מסירת ההודעה למועצה. : (ב) התפטר ראש מועצה מייצוגו של אזור כאמור בסעיף קטן (א), ימשיך להיות חבר המועצה לכל דבר וענין ויווסף למנין החברים שנקבע לאותה מועצה, כל עוד הוא מכהן כראש מועצה. @ 37י. חליפו של חבר מועצה שחדל לכהן (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"א) : (א) במקום חבר המועצה שחדל לכהן או שפקעה כהונתו יבוא המועמד ששמו רשום ברשימת המועמדים שמטעמה נבחר אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות האחרונות למועצה; ואם אותו מועמד כבר נכנס למועצה בדרך זו קודם לכן או שהוא פסול או שאינו יכול להיות חבר מועצה מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב לראש המועצה שאינו רוצה להיות חבר המועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו רשום אחריו ברשימת המועמדים האמורה, וכן הלאה. : (ב) אין ברשימת המועמדים מי שימלא את המקום הפנוי כאמור בסעיף קטן (א), ימנה השר, ללא דיחוי, חבר חדש מבין האנשים הזכאים להיבחר לחברי המועצה, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם אין, לדעת השר, ארגון כזה, ייעשה המינוי בהתחשב ברצונם של אותם אנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור. @ 37יא. תוקף פעולות (תיקון: תשנ"ז-2) : חבר מועצה, המכהן בתפקידו כשהוא פסול לכהן כחבר המועצה או שחדל להיות חבר המועצה לפי [[סעיף 37ד]], יראו את מעשיו בתפקידו כחבר מועצה כאילו נעשו בידי חבר מועצה המכהן כדין. == פרק ששי: ועדות == @ 38. ועדת הנהלה (תיקון: תשע"ח-6) : (א) למועצה תהא ועדת הנהלה קבועה שתיבחר על ידי המועצה מבין חבריה. : (ב) תפקידיה של ועדת ההנהלה לנהל את עניני המועצה, לתאם את פעולותיהן של ועדותיה ולפקח עליהן, להשגיח שהחלטות המועצה והחלטות ועדותיה יבוצעו כדין, ולמלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה על ידי המועצה, ובלבד שלא תהא לה הסמכות להטיל ארנונות, אגרות, היטלים או תשלומים אחרים, ללוות כספים, להתקין חוקי עזר או לקבל עובדים במשכורת. : (ג) לעניין [[סעיף 206 לפקודת העיריות]], כפי שהוחל [[בסעיף 34א לפקודה]], תמלא ועדת ההנהלה את תפקידי ועדת הכספים במועצה שלא מונתה בה ועדת כספים. @ 39. (תיקון: תשכ"ה-2, תשע"ח-6) : (((בוטל).)) @ 39א. (תיקון: תשכ"ה-2, תשע"ח-6) : (((בוטל).)) @ 40. ועדה חקלאית : למועצה תהא ועדה חקלאית קבועה שתפקידה לטפל בענינים החקלאיים של המועצה ושל תחום המועצה. @ 40א. ועדת מכרזים (תיקון: תשכ"ה-2, תשל"ט, תש"ם, תש"ם-5) : (א) המועצה תבחר מבין חבריה ועדת מכרזים קבועה שתפקידיה לבדוק הצעות מחירים המוגשות למועצה בעקבות פרסום מכרז ולהמליץ לפני ראש המועצה על ההצעה שלדעת הועדה ראויה לאישורו; ראש המועצה לא יהיה חבר בועדת המכרזים. : (ב) החליט ראש המועצה לאחר עיון בהמלצות ועדת המכרזים שלא לאשר את ההצעה שעליה המליצה הועדה, ירשום את הנימוקים להחלטתו ויביאם לידיעת המועצה בישיבתה הקרובה. : (ג) ראש המועצה רשאי, באישור המועצה, לאשר הצעה מבין ההצעות שהיו לפני ועדת המכרזים, אף שהועדה לא המליצה עליה. @ 40ב. ועדת מל"ח (תיקון: תשל"ב) : (א) המועצה תבחר ועדה להכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום (להלן - ועדת מל"ח). : (ב) הוראות [[סעיף 42]] לא יחולו על הרכב ועדת מל"ח. @ 40ג. ועדת בטחון (תיקון: תשל"ד-2, תשל"ו) : (א) במועצה אזורית שבה נתכונן משמר אזרחי, כמשמעותו [[בפקודת המשטרה]], תקום ועדת בטחון אשר תייעץ ותסייע למשטרה בענין המשמר האזרחי. : (ב) חברי ועדת הבטחון יהיו - :: (1) נציגי המועצה האזורית שתמנה המועצה; :: (2) נציגי שרים אלה, אם ראו לשלוח נציג: נציג שר הבטחון, שימנה מפקד הג"א מחוזי, כמשמעותו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951]]; נציג שר החינוך והתרבות, שימנה מנהל הלשכה המחוזית של המשרד; נציג שר המשטרה, שימנה מפקד משטרת המחוז; :: (3) חברים אחרים כפי שתחליט הועדה. : (ג) על נציגי המועצה האזורית בועדת הבטחון לא יחולו הוראות [[סעיף 42]]. @ 41. ועדות שונות : נוסף על הועדות הנקובות בשמן בצו זה או בכל דין אחר, רשאית המועצה לבחור ועדות קבועות או ועדות ארעיות לענינים או למקרים מסויימים. @ 42. הרכב הועדות (תיקון: תשי"ט-4, תשנ"ז-2) : ועדה של המועצה שלא נקבע לה הרכב מיוחד בצו זה או בדין אחר יהיו מחצית חבריה, לפחות, חברי מועצה והשאר - בעלי זכות להיבחר כחברי המועצה, שאינם פסולים לפי [[סעיף 37ג]], ובלבד שההרכב הכולל של הועדות האמורות יהיה יחסי להרכב הסיעתי של המועצה. @ 43. יושבי ראש הועדות (תיקון: תשל"ב) : ראש המועצה יהיה בתוקף מישרתו יושב ראש בועדת ההנהלה ובועדת מל"ח; יושבי ראש שאר הועדות ייבחרו על ידי המועצה מתוך חברי הועדה. @ 44. תקופת הכהונה של ועדות המועצה : ועדה קבועה של המועצה תכהן כל תקופת כהונתה של המועצה, מלבד אם נקבעה הוראה אחרת בצו זה או בכל דין אחר. ועדה ארעית תחדל לכהן עם גמר תפקידה; אולם רשאית המועצה לשנות בכל עת את הרכבה של ועדה, כולו או מקצתו, בכפוף להוראות צו זה. @ 45. חדילת חברות : (א) חבר מועצה שנבחר על ידיה להיות חבר ועדה, חברותו באותה ועדה נפסקת משנפסקה חברותו במועצה. : (ב) חבר ועדה של המועצה שאיבד את זכותו להיבחר כחבר המועצה יחדל מהיות חבר הועדה. : (ג) חבר ועדה של המועצה רשאי בכל עת להתפטר מתפקידו בהודעה בכתב לראש המועצה. @ 46. ועדות משנה : כל ועדה של המועצה רשאית לבחור ועדת משנה לכל מטרה הנראית לה בגדר תפקידה. @ 47. סדרי העבודה של הועדות : כל ועדה של המועצה רשאית, בשים לב להחלטות המועצה, ובמידה שלא נקבעה לכך הוראה אחרת בענין זה, לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה. == פרק שביעי: ישיבות המועצה והועדות וסדריהן == @ 48. מועד הישיבות (תיקון: תשכ"ה) : (א) המועצה תקבע את הימים לישיבותיה, ובלבד שתקיים לפחות ישיבה רגילה אחת בכל ששה שבועות; אולם רשאית המועצה להחליט שלא לקיים ישיבות רגילות בחדשים ניסן ותשרי של כל שנה לפי הלוח העברי. : (ב) ראש המועצה רשאי לכנס בכל עת ישיבת מועצה שלא מן המנין. : (ג) ראש המועצה חייב לכנס ישיבת מועצה שלא מן המנין, אם הוגשה לו על כך דרישה חתומה בידי שליש, לפחות, מחברי המועצה ובה פורט סדר היום הנדרש, או אם באה דרישה לכך מאת ועדת ההנהלה או ועדת הביקורת של המועצה; לא כינס ראש המועצה את הישיבה תוך 14 יום מיום הגשת דרישה כאמור, יוכלו החברים שהגישו אותה לקרוא לישיבת המועצה לשם דיון בסדר היום הנדרש. : (ד) יושב ראש ועדה רשאי לקרוא בכל עת לישיבת הועדה שהוא יושב ראש בה, והוא חייב לקרוא לישיבה על פי החלטת הועדה, או על פי דרישה מאת ועדת ההנהלה או ועדת הביקורת. @ 49. סדר היום : (א) סדר היום לישיבת מועצה, שלא נקבע מראש על ידי המועצה, ייקבע על ידי ראש המועצה באישור ועדת ההנהלה. ועדת ההנהלה רשאית גם לשנות את סדר היום שקבע ראש המועצה. : (ב) סדר היום לישיבת ועדה שלא נקבע מראש על ידי הועדה, ייקבע על ידי יושב ראש הועדה. : (ג) הצעות לשינוי סדר היום בישיבה של מועצה או ועדה, יובאו לדיון רק עם פתיחת הישיבה. : (ד) אין להעלות על סדר היום של ישיבת מועצה או ועדה שום ענין שלא פורט בהזמנה לאותה ישיבה, אלא אם נוכחים ומסכימים לכך לפחות שני שלישים מחברי המועצה או הועדה. @ 50. הזמנות : (א) הזמנה לכל ישיבה של המועצה או של ועדה, פרט לישיבה הראשונה של המועצה הראשונה, חתומה ביד מזכיר המועצה או יושב ראש הועדה, המפרטת את סדר יומה של הישיבה, תימסר לכל חברי המועצה או הועדה לפחות 24 שעות לפני הישיבה; ואם היא נשלחה על ידי הדואר, יש לשלחה לפחות 36 שעות לפני הישיבה. : (ב) הודעה בדבר זמנה, מקומה וסדר יומה של כל ישיבת מועצה יש להדביק על הדלת החיצונית של משרד המועצה או סמוך לה. @ 51. הנהלת הישיבות : (א) ראש המועצה יהיה היושב ראש בכל ישיבות המועצה, ובהעדרו - סגן ראש המועצה, ואם יש יותר מסגן אחד והם נוכחים בישיבה - הסגן אשר המועצה תבחר בו לשם כך. נעדרו ראש המועצה וכל סגניו, יבחרו הנוכחים באחד מחברי המועצה להיות יושב ראש הישיבה. : (ב) יושב ראש ועדה יהיה יושב ראש בכל ישיבותיה, ובהעדרו - חבר הועדה שייבחר לשם כך על ידי הנוכחים. @ 52. פומביות ישיבות המועצה : ישיבות המועצה יהיו פומביות, אלא אם הוחלט בישיבה שתהא, כולה או חלקה, בדלתיים סגורות. @ 52א. קיום ישיבת מועצה בהיוועדות חזותית (תיקון: תשפ"ב) : (((הוראת שעה החל מיום 10.2.2020 ובכל זמן שהכרזה על מצב בריאותי מיוחד או מצב חירום בשל נגיף הקורונה, לפי [[סעיף 2 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020]] עומדת בתוקפה):)) : (א) ראש המועצה רשאי להחליט כי ישיבה פלונית תתקיים בדרך של היוועדות חזותית, מנימוקים מיוחדים שיירשמו הנוגעים להתפשטות נגיף הקורונה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) כל חברי המועצה הסכימו לכך בכתב מראש, לאחר שנמסר להם סדר יומה המפורט של הישיבה; :: (2) בישיבה יתאפשר לכל המוזמנים לישיבה לראות באמצעות מסך ולשמוע את כלל המשתתפים בישיבה ואת הנעשה במהלך הישיבה בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם. : (ב) על ישיבה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו, נוסף על ההוראות החלות לפי כל דין על קיום ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן, בשינויים המחויבים, גם הוראות אלה: :: (1) היה אחד המשתתפים בישיבת המועצה אדם עם מוגבלות כהגדרתו [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]], תתקיים הישיבה בדרך של היוועדות חזותית תוך עריכת התאמות נגישות הנדרשות בהתאם להוראות בדבר התאמות נגישות לפי [[החוק האמור]]; :: (2) המועצה האזורית תעמיד לרשות חבר מועצה המעוניין בכך חדר במיתקני המועצה האזורית ובו האמצעים הטכנולוגיים הנדרשים לצורך השתתפות בישיבה; :: (3) בהזמנה לישיבה יצוין גם כי הישיבה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית ויפורטו בה הנחיות לעניין השתתפות בישיבה; :: (4) בישיבה לא ינכחו שני חברי מועצה או יותר בחדר אחד; :: (5) לעניין [[סעיף 53]], יראו חבר מועצה כמשתתף בישיבה אם ניתן לראותו באמצעות המסך; :: (6) החלטת מועצה בישיבה תתקבל לאחר שניתנה האפשרות לכל חבר מועצה להשתתף בדיון, להשמיע את עמדתו ולהצביע; הצבעה בישיבה כאמור תהיה שמית, אלא אם כן החליטו אחרת כל חברי המועצה המשתתפים בישיבה; :: (7) ראה חבר מועצה כי בשל קיום וניהול הישיבה בדרך של היוועדות חזותית נפגעה זכותו להשתתף בדיון או לשמוע או להשמיע את עמדתו, רשאי הוא לדרוש כי הדבר יירשם בפרוטוקול; :: (8) ישיבת המועצה תשודר בשידור חי באתר האינטרנט של המועצה האזורית. : (ג) לעניין סעיף זה, "היוועדות חזותית" - תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת. @ 53. מנין חוקי (תיקון: תשכ"ה-2) : (א) רוב חברי המועצה או הועדה הם מנין חוקי בישיבותיהן; לא היה מנין חוקי בשעה שנקבעה לישיבה, תידחה הישיבה לשעה אחת, ואז תהיה חוקית אם נוכחים בה לפחות שליש מחברי המועצה או הועדה; לא נוכח שליש כאמור - תידחה הישיבה ל-7 ימים ואז תהיה חוקית אם נוכחים בה לפחות שליש מחברי המועצה או הועדה בתנאי שלא ידונו בה בענין שלא עמד על סדר היום של הישיבה הקודמת. : (ב) נקבע בדין להחלטה מסויימת רוב מיוחד בהצבעה, יהיה רוב זה גם המנין החוקי לדיון באותו ענין. : (ג) החלטות מתקבלות ברוב קולותיהם של חברי המועצה או של חברי ועדה הנוכחים בעת ההצבעה בישיבה שיש בה מנין חוקי חוץ מהחלטות שנקבע להן בדין רוב מיוחד. : (ד) מספר קולות שקול פירושו דחיית ההצעה. : (ה) הצבעה במועצה או בועדה היא בהרמת ידיים, אך על פי דרישת שליש לפחות מחברי המועצה או הועדה הנוכחים תהיה ההצבעה חשאית. @ 54. פרוטוקול (תיקון: תשע"ו) : בכל ישיבה של המועצה או של ועדה יש להקליט את מהלך הישיבה ולרשום פרוטוקול שיכיל את שמות חברי המועצה או הועדה הנוכחים בישיבה, את מהלך הדיונים, את ההצעות ואת תוצאות ההצבעה. הפרוטוקול ייחתם באותה ישיבה או בישיבה הבאה על ידי יושב ראש הישיבה. הפרוטוקול יישלח לחברי המועצה או הועדה לפחות 7 ימים לפני הישיבה הבאה. היה ערעור על פרט מפרטי הפרוטוקול, יועמד הערעור לדיון בראשית הישיבה. @ 54א. הגשת שאילתה ותשובה (תיקון: תשע"ב-3) : (א) לא יאוחר משבעה ימים לפני תחילת הישיבה מן המניין הקרובה, רשאי חבר המועצה להגיש לראש המועצה שאילתה בכתב על עניין עובדתי שבתחום תפקידי המועצה האזורית, והיא תנוסח בקצרה ובצורת שאלה בלבד; ראש המועצה או חבר מועצה שנאצלה לו הסמכות בעניין שלגביו נשאלה השאילתה, כפי שיחליט ראש המועצה, ישיב בכתב ובקצרה לשאילתה ויקרא את התשובה באותה ישיבה, ואולם רשאי הוא לדחות את תשובתו עד לישיבה מן המניין שלאחר הישיבה הבאה ובלבד שלא ידחה את תשובתו לגבי יותר משתי שאילתות בישיבה אחת; השאילתה והתשובה יחולקו לחברי המועצה. : (ב) לא נמסרה תשובה לשאילתה בשתי ישיבות מן המניין שהתקיימו לאחר הגשתה, יועמד נושא השאילתה, לפי דרישת השואל, כסעיף ראשון על סדר היום בישיבה מן המניין הקרובה ויקוים דיון בנושא. : (ג) לא יוגשו יותר משתי שאילתות מאת חבר המועצה לפני כל ישיבה מן המניין. @ 54ב. שאילתה נוספת (תיקון: תשע"ב-3) : השואל רשאי, לאחר שמיעת התשובה, לשאול בעל פה שאלה קצרה נוספת, ובלבד שהיא נובעת מתוכן התשובה, וראש המועצה או חבר מועצה שנאצלה לו הסמכות בעניין שלגביו נשאלה השאילתה, כפי שיחליט ראש המועצה, יענה תשובה קצרה בעל פה; על שאילתה או על תשובה נוספת לא יתקיים דיון במועצה. @ 55. הסדר העבודה והישיבות : המועצה רשאית לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה במידה שלא נקבעו הוראות אחרות בענין זה. @ 56. תוקף הדיונים וההחלטות : תקפם של דיון והחלטה במועצה או בועדה לא ייפגע מחמת שנתפנה בה מקומו של חבר מחבריה, או מחמת פגם שחל בבחירתו או בכשרו או מחמת ליקויים בסדר הישיבה או בדיונים, שלפי הנראה לא השפיעו על התוצאות. == פרק שמיני: עובדים == @ 57. העסקת עובדים (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ד, תשע"ח-6) : (א) מועצה חייבת להעסיק מזכיר אם לא מונה מנהל כללי. : (א1) ראש המועצה רשאי למנות למועצה מנהל כללי ובלבד שהמועצה לא מינתה מזכיר. : (א2) לא ימנה ראש המועצה אדם למשרת מנהל כללי, אלא מי שוועדת המכרזים לאישור מינוי מנהל כללי כאמור בסעיף קטן (א5) אישרה את כשירותו והתאמתו לתפקיד. : (א3) מנהל כללי שמונה כאמור ישמש גם מזכיר המועצה. : (א4) לא מונה מזכיר או מנהל כללי לפי סעיפים קטנים (א1) עד (א3), תמנה המועצה, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים אדם ראוי מבין עובדי הרשות המקומית שימלא את תפקידי המזכיר. : (א5) אלה חברי הוועדה לאישור מינוי מנהל כללי: :: (1) ראש המועצה או נציגו מקרב סגניו, אשר ישמש יושב ראש הוועדה; :: (2) שני חברי מועצה שהיא תבחר, שאחד מהם לפחות הוא נציג סיעה שאינה מיוצגת בוועדת ההנהלה; ואם כל הסיעות מיוצגות בוועדת ההנהלה, חבר המועצה שאינו חבר בוועדת ההנהלה; :: (3) היועץ המשפטי של המועצה; :: (4) נציג שימנה השר, המשמש מנהל כללי ברשות אחרת. : (א6) מנהל כללי שהתמנה לפי סעיף זה רשאי ראש הרשות לפטרו. : (ב) ראש מועצה רשאי למנות למועצה עובדים למשרות שלא פורטו בסעיף קטן (א) ובלבד שיש למשרות אלה הקצבה בתקציב המאושר. : (ג) לא יתמנה אדם לעובד המועצה לפי סעיף קטן (ב) אלא על פי הוראות [[צו המועצות המקומיות (שירות העובדים), התשכ"ב-1962]]. @ 57א. היקף משרה (תיקון: תשס"ח-2, תשע"ב-8) : המבקר שמונה בהתאם [[לסעיף 13ה לפקודת המועצות המקומיות]] יכהן בהיקף משרה כמפורט להלן: : (1) מספר התושבים בתחום המועצה 20,000 או יותר, יכהן המבקר במשרה מלאה; : (2) מספר התושבים בתחום המועצה פחות מ-20,000 תושבים, יכהן המבקר בחצי משרה; על אף האמור, היה מספר התושבים בתחום המועצה פחות מ-5,000 תושבים, רשאי השר לאשר שהמבקר יכהן במשרה חלקית שלא תפחת מרבע משרה. @ 58. גמלאות לעובדים : מועצה רשאית, באישור השר, להורות בדבר מתן גימלאות לעובדיה, לבני משפחותיהם או לתלויים בהם, או בדבר הקמתה והנהלתה של קופת תגמולים לטובתם. @ 59. איסור טובת הנאה (תיקון: תש"ך, תשנ"ז-2) : לא יהיה לעובד מועצה, לא במישרין ולא בעקיפין, לא בעצמו ולא על ידי בן זוגו, סוכנו או שותפו, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם המועצה, למענה או בשמה, פרט לענין שיש לעובד בהסכם העבודה שלו או בהסכם הכללי של עובדי המועצה ופרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים; אין לראות עובד כאילו יש לו חלק או טובת הנאה כאמור, אם זיקתו לעסקי המועצה היא כאמור [[בסעיף 89א(ב)]] לגבי חברי המועצה. @ 60. איסור עבודות חוץ : (א) בסעיף זה "עבודת חוץ" - כל עיסוק או עבודה מחוץ לשירות המועצה למעט - :: (1) עבודה ציבורית שלא על מנת לקבל פרס; :: (2) עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית ללא התקשרות קבועה; :: (3) השקעת הון והפקת רווחים ממנו, שאין אתם עבודה או עיסוק. : (ב) עובד מועצה, המשמש בקביעות במישרה מלאה (בסעיף זה - עובד מועצה), לא יעסוק ולא ישתתף, בעקיפין או במישרין, בעבודת חוץ; ראש מועצה רשאי, באישור המועצה, להתיר לעובד מועצה לעסוק בעבודת חוץ שלא על מנת לקבל פרס. מועצה רשאית, במקרים מיוחדים, להתיר לעובד לעסוק בעבודת חוץ גם על מנת לקבל פרס. : (ג) אין מועצה רשאית להתיר לעובד מועצה לעסוק בעבודת חוץ על מנת לקבל פרס לפי סעיף זה, אלא אם - :: (1) היא לטובת הכלל; :: (2) אינה עשויה לפגוע לרעה בתפקידיו של עובד המועצה; :: (3) אין בה משום התחרות בלתי הוגנת עם מי שאינו עובד מועצה; :: (4) אין בה כדי ליצור התקשרות בין העובד לבין אדם, תאגיד או מוסד, העומדים במגע כספי, מסחרי או עניני עם המועצה; :: (5) העובד הצהיר על הפרס שיקבל בעדה. : (ד) על אף האמור בסעיף זה, רשאי עובד מועצה, באישור ראש המועצה, לעסוק בעבודה מדעית, אמנותית או ספרותית מחוץ לשירות המועצה, גם אם העבודה היא בהתקשרות קבועה. : (ה) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות [[סעיף 59]]. @ 61. (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-6) : (((בוטל).)) @ 61א. העסקת מתנדבים (תיקון: תשל"ב) : (א) המועצה רשאית להעסיק מתנדבים בשעת חירום בכל התפקידים הכרוכים בהכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום. : (ב) על אף האמור [[בצו המועצות המקומיות (שירות עובדים), תשכ"ב-1962]], יראו מתנדבים המועסקים כאמור כעובדי מועצה ארעיים. @ 62. (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-5): (((בוטל).)) == פרק תשיעי: סמכויות == @ 63. סמכויות המועצה (תיקון: תש"ך, תשכ"ד-2, תשל"ב, תש"ם-2, תשמ"ה, תשנ"א, תשס"ד-2, תשס"ה, תשס"ו) : (א) המועצה מוסמכת, בשים לב להוראות השר ובמידה שאין בכך משום סתירה לכל דין, לטפל ולפעול בכל ענין הנוגע לציבור בתחום המועצה, בכלל זה יהיו לה הסמכויות הבאות: :: (1) לקיים סדר, שלטון תקין ובטחון; :: (2) להקים ולקיים ולנהל שירותים, מפעלים ומוסדות שהם, לדעת המועצה, לתועלת הציבור; :: (3) לדאוג לפיתוח תחום המועצה ושיפורו ולקידום הענינים הכלכליים, החברתיים, התרבותיים והחינוכיים, של תושביו או של כל חלק מהם; ובלבד שהמועצה לא תטפל בעניני תרבות וחינוך הנוגעים לישוב אחד או לישובים אחדים אלא אם היתה דעתם של הועדים המקומיים, שלהנהלתם נתונים הישובים הנוגעים בדבר, נוחה מטיפול כזה; :: (4) לשמש נאמן או אפוטרופוס לכל ענין ציבורי; :: (5) להקים ולקיים בנינים ולעשות עבודות ציבוריות; :: (6) להסדיר, להגביל או לאסור את הקמתם ואת הנהלת עניניהם של כל שירות, מפעל ומוסד ציבורי, או של כל סוג שבהם, וכן לקבוע מחירים, אגרות ושאר תנאים לשימוש בהם ולהנאה מהם, וימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם; :: (7) להסדיר או להגביל את הקמתם של עסקים, מלאכות ותעשיות או של כל סוג שבהם, לרבות קביעת ימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם; :: (8) לקבוע סדרים, להטיל איסורים והגבלות, לאחוז באמצעים ולחייב תושבים, בעלים ומחזיקים שהם יאחזו באמצעים - כדי להבטיח את בריאות הציבור, את הסדר ואת הבטחון; למנוע הופעתם והתפשטותם של מחלות ונגעים, לרבות מחלות ונגעים של בעלי חיים וצמחים, ולבערם; להשמיד מזיקים או בעלי חיים שאין להם בעלים, למנוע דליקות ולכבותן, לסלק מפגעים ולמנוע תקלות, לרבות הריסת בנינים מסוכנים או מזיקים לבריאות; :: (9) להסדיר, להגביל או לאסור רוכלות, תגרנות רחוב, צילומי רחוב, פרסומת רחוב, איסוף כספים ברחוב וכיוצא באלה; :: (10) להסדיר עניני השקאה, מרעה ומניעת סחף וכן ענין אחר בעל ערך חקלאי שהסדרתו היא לטובת כלל החקלאים בתחום המועצה; :: (10א) ביחס למפעלי המים שהוקמו על ידי המועצה או גוף ציבורי אחר או על ידי יחיד לשם אספקת מים בתחומה של המועצה - ::: (א) למנוע בזבוז מים, שימוש בלתי נאות, תצרוכת יתירה או זיהום של מים שמספקים אותם לציבור או ליחיד; ::: (ב) להורות על שימוש בצינורות, שסתומים, ברזים, בורות, סירי שופכין, אסלות מים ושאר כלים וכלי קיבול, כולם או מקצתם, שישמשו להובלת מים, חלוקתם, הפיקוח עליהם ואצירתם, וכן לקבוע את גדלם, מהותם, עוצמתם וחמריהם, אופן סידורם, מצבם, שינויים, הסרתם, חידושם ותיקונם; ::: (ג) להסדיר אספקת מים ציבוריים על ידי ברזי מים והשימוש בהם; ::: (ד) להסדיר אספקת מים על ידי מדידה ולקבוע את החמרים, מדי המים, האביזרים והמתאמות המשמשים למטרה זו או בקשר אתה; ::: (ה) לקבוע את התנאים שבהם יש לספק מים לצרכי בית ולצרכים אחרים ואת המחיר שישולם בעד המים שסופקו כאמור ואגרות בעד התקנתם; :: (11)(א) לא תייסד המועצה חברה, חברת בת, אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת (להלן - תאגיד) לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות המועצה ותפקידיה, ולא תרכוש מניות או ניירות ערך או זכות הנאה אחרת של כל תאגיד שמטרותיו מסייעות, לדעת המועצה, להשגת כל מטרה כאמור ולא תנהג בהם דרך בעלים ולא תהיה חברה בעמותה אלא באישור שר הפנים ובתנאים שהוא קבע; ::: (ב) מניות שרכשה המועצה בתאגיד יוחזקו על שמה או על שם ראש המועצה, סגניו או עובדי המועצה תוך נקיבת תפקידם בלבד, והוא הדין לגבי חברות המועצה בתאגיד ללא הון מניות; ::: (ג) מועצה לא תייסד תאגיד אלא לאחר שנתקבלה ההחלטה על כך ברוב של חברי המועצה; ::: (ד) על מינוי נציגי המועצה בתאגיד יחולו [[תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני), התשס"ו-2006]], בשינויים המחויבים; ::: (ה) ראש המועצה יגיש למועצה לפחות פעם אחת בשנה דין וחשבון על מצב התאגיד, והמועצה תקיים דיון על הדין וחשבון; העתק הדין וחשבון ופרוטוקול מישיבת המועצה שבה נידון יועבר לשר הפנים; ::: (ו) לא יינתן אישור לפי פסקת משנה (א), אלא אם נכללו בתזכיר או בתקנון התאגיד הוראות אשר לפיהן החלטה בנושאים שלהלן טעונה אישור מאת שר הפנים: :::: (1) הקמת חברת בת או סניף לתאגיד; :::: (2) ייסוד, לקיחת חלק בייסוד, או התמזגות עם כל תאגיד אחר; :::: (3) הגדלת הון המניות הרשום של חברה, או שינוי בתזכיר או בתקנון התאגיד; :::: (4) תשלום שכר או כל תמורה אחרת לחברי המועצה או לעובדיה אשר יכהנו בתאגיד כנציגי המועצה; :::: (5) הספקת שירותים שהם בסמכות המועצה, על ידי התאגיד; :: (12) לעשות את כל הדרוש להכנתו של המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום, לרבות ארגונם והסדרתם של אספקת מצרכים ושירותים חיוניים. :: ((לפי [[12:210653|סעיף 3 לחוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 40), התשנ"א-1990]], יחולו הוראות [[#249.21|סעיף 249(21) לפקודת העיריות]] לעניין הסדרת שעות פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי המנוחה, בהתחשב בטעמים שבמסורת דתית, והוראות [[סעיף 264א לפקודת העיריות]] לעניין התקנת חוקי עזר בדבר פתיחת עסקים וסגירתם בימי מנוחה.)) : (ב) המועצה רשאית לתת אישורים ולהוציא רשיונות בנוגע לענינים שהיא נדרשת או מוסמכת להם. : (ג) המועצה רשאית להיכנס בכל זמן סביר למקומות ציבוריים ופרטיים, על ידי עובדיה המורשים לכך ופועלים הנלווים אליהם, כדי לערוך בהם חקירות, בדיקות ומדידות לשם מניעתם או גילוים וסילוקם של מפגעים ותקלות, ולשם מניעתן או גילוין של עבירות על צו זה או על חוקי העזר של המועצה או על החלטותיה, או לשם עשיית כל מעשה שהמועצה רשאית לעשותו. : (ד) המועצה היא הנציגות המוכרת של הציבור בתחום המועצה בכל ענין שהוא בגדר סמכויותיה. : (ה) המועצה תהא רשאית לאצול מתפקידיה וסמכויותיה לועד מקומי, דרך כלל, לענין מסוים או לסוג של ענינים, למעט סמכויותיה על פי [[סעיפים 63(א)(11)]], [[68]] [[ו-134 לצו זה]] [[וסעיף 22 לפקודה]], וסמכותה להפקיע מקרקעין, על פי [[חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]]. @ 64. שיתוף עם רשויות אחרות : המועצה רשאית לעשות כל דבר בשיתוף או בשותפות עם כל רשות אחרת ולשלם חלק מן המחיר או מן ההוצאה הכרוכים בכך כפי שיוסכם בין המועצה ובין הרשות האחרת, וכן את המכסות שיוטלו עליה לפי [[חוק איגודי ערים, תשט"ו-1955]]. @ 64א. דיון חוזר בהחלטות המועצה (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) ראש מועצה רשאי, תוך 48 שעות משעה שנתקבלה החלטה במועצה, להודיע בכתב לחברי המועצה על רצונו להביא את ההחלטה לדיון חוזר במועצה ועל מועד הדיון החוזר. : (ב) הדיון החוזר יהיה בישיבה מיוחדת של המועצה שתתקיים תוך 10 ימים מיום שנתקבלה ההחלטה, או תוך פרק זמן קצר יותר אם דרשו זאת 40% מחברי המועצה. : (ג) תוקפה של החלטה שעליה נמסרה הודעה לפי סעיף קטן (א) יותלה עד שהחליטה המועצה בדיון החוזר או עד שחזר בו ראש המועצה מהודעתו, לפי המוקדם יותר. : (ד) החלטת המועצה בדיון חוזר אינה נתונה לדיון חוזר נוסף. : (ה) סעיף זה לא יחול על החלטה שחיקוק מחייב את קבלתה ברוב מיוחד של חברי המועצה והיא נתקבלה ברוב כזה. : (ו) סמכות ראש מועצה לפי סעיף זה אינה ניתנת לאצילה לזולת. @ 64ב. ראש מועצה המסיים תפקידו (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-6) : (א) בסעיף זה, "ראש מועצה המסיים תפקידו" - ראש מועצה - :: (1) המכהן לפי [[סעיף 31]]; :: (2) שלא הוצע כמועמד לראשות המועצה לקראת הבחירות הבאות - מהיום האחרון להגשת רשימות המועמדים; :: (3) שהוצע כמועמד לראשות המועצה, לא נבחר לפי [[סעיף 210(א)]] ולא היה אחד משני המועמדים שקיבלו את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים - מהיום שלאחר יום הבחירות; :: (4) שהיה אחד משני המועמדים בבחירות חוזרות כאמור [[בסעיף 210(ב)]] ולא נבחר בבחירות החוזרות - מהיום שלאחר הבחירות החוזרות; : (ב) ראש מועצה המסיים תפקידו לא יהיה רשאי - :: (1) למנות עובדים לפי [[סעיף 57(ב)]]; :: (2) לפטר עובדים לפי [[סעיף 61(ה)]]; :: (3) להעלות עובדים בדרגה; :: (4) לחתום על שטרות או מסמכי תשלום לפי [[סעיף 191 לפקודת העיריות]], כפי שהוחל [[בסעיף 34א לפקודה]], בסכום העולה על החלק השנים עשר של התקציב הרגיל, לכל חודש של כהונה כראש מועצה המסיים תפקידו למעט: ::: (א) תשלום שכר ופרעון מילוות; ::: (ב) שטרות ומסמכי תשלום הנובעים מהתחייבויות שנעשו כדין לפני שנעשה ראש מועצה המסיים תפקידו. : (ג) פעל ראש המועצה המסיים תפקידו בניגוד להוראות סעיף קטן (ב), לא יהיה תוקף למינוי עובד, לפיטוריו או להעלאתו בדרגה, כאמור שם בפסקאות (1) עד (3), וכל תשלום כאמור בפסקה (4) שם, ייחשב בלתי חוקי ויחולו הוראות [[סעיף 84]]. == פרק עשירי: הוצאות והכנסות == @ 65. הוצאות : ההוצאות שהמועצה מוציאה לטובת כל תחום המועצה (להלן - הוצאות כלליות), יתמלאו ככל האפשר מן ההכנסות הכלליות המגיעות אליה מכל תחום המועצה; ואילו ההוצאות לטובת חלק של תחום המועצה (להלן - הוצאות מיוחדות) יתמלאו ככל האפשר מן ההכנסות המיוחדות שיבואו מאותו חלק, ואולם רשאית המועצה להפריש סכומים מהכנסות מיוחדות למילוי כל חלק של הוצאות כלליות ולהיפך, ובלבד שהמועצה לא תהא רשאית להוציא מהכספים לעניני תרבות וחינוך שיבואו מהכנסות הבאות מאותו חלק של תחום המועצה, להוצאות כלליות. @ 66. הכנסות : הכנסות המועצה יבואו ממיכסות תשלום או ממסים או משניהם יחד. @ 67. מכסות ושילומן : (א) המועצה רשאית להטיל מכסות תשלום על כל ועד מקומי למילוי כל הוצאה מהוצאותיה המופיעות בתקציב שאושר על ידי השר. : (ב) המועצה תודיע בכתב לועד המקומי על כל מכסת תשלום שהוטלה עליו, ובאם לא הגיש הועד, תוך 14 יום מיום שנמסרה לו הודעת המועצה, ערר לפי [[סעיף 136]], תהא החלטת המועצה סופית. @ 68. מסים ושילומם (תיקון: תשכ"א, תשכ"ח, תשכ"ט-2, תשל"ה, תשל"ה-2, תשנ"ד, תשס"ד-2, תשס"ה) : (א) המועצה רשאית להטיל בתחום המועצה או בכל חלק ממנו את האגרות, ההיטלים ודמי ההשתתפות, למעט ארנונה (להלן - מסים), שמועצה רשאית להטילם לפי [[הפקודה]]. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) החליטה המועצה להטיל מס או ארנונה כללית, ישולמו לה המס או הארנונה במישרין בידי החייבים בהם, ואולם המועצה רשאית, בהתייעצות עם ועד מקומי שבתחומה להסמיך את הועד לגבות במקומה ובעבורה את המס או הארנונה מחייבים המתגוררים בתחום הועד המקומי או בעבור נכסים המצויים באותו תחום; הסמיכה המועצה את הועד כאמור וגבה הועד בעבור המועצה את המס או הארנונה יעבירו לידי המועצה בסמוך לאחר גבייתו. @ 68א. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ב-2, תשכ"ח, תשכ"ט-2, תשנ"ב, תשע"ח-6) : (((בוטל).)) @ 69. שיעורי מסים (תיקון: תשכ"ח, תשכ"ט, תשמ"ד, תשנ"ד) : (א) המועצה רשאית לקבוע את שיעורי המסים, למעט ארנונה כללית, את מועדי שילומם, ולהטילם לפי דרגות או אחוזים או בסיסי הערכה שונים, על סוגים שונים של נכסים או על חלקים שונים של תחום המועצה. : (ב) (((בוטל).)) @ 70. (תיקון: תשכ"ח) : (((בוטל).)) @ 71. (תיקון: תשכ"ח) : (((בוטל).)) @ 72. (תיקון: תשכ"ח) : (((בוטל).)) @ 73. חילופי בעלים או מחזיקים (תיקון: תשנ"ה-3) : (א) היה אדם לבעל נכס או למחזיק בנכס, שבעלו או מחזיקו היה חייב עליו בארנונה לפי צו זה, ישלם כל שיעור משיעורי הארנונה שפרעונו חל לאחר שהיה לבעל הנכס או למחזיק בו, הכל לפי הענין. : (ב) העביר אדם נכס שחייבים עליו ארנונה לפי צו זה, או חדל מהיות מחזיק בנכס זה, אם השכירו לתקופה של שנה או יותר, לא יהיה חייב בתשלום כל שיעור משיעורי הארנונה שפרעונו חל אחרי יום ההעברה או אחרי היום שחדל להיות מחזיק כאמור; אך כל זמן שלא נמסרה למועצה הודעה על העברת הנכס או חדילת החזקה, יהא האדם אחראי לתשלום כל ארנונה על הנכס הזה שלא שולמה על ידי הבעל החדש או על ידי המחזיק שבא אחריו, הכל לפי הענין; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה. @ 74. בניין שנהרס (תיקון: תש"ף-2) : נהרס בניין שמשתלמת עליו ארנונה, או שניזוק במידה שאי-אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבניין למועצה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הרוס או ניזוק: : (1) עם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים בשלוש השנים שממועד מסירת ההודעה (להלן - תקופת הפטור הראשונה); :: (((תקופת הפטור הראשונה לנכס שהיה פטור במשך 4 שנים שקדמו ליום 1.1.2021 תהיה שנתיים מיום 1.1.2021).)) : (2) חלפה תקופת הפטור הראשונה יהיה חייב בארנונה לגבי אותו בניין בחמש השנים שמתום אותה תקופה, בסכום המזערי בהתאם להוראות לפי [[+|סעיפים 8]] [[ו-9 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992]], הקבוע לסוג הנכס המתאים לבניין על פי השימוש האחרון שנעשה בבניין (בסעיף זה - תקופת התשלום); : (3) חלפה תקופת התשלום והבניין נותר במצב של נכס הרוס או ניזוק כאמור, ימסור מחזיק הבניין למועצה הודעה בכתב על כך ולא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; : (4) התקופות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) ייספרו בין ברציפות ובין במצטבר; : אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן לפירעונם לפני מסירת ההודעה. @ 75. הפחתת מסים וויתור עליהם (תיקון: תשמ"ב, תשנ"ד, תשס"ד-2, תשס"ה) : המועצה רשאית להפחית או לוותר על מסים, למעט תשלומי ארנונה כללית, בהתחשב במצבו החמרי של החייב בהם או של הועד המקומי החייב או מסיבה אחרת שיאשר השר. @ 75א. פטור מהיטל לצרכי סעד (תיקון: תשי"ח-2) : (א) תייר המתאכסן במלון פטור מתשלום היטל לצרכי סעד בעד אכסונו. : (ב) בסעיף זה - ::- "מלון" - מלון כמשמעותו [[3:207900|בחוק אכסון במלון (הוראות שעה), תשי"ח-1958]], שיש עליו אישור לפי [[צו ההגנה (זיהוי עסקים למכירת טובין ומתן שירותים לתיירים), תשי"ז-1957]]; ::- "תייר" - אדם המחזיק תעודת רישום כניסה "על. 17" או "ק. 3" חתומה ביד קצין בקורת הגבולות. == פרק אחד עשר: כספים == @ 76. קופת המועצה : (א) כל הכספים המתקבלים על ידי המועצה או על שמה הם קופת המועצה. : (ב) קופת המועצה תשמש לתשלום כל סכום שהמועצה רשאית או חייבת להוציאו כדין. @ 77. בטחון קופת המועצה (תיקון: תשע"ח-6) : (א) (((בוטל).)) : (ב) כל הכספים השייכים לקופת המועצה או מתקבלים למענה או לחשבונה ישולמו מיד לחשבון המועצה בבנק שהיא תקבע לכך, ובלבד - :: (1) שהמועצה רשאית להרשות לגזבר להחזיק אצלו סכום כסף כדי הוצאות יום יום של המועצה; :: (2) שאם אין בנק בתחום המועצה, יחזיקו את הכספים בכל צורה של בטיחות שתבוא עליה אישור המועצה. @ 78. (תיקון: תש"ך, תשע"ח-6) : (((בוטל).)) @ 79. הוראות להנהלת הקופה : רשאי השר, בהתחשב עם הוראות [[פרק זה]], לתת הוראות כלליות בדבר הנהלת קופת המועצה, והמועצה חייבת לנהוג לפיהן. @ 80. השקעת כספים : רשאית המועצה, בהתחשב עם הוראות כלליות של השר, להשקיע את עודפי כספיה בדרך הטובה בעיניה. @ 80א. קניות ומחסנים (תיקון: תשנ"ט) : המועצה תסדיר את קניותיה, את ניהול המחסנים ואת רישום וניהול הטובין בהתאם להוראות [[שבתוספת הרביעית]]. @ 81. מחיקת חובות : כל סכום המגיע למועצה שתשלומו נתאחר לא פחות משלוש שנים והוא נראה כחוב אבוד, רשאית המועצה על פי החלטה מיוחדת לוותר עליו ולמחקו מהפנקסים אם היתה סבורה שהדבר לטובת הציבור; בכל מקרה אחר, טעונה החלטת המועצה אישורו של השר. == פרק שנים עשר: תקציב, חשבונות ובקורת חשבונות (תיקון: תש"ם-4) == === סימן א': תקציב המועצה (תיקון: תש"ם-4) === @ 81א. תקציב שנתי (תיקון: תש"ם-4) : לכל מועצה יהיה תקציב שנתי. @ 81ב. שנת כספים (תיקון: תש"ם-4, תשנ"ב) : שנת הכספים לכל המועצות תתחיל באחד בינואר של כל שנה. @ 81ג. (תיקון: תש"ם-4, תשע"ח-6) : (((בוטל).)) @ 81ד. (תיקון: תש"ם-4, תשע"ח-6) : (((בוטל).)) @ 81ה. (תיקון: תש"ם-4, תשע"ח-6) : (((בוטל).)) @ 81ו. (תיקון: תש"ם-4, תשע"ח-6) : (((בוטל).)) === סימן ב': חשבונות ובקורת חשבונות (תיקון: תש"ם-4) === @ 82. (תיקון: תשע"ח-6) : (((בוטל).)) @ 83. (תיקון: תשע"ח-6) : (((בוטל).)) @ 84. הוצאה שאינה כדין : (א) מבקר החשבונות של המועצה יפסול כל הוצאה שאינה כדין ויציין זאת בדין וחשבון לשר. : (ב) השר רשאי לזקוף כל הוצאה שאינה כדין או כל חלק ממנה, לחובתו של כל אדם שהוציאה או שהרשה להוציאה. השר יודיע בכתב על החלטתו זו לאדם הנוגע בדבר ולמועצה, וכל אחד מהם רשאי, תוך שלושים יום מיום קבלת ההודעה לבקש בכתב לבטל או להפחית את החיוב. השר יודיע את החלטתו בכתב למבקש ולמועצה. : (ג) לא נתברר מהחלטותיה של המועצה מי מחבריה הסכים להוצאה פלונית, רואים כל חבר שנוכח בישיבה שבה נתאשרה ההוצאה כאילו נתן את הסכמתו לכך, עד שיוכיח את ההיפך. : (ד) האדם שלחובתו נזקפה בהחלטה סופית הוצאה שאינה כדין יהא חייב בתשלומה למועצה תוך שלושים יום מיום שבו נתקבלה ההחלטה הסופית. : (ה) לא נפרע החוב במועד הקבוע, תגיש עליו המועצה תובענה ואם סירבה או התרשלה להגישה או לנהל את המשפט כהלכה, רשאי השר למנות אדם שיעשה זאת בשמה ולמענה, והוצאות המשפט ישולמו מקופת המועצה. == פרק שלושה עשר: חוזים והצעות (תיקון: תשכ"ה) == @ 85. התקשרות בחוזים על פי החלטת המועצה (תיקון: תשכ"ה) : (א) ראש המועצה רשאי, על פי החלטת המועצה, להתקשר בחוזה בשם המועצה. : (ב) אם חוזה מטיל הוצאה או התחייבות כספית על המועצה, לא תחליט המועצה על התקשרות באותו חוזה אם אין להוצאה או להתחייבות הקצבה מתאימה בתקציב המאושר של המועצה. @ 86. התקשרות בחוזים ללא החלטת המועצה (תיקון: תשכ"ה) : (א) ראש המועצה רשאי גם ללא החלטת המועצה להתקשר בשם המועצה בחוזה המטיל הוצאה או התחייבות כספית על המועצה אם נתמלאו בו תנאים אלה: :: (1) להוצאה או להתחייבות יש הקצבה מתאימה בתקציב המאושר של המועצה; :: (2) תנאי החוזה אינם בסתירה לכללים שקבע השר לענין זה, ואם לא קבע - לכללים שקבעה המועצה, בדרך כלל או לענין חוזים מיוחדים; :: (3) ההוצאה הכספית הכרוכה בחוזה לא עלתה על הסכום שקבעה המועצה, באישור השר, לענין זה. : (ב) פרטי החוזים שנחתמו שלא על פי החלטת המועצה יירשמו בפנקס שינהל גזבר המועצה לענין זה. בהעדר הגזבר, יירשמו פרטי החוזים כאמור בפנקס שינהל חבר המועצה שיתמנה במיוחד לכך על ידי המועצה. @ 87. תיקון ההוראות בדבר מכרזים (תיקון: תשכ"ה) : האמור [[בסעיפים 85]] [[ו-86]] אינו גורע מהוראות [[סעיף 89]]. @ 88. (תיקון: תשכ"ה, תשע"ח-6) : (((בוטל).)) @ 89. מכרזים (תיקון: תשכ"ה) : לא תתקשר המועצה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה אלא בהתאם להוראות [[שבתוספת השניה]]. @ 89א. חבר מועצה המעונין בחוזה (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) חבר המועצה שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו או קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם המועצה, למענה או בשמה, או בכל ענין העומד לדיון במועצה או בוועדה מוועדותיה, פרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים - :: (1) יודיע על כך למועצה, בכתב או בעל פה, מיד לאחר שנודע לו כי החוזה, העסק או הענין האמורים עומדים לדיון, וההודעה תירשם בפרוטוקול; :: (2) לא ישתתף בדיונים על החוזה, העסק או הענין במועצה או בוועדה ולא יצביע בהצבעה על כל שאלה בקשר להם; :: לענין סעיף זה, "קרוב" לאדם פלוני - כהגדרתו [[בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963]]. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על חבר מועצה מחמת היותו בעל מניות או חבר בגוף משפטי שיש לו חלק או טובת הנאה בחוזה או בעסק כאמור באותו סעיף קטן, אלא אם כן היה אותו חבר משמש מנהל או פקיד אחראי בגוף המשפטי, או אם חלקו בהונו או ברווחיו של גוף כאמור עולה על 5 אחוזים. : (ג) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שלושה חודשים. @ 89ב. איסור התקשרות בחוזים (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) חבר מועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שיש לאחד מהאמורים חלק העולה על עשרה אחוזים בהונו או ברווחיו, או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם המועצה; לענין זה, "קרוב" - בן זוג, הורה בן או בת, אח או אחות. : (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על - :: (1) חוזה בדבר מתן שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים, לאחד מהמנויים בסעיף קטן (א); :: (2) הסכם בהליכי רכישה לפי [[פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943]], או בהליכי העברת מקרקעין במקום רכישה כאמור; :: (3) חוזה או עסקה שהמועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה ובאישור השר, התירה ובתנאים שהתירה; הודעה על מתן היתר כאמור תפורסם ברשומות. : (ג) חוזה שנערך בניגוד להוראות סעיף זה ניתן לביטול על פי החלטת המועצה ברוב חבריה או על פי החלטת השר, ומשבוטל כך לא תהא המועצה חייבת להחזיר את מה שקיבלה על פי החוזה או לשלם את שוויו של מה שקיבלה, ובלבד שלא יהיה בביטול החוזה כדי לגרוע מזכויות צד שלישי שנרכשו בתום לב. : (ד) לענין סעיף זה, דין התקשרות עם תאגיד שלמועצה שליטה בו כדין התקשרות עם המועצה; לענין זה, "שליטה" - כמשמעותה לפי [[סעיף 2 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963]]. : (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על התקשרויות שנעשו לפני תחילת כהונתו של חבר המועצה שבשלה חל האיסור; אולם עם תחילת הכהונה יודיע חבר המועצה בכתב למועצה על כל התקשרות האסורה לפי הוראות סעיף קטן (א) שנעשתה לפני תחילת כהונתו, וכל עוד לא נסתיימה התקשרות זו לא יעסוק אותו חבר המועצה בתוקף כהונתו במועצה בכל ענין הנוגע להתקשרות האמורה. : (ו) העובר, ביודעין, על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר ששה חודשים. : (ז) הרשעה בעבירה לפי סעיף זה תיחשב כהרשעה בעבירה שיש עמה קלון. : (ח) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 89א]]. == פרק ארבעה עשר: הנהלה מקומית == @ 90. ועד מקומי : כל ישוב יתנהל על ידי ועד מקומי. @ 90א. סיווג תושבים ביישוב שיתופי (תיקון: תשע"ח-3) : לפני בחירות כהגדרתן [[בסעיף 137]], למעט בחירות מיוחדות כהגדרתן [[בסעיף האמור]], תוכן לכל יישוב שיתופי רשימה לצורך קביעת אופן ניהולו של היישוב השיתופי, ולעניין [[סעיפים 91א עד 91ה]] - יראו כתושב מי שנכלל ברשימה וכחבר אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית של היישוב (להלן - האגודה השיתופית) מי שצוין ככזה ברשימה האמורה; הרשימה תוכן לפי הוראות אלה: : (1) השר יעביר לוועדת הבחירות שמונתה על פי הוראות [[הפרק החמישה עשר]], רשימה של כל אדם שיום הולדתו ה-17 חל לא יאוחר מיום הבחירות ורשום הוא ומענו ביום הקובע במרשם האוכלוסין כתושב היישוב השיתופי, שנת לידתו ומספר זהותו במרשם האוכלוסין; : (2) ועדת הבחירות תבחן אם מי שנכלל ברשימה שהועברה לה הוא חבר או אינו חבר באגודה השיתופית, ותציין זאת ברשימה; לצורך זה, ועדת הבחירות רשאית לדרוש מהמועצה, מוועד מקומי, מוועד הנהלה של אגודה שיתופית חקלאית ביישוב שיתופי ומכל תושב, שימסור לה, במקום ובזמן שתקבע, כל ידיעה או מסמך שברשותה הדרוש, לדעת ועדת הבחירות, להכנת הרשימה; מי שקיבל דרישה כאמור חייב להשיב עליה תוך 7 ימים מיום קבלתה; : (3) ביום ה-118 שלפני יום הבחירות תניח ועדת הבחירות העתקים מהרשימה במשרד המועצה, במשרד הוועד המקומי ובמקומות אחרים בתחום היישוב השיתופי, כפי שתקבע ועדת הבחירות, למען יוכל כל המעוניין בכך לעיין בה; : (4) לא יאוחר מהיום ה-118 שלפני יום הבחירות יפרסם יושב ראש ועדת הבחירות בתחום היישוב השיתופי מודעה בדבר הצגת הרשימה לעיון כאמור בפסקה (3); במודעה האמורה יצוינו מקומות הנחת הרשימה, זכותו של כל אדם לעיין בה בתוך 10 ימים מיום פרסום המודעה ושעות העיון; כמו כן יפורטו במודעה הוראת [[סעיף 90ב]]; : (5) דרשה ועדת הבחירות מידע לפי פסקה (2) ולא נמסר לה המידע המבוקש במועד, ירשום יושב ראש ועדת הבחירות ברשימה ליד שמו של כל תושב שלגביו לא נמסר המידע האמור, כי הוא אינו חבר באגודה השיתופית ובמודעה האמורה בפסקה (4) יצוין מספר התושבים שנרשמו כמי שאינם חברים באגודה השיתופית עקב אי-מסירת המידע בעניין חברותם באגודה; : (6) מיד לאחר תום המועד האחרון להגשת עררים לפי [[סעיף 90ב(א)]], עתירה או פסק דין לפי [[סעיף 90ב(ז)]], לפי המאוחר מביניהם, תעביר ועדת הבחירות למנהל הבחירות את הרשימה שהוכנה לכל יישוב שיתופי שבתחום המועצה האזורית לפי הוראות סעיף זה. @ 90ב. עררים ועתירות (תיקון: תשע"ח-3) : (א) כל אדם רשאי, לא יאוחר מהיום ה-108 שלפני יום הבחירות, להגיש לוועדת הבחירות ערר מנומק, בכתב, על כך שהוא או זולתו נרשם, שלא כדין, ברשימה כחבר אגודה שיתופית או כמי שאינו חבר אגודה שיתופית. : (ב) ועדת הבחירות תדון בעררים, ובלבד שחבר ועדת בחירות לא ידון בעררים הנוגעים לרשימה של היישוב שבו הוא מתגורר, תנהל פרוטוקול מישיבותיה ותכריע בהם לא יאוחר מהיום ה-101 שלפני יום הבחירות; לצורך קבלת הכרעה כאמור, רשאית הועדה לגבות עדויות ולעיין במסמכים כפי שייראה לה. : (ג) סברה ועדת הבחירות כי ניתן לקבל ערר של אדם לגבי הרישום שלו בלי להיזקק לשמיעת טענותיו, תודיע לעורר שקיבלה את עררו; בכל מקרה אחר תזמין הוועדה את העורר לדיון בערר, ואם נגע הערר לזולת - תזמין גם אותו. : (ד) הגיש אדם ערר הנוגע לאדם אחר, ימציא לוועדת הבחירות העתק נוסף מכתב הערר וועדת הבחירות תמציא העתק זה לאותו אדם, יחד עם ההזמנה לדיון. : (ה) הזמנה לדיון כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו-ד), תימסר במסירה אישית או תישלח בדואר רשום עם אישור מסירה; כל בעל דין שהוזמן לדיון בערר, זכאי לטעון לפני ועדת הבחירות בעצמו או על ידי בא-כוחו. : (ו) קיבלה ועדת הבחירות החלטה בערר שלא בפני בעל דין או בא-כוחו, תודיע את החלטתה בכתב לעורר, ואם נגע הערר לזולת - גם לו, לא יאוחר מהיום ה-97 שלפני יום הבחירות; לא מסרה ועדת הבחירות הודעה כאמור על החלטתה, רואים ערר זה כערר שהוחלט לדחותו וכאילו נמסרה לעורר הודעה על הדחיה ביום ה-97 שלפני יום הבחירות. : (ז) מי שהגיש ערר, ואם הערר נגע לאחר - גם האחר, רשאי לעתור על החלטת ועדת הבחירות לפי סעיף קטן (ו), לבית משפט לעניינים מינהליים; על עתירה כאמור יחולו הוראות [[סעיף 8 לפקודה]]. : (ח) ועדת הבחירות תתקן את הרשימה לפי ההכרעות בעררים ובעתירות לפי סעיף זה. @ 91. הועד המקומי בישוב שיתופי (תיקון: תשכ"ג, תשנ"א-2, תשנ"ז-2, תש"ס, תשס"ז-2, תשע"ח-3) : (א) בכפוף לאמור [[בסעיפים 91א]] [[ו-91ב]], מי שמכהנים בישוב שיתופי, במועד פלוני, כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית יכהנו גם כחברי הועד המקומי של הישוב. : (ב) חדל ישוב להיות שיתופי, תמנה המועצה ועד מקומי בדרך האמורה [[בסעיף 92]] ורואים ועד זה כועד ראשון שמונה על פי [[הסעיף האמור]]. @ 91א. צירוף נציגות לוועד מקומי (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ד-2, תשנ"ז-2, תש"ס, תשס"ב, תשס"ז-2, תשע"ח-3) : (א) תושב של ישוב שיתופי שאינו חבר האגודה השיתופית, רשאי לבקש מהשר, לא יאוחר מהיום ה-64 שלפני יום הבחירות, להורות כי לועד המקומי של הישוב ייבחרו נוסף על חברי ועד הנהלת האגודה, גם נציגים של בעלי זכות בחירה בישוב שאינם חברים באגודה השיתופית. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) (((בוטל).)) : (ד) כפוף לאמור [[בסעיף 91ב]], מצא השר כי בישוב שיתופי שלגביו הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (א), מספר התושבים שאינם חברי האגודה השיתופית הוא 10% לפחות ממספר התושבים בישוב, יורה כי בנוסף לחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית האמור [[בסעיף 91]], ייבחרו גם נציגים של התושבים באותו ישוב שאינם חברי האגודה השיתופית (להלן - נציגות). : (ד1) ביישוב שהוא קיבוץ או קבוצה יורה השר כאמור אם הוגשה הבקשה על ידי 10% מבין התושבים הרשומים ביישוב ומספר התושבים שאינם חברי האגודה השיתופית הוא 30% לפחות ממספר התושבים ביישוב. : (ה) מספר הנציגים שיעמדו לבחירה בישוב שיתופי כאמור, יהיה המספר השלם המתקבל מהכפלת מספר חברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית באותה שעה במנה המתקבלת מחלוקת מספר התושבים שאינם חברים באגודה השיתופית במספר התושבים החברים באגודה השיתופית, ובלבד שיהיה נציג אחד לפחות. : (ה1) (((בוטל).)) : (ו) (((בוטל).)) @ 91ב. בחירת ועד מקומי בישוב שיתופי (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2, תש"ס, תשס"ז-2, תשע"ח-3) : על אף האמור [[בסעיפים 91(א)]] [[ו-91א(ד)]], יורה השר לקיים בחירות לועד מקומי של ישוב שיתופי, בדרך האמורה [[בפרק זה]] לגבי ישוב שאינו שיתופי, בכל אחד ממקרים אלה: : (1) מספר התושבים בישוב שאינם חברי האגודה השיתופית עלה על מספר התושבים חברי האגודה; : (2) על פי בקשה של 20% מבין התושבים של הישוב שהוגשה לשר לא יאוחר מהיום ה-64 שלפני יום הבחירות. : (3) ביישוב שהוא קיבוץ או קבוצה - על פי בקשה של 50% מהתושבים של היישוב שהוגשה לשר כאמור בפסקה (2). @ 91ב1. יישוב שיתופי בכינוס נכסים או פירוק (תיקון: תשס"ה-2) : ביישוב שיתופי שהאגודה השיתופית שבו נמצאת בהליך של פירוק, כינוס נכסים או מינוי נאמן על ידי בית משפט, בהתאם להוראות [[פקודת האגודות השיתופיות]], או [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967]], יתקיימו בחירות לועד מקומי, ויראו את היישוב לענין הבחירות לועד המקומי כיישוב לא שיתופי; מועד הבחירות ייקבע בידי השר כאמור [[בסעיף 96ב(ב)]]. @ 91ג. בקשות לשינויים בניהול המקומי (תיקון: תשנ"ז-2, תש"ס, תשס"ז-2, תשע"ח-3) : (א) נערכו בישוב שיתופי בחירות לנציגות כאמור [[בסעיף 91א]] והוגשה לשר בקשה, לקראת הבחירות הבאות שיורה - :: (1) על קיום בחירות לועד מקומי בישוב - יאשר השר את הבקשה אם הוגשה בידי 20% לפחות מבין התושבים של הישוב וביישוב שהוא קיבוץ או קבוצה - בידי 50% לפחות מבין התושבים שביישוב; :: (2) כי חברי ועד הנהלת האגודה השיתופית בישוב, לבדם, יכהנו כחברי הועד המקומי - יאשר השר את הבקשה, כפוף לאמור [[בסעיף 91ב(1)]], אם הוגשה בידי למעלה מ-90% מבין התושבים של הישוב. : (ב) נערכו בישוב שיתופי מאוגד בחירות לועד מקומי כאמור [[בסעיף 91ב]] והוגשה לשר בקשה, לקראת הבחירות הבאות, להורות על קיום בחירות לנציגות בישוב או להורות שחברי ועד הנהלת האגודה השיתופית בישוב יכהנו גם כחברי הועד המקומי - יאשר השר את הבקשה, כפוף לאמור [[בסעיף 91ב(1)]], אם ביקשו זאת למעלה מ-80% מבין התושבים של הישוב. : (ג) בקשות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יוגשו לשר לא יאוחר מהיום ה-64 שלפני יום הבחירות. @ 91ד. הודעה בדבר הגשת בקשות (תיקון: תש"ס, תשס"ז-2) : לא יאוחר מהיום ה-74 שלפני יום הבחירות יפרסם מנהל הבחירות, בכל אחד מהישובים השיתופיים, הודעה בדבר האפשרות להגיש לשר בקשות כאמור [[בסעיפים 91א עד 91ג]], לגבי הגוף שינהל את הישוב; בהודעה יפורט נוסח [[91א|הסעיפים האמורים]] וכן יצוינו בה המועד האחרון להגשת הבקשות ומספר החותמים הנדרש לכל סוג של בקשה. @ 91ה. אופן הגשת בקשות (תיקון: תש"ס, תשע"ח-3) : (א) בקשות כאמור [[בסעיפים 91א עד 91ג]] יוגשו לשר בכתב, באמצעות מנהל הבחירות, ויפורטו בהן שמו, שם משפחתו ומספר זהותו של כל מבקש, וכל מבקש יחתום אישית על הבקשה לצד שמו; העתק מהבקשה יימסר לועדת הבחירות. : (ב) תושב שחתם על יותר מבקשה אחת מהבקשות האמורות בסעיף קטן (א), כל חתימותיו בטלות. : (ג) תושב שחתם על בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אינו רשאי לחזור בו מחתימתו; מותו של חותם אינו מבטל את חתימתו. @ 91ו. בדיקת בקשות (תיקון: תש"ס) : קיבל מנהל בחירות בקשות לפי [[סעיפים 91א עד 91ג]], יבדוק את הבקשות ויעבירן לשר, בצירוף הערותיו, לא יאוחר מהיום ה-57 שלפני יום הבחירות; החלטת השר בבקשות תינתן לא יאוחר מהיום ה-52 שלפני יום הבחירות. @ 91ז. תוקף הוראת השר (תיקון: תש"ס, תשס"ז-2) : הוראת השר בדבר אופן ניהולו של ישוב שיתופי שניתנה לפי [[סעיפים 91א עד 91ג]], תעמוד בתוקפה גם בכל הבחירות הבאות שייערכו בישוב האמור, אלא אם כן הורה השר אחרת, על פי בקשות שהוגשו לו לפי [[91א|הסעיפים האמורים]]. @ 92. הועד המקומי הראשון בישוב שאיננו שיתופי (תיקון: תשכ"ג) : (א) חברי הועד המקומי הראשון בישוב שאיננו שיתופי ימונו על ידי המועצה לאחר התייעצות עם גופים ציבוריים שיש להם, לדעתה, נגיעה בדבר; המינוי טעון אישורו של השר. : (ב) רשאית המועצה לבטל מינויו של חבר ועד מקומי ולמנות במקומו חבר אחר בדרך האמורה בסעיף קטן (א). @ 93. הישיבה הראשונה (תיקון: תשי"ט-3, תשכ"ג) : (א) הישיבה הראשונה של הועד המקומי הראשון תתכנס, תוך 14 יום מיום אישור מינויו על ידי השר, על פי הזמנת ראש המועצה והוא ישב בראשה וינהלנה עד שייבחר ראש הועד המקומי. : (ב) לא קויימו הוראות סעיף קטן (א), יכנס השר את הועד המקומי לישיבתו הראשונה והוא ישב בראשה וינהלנה עד שייבחר ראש הועד המקומי. @ 94. כהונת הועד (תיקון: תשכ"ג) : הועד המקומי הראשון יכהן עד שייבחר ועד מקומי לפי הוראות צו זה. @ 95. (תיקון: תשכ"ג, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 96. מספר חברי ועד מקומי בישוב שאיננו שיתופי (תיקון: תשכ"ג, תשנ"ד-2, תשנ"ז-2, תשס"ד, תשס"ד-2, תשס"ה, תשע"ח-3) : (א) מספר חברי ועד מקומי נבחר בישוב שאינו שיתופי ייקבע בהתאם למספר התושבים ביישוב שהיו רשומים במרשם האוכלוסין ביום הקובע לפי טבלה זו: :: {| ! מספר תושבים !! מספר חברי ועד |- | עד 1,500 || 5 עד 7 |- | 1,501 ומעלה || 9 עד 11 |} : (ב) מספר חברי הועד המקומי ייקבע בהתאם לסעיף קטן (א) על ידי השר בהתייעצות עם המועצה, לא יאוחר מהיום ה-50 שלפני יום הבחירות. : (ג) השר רשאי להגדיל את מספר חברי ועד מקומי של ישוב הנמנה עם סוג משני הסוגים הראשונים המפורטים בטבלה שבסעיף קטן (א), כדי המספר המכסימלי הקבוע בטבלה לסוג הבא אחריו. @ 96א. (תיקון: תשכ"ג, תשכ"ה-2, תשנ"א-2, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 96ב. מועד הבחירות לועד המקומי ולנציגות (תיקון: תשכ"ג, תשנ"א-2, תשנ"ד-2, תשנ"ז-2, תש"ס, תשע"ח-3) : (א) הבחירות הראשונות לועד מקומי בישוב שאיננו שיתופי יהיו במועד עריכתן של הבחירות למועצה או במועד אחר שיקבע השר שלא יאוחר מהבחירות הבאות למועצה. : (ב) הבחירות הבאות אחרי הבחירות הראשונות בישוב שאיננו שיתופי וכן בחירות שנקבעו לפי [[סעיפים 91א עד 91ג]], יקוימו במועד עריכתן של הבחירות למועצה ובלבד שהשר לא קבע בשל נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לדעתו, מועד בחירות מוקדם או מאוחר ממנו. : (ג) נדחו בחירות למועצה לפי [[סעיף 28]], יידחו גם הבחירות האמורות בסעיף קטן (ב) ויקוימו ביום הבחירות למועצה. @ 96ג. שיטת הבחירות (תיקון: תשכ"ג) : הבחירות לועד יהיו כלליות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות. @ 97. (תיקון: תשמ"א, תשנ"א-2, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 98. הזכות לבחור לועד מקומי (תיקון: תשמ"ד-2, תשנ"א-2, תשנ"א-3, תשנ"ז-2) : הזכות להשתתף בבחירת ועד מקומי של ישוב נתונה לכל מי שרשום בפנקס הבוחרים שהוכן לאותו ישוב לפי הוראות [[הפרק החמישה עשר]]. @ 99. הזכות להיבחר לועד מקומי (תיקון: תשי"ט-3, תשנ"ז-2) : [[סעיף 19]] יחול על הזכות להיבחר כחבר ועד מקומי בשינויים אלה: : (1) כל מקום שנאמר בו "מועצה" יראו כאילו נאמר בו "ועד מקומי". : (2) בכל מקום שנאמר בו "אזור" יראו כאילו נאמר בו "ישוב". @ 100. הזכות להגשת רשימת מועמדים (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2) : (א) כל קבוצת אנשים הרשומה בפנקס בוחרים של ישוב והמונה שני אחוזים לפחות ממספר בעלי זכות הבחירה בישוב, אך לא פחות מחמישה אנשים, רשאית להגיש רשימת מועמדים בבחירות לועד המקומי של אותו ישוב. : (ב) בבחירות לנציגות רשאית להגיש רשימת מועמדים, כל קבוצת אנשים הרשומים בפנקס הבוחרים של הישוב והם אינם חברים באגודה השיתופית, ובלבד שהקבוצה מונה שני אחוזים לפחות ממספר בעלי זכות הבחירה בישוב שאינם חברים באגודה השיתופית אך לא פחות מחמישה אנשים. : (ג) רשימות המועמדים לועד המקומי או לנציגות יוגשו כאמור בהוראות [[הפרק החמישה עשר]]. @ 101. החלת הוראות (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2, תש"ס) : (א) ההוראות החלות לפי צו זה על בחירת ועד מקומי בישוב שאיננו שיתופי, יחולו גם על בחירות נציגות ועל בחירת ועד מקומי לפי [[סעיפים 91ב]] [[ו-91ג]]. : (ב) הוראות [[סעיפים 98]] [[ו-99]] יחולו גם על בחירת נציגות, אולם יהיו זכאים לבחור ולהיבחר לנציגות רק תושבים שאינם חברים באגודה השיתופית. @ 102. תחילת כהונה ורציפותה (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2, תשע"ב-7) : ועד מקומי ונציגות יתחילו לכהן ביום השביעי שלאחר יום פרסום ההודעה האמורה [[בסעיף 218]] בדבר תוצאות הבחירות; הכהונה תימשך עד שיתחיל לכהן ועד מקומי חדש או שתתחיל לכהן נציגות חדשה. @ 103. תקופת כהונה (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2, תש"ס) : ועד מקומי בישוב לא שיתופי, ועד מקומי שנבחר לפי [[סעיף 91ב]] או לפי [[סעיף 91ג]] וכן נציגות, יכהנו חמש שנים. @ 104. ישיבה ראשונה של ועד מקומי נבחר (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2, תשס"ד-2, תשס"ה) : (א) ועד מקומי נבחר יתכנס לישיבתו הראשונה, על פי הזמנת ראש המועצה, לא יאוחר מ-14 ימים מיום תחילת כהונתו; ראש המועצה ישב בראש הישיבה וינהלנה עד אשר ייבחר ראש הועד המקומי כאמור [[בסעיף 105]]. : (ב) לא נקראה הישיבה הראשונה כאמור בסעיף קטן (א) בידי ראש המועצה, יכנס השר את הועד המקומי לישיבה הראשונה והוא ישמש יושב ראש בה עד אשר ייבחר ראש הועד המקומי. : (ג) נציג האזור שבו מצוי היישוב במועצה אזורית יוזמן לישיבות הועד המקומי של אותו יישוב. @ 104א. (תיקון: תשמ"א-2, תשנ"א-2) : (((בוטל).)) @ 105. בחירת ראש ועד מקומי (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2, תשס"ד-2, תשס"ה) : (א) בכפוף לאמור [[בסעיף 129]], ועד מקומי יבחר בישיבתו הראשונה את אחד מחבריו לראש הועד; הבחירה תיעשה בהצבעה גלויה והמועמד שיקבל למעלה ממחצית הקולות של כל חברי הועד הוא הנבחר; לא קיבל שום מועמד רוב כאמור תיערך הצבעה שניה והמועמד שיקבל למעלה ממחצית הקולות של חברי הועד המצביעים הוא הנבחר. : (ב) ראש ועד מקומי לא יהא זכאי לשכר בקשר לביצוע תפקידו. @ 106. פסולים לכהונה (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2, תשס"א, תשס"ד-2, תשס"ה, תשע"ב-6, תשע"ט-2) : (א) פסול לכהונה - :: (1) מי שלא היה זכאי לכתחילה להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר לחבר ועד מקומי או לחבר נציגות בהתאם לאמור [[בסעיף 99]], או שלאחר שנבחר השתנו לגביו הנסיבות כך ששוב אין מתקיימות בו כל דרישות הזכאות להיות מועמד; :: (2) מי שהורשע בפסק דין שנהיה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר הועד המקומי, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר הועד המקומי ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר הועד המקומי, וקבע בית המשפט כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון; :: (3) מי שנידון למאסר כאמור [[בסעיף 19]] ולא הצהיר אמת, או לא הגיש הודעה או בקשה לפי הוראות [[סעיף 19א]]; :: (4) מי שחייב חוב סופי בשל ארנונה לוועד המקומי בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, "חוב סופי" - חוב שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי העניין, ואם הוגשו ערעור או תובענה אחרת - לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד; :: (5) עובד הוועד המקומי במשכורת; :: (6) עובד המדינה במשכורת אשר עבודתו קשורה בענייני המינהל המחוזי או השלטון המקומי ועלולה להביא לידי סתירה או אי-התאמה בין תפקידיו בשירות המדינה ובין תפקידיו כחבר הוועד המקומי; :: (7) עובד במשכורת ברשות מקומית אחרת אשר עבודתו האמורה עלולה להביא לידי סתירה או אי-התאמה בין תפקידיו בשירות הרשות המקומית האחרת ובין תפקידיו כחבר הוועד המקומי. : (ב) המכהן כחבר ועד מקומי או כחבר נציגות והוא פסול לכך, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]. : (ג) לא יכהנו בועד מקומי שני קרובי משפחה או יותר; בסעיף קטן זה, "קרוב משפחה" - בן זוג, הורה או הורי הורה, בן זוגו, בן או בת או בני זוגם, אח או אחות או בני זוגם. : (ד) ראש הועד המקומי יודיע לראש המועצה, בסמוך לאחר הבחירות לועד המקומי, מי הם חברי הועד המקומי שנבחרו והאם קיימת ביניהם קרבת משפחה על פי הוראות סעיף קטן (ג). : (ה) ראה ראש המועצה כי לועד מקומי נבחרו קרובי משפחה, ישלח להם הודעה על כך בדואר רשום, לפי מעניהם הידועים האחרונים; כל אחד מחברי הועד המקומי שנשלחה אליהם הודעה כאמור, יודיע בתוך 14 ימים לראש המועצה על נכונותו להתפטר מתפקידו או על סירובו לעשות כן. : (ו) התפטרות חבר ועד שהודיע על נכונותו להתפטר, תיכנס לתוקף עם מסירת הודעתו לידי ראש המועצה. : (ז) לא הודיע חבר ועד כנדרש בסעיף קטן (ה) וראה ראש המועצה שבועד ממשיכים לכהן קרובי משפחה, יודיע לכל חבר כאמור על התפנות מקומו במועצה ויפרט את הסיבות לכך. : (ח) הוראות [[סעיף 37ה(ב) ו-(ג)]] יחולו על ועד מקומי, בשינויים המחויבים, כך שבכל מקום שבו נאמר "חבר מועצה" יראו כאילו נאמר "חבר ועד מקומי". @ 106א. הודעה על התפנות מקומו של חבר הוועד המקומי (תיקון: תשע"ב-6) : (א) נראה לגזבר הוועד המקומי כי חבר הוועד פסול לכהן לפי [[סעיף 106(4)]], ישלח לו הגזבר הודעה בדבר התפנות מקומו בוועד ויפרט בה את הסיבות לכך ואת מועד כניסתה לתוקף לפי סעיף קטן (ד); ההודעה תישלח לחבר הוועד במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה יישלח במכתב רשום לראש המועצה האזורית; בהודעה יצוין כי על חבר הוועד לשלם את חובו או להסדיר אותו לרבות בדרך של פריסתו (בסעיף זה - הסדרת חוב). : (ב) נראה לראש המועצה האזורית שחבר הוועד פסול לכהן ולא שלח הגזבר לחבר הוועד הודעה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך ארבעה עשר ימים מיום שדרש ממנו ראש המועצה האזורית לעשות כן, ישלח ראש המועצה האזורית לחבר הוועד את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לגזבר. : (ג) נראה לממונה שחבר הוועד פסול לכהן ולא שלח ראש המועצה האזורית לחבר הוועד הודעה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך ארבעה עשר ימים מיום שדרש ממנו הממונה לעשות כן, ישלח הממונה לחבר הוועד את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש המועצה האזורית. : (ד) בתום שישים ימים מיום שנשלחה ההודעה לפי סעיף קטן (א), (ב) או (ג) לפי העניין תיפסק כהונתו של חבר הוועד המקומי זולת אם תוך הזמן האמור - :: (1) בתוך שלושים ימים ממועד משלוח ההודעה הסדיר את החוב; :: (2) בתוך שישים ימים ממועד משלוח ההודעה התקיים אחד מאלה: ::: (א) הגיש חבר הוועד בקשה לבית משפט מוסמך לביטול ההודעה; במקרה זה לא יחדל לכהן אלא אם כן בית המשפט החליט על כך; ::: (ב) התברר לשולח ההודעה שלא נתקיימו הנסיבות המחייבות את שליחתה, והוא ביטל אותה בהודעה מנומקת בכתב לחבר הוועד; העתק מהודעת הביטול יימסר לידי הממונה, הגזבר או ראש המועצה האזורית, הכל לפי העניין. : (ה) הגזבר יודיע לראש המועצה האזורית ולממונה על הפסקת כהונה של חבר הוועד. : (ו) הממונה יוודא את קיומן של הוראות סעיף קטן זה. @ 106ב. הוראות לעניין חזרה לכהונה (תיקון: תשע"ב-6) : חזר חבר הוועד המקומי לכהן לאחר שהוחלט כי לא התקיימה העילה לפסלות כהונה לפי [[סעיף 106(א)(4)]], יחדל לכהן מי שהחליף אותו מתוך רשימת המועמדים ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולכהן כחבר הוועד מכוח הוראות [[סעיף 130]]. @ 107. (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ד-2, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 108. (תיקון: תשכ"ה-2, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 109. (תיקון: תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 110. (תיקון: תשמ"ו-2, תשנ"א-2, תשנ"ד-2, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 111. (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 112. (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 113. (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 114. (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 115. (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 116. (תיקון: תשי"ט-3, תשנ"א-2, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 117. (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 118. (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 119. (תיקון: תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 120. (תיקון: תשנ"א-2) : (((בוטל).)) @ 121. (תיקון: תשנ"א-2) : (((בוטל).)) @ 122. (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 123. (תיקון: תשנ"א-2) : (((בוטל).)) @ 124. (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 125. (תיקון: תשנ"א-2) : (((בוטל).)) @ 126. (תיקון: תשנ"א-2) : (((בוטל).)) @ 127. ועד נחשל (תיקון: תשל"ז-6, תשנ"ז-2, תשס"ד-2, תשס"ה) : נראה למועצה כי ועד מקומי אינו ממלא את התפקידים שהוטלו עליו לפי [[הפקודה]], צו זה או כל דין אחר, או שאינו מנהל כשורה את תחום שיפוטו, רשאית היא, באישור הממונה, להורות על בחירת ועד ולקבוע את תאריך הבחירות או למנות, לאחר התייעצות עם הגופים הציבוריים הנוגעים בדבר, ועד מתוך אנשים שכשרים להיות חברי ועד או למנות, לאחר התייעצות כאמור, ועדה למילוי תפקידי הועד המקומי, ובלבד שמימון פעילותו של הועד הממונה ייעשה מתקציב הועד המקומי. @ 127א. ועד המסרב למלא חובה (תיקון: תשל"ז-6, תשס"ד-2, תשס"ה) : (א) ראה ראש המועצה שועד מקומי נמנע ממילוי חובה או מביצוע עבודה שהוטלו עליו בצו זה או בכל דין אחר, רשאי הוא לדרוש ממנו בצו למלא את החובה או לבצע את העבודה בתוך הזמן הנקוב בצו. : (ב) לא מילא הועד המקומי אחר הצו בתוך הזמן האמור בו, רשאי ראש המועצה, באישור הממונה, למנות אדם למילוי החובה או לביצוע העבודה כאמור, לקבוע את השכר שישולם לאדם כאמור ולהורות שהשכר והוצאות העבודה ייפרעו מתקציב הועד המקומי. @ 127ב. סמכות הממונה (תיקון: תשס"ד-2, תשס"ה) : (א) ראה הממונה שעל אף שהתקיימו התנאים הנקובים [[בסעיפים 127]] [[או 127א]] נמנע ראש המועצה מלהפעיל את סמכויותיו על פי [[127|אותם סעיפים]], רשאי הוא, לאחר שנתן לראש המועצה הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות לו בצו להפעיל את הסמכויות האמורות. : (ב) לא קיים ראש המועצה את הוראות הצו האמור בסעיף קטן (א) בתוך הזמן הנקוב בו, רשאי הממונה להפעיל בעצמו את הסמכויות או למנות אדם לביצוע הצו, ורשאי הוא להחליט על גובה השכר שישולם לאדם כאמור ולהורות שהשכר והוצאות העבודה ישולמו מקופת המועצה או מקופת הועד המקומי, כפי שיחליט הממונה; בהחלטה כאמור ייתן הממונה את דעתו לטעם המנעותו של ראש המועצה מקיום הצו. @ 128. החלת הוראות על חברי ועד מקומי (תיקון: תשל"ז-4, תשנ"א-2, תשנ"ד-2, תשנ"ז-2, תש"ס) : הוראות [[סעיפים 37ד]], [[37ה]], [[37ח]], [[89א]] [[ו-89ב]] יחולו על חברי ועד מקומי בשינויים אלה: : (1) כל מקום שנאמר בו "מועצה" יראו כאילו נאמר בו "ועד מקומי"; : (2) כל מקום שנאמר בו "השר" יראו כאילו נאמר בו "ראש מועצה"; : (3) כל מקום שנאמר בו "חבר המועצה" יראו כאילו נאמר בו "חבר הועד המקומי". @ 129. יושב ראש הועד המקומי בישוב שיתופי (תיקון: תשנ"א-2, תש"ס) : ראש הועד המקומי בישוב שיתופי יהיה האדם המשמש על פי תקנות הישוב ראש הועד או המזכירות או ההנהלה של הישוב; הוראה זו לא תחול על ישוב שיתופי שנערכו בו בחירות לועד המקומי לפי [[סעיף 91ב]] או לפי [[סעיף 91ג]]. @ 130. מילוי מקומות פנויים (תיקון: תשכ"ה-2, תשל"ג, תש"ס, תשס"א) : (א) חבר ועד מקומי ממונה שחדל לכהן, ימונה במקומו חבר אחר באותה הדרך בה נתמנה החבר שחדל לכהן. : (ב) חבר ועד מקומי נבחר לרבות חבר נציגות שחדל לכהן או שפקעה כהונתו, יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימה שממנה נבחר אותו חבר מיד אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה; ואם אותו מועמד כבר נכנס בדרך זו קודם לכן או שהוא פסול או שאיננו יכול להיות חבר הועד מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב ליושב ראש הועד שאין ברצונו להיות חבר הועד - יבוא במקומו מי ששמו בא מיד אחריו ברשימה האמורה, וכן הלאה. : (ג) אם אין מי שימלא את המקום הפנוי לפי סעיף קטן (ב), יבחר הועד ללא דיחוי, על פי החלטה של מחצית חבריו לפחות, אדם שהוא כשר לפי צו זה להיבחר כחבר הועד. בקבלת החלטה בענין זה יתחשב הועד בהצעת מגישי הרשימה שמתוכה נבחר החבר שחדל לכהן, ולא יפסול מועמד שהוצע כאמור אלא באישור המועצה. הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על מילוי מקום פנוי של חבר נציגות, אולם בחירת החבר החדש תיעשה בהחלטה של חברי הנציגות הנותרים. : (ד) חבר ועד מקומי בישוב שיתופי שחדל לכהן, ינהגו בהתאם לתקנות אותו ישוב שיתופי. : (ה) לא בחרו חברי הועד המקומי או חברי הנציגות חבר כאמור בסעיף קטן (ג) תוך חודש ימים ימנה הממונה על המחוז אדם כשר לפי צו זה לכהן כחבר הועד תוך התחשבות בהצעת מגישי הרשימה שמתוכה נבחר החבר שחדל לכהן. @ 130א. ועדת ביקורת בועד מקומי (תיקון: תשס"ד-2, תשס"ה) : (א) המועצה תבחר ועדת ביקורת מבין תושבי היישוב, אשר אינם חברי ועד מקומי, מתוך רשימת תושבים שיציעו את מועמדותם. : (ב) מספר חברי ועדת הביקורת לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה. : (ג) ועדת הביקורת תבדוק אם החלטות הועד המקומי הוצאו לפועל כדין, תבדוק את חשבונות הועד המקומי ותוודא כי פעולותיו נעשו במסגרת תקציבו המאושר וכן תבדוק אם תוקנו ליקויים בפעולות הועד המקומי אשר נמצאו בביקורות קודמות. : (ד) לצורך ביצוע תפקידיה, רשאית ועדת הביקורת לקבל מכל חבר ועד מקומי או עובד ועד מקומי, ידיעות, מסמכים והסברים הדרושים לה. : (ה) בתוך שלושה חודשים מתום כל שנה תמציא ועדת הביקורת לועד המקומי טיוטת דוח ביקורת מפורט שיתייחס לפעילות הועד המקומי ותאפשר לו להעיר הערות לטיוטה בתוך שלושים ימים; ועדת הביקורת תקיים דיון בהערות הועד המקומי ותערוך את דוח הביקורת הסופי. : (ו) בתוך חמישה חודשים מתום כל שנה, תמציא ועדת הביקורת לידי הועד המקומי, ראש המועצה ולידי ועדת הביקורת של המועצה את דוח הביקורת הסופי; דוח הביקורת יהא פתוח לעיון כל תושב ביישוב וסיכום תמציתי ממנו יופץ לכל תושבי היישוב בתוך 14 ימים ממועד הגשתו למועצה. @ 131. ועדות : ועד מקומי רשאי למנות ועדות קבועות לענינים או למקרים מיוחדים ולהטיל עליהן תפקידים כפי שייראה לו. ועדות אלה רשאיות, בשים לב להוראות השר, לקבוע לעצמן את סדרי עבודתן ודיוניהן. @ 132. סמכויות ועד מקומי (תיקון: תשי"ח, תשכ"ה-2, תשנ"ז-2, תשס"ד-2, תשס"ה, תשע"ח-6) : (א) לועד מקומי יהיו בתחום הנהלתו, כל סמכויות המועצה שבתחומה, לפי [[סעיף 63]], ככל שאצלה לו המועצה על פי החלטתה ובהתאם לתנאים שנקבעו בה, לרבות התנאים והמגבלות בסמכויות אלה ובכפוף [[לסעיף 63(ה)]]; הועד המקומי יהיה רשאי לעשות שימוש בסמכויותיו, ככל שלא יהיה בכך סתירה להחלטות המועצה שהודיעה עליהן לועד ולחוקי העזר שלה. : (ב) המועצה רשאית לבטל אצילת סמכות לועד המקומי כאמור בסעיף קטן (א) ובלבד שנתנה לועד המקומי הזדמנות להשמיע את טענותיו. : (ג) [[סעיפים 45 עד 48]], [[49(א)]] למעט הסיפה המתחילה במילים "באישור ועדת ההנהלה", [[50 עד 56]], [[59 עד 61]], [[76]], [[77(א) ו-(ב)(1)]], [[78 עד 82]], [[85]], [[88 עד 89ב]], [[232 עד 240]] יחולו בשינויים המחויבים לפי הענין על ועד מקומי, ויראו כאילו במקום "המועצה" כתוב "הועד המקומי" ובמקום "השר" כתוב "המועצה". : (ד) [[סעיף 84]] יחול, בשינויים המחויבים, על ועד מקומי. : (ד1) [[+|סעיפים 188]] [[ו-196 לפקודת העיריות]] יחולו על ועד מקומי, בשינויים המחויבים לפי העניין ובשינויים אלה: בכל מקום, במקום "עירייה" או "מועצה" יקראו "הוועד המקומי", [[-|ובסעיפים 188(א)]] [[-|ו-196(א)]], במקום "השר" יקראו "המועצה"; ואולם החלטות המועצה לאישור עסקאות של ועד מקומי לפי סעיפים אלה יהיו טעונות אישור של השר כאילו היתה העסקה בנכסיה של המועצה. : (ה) ועד מקומי רשאי, בשים לב להוראות כלליות של השר ובמידה שלא נקבעו הוראות בצו זה, לקבוע לעצמו את סדרי עבודתו ודיוניו. @ 132א. פעולות הועד המקומי (תיקון: תשס"ד-2, תשס"ה) : (א) הועד המקומי רשאי לפעול לביצוע הסמכויות שהואצלו לו בעצמו או באמצעות המועצה. : (ב) החליט הועד המקומי לפעול באמצעות המועצה רשאי הוא לפנות אליה בבקשה לבצע פעולות בתחומו, במסגרת תקציבו המאושרת. : (ג) קיבלה המועצה פניה כאמור בסעיף קטן (ב), תעשה את כל הדרוש לביצוע הפעולה המבוקשת, לרבות התקשרות לרכישת טובין או שירותים, לפי הענין; פעולות כאמור ימומנו מתקציב המאושר של הועד המקומי. @ 132ב. מינוי עובדים בועד מקומי (תיקון: תשס"ד-2, תשס"ה, תשפ"א-2) : (א) ועד מקומי רשאי להעסיק עובדים לשם ביצוע סמכויות שהמועצה אצלה לו ובלבד שיש למשרות אלה הקצבה בתקציבו המאושר. : (ב) לא יתמנה אדם לעובד של ועד מקומי אלא באישור המועצה. : (ג) מינוי עובדים לועד מקומי ייעשה על פי הוראות [[צו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), התשל"ז-1977]] והוראות [[תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים ברשויות המקומיות), התש"ם-1979]], בשינויים המחויבים. : (ד) שכרם ותנאי עבודתם של עובדי ועד מקומי יהיו כשל עובדי מועצה אזורית ובלבד שזכויותיו לגמלאות של עובד שנתקבל לעבודה לאחר יום ט"ז בכסלו התשס"ב (1 בדצמבר 2001) יבוטחו בקרן פנסיה צוברת. : (ה) הממונה רשאי, באישור השר, לקבוע את המספר המרבי של העובדים שיעסיקו ועדים מקומים ויכול שיקבע כאמור לכלל הועדים המקומיים או לסוגי ועדים; קבע הממונה כאמור לא יעסיק הועד המקומי עובדים במספר העולה על המספר שנקבע. @ 132ג. קופת הוועד (תיקון: תשע"ח-6) : גזבר הוועד המקומי אחראי לביטחונה של קופת הוועד; בהעדר הגזבר, יהיה ראש הוועד אחראי לביטחונה. @ 132ד. חתימה על מסמכים (תיקון: תשע"ח-6) : (א) כל המחאה או פקודת תשלום לחובת הוועד המקומי יהיו חתומים בידי ראש הוועד וביד גזבר הוועד, ובהעדר הגזבר - ביד חבר ועד או עובד ועד שהתמנה על ידי הוועד למלא את מקומו של הגזבר. : (ב) חוזה, כתב התחייבות, הסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין כדי לקבל תוקף של פסק דין או מסמך אחר שיש בהם התחייבות כספית מטעם הוועד המקומי, לא יחייבו את הוועד אלא אם כן חתמו עליהם בשם הוועד, בצד חותמת הוועד, ראש הוועד והגזבר, ובהעדר הגזבר - חבר ועד או עובד ועד שהתמנה על ידי הוועד למלא את מקומו של הגזבר. : (ג) מסמך כאמור בסעיף קטן (ב) שאין בו התחייבות כספית מטעם הוועד המקומי, לא יחייב את הוועד אלא אם כן חתמו עליו בשם הוועד, בצד חותמת הוועד, ראש הוועד וחבר ועד או עובד של הוועד שהורשה לכך על ידי הוועד. @ 133. מסי ועד מקומי (תיקון: תש"ך, תשכ"ה-2, תש"ם-3, תשנ"ד, תשס"ד-2, תשס"ה) : (א) ועד מקומי רשאי, באישור המועצה, להטיל בתחום הנהלתו כל מס שהמועצה רשאית להטיל לפי [[סעיף 68(א)]] ורשאי הוא, באישור המועצה ובכפוף להוראות [[=חוק ההסדרים|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992]] (להלן - חוק ההסדרים), והתקנות שהותקנו לפיו להטיל ארנונה כללית, והכל לצורך ביצוע הסמכויות שהמועצה אצלה לו (להלן - מסי ועד מקומי); לא החליט ועד מקומי על הטלת מסי ועד מקומי בתחומו, רשאית המועצה, לאחר שניתנה לועד המקומי הזדמנות להשמיע את טענותיו, להחליט על הטלת מסי ועד מקומי כאמור אם נוכחה שהם דרושים לביצוע הסמכויות שאצלה לועד המקומי. : (ב) ועד מקומי ישתמש לצורכי הטלת מסים וארנונה כללית בשומות המועצה שנקבעו לנכסים בתחום הנהלתו; אם אין למועצה שומות מתאימות רשאי הועד המקומי לערוך שומות. : (ג) הוטלו מסי ועד מקומי, כאמור בסעיף קטן (א), ייגבו מסי הועד המקומי בידי המועצה יחד עם הארנונה שהוטלה על ידה, ויועברו לועד המקומי בניכוי הוצאות הגביה החלות עליו, אלא אם כן החליטה המועצה להסמיך את הועד המקומי לגבות את המסים האמורים, כולם או חלקם. : (ד) דיני גבייתם של מסי המועצה יחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, על גבייתם של מסי ועד מקומי; נגבו המסים בידי הועד המקומי, יהיו ליושב ראש ועד מקומי אותן הסמכויות הנתונות לראש המועצה בקשר לגביית המסים. : (ה) הוסמך הועד המקומי לגבות ארנונה כללית, יחולו עליו [[תקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993]], בשינויים המחויבים לפי הענין, כאילו במקום "המועצה" כתוב בהם "הועד המקומי"; הועד המקומי לא יפחית תשלומי ארנונה כללית אלא על פי [[התקנות האמורות]] ועל פי תקנות שיותקנו לענין זה לפי [[חוק ההסדרים]]. : (ו) לא החליט ועד מקומי על הטלת מסי ועד מקומי לשנת כספים מסוימת או לא אישרה המועצה מסי הועד, כאמור בסעיף קטן (א), ישולמו בתחום הועד המקומי מסי ועד מקומי, בסכומים ובמועדים שנקבעו בשנה הקודמת כשהם מעודכנים ומחושבים על פי הדינים החלים על ארנונה כללית, אלה אם אושרו כדין ביטולם או הפחתתם של מסי הועד המקומי, כולם או חלקם. : (ז) נוכחה המועצה שועד מקומי שהוסמך לגבות את מסי הועד אינו גובה אותם או מתרשל בגבייתם, רשאית המועצה, לאחר שהתרתה בועד המקומי, לגבות את מסי הועד המקומי במקום הועד המקומי ולהשתמש בהם בהתאם לתקציבו, לצורכי היישוב. : (ח) המועצה רשאית, לבקשת הועד ובנסיבות מיוחדות, להטיל בתוך שנת הכספים תוספת למסי ועד, בעת התקופה שמיום האישור עד סוף שנת הכספים, ולקבוע מועדים לתשלום התוספת; הוראה זו אינה גורעת מהוראות [[סעיף 11 לחוק ההסדרים]]. @ 133א. (תיקון: תשכ"ה-2, תשס"ד-2, תשס"ה) : (((בוטל).)) @ 134. הכנת תקציב ועד מקומי (תיקון: תשכ"ג, תשכ"ד, תשנ"ב, תשע"ח-6) : (א) לשם מילוי תפקידו לפי צו זה יכין ועד מקומי, בהתאם להוראות השר, תקציב של הכנסה והוצאה לשנת הכספים ויגישו למועצה, לאישור. : (ב) התקציב יוגש למועצה לאישור לא יאוחר מיום 1 באוקטובר בכל שנה לשנת הכספים הבאה. : (ג) לא הגיש הועד תקציב במועד האמור ולמרות דרישתה של המועצה לא הגישו עד 30 בנובמבר, תכין המועצה תקציב בשביל הועד, כדי להבטיח את קיום השירותים ההכרחיים ביותר לתושבי הישוב. : (ד) המועצה תמסור בכתב לועד את החלטותיה בדבר התקציב עד ליום 31 בדצמבר. : (ה) על אף האמור בסעיף קטן (א), ישוב שיתופי רשאי, באישור המועצה, לערוך תקציב לשנה המתחילה ב-1 באוקטובר והמסתיימת ב-30 בספטמבר שלאחריו; נערך תקציבו כאמור, יהיה היטל המסים ערוך לאותה תקופה. : (ו) ערך הועד של ישוב שיתופי את תקציבו בהתאם לסעיף קטן (ה) יגישנו לאישור המועצה לא יאוחר מיום 1 באוגוסט שלפני תקופת התקציב; המועצה תמסור לועד החלטותיה בדבר התקציב בכתב עד ליום 30 בספטמבר. : (ז) החלה שנת הכספים ולא אושר תקציב הוועד המקומי, יהיה הוועד המקומי רשאי להוציא בכל חודש, כל עוד לא אושר תקציבו, סכום השווה לחלק השנים עשר מן התקציב השנתי הקודם, בתוספת סכום שאישרה המועצה בהתחשב בהתייקרויות ובנסיבות מיוחדות אחרות, וזאת לגבי אותם סעיפים שפורטו בתקציב הקודם. @ 134א. שינוי התקציב (תיקון: תשי"ט, תשכ"ג) : המועצה רשאית, לאחר שתשמע את דעתו של הועד המקומי, לתקן או לדחות כל פרט מפרטי התקציב וכן להוסיף פרט, אם, לדעתה הוספת הפרט הכרחית לטובת הציבור. @ 134ב. ערר (תיקון: תשכ"ג) : (א) ועד מקומי רשאי להגיש ערר מנומק לשר על כל תיקון, שינוי, דחייה או הוספה בתקציב שנעשה על ידי המועצה. : (ב) הערר יוגש תוך שבעה ימים מהיום שתיוודע לועד החלטת המועצה לפי [[סעיף 134א]]; ביום הגשת הערר ימסור הועד ביד או ישלח בדואר רשום העתק ממנו למועצה, והיא תהא רשאית להמציא לשר הסברים תוך שבעה ימים מיום קבלת ההעתק. : (ג) בתום שבעת הימים לאחר מסירת ההעתק למועצה השר יכריע בערר והכרעתו תהיה סופית. @ 134ג. ביקורת חשבונות (תיקון: תשכ"ג, תשס"ד-2, תשס"ה) : (א) חשבונות ועד מקומי שלא החליט לפעול באמצעות המועצה כאמור [[בסעיף 132א]] יבוקרו בידי רואה חשבון שמינתה לכך המועצה והוא יגיש למועצה דוח על פעולותיו של הועד המקומי; העתק הדוח יועבר בידי רואה החשבון לממונה. : (ב) הועד המקומי יישא בעלות שכרו של רואה החשבון. @ 134ד. חשבונות ועד מקומי (תיקון: תשס"ד-2, תשס"ה) : (א) ועד מקומי שלא החליט לפעול באמצעות המועצה כאמור [[בסעיף 132א]] - :: (1) חשבונותיו יתנהלו בהתאם להוראות החלות על חשבונות המועצה; :: (2) יגיש למועצה, מדי שנה, דוח כספי שנתי מבוקר בידי רואה חשבון, לגבי שנת הכספים שחלפה; הדוח הכספי יוגש לא יאוחר מארבעה חודשים מתום שנת הכספים; תמצית הדוח הכספי תופץ לכל תושבי היישוב בתוך 14 ימים מהגשת הדוח למועצה. @ 135. החזקת רכוש וקבלת מילוות (תיקון: תשס"ד-2, תשס"ה) : (א) ועד מקומי רשאי לרכוש, לקבל ולהחזיק מקרקעים ומטלטלים וכל זכות או טובת הנאה בהם ולנהוג בכל אלה דרך בעלים, ובלבד שלא ימכור מקרקעים הרשומים על שמו, לא יחליפם, לא ימשכנם ולא יחכירם לתקופה שלמעלה משלוש שנים - אלא באישור המועצה. : (ב) ועד מקומי רשאי לקבל מלוות למימון פעולות פיתוח בלבד, באישור המועצה והממונה, ובתנאים שיורו ועל קבלת המלווה יחולו הוראות [[הפקודה]] וצו זה החלות על הלוואות שנוטלת מועצה; אישור המועצה כאמור אין בה משום ערבות של המועצה לאותה הלוואה; בסעיף קטן זה, "פעולות פיתוח" - הקמת מבנים לצורכי ציבור או רכישתם וכן ביצוע עבודות תשתית לצורכי ציבור ובכלל זה סלילת כבישים ומדרכות, ביוב, מים, ניקוז, תיעול ופיתוח שטחים ציבוריים פתוחים. @ 136. ערר של ועד מקומי : (א) ועד מקומי רשאי להגיש לשר ערר מנומק בכתב על כל פעולה, מעשה או החלטה של המועצה (להלן בסעיף זה - פעולה) או על הימנעותה מפעולה; יסוד לערר תשמש אחת מטענות אלה: :: (1) שהפעולה, כולה או מקצתה, אינה בסמכותה של המועצה או שנעשתה שלא לפי הוראות צו זה; :: (2) שההימנעות היא בניגוד לחוק או להתחייבויותיה של המועצה; :: (3) שהפעולה או ההימנעות מפעולה פוגעת בעניניו של הישוב הנמצא בתחום הנהלתו של הועד המקומי העורר, או בענינים של התושבים שבאותו תחום. : (ב) הערר יוגש תוך 7 ימים מיום שיוודע לועד על הפעולה או על הימנעות מפעולה המשמשת יסוד לערר. ביום הגשת הערר ימסור הועד העתק ממנו למועצה, והיא תהא רשאית להמציא לשר הסברים תוך 7 ימים מיום קבלת ההעתק. : (ג) בערר לפי סעיף זה, רשאי השר, בתום 7 הימים הניתנים למועצה להמצאת הסברים, לצוות עליה לבטל את הפעולה שהוגש עליה ערר, או לעשות פעולה שהוגש ערר על הימנעות ממנה, אם עשייתה היא בגדר סמכותה של המועצה. == פרק ארבעה עשר 1: מועצה כפרית, ומועצה אזורית שבתחומה אין ישוב שיתופי (תיקון: תשנ"ב-2) == @ 136א. הגדרות (תיקון: תשנ"ב-2) : [[בפרק זה]] - :- "מועצה" - מועצה כפרית או מועצה אזורית שבתחומה אין ישוב שיתופי; :- "מועצה כפרית" - צירוף תחום הישובים אשר שמותיהם מפורטים [[תוספת ראשונה|בתוספת]] מתחת לשמה של אותה מועצה אזורית ושאף אחד מהם אינו ישוב שיתופי או כפר שיתופי כמשמעותו [[בתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג-1973]]; :- "מועצה אזורית שבתחומה אין ישוב שיתופי" - מועצה אזורית שאין בתחומה ישוב שיתופי או כפר שיתופי כמשמעותו [[בתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג-1973]]; :- "תחום ישוב", במועצה כפרית - השטח הנושא את שם הישוב המותחם בקו אדום במפת הישוב או במפת המועצה הכפרית החתומה ביד שר הפנים. @ 136ב. מועצה ראשונה ממונה (תיקון: תשנ"ב-2) : (א) המועצה הראשונה תוקם בידי השר והוא יקבע את מספר חבריה וימנה אותם לאחר שהתייעץ עם אנשים המייצגים לדעתו את תושבי המועצה. : (ב) המועצה הראשונה תכהן עד שתיבחר מועצה נבחרת ראשונה. @ 136ג. מועצה נבחרת (תיקון: תשנ"ב-2) : מועצה נבחרת תהיה מורכבת מנציגי האזורים או - במועצה כפרית - נציגי הישובים, שייבחרו לפי הוראות צו זה. @ 136ד. ועד מייעץ בישוב במועצה כפרית (תיקון: תשנ"ב-2) : בכל ישוב במועצה כפרית ימנה השר ועד מייעץ מתושבי המקום. == פרק חמישה עשר: בחירות (תיקון: תשנ"ז-2) == === סימן א': פרשנות (תיקון: תשנ"ז-2) === @ 137. הגדרה (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-3) : [[בפרק זה]] - :- "בחירות" - בחירות למועצה, לראשות מועצה לרבות בחירות מיוחדות או לועד מקומי לרבות בחירת נציגות כהגדרתה [[בסעיף 91א]]; :- "בחירות מיוחדות" - בחירות לראש מועצה כאמור [[בסעיף 6ו לחוק בחירת ראשי מועצות אזוריות]]; :- "יום שליפת הפנקס" - היום ה-40 שלפני יום הבחירות; :- "רשימת מועמדים" - המועמדים המוצעים לבחירה לחברי מועצה, חברי ועד מקומי או לנציגות; :- "הצעת מועמד" - הצעת מועמד לראשות מועצה; :- "מועמד" - מועמד לראשות מועצה או מועמד ברשימת מועמדים; :- "שליפת הפנקס" - גזירת פנקס הבוחרים מתוך מרשם האוכלוסין. === סימן ב': ועדת בחירות והכנת פנקס בוחרים (תיקון: תשנ"ז-2) === @ 138. בחירת ועדת בחירות (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד, תשע"ח-3) : (א) לא יאוחר מ-157 ימים לפני יום הבחירות, ובבחירות מיוחדות - לא יאוחר מ-14 ימים מיום היווצרות העילה לקיום בחירות מיוחדות, תבחר מועצת המועצה האזורית, שבתחומה עומדות להתקיים הבחירות, ועדת בחירות וכן תבחר את אחד מחברי הועדה ליושב ראש הועדה; עד לבחירת יושב ראש כאמור ישמש מנהל הבחירות שנתמנה לפי [[סעיף 142]] יושב ראש הועדה. : (ב) המועצה תקבע את מספר חברי ועדת הבחירות ותבחר בהם מבין תושבי המועצה האזורית שהם בני 17 שנים לפחות; המועצה תודיע לשר, בכתב, על בחירת הועדה לא יאוחר משלושה ימים מיום היבחרה. : (ג) לא קבעה המועצה את מספר חברי ועדת הבחירות לפי סעיף קטן (ב), יקבע אותם השר; לא בחרה המועצה את חברי הועדה ימנה אותם השר ורשאי הוא למנות מי שאינם תושבי המועצה האזורית. : (ד) במועצה אזורית שאין מכהנת בה מועצה נבחרת, ימנה השר ועדת בחירות לא יאוחר מ-144 ימים לפני יום הבחירות. : (ה) בא כוח מועמד שאושר כאמור [[בסעיף 165]], רשאי למנות מבין תושבי המועצה האזורית משקיף מטעמו לועדת הבחירות; משקיף כאמור יוזמן להשתתף בישיבות ועדת הבחירות כבעל זכות ייעוץ בלבד. @ 139. מנין חוקי בישיבת ועדת בחירות (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) המנין החוקי בישיבה של ועדת הבחירות הוא שליש מחברי הועדה וביניהם היושב ראש ובלבד שכל חברי הועדה הוזמנו בכתב לישיבה 24 שעות מראש לפחות; לא נוכח מנין כאמור במועד שנקבע לישיבה, תתקיים הישיבה כעבור שעה ותהיה חוקית בכל מספר של נוכחים והמבוגר שבהם ימלא את תפקיד היושב ראש עד בואו של היושב ראש. : (ב) החלטות הועדה יתקבלו ברוב קולות המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות, יכריע יושב ראש הישיבה. @ 140. ועדת בחירות שאינה פועלת כראוי (תיקון: תשנ"ז-2) : ועדת בחירות שלדעת השר אינה ממלאת את תפקידיה כראוי ועקב כך קיים חשש שהבחירות לא ייערכו במועד, רשאי השר להתרות בה; לא שעתה ועדת הבחירות להתראה, רשאי השר לפזרה ולמנות ועדה אחרת במקומה. @ 141. (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-7) : (((בוטל).)) @ 142. מנהל בחירות (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-7, תשע"ח-3, תשע"ח-7) : (א) השר ימנה מנהל בחירות לכל מועצה אזורית שבה עומדות להתקיים בחירות ורשאי הוא למנות סגן למנהל הבחירות; המינויים יפורסמו ברשומות. : (ב) מנהל הבחירות רשאי לבצע כל פעולה במקום ועדת הבחירות אם ראה כי לא בוצעה כראוי או לא בוצעה במועד והדבר עלול לגרום לדחיית הבחירות ולשם כך יהיו למנהל הבחירות כל הסמכויות הנתונות לפי צו זה לועדת הבחירות. : (ג) סגן מנהל הבחירות רשאי לבצע כל פעולה שמנהל הבחירות הוסמך לבצעה על פי צו זה אם מנהל הבחירות הורה לו לעשות כן. @ 143. הכנת פנקס בוחרים (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד, תשס"ז-2, תשע"א, תשע"ב-7, תשע"ח-3, תשע"ח-7) : (א) לכל בחירות יכין משרד הפנים פנקס בוחרים שיכלול כל אדם שיום הולדתו ה-17 חל לא יאוחר מיום הבחירות והיה רשום הוא ומענו במרשם האוכלוסין כתושב של אותו אזור ביום שליפת הפנקס, למעט מי שבתוך 18 חודשים שקדמו ליום הבחירות היה רשום בפנקס הבוחרים כבוחר של רשות מקומית אחרת, ובאותה רשות התקיימו בחירות בתקופה האמורה; לעניין [[פרק זה]], "מען" - לרבות ציון במרשם האוכלוסין של יישוב בלבד. : (ב) עלה מספר הבוחרים באזור על 800, יוכנו רשימות בוחרים אחדות שכל אחת מהן תכלול לא יותר מ-800 שמות בוחרים; הבוחרים יחולקו ברשימות אלה לפי סדר אלף בית של שמות משפחה, והסימון הסידורי בכל אחת מהן יתחיל במספר 1; כל הרשימות האמורות ביחד יהוו את פנקס הבוחרים של האזור. : (ג) בפנקס בוחרים יירשמו שמו ושם משפחתו של כל בוחר באזור, שם אביו או אמו, שנת לידתו, מענו ומספר זהותו במרשם האוכלוסין; באין לבוחר שם משפחה, יפורט גם שם אבי אביו, והכול לפי הרשום במרשם ביום שליפת הפנקס; שמות הבוחרים יהיו ערוכים בזה אחר זה, לפי סדר אלף בית של שמות המשפחה, ויהיו מסומנים במספרים סידוריים החל במספר 1; שמם של בוחרים שאין להם שם משפחה יהיו ערוכים לפי סדר האלף בית של שמם הפרטי. : (ג1) ביישוב שיתופי שבו מתקיימות בחירות לנציגות, יצוין בפנקס הבוחרים של אותו יישוב ליד שמו של כל בוחר אם הוא חבר באגודה השיתופית על פי רשימת התושבים שהועברה למנהל הבחירות כאמור [[בסעיף 90א(6)]]. : (ג2) פנקס הבוחרים ייכנס לתוקפו שלושה ימים לאחר יום שליפת הפנקס; על כניסת פנקסים לתוקף יפרסם השר הודעה ברשומות. : (ד) (((נמחק).)) @ 143א. תיקון פרטי בוחר (תיקון: תשע"ח-3, תשע"ח-7, תשע"ח-8) : הוראות [[סעיפים 17 עד 23 לחוק הבחירות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי צו זה; לעניין בחירות מיוחדות, יחולו [[-#17|הסעיפים האמורים]], בשינויים אלה: : (1) [[-|בסעיף 17]], במקום סעיף קטן (ה) יקראו: :: "(ה) בקשה כאמור [[-#17|בסעיף זה]] יכול שתוגש בכל עת אך לא יאוחר מהיום ה-51 שלפני יום הבחירות."; : (2) [[-|בסעיף 19]], במקום סעיף קטן (א) יקראו: :: "(א) השר יכריע בבקשות לפי [[-|סעיף 17]] ויודיע את החלטתו בכתב למבקש ולאדם שלגביו נסבה הבקשה לא יאוחר מהיום ה-48 שלפני יום הבחירות."; : (3) [[-|בסעיף 20(ב)]], במקום פסקה (1) יקראו: :: "(1) עתירה נגד החלטה לפי [[-|סעיף 19(א)]] תוגש לא יאוחר מהיום ה-44 שלפני יום הבחירות.". @ 143ב. מסירת מידע לציבור (תיקון: תשע"ח-3) : הוראות [[סעיף 15 לחוק הבחירות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי צו זה. @ 143ג. הודעה לקראת בחירות (תיקון: תשע"ח-3) : הוראת [[סעיף 23ד לחוק הבחירות]] תחול, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי צו זה. @ 144. (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ג-2, תשס"ט-2, תשע"ח-3) : (((בוטל).)) @ 145. (תיקון: תשנ"ז-2, תש"ס, תשס"ז-2, תשע"ח-3) : (((בוטל).)) @ 146. (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"א, תשע"ח-3) : (((בוטל).)) @ 147. (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-4, תשע"ח-3) : (((בוטל).)) @ 148. (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-4, תשע"ח-3) : (((בוטל).)) @ 149. (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-4, תשע"ח-3) : (((בוטל).)) === סימן ב'1: בחירות מיוחדות (תיקון: תשס"ו-2) === @ 149א. (תיקון: תשס"ו-2, תשע"ח-3) : (((בוטל).)) @ 149ב. (תיקון: תשס"ו-2, תשע"ח-3) : (((בוטל).)) @ 149ג. (תיקון: תשס"ו-2, תשע"ח-3) : (((בוטל).)) === סימן ג': רשימות והצעות מועמדים (תיקון: תשנ"ז-2) === @ 150. מועד הגשת רשימות והצעות מועמדים (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-7) : (א) לא יאוחר מהיום ה-33 שלפני יום הבחירות, ביום ובשעות שיקבע מנהל הבחירות בהתייעצות עם ועדת הבחירות, יוגשו למנהל הבחירות רשימות מועמדים והצעות מועמדים. : (ב) (((בוטל).)) @ 151. טפסים (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ח, תשע"א) : רשימות והצעות מועמדים יוגשו על גבי חוברות לפי הטפסים [[שבתוספת השלישית]] כמפורט להלן: : (1) [[תוספת שלישית טופס 1א|טופס 1א]] - הצעת מועמד מטעם קבוצת בוחרים; : (1א) [[תוספת שלישית טופס 1ב|טופס 1ב]] - הצעה של ראש מועצה מכהן למועמדות לכהונה נוספת. : (2) [[תוספת שלישית טופס 2|טופס 2]] - רשימת מועמדים למועצה; : (3) [[תוספת שלישית טופס 3|טופס 3]] - רשימת מועמדים לועד המקומי או לנציגות. @ 152. מספר המועמדים ופרטיהם (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-3, תשע"ח-7) : (א) מספר המועמדים ברשימת מועמדים למועצה לא יפחת משלושה מועמדים ולא יעלה על עשרה. : (ב) מספר המועמדים לועד מקומי או לנציגות לא יעלה על כפל מספר החברים במוסד העומד לבחירה. : (ג) ברשימות והצעות מועמדים, לפי הענין, יפורטו פרטי המועמדים. @ 153. הסכמה לשמש כמועמדים (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-7) : (א) לא יאושר כמועמד אדם שלא נתן את הסכמתו להיות מועמד לפי [[טופס 4 שבתוספת השלישית]]; כתב הסכמה כאמור יימסר למנהל הבחירות לא יאוחר מהמועד האחרון להגשת רשימות והצעות המועמדים; מועמד הנמצא מחוץ לישראל, רשאי לשלוח למנהל הבחירות את הסכמתו לשמש מועמד במברק או באמצעות פקסימילה. : (ב) אדם רשאי להיות מועמד ברשימת מועמדים אחת בלבד לכל אחד מן המוסדות העומדים לבחירה; מי שנתן הסכמתו בכתב להכללת שמו בשתי רשימות מועמדים או יותר לאחד מן המוסדות העומדים לבחירה, ימחוק מנהל הבחירות את שמו מכל הרשימות האמורות. @ 154. חתימת מגישי רשימות והצעות מועמדים (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-3, תשע"ח-7) : (א) רשימת מועמדים תיחתם בידי קבוצת הבוחרים המגישה את הרשימה כאמור [[בסעיפים 20]] [[ו-100]]; הצעת מועמד תיחתם בידי קבוצת הבוחרים או חברי המועצה המגישה את ההצעה כאמור [[+|בסעיפים 5]] [[ו-6ז לחוק בחירת ראשי מועצות אזוריות]]. : (ב) ליד כל חתימה כאמור בסעיף קטן (א), יצוינו פרטי החותם כנדרש בטופס שלפיו הוגשה רשימת המועמדים או הצעת המועמד; אל הרשימה או ההצעה יצורף תצהיר של בא-כוח הרשימה או ההצעה המאמת את כל החתימות; בלא תצהיר כאמור לא תתקבל הרשימה או ההצעה. : (ג) אדם שחתם על יותר מרשימת מועמדים אחת למוסד מהמוסדות העומדים לבחירה או על יותר מהצעת מועמד אחת, חתימותיו בכל הרשימות וההצעות האמורות - בטלות. : (ד) אדם שחתם על רשימת מועמדים או על הצעת מועמד, אינו רשאי לחזור בו מחתימתו; מותו של חותם איננו מבטל את חתימתו. @ 155. אי קבלת רשימת מועמדים (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-7) : מנהל הבחירות לא יקבל רשימת מועמדים או הצעת מועמד שהוגשה באיחור או שנעשה בה אחד משינויים אלה: : (1) החלפת מועמד פלוני במועמד אחר; : (2) מחיקה או הוספה של שם מועמד; : (3) שינוי סדר רישומו של מועמד ברשימה; : (4) שינוי המספר הסידורי שליד שם המועמד. @ 156. הודעה בדבר הגשת רשימות והצעות מועמדים (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-7) : לא יאוחר מהיום ה-47 שלפני יום הבחירות, יפרסם מנהל הבחירות הודעה בכל אחד מן האזורים שבתחום המועצה האזורית שבה יפורטו: : (1) יום הבחירות וכן היום והשעות להגשת רשימות והצעות המועמדים; : (2) שמו ומען משרדו של מנהל הבחירות; : (3) מספר הנציגים מטעם האזור העומדים לבחירה למועצה; : (4) מספר חברי הועד המקומי או הנציגות העומדים לבחירה באזור; : (5) מספר האנשים הדרוש להגשת רשימת מועמדים לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה באזור ולהגשת הצעת מועמד; : (6) המקומות והמועדים שבהם ניתן לקבל את הטפסים הדרושים להגשת רשימות והצעות מועמדים; : (7) תוכן הוראות [[סעיפים 151 עד 155]]. @ 157. מינוי בא כוח (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-3) : (א) המגישים רשימת מועמדים או הצעת מועמד, רשאים למנות שני אנשים - אחד כבא כוחם והשני כממלא מקומו; עשו כן, יציינו את פרטי הממונים האמורים כנדרש בטופס שעליו הוגשה הרשימה או ההצעה; באין מינוי כאמור יראו את החותם הראשון על רשימת מועמדים כבא כוח מגישי הרשימה (להלן - בא כוח הרשימה) ואת החותם השני כממלא מקומו, וכן יראו את החותם הראשון על הצעת מועמד כבא כוח מגישי ההצעה (להלן - בא כוח ההצעה) ואת החותם השני כממלא מקומו. : (ב) הוראת [[סעיף 38(ב) לחוק הבחירות]] תחול, בשינויים המחויבים, על בא-כוח הרשימה או בא-כוח ההצעה כאמור בסעיף קטן (א). @ 158. כינוי וסימון של רשימת מועמדים (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) כל רשימת מועמדים תישא כינוי וסימון המורכב מאות או שתי אותיות שונות של האלף בית העברי; לא ניתן לרשימה כינוי וסימון כאמור על ידי מגישי הרשימה, יקבע לה מנהל הבחירות את הכינוי והסימון. : (ב) שתי רשימות מועמדים לאותו מוסד העומד לבחירה המוגשות מטעם אותו אזור, לא ישאו כינוי וסימון זהים; קבוצת בוחרים שהקדימה להגיש את רשימתה, זכותה לבחור כינוי וסימון כאמור בסעיף קטן (א) - קודמת. : (ג) רשימת מועמדים לא תישא כינוי או סימון אשר עלולים להטעות. @ 159. אישור קבלת רשימות והצעות מועמדים (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-7) : מנהל הבחירות שקיבל רשימת מועמדים או הצעות מועמד יאשר זאת בכתב; באישור יצוינו היום והשעה של הגשת הרשימה או ההצעה ושמות בא כוח המגישים וממלא מקומו, כן יצוינו הכינוי והסימון שהוצעו לרשימה. @ 160. התפטרות מועמד (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-3, תשע"ח-7) : (א) מועמד רשאי להתפטר בכל עת; ההתפטרות תיעשה בהודעה בכתב שיגיש המועמד עצמו לידי מנהל הבחירות, ואם התפטר מועמד לאחר יום הבחירות - לידי השר; שהה המועמד מחוץ לישראל, ישלח את הודעת ההתפטרות, כאשר חתימתו עליה מאומתת בידי קונסול ישראלי או נוטריון. : (ב) הוראת [[סעיף 43(ב) לחוק הבחירות]] תחול, בשינויים המחויבים, על רשימת מועמדים או הצעת מועמד כאמור בסעיף קטן (א). @ 161. רשימות והצעות מועמדים פסולות (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) מנהל הבחירות יבדוק את כל רשימות והצעות המועמדים שנתקבלו בתוך המועד האמור [[בסעיף 150(א)]]. : (ב) מצא מנהל הבחירות, לאחר בדיקה כאמור בסעיף קטן (א), ולאחר שקיים על כך התייעצות עם ועדת הבחירות, את אחד הפגמים הבאים ברשימת מועמדים או בהצעת מועמד, יודיע לבא כוח הרשימה או ההצעה ולממלאי מקומם כי הרשימה או ההצעה פסולה: :: (1) הרשימה הוגשה בידי מספר בוחרים קטן מהנדרש [[בסעיפים 20]] [[או 100]]; :: (2) נעשה ברשימה שינוי מהשינויים האמורים [[בסעיף 155]]; :: (3) הצעת המועמד הוגשה בידי מספר בוחרים קטן מהנדרש [[בסעיף 5 לחוק בחירת ראש המועצה]]; :: (4) המועמד לראשות המועצה איננו ממלא אחר דרישות [[סעיף 4(ב) לחוק בחירת ראש המועצה]]. : (ג) ההודעה האמורה בסעיף קטן (ב) תהיה בכתב ומנומקת והיא תישלח לא יאוחר מהיום ה-20 שלפני יום הבחירות; נפסלה הצעת מועמד על פי האמור בסעיף קטן (ב)(4), תישלח הודעה על כך גם למועמד. @ 162. ליקויים ברשימת מועמדים או בהצעת מועמד (תיקון: תשנ"ז-2, תש"ס, תשע"ח-3) : (א) קבע מנהל הבחירות שרשימת מועמדים או הצעת מועמד הוגשה שלא בהתאם להוראות [[סימן זה]], אולם לא נמצא ברשימה או בהצעה פגם מן הפגמים האמורים [[בסעיף 161]], יודיע מנהל הבחירות, בכתב, לבא כוח הרשימה או ההצעה ולממלאי מקומם, לא יאוחר מהיום ה-26 שלפני יום הבחירות, כי קיים ליקוי ברשימה או בהצעה וכי הם רשאים לתקנו לא יאוחר מהיום ה-23 שלפני יום הבחירות; מנהל הבחירות יפרט בהודעתו את מהות הליקוי; נגע הליקוי למועמד, ישלח מנהל הבחירות גם לו העתק מההודעה ואף המועמד האמור יהיה רשאי לתקן את הליקוי. : (ב) פסל מנהל הבחירות חתימות של מגישי רשימת מועמדים או הצעת מועמד, ועקב כך פחת מספר מגישי הרשימה או ההצעה מהמספר הנדרש על פי הוראות צו זה והוראות [[חוק בחירת ראש המועצה]], ייחשב הדבר לליקוי הניתן לתיקון כאמור בסעיף קטן (א). : (ג) סירב מנהל הבחירות לאשר כינוי או סימון של רשימת מועמדים, ייחשב הדבר לליקוי הניתן לתיקון כאמור בסעיף קטן (א). @ 163. פסילת מועמד ברשימת מועמדים (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-3) : (א) מצא מנהל הבחירות, לאחר בדיקה כאמור [[בסעיף 161(א)]] כי מועמד פלוני ברשימת מועמדים איננו ממלא אחר הדרישות [[שבסעיף 19]], יפסול את המועמד. : (ב) לא יאוחר מהיום ה-20 שלפני יום הבחירות, ישלח מנהל הבחירות הודעה בכתב על פסילת מועמד כאמור בסעיף קטן (א) לבא כוח הרשימה, לממלא מקומו ולמועמד שנפסל. @ 164. איסור שינוי רשימת מועמדים (תיקון: תשנ"ז-2) : בכפוף לאמור [[בסעיף 160]], אין לערוך ברשימת מועמדים לאחר שהוגשה כל שינוי מהשינויים המפורטים [[בסעיף 155]]. @ 165. אישור רשימות והצעות מועמדים (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"א, תשע"ח-3) : רשימת מועמדים או הצעת מועמד שהוגשה כדין או שהליקויים בה תוקנו כאמור [[בסעיף 162]], יאשר אותה מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, ויודיע על כך לבא כוח הרשימה או ההצעה ולממלאי מקומם לא יאוחר מהיום ה-20 שלפני יום הבחירות; חבר ועדת הבחירות לא ידון בעניין אישור של רשימת מועמדים או של מועמד ברשימת מועמדים ביישוב שבו הוא מתגורר. @ 166. פסילה עקב אי תיקון ליקויים (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-3) : (א) קבע מנהל הבחירות שליקויים ברשימת מועמדים או בהצעת מועמד שנמסרה עליהם הודעה לפי [[סעיף 162]] לא תוקנו כנדרש, יודיע לבא כוח הרשימה או ההצעה ולממלאי מקומם, לא יאוחר מהיום ה-20 שלפני יום הבחירות, כי הרשימה או ההצעה פסולה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה הליקוי בכינוי או בסימון של רשימת מועמדים ולא תוקן הליקוי להנחת דעתו של מנהל הבחירות, יקבע מנהל הבחירות כינוי או סימון לרשימה ויאשר אותה בהודעה כאמור [[בסעיף 165]]. @ 167. עתירה בעניין רשימות ומועמדים (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-4, תשע"ח-3) : (א) בא כוח רשימה או הצעה או ממלאי מקומם שקיבלו הודעה לפי [[סעיף 161]] [[או 166]] שהרשימה או ההצעה פסולה, או שקיבלו הודעה לפי [[סעיף 163(ב)]] על פסילת מועמד פלוני ברשימת מועמדים או על סירוב של מנהל הבחירות לאשר כינוי או סימון של רשימה, רשאים לעתור נגד החלטת מנהל הבחירות לבית המשפט לעניינים מינהליים שבאזור שיפוטו נמצא תחום המועצה האזורית, לא יאוחר מהיום ה-17 שלפני יום הבחירות. : (ב) מועמד שקיבל הודעה על פסילתו לפי [[סעיף 161(ג)]] [[או 163(ב)]], רשאי אף הוא לעתור לבית משפט כאמור בסעיף קטן (א). : (ג) חבר ועדת בחירות רשאי לעתור לבית משפט כאמור בסעיף קטן (א) על אישור רשימת מועמדים או הצעת מועמד בידי מנהל הבחירות או על אי פסילת מועמד פלוני ברשימת מועמדים. : (ד) בעתירה לפי סעיף זה ידון בית משפט לעניינים מינהליים בשופט אחד ופסק דינו יהיה סופי; פסק הדין יימסר למנהל הבחירות לא יאוחר מהיום ה-12 שלפני יום הבחירות. === סימן ד': כינון מוסדות נבחרים ללא בחירות בקלפי (תיקון: תשנ"ז-2) === @ 168. מועמד יחיד לראשות מועצה (תיקון: תשנ"ז-2) : אושרה הצעת מועמד אחת בלבד, יכריז מנהל הבחירות, ביום הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, שהמועמד אשר הוצע בהצעה האמורה הוא שנבחר לראש המועצה. @ 169. הכרזה על נציגי אזור במועצה (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) היה באזור פלוני מספר המועמדים למועצה שאושרו שווה למספר הנציגים שאותו אזור זכאי לבחור למועצה, לא יתקיימו באזור האמור בחירות בקלפי למועצה ומנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, יכריז ביום הבחירות שהמועמדים שאושרו כאמור, הם שנבחרו כחברי המועצה מטעם האזור. : (ב) היה מספר המועמדים האמורים בסעיף קטן (א) פחות ממספר הנציגים שהאזור זכאי לבחור למועצה, יופחת מספרם של חברי המועצה מטעם האזור ויועמד על מספר המועמדים שאושרו; מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, יכריז ביום הבחירות שהמועמדים שאושרו הם שנבחרו כחברי המועצה מטעם האזור. : (ג) הוגשה באזור רשימת מועמדים אחת בלבד בבחירות למועצה ומספר המועמדים שאושרו בה עלה על מספר הנציגים שהאזור זכאי לבחור למועצה, יכריז מנהל הבחירות, ביום הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, על מספר המועמדים מתוך אותה רשימה השווה למספר הנציגים האמור, לפי סדר רישומם ברשימה, כעל מי שנבחרו כחברי המועצה מטעם האזור. @ 170. מינוי חבר מועצה (תיקון: תשנ"ז-2) : לא הוגשה או לא אושרה באזור פלוני אף לא רשימת מועמדים אחת בבחירות למועצה, ימנה השר, לאחר התייעצות עם גופים ציבוריים שלדעת השר יש להם נגיעה בדבר, חבר מועצה אחד מטעם אותו אזור מבין תושבי האזור הזכאים להיבחר כחברי מועצה; ראה השר כי לא ניתן למנות חבר מועצה מבין תושבי האזור, רשאי הוא למנות כנציג האזור במועצה אדם שאיננו תושב האזור. @ 171. הכרזה על חברי ועד מקומי או נציגות (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) היה מספר המועמדים שאושרו בבחירות לועד מקומי או לנציגות שווה למספר החברים במוסד העומד לבחירה, לא יתקיימו בחירות בקלפי למוסד האמור, ומנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, יכריז ביום הבחירות שהמועמדים שאושרו כאמור הם שנבחרו כחברי הועד המקומי או הנציגות. : (ב) היה מספר המועמדים האמורים בסעיף קטן (א) פחות ממספר החברים במוסד העומד לבחירה, יופחת, בכפוף לאמור [[בסעיף 172(ב)]], מספרם של חברי המוסד האמור ויועמד על מספר המועמדים שאושרו; מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, יכריז ביום הבחירות שהמועמדים שאושרו הם שנבחרו כחברי הועד המקומי או הנציגות. : (ג) הוגשה רשימת מועמדים אחת בלבד לועד מקומי או לנציגות ומספר המועמדים שאושרו בה עלה על מספרם של חברי המוסד העומד לבחירה, יכריז מנהל הבחירות, ביום הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, על מספר המועמדים מתוך אותה רשימה השווה למספר חברי המוסד העומד לבחירה, לפי סדר רישומם ברשימה, כעל מי שנבחרו לחברי הועד המקומי או הנציגות. @ 172. מינוי חברי ועד מקומי (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) לא הוגשה או לא אושרה בישוב פלוני אף לא רשימת מועמדים אחת בבחירות לועד מקומי, ימנה השר, לאחר התייעצות עם גופים ציבוריים שלדעת השר יש להם נגיעה בדבר, חמישה חברים לועד המקומי, מבין תושבי הישוב הזכאים להיבחר לחברי הועד; ראה השר כי לא ניתן למנות את חברי הועד המקומי, כולם או מקצתם, מבין תושבי הישוב, רשאי הוא למנות לחברי הועד המקומי אנשים שאינם תושבי הישוב. : (ב) על אף האמור [[בסעיף 171(ב)]], לא יפחת מספרם של חברי ועד מקומי מחמישה חברים; אושרו בבחירות לועד מקומי פחות מחמישה מועמדים, ישלים השר את מספר חברי הועד לחמישה במינוי חברים כאמור בסעיף קטן (א). @ 173. אי קיום בחירות בישוב שיתופי לועד מקומי או לנציגות (תיקון: תשנ"ז-2) : לא הוגשה או לא אושרה בישוב שיתופי פלוני אף לא רשימת מועמדים אחת בבחירות לועד מקומי או לנציגות, לא יתקיימו בישוב האמור בחירות לאותם מוסדות. === סימן ה': ההכנות ליום הבחירות (תיקון: תשנ"ז-2) === @ 174. בחירות בקלפי (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) אושרה יותר מהצעת מועמד אחת, יתקיימו בחירות בקלפי לראשות המועצה. : (ב) בכל אחד מהמקרים הבאים יתקיימו באזור בחירות בקלפי: :: (1) בחירות למועצה - אם אושרה יותר מרשימת מועמדים אחת ומספר המועמדים שאושרו ברשימות אלה עולה על מספר הנציגים שהאזור זכאי לבחור למועצה; :: (2) בחירות לועד מקומי או לנציגות - אם אושרה יותר מרשימת מועמדים אחת ומספר המועמדים שאושרו ברשימות אלה עולה על מספר החברים במוסד העומד לבחירה. @ 175. מקומות הקלפיות (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-3) : (א) לא יאוחר מהיום ה-10 שלפני יום הבחירות יקבע מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, את המקומות בכל אזור שבהם יוצבו הקלפיות ביום הבחירות (להלן - מקום קלפי). : (ב) מקום קלפי לא יהיה במועדון מפלגתי או במקום אחר המשמש מוסד ציבורי פוליטי וכן לא בבית כנסת או מקום תפילה אחר. @ 176. מספר הקלפיות (תיקון: תשנ"ז-2, תש"ס, תשע"ב-7, תשע"ח-7) : (א) באזור שבו מספר הבוחרים אינו עולה על 800, תוצב קלפי אחת. : (ב) באזור שבו מספר הבוחרים עולה על 800 יהיה מספר הקלפיות כמספר רשימות הבוחרים שהוכנו לאזור לפי [[סעיף 143(ב)]]; כל קלפי באזור כאמור תסומן במספר, תהיה צמודה לה רשימת בוחרים אחת בלבד, ויהיו רשאים להצביע בה רק הבוחרים ששמותיהם כלולים ברשימה זו. @ 177. ועדות קלפי (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-7, תשע"ח-3) : (א) לא יאוחר מהיום ה-14 שלפני יום הבחירות, תמנה ועדת הבחירות לכל קלפי ועדת קלפי של שלושה חברים לפחות; חברי ועדת הקלפי האמורים יתמנו מבין הבוחרים של האזור שבו נמצאת הקלפי, על פי הצעת באי כוח רשימות המועמדים המשתתפות בבחירות באזור. : (ב) בנוסף לחברי ועדת הקלפי האמורים בסעיף קטן (א), תמנה ועדת הבחירות לכל אחת מוועדות הקלפי חברי ועדה על פי הצעת באי הכוח של הצעות המועמדים שאושרו; חברי ועדה כאמור יוצעו מבין כלל הבוחרים במועצה האזורית. : (ב1) כל רשימת מועמדים וכל מועמד רשאים להחליף את חבר ועדת הקלפי שמונה על פי הצעתם לפי סעיף קטן (ב) על ידי מתן הודעה של בא כוח רשימת המועמדים או בא כוח הצעת המועמד, לפי העניין, בדבר חילופי גברי [[בטופס 6א שבתוספת השלישית]]. : (ג) ועדת הבחירות תמנה לכל ועדת קלפי, מבין חברי אותה ועדה, יושב ראש וסגן יושב ראש. : (ד) (((בוטל).)) : (ה) לא מינתה ועדת הבחירות ועדות קלפי כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ימנה מנהל הבחירות את חברי ועדות הקלפי את יושבי הראש שלהן ואת סגניהם; על מינויים אלה לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג). : (ו) המינויים האמורים בסעיפים קטנים (א) עד (ג) ייעשו בכתב מינוי לפי [[טופס 5 שבתוספת השלישית]]. @ 178. סמכויות ועדת קלפי (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-3) : (א) ועדת קלפי היא הממונה על מהלך ההצבעה במקום הקלפי ועל ספירת קולות הבוחרים שהצביעו בקלפי והיא מוסמכת לקבל כל החלטה בכל הקשור להצבעה ולספירת הקולות. : (ב) החלטותיה של ועדת קלפי יתקבלו ברוב קולות חברי הועדה המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות, יכריע יושב ראש הועדה. : (ג) הוראות [[סעיפים 34(א)(2) ו-(ג) לחוק הבחירות]] יחולו על בחירות לפי צו זה. @ 179. ועדת קלפי שאינה ממלאת תפקידיה כראוי (תיקון: תשנ"ז-2) : ראה מנהל הבחירות, ביום הבחירות, שועדת קלפי אינה ממלאת את תפקידיה כראוי ועקב כך קיים, לדעתו, חשש שייפגע המהלך התקין של ההצבעה בקלפי, רשאי הוא לפזר את ועדת הקלפי האמורה ולמנות ועדה אחרת במקומה; על מינוי כאמור לא יחולו הוראות [[סעיף 177]]. @ 180. מינוי משקיף (תיקון: תשנ"ז-2) : רשימת מועמדים שאיננה מיוצגת בועדת קלפי כאמור [[בסעיף 177(א)]], רשאית למנות משקיף מטעמה לעבודת ועדת הקלפי ביום הבחירות; בא כוח רשימה כאמור או ממלא מקומו יחתמו על כתב מינוי לפי [[טופס 6 שבתוספת השלישית]]. @ 181. מזכיר ועדת קלפי (תיקון: תשנ"ז-2, תש"ס, תשס"ד, תשע"ב-7) : (א) מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, ימנה מזכיר לכל ועדת קלפי ואם ראה לנכון לעשות כן, רשאי הוא למנות מזכיר שאינו תושב המועצה האזורית; המזכיר יהיה בן 17 שנים לפחות. : (א1) מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, ימנה מזכירים נוספים שמספרם לא יעלה על שליש מספר מקומות הקלפי במועצה האזורית ואשר ישמשו לפי [[סעיף 191א]], במקרה הצורך, כחברי ועדת קלפי או כמזכירי ועדת קלפי. : (ב) מנהל הבחירות יחתום על כתב מינוי למזכיר לפי [[טופס 7 שבתוספת השלישית]] וימסור אותו למזכיר, לא יאוחר מיומיים לפני יום הבחירות. : (ג) מנהל הבחירות רשאי, בכל עת, אם ראה צורך בכך, להעביר מזכיר מקלפי אחת לקלפי אחרת בתחום המועצה האזורית; החליט מנהל הבחירות על העברה כאמור, יתקן את כתב המינוי של המזכיר ויציין בו את פרטי הקלפי שאליה הועבר. : (ד) המזכיר יסייע לועדת הקלפי במילוי תפקידיה ובין השאר - :: (1) יקבל את החומר והציוד של ההצבעה, יעבירו למקום הקלפי וישמור על החומר והציוד האמורים; :: (2) יעמוד לרשות ועדת הקלפי ברישום הפרוטוקולים, הטפסים והמסמכים שרישומם מוטל על ועדת הקלפי; :: (3) יארוז את חומר הבחירות בסיום עבודת ועדת הקלפי וילווה את העברתו כאמור [[בסעיף 206(א)]] לידי מנהל הבחירות. : (ה) מנהל הבחירות יקבע את שכר המזכירים. @ 182. הודעה בדבר קיום בחירות (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-7, תשע"ח-3) : (א) לא יאוחר מהיום ה-6 שלפני קיום בחירות בקלפי בתחום אזור, יפרסם מנהל הבחירות הודעה שבה יפורטו: :: (1) יום הבחירות; :: (2) המוסדות העומדים לבחירה בתחום האזור ביום הבחירות; :: (3) מספר החברים העומדים לבחירה לכל אחד מהמוסדות האמורים בפסקה (2); :: (4) שמות המועמדים לראשות המועצה שאושרו, שנת לידתם ומענם וכן שמם ומענם של באי כוח הצעות המועמדים האמורים וממלאי מקומם; :: (5) כינוייהן וסימוניהן של רשימות המועמדים שאושרו, שמות המועמדים שאושרו ברשימות אלה, שנת לידתם ומענם וכן שמם ומענם של באי כוח הרשימות האמורות וממלאי מקומם; :: (6) שעות ההצבעה כאמור [[בסעיף 190]]; :: (7) המספרים שבהם סומנו הקלפיות ומקומות הקלפי; :: (8) אופן חלוקת הבוחרים בין הקלפיות השונות; :: (9) הפרטים הנוגעים למעטפות ההצבעה ופתקי ההצבעה לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה כאמור [[בסעיפים 183]] [[ו-184]]; :: (10) שמו ומען משרדו של מנהל הבחירות. : (ב) חל שינוי באחד מהפרטים האמורים בסעיף קטן (א), יפרסם מנהל הבחירות, מיד, הודעה על כך. @ 183. מעטפות ההצבעה (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) מעטפות ההצבעה יהיו אטומות וישאו סימן מיוחד שקבע מנהל הבחירות ואשר עליו הודיע לועדת הבחירות; לכל מוסד העומד לבחירה תהיה מעטפת הצבעה נפרדת בצבעים כלהלן: :: (1) מעטפת הצבעה לראשות המועצה - צבע צהוב; :: (2) מעטפת הצבעה למועצה - צבע לבן; :: (3) מעטפת הצבעה לועד מקומי או לנציגות - צבע כחול או תכלת. : (ב) לא יאוחר מ-3 ימים לפני יום הבחירות יספק מנהל הבחירות לועדת הבחירות כמות מספקת של מעטפות הצבעה. @ 184. פתקי הצבעה (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד, תשע"ב-7, תשע"ח-3, תשע"ח-7) : (א) בפתק הצבעה לראשות המועצה יצוין בדפוס שם המועמד כפי שאישר מנהל הבחירות, בעברית או בעברית וערבית ותו לא; צבעו של הפתק יהיה צהוב. : (ב) בפתקי הצבעה למועצה, לועד מקומי ולנציגות יצוינו בדפוס האות או האות והכינוי של רשימת המועמדים, בעברית או בעברית וערבית, ותו לא; הכינוי והאות שניתן לציין בערבית יהיו אלה שיאשר מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, כמקבילים לאות ולכינוי בעברית; צבעו של פתק הצבעה למועצה יהיה לבן ושל פתק הצבעה לועד מקומי או לנציגות יהיה כחול או תכלת. : (ב1) פתקי ההצבעה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יהיו מודפסים לפי דוגמה שאישר מנהל הבחירות; מנהל הבחירות יאשר לכל הצעת מועמד ולכל רשימת מועמדים דוגמה אחת בלבד של פתק הצבעה בעברית ואם נתבקש, יאשר גם דוגמה אחת בלבד של פתק הצבעה בעברית ובערבית. : (ג) במקום פתק מודפס, יכול שישמש להצבעה, לכל אחד מהמוסדות האמורים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), פתק ריק שצבעו כצבע פתק ההצבעה המודפס לאותו מוסד; על הפתק האמור ירשום הבוחר בכתב ידו את השם הפרטי ושם המשפחה של המועמד לראשות המועצה ותו לא, או ירשום את אות הרשימה או האות והכינוי של הרשימה בלבד; הרישום בכתב יד ייעשה בעט בצבע כחול בעברית או בערבית או בשתי השפות. : (ד) הוראות [[=תקנות סדרי בחירות|תקנה 14 לתקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות), התשכ"ה-1965]] (להלן - תקנות סדרי בחירות), יחולו, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי צו זה. : (ה) לא יאוחר מ-3 ימים לפני יום הבחירות יספקו באי הכוח של הצעות ורשימות המועמדים לועדת הבחירות כמות מספקת של פתקי ההצבעה של הצעותיהם ורשימותיהם כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב); ועדת הבחירות תכין בעוד מועד כמות מספקת של פתקים ריקים כאמור בסעיף קטן (ג). @ 185. קלפיות (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-3) : המועצה האזורית תכין קלפיות בהתאם להוראות [[סעיף 15 לתקנות סדרי בחירות]]; כל קלפי תצויד במנעול כאמור [[בסעיף 186]]; הקלפי תהיה עשויה כך שאפשר להכניס לתוכה מעטפות הצבעה אך אי-אפשר להוציאן מתוכה אלא בהסרת מנעולה. @ 186. מנעול (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-3) : הוראת [[תקנה 16 לתקנות סדרי בחירות]] תחול, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי צו זה. @ 187. הספקת ציוד לועדות קלפי (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד, תשע"ח-7) : (א) לא יאוחר מיום לפני יום הבחירות, תמסור ועדת הבחירות לכל ועדת קלפי - :: (1) שני העתקים מפנקס הבוחרים של האזור שבו נמצאת הקלפי, אם הוצבה באזור האמור קלפי אחת, או שני העתקים מרשימת הבוחרים הרשאים להצביע בקלפי, אם הוצבו באזור מספר קלפיות; :: (2) קלפי ומנעול; :: (3) פרגוד לתא הצבעה; :: (4) מיתקן להנחת פתקי ההצבעה; :: (5) כמות מספקת של מעטפות הצבעה לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה באזור; :: (6) כמות מספקת של פתקי הצבעה לכל אחת מהצעות המועמדים ומרשימות המועמדים המשתתפות בבחירות באזור וכן כמות מספקת של פתקים ריקים להצבעה לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה באזור; :: (7) (((בוטלה);)) :: (8) קרש עם שיפודים; :: (9) טופס פרוטוקול של מהלך ההצבעה וספירת הקולות לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה; :: (10) גיליונות למנין הקולות הכשרים לכל אחד מן הגופים העומדים לבחירה; :: (11) שני העתקים של טופסי פרוטוקול של הקולות הפסולים לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה; :: (12) מעטפות לאריזה; :: (13) אמצעי תאורה לשעת חירום; :: (14) ציוד משרדי. : (ב) הציוד האמור בסעיף קטן (א) יימסר לידי יושב ראש ועדת הקלפי וניתן למסרו למזכיר הועדה. @ 188. מודעות במקומות הקלפי (תיקון: תשנ"ז-2, תש"ס, תשע"ב-7) : מנהל בחירות יפרסם במקום בולט לעין בכל מקום קלפי באזור - : (1) מודעה המפרטת את שמות המועמדים לראשות המועצה וכן את רשימות המועמדים, כינוייהן ואותיותיהן; : (2) מודעה המפרטת את הוראות [[סעיף 196]] בדבר סדרי ההצבעה; : (3) מודעה המפרטת את הוראות [[סעיף 203]] בדבר קולות פסולים. @ 189. סידור תא ההצבעה (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד) : (א) יושב ראש ועדת הקלפי או מזכיר הועדה יתקינו במקום הקלפי, באמצעות הפרגוד, תא הצבעה כך שחברי ועדת הקלפי יוכלו לראות את הנכנסים והיוצאים מהתא, אך תובטח חשאיות מוחלטת של הנמצאים בתוך התא. : (ב) בתא ההצבעה יונחו פתקי הצבעה של כל הצעות ורשימות המועמדים שסיפקה ועדת הבחירות לועדת הקלפי, בצרורות נפרדים לכל אחד מן המוסדות העומדים לבחירה, לפי סדר האותיות של שמות המשפחה של המועמדים לראשות המועצה ולפי סדר האותיות שבהן סומנו רשימות המועמדים; כן יונחו פתקים ריקים להצבעה לכל אחד מן המוסדות העומדים לבחירה כאמור [[בסעיף 184(ג)]]. @ 189א. איסור שימוש בטלפונים ניידים (תיקון: תשע"ב-7) : ביום הבחירות בשעה שבה מצוי מצביע בקלפי ובעת ספירת הקולות לא יתקשר אדם ממכשיר טלפון נייד או מכשיר קשר לרבות זימונית ולא יקבל בו שיחות, בחדר שבו פועלת ועדת קלפי, אלא לצורך ניהול ההצבעה בקלפי או במקרי חירום, ולא יחזיק אדם בחדר כאמור מכשיר רדיו או טלוויזיה פועל. === סימן ו: ההצבעה (תיקון: תשנ"ז-2) === @ 190. שעות ההצבעה (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-3) : הוראות [[סעיף 55 לחוק הבחירות]] יחולו על בחירות לפי צו זה. @ 191. מנין חוקי לפעולות ועדת קלפי (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד) : ישיבת ועדת קלפי תהיה חוקית בכל מספר של חברים ובלבד שנוכח במקום גם מזכיר הועדה; לא נוכח אף חבר ועדת קלפי בשעות ההצבעה הקבועות [[בסעיף 190]] לפתיחת ההצבעה, תחל ההצבעה בקלפי האמורה בנוכחותו של מזכיר הועדה בלבד; נוכח מזכיר הועדה בלבד, לא תתקיים ספירת הקולות עד שיגיע חבר ועדת קלפי שהתמנה לפי [[סעיף 191א]]. @ 191א. מינוי מחליף לחבר ועדת קלפי או למזכיר (תיקון: תשס"ד) : ראה מנהל הבחירות כי בקלפי מסוימת לא נוכח אף חבר ועדת קלפי אחד או שקלפי לא נפתחה להצבעה בשעות ההצבעה האמורות [[בסעיף 190]] עקב העדרו של מזכיר הועדה, או שיש צורך להחליף מזכיר ועדת קלפי, ימנה מנהל הבחירות לקלפי האמורה, חבר ועדת קלפי או מזכיר ועדת קלפי, לפי הענין, מבין המזכירים הנוספים שמונו לפי [[סעיף 181(א1)]]. @ 192. ניהול פרוטוקול (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד, תשע"ח-7) : (א) ועדת קלפי תנהל פרוטוקול על מהלך ההצבעה וספירת הקולות לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה על גבי [[תוספת שלישית טופס 8|טפסים 8]], [[תוספת שלישית טופס 9|9]] [[תוספת שלישית טופס 10|ו-10 שבתוספת השלישית]] (להלן - פרוטוקולי ההצבעה); כל אחד מחברי ועדת הקלפי, מזכיר הועדה וכן כל משקיף וכל חבר ועדת הבחירות רשאי לרשום בפרוטוקול את הערותיו בכל הנוגע להצבעה ולספירת הקולות; רישום הקולות על גבי טופס שנקבע [[תוספת שלישית|בתוספת]], לא יהווה חלק מפרוטוקול ועדת הקלפי לפי סעיף זה. : (ב) פרוטוקולי ההצבעה ייחתמו בידי חברי ועדת הקלפי, ואם נרשמו בידי המזכיר - יחתום גם הוא עליהם; אולם לא ייפגם פרוטוקול בשל כך שחבר הועדה לא חתם עליו. @ 193. הסדר במקום הקלפי (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-7, תשע"ח-3) : (א) אלה בלבד רשאים להימצא בשעות ההצבעה במקום הקלפי: :: (1) חברי ועדת הקלפי ומזכיר הועדה; :: (2) השר או נציגו; :: (3) מנהל הבחירות וסגנו; :: (4) חברי ועדת הבחירות; :: (5) (((בוטלה);)) :: (6) משקיף אחד מטעם כל רשימת מועמדים כאמור [[בסעיף 180]]; :: (7) שוטרים הדרושים לשם שמירת הסדר במקום; :: (8) בוחרים שהותרה כניסתם לשם הצבעה; :: (9) משקיף כאמור [[בסעיף 138(ה)]]. : (ב) יושב ראש ועדת הקלפי יהיה אחראי לסדר במקום הקלפי והוא רשאי להרחיק ממקום הקלפי כל אדם, למעט חבר ועדת הקלפי, אשר מפריע, לדעתו, למהלך התקין של ההצבעה במקום או שאיננו מציית להוראותיו; אדם שהורחק כאמור לא יהיה רשאי לחזור למקום הקלפי אלא ברשות יושב ראש הועדה. : (ג) יושב ראש ועדת קלפי לא יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו לפי סעיף קטן (ב) כדי למנוע מבוחר להשתמש בזכותו להצביע. @ 194. הצגת הקלפי ונעילתה (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) לפני התחלת ההצבעה יציג יושב ראש ועדת הקלפי את הקלפי כשהיא פתוחה וריקה לעיני הנוכחים במקום הקלפי, לאחר מכן ינעל את הקלפי במנעול באופן שלא תהא ניתנת לפתיחה אלא בשבירת המנעול; מספרו הסידורי של המנעול יירשם בפרוטוקולי ההצבעה. : (ב) ננעלה קלפי כאמור בסעיף (א), שוב לא תיפתח עד לספירת הקולות. @ 194א. אריזת מעטפות פסולות (תיקון: תשס"ד) : לפני התחלת ההצבעה תבדוק ועדת הקלפי את מעטפות ההצבעה שסופקו לה; נתגלתה במהלך בדיקה זו מעטפה פסולה, תוכנס המעטפה למעטפת האריזה; מעטפת האריזה תיסגר ויושב ראש ועדת הקלפי וכן כל חבר מחברי הועדה שירצה בכך יחתמו על גבי מעטפת האריזה. @ 194ב. חתימה על מעטפות ההצבעה (תיקון: תשס"ד) : לפני התחלת ההצבעה יחתמו שני חברים של ועדת הקלפי, אם נוכחים כאלה, על כמה מעטפות הצבעה לכל אחד מן המוסדות העומדים לבחירה; כן יוסיפו שני חברים לחתום מזמן לזמן, במשך שעות ההצבעה, על כמויות נוספות של מעטפות כך שתמיד יהיה בידי ועדת הקלפי מלאי מספיק של מעטפות חתומות; נוכח חבר ועדה אחד בלבד, די בחתימתו על המעטפות; לא נוכח אף חבר ועדת קלפי אחד, די בחתימת מזכיר הועדה על המעטפות; אין לחתום בנוכחותו של בוחר על המעטפה שתימסר לו. @ 195. זיהוי הבוחרים (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ג, תשס"ד, תשע"ח) : (א) הרוצה להצביע חייב לזהות את עצמו לפני מזכיר ועדת הקלפי באחד מאלה בלבד: :: (1) תעודת הזהות של הבוחר שניתנה לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]]; :: (2) דרכון ישראלי תקף, הכולל את תמונתו של בעל הדרכון, שניתן לפי [[חוק הדרכונים, התשי"ב-1952]]; :: (3) רישיון נהיגה ישראלי תקף, הכולל את תמונתו של בעל הרישיון, שניתן לפי [[פקודת התעבורה]]; :: (4) תעודה צבאית כהגדרתה [[בסעיף 74(ב)(5) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969]], תקפה. : (ב) לא יורשה בוחר להזדהות לצורך הצבעה בתעודה כאמור בסעיף קטן (א) שחסר בה אחד מאלה: :: (1) תמונת בעל התעודה; :: (2) הדף שבו רשום שמו של בעל התעודה; :: (3) (((בוטלה).)) : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), אשה מוסלמית או דרוזית תורשה להזדהות בתעודת זהות שחסרה בה תמונתה אם במקום המיועד לתמונה הוטבעה חותמת "בהיתר שר הפנים". @ 196. סדרי ההצבעה (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד, תשע"ב-7) : אלה הם סדרי ההצבעה: : (1) לאחר שהבוחר הזדהה כאמור [[בסעיף 195]], תוודא ועדת הקלפי כי הוא רשום בפנקס הבוחרים שברשותה ותציין בעותק הראשון של הפנקס, ליד שמו של הבוחר, סימן שהוא ביקש להצביע; : (2) ועדת הקלפי תחזיק ברשותה את התעודה שבאמצעותה הזדהה הבוחר ותמסור לו מעטפת הצבעה אחת לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה; התקיימו בחירות לנציגות, תמסור ועדת הקלפי לבוחר מעטפה שנועדה להצבעה לנציגות אם בפנקס הבוחרים צוין ליד שמו שהוא אינו חבר באגודה השיתופית להתיישבות של הישוב; : (3) הבוחר ייכנס לתא ההצבעה וישים בכל אחת מן המעטפות שנתנה לו הועדה את פתק ההצבעה המתאים למעטפה: במעטפת הצבעה לראשות המועצה יושם פתק הצבעה לראש המועצה; במעטפת הצבעה למועצה יושם פתק הצבעה של רשימת מועמדים למועצה ובמעטפת הצבעה לועד מקומי או לנציגות יושם פתק הצבעה של רשימת מועמדים לועד המקומי או לנציגות; : (4) הבוחר יצא מתא ההצבעה, יציג לועדת הקלפי את המעטפות שקיבל מועדת הקלפי ולאחר מכן יטיל הבוחר את המעטפות לקלפי; : (5) ועדת הקלפי תמחוק את שמו של הבוחר מהעותק השני של פנקס הבוחרים על ידי מתיחת קו בעפרון על השורה שבה רשומים שמו של הבוחר ופרטיו האישיים; : (6) מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, רשאי להורות כי במקום קלפי יוצבו שני תאי הצבעה המסתירים את הבוחר מעיני זולתו. @ 197. סיוע בהצבעה (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד, תשע"ב-4) : (א) מי שמחמת מחלה או מום אינו מסוגל לבצע לבדו את הפעולות המעשיות בתא ההצבעה, רשאי להביא אתו מלווה כדי לעזור לו בפעולת ההצבעה; ואולם המלווה - :: (1) לא יהיה מנהל או עובד בית אבות או מוסד אחר שבו שוהה הבוחר; :: (2) לא ילווה ביום הבחירות יותר משני בוחרים. : (א1) התעורר ספק בדבר קיום התנאים שבסעיף קטן (א), יכריע בו מזכיר ועדת הקלפי. : (ב) ועדת הקלפי תציין ברשימה לפי [[טופס 10א שבתוספת השלישית]] את פרטי המלווים למצביעים כאמור בסעיף קטן (א); הטופס האמור יצורף לפרוטוקול ההצבעה למועצה ויהיה חלק ממנו. @ 197א. בדיקת הפתקים בתא ההצבעה (תיקון: תשס"ד) : חברי ועדת הקלפי ומזכיר הועדה יבדקו מזמן לזמן, במשך שעות ההצבעה, אם הפתקים בתא ההצבעה מונחים בצרורות נפרדים כאמור [[בסעיף 189(ב)]] ולא התערבבו אלה באלה, ואם מלאי הפתקים לא אזל; כן רשאי כל משקיף לבדוק מזמן לזמן את הסדר בתא ההצבעה ואת מלאי הפתקים שבו; נתגלו בעת בדיקה כאמור פתקי הצבעה שסומנו בדרך כלשהי, יסולקו מן התא ויוכנסו למעטפת אריזה. === סימן ז': ספירת הקולות (תיקון: תשנ"ז-2) === @ 198. מועד ספירת הקולות (תיקון: תשנ"ז-2) : ספירת קולות המצביעים תיעשה בכל מקום קלפי, בידי ועדת הקלפי, מיד אחרי גמר ההצבעה ותימשך ללא הפסקה עד השלמתה. @ 199. הנוכחים בספירה (תיקון: תשנ"ז-2) : במעמד ספירת הקולות רשאים להימצא במקום הקלפי רק המנויים [[בסעיף 193(א)]], למעט בוחרים. @ 200. ההכנות לספירת הקולות (תיקון: תשנ"ז-2) : לפני שתתחיל בספירת הקולות תעשה ועדת הקלפי את הפעולות הבאות, כסדרן: : (1) פתקי ההצבעה ומעטפות ההצבעה שנשארו בתא ההצבעה או בידי הועדה מבלי שנעשה בהם שימוש יוכנסו למעטפת אריזה; המעטפה תיסגר ועל גביה יירשם שם הישוב ומספר הקלפי ויצוין שמעטפת האריזה מכילה פתקי הצבעה ומעטפות הצבעה שלא נעשה בהם שימוש; : (2) הועדה תספור את הבוחרים ששמם נמחק מפנקס הבוחרים כאמור [[בסעיף 196(5)]] ותרשום בפרוטוקול ההצבעה מספר זה כמספר הבוחרים שלפי המסומן בפנקס הצביעו בקלפי; בפרוטוקול הצבעה לנציגות תרשום ועדת הקלפי רק את מספר הבוחרים ששמם נמחק כאמור ושליד שמם צוין בפנקס שהם אינם חברים באגודה השיתופית להתיישבות של הישוב; : (3) הועדה תפתח את הקלפי בשבירת מנעולה ומספרו הסידורי של המנעול יירשם בפרוטוקול ההצבעה; : (4) מעטפות ההצבעה יוצאו מן הקלפי וימוינו לקבוצות לפי המוסדות השונים העומדים לבחירה; הועדה תספור כל קבוצת מעטפות לחוד ותרשום את המספר בפרוטוקול ההצבעה של המוסד המתאים. @ 201. מעטפות פסולות (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד) : (א) נתגלתה בעת עשיית הפעולה האמורה [[בסעיף 200(4)]] מעטפת הצבעה שונה ממעטפות ההצבעה שסיפקה ועדת הבחירות לועדת הקלפי, או מעטפת הצבעה שאינה נושאת עליה את הסימן שקבע מנהל הבחירות כאמור [[בסעיף 183(א)]] או מעטפה שאינה חתומה כאמור [[בסעיף 194ב]], או מעטפה שסומנה בדרך כלשהי, המעטפה פסולה ואין לפותחה בעת ספירת הקולות; בפרוטקול ההצבעה של כל אחד מהמוסדות שהצביעו עבורם בקלפי, יירשם מספר מעטפות ההצבעה לאותו מוסד שנמצאו פסולות כאמור. : (ב) כל קבוצת מעטפות פסולות כאמור בסעיף קטן (א), לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה, תוכנס למעטפת אריזה נפרדת שעל גביה יירשם שם הישוב ומספר הקלפי ויצוין שמעטפת האריזה מכילה מעטפות הצבעה פסולות שהוצאו מן הקלפי ושם המוסד שלבחירתו נועדו מעטפות הצבעה אלה; מעטפת האריזה תיסגר ויושב ראש ועדת הקלפי וכל חבר מחברי הועדה שירצה בכך יוסיפו את חתימת ידם על גבי מעטפת האריזה. @ 202. אופן ספירת הקולות (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד) : (א) ועדת הקלפי תספור בנפרד את הקולות לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה בדרך המפורטת להלן בסעיפים קטנים (ב) עד (ד); התחילה הועדה בספירת הקולות של מוסד פלוני, תמשיך בספירה זו עד השלמתה והשלמת כל הרישומים הדרושים בפרוטוקול ההצבעה, בגליון ספירת הקולות ובפרוטוקול הקולות הפסולים של אותו מוסד. : (ב) יושב ראש ועדת הקלפי או חבר הועדה שהיושב ראש מינה לכך, יפתח כל מעטפת הצבעה לחוד, יוציא מתוכה את פתק ההצבעה, יקרא בקול את אות הרשימה הרשום על הפתק, יראהו לנוכחים וישים את הפתק על שיפוד במעמד השיפודים שסופק לועדת הקלפי; בעת ספירת הקולות לראשות המועצה, יוקרא שמו של המועמד הרשום על פתק ההצבעה; פתקי ההצבעה של כל רשימה ושל כל הצעת מועמד יונחו על שיפוד נפרד. : (ג) הוצא מתוך מעטפת הצבעה פתק אשר לפי הוראות [[סעיף 203]] הוא קול פסול, או לא נמצא במעטפת ההצבעה כל פתק, תפעל ועדת הקלפי כך: :: (1) פתק ההצבעה יוחזר למעטפת ההצבעה שממנה הוצא ועל גבי המעטפה תירשם הסיבה לפסילת הפתק או יירשם כי המעטפה נמצאת ריקה, לפי הענין; :: (2) מעטפת ההצבעה תוכנס למעטפת אריזה שתהיה מיועדת לקולות הפסולים שנמצאו בקלפי. : (ד) יושב ראש הועדה ימנה שני חברי ועדה אשר בעת קריאת הקולות כאמור בסעיף קטן (ב), ירשמו, כל אחד לחוד, את הרישומים הבאים: :: (1) בגליון מנין הקולות שנערך לפי אחד [[תוספת שלישית טופס 11|הטפסים 11]], [[תוספת שלישית טופס 12|12]] [[תוספת שלישית טופס 13|או 13 שבתוספת השלישית]], לפי הענין - הקולות הכשרים שניתנו לכל רשימה או לכל הצעת מועמד; :: (2) בפרוטוקול הקולות הפסולים שנערך לפי [[תוספת שלישית טופס 14|הטפסים 14]], [[תוספת שלישית טופס 15|15]] [[תוספת שלישית טופס 16|ו-16 שבתוספת השלישית]], לפי הענין - הקולות הפסולים כמפורט [[בסעיף 203]]; מעטפות הצבעה שנמצאו ריקות, יירשמו אף הם בפרוטוקול האמור. : (ה) בתום קריאת פתקי ההצבעה, יסכמו שני החברים שעשו את הרישומים האמורים בסעיף קטן (ד), כל אחד לחוד, את מספר הקולות הכשרים שניתנו לכל רשימה או הצעת מועמד ואת המספר הכולל של הקולות הפסולים שנמצאו; אם הסיכומים לא היו זהים, תערוך ועדת הקלפי כל בדיקה וספירה חוזרת שתראה לנכון ותסכם את מספר הקולות הכשרים והפסולים כאמור; סיכום ספירת הקולות יירשם בפרוטוקול ההצבעה. @ 203. קולות פסולים (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד, תשע"ח-3, תשע"ח-7, תשע"ח-8, תשע"ט) : (א) אלה הם קולות פסולים: :: (1) פתק הצבעה שלא נתקיימו בו כל הוראות [[סעיף 184]]; אולם פתק הצבעה שצוינו בו האות שאושרה לאחת מרשימות המועמדים, בתוספת כינוי שונה מזה שאושר לאותה רשימה, הקול איננו פסול והוא יבוא במנין על פי ציון האות; :: (2) פתק הצבעה שסומן בצורה כלשהי העלולה לזהות את המצביע; :: (3) פתק הצבעה אשר הוצא מתוך מעטפת הצבעה שנמצא בה דבר מה בנוסף לפתק; :: (4) פתק הצבעה כאמור [[בסעיף 184(ג)]] אשר הרשום בו בכתב יד איננו ברור דיו ואיננו מאפשר זיהוי ודאי של שם המועמד או אות הרשימה או שלא נרשם בו דבר; :: (5) פתק הצבעה לאחד מהמוסדות העומדים לבחירה שנמצא בתוך מעטפת הצבעה למוסד אחר; :: (6) פתק הצבעה למוסד פלוני אשר הוצא מתוך מעטפת הצבעה שנמצא בה גם פתק הצבעה למוסד אחר; :: (7) מעטפת הצבעה שנמצאו בה שני פתקי הצבעה שונים או שנמצאו בה יותר משלושה פתקים, לא יובא אף אחד מהפתקים האמורים במנין הקולות; נמצאו במעטפה שניים או שלושה פתקי הצבעה זהים יובא אחד מהפתקים במנין הקולות; :: (8) מעטפת הצבעה שאינה נושאת סימון כאמור [[בסעיף 183(א)]] או שאיננה חתומה כאמור [[בסעיף 194ב]] או מעטפה שונה ממעטפות ההצבעה שסיפקה ועדת הבחירות; :: (9) מעטפת הצבעה שהוסף עליה סימן העלול לזהות את המצביע; :: (10) בכלל פתקי ההצבעה של מועמד אחד או של רשימה אחת נמצאו מספר פתקי הצבעה בכתב יד אשר לא נפל בהם פסול מהפסילות האמורות בפסקאות (1) עד (9), ואולם הוכח כי יותר מפתק הצבעה אחד כאמור נכתב בכתב ידו של אדם אחד, ייחשב רק אחד מהפתקים האמורים ככשר, ויתרם ייפסל. : (ב) הוראות [[סעיף 63(4), (10) ו-((())11) לחוק הבחירות]] יחולו, בשינויים המחויבים על בחירות לפי צו זה. @ 204. פתק כפול (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד, תשע"ח-7) : נמצאו במעטפת הצבעה שניים או שלושה פתקי הצבעה זהים, ירשום יושב ראש ועדת הקלפי על אחד מהפתקים "פתק כפול", יחתום עליו את שמו ויחברם בסיכה; לאחר מכן ינהג יושב ראש ועדת הקלפי בפתק הכפול כאמור [[בסעיף 202(ב)]]. @ 205. אריזת חומר ההצבעה העיקרי (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד) : (א) לאחר סיום ספירת הקולות כאמור [[בסעיף 202]] למוסד פלוני מהמוסדות העומדים לבחירה, ולפני שתתחיל ועדת הקלפי בספירת הקולות למוסד אחר, תכניס ועדת הקלפי למעטפות אריזה נפרדות את חומר ההצבעה המפורט להלן: :: (1) פרוטוקול ההצבעה ושני ההעתקים של פרוטקול הקולות הפסולים ושל גליון ספירת הקולות; :: (2) פתקי ההצבעה הכשרים שהוצאו מן הקלפי כשהם צרורים בצרורות נפרדים לכל רשימה או לכל הצעת מועמד; :: (3) מעטפות ההצבעה שהוצאו מן הקלפי ולא נמצאו פסולות כאמור [[בסעיף 201]]. : (ב) ועדת הקלפי תסגור את מעטפות האריזה האמורות בסעיף קטן (א) וכן את מעטפות האריזה של פתקי ההצבעה הפסולים שנמצאו בקלפי ותרשום על גבי כל אחת מהן את שם הישוב, מספר הקלפי ומה מכילה מעטפת האריזה; יושב ראש ועדת הקלפי וכל חבר מחברי הועדה שירצה בכך יוסיפו את חתימת ידם על גבי מעטפות האריזה. : (ג) מעטפות האריזה האמורות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) על תכולתן, מעטפת האריזה האמורה [[בסעיף 201(ב)]] שלתוכה הוכנסו מעטפות ההצבעה הפסולות למוסד פלוני האמור בסעיף קטן (א), וכן שני ההעתקים של פנקס הבוחרים שבו השתמשה ועדת הקלפי, מהווים את חומר ההצבעה העיקרי למוסד האמור (להלן - חומר ההצבעה העיקרי), אשר יש להעבירו למנהל הבחירות כאמור [[בסעיף 206(א)]]. @ 206. העברת חומר ההצבעה למנהל הבחירות (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד, תשע"ב-7) : (א) נסתיימה ספירת הקולות לכל המוסדות העומדים לבחירה יעבירו יושב ראש ועדת הקלפי או חבר ועדה אחר שיושב ראש הועדה מינה לכך וכן מזכיר הועדה ללא דיחוי, את חומר ההצבעה העיקרי, של כל אחד מהמוסדות האמורים לידי מנהל הבחירות. : (ב) מעטפת האריזה האמורה [[בסעיף 200(1)]] המכילה את פתקי ההצבעה ומעטפות ההצבעה שלא נעשה בהם שימוש, תועבר אף היא, לידי מנהל הבחירות בדרך המפורטת בסעיף קטן (א). === סימן ח': קביעת תוצאות הבחירות (תיקון: תשנ"ז-2) === @ 207. האחראי לקביעת התוצאות (תיקון: תשנ"ז-2) : קביעת תוצאות הבחירות תיעשה בידי מנהל הבחירות בהתייעצות עם ועדת הבחירות; קביעת התוצאות תיעשה על פי הנתונים שבפרוטוקולי ההצבעה שנתקבלו מהקלפיות השונות, לאחר שנבחנו ונבדקו בידי מנהל הבחירות, ואם יש צורך בכך לאחר בחינה של חומר נוסף מתוך חומר ההצבעה העיקרי. @ 208. הנוכחים בהליך קביעת התוצאות (תיקון: תשנ"ז-2) : בהליכי קביעת תוצאות הבחירות רשאים להיות נוכחים בא כוח השר, באי כוח רשימת והצעות המועמדים, שוטרים הדרושים לשמירת הסדר במקום וכן כל אדם נוסף שמנהל הבחירות סבור שסיועו דרוש לקביעת התוצאות. @ 209. פרוטוקולי קביעת התוצאות (תיקון: תשנ"ז-2, תש"ס) : (א) מנהל הבחירות, ירשום פרוטוקול של הליכי קביעת תוצאות הבחירות, לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה, על גבי [[תוספת שלישית טופס 17|טפסים 17]], [[תוספת שלישית טופס 18|18]] [[תוספת שלישית טופס 19|ו-19 שבתוספת השלישית]]; כל אחד מחברי ועדת הבחירות יהיה רשאי לרשום בפרוטוקול את הערותיו וכן יהיו באי כוח הצעות ורשימות המועמדים רשאים לרשום בפרוטוקול המתאים את הערותיהם; מנהל הבחירות וכל אחד מחברי ועדת הבחירות הנוכחים במקום יחתמו על הפרוטוקול; אולם לא ייפגם פרוטוקול בשל כך שחבר ועדה לא חתם עליו. : (ב) הפרוטוקולים האמורים בסעיף קטן (א) ייערכו בשלושה עותקים; עותק אחד יישאר בידי מנהל הבחירות, השני - בידי ועדת הבחירות והשלישי יימסר לידי מזכיר המועצה. @ 210. תוצאות הבחירות לראשות המועצה (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) בבחירות לראשות המועצה, המועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים הוא הנבחר ובלבד שקיבל לפחות 40% מאותם קולות. : (ב) לא קיבל אף מועמד 40% מהקולות הכשרים או שקיבלו שני מועמדים, כל אחד, מספר שווה של קולות שהוא 40% או יותר מהקולות הכשרים, יקוימו כעבור 14 ימים מיום הבחירות, בחירות חוזרות לבחירת אחד משני המועמדים שקיבלו בבחירות הראשונות את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים; המועמד שקיבל בבחירות החוזרות את המספר הגדול יותר של קולות הוא הנבחר. : (ג) קיבלו שני המועמדים מספר שווה של קולות כשרים בבחירות החוזרות, יצורף מספר הקולות הכשרים שקיבל כל אחד מהם בבחירות הראשונות למספר הקולות הכשרים שקיבל בבחירות החוזרות והמועמד שקיבל את המספר הגדול יותר של קולות כשרים בבחירות הראשונות ובבחירות החוזרות גם יחד, הוא הנבחר. : (ד) היה מספר הקולות הכשרים שקיבלו שני המועמדים שווה גם לאחר צירוף כאמור בסעיף קטן (ג), תבחר המועצה באחד משני המועמדים לראש המועצה לפי [[סעיף 6ח לחוק בחירת ראש המועצה]]. @ 211. חדילה ממועמדות בין בחירות ראשונות וחוזרות (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) היה צורך לערוך בחירות חוזרות לפי [[סעיף 210(ב)]] ואחד משני המועמדים בבחירות אלה חדל לעמוד לבחירה, מחמת פטירה או התפטרות בין הבחירות הראשונות לבחירות החוזרות, יקוימו הבחירות החוזרות לגבי המועמד שנותר, בהצבעה בעדו או נגדו, והוא ייבחר אם מספר הקולות הכשרים שניתנו בעדו עלה על מספר הקולות הכשרים שניתנו נגדו; לא נבחר המועמד כך, תבחר המועצה בראש המועצה מבין חבריה לפי [[סעיף 6ח לחוק בחירת ראש המועצה]]. : (ב) חדלו שני המועמדים לעמוד לבחירה מחמת פטירה או התפטרות בין הבחירות הראשונות לבחירות החוזרות, לא יקוימו בחירות חוזרות והמועצה תבחר בראש המועצה מבין חבריה לפי [[סעיף 6ח לחוק בחירת ראש המועצה]]. @ 212. החלת הוראות על בחירות חוזרות (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ט) : הוראות [[סימנים ה' עד ז' לפרק זה]], בשינויים המחויבים, יחולו על בחירות חוזרות לראשות המועצה; ואולם על אף האמור [[בסעיף 190]], שעות ההצבעה בבחירות חוזרות יהיו כאמור [[בסעיף 9(ה) לחוק הבחירה הישירה]]. @ 213. פתקים בהצבעה בעד ונגד (תיקון: תשנ"ז-2) : מתקיימות בחירות חוזרות לגבי מועמד יחיד כאמור [[בסעיף 211(א)]], יהיה פתק ההצבעה בעד המועמד פתק כאמור [[בסעיף 184(א)]], ופתק הצבעה נגדו יהיה פתק ריק בצבע ירוק. @ 214. תוצאות הבחירות למועצה (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ב-2) : (א) בסעיף זה - ::- "מודד" - המספר השלם המתקבל מחילוק המספר הכולל של הקולות הכשרים שניתנו באזור בבחירות למועצה, במספר הנציגים למועצה מטעם אותו אזור העומדים לבחירה; ::- "עודף קולות" - ההפרש בין מספר הקולות הכשרים שקיבלה רשימת מועמדים למועצה, למספר המתקבל מהכפלת המודד במספר הנציגים שזכתה בו הרשימה לפי סעיף קטן (ג)(1). : (ב) היה אזור זכאי לבחור נציג אחד למועצה, תזכה בנציג האמור רשימת המועמדים שקיבלה את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים; קיבלו שתי רשימות או יותר מספר קולות שווה והוא המספר הגדול ביותר של קולות כשרים, ייקבע נציג היישוב במועצה על פי תוצאות הגרלה שתערוך לאלתר ועדת הבחירות בין הרשימות האמורות, בפיקוחו של מנהל הבחירות. : (ג) היה אזור זכאי לבחור יותר מנציג אחד למועצה, ייקבעו תוצאות הבחירות באזור כלהלן: :: (1) כל רשימה תזכה במספר נציגים במועצה כמספר השלם המתקבל מחילוק מספר הקולות הכשרים שהרשימה קיבלה, במודד; :: (2) הנציגים הנותרים לאחר קביעת מספר הנציגים לפי פסקה (1), יתחלקו אחד אחד בין רשימות המועמדים לפי סדר גודלם של עודפי הקולות שהן קיבלו; קיבלו שתי רשימות או יותר עודפי קולות שווים ואין מספר הנציגים הנותרים מספיק לחלוקה לכולן, תיקבע חלוקת נציגים אלה בהגרלה שתערוך ועדת הבחירות לאלתר, בפיקוחו של מנהל הבחירות. : (ד) זכתה רשימת מועמדים בנציגים במועצה, יהיו הנבחרים המועמדים במספר השווה למספר הנציגים שהרשימה זכתה בו, לפי סדר רישומם ברשימה. @ 215. תוצאות הבחירות לועד מקומי (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) בסעיף זה - ::- "מודד" - המספר השלם המתקבל מחילוק המספר הכולל של הקולות הכשרים שניתנו בבחירות לועד המקומי, במספר חברי הועד המקומי העומדים לבחירה; ::- "עודף קולות" - ההפרש בין מספר הקולות הכשרים שקיבלה רשימת מועמדים לועד המקומי, למספר המתקבל מהכפלת המודד במספר החברים שזכתה בו הרשימה לפי סעיף קטן (ב). : (ב) כל רשימה תזכה במספר חברים בועד המקומי כמספר השלם המתקבל מחילוק מספר הקולות הכשרים שהרשימה קיבלה, במודד. : (ג) המקומות הנותרים בועד המקומי לאחר קביעת מספר החברים לפי סעיף קטן (ב), יתחלקו אחד אחד בין רשימות המועמדים לפי סדר גודלם של עודפי הקולות שהן קיבלו; קיבלו שתי רשימות או יותר עודפי קולות שווים ואין מספר המקומות הנותרים מספיק לחלוקה לכולן, תיקבע חלוקת מקומות אלה בהגרלה שתערוך ועדת הבחירות לאלתר, בפיקוחו של מנהל הבחירות. : (ד) זכתה רשימת מועמדים בחברים בועד המקומי, יהיו הנבחרים המועמדים במספר השווה למספר החברים שהרשימה זכתה בו, לפי סדר רישומם ברשימה. @ 216. תוצאות הבחירות לנציגות (תיקון: תשנ"ז-2) : הוראות [[סעיף 215]] יחולו על קביעת תוצאות הבחירות לנציגות כאילו כל מקום שנאמר בו "ועד מקומי" קרי "נציגות". @ 217. מינוי חברים לרשימה זוכה (תיקון: תשנ"ז-2) : זכתה רשימת מועמדים במספר חברים במוסד העומד לבחירה העולה על מספר המועמדים הרשומים בה, ימנה השר את החברים החסרים מבין אנשים הזכאים להיבחר כחברי המוסד האמור, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו הוגשה רשימת המועמדים, ואם אין, לדעת השר, ארגון כזה, ייעשה המינוי בהתחשב ברצונם של אותם אנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של הארגון האמור. @ 218. פרסום תוצאות הבחירות (תיקון: תשנ"ז-2, תש"ס) : (א) לא יאוחר מ-7 ימים מיום שנבחרו או שנתמנו ראש המועצה וחברי המועצה מטעם כל האזורים שבתחום המועצה האזורית, יפרסם מנהל הבחירות במשרד המועצה ובתחומי האזורים הודעה על תוצאות הבחירות לראשות המועצה ולמועצה שיצוינו בה הצעות המועמדים ורשימות המועמדים שאושרו, תוך פירוט שמות המועמדים בכל הצעה ורשימה ומענם, שם המועמד שנבחר לראש המועצה ושמות המועמדים שנבחרו מטעם כל רשימה כנציגי האזור במועצה; בהודעה האמורה יפורטו גם נתונים לענין ההצבעה לראשות המועצה ולמועצה, בכל אזור, בכל אחת מן הקלפיות שהוצבו בו, כמפורט להלן: :: (1) מספר הבוחרים לפי הרשום בפנקס או ברשימת הבוחרים; :: (2) מספר הבוחרים שהצביעו; :: (3) מספר הקולות הכשרים שניתנו לכל הצעת מועמד ולכל רשימת מועמדים; :: (4) סך כל הקולות הפסולים שניתנו לכל הצעות המועמדים ורשימות המועמדים; :: כן יפורטו בהודעה, לגבי ההצבעה לראשות המועצה, סך כל הנתונים האמורים בפסקאות (1) עד (4), בכל האזורים. : (ב) הכריז מנהל הבחירות, ביום הבחירות, על בחירת ראש מועצה או על בחירת נציגי אזור במועצה כאמור [[בסעיפים 168]] [[ו-169]], יפרט מנהל הבחירות בהודעה האמורה בסעיף קטן (א) את שמות המועמדים שהוכרז על בחירתם ומענם ואת הסיבה להכרזה. : (ג) מינה השר חבר מועצה מטעם אזור כאמור [[בסעיף 170]], יפרט מנהל הבחירות בהודעה האמורה בסעיף קטן (א) את שם האדם שמונה ומענו ואת הסיבה לכך שלא קוימו באזור האמור בחירות בקלפי למועצה. : (ד) התקיימו בחירות חוזרות לראשות מועצה, ייכללו בהודעה שיפרסם מנהל הבחירות הפרטים האמורים בסעיף קטן (א) לגבי הבחירות הראשונות והחוזרות; נערכה בבחירות החוזרות הצבעה בעד ונגד מועמד יחיד כאמור [[בסעיף 211(א)]], יפרט מנהל הבחירות בהודעתו את מספר הקולות הכשרים שהצביעו בעד המועמד ומספר הקולות הכשרים שהצביעו נגדו וכן את מספר הקולות הפסולים. : (ה) לא נבחר ראש מועצה בבחירות בקלפי או בהכרזה, והמועצה היא שצריכה לבחור ראש מועצה לפי [[סעיף 6ח לחוק בחירת ראש המועצה]], תפורסם ההודעה האמורה בסעיף קטן (א) לגבי תוצאות הבחירות למועצה בלבד. : (ו) לא יאוחר מ-7 ימים מיום הבחירות, יפרסם מנהל הבחירות במשרד המועצה ובתחום כל ישוב הודעה על תוצאות הבחירות לועד המקומי או לנציגות בישוב, שיצוינו בה רשימות המועמדים שאושרו, תוך פירוט שמות המועמדים בכל רשימה ומענם ושמות המועמדים שנבחרו מטעם כל רשימה; בהודעה האמורה יפורטו גם נתונים של ההצבעה בכל אחת מן הקלפיות שהוצבו בישוב, כמפורט להלן: :: (1) מספר הבוחרים לפי הרשום בפנקס או ברשימת הבוחרים; :: (2) מספר הבוחרים שהצביעו; :: (3) מספר הקולות הכשרים שניתנו לכל רשימת מועמדים; :: (4) מספר הקולות הפסולים שניתנו לכל רשימות המועמדים. : (ז) הכריז מנהל הבחירות, ביום הבחירות, על בחירת חברי ועד מקומי או נציגות כאמור [[בסעיף 171]], יפרט מנהל הבחירות בהודעה האמורה בסעיף קטן (ו) את שמות המועמדים שהוכרז על בחירתם ומענם ואת הסיבה להכרזה. : (ח) מינה השר חברי ועד מקומי כאמור [[בסעיף 172]], יפרט מנהל הבחירות בהודעה האמורה בסעיף קטן (ו) את שמות חברי הועד שמונו ומענם ואת הסיבה לכך שלא קוימו בחירות בקלפי לועד המקומי. : (ט) מנהל הבחירות יעביר למזכיר המועצה העתק מכל הודעה שפרסם לפי סעיף זה. @ 219. פרסום ברשומות (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-3) : (א) מיד לאחר פרסום הודעה כאמור [[בסעיף 218(א)]], ימסור מנהל הבחירות לפרסום ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות שתפרט את: :: (1) שם המועמד שנבחר לראש המועצה ומועד תחילת כהונתו; :: (2) שמות האנשים שנבחרו חברי מועצה מכל רשימה ומכל אזור במועצה. : (ב) בכפוף להוראות [[סימן ט']], תהיה הודעה לפי סעיף קטן (א) ראיה חותכת לתוצאות הבחירות לראשות המועצה ולמועצה ולבחירת האנשים הנזכרים בהודעה. @ 220. שמירת מסמכים (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד) : (א) מנהל הבחירות ישמור במקום בטוח את חומר ההצבעה העיקרי של כל המוסדות שנבחרו ביום הבחירות עד לאחר תום המועד להגשת ערעורים על תוצאות הבחירות לפי [[סעיף 222]], ואם הוגשו ערעורים כאמור - עד לאחר מתן פסק דין סופי בהם; לאחר מועדים אלה רשאי מנהל הבחירות לבער את חומר ההצבעה העיקרי, אם בית המשפט לא הורה לנהוג באופן אחר. : (ב) מנהל הבחירות ימסור למזכיר המועצה את רשימות המועמדים שזכו בבחירות בנציגים למועצה או בחברים בועד המקומי או בנציגות, בלא החתימות של קבוצות הבוחרים כאמור [[בסעיפים 20]] [[ו-100]]; מזכיר המועצה ישמור את הרשימות האמורות עד לבחירות הבאות. @ 221. עיון במסמכים (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד, תשע"ב-4) : (א) כל מעוניין רשאי לעיין, בנוכחות מנהל הבחירות או מי שהוא הסמיך לכך, במסמכים האמורים [[בסעיף 220]] והנוגעים לבחירות לאותו מוסד, אך עיון בפתקי הצבעה לא יורשה אלא על פי צו של בית משפט לעניינים מינהליים, וכן זכאי הוא לקבל, תמורת תשלום, צילומים מאותם המסמכים. : (ב) צו כאמור בסעיף קטן (א) יינתן על יסוד בקשה, הנתמכת בתצהיר של אדם המעוניין בהגשת ערעור על תוצאות הבחירות או בהגשת תביעה פלילית בקשר לבחירות. : (ג) בתצהיר כאמור בסעיף קטן (ב) יפרט המבקש - :: (1) בפתקי ההצבעה של אילו הצעות מועמד ורשימות מועמדים הוא רוצה לעיין ובאילו קלפיות; :: (2) מהם הליקויים אשר נפלו לדעתו בפתקי ההצבעה שבהם הוא מבקש לעיין והיקף הליקויים; :: (3) מהן הראיות למידע שבידו על הליקויים לכאורה והיקפם. : (ד) בית המשפט ייתן צו לעיון בפתקים אם מצא שקיימות ראיות לכאורה לליקוי כנטען בתצהיר, וכי היקפו של ליקוי זה היה עלול להשפיע על קביעת תוצאות הבחירות; בצו כאמור יקבע בית המשפט בפתקים של אילו הצעות מועמד ורשימות מועמדים ובאילו קלפיות המבקש זכאי לעיין. : (ה) החלטת בית משפט לעניינים מינהליים לפי סעיף זה ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון; ערעור לפי סעיף קטן זה יוגש בתוך 7 ימים מיום מתן ההחלטה שעליה מבקשים לערער כאמור ויידון לפני דן יחיד. === סימן ט': ערעור בחירות (תיקון: תשנ"ז-2) === @ 222. ערעור על תוצאות הבחירות (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד, תשע"א, תשע"ב-4, תשע"ח-7) : (א) כל אדם שהיה זכאי לבחור למוסד מהמוסדות שעמדו לבחירה ביום הבחירות, רשאי להגיש ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים שבתחום שיפוטו נמצאת המועצה האזורית, על תוצאות הבחירות לאותו מוסד (להלן - ערעור בחירות) בטענה - :: (1) שהבחירות בכללן או בקלפי מסוימת לא התנהלו כחוק או שחלוקת הקולות בין הצעות המועמדים או בין רשימות המועמדים לא היתה נכונה; :: (2) שקביעת המועמד שנבחר לראש המועצה נעשתה שלא בהתאם להוראות צו זה; :: (3) שקביעת מספר החברים במוסד אשר כל רשימת מועמדים זכתה בו נעשתה שלא בהתאם להוראות צו זה; :: (4) שקולות שניתנו בעד הצעת מועמד מסוימת או בעד רשימת מועמדים מסוימת הושגו שלא כחוק - :: ובלבד שהליקוי שטוענים לו לפי סעיף קטן זה, עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות. : (ב) היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו זכאי גם הוא להגיש ערעור בחירות כאמור בסעיף קטן (א). : (ג) ערעור לפי סעיף זה יוגש תוך 14 ימים מיום פרסום ההודעה על תוצאות הבחירות כאמור [[בסעיף 218]]. : (ד) מנהל הבחירות, ועדת הבחירות וכל אדם שמערערים על בחירתו יהיו משיבים בערעור בחירות. : (ה) הגשת ערעור בחירות איננה מעכבת את תחילת הכהונה של המוסד שלגביו הוגש הערעור, ותוצאת הערעור אינה גורעת מחוקיות פעולותיו והחלטותיו של המוסד האמור עד למתן ההחלטה בערעור. : (ו) בית המשפט יפסוק בערעור בחירות בתוך שלושים ימים מיום הגשתו, ופסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים יהיה ניתן לערעור לבית המשפט העליון ברשות שופט של בית משפט העליון, בשאלה משפטית; בקשת הרשות תוגש בתוך 14 ימים מיום מתן פסק הדין. : (ו1) נטען בערעור כי נעברה עבירה לפי [[+|סעיפים 85א]] [[או 88 לחוק הבחירות]] כפי שהוחלו [[בסעיף 4ט בחוק מועד בחירות כלליות]], וסבר בית המשפט כי אין ביכולתו לבחון את חומר הראיות תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ו), רשאי הוא להעביר את החומר לחקירת המשטרה; עשה כן, רשאי הוא לפסוק בערעור בתוך שנה מיום הגשתו. : (ז) ערעור בחירות יידון כערעור מינהלי לפי הוראות [[חוק בית המשפט לעניינים מינהליים]]. @ 223. פסק דין בערעור (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-3, תשע"ח-7, תשע"ח-8) : (א) בערעור בחירות רשאי בית המשפט - :: (1) לבטל כליל את הבחירות למוסד מהמוסדות שעמדו לבחירה או לבטלן באזור מסוים או בקלפי מסוימת ולצוות על עריכת הבחירות בשנית; אולם לא יבטל בית המשפט בחירות אלא אם כן נראה לו שהליקוי המשמש עילה לערעור עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות; :: (2) להכריז - מיד או אחרי עריכתן של הבחירות שנית - שפלוני לא נבחר לראש המועצה או חבר מוסד אחר מהמוסדות שעמדו לבחירה וכי אדם אחר הוא שנבחר; :: (3) אם החליט כאמור בפסקה (1), להורות כי ראש המועצה או חברי מוסד אחר מהמוסדות שעמדו לבחירה, כולם או חלקם, לפי העניין, יועברו מכהונתם, ובלבד שמצא שלראש הרשות או לחברי מוסד אחר מהמוסדות שעמדו לבחירות, לפי העניין, בעצמם או על ידי אחר, היתה השפעה על הליקוי שבשלו החליט בית המשפט כאמור בפסקה (1). : (א1) הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א)(3) והוגשה בקשת רשות לערער על פסק הדין, רשאי בית המשפט העליון לעכב את ביצוע ההוראה כאמור עד מתן פסק דין סופי, ואולם רשאי הוא להורות כי ראש הרשות או חברי מוסד אחר מהמוסדות שעמדו לבחירות, כולם או חלקם, לפי העניין, יושעו מכהונתם עד למתן פסק דין סופי. : (ב) בחירות שבוטלו כאמור בסעיף קטן (א)(1), ייערכו בשנית תוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין שציווה על הביטול, במועד שיקבע השר. : (ב1) הועברו ראש המועצה או כל חברי המועצה או כל חברי הוועד המקומי מכהונתם לפי הוראות סעיף קטן (א)(3), ימנה השר אדם למילוי תפקידי ראש המועצה או ועדה למילוי תפקידי המועצה או הוועד המקומי, לפי העניין, עד לאחר הבחירות החדשות. : (ב2) הושעו ראש המועצה או כל חברי המועצה או הוועד המקומי, לפי העניין, לפי הוראות סעיף קטן (א1), ימנה השר אדם או ועדה כאמור בסעיף קטן (ב1) עד למתן פסק דין סופי, או עד לאחר בחירות חדשות, לפי העניין. : (ב3) הושעה חבר מוסד מהמוסדות שעמדו לבחירות כאמור בסעיף קטן (א1), ימלא את מקומו מי שהיה בא במקומו, על פי כל דין, במקרה שבו היתה כהונתו פוקעת; בוטלה ההוראה בדבר השעיה כאמור או ההוראה בדבר העברה מכהונה כאמור בסעיף קטן (א)(3), יחזור חבר מוסד כאמור לכהן בתפקידו וממלא המקום יחדל לכהן, ואולם לא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון על פי דין לשוב ולהתמנות לתפקיד. : (ב4) פנקס הבוחרים אשר ישמש בבחירות לפי סעיף זה יהיה פנקס הבוחרים אשר הוכן ונכנס לתוקף לקראת הבחירות שעל תוצאותיהן נסב הערעור שממנו ייגרעו הבוחרים שנפטרו. : (ב5) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ב4), פסק בית המשפט כאמור בסעיף קטן (ב1), לאחר שהתקיים לגבי הערעור האמור [[בסעיף 222(ו1) סיפה]], רשאי הוא, אם ראה טעם מוצדק לכך, להורות כי יחולו לעניין הבחירות החדשות הוראות [[סעיף 223א(1) עד (3)]]. : (ג) מנהל הבחירות יפרסם הודעה כאמור [[בסעיף 218]] על כל שינוי בתוצאות הבחירות כתוצאה מהגשת ערעור בחירות. @ 223א. ביטול בחירות (תיקון: תשע"ח-3) : פסק בית המשפט, שלא בערעור כאמור [[בסעיף 223]], כי הבחירות בכלל או באזור קלפי מסוים בטלות, יחולו הוראות אלה: : (1) פסק בית המשפט שהבחירות בטלות בכלל האזורים יקוימו בחירות חדשות בתוך 120 ימים מיום שפסק הדין היה לסופי, במועד שיקבע השר; בית המשפט רשאי להורות כאמור [[בסעיף 223(א)(3)]]; הורה בית המשפט כאמור, יחולו הוראות [[סעיפים 223(א1), (ב), (ב1) ו-(ב2)]], בשינויים המחויבים; : (2) פסק בית משפט שהבחירות באזור קלפי מסוים בטלות, יחולו הוראות [[סעיף 223(ב)]]; : (3) למועד בחירות לפי סעיף זה יוכן פנקס בוחרים לפי הוראות צו זה; : (4) מנהל הבחירות יפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות החדשות לפי הוראת [[סעיף 219]]. @ 224. הפרדת ערעורים (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) ערעור על בחירות למועצה אין בו משום ערעור על בחירת ראש המועצה ועריכת בחירות בשנית למועצה כתוצאה מקבלת ערעור על בחירתה, אינה גוררת בחירות חדשות לראש המועצה. : (ב) ערעור על בחירות לראש המועצה אין בו משום ערעור על בחירות למועצה ועריכת בחירות בשנית לראש המועצה כתוצאה מקבלת ערעור על בחירתו, אינה גוררת בחירות חדשות למועצה. @ 225. (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-3) : (((בוטל).)) === סימן י': סמכויות מיוחדות (תיקון: תשנ"ז-2) === @ 226. (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"א) : (((בוטל).)) @ 227. (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-7, תשע"ח-3) : (((בוטל).)) @ 227א. תחולת הוראות על מועצות אזוריות (תיקון: תשע"ח-3, תשע"ח-7) : (א) על בחירות לפי צו זה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות אלה: :: (1) הוראות [[+|סעיפים 31א]], [[+|39ה]], [[+|61א]]((,)) [[+|97א]] [[ו-97ג לחוק הבחירות]]; :: (2) הוראות [[+|תקנות 21ב]] [[ו-25 לתקנות סדרי בחירות]]; :: (3) הוראות [[סעיף 4 לתקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות לראש הרשות וסגניו), התשל"ו-1975]], יחולו לעניין בחירות לראשות המועצה לפי צו זה. : (ב) הוראות [[+|סעיפים 45א]] [[ו-45ב לחוק הבחירות]] יחולו לעניין צו זה, בשינוי זה: בכל מקום, במקום "רשות מקומית" יקראו "מועצה אזורית". == פרק ששה עשר: הוראות שונות (תיקון: תשל"ז-3, תשנ"ב-2, תשנ"ז-2) == @ 228. שינוי פרט [[בתוספת הראשונה]] (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) רצה השר לשנות פרט מפרטי [[התוספת הראשונה]] לענין מועצה אזורית, יציע את השינוי למועצה הנוגעת בדבר. : (ב) קיבלה מועצה הצעת שינוי כאמור בסעיף קטן (א), תודיע בכתב את פרטי ההצעה לועדים המקומיים של הישובים שבתחום המועצה האזורית, לא יאוחר מהיום השלישי שלאחר יום קבלת הצעת השינוי; כל ועד מקומי רשאי, לא יאוחר מהיום השביעי שלאחר יום קבלת ההודעה האמורה, להגיש למועצה בכתב את הערותיו על השינוי המוצע. : (ג) המועצה תעביר לשר בכתב, לא יאוחר מהיום העשרים ואחד שלאחר יום קבלת הצעת השינוי, את חוות דעתה על השינוי המוצע ואת ההערות שקיבלה מאת הועדים המקומיים והשר יחליט בענין ויודיע את החלטתו בכתב למועצה; לא העבירה המועצה את חוות דעתה בתוך המועד האמור, יתפרש הדבר כהסכמת המועצה לשינוי המוצע. : (ד) רצתה מועצה בשינוי של פרט מפרטי [[התוספת הראשונה]] הנוגע לה, תודיע בכתב את פרטי השינוי המבוקש לועדים המקומיים של הישובים שבתחום המועצה האזורית; כל ועד מקומי רשאי, לא יאוחר מהיום השביעי שלאחר יום קבלת ההודעה האמורה, להגיש למועצה, בכתב, את הערותיו על השינוי המוצע והמועצה תעביר לשר את בקשת השינוי בצירוף ההערות האמורות שנתקבלו מאת הועדים המקומיים. : (ה) כרוך שינויו של פרט מפרטי [[התוספת הראשונה]] לענין תחום מועצה אזורית, בשינוי תחומה של עיריה, והקים השר ועדת חקירה לפי [[סעיף 8 לפקודת העיריות]] כדי שתביא בפניו את המלצותיה לגבי השינוי האמור, לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) ורשאי השר לשנות את הפרט [[בתוספת הראשונה]] לאחר שעיין בהמלצות ועדת החקירה. @ 229. שימוש באולמות לאסיפות בחירות (תיקון: תשנ"ז-2) : אולמות ציבוריים ומקומות פומביים אחרים בתחום מועצה אזורית העומדים, דרך כלל, לרשות הציבור לצורכי פעילות ציבורית וחברתית, יועמדו בידי הממונים עליהם, באופן שוויוני, לרשות מועמדים בבחירות לראשות המועצה ולרשות רשימות מועמדים למוסדות אחרים העומדים לבחירה, לשם קיום אסיפות בחירות. @ 230. הוצאות בחירות (תיקון: תשנ"ז-2) : ההוצאות הכרוכות בעריכת בחירות לפי צו זה, ישולמו מקופת המועצה. @ 231. ימי מנוחה (תיקון: תשנ"ז-2) : חל מועד מהמועדים הנקובים בצו זה באחד מימי המנוחה כמשמעותם [[#פרק 6א|בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]] יידחה מועד זה ליום החול הראשון שאחרי יום המנוחה. @ 232. (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-6) : (((בוטל).)) @ 233. משפטים (תיקון: תשנ"ז-2) : המועצה רשאית להגיש תביעה, או לעשות כל פעולה משפטית או להיות בעל דין בכל משפט הליך בקשר לתפקידיה ולעניניה, או אם הדבר נראה לה דרוש לצורך קיומן או הגנתן של זכויות המועצה או להגנת חבריה, עובדיה, מוסדותיה ומפעליה בקשר לתפקידיהם. לתכלית זו רשאית המועצה לייפות כוחו של כל חבר המועצה או כל עובד, הן באופן כללי והן לענין מיוחד. @ 234. שמירת מסמכים (תיקון: תשנ"ז-2) : השמירה על ספרי המועצה, מסמכיה ותעודותיה היא בידי מזכיר המועצה או בידי עובד אחר שימונה לכך על ידי המועצה, או בכל דרך אחרת שתחליט עליה המועצה. ראש המועצה יהא אחראי לסדרי השמירה. @ 235. גישה לספרי המועצה (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) ספרי המועצה, מסמכיה ותעודותיה יהיו פתוחים לעיון ולבדיקה לפני כל חבר מועצה, והוא רשאי להכין העתק או תקציר מהם, ובלבד שלא יוציא ספר, מסמך או תעודה כאמור ממשרדי המועצה בלי הסכמתו בכתב של ראש המועצה. : (ב) ועדות המועצה תהיה להן, בזמן ישיבתן, גישה לספרי המועצה, מסמכיה ותעודותיה הנוגעים לעבודתן. @ 236. עיון בספרי המועצה (תיקון: תשנ"ז-2) : כל משלם מסים או תושב זכאי - : (1) לעיין, בשעות העבודה במשרדי המועצה, בכל פנקס בוחרים, לוח שומה, חוק עזר, תקנה או הודעה של המועצה ובכל מסמך אחר שפורסם על ידי המועצה או בשמה או בעניניה וכן בחומר ומסמכים של ועדת השומה ושל ועדת הערר לעניני שומה, בנוגע לענין שהוא מעונין בו, ולהכין לעצמו העתק או תקציר מהם - ללא תשלום כל שהוא; : (2) לעיין, בשעות העבודה במשרדי המועצה, בתשלום שתקבע המועצה ושלא יעלה על 500 פרוטה אלא באישור השר, בספרי הפרוטוקולים של המועצה פרט לפרוטוקולים של ישיבותיה בדלתיים סגורות, או בדינים וחשבונות הכספיים של המועצה ובדינים וחשבונות של מבקר החשבונות, ולהכין לעצמו העתק או תקציר מהם; : (3) לקבל העתקים או תקצירים מן הספרים, המסמכים והתעודות האמורים בתשלום סביר שייקבע על ידי המועצה, ושלא יעלה על לירה אחת אלא באישור השר, בעד כל דף או חלק מהדף של כל העתק או תקציר. @ 237. <!-- היה סעיף 142 --> אופן פרסום מסמכים (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) מחייב צו זה פרסומו של מסמך, ולא נקבעה הוראה בדבר אופן הפרסום, יפורסם המסמך בהנחת העתקים ממנו במשרד המועצה ובמשרד כל ועד מקומי, על מנת שיהיו נתונים לבדיקה לכל דורש, ובהדבקת העתקים על לוח המודעות שליד הבית של משרד המועצה ועל לוח המודעות שליד הבית של משרד כל ועד מקומי או בקרבתם או במקומות ציבוריים אחרים בכל ישוב וישוב כפי שייקבעו על ידי החייב בפרסום. : (ב) מחייב צו זה פרסומו של מסמך בישוב, ולא נקבעה הוראה בדבר אופן הפרסום, יפורסם המסמך בהנחת העתקים ממנו במשרד הועד המקומי שהישוב נתן להנהלתו, ובהדבקת העתק על הבית של משרד הועד המקומי או בקרבתו או במקומות ציבוריים אחרים בתחום הנהלתו של הועד המקומי, כפי שייקבעו על ידי החייב בפרסום. : (ג) ועדת בחירות שהוקמה לפי [[סעיף 138]], תקבע בישיבתה הראשונה את כל המקומות, בכל אחד מן האזורים שבתחום המועצה האזורית, שבהם יפורסמו הודעות מטעמה ומטעם מנהל הבחירות; הודעות אלה יודבקו במקומות האמורים בידי עובד המועצה והוא ידווח, בכתב, למנהל הבחירות היכן הודבקה כל הודעה בכל אזור. @ 238. <!-- היה סעיף 143 --> מסירת מסמכים (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) כל הודעה, הזמנה, צו או מסמך אחר שיש רשות או חובה לפי צו זה למסור אותו למועצה או לכל ועדה מועדותיה, תהא מסירתם כדין, אם נמסרו במשרד המועצה או נשלחו בדואר במכתב רשום על שם המועצה או הועדה לפי מען משרד המועצה; ואם היו המסמכים כאמור שייכים למועצה, מותר למסרם גם לראש המועצה או למזכיר המועצה או לעובד אחר, שמונה לשם כך על ידי המועצה; היו מסמכים כאמור שייכים לועדה, אפשר למסרם למזכיר המועצה או ליושב ראש הועדה. : (ב) המסמכים כאמור שיש רשות או חובה לפי צו זה למסרם לכל אדם שהוא, למעט המועצה, הועד המקומי וועדותיהם, תהא מסירתם כדין אם נמסרו לידי אותו אדם, או שנמסרו במקום מגוריו או במקום עסקו הרגילים, לידי אחד מבני משפחתו הבוגרים או לידי כל אדם בוגר העובד או המועסק שם או שנשלחו בדואר במכתב רשום הערוך אל אותו אדם לפי מען מקום מגוריו או מקום עסקו הרגילים או הידועים לאחרונה; או שהוצגו במקום בולט על הנכס שבו דן המסמך. : (ג) מסמכים כאמור שיש רשות או חובה לפי צו זה למסרם לבעל או למחזיק, תהא מסירתם כדין אם הם ערוכים אל "הבעל" או אל "המחזיק" בלי כל שם או תיאור נוסף. : (ד) מסמכים כאמור הנשלחים לפי צו זה בדואר, ייחשבו כאילו הגיעו לתעודתם 48 שעות לאחר שנמסרו לדואר. @ 239. <!-- היה סעיף 144 --> דין וחשבון על פעולות המועצה (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) ראש המועצה חייב, אחרי 1 באפריל של כל שנה, להכין בהקדם האפשרי דין וחשבון מפורט על עניני המועצה במשך השנה שחלפה. : (ב) הדין וחשבון יוגש למועצה ולאחר שתדון בו ותאשרו, בתיקונים או שלא בתיקונים, ידאג ראש המועצה לכך שלפחות שלושה העתקים ממנו יישלחו לשר לא יאוחר מ-1 ביוני בכל שנה. : (ג) המועצה רשאית לפרסם את הדין וחשבון בצורה הטובה בעיניה. @ 240. <!-- היה סעיף 145 --> המצאת ידיעות לשר (תיקון: תשנ"ז-2) : השר רשאי לדרוש בכל עת מאת המועצה להמציא לו ידיעות, פרטים, הסברים, חומר סטטיסטי וכל חומר אחר בקשר לעניני המועצה, ועל ראש המועצה למלא אחרי הדרישה תוך זמן מתאים. @ 241. <!-- היה סעיף 146 --> עבירות וענשים (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-4) : מי שעשה אחת מאלה - : (1) החזיק ספר, מסמך או תעודה של המועצה או של ועד מקומי וסירב להרשות למי שזכאי לכך את העיון בהם או מתן העתק או תקציר מהם או מתן רשות להכין העתק או תקציר מהם; : (2) מיאן למסור ידיעה או להראות מסמך, או נמנע מעשות זאת במשך שבעה ימים מיום שנדרש לכך; : (3) מסר ביודעים ידיעה או הצהרה כוזבת או לא נכונה בכל בקשה, ערר, התנגדות, עתירה או ערעור או בכל מסמך או טופס אחר שהגיש או שמילא לפי צו זה; : (4) עיכב או מנע ועדה של המועצה או של ועד מקומי או עובד מעובדיהם או שליח משליחיהם המורשים לכך מהיכנס לבנין או לקרקע כדי להשיג ידיעות הדרושות להם לצורך תפקידיהם או לערוך שם חקירות, בדיקות ומדידות לפי צו זה, : דינו - מאסר חודש ימים או קנס 50 לירות או שני הענשים כאחד. @ 242. <!-- היה סעיף 148 --> הוראות מעבר (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) כל איש או חבר אנשים אשר מונו או נבחרו לכהונה כל שהיא על פי הצווים המבוטלים בצו זה, שנשאו בכהונתם ערב יום הפרסום, ימשיכו בכהונתם והוראות צו זה יחולו עליהם כאילו מונו או נבחרו לפיהן. : (ב) כל המסים שהוטלו לפני יום הפרסום לפי הצווים המבוטלים בצו זה, רואים אותם כאילו הוטלו לפי הוראות צו זה. : (ג) לוח שומה שהוא בתקפו ערב יום הפרסום, רואים אותו כאילו הוכן לפי הוראות צו זה. : (ד) כל מעשה או פעולה שנעשו לפני יום הפרסום על פי הוראות כל צו מהצווים שבוטלו בצו זה, רואים אותם כאילו נעשו על פי הוראות הסעיפים המתאימים בצו זה. @ 243. <!-- היה סעיף 150; היה סעיף 149 --> השם (תיקון: תשל"ז, תשנ"ז-2) : לצו זה ייקרא: "צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958". == תוספת ראשונה (תיקון: תשכ"ה) == @ (א) : (('''[[w:מועצה אזורית אבן העזר|אבן-העזר]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה]])) (((ק"ת תשי"ט, 2007; תשכ"ד, 1446))) @ (ב) : (('''[[w:מועצה אזורית אפעל|אפעל]]''' - חולקה בין הערים [[w:רמת גן|רמת גן]], [[w:אור יהודה|אור יהודה]] ו[[w:קריית אונו|קריית אונו]])) (((ק"ת תשמ"ד, 1598; תשס"ח, 703))) @ (ג) : '''[[w:מועצה אזורית אלונה|אלונה]]''' - [[w:אביאל|אביאל]], [[w:גבעת ניל"י|גבעת נילי]], [[w:עמיקם|עמיקם]] (((ק"ת תשי"ד, 267, 521; תשכ"ד, 946; תשכ"ט, 1469; תשס"ז, 19; תשע"א, 688; תשפ"ב, 1060))) @ (ד) : '''[[w:מועצה אזורית באר טוביה|באר טוביה]]''' - [[w:אביגדור|אביגדור]], [[w:אורות (מושב)|אורות]], [[w:אחווה (מרכז כפרי)|אחווה]], [[w:אמונים|אמונים]], [[w:באר טוביה|באר טוביה]], [[w:בית עזרא|בית עזרא]], [[w:ביצרון|בצרון]], [[w:גבעתי (מושב)|גבעתי]], [[w:חצב (מושב)|חצב]], [[w:חצור אשדוד|חצור–אשדוד]], [[w:ינון (מושב)|ינון]], [[w:כפר אחים|כפר אחים]], [[w:כפר ורבורג|כפר ורבורג]], [[w:נווה מבטח|נווה מבטח]], [[w:ניר בנים|ניר בנים]], [[w:עזר|עזר]], [[w:עזריקם|עזריקם]], [[w:ערוגות|ערוגות]], [[w:שדה עוזיהו|שדה עוזיה]], [[w:שתולים|שתולים]], [[w:תימורים|תימורים]], [[w:תלמי יחיאל|תלמי יחיאל]] (((ק"ת תש"י, 654; תשי"א, 171; תשי"ב, 473, 632; תשט"ו, 1368; תשי"ח, 1848; תש"ך, 991; תשכ"ג, 1995; תשכ"ה, 1059, 1845; תש"ן, 617; תשנ"א, 261; תשנ"ג, 815; תשנ"ד, 1084; תשנ"ח, 510, 1120; תשס"א, 224; תשס"ז, 4; תש"ע, 253; תשע"ט, 578; תשפ"א, 3706; תשפ"ב, 2414))) @ (ה) : '''[[w:מועצה אזורית עמק המעיינות|עמק המעיינות]]''' (((לשעבר מועצה אזורית בקעת בית שאן))) - [[w:בית יוסף (מושב)|בית יוסף]], [[w:גשר (קיבוץ)|גשר]], [[w:חמדיה|חמדיה]], [[w:טירת צבי|טירת צבי]], [[w:ירדנה|ירדנה]], [[w:כפר רופין|כפר רופין]], [[w:מירב|מירב]], [[w:מנחמיה|מנחמיה]], [[w:מסילות|מסילות]], [[w:מעוז חיים|מעוז חיים]], [[w:מעלה גלבוע|מעלה גלבוע]], [[w:נווה אור|נווה אור]], [[w:נווה איתן|נווה איתן]], [[w:ניר דוד|ניר דוד]], [[w:עין הנציב|עין הנציב]], [[w:רוויה (מושב)|רוויה]], [[w:רחוב (מושב)|רחוב]], [[w:רשפים|רשפים]], [[w:שדה אליהו|שדה אליהו]], [[w:שדה נחום|שדה נחום]], [[w:שדי תרומות|שדה תרומות]], [[w:שלוחות|שלוחות]], [[w:תל תאומים|תל-תאומים]] (((ק"ת תש"י, 239, 307; תשי"א, 171; תשי"ג, 924; תשי"ד, 70; תשט"ו, 19; תשט"ז, 10; תשט"ז, 62; תשי"ז, 177; תשי"ז, 780; תשי"ז, 1028, 1366; תשי"ח, 1297; תשי"ט, 1189; תשכ"א, 940; תשכ"ג, 820; תשכ"ג, 1481; תשמ"ז, 364; תש"ן, 898; תשנ"ח, 310; תשנ"ט, 196; תש"ס, 69; תשס"ו, 266; תשס"ח, 1290; תשס"ט, 235; תשע"ג, 1166; תשע"ט, 330; תש"ף, 1912))) @ (ו) : '''[[w:מועצה אזורית בני שמעון|בני שמעון]]''' - [[w:בית קמה|בית-קמה]], [[w:ברוש (מושב)|ברוש]], [[w:גבעות בר|גבעות בר]], [[w:דביר (קיבוץ)|דבירה]], [[w:חצרים|חצרים]], [[w:כרמים|כרמים]], [[w:להב (קיבוץ)|להב]], [[w:משמר הנגב|משמר הנגב]], [[w:נבטים (מושב)|נבטים]], [[w:שובל (קיבוץ)|שובל]], [[w:שומריה (קיבוץ)|שמריה]], [[w:תאשור|תאשור]], [[w:תדהר|תדהר]] (((ק"ת תשי"ב, 88, 278; תשי"ג, 924; תשי"ד, 855; תשט"ז, 530; תשי"ט, 889; תשכ"א, 1707; תשכ"ט, 1645; תשל"ד, 1310; תשל"ז, 2504; תשמ"ד, 1213, 1579; תשמ"ז, 1340; תשמ"ח, 588; תשמ"ט, 1163; תשנ"א, 243; תשנ"ו, 910; תש"ס, 68, 369; תשס"ג, 551; תשס"ד, 97; תשס"ה, 761; תשס"ז, 468, 1131; תשס"ח, 124, 424; תשס"ט, 203; תשע"א, 545, 1376; תשע"ד, 288; תשע"ה, 406; תשע"ח, 1816, 2678; תשע"ט, 2167; תשפ"א, 656))) @ (ז) : '''[[w:מועצה אזורית ברנר|ברנר]]''' - [[w:בית אלעזרי|בית אלעזרי]], [[w:בניה (מושב)|בניה]], [[w:גבעת ברנר|גבעת ברנר]], [[w:גבתון|גיבתון]], [[w:גן שלמה|גן שלמה]], [[w:קדרון|קדרון]] (((ק"ת תש"י, 1000; תשי"א, 171; תשי"ב, 581; תשי"ג, 924; תשט"ו, 372, 1033; תשי"ז, 1466; תשי"ח, 1898; תש"ך, 1072; תשכ"א, 2698; תשכ"ב, 255; תשכ"ד, 251; תשנ"ז, 492; תשנ"ח, 765; תשס"ג, 550; תשס"ז, 466; תש"ע, 835; תשע"ג, 960; תשע"ז, 616))) @ (ח) : '''[[w:מועצה אזורית גדרות|גדרות]]''' - [[w:גן הדרום|גן הדרום]], [[w:כפר אביב|כפר אביב]], [[w:כפר מרדכי|כפר מרדכי]], [[w:מישר|מישר]], [[w:משגב דב|משגב דב]], [[w:עשרת|עשרת]], [[w:שדמה (מושב)|שדמה]] (((ק"ת תשי"ג, 927, 1307; תשט"ו, 321; תשי"ח, 1624; תשכ"ז, 2871; תש"ע, 767))) @ (ט) : '''[[w:מועצה אזורית גזר|גזר]]''' - [[w:בית חשמונאי (יישוב)|בית חשמונאי]], [[w:בית עוזיאל|בית עוזיאל]], [[w:גזר (קיבוץ)|גזר]], [[w:גני הדר|גני הדר]], [[w:גני יוחנן|גני יוחנן]], [[w:חולדה (קיבוץ)|חולדה]], [[w:יד רמב"ם|יד רמב"ם]], [[w:יציץ|יציץ]], [[w:ישרש|ישרש]], [[w:כפר ביל"ו|כפר ביל"ו]], [[w:כפר בן נון|כפר בן נון]], [[w:כפר שמואל|כפר שמואל]], [[w:כרמי יוסף|כרמי יוסף]], [[w:מצליח|מצליח]], [[w:משמר איילון|משמר איילון]], [[w:משמר דוד|משמר דוד]], [[w:נוף איילון|נוף איילון]], [[w:נען|נען]], [[w:נצר סרני|נצר סירני]], [[w:סתריה|סתריה]], [[w:עזריה|עזריה]], [[w:פדיה|פדיה]], [[w:פתחיה|פתחיה]], [[w:רמות מאיר|רמות מאיר]], [[w:שעלבים|שעלבים]] (((ק"ת תש"י, 241, 307, 318, 585; תשי"א, 171, 350; תשי"ב, 372; תשי"ג, 124, 932, 1243; תשי"ד, 337, 894; תשי"ז, 90; תשי"ח, 795; תשכ"א, 1707; תשכ"ב, 2533; תשכ"ג, 140; תשכ"ו, 1999; תשכ"ז, 72; תשמ"ז, 1250; תשמ"ח, 937; תש"ן, 610; תשנ"ד, 600; תשנ"ט, 309; תשס"ב, 53; תשס"ד, 279, 384, 961; תש"ע, 837; תשע"א, 630; תשע"ב, 1382א; תשע"ז, 626; תשע"ט, 2137; תשפ"א, 2496; תשפ"ב, 1086))) @ (י) : (('''[[w:מועצה אזורית גיזו|גיזו]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה]])) (((ק"ת תשי"ט, 2008; תשכ"ד, 1447))) @ (יא) : '''[[w:מועצה אזורית גן רווה|גן רווה]]''' - [[w:אירוס (יישוב)|אירוס]], [[w:בית-חנן|בית חנן]], [[w:בית עובד|בית עובד]], [[w:גאליה (מושב)|גאליה]], [[w:גן שורק|גן שורק]], [[w:כפר הנגיד|כפר הנגיד]], [[w:נטעים|נטעים]], [[w:עיינות|עיינות]] (((ק"ת תשי"ב, 658, 1272; תשי"ג, 924; תשי"ז, 1875; תשי"ט, 591; תש"ך, 1073, 1368; תשכ"ב, 2187; תשכ"ג, 140, 1404; תשמ"ב, 1318; תשנ"ה, 746; תשס"ג, 553; תשס"ה, 746; תש"ע, 764; תשע"ד, 286; תשע"ז, 1095))) @ (יב) : (('''[[w:מועצה אזורית געתון|געתון]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית מטה אשר|מטה אשר]])) (((ק"ת תשכ"ב, 1959; תשכ"ד, 1829; תשכ"ה, 382; תשל"א, 915, 1584; תשל"ז, 2109; תשמ"ג, 343))) @ (יג) : (('''[[w:מועצה אזורית האלה|האלה]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה]])) (((ק"ת תשי"ט, 763, 2009; תש"ך, 1102; תשכ"א, 2397; תשכ"ג, 779; תשכ"ד, 1159, 1447))) @ (יד) : '''[[w:מועצה אזורית הגלבוע|הגלבוע]]''' - [[w:אביטל|אביטל]], [[w:אדירים|אדירים]], [[w:מרכז אומן|אומן]], [[w:בית אלפא|בית אלפא]], [[w:בית השיטה|בית השיטה]], [[w:ברק (מושב)|ברק]], [[w:גבע|גבע]], [[w:גדיש|גדיש]], [[w:גדעונה|גדעונה]], [[w:גן נר|גן נר]], [[w:דבורה (מושב)|דבורה]], [[w:מרכז חבר|חבר]], [[w:חפציבה|חפצי-בה]], [[w:טייבה (בגליל)|טייבה (בעמק)]], [[w:טמרה (יזרעאל)|טמרה]], [[w:יזרעאל (קיבוץ)|יזרעאל]], [[w:כפר יחזקאל|כפר יחזקאל]], [[w:מגן שאול|מגן שאול]], [[w:מולדת (יישוב)|מולדת]], [[w:מוקייבלה|מוקיבלה]], [[w:מיטב (מושב)|מיטב]], [[w:מלאה|מלאה]], [[w:נאעורה|נאעורה]], [[w:נורית (יישוב)|נורית]], [[w:ניר יפה|ניר יפה]], [[w:עין חרוד איחוד|עין חרוד איחוד]], [[w:עין חרוד מאוחד|עין חרוד מאוחד]], [[w:פרזון|פרזון]], [[w:סנדלה|צנדלה]], [[w:רם און|רם און]], [[w:רמת צבי|רמת צבי]], [[w:תל יוסף|תל יוסף]] (((ק"ת תש"י, 244, 307, 318; תשי"א, 171; תשי"ג, 482; תשי"ח, 417; תשי"ט, 83, 708; תשכ"ג, 779; תשכ"ד, 306, 1220; תשע"ב, 1477; תשנ"ד, 1208))) @ (טו) : '''[[w:מועצה אזורית הגליל העליון|הגליל העליון]]''' - [[w:איילת השחר (קיבוץ)|אילת השחר]], [[w:ברעם|ברעם]], [[w:גדות|גדות]], [[w:גונן|גונן]], [[w:דן (קיבוץ)|דן]], [[w:דפנה (קיבוץ)|דפנה]], [[w:הגושרים|הגושרים]], [[w:חולתה|חולתה]], [[w:יפתח (קיבוץ)|יפתח]], [[w:יראון|יראון]], [[w:כפר בלום|כפר בלום]], [[w:כפר גלעדי|כפר גלעדי]], [[w:כפר הנשיא|כפר הנשיא]], [[w:כפר סאלד|כפר סולד]], [[w:להבות הבשן|להבות הבשן]], [[w:מחניים|מחניים]], [[w:מלכיה|מלכיה]], [[w:מנרה|מנרה]], [[w:מעיין ברוך|מעין ברוך]], [[w:משגב עם|משגב עם]], [[w:נאות מרדכי|נאות מרדכי]], [[w:סאסא|סאסא]], [[w:עמיעד|עמיעד]], [[w:עמיר|עמיר]], [[w:צבעון|צבעון]], [[w:קדרים|קדרים]], [[w:שדה נחמיה|שדה נחמיה]], [[w:שמיר (קיבוץ)|שמיר]], [[w:שניר|שניר]] (((ק"ת תש"י, 575; תשי"א, 235, 1605; תשי"ג, 1338; תשי"ד, 424; תשי"ז, 132, 513, 844; תשי"ח, 1899; תשי"ט, 709; תשכ"ב, 2536; תשכ"ג, 141; תשכ"ד, 1448; תשל"ז, 1288; תשמ"א, 1185; תשמ"ח, 667; תשנ"א, 1062; תשנ"ז, 134; תשנ"ט, 108; תש"ס, 761; תשס"ז, 177; תשס"ח, 125; תשע"ג, 937; תשע"ו, 417))) @ (טז) : '''[[w:מועצה אזורית הגליל התחתון|הגליל התחתון]]''' - [[w:אילניה|אילניה]], [[w:ארבל (מושב)|ארבל]], [[w:בית קשת|בית קשת]], [[w:בית רימון|בית רימון]], [[w:גבעת אבני|גבעת אבני]], [[w:הזורעים|הזורעים]], [[w:כפר זיתים|כפר זיתים]], [[w:כפר חיטים|כפר חיטים]], [[w:כפר קיש|כפר קיש]], [[w:לביא (קיבוץ)|לביא]], [[w:מסד (יישוב קהילתי)|מסד]], [[w:מצפה (יישוב)|מצפה]], [[w:מצפה נטופה|מצפה נטופה]], [[w:שדה אילן|שדה אילן]], [[w:שדמות דבורה|שדמות דבורה]], [[w:שרונה (מושב)|שרונה]] (((ק"ת תש"י, 1182; תשי"א, 171, 1433; תשי"ג, 924; תש"ך, 435, 776; תשכ"ב, 2916; תשכ"ג, 1134; תשכ"ז, 72, 1312; תשל"ו, 1889; תש"ם, 2121; תשמ"ב, 1032; תשמ"ג, 1686; תשמ"ו, 1392; תשנ"א, 168; תשנ"ג, 145; תשנ"ד, 1089; תשנ"ח, 508, 1120; תשנ"ט, 108; תש"ס, 439; תשס"א, 1038; תשס"ג, 640; תשע"ג, 245; תשע"ד, 1191; תשע"ז, 826; תשע"ט, 697, 2219; תשפ"ב, 2343, 2833))) @ (יז) : (('''[[w:מועצה אזורית הדר השרון|הדר-השרון]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית לב השרון|לב השרון]])) (((ק"ת תשי"ט, 1397; תשכ"ד, 1688; תשמ"ד, 1645))) @ (יח) : (('''[[w:מועצה אזורית הירקון|הירקון]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית דרום השרון|דרום השרון]])) (((ק"ת תשי"ב, 655; תשי"ג, 924; תשי"ט, 1954; תש"ם, 1283))) @ (יט) : (('''[[w:מועצה אזורית הרי יהודה|הרי-יהודה]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה]])) (((ק"ת תשי"ט, 2010; תשכ"א, 221; תשכ"ב, 1446; תשכ"ג, 1312, 1972; תשכ"ד, 515, 1448))) @ (כ) : (('''[[w:מועצה אזורית השרון הצפוני|השרון-הצפוני]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית לב השרון|לב השרון]])) (((ק"ת תשי"ח, 1720; תשי"ט, 109, 1305; תשכ"ב, 550; תשכ"ג, 824; תשכ"ד, 1084; תשכ"ו, 2045; תשמ"ד, 1645))) @ (כא) : (('''[[w:מועצה אזורית השרון התיכון|השרון התיכון]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית דרום השרון|דרום השרון]])) (((ק"ת תשי"א, 1116; תשי"ג, 924; תשט"ו, 554; תש"ך, 1821; תשכ"ב, 356; תשכ"ד, 1955; תשל"ג, 1569; תש"ם, 1283))) @ (כב) : '''[[w:מועצה אזורית זבולון|זבולון]]''' - [[w:אושה|אושה]], [[w:אבטין|איבטין]], [[w:ח'וואלד|חווא'לד]], [[w:יגור|יגור]], [[w:כפר ביאליק|כפר ביאליק]], [[w:כפר המכבי|כפר המכבי]], [[w:כפר הנוער הדתי|כפר הנוער הדתי]], [[w:כפר חסידים|כפר חסידים א']], [[w:כפר חסידים ב'|כפר חסידים ב']], [[w:נופית|נופית]], [[w:ראס עלי|ראס עלי]], [[w:רמת יוחנן|רמת יוחנן]], [[w:שער העמקים|שער העמקים]] (((ק"ת תש"י, 772; תשי"א, 171, 924; תשי"ב, 258; תשט"ו, 730; תשי"ז, 1443, 1693; תשי"ח, 419; תשי"ט, 1823; תש"ך, 164; תשכ"ד, 1386; תשמ"ט, 777; תש"ן, 98; תשנ"ד, 666; תשס"א, 1030; תשס"ד, 745; תשס"ה, 814; תשס"ו, 254, 336; תשס"ז, 176; תשס"ז, 986; תשס"ח, 1184; תשע"א, 689; תשע"ב, 689; תשע"ג, 1189, 1427; תשע"ו, 1501; תשע"ט, 2182; תשפ"א, 3698; תשפ"ב, 2264, 3724))) @ (כג) : '''[[w:מועצה אזורית אשכול|אשכול]]''' - [[w:אבשלום (יישוב)|אבשלום]], [[w:אוהד|אוהד]], [[w:אורים|אורים]], [[w:בארי (קיבוץ)|בארי]], [[w:בני נצרים|בני נצרים]], [[w:גבולות|גבולות]], [[w:דקל (מושב)|דקל]], [[w:חולית (קיבוץ)|חולית]], [[w:יבול (מושב)|יבול]], [[w:ישע|ישע]], [[w:יתד|יתד]], [[w:כיסופים|כסופים]], [[w:כרם שלום|כרם שלום]], [[w:מבטחים (מושב)|מבטחים]], [[w:מגן (קיבוץ)|מגן]], [[w:נווה (מושב)|נווה]], [[w:ניר יצחק|ניר יצחק]], [[w:ניר עוז|ניר עוז]], [[w:נירים|נירים]], [[w:סופה (קיבוץ)|סופה]], [[w:עין הבשור|עין הבשור]], [[w:עין השלושה|עין השלושה]], [[w:עמיעוז|עמי-עוז]], [[w:פרי גן|פרי-גן]], [[w:צאלים|צאלים]], [[w:צוחר|צוחר]], [[w:רעים|רעים]], [[w:שדה ניצן|שדה ניצן]], [[w:שדי אברהם|שדי אברהם]], [[w:שלומית (יישוב)|שלומית]], [[w:תלמי אליהו|תלמי אליהו]], [[w:תלמי יוסף|תלמי יוסף]] (((ק"ת תשי"ב, 116, 215; תשי"ג, 924; תשי"ט, 889; תשכ"א, 9; תשכ"ב, 2372; תשכ"ז, 1106, 2872; תשכ"ט, 128, 1746; תשל"ב, 1425; תשל"ז, 406; תשמ"ה, 954; תשנ"ז, 453; תשע"ג, 11; תשע"ט, 550, 2150))) @ (כד) : '''[[w:מועצה אזורית חוף אשקלון|חוף אשקלון]]''' - [[w:באר גנים|באר גנים]], [[w:בית שקמה|בית שקמה]], [[w:ברכיה (מושב)|ברכיה]], [[w:בת הדר|בת הדר]], [[w:גברעם|גברעם]], [[w:גיאה|גיאה]], [[w:הודיה|הודיה]], [[w:זיקים|זיקים]], [[w:חלץ|חלץ]], [[w:יד מרדכי|יד מרדכי]], [[w:כוכב מיכאל|כוכב מיכאל]], [[w:כרמיה (קיבוץ)|כרמיה]], [[w:מבקיעים|מבקיעים]], [[w:משען|משען]], [[w:ניצן (יישוב)|ניצן]], [[w:ניצן ב'|ניצן א' (([צ"ל: ניצן ב']))]], [[w:ניצנים|ניצנים]], [[w:ניר ישראל|ניר ישראל]], [[w:נתיב העשרה|נתיב העשרה]], [[w:תלמי יפה|תלמי יפה]] (((ק"ת תש"י, 1287; תשי"ג, 924; תשי"ד, 711; תשכ"ד, 1831; תשכ"ה, 1260; תשכ"ו, 521, 1048; תשכ"ז, 15; תשמ"ו, 190; תשנ"ז, 505; תשנ"ט, 78, 667; תשס"ב, 1176; תשס"ז, 984; תשס"ח, 1201; תשע"א, 552; תשע"ח, 872, 2630))) @ (כה) : '''[[w:מועצה אזורית חוף הכרמל|חוף הכרמל]]''' - [[w:בית אורן|בית אורן]], [[w:בית חנניה|בית חנניה]], [[w:בת שלמה|בת שלמה]], [[w:גבע כרמל|גבע כרמל]], [[w:דור (מושב)|דור]], [[w:הבונים|הבונים]], [[w:החותרים|החותרים]], [[w:כפר גלים|כפר גלים]], [[w:כרם מהר"ל|כרם מהר"ל]], [[w:מאיר שפיה|מאיר שפיה]], [[w:מגדים|מגדים]], [[w:מעגן מיכאל|מעגן מיכאל]], [[w:מעיין צבי|מעיין צבי]], [[w:נווה ים|נווה ים]], [[w:נחשולים|נחשולים]], [[w:ניר עציון|ניר עציון]], [[w:עופר (מושב)|עופר]], [[w:עין אילה|עין איילה]], [[w:עין הוד|עין הוד]], [[w:עין חוד|עין חוד]], [[w:עין כרמל|עין כרמל]], [[w:עתלית|עתלית]], [[w:צרופה|צרופה]], [[w:קיסריה (יישוב)|קיסריה]], [[w:שדות ים|שדות ים]] (((ק"ת תשי"א, 1032; 1466; תשי"ב, 1349; תשי"ג, 924; תשי"ד, 1185; תשט"ו, 321; תשי"ט, 1536; תשכ"ב, 2186; תשכ"ד, 156; תשכ"ט, 1470; תשנ"ב, 1035; תשנ"ד, 671; תשנ"ה, 1569; תשס"ה, 559; תשס"ו, 68, 446, 713; תשס"ח, 1397, 1397; תשע"ד, 522; תשע"ח, 1824; תשפ"א, 3002))) @ (כו) : '''[[w:מועצה אזורית חוף השרון|חוף השרון]]''' - [[w:אודים|אודים]], [[w:ארסוף|ארסוף]], [[w:בית יהושע|בית יהושע]], [[w:בני ציון|בני ציון]], [[w:בצרה (ישראל)|בצרה]], [[w:גליל ים|גליל ים]], [[w:געש|געש]], [[w:חרוצים|חרוצים]], [[w:יקום (קיבוץ)|יקום]], [[w:כפר נטר|כפר נטר]], [[w:רשפון|רשפון]], [[w:שפיים|שפיים]], [[w:תל יצחק|תל יצחק]] (((ק"ת תש"י, 171, 248, 307, 318; תשי"א, 171, 522, 1164; תשט"ז, 328; תשי"ח, 1518; תש"ך, 777; תשכ"ב, 551, 1500; תשכ"ג, 1548; תשל"ז, 1786; תש"ם, 589; תשנ"ד, 1091; תשנ"ו, 1007; תשנ"ט, 1087; תש"ע, 928; תשע"ד, 96, 1025; תשע"ה, 824; תשע"ז, 1090))) @ (כז) : '''[[w:מועצה אזורית חבל יבנה|חבל יבנה]]''' - [[w:בית גמליאל|בית גמליאל]], [[w:גבעת וושינגטון|בית רבן]], [[w:בן זכאי|בן זכאי]], [[w:בני דרום|בני דרום]], [[w:ישיבת כרם ביבנה|ישיבת כרם יבנה]], [[w:ניר גלים|ניר גלים]], [[w:קבוצת יבנה|קבוצת יבנה]] (((ק"ת תשי"ג, 483, 924; תשי"ח, 1898; תשי"ט, 200, 359; תשכ"ד, 1754; תשכ"ה, 355; תשכ"ח, 1533; תשל"ו, 1783; תשל"ז, 56; תשמ"ה, 1281; תשנ"ב, 8; תשנ"ד, 1091; תשנ"ה, 745; תשנ"ו, 504, 854; תשס"ב, 817; תש"ע, 978; תשע"ו, 414; תשע"ט, 2134))) @ (כח) : '''[[w:מועצה אזורית יואב|יואב]]''' - [[w:אל עזי|אל-עזי]], [[w:בית גוברין (קיבוץ)|בית גוברין]], [[w:בית ניר|בית ניר]], [[w:גלאון|גלאון]], [[w:גת (קיבוץ)|גת]], [[w:ורדון|ורדון]], [[w:כפר הרי"ף|כפר הרי"ף]], [[w:כפר מנחם|כפר מנחם]], [[w:נגבה|נגבה]], [[w:נחלה (מושב)|נחלה]], [[w:סגולה (מושב)|סגולה]], [[w:קדמה|קדמה]], [[w:רבדים|רבדים]], [[w:שדה יואב|שדה יואב]] (((ק"ת תש"י, 1443; תשי"א, 236; תשי"ב, 475; תשי"ג, 924; תשי"ז, 91, 605; תשי"ח, 1949; תש"ך, 991; תשכ"א, 940; תשכ"ג, 1998; תשכ"ד, 1508; תשכ"ה, 2137; תשכ"ו, 2046; תשל"א, 1309; תשל"ה, 629; תשנ"ו, 557; תשנ"ט, 1084; תשס"א, 223, 902; תשס"ז, 1135; תש"ע, 934; תשע"א, 563, 963; תשע"ז, 1687; תשע"ט, 560; תשפ"א, 3736))) @ (כט) : (('''[[w:מועצה אזורית יזרעאל|יזרעאל]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית עמק יזרעאל|עמק יזרעאל]])) (((ק"ת תש"ם, 1975))) @ (ל) : '''[[w:מועצה אזורית לכיש|לכיש]]''' - [[w:אחוזם|אחוזם]], [[w:אליאב|אליאב]], [[w:אמציה (מושב)|אמציה]], [[w:בני דקלים|בני דקלים]], [[w:זוהר (מושב)|זוהר]], [[w:יד נתן|יד נתן]], [[w:כרמי קטיף|כרמי קטיף]], [[w:לכיש (מושב)|לכיש]], [[w:מנוחה|מנוחה]], [[w:נוגה (מושב)|נגה]], [[w:נהורה|נהורה]], [[w:נטע (יישוב)|נטע]], [[w:ניר ח"ן|ניר חן]], [[w:עוצם|עוצם]], [[w:שדה דוד|שדה דוד]], [[w:שדה משה|שדה משה]], [[w:שחר (מושב)|שחר]], [[w:שקף|שקף]], [[w:תלמים|תלמים]] (((ק"ת תשי"ז, 178, 606; תשי"ח, 1950; תש"ך, 992; תשכ"א, 1752; תשכ"ד, 1509; תשכ"ה, 1138, 2515; תשכ"ט, 1292; תשל"ה, 630; תשמ"ג, 879; תשמ"ח, 589; תשס"ז, 1134; תשע"א, 540; תשע"ב, 314; תשע"ג, 42; תשע"ט, 584; תשפ"ב, 3452))) @ (לא) : '''[[w:מועצה אזורית מגידו|מגידו]]''' - [[w:אליקים|אליקים]], [[w:גבעת עוז|גבעת עז]], [[w:גלעד (קיבוץ)|גלעד (אבן יצחק)]], [[w:דליה (קיבוץ)|דליה]], [[w:הזורע|הזורע]], [[w:יקנעם (מושבה)|יקנעם]], [[w:מגידו (קיבוץ)|מגידו]], [[w:מדרך עוז|מדרך עז]], [[w:משמר העמק|משמר העמק]], [[w:עין העמק|עין העמק]], [[w:עין השופט|עין השופט]], [[w:רמות מנשה (קיבוץ)|רמות מנשה]], [[w:רמת השופט|רמת השופט]] (((ע"ר 1945, 374א'; 1947, 201א'; ק"ת תשי"ד, 617; תש"ט, 425; תש"י, 125, 793; תשי"ג, 1382; תשנ"ב, 1411; תשס"ו, 1113; תשס"ח, 980; תשע"ג, 250; תשע"ו, 264; תשפ"ב, 3427))) @ (לב) : '''[[w:מועצה אזורית חבל מודיעין|חבל מודיעין]]''' - [[w:אחיסמך|אחיסמך]], [[w:בארות יצחק|בארות יצחק]], [[w:בית נחמיה|בית נחמיה]], [[w:בית עריף|בית עריף]], [[w:בן שמן|בן שמן]], [[w:בני עטרות|בני עטרות]], [[w:ברקת (מושב)|ברקת]], [[w:גבעת כ"ח|גבעת כוח]], [[w:גנתון|גינתון]], [[w:גמזו (מושב)|גמזו]], [[w:חדיד|חדיד]], [[w:טירת יהודה|טירת יהודה]], [[w:כפר דניאל|כפר דניאל]], [[w:כפר טרומן|כפר טרומן]], [[w:כפר רות|כפר רות]], [[w:כרם בן שמן|כרם בן שמן]], [[w:לפיד (יישוב)|לפיד]], [[w:מבוא מודיעים|מבוא מודיעים]], [[w:מזור|מזור]], [[w:נופך|נופך]], [[w:נחלים|נחלים]], [[w:רינתיה|רנתיה]], [[w:שילת|שילת]] (((ק"ת תשי"א, 420; תשי"ג, 924; תשי"ד, 1341; תשי"ח, 795; תשי"ט, 712, 1734; תשכ"ז, 2353, 2999; תשכ"ט, 48; תשל"ז, 1124; תשמ"ב, 1300; תשמ"ה, 72; תשמ"ח, 488; תשנ"ג, 1092; תשנ"ד, 597; תשנ"ה, 715; תשנ"ז, 454; תשנ"ח, 320, 746, 982, 1050; תשס"ו, 781, 820; תש"ע, 847; תשע"ב, 1057; תשפ"א, 3657))) @ (לג) : '''[[w:מועצה אזורית מנשה|מנשה]]''' - [[w:אום אל-קוטוף|אום אל קוטוף]], [[w:אל-עריאן|אל-עריאן]], [[w:ברקאי|ברקאי]], [[w:גן השומרון|גן השומרון]], [[w:גן שמואל|גן שמואל]], [[w:כפר גליקסון|כפר גליקסון]], [[w:כפר פינס|כפר פינס]], [[w:להבות חביבה|להבות חביבה]], [[w:מאור|מאור]], [[w:מגל (קיבוץ)|מגל]], [[w:מי עמי|מי עמי]], [[w:מייסר|מייסר]], [[w:מענית|מענית]], [[w:מצפה אילן|מצפה אילן]], [[w:מצר (קיבוץ)|מצר]], [[w:משמרות|משמרות]], [[w:עין עירון|עין עירון]], [[w:עין שמר|עין שמר]], [[w:קציר (יישוב)|קציר]], [[w:רגבים|רגבים]], [[w:שדה יצחק|שדה יצחק]], [[w:תלמי אלעזר|תלמי אליעזר]] (((ק"ת תש"י, 490, 881; תשי"א, 1632, 171; תשי"ב, 352; תשט"ז, 416, 730; תשי"ט, 972, 1459; תש"ך, 1124; תשכ"ג, 2055; תשכ"ה, 1831; תשכ"ז, 1052; תש"ן, 818; תשנ"ב, 1217; תשנ"ו, 1451; תשס"ה, 781; תש"ע, 141, 763; תשע"ב, 1372א; תשע"ז, 295; תשע"ח, 362; תשע"ט, 672; תשפ"ב, 2273))) @ (לד) : '''[[w:מועצה אזורית מעלה יוסף|מעלה יוסף]]''' - [[w:אבירים|אבירים]], [[w:אבן מנחם|אבן מנחם]], [[w:אלקוש|אלקוש]], [[w:גורן (מושב)|גורן]], [[w:גורנות הגליל|גורנות הגליל]], [[w:גיתה (יישוב)|גיתה]], [[w:מצפה הילה|הילה]], [[w:זרעית|זרעית]], [[w:חוסן|חוסן]], [[w:יערה|יערה]], [[w:לפידות|לפידות]], [[w:מנות|מנות]], [[w:מעונה|מעונה]], [[w:מתת|מתת]], [[w:נווה זיו|נווה זיו]], [[w:נטועה|נטועה]], [[w:עבדון|עבדון]], [[w:עין יעקב|עין יעקב]], [[w:פקיעין החדשה|פקיעין חדשה]], [[w:צוריאל|צוריאל]], [[w:שומרה (מושב)|שומרה]], [[w:שתולה|שתולה]] (((ק"ת תשי"ח, 421; תשי"ט, 318; תשכ"ד, 1833; תשכ"ח, 2302; תשל"ו, 274; תשמ"ו, 1477; תש"ן, 896; תשנ"ד, 1090; תשנ"ו, 411; תשנ"ח, 497; תשס"ו, 1060; תשס"ז, 465; תש"ע, 981; תשע"ג, 1182; תשע"ה, 381; תשע"ט, 411, 2272; תשפ"א, 2993; תשפ"ב, 1070, 3418))) @ (לה) : (('''[[w:מועצה אזורית מפעלות אפק|מפעלות-אפק]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית דרום השרון|דרום השרון]])) (((ק"ת תש"ך, 992, 1306; תשכ"ו, 154; תשל"ג, 1730; תשל"ח, 2179; תש"ם, 1284))) @ (לו) : '''[[w:מועצה אזורית מרום הגליל|מרום הגליל]]''' - [[w:אביבים|אביבים]], [[w:אור הגנוז|אור הגנוז]], [[w:אמירים|אמירים]], [[w:ביריה|ביריה]], [[w:בר יוחאי (יישוב)|בר יוחאי]], [[w:דוב"ב|דוב"ב]], [[w:דלתון (מושב)|דלתון]], [[w:חזון (מושב)|חזון]], [[w:טפחות (מושב)|טפחות]], [[w:כלנית (יישוב)|כלנית]], [[w:כפר חנניה|כפר חנניה]], [[w:כפר שמאי|כפר שמאי]], [[w:כרם בן זמרה|כרם בן זמרה]], [[w:ליבנים|לבנים]], [[w:מירון (מושב)|מירון]], [[w:כפר חושן|ספסופה]], [[w:עין אל-אסד|עין אל-אסד]], [[w:עלמה (מושב)|עלמה]], [[w:עמוקה|עמוקה]], [[w:פרוד|פרוד]], [[w:ריחאניה|ריחאניה]], [[w:שזור|שזור]], [[w:שפר|שפר]] (((ק"ת תש"י, 1377; תשי"ג, 924; תשי"ז, 26, 743; תשי"ח, 1668; תשי"ט, 972; תשכ"ב, 441; תשכ"ה, 1061; תש"ל, 149; תשל"ז, 1559; תשמ"ג, 553, 1598; תשמ"ו, 1056; תשמ"ח, 669; תשנ"א, 1061; תשנ"ב, 903; תשנ"ג, 396; תשנ"ד, 106, 789; תשנ"ח, 1165; תשס"ב, 1271; תשס"ד, 70, 962; תשע"ג, 82; תשע"ח, 1924; תשע"ט, 346; תשפ"א, 674, 2465))) @ (לז) : '''[[w:מועצה אזורית מרחבים|מרחבים]]''' - [[w:אשבול (מושב)|אשבול]], [[w:בטחה|בטחה]], [[w:גילת|גילת]], [[w:מבועים|מבועים]], [[w:מסלול (מושב)|מסלול]], [[w:ניר משה|ניר משה]], [[w:ניר עקיבא|ניר עקיבא]], [[w:פדויים|פדויים]], [[w:פטיש (מושב)|פטיש]], [[w:פעמי תש"ז|פעמי תש"ז]], [[w:קלחים|קלחים]], [[w:רנן|רנן]], [[w:שבי דרום|שבי דרום]], [[w:שדה צבי|שדה צבי]], [[w:תלמי ביל"ו|תלמי ביל"ו]], [[w:תפרח|תפרח]] (((ק"ת תשי"ב, 327; תשי"ג, 924; תשי"ז, 200; תשי"ח, 425; תשי"ט, 710, 889; תש"ך, 435; תשכ"א, 222; תשכ"ד, 401; תשכ"ז, 2873; תשל"ז, 447; תשמ"ה, 956; תשס"ב, 128; תשס"ז, 1131; תשע"ד, 1144; תשע"ז, 1227; תשע"ט, 2159; תש"ף, 1728; תשפ"א, 3023))) @ (לח) : '''[[w:מועצה אזורית נחל שורק|נחל שורק]]''' - [[w:בית חלקיה|בית חלקיה]], [[w:בני ראם|בני ראם]], [[w:גני טל|גני טל]], [[w:חפץ חיים (קיבוץ)|חפץ חיים]], [[w:יד בנימין|יד בנימין]], [[w:יסודות (מושב)|יסודות]], [[w:נצר חזני|נצר חזני]] (((ק"ת תש"י, 496; תשי"א, 171; תשי"ב, 502; תשי"ג, 924; תשי"ד, 70, 460; תשט"ו, 7, 18; תשי"ח, 1355; תשי"ט, 434, 1398; תש"ך, 995; תשכ"א, 941; תשכ"ג, 2081; תשכ"ז, 172; תשס"ז, 466; תשס"ח, 862; תש"ע, 925; תשע"ב, 192; תשע"ה, 579))) @ (לט) : (('''[[w:מועצה אזורית נעמן|נעמן]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית מטה אשר|מטה אשר]])) (((ק"ת תשי"ט, 764; תשכ"א, 2700; תשכ"ג, 21; תשכ"ה, 2138; תשמ"ג, 344))) @ (מ) : (('''[[w:מועצה אזורית סולם צור|סולם-צור]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית מטה אשר|מטה אשר]])) (((ק"ת תשי"ט, 1253; תשכ"א, 1707; תשכ"ג, 856; תשכ"ד, 1835; תשכ"ה, 383; תשמ"ג, 344))) @ (מא) : '''[[w:מועצה אזורית שדות נגב|שדות נגב]]''' - [[w:בית הגדי|בית הגדי]], [[w:גבעולים|גבעולים]], [[w:זמרת (מושב)|זמרת]], [[w:זרועה|זרועה]], [[w:יושיביה|יושיביה]], [[w:כפר מימון|כפר מימון]], [[w:מלילות|מלילות]], [[w:מעגלים|מעגלים]], [[w:סעד|סעד]], [[w:עלומים (קיבוץ)|עלומים]], [[w:שיבולים|שבלים]], [[w:שובה|שובה]], [[w:שוקדה|שוקדה]], [[w:שרשרת (מושב)|שרשרת]], [[w:תושיה|תושיה]], [[w:תקומה|תקומה]] (((ק"ת תשי"א, 501, 1192; תשי"ג, 924; תשי"ד, 856; תשי"ח, 1772; תשי"ט, 889; 1735; תש"ך, 1031; תשכ"ג, 1106; תשכ"ו, 157; תשכ"ז, 2753; תשל"ז, 448; תשנ"ב, 1508; תשנ"ג, 148; תשס"ג, 447; תשס"ו, 268; תשע"ה, 404; תשע"ז, 1227; תשע"ט, 543))) @ (מב) : '''[[w:מועצה אזורית עמק הירדן|עמק הירדן]]''' - [[w:אלומות|אלומות]], [[w:אלמגור|אלמגור]], [[w:אפיקים|אפיקים]], [[w:אשדות יעקב איחוד|אשדות יעקב (איחוד)]], [[w:אשדות יעקב מאוחד|אשדות יעקב (מאוחד)]], [[w:בית זרע|בית זרע]], [[w:גינוסר|גנוסר]], [[w:דגניה א'|דגניה א']], [[w:דגניה ב'|דגניה ב']], [[w:האון|האון]], [[w:חוקוק|חוקוק]], [[w:כנרת (מושבה)|כנרת]], [[w:פוריה - כפר עבודה|כפר עבודה]], [[w:מסדה|מסדה]], [[w:מעגן (קיבוץ)|מעגן]], [[w:פוריה - נווה עובד|נווה עובד]], [[w:עין גב|עין גב]], [[w:פוריה עילית|פוריה עילית]], [[w:קבוצת כנרת|קבוצת כנרת]], [[w:רביד|רביד]], [[w:שער הגולן|שער הגולן]], [[w:תל קציר|תל קציר]] (((ק"ת תש"י, 149, 307, 318; תשי"א, 171; תשי"ט, 710, 973; תשכ"א, 1752; תשכ"ג, 279; תשמ"ז, 212; תש"ן, 540; תשנ"א, 1062; תשנ"ב, 449; תשנ"ה, 1384; תש"ס, 68; תשס"ז, 10; תשס"ט, 236; תשע"א, 576; תשע"ג, 260; תשע"ח, 2497))) @ (מג) : '''[[w:מועצה אזורית עמק חפר|עמק חפר]]''' - [[w:אביחיל|אביחיל]], [[w:אומץ (מושב)|אומץ]], [[w:אחיטוב|אחיטוב]], [[w:אלישיב (מושב)|אלישיב]], [[w:בארותיים|בארותיים]], [[w:בורגתא|בורגתא]], [[w:בחן|בחן]], [[w:בית הלוי|בית הלוי]], [[w:בית חרות|בית חירות]], [[w:בית ינאי|בית ינאי]], [[w:בית יצחק-שער חפר|בית יצחק – שער חפר]], [[w:ביתן אהרן|ביתן אהרון]], [[w:בת חן|בת חן]], [[w:בת חפר|בת חפר]], [[w:גאולי תימן|גאולי תימן]], [[w:גבעת חיים איחוד|גבעת חיים איחוד]], [[w:גבעת חיים מאוחד|גבעת חיים מאוחד]], [[w:גבעת שפירא (מושב)|גבעת שפירא]], [[w:גן יאשיה|גן יאשיה]], [[w:הדר עם|הדר עם]], [[w:המעפיל|המעפיל]], [[w:העוגן|העוגן]], [[w:חבצלת השרון (מושב)|חבצלת השרון]], [[w:חגלה (מושב)|חוגלה]], [[w:חופית (יישוב)|חופית]], [[w:חיבת ציון (מושב)|חיבת ציון]], [[w:חניאל|חניאל]], [[w:חרב לאת|חרב לאת]], [[w:יד חנה|יד חנה]], [[w:כפר ידידיה|ידידיה]], [[w:כפר הרא"ה|כפר הרואה]], [[w:כפר ויתקין|כפר ויתקין]], [[w:כפר חיים|כפר חיים]], [[w:כפר מונש|כפר מונש]], [[w:מכמורת|מכמורת]], [[w:מעברות|מעברות]], [[w:משמר השרון|משמר השרון]], [[w:עולש (מושב)|עולש]], [[w:עין החורש|עין החורש]], [[w:צוקי ים|צוקי ים]], [[w:שושנת העמקים (יישוב)|שושנת העמקים]] (((ע"ר 1940, 477א'; 1944, 803א'; 1945, 684א', 979א'; 1947, 992א'; ק"ת תש"ט, 351; תש"י, 81; תשי"א, 546; תשי"ג, 1065; תשי"ד, 175; תשי"ז, 272; תשי"ט, 1399; תשכ"ב, 1907; תשכ"ג, 1107, 1849; תשכ"ד, 66; תשל"ז, 2278; תשמ"ח, 1069; תשנ"א, 214; תשנ"ב, 1203, 1540; תשנ"ג, 916; תשנ"ה, 659; תשנ"ט, 215; תשס"ו, 1183; תשס"ז, 343; תש"ע, 238; תשע"ג, 156; תשע"ה, 824; תשע"ח, 2505; תשע"ט, 656; תשפ"ב, 1982, 2301, 2940))) @ (מד) : '''[[w:מועצה אזורית שדות דן|שדות דן]]''' - [[w:אחיעזר|אחיעזר]], [[w:גנות|גנות]], [[w:זיתן|זיתן]], [[w:חמ"ד (מושב)|חמד]], [[w:יגל|יגל]], [[w:כפר חב"ד|כפר חב"ד]], [[w:משמר השבעה|משמר השבעה]], [[w:ניר צבי|ניר צבי]], [[w:צפריה|צפריה]] (((ק"ת תשי"ב, 481, 761; תשי"ג, 924, 1382; תשי"ח, 441, 795; תשי"ט, 711, 1009; תשכ"ז, 75; תשל"ח, 687; תשמ"ב, 1404; תשמ"ג, 1404; תשמ"ו, 14; תשנ"ד, 787; תשנ"ז, 456; תשנ"ח, 287, 322; תש"ע, 859; תשע"ב, 1069; תשע"ט, 2147; תשפ"א, 3016; תשפ"ב, 3650))) @ (מה) : (('''[[w:מועצה אזורית קישון|קישון]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית עמק יזרעאל|עמק יזרעאל]])) (((ק"ת תשי"ט, 280, 592; תש"ם, 1975))) @ (מו) : '''[[w:מועצה אזורית רמת הנגב|רמת נגב]]''' - [[w:אשלים|אשלים]], [[w:באר מילכה|באר מילכה]], [[w:טללים|טללים]], [[w:כמהין (מושב)|כמהין]], [[w:מדרשת בן-גוריון|מדרשת בן גוריון]], [[w:מרחב עם|מרחב עם]], [[w:משאבי שדה|משאבי שדה]], [[w:ניצני סיני|ניצני סיני]], [[w:רביבים|רביבים]], [[w:רתמים|רתמים]], [[w:שדה בוקר|שדה בוקר]] (((ק"ת תשי"ד, 724; תשי"ז, 784; תשי"ט, 889, 1613; תש"ך, 1225, 1965; תשכ"ד, 1120; 1389; תשכ"ו, 2570; תש"ן, 1266; תשנ"ט, 972; תשס"ב, 129; תשס"ד, 86, 96, 710; תשס"ו, 1068; תשס"ח, 106, 430; תש"ע, 834; תשע"ד, 98; תשע"ה, 447; תשע"ט, 342; תשפ"א, 1786))) @ (מז) : (('''[[w:מועצה אזורית שלחים|שלחים]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית מרחבים|מרחבים]])) (((ק"ת תשכ"א, 2587; תשכ"ב, 2484; תשכ"ד, 400))) @ (מח) : '''[[w:מועצה אזורית שער הנגב|שער הנגב]]''' - [[w:אור הנר|אור הנר]], [[w:ארז (קיבוץ)|ארז]], [[w:ברור חיל|ברור חיל]], [[w:גבים|גבים]], [[w:דורות|דורות]], [[w:יכיני|יכיני]], [[w:כפר עזה|כפר עזה]], [[w:מפלסים|מפלסים]], [[w:נחל עוז|נחל עוז]], [[w:ניר עם|ניר עם]], [[w:רוחמה|רוחמה]] (((ק"ת תשי"א, 437, 657; תשי"ב, 278; תשי"ג, 924; תשי"ח, 1899; תש"ך, 1965; תשכ"א, 310; תשכ"ג, 1234; תשכ"ז, 2754; תשכ"ט, 1293; תשמ"ט, 565; תשס"ה, 614; תשע"ט, 598; תשפ"א, 832))) @ (מט) : '''[[w:מועצה אזורית שפיר|שפיר]]''' - [[w:אבן שמואל|אבן שמואל]], [[w:איתן (מושב)|איתן]], [[w:אלומה (יישוב)|אלומה]], [[w:זבדיאל|זבדיאל]], [[w:זרחיה|זרחיה]], [[w:מרכז שפירא|מרכז שפירא]], [[w:משואות יצחק|משואות יצחק]], [[w:נועם (מושב)|נועם]], [[w:עוזה|עוזה]], [[w:עין צורים|עין צורים]], [[w:קוממיות|קוממיות]], [[w:רווחה (מושב)|רווחה]], [[w:שלווה (מושב)|שלווה]], [[w:שפיר|שפיר]] (((ק"ת תשי"א, 112; תשי"ד, 734; תשט"ז, 137; תשי"ז, 92, 447; תש"ך, 995; תשכ"א, 259, 2397; תשכ"ד, 1510; תשכ"ה, 1139; תשל"א, 1329; תשל"ב, 531; 1461; תשל"ד, 1190; תשל"א, 74; תשנ"ו, 558; תש"ס, 413; תשע"א, 570; תשע"ג, 42; תשע"ט, 591; תשפ"א, 3714))) @ (נ) : '''[[w:מועצה אזורית תמר|תמר]]''' - [[w:נאות הכיכר|נאות הככר]], [[w:נווה זוהר|נוה זוהר]], [[w:עין גדי (קיבוץ)|עין גדי]], [[w:עין חצבה (מושב)|עין חצבה]], [[w:עין תמר|עין תמר]], [[w:הר עמשא (יישוב)|עמשא]] (((ק"ת תשט"ז, 747; תשי"ט, 261, 889; תשכ"א, 222; תשכ"ב, 2373; תשכ"ח, 854; תשל"ג, 1052; 1871; תשל"ה, 1844; תשל"ז, 9, 407; תשל"ח, 904, 1664; תשמ"ה, 492; תשמ"ו, 507, 1178, 1179; תשמ"ח, 926; תשמ"ט, 1138; תשס"ה, 166; תש"ע, 1486; תשע"ה, 386; תשע"ט, 538; תשפ"א, 666))) @ (נא) : '''[[w:מועצה אזורית חבל אילות|חבל אילות]]''' - [[w:אילות|אילות]], [[w:אליפז (קיבוץ)|אליפז]], [[w:באר אורה|באר אורה]], [[w:גרופית|גרופית]], [[w:יהל|יהל]], [[w:יטבתה|יטבתה]], [[w:לוטן|לוטן]], [[w:נווה חריף|נווה חריף]], [[w:סמר|סמר]], [[w:קטורה|קטורה]], [[w:נאות סמדר|שזפון]], [[w:שחרות|שחרות]] (((ק"ת תשכ"ד, 1034; תשכ"ז, 142; תשל"א, 849, 861; תשל"ג, 1156; תשל"ז, 334; תשל"ח, 1279; תשמ"ה, 493; תשנ"ג, 698; תשנ"ח, 90; תשס"ז, 175; תשס"ט, 237; תשע"ה, 445; תשע"ו, 1416; תשע"ז, 1686; תשע"ט, 691))) @ (נב) : '''[[w:מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה]]''' - [[w:אביעזר|אביעזר]], [[w:אבן ספיר|אבן ספיר]], [[w:אדרת (מושב)|אדרת]], [[w:אורה|אורה]], [[w:אשתאול|אשתאול]], [[w:בית זית|בית זית]], [[w:בית מאיר|בית מאיר]], [[w:בית נקופה|בית נקופה]], [[w:בקוע|בקוע]], [[w:בר גיורא (מושב)|בר גיורא]], [[w:גבעות עדן|גבעות עדן]], [[w:גבעת יערים|גבעת יערים]], [[w:גבעת ישעיהו|גבעת ישעיהו]], [[w:גיזו|גיזו]], [[w:גפן (מושב)|גפן]], [[w:הראל (קיבוץ)|הראל]], [[w:זכריה (מושב)|זכריה]], [[w:זנוח|זנוח]], [[w:טל שחר|טל שחר]], [[w:יד השמונה|יד השמונה]], [[w:ישעי|ישעי]], [[w:כפר אוריה|כפר אוריה]], [[w:כסלון|כסלון]], [[w:לוזית|לוזית]], [[w:שריגים|לי-און]], [[w:מבוא ביתר|מבוא בית"ר]], [[w:מוצא עילית|מוצא עילית]], [[w:מחסיה|מחסיה]], [[w:מטע (מושב)|מטע]], [[w:מסילת ציון|מסילת ציון]], [[w:מעלה החמישה|מעלה החמישה]], [[w:נווה אילן|נוה אילן]], [[w:נווה מיכאל|נוה מיכאל]], [[w:נווה שלום|נוה שלום]], [[w:נחושה|נחושה]], [[w:נחם|נחם]], [[w:נחשון (קיבוץ)|נחשון]], [[w:נטף|נטף]], [[w:נס הרים|נס הרים]], [[w:נתיב הל"ה|נתיב הל"ה]], [[w:עגור (מושב)|עגור]], [[w:עין נקובא|עין נקובא]], [[w:עין ראפה|עין ראפה]], [[w:עמינדב|עמינדב]], [[w:צובה|צובה]], [[w:צור הדסה|צור הדסה]], [[w:צלפון|צלפון]], [[w:צפרירים|צפרירים]], [[w:צרעה (קיבוץ)|צרעה]], [[w:קריית ענבים|קרית ענבים]], [[w:רמת רזיאל|רמת רזיאל]], [[w:רמת רחל|רמת רחל]], [[w:שדות מיכה|שדות מיכה]], [[w:שואבה|שואבה]], [[w:שורש (מושב)|שרש]], [[w:תירוש (מושב)|תירוש]], [[w:תעוז|תעוז]], [[w:תרום|תרום]] (((ק"ת תשכ"ד, 1444; תשכ"ה, 1525; תשכ"ז, 1313; תשכ"ח, 199; תשל"ג, 1051; תשל"ד, 382; תשל"ו, 1641; תש"ם, 371, 2121; תשמ"ה, 1720, 809; תשמ"ח, 937, 531; תש"ן, 17; תשנ"ג, 178, 863; תשנ"ד, 25; תשנ"ו, 1452; תשנ"ט, 5; תשס"ג, 445; תשס"ד, 69; תשס"ז, 378; תשס"ח, 1232; תש"ע, 769; תשע"ד, 1143; תשע"ז, 296, 1686, 1730; תשפ"א, 687, 2454; תשפ"ב, 2637))) @ (נג) : (('''[[w:מועצה אזורית מרכז הגליל|מרכז הגליל]]''' - פורקה למועצות מקומיות [[w:כסרא-סמיע|כסרא-סמיע]] ו[[w:יאנוח-ג'ת|ינוח-ג'ת]] ול[[w:מגדל תפן|מועצה מקומית תעשייתית תפן]])) (((ק"ת תשכ"ט, 1918; תש"ן, 961))) @ (נג) : '''[[w:מועצה אזורית הערבה התיכונה|הערבה התיכונה]]''' - [[w:חצבה|חצבה]], [[w:ספיר (יישוב)|ספיר]], [[w:עידן (מושב)|עידן]], [[w:עין יהב|עין יהב]], [[w:פארן|פארן]], [[w:צופר (מושב)|צופר]], [[w:צוקים|צוקים]] (((ק"ת תשל"ז, 405, 2488; תשל"ח, 1725; תש"ם, 2122; תשמ"ה, 494; תש"ן, 120; תשס"ד, 187; תשס"ח, 1118; תשע"ה, 384; תשע"ט, 541; תשפ"ב, 3656))) @ (נד) : '''[[w:מועצה אזורית דרום השרון|דרום השרון]]''' - [[w:אייל (קיבוץ)|אייל]], [[w:אלישמע|אלישמע]], [[w:גבעת השלושה|גבעת השלושה]], [[w:גבעת חן|גבעת חן]], [[w:גן חיים|גן חיים]], [[w:גני עם|גני עם]], [[w:גת רימון|גת רימון]], [[w:חגור|חגור]], [[w:חורשים|חורשים]], [[w:ירחיב|ירחיב]], [[w:ירקונה|ירקונה]], [[w:כפר מל"ל|כפר מלל]], [[w:כפר סירקין|כפר סירקין]], [[w:מגשימים|מגשימים]], [[w:כפר מעש|מעש]], [[w:מתן|מתן]], [[w:נווה ימין|נווה ימין]], [[w:נווה ירק|נווה ירק]], [[w:נחשונים|נחשונים]], [[w:ניר אליהו|ניר אליהו]], [[w:נירית|נירית]], [[w:עדנים|עדנים]], [[w:עינת|עינת]], [[w:צופית (מושב)|צופית]], [[w:צור יצחק|צור יצחק]], [[w:צור נתן|צור נתן]], [[w:רמות השבים|רמות השבים]], [[w:רמת הכובש|רמת הכובש]], [[w:שדה ורבורג|שדה ורבורג]], [[w:שדי חמד|שדה חמד (([צ"ל: שדי חמד]))]] (((ק"ת תש"ם, 1273; תשמ"ב, 375; תשמ"ו, 1391; תשמ"ז, 1026; תש"ן, 690; תשנ"ג, 395; תשנ"ה, 708; תשנ"ט, 215; תשס"ג, 605; תשס"ז, 1139; תש"ע, 968; תשע"א, 1152; תשע"ב, 1068; תשע"ג, 758; תשע"ד, 1800; תשע"ה, 309; תשע"ז, 621; תשע"ט, 2206; תשפ"א, 3721))) @ (נה) : '''[[w:מועצה אזורית עמק יזרעאל|עמק יזרעאל]]''' - [[w:אחוזת ברק|אחוזת ברק]], [[w:אלון הגליל|אלון הגליל]], [[w:אלוני אבא|אלוני אבא]], [[w:אלונים|אלונים]], [[w:בית זייד|בית זיד]], [[w:בית לחם הגלילית|בית לחם הגלילית]], [[w:בית שערים (מושב)|בית שערים]], [[w:בלפוריה|בלפוריה]], [[w:גבעת אלה|גבעת אלה]], [[w:גבת|גבת]], [[w:גזית|גזית]], [[w:גניגר|גיניגר]], [[w:דברת|דברת]], [[w:הושעיה|הושעיה]], [[w:היוגב|היוגב]], [[w:הסוללים|הסוללים]], [[w:הרדוף (קיבוץ)|הרדוף]], [[w:חנתון|חנתון]], [[w:יפעת|יפעת]], [[w:כפר ברוך|כפר ברוך]], [[w:כפר גדעון|כפר גדעון]], [[w:כפר החורש|כפר החורש]], [[w:כפר יהושע|כפר יהושע]], [[w:מזרע|מזרע]], [[w:מנשייה זבדה|מנשית זבדה]], [[w:מרחביה (מושב)|מרחביה מושב]], [[w:מרחביה (קיבוץ)|מרחביה קיבוץ]], [[w:נהלל|נהלל]], [[w:סוואעד חמירה|סוואד (תמירה)]], [[w:עדי|עדי]], [[w:עין דור|עין דור]], [[w:ציפורי (מושב)|ציפורי]], [[w:רמת דוד|רמת דוד]], [[w:שדה יעקב|שדה יעקב]], [[w:שמשית|שמשית]], [[w:שריד|שריד]], [[w:תל עדשים|תל עדשים]], [[w:תמרת|תמרת]] (((ק"ת תשי"א, 785; תשי"ד, 1237; תשי"ז, 813; תשי"ח, 420; תש"ם, 1975, 1976; תש"ן, 98; תשנ"ב, 1170, 1466; תשנ"ג, 148; תשנ"ד, 1089, 1205; תשנ"ה, 16, 1646; תשנ"ו, 926; תשנ"ז, 461; תשנ"ט, 216, 320; תשס"א, 647; תשס"ב, 1337; תשס"ה, 196, 1011; תשס"ז, 184, 594; תשע"ב, 1653; תשע"ג, 916; תשע"ו, 406, 1723; תשע"ח, 2282; תש"ף, 1844; תשפ"א, 844, 2524, 3675; תשפ"ב, 3692))) @ (נו) : '''[[w:מועצה אזורית גולן|גולן]]''' - [[w:אבני איתן|אבני איתן]], [[w:אודם (מושב)|אודם]], [[w:אורטל|אורטל]], [[w:אל-רום|אל רום]], [[w:אלוני הבשן|אלוני הבשן]], [[w:אלי על|אלי על]], [[w:אניעם|אניעם]], [[w:אפיק (קיבוץ)|אפיק]], [[w:בני יהודה (יישוב)|בני יהודה]], [[w:גבעת יואב|גבעת יואב]], [[w:גשור|גשור]], [[w:חד נס|חד נס]], [[w:חיספין|חספין]], [[w:יונתן (מושב)|יונתן]], [[w:כנף|כנף]], [[w:כפר חרוב|כפר חרוב]], [[w:מבוא חמה|מבוא חמה]], [[w:מיצר (מושב)|מיצר]], [[w:מעלה גמלא|מעלה גמלא]], [[w:מרום גולן|מרום גולן]], [[w:נאות גולן|נאות גולן]], [[w:נוב|נוב]], [[w:נווה אטי"ב|נווה אטיב]], [[w:נטור|נטור]], [[w:עין זיוון|עין זיון]], [[w:קדמת צבי|קדמת צבי]], [[w:קלע אלון|קלע]], [[w:קשת (מושב)|קשת]], [[w:רמות (מושב)|רמות]], [[w:רמת מגשימים|רמת מגשימים]], [[w:שעל|שעל]] (((ק"ת תשמ"ב, 379; תשנ"ה, 1452, 1724; תשס"א, 680; תשע"ג, 932; תשע"ט, 356; תשפ"ב, 2606))) @ (נז) : '''[[w:מועצה אזורית משגב|משגב]]''' - [[w:אבטליון (יישוב)|אבטליון]], [[w:אשבל (קיבוץ)|אשבל]], [[w:אשחר (יישוב)|אשחר]], [[w:גילון|גילון]], [[w:דמיידה|דמיידה]], [[w:הררית|הררית]], [[w:חוסנייה|חוסניה]], [[w:הר חלוץ|חלוץ]], [[w:חרשים|חרשים]], [[w:טל-אל|טל אל]], [[w:יובלים|יובלים]], [[w:יודפת|יודפת]], [[w:יעד|יעד]], [[w:כישור (קיבוץ)|כישור]], [[w:כמאנה|כמאנה]], [[w:כמון (יישוב)|כמון]], [[w:לבון|לבון]], [[w:לוטם (יישוב)|לוטם]], [[w:מורן (קיבוץ)|מורן]], [[w:מורשת (יישוב קהילתי)|מורשת]], [[w:מכמנים|מכמנים]], [[w:מנוף (יישוב)|מנוף]], [[w:מצפה אבי"ב|מצפה אביב]], [[w:סלאמה (הגליל)|סלמה]], [[w:ערב א-נעים|ערב אל-נעים]], [[w:פלך (קיבוץ)|פלך]], [[w:מעלה צביה|צביה]], [[w:צורית|צורית]], [[w:קורנית (יישוב)|קורנית]], [[w:ראס אל-עין (הגליל)|ראס אל-עין]], [[w:רקפת (יישוב)|רקפת]], [[w:עצמון-שגב|שגב]], [[w:שורשים (יישוב קהילתי)|שורשים]], [[w:שכניה|שכניה]], [[w:תובל|תובל]] (((ק"ת תשמ"ג, 96; תשמ"ד, 1212; תשמ"ו, 1053; תשמ"ט, 595, 1136; תשנ"ב, 1473; תשנ"ד, 1090; תשנ"ה, 1650; תשנ"ו, 1429; תשנ"ח, 333; תש"ס, 69; תשס"ב, 45, 352; תשס"ג, 444; תשס"ז, 213; תש"ע, 1141; תשע"ב, 688; תשע"ג, 1152; תשע"ה, 3; תשע"ו, 408; תשע"ז, 294, 1098; תשע"ט, 395, 2256; תש"ף, 1892; תשפ"א, 2471))) @ (נח) : '''[[w:מועצה אזורית מטה אשר|מטה אשר]]''' - [[w:אדמית|אדמית]], [[w:אחיהוד|אחיהוד]], [[w:אילון|אילון]], [[w:אפק (קיבוץ)|אפק]], [[w:אשרת (יישוב)|אשרת]], [[w:בוסתן הגליל|בוסתן הגליל]], [[w:בית העמק|בית העמק]], [[w:בן עמי|בן עמי]], [[w:בצת|בצת]], [[w:געתון (קיבוץ)|געתון]], [[w:גשר הזיו|גשר הזיו]], [[w:חניתה|חניתה]], [[w:יחיעם|יחיעם]], [[w:יסעור (קיבוץ)|יסעור]], [[w:כברי|כברי]], [[w:כליל|כליל]], [[w:כפר מסריק|כפר מסריק]], [[w:ראש הנקרה (קיבוץ)|כפר ראש הנקרה]], [[w:לוחמי הגטאות|לוחמי הגטאות]], [[w:לימן|לימן]], [[w:מצובה|מצובה]], [[w:נס עמים|נס עמים]], [[w:נתיב השיירה|נתיב השיירה]], [[w:סער|סער]], [[w:עברון|עברון]], [[w:עין המפרץ|עין המפרץ]], [[w:עמקה|עמקה]], [[w:ערב אל עראמשה|עראמשה]], [[w:רגבה|רגבה]], [[w:שבי ציון|שבי ציון]], [[w:שיח' דנון|שייח דנון]], [[w:שמרת|שמרת]] (((ק"ת תשמ"ג, 337; תש"ן, 611; תשנ"ב, 1116; תשנ"ג, 26, 800; תשנ"ה, 1210; תשנ"ו, 924; תשנ"ז, 452; תשס"א, 225, 735; תשס"ב, 189; תשס"ה, 814; תשס"ו, 78; תשס"ז, 464; תשס"ח, 1233; תשס"ט, 1065; תש"ע, 1394; תשע"ג, 949; תשע"ז, 310; תשע"ט, 383, 2190; תש"ף, 1735; תשפ"א, 2509, 3643; תשפ"ב, 2286))) @ (נט) : '''[[w:מועצה אזורית לב השרון|לב השרון]]''' - [[w:בני דרור|בני דרור]], [[w:גאולים (מושב)|גאולים]], [[w:גנות הדר|גנות הדר]], [[w:חרות (מושב)|חרות]], [[w:ינוב|ינוב]], [[w:יעף|יעף]], [[w:כפר הס|כפר הס]], [[w:כפר יעבץ|כפר יעבץ]], [[w:משמרת|משמרת]], [[w:נורדיה|נורדיה]], [[w:ניצני עוז|ניצני עוז]], [[w:עזריאל (מושב)|עזריאל]], [[w:עין ורד|עין ורד]], [[w:עין שריד|עין שריד]], [[w:פורת|פורת]], [[w:צור משה|צור משה]], [[w:שער אפרים|שער אפרים]], [[w:תנובות|תנובות]] (((ק"ת תשמ"ד, 1946; תשנ"א, 727; תשנ"ג, 916; תשנ"ח, 19; תשס"ד, 964; תשס"ז, 17; תש"ע, 864, 1140; תשע"ה, 826; תשע"ו, 411; תשפ"א, 2454; תשפ"ב, 1970))) @ (ס) : (('''[[w:מועצה אזורית משוש|משוש]]''' - פורקה למועצות המקומית [[w:כסייפה|כסיפה]], [[w:ערערה-בנגב|ערערה בנגב]] ו[[w:שגב שלום|שגב-שלום]])) (((ק"ת תשמ"ח, 671; תשנ"ד, 1085; תשנ"ו, 886))) @ (סא) : (('''[[w:מועצה אזורית שוקת|שוקת]]''' - פורקה למועצות מקומיות [[w:חורה|חורה]] ו[[w:לקיה|לקיה]])) (((ק"ת תשנ"א, 243; תשנ"ו, 880))) @ (סב) : '''[[w:מועצה אזורית מבואות החרמון|מבואות החרמון]]''' - [[w:אליפלט|אליפלט]], [[w:אמנון (מושב)|אמנון]], [[w:בית הלל (מושב)|בית הלל]], [[w:דישון (מושב)|דישון]], [[w:יובל (מושב)|יובל]], [[w:כורזים|כורזים]], [[w:כחל|כחל]], [[w:כרכום (יישוב)|כרכום]], [[w:מרגליות|מרגליות]], [[w:משמר הירדן (מושב)|משמר הירדן]], [[w:רמות נפתלי|רמות נפתלי]], [[w:שאר ישוב|שאר ישוב]], [[w:שדה אליעזר|שדה אליעזר]] (((ק"ת תשנ"א, 1064; תשנ"ד, 1215; תשנ"ז, 133; תשנ"ט, 108; תש"ס, 761; תשס"ז, 177; תשע"ג, 63; תשע"ט, 351, 2250))) @ (סג) : (('''[[w:מועצה אזורית נוף הגליל|נוף הגליל]]''' - פורקה למועצות אזוריות [[w:מועצה אזורית אל-בטוף|אל-בטוף]] ו[[w:מועצה אזורית בוסתאן אל מרג'|בוסתאן אל-מרג']])) (((ק"ת תשנ"ג, 145; תשנ"ה, 1415, 1416; תשנ"ו, 556; תשנ"ז, 460; תשנ"ט, 216; תש"ס, 577; תשס"א, 649))) @ (סד) : (('''[[w:מועצה אזורית נחל עירון|נחל עירון]]''' - פורקה למועצות מקומיות [[w:מעלה עירון|מעלה עירון/טלעת עארה]] ו[[w:בסמ"ה|בסמ"ה]])) (((ק"ת תשנ"ג, 249; תשנ"ד, 1212, 1215; תשנ"ז, 167))) @ (סה) : '''[[w:מועצה אזורית אל-בטוף|אל בטוף]]''' - [[w:ואדי אל-חמאם|ואדי חמאם]], [[w:עוזייר|עוזיר]], [[w:רומאנה|רומאנה]], [[w:רומת אל-הייב|רומת הייב]] (((ק"ת תשס"א, 653; תשס"ד, 80; תשע"ג, 936; תשע"ד, 1192; תשפ"א, 3673))) @ (סו) : '''[[w:מועצה אזורית בוסתאן אל-מרג'|בוסתאן אל-מרג']]''' - [[w:דחי (כפר)|דחי]], [[w:כפר מצר|כפר מצר]], [[w:נין|נין]], [[w:סולם (יישוב)|סולם]] (((ק"ת תשס"א, 652; תשע"ג, 50; תשע"ו, 407))) @ (סז) : (('''[[w:מועצה אזורית אבו בסמה|אבו בסמה]]''' - פורקה למועצות אזוריות [[w:מועצה אזורית נווה מדבר|נווה מדבר]] ו[[w:מועצה אזורית אל קסום|אל קסום]])) (((ק"ת תשס"ד, 102, 964; תשס"ה, 764; תשס"ו, 1074; תשס"ז, 2; תשס"ח, 423; תשס"ט, 203; תשע"א, 1373; תשע"ב, 690; תשע"ג, 116, 149))) @ (סח) : '''[[w:מועצה אזורית אל קסום|אל קסום]]''' - [[w:אום בטין|אום בטין]], [[w:א-סייד|אל-סייד]], [[w:דריג'את|דריג'את]], [[w:כוחלה (כפר)|כחלה]], [[w:מכחול (יישוב)|מכחול]], [[w:סעווה (יישוב)|סעוה]], [[w:תראבין א-צאנע|תראבין א-צאנע]] (((ק"ת תשע"ג, 149; תשע"ט, 694))) @ (סט) : '''[[w:מועצה אזורית נווה מדבר|נווה מדבר]]''' - [[w:אבו קרינאת|אבו קרינאת]], [[w:אבו תלול|אבו תלול]], [[w:ביר הדאג'|באר הדאג']], [[w:קסר א-סיר|קצר א-סר]] (((ק"ת תשע"ג, 149; תשע"ד, 2; תשע"ט, 607))) == תוספת שניה (תיקון: תשכ"ה, תשל"ח-2, תשמ"ט) == ==== ((([[סעיף 89]]))) ==== ==== הוראות בדבר מכרזים וקבלת הצעות ==== @ 1. הגדרות (תיקון: תשע"א-2) : [[בתוספת זו]] - :- "הועדה" - ועדת המכרזים של המועצה; :- "יושב ראש הועדה" - חבר המועצה שהמועצה בחרה בו ליושב ראש; :- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :- "המדד היסודי" - 115.5 נקודות (ממוצע 1987: 100); :- "המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון; :- "המועצה" - מועצת המועצה האזורית; :- "מספר תושבים" - מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין, המתנהל לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]], התגוררו בתחום המועצה האזורית ביום הראשון לשנת הכספים שבה נערכה ההתקשרות. @ 2. הצמדה למדד : (א) הסכומים הנקובים [[$ תוספת|בסעיפים 3(3)]] [[$ תוספת|ו-8]] יתואמו ב-16 בכל חודש (להלן - יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי. : (ב) סכום מתואם כאמור בסעיף קטן (א) יעוגל לסכום הקרוב, שהוא מכפלה של 100 שקלים חדשים. @ 3. פטורים (תיקון: תשנ"ה-2, תשנ"ו, תשנ"ט-2, תשע"א-2, תשע"ב-3, תשע"ג, תשע"ח-2, תשע"ח-4, תש"ף, תש"ף-3, תש"ף-4, תש"ף-5, תשפ"א) : מועצה אזורית רשאית להתקשר בחוזה ללא מכרז, אם החוזה הוא מסוג חוזים אלה: : (1) חוזה להעברת מקרקעין לרשות המועצה האזורית; : (2) חוזה להעברת מקרקעין של המועצה האזורית שלפיו - :: (א) המקרקעין מועברים למדינה, לשירות התעסוקה, לרשות מקומית או לאיגוד ערים; :: (ב) המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לרשות הדואר למטרת הקמת בית דואר, בית מיון לדואר או מרכז לחלוקת דואר; :: (ג) המקרקעין מועברים לחברת חשמל, לשם הקמת מיתקן חשמל הדרוש לדעת המועצה כדי להבטיח אספקת חשמל למועצה האזורית, בתנאי שהשטח המועבר אינו עולה על 100 מ"ר לכל מיתקן, וכי הקמת המיתקן תואמת את התכניות החלות על המקום לפי דיני התכנון והבניה; :: (ד) המקרקעין מועברים למוסד ציבורי למטרות חינוך, תרבות, מדע, דת, צדקה, סעד, בריאות או ספורט, והם מיועדים לאחת מהמטרות האמורות; :: (ה) המקרקעין מועברים לאדם שהתחייב לפתח אותם תוך זמן שקבעה המועצה האזורית ובהתאם לתכנית כמשמעותה [[בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]], החלה עליהם, אם ביקשה המועצה לגביהם, ברוב חבריה, לשחררה מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את בקשת המועצה האזורית לאחר שנוכח, כי בנסיבות הענין עריכת המכרז לא תביא תועלת, לרבות תועלת כספית; :: (ו) העברת המקרקעין דרושה לביצוע השלמה, חלוקה, איחוד, הפרדה או חלוקה מחדש של מקרקעין, הכרוכים בביצוע תכנית שנתאשרה לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]]; :: (ז) המקרקעין מיועדים לשמש פיצוי בקשר להפקעת מקרקעין על ידי המועצה האזורית או בקשר לפינוי מקרקעין על פי דרישת המועצה האזורית; :: (ח) המקרקעין מועברים במסגרת חליפין של מקרקעין; :: (ט) המקרקעין הם דירות המועברות בדרך של שכירות לצורך מגורים; :: (י) המקרקעין הם דירות מגורים או בתי עסק המועברים למחזיק בהם או ליורשיו, מכוח שכירותם במשך 10 שנים לפחות, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שנערכה בידי שמאי מקרקעין; :: (יא) המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לצורך שיקומו של נכה או של נזקק כמשמעותו [[בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958]], או שהם מועברים לאדם שפונה, על פי החלטת רשות מוסמכת, ממבנה שהחזיק בו; :: (יב) המקרקעין הם דירות למגורים המועברות לחברה שכל מניותיה נמצאות בידי המועצה האזורית, אם המועצה החליטה ברוב חבריה לשחרר את המועצה האזורית מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את ההחלטה; :: (יג) המקרקעין הם דירת מגורים למי שהעתיק את מגוריו לתחום המועצה האזורית לפי בקשתה ומחזיק בהם למעלה מעשר שנים, ובלבד שהתמורה אינה פחותה מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שערך שמאי מקרקעין; :: (יד) המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לתאגיד שהמועצה האזורית התקשרה עמו לצורך ביצוע מיזם לפי סעיף 3(13) ולמשך תקופת ההתקשרות; :: (טו) המקרקעין מועברים למי שהוא בעל זכויות במקרקעין משותפים אשר בהם למועצה האזורית פחות ממחצית הזכויות, במחיר שיקבע שמאי מקרקעין, ובתנאי שאין אפשרות לחלוקה בפועל של המקרקעין על פי תכנית כהגדרתה [[בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965]], ובלבד שוועדה, שחבריה הם המנהל הכללי של המועצה, ובאין מנהל כללי - מזכיר המועצה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה והיועץ המשפטי למועצה, שוכנעה שהדבר מוצדק וסביר בנסיבות העניין לאחר שבחנה את האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז; החלטות הוועדה לפי פסקת משנה זו ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של המועצה האזורית בתוך חמישה ימי עבודה ממועד קבלת ההחלטה; : (3) חוזה להעברת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 15,000 שקלים חדשים, ובמועצה אזורית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף - חוזה להעברת טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 30,400 שקלים חדשים; : (4) חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה הנערך עם הספק היחיד בארץ לאותם טובין, או עם המומחה היחיד בארץ לביצוע אותה העבודה, אם המומחה שהוועדה מינתה לענין זה קבע, בכתב, באישור הוועדה, כי אכן אותו ספק או מומחה הוא היחידי בארץ; : (5) חוזה לביצוע עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית; : (6) חוזה להזמנה דחופה של טובין או לביצוע עבודה דחופה שהמועצה האזורית מתקשרת בו להצלת נפש או רכוש; : (7)(א) חוזה הבא להגדיל את הוצאות המועצה האזורית בפרט מפרטי חוזה קיים, ובלבד ששיעור הגדלת ההוצאות אינו עולה על 50% מההוצאות לגבי אותו פרט על פי החוזה הקיים; :: (ב) חוזה הבא להגדיל את הוצאות המועצה האזורית על ידי הוספת פרטים לחוזה קיים, ובלבד ששיעור הגדלת ההוצאות בשל הוספה זו אינו עולה על 25% מכלל הוצאות המועצה האזורית על פי החוזה הקיים או על 50% אם המועצה קבעה שעריכת המכרז לא תביא תועלת; : (8) חוזה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים, או יחסי אמון מיוחדים, כגון: עבודות תכנון, פיקוח, מדידה, שמאות, ייעוץ ועבודות כיוצא באלה; : (9) חוזה לאחזקה והפעלה של מיתקני ביוב על ידי תאגיד, במקרה שהתמורה לעבודות היא מסירת הקולחין, ובלבד שנציב המים אישר את מסירת הקולחין; : (10) התקשרות עם תאגיד ממשלתי כמשמעותו [[בתקנה 3(5) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993]] (להלן - התאגיד), באישור שר הפנים, ובלבד שנתקיים אחד מאלה: :: (א) התאגיד מהווה על פי מסמכי היסוד שלו ועל פי החלטת הממשלה או על פי החוק שהקימו, זרוע לביצוע מטלות ישירות ומוגדרות של הממשלה וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלות אלה; או - התאגיד מבצע מטלה או שירות שהוטלו עליו לפי דין, או מספק שירות או מצרך חיוניים לציבור, וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלה או שירות אלה; :: (ב) שמונים וחמישה אחוזים או יותר מעובדי התאגיד זכאים על פי כל דין לגמלה או לתגמול בשל נכות, או לקצבת זקנה מן המוסד לביטוח לאומי, וההתקשרות היא לרכישת שירותים או לביצוע עבודה; : (11) חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה שהשר התיר לערוך ללא מכרז; : (12) התקשרות עם המדינה; : (13) התקשרות עם תאגיד המוכר כמוסד ללא כוונת רווח, לרכישת שירותים או לביצוע עבודה לצורך ביצוע מיזם אשר יפעל ללא כוונת רווח למטרה של חינוך, תרבות, רווחה או ספורט בתחומה של המועצה האזורית, ובלבד שהמועצה האזורית מחזיקה 40% לפחות מהונו של התאגיד האמור או מכוח ההצבעה בו או בכוח למנות 40% לפחות מחברי הגוף המנהל שלו, וכן התקיימו תנאים אלה: :: (א) התאגיד תורם ממקורותיו מחצית לפחות מעלות ביצוע המיזם; :: (ב) עשרים אחוזים לפחות מתרומת התאגיד לעלות ביצוע המיזם הם ממקורות שאינם מתקציב המדינה; :: (ג) התקשרויות של התאגיד עם צדדים נוספים, אשר נובעות מההתקשרות עם המועצה האזורית, ייעשו במכרז בהתאם לדין החל על המועצה האזורית, בשינויים המחויבים; :: (ד) המועצה תאשר מדי שנה בשנה את תכנית העבודה לביצוע המיזם; :: (ה) שר הפנים אישר למועצה האזורית לייסד את התאגיד בהתאם לאמור [[בסעיף 63(א)(11) לצו זה]]; :: (ו) לתאגיד יש אישור תקף אחד מאלה: ::: (1) אישור בדבר ניהול תקין תקף מן הרשם המוסמך לעניין על פי דין; ::: (2) אישור תקף בדבר הגשת מסמכים מהרשם המוסמך לעניין על פי דין, ובלבד שטרם חלפו שנתיים מרישום התאגיד והתאגיד מגיש למועצה, מדי שלושה חודשים, דיווח מפורט בכתב על מצבו הכספי, לרבות פירוט הוצאותיו והכנסותיו, וכן דיווח מפורט בכתב על פעולותיו וניהולו; : (14) חוזה עם הסוכנות היהודית לארץ ישראל או עם תאגיד העוסק מטעמה, או בשיתוף עמה בהקצאת כספי מגבית, והחוזה נועד לאפשר ניצול כספי מגבית למען שיקום שכונות מצוקה או למען קידום חברתי של תושבי העיר; : (15) התקשרות לרכישת שירותי ניהול ופיקוח עם חברה שבעלי המניות שלה הם רוב הרשויות המקומיות, ובלבד שיתקיימו כל אלה: :: (א) השר אישר את שיעור התמורה שבהסכם; :: (ב) ועדה, שחבריה הם המנהל הכללי, ובאין מנהל כללי - מזכיר המועצה האזורית, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה האזורית והיועץ המשפטי למועצה האזורית, שוכנעה, לאחר בחינת האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז, כי ההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות, וכי היא מיטיבה עם המועצה האזורית, וזאת בשים לב לעקרונות השוויון וההגינות; :: (ג) החברה התחייבה כי התקשרויותיה עם צדדים נוספים שנובעות מההתקשרות עם המועצה האזורית, ייעשו לפי דיני המכרזים החלים על המועצה האזורית, בשינויים המחויבים; :: החלטות הוועדה לפי פסקת משנה (ב) ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של המועצה האזורית שבעה ימי עבודה לפחות לפני כריתת החוזה, לרבות האפשרות לפנות לוועדה בנושא, והתקופה שבה ניתן לפנות כאמור, אלא אם כן החליטה הוועדה אחרת בהחלטה מנומקת מטעמים של דחיפות; הסכם שנערך לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של המועצה האזורית לא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום כריתתו; : (16) התקשרות עם רשות מקומית אחרת לקבלת שירותים מהסוג שניתן על ידה במסגרת סמכויותיה ותפקידיה לפי כל דין, לצורך מילוי סמכויות המועצה האזורית ותפקידיה לפי כל דין, לאחר שהמועצה האזורית שוכנעה שההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות והיא מיטיבה עמה; : (17) (((פקעה).)) @ 4. הצעה שלא נדונה בוועדה : בחוזה הטעון מכרז לא ידונו מועצת המועצה האזורית או ראש המועצה בהצעת מחירים שלא נדונה קודם לכן בועדה על פי [[תוספת זו]]. @ 5. פיצול חוזים : עמדה מועצה אזורית להתקשר בזמן אחד במספר חוזים להזמנת אותם טובין, או לביצוע עבודות המהוות למעשה עבודה שלמה אחת, יראו את כל אותם חוזים כאילו היו - לענין [[תוספת זו]] - חוזה אחד. @ 6. שמירת סודיות : לא ימסור אדם שום ידיעה שהגיעה לידו בתוקף תפקידו בענין מכרז העומד להתפרסם או שפורסם, או בענין מהלך הדיונים בוועדה והחלטתה, אלא לאדם שהוסמך כדין לקבל אותה ידיעה, ובדרך שנקבעה [[בתוספת זו]]. @ 7. פנקס המכרזים : (א) כל מכרז יסומן במספר סידורי ויירשם בפנקס שיוחזק במקום שהורה יושב ראש הועדה. : (ב) כל אדם רשאי לעיין בפנקס בשעות המיועדות לקבלת קהל במשרדי המועצה האזורית. @ 8. מכרז זוטא (תיקון: תשע"א-2) : (א) מועצה אזורית רשאית להתקשר בחוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה, שערכו עולה על 15,000 שקלים חדשים, אולם אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, על פי מכרז שאינו פומבי (להלן - מכרז זוטא). : (א1) מועצה אזורית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף רשאית להתקשר בחוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה, שערכו עולה על 30,400 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 148,500 שקלים חדשים, על פי מכרז זוטא. : (ב) הועדה תנהל רשימה של ספקים וקבלנים, אשר רשאים להשתתף במכרז זוטא, ותקבע את אמות המידה שלפיהן יפנו אל הספקים והקבלנים האמורים; הרשימה תהיה פתוחה לעיון הציבור; כל ספק או קבלן רשאי לבקש לצרפו לרשימה האמורה והועדה תדון בבקשתו; החליטה הועדה שלא לצרף קבלן או ספק כאמור לרשימה, או החליטה למחוק ספק או קבלן מהרשימה, תנמק את החלטתה; לא תחליט הועדה אלא לאחר שאפשרה לאותו ספק או קבלן להביא את טענותיו בפניה. : (ג) הועדה תמציא אחת לשנה למועצה ולמבקר המועצה את רשימת הספקים והקבלנים כאמור, וכן פירוט הספקים והקבלנים שראש המועצה פנה אליהם לפי סעיף זה במכרזי זוטא; הפירוט האמור יהיה פתוח לעיון הספקים והקבלנים הכלולים בו. : (ד) הודעה על מכרז זוטא לספקים או קבלנים הכלולים ברשימה, תיעשה על ידי משלוח הודעה בדואר רשום עם אישור מסירה, או על ידי מסירה לידי הנמען בידי מזכיר המועצה או מי שהוא הסמיך לענין זה, לפי הפירוט להלן: :: (1) אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 15,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 37,500 שקלים חדשים, ובמועצה אזורית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף, אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 30,400 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 74,200 שקלים חדשים - לארבעה ספקים או קבלנים לפחות הכלולים ברשימה; :: (2) אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 37,500 שקלים חדשים ואינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, ובמועצה אזורית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף, אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 74,200 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 148,500 שקלים חדשים - לששה ספקים או קבלנים לפחות הכלולים ברשימה. : (ה) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2) לסעיף משנה (ד), רשאי ראש המועצה לשלוח את ההודעה לשני ספקים או קבלנים לפחות, אם מקום עסקם נמצא בחוץ לארץ ואין ספקים או קבלנים אחרים בארץ לטובין או לעבודה הנדרשים. : (ו) על אף האמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ה), יהיה רשאי להשתתף במכרז זוטא כל ספק או קבלן הכלול ברשימה לסוג החוזה המוצע, אם ביקש זאת והגיש את מסמכי המכרז תוך המועד שנקבע להגשת הצעות. @ 9. מכרז פומבי : (א) רצתה מועצה אזורית להתקשר בחוזה הטעון מכרז פומבי, יפרסם ראש המועצה הודעה על כך ובה יפורטו: :: (1) תיאור נושא החוזה המוצע; :: (2) המקום והמועד האחרון להגשת מסמכי המכרז; :: (3) המקום לקבלת פרטים נוספים וטפסי מסמכי המכרז. : (ב) הודעה על מכרז פומבי תיעשה על ידי פרסומה בשני עתונים יומיים לפחות הנדפסים בישראל, שאחד מהם לפחות הוא בשפה העברית. : (ג) פרסם ראש המועצה הודעה על מכרז פומבי, רשאי הוא גם לפרסמה ברבים בחוץ לארץ, או לשלוח את ההודעה לספקים או לקבלנים שמקום עסקם נמצא בחוץ לארץ, ובלבד שישלח את ההודעה לפחות לשני ספקים או קבלנים כאמור. @ 10. מסמכי המכרז : (א) ראש המועצה או מי שהוא הסמיך לכך ימציא לכל אדם המבקש להשתתף במכרז פומבי או במכרז זוטא, על פי בקשתו כאמור [[פרט 8|בסעיף 8(ו)]], ולכל אדם שראש המועצה פנה אליו בהודעה על מכרז זוטא, את מסמכי המכרז המפורטים להלן: :: (1) תנאי המכרז, לרבות תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז; :: (2) נוסח "מסמך הצעת המשתתף במכרז"; :: (3) נוסח של החוזה המוצע; :: (4) לוח זמנים ותנאי תשלום; :: (5) התכנית והמפרטים הנוגעים לביצוע החוזה; :: (6) כתבי כמויות טפסי הצעת מחירים; :: (7) רשימת החמרים וכמויותיהם, ציוד העזר והמכונות שהמועצה תספק לצורך ביצוע העבודה נושא החוזה ותנאי מסירתם; :: (8) נוסחי הערבויות הבנקאיות הנדרשות, גובה הערבות ומשך הערבות; :: (9) מעטפה הנושאת את מספר המכרז לשם הגשת מסמכי מכרז (להלן - מעטפת המכרז); :: (10) התקשרות עם תאגיד ממשלתי כמשמעותו [[בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992]] (להלן - התאגיד), באישור שר הפנים, ובלבד שהתקיימו אלה: ::: התאגיד מהווה על פי מסמכי היסוד שלו ועל פי החלטת הממשלה או על פי החוק שהקימו, זרוע לביצוע מטלות ישירות ומוגדרות של הממשלה וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלות אלה; ::: או - התאגיד מבצע מטלה או שירות שהוטלו עליו לפי דין, או מספק שירות או מצרך חיוניים לציבור, וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלה או שירות אלה; :: (11) כל מידע או מסמך אחרים שראש המועצה ימצא לנכון למסור או לדרוש, לרבות בדבר כושרו, נסיונו ויכולתו של המציע. : (ב) המצאת מסמכי מכרז פומבי תהא תמורת תשלום כפי שקבעה המועצה האזורית דרך כלל, לסוג של מכרזים או למכרז פלוני. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש המועצה להחליט שלא להמציא את המסמכים המפורטים בפסקאות (3) ו-(5) של סעיף קטן (א), אלא להציגם לעיון במקום שיקבע; החליט ראש המועצה כאמור, יצרף למסמכי המכרז הודעה על המקום והמועד לעיון במסמכים. : (ד) תינתן הזדמנות סבירה ושווה לכל אדם לעיין במסמכי המכרז, כפי שפורטו בסעיף קטן (א), לבקר בנכס ולקבל הסברים לגביהם. : (ה) כל אדם שעיין במסמכי המכרז, שקיבל מסמכי מכרז או שביקר בנכס, יאשר זאת בכתב. @ 11. אומדן : (א) לפני תום המועד להגשת ההצעות יפקיד יושב ראש הועדה או מי שהוא הסמיך בתיבת המכרזים האמורה [[פרט 14|בסעיף 14(א)]], אומדן מפורט של ההוצאות או ההכנסות הכרוכות בחוזה המוצע. : (ב) היה נושא המכרז חוזה להעברת מקרקעין, יפקיד יושב ראש הועדה או מי שהוא הסמיך בתיבת המכרזים שומת מקרקעין שנערכה בידי שמאי מקרקעין. : (ג) האומדן או שומת המקרקעין (להלן - האומדן) יופקדו בתיבת המכרזים לפני תום המועד להגשת מסמכי המכרז. @ 12. המועד האחרון להגשת מסמכי המכרז : המועד להגשת מסמכי המכרז ייקבע בהתחשב בנושא החוזה המוצע ותנאיו, המועד יהיה לא מוקדם משבעה ימים ולא מאוחר מ-90 ימים מיום פרסום ההודעה, אולם רשאי יושב ראש ועדת המכרזים לקבוע מועד אחרון להגשת מסמכי המכרז המאוחר מ-90 ימים מיום הפרסום האמור. @ 13. הגשת מסמכי המכרז : (א) המעונין להשתתף במכרז יגיש למועצה האזורית את מסמכי המכרז כמפורט [[$ תוספת|בסעיף 10(א)]], וכן כל מסמך שידרוש ראש המועצה, כגון אישור פקיד השומה או רואה חשבון בגין ניהול ספרים כחוק, אישור רישום בפנקס הקבלנים וכיוצא באלה; נדרשו מסמכים כאמור - יהפכו חלק בלתי נפרד ממסמכי המכרז. : (ב) מסמכי המכרז ייחתמו בידי המציע ויוגשו על גבי הטפסים שהומצאו בתוך מעטפת המכרז, כשהיא סגורה היטב, בדרך ובמועד שנקבעו בתנאי המכרז; המסמכים מפורטים [[$ תוספת|בסעיף 10(א)(2) ו-(6)]] יוגשו בשני עותקים. @ 14. קבלת המסמכים במועצה : (א) עובד המועצה שראש המועצה מינה לכך יכניס כל מעטפת מכרז שנתקבלה במועצה לפני תום המועד להגשת מסמכי המכרז לתוך תיבה מיוחדת נעולה בשני מנעולים, שמפתחותיהם נשמרים בידי שני אנשים שראש המועצה הסמיך אותם לכך (להלן - תיבת המכרזים). : (ב) מעטפת מכרז שנתקבלה במועצה האזורית אחרי תום המועד להגשת מסמכי המכרז לא תוכנס לתיבת המכרזים ותוחזר לשולח, מבלי לפתוח אותה ובלי לגלות את תכנה, זולת לצורך בירור שמו ומענו של השולח. : (ג) מעטפת מכרז שנמסרה למשלוח בדואר רשום יראו אותה כאילו נתקבלה במועצה האזורית במועד מסירתה כאמור, וחותמת הדואר תשמש ראיה לכך. : (ד) מעטפת המכרז שנשלחה מחוץ לארץ, יראו אותה, על אף האמור בסעיף קטן (ג), כאילו נתקבלה במועצה האזורית במועד שבו הגיעה לדואר בישראל וחותמת הדואר תשמש ראיה לכך. : (ה) מעטפת מכרז שנמסרה בידי מגיש מסמכי המכרז (להלן - מסירה ידנית) תימסר לעובד המועצה האזורית כאמור [[$ תוספת|בסעיף 14(א)]], ויראו אותה כאילו נתקבלה במועד הרשום באישור קבלתה. @ 15. פתיחת תיבת המכרזים : (א) לא לפני 7 ימים לאחר תום המועד להגשת מסמכי המכרז במקרה של משלוח בדואר, ולא יאוחר מ-14 ימים מתום אותו מועד, תיפתח תיבת המכרזים בידי האנשים שהוסמכו כאמור [[$ תוספת|בתקנה 14(א)]]. : (ב) נקבע בתנאי המכרז כי מסירה תהא במסירה ידנית בלבד, תיפתח תיבת המכרזים החל מתום המועד שנקבע להגשת מסמכי המכרז לפי [[$ תוספת|סעיף 12]], ולא יאוחר מ-14 ימים מהמועד שנקבע כאמור. : (ג) יושב ראש הועדה יפרסם הודעה על המקום והמועד בו תיפתח תיבת המכרזים לענין מכרז פלוני, ויציין בה כי כל אדם רשאי להיות נוכח בעת פתיחת תיבת המכרזים וההצעות ורישום מסמכי המכרז; ההודעה תודבק בכניסה לבנין הראשי של המועצה וכן בכניסה לבנין שבו תיפתח תיבת המכרזים, ותימסר לכל מעונין הפונה לשם קבלתה. : (ד) תיבת המכרזים תיפתח רק אם יהיו נוכחים חבר הועדה שקבעה הועדה, וכן עובדי המועצה שראש המועצה הסמיך לכך כאמור [[$ תוספת|בסעיף 14(א)]]. : (ה) כל אדם רשאי להיות נוכח בעת פתיחת תיבת המכרזים ורישום מסמכי המכרזים בפרוטוקול. @ 16. צורת ניהול הפרוטוקול : הפרוטוקול ינוהל בשני עותקים, שאחד מהם יימסר למשמורת לעובד המועצה האזורית שקבע לכך ראש המועצה. @ 17. רישום מסמכי מכרז : (א) משנפתחה תיבת המכרזים, יוצאו ממנה המעטפות והאומדן הנוגעים למכרז, שלגביו נקבע מועד פתיחת מסמכי המכרז באותו יום; כל מעטפה תסומן במספר סידורי, ומספרן הכולל של המעטפות יירשם בפרוטוקול. : (ב) לאחר הסימון, כאמור בסעיף קטן (א) תיפתח כל מעטפה, וחבר הועדה יחתום בראשי תיבות על כל גליון או חוברת כרוכה שהוצאו מכל מעטפה, וכן יחתום על גבי האומדן. : (ג) שמות המשתתפים במכרז, הסכום הכולל של כל אחד ממסמכי המכרז, מספר הגליונות שהוצאו מכל מעטפת מכרז והאומדן יירשמו בפרוטוקול, אולם לפני רישומם יכריז עליהם חבר הועדה שנקבע כאמור. @ 18. חוות דעת מומחה : (א) יושב ראש הועדה ימסור, ללא דיחוי, העתק של כל מסמכי המכרז שהוצאו מתיבת המכרזים לידי המומחה שקבעה הועדה דרך כלל לאותו סוג של חוזים שאליו משתייך החוזה המוצע במכרז לשם קבלת חוות דעתו (להלן - המומחה). : (ב) לא נקבע מומחה, יכנס היושב ראש את הועדה והיא תחליט בדבר הצורך בהתייעצות במומחה ובדבר בחירתו. : (ג) נתגלתה במסמכי המכרז, בעת הבדיקה בידי מומחה או בידי הועדה, טעות חשבונית, תתוקן הטעות בידי יושב ראש הועדה ועל דעת הועדה; התיקון יירשם בפרוטוקול; נתגלתה אי התאמה בין המחיר הכולל של מספר יחידות ובין המחיר של כל יחידה שצויין במסמכי המכרז, תתוקן אי ההתאמה בהסתמך על המחיר של כל יחידה. @ 18א. איסור ניהול משא ומתן (תיקון: תשנ"ז) : לא ינוהל משא ומתן עם משתתף במכרז בטרם נקבע הזוכה במכרז. @ 19. בירור פרטים (תיקון: תשנ"ז) : (א) מבלי לפגוע בהוראות [[$ תוספת|סעיף 18א]], הועדה רשאית להזמין בעל הצעה כדי לברר פרטים במסמכי המכרז שהגיש, וכן פרטים אחרים הדרושים לה לצורך כל החלטה בהתאם [[לתוספת זו]]. : (ב) הבירור יעשה בידי הועדה או מי שהיא קבעה. : (ג) פרטי הבירור יירשמו בפרוטוקול. @ 20. פסילת מסמכי מכרז : (א) היה לועדה, אחרי עיון במסמכי המכרז, יסוד סביר לחשוב שכוונתו של בעל מסמכי המכרז היתה להוליך את הועדה שולל, על ידי שגיאות שנעשו במכוון, או על ידי תכסיסים בלתי הוגנים, רשאית היא - לאחר שנתנה לבעל מסמכי המכרז הזדמנות להביא טענותיו - להחליט שלא לדון עוד במסמכי המכרז שהגיש. : (ב) נראה לועדה אחר עיון במסמכי המכרז ולאחר שניתנה לבעל מסמכי מכרז הזדמנות להביא טענותיו, כי המוצע במסמכי המכרז מבוסס על הבנה מוטעית של נושא המכרז או על הנחות בלתי נכונות, או שהמחירים שצויינו בהם אינם סבירים, רשאית היא להחליט שלא לדון עוד במסמכי המכרז שהגיש. : (ג) מסמכי מכרז שהוגשו שלא בהתאם [[לתוספת זו]] או שלא בהתאם לתנאי המכרז או שצורפה להם הסתייגות עקרונית או שינוי יסודי - פסולים. : (ד) נימוקי החלטות הועדה על פי סעיף זה יירשמו בפרוטוקול. @ 21. דיון במסמכי מכרז שנקבעו כהצעות : לאחר שהועדה סיימה את בדיקת כל מסמכי המכרז שהוגשו ועיינה בחוות דעתו של מומחה ושל יועץ משפטי - אם ניתנו כאלה - ירשום יושב ראש הועדה את כל הסכומים המופיעים במסמכי המכרז שנותרו לדיון (להלן - ההצעות) ויקבע מתוכם את ההצעה הזולה ביותר, ולענין חוזה כאמור [[$ תוספת|בסעיף 22(ד)]] - את ההצעה הגבוהה ביותר. @ 22. המלצות הוועדה (תיקון: תשע"ו-2) : (א) ועדת המכרזים תמליץ על מתן עדיפות לרכישת טובין מתוצרת הארץ, כל עוד מחיריהם אינם גבוהים ביותר מ-15% ממחיר הטובין המיובאים ובתנאי שהטיב ויתר התנאים עונים על דרישות המזמין. : (ב) בכפוף לאמור בצו זה תמליץ הועדה על ההצעה הזולה ביותר, ובלבד שהמחירים המוצעים הם הוגנים וסבירים בהתחשב עם האומדן שנמסר כאמור [[$ תוספת|בסעיף 11]]. : (ג) אם החליטה הועדה להמליץ על הצעה שאיננה הזולה ביותר, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה. : (ד) היה נושא המכרז חוזה למכירת מקרקעין או טובין של המועצה האזורית, תמליץ הועדה על ההצעה הגבוהה ביותר, כל עוד אינה נמוכה באופן בלתי סביר מן הסכום שנקבע באומדן; אולם הועדה רשאית להמליץ על הצעה שאיננה הגבוהה ביותר אם נוכחה שהדבר הוא לתועלת הציבור; החליטה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה. : (ה) הועדה רשאית, לאחר שנתנה לבעל ההצעה הזדמנות להביא טענותיו, שלא להמליץ על ההצעה הזולה ביותר בהתחשב בכשרו, נסיונו או יכולתו של בעל ההצעה לבצע את החוזה המוצע או לעמוד בתנאיו; החליטה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה. הוראה זו לא תחול על מכרז זוטא. : (ה1) מצאה הוועדה כי על פי סעיף זה יש להמליץ באותה מידה על שתי הצעות, ואחת מן ההצעות היא של עסק בשליטת אישה, תמליץ הוועדה על ההצעה האמורה ובלבד שצורף לה, בעת הגשתה, אישור ותצהיר; לעניין זה, "אישור", "אמצעי שליטה", "מחזיקה בשליטה", "נושא משרה", "עסק", "עסק בשליטת אישה", "קרוב" ו"תצהיר" - כהגדרתם [[בסעיף 2ב לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992]]. : (ו) לא תמליץ הועדה, דרך כלל, על הצעה אם היתה זו ההצעה היחידה שהוגשה, או שנותרה יחידה לדיון בפני הועדה; המליצה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה. : (ז) הועדה רשאית שלא להמליץ על כל הצעה שהיא, אך עליה לרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה. : (ח) לא הוגשה כל הצעה למכרז, או נדונה הצעה יחידה והועדה לא המליצה עליה או על הצעה כלשהי, או שהמועצה החליטה שלא לאשר הצעה של ראש המועצה לפי [[סעיף 40א(ג) לצו זה]], רשאית מועצה אזורית להתקשר בחוזה ללא מכרז, לאחר שהמועצה החליטה על כך ברוב חבריה ולאחר שנוכחה שבנסיבות הענין עריכת מכרז לא תביא תועלת. : (ט) לאחר קבלת החלטה סופית של הועדה רשאי כל משתתף במכרז לעיין בהחלטתה הסופית של הועדה, ובהצעת הזוכה במכרז. @ 23. ביטול מכרז : (א) המועצה האזורית רשאית לבטל מכרז, אם ועדת המכרזים החליטה על כך, וראש המועצה אישר את החלטתה. : (ב) אין לפרסם מכרז אחר, כאשר אין בין המכרז שבוטל כאמור בסעיף קטן (א) ובין המכרז האחר שוני מהותי, זולת אם לדעת הועדה נשתנו הנסיבות שגרמו להחלטה על הביטול. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית המועצה האזורית לפרסם מכרז חדש אם לא הוגשה כל הצעה למכרז הנדון, או נדונה הצעה יחידה והוועדה לא המליצה עליה. == תוספת שלישית (תיקון: תשנ"ז-2) == === ((טפסים)) === @ (תיקון: תשע"א) <עוגן טופס 1> : '''טופס 1:''' תצהיר ועדת הבחירות בדבר נכונות פנקס הבוחרים ((([[תקנה 143(א)]]))) @ (תיקון: תשע"א) <עוגן טופס 1א> : '''טופס 1א:''' הצעת מועמד לבחירת ראש מועצה אזורית ((([[סעיף 151(1)]]))) @ (תיקון: תשס"ח, תשע"א) <עוגן טופס 1ב> : '''טופס 1ב:''' הצעת מועמדות ((([[סעיף 151(א1)]]))) @ <עוגן טופס 2> : '''טופס 2:''' רשימת מועמדים לבחירות למועצת המועצה האזורית ((([[סעיף 151(2)]]))) @ <עוגן טופס 3> : '''טופס 3:''' רשימת מועמדים לבחירות לועד מקומי/נציגות ((([[סעיף 151(3)]]))) @ (תיקון: תשס"א) <עוגן טופס 4> : '''טופס 4:''' הסכמת מועמד ((([[סעיף 153(א)]]))) @ <עוגן טופס 5> : '''טופס 5:''' כתב מינוי יושב ראש/חבר ועדת קלפי ((([[סעיף 177(ו)]]))) @ <עוגן טופס 6> : '''טופס 6:''' כתב מינוי למשקיף ((([[סעיף 180]]))) @ (תיקון: תשע"ח-3) <עוגן טופס 6א> : '''טופס 6א:''' הודעה על חילופי גברי ((([[סעיף 177]]))) @ (תיקון: תש"ס) <עוגן טופס 7> : '''טופס 7:''' כתב מינוי למזכיר ((([[סעיף 181(ב)]]))) @ (תיקון: תשע"ב-7) <עוגן טופס 8> : '''טופס 8:''' פרוטוקול של ועדת קלפי לראש המועצה האזורית ((([[סעיף 192(א)]]))) @ (תיקון: תשע"ב-7) <עוגן טופס 9> : '''טופס 9:''' פרוטוקול של ועדת קלפי - בחירות למועצת המועצה האזורית ((([[סעיף 192(א)]]))) @ (תיקון: תשע"ב-7) <עוגן טופס 10> : '''טופס 10:''' פרוטוקול של ועדת קלפי - בחירות לועד מקומי/נציגות ((([[סעיף 192(א)]]))) @ (תיקון: תשס"ד) <עוגן טופס 10א> : '''טופס 10א:''' פרטי מלווים למצביעים ((([[סעיף 197(ב)]]))) @ <עוגן טופס 11> : '''טופס 11:''' גליון ספירת הקולות בבחירות לראש המועצה האזורית ((([[סעיף 202(ד)(1)]]))) @ <עוגן טופס 12> : '''טופס 12:''' גליון ספירת הקולות בבחירות למועצת המועצה האזורית ((([[סעיף 202(ד)(1)]]))) @ <עוגן טופס 13> : '''טופס 13:''' גליון ספירת הקולות בבחירות לועד מקומי/נציגות ((([[סעיף 202(ד)(1)]]))) @ <עוגן טופס 14> : '''טופס 14:''' פרוטוקול בדבר פסילת קולות בבחירות לראש המועצה האזורית ((([[סעיף 202(ד)(2)]]))) @ <עוגן טופס 15> : '''טופס 15:''' פרוטוקול בדבר פסילת קולות בבחירות למועצת המועצה האזורית ((([[סעיף 202(ד)(2)]]))) @ <עוגן טופס 16> : '''טופס 16:''' פרוטוקול בדבר פסילת קולות בבחירות לועד מקומי/נציגות ((([[סעיף 202(ד)(2)]]))) @ (תיקון: תש"ס, תשע"ב-7) <עוגן טופס 17> : '''טופס 17:''' פרוטוקול מנהל הבחירות בבחירות לראש המועצה האזורית ((([[סעיף 209(א)]]))) @ (תיקון: תשע"ב-7) <עוגן טופס 18> : '''טופס 18:''' פרוטוקול מנהל הבחירות בבחירות למועצת המועצה האזורית ((([[סעיף 209(א)]]))) @ (תיקון: תשע"ב-7) <עוגן טופס 19> : '''טופס 19:''' פרוטוקול מנהל הבחירות בבחירות לועד מקומי/נציגות ((([[סעיף 209(א)]]))) == תוספת רביעית (תיקון: תשנ"ט) == ==== ((([[סעיף 80א]]))) ==== === פרק א': פרשנות === @ 1. הגדרות : [[בתוספת זו]] - :- "הגזבר" - גזבר המועצה או מי שהוא הסמיכו לכך; :- "הקטלוג האחיד" - הגדרה אחידה לזיהוי טובין של המועצה שפרסם המנהל הכללי של משרד הפנים; :- "המנהל" - מי ששר הפנים הסמיכו למנהל לענין [[תוספת זו]] או המנהל הכללי של משרד הפנים; :- "ועדת רכש ובלאי" - ועדה שמינתה המועצה לפי [[$ תוספת|סעיף 5]] לאשר ביצוע רכישות למועצה, רישומן וגריעתן; :- "יחידה" - יחידת רישום עצמאית כגון אגף, מחלקה, מוסד או כל מיתקן אחר של המועצה המחזיק במצאי, שרשם המצאי קבעו כיחידה; :- "מחסן" - מקום ריכוז, רישום, אחסון וניפוק מלאי של המועצה; :- "מלאי" - טובין המצויים במחסן של המועצה; :- "מנהל מחסן" - עובד המועצה שמונה לנהל מלאי; :- "מנהל רכש ואספקה" - מי שמונה בידי המועצה לפי [[$ תוספת|סעיף 5]] לרכישת טובין, אחסנתם, הספקתם, שמירה עליהם ולקביעת רמת המלאי או מי שהוא הסמיכו לכך; :- "מספר קטלוגי" - מספר זיהוי של פריט טובין כפי שהוא מופיע בקטלוג האחיד; :- "מצאי" - טובין בני קיימא שאינם מאוחסנים במחסן המועצה; :- "טובין" - מיטלטלין שבבעלות מועצה או שנמסרו לה דרך שכירות, שאילה או רשיון, לרבות כאלה שנתרמו או שנרכשו מכספי תרומה; :- "פנקס" - רשימה בספר המלאי והמצאי של המועצה ערוכה לפי מספרים קטלוגיים; :- "רבעון" - פרק זמן של 3 חודשים שתחילתו ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי וב-1 באוקטובר של אותה שנת כספים; :- "רכישה" - לרבות שכירות ושאילה של טובין; :- "רמת מלאי" - כמות או שווי כספי של מלאי במחסן; :- "רשם מצאי" - עובד המועצה שמונה לנהל רישום מצאי של טובין במועצה. === פרק ב': כללי === @ 2. רכישת טובין וניהול מחסן : המועצה תסדיר את רכישותיה, תנהל את מחסניה ואת הטובין שלה בהתאם להוראות אלה. @ 3. ניהול פנקס : המועצה מנהל פנקס באחד מן האמצעים הנמצאים המפורטים להלן: : (1) מערכת עיבוד נתונים אוטומטית מרכזית לניהול טובין שעליה יורה המנהל; : (2) מערכת עיבוד נתונים אוטומטית נפרדת, ובלבד שהתקיימו תנאים אלה: :: (א) מערכת עיבוד הנתונים מאפשרת מעקב אחר הרישום של החשבון הנגדי בהנהלת החשבונות של המועצה ואיתור התיעוד המתאים; :: (ב) נתקבל דיווח על יתרות כספיות במתכונת שעליה הורה רואה החשבון של המועצה; :: (ג) המערכת מאפשרת העברת הדיווח למערכת עיבוד נתונים מרכזית באמצעים ממוכנים; :: (ד) תכנון עיבוד הנתונים יהיה בהתאם להוראות כל דין ויאפשר בדיקה פנימית ובקרת נתונים; : (3) לפי בקשת ראש המועצה - בדרך אחרת שעליה הורה רואה חשבון שהמנהל מינה לאותה מועצה ובאופן שהורה. @ 4. איסור מחיקה : (א) כל הרישומים בטפסים המשמשים להסדר רכישות, ניהול מחסנים, רישום וניהול טובין לפי הוראות אלה ייעשו ללא מחיקות. : (ב) תיקון רישום, כאמור בסעיף קטן (א), לא ייעשה בדרך של מחיקה, אלא בדרך של כתיבת הנתון החדש בשורה חדשה בציון שם מבצע התיקון, תאריך ביצועו והשורה שאותה מתקנים. === פרק ג': הסדר רכישות === @ 5. מינויים : מועצת המועצה תמנה מנהל רכש ואספקה וועדת רכש ובלאי. @ 6. תכנון צריכה תקופתי : מנהל רכש ואספקה, בשיתוף עם מנהלי היחידות ומנהלי המחסנים ובתיאום עם הגזבר, יכין בכל רבעון, תחזית ותכנית צריכה, בהתאם לצורכי היחידות והמחסנים ובהתאם לתקציב המאושר של המועצה באותה שנה ולתזרים המזומנים שלה. @ 7. קביעת פריטים בתכנון : ועדת רכש ובלאי תקבע את הפריטים שייכללו בתכנון הצריכה התקופתי, כאמור [[פרט 6|בסעיף 6]] בעבור היחידות והמחסנים. @ 8. אישור ועדת רכש ובלאי : לא תבוצע רכישה אלא באישור מראש מאת ועדת רכש ובלאי שניתן באמצעות מנהל רכש ואספקה, וכפוף להוראות כל דין. @ 9. רכישה ללא אישור הועדה : (א) על אף האמור [[$ תוספת|בסעיפים 7]] [[$ תוספת|ו-8]] רשאי מנהל רכש ואספקה לרכוש טובין ללא אישור מאת ועדת רכש ובלאי, אם לדעתו הרכישה הכרחית ודחופה, ובלבד שסכום הרכישה אינה עולה על הסכום המזערי הקבוע [[בסעיף 8(א) לתוספת השניה לצו]] ובהתאם לתקציב המאושר. : (ב) לצורך מימון רכישות שוטפות רשאית ועדת רכש ובלאי לאשר למנהל רכש ואספקה סכום נמוך מהסכום המזערי האמור בסעיף קטן (א); לא אישרה הועדה סכום כאמור, יחולו הוראות [[$ תוספת|סעיף 8]]. : (ג) מנהל רכש ואספקה ירכוש טובין כאמור בסעיף קטן (ב) ועל סמך הצעות מחיר שהגישו לו ספקי הטובין שאליהם פנה; הצעות כאמור יירשמו באופן השוואתי ויעמדו לעיון ועדת רכש ובלאי, לפי דרישתה. : (ד) מנהל רכש ואספקה ידווח לועדת רכש ובלאי על רכישה שביצע בהתאם לסמכויותיו המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לפי דרישתה. @ 10. חילוקי דעות : נתגלעו חילוקי דעות בין מנהל רכש ואספקה ובין ועדת רכש ובלאי יכריע בהם ראש המועצה. @ 11. טופס הזמנה : (א) רכישה תבוצע בטופס הזמנה שייחתם בידי מנהל רכש ואספקה והגזבר. : (ב) טופס ההזמנה יכלול תיאור מלא של הטובין שהוזמנו ופרטים נוספים על אודותם, לרבות, כמות, מחיר יחידה, תנאי תשלום, תנאי משלוח, אופן אריזה, מועדי אספקה ותקופת אחריות. : (ג) טופסי הזמנות לרכישות יסומנו במספרים עוקבים. === פרק ד': ניהול מחסנים === @ 12. מחסן : ראש המועצה רשאי, לאחר התייעצות עם מנהל רכש ואספקה, להחליט על הקמת מחסן, על הטובין שיאוחסנו בו ועל העברתו או חיסולו. @ 13. אחסנה : טובין הנרכשים בעבור המועצה ואינם מסופקים ישירות ליחידות הצורכות, יאוחסנו במחסן בלבד, ויירשמו בידי מנהל המחסן כמלאי. @ 14. הוצאת טובין ממחסן : לא יוצאו טובין ממחסן אלא לפי הוראות [[פרק זה]]. @ 15. ניהול ואחזקת מחסן : (א) מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם הגזבר, יקבע לגבי כל מחסן במועצה את סוגי הטובין שיאוחסנו בו ואת רמת המלאי של כל סוג כאמור. : (ב) מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם הגזבר, יבדוק ויעדכן, לפחות אחת לשנה, את סוגי הטובין ואת רמות המלאי של הטובין בכל מחסן. : (ג) מנהל רכש ואספקה יוודא שכמות הטובין שבמחסן תהיה בהתאם לרמת המלאי שנקבעה. @ 16. זיהוי טובין : מנהל המחסן או רשם המצאי, לפי הענין, יזהה את הטובין שבאחריותו ויגדירם לפי הקטלוג האחיד. @ 17. תו זיהוי : מנהל המחסן יציין, ליד מקום אחסונו של כל פריט במלאי, את מספרו הקטלוגי ואת תיאורו כאמור [[$ תוספת|בסעיף 16]]. @ 18. אחסון לפי תעודה : טובין יאוחסנו במחסן לפי תעודת כניסה כאמור [[$ תוספת|בסעיף 20]] בלבד. @ 19. התאמה לתעודת משלוח : כמות הטובין המתקבלים במחסן, טיבם ואריזתם, יתאימו להזמנה לרכישה ולחשבון או לתעודת המשלוח; התעורר ספק בזיהוי הטובין ישותף מומחה הבקיא בבדיקת אותם הטובין. @ 20. תעודת כניסה : (א) תעודת כניסה תכלול פרטים בדבר ספק הטובין, מספר ההזמנה, מספר תעודת המשלוח, פרטי החשבונית, מספר קטלוגי, תיאור הטובין והכמות שנתקבלה בפועל. : (ב) כל פריטי הטובין המתקבלים במחסן מספק אחד באותו משלוח, יירשמו בידי מנהל המחסן בתעודת כניסה נפרדת, שתישא מספר סידורי עוקב. : (ג) מנהל המחסן ימלא את תעודת הכניסה במספר העותקים הדרוש בטופס שיועד לכך. : (ד) סופק פריט בכמות קטנה מן הכמות המוזמנת או מן האמור בתעודת המשלוח או בחשבון, תירשם בתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח רק הכמות שנתקבלה בפועל. : (ה) סופק פריט טובין בכמות גדולה מן הכמות המוזמנת או מן האמור בתעודת המשלוח או החשבון, תוחזר יתרת הכמות לספק ובתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח תירשם רק הכמות שהוזמנה בפועל. : (ו) נתגלו נזק או השחתה או פגם בטובין שבמשלוח, כולם או חלקם, תירשם בתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח רק כמות הטובין התקינה שנתקבלה, והטובין שנשחתו או ניזוקו או הפגומים כאמור, לא יתקבלו ויוחזרו לספק בצירוף תעודת החזר ובציון סיבת ההחזר. @ 21. רישום טובין במחסן : (א) מנהל המחסן ינהל רישום פנימי של פריטי הטובין ובו יפרט את תנועות הפריטים בתוך המחסן לפי סוגם וסיווגם בקטלוג האחיד. : (ב) רישום הטובין כאמור בסעיף קטן (א) יעודכן באופן שוטף לפי תעודת הכניסה, תעודת הניפוק ותעודת ההחזר. @ 22. שמירת הטובין במחסן : (א) טובין יאוחסנו במחסן בצורה המאפשרת את שמירתם והחזקתם המתאימה, היעילה, החסכונית והבטיחותית. : (ב) טובין ירוכזו במחסן לפי הוראות כל דין לענין ביטחון ובטיחות, לרבות הוראות בדבר אחסון חומרי נפץ, חומרים דליקים, חומרים רעילים וחומרים מסוכנים אחרים. : (ג) מחסן יתוחזק, יאובטח ויצויד בפני גניבה, פריצה, שריפה, נזקי מים וחדירת עופות, מכרסמים, זוחלים ומזיקים אחרים. : (ד) תנאי הבטיחות במחסן ייבדקו, אחת לשנה לפחות, בידי מהנדס בטיחות. : (ה) מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם המרכז את הטיפול בנושא הביטוח במועצה, יוודא שקיים כיסוי ביטוחי מתאים לאובדן, גניבה ולנזק אחר למלאי ולמצאי במסגרת פוליסת הביטוח של המועצה, זולת אם החליטה המועצה שלא לבטח טובין אלה. : (ו) מנהל רכש ואספקה יקבע את צורת הדיווח לחברת הביטוח ולגזבר על נזקים שנגרמו למלאי ולמצאי. @ 23. חתימה על טופסי דרישה לניפוק : (א) ראש המועצה יקבע את הרשאים לחתום על טופסי דרישה לניפוק טובין ביחידות השונות במועצה; רשימת הרשאים לחתום כאמור, ודוגמאות חתימותיהם יועברו למנהל רכש ואספקה. : (ב) טובין שבמלאי ינופקו לפי טופס דרישה שיישא מספר סידורי עוקב חתום בידי מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) ובידי הגזבר. @ 24. תעודת הניפוק : (א) מנהל מחסן ינפק טובין שבמלאי בהתאם לטופס דרישה ולפי תעודת ניפוק, שתישא מספר סידורי עוקב. : (ב) עותקים של תעודת הניפוק יימסרו למנהל המחסן ולרשם המצאי. @ 25. איסור הנפקה : (א) לא ינופקו טובין אלא לעובד המועצה שפרטיו רשומים בטופס הדרישה ולאחר שאומתה זהותו; בעת קבלת הטובין יחתום העובד על תעודת הניפוק. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אדם שאינו עובד המועצה המועסק בידי המועצה לביצוע עבודה רשאי לקבל לשימושו טובין ממחסן המועצה, בהתאם להוראות אלה. @ 26. ספירת מלאי : (א) אחת לשנה לפחות, בסוף שנת הכספים, תיערך ספירת מלאי (להלן - הספירה) בכל מחסני המועצה; מנהל רכש ואספקה אחראי לספירה שתיערך בפיקוח מבקר המועצה, ובהשתתפות הגזבר או מי שהוא הסמיכו לכך. : (ב) בעת ספירת המלאי ייסגרו מחסני המועצה לכניסה של טובין ולהוצאתם מהם, למעט במקרים חריגים ובאישור מנהל רכש ואספקה. : (ג) תוצאות הספירה יירשמו בטפסים המיועדים לכך ויכללו את מספרם הקטלוגי של הפריטים, את תיאורם ואת הכמויות בפועל שנמצאו במחסן בעת הספירה; מבצעי הספירה יחתמו על הטפסים. @ 27. השוואת תוצאות : הגזבר ישווה את תוצאות הספירה ליתרות הרשומות בפנקס הטובין; היתה אי התאמה בין תוצאות הספירה ליתרה כאמור, יעביר הגזבר, בכתב, לועדת רכש ובלאי, את כל הנתונים בצירוף הסברים בכתב מאת מנהל המחסן ומנהל רכש ואספקה על פשר ההפרשים. @ 28. ממצאי ההשוואה : (א) ועדת רכש ובלאי תחליט אילו פעולות לנקוט להתאמת תוצאות הספירה לרשום בפנקס הטובין. : (ב) עותק מנתוני ההשוואה כאמור [[$ תוספת|בסעיף 27]] ועותק מהחלטת ועדת רכש ובלאי כאמור בסעיף קטן (א) יועברו למנהל המחסן ולרשם המצאי, והם יעדכנו את פנקס הטובין לא יאוחר מ-60 ימים מתחילת כל שנת כספים, בהתאם לתוצאות הספירה ולהחלטת ועדת רכש ובלאי. @ 29. טובין בלתי ראויים לשימוש : טובין בלתי ראויים לשימוש יימכרו על ידי מנהל רכש ואספקה לפי הוראות כל דין החלות על מכירת טובין, ואם אינם ניתנים למכירה, תחליט ועדת רכש ובלאי על ייעודם. === פרק ה': רישום וניהול מצאי (אינוונטר) === @ 30. רישום מצאי : (א) רשם המצאי ינהל רישום מרוכז של המצאי במועצה, על יחידותיה, בפנקס הטובין. : (ב) המצאי יסומן בסמל המועצה, בסימון שככל האפשר אינו ניתן למחיקה. : (ג) כל יחידה במועצה שבה קיים מצאי, תופיע ברישומי המועצה כיחידת רישום עצמאית, כפי שיורה רשם הטובין, ותצוין במספר זיהוי נפרד. : (ד) מנהל יחידה, או עובד היחידה שמונה לכך בידו, ינהל את רישום המצאי באותה יחידה. @ 31. השאלת פריטי מצאי : השאלת פריטי מצאי או העברתם לעובדי המועצה לצורך ביצוע תפקידיהם, או מיחידת רישום אחת ליחידת רישום אחרת, יתועדו בידי רשם המצאי בטופס המיועד לכך ויפורטו בו מספרו הקטלוגי של הפריט, תיאורו, כמותו, תנאי השאלתו ומועד החזרתו. @ 32. אישור ראש העיריה (([צ"ל: ראש המועצה])) : אין להשאיל פריטי מצאי למי שאינו עובד המועצה אלא באישור ראש המועצה או מי שהוסמך בידו. @ 33. ספירת מצאי : אחת לשנה, במועד שיקבע רשם המצאי, תיערך ספירת המצאי בכל יחידה לפי טופס המיועד לכך בהתאם [[$ תוספת|לסעיפים 26(א) ו-(ג)]], [[$ תוספת|27]] [[$ תוספת|ו-28]], בשינויים המחויבים, וממצאיה יועברו לרשם המצאי. @ 34. דיווח על נזקים : מנהלי היחידות ידווחו לרשם המצאי על נזקים שנגרמו למצאי לפי סדרי דיווח שעליהם הורה רשם המצאי (להלן - הדו"ח). @ 35. גריעת פריט : גריעת פריט מצאי מהרישום בשל אובדן, או השבתה או מכל סיבה אחרת, תיעשה רק באישור ועדת רכש ובלאי; ערכו של הפריט ייקבע בהתאם למחיר השוק של פריט זהה חדש בעת הגשת הדו"ח. == תוספת חמישית (((פקעה))) (תיקון: תשס"ז, תשס"ט) == <פרסום> כ"ד בטבת תשי"ח (16 בינואר 1958). <חתימות> ישראל בר-יהודה, שר הפנים ekplotf47c53nqwyjfpu6j2or1k1ay9 1417564 1417442 2022-08-10T08:12:24Z Shahar9261 22508 wikitext text/x-wiki <שם> צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958 === צו בדבר מועצות אזוריות === <מקור> ((ק"ת תשי"ח, 1256|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)|0797)), ((1590|ת"ט|0807)), ((1847|תיקון - צו בדבר פטור מהיטל לצרכי סעד|0821)); ((תשי"ט, 108|תיקון - צו בדבר בקורת חשבונות|0834)), ((359|תיקון מס' 2 - צו בדבר ישוב שיתופי|0847)), ((591|תיקון מס' 3|0860)), ((2006|תיקון מס' 4|0942)); ((תש"ך, 193|תיקון|0958)), ((795|תיקון מס' 2|0992)); ((תשכ"א, 1844|תיקון - צו בדבר מסי המועצות האזוריות|1152)); ((תשכ"ב, 1067|תיקון - צו בדבר הגשת החלטה על הטלת ארנונות|1248)), ((1391|תיקון מס' 2 - צו בדבר הגשת החלטה על הטלת ארנונות|1272)); ((תשכ"ג, 2052|תיקון|1486)); ((תשכ"ד, 68|ת"ט|1496)), ((359|תיקון|1520)); ((תשכ"ה, 125|תיקון|1632)), ((2798|תיקון מס' 2|1777)); ((תשכ"ו, 722|תיקון|1827)); ((תשכ"ז, 1452|תיקון|1999)); ((תשכ"ח, 1091|תיקון|2200)); ((תשכ"ט, 193|תיקון|2306)), ((1000|תיקון|2356)), ((1549|תיקון מס' 2|2398)); ((תשל"א, 243|תיקון|2643)), ((581|תיקון מס' 2|2666)); ((תשל"ב, 846|תיקון|2824)); ((תשל"ג, 799|תיקון|2971)), ((1792|תיקון מס' 2|3046)); ((תשל"ד, 84|תיקון|3069)), ((1568|תקנות שעת-חירום (משמר אזרחי)|3204)); ((תשל"ה, 1101|תיקון|3305)), ((1845|תיקון מס' 2|3344)); ((תשל"ו, 238|תיקון מס' 3 [צ"ל: תיקון]|3413)); ((תשל"ז, 374|תיקון|3620)), ((688|תיקון מס' 3 [צ"ל: תיקון מס' 2]|3647)), ((799|תיקון מס' 2 [צ"ל: תיקון מס' 3]|3656)), ((1218|תיקון מס' 4|3680)), ((1953|תיקון מס' 4 [צ"ל: תיקון מס' 5]|3724)), ((2488|תיקון מס' 5 [צ"ל: תיקון מס' 6]|3754)); ((תשל"ח, 688|תיקון|3813)), ((2063|תיקון מס' 2|3888)); ((תשל"ט, 472|תיקון|3931)), ((1222|תיקון [צ"ל: תיקון מס' 2]|3984)), ((1714|תיקון [צ"ל: תיקון מס' 3]|4014)); ((תש"ם, 747|תיקון|4076)), ((1636|תיקון מס' 2|4126)), ((2120|תיקון מס' 2 [צ"ל: תיקון מס' 3]|4148)), ((2140|תיקון מס' 3 [צ"ל: תיקון מס' 4]|4149)), ((2366|תיקון מס' 4 [צ"ל: תיקון מס' 5]|4162)); ((תשמ"א, 91|תיקון|4173)), ((505|תיקון מס' 2|4209)), ((505|תיקון מס' 3|4209)), ((1012|תיקון מס' 4|4235)); ((תשמ"ב, 204|תיקון|4279)), ((772|תיקון מס' 2|4329)); ((תשמ"ג, 906|תיקון|4469)), ((1724|תיקון מס' 2|4512)); ((תשמ"ד, 1211|תיקון|4612)), ((1211|תיקון מס' 2|4612)), ((1739|תיקון מס' 3|4646)); ((תשמ"ה, 419|תיקון|4739)), ((767|תיקון [צ"ל: תיקון מס' 2]|4768)), ((1064|תיקון|4791)), ((1694|תיקון מס' 2|4833)); ((תשמ"ו, 11|תיקון|4859)), ((1402|תיקון מס' 2|4967)); ((תשמ"ז, 356|תיקון מס' 3|5000)), ((519|תיקון מס' 4|5009)), ((1220|תיקון מס' 5|5049)); ((תשמ"ח, 686|תיקון מס' 6|5097)), ((935|תיקון מס' 7|5117)); ((תשמ"ט, 1265|תיקון|5211)); ((תשנ"א, 200|תיקון|5307)), ((372|תיקון [צ"ל: תיקון מס' 2]|5318)), ((479|תיקון מס' 3|5328)); ((תשנ"ב, 317|תיקון|5392)), ((957|תיקון מס' 2|5433)); ((תשנ"ד, 15|תיקון|5549)), ((917|תיקון מס' 2|5605)); ((תשנ"ה, 411|תיקון|5644)), ((707|תיקון מס' 2|5660)), ((1197|תיקון מס' 3|5667)); ((ס"ח תשנ"ו, 23|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211272)); ((ק"ת תשנ"ו, 756|תיקון|5744)), ((1505|תיקון מס' 2|5779)); ((תשנ"ז, 655|תיקון|5828)), ((986|תיקון מס' 2|5845)); ((תשנ"ח, 152|תיקון [תשנ"ז] מס' 2 (תיקון)|5866)); ((תשנ"ט, 722|תיקון|5969)), ((1086|תיקון מס' 2|5992)); ((תש"ס, 76|תיקון|6005)); ((תשס"א, 810|תיקון|6106)); ((תשס"ב, 353|תיקון|6147)), ((758|תיקון מס' 2|6169)); ((תשס"ג, 229|הוראת שעה|6211)), ((1009|תיקון|6259)); ((תשס"ד, 113|תיקון|6281)), ((805|תיקון מס' 2|6329)), ((882|ת"ט|6332)); ((תשס"ה, 8|תיקון [צ"ל: מס' 2] [תשס"ד] (תיקון)|6340)), ((115|תיקון|6345)); ((תשס"ו, 490|תיקון|6463)), ((736|תיקון מס' 2|6477)); ((תשס"ז, 974|הוראת שעה|6596)), ((1064|תיקון|6605)); ((תשס"ח, 54|תיקון)), ((271|תיקון מס' 2)), ((1292|ת"ט)); ((תשס"ט, 30|הוראת שעה)), ((30|תיקון)); ((תש"ע, 1367|תיקון)); ((תשע"א, 737|תיקון)), ((1419|תיקון מס' 2)); ((תשע"ב, 71|תיקון)), ((213|תיקון מס' 2)), ((606|תיקון מס' 3)), ((1178|תיקון מס' 4)), ((1272|ת"ט)), ((1322|תיקון מס' 5)), ((1418|תיקון מס' 6)), ((1420|תיקון מס' 7)); ((תשע"ג, 800|תיקון)); ((תשע"ד, 957|תיקון)); ((תשע"ה, 25|תיקון)); ((תשע"ו, 796|תיקון)), ((1465|תיקון מס' 2)); ((תשע"ח, 124|תיקון)), ((820|הוראת שעה)), ((1960|תיקון מס' 2)), ((2071|תיקון מס' 3)), ((2072|תיקון מס' 4)), ((2495|תיקון מס' 5)), ((2541|תיקון מס' 6)), ((2642|ת"ט)); ((תשע"ט, 535|תיקון)), ((650|תיקון מס' 2)); ((תש"ף, 1070|הוראת שעה)), ((1736|תיקון)), ((2136|הוראת שעה מס' 2)), ((2139|תיקון [צ"ל: תיקון מס' 2])), ((2561|ת"ט)); ((תשפ"א, 3447|הוראת שעה [תשע"ח] (תיקון)|9456)), ((3821|תיקון|9519)); ((תשפ"ב, 2011|הוראת שעה|9986)). ''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשמ"ב, 323|הודעה|4291)), ((817|הודעה מס' 2|4333)); ((תשמ"ג, 76|הודעה|4413)), ((1039|הודעה מס' 2|4475)); ((תשמ"ד, 139|הודעה|4535)), ((1131|הודעה מס' 2|4609)), ((2650|הודעה מס' 3|4706)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 2]], [[+#3|5(3)]] [[+#6|ו-12]] [[=הפקודה|לפקודת המועצות המקומיות, 1941]] (להלן - הפקודה), [[+|והסעיפים 14(א)]] [[+|ו-2(ד)]] [[לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948]], אני מצווה ומורה לאמור: __TOC__ == פרק ראשון: פרשנות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשי"ט-2, תשכ"ה, תשמ"ו-2, ס"ח תשנ"ו, תשנ"ז-2, תשס"א, תשס"ז, תשס"ט, תשע"ב-4, תשע"ב-7, תשע"ח-7) : בצו זה - :- "מועצה אזורית" - כל אחת מהמועצות המקומיות אשר שמה נקוב [[בתוספת הראשונה]]; :- "מועצה" - מועצה שנבחרה או שנתמנתה לפי הוראות צו זה לניהול עניניה של מועצה אזורית; :- "ועד מקומי" - כמשמעותו [[בסעיף 3(א) לפקודה]], שנבחר או שנתמנה לפי הוראות צו זה לניהול עניניו של ישוב; :- "תחום מועצה אזורית" - כלל השטחים המתוארים [[בטור ב' בתוספת הראשונה]] מתחת לשמה של המועצה האזורית; :- "ישוב" - מקום ששמו נקוב [[בטור א' של התוספת הראשונה]]; :- "תחום עודף" - תחום המועצה האזורית שאינו כלול בתחום ישוב; :- "ישוב שיתופי" - קיבוץ, קבוצה, מושב עובדים, מושב שיתופי, כפר שיתופי, לרבות ישוב שלפחות שמונים למאה מתושביו שהם בני 17 ומעלה מאוגדים באגודה שיתופית להתיישבות ושהמועצה מכירה בו כישוב שיתופי לצורך צו זה; :- "תחום הישוב" - השטח המתואר [[בטור ב' של התוספת הראשונה]] לצד שמו של אותו ישוב; :- "נכסים" - בנינים וקרקעות שבתחום המועצה, תפוסים או פנויים, ציבוריים או פרטיים, למעט רחוב; :: ((לפי [[חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) 1996|סעיף 5 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1995]], אחרי ההגדרה "נכסים" תבוא ההגדרה "רחוב" כלהלן:)) ::- "רחוב" - לרבות מסילת ברזל כמשמעותה [[בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו-(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972]], וכן מיתקנים לצורך מסילת הברזל או בקשר אליה, המהווים חלק בלתי נפרד ממנה; :- "בעל" - שוכר או שוכר משנה ששכר נכסים לתקופה של למעלה משלוש שנים, ובאין שכירות כאמור - האדם המקבל או הזכאי לקבל הכנסה מהנכסים או שהיה מקבלה אילו היו הנכסים נותנים הכנסה, ובאין אדם כאמור - הבעל הרשום של הנכסים; :- "מחזיק" - המחזיק למעשה בנכסים כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, להוציא את הגר בבית מלון או בפנסיון; :- "אזור" - כל אחד מאלה: :: (1) ישוב; :: (2) תחום עודף; :: (3) (((פקעה);)) :- "היום הקובע" - היום ה-150 שלפני יום הבחירות למועצה, לראשות מועצה או לועד מקומי; :- "חוק הבחירות" - [[=חוק הבחירות|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965]]; :- "חוק בחירת ראש המועצה" - [[=חוק בחירת ראש המועצה|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ"ח-1988]]; :- "חוק הבחירה הישירה" - [[=חוק הבחירה הישירה|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975]]; :- "חוק מועד בחירות כלליות" - [[=חוק מועד בחירות כלליות|חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ"ד-1994]]; :- "מרשם האוכלוסין" - המרשם המתנהל לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]]; :- "מנהל בחירות" - כמשמעותו [[בסעיף 142(א)]]; :- "יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית" - יושב ראש הועדה המרכזית שנבחר לפי [[סעיף 17 לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב], התשכ"ט-1969]]; :- "בית משפט לעניינים מינהליים" - כמשמעותו [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים]]; :- "חוק בתי משפט לעניינים מינהליים" - [[חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000]]; :- "עובד במשכורת" - (((בוטלה);)) :- "עובד בשכר" - (((בוטלה);)) :- "השר" - שר הפנים או מי שהוסמך על ידיו לצורך צו זה. == פרק שני: ניהול מועצה אזורית (תיקון: תשמ"ו-2, תשנ"ז-2) == @ 2. מועצה (תיקון: תשנ"ז-2) : מועצה אזורית תתנהל על ידי מועצה. @ 3. ראש מועצה (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) מועצה תפעל באמצעות ראש המועצה; אין בהוראה זו כדי לפגוע בסמכויות המועצה לפי כל דין. : (ב) ראש המועצה אחראי לכך שהתפקידים שהוטלו על המועצה בצו זה או בכל דין אחר יבוצעו כראוי. : (ג) ראש המועצה אחראי לכך שהחלטות המועצה יבוצעו כראוי; הצריכה ההחלטה הוצאה מכספי המועצה, אחראי ראש המועצה לכך שההחלטה תבוצע בהתאם לתקציב המאושר של המועצה ובהתאם להוראות אחרות של צו זה או כל דין אחר. @ 4. האצלת תפקידים וסמכויות (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד-2, תשס"ה) : ראש המועצה רשאי, באישור המועצה, לאצול מתפקידיו וסמכויותיו לסגן ראש המועצה או לחבר ועדת הנהלה שהוקמה לפי [[סעיף 38]] או לעובד המועצה או לראש ועד מקומי שבתחום המועצה, דרך כלל, לענין מסוים או לסוג ענינים ואולם ראש המועצה לא יהא רשאי לאצול לראש ועד מקומי את סמכויותיו לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968]]. == פרק שלישי: מועצה ראשונה ממונה (תיקון: תשנ"ז-2) == @ 5. מינוי מועצה ראשונה (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) הוקמה מועצה אזורית, יקבע השר את מספר חברי מועצתה הראשונה וימנה אותם לאחר שיקיים על כך התייעצות עם גופים ואנשים המייצגים לדעתו את תושבי המקום; המועצה הראשונה הממונה (להלן - מועצה ממונה) תכהן עד שתיבחר מועצה נבחרת ראשונה. : (ב) השר רשאי, בכל עת, למנות חברים נוספים למועצה ממונה וכן רשאי הוא להעביר מכהונתו חבר מועצה שמונה ולמנות אחר במקומו. @ 6. כינוס מועצה לישיבה ראשונה (תיקון: תשנ"ז-2) : מועצה ממונה תתכנס לישיבתה הראשונה על פי הזמנת השר, תוך 14 ימים מיום מינוי חבריה; השר ישב בראשה וינהל את הישיבה עד אשר ייבחר ראש המועצה בהתאם [[לסעיף 7]]. @ 7. בחירת ראש מועצה (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) מועצה ממונה תבחר בישיבתה הראשונה את אחד מחבריה לראש המועצה. : (ב) בחירת ראש המועצה תיעשה בהצבעה גלויה על פי הוראות אלה: :: (1) המועמד שקיבל למעלה ממחצית הקולות של כל חברי המועצה הוא הנבחר; :: (2) לא קיבל שום מועמד רוב כזה, מצביעים שנית; לפי דרישת חבר מחברי המועצה תידחה ההצבעה השניה לישיבה אחרת שתקוים לא יאוחר מ-7 ימים מיום הישיבה הראשונה; :: (3) המועמד שקיבל בהצבעה השניה למעלה ממחצית הקולות של חברי המועצה המצביעים הוא הנבחר. : (ג) גם הישיבה האחרת כאמור בסעיף קטן (ב)(2) תזומן בידי השר. @ 8. בחירת סגן ראש המועצה (תיקון: תשנ"ז-2) : תוך 30 ימים ממועד קיום הישיבה הראשונה תבחר המועצה, מבין חבריה, בסגן ראש מועצה; הוראות [[סעיף 7]] יחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, על בחירת סגן ראש המועצה. @ 9. משכורת (תיקון: תשנ"ז-2) : ראש מועצה ממונה וסגנו רשאים לקבל מקופת המועצה משכורת באישור השר ובשיעור שקבע השר. @ 10. חדילה מכהונה של ראש מועצה וסגנו (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) ראש מועצה ממונה וכן סגן ראש מועצה ממונה יחדל לכהן אם הוא - :: (1) חדל להיות חבר המועצה; :: (2) התפטר מכהונתו כאמור [[בסעיף 11]]; :: (3) הועבר מכהונתו בידי המועצה. : (ב) החלטת המועצה להעביר את ראש המועצה או סגן ראש המועצה מכהונתו לא יהיה לה תוקף אלא אם כן נתקבלה בישיבה שנקראה במיוחד לענין זה והצביעו בעדה למעלה ממחצית כל חברי המועצה; ואולם אם סיבת ההעברה מכהונה היא חיוב בדין, בפסק דין סופי, על עבירה שיש עמה קלון - תספיק החלטה המתקבלת ברוב רגיל. @ 11. התפטרות מכהונה (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) אדם שנבחר או שנתמנה לכהונה לפי [[פרק זה]] ורוצה להתפטר מכהונתו ימסור, במסירה אישית, הודעה בכתב על כך - :: (1) לשר - אם הוא ראש המועצה; :: (2) לראש המועצה - אם הוא סגן ראש המועצה או חבר המועצה. : (ב) העתק מהודעת התפטרות כאמור בסעיף קטן (א), ימסר בידי המתפטר לחברי המועצה. : (ג) התפטרות של ראש מועצה תיכנס לתוקפה עם מסירת הודעת ההתפטרות לשר; התפטרותו של סגן ראש מועצה ושל חבר מועצה תיכנס לתוקפה עם מסירת הודעת ההתפטרות לראש המועצה. @ 12. בחירה מחדש של ראש מועצה וסגנו (תיקון: תשנ"ז-2) : חדל לכהן ראש מועצה ממונה או סגנו, תבחר המועצה באופן הקבוע [[בסעיפים 7]] [[ו-8]], לפי הענין, ראש מועצה או סגן ראש מועצה חדש, לא יאוחר מאשר בישיבת המועצה הרגילה הבאה לאחר החדילה מהכהונה. @ 13. מינוי חבר מועצה חדש (תיקון: תשנ"ז-2) : חדל לכהן חבר מועצה ממונה, ימנה השר חבר מועצה אחר במקומו. == פרק רביעי: מועצה נבחרת (תיקון: תשנ"ז-2) == === סימן א': בחירת מועצה (תיקון: תשנ"ז-2) === @ 14. מועצה נבחרת (תיקון: תשנ"ז-2) : המועצה שאחרי המועצה הממונה תהיה מועצה נבחרת והיא תהיה מורכבת מנציגי האזורים ומראש מועצה. @ 15. שיטת הבחירות למועצה (תיקון: תשנ"ז-2) : הבחירות של נציגי כל אזור למועצה יהיו כלליות, ישירות, שוות וחשאיות וייערכו לפי הוראות צו זה. @ 16. מועד הבחירות (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-7) : הבחירות הראשונות למועצה והבחירות שלאחריהן יתקיימו במועד האמור [[בחוק מועד בחירות כלליות]]. @ 17. מספר הנציגים (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ז, תשס"ט, תשע"ח-3, תשע"ח-7) : (א) בסעיף זה - ::- "מודד כללי" - מספר התושבים המקנה לאזור זכות לבחור נציג אחד למועצה; ::- "עודף" - מספר התושבים שנותר לאחר חילוק מספר כל התושבים באזור למודד הכללי; ::- "תושב" - מי שביום הקובע היה רשום הוא ומענו במרשם האוכלוסין כתושב של אותו אזור ויום הולדתו ה-17 חל לא יאוחר מהיום הקובע. : (ב) אזור זכאי לבחור למועצה נציג אחד לכל מודד כללי שבמספר תושביו ולעודף העולה על מחצית המודד הכללי; אזור שהוא ישוב שמספר תושביו אינו מגיע כדי מודד כללי זכאי לנציג אחד. : (ג) לקראת כל בחירות למועצה יקבע השר, על פי שיקול דעתו, את המודד הכללי לאחר שנתקיימו אלה: :: (1) לא יאוחר מהיום ה-87 שלפני יום הבחירות, תקבל המועצה החלטה בדבר המודד הכללי שהיא תציע לשר; :: (2) לא יאוחר מהיום ה-84 שלפני יום הבחירות תעביר המועצה לשר את הצעתה לפי פסקה (1) ותפרסם בכל אזור שבתחום המועצה האזורית הודעה על ההצעה האמורה; בהודעה יצוין שכל תושב של אותו אזור רשאי, לא יאוחר מהיום ה-7 שלאחר יום פרסום ההודעה, להגיש למועצה את הערותיו והשגותיו לגבי המודד הכללי המוצע; :: (3) לא יאוחר מהיום ה-74 שלפני יום הבחירות תעביר המועצה לשר את ההערות וההשגות שהוגשו לפי פסקה (2); לאחר ששקל את הצעת המועצה ולאחר שעיין בהערות ובהשגות האמורות, יקבע השר את המודד הכללי לא יאוחר מהיום ה-63 שלפני יום הבחירות, ויודיע בכתב את קביעתו האמורה למועצה ולמנהל הבחירות. : (ד) לא העבירה מועצה לשר הצעה בדבר המודד הכללי כאמור בסעיף קטן (ג)(2), יהיה כל אזור בתחום המועצה האזורית זכאי לבחור נציג אחד בלבד למועצה; ואולם אזור שמספר התושבים בו עולה על 750, יהיה זכאי לבחור שני נציגים למועצה. : (ה) לא יאוחר מהיום ה-56 שלפני יום הבחירות, יפרסם מנהל הבחירות בכל אחד מן האזורים, הודעה בדבר מספר הנציגים שאותו אזור זכאי לבחור למועצה. @ 18. הזכות לבחור (תיקון: תשנ"ז-2) : הזכות להשתתף בבחירת נציגי אזור למועצה נתונה לכל מי שרשום בפנקס הבוחרים שהוכן לאותו אזור על פי הוראות [[הפרק החמישה עשר]]. @ 19. הזכות להיבחר (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"א, תשע"ב, תשע"ב-2, תשע"ב-7, תשע"ח-7) : (א) מי שנתקיימו בו הוראות סעיף קטן זה וכפוף להוראות סעיפים קטנים (א1), (א2) ו-(ב) זכאי להיכלל ברשימת מועמדים באזור ולהיבחר כחבר מועצה: :: (1) שמו רשום בפנקס הבוחרים של אותו אזור; :: (2) ביום הגשת מועמדותו הוא בן 21 שנים ומעלה; :: (3) מקום מגוריו הקבוע, ביום הגשת מועמדותו, הוא בתחום אותו אזור; :: (4) (((נמחקה);)) :: (5) (((נמחקה);)) :: (6) (((נמחקה);)) :: (7) הוא אינו מנוע מכך לפי [[סעיף 11 לחוק יסוד: השפיטה]], [[סעיף 18 לחוק הדיינים, התשט"ו-1955]], [[סעיף 15 לחוק הקאדים, התשכ"א-1961]], או [[סעיף 21 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג-1962]]; :: (8) (((נמחקה);)) :: (9) הוא לא הוכרז פסול דין לפי [[סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962]]; :: (10) הוא לא הוכרז פושט רגל לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980]], ואם ניתן לו צו שחרור החלטי לפי [[הפקודה האמורה]] או צו המבטל את ההכרזה משום שחובותיו שולמו במלואם - עברו שנתיים ממועד מתן תוקף לצו כאמור. : (א1) אינו זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר חבר המועצה, מי שלעניין אותה מועצה מתקיים בו אחד מאלה: :: (1) מונה לוועדה למילוי תפקידי מועצה אזורית וראש המועצה או מועצת המועצה האזורית לפי [[סעיף 206 לפקודת העיריות]], כפי שהוחל [[בסעיף 34א לפקודה]]; :: (2) מונה לפי [[+|סעיפים 38]] [[או 38א לפקודה]]; :: (3) השר מינה אותו לפי [[סעיף 5]]; :: הוראות סעיף קטן זה יחולו על הבחירות הראשונות שלאחר המינוי. : (א2) מי שכיהן כמנהל הכללי של מועצה אזורית שלושים חודשים לפחות, אינו זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר לחבר המועצה בבחירות שייערכו באותה מועצה אזורית במהלך כהונתו ובבחירות כאמור שייערכו בשנתיים שמיום סיום כהונתו. : (ב) אינו זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר חבר המועצה מי שנידון בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לשאת את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון. : (ג) מועמד ברשימת מועמדים, שנידון למאסר כאמור בסעיף קטן (ב) ופסק הדין נהיה סופי אחרי הגשת רשימת המועמדים ולפני שהחל לכהן כחבר המועצה, דינו כדין מי שהתפטר מרשימת המועמדים שבה כלול שמו או מחברותו במועצה, לפי הענין, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית שאין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון. : (ד) קביעת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא תידרש אם קבע בית המשפט, לפי דין, כי יש עם העבירה, בנסיבות הענין, משום קלון. : (ה) בסעיף זה - ::- "מאסר בפועל" - סך כל תקופות המאסר בפועל שעל הנידון לשאת ברצף אחד, אף אם הוטלו בגזרי דין שונים, לרבות מאסר על תנאי שהופעל; ::- "עבירה" - על אחת מהעבירות שעליהן נידון לעונש של מאסר בפועל. @ 19א. הוראות לענין שלילת הזכות להיבחר בשל עבירה שיש עמה קלון (תיקון: תשס"א, תשע"ח-7) : לענין שלילת זכאותו של מועמד להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר חבר מועצה, בשל עבירה שיש עמה קלון, יחולו הוראות אלה: : (1) מועמד יגיש למנהל הבחירות הצהרה לענין [[סעיף 19(ב)]], ואם הגיש המועמד בקשה לפי פסקה (2)(א) - גם אישור מאת הוועדה המרכזית על הגשת הבקשה, יחד עם כתב הסכמתו להיות מועמד לפי [[סעיף 153(א)]]; : (2)(א) מועמד או מי שרוצה להיות מועמד, שנידון למאסר בפסק דין סופי כאמור [[בסעיף 19(ב)]], המבקש כי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית יחליט כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, יגיש ליושב ראש הועדה בקשה לכך, לפני הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו; לבקשה יצורפו כתב האישום, פסק הדין וכל חומר אחר הנוגע לענין; :: (ב) החלטת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית תהיה סופית; ההחלטה המנומקת תימסר למנהל הבחירות לא יאוחר מהיום ה-12 שלפני יום הבחירות; : (3)(א)(1) נידון מועמד למאסר בפסק דין סופי כאמור [[בסעיף 19(ג)]], ימסור על כך הודעה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ואם ביקש מהיושב ראש לקבוע כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, יגיש בקשה בצירוף כל החומר כאמור בפסקה 2(א); ::: (2) ההודעה, הבקשה וכל החומר המצורף, יוגשו ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בתוך שבעה ימים מהיום שפסק הדין נהיה סופי; ::: (3) לא הגיש מועמד בקשה, דינו כדין מי שהתפטר ביום מסירת ההודעה, אף אם נבחר ואף אם החל לכהן; הודעה על כך תפורסם ברשומות ובכל דרך שיקבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. :: (ב) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, ייתן את החלטתו בתוך 10 ימים מיום הגשת הבקשה והחלטתו תהיה סופית; :: (ג) החליט היושב ראש לדחות את הבקשה, דינו של המועמד כדין מי שהתפטר ביום מתן ההחלטה, אף אם נבחר ואף אם החל לכהן; הודעה על החלטת היושב ראש כאמור תפורסם ברשומות ובכל דרך שיקבע; : (4) נוכח מנהל הבחירות, להנחת דעתו, בהתאם לראיות שהובאו לפניו, שמועמד נידון למאסר כאמור [[בסעיף 19]] ולא הצהיר על כך לפי פסקה (1) או לא מסר על כך הודעה לפי פסקה (3), ידרוש מנהל הבחירות מן המועמד כי יגיש לו תצהיר לענין [[סעיף 19(ב)]]. @ 20. הזכות להגשת רשימות מועמדים (תיקון: תשנ"ז-2) : כל קבוצת אנשים הרשומה בפנקס בוחרים של אזור והמונה שני אחוזים לפחות ממספר בעלי זכות הבחירה באזור אך לא פחות מחמישה אנשים, רשאית להגיש רשימת מועמדים בבחירות לנציגי אותו אזור במועצה; רשימות המועמדים יוגשו בהתאם להוראות [[הפרק החמישה עשר]]. @ 21. נציג מטעם ישוב חדש (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) הוקם ישוב חדש בתחום מועצה אזורית בתקופה שבין בחירות או סופח ישוב לתחום מועצה אזורית באותה תקופה, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ועם גופים ציבוריים שלדעתו יש להם נגיעה בדבר, למנות נציג מטעם אותו ישוב לחבר במועצה; חבר מועצה זה יכהן עד לבחירות הבאות. : (ב) חדל חבר מועצה כאמור לכהן, רשאי השר, בדרך הקבועה בסעיף קטן (א), למנות במקומו חבר מועצה אחר. @ 22. תחילת כהונתה של מועצה (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-7, תשע"ח-3) : הוראות [[סעיף 24(א) לפקודת העיריות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על מי שנבחרו חברי מועצה בבחירות לפי צו זה. @ 23. רציפות כהונה (תיקון: תשנ"ז-2) : מועצה קיימת תמשיך בתפקידה עד תחילת כהונתה של מועצה חדשה. === סימן ב': בחירת ראש מועצה וחדילה מכהונה (תיקון: תשנ"ז-2) === @ 24. שיטת הבחירות (תיקון: תשנ"ז-2) : ראש מועצה ייבחר בבחירות אישיות, ישירות, שוות וחשאיות; הבחירות ייערכו לפי הוראות צו זה. @ 25. הזכות לבחור ולהיבחר ומועד הבחירות (תיקון: תשנ"ז-2) : הזכות לבחור ראש מועצה ולהיבחר לראש מועצה וכן מועד הבחירות הם כקבוע [[בחוק בחירת ראש המועצה]]. @ 26. הצעת מועמד (תיקון: תשנ"ז-2) : הצעת מועמד לראש מועצה תוגש בידי קבוצת בוחרים או בידי קבוצת חברי מועצה כמפורט [[בחוק בחירת ראש המועצה]]; הצעות המועמדים יוגשו בהתאם להוראות [[הפרק החמישה עשר]]. @ 27. התפטרות מועמד (תיקון: תשנ"ז-2) : התפטר מועמד לראשות המועצה ביום ה-10 שלפני יום הבחירות או לפני כן, רשאי מי שהציע את מועמדותו, לא יאוחר מהיום ה-7 שלפני יום הבחירות, להציע במקומו מועמד אחר הזכאי להיבחר לראש המועצה. @ 28. פטירת מועמד (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) בכפוף לאמור [[בסעיף 29]], נפטר מועמד לראשות המועצה, רשאי מי שהציע את מועמדותו של הנפטר, לא יאוחר מהיום ה-10 שלאחר הפטירה, להציע במקומו מועמד אחר הזכאי להיבחר לראש המועצה. : (ב) נפטר מועמד לראשות המועצה ביום ה-15 שלפני יום הבחירות או לפני כן, יחולו הוראות אלה: :: (1) הוצע מועמד לפי סעיף קטן (א) - יתקיימו הבחירות למועצה ולראש המועצה ביום שלישי הראשון שלאחר היום ה-33 מיום הגשת הצעת המועמד; :: (2) לא הוצע מועמד לפי סעיף קטן (א) - יתקיימו הבחירות למועצה ולראש המועצה ביום שבו היו צריכות להתקיים. : (ג) נפטר מועמד לראשות המועצה אחרי היום ה-15 שלפני יום הבחירות, יחולו הוראות אלה: :: (1) הוצע מועמד לפי סעיף קטן (א) - יתקיימו הבחירות למועצה ולראש המועצה במועד האמור בסעיף קטן (ב)(1); :: (2) לא הוצע מועמד לפי סעיף קטן (א) - יתקיימו הבחירות למועצה ולראש המועצה בתום 14 ימים מהיום שבו היו צריכות להתקיים. : (ד) הצעת מועמד לפי סעיף זה תוגש למנהל הבחירות בימים, בשעות ובמקום שיקבע. @ 29. בחירות באין מועמד (תיקון: תשנ"ז-2) : לא הוגשה או לא אושרה שום הצעת מועמד לראשות המועצה או התפטר או נפטר מועמד יחיד לאחר היום ה-10 שלפני יום הבחירות, לא יהיו בחירות בקלפי והמועצה תבחר בראש המועצה מבין חבריה לפי הוראות [[סעיף 6ח לחוק בחירת ראש המועצה]]. @ 30. תחילת כהונתו של ראש מועצה ורציפות הכהונה (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-7, תשע"ח-3) : הוראות [[סעיף 12 לחוק הבחירה הישירה]] יחולו, בשינויים המחויבים, על מי שנבחר לראש מועצה לפי צו זה. @ 31. ראש מועצה לזמן ביניים (תיקון: תשנ"ז-2) : כל עוד לא החל ראש מועצה לכהן כאמור [[בסעיף 30]], יכהן כראש המועצה האדם שנשא בכהונה זו ערב יום הבחירות למועצה, ואם נבצר ממנו לפעול - חבר המועצה שהשר מינהו לכך. @ 32. חדילה מכהונה (תיקון: תשנ"ז-2) : ראש מועצה יחדל לכהן בכל אחד מהמקרים האלה: : (1) הוא לא היה זכאי לכתחילה להיבחר לראש מועצה או שלאחר שנבחר השתנו לגביו הנסיבות כך ששוב אין מתקיימות בו כל דרישות הזכאות להיבחר לראש מועצה האמורות [[חוק בחירת ראש המועצה=|בסעיף 4(ב) לחוק בחירת ראש מועצה]]; : (2) הוא התפטר מכהונתו כאמור [[בסעיף 6א לחוק בחירת ראש מועצה]]; : (3) הוא הועבר מכהונתו כאמור [[בסעיפים 6ב עד 6ד לחוק בחירת ראש מועצה]]; : (4) השר מינה מועצה חדשה או ועדה למילוי תפקידי המועצה לפי [[סעיף 38 לפקודה]]. @ 33. חליפו של ראש מועצה שחדל לכהן (תיקון: תשנ"ז-2) : בכפוף לאמור [[בסעיף 6ו(ב) לחוק בחירת ראש המועצה]], נפטר ראש מועצה או חדל לכהן בהתאם לאמור [[בסעיף 32(1) עד (3)]], תבחר המועצה בראש מועצה מבין חבריה לפי הוראות [[סעיף 6ח לחוק בחירת ראש מועצה]]. @ 34. פרסום (תיקון: תשנ"ז-2) : מזכיר המועצה יודיע לשר על בחירת ראש מועצה בידי המועצה ועל חדילה של ראש מועצה לכהן, והשר יפרסם הודעה על כך ברשומות. == פרק חמישי: חברי מועצה וסגני ראש מועצה (תיקון: תשנ"ז-2) == @ 35. ישיבה ראשונה (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) מועצה נבחרת תתכנס לישיבתה הראשונה על פי הזמנת ראש המועצה לא יאוחר מ-14 ימים מיום תחילת כהונתה כאמור [[בסעיף 22]]; ההזמנה תימסר לכל חברי המועצה 48 שעות לפחות לפני מועד הישיבה; לא נבחר ראש מועצה או נעדר ראש המועצה, תכונס הישיבה על פי הזמנת זקן חברי המועצה והוא יהיה יושב ראש בה עד אשר ייבחר ראש מועצה או עד לבואו של ראש המועצה. : (ב) לא נקראה הישיבה הראשונה כאמור בסעיף קטן (א), יכנס השר את המועצה לישיבה הראשונה והוא יהיה יושב ראש בה עד אשר ייבחר ראש המועצה. @ 36. סגן ממלא מקום (תיקון: תשנ"ז-2, תשנ"ח) : (א) לראש מועצה יהיה סגן אחד אשר ייבחר על פי הצעת ראש המועצה שאושרה בידי המועצה ברוב חבריה; בחירת הסגן האמור תהיה תוך חודשיים מיום שראש המועצה התחיל לכהן או מהיום שנתפנתה משרתו של סגן קודם שנבחר לפי סעיף זה. : (ב) נעדר ראש המועצה מן הארץ או נבצר ממנו למלא את תפקידו או חדל לכהן וטרם התחיל לכהן ראש מועצה חדש, ימלא סגנו שנבחר לפי סעיף קטן (א) את מקומו. @ 37. סגנים נוספים (תיקון: תשנ"ז-2, תשנ"ח) : בנוסף לסגן האמור [[בסעיף 36]] רשאית המועצה לבחור בדרך האמורה [[חוק בחירת ראש המועצה=|בסעיף 6ח(א) לחוק בחירת ראשי מועצות אזוריות]] - : (1) במועצה אזורית שמספר תושביה אינו עולה על 20,000 - סגן אחד; : (2) במועצה אזורית שמספר תושביה עולה על 20,000 או שמספר הישובים בה עולה על 50 - שני סגנים. @ 37א. מילוי מקום ראש המועצה בהעדר הסגן (תיקון: תשנ"ז-2) : לא נבחר סגן כאמור [[בסעיף 36]], או נעדר אותו סגן או חדל לכהן, או נבצר ממנו למלא את מקומו של ראש המועצה, ימלא את מקומו של ראש המועצה אחד מהסגנים הנוספים שהמועצה קבעה לכך, ואם אין סגן כזה - חבר המועצה שהמועצה קבעה לכך. @ 37ב. משכורת (תיקון: תשנ"ז-2) : ראש המועצה, סגנו וכן מי שממלא את מקום ראש המועצה לפי [[סעיף 37א]], רשאים לקבל מקופת המועצה משכורת באישור השר ובשיעור שקבע השר. @ 37ג. פסולים לכהונה (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"א, תש"ע, תשע"ה, תשע"ח-7) : (א) אלה פסולים לכהן כחברי מועצה: :: (1) מי שלא היה זכאי לכתחילה להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר לחבר מועצה בהתאם לאמור [[בסעיף 19]], או שלאחר שנבחר השתנו לגביו הנסיבות כך ששוב אין מתקיימות בו כל דרישות הזכאות להיות מועמד המפורטות [[בסעיף 19]]; :: (2) מי שהורשע בפסק דין שנהיה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר המועצה, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, וקבע בית המשפט כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון; :: (3) מי שנידון למאסר כאמור [[בסעיף 19]] ולא הצהיר אמת או לא הגיש הודעה או בקשה לפי הוראות [[סעיף 19א]]; :: (4) חבר ועד מקומי; :: (5) מי שחייב חוב סופי בשל ארנונה או בשל אספקת מים בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, "חוב סופי" - חוב, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי העניין, ואם הוגשו ערעור או תובענה אחרת - לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד; :: (6) עובד המועצה במשכורת; :: (7) עובד המדינה במשכורת אשר עבודתו קשורה בענייני המינהל המחוזי או השלטון המקומי ועלולה להביא לידי סתירה או אי-התאמה בין תפקידיו בשירות המדינה ובין תפקידיו כחבר המועצה; :: (8) עובד במשכורת ברשות מקומית אחרת אשר עבודתו האמורה עלולה להביא לידי סתירה או אי-התאמה בין תפקידיו בשירות הרשות המקומית האחרת ובין תפקידיו כחבר המועצה. : (ב) המכהן כחבר מועצה והוא פסול לכך, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]. @ 37ג1. קביעת קלון על ידי בית המשפט (תיקון: תשס"א) : (א) גזר בית המשפט את דינו של חבר מועצה בשל עבירה פלילית, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, יקבע בית המשפט בגזר הדין אם יש בעבירה שעבר משום קלון; החלטת בית המשפט לענין הקלון ניתנת לערעור כאילו היתה חלק מגזר הדין. : (ב) לא קבע בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), או שחבר המועצה החל לכהן בין מועד גזר הדין לבין המועד שבו פסק הדין נהיה סופי, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, כל עוד פסק הדין לא נהיה סופי, לפנות לבית המשפט ולבקשו לקבוע אם יש בעבירה משום קלון; הבקשה תוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין ואם הוגש ערעור, לבית המשפט שלערעור. : (ג) מזכירות בית המשפט תמציא עותק מפסק הדין או מהחלטת בית המשפט, לפי הענין, למזכיר הרשות המקומית ולשר הפנים. @ 37ד. היעדרות מישיבות המועצה (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), חבר מועצה שנעדר מישיבות המועצה שלושה חודשים רצופים או שנעדר משלוש ישיבות רצופות - אם היו בשלושה חודשים פחות משלוש ישיבות - יחדל להיות חבר המועצה, ובלבד שראש המועצה או הממונה על המחוז שלח לו הודעה כמפורט בסעיף זה. : (ב) סעיף קטן (א) לא יחול על חבר המועצה שנעדר מישיבת המועצה ברשות המועצה שניתנה מראש, או שנעדר בשל מחלה, שירות בצבא הגנה לישראל או שליחות ציבורית. : (ג) בתום החודש השני להיעדרו של חבר המועצה מישיבות המועצה או מיד לאחר הישיבה השניה שממנה נעדר, לפי הענין, ישלח לו ראש המועצה הודעה בכתב שתכלול פירוט ישיבות המועצה שמהן נעדר וכן את נוסחו המלא של סעיף זה. : (ד) ההודעה כאמור בסעיף קטן (ג) תישלח לחבר המועצה בדואר רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה יישלח בדואר רשום לממונה על המחוז. : (ה) לא שלח ראש המועצה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) ולא שלחה גם תוך שבעה ימים מיום שדרש ממנו הממונה על המחוז לעשות כן, ישלח הממונה על המחוז לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה יישלח במכתב רשום לראש המועצה. @ 37ה. הודעה על חדילת חברות במועצה (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"א, תשע"ב-4, תשע"ה) : (א) נראה לראש המועצה, כי חבר המועצה פסול מלכהן כחבר המועצה או חדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור [[בסעיף 37ד]], ישלח לו ראש המועצה, בדואר רשום, לפי מענו הידוע לאחרונה, הודעה בדבר התפנות מקומו במועצה ויפרט בה את הסיבות לכך; ראש המועצה ימציא העתק מהודעתו האמורה לידי הממונה על המחוז. : (ב) נראה לממונה על המחוז שחבר המועצה פסול מלכהן כחבר המועצה או חדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור [[בסעיף 37ד]], ולא שלח ראש המועצה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) ולא שלחה גם תוך ארבעה עשר ימים מיום שדרש ממנו הממונה על המחוז לעשות כן, ישלח הממונה על המחוז לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה יישלח במכתב רשום לראש המועצה. : (ג) בתום שלושים ימים מיום שנשלחה אליו הודעה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), יחדל חבר המועצה לכהן כחבר המועצה, אלא אם כן תוך הזמן האמור התקיים אחד מאלה: :: (1) אותו חבר המועצה עתר לבית משפט לעניינים מנהליים לביטול ההודעה, ובמקרה זה לא יחדל לכהן כאמור עד שבית המשפט יחליט אחרת; :: (2) התברר לשולח ההודעה שלא נתקיימו הנסיבות המחייבות את משלוחה והוא ביטל אותה בהודעה מנומקת בכתב, לחבר המועצה; העתק מהודעת הביטול יימסר לידי הממונה על המחוז או לידי ראש המועצה, לפי הענין. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), מי שפסול לכהן לפי [[סעיף 37ג(א)(2)]], תיפסק חברותו במועצה מיום שפסק הדין נהיה סופי. : (ה) על מי שפסול לכהן לפי [[סעיף 37ג(א)(3)]] יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), ואולם אם עתר לביטול ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(1) יושעה מחברותו במועצה עד להחלטת בית המשפט בעתירה. : (ו) על מי שפסול לכהן לפי [[סעיף 37ג(א)(5)]], יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) ו-(ה), בשינויים אלה: :: (1) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תישלח בידי הגזבר, והוא יציין בה כי על חבר המועצה לשלם את חובו או להסדיר אותו, לרבות בדרך של פריסתו (בסעיף זה - הסדרת חוב); :: (2) כהונתו של חבר המועצה תיפסק בתום שישים ימים מיום שנשלחה אליו הודעה כאמור בפסקה (1), זולת אם - ::: (א) בתוך שלושים ימים ממועד משלוח ההודעה הסדיר את החוב; ::: (ב) בתוך שישים ימים ממועד משלוח ההודעה התקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ג); :: (3) הגזבר יודיע לממונה על תחילת השעיה ועל הפסקת כהונה של חבר המועצה; :: (4) הממונה יוודא את קיומן של הוראות סעיף קטן זה. @ 37ה1. הוראות לענין השעיה (תיקון: תשס"א, תשע"ה) : (א) קבע בית המשפט לפי [[סעיף 37ג1]] כי יש עם העבירה שבה הורשע חבר המועצה משום קלון, יושעה חבר המועצה מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו. : (ב) הושעה חבר המועצה לפי סעיף קטן (א) או לפי [[סעיף 37ה(ה) או (ו)]], יחולו הוראות [[סעיף 37י(א)]]; חזר חבר המועצה לכהן לאחר שזוכה בערעור או לאחר שקבע בית המשפט כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, או לאחר שהחליט בית המשפט שלא נתקיימה העילה לפסלות לכהונה לפי [[סעיף 37ג(א)(3) או (5)]] יחדל לכהן האחרון שנהיה לחבר המועצה מתוך רשימת המועמדים, ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולכהן כחבר המועצה מכוח הוראות [[סעיף 37י(א) או (ב)]]. @ 37ו. חדילה מכהונת סגן (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) סגן ראש מועצה יחדל מכהונתו אם נתקיים אחד מאלה: :: (1) הוא חדל להיות חבר המועצה; :: (2) הוא התפטר מכהונתו; :: (3) בסגן כאמור [[בסעיף 36]] - ראש המועצה, באישור המועצה, ברוב חבריה, העביר אותו מכהונתו; :: (4) בסגן כאמור [[בסעיף 37]] - המועצה, בהחלטה שנתקבלה ברוב חבריה בישיבה מיוחדת, העבירה אותו מכהונתו. : (ב) סגן ראש מועצה הרוצה להתפטר ימסור הודעה בכתב על כך לראש המועצה וימציא העתק מהודעתו לחברי המועצה ולממונה על המחוז; ההתפטרות תקבל תוקף כעבור 48 שעות לאחר שהודעת ההתפטרות נמסרה לראש המועצה. : (ג) הגישו רוב חברי המועצה לראש המועצה דרישה בכתב לכנס ישיבה מיוחדת לדיון על העברת סגן ראש המועצה מכהונתו כאמור בסעיף קטן (א)(4), יכנס ראש המועצה את הישיבה לא יאוחר מ-30 ימים מיום הגשת הדרישה; לא כינס ראש המועצה את הישיבה בתוך הזמן האמור, ימנה השר אדם שיכנס את המועצה לישיבה המיוחדת במועד שקבע השר. @ 37ז. פרסום (תיקון: תשנ"ז-2) : מזכיר המועצה יודיע לשר על כל מקרה של בחירת סגן ראש מועצה ועל חדילה מכהונה של סגן ראש מועצה והשר יפרסם הודעה על כך ברשומות. @ 37ח. התפטרות חבר מועצה (תיקון: תשנ"ז-2) : חבר מועצה הרוצה להתפטר מכהונתו ימסור הודעה בכתב על כך לראש המועצה וימציא העתק מהודעתו לחברי המועצה ולממונה על המחוז; ההתפטרות תקבל תוקף כעבור 48 שעות לאחר שהודעת ההתפטרות נמסרה לראש המועצה. @ 37ט. התפטרות ראש מועצה מייצוג אזור (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) ראש מועצה שנבחר גם כנציגו של אזור במועצה ורוצה להתפטר מייצוג כאמור ימסור הודעה בכתב על כך למועצה וימציא העתק מהודעתו האמורה לממונה על המחוז ולועד המקומי המכהן באותו אזור; ההתפטרות תקבל תוקף עם מסירת ההודעה למועצה. : (ב) התפטר ראש מועצה מייצוגו של אזור כאמור בסעיף קטן (א), ימשיך להיות חבר המועצה לכל דבר וענין ויווסף למנין החברים שנקבע לאותה מועצה, כל עוד הוא מכהן כראש מועצה. @ 37י. חליפו של חבר מועצה שחדל לכהן (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"א) : (א) במקום חבר המועצה שחדל לכהן או שפקעה כהונתו יבוא המועמד ששמו רשום ברשימת המועמדים שמטעמה נבחר אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות האחרונות למועצה; ואם אותו מועמד כבר נכנס למועצה בדרך זו קודם לכן או שהוא פסול או שאינו יכול להיות חבר מועצה מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב לראש המועצה שאינו רוצה להיות חבר המועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו רשום אחריו ברשימת המועמדים האמורה, וכן הלאה. : (ב) אין ברשימת המועמדים מי שימלא את המקום הפנוי כאמור בסעיף קטן (א), ימנה השר, ללא דיחוי, חבר חדש מבין האנשים הזכאים להיבחר לחברי המועצה, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם אין, לדעת השר, ארגון כזה, ייעשה המינוי בהתחשב ברצונם של אותם אנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור. @ 37יא. תוקף פעולות (תיקון: תשנ"ז-2) : חבר מועצה, המכהן בתפקידו כשהוא פסול לכהן כחבר המועצה או שחדל להיות חבר המועצה לפי [[סעיף 37ד]], יראו את מעשיו בתפקידו כחבר מועצה כאילו נעשו בידי חבר מועצה המכהן כדין. == פרק ששי: ועדות == @ 38. ועדת הנהלה (תיקון: תשע"ח-6) : (א) למועצה תהא ועדת הנהלה קבועה שתיבחר על ידי המועצה מבין חבריה. : (ב) תפקידיה של ועדת ההנהלה לנהל את עניני המועצה, לתאם את פעולותיהן של ועדותיה ולפקח עליהן, להשגיח שהחלטות המועצה והחלטות ועדותיה יבוצעו כדין, ולמלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה על ידי המועצה, ובלבד שלא תהא לה הסמכות להטיל ארנונות, אגרות, היטלים או תשלומים אחרים, ללוות כספים, להתקין חוקי עזר או לקבל עובדים במשכורת. : (ג) לעניין [[סעיף 206 לפקודת העיריות]], כפי שהוחל [[בסעיף 34א לפקודה]], תמלא ועדת ההנהלה את תפקידי ועדת הכספים במועצה שלא מונתה בה ועדת כספים. @ 39. (תיקון: תשכ"ה-2, תשע"ח-6) : (((בוטל).)) @ 39א. (תיקון: תשכ"ה-2, תשע"ח-6) : (((בוטל).)) @ 40. ועדה חקלאית : למועצה תהא ועדה חקלאית קבועה שתפקידה לטפל בענינים החקלאיים של המועצה ושל תחום המועצה. @ 40א. ועדת מכרזים (תיקון: תשכ"ה-2, תשל"ט, תש"ם, תש"ם-5) : (א) המועצה תבחר מבין חבריה ועדת מכרזים קבועה שתפקידיה לבדוק הצעות מחירים המוגשות למועצה בעקבות פרסום מכרז ולהמליץ לפני ראש המועצה על ההצעה שלדעת הועדה ראויה לאישורו; ראש המועצה לא יהיה חבר בועדת המכרזים. : (ב) החליט ראש המועצה לאחר עיון בהמלצות ועדת המכרזים שלא לאשר את ההצעה שעליה המליצה הועדה, ירשום את הנימוקים להחלטתו ויביאם לידיעת המועצה בישיבתה הקרובה. : (ג) ראש המועצה רשאי, באישור המועצה, לאשר הצעה מבין ההצעות שהיו לפני ועדת המכרזים, אף שהועדה לא המליצה עליה. @ 40ב. ועדת מל"ח (תיקון: תשל"ב) : (א) המועצה תבחר ועדה להכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום (להלן - ועדת מל"ח). : (ב) הוראות [[סעיף 42]] לא יחולו על הרכב ועדת מל"ח. @ 40ג. ועדת בטחון (תיקון: תשל"ד-2, תשל"ו) : (א) במועצה אזורית שבה נתכונן משמר אזרחי, כמשמעותו [[בפקודת המשטרה]], תקום ועדת בטחון אשר תייעץ ותסייע למשטרה בענין המשמר האזרחי. : (ב) חברי ועדת הבטחון יהיו - :: (1) נציגי המועצה האזורית שתמנה המועצה; :: (2) נציגי שרים אלה, אם ראו לשלוח נציג: נציג שר הבטחון, שימנה מפקד הג"א מחוזי, כמשמעותו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951]]; נציג שר החינוך והתרבות, שימנה מנהל הלשכה המחוזית של המשרד; נציג שר המשטרה, שימנה מפקד משטרת המחוז; :: (3) חברים אחרים כפי שתחליט הועדה. : (ג) על נציגי המועצה האזורית בועדת הבטחון לא יחולו הוראות [[סעיף 42]]. @ 41. ועדות שונות : נוסף על הועדות הנקובות בשמן בצו זה או בכל דין אחר, רשאית המועצה לבחור ועדות קבועות או ועדות ארעיות לענינים או למקרים מסויימים. @ 42. הרכב הועדות (תיקון: תשי"ט-4, תשנ"ז-2) : ועדה של המועצה שלא נקבע לה הרכב מיוחד בצו זה או בדין אחר יהיו מחצית חבריה, לפחות, חברי מועצה והשאר - בעלי זכות להיבחר כחברי המועצה, שאינם פסולים לפי [[סעיף 37ג]], ובלבד שההרכב הכולל של הועדות האמורות יהיה יחסי להרכב הסיעתי של המועצה. @ 43. יושבי ראש הועדות (תיקון: תשל"ב) : ראש המועצה יהיה בתוקף מישרתו יושב ראש בועדת ההנהלה ובועדת מל"ח; יושבי ראש שאר הועדות ייבחרו על ידי המועצה מתוך חברי הועדה. @ 44. תקופת הכהונה של ועדות המועצה : ועדה קבועה של המועצה תכהן כל תקופת כהונתה של המועצה, מלבד אם נקבעה הוראה אחרת בצו זה או בכל דין אחר. ועדה ארעית תחדל לכהן עם גמר תפקידה; אולם רשאית המועצה לשנות בכל עת את הרכבה של ועדה, כולו או מקצתו, בכפוף להוראות צו זה. @ 45. חדילת חברות : (א) חבר מועצה שנבחר על ידיה להיות חבר ועדה, חברותו באותה ועדה נפסקת משנפסקה חברותו במועצה. : (ב) חבר ועדה של המועצה שאיבד את זכותו להיבחר כחבר המועצה יחדל מהיות חבר הועדה. : (ג) חבר ועדה של המועצה רשאי בכל עת להתפטר מתפקידו בהודעה בכתב לראש המועצה. @ 46. ועדות משנה : כל ועדה של המועצה רשאית לבחור ועדת משנה לכל מטרה הנראית לה בגדר תפקידה. @ 47. סדרי העבודה של הועדות : כל ועדה של המועצה רשאית, בשים לב להחלטות המועצה, ובמידה שלא נקבעה לכך הוראה אחרת בענין זה, לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה. == פרק שביעי: ישיבות המועצה והועדות וסדריהן == @ 48. מועד הישיבות (תיקון: תשכ"ה) : (א) המועצה תקבע את הימים לישיבותיה, ובלבד שתקיים לפחות ישיבה רגילה אחת בכל ששה שבועות; אולם רשאית המועצה להחליט שלא לקיים ישיבות רגילות בחדשים ניסן ותשרי של כל שנה לפי הלוח העברי. : (ב) ראש המועצה רשאי לכנס בכל עת ישיבת מועצה שלא מן המנין. : (ג) ראש המועצה חייב לכנס ישיבת מועצה שלא מן המנין, אם הוגשה לו על כך דרישה חתומה בידי שליש, לפחות, מחברי המועצה ובה פורט סדר היום הנדרש, או אם באה דרישה לכך מאת ועדת ההנהלה או ועדת הביקורת של המועצה; לא כינס ראש המועצה את הישיבה תוך 14 יום מיום הגשת דרישה כאמור, יוכלו החברים שהגישו אותה לקרוא לישיבת המועצה לשם דיון בסדר היום הנדרש. : (ד) יושב ראש ועדה רשאי לקרוא בכל עת לישיבת הועדה שהוא יושב ראש בה, והוא חייב לקרוא לישיבה על פי החלטת הועדה, או על פי דרישה מאת ועדת ההנהלה או ועדת הביקורת. @ 49. סדר היום : (א) סדר היום לישיבת מועצה, שלא נקבע מראש על ידי המועצה, ייקבע על ידי ראש המועצה באישור ועדת ההנהלה. ועדת ההנהלה רשאית גם לשנות את סדר היום שקבע ראש המועצה. : (ב) סדר היום לישיבת ועדה שלא נקבע מראש על ידי הועדה, ייקבע על ידי יושב ראש הועדה. : (ג) הצעות לשינוי סדר היום בישיבה של מועצה או ועדה, יובאו לדיון רק עם פתיחת הישיבה. : (ד) אין להעלות על סדר היום של ישיבת מועצה או ועדה שום ענין שלא פורט בהזמנה לאותה ישיבה, אלא אם נוכחים ומסכימים לכך לפחות שני שלישים מחברי המועצה או הועדה. @ 50. הזמנות : (א) הזמנה לכל ישיבה של המועצה או של ועדה, פרט לישיבה הראשונה של המועצה הראשונה, חתומה ביד מזכיר המועצה או יושב ראש הועדה, המפרטת את סדר יומה של הישיבה, תימסר לכל חברי המועצה או הועדה לפחות 24 שעות לפני הישיבה; ואם היא נשלחה על ידי הדואר, יש לשלחה לפחות 36 שעות לפני הישיבה. : (ב) הודעה בדבר זמנה, מקומה וסדר יומה של כל ישיבת מועצה יש להדביק על הדלת החיצונית של משרד המועצה או סמוך לה. @ 51. הנהלת הישיבות : (א) ראש המועצה יהיה היושב ראש בכל ישיבות המועצה, ובהעדרו - סגן ראש המועצה, ואם יש יותר מסגן אחד והם נוכחים בישיבה - הסגן אשר המועצה תבחר בו לשם כך. נעדרו ראש המועצה וכל סגניו, יבחרו הנוכחים באחד מחברי המועצה להיות יושב ראש הישיבה. : (ב) יושב ראש ועדה יהיה יושב ראש בכל ישיבותיה, ובהעדרו - חבר הועדה שייבחר לשם כך על ידי הנוכחים. @ 52. פומביות ישיבות המועצה : ישיבות המועצה יהיו פומביות, אלא אם הוחלט בישיבה שתהא, כולה או חלקה, בדלתיים סגורות. @ 52א. קיום ישיבת מועצה בהיוועדות חזותית (תיקון: תשפ"ב) : (((הוראת שעה החל מיום 10.2.2020 ובכל זמן שהכרזה על מצב בריאותי מיוחד או מצב חירום בשל נגיף הקורונה, לפי [[סעיף 2 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020]] עומדת בתוקפה):)) : (א) ראש המועצה רשאי להחליט כי ישיבה פלונית תתקיים בדרך של היוועדות חזותית, מנימוקים מיוחדים שיירשמו הנוגעים להתפשטות נגיף הקורונה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) כל חברי המועצה הסכימו לכך בכתב מראש, לאחר שנמסר להם סדר יומה המפורט של הישיבה; :: (2) בישיבה יתאפשר לכל המוזמנים לישיבה לראות באמצעות מסך ולשמוע את כלל המשתתפים בישיבה ואת הנעשה במהלך הישיבה בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם. : (ב) על ישיבה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו, נוסף על ההוראות החלות לפי כל דין על קיום ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן, בשינויים המחויבים, גם הוראות אלה: :: (1) היה אחד המשתתפים בישיבת המועצה אדם עם מוגבלות כהגדרתו [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]], תתקיים הישיבה בדרך של היוועדות חזותית תוך עריכת התאמות נגישות הנדרשות בהתאם להוראות בדבר התאמות נגישות לפי [[החוק האמור]]; :: (2) המועצה האזורית תעמיד לרשות חבר מועצה המעוניין בכך חדר במיתקני המועצה האזורית ובו האמצעים הטכנולוגיים הנדרשים לצורך השתתפות בישיבה; :: (3) בהזמנה לישיבה יצוין גם כי הישיבה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית ויפורטו בה הנחיות לעניין השתתפות בישיבה; :: (4) בישיבה לא ינכחו שני חברי מועצה או יותר בחדר אחד; :: (5) לעניין [[סעיף 53]], יראו חבר מועצה כמשתתף בישיבה אם ניתן לראותו באמצעות המסך; :: (6) החלטת מועצה בישיבה תתקבל לאחר שניתנה האפשרות לכל חבר מועצה להשתתף בדיון, להשמיע את עמדתו ולהצביע; הצבעה בישיבה כאמור תהיה שמית, אלא אם כן החליטו אחרת כל חברי המועצה המשתתפים בישיבה; :: (7) ראה חבר מועצה כי בשל קיום וניהול הישיבה בדרך של היוועדות חזותית נפגעה זכותו להשתתף בדיון או לשמוע או להשמיע את עמדתו, רשאי הוא לדרוש כי הדבר יירשם בפרוטוקול; :: (8) ישיבת המועצה תשודר בשידור חי באתר האינטרנט של המועצה האזורית. : (ג) לעניין סעיף זה, "היוועדות חזותית" - תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת. @ 53. מנין חוקי (תיקון: תשכ"ה-2) : (א) רוב חברי המועצה או הועדה הם מנין חוקי בישיבותיהן; לא היה מנין חוקי בשעה שנקבעה לישיבה, תידחה הישיבה לשעה אחת, ואז תהיה חוקית אם נוכחים בה לפחות שליש מחברי המועצה או הועדה; לא נוכח שליש כאמור - תידחה הישיבה ל-7 ימים ואז תהיה חוקית אם נוכחים בה לפחות שליש מחברי המועצה או הועדה בתנאי שלא ידונו בה בענין שלא עמד על סדר היום של הישיבה הקודמת. : (ב) נקבע בדין להחלטה מסויימת רוב מיוחד בהצבעה, יהיה רוב זה גם המנין החוקי לדיון באותו ענין. : (ג) החלטות מתקבלות ברוב קולותיהם של חברי המועצה או של חברי ועדה הנוכחים בעת ההצבעה בישיבה שיש בה מנין חוקי חוץ מהחלטות שנקבע להן בדין רוב מיוחד. : (ד) מספר קולות שקול פירושו דחיית ההצעה. : (ה) הצבעה במועצה או בועדה היא בהרמת ידיים, אך על פי דרישת שליש לפחות מחברי המועצה או הועדה הנוכחים תהיה ההצבעה חשאית. @ 54. פרוטוקול (תיקון: תשע"ו) : בכל ישיבה של המועצה או של ועדה יש להקליט את מהלך הישיבה ולרשום פרוטוקול שיכיל את שמות חברי המועצה או הועדה הנוכחים בישיבה, את מהלך הדיונים, את ההצעות ואת תוצאות ההצבעה. הפרוטוקול ייחתם באותה ישיבה או בישיבה הבאה על ידי יושב ראש הישיבה. הפרוטוקול יישלח לחברי המועצה או הועדה לפחות 7 ימים לפני הישיבה הבאה. היה ערעור על פרט מפרטי הפרוטוקול, יועמד הערעור לדיון בראשית הישיבה. @ 54א. הגשת שאילתה ותשובה (תיקון: תשע"ב-3) : (א) לא יאוחר משבעה ימים לפני תחילת הישיבה מן המניין הקרובה, רשאי חבר המועצה להגיש לראש המועצה שאילתה בכתב על עניין עובדתי שבתחום תפקידי המועצה האזורית, והיא תנוסח בקצרה ובצורת שאלה בלבד; ראש המועצה או חבר מועצה שנאצלה לו הסמכות בעניין שלגביו נשאלה השאילתה, כפי שיחליט ראש המועצה, ישיב בכתב ובקצרה לשאילתה ויקרא את התשובה באותה ישיבה, ואולם רשאי הוא לדחות את תשובתו עד לישיבה מן המניין שלאחר הישיבה הבאה ובלבד שלא ידחה את תשובתו לגבי יותר משתי שאילתות בישיבה אחת; השאילתה והתשובה יחולקו לחברי המועצה. : (ב) לא נמסרה תשובה לשאילתה בשתי ישיבות מן המניין שהתקיימו לאחר הגשתה, יועמד נושא השאילתה, לפי דרישת השואל, כסעיף ראשון על סדר היום בישיבה מן המניין הקרובה ויקוים דיון בנושא. : (ג) לא יוגשו יותר משתי שאילתות מאת חבר המועצה לפני כל ישיבה מן המניין. @ 54ב. שאילתה נוספת (תיקון: תשע"ב-3) : השואל רשאי, לאחר שמיעת התשובה, לשאול בעל פה שאלה קצרה נוספת, ובלבד שהיא נובעת מתוכן התשובה, וראש המועצה או חבר מועצה שנאצלה לו הסמכות בעניין שלגביו נשאלה השאילתה, כפי שיחליט ראש המועצה, יענה תשובה קצרה בעל פה; על שאילתה או על תשובה נוספת לא יתקיים דיון במועצה. @ 55. הסדר העבודה והישיבות : המועצה רשאית לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה במידה שלא נקבעו הוראות אחרות בענין זה. @ 56. תוקף הדיונים וההחלטות : תקפם של דיון והחלטה במועצה או בועדה לא ייפגע מחמת שנתפנה בה מקומו של חבר מחבריה, או מחמת פגם שחל בבחירתו או בכשרו או מחמת ליקויים בסדר הישיבה או בדיונים, שלפי הנראה לא השפיעו על התוצאות. == פרק שמיני: עובדים == @ 57. העסקת עובדים (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ד, תשע"ח-6) : (א) מועצה חייבת להעסיק מזכיר אם לא מונה מנהל כללי. : (א1) ראש המועצה רשאי למנות למועצה מנהל כללי ובלבד שהמועצה לא מינתה מזכיר. : (א2) לא ימנה ראש המועצה אדם למשרת מנהל כללי, אלא מי שוועדת המכרזים לאישור מינוי מנהל כללי כאמור בסעיף קטן (א5) אישרה את כשירותו והתאמתו לתפקיד. : (א3) מנהל כללי שמונה כאמור ישמש גם מזכיר המועצה. : (א4) לא מונה מזכיר או מנהל כללי לפי סעיפים קטנים (א1) עד (א3), תמנה המועצה, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים אדם ראוי מבין עובדי הרשות המקומית שימלא את תפקידי המזכיר. : (א5) אלה חברי הוועדה לאישור מינוי מנהל כללי: :: (1) ראש המועצה או נציגו מקרב סגניו, אשר ישמש יושב ראש הוועדה; :: (2) שני חברי מועצה שהיא תבחר, שאחד מהם לפחות הוא נציג סיעה שאינה מיוצגת בוועדת ההנהלה; ואם כל הסיעות מיוצגות בוועדת ההנהלה, חבר המועצה שאינו חבר בוועדת ההנהלה; :: (3) היועץ המשפטי של המועצה; :: (4) נציג שימנה השר, המשמש מנהל כללי ברשות אחרת. : (א6) מנהל כללי שהתמנה לפי סעיף זה רשאי ראש הרשות לפטרו. : (ב) ראש מועצה רשאי למנות למועצה עובדים למשרות שלא פורטו בסעיף קטן (א) ובלבד שיש למשרות אלה הקצבה בתקציב המאושר. : (ג) לא יתמנה אדם לעובד המועצה לפי סעיף קטן (ב) אלא על פי הוראות [[צו המועצות המקומיות (שירות העובדים), התשכ"ב-1962]]. @ 57א. היקף משרה (תיקון: תשס"ח-2, תשע"ב-8) : המבקר שמונה בהתאם [[לסעיף 13ה לפקודת המועצות המקומיות]] יכהן בהיקף משרה כמפורט להלן: : (1) מספר התושבים בתחום המועצה 20,000 או יותר, יכהן המבקר במשרה מלאה; : (2) מספר התושבים בתחום המועצה פחות מ-20,000 תושבים, יכהן המבקר בחצי משרה; על אף האמור, היה מספר התושבים בתחום המועצה פחות מ-5,000 תושבים, רשאי השר לאשר שהמבקר יכהן במשרה חלקית שלא תפחת מרבע משרה. @ 58. גמלאות לעובדים : מועצה רשאית, באישור השר, להורות בדבר מתן גימלאות לעובדיה, לבני משפחותיהם או לתלויים בהם, או בדבר הקמתה והנהלתה של קופת תגמולים לטובתם. @ 59. איסור טובת הנאה (תיקון: תש"ך, תשנ"ז-2) : לא יהיה לעובד מועצה, לא במישרין ולא בעקיפין, לא בעצמו ולא על ידי בן זוגו, סוכנו או שותפו, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם המועצה, למענה או בשמה, פרט לענין שיש לעובד בהסכם העבודה שלו או בהסכם הכללי של עובדי המועצה ופרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים; אין לראות עובד כאילו יש לו חלק או טובת הנאה כאמור, אם זיקתו לעסקי המועצה היא כאמור [[בסעיף 89א(ב)]] לגבי חברי המועצה. @ 60. איסור עבודות חוץ : (א) בסעיף זה "עבודת חוץ" - כל עיסוק או עבודה מחוץ לשירות המועצה למעט - :: (1) עבודה ציבורית שלא על מנת לקבל פרס; :: (2) עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית ללא התקשרות קבועה; :: (3) השקעת הון והפקת רווחים ממנו, שאין אתם עבודה או עיסוק. : (ב) עובד מועצה, המשמש בקביעות במישרה מלאה (בסעיף זה - עובד מועצה), לא יעסוק ולא ישתתף, בעקיפין או במישרין, בעבודת חוץ; ראש מועצה רשאי, באישור המועצה, להתיר לעובד מועצה לעסוק בעבודת חוץ שלא על מנת לקבל פרס. מועצה רשאית, במקרים מיוחדים, להתיר לעובד לעסוק בעבודת חוץ גם על מנת לקבל פרס. : (ג) אין מועצה רשאית להתיר לעובד מועצה לעסוק בעבודת חוץ על מנת לקבל פרס לפי סעיף זה, אלא אם - :: (1) היא לטובת הכלל; :: (2) אינה עשויה לפגוע לרעה בתפקידיו של עובד המועצה; :: (3) אין בה משום התחרות בלתי הוגנת עם מי שאינו עובד מועצה; :: (4) אין בה כדי ליצור התקשרות בין העובד לבין אדם, תאגיד או מוסד, העומדים במגע כספי, מסחרי או עניני עם המועצה; :: (5) העובד הצהיר על הפרס שיקבל בעדה. : (ד) על אף האמור בסעיף זה, רשאי עובד מועצה, באישור ראש המועצה, לעסוק בעבודה מדעית, אמנותית או ספרותית מחוץ לשירות המועצה, גם אם העבודה היא בהתקשרות קבועה. : (ה) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות [[סעיף 59]]. @ 61. (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-6) : (((בוטל).)) @ 61א. העסקת מתנדבים (תיקון: תשל"ב) : (א) המועצה רשאית להעסיק מתנדבים בשעת חירום בכל התפקידים הכרוכים בהכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום. : (ב) על אף האמור [[בצו המועצות המקומיות (שירות עובדים), תשכ"ב-1962]], יראו מתנדבים המועסקים כאמור כעובדי מועצה ארעיים. @ 62. (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-5): (((בוטל).)) == פרק תשיעי: סמכויות == @ 63. סמכויות המועצה (תיקון: תש"ך, תשכ"ד-2, תשל"ב, תש"ם-2, תשמ"ה, תשנ"א, תשס"ד-2, תשס"ה, תשס"ו) : (א) המועצה מוסמכת, בשים לב להוראות השר ובמידה שאין בכך משום סתירה לכל דין, לטפל ולפעול בכל ענין הנוגע לציבור בתחום המועצה, בכלל זה יהיו לה הסמכויות הבאות: :: (1) לקיים סדר, שלטון תקין ובטחון; :: (2) להקים ולקיים ולנהל שירותים, מפעלים ומוסדות שהם, לדעת המועצה, לתועלת הציבור; :: (3) לדאוג לפיתוח תחום המועצה ושיפורו ולקידום הענינים הכלכליים, החברתיים, התרבותיים והחינוכיים, של תושביו או של כל חלק מהם; ובלבד שהמועצה לא תטפל בעניני תרבות וחינוך הנוגעים לישוב אחד או לישובים אחדים אלא אם היתה דעתם של הועדים המקומיים, שלהנהלתם נתונים הישובים הנוגעים בדבר, נוחה מטיפול כזה; :: (4) לשמש נאמן או אפוטרופוס לכל ענין ציבורי; :: (5) להקים ולקיים בנינים ולעשות עבודות ציבוריות; :: (6) להסדיר, להגביל או לאסור את הקמתם ואת הנהלת עניניהם של כל שירות, מפעל ומוסד ציבורי, או של כל סוג שבהם, וכן לקבוע מחירים, אגרות ושאר תנאים לשימוש בהם ולהנאה מהם, וימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם; :: (7) להסדיר או להגביל את הקמתם של עסקים, מלאכות ותעשיות או של כל סוג שבהם, לרבות קביעת ימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם; :: (8) לקבוע סדרים, להטיל איסורים והגבלות, לאחוז באמצעים ולחייב תושבים, בעלים ומחזיקים שהם יאחזו באמצעים - כדי להבטיח את בריאות הציבור, את הסדר ואת הבטחון; למנוע הופעתם והתפשטותם של מחלות ונגעים, לרבות מחלות ונגעים של בעלי חיים וצמחים, ולבערם; להשמיד מזיקים או בעלי חיים שאין להם בעלים, למנוע דליקות ולכבותן, לסלק מפגעים ולמנוע תקלות, לרבות הריסת בנינים מסוכנים או מזיקים לבריאות; :: (9) להסדיר, להגביל או לאסור רוכלות, תגרנות רחוב, צילומי רחוב, פרסומת רחוב, איסוף כספים ברחוב וכיוצא באלה; :: (10) להסדיר עניני השקאה, מרעה ומניעת סחף וכן ענין אחר בעל ערך חקלאי שהסדרתו היא לטובת כלל החקלאים בתחום המועצה; :: (10א) ביחס למפעלי המים שהוקמו על ידי המועצה או גוף ציבורי אחר או על ידי יחיד לשם אספקת מים בתחומה של המועצה - ::: (א) למנוע בזבוז מים, שימוש בלתי נאות, תצרוכת יתירה או זיהום של מים שמספקים אותם לציבור או ליחיד; ::: (ב) להורות על שימוש בצינורות, שסתומים, ברזים, בורות, סירי שופכין, אסלות מים ושאר כלים וכלי קיבול, כולם או מקצתם, שישמשו להובלת מים, חלוקתם, הפיקוח עליהם ואצירתם, וכן לקבוע את גדלם, מהותם, עוצמתם וחמריהם, אופן סידורם, מצבם, שינויים, הסרתם, חידושם ותיקונם; ::: (ג) להסדיר אספקת מים ציבוריים על ידי ברזי מים והשימוש בהם; ::: (ד) להסדיר אספקת מים על ידי מדידה ולקבוע את החמרים, מדי המים, האביזרים והמתאמות המשמשים למטרה זו או בקשר אתה; ::: (ה) לקבוע את התנאים שבהם יש לספק מים לצרכי בית ולצרכים אחרים ואת המחיר שישולם בעד המים שסופקו כאמור ואגרות בעד התקנתם; :: (11)(א) לא תייסד המועצה חברה, חברת בת, אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת (להלן - תאגיד) לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות המועצה ותפקידיה, ולא תרכוש מניות או ניירות ערך או זכות הנאה אחרת של כל תאגיד שמטרותיו מסייעות, לדעת המועצה, להשגת כל מטרה כאמור ולא תנהג בהם דרך בעלים ולא תהיה חברה בעמותה אלא באישור שר הפנים ובתנאים שהוא קבע; ::: (ב) מניות שרכשה המועצה בתאגיד יוחזקו על שמה או על שם ראש המועצה, סגניו או עובדי המועצה תוך נקיבת תפקידם בלבד, והוא הדין לגבי חברות המועצה בתאגיד ללא הון מניות; ::: (ג) מועצה לא תייסד תאגיד אלא לאחר שנתקבלה ההחלטה על כך ברוב של חברי המועצה; ::: (ד) על מינוי נציגי המועצה בתאגיד יחולו [[תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני), התשס"ו-2006]], בשינויים המחויבים; ::: (ה) ראש המועצה יגיש למועצה לפחות פעם אחת בשנה דין וחשבון על מצב התאגיד, והמועצה תקיים דיון על הדין וחשבון; העתק הדין וחשבון ופרוטוקול מישיבת המועצה שבה נידון יועבר לשר הפנים; ::: (ו) לא יינתן אישור לפי פסקת משנה (א), אלא אם נכללו בתזכיר או בתקנון התאגיד הוראות אשר לפיהן החלטה בנושאים שלהלן טעונה אישור מאת שר הפנים: :::: (1) הקמת חברת בת או סניף לתאגיד; :::: (2) ייסוד, לקיחת חלק בייסוד, או התמזגות עם כל תאגיד אחר; :::: (3) הגדלת הון המניות הרשום של חברה, או שינוי בתזכיר או בתקנון התאגיד; :::: (4) תשלום שכר או כל תמורה אחרת לחברי המועצה או לעובדיה אשר יכהנו בתאגיד כנציגי המועצה; :::: (5) הספקת שירותים שהם בסמכות המועצה, על ידי התאגיד; :: (12) לעשות את כל הדרוש להכנתו של המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום, לרבות ארגונם והסדרתם של אספקת מצרכים ושירותים חיוניים. :: ((לפי [[12:210653|סעיף 3 לחוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 40), התשנ"א-1990]], יחולו הוראות [[#249.21|סעיף 249(21) לפקודת העיריות]] לעניין הסדרת שעות פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי המנוחה, בהתחשב בטעמים שבמסורת דתית, והוראות [[סעיף 264א לפקודת העיריות]] לעניין התקנת חוקי עזר בדבר פתיחת עסקים וסגירתם בימי מנוחה.)) : (ב) המועצה רשאית לתת אישורים ולהוציא רשיונות בנוגע לענינים שהיא נדרשת או מוסמכת להם. : (ג) המועצה רשאית להיכנס בכל זמן סביר למקומות ציבוריים ופרטיים, על ידי עובדיה המורשים לכך ופועלים הנלווים אליהם, כדי לערוך בהם חקירות, בדיקות ומדידות לשם מניעתם או גילוים וסילוקם של מפגעים ותקלות, ולשם מניעתן או גילוין של עבירות על צו זה או על חוקי העזר של המועצה או על החלטותיה, או לשם עשיית כל מעשה שהמועצה רשאית לעשותו. : (ד) המועצה היא הנציגות המוכרת של הציבור בתחום המועצה בכל ענין שהוא בגדר סמכויותיה. : (ה) המועצה תהא רשאית לאצול מתפקידיה וסמכויותיה לועד מקומי, דרך כלל, לענין מסוים או לסוג של ענינים, למעט סמכויותיה על פי [[סעיפים 63(א)(11)]], [[68]] [[ו-134 לצו זה]] [[וסעיף 22 לפקודה]], וסמכותה להפקיע מקרקעין, על פי [[חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]]. @ 64. שיתוף עם רשויות אחרות : המועצה רשאית לעשות כל דבר בשיתוף או בשותפות עם כל רשות אחרת ולשלם חלק מן המחיר או מן ההוצאה הכרוכים בכך כפי שיוסכם בין המועצה ובין הרשות האחרת, וכן את המכסות שיוטלו עליה לפי [[חוק איגודי ערים, תשט"ו-1955]]. @ 64א. דיון חוזר בהחלטות המועצה (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) ראש מועצה רשאי, תוך 48 שעות משעה שנתקבלה החלטה במועצה, להודיע בכתב לחברי המועצה על רצונו להביא את ההחלטה לדיון חוזר במועצה ועל מועד הדיון החוזר. : (ב) הדיון החוזר יהיה בישיבה מיוחדת של המועצה שתתקיים תוך 10 ימים מיום שנתקבלה ההחלטה, או תוך פרק זמן קצר יותר אם דרשו זאת 40% מחברי המועצה. : (ג) תוקפה של החלטה שעליה נמסרה הודעה לפי סעיף קטן (א) יותלה עד שהחליטה המועצה בדיון החוזר או עד שחזר בו ראש המועצה מהודעתו, לפי המוקדם יותר. : (ד) החלטת המועצה בדיון חוזר אינה נתונה לדיון חוזר נוסף. : (ה) סעיף זה לא יחול על החלטה שחיקוק מחייב את קבלתה ברוב מיוחד של חברי המועצה והיא נתקבלה ברוב כזה. : (ו) סמכות ראש מועצה לפי סעיף זה אינה ניתנת לאצילה לזולת. @ 64ב. ראש מועצה המסיים תפקידו (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-6) : (א) בסעיף זה, "ראש מועצה המסיים תפקידו" - ראש מועצה - :: (1) המכהן לפי [[סעיף 31]]; :: (2) שלא הוצע כמועמד לראשות המועצה לקראת הבחירות הבאות - מהיום האחרון להגשת רשימות המועמדים; :: (3) שהוצע כמועמד לראשות המועצה, לא נבחר לפי [[סעיף 210(א)]] ולא היה אחד משני המועמדים שקיבלו את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים - מהיום שלאחר יום הבחירות; :: (4) שהיה אחד משני המועמדים בבחירות חוזרות כאמור [[בסעיף 210(ב)]] ולא נבחר בבחירות החוזרות - מהיום שלאחר הבחירות החוזרות; : (ב) ראש מועצה המסיים תפקידו לא יהיה רשאי - :: (1) למנות עובדים לפי [[סעיף 57(ב)]]; :: (2) לפטר עובדים לפי [[סעיף 61(ה)]]; :: (3) להעלות עובדים בדרגה; :: (4) לחתום על שטרות או מסמכי תשלום לפי [[סעיף 191 לפקודת העיריות]], כפי שהוחל [[בסעיף 34א לפקודה]], בסכום העולה על החלק השנים עשר של התקציב הרגיל, לכל חודש של כהונה כראש מועצה המסיים תפקידו למעט: ::: (א) תשלום שכר ופרעון מילוות; ::: (ב) שטרות ומסמכי תשלום הנובעים מהתחייבויות שנעשו כדין לפני שנעשה ראש מועצה המסיים תפקידו. : (ג) פעל ראש המועצה המסיים תפקידו בניגוד להוראות סעיף קטן (ב), לא יהיה תוקף למינוי עובד, לפיטוריו או להעלאתו בדרגה, כאמור שם בפסקאות (1) עד (3), וכל תשלום כאמור בפסקה (4) שם, ייחשב בלתי חוקי ויחולו הוראות [[סעיף 84]]. == פרק עשירי: הוצאות והכנסות == @ 65. הוצאות : ההוצאות שהמועצה מוציאה לטובת כל תחום המועצה (להלן - הוצאות כלליות), יתמלאו ככל האפשר מן ההכנסות הכלליות המגיעות אליה מכל תחום המועצה; ואילו ההוצאות לטובת חלק של תחום המועצה (להלן - הוצאות מיוחדות) יתמלאו ככל האפשר מן ההכנסות המיוחדות שיבואו מאותו חלק, ואולם רשאית המועצה להפריש סכומים מהכנסות מיוחדות למילוי כל חלק של הוצאות כלליות ולהיפך, ובלבד שהמועצה לא תהא רשאית להוציא מהכספים לעניני תרבות וחינוך שיבואו מהכנסות הבאות מאותו חלק של תחום המועצה, להוצאות כלליות. @ 66. הכנסות : הכנסות המועצה יבואו ממיכסות תשלום או ממסים או משניהם יחד. @ 67. מכסות ושילומן : (א) המועצה רשאית להטיל מכסות תשלום על כל ועד מקומי למילוי כל הוצאה מהוצאותיה המופיעות בתקציב שאושר על ידי השר. : (ב) המועצה תודיע בכתב לועד המקומי על כל מכסת תשלום שהוטלה עליו, ובאם לא הגיש הועד, תוך 14 יום מיום שנמסרה לו הודעת המועצה, ערר לפי [[סעיף 136]], תהא החלטת המועצה סופית. @ 68. מסים ושילומם (תיקון: תשכ"א, תשכ"ח, תשכ"ט-2, תשל"ה, תשל"ה-2, תשנ"ד, תשס"ד-2, תשס"ה) : (א) המועצה רשאית להטיל בתחום המועצה או בכל חלק ממנו את האגרות, ההיטלים ודמי ההשתתפות, למעט ארנונה (להלן - מסים), שמועצה רשאית להטילם לפי [[הפקודה]]. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) החליטה המועצה להטיל מס או ארנונה כללית, ישולמו לה המס או הארנונה במישרין בידי החייבים בהם, ואולם המועצה רשאית, בהתייעצות עם ועד מקומי שבתחומה להסמיך את הועד לגבות במקומה ובעבורה את המס או הארנונה מחייבים המתגוררים בתחום הועד המקומי או בעבור נכסים המצויים באותו תחום; הסמיכה המועצה את הועד כאמור וגבה הועד בעבור המועצה את המס או הארנונה יעבירו לידי המועצה בסמוך לאחר גבייתו. @ 68א. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ב-2, תשכ"ח, תשכ"ט-2, תשנ"ב, תשע"ח-6) : (((בוטל).)) @ 69. שיעורי מסים (תיקון: תשכ"ח, תשכ"ט, תשמ"ד, תשנ"ד) : (א) המועצה רשאית לקבוע את שיעורי המסים, למעט ארנונה כללית, את מועדי שילומם, ולהטילם לפי דרגות או אחוזים או בסיסי הערכה שונים, על סוגים שונים של נכסים או על חלקים שונים של תחום המועצה. : (ב) (((בוטל).)) @ 70. (תיקון: תשכ"ח) : (((בוטל).)) @ 71. (תיקון: תשכ"ח) : (((בוטל).)) @ 72. (תיקון: תשכ"ח) : (((בוטל).)) @ 73. חילופי בעלים או מחזיקים (תיקון: תשנ"ה-3) : (א) היה אדם לבעל נכס או למחזיק בנכס, שבעלו או מחזיקו היה חייב עליו בארנונה לפי צו זה, ישלם כל שיעור משיעורי הארנונה שפרעונו חל לאחר שהיה לבעל הנכס או למחזיק בו, הכל לפי הענין. : (ב) העביר אדם נכס שחייבים עליו ארנונה לפי צו זה, או חדל מהיות מחזיק בנכס זה, אם השכירו לתקופה של שנה או יותר, לא יהיה חייב בתשלום כל שיעור משיעורי הארנונה שפרעונו חל אחרי יום ההעברה או אחרי היום שחדל להיות מחזיק כאמור; אך כל זמן שלא נמסרה למועצה הודעה על העברת הנכס או חדילת החזקה, יהא האדם אחראי לתשלום כל ארנונה על הנכס הזה שלא שולמה על ידי הבעל החדש או על ידי המחזיק שבא אחריו, הכל לפי הענין; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה. @ 74. בניין שנהרס (תיקון: תש"ף-2) : נהרס בניין שמשתלמת עליו ארנונה, או שניזוק במידה שאי-אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבניין למועצה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הרוס או ניזוק: : (1) עם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים בשלוש השנים שממועד מסירת ההודעה (להלן - תקופת הפטור הראשונה); :: (((תקופת הפטור הראשונה לנכס שהיה פטור במשך 4 שנים שקדמו ליום 1.1.2021 תהיה שנתיים מיום 1.1.2021).)) : (2) חלפה תקופת הפטור הראשונה יהיה חייב בארנונה לגבי אותו בניין בחמש השנים שמתום אותה תקופה, בסכום המזערי בהתאם להוראות לפי [[+|סעיפים 8]] [[ו-9 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992]], הקבוע לסוג הנכס המתאים לבניין על פי השימוש האחרון שנעשה בבניין (בסעיף זה - תקופת התשלום); : (3) חלפה תקופת התשלום והבניין נותר במצב של נכס הרוס או ניזוק כאמור, ימסור מחזיק הבניין למועצה הודעה בכתב על כך ולא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; : (4) התקופות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) ייספרו בין ברציפות ובין במצטבר; : אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן לפירעונם לפני מסירת ההודעה. @ 75. הפחתת מסים וויתור עליהם (תיקון: תשמ"ב, תשנ"ד, תשס"ד-2, תשס"ה) : המועצה רשאית להפחית או לוותר על מסים, למעט תשלומי ארנונה כללית, בהתחשב במצבו החמרי של החייב בהם או של הועד המקומי החייב או מסיבה אחרת שיאשר השר. @ 75א. פטור מהיטל לצרכי סעד (תיקון: תשי"ח-2) : (א) תייר המתאכסן במלון פטור מתשלום היטל לצרכי סעד בעד אכסונו. : (ב) בסעיף זה - ::- "מלון" - מלון כמשמעותו [[3:207900|בחוק אכסון במלון (הוראות שעה), תשי"ח-1958]], שיש עליו אישור לפי [[צו ההגנה (זיהוי עסקים למכירת טובין ומתן שירותים לתיירים), תשי"ז-1957]]; ::- "תייר" - אדם המחזיק תעודת רישום כניסה "על. 17" או "ק. 3" חתומה ביד קצין בקורת הגבולות. == פרק אחד עשר: כספים == @ 76. קופת המועצה : (א) כל הכספים המתקבלים על ידי המועצה או על שמה הם קופת המועצה. : (ב) קופת המועצה תשמש לתשלום כל סכום שהמועצה רשאית או חייבת להוציאו כדין. @ 77. בטחון קופת המועצה (תיקון: תשע"ח-6) : (א) (((בוטל).)) : (ב) כל הכספים השייכים לקופת המועצה או מתקבלים למענה או לחשבונה ישולמו מיד לחשבון המועצה בבנק שהיא תקבע לכך, ובלבד - :: (1) שהמועצה רשאית להרשות לגזבר להחזיק אצלו סכום כסף כדי הוצאות יום יום של המועצה; :: (2) שאם אין בנק בתחום המועצה, יחזיקו את הכספים בכל צורה של בטיחות שתבוא עליה אישור המועצה. @ 78. (תיקון: תש"ך, תשע"ח-6) : (((בוטל).)) @ 79. הוראות להנהלת הקופה : רשאי השר, בהתחשב עם הוראות [[פרק זה]], לתת הוראות כלליות בדבר הנהלת קופת המועצה, והמועצה חייבת לנהוג לפיהן. @ 80. השקעת כספים : רשאית המועצה, בהתחשב עם הוראות כלליות של השר, להשקיע את עודפי כספיה בדרך הטובה בעיניה. @ 80א. קניות ומחסנים (תיקון: תשנ"ט) : המועצה תסדיר את קניותיה, את ניהול המחסנים ואת רישום וניהול הטובין בהתאם להוראות [[שבתוספת הרביעית]]. @ 81. מחיקת חובות : כל סכום המגיע למועצה שתשלומו נתאחר לא פחות משלוש שנים והוא נראה כחוב אבוד, רשאית המועצה על פי החלטה מיוחדת לוותר עליו ולמחקו מהפנקסים אם היתה סבורה שהדבר לטובת הציבור; בכל מקרה אחר, טעונה החלטת המועצה אישורו של השר. == פרק שנים עשר: תקציב, חשבונות ובקורת חשבונות (תיקון: תש"ם-4) == === סימן א': תקציב המועצה (תיקון: תש"ם-4) === @ 81א. תקציב שנתי (תיקון: תש"ם-4) : לכל מועצה יהיה תקציב שנתי. @ 81ב. שנת כספים (תיקון: תש"ם-4, תשנ"ב) : שנת הכספים לכל המועצות תתחיל באחד בינואר של כל שנה. @ 81ג. (תיקון: תש"ם-4, תשע"ח-6) : (((בוטל).)) @ 81ד. (תיקון: תש"ם-4, תשע"ח-6) : (((בוטל).)) @ 81ה. (תיקון: תש"ם-4, תשע"ח-6) : (((בוטל).)) @ 81ו. (תיקון: תש"ם-4, תשע"ח-6) : (((בוטל).)) === סימן ב': חשבונות ובקורת חשבונות (תיקון: תש"ם-4) === @ 82. (תיקון: תשע"ח-6) : (((בוטל).)) @ 83. (תיקון: תשע"ח-6) : (((בוטל).)) @ 84. הוצאה שאינה כדין : (א) מבקר החשבונות של המועצה יפסול כל הוצאה שאינה כדין ויציין זאת בדין וחשבון לשר. : (ב) השר רשאי לזקוף כל הוצאה שאינה כדין או כל חלק ממנה, לחובתו של כל אדם שהוציאה או שהרשה להוציאה. השר יודיע בכתב על החלטתו זו לאדם הנוגע בדבר ולמועצה, וכל אחד מהם רשאי, תוך שלושים יום מיום קבלת ההודעה לבקש בכתב לבטל או להפחית את החיוב. השר יודיע את החלטתו בכתב למבקש ולמועצה. : (ג) לא נתברר מהחלטותיה של המועצה מי מחבריה הסכים להוצאה פלונית, רואים כל חבר שנוכח בישיבה שבה נתאשרה ההוצאה כאילו נתן את הסכמתו לכך, עד שיוכיח את ההיפך. : (ד) האדם שלחובתו נזקפה בהחלטה סופית הוצאה שאינה כדין יהא חייב בתשלומה למועצה תוך שלושים יום מיום שבו נתקבלה ההחלטה הסופית. : (ה) לא נפרע החוב במועד הקבוע, תגיש עליו המועצה תובענה ואם סירבה או התרשלה להגישה או לנהל את המשפט כהלכה, רשאי השר למנות אדם שיעשה זאת בשמה ולמענה, והוצאות המשפט ישולמו מקופת המועצה. == פרק שלושה עשר: חוזים והצעות (תיקון: תשכ"ה) == @ 85. התקשרות בחוזים על פי החלטת המועצה (תיקון: תשכ"ה) : (א) ראש המועצה רשאי, על פי החלטת המועצה, להתקשר בחוזה בשם המועצה. : (ב) אם חוזה מטיל הוצאה או התחייבות כספית על המועצה, לא תחליט המועצה על התקשרות באותו חוזה אם אין להוצאה או להתחייבות הקצבה מתאימה בתקציב המאושר של המועצה. @ 86. התקשרות בחוזים ללא החלטת המועצה (תיקון: תשכ"ה) : (א) ראש המועצה רשאי גם ללא החלטת המועצה להתקשר בשם המועצה בחוזה המטיל הוצאה או התחייבות כספית על המועצה אם נתמלאו בו תנאים אלה: :: (1) להוצאה או להתחייבות יש הקצבה מתאימה בתקציב המאושר של המועצה; :: (2) תנאי החוזה אינם בסתירה לכללים שקבע השר לענין זה, ואם לא קבע - לכללים שקבעה המועצה, בדרך כלל או לענין חוזים מיוחדים; :: (3) ההוצאה הכספית הכרוכה בחוזה לא עלתה על הסכום שקבעה המועצה, באישור השר, לענין זה. : (ב) פרטי החוזים שנחתמו שלא על פי החלטת המועצה יירשמו בפנקס שינהל גזבר המועצה לענין זה. בהעדר הגזבר, יירשמו פרטי החוזים כאמור בפנקס שינהל חבר המועצה שיתמנה במיוחד לכך על ידי המועצה. @ 87. תיקון ההוראות בדבר מכרזים (תיקון: תשכ"ה) : האמור [[בסעיפים 85]] [[ו-86]] אינו גורע מהוראות [[סעיף 89]]. @ 88. (תיקון: תשכ"ה, תשע"ח-6) : (((בוטל).)) @ 89. מכרזים (תיקון: תשכ"ה) : לא תתקשר המועצה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה אלא בהתאם להוראות [[שבתוספת השניה]]. @ 89א. חבר מועצה המעונין בחוזה (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) חבר המועצה שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו או קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם המועצה, למענה או בשמה, או בכל ענין העומד לדיון במועצה או בוועדה מוועדותיה, פרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים - :: (1) יודיע על כך למועצה, בכתב או בעל פה, מיד לאחר שנודע לו כי החוזה, העסק או הענין האמורים עומדים לדיון, וההודעה תירשם בפרוטוקול; :: (2) לא ישתתף בדיונים על החוזה, העסק או הענין במועצה או בוועדה ולא יצביע בהצבעה על כל שאלה בקשר להם; :: לענין סעיף זה, "קרוב" לאדם פלוני - כהגדרתו [[בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963]]. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על חבר מועצה מחמת היותו בעל מניות או חבר בגוף משפטי שיש לו חלק או טובת הנאה בחוזה או בעסק כאמור באותו סעיף קטן, אלא אם כן היה אותו חבר משמש מנהל או פקיד אחראי בגוף המשפטי, או אם חלקו בהונו או ברווחיו של גוף כאמור עולה על 5 אחוזים. : (ג) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שלושה חודשים. @ 89ב. איסור התקשרות בחוזים (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) חבר מועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שיש לאחד מהאמורים חלק העולה על עשרה אחוזים בהונו או ברווחיו, או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם המועצה; לענין זה, "קרוב" - בן זוג, הורה בן או בת, אח או אחות. : (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על - :: (1) חוזה בדבר מתן שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים, לאחד מהמנויים בסעיף קטן (א); :: (2) הסכם בהליכי רכישה לפי [[פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943]], או בהליכי העברת מקרקעין במקום רכישה כאמור; :: (3) חוזה או עסקה שהמועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה ובאישור השר, התירה ובתנאים שהתירה; הודעה על מתן היתר כאמור תפורסם ברשומות. : (ג) חוזה שנערך בניגוד להוראות סעיף זה ניתן לביטול על פי החלטת המועצה ברוב חבריה או על פי החלטת השר, ומשבוטל כך לא תהא המועצה חייבת להחזיר את מה שקיבלה על פי החוזה או לשלם את שוויו של מה שקיבלה, ובלבד שלא יהיה בביטול החוזה כדי לגרוע מזכויות צד שלישי שנרכשו בתום לב. : (ד) לענין סעיף זה, דין התקשרות עם תאגיד שלמועצה שליטה בו כדין התקשרות עם המועצה; לענין זה, "שליטה" - כמשמעותה לפי [[סעיף 2 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963]]. : (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על התקשרויות שנעשו לפני תחילת כהונתו של חבר המועצה שבשלה חל האיסור; אולם עם תחילת הכהונה יודיע חבר המועצה בכתב למועצה על כל התקשרות האסורה לפי הוראות סעיף קטן (א) שנעשתה לפני תחילת כהונתו, וכל עוד לא נסתיימה התקשרות זו לא יעסוק אותו חבר המועצה בתוקף כהונתו במועצה בכל ענין הנוגע להתקשרות האמורה. : (ו) העובר, ביודעין, על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר ששה חודשים. : (ז) הרשעה בעבירה לפי סעיף זה תיחשב כהרשעה בעבירה שיש עמה קלון. : (ח) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 89א]]. == פרק ארבעה עשר: הנהלה מקומית == @ 90. ועד מקומי : כל ישוב יתנהל על ידי ועד מקומי. @ 90א. סיווג תושבים ביישוב שיתופי (תיקון: תשע"ח-3) : לפני בחירות כהגדרתן [[בסעיף 137]], למעט בחירות מיוחדות כהגדרתן [[בסעיף האמור]], תוכן לכל יישוב שיתופי רשימה לצורך קביעת אופן ניהולו של היישוב השיתופי, ולעניין [[סעיפים 91א עד 91ה]] - יראו כתושב מי שנכלל ברשימה וכחבר אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית של היישוב (להלן - האגודה השיתופית) מי שצוין ככזה ברשימה האמורה; הרשימה תוכן לפי הוראות אלה: : (1) השר יעביר לוועדת הבחירות שמונתה על פי הוראות [[הפרק החמישה עשר]], רשימה של כל אדם שיום הולדתו ה-17 חל לא יאוחר מיום הבחירות ורשום הוא ומענו ביום הקובע במרשם האוכלוסין כתושב היישוב השיתופי, שנת לידתו ומספר זהותו במרשם האוכלוסין; : (2) ועדת הבחירות תבחן אם מי שנכלל ברשימה שהועברה לה הוא חבר או אינו חבר באגודה השיתופית, ותציין זאת ברשימה; לצורך זה, ועדת הבחירות רשאית לדרוש מהמועצה, מוועד מקומי, מוועד הנהלה של אגודה שיתופית חקלאית ביישוב שיתופי ומכל תושב, שימסור לה, במקום ובזמן שתקבע, כל ידיעה או מסמך שברשותה הדרוש, לדעת ועדת הבחירות, להכנת הרשימה; מי שקיבל דרישה כאמור חייב להשיב עליה תוך 7 ימים מיום קבלתה; : (3) ביום ה-118 שלפני יום הבחירות תניח ועדת הבחירות העתקים מהרשימה במשרד המועצה, במשרד הוועד המקומי ובמקומות אחרים בתחום היישוב השיתופי, כפי שתקבע ועדת הבחירות, למען יוכל כל המעוניין בכך לעיין בה; : (4) לא יאוחר מהיום ה-118 שלפני יום הבחירות יפרסם יושב ראש ועדת הבחירות בתחום היישוב השיתופי מודעה בדבר הצגת הרשימה לעיון כאמור בפסקה (3); במודעה האמורה יצוינו מקומות הנחת הרשימה, זכותו של כל אדם לעיין בה בתוך 10 ימים מיום פרסום המודעה ושעות העיון; כמו כן יפורטו במודעה הוראת [[סעיף 90ב]]; : (5) דרשה ועדת הבחירות מידע לפי פסקה (2) ולא נמסר לה המידע המבוקש במועד, ירשום יושב ראש ועדת הבחירות ברשימה ליד שמו של כל תושב שלגביו לא נמסר המידע האמור, כי הוא אינו חבר באגודה השיתופית ובמודעה האמורה בפסקה (4) יצוין מספר התושבים שנרשמו כמי שאינם חברים באגודה השיתופית עקב אי-מסירת המידע בעניין חברותם באגודה; : (6) מיד לאחר תום המועד האחרון להגשת עררים לפי [[סעיף 90ב(א)]], עתירה או פסק דין לפי [[סעיף 90ב(ז)]], לפי המאוחר מביניהם, תעביר ועדת הבחירות למנהל הבחירות את הרשימה שהוכנה לכל יישוב שיתופי שבתחום המועצה האזורית לפי הוראות סעיף זה. @ 90ב. עררים ועתירות (תיקון: תשע"ח-3) : (א) כל אדם רשאי, לא יאוחר מהיום ה-108 שלפני יום הבחירות, להגיש לוועדת הבחירות ערר מנומק, בכתב, על כך שהוא או זולתו נרשם, שלא כדין, ברשימה כחבר אגודה שיתופית או כמי שאינו חבר אגודה שיתופית. : (ב) ועדת הבחירות תדון בעררים, ובלבד שחבר ועדת בחירות לא ידון בעררים הנוגעים לרשימה של היישוב שבו הוא מתגורר, תנהל פרוטוקול מישיבותיה ותכריע בהם לא יאוחר מהיום ה-101 שלפני יום הבחירות; לצורך קבלת הכרעה כאמור, רשאית הועדה לגבות עדויות ולעיין במסמכים כפי שייראה לה. : (ג) סברה ועדת הבחירות כי ניתן לקבל ערר של אדם לגבי הרישום שלו בלי להיזקק לשמיעת טענותיו, תודיע לעורר שקיבלה את עררו; בכל מקרה אחר תזמין הוועדה את העורר לדיון בערר, ואם נגע הערר לזולת - תזמין גם אותו. : (ד) הגיש אדם ערר הנוגע לאדם אחר, ימציא לוועדת הבחירות העתק נוסף מכתב הערר וועדת הבחירות תמציא העתק זה לאותו אדם, יחד עם ההזמנה לדיון. : (ה) הזמנה לדיון כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו-ד), תימסר במסירה אישית או תישלח בדואר רשום עם אישור מסירה; כל בעל דין שהוזמן לדיון בערר, זכאי לטעון לפני ועדת הבחירות בעצמו או על ידי בא-כוחו. : (ו) קיבלה ועדת הבחירות החלטה בערר שלא בפני בעל דין או בא-כוחו, תודיע את החלטתה בכתב לעורר, ואם נגע הערר לזולת - גם לו, לא יאוחר מהיום ה-97 שלפני יום הבחירות; לא מסרה ועדת הבחירות הודעה כאמור על החלטתה, רואים ערר זה כערר שהוחלט לדחותו וכאילו נמסרה לעורר הודעה על הדחיה ביום ה-97 שלפני יום הבחירות. : (ז) מי שהגיש ערר, ואם הערר נגע לאחר - גם האחר, רשאי לעתור על החלטת ועדת הבחירות לפי סעיף קטן (ו), לבית משפט לעניינים מינהליים; על עתירה כאמור יחולו הוראות [[סעיף 8 לפקודה]]. : (ח) ועדת הבחירות תתקן את הרשימה לפי ההכרעות בעררים ובעתירות לפי סעיף זה. @ 91. הועד המקומי בישוב שיתופי (תיקון: תשכ"ג, תשנ"א-2, תשנ"ז-2, תש"ס, תשס"ז-2, תשע"ח-3) : (א) בכפוף לאמור [[בסעיפים 91א]] [[ו-91ב]], מי שמכהנים בישוב שיתופי, במועד פלוני, כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית יכהנו גם כחברי הועד המקומי של הישוב. : (ב) חדל ישוב להיות שיתופי, תמנה המועצה ועד מקומי בדרך האמורה [[בסעיף 92]] ורואים ועד זה כועד ראשון שמונה על פי [[הסעיף האמור]]. @ 91א. צירוף נציגות לוועד מקומי (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ד-2, תשנ"ז-2, תש"ס, תשס"ב, תשס"ז-2, תשע"ח-3) : (א) תושב של ישוב שיתופי שאינו חבר האגודה השיתופית, רשאי לבקש מהשר, לא יאוחר מהיום ה-64 שלפני יום הבחירות, להורות כי לועד המקומי של הישוב ייבחרו נוסף על חברי ועד הנהלת האגודה, גם נציגים של בעלי זכות בחירה בישוב שאינם חברים באגודה השיתופית. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) (((בוטל).)) : (ד) כפוף לאמור [[בסעיף 91ב]], מצא השר כי בישוב שיתופי שלגביו הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (א), מספר התושבים שאינם חברי האגודה השיתופית הוא 10% לפחות ממספר התושבים בישוב, יורה כי בנוסף לחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית האמור [[בסעיף 91]], ייבחרו גם נציגים של התושבים באותו ישוב שאינם חברי האגודה השיתופית (להלן - נציגות). : (ד1) ביישוב שהוא קיבוץ או קבוצה יורה השר כאמור אם הוגשה הבקשה על ידי 10% מבין התושבים הרשומים ביישוב ומספר התושבים שאינם חברי האגודה השיתופית הוא 30% לפחות ממספר התושבים ביישוב. : (ה) מספר הנציגים שיעמדו לבחירה בישוב שיתופי כאמור, יהיה המספר השלם המתקבל מהכפלת מספר חברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית באותה שעה במנה המתקבלת מחלוקת מספר התושבים שאינם חברים באגודה השיתופית במספר התושבים החברים באגודה השיתופית, ובלבד שיהיה נציג אחד לפחות. : (ה1) (((בוטל).)) : (ו) (((בוטל).)) @ 91ב. בחירת ועד מקומי בישוב שיתופי (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2, תש"ס, תשס"ז-2, תשע"ח-3) : על אף האמור [[בסעיפים 91(א)]] [[ו-91א(ד)]], יורה השר לקיים בחירות לועד מקומי של ישוב שיתופי, בדרך האמורה [[בפרק זה]] לגבי ישוב שאינו שיתופי, בכל אחד ממקרים אלה: : (1) מספר התושבים בישוב שאינם חברי האגודה השיתופית עלה על מספר התושבים חברי האגודה; : (2) על פי בקשה של 20% מבין התושבים של הישוב שהוגשה לשר לא יאוחר מהיום ה-64 שלפני יום הבחירות. : (3) ביישוב שהוא קיבוץ או קבוצה - על פי בקשה של 50% מהתושבים של היישוב שהוגשה לשר כאמור בפסקה (2). @ 91ב1. יישוב שיתופי בכינוס נכסים או פירוק (תיקון: תשס"ה-2) : ביישוב שיתופי שהאגודה השיתופית שבו נמצאת בהליך של פירוק, כינוס נכסים או מינוי נאמן על ידי בית משפט, בהתאם להוראות [[פקודת האגודות השיתופיות]], או [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967]], יתקיימו בחירות לועד מקומי, ויראו את היישוב לענין הבחירות לועד המקומי כיישוב לא שיתופי; מועד הבחירות ייקבע בידי השר כאמור [[בסעיף 96ב(ב)]]. @ 91ג. בקשות לשינויים בניהול המקומי (תיקון: תשנ"ז-2, תש"ס, תשס"ז-2, תשע"ח-3) : (א) נערכו בישוב שיתופי בחירות לנציגות כאמור [[בסעיף 91א]] והוגשה לשר בקשה, לקראת הבחירות הבאות שיורה - :: (1) על קיום בחירות לועד מקומי בישוב - יאשר השר את הבקשה אם הוגשה בידי 20% לפחות מבין התושבים של הישוב וביישוב שהוא קיבוץ או קבוצה - בידי 50% לפחות מבין התושבים שביישוב; :: (2) כי חברי ועד הנהלת האגודה השיתופית בישוב, לבדם, יכהנו כחברי הועד המקומי - יאשר השר את הבקשה, כפוף לאמור [[בסעיף 91ב(1)]], אם הוגשה בידי למעלה מ-90% מבין התושבים של הישוב. : (ב) נערכו בישוב שיתופי מאוגד בחירות לועד מקומי כאמור [[בסעיף 91ב]] והוגשה לשר בקשה, לקראת הבחירות הבאות, להורות על קיום בחירות לנציגות בישוב או להורות שחברי ועד הנהלת האגודה השיתופית בישוב יכהנו גם כחברי הועד המקומי - יאשר השר את הבקשה, כפוף לאמור [[בסעיף 91ב(1)]], אם ביקשו זאת למעלה מ-80% מבין התושבים של הישוב. : (ג) בקשות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יוגשו לשר לא יאוחר מהיום ה-64 שלפני יום הבחירות. @ 91ד. הודעה בדבר הגשת בקשות (תיקון: תש"ס, תשס"ז-2) : לא יאוחר מהיום ה-74 שלפני יום הבחירות יפרסם מנהל הבחירות, בכל אחד מהישובים השיתופיים, הודעה בדבר האפשרות להגיש לשר בקשות כאמור [[בסעיפים 91א עד 91ג]], לגבי הגוף שינהל את הישוב; בהודעה יפורט נוסח [[91א|הסעיפים האמורים]] וכן יצוינו בה המועד האחרון להגשת הבקשות ומספר החותמים הנדרש לכל סוג של בקשה. @ 91ה. אופן הגשת בקשות (תיקון: תש"ס, תשע"ח-3) : (א) בקשות כאמור [[בסעיפים 91א עד 91ג]] יוגשו לשר בכתב, באמצעות מנהל הבחירות, ויפורטו בהן שמו, שם משפחתו ומספר זהותו של כל מבקש, וכל מבקש יחתום אישית על הבקשה לצד שמו; העתק מהבקשה יימסר לועדת הבחירות. : (ב) תושב שחתם על יותר מבקשה אחת מהבקשות האמורות בסעיף קטן (א), כל חתימותיו בטלות. : (ג) תושב שחתם על בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אינו רשאי לחזור בו מחתימתו; מותו של חותם אינו מבטל את חתימתו. @ 91ו. בדיקת בקשות (תיקון: תש"ס) : קיבל מנהל בחירות בקשות לפי [[סעיפים 91א עד 91ג]], יבדוק את הבקשות ויעבירן לשר, בצירוף הערותיו, לא יאוחר מהיום ה-57 שלפני יום הבחירות; החלטת השר בבקשות תינתן לא יאוחר מהיום ה-52 שלפני יום הבחירות. @ 91ז. תוקף הוראת השר (תיקון: תש"ס, תשס"ז-2) : הוראת השר בדבר אופן ניהולו של ישוב שיתופי שניתנה לפי [[סעיפים 91א עד 91ג]], תעמוד בתוקפה גם בכל הבחירות הבאות שייערכו בישוב האמור, אלא אם כן הורה השר אחרת, על פי בקשות שהוגשו לו לפי [[91א|הסעיפים האמורים]]. @ 92. הועד המקומי הראשון בישוב שאיננו שיתופי (תיקון: תשכ"ג) : (א) חברי הועד המקומי הראשון בישוב שאיננו שיתופי ימונו על ידי המועצה לאחר התייעצות עם גופים ציבוריים שיש להם, לדעתה, נגיעה בדבר; המינוי טעון אישורו של השר. : (ב) רשאית המועצה לבטל מינויו של חבר ועד מקומי ולמנות במקומו חבר אחר בדרך האמורה בסעיף קטן (א). @ 93. הישיבה הראשונה (תיקון: תשי"ט-3, תשכ"ג) : (א) הישיבה הראשונה של הועד המקומי הראשון תתכנס, תוך 14 יום מיום אישור מינויו על ידי השר, על פי הזמנת ראש המועצה והוא ישב בראשה וינהלנה עד שייבחר ראש הועד המקומי. : (ב) לא קויימו הוראות סעיף קטן (א), יכנס השר את הועד המקומי לישיבתו הראשונה והוא ישב בראשה וינהלנה עד שייבחר ראש הועד המקומי. @ 94. כהונת הועד (תיקון: תשכ"ג) : הועד המקומי הראשון יכהן עד שייבחר ועד מקומי לפי הוראות צו זה. @ 95. (תיקון: תשכ"ג, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 96. מספר חברי ועד מקומי בישוב שאיננו שיתופי (תיקון: תשכ"ג, תשנ"ד-2, תשנ"ז-2, תשס"ד, תשס"ד-2, תשס"ה, תשע"ח-3) : (א) מספר חברי ועד מקומי נבחר בישוב שאינו שיתופי ייקבע בהתאם למספר התושבים ביישוב שהיו רשומים במרשם האוכלוסין ביום הקובע לפי טבלה זו: :: {| ! מספר תושבים !! מספר חברי ועד |- | עד 1,500 || 5 עד 7 |- | 1,501 ומעלה || 9 עד 11 |} : (ב) מספר חברי הועד המקומי ייקבע בהתאם לסעיף קטן (א) על ידי השר בהתייעצות עם המועצה, לא יאוחר מהיום ה-50 שלפני יום הבחירות. : (ג) השר רשאי להגדיל את מספר חברי ועד מקומי של ישוב הנמנה עם סוג משני הסוגים הראשונים המפורטים בטבלה שבסעיף קטן (א), כדי המספר המכסימלי הקבוע בטבלה לסוג הבא אחריו. @ 96א. (תיקון: תשכ"ג, תשכ"ה-2, תשנ"א-2, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 96ב. מועד הבחירות לועד המקומי ולנציגות (תיקון: תשכ"ג, תשנ"א-2, תשנ"ד-2, תשנ"ז-2, תש"ס, תשע"ח-3) : (א) הבחירות הראשונות לועד מקומי בישוב שאיננו שיתופי יהיו במועד עריכתן של הבחירות למועצה או במועד אחר שיקבע השר שלא יאוחר מהבחירות הבאות למועצה. : (ב) הבחירות הבאות אחרי הבחירות הראשונות בישוב שאיננו שיתופי וכן בחירות שנקבעו לפי [[סעיפים 91א עד 91ג]], יקוימו במועד עריכתן של הבחירות למועצה ובלבד שהשר לא קבע בשל נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לדעתו, מועד בחירות מוקדם או מאוחר ממנו. : (ג) נדחו בחירות למועצה לפי [[סעיף 28]], יידחו גם הבחירות האמורות בסעיף קטן (ב) ויקוימו ביום הבחירות למועצה. @ 96ג. שיטת הבחירות (תיקון: תשכ"ג) : הבחירות לועד יהיו כלליות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות. @ 97. (תיקון: תשמ"א, תשנ"א-2, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 98. הזכות לבחור לועד מקומי (תיקון: תשמ"ד-2, תשנ"א-2, תשנ"א-3, תשנ"ז-2) : הזכות להשתתף בבחירת ועד מקומי של ישוב נתונה לכל מי שרשום בפנקס הבוחרים שהוכן לאותו ישוב לפי הוראות [[הפרק החמישה עשר]]. @ 99. הזכות להיבחר לועד מקומי (תיקון: תשי"ט-3, תשנ"ז-2) : [[סעיף 19]] יחול על הזכות להיבחר כחבר ועד מקומי בשינויים אלה: : (1) כל מקום שנאמר בו "מועצה" יראו כאילו נאמר בו "ועד מקומי". : (2) בכל מקום שנאמר בו "אזור" יראו כאילו נאמר בו "ישוב". @ 100. הזכות להגשת רשימת מועמדים (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2) : (א) כל קבוצת אנשים הרשומה בפנקס בוחרים של ישוב והמונה שני אחוזים לפחות ממספר בעלי זכות הבחירה בישוב, אך לא פחות מחמישה אנשים, רשאית להגיש רשימת מועמדים בבחירות לועד המקומי של אותו ישוב. : (ב) בבחירות לנציגות רשאית להגיש רשימת מועמדים, כל קבוצת אנשים הרשומים בפנקס הבוחרים של הישוב והם אינם חברים באגודה השיתופית, ובלבד שהקבוצה מונה שני אחוזים לפחות ממספר בעלי זכות הבחירה בישוב שאינם חברים באגודה השיתופית אך לא פחות מחמישה אנשים. : (ג) רשימות המועמדים לועד המקומי או לנציגות יוגשו כאמור בהוראות [[הפרק החמישה עשר]]. @ 101. החלת הוראות (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2, תש"ס) : (א) ההוראות החלות לפי צו זה על בחירת ועד מקומי בישוב שאיננו שיתופי, יחולו גם על בחירות נציגות ועל בחירת ועד מקומי לפי [[סעיפים 91ב]] [[ו-91ג]]. : (ב) הוראות [[סעיפים 98]] [[ו-99]] יחולו גם על בחירת נציגות, אולם יהיו זכאים לבחור ולהיבחר לנציגות רק תושבים שאינם חברים באגודה השיתופית. @ 102. תחילת כהונה ורציפותה (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2, תשע"ב-7) : ועד מקומי ונציגות יתחילו לכהן ביום השביעי שלאחר יום פרסום ההודעה האמורה [[בסעיף 218]] בדבר תוצאות הבחירות; הכהונה תימשך עד שיתחיל לכהן ועד מקומי חדש או שתתחיל לכהן נציגות חדשה. @ 103. תקופת כהונה (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2, תש"ס) : ועד מקומי בישוב לא שיתופי, ועד מקומי שנבחר לפי [[סעיף 91ב]] או לפי [[סעיף 91ג]] וכן נציגות, יכהנו חמש שנים. @ 104. ישיבה ראשונה של ועד מקומי נבחר (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2, תשס"ד-2, תשס"ה) : (א) ועד מקומי נבחר יתכנס לישיבתו הראשונה, על פי הזמנת ראש המועצה, לא יאוחר מ-14 ימים מיום תחילת כהונתו; ראש המועצה ישב בראש הישיבה וינהלנה עד אשר ייבחר ראש הועד המקומי כאמור [[בסעיף 105]]. : (ב) לא נקראה הישיבה הראשונה כאמור בסעיף קטן (א) בידי ראש המועצה, יכנס השר את הועד המקומי לישיבה הראשונה והוא ישמש יושב ראש בה עד אשר ייבחר ראש הועד המקומי. : (ג) נציג האזור שבו מצוי היישוב במועצה אזורית יוזמן לישיבות הועד המקומי של אותו יישוב. @ 104א. (תיקון: תשמ"א-2, תשנ"א-2) : (((בוטל).)) @ 105. בחירת ראש ועד מקומי (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2, תשס"ד-2, תשס"ה) : (א) בכפוף לאמור [[בסעיף 129]], ועד מקומי יבחר בישיבתו הראשונה את אחד מחבריו לראש הועד; הבחירה תיעשה בהצבעה גלויה והמועמד שיקבל למעלה ממחצית הקולות של כל חברי הועד הוא הנבחר; לא קיבל שום מועמד רוב כאמור תיערך הצבעה שניה והמועמד שיקבל למעלה ממחצית הקולות של חברי הועד המצביעים הוא הנבחר. : (ב) ראש ועד מקומי לא יהא זכאי לשכר בקשר לביצוע תפקידו. @ 106. פסולים לכהונה (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2, תשס"א, תשס"ד-2, תשס"ה, תשע"ב-6, תשע"ט-2) : (א) פסול לכהונה - :: (1) מי שלא היה זכאי לכתחילה להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר לחבר ועד מקומי או לחבר נציגות בהתאם לאמור [[בסעיף 99]], או שלאחר שנבחר השתנו לגביו הנסיבות כך ששוב אין מתקיימות בו כל דרישות הזכאות להיות מועמד; :: (2) מי שהורשע בפסק דין שנהיה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר הועד המקומי, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר הועד המקומי ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר הועד המקומי, וקבע בית המשפט כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון; :: (3) מי שנידון למאסר כאמור [[בסעיף 19]] ולא הצהיר אמת, או לא הגיש הודעה או בקשה לפי הוראות [[סעיף 19א]]; :: (4) מי שחייב חוב סופי בשל ארנונה לוועד המקומי בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, "חוב סופי" - חוב שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי העניין, ואם הוגשו ערעור או תובענה אחרת - לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד; :: (5) עובד הוועד המקומי במשכורת; :: (6) עובד המדינה במשכורת אשר עבודתו קשורה בענייני המינהל המחוזי או השלטון המקומי ועלולה להביא לידי סתירה או אי-התאמה בין תפקידיו בשירות המדינה ובין תפקידיו כחבר הוועד המקומי; :: (7) עובד במשכורת ברשות מקומית אחרת אשר עבודתו האמורה עלולה להביא לידי סתירה או אי-התאמה בין תפקידיו בשירות הרשות המקומית האחרת ובין תפקידיו כחבר הוועד המקומי. : (ב) המכהן כחבר ועד מקומי או כחבר נציגות והוא פסול לכך, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]. : (ג) לא יכהנו בועד מקומי שני קרובי משפחה או יותר; בסעיף קטן זה, "קרוב משפחה" - בן זוג, הורה או הורי הורה, בן זוגו, בן או בת או בני זוגם, אח או אחות או בני זוגם. : (ד) ראש הועד המקומי יודיע לראש המועצה, בסמוך לאחר הבחירות לועד המקומי, מי הם חברי הועד המקומי שנבחרו והאם קיימת ביניהם קרבת משפחה על פי הוראות סעיף קטן (ג). : (ה) ראה ראש המועצה כי לועד מקומי נבחרו קרובי משפחה, ישלח להם הודעה על כך בדואר רשום, לפי מעניהם הידועים האחרונים; כל אחד מחברי הועד המקומי שנשלחה אליהם הודעה כאמור, יודיע בתוך 14 ימים לראש המועצה על נכונותו להתפטר מתפקידו או על סירובו לעשות כן. : (ו) התפטרות חבר ועד שהודיע על נכונותו להתפטר, תיכנס לתוקף עם מסירת הודעתו לידי ראש המועצה. : (ז) לא הודיע חבר ועד כנדרש בסעיף קטן (ה) וראה ראש המועצה שבועד ממשיכים לכהן קרובי משפחה, יודיע לכל חבר כאמור על התפנות מקומו במועצה ויפרט את הסיבות לכך. : (ח) הוראות [[סעיף 37ה(ב) ו-(ג)]] יחולו על ועד מקומי, בשינויים המחויבים, כך שבכל מקום שבו נאמר "חבר מועצה" יראו כאילו נאמר "חבר ועד מקומי". @ 106א. הודעה על התפנות מקומו של חבר הוועד המקומי (תיקון: תשע"ב-6) : (א) נראה לגזבר הוועד המקומי כי חבר הוועד פסול לכהן לפי [[סעיף 106(4)]], ישלח לו הגזבר הודעה בדבר התפנות מקומו בוועד ויפרט בה את הסיבות לכך ואת מועד כניסתה לתוקף לפי סעיף קטן (ד); ההודעה תישלח לחבר הוועד במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה יישלח במכתב רשום לראש המועצה האזורית; בהודעה יצוין כי על חבר הוועד לשלם את חובו או להסדיר אותו לרבות בדרך של פריסתו (בסעיף זה - הסדרת חוב). : (ב) נראה לראש המועצה האזורית שחבר הוועד פסול לכהן ולא שלח הגזבר לחבר הוועד הודעה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך ארבעה עשר ימים מיום שדרש ממנו ראש המועצה האזורית לעשות כן, ישלח ראש המועצה האזורית לחבר הוועד את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לגזבר. : (ג) נראה לממונה שחבר הוועד פסול לכהן ולא שלח ראש המועצה האזורית לחבר הוועד הודעה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך ארבעה עשר ימים מיום שדרש ממנו הממונה לעשות כן, ישלח הממונה לחבר הוועד את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש המועצה האזורית. : (ד) בתום שישים ימים מיום שנשלחה ההודעה לפי סעיף קטן (א), (ב) או (ג) לפי העניין תיפסק כהונתו של חבר הוועד המקומי זולת אם תוך הזמן האמור - :: (1) בתוך שלושים ימים ממועד משלוח ההודעה הסדיר את החוב; :: (2) בתוך שישים ימים ממועד משלוח ההודעה התקיים אחד מאלה: ::: (א) הגיש חבר הוועד בקשה לבית משפט מוסמך לביטול ההודעה; במקרה זה לא יחדל לכהן אלא אם כן בית המשפט החליט על כך; ::: (ב) התברר לשולח ההודעה שלא נתקיימו הנסיבות המחייבות את שליחתה, והוא ביטל אותה בהודעה מנומקת בכתב לחבר הוועד; העתק מהודעת הביטול יימסר לידי הממונה, הגזבר או ראש המועצה האזורית, הכל לפי העניין. : (ה) הגזבר יודיע לראש המועצה האזורית ולממונה על הפסקת כהונה של חבר הוועד. : (ו) הממונה יוודא את קיומן של הוראות סעיף קטן זה. @ 106ב. הוראות לעניין חזרה לכהונה (תיקון: תשע"ב-6) : חזר חבר הוועד המקומי לכהן לאחר שהוחלט כי לא התקיימה העילה לפסלות כהונה לפי [[סעיף 106(א)(4)]], יחדל לכהן מי שהחליף אותו מתוך רשימת המועמדים ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולכהן כחבר הוועד מכוח הוראות [[סעיף 130]]. @ 107. (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ד-2, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 108. (תיקון: תשכ"ה-2, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 109. (תיקון: תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 110. (תיקון: תשמ"ו-2, תשנ"א-2, תשנ"ד-2, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 111. (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 112. (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 113. (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 114. (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 115. (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 116. (תיקון: תשי"ט-3, תשנ"א-2, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 117. (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 118. (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 119. (תיקון: תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 120. (תיקון: תשנ"א-2) : (((בוטל).)) @ 121. (תיקון: תשנ"א-2) : (((בוטל).)) @ 122. (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 123. (תיקון: תשנ"א-2) : (((בוטל).)) @ 124. (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ז-2) : (((בוטל).)) @ 125. (תיקון: תשנ"א-2) : (((בוטל).)) @ 126. (תיקון: תשנ"א-2) : (((בוטל).)) @ 127. ועד נחשל (תיקון: תשל"ז-6, תשנ"ז-2, תשס"ד-2, תשס"ה) : נראה למועצה כי ועד מקומי אינו ממלא את התפקידים שהוטלו עליו לפי [[הפקודה]], צו זה או כל דין אחר, או שאינו מנהל כשורה את תחום שיפוטו, רשאית היא, באישור הממונה, להורות על בחירת ועד ולקבוע את תאריך הבחירות או למנות, לאחר התייעצות עם הגופים הציבוריים הנוגעים בדבר, ועד מתוך אנשים שכשרים להיות חברי ועד או למנות, לאחר התייעצות כאמור, ועדה למילוי תפקידי הועד המקומי, ובלבד שמימון פעילותו של הועד הממונה ייעשה מתקציב הועד המקומי. @ 127א. ועד המסרב למלא חובה (תיקון: תשל"ז-6, תשס"ד-2, תשס"ה) : (א) ראה ראש המועצה שועד מקומי נמנע ממילוי חובה או מביצוע עבודה שהוטלו עליו בצו זה או בכל דין אחר, רשאי הוא לדרוש ממנו בצו למלא את החובה או לבצע את העבודה בתוך הזמן הנקוב בצו. : (ב) לא מילא הועד המקומי אחר הצו בתוך הזמן האמור בו, רשאי ראש המועצה, באישור הממונה, למנות אדם למילוי החובה או לביצוע העבודה כאמור, לקבוע את השכר שישולם לאדם כאמור ולהורות שהשכר והוצאות העבודה ייפרעו מתקציב הועד המקומי. @ 127ב. סמכות הממונה (תיקון: תשס"ד-2, תשס"ה) : (א) ראה הממונה שעל אף שהתקיימו התנאים הנקובים [[בסעיפים 127]] [[או 127א]] נמנע ראש המועצה מלהפעיל את סמכויותיו על פי [[127|אותם סעיפים]], רשאי הוא, לאחר שנתן לראש המועצה הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות לו בצו להפעיל את הסמכויות האמורות. : (ב) לא קיים ראש המועצה את הוראות הצו האמור בסעיף קטן (א) בתוך הזמן הנקוב בו, רשאי הממונה להפעיל בעצמו את הסמכויות או למנות אדם לביצוע הצו, ורשאי הוא להחליט על גובה השכר שישולם לאדם כאמור ולהורות שהשכר והוצאות העבודה ישולמו מקופת המועצה או מקופת הועד המקומי, כפי שיחליט הממונה; בהחלטה כאמור ייתן הממונה את דעתו לטעם המנעותו של ראש המועצה מקיום הצו. @ 128. החלת הוראות על חברי ועד מקומי (תיקון: תשל"ז-4, תשנ"א-2, תשנ"ד-2, תשנ"ז-2, תש"ס) : הוראות [[סעיפים 37ד]], [[37ה]], [[37ח]], [[89א]] [[ו-89ב]] יחולו על חברי ועד מקומי בשינויים אלה: : (1) כל מקום שנאמר בו "מועצה" יראו כאילו נאמר בו "ועד מקומי"; : (2) כל מקום שנאמר בו "השר" יראו כאילו נאמר בו "ראש מועצה"; : (3) כל מקום שנאמר בו "חבר המועצה" יראו כאילו נאמר בו "חבר הועד המקומי". @ 129. יושב ראש הועד המקומי בישוב שיתופי (תיקון: תשנ"א-2, תש"ס) : ראש הועד המקומי בישוב שיתופי יהיה האדם המשמש על פי תקנות הישוב ראש הועד או המזכירות או ההנהלה של הישוב; הוראה זו לא תחול על ישוב שיתופי שנערכו בו בחירות לועד המקומי לפי [[סעיף 91ב]] או לפי [[סעיף 91ג]]. @ 130. מילוי מקומות פנויים (תיקון: תשכ"ה-2, תשל"ג, תש"ס, תשס"א) : (א) חבר ועד מקומי ממונה שחדל לכהן, ימונה במקומו חבר אחר באותה הדרך בה נתמנה החבר שחדל לכהן. : (ב) חבר ועד מקומי נבחר לרבות חבר נציגות שחדל לכהן או שפקעה כהונתו, יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימה שממנה נבחר אותו חבר מיד אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה; ואם אותו מועמד כבר נכנס בדרך זו קודם לכן או שהוא פסול או שאיננו יכול להיות חבר הועד מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב ליושב ראש הועד שאין ברצונו להיות חבר הועד - יבוא במקומו מי ששמו בא מיד אחריו ברשימה האמורה, וכן הלאה. : (ג) אם אין מי שימלא את המקום הפנוי לפי סעיף קטן (ב), יבחר הועד ללא דיחוי, על פי החלטה של מחצית חבריו לפחות, אדם שהוא כשר לפי צו זה להיבחר כחבר הועד. בקבלת החלטה בענין זה יתחשב הועד בהצעת מגישי הרשימה שמתוכה נבחר החבר שחדל לכהן, ולא יפסול מועמד שהוצע כאמור אלא באישור המועצה. הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על מילוי מקום פנוי של חבר נציגות, אולם בחירת החבר החדש תיעשה בהחלטה של חברי הנציגות הנותרים. : (ד) חבר ועד מקומי בישוב שיתופי שחדל לכהן, ינהגו בהתאם לתקנות אותו ישוב שיתופי. : (ה) לא בחרו חברי הועד המקומי או חברי הנציגות חבר כאמור בסעיף קטן (ג) תוך חודש ימים ימנה הממונה על המחוז אדם כשר לפי צו זה לכהן כחבר הועד תוך התחשבות בהצעת מגישי הרשימה שמתוכה נבחר החבר שחדל לכהן. @ 130א. ועדת ביקורת בועד מקומי (תיקון: תשס"ד-2, תשס"ה) : (א) המועצה תבחר ועדת ביקורת מבין תושבי היישוב, אשר אינם חברי ועד מקומי, מתוך רשימת תושבים שיציעו את מועמדותם. : (ב) מספר חברי ועדת הביקורת לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה. : (ג) ועדת הביקורת תבדוק אם החלטות הועד המקומי הוצאו לפועל כדין, תבדוק את חשבונות הועד המקומי ותוודא כי פעולותיו נעשו במסגרת תקציבו המאושר וכן תבדוק אם תוקנו ליקויים בפעולות הועד המקומי אשר נמצאו בביקורות קודמות. : (ד) לצורך ביצוע תפקידיה, רשאית ועדת הביקורת לקבל מכל חבר ועד מקומי או עובד ועד מקומי, ידיעות, מסמכים והסברים הדרושים לה. : (ה) בתוך שלושה חודשים מתום כל שנה תמציא ועדת הביקורת לועד המקומי טיוטת דוח ביקורת מפורט שיתייחס לפעילות הועד המקומי ותאפשר לו להעיר הערות לטיוטה בתוך שלושים ימים; ועדת הביקורת תקיים דיון בהערות הועד המקומי ותערוך את דוח הביקורת הסופי. : (ו) בתוך חמישה חודשים מתום כל שנה, תמציא ועדת הביקורת לידי הועד המקומי, ראש המועצה ולידי ועדת הביקורת של המועצה את דוח הביקורת הסופי; דוח הביקורת יהא פתוח לעיון כל תושב ביישוב וסיכום תמציתי ממנו יופץ לכל תושבי היישוב בתוך 14 ימים ממועד הגשתו למועצה. @ 131. ועדות : ועד מקומי רשאי למנות ועדות קבועות לענינים או למקרים מיוחדים ולהטיל עליהן תפקידים כפי שייראה לו. ועדות אלה רשאיות, בשים לב להוראות השר, לקבוע לעצמן את סדרי עבודתן ודיוניהן. @ 132. סמכויות ועד מקומי (תיקון: תשי"ח, תשכ"ה-2, תשנ"ז-2, תשס"ד-2, תשס"ה, תשע"ח-6) : (א) לועד מקומי יהיו בתחום הנהלתו, כל סמכויות המועצה שבתחומה, לפי [[סעיף 63]], ככל שאצלה לו המועצה על פי החלטתה ובהתאם לתנאים שנקבעו בה, לרבות התנאים והמגבלות בסמכויות אלה ובכפוף [[לסעיף 63(ה)]]; הועד המקומי יהיה רשאי לעשות שימוש בסמכויותיו, ככל שלא יהיה בכך סתירה להחלטות המועצה שהודיעה עליהן לועד ולחוקי העזר שלה. : (ב) המועצה רשאית לבטל אצילת סמכות לועד המקומי כאמור בסעיף קטן (א) ובלבד שנתנה לועד המקומי הזדמנות להשמיע את טענותיו. : (ג) [[סעיפים 45 עד 48]], [[49(א)]] למעט הסיפה המתחילה במילים "באישור ועדת ההנהלה", [[50 עד 56]], [[59 עד 61]], [[76]], [[77(א) ו-(ב)(1)]], [[78 עד 82]], [[85]], [[88 עד 89ב]], [[232 עד 240]] יחולו בשינויים המחויבים לפי הענין על ועד מקומי, ויראו כאילו במקום "המועצה" כתוב "הועד המקומי" ובמקום "השר" כתוב "המועצה". : (ד) [[סעיף 84]] יחול, בשינויים המחויבים, על ועד מקומי. : (ד1) [[+|סעיפים 188]] [[ו-196 לפקודת העיריות]] יחולו על ועד מקומי, בשינויים המחויבים לפי העניין ובשינויים אלה: בכל מקום, במקום "עירייה" או "מועצה" יקראו "הוועד המקומי", [[-|ובסעיפים 188(א)]] [[-|ו-196(א)]], במקום "השר" יקראו "המועצה"; ואולם החלטות המועצה לאישור עסקאות של ועד מקומי לפי סעיפים אלה יהיו טעונות אישור של השר כאילו היתה העסקה בנכסיה של המועצה. : (ה) ועד מקומי רשאי, בשים לב להוראות כלליות של השר ובמידה שלא נקבעו הוראות בצו זה, לקבוע לעצמו את סדרי עבודתו ודיוניו. @ 132א. פעולות הועד המקומי (תיקון: תשס"ד-2, תשס"ה) : (א) הועד המקומי רשאי לפעול לביצוע הסמכויות שהואצלו לו בעצמו או באמצעות המועצה. : (ב) החליט הועד המקומי לפעול באמצעות המועצה רשאי הוא לפנות אליה בבקשה לבצע פעולות בתחומו, במסגרת תקציבו המאושרת. : (ג) קיבלה המועצה פניה כאמור בסעיף קטן (ב), תעשה את כל הדרוש לביצוע הפעולה המבוקשת, לרבות התקשרות לרכישת טובין או שירותים, לפי הענין; פעולות כאמור ימומנו מתקציב המאושר של הועד המקומי. @ 132ב. מינוי עובדים בועד מקומי (תיקון: תשס"ד-2, תשס"ה, תשפ"א-2) : (א) ועד מקומי רשאי להעסיק עובדים לשם ביצוע סמכויות שהמועצה אצלה לו ובלבד שיש למשרות אלה הקצבה בתקציבו המאושר. : (ב) לא יתמנה אדם לעובד של ועד מקומי אלא באישור המועצה. : (ג) מינוי עובדים לועד מקומי ייעשה על פי הוראות [[צו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), התשל"ז-1977]] והוראות [[תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים ברשויות המקומיות), התש"ם-1979]], בשינויים המחויבים. : (ד) שכרם ותנאי עבודתם של עובדי ועד מקומי יהיו כשל עובדי מועצה אזורית ובלבד שזכויותיו לגמלאות של עובד שנתקבל לעבודה לאחר יום ט"ז בכסלו התשס"ב (1 בדצמבר 2001) יבוטחו בקרן פנסיה צוברת. : (ה) הממונה רשאי, באישור השר, לקבוע את המספר המרבי של העובדים שיעסיקו ועדים מקומים ויכול שיקבע כאמור לכלל הועדים המקומיים או לסוגי ועדים; קבע הממונה כאמור לא יעסיק הועד המקומי עובדים במספר העולה על המספר שנקבע. @ 132ג. קופת הוועד (תיקון: תשע"ח-6) : גזבר הוועד המקומי אחראי לביטחונה של קופת הוועד; בהעדר הגזבר, יהיה ראש הוועד אחראי לביטחונה. @ 132ד. חתימה על מסמכים (תיקון: תשע"ח-6) : (א) כל המחאה או פקודת תשלום לחובת הוועד המקומי יהיו חתומים בידי ראש הוועד וביד גזבר הוועד, ובהעדר הגזבר - ביד חבר ועד או עובד ועד שהתמנה על ידי הוועד למלא את מקומו של הגזבר. : (ב) חוזה, כתב התחייבות, הסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין כדי לקבל תוקף של פסק דין או מסמך אחר שיש בהם התחייבות כספית מטעם הוועד המקומי, לא יחייבו את הוועד אלא אם כן חתמו עליהם בשם הוועד, בצד חותמת הוועד, ראש הוועד והגזבר, ובהעדר הגזבר - חבר ועד או עובד ועד שהתמנה על ידי הוועד למלא את מקומו של הגזבר. : (ג) מסמך כאמור בסעיף קטן (ב) שאין בו התחייבות כספית מטעם הוועד המקומי, לא יחייב את הוועד אלא אם כן חתמו עליו בשם הוועד, בצד חותמת הוועד, ראש הוועד וחבר ועד או עובד של הוועד שהורשה לכך על ידי הוועד. @ 133. מסי ועד מקומי (תיקון: תש"ך, תשכ"ה-2, תש"ם-3, תשנ"ד, תשס"ד-2, תשס"ה) : (א) ועד מקומי רשאי, באישור המועצה, להטיל בתחום הנהלתו כל מס שהמועצה רשאית להטיל לפי [[סעיף 68(א)]] ורשאי הוא, באישור המועצה ובכפוף להוראות [[=חוק ההסדרים|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992]] (להלן - חוק ההסדרים), והתקנות שהותקנו לפיו להטיל ארנונה כללית, והכל לצורך ביצוע הסמכויות שהמועצה אצלה לו (להלן - מסי ועד מקומי); לא החליט ועד מקומי על הטלת מסי ועד מקומי בתחומו, רשאית המועצה, לאחר שניתנה לועד המקומי הזדמנות להשמיע את טענותיו, להחליט על הטלת מסי ועד מקומי כאמור אם נוכחה שהם דרושים לביצוע הסמכויות שאצלה לועד המקומי. : (ב) ועד מקומי ישתמש לצורכי הטלת מסים וארנונה כללית בשומות המועצה שנקבעו לנכסים בתחום הנהלתו; אם אין למועצה שומות מתאימות רשאי הועד המקומי לערוך שומות. : (ג) הוטלו מסי ועד מקומי, כאמור בסעיף קטן (א), ייגבו מסי הועד המקומי בידי המועצה יחד עם הארנונה שהוטלה על ידה, ויועברו לועד המקומי בניכוי הוצאות הגביה החלות עליו, אלא אם כן החליטה המועצה להסמיך את הועד המקומי לגבות את המסים האמורים, כולם או חלקם. : (ד) דיני גבייתם של מסי המועצה יחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, על גבייתם של מסי ועד מקומי; נגבו המסים בידי הועד המקומי, יהיו ליושב ראש ועד מקומי אותן הסמכויות הנתונות לראש המועצה בקשר לגביית המסים. : (ה) הוסמך הועד המקומי לגבות ארנונה כללית, יחולו עליו [[תקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993]], בשינויים המחויבים לפי הענין, כאילו במקום "המועצה" כתוב בהם "הועד המקומי"; הועד המקומי לא יפחית תשלומי ארנונה כללית אלא על פי [[התקנות האמורות]] ועל פי תקנות שיותקנו לענין זה לפי [[חוק ההסדרים]]. : (ו) לא החליט ועד מקומי על הטלת מסי ועד מקומי לשנת כספים מסוימת או לא אישרה המועצה מסי הועד, כאמור בסעיף קטן (א), ישולמו בתחום הועד המקומי מסי ועד מקומי, בסכומים ובמועדים שנקבעו בשנה הקודמת כשהם מעודכנים ומחושבים על פי הדינים החלים על ארנונה כללית, אלה אם אושרו כדין ביטולם או הפחתתם של מסי הועד המקומי, כולם או חלקם. : (ז) נוכחה המועצה שועד מקומי שהוסמך לגבות את מסי הועד אינו גובה אותם או מתרשל בגבייתם, רשאית המועצה, לאחר שהתרתה בועד המקומי, לגבות את מסי הועד המקומי במקום הועד המקומי ולהשתמש בהם בהתאם לתקציבו, לצורכי היישוב. : (ח) המועצה רשאית, לבקשת הועד ובנסיבות מיוחדות, להטיל בתוך שנת הכספים תוספת למסי ועד, בעת התקופה שמיום האישור עד סוף שנת הכספים, ולקבוע מועדים לתשלום התוספת; הוראה זו אינה גורעת מהוראות [[סעיף 11 לחוק ההסדרים]]. @ 133א. (תיקון: תשכ"ה-2, תשס"ד-2, תשס"ה) : (((בוטל).)) @ 134. הכנת תקציב ועד מקומי (תיקון: תשכ"ג, תשכ"ד, תשנ"ב, תשע"ח-6) : (א) לשם מילוי תפקידו לפי צו זה יכין ועד מקומי, בהתאם להוראות השר, תקציב של הכנסה והוצאה לשנת הכספים ויגישו למועצה, לאישור. : (ב) התקציב יוגש למועצה לאישור לא יאוחר מיום 1 באוקטובר בכל שנה לשנת הכספים הבאה. : (ג) לא הגיש הועד תקציב במועד האמור ולמרות דרישתה של המועצה לא הגישו עד 30 בנובמבר, תכין המועצה תקציב בשביל הועד, כדי להבטיח את קיום השירותים ההכרחיים ביותר לתושבי הישוב. : (ד) המועצה תמסור בכתב לועד את החלטותיה בדבר התקציב עד ליום 31 בדצמבר. : (ה) על אף האמור בסעיף קטן (א), ישוב שיתופי רשאי, באישור המועצה, לערוך תקציב לשנה המתחילה ב-1 באוקטובר והמסתיימת ב-30 בספטמבר שלאחריו; נערך תקציבו כאמור, יהיה היטל המסים ערוך לאותה תקופה. : (ו) ערך הועד של ישוב שיתופי את תקציבו בהתאם לסעיף קטן (ה) יגישנו לאישור המועצה לא יאוחר מיום 1 באוגוסט שלפני תקופת התקציב; המועצה תמסור לועד החלטותיה בדבר התקציב בכתב עד ליום 30 בספטמבר. : (ז) החלה שנת הכספים ולא אושר תקציב הוועד המקומי, יהיה הוועד המקומי רשאי להוציא בכל חודש, כל עוד לא אושר תקציבו, סכום השווה לחלק השנים עשר מן התקציב השנתי הקודם, בתוספת סכום שאישרה המועצה בהתחשב בהתייקרויות ובנסיבות מיוחדות אחרות, וזאת לגבי אותם סעיפים שפורטו בתקציב הקודם. @ 134א. שינוי התקציב (תיקון: תשי"ט, תשכ"ג) : המועצה רשאית, לאחר שתשמע את דעתו של הועד המקומי, לתקן או לדחות כל פרט מפרטי התקציב וכן להוסיף פרט, אם, לדעתה הוספת הפרט הכרחית לטובת הציבור. @ 134ב. ערר (תיקון: תשכ"ג) : (א) ועד מקומי רשאי להגיש ערר מנומק לשר על כל תיקון, שינוי, דחייה או הוספה בתקציב שנעשה על ידי המועצה. : (ב) הערר יוגש תוך שבעה ימים מהיום שתיוודע לועד החלטת המועצה לפי [[סעיף 134א]]; ביום הגשת הערר ימסור הועד ביד או ישלח בדואר רשום העתק ממנו למועצה, והיא תהא רשאית להמציא לשר הסברים תוך שבעה ימים מיום קבלת ההעתק. : (ג) בתום שבעת הימים לאחר מסירת ההעתק למועצה השר יכריע בערר והכרעתו תהיה סופית. @ 134ג. ביקורת חשבונות (תיקון: תשכ"ג, תשס"ד-2, תשס"ה) : (א) חשבונות ועד מקומי שלא החליט לפעול באמצעות המועצה כאמור [[בסעיף 132א]] יבוקרו בידי רואה חשבון שמינתה לכך המועצה והוא יגיש למועצה דוח על פעולותיו של הועד המקומי; העתק הדוח יועבר בידי רואה החשבון לממונה. : (ב) הועד המקומי יישא בעלות שכרו של רואה החשבון. @ 134ד. חשבונות ועד מקומי (תיקון: תשס"ד-2, תשס"ה) : (א) ועד מקומי שלא החליט לפעול באמצעות המועצה כאמור [[בסעיף 132א]] - :: (1) חשבונותיו יתנהלו בהתאם להוראות החלות על חשבונות המועצה; :: (2) יגיש למועצה, מדי שנה, דוח כספי שנתי מבוקר בידי רואה חשבון, לגבי שנת הכספים שחלפה; הדוח הכספי יוגש לא יאוחר מארבעה חודשים מתום שנת הכספים; תמצית הדוח הכספי תופץ לכל תושבי היישוב בתוך 14 ימים מהגשת הדוח למועצה. @ 135. החזקת רכוש וקבלת מילוות (תיקון: תשס"ד-2, תשס"ה) : (א) ועד מקומי רשאי לרכוש, לקבל ולהחזיק מקרקעים ומטלטלים וכל זכות או טובת הנאה בהם ולנהוג בכל אלה דרך בעלים, ובלבד שלא ימכור מקרקעים הרשומים על שמו, לא יחליפם, לא ימשכנם ולא יחכירם לתקופה שלמעלה משלוש שנים - אלא באישור המועצה. : (ב) ועד מקומי רשאי לקבל מלוות למימון פעולות פיתוח בלבד, באישור המועצה והממונה, ובתנאים שיורו ועל קבלת המלווה יחולו הוראות [[הפקודה]] וצו זה החלות על הלוואות שנוטלת מועצה; אישור המועצה כאמור אין בה משום ערבות של המועצה לאותה הלוואה; בסעיף קטן זה, "פעולות פיתוח" - הקמת מבנים לצורכי ציבור או רכישתם וכן ביצוע עבודות תשתית לצורכי ציבור ובכלל זה סלילת כבישים ומדרכות, ביוב, מים, ניקוז, תיעול ופיתוח שטחים ציבוריים פתוחים. @ 136. ערר של ועד מקומי : (א) ועד מקומי רשאי להגיש לשר ערר מנומק בכתב על כל פעולה, מעשה או החלטה של המועצה (להלן בסעיף זה - פעולה) או על הימנעותה מפעולה; יסוד לערר תשמש אחת מטענות אלה: :: (1) שהפעולה, כולה או מקצתה, אינה בסמכותה של המועצה או שנעשתה שלא לפי הוראות צו זה; :: (2) שההימנעות היא בניגוד לחוק או להתחייבויותיה של המועצה; :: (3) שהפעולה או ההימנעות מפעולה פוגעת בעניניו של הישוב הנמצא בתחום הנהלתו של הועד המקומי העורר, או בענינים של התושבים שבאותו תחום. : (ב) הערר יוגש תוך 7 ימים מיום שיוודע לועד על הפעולה או על הימנעות מפעולה המשמשת יסוד לערר. ביום הגשת הערר ימסור הועד העתק ממנו למועצה, והיא תהא רשאית להמציא לשר הסברים תוך 7 ימים מיום קבלת ההעתק. : (ג) בערר לפי סעיף זה, רשאי השר, בתום 7 הימים הניתנים למועצה להמצאת הסברים, לצוות עליה לבטל את הפעולה שהוגש עליה ערר, או לעשות פעולה שהוגש ערר על הימנעות ממנה, אם עשייתה היא בגדר סמכותה של המועצה. == פרק ארבעה עשר 1: מועצה כפרית, ומועצה אזורית שבתחומה אין ישוב שיתופי (תיקון: תשנ"ב-2) == @ 136א. הגדרות (תיקון: תשנ"ב-2) : [[בפרק זה]] - :- "מועצה" - מועצה כפרית או מועצה אזורית שבתחומה אין ישוב שיתופי; :- "מועצה כפרית" - צירוף תחום הישובים אשר שמותיהם מפורטים [[תוספת ראשונה|בתוספת]] מתחת לשמה של אותה מועצה אזורית ושאף אחד מהם אינו ישוב שיתופי או כפר שיתופי כמשמעותו [[בתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג-1973]]; :- "מועצה אזורית שבתחומה אין ישוב שיתופי" - מועצה אזורית שאין בתחומה ישוב שיתופי או כפר שיתופי כמשמעותו [[בתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג-1973]]; :- "תחום ישוב", במועצה כפרית - השטח הנושא את שם הישוב המותחם בקו אדום במפת הישוב או במפת המועצה הכפרית החתומה ביד שר הפנים. @ 136ב. מועצה ראשונה ממונה (תיקון: תשנ"ב-2) : (א) המועצה הראשונה תוקם בידי השר והוא יקבע את מספר חבריה וימנה אותם לאחר שהתייעץ עם אנשים המייצגים לדעתו את תושבי המועצה. : (ב) המועצה הראשונה תכהן עד שתיבחר מועצה נבחרת ראשונה. @ 136ג. מועצה נבחרת (תיקון: תשנ"ב-2) : מועצה נבחרת תהיה מורכבת מנציגי האזורים או - במועצה כפרית - נציגי הישובים, שייבחרו לפי הוראות צו זה. @ 136ד. ועד מייעץ בישוב במועצה כפרית (תיקון: תשנ"ב-2) : בכל ישוב במועצה כפרית ימנה השר ועד מייעץ מתושבי המקום. == פרק חמישה עשר: בחירות (תיקון: תשנ"ז-2) == === סימן א': פרשנות (תיקון: תשנ"ז-2) === @ 137. הגדרה (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-3) : [[בפרק זה]] - :- "בחירות" - בחירות למועצה, לראשות מועצה לרבות בחירות מיוחדות או לועד מקומי לרבות בחירת נציגות כהגדרתה [[בסעיף 91א]]; :- "בחירות מיוחדות" - בחירות לראש מועצה כאמור [[בסעיף 6ו לחוק בחירת ראשי מועצות אזוריות]]; :- "יום שליפת הפנקס" - היום ה-40 שלפני יום הבחירות; :- "רשימת מועמדים" - המועמדים המוצעים לבחירה לחברי מועצה, חברי ועד מקומי או לנציגות; :- "הצעת מועמד" - הצעת מועמד לראשות מועצה; :- "מועמד" - מועמד לראשות מועצה או מועמד ברשימת מועמדים; :- "שליפת הפנקס" - גזירת פנקס הבוחרים מתוך מרשם האוכלוסין. === סימן ב': ועדת בחירות והכנת פנקס בוחרים (תיקון: תשנ"ז-2) === @ 138. בחירת ועדת בחירות (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד, תשע"ח-3) : (א) לא יאוחר מ-157 ימים לפני יום הבחירות, ובבחירות מיוחדות - לא יאוחר מ-14 ימים מיום היווצרות העילה לקיום בחירות מיוחדות, תבחר מועצת המועצה האזורית, שבתחומה עומדות להתקיים הבחירות, ועדת בחירות וכן תבחר את אחד מחברי הועדה ליושב ראש הועדה; עד לבחירת יושב ראש כאמור ישמש מנהל הבחירות שנתמנה לפי [[סעיף 142]] יושב ראש הועדה. : (ב) המועצה תקבע את מספר חברי ועדת הבחירות ותבחר בהם מבין תושבי המועצה האזורית שהם בני 17 שנים לפחות; המועצה תודיע לשר, בכתב, על בחירת הועדה לא יאוחר משלושה ימים מיום היבחרה. : (ג) לא קבעה המועצה את מספר חברי ועדת הבחירות לפי סעיף קטן (ב), יקבע אותם השר; לא בחרה המועצה את חברי הועדה ימנה אותם השר ורשאי הוא למנות מי שאינם תושבי המועצה האזורית. : (ד) במועצה אזורית שאין מכהנת בה מועצה נבחרת, ימנה השר ועדת בחירות לא יאוחר מ-144 ימים לפני יום הבחירות. : (ה) בא כוח מועמד שאושר כאמור [[בסעיף 165]], רשאי למנות מבין תושבי המועצה האזורית משקיף מטעמו לועדת הבחירות; משקיף כאמור יוזמן להשתתף בישיבות ועדת הבחירות כבעל זכות ייעוץ בלבד. @ 139. מנין חוקי בישיבת ועדת בחירות (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) המנין החוקי בישיבה של ועדת הבחירות הוא שליש מחברי הועדה וביניהם היושב ראש ובלבד שכל חברי הועדה הוזמנו בכתב לישיבה 24 שעות מראש לפחות; לא נוכח מנין כאמור במועד שנקבע לישיבה, תתקיים הישיבה כעבור שעה ותהיה חוקית בכל מספר של נוכחים והמבוגר שבהם ימלא את תפקיד היושב ראש עד בואו של היושב ראש. : (ב) החלטות הועדה יתקבלו ברוב קולות המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות, יכריע יושב ראש הישיבה. @ 140. ועדת בחירות שאינה פועלת כראוי (תיקון: תשנ"ז-2) : ועדת בחירות שלדעת השר אינה ממלאת את תפקידיה כראוי ועקב כך קיים חשש שהבחירות לא ייערכו במועד, רשאי השר להתרות בה; לא שעתה ועדת הבחירות להתראה, רשאי השר לפזרה ולמנות ועדה אחרת במקומה. @ 141. (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-7) : (((בוטל).)) @ 142. מנהל בחירות (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-7, תשע"ח-3, תשע"ח-7) : (א) השר ימנה מנהל בחירות לכל מועצה אזורית שבה עומדות להתקיים בחירות ורשאי הוא למנות סגן למנהל הבחירות; המינויים יפורסמו ברשומות. : (ב) מנהל הבחירות רשאי לבצע כל פעולה במקום ועדת הבחירות אם ראה כי לא בוצעה כראוי או לא בוצעה במועד והדבר עלול לגרום לדחיית הבחירות ולשם כך יהיו למנהל הבחירות כל הסמכויות הנתונות לפי צו זה לועדת הבחירות. : (ג) סגן מנהל הבחירות רשאי לבצע כל פעולה שמנהל הבחירות הוסמך לבצעה על פי צו זה אם מנהל הבחירות הורה לו לעשות כן. @ 143. הכנת פנקס בוחרים (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד, תשס"ז-2, תשע"א, תשע"ב-7, תשע"ח-3, תשע"ח-7) : (א) לכל בחירות יכין משרד הפנים פנקס בוחרים שיכלול כל אדם שיום הולדתו ה-17 חל לא יאוחר מיום הבחירות והיה רשום הוא ומענו במרשם האוכלוסין כתושב של אותו אזור ביום שליפת הפנקס, למעט מי שבתוך 18 חודשים שקדמו ליום הבחירות היה רשום בפנקס הבוחרים כבוחר של רשות מקומית אחרת, ובאותה רשות התקיימו בחירות בתקופה האמורה; לעניין [[פרק זה]], "מען" - לרבות ציון במרשם האוכלוסין של יישוב בלבד. : (ב) עלה מספר הבוחרים באזור על 800, יוכנו רשימות בוחרים אחדות שכל אחת מהן תכלול לא יותר מ-800 שמות בוחרים; הבוחרים יחולקו ברשימות אלה לפי סדר אלף בית של שמות משפחה, והסימון הסידורי בכל אחת מהן יתחיל במספר 1; כל הרשימות האמורות ביחד יהוו את פנקס הבוחרים של האזור. : (ג) בפנקס בוחרים יירשמו שמו ושם משפחתו של כל בוחר באזור, שם אביו או אמו, שנת לידתו, מענו ומספר זהותו במרשם האוכלוסין; באין לבוחר שם משפחה, יפורט גם שם אבי אביו, והכול לפי הרשום במרשם ביום שליפת הפנקס; שמות הבוחרים יהיו ערוכים בזה אחר זה, לפי סדר אלף בית של שמות המשפחה, ויהיו מסומנים במספרים סידוריים החל במספר 1; שמם של בוחרים שאין להם שם משפחה יהיו ערוכים לפי סדר האלף בית של שמם הפרטי. : (ג1) ביישוב שיתופי שבו מתקיימות בחירות לנציגות, יצוין בפנקס הבוחרים של אותו יישוב ליד שמו של כל בוחר אם הוא חבר באגודה השיתופית על פי רשימת התושבים שהועברה למנהל הבחירות כאמור [[בסעיף 90א(6)]]. : (ג2) פנקס הבוחרים ייכנס לתוקפו שלושה ימים לאחר יום שליפת הפנקס; על כניסת פנקסים לתוקף יפרסם השר הודעה ברשומות. : (ד) (((נמחק).)) @ 143א. תיקון פרטי בוחר (תיקון: תשע"ח-3, תשע"ח-7, תשע"ח-8) : הוראות [[סעיפים 17 עד 23 לחוק הבחירות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי צו זה; לעניין בחירות מיוחדות, יחולו [[-#17|הסעיפים האמורים]], בשינויים אלה: : (1) [[-|בסעיף 17]], במקום סעיף קטן (ה) יקראו: :: "(ה) בקשה כאמור [[-#17|בסעיף זה]] יכול שתוגש בכל עת אך לא יאוחר מהיום ה-51 שלפני יום הבחירות."; : (2) [[-|בסעיף 19]], במקום סעיף קטן (א) יקראו: :: "(א) השר יכריע בבקשות לפי [[-|סעיף 17]] ויודיע את החלטתו בכתב למבקש ולאדם שלגביו נסבה הבקשה לא יאוחר מהיום ה-48 שלפני יום הבחירות."; : (3) [[-|בסעיף 20(ב)]], במקום פסקה (1) יקראו: :: "(1) עתירה נגד החלטה לפי [[-|סעיף 19(א)]] תוגש לא יאוחר מהיום ה-44 שלפני יום הבחירות.". @ 143ב. מסירת מידע לציבור (תיקון: תשע"ח-3) : הוראות [[סעיף 15 לחוק הבחירות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי צו זה. @ 143ג. הודעה לקראת בחירות (תיקון: תשע"ח-3) : הוראת [[סעיף 23ד לחוק הבחירות]] תחול, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי צו זה. @ 144. (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ג-2, תשס"ט-2, תשע"ח-3) : (((בוטל).)) @ 145. (תיקון: תשנ"ז-2, תש"ס, תשס"ז-2, תשע"ח-3) : (((בוטל).)) @ 146. (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"א, תשע"ח-3) : (((בוטל).)) @ 147. (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-4, תשע"ח-3) : (((בוטל).)) @ 148. (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-4, תשע"ח-3) : (((בוטל).)) @ 149. (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-4, תשע"ח-3) : (((בוטל).)) === סימן ב'1: בחירות מיוחדות (תיקון: תשס"ו-2) === @ 149א. (תיקון: תשס"ו-2, תשע"ח-3) : (((בוטל).)) @ 149ב. (תיקון: תשס"ו-2, תשע"ח-3) : (((בוטל).)) @ 149ג. (תיקון: תשס"ו-2, תשע"ח-3) : (((בוטל).)) === סימן ג': רשימות והצעות מועמדים (תיקון: תשנ"ז-2) === @ 150. מועד הגשת רשימות והצעות מועמדים (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-7) : (א) לא יאוחר מהיום ה-33 שלפני יום הבחירות, ביום ובשעות שיקבע מנהל הבחירות בהתייעצות עם ועדת הבחירות, יוגשו למנהל הבחירות רשימות מועמדים והצעות מועמדים. : (ב) (((בוטל).)) @ 151. טפסים (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ח, תשע"א) : רשימות והצעות מועמדים יוגשו על גבי חוברות לפי הטפסים [[שבתוספת השלישית]] כמפורט להלן: : (1) [[תוספת שלישית טופס 1א|טופס 1א]] - הצעת מועמד מטעם קבוצת בוחרים; : (1א) [[תוספת שלישית טופס 1ב|טופס 1ב]] - הצעה של ראש מועצה מכהן למועמדות לכהונה נוספת. : (2) [[תוספת שלישית טופס 2|טופס 2]] - רשימת מועמדים למועצה; : (3) [[תוספת שלישית טופס 3|טופס 3]] - רשימת מועמדים לועד המקומי או לנציגות. @ 152. מספר המועמדים ופרטיהם (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-3, תשע"ח-7) : (א) מספר המועמדים ברשימת מועמדים למועצה לא יפחת משלושה מועמדים ולא יעלה על עשרה. : (ב) מספר המועמדים לועד מקומי או לנציגות לא יעלה על כפל מספר החברים במוסד העומד לבחירה. : (ג) ברשימות והצעות מועמדים, לפי הענין, יפורטו פרטי המועמדים. @ 153. הסכמה לשמש כמועמדים (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-7) : (א) לא יאושר כמועמד אדם שלא נתן את הסכמתו להיות מועמד לפי [[טופס 4 שבתוספת השלישית]]; כתב הסכמה כאמור יימסר למנהל הבחירות לא יאוחר מהמועד האחרון להגשת רשימות והצעות המועמדים; מועמד הנמצא מחוץ לישראל, רשאי לשלוח למנהל הבחירות את הסכמתו לשמש מועמד במברק או באמצעות פקסימילה. : (ב) אדם רשאי להיות מועמד ברשימת מועמדים אחת בלבד לכל אחד מן המוסדות העומדים לבחירה; מי שנתן הסכמתו בכתב להכללת שמו בשתי רשימות מועמדים או יותר לאחד מן המוסדות העומדים לבחירה, ימחוק מנהל הבחירות את שמו מכל הרשימות האמורות. @ 154. חתימת מגישי רשימות והצעות מועמדים (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-3, תשע"ח-7) : (א) רשימת מועמדים תיחתם בידי קבוצת הבוחרים המגישה את הרשימה כאמור [[בסעיפים 20]] [[ו-100]]; הצעת מועמד תיחתם בידי קבוצת הבוחרים או חברי המועצה המגישה את ההצעה כאמור [[+|בסעיפים 5]] [[ו-6ז לחוק בחירת ראשי מועצות אזוריות]]. : (ב) ליד כל חתימה כאמור בסעיף קטן (א), יצוינו פרטי החותם כנדרש בטופס שלפיו הוגשה רשימת המועמדים או הצעת המועמד; אל הרשימה או ההצעה יצורף תצהיר של בא-כוח הרשימה או ההצעה המאמת את כל החתימות; בלא תצהיר כאמור לא תתקבל הרשימה או ההצעה. : (ג) אדם שחתם על יותר מרשימת מועמדים אחת למוסד מהמוסדות העומדים לבחירה או על יותר מהצעת מועמד אחת, חתימותיו בכל הרשימות וההצעות האמורות - בטלות. : (ד) אדם שחתם על רשימת מועמדים או על הצעת מועמד, אינו רשאי לחזור בו מחתימתו; מותו של חותם איננו מבטל את חתימתו. @ 155. אי קבלת רשימת מועמדים (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-7) : מנהל הבחירות לא יקבל רשימת מועמדים או הצעת מועמד שהוגשה באיחור או שנעשה בה אחד משינויים אלה: : (1) החלפת מועמד פלוני במועמד אחר; : (2) מחיקה או הוספה של שם מועמד; : (3) שינוי סדר רישומו של מועמד ברשימה; : (4) שינוי המספר הסידורי שליד שם המועמד. @ 156. הודעה בדבר הגשת רשימות והצעות מועמדים (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-7) : לא יאוחר מהיום ה-47 שלפני יום הבחירות, יפרסם מנהל הבחירות הודעה בכל אחד מן האזורים שבתחום המועצה האזורית שבה יפורטו: : (1) יום הבחירות וכן היום והשעות להגשת רשימות והצעות המועמדים; : (2) שמו ומען משרדו של מנהל הבחירות; : (3) מספר הנציגים מטעם האזור העומדים לבחירה למועצה; : (4) מספר חברי הועד המקומי או הנציגות העומדים לבחירה באזור; : (5) מספר האנשים הדרוש להגשת רשימת מועמדים לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה באזור ולהגשת הצעת מועמד; : (6) המקומות והמועדים שבהם ניתן לקבל את הטפסים הדרושים להגשת רשימות והצעות מועמדים; : (7) תוכן הוראות [[סעיפים 151 עד 155]]. @ 157. מינוי בא כוח (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-3) : (א) המגישים רשימת מועמדים או הצעת מועמד, רשאים למנות שני אנשים - אחד כבא כוחם והשני כממלא מקומו; עשו כן, יציינו את פרטי הממונים האמורים כנדרש בטופס שעליו הוגשה הרשימה או ההצעה; באין מינוי כאמור יראו את החותם הראשון על רשימת מועמדים כבא כוח מגישי הרשימה (להלן - בא כוח הרשימה) ואת החותם השני כממלא מקומו, וכן יראו את החותם הראשון על הצעת מועמד כבא כוח מגישי ההצעה (להלן - בא כוח ההצעה) ואת החותם השני כממלא מקומו. : (ב) הוראת [[סעיף 38(ב) לחוק הבחירות]] תחול, בשינויים המחויבים, על בא-כוח הרשימה או בא-כוח ההצעה כאמור בסעיף קטן (א). @ 158. כינוי וסימון של רשימת מועמדים (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) כל רשימת מועמדים תישא כינוי וסימון המורכב מאות או שתי אותיות שונות של האלף בית העברי; לא ניתן לרשימה כינוי וסימון כאמור על ידי מגישי הרשימה, יקבע לה מנהל הבחירות את הכינוי והסימון. : (ב) שתי רשימות מועמדים לאותו מוסד העומד לבחירה המוגשות מטעם אותו אזור, לא ישאו כינוי וסימון זהים; קבוצת בוחרים שהקדימה להגיש את רשימתה, זכותה לבחור כינוי וסימון כאמור בסעיף קטן (א) - קודמת. : (ג) רשימת מועמדים לא תישא כינוי או סימון אשר עלולים להטעות. @ 159. אישור קבלת רשימות והצעות מועמדים (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-7) : מנהל הבחירות שקיבל רשימת מועמדים או הצעות מועמד יאשר זאת בכתב; באישור יצוינו היום והשעה של הגשת הרשימה או ההצעה ושמות בא כוח המגישים וממלא מקומו, כן יצוינו הכינוי והסימון שהוצעו לרשימה. @ 160. התפטרות מועמד (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-3, תשע"ח-7) : (א) מועמד רשאי להתפטר בכל עת; ההתפטרות תיעשה בהודעה בכתב שיגיש המועמד עצמו לידי מנהל הבחירות, ואם התפטר מועמד לאחר יום הבחירות - לידי השר; שהה המועמד מחוץ לישראל, ישלח את הודעת ההתפטרות, כאשר חתימתו עליה מאומתת בידי קונסול ישראלי או נוטריון. : (ב) הוראת [[סעיף 43(ב) לחוק הבחירות]] תחול, בשינויים המחויבים, על רשימת מועמדים או הצעת מועמד כאמור בסעיף קטן (א). @ 161. רשימות והצעות מועמדים פסולות (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) מנהל הבחירות יבדוק את כל רשימות והצעות המועמדים שנתקבלו בתוך המועד האמור [[בסעיף 150(א)]]. : (ב) מצא מנהל הבחירות, לאחר בדיקה כאמור בסעיף קטן (א), ולאחר שקיים על כך התייעצות עם ועדת הבחירות, את אחד הפגמים הבאים ברשימת מועמדים או בהצעת מועמד, יודיע לבא כוח הרשימה או ההצעה ולממלאי מקומם כי הרשימה או ההצעה פסולה: :: (1) הרשימה הוגשה בידי מספר בוחרים קטן מהנדרש [[בסעיפים 20]] [[או 100]]; :: (2) נעשה ברשימה שינוי מהשינויים האמורים [[בסעיף 155]]; :: (3) הצעת המועמד הוגשה בידי מספר בוחרים קטן מהנדרש [[בסעיף 5 לחוק בחירת ראש המועצה]]; :: (4) המועמד לראשות המועצה איננו ממלא אחר דרישות [[סעיף 4(ב) לחוק בחירת ראש המועצה]]. : (ג) ההודעה האמורה בסעיף קטן (ב) תהיה בכתב ומנומקת והיא תישלח לא יאוחר מהיום ה-20 שלפני יום הבחירות; נפסלה הצעת מועמד על פי האמור בסעיף קטן (ב)(4), תישלח הודעה על כך גם למועמד. @ 162. ליקויים ברשימת מועמדים או בהצעת מועמד (תיקון: תשנ"ז-2, תש"ס, תשע"ח-3) : (א) קבע מנהל הבחירות שרשימת מועמדים או הצעת מועמד הוגשה שלא בהתאם להוראות [[סימן זה]], אולם לא נמצא ברשימה או בהצעה פגם מן הפגמים האמורים [[בסעיף 161]], יודיע מנהל הבחירות, בכתב, לבא כוח הרשימה או ההצעה ולממלאי מקומם, לא יאוחר מהיום ה-26 שלפני יום הבחירות, כי קיים ליקוי ברשימה או בהצעה וכי הם רשאים לתקנו לא יאוחר מהיום ה-23 שלפני יום הבחירות; מנהל הבחירות יפרט בהודעתו את מהות הליקוי; נגע הליקוי למועמד, ישלח מנהל הבחירות גם לו העתק מההודעה ואף המועמד האמור יהיה רשאי לתקן את הליקוי. : (ב) פסל מנהל הבחירות חתימות של מגישי רשימת מועמדים או הצעת מועמד, ועקב כך פחת מספר מגישי הרשימה או ההצעה מהמספר הנדרש על פי הוראות צו זה והוראות [[חוק בחירת ראש המועצה]], ייחשב הדבר לליקוי הניתן לתיקון כאמור בסעיף קטן (א). : (ג) סירב מנהל הבחירות לאשר כינוי או סימון של רשימת מועמדים, ייחשב הדבר לליקוי הניתן לתיקון כאמור בסעיף קטן (א). @ 163. פסילת מועמד ברשימת מועמדים (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-3) : (א) מצא מנהל הבחירות, לאחר בדיקה כאמור [[בסעיף 161(א)]] כי מועמד פלוני ברשימת מועמדים איננו ממלא אחר הדרישות [[שבסעיף 19]], יפסול את המועמד. : (ב) לא יאוחר מהיום ה-20 שלפני יום הבחירות, ישלח מנהל הבחירות הודעה בכתב על פסילת מועמד כאמור בסעיף קטן (א) לבא כוח הרשימה, לממלא מקומו ולמועמד שנפסל. @ 164. איסור שינוי רשימת מועמדים (תיקון: תשנ"ז-2) : בכפוף לאמור [[בסעיף 160]], אין לערוך ברשימת מועמדים לאחר שהוגשה כל שינוי מהשינויים המפורטים [[בסעיף 155]]. @ 165. אישור רשימות והצעות מועמדים (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"א, תשע"ח-3) : רשימת מועמדים או הצעת מועמד שהוגשה כדין או שהליקויים בה תוקנו כאמור [[בסעיף 162]], יאשר אותה מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, ויודיע על כך לבא כוח הרשימה או ההצעה ולממלאי מקומם לא יאוחר מהיום ה-20 שלפני יום הבחירות; חבר ועדת הבחירות לא ידון בעניין אישור של רשימת מועמדים או של מועמד ברשימת מועמדים ביישוב שבו הוא מתגורר. @ 166. פסילה עקב אי תיקון ליקויים (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-3) : (א) קבע מנהל הבחירות שליקויים ברשימת מועמדים או בהצעת מועמד שנמסרה עליהם הודעה לפי [[סעיף 162]] לא תוקנו כנדרש, יודיע לבא כוח הרשימה או ההצעה ולממלאי מקומם, לא יאוחר מהיום ה-20 שלפני יום הבחירות, כי הרשימה או ההצעה פסולה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה הליקוי בכינוי או בסימון של רשימת מועמדים ולא תוקן הליקוי להנחת דעתו של מנהל הבחירות, יקבע מנהל הבחירות כינוי או סימון לרשימה ויאשר אותה בהודעה כאמור [[בסעיף 165]]. @ 167. עתירה בעניין רשימות ומועמדים (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-4, תשע"ח-3) : (א) בא כוח רשימה או הצעה או ממלאי מקומם שקיבלו הודעה לפי [[סעיף 161]] [[או 166]] שהרשימה או ההצעה פסולה, או שקיבלו הודעה לפי [[סעיף 163(ב)]] על פסילת מועמד פלוני ברשימת מועמדים או על סירוב של מנהל הבחירות לאשר כינוי או סימון של רשימה, רשאים לעתור נגד החלטת מנהל הבחירות לבית המשפט לעניינים מינהליים שבאזור שיפוטו נמצא תחום המועצה האזורית, לא יאוחר מהיום ה-17 שלפני יום הבחירות. : (ב) מועמד שקיבל הודעה על פסילתו לפי [[סעיף 161(ג)]] [[או 163(ב)]], רשאי אף הוא לעתור לבית משפט כאמור בסעיף קטן (א). : (ג) חבר ועדת בחירות רשאי לעתור לבית משפט כאמור בסעיף קטן (א) על אישור רשימת מועמדים או הצעת מועמד בידי מנהל הבחירות או על אי פסילת מועמד פלוני ברשימת מועמדים. : (ד) בעתירה לפי סעיף זה ידון בית משפט לעניינים מינהליים בשופט אחד ופסק דינו יהיה סופי; פסק הדין יימסר למנהל הבחירות לא יאוחר מהיום ה-12 שלפני יום הבחירות. === סימן ד': כינון מוסדות נבחרים ללא בחירות בקלפי (תיקון: תשנ"ז-2) === @ 168. מועמד יחיד לראשות מועצה (תיקון: תשנ"ז-2) : אושרה הצעת מועמד אחת בלבד, יכריז מנהל הבחירות, ביום הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, שהמועמד אשר הוצע בהצעה האמורה הוא שנבחר לראש המועצה. @ 169. הכרזה על נציגי אזור במועצה (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) היה באזור פלוני מספר המועמדים למועצה שאושרו שווה למספר הנציגים שאותו אזור זכאי לבחור למועצה, לא יתקיימו באזור האמור בחירות בקלפי למועצה ומנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, יכריז ביום הבחירות שהמועמדים שאושרו כאמור, הם שנבחרו כחברי המועצה מטעם האזור. : (ב) היה מספר המועמדים האמורים בסעיף קטן (א) פחות ממספר הנציגים שהאזור זכאי לבחור למועצה, יופחת מספרם של חברי המועצה מטעם האזור ויועמד על מספר המועמדים שאושרו; מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, יכריז ביום הבחירות שהמועמדים שאושרו הם שנבחרו כחברי המועצה מטעם האזור. : (ג) הוגשה באזור רשימת מועמדים אחת בלבד בבחירות למועצה ומספר המועמדים שאושרו בה עלה על מספר הנציגים שהאזור זכאי לבחור למועצה, יכריז מנהל הבחירות, ביום הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, על מספר המועמדים מתוך אותה רשימה השווה למספר הנציגים האמור, לפי סדר רישומם ברשימה, כעל מי שנבחרו כחברי המועצה מטעם האזור. @ 170. מינוי חבר מועצה (תיקון: תשנ"ז-2) : לא הוגשה או לא אושרה באזור פלוני אף לא רשימת מועמדים אחת בבחירות למועצה, ימנה השר, לאחר התייעצות עם גופים ציבוריים שלדעת השר יש להם נגיעה בדבר, חבר מועצה אחד מטעם אותו אזור מבין תושבי האזור הזכאים להיבחר כחברי מועצה; ראה השר כי לא ניתן למנות חבר מועצה מבין תושבי האזור, רשאי הוא למנות כנציג האזור במועצה אדם שאיננו תושב האזור. @ 171. הכרזה על חברי ועד מקומי או נציגות (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) היה מספר המועמדים שאושרו בבחירות לועד מקומי או לנציגות שווה למספר החברים במוסד העומד לבחירה, לא יתקיימו בחירות בקלפי למוסד האמור, ומנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, יכריז ביום הבחירות שהמועמדים שאושרו כאמור הם שנבחרו כחברי הועד המקומי או הנציגות. : (ב) היה מספר המועמדים האמורים בסעיף קטן (א) פחות ממספר החברים במוסד העומד לבחירה, יופחת, בכפוף לאמור [[בסעיף 172(ב)]], מספרם של חברי המוסד האמור ויועמד על מספר המועמדים שאושרו; מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, יכריז ביום הבחירות שהמועמדים שאושרו הם שנבחרו כחברי הועד המקומי או הנציגות. : (ג) הוגשה רשימת מועמדים אחת בלבד לועד מקומי או לנציגות ומספר המועמדים שאושרו בה עלה על מספרם של חברי המוסד העומד לבחירה, יכריז מנהל הבחירות, ביום הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, על מספר המועמדים מתוך אותה רשימה השווה למספר חברי המוסד העומד לבחירה, לפי סדר רישומם ברשימה, כעל מי שנבחרו לחברי הועד המקומי או הנציגות. @ 172. מינוי חברי ועד מקומי (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) לא הוגשה או לא אושרה בישוב פלוני אף לא רשימת מועמדים אחת בבחירות לועד מקומי, ימנה השר, לאחר התייעצות עם גופים ציבוריים שלדעת השר יש להם נגיעה בדבר, חמישה חברים לועד המקומי, מבין תושבי הישוב הזכאים להיבחר לחברי הועד; ראה השר כי לא ניתן למנות את חברי הועד המקומי, כולם או מקצתם, מבין תושבי הישוב, רשאי הוא למנות לחברי הועד המקומי אנשים שאינם תושבי הישוב. : (ב) על אף האמור [[בסעיף 171(ב)]], לא יפחת מספרם של חברי ועד מקומי מחמישה חברים; אושרו בבחירות לועד מקומי פחות מחמישה מועמדים, ישלים השר את מספר חברי הועד לחמישה במינוי חברים כאמור בסעיף קטן (א). @ 173. אי קיום בחירות בישוב שיתופי לועד מקומי או לנציגות (תיקון: תשנ"ז-2) : לא הוגשה או לא אושרה בישוב שיתופי פלוני אף לא רשימת מועמדים אחת בבחירות לועד מקומי או לנציגות, לא יתקיימו בישוב האמור בחירות לאותם מוסדות. === סימן ה': ההכנות ליום הבחירות (תיקון: תשנ"ז-2) === @ 174. בחירות בקלפי (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) אושרה יותר מהצעת מועמד אחת, יתקיימו בחירות בקלפי לראשות המועצה. : (ב) בכל אחד מהמקרים הבאים יתקיימו באזור בחירות בקלפי: :: (1) בחירות למועצה - אם אושרה יותר מרשימת מועמדים אחת ומספר המועמדים שאושרו ברשימות אלה עולה על מספר הנציגים שהאזור זכאי לבחור למועצה; :: (2) בחירות לועד מקומי או לנציגות - אם אושרה יותר מרשימת מועמדים אחת ומספר המועמדים שאושרו ברשימות אלה עולה על מספר החברים במוסד העומד לבחירה. @ 175. מקומות הקלפיות (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-3) : (א) לא יאוחר מהיום ה-10 שלפני יום הבחירות יקבע מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, את המקומות בכל אזור שבהם יוצבו הקלפיות ביום הבחירות (להלן - מקום קלפי). : (ב) מקום קלפי לא יהיה במועדון מפלגתי או במקום אחר המשמש מוסד ציבורי פוליטי וכן לא בבית כנסת או מקום תפילה אחר. @ 176. מספר הקלפיות (תיקון: תשנ"ז-2, תש"ס, תשע"ב-7, תשע"ח-7) : (א) באזור שבו מספר הבוחרים אינו עולה על 800, תוצב קלפי אחת. : (ב) באזור שבו מספר הבוחרים עולה על 800 יהיה מספר הקלפיות כמספר רשימות הבוחרים שהוכנו לאזור לפי [[סעיף 143(ב)]]; כל קלפי באזור כאמור תסומן במספר, תהיה צמודה לה רשימת בוחרים אחת בלבד, ויהיו רשאים להצביע בה רק הבוחרים ששמותיהם כלולים ברשימה זו. @ 177. ועדות קלפי (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-7, תשע"ח-3) : (א) לא יאוחר מהיום ה-14 שלפני יום הבחירות, תמנה ועדת הבחירות לכל קלפי ועדת קלפי של שלושה חברים לפחות; חברי ועדת הקלפי האמורים יתמנו מבין הבוחרים של האזור שבו נמצאת הקלפי, על פי הצעת באי כוח רשימות המועמדים המשתתפות בבחירות באזור. : (ב) בנוסף לחברי ועדת הקלפי האמורים בסעיף קטן (א), תמנה ועדת הבחירות לכל אחת מוועדות הקלפי חברי ועדה על פי הצעת באי הכוח של הצעות המועמדים שאושרו; חברי ועדה כאמור יוצעו מבין כלל הבוחרים במועצה האזורית. : (ב1) כל רשימת מועמדים וכל מועמד רשאים להחליף את חבר ועדת הקלפי שמונה על פי הצעתם לפי סעיף קטן (ב) על ידי מתן הודעה של בא כוח רשימת המועמדים או בא כוח הצעת המועמד, לפי העניין, בדבר חילופי גברי [[בטופס 6א שבתוספת השלישית]]. : (ג) ועדת הבחירות תמנה לכל ועדת קלפי, מבין חברי אותה ועדה, יושב ראש וסגן יושב ראש. : (ד) (((בוטל).)) : (ה) לא מינתה ועדת הבחירות ועדות קלפי כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ימנה מנהל הבחירות את חברי ועדות הקלפי את יושבי הראש שלהן ואת סגניהם; על מינויים אלה לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג). : (ו) המינויים האמורים בסעיפים קטנים (א) עד (ג) ייעשו בכתב מינוי לפי [[טופס 5 שבתוספת השלישית]]. @ 178. סמכויות ועדת קלפי (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-3) : (א) ועדת קלפי היא הממונה על מהלך ההצבעה במקום הקלפי ועל ספירת קולות הבוחרים שהצביעו בקלפי והיא מוסמכת לקבל כל החלטה בכל הקשור להצבעה ולספירת הקולות. : (ב) החלטותיה של ועדת קלפי יתקבלו ברוב קולות חברי הועדה המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות, יכריע יושב ראש הועדה. : (ג) הוראות [[סעיפים 34(א)(2) ו-(ג) לחוק הבחירות]] יחולו על בחירות לפי צו זה. @ 179. ועדת קלפי שאינה ממלאת תפקידיה כראוי (תיקון: תשנ"ז-2) : ראה מנהל הבחירות, ביום הבחירות, שועדת קלפי אינה ממלאת את תפקידיה כראוי ועקב כך קיים, לדעתו, חשש שייפגע המהלך התקין של ההצבעה בקלפי, רשאי הוא לפזר את ועדת הקלפי האמורה ולמנות ועדה אחרת במקומה; על מינוי כאמור לא יחולו הוראות [[סעיף 177]]. @ 180. מינוי משקיף (תיקון: תשנ"ז-2) : רשימת מועמדים שאיננה מיוצגת בועדת קלפי כאמור [[בסעיף 177(א)]], רשאית למנות משקיף מטעמה לעבודת ועדת הקלפי ביום הבחירות; בא כוח רשימה כאמור או ממלא מקומו יחתמו על כתב מינוי לפי [[טופס 6 שבתוספת השלישית]]. @ 181. מזכיר ועדת קלפי (תיקון: תשנ"ז-2, תש"ס, תשס"ד, תשע"ב-7) : (א) מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, ימנה מזכיר לכל ועדת קלפי ואם ראה לנכון לעשות כן, רשאי הוא למנות מזכיר שאינו תושב המועצה האזורית; המזכיר יהיה בן 17 שנים לפחות. : (א1) מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, ימנה מזכירים נוספים שמספרם לא יעלה על שליש מספר מקומות הקלפי במועצה האזורית ואשר ישמשו לפי [[סעיף 191א]], במקרה הצורך, כחברי ועדת קלפי או כמזכירי ועדת קלפי. : (ב) מנהל הבחירות יחתום על כתב מינוי למזכיר לפי [[טופס 7 שבתוספת השלישית]] וימסור אותו למזכיר, לא יאוחר מיומיים לפני יום הבחירות. : (ג) מנהל הבחירות רשאי, בכל עת, אם ראה צורך בכך, להעביר מזכיר מקלפי אחת לקלפי אחרת בתחום המועצה האזורית; החליט מנהל הבחירות על העברה כאמור, יתקן את כתב המינוי של המזכיר ויציין בו את פרטי הקלפי שאליה הועבר. : (ד) המזכיר יסייע לועדת הקלפי במילוי תפקידיה ובין השאר - :: (1) יקבל את החומר והציוד של ההצבעה, יעבירו למקום הקלפי וישמור על החומר והציוד האמורים; :: (2) יעמוד לרשות ועדת הקלפי ברישום הפרוטוקולים, הטפסים והמסמכים שרישומם מוטל על ועדת הקלפי; :: (3) יארוז את חומר הבחירות בסיום עבודת ועדת הקלפי וילווה את העברתו כאמור [[בסעיף 206(א)]] לידי מנהל הבחירות. : (ה) מנהל הבחירות יקבע את שכר המזכירים. @ 182. הודעה בדבר קיום בחירות (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-7, תשע"ח-3) : (א) לא יאוחר מהיום ה-6 שלפני קיום בחירות בקלפי בתחום אזור, יפרסם מנהל הבחירות הודעה שבה יפורטו: :: (1) יום הבחירות; :: (2) המוסדות העומדים לבחירה בתחום האזור ביום הבחירות; :: (3) מספר החברים העומדים לבחירה לכל אחד מהמוסדות האמורים בפסקה (2); :: (4) שמות המועמדים לראשות המועצה שאושרו, שנת לידתם ומענם וכן שמם ומענם של באי כוח הצעות המועמדים האמורים וממלאי מקומם; :: (5) כינוייהן וסימוניהן של רשימות המועמדים שאושרו, שמות המועמדים שאושרו ברשימות אלה, שנת לידתם ומענם וכן שמם ומענם של באי כוח הרשימות האמורות וממלאי מקומם; :: (6) שעות ההצבעה כאמור [[בסעיף 190]]; :: (7) המספרים שבהם סומנו הקלפיות ומקומות הקלפי; :: (8) אופן חלוקת הבוחרים בין הקלפיות השונות; :: (9) הפרטים הנוגעים למעטפות ההצבעה ופתקי ההצבעה לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה כאמור [[בסעיפים 183]] [[ו-184]]; :: (10) שמו ומען משרדו של מנהל הבחירות. : (ב) חל שינוי באחד מהפרטים האמורים בסעיף קטן (א), יפרסם מנהל הבחירות, מיד, הודעה על כך. @ 183. מעטפות ההצבעה (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) מעטפות ההצבעה יהיו אטומות וישאו סימן מיוחד שקבע מנהל הבחירות ואשר עליו הודיע לועדת הבחירות; לכל מוסד העומד לבחירה תהיה מעטפת הצבעה נפרדת בצבעים כלהלן: :: (1) מעטפת הצבעה לראשות המועצה - צבע צהוב; :: (2) מעטפת הצבעה למועצה - צבע לבן; :: (3) מעטפת הצבעה לועד מקומי או לנציגות - צבע כחול או תכלת. : (ב) לא יאוחר מ-3 ימים לפני יום הבחירות יספק מנהל הבחירות לועדת הבחירות כמות מספקת של מעטפות הצבעה. @ 184. פתקי הצבעה (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד, תשע"ב-7, תשע"ח-3, תשע"ח-7) : (א) בפתק הצבעה לראשות המועצה יצוין בדפוס שם המועמד כפי שאישר מנהל הבחירות, בעברית או בעברית וערבית ותו לא; צבעו של הפתק יהיה צהוב. : (ב) בפתקי הצבעה למועצה, לועד מקומי ולנציגות יצוינו בדפוס האות או האות והכינוי של רשימת המועמדים, בעברית או בעברית וערבית, ותו לא; הכינוי והאות שניתן לציין בערבית יהיו אלה שיאשר מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, כמקבילים לאות ולכינוי בעברית; צבעו של פתק הצבעה למועצה יהיה לבן ושל פתק הצבעה לועד מקומי או לנציגות יהיה כחול או תכלת. : (ב1) פתקי ההצבעה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יהיו מודפסים לפי דוגמה שאישר מנהל הבחירות; מנהל הבחירות יאשר לכל הצעת מועמד ולכל רשימת מועמדים דוגמה אחת בלבד של פתק הצבעה בעברית ואם נתבקש, יאשר גם דוגמה אחת בלבד של פתק הצבעה בעברית ובערבית. : (ג) במקום פתק מודפס, יכול שישמש להצבעה, לכל אחד מהמוסדות האמורים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), פתק ריק שצבעו כצבע פתק ההצבעה המודפס לאותו מוסד; על הפתק האמור ירשום הבוחר בכתב ידו את השם הפרטי ושם המשפחה של המועמד לראשות המועצה ותו לא, או ירשום את אות הרשימה או האות והכינוי של הרשימה בלבד; הרישום בכתב יד ייעשה בעט בצבע כחול בעברית או בערבית או בשתי השפות. : (ד) הוראות [[=תקנות סדרי בחירות|תקנה 14 לתקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות), התשכ"ה-1965]] (להלן - תקנות סדרי בחירות), יחולו, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי צו זה. : (ה) לא יאוחר מ-3 ימים לפני יום הבחירות יספקו באי הכוח של הצעות ורשימות המועמדים לועדת הבחירות כמות מספקת של פתקי ההצבעה של הצעותיהם ורשימותיהם כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב); ועדת הבחירות תכין בעוד מועד כמות מספקת של פתקים ריקים כאמור בסעיף קטן (ג). @ 185. קלפיות (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-3) : המועצה האזורית תכין קלפיות בהתאם להוראות [[סעיף 15 לתקנות סדרי בחירות]]; כל קלפי תצויד במנעול כאמור [[בסעיף 186]]; הקלפי תהיה עשויה כך שאפשר להכניס לתוכה מעטפות הצבעה אך אי-אפשר להוציאן מתוכה אלא בהסרת מנעולה. @ 186. מנעול (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-3) : הוראת [[תקנה 16 לתקנות סדרי בחירות]] תחול, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי צו זה. @ 187. הספקת ציוד לועדות קלפי (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד, תשע"ח-7) : (א) לא יאוחר מיום לפני יום הבחירות, תמסור ועדת הבחירות לכל ועדת קלפי - :: (1) שני העתקים מפנקס הבוחרים של האזור שבו נמצאת הקלפי, אם הוצבה באזור האמור קלפי אחת, או שני העתקים מרשימת הבוחרים הרשאים להצביע בקלפי, אם הוצבו באזור מספר קלפיות; :: (2) קלפי ומנעול; :: (3) פרגוד לתא הצבעה; :: (4) מיתקן להנחת פתקי ההצבעה; :: (5) כמות מספקת של מעטפות הצבעה לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה באזור; :: (6) כמות מספקת של פתקי הצבעה לכל אחת מהצעות המועמדים ומרשימות המועמדים המשתתפות בבחירות באזור וכן כמות מספקת של פתקים ריקים להצבעה לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה באזור; :: (7) (((בוטלה);)) :: (8) קרש עם שיפודים; :: (9) טופס פרוטוקול של מהלך ההצבעה וספירת הקולות לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה; :: (10) גיליונות למנין הקולות הכשרים לכל אחד מן הגופים העומדים לבחירה; :: (11) שני העתקים של טופסי פרוטוקול של הקולות הפסולים לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה; :: (12) מעטפות לאריזה; :: (13) אמצעי תאורה לשעת חירום; :: (14) ציוד משרדי. : (ב) הציוד האמור בסעיף קטן (א) יימסר לידי יושב ראש ועדת הקלפי וניתן למסרו למזכיר הועדה. @ 188. מודעות במקומות הקלפי (תיקון: תשנ"ז-2, תש"ס, תשע"ב-7) : מנהל בחירות יפרסם במקום בולט לעין בכל מקום קלפי באזור - : (1) מודעה המפרטת את שמות המועמדים לראשות המועצה וכן את רשימות המועמדים, כינוייהן ואותיותיהן; : (2) מודעה המפרטת את הוראות [[סעיף 196]] בדבר סדרי ההצבעה; : (3) מודעה המפרטת את הוראות [[סעיף 203]] בדבר קולות פסולים. @ 189. סידור תא ההצבעה (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד) : (א) יושב ראש ועדת הקלפי או מזכיר הועדה יתקינו במקום הקלפי, באמצעות הפרגוד, תא הצבעה כך שחברי ועדת הקלפי יוכלו לראות את הנכנסים והיוצאים מהתא, אך תובטח חשאיות מוחלטת של הנמצאים בתוך התא. : (ב) בתא ההצבעה יונחו פתקי הצבעה של כל הצעות ורשימות המועמדים שסיפקה ועדת הבחירות לועדת הקלפי, בצרורות נפרדים לכל אחד מן המוסדות העומדים לבחירה, לפי סדר האותיות של שמות המשפחה של המועמדים לראשות המועצה ולפי סדר האותיות שבהן סומנו רשימות המועמדים; כן יונחו פתקים ריקים להצבעה לכל אחד מן המוסדות העומדים לבחירה כאמור [[בסעיף 184(ג)]]. @ 189א. איסור שימוש בטלפונים ניידים (תיקון: תשע"ב-7) : ביום הבחירות בשעה שבה מצוי מצביע בקלפי ובעת ספירת הקולות לא יתקשר אדם ממכשיר טלפון נייד או מכשיר קשר לרבות זימונית ולא יקבל בו שיחות, בחדר שבו פועלת ועדת קלפי, אלא לצורך ניהול ההצבעה בקלפי או במקרי חירום, ולא יחזיק אדם בחדר כאמור מכשיר רדיו או טלוויזיה פועל. === סימן ו: ההצבעה (תיקון: תשנ"ז-2) === @ 190. שעות ההצבעה (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-3) : הוראות [[סעיף 55 לחוק הבחירות]] יחולו על בחירות לפי צו זה. @ 191. מנין חוקי לפעולות ועדת קלפי (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד) : ישיבת ועדת קלפי תהיה חוקית בכל מספר של חברים ובלבד שנוכח במקום גם מזכיר הועדה; לא נוכח אף חבר ועדת קלפי בשעות ההצבעה הקבועות [[בסעיף 190]] לפתיחת ההצבעה, תחל ההצבעה בקלפי האמורה בנוכחותו של מזכיר הועדה בלבד; נוכח מזכיר הועדה בלבד, לא תתקיים ספירת הקולות עד שיגיע חבר ועדת קלפי שהתמנה לפי [[סעיף 191א]]. @ 191א. מינוי מחליף לחבר ועדת קלפי או למזכיר (תיקון: תשס"ד) : ראה מנהל הבחירות כי בקלפי מסוימת לא נוכח אף חבר ועדת קלפי אחד או שקלפי לא נפתחה להצבעה בשעות ההצבעה האמורות [[בסעיף 190]] עקב העדרו של מזכיר הועדה, או שיש צורך להחליף מזכיר ועדת קלפי, ימנה מנהל הבחירות לקלפי האמורה, חבר ועדת קלפי או מזכיר ועדת קלפי, לפי הענין, מבין המזכירים הנוספים שמונו לפי [[סעיף 181(א1)]]. @ 192. ניהול פרוטוקול (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד, תשע"ח-7) : (א) ועדת קלפי תנהל פרוטוקול על מהלך ההצבעה וספירת הקולות לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה על גבי [[תוספת שלישית טופס 8|טפסים 8]], [[תוספת שלישית טופס 9|9]] [[תוספת שלישית טופס 10|ו-10 שבתוספת השלישית]] (להלן - פרוטוקולי ההצבעה); כל אחד מחברי ועדת הקלפי, מזכיר הועדה וכן כל משקיף וכל חבר ועדת הבחירות רשאי לרשום בפרוטוקול את הערותיו בכל הנוגע להצבעה ולספירת הקולות; רישום הקולות על גבי טופס שנקבע [[תוספת שלישית|בתוספת]], לא יהווה חלק מפרוטוקול ועדת הקלפי לפי סעיף זה. : (ב) פרוטוקולי ההצבעה ייחתמו בידי חברי ועדת הקלפי, ואם נרשמו בידי המזכיר - יחתום גם הוא עליהם; אולם לא ייפגם פרוטוקול בשל כך שחבר הועדה לא חתם עליו. @ 193. הסדר במקום הקלפי (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-7, תשע"ח-3) : (א) אלה בלבד רשאים להימצא בשעות ההצבעה במקום הקלפי: :: (1) חברי ועדת הקלפי ומזכיר הועדה; :: (2) השר או נציגו; :: (3) מנהל הבחירות וסגנו; :: (4) חברי ועדת הבחירות; :: (5) (((בוטלה);)) :: (6) משקיף אחד מטעם כל רשימת מועמדים כאמור [[בסעיף 180]]; :: (7) שוטרים הדרושים לשם שמירת הסדר במקום; :: (8) בוחרים שהותרה כניסתם לשם הצבעה; :: (9) משקיף כאמור [[בסעיף 138(ה)]]. : (ב) יושב ראש ועדת הקלפי יהיה אחראי לסדר במקום הקלפי והוא רשאי להרחיק ממקום הקלפי כל אדם, למעט חבר ועדת הקלפי, אשר מפריע, לדעתו, למהלך התקין של ההצבעה במקום או שאיננו מציית להוראותיו; אדם שהורחק כאמור לא יהיה רשאי לחזור למקום הקלפי אלא ברשות יושב ראש הועדה. : (ג) יושב ראש ועדת קלפי לא יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו לפי סעיף קטן (ב) כדי למנוע מבוחר להשתמש בזכותו להצביע. @ 194. הצגת הקלפי ונעילתה (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) לפני התחלת ההצבעה יציג יושב ראש ועדת הקלפי את הקלפי כשהיא פתוחה וריקה לעיני הנוכחים במקום הקלפי, לאחר מכן ינעל את הקלפי במנעול באופן שלא תהא ניתנת לפתיחה אלא בשבירת המנעול; מספרו הסידורי של המנעול יירשם בפרוטוקולי ההצבעה. : (ב) ננעלה קלפי כאמור בסעיף (א), שוב לא תיפתח עד לספירת הקולות. @ 194א. אריזת מעטפות פסולות (תיקון: תשס"ד) : לפני התחלת ההצבעה תבדוק ועדת הקלפי את מעטפות ההצבעה שסופקו לה; נתגלתה במהלך בדיקה זו מעטפה פסולה, תוכנס המעטפה למעטפת האריזה; מעטפת האריזה תיסגר ויושב ראש ועדת הקלפי וכן כל חבר מחברי הועדה שירצה בכך יחתמו על גבי מעטפת האריזה. @ 194ב. חתימה על מעטפות ההצבעה (תיקון: תשס"ד) : לפני התחלת ההצבעה יחתמו שני חברים של ועדת הקלפי, אם נוכחים כאלה, על כמה מעטפות הצבעה לכל אחד מן המוסדות העומדים לבחירה; כן יוסיפו שני חברים לחתום מזמן לזמן, במשך שעות ההצבעה, על כמויות נוספות של מעטפות כך שתמיד יהיה בידי ועדת הקלפי מלאי מספיק של מעטפות חתומות; נוכח חבר ועדה אחד בלבד, די בחתימתו על המעטפות; לא נוכח אף חבר ועדת קלפי אחד, די בחתימת מזכיר הועדה על המעטפות; אין לחתום בנוכחותו של בוחר על המעטפה שתימסר לו. @ 195. זיהוי הבוחרים (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ג, תשס"ד, תשע"ח) : (א) הרוצה להצביע חייב לזהות את עצמו לפני מזכיר ועדת הקלפי באחד מאלה בלבד: :: (1) תעודת הזהות של הבוחר שניתנה לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]]; :: (2) דרכון ישראלי תקף, הכולל את תמונתו של בעל הדרכון, שניתן לפי [[חוק הדרכונים, התשי"ב-1952]]; :: (3) רישיון נהיגה ישראלי תקף, הכולל את תמונתו של בעל הרישיון, שניתן לפי [[פקודת התעבורה]]; :: (4) תעודה צבאית כהגדרתה [[בסעיף 74(ב)(5) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969]], תקפה. : (ב) לא יורשה בוחר להזדהות לצורך הצבעה בתעודה כאמור בסעיף קטן (א) שחסר בה אחד מאלה: :: (1) תמונת בעל התעודה; :: (2) הדף שבו רשום שמו של בעל התעודה; :: (3) (((בוטלה).)) : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), אשה מוסלמית או דרוזית תורשה להזדהות בתעודת זהות שחסרה בה תמונתה אם במקום המיועד לתמונה הוטבעה חותמת "בהיתר שר הפנים". @ 196. סדרי ההצבעה (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד, תשע"ב-7) : אלה הם סדרי ההצבעה: : (1) לאחר שהבוחר הזדהה כאמור [[בסעיף 195]], תוודא ועדת הקלפי כי הוא רשום בפנקס הבוחרים שברשותה ותציין בעותק הראשון של הפנקס, ליד שמו של הבוחר, סימן שהוא ביקש להצביע; : (2) ועדת הקלפי תחזיק ברשותה את התעודה שבאמצעותה הזדהה הבוחר ותמסור לו מעטפת הצבעה אחת לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה; התקיימו בחירות לנציגות, תמסור ועדת הקלפי לבוחר מעטפה שנועדה להצבעה לנציגות אם בפנקס הבוחרים צוין ליד שמו שהוא אינו חבר באגודה השיתופית להתיישבות של הישוב; : (3) הבוחר ייכנס לתא ההצבעה וישים בכל אחת מן המעטפות שנתנה לו הועדה את פתק ההצבעה המתאים למעטפה: במעטפת הצבעה לראשות המועצה יושם פתק הצבעה לראש המועצה; במעטפת הצבעה למועצה יושם פתק הצבעה של רשימת מועמדים למועצה ובמעטפת הצבעה לועד מקומי או לנציגות יושם פתק הצבעה של רשימת מועמדים לועד המקומי או לנציגות; : (4) הבוחר יצא מתא ההצבעה, יציג לועדת הקלפי את המעטפות שקיבל מועדת הקלפי ולאחר מכן יטיל הבוחר את המעטפות לקלפי; : (5) ועדת הקלפי תמחוק את שמו של הבוחר מהעותק השני של פנקס הבוחרים על ידי מתיחת קו בעפרון על השורה שבה רשומים שמו של הבוחר ופרטיו האישיים; : (6) מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, רשאי להורות כי במקום קלפי יוצבו שני תאי הצבעה המסתירים את הבוחר מעיני זולתו. @ 197. סיוע בהצבעה (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד, תשע"ב-4) : (א) מי שמחמת מחלה או מום אינו מסוגל לבצע לבדו את הפעולות המעשיות בתא ההצבעה, רשאי להביא אתו מלווה כדי לעזור לו בפעולת ההצבעה; ואולם המלווה - :: (1) לא יהיה מנהל או עובד בית אבות או מוסד אחר שבו שוהה הבוחר; :: (2) לא ילווה ביום הבחירות יותר משני בוחרים. : (א1) התעורר ספק בדבר קיום התנאים שבסעיף קטן (א), יכריע בו מזכיר ועדת הקלפי. : (ב) ועדת הקלפי תציין ברשימה לפי [[טופס 10א שבתוספת השלישית]] את פרטי המלווים למצביעים כאמור בסעיף קטן (א); הטופס האמור יצורף לפרוטוקול ההצבעה למועצה ויהיה חלק ממנו. @ 197א. בדיקת הפתקים בתא ההצבעה (תיקון: תשס"ד) : חברי ועדת הקלפי ומזכיר הועדה יבדקו מזמן לזמן, במשך שעות ההצבעה, אם הפתקים בתא ההצבעה מונחים בצרורות נפרדים כאמור [[בסעיף 189(ב)]] ולא התערבבו אלה באלה, ואם מלאי הפתקים לא אזל; כן רשאי כל משקיף לבדוק מזמן לזמן את הסדר בתא ההצבעה ואת מלאי הפתקים שבו; נתגלו בעת בדיקה כאמור פתקי הצבעה שסומנו בדרך כלשהי, יסולקו מן התא ויוכנסו למעטפת אריזה. === סימן ז': ספירת הקולות (תיקון: תשנ"ז-2) === @ 198. מועד ספירת הקולות (תיקון: תשנ"ז-2) : ספירת קולות המצביעים תיעשה בכל מקום קלפי, בידי ועדת הקלפי, מיד אחרי גמר ההצבעה ותימשך ללא הפסקה עד השלמתה. @ 199. הנוכחים בספירה (תיקון: תשנ"ז-2) : במעמד ספירת הקולות רשאים להימצא במקום הקלפי רק המנויים [[בסעיף 193(א)]], למעט בוחרים. @ 200. ההכנות לספירת הקולות (תיקון: תשנ"ז-2) : לפני שתתחיל בספירת הקולות תעשה ועדת הקלפי את הפעולות הבאות, כסדרן: : (1) פתקי ההצבעה ומעטפות ההצבעה שנשארו בתא ההצבעה או בידי הועדה מבלי שנעשה בהם שימוש יוכנסו למעטפת אריזה; המעטפה תיסגר ועל גביה יירשם שם הישוב ומספר הקלפי ויצוין שמעטפת האריזה מכילה פתקי הצבעה ומעטפות הצבעה שלא נעשה בהם שימוש; : (2) הועדה תספור את הבוחרים ששמם נמחק מפנקס הבוחרים כאמור [[בסעיף 196(5)]] ותרשום בפרוטוקול ההצבעה מספר זה כמספר הבוחרים שלפי המסומן בפנקס הצביעו בקלפי; בפרוטוקול הצבעה לנציגות תרשום ועדת הקלפי רק את מספר הבוחרים ששמם נמחק כאמור ושליד שמם צוין בפנקס שהם אינם חברים באגודה השיתופית להתיישבות של הישוב; : (3) הועדה תפתח את הקלפי בשבירת מנעולה ומספרו הסידורי של המנעול יירשם בפרוטוקול ההצבעה; : (4) מעטפות ההצבעה יוצאו מן הקלפי וימוינו לקבוצות לפי המוסדות השונים העומדים לבחירה; הועדה תספור כל קבוצת מעטפות לחוד ותרשום את המספר בפרוטוקול ההצבעה של המוסד המתאים. @ 201. מעטפות פסולות (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד) : (א) נתגלתה בעת עשיית הפעולה האמורה [[בסעיף 200(4)]] מעטפת הצבעה שונה ממעטפות ההצבעה שסיפקה ועדת הבחירות לועדת הקלפי, או מעטפת הצבעה שאינה נושאת עליה את הסימן שקבע מנהל הבחירות כאמור [[בסעיף 183(א)]] או מעטפה שאינה חתומה כאמור [[בסעיף 194ב]], או מעטפה שסומנה בדרך כלשהי, המעטפה פסולה ואין לפותחה בעת ספירת הקולות; בפרוטקול ההצבעה של כל אחד מהמוסדות שהצביעו עבורם בקלפי, יירשם מספר מעטפות ההצבעה לאותו מוסד שנמצאו פסולות כאמור. : (ב) כל קבוצת מעטפות פסולות כאמור בסעיף קטן (א), לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה, תוכנס למעטפת אריזה נפרדת שעל גביה יירשם שם הישוב ומספר הקלפי ויצוין שמעטפת האריזה מכילה מעטפות הצבעה פסולות שהוצאו מן הקלפי ושם המוסד שלבחירתו נועדו מעטפות הצבעה אלה; מעטפת האריזה תיסגר ויושב ראש ועדת הקלפי וכל חבר מחברי הועדה שירצה בכך יוסיפו את חתימת ידם על גבי מעטפת האריזה. @ 202. אופן ספירת הקולות (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד) : (א) ועדת הקלפי תספור בנפרד את הקולות לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה בדרך המפורטת להלן בסעיפים קטנים (ב) עד (ד); התחילה הועדה בספירת הקולות של מוסד פלוני, תמשיך בספירה זו עד השלמתה והשלמת כל הרישומים הדרושים בפרוטוקול ההצבעה, בגליון ספירת הקולות ובפרוטוקול הקולות הפסולים של אותו מוסד. : (ב) יושב ראש ועדת הקלפי או חבר הועדה שהיושב ראש מינה לכך, יפתח כל מעטפת הצבעה לחוד, יוציא מתוכה את פתק ההצבעה, יקרא בקול את אות הרשימה הרשום על הפתק, יראהו לנוכחים וישים את הפתק על שיפוד במעמד השיפודים שסופק לועדת הקלפי; בעת ספירת הקולות לראשות המועצה, יוקרא שמו של המועמד הרשום על פתק ההצבעה; פתקי ההצבעה של כל רשימה ושל כל הצעת מועמד יונחו על שיפוד נפרד. : (ג) הוצא מתוך מעטפת הצבעה פתק אשר לפי הוראות [[סעיף 203]] הוא קול פסול, או לא נמצא במעטפת ההצבעה כל פתק, תפעל ועדת הקלפי כך: :: (1) פתק ההצבעה יוחזר למעטפת ההצבעה שממנה הוצא ועל גבי המעטפה תירשם הסיבה לפסילת הפתק או יירשם כי המעטפה נמצאת ריקה, לפי הענין; :: (2) מעטפת ההצבעה תוכנס למעטפת אריזה שתהיה מיועדת לקולות הפסולים שנמצאו בקלפי. : (ד) יושב ראש הועדה ימנה שני חברי ועדה אשר בעת קריאת הקולות כאמור בסעיף קטן (ב), ירשמו, כל אחד לחוד, את הרישומים הבאים: :: (1) בגליון מנין הקולות שנערך לפי אחד [[תוספת שלישית טופס 11|הטפסים 11]], [[תוספת שלישית טופס 12|12]] [[תוספת שלישית טופס 13|או 13 שבתוספת השלישית]], לפי הענין - הקולות הכשרים שניתנו לכל רשימה או לכל הצעת מועמד; :: (2) בפרוטוקול הקולות הפסולים שנערך לפי [[תוספת שלישית טופס 14|הטפסים 14]], [[תוספת שלישית טופס 15|15]] [[תוספת שלישית טופס 16|ו-16 שבתוספת השלישית]], לפי הענין - הקולות הפסולים כמפורט [[בסעיף 203]]; מעטפות הצבעה שנמצאו ריקות, יירשמו אף הם בפרוטוקול האמור. : (ה) בתום קריאת פתקי ההצבעה, יסכמו שני החברים שעשו את הרישומים האמורים בסעיף קטן (ד), כל אחד לחוד, את מספר הקולות הכשרים שניתנו לכל רשימה או הצעת מועמד ואת המספר הכולל של הקולות הפסולים שנמצאו; אם הסיכומים לא היו זהים, תערוך ועדת הקלפי כל בדיקה וספירה חוזרת שתראה לנכון ותסכם את מספר הקולות הכשרים והפסולים כאמור; סיכום ספירת הקולות יירשם בפרוטוקול ההצבעה. @ 203. קולות פסולים (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד, תשע"ח-3, תשע"ח-7, תשע"ח-8, תשע"ט) : (א) אלה הם קולות פסולים: :: (1) פתק הצבעה שלא נתקיימו בו כל הוראות [[סעיף 184]]; אולם פתק הצבעה שצוינו בו האות שאושרה לאחת מרשימות המועמדים, בתוספת כינוי שונה מזה שאושר לאותה רשימה, הקול איננו פסול והוא יבוא במנין על פי ציון האות; :: (2) פתק הצבעה שסומן בצורה כלשהי העלולה לזהות את המצביע; :: (3) פתק הצבעה אשר הוצא מתוך מעטפת הצבעה שנמצא בה דבר מה בנוסף לפתק; :: (4) פתק הצבעה כאמור [[בסעיף 184(ג)]] אשר הרשום בו בכתב יד איננו ברור דיו ואיננו מאפשר זיהוי ודאי של שם המועמד או אות הרשימה או שלא נרשם בו דבר; :: (5) פתק הצבעה לאחד מהמוסדות העומדים לבחירה שנמצא בתוך מעטפת הצבעה למוסד אחר; :: (6) פתק הצבעה למוסד פלוני אשר הוצא מתוך מעטפת הצבעה שנמצא בה גם פתק הצבעה למוסד אחר; :: (7) מעטפת הצבעה שנמצאו בה שני פתקי הצבעה שונים או שנמצאו בה יותר משלושה פתקים, לא יובא אף אחד מהפתקים האמורים במנין הקולות; נמצאו במעטפה שניים או שלושה פתקי הצבעה זהים יובא אחד מהפתקים במנין הקולות; :: (8) מעטפת הצבעה שאינה נושאת סימון כאמור [[בסעיף 183(א)]] או שאיננה חתומה כאמור [[בסעיף 194ב]] או מעטפה שונה ממעטפות ההצבעה שסיפקה ועדת הבחירות; :: (9) מעטפת הצבעה שהוסף עליה סימן העלול לזהות את המצביע; :: (10) בכלל פתקי ההצבעה של מועמד אחד או של רשימה אחת נמצאו מספר פתקי הצבעה בכתב יד אשר לא נפל בהם פסול מהפסילות האמורות בפסקאות (1) עד (9), ואולם הוכח כי יותר מפתק הצבעה אחד כאמור נכתב בכתב ידו של אדם אחד, ייחשב רק אחד מהפתקים האמורים ככשר, ויתרם ייפסל. : (ב) הוראות [[סעיף 63(4), (10) ו-((())11) לחוק הבחירות]] יחולו, בשינויים המחויבים על בחירות לפי צו זה. @ 204. פתק כפול (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד, תשע"ח-7) : נמצאו במעטפת הצבעה שניים או שלושה פתקי הצבעה זהים, ירשום יושב ראש ועדת הקלפי על אחד מהפתקים "פתק כפול", יחתום עליו את שמו ויחברם בסיכה; לאחר מכן ינהג יושב ראש ועדת הקלפי בפתק הכפול כאמור [[בסעיף 202(ב)]]. @ 205. אריזת חומר ההצבעה העיקרי (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד) : (א) לאחר סיום ספירת הקולות כאמור [[בסעיף 202]] למוסד פלוני מהמוסדות העומדים לבחירה, ולפני שתתחיל ועדת הקלפי בספירת הקולות למוסד אחר, תכניס ועדת הקלפי למעטפות אריזה נפרדות את חומר ההצבעה המפורט להלן: :: (1) פרוטוקול ההצבעה ושני ההעתקים של פרוטקול הקולות הפסולים ושל גליון ספירת הקולות; :: (2) פתקי ההצבעה הכשרים שהוצאו מן הקלפי כשהם צרורים בצרורות נפרדים לכל רשימה או לכל הצעת מועמד; :: (3) מעטפות ההצבעה שהוצאו מן הקלפי ולא נמצאו פסולות כאמור [[בסעיף 201]]. : (ב) ועדת הקלפי תסגור את מעטפות האריזה האמורות בסעיף קטן (א) וכן את מעטפות האריזה של פתקי ההצבעה הפסולים שנמצאו בקלפי ותרשום על גבי כל אחת מהן את שם הישוב, מספר הקלפי ומה מכילה מעטפת האריזה; יושב ראש ועדת הקלפי וכל חבר מחברי הועדה שירצה בכך יוסיפו את חתימת ידם על גבי מעטפות האריזה. : (ג) מעטפות האריזה האמורות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) על תכולתן, מעטפת האריזה האמורה [[בסעיף 201(ב)]] שלתוכה הוכנסו מעטפות ההצבעה הפסולות למוסד פלוני האמור בסעיף קטן (א), וכן שני ההעתקים של פנקס הבוחרים שבו השתמשה ועדת הקלפי, מהווים את חומר ההצבעה העיקרי למוסד האמור (להלן - חומר ההצבעה העיקרי), אשר יש להעבירו למנהל הבחירות כאמור [[בסעיף 206(א)]]. @ 206. העברת חומר ההצבעה למנהל הבחירות (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד, תשע"ב-7) : (א) נסתיימה ספירת הקולות לכל המוסדות העומדים לבחירה יעבירו יושב ראש ועדת הקלפי או חבר ועדה אחר שיושב ראש הועדה מינה לכך וכן מזכיר הועדה ללא דיחוי, את חומר ההצבעה העיקרי, של כל אחד מהמוסדות האמורים לידי מנהל הבחירות. : (ב) מעטפת האריזה האמורה [[בסעיף 200(1)]] המכילה את פתקי ההצבעה ומעטפות ההצבעה שלא נעשה בהם שימוש, תועבר אף היא, לידי מנהל הבחירות בדרך המפורטת בסעיף קטן (א). === סימן ח': קביעת תוצאות הבחירות (תיקון: תשנ"ז-2) === @ 207. האחראי לקביעת התוצאות (תיקון: תשנ"ז-2) : קביעת תוצאות הבחירות תיעשה בידי מנהל הבחירות בהתייעצות עם ועדת הבחירות; קביעת התוצאות תיעשה על פי הנתונים שבפרוטוקולי ההצבעה שנתקבלו מהקלפיות השונות, לאחר שנבחנו ונבדקו בידי מנהל הבחירות, ואם יש צורך בכך לאחר בחינה של חומר נוסף מתוך חומר ההצבעה העיקרי. @ 208. הנוכחים בהליך קביעת התוצאות (תיקון: תשנ"ז-2) : בהליכי קביעת תוצאות הבחירות רשאים להיות נוכחים בא כוח השר, באי כוח רשימת והצעות המועמדים, שוטרים הדרושים לשמירת הסדר במקום וכן כל אדם נוסף שמנהל הבחירות סבור שסיועו דרוש לקביעת התוצאות. @ 209. פרוטוקולי קביעת התוצאות (תיקון: תשנ"ז-2, תש"ס) : (א) מנהל הבחירות, ירשום פרוטוקול של הליכי קביעת תוצאות הבחירות, לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה, על גבי [[תוספת שלישית טופס 17|טפסים 17]], [[תוספת שלישית טופס 18|18]] [[תוספת שלישית טופס 19|ו-19 שבתוספת השלישית]]; כל אחד מחברי ועדת הבחירות יהיה רשאי לרשום בפרוטוקול את הערותיו וכן יהיו באי כוח הצעות ורשימות המועמדים רשאים לרשום בפרוטוקול המתאים את הערותיהם; מנהל הבחירות וכל אחד מחברי ועדת הבחירות הנוכחים במקום יחתמו על הפרוטוקול; אולם לא ייפגם פרוטוקול בשל כך שחבר ועדה לא חתם עליו. : (ב) הפרוטוקולים האמורים בסעיף קטן (א) ייערכו בשלושה עותקים; עותק אחד יישאר בידי מנהל הבחירות, השני - בידי ועדת הבחירות והשלישי יימסר לידי מזכיר המועצה. @ 210. תוצאות הבחירות לראשות המועצה (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) בבחירות לראשות המועצה, המועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים הוא הנבחר ובלבד שקיבל לפחות 40% מאותם קולות. : (ב) לא קיבל אף מועמד 40% מהקולות הכשרים או שקיבלו שני מועמדים, כל אחד, מספר שווה של קולות שהוא 40% או יותר מהקולות הכשרים, יקוימו כעבור 14 ימים מיום הבחירות, בחירות חוזרות לבחירת אחד משני המועמדים שקיבלו בבחירות הראשונות את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים; המועמד שקיבל בבחירות החוזרות את המספר הגדול יותר של קולות הוא הנבחר. : (ג) קיבלו שני המועמדים מספר שווה של קולות כשרים בבחירות החוזרות, יצורף מספר הקולות הכשרים שקיבל כל אחד מהם בבחירות הראשונות למספר הקולות הכשרים שקיבל בבחירות החוזרות והמועמד שקיבל את המספר הגדול יותר של קולות כשרים בבחירות הראשונות ובבחירות החוזרות גם יחד, הוא הנבחר. : (ד) היה מספר הקולות הכשרים שקיבלו שני המועמדים שווה גם לאחר צירוף כאמור בסעיף קטן (ג), תבחר המועצה באחד משני המועמדים לראש המועצה לפי [[סעיף 6ח לחוק בחירת ראש המועצה]]. @ 211. חדילה ממועמדות בין בחירות ראשונות וחוזרות (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) היה צורך לערוך בחירות חוזרות לפי [[סעיף 210(ב)]] ואחד משני המועמדים בבחירות אלה חדל לעמוד לבחירה, מחמת פטירה או התפטרות בין הבחירות הראשונות לבחירות החוזרות, יקוימו הבחירות החוזרות לגבי המועמד שנותר, בהצבעה בעדו או נגדו, והוא ייבחר אם מספר הקולות הכשרים שניתנו בעדו עלה על מספר הקולות הכשרים שניתנו נגדו; לא נבחר המועמד כך, תבחר המועצה בראש המועצה מבין חבריה לפי [[סעיף 6ח לחוק בחירת ראש המועצה]]. : (ב) חדלו שני המועמדים לעמוד לבחירה מחמת פטירה או התפטרות בין הבחירות הראשונות לבחירות החוזרות, לא יקוימו בחירות חוזרות והמועצה תבחר בראש המועצה מבין חבריה לפי [[סעיף 6ח לחוק בחירת ראש המועצה]]. @ 212. החלת הוראות על בחירות חוזרות (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ט) : הוראות [[סימנים ה' עד ז' לפרק זה]], בשינויים המחויבים, יחולו על בחירות חוזרות לראשות המועצה; ואולם על אף האמור [[בסעיף 190]], שעות ההצבעה בבחירות חוזרות יהיו כאמור [[בסעיף 9(ה) לחוק הבחירה הישירה]]. @ 213. פתקים בהצבעה בעד ונגד (תיקון: תשנ"ז-2) : מתקיימות בחירות חוזרות לגבי מועמד יחיד כאמור [[בסעיף 211(א)]], יהיה פתק ההצבעה בעד המועמד פתק כאמור [[בסעיף 184(א)]], ופתק הצבעה נגדו יהיה פתק ריק בצבע ירוק. @ 214. תוצאות הבחירות למועצה (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ב-2) : (א) בסעיף זה - ::- "מודד" - המספר השלם המתקבל מחילוק המספר הכולל של הקולות הכשרים שניתנו באזור בבחירות למועצה, במספר הנציגים למועצה מטעם אותו אזור העומדים לבחירה; ::- "עודף קולות" - ההפרש בין מספר הקולות הכשרים שקיבלה רשימת מועמדים למועצה, למספר המתקבל מהכפלת המודד במספר הנציגים שזכתה בו הרשימה לפי סעיף קטן (ג)(1). : (ב) היה אזור זכאי לבחור נציג אחד למועצה, תזכה בנציג האמור רשימת המועמדים שקיבלה את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים; קיבלו שתי רשימות או יותר מספר קולות שווה והוא המספר הגדול ביותר של קולות כשרים, ייקבע נציג היישוב במועצה על פי תוצאות הגרלה שתערוך לאלתר ועדת הבחירות בין הרשימות האמורות, בפיקוחו של מנהל הבחירות. : (ג) היה אזור זכאי לבחור יותר מנציג אחד למועצה, ייקבעו תוצאות הבחירות באזור כלהלן: :: (1) כל רשימה תזכה במספר נציגים במועצה כמספר השלם המתקבל מחילוק מספר הקולות הכשרים שהרשימה קיבלה, במודד; :: (2) הנציגים הנותרים לאחר קביעת מספר הנציגים לפי פסקה (1), יתחלקו אחד אחד בין רשימות המועמדים לפי סדר גודלם של עודפי הקולות שהן קיבלו; קיבלו שתי רשימות או יותר עודפי קולות שווים ואין מספר הנציגים הנותרים מספיק לחלוקה לכולן, תיקבע חלוקת נציגים אלה בהגרלה שתערוך ועדת הבחירות לאלתר, בפיקוחו של מנהל הבחירות. : (ד) זכתה רשימת מועמדים בנציגים במועצה, יהיו הנבחרים המועמדים במספר השווה למספר הנציגים שהרשימה זכתה בו, לפי סדר רישומם ברשימה. @ 215. תוצאות הבחירות לועד מקומי (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) בסעיף זה - ::- "מודד" - המספר השלם המתקבל מחילוק המספר הכולל של הקולות הכשרים שניתנו בבחירות לועד המקומי, במספר חברי הועד המקומי העומדים לבחירה; ::- "עודף קולות" - ההפרש בין מספר הקולות הכשרים שקיבלה רשימת מועמדים לועד המקומי, למספר המתקבל מהכפלת המודד במספר החברים שזכתה בו הרשימה לפי סעיף קטן (ב). : (ב) כל רשימה תזכה במספר חברים בועד המקומי כמספר השלם המתקבל מחילוק מספר הקולות הכשרים שהרשימה קיבלה, במודד. : (ג) המקומות הנותרים בועד המקומי לאחר קביעת מספר החברים לפי סעיף קטן (ב), יתחלקו אחד אחד בין רשימות המועמדים לפי סדר גודלם של עודפי הקולות שהן קיבלו; קיבלו שתי רשימות או יותר עודפי קולות שווים ואין מספר המקומות הנותרים מספיק לחלוקה לכולן, תיקבע חלוקת מקומות אלה בהגרלה שתערוך ועדת הבחירות לאלתר, בפיקוחו של מנהל הבחירות. : (ד) זכתה רשימת מועמדים בחברים בועד המקומי, יהיו הנבחרים המועמדים במספר השווה למספר החברים שהרשימה זכתה בו, לפי סדר רישומם ברשימה. @ 216. תוצאות הבחירות לנציגות (תיקון: תשנ"ז-2) : הוראות [[סעיף 215]] יחולו על קביעת תוצאות הבחירות לנציגות כאילו כל מקום שנאמר בו "ועד מקומי" קרי "נציגות". @ 217. מינוי חברים לרשימה זוכה (תיקון: תשנ"ז-2) : זכתה רשימת מועמדים במספר חברים במוסד העומד לבחירה העולה על מספר המועמדים הרשומים בה, ימנה השר את החברים החסרים מבין אנשים הזכאים להיבחר כחברי המוסד האמור, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו הוגשה רשימת המועמדים, ואם אין, לדעת השר, ארגון כזה, ייעשה המינוי בהתחשב ברצונם של אותם אנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של הארגון האמור. @ 218. פרסום תוצאות הבחירות (תיקון: תשנ"ז-2, תש"ס) : (א) לא יאוחר מ-7 ימים מיום שנבחרו או שנתמנו ראש המועצה וחברי המועצה מטעם כל האזורים שבתחום המועצה האזורית, יפרסם מנהל הבחירות במשרד המועצה ובתחומי האזורים הודעה על תוצאות הבחירות לראשות המועצה ולמועצה שיצוינו בה הצעות המועמדים ורשימות המועמדים שאושרו, תוך פירוט שמות המועמדים בכל הצעה ורשימה ומענם, שם המועמד שנבחר לראש המועצה ושמות המועמדים שנבחרו מטעם כל רשימה כנציגי האזור במועצה; בהודעה האמורה יפורטו גם נתונים לענין ההצבעה לראשות המועצה ולמועצה, בכל אזור, בכל אחת מן הקלפיות שהוצבו בו, כמפורט להלן: :: (1) מספר הבוחרים לפי הרשום בפנקס או ברשימת הבוחרים; :: (2) מספר הבוחרים שהצביעו; :: (3) מספר הקולות הכשרים שניתנו לכל הצעת מועמד ולכל רשימת מועמדים; :: (4) סך כל הקולות הפסולים שניתנו לכל הצעות המועמדים ורשימות המועמדים; :: כן יפורטו בהודעה, לגבי ההצבעה לראשות המועצה, סך כל הנתונים האמורים בפסקאות (1) עד (4), בכל האזורים. : (ב) הכריז מנהל הבחירות, ביום הבחירות, על בחירת ראש מועצה או על בחירת נציגי אזור במועצה כאמור [[בסעיפים 168]] [[ו-169]], יפרט מנהל הבחירות בהודעה האמורה בסעיף קטן (א) את שמות המועמדים שהוכרז על בחירתם ומענם ואת הסיבה להכרזה. : (ג) מינה השר חבר מועצה מטעם אזור כאמור [[בסעיף 170]], יפרט מנהל הבחירות בהודעה האמורה בסעיף קטן (א) את שם האדם שמונה ומענו ואת הסיבה לכך שלא קוימו באזור האמור בחירות בקלפי למועצה. : (ד) התקיימו בחירות חוזרות לראשות מועצה, ייכללו בהודעה שיפרסם מנהל הבחירות הפרטים האמורים בסעיף קטן (א) לגבי הבחירות הראשונות והחוזרות; נערכה בבחירות החוזרות הצבעה בעד ונגד מועמד יחיד כאמור [[בסעיף 211(א)]], יפרט מנהל הבחירות בהודעתו את מספר הקולות הכשרים שהצביעו בעד המועמד ומספר הקולות הכשרים שהצביעו נגדו וכן את מספר הקולות הפסולים. : (ה) לא נבחר ראש מועצה בבחירות בקלפי או בהכרזה, והמועצה היא שצריכה לבחור ראש מועצה לפי [[סעיף 6ח לחוק בחירת ראש המועצה]], תפורסם ההודעה האמורה בסעיף קטן (א) לגבי תוצאות הבחירות למועצה בלבד. : (ו) לא יאוחר מ-7 ימים מיום הבחירות, יפרסם מנהל הבחירות במשרד המועצה ובתחום כל ישוב הודעה על תוצאות הבחירות לועד המקומי או לנציגות בישוב, שיצוינו בה רשימות המועמדים שאושרו, תוך פירוט שמות המועמדים בכל רשימה ומענם ושמות המועמדים שנבחרו מטעם כל רשימה; בהודעה האמורה יפורטו גם נתונים של ההצבעה בכל אחת מן הקלפיות שהוצבו בישוב, כמפורט להלן: :: (1) מספר הבוחרים לפי הרשום בפנקס או ברשימת הבוחרים; :: (2) מספר הבוחרים שהצביעו; :: (3) מספר הקולות הכשרים שניתנו לכל רשימת מועמדים; :: (4) מספר הקולות הפסולים שניתנו לכל רשימות המועמדים. : (ז) הכריז מנהל הבחירות, ביום הבחירות, על בחירת חברי ועד מקומי או נציגות כאמור [[בסעיף 171]], יפרט מנהל הבחירות בהודעה האמורה בסעיף קטן (ו) את שמות המועמדים שהוכרז על בחירתם ומענם ואת הסיבה להכרזה. : (ח) מינה השר חברי ועד מקומי כאמור [[בסעיף 172]], יפרט מנהל הבחירות בהודעה האמורה בסעיף קטן (ו) את שמות חברי הועד שמונו ומענם ואת הסיבה לכך שלא קוימו בחירות בקלפי לועד המקומי. : (ט) מנהל הבחירות יעביר למזכיר המועצה העתק מכל הודעה שפרסם לפי סעיף זה. @ 219. פרסום ברשומות (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-3) : (א) מיד לאחר פרסום הודעה כאמור [[בסעיף 218(א)]], ימסור מנהל הבחירות לפרסום ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות שתפרט את: :: (1) שם המועמד שנבחר לראש המועצה ומועד תחילת כהונתו; :: (2) שמות האנשים שנבחרו חברי מועצה מכל רשימה ומכל אזור במועצה. : (ב) בכפוף להוראות [[סימן ט']], תהיה הודעה לפי סעיף קטן (א) ראיה חותכת לתוצאות הבחירות לראשות המועצה ולמועצה ולבחירת האנשים הנזכרים בהודעה. @ 220. שמירת מסמכים (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד) : (א) מנהל הבחירות ישמור במקום בטוח את חומר ההצבעה העיקרי של כל המוסדות שנבחרו ביום הבחירות עד לאחר תום המועד להגשת ערעורים על תוצאות הבחירות לפי [[סעיף 222]], ואם הוגשו ערעורים כאמור - עד לאחר מתן פסק דין סופי בהם; לאחר מועדים אלה רשאי מנהל הבחירות לבער את חומר ההצבעה העיקרי, אם בית המשפט לא הורה לנהוג באופן אחר. : (ב) מנהל הבחירות ימסור למזכיר המועצה את רשימות המועמדים שזכו בבחירות בנציגים למועצה או בחברים בועד המקומי או בנציגות, בלא החתימות של קבוצות הבוחרים כאמור [[בסעיפים 20]] [[ו-100]]; מזכיר המועצה ישמור את הרשימות האמורות עד לבחירות הבאות. @ 221. עיון במסמכים (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד, תשע"ב-4) : (א) כל מעוניין רשאי לעיין, בנוכחות מנהל הבחירות או מי שהוא הסמיך לכך, במסמכים האמורים [[בסעיף 220]] והנוגעים לבחירות לאותו מוסד, אך עיון בפתקי הצבעה לא יורשה אלא על פי צו של בית משפט לעניינים מינהליים, וכן זכאי הוא לקבל, תמורת תשלום, צילומים מאותם המסמכים. : (ב) צו כאמור בסעיף קטן (א) יינתן על יסוד בקשה, הנתמכת בתצהיר של אדם המעוניין בהגשת ערעור על תוצאות הבחירות או בהגשת תביעה פלילית בקשר לבחירות. : (ג) בתצהיר כאמור בסעיף קטן (ב) יפרט המבקש - :: (1) בפתקי ההצבעה של אילו הצעות מועמד ורשימות מועמדים הוא רוצה לעיין ובאילו קלפיות; :: (2) מהם הליקויים אשר נפלו לדעתו בפתקי ההצבעה שבהם הוא מבקש לעיין והיקף הליקויים; :: (3) מהן הראיות למידע שבידו על הליקויים לכאורה והיקפם. : (ד) בית המשפט ייתן צו לעיון בפתקים אם מצא שקיימות ראיות לכאורה לליקוי כנטען בתצהיר, וכי היקפו של ליקוי זה היה עלול להשפיע על קביעת תוצאות הבחירות; בצו כאמור יקבע בית המשפט בפתקים של אילו הצעות מועמד ורשימות מועמדים ובאילו קלפיות המבקש זכאי לעיין. : (ה) החלטת בית משפט לעניינים מינהליים לפי סעיף זה ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון; ערעור לפי סעיף קטן זה יוגש בתוך 7 ימים מיום מתן ההחלטה שעליה מבקשים לערער כאמור ויידון לפני דן יחיד. === סימן ט': ערעור בחירות (תיקון: תשנ"ז-2) === @ 222. ערעור על תוצאות הבחירות (תיקון: תשנ"ז-2, תשס"ד, תשע"א, תשע"ב-4, תשע"ח-7) : (א) כל אדם שהיה זכאי לבחור למוסד מהמוסדות שעמדו לבחירה ביום הבחירות, רשאי להגיש ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים שבתחום שיפוטו נמצאת המועצה האזורית, על תוצאות הבחירות לאותו מוסד (להלן - ערעור בחירות) בטענה - :: (1) שהבחירות בכללן או בקלפי מסוימת לא התנהלו כחוק או שחלוקת הקולות בין הצעות המועמדים או בין רשימות המועמדים לא היתה נכונה; :: (2) שקביעת המועמד שנבחר לראש המועצה נעשתה שלא בהתאם להוראות צו זה; :: (3) שקביעת מספר החברים במוסד אשר כל רשימת מועמדים זכתה בו נעשתה שלא בהתאם להוראות צו זה; :: (4) שקולות שניתנו בעד הצעת מועמד מסוימת או בעד רשימת מועמדים מסוימת הושגו שלא כחוק - :: ובלבד שהליקוי שטוענים לו לפי סעיף קטן זה, עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות. : (ב) היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו זכאי גם הוא להגיש ערעור בחירות כאמור בסעיף קטן (א). : (ג) ערעור לפי סעיף זה יוגש תוך 14 ימים מיום פרסום ההודעה על תוצאות הבחירות כאמור [[בסעיף 218]]. : (ד) מנהל הבחירות, ועדת הבחירות וכל אדם שמערערים על בחירתו יהיו משיבים בערעור בחירות. : (ה) הגשת ערעור בחירות איננה מעכבת את תחילת הכהונה של המוסד שלגביו הוגש הערעור, ותוצאת הערעור אינה גורעת מחוקיות פעולותיו והחלטותיו של המוסד האמור עד למתן ההחלטה בערעור. : (ו) בית המשפט יפסוק בערעור בחירות בתוך שלושים ימים מיום הגשתו, ופסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים יהיה ניתן לערעור לבית המשפט העליון ברשות שופט של בית משפט העליון, בשאלה משפטית; בקשת הרשות תוגש בתוך 14 ימים מיום מתן פסק הדין. : (ו1) נטען בערעור כי נעברה עבירה לפי [[+|סעיפים 85א]] [[או 88 לחוק הבחירות]] כפי שהוחלו [[בסעיף 4ט בחוק מועד בחירות כלליות]], וסבר בית המשפט כי אין ביכולתו לבחון את חומר הראיות תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ו), רשאי הוא להעביר את החומר לחקירת המשטרה; עשה כן, רשאי הוא לפסוק בערעור בתוך שנה מיום הגשתו. : (ז) ערעור בחירות יידון כערעור מינהלי לפי הוראות [[חוק בית המשפט לעניינים מינהליים]]. @ 223. פסק דין בערעור (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-3, תשע"ח-7, תשע"ח-8) : (א) בערעור בחירות רשאי בית המשפט - :: (1) לבטל כליל את הבחירות למוסד מהמוסדות שעמדו לבחירה או לבטלן באזור מסוים או בקלפי מסוימת ולצוות על עריכת הבחירות בשנית; אולם לא יבטל בית המשפט בחירות אלא אם כן נראה לו שהליקוי המשמש עילה לערעור עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות; :: (2) להכריז - מיד או אחרי עריכתן של הבחירות שנית - שפלוני לא נבחר לראש המועצה או חבר מוסד אחר מהמוסדות שעמדו לבחירה וכי אדם אחר הוא שנבחר; :: (3) אם החליט כאמור בפסקה (1), להורות כי ראש המועצה או חברי מוסד אחר מהמוסדות שעמדו לבחירה, כולם או חלקם, לפי העניין, יועברו מכהונתם, ובלבד שמצא שלראש הרשות או לחברי מוסד אחר מהמוסדות שעמדו לבחירות, לפי העניין, בעצמם או על ידי אחר, היתה השפעה על הליקוי שבשלו החליט בית המשפט כאמור בפסקה (1). : (א1) הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א)(3) והוגשה בקשת רשות לערער על פסק הדין, רשאי בית המשפט העליון לעכב את ביצוע ההוראה כאמור עד מתן פסק דין סופי, ואולם רשאי הוא להורות כי ראש הרשות או חברי מוסד אחר מהמוסדות שעמדו לבחירות, כולם או חלקם, לפי העניין, יושעו מכהונתם עד למתן פסק דין סופי. : (ב) בחירות שבוטלו כאמור בסעיף קטן (א)(1), ייערכו בשנית תוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין שציווה על הביטול, במועד שיקבע השר. : (ב1) הועברו ראש המועצה או כל חברי המועצה או כל חברי הוועד המקומי מכהונתם לפי הוראות סעיף קטן (א)(3), ימנה השר אדם למילוי תפקידי ראש המועצה או ועדה למילוי תפקידי המועצה או הוועד המקומי, לפי העניין, עד לאחר הבחירות החדשות. : (ב2) הושעו ראש המועצה או כל חברי המועצה או הוועד המקומי, לפי העניין, לפי הוראות סעיף קטן (א1), ימנה השר אדם או ועדה כאמור בסעיף קטן (ב1) עד למתן פסק דין סופי, או עד לאחר בחירות חדשות, לפי העניין. : (ב3) הושעה חבר מוסד מהמוסדות שעמדו לבחירות כאמור בסעיף קטן (א1), ימלא את מקומו מי שהיה בא במקומו, על פי כל דין, במקרה שבו היתה כהונתו פוקעת; בוטלה ההוראה בדבר השעיה כאמור או ההוראה בדבר העברה מכהונה כאמור בסעיף קטן (א)(3), יחזור חבר מוסד כאמור לכהן בתפקידו וממלא המקום יחדל לכהן, ואולם לא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון על פי דין לשוב ולהתמנות לתפקיד. : (ב4) פנקס הבוחרים אשר ישמש בבחירות לפי סעיף זה יהיה פנקס הבוחרים אשר הוכן ונכנס לתוקף לקראת הבחירות שעל תוצאותיהן נסב הערעור שממנו ייגרעו הבוחרים שנפטרו. : (ב5) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ב4), פסק בית המשפט כאמור בסעיף קטן (ב1), לאחר שהתקיים לגבי הערעור האמור [[בסעיף 222(ו1) סיפה]], רשאי הוא, אם ראה טעם מוצדק לכך, להורות כי יחולו לעניין הבחירות החדשות הוראות [[סעיף 223א(1) עד (3)]]. : (ג) מנהל הבחירות יפרסם הודעה כאמור [[בסעיף 218]] על כל שינוי בתוצאות הבחירות כתוצאה מהגשת ערעור בחירות. @ 223א. ביטול בחירות (תיקון: תשע"ח-3) : פסק בית המשפט, שלא בערעור כאמור [[בסעיף 223]], כי הבחירות בכלל או באזור קלפי מסוים בטלות, יחולו הוראות אלה: : (1) פסק בית המשפט שהבחירות בטלות בכלל האזורים יקוימו בחירות חדשות בתוך 120 ימים מיום שפסק הדין היה לסופי, במועד שיקבע השר; בית המשפט רשאי להורות כאמור [[בסעיף 223(א)(3)]]; הורה בית המשפט כאמור, יחולו הוראות [[סעיפים 223(א1), (ב), (ב1) ו-(ב2)]], בשינויים המחויבים; : (2) פסק בית משפט שהבחירות באזור קלפי מסוים בטלות, יחולו הוראות [[סעיף 223(ב)]]; : (3) למועד בחירות לפי סעיף זה יוכן פנקס בוחרים לפי הוראות צו זה; : (4) מנהל הבחירות יפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות החדשות לפי הוראת [[סעיף 219]]. @ 224. הפרדת ערעורים (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) ערעור על בחירות למועצה אין בו משום ערעור על בחירת ראש המועצה ועריכת בחירות בשנית למועצה כתוצאה מקבלת ערעור על בחירתה, אינה גוררת בחירות חדשות לראש המועצה. : (ב) ערעור על בחירות לראש המועצה אין בו משום ערעור על בחירות למועצה ועריכת בחירות בשנית לראש המועצה כתוצאה מקבלת ערעור על בחירתו, אינה גוררת בחירות חדשות למועצה. @ 225. (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-3) : (((בוטל).)) === סימן י': סמכויות מיוחדות (תיקון: תשנ"ז-2) === @ 226. (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"א) : (((בוטל).)) @ 227. (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-7, תשע"ח-3) : (((בוטל).)) @ 227א. תחולת הוראות על מועצות אזוריות (תיקון: תשע"ח-3, תשע"ח-7) : (א) על בחירות לפי צו זה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות אלה: :: (1) הוראות [[+|סעיפים 31א]], [[+|39ה]], [[+|61א]]((,)) [[+|97א]] [[ו-97ג לחוק הבחירות]]; :: (2) הוראות [[+|תקנות 21ב]] [[ו-25 לתקנות סדרי בחירות]]; :: (3) הוראות [[סעיף 4 לתקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות לראש הרשות וסגניו), התשל"ו-1975]], יחולו לעניין בחירות לראשות המועצה לפי צו זה. : (ב) הוראות [[+|סעיפים 45א]] [[ו-45ב לחוק הבחירות]] יחולו לעניין צו זה, בשינוי זה: בכל מקום, במקום "רשות מקומית" יקראו "מועצה אזורית". == פרק ששה עשר: הוראות שונות (תיקון: תשל"ז-3, תשנ"ב-2, תשנ"ז-2) == @ 228. שינוי פרט [[בתוספת הראשונה]] (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) רצה השר לשנות פרט מפרטי [[התוספת הראשונה]] לענין מועצה אזורית, יציע את השינוי למועצה הנוגעת בדבר. : (ב) קיבלה מועצה הצעת שינוי כאמור בסעיף קטן (א), תודיע בכתב את פרטי ההצעה לועדים המקומיים של הישובים שבתחום המועצה האזורית, לא יאוחר מהיום השלישי שלאחר יום קבלת הצעת השינוי; כל ועד מקומי רשאי, לא יאוחר מהיום השביעי שלאחר יום קבלת ההודעה האמורה, להגיש למועצה בכתב את הערותיו על השינוי המוצע. : (ג) המועצה תעביר לשר בכתב, לא יאוחר מהיום העשרים ואחד שלאחר יום קבלת הצעת השינוי, את חוות דעתה על השינוי המוצע ואת ההערות שקיבלה מאת הועדים המקומיים והשר יחליט בענין ויודיע את החלטתו בכתב למועצה; לא העבירה המועצה את חוות דעתה בתוך המועד האמור, יתפרש הדבר כהסכמת המועצה לשינוי המוצע. : (ד) רצתה מועצה בשינוי של פרט מפרטי [[התוספת הראשונה]] הנוגע לה, תודיע בכתב את פרטי השינוי המבוקש לועדים המקומיים של הישובים שבתחום המועצה האזורית; כל ועד מקומי רשאי, לא יאוחר מהיום השביעי שלאחר יום קבלת ההודעה האמורה, להגיש למועצה, בכתב, את הערותיו על השינוי המוצע והמועצה תעביר לשר את בקשת השינוי בצירוף ההערות האמורות שנתקבלו מאת הועדים המקומיים. : (ה) כרוך שינויו של פרט מפרטי [[התוספת הראשונה]] לענין תחום מועצה אזורית, בשינוי תחומה של עיריה, והקים השר ועדת חקירה לפי [[סעיף 8 לפקודת העיריות]] כדי שתביא בפניו את המלצותיה לגבי השינוי האמור, לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) ורשאי השר לשנות את הפרט [[בתוספת הראשונה]] לאחר שעיין בהמלצות ועדת החקירה. @ 229. שימוש באולמות לאסיפות בחירות (תיקון: תשנ"ז-2) : אולמות ציבוריים ומקומות פומביים אחרים בתחום מועצה אזורית העומדים, דרך כלל, לרשות הציבור לצורכי פעילות ציבורית וחברתית, יועמדו בידי הממונים עליהם, באופן שוויוני, לרשות מועמדים בבחירות לראשות המועצה ולרשות רשימות מועמדים למוסדות אחרים העומדים לבחירה, לשם קיום אסיפות בחירות. @ 230. הוצאות בחירות (תיקון: תשנ"ז-2) : ההוצאות הכרוכות בעריכת בחירות לפי צו זה, ישולמו מקופת המועצה. @ 231. ימי מנוחה (תיקון: תשנ"ז-2) : חל מועד מהמועדים הנקובים בצו זה באחד מימי המנוחה כמשמעותם [[#פרק 6א|בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]] יידחה מועד זה ליום החול הראשון שאחרי יום המנוחה. @ 232. (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ח-6) : (((בוטל).)) @ 233. משפטים (תיקון: תשנ"ז-2) : המועצה רשאית להגיש תביעה, או לעשות כל פעולה משפטית או להיות בעל דין בכל משפט הליך בקשר לתפקידיה ולעניניה, או אם הדבר נראה לה דרוש לצורך קיומן או הגנתן של זכויות המועצה או להגנת חבריה, עובדיה, מוסדותיה ומפעליה בקשר לתפקידיהם. לתכלית זו רשאית המועצה לייפות כוחו של כל חבר המועצה או כל עובד, הן באופן כללי והן לענין מיוחד. @ 234. שמירת מסמכים (תיקון: תשנ"ז-2) : השמירה על ספרי המועצה, מסמכיה ותעודותיה היא בידי מזכיר המועצה או בידי עובד אחר שימונה לכך על ידי המועצה, או בכל דרך אחרת שתחליט עליה המועצה. ראש המועצה יהא אחראי לסדרי השמירה. @ 235. גישה לספרי המועצה (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) ספרי המועצה, מסמכיה ותעודותיה יהיו פתוחים לעיון ולבדיקה לפני כל חבר מועצה, והוא רשאי להכין העתק או תקציר מהם, ובלבד שלא יוציא ספר, מסמך או תעודה כאמור ממשרדי המועצה בלי הסכמתו בכתב של ראש המועצה. : (ב) ועדות המועצה תהיה להן, בזמן ישיבתן, גישה לספרי המועצה, מסמכיה ותעודותיה הנוגעים לעבודתן. @ 236. עיון בספרי המועצה (תיקון: תשנ"ז-2) : כל משלם מסים או תושב זכאי - : (1) לעיין, בשעות העבודה במשרדי המועצה, בכל פנקס בוחרים, לוח שומה, חוק עזר, תקנה או הודעה של המועצה ובכל מסמך אחר שפורסם על ידי המועצה או בשמה או בעניניה וכן בחומר ומסמכים של ועדת השומה ושל ועדת הערר לעניני שומה, בנוגע לענין שהוא מעונין בו, ולהכין לעצמו העתק או תקציר מהם - ללא תשלום כל שהוא; : (2) לעיין, בשעות העבודה במשרדי המועצה, בתשלום שתקבע המועצה ושלא יעלה על 500 פרוטה אלא באישור השר, בספרי הפרוטוקולים של המועצה פרט לפרוטוקולים של ישיבותיה בדלתיים סגורות, או בדינים וחשבונות הכספיים של המועצה ובדינים וחשבונות של מבקר החשבונות, ולהכין לעצמו העתק או תקציר מהם; : (3) לקבל העתקים או תקצירים מן הספרים, המסמכים והתעודות האמורים בתשלום סביר שייקבע על ידי המועצה, ושלא יעלה על לירה אחת אלא באישור השר, בעד כל דף או חלק מהדף של כל העתק או תקציר. @ 237. <!-- היה סעיף 142 --> אופן פרסום מסמכים (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) מחייב צו זה פרסומו של מסמך, ולא נקבעה הוראה בדבר אופן הפרסום, יפורסם המסמך בהנחת העתקים ממנו במשרד המועצה ובמשרד כל ועד מקומי, על מנת שיהיו נתונים לבדיקה לכל דורש, ובהדבקת העתקים על לוח המודעות שליד הבית של משרד המועצה ועל לוח המודעות שליד הבית של משרד כל ועד מקומי או בקרבתם או במקומות ציבוריים אחרים בכל ישוב וישוב כפי שייקבעו על ידי החייב בפרסום. : (ב) מחייב צו זה פרסומו של מסמך בישוב, ולא נקבעה הוראה בדבר אופן הפרסום, יפורסם המסמך בהנחת העתקים ממנו במשרד הועד המקומי שהישוב נתן להנהלתו, ובהדבקת העתק על הבית של משרד הועד המקומי או בקרבתו או במקומות ציבוריים אחרים בתחום הנהלתו של הועד המקומי, כפי שייקבעו על ידי החייב בפרסום. : (ג) ועדת בחירות שהוקמה לפי [[סעיף 138]], תקבע בישיבתה הראשונה את כל המקומות, בכל אחד מן האזורים שבתחום המועצה האזורית, שבהם יפורסמו הודעות מטעמה ומטעם מנהל הבחירות; הודעות אלה יודבקו במקומות האמורים בידי עובד המועצה והוא ידווח, בכתב, למנהל הבחירות היכן הודבקה כל הודעה בכל אזור. @ 238. <!-- היה סעיף 143 --> מסירת מסמכים (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) כל הודעה, הזמנה, צו או מסמך אחר שיש רשות או חובה לפי צו זה למסור אותו למועצה או לכל ועדה מועדותיה, תהא מסירתם כדין, אם נמסרו במשרד המועצה או נשלחו בדואר במכתב רשום על שם המועצה או הועדה לפי מען משרד המועצה; ואם היו המסמכים כאמור שייכים למועצה, מותר למסרם גם לראש המועצה או למזכיר המועצה או לעובד אחר, שמונה לשם כך על ידי המועצה; היו מסמכים כאמור שייכים לועדה, אפשר למסרם למזכיר המועצה או ליושב ראש הועדה. : (ב) המסמכים כאמור שיש רשות או חובה לפי צו זה למסרם לכל אדם שהוא, למעט המועצה, הועד המקומי וועדותיהם, תהא מסירתם כדין אם נמסרו לידי אותו אדם, או שנמסרו במקום מגוריו או במקום עסקו הרגילים, לידי אחד מבני משפחתו הבוגרים או לידי כל אדם בוגר העובד או המועסק שם או שנשלחו בדואר במכתב רשום הערוך אל אותו אדם לפי מען מקום מגוריו או מקום עסקו הרגילים או הידועים לאחרונה; או שהוצגו במקום בולט על הנכס שבו דן המסמך. : (ג) מסמכים כאמור שיש רשות או חובה לפי צו זה למסרם לבעל או למחזיק, תהא מסירתם כדין אם הם ערוכים אל "הבעל" או אל "המחזיק" בלי כל שם או תיאור נוסף. : (ד) מסמכים כאמור הנשלחים לפי צו זה בדואר, ייחשבו כאילו הגיעו לתעודתם 48 שעות לאחר שנמסרו לדואר. @ 239. <!-- היה סעיף 144 --> דין וחשבון על פעולות המועצה (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) ראש המועצה חייב, אחרי 1 באפריל של כל שנה, להכין בהקדם האפשרי דין וחשבון מפורט על עניני המועצה במשך השנה שחלפה. : (ב) הדין וחשבון יוגש למועצה ולאחר שתדון בו ותאשרו, בתיקונים או שלא בתיקונים, ידאג ראש המועצה לכך שלפחות שלושה העתקים ממנו יישלחו לשר לא יאוחר מ-1 ביוני בכל שנה. : (ג) המועצה רשאית לפרסם את הדין וחשבון בצורה הטובה בעיניה. @ 240. <!-- היה סעיף 145 --> המצאת ידיעות לשר (תיקון: תשנ"ז-2) : השר רשאי לדרוש בכל עת מאת המועצה להמציא לו ידיעות, פרטים, הסברים, חומר סטטיסטי וכל חומר אחר בקשר לעניני המועצה, ועל ראש המועצה למלא אחרי הדרישה תוך זמן מתאים. @ 241. <!-- היה סעיף 146 --> עבירות וענשים (תיקון: תשנ"ז-2, תשע"ב-4) : מי שעשה אחת מאלה - : (1) החזיק ספר, מסמך או תעודה של המועצה או של ועד מקומי וסירב להרשות למי שזכאי לכך את העיון בהם או מתן העתק או תקציר מהם או מתן רשות להכין העתק או תקציר מהם; : (2) מיאן למסור ידיעה או להראות מסמך, או נמנע מעשות זאת במשך שבעה ימים מיום שנדרש לכך; : (3) מסר ביודעים ידיעה או הצהרה כוזבת או לא נכונה בכל בקשה, ערר, התנגדות, עתירה או ערעור או בכל מסמך או טופס אחר שהגיש או שמילא לפי צו זה; : (4) עיכב או מנע ועדה של המועצה או של ועד מקומי או עובד מעובדיהם או שליח משליחיהם המורשים לכך מהיכנס לבנין או לקרקע כדי להשיג ידיעות הדרושות להם לצורך תפקידיהם או לערוך שם חקירות, בדיקות ומדידות לפי צו זה, : דינו - מאסר חודש ימים או קנס 50 לירות או שני הענשים כאחד. @ 242. <!-- היה סעיף 148 --> הוראות מעבר (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) כל איש או חבר אנשים אשר מונו או נבחרו לכהונה כל שהיא על פי הצווים המבוטלים בצו זה, שנשאו בכהונתם ערב יום הפרסום, ימשיכו בכהונתם והוראות צו זה יחולו עליהם כאילו מונו או נבחרו לפיהן. : (ב) כל המסים שהוטלו לפני יום הפרסום לפי הצווים המבוטלים בצו זה, רואים אותם כאילו הוטלו לפי הוראות צו זה. : (ג) לוח שומה שהוא בתקפו ערב יום הפרסום, רואים אותו כאילו הוכן לפי הוראות צו זה. : (ד) כל מעשה או פעולה שנעשו לפני יום הפרסום על פי הוראות כל צו מהצווים שבוטלו בצו זה, רואים אותם כאילו נעשו על פי הוראות הסעיפים המתאימים בצו זה. @ 243. <!-- היה סעיף 150; היה סעיף 149 --> השם (תיקון: תשל"ז, תשנ"ז-2) : לצו זה ייקרא: "צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958". == תוספת ראשונה (תיקון: תשכ"ה) == @ (א) : (('''[[w:מועצה אזורית אבן העזר|אבן-העזר]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה]])) (((ק"ת תשי"ט, 2007; תשכ"ד, 1446))) @ (ב) : (('''[[w:מועצה אזורית אפעל|אפעל]]''' - חולקה בין הערים [[w:רמת גן|רמת גן]], [[w:אור יהודה|אור יהודה]] ו[[w:קריית אונו|קריית אונו]])) (((ק"ת תשמ"ד, 1598; תשס"ח, 703))) @ (ג) : '''[[w:מועצה אזורית אלונה|אלונה]]''' - [[w:אביאל|אביאל]], [[w:גבעת ניל"י|גבעת נילי]], [[w:עמיקם|עמיקם]] (((ק"ת תשי"ד, 267, 521; תשכ"ד, 946; תשכ"ט, 1469; תשס"ז, 19; תשע"א, 688; תשפ"ב, 1060))) @ (ד) : '''[[w:מועצה אזורית באר טוביה|באר טוביה]]''' - [[w:אביגדור|אביגדור]], [[w:אורות (מושב)|אורות]], [[w:אחווה (מרכז כפרי)|אחווה]], [[w:אמונים|אמונים]], [[w:באר טוביה|באר טוביה]], [[w:בית עזרא|בית עזרא]], [[w:ביצרון|בצרון]], [[w:גבעתי (מושב)|גבעתי]], [[w:חצב (מושב)|חצב]], [[w:חצור אשדוד|חצור–אשדוד]], [[w:ינון (מושב)|ינון]], [[w:כפר אחים|כפר אחים]], [[w:כפר ורבורג|כפר ורבורג]], [[w:נווה מבטח|נווה מבטח]], [[w:ניר בנים|ניר בנים]], [[w:עזר|עזר]], [[w:עזריקם|עזריקם]], [[w:ערוגות|ערוגות]], [[w:שדה עוזיהו|שדה עוזיה]], [[w:שתולים|שתולים]], [[w:תימורים|תימורים]], [[w:תלמי יחיאל|תלמי יחיאל]] (((ק"ת תש"י, 654; תשי"א, 171; תשי"ב, 473, 632; תשט"ו, 1368; תשי"ח, 1848; תש"ך, 991; תשכ"ג, 1995; תשכ"ה, 1059, 1845; תש"ן, 617; תשנ"א, 261; תשנ"ג, 815; תשנ"ד, 1084; תשנ"ח, 510, 1120; תשס"א, 224; תשס"ז, 4; תש"ע, 253; תשע"ט, 578; תשפ"א, 3706; תשפ"ב, 2414))) @ (ה) : '''[[w:מועצה אזורית עמק המעיינות|עמק המעיינות]]''' (((לשעבר מועצה אזורית בקעת בית שאן))) - [[w:בית יוסף (מושב)|בית יוסף]], [[w:גשר (קיבוץ)|גשר]], [[w:חמדיה|חמדיה]], [[w:טירת צבי|טירת צבי]], [[w:ירדנה|ירדנה]], [[w:כפר רופין|כפר רופין]], [[w:מירב|מירב]], [[w:מנחמיה|מנחמיה]], [[w:מסילות|מסילות]], [[w:מעוז חיים|מעוז חיים]], [[w:מעלה גלבוע|מעלה גלבוע]], [[w:נווה אור|נווה אור]], [[w:נווה איתן|נווה איתן]], [[w:ניר דוד|ניר דוד]], [[w:עין הנציב|עין הנציב]], [[w:רוויה (מושב)|רוויה]], [[w:רחוב (מושב)|רחוב]], [[w:רשפים|רשפים]], [[w:שדה אליהו|שדה אליהו]], [[w:שדה נחום|שדה נחום]], [[w:שדי תרומות|שדה תרומות]], [[w:שלוחות|שלוחות]], [[w:תל תאומים|תל-תאומים]] (((ק"ת תש"י, 239, 307; תשי"א, 171; תשי"ג, 924; תשי"ד, 70; תשט"ו, 19; תשט"ז, 10; תשט"ז, 62; תשי"ז, 177; תשי"ז, 780; תשי"ז, 1028, 1366; תשי"ח, 1297; תשי"ט, 1189; תשכ"א, 940; תשכ"ג, 820; תשכ"ג, 1481; תשמ"ז, 364; תש"ן, 898; תשנ"ח, 310; תשנ"ט, 196; תש"ס, 69; תשס"ו, 266; תשס"ח, 1290; תשס"ט, 235; תשע"ג, 1166; תשע"ט, 330; תש"ף, 1912))) @ (ו) : '''[[w:מועצה אזורית בני שמעון|בני שמעון]]''' - [[w:בית קמה|בית-קמה]], [[w:ברוש (מושב)|ברוש]], [[w:גבעות בר|גבעות בר]], [[w:דביר (קיבוץ)|דבירה]], [[w:חצרים|חצרים]], [[w:כרמים|כרמים]], [[w:להב (קיבוץ)|להב]], [[w:משמר הנגב|משמר הנגב]], [[w:נבטים (מושב)|נבטים]], [[w:שובל (קיבוץ)|שובל]], [[w:שומריה (קיבוץ)|שמריה]], [[w:תאשור|תאשור]], [[w:תדהר|תדהר]] (((ק"ת תשי"ב, 88, 278; תשי"ג, 924; תשי"ד, 855; תשט"ז, 530; תשי"ט, 889; תשכ"א, 1707; תשכ"ט, 1645; תשל"ד, 1310; תשל"ז, 2504; תשמ"ד, 1213, 1579; תשמ"ז, 1340; תשמ"ח, 588; תשמ"ט, 1163; תשנ"א, 243; תשנ"ו, 910; תש"ס, 68, 369; תשס"ג, 551; תשס"ד, 97; תשס"ה, 761; תשס"ז, 468, 1131; תשס"ח, 124, 424; תשס"ט, 203; תשע"א, 545, 1376; תשע"ד, 288; תשע"ה, 406; תשע"ח, 1816, 2678; תשע"ט, 2167; תשפ"א, 656))) @ (ז) : '''[[w:מועצה אזורית ברנר|ברנר]]''' - [[w:בית אלעזרי|בית אלעזרי]], [[w:בניה (מושב)|בניה]], [[w:גבעת ברנר|גבעת ברנר]], [[w:גבתון|גיבתון]], [[w:גן שלמה|גן שלמה]], [[w:קדרון|קדרון]] (((ק"ת תש"י, 1000; תשי"א, 171; תשי"ב, 581; תשי"ג, 924; תשט"ו, 372, 1033; תשי"ז, 1466; תשי"ח, 1898; תש"ך, 1072; תשכ"א, 2698; תשכ"ב, 255; תשכ"ד, 251; תשנ"ז, 492; תשנ"ח, 765; תשס"ג, 550; תשס"ז, 466; תש"ע, 835; תשע"ג, 960; תשע"ז, 616))) @ (ח) : '''[[w:מועצה אזורית גדרות|גדרות]]''' - [[w:גן הדרום|גן הדרום]], [[w:כפר אביב|כפר אביב]], [[w:כפר מרדכי|כפר מרדכי]], [[w:מישר|מישר]], [[w:משגב דב|משגב דב]], [[w:עשרת|עשרת]], [[w:שדמה (מושב)|שדמה]] (((ק"ת תשי"ג, 927, 1307; תשט"ו, 321; תשי"ח, 1624; תשכ"ז, 2871; תש"ע, 767))) @ (ט) : '''[[w:מועצה אזורית גזר|גזר]]''' - [[w:בית חשמונאי (יישוב)|בית חשמונאי]], [[w:בית עוזיאל|בית עוזיאל]], [[w:גזר (קיבוץ)|גזר]], [[w:גני הדר|גני הדר]], [[w:גני יוחנן|גני יוחנן]], [[w:חולדה (קיבוץ)|חולדה]], [[w:יד רמב"ם|יד רמב"ם]], [[w:יציץ|יציץ]], [[w:ישרש|ישרש]], [[w:כפר ביל"ו|כפר ביל"ו]], [[w:כפר בן נון|כפר בן נון]], [[w:כפר שמואל|כפר שמואל]], [[w:כרמי יוסף|כרמי יוסף]], [[w:מצליח|מצליח]], [[w:משמר איילון|משמר איילון]], [[w:משמר דוד|משמר דוד]], [[w:נוף איילון|נוף איילון]], [[w:נען|נען]], [[w:נצר סרני|נצר סירני]], [[w:סתריה|סתריה]], [[w:עזריה|עזריה]], [[w:פדיה|פדיה]], [[w:פתחיה|פתחיה]], [[w:רמות מאיר|רמות מאיר]], [[w:שעלבים|שעלבים]] (((ק"ת תש"י, 241, 307, 318, 585; תשי"א, 171, 350; תשי"ב, 372; תשי"ג, 124, 932, 1243; תשי"ד, 337, 894; תשי"ז, 90; תשי"ח, 795; תשכ"א, 1707; תשכ"ב, 2533; תשכ"ג, 140; תשכ"ו, 1999; תשכ"ז, 72; תשמ"ז, 1250; תשמ"ח, 937; תש"ן, 610; תשנ"ד, 600; תשנ"ט, 309; תשס"ב, 53; תשס"ד, 279, 384, 961; תש"ע, 837; תשע"א, 630; תשע"ב, 1382א; תשע"ז, 626; תשע"ט, 2137; תשפ"א, 2496; תשפ"ב, 1086))) @ (י) : (('''[[w:מועצה אזורית גיזו|גיזו]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה]])) (((ק"ת תשי"ט, 2008; תשכ"ד, 1447))) @ (יא) : '''[[w:מועצה אזורית גן רווה|גן רווה]]''' - [[w:אירוס (יישוב)|אירוס]], [[w:בית-חנן|בית חנן]], [[w:בית עובד|בית עובד]], [[w:גאליה (מושב)|גאליה]], [[w:גן שורק|גן שורק]], [[w:כפר הנגיד|כפר הנגיד]], [[w:נטעים|נטעים]], [[w:עיינות|עיינות]] (((ק"ת תשי"ב, 658, 1272; תשי"ג, 924; תשי"ז, 1875; תשי"ט, 591; תש"ך, 1073, 1368; תשכ"ב, 2187; תשכ"ג, 140, 1404; תשמ"ב, 1318; תשנ"ה, 746; תשס"ג, 553; תשס"ה, 746; תש"ע, 764; תשע"ד, 286; תשע"ז, 1095))) @ (יב) : (('''[[w:מועצה אזורית געתון|געתון]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית מטה אשר|מטה אשר]])) (((ק"ת תשכ"ב, 1959; תשכ"ד, 1829; תשכ"ה, 382; תשל"א, 915, 1584; תשל"ז, 2109; תשמ"ג, 343))) @ (יג) : (('''[[w:מועצה אזורית האלה|האלה]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה]])) (((ק"ת תשי"ט, 763, 2009; תש"ך, 1102; תשכ"א, 2397; תשכ"ג, 779; תשכ"ד, 1159, 1447))) @ (יד) : '''[[w:מועצה אזורית הגלבוע|הגלבוע]]''' - [[w:אביטל|אביטל]], [[w:אדירים|אדירים]], [[w:מרכז אומן|אומן]], [[w:בית אלפא|בית אלפא]], [[w:בית השיטה|בית השיטה]], [[w:ברק (מושב)|ברק]], [[w:גבע|גבע]], [[w:גדיש|גדיש]], [[w:גדעונה|גדעונה]], [[w:גן נר|גן נר]], [[w:דבורה (מושב)|דבורה]], [[w:מרכז חבר|חבר]], [[w:חפציבה|חפצי-בה]], [[w:טייבה (בגליל)|טייבה (בעמק)]], [[w:טמרה (יזרעאל)|טמרה]], [[w:יזרעאל (קיבוץ)|יזרעאל]], [[w:כפר יחזקאל|כפר יחזקאל]], [[w:מגן שאול|מגן שאול]], [[w:מולדת (יישוב)|מולדת]], [[w:מוקייבלה|מוקיבלה]], [[w:מיטב (מושב)|מיטב]], [[w:מלאה|מלאה]], [[w:נאעורה|נאעורה]], [[w:נורית (יישוב)|נורית]], [[w:ניר יפה|ניר יפה]], [[w:עין חרוד איחוד|עין חרוד איחוד]], [[w:עין חרוד מאוחד|עין חרוד מאוחד]], [[w:פרזון|פרזון]], [[w:סנדלה|צנדלה]], [[w:רם און|רם און]], [[w:רמת צבי|רמת צבי]], [[w:תל יוסף|תל יוסף]] (((ק"ת תש"י, 244, 307, 318; תשי"א, 171; תשי"ג, 482; תשי"ח, 417; תשי"ט, 83, 708; תשכ"ג, 779; תשכ"ד, 306, 1220; תשע"ב, 1477; תשנ"ד, 1208))) @ (טו) : '''[[w:מועצה אזורית הגליל העליון|הגליל העליון]]''' - [[w:איילת השחר (קיבוץ)|אילת השחר]], [[w:ברעם|ברעם]], [[w:גדות|גדות]], [[w:גונן|גונן]], [[w:דן (קיבוץ)|דן]], [[w:דפנה (קיבוץ)|דפנה]], [[w:הגושרים|הגושרים]], [[w:חולתה|חולתה]], [[w:יפתח (קיבוץ)|יפתח]], [[w:יראון|יראון]], [[w:כפר בלום|כפר בלום]], [[w:כפר גלעדי|כפר גלעדי]], [[w:כפר הנשיא|כפר הנשיא]], [[w:כפר סאלד|כפר סולד]], [[w:להבות הבשן|להבות הבשן]], [[w:מחניים|מחניים]], [[w:מלכיה|מלכיה]], [[w:מנרה|מנרה]], [[w:מעיין ברוך|מעין ברוך]], [[w:משגב עם|משגב עם]], [[w:נאות מרדכי|נאות מרדכי]], [[w:סאסא|סאסא]], [[w:עמיעד|עמיעד]], [[w:עמיר|עמיר]], [[w:צבעון|צבעון]], [[w:קדרים|קדרים]], [[w:שדה נחמיה|שדה נחמיה]], [[w:שמיר (קיבוץ)|שמיר]], [[w:שניר|שניר]] (((ק"ת תש"י, 575; תשי"א, 235, 1605; תשי"ג, 1338; תשי"ד, 424; תשי"ז, 132, 513, 844; תשי"ח, 1899; תשי"ט, 709; תשכ"ב, 2536; תשכ"ג, 141; תשכ"ד, 1448; תשל"ז, 1288; תשמ"א, 1185; תשמ"ח, 667; תשנ"א, 1062; תשנ"ז, 134; תשנ"ט, 108; תש"ס, 761; תשס"ז, 177; תשס"ח, 125; תשע"ג, 937; תשע"ו, 417))) @ (טז) : '''[[w:מועצה אזורית הגליל התחתון|הגליל התחתון]]''' - [[w:אילניה|אילניה]], [[w:ארבל (מושב)|ארבל]], [[w:בית קשת|בית קשת]], [[w:בית רימון|בית רימון]], [[w:גבעת אבני|גבעת אבני]], [[w:הזורעים|הזורעים]], [[w:כפר זיתים|כפר זיתים]], [[w:כפר חיטים|כפר חיטים]], [[w:כפר קיש|כפר קיש]], [[w:לביא (קיבוץ)|לביא]], [[w:מסד (יישוב קהילתי)|מסד]], [[w:מצפה (יישוב)|מצפה]], [[w:מצפה נטופה|מצפה נטופה]], [[w:שדה אילן|שדה אילן]], [[w:שדמות דבורה|שדמות דבורה]], [[w:שרונה (מושב)|שרונה]] (((ק"ת תש"י, 1182; תשי"א, 171, 1433; תשי"ג, 924; תש"ך, 435, 776; תשכ"ב, 2916; תשכ"ג, 1134; תשכ"ז, 72, 1312; תשל"ו, 1889; תש"ם, 2121; תשמ"ב, 1032; תשמ"ג, 1686; תשמ"ו, 1392; תשנ"א, 168; תשנ"ג, 145; תשנ"ד, 1089; תשנ"ח, 508, 1120; תשנ"ט, 108; תש"ס, 439; תשס"א, 1038; תשס"ג, 640; תשע"ג, 245; תשע"ד, 1191; תשע"ז, 826; תשע"ט, 697, 2219; תשפ"ב, 2343, 2833))) @ (יז) : (('''[[w:מועצה אזורית הדר השרון|הדר-השרון]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית לב השרון|לב השרון]])) (((ק"ת תשי"ט, 1397; תשכ"ד, 1688; תשמ"ד, 1645))) @ (יח) : (('''[[w:מועצה אזורית הירקון|הירקון]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית דרום השרון|דרום השרון]])) (((ק"ת תשי"ב, 655; תשי"ג, 924; תשי"ט, 1954; תש"ם, 1283))) @ (יט) : (('''[[w:מועצה אזורית הרי יהודה|הרי-יהודה]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה]])) (((ק"ת תשי"ט, 2010; תשכ"א, 221; תשכ"ב, 1446; תשכ"ג, 1312, 1972; תשכ"ד, 515, 1448))) @ (כ) : (('''[[w:מועצה אזורית השרון הצפוני|השרון-הצפוני]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית לב השרון|לב השרון]])) (((ק"ת תשי"ח, 1720; תשי"ט, 109, 1305; תשכ"ב, 550; תשכ"ג, 824; תשכ"ד, 1084; תשכ"ו, 2045; תשמ"ד, 1645))) @ (כא) : (('''[[w:מועצה אזורית השרון התיכון|השרון התיכון]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית דרום השרון|דרום השרון]])) (((ק"ת תשי"א, 1116; תשי"ג, 924; תשט"ו, 554; תש"ך, 1821; תשכ"ב, 356; תשכ"ד, 1955; תשל"ג, 1569; תש"ם, 1283))) @ (כב) : '''[[w:מועצה אזורית זבולון|זבולון]]''' - [[w:אושה|אושה]], [[w:אבטין|איבטין]], [[w:ח'וואלד|חווא'לד]], [[w:יגור|יגור]], [[w:כפר ביאליק|כפר ביאליק]], [[w:כפר המכבי|כפר המכבי]], [[w:כפר הנוער הדתי|כפר הנוער הדתי]], [[w:כפר חסידים|כפר חסידים א']], [[w:כפר חסידים ב'|כפר חסידים ב']], [[w:נופית|נופית]], [[w:ראס עלי|ראס עלי]], [[w:רמת יוחנן|רמת יוחנן]], [[w:שער העמקים|שער העמקים]] (((ק"ת תש"י, 772; תשי"א, 171, 924; תשי"ב, 258; תשט"ו, 730; תשי"ז, 1443, 1693; תשי"ח, 419; תשי"ט, 1823; תש"ך, 164; תשכ"ד, 1386; תשמ"ט, 777; תש"ן, 98; תשנ"ד, 666; תשס"א, 1030; תשס"ד, 745; תשס"ה, 814; תשס"ו, 254, 336; תשס"ז, 176; תשס"ז, 986; תשס"ח, 1184; תשע"א, 689; תשע"ב, 689; תשע"ג, 1189, 1427; תשע"ו, 1501; תשע"ט, 2182; תשפ"א, 3698; תשפ"ב, 2264, 3724))) @ (כג) : '''[[w:מועצה אזורית אשכול|אשכול]]''' - [[w:אבשלום (יישוב)|אבשלום]], [[w:אוהד|אוהד]], [[w:אורים|אורים]], [[w:בארי (קיבוץ)|בארי]], [[w:בני נצרים|בני נצרים]], [[w:גבולות|גבולות]], [[w:דקל (מושב)|דקל]], [[w:חולית (קיבוץ)|חולית]], [[w:יבול (מושב)|יבול]], [[w:ישע|ישע]], [[w:יתד|יתד]], [[w:כיסופים|כסופים]], [[w:כרם שלום|כרם שלום]], [[w:מבטחים (מושב)|מבטחים]], [[w:מגן (קיבוץ)|מגן]], [[w:נווה (מושב)|נווה]], [[w:ניר יצחק|ניר יצחק]], [[w:ניר עוז|ניר עוז]], [[w:נירים|נירים]], [[w:סופה (קיבוץ)|סופה]], [[w:עין הבשור|עין הבשור]], [[w:עין השלושה|עין השלושה]], [[w:עמיעוז|עמי-עוז]], [[w:פרי גן|פרי-גן]], [[w:צאלים|צאלים]], [[w:צוחר|צוחר]], [[w:רעים|רעים]], [[w:שדה ניצן|שדה ניצן]], [[w:שדי אברהם|שדי אברהם]], [[w:שלומית (יישוב)|שלומית]], [[w:תלמי אליהו|תלמי אליהו]], [[w:תלמי יוסף|תלמי יוסף]] (((ק"ת תשי"ב, 116, 215; תשי"ג, 924; תשי"ט, 889; תשכ"א, 9; תשכ"ב, 2372; תשכ"ז, 1106, 2872; תשכ"ט, 128, 1746; תשל"ב, 1425; תשל"ז, 406; תשמ"ה, 954; תשנ"ז, 453; תשע"ג, 11; תשע"ט, 550, 2150))) @ (כד) : '''[[w:מועצה אזורית חוף אשקלון|חוף אשקלון]]''' - [[w:באר גנים|באר גנים]], [[w:בית שקמה|בית שקמה]], [[w:ברכיה (מושב)|ברכיה]], [[w:בת הדר|בת הדר]], [[w:גברעם|גברעם]], [[w:גיאה|גיאה]], [[w:הודיה|הודיה]], [[w:זיקים|זיקים]], [[w:חלץ|חלץ]], [[w:יד מרדכי|יד מרדכי]], [[w:כוכב מיכאל|כוכב מיכאל]], [[w:כרמיה (קיבוץ)|כרמיה]], [[w:מבקיעים|מבקיעים]], [[w:משען|משען]], [[w:ניצן (יישוב)|ניצן]], [[w:ניצן ב'|ניצן א' (([צ"ל: ניצן ב']))]], [[w:ניצנים|ניצנים]], [[w:ניר ישראל|ניר ישראל]], [[w:נתיב העשרה|נתיב העשרה]], [[w:תלמי יפה|תלמי יפה]] (((ק"ת תש"י, 1287; תשי"ג, 924; תשי"ד, 711; תשכ"ד, 1831; תשכ"ה, 1260; תשכ"ו, 521, 1048; תשכ"ז, 15; תשמ"ו, 190; תשנ"ז, 505; תשנ"ט, 78, 667; תשס"ב, 1176; תשס"ז, 984; תשס"ח, 1201; תשע"א, 552; תשע"ח, 872, 2630))) @ (כה) : '''[[w:מועצה אזורית חוף הכרמל|חוף הכרמל]]''' - [[w:בית אורן|בית אורן]], [[w:בית חנניה|בית חנניה]], [[w:בת שלמה|בת שלמה]], [[w:גבע כרמל|גבע כרמל]], [[w:דור (מושב)|דור]], [[w:הבונים|הבונים]], [[w:החותרים|החותרים]], [[w:כפר גלים|כפר גלים]], [[w:כרם מהר"ל|כרם מהר"ל]], [[w:מאיר שפיה|מאיר שפיה]], [[w:מגדים|מגדים]], [[w:מעגן מיכאל|מעגן מיכאל]], [[w:מעיין צבי|מעיין צבי]], [[w:נווה ים|נווה ים]], [[w:נחשולים|נחשולים]], [[w:ניר עציון|ניר עציון]], [[w:עופר (מושב)|עופר]], [[w:עין אילה|עין איילה]], [[w:עין הוד|עין הוד]], [[w:עין חוד|עין חוד]], [[w:עין כרמל|עין כרמל]], [[w:עתלית|עתלית]], [[w:צרופה|צרופה]], [[w:קיסריה (יישוב)|קיסריה]], [[w:שדות ים|שדות ים]] (((ק"ת תשי"א, 1032; 1466; תשי"ב, 1349; תשי"ג, 924; תשי"ד, 1185; תשט"ו, 321; תשי"ט, 1536; תשכ"ב, 2186; תשכ"ד, 156; תשכ"ט, 1470; תשנ"ב, 1035; תשנ"ד, 671; תשנ"ה, 1569; תשס"ה, 559; תשס"ו, 68, 446, 713; תשס"ח, 1397, 1397; תשע"ד, 522; תשע"ח, 1824; תשפ"א, 3002))) @ (כו) : '''[[w:מועצה אזורית חוף השרון|חוף השרון]]''' - [[w:אודים|אודים]], [[w:ארסוף|ארסוף]], [[w:בית יהושע|בית יהושע]], [[w:בני ציון|בני ציון]], [[w:בצרה (ישראל)|בצרה]], [[w:גליל ים|גליל ים]], [[w:געש|געש]], [[w:חרוצים|חרוצים]], [[w:יקום (קיבוץ)|יקום]], [[w:כפר נטר|כפר נטר]], [[w:רשפון|רשפון]], [[w:שפיים|שפיים]], [[w:תל יצחק|תל יצחק]] (((ק"ת תש"י, 171, 248, 307, 318; תשי"א, 171, 522, 1164; תשט"ז, 328; תשי"ח, 1518; תש"ך, 777; תשכ"ב, 551, 1500; תשכ"ג, 1548; תשל"ז, 1786; תש"ם, 589; תשנ"ד, 1091; תשנ"ו, 1007; תשנ"ט, 1087; תש"ע, 928; תשע"ד, 96, 1025; תשע"ה, 824; תשע"ז, 1090))) @ (כז) : '''[[w:מועצה אזורית חבל יבנה|חבל יבנה]]''' - [[w:בית גמליאל|בית גמליאל]], [[w:גבעת וושינגטון|בית רבן]], [[w:בן זכאי|בן זכאי]], [[w:בני דרום|בני דרום]], [[w:ישיבת כרם ביבנה|ישיבת כרם יבנה]], [[w:ניר גלים|ניר גלים]], [[w:קבוצת יבנה|קבוצת יבנה]] (((ק"ת תשי"ג, 483, 924; תשי"ח, 1898; תשי"ט, 200, 359; תשכ"ד, 1754; תשכ"ה, 355; תשכ"ח, 1533; תשל"ו, 1783; תשל"ז, 56; תשמ"ה, 1281; תשנ"ב, 8; תשנ"ד, 1091; תשנ"ה, 745; תשנ"ו, 504, 854; תשס"ב, 817; תש"ע, 978; תשע"ו, 414; תשע"ט, 2134))) @ (כח) : '''[[w:מועצה אזורית יואב|יואב]]''' - [[w:אל עזי|אל-עזי]], [[w:בית גוברין (קיבוץ)|בית גוברין]], [[w:בית ניר|בית ניר]], [[w:גלאון|גלאון]], [[w:גת (קיבוץ)|גת]], [[w:ורדון|ורדון]], [[w:כפר הרי"ף|כפר הרי"ף]], [[w:כפר מנחם|כפר מנחם]], [[w:נגבה|נגבה]], [[w:נחלה (מושב)|נחלה]], [[w:סגולה (מושב)|סגולה]], [[w:קדמה|קדמה]], [[w:רבדים|רבדים]], [[w:שדה יואב|שדה יואב]] (((ק"ת תש"י, 1443; תשי"א, 236; תשי"ב, 475; תשי"ג, 924; תשי"ז, 91, 605; תשי"ח, 1949; תש"ך, 991; תשכ"א, 940; תשכ"ג, 1998; תשכ"ד, 1508; תשכ"ה, 2137; תשכ"ו, 2046; תשל"א, 1309; תשל"ה, 629; תשנ"ו, 557; תשנ"ט, 1084; תשס"א, 223, 902; תשס"ז, 1135; תש"ע, 934; תשע"א, 563, 963; תשע"ז, 1687; תשע"ט, 560; תשפ"א, 3736))) @ (כט) : (('''[[w:מועצה אזורית יזרעאל|יזרעאל]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית עמק יזרעאל|עמק יזרעאל]])) (((ק"ת תש"ם, 1975))) @ (ל) : '''[[w:מועצה אזורית לכיש|לכיש]]''' - [[w:אחוזם|אחוזם]], [[w:אליאב|אליאב]], [[w:אמציה (מושב)|אמציה]], [[w:בני דקלים|בני דקלים]], [[w:זוהר (מושב)|זוהר]], [[w:יד נתן|יד נתן]], [[w:כרמי קטיף|כרמי קטיף]], [[w:לכיש (מושב)|לכיש]], [[w:מנוחה|מנוחה]], [[w:נוגה (מושב)|נגה]], [[w:נהורה|נהורה]], [[w:נטע (יישוב)|נטע]], [[w:ניר ח"ן|ניר חן]], [[w:עוצם|עוצם]], [[w:שדה דוד|שדה דוד]], [[w:שדה משה|שדה משה]], [[w:שחר (מושב)|שחר]], [[w:שקף|שקף]], [[w:תלמים|תלמים]] (((ק"ת תשי"ז, 178, 606; תשי"ח, 1950; תש"ך, 992; תשכ"א, 1752; תשכ"ד, 1509; תשכ"ה, 1138, 2515; תשכ"ט, 1292; תשל"ה, 630; תשמ"ג, 879; תשמ"ח, 589; תשס"ז, 1134; תשע"א, 540; תשע"ב, 314; תשע"ג, 42; תשע"ט, 584; תשפ"ב, 3452))) @ (לא) : '''[[w:מועצה אזורית מגידו|מגידו]]''' - [[w:אליקים|אליקים]], [[w:גבעת עוז|גבעת עז]], [[w:גלעד (קיבוץ)|גלעד (אבן יצחק)]], [[w:דליה (קיבוץ)|דליה]], [[w:הזורע|הזורע]], [[w:יקנעם (מושבה)|יקנעם]], [[w:מגידו (קיבוץ)|מגידו]], [[w:מדרך עוז|מדרך עז]], [[w:משמר העמק|משמר העמק]], [[w:עין העמק|עין העמק]], [[w:עין השופט|עין השופט]], [[w:רמות מנשה (קיבוץ)|רמות מנשה]], [[w:רמת השופט|רמת השופט]] (((ע"ר 1945, 374א'; 1947, 201א'; ק"ת תשי"ד, 617; תש"ט, 425; תש"י, 125, 793; תשי"ג, 1382; תשנ"ב, 1411; תשס"ו, 1113; תשס"ח, 980; תשע"ג, 250; תשע"ו, 264; תשפ"ב, 3427))) @ (לב) : '''[[w:מועצה אזורית חבל מודיעין|חבל מודיעין]]''' - [[w:אחיסמך|אחיסמך]], [[w:בארות יצחק|בארות יצחק]], [[w:בית נחמיה|בית נחמיה]], [[w:בית עריף|בית עריף]], [[w:בן שמן|בן שמן]], [[w:בני עטרות|בני עטרות]], [[w:ברקת (מושב)|ברקת]], [[w:גבעת כ"ח|גבעת כוח]], [[w:גנתון|גינתון]], [[w:גמזו (מושב)|גמזו]], [[w:חדיד|חדיד]], [[w:טירת יהודה|טירת יהודה]], [[w:כפר דניאל|כפר דניאל]], [[w:כפר טרומן|כפר טרומן]], [[w:כפר רות|כפר רות]], [[w:כרם בן שמן|כרם בן שמן]], [[w:לפיד (יישוב)|לפיד]], [[w:מבוא מודיעים|מבוא מודיעים]], [[w:מזור|מזור]], [[w:נופך|נופך]], [[w:נחלים|נחלים]], [[w:רינתיה|רנתיה]], [[w:שילת|שילת]] (((ק"ת תשי"א, 420; תשי"ג, 924; תשי"ד, 1341; תשי"ח, 795; תשי"ט, 712, 1734; תשכ"ז, 2353, 2999; תשכ"ט, 48; תשל"ז, 1124; תשמ"ב, 1300; תשמ"ה, 72; תשמ"ח, 488; תשנ"ג, 1092; תשנ"ד, 597; תשנ"ה, 715; תשנ"ז, 454; תשנ"ח, 320, 746, 982, 1050; תשס"ו, 781, 820; תש"ע, 847; תשע"ב, 1057; תשפ"א, 3657))) @ (לג) : '''[[w:מועצה אזורית מנשה|מנשה]]''' - [[w:אום אל-קוטוף|אום אל קוטוף]], [[w:אל-עריאן|אל-עריאן]], [[w:ברקאי|ברקאי]], [[w:גן השומרון|גן השומרון]], [[w:גן שמואל|גן שמואל]], [[w:כפר גליקסון|כפר גליקסון]], [[w:כפר פינס|כפר פינס]], [[w:להבות חביבה|להבות חביבה]], [[w:מאור|מאור]], [[w:מגל (קיבוץ)|מגל]], [[w:מי עמי|מי עמי]], [[w:מייסר|מייסר]], [[w:מענית|מענית]], [[w:מצפה אילן|מצפה אילן]], [[w:מצר (קיבוץ)|מצר]], [[w:משמרות|משמרות]], [[w:עין עירון|עין עירון]], [[w:עין שמר|עין שמר]], [[w:קציר (יישוב)|קציר]], [[w:רגבים|רגבים]], [[w:שדה יצחק|שדה יצחק]], [[w:תלמי אלעזר|תלמי אליעזר]] (((ק"ת תש"י, 490, 881; תשי"א, 1632, 171; תשי"ב, 352; תשט"ז, 416, 730; תשי"ט, 972, 1459; תש"ך, 1124; תשכ"ג, 2055; תשכ"ה, 1831; תשכ"ז, 1052; תש"ן, 818; תשנ"ב, 1217; תשנ"ו, 1451; תשס"ה, 781; תש"ע, 141, 763; תשע"ב, 1372א; תשע"ז, 295; תשע"ח, 362; תשע"ט, 672; תשפ"ב, 2273))) @ (לד) : '''[[w:מועצה אזורית מעלה יוסף|מעלה יוסף]]''' - [[w:אבירים|אבירים]], [[w:אבן מנחם|אבן מנחם]], [[w:אלקוש|אלקוש]], [[w:גורן (מושב)|גורן]], [[w:גורנות הגליל|גורנות הגליל]], [[w:גיתה (יישוב)|גיתה]], [[w:מצפה הילה|הילה]], [[w:זרעית|זרעית]], [[w:חוסן|חוסן]], [[w:יערה|יערה]], [[w:לפידות|לפידות]], [[w:מנות|מנות]], [[w:מעונה|מעונה]], [[w:מתת|מתת]], [[w:נווה זיו|נווה זיו]], [[w:נטועה|נטועה]], [[w:עבדון|עבדון]], [[w:עין יעקב|עין יעקב]], [[w:פקיעין החדשה|פקיעין חדשה]], [[w:צוריאל|צוריאל]], [[w:שומרה (מושב)|שומרה]], [[w:שתולה|שתולה]] (((ק"ת תשי"ח, 421; תשי"ט, 318; תשכ"ד, 1833; תשכ"ח, 2302; תשל"ו, 274; תשמ"ו, 1477; תש"ן, 896; תשנ"ד, 1090; תשנ"ו, 411; תשנ"ח, 497; תשס"ו, 1060; תשס"ז, 465; תש"ע, 981; תשע"ג, 1182; תשע"ה, 381; תשע"ט, 411, 2272; תשפ"א, 2993; תשפ"ב, 1070, 3418))) @ (לה) : (('''[[w:מועצה אזורית מפעלות אפק|מפעלות-אפק]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית דרום השרון|דרום השרון]])) (((ק"ת תש"ך, 992, 1306; תשכ"ו, 154; תשל"ג, 1730; תשל"ח, 2179; תש"ם, 1284))) @ (לו) : '''[[w:מועצה אזורית מרום הגליל|מרום הגליל]]''' - [[w:אביבים|אביבים]], [[w:אור הגנוז|אור הגנוז]], [[w:אמירים|אמירים]], [[w:ביריה|ביריה]], [[w:בר יוחאי (יישוב)|בר יוחאי]], [[w:דוב"ב|דוב"ב]], [[w:דלתון (מושב)|דלתון]], [[w:חזון (מושב)|חזון]], [[w:טפחות (מושב)|טפחות]], [[w:כלנית (יישוב)|כלנית]], [[w:כפר חנניה|כפר חנניה]], [[w:כפר שמאי|כפר שמאי]], [[w:כרם בן זמרה|כרם בן זמרה]], [[w:ליבנים|לבנים]], [[w:מירון (מושב)|מירון]], [[w:כפר חושן|ספסופה]], [[w:עין אל-אסד|עין אל-אסד]], [[w:עלמה (מושב)|עלמה]], [[w:עמוקה|עמוקה]], [[w:פרוד|פרוד]], [[w:ריחאניה|ריחאניה]], [[w:שזור|שזור]], [[w:שפר|שפר]] (((ק"ת תש"י, 1377; תשי"ג, 924; תשי"ז, 26, 743; תשי"ח, 1668; תשי"ט, 972; תשכ"ב, 441; תשכ"ה, 1061; תש"ל, 149; תשל"ז, 1559; תשמ"ג, 553, 1598; תשמ"ו, 1056; תשמ"ח, 669; תשנ"א, 1061; תשנ"ב, 903; תשנ"ג, 396; תשנ"ד, 106, 789; תשנ"ח, 1165; תשס"ב, 1271; תשס"ד, 70, 962; תשע"ג, 82; תשע"ח, 1924; תשע"ט, 346; תשפ"א, 674, 2465))) @ (לז) : '''[[w:מועצה אזורית מרחבים|מרחבים]]''' - [[w:אשבול (מושב)|אשבול]], [[w:בטחה|בטחה]], [[w:גילת|גילת]], [[w:מבועים|מבועים]], [[w:מסלול (מושב)|מסלול]], [[w:ניר משה|ניר משה]], [[w:ניר עקיבא|ניר עקיבא]], [[w:פדויים|פדויים]], [[w:פטיש (מושב)|פטיש]], [[w:פעמי תש"ז|פעמי תש"ז]], [[w:קלחים|קלחים]], [[w:רנן|רנן]], [[w:שבי דרום|שבי דרום]], [[w:שדה צבי|שדה צבי]], [[w:תלמי ביל"ו|תלמי ביל"ו]], [[w:תפרח|תפרח]] (((ק"ת תשי"ב, 327; תשי"ג, 924; תשי"ז, 200; תשי"ח, 425; תשי"ט, 710, 889; תש"ך, 435; תשכ"א, 222; תשכ"ד, 401; תשכ"ז, 2873; תשל"ז, 447; תשמ"ה, 956; תשס"ב, 128; תשס"ז, 1131; תשע"ד, 1144; תשע"ז, 1227; תשע"ט, 2159; תש"ף, 1728; תשפ"א, 3023))) @ (לח) : '''[[w:מועצה אזורית נחל שורק|נחל שורק]]''' - [[w:בית חלקיה|בית חלקיה]], [[w:בני ראם|בני ראם]], [[w:גני טל|גני טל]], [[w:חפץ חיים (קיבוץ)|חפץ חיים]], [[w:יד בנימין|יד בנימין]], [[w:יסודות (מושב)|יסודות]], [[w:נצר חזני|נצר חזני]] (((ק"ת תש"י, 496; תשי"א, 171; תשי"ב, 502; תשי"ג, 924; תשי"ד, 70, 460; תשט"ו, 7, 18; תשי"ח, 1355; תשי"ט, 434, 1398; תש"ך, 995; תשכ"א, 941; תשכ"ג, 2081; תשכ"ז, 172; תשס"ז, 466; תשס"ח, 862; תש"ע, 925; תשע"ב, 192; תשע"ה, 579))) @ (לט) : (('''[[w:מועצה אזורית נעמן|נעמן]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית מטה אשר|מטה אשר]])) (((ק"ת תשי"ט, 764; תשכ"א, 2700; תשכ"ג, 21; תשכ"ה, 2138; תשמ"ג, 344))) @ (מ) : (('''[[w:מועצה אזורית סולם צור|סולם-צור]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית מטה אשר|מטה אשר]])) (((ק"ת תשי"ט, 1253; תשכ"א, 1707; תשכ"ג, 856; תשכ"ד, 1835; תשכ"ה, 383; תשמ"ג, 344))) @ (מא) : '''[[w:מועצה אזורית שדות נגב|שדות נגב]]''' - [[w:בית הגדי|בית הגדי]], [[w:גבעולים|גבעולים]], [[w:זמרת (מושב)|זמרת]], [[w:זרועה|זרועה]], [[w:יושיביה|יושיביה]], [[w:כפר מימון|כפר מימון]], [[w:מלילות|מלילות]], [[w:מעגלים|מעגלים]], [[w:סעד|סעד]], [[w:עלומים (קיבוץ)|עלומים]], [[w:שיבולים|שבלים]], [[w:שובה|שובה]], [[w:שוקדה|שוקדה]], [[w:שרשרת (מושב)|שרשרת]], [[w:תושיה|תושיה]], [[w:תקומה|תקומה]] (((ק"ת תשי"א, 501, 1192; תשי"ג, 924; תשי"ד, 856; תשי"ח, 1772; תשי"ט, 889; 1735; תש"ך, 1031; תשכ"ג, 1106; תשכ"ו, 157; תשכ"ז, 2753; תשל"ז, 448; תשנ"ב, 1508; תשנ"ג, 148; תשס"ג, 447; תשס"ו, 268; תשע"ה, 404; תשע"ז, 1227; תשע"ט, 543))) @ (מב) : '''[[w:מועצה אזורית עמק הירדן|עמק הירדן]]''' - [[w:אלומות|אלומות]], [[w:אלמגור|אלמגור]], [[w:אפיקים|אפיקים]], [[w:אשדות יעקב איחוד|אשדות יעקב (איחוד)]], [[w:אשדות יעקב מאוחד|אשדות יעקב (מאוחד)]], [[w:בית זרע|בית זרע]], [[w:גינוסר|גנוסר]], [[w:דגניה א'|דגניה א']], [[w:דגניה ב'|דגניה ב']], [[w:האון|האון]], [[w:חוקוק|חוקוק]], [[w:כנרת (מושבה)|כנרת]], [[w:פוריה - כפר עבודה|כפר עבודה]], [[w:מסדה|מסדה]], [[w:מעגן (קיבוץ)|מעגן]], [[w:פוריה - נווה עובד|נווה עובד]], [[w:עין גב|עין גב]], [[w:פוריה עילית|פוריה עילית]], [[w:קבוצת כנרת|קבוצת כנרת]], [[w:רביד|רביד]], [[w:שער הגולן|שער הגולן]], [[w:תל קציר|תל קציר]] (((ק"ת תש"י, 149, 307, 318; תשי"א, 171; תשי"ט, 710, 973; תשכ"א, 1752; תשכ"ג, 279; תשמ"ז, 212; תש"ן, 540; תשנ"א, 1062; תשנ"ב, 449; תשנ"ה, 1384; תש"ס, 68; תשס"ז, 10; תשס"ט, 236; תשע"א, 576; תשע"ג, 260; תשע"ח, 2497))) @ (מג) : '''[[w:מועצה אזורית עמק חפר|עמק חפר]]''' - [[w:אביחיל|אביחיל]], [[w:אומץ (מושב)|אומץ]], [[w:אחיטוב|אחיטוב]], [[w:אלישיב (מושב)|אלישיב]], [[w:בארותיים|בארותיים]], [[w:בורגתא|בורגתא]], [[w:בחן|בחן]], [[w:בית הלוי|בית הלוי]], [[w:בית חרות|בית חירות]], [[w:בית ינאי|בית ינאי]], [[w:בית יצחק-שער חפר|בית יצחק – שער חפר]], [[w:ביתן אהרן|ביתן אהרון]], [[w:בת חן|בת חן]], [[w:בת חפר|בת חפר]], [[w:גאולי תימן|גאולי תימן]], [[w:גבעת חיים איחוד|גבעת חיים איחוד]], [[w:גבעת חיים מאוחד|גבעת חיים מאוחד]], [[w:גבעת שפירא (מושב)|גבעת שפירא]], [[w:גן יאשיה|גן יאשיה]], [[w:הדר עם|הדר עם]], [[w:המעפיל|המעפיל]], [[w:העוגן|העוגן]], [[w:חבצלת השרון (מושב)|חבצלת השרון]], [[w:חגלה (מושב)|חוגלה]], [[w:חופית (יישוב)|חופית]], [[w:חיבת ציון (מושב)|חיבת ציון]], [[w:חניאל|חניאל]], [[w:חרב לאת|חרב לאת]], [[w:יד חנה|יד חנה]], [[w:כפר ידידיה|ידידיה]], [[w:כפר הרא"ה|כפר הרואה]], [[w:כפר ויתקין|כפר ויתקין]], [[w:כפר חיים|כפר חיים]], [[w:כפר מונש|כפר מונש]], [[w:מכמורת|מכמורת]], [[w:מעברות|מעברות]], [[w:משמר השרון|משמר השרון]], [[w:עולש (מושב)|עולש]], [[w:עין החורש|עין החורש]], [[w:צוקי ים|צוקי ים]], [[w:שושנת העמקים (יישוב)|שושנת העמקים]] (((ע"ר 1940, 477א'; 1944, 803א'; 1945, 684א', 979א'; 1947, 992א'; ק"ת תש"ט, 351; תש"י, 81; תשי"א, 546; תשי"ג, 1065; תשי"ד, 175; תשי"ז, 272; תשי"ט, 1399; תשכ"ב, 1907; תשכ"ג, 1107, 1849; תשכ"ד, 66; תשל"ז, 2278; תשמ"ח, 1069; תשנ"א, 214; תשנ"ב, 1203, 1540; תשנ"ג, 916; תשנ"ה, 659; תשנ"ט, 215; תשס"ו, 1183; תשס"ז, 343; תש"ע, 238; תשע"ג, 156; תשע"ה, 824; תשע"ח, 2505; תשע"ט, 656; תשפ"ב, 1982, 2301, 2940))) @ (מד) : '''[[w:מועצה אזורית שדות דן|שדות דן]]''' - [[w:אחיעזר|אחיעזר]], [[w:גנות|גנות]], [[w:זיתן|זיתן]], [[w:חמ"ד (מושב)|חמד]], [[w:יגל|יגל]], [[w:כפר חב"ד|כפר חב"ד]], [[w:משמר השבעה|משמר השבעה]], [[w:ניר צבי|ניר צבי]], [[w:צפריה|צפריה]] (((ק"ת תשי"ב, 481, 761; תשי"ג, 924, 1382; תשי"ח, 441, 795; תשי"ט, 711, 1009; תשכ"ז, 75; תשל"ח, 687; תשמ"ב, 1404; תשמ"ג, 1404; תשמ"ו, 14; תשנ"ד, 787; תשנ"ז, 456; תשנ"ח, 287, 322; תש"ע, 859; תשע"ב, 1069; תשע"ט, 2147; תשפ"א, 3016; תשפ"ב, 3650))) @ (מה) : (('''[[w:מועצה אזורית קישון|קישון]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית עמק יזרעאל|עמק יזרעאל]])) (((ק"ת תשי"ט, 280, 592; תש"ם, 1975))) @ (מו) : '''[[w:מועצה אזורית רמת הנגב|רמת נגב]]''' - [[w:אשלים|אשלים]], [[w:באר מילכה|באר מילכה]], [[w:טללים|טללים]], [[w:כמהין (מושב)|כמהין]], [[w:מדרשת בן-גוריון|מדרשת בן גוריון]], [[w:מרחב עם|מרחב עם]], [[w:משאבי שדה|משאבי שדה]], [[w:ניצני סיני|ניצני סיני]], [[w:רביבים|רביבים]], [[w:רתמים|רתמים]], [[w:שדה בוקר|שדה בוקר]] (((ק"ת תשי"ד, 724; תשי"ז, 784; תשי"ט, 889, 1613; תש"ך, 1225, 1965; תשכ"ד, 1120; 1389; תשכ"ו, 2570; תש"ן, 1266; תשנ"ט, 972; תשס"ב, 129; תשס"ד, 86, 96, 710; תשס"ו, 1068; תשס"ח, 106, 430; תש"ע, 834; תשע"ד, 98; תשע"ה, 447; תשע"ט, 342; תשפ"א, 1786))) @ (מז) : (('''[[w:מועצה אזורית שלחים|שלחים]]''' - אוחדה למועצה אזורית [[w:מועצה אזורית מרחבים|מרחבים]])) (((ק"ת תשכ"א, 2587; תשכ"ב, 2484; תשכ"ד, 400))) @ (מח) : '''[[w:מועצה אזורית שער הנגב|שער הנגב]]''' - [[w:אור הנר|אור הנר]], [[w:ארז (קיבוץ)|ארז]], [[w:ברור חיל|ברור חיל]], [[w:גבים|גבים]], [[w:דורות|דורות]], [[w:יכיני|יכיני]], [[w:כפר עזה|כפר עזה]], [[w:מפלסים|מפלסים]], [[w:נחל עוז|נחל עוז]], [[w:ניר עם|ניר עם]], [[w:רוחמה|רוחמה]] (((ק"ת תשי"א, 437, 657; תשי"ב, 278; תשי"ג, 924; תשי"ח, 1899; תש"ך, 1965; תשכ"א, 310; תשכ"ג, 1234; תשכ"ז, 2754; תשכ"ט, 1293; תשמ"ט, 565; תשס"ה, 614; תשע"ט, 598; תשפ"א, 832))) @ (מט) : '''[[w:מועצה אזורית שפיר|שפיר]]''' - [[w:אבן שמואל|אבן שמואל]], [[w:איתן (מושב)|איתן]], [[w:אלומה (יישוב)|אלומה]], [[w:זבדיאל|זבדיאל]], [[w:זרחיה|זרחיה]], [[w:מרכז שפירא|מרכז שפירא]], [[w:משואות יצחק|משואות יצחק]], [[w:נועם (מושב)|נועם]], [[w:עוזה|עוזה]], [[w:עין צורים|עין צורים]], [[w:קוממיות|קוממיות]], [[w:רווחה (מושב)|רווחה]], [[w:שלווה (מושב)|שלווה]], [[w:שפיר|שפיר]] (((ק"ת תשי"א, 112; תשי"ד, 734; תשט"ז, 137; תשי"ז, 92, 447; תש"ך, 995; תשכ"א, 259, 2397; תשכ"ד, 1510; תשכ"ה, 1139; תשל"א, 1329; תשל"ב, 531; 1461; תשל"ד, 1190; תשל"א, 74; תשנ"ו, 558; תש"ס, 413; תשע"א, 570; תשע"ג, 42; תשע"ט, 591; תשפ"א, 3714))) @ (נ) : '''[[w:מועצה אזורית תמר|תמר]]''' - [[w:נאות הכיכר|נאות הככר]], [[w:נווה זוהר|נוה זוהר]], [[w:עין גדי (קיבוץ)|עין גדי]], [[w:עין חצבה (מושב)|עין חצבה]], [[w:עין תמר|עין תמר]], [[w:הר עמשא (יישוב)|עמשא]] (((ק"ת תשט"ז, 747; תשי"ט, 261, 889; תשכ"א, 222; תשכ"ב, 2373; תשכ"ח, 854; תשל"ג, 1052; 1871; תשל"ה, 1844; תשל"ז, 9, 407; תשל"ח, 904, 1664; תשמ"ה, 492; תשמ"ו, 507, 1178, 1179; תשמ"ח, 926; תשמ"ט, 1138; תשס"ה, 166; תש"ע, 1486; תשע"ה, 386; תשע"ט, 538; תשפ"א, 666))) @ (נא) : '''[[w:מועצה אזורית חבל אילות|חבל אילות]]''' - [[w:אילות|אילות]], [[w:אליפז (קיבוץ)|אליפז]], [[w:באר אורה|באר אורה]], [[w:גרופית|גרופית]], [[w:יהל|יהל]], [[w:יטבתה|יטבתה]], [[w:לוטן|לוטן]], [[w:נווה חריף|נווה חריף]], [[w:סמר|סמר]], [[w:קטורה|קטורה]], [[w:נאות סמדר|שזפון]], [[w:שחרות|שחרות]] (((ק"ת תשכ"ד, 1034; תשכ"ז, 142; תשל"א, 849, 861; תשל"ג, 1156; תשל"ז, 334; תשל"ח, 1279; תשמ"ה, 493; תשנ"ג, 698; תשנ"ח, 90; תשס"ז, 175; תשס"ט, 237; תשע"ה, 445; תשע"ו, 1416; תשע"ז, 1686; תשע"ט, 691))) @ (נב) : '''[[w:מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה]]''' - [[w:אביעזר|אביעזר]], [[w:אבן ספיר|אבן ספיר]], [[w:אדרת (מושב)|אדרת]], [[w:אורה|אורה]], [[w:אשתאול|אשתאול]], [[w:בית זית|בית זית]], [[w:בית מאיר|בית מאיר]], [[w:בית נקופה|בית נקופה]], [[w:בקוע|בקוע]], [[w:בר גיורא (מושב)|בר גיורא]], [[w:גבעות עדן|גבעות עדן]], [[w:גבעת יערים|גבעת יערים]], [[w:גבעת ישעיהו|גבעת ישעיהו]], [[w:גיזו|גיזו]], [[w:גפן (מושב)|גפן]], [[w:הראל (קיבוץ)|הראל]], [[w:זכריה (מושב)|זכריה]], [[w:זנוח|זנוח]], [[w:טל שחר|טל שחר]], [[w:יד השמונה|יד השמונה]], [[w:ישעי|ישעי]], [[w:כפר אוריה|כפר אוריה]], [[w:כסלון|כסלון]], [[w:לוזית|לוזית]], [[w:שריגים|לי-און]], [[w:מבוא ביתר|מבוא בית"ר]], [[w:מוצא עילית|מוצא עילית]], [[w:מחסיה|מחסיה]], [[w:מטע (מושב)|מטע]], [[w:מסילת ציון|מסילת ציון]], [[w:מעלה החמישה|מעלה החמישה]], [[w:נווה אילן|נוה אילן]], [[w:נווה מיכאל|נוה מיכאל]], [[w:נווה שלום|נוה שלום]], [[w:נחושה|נחושה]], [[w:נחם|נחם]], [[w:נחשון (קיבוץ)|נחשון]], [[w:נטף|נטף]], [[w:נס הרים|נס הרים]], [[w:נתיב הל"ה|נתיב הל"ה]], [[w:עגור (מושב)|עגור]], [[w:עין נקובא|עין נקובא]], [[w:עין ראפה|עין ראפה]], [[w:עמינדב|עמינדב]], [[w:צובה|צובה]], [[w:צור הדסה|צור הדסה]], [[w:צלפון|צלפון]], [[w:צפרירים|צפרירים]], [[w:צרעה (קיבוץ)|צרעה]], [[w:קריית ענבים|קרית ענבים]], [[w:רמת רזיאל|רמת רזיאל]], [[w:רמת רחל|רמת רחל]], [[w:שדות מיכה|שדות מיכה]], [[w:שואבה|שואבה]], [[w:שורש (מושב)|שרש]], [[w:תירוש (מושב)|תירוש]], [[w:תעוז|תעוז]], [[w:תרום|תרום]] (((ק"ת תשכ"ד, 1444; תשכ"ה, 1525; תשכ"ז, 1313; תשכ"ח, 199; תשל"ג, 1051; תשל"ד, 382; תשל"ו, 1641; תש"ם, 371, 2121; תשמ"ה, 1720, 809; תשמ"ח, 937, 531; תש"ן, 17; תשנ"ג, 178, 863; תשנ"ד, 25; תשנ"ו, 1452; תשנ"ט, 5; תשס"ג, 445; תשס"ד, 69; תשס"ז, 378; תשס"ח, 1232; תש"ע, 769; תשע"ד, 1143; תשע"ז, 296, 1686, 1730; תשפ"א, 687, 2454; תשפ"ב, 2637))) @ (נג) : (('''[[w:מועצה אזורית מרכז הגליל|מרכז הגליל]]''' - פורקה למועצות מקומיות [[w:כסרא-סמיע|כסרא-סמיע]] ו[[w:יאנוח-ג'ת|ינוח-ג'ת]] ול[[w:מגדל תפן|מועצה מקומית תעשייתית תפן]])) (((ק"ת תשכ"ט, 1918; תש"ן, 961))) @ (נג) : '''[[w:מועצה אזורית הערבה התיכונה|הערבה התיכונה]]''' - [[w:חצבה|חצבה]], [[w:ספיר (יישוב)|ספיר]], [[w:עידן (מושב)|עידן]], [[w:עין יהב|עין יהב]], [[w:פארן|פארן]], [[w:צופר (מושב)|צופר]], [[w:צוקים|צוקים]] (((ק"ת תשל"ז, 405, 2488; תשל"ח, 1725; תש"ם, 2122; תשמ"ה, 494; תש"ן, 120; תשס"ד, 187; תשס"ח, 1118; תשע"ה, 384; תשע"ט, 541; תשפ"ב, 3656))) @ (נד) : '''[[w:מועצה אזורית דרום השרון|דרום השרון]]''' - [[w:אייל (קיבוץ)|אייל]], [[w:אלישמע|אלישמע]], [[w:גבעת השלושה|גבעת השלושה]], [[w:גבעת חן|גבעת חן]], [[w:גן חיים|גן חיים]], [[w:גני עם|גני עם]], [[w:גת רימון|גת רימון]], [[w:חגור|חגור]], [[w:חורשים|חורשים]], [[w:ירחיב|ירחיב]], [[w:ירקונה|ירקונה]], [[w:כפר מל"ל|כפר מלל]], [[w:כפר סירקין|כפר סירקין]], [[w:מגשימים|מגשימים]], [[w:כפר מעש|מעש]], [[w:מתן|מתן]], [[w:נווה ימין|נווה ימין]], [[w:נווה ירק|נווה ירק]], [[w:נחשונים|נחשונים]], [[w:ניר אליהו|ניר אליהו]], [[w:נירית|נירית]], [[w:עדנים|עדנים]], [[w:עינת|עינת]], [[w:צופית (מושב)|צופית]], [[w:צור יצחק|צור יצחק]], [[w:צור נתן|צור נתן]], [[w:רמות השבים|רמות השבים]], [[w:רמת הכובש|רמת הכובש]], [[w:שדה ורבורג|שדה ורבורג]], [[w:שדי חמד|שדה חמד (([צ"ל: שדי חמד]))]] (((ק"ת תש"ם, 1273; תשמ"ב, 375; תשמ"ו, 1391; תשמ"ז, 1026; תש"ן, 690; תשנ"ג, 395; תשנ"ה, 708; תשנ"ט, 215; תשס"ג, 605; תשס"ז, 1139; תש"ע, 968; תשע"א, 1152; תשע"ב, 1068; תשע"ג, 758; תשע"ד, 1800; תשע"ה, 309; תשע"ז, 621; תשע"ט, 2206; תשפ"א, 3721))) @ (נה) : '''[[w:מועצה אזורית עמק יזרעאל|עמק יזרעאל]]''' - [[w:אחוזת ברק|אחוזת ברק]], [[w:אלון הגליל|אלון הגליל]], [[w:אלוני אבא|אלוני אבא]], [[w:אלונים|אלונים]], [[w:בית זייד|בית זיד]], [[w:בית לחם הגלילית|בית לחם הגלילית]], [[w:בית שערים (מושב)|בית שערים]], [[w:בלפוריה|בלפוריה]], [[w:גבעת אלה|גבעת אלה]], [[w:גבת|גבת]], [[w:גזית|גזית]], [[w:גניגר|גיניגר]], [[w:דברת|דברת]], [[w:הושעיה|הושעיה]], [[w:היוגב|היוגב]], [[w:הסוללים|הסוללים]], [[w:הרדוף (קיבוץ)|הרדוף]], [[w:חנתון|חנתון]], [[w:יפעת|יפעת]], [[w:כפר ברוך|כפר ברוך]], [[w:כפר גדעון|כפר גדעון]], [[w:כפר החורש|כפר החורש]], [[w:כפר יהושע|כפר יהושע]], [[w:מזרע|מזרע]], [[w:מנשייה זבדה|מנשית זבדה]], [[w:מרחביה (מושב)|מרחביה מושב]], [[w:מרחביה (קיבוץ)|מרחביה קיבוץ]], [[w:נהלל|נהלל]], [[w:סוואעד חמירה|סוואד (תמירה)]], [[w:עדי|עדי]], [[w:עין דור|עין דור]], [[w:ציפורי (מושב)|ציפורי]], [[w:רמת דוד|רמת דוד]], [[w:שדה יעקב|שדה יעקב]], [[w:שמשית|שמשית]], [[w:שריד|שריד]], [[w:תל עדשים|תל עדשים]], [[w:תמרת|תמרת]] (((ק"ת תשי"א, 785; תשי"ד, 1237; תשי"ז, 813; תשי"ח, 420; תש"ם, 1975, 1976; תש"ן, 98; תשנ"ב, 1170, 1466; תשנ"ג, 148; תשנ"ד, 1089, 1205; תשנ"ה, 16, 1646; תשנ"ו, 926; תשנ"ז, 461; תשנ"ט, 216, 320; תשס"א, 647; תשס"ב, 1337; תשס"ה, 196, 1011; תשס"ז, 184, 594; תשע"ב, 1653; תשע"ג, 916; תשע"ו, 406, 1723; תשע"ח, 2282; תש"ף, 1844; תשפ"א, 844, 2524, 3675; תשפ"ב, 3692))) @ (נו) : '''[[w:מועצה אזורית גולן|גולן]]''' - [[w:אבני איתן|אבני איתן]], [[w:אודם (מושב)|אודם]], [[w:אורטל|אורטל]], [[w:אל-רום|אל רום]], [[w:אלוני הבשן|אלוני הבשן]], [[w:אלי על|אלי על]], [[w:אניעם|אניעם]], [[w:אפיק (קיבוץ)|אפיק]], [[w:בני יהודה (יישוב)|בני יהודה]], [[w:גבעת יואב|גבעת יואב]], [[w:גשור|גשור]], [[w:חד נס|חד נס]], [[w:חיספין|חספין]], [[w:יונתן (מושב)|יונתן]], [[w:כנף|כנף]], [[w:כפר חרוב|כפר חרוב]], [[w:מבוא חמה|מבוא חמה]], [[w:מיצר (מושב)|מיצר]], [[w:מעלה גמלא|מעלה גמלא]], [[w:מרום גולן|מרום גולן]], [[w:נאות גולן|נאות גולן]], [[w:נוב|נוב]], [[w:נווה אטי"ב|נווה אטיב]], [[w:נטור|נטור]], [[w:עין זיוון|עין זיון]], [[w:קדמת צבי|קדמת צבי]], [[w:קלע אלון|קלע]], [[w:קשת (מושב)|קשת]], [[w:רמות (מושב)|רמות]], [[w:רמת מגשימים|רמת מגשימים]], [[w:שעל|שעל]] (((ק"ת תשמ"ב, 379; תשנ"ה, 1452, 1724; תשס"א, 680; תשע"ג, 932; תשע"ט, 356; תשפ"ב, 2606, 3748))) @ (נז) : '''[[w:מועצה אזורית משגב|משגב]]''' - [[w:אבטליון (יישוב)|אבטליון]], [[w:אשבל (קיבוץ)|אשבל]], [[w:אשחר (יישוב)|אשחר]], [[w:גילון|גילון]], [[w:דמיידה|דמיידה]], [[w:הררית|הררית]], [[w:חוסנייה|חוסניה]], [[w:הר חלוץ|חלוץ]], [[w:חרשים|חרשים]], [[w:טל-אל|טל אל]], [[w:יובלים|יובלים]], [[w:יודפת|יודפת]], [[w:יעד|יעד]], [[w:כישור (קיבוץ)|כישור]], [[w:כמאנה|כמאנה]], [[w:כמון (יישוב)|כמון]], [[w:לבון|לבון]], [[w:לוטם (יישוב)|לוטם]], [[w:מורן (קיבוץ)|מורן]], [[w:מורשת (יישוב קהילתי)|מורשת]], [[w:מכמנים|מכמנים]], [[w:מנוף (יישוב)|מנוף]], [[w:מצפה אבי"ב|מצפה אביב]], [[w:סלאמה (הגליל)|סלמה]], [[w:ערב א-נעים|ערב אל-נעים]], [[w:פלך (קיבוץ)|פלך]], [[w:מעלה צביה|צביה]], [[w:צורית|צורית]], [[w:קורנית (יישוב)|קורנית]], [[w:ראס אל-עין (הגליל)|ראס אל-עין]], [[w:רקפת (יישוב)|רקפת]], [[w:עצמון-שגב|שגב]], [[w:שורשים (יישוב קהילתי)|שורשים]], [[w:שכניה|שכניה]], [[w:תובל|תובל]] (((ק"ת תשמ"ג, 96; תשמ"ד, 1212; תשמ"ו, 1053; תשמ"ט, 595, 1136; תשנ"ב, 1473; תשנ"ד, 1090; תשנ"ה, 1650; תשנ"ו, 1429; תשנ"ח, 333; תש"ס, 69; תשס"ב, 45, 352; תשס"ג, 444; תשס"ז, 213; תש"ע, 1141; תשע"ב, 688; תשע"ג, 1152; תשע"ה, 3; תשע"ו, 408; תשע"ז, 294, 1098; תשע"ט, 395, 2256; תש"ף, 1892; תשפ"א, 2471))) @ (נח) : '''[[w:מועצה אזורית מטה אשר|מטה אשר]]''' - [[w:אדמית|אדמית]], [[w:אחיהוד|אחיהוד]], [[w:אילון|אילון]], [[w:אפק (קיבוץ)|אפק]], [[w:אשרת (יישוב)|אשרת]], [[w:בוסתן הגליל|בוסתן הגליל]], [[w:בית העמק|בית העמק]], [[w:בן עמי|בן עמי]], [[w:בצת|בצת]], [[w:געתון (קיבוץ)|געתון]], [[w:גשר הזיו|גשר הזיו]], [[w:חניתה|חניתה]], [[w:יחיעם|יחיעם]], [[w:יסעור (קיבוץ)|יסעור]], [[w:כברי|כברי]], [[w:כליל|כליל]], [[w:כפר מסריק|כפר מסריק]], [[w:ראש הנקרה (קיבוץ)|כפר ראש הנקרה]], [[w:לוחמי הגטאות|לוחמי הגטאות]], [[w:לימן|לימן]], [[w:מצובה|מצובה]], [[w:נס עמים|נס עמים]], [[w:נתיב השיירה|נתיב השיירה]], [[w:סער|סער]], [[w:עברון|עברון]], [[w:עין המפרץ|עין המפרץ]], [[w:עמקה|עמקה]], [[w:ערב אל עראמשה|עראמשה]], [[w:רגבה|רגבה]], [[w:שבי ציון|שבי ציון]], [[w:שיח' דנון|שייח דנון]], [[w:שמרת|שמרת]] (((ק"ת תשמ"ג, 337; תש"ן, 611; תשנ"ב, 1116; תשנ"ג, 26, 800; תשנ"ה, 1210; תשנ"ו, 924; תשנ"ז, 452; תשס"א, 225, 735; תשס"ב, 189; תשס"ה, 814; תשס"ו, 78; תשס"ז, 464; תשס"ח, 1233; תשס"ט, 1065; תש"ע, 1394; תשע"ג, 949; תשע"ז, 310; תשע"ט, 383, 2190; תש"ף, 1735; תשפ"א, 2509, 3643; תשפ"ב, 2286))) @ (נט) : '''[[w:מועצה אזורית לב השרון|לב השרון]]''' - [[w:בני דרור|בני דרור]], [[w:גאולים (מושב)|גאולים]], [[w:גנות הדר|גנות הדר]], [[w:חרות (מושב)|חרות]], [[w:ינוב|ינוב]], [[w:יעף|יעף]], [[w:כפר הס|כפר הס]], [[w:כפר יעבץ|כפר יעבץ]], [[w:משמרת|משמרת]], [[w:נורדיה|נורדיה]], [[w:ניצני עוז|ניצני עוז]], [[w:עזריאל (מושב)|עזריאל]], [[w:עין ורד|עין ורד]], [[w:עין שריד|עין שריד]], [[w:פורת|פורת]], [[w:צור משה|צור משה]], [[w:שער אפרים|שער אפרים]], [[w:תנובות|תנובות]] (((ק"ת תשמ"ד, 1946; תשנ"א, 727; תשנ"ג, 916; תשנ"ח, 19; תשס"ד, 964; תשס"ז, 17; תש"ע, 864, 1140; תשע"ה, 826; תשע"ו, 411; תשפ"א, 2454; תשפ"ב, 1970))) @ (ס) : (('''[[w:מועצה אזורית משוש|משוש]]''' - פורקה למועצות המקומית [[w:כסייפה|כסיפה]], [[w:ערערה-בנגב|ערערה בנגב]] ו[[w:שגב שלום|שגב-שלום]])) (((ק"ת תשמ"ח, 671; תשנ"ד, 1085; תשנ"ו, 886))) @ (סא) : (('''[[w:מועצה אזורית שוקת|שוקת]]''' - פורקה למועצות מקומיות [[w:חורה|חורה]] ו[[w:לקיה|לקיה]])) (((ק"ת תשנ"א, 243; תשנ"ו, 880))) @ (סב) : '''[[w:מועצה אזורית מבואות החרמון|מבואות החרמון]]''' - [[w:אליפלט|אליפלט]], [[w:אמנון (מושב)|אמנון]], [[w:בית הלל (מושב)|בית הלל]], [[w:דישון (מושב)|דישון]], [[w:יובל (מושב)|יובל]], [[w:כורזים|כורזים]], [[w:כחל|כחל]], [[w:כרכום (יישוב)|כרכום]], [[w:מרגליות|מרגליות]], [[w:משמר הירדן (מושב)|משמר הירדן]], [[w:רמות נפתלי|רמות נפתלי]], [[w:שאר ישוב|שאר ישוב]], [[w:שדה אליעזר|שדה אליעזר]] (((ק"ת תשנ"א, 1064; תשנ"ד, 1215; תשנ"ז, 133; תשנ"ט, 108; תש"ס, 761; תשס"ז, 177; תשע"ג, 63; תשע"ט, 351, 2250))) @ (סג) : (('''[[w:מועצה אזורית נוף הגליל|נוף הגליל]]''' - פורקה למועצות אזוריות [[w:מועצה אזורית אל-בטוף|אל-בטוף]] ו[[w:מועצה אזורית בוסתאן אל מרג'|בוסתאן אל-מרג']])) (((ק"ת תשנ"ג, 145; תשנ"ה, 1415, 1416; תשנ"ו, 556; תשנ"ז, 460; תשנ"ט, 216; תש"ס, 577; תשס"א, 649))) @ (סד) : (('''[[w:מועצה אזורית נחל עירון|נחל עירון]]''' - פורקה למועצות מקומיות [[w:מעלה עירון|מעלה עירון/טלעת עארה]] ו[[w:בסמ"ה|בסמ"ה]])) (((ק"ת תשנ"ג, 249; תשנ"ד, 1212, 1215; תשנ"ז, 167))) @ (סה) : '''[[w:מועצה אזורית אל-בטוף|אל בטוף]]''' - [[w:ואדי אל-חמאם|ואדי חמאם]], [[w:עוזייר|עוזיר]], [[w:רומאנה|רומאנה]], [[w:רומת אל-הייב|רומת הייב]] (((ק"ת תשס"א, 653; תשס"ד, 80; תשע"ג, 936; תשע"ד, 1192; תשפ"א, 3673))) @ (סו) : '''[[w:מועצה אזורית בוסתאן אל-מרג'|בוסתאן אל-מרג']]''' - [[w:דחי (כפר)|דחי]], [[w:כפר מצר|כפר מצר]], [[w:נין|נין]], [[w:סולם (יישוב)|סולם]] (((ק"ת תשס"א, 652; תשע"ג, 50; תשע"ו, 407))) @ (סז) : (('''[[w:מועצה אזורית אבו בסמה|אבו בסמה]]''' - פורקה למועצות אזוריות [[w:מועצה אזורית נווה מדבר|נווה מדבר]] ו[[w:מועצה אזורית אל קסום|אל קסום]])) (((ק"ת תשס"ד, 102, 964; תשס"ה, 764; תשס"ו, 1074; תשס"ז, 2; תשס"ח, 423; תשס"ט, 203; תשע"א, 1373; תשע"ב, 690; תשע"ג, 116, 149))) @ (סח) : '''[[w:מועצה אזורית אל קסום|אל קסום]]''' - [[w:אום בטין|אום בטין]], [[w:א-סייד|אל-סייד]], [[w:דריג'את|דריג'את]], [[w:כוחלה (כפר)|כחלה]], [[w:מכחול (יישוב)|מכחול]], [[w:סעווה (יישוב)|סעוה]], [[w:תראבין א-צאנע|תראבין א-צאנע]] (((ק"ת תשע"ג, 149; תשע"ט, 694))) @ (סט) : '''[[w:מועצה אזורית נווה מדבר|נווה מדבר]]''' - [[w:אבו קרינאת|אבו קרינאת]], [[w:אבו תלול|אבו תלול]], [[w:ביר הדאג'|באר הדאג']], [[w:קסר א-סיר|קצר א-סר]] (((ק"ת תשע"ג, 149; תשע"ד, 2; תשע"ט, 607))) == תוספת שניה (תיקון: תשכ"ה, תשל"ח-2, תשמ"ט) == ==== ((([[סעיף 89]]))) ==== ==== הוראות בדבר מכרזים וקבלת הצעות ==== @ 1. הגדרות (תיקון: תשע"א-2) : [[בתוספת זו]] - :- "הועדה" - ועדת המכרזים של המועצה; :- "יושב ראש הועדה" - חבר המועצה שהמועצה בחרה בו ליושב ראש; :- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :- "המדד היסודי" - 115.5 נקודות (ממוצע 1987: 100); :- "המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון; :- "המועצה" - מועצת המועצה האזורית; :- "מספר תושבים" - מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין, המתנהל לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]], התגוררו בתחום המועצה האזורית ביום הראשון לשנת הכספים שבה נערכה ההתקשרות. @ 2. הצמדה למדד : (א) הסכומים הנקובים [[$ תוספת|בסעיפים 3(3)]] [[$ תוספת|ו-8]] יתואמו ב-16 בכל חודש (להלן - יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי. : (ב) סכום מתואם כאמור בסעיף קטן (א) יעוגל לסכום הקרוב, שהוא מכפלה של 100 שקלים חדשים. @ 3. פטורים (תיקון: תשנ"ה-2, תשנ"ו, תשנ"ט-2, תשע"א-2, תשע"ב-3, תשע"ג, תשע"ח-2, תשע"ח-4, תש"ף, תש"ף-3, תש"ף-4, תש"ף-5, תשפ"א) : מועצה אזורית רשאית להתקשר בחוזה ללא מכרז, אם החוזה הוא מסוג חוזים אלה: : (1) חוזה להעברת מקרקעין לרשות המועצה האזורית; : (2) חוזה להעברת מקרקעין של המועצה האזורית שלפיו - :: (א) המקרקעין מועברים למדינה, לשירות התעסוקה, לרשות מקומית או לאיגוד ערים; :: (ב) המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לרשות הדואר למטרת הקמת בית דואר, בית מיון לדואר או מרכז לחלוקת דואר; :: (ג) המקרקעין מועברים לחברת חשמל, לשם הקמת מיתקן חשמל הדרוש לדעת המועצה כדי להבטיח אספקת חשמל למועצה האזורית, בתנאי שהשטח המועבר אינו עולה על 100 מ"ר לכל מיתקן, וכי הקמת המיתקן תואמת את התכניות החלות על המקום לפי דיני התכנון והבניה; :: (ד) המקרקעין מועברים למוסד ציבורי למטרות חינוך, תרבות, מדע, דת, צדקה, סעד, בריאות או ספורט, והם מיועדים לאחת מהמטרות האמורות; :: (ה) המקרקעין מועברים לאדם שהתחייב לפתח אותם תוך זמן שקבעה המועצה האזורית ובהתאם לתכנית כמשמעותה [[בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]], החלה עליהם, אם ביקשה המועצה לגביהם, ברוב חבריה, לשחררה מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את בקשת המועצה האזורית לאחר שנוכח, כי בנסיבות הענין עריכת המכרז לא תביא תועלת, לרבות תועלת כספית; :: (ו) העברת המקרקעין דרושה לביצוע השלמה, חלוקה, איחוד, הפרדה או חלוקה מחדש של מקרקעין, הכרוכים בביצוע תכנית שנתאשרה לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]]; :: (ז) המקרקעין מיועדים לשמש פיצוי בקשר להפקעת מקרקעין על ידי המועצה האזורית או בקשר לפינוי מקרקעין על פי דרישת המועצה האזורית; :: (ח) המקרקעין מועברים במסגרת חליפין של מקרקעין; :: (ט) המקרקעין הם דירות המועברות בדרך של שכירות לצורך מגורים; :: (י) המקרקעין הם דירות מגורים או בתי עסק המועברים למחזיק בהם או ליורשיו, מכוח שכירותם במשך 10 שנים לפחות, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שנערכה בידי שמאי מקרקעין; :: (יא) המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לצורך שיקומו של נכה או של נזקק כמשמעותו [[בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958]], או שהם מועברים לאדם שפונה, על פי החלטת רשות מוסמכת, ממבנה שהחזיק בו; :: (יב) המקרקעין הם דירות למגורים המועברות לחברה שכל מניותיה נמצאות בידי המועצה האזורית, אם המועצה החליטה ברוב חבריה לשחרר את המועצה האזורית מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את ההחלטה; :: (יג) המקרקעין הם דירת מגורים למי שהעתיק את מגוריו לתחום המועצה האזורית לפי בקשתה ומחזיק בהם למעלה מעשר שנים, ובלבד שהתמורה אינה פחותה מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שערך שמאי מקרקעין; :: (יד) המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לתאגיד שהמועצה האזורית התקשרה עמו לצורך ביצוע מיזם לפי סעיף 3(13) ולמשך תקופת ההתקשרות; :: (טו) המקרקעין מועברים למי שהוא בעל זכויות במקרקעין משותפים אשר בהם למועצה האזורית פחות ממחצית הזכויות, במחיר שיקבע שמאי מקרקעין, ובתנאי שאין אפשרות לחלוקה בפועל של המקרקעין על פי תכנית כהגדרתה [[בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965]], ובלבד שוועדה, שחבריה הם המנהל הכללי של המועצה, ובאין מנהל כללי - מזכיר המועצה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה והיועץ המשפטי למועצה, שוכנעה שהדבר מוצדק וסביר בנסיבות העניין לאחר שבחנה את האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז; החלטות הוועדה לפי פסקת משנה זו ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של המועצה האזורית בתוך חמישה ימי עבודה ממועד קבלת ההחלטה; : (3) חוזה להעברת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 15,000 שקלים חדשים, ובמועצה אזורית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף - חוזה להעברת טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 30,400 שקלים חדשים; : (4) חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה הנערך עם הספק היחיד בארץ לאותם טובין, או עם המומחה היחיד בארץ לביצוע אותה העבודה, אם המומחה שהוועדה מינתה לענין זה קבע, בכתב, באישור הוועדה, כי אכן אותו ספק או מומחה הוא היחידי בארץ; : (5) חוזה לביצוע עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית; : (6) חוזה להזמנה דחופה של טובין או לביצוע עבודה דחופה שהמועצה האזורית מתקשרת בו להצלת נפש או רכוש; : (7)(א) חוזה הבא להגדיל את הוצאות המועצה האזורית בפרט מפרטי חוזה קיים, ובלבד ששיעור הגדלת ההוצאות אינו עולה על 50% מההוצאות לגבי אותו פרט על פי החוזה הקיים; :: (ב) חוזה הבא להגדיל את הוצאות המועצה האזורית על ידי הוספת פרטים לחוזה קיים, ובלבד ששיעור הגדלת ההוצאות בשל הוספה זו אינו עולה על 25% מכלל הוצאות המועצה האזורית על פי החוזה הקיים או על 50% אם המועצה קבעה שעריכת המכרז לא תביא תועלת; : (8) חוזה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים, או יחסי אמון מיוחדים, כגון: עבודות תכנון, פיקוח, מדידה, שמאות, ייעוץ ועבודות כיוצא באלה; : (9) חוזה לאחזקה והפעלה של מיתקני ביוב על ידי תאגיד, במקרה שהתמורה לעבודות היא מסירת הקולחין, ובלבד שנציב המים אישר את מסירת הקולחין; : (10) התקשרות עם תאגיד ממשלתי כמשמעותו [[בתקנה 3(5) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993]] (להלן - התאגיד), באישור שר הפנים, ובלבד שנתקיים אחד מאלה: :: (א) התאגיד מהווה על פי מסמכי היסוד שלו ועל פי החלטת הממשלה או על פי החוק שהקימו, זרוע לביצוע מטלות ישירות ומוגדרות של הממשלה וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלות אלה; או - התאגיד מבצע מטלה או שירות שהוטלו עליו לפי דין, או מספק שירות או מצרך חיוניים לציבור, וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלה או שירות אלה; :: (ב) שמונים וחמישה אחוזים או יותר מעובדי התאגיד זכאים על פי כל דין לגמלה או לתגמול בשל נכות, או לקצבת זקנה מן המוסד לביטוח לאומי, וההתקשרות היא לרכישת שירותים או לביצוע עבודה; : (11) חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה שהשר התיר לערוך ללא מכרז; : (12) התקשרות עם המדינה; : (13) התקשרות עם תאגיד המוכר כמוסד ללא כוונת רווח, לרכישת שירותים או לביצוע עבודה לצורך ביצוע מיזם אשר יפעל ללא כוונת רווח למטרה של חינוך, תרבות, רווחה או ספורט בתחומה של המועצה האזורית, ובלבד שהמועצה האזורית מחזיקה 40% לפחות מהונו של התאגיד האמור או מכוח ההצבעה בו או בכוח למנות 40% לפחות מחברי הגוף המנהל שלו, וכן התקיימו תנאים אלה: :: (א) התאגיד תורם ממקורותיו מחצית לפחות מעלות ביצוע המיזם; :: (ב) עשרים אחוזים לפחות מתרומת התאגיד לעלות ביצוע המיזם הם ממקורות שאינם מתקציב המדינה; :: (ג) התקשרויות של התאגיד עם צדדים נוספים, אשר נובעות מההתקשרות עם המועצה האזורית, ייעשו במכרז בהתאם לדין החל על המועצה האזורית, בשינויים המחויבים; :: (ד) המועצה תאשר מדי שנה בשנה את תכנית העבודה לביצוע המיזם; :: (ה) שר הפנים אישר למועצה האזורית לייסד את התאגיד בהתאם לאמור [[בסעיף 63(א)(11) לצו זה]]; :: (ו) לתאגיד יש אישור תקף אחד מאלה: ::: (1) אישור בדבר ניהול תקין תקף מן הרשם המוסמך לעניין על פי דין; ::: (2) אישור תקף בדבר הגשת מסמכים מהרשם המוסמך לעניין על פי דין, ובלבד שטרם חלפו שנתיים מרישום התאגיד והתאגיד מגיש למועצה, מדי שלושה חודשים, דיווח מפורט בכתב על מצבו הכספי, לרבות פירוט הוצאותיו והכנסותיו, וכן דיווח מפורט בכתב על פעולותיו וניהולו; : (14) חוזה עם הסוכנות היהודית לארץ ישראל או עם תאגיד העוסק מטעמה, או בשיתוף עמה בהקצאת כספי מגבית, והחוזה נועד לאפשר ניצול כספי מגבית למען שיקום שכונות מצוקה או למען קידום חברתי של תושבי העיר; : (15) התקשרות לרכישת שירותי ניהול ופיקוח עם חברה שבעלי המניות שלה הם רוב הרשויות המקומיות, ובלבד שיתקיימו כל אלה: :: (א) השר אישר את שיעור התמורה שבהסכם; :: (ב) ועדה, שחבריה הם המנהל הכללי, ובאין מנהל כללי - מזכיר המועצה האזורית, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה האזורית והיועץ המשפטי למועצה האזורית, שוכנעה, לאחר בחינת האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז, כי ההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות, וכי היא מיטיבה עם המועצה האזורית, וזאת בשים לב לעקרונות השוויון וההגינות; :: (ג) החברה התחייבה כי התקשרויותיה עם צדדים נוספים שנובעות מההתקשרות עם המועצה האזורית, ייעשו לפי דיני המכרזים החלים על המועצה האזורית, בשינויים המחויבים; :: החלטות הוועדה לפי פסקת משנה (ב) ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של המועצה האזורית שבעה ימי עבודה לפחות לפני כריתת החוזה, לרבות האפשרות לפנות לוועדה בנושא, והתקופה שבה ניתן לפנות כאמור, אלא אם כן החליטה הוועדה אחרת בהחלטה מנומקת מטעמים של דחיפות; הסכם שנערך לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של המועצה האזורית לא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום כריתתו; : (16) התקשרות עם רשות מקומית אחרת לקבלת שירותים מהסוג שניתן על ידה במסגרת סמכויותיה ותפקידיה לפי כל דין, לצורך מילוי סמכויות המועצה האזורית ותפקידיה לפי כל דין, לאחר שהמועצה האזורית שוכנעה שההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות והיא מיטיבה עמה; : (17) (((פקעה).)) @ 4. הצעה שלא נדונה בוועדה : בחוזה הטעון מכרז לא ידונו מועצת המועצה האזורית או ראש המועצה בהצעת מחירים שלא נדונה קודם לכן בועדה על פי [[תוספת זו]]. @ 5. פיצול חוזים : עמדה מועצה אזורית להתקשר בזמן אחד במספר חוזים להזמנת אותם טובין, או לביצוע עבודות המהוות למעשה עבודה שלמה אחת, יראו את כל אותם חוזים כאילו היו - לענין [[תוספת זו]] - חוזה אחד. @ 6. שמירת סודיות : לא ימסור אדם שום ידיעה שהגיעה לידו בתוקף תפקידו בענין מכרז העומד להתפרסם או שפורסם, או בענין מהלך הדיונים בוועדה והחלטתה, אלא לאדם שהוסמך כדין לקבל אותה ידיעה, ובדרך שנקבעה [[בתוספת זו]]. @ 7. פנקס המכרזים : (א) כל מכרז יסומן במספר סידורי ויירשם בפנקס שיוחזק במקום שהורה יושב ראש הועדה. : (ב) כל אדם רשאי לעיין בפנקס בשעות המיועדות לקבלת קהל במשרדי המועצה האזורית. @ 8. מכרז זוטא (תיקון: תשע"א-2) : (א) מועצה אזורית רשאית להתקשר בחוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה, שערכו עולה על 15,000 שקלים חדשים, אולם אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, על פי מכרז שאינו פומבי (להלן - מכרז זוטא). : (א1) מועצה אזורית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף רשאית להתקשר בחוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה, שערכו עולה על 30,400 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 148,500 שקלים חדשים, על פי מכרז זוטא. : (ב) הועדה תנהל רשימה של ספקים וקבלנים, אשר רשאים להשתתף במכרז זוטא, ותקבע את אמות המידה שלפיהן יפנו אל הספקים והקבלנים האמורים; הרשימה תהיה פתוחה לעיון הציבור; כל ספק או קבלן רשאי לבקש לצרפו לרשימה האמורה והועדה תדון בבקשתו; החליטה הועדה שלא לצרף קבלן או ספק כאמור לרשימה, או החליטה למחוק ספק או קבלן מהרשימה, תנמק את החלטתה; לא תחליט הועדה אלא לאחר שאפשרה לאותו ספק או קבלן להביא את טענותיו בפניה. : (ג) הועדה תמציא אחת לשנה למועצה ולמבקר המועצה את רשימת הספקים והקבלנים כאמור, וכן פירוט הספקים והקבלנים שראש המועצה פנה אליהם לפי סעיף זה במכרזי זוטא; הפירוט האמור יהיה פתוח לעיון הספקים והקבלנים הכלולים בו. : (ד) הודעה על מכרז זוטא לספקים או קבלנים הכלולים ברשימה, תיעשה על ידי משלוח הודעה בדואר רשום עם אישור מסירה, או על ידי מסירה לידי הנמען בידי מזכיר המועצה או מי שהוא הסמיך לענין זה, לפי הפירוט להלן: :: (1) אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 15,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 37,500 שקלים חדשים, ובמועצה אזורית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף, אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 30,400 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 74,200 שקלים חדשים - לארבעה ספקים או קבלנים לפחות הכלולים ברשימה; :: (2) אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 37,500 שקלים חדשים ואינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, ובמועצה אזורית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף, אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 74,200 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 148,500 שקלים חדשים - לששה ספקים או קבלנים לפחות הכלולים ברשימה. : (ה) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2) לסעיף משנה (ד), רשאי ראש המועצה לשלוח את ההודעה לשני ספקים או קבלנים לפחות, אם מקום עסקם נמצא בחוץ לארץ ואין ספקים או קבלנים אחרים בארץ לטובין או לעבודה הנדרשים. : (ו) על אף האמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ה), יהיה רשאי להשתתף במכרז זוטא כל ספק או קבלן הכלול ברשימה לסוג החוזה המוצע, אם ביקש זאת והגיש את מסמכי המכרז תוך המועד שנקבע להגשת הצעות. @ 9. מכרז פומבי : (א) רצתה מועצה אזורית להתקשר בחוזה הטעון מכרז פומבי, יפרסם ראש המועצה הודעה על כך ובה יפורטו: :: (1) תיאור נושא החוזה המוצע; :: (2) המקום והמועד האחרון להגשת מסמכי המכרז; :: (3) המקום לקבלת פרטים נוספים וטפסי מסמכי המכרז. : (ב) הודעה על מכרז פומבי תיעשה על ידי פרסומה בשני עתונים יומיים לפחות הנדפסים בישראל, שאחד מהם לפחות הוא בשפה העברית. : (ג) פרסם ראש המועצה הודעה על מכרז פומבי, רשאי הוא גם לפרסמה ברבים בחוץ לארץ, או לשלוח את ההודעה לספקים או לקבלנים שמקום עסקם נמצא בחוץ לארץ, ובלבד שישלח את ההודעה לפחות לשני ספקים או קבלנים כאמור. @ 10. מסמכי המכרז : (א) ראש המועצה או מי שהוא הסמיך לכך ימציא לכל אדם המבקש להשתתף במכרז פומבי או במכרז זוטא, על פי בקשתו כאמור [[פרט 8|בסעיף 8(ו)]], ולכל אדם שראש המועצה פנה אליו בהודעה על מכרז זוטא, את מסמכי המכרז המפורטים להלן: :: (1) תנאי המכרז, לרבות תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז; :: (2) נוסח "מסמך הצעת המשתתף במכרז"; :: (3) נוסח של החוזה המוצע; :: (4) לוח זמנים ותנאי תשלום; :: (5) התכנית והמפרטים הנוגעים לביצוע החוזה; :: (6) כתבי כמויות טפסי הצעת מחירים; :: (7) רשימת החמרים וכמויותיהם, ציוד העזר והמכונות שהמועצה תספק לצורך ביצוע העבודה נושא החוזה ותנאי מסירתם; :: (8) נוסחי הערבויות הבנקאיות הנדרשות, גובה הערבות ומשך הערבות; :: (9) מעטפה הנושאת את מספר המכרז לשם הגשת מסמכי מכרז (להלן - מעטפת המכרז); :: (10) התקשרות עם תאגיד ממשלתי כמשמעותו [[בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992]] (להלן - התאגיד), באישור שר הפנים, ובלבד שהתקיימו אלה: ::: התאגיד מהווה על פי מסמכי היסוד שלו ועל פי החלטת הממשלה או על פי החוק שהקימו, זרוע לביצוע מטלות ישירות ומוגדרות של הממשלה וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלות אלה; ::: או - התאגיד מבצע מטלה או שירות שהוטלו עליו לפי דין, או מספק שירות או מצרך חיוניים לציבור, וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלה או שירות אלה; :: (11) כל מידע או מסמך אחרים שראש המועצה ימצא לנכון למסור או לדרוש, לרבות בדבר כושרו, נסיונו ויכולתו של המציע. : (ב) המצאת מסמכי מכרז פומבי תהא תמורת תשלום כפי שקבעה המועצה האזורית דרך כלל, לסוג של מכרזים או למכרז פלוני. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש המועצה להחליט שלא להמציא את המסמכים המפורטים בפסקאות (3) ו-(5) של סעיף קטן (א), אלא להציגם לעיון במקום שיקבע; החליט ראש המועצה כאמור, יצרף למסמכי המכרז הודעה על המקום והמועד לעיון במסמכים. : (ד) תינתן הזדמנות סבירה ושווה לכל אדם לעיין במסמכי המכרז, כפי שפורטו בסעיף קטן (א), לבקר בנכס ולקבל הסברים לגביהם. : (ה) כל אדם שעיין במסמכי המכרז, שקיבל מסמכי מכרז או שביקר בנכס, יאשר זאת בכתב. @ 11. אומדן : (א) לפני תום המועד להגשת ההצעות יפקיד יושב ראש הועדה או מי שהוא הסמיך בתיבת המכרזים האמורה [[פרט 14|בסעיף 14(א)]], אומדן מפורט של ההוצאות או ההכנסות הכרוכות בחוזה המוצע. : (ב) היה נושא המכרז חוזה להעברת מקרקעין, יפקיד יושב ראש הועדה או מי שהוא הסמיך בתיבת המכרזים שומת מקרקעין שנערכה בידי שמאי מקרקעין. : (ג) האומדן או שומת המקרקעין (להלן - האומדן) יופקדו בתיבת המכרזים לפני תום המועד להגשת מסמכי המכרז. @ 12. המועד האחרון להגשת מסמכי המכרז : המועד להגשת מסמכי המכרז ייקבע בהתחשב בנושא החוזה המוצע ותנאיו, המועד יהיה לא מוקדם משבעה ימים ולא מאוחר מ-90 ימים מיום פרסום ההודעה, אולם רשאי יושב ראש ועדת המכרזים לקבוע מועד אחרון להגשת מסמכי המכרז המאוחר מ-90 ימים מיום הפרסום האמור. @ 13. הגשת מסמכי המכרז : (א) המעונין להשתתף במכרז יגיש למועצה האזורית את מסמכי המכרז כמפורט [[$ תוספת|בסעיף 10(א)]], וכן כל מסמך שידרוש ראש המועצה, כגון אישור פקיד השומה או רואה חשבון בגין ניהול ספרים כחוק, אישור רישום בפנקס הקבלנים וכיוצא באלה; נדרשו מסמכים כאמור - יהפכו חלק בלתי נפרד ממסמכי המכרז. : (ב) מסמכי המכרז ייחתמו בידי המציע ויוגשו על גבי הטפסים שהומצאו בתוך מעטפת המכרז, כשהיא סגורה היטב, בדרך ובמועד שנקבעו בתנאי המכרז; המסמכים מפורטים [[$ תוספת|בסעיף 10(א)(2) ו-(6)]] יוגשו בשני עותקים. @ 14. קבלת המסמכים במועצה : (א) עובד המועצה שראש המועצה מינה לכך יכניס כל מעטפת מכרז שנתקבלה במועצה לפני תום המועד להגשת מסמכי המכרז לתוך תיבה מיוחדת נעולה בשני מנעולים, שמפתחותיהם נשמרים בידי שני אנשים שראש המועצה הסמיך אותם לכך (להלן - תיבת המכרזים). : (ב) מעטפת מכרז שנתקבלה במועצה האזורית אחרי תום המועד להגשת מסמכי המכרז לא תוכנס לתיבת המכרזים ותוחזר לשולח, מבלי לפתוח אותה ובלי לגלות את תכנה, זולת לצורך בירור שמו ומענו של השולח. : (ג) מעטפת מכרז שנמסרה למשלוח בדואר רשום יראו אותה כאילו נתקבלה במועצה האזורית במועד מסירתה כאמור, וחותמת הדואר תשמש ראיה לכך. : (ד) מעטפת המכרז שנשלחה מחוץ לארץ, יראו אותה, על אף האמור בסעיף קטן (ג), כאילו נתקבלה במועצה האזורית במועד שבו הגיעה לדואר בישראל וחותמת הדואר תשמש ראיה לכך. : (ה) מעטפת מכרז שנמסרה בידי מגיש מסמכי המכרז (להלן - מסירה ידנית) תימסר לעובד המועצה האזורית כאמור [[$ תוספת|בסעיף 14(א)]], ויראו אותה כאילו נתקבלה במועד הרשום באישור קבלתה. @ 15. פתיחת תיבת המכרזים : (א) לא לפני 7 ימים לאחר תום המועד להגשת מסמכי המכרז במקרה של משלוח בדואר, ולא יאוחר מ-14 ימים מתום אותו מועד, תיפתח תיבת המכרזים בידי האנשים שהוסמכו כאמור [[$ תוספת|בתקנה 14(א)]]. : (ב) נקבע בתנאי המכרז כי מסירה תהא במסירה ידנית בלבד, תיפתח תיבת המכרזים החל מתום המועד שנקבע להגשת מסמכי המכרז לפי [[$ תוספת|סעיף 12]], ולא יאוחר מ-14 ימים מהמועד שנקבע כאמור. : (ג) יושב ראש הועדה יפרסם הודעה על המקום והמועד בו תיפתח תיבת המכרזים לענין מכרז פלוני, ויציין בה כי כל אדם רשאי להיות נוכח בעת פתיחת תיבת המכרזים וההצעות ורישום מסמכי המכרז; ההודעה תודבק בכניסה לבנין הראשי של המועצה וכן בכניסה לבנין שבו תיפתח תיבת המכרזים, ותימסר לכל מעונין הפונה לשם קבלתה. : (ד) תיבת המכרזים תיפתח רק אם יהיו נוכחים חבר הועדה שקבעה הועדה, וכן עובדי המועצה שראש המועצה הסמיך לכך כאמור [[$ תוספת|בסעיף 14(א)]]. : (ה) כל אדם רשאי להיות נוכח בעת פתיחת תיבת המכרזים ורישום מסמכי המכרזים בפרוטוקול. @ 16. צורת ניהול הפרוטוקול : הפרוטוקול ינוהל בשני עותקים, שאחד מהם יימסר למשמורת לעובד המועצה האזורית שקבע לכך ראש המועצה. @ 17. רישום מסמכי מכרז : (א) משנפתחה תיבת המכרזים, יוצאו ממנה המעטפות והאומדן הנוגעים למכרז, שלגביו נקבע מועד פתיחת מסמכי המכרז באותו יום; כל מעטפה תסומן במספר סידורי, ומספרן הכולל של המעטפות יירשם בפרוטוקול. : (ב) לאחר הסימון, כאמור בסעיף קטן (א) תיפתח כל מעטפה, וחבר הועדה יחתום בראשי תיבות על כל גליון או חוברת כרוכה שהוצאו מכל מעטפה, וכן יחתום על גבי האומדן. : (ג) שמות המשתתפים במכרז, הסכום הכולל של כל אחד ממסמכי המכרז, מספר הגליונות שהוצאו מכל מעטפת מכרז והאומדן יירשמו בפרוטוקול, אולם לפני רישומם יכריז עליהם חבר הועדה שנקבע כאמור. @ 18. חוות דעת מומחה : (א) יושב ראש הועדה ימסור, ללא דיחוי, העתק של כל מסמכי המכרז שהוצאו מתיבת המכרזים לידי המומחה שקבעה הועדה דרך כלל לאותו סוג של חוזים שאליו משתייך החוזה המוצע במכרז לשם קבלת חוות דעתו (להלן - המומחה). : (ב) לא נקבע מומחה, יכנס היושב ראש את הועדה והיא תחליט בדבר הצורך בהתייעצות במומחה ובדבר בחירתו. : (ג) נתגלתה במסמכי המכרז, בעת הבדיקה בידי מומחה או בידי הועדה, טעות חשבונית, תתוקן הטעות בידי יושב ראש הועדה ועל דעת הועדה; התיקון יירשם בפרוטוקול; נתגלתה אי התאמה בין המחיר הכולל של מספר יחידות ובין המחיר של כל יחידה שצויין במסמכי המכרז, תתוקן אי ההתאמה בהסתמך על המחיר של כל יחידה. @ 18א. איסור ניהול משא ומתן (תיקון: תשנ"ז) : לא ינוהל משא ומתן עם משתתף במכרז בטרם נקבע הזוכה במכרז. @ 19. בירור פרטים (תיקון: תשנ"ז) : (א) מבלי לפגוע בהוראות [[$ תוספת|סעיף 18א]], הועדה רשאית להזמין בעל הצעה כדי לברר פרטים במסמכי המכרז שהגיש, וכן פרטים אחרים הדרושים לה לצורך כל החלטה בהתאם [[לתוספת זו]]. : (ב) הבירור יעשה בידי הועדה או מי שהיא קבעה. : (ג) פרטי הבירור יירשמו בפרוטוקול. @ 20. פסילת מסמכי מכרז : (א) היה לועדה, אחרי עיון במסמכי המכרז, יסוד סביר לחשוב שכוונתו של בעל מסמכי המכרז היתה להוליך את הועדה שולל, על ידי שגיאות שנעשו במכוון, או על ידי תכסיסים בלתי הוגנים, רשאית היא - לאחר שנתנה לבעל מסמכי המכרז הזדמנות להביא טענותיו - להחליט שלא לדון עוד במסמכי המכרז שהגיש. : (ב) נראה לועדה אחר עיון במסמכי המכרז ולאחר שניתנה לבעל מסמכי מכרז הזדמנות להביא טענותיו, כי המוצע במסמכי המכרז מבוסס על הבנה מוטעית של נושא המכרז או על הנחות בלתי נכונות, או שהמחירים שצויינו בהם אינם סבירים, רשאית היא להחליט שלא לדון עוד במסמכי המכרז שהגיש. : (ג) מסמכי מכרז שהוגשו שלא בהתאם [[לתוספת זו]] או שלא בהתאם לתנאי המכרז או שצורפה להם הסתייגות עקרונית או שינוי יסודי - פסולים. : (ד) נימוקי החלטות הועדה על פי סעיף זה יירשמו בפרוטוקול. @ 21. דיון במסמכי מכרז שנקבעו כהצעות : לאחר שהועדה סיימה את בדיקת כל מסמכי המכרז שהוגשו ועיינה בחוות דעתו של מומחה ושל יועץ משפטי - אם ניתנו כאלה - ירשום יושב ראש הועדה את כל הסכומים המופיעים במסמכי המכרז שנותרו לדיון (להלן - ההצעות) ויקבע מתוכם את ההצעה הזולה ביותר, ולענין חוזה כאמור [[$ תוספת|בסעיף 22(ד)]] - את ההצעה הגבוהה ביותר. @ 22. המלצות הוועדה (תיקון: תשע"ו-2) : (א) ועדת המכרזים תמליץ על מתן עדיפות לרכישת טובין מתוצרת הארץ, כל עוד מחיריהם אינם גבוהים ביותר מ-15% ממחיר הטובין המיובאים ובתנאי שהטיב ויתר התנאים עונים על דרישות המזמין. : (ב) בכפוף לאמור בצו זה תמליץ הועדה על ההצעה הזולה ביותר, ובלבד שהמחירים המוצעים הם הוגנים וסבירים בהתחשב עם האומדן שנמסר כאמור [[$ תוספת|בסעיף 11]]. : (ג) אם החליטה הועדה להמליץ על הצעה שאיננה הזולה ביותר, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה. : (ד) היה נושא המכרז חוזה למכירת מקרקעין או טובין של המועצה האזורית, תמליץ הועדה על ההצעה הגבוהה ביותר, כל עוד אינה נמוכה באופן בלתי סביר מן הסכום שנקבע באומדן; אולם הועדה רשאית להמליץ על הצעה שאיננה הגבוהה ביותר אם נוכחה שהדבר הוא לתועלת הציבור; החליטה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה. : (ה) הועדה רשאית, לאחר שנתנה לבעל ההצעה הזדמנות להביא טענותיו, שלא להמליץ על ההצעה הזולה ביותר בהתחשב בכשרו, נסיונו או יכולתו של בעל ההצעה לבצע את החוזה המוצע או לעמוד בתנאיו; החליטה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה. הוראה זו לא תחול על מכרז זוטא. : (ה1) מצאה הוועדה כי על פי סעיף זה יש להמליץ באותה מידה על שתי הצעות, ואחת מן ההצעות היא של עסק בשליטת אישה, תמליץ הוועדה על ההצעה האמורה ובלבד שצורף לה, בעת הגשתה, אישור ותצהיר; לעניין זה, "אישור", "אמצעי שליטה", "מחזיקה בשליטה", "נושא משרה", "עסק", "עסק בשליטת אישה", "קרוב" ו"תצהיר" - כהגדרתם [[בסעיף 2ב לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992]]. : (ו) לא תמליץ הועדה, דרך כלל, על הצעה אם היתה זו ההצעה היחידה שהוגשה, או שנותרה יחידה לדיון בפני הועדה; המליצה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה. : (ז) הועדה רשאית שלא להמליץ על כל הצעה שהיא, אך עליה לרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה. : (ח) לא הוגשה כל הצעה למכרז, או נדונה הצעה יחידה והועדה לא המליצה עליה או על הצעה כלשהי, או שהמועצה החליטה שלא לאשר הצעה של ראש המועצה לפי [[סעיף 40א(ג) לצו זה]], רשאית מועצה אזורית להתקשר בחוזה ללא מכרז, לאחר שהמועצה החליטה על כך ברוב חבריה ולאחר שנוכחה שבנסיבות הענין עריכת מכרז לא תביא תועלת. : (ט) לאחר קבלת החלטה סופית של הועדה רשאי כל משתתף במכרז לעיין בהחלטתה הסופית של הועדה, ובהצעת הזוכה במכרז. @ 23. ביטול מכרז : (א) המועצה האזורית רשאית לבטל מכרז, אם ועדת המכרזים החליטה על כך, וראש המועצה אישר את החלטתה. : (ב) אין לפרסם מכרז אחר, כאשר אין בין המכרז שבוטל כאמור בסעיף קטן (א) ובין המכרז האחר שוני מהותי, זולת אם לדעת הועדה נשתנו הנסיבות שגרמו להחלטה על הביטול. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית המועצה האזורית לפרסם מכרז חדש אם לא הוגשה כל הצעה למכרז הנדון, או נדונה הצעה יחידה והוועדה לא המליצה עליה. == תוספת שלישית (תיקון: תשנ"ז-2) == === ((טפסים)) === @ (תיקון: תשע"א) <עוגן טופס 1> : '''טופס 1:''' תצהיר ועדת הבחירות בדבר נכונות פנקס הבוחרים ((([[תקנה 143(א)]]))) @ (תיקון: תשע"א) <עוגן טופס 1א> : '''טופס 1א:''' הצעת מועמד לבחירת ראש מועצה אזורית ((([[סעיף 151(1)]]))) @ (תיקון: תשס"ח, תשע"א) <עוגן טופס 1ב> : '''טופס 1ב:''' הצעת מועמדות ((([[סעיף 151(א1)]]))) @ <עוגן טופס 2> : '''טופס 2:''' רשימת מועמדים לבחירות למועצת המועצה האזורית ((([[סעיף 151(2)]]))) @ <עוגן טופס 3> : '''טופס 3:''' רשימת מועמדים לבחירות לועד מקומי/נציגות ((([[סעיף 151(3)]]))) @ (תיקון: תשס"א) <עוגן טופס 4> : '''טופס 4:''' הסכמת מועמד ((([[סעיף 153(א)]]))) @ <עוגן טופס 5> : '''טופס 5:''' כתב מינוי יושב ראש/חבר ועדת קלפי ((([[סעיף 177(ו)]]))) @ <עוגן טופס 6> : '''טופס 6:''' כתב מינוי למשקיף ((([[סעיף 180]]))) @ (תיקון: תשע"ח-3) <עוגן טופס 6א> : '''טופס 6א:''' הודעה על חילופי גברי ((([[סעיף 177]]))) @ (תיקון: תש"ס) <עוגן טופס 7> : '''טופס 7:''' כתב מינוי למזכיר ((([[סעיף 181(ב)]]))) @ (תיקון: תשע"ב-7) <עוגן טופס 8> : '''טופס 8:''' פרוטוקול של ועדת קלפי לראש המועצה האזורית ((([[סעיף 192(א)]]))) @ (תיקון: תשע"ב-7) <עוגן טופס 9> : '''טופס 9:''' פרוטוקול של ועדת קלפי - בחירות למועצת המועצה האזורית ((([[סעיף 192(א)]]))) @ (תיקון: תשע"ב-7) <עוגן טופס 10> : '''טופס 10:''' פרוטוקול של ועדת קלפי - בחירות לועד מקומי/נציגות ((([[סעיף 192(א)]]))) @ (תיקון: תשס"ד) <עוגן טופס 10א> : '''טופס 10א:''' פרטי מלווים למצביעים ((([[סעיף 197(ב)]]))) @ <עוגן טופס 11> : '''טופס 11:''' גליון ספירת הקולות בבחירות לראש המועצה האזורית ((([[סעיף 202(ד)(1)]]))) @ <עוגן טופס 12> : '''טופס 12:''' גליון ספירת הקולות בבחירות למועצת המועצה האזורית ((([[סעיף 202(ד)(1)]]))) @ <עוגן טופס 13> : '''טופס 13:''' גליון ספירת הקולות בבחירות לועד מקומי/נציגות ((([[סעיף 202(ד)(1)]]))) @ <עוגן טופס 14> : '''טופס 14:''' פרוטוקול בדבר פסילת קולות בבחירות לראש המועצה האזורית ((([[סעיף 202(ד)(2)]]))) @ <עוגן טופס 15> : '''טופס 15:''' פרוטוקול בדבר פסילת קולות בבחירות למועצת המועצה האזורית ((([[סעיף 202(ד)(2)]]))) @ <עוגן טופס 16> : '''טופס 16:''' פרוטוקול בדבר פסילת קולות בבחירות לועד מקומי/נציגות ((([[סעיף 202(ד)(2)]]))) @ (תיקון: תש"ס, תשע"ב-7) <עוגן טופס 17> : '''טופס 17:''' פרוטוקול מנהל הבחירות בבחירות לראש המועצה האזורית ((([[סעיף 209(א)]]))) @ (תיקון: תשע"ב-7) <עוגן טופס 18> : '''טופס 18:''' פרוטוקול מנהל הבחירות בבחירות למועצת המועצה האזורית ((([[סעיף 209(א)]]))) @ (תיקון: תשע"ב-7) <עוגן טופס 19> : '''טופס 19:''' פרוטוקול מנהל הבחירות בבחירות לועד מקומי/נציגות ((([[סעיף 209(א)]]))) == תוספת רביעית (תיקון: תשנ"ט) == ==== ((([[סעיף 80א]]))) ==== === פרק א': פרשנות === @ 1. הגדרות : [[בתוספת זו]] - :- "הגזבר" - גזבר המועצה או מי שהוא הסמיכו לכך; :- "הקטלוג האחיד" - הגדרה אחידה לזיהוי טובין של המועצה שפרסם המנהל הכללי של משרד הפנים; :- "המנהל" - מי ששר הפנים הסמיכו למנהל לענין [[תוספת זו]] או המנהל הכללי של משרד הפנים; :- "ועדת רכש ובלאי" - ועדה שמינתה המועצה לפי [[$ תוספת|סעיף 5]] לאשר ביצוע רכישות למועצה, רישומן וגריעתן; :- "יחידה" - יחידת רישום עצמאית כגון אגף, מחלקה, מוסד או כל מיתקן אחר של המועצה המחזיק במצאי, שרשם המצאי קבעו כיחידה; :- "מחסן" - מקום ריכוז, רישום, אחסון וניפוק מלאי של המועצה; :- "מלאי" - טובין המצויים במחסן של המועצה; :- "מנהל מחסן" - עובד המועצה שמונה לנהל מלאי; :- "מנהל רכש ואספקה" - מי שמונה בידי המועצה לפי [[$ תוספת|סעיף 5]] לרכישת טובין, אחסנתם, הספקתם, שמירה עליהם ולקביעת רמת המלאי או מי שהוא הסמיכו לכך; :- "מספר קטלוגי" - מספר זיהוי של פריט טובין כפי שהוא מופיע בקטלוג האחיד; :- "מצאי" - טובין בני קיימא שאינם מאוחסנים במחסן המועצה; :- "טובין" - מיטלטלין שבבעלות מועצה או שנמסרו לה דרך שכירות, שאילה או רשיון, לרבות כאלה שנתרמו או שנרכשו מכספי תרומה; :- "פנקס" - רשימה בספר המלאי והמצאי של המועצה ערוכה לפי מספרים קטלוגיים; :- "רבעון" - פרק זמן של 3 חודשים שתחילתו ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי וב-1 באוקטובר של אותה שנת כספים; :- "רכישה" - לרבות שכירות ושאילה של טובין; :- "רמת מלאי" - כמות או שווי כספי של מלאי במחסן; :- "רשם מצאי" - עובד המועצה שמונה לנהל רישום מצאי של טובין במועצה. === פרק ב': כללי === @ 2. רכישת טובין וניהול מחסן : המועצה תסדיר את רכישותיה, תנהל את מחסניה ואת הטובין שלה בהתאם להוראות אלה. @ 3. ניהול פנקס : המועצה מנהל פנקס באחד מן האמצעים הנמצאים המפורטים להלן: : (1) מערכת עיבוד נתונים אוטומטית מרכזית לניהול טובין שעליה יורה המנהל; : (2) מערכת עיבוד נתונים אוטומטית נפרדת, ובלבד שהתקיימו תנאים אלה: :: (א) מערכת עיבוד הנתונים מאפשרת מעקב אחר הרישום של החשבון הנגדי בהנהלת החשבונות של המועצה ואיתור התיעוד המתאים; :: (ב) נתקבל דיווח על יתרות כספיות במתכונת שעליה הורה רואה החשבון של המועצה; :: (ג) המערכת מאפשרת העברת הדיווח למערכת עיבוד נתונים מרכזית באמצעים ממוכנים; :: (ד) תכנון עיבוד הנתונים יהיה בהתאם להוראות כל דין ויאפשר בדיקה פנימית ובקרת נתונים; : (3) לפי בקשת ראש המועצה - בדרך אחרת שעליה הורה רואה חשבון שהמנהל מינה לאותה מועצה ובאופן שהורה. @ 4. איסור מחיקה : (א) כל הרישומים בטפסים המשמשים להסדר רכישות, ניהול מחסנים, רישום וניהול טובין לפי הוראות אלה ייעשו ללא מחיקות. : (ב) תיקון רישום, כאמור בסעיף קטן (א), לא ייעשה בדרך של מחיקה, אלא בדרך של כתיבת הנתון החדש בשורה חדשה בציון שם מבצע התיקון, תאריך ביצועו והשורה שאותה מתקנים. === פרק ג': הסדר רכישות === @ 5. מינויים : מועצת המועצה תמנה מנהל רכש ואספקה וועדת רכש ובלאי. @ 6. תכנון צריכה תקופתי : מנהל רכש ואספקה, בשיתוף עם מנהלי היחידות ומנהלי המחסנים ובתיאום עם הגזבר, יכין בכל רבעון, תחזית ותכנית צריכה, בהתאם לצורכי היחידות והמחסנים ובהתאם לתקציב המאושר של המועצה באותה שנה ולתזרים המזומנים שלה. @ 7. קביעת פריטים בתכנון : ועדת רכש ובלאי תקבע את הפריטים שייכללו בתכנון הצריכה התקופתי, כאמור [[פרט 6|בסעיף 6]] בעבור היחידות והמחסנים. @ 8. אישור ועדת רכש ובלאי : לא תבוצע רכישה אלא באישור מראש מאת ועדת רכש ובלאי שניתן באמצעות מנהל רכש ואספקה, וכפוף להוראות כל דין. @ 9. רכישה ללא אישור הועדה : (א) על אף האמור [[$ תוספת|בסעיפים 7]] [[$ תוספת|ו-8]] רשאי מנהל רכש ואספקה לרכוש טובין ללא אישור מאת ועדת רכש ובלאי, אם לדעתו הרכישה הכרחית ודחופה, ובלבד שסכום הרכישה אינה עולה על הסכום המזערי הקבוע [[בסעיף 8(א) לתוספת השניה לצו]] ובהתאם לתקציב המאושר. : (ב) לצורך מימון רכישות שוטפות רשאית ועדת רכש ובלאי לאשר למנהל רכש ואספקה סכום נמוך מהסכום המזערי האמור בסעיף קטן (א); לא אישרה הועדה סכום כאמור, יחולו הוראות [[$ תוספת|סעיף 8]]. : (ג) מנהל רכש ואספקה ירכוש טובין כאמור בסעיף קטן (ב) ועל סמך הצעות מחיר שהגישו לו ספקי הטובין שאליהם פנה; הצעות כאמור יירשמו באופן השוואתי ויעמדו לעיון ועדת רכש ובלאי, לפי דרישתה. : (ד) מנהל רכש ואספקה ידווח לועדת רכש ובלאי על רכישה שביצע בהתאם לסמכויותיו המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לפי דרישתה. @ 10. חילוקי דעות : נתגלעו חילוקי דעות בין מנהל רכש ואספקה ובין ועדת רכש ובלאי יכריע בהם ראש המועצה. @ 11. טופס הזמנה : (א) רכישה תבוצע בטופס הזמנה שייחתם בידי מנהל רכש ואספקה והגזבר. : (ב) טופס ההזמנה יכלול תיאור מלא של הטובין שהוזמנו ופרטים נוספים על אודותם, לרבות, כמות, מחיר יחידה, תנאי תשלום, תנאי משלוח, אופן אריזה, מועדי אספקה ותקופת אחריות. : (ג) טופסי הזמנות לרכישות יסומנו במספרים עוקבים. === פרק ד': ניהול מחסנים === @ 12. מחסן : ראש המועצה רשאי, לאחר התייעצות עם מנהל רכש ואספקה, להחליט על הקמת מחסן, על הטובין שיאוחסנו בו ועל העברתו או חיסולו. @ 13. אחסנה : טובין הנרכשים בעבור המועצה ואינם מסופקים ישירות ליחידות הצורכות, יאוחסנו במחסן בלבד, ויירשמו בידי מנהל המחסן כמלאי. @ 14. הוצאת טובין ממחסן : לא יוצאו טובין ממחסן אלא לפי הוראות [[פרק זה]]. @ 15. ניהול ואחזקת מחסן : (א) מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם הגזבר, יקבע לגבי כל מחסן במועצה את סוגי הטובין שיאוחסנו בו ואת רמת המלאי של כל סוג כאמור. : (ב) מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם הגזבר, יבדוק ויעדכן, לפחות אחת לשנה, את סוגי הטובין ואת רמות המלאי של הטובין בכל מחסן. : (ג) מנהל רכש ואספקה יוודא שכמות הטובין שבמחסן תהיה בהתאם לרמת המלאי שנקבעה. @ 16. זיהוי טובין : מנהל המחסן או רשם המצאי, לפי הענין, יזהה את הטובין שבאחריותו ויגדירם לפי הקטלוג האחיד. @ 17. תו זיהוי : מנהל המחסן יציין, ליד מקום אחסונו של כל פריט במלאי, את מספרו הקטלוגי ואת תיאורו כאמור [[$ תוספת|בסעיף 16]]. @ 18. אחסון לפי תעודה : טובין יאוחסנו במחסן לפי תעודת כניסה כאמור [[$ תוספת|בסעיף 20]] בלבד. @ 19. התאמה לתעודת משלוח : כמות הטובין המתקבלים במחסן, טיבם ואריזתם, יתאימו להזמנה לרכישה ולחשבון או לתעודת המשלוח; התעורר ספק בזיהוי הטובין ישותף מומחה הבקיא בבדיקת אותם הטובין. @ 20. תעודת כניסה : (א) תעודת כניסה תכלול פרטים בדבר ספק הטובין, מספר ההזמנה, מספר תעודת המשלוח, פרטי החשבונית, מספר קטלוגי, תיאור הטובין והכמות שנתקבלה בפועל. : (ב) כל פריטי הטובין המתקבלים במחסן מספק אחד באותו משלוח, יירשמו בידי מנהל המחסן בתעודת כניסה נפרדת, שתישא מספר סידורי עוקב. : (ג) מנהל המחסן ימלא את תעודת הכניסה במספר העותקים הדרוש בטופס שיועד לכך. : (ד) סופק פריט בכמות קטנה מן הכמות המוזמנת או מן האמור בתעודת המשלוח או בחשבון, תירשם בתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח רק הכמות שנתקבלה בפועל. : (ה) סופק פריט טובין בכמות גדולה מן הכמות המוזמנת או מן האמור בתעודת המשלוח או החשבון, תוחזר יתרת הכמות לספק ובתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח תירשם רק הכמות שהוזמנה בפועל. : (ו) נתגלו נזק או השחתה או פגם בטובין שבמשלוח, כולם או חלקם, תירשם בתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח רק כמות הטובין התקינה שנתקבלה, והטובין שנשחתו או ניזוקו או הפגומים כאמור, לא יתקבלו ויוחזרו לספק בצירוף תעודת החזר ובציון סיבת ההחזר. @ 21. רישום טובין במחסן : (א) מנהל המחסן ינהל רישום פנימי של פריטי הטובין ובו יפרט את תנועות הפריטים בתוך המחסן לפי סוגם וסיווגם בקטלוג האחיד. : (ב) רישום הטובין כאמור בסעיף קטן (א) יעודכן באופן שוטף לפי תעודת הכניסה, תעודת הניפוק ותעודת ההחזר. @ 22. שמירת הטובין במחסן : (א) טובין יאוחסנו במחסן בצורה המאפשרת את שמירתם והחזקתם המתאימה, היעילה, החסכונית והבטיחותית. : (ב) טובין ירוכזו במחסן לפי הוראות כל דין לענין ביטחון ובטיחות, לרבות הוראות בדבר אחסון חומרי נפץ, חומרים דליקים, חומרים רעילים וחומרים מסוכנים אחרים. : (ג) מחסן יתוחזק, יאובטח ויצויד בפני גניבה, פריצה, שריפה, נזקי מים וחדירת עופות, מכרסמים, זוחלים ומזיקים אחרים. : (ד) תנאי הבטיחות במחסן ייבדקו, אחת לשנה לפחות, בידי מהנדס בטיחות. : (ה) מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם המרכז את הטיפול בנושא הביטוח במועצה, יוודא שקיים כיסוי ביטוחי מתאים לאובדן, גניבה ולנזק אחר למלאי ולמצאי במסגרת פוליסת הביטוח של המועצה, זולת אם החליטה המועצה שלא לבטח טובין אלה. : (ו) מנהל רכש ואספקה יקבע את צורת הדיווח לחברת הביטוח ולגזבר על נזקים שנגרמו למלאי ולמצאי. @ 23. חתימה על טופסי דרישה לניפוק : (א) ראש המועצה יקבע את הרשאים לחתום על טופסי דרישה לניפוק טובין ביחידות השונות במועצה; רשימת הרשאים לחתום כאמור, ודוגמאות חתימותיהם יועברו למנהל רכש ואספקה. : (ב) טובין שבמלאי ינופקו לפי טופס דרישה שיישא מספר סידורי עוקב חתום בידי מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) ובידי הגזבר. @ 24. תעודת הניפוק : (א) מנהל מחסן ינפק טובין שבמלאי בהתאם לטופס דרישה ולפי תעודת ניפוק, שתישא מספר סידורי עוקב. : (ב) עותקים של תעודת הניפוק יימסרו למנהל המחסן ולרשם המצאי. @ 25. איסור הנפקה : (א) לא ינופקו טובין אלא לעובד המועצה שפרטיו רשומים בטופס הדרישה ולאחר שאומתה זהותו; בעת קבלת הטובין יחתום העובד על תעודת הניפוק. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אדם שאינו עובד המועצה המועסק בידי המועצה לביצוע עבודה רשאי לקבל לשימושו טובין ממחסן המועצה, בהתאם להוראות אלה. @ 26. ספירת מלאי : (א) אחת לשנה לפחות, בסוף שנת הכספים, תיערך ספירת מלאי (להלן - הספירה) בכל מחסני המועצה; מנהל רכש ואספקה אחראי לספירה שתיערך בפיקוח מבקר המועצה, ובהשתתפות הגזבר או מי שהוא הסמיכו לכך. : (ב) בעת ספירת המלאי ייסגרו מחסני המועצה לכניסה של טובין ולהוצאתם מהם, למעט במקרים חריגים ובאישור מנהל רכש ואספקה. : (ג) תוצאות הספירה יירשמו בטפסים המיועדים לכך ויכללו את מספרם הקטלוגי של הפריטים, את תיאורם ואת הכמויות בפועל שנמצאו במחסן בעת הספירה; מבצעי הספירה יחתמו על הטפסים. @ 27. השוואת תוצאות : הגזבר ישווה את תוצאות הספירה ליתרות הרשומות בפנקס הטובין; היתה אי התאמה בין תוצאות הספירה ליתרה כאמור, יעביר הגזבר, בכתב, לועדת רכש ובלאי, את כל הנתונים בצירוף הסברים בכתב מאת מנהל המחסן ומנהל רכש ואספקה על פשר ההפרשים. @ 28. ממצאי ההשוואה : (א) ועדת רכש ובלאי תחליט אילו פעולות לנקוט להתאמת תוצאות הספירה לרשום בפנקס הטובין. : (ב) עותק מנתוני ההשוואה כאמור [[$ תוספת|בסעיף 27]] ועותק מהחלטת ועדת רכש ובלאי כאמור בסעיף קטן (א) יועברו למנהל המחסן ולרשם המצאי, והם יעדכנו את פנקס הטובין לא יאוחר מ-60 ימים מתחילת כל שנת כספים, בהתאם לתוצאות הספירה ולהחלטת ועדת רכש ובלאי. @ 29. טובין בלתי ראויים לשימוש : טובין בלתי ראויים לשימוש יימכרו על ידי מנהל רכש ואספקה לפי הוראות כל דין החלות על מכירת טובין, ואם אינם ניתנים למכירה, תחליט ועדת רכש ובלאי על ייעודם. === פרק ה': רישום וניהול מצאי (אינוונטר) === @ 30. רישום מצאי : (א) רשם המצאי ינהל רישום מרוכז של המצאי במועצה, על יחידותיה, בפנקס הטובין. : (ב) המצאי יסומן בסמל המועצה, בסימון שככל האפשר אינו ניתן למחיקה. : (ג) כל יחידה במועצה שבה קיים מצאי, תופיע ברישומי המועצה כיחידת רישום עצמאית, כפי שיורה רשם הטובין, ותצוין במספר זיהוי נפרד. : (ד) מנהל יחידה, או עובד היחידה שמונה לכך בידו, ינהל את רישום המצאי באותה יחידה. @ 31. השאלת פריטי מצאי : השאלת פריטי מצאי או העברתם לעובדי המועצה לצורך ביצוע תפקידיהם, או מיחידת רישום אחת ליחידת רישום אחרת, יתועדו בידי רשם המצאי בטופס המיועד לכך ויפורטו בו מספרו הקטלוגי של הפריט, תיאורו, כמותו, תנאי השאלתו ומועד החזרתו. @ 32. אישור ראש העיריה (([צ"ל: ראש המועצה])) : אין להשאיל פריטי מצאי למי שאינו עובד המועצה אלא באישור ראש המועצה או מי שהוסמך בידו. @ 33. ספירת מצאי : אחת לשנה, במועד שיקבע רשם המצאי, תיערך ספירת המצאי בכל יחידה לפי טופס המיועד לכך בהתאם [[$ תוספת|לסעיפים 26(א) ו-(ג)]], [[$ תוספת|27]] [[$ תוספת|ו-28]], בשינויים המחויבים, וממצאיה יועברו לרשם המצאי. @ 34. דיווח על נזקים : מנהלי היחידות ידווחו לרשם המצאי על נזקים שנגרמו למצאי לפי סדרי דיווח שעליהם הורה רשם המצאי (להלן - הדו"ח). @ 35. גריעת פריט : גריעת פריט מצאי מהרישום בשל אובדן, או השבתה או מכל סיבה אחרת, תיעשה רק באישור ועדת רכש ובלאי; ערכו של הפריט ייקבע בהתאם למחיר השוק של פריט זהה חדש בעת הגשת הדו"ח. == תוספת חמישית (((פקעה))) (תיקון: תשס"ז, תשס"ט) == <פרסום> כ"ד בטבת תשי"ח (16 בינואר 1958). <חתימות> ישראל בר-יהודה, שר הפנים ayok776ipotd6uxnnlam7qtic1ta3xc 116 293722 1417548 1417434 2022-08-10T07:02:03Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki <שם> חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי״ד–1954 <מאגר 2000104 תיקון 2024649> <מקור> ((ס"ח תשי"ד, 202|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|2:209135)); ((תשכ"ט, 78|חוק בית הדין לעבודה|6:211655)); ((תשמ"ב, 162|תיקון מס' 2 לחוק ארגון הפיקוח על עבודה|10:209134)), ((205|ת"ט|ec:10:317275)); ((תשמ"ו, 36|חוק העבירות המינהליות|11:210460)); ((תש"ן, 113|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|12:210757)); ((תשנ"ז, 44|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|14:211373)); ((תשנ"ח, 92|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשס"ה, 692|תיקון מס' 6 לפקודת הבטיחות בעבודה|16:299815)); ((תשע"ד, 603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)); ((תשע״ו, 357|תיקון מס׳ 9 לפקודת הבטיחות בעבודה|20:320774)), ((1189|תיקון מס׳ 10|20:348535)); ((תשע״ט, 70|תיקון מס׳ 11 – הוראת שעה|20:525591)). __TOC__ == פרק ראשון: שירות הפיקוח == @ 1. הקמת שירות הפיקוח ותפקידיו (תיקון: תשע״ד) : יוקם שירות פיקוח על העבודה (להלן – השירות), שמתפקידו – : (1) לפקח על קיום כל חיקוק שביצועו בידי שר העבודה והשר הטיל על השירות, בהודעה שפורסמה ברשומות, את הפיקוח על קיומו; : (2) לפקח על הבטיחות בעבודה (להלן – בטיחות), על הגיהות המקצועית (להלן – גיהות) ועל הרווחה במקומות שבהם עובדים בני אדם לצרכי עסק או משלח יד, או במקומות המיועדים לכך, ולהדריך באלה את העובדים ואת המעסיקים; : (3) למלא כל תפקיד אחר שיטיל עליו שר העבודה בשטח הבטיחות, הגיהות, הרווחה וסידורי העבודה. :: ((פורסמו הודעות המטילות על ארגון הפיקוח על העבודה את הפיקוח על קיומם של החוקים הבאים: [[חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958]] (י"פ תשנ"ב, 36); [[חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987]] (י"פ תשנ"ב, 4053; י"פ תשנ"ד, 2960); [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951]] (י"פ תשנ"ד, 2960); [[חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953]] (י"פ תשנ"ד, 2960).)) @ 2. מנגנון השירות (תיקון: תשמ״ב) : (א) מנגנון השירות יהיה מורכב ממפקחי עבודה שימונו על ידי שר העבודה, דרך כלל או לענפי פעולה מסויימים או לתפקידים מסויימים. : (ב) שר העבודה ימנה מבין מפקחי העבודה מפקח עבודה ראשי (להלן – מפקח עבודה ראשי), סגן מפקח עבודה ראשי ומפקחי עבודה אזוריים (להלן – מפקח עבודה אזורי); מפקח עבודה ראשי רשאי לאצול מסמכויותיו על־פי כל דין לסגן מפקח עבודה ראשי או למפקח עבודה אזורי. : (ג) הודעה על כל מינוי לפי סעיף קטן (א) ו־(ב) ועל מענם של מפקחי עבודה אזוריים תפורסם ברשומות; ורשאי השר לקבוע בהודעה את המרחב שיראוהו כתחום פעולתו של מפקח עבודה אזורי. @ 3. סמכויות מפקח עבודה (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד) : בנוסף לכל סמכות הנתונה למפקח עבודה בכל חיקוק, נתונות לו לשם מילוי תפקידיו סמכויות אלה: : (1) להיכנס בכל עת לכל מקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם, או שהם עומדים להיות מועסקים בו, או נעשית בו עבודה לצרכי עסק או משלח יד (להלן – [[בפרק זה]] – מקום עבודה); : (2) לבדוק במקום עבודה את סדרי העבודה ואת סידורי הבטיחות, הגיהות והרווחה, ובין השאר גם את המיתקנים, המכונות, הציוד ותהליכי העבודה; : (3) לברר את הסיבות והנסיבות של תאונות עבודה; : (4) לחקור – בין לבדו ובין בפני אדם אחר – בכל ענין שהוא מתפקידי השירות, כל אדם הנמצא במקום עבודה, וכל אדם שיש למפקח יסוד להניח שהוא עובד או עבד במקום עבודה, אך לא יידרש אדם לתשובה או לעדות העלולות להפלילו; מפקח עבודה רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר, ודין הפרוטוקול כדין הודעה שנרשמה לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)]], [[+|והסעיפים 3]] [[ו־4 לאותה פקודה]] חלים עליו; : (5) לבדוק כל פנקס, תעודה, דין וחשבון או מסמך אחר, שניהולם, קיומם או הגשתם היא חובה על פי חיקוק שביצועו בידי שר העבודה, ולהעתיק מהם; : (6) ליטול דוגמה של מוצר, מוצר ביניים או חומר גלמי, לאחר שהודיע על כך למחזיק במקום העבודה, וכן לצלם כל חומר, מיתקן, מכונה, מבנה או תהליך עבודה; : (7) באישור מפקח עבודה אזורי, להורות למחזיק במקום העבודה לערוך בדיקה שיורה עליה, של מוצר, מוצר ביניים או חומר גלמי, ולמסור לו את תוצאות הבדיקה תוך תקופה שיקבע המפקח; : (8) להיות מלווה על ידי שוטר, אם יש לו יסוד לחשוש להפרעה בביצוע תפקידו. @ 4. העתק דינים וחשבונות : לא ימסור מפקח עבודה העתק של דין וחשבון שערך, או קטעים ממנו, אלא על דעת מפקח העבודה הראשי. @ 5. עזרת מומחים : היה מפקח עבודה סבור, כי שלומם או בריאותם של בני אדם העובדים במקום עבודה נתון בסכנה מחמת העבודה או תהליכה, מחמת מצב המכונות או המתקנים או הציוד, או מחמת דרך השימוש בהם, או מכל סיבה אחרת, רשאי הוא להביא מומחה מקצועי לאותו מקום על מנת שיעשה בפניו את הבדיקות שהוא עצמו רשאי לעשותן. @ 6. צווי בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב–2, תשע״ו–2) : (א) שוכנע מפקח עבודה אזורי, בין מפעולות עצמו ובין על סמך דין וחשבון של מפקח עבודה, כי טיבם, מבנם או מקומם של מכונה, ציוד, מתקן או חומר המשמשים או העומדים לשמש במקום עבודה יש בהם סכנה לשלומו או לבריאותו של אדם, או כי תהליך או מעשה פלוני או מחדל פלוני במקום עבודה מסכנים שלום אדם או בריאותו, רשאי הוא לעשות, בצו, אחד מאלה: :: (1) להורות על הפסקת העבודה במקום העבודה, לאסור את השימוש במכונה, במתקן, בציוד או בחומר או בחלק מאלה כמפורש בצו, או לאסור את השימוש עד שהורחק גורם הסכנה וניתן על כך אישור מאת מפקח עבודה; :: (2) לחייב את המחזיק במקום העבודה לנקוט, תוך הזמן הנקוב בצו, אמצעים כמפורש בצו לשם הרחקת הסכנה. : (ב) מקום שאין הסכנה תכופה לא יתן מפקח עבודה אזורי צו לפי סעיף זה, אלא אם נתן למחזיק במקום העבודה הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו. : (ג) צו לפי סעיף זה ייחתם על ידי מפקח עבודה אזורי ויישלח בדואר רשום, או יימסר לידי המחזיק במקום העבודה או יודבק באופן הנראה לעין במקום העבודה. טעות בנקיבת שמו של המחזיק לא תפגע בחוקיות של צו שנמסר או שהודבק כאמור. : (ד) מפקח עבודה ראשי רשאי להסמיך בכתב מפקח עבודה פלוני בסמכויות הנתונות למפקח עבודה אזורי לפי סעיף זה. @ 6א. צווים להפסקת עבודה באתרי בנייה (תיקון: תשע״ו–2) : (א) בסעיף זה – ::- ”אתר בנייה שאינו מוסדר” – אתר בנייה שלא הוצג בו שלט כנדרש [[בתקנה 7 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988]]; ::- ”מחזיק במקום העבודה” – כהגדרתו [[בסעיף 172א לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970]]; ::- ”פעילות באתר” – למעט עבודה שנעשתה בהתאם להיתר שנתן המפקח לפי סעיף קטן (ה); ::- ”צו הפסקת עבודה” – צו שניתן לפי סעיף קטן (ב); ::- ”שכר רגיל” – כהגדרתו [[בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א–2001]]. : (ב) נודע למפקח עבודה על אירוע באתר בנייה שגרם למוות או לפציעה קשה של אדם שבשלה הוא בסכנת חיים ממשית וזקוק לטיפול רפואי דחוף כדי להציל את חייו, יורה המפקח בצו הפסקת עבודה על סגירת אתר הבנייה ויאסור את המשך הפעילות באתר לשני ימי עבודה ממועד התאונה; צו הפסקת עבודה יימסר למחזיק במקום העבודה. : (ג) נודע למחזיק במקום העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר על אירוע באתר בנייה שגרם למוות, יפסיק המחזיק במקום העבודה את הפעילות באתר לשני ימי עבודה ממועד התאונה. : (ד) ניתן צו הפסקת עבודה, יבדוק מפקח עבודה בתקופת תוקפו של הצו את הבטיחות במקום העבודה, ורשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו בשלושה ימים נוספים, וכן לתת צו לפי [[סעיף 6]] [[או 8א]] לשם הבטחת הבטיחות. : (ה)(1) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ד), ניתן צו הפסקת עבודה, רשאי מפקח עבודה לתת היתר לבצע עבודות לתיקון ליקויי בטיחות באתר הבנייה בתקופת תוקפו של הצו, בתנאים שיורה. :: (2) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הופסקה העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר, רשאי מפקח עבודה לתת היתר כאמור בימי הפסקת הפעילות באתר, בתנאים שיורה. : (ו) המחזיק במקום עבודה שלגביו ניתן צו הפסקת עבודה או הוארך תוקפו רשאי לטעון את טענותיו כלפי הצו בהזדמנות הראשונה לאחר הוצאתו; הוכיח המחזיק במקום העבודה כי עמד בכל הוראות הבטיחות המחייבות – יבוטל הצו; המחזיק במקום העבודה רשאי לערער על החלטה שלא לבטל את הצו לפני בית דין האזורי לעבודה שבתחומו נמצא מקום העבודה. : (ז) עובד באתר בנייה שנסגר בצו הפסקת עבודה, שנעדר מהעבודה בשל סגירת האתר, ישלם לו מעסיקו שכר רגיל בעד התקופה שבה אתר הבנייה היה סגור מכוח הצו. : (ח) הודעה על מתן צו הפסקת עבודה תפורסם במקום בולט במקום העבודה וכן באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה, אולם אין באי־פרסום הודעה כאמור כדי לפגוע בתוקפו של הצו. : (ט) נודע למפקח עבודה ראשי על אירוע שגרם למות אדם או לפציעתו הקשה באתר בנייה, יודיע על כך לרשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון. : (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לפי [[סעיפים 6]] [[ו־8א]]. @ 7. תוקף צו בטיחות (תיקון: תשכ״ט, תשמ״ב) : (א) צו לפי [[סעיף 6]] יעמוד בתקפו כל עוד לא בוטל על ידי מפקח עבודה אזורי, או על ידי מפקח העבודה הראשי, או על ידי בית דין אזורי כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969]] (להלן – בית דין אזורי לעבודה), על פי בקשה שהוגשה על ידי המחזיק במקום העבודה. : (ב) נאסר בצו לפי [[סעיף 6]] שימוש במכונה, במתקן ובציוד או בחומר עד שהורחק גורם הסכנה והודיע המחזיק במקום העבודה כי הורחק גורם הסכנה, יבחון מפקח עבודה את המצב תוך שני ימים מאז נתקבלה ההודעה על ידי מפקח עבודה אזורי או על ידי מפקח העבודה שנתן את הצו לאחר שהוסמך לפי [[סעיף 6(ד)]]. @ 8. ביצוע צו בטיחות (תיקון: תשע״ו–2) : (א) ניתן צו לפי [[סעיף 6]] [[או 6א]], רשאי מפקח עבודה, בעזרת המשטרה, להשתמש בכוח במידה הדרושה לביצוע הצו. : (ב) לא קויים צו שניתן לפי [[סעיף 6]], דין המחזיק במקום העבודה שניתן עליו הצו – מאסר שנה אחת או קנס 2000 לירות או שני הענשים כאחד, וכן קנס נוסף של 50 לירות, לכל יום שבו נמשכת העבירה. : (ב1)(1) לא קוים צו שניתן לפי [[סעיף 6א(ב)]] או לא הפסיק המחזיק במקום העבודה את העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר בניגוד להוראות [[סעיף 6א(ג)]], דין המחזיק במקום העבודה – מאסר שנתיים או הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977]], או שני העונשים כאחד, וכן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(ג) לחוק האמור]] לכל יום שבו נמשכת העבירה. :: (2) עבירה לפי סעיף זה היא עבירה מסוג העבירות של אחריות קפידה. : (ג) מתן צו לפי [[סעיף 6]] [[או 6א]] וביצועו אין בהם כדי לפטור מאחריות פלילית או אזרחית לפי כל דין אחר. @ 8א. צו שיפור (תיקון: תשמ״ב) : (א) נוכח מפקח עבודה אזורי, או מפקח עבודה שהוא הסמיך לענין סעיף זה, כי במקום עבודה פלוני לא מקויימת הוראת חיקוק שעניינה בטיחותם, בריאותם, גיהותם או רווחתם של בני אדם העובדים בו או הנמצאים בו לצורך עיסוקם או משלח ידם, רשאי הוא בצו (להלן – צו שיפור), לחייב את המחזיק במקום העבודה לנקוט בצעדים שיפרט בצו לשם קיומה של אותה הוראת חיקוק תוך תקופה שיקבע בצו ושלא תפחת מארבעה עשר ימים; הוראות [[סעיף 6(ג)]] יחולו גם על צו שיפור; היה ביצועו של החיקוק בידי כל שר למעט שר העבודה והרווחה, ימציא המפקח העתק מצו השיפור לאותו שר או למי שהשר מינה לכך. : (ב) המחזיק במקום העבודה יודיע בכתב למפקח העבודה האזורי על ביצוע צו השיפור תוך שבעה ימים לאחר תום התקופה שנקבעה בצו לביצועו. @ 8ב. ערעור (תיקון: תשמ״ב) : המחזיק במקום העבודה רשאי לערער על צו שיפור לפני בית הדין האזורי לעבודה שבתחומו נמצא מקום העבודה תוך שבעה ימים מיום שנמסר לו הצו באחת הדרכים המנויות [[בסעיף 6(ג)]], ומשערער כך רשאי הוא לבקש מבית הדין שיורה על דחיית ביצוע הצו, כולו או חלקו. @ 8ג. עונשין וקנס מינהלי (תיקון: תשמ"ב, תשמ"ו) : (א) מי שחייב לקיים צו שיפור, ולא עשה כן, דינו – :: (1) מאסר ששה חדשים או קנס 50,000 שקלים; :: (2) קנס נוסף 5,000 שקלים, לכל יום שבו לא קויים צו השיפור. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) (((בוטל).)) : (ד) (((בוטל).)) : (ה) (((בוטל).)) : (ו) (((בוטל).)) : (ז) (((בוטל).)) : (ח) הוראות סעיף זה אינן גורעות מאחריותו הפלילית של המחזיק במקום עבודה, לפי יתר הוראות חוק זה ולפי כל דין אחר. @ 8ד. תכנית בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשמ״ט) : (א) המחזיק במקום עבודה מסוג שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות, יכין תכנית בטיחות של מקום העבודה, תוך תקופה שקבע השר בתקנות, ויעדכנה כל אימת שהדבר יידרש עקב שינויים במקום העבודה. : (ב) תכנית בטיחות תכלול הוראות בנושאים אלה ובנושאי בטיחות נוספים שייקבעו בתקנות: :: (1) נוהלי הבטיחות, הגיהות והבריאות התעסוקתית במקום העבודה, ונושאי התפקידים בו בתחומים אלה; :: (2) נוהלי חירום למצבי סיכון מיוחדים ולמקרי תאונות עבודה. : (ג) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות הוראות לענין הכנת תכנית בטיחות, פרטיה, עדכון התכנית והבאתה לידיעת העובדים במקום העבודה; הוראות כאמור לגבי גיהות או בריאות תעסוקתית טעונות התייעצות עם שר הבריאות. : (ד) המחזיק במקום עבודה ימסור למפקח עבודה אזורי, על פי דרישתו בכתב, העתק של תכנית הבטיחות המעודכנת, במועד שנקבע בדרישה. : (ה) מצא מפקח עבודה אזורי ליקוי בתכנית בטיחות, רשאי הוא לדרוש הכנת תכנית בטיחות מתוקנת או חדשה, והוראות סעיף זה יחולו בשינויים המחוייבים. : (ו) מי שלא קיים דרישה לפי סעיף קטן (ד) או (ה), דינו כדין מי שלא קיים צו שיפור, והוראות [[סעיף 8ג]] יחולו בשינויים המחוייבים. : (ז) תקנות על פי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגון מעבידים שלדעת השר הוא ארגון יציג ונוגע בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. : (ח) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי מקום עבודה שעיקר עיסוקו ייצור, מילוי, החסנה, הולכה, הובלה או שיווק של גז (להלן – מפעל גז). : ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות), התשע״ג–2013]].)) @ 8ה. מידע והכשרה בטיחותית (תיקון: תשמ״ב) : שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר חובת המחזיק במקום עבודה לספק לעובדים בו מידע והכשרה הדרושים למניעת תאונות עבודה או מחלות מקצוע; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי סוגי מקומות עבודה, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים. @ 8ו. תחולה על מעליות או דרגנועים שאינם במפעל (תיקון: תשמ״ב, תשס״ה) : לענין [[סעיפים 3]], [[4]] [[ו־6 עד 8ג]], רואים חצרים שאינם חלק ממפעל ומשתמשים בהם במעלית או בדרגנוע, כאילו היו מקום עבודה, וכאילו היה האדם המשתמש בחצרים או תופש אותם למעשה, המחזיק במקום העבודה. == פרק שני: נאמנים, ועדות וממונים על בטיחות == @ 9. הגדרות (תיקון: תשמ"ב, תשע"ד) : לענין [[פרק זה]] – :- „מפעל” – מקום שחלה עליו [[פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970]] כולה או חלקה; :- „המעסיק” – המחזיק במפעל; :- „נאמן בטיחות” – מי שנאמן לעניני בטיחות או גיהות מכוח [[הסעיפים 19]] [[או 20]]. @ 10. הקמת ועדות בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד) : (א) מפעל שמעסיקים בו 25 עובדים לפחות תהיה בו ועדת בטיחות המורכבת מנציגי העובדים ומנציגי המעסיק שווה בשווה; מפעל שמספר העובדים בו פחות מ־25 רשאים העובדים והמעסיק להקים ועדת בטיחות לפי הסכם; ואולם רשאי שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר החובה להקים ועדת בטיחות אף במפעל שמספר העובדים בו פחות מ־25, ובלבד שמספר חברי ועדת הבטיחות במפעל כאמור, לא יעלה על ארבעה; תקנות כאמור יכול שיהיו לפי סוגי מפעלים, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים. : (ב) לא קבעו שני הצדדים את אחד מהם את נציגיהם לועדת הבטיחות או את מקצתם, רשאי מפקח עבודה אזורי לדרוש בכתב מהצד הנוגע בדבר לקבוע את הנציגים תוך המועד שקבע לכך, ומשעשה כן, ישלח העתק מדרישתו לארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה או לארגון מעבידים שלדעת השר הוא נוגע בדבר, הכל לפי הענין; לא קויימה הדרישה, רשאי המפקח למנות חברים בועדת הבטיחות לפי ראות עיניו, הן מבין עובדי המפעל והן שלא מבין עובדי המפעל, אשר יכהנו עד שייקבעו הנציגים במקומם; שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות שיעורי שכר בטלה והוצאות שישלם המעסיק למי שאינו עובד המפעל ומונה כאמור כחבר בועדת הבטיחות. : (ג) לא קבע אחד הצדדים את נציגיו לועדת הבטיחות או את מקצתם, לא יהא בכך כדי לפגוע בכשרה של הועדה לפעול ובתוקף החלטותיה. @ 11. הרכבת ועדת בטיחות (תיקון: תשע"ד) : (א) נציגי העובדים בועדת בטיחות יהיו מעובדי המפעל שייבחרו או יתמנו על ידי העובדים בו או על ידי ועד העובדים, הכל כפי שייקבע בתקנות. : (ב) נציגי המעסיק בועדת בטיחות יתמנו על ידי המעסיק, וככל האפשר יהיו ביניהם מנהלי עבודה ואחראים מטעם המעסיק לעניני הבטיחות. : (ג) תקופת כהונתם של חברי ועדת בטיחות והסגולות שיש להתחשב בהן בבחירתם או במינויים ייקבעו בתקנות. @ 12. הודעה על ועדת בטיחות : (א) הוקמה ועדת בטיחות, ישלח מזכיר הועדה, בהקדם האפשרי ובמכתב רשום, הודעה על כך למפקח עבודה אזורי ויפרש בה שמות חברי הועדה, היושב ראש והמזכיר; באותה דרך יודיע המזכיר למפקח עבודה אזורי על כל שינוי שחל בפרטים שנמסרו בהודעה על הקמת הועדה. : (ב) העתקי הודעות לפי סעיף זה ישלח מזכיר ועדת הבטיחות למוסד המוקם לפי [[סעיף 26]]. @ 13. סדרי עבודה של ועדת בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד) : (א) ועדת בטיחות תבחר מבין חבריה ברוב קולות יושב ראש הועדה. באין רוב כאמור יהיו לועדת בטיחות שני יושבי ראש, אחד מנציגי המעסיק בועדה שנתמנה על ידיו לכך, והשני מנציגי העובדים בועדה שייבחר על ידי הנציגים; יושבי ראש הועדה ינהלו את ישיבותיה בתורנות שתקבענה הועדה, וכל אחד מהם רשאי לכנסה. ועדת הבטיחות תמנה את מזכיר הועדה. : (ב) בכל הצבעה בועדת בטיחות יהיו לנציגי כל צד, בהצביעם פה אחד, מספר קולות שקול נגד קולות נציגי הצד השני. : (ג) מפקח עבודה ונציג המוסד לבטיחות ולגיהות כאמור [[בפרק השלישי]] רשאים להשתתף בישיבות ועדת בטיחות ללא זכות הצבעה, בין מיזמתם ובין לפי הזמנת הועדה או חבר בה. : (ד) הועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות. @ 14. חובות וסמכויות של ועדת בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד) : (א) אלה חובותיה וסמכויותיה של ועדת בטיחות: :: (1) לברר סיבותיהן ונסיבותיהן של תאונות העבודה במפעל ולהמליץ על אמצעים למניעתן; :: (2) לעמוד על תנאי הבטיחות והגיהות, להמליץ על שיפורים ולייעץ בקביעת כללי בטיחות; :: (3) לקבל דין וחשבון מנאמני הבטיחות, לבקר ולתאם את פעולותיהם; :: (4) להילוות למפקח עבודה בביקוריו במפעל. : (ב) לא קיים מעסיק את המלצותיה של ועדת בטיחות כאמור בפסקאות (1) או (2) לסעיף קטן (א), רשאי מפקח עבודה אזורי להורות לו בצו לעשות כן, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את דבריו; צו כאמור יעמוד בתקפו כל עוד לא ביטלו מפקח העבודה האזורי, מפקח העבודה הראשי, או בית דין אזורי לעבודה על פי בקשה שהגיש המעסיק. : (ג) מי שלא קיים צו לפי סעיף קטן (ב), דינו כדין מי שלא קיים צו שיפור, והוראות [[סעיף 8ג]] יחולו בשינויים המחוייבים. @ 15. קשר בין ועדת הבטיחות לבין מפקח עבודה (תיקון: תשע״ד) : (א) מפקח עבודה ישלח לועדת הבטיחות ולועד העובדים במפעל העתק של כל כתב ששלח למעסיק בעניני בטיחות וגיהות העלול לסייע לועדה במילוי תפקידיה. : (ב) מזכיר ועדת הבטיחות ישלח למפקח עבודה אזורי פרוטוקול מישיבות הועדה או תמצית ממנו. @ 16. פגיעה בכללי בטיחות (תיקון: תשע״ד) : (א) ועדת בטיחות רשאית להמליץ לפני המעסיק על אמצעים משמעתיים נגד עובד שאינו מקיים כללי בטיחות, מפורשים או מקובלים, ומעסיק רשאי לנקוט באמצעים שהומלץ עליהם ובכללם אמצעים אלה: :: (1) ניכוי משכרו – אך לא יותר משכר שבוע; :: (2) הפסקת עבודתו עד שבועיים ימים; :: (3) במקרים מיוחדים המצדיקים זאת – העברה לתפקיד מתאים אחר שמידת הסיכון בו קטנה יותר, ובאין אפשרות של העברה – פיטורין. : (ב) סכום שניכה מעסיק משכרו של עובד לפי סעיף קטן (א) יעמידו המעסיק לרשות ועדת הבטיחות, על מנת שתשתמש בו לקידום תנאי הבטיחות או לשיפור הגיהות או הרווחה במפעל, שאין המעסיק חייב בהם על פי חיקוק. @ 17. חובות המעסיק כלפי ועדת בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד) : (א) המעסיק – :: (1) יקל על ועדת בטיחות במילוי תפקידה; :: (2) לא יפגע בתנאי עבודתו ובמעמדו בעבודה של חבר ועדת בטיחות בשל פעולותיו כחבר הועדה, ולא יפטרו בשל כך; התעוררו חילוקי דעות בין חבר הועדה ובין מעסיק בקשר למעשה של המעסיק כאמור, רשאי חבר הועדה לפנות לשר העבודה והוא יחליט בענין לאחר שנתן הזדמנות לצדדים להשמיע טענותיהם, והחלטתו תהיה סופית; לא ייזקק שר העבודה לפנִיָה של חבר ועדת בטיחות שפוטר כאמור שנעשתה כתום שלושים יום מיום הפיטורין. : (ב) שר העבודה והרווחה רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר דרכי סיוע של המעסיק לועדת בטיחות במילוי תפקידיה; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי סוגי מפעלים, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים. @ 18. העברת סמכויות (תיקון: תשמ״ב) : שר העבודה רשאי להעביר מסמכויותיו לפי [[סעיף 17(א)]], והודעה על כך תפורסם ברשומות. @ 19. נאמני בטיחות במפעל שקיימת בו ועדת בטיחות : מפעל שקיימת בו ועדת בטיחות, יהיו נציגי העובדים בועדה, וכן עובדים אחרים שמינתה הועדה, הנאמנים לעניני בטיחות וגיהות באותו מפעל. @ 20. נאמני בטיחות במפעל שאין בו ועדת בטיחות : (א) מפעל שאין בו ועדת בטיחות רשאים העובדים לבחור מביניהם או למנות נאמנים לעניני בטיחות וגיהות במספר שיאושר על ידי מפקח עבודה אזורי. : (ב) דרך בחירתם או מינוים של נאמנים לפי סעיף קטן (א), תקופת כהונתם והסגולות שיש להתחשב בהן בבחירתם או במינוים, ייקבעו בתקנות. @ 21. הודעה על נאמן בטיחות ותחילת כהונתו (תיקון: תשע״ד) : מי שנבחר או נתמנה נאמן בטיחות וקיבל על עצמו את התפקיד יודיע על כך בכתב למעסיקו, ואם יש ועד עובדים במקום, יאשר הועד את ההודעה; העתק ההודעה יישלח על ידי המעסיק בדואר רשום למפקח עבודה אזורי ותחילת כהונתו של הנאמן תהיה מתאריך מתן ההודעה למעסיק. @ 22. חובות וסמכויות של נאמן בטיחות (תיקון: תשע״ד) : ואלה חובותיו וסמכויותיו של נאמן בטיחות: : (1) לעמוד על תנאי הבטיחות והגיהות ולפעול למען שיפורם; : (2) להדריך את העובדים ולייעץ להם בכל הנוגע לשיפור הבטיחות והגיהות; : (3) להודיע בכתב למעסיק או לבא כוחו על ליקויים בשטח הבטיחות והגיהות; העתק מכתב ההודעה יימסר ביד או בדואר רשום למפקח עבודה אזורי; : (4) לעיין בכל פנקס, תעודה, דין וחשבון או כל מסמך אחר הנוגעים לבטיחות ולגיהות שחובה לנהלו, לקיימו או להגישו לפי חיקוק שביצועו ביד שר העבודה; : (5) להילוות למפקח עבודה בביקוריו במפעל. @ 23. חובות המעסיק (תיקון: תשע״ד) : המעסיק – : (1) יתן לנאמן הבטיחות את ההקלות הנאותות למילוי תפקידו ויעודד אותו בפעולותיו; : (2) ינקוט באמצעים מתאימים לתיקון ליקויים שעליהם נמסרה לו הודעה כדין על ידי נאמן בטיחות, ואם לא עשה כן ימסור לנאמן הבטיחות, תוך זמן מתקבל על הדעת, הודעה מנומקת בכתב וישלח העתק הודעתו במכתב רשום למפקח עבודה אזורי. @ 24. הגנה על נאמן בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד) : לא יפגע המעסיק בתנאי עבודתו של נאמן בטיחות ובמעמדו בעבודה ולא יפטרו בשל פעולותיו כנאמן בטיחות; הוראות [[סעיף 17(א)(2)]] יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על חילוקי דעות בין נאמן בטיחות לבין מעסיק בקשר למעשי המעסיק כאמור. @ 25. ממונה על בטיחות (תיקון: תשמ״ט, תשע״ד) : (א) שר העבודה רשאי, בין דרך כלל בתקנות ובין בהודעה מיוחדת בכתב, להורות למעסיק על מינוי אדם מאומן כראוי להיות הממונה על הבטיחות במפעל על מנת שעיקר תפקידו יהיה בכך; הוראה כאמור לגבי מפעל גז כמשמעותו [[בסעיף 8ד(ח)]] תינתן לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתית. : (ב) לא יתן שר העבודה הודעה מיוחדת על פי סעיף קטן (א), אלא אם ראה שהיקף המפעל ותהליך העבודה ומידת הסיכון מצדיקים זאת, ולאחר שהתייעץ במועצת המוסד המוקם לפי [[סעיף 26]]. : (ג) שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, הוראות בדבר מינוי ממונה על בטיחות ופסילתו, בדבר חובותיו כלפי מפקח עבודה וועדת בטיחות ובדבר העונש שיהיה צפוי לו באי־מילוי חובותיו. :: ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ״ו–1996]].)) == פרק שני1: עוזרי בטיחות (תיקון: תשע״ט) == : ((תחילתו של [[פרק זה]] ביום 28 במאי 2019 ותוקפו בהתאם [[לסעיף 25ט]].)) @ 25א. הגדרות – [[פרק שני1]] (תיקון: תשע״ט) : [[בפרק זה]] – :- ”אתר בנייה” – כל אחד מאלה: :: (1) אתר שמתבצעות בו עבודות בנייה, ובלבד שמדובר בבנייה של מבנה שגובהו מעל 7 מטרים ושטחו מעל 1,000 מטרים רבועים; :: (2) אתר שמתבצעות בו עבודות בנייה הנדסית ומפקח עבודה אזורי קבע כי הוא אתר בנייה לעניין [[פרק זה]]; :- ”בנייה” ו”בנייה הנדסית” – כהגדרתן [[בפקודת הבטיחות בעבודה]]; :- ”הוראות הבטיחות” – הוראות הדין המפורטות [[בתוספת]]; :- ”מבצע בנייה” – כמשמעותו [[+|בתקנות 1]] [[ו־6 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988]]; :- ”מנהל עבודה” – מי שמבצע הבנייה מינה אותו כמנהל עבודה לפי [[תקנה 2 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988]]; :- ”עוזר בטיחות” – כמשמעותו [[בסעיף 25ב]]; :- ”פנקס המפעל” – כמשמעותו [[בסעיף 198 לפקודת הבטיחות בעבודה]]; :- ”פקודת הבטיחות בעבודה” – [[פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970]]. @ 25ב. מינוי עוזר בטיחות, תפקידיו וסמכויותיו (תיקון: תשע״ט) : (א) מבצע בנייה ימנה עוזר בטיחות שיסייע למנהל העבודה באתר הבנייה, ויבצע לשם כך תפקידים אלה: :: (1) בדיקה באתר הבנייה של התקיימות הוראות הבטיחות, לפי רשימת תיוג; :: (2) דיווח למנהל העבודה בעל פה ובכתב על הפרה של הוראות הבטיחות באתר הבנייה, בסמוך ככל הניתן למועד גילויה של ההפרה; :: (3) הודעה לעובד באתר הבנייה כי הוא מפר הוראת בטיחות או מופרת לגביו הוראת בטיחות, בסמוך ככל הניתן למועד גילויה של ההפרה. : (ב) עוזר בטיחות רשאי לדווח למנהל העבודה על הפרות של חיקוקים אחרים בענייני בטיחות נוסף על הוראות הבטיחות. : (ג) מינויו של עוזר בטיחות יירשם באופן מיידי בפנקס המפעל, וכל עוד לא נרשם – המינוי לא ייכנס לתוקף. : (ד) לשם מילוי תפקידו, רשאי עוזר בטיחות לעיין בכל פנקס, תעודה, דין וחשבון או כל מסמך אחר הנוגעים להוראות הבטיחות שחובה לנהלם, לקיימם או להגישם, לפי העניין, לפי חיקוק ששר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ממונה על ביצועו. : (ה) מפקח עבודה ראשי יפרסם רשימת תיוג לעניין תפקיד עוזר הבטיחות לפי סעיף קטן (א)(1), ורשאי הוא לפרסם רשימות תיוג שונות לסוגים שונים של מבנים ([[בפרק זה]] – רשימת תיוג). @ 25ג. תנאי כשירות (תיקון: תשע״ט) : לא ימונה עוזר בטיחות אלא אם כן מתקיימים בו כל אלו: : (1) הוא בגיר; : (2) הוא בעל ניסיון מוכח של שנתיים לפחות בביצוע עבודות בנייה או עבודות בנייה הנדסית; : (3) בידו תעודה המעידה על כך שסיים בהצלחה הכשרה ייעודית לעוזרי בטיחות בנושא בדיקת התקיימותן של הוראות הבטיחות באתר הבנייה בהתאם לרשימת התיוג, לפי תכנית שקבע מפקח עבודה ראשי; ההכשרה תבוצע על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים או על ידי מוסד לימודים שמפקח עבודה ראשי הכיר בו לביצוע תכנית ההכשרה, לאחר שהמוסד הוכיח, להנחת דעתו של מפקח העבודה הראשי, את יכולתו לבצע את ההכשרה ברמה נאותה; ההכשרה תהיה בהיקף שבין 45 ל־80 שעות, כפי שיורה מפקח עבודה ראשי; שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי בצו לשנות את היקף השעות האמור. @ 25ד. העסקת עוזר בטיחות באתר בנייה (תיקון: תשע״ט) : (א) מבצע בנייה אחראי לכך שבכל עת שבה מתבצעות עבודות בנייה או עבודות בנייה הנדסית באתר בנייה יהיה נוכח באתר עוזר בטיחות. : (ב) עוזר הבטיחות יועסק באתר הבנייה רק בתפקידים המנויים [[בסעיף 25ב(א) ו־(ב)]]. : (ג) מבצע בנייה יציג במקום בולט לעין באתר הבנייה שלט שבו יצוין שמו של עוזר הבטיחות שמונה ותפקידו. @ 25ה. חובות דיווח ותיקון הפרות של הוראות הבטיחות (תיקון: תשע״ט) : (א) מנהל עבודה ינקוט אמצעים מתאימים העומדים לרשותו לתיקון הפרות של הוראות הבטיחות שעוזר הבטיחות דיווח לו עליהן, ככל שהחובה לקיים את הוראת הבטיחות מוטלת עליו לפי כל דין. : (ב) מנהל עבודה ידווח למבצע הבנייה, אחת לשבוע, על הפרות של הוראות הבטיחות שעוזר הבטיחות דיווח לו עליהן והן לא תוקנו ועל האמצעים הנדרשים לדעתו לתיקונן; ואולם, דיווח עוזר הבטיחות למנהל העבודה על הפרות כאמור שעלולות לדעת מנהל העבודה לסכן חיי אדם והן לא תוקנו, יודיע על כך מנהל העבודה למבצע הבנייה, בכתב ובעל פה, מיידית. : (ג) מבצע בנייה ידאג לתיקון ההפרות של הוראות הבטיחות שמנהל העבודה דיווח לו עליהן כאמור בסעיף קטן (ב). @ 25ו. הגנה על עוזר בטיחות (תיקון: תשע״ט) : מבצע בנייה, מנהל עבודה או מעסיק לא יפגע בתנאי עבודתו של עוזר בטיחות ובמעמדו בעבודה, לא יפטרו או יגרום לפיטוריו בשל מילוי תפקידו כיאות בהתאם להוראות [[פרק זה]], יעמיד לרשותו את האמצעים הנדרשים למילוי תפקידו ויאפשר לו לבצע את עבודתו. @ 25ז. שמירת דינים ואחריות (תיקון: תשע״ט) : אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לגרוע מהוראות כל דין או לגרוע מחובה או מאחריות המוטלת על מבצע בנייה או מנהל עבודה, בעניין הנוגע לבטיחות באתר הבנייה. @ 25ח. שינוי [[התוספת]] (תיקון: תשע״ט) : שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת]]. @ 25ט. תוקף (תיקון: תשע״ט) : הוראות [[פרק זה]] [[והתוספת]] יעמדו בתוקפן חמש שנים מיום תחילתו של [[20:525591|חוק ארגון הפיקוח על העבודה (תיקון מס׳ 11 – הוראת שעה), התשע״ט–2018]] (((ביום 25.5.2019))); שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו שיובא לידיעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, להאריך את התקופה האמורה בשנתיים נוספות. == פרק שלישי: המוסד לבטיחות ולגיהות == @ 26. המוסד לבטיחות ולגיהות : (א) מוקם בזה מוסד לבטיחות ולגיהות (להלן – המוסד), שמטרתו לקדם את תנאי הבטיחות בעבודה והגיהות המקצועית. : (ב) המוסד הוא גוף מואגד ורשאי להתקשר בחוזים, לרכוש, להחזיק ולהעביר נכסים ולהיות צד בכל משא ומתן, בין משפטי ובין אחר. @ 27. פעולות המוסד : המוסד – : (1) ינהל פעולות הסברה; : (2) יערוך ויפרסם מחקרים; : (3) יסייע לבחירת נאמני בטיחות ולהקמתן של ועדות בטיחות, ידריכם ויעודדם בפעולתם, ולפי בקשת ועדת בטיחות או חלק מחבריה ישלח, במידת האפשר, נציג לישיבות הועדה; : (4) יסייע לשירות הפיקוח בפעולותיו; : (5) ייעץ לשר העבודה בענינים כלליים הנוגעים לבטיחות ולגיהות; : (6) יהא רשאי להעניק תעודת הצטיינות למצטיינים בשטח הדאגה לבטיחות ולגיהות במפעל. @ 28. מועצת המוסד (תיקון: תשע״ד) : (א) הרשות העליונה של המוסד היא מועצת המוסד (להלן – המועצה), שחבריה יהיו נציגי העובדים והמעסיקים שווה בשווה, נציגי הממשלה ונציגי מוסדות, שהם, לדעת שר העבודה, נוגעים בדבר. :: ((פורסמה הודעה לפי על המוסדות הנוגעים בדבר (י"פ תשס"א, 869).)) : (ב) חברי המועצה יתמנו על ידי שר העבודה, ובלבד שנציגי העובדים במועצה יתמנו לאחר התיעצות בארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ונציגי המעסיקים יתמנו לאחר התיעצות בארגונים ארציים של מעבידים, שלדעת השר, הם רפרזנטטיביים ונוגעים בדבר. : (ג) שר העבודה יקבע, בתקנות, הוראות בדבר תקופת כהונתה של המועצה והתנאים להפסקת החברות בה. :: ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות), תשכ״ג–1963]].)) : (ד) הודעה על הרכב מועצת המוסד תפורסם ברשומות. @ 29. ועדות : המועצה רשאית למנות, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ועדות קבועות או זמניות, ולקבוע את תפקידיהן ולהעביר להן מסמכויותיה. @ 30. יושב ראש המועצה : שר העבודה, ובהעדרו – מי שנתמנה לכך על ידיו – יהיה יושב ראש המועצה. @ 31. נוהל : המועצה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות. : ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות), תשכ״ג–1963]].)) @ 32. מינהלת המוסד (תיקון: תשע"ד) : (א) המוסד יתנהל על ידי מינהלה שחבריה יהיו נציגי הממשלה במועצה, שיתמנו למנהלה על ידי שר העבודה, ונציגי עובדים ומעסיקים במועצה שווה בשווה, שמספרם ייקבע על ידי המועצה ושייבחרו למינהלה על ידי נציגי העובדים במועצה ועל ידי נציגי המעסיקים במועצה, כל סוג לחוד ובהצבעה נפרדת. : (ב) לנציגי הממשלה במינהלה הנוכחים בישיבה ומצביעים פה אחד יהיה מספר קולות שקול כנגד קולות יתר חברי המינהלה הנוכחים בישיבה ומצביעים. : (ג) המינהלה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות. @ 33. תקציב המוסד : (א) המינהלה תכין הצעת תקציב שנתי למוסד ותגישו למועצה בתאריך שתקבע המועצה. : (ב) המועצה תדון בהצעת התקציב ותעבירה, בצירוף הערותיה והמלצותיה, לאישור שר העבודה. : (ג) שר העבודה רשאי לאשר את התקציב כפי שהוצע או בשינויים שימצא לנכון, לאחר בירור עם המינהלה. @ 34. הכנסות המוסד : תקציבו של המוסד יכוסה מהקצבת אוצר המדינה, ומהקצבת ארגוני עובדים ומעבידים שיש להם נציגים במועצה. כן רשאי המוסד לקבל תרומות והכנסות מארגון שוחריו ומפרסומים ומפעולות אחרות. @ 34א. משלוח מסמכים למוסד (תיקון: תשמ״ב) : לפי דרישת המוסד, מי שחייב לשלוח למפקח עבודה אזורי מסמך לפי [[סעיפים 15(ב)]], [[21]] [[או 23]], ישלח העתק ממנו גם למוסד. == פרק שלישי 1: פעולה מונעת ומחקר בבריאות ובבטיחות בעבודה (תיקון: תשנ״ז) == @ 34ב. פעולה מונעת ומחקר בתחום הבריאות והבטיחות בעבודה (תיקון: תשנ״ז) : (א) משרד העבודה והרווחה יבצע, באמצעות קופת חולים כמשמעותה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994]], או באמצעות גוף אחר, פעולה מונעת ומחקר בתחום הבריאות והבטיחות בעבודה (להלן – פעולות), הכל מסוגים, במקומות, במועדים, בדרכים ובהיקף שיקבע שר העבודה והרווחה, ובלבד שסך כל ההוצאה הכספית למימון הפעולות לא יעלה בשנת כספים פלונית, על סך של 32 מיליון שקלים חדשים שיוקצו בתקציב משרד העבודה והרווחה. :: ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (פעולה מונעת), התשס"א-2001]].)) : (ב) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן בכל שנה לפי מדד השכר הממוצע, המשמש לעדכון תקציב המדינה לענין תחום ביטוח לאומי, ותיווסף לו תוספת בסכום שיוקצה למטרה זו מדי שנה בתקציב משרד העבודה והרווחה. == פרק רביעי: שונות == @ 35. שמירת סוד : לא יגלה מומחה הפועל מכוח [[סעיף 5]] או עובד המוסד כל דבר שהגיע לידיעתם בתוקף תפקיד לפי חוק זה, אלא תוך כדי מילוי חובה המוטלת עליהם לפי דין. @ 36. עונשין (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד) : (א) מי שעשה אחד מאלה: :: (1) הפריע למפקח עבודה מהשתמש בסמכויותיו; או :: (2) סירב להשיב למפקח עבודה על שאלה שהוא חייב להשיב עליה; או :: (3) עבר על הוראות [[סעיף 35]]; :: דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 500 לירות, או שני הענשים כאחד. : (ב) מעסיק שעבר על הוראות [[הסעיפים 16(ב)]] [[או 23(2)]] או שמסר ללא יסוד מספיק הודעה, לפי [[סעיף 7(ב)]], למפקח לעבודה אזורי על הרחקת גורם סכנה, או שלא מילא אחרי הוראה על פי [[סעיף 25(א)]], דינו – קנס 500 לירות. : (ג) מי שלא שלח למפקח עבודה אזורי או למוסד הודעה או מסמך, או העתק מאלה, והוא חייב לעשות זאת לפי חוק זה, דינו – קנס 50 לירות. : (ד) מי שלא קיים הוראה של מפקח עבודה שניתנה לפי [[סעיף 3(7)]] או שעבר על הוראות [[סעיף 8ד(א)]], דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 50,000 שקלים. : (ה) נעברה עבירה לפי חוק זה או תקנות לפיו בידי חבר־בני־אדם, מואגד או בלתי מואגד, יאשם בה גם כל מי שבעת ביצועה היה מנהל פעיל, בא־כוח או שותף פעיל בחבר, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום הוראות החוק והתקנות לפיו. @ 37. העברה מכהונה (תיקון: תשע״ד) : נאמן בטיחות או חבר ועדת בטיחות שלא מילא את החובות המוטלות עליו על פי חוק זה או שהשתמש לרעה בסמכויותיו או שהתרשל במילוי חובותיו, רשאי מפקח העבודה הראשי להעבירו מכהונתו; אולם לגבי נאמן בטיחות לא יעשה כן מפקח העבודה הראשי אלא לאחר שהתייעץ בועד העובדים במפעל, אם ישנו, ולגבי חבר ועדת בטיחות שהוא נציג המעסיק לא יעשה כן, אלא לאחר שהתייעץ במעסיק. @ 38. משלוח חינם בדואר : כל הודעה או מסמך לפי חוק זה, או העתק מאלה, מותר לשלוח למפקח עבודה אזורי במשלוח חינם בדואר רשום, במעטפה שרשום עליה „פיקוח על עבודה”. @ 39. קיום מינויים : (א) מי שנתמנה להיות מפקח לפי [[פקודת מחלקת העבודה, 1943]], רואים אותו כאילו נתמנה להיות מפקח עבודה לפי חוק זה. : (ב) מי שנתמנה להיות מפקח עבודה לפי חוק זה, או שרואים אותו כאילו נתמנה לכך, ייחשב לענין כל חיקוק שביצועו בידי שר העבודה כאילו נתמנה להיות מפקח או מפקח עבודה לענין אותו חיקוק. הוראות סעיף קטן זה חלות בשינויים המחוייבים לפי הענין, לגבי מפקח ראשי. @ 40. הגבלת תחולה : בהתיעצות עם שר הבטחון רשאי שר העבודה לקבוע בתקנות סייגים לתחולת חוק זה לגבי מפעלי משרד הבטחון. @ 41. ביטול : בטלים – : (1) ((הנוסח שולב [[בפקודת מחלקת העבודה, 1943]];)) : (2) ((הנוסח שולב [[בפקודת בתי חרושת, 1946]].)) @ 42. שמירת דינים וחובות (תיקון: תשמ״ב) : (א) חוק זה בא להוסיף על האמור בכל חיקוק אחר ולא לגרוע ממנו; קיום חובה לפי חוק זה והתקנות לפיו, אינו פוטר מקיום חובה לפי חיקוק אחר. : (ב) הורשע אדם על עבירה לפי חוק זה או שילם קנס מינהלי, אין בכך כדי לפטרו מחובותיו על פי חוק זה והתקנות לפיו. @ 43. תקנות : שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם מועצת המוסד, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. @ 43א. אגרות (תיקון: תשע״ו) : (א) שר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע – :: (1) אגרה בעד הגשת בקשה לקבלת הרשאה ולחידושה; :: (2) אגרה בעד השתתפות בבחינות לשם קבלת ההרשאה; :: (3) אגרה שעל בעל הרשאה לשלם בעד פיקוח על מילוי תנאי ההרשאה בידי השירות. : (ב) בסעיף זה, ”הרשאה” – הסמכה, אישור, היתר, רישיון או הרשאה אחרת מאת שר הכלכלה והתעשייה, מפקח עבודה ראשי או גורם שהוסמך לתת הרשאה מכוח תקנות לפי חוק זה, הנדרשים לפי חוק זה לשם ביצוע עבודה, ביצוע תפקיד הכולל סמכויות בדיקה ובקרה הנדרשות בהוראות לפי חוק זה, או מתן הכשרה מקצועית. @ 44. הוראות מעבר (תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח) : (א) [[פרק ג׳ בתקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה), התשל״ג–1973]] (להלן – התקנות), כנוסחו ביום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996), יראו אותו כאילו הותקן, בשינויים המחויבים, לפי [[סעיף 34ב]], בכל הנוגע לתקופה המתחילה ביום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997). : (ב) בתקופה שמיום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997), ועד יום כ״ה בסיון התשנ״ז (30 ביוני 1997), ימשיך המוסד לביטוח לאומי לשלם עבור הפעולות מתוך הכספים שיעביר אליו לצורך כך משרד העבודה והרווחה בהתאם לאמור [[-|בתקנות]]. : (ג) על אף האמור [[בסעיף 34ב]] ימומנו הפעולות בשנת הכספים 1997 גם מיתרת הסכום השווה ל־1% מסכום התקבולים שגבה המוסד לפי [[חוק מס מקביל, התשל״ג–1973]], בשנת הכספים 1996, ואשר לא נוצלה למימון הפעולות בתקופה שמיום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) ועד יום ב׳ בטבת התשנ״ח (31 בדצמבר 1997). : (ד) המוסד לביטוח לאומי יעביר למשרד העבודה והרווחה את הסכום האמור בסעיף קטן (ג) מתוך התקבולים שגבה כאמור, למימון הפעולות עד יום ה׳ בשבט התשנ״ח (1 בפברואר 1998). == תוספת (תיקון: תשע״ט) == ==== ((([[סעיף 25א]]))) ==== === הוראות הבטיחות === : ((תחילתה של [[התוספת]] ביום 28 במאי 2019 ותוקפה בהתאם [[לסעיף 25ט]].)) @ 1. : [[סעיף 204 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970]]. @ 2. : [[+|תקנות 2]], [[+|3]], [[+|6]] [[ו־7 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ״ט–1999]]. @ 3. : [[תקנה 1 לתקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות), התשנ״ו–1995]], לגבי [[פרט 15 בחלק הראשון לתוספת לתקנות האמורות]]. @ 4. : [[+|תקנות 79]], [[+|80]] [[ו־164(א) עד (ג) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988]], וכן [[-|תקנות 9 עד 11]] [[-|ו־81]], ככל שקיומן נדרש לשם מילוי הוראות [[-|תקנות 79]] [[ו־80 לתקנות האמורות]]. @ 5. : [[תקנה 2(א) לתקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ״ג–1992]]. @ 6. : [[תקנה 5(1) ו־(2) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס״ז–2007]]. <פרסום> נתקבל בכנסת ביום כ״ו באב תשי״ד (25 באוגוסט 1954). <חתימות> * משה שרת, ראש הממשלה * גולדה מאירסון, שרת העבודה * יצחק בן־צבי, נשיא המדינה rttu9wtgnxi1qqtehkkh9skwiju69ay 1417580 1417548 2022-08-10T08:37:15Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki <שם> חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי״ד–1954 <מאגר 2000104 תיקון 2024649> <מקור> ((ס"ח תשי"ד, 202|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|2:209135)); ((תשכ"ט, 78|חוק בית הדין לעבודה|6:211655)); ((תשמ"ב, 162|תיקון מס' 2 לחוק ארגון הפיקוח על עבודה|10:209134)), ((205|ת"ט|ec:10:317275)); ((תשמ"ו, 36|חוק העבירות המינהליות|11:210460)); ((תש"ן, 113|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|12:210757)); ((תשנ"ז, 44|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|14:211373)); ((תשנ"ח, 92|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשס"ה, 692|תיקון מס' 6 לפקודת הבטיחות בעבודה|16:299815)); ((תשע"ד, 603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)); ((תשע״ו, 357|תיקון מס׳ 9 לפקודת הבטיחות בעבודה|20:320774)), ((1189|תיקון מס׳ 10|20:348535)); ((תשע״ט, 70|תיקון מס׳ 11 – הוראת שעה|20:525591)). __TOC__ == פרק ראשון: שירות הפיקוח == @ 1. הקמת שירות הפיקוח ותפקידיו (תיקון: תשע״ד) : יוקם שירות פיקוח על העבודה (להלן – השירות), שמתפקידו – : (1) לפקח על קיום כל חיקוק שביצועו בידי שר העבודה והשר הטיל על השירות, בהודעה שפורסמה ברשומות, את הפיקוח על קיומו; : (2) לפקח על הבטיחות בעבודה (להלן – בטיחות), על הגיהות המקצועית (להלן – גיהות) ועל הרווחה במקומות שבהם עובדים בני אדם לצרכי עסק או משלח יד, או במקומות המיועדים לכך, ולהדריך באלה את העובדים ואת המעסיקים; : (3) למלא כל תפקיד אחר שיטיל עליו שר העבודה בשטח הבטיחות, הגיהות, הרווחה וסידורי העבודה. :: ((פורסמו הודעות המטילות על ארגון הפיקוח על העבודה את הפיקוח על קיומם של החוקים הבאים: [[חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958]] (י"פ תשנ"ב, 36); [[חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987]] (י"פ תשנ"ב, 4053; י"פ תשנ"ד, 2960); [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951]] (י"פ תשנ"ד, 2960); [[חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953]] (י"פ תשנ"ד, 2960).)) @ 2. מנגנון השירות (תיקון: תשמ״ב) : (א) מנגנון השירות יהיה מורכב ממפקחי עבודה שימונו על ידי שר העבודה, דרך כלל או לענפי פעולה מסויימים או לתפקידים מסויימים. : (ב) שר העבודה ימנה מבין מפקחי העבודה מפקח עבודה ראשי (להלן – מפקח עבודה ראשי), סגן מפקח עבודה ראשי ומפקחי עבודה אזוריים (להלן – מפקח עבודה אזורי); מפקח עבודה ראשי רשאי לאצול מסמכויותיו על־פי כל דין לסגן מפקח עבודה ראשי או למפקח עבודה אזורי. : (ג) הודעה על כל מינוי לפי סעיף קטן (א) ו־(ב) ועל מענם של מפקחי עבודה אזוריים תפורסם ברשומות; ורשאי השר לקבוע בהודעה את המרחב שיראוהו כתחום פעולתו של מפקח עבודה אזורי. @ 3. סמכויות מפקח עבודה (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד) : בנוסף לכל סמכות הנתונה למפקח עבודה בכל חיקוק, נתונות לו לשם מילוי תפקידיו סמכויות אלה: : (1) להיכנס בכל עת לכל מקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם, או שהם עומדים להיות מועסקים בו, או נעשית בו עבודה לצרכי עסק או משלח יד (להלן – [[בפרק זה]] – מקום עבודה); : (2) לבדוק במקום עבודה את סדרי העבודה ואת סידורי הבטיחות, הגיהות והרווחה, ובין השאר גם את המיתקנים, המכונות, הציוד ותהליכי העבודה; : (3) לברר את הסיבות והנסיבות של תאונות עבודה; : (4) לחקור – בין לבדו ובין בפני אדם אחר – בכל ענין שהוא מתפקידי השירות, כל אדם הנמצא במקום עבודה, וכל אדם שיש למפקח יסוד להניח שהוא עובד או עבד במקום עבודה, אך לא יידרש אדם לתשובה או לעדות העלולות להפלילו; מפקח עבודה רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר, ודין הפרוטוקול כדין הודעה שנרשמה לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)]], [[+|והסעיפים 3]] [[ו־4 לאותה פקודה]] חלים עליו; : (5) לבדוק כל פנקס, תעודה, דין וחשבון או מסמך אחר, שניהולם, קיומם או הגשתם היא חובה על פי חיקוק שביצועו בידי שר העבודה, ולהעתיק מהם; : (6) ליטול דוגמה של מוצר, מוצר ביניים או חומר גלמי, לאחר שהודיע על כך למחזיק במקום העבודה, וכן לצלם כל חומר, מיתקן, מכונה, מבנה או תהליך עבודה; : (7) באישור מפקח עבודה אזורי, להורות למחזיק במקום העבודה לערוך בדיקה שיורה עליה, של מוצר, מוצר ביניים או חומר גלמי, ולמסור לו את תוצאות הבדיקה תוך תקופה שיקבע המפקח; : (8) להיות מלווה על ידי שוטר, אם יש לו יסוד לחשוש להפרעה בביצוע תפקידו. @ 4. העתק דינים וחשבונות : לא ימסור מפקח עבודה העתק של דין וחשבון שערך, או קטעים ממנו, אלא על דעת מפקח העבודה הראשי. @ 5. עזרת מומחים : היה מפקח עבודה סבור, כי שלומם או בריאותם של בני אדם העובדים במקום עבודה נתון בסכנה מחמת העבודה או תהליכה, מחמת מצב המכונות או המתקנים או הציוד, או מחמת דרך השימוש בהם, או מכל סיבה אחרת, רשאי הוא להביא מומחה מקצועי לאותו מקום על מנת שיעשה בפניו את הבדיקות שהוא עצמו רשאי לעשותן. @ 6. צווי בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב–2, תשע״ו–2) : (א) שוכנע מפקח עבודה אזורי, בין מפעולות עצמו ובין על סמך דין וחשבון של מפקח עבודה, כי טיבם, מבנם או מקומם של מכונה, ציוד, מתקן או חומר המשמשים או העומדים לשמש במקום עבודה יש בהם סכנה לשלומו או לבריאותו של אדם, או כי תהליך או מעשה פלוני או מחדל פלוני במקום עבודה מסכנים שלום אדם או בריאותו, רשאי הוא לעשות, בצו, אחד מאלה: :: (1) להורות על הפסקת העבודה במקום העבודה, לאסור את השימוש במכונה, במתקן, בציוד או בחומר או בחלק מאלה כמפורש בצו, או לאסור את השימוש עד שהורחק גורם הסכנה וניתן על כך אישור מאת מפקח עבודה; :: (2) לחייב את המחזיק במקום העבודה לנקוט, תוך הזמן הנקוב בצו, אמצעים כמפורש בצו לשם הרחקת הסכנה. : (ב) מקום שאין הסכנה תכופה לא יתן מפקח עבודה אזורי צו לפי סעיף זה, אלא אם נתן למחזיק במקום העבודה הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו. : (ג) צו לפי סעיף זה ייחתם על ידי מפקח עבודה אזורי ויישלח בדואר רשום, או יימסר לידי המחזיק במקום העבודה או יודבק באופן הנראה לעין במקום העבודה. טעות בנקיבת שמו של המחזיק לא תפגע בחוקיות של צו שנמסר או שהודבק כאמור. : (ד) מפקח עבודה ראשי רשאי להסמיך בכתב מפקח עבודה פלוני בסמכויות הנתונות למפקח עבודה אזורי לפי סעיף זה. @ 6א. צווים להפסקת עבודה באתרי בנייה (תיקון: תשע״ו–2) : (א) בסעיף זה – ::- ”אתר בנייה שאינו מוסדר” – אתר בנייה שלא הוצג בו שלט כנדרש [[בתקנה 7 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988]]; ::- ”מחזיק במקום העבודה” – כהגדרתו [[בסעיף 172א לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970]]; ::- ”פעילות באתר” – למעט עבודה שנעשתה בהתאם להיתר שנתן המפקח לפי סעיף קטן (ה); ::- ”צו הפסקת עבודה” – צו שניתן לפי סעיף קטן (ב); ::- ”שכר רגיל” – כהגדרתו [[בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א–2001]]. : (ב) נודע למפקח עבודה על אירוע באתר בנייה שגרם למוות או לפציעה קשה של אדם שבשלה הוא בסכנת חיים ממשית וזקוק לטיפול רפואי דחוף כדי להציל את חייו, יורה המפקח בצו הפסקת עבודה על סגירת אתר הבנייה ויאסור את המשך הפעילות באתר לשני ימי עבודה ממועד התאונה; צו הפסקת עבודה יימסר למחזיק במקום העבודה. : (ג) נודע למחזיק במקום העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר על אירוע באתר בנייה שגרם למוות, יפסיק המחזיק במקום העבודה את הפעילות באתר לשני ימי עבודה ממועד התאונה. : (ד) ניתן צו הפסקת עבודה, יבדוק מפקח עבודה בתקופת תוקפו של הצו את הבטיחות במקום העבודה, ורשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו בשלושה ימים נוספים, וכן לתת צו לפי [[סעיף 6]] [[או 8א]] לשם הבטחת הבטיחות. : (ה)(1) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ד), ניתן צו הפסקת עבודה, רשאי מפקח עבודה לתת היתר לבצע עבודות לתיקון ליקויי בטיחות באתר הבנייה בתקופת תוקפו של הצו, בתנאים שיורה. :: (2) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הופסקה העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר, רשאי מפקח עבודה לתת היתר כאמור בימי הפסקת הפעילות באתר, בתנאים שיורה. : (ו) המחזיק במקום עבודה שלגביו ניתן צו הפסקת עבודה או הוארך תוקפו רשאי לטעון את טענותיו כלפי הצו בהזדמנות הראשונה לאחר הוצאתו; הוכיח המחזיק במקום העבודה כי עמד בכל הוראות הבטיחות המחייבות – יבוטל הצו; המחזיק במקום העבודה רשאי לערער על החלטה שלא לבטל את הצו לפני בית דין האזורי לעבודה שבתחומו נמצא מקום העבודה. : (ז) עובד באתר בנייה שנסגר בצו הפסקת עבודה, שנעדר מהעבודה בשל סגירת האתר, ישלם לו מעסיקו שכר רגיל בעד התקופה שבה אתר הבנייה היה סגור מכוח הצו. : (ח) הודעה על מתן צו הפסקת עבודה תפורסם במקום בולט במקום העבודה וכן באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה, אולם אין באי־פרסום הודעה כאמור כדי לפגוע בתוקפו של הצו. : (ט) נודע למפקח עבודה ראשי על אירוע שגרם למות אדם או לפציעתו הקשה באתר בנייה, יודיע על כך לרשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון. : (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לפי [[סעיפים 6]] [[ו־8א]]. @ 7. תוקף צו בטיחות (תיקון: תשכ״ט, תשמ״ב) : (א) צו לפי [[סעיף 6]] יעמוד בתקפו כל עוד לא בוטל על ידי מפקח עבודה אזורי, או על ידי מפקח העבודה הראשי, או על ידי בית דין אזורי כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969]] (להלן – בית דין אזורי לעבודה), על פי בקשה שהוגשה על ידי המחזיק במקום העבודה. : (ב) נאסר בצו לפי [[סעיף 6]] שימוש במכונה, במתקן ובציוד או בחומר עד שהורחק גורם הסכנה והודיע המחזיק במקום העבודה כי הורחק גורם הסכנה, יבחון מפקח עבודה את המצב תוך שני ימים מאז נתקבלה ההודעה על ידי מפקח עבודה אזורי או על ידי מפקח העבודה שנתן את הצו לאחר שהוסמך לפי [[סעיף 6(ד)]]. @ 8. ביצוע צו בטיחות (תיקון: תשע״ו–2) : (א) ניתן צו לפי [[סעיף 6]] [[או 6א]], רשאי מפקח עבודה, בעזרת המשטרה, להשתמש בכוח במידה הדרושה לביצוע הצו. : (ב) לא קויים צו שניתן לפי [[סעיף 6]], דין המחזיק במקום העבודה שניתן עליו הצו – מאסר שנה אחת או קנס 2000 לירות או שני הענשים כאחד, וכן קנס נוסף של 50 לירות, לכל יום שבו נמשכת העבירה. : (ב1)(1) לא קוים צו שניתן לפי [[סעיף 6א(ב)]] או לא הפסיק המחזיק במקום העבודה את העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר בניגוד להוראות [[סעיף 6א(ג)]], דין המחזיק במקום העבודה – מאסר שנתיים או הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977]], או שני העונשים כאחד, וכן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(ג) לחוק האמור]] לכל יום שבו נמשכת העבירה. :: (2) עבירה לפי סעיף זה היא עבירה מסוג העבירות של אחריות קפידה. : (ג) מתן צו לפי [[סעיף 6]] [[או 6א]] וביצועו אין בהם כדי לפטור מאחריות פלילית או אזרחית לפי כל דין אחר. @ 8א. צו שיפור (תיקון: תשמ״ב) : (א) נוכח מפקח עבודה אזורי, או מפקח עבודה שהוא הסמיך לענין סעיף זה, כי במקום עבודה פלוני לא מקויימת הוראת חיקוק שעניינה בטיחותם, בריאותם, גיהותם או רווחתם של בני אדם העובדים בו או הנמצאים בו לצורך עיסוקם או משלח ידם, רשאי הוא בצו (להלן – צו שיפור), לחייב את המחזיק במקום העבודה לנקוט בצעדים שיפרט בצו לשם קיומה של אותה הוראת חיקוק תוך תקופה שיקבע בצו ושלא תפחת מארבעה עשר ימים; הוראות [[סעיף 6(ג)]] יחולו גם על צו שיפור; היה ביצועו של החיקוק בידי כל שר למעט שר העבודה והרווחה, ימציא המפקח העתק מצו השיפור לאותו שר או למי שהשר מינה לכך. : (ב) המחזיק במקום העבודה יודיע בכתב למפקח העבודה האזורי על ביצוע צו השיפור תוך שבעה ימים לאחר תום התקופה שנקבעה בצו לביצועו. @ 8ב. ערעור (תיקון: תשמ״ב) : המחזיק במקום העבודה רשאי לערער על צו שיפור לפני בית הדין האזורי לעבודה שבתחומו נמצא מקום העבודה תוך שבעה ימים מיום שנמסר לו הצו באחת הדרכים המנויות [[בסעיף 6(ג)]], ומשערער כך רשאי הוא לבקש מבית הדין שיורה על דחיית ביצוע הצו, כולו או חלקו. @ 8ג. עונשין וקנס מינהלי (תיקון: תשמ"ב, תשמ"ו) : (א) מי שחייב לקיים צו שיפור, ולא עשה כן, דינו – :: (1) מאסר ששה חדשים או קנס 50,000 שקלים; :: (2) קנס נוסף 5,000 שקלים, לכל יום שבו לא קויים צו השיפור. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) (((בוטל).)) : (ד) (((בוטל).)) : (ה) (((בוטל).)) : (ו) (((בוטל).)) : (ז) (((בוטל).)) : (ח) הוראות סעיף זה אינן גורעות מאחריותו הפלילית של המחזיק במקום עבודה, לפי יתר הוראות חוק זה ולפי כל דין אחר. @ 8ד. תכנית בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשמ״ט) : (א) המחזיק במקום עבודה מסוג שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות, יכין תכנית בטיחות של מקום העבודה, תוך תקופה שקבע השר בתקנות, ויעדכנה כל אימת שהדבר יידרש עקב שינויים במקום העבודה. : (ב) תכנית בטיחות תכלול הוראות בנושאים אלה ובנושאי בטיחות נוספים שייקבעו בתקנות: :: (1) נוהלי הבטיחות, הגיהות והבריאות התעסוקתית במקום העבודה, ונושאי התפקידים בו בתחומים אלה; :: (2) נוהלי חירום למצבי סיכון מיוחדים ולמקרי תאונות עבודה. : (ג) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות הוראות לענין הכנת תכנית בטיחות, פרטיה, עדכון התכנית והבאתה לידיעת העובדים במקום העבודה; הוראות כאמור לגבי גיהות או בריאות תעסוקתית טעונות התייעצות עם שר הבריאות. : (ד) המחזיק במקום עבודה ימסור למפקח עבודה אזורי, על פי דרישתו בכתב, העתק של תכנית הבטיחות המעודכנת, במועד שנקבע בדרישה. : (ה) מצא מפקח עבודה אזורי ליקוי בתכנית בטיחות, רשאי הוא לדרוש הכנת תכנית בטיחות מתוקנת או חדשה, והוראות סעיף זה יחולו בשינויים המחוייבים. : (ו) מי שלא קיים דרישה לפי סעיף קטן (ד) או (ה), דינו כדין מי שלא קיים צו שיפור, והוראות [[סעיף 8ג]] יחולו בשינויים המחוייבים. : (ז) תקנות על פי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגון מעבידים שלדעת השר הוא ארגון יציג ונוגע בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. : (ח) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי מקום עבודה שעיקר עיסוקו ייצור, מילוי, החסנה, הולכה, הובלה או שיווק של גז (להלן – מפעל גז). : ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות), התשע״ג–2013]].)) @ 8ה. מידע והכשרה בטיחותית (תיקון: תשמ״ב) : שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר חובת המחזיק במקום עבודה לספק לעובדים בו מידע והכשרה הדרושים למניעת תאונות עבודה או מחלות מקצוע; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי סוגי מקומות עבודה, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים. @ 8ו. תחולה על מעליות או דרגנועים שאינם במפעל (תיקון: תשמ״ב, תשס״ה) : לענין [[סעיפים 3]], [[4]] [[ו־6 עד 8ג]], רואים חצרים שאינם חלק ממפעל ומשתמשים בהם במעלית או בדרגנוע, כאילו היו מקום עבודה, וכאילו היה האדם המשתמש בחצרים או תופש אותם למעשה, המחזיק במקום העבודה. == פרק שני: נאמנים, ועדות וממונים על בטיחות == @ 9. הגדרות (תיקון: תשמ"ב, תשע"ד) : לענין [[פרק זה]] – :- „מפעל” – מקום שחלה עליו [[פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970]] כולה או חלקה; :- „המעסיק” – המחזיק במפעל; :- „נאמן בטיחות” – מי שנאמן לעניני בטיחות או גיהות מכוח [[הסעיפים 19]] [[או 20]]. @ 10. הקמת ועדות בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד) : (א) מפעל שמעסיקים בו 25 עובדים לפחות תהיה בו ועדת בטיחות המורכבת מנציגי העובדים ומנציגי המעסיק שווה בשווה; מפעל שמספר העובדים בו פחות מ־25 רשאים העובדים והמעסיק להקים ועדת בטיחות לפי הסכם; ואולם רשאי שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר החובה להקים ועדת בטיחות אף במפעל שמספר העובדים בו פחות מ־25, ובלבד שמספר חברי ועדת הבטיחות במפעל כאמור, לא יעלה על ארבעה; תקנות כאמור יכול שיהיו לפי סוגי מפעלים, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים. : (ב) לא קבעו שני הצדדים את אחד מהם את נציגיהם לועדת הבטיחות או את מקצתם, רשאי מפקח עבודה אזורי לדרוש בכתב מהצד הנוגע בדבר לקבוע את הנציגים תוך המועד שקבע לכך, ומשעשה כן, ישלח העתק מדרישתו לארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה או לארגון מעבידים שלדעת השר הוא נוגע בדבר, הכל לפי הענין; לא קויימה הדרישה, רשאי המפקח למנות חברים בועדת הבטיחות לפי ראות עיניו, הן מבין עובדי המפעל והן שלא מבין עובדי המפעל, אשר יכהנו עד שייקבעו הנציגים במקומם; שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות שיעורי שכר בטלה והוצאות שישלם המעסיק למי שאינו עובד המפעל ומונה כאמור כחבר בועדת הבטיחות. : (ג) לא קבע אחד הצדדים את נציגיו לועדת הבטיחות או את מקצתם, לא יהא בכך כדי לפגוע בכשרה של הועדה לפעול ובתוקף החלטותיה. @ 11. הרכבת ועדת בטיחות (תיקון: תשע"ד) : (א) נציגי העובדים בועדת בטיחות יהיו מעובדי המפעל שייבחרו או יתמנו על ידי העובדים בו או על ידי ועד העובדים, הכל כפי שייקבע בתקנות. : (ב) נציגי המעסיק בועדת בטיחות יתמנו על ידי המעסיק, וככל האפשר יהיו ביניהם מנהלי עבודה ואחראים מטעם המעסיק לעניני הבטיחות. : (ג) תקופת כהונתם של חברי ועדת בטיחות והסגולות שיש להתחשב בהן בבחירתם או במינויים ייקבעו בתקנות. : ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות), תשכ״א–1960]].)) @ 12. הודעה על ועדת בטיחות : (א) הוקמה ועדת בטיחות, ישלח מזכיר הועדה, בהקדם האפשרי ובמכתב רשום, הודעה על כך למפקח עבודה אזורי ויפרש בה שמות חברי הועדה, היושב ראש והמזכיר; באותה דרך יודיע המזכיר למפקח עבודה אזורי על כל שינוי שחל בפרטים שנמסרו בהודעה על הקמת הועדה. : (ב) העתקי הודעות לפי סעיף זה ישלח מזכיר ועדת הבטיחות למוסד המוקם לפי [[סעיף 26]]. @ 13. סדרי עבודה של ועדת בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד) : (א) ועדת בטיחות תבחר מבין חבריה ברוב קולות יושב ראש הועדה. באין רוב כאמור יהיו לועדת בטיחות שני יושבי ראש, אחד מנציגי המעסיק בועדה שנתמנה על ידיו לכך, והשני מנציגי העובדים בועדה שייבחר על ידי הנציגים; יושבי ראש הועדה ינהלו את ישיבותיה בתורנות שתקבענה הועדה, וכל אחד מהם רשאי לכנסה. ועדת הבטיחות תמנה את מזכיר הועדה. : (ב) בכל הצבעה בועדת בטיחות יהיו לנציגי כל צד, בהצביעם פה אחד, מספר קולות שקול נגד קולות נציגי הצד השני. : (ג) מפקח עבודה ונציג המוסד לבטיחות ולגיהות כאמור [[בפרק השלישי]] רשאים להשתתף בישיבות ועדת בטיחות ללא זכות הצבעה, בין מיזמתם ובין לפי הזמנת הועדה או חבר בה. : (ד) הועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות. @ 14. חובות וסמכויות של ועדת בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד) : (א) אלה חובותיה וסמכויותיה של ועדת בטיחות: :: (1) לברר סיבותיהן ונסיבותיהן של תאונות העבודה במפעל ולהמליץ על אמצעים למניעתן; :: (2) לעמוד על תנאי הבטיחות והגיהות, להמליץ על שיפורים ולייעץ בקביעת כללי בטיחות; :: (3) לקבל דין וחשבון מנאמני הבטיחות, לבקר ולתאם את פעולותיהם; :: (4) להילוות למפקח עבודה בביקוריו במפעל. : (ב) לא קיים מעסיק את המלצותיה של ועדת בטיחות כאמור בפסקאות (1) או (2) לסעיף קטן (א), רשאי מפקח עבודה אזורי להורות לו בצו לעשות כן, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את דבריו; צו כאמור יעמוד בתקפו כל עוד לא ביטלו מפקח העבודה האזורי, מפקח העבודה הראשי, או בית דין אזורי לעבודה על פי בקשה שהגיש המעסיק. : (ג) מי שלא קיים צו לפי סעיף קטן (ב), דינו כדין מי שלא קיים צו שיפור, והוראות [[סעיף 8ג]] יחולו בשינויים המחוייבים. @ 15. קשר בין ועדת הבטיחות לבין מפקח עבודה (תיקון: תשע״ד) : (א) מפקח עבודה ישלח לועדת הבטיחות ולועד העובדים במפעל העתק של כל כתב ששלח למעסיק בעניני בטיחות וגיהות העלול לסייע לועדה במילוי תפקידיה. : (ב) מזכיר ועדת הבטיחות ישלח למפקח עבודה אזורי פרוטוקול מישיבות הועדה או תמצית ממנו. @ 16. פגיעה בכללי בטיחות (תיקון: תשע״ד) : (א) ועדת בטיחות רשאית להמליץ לפני המעסיק על אמצעים משמעתיים נגד עובד שאינו מקיים כללי בטיחות, מפורשים או מקובלים, ומעסיק רשאי לנקוט באמצעים שהומלץ עליהם ובכללם אמצעים אלה: :: (1) ניכוי משכרו – אך לא יותר משכר שבוע; :: (2) הפסקת עבודתו עד שבועיים ימים; :: (3) במקרים מיוחדים המצדיקים זאת – העברה לתפקיד מתאים אחר שמידת הסיכון בו קטנה יותר, ובאין אפשרות של העברה – פיטורין. : (ב) סכום שניכה מעסיק משכרו של עובד לפי סעיף קטן (א) יעמידו המעסיק לרשות ועדת הבטיחות, על מנת שתשתמש בו לקידום תנאי הבטיחות או לשיפור הגיהות או הרווחה במפעל, שאין המעסיק חייב בהם על פי חיקוק. @ 17. חובות המעסיק כלפי ועדת בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד) : (א) המעסיק – :: (1) יקל על ועדת בטיחות במילוי תפקידה; :: (2) לא יפגע בתנאי עבודתו ובמעמדו בעבודה של חבר ועדת בטיחות בשל פעולותיו כחבר הועדה, ולא יפטרו בשל כך; התעוררו חילוקי דעות בין חבר הועדה ובין מעסיק בקשר למעשה של המעסיק כאמור, רשאי חבר הועדה לפנות לשר העבודה והוא יחליט בענין לאחר שנתן הזדמנות לצדדים להשמיע טענותיהם, והחלטתו תהיה סופית; לא ייזקק שר העבודה לפנִיָה של חבר ועדת בטיחות שפוטר כאמור שנעשתה כתום שלושים יום מיום הפיטורין. : (ב) שר העבודה והרווחה רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר דרכי סיוע של המעסיק לועדת בטיחות במילוי תפקידיה; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי סוגי מפעלים, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים. @ 18. העברת סמכויות (תיקון: תשמ״ב) : שר העבודה רשאי להעביר מסמכויותיו לפי [[סעיף 17(א)]], והודעה על כך תפורסם ברשומות. @ 19. נאמני בטיחות במפעל שקיימת בו ועדת בטיחות : מפעל שקיימת בו ועדת בטיחות, יהיו נציגי העובדים בועדה, וכן עובדים אחרים שמינתה הועדה, הנאמנים לעניני בטיחות וגיהות באותו מפעל. @ 20. נאמני בטיחות במפעל שאין בו ועדת בטיחות : (א) מפעל שאין בו ועדת בטיחות רשאים העובדים לבחור מביניהם או למנות נאמנים לעניני בטיחות וגיהות במספר שיאושר על ידי מפקח עבודה אזורי. : (ב) דרך בחירתם או מינוים של נאמנים לפי סעיף קטן (א), תקופת כהונתם והסגולות שיש להתחשב בהן בבחירתם או במינוים, ייקבעו בתקנות. : ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות), תשכ״א–1960]].)) @ 21. הודעה על נאמן בטיחות ותחילת כהונתו (תיקון: תשע״ד) : מי שנבחר או נתמנה נאמן בטיחות וקיבל על עצמו את התפקיד יודיע על כך בכתב למעסיקו, ואם יש ועד עובדים במקום, יאשר הועד את ההודעה; העתק ההודעה יישלח על ידי המעסיק בדואר רשום למפקח עבודה אזורי ותחילת כהונתו של הנאמן תהיה מתאריך מתן ההודעה למעסיק. @ 22. חובות וסמכויות של נאמן בטיחות (תיקון: תשע״ד) : ואלה חובותיו וסמכויותיו של נאמן בטיחות: : (1) לעמוד על תנאי הבטיחות והגיהות ולפעול למען שיפורם; : (2) להדריך את העובדים ולייעץ להם בכל הנוגע לשיפור הבטיחות והגיהות; : (3) להודיע בכתב למעסיק או לבא כוחו על ליקויים בשטח הבטיחות והגיהות; העתק מכתב ההודעה יימסר ביד או בדואר רשום למפקח עבודה אזורי; : (4) לעיין בכל פנקס, תעודה, דין וחשבון או כל מסמך אחר הנוגעים לבטיחות ולגיהות שחובה לנהלו, לקיימו או להגישו לפי חיקוק שביצועו ביד שר העבודה; : (5) להילוות למפקח עבודה בביקוריו במפעל. @ 23. חובות המעסיק (תיקון: תשע״ד) : המעסיק – : (1) יתן לנאמן הבטיחות את ההקלות הנאותות למילוי תפקידו ויעודד אותו בפעולותיו; : (2) ינקוט באמצעים מתאימים לתיקון ליקויים שעליהם נמסרה לו הודעה כדין על ידי נאמן בטיחות, ואם לא עשה כן ימסור לנאמן הבטיחות, תוך זמן מתקבל על הדעת, הודעה מנומקת בכתב וישלח העתק הודעתו במכתב רשום למפקח עבודה אזורי. @ 24. הגנה על נאמן בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד) : לא יפגע המעסיק בתנאי עבודתו של נאמן בטיחות ובמעמדו בעבודה ולא יפטרו בשל פעולותיו כנאמן בטיחות; הוראות [[סעיף 17(א)(2)]] יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על חילוקי דעות בין נאמן בטיחות לבין מעסיק בקשר למעשי המעסיק כאמור. @ 25. ממונה על בטיחות (תיקון: תשמ״ט, תשע״ד) : (א) שר העבודה רשאי, בין דרך כלל בתקנות ובין בהודעה מיוחדת בכתב, להורות למעסיק על מינוי אדם מאומן כראוי להיות הממונה על הבטיחות במפעל על מנת שעיקר תפקידו יהיה בכך; הוראה כאמור לגבי מפעל גז כמשמעותו [[בסעיף 8ד(ח)]] תינתן לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתית. : (ב) לא יתן שר העבודה הודעה מיוחדת על פי סעיף קטן (א), אלא אם ראה שהיקף המפעל ותהליך העבודה ומידת הסיכון מצדיקים זאת, ולאחר שהתייעץ במועצת המוסד המוקם לפי [[סעיף 26]]. : (ג) שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, הוראות בדבר מינוי ממונה על בטיחות ופסילתו, בדבר חובותיו כלפי מפקח עבודה וועדת בטיחות ובדבר העונש שיהיה צפוי לו באי־מילוי חובותיו. :: ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ״ו–1996]].)) == פרק שני1: עוזרי בטיחות (תיקון: תשע״ט) == : ((תחילתו של [[פרק זה]] ביום 28 במאי 2019 ותוקפו בהתאם [[לסעיף 25ט]].)) @ 25א. הגדרות – [[פרק שני1]] (תיקון: תשע״ט) : [[בפרק זה]] – :- ”אתר בנייה” – כל אחד מאלה: :: (1) אתר שמתבצעות בו עבודות בנייה, ובלבד שמדובר בבנייה של מבנה שגובהו מעל 7 מטרים ושטחו מעל 1,000 מטרים רבועים; :: (2) אתר שמתבצעות בו עבודות בנייה הנדסית ומפקח עבודה אזורי קבע כי הוא אתר בנייה לעניין [[פרק זה]]; :- ”בנייה” ו”בנייה הנדסית” – כהגדרתן [[בפקודת הבטיחות בעבודה]]; :- ”הוראות הבטיחות” – הוראות הדין המפורטות [[בתוספת]]; :- ”מבצע בנייה” – כמשמעותו [[+|בתקנות 1]] [[ו־6 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988]]; :- ”מנהל עבודה” – מי שמבצע הבנייה מינה אותו כמנהל עבודה לפי [[תקנה 2 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988]]; :- ”עוזר בטיחות” – כמשמעותו [[בסעיף 25ב]]; :- ”פנקס המפעל” – כמשמעותו [[בסעיף 198 לפקודת הבטיחות בעבודה]]; :- ”פקודת הבטיחות בעבודה” – [[פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970]]. @ 25ב. מינוי עוזר בטיחות, תפקידיו וסמכויותיו (תיקון: תשע״ט) : (א) מבצע בנייה ימנה עוזר בטיחות שיסייע למנהל העבודה באתר הבנייה, ויבצע לשם כך תפקידים אלה: :: (1) בדיקה באתר הבנייה של התקיימות הוראות הבטיחות, לפי רשימת תיוג; :: (2) דיווח למנהל העבודה בעל פה ובכתב על הפרה של הוראות הבטיחות באתר הבנייה, בסמוך ככל הניתן למועד גילויה של ההפרה; :: (3) הודעה לעובד באתר הבנייה כי הוא מפר הוראת בטיחות או מופרת לגביו הוראת בטיחות, בסמוך ככל הניתן למועד גילויה של ההפרה. : (ב) עוזר בטיחות רשאי לדווח למנהל העבודה על הפרות של חיקוקים אחרים בענייני בטיחות נוסף על הוראות הבטיחות. : (ג) מינויו של עוזר בטיחות יירשם באופן מיידי בפנקס המפעל, וכל עוד לא נרשם – המינוי לא ייכנס לתוקף. : (ד) לשם מילוי תפקידו, רשאי עוזר בטיחות לעיין בכל פנקס, תעודה, דין וחשבון או כל מסמך אחר הנוגעים להוראות הבטיחות שחובה לנהלם, לקיימם או להגישם, לפי העניין, לפי חיקוק ששר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ממונה על ביצועו. : (ה) מפקח עבודה ראשי יפרסם רשימת תיוג לעניין תפקיד עוזר הבטיחות לפי סעיף קטן (א)(1), ורשאי הוא לפרסם רשימות תיוג שונות לסוגים שונים של מבנים ([[בפרק זה]] – רשימת תיוג). @ 25ג. תנאי כשירות (תיקון: תשע״ט) : לא ימונה עוזר בטיחות אלא אם כן מתקיימים בו כל אלו: : (1) הוא בגיר; : (2) הוא בעל ניסיון מוכח של שנתיים לפחות בביצוע עבודות בנייה או עבודות בנייה הנדסית; : (3) בידו תעודה המעידה על כך שסיים בהצלחה הכשרה ייעודית לעוזרי בטיחות בנושא בדיקת התקיימותן של הוראות הבטיחות באתר הבנייה בהתאם לרשימת התיוג, לפי תכנית שקבע מפקח עבודה ראשי; ההכשרה תבוצע על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים או על ידי מוסד לימודים שמפקח עבודה ראשי הכיר בו לביצוע תכנית ההכשרה, לאחר שהמוסד הוכיח, להנחת דעתו של מפקח העבודה הראשי, את יכולתו לבצע את ההכשרה ברמה נאותה; ההכשרה תהיה בהיקף שבין 45 ל־80 שעות, כפי שיורה מפקח עבודה ראשי; שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי בצו לשנות את היקף השעות האמור. @ 25ד. העסקת עוזר בטיחות באתר בנייה (תיקון: תשע״ט) : (א) מבצע בנייה אחראי לכך שבכל עת שבה מתבצעות עבודות בנייה או עבודות בנייה הנדסית באתר בנייה יהיה נוכח באתר עוזר בטיחות. : (ב) עוזר הבטיחות יועסק באתר הבנייה רק בתפקידים המנויים [[בסעיף 25ב(א) ו־(ב)]]. : (ג) מבצע בנייה יציג במקום בולט לעין באתר הבנייה שלט שבו יצוין שמו של עוזר הבטיחות שמונה ותפקידו. @ 25ה. חובות דיווח ותיקון הפרות של הוראות הבטיחות (תיקון: תשע״ט) : (א) מנהל עבודה ינקוט אמצעים מתאימים העומדים לרשותו לתיקון הפרות של הוראות הבטיחות שעוזר הבטיחות דיווח לו עליהן, ככל שהחובה לקיים את הוראת הבטיחות מוטלת עליו לפי כל דין. : (ב) מנהל עבודה ידווח למבצע הבנייה, אחת לשבוע, על הפרות של הוראות הבטיחות שעוזר הבטיחות דיווח לו עליהן והן לא תוקנו ועל האמצעים הנדרשים לדעתו לתיקונן; ואולם, דיווח עוזר הבטיחות למנהל העבודה על הפרות כאמור שעלולות לדעת מנהל העבודה לסכן חיי אדם והן לא תוקנו, יודיע על כך מנהל העבודה למבצע הבנייה, בכתב ובעל פה, מיידית. : (ג) מבצע בנייה ידאג לתיקון ההפרות של הוראות הבטיחות שמנהל העבודה דיווח לו עליהן כאמור בסעיף קטן (ב). @ 25ו. הגנה על עוזר בטיחות (תיקון: תשע״ט) : מבצע בנייה, מנהל עבודה או מעסיק לא יפגע בתנאי עבודתו של עוזר בטיחות ובמעמדו בעבודה, לא יפטרו או יגרום לפיטוריו בשל מילוי תפקידו כיאות בהתאם להוראות [[פרק זה]], יעמיד לרשותו את האמצעים הנדרשים למילוי תפקידו ויאפשר לו לבצע את עבודתו. @ 25ז. שמירת דינים ואחריות (תיקון: תשע״ט) : אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לגרוע מהוראות כל דין או לגרוע מחובה או מאחריות המוטלת על מבצע בנייה או מנהל עבודה, בעניין הנוגע לבטיחות באתר הבנייה. @ 25ח. שינוי [[התוספת]] (תיקון: תשע״ט) : שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת]]. @ 25ט. תוקף (תיקון: תשע״ט) : הוראות [[פרק זה]] [[והתוספת]] יעמדו בתוקפן חמש שנים מיום תחילתו של [[20:525591|חוק ארגון הפיקוח על העבודה (תיקון מס׳ 11 – הוראת שעה), התשע״ט–2018]] (((ביום 25.5.2019))); שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו שיובא לידיעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, להאריך את התקופה האמורה בשנתיים נוספות. == פרק שלישי: המוסד לבטיחות ולגיהות == @ 26. המוסד לבטיחות ולגיהות : (א) מוקם בזה מוסד לבטיחות ולגיהות (להלן – המוסד), שמטרתו לקדם את תנאי הבטיחות בעבודה והגיהות המקצועית. : (ב) המוסד הוא גוף מואגד ורשאי להתקשר בחוזים, לרכוש, להחזיק ולהעביר נכסים ולהיות צד בכל משא ומתן, בין משפטי ובין אחר. @ 27. פעולות המוסד : המוסד – : (1) ינהל פעולות הסברה; : (2) יערוך ויפרסם מחקרים; : (3) יסייע לבחירת נאמני בטיחות ולהקמתן של ועדות בטיחות, ידריכם ויעודדם בפעולתם, ולפי בקשת ועדת בטיחות או חלק מחבריה ישלח, במידת האפשר, נציג לישיבות הועדה; : (4) יסייע לשירות הפיקוח בפעולותיו; : (5) ייעץ לשר העבודה בענינים כלליים הנוגעים לבטיחות ולגיהות; : (6) יהא רשאי להעניק תעודת הצטיינות למצטיינים בשטח הדאגה לבטיחות ולגיהות במפעל. @ 28. מועצת המוסד (תיקון: תשע״ד) : (א) הרשות העליונה של המוסד היא מועצת המוסד (להלן – המועצה), שחבריה יהיו נציגי העובדים והמעסיקים שווה בשווה, נציגי הממשלה ונציגי מוסדות, שהם, לדעת שר העבודה, נוגעים בדבר. :: ((פורסמה הודעה לפי על המוסדות הנוגעים בדבר (י"פ תשס"א, 869).)) : (ב) חברי המועצה יתמנו על ידי שר העבודה, ובלבד שנציגי העובדים במועצה יתמנו לאחר התיעצות בארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ונציגי המעסיקים יתמנו לאחר התיעצות בארגונים ארציים של מעבידים, שלדעת השר, הם רפרזנטטיביים ונוגעים בדבר. : (ג) שר העבודה יקבע, בתקנות, הוראות בדבר תקופת כהונתה של המועצה והתנאים להפסקת החברות בה. :: ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות), תשכ״ג–1963]].)) : (ד) הודעה על הרכב מועצת המוסד תפורסם ברשומות. @ 29. ועדות : המועצה רשאית למנות, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ועדות קבועות או זמניות, ולקבוע את תפקידיהן ולהעביר להן מסמכויותיה. @ 30. יושב ראש המועצה : שר העבודה, ובהעדרו – מי שנתמנה לכך על ידיו – יהיה יושב ראש המועצה. @ 31. נוהל : המועצה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות. : ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות), תשכ״ג–1963]].)) @ 32. מינהלת המוסד (תיקון: תשע"ד) : (א) המוסד יתנהל על ידי מינהלה שחבריה יהיו נציגי הממשלה במועצה, שיתמנו למנהלה על ידי שר העבודה, ונציגי עובדים ומעסיקים במועצה שווה בשווה, שמספרם ייקבע על ידי המועצה ושייבחרו למינהלה על ידי נציגי העובדים במועצה ועל ידי נציגי המעסיקים במועצה, כל סוג לחוד ובהצבעה נפרדת. : (ב) לנציגי הממשלה במינהלה הנוכחים בישיבה ומצביעים פה אחד יהיה מספר קולות שקול כנגד קולות יתר חברי המינהלה הנוכחים בישיבה ומצביעים. : (ג) המינהלה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות. @ 33. תקציב המוסד : (א) המינהלה תכין הצעת תקציב שנתי למוסד ותגישו למועצה בתאריך שתקבע המועצה. : (ב) המועצה תדון בהצעת התקציב ותעבירה, בצירוף הערותיה והמלצותיה, לאישור שר העבודה. : (ג) שר העבודה רשאי לאשר את התקציב כפי שהוצע או בשינויים שימצא לנכון, לאחר בירור עם המינהלה. @ 34. הכנסות המוסד : תקציבו של המוסד יכוסה מהקצבת אוצר המדינה, ומהקצבת ארגוני עובדים ומעבידים שיש להם נציגים במועצה. כן רשאי המוסד לקבל תרומות והכנסות מארגון שוחריו ומפרסומים ומפעולות אחרות. @ 34א. משלוח מסמכים למוסד (תיקון: תשמ״ב) : לפי דרישת המוסד, מי שחייב לשלוח למפקח עבודה אזורי מסמך לפי [[סעיפים 15(ב)]], [[21]] [[או 23]], ישלח העתק ממנו גם למוסד. == פרק שלישי 1: פעולה מונעת ומחקר בבריאות ובבטיחות בעבודה (תיקון: תשנ״ז) == @ 34ב. פעולה מונעת ומחקר בתחום הבריאות והבטיחות בעבודה (תיקון: תשנ״ז) : (א) משרד העבודה והרווחה יבצע, באמצעות קופת חולים כמשמעותה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994]], או באמצעות גוף אחר, פעולה מונעת ומחקר בתחום הבריאות והבטיחות בעבודה (להלן – פעולות), הכל מסוגים, במקומות, במועדים, בדרכים ובהיקף שיקבע שר העבודה והרווחה, ובלבד שסך כל ההוצאה הכספית למימון הפעולות לא יעלה בשנת כספים פלונית, על סך של 32 מיליון שקלים חדשים שיוקצו בתקציב משרד העבודה והרווחה. :: ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (פעולה מונעת), התשס"א-2001]].)) : (ב) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן בכל שנה לפי מדד השכר הממוצע, המשמש לעדכון תקציב המדינה לענין תחום ביטוח לאומי, ותיווסף לו תוספת בסכום שיוקצה למטרה זו מדי שנה בתקציב משרד העבודה והרווחה. == פרק רביעי: שונות == @ 35. שמירת סוד : לא יגלה מומחה הפועל מכוח [[סעיף 5]] או עובד המוסד כל דבר שהגיע לידיעתם בתוקף תפקיד לפי חוק זה, אלא תוך כדי מילוי חובה המוטלת עליהם לפי דין. @ 36. עונשין (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד) : (א) מי שעשה אחד מאלה: :: (1) הפריע למפקח עבודה מהשתמש בסמכויותיו; או :: (2) סירב להשיב למפקח עבודה על שאלה שהוא חייב להשיב עליה; או :: (3) עבר על הוראות [[סעיף 35]]; :: דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 500 לירות, או שני הענשים כאחד. : (ב) מעסיק שעבר על הוראות [[הסעיפים 16(ב)]] [[או 23(2)]] או שמסר ללא יסוד מספיק הודעה, לפי [[סעיף 7(ב)]], למפקח לעבודה אזורי על הרחקת גורם סכנה, או שלא מילא אחרי הוראה על פי [[סעיף 25(א)]], דינו – קנס 500 לירות. : (ג) מי שלא שלח למפקח עבודה אזורי או למוסד הודעה או מסמך, או העתק מאלה, והוא חייב לעשות זאת לפי חוק זה, דינו – קנס 50 לירות. : (ד) מי שלא קיים הוראה של מפקח עבודה שניתנה לפי [[סעיף 3(7)]] או שעבר על הוראות [[סעיף 8ד(א)]], דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 50,000 שקלים. : (ה) נעברה עבירה לפי חוק זה או תקנות לפיו בידי חבר־בני־אדם, מואגד או בלתי מואגד, יאשם בה גם כל מי שבעת ביצועה היה מנהל פעיל, בא־כוח או שותף פעיל בחבר, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום הוראות החוק והתקנות לפיו. @ 37. העברה מכהונה (תיקון: תשע״ד) : נאמן בטיחות או חבר ועדת בטיחות שלא מילא את החובות המוטלות עליו על פי חוק זה או שהשתמש לרעה בסמכויותיו או שהתרשל במילוי חובותיו, רשאי מפקח העבודה הראשי להעבירו מכהונתו; אולם לגבי נאמן בטיחות לא יעשה כן מפקח העבודה הראשי אלא לאחר שהתייעץ בועד העובדים במפעל, אם ישנו, ולגבי חבר ועדת בטיחות שהוא נציג המעסיק לא יעשה כן, אלא לאחר שהתייעץ במעסיק. @ 38. משלוח חינם בדואר : כל הודעה או מסמך לפי חוק זה, או העתק מאלה, מותר לשלוח למפקח עבודה אזורי במשלוח חינם בדואר רשום, במעטפה שרשום עליה „פיקוח על עבודה”. @ 39. קיום מינויים : (א) מי שנתמנה להיות מפקח לפי [[פקודת מחלקת העבודה, 1943]], רואים אותו כאילו נתמנה להיות מפקח עבודה לפי חוק זה. : (ב) מי שנתמנה להיות מפקח עבודה לפי חוק זה, או שרואים אותו כאילו נתמנה לכך, ייחשב לענין כל חיקוק שביצועו בידי שר העבודה כאילו נתמנה להיות מפקח או מפקח עבודה לענין אותו חיקוק. הוראות סעיף קטן זה חלות בשינויים המחוייבים לפי הענין, לגבי מפקח ראשי. @ 40. הגבלת תחולה : בהתיעצות עם שר הבטחון רשאי שר העבודה לקבוע בתקנות סייגים לתחולת חוק זה לגבי מפעלי משרד הבטחון. @ 41. ביטול : בטלים – : (1) ((הנוסח שולב [[בפקודת מחלקת העבודה, 1943]];)) : (2) ((הנוסח שולב [[בפקודת בתי חרושת, 1946]].)) @ 42. שמירת דינים וחובות (תיקון: תשמ״ב) : (א) חוק זה בא להוסיף על האמור בכל חיקוק אחר ולא לגרוע ממנו; קיום חובה לפי חוק זה והתקנות לפיו, אינו פוטר מקיום חובה לפי חיקוק אחר. : (ב) הורשע אדם על עבירה לפי חוק זה או שילם קנס מינהלי, אין בכך כדי לפטרו מחובותיו על פי חוק זה והתקנות לפיו. @ 43. תקנות : שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם מועצת המוסד, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. @ 43א. אגרות (תיקון: תשע״ו) : (א) שר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע – :: (1) אגרה בעד הגשת בקשה לקבלת הרשאה ולחידושה; :: (2) אגרה בעד השתתפות בבחינות לשם קבלת ההרשאה; :: (3) אגרה שעל בעל הרשאה לשלם בעד פיקוח על מילוי תנאי ההרשאה בידי השירות. : (ב) בסעיף זה, ”הרשאה” – הסמכה, אישור, היתר, רישיון או הרשאה אחרת מאת שר הכלכלה והתעשייה, מפקח עבודה ראשי או גורם שהוסמך לתת הרשאה מכוח תקנות לפי חוק זה, הנדרשים לפי חוק זה לשם ביצוע עבודה, ביצוע תפקיד הכולל סמכויות בדיקה ובקרה הנדרשות בהוראות לפי חוק זה, או מתן הכשרה מקצועית. @ 44. הוראות מעבר (תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח) : (א) [[פרק ג׳ בתקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה), התשל״ג–1973]] (להלן – התקנות), כנוסחו ביום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996), יראו אותו כאילו הותקן, בשינויים המחויבים, לפי [[סעיף 34ב]], בכל הנוגע לתקופה המתחילה ביום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997). : (ב) בתקופה שמיום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997), ועד יום כ״ה בסיון התשנ״ז (30 ביוני 1997), ימשיך המוסד לביטוח לאומי לשלם עבור הפעולות מתוך הכספים שיעביר אליו לצורך כך משרד העבודה והרווחה בהתאם לאמור [[-|בתקנות]]. : (ג) על אף האמור [[בסעיף 34ב]] ימומנו הפעולות בשנת הכספים 1997 גם מיתרת הסכום השווה ל־1% מסכום התקבולים שגבה המוסד לפי [[חוק מס מקביל, התשל״ג–1973]], בשנת הכספים 1996, ואשר לא נוצלה למימון הפעולות בתקופה שמיום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) ועד יום ב׳ בטבת התשנ״ח (31 בדצמבר 1997). : (ד) המוסד לביטוח לאומי יעביר למשרד העבודה והרווחה את הסכום האמור בסעיף קטן (ג) מתוך התקבולים שגבה כאמור, למימון הפעולות עד יום ה׳ בשבט התשנ״ח (1 בפברואר 1998). == תוספת (תיקון: תשע״ט) == ==== ((([[סעיף 25א]]))) ==== === הוראות הבטיחות === : ((תחילתה של [[התוספת]] ביום 28 במאי 2019 ותוקפה בהתאם [[לסעיף 25ט]].)) @ 1. : [[סעיף 204 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970]]. @ 2. : [[+|תקנות 2]], [[+|3]], [[+|6]] [[ו־7 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ״ט–1999]]. @ 3. : [[תקנה 1 לתקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות), התשנ״ו–1995]], לגבי [[פרט 15 בחלק הראשון לתוספת לתקנות האמורות]]. @ 4. : [[+|תקנות 79]], [[+|80]] [[ו־164(א) עד (ג) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988]], וכן [[-|תקנות 9 עד 11]] [[-|ו־81]], ככל שקיומן נדרש לשם מילוי הוראות [[-|תקנות 79]] [[ו־80 לתקנות האמורות]]. @ 5. : [[תקנה 2(א) לתקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ״ג–1992]]. @ 6. : [[תקנה 5(1) ו־(2) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס״ז–2007]]. <פרסום> נתקבל בכנסת ביום כ״ו באב תשי״ד (25 באוגוסט 1954). <חתימות> * משה שרת, ראש הממשלה * גולדה מאירסון, שרת העבודה * יצחק בן־צבי, נשיא המדינה 29civivo3emsntsou7mls3ebda7iefa 0 294649 1417552 1417435 2022-08-10T07:30:18Z OpenLawBot 8112 [1417548] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי״ד–1954}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000104}} {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ד, 202|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209135.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 78|חוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211655.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 162|תיקון מס׳ 2 לחוק ארגון הפיקוח על עבודה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209134.pdf}}, {{ח:תיבה|205|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317275.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 36|חוק העבירות המינהליות|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210460.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 113|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210757.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 44|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211373.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 92|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 692|תיקון מס׳ 6 לפקודת הבטיחות בעבודה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299815.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 357|תיקון מס׳ 9 לפקודת הבטיחות בעבודה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_320774.pdf}}, {{ח:תיבה|1189|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348535.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 70|תיקון מס׳ 11 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_525591.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} {{ח:סעיף*}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: שירות הפיקוח}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: נאמנים, ועדות וממונים על בטיחות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק שני1: עוזרי בטיחות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: המוסד לבטיחות ולגיהות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק שלישי 1: פעולה מונעת ומחקר בבריאות ובבטיחות בעבודה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת|תוספת: {{מוקטן|הוראות הבטיחות}}}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: שירות הפיקוח}} {{ח:סעיף|1|הקמת שירות הפיקוח ותפקידיו|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} יוקם שירות פיקוח על העבודה (להלן – השירות), שמתפקידו – {{ח:תת|(1)}} לפקח על קיום כל חיקוק שביצועו בידי שר העבודה והשר הטיל על השירות, בהודעה שפורסמה ברשומות, את הפיקוח על קיומו; {{ח:תת|(2)}} לפקח על הבטיחות בעבודה (להלן – בטיחות), על הגיהות המקצועית (להלן – גיהות) ועל הרווחה במקומות שבהם עובדים בני אדם לצרכי עסק או משלח יד, או במקומות המיועדים לכך, ולהדריך באלה את העובדים ואת המעסיקים; {{ח:תת|(3)}} למלא כל תפקיד אחר שיטיל עליו שר העבודה בשטח הבטיחות, הגיהות, הרווחה וסידורי העבודה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו הודעות המטילות על ארגון הפיקוח על העבודה את הפיקוח על קיומם של החוקים הבאים: {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}} (י״פ תשנ״ב, 36); {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}} (י״פ תשנ״ב, 4053; י״פ תשנ״ד, 2960); {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}} (י״פ תשנ״ד, 2960); {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער|חוק עבודת הנוער, התשי״ג–1953}} (י״פ תשנ״ד, 2960).}} {{ח:סעיף|2|מנגנון השירות|תיקון: תשמ״ב}} {{ח:תת|(א)}} מנגנון השירות יהיה מורכב ממפקחי עבודה שימונו על ידי שר העבודה, דרך כלל או לענפי פעולה מסויימים או לתפקידים מסויימים. {{ח:תת|(ב)}} שר העבודה ימנה מבין מפקחי העבודה מפקח עבודה ראשי (להלן – מפקח עבודה ראשי), סגן מפקח עבודה ראשי ומפקחי עבודה אזוריים (להלן – מפקח עבודה אזורי); מפקח עבודה ראשי רשאי לאצול מסמכויותיו על־פי כל דין לסגן מפקח עבודה ראשי או למפקח עבודה אזורי. {{ח:תת|(ג)}} הודעה על כל מינוי לפי סעיף קטן (א) ו־(ב) ועל מענם של מפקחי עבודה אזוריים תפורסם ברשומות; ורשאי השר לקבוע בהודעה את המרחב שיראוהו כתחום פעולתו של מפקח עבודה אזורי. {{ח:סעיף|3|סמכויות מפקח עבודה|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}} {{ח:ת}} בנוסף לכל סמכות הנתונה למפקח עבודה בכל חיקוק, נתונות לו לשם מילוי תפקידיו סמכויות אלה: {{ח:תת|(1)}} להיכנס בכל עת לכל מקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם, או שהם עומדים להיות מועסקים בו, או נעשית בו עבודה לצרכי עסק או משלח יד (להלן – {{ח:פנימי|פרק 1|בפרק זה}} – מקום עבודה); {{ח:תת|(2)}} לבדוק במקום עבודה את סדרי העבודה ואת סידורי הבטיחות, הגיהות והרווחה, ובין השאר גם את המיתקנים, המכונות, הציוד ותהליכי העבודה; {{ח:תת|(3)}} לברר את הסיבות והנסיבות של תאונות עבודה; {{ח:תת|(4)}} לחקור – בין לבדו ובין בפני אדם אחר – בכל ענין שהוא מתפקידי השירות, כל אדם הנמצא במקום עבודה, וכל אדם שיש למפקח יסוד להניח שהוא עובד או עבד במקום עבודה, אך לא יידרש אדם לתשובה או לעדות העלולות להפלילו; מפקח עבודה רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר, ודין הפרוטוקול כדין הודעה שנרשמה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|והסעיפים 3}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)#סעיף 4|ו־4 לאותה פקודה}} חלים עליו; {{ח:תת|(5)}} לבדוק כל פנקס, תעודה, דין וחשבון או מסמך אחר, שניהולם, קיומם או הגשתם היא חובה על פי חיקוק שביצועו בידי שר העבודה, ולהעתיק מהם; {{ח:תת|(6)}} ליטול דוגמה של מוצר, מוצר ביניים או חומר גלמי, לאחר שהודיע על כך למחזיק במקום העבודה, וכן לצלם כל חומר, מיתקן, מכונה, מבנה או תהליך עבודה; {{ח:תת|(7)}} באישור מפקח עבודה אזורי, להורות למחזיק במקום העבודה לערוך בדיקה שיורה עליה, של מוצר, מוצר ביניים או חומר גלמי, ולמסור לו את תוצאות הבדיקה תוך תקופה שיקבע המפקח; {{ח:תת|(8)}} להיות מלווה על ידי שוטר, אם יש לו יסוד לחשוש להפרעה בביצוע תפקידו. {{ח:סעיף|4|העתק דינים וחשבונות}} {{ח:ת}} לא ימסור מפקח עבודה העתק של דין וחשבון שערך, או קטעים ממנו, אלא על דעת מפקח העבודה הראשי. {{ח:סעיף|5|עזרת מומחים}} {{ח:ת}} היה מפקח עבודה סבור, כי שלומם או בריאותם של בני אדם העובדים במקום עבודה נתון בסכנה מחמת העבודה או תהליכה, מחמת מצב המכונות או המתקנים או הציוד, או מחמת דרך השימוש בהם, או מכל סיבה אחרת, רשאי הוא להביא מומחה מקצועי לאותו מקום על מנת שיעשה בפניו את הבדיקות שהוא עצמו רשאי לעשותן. {{ח:סעיף|6|צווי בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשע״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} שוכנע מפקח עבודה אזורי, בין מפעולות עצמו ובין על סמך דין וחשבון של מפקח עבודה, כי טיבם, מבנם או מקומם של מכונה, ציוד, מתקן או חומר המשמשים או העומדים לשמש במקום עבודה יש בהם סכנה לשלומו או לבריאותו של אדם, או כי תהליך או מעשה פלוני או מחדל פלוני במקום עבודה מסכנים שלום אדם או בריאותו, רשאי הוא לעשות, בצו, אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} להורות על הפסקת העבודה במקום העבודה, לאסור את השימוש במכונה, במתקן, בציוד או בחומר או בחלק מאלה כמפורש בצו, או לאסור את השימוש עד שהורחק גורם הסכנה וניתן על כך אישור מאת מפקח עבודה; {{ח:תתת|(2)}} לחייב את המחזיק במקום העבודה לנקוט, תוך הזמן הנקוב בצו, אמצעים כמפורש בצו לשם הרחקת הסכנה. {{ח:תת|(ב)}} מקום שאין הסכנה תכופה לא יתן מפקח עבודה אזורי צו לפי סעיף זה, אלא אם נתן למחזיק במקום העבודה הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו. {{ח:תת|(ג)}} צו לפי סעיף זה ייחתם על ידי מפקח עבודה אזורי ויישלח בדואר רשום, או יימסר לידי המחזיק במקום העבודה או יודבק באופן הנראה לעין במקום העבודה. טעות בנקיבת שמו של המחזיק לא תפגע בחוקיות של צו שנמסר או שהודבק כאמור. {{ח:תת|(ד)}} מפקח עבודה ראשי רשאי להסמיך בכתב מפקח עבודה פלוני בסמכויות הנתונות למפקח עבודה אזורי לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|6א|צווים להפסקת עבודה באתרי בנייה|תיקון: תשע״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אתר בנייה שאינו מוסדר“ – אתר בנייה שלא הוצג בו שלט כנדרש {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 7|בתקנה 7 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק במקום העבודה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 172א|בסעיף 172א לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעילות באתר“ – למעט עבודה שנעשתה בהתאם להיתר שנתן המפקח לפי סעיף קטן (ה); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו הפסקת עבודה“ – צו שניתן לפי סעיף קטן (ב); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר רגיל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות|בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א–2001}}. {{ח:תת|(ב)}} נודע למפקח עבודה על אירוע באתר בנייה שגרם למוות או לפציעה קשה של אדם שבשלה הוא בסכנת חיים ממשית וזקוק לטיפול רפואי דחוף כדי להציל את חייו, יורה המפקח בצו הפסקת עבודה על סגירת אתר הבנייה ויאסור את המשך הפעילות באתר לשני ימי עבודה ממועד התאונה; צו הפסקת עבודה יימסר למחזיק במקום העבודה. {{ח:תת|(ג)}} נודע למחזיק במקום העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר על אירוע באתר בנייה שגרם למוות, יפסיק המחזיק במקום העבודה את הפעילות באתר לשני ימי עבודה ממועד התאונה. {{ח:תת|(ד)}} ניתן צו הפסקת עבודה, יבדוק מפקח עבודה בתקופת תוקפו של הצו את הבטיחות במקום העבודה, ורשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו בשלושה ימים נוספים, וכן לתת צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} {{ח:פנימי|סעיף 8א|או 8א}} לשם הבטחת הבטיחות. {{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ד), ניתן צו הפסקת עבודה, רשאי מפקח עבודה לתת היתר לבצע עבודות לתיקון ליקויי בטיחות באתר הבנייה בתקופת תוקפו של הצו, בתנאים שיורה. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), הופסקה העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר, רשאי מפקח עבודה לתת היתר כאמור בימי הפסקת הפעילות באתר, בתנאים שיורה. {{ח:תת|(ו)}} המחזיק במקום עבודה שלגביו ניתן צו הפסקת עבודה או הוארך תוקפו רשאי לטעון את טענותיו כלפי הצו בהזדמנות הראשונה לאחר הוצאתו; הוכיח המחזיק במקום העבודה כי עמד בכל הוראות הבטיחות המחייבות – יבוטל הצו; המחזיק במקום העבודה רשאי לערער על החלטה שלא לבטל את הצו לפני בית דין האזורי לעבודה שבתחומו נמצא מקום העבודה. {{ח:תת|(ז)}} עובד באתר בנייה שנסגר בצו הפסקת עבודה, שנעדר מהעבודה בשל סגירת האתר, ישלם לו מעסיקו שכר רגיל בעד התקופה שבה אתר הבנייה היה סגור מכוח הצו. {{ח:תת|(ח)}} הודעה על מתן צו הפסקת עבודה תפורסם במקום בולט במקום העבודה וכן באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה, אולם אין באי־פרסום הודעה כאמור כדי לפגוע בתוקפו של הצו. {{ח:תת|(ט)}} נודע למפקח עבודה ראשי על אירוע שגרם למות אדם או לפציעתו הקשה באתר בנייה, יודיע על כך לרשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון. {{ח:תת|(י)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 8א|ו־8א}}. {{ח:סעיף|7|תוקף צו בטיחות|תיקון: תשכ״ט, תשמ״ב}} {{ח:תת|(א)}} צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} יעמוד בתקפו כל עוד לא בוטל על ידי מפקח עבודה אזורי, או על ידי מפקח העבודה הראשי, או על ידי בית דין אזורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969}} (להלן – בית דין אזורי לעבודה), על פי בקשה שהוגשה על ידי המחזיק במקום העבודה. {{ח:תת|(ב)}} נאסר בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} שימוש במכונה, במתקן ובציוד או בחומר עד שהורחק גורם הסכנה והודיע המחזיק במקום העבודה כי הורחק גורם הסכנה, יבחון מפקח עבודה את המצב תוך שני ימים מאז נתקבלה ההודעה על ידי מפקח עבודה אזורי או על ידי מפקח העבודה שנתן את הצו לאחר שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ד)}}. {{ח:סעיף|8|ביצוע צו בטיחות|תיקון: תשע״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} ניתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} {{ח:פנימי|סעיף 6א|או 6א}}, רשאי מפקח עבודה, בעזרת המשטרה, להשתמש בכוח במידה הדרושה לביצוע הצו. {{ח:תת|(ב)}} לא קויים צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, דין המחזיק במקום העבודה שניתן עליו הצו – מאסר שנה אחת או קנס 2000 לירות או שני הענשים כאחד, וכן קנס נוסף של 50 לירות, לכל יום שבו נמשכת העבירה. {{ח:תת|(ב1)|(1)}} לא קוים צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א(ב)}} או לא הפסיק המחזיק במקום העבודה את העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א(ג)}}, דין המחזיק במקום העבודה – מאסר שנתיים או הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, או שני העונשים כאחד, וכן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק האמור}} לכל יום שבו נמשכת העבירה. {{ח:תתת|(2)}} עבירה לפי סעיף זה היא עבירה מסוג העבירות של אחריות קפידה. {{ח:תת|(ג)}} מתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} {{ח:פנימי|סעיף 6א|או 6א}} וביצועו אין בהם כדי לפטור מאחריות פלילית או אזרחית לפי כל דין אחר. {{ח:סעיף|8א|צו שיפור|תיקון: תשמ״ב}} {{ח:תת|(א)}} נוכח מפקח עבודה אזורי, או מפקח עבודה שהוא הסמיך לענין סעיף זה, כי במקום עבודה פלוני לא מקויימת הוראת חיקוק שעניינה בטיחותם, בריאותם, גיהותם או רווחתם של בני אדם העובדים בו או הנמצאים בו לצורך עיסוקם או משלח ידם, רשאי הוא בצו (להלן – צו שיפור), לחייב את המחזיק במקום העבודה לנקוט בצעדים שיפרט בצו לשם קיומה של אותה הוראת חיקוק תוך תקופה שיקבע בצו ושלא תפחת מארבעה עשר ימים; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ג)}} יחולו גם על צו שיפור; היה ביצועו של החיקוק בידי כל שר למעט שר העבודה והרווחה, ימציא המפקח העתק מצו השיפור לאותו שר או למי שהשר מינה לכך. {{ח:תת|(ב)}} המחזיק במקום העבודה יודיע בכתב למפקח העבודה האזורי על ביצוע צו השיפור תוך שבעה ימים לאחר תום התקופה שנקבעה בצו לביצועו. {{ח:סעיף|8ב|ערעור|תיקון: תשמ״ב}} {{ח:ת}} המחזיק במקום העבודה רשאי לערער על צו שיפור לפני בית הדין האזורי לעבודה שבתחומו נמצא מקום העבודה תוך שבעה ימים מיום שנמסר לו הצו באחת הדרכים המנויות {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(ג)}}, ומשערער כך רשאי הוא לבקש מבית הדין שיורה על דחיית ביצוע הצו, כולו או חלקו. {{ח:סעיף|8ג|עונשין וקנס מינהלי|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ו}} {{ח:תת|(א)}} מי שחייב לקיים צו שיפור, ולא עשה כן, דינו – {{ח:תתת|(1)}} מאסר ששה חדשים או קנס 50,000 שקלים; {{ח:תתת|(2)}} קנס נוסף 5,000 שקלים, לכל יום שבו לא קויים צו השיפור. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות מאחריותו הפלילית של המחזיק במקום עבודה, לפי יתר הוראות חוק זה ולפי כל דין אחר. {{ח:סעיף|8ד|תכנית בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ט}} {{ח:תת|(א)}} המחזיק במקום עבודה מסוג שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות, יכין תכנית בטיחות של מקום העבודה, תוך תקופה שקבע השר בתקנות, ויעדכנה כל אימת שהדבר יידרש עקב שינויים במקום העבודה. {{ח:תת|(ב)}} תכנית בטיחות תכלול הוראות בנושאים אלה ובנושאי בטיחות נוספים שייקבעו בתקנות: {{ח:תתת|(1)}} נוהלי הבטיחות, הגיהות והבריאות התעסוקתית במקום העבודה, ונושאי התפקידים בו בתחומים אלה; {{ח:תתת|(2)}} נוהלי חירום למצבי סיכון מיוחדים ולמקרי תאונות עבודה. {{ח:תת|(ג)}} שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות הוראות לענין הכנת תכנית בטיחות, פרטיה, עדכון התכנית והבאתה לידיעת העובדים במקום העבודה; הוראות כאמור לגבי גיהות או בריאות תעסוקתית טעונות התייעצות עם שר הבריאות. {{ח:תת|(ד)}} המחזיק במקום עבודה ימסור למפקח עבודה אזורי, על פי דרישתו בכתב, העתק של תכנית הבטיחות המעודכנת, במועד שנקבע בדרישה. {{ח:תת|(ה)}} מצא מפקח עבודה אזורי ליקוי בתכנית בטיחות, רשאי הוא לדרוש הכנת תכנית בטיחות מתוקנת או חדשה, והוראות סעיף זה יחולו בשינויים המחוייבים. {{ח:תת|(ו)}} מי שלא קיים דרישה לפי סעיף קטן (ד) או (ה), דינו כדין מי שלא קיים צו שיפור, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 8ג|סעיף 8ג}} יחולו בשינויים המחוייבים. {{ח:תת|(ז)}} תקנות על פי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגון מעבידים שלדעת השר הוא ארגון יציג ונוגע בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. {{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי מקום עבודה שעיקר עיסוקו ייצור, מילוי, החסנה, הולכה, הובלה או שיווק של גז (להלן – מפעל גז). {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות), התשע״ג–2013}}.}} {{ח:סעיף|8ה|מידע והכשרה בטיחותית|תיקון: תשמ״ב}} {{ח:ת}} שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר חובת המחזיק במקום עבודה לספק לעובדים בו מידע והכשרה הדרושים למניעת תאונות עבודה או מחלות מקצוע; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי סוגי מקומות עבודה, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים. {{ח:סעיף|8ו|תחולה על מעליות או דרגנועים שאינם במפעל|תיקון: תשמ״ב, תשס״ה}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6 עד 8ג}}, רואים חצרים שאינם חלק ממפעל ומשתמשים בהם במעלית או בדרגנוע, כאילו היו מקום עבודה, וכאילו היה האדם המשתמש בחצרים או תופש אותם למעשה, המחזיק במקום העבודה. {{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: נאמנים, ועדות וממונים על בטיחות}} {{ח:סעיף|9|הגדרות|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק 2|פרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – מקום שחלה עליו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}} כולה או חלקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המעסיק“ – המחזיק במפעל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נאמן בטיחות“ – מי שנאמן לעניני בטיחות או גיהות מכוח {{ח:פנימי|סעיף 19|הסעיפים 19}} {{ח:פנימי|סעיף 20|או 20}}. {{ח:סעיף|10|הקמת ועדות בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מפעל שמעסיקים בו 25 עובדים לפחות תהיה בו ועדת בטיחות המורכבת מנציגי העובדים ומנציגי המעסיק שווה בשווה; מפעל שמספר העובדים בו פחות מ־25 רשאים העובדים והמעסיק להקים ועדת בטיחות לפי הסכם; ואולם רשאי שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר החובה להקים ועדת בטיחות אף במפעל שמספר העובדים בו פחות מ־25, ובלבד שמספר חברי ועדת הבטיחות במפעל כאמור, לא יעלה על ארבעה; תקנות כאמור יכול שיהיו לפי סוגי מפעלים, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים. {{ח:תת|(ב)}} לא קבעו שני הצדדים את אחד מהם את נציגיהם לועדת הבטיחות או את מקצתם, רשאי מפקח עבודה אזורי לדרוש בכתב מהצד הנוגע בדבר לקבוע את הנציגים תוך המועד שקבע לכך, ומשעשה כן, ישלח העתק מדרישתו לארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה או לארגון מעבידים שלדעת השר הוא נוגע בדבר, הכל לפי הענין; לא קויימה הדרישה, רשאי המפקח למנות חברים בועדת הבטיחות לפי ראות עיניו, הן מבין עובדי המפעל והן שלא מבין עובדי המפעל, אשר יכהנו עד שייקבעו הנציגים במקומם; שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות שיעורי שכר בטלה והוצאות שישלם המעסיק למי שאינו עובד המפעל ומונה כאמור כחבר בועדת הבטיחות. {{ח:תת|(ג)}} לא קבע אחד הצדדים את נציגיו לועדת הבטיחות או את מקצתם, לא יהא בכך כדי לפגוע בכשרה של הועדה לפעול ובתוקף החלטותיה. {{ח:סעיף|11|הרכבת ועדת בטיחות|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} נציגי העובדים בועדת בטיחות יהיו מעובדי המפעל שייבחרו או יתמנו על ידי העובדים בו או על ידי ועד העובדים, הכל כפי שייקבע בתקנות. {{ח:תת|(ב)}} נציגי המעסיק בועדת בטיחות יתמנו על ידי המעסיק, וככל האפשר יהיו ביניהם מנהלי עבודה ואחראים מטעם המעסיק לעניני הבטיחות. {{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתם של חברי ועדת בטיחות והסגולות שיש להתחשב בהן בבחירתם או במינויים ייקבעו בתקנות. {{ח:סעיף|12|הודעה על ועדת בטיחות}} {{ח:תת|(א)}} הוקמה ועדת בטיחות, ישלח מזכיר הועדה, בהקדם האפשרי ובמכתב רשום, הודעה על כך למפקח עבודה אזורי ויפרש בה שמות חברי הועדה, היושב ראש והמזכיר; באותה דרך יודיע המזכיר למפקח עבודה אזורי על כל שינוי שחל בפרטים שנמסרו בהודעה על הקמת הועדה. {{ח:תת|(ב)}} העתקי הודעות לפי סעיף זה ישלח מזכיר ועדת הבטיחות למוסד המוקם לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}. {{ח:סעיף|13|סדרי עבודה של ועדת בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} ועדת בטיחות תבחר מבין חבריה ברוב קולות יושב ראש הועדה. באין רוב כאמור יהיו לועדת בטיחות שני יושבי ראש, אחד מנציגי המעסיק בועדה שנתמנה על ידיו לכך, והשני מנציגי העובדים בועדה שייבחר על ידי הנציגים; יושבי ראש הועדה ינהלו את ישיבותיה בתורנות שתקבענה הועדה, וכל אחד מהם רשאי לכנסה. ועדת הבטיחות תמנה את מזכיר הועדה. {{ח:תת|(ב)}} בכל הצבעה בועדת בטיחות יהיו לנציגי כל צד, בהצביעם פה אחד, מספר קולות שקול נגד קולות נציגי הצד השני. {{ח:תת|(ג)}} מפקח עבודה ונציג המוסד לבטיחות ולגיהות כאמור {{ח:פנימי|פרק 3|בפרק השלישי}} רשאים להשתתף בישיבות ועדת בטיחות ללא זכות הצבעה, בין מיזמתם ובין לפי הזמנת הועדה או חבר בה. {{ח:תת|(ד)}} הועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות. {{ח:סעיף|14|חובות וסמכויות של ועדת בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} אלה חובותיה וסמכויותיה של ועדת בטיחות: {{ח:תתת|(1)}} לברר סיבותיהן ונסיבותיהן של תאונות העבודה במפעל ולהמליץ על אמצעים למניעתן; {{ח:תתת|(2)}} לעמוד על תנאי הבטיחות והגיהות, להמליץ על שיפורים ולייעץ בקביעת כללי בטיחות; {{ח:תתת|(3)}} לקבל דין וחשבון מנאמני הבטיחות, לבקר ולתאם את פעולותיהם; {{ח:תתת|(4)}} להילוות למפקח עבודה בביקוריו במפעל. {{ח:תת|(ב)}} לא קיים מעסיק את המלצותיה של ועדת בטיחות כאמור בפסקאות (1) או (2) לסעיף קטן (א), רשאי מפקח עבודה אזורי להורות לו בצו לעשות כן, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את דבריו; צו כאמור יעמוד בתקפו כל עוד לא ביטלו מפקח העבודה האזורי, מפקח העבודה הראשי, או בית דין אזורי לעבודה על פי בקשה שהגיש המעסיק. {{ח:תת|(ג)}} מי שלא קיים צו לפי סעיף קטן (ב), דינו כדין מי שלא קיים צו שיפור, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 8ג|סעיף 8ג}} יחולו בשינויים המחוייבים. {{ח:סעיף|15|קשר בין ועדת הבטיחות לבין מפקח עבודה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מפקח עבודה ישלח לועדת הבטיחות ולועד העובדים במפעל העתק של כל כתב ששלח למעסיק בעניני בטיחות וגיהות העלול לסייע לועדה במילוי תפקידיה. {{ח:תת|(ב)}} מזכיר ועדת הבטיחות ישלח למפקח עבודה אזורי פרוטוקול מישיבות הועדה או תמצית ממנו. {{ח:סעיף|16|פגיעה בכללי בטיחות|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} ועדת בטיחות רשאית להמליץ לפני המעסיק על אמצעים משמעתיים נגד עובד שאינו מקיים כללי בטיחות, מפורשים או מקובלים, ומעסיק רשאי לנקוט באמצעים שהומלץ עליהם ובכללם אמצעים אלה: {{ח:תתת|(1)}} ניכוי משכרו – אך לא יותר משכר שבוע; {{ח:תתת|(2)}} הפסקת עבודתו עד שבועיים ימים; {{ח:תתת|(3)}} במקרים מיוחדים המצדיקים זאת – העברה לתפקיד מתאים אחר שמידת הסיכון בו קטנה יותר, ובאין אפשרות של העברה – פיטורין. {{ח:תת|(ב)}} סכום שניכה מעסיק משכרו של עובד לפי סעיף קטן (א) יעמידו המעסיק לרשות ועדת הבטיחות, על מנת שתשתמש בו לקידום תנאי הבטיחות או לשיפור הגיהות או הרווחה במפעל, שאין המעסיק חייב בהם על פי חיקוק. {{ח:סעיף|17|חובות המעסיק כלפי ועדת בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} המעסיק – {{ח:תתת|(1)}} יקל על ועדת בטיחות במילוי תפקידה; {{ח:תתת|(2)}} לא יפגע בתנאי עבודתו ובמעמדו בעבודה של חבר ועדת בטיחות בשל פעולותיו כחבר הועדה, ולא יפטרו בשל כך; התעוררו חילוקי דעות בין חבר הועדה ובין מעסיק בקשר למעשה של המעסיק כאמור, רשאי חבר הועדה לפנות לשר העבודה והוא יחליט בענין לאחר שנתן הזדמנות לצדדים להשמיע טענותיהם, והחלטתו תהיה סופית; לא ייזקק שר העבודה לפנִיָה של חבר ועדת בטיחות שפוטר כאמור שנעשתה כתום שלושים יום מיום הפיטורין. {{ח:תת|(ב)}} שר העבודה והרווחה רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר דרכי סיוע של המעסיק לועדת בטיחות במילוי תפקידיה; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי סוגי מפעלים, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים. {{ח:סעיף|18|העברת סמכויות|תיקון: תשמ״ב}} {{ח:ת}} שר העבודה רשאי להעביר מסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)}}, והודעה על כך תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|19|נאמני בטיחות במפעל שקיימת בו ועדת בטיחות}} {{ח:ת}} מפעל שקיימת בו ועדת בטיחות, יהיו נציגי העובדים בועדה, וכן עובדים אחרים שמינתה הועדה, הנאמנים לעניני בטיחות וגיהות באותו מפעל. {{ח:סעיף|20|נאמני בטיחות במפעל שאין בו ועדת בטיחות}} {{ח:תת|(א)}} מפעל שאין בו ועדת בטיחות רשאים העובדים לבחור מביניהם או למנות נאמנים לעניני בטיחות וגיהות במספר שיאושר על ידי מפקח עבודה אזורי. {{ח:תת|(ב)}} דרך בחירתם או מינוים של נאמנים לפי סעיף קטן (א), תקופת כהונתם והסגולות שיש להתחשב בהן בבחירתם או במינוים, ייקבעו בתקנות. {{ח:סעיף|21|הודעה על נאמן בטיחות ותחילת כהונתו|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} מי שנבחר או נתמנה נאמן בטיחות וקיבל על עצמו את התפקיד יודיע על כך בכתב למעסיקו, ואם יש ועד עובדים במקום, יאשר הועד את ההודעה; העתק ההודעה יישלח על ידי המעסיק בדואר רשום למפקח עבודה אזורי ותחילת כהונתו של הנאמן תהיה מתאריך מתן ההודעה למעסיק. {{ח:סעיף|22|חובות וסמכויות של נאמן בטיחות|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} ואלה חובותיו וסמכויותיו של נאמן בטיחות: {{ח:תת|(1)}} לעמוד על תנאי הבטיחות והגיהות ולפעול למען שיפורם; {{ח:תת|(2)}} להדריך את העובדים ולייעץ להם בכל הנוגע לשיפור הבטיחות והגיהות; {{ח:תת|(3)}} להודיע בכתב למעסיק או לבא כוחו על ליקויים בשטח הבטיחות והגיהות; העתק מכתב ההודעה יימסר ביד או בדואר רשום למפקח עבודה אזורי; {{ח:תת|(4)}} לעיין בכל פנקס, תעודה, דין וחשבון או כל מסמך אחר הנוגעים לבטיחות ולגיהות שחובה לנהלו, לקיימו או להגישו לפי חיקוק שביצועו ביד שר העבודה; {{ח:תת|(5)}} להילוות למפקח עבודה בביקוריו במפעל. {{ח:סעיף|23|חובות המעסיק|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} המעסיק – {{ח:תת|(1)}} יתן לנאמן הבטיחות את ההקלות הנאותות למילוי תפקידו ויעודד אותו בפעולותיו; {{ח:תת|(2)}} ינקוט באמצעים מתאימים לתיקון ליקויים שעליהם נמסרה לו הודעה כדין על ידי נאמן בטיחות, ואם לא עשה כן ימסור לנאמן הבטיחות, תוך זמן מתקבל על הדעת, הודעה מנומקת בכתב וישלח העתק הודעתו במכתב רשום למפקח עבודה אזורי. {{ח:סעיף|24|הגנה על נאמן בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}} {{ח:ת}} לא יפגע המעסיק בתנאי עבודתו של נאמן בטיחות ובמעמדו בעבודה ולא יפטרו בשל פעולותיו כנאמן בטיחות; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)(2)}} יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על חילוקי דעות בין נאמן בטיחות לבין מעסיק בקשר למעשי המעסיק כאמור. {{ח:סעיף|25|ממונה על בטיחות|תיקון: תשמ״ט, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} שר העבודה רשאי, בין דרך כלל בתקנות ובין בהודעה מיוחדת בכתב, להורות למעסיק על מינוי אדם מאומן כראוי להיות הממונה על הבטיחות במפעל על מנת שעיקר תפקידו יהיה בכך; הוראה כאמור לגבי מפעל גז כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 8ד|בסעיף 8ד(ח)}} תינתן לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתית. {{ח:תת|(ב)}} לא יתן שר העבודה הודעה מיוחדת על פי סעיף קטן (א), אלא אם ראה שהיקף המפעל ותהליך העבודה ומידת הסיכון מצדיקים זאת, ולאחר שהתייעץ במועצת המוסד המוקם לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}. {{ח:תת|(ג)}} שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, הוראות בדבר מינוי ממונה על בטיחות ופסילתו, בדבר חובותיו כלפי מפקח עבודה וועדת בטיחות ובדבר העונש שיהיה צפוי לו באי־מילוי חובותיו. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ״ו–1996}}.}} {{ח:קטע2|פרק 2-1|פרק שני1: עוזרי בטיחות|תיקון: תשע״ט}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|תחילתו של {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}} ביום 28 במאי 2019 ותוקפו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 25ט|לסעיף 25ט}}.}} {{ח:סעיף|25א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק שני1}}|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2-1|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר בנייה“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} אתר שמתבצעות בו עבודות בנייה, ובלבד שמדובר בבנייה של מבנה שגובהו מעל 7 מטרים ושטחו מעל 1,000 מטרים רבועים; {{ח:תתת|(2)}} אתר שמתבצעות בו עבודות בנייה הנדסית ומפקח עבודה אזורי קבע כי הוא אתר בנייה לעניין {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנייה“ ו”בנייה הנדסית“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|בפקודת הבטיחות בעבודה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות הבטיחות“ – הוראות הדין המפורטות {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבצע בנייה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 1|בתקנות 1}} {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 6|ו־6 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל עבודה“ – מי שמבצע הבנייה מינה אותו כמנהל עבודה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוזר בטיחות“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 25ב|בסעיף 25ב}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקס המפעל“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 198|בסעיף 198 לפקודת הבטיחות בעבודה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הבטיחות בעבודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}}. {{ח:סעיף|25ב|מינוי עוזר בטיחות, תפקידיו וסמכויותיו|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} מבצע בנייה ימנה עוזר בטיחות שיסייע למנהל העבודה באתר הבנייה, ויבצע לשם כך תפקידים אלה: {{ח:תתת|(1)}} בדיקה באתר הבנייה של התקיימות הוראות הבטיחות, לפי רשימת תיוג; {{ח:תתת|(2)}} דיווח למנהל העבודה בעל פה ובכתב על הפרה של הוראות הבטיחות באתר הבנייה, בסמוך ככל הניתן למועד גילויה של ההפרה; {{ח:תתת|(3)}} הודעה לעובד באתר הבנייה כי הוא מפר הוראת בטיחות או מופרת לגביו הוראת בטיחות, בסמוך ככל הניתן למועד גילויה של ההפרה. {{ח:תת|(ב)}} עוזר בטיחות רשאי לדווח למנהל העבודה על הפרות של חיקוקים אחרים בענייני בטיחות נוסף על הוראות הבטיחות. {{ח:תת|(ג)}} מינויו של עוזר בטיחות יירשם באופן מיידי בפנקס המפעל, וכל עוד לא נרשם – המינוי לא ייכנס לתוקף. {{ח:תת|(ד)}} לשם מילוי תפקידו, רשאי עוזר בטיחות לעיין בכל פנקס, תעודה, דין וחשבון או כל מסמך אחר הנוגעים להוראות הבטיחות שחובה לנהלם, לקיימם או להגישם, לפי העניין, לפי חיקוק ששר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ממונה על ביצועו. {{ח:תת|(ה)}} מפקח עבודה ראשי יפרסם רשימת תיוג לעניין תפקיד עוזר הבטיחות לפי סעיף קטן (א)(1), ורשאי הוא לפרסם רשימות תיוג שונות לסוגים שונים של מבנים ({{ח:פנימי|פרק 2-1|בפרק זה}} – רשימת תיוג). {{ח:סעיף|25ג|תנאי כשירות|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} לא ימונה עוזר בטיחות אלא אם כן מתקיימים בו כל אלו: {{ח:תת|(1)}} הוא בגיר; {{ח:תת|(2)}} הוא בעל ניסיון מוכח של שנתיים לפחות בביצוע עבודות בנייה או עבודות בנייה הנדסית; {{ח:תת|(3)}} בידו תעודה המעידה על כך שסיים בהצלחה הכשרה ייעודית לעוזרי בטיחות בנושא בדיקת התקיימותן של הוראות הבטיחות באתר הבנייה בהתאם לרשימת התיוג, לפי תכנית שקבע מפקח עבודה ראשי; ההכשרה תבוצע על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים או על ידי מוסד לימודים שמפקח עבודה ראשי הכיר בו לביצוע תכנית ההכשרה, לאחר שהמוסד הוכיח, להנחת דעתו של מפקח העבודה הראשי, את יכולתו לבצע את ההכשרה ברמה נאותה; ההכשרה תהיה בהיקף שבין 45 ל־80 שעות, כפי שיורה מפקח עבודה ראשי; שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי בצו לשנות את היקף השעות האמור. {{ח:סעיף|25ד|העסקת עוזר בטיחות באתר בנייה|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} מבצע בנייה אחראי לכך שבכל עת שבה מתבצעות עבודות בנייה או עבודות בנייה הנדסית באתר בנייה יהיה נוכח באתר עוזר בטיחות. {{ח:תת|(ב)}} עוזר הבטיחות יועסק באתר הבנייה רק בתפקידים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 25ב|בסעיף 25ב(א) ו־(ב)}}. {{ח:תת|(ג)}} מבצע בנייה יציג במקום בולט לעין באתר הבנייה שלט שבו יצוין שמו של עוזר הבטיחות שמונה ותפקידו. {{ח:סעיף|25ה|חובות דיווח ותיקון הפרות של הוראות הבטיחות|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} מנהל עבודה ינקוט אמצעים מתאימים העומדים לרשותו לתיקון הפרות של הוראות הבטיחות שעוזר הבטיחות דיווח לו עליהן, ככל שהחובה לקיים את הוראת הבטיחות מוטלת עליו לפי כל דין. {{ח:תת|(ב)}} מנהל עבודה ידווח למבצע הבנייה, אחת לשבוע, על הפרות של הוראות הבטיחות שעוזר הבטיחות דיווח לו עליהן והן לא תוקנו ועל האמצעים הנדרשים לדעתו לתיקונן; ואולם, דיווח עוזר הבטיחות למנהל העבודה על הפרות כאמור שעלולות לדעת מנהל העבודה לסכן חיי אדם והן לא תוקנו, יודיע על כך מנהל העבודה למבצע הבנייה, בכתב ובעל פה, מיידית. {{ח:תת|(ג)}} מבצע בנייה ידאג לתיקון ההפרות של הוראות הבטיחות שמנהל העבודה דיווח לו עליהן כאמור בסעיף קטן (ב). {{ח:סעיף|25ו|הגנה על עוזר בטיחות|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} מבצע בנייה, מנהל עבודה או מעסיק לא יפגע בתנאי עבודתו של עוזר בטיחות ובמעמדו בעבודה, לא יפטרו או יגרום לפיטוריו בשל מילוי תפקידו כיאות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}, יעמיד לרשותו את האמצעים הנדרשים למילוי תפקידו ויאפשר לו לבצע את עבודתו. {{ח:סעיף|25ז|שמירת דינים ואחריות|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}} כדי לגרוע מהוראות כל דין או לגרוע מחובה או מאחריות המוטלת על מבצע בנייה או מנהל עבודה, בעניין הנוגע לבטיחות באתר הבנייה. {{ח:סעיף|25ח|שינוי {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}. {{ח:סעיף|25ט|תוקף|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}} {{ח:פנימי|תוספת|והתוספת}} יעמדו בתוקפן חמש שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_525591.pdf|חוק ארגון הפיקוח על העבודה (תיקון מס׳ 11 – הוראת שעה), התשע״ט–2018}} {{ח:הערה|(ביום 25.5.2019)}}; שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו שיובא לידיעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, להאריך את התקופה האמורה בשנתיים נוספות. {{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: המוסד לבטיחות ולגיהות}} {{ח:סעיף|26|המוסד לבטיחות ולגיהות}} {{ח:תת|(א)}} מוקם בזה מוסד לבטיחות ולגיהות (להלן – המוסד), שמטרתו לקדם את תנאי הבטיחות בעבודה והגיהות המקצועית. {{ח:תת|(ב)}} המוסד הוא גוף מואגד ורשאי להתקשר בחוזים, לרכוש, להחזיק ולהעביר נכסים ולהיות צד בכל משא ומתן, בין משפטי ובין אחר. {{ח:סעיף|27|פעולות המוסד}} {{ח:ת}} המוסד – {{ח:תת|(1)}} ינהל פעולות הסברה; {{ח:תת|(2)}} יערוך ויפרסם מחקרים; {{ח:תת|(3)}} יסייע לבחירת נאמני בטיחות ולהקמתן של ועדות בטיחות, ידריכם ויעודדם בפעולתם, ולפי בקשת ועדת בטיחות או חלק מחבריה ישלח, במידת האפשר, נציג לישיבות הועדה; {{ח:תת|(4)}} יסייע לשירות הפיקוח בפעולותיו; {{ח:תת|(5)}} ייעץ לשר העבודה בענינים כלליים הנוגעים לבטיחות ולגיהות; {{ח:תת|(6)}} יהא רשאי להעניק תעודת הצטיינות למצטיינים בשטח הדאגה לבטיחות ולגיהות במפעל. {{ח:סעיף|28|מועצת המוסד|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} הרשות העליונה של המוסד היא מועצת המוסד (להלן – המועצה), שחבריה יהיו נציגי העובדים והמעסיקים שווה בשווה, נציגי הממשלה ונציגי מוסדות, שהם, לדעת שר העבודה, נוגעים בדבר. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה לפי על המוסדות הנוגעים בדבר (י״פ תשס״א, 869).}} {{ח:תת|(ב)}} חברי המועצה יתמנו על ידי שר העבודה, ובלבד שנציגי העובדים במועצה יתמנו לאחר התיעצות בארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ונציגי המעסיקים יתמנו לאחר התיעצות בארגונים ארציים של מעבידים, שלדעת השר, הם רפרזנטטיביים ונוגעים בדבר. {{ח:תת|(ג)}} שר העבודה יקבע, בתקנות, הוראות בדבר תקופת כהונתה של המועצה והתנאים להפסקת החברות בה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות), תשכ״ג–1963}}.}} {{ח:תת|(ד)}} הודעה על הרכב מועצת המוסד תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|29|ועדות}} {{ח:ת}} המועצה רשאית למנות, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ועדות קבועות או זמניות, ולקבוע את תפקידיהן ולהעביר להן מסמכויותיה. {{ח:סעיף|30|יושב ראש המועצה}} {{ח:ת}} שר העבודה, ובהעדרו – מי שנתמנה לכך על ידיו – יהיה יושב ראש המועצה. {{ח:סעיף|31|נוהל}} {{ח:ת}} המועצה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות), תשכ״ג–1963}}.}} {{ח:סעיף|32|מינהלת המוסד|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} המוסד יתנהל על ידי מינהלה שחבריה יהיו נציגי הממשלה במועצה, שיתמנו למנהלה על ידי שר העבודה, ונציגי עובדים ומעסיקים במועצה שווה בשווה, שמספרם ייקבע על ידי המועצה ושייבחרו למינהלה על ידי נציגי העובדים במועצה ועל ידי נציגי המעסיקים במועצה, כל סוג לחוד ובהצבעה נפרדת. {{ח:תת|(ב)}} לנציגי הממשלה במינהלה הנוכחים בישיבה ומצביעים פה אחד יהיה מספר קולות שקול כנגד קולות יתר חברי המינהלה הנוכחים בישיבה ומצביעים. {{ח:תת|(ג)}} המינהלה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות. {{ח:סעיף|33|תקציב המוסד}} {{ח:תת|(א)}} המינהלה תכין הצעת תקציב שנתי למוסד ותגישו למועצה בתאריך שתקבע המועצה. {{ח:תת|(ב)}} המועצה תדון בהצעת התקציב ותעבירה, בצירוף הערותיה והמלצותיה, לאישור שר העבודה. {{ח:תת|(ג)}} שר העבודה רשאי לאשר את התקציב כפי שהוצע או בשינויים שימצא לנכון, לאחר בירור עם המינהלה. {{ח:סעיף|34|הכנסות המוסד}} {{ח:ת}} תקציבו של המוסד יכוסה מהקצבת אוצר המדינה, ומהקצבת ארגוני עובדים ומעבידים שיש להם נציגים במועצה. כן רשאי המוסד לקבל תרומות והכנסות מארגון שוחריו ומפרסומים ומפעולות אחרות. {{ח:סעיף|34א|משלוח מסמכים למוסד|תיקון: תשמ״ב}} {{ח:ת}} לפי דרישת המוסד, מי שחייב לשלוח למפקח עבודה אזורי מסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21}} {{ח:פנימי|סעיף 23|או 23}}, ישלח העתק ממנו גם למוסד. {{ח:קטע2|פרק 3-1|פרק שלישי 1: פעולה מונעת ומחקר בבריאות ובבטיחות בעבודה|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:סעיף|34ב|פעולה מונעת ומחקר בתחום הבריאות והבטיחות בעבודה|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:תת|(א)}} משרד העבודה והרווחה יבצע, באמצעות קופת חולים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}, או באמצעות גוף אחר, פעולה מונעת ומחקר בתחום הבריאות והבטיחות בעבודה (להלן – פעולות), הכל מסוגים, במקומות, במועדים, בדרכים ובהיקף שיקבע שר העבודה והרווחה, ובלבד שסך כל ההוצאה הכספית למימון הפעולות לא יעלה בשנת כספים פלונית, על סך של 32 מיליון שקלים חדשים שיוקצו בתקציב משרד העבודה והרווחה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (פעולה מונעת)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (פעולה מונעת), התשס״א–2001}}.}} {{ח:תת|(ב)}} הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן בכל שנה לפי מדד השכר הממוצע, המשמש לעדכון תקציב המדינה לענין תחום ביטוח לאומי, ותיווסף לו תוספת בסכום שיוקצה למטרה זו מדי שנה בתקציב משרד העבודה והרווחה. {{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: שונות}} {{ח:סעיף|35|שמירת סוד}} {{ח:ת}} לא יגלה מומחה הפועל מכוח {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} או עובד המוסד כל דבר שהגיע לידיעתם בתוקף תפקיד לפי חוק זה, אלא תוך כדי מילוי חובה המוטלת עליהם לפי דין. {{ח:סעיף|36|עונשין|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הפריע למפקח עבודה מהשתמש בסמכויותיו; או {{ח:תתת|(2)}} סירב להשיב למפקח עבודה על שאלה שהוא חייב להשיב עליה; או {{ח:תתת|(3)}} עבר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}}; {{ח:תת}} דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 500 לירות, או שני הענשים כאחד. {{ח:תת|(ב)}} מעסיק שעבר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|הסעיפים 16(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 23|או 23(2)}} או שמסר ללא יסוד מספיק הודעה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)}}, למפקח לעבודה אזורי על הרחקת גורם סכנה, או שלא מילא אחרי הוראה על פי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א)}}, דינו – קנס 500 לירות. {{ח:תת|(ג)}} מי שלא שלח למפקח עבודה אזורי או למוסד הודעה או מסמך, או העתק מאלה, והוא חייב לעשות זאת לפי חוק זה, דינו – קנס 50 לירות. {{ח:תת|(ד)}} מי שלא קיים הוראה של מפקח עבודה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(7)}} או שעבר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8ד|סעיף 8ד(א)}}, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 50,000 שקלים. {{ח:תת|(ה)}} נעברה עבירה לפי חוק זה או תקנות לפיו בידי חבר־בני־אדם, מואגד או בלתי מואגד, יאשם בה גם כל מי שבעת ביצועה היה מנהל פעיל, בא־כוח או שותף פעיל בחבר, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום הוראות החוק והתקנות לפיו. {{ח:סעיף|37|העברה מכהונה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} נאמן בטיחות או חבר ועדת בטיחות שלא מילא את החובות המוטלות עליו על פי חוק זה או שהשתמש לרעה בסמכויותיו או שהתרשל במילוי חובותיו, רשאי מפקח העבודה הראשי להעבירו מכהונתו; אולם לגבי נאמן בטיחות לא יעשה כן מפקח העבודה הראשי אלא לאחר שהתייעץ בועד העובדים במפעל, אם ישנו, ולגבי חבר ועדת בטיחות שהוא נציג המעסיק לא יעשה כן, אלא לאחר שהתייעץ במעסיק. {{ח:סעיף|38|משלוח חינם בדואר}} {{ח:ת}} כל הודעה או מסמך לפי חוק זה, או העתק מאלה, מותר לשלוח למפקח עבודה אזורי במשלוח חינם בדואר רשום, במעטפה שרשום עליה ”פיקוח על עבודה“. {{ח:סעיף|39|קיום מינויים}} {{ח:תת|(א)}} מי שנתמנה להיות מפקח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלקת העבודה|פקודת מחלקת העבודה, 1943}}, רואים אותו כאילו נתמנה להיות מפקח עבודה לפי חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} מי שנתמנה להיות מפקח עבודה לפי חוק זה, או שרואים אותו כאילו נתמנה לכך, ייחשב לענין כל חיקוק שביצועו בידי שר העבודה כאילו נתמנה להיות מפקח או מפקח עבודה לענין אותו חיקוק. הוראות סעיף קטן זה חלות בשינויים המחוייבים לפי הענין, לגבי מפקח ראשי. {{ח:סעיף|40|הגבלת תחולה}} {{ח:ת}} בהתיעצות עם שר הבטחון רשאי שר העבודה לקבוע בתקנות סייגים לתחולת חוק זה לגבי מפעלי משרד הבטחון. {{ח:סעיף|41|ביטול}} {{ח:ת}} בטלים – {{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מחלקת העבודה|בפקודת מחלקת העבודה, 1943}};}} {{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת בתי חרושת|בפקודת בתי חרושת, 1946}}.}} {{ח:סעיף|42|שמירת דינים וחובות|תיקון: תשמ״ב}} {{ח:תת|(א)}} חוק זה בא להוסיף על האמור בכל חיקוק אחר ולא לגרוע ממנו; קיום חובה לפי חוק זה והתקנות לפיו, אינו פוטר מקיום חובה לפי חיקוק אחר. {{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם על עבירה לפי חוק זה או שילם קנס מינהלי, אין בכך כדי לפטרו מחובותיו על פי חוק זה והתקנות לפיו. {{ח:סעיף|43|תקנות}} {{ח:ת}} שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם מועצת המוסד, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. {{ח:סעיף|43א|אגרות|תיקון: תשע״ו}} {{ח:תת|(א)}} שר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע – {{ח:תתת|(1)}} אגרה בעד הגשת בקשה לקבלת הרשאה ולחידושה; {{ח:תתת|(2)}} אגרה בעד השתתפות בבחינות לשם קבלת ההרשאה; {{ח:תתת|(3)}} אגרה שעל בעל הרשאה לשלם בעד פיקוח על מילוי תנאי ההרשאה בידי השירות. {{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”הרשאה“ – הסמכה, אישור, היתר, רישיון או הרשאה אחרת מאת שר הכלכלה והתעשייה, מפקח עבודה ראשי או גורם שהוסמך לתת הרשאה מכוח תקנות לפי חוק זה, הנדרשים לפי חוק זה לשם ביצוע עבודה, ביצוע תפקיד הכולל סמכויות בדיקה ובקרה הנדרשות בהוראות לפי חוק זה, או מתן הכשרה מקצועית. {{ח:סעיף|44|הוראות מעבר|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|תקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה)#פרק ג|פרק ג׳ בתקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה), התשל״ג–1973}} (להלן – התקנות), כנוסחו ביום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996), יראו אותו כאילו הותקן, בשינויים המחויבים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 34ב|סעיף 34ב}}, בכל הנוגע לתקופה המתחילה ביום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997). {{ח:תת|(ב)}} בתקופה שמיום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997), ועד יום כ״ה בסיון התשנ״ז (30 ביוני 1997), ימשיך המוסד לביטוח לאומי לשלם עבור הפעולות מתוך הכספים שיעביר אליו לצורך כך משרד העבודה והרווחה בהתאם לאמור {{ח:חיצוני|תקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה)|בתקנות}}. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 34ב|בסעיף 34ב}} ימומנו הפעולות בשנת הכספים 1997 גם מיתרת הסכום השווה ל־1% מסכום התקבולים שגבה המוסד לפי {{ח:חיצוני|חוק מס מקביל|חוק מס מקביל, התשל״ג–1973}}, בשנת הכספים 1996, ואשר לא נוצלה למימון הפעולות בתקופה שמיום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) ועד יום ב׳ בטבת התשנ״ח (31 בדצמבר 1997). {{ח:תת|(ד)}} המוסד לביטוח לאומי יעביר למשרד העבודה והרווחה את הסכום האמור בסעיף קטן (ג) מתוך התקבולים שגבה כאמור, למימון הפעולות עד יום ה׳ בשבט התשנ״ח (1 בפברואר 1998). {{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשע״ט}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א}})}}}} {{ח:קטע3||הוראות הבטיחות}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|תחילתה של {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}} ביום 28 במאי 2019 ותוקפה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 25ט|לסעיף 25ט}}.}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 204|סעיף 204 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}}. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים)#סעיף 2|תקנות 2}}, {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים)#סעיף 3|3}}, {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים)#סעיף 6|6}} {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים)#סעיף 7|ו־7 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ״ט–1999}}. {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות)#סעיף 1|תקנה 1 לתקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות), התשנ״ו–1995}}, לגבי {{ח:חיצוני|תקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות)#תוספת חלק 1 פרט 15|פרט 15 בחלק הראשון לתוספת לתקנות האמורות}}. {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת פרט 4}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 79|תקנות 79}}, {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 80|80}} {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 164|ו־164(א) עד (ג) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988}}, וכן {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 9|תקנות 9 עד 11}} {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 81|ו־81}}, ככל שקיומן נדרש לשם מילוי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 79|תקנות 79}} {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 80|ו־80 לתקנות האמורות}}. {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת פרט 5}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים)#סעיף 2|תקנה 2(א) לתקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ״ג–1992}}. {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת פרט 6}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)#סעיף 5|תקנה 5(1) ו־(2) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס״ז–2007}}. {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ו באב תשי״ד (25 באוגוסט 1954).}} * '''משה שרת'''<br>ראש הממשלה * '''גולדה מאירסון'''<br>שרת העבודה * '''יצחק בן־צבי'''<br>נשיא המדינה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] qed433bzzqb4e3hge2pdy8w80bj77x0 1417596 1417552 2022-08-10T09:00:34Z OpenLawBot 8112 [1417580] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי״ד–1954}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000104}} {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ד, 202|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209135.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 78|חוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211655.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 162|תיקון מס׳ 2 לחוק ארגון הפיקוח על עבודה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209134.pdf}}, {{ח:תיבה|205|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317275.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 36|חוק העבירות המינהליות|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210460.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 113|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210757.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 44|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211373.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 92|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 692|תיקון מס׳ 6 לפקודת הבטיחות בעבודה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299815.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 357|תיקון מס׳ 9 לפקודת הבטיחות בעבודה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_320774.pdf}}, {{ח:תיבה|1189|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348535.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 70|תיקון מס׳ 11 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_525591.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} {{ח:סעיף*}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: שירות הפיקוח}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: נאמנים, ועדות וממונים על בטיחות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק שני1: עוזרי בטיחות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: המוסד לבטיחות ולגיהות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק שלישי 1: פעולה מונעת ומחקר בבריאות ובבטיחות בעבודה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת|תוספת: {{מוקטן|הוראות הבטיחות}}}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: שירות הפיקוח}} {{ח:סעיף|1|הקמת שירות הפיקוח ותפקידיו|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} יוקם שירות פיקוח על העבודה (להלן – השירות), שמתפקידו – {{ח:תת|(1)}} לפקח על קיום כל חיקוק שביצועו בידי שר העבודה והשר הטיל על השירות, בהודעה שפורסמה ברשומות, את הפיקוח על קיומו; {{ח:תת|(2)}} לפקח על הבטיחות בעבודה (להלן – בטיחות), על הגיהות המקצועית (להלן – גיהות) ועל הרווחה במקומות שבהם עובדים בני אדם לצרכי עסק או משלח יד, או במקומות המיועדים לכך, ולהדריך באלה את העובדים ואת המעסיקים; {{ח:תת|(3)}} למלא כל תפקיד אחר שיטיל עליו שר העבודה בשטח הבטיחות, הגיהות, הרווחה וסידורי העבודה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו הודעות המטילות על ארגון הפיקוח על העבודה את הפיקוח על קיומם של החוקים הבאים: {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}} (י״פ תשנ״ב, 36); {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}} (י״פ תשנ״ב, 4053; י״פ תשנ״ד, 2960); {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}} (י״פ תשנ״ד, 2960); {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער|חוק עבודת הנוער, התשי״ג–1953}} (י״פ תשנ״ד, 2960).}} {{ח:סעיף|2|מנגנון השירות|תיקון: תשמ״ב}} {{ח:תת|(א)}} מנגנון השירות יהיה מורכב ממפקחי עבודה שימונו על ידי שר העבודה, דרך כלל או לענפי פעולה מסויימים או לתפקידים מסויימים. {{ח:תת|(ב)}} שר העבודה ימנה מבין מפקחי העבודה מפקח עבודה ראשי (להלן – מפקח עבודה ראשי), סגן מפקח עבודה ראשי ומפקחי עבודה אזוריים (להלן – מפקח עבודה אזורי); מפקח עבודה ראשי רשאי לאצול מסמכויותיו על־פי כל דין לסגן מפקח עבודה ראשי או למפקח עבודה אזורי. {{ח:תת|(ג)}} הודעה על כל מינוי לפי סעיף קטן (א) ו־(ב) ועל מענם של מפקחי עבודה אזוריים תפורסם ברשומות; ורשאי השר לקבוע בהודעה את המרחב שיראוהו כתחום פעולתו של מפקח עבודה אזורי. {{ח:סעיף|3|סמכויות מפקח עבודה|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}} {{ח:ת}} בנוסף לכל סמכות הנתונה למפקח עבודה בכל חיקוק, נתונות לו לשם מילוי תפקידיו סמכויות אלה: {{ח:תת|(1)}} להיכנס בכל עת לכל מקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם, או שהם עומדים להיות מועסקים בו, או נעשית בו עבודה לצרכי עסק או משלח יד (להלן – {{ח:פנימי|פרק 1|בפרק זה}} – מקום עבודה); {{ח:תת|(2)}} לבדוק במקום עבודה את סדרי העבודה ואת סידורי הבטיחות, הגיהות והרווחה, ובין השאר גם את המיתקנים, המכונות, הציוד ותהליכי העבודה; {{ח:תת|(3)}} לברר את הסיבות והנסיבות של תאונות עבודה; {{ח:תת|(4)}} לחקור – בין לבדו ובין בפני אדם אחר – בכל ענין שהוא מתפקידי השירות, כל אדם הנמצא במקום עבודה, וכל אדם שיש למפקח יסוד להניח שהוא עובד או עבד במקום עבודה, אך לא יידרש אדם לתשובה או לעדות העלולות להפלילו; מפקח עבודה רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר, ודין הפרוטוקול כדין הודעה שנרשמה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|והסעיפים 3}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)#סעיף 4|ו־4 לאותה פקודה}} חלים עליו; {{ח:תת|(5)}} לבדוק כל פנקס, תעודה, דין וחשבון או מסמך אחר, שניהולם, קיומם או הגשתם היא חובה על פי חיקוק שביצועו בידי שר העבודה, ולהעתיק מהם; {{ח:תת|(6)}} ליטול דוגמה של מוצר, מוצר ביניים או חומר גלמי, לאחר שהודיע על כך למחזיק במקום העבודה, וכן לצלם כל חומר, מיתקן, מכונה, מבנה או תהליך עבודה; {{ח:תת|(7)}} באישור מפקח עבודה אזורי, להורות למחזיק במקום העבודה לערוך בדיקה שיורה עליה, של מוצר, מוצר ביניים או חומר גלמי, ולמסור לו את תוצאות הבדיקה תוך תקופה שיקבע המפקח; {{ח:תת|(8)}} להיות מלווה על ידי שוטר, אם יש לו יסוד לחשוש להפרעה בביצוע תפקידו. {{ח:סעיף|4|העתק דינים וחשבונות}} {{ח:ת}} לא ימסור מפקח עבודה העתק של דין וחשבון שערך, או קטעים ממנו, אלא על דעת מפקח העבודה הראשי. {{ח:סעיף|5|עזרת מומחים}} {{ח:ת}} היה מפקח עבודה סבור, כי שלומם או בריאותם של בני אדם העובדים במקום עבודה נתון בסכנה מחמת העבודה או תהליכה, מחמת מצב המכונות או המתקנים או הציוד, או מחמת דרך השימוש בהם, או מכל סיבה אחרת, רשאי הוא להביא מומחה מקצועי לאותו מקום על מנת שיעשה בפניו את הבדיקות שהוא עצמו רשאי לעשותן. {{ח:סעיף|6|צווי בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשע״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} שוכנע מפקח עבודה אזורי, בין מפעולות עצמו ובין על סמך דין וחשבון של מפקח עבודה, כי טיבם, מבנם או מקומם של מכונה, ציוד, מתקן או חומר המשמשים או העומדים לשמש במקום עבודה יש בהם סכנה לשלומו או לבריאותו של אדם, או כי תהליך או מעשה פלוני או מחדל פלוני במקום עבודה מסכנים שלום אדם או בריאותו, רשאי הוא לעשות, בצו, אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} להורות על הפסקת העבודה במקום העבודה, לאסור את השימוש במכונה, במתקן, בציוד או בחומר או בחלק מאלה כמפורש בצו, או לאסור את השימוש עד שהורחק גורם הסכנה וניתן על כך אישור מאת מפקח עבודה; {{ח:תתת|(2)}} לחייב את המחזיק במקום העבודה לנקוט, תוך הזמן הנקוב בצו, אמצעים כמפורש בצו לשם הרחקת הסכנה. {{ח:תת|(ב)}} מקום שאין הסכנה תכופה לא יתן מפקח עבודה אזורי צו לפי סעיף זה, אלא אם נתן למחזיק במקום העבודה הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו. {{ח:תת|(ג)}} צו לפי סעיף זה ייחתם על ידי מפקח עבודה אזורי ויישלח בדואר רשום, או יימסר לידי המחזיק במקום העבודה או יודבק באופן הנראה לעין במקום העבודה. טעות בנקיבת שמו של המחזיק לא תפגע בחוקיות של צו שנמסר או שהודבק כאמור. {{ח:תת|(ד)}} מפקח עבודה ראשי רשאי להסמיך בכתב מפקח עבודה פלוני בסמכויות הנתונות למפקח עבודה אזורי לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|6א|צווים להפסקת עבודה באתרי בנייה|תיקון: תשע״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אתר בנייה שאינו מוסדר“ – אתר בנייה שלא הוצג בו שלט כנדרש {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 7|בתקנה 7 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק במקום העבודה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 172א|בסעיף 172א לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעילות באתר“ – למעט עבודה שנעשתה בהתאם להיתר שנתן המפקח לפי סעיף קטן (ה); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו הפסקת עבודה“ – צו שניתן לפי סעיף קטן (ב); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר רגיל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות|בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א–2001}}. {{ח:תת|(ב)}} נודע למפקח עבודה על אירוע באתר בנייה שגרם למוות או לפציעה קשה של אדם שבשלה הוא בסכנת חיים ממשית וזקוק לטיפול רפואי דחוף כדי להציל את חייו, יורה המפקח בצו הפסקת עבודה על סגירת אתר הבנייה ויאסור את המשך הפעילות באתר לשני ימי עבודה ממועד התאונה; צו הפסקת עבודה יימסר למחזיק במקום העבודה. {{ח:תת|(ג)}} נודע למחזיק במקום העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר על אירוע באתר בנייה שגרם למוות, יפסיק המחזיק במקום העבודה את הפעילות באתר לשני ימי עבודה ממועד התאונה. {{ח:תת|(ד)}} ניתן צו הפסקת עבודה, יבדוק מפקח עבודה בתקופת תוקפו של הצו את הבטיחות במקום העבודה, ורשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו בשלושה ימים נוספים, וכן לתת צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} {{ח:פנימי|סעיף 8א|או 8א}} לשם הבטחת הבטיחות. {{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ד), ניתן צו הפסקת עבודה, רשאי מפקח עבודה לתת היתר לבצע עבודות לתיקון ליקויי בטיחות באתר הבנייה בתקופת תוקפו של הצו, בתנאים שיורה. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), הופסקה העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר, רשאי מפקח עבודה לתת היתר כאמור בימי הפסקת הפעילות באתר, בתנאים שיורה. {{ח:תת|(ו)}} המחזיק במקום עבודה שלגביו ניתן צו הפסקת עבודה או הוארך תוקפו רשאי לטעון את טענותיו כלפי הצו בהזדמנות הראשונה לאחר הוצאתו; הוכיח המחזיק במקום העבודה כי עמד בכל הוראות הבטיחות המחייבות – יבוטל הצו; המחזיק במקום העבודה רשאי לערער על החלטה שלא לבטל את הצו לפני בית דין האזורי לעבודה שבתחומו נמצא מקום העבודה. {{ח:תת|(ז)}} עובד באתר בנייה שנסגר בצו הפסקת עבודה, שנעדר מהעבודה בשל סגירת האתר, ישלם לו מעסיקו שכר רגיל בעד התקופה שבה אתר הבנייה היה סגור מכוח הצו. {{ח:תת|(ח)}} הודעה על מתן צו הפסקת עבודה תפורסם במקום בולט במקום העבודה וכן באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה, אולם אין באי־פרסום הודעה כאמור כדי לפגוע בתוקפו של הצו. {{ח:תת|(ט)}} נודע למפקח עבודה ראשי על אירוע שגרם למות אדם או לפציעתו הקשה באתר בנייה, יודיע על כך לרשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון. {{ח:תת|(י)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 8א|ו־8א}}. {{ח:סעיף|7|תוקף צו בטיחות|תיקון: תשכ״ט, תשמ״ב}} {{ח:תת|(א)}} צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} יעמוד בתקפו כל עוד לא בוטל על ידי מפקח עבודה אזורי, או על ידי מפקח העבודה הראשי, או על ידי בית דין אזורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969}} (להלן – בית דין אזורי לעבודה), על פי בקשה שהוגשה על ידי המחזיק במקום העבודה. {{ח:תת|(ב)}} נאסר בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} שימוש במכונה, במתקן ובציוד או בחומר עד שהורחק גורם הסכנה והודיע המחזיק במקום העבודה כי הורחק גורם הסכנה, יבחון מפקח עבודה את המצב תוך שני ימים מאז נתקבלה ההודעה על ידי מפקח עבודה אזורי או על ידי מפקח העבודה שנתן את הצו לאחר שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ד)}}. {{ח:סעיף|8|ביצוע צו בטיחות|תיקון: תשע״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} ניתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} {{ח:פנימי|סעיף 6א|או 6א}}, רשאי מפקח עבודה, בעזרת המשטרה, להשתמש בכוח במידה הדרושה לביצוע הצו. {{ח:תת|(ב)}} לא קויים צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, דין המחזיק במקום העבודה שניתן עליו הצו – מאסר שנה אחת או קנס 2000 לירות או שני הענשים כאחד, וכן קנס נוסף של 50 לירות, לכל יום שבו נמשכת העבירה. {{ח:תת|(ב1)|(1)}} לא קוים צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א(ב)}} או לא הפסיק המחזיק במקום העבודה את העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א(ג)}}, דין המחזיק במקום העבודה – מאסר שנתיים או הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, או שני העונשים כאחד, וכן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק האמור}} לכל יום שבו נמשכת העבירה. {{ח:תתת|(2)}} עבירה לפי סעיף זה היא עבירה מסוג העבירות של אחריות קפידה. {{ח:תת|(ג)}} מתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} {{ח:פנימי|סעיף 6א|או 6א}} וביצועו אין בהם כדי לפטור מאחריות פלילית או אזרחית לפי כל דין אחר. {{ח:סעיף|8א|צו שיפור|תיקון: תשמ״ב}} {{ח:תת|(א)}} נוכח מפקח עבודה אזורי, או מפקח עבודה שהוא הסמיך לענין סעיף זה, כי במקום עבודה פלוני לא מקויימת הוראת חיקוק שעניינה בטיחותם, בריאותם, גיהותם או רווחתם של בני אדם העובדים בו או הנמצאים בו לצורך עיסוקם או משלח ידם, רשאי הוא בצו (להלן – צו שיפור), לחייב את המחזיק במקום העבודה לנקוט בצעדים שיפרט בצו לשם קיומה של אותה הוראת חיקוק תוך תקופה שיקבע בצו ושלא תפחת מארבעה עשר ימים; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ג)}} יחולו גם על צו שיפור; היה ביצועו של החיקוק בידי כל שר למעט שר העבודה והרווחה, ימציא המפקח העתק מצו השיפור לאותו שר או למי שהשר מינה לכך. {{ח:תת|(ב)}} המחזיק במקום העבודה יודיע בכתב למפקח העבודה האזורי על ביצוע צו השיפור תוך שבעה ימים לאחר תום התקופה שנקבעה בצו לביצועו. {{ח:סעיף|8ב|ערעור|תיקון: תשמ״ב}} {{ח:ת}} המחזיק במקום העבודה רשאי לערער על צו שיפור לפני בית הדין האזורי לעבודה שבתחומו נמצא מקום העבודה תוך שבעה ימים מיום שנמסר לו הצו באחת הדרכים המנויות {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(ג)}}, ומשערער כך רשאי הוא לבקש מבית הדין שיורה על דחיית ביצוע הצו, כולו או חלקו. {{ח:סעיף|8ג|עונשין וקנס מינהלי|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ו}} {{ח:תת|(א)}} מי שחייב לקיים צו שיפור, ולא עשה כן, דינו – {{ח:תתת|(1)}} מאסר ששה חדשים או קנס 50,000 שקלים; {{ח:תתת|(2)}} קנס נוסף 5,000 שקלים, לכל יום שבו לא קויים צו השיפור. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות מאחריותו הפלילית של המחזיק במקום עבודה, לפי יתר הוראות חוק זה ולפי כל דין אחר. {{ח:סעיף|8ד|תכנית בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ט}} {{ח:תת|(א)}} המחזיק במקום עבודה מסוג שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות, יכין תכנית בטיחות של מקום העבודה, תוך תקופה שקבע השר בתקנות, ויעדכנה כל אימת שהדבר יידרש עקב שינויים במקום העבודה. {{ח:תת|(ב)}} תכנית בטיחות תכלול הוראות בנושאים אלה ובנושאי בטיחות נוספים שייקבעו בתקנות: {{ח:תתת|(1)}} נוהלי הבטיחות, הגיהות והבריאות התעסוקתית במקום העבודה, ונושאי התפקידים בו בתחומים אלה; {{ח:תתת|(2)}} נוהלי חירום למצבי סיכון מיוחדים ולמקרי תאונות עבודה. {{ח:תת|(ג)}} שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות הוראות לענין הכנת תכנית בטיחות, פרטיה, עדכון התכנית והבאתה לידיעת העובדים במקום העבודה; הוראות כאמור לגבי גיהות או בריאות תעסוקתית טעונות התייעצות עם שר הבריאות. {{ח:תת|(ד)}} המחזיק במקום עבודה ימסור למפקח עבודה אזורי, על פי דרישתו בכתב, העתק של תכנית הבטיחות המעודכנת, במועד שנקבע בדרישה. {{ח:תת|(ה)}} מצא מפקח עבודה אזורי ליקוי בתכנית בטיחות, רשאי הוא לדרוש הכנת תכנית בטיחות מתוקנת או חדשה, והוראות סעיף זה יחולו בשינויים המחוייבים. {{ח:תת|(ו)}} מי שלא קיים דרישה לפי סעיף קטן (ד) או (ה), דינו כדין מי שלא קיים צו שיפור, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 8ג|סעיף 8ג}} יחולו בשינויים המחוייבים. {{ח:תת|(ז)}} תקנות על פי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגון מעבידים שלדעת השר הוא ארגון יציג ונוגע בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. {{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי מקום עבודה שעיקר עיסוקו ייצור, מילוי, החסנה, הולכה, הובלה או שיווק של גז (להלן – מפעל גז). {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות), התשע״ג–2013}}.}} {{ח:סעיף|8ה|מידע והכשרה בטיחותית|תיקון: תשמ״ב}} {{ח:ת}} שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר חובת המחזיק במקום עבודה לספק לעובדים בו מידע והכשרה הדרושים למניעת תאונות עבודה או מחלות מקצוע; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי סוגי מקומות עבודה, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים. {{ח:סעיף|8ו|תחולה על מעליות או דרגנועים שאינם במפעל|תיקון: תשמ״ב, תשס״ה}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6 עד 8ג}}, רואים חצרים שאינם חלק ממפעל ומשתמשים בהם במעלית או בדרגנוע, כאילו היו מקום עבודה, וכאילו היה האדם המשתמש בחצרים או תופש אותם למעשה, המחזיק במקום העבודה. {{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: נאמנים, ועדות וממונים על בטיחות}} {{ח:סעיף|9|הגדרות|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק 2|פרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – מקום שחלה עליו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}} כולה או חלקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המעסיק“ – המחזיק במפעל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נאמן בטיחות“ – מי שנאמן לעניני בטיחות או גיהות מכוח {{ח:פנימי|סעיף 19|הסעיפים 19}} {{ח:פנימי|סעיף 20|או 20}}. {{ח:סעיף|10|הקמת ועדות בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מפעל שמעסיקים בו 25 עובדים לפחות תהיה בו ועדת בטיחות המורכבת מנציגי העובדים ומנציגי המעסיק שווה בשווה; מפעל שמספר העובדים בו פחות מ־25 רשאים העובדים והמעסיק להקים ועדת בטיחות לפי הסכם; ואולם רשאי שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר החובה להקים ועדת בטיחות אף במפעל שמספר העובדים בו פחות מ־25, ובלבד שמספר חברי ועדת הבטיחות במפעל כאמור, לא יעלה על ארבעה; תקנות כאמור יכול שיהיו לפי סוגי מפעלים, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים. {{ח:תת|(ב)}} לא קבעו שני הצדדים את אחד מהם את נציגיהם לועדת הבטיחות או את מקצתם, רשאי מפקח עבודה אזורי לדרוש בכתב מהצד הנוגע בדבר לקבוע את הנציגים תוך המועד שקבע לכך, ומשעשה כן, ישלח העתק מדרישתו לארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה או לארגון מעבידים שלדעת השר הוא נוגע בדבר, הכל לפי הענין; לא קויימה הדרישה, רשאי המפקח למנות חברים בועדת הבטיחות לפי ראות עיניו, הן מבין עובדי המפעל והן שלא מבין עובדי המפעל, אשר יכהנו עד שייקבעו הנציגים במקומם; שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות שיעורי שכר בטלה והוצאות שישלם המעסיק למי שאינו עובד המפעל ומונה כאמור כחבר בועדת הבטיחות. {{ח:תת|(ג)}} לא קבע אחד הצדדים את נציגיו לועדת הבטיחות או את מקצתם, לא יהא בכך כדי לפגוע בכשרה של הועדה לפעול ובתוקף החלטותיה. {{ח:סעיף|11|הרכבת ועדת בטיחות|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} נציגי העובדים בועדת בטיחות יהיו מעובדי המפעל שייבחרו או יתמנו על ידי העובדים בו או על ידי ועד העובדים, הכל כפי שייקבע בתקנות. {{ח:תת|(ב)}} נציגי המעסיק בועדת בטיחות יתמנו על ידי המעסיק, וככל האפשר יהיו ביניהם מנהלי עבודה ואחראים מטעם המעסיק לעניני הבטיחות. {{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתם של חברי ועדת בטיחות והסגולות שיש להתחשב בהן בבחירתם או במינויים ייקבעו בתקנות. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות), תשכ״א–1960}}.}} {{ח:סעיף|12|הודעה על ועדת בטיחות}} {{ח:תת|(א)}} הוקמה ועדת בטיחות, ישלח מזכיר הועדה, בהקדם האפשרי ובמכתב רשום, הודעה על כך למפקח עבודה אזורי ויפרש בה שמות חברי הועדה, היושב ראש והמזכיר; באותה דרך יודיע המזכיר למפקח עבודה אזורי על כל שינוי שחל בפרטים שנמסרו בהודעה על הקמת הועדה. {{ח:תת|(ב)}} העתקי הודעות לפי סעיף זה ישלח מזכיר ועדת הבטיחות למוסד המוקם לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}. {{ח:סעיף|13|סדרי עבודה של ועדת בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} ועדת בטיחות תבחר מבין חבריה ברוב קולות יושב ראש הועדה. באין רוב כאמור יהיו לועדת בטיחות שני יושבי ראש, אחד מנציגי המעסיק בועדה שנתמנה על ידיו לכך, והשני מנציגי העובדים בועדה שייבחר על ידי הנציגים; יושבי ראש הועדה ינהלו את ישיבותיה בתורנות שתקבענה הועדה, וכל אחד מהם רשאי לכנסה. ועדת הבטיחות תמנה את מזכיר הועדה. {{ח:תת|(ב)}} בכל הצבעה בועדת בטיחות יהיו לנציגי כל צד, בהצביעם פה אחד, מספר קולות שקול נגד קולות נציגי הצד השני. {{ח:תת|(ג)}} מפקח עבודה ונציג המוסד לבטיחות ולגיהות כאמור {{ח:פנימי|פרק 3|בפרק השלישי}} רשאים להשתתף בישיבות ועדת בטיחות ללא זכות הצבעה, בין מיזמתם ובין לפי הזמנת הועדה או חבר בה. {{ח:תת|(ד)}} הועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות. {{ח:סעיף|14|חובות וסמכויות של ועדת בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} אלה חובותיה וסמכויותיה של ועדת בטיחות: {{ח:תתת|(1)}} לברר סיבותיהן ונסיבותיהן של תאונות העבודה במפעל ולהמליץ על אמצעים למניעתן; {{ח:תתת|(2)}} לעמוד על תנאי הבטיחות והגיהות, להמליץ על שיפורים ולייעץ בקביעת כללי בטיחות; {{ח:תתת|(3)}} לקבל דין וחשבון מנאמני הבטיחות, לבקר ולתאם את פעולותיהם; {{ח:תתת|(4)}} להילוות למפקח עבודה בביקוריו במפעל. {{ח:תת|(ב)}} לא קיים מעסיק את המלצותיה של ועדת בטיחות כאמור בפסקאות (1) או (2) לסעיף קטן (א), רשאי מפקח עבודה אזורי להורות לו בצו לעשות כן, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את דבריו; צו כאמור יעמוד בתקפו כל עוד לא ביטלו מפקח העבודה האזורי, מפקח העבודה הראשי, או בית דין אזורי לעבודה על פי בקשה שהגיש המעסיק. {{ח:תת|(ג)}} מי שלא קיים צו לפי סעיף קטן (ב), דינו כדין מי שלא קיים צו שיפור, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 8ג|סעיף 8ג}} יחולו בשינויים המחוייבים. {{ח:סעיף|15|קשר בין ועדת הבטיחות לבין מפקח עבודה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מפקח עבודה ישלח לועדת הבטיחות ולועד העובדים במפעל העתק של כל כתב ששלח למעסיק בעניני בטיחות וגיהות העלול לסייע לועדה במילוי תפקידיה. {{ח:תת|(ב)}} מזכיר ועדת הבטיחות ישלח למפקח עבודה אזורי פרוטוקול מישיבות הועדה או תמצית ממנו. {{ח:סעיף|16|פגיעה בכללי בטיחות|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} ועדת בטיחות רשאית להמליץ לפני המעסיק על אמצעים משמעתיים נגד עובד שאינו מקיים כללי בטיחות, מפורשים או מקובלים, ומעסיק רשאי לנקוט באמצעים שהומלץ עליהם ובכללם אמצעים אלה: {{ח:תתת|(1)}} ניכוי משכרו – אך לא יותר משכר שבוע; {{ח:תתת|(2)}} הפסקת עבודתו עד שבועיים ימים; {{ח:תתת|(3)}} במקרים מיוחדים המצדיקים זאת – העברה לתפקיד מתאים אחר שמידת הסיכון בו קטנה יותר, ובאין אפשרות של העברה – פיטורין. {{ח:תת|(ב)}} סכום שניכה מעסיק משכרו של עובד לפי סעיף קטן (א) יעמידו המעסיק לרשות ועדת הבטיחות, על מנת שתשתמש בו לקידום תנאי הבטיחות או לשיפור הגיהות או הרווחה במפעל, שאין המעסיק חייב בהם על פי חיקוק. {{ח:סעיף|17|חובות המעסיק כלפי ועדת בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} המעסיק – {{ח:תתת|(1)}} יקל על ועדת בטיחות במילוי תפקידה; {{ח:תתת|(2)}} לא יפגע בתנאי עבודתו ובמעמדו בעבודה של חבר ועדת בטיחות בשל פעולותיו כחבר הועדה, ולא יפטרו בשל כך; התעוררו חילוקי דעות בין חבר הועדה ובין מעסיק בקשר למעשה של המעסיק כאמור, רשאי חבר הועדה לפנות לשר העבודה והוא יחליט בענין לאחר שנתן הזדמנות לצדדים להשמיע טענותיהם, והחלטתו תהיה סופית; לא ייזקק שר העבודה לפנִיָה של חבר ועדת בטיחות שפוטר כאמור שנעשתה כתום שלושים יום מיום הפיטורין. {{ח:תת|(ב)}} שר העבודה והרווחה רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר דרכי סיוע של המעסיק לועדת בטיחות במילוי תפקידיה; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי סוגי מפעלים, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים. {{ח:סעיף|18|העברת סמכויות|תיקון: תשמ״ב}} {{ח:ת}} שר העבודה רשאי להעביר מסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)}}, והודעה על כך תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|19|נאמני בטיחות במפעל שקיימת בו ועדת בטיחות}} {{ח:ת}} מפעל שקיימת בו ועדת בטיחות, יהיו נציגי העובדים בועדה, וכן עובדים אחרים שמינתה הועדה, הנאמנים לעניני בטיחות וגיהות באותו מפעל. {{ח:סעיף|20|נאמני בטיחות במפעל שאין בו ועדת בטיחות}} {{ח:תת|(א)}} מפעל שאין בו ועדת בטיחות רשאים העובדים לבחור מביניהם או למנות נאמנים לעניני בטיחות וגיהות במספר שיאושר על ידי מפקח עבודה אזורי. {{ח:תת|(ב)}} דרך בחירתם או מינוים של נאמנים לפי סעיף קטן (א), תקופת כהונתם והסגולות שיש להתחשב בהן בבחירתם או במינוים, ייקבעו בתקנות. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות), תשכ״א–1960}}.}} {{ח:סעיף|21|הודעה על נאמן בטיחות ותחילת כהונתו|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} מי שנבחר או נתמנה נאמן בטיחות וקיבל על עצמו את התפקיד יודיע על כך בכתב למעסיקו, ואם יש ועד עובדים במקום, יאשר הועד את ההודעה; העתק ההודעה יישלח על ידי המעסיק בדואר רשום למפקח עבודה אזורי ותחילת כהונתו של הנאמן תהיה מתאריך מתן ההודעה למעסיק. {{ח:סעיף|22|חובות וסמכויות של נאמן בטיחות|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} ואלה חובותיו וסמכויותיו של נאמן בטיחות: {{ח:תת|(1)}} לעמוד על תנאי הבטיחות והגיהות ולפעול למען שיפורם; {{ח:תת|(2)}} להדריך את העובדים ולייעץ להם בכל הנוגע לשיפור הבטיחות והגיהות; {{ח:תת|(3)}} להודיע בכתב למעסיק או לבא כוחו על ליקויים בשטח הבטיחות והגיהות; העתק מכתב ההודעה יימסר ביד או בדואר רשום למפקח עבודה אזורי; {{ח:תת|(4)}} לעיין בכל פנקס, תעודה, דין וחשבון או כל מסמך אחר הנוגעים לבטיחות ולגיהות שחובה לנהלו, לקיימו או להגישו לפי חיקוק שביצועו ביד שר העבודה; {{ח:תת|(5)}} להילוות למפקח עבודה בביקוריו במפעל. {{ח:סעיף|23|חובות המעסיק|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} המעסיק – {{ח:תת|(1)}} יתן לנאמן הבטיחות את ההקלות הנאותות למילוי תפקידו ויעודד אותו בפעולותיו; {{ח:תת|(2)}} ינקוט באמצעים מתאימים לתיקון ליקויים שעליהם נמסרה לו הודעה כדין על ידי נאמן בטיחות, ואם לא עשה כן ימסור לנאמן הבטיחות, תוך זמן מתקבל על הדעת, הודעה מנומקת בכתב וישלח העתק הודעתו במכתב רשום למפקח עבודה אזורי. {{ח:סעיף|24|הגנה על נאמן בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}} {{ח:ת}} לא יפגע המעסיק בתנאי עבודתו של נאמן בטיחות ובמעמדו בעבודה ולא יפטרו בשל פעולותיו כנאמן בטיחות; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)(2)}} יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על חילוקי דעות בין נאמן בטיחות לבין מעסיק בקשר למעשי המעסיק כאמור. {{ח:סעיף|25|ממונה על בטיחות|תיקון: תשמ״ט, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} שר העבודה רשאי, בין דרך כלל בתקנות ובין בהודעה מיוחדת בכתב, להורות למעסיק על מינוי אדם מאומן כראוי להיות הממונה על הבטיחות במפעל על מנת שעיקר תפקידו יהיה בכך; הוראה כאמור לגבי מפעל גז כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 8ד|בסעיף 8ד(ח)}} תינתן לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתית. {{ח:תת|(ב)}} לא יתן שר העבודה הודעה מיוחדת על פי סעיף קטן (א), אלא אם ראה שהיקף המפעל ותהליך העבודה ומידת הסיכון מצדיקים זאת, ולאחר שהתייעץ במועצת המוסד המוקם לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}. {{ח:תת|(ג)}} שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, הוראות בדבר מינוי ממונה על בטיחות ופסילתו, בדבר חובותיו כלפי מפקח עבודה וועדת בטיחות ובדבר העונש שיהיה צפוי לו באי־מילוי חובותיו. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ״ו–1996}}.}} {{ח:קטע2|פרק 2-1|פרק שני1: עוזרי בטיחות|תיקון: תשע״ט}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|תחילתו של {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}} ביום 28 במאי 2019 ותוקפו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 25ט|לסעיף 25ט}}.}} {{ח:סעיף|25א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק שני1}}|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2-1|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר בנייה“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} אתר שמתבצעות בו עבודות בנייה, ובלבד שמדובר בבנייה של מבנה שגובהו מעל 7 מטרים ושטחו מעל 1,000 מטרים רבועים; {{ח:תתת|(2)}} אתר שמתבצעות בו עבודות בנייה הנדסית ומפקח עבודה אזורי קבע כי הוא אתר בנייה לעניין {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנייה“ ו”בנייה הנדסית“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|בפקודת הבטיחות בעבודה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות הבטיחות“ – הוראות הדין המפורטות {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבצע בנייה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 1|בתקנות 1}} {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 6|ו־6 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל עבודה“ – מי שמבצע הבנייה מינה אותו כמנהל עבודה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוזר בטיחות“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 25ב|בסעיף 25ב}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקס המפעל“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 198|בסעיף 198 לפקודת הבטיחות בעבודה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הבטיחות בעבודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}}. {{ח:סעיף|25ב|מינוי עוזר בטיחות, תפקידיו וסמכויותיו|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} מבצע בנייה ימנה עוזר בטיחות שיסייע למנהל העבודה באתר הבנייה, ויבצע לשם כך תפקידים אלה: {{ח:תתת|(1)}} בדיקה באתר הבנייה של התקיימות הוראות הבטיחות, לפי רשימת תיוג; {{ח:תתת|(2)}} דיווח למנהל העבודה בעל פה ובכתב על הפרה של הוראות הבטיחות באתר הבנייה, בסמוך ככל הניתן למועד גילויה של ההפרה; {{ח:תתת|(3)}} הודעה לעובד באתר הבנייה כי הוא מפר הוראת בטיחות או מופרת לגביו הוראת בטיחות, בסמוך ככל הניתן למועד גילויה של ההפרה. {{ח:תת|(ב)}} עוזר בטיחות רשאי לדווח למנהל העבודה על הפרות של חיקוקים אחרים בענייני בטיחות נוסף על הוראות הבטיחות. {{ח:תת|(ג)}} מינויו של עוזר בטיחות יירשם באופן מיידי בפנקס המפעל, וכל עוד לא נרשם – המינוי לא ייכנס לתוקף. {{ח:תת|(ד)}} לשם מילוי תפקידו, רשאי עוזר בטיחות לעיין בכל פנקס, תעודה, דין וחשבון או כל מסמך אחר הנוגעים להוראות הבטיחות שחובה לנהלם, לקיימם או להגישם, לפי העניין, לפי חיקוק ששר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ממונה על ביצועו. {{ח:תת|(ה)}} מפקח עבודה ראשי יפרסם רשימת תיוג לעניין תפקיד עוזר הבטיחות לפי סעיף קטן (א)(1), ורשאי הוא לפרסם רשימות תיוג שונות לסוגים שונים של מבנים ({{ח:פנימי|פרק 2-1|בפרק זה}} – רשימת תיוג). {{ח:סעיף|25ג|תנאי כשירות|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} לא ימונה עוזר בטיחות אלא אם כן מתקיימים בו כל אלו: {{ח:תת|(1)}} הוא בגיר; {{ח:תת|(2)}} הוא בעל ניסיון מוכח של שנתיים לפחות בביצוע עבודות בנייה או עבודות בנייה הנדסית; {{ח:תת|(3)}} בידו תעודה המעידה על כך שסיים בהצלחה הכשרה ייעודית לעוזרי בטיחות בנושא בדיקת התקיימותן של הוראות הבטיחות באתר הבנייה בהתאם לרשימת התיוג, לפי תכנית שקבע מפקח עבודה ראשי; ההכשרה תבוצע על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים או על ידי מוסד לימודים שמפקח עבודה ראשי הכיר בו לביצוע תכנית ההכשרה, לאחר שהמוסד הוכיח, להנחת דעתו של מפקח העבודה הראשי, את יכולתו לבצע את ההכשרה ברמה נאותה; ההכשרה תהיה בהיקף שבין 45 ל־80 שעות, כפי שיורה מפקח עבודה ראשי; שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי בצו לשנות את היקף השעות האמור. {{ח:סעיף|25ד|העסקת עוזר בטיחות באתר בנייה|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} מבצע בנייה אחראי לכך שבכל עת שבה מתבצעות עבודות בנייה או עבודות בנייה הנדסית באתר בנייה יהיה נוכח באתר עוזר בטיחות. {{ח:תת|(ב)}} עוזר הבטיחות יועסק באתר הבנייה רק בתפקידים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 25ב|בסעיף 25ב(א) ו־(ב)}}. {{ח:תת|(ג)}} מבצע בנייה יציג במקום בולט לעין באתר הבנייה שלט שבו יצוין שמו של עוזר הבטיחות שמונה ותפקידו. {{ח:סעיף|25ה|חובות דיווח ותיקון הפרות של הוראות הבטיחות|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} מנהל עבודה ינקוט אמצעים מתאימים העומדים לרשותו לתיקון הפרות של הוראות הבטיחות שעוזר הבטיחות דיווח לו עליהן, ככל שהחובה לקיים את הוראת הבטיחות מוטלת עליו לפי כל דין. {{ח:תת|(ב)}} מנהל עבודה ידווח למבצע הבנייה, אחת לשבוע, על הפרות של הוראות הבטיחות שעוזר הבטיחות דיווח לו עליהן והן לא תוקנו ועל האמצעים הנדרשים לדעתו לתיקונן; ואולם, דיווח עוזר הבטיחות למנהל העבודה על הפרות כאמור שעלולות לדעת מנהל העבודה לסכן חיי אדם והן לא תוקנו, יודיע על כך מנהל העבודה למבצע הבנייה, בכתב ובעל פה, מיידית. {{ח:תת|(ג)}} מבצע בנייה ידאג לתיקון ההפרות של הוראות הבטיחות שמנהל העבודה דיווח לו עליהן כאמור בסעיף קטן (ב). {{ח:סעיף|25ו|הגנה על עוזר בטיחות|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} מבצע בנייה, מנהל עבודה או מעסיק לא יפגע בתנאי עבודתו של עוזר בטיחות ובמעמדו בעבודה, לא יפטרו או יגרום לפיטוריו בשל מילוי תפקידו כיאות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}, יעמיד לרשותו את האמצעים הנדרשים למילוי תפקידו ויאפשר לו לבצע את עבודתו. {{ח:סעיף|25ז|שמירת דינים ואחריות|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}} כדי לגרוע מהוראות כל דין או לגרוע מחובה או מאחריות המוטלת על מבצע בנייה או מנהל עבודה, בעניין הנוגע לבטיחות באתר הבנייה. {{ח:סעיף|25ח|שינוי {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}. {{ח:סעיף|25ט|תוקף|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}} {{ח:פנימי|תוספת|והתוספת}} יעמדו בתוקפן חמש שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_525591.pdf|חוק ארגון הפיקוח על העבודה (תיקון מס׳ 11 – הוראת שעה), התשע״ט–2018}} {{ח:הערה|(ביום 25.5.2019)}}; שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו שיובא לידיעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, להאריך את התקופה האמורה בשנתיים נוספות. {{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: המוסד לבטיחות ולגיהות}} {{ח:סעיף|26|המוסד לבטיחות ולגיהות}} {{ח:תת|(א)}} מוקם בזה מוסד לבטיחות ולגיהות (להלן – המוסד), שמטרתו לקדם את תנאי הבטיחות בעבודה והגיהות המקצועית. {{ח:תת|(ב)}} המוסד הוא גוף מואגד ורשאי להתקשר בחוזים, לרכוש, להחזיק ולהעביר נכסים ולהיות צד בכל משא ומתן, בין משפטי ובין אחר. {{ח:סעיף|27|פעולות המוסד}} {{ח:ת}} המוסד – {{ח:תת|(1)}} ינהל פעולות הסברה; {{ח:תת|(2)}} יערוך ויפרסם מחקרים; {{ח:תת|(3)}} יסייע לבחירת נאמני בטיחות ולהקמתן של ועדות בטיחות, ידריכם ויעודדם בפעולתם, ולפי בקשת ועדת בטיחות או חלק מחבריה ישלח, במידת האפשר, נציג לישיבות הועדה; {{ח:תת|(4)}} יסייע לשירות הפיקוח בפעולותיו; {{ח:תת|(5)}} ייעץ לשר העבודה בענינים כלליים הנוגעים לבטיחות ולגיהות; {{ח:תת|(6)}} יהא רשאי להעניק תעודת הצטיינות למצטיינים בשטח הדאגה לבטיחות ולגיהות במפעל. {{ח:סעיף|28|מועצת המוסד|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} הרשות העליונה של המוסד היא מועצת המוסד (להלן – המועצה), שחבריה יהיו נציגי העובדים והמעסיקים שווה בשווה, נציגי הממשלה ונציגי מוסדות, שהם, לדעת שר העבודה, נוגעים בדבר. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה לפי על המוסדות הנוגעים בדבר (י״פ תשס״א, 869).}} {{ח:תת|(ב)}} חברי המועצה יתמנו על ידי שר העבודה, ובלבד שנציגי העובדים במועצה יתמנו לאחר התיעצות בארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ונציגי המעסיקים יתמנו לאחר התיעצות בארגונים ארציים של מעבידים, שלדעת השר, הם רפרזנטטיביים ונוגעים בדבר. {{ח:תת|(ג)}} שר העבודה יקבע, בתקנות, הוראות בדבר תקופת כהונתה של המועצה והתנאים להפסקת החברות בה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות), תשכ״ג–1963}}.}} {{ח:תת|(ד)}} הודעה על הרכב מועצת המוסד תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|29|ועדות}} {{ח:ת}} המועצה רשאית למנות, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ועדות קבועות או זמניות, ולקבוע את תפקידיהן ולהעביר להן מסמכויותיה. {{ח:סעיף|30|יושב ראש המועצה}} {{ח:ת}} שר העבודה, ובהעדרו – מי שנתמנה לכך על ידיו – יהיה יושב ראש המועצה. {{ח:סעיף|31|נוהל}} {{ח:ת}} המועצה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות), תשכ״ג–1963}}.}} {{ח:סעיף|32|מינהלת המוסד|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} המוסד יתנהל על ידי מינהלה שחבריה יהיו נציגי הממשלה במועצה, שיתמנו למנהלה על ידי שר העבודה, ונציגי עובדים ומעסיקים במועצה שווה בשווה, שמספרם ייקבע על ידי המועצה ושייבחרו למינהלה על ידי נציגי העובדים במועצה ועל ידי נציגי המעסיקים במועצה, כל סוג לחוד ובהצבעה נפרדת. {{ח:תת|(ב)}} לנציגי הממשלה במינהלה הנוכחים בישיבה ומצביעים פה אחד יהיה מספר קולות שקול כנגד קולות יתר חברי המינהלה הנוכחים בישיבה ומצביעים. {{ח:תת|(ג)}} המינהלה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות. {{ח:סעיף|33|תקציב המוסד}} {{ח:תת|(א)}} המינהלה תכין הצעת תקציב שנתי למוסד ותגישו למועצה בתאריך שתקבע המועצה. {{ח:תת|(ב)}} המועצה תדון בהצעת התקציב ותעבירה, בצירוף הערותיה והמלצותיה, לאישור שר העבודה. {{ח:תת|(ג)}} שר העבודה רשאי לאשר את התקציב כפי שהוצע או בשינויים שימצא לנכון, לאחר בירור עם המינהלה. {{ח:סעיף|34|הכנסות המוסד}} {{ח:ת}} תקציבו של המוסד יכוסה מהקצבת אוצר המדינה, ומהקצבת ארגוני עובדים ומעבידים שיש להם נציגים במועצה. כן רשאי המוסד לקבל תרומות והכנסות מארגון שוחריו ומפרסומים ומפעולות אחרות. {{ח:סעיף|34א|משלוח מסמכים למוסד|תיקון: תשמ״ב}} {{ח:ת}} לפי דרישת המוסד, מי שחייב לשלוח למפקח עבודה אזורי מסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21}} {{ח:פנימי|סעיף 23|או 23}}, ישלח העתק ממנו גם למוסד. {{ח:קטע2|פרק 3-1|פרק שלישי 1: פעולה מונעת ומחקר בבריאות ובבטיחות בעבודה|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:סעיף|34ב|פעולה מונעת ומחקר בתחום הבריאות והבטיחות בעבודה|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:תת|(א)}} משרד העבודה והרווחה יבצע, באמצעות קופת חולים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}, או באמצעות גוף אחר, פעולה מונעת ומחקר בתחום הבריאות והבטיחות בעבודה (להלן – פעולות), הכל מסוגים, במקומות, במועדים, בדרכים ובהיקף שיקבע שר העבודה והרווחה, ובלבד שסך כל ההוצאה הכספית למימון הפעולות לא יעלה בשנת כספים פלונית, על סך של 32 מיליון שקלים חדשים שיוקצו בתקציב משרד העבודה והרווחה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (פעולה מונעת)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (פעולה מונעת), התשס״א–2001}}.}} {{ח:תת|(ב)}} הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן בכל שנה לפי מדד השכר הממוצע, המשמש לעדכון תקציב המדינה לענין תחום ביטוח לאומי, ותיווסף לו תוספת בסכום שיוקצה למטרה זו מדי שנה בתקציב משרד העבודה והרווחה. {{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: שונות}} {{ח:סעיף|35|שמירת סוד}} {{ח:ת}} לא יגלה מומחה הפועל מכוח {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} או עובד המוסד כל דבר שהגיע לידיעתם בתוקף תפקיד לפי חוק זה, אלא תוך כדי מילוי חובה המוטלת עליהם לפי דין. {{ח:סעיף|36|עונשין|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הפריע למפקח עבודה מהשתמש בסמכויותיו; או {{ח:תתת|(2)}} סירב להשיב למפקח עבודה על שאלה שהוא חייב להשיב עליה; או {{ח:תתת|(3)}} עבר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}}; {{ח:תת}} דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 500 לירות, או שני הענשים כאחד. {{ח:תת|(ב)}} מעסיק שעבר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|הסעיפים 16(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 23|או 23(2)}} או שמסר ללא יסוד מספיק הודעה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)}}, למפקח לעבודה אזורי על הרחקת גורם סכנה, או שלא מילא אחרי הוראה על פי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א)}}, דינו – קנס 500 לירות. {{ח:תת|(ג)}} מי שלא שלח למפקח עבודה אזורי או למוסד הודעה או מסמך, או העתק מאלה, והוא חייב לעשות זאת לפי חוק זה, דינו – קנס 50 לירות. {{ח:תת|(ד)}} מי שלא קיים הוראה של מפקח עבודה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(7)}} או שעבר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8ד|סעיף 8ד(א)}}, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 50,000 שקלים. {{ח:תת|(ה)}} נעברה עבירה לפי חוק זה או תקנות לפיו בידי חבר־בני־אדם, מואגד או בלתי מואגד, יאשם בה גם כל מי שבעת ביצועה היה מנהל פעיל, בא־כוח או שותף פעיל בחבר, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום הוראות החוק והתקנות לפיו. {{ח:סעיף|37|העברה מכהונה|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} נאמן בטיחות או חבר ועדת בטיחות שלא מילא את החובות המוטלות עליו על פי חוק זה או שהשתמש לרעה בסמכויותיו או שהתרשל במילוי חובותיו, רשאי מפקח העבודה הראשי להעבירו מכהונתו; אולם לגבי נאמן בטיחות לא יעשה כן מפקח העבודה הראשי אלא לאחר שהתייעץ בועד העובדים במפעל, אם ישנו, ולגבי חבר ועדת בטיחות שהוא נציג המעסיק לא יעשה כן, אלא לאחר שהתייעץ במעסיק. {{ח:סעיף|38|משלוח חינם בדואר}} {{ח:ת}} כל הודעה או מסמך לפי חוק זה, או העתק מאלה, מותר לשלוח למפקח עבודה אזורי במשלוח חינם בדואר רשום, במעטפה שרשום עליה ”פיקוח על עבודה“. {{ח:סעיף|39|קיום מינויים}} {{ח:תת|(א)}} מי שנתמנה להיות מפקח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלקת העבודה|פקודת מחלקת העבודה, 1943}}, רואים אותו כאילו נתמנה להיות מפקח עבודה לפי חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} מי שנתמנה להיות מפקח עבודה לפי חוק זה, או שרואים אותו כאילו נתמנה לכך, ייחשב לענין כל חיקוק שביצועו בידי שר העבודה כאילו נתמנה להיות מפקח או מפקח עבודה לענין אותו חיקוק. הוראות סעיף קטן זה חלות בשינויים המחוייבים לפי הענין, לגבי מפקח ראשי. {{ח:סעיף|40|הגבלת תחולה}} {{ח:ת}} בהתיעצות עם שר הבטחון רשאי שר העבודה לקבוע בתקנות סייגים לתחולת חוק זה לגבי מפעלי משרד הבטחון. {{ח:סעיף|41|ביטול}} {{ח:ת}} בטלים – {{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מחלקת העבודה|בפקודת מחלקת העבודה, 1943}};}} {{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת בתי חרושת|בפקודת בתי חרושת, 1946}}.}} {{ח:סעיף|42|שמירת דינים וחובות|תיקון: תשמ״ב}} {{ח:תת|(א)}} חוק זה בא להוסיף על האמור בכל חיקוק אחר ולא לגרוע ממנו; קיום חובה לפי חוק זה והתקנות לפיו, אינו פוטר מקיום חובה לפי חיקוק אחר. {{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם על עבירה לפי חוק זה או שילם קנס מינהלי, אין בכך כדי לפטרו מחובותיו על פי חוק זה והתקנות לפיו. {{ח:סעיף|43|תקנות}} {{ח:ת}} שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם מועצת המוסד, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. {{ח:סעיף|43א|אגרות|תיקון: תשע״ו}} {{ח:תת|(א)}} שר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע – {{ח:תתת|(1)}} אגרה בעד הגשת בקשה לקבלת הרשאה ולחידושה; {{ח:תתת|(2)}} אגרה בעד השתתפות בבחינות לשם קבלת ההרשאה; {{ח:תתת|(3)}} אגרה שעל בעל הרשאה לשלם בעד פיקוח על מילוי תנאי ההרשאה בידי השירות. {{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”הרשאה“ – הסמכה, אישור, היתר, רישיון או הרשאה אחרת מאת שר הכלכלה והתעשייה, מפקח עבודה ראשי או גורם שהוסמך לתת הרשאה מכוח תקנות לפי חוק זה, הנדרשים לפי חוק זה לשם ביצוע עבודה, ביצוע תפקיד הכולל סמכויות בדיקה ובקרה הנדרשות בהוראות לפי חוק זה, או מתן הכשרה מקצועית. {{ח:סעיף|44|הוראות מעבר|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|תקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה)#פרק ג|פרק ג׳ בתקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה), התשל״ג–1973}} (להלן – התקנות), כנוסחו ביום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996), יראו אותו כאילו הותקן, בשינויים המחויבים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 34ב|סעיף 34ב}}, בכל הנוגע לתקופה המתחילה ביום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997). {{ח:תת|(ב)}} בתקופה שמיום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997), ועד יום כ״ה בסיון התשנ״ז (30 ביוני 1997), ימשיך המוסד לביטוח לאומי לשלם עבור הפעולות מתוך הכספים שיעביר אליו לצורך כך משרד העבודה והרווחה בהתאם לאמור {{ח:חיצוני|תקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה)|בתקנות}}. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 34ב|בסעיף 34ב}} ימומנו הפעולות בשנת הכספים 1997 גם מיתרת הסכום השווה ל־1% מסכום התקבולים שגבה המוסד לפי {{ח:חיצוני|חוק מס מקביל|חוק מס מקביל, התשל״ג–1973}}, בשנת הכספים 1996, ואשר לא נוצלה למימון הפעולות בתקופה שמיום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) ועד יום ב׳ בטבת התשנ״ח (31 בדצמבר 1997). {{ח:תת|(ד)}} המוסד לביטוח לאומי יעביר למשרד העבודה והרווחה את הסכום האמור בסעיף קטן (ג) מתוך התקבולים שגבה כאמור, למימון הפעולות עד יום ה׳ בשבט התשנ״ח (1 בפברואר 1998). {{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשע״ט}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א}})}}}} {{ח:קטע3||הוראות הבטיחות}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|תחילתה של {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}} ביום 28 במאי 2019 ותוקפה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 25ט|לסעיף 25ט}}.}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 204|סעיף 204 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}}. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים)#סעיף 2|תקנות 2}}, {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים)#סעיף 3|3}}, {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים)#סעיף 6|6}} {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים)#סעיף 7|ו־7 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ״ט–1999}}. {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות)#סעיף 1|תקנה 1 לתקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות), התשנ״ו–1995}}, לגבי {{ח:חיצוני|תקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות)#תוספת חלק 1 פרט 15|פרט 15 בחלק הראשון לתוספת לתקנות האמורות}}. {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת פרט 4}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 79|תקנות 79}}, {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 80|80}} {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 164|ו־164(א) עד (ג) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988}}, וכן {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 9|תקנות 9 עד 11}} {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 81|ו־81}}, ככל שקיומן נדרש לשם מילוי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 79|תקנות 79}} {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 80|ו־80 לתקנות האמורות}}. {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת פרט 5}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים)#סעיף 2|תקנה 2(א) לתקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ״ג–1992}}. {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת פרט 6}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)#סעיף 5|תקנה 5(1) ו־(2) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס״ז–2007}}. {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ו באב תשי״ד (25 באוגוסט 1954).}} * '''משה שרת'''<br>ראש הממשלה * '''גולדה מאירסון'''<br>שרת העבודה * '''יצחק בן־צבי'''<br>נשיא המדינה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] ocmnq5bsze497fboghr0v14o26afiub 0 294678 1417445 1416804 2022-08-09T12:30:33Z OpenLawBot 8112 [1417442] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי״ח–1958}} {{ח:קטע3||צו בדבר מועצות אזוריות}} {{ח:סעיף*}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשי״ח, 1256|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)}}, {{ח:תיבה|1590|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1847|תיקון – צו בדבר פטור מהיטל לצרכי סעד}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 108|תיקון – צו בדבר בקורת חשבונות}}, {{ח:תיבה|359|תיקון מס׳ 2 – צו בדבר ישוב שיתופי}}, {{ח:תיבה|591|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|2006|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 193|תיקון}}, {{ח:תיבה|795|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 1844|תיקון – צו בדבר מסי המועצות האזוריות}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 1067|תיקון – צו בדבר הגשת החלטה על הטלת ארנונות}}, {{ח:תיבה|1391|תיקון מס׳ 2 – צו בדבר הגשת החלטה על הטלת ארנונות}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 2052|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 68|ת״ט}}, {{ח:תיבה|359|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 125|תיקון}}, {{ח:תיבה|2798|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 722|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 1452|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 1091|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 193|תיקון}}, {{ח:תיבה|1000|תיקון}}, {{ח:תיבה|1549|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 243|תיקון}}, {{ח:תיבה|581|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 846|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 799|תיקון}}, {{ח:תיבה|1792|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 84|תיקון}}, {{ח:תיבה|1568|תקנות שעת־חירום (משמר אזרחי)}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 1101|תיקון}}, {{ח:תיבה|1845|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 238|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: תיקון]}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 374|תיקון}}, {{ח:תיבה|688|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|799|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון מס׳ 3]}}, {{ח:תיבה|1218|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1953|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: תיקון מס׳ 5]}}, {{ח:תיבה|2488|תיקון מס׳ 5 [צ״ל: תיקון מס׳ 6]}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 688|תיקון}}, {{ח:תיבה|2063|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 472|תיקון}}, {{ח:תיבה|1222|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|1714|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 3]}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 747|תיקון}}, {{ח:תיבה|1636|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2120|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון מס׳ 3]}}, {{ח:תיבה|2140|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: תיקון מס׳ 4]}}, {{ח:תיבה|2366|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: תיקון מס׳ 5]}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 91|תיקון}}, {{ח:תיבה|505|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|505|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1012|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 204|תיקון}}, {{ח:תיבה|772|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 906|תיקון}}, {{ח:תיבה|1724|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 1211|תיקון}}, {{ח:תיבה|1211|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1739|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 419|תיקון}}, {{ח:תיבה|767|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|1064|תיקון}}, {{ח:תיבה|1694|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 11|תיקון}}, {{ח:תיבה|1402|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 356|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|519|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1220|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 686|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|935|תיקון מס׳ 7}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1265|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 200|תיקון}}, {{ח:תיבה|372|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|479|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 317|תיקון}}, {{ח:תיבה|957|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 15|תיקון}}, {{ח:תיבה|917|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 411|תיקון}}, {{ח:תיבה|707|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1197|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ו, 23|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211272.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ו, 756|תיקון}}, {{ח:תיבה|1505|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 655|תיקון}}, {{ח:תיבה|986|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 152|תיקון [תשנ״ז] מס׳ 2 (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 722|תיקון}}, {{ח:תיבה|1086|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 76|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 810|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 353|תיקון}}, {{ח:תיבה|758|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 229|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1009|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 113|תיקון}}, {{ח:תיבה|805|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|882|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 8|תיקון [צ״ל: מס׳ 2] [תשס״ד] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|115|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 490|תיקון}}, {{ח:תיבה|736|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 974|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1064|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 54|תיקון}}, {{ח:תיבה|271|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1292|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 30|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|30|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1367|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 737|תיקון}}, {{ח:תיבה|1419|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 71|תיקון}}, {{ח:תיבה|213|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|606|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1178|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1272|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1322|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|1418|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|1420|תיקון מס׳ 7}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 800|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 957|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 25|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 796|תיקון}}, {{ח:תיבה|1465|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 124|תיקון}}, {{ח:תיבה|820|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1960|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2071|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|2072|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|2495|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|2541|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|2642|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 535|תיקון}}, {{ח:תיבה|650|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 1070|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1736|תיקון}}, {{ח:תיבה|2136|הוראת שעה מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2139|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|2561|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3447|הוראת שעה [תשע״ח] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|3821|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2011|הוראת שעה}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 323|הודעה}}, {{ח:תיבה|817|הודעה מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 76|הודעה}}, {{ח:תיבה|1039|הודעה מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 139|הודעה}}, {{ח:תיבה|1131|הודעה מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2650|הודעה מס׳ 3}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 3|5(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 6|ו־12}} {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|לפקודת המועצות המקומיות, 1941}} (להלן – הפקודה), {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 14|והסעיפים 14(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 2|ו־2(ד)}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט|לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, אני מצווה ומורה לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} {{ח:סעיף*}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: ניהול מועצה אזורית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: מועצה ראשונה ממונה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: מועצה נבחרת}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 4 סימן א|סימן א׳: בחירת מועצה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: בחירת ראש מועצה וחדילה מכהונה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: חברי מועצה וסגני ראש מועצה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: ועדות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: ישיבות המועצה והועדות וסדריהן}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: עובדים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: סמכויות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 10|פרק עשירי: הוצאות והכנסות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 11|פרק אחד עשר: כספים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 12|פרק שנים עשר: תקציב, חשבונות ובקורת חשבונות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 12 סימן א|סימן א׳: תקציב המועצה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: חשבונות ובקורת חשבונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 13|פרק שלושה עשר: חוזים והצעות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 14|פרק ארבעה עשר: הנהלה מקומית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 14-1|פרק ארבעה עשר 1: מועצה כפרית, ומועצה אזורית שבתחומה אין ישוב שיתופי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 15|פרק חמישה עשר: בחירות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 15 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ב|סימן ב׳: ועדת בחירות והכנת פנקס בוחרים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ב1|סימן ב׳1: בחירות מיוחדות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ג|סימן ג׳: רשימות והצעות מועמדים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ד|סימן ד׳: כינון מוסדות נבחרים ללא בחירות בקלפי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ה|סימן ה׳: ההכנות ליום הבחירות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ו|סימן ו: ההצבעה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ז|סימן ז׳: ספירת הקולות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ח|סימן ח׳: קביעת תוצאות הבחירות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ט|סימן ט׳: ערעור בחירות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 15 סימן י|סימן י׳: סמכויות מיוחדות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 16|פרק ששה עשר: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה: {{מוקטן|הוראות בדבר מכרזים וקבלת הצעות}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|תוספת 4 פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|תוספת 4 פרק ב|פרק ב׳: כללי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|תוספת 4 פרק ג|פרק ג׳: הסדר רכישות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|תוספת 4 פרק ד|פרק ד׳: ניהול מחסנים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|תוספת 4 פרק ה|פרק ה׳: רישום וניהול מצאי (אינוונטר)}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית {{ח:הערה|(פקעה)}}}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשי״ט־2, תשכ״ה, תשמ״ו־2, ס״ח תשנ״ו, תשנ״ז־2, תשס״א, תשס״ז, תשס״ט, תשע״ב־4, תשע״ב־7, תשע״ח־7}} {{ח:ת}} בצו זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה אזורית“ – כל אחת מהמועצות המקומיות אשר שמה נקוב {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה“ – מועצה שנבחרה או שנתמנתה לפי הוראות צו זה לניהול עניניה של מועצה אזורית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועד מקומי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 3|בסעיף 3(א) לפקודה}}, שנבחר או שנתמנה לפי הוראות צו זה לניהול עניניו של ישוב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחום מועצה אזורית“ – כלל השטחים המתוארים {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ב׳ בתוספת הראשונה}} מתחת לשמה של המועצה האזורית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ישוב“ – מקום ששמו נקוב {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור א׳ של התוספת הראשונה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחום עודף“ – תחום המועצה האזורית שאינו כלול בתחום ישוב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ישוב שיתופי“ – קיבוץ, קבוצה, מושב עובדים, מושב שיתופי, כפר שיתופי, לרבות ישוב שלפחות שמונים למאה מתושביו שהם בני 17 ומעלה מאוגדים באגודה שיתופית להתיישבות ושהמועצה מכירה בו כישוב שיתופי לצורך צו זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחום הישוב“ – השטח המתואר {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ב׳ של התוספת הראשונה}} לצד שמו של אותו ישוב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים“ – בנינים וקרקעות שבתחום המועצה, תפוסים או פנויים, ציבוריים או פרטיים, למעט רחוב; {{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) 1996#סעיף 5|סעיף 5 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1995}}, אחרי ההגדרה ”נכסים“ תבוא ההגדרה ”רחוב“ כלהלן:}} {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רחוב“ – לרבות מסילת ברזל כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 2|בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו־(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, וכן מיתקנים לצורך מסילת הברזל או בקשר אליה, המהווים חלק בלתי נפרד ממנה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – שוכר או שוכר משנה ששכר נכסים לתקופה של למעלה משלוש שנים, ובאין שכירות כאמור – האדם המקבל או הזכאי לקבל הכנסה מהנכסים או שהיה מקבלה אילו היו הנכסים נותנים הכנסה, ובאין אדם כאמור – הבעל הרשום של הנכסים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק“ – המחזיק למעשה בנכסים כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, להוציא את הגר בבית מלון או בפנסיון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} ישוב; {{ח:תתת|(2)}} תחום עודף; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(פקעה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – היום ה־150 שלפני יום הבחירות למועצה, לראשות מועצה או לועד מקומי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבחירות“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בחירת ראש המועצה“ – {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ״ח–1988}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבחירה הישירה“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מועד בחירות כלליות“ – {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות)|חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם האוכלוסין“ – המרשם המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל בחירות“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 142|בסעיף 142(א)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית“ – יושב ראש הועדה המרכזית שנבחר לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה#סעיף 17|סעיף 17 לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט לעניינים מינהליים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בתי משפט לעניינים מינהליים“ – {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד במשכורת“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד בשכר“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הפנים או מי שהוסמך על ידיו לצורך צו זה. {{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: ניהול מועצה אזורית|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|2|מועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} מועצה אזורית תתנהל על ידי מועצה. {{ח:סעיף|3|ראש מועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} מועצה תפעל באמצעות ראש המועצה; אין בהוראה זו כדי לפגוע בסמכויות המועצה לפי כל דין. {{ח:תת|(ב)}} ראש המועצה אחראי לכך שהתפקידים שהוטלו על המועצה בצו זה או בכל דין אחר יבוצעו כראוי. {{ח:תת|(ג)}} ראש המועצה אחראי לכך שהחלטות המועצה יבוצעו כראוי; הצריכה ההחלטה הוצאה מכספי המועצה, אחראי ראש המועצה לכך שההחלטה תבוצע בהתאם לתקציב המאושר של המועצה ובהתאם להוראות אחרות של צו זה או כל דין אחר. {{ח:סעיף|4|האצלת תפקידים וסמכויות|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד־2, תשס״ה}} {{ח:ת}} ראש המועצה רשאי, באישור המועצה, לאצול מתפקידיו וסמכויותיו לסגן ראש המועצה או לחבר ועדת הנהלה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} או לעובד המועצה או לראש ועד מקומי שבתחום המועצה, דרך כלל, לענין מסוים או לסוג ענינים ואולם ראש המועצה לא יהא רשאי לאצול לראש ועד מקומי את סמכויותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}. {{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: מועצה ראשונה ממונה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|5|מינוי מועצה ראשונה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} הוקמה מועצה אזורית, יקבע השר את מספר חברי מועצתה הראשונה וימנה אותם לאחר שיקיים על כך התייעצות עם גופים ואנשים המייצגים לדעתו את תושבי המקום; המועצה הראשונה הממונה (להלן – מועצה ממונה) תכהן עד שתיבחר מועצה נבחרת ראשונה. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, בכל עת, למנות חברים נוספים למועצה ממונה וכן רשאי הוא להעביר מכהונתו חבר מועצה שמונה ולמנות אחר במקומו. {{ח:סעיף|6|כינוס מועצה לישיבה ראשונה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} מועצה ממונה תתכנס לישיבתה הראשונה על פי הזמנת השר, תוך 14 ימים מיום מינוי חבריה; השר ישב בראשה וינהל את הישיבה עד אשר ייבחר ראש המועצה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 7|לסעיף 7}}. {{ח:סעיף|7|בחירת ראש מועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} מועצה ממונה תבחר בישיבתה הראשונה את אחד מחבריה לראש המועצה. {{ח:תת|(ב)}} בחירת ראש המועצה תיעשה בהצבעה גלויה על פי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} המועמד שקיבל למעלה ממחצית הקולות של כל חברי המועצה הוא הנבחר; {{ח:תתת|(2)}} לא קיבל שום מועמד רוב כזה, מצביעים שנית; לפי דרישת חבר מחברי המועצה תידחה ההצבעה השניה לישיבה אחרת שתקוים לא יאוחר מ־7 ימים מיום הישיבה הראשונה; {{ח:תתת|(3)}} המועמד שקיבל בהצבעה השניה למעלה ממחצית הקולות של חברי המועצה המצביעים הוא הנבחר. {{ח:תת|(ג)}} גם הישיבה האחרת כאמור בסעיף קטן (ב)(2) תזומן בידי השר. {{ח:סעיף|8|בחירת סגן ראש המועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} תוך 30 ימים ממועד קיום הישיבה הראשונה תבחר המועצה, מבין חבריה, בסגן ראש מועצה; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} יחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, על בחירת סגן ראש המועצה. {{ח:סעיף|9|משכורת|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} ראש מועצה ממונה וסגנו רשאים לקבל מקופת המועצה משכורת באישור השר ובשיעור שקבע השר. {{ח:סעיף|10|חדילה מכהונה של ראש מועצה וסגנו|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} ראש מועצה ממונה וכן סגן ראש מועצה ממונה יחדל לכהן אם הוא – {{ח:תתת|(1)}} חדל להיות חבר המועצה; {{ח:תתת|(2)}} התפטר מכהונתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}; {{ח:תתת|(3)}} הועבר מכהונתו בידי המועצה. {{ח:תת|(ב)}} החלטת המועצה להעביר את ראש המועצה או סגן ראש המועצה מכהונתו לא יהיה לה תוקף אלא אם כן נתקבלה בישיבה שנקראה במיוחד לענין זה והצביעו בעדה למעלה ממחצית כל חברי המועצה; ואולם אם סיבת ההעברה מכהונה היא חיוב בדין, בפסק דין סופי, על עבירה שיש עמה קלון – תספיק החלטה המתקבלת ברוב רגיל. {{ח:סעיף|11|התפטרות מכהונה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} אדם שנבחר או שנתמנה לכהונה לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}} ורוצה להתפטר מכהונתו ימסור, במסירה אישית, הודעה בכתב על כך – {{ח:תתת|(1)}} לשר – אם הוא ראש המועצה; {{ח:תתת|(2)}} לראש המועצה – אם הוא סגן ראש המועצה או חבר המועצה. {{ח:תת|(ב)}} העתק מהודעת התפטרות כאמור בסעיף קטן (א), ימסר בידי המתפטר לחברי המועצה. {{ח:תת|(ג)}} התפטרות של ראש מועצה תיכנס לתוקפה עם מסירת הודעת ההתפטרות לשר; התפטרותו של סגן ראש מועצה ושל חבר מועצה תיכנס לתוקפה עם מסירת הודעת ההתפטרות לראש המועצה. {{ח:סעיף|12|בחירה מחדש של ראש מועצה וסגנו|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} חדל לכהן ראש מועצה ממונה או סגנו, תבחר המועצה באופן הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}}, לפי הענין, ראש מועצה או סגן ראש מועצה חדש, לא יאוחר מאשר בישיבת המועצה הרגילה הבאה לאחר החדילה מהכהונה. {{ח:סעיף|13|מינוי חבר מועצה חדש|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} חדל לכהן חבר מועצה ממונה, ימנה השר חבר מועצה אחר במקומו. {{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: מועצה נבחרת|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:קטע3|פרק 4 סימן א|סימן א׳: בחירת מועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|14|מועצה נבחרת|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} המועצה שאחרי המועצה הממונה תהיה מועצה נבחרת והיא תהיה מורכבת מנציגי האזורים ומראש מועצה. {{ח:סעיף|15|שיטת הבחירות למועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} הבחירות של נציגי כל אזור למועצה יהיו כלליות, ישירות, שוות וחשאיות וייערכו לפי הוראות צו זה. {{ח:סעיף|16|מועד הבחירות|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־7}} {{ח:ת}} הבחירות הראשונות למועצה והבחירות שלאחריהן יתקיימו במועד האמור {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות)|בחוק מועד בחירות כלליות}}. {{ח:סעיף|17|מספר הנציגים|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ז, תשס״ט, תשע״ח־3, תשע״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מודד כללי“ – מספר התושבים המקנה לאזור זכות לבחור נציג אחד למועצה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עודף“ – מספר התושבים שנותר לאחר חילוק מספר כל התושבים באזור למודד הכללי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תושב“ – מי שביום הקובע היה רשום הוא ומענו במרשם האוכלוסין כתושב של אותו אזור ויום הולדתו ה־17 חל לא יאוחר מהיום הקובע. {{ח:תת|(ב)}} אזור זכאי לבחור למועצה נציג אחד לכל מודד כללי שבמספר תושביו ולעודף העולה על מחצית המודד הכללי; אזור שהוא ישוב שמספר תושביו אינו מגיע כדי מודד כללי זכאי לנציג אחד. {{ח:תת|(ג)}} לקראת כל בחירות למועצה יקבע השר, על פי שיקול דעתו, את המודד הכללי לאחר שנתקיימו אלה: {{ח:תתת|(1)}} לא יאוחר מהיום ה־87 שלפני יום הבחירות, תקבל המועצה החלטה בדבר המודד הכללי שהיא תציע לשר; {{ח:תתת|(2)}} לא יאוחר מהיום ה־84 שלפני יום הבחירות תעביר המועצה לשר את הצעתה לפי פסקה (1) ותפרסם בכל אזור שבתחום המועצה האזורית הודעה על ההצעה האמורה; בהודעה יצוין שכל תושב של אותו אזור רשאי, לא יאוחר מהיום ה־7 שלאחר יום פרסום ההודעה, להגיש למועצה את הערותיו והשגותיו לגבי המודד הכללי המוצע; {{ח:תתת|(3)}} לא יאוחר מהיום ה־74 שלפני יום הבחירות תעביר המועצה לשר את ההערות וההשגות שהוגשו לפי פסקה (2); לאחר ששקל את הצעת המועצה ולאחר שעיין בהערות ובהשגות האמורות, יקבע השר את המודד הכללי לא יאוחר מהיום ה־63 שלפני יום הבחירות, ויודיע בכתב את קביעתו האמורה למועצה ולמנהל הבחירות. {{ח:תת|(ד)}} לא העבירה מועצה לשר הצעה בדבר המודד הכללי כאמור בסעיף קטן (ג)(2), יהיה כל אזור בתחום המועצה האזורית זכאי לבחור נציג אחד בלבד למועצה; ואולם אזור שמספר התושבים בו עולה על 750, יהיה זכאי לבחור שני נציגים למועצה. {{ח:תת|(ה)}} לא יאוחר מהיום ה־56 שלפני יום הבחירות, יפרסם מנהל הבחירות בכל אחד מן האזורים, הודעה בדבר מספר הנציגים שאותו אזור זכאי לבחור למועצה. {{ח:סעיף|18|הזכות לבחור|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} הזכות להשתתף בבחירת נציגי אזור למועצה נתונה לכל מי שרשום בפנקס הבוחרים שהוכן לאותו אזור על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 15|הפרק החמישה עשר}}. {{ח:סעיף|19|הזכות להיבחר|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״א, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־7, תשע״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} מי שנתקיימו בו הוראות סעיף קטן זה וכפוף להוראות סעיפים קטנים (א1), (א2) ו־(ב) זכאי להיכלל ברשימת מועמדים באזור ולהיבחר כחבר מועצה: {{ח:תתת|(1)}} שמו רשום בפנקס הבוחרים של אותו אזור; {{ח:תתת|(2)}} ביום הגשת מועמדותו הוא בן 21 שנים ומעלה; {{ח:תתת|(3)}} מקום מגוריו הקבוע, ביום הגשת מועמדותו, הוא בתחום אותו אזור; {{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(7)}} הוא אינו מנוע מכך לפי {{ח:חיצוני|חוק יסוד: השפיטה#סעיף 11|סעיף 11 לחוק יסוד: השפיטה}}, {{ח:חיצוני|חוק הדיינים#סעיף 18|סעיף 18 לחוק הדיינים, התשט״ו–1955}}, {{ח:חיצוני|חוק הקאדים#סעיף 15|סעיף 15 לחוק הקאדים, התשכ״א–1961}}, או {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים#סעיף 21|סעיף 21 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962}}; {{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(9)}} הוא לא הוכרז פסול דין לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 8|סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}}; {{ח:תתת|(10)}} הוא לא הוכרז פושט רגל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}, ואם ניתן לו צו שחרור החלטי לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|הפקודה האמורה}} או צו המבטל את ההכרזה משום שחובותיו שולמו במלואם – עברו שנתיים ממועד מתן תוקף לצו כאמור. {{ח:תת|(א1)}} אינו זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר חבר המועצה, מי שלעניין אותה מועצה מתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מונה לוועדה למילוי תפקידי מועצה אזורית וראש המועצה או מועצת המועצה האזורית לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 206|סעיף 206 לפקודת העיריות}}, כפי שהוחל {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 34א|בסעיף 34א לפקודה}}; {{ח:תתת|(2)}} מונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 38|סעיפים 38}} {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 38א|או 38א לפקודה}}; {{ח:תתת|(3)}} השר מינה אותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}; {{ח:תת}} הוראות סעיף קטן זה יחולו על הבחירות הראשונות שלאחר המינוי. {{ח:תת|(א2)}} מי שכיהן כמנהל הכללי של מועצה אזורית שלושים חודשים לפחות, אינו זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר לחבר המועצה בבחירות שייערכו באותה מועצה אזורית במהלך כהונתו ובבחירות כאמור שייערכו בשנתיים שמיום סיום כהונתו. {{ח:תת|(ב)}} אינו זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר חבר המועצה מי שנידון בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לשאת את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון. {{ח:תת|(ג)}} מועמד ברשימת מועמדים, שנידון למאסר כאמור בסעיף קטן (ב) ופסק הדין נהיה סופי אחרי הגשת רשימת המועמדים ולפני שהחל לכהן כחבר המועצה, דינו כדין מי שהתפטר מרשימת המועמדים שבה כלול שמו או מחברותו במועצה, לפי הענין, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית שאין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון. {{ח:תת|(ד)}} קביעת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) לא תידרש אם קבע בית המשפט, לפי דין, כי יש עם העבירה, בנסיבות הענין, משום קלון. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מאסר בפועל“ – סך כל תקופות המאסר בפועל שעל הנידון לשאת ברצף אחד, אף אם הוטלו בגזרי דין שונים, לרבות מאסר על תנאי שהופעל; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – על אחת מהעבירות שעליהן נידון לעונש של מאסר בפועל. {{ח:סעיף|19א|הוראות לענין שלילת הזכות להיבחר בשל עבירה שיש עמה קלון|תיקון: תשס״א, תשע״ח־7}} {{ח:ת}} לענין שלילת זכאותו של מועמד להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר חבר מועצה, בשל עבירה שיש עמה קלון, יחולו הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} מועמד יגיש למנהל הבחירות הצהרה לענין {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ב)}}, ואם הגיש המועמד בקשה לפי פסקה (2)(א) – גם אישור מאת הוועדה המרכזית על הגשת הבקשה, יחד עם כתב הסכמתו להיות מועמד לפי {{ח:פנימי|סעיף 153|סעיף 153(א)}}; {{ח:תת|(2)|(א)}} מועמד או מי שרוצה להיות מועמד, שנידון למאסר בפסק דין סופי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(ב)}}, המבקש כי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית יחליט כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, יגיש ליושב ראש הועדה בקשה לכך, לפני הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו; לבקשה יצורפו כתב האישום, פסק הדין וכל חומר אחר הנוגע לענין; {{ח:תתת|(ב)}} החלטת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית תהיה סופית; ההחלטה המנומקת תימסר למנהל הבחירות לא יאוחר מהיום ה־12 שלפני יום הבחירות; {{ח:תת|(3)|(א)|(1)}} נידון מועמד למאסר בפסק דין סופי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(ג)}}, ימסור על כך הודעה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ואם ביקש מהיושב ראש לקבוע כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, יגיש בקשה בצירוף כל החומר כאמור בפסקה 2(א); {{ח:תתתת|(2)}} ההודעה, הבקשה וכל החומר המצורף, יוגשו ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בתוך שבעה ימים מהיום שפסק הדין נהיה סופי; {{ח:תתתת|(3)}} לא הגיש מועמד בקשה, דינו כדין מי שהתפטר ביום מסירת ההודעה, אף אם נבחר ואף אם החל לכהן; הודעה על כך תפורסם ברשומות ובכל דרך שיקבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. {{ח:תתת|(ב)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, ייתן את החלטתו בתוך 10 ימים מיום הגשת הבקשה והחלטתו תהיה סופית; {{ח:תתת|(ג)}} החליט היושב ראש לדחות את הבקשה, דינו של המועמד כדין מי שהתפטר ביום מתן ההחלטה, אף אם נבחר ואף אם החל לכהן; הודעה על החלטת היושב ראש כאמור תפורסם ברשומות ובכל דרך שיקבע; {{ח:תת|(4)}} נוכח מנהל הבחירות, להנחת דעתו, בהתאם לראיות שהובאו לפניו, שמועמד נידון למאסר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}} ולא הצהיר על כך לפי פסקה (1) או לא מסר על כך הודעה לפי פסקה (3), ידרוש מנהל הבחירות מן המועמד כי יגיש לו תצהיר לענין {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ב)}}. {{ח:סעיף|20|הזכות להגשת רשימות מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} כל קבוצת אנשים הרשומה בפנקס בוחרים של אזור והמונה שני אחוזים לפחות ממספר בעלי זכות הבחירה באזור אך לא פחות מחמישה אנשים, רשאית להגיש רשימת מועמדים בבחירות לנציגי אותו אזור במועצה; רשימות המועמדים יוגשו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 15|הפרק החמישה עשר}}. {{ח:סעיף|21|נציג מטעם ישוב חדש|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} הוקם ישוב חדש בתחום מועצה אזורית בתקופה שבין בחירות או סופח ישוב לתחום מועצה אזורית באותה תקופה, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ועם גופים ציבוריים שלדעתו יש להם נגיעה בדבר, למנות נציג מטעם אותו ישוב לחבר במועצה; חבר מועצה זה יכהן עד לבחירות הבאות. {{ח:תת|(ב)}} חדל חבר מועצה כאמור לכהן, רשאי השר, בדרך הקבועה בסעיף קטן (א), למנות במקומו חבר מועצה אחר. {{ח:סעיף|22|תחילת כהונתה של מועצה|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 24|סעיף 24(א) לפקודת העיריות}} יחולו, בשינויים המחויבים, על מי שנבחרו חברי מועצה בבחירות לפי צו זה. {{ח:סעיף|23|רציפות כהונה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} מועצה קיימת תמשיך בתפקידה עד תחילת כהונתה של מועצה חדשה. {{ח:קטע3|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: בחירת ראש מועצה וחדילה מכהונה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|24|שיטת הבחירות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} ראש מועצה ייבחר בבחירות אישיות, ישירות, שוות וחשאיות; הבחירות ייערכו לפי הוראות צו זה. {{ח:סעיף|25|הזכות לבחור ולהיבחר ומועד הבחירות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} הזכות לבחור ראש מועצה ולהיבחר לראש מועצה וכן מועד הבחירות הם כקבוע {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)|בחוק בחירת ראש המועצה}}. {{ח:סעיף|26|הצעת מועמד|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} הצעת מועמד לראש מועצה תוגש בידי קבוצת בוחרים או בידי קבוצת חברי מועצה כמפורט {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)|בחוק בחירת ראש המועצה}}; הצעות המועמדים יוגשו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 15|הפרק החמישה עשר}}. {{ח:סעיף|27|התפטרות מועמד|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} התפטר מועמד לראשות המועצה ביום ה־10 שלפני יום הבחירות או לפני כן, רשאי מי שהציע את מועמדותו, לא יאוחר מהיום ה־7 שלפני יום הבחירות, להציע במקומו מועמד אחר הזכאי להיבחר לראש המועצה. {{ח:סעיף|28|פטירת מועמד|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29}}, נפטר מועמד לראשות המועצה, רשאי מי שהציע את מועמדותו של הנפטר, לא יאוחר מהיום ה־10 שלאחר הפטירה, להציע במקומו מועמד אחר הזכאי להיבחר לראש המועצה. {{ח:תת|(ב)}} נפטר מועמד לראשות המועצה ביום ה־15 שלפני יום הבחירות או לפני כן, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוצע מועמד לפי סעיף קטן (א) – יתקיימו הבחירות למועצה ולראש המועצה ביום שלישי הראשון שלאחר היום ה־33 מיום הגשת הצעת המועמד; {{ח:תתת|(2)}} לא הוצע מועמד לפי סעיף קטן (א) – יתקיימו הבחירות למועצה ולראש המועצה ביום שבו היו צריכות להתקיים. {{ח:תת|(ג)}} נפטר מועמד לראשות המועצה אחרי היום ה־15 שלפני יום הבחירות, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוצע מועמד לפי סעיף קטן (א) – יתקיימו הבחירות למועצה ולראש המועצה במועד האמור בסעיף קטן (ב)(1); {{ח:תתת|(2)}} לא הוצע מועמד לפי סעיף קטן (א) – יתקיימו הבחירות למועצה ולראש המועצה בתום 14 ימים מהיום שבו היו צריכות להתקיים. {{ח:תת|(ד)}} הצעת מועמד לפי סעיף זה תוגש למנהל הבחירות בימים, בשעות ובמקום שיקבע. {{ח:סעיף|29|בחירות באין מועמד|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} לא הוגשה או לא אושרה שום הצעת מועמד לראשות המועצה או התפטר או נפטר מועמד יחיד לאחר היום ה־10 שלפני יום הבחירות, לא יהיו בחירות בקלפי והמועצה תבחר בראש המועצה מבין חבריה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ח|סעיף 6ח לחוק בחירת ראש המועצה}}. {{ח:סעיף|30|תחילת כהונתו של ראש מועצה ורציפות הכהונה|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 12|סעיף 12 לחוק הבחירה הישירה}} יחולו, בשינויים המחויבים, על מי שנבחר לראש מועצה לפי צו זה. {{ח:סעיף|31|ראש מועצה לזמן ביניים|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} כל עוד לא החל ראש מועצה לכהן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30}}, יכהן כראש המועצה האדם שנשא בכהונה זו ערב יום הבחירות למועצה, ואם נבצר ממנו לפעול – חבר המועצה שהשר מינהו לכך. {{ח:סעיף|32|חדילה מכהונה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} ראש מועצה יחדל לכהן בכל אחד מהמקרים האלה: {{ח:תת|(1)}} הוא לא היה זכאי לכתחילה להיבחר לראש מועצה או שלאחר שנבחר השתנו לגביו הנסיבות כך ששוב אין מתקיימות בו כל דרישות הזכאות להיבחר לראש מועצה האמורות {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 4|בסעיף 4(ב) לחוק בחירת ראש מועצה}}; {{ח:תת|(2)}} הוא התפטר מכהונתו כאמור {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6א|בסעיף 6א לחוק בחירת ראש מועצה}}; {{ח:תת|(3)}} הוא הועבר מכהונתו כאמור {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ב|בסעיפים 6ב עד 6ד לחוק בחירת ראש מועצה}}; {{ח:תת|(4)}} השר מינה מועצה חדשה או ועדה למילוי תפקידי המועצה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 38|סעיף 38 לפקודה}}. {{ח:סעיף|33|חליפו של ראש מועצה שחדל לכהן|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ו|בסעיף 6ו(ב) לחוק בחירת ראש המועצה}}, נפטר ראש מועצה או חדל לכהן בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(1) עד (3)}}, תבחר המועצה בראש מועצה מבין חבריה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ח|סעיף 6ח לחוק בחירת ראש מועצה}}. {{ח:סעיף|34|פרסום|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} מזכיר המועצה יודיע לשר על בחירת ראש מועצה בידי המועצה ועל חדילה של ראש מועצה לכהן, והשר יפרסם הודעה על כך ברשומות. {{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: חברי מועצה וסגני ראש מועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|35|ישיבה ראשונה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} מועצה נבחרת תתכנס לישיבתה הראשונה על פי הזמנת ראש המועצה לא יאוחר מ־14 ימים מיום תחילת כהונתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}}; ההזמנה תימסר לכל חברי המועצה 48 שעות לפחות לפני מועד הישיבה; לא נבחר ראש מועצה או נעדר ראש המועצה, תכונס הישיבה על פי הזמנת זקן חברי המועצה והוא יהיה יושב ראש בה עד אשר ייבחר ראש מועצה או עד לבואו של ראש המועצה. {{ח:תת|(ב)}} לא נקראה הישיבה הראשונה כאמור בסעיף קטן (א), יכנס השר את המועצה לישיבה הראשונה והוא יהיה יושב ראש בה עד אשר ייבחר ראש המועצה. {{ח:סעיף|36|סגן ממלא מקום|תיקון: תשנ״ז־2, תשנ״ח}} {{ח:תת|(א)}} לראש מועצה יהיה סגן אחד אשר ייבחר על פי הצעת ראש המועצה שאושרה בידי המועצה ברוב חבריה; בחירת הסגן האמור תהיה תוך חודשיים מיום שראש המועצה התחיל לכהן או מהיום שנתפנתה משרתו של סגן קודם שנבחר לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ב)}} נעדר ראש המועצה מן הארץ או נבצר ממנו למלא את תפקידו או חדל לכהן וטרם התחיל לכהן ראש מועצה חדש, ימלא סגנו שנבחר לפי סעיף קטן (א) את מקומו. {{ח:סעיף|37|סגנים נוספים|תיקון: תשנ״ז־2, תשנ״ח}} {{ח:ת}} בנוסף לסגן האמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36}} רשאית המועצה לבחור בדרך האמורה {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ח|בסעיף 6ח(א) לחוק בחירת ראשי מועצות אזוריות}} – {{ח:תת|(1)}} במועצה אזורית שמספר תושביה אינו עולה על 20,000 – סגן אחד; {{ח:תת|(2)}} במועצה אזורית שמספר תושביה עולה על 20,000 או שמספר הישובים בה עולה על 50 – שני סגנים. {{ח:סעיף|37א|מילוי מקום ראש המועצה בהעדר הסגן|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} לא נבחר סגן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36}}, או נעדר אותו סגן או חדל לכהן, או נבצר ממנו למלא את מקומו של ראש המועצה, ימלא את מקומו של ראש המועצה אחד מהסגנים הנוספים שהמועצה קבעה לכך, ואם אין סגן כזה – חבר המועצה שהמועצה קבעה לכך. {{ח:סעיף|37ב|משכורת|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} ראש המועצה, סגנו וכן מי שממלא את מקום ראש המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א|סעיף 37א}}, רשאים לקבל מקופת המועצה משכורת באישור השר ובשיעור שקבע השר. {{ח:סעיף|37ג|פסולים לכהונה|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״א, תש״ע, תשע״ה, תשע״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} אלה פסולים לכהן כחברי מועצה: {{ח:תתת|(1)}} מי שלא היה זכאי לכתחילה להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר לחבר מועצה בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}}, או שלאחר שנבחר השתנו לגביו הנסיבות כך ששוב אין מתקיימות בו כל דרישות הזכאות להיות מועמד המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}}; {{ח:תתת|(2)}} מי שהורשע בפסק דין שנהיה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר המועצה, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, וקבע בית המשפט כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון; {{ח:תתת|(3)}} מי שנידון למאסר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}} ולא הצהיר אמת או לא הגיש הודעה או בקשה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיף 19א}}; {{ח:תתת|(4)}} חבר ועד מקומי; {{ח:תתת|(5)}} מי שחייב חוב סופי בשל ארנונה או בשל אספקת מים בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, ”חוב סופי“ – חוב, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי העניין, ואם הוגשו ערעור או תובענה אחרת – לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד; {{ח:תתת|(6)}} עובד המועצה במשכורת; {{ח:תתת|(7)}} עובד המדינה במשכורת אשר עבודתו קשורה בענייני המינהל המחוזי או השלטון המקומי ועלולה להביא לידי סתירה או אי־התאמה בין תפקידיו בשירות המדינה ובין תפקידיו כחבר המועצה; {{ח:תתת|(8)}} עובד במשכורת ברשות מקומית אחרת אשר עבודתו האמורה עלולה להביא לידי סתירה או אי־התאמה בין תפקידיו בשירות הרשות המקומית האחרת ובין תפקידיו כחבר המועצה. {{ח:תת|(ב)}} המכהן כחבר מועצה והוא פסול לכך, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}. {{ח:סעיף|37ג1|קביעת קלון על ידי בית המשפט|תיקון: תשס״א}} {{ח:תת|(א)}} גזר בית המשפט את דינו של חבר מועצה בשל עבירה פלילית, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, יקבע בית המשפט בגזר הדין אם יש בעבירה שעבר משום קלון; החלטת בית המשפט לענין הקלון ניתנת לערעור כאילו היתה חלק מגזר הדין. {{ח:תת|(ב)}} לא קבע בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), או שחבר המועצה החל לכהן בין מועד גזר הדין לבין המועד שבו פסק הדין נהיה סופי, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, כל עוד פסק הדין לא נהיה סופי, לפנות לבית המשפט ולבקשו לקבוע אם יש בעבירה משום קלון; הבקשה תוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין ואם הוגש ערעור, לבית המשפט שלערעור. {{ח:תת|(ג)}} מזכירות בית המשפט תמציא עותק מפסק הדין או מהחלטת בית המשפט, לפי הענין, למזכיר הרשות המקומית ולשר הפנים. {{ח:סעיף|37ד|היעדרות מישיבות המועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), חבר מועצה שנעדר מישיבות המועצה שלושה חודשים רצופים או שנעדר משלוש ישיבות רצופות – אם היו בשלושה חודשים פחות משלוש ישיבות – יחדל להיות חבר המועצה, ובלבד שראש המועצה או הממונה על המחוז שלח לו הודעה כמפורט בסעיף זה. {{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) לא יחול על חבר המועצה שנעדר מישיבת המועצה ברשות המועצה שניתנה מראש, או שנעדר בשל מחלה, שירות בצבא הגנה לישראל או שליחות ציבורית. {{ח:תת|(ג)}} בתום החודש השני להיעדרו של חבר המועצה מישיבות המועצה או מיד לאחר הישיבה השניה שממנה נעדר, לפי הענין, ישלח לו ראש המועצה הודעה בכתב שתכלול פירוט ישיבות המועצה שמהן נעדר וכן את נוסחו המלא של סעיף זה. {{ח:תת|(ד)}} ההודעה כאמור בסעיף קטן (ג) תישלח לחבר המועצה בדואר רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה יישלח בדואר רשום לממונה על המחוז. {{ח:תת|(ה)}} לא שלח ראש המועצה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) ולא שלחה גם תוך שבעה ימים מיום שדרש ממנו הממונה על המחוז לעשות כן, ישלח הממונה על המחוז לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה יישלח במכתב רשום לראש המועצה. {{ח:סעיף|37ה|הודעה על חדילת חברות במועצה|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״א, תשע״ב־4, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} נראה לראש המועצה, כי חבר המועצה פסול מלכהן כחבר המועצה או חדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37ד|בסעיף 37ד}}, ישלח לו ראש המועצה, בדואר רשום, לפי מענו הידוע לאחרונה, הודעה בדבר התפנות מקומו במועצה ויפרט בה את הסיבות לכך; ראש המועצה ימציא העתק מהודעתו האמורה לידי הממונה על המחוז. {{ח:תת|(ב)}} נראה לממונה על המחוז שחבר המועצה פסול מלכהן כחבר המועצה או חדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37ד|בסעיף 37ד}}, ולא שלח ראש המועצה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) ולא שלחה גם תוך ארבעה עשר ימים מיום שדרש ממנו הממונה על המחוז לעשות כן, ישלח הממונה על המחוז לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה יישלח במכתב רשום לראש המועצה. {{ח:תת|(ג)}} בתום שלושים ימים מיום שנשלחה אליו הודעה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), יחדל חבר המועצה לכהן כחבר המועצה, אלא אם כן תוך הזמן האמור התקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} אותו חבר המועצה עתר לבית משפט לעניינים מנהליים לביטול ההודעה, ובמקרה זה לא יחדל לכהן כאמור עד שבית המשפט יחליט אחרת; {{ח:תתת|(2)}} התברר לשולח ההודעה שלא נתקיימו הנסיבות המחייבות את משלוחה והוא ביטל אותה בהודעה מנומקת בכתב, לחבר המועצה; העתק מהודעת הביטול יימסר לידי הממונה על המחוז או לידי ראש המועצה, לפי הענין. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), מי שפסול לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ג|סעיף 37ג(א)(2)}}, תיפסק חברותו במועצה מיום שפסק הדין נהיה סופי. {{ח:תת|(ה)}} על מי שפסול לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ג|סעיף 37ג(א)(3)}} יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), ואולם אם עתר לביטול ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(1) יושעה מחברותו במועצה עד להחלטת בית המשפט בעתירה. {{ח:תת|(ו)}} על מי שפסול לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ג|סעיף 37ג(א)(5)}}, יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) ו־(ה), בשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תישלח בידי הגזבר, והוא יציין בה כי על חבר המועצה לשלם את חובו או להסדיר אותו, לרבות בדרך של פריסתו (בסעיף זה – הסדרת חוב); {{ח:תתת|(2)}} כהונתו של חבר המועצה תיפסק בתום שישים ימים מיום שנשלחה אליו הודעה כאמור בפסקה (1), זולת אם – {{ח:תתתת|(א)}} בתוך שלושים ימים ממועד משלוח ההודעה הסדיר את החוב; {{ח:תתתת|(ב)}} בתוך שישים ימים ממועד משלוח ההודעה התקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ג); {{ח:תתת|(3)}} הגזבר יודיע לממונה על תחילת השעיה ועל הפסקת כהונה של חבר המועצה; {{ח:תתת|(4)}} הממונה יוודא את קיומן של הוראות סעיף קטן זה. {{ח:סעיף|37ה1|הוראות לענין השעיה|תיקון: תשס״א, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} קבע בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ג1|סעיף 37ג1}} כי יש עם העבירה שבה הורשע חבר המועצה משום קלון, יושעה חבר המועצה מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו. {{ח:תת|(ב)}} הושעה חבר המועצה לפי סעיף קטן (א) או לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ה|סעיף 37ה(ה) או (ו)}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37י|סעיף 37י(א)}}; חזר חבר המועצה לכהן לאחר שזוכה בערעור או לאחר שקבע בית המשפט כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, או לאחר שהחליט בית המשפט שלא נתקיימה העילה לפסלות לכהונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ג|סעיף 37ג(א)(3) או (5)}} יחדל לכהן האחרון שנהיה לחבר המועצה מתוך רשימת המועמדים, ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולכהן כחבר המועצה מכוח הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37י|סעיף 37י(א) או (ב)}}. {{ח:סעיף|37ו|חדילה מכהונת סגן|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} סגן ראש מועצה יחדל מכהונתו אם נתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא חדל להיות חבר המועצה; {{ח:תתת|(2)}} הוא התפטר מכהונתו; {{ח:תתת|(3)}} בסגן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36}} – ראש המועצה, באישור המועצה, ברוב חבריה, העביר אותו מכהונתו; {{ח:תתת|(4)}} בסגן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}} – המועצה, בהחלטה שנתקבלה ברוב חבריה בישיבה מיוחדת, העבירה אותו מכהונתו. {{ח:תת|(ב)}} סגן ראש מועצה הרוצה להתפטר ימסור הודעה בכתב על כך לראש המועצה וימציא העתק מהודעתו לחברי המועצה ולממונה על המחוז; ההתפטרות תקבל תוקף כעבור 48 שעות לאחר שהודעת ההתפטרות נמסרה לראש המועצה. {{ח:תת|(ג)}} הגישו רוב חברי המועצה לראש המועצה דרישה בכתב לכנס ישיבה מיוחדת לדיון על העברת סגן ראש המועצה מכהונתו כאמור בסעיף קטן (א)(4), יכנס ראש המועצה את הישיבה לא יאוחר מ־30 ימים מיום הגשת הדרישה; לא כינס ראש המועצה את הישיבה בתוך הזמן האמור, ימנה השר אדם שיכנס את המועצה לישיבה המיוחדת במועד שקבע השר. {{ח:סעיף|37ז|פרסום|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} מזכיר המועצה יודיע לשר על כל מקרה של בחירת סגן ראש מועצה ועל חדילה מכהונה של סגן ראש מועצה והשר יפרסם הודעה על כך ברשומות. {{ח:סעיף|37ח|התפטרות חבר מועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} חבר מועצה הרוצה להתפטר מכהונתו ימסור הודעה בכתב על כך לראש המועצה וימציא העתק מהודעתו לחברי המועצה ולממונה על המחוז; ההתפטרות תקבל תוקף כעבור 48 שעות לאחר שהודעת ההתפטרות נמסרה לראש המועצה. {{ח:סעיף|37ט|התפטרות ראש מועצה מייצוג אזור|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} ראש מועצה שנבחר גם כנציגו של אזור במועצה ורוצה להתפטר מייצוג כאמור ימסור הודעה בכתב על כך למועצה וימציא העתק מהודעתו האמורה לממונה על המחוז ולועד המקומי המכהן באותו אזור; ההתפטרות תקבל תוקף עם מסירת ההודעה למועצה. {{ח:תת|(ב)}} התפטר ראש מועצה מייצוגו של אזור כאמור בסעיף קטן (א), ימשיך להיות חבר המועצה לכל דבר וענין ויווסף למנין החברים שנקבע לאותה מועצה, כל עוד הוא מכהן כראש מועצה. {{ח:סעיף|37י|חליפו של חבר מועצה שחדל לכהן|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״א}} {{ח:תת|(א)}} במקום חבר המועצה שחדל לכהן או שפקעה כהונתו יבוא המועמד ששמו רשום ברשימת המועמדים שמטעמה נבחר אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות האחרונות למועצה; ואם אותו מועמד כבר נכנס למועצה בדרך זו קודם לכן או שהוא פסול או שאינו יכול להיות חבר מועצה מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב לראש המועצה שאינו רוצה להיות חבר המועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו רשום אחריו ברשימת המועמדים האמורה, וכן הלאה. {{ח:תת|(ב)}} אין ברשימת המועמדים מי שימלא את המקום הפנוי כאמור בסעיף קטן (א), ימנה השר, ללא דיחוי, חבר חדש מבין האנשים הזכאים להיבחר לחברי המועצה, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם אין, לדעת השר, ארגון כזה, ייעשה המינוי בהתחשב ברצונם של אותם אנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור. {{ח:סעיף|37יא|תוקף פעולות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} חבר מועצה, המכהן בתפקידו כשהוא פסול לכהן כחבר המועצה או שחדל להיות חבר המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ד|סעיף 37ד}}, יראו את מעשיו בתפקידו כחבר מועצה כאילו נעשו בידי חבר מועצה המכהן כדין. {{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: ועדות}} {{ח:סעיף|38|ועדת הנהלה|תיקון: תשע״ח־6}} {{ח:תת|(א)}} למועצה תהא ועדת הנהלה קבועה שתיבחר על ידי המועצה מבין חבריה. {{ח:תת|(ב)}} תפקידיה של ועדת ההנהלה לנהל את עניני המועצה, לתאם את פעולותיהן של ועדותיה ולפקח עליהן, להשגיח שהחלטות המועצה והחלטות ועדותיה יבוצעו כדין, ולמלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה על ידי המועצה, ובלבד שלא תהא לה הסמכות להטיל ארנונות, אגרות, היטלים או תשלומים אחרים, ללוות כספים, להתקין חוקי עזר או לקבל עובדים במשכורת. {{ח:תת|(ג)}} לעניין {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 206|סעיף 206 לפקודת העיריות}}, כפי שהוחל {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 34א|בסעיף 34א לפקודה}}, תמלא ועדת ההנהלה את תפקידי ועדת הכספים במועצה שלא מונתה בה ועדת כספים. {{ח:סעיף|39||תיקון: תשכ״ה־2, תשע״ח־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|39א||תיקון: תשכ״ה־2, תשע״ח־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|40|ועדה חקלאית}} {{ח:ת}} למועצה תהא ועדה חקלאית קבועה שתפקידה לטפל בענינים החקלאיים של המועצה ושל תחום המועצה. {{ח:סעיף|40א|ועדת מכרזים|תיקון: תשכ״ה־2, תשל״ט, תש״ם, תש״ם־5}} {{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר מבין חבריה ועדת מכרזים קבועה שתפקידיה לבדוק הצעות מחירים המוגשות למועצה בעקבות פרסום מכרז ולהמליץ לפני ראש המועצה על ההצעה שלדעת הועדה ראויה לאישורו; ראש המועצה לא יהיה חבר בועדת המכרזים. {{ח:תת|(ב)}} החליט ראש המועצה לאחר עיון בהמלצות ועדת המכרזים שלא לאשר את ההצעה שעליה המליצה הועדה, ירשום את הנימוקים להחלטתו ויביאם לידיעת המועצה בישיבתה הקרובה. {{ח:תת|(ג)}} ראש המועצה רשאי, באישור המועצה, לאשר הצעה מבין ההצעות שהיו לפני ועדת המכרזים, אף שהועדה לא המליצה עליה. {{ח:סעיף|40ב|ועדת מל״ח|תיקון: תשל״ב}} {{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדה להכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום (להלן – ועדת מל״ח). {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}} לא יחולו על הרכב ועדת מל״ח. {{ח:סעיף|40ג|ועדת בטחון|תיקון: תשל״ד־2, תשל״ו}} {{ח:תת|(א)}} במועצה אזורית שבה נתכונן משמר אזרחי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה}}, תקום ועדת בטחון אשר תייעץ ותסייע למשטרה בענין המשמר האזרחי. {{ח:תת|(ב)}} חברי ועדת הבטחון יהיו – {{ח:תתת|(1)}} נציגי המועצה האזורית שתמנה המועצה; {{ח:תתת|(2)}} נציגי שרים אלה, אם ראו לשלוח נציג: נציג שר הבטחון, שימנה מפקד הג״א מחוזי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, תשי״א–1951}}; נציג שר החינוך והתרבות, שימנה מנהל הלשכה המחוזית של המשרד; נציג שר המשטרה, שימנה מפקד משטרת המחוז; {{ח:תתת|(3)}} חברים אחרים כפי שתחליט הועדה. {{ח:תת|(ג)}} על נציגי המועצה האזורית בועדת הבטחון לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}. {{ח:סעיף|41|ועדות שונות}} {{ח:ת}} נוסף על הועדות הנקובות בשמן בצו זה או בכל דין אחר, רשאית המועצה לבחור ועדות קבועות או ועדות ארעיות לענינים או למקרים מסויימים. {{ח:סעיף|42|הרכב הועדות|תיקון: תשי״ט־4, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} ועדה של המועצה שלא נקבע לה הרכב מיוחד בצו זה או בדין אחר יהיו מחצית חבריה, לפחות, חברי מועצה והשאר – בעלי זכות להיבחר כחברי המועצה, שאינם פסולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ג|סעיף 37ג}}, ובלבד שההרכב הכולל של הועדות האמורות יהיה יחסי להרכב הסיעתי של המועצה. {{ח:סעיף|43|יושבי ראש הועדות|תיקון: תשל״ב}} {{ח:ת}} ראש המועצה יהיה בתוקף מישרתו יושב ראש בועדת ההנהלה ובועדת מל״ח; יושבי ראש שאר הועדות ייבחרו על ידי המועצה מתוך חברי הועדה. {{ח:סעיף|44|תקופת הכהונה של ועדות המועצה}} {{ח:ת}} ועדה קבועה של המועצה תכהן כל תקופת כהונתה של המועצה, מלבד אם נקבעה הוראה אחרת בצו זה או בכל דין אחר. ועדה ארעית תחדל לכהן עם גמר תפקידה; אולם רשאית המועצה לשנות בכל עת את הרכבה של ועדה, כולו או מקצתו, בכפוף להוראות צו זה. {{ח:סעיף|45|חדילת חברות}} {{ח:תת|(א)}} חבר מועצה שנבחר על ידיה להיות חבר ועדה, חברותו באותה ועדה נפסקת משנפסקה חברותו במועצה. {{ח:תת|(ב)}} חבר ועדה של המועצה שאיבד את זכותו להיבחר כחבר המועצה יחדל מהיות חבר הועדה. {{ח:תת|(ג)}} חבר ועדה של המועצה רשאי בכל עת להתפטר מתפקידו בהודעה בכתב לראש המועצה. {{ח:סעיף|46|ועדות משנה}} {{ח:ת}} כל ועדה של המועצה רשאית לבחור ועדת משנה לכל מטרה הנראית לה בגדר תפקידה. {{ח:סעיף|47|סדרי העבודה של הועדות}} {{ח:ת}} כל ועדה של המועצה רשאית, בשים לב להחלטות המועצה, ובמידה שלא נקבעה לכך הוראה אחרת בענין זה, לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה. {{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: ישיבות המועצה והועדות וסדריהן}} {{ח:סעיף|48|מועד הישיבות|תיקון: תשכ״ה}} {{ח:תת|(א)}} המועצה תקבע את הימים לישיבותיה, ובלבד שתקיים לפחות ישיבה רגילה אחת בכל ששה שבועות; אולם רשאית המועצה להחליט שלא לקיים ישיבות רגילות בחדשים ניסן ותשרי של כל שנה לפי הלוח העברי. {{ח:תת|(ב)}} ראש המועצה רשאי לכנס בכל עת ישיבת מועצה שלא מן המנין. {{ח:תת|(ג)}} ראש המועצה חייב לכנס ישיבת מועצה שלא מן המנין, אם הוגשה לו על כך דרישה חתומה בידי שליש, לפחות, מחברי המועצה ובה פורט סדר היום הנדרש, או אם באה דרישה לכך מאת ועדת ההנהלה או ועדת הביקורת של המועצה; לא כינס ראש המועצה את הישיבה תוך 14 יום מיום הגשת דרישה כאמור, יוכלו החברים שהגישו אותה לקרוא לישיבת המועצה לשם דיון בסדר היום הנדרש. {{ח:תת|(ד)}} יושב ראש ועדה רשאי לקרוא בכל עת לישיבת הועדה שהוא יושב ראש בה, והוא חייב לקרוא לישיבה על פי החלטת הועדה, או על פי דרישה מאת ועדת ההנהלה או ועדת הביקורת. {{ח:סעיף|49|סדר היום}} {{ח:תת|(א)}} סדר היום לישיבת מועצה, שלא נקבע מראש על ידי המועצה, ייקבע על ידי ראש המועצה באישור ועדת ההנהלה. ועדת ההנהלה רשאית גם לשנות את סדר היום שקבע ראש המועצה. {{ח:תת|(ב)}} סדר היום לישיבת ועדה שלא נקבע מראש על ידי הועדה, ייקבע על ידי יושב ראש הועדה. {{ח:תת|(ג)}} הצעות לשינוי סדר היום בישיבה של מועצה או ועדה, יובאו לדיון רק עם פתיחת הישיבה. {{ח:תת|(ד)}} אין להעלות על סדר היום של ישיבת מועצה או ועדה שום ענין שלא פורט בהזמנה לאותה ישיבה, אלא אם נוכחים ומסכימים לכך לפחות שני שלישים מחברי המועצה או הועדה. {{ח:סעיף|50|הזמנות}} {{ח:תת|(א)}} הזמנה לכל ישיבה של המועצה או של ועדה, פרט לישיבה הראשונה של המועצה הראשונה, חתומה ביד מזכיר המועצה או יושב ראש הועדה, המפרטת את סדר יומה של הישיבה, תימסר לכל חברי המועצה או הועדה לפחות 24 שעות לפני הישיבה; ואם היא נשלחה על ידי הדואר, יש לשלחה לפחות 36 שעות לפני הישיבה. {{ח:תת|(ב)}} הודעה בדבר זמנה, מקומה וסדר יומה של כל ישיבת מועצה יש להדביק על הדלת החיצונית של משרד המועצה או סמוך לה. {{ח:סעיף|51|הנהלת הישיבות}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה יהיה היושב ראש בכל ישיבות המועצה, ובהעדרו – סגן ראש המועצה, ואם יש יותר מסגן אחד והם נוכחים בישיבה – הסגן אשר המועצה תבחר בו לשם כך. נעדרו ראש המועצה וכל סגניו, יבחרו הנוכחים באחד מחברי המועצה להיות יושב ראש הישיבה. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש ועדה יהיה יושב ראש בכל ישיבותיה, ובהעדרו – חבר הועדה שייבחר לשם כך על ידי הנוכחים. {{ח:סעיף|52|פומביות ישיבות המועצה}} {{ח:ת}} ישיבות המועצה יהיו פומביות, אלא אם הוחלט בישיבה שתהא, כולה או חלקה, בדלתיים סגורות. {{ח:סעיף|52א|קיום ישיבת מועצה בהיוועדות חזותית|תיקון: תשפ״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה החל מיום 10.2.2020 ובכל זמן שהכרזה על מצב בריאותי מיוחד או מצב חירום בשל נגיף הקורונה, לפי {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)#סעיף 2|סעיף 2 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף–2020}} עומדת בתוקפה):}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה רשאי להחליט כי ישיבה פלונית תתקיים בדרך של היוועדות חזותית, מנימוקים מיוחדים שיירשמו הנוגעים להתפשטות נגיף הקורונה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} כל חברי המועצה הסכימו לכך בכתב מראש, לאחר שנמסר להם סדר יומה המפורט של הישיבה; {{ח:תתת|(2)}} בישיבה יתאפשר לכל המוזמנים לישיבה לראות באמצעות מסך ולשמוע את כלל המשתתפים בישיבה ואת הנעשה במהלך הישיבה בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם. {{ח:תת|(ב)}} על ישיבה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו, נוסף על ההוראות החלות לפי כל דין על קיום ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן, בשינויים המחויבים, גם הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היה אחד המשתתפים בישיבת המועצה אדם עם מוגבלות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, תתקיים הישיבה בדרך של היוועדות חזותית תוך עריכת התאמות נגישות הנדרשות בהתאם להוראות בדבר התאמות נגישות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|החוק האמור}}; {{ח:תתת|(2)}} המועצה האזורית תעמיד לרשות חבר מועצה המעוניין בכך חדר במיתקני המועצה האזורית ובו האמצעים הטכנולוגיים הנדרשים לצורך השתתפות בישיבה; {{ח:תתת|(3)}} בהזמנה לישיבה יצוין גם כי הישיבה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית ויפורטו בה הנחיות לעניין השתתפות בישיבה; {{ח:תתת|(4)}} בישיבה לא ינכחו שני חברי מועצה או יותר בחדר אחד; {{ח:תתת|(5)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}}, יראו חבר מועצה כמשתתף בישיבה אם ניתן לראותו באמצעות המסך; {{ח:תתת|(6)}} החלטת מועצה בישיבה תתקבל לאחר שניתנה האפשרות לכל חבר מועצה להשתתף בדיון, להשמיע את עמדתו ולהצביע; הצבעה בישיבה כאמור תהיה שמית, אלא אם כן החליטו אחרת כל חברי המועצה המשתתפים בישיבה; {{ח:תתת|(7)}} ראה חבר מועצה כי בשל קיום וניהול הישיבה בדרך של היוועדות חזותית נפגעה זכותו להשתתף בדיון או לשמוע או להשמיע את עמדתו, רשאי הוא לדרוש כי הדבר יירשם בפרוטוקול; {{ח:תתת|(8)}} ישיבת המועצה תשודר בשידור חי באתר האינטרנט של המועצה האזורית. {{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה, ”היוועדות חזותית“ – תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת. {{ח:סעיף|53|מנין חוקי|תיקון: תשכ״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} רוב חברי המועצה או הועדה הם מנין חוקי בישיבותיהן; לא היה מנין חוקי בשעה שנקבעה לישיבה, תידחה הישיבה לשעה אחת, ואז תהיה חוקית אם נוכחים בה לפחות שליש מחברי המועצה או הועדה; לא נוכח שליש כאמור – תידחה הישיבה ל־7 ימים ואז תהיה חוקית אם נוכחים בה לפחות שליש מחברי המועצה או הועדה בתנאי שלא ידונו בה בענין שלא עמד על סדר היום של הישיבה הקודמת. {{ח:תת|(ב)}} נקבע בדין להחלטה מסויימת רוב מיוחד בהצבעה, יהיה רוב זה גם המנין החוקי לדיון באותו ענין. {{ח:תת|(ג)}} החלטות מתקבלות ברוב קולותיהם של חברי המועצה או של חברי ועדה הנוכחים בעת ההצבעה בישיבה שיש בה מנין חוקי חוץ מהחלטות שנקבע להן בדין רוב מיוחד. {{ח:תת|(ד)}} מספר קולות שקול פירושו דחיית ההצעה. {{ח:תת|(ה)}} הצבעה במועצה או בועדה היא בהרמת ידיים, אך על פי דרישת שליש לפחות מחברי המועצה או הועדה הנוכחים תהיה ההצבעה חשאית. {{ח:סעיף|54|פרוטוקול|תיקון: תשע״ו}} {{ח:ת}} בכל ישיבה של המועצה או של ועדה יש להקליט את מהלך הישיבה ולרשום פרוטוקול שיכיל את שמות חברי המועצה או הועדה הנוכחים בישיבה, את מהלך הדיונים, את ההצעות ואת תוצאות ההצבעה. הפרוטוקול ייחתם באותה ישיבה או בישיבה הבאה על ידי יושב ראש הישיבה. הפרוטוקול יישלח לחברי המועצה או הועדה לפחות 7 ימים לפני הישיבה הבאה. היה ערעור על פרט מפרטי הפרוטוקול, יועמד הערעור לדיון בראשית הישיבה. {{ח:סעיף|54א|הגשת שאילתה ותשובה|תיקון: תשע״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יאוחר משבעה ימים לפני תחילת הישיבה מן המניין הקרובה, רשאי חבר המועצה להגיש לראש המועצה שאילתה בכתב על עניין עובדתי שבתחום תפקידי המועצה האזורית, והיא תנוסח בקצרה ובצורת שאלה בלבד; ראש המועצה או חבר מועצה שנאצלה לו הסמכות בעניין שלגביו נשאלה השאילתה, כפי שיחליט ראש המועצה, ישיב בכתב ובקצרה לשאילתה ויקרא את התשובה באותה ישיבה, ואולם רשאי הוא לדחות את תשובתו עד לישיבה מן המניין שלאחר הישיבה הבאה ובלבד שלא ידחה את תשובתו לגבי יותר משתי שאילתות בישיבה אחת; השאילתה והתשובה יחולקו לחברי המועצה. {{ח:תת|(ב)}} לא נמסרה תשובה לשאילתה בשתי ישיבות מן המניין שהתקיימו לאחר הגשתה, יועמד נושא השאילתה, לפי דרישת השואל, כסעיף ראשון על סדר היום בישיבה מן המניין הקרובה ויקוים דיון בנושא. {{ח:תת|(ג)}} לא יוגשו יותר משתי שאילתות מאת חבר המועצה לפני כל ישיבה מן המניין. {{ח:סעיף|54ב|שאילתה נוספת|תיקון: תשע״ב־3}} {{ח:ת}} השואל רשאי, לאחר שמיעת התשובה, לשאול בעל פה שאלה קצרה נוספת, ובלבד שהיא נובעת מתוכן התשובה, וראש המועצה או חבר מועצה שנאצלה לו הסמכות בעניין שלגביו נשאלה השאילתה, כפי שיחליט ראש המועצה, יענה תשובה קצרה בעל פה; על שאילתה או על תשובה נוספת לא יתקיים דיון במועצה. {{ח:סעיף|55|הסדר העבודה והישיבות}} {{ח:ת}} המועצה רשאית לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה במידה שלא נקבעו הוראות אחרות בענין זה. {{ח:סעיף|56|תוקף הדיונים וההחלטות}} {{ח:ת}} תקפם של דיון והחלטה במועצה או בועדה לא ייפגע מחמת שנתפנה בה מקומו של חבר מחבריה, או מחמת פגם שחל בבחירתו או בכשרו או מחמת ליקויים בסדר הישיבה או בדיונים, שלפי הנראה לא השפיעו על התוצאות. {{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: עובדים}} {{ח:סעיף|57|העסקת עובדים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ד, תשע״ח־6}} {{ח:תת|(א)}} מועצה חייבת להעסיק מזכיר אם לא מונה מנהל כללי. {{ח:תת|(א1)}} ראש המועצה רשאי למנות למועצה מנהל כללי ובלבד שהמועצה לא מינתה מזכיר. {{ח:תת|(א2)}} לא ימנה ראש המועצה אדם למשרת מנהל כללי, אלא מי שוועדת המכרזים לאישור מינוי מנהל כללי כאמור בסעיף קטן (א5) אישרה את כשירותו והתאמתו לתפקיד. {{ח:תת|(א3)}} מנהל כללי שמונה כאמור ישמש גם מזכיר המועצה. {{ח:תת|(א4)}} לא מונה מזכיר או מנהל כללי לפי סעיפים קטנים (א1) עד (א3), תמנה המועצה, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים אדם ראוי מבין עובדי הרשות המקומית שימלא את תפקידי המזכיר. {{ח:תת|(א5)}} אלה חברי הוועדה לאישור מינוי מנהל כללי: {{ח:תתת|(1)}} ראש המועצה או נציגו מקרב סגניו, אשר ישמש יושב ראש הוועדה; {{ח:תתת|(2)}} שני חברי מועצה שהיא תבחר, שאחד מהם לפחות הוא נציג סיעה שאינה מיוצגת בוועדת ההנהלה; ואם כל הסיעות מיוצגות בוועדת ההנהלה, חבר המועצה שאינו חבר בוועדת ההנהלה; {{ח:תתת|(3)}} היועץ המשפטי של המועצה; {{ח:תתת|(4)}} נציג שימנה השר, המשמש מנהל כללי ברשות אחרת. {{ח:תת|(א6)}} מנהל כללי שהתמנה לפי סעיף זה רשאי ראש הרשות לפטרו. {{ח:תת|(ב)}} ראש מועצה רשאי למנות למועצה עובדים למשרות שלא פורטו בסעיף קטן (א) ובלבד שיש למשרות אלה הקצבה בתקציב המאושר. {{ח:תת|(ג)}} לא יתמנה אדם לעובד המועצה לפי סעיף קטן (ב) אלא על פי הוראות {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (שירות העובדים)|צו המועצות המקומיות (שירות העובדים), התשכ״ב–1962}}. {{ח:סעיף|57א|היקף משרה|תיקון: תשס״ח־2, תשע״ב־8}} {{ח:ת}} המבקר שמונה בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 13ה|לסעיף 13ה לפקודת המועצות המקומיות}} יכהן בהיקף משרה כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} מספר התושבים בתחום המועצה 20,000 או יותר, יכהן המבקר במשרה מלאה; {{ח:תת|(2)}} מספר התושבים בתחום המועצה פחות מ־20,000 תושבים, יכהן המבקר בחצי משרה; על אף האמור, היה מספר התושבים בתחום המועצה פחות מ־5,000 תושבים, רשאי השר לאשר שהמבקר יכהן במשרה חלקית שלא תפחת מרבע משרה. {{ח:סעיף|58|גמלאות לעובדים}} {{ח:ת}} מועצה רשאית, באישור השר, להורות בדבר מתן גימלאות לעובדיה, לבני משפחותיהם או לתלויים בהם, או בדבר הקמתה והנהלתה של קופת תגמולים לטובתם. {{ח:סעיף|59|איסור טובת הנאה|תיקון: תש״ך, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} לא יהיה לעובד מועצה, לא במישרין ולא בעקיפין, לא בעצמו ולא על ידי בן זוגו, סוכנו או שותפו, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם המועצה, למענה או בשמה, פרט לענין שיש לעובד בהסכם העבודה שלו או בהסכם הכללי של עובדי המועצה ופרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים; אין לראות עובד כאילו יש לו חלק או טובת הנאה כאמור, אם זיקתו לעסקי המועצה היא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 89א|בסעיף 89א(ב)}} לגבי חברי המועצה. {{ח:סעיף|60|איסור עבודות חוץ}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה ”עבודת חוץ“ – כל עיסוק או עבודה מחוץ לשירות המועצה למעט – {{ח:תתת|(1)}} עבודה ציבורית שלא על מנת לקבל פרס; {{ח:תתת|(2)}} עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית ללא התקשרות קבועה; {{ח:תתת|(3)}} השקעת הון והפקת רווחים ממנו, שאין אתם עבודה או עיסוק. {{ח:תת|(ב)}} עובד מועצה, המשמש בקביעות במישרה מלאה (בסעיף זה – עובד מועצה), לא יעסוק ולא ישתתף, בעקיפין או במישרין, בעבודת חוץ; ראש מועצה רשאי, באישור המועצה, להתיר לעובד מועצה לעסוק בעבודת חוץ שלא על מנת לקבל פרס. מועצה רשאית, במקרים מיוחדים, להתיר לעובד לעסוק בעבודת חוץ גם על מנת לקבל פרס. {{ח:תת|(ג)}} אין מועצה רשאית להתיר לעובד מועצה לעסוק בעבודת חוץ על מנת לקבל פרס לפי סעיף זה, אלא אם – {{ח:תתת|(1)}} היא לטובת הכלל; {{ח:תתת|(2)}} אינה עשויה לפגוע לרעה בתפקידיו של עובד המועצה; {{ח:תתת|(3)}} אין בה משום התחרות בלתי הוגנת עם מי שאינו עובד מועצה; {{ח:תתת|(4)}} אין בה כדי ליצור התקשרות בין העובד לבין אדם, תאגיד או מוסד, העומדים במגע כספי, מסחרי או עניני עם המועצה; {{ח:תתת|(5)}} העובד הצהיר על הפרס שיקבל בעדה. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, רשאי עובד מועצה, באישור ראש המועצה, לעסוק בעבודה מדעית, אמנותית או ספרותית מחוץ לשירות המועצה, גם אם העבודה היא בהתקשרות קבועה. {{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}}. {{ח:סעיף|61||תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|61א|העסקת מתנדבים|תיקון: תשל״ב}} {{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להעסיק מתנדבים בשעת חירום בכל התפקידים הכרוכים בהכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (שירות עובדים)|בצו המועצות המקומיות (שירות עובדים), תשכ״ב–1962}}, יראו מתנדבים המועסקים כאמור כעובדי מועצה ארעיים. {{ח:סעיף|62|: {{ח:הערה|(בוטל).}}|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־5}} {{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: סמכויות}} {{ח:סעיף|63|סמכויות המועצה|תיקון: תש״ך, תשכ״ד־2, תשל״ב, תש״ם־2, תשמ״ה, תשנ״א, תשס״ד־2, תשס״ה, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} המועצה מוסמכת, בשים לב להוראות השר ובמידה שאין בכך משום סתירה לכל דין, לטפל ולפעול בכל ענין הנוגע לציבור בתחום המועצה, בכלל זה יהיו לה הסמכויות הבאות: {{ח:תתת|(1)}} לקיים סדר, שלטון תקין ובטחון; {{ח:תתת|(2)}} להקים ולקיים ולנהל שירותים, מפעלים ומוסדות שהם, לדעת המועצה, לתועלת הציבור; {{ח:תתת|(3)}} לדאוג לפיתוח תחום המועצה ושיפורו ולקידום הענינים הכלכליים, החברתיים, התרבותיים והחינוכיים, של תושביו או של כל חלק מהם; ובלבד שהמועצה לא תטפל בעניני תרבות וחינוך הנוגעים לישוב אחד או לישובים אחדים אלא אם היתה דעתם של הועדים המקומיים, שלהנהלתם נתונים הישובים הנוגעים בדבר, נוחה מטיפול כזה; {{ח:תתת|(4)}} לשמש נאמן או אפוטרופוס לכל ענין ציבורי; {{ח:תתת|(5)}} להקים ולקיים בנינים ולעשות עבודות ציבוריות; {{ח:תתת|(6)}} להסדיר, להגביל או לאסור את הקמתם ואת הנהלת עניניהם של כל שירות, מפעל ומוסד ציבורי, או של כל סוג שבהם, וכן לקבוע מחירים, אגרות ושאר תנאים לשימוש בהם ולהנאה מהם, וימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם; {{ח:תתת|(7)}} להסדיר או להגביל את הקמתם של עסקים, מלאכות ותעשיות או של כל סוג שבהם, לרבות קביעת ימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם; {{ח:תתת|(8)}} לקבוע סדרים, להטיל איסורים והגבלות, לאחוז באמצעים ולחייב תושבים, בעלים ומחזיקים שהם יאחזו באמצעים – כדי להבטיח את בריאות הציבור, את הסדר ואת הבטחון; למנוע הופעתם והתפשטותם של מחלות ונגעים, לרבות מחלות ונגעים של בעלי חיים וצמחים, ולבערם; להשמיד מזיקים או בעלי חיים שאין להם בעלים, למנוע דליקות ולכבותן, לסלק מפגעים ולמנוע תקלות, לרבות הריסת בנינים מסוכנים או מזיקים לבריאות; {{ח:תתת|(9)}} להסדיר, להגביל או לאסור רוכלות, תגרנות רחוב, צילומי רחוב, פרסומת רחוב, איסוף כספים ברחוב וכיוצא באלה; {{ח:תתת|(10)}} להסדיר עניני השקאה, מרעה ומניעת סחף וכן ענין אחר בעל ערך חקלאי שהסדרתו היא לטובת כלל החקלאים בתחום המועצה; {{ח:תתת|(10א)}} ביחס למפעלי המים שהוקמו על ידי המועצה או גוף ציבורי אחר או על ידי יחיד לשם אספקת מים בתחומה של המועצה – {{ח:תתתת|(א)}} למנוע בזבוז מים, שימוש בלתי נאות, תצרוכת יתירה או זיהום של מים שמספקים אותם לציבור או ליחיד; {{ח:תתתת|(ב)}} להורות על שימוש בצינורות, שסתומים, ברזים, בורות, סירי שופכין, אסלות מים ושאר כלים וכלי קיבול, כולם או מקצתם, שישמשו להובלת מים, חלוקתם, הפיקוח עליהם ואצירתם, וכן לקבוע את גדלם, מהותם, עוצמתם וחמריהם, אופן סידורם, מצבם, שינויים, הסרתם, חידושם ותיקונם; {{ח:תתתת|(ג)}} להסדיר אספקת מים ציבוריים על ידי ברזי מים והשימוש בהם; {{ח:תתתת|(ד)}} להסדיר אספקת מים על ידי מדידה ולקבוע את החמרים, מדי המים, האביזרים והמתאמות המשמשים למטרה זו או בקשר אתה; {{ח:תתתת|(ה)}} לקבוע את התנאים שבהם יש לספק מים לצרכי בית ולצרכים אחרים ואת המחיר שישולם בעד המים שסופקו כאמור ואגרות בעד התקנתם; {{ח:תתת|(11)|(א)}} לא תייסד המועצה חברה, חברת בת, אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת (להלן – תאגיד) לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות המועצה ותפקידיה, ולא תרכוש מניות או ניירות ערך או זכות הנאה אחרת של כל תאגיד שמטרותיו מסייעות, לדעת המועצה, להשגת כל מטרה כאמור ולא תנהג בהם דרך בעלים ולא תהיה חברה בעמותה אלא באישור שר הפנים ובתנאים שהוא קבע; {{ח:תתתת|(ב)}} מניות שרכשה המועצה בתאגיד יוחזקו על שמה או על שם ראש המועצה, סגניו או עובדי המועצה תוך נקיבת תפקידם בלבד, והוא הדין לגבי חברות המועצה בתאגיד ללא הון מניות; {{ח:תתתת|(ג)}} מועצה לא תייסד תאגיד אלא לאחר שנתקבלה ההחלטה על כך ברוב של חברי המועצה; {{ח:תתתת|(ד)}} על מינוי נציגי המועצה בתאגיד יחולו {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני)|תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני), התשס״ו–2006}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תתתת|(ה)}} ראש המועצה יגיש למועצה לפחות פעם אחת בשנה דין וחשבון על מצב התאגיד, והמועצה תקיים דיון על הדין וחשבון; העתק הדין וחשבון ופרוטוקול מישיבת המועצה שבה נידון יועבר לשר הפנים; {{ח:תתתת|(ו)}} לא יינתן אישור לפי פסקת משנה (א), אלא אם נכללו בתזכיר או בתקנון התאגיד הוראות אשר לפיהן החלטה בנושאים שלהלן טעונה אישור מאת שר הפנים: {{ח:תתתתת|(1)}} הקמת חברת בת או סניף לתאגיד; {{ח:תתתתת|(2)}} ייסוד, לקיחת חלק בייסוד, או התמזגות עם כל תאגיד אחר; {{ח:תתתתת|(3)}} הגדלת הון המניות הרשום של חברה, או שינוי בתזכיר או בתקנון התאגיד; {{ח:תתתתת|(4)}} תשלום שכר או כל תמורה אחרת לחברי המועצה או לעובדיה אשר יכהנו בתאגיד כנציגי המועצה; {{ח:תתתתת|(5)}} הספקת שירותים שהם בסמכות המועצה, על ידי התאגיד; {{ח:תתת|(12)}} לעשות את כל הדרוש להכנתו של המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום, לרבות ארגונם והסדרתם של אספקת מצרכים ושירותים חיוניים. {{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210653.pdf|סעיף 3 לחוק לתיקון פקודת העיריות (מס׳ 40), התשנ״א–1990}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249.21|סעיף 249(21) לפקודת העיריות}} לעניין הסדרת שעות פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי המנוחה, בהתחשב בטעמים שבמסורת דתית, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 264א|סעיף 264א לפקודת העיריות}} לעניין התקנת חוקי עזר בדבר פתיחת עסקים וסגירתם בימי מנוחה.}} {{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לתת אישורים ולהוציא רשיונות בנוגע לענינים שהיא נדרשת או מוסמכת להם. {{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית להיכנס בכל זמן סביר למקומות ציבוריים ופרטיים, על ידי עובדיה המורשים לכך ופועלים הנלווים אליהם, כדי לערוך בהם חקירות, בדיקות ומדידות לשם מניעתם או גילוים וסילוקם של מפגעים ותקלות, ולשם מניעתן או גילוין של עבירות על צו זה או על חוקי העזר של המועצה או על החלטותיה, או לשם עשיית כל מעשה שהמועצה רשאית לעשותו. {{ח:תת|(ד)}} המועצה היא הנציגות המוכרת של הציבור בתחום המועצה בכל ענין שהוא בגדר סמכויותיה. {{ח:תת|(ה)}} המועצה תהא רשאית לאצול מתפקידיה וסמכויותיה לועד מקומי, דרך כלל, לענין מסוים או לסוג של ענינים, למעט סמכויותיה על פי {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיפים 63(א)(11)}}, {{ח:פנימי|סעיף 68|68}} {{ח:פנימי|סעיף 134|ו־134 לצו זה}} {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 22|וסעיף 22 לפקודה}}, וסמכותה להפקיע מקרקעין, על פי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}. {{ח:סעיף|64|שיתוף עם רשויות אחרות}} {{ח:ת}} המועצה רשאית לעשות כל דבר בשיתוף או בשותפות עם כל רשות אחרת ולשלם חלק מן המחיר או מן ההוצאה הכרוכים בכך כפי שיוסכם בין המועצה ובין הרשות האחרת, וכן את המכסות שיוטלו עליה לפי {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים|חוק איגודי ערים, תשט״ו–1955}}. {{ח:סעיף|64א|דיון חוזר בהחלטות המועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} ראש מועצה רשאי, תוך 48 שעות משעה שנתקבלה החלטה במועצה, להודיע בכתב לחברי המועצה על רצונו להביא את ההחלטה לדיון חוזר במועצה ועל מועד הדיון החוזר. {{ח:תת|(ב)}} הדיון החוזר יהיה בישיבה מיוחדת של המועצה שתתקיים תוך 10 ימים מיום שנתקבלה ההחלטה, או תוך פרק זמן קצר יותר אם דרשו זאת 40% מחברי המועצה. {{ח:תת|(ג)}} תוקפה של החלטה שעליה נמסרה הודעה לפי סעיף קטן (א) יותלה עד שהחליטה המועצה בדיון החוזר או עד שחזר בו ראש המועצה מהודעתו, לפי המוקדם יותר. {{ח:תת|(ד)}} החלטת המועצה בדיון חוזר אינה נתונה לדיון חוזר נוסף. {{ח:תת|(ה)}} סעיף זה לא יחול על החלטה שחיקוק מחייב את קבלתה ברוב מיוחד של חברי המועצה והיא נתקבלה ברוב כזה. {{ח:תת|(ו)}} סמכות ראש מועצה לפי סעיף זה אינה ניתנת לאצילה לזולת. {{ח:סעיף|64ב|ראש מועצה המסיים תפקידו|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־6}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”ראש מועצה המסיים תפקידו“ – ראש מועצה – {{ח:תתת|(1)}} המכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}; {{ח:תתת|(2)}} שלא הוצע כמועמד לראשות המועצה לקראת הבחירות הבאות – מהיום האחרון להגשת רשימות המועמדים; {{ח:תתת|(3)}} שהוצע כמועמד לראשות המועצה, לא נבחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 210|סעיף 210(א)}} ולא היה אחד משני המועמדים שקיבלו את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים – מהיום שלאחר יום הבחירות; {{ח:תתת|(4)}} שהיה אחד משני המועמדים בבחירות חוזרות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 210|בסעיף 210(ב)}} ולא נבחר בבחירות החוזרות – מהיום שלאחר הבחירות החוזרות; {{ח:תת|(ב)}} ראש מועצה המסיים תפקידו לא יהיה רשאי – {{ח:תתת|(1)}} למנות עובדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(ב)}}; {{ח:תתת|(2)}} לפטר עובדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61(ה)}}; {{ח:תתת|(3)}} להעלות עובדים בדרגה; {{ח:תתת|(4)}} לחתום על שטרות או מסמכי תשלום לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 191|סעיף 191 לפקודת העיריות}}, כפי שהוחל {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 34א|בסעיף 34א לפקודה}}, בסכום העולה על החלק השנים עשר של התקציב הרגיל, לכל חודש של כהונה כראש מועצה המסיים תפקידו למעט: {{ח:תתתת|(א)}} תשלום שכר ופרעון מילוות; {{ח:תתתת|(ב)}} שטרות ומסמכי תשלום הנובעים מהתחייבויות שנעשו כדין לפני שנעשה ראש מועצה המסיים תפקידו. {{ח:תת|(ג)}} פעל ראש המועצה המסיים תפקידו בניגוד להוראות סעיף קטן (ב), לא יהיה תוקף למינוי עובד, לפיטוריו או להעלאתו בדרגה, כאמור שם בפסקאות (1) עד (3), וכל תשלום כאמור בפסקה (4) שם, ייחשב בלתי חוקי ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}}. {{ח:קטע2|פרק 10|פרק עשירי: הוצאות והכנסות}} {{ח:סעיף|65|הוצאות}} {{ח:ת}} ההוצאות שהמועצה מוציאה לטובת כל תחום המועצה (להלן – הוצאות כלליות), יתמלאו ככל האפשר מן ההכנסות הכלליות המגיעות אליה מכל תחום המועצה; ואילו ההוצאות לטובת חלק של תחום המועצה (להלן – הוצאות מיוחדות) יתמלאו ככל האפשר מן ההכנסות המיוחדות שיבואו מאותו חלק, ואולם רשאית המועצה להפריש סכומים מהכנסות מיוחדות למילוי כל חלק של הוצאות כלליות ולהיפך, ובלבד שהמועצה לא תהא רשאית להוציא מהכספים לעניני תרבות וחינוך שיבואו מהכנסות הבאות מאותו חלק של תחום המועצה, להוצאות כלליות. {{ח:סעיף|66|הכנסות}} {{ח:ת}} הכנסות המועצה יבואו ממיכסות תשלום או ממסים או משניהם יחד. {{ח:סעיף|67|מכסות ושילומן}} {{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להטיל מכסות תשלום על כל ועד מקומי למילוי כל הוצאה מהוצאותיה המופיעות בתקציב שאושר על ידי השר. {{ח:תת|(ב)}} המועצה תודיע בכתב לועד המקומי על כל מכסת תשלום שהוטלה עליו, ובאם לא הגיש הועד, תוך 14 יום מיום שנמסרה לו הודעת המועצה, ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 136|סעיף 136}}, תהא החלטת המועצה סופית. {{ח:סעיף|68|מסים ושילומם|תיקון: תשכ״א, תשכ״ח, תשכ״ט־2, תשל״ה, תשל״ה־2, תשנ״ד, תשס״ד־2, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להטיל בתחום המועצה או בכל חלק ממנו את האגרות, ההיטלים ודמי ההשתתפות, למעט ארנונה (להלן – מסים), שמועצה רשאית להטילם לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|הפקודה}}. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} החליטה המועצה להטיל מס או ארנונה כללית, ישולמו לה המס או הארנונה במישרין בידי החייבים בהם, ואולם המועצה רשאית, בהתייעצות עם ועד מקומי שבתחומה להסמיך את הועד לגבות במקומה ובעבורה את המס או הארנונה מחייבים המתגוררים בתחום הועד המקומי או בעבור נכסים המצויים באותו תחום; הסמיכה המועצה את הועד כאמור וגבה הועד בעבור המועצה את המס או הארנונה יעבירו לידי המועצה בסמוך לאחר גבייתו. {{ח:סעיף|68א||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ב־2, תשכ״ח, תשכ״ט־2, תשנ״ב, תשע״ח־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|69|שיעורי מסים|תיקון: תשכ״ח, תשכ״ט, תשמ״ד, תשנ״ד}} {{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית לקבוע את שיעורי המסים, למעט ארנונה כללית, את מועדי שילומם, ולהטילם לפי דרגות או אחוזים או בסיסי הערכה שונים, על סוגים שונים של נכסים או על חלקים שונים של תחום המועצה. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|70||תיקון: תשכ״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|71||תיקון: תשכ״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|72||תיקון: תשכ״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|73|חילופי בעלים או מחזיקים|תיקון: תשנ״ה־3}} {{ח:תת|(א)}} היה אדם לבעל נכס או למחזיק בנכס, שבעלו או מחזיקו היה חייב עליו בארנונה לפי צו זה, ישלם כל שיעור משיעורי הארנונה שפרעונו חל לאחר שהיה לבעל הנכס או למחזיק בו, הכל לפי הענין. {{ח:תת|(ב)}} העביר אדם נכס שחייבים עליו ארנונה לפי צו זה, או חדל מהיות מחזיק בנכס זה, אם השכירו לתקופה של שנה או יותר, לא יהיה חייב בתשלום כל שיעור משיעורי הארנונה שפרעונו חל אחרי יום ההעברה או אחרי היום שחדל להיות מחזיק כאמור; אך כל זמן שלא נמסרה למועצה הודעה על העברת הנכס או חדילת החזקה, יהא האדם אחראי לתשלום כל ארנונה על הנכס הזה שלא שולמה על ידי הבעל החדש או על ידי המחזיק שבא אחריו, הכל לפי הענין; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה. {{ח:סעיף|74|בניין שנהרס|תיקון: תש״ף־2}} {{ח:ת}} נהרס בניין שמשתלמת עליו ארנונה, או שניזוק במידה שאי־אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבניין למועצה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הרוס או ניזוק: {{ח:תת|(1)}} עם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים בשלוש השנים שממועד מסירת ההודעה (להלן – תקופת הפטור הראשונה); {{ח:תת}} {{ח:הערה|(תקופת הפטור הראשונה לנכס שהיה פטור במשך 4 שנים שקדמו ליום 1.1.2021 תהיה שנתיים מיום 1.1.2021).}} {{ח:תת|(2)}} חלפה תקופת הפטור הראשונה יהיה חייב בארנונה לגבי אותו בניין בחמש השנים שמתום אותה תקופה, בסכום המזערי בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 9|ו־9 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992}}, הקבוע לסוג הנכס המתאים לבניין על פי השימוש האחרון שנעשה בבניין (בסעיף זה – תקופת התשלום); {{ח:תת|(3)}} חלפה תקופת התשלום והבניין נותר במצב של נכס הרוס או ניזוק כאמור, ימסור מחזיק הבניין למועצה הודעה בכתב על כך ולא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; {{ח:תת|(4)}} התקופות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) ייספרו בין ברציפות ובין במצטבר; {{ח:ת}} אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן לפירעונם לפני מסירת ההודעה. {{ח:סעיף|75|הפחתת מסים וויתור עליהם|תיקון: תשמ״ב, תשנ״ד, תשס״ד־2, תשס״ה}} {{ח:ת}} המועצה רשאית להפחית או לוותר על מסים, למעט תשלומי ארנונה כללית, בהתחשב במצבו החמרי של החייב בהם או של הועד המקומי החייב או מסיבה אחרת שיאשר השר. {{ח:סעיף|75א|פטור מהיטל לצרכי סעד|תיקון: תשי״ח־2}} {{ח:תת|(א)}} תייר המתאכסן במלון פטור מתשלום היטל לצרכי סעד בעד אכסונו. {{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מלון“ – מלון כמשמעותו {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_207900.pdf|בחוק אכסון במלון (הוראות שעה), תשי״ח–1958}}, שיש עליו אישור לפי {{ח:חיצוני|צו ההגנה (זיהוי עסקים למכירת טובין ומתן שירותים לתיירים)|צו ההגנה (זיהוי עסקים למכירת טובין ומתן שירותים לתיירים), תשי״ז–1957}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תייר“ – אדם המחזיק תעודת רישום כניסה ”על. 17“ או ”ק. 3“ חתומה ביד קצין בקורת הגבולות. {{ח:קטע2|פרק 11|פרק אחד עשר: כספים}} {{ח:סעיף|76|קופת המועצה}} {{ח:תת|(א)}} כל הכספים המתקבלים על ידי המועצה או על שמה הם קופת המועצה. {{ח:תת|(ב)}} קופת המועצה תשמש לתשלום כל סכום שהמועצה רשאית או חייבת להוציאו כדין. {{ח:סעיף|77|בטחון קופת המועצה|תיקון: תשע״ח־6}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} כל הכספים השייכים לקופת המועצה או מתקבלים למענה או לחשבונה ישולמו מיד לחשבון המועצה בבנק שהיא תקבע לכך, ובלבד – {{ח:תתת|(1)}} שהמועצה רשאית להרשות לגזבר להחזיק אצלו סכום כסף כדי הוצאות יום יום של המועצה; {{ח:תתת|(2)}} שאם אין בנק בתחום המועצה, יחזיקו את הכספים בכל צורה של בטיחות שתבוא עליה אישור המועצה. {{ח:סעיף|78||תיקון: תש״ך, תשע״ח־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|79|הוראות להנהלת הקופה}} {{ח:ת}} רשאי השר, בהתחשב עם הוראות {{ח:פנימי|פרק 11|פרק זה}}, לתת הוראות כלליות בדבר הנהלת קופת המועצה, והמועצה חייבת לנהוג לפיהן. {{ח:סעיף|80|השקעת כספים}} {{ח:ת}} רשאית המועצה, בהתחשב עם הוראות כלליות של השר, להשקיע את עודפי כספיה בדרך הטובה בעיניה. {{ח:סעיף|80א|קניות ומחסנים|תיקון: תשנ״ט}} {{ח:ת}} המועצה תסדיר את קניותיה, את ניהול המחסנים ואת רישום וניהול הטובין בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 4|שבתוספת הרביעית}}. {{ח:סעיף|81|מחיקת חובות}} {{ח:ת}} כל סכום המגיע למועצה שתשלומו נתאחר לא פחות משלוש שנים והוא נראה כחוב אבוד, רשאית המועצה על פי החלטה מיוחדת לוותר עליו ולמחקו מהפנקסים אם היתה סבורה שהדבר לטובת הציבור; בכל מקרה אחר, טעונה החלטת המועצה אישורו של השר. {{ח:קטע2|פרק 12|פרק שנים עשר: תקציב, חשבונות ובקורת חשבונות|תיקון: תש״ם־4}} {{ח:קטע3|פרק 12 סימן א|סימן א׳: תקציב המועצה|תיקון: תש״ם־4}} {{ח:סעיף|81א|תקציב שנתי|תיקון: תש״ם־4}} {{ח:ת}} לכל מועצה יהיה תקציב שנתי. {{ח:סעיף|81ב|שנת כספים|תיקון: תש״ם־4, תשנ״ב}} {{ח:ת}} שנת הכספים לכל המועצות תתחיל באחד בינואר של כל שנה. {{ח:סעיף|81ג||תיקון: תש״ם־4, תשע״ח־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|81ד||תיקון: תש״ם־4, תשע״ח־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|81ה||תיקון: תש״ם־4, תשע״ח־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|81ו||תיקון: תש״ם־4, תשע״ח־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: חשבונות ובקורת חשבונות|תיקון: תש״ם־4}} {{ח:סעיף|82||תיקון: תשע״ח־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|83||תיקון: תשע״ח־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|84|הוצאה שאינה כדין}} {{ח:תת|(א)}} מבקר החשבונות של המועצה יפסול כל הוצאה שאינה כדין ויציין זאת בדין וחשבון לשר. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לזקוף כל הוצאה שאינה כדין או כל חלק ממנה, לחובתו של כל אדם שהוציאה או שהרשה להוציאה. השר יודיע בכתב על החלטתו זו לאדם הנוגע בדבר ולמועצה, וכל אחד מהם רשאי, תוך שלושים יום מיום קבלת ההודעה לבקש בכתב לבטל או להפחית את החיוב. השר יודיע את החלטתו בכתב למבקש ולמועצה. {{ח:תת|(ג)}} לא נתברר מהחלטותיה של המועצה מי מחבריה הסכים להוצאה פלונית, רואים כל חבר שנוכח בישיבה שבה נתאשרה ההוצאה כאילו נתן את הסכמתו לכך, עד שיוכיח את ההיפך. {{ח:תת|(ד)}} האדם שלחובתו נזקפה בהחלטה סופית הוצאה שאינה כדין יהא חייב בתשלומה למועצה תוך שלושים יום מיום שבו נתקבלה ההחלטה הסופית. {{ח:תת|(ה)}} לא נפרע החוב במועד הקבוע, תגיש עליו המועצה תובענה ואם סירבה או התרשלה להגישה או לנהל את המשפט כהלכה, רשאי השר למנות אדם שיעשה זאת בשמה ולמענה, והוצאות המשפט ישולמו מקופת המועצה. {{ח:קטע2|פרק 13|פרק שלושה עשר: חוזים והצעות|תיקון: תשכ״ה}} {{ח:סעיף|85|התקשרות בחוזים על פי החלטת המועצה|תיקון: תשכ״ה}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה רשאי, על פי החלטת המועצה, להתקשר בחוזה בשם המועצה. {{ח:תת|(ב)}} אם חוזה מטיל הוצאה או התחייבות כספית על המועצה, לא תחליט המועצה על התקשרות באותו חוזה אם אין להוצאה או להתחייבות הקצבה מתאימה בתקציב המאושר של המועצה. {{ח:סעיף|86|התקשרות בחוזים ללא החלטת המועצה|תיקון: תשכ״ה}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה רשאי גם ללא החלטת המועצה להתקשר בשם המועצה בחוזה המטיל הוצאה או התחייבות כספית על המועצה אם נתמלאו בו תנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} להוצאה או להתחייבות יש הקצבה מתאימה בתקציב המאושר של המועצה; {{ח:תתת|(2)}} תנאי החוזה אינם בסתירה לכללים שקבע השר לענין זה, ואם לא קבע – לכללים שקבעה המועצה, בדרך כלל או לענין חוזים מיוחדים; {{ח:תתת|(3)}} ההוצאה הכספית הכרוכה בחוזה לא עלתה על הסכום שקבעה המועצה, באישור השר, לענין זה. {{ח:תת|(ב)}} פרטי החוזים שנחתמו שלא על פי החלטת המועצה יירשמו בפנקס שינהל גזבר המועצה לענין זה. בהעדר הגזבר, יירשמו פרטי החוזים כאמור בפנקס שינהל חבר המועצה שיתמנה במיוחד לכך על ידי המועצה. {{ח:סעיף|87|תיקון ההוראות בדבר מכרזים|תיקון: תשכ״ה}} {{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיפים 85}} {{ח:פנימי|סעיף 86|ו־86}} אינו גורע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}}. {{ח:סעיף|88||תיקון: תשכ״ה, תשע״ח־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|89|מכרזים|תיקון: תשכ״ה}} {{ח:ת}} לא תתקשר המועצה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה אלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השניה}}. {{ח:סעיף|89א|חבר מועצה המעונין בחוזה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} חבר המועצה שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו או קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם המועצה, למענה או בשמה, או בכל ענין העומד לדיון במועצה או בוועדה מוועדותיה, פרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים – {{ח:תתת|(1)}} יודיע על כך למועצה, בכתב או בעל פה, מיד לאחר שנודע לו כי החוזה, העסק או הענין האמורים עומדים לדיון, וההודעה תירשם בפרוטוקול; {{ח:תתת|(2)}} לא ישתתף בדיונים על החוזה, העסק או הענין במועצה או בוועדה ולא יצביע בהצבעה על כל שאלה בקשר להם; {{ח:תת}} לענין סעיף זה, ”קרוב“ לאדם פלוני – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין|בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963}}. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על חבר מועצה מחמת היותו בעל מניות או חבר בגוף משפטי שיש לו חלק או טובת הנאה בחוזה או בעסק כאמור באותו סעיף קטן, אלא אם כן היה אותו חבר משמש מנהל או פקיד אחראי בגוף המשפטי, או אם חלקו בהונו או ברווחיו של גוף כאמור עולה על 5 אחוזים. {{ח:תת|(ג)}} העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שלושה חודשים. {{ח:סעיף|89ב|איסור התקשרות בחוזים|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} חבר מועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שיש לאחד מהאמורים חלק העולה על עשרה אחוזים בהונו או ברווחיו, או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם המועצה; לענין זה, ”קרוב“ – בן זוג, הורה בן או בת, אח או אחות. {{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על – {{ח:תתת|(1)}} חוזה בדבר מתן שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים, לאחד מהמנויים בסעיף קטן (א); {{ח:תתת|(2)}} הסכם בהליכי רכישה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943}}, או בהליכי העברת מקרקעין במקום רכישה כאמור; {{ח:תתת|(3)}} חוזה או עסקה שהמועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה ובאישור השר, התירה ובתנאים שהתירה; הודעה על מתן היתר כאמור תפורסם ברשומות. {{ח:תת|(ג)}} חוזה שנערך בניגוד להוראות סעיף זה ניתן לביטול על פי החלטת המועצה ברוב חבריה או על פי החלטת השר, ומשבוטל כך לא תהא המועצה חייבת להחזיר את מה שקיבלה על פי החוזה או לשלם את שוויו של מה שקיבלה, ובלבד שלא יהיה בביטול החוזה כדי לגרוע מזכויות צד שלישי שנרכשו בתום לב. {{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, דין התקשרות עם תאגיד שלמועצה שליטה בו כדין התקשרות עם המועצה; לענין זה, ”שליטה“ – כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין#סעיף 2|סעיף 2 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963}}. {{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על התקשרויות שנעשו לפני תחילת כהונתו של חבר המועצה שבשלה חל האיסור; אולם עם תחילת הכהונה יודיע חבר המועצה בכתב למועצה על כל התקשרות האסורה לפי הוראות סעיף קטן (א) שנעשתה לפני תחילת כהונתו, וכל עוד לא נסתיימה התקשרות זו לא יעסוק אותו חבר המועצה בתוקף כהונתו במועצה בכל ענין הנוגע להתקשרות האמורה. {{ח:תת|(ו)}} העובר, ביודעין, על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר ששה חודשים. {{ח:תת|(ז)}} הרשעה בעבירה לפי סעיף זה תיחשב כהרשעה בעבירה שיש עמה קלון. {{ח:תת|(ח)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 89א|סעיף 89א}}. {{ח:קטע2|פרק 14|פרק ארבעה עשר: הנהלה מקומית}} {{ח:סעיף|90|ועד מקומי}} {{ח:ת}} כל ישוב יתנהל על ידי ועד מקומי. {{ח:סעיף|90א|סיווג תושבים ביישוב שיתופי|תיקון: תשע״ח־3}} {{ח:ת}} לפני בחירות כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 137|בסעיף 137}}, למעט בחירות מיוחדות כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 137|בסעיף האמור}}, תוכן לכל יישוב שיתופי רשימה לצורך קביעת אופן ניהולו של היישוב השיתופי, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 91א|סעיפים 91א עד 91ה}} – יראו כתושב מי שנכלל ברשימה וכחבר אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית של היישוב (להלן – האגודה השיתופית) מי שצוין ככזה ברשימה האמורה; הרשימה תוכן לפי הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} השר יעביר לוועדת הבחירות שמונתה על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 15|הפרק החמישה עשר}}, רשימה של כל אדם שיום הולדתו ה־17 חל לא יאוחר מיום הבחירות ורשום הוא ומענו ביום הקובע במרשם האוכלוסין כתושב היישוב השיתופי, שנת לידתו ומספר זהותו במרשם האוכלוסין; {{ח:תת|(2)}} ועדת הבחירות תבחן אם מי שנכלל ברשימה שהועברה לה הוא חבר או אינו חבר באגודה השיתופית, ותציין זאת ברשימה; לצורך זה, ועדת הבחירות רשאית לדרוש מהמועצה, מוועד מקומי, מוועד הנהלה של אגודה שיתופית חקלאית ביישוב שיתופי ומכל תושב, שימסור לה, במקום ובזמן שתקבע, כל ידיעה או מסמך שברשותה הדרוש, לדעת ועדת הבחירות, להכנת הרשימה; מי שקיבל דרישה כאמור חייב להשיב עליה תוך 7 ימים מיום קבלתה; {{ח:תת|(3)}} ביום ה־118 שלפני יום הבחירות תניח ועדת הבחירות העתקים מהרשימה במשרד המועצה, במשרד הוועד המקומי ובמקומות אחרים בתחום היישוב השיתופי, כפי שתקבע ועדת הבחירות, למען יוכל כל המעוניין בכך לעיין בה; {{ח:תת|(4)}} לא יאוחר מהיום ה־118 שלפני יום הבחירות יפרסם יושב ראש ועדת הבחירות בתחום היישוב השיתופי מודעה בדבר הצגת הרשימה לעיון כאמור בפסקה (3); במודעה האמורה יצוינו מקומות הנחת הרשימה, זכותו של כל אדם לעיין בה בתוך 10 ימים מיום פרסום המודעה ושעות העיון; כמו כן יפורטו במודעה הוראת {{ח:פנימי|סעיף 90ב|סעיף 90ב}}; {{ח:תת|(5)}} דרשה ועדת הבחירות מידע לפי פסקה (2) ולא נמסר לה המידע המבוקש במועד, ירשום יושב ראש ועדת הבחירות ברשימה ליד שמו של כל תושב שלגביו לא נמסר המידע האמור, כי הוא אינו חבר באגודה השיתופית ובמודעה האמורה בפסקה (4) יצוין מספר התושבים שנרשמו כמי שאינם חברים באגודה השיתופית עקב אי־מסירת המידע בעניין חברותם באגודה; {{ח:תת|(6)}} מיד לאחר תום המועד האחרון להגשת עררים לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ב|סעיף 90ב(א)}}, עתירה או פסק דין לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ב|סעיף 90ב(ז)}}, לפי המאוחר מביניהם, תעביר ועדת הבחירות למנהל הבחירות את הרשימה שהוכנה לכל יישוב שיתופי שבתחום המועצה האזורית לפי הוראות סעיף זה. {{ח:סעיף|90ב|עררים ועתירות|תיקון: תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} כל אדם רשאי, לא יאוחר מהיום ה־108 שלפני יום הבחירות, להגיש לוועדת הבחירות ערר מנומק, בכתב, על כך שהוא או זולתו נרשם, שלא כדין, ברשימה כחבר אגודה שיתופית או כמי שאינו חבר אגודה שיתופית. {{ח:תת|(ב)}} ועדת הבחירות תדון בעררים, ובלבד שחבר ועדת בחירות לא ידון בעררים הנוגעים לרשימה של היישוב שבו הוא מתגורר, תנהל פרוטוקול מישיבותיה ותכריע בהם לא יאוחר מהיום ה־101 שלפני יום הבחירות; לצורך קבלת הכרעה כאמור, רשאית הועדה לגבות עדויות ולעיין במסמכים כפי שייראה לה. {{ח:תת|(ג)}} סברה ועדת הבחירות כי ניתן לקבל ערר של אדם לגבי הרישום שלו בלי להיזקק לשמיעת טענותיו, תודיע לעורר שקיבלה את עררו; בכל מקרה אחר תזמין הוועדה את העורר לדיון בערר, ואם נגע הערר לזולת – תזמין גם אותו. {{ח:תת|(ד)}} הגיש אדם ערר הנוגע לאדם אחר, ימציא לוועדת הבחירות העתק נוסף מכתב הערר וועדת הבחירות תמציא העתק זה לאותו אדם, יחד עם ההזמנה לדיון. {{ח:תת|(ה)}} הזמנה לדיון כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו־ד), תימסר במסירה אישית או תישלח בדואר רשום עם אישור מסירה; כל בעל דין שהוזמן לדיון בערר, זכאי לטעון לפני ועדת הבחירות בעצמו או על ידי בא־כוחו. {{ח:תת|(ו)}} קיבלה ועדת הבחירות החלטה בערר שלא בפני בעל דין או בא־כוחו, תודיע את החלטתה בכתב לעורר, ואם נגע הערר לזולת – גם לו, לא יאוחר מהיום ה־97 שלפני יום הבחירות; לא מסרה ועדת הבחירות הודעה כאמור על החלטתה, רואים ערר זה כערר שהוחלט לדחותו וכאילו נמסרה לעורר הודעה על הדחיה ביום ה־97 שלפני יום הבחירות. {{ח:תת|(ז)}} מי שהגיש ערר, ואם הערר נגע לאחר – גם האחר, רשאי לעתור על החלטת ועדת הבחירות לפי סעיף קטן (ו), לבית משפט לעניינים מינהליים; על עתירה כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 8|סעיף 8 לפקודה}}. {{ח:תת|(ח)}} ועדת הבחירות תתקן את הרשימה לפי ההכרעות בעררים ובעתירות לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|91|הועד המקומי בישוב שיתופי|תיקון: תשכ״ג, תשנ״א־2, תשנ״ז־2, תש״ס, תשס״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 91א|בסעיפים 91א}} {{ח:פנימי|סעיף 91ב|ו־91ב}}, מי שמכהנים בישוב שיתופי, במועד פלוני, כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית יכהנו גם כחברי הועד המקומי של הישוב. {{ח:תת|(ב)}} חדל ישוב להיות שיתופי, תמנה המועצה ועד מקומי בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}} ורואים ועד זה כועד ראשון שמונה על פי {{ח:פנימי|סעיף 92|הסעיף האמור}}. {{ח:סעיף|91א|צירוף נציגות לוועד מקומי|תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ד־2, תשנ״ז־2, תש״ס, תשס״ב, תשס״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} תושב של ישוב שיתופי שאינו חבר האגודה השיתופית, רשאי לבקש מהשר, לא יאוחר מהיום ה־64 שלפני יום הבחירות, להורות כי לועד המקומי של הישוב ייבחרו נוסף על חברי ועד הנהלת האגודה, גם נציגים של בעלי זכות בחירה בישוב שאינם חברים באגודה השיתופית. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} כפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 91ב|בסעיף 91ב}}, מצא השר כי בישוב שיתופי שלגביו הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (א), מספר התושבים שאינם חברי האגודה השיתופית הוא 10% לפחות ממספר התושבים בישוב, יורה כי בנוסף לחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית האמור {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיף 91}}, ייבחרו גם נציגים של התושבים באותו ישוב שאינם חברי האגודה השיתופית (להלן – נציגות). {{ח:תת|(ד1)}} ביישוב שהוא קיבוץ או קבוצה יורה השר כאמור אם הוגשה הבקשה על ידי 10% מבין התושבים הרשומים ביישוב ומספר התושבים שאינם חברי האגודה השיתופית הוא 30% לפחות ממספר התושבים ביישוב. {{ח:תת|(ה)}} מספר הנציגים שיעמדו לבחירה בישוב שיתופי כאמור, יהיה המספר השלם המתקבל מהכפלת מספר חברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית באותה שעה במנה המתקבלת מחלוקת מספר התושבים שאינם חברים באגודה השיתופית במספר התושבים החברים באגודה השיתופית, ובלבד שיהיה נציג אחד לפחות. {{ח:תת|(ה1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|91ב|בחירת ועד מקומי בישוב שיתופי|תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2, תש״ס, תשס״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיפים 91(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 91א|ו־91א(ד)}}, יורה השר לקיים בחירות לועד מקומי של ישוב שיתופי, בדרך האמורה {{ח:פנימי|פרק 14|בפרק זה}} לגבי ישוב שאינו שיתופי, בכל אחד ממקרים אלה: {{ח:תת|(1)}} מספר התושבים בישוב שאינם חברי האגודה השיתופית עלה על מספר התושבים חברי האגודה; {{ח:תת|(2)}} על פי בקשה של 20% מבין התושבים של הישוב שהוגשה לשר לא יאוחר מהיום ה־64 שלפני יום הבחירות. {{ח:תת|(3)}} ביישוב שהוא קיבוץ או קבוצה – על פי בקשה של 50% מהתושבים של היישוב שהוגשה לשר כאמור בפסקה (2). {{ח:סעיף|91ב1|יישוב שיתופי בכינוס נכסים או פירוק|תיקון: תשס״ה־2}} {{ח:ת}} ביישוב שיתופי שהאגודה השיתופית שבו נמצאת בהליך של פירוק, כינוס נכסים או מינוי נאמן על ידי בית משפט, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}}, או {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, יתקיימו בחירות לועד מקומי, ויראו את היישוב לענין הבחירות לועד המקומי כיישוב לא שיתופי; מועד הבחירות ייקבע בידי השר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 96ב|בסעיף 96ב(ב)}}. {{ח:סעיף|91ג|בקשות לשינויים בניהול המקומי|תיקון: תשנ״ז־2, תש״ס, תשס״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} נערכו בישוב שיתופי בחירות לנציגות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 91א|בסעיף 91א}} והוגשה לשר בקשה, לקראת הבחירות הבאות שיורה – {{ח:תתת|(1)}} על קיום בחירות לועד מקומי בישוב – יאשר השר את הבקשה אם הוגשה בידי 20% לפחות מבין התושבים של הישוב וביישוב שהוא קיבוץ או קבוצה – בידי 50% לפחות מבין התושבים שביישוב; {{ח:תתת|(2)}} כי חברי ועד הנהלת האגודה השיתופית בישוב, לבדם, יכהנו כחברי הועד המקומי – יאשר השר את הבקשה, כפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 91ב|בסעיף 91ב(1)}}, אם הוגשה בידי למעלה מ־90% מבין התושבים של הישוב. {{ח:תת|(ב)}} נערכו בישוב שיתופי מאוגד בחירות לועד מקומי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 91ב|בסעיף 91ב}} והוגשה לשר בקשה, לקראת הבחירות הבאות, להורות על קיום בחירות לנציגות בישוב או להורות שחברי ועד הנהלת האגודה השיתופית בישוב יכהנו גם כחברי הועד המקומי – יאשר השר את הבקשה, כפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 91ב|בסעיף 91ב(1)}}, אם ביקשו זאת למעלה מ־80% מבין התושבים של הישוב. {{ח:תת|(ג)}} בקשות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יוגשו לשר לא יאוחר מהיום ה־64 שלפני יום הבחירות. {{ח:סעיף|91ד|הודעה בדבר הגשת בקשות|תיקון: תש״ס, תשס״ז־2}} {{ח:ת}} לא יאוחר מהיום ה־74 שלפני יום הבחירות יפרסם מנהל הבחירות, בכל אחד מהישובים השיתופיים, הודעה בדבר האפשרות להגיש לשר בקשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 91א|בסעיפים 91א עד 91ג}}, לגבי הגוף שינהל את הישוב; בהודעה יפורט נוסח {{ח:פנימי|סעיף 91א|הסעיפים האמורים}} וכן יצוינו בה המועד האחרון להגשת הבקשות ומספר החותמים הנדרש לכל סוג של בקשה. {{ח:סעיף|91ה|אופן הגשת בקשות|תיקון: תש״ס, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} בקשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 91א|בסעיפים 91א עד 91ג}} יוגשו לשר בכתב, באמצעות מנהל הבחירות, ויפורטו בהן שמו, שם משפחתו ומספר זהותו של כל מבקש, וכל מבקש יחתום אישית על הבקשה לצד שמו; העתק מהבקשה יימסר לועדת הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} תושב שחתם על יותר מבקשה אחת מהבקשות האמורות בסעיף קטן (א), כל חתימותיו בטלות. {{ח:תת|(ג)}} תושב שחתם על בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אינו רשאי לחזור בו מחתימתו; מותו של חותם אינו מבטל את חתימתו. {{ח:סעיף|91ו|בדיקת בקשות|תיקון: תש״ס}} {{ח:ת}} קיבל מנהל בחירות בקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 91א|סעיפים 91א עד 91ג}}, יבדוק את הבקשות ויעבירן לשר, בצירוף הערותיו, לא יאוחר מהיום ה־57 שלפני יום הבחירות; החלטת השר בבקשות תינתן לא יאוחר מהיום ה־52 שלפני יום הבחירות. {{ח:סעיף|91ז|תוקף הוראת השר|תיקון: תש״ס, תשס״ז־2}} {{ח:ת}} הוראת השר בדבר אופן ניהולו של ישוב שיתופי שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 91א|סעיפים 91א עד 91ג}}, תעמוד בתוקפה גם בכל הבחירות הבאות שייערכו בישוב האמור, אלא אם כן הורה השר אחרת, על פי בקשות שהוגשו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 91א|הסעיפים האמורים}}. {{ח:סעיף|92|הועד המקומי הראשון בישוב שאיננו שיתופי|תיקון: תשכ״ג}} {{ח:תת|(א)}} חברי הועד המקומי הראשון בישוב שאיננו שיתופי ימונו על ידי המועצה לאחר התייעצות עם גופים ציבוריים שיש להם, לדעתה, נגיעה בדבר; המינוי טעון אישורו של השר. {{ח:תת|(ב)}} רשאית המועצה לבטל מינויו של חבר ועד מקומי ולמנות במקומו חבר אחר בדרך האמורה בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|93|הישיבה הראשונה|תיקון: תשי״ט־3, תשכ״ג}} {{ח:תת|(א)}} הישיבה הראשונה של הועד המקומי הראשון תתכנס, תוך 14 יום מיום אישור מינויו על ידי השר, על פי הזמנת ראש המועצה והוא ישב בראשה וינהלנה עד שייבחר ראש הועד המקומי. {{ח:תת|(ב)}} לא קויימו הוראות סעיף קטן (א), יכנס השר את הועד המקומי לישיבתו הראשונה והוא ישב בראשה וינהלנה עד שייבחר ראש הועד המקומי. {{ח:סעיף|94|כהונת הועד|תיקון: תשכ״ג}} {{ח:ת}} הועד המקומי הראשון יכהן עד שייבחר ועד מקומי לפי הוראות צו זה. {{ח:סעיף|95||תיקון: תשכ״ג, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|96|מספר חברי ועד מקומי בישוב שאיננו שיתופי|תיקון: תשכ״ג, תשנ״ד־2, תשנ״ז־2, תשס״ד, תשס״ד־2, תשס״ה, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} מספר חברי ועד מקומי נבחר בישוב שאינו שיתופי ייקבע בהתאם למספר התושבים ביישוב שהיו רשומים במרשם האוכלוסין ביום הקובע לפי טבלה זו: {{ח:תת}} <table> <tr><th>מספר תושבים</th><th>מספר חברי ועד</th></tr> <tr><td>עד 1,500</td><td>5 עד 7</td></tr> <tr><td>1,501 ומעלה</td><td>9 עד 11</td></tr> </table> {{ח:תת|(ב)}} מספר חברי הועד המקומי ייקבע בהתאם לסעיף קטן (א) על ידי השר בהתייעצות עם המועצה, לא יאוחר מהיום ה־50 שלפני יום הבחירות. {{ח:תת|(ג)}} השר רשאי להגדיל את מספר חברי ועד מקומי של ישוב הנמנה עם סוג משני הסוגים הראשונים המפורטים בטבלה שבסעיף קטן (א), כדי המספר המכסימלי הקבוע בטבלה לסוג הבא אחריו. {{ח:סעיף|96א||תיקון: תשכ״ג, תשכ״ה־2, תשנ״א־2, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|96ב|מועד הבחירות לועד המקומי ולנציגות|תיקון: תשכ״ג, תשנ״א־2, תשנ״ד־2, תשנ״ז־2, תש״ס, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} הבחירות הראשונות לועד מקומי בישוב שאיננו שיתופי יהיו במועד עריכתן של הבחירות למועצה או במועד אחר שיקבע השר שלא יאוחר מהבחירות הבאות למועצה. {{ח:תת|(ב)}} הבחירות הבאות אחרי הבחירות הראשונות בישוב שאיננו שיתופי וכן בחירות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 91א|סעיפים 91א עד 91ג}}, יקוימו במועד עריכתן של הבחירות למועצה ובלבד שהשר לא קבע בשל נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לדעתו, מועד בחירות מוקדם או מאוחר ממנו. {{ח:תת|(ג)}} נדחו בחירות למועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}}, יידחו גם הבחירות האמורות בסעיף קטן (ב) ויקוימו ביום הבחירות למועצה. {{ח:סעיף|96ג|שיטת הבחירות|תיקון: תשכ״ג}} {{ח:ת}} הבחירות לועד יהיו כלליות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות. {{ח:סעיף|97||תיקון: תשמ״א, תשנ״א־2, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|98|הזכות לבחור לועד מקומי|תיקון: תשמ״ד־2, תשנ״א־2, תשנ״א־3, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} הזכות להשתתף בבחירת ועד מקומי של ישוב נתונה לכל מי שרשום בפנקס הבוחרים שהוכן לאותו ישוב לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 15|הפרק החמישה עשר}}. {{ח:סעיף|99|הזכות להיבחר לועד מקומי|תיקון: תשי״ט־3, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}} יחול על הזכות להיבחר כחבר ועד מקומי בשינויים אלה: {{ח:תת|(1)}} כל מקום שנאמר בו ”מועצה“ יראו כאילו נאמר בו ”ועד מקומי“. {{ח:תת|(2)}} בכל מקום שנאמר בו ”אזור“ יראו כאילו נאמר בו ”ישוב“. {{ח:סעיף|100|הזכות להגשת רשימת מועמדים|תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} כל קבוצת אנשים הרשומה בפנקס בוחרים של ישוב והמונה שני אחוזים לפחות ממספר בעלי זכות הבחירה בישוב, אך לא פחות מחמישה אנשים, רשאית להגיש רשימת מועמדים בבחירות לועד המקומי של אותו ישוב. {{ח:תת|(ב)}} בבחירות לנציגות רשאית להגיש רשימת מועמדים, כל קבוצת אנשים הרשומים בפנקס הבוחרים של הישוב והם אינם חברים באגודה השיתופית, ובלבד שהקבוצה מונה שני אחוזים לפחות ממספר בעלי זכות הבחירה בישוב שאינם חברים באגודה השיתופית אך לא פחות מחמישה אנשים. {{ח:תת|(ג)}} רשימות המועמדים לועד המקומי או לנציגות יוגשו כאמור בהוראות {{ח:פנימי|פרק 15|הפרק החמישה עשר}}. {{ח:סעיף|101|החלת הוראות|תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2, תש״ס}} {{ח:תת|(א)}} ההוראות החלות לפי צו זה על בחירת ועד מקומי בישוב שאיננו שיתופי, יחולו גם על בחירות נציגות ועל בחירת ועד מקומי לפי {{ח:פנימי|סעיף 91ב|סעיפים 91ב}} {{ח:פנימי|סעיף 91ג|ו־91ג}}. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיפים 98}} {{ח:פנימי|סעיף 99|ו־99}} יחולו גם על בחירת נציגות, אולם יהיו זכאים לבחור ולהיבחר לנציגות רק תושבים שאינם חברים באגודה השיתופית. {{ח:סעיף|102|תחילת כהונה ורציפותה|תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2, תשע״ב־7}} {{ח:ת}} ועד מקומי ונציגות יתחילו לכהן ביום השביעי שלאחר יום פרסום ההודעה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218}} בדבר תוצאות הבחירות; הכהונה תימשך עד שיתחיל לכהן ועד מקומי חדש או שתתחיל לכהן נציגות חדשה. {{ח:סעיף|103|תקופת כהונה|תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2, תש״ס}} {{ח:ת}} ועד מקומי בישוב לא שיתופי, ועד מקומי שנבחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 91ב|סעיף 91ב}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 91ג|סעיף 91ג}} וכן נציגות, יכהנו חמש שנים. {{ח:סעיף|104|ישיבה ראשונה של ועד מקומי נבחר|תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2, תשס״ד־2, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} ועד מקומי נבחר יתכנס לישיבתו הראשונה, על פי הזמנת ראש המועצה, לא יאוחר מ־14 ימים מיום תחילת כהונתו; ראש המועצה ישב בראש הישיבה וינהלנה עד אשר ייבחר ראש הועד המקומי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 105|בסעיף 105}}. {{ח:תת|(ב)}} לא נקראה הישיבה הראשונה כאמור בסעיף קטן (א) בידי ראש המועצה, יכנס השר את הועד המקומי לישיבה הראשונה והוא ישמש יושב ראש בה עד אשר ייבחר ראש הועד המקומי. {{ח:תת|(ג)}} נציג האזור שבו מצוי היישוב במועצה אזורית יוזמן לישיבות הועד המקומי של אותו יישוב. {{ח:סעיף|104א||תיקון: תשמ״א־2, תשנ״א־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|105|בחירת ראש ועד מקומי|תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2, תשס״ד־2, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 129|בסעיף 129}}, ועד מקומי יבחר בישיבתו הראשונה את אחד מחבריו לראש הועד; הבחירה תיעשה בהצבעה גלויה והמועמד שיקבל למעלה ממחצית הקולות של כל חברי הועד הוא הנבחר; לא קיבל שום מועמד רוב כאמור תיערך הצבעה שניה והמועמד שיקבל למעלה ממחצית הקולות של חברי הועד המצביעים הוא הנבחר. {{ח:תת|(ב)}} ראש ועד מקומי לא יהא זכאי לשכר בקשר לביצוע תפקידו. {{ח:סעיף|106|פסולים לכהונה|תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2, תשס״א, תשס״ד־2, תשס״ה, תשע״ב־6, תשע״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} פסול לכהונה – {{ח:תתת|(1)}} מי שלא היה זכאי לכתחילה להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר לחבר ועד מקומי או לחבר נציגות בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 99|בסעיף 99}}, או שלאחר שנבחר השתנו לגביו הנסיבות כך ששוב אין מתקיימות בו כל דרישות הזכאות להיות מועמד; {{ח:תתת|(2)}} מי שהורשע בפסק דין שנהיה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר הועד המקומי, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר הועד המקומי ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר הועד המקומי, וקבע בית המשפט כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון; {{ח:תתת|(3)}} מי שנידון למאסר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}} ולא הצהיר אמת, או לא הגיש הודעה או בקשה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיף 19א}}; {{ח:תתת|(4)}} מי שחייב חוב סופי בשל ארנונה לוועד המקומי בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, ”חוב סופי“ – חוב שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי העניין, ואם הוגשו ערעור או תובענה אחרת – לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד; {{ח:תתת|(5)}} עובד הוועד המקומי במשכורת; {{ח:תתת|(6)}} עובד המדינה במשכורת אשר עבודתו קשורה בענייני המינהל המחוזי או השלטון המקומי ועלולה להביא לידי סתירה או אי־התאמה בין תפקידיו בשירות המדינה ובין תפקידיו כחבר הוועד המקומי; {{ח:תתת|(7)}} עובד במשכורת ברשות מקומית אחרת אשר עבודתו האמורה עלולה להביא לידי סתירה או אי־התאמה בין תפקידיו בשירות הרשות המקומית האחרת ובין תפקידיו כחבר הוועד המקומי. {{ח:תת|(ב)}} המכהן כחבר ועד מקומי או כחבר נציגות והוא פסול לכך, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}. {{ח:תת|(ג)}} לא יכהנו בועד מקומי שני קרובי משפחה או יותר; בסעיף קטן זה, ”קרוב משפחה“ – בן זוג, הורה או הורי הורה, בן זוגו, בן או בת או בני זוגם, אח או אחות או בני זוגם. {{ח:תת|(ד)}} ראש הועד המקומי יודיע לראש המועצה, בסמוך לאחר הבחירות לועד המקומי, מי הם חברי הועד המקומי שנבחרו והאם קיימת ביניהם קרבת משפחה על פי הוראות סעיף קטן (ג). {{ח:תת|(ה)}} ראה ראש המועצה כי לועד מקומי נבחרו קרובי משפחה, ישלח להם הודעה על כך בדואר רשום, לפי מעניהם הידועים האחרונים; כל אחד מחברי הועד המקומי שנשלחה אליהם הודעה כאמור, יודיע בתוך 14 ימים לראש המועצה על נכונותו להתפטר מתפקידו או על סירובו לעשות כן. {{ח:תת|(ו)}} התפטרות חבר ועד שהודיע על נכונותו להתפטר, תיכנס לתוקף עם מסירת הודעתו לידי ראש המועצה. {{ח:תת|(ז)}} לא הודיע חבר ועד כנדרש בסעיף קטן (ה) וראה ראש המועצה שבועד ממשיכים לכהן קרובי משפחה, יודיע לכל חבר כאמור על התפנות מקומו במועצה ויפרט את הסיבות לכך. {{ח:תת|(ח)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37ה|סעיף 37ה(ב) ו־(ג)}} יחולו על ועד מקומי, בשינויים המחויבים, כך שבכל מקום שבו נאמר ”חבר מועצה“ יראו כאילו נאמר ”חבר ועד מקומי“. {{ח:סעיף|106א|הודעה על התפנות מקומו של חבר הוועד המקומי|תיקון: תשע״ב־6}} {{ח:תת|(א)}} נראה לגזבר הוועד המקומי כי חבר הוועד פסול לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106(4)}}, ישלח לו הגזבר הודעה בדבר התפנות מקומו בוועד ויפרט בה את הסיבות לכך ואת מועד כניסתה לתוקף לפי סעיף קטן (ד); ההודעה תישלח לחבר הוועד במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה יישלח במכתב רשום לראש המועצה האזורית; בהודעה יצוין כי על חבר הוועד לשלם את חובו או להסדיר אותו לרבות בדרך של פריסתו (בסעיף זה – הסדרת חוב). {{ח:תת|(ב)}} נראה לראש המועצה האזורית שחבר הוועד פסול לכהן ולא שלח הגזבר לחבר הוועד הודעה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך ארבעה עשר ימים מיום שדרש ממנו ראש המועצה האזורית לעשות כן, ישלח ראש המועצה האזורית לחבר הוועד את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לגזבר. {{ח:תת|(ג)}} נראה לממונה שחבר הוועד פסול לכהן ולא שלח ראש המועצה האזורית לחבר הוועד הודעה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך ארבעה עשר ימים מיום שדרש ממנו הממונה לעשות כן, ישלח הממונה לחבר הוועד את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש המועצה האזורית. {{ח:תת|(ד)}} בתום שישים ימים מיום שנשלחה ההודעה לפי סעיף קטן (א), (ב) או (ג) לפי העניין תיפסק כהונתו של חבר הוועד המקומי זולת אם תוך הזמן האמור – {{ח:תתת|(1)}} בתוך שלושים ימים ממועד משלוח ההודעה הסדיר את החוב; {{ח:תתת|(2)}} בתוך שישים ימים ממועד משלוח ההודעה התקיים אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הגיש חבר הוועד בקשה לבית משפט מוסמך לביטול ההודעה; במקרה זה לא יחדל לכהן אלא אם כן בית המשפט החליט על כך; {{ח:תתתת|(ב)}} התברר לשולח ההודעה שלא נתקיימו הנסיבות המחייבות את שליחתה, והוא ביטל אותה בהודעה מנומקת בכתב לחבר הוועד; העתק מהודעת הביטול יימסר לידי הממונה, הגזבר או ראש המועצה האזורית, הכל לפי העניין. {{ח:תת|(ה)}} הגזבר יודיע לראש המועצה האזורית ולממונה על הפסקת כהונה של חבר הוועד. {{ח:תת|(ו)}} הממונה יוודא את קיומן של הוראות סעיף קטן זה. {{ח:סעיף|106ב|הוראות לעניין חזרה לכהונה|תיקון: תשע״ב־6}} {{ח:ת}} חזר חבר הוועד המקומי לכהן לאחר שהוחלט כי לא התקיימה העילה לפסלות כהונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106(א)(4)}}, יחדל לכהן מי שהחליף אותו מתוך רשימת המועמדים ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולכהן כחבר הוועד מכוח הוראות {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}}. {{ח:סעיף|107||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ד־2, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|108||תיקון: תשכ״ה־2, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|109||תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|110||תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״א־2, תשנ״ד־2, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|111||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|112||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|113||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|114||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|115||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|116||תיקון: תשי״ט־3, תשנ״א־2, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|117||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|118||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|119||תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|120||תיקון: תשנ״א־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|121||תיקון: תשנ״א־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|122||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|123||תיקון: תשנ״א־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|124||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|125||תיקון: תשנ״א־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|126||תיקון: תשנ״א־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|127|ועד נחשל|תיקון: תשל״ז־6, תשנ״ז־2, תשס״ד־2, תשס״ה}} {{ח:ת}} נראה למועצה כי ועד מקומי אינו ממלא את התפקידים שהוטלו עליו לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|הפקודה}}, צו זה או כל דין אחר, או שאינו מנהל כשורה את תחום שיפוטו, רשאית היא, באישור הממונה, להורות על בחירת ועד ולקבוע את תאריך הבחירות או למנות, לאחר התייעצות עם הגופים הציבוריים הנוגעים בדבר, ועד מתוך אנשים שכשרים להיות חברי ועד או למנות, לאחר התייעצות כאמור, ועדה למילוי תפקידי הועד המקומי, ובלבד שמימון פעילותו של הועד הממונה ייעשה מתקציב הועד המקומי. {{ח:סעיף|127א|ועד המסרב למלא חובה|תיקון: תשל״ז־6, תשס״ד־2, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} ראה ראש המועצה שועד מקומי נמנע ממילוי חובה או מביצוע עבודה שהוטלו עליו בצו זה או בכל דין אחר, רשאי הוא לדרוש ממנו בצו למלא את החובה או לבצע את העבודה בתוך הזמן הנקוב בצו. {{ח:תת|(ב)}} לא מילא הועד המקומי אחר הצו בתוך הזמן האמור בו, רשאי ראש המועצה, באישור הממונה, למנות אדם למילוי החובה או לביצוע העבודה כאמור, לקבוע את השכר שישולם לאדם כאמור ולהורות שהשכר והוצאות העבודה ייפרעו מתקציב הועד המקומי. {{ח:סעיף|127ב|סמכות הממונה|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} ראה הממונה שעל אף שהתקיימו התנאים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 127|בסעיפים 127}} {{ח:פנימי|סעיף 127א|או 127א}} נמנע ראש המועצה מלהפעיל את סמכויותיו על פי {{ח:פנימי|סעיף 127|אותם סעיפים}}, רשאי הוא, לאחר שנתן לראש המועצה הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות לו בצו להפעיל את הסמכויות האמורות. {{ח:תת|(ב)}} לא קיים ראש המועצה את הוראות הצו האמור בסעיף קטן (א) בתוך הזמן הנקוב בו, רשאי הממונה להפעיל בעצמו את הסמכויות או למנות אדם לביצוע הצו, ורשאי הוא להחליט על גובה השכר שישולם לאדם כאמור ולהורות שהשכר והוצאות העבודה ישולמו מקופת המועצה או מקופת הועד המקומי, כפי שיחליט הממונה; בהחלטה כאמור ייתן הממונה את דעתו לטעם המנעותו של ראש המועצה מקיום הצו. {{ח:סעיף|128|החלת הוראות על חברי ועד מקומי|תיקון: תשל״ז־4, תשנ״א־2, תשנ״ד־2, תשנ״ז־2, תש״ס}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37ד|סעיפים 37ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 37ה|37ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 37ח|37ח}}, {{ח:פנימי|סעיף 89א|89א}} {{ח:פנימי|סעיף 89ב|ו־89ב}} יחולו על חברי ועד מקומי בשינויים אלה: {{ח:תת|(1)}} כל מקום שנאמר בו ”מועצה“ יראו כאילו נאמר בו ”ועד מקומי“; {{ח:תת|(2)}} כל מקום שנאמר בו ”השר“ יראו כאילו נאמר בו ”ראש מועצה“; {{ח:תת|(3)}} כל מקום שנאמר בו ”חבר המועצה“ יראו כאילו נאמר בו ”חבר הועד המקומי“. {{ח:סעיף|129|יושב ראש הועד המקומי בישוב שיתופי|תיקון: תשנ״א־2, תש״ס}} {{ח:ת}} ראש הועד המקומי בישוב שיתופי יהיה האדם המשמש על פי תקנות הישוב ראש הועד או המזכירות או ההנהלה של הישוב; הוראה זו לא תחול על ישוב שיתופי שנערכו בו בחירות לועד המקומי לפי {{ח:פנימי|סעיף 91ב|סעיף 91ב}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 91ג|סעיף 91ג}}. {{ח:סעיף|130|מילוי מקומות פנויים|תיקון: תשכ״ה־2, תשל״ג, תש״ס, תשס״א}} {{ח:תת|(א)}} חבר ועד מקומי ממונה שחדל לכהן, ימונה במקומו חבר אחר באותה הדרך בה נתמנה החבר שחדל לכהן. {{ח:תת|(ב)}} חבר ועד מקומי נבחר לרבות חבר נציגות שחדל לכהן או שפקעה כהונתו, יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימה שממנה נבחר אותו חבר מיד אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה; ואם אותו מועמד כבר נכנס בדרך זו קודם לכן או שהוא פסול או שאיננו יכול להיות חבר הועד מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב ליושב ראש הועד שאין ברצונו להיות חבר הועד – יבוא במקומו מי ששמו בא מיד אחריו ברשימה האמורה, וכן הלאה. {{ח:תת|(ג)}} אם אין מי שימלא את המקום הפנוי לפי סעיף קטן (ב), יבחר הועד ללא דיחוי, על פי החלטה של מחצית חבריו לפחות, אדם שהוא כשר לפי צו זה להיבחר כחבר הועד. בקבלת החלטה בענין זה יתחשב הועד בהצעת מגישי הרשימה שמתוכה נבחר החבר שחדל לכהן, ולא יפסול מועמד שהוצע כאמור אלא באישור המועצה. הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על מילוי מקום פנוי של חבר נציגות, אולם בחירת החבר החדש תיעשה בהחלטה של חברי הנציגות הנותרים. {{ח:תת|(ד)}} חבר ועד מקומי בישוב שיתופי שחדל לכהן, ינהגו בהתאם לתקנות אותו ישוב שיתופי. {{ח:תת|(ה)}} לא בחרו חברי הועד המקומי או חברי הנציגות חבר כאמור בסעיף קטן (ג) תוך חודש ימים ימנה הממונה על המחוז אדם כשר לפי צו זה לכהן כחבר הועד תוך התחשבות בהצעת מגישי הרשימה שמתוכה נבחר החבר שחדל לכהן. {{ח:סעיף|130א|ועדת ביקורת בועד מקומי|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדת ביקורת מבין תושבי היישוב, אשר אינם חברי ועד מקומי, מתוך רשימת תושבים שיציעו את מועמדותם. {{ח:תת|(ב)}} מספר חברי ועדת הביקורת לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה. {{ח:תת|(ג)}} ועדת הביקורת תבדוק אם החלטות הועד המקומי הוצאו לפועל כדין, תבדוק את חשבונות הועד המקומי ותוודא כי פעולותיו נעשו במסגרת תקציבו המאושר וכן תבדוק אם תוקנו ליקויים בפעולות הועד המקומי אשר נמצאו בביקורות קודמות. {{ח:תת|(ד)}} לצורך ביצוע תפקידיה, רשאית ועדת הביקורת לקבל מכל חבר ועד מקומי או עובד ועד מקומי, ידיעות, מסמכים והסברים הדרושים לה. {{ח:תת|(ה)}} בתוך שלושה חודשים מתום כל שנה תמציא ועדת הביקורת לועד המקומי טיוטת דוח ביקורת מפורט שיתייחס לפעילות הועד המקומי ותאפשר לו להעיר הערות לטיוטה בתוך שלושים ימים; ועדת הביקורת תקיים דיון בהערות הועד המקומי ותערוך את דוח הביקורת הסופי. {{ח:תת|(ו)}} בתוך חמישה חודשים מתום כל שנה, תמציא ועדת הביקורת לידי הועד המקומי, ראש המועצה ולידי ועדת הביקורת של המועצה את דוח הביקורת הסופי; דוח הביקורת יהא פתוח לעיון כל תושב ביישוב וסיכום תמציתי ממנו יופץ לכל תושבי היישוב בתוך 14 ימים ממועד הגשתו למועצה. {{ח:סעיף|131|ועדות}} {{ח:ת}} ועד מקומי רשאי למנות ועדות קבועות לענינים או למקרים מיוחדים ולהטיל עליהן תפקידים כפי שייראה לו. ועדות אלה רשאיות, בשים לב להוראות השר, לקבוע לעצמן את סדרי עבודתן ודיוניהן. {{ח:סעיף|132|סמכויות ועד מקומי|תיקון: תשי״ח, תשכ״ה־2, תשנ״ז־2, תשס״ד־2, תשס״ה, תשע״ח־6}} {{ח:תת|(א)}} לועד מקומי יהיו בתחום הנהלתו, כל סמכויות המועצה שבתחומה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיף 63}}, ככל שאצלה לו המועצה על פי החלטתה ובהתאם לתנאים שנקבעו בה, לרבות התנאים והמגבלות בסמכויות אלה ובכפוף {{ח:פנימי|סעיף 63|לסעיף 63(ה)}}; הועד המקומי יהיה רשאי לעשות שימוש בסמכויותיו, ככל שלא יהיה בכך סתירה להחלטות המועצה שהודיעה עליהן לועד ולחוקי העזר שלה. {{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לבטל אצילת סמכות לועד המקומי כאמור בסעיף קטן (א) ובלבד שנתנה לועד המקומי הזדמנות להשמיע את טענותיו. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיפים 45 עד 48}}, {{ח:פנימי|סעיף 49|49(א)}} למעט הסיפה המתחילה במילים ”באישור ועדת ההנהלה“, {{ח:פנימי|סעיף 50|50 עד 56}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59 עד 61}}, {{ח:פנימי|סעיף 76|76}}, {{ח:פנימי|סעיף 77|77(א) ו־(ב)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 78|78 עד 82}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85}}, {{ח:פנימי|סעיף 88|88 עד 89ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 232|232 עד 240}} יחולו בשינויים המחויבים לפי הענין על ועד מקומי, ויראו כאילו במקום ”המועצה“ כתוב ”הועד המקומי“ ובמקום ”השר“ כתוב ”המועצה“. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}} יחול, בשינויים המחויבים, על ועד מקומי. {{ח:תת|(ד1)}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 188|סעיפים 188}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 196|ו־196 לפקודת העיריות}} יחולו על ועד מקומי, בשינויים המחויבים לפי העניין ובשינויים אלה: בכל מקום, במקום ”עירייה“ או ”מועצה“ יקראו ”הוועד המקומי“, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 188|ובסעיפים 188(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 196|ו־196(א)}}, במקום ”השר“ יקראו ”המועצה“; ואולם החלטות המועצה לאישור עסקאות של ועד מקומי לפי סעיפים אלה יהיו טעונות אישור של השר כאילו היתה העסקה בנכסיה של המועצה. {{ח:תת|(ה)}} ועד מקומי רשאי, בשים לב להוראות כלליות של השר ובמידה שלא נקבעו הוראות בצו זה, לקבוע לעצמו את סדרי עבודתו ודיוניו. {{ח:סעיף|132א|פעולות הועד המקומי|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} הועד המקומי רשאי לפעול לביצוע הסמכויות שהואצלו לו בעצמו או באמצעות המועצה. {{ח:תת|(ב)}} החליט הועד המקומי לפעול באמצעות המועצה רשאי הוא לפנות אליה בבקשה לבצע פעולות בתחומו, במסגרת תקציבו המאושרת. {{ח:תת|(ג)}} קיבלה המועצה פניה כאמור בסעיף קטן (ב), תעשה את כל הדרוש לביצוע הפעולה המבוקשת, לרבות התקשרות לרכישת טובין או שירותים, לפי הענין; פעולות כאמור ימומנו מתקציב המאושר של הועד המקומי. {{ח:סעיף|132ב|מינוי עובדים בועד מקומי|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ה, תשפ״א־2}} {{ח:תת|(א)}} ועד מקומי רשאי להעסיק עובדים לשם ביצוע סמכויות שהמועצה אצלה לו ובלבד שיש למשרות אלה הקצבה בתקציבו המאושר. {{ח:תת|(ב)}} לא יתמנה אדם לעובד של ועד מקומי אלא באישור המועצה. {{ח:תת|(ג)}} מינוי עובדים לועד מקומי ייעשה על פי הוראות {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה)|צו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), התשל״ז–1977}} והוראות {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים ברשויות המקומיות)|תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים ברשויות המקומיות), התש״ם–1979}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד)}} שכרם ותנאי עבודתם של עובדי ועד מקומי יהיו כשל עובדי מועצה אזורית ובלבד שזכויותיו לגמלאות של עובד שנתקבל לעבודה לאחר יום ט״ז בכסלו התשס״ב (1 בדצמבר 2001) יבוטחו בקרן פנסיה צוברת. {{ח:תת|(ה)}} הממונה רשאי, באישור השר, לקבוע את המספר המרבי של העובדים שיעסיקו ועדים מקומים ויכול שיקבע כאמור לכלל הועדים המקומיים או לסוגי ועדים; קבע הממונה כאמור לא יעסיק הועד המקומי עובדים במספר העולה על המספר שנקבע. {{ח:סעיף|132ג|קופת הוועד|תיקון: תשע״ח־6}} {{ח:ת}} גזבר הוועד המקומי אחראי לביטחונה של קופת הוועד; בהעדר הגזבר, יהיה ראש הוועד אחראי לביטחונה. {{ח:סעיף|132ד|חתימה על מסמכים|תיקון: תשע״ח־6}} {{ח:תת|(א)}} כל המחאה או פקודת תשלום לחובת הוועד המקומי יהיו חתומים בידי ראש הוועד וביד גזבר הוועד, ובהעדר הגזבר – ביד חבר ועד או עובד ועד שהתמנה על ידי הוועד למלא את מקומו של הגזבר. {{ח:תת|(ב)}} חוזה, כתב התחייבות, הסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין כדי לקבל תוקף של פסק דין או מסמך אחר שיש בהם התחייבות כספית מטעם הוועד המקומי, לא יחייבו את הוועד אלא אם כן חתמו עליהם בשם הוועד, בצד חותמת הוועד, ראש הוועד והגזבר, ובהעדר הגזבר – חבר ועד או עובד ועד שהתמנה על ידי הוועד למלא את מקומו של הגזבר. {{ח:תת|(ג)}} מסמך כאמור בסעיף קטן (ב) שאין בו התחייבות כספית מטעם הוועד המקומי, לא יחייב את הוועד אלא אם כן חתמו עליו בשם הוועד, בצד חותמת הוועד, ראש הוועד וחבר ועד או עובד של הוועד שהורשה לכך על ידי הוועד. {{ח:סעיף|133|מסי ועד מקומי|תיקון: תש״ך, תשכ״ה־2, תש״ם־3, תשנ״ד, תשס״ד־2, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} ועד מקומי רשאי, באישור המועצה, להטיל בתחום הנהלתו כל מס שהמועצה רשאית להטיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)}} ורשאי הוא, באישור המועצה ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992}} (להלן – חוק ההסדרים), והתקנות שהותקנו לפיו להטיל ארנונה כללית, והכל לצורך ביצוע הסמכויות שהמועצה אצלה לו (להלן – מסי ועד מקומי); לא החליט ועד מקומי על הטלת מסי ועד מקומי בתחומו, רשאית המועצה, לאחר שניתנה לועד המקומי הזדמנות להשמיע את טענותיו, להחליט על הטלת מסי ועד מקומי כאמור אם נוכחה שהם דרושים לביצוע הסמכויות שאצלה לועד המקומי. {{ח:תת|(ב)}} ועד מקומי ישתמש לצורכי הטלת מסים וארנונה כללית בשומות המועצה שנקבעו לנכסים בתחום הנהלתו; אם אין למועצה שומות מתאימות רשאי הועד המקומי לערוך שומות. {{ח:תת|(ג)}} הוטלו מסי ועד מקומי, כאמור בסעיף קטן (א), ייגבו מסי הועד המקומי בידי המועצה יחד עם הארנונה שהוטלה על ידה, ויועברו לועד המקומי בניכוי הוצאות הגביה החלות עליו, אלא אם כן החליטה המועצה להסמיך את הועד המקומי לגבות את המסים האמורים, כולם או חלקם. {{ח:תת|(ד)}} דיני גבייתם של מסי המועצה יחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, על גבייתם של מסי ועד מקומי; נגבו המסים בידי הועד המקומי, יהיו ליושב ראש ועד מקומי אותן הסמכויות הנתונות לראש המועצה בקשר לגביית המסים. {{ח:תת|(ה)}} הוסמך הועד המקומי לגבות ארנונה כללית, יחולו עליו {{ח:חיצוני|תקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה)|תקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ״ג–1993}}, בשינויים המחויבים לפי הענין, כאילו במקום ”המועצה“ כתוב בהם ”הועד המקומי“; הועד המקומי לא יפחית תשלומי ארנונה כללית אלא על פי {{ח:חיצוני|תקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה)|התקנות האמורות}} ועל פי תקנות שיותקנו לענין זה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|חוק ההסדרים}}. {{ח:תת|(ו)}} לא החליט ועד מקומי על הטלת מסי ועד מקומי לשנת כספים מסוימת או לא אישרה המועצה מסי הועד, כאמור בסעיף קטן (א), ישולמו בתחום הועד המקומי מסי ועד מקומי, בסכומים ובמועדים שנקבעו בשנה הקודמת כשהם מעודכנים ומחושבים על פי הדינים החלים על ארנונה כללית, אלה אם אושרו כדין ביטולם או הפחתתם של מסי הועד המקומי, כולם או חלקם. {{ח:תת|(ז)}} נוכחה המועצה שועד מקומי שהוסמך לגבות את מסי הועד אינו גובה אותם או מתרשל בגבייתם, רשאית המועצה, לאחר שהתרתה בועד המקומי, לגבות את מסי הועד המקומי במקום הועד המקומי ולהשתמש בהם בהתאם לתקציבו, לצורכי היישוב. {{ח:תת|(ח)}} המועצה רשאית, לבקשת הועד ובנסיבות מיוחדות, להטיל בתוך שנת הכספים תוספת למסי ועד, בעת התקופה שמיום האישור עד סוף שנת הכספים, ולקבוע מועדים לתשלום התוספת; הוראה זו אינה גורעת מהוראות {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק ההסדרים}}. {{ח:סעיף|133א||תיקון: תשכ״ה־2, תשס״ד־2, תשס״ה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|134|הכנת תקציב ועד מקומי|תיקון: תשכ״ג, תשכ״ד, תשנ״ב, תשע״ח־6}} {{ח:תת|(א)}} לשם מילוי תפקידו לפי צו זה יכין ועד מקומי, בהתאם להוראות השר, תקציב של הכנסה והוצאה לשנת הכספים ויגישו למועצה, לאישור. {{ח:תת|(ב)}} התקציב יוגש למועצה לאישור לא יאוחר מיום 1 באוקטובר בכל שנה לשנת הכספים הבאה. {{ח:תת|(ג)}} לא הגיש הועד תקציב במועד האמור ולמרות דרישתה של המועצה לא הגישו עד 30 בנובמבר, תכין המועצה תקציב בשביל הועד, כדי להבטיח את קיום השירותים ההכרחיים ביותר לתושבי הישוב. {{ח:תת|(ד)}} המועצה תמסור בכתב לועד את החלטותיה בדבר התקציב עד ליום 31 בדצמבר. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ישוב שיתופי רשאי, באישור המועצה, לערוך תקציב לשנה המתחילה ב־1 באוקטובר והמסתיימת ב־30 בספטמבר שלאחריו; נערך תקציבו כאמור, יהיה היטל המסים ערוך לאותה תקופה. {{ח:תת|(ו)}} ערך הועד של ישוב שיתופי את תקציבו בהתאם לסעיף קטן (ה) יגישנו לאישור המועצה לא יאוחר מיום 1 באוגוסט שלפני תקופת התקציב; המועצה תמסור לועד החלטותיה בדבר התקציב בכתב עד ליום 30 בספטמבר. {{ח:תת|(ז)}} החלה שנת הכספים ולא אושר תקציב הוועד המקומי, יהיה הוועד המקומי רשאי להוציא בכל חודש, כל עוד לא אושר תקציבו, סכום השווה לחלק השנים עשר מן התקציב השנתי הקודם, בתוספת סכום שאישרה המועצה בהתחשב בהתייקרויות ובנסיבות מיוחדות אחרות, וזאת לגבי אותם סעיפים שפורטו בתקציב הקודם. {{ח:סעיף|134א|שינוי התקציב|תיקון: תשי״ט, תשכ״ג}} {{ח:ת}} המועצה רשאית, לאחר שתשמע את דעתו של הועד המקומי, לתקן או לדחות כל פרט מפרטי התקציב וכן להוסיף פרט, אם, לדעתה הוספת הפרט הכרחית לטובת הציבור. {{ח:סעיף|134ב|ערר|תיקון: תשכ״ג}} {{ח:תת|(א)}} ועד מקומי רשאי להגיש ערר מנומק לשר על כל תיקון, שינוי, דחייה או הוספה בתקציב שנעשה על ידי המועצה. {{ח:תת|(ב)}} הערר יוגש תוך שבעה ימים מהיום שתיוודע לועד החלטת המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 134א|סעיף 134א}}; ביום הגשת הערר ימסור הועד ביד או ישלח בדואר רשום העתק ממנו למועצה, והיא תהא רשאית להמציא לשר הסברים תוך שבעה ימים מיום קבלת ההעתק. {{ח:תת|(ג)}} בתום שבעת הימים לאחר מסירת ההעתק למועצה השר יכריע בערר והכרעתו תהיה סופית. {{ח:סעיף|134ג|ביקורת חשבונות|תיקון: תשכ״ג, תשס״ד־2, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} חשבונות ועד מקומי שלא החליט לפעול באמצעות המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 132א|בסעיף 132א}} יבוקרו בידי רואה חשבון שמינתה לכך המועצה והוא יגיש למועצה דוח על פעולותיו של הועד המקומי; העתק הדוח יועבר בידי רואה החשבון לממונה. {{ח:תת|(ב)}} הועד המקומי יישא בעלות שכרו של רואה החשבון. {{ח:סעיף|134ד|חשבונות ועד מקומי|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} ועד מקומי שלא החליט לפעול באמצעות המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 132א|בסעיף 132א}} – {{ח:תתת|(1)}} חשבונותיו יתנהלו בהתאם להוראות החלות על חשבונות המועצה; {{ח:תתת|(2)}} יגיש למועצה, מדי שנה, דוח כספי שנתי מבוקר בידי רואה חשבון, לגבי שנת הכספים שחלפה; הדוח הכספי יוגש לא יאוחר מארבעה חודשים מתום שנת הכספים; תמצית הדוח הכספי תופץ לכל תושבי היישוב בתוך 14 ימים מהגשת הדוח למועצה. {{ח:סעיף|135|החזקת רכוש וקבלת מילוות|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} ועד מקומי רשאי לרכוש, לקבל ולהחזיק מקרקעים ומטלטלים וכל זכות או טובת הנאה בהם ולנהוג בכל אלה דרך בעלים, ובלבד שלא ימכור מקרקעים הרשומים על שמו, לא יחליפם, לא ימשכנם ולא יחכירם לתקופה שלמעלה משלוש שנים – אלא באישור המועצה. {{ח:תת|(ב)}} ועד מקומי רשאי לקבל מלוות למימון פעולות פיתוח בלבד, באישור המועצה והממונה, ובתנאים שיורו ועל קבלת המלווה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|הפקודה}} וצו זה החלות על הלוואות שנוטלת מועצה; אישור המועצה כאמור אין בה משום ערבות של המועצה לאותה הלוואה; בסעיף קטן זה, ”פעולות פיתוח“ – הקמת מבנים לצורכי ציבור או רכישתם וכן ביצוע עבודות תשתית לצורכי ציבור ובכלל זה סלילת כבישים ומדרכות, ביוב, מים, ניקוז, תיעול ופיתוח שטחים ציבוריים פתוחים. {{ח:סעיף|136|ערר של ועד מקומי}} {{ח:תת|(א)}} ועד מקומי רשאי להגיש לשר ערר מנומק בכתב על כל פעולה, מעשה או החלטה של המועצה (להלן בסעיף זה – פעולה) או על הימנעותה מפעולה; יסוד לערר תשמש אחת מטענות אלה: {{ח:תתת|(1)}} שהפעולה, כולה או מקצתה, אינה בסמכותה של המועצה או שנעשתה שלא לפי הוראות צו זה; {{ח:תתת|(2)}} שההימנעות היא בניגוד לחוק או להתחייבויותיה של המועצה; {{ח:תתת|(3)}} שהפעולה או ההימנעות מפעולה פוגעת בעניניו של הישוב הנמצא בתחום הנהלתו של הועד המקומי העורר, או בענינים של התושבים שבאותו תחום. {{ח:תת|(ב)}} הערר יוגש תוך 7 ימים מיום שיוודע לועד על הפעולה או על הימנעות מפעולה המשמשת יסוד לערר. ביום הגשת הערר ימסור הועד העתק ממנו למועצה, והיא תהא רשאית להמציא לשר הסברים תוך 7 ימים מיום קבלת ההעתק. {{ח:תת|(ג)}} בערר לפי סעיף זה, רשאי השר, בתום 7 הימים הניתנים למועצה להמצאת הסברים, לצוות עליה לבטל את הפעולה שהוגש עליה ערר, או לעשות פעולה שהוגש ערר על הימנעות ממנה, אם עשייתה היא בגדר סמכותה של המועצה. {{ח:קטע2|פרק 14-1|פרק ארבעה עשר 1: מועצה כפרית, ומועצה אזורית שבתחומה אין ישוב שיתופי|תיקון: תשנ״ב־2}} {{ח:סעיף|136א|הגדרות|תיקון: תשנ״ב־2}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 14-1|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה“ – מועצה כפרית או מועצה אזורית שבתחומה אין ישוב שיתופי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה כפרית“ – צירוף תחום הישובים אשר שמותיהם מפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת}} מתחת לשמה של אותה מועצה אזורית ושאף אחד מהם אינו ישוב שיתופי או כפר שיתופי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (חברות)|בתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל״ג–1973}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה אזורית שבתחומה אין ישוב שיתופי“ – מועצה אזורית שאין בתחומה ישוב שיתופי או כפר שיתופי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (חברות)|בתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל״ג–1973}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחום ישוב“, במועצה כפרית – השטח הנושא את שם הישוב המותחם בקו אדום במפת הישוב או במפת המועצה הכפרית החתומה ביד שר הפנים. {{ח:סעיף|136ב|מועצה ראשונה ממונה|תיקון: תשנ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} המועצה הראשונה תוקם בידי השר והוא יקבע את מספר חבריה וימנה אותם לאחר שהתייעץ עם אנשים המייצגים לדעתו את תושבי המועצה. {{ח:תת|(ב)}} המועצה הראשונה תכהן עד שתיבחר מועצה נבחרת ראשונה. {{ח:סעיף|136ג|מועצה נבחרת|תיקון: תשנ״ב־2}} {{ח:ת}} מועצה נבחרת תהיה מורכבת מנציגי האזורים או – במועצה כפרית – נציגי הישובים, שייבחרו לפי הוראות צו זה. {{ח:סעיף|136ד|ועד מייעץ בישוב במועצה כפרית|תיקון: תשנ״ב־2}} {{ח:ת}} בכל ישוב במועצה כפרית ימנה השר ועד מייעץ מתושבי המקום. {{ח:קטע2|פרק 15|פרק חמישה עשר: בחירות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:קטע3|פרק 15 סימן א|סימן א׳: פרשנות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|137|הגדרה|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 15|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בחירות“ – בחירות למועצה, לראשות מועצה לרבות בחירות מיוחדות או לועד מקומי לרבות בחירת נציגות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 91א|בסעיף 91א}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בחירות מיוחדות“ – בחירות לראש מועצה כאמור {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ו|בסעיף 6ו לחוק בחירת ראשי מועצות אזוריות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום שליפת הפנקס“ – היום ה־40 שלפני יום הבחירות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימת מועמדים“ – המועמדים המוצעים לבחירה לחברי מועצה, חברי ועד מקומי או לנציגות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצעת מועמד“ – הצעת מועמד לראשות מועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועמד“ – מועמד לראשות מועצה או מועמד ברשימת מועמדים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליפת הפנקס“ – גזירת פנקס הבוחרים מתוך מרשם האוכלוסין. {{ח:קטע3|פרק 15 סימן ב|סימן ב׳: ועדת בחירות והכנת פנקס בוחרים|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|138|בחירת ועדת בחירות|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־157 ימים לפני יום הבחירות, ובבחירות מיוחדות – לא יאוחר מ־14 ימים מיום היווצרות העילה לקיום בחירות מיוחדות, תבחר מועצת המועצה האזורית, שבתחומה עומדות להתקיים הבחירות, ועדת בחירות וכן תבחר את אחד מחברי הועדה ליושב ראש הועדה; עד לבחירת יושב ראש כאמור ישמש מנהל הבחירות שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142}} יושב ראש הועדה. {{ח:תת|(ב)}} המועצה תקבע את מספר חברי ועדת הבחירות ותבחר בהם מבין תושבי המועצה האזורית שהם בני 17 שנים לפחות; המועצה תודיע לשר, בכתב, על בחירת הועדה לא יאוחר משלושה ימים מיום היבחרה. {{ח:תת|(ג)}} לא קבעה המועצה את מספר חברי ועדת הבחירות לפי סעיף קטן (ב), יקבע אותם השר; לא בחרה המועצה את חברי הועדה ימנה אותם השר ורשאי הוא למנות מי שאינם תושבי המועצה האזורית. {{ח:תת|(ד)}} במועצה אזורית שאין מכהנת בה מועצה נבחרת, ימנה השר ועדת בחירות לא יאוחר מ־144 ימים לפני יום הבחירות. {{ח:תת|(ה)}} בא כוח מועמד שאושר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165}}, רשאי למנות מבין תושבי המועצה האזורית משקיף מטעמו לועדת הבחירות; משקיף כאמור יוזמן להשתתף בישיבות ועדת הבחירות כבעל זכות ייעוץ בלבד. {{ח:סעיף|139|מנין חוקי בישיבת ועדת בחירות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} המנין החוקי בישיבה של ועדת הבחירות הוא שליש מחברי הועדה וביניהם היושב ראש ובלבד שכל חברי הועדה הוזמנו בכתב לישיבה 24 שעות מראש לפחות; לא נוכח מנין כאמור במועד שנקבע לישיבה, תתקיים הישיבה כעבור שעה ותהיה חוקית בכל מספר של נוכחים והמבוגר שבהם ימלא את תפקיד היושב ראש עד בואו של היושב ראש. {{ח:תת|(ב)}} החלטות הועדה יתקבלו ברוב קולות המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות, יכריע יושב ראש הישיבה. {{ח:סעיף|140|ועדת בחירות שאינה פועלת כראוי|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} ועדת בחירות שלדעת השר אינה ממלאת את תפקידיה כראוי ועקב כך קיים חשש שהבחירות לא ייערכו במועד, רשאי השר להתרות בה; לא שעתה ועדת הבחירות להתראה, רשאי השר לפזרה ולמנות ועדה אחרת במקומה. {{ח:סעיף|141||תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|142|מנהל בחירות|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7, תשע״ח־3, תשע״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} השר ימנה מנהל בחירות לכל מועצה אזורית שבה עומדות להתקיים בחירות ורשאי הוא למנות סגן למנהל הבחירות; המינויים יפורסמו ברשומות. {{ח:תת|(ב)}} מנהל הבחירות רשאי לבצע כל פעולה במקום ועדת הבחירות אם ראה כי לא בוצעה כראוי או לא בוצעה במועד והדבר עלול לגרום לדחיית הבחירות ולשם כך יהיו למנהל הבחירות כל הסמכויות הנתונות לפי צו זה לועדת הבחירות. {{ח:תת|(ג)}} סגן מנהל הבחירות רשאי לבצע כל פעולה שמנהל הבחירות הוסמך לבצעה על פי צו זה אם מנהל הבחירות הורה לו לעשות כן. {{ח:סעיף|143|הכנת פנקס בוחרים|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשס״ז־2, תשע״א, תשע״ב־7, תשע״ח־3, תשע״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} לכל בחירות יכין משרד הפנים פנקס בוחרים שיכלול כל אדם שיום הולדתו ה־17 חל לא יאוחר מיום הבחירות והיה רשום הוא ומענו במרשם האוכלוסין כתושב של אותו אזור ביום שליפת הפנקס, למעט מי שבתוך 18 חודשים שקדמו ליום הבחירות היה רשום בפנקס הבוחרים כבוחר של רשות מקומית אחרת, ובאותה רשות התקיימו בחירות בתקופה האמורה; לעניין {{ח:פנימי|פרק 15|פרק זה}}, ”מען“ – לרבות ציון במרשם האוכלוסין של יישוב בלבד. {{ח:תת|(ב)}} עלה מספר הבוחרים באזור על 800, יוכנו רשימות בוחרים אחדות שכל אחת מהן תכלול לא יותר מ־800 שמות בוחרים; הבוחרים יחולקו ברשימות אלה לפי סדר אלף בית של שמות משפחה, והסימון הסידורי בכל אחת מהן יתחיל במספר 1; כל הרשימות האמורות ביחד יהוו את פנקס הבוחרים של האזור. {{ח:תת|(ג)}} בפנקס בוחרים יירשמו שמו ושם משפחתו של כל בוחר באזור, שם אביו או אמו, שנת לידתו, מענו ומספר זהותו במרשם האוכלוסין; באין לבוחר שם משפחה, יפורט גם שם אבי אביו, והכול לפי הרשום במרשם ביום שליפת הפנקס; שמות הבוחרים יהיו ערוכים בזה אחר זה, לפי סדר אלף בית של שמות המשפחה, ויהיו מסומנים במספרים סידוריים החל במספר 1; שמם של בוחרים שאין להם שם משפחה יהיו ערוכים לפי סדר האלף בית של שמם הפרטי. {{ח:תת|(ג1)}} ביישוב שיתופי שבו מתקיימות בחירות לנציגות, יצוין בפנקס הבוחרים של אותו יישוב ליד שמו של כל בוחר אם הוא חבר באגודה השיתופית על פי רשימת התושבים שהועברה למנהל הבחירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 90א|בסעיף 90א(6)}}. {{ח:תת|(ג2)}} פנקס הבוחרים ייכנס לתוקפו שלושה ימים לאחר יום שליפת הפנקס; על כניסת פנקסים לתוקף יפרסם השר הודעה ברשומות. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף|143א|תיקון פרטי בוחר|תיקון: תשע״ח־3, תשע״ח־7, תשע״ח־8}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 17|סעיפים 17 עד 23 לחוק הבחירות}} יחולו, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי צו זה; לעניין בחירות מיוחדות, יחולו {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 17|הסעיפים האמורים}}, בשינויים אלה: {{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 17|בסעיף 17}}, במקום סעיף קטן (ה) יקראו: {{ח:תתת|”(ה)}} בקשה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 17|בסעיף זה}} יכול שתוגש בכל עת אך לא יאוחר מהיום ה־51 שלפני יום הבחירות.“; {{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 19|בסעיף 19}}, במקום סעיף קטן (א) יקראו: {{ח:תתת|”(א)}} השר יכריע בבקשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 17|סעיף 17}} ויודיע את החלטתו בכתב למבקש ולאדם שלגביו נסבה הבקשה לא יאוחר מהיום ה־48 שלפני יום הבחירות.“; {{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 20|בסעיף 20(ב)}}, במקום פסקה (1) יקראו: {{ח:תתת|”(1)}} עתירה נגד החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 19|סעיף 19(א)}} תוגש לא יאוחר מהיום ה־44 שלפני יום הבחירות.“. {{ח:סעיף|143ב|מסירת מידע לציבור|תיקון: תשע״ח־3}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 15|סעיף 15 לחוק הבחירות}} יחולו, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי צו זה. {{ח:סעיף|143ג|הודעה לקראת בחירות|תיקון: תשע״ח־3}} {{ח:ת}} הוראת {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 23ד|סעיף 23ד לחוק הבחירות}} תחול, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי צו זה. {{ח:סעיף|144||תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ג־2, תשס״ט־2, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|145||תיקון: תשנ״ז־2, תש״ס, תשס״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|146||תיקון: תשנ״ז־2, תשע״א, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|147||תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־4, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|148||תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־4, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|149||תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־4, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 15 סימן ב1|סימן ב׳1: בחירות מיוחדות|תיקון: תשס״ו־2}} {{ח:סעיף|149א||תיקון: תשס״ו־2, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|149ב||תיקון: תשס״ו־2, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|149ג||תיקון: תשס״ו־2, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 15 סימן ג|סימן ג׳: רשימות והצעות מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|150|מועד הגשת רשימות והצעות מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7}} {{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מהיום ה־33 שלפני יום הבחירות, ביום ובשעות שיקבע מנהל הבחירות בהתייעצות עם ועדת הבחירות, יוגשו למנהל הבחירות רשימות מועמדים והצעות מועמדים. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|151|טפסים|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ח, תשע״א}} {{ח:ת}} רשימות והצעות מועמדים יוגשו על גבי חוברות לפי הטפסים {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}} כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 1א|טופס 1א}} – הצעת מועמד מטעם קבוצת בוחרים; {{ח:תת|(1א)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 1ב|טופס 1ב}} – הצעה של ראש מועצה מכהן למועמדות לכהונה נוספת. {{ח:תת|(2)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 2|טופס 2}} – רשימת מועמדים למועצה; {{ח:תת|(3)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 3|טופס 3}} – רשימת מועמדים לועד המקומי או לנציגות. {{ח:סעיף|152|מספר המועמדים ופרטיהם|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3, תשע״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} מספר המועמדים ברשימת מועמדים למועצה לא יפחת משלושה מועמדים ולא יעלה על עשרה. {{ח:תת|(ב)}} מספר המועמדים לועד מקומי או לנציגות לא יעלה על כפל מספר החברים במוסד העומד לבחירה. {{ח:תת|(ג)}} ברשימות והצעות מועמדים, לפי הענין, יפורטו פרטי המועמדים. {{ח:סעיף|153|הסכמה לשמש כמועמדים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7}} {{ח:תת|(א)}} לא יאושר כמועמד אדם שלא נתן את הסכמתו להיות מועמד לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 4|טופס 4 שבתוספת השלישית}}; כתב הסכמה כאמור יימסר למנהל הבחירות לא יאוחר מהמועד האחרון להגשת רשימות והצעות המועמדים; מועמד הנמצא מחוץ לישראל, רשאי לשלוח למנהל הבחירות את הסכמתו לשמש מועמד במברק או באמצעות פקסימילה. {{ח:תת|(ב)}} אדם רשאי להיות מועמד ברשימת מועמדים אחת בלבד לכל אחד מן המוסדות העומדים לבחירה; מי שנתן הסכמתו בכתב להכללת שמו בשתי רשימות מועמדים או יותר לאחד מן המוסדות העומדים לבחירה, ימחוק מנהל הבחירות את שמו מכל הרשימות האמורות. {{ח:סעיף|154|חתימת מגישי רשימות והצעות מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3, תשע״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} רשימת מועמדים תיחתם בידי קבוצת הבוחרים המגישה את הרשימה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיפים 20}} {{ח:פנימי|סעיף 100|ו־100}}; הצעת מועמד תיחתם בידי קבוצת הבוחרים או חברי המועצה המגישה את ההצעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 5|בסעיפים 5}} {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ז|ו־6ז לחוק בחירת ראשי מועצות אזוריות}}. {{ח:תת|(ב)}} ליד כל חתימה כאמור בסעיף קטן (א), יצוינו פרטי החותם כנדרש בטופס שלפיו הוגשה רשימת המועמדים או הצעת המועמד; אל הרשימה או ההצעה יצורף תצהיר של בא־כוח הרשימה או ההצעה המאמת את כל החתימות; בלא תצהיר כאמור לא תתקבל הרשימה או ההצעה. {{ח:תת|(ג)}} אדם שחתם על יותר מרשימת מועמדים אחת למוסד מהמוסדות העומדים לבחירה או על יותר מהצעת מועמד אחת, חתימותיו בכל הרשימות וההצעות האמורות – בטלות. {{ח:תת|(ד)}} אדם שחתם על רשימת מועמדים או על הצעת מועמד, אינו רשאי לחזור בו מחתימתו; מותו של חותם איננו מבטל את חתימתו. {{ח:סעיף|155|אי קבלת רשימת מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7}} {{ח:ת}} מנהל הבחירות לא יקבל רשימת מועמדים או הצעת מועמד שהוגשה באיחור או שנעשה בה אחד משינויים אלה: {{ח:תת|(1)}} החלפת מועמד פלוני במועמד אחר; {{ח:תת|(2)}} מחיקה או הוספה של שם מועמד; {{ח:תת|(3)}} שינוי סדר רישומו של מועמד ברשימה; {{ח:תת|(4)}} שינוי המספר הסידורי שליד שם המועמד. {{ח:סעיף|156|הודעה בדבר הגשת רשימות והצעות מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7}} {{ח:ת}} לא יאוחר מהיום ה־47 שלפני יום הבחירות, יפרסם מנהל הבחירות הודעה בכל אחד מן האזורים שבתחום המועצה האזורית שבה יפורטו: {{ח:תת|(1)}} יום הבחירות וכן היום והשעות להגשת רשימות והצעות המועמדים; {{ח:תת|(2)}} שמו ומען משרדו של מנהל הבחירות; {{ח:תת|(3)}} מספר הנציגים מטעם האזור העומדים לבחירה למועצה; {{ח:תת|(4)}} מספר חברי הועד המקומי או הנציגות העומדים לבחירה באזור; {{ח:תת|(5)}} מספר האנשים הדרוש להגשת רשימת מועמדים לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה באזור ולהגשת הצעת מועמד; {{ח:תת|(6)}} המקומות והמועדים שבהם ניתן לקבל את הטפסים הדרושים להגשת רשימות והצעות מועמדים; {{ח:תת|(7)}} תוכן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיפים 151 עד 155}}. {{ח:סעיף|157|מינוי בא כוח|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} המגישים רשימת מועמדים או הצעת מועמד, רשאים למנות שני אנשים – אחד כבא כוחם והשני כממלא מקומו; עשו כן, יציינו את פרטי הממונים האמורים כנדרש בטופס שעליו הוגשה הרשימה או ההצעה; באין מינוי כאמור יראו את החותם הראשון על רשימת מועמדים כבא כוח מגישי הרשימה (להלן – בא כוח הרשימה) ואת החותם השני כממלא מקומו, וכן יראו את החותם הראשון על הצעת מועמד כבא כוח מגישי ההצעה (להלן – בא כוח ההצעה) ואת החותם השני כממלא מקומו. {{ח:תת|(ב)}} הוראת {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 38|סעיף 38(ב) לחוק הבחירות}} תחול, בשינויים המחויבים, על בא־כוח הרשימה או בא־כוח ההצעה כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|158|כינוי וסימון של רשימת מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} כל רשימת מועמדים תישא כינוי וסימון המורכב מאות או שתי אותיות שונות של האלף בית העברי; לא ניתן לרשימה כינוי וסימון כאמור על ידי מגישי הרשימה, יקבע לה מנהל הבחירות את הכינוי והסימון. {{ח:תת|(ב)}} שתי רשימות מועמדים לאותו מוסד העומד לבחירה המוגשות מטעם אותו אזור, לא ישאו כינוי וסימון זהים; קבוצת בוחרים שהקדימה להגיש את רשימתה, זכותה לבחור כינוי וסימון כאמור בסעיף קטן (א) – קודמת. {{ח:תת|(ג)}} רשימת מועמדים לא תישא כינוי או סימון אשר עלולים להטעות. {{ח:סעיף|159|אישור קבלת רשימות והצעות מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7}} {{ח:ת}} מנהל הבחירות שקיבל רשימת מועמדים או הצעות מועמד יאשר זאת בכתב; באישור יצוינו היום והשעה של הגשת הרשימה או ההצעה ושמות בא כוח המגישים וממלא מקומו, כן יצוינו הכינוי והסימון שהוצעו לרשימה. {{ח:סעיף|160|התפטרות מועמד|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3, תשע״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} מועמד רשאי להתפטר בכל עת; ההתפטרות תיעשה בהודעה בכתב שיגיש המועמד עצמו לידי מנהל הבחירות, ואם התפטר מועמד לאחר יום הבחירות – לידי השר; שהה המועמד מחוץ לישראל, ישלח את הודעת ההתפטרות, כאשר חתימתו עליה מאומתת בידי קונסול ישראלי או נוטריון. {{ח:תת|(ב)}} הוראת {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 43|סעיף 43(ב) לחוק הבחירות}} תחול, בשינויים המחויבים, על רשימת מועמדים או הצעת מועמד כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|161|רשימות והצעות מועמדים פסולות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} מנהל הבחירות יבדוק את כל רשימות והצעות המועמדים שנתקבלו בתוך המועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 150|בסעיף 150(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} מצא מנהל הבחירות, לאחר בדיקה כאמור בסעיף קטן (א), ולאחר שקיים על כך התייעצות עם ועדת הבחירות, את אחד הפגמים הבאים ברשימת מועמדים או בהצעת מועמד, יודיע לבא כוח הרשימה או ההצעה ולממלאי מקומם כי הרשימה או ההצעה פסולה: {{ח:תתת|(1)}} הרשימה הוגשה בידי מספר בוחרים קטן מהנדרש {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיפים 20}} {{ח:פנימי|סעיף 100|או 100}}; {{ח:תתת|(2)}} נעשה ברשימה שינוי מהשינויים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 155|בסעיף 155}}; {{ח:תתת|(3)}} הצעת המועמד הוגשה בידי מספר בוחרים קטן מהנדרש {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק בחירת ראש המועצה}}; {{ח:תתת|(4)}} המועמד לראשות המועצה איננו ממלא אחר דרישות {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 4|סעיף 4(ב) לחוק בחירת ראש המועצה}}. {{ח:תת|(ג)}} ההודעה האמורה בסעיף קטן (ב) תהיה בכתב ומנומקת והיא תישלח לא יאוחר מהיום ה־20 שלפני יום הבחירות; נפסלה הצעת מועמד על פי האמור בסעיף קטן (ב)(4), תישלח הודעה על כך גם למועמד. {{ח:סעיף|162|ליקויים ברשימת מועמדים או בהצעת מועמד|תיקון: תשנ״ז־2, תש״ס, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} קבע מנהל הבחירות שרשימת מועמדים או הצעת מועמד הוגשה שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 15 סימן ג|סימן זה}}, אולם לא נמצא ברשימה או בהצעה פגם מן הפגמים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}}, יודיע מנהל הבחירות, בכתב, לבא כוח הרשימה או ההצעה ולממלאי מקומם, לא יאוחר מהיום ה־26 שלפני יום הבחירות, כי קיים ליקוי ברשימה או בהצעה וכי הם רשאים לתקנו לא יאוחר מהיום ה־23 שלפני יום הבחירות; מנהל הבחירות יפרט בהודעתו את מהות הליקוי; נגע הליקוי למועמד, ישלח מנהל הבחירות גם לו העתק מההודעה ואף המועמד האמור יהיה רשאי לתקן את הליקוי. {{ח:תת|(ב)}} פסל מנהל הבחירות חתימות של מגישי רשימת מועמדים או הצעת מועמד, ועקב כך פחת מספר מגישי הרשימה או ההצעה מהמספר הנדרש על פי הוראות צו זה והוראות {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)|חוק בחירת ראש המועצה}}, ייחשב הדבר לליקוי הניתן לתיקון כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} סירב מנהל הבחירות לאשר כינוי או סימון של רשימת מועמדים, ייחשב הדבר לליקוי הניתן לתיקון כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|163|פסילת מועמד ברשימת מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} מצא מנהל הבחירות, לאחר בדיקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161(א)}} כי מועמד פלוני ברשימת מועמדים איננו ממלא אחר הדרישות {{ח:פנימי|סעיף 19|שבסעיף 19}}, יפסול את המועמד. {{ח:תת|(ב)}} לא יאוחר מהיום ה־20 שלפני יום הבחירות, ישלח מנהל הבחירות הודעה בכתב על פסילת מועמד כאמור בסעיף קטן (א) לבא כוח הרשימה, לממלא מקומו ולמועמד שנפסל. {{ח:סעיף|164|איסור שינוי רשימת מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 160|בסעיף 160}}, אין לערוך ברשימת מועמדים לאחר שהוגשה כל שינוי מהשינויים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 155|בסעיף 155}}. {{ח:סעיף|165|אישור רשימות והצעות מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״א, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} רשימת מועמדים או הצעת מועמד שהוגשה כדין או שהליקויים בה תוקנו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 162|בסעיף 162}}, יאשר אותה מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, ויודיע על כך לבא כוח הרשימה או ההצעה ולממלאי מקומם לא יאוחר מהיום ה־20 שלפני יום הבחירות; חבר ועדת הבחירות לא ידון בעניין אישור של רשימת מועמדים או של מועמד ברשימת מועמדים ביישוב שבו הוא מתגורר. {{ח:סעיף|166|פסילה עקב אי תיקון ליקויים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} קבע מנהל הבחירות שליקויים ברשימת מועמדים או בהצעת מועמד שנמסרה עליהם הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 162|סעיף 162}} לא תוקנו כנדרש, יודיע לבא כוח הרשימה או ההצעה ולממלאי מקומם, לא יאוחר מהיום ה־20 שלפני יום הבחירות, כי הרשימה או ההצעה פסולה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), היה הליקוי בכינוי או בסימון של רשימת מועמדים ולא תוקן הליקוי להנחת דעתו של מנהל הבחירות, יקבע מנהל הבחירות כינוי או סימון לרשימה ויאשר אותה בהודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165}}. {{ח:סעיף|167|עתירה בעניין רשימות ומועמדים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־4, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} בא כוח רשימה או הצעה או ממלאי מקומם שקיבלו הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 161|סעיף 161}} {{ח:פנימי|סעיף 166|או 166}} שהרשימה או ההצעה פסולה, או שקיבלו הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163(ב)}} על פסילת מועמד פלוני ברשימת מועמדים או על סירוב של מנהל הבחירות לאשר כינוי או סימון של רשימה, רשאים לעתור נגד החלטת מנהל הבחירות לבית המשפט לעניינים מינהליים שבאזור שיפוטו נמצא תחום המועצה האזורית, לא יאוחר מהיום ה־17 שלפני יום הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} מועמד שקיבל הודעה על פסילתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 161|סעיף 161(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 163|או 163(ב)}}, רשאי אף הוא לעתור לבית משפט כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} חבר ועדת בחירות רשאי לעתור לבית משפט כאמור בסעיף קטן (א) על אישור רשימת מועמדים או הצעת מועמד בידי מנהל הבחירות או על אי פסילת מועמד פלוני ברשימת מועמדים. {{ח:תת|(ד)}} בעתירה לפי סעיף זה ידון בית משפט לעניינים מינהליים בשופט אחד ופסק דינו יהיה סופי; פסק הדין יימסר למנהל הבחירות לא יאוחר מהיום ה־12 שלפני יום הבחירות. {{ח:קטע3|פרק 15 סימן ד|סימן ד׳: כינון מוסדות נבחרים ללא בחירות בקלפי|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|168|מועמד יחיד לראשות מועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} אושרה הצעת מועמד אחת בלבד, יכריז מנהל הבחירות, ביום הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, שהמועמד אשר הוצע בהצעה האמורה הוא שנבחר לראש המועצה. {{ח:סעיף|169|הכרזה על נציגי אזור במועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} היה באזור פלוני מספר המועמדים למועצה שאושרו שווה למספר הנציגים שאותו אזור זכאי לבחור למועצה, לא יתקיימו באזור האמור בחירות בקלפי למועצה ומנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, יכריז ביום הבחירות שהמועמדים שאושרו כאמור, הם שנבחרו כחברי המועצה מטעם האזור. {{ח:תת|(ב)}} היה מספר המועמדים האמורים בסעיף קטן (א) פחות ממספר הנציגים שהאזור זכאי לבחור למועצה, יופחת מספרם של חברי המועצה מטעם האזור ויועמד על מספר המועמדים שאושרו; מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, יכריז ביום הבחירות שהמועמדים שאושרו הם שנבחרו כחברי המועצה מטעם האזור. {{ח:תת|(ג)}} הוגשה באזור רשימת מועמדים אחת בלבד בבחירות למועצה ומספר המועמדים שאושרו בה עלה על מספר הנציגים שהאזור זכאי לבחור למועצה, יכריז מנהל הבחירות, ביום הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, על מספר המועמדים מתוך אותה רשימה השווה למספר הנציגים האמור, לפי סדר רישומם ברשימה, כעל מי שנבחרו כחברי המועצה מטעם האזור. {{ח:סעיף|170|מינוי חבר מועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} לא הוגשה או לא אושרה באזור פלוני אף לא רשימת מועמדים אחת בבחירות למועצה, ימנה השר, לאחר התייעצות עם גופים ציבוריים שלדעת השר יש להם נגיעה בדבר, חבר מועצה אחד מטעם אותו אזור מבין תושבי האזור הזכאים להיבחר כחברי מועצה; ראה השר כי לא ניתן למנות חבר מועצה מבין תושבי האזור, רשאי הוא למנות כנציג האזור במועצה אדם שאיננו תושב האזור. {{ח:סעיף|171|הכרזה על חברי ועד מקומי או נציגות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} היה מספר המועמדים שאושרו בבחירות לועד מקומי או לנציגות שווה למספר החברים במוסד העומד לבחירה, לא יתקיימו בחירות בקלפי למוסד האמור, ומנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, יכריז ביום הבחירות שהמועמדים שאושרו כאמור הם שנבחרו כחברי הועד המקומי או הנציגות. {{ח:תת|(ב)}} היה מספר המועמדים האמורים בסעיף קטן (א) פחות ממספר החברים במוסד העומד לבחירה, יופחת, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 172|בסעיף 172(ב)}}, מספרם של חברי המוסד האמור ויועמד על מספר המועמדים שאושרו; מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, יכריז ביום הבחירות שהמועמדים שאושרו הם שנבחרו כחברי הועד המקומי או הנציגות. {{ח:תת|(ג)}} הוגשה רשימת מועמדים אחת בלבד לועד מקומי או לנציגות ומספר המועמדים שאושרו בה עלה על מספרם של חברי המוסד העומד לבחירה, יכריז מנהל הבחירות, ביום הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, על מספר המועמדים מתוך אותה רשימה השווה למספר חברי המוסד העומד לבחירה, לפי סדר רישומם ברשימה, כעל מי שנבחרו לחברי הועד המקומי או הנציגות. {{ח:סעיף|172|מינוי חברי ועד מקומי|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} לא הוגשה או לא אושרה בישוב פלוני אף לא רשימת מועמדים אחת בבחירות לועד מקומי, ימנה השר, לאחר התייעצות עם גופים ציבוריים שלדעת השר יש להם נגיעה בדבר, חמישה חברים לועד המקומי, מבין תושבי הישוב הזכאים להיבחר לחברי הועד; ראה השר כי לא ניתן למנות את חברי הועד המקומי, כולם או מקצתם, מבין תושבי הישוב, רשאי הוא למנות לחברי הועד המקומי אנשים שאינם תושבי הישוב. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(ב)}}, לא יפחת מספרם של חברי ועד מקומי מחמישה חברים; אושרו בבחירות לועד מקומי פחות מחמישה מועמדים, ישלים השר את מספר חברי הועד לחמישה במינוי חברים כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|173|אי קיום בחירות בישוב שיתופי לועד מקומי או לנציגות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} לא הוגשה או לא אושרה בישוב שיתופי פלוני אף לא רשימת מועמדים אחת בבחירות לועד מקומי או לנציגות, לא יתקיימו בישוב האמור בחירות לאותם מוסדות. {{ח:קטע3|פרק 15 סימן ה|סימן ה׳: ההכנות ליום הבחירות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|174|בחירות בקלפי|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} אושרה יותר מהצעת מועמד אחת, יתקיימו בחירות בקלפי לראשות המועצה. {{ח:תת|(ב)}} בכל אחד מהמקרים הבאים יתקיימו באזור בחירות בקלפי: {{ח:תתת|(1)}} בחירות למועצה – אם אושרה יותר מרשימת מועמדים אחת ומספר המועמדים שאושרו ברשימות אלה עולה על מספר הנציגים שהאזור זכאי לבחור למועצה; {{ח:תתת|(2)}} בחירות לועד מקומי או לנציגות – אם אושרה יותר מרשימת מועמדים אחת ומספר המועמדים שאושרו ברשימות אלה עולה על מספר החברים במוסד העומד לבחירה. {{ח:סעיף|175|מקומות הקלפיות|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מהיום ה־10 שלפני יום הבחירות יקבע מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, את המקומות בכל אזור שבהם יוצבו הקלפיות ביום הבחירות (להלן – מקום קלפי). {{ח:תת|(ב)}} מקום קלפי לא יהיה במועדון מפלגתי או במקום אחר המשמש מוסד ציבורי פוליטי וכן לא בבית כנסת או מקום תפילה אחר. {{ח:סעיף|176|מספר הקלפיות|תיקון: תשנ״ז־2, תש״ס, תשע״ב־7, תשע״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} באזור שבו מספר הבוחרים אינו עולה על 800, תוצב קלפי אחת. {{ח:תת|(ב)}} באזור שבו מספר הבוחרים עולה על 800 יהיה מספר הקלפיות כמספר רשימות הבוחרים שהוכנו לאזור לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143(ב)}}; כל קלפי באזור כאמור תסומן במספר, תהיה צמודה לה רשימת בוחרים אחת בלבד, ויהיו רשאים להצביע בה רק הבוחרים ששמותיהם כלולים ברשימה זו. {{ח:סעיף|177|ועדות קלפי|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מהיום ה־14 שלפני יום הבחירות, תמנה ועדת הבחירות לכל קלפי ועדת קלפי של שלושה חברים לפחות; חברי ועדת הקלפי האמורים יתמנו מבין הבוחרים של האזור שבו נמצאת הקלפי, על פי הצעת באי כוח רשימות המועמדים המשתתפות בבחירות באזור. {{ח:תת|(ב)}} בנוסף לחברי ועדת הקלפי האמורים בסעיף קטן (א), תמנה ועדת הבחירות לכל אחת מוועדות הקלפי חברי ועדה על פי הצעת באי הכוח של הצעות המועמדים שאושרו; חברי ועדה כאמור יוצעו מבין כלל הבוחרים במועצה האזורית. {{ח:תת|(ב1)}} כל רשימת מועמדים וכל מועמד רשאים להחליף את חבר ועדת הקלפי שמונה על פי הצעתם לפי סעיף קטן (ב) על ידי מתן הודעה של בא כוח רשימת המועמדים או בא כוח הצעת המועמד, לפי העניין, בדבר חילופי גברי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 6א|בטופס 6א שבתוספת השלישית}}. {{ח:תת|(ג)}} ועדת הבחירות תמנה לכל ועדת קלפי, מבין חברי אותה ועדה, יושב ראש וסגן יושב ראש. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ה)}} לא מינתה ועדת הבחירות ועדות קלפי כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ימנה מנהל הבחירות את חברי ועדות הקלפי את יושבי הראש שלהן ואת סגניהם; על מינויים אלה לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג). {{ח:תת|(ו)}} המינויים האמורים בסעיפים קטנים (א) עד (ג) ייעשו בכתב מינוי לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 5|טופס 5 שבתוספת השלישית}}. {{ח:סעיף|178|סמכויות ועדת קלפי|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} ועדת קלפי היא הממונה על מהלך ההצבעה במקום הקלפי ועל ספירת קולות הבוחרים שהצביעו בקלפי והיא מוסמכת לקבל כל החלטה בכל הקשור להצבעה ולספירת הקולות. {{ח:תת|(ב)}} החלטותיה של ועדת קלפי יתקבלו ברוב קולות חברי הועדה המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות, יכריע יושב ראש הועדה. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 34|סעיפים 34(א)(2) ו־(ג) לחוק הבחירות}} יחולו על בחירות לפי צו זה. {{ח:סעיף|179|ועדת קלפי שאינה ממלאת תפקידיה כראוי|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} ראה מנהל הבחירות, ביום הבחירות, שועדת קלפי אינה ממלאת את תפקידיה כראוי ועקב כך קיים, לדעתו, חשש שייפגע המהלך התקין של ההצבעה בקלפי, רשאי הוא לפזר את ועדת הקלפי האמורה ולמנות ועדה אחרת במקומה; על מינוי כאמור לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 177|סעיף 177}}. {{ח:סעיף|180|מינוי משקיף|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} רשימת מועמדים שאיננה מיוצגת בועדת קלפי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 177|בסעיף 177(א)}}, רשאית למנות משקיף מטעמה לעבודת ועדת הקלפי ביום הבחירות; בא כוח רשימה כאמור או ממלא מקומו יחתמו על כתב מינוי לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 6|טופס 6 שבתוספת השלישית}}. {{ח:סעיף|181|מזכיר ועדת קלפי|תיקון: תשנ״ז־2, תש״ס, תשס״ד, תשע״ב־7}} {{ח:תת|(א)}} מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, ימנה מזכיר לכל ועדת קלפי ואם ראה לנכון לעשות כן, רשאי הוא למנות מזכיר שאינו תושב המועצה האזורית; המזכיר יהיה בן 17 שנים לפחות. {{ח:תת|(א1)}} מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, ימנה מזכירים נוספים שמספרם לא יעלה על שליש מספר מקומות הקלפי במועצה האזורית ואשר ישמשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 191א|סעיף 191א}}, במקרה הצורך, כחברי ועדת קלפי או כמזכירי ועדת קלפי. {{ח:תת|(ב)}} מנהל הבחירות יחתום על כתב מינוי למזכיר לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 7|טופס 7 שבתוספת השלישית}} וימסור אותו למזכיר, לא יאוחר מיומיים לפני יום הבחירות. {{ח:תת|(ג)}} מנהל הבחירות רשאי, בכל עת, אם ראה צורך בכך, להעביר מזכיר מקלפי אחת לקלפי אחרת בתחום המועצה האזורית; החליט מנהל הבחירות על העברה כאמור, יתקן את כתב המינוי של המזכיר ויציין בו את פרטי הקלפי שאליה הועבר. {{ח:תת|(ד)}} המזכיר יסייע לועדת הקלפי במילוי תפקידיה ובין השאר – {{ח:תתת|(1)}} יקבל את החומר והציוד של ההצבעה, יעבירו למקום הקלפי וישמור על החומר והציוד האמורים; {{ח:תתת|(2)}} יעמוד לרשות ועדת הקלפי ברישום הפרוטוקולים, הטפסים והמסמכים שרישומם מוטל על ועדת הקלפי; {{ח:תתת|(3)}} יארוז את חומר הבחירות בסיום עבודת ועדת הקלפי וילווה את העברתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206(א)}} לידי מנהל הבחירות. {{ח:תת|(ה)}} מנהל הבחירות יקבע את שכר המזכירים. {{ח:סעיף|182|הודעה בדבר קיום בחירות|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מהיום ה־6 שלפני קיום בחירות בקלפי בתחום אזור, יפרסם מנהל הבחירות הודעה שבה יפורטו: {{ח:תתת|(1)}} יום הבחירות; {{ח:תתת|(2)}} המוסדות העומדים לבחירה בתחום האזור ביום הבחירות; {{ח:תתת|(3)}} מספר החברים העומדים לבחירה לכל אחד מהמוסדות האמורים בפסקה (2); {{ח:תתת|(4)}} שמות המועמדים לראשות המועצה שאושרו, שנת לידתם ומענם וכן שמם ומענם של באי כוח הצעות המועמדים האמורים וממלאי מקומם; {{ח:תתת|(5)}} כינוייהן וסימוניהן של רשימות המועמדים שאושרו, שמות המועמדים שאושרו ברשימות אלה, שנת לידתם ומענם וכן שמם ומענם של באי כוח הרשימות האמורות וממלאי מקומם; {{ח:תתת|(6)}} שעות ההצבעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 190|בסעיף 190}}; {{ח:תתת|(7)}} המספרים שבהם סומנו הקלפיות ומקומות הקלפי; {{ח:תתת|(8)}} אופן חלוקת הבוחרים בין הקלפיות השונות; {{ח:תתת|(9)}} הפרטים הנוגעים למעטפות ההצבעה ופתקי ההצבעה לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 183|בסעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}; {{ח:תתת|(10)}} שמו ומען משרדו של מנהל הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} חל שינוי באחד מהפרטים האמורים בסעיף קטן (א), יפרסם מנהל הבחירות, מיד, הודעה על כך. {{ח:סעיף|183|מעטפות ההצבעה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} מעטפות ההצבעה יהיו אטומות וישאו סימן מיוחד שקבע מנהל הבחירות ואשר עליו הודיע לועדת הבחירות; לכל מוסד העומד לבחירה תהיה מעטפת הצבעה נפרדת בצבעים כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} מעטפת הצבעה לראשות המועצה – צבע צהוב; {{ח:תתת|(2)}} מעטפת הצבעה למועצה – צבע לבן; {{ח:תתת|(3)}} מעטפת הצבעה לועד מקומי או לנציגות – צבע כחול או תכלת. {{ח:תת|(ב)}} לא יאוחר מ־3 ימים לפני יום הבחירות יספק מנהל הבחירות לועדת הבחירות כמות מספקת של מעטפות הצבעה. {{ח:סעיף|184|פתקי הצבעה|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״ב־7, תשע״ח־3, תשע״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} בפתק הצבעה לראשות המועצה יצוין בדפוס שם המועמד כפי שאישר מנהל הבחירות, בעברית או בעברית וערבית ותו לא; צבעו של הפתק יהיה צהוב. {{ח:תת|(ב)}} בפתקי הצבעה למועצה, לועד מקומי ולנציגות יצוינו בדפוס האות או האות והכינוי של רשימת המועמדים, בעברית או בעברית וערבית, ותו לא; הכינוי והאות שניתן לציין בערבית יהיו אלה שיאשר מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, כמקבילים לאות ולכינוי בעברית; צבעו של פתק הצבעה למועצה יהיה לבן ושל פתק הצבעה לועד מקומי או לנציגות יהיה כחול או תכלת. {{ח:תת|(ב1)}} פתקי ההצבעה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יהיו מודפסים לפי דוגמה שאישר מנהל הבחירות; מנהל הבחירות יאשר לכל הצעת מועמד ולכל רשימת מועמדים דוגמה אחת בלבד של פתק הצבעה בעברית ואם נתבקש, יאשר גם דוגמה אחת בלבד של פתק הצבעה בעברית ובערבית. {{ח:תת|(ג)}} במקום פתק מודפס, יכול שישמש להצבעה, לכל אחד מהמוסדות האמורים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), פתק ריק שצבעו כצבע פתק ההצבעה המודפס לאותו מוסד; על הפתק האמור ירשום הבוחר בכתב ידו את השם הפרטי ושם המשפחה של המועמד לראשות המועצה ותו לא, או ירשום את אות הרשימה או האות והכינוי של הרשימה בלבד; הרישום בכתב יד ייעשה בעט בצבע כחול בעברית או בערבית או בשתי השפות. {{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות)#סעיף 14|תקנה 14 לתקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות), התשכ״ה–1965}} (להלן – תקנות סדרי בחירות), יחולו, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי צו זה. {{ח:תת|(ה)}} לא יאוחר מ־3 ימים לפני יום הבחירות יספקו באי הכוח של הצעות ורשימות המועמדים לועדת הבחירות כמות מספקת של פתקי ההצבעה של הצעותיהם ורשימותיהם כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב); ועדת הבחירות תכין בעוד מועד כמות מספקת של פתקים ריקים כאמור בסעיף קטן (ג). {{ח:סעיף|185|קלפיות|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} המועצה האזורית תכין קלפיות בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות)#סעיף 15|סעיף 15 לתקנות סדרי בחירות}}; כל קלפי תצויד במנעול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 186|בסעיף 186}}; הקלפי תהיה עשויה כך שאפשר להכניס לתוכה מעטפות הצבעה אך אי־אפשר להוציאן מתוכה אלא בהסרת מנעולה. {{ח:סעיף|186|מנעול|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} הוראת {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות)#סעיף 16|תקנה 16 לתקנות סדרי בחירות}} תחול, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי צו זה. {{ח:סעיף|187|הספקת ציוד לועדות קלפי|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מיום לפני יום הבחירות, תמסור ועדת הבחירות לכל ועדת קלפי – {{ח:תתת|(1)}} שני העתקים מפנקס הבוחרים של האזור שבו נמצאת הקלפי, אם הוצבה באזור האמור קלפי אחת, או שני העתקים מרשימת הבוחרים הרשאים להצביע בקלפי, אם הוצבו באזור מספר קלפיות; {{ח:תתת|(2)}} קלפי ומנעול; {{ח:תתת|(3)}} פרגוד לתא הצבעה; {{ח:תתת|(4)}} מיתקן להנחת פתקי ההצבעה; {{ח:תתת|(5)}} כמות מספקת של מעטפות הצבעה לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה באזור; {{ח:תתת|(6)}} כמות מספקת של פתקי הצבעה לכל אחת מהצעות המועמדים ומרשימות המועמדים המשתתפות בבחירות באזור וכן כמות מספקת של פתקים ריקים להצבעה לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה באזור; {{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:תתת|(8)}} קרש עם שיפודים; {{ח:תתת|(9)}} טופס פרוטוקול של מהלך ההצבעה וספירת הקולות לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה; {{ח:תתת|(10)}} גיליונות למנין הקולות הכשרים לכל אחד מן הגופים העומדים לבחירה; {{ח:תתת|(11)}} שני העתקים של טופסי פרוטוקול של הקולות הפסולים לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה; {{ח:תתת|(12)}} מעטפות לאריזה; {{ח:תתת|(13)}} אמצעי תאורה לשעת חירום; {{ח:תתת|(14)}} ציוד משרדי. {{ח:תת|(ב)}} הציוד האמור בסעיף קטן (א) יימסר לידי יושב ראש ועדת הקלפי וניתן למסרו למזכיר הועדה. {{ח:סעיף|188|מודעות במקומות הקלפי|תיקון: תשנ״ז־2, תש״ס, תשע״ב־7}} {{ח:ת}} מנהל בחירות יפרסם במקום בולט לעין בכל מקום קלפי באזור – {{ח:תת|(1)}} מודעה המפרטת את שמות המועמדים לראשות המועצה וכן את רשימות המועמדים, כינוייהן ואותיותיהן; {{ח:תת|(2)}} מודעה המפרטת את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיף 196}} בדבר סדרי ההצבעה; {{ח:תת|(3)}} מודעה המפרטת את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 203|סעיף 203}} בדבר קולות פסולים. {{ח:סעיף|189|סידור תא ההצבעה|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש ועדת הקלפי או מזכיר הועדה יתקינו במקום הקלפי, באמצעות הפרגוד, תא הצבעה כך שחברי ועדת הקלפי יוכלו לראות את הנכנסים והיוצאים מהתא, אך תובטח חשאיות מוחלטת של הנמצאים בתוך התא. {{ח:תת|(ב)}} בתא ההצבעה יונחו פתקי הצבעה של כל הצעות ורשימות המועמדים שסיפקה ועדת הבחירות לועדת הקלפי, בצרורות נפרדים לכל אחד מן המוסדות העומדים לבחירה, לפי סדר האותיות של שמות המשפחה של המועמדים לראשות המועצה ולפי סדר האותיות שבהן סומנו רשימות המועמדים; כן יונחו פתקים ריקים להצבעה לכל אחד מן המוסדות העומדים לבחירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184(ג)}}. {{ח:סעיף|189א|איסור שימוש בטלפונים ניידים|תיקון: תשע״ב־7}} {{ח:ת}} ביום הבחירות בשעה שבה מצוי מצביע בקלפי ובעת ספירת הקולות לא יתקשר אדם ממכשיר טלפון נייד או מכשיר קשר לרבות זימונית ולא יקבל בו שיחות, בחדר שבו פועלת ועדת קלפי, אלא לצורך ניהול ההצבעה בקלפי או במקרי חירום, ולא יחזיק אדם בחדר כאמור מכשיר רדיו או טלוויזיה פועל. {{ח:קטע3|פרק 15 סימן ו|סימן ו: ההצבעה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|190|שעות ההצבעה|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 55|סעיף 55 לחוק הבחירות}} יחולו על בחירות לפי צו זה. {{ח:סעיף|191|מנין חוקי לפעולות ועדת קלפי|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד}} {{ח:ת}} ישיבת ועדת קלפי תהיה חוקית בכל מספר של חברים ובלבד שנוכח במקום גם מזכיר הועדה; לא נוכח אף חבר ועדת קלפי בשעות ההצבעה הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 190|בסעיף 190}} לפתיחת ההצבעה, תחל ההצבעה בקלפי האמורה בנוכחותו של מזכיר הועדה בלבד; נוכח מזכיר הועדה בלבד, לא תתקיים ספירת הקולות עד שיגיע חבר ועדת קלפי שהתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 191א|סעיף 191א}}. {{ח:סעיף|191א|מינוי מחליף לחבר ועדת קלפי או למזכיר|תיקון: תשס״ד}} {{ח:ת}} ראה מנהל הבחירות כי בקלפי מסוימת לא נוכח אף חבר ועדת קלפי אחד או שקלפי לא נפתחה להצבעה בשעות ההצבעה האמורות {{ח:פנימי|סעיף 190|בסעיף 190}} עקב העדרו של מזכיר הועדה, או שיש צורך להחליף מזכיר ועדת קלפי, ימנה מנהל הבחירות לקלפי האמורה, חבר ועדת קלפי או מזכיר ועדת קלפי, לפי הענין, מבין המזכירים הנוספים שמונו לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|סעיף 181(א1)}}. {{ח:סעיף|192|ניהול פרוטוקול|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} ועדת קלפי תנהל פרוטוקול על מהלך ההצבעה וספירת הקולות לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה על גבי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 8|טפסים 8}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 9|9}} {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 10|ו־10 שבתוספת השלישית}} (להלן – פרוטוקולי ההצבעה); כל אחד מחברי ועדת הקלפי, מזכיר הועדה וכן כל משקיף וכל חבר ועדת הבחירות רשאי לרשום בפרוטוקול את הערותיו בכל הנוגע להצבעה ולספירת הקולות; רישום הקולות על גבי טופס שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת}}, לא יהווה חלק מפרוטוקול ועדת הקלפי לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ב)}} פרוטוקולי ההצבעה ייחתמו בידי חברי ועדת הקלפי, ואם נרשמו בידי המזכיר – יחתום גם הוא עליהם; אולם לא ייפגם פרוטוקול בשל כך שחבר הועדה לא חתם עליו. {{ח:סעיף|193|הסדר במקום הקלפי|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} אלה בלבד רשאים להימצא בשעות ההצבעה במקום הקלפי: {{ח:תתת|(1)}} חברי ועדת הקלפי ומזכיר הועדה; {{ח:תתת|(2)}} השר או נציגו; {{ח:תתת|(3)}} מנהל הבחירות וסגנו; {{ח:תתת|(4)}} חברי ועדת הבחירות; {{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:תתת|(6)}} משקיף אחד מטעם כל רשימת מועמדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}}; {{ח:תתת|(7)}} שוטרים הדרושים לשם שמירת הסדר במקום; {{ח:תתת|(8)}} בוחרים שהותרה כניסתם לשם הצבעה; {{ח:תתת|(9)}} משקיף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 138|בסעיף 138(ה)}}. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש ועדת הקלפי יהיה אחראי לסדר במקום הקלפי והוא רשאי להרחיק ממקום הקלפי כל אדם, למעט חבר ועדת הקלפי, אשר מפריע, לדעתו, למהלך התקין של ההצבעה במקום או שאיננו מציית להוראותיו; אדם שהורחק כאמור לא יהיה רשאי לחזור למקום הקלפי אלא ברשות יושב ראש הועדה. {{ח:תת|(ג)}} יושב ראש ועדת קלפי לא יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו לפי סעיף קטן (ב) כדי למנוע מבוחר להשתמש בזכותו להצביע. {{ח:סעיף|194|הצגת הקלפי ונעילתה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} לפני התחלת ההצבעה יציג יושב ראש ועדת הקלפי את הקלפי כשהיא פתוחה וריקה לעיני הנוכחים במקום הקלפי, לאחר מכן ינעל את הקלפי במנעול באופן שלא תהא ניתנת לפתיחה אלא בשבירת המנעול; מספרו הסידורי של המנעול יירשם בפרוטוקולי ההצבעה. {{ח:תת|(ב)}} ננעלה קלפי כאמור בסעיף (א), שוב לא תיפתח עד לספירת הקולות. {{ח:סעיף|194א|אריזת מעטפות פסולות|תיקון: תשס״ד}} {{ח:ת}} לפני התחלת ההצבעה תבדוק ועדת הקלפי את מעטפות ההצבעה שסופקו לה; נתגלתה במהלך בדיקה זו מעטפה פסולה, תוכנס המעטפה למעטפת האריזה; מעטפת האריזה תיסגר ויושב ראש ועדת הקלפי וכן כל חבר מחברי הועדה שירצה בכך יחתמו על גבי מעטפת האריזה. {{ח:סעיף|194ב|חתימה על מעטפות ההצבעה|תיקון: תשס״ד}} {{ח:ת}} לפני התחלת ההצבעה יחתמו שני חברים של ועדת הקלפי, אם נוכחים כאלה, על כמה מעטפות הצבעה לכל אחד מן המוסדות העומדים לבחירה; כן יוסיפו שני חברים לחתום מזמן לזמן, במשך שעות ההצבעה, על כמויות נוספות של מעטפות כך שתמיד יהיה בידי ועדת הקלפי מלאי מספיק של מעטפות חתומות; נוכח חבר ועדה אחד בלבד, די בחתימתו על המעטפות; לא נוכח אף חבר ועדת קלפי אחד, די בחתימת מזכיר הועדה על המעטפות; אין לחתום בנוכחותו של בוחר על המעטפה שתימסר לו. {{ח:סעיף|195|זיהוי הבוחרים|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ג, תשס״ד, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} הרוצה להצביע חייב לזהות את עצמו לפני מזכיר ועדת הקלפי באחד מאלה בלבד: {{ח:תתת|(1)}} תעודת הזהות של הבוחר שניתנה לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}; {{ח:תתת|(2)}} דרכון ישראלי תקף, הכולל את תמונתו של בעל הדרכון, שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|חוק הדרכונים, התשי״ב–1952}}; {{ח:תתת|(3)}} רישיון נהיגה ישראלי תקף, הכולל את תמונתו של בעל הרישיון, שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}; {{ח:תתת|(4)}} תעודה צבאית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 74|בסעיף 74(ב)(5) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}, תקפה. {{ח:תת|(ב)}} לא יורשה בוחר להזדהות לצורך הצבעה בתעודה כאמור בסעיף קטן (א) שחסר בה אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} תמונת בעל התעודה; {{ח:תתת|(2)}} הדף שבו רשום שמו של בעל התעודה; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), אשה מוסלמית או דרוזית תורשה להזדהות בתעודת זהות שחסרה בה תמונתה אם במקום המיועד לתמונה הוטבעה חותמת ”בהיתר שר הפנים“. {{ח:סעיף|196|סדרי ההצבעה|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״ב־7}} {{ח:ת}} אלה הם סדרי ההצבעה: {{ח:תת|(1)}} לאחר שהבוחר הזדהה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 195|בסעיף 195}}, תוודא ועדת הקלפי כי הוא רשום בפנקס הבוחרים שברשותה ותציין בעותק הראשון של הפנקס, ליד שמו של הבוחר, סימן שהוא ביקש להצביע; {{ח:תת|(2)}} ועדת הקלפי תחזיק ברשותה את התעודה שבאמצעותה הזדהה הבוחר ותמסור לו מעטפת הצבעה אחת לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה; התקיימו בחירות לנציגות, תמסור ועדת הקלפי לבוחר מעטפה שנועדה להצבעה לנציגות אם בפנקס הבוחרים צוין ליד שמו שהוא אינו חבר באגודה השיתופית להתיישבות של הישוב; {{ח:תת|(3)}} הבוחר ייכנס לתא ההצבעה וישים בכל אחת מן המעטפות שנתנה לו הועדה את פתק ההצבעה המתאים למעטפה: במעטפת הצבעה לראשות המועצה יושם פתק הצבעה לראש המועצה; במעטפת הצבעה למועצה יושם פתק הצבעה של רשימת מועמדים למועצה ובמעטפת הצבעה לועד מקומי או לנציגות יושם פתק הצבעה של רשימת מועמדים לועד המקומי או לנציגות; {{ח:תת|(4)}} הבוחר יצא מתא ההצבעה, יציג לועדת הקלפי את המעטפות שקיבל מועדת הקלפי ולאחר מכן יטיל הבוחר את המעטפות לקלפי; {{ח:תת|(5)}} ועדת הקלפי תמחוק את שמו של הבוחר מהעותק השני של פנקס הבוחרים על ידי מתיחת קו בעפרון על השורה שבה רשומים שמו של הבוחר ופרטיו האישיים; {{ח:תת|(6)}} מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, רשאי להורות כי במקום קלפי יוצבו שני תאי הצבעה המסתירים את הבוחר מעיני זולתו. {{ח:סעיף|197|סיוע בהצבעה|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״ב־4}} {{ח:תת|(א)}} מי שמחמת מחלה או מום אינו מסוגל לבצע לבדו את הפעולות המעשיות בתא ההצבעה, רשאי להביא אתו מלווה כדי לעזור לו בפעולת ההצבעה; ואולם המלווה – {{ח:תתת|(1)}} לא יהיה מנהל או עובד בית אבות או מוסד אחר שבו שוהה הבוחר; {{ח:תתת|(2)}} לא ילווה ביום הבחירות יותר משני בוחרים. {{ח:תת|(א1)}} התעורר ספק בדבר קיום התנאים שבסעיף קטן (א), יכריע בו מזכיר ועדת הקלפי. {{ח:תת|(ב)}} ועדת הקלפי תציין ברשימה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 10א|טופס 10א שבתוספת השלישית}} את פרטי המלווים למצביעים כאמור בסעיף קטן (א); הטופס האמור יצורף לפרוטוקול ההצבעה למועצה ויהיה חלק ממנו. {{ח:סעיף|197א|בדיקת הפתקים בתא ההצבעה|תיקון: תשס״ד}} {{ח:ת}} חברי ועדת הקלפי ומזכיר הועדה יבדקו מזמן לזמן, במשך שעות ההצבעה, אם הפתקים בתא ההצבעה מונחים בצרורות נפרדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 189|בסעיף 189(ב)}} ולא התערבבו אלה באלה, ואם מלאי הפתקים לא אזל; כן רשאי כל משקיף לבדוק מזמן לזמן את הסדר בתא ההצבעה ואת מלאי הפתקים שבו; נתגלו בעת בדיקה כאמור פתקי הצבעה שסומנו בדרך כלשהי, יסולקו מן התא ויוכנסו למעטפת אריזה. {{ח:קטע3|פרק 15 סימן ז|סימן ז׳: ספירת הקולות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|198|מועד ספירת הקולות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} ספירת קולות המצביעים תיעשה בכל מקום קלפי, בידי ועדת הקלפי, מיד אחרי גמר ההצבעה ותימשך ללא הפסקה עד השלמתה. {{ח:סעיף|199|הנוכחים בספירה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} במעמד ספירת הקולות רשאים להימצא במקום הקלפי רק המנויים {{ח:פנימי|סעיף 193|בסעיף 193(א)}}, למעט בוחרים. {{ח:סעיף|200|ההכנות לספירת הקולות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} לפני שתתחיל בספירת הקולות תעשה ועדת הקלפי את הפעולות הבאות, כסדרן: {{ח:תת|(1)}} פתקי ההצבעה ומעטפות ההצבעה שנשארו בתא ההצבעה או בידי הועדה מבלי שנעשה בהם שימוש יוכנסו למעטפת אריזה; המעטפה תיסגר ועל גביה יירשם שם הישוב ומספר הקלפי ויצוין שמעטפת האריזה מכילה פתקי הצבעה ומעטפות הצבעה שלא נעשה בהם שימוש; {{ח:תת|(2)}} הועדה תספור את הבוחרים ששמם נמחק מפנקס הבוחרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 196|בסעיף 196(5)}} ותרשום בפרוטוקול ההצבעה מספר זה כמספר הבוחרים שלפי המסומן בפנקס הצביעו בקלפי; בפרוטוקול הצבעה לנציגות תרשום ועדת הקלפי רק את מספר הבוחרים ששמם נמחק כאמור ושליד שמם צוין בפנקס שהם אינם חברים באגודה השיתופית להתיישבות של הישוב; {{ח:תת|(3)}} הועדה תפתח את הקלפי בשבירת מנעולה ומספרו הסידורי של המנעול יירשם בפרוטוקול ההצבעה; {{ח:תת|(4)}} מעטפות ההצבעה יוצאו מן הקלפי וימוינו לקבוצות לפי המוסדות השונים העומדים לבחירה; הועדה תספור כל קבוצת מעטפות לחוד ותרשום את המספר בפרוטוקול ההצבעה של המוסד המתאים. {{ח:סעיף|201|מעטפות פסולות|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד}} {{ח:תת|(א)}} נתגלתה בעת עשיית הפעולה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(4)}} מעטפת הצבעה שונה ממעטפות ההצבעה שסיפקה ועדת הבחירות לועדת הקלפי, או מעטפת הצבעה שאינה נושאת עליה את הסימן שקבע מנהל הבחירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 183|בסעיף 183(א)}} או מעטפה שאינה חתומה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 194ב|בסעיף 194ב}}, או מעטפה שסומנה בדרך כלשהי, המעטפה פסולה ואין לפותחה בעת ספירת הקולות; בפרוטקול ההצבעה של כל אחד מהמוסדות שהצביעו עבורם בקלפי, יירשם מספר מעטפות ההצבעה לאותו מוסד שנמצאו פסולות כאמור. {{ח:תת|(ב)}} כל קבוצת מעטפות פסולות כאמור בסעיף קטן (א), לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה, תוכנס למעטפת אריזה נפרדת שעל גביה יירשם שם הישוב ומספר הקלפי ויצוין שמעטפת האריזה מכילה מעטפות הצבעה פסולות שהוצאו מן הקלפי ושם המוסד שלבחירתו נועדו מעטפות הצבעה אלה; מעטפת האריזה תיסגר ויושב ראש ועדת הקלפי וכל חבר מחברי הועדה שירצה בכך יוסיפו את חתימת ידם על גבי מעטפת האריזה. {{ח:סעיף|202|אופן ספירת הקולות|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד}} {{ח:תת|(א)}} ועדת הקלפי תספור בנפרד את הקולות לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה בדרך המפורטת להלן בסעיפים קטנים (ב) עד (ד); התחילה הועדה בספירת הקולות של מוסד פלוני, תמשיך בספירה זו עד השלמתה והשלמת כל הרישומים הדרושים בפרוטוקול ההצבעה, בגליון ספירת הקולות ובפרוטוקול הקולות הפסולים של אותו מוסד. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש ועדת הקלפי או חבר הועדה שהיושב ראש מינה לכך, יפתח כל מעטפת הצבעה לחוד, יוציא מתוכה את פתק ההצבעה, יקרא בקול את אות הרשימה הרשום על הפתק, יראהו לנוכחים וישים את הפתק על שיפוד במעמד השיפודים שסופק לועדת הקלפי; בעת ספירת הקולות לראשות המועצה, יוקרא שמו של המועמד הרשום על פתק ההצבעה; פתקי ההצבעה של כל רשימה ושל כל הצעת מועמד יונחו על שיפוד נפרד. {{ח:תת|(ג)}} הוצא מתוך מעטפת הצבעה פתק אשר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 203|סעיף 203}} הוא קול פסול, או לא נמצא במעטפת ההצבעה כל פתק, תפעל ועדת הקלפי כך: {{ח:תתת|(1)}} פתק ההצבעה יוחזר למעטפת ההצבעה שממנה הוצא ועל גבי המעטפה תירשם הסיבה לפסילת הפתק או יירשם כי המעטפה נמצאת ריקה, לפי הענין; {{ח:תתת|(2)}} מעטפת ההצבעה תוכנס למעטפת אריזה שתהיה מיועדת לקולות הפסולים שנמצאו בקלפי. {{ח:תת|(ד)}} יושב ראש הועדה ימנה שני חברי ועדה אשר בעת קריאת הקולות כאמור בסעיף קטן (ב), ירשמו, כל אחד לחוד, את הרישומים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} בגליון מנין הקולות שנערך לפי אחד {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 11|הטפסים 11}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 12|12}} {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 13|או 13 שבתוספת השלישית}}, לפי הענין – הקולות הכשרים שניתנו לכל רשימה או לכל הצעת מועמד; {{ח:תתת|(2)}} בפרוטוקול הקולות הפסולים שנערך לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 14|הטפסים 14}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 15|15}} {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 16|ו־16 שבתוספת השלישית}}, לפי הענין – הקולות הפסולים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 203|בסעיף 203}}; מעטפות הצבעה שנמצאו ריקות, יירשמו אף הם בפרוטוקול האמור. {{ח:תת|(ה)}} בתום קריאת פתקי ההצבעה, יסכמו שני החברים שעשו את הרישומים האמורים בסעיף קטן (ד), כל אחד לחוד, את מספר הקולות הכשרים שניתנו לכל רשימה או הצעת מועמד ואת המספר הכולל של הקולות הפסולים שנמצאו; אם הסיכומים לא היו זהים, תערוך ועדת הקלפי כל בדיקה וספירה חוזרת שתראה לנכון ותסכם את מספר הקולות הכשרים והפסולים כאמור; סיכום ספירת הקולות יירשם בפרוטוקול ההצבעה. {{ח:סעיף|203|קולות פסולים|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״ח־3, תשע״ח־7, תשע״ח־8, תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} אלה הם קולות פסולים: {{ח:תתת|(1)}} פתק הצבעה שלא נתקיימו בו כל הוראות {{ח:פנימי|סעיף 184|סעיף 184}}; אולם פתק הצבעה שצוינו בו האות שאושרה לאחת מרשימות המועמדים, בתוספת כינוי שונה מזה שאושר לאותה רשימה, הקול איננו פסול והוא יבוא במנין על פי ציון האות; {{ח:תתת|(2)}} פתק הצבעה שסומן בצורה כלשהי העלולה לזהות את המצביע; {{ח:תתת|(3)}} פתק הצבעה אשר הוצא מתוך מעטפת הצבעה שנמצא בה דבר מה בנוסף לפתק; {{ח:תתת|(4)}} פתק הצבעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184(ג)}} אשר הרשום בו בכתב יד איננו ברור דיו ואיננו מאפשר זיהוי ודאי של שם המועמד או אות הרשימה או שלא נרשם בו דבר; {{ח:תתת|(5)}} פתק הצבעה לאחד מהמוסדות העומדים לבחירה שנמצא בתוך מעטפת הצבעה למוסד אחר; {{ח:תתת|(6)}} פתק הצבעה למוסד פלוני אשר הוצא מתוך מעטפת הצבעה שנמצא בה גם פתק הצבעה למוסד אחר; {{ח:תתת|(7)}} מעטפת הצבעה שנמצאו בה שני פתקי הצבעה שונים או שנמצאו בה יותר משלושה פתקים, לא יובא אף אחד מהפתקים האמורים במנין הקולות; נמצאו במעטפה שניים או שלושה פתקי הצבעה זהים יובא אחד מהפתקים במנין הקולות; {{ח:תתת|(8)}} מעטפת הצבעה שאינה נושאת סימון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 183|בסעיף 183(א)}} או שאיננה חתומה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 194ב|בסעיף 194ב}} או מעטפה שונה ממעטפות ההצבעה שסיפקה ועדת הבחירות; {{ח:תתת|(9)}} מעטפת הצבעה שהוסף עליה סימן העלול לזהות את המצביע; {{ח:תתת|(10)}} בכלל פתקי ההצבעה של מועמד אחד או של רשימה אחת נמצאו מספר פתקי הצבעה בכתב יד אשר לא נפל בהם פסול מהפסילות האמורות בפסקאות (1) עד (9), ואולם הוכח כי יותר מפתק הצבעה אחד כאמור נכתב בכתב ידו של אדם אחד, ייחשב רק אחד מהפתקים האמורים ככשר, ויתרם ייפסל. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 63|סעיף 63(4), (10) ו־{{ח:הערה|(}}11) לחוק הבחירות}} יחולו, בשינויים המחויבים על בחירות לפי צו זה. {{ח:סעיף|204|פתק כפול|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״ח־7}} {{ח:ת}} נמצאו במעטפת הצבעה שניים או שלושה פתקי הצבעה זהים, ירשום יושב ראש ועדת הקלפי על אחד מהפתקים ”פתק כפול“, יחתום עליו את שמו ויחברם בסיכה; לאחר מכן ינהג יושב ראש ועדת הקלפי בפתק הכפול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202|בסעיף 202(ב)}}. {{ח:סעיף|205|אריזת חומר ההצבעה העיקרי|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד}} {{ח:תת|(א)}} לאחר סיום ספירת הקולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202|בסעיף 202}} למוסד פלוני מהמוסדות העומדים לבחירה, ולפני שתתחיל ועדת הקלפי בספירת הקולות למוסד אחר, תכניס ועדת הקלפי למעטפות אריזה נפרדות את חומר ההצבעה המפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} פרוטוקול ההצבעה ושני ההעתקים של פרוטקול הקולות הפסולים ושל גליון ספירת הקולות; {{ח:תתת|(2)}} פתקי ההצבעה הכשרים שהוצאו מן הקלפי כשהם צרורים בצרורות נפרדים לכל רשימה או לכל הצעת מועמד; {{ח:תתת|(3)}} מעטפות ההצבעה שהוצאו מן הקלפי ולא נמצאו פסולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 201|בסעיף 201}}. {{ח:תת|(ב)}} ועדת הקלפי תסגור את מעטפות האריזה האמורות בסעיף קטן (א) וכן את מעטפות האריזה של פתקי ההצבעה הפסולים שנמצאו בקלפי ותרשום על גבי כל אחת מהן את שם הישוב, מספר הקלפי ומה מכילה מעטפת האריזה; יושב ראש ועדת הקלפי וכל חבר מחברי הועדה שירצה בכך יוסיפו את חתימת ידם על גבי מעטפות האריזה. {{ח:תת|(ג)}} מעטפות האריזה האמורות בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) על תכולתן, מעטפת האריזה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 201|בסעיף 201(ב)}} שלתוכה הוכנסו מעטפות ההצבעה הפסולות למוסד פלוני האמור בסעיף קטן (א), וכן שני ההעתקים של פנקס הבוחרים שבו השתמשה ועדת הקלפי, מהווים את חומר ההצבעה העיקרי למוסד האמור (להלן – חומר ההצבעה העיקרי), אשר יש להעבירו למנהל הבחירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206(א)}}. {{ח:סעיף|206|העברת חומר ההצבעה למנהל הבחירות|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״ב־7}} {{ח:תת|(א)}} נסתיימה ספירת הקולות לכל המוסדות העומדים לבחירה יעבירו יושב ראש ועדת הקלפי או חבר ועדה אחר שיושב ראש הועדה מינה לכך וכן מזכיר הועדה ללא דיחוי, את חומר ההצבעה העיקרי, של כל אחד מהמוסדות האמורים לידי מנהל הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} מעטפת האריזה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(1)}} המכילה את פתקי ההצבעה ומעטפות ההצבעה שלא נעשה בהם שימוש, תועבר אף היא, לידי מנהל הבחירות בדרך המפורטת בסעיף קטן (א). {{ח:קטע3|פרק 15 סימן ח|סימן ח׳: קביעת תוצאות הבחירות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|207|האחראי לקביעת התוצאות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} קביעת תוצאות הבחירות תיעשה בידי מנהל הבחירות בהתייעצות עם ועדת הבחירות; קביעת התוצאות תיעשה על פי הנתונים שבפרוטוקולי ההצבעה שנתקבלו מהקלפיות השונות, לאחר שנבחנו ונבדקו בידי מנהל הבחירות, ואם יש צורך בכך לאחר בחינה של חומר נוסף מתוך חומר ההצבעה העיקרי. {{ח:סעיף|208|הנוכחים בהליך קביעת התוצאות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} בהליכי קביעת תוצאות הבחירות רשאים להיות נוכחים בא כוח השר, באי כוח רשימת והצעות המועמדים, שוטרים הדרושים לשמירת הסדר במקום וכן כל אדם נוסף שמנהל הבחירות סבור שסיועו דרוש לקביעת התוצאות. {{ח:סעיף|209|פרוטוקולי קביעת התוצאות|תיקון: תשנ״ז־2, תש״ס}} {{ח:תת|(א)}} מנהל הבחירות, ירשום פרוטוקול של הליכי קביעת תוצאות הבחירות, לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה, על גבי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 17|טפסים 17}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 18|18}} {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 19|ו־19 שבתוספת השלישית}}; כל אחד מחברי ועדת הבחירות יהיה רשאי לרשום בפרוטוקול את הערותיו וכן יהיו באי כוח הצעות ורשימות המועמדים רשאים לרשום בפרוטוקול המתאים את הערותיהם; מנהל הבחירות וכל אחד מחברי ועדת הבחירות הנוכחים במקום יחתמו על הפרוטוקול; אולם לא ייפגם פרוטוקול בשל כך שחבר ועדה לא חתם עליו. {{ח:תת|(ב)}} הפרוטוקולים האמורים בסעיף קטן (א) ייערכו בשלושה עותקים; עותק אחד יישאר בידי מנהל הבחירות, השני – בידי ועדת הבחירות והשלישי יימסר לידי מזכיר המועצה. {{ח:סעיף|210|תוצאות הבחירות לראשות המועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} בבחירות לראשות המועצה, המועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים הוא הנבחר ובלבד שקיבל לפחות 40% מאותם קולות. {{ח:תת|(ב)}} לא קיבל אף מועמד 40% מהקולות הכשרים או שקיבלו שני מועמדים, כל אחד, מספר שווה של קולות שהוא 40% או יותר מהקולות הכשרים, יקוימו כעבור 14 ימים מיום הבחירות, בחירות חוזרות לבחירת אחד משני המועמדים שקיבלו בבחירות הראשונות את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים; המועמד שקיבל בבחירות החוזרות את המספר הגדול יותר של קולות הוא הנבחר. {{ח:תת|(ג)}} קיבלו שני המועמדים מספר שווה של קולות כשרים בבחירות החוזרות, יצורף מספר הקולות הכשרים שקיבל כל אחד מהם בבחירות הראשונות למספר הקולות הכשרים שקיבל בבחירות החוזרות והמועמד שקיבל את המספר הגדול יותר של קולות כשרים בבחירות הראשונות ובבחירות החוזרות גם יחד, הוא הנבחר. {{ח:תת|(ד)}} היה מספר הקולות הכשרים שקיבלו שני המועמדים שווה גם לאחר צירוף כאמור בסעיף קטן (ג), תבחר המועצה באחד משני המועמדים לראש המועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ח|סעיף 6ח לחוק בחירת ראש המועצה}}. {{ח:סעיף|211|חדילה ממועמדות בין בחירות ראשונות וחוזרות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} היה צורך לערוך בחירות חוזרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 210|סעיף 210(ב)}} ואחד משני המועמדים בבחירות אלה חדל לעמוד לבחירה, מחמת פטירה או התפטרות בין הבחירות הראשונות לבחירות החוזרות, יקוימו הבחירות החוזרות לגבי המועמד שנותר, בהצבעה בעדו או נגדו, והוא ייבחר אם מספר הקולות הכשרים שניתנו בעדו עלה על מספר הקולות הכשרים שניתנו נגדו; לא נבחר המועמד כך, תבחר המועצה בראש המועצה מבין חבריה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ח|סעיף 6ח לחוק בחירת ראש המועצה}}. {{ח:תת|(ב)}} חדלו שני המועמדים לעמוד לבחירה מחמת פטירה או התפטרות בין הבחירות הראשונות לבחירות החוזרות, לא יקוימו בחירות חוזרות והמועצה תבחר בראש המועצה מבין חבריה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ח|סעיף 6ח לחוק בחירת ראש המועצה}}. {{ח:סעיף|212|החלת הוראות על בחירות חוזרות|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ט}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 15 סימן ה|סימנים ה׳ עד ז׳ לפרק זה}}, בשינויים המחויבים, יחולו על בחירות חוזרות לראשות המועצה; ואולם על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 190|בסעיף 190}}, שעות ההצבעה בבחירות חוזרות יהיו כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 9|בסעיף 9(ה) לחוק הבחירה הישירה}}. {{ח:סעיף|213|פתקים בהצבעה בעד ונגד|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} מתקיימות בחירות חוזרות לגבי מועמד יחיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 211|בסעיף 211(א)}}, יהיה פתק ההצבעה בעד המועמד פתק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184(א)}}, ופתק הצבעה נגדו יהיה פתק ריק בצבע ירוק. {{ח:סעיף|214|תוצאות הבחירות למועצה|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מודד“ – המספר השלם המתקבל מחילוק המספר הכולל של הקולות הכשרים שניתנו באזור בבחירות למועצה, במספר הנציגים למועצה מטעם אותו אזור העומדים לבחירה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עודף קולות“ – ההפרש בין מספר הקולות הכשרים שקיבלה רשימת מועמדים למועצה, למספר המתקבל מהכפלת המודד במספר הנציגים שזכתה בו הרשימה לפי סעיף קטן (ג)(1). {{ח:תת|(ב)}} היה אזור זכאי לבחור נציג אחד למועצה, תזכה בנציג האמור רשימת המועמדים שקיבלה את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים; קיבלו שתי רשימות או יותר מספר קולות שווה והוא המספר הגדול ביותר של קולות כשרים, ייקבע נציג היישוב במועצה על פי תוצאות הגרלה שתערוך לאלתר ועדת הבחירות בין הרשימות האמורות, בפיקוחו של מנהל הבחירות. {{ח:תת|(ג)}} היה אזור זכאי לבחור יותר מנציג אחד למועצה, ייקבעו תוצאות הבחירות באזור כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} כל רשימה תזכה במספר נציגים במועצה כמספר השלם המתקבל מחילוק מספר הקולות הכשרים שהרשימה קיבלה, במודד; {{ח:תתת|(2)}} הנציגים הנותרים לאחר קביעת מספר הנציגים לפי פסקה (1), יתחלקו אחד אחד בין רשימות המועמדים לפי סדר גודלם של עודפי הקולות שהן קיבלו; קיבלו שתי רשימות או יותר עודפי קולות שווים ואין מספר הנציגים הנותרים מספיק לחלוקה לכולן, תיקבע חלוקת נציגים אלה בהגרלה שתערוך ועדת הבחירות לאלתר, בפיקוחו של מנהל הבחירות. {{ח:תת|(ד)}} זכתה רשימת מועמדים בנציגים במועצה, יהיו הנבחרים המועמדים במספר השווה למספר הנציגים שהרשימה זכתה בו, לפי סדר רישומם ברשימה. {{ח:סעיף|215|תוצאות הבחירות לועד מקומי|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מודד“ – המספר השלם המתקבל מחילוק המספר הכולל של הקולות הכשרים שניתנו בבחירות לועד המקומי, במספר חברי הועד המקומי העומדים לבחירה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עודף קולות“ – ההפרש בין מספר הקולות הכשרים שקיבלה רשימת מועמדים לועד המקומי, למספר המתקבל מהכפלת המודד במספר החברים שזכתה בו הרשימה לפי סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ב)}} כל רשימה תזכה במספר חברים בועד המקומי כמספר השלם המתקבל מחילוק מספר הקולות הכשרים שהרשימה קיבלה, במודד. {{ח:תת|(ג)}} המקומות הנותרים בועד המקומי לאחר קביעת מספר החברים לפי סעיף קטן (ב), יתחלקו אחד אחד בין רשימות המועמדים לפי סדר גודלם של עודפי הקולות שהן קיבלו; קיבלו שתי רשימות או יותר עודפי קולות שווים ואין מספר המקומות הנותרים מספיק לחלוקה לכולן, תיקבע חלוקת מקומות אלה בהגרלה שתערוך ועדת הבחירות לאלתר, בפיקוחו של מנהל הבחירות. {{ח:תת|(ד)}} זכתה רשימת מועמדים בחברים בועד המקומי, יהיו הנבחרים המועמדים במספר השווה למספר החברים שהרשימה זכתה בו, לפי סדר רישומם ברשימה. {{ח:סעיף|216|תוצאות הבחירות לנציגות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 215|סעיף 215}} יחולו על קביעת תוצאות הבחירות לנציגות כאילו כל מקום שנאמר בו ”ועד מקומי“ קרי ”נציגות“. {{ח:סעיף|217|מינוי חברים לרשימה זוכה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} זכתה רשימת מועמדים במספר חברים במוסד העומד לבחירה העולה על מספר המועמדים הרשומים בה, ימנה השר את החברים החסרים מבין אנשים הזכאים להיבחר כחברי המוסד האמור, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו הוגשה רשימת המועמדים, ואם אין, לדעת השר, ארגון כזה, ייעשה המינוי בהתחשב ברצונם של אותם אנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של הארגון האמור. {{ח:סעיף|218|פרסום תוצאות הבחירות|תיקון: תשנ״ז־2, תש״ס}} {{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־7 ימים מיום שנבחרו או שנתמנו ראש המועצה וחברי המועצה מטעם כל האזורים שבתחום המועצה האזורית, יפרסם מנהל הבחירות במשרד המועצה ובתחומי האזורים הודעה על תוצאות הבחירות לראשות המועצה ולמועצה שיצוינו בה הצעות המועמדים ורשימות המועמדים שאושרו, תוך פירוט שמות המועמדים בכל הצעה ורשימה ומענם, שם המועמד שנבחר לראש המועצה ושמות המועמדים שנבחרו מטעם כל רשימה כנציגי האזור במועצה; בהודעה האמורה יפורטו גם נתונים לענין ההצבעה לראשות המועצה ולמועצה, בכל אזור, בכל אחת מן הקלפיות שהוצבו בו, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} מספר הבוחרים לפי הרשום בפנקס או ברשימת הבוחרים; {{ח:תתת|(2)}} מספר הבוחרים שהצביעו; {{ח:תתת|(3)}} מספר הקולות הכשרים שניתנו לכל הצעת מועמד ולכל רשימת מועמדים; {{ח:תתת|(4)}} סך כל הקולות הפסולים שניתנו לכל הצעות המועמדים ורשימות המועמדים; {{ח:תת}} כן יפורטו בהודעה, לגבי ההצבעה לראשות המועצה, סך כל הנתונים האמורים בפסקאות (1) עד (4), בכל האזורים. {{ח:תת|(ב)}} הכריז מנהל הבחירות, ביום הבחירות, על בחירת ראש מועצה או על בחירת נציגי אזור במועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 168|בסעיפים 168}} {{ח:פנימי|סעיף 169|ו־169}}, יפרט מנהל הבחירות בהודעה האמורה בסעיף קטן (א) את שמות המועמדים שהוכרז על בחירתם ומענם ואת הסיבה להכרזה. {{ח:תת|(ג)}} מינה השר חבר מועצה מטעם אזור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 170|בסעיף 170}}, יפרט מנהל הבחירות בהודעה האמורה בסעיף קטן (א) את שם האדם שמונה ומענו ואת הסיבה לכך שלא קוימו באזור האמור בחירות בקלפי למועצה. {{ח:תת|(ד)}} התקיימו בחירות חוזרות לראשות מועצה, ייכללו בהודעה שיפרסם מנהל הבחירות הפרטים האמורים בסעיף קטן (א) לגבי הבחירות הראשונות והחוזרות; נערכה בבחירות החוזרות הצבעה בעד ונגד מועמד יחיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 211|בסעיף 211(א)}}, יפרט מנהל הבחירות בהודעתו את מספר הקולות הכשרים שהצביעו בעד המועמד ומספר הקולות הכשרים שהצביעו נגדו וכן את מספר הקולות הפסולים. {{ח:תת|(ה)}} לא נבחר ראש מועצה בבחירות בקלפי או בהכרזה, והמועצה היא שצריכה לבחור ראש מועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ח|סעיף 6ח לחוק בחירת ראש המועצה}}, תפורסם ההודעה האמורה בסעיף קטן (א) לגבי תוצאות הבחירות למועצה בלבד. {{ח:תת|(ו)}} לא יאוחר מ־7 ימים מיום הבחירות, יפרסם מנהל הבחירות במשרד המועצה ובתחום כל ישוב הודעה על תוצאות הבחירות לועד המקומי או לנציגות בישוב, שיצוינו בה רשימות המועמדים שאושרו, תוך פירוט שמות המועמדים בכל רשימה ומענם ושמות המועמדים שנבחרו מטעם כל רשימה; בהודעה האמורה יפורטו גם נתונים של ההצבעה בכל אחת מן הקלפיות שהוצבו בישוב, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} מספר הבוחרים לפי הרשום בפנקס או ברשימת הבוחרים; {{ח:תתת|(2)}} מספר הבוחרים שהצביעו; {{ח:תתת|(3)}} מספר הקולות הכשרים שניתנו לכל רשימת מועמדים; {{ח:תתת|(4)}} מספר הקולות הפסולים שניתנו לכל רשימות המועמדים. {{ח:תת|(ז)}} הכריז מנהל הבחירות, ביום הבחירות, על בחירת חברי ועד מקומי או נציגות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171}}, יפרט מנהל הבחירות בהודעה האמורה בסעיף קטן (ו) את שמות המועמדים שהוכרז על בחירתם ומענם ואת הסיבה להכרזה. {{ח:תת|(ח)}} מינה השר חברי ועד מקומי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 172|בסעיף 172}}, יפרט מנהל הבחירות בהודעה האמורה בסעיף קטן (ו) את שמות חברי הועד שמונו ומענם ואת הסיבה לכך שלא קוימו בחירות בקלפי לועד המקומי. {{ח:תת|(ט)}} מנהל הבחירות יעביר למזכיר המועצה העתק מכל הודעה שפרסם לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|219|פרסום ברשומות|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} מיד לאחר פרסום הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218(א)}}, ימסור מנהל הבחירות לפרסום ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות שתפרט את: {{ח:תתת|(1)}} שם המועמד שנבחר לראש המועצה ומועד תחילת כהונתו; {{ח:תתת|(2)}} שמות האנשים שנבחרו חברי מועצה מכל רשימה ומכל אזור במועצה. {{ח:תת|(ב)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק 15 סימן ט|סימן ט׳}}, תהיה הודעה לפי סעיף קטן (א) ראיה חותכת לתוצאות הבחירות לראשות המועצה ולמועצה ולבחירת האנשים הנזכרים בהודעה. {{ח:סעיף|220|שמירת מסמכים|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד}} {{ח:תת|(א)}} מנהל הבחירות ישמור במקום בטוח את חומר ההצבעה העיקרי של כל המוסדות שנבחרו ביום הבחירות עד לאחר תום המועד להגשת ערעורים על תוצאות הבחירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}, ואם הוגשו ערעורים כאמור – עד לאחר מתן פסק דין סופי בהם; לאחר מועדים אלה רשאי מנהל הבחירות לבער את חומר ההצבעה העיקרי, אם בית המשפט לא הורה לנהוג באופן אחר. {{ח:תת|(ב)}} מנהל הבחירות ימסור למזכיר המועצה את רשימות המועמדים שזכו בבחירות בנציגים למועצה או בחברים בועד המקומי או בנציגות, בלא החתימות של קבוצות הבוחרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיפים 20}} {{ח:פנימי|סעיף 100|ו־100}}; מזכיר המועצה ישמור את הרשימות האמורות עד לבחירות הבאות. {{ח:סעיף|221|עיון במסמכים|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״ב־4}} {{ח:תת|(א)}} כל מעוניין רשאי לעיין, בנוכחות מנהל הבחירות או מי שהוא הסמיך לכך, במסמכים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 220|בסעיף 220}} והנוגעים לבחירות לאותו מוסד, אך עיון בפתקי הצבעה לא יורשה אלא על פי צו של בית משפט לעניינים מינהליים, וכן זכאי הוא לקבל, תמורת תשלום, צילומים מאותם המסמכים. {{ח:תת|(ב)}} צו כאמור בסעיף קטן (א) יינתן על יסוד בקשה, הנתמכת בתצהיר של אדם המעוניין בהגשת ערעור על תוצאות הבחירות או בהגשת תביעה פלילית בקשר לבחירות. {{ח:תת|(ג)}} בתצהיר כאמור בסעיף קטן (ב) יפרט המבקש – {{ח:תתת|(1)}} בפתקי ההצבעה של אילו הצעות מועמד ורשימות מועמדים הוא רוצה לעיין ובאילו קלפיות; {{ח:תתת|(2)}} מהם הליקויים אשר נפלו לדעתו בפתקי ההצבעה שבהם הוא מבקש לעיין והיקף הליקויים; {{ח:תתת|(3)}} מהן הראיות למידע שבידו על הליקויים לכאורה והיקפם. {{ח:תת|(ד)}} בית המשפט ייתן צו לעיון בפתקים אם מצא שקיימות ראיות לכאורה לליקוי כנטען בתצהיר, וכי היקפו של ליקוי זה היה עלול להשפיע על קביעת תוצאות הבחירות; בצו כאמור יקבע בית המשפט בפתקים של אילו הצעות מועמד ורשימות מועמדים ובאילו קלפיות המבקש זכאי לעיין. {{ח:תת|(ה)}} החלטת בית משפט לעניינים מינהליים לפי סעיף זה ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון; ערעור לפי סעיף קטן זה יוגש בתוך 7 ימים מיום מתן ההחלטה שעליה מבקשים לערער כאמור ויידון לפני דן יחיד. {{ח:קטע3|פרק 15 סימן ט|סימן ט׳: ערעור בחירות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|222|ערעור על תוצאות הבחירות|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״א, תשע״ב־4, תשע״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} כל אדם שהיה זכאי לבחור למוסד מהמוסדות שעמדו לבחירה ביום הבחירות, רשאי להגיש ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים שבתחום שיפוטו נמצאת המועצה האזורית, על תוצאות הבחירות לאותו מוסד (להלן – ערעור בחירות) בטענה – {{ח:תתת|(1)}} שהבחירות בכללן או בקלפי מסוימת לא התנהלו כחוק או שחלוקת הקולות בין הצעות המועמדים או בין רשימות המועמדים לא היתה נכונה; {{ח:תתת|(2)}} שקביעת המועמד שנבחר לראש המועצה נעשתה שלא בהתאם להוראות צו זה; {{ח:תתת|(3)}} שקביעת מספר החברים במוסד אשר כל רשימת מועמדים זכתה בו נעשתה שלא בהתאם להוראות צו זה; {{ח:תתת|(4)}} שקולות שניתנו בעד הצעת מועמד מסוימת או בעד רשימת מועמדים מסוימת הושגו שלא כחוק – {{ח:תת}} ובלבד שהליקוי שטוענים לו לפי סעיף קטן זה, עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו זכאי גם הוא להגיש ערעור בחירות כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} ערעור לפי סעיף זה יוגש תוך 14 ימים מיום פרסום ההודעה על תוצאות הבחירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218}}. {{ח:תת|(ד)}} מנהל הבחירות, ועדת הבחירות וכל אדם שמערערים על בחירתו יהיו משיבים בערעור בחירות. {{ח:תת|(ה)}} הגשת ערעור בחירות איננה מעכבת את תחילת הכהונה של המוסד שלגביו הוגש הערעור, ותוצאת הערעור אינה גורעת מחוקיות פעולותיו והחלטותיו של המוסד האמור עד למתן ההחלטה בערעור. {{ח:תת|(ו)}} בית המשפט יפסוק בערעור בחירות בתוך שלושים ימים מיום הגשתו, ופסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים יהיה ניתן לערעור לבית המשפט העליון ברשות שופט של בית משפט העליון, בשאלה משפטית; בקשת הרשות תוגש בתוך 14 ימים מיום מתן פסק הדין. {{ח:תת|(ו1)}} נטען בערעור כי נעברה עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 85א|סעיפים 85א}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 88|או 88 לחוק הבחירות}} כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות)#סעיף 4ט|בסעיף 4ט בחוק מועד בחירות כלליות}}, וסבר בית המשפט כי אין ביכולתו לבחון את חומר הראיות תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ו), רשאי הוא להעביר את החומר לחקירת המשטרה; עשה כן, רשאי הוא לפסוק בערעור בתוך שנה מיום הגשתו. {{ח:תת|(ז)}} ערעור בחירות יידון כערעור מינהלי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניינים מינהליים|חוק בית המשפט לעניינים מינהליים}}. {{ח:סעיף|223|פסק דין בערעור|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3, תשע״ח־7, תשע״ח־8}} {{ח:תת|(א)}} בערעור בחירות רשאי בית המשפט – {{ח:תתת|(1)}} לבטל כליל את הבחירות למוסד מהמוסדות שעמדו לבחירה או לבטלן באזור מסוים או בקלפי מסוימת ולצוות על עריכת הבחירות בשנית; אולם לא יבטל בית המשפט בחירות אלא אם כן נראה לו שהליקוי המשמש עילה לערעור עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות; {{ח:תתת|(2)}} להכריז – מיד או אחרי עריכתן של הבחירות שנית – שפלוני לא נבחר לראש המועצה או חבר מוסד אחר מהמוסדות שעמדו לבחירה וכי אדם אחר הוא שנבחר; {{ח:תתת|(3)}} אם החליט כאמור בפסקה (1), להורות כי ראש המועצה או חברי מוסד אחר מהמוסדות שעמדו לבחירה, כולם או חלקם, לפי העניין, יועברו מכהונתם, ובלבד שמצא שלראש הרשות או לחברי מוסד אחר מהמוסדות שעמדו לבחירות, לפי העניין, בעצמם או על ידי אחר, היתה השפעה על הליקוי שבשלו החליט בית המשפט כאמור בפסקה (1). {{ח:תת|(א1)}} הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א)(3) והוגשה בקשת רשות לערער על פסק הדין, רשאי בית המשפט העליון לעכב את ביצוע ההוראה כאמור עד מתן פסק דין סופי, ואולם רשאי הוא להורות כי ראש הרשות או חברי מוסד אחר מהמוסדות שעמדו לבחירות, כולם או חלקם, לפי העניין, יושעו מכהונתם עד למתן פסק דין סופי. {{ח:תת|(ב)}} בחירות שבוטלו כאמור בסעיף קטן (א)(1), ייערכו בשנית תוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין שציווה על הביטול, במועד שיקבע השר. {{ח:תת|(ב1)}} הועברו ראש המועצה או כל חברי המועצה או כל חברי הוועד המקומי מכהונתם לפי הוראות סעיף קטן (א)(3), ימנה השר אדם למילוי תפקידי ראש המועצה או ועדה למילוי תפקידי המועצה או הוועד המקומי, לפי העניין, עד לאחר הבחירות החדשות. {{ח:תת|(ב2)}} הושעו ראש המועצה או כל חברי המועצה או הוועד המקומי, לפי העניין, לפי הוראות סעיף קטן (א1), ימנה השר אדם או ועדה כאמור בסעיף קטן (ב1) עד למתן פסק דין סופי, או עד לאחר בחירות חדשות, לפי העניין. {{ח:תת|(ב3)}} הושעה חבר מוסד מהמוסדות שעמדו לבחירות כאמור בסעיף קטן (א1), ימלא את מקומו מי שהיה בא במקומו, על פי כל דין, במקרה שבו היתה כהונתו פוקעת; בוטלה ההוראה בדבר השעיה כאמור או ההוראה בדבר העברה מכהונה כאמור בסעיף קטן (א)(3), יחזור חבר מוסד כאמור לכהן בתפקידו וממלא המקום יחדל לכהן, ואולם לא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון על פי דין לשוב ולהתמנות לתפקיד. {{ח:תת|(ב4)}} פנקס הבוחרים אשר ישמש בבחירות לפי סעיף זה יהיה פנקס הבוחרים אשר הוכן ונכנס לתוקף לקראת הבחירות שעל תוצאותיהן נסב הערעור שממנו ייגרעו הבוחרים שנפטרו. {{ח:תת|(ב5)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ב4), פסק בית המשפט כאמור בסעיף קטן (ב1), לאחר שהתקיים לגבי הערעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 222|בסעיף 222(ו1) סיפה}}, רשאי הוא, אם ראה טעם מוצדק לכך, להורות כי יחולו לעניין הבחירות החדשות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 223א|סעיף 223א(1) עד (3)}}. {{ח:תת|(ג)}} מנהל הבחירות יפרסם הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218}} על כל שינוי בתוצאות הבחירות כתוצאה מהגשת ערעור בחירות. {{ח:סעיף|223א|ביטול בחירות|תיקון: תשע״ח־3}} {{ח:ת}} פסק בית המשפט, שלא בערעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223|בסעיף 223}}, כי הבחירות בכלל או באזור קלפי מסוים בטלות, יחולו הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} פסק בית המשפט שהבחירות בטלות בכלל האזורים יקוימו בחירות חדשות בתוך 120 ימים מיום שפסק הדין היה לסופי, במועד שיקבע השר; בית המשפט רשאי להורות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223|בסעיף 223(א)(3)}}; הורה בית המשפט כאמור, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 223|סעיפים 223(א1), (ב), (ב1) ו־(ב2)}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תת|(2)}} פסק בית משפט שהבחירות באזור קלפי מסוים בטלות, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 223|סעיף 223(ב)}}; {{ח:תת|(3)}} למועד בחירות לפי סעיף זה יוכן פנקס בוחרים לפי הוראות צו זה; {{ח:תת|(4)}} מנהל הבחירות יפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות החדשות לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 219|סעיף 219}}. {{ח:סעיף|224|הפרדת ערעורים|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} ערעור על בחירות למועצה אין בו משום ערעור על בחירת ראש המועצה ועריכת בחירות בשנית למועצה כתוצאה מקבלת ערעור על בחירתה, אינה גוררת בחירות חדשות לראש המועצה. {{ח:תת|(ב)}} ערעור על בחירות לראש המועצה אין בו משום ערעור על בחירות למועצה ועריכת בחירות בשנית לראש המועצה כתוצאה מקבלת ערעור על בחירתו, אינה גוררת בחירות חדשות למועצה. {{ח:סעיף|225||תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 15 סימן י|סימן י׳: סמכויות מיוחדות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|226||תיקון: תשנ״ז־2, תשע״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|227||תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|227א|תחולת הוראות על מועצות אזוריות|תיקון: תשע״ח־3, תשע״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} על בחירות לפי צו זה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 31א|סעיפים 31א}}, {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 39ה|39ה}}, {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 61א|61א}}{{ח:הערה|,}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 97א|97א}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 97ג|ו־97ג לחוק הבחירות}}; {{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות)#סעיף 21ב|תקנות 21ב}} {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות)#סעיף 25|ו־25 לתקנות סדרי בחירות}}; {{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות לראש הרשות וסגניו)#סעיף 4|סעיף 4 לתקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות לראש הרשות וסגניו), התשל״ו–1975}}, יחולו לעניין בחירות לראשות המועצה לפי צו זה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 45א|סעיפים 45א}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 45ב|ו־45ב לחוק הבחירות}} יחולו לעניין צו זה, בשינוי זה: בכל מקום, במקום ”רשות מקומית“ יקראו ”מועצה אזורית“. {{ח:קטע2|פרק 16|פרק ששה עשר: הוראות שונות|תיקון: תשל״ז־3, תשנ״ב־2, תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|228|שינוי פרט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} רצה השר לשנות פרט מפרטי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} לענין מועצה אזורית, יציע את השינוי למועצה הנוגעת בדבר. {{ח:תת|(ב)}} קיבלה מועצה הצעת שינוי כאמור בסעיף קטן (א), תודיע בכתב את פרטי ההצעה לועדים המקומיים של הישובים שבתחום המועצה האזורית, לא יאוחר מהיום השלישי שלאחר יום קבלת הצעת השינוי; כל ועד מקומי רשאי, לא יאוחר מהיום השביעי שלאחר יום קבלת ההודעה האמורה, להגיש למועצה בכתב את הערותיו על השינוי המוצע. {{ח:תת|(ג)}} המועצה תעביר לשר בכתב, לא יאוחר מהיום העשרים ואחד שלאחר יום קבלת הצעת השינוי, את חוות דעתה על השינוי המוצע ואת ההערות שקיבלה מאת הועדים המקומיים והשר יחליט בענין ויודיע את החלטתו בכתב למועצה; לא העבירה המועצה את חוות דעתה בתוך המועד האמור, יתפרש הדבר כהסכמת המועצה לשינוי המוצע. {{ח:תת|(ד)}} רצתה מועצה בשינוי של פרט מפרטי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} הנוגע לה, תודיע בכתב את פרטי השינוי המבוקש לועדים המקומיים של הישובים שבתחום המועצה האזורית; כל ועד מקומי רשאי, לא יאוחר מהיום השביעי שלאחר יום קבלת ההודעה האמורה, להגיש למועצה, בכתב, את הערותיו על השינוי המוצע והמועצה תעביר לשר את בקשת השינוי בצירוף ההערות האמורות שנתקבלו מאת הועדים המקומיים. {{ח:תת|(ה)}} כרוך שינויו של פרט מפרטי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} לענין תחום מועצה אזורית, בשינוי תחומה של עיריה, והקים השר ועדת חקירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 8|סעיף 8 לפקודת העיריות}} כדי שתביא בפניו את המלצותיה לגבי השינוי האמור, לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) ורשאי השר לשנות את הפרט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} לאחר שעיין בהמלצות ועדת החקירה. {{ח:סעיף|229|שימוש באולמות לאסיפות בחירות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} אולמות ציבוריים ומקומות פומביים אחרים בתחום מועצה אזורית העומדים, דרך כלל, לרשות הציבור לצורכי פעילות ציבורית וחברתית, יועמדו בידי הממונים עליהם, באופן שוויוני, לרשות מועמדים בבחירות לראשות המועצה ולרשות רשימות מועמדים למוסדות אחרים העומדים לבחירה, לשם קיום אסיפות בחירות. {{ח:סעיף|230|הוצאות בחירות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} ההוצאות הכרוכות בעריכת בחירות לפי צו זה, ישולמו מקופת המועצה. {{ח:סעיף|231|ימי מנוחה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} חל מועד מהמועדים הנקובים בצו זה באחד מימי המנוחה כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#פרק 6א|בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}} יידחה מועד זה ליום החול הראשון שאחרי יום המנוחה. {{ח:סעיף|232||תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|233|משפטים|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} המועצה רשאית להגיש תביעה, או לעשות כל פעולה משפטית או להיות בעל דין בכל משפט הליך בקשר לתפקידיה ולעניניה, או אם הדבר נראה לה דרוש לצורך קיומן או הגנתן של זכויות המועצה או להגנת חבריה, עובדיה, מוסדותיה ומפעליה בקשר לתפקידיהם. לתכלית זו רשאית המועצה לייפות כוחו של כל חבר המועצה או כל עובד, הן באופן כללי והן לענין מיוחד. {{ח:סעיף|234|שמירת מסמכים|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} השמירה על ספרי המועצה, מסמכיה ותעודותיה היא בידי מזכיר המועצה או בידי עובד אחר שימונה לכך על ידי המועצה, או בכל דרך אחרת שתחליט עליה המועצה. ראש המועצה יהא אחראי לסדרי השמירה. {{ח:סעיף|235|גישה לספרי המועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} ספרי המועצה, מסמכיה ותעודותיה יהיו פתוחים לעיון ולבדיקה לפני כל חבר מועצה, והוא רשאי להכין העתק או תקציר מהם, ובלבד שלא יוציא ספר, מסמך או תעודה כאמור ממשרדי המועצה בלי הסכמתו בכתב של ראש המועצה. {{ח:תת|(ב)}} ועדות המועצה תהיה להן, בזמן ישיבתן, גישה לספרי המועצה, מסמכיה ותעודותיה הנוגעים לעבודתן. {{ח:סעיף|236|עיון בספרי המועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} כל משלם מסים או תושב זכאי – {{ח:תת|(1)}} לעיין, בשעות העבודה במשרדי המועצה, בכל פנקס בוחרים, לוח שומה, חוק עזר, תקנה או הודעה של המועצה ובכל מסמך אחר שפורסם על ידי המועצה או בשמה או בעניניה וכן בחומר ומסמכים של ועדת השומה ושל ועדת הערר לעניני שומה, בנוגע לענין שהוא מעונין בו, ולהכין לעצמו העתק או תקציר מהם – ללא תשלום כל שהוא; {{ח:תת|(2)}} לעיין, בשעות העבודה במשרדי המועצה, בתשלום שתקבע המועצה ושלא יעלה על 500 פרוטה אלא באישור השר, בספרי הפרוטוקולים של המועצה פרט לפרוטוקולים של ישיבותיה בדלתיים סגורות, או בדינים וחשבונות הכספיים של המועצה ובדינים וחשבונות של מבקר החשבונות, ולהכין לעצמו העתק או תקציר מהם; {{ח:תת|(3)}} לקבל העתקים או תקצירים מן הספרים, המסמכים והתעודות האמורים בתשלום סביר שייקבע על ידי המועצה, ושלא יעלה על לירה אחת אלא באישור השר, בעד כל דף או חלק מהדף של כל העתק או תקציר. {{ח:סעיף|237|אופן פרסום מסמכים|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} מחייב צו זה פרסומו של מסמך, ולא נקבעה הוראה בדבר אופן הפרסום, יפורסם המסמך בהנחת העתקים ממנו במשרד המועצה ובמשרד כל ועד מקומי, על מנת שיהיו נתונים לבדיקה לכל דורש, ובהדבקת העתקים על לוח המודעות שליד הבית של משרד המועצה ועל לוח המודעות שליד הבית של משרד כל ועד מקומי או בקרבתם או במקומות ציבוריים אחרים בכל ישוב וישוב כפי שייקבעו על ידי החייב בפרסום. {{ח:תת|(ב)}} מחייב צו זה פרסומו של מסמך בישוב, ולא נקבעה הוראה בדבר אופן הפרסום, יפורסם המסמך בהנחת העתקים ממנו במשרד הועד המקומי שהישוב נתן להנהלתו, ובהדבקת העתק על הבית של משרד הועד המקומי או בקרבתו או במקומות ציבוריים אחרים בתחום הנהלתו של הועד המקומי, כפי שייקבעו על ידי החייב בפרסום. {{ח:תת|(ג)}} ועדת בחירות שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 138|סעיף 138}}, תקבע בישיבתה הראשונה את כל המקומות, בכל אחד מן האזורים שבתחום המועצה האזורית, שבהם יפורסמו הודעות מטעמה ומטעם מנהל הבחירות; הודעות אלה יודבקו במקומות האמורים בידי עובד המועצה והוא ידווח, בכתב, למנהל הבחירות היכן הודבקה כל הודעה בכל אזור. {{ח:סעיף|238|מסירת מסמכים|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} כל הודעה, הזמנה, צו או מסמך אחר שיש רשות או חובה לפי צו זה למסור אותו למועצה או לכל ועדה מועדותיה, תהא מסירתם כדין, אם נמסרו במשרד המועצה או נשלחו בדואר במכתב רשום על שם המועצה או הועדה לפי מען משרד המועצה; ואם היו המסמכים כאמור שייכים למועצה, מותר למסרם גם לראש המועצה או למזכיר המועצה או לעובד אחר, שמונה לשם כך על ידי המועצה; היו מסמכים כאמור שייכים לועדה, אפשר למסרם למזכיר המועצה או ליושב ראש הועדה. {{ח:תת|(ב)}} המסמכים כאמור שיש רשות או חובה לפי צו זה למסרם לכל אדם שהוא, למעט המועצה, הועד המקומי וועדותיהם, תהא מסירתם כדין אם נמסרו לידי אותו אדם, או שנמסרו במקום מגוריו או במקום עסקו הרגילים, לידי אחד מבני משפחתו הבוגרים או לידי כל אדם בוגר העובד או המועסק שם או שנשלחו בדואר במכתב רשום הערוך אל אותו אדם לפי מען מקום מגוריו או מקום עסקו הרגילים או הידועים לאחרונה; או שהוצגו במקום בולט על הנכס שבו דן המסמך. {{ח:תת|(ג)}} מסמכים כאמור שיש רשות או חובה לפי צו זה למסרם לבעל או למחזיק, תהא מסירתם כדין אם הם ערוכים אל ”הבעל“ או אל ”המחזיק“ בלי כל שם או תיאור נוסף. {{ח:תת|(ד)}} מסמכים כאמור הנשלחים לפי צו זה בדואר, ייחשבו כאילו הגיעו לתעודתם 48 שעות לאחר שנמסרו לדואר. {{ח:סעיף|239|דין וחשבון על פעולות המועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה חייב, אחרי 1 באפריל של כל שנה, להכין בהקדם האפשרי דין וחשבון מפורט על עניני המועצה במשך השנה שחלפה. {{ח:תת|(ב)}} הדין וחשבון יוגש למועצה ולאחר שתדון בו ותאשרו, בתיקונים או שלא בתיקונים, ידאג ראש המועצה לכך שלפחות שלושה העתקים ממנו יישלחו לשר לא יאוחר מ־1 ביוני בכל שנה. {{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לפרסם את הדין וחשבון בצורה הטובה בעיניה. {{ח:סעיף|240|המצאת ידיעות לשר|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} השר רשאי לדרוש בכל עת מאת המועצה להמציא לו ידיעות, פרטים, הסברים, חומר סטטיסטי וכל חומר אחר בקשר לעניני המועצה, ועל ראש המועצה למלא אחרי הדרישה תוך זמן מתאים. {{ח:סעיף|241|עבירות וענשים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־4}} {{ח:ת}} מי שעשה אחת מאלה – {{ח:תת|(1)}} החזיק ספר, מסמך או תעודה של המועצה או של ועד מקומי וסירב להרשות למי שזכאי לכך את העיון בהם או מתן העתק או תקציר מהם או מתן רשות להכין העתק או תקציר מהם; {{ח:תת|(2)}} מיאן למסור ידיעה או להראות מסמך, או נמנע מעשות זאת במשך שבעה ימים מיום שנדרש לכך; {{ח:תת|(3)}} מסר ביודעים ידיעה או הצהרה כוזבת או לא נכונה בכל בקשה, ערר, התנגדות, עתירה או ערעור או בכל מסמך או טופס אחר שהגיש או שמילא לפי צו זה; {{ח:תת|(4)}} עיכב או מנע ועדה של המועצה או של ועד מקומי או עובד מעובדיהם או שליח משליחיהם המורשים לכך מהיכנס לבנין או לקרקע כדי להשיג ידיעות הדרושות להם לצורך תפקידיהם או לערוך שם חקירות, בדיקות ומדידות לפי צו זה, {{ח:ת}} דינו – מאסר חודש ימים או קנס 50 לירות או שני הענשים כאחד. {{ח:סעיף|242|הוראות מעבר|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} כל איש או חבר אנשים אשר מונו או נבחרו לכהונה כל שהיא על פי הצווים המבוטלים בצו זה, שנשאו בכהונתם ערב יום הפרסום, ימשיכו בכהונתם והוראות צו זה יחולו עליהם כאילו מונו או נבחרו לפיהן. {{ח:תת|(ב)}} כל המסים שהוטלו לפני יום הפרסום לפי הצווים המבוטלים בצו זה, רואים אותם כאילו הוטלו לפי הוראות צו זה. {{ח:תת|(ג)}} לוח שומה שהוא בתקפו ערב יום הפרסום, רואים אותו כאילו הוכן לפי הוראות צו זה. {{ח:תת|(ד)}} כל מעשה או פעולה שנעשו לפני יום הפרסום על פי הוראות כל צו מהצווים שבוטלו בצו זה, רואים אותם כאילו נעשו על פי הוראות הסעיפים המתאימים בצו זה. {{ח:סעיף|243|השם|תיקון: תשל״ז, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} לצו זה ייקרא: ”צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי״ח–1958“. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשכ״ה}} {{ח:סעיף*|(א)||עוגן=תוספת 1 פרט א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית אבן העזר|אבן־העזר}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 2007; תשכ״ד, 1446)}} {{ח:סעיף*|(ב)||עוגן=תוספת 1 פרט ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית אפעל|אפעל}}''' – חולקה בין הערים {{ח:חיצוני|w:רמת גן|רמת גן}}, {{ח:חיצוני|w:אור יהודה|אור יהודה}} ו{{ח:חיצוני|w:קריית אונו|קריית אונו}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ד, 1598; תשס״ח, 703)}} {{ח:סעיף*|(ג)||עוגן=תוספת 1 פרט ג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית אלונה|אלונה}}''' – {{ח:חיצוני|w:אביאל|אביאל}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת ניל"י|גבעת נילי}}, {{ח:חיצוני|w:עמיקם|עמיקם}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ד, 267, 521; תשכ״ד, 946; תשכ״ט, 1469; תשס״ז, 19; תשע״א, 688; תשפ״ב, 1060)}} {{ח:סעיף*|(ד)||עוגן=תוספת 1 פרט ד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית באר טוביה|באר טוביה}}''' – {{ח:חיצוני|w:אביגדור|אביגדור}}, {{ח:חיצוני|w:אורות (מושב)|אורות}}, {{ח:חיצוני|w:אחווה (מרכז כפרי)|אחווה}}, {{ח:חיצוני|w:אמונים|אמונים}}, {{ח:חיצוני|w:באר טוביה|באר טוביה}}, {{ח:חיצוני|w:בית עזרא|בית עזרא}}, {{ח:חיצוני|w:ביצרון|בצרון}}, {{ח:חיצוני|w:גבעתי (מושב)|גבעתי}}, {{ח:חיצוני|w:חצב (מושב)|חצב}}, {{ח:חיצוני|w:חצור אשדוד|חצור–אשדוד}}, {{ח:חיצוני|w:ינון (מושב)|ינון}}, {{ח:חיצוני|w:כפר אחים|כפר אחים}}, {{ח:חיצוני|w:כפר ורבורג|כפר ורבורג}}, {{ח:חיצוני|w:נווה מבטח|נווה מבטח}}, {{ח:חיצוני|w:ניר בנים|ניר בנים}}, {{ח:חיצוני|w:עזר|עזר}}, {{ח:חיצוני|w:עזריקם|עזריקם}}, {{ח:חיצוני|w:ערוגות|ערוגות}}, {{ח:חיצוני|w:שדה עוזיהו|שדה עוזיה}}, {{ח:חיצוני|w:שתולים|שתולים}}, {{ח:חיצוני|w:תימורים|תימורים}}, {{ח:חיצוני|w:תלמי יחיאל|תלמי יחיאל}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 654; תשי״א, 171; תשי״ב, 473, 632; תשט״ו, 1368; תשי״ח, 1848; תש״ך, 991; תשכ״ג, 1995; תשכ״ה, 1059, 1845; תש״ן, 617; תשנ״א, 261; תשנ״ג, 815; תשנ״ד, 1084; תשנ״ח, 510, 1120; תשס״א, 224; תשס״ז, 4; תש״ע, 253; תשע״ט, 578; תשפ״א, 3706; תשפ״ב, 2414)}} {{ח:סעיף*|(ה)||עוגן=תוספת 1 פרט ה}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית עמק המעיינות|עמק המעיינות}}''' {{ח:הערה|(לשעבר מועצה אזורית בקעת בית שאן)}} – {{ח:חיצוני|w:בית יוסף (מושב)|בית יוסף}}, {{ח:חיצוני|w:גשר (קיבוץ)|גשר}}, {{ח:חיצוני|w:חמדיה|חמדיה}}, {{ח:חיצוני|w:טירת צבי|טירת צבי}}, {{ח:חיצוני|w:ירדנה|ירדנה}}, {{ח:חיצוני|w:כפר רופין|כפר רופין}}, {{ח:חיצוני|w:מירב|מירב}}, {{ח:חיצוני|w:מנחמיה|מנחמיה}}, {{ח:חיצוני|w:מסילות|מסילות}}, {{ח:חיצוני|w:מעוז חיים|מעוז חיים}}, {{ח:חיצוני|w:מעלה גלבוע|מעלה גלבוע}}, {{ח:חיצוני|w:נווה אור|נווה אור}}, {{ח:חיצוני|w:נווה איתן|נווה איתן}}, {{ח:חיצוני|w:ניר דוד|ניר דוד}}, {{ח:חיצוני|w:עין הנציב|עין הנציב}}, {{ח:חיצוני|w:רוויה (מושב)|רוויה}}, {{ח:חיצוני|w:רחוב (מושב)|רחוב}}, {{ח:חיצוני|w:רשפים|רשפים}}, {{ח:חיצוני|w:שדה אליהו|שדה אליהו}}, {{ח:חיצוני|w:שדה נחום|שדה נחום}}, {{ח:חיצוני|w:שדי תרומות|שדה תרומות}}, {{ח:חיצוני|w:שלוחות|שלוחות}}, {{ח:חיצוני|w:תל תאומים|תל־תאומים}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 239, 307; תשי״א, 171; תשי״ג, 924; תשי״ד, 70; תשט״ו, 19; תשט״ז, 10; תשט״ז, 62; תשי״ז, 177; תשי״ז, 780; תשי״ז, 1028, 1366; תשי״ח, 1297; תשי״ט, 1189; תשכ״א, 940; תשכ״ג, 820; תשכ״ג, 1481; תשמ״ז, 364; תש״ן, 898; תשנ״ח, 310; תשנ״ט, 196; תש״ס, 69; תשס״ו, 266; תשס״ח, 1290; תשס״ט, 235; תשע״ג, 1166; תשע״ט, 330; תש״ף, 1912)}} {{ח:סעיף*|(ו)||עוגן=תוספת 1 פרט ו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית בני שמעון|בני שמעון}}''' – {{ח:חיצוני|w:בית קמה|בית־קמה}}, {{ח:חיצוני|w:ברוש (מושב)|ברוש}}, {{ח:חיצוני|w:גבעות בר|גבעות בר}}, {{ח:חיצוני|w:דביר (קיבוץ)|דבירה}}, {{ח:חיצוני|w:חצרים|חצרים}}, {{ח:חיצוני|w:כרמים|כרמים}}, {{ח:חיצוני|w:להב (קיבוץ)|להב}}, {{ח:חיצוני|w:משמר הנגב|משמר הנגב}}, {{ח:חיצוני|w:נבטים (מושב)|נבטים}}, {{ח:חיצוני|w:שובל (קיבוץ)|שובל}}, {{ח:חיצוני|w:שומריה (קיבוץ)|שמריה}}, {{ח:חיצוני|w:תאשור|תאשור}}, {{ח:חיצוני|w:תדהר|תדהר}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 88, 278; תשי״ג, 924; תשי״ד, 855; תשט״ז, 530; תשי״ט, 889; תשכ״א, 1707; תשכ״ט, 1645; תשל״ד, 1310; תשל״ז, 2504; תשמ״ד, 1213, 1579; תשמ״ז, 1340; תשמ״ח, 588; תשמ״ט, 1163; תשנ״א, 243; תשנ״ו, 910; תש״ס, 68, 369; תשס״ג, 551; תשס״ד, 97; תשס״ה, 761; תשס״ז, 468, 1131; תשס״ח, 124, 424; תשס״ט, 203; תשע״א, 545, 1376; תשע״ד, 288; תשע״ה, 406; תשע״ח, 1816, 2678; תשע״ט, 2167; תשפ״א, 656)}} {{ח:סעיף*|(ז)||עוגן=תוספת 1 פרט ז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית ברנר|ברנר}}''' – {{ח:חיצוני|w:בית אלעזרי|בית אלעזרי}}, {{ח:חיצוני|w:בניה (מושב)|בניה}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת ברנר|גבעת ברנר}}, {{ח:חיצוני|w:גבתון|גיבתון}}, {{ח:חיצוני|w:גן שלמה|גן שלמה}}, {{ח:חיצוני|w:קדרון|קדרון}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 1000; תשי״א, 171; תשי״ב, 581; תשי״ג, 924; תשט״ו, 372, 1033; תשי״ז, 1466; תשי״ח, 1898; תש״ך, 1072; תשכ״א, 2698; תשכ״ב, 255; תשכ״ד, 251; תשנ״ז, 492; תשנ״ח, 765; תשס״ג, 550; תשס״ז, 466; תש״ע, 835; תשע״ג, 960; תשע״ז, 616)}} {{ח:סעיף*|(ח)||עוגן=תוספת 1 פרט ח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית גדרות|גדרות}}''' – {{ח:חיצוני|w:גן הדרום|גן הדרום}}, {{ח:חיצוני|w:כפר אביב|כפר אביב}}, {{ח:חיצוני|w:כפר מרדכי|כפר מרדכי}}, {{ח:חיצוני|w:מישר|מישר}}, {{ח:חיצוני|w:משגב דב|משגב דב}}, {{ח:חיצוני|w:עשרת|עשרת}}, {{ח:חיצוני|w:שדמה (מושב)|שדמה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 927, 1307; תשט״ו, 321; תשי״ח, 1624; תשכ״ז, 2871; תש״ע, 767)}} {{ח:סעיף*|(ט)||עוגן=תוספת 1 פרט ט}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית גזר|גזר}}''' – {{ח:חיצוני|w:בית חשמונאי (יישוב)|בית חשמונאי}}, {{ח:חיצוני|w:בית עוזיאל|בית עוזיאל}}, {{ח:חיצוני|w:גזר (קיבוץ)|גזר}}, {{ח:חיצוני|w:גני הדר|גני הדר}}, {{ח:חיצוני|w:גני יוחנן|גני יוחנן}}, {{ח:חיצוני|w:חולדה (קיבוץ)|חולדה}}, {{ח:חיצוני|w:יד רמב"ם|יד רמב״ם}}, {{ח:חיצוני|w:יציץ|יציץ}}, {{ח:חיצוני|w:ישרש|ישרש}}, {{ח:חיצוני|w:כפר ביל"ו|כפר ביל״ו}}, {{ח:חיצוני|w:כפר בן נון|כפר בן נון}}, {{ח:חיצוני|w:כפר שמואל|כפר שמואל}}, {{ח:חיצוני|w:כרמי יוסף|כרמי יוסף}}, {{ח:חיצוני|w:מצליח|מצליח}}, {{ח:חיצוני|w:משמר איילון|משמר איילון}}, {{ח:חיצוני|w:משמר דוד|משמר דוד}}, {{ח:חיצוני|w:נוף איילון|נוף איילון}}, {{ח:חיצוני|w:נען|נען}}, {{ח:חיצוני|w:נצר סרני|נצר סירני}}, {{ח:חיצוני|w:סתריה|סתריה}}, {{ח:חיצוני|w:עזריה|עזריה}}, {{ח:חיצוני|w:פדיה|פדיה}}, {{ח:חיצוני|w:פתחיה|פתחיה}}, {{ח:חיצוני|w:רמות מאיר|רמות מאיר}}, {{ח:חיצוני|w:שעלבים|שעלבים}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 241, 307, 318, 585; תשי״א, 171, 350; תשי״ב, 372; תשי״ג, 124, 932, 1243; תשי״ד, 337, 894; תשי״ז, 90; תשי״ח, 795; תשכ״א, 1707; תשכ״ב, 2533; תשכ״ג, 140; תשכ״ו, 1999; תשכ״ז, 72; תשמ״ז, 1250; תשמ״ח, 937; תש״ן, 610; תשנ״ד, 600; תשנ״ט, 309; תשס״ב, 53; תשס״ד, 279, 384, 961; תש״ע, 837; תשע״א, 630; תשע״ב, 1382א; תשע״ז, 626; תשע״ט, 2137; תשפ״א, 2496; תשפ״ב, 1086)}} {{ח:סעיף*|(י)||עוגן=תוספת 1 פרט י}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית גיזו|גיזו}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 2008; תשכ״ד, 1447)}} {{ח:סעיף*|(יא)||עוגן=תוספת 1 פרט יא}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית גן רווה|גן רווה}}''' – {{ח:חיצוני|w:אירוס (יישוב)|אירוס}}, {{ח:חיצוני|w:בית-חנן|בית חנן}}, {{ח:חיצוני|w:בית עובד|בית עובד}}, {{ח:חיצוני|w:גאליה (מושב)|גאליה}}, {{ח:חיצוני|w:גן שורק|גן שורק}}, {{ח:חיצוני|w:כפר הנגיד|כפר הנגיד}}, {{ח:חיצוני|w:נטעים|נטעים}}, {{ח:חיצוני|w:עיינות|עיינות}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 658, 1272; תשי״ג, 924; תשי״ז, 1875; תשי״ט, 591; תש״ך, 1073, 1368; תשכ״ב, 2187; תשכ״ג, 140, 1404; תשמ״ב, 1318; תשנ״ה, 746; תשס״ג, 553; תשס״ה, 746; תש״ע, 764; תשע״ד, 286; תשע״ז, 1095)}} {{ח:סעיף*|(יב)||עוגן=תוספת 1 פרט יב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית געתון|געתון}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מטה אשר|מטה אשר}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ב, 1959; תשכ״ד, 1829; תשכ״ה, 382; תשל״א, 915, 1584; תשל״ז, 2109; תשמ״ג, 343)}} {{ח:סעיף*|(יג)||עוגן=תוספת 1 פרט יג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית האלה|האלה}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 763, 2009; תש״ך, 1102; תשכ״א, 2397; תשכ״ג, 779; תשכ״ד, 1159, 1447)}} {{ח:סעיף*|(יד)||עוגן=תוספת 1 פרט יד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית הגלבוע|הגלבוע}}''' – {{ח:חיצוני|w:אביטל|אביטל}}, {{ח:חיצוני|w:אדירים|אדירים}}, {{ח:חיצוני|w:מרכז אומן|אומן}}, {{ח:חיצוני|w:בית אלפא|בית אלפא}}, {{ח:חיצוני|w:בית השיטה|בית השיטה}}, {{ח:חיצוני|w:ברק (מושב)|ברק}}, {{ח:חיצוני|w:גבע|גבע}}, {{ח:חיצוני|w:גדיש|גדיש}}, {{ח:חיצוני|w:גדעונה|גדעונה}}, {{ח:חיצוני|w:גן נר|גן נר}}, {{ח:חיצוני|w:דבורה (מושב)|דבורה}}, {{ח:חיצוני|w:מרכז חבר|חבר}}, {{ח:חיצוני|w:חפציבה|חפצי־בה}}, {{ח:חיצוני|w:טייבה (בגליל)|טייבה (בעמק)}}, {{ח:חיצוני|w:טמרה (יזרעאל)|טמרה}}, {{ח:חיצוני|w:יזרעאל (קיבוץ)|יזרעאל}}, {{ח:חיצוני|w:כפר יחזקאל|כפר יחזקאל}}, {{ח:חיצוני|w:מגן שאול|מגן שאול}}, {{ח:חיצוני|w:מולדת (יישוב)|מולדת}}, {{ח:חיצוני|w:מוקייבלה|מוקיבלה}}, {{ח:חיצוני|w:מיטב (מושב)|מיטב}}, {{ח:חיצוני|w:מלאה|מלאה}}, {{ח:חיצוני|w:נאעורה|נאעורה}}, {{ח:חיצוני|w:נורית (יישוב)|נורית}}, {{ח:חיצוני|w:ניר יפה|ניר יפה}}, {{ח:חיצוני|w:עין חרוד איחוד|עין חרוד איחוד}}, {{ח:חיצוני|w:עין חרוד מאוחד|עין חרוד מאוחד}}, {{ח:חיצוני|w:פרזון|פרזון}}, {{ח:חיצוני|w:סנדלה|צנדלה}}, {{ח:חיצוני|w:רם און|רם און}}, {{ח:חיצוני|w:רמת צבי|רמת צבי}}, {{ח:חיצוני|w:תל יוסף|תל יוסף}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 244, 307, 318; תשי״א, 171; תשי״ג, 482; תשי״ח, 417; תשי״ט, 83, 708; תשכ״ג, 779; תשכ״ד, 306, 1220; תשע״ב, 1477; תשנ״ד, 1208)}} {{ח:סעיף*|(טו)||עוגן=תוספת 1 פרט טו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית הגליל העליון|הגליל העליון}}''' – {{ח:חיצוני|w:איילת השחר (קיבוץ)|אילת השחר}}, {{ח:חיצוני|w:ברעם|ברעם}}, {{ח:חיצוני|w:גדות|גדות}}, {{ח:חיצוני|w:גונן|גונן}}, {{ח:חיצוני|w:דן (קיבוץ)|דן}}, {{ח:חיצוני|w:דפנה (קיבוץ)|דפנה}}, {{ח:חיצוני|w:הגושרים|הגושרים}}, {{ח:חיצוני|w:חולתה|חולתה}}, {{ח:חיצוני|w:יפתח (קיבוץ)|יפתח}}, {{ח:חיצוני|w:יראון|יראון}}, {{ח:חיצוני|w:כפר בלום|כפר בלום}}, {{ח:חיצוני|w:כפר גלעדי|כפר גלעדי}}, {{ח:חיצוני|w:כפר הנשיא|כפר הנשיא}}, {{ח:חיצוני|w:כפר סאלד|כפר סולד}}, {{ח:חיצוני|w:להבות הבשן|להבות הבשן}}, {{ח:חיצוני|w:מחניים|מחניים}}, {{ח:חיצוני|w:מלכיה|מלכיה}}, {{ח:חיצוני|w:מנרה|מנרה}}, {{ח:חיצוני|w:מעיין ברוך|מעין ברוך}}, {{ח:חיצוני|w:משגב עם|משגב עם}}, {{ח:חיצוני|w:נאות מרדכי|נאות מרדכי}}, {{ח:חיצוני|w:סאסא|סאסא}}, {{ח:חיצוני|w:עמיעד|עמיעד}}, {{ח:חיצוני|w:עמיר|עמיר}}, {{ח:חיצוני|w:צבעון|צבעון}}, {{ח:חיצוני|w:קדרים|קדרים}}, {{ח:חיצוני|w:שדה נחמיה|שדה נחמיה}}, {{ח:חיצוני|w:שמיר (קיבוץ)|שמיר}}, {{ח:חיצוני|w:שניר|שניר}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 575; תשי״א, 235, 1605; תשי״ג, 1338; תשי״ד, 424; תשי״ז, 132, 513, 844; תשי״ח, 1899; תשי״ט, 709; תשכ״ב, 2536; תשכ״ג, 141; תשכ״ד, 1448; תשל״ז, 1288; תשמ״א, 1185; תשמ״ח, 667; תשנ״א, 1062; תשנ״ז, 134; תשנ״ט, 108; תש״ס, 761; תשס״ז, 177; תשס״ח, 125; תשע״ג, 937; תשע״ו, 417)}} {{ח:סעיף*|(טז)||עוגן=תוספת 1 פרט טז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית הגליל התחתון|הגליל התחתון}}''' – {{ח:חיצוני|w:אילניה|אילניה}}, {{ח:חיצוני|w:ארבל (מושב)|ארבל}}, {{ח:חיצוני|w:בית קשת|בית קשת}}, {{ח:חיצוני|w:בית רימון|בית רימון}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת אבני|גבעת אבני}}, {{ח:חיצוני|w:הזורעים|הזורעים}}, {{ח:חיצוני|w:כפר זיתים|כפר זיתים}}, {{ח:חיצוני|w:כפר חיטים|כפר חיטים}}, {{ח:חיצוני|w:כפר קיש|כפר קיש}}, {{ח:חיצוני|w:לביא (קיבוץ)|לביא}}, {{ח:חיצוני|w:מסד (יישוב קהילתי)|מסד}}, {{ח:חיצוני|w:מצפה (יישוב)|מצפה}}, {{ח:חיצוני|w:מצפה נטופה|מצפה נטופה}}, {{ח:חיצוני|w:שדה אילן|שדה אילן}}, {{ח:חיצוני|w:שדמות דבורה|שדמות דבורה}}, {{ח:חיצוני|w:שרונה (מושב)|שרונה}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 1182; תשי״א, 171, 1433; תשי״ג, 924; תש״ך, 435, 776; תשכ״ב, 2916; תשכ״ג, 1134; תשכ״ז, 72, 1312; תשל״ו, 1889; תש״ם, 2121; תשמ״ב, 1032; תשמ״ג, 1686; תשמ״ו, 1392; תשנ״א, 168; תשנ״ג, 145; תשנ״ד, 1089; תשנ״ח, 508, 1120; תשנ״ט, 108; תש״ס, 439; תשס״א, 1038; תשס״ג, 640; תשע״ג, 245; תשע״ד, 1191; תשע״ז, 826; תשע״ט, 697, 2219; תשפ״ב, 2343, 2833)}} {{ח:סעיף*|(יז)||עוגן=תוספת 1 פרט יז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית הדר השרון|הדר־השרון}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית לב השרון|לב השרון}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 1397; תשכ״ד, 1688; תשמ״ד, 1645)}} {{ח:סעיף*|(יח)||עוגן=תוספת 1 פרט יח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית הירקון|הירקון}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית דרום השרון|דרום השרון}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 655; תשי״ג, 924; תשי״ט, 1954; תש״ם, 1283)}} {{ח:סעיף*|(יט)||עוגן=תוספת 1 פרט יט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית הרי יהודה|הרי־יהודה}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 2010; תשכ״א, 221; תשכ״ב, 1446; תשכ״ג, 1312, 1972; תשכ״ד, 515, 1448)}} {{ח:סעיף*|(כ)||עוגן=תוספת 1 פרט כ}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית השרון הצפוני|השרון־הצפוני}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית לב השרון|לב השרון}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 1720; תשי״ט, 109, 1305; תשכ״ב, 550; תשכ״ג, 824; תשכ״ד, 1084; תשכ״ו, 2045; תשמ״ד, 1645)}} {{ח:סעיף*|(כא)||עוגן=תוספת 1 פרט כא}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית השרון התיכון|השרון התיכון}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית דרום השרון|דרום השרון}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 1116; תשי״ג, 924; תשט״ו, 554; תש״ך, 1821; תשכ״ב, 356; תשכ״ד, 1955; תשל״ג, 1569; תש״ם, 1283)}} {{ח:סעיף*|(כב)||עוגן=תוספת 1 פרט כב}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית זבולון|זבולון}}''' – {{ח:חיצוני|w:אושה|אושה}}, {{ח:חיצוני|w:אבטין|איבטין}}, {{ח:חיצוני|w:ח'וואלד|חווא׳לד}}, {{ח:חיצוני|w:יגור|יגור}}, {{ח:חיצוני|w:כפר ביאליק|כפר ביאליק}}, {{ח:חיצוני|w:כפר המכבי|כפר המכבי}}, {{ח:חיצוני|w:כפר הנוער הדתי|כפר הנוער הדתי}}, {{ח:חיצוני|w:כפר חסידים|כפר חסידים א׳}}, {{ח:חיצוני|w:כפר חסידים ב'|כפר חסידים ב׳}}, {{ח:חיצוני|w:נופית|נופית}}, {{ח:חיצוני|w:ראס עלי|ראס עלי}}, {{ח:חיצוני|w:רמת יוחנן|רמת יוחנן}}, {{ח:חיצוני|w:שער העמקים|שער העמקים}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 772; תשי״א, 171, 924; תשי״ב, 258; תשט״ו, 730; תשי״ז, 1443, 1693; תשי״ח, 419; תשי״ט, 1823; תש״ך, 164; תשכ״ד, 1386; תשמ״ט, 777; תש״ן, 98; תשנ״ד, 666; תשס״א, 1030; תשס״ד, 745; תשס״ה, 814; תשס״ו, 254, 336; תשס״ז, 176; תשס״ז, 986; תשס״ח, 1184; תשע״א, 689; תשע״ב, 689; תשע״ג, 1189, 1427; תשע״ו, 1501; תשע״ט, 2182; תשפ״א, 3698; תשפ״ב, 2264, 3724)}} {{ח:סעיף*|(כג)||עוגן=תוספת 1 פרט כג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית אשכול|אשכול}}''' – {{ח:חיצוני|w:אבשלום (יישוב)|אבשלום}}, {{ח:חיצוני|w:אוהד|אוהד}}, {{ח:חיצוני|w:אורים|אורים}}, {{ח:חיצוני|w:בארי (קיבוץ)|בארי}}, {{ח:חיצוני|w:בני נצרים|בני נצרים}}, {{ח:חיצוני|w:גבולות|גבולות}}, {{ח:חיצוני|w:דקל (מושב)|דקל}}, {{ח:חיצוני|w:חולית (קיבוץ)|חולית}}, {{ח:חיצוני|w:יבול (מושב)|יבול}}, {{ח:חיצוני|w:ישע|ישע}}, {{ח:חיצוני|w:יתד|יתד}}, {{ח:חיצוני|w:כיסופים|כסופים}}, {{ח:חיצוני|w:כרם שלום|כרם שלום}}, {{ח:חיצוני|w:מבטחים (מושב)|מבטחים}}, {{ח:חיצוני|w:מגן (קיבוץ)|מגן}}, {{ח:חיצוני|w:נווה (מושב)|נווה}}, {{ח:חיצוני|w:ניר יצחק|ניר יצחק}}, {{ח:חיצוני|w:ניר עוז|ניר עוז}}, {{ח:חיצוני|w:נירים|נירים}}, {{ח:חיצוני|w:סופה (קיבוץ)|סופה}}, {{ח:חיצוני|w:עין הבשור|עין הבשור}}, {{ח:חיצוני|w:עין השלושה|עין השלושה}}, {{ח:חיצוני|w:עמיעוז|עמי־עוז}}, {{ח:חיצוני|w:פרי גן|פרי־גן}}, {{ח:חיצוני|w:צאלים|צאלים}}, {{ח:חיצוני|w:צוחר|צוחר}}, {{ח:חיצוני|w:רעים|רעים}}, {{ח:חיצוני|w:שדה ניצן|שדה ניצן}}, {{ח:חיצוני|w:שדי אברהם|שדי אברהם}}, {{ח:חיצוני|w:שלומית (יישוב)|שלומית}}, {{ח:חיצוני|w:תלמי אליהו|תלמי אליהו}}, {{ח:חיצוני|w:תלמי יוסף|תלמי יוסף}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 116, 215; תשי״ג, 924; תשי״ט, 889; תשכ״א, 9; תשכ״ב, 2372; תשכ״ז, 1106, 2872; תשכ״ט, 128, 1746; תשל״ב, 1425; תשל״ז, 406; תשמ״ה, 954; תשנ״ז, 453; תשע״ג, 11; תשע״ט, 550, 2150)}} {{ח:סעיף*|(כד)||עוגן=תוספת 1 פרט כד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית חוף אשקלון|חוף אשקלון}}''' – {{ח:חיצוני|w:באר גנים|באר גנים}}, {{ח:חיצוני|w:בית שקמה|בית שקמה}}, {{ח:חיצוני|w:ברכיה (מושב)|ברכיה}}, {{ח:חיצוני|w:בת הדר|בת הדר}}, {{ח:חיצוני|w:גברעם|גברעם}}, {{ח:חיצוני|w:גיאה|גיאה}}, {{ח:חיצוני|w:הודיה|הודיה}}, {{ח:חיצוני|w:זיקים|זיקים}}, {{ח:חיצוני|w:חלץ|חלץ}}, {{ח:חיצוני|w:יד מרדכי|יד מרדכי}}, {{ח:חיצוני|w:כוכב מיכאל|כוכב מיכאל}}, {{ח:חיצוני|w:כרמיה (קיבוץ)|כרמיה}}, {{ח:חיצוני|w:מבקיעים|מבקיעים}}, {{ח:חיצוני|w:משען|משען}}, {{ח:חיצוני|w:ניצן (יישוב)|ניצן}}, {{ח:חיצוני|w:ניצן ב'|ניצן א׳ {{ח:הערה|[צ״ל: ניצן ב׳]}}}}, {{ח:חיצוני|w:ניצנים|ניצנים}}, {{ח:חיצוני|w:ניר ישראל|ניר ישראל}}, {{ח:חיצוני|w:נתיב העשרה|נתיב העשרה}}, {{ח:חיצוני|w:תלמי יפה|תלמי יפה}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 1287; תשי״ג, 924; תשי״ד, 711; תשכ״ד, 1831; תשכ״ה, 1260; תשכ״ו, 521, 1048; תשכ״ז, 15; תשמ״ו, 190; תשנ״ז, 505; תשנ״ט, 78, 667; תשס״ב, 1176; תשס״ז, 984; תשס״ח, 1201; תשע״א, 552; תשע״ח, 872, 2630)}} {{ח:סעיף*|(כה)||עוגן=תוספת 1 פרט כה}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית חוף הכרמל|חוף הכרמל}}''' – {{ח:חיצוני|w:בית אורן|בית אורן}}, {{ח:חיצוני|w:בית חנניה|בית חנניה}}, {{ח:חיצוני|w:בת שלמה|בת שלמה}}, {{ח:חיצוני|w:גבע כרמל|גבע כרמל}}, {{ח:חיצוני|w:דור (מושב)|דור}}, {{ח:חיצוני|w:הבונים|הבונים}}, {{ח:חיצוני|w:החותרים|החותרים}}, {{ח:חיצוני|w:כפר גלים|כפר גלים}}, {{ח:חיצוני|w:כרם מהר"ל|כרם מהר״ל}}, {{ח:חיצוני|w:מאיר שפיה|מאיר שפיה}}, {{ח:חיצוני|w:מגדים|מגדים}}, {{ח:חיצוני|w:מעגן מיכאל|מעגן מיכאל}}, {{ח:חיצוני|w:מעיין צבי|מעיין צבי}}, {{ח:חיצוני|w:נווה ים|נווה ים}}, {{ח:חיצוני|w:נחשולים|נחשולים}}, {{ח:חיצוני|w:ניר עציון|ניר עציון}}, {{ח:חיצוני|w:עופר (מושב)|עופר}}, {{ח:חיצוני|w:עין אילה|עין איילה}}, {{ח:חיצוני|w:עין הוד|עין הוד}}, {{ח:חיצוני|w:עין חוד|עין חוד}}, {{ח:חיצוני|w:עין כרמל|עין כרמל}}, {{ח:חיצוני|w:עתלית|עתלית}}, {{ח:חיצוני|w:צרופה|צרופה}}, {{ח:חיצוני|w:קיסריה (יישוב)|קיסריה}}, {{ח:חיצוני|w:שדות ים|שדות ים}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 1032; 1466; תשי״ב, 1349; תשי״ג, 924; תשי״ד, 1185; תשט״ו, 321; תשי״ט, 1536; תשכ״ב, 2186; תשכ״ד, 156; תשכ״ט, 1470; תשנ״ב, 1035; תשנ״ד, 671; תשנ״ה, 1569; תשס״ה, 559; תשס״ו, 68, 446, 713; תשס״ח, 1397, 1397; תשע״ד, 522; תשע״ח, 1824; תשפ״א, 3002)}} {{ח:סעיף*|(כו)||עוגן=תוספת 1 פרט כו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית חוף השרון|חוף השרון}}''' – {{ח:חיצוני|w:אודים|אודים}}, {{ח:חיצוני|w:ארסוף|ארסוף}}, {{ח:חיצוני|w:בית יהושע|בית יהושע}}, {{ח:חיצוני|w:בני ציון|בני ציון}}, {{ח:חיצוני|w:בצרה (ישראל)|בצרה}}, {{ח:חיצוני|w:גליל ים|גליל ים}}, {{ח:חיצוני|w:געש|געש}}, {{ח:חיצוני|w:חרוצים|חרוצים}}, {{ח:חיצוני|w:יקום (קיבוץ)|יקום}}, {{ח:חיצוני|w:כפר נטר|כפר נטר}}, {{ח:חיצוני|w:רשפון|רשפון}}, {{ח:חיצוני|w:שפיים|שפיים}}, {{ח:חיצוני|w:תל יצחק|תל יצחק}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 171, 248, 307, 318; תשי״א, 171, 522, 1164; תשט״ז, 328; תשי״ח, 1518; תש״ך, 777; תשכ״ב, 551, 1500; תשכ״ג, 1548; תשל״ז, 1786; תש״ם, 589; תשנ״ד, 1091; תשנ״ו, 1007; תשנ״ט, 1087; תש״ע, 928; תשע״ד, 96, 1025; תשע״ה, 824; תשע״ז, 1090)}} {{ח:סעיף*|(כז)||עוגן=תוספת 1 פרט כז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית חבל יבנה|חבל יבנה}}''' – {{ח:חיצוני|w:בית גמליאל|בית גמליאל}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת וושינגטון|בית רבן}}, {{ח:חיצוני|w:בן זכאי|בן זכאי}}, {{ח:חיצוני|w:בני דרום|בני דרום}}, {{ח:חיצוני|w:ישיבת כרם ביבנה|ישיבת כרם יבנה}}, {{ח:חיצוני|w:ניר גלים|ניר גלים}}, {{ח:חיצוני|w:קבוצת יבנה|קבוצת יבנה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 483, 924; תשי״ח, 1898; תשי״ט, 200, 359; תשכ״ד, 1754; תשכ״ה, 355; תשכ״ח, 1533; תשל״ו, 1783; תשל״ז, 56; תשמ״ה, 1281; תשנ״ב, 8; תשנ״ד, 1091; תשנ״ה, 745; תשנ״ו, 504, 854; תשס״ב, 817; תש״ע, 978; תשע״ו, 414; תשע״ט, 2134)}} {{ח:סעיף*|(כח)||עוגן=תוספת 1 פרט כח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית יואב|יואב}}''' – {{ח:חיצוני|w:אל עזי|אל־עזי}}, {{ח:חיצוני|w:בית גוברין (קיבוץ)|בית גוברין}}, {{ח:חיצוני|w:בית ניר|בית ניר}}, {{ח:חיצוני|w:גלאון|גלאון}}, {{ח:חיצוני|w:גת (קיבוץ)|גת}}, {{ח:חיצוני|w:ורדון|ורדון}}, {{ח:חיצוני|w:כפר הרי"ף|כפר הרי״ף}}, {{ח:חיצוני|w:כפר מנחם|כפר מנחם}}, {{ח:חיצוני|w:נגבה|נגבה}}, {{ח:חיצוני|w:נחלה (מושב)|נחלה}}, {{ח:חיצוני|w:סגולה (מושב)|סגולה}}, {{ח:חיצוני|w:קדמה|קדמה}}, {{ח:חיצוני|w:רבדים|רבדים}}, {{ח:חיצוני|w:שדה יואב|שדה יואב}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 1443; תשי״א, 236; תשי״ב, 475; תשי״ג, 924; תשי״ז, 91, 605; תשי״ח, 1949; תש״ך, 991; תשכ״א, 940; תשכ״ג, 1998; תשכ״ד, 1508; תשכ״ה, 2137; תשכ״ו, 2046; תשל״א, 1309; תשל״ה, 629; תשנ״ו, 557; תשנ״ט, 1084; תשס״א, 223, 902; תשס״ז, 1135; תש״ע, 934; תשע״א, 563, 963; תשע״ז, 1687; תשע״ט, 560; תשפ״א, 3736)}} {{ח:סעיף*|(כט)||עוגן=תוספת 1 פרט כט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית יזרעאל|יזרעאל}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית עמק יזרעאל|עמק יזרעאל}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״ם, 1975)}} {{ח:סעיף*|(ל)||עוגן=תוספת 1 פרט ל}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית לכיש|לכיש}}''' – {{ח:חיצוני|w:אחוזם|אחוזם}}, {{ח:חיצוני|w:אליאב|אליאב}}, {{ח:חיצוני|w:אמציה (מושב)|אמציה}}, {{ח:חיצוני|w:בני דקלים|בני דקלים}}, {{ח:חיצוני|w:זוהר (מושב)|זוהר}}, {{ח:חיצוני|w:יד נתן|יד נתן}}, {{ח:חיצוני|w:כרמי קטיף|כרמי קטיף}}, {{ח:חיצוני|w:לכיש (מושב)|לכיש}}, {{ח:חיצוני|w:מנוחה|מנוחה}}, {{ח:חיצוני|w:נוגה (מושב)|נגה}}, {{ח:חיצוני|w:נהורה|נהורה}}, {{ח:חיצוני|w:נטע (יישוב)|נטע}}, {{ח:חיצוני|w:ניר ח"ן|ניר חן}}, {{ח:חיצוני|w:עוצם|עוצם}}, {{ח:חיצוני|w:שדה דוד|שדה דוד}}, {{ח:חיצוני|w:שדה משה|שדה משה}}, {{ח:חיצוני|w:שחר (מושב)|שחר}}, {{ח:חיצוני|w:שקף|שקף}}, {{ח:חיצוני|w:תלמים|תלמים}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ז, 178, 606; תשי״ח, 1950; תש״ך, 992; תשכ״א, 1752; תשכ״ד, 1509; תשכ״ה, 1138, 2515; תשכ״ט, 1292; תשל״ה, 630; תשמ״ג, 879; תשמ״ח, 589; תשס״ז, 1134; תשע״א, 540; תשע״ב, 314; תשע״ג, 42; תשע״ט, 584; תשפ״ב, 3452)}} {{ח:סעיף*|(לא)||עוגן=תוספת 1 פרט לא}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מגידו|מגידו}}''' – {{ח:חיצוני|w:אליקים|אליקים}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת עוז|גבעת עז}}, {{ח:חיצוני|w:גלעד (קיבוץ)|גלעד (אבן יצחק)}}, {{ח:חיצוני|w:דליה (קיבוץ)|דליה}}, {{ח:חיצוני|w:הזורע|הזורע}}, {{ח:חיצוני|w:יקנעם (מושבה)|יקנעם}}, {{ח:חיצוני|w:מגידו (קיבוץ)|מגידו}}, {{ח:חיצוני|w:מדרך עוז|מדרך עז}}, {{ח:חיצוני|w:משמר העמק|משמר העמק}}, {{ח:חיצוני|w:עין העמק|עין העמק}}, {{ח:חיצוני|w:עין השופט|עין השופט}}, {{ח:חיצוני|w:רמות מנשה (קיבוץ)|רמות מנשה}}, {{ח:חיצוני|w:רמת השופט|רמת השופט}} {{ח:הערה|(ע״ר 1945, 374א׳; 1947, 201א׳; ק״ת תשי״ד, 617; תש״ט, 425; תש״י, 125, 793; תשי״ג, 1382; תשנ״ב, 1411; תשס״ו, 1113; תשס״ח, 980; תשע״ג, 250; תשע״ו, 264; תשפ״ב, 3427)}} {{ח:סעיף*|(לב)||עוגן=תוספת 1 פרט לב}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית חבל מודיעין|חבל מודיעין}}''' – {{ח:חיצוני|w:אחיסמך|אחיסמך}}, {{ח:חיצוני|w:בארות יצחק|בארות יצחק}}, {{ח:חיצוני|w:בית נחמיה|בית נחמיה}}, {{ח:חיצוני|w:בית עריף|בית עריף}}, {{ח:חיצוני|w:בן שמן|בן שמן}}, {{ח:חיצוני|w:בני עטרות|בני עטרות}}, {{ח:חיצוני|w:ברקת (מושב)|ברקת}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת כ"ח|גבעת כוח}}, {{ח:חיצוני|w:גנתון|גינתון}}, {{ח:חיצוני|w:גמזו (מושב)|גמזו}}, {{ח:חיצוני|w:חדיד|חדיד}}, {{ח:חיצוני|w:טירת יהודה|טירת יהודה}}, {{ח:חיצוני|w:כפר דניאל|כפר דניאל}}, {{ח:חיצוני|w:כפר טרומן|כפר טרומן}}, {{ח:חיצוני|w:כפר רות|כפר רות}}, {{ח:חיצוני|w:כרם בן שמן|כרם בן שמן}}, {{ח:חיצוני|w:לפיד (יישוב)|לפיד}}, {{ח:חיצוני|w:מבוא מודיעים|מבוא מודיעים}}, {{ח:חיצוני|w:מזור|מזור}}, {{ח:חיצוני|w:נופך|נופך}}, {{ח:חיצוני|w:נחלים|נחלים}}, {{ח:חיצוני|w:רינתיה|רנתיה}}, {{ח:חיצוני|w:שילת|שילת}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 420; תשי״ג, 924; תשי״ד, 1341; תשי״ח, 795; תשי״ט, 712, 1734; תשכ״ז, 2353, 2999; תשכ״ט, 48; תשל״ז, 1124; תשמ״ב, 1300; תשמ״ה, 72; תשמ״ח, 488; תשנ״ג, 1092; תשנ״ד, 597; תשנ״ה, 715; תשנ״ז, 454; תשנ״ח, 320, 746, 982, 1050; תשס״ו, 781, 820; תש״ע, 847; תשע״ב, 1057; תשפ״א, 3657)}} {{ח:סעיף*|(לג)||עוגן=תוספת 1 פרט לג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מנשה|מנשה}}''' – {{ח:חיצוני|w:אום אל-קוטוף|אום אל קוטוף}}, {{ח:חיצוני|w:אל-עריאן|אל־עריאן}}, {{ח:חיצוני|w:ברקאי|ברקאי}}, {{ח:חיצוני|w:גן השומרון|גן השומרון}}, {{ח:חיצוני|w:גן שמואל|גן שמואל}}, {{ח:חיצוני|w:כפר גליקסון|כפר גליקסון}}, {{ח:חיצוני|w:כפר פינס|כפר פינס}}, {{ח:חיצוני|w:להבות חביבה|להבות חביבה}}, {{ח:חיצוני|w:מאור|מאור}}, {{ח:חיצוני|w:מגל (קיבוץ)|מגל}}, {{ח:חיצוני|w:מי עמי|מי עמי}}, {{ח:חיצוני|w:מייסר|מייסר}}, {{ח:חיצוני|w:מענית|מענית}}, {{ח:חיצוני|w:מצפה אילן|מצפה אילן}}, {{ח:חיצוני|w:מצר (קיבוץ)|מצר}}, {{ח:חיצוני|w:משמרות|משמרות}}, {{ח:חיצוני|w:עין עירון|עין עירון}}, {{ח:חיצוני|w:עין שמר|עין שמר}}, {{ח:חיצוני|w:קציר (יישוב)|קציר}}, {{ח:חיצוני|w:רגבים|רגבים}}, {{ח:חיצוני|w:שדה יצחק|שדה יצחק}}, {{ח:חיצוני|w:תלמי אלעזר|תלמי אליעזר}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 490, 881; תשי״א, 1632, 171; תשי״ב, 352; תשט״ז, 416, 730; תשי״ט, 972, 1459; תש״ך, 1124; תשכ״ג, 2055; תשכ״ה, 1831; תשכ״ז, 1052; תש״ן, 818; תשנ״ב, 1217; תשנ״ו, 1451; תשס״ה, 781; תש״ע, 141, 763; תשע״ב, 1372א; תשע״ז, 295; תשע״ח, 362; תשע״ט, 672; תשפ״ב, 2273)}} {{ח:סעיף*|(לד)||עוגן=תוספת 1 פרט לד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מעלה יוסף|מעלה יוסף}}''' – {{ח:חיצוני|w:אבירים|אבירים}}, {{ח:חיצוני|w:אבן מנחם|אבן מנחם}}, {{ח:חיצוני|w:אלקוש|אלקוש}}, {{ח:חיצוני|w:גורן (מושב)|גורן}}, {{ח:חיצוני|w:גורנות הגליל|גורנות הגליל}}, {{ח:חיצוני|w:גיתה (יישוב)|גיתה}}, {{ח:חיצוני|w:מצפה הילה|הילה}}, {{ח:חיצוני|w:זרעית|זרעית}}, {{ח:חיצוני|w:חוסן|חוסן}}, {{ח:חיצוני|w:יערה|יערה}}, {{ח:חיצוני|w:לפידות|לפידות}}, {{ח:חיצוני|w:מנות|מנות}}, {{ח:חיצוני|w:מעונה|מעונה}}, {{ח:חיצוני|w:מתת|מתת}}, {{ח:חיצוני|w:נווה זיו|נווה זיו}}, {{ח:חיצוני|w:נטועה|נטועה}}, {{ח:חיצוני|w:עבדון|עבדון}}, {{ח:חיצוני|w:עין יעקב|עין יעקב}}, {{ח:חיצוני|w:פקיעין החדשה|פקיעין חדשה}}, {{ח:חיצוני|w:צוריאל|צוריאל}}, {{ח:חיצוני|w:שומרה (מושב)|שומרה}}, {{ח:חיצוני|w:שתולה|שתולה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 421; תשי״ט, 318; תשכ״ד, 1833; תשכ״ח, 2302; תשל״ו, 274; תשמ״ו, 1477; תש״ן, 896; תשנ״ד, 1090; תשנ״ו, 411; תשנ״ח, 497; תשס״ו, 1060; תשס״ז, 465; תש״ע, 981; תשע״ג, 1182; תשע״ה, 381; תשע״ט, 411, 2272; תשפ״א, 2993; תשפ״ב, 1070, 3418)}} {{ח:סעיף*|(לה)||עוגן=תוספת 1 פרט לה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מפעלות אפק|מפעלות־אפק}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית דרום השרון|דרום השרון}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״ך, 992, 1306; תשכ״ו, 154; תשל״ג, 1730; תשל״ח, 2179; תש״ם, 1284)}} {{ח:סעיף*|(לו)||עוגן=תוספת 1 פרט לו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מרום הגליל|מרום הגליל}}''' – {{ח:חיצוני|w:אביבים|אביבים}}, {{ח:חיצוני|w:אור הגנוז|אור הגנוז}}, {{ח:חיצוני|w:אמירים|אמירים}}, {{ח:חיצוני|w:ביריה|ביריה}}, {{ח:חיצוני|w:בר יוחאי (יישוב)|בר יוחאי}}, {{ח:חיצוני|w:דוב"ב|דוב״ב}}, {{ח:חיצוני|w:דלתון (מושב)|דלתון}}, {{ח:חיצוני|w:חזון (מושב)|חזון}}, {{ח:חיצוני|w:טפחות (מושב)|טפחות}}, {{ח:חיצוני|w:כלנית (יישוב)|כלנית}}, {{ח:חיצוני|w:כפר חנניה|כפר חנניה}}, {{ח:חיצוני|w:כפר שמאי|כפר שמאי}}, {{ח:חיצוני|w:כרם בן זמרה|כרם בן זמרה}}, {{ח:חיצוני|w:ליבנים|לבנים}}, {{ח:חיצוני|w:מירון (מושב)|מירון}}, {{ח:חיצוני|w:כפר חושן|ספסופה}}, {{ח:חיצוני|w:עין אל-אסד|עין אל־אסד}}, {{ח:חיצוני|w:עלמה (מושב)|עלמה}}, {{ח:חיצוני|w:עמוקה|עמוקה}}, {{ח:חיצוני|w:פרוד|פרוד}}, {{ח:חיצוני|w:ריחאניה|ריחאניה}}, {{ח:חיצוני|w:שזור|שזור}}, {{ח:חיצוני|w:שפר|שפר}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 1377; תשי״ג, 924; תשי״ז, 26, 743; תשי״ח, 1668; תשי״ט, 972; תשכ״ב, 441; תשכ״ה, 1061; תש״ל, 149; תשל״ז, 1559; תשמ״ג, 553, 1598; תשמ״ו, 1056; תשמ״ח, 669; תשנ״א, 1061; תשנ״ב, 903; תשנ״ג, 396; תשנ״ד, 106, 789; תשנ״ח, 1165; תשס״ב, 1271; תשס״ד, 70, 962; תשע״ג, 82; תשע״ח, 1924; תשע״ט, 346; תשפ״א, 674, 2465)}} {{ח:סעיף*|(לז)||עוגן=תוספת 1 פרט לז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מרחבים|מרחבים}}''' – {{ח:חיצוני|w:אשבול (מושב)|אשבול}}, {{ח:חיצוני|w:בטחה|בטחה}}, {{ח:חיצוני|w:גילת|גילת}}, {{ח:חיצוני|w:מבועים|מבועים}}, {{ח:חיצוני|w:מסלול (מושב)|מסלול}}, {{ח:חיצוני|w:ניר משה|ניר משה}}, {{ח:חיצוני|w:ניר עקיבא|ניר עקיבא}}, {{ח:חיצוני|w:פדויים|פדויים}}, {{ח:חיצוני|w:פטיש (מושב)|פטיש}}, {{ח:חיצוני|w:פעמי תש"ז|פעמי תש״ז}}, {{ח:חיצוני|w:קלחים|קלחים}}, {{ח:חיצוני|w:רנן|רנן}}, {{ח:חיצוני|w:שבי דרום|שבי דרום}}, {{ח:חיצוני|w:שדה צבי|שדה צבי}}, {{ח:חיצוני|w:תלמי ביל"ו|תלמי ביל״ו}}, {{ח:חיצוני|w:תפרח|תפרח}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 327; תשי״ג, 924; תשי״ז, 200; תשי״ח, 425; תשי״ט, 710, 889; תש״ך, 435; תשכ״א, 222; תשכ״ד, 401; תשכ״ז, 2873; תשל״ז, 447; תשמ״ה, 956; תשס״ב, 128; תשס״ז, 1131; תשע״ד, 1144; תשע״ז, 1227; תשע״ט, 2159; תש״ף, 1728; תשפ״א, 3023)}} {{ח:סעיף*|(לח)||עוגן=תוספת 1 פרט לח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית נחל שורק|נחל שורק}}''' – {{ח:חיצוני|w:בית חלקיה|בית חלקיה}}, {{ח:חיצוני|w:בני ראם|בני ראם}}, {{ח:חיצוני|w:גני טל|גני טל}}, {{ח:חיצוני|w:חפץ חיים (קיבוץ)|חפץ חיים}}, {{ח:חיצוני|w:יד בנימין|יד בנימין}}, {{ח:חיצוני|w:יסודות (מושב)|יסודות}}, {{ח:חיצוני|w:נצר חזני|נצר חזני}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 496; תשי״א, 171; תשי״ב, 502; תשי״ג, 924; תשי״ד, 70, 460; תשט״ו, 7, 18; תשי״ח, 1355; תשי״ט, 434, 1398; תש״ך, 995; תשכ״א, 941; תשכ״ג, 2081; תשכ״ז, 172; תשס״ז, 466; תשס״ח, 862; תש״ע, 925; תשע״ב, 192; תשע״ה, 579)}} {{ח:סעיף*|(לט)||עוגן=תוספת 1 פרט לט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית נעמן|נעמן}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מטה אשר|מטה אשר}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 764; תשכ״א, 2700; תשכ״ג, 21; תשכ״ה, 2138; תשמ״ג, 344)}} {{ח:סעיף*|(מ)||עוגן=תוספת 1 פרט מ}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית סולם צור|סולם־צור}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מטה אשר|מטה אשר}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 1253; תשכ״א, 1707; תשכ״ג, 856; תשכ״ד, 1835; תשכ״ה, 383; תשמ״ג, 344)}} {{ח:סעיף*|(מא)||עוגן=תוספת 1 פרט מא}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית שדות נגב|שדות נגב}}''' – {{ח:חיצוני|w:בית הגדי|בית הגדי}}, {{ח:חיצוני|w:גבעולים|גבעולים}}, {{ח:חיצוני|w:זמרת (מושב)|זמרת}}, {{ח:חיצוני|w:זרועה|זרועה}}, {{ח:חיצוני|w:יושיביה|יושיביה}}, {{ח:חיצוני|w:כפר מימון|כפר מימון}}, {{ח:חיצוני|w:מלילות|מלילות}}, {{ח:חיצוני|w:מעגלים|מעגלים}}, {{ח:חיצוני|w:סעד|סעד}}, {{ח:חיצוני|w:עלומים (קיבוץ)|עלומים}}, {{ח:חיצוני|w:שיבולים|שבלים}}, {{ח:חיצוני|w:שובה|שובה}}, {{ח:חיצוני|w:שוקדה|שוקדה}}, {{ח:חיצוני|w:שרשרת (מושב)|שרשרת}}, {{ח:חיצוני|w:תושיה|תושיה}}, {{ח:חיצוני|w:תקומה|תקומה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 501, 1192; תשי״ג, 924; תשי״ד, 856; תשי״ח, 1772; תשי״ט, 889; 1735; תש״ך, 1031; תשכ״ג, 1106; תשכ״ו, 157; תשכ״ז, 2753; תשל״ז, 448; תשנ״ב, 1508; תשנ״ג, 148; תשס״ג, 447; תשס״ו, 268; תשע״ה, 404; תשע״ז, 1227; תשע״ט, 543)}} {{ח:סעיף*|(מב)||עוגן=תוספת 1 פרט מב}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית עמק הירדן|עמק הירדן}}''' – {{ח:חיצוני|w:אלומות|אלומות}}, {{ח:חיצוני|w:אלמגור|אלמגור}}, {{ח:חיצוני|w:אפיקים|אפיקים}}, {{ח:חיצוני|w:אשדות יעקב איחוד|אשדות יעקב (איחוד)}}, {{ח:חיצוני|w:אשדות יעקב מאוחד|אשדות יעקב (מאוחד)}}, {{ח:חיצוני|w:בית זרע|בית זרע}}, {{ח:חיצוני|w:גינוסר|גנוסר}}, {{ח:חיצוני|w:דגניה א'|דגניה א׳}}, {{ח:חיצוני|w:דגניה ב'|דגניה ב׳}}, {{ח:חיצוני|w:האון|האון}}, {{ח:חיצוני|w:חוקוק|חוקוק}}, {{ח:חיצוני|w:כנרת (מושבה)|כנרת}}, {{ח:חיצוני|w:פוריה – כפר עבודה|כפר עבודה}}, {{ח:חיצוני|w:מסדה|מסדה}}, {{ח:חיצוני|w:מעגן (קיבוץ)|מעגן}}, {{ח:חיצוני|w:פוריה – נווה עובד|נווה עובד}}, {{ח:חיצוני|w:עין גב|עין גב}}, {{ח:חיצוני|w:פוריה עילית|פוריה עילית}}, {{ח:חיצוני|w:קבוצת כנרת|קבוצת כנרת}}, {{ח:חיצוני|w:רביד|רביד}}, {{ח:חיצוני|w:שער הגולן|שער הגולן}}, {{ח:חיצוני|w:תל קציר|תל קציר}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 149, 307, 318; תשי״א, 171; תשי״ט, 710, 973; תשכ״א, 1752; תשכ״ג, 279; תשמ״ז, 212; תש״ן, 540; תשנ״א, 1062; תשנ״ב, 449; תשנ״ה, 1384; תש״ס, 68; תשס״ז, 10; תשס״ט, 236; תשע״א, 576; תשע״ג, 260; תשע״ח, 2497)}} {{ח:סעיף*|(מג)||עוגן=תוספת 1 פרט מג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית עמק חפר|עמק חפר}}''' – {{ח:חיצוני|w:אביחיל|אביחיל}}, {{ח:חיצוני|w:אומץ (מושב)|אומץ}}, {{ח:חיצוני|w:אחיטוב|אחיטוב}}, {{ח:חיצוני|w:אלישיב (מושב)|אלישיב}}, {{ח:חיצוני|w:בארותיים|בארותיים}}, {{ח:חיצוני|w:בורגתא|בורגתא}}, {{ח:חיצוני|w:בחן|בחן}}, {{ח:חיצוני|w:בית הלוי|בית הלוי}}, {{ח:חיצוני|w:בית חרות|בית חירות}}, {{ח:חיצוני|w:בית ינאי|בית ינאי}}, {{ח:חיצוני|w:בית יצחק-שער חפר|בית יצחק – שער חפר}}, {{ח:חיצוני|w:ביתן אהרן|ביתן אהרון}}, {{ח:חיצוני|w:בת חן|בת חן}}, {{ח:חיצוני|w:בת חפר|בת חפר}}, {{ח:חיצוני|w:גאולי תימן|גאולי תימן}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת חיים איחוד|גבעת חיים איחוד}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת חיים מאוחד|גבעת חיים מאוחד}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת שפירא (מושב)|גבעת שפירא}}, {{ח:חיצוני|w:גן יאשיה|גן יאשיה}}, {{ח:חיצוני|w:הדר עם|הדר עם}}, {{ח:חיצוני|w:המעפיל|המעפיל}}, {{ח:חיצוני|w:העוגן|העוגן}}, {{ח:חיצוני|w:חבצלת השרון (מושב)|חבצלת השרון}}, {{ח:חיצוני|w:חגלה (מושב)|חוגלה}}, {{ח:חיצוני|w:חופית (יישוב)|חופית}}, {{ח:חיצוני|w:חיבת ציון (מושב)|חיבת ציון}}, {{ח:חיצוני|w:חניאל|חניאל}}, {{ח:חיצוני|w:חרב לאת|חרב לאת}}, {{ח:חיצוני|w:יד חנה|יד חנה}}, {{ח:חיצוני|w:כפר ידידיה|ידידיה}}, {{ח:חיצוני|w:כפר הרא"ה|כפר הרואה}}, {{ח:חיצוני|w:כפר ויתקין|כפר ויתקין}}, {{ח:חיצוני|w:כפר חיים|כפר חיים}}, {{ח:חיצוני|w:כפר מונש|כפר מונש}}, {{ח:חיצוני|w:מכמורת|מכמורת}}, {{ח:חיצוני|w:מעברות|מעברות}}, {{ח:חיצוני|w:משמר השרון|משמר השרון}}, {{ח:חיצוני|w:עולש (מושב)|עולש}}, {{ח:חיצוני|w:עין החורש|עין החורש}}, {{ח:חיצוני|w:צוקי ים|צוקי ים}}, {{ח:חיצוני|w:שושנת העמקים (יישוב)|שושנת העמקים}} {{ח:הערה|(ע״ר 1940, 477א׳; 1944, 803א׳; 1945, 684א׳, 979א׳; 1947, 992א׳; ק״ת תש״ט, 351; תש״י, 81; תשי״א, 546; תשי״ג, 1065; תשי״ד, 175; תשי״ז, 272; תשי״ט, 1399; תשכ״ב, 1907; תשכ״ג, 1107, 1849; תשכ״ד, 66; תשל״ז, 2278; תשמ״ח, 1069; תשנ״א, 214; תשנ״ב, 1203, 1540; תשנ״ג, 916; תשנ״ה, 659; תשנ״ט, 215; תשס״ו, 1183; תשס״ז, 343; תש״ע, 238; תשע״ג, 156; תשע״ה, 824; תשע״ח, 2505; תשע״ט, 656; תשפ״ב, 1982, 2301, 2940)}} {{ח:סעיף*|(מד)||עוגן=תוספת 1 פרט מד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית שדות דן|שדות דן}}''' – {{ח:חיצוני|w:אחיעזר|אחיעזר}}, {{ח:חיצוני|w:גנות|גנות}}, {{ח:חיצוני|w:זיתן|זיתן}}, {{ח:חיצוני|w:חמ"ד (מושב)|חמד}}, {{ח:חיצוני|w:יגל|יגל}}, {{ח:חיצוני|w:כפר חב"ד|כפר חב״ד}}, {{ח:חיצוני|w:משמר השבעה|משמר השבעה}}, {{ח:חיצוני|w:ניר צבי|ניר צבי}}, {{ח:חיצוני|w:צפריה|צפריה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 481, 761; תשי״ג, 924, 1382; תשי״ח, 441, 795; תשי״ט, 711, 1009; תשכ״ז, 75; תשל״ח, 687; תשמ״ב, 1404; תשמ״ג, 1404; תשמ״ו, 14; תשנ״ד, 787; תשנ״ז, 456; תשנ״ח, 287, 322; תש״ע, 859; תשע״ב, 1069; תשע״ט, 2147; תשפ״א, 3016; תשפ״ב, 3650)}} {{ח:סעיף*|(מה)||עוגן=תוספת 1 פרט מה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית קישון|קישון}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית עמק יזרעאל|עמק יזרעאל}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 280, 592; תש״ם, 1975)}} {{ח:סעיף*|(מו)||עוגן=תוספת 1 פרט מו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית רמת הנגב|רמת נגב}}''' – {{ח:חיצוני|w:אשלים|אשלים}}, {{ח:חיצוני|w:באר מילכה|באר מילכה}}, {{ח:חיצוני|w:טללים|טללים}}, {{ח:חיצוני|w:כמהין (מושב)|כמהין}}, {{ח:חיצוני|w:מדרשת בן-גוריון|מדרשת בן גוריון}}, {{ח:חיצוני|w:מרחב עם|מרחב עם}}, {{ח:חיצוני|w:משאבי שדה|משאבי שדה}}, {{ח:חיצוני|w:ניצני סיני|ניצני סיני}}, {{ח:חיצוני|w:רביבים|רביבים}}, {{ח:חיצוני|w:רתמים|רתמים}}, {{ח:חיצוני|w:שדה בוקר|שדה בוקר}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ד, 724; תשי״ז, 784; תשי״ט, 889, 1613; תש״ך, 1225, 1965; תשכ״ד, 1120; 1389; תשכ״ו, 2570; תש״ן, 1266; תשנ״ט, 972; תשס״ב, 129; תשס״ד, 86, 96, 710; תשס״ו, 1068; תשס״ח, 106, 430; תש״ע, 834; תשע״ד, 98; תשע״ה, 447; תשע״ט, 342; תשפ״א, 1786)}} {{ח:סעיף*|(מז)||עוגן=תוספת 1 פרט מז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית שלחים|שלחים}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מרחבים|מרחבים}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״א, 2587; תשכ״ב, 2484; תשכ״ד, 400)}} {{ח:סעיף*|(מח)||עוגן=תוספת 1 פרט מח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית שער הנגב|שער הנגב}}''' – {{ח:חיצוני|w:אור הנר|אור הנר}}, {{ח:חיצוני|w:ארז (קיבוץ)|ארז}}, {{ח:חיצוני|w:ברור חיל|ברור חיל}}, {{ח:חיצוני|w:גבים|גבים}}, {{ח:חיצוני|w:דורות|דורות}}, {{ח:חיצוני|w:יכיני|יכיני}}, {{ח:חיצוני|w:כפר עזה|כפר עזה}}, {{ח:חיצוני|w:מפלסים|מפלסים}}, {{ח:חיצוני|w:נחל עוז|נחל עוז}}, {{ח:חיצוני|w:ניר עם|ניר עם}}, {{ח:חיצוני|w:רוחמה|רוחמה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 437, 657; תשי״ב, 278; תשי״ג, 924; תשי״ח, 1899; תש״ך, 1965; תשכ״א, 310; תשכ״ג, 1234; תשכ״ז, 2754; תשכ״ט, 1293; תשמ״ט, 565; תשס״ה, 614; תשע״ט, 598; תשפ״א, 832)}} {{ח:סעיף*|(מט)||עוגן=תוספת 1 פרט מט}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית שפיר|שפיר}}''' – {{ח:חיצוני|w:אבן שמואל|אבן שמואל}}, {{ח:חיצוני|w:איתן (מושב)|איתן}}, {{ח:חיצוני|w:אלומה (יישוב)|אלומה}}, {{ח:חיצוני|w:זבדיאל|זבדיאל}}, {{ח:חיצוני|w:זרחיה|זרחיה}}, {{ח:חיצוני|w:מרכז שפירא|מרכז שפירא}}, {{ח:חיצוני|w:משואות יצחק|משואות יצחק}}, {{ח:חיצוני|w:נועם (מושב)|נועם}}, {{ח:חיצוני|w:עוזה|עוזה}}, {{ח:חיצוני|w:עין צורים|עין צורים}}, {{ח:חיצוני|w:קוממיות|קוממיות}}, {{ח:חיצוני|w:רווחה (מושב)|רווחה}}, {{ח:חיצוני|w:שלווה (מושב)|שלווה}}, {{ח:חיצוני|w:שפיר|שפיר}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 112; תשי״ד, 734; תשט״ז, 137; תשי״ז, 92, 447; תש״ך, 995; תשכ״א, 259, 2397; תשכ״ד, 1510; תשכ״ה, 1139; תשל״א, 1329; תשל״ב, 531; 1461; תשל״ד, 1190; תשל״א, 74; תשנ״ו, 558; תש״ס, 413; תשע״א, 570; תשע״ג, 42; תשע״ט, 591; תשפ״א, 3714)}} {{ח:סעיף*|(נ)||עוגן=תוספת 1 פרט נ}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית תמר|תמר}}''' – {{ח:חיצוני|w:נאות הכיכר|נאות הככר}}, {{ח:חיצוני|w:נווה זוהר|נוה זוהר}}, {{ח:חיצוני|w:עין גדי (קיבוץ)|עין גדי}}, {{ח:חיצוני|w:עין חצבה (מושב)|עין חצבה}}, {{ח:חיצוני|w:עין תמר|עין תמר}}, {{ח:חיצוני|w:הר עמשא (יישוב)|עמשא}} {{ח:הערה|(ק״ת תשט״ז, 747; תשי״ט, 261, 889; תשכ״א, 222; תשכ״ב, 2373; תשכ״ח, 854; תשל״ג, 1052; 1871; תשל״ה, 1844; תשל״ז, 9, 407; תשל״ח, 904, 1664; תשמ״ה, 492; תשמ״ו, 507, 1178, 1179; תשמ״ח, 926; תשמ״ט, 1138; תשס״ה, 166; תש״ע, 1486; תשע״ה, 386; תשע״ט, 538; תשפ״א, 666)}} {{ח:סעיף*|(נא)||עוגן=תוספת 1 פרט נא}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית חבל אילות|חבל אילות}}''' – {{ח:חיצוני|w:אילות|אילות}}, {{ח:חיצוני|w:אליפז (קיבוץ)|אליפז}}, {{ח:חיצוני|w:באר אורה|באר אורה}}, {{ח:חיצוני|w:גרופית|גרופית}}, {{ח:חיצוני|w:יהל|יהל}}, {{ח:חיצוני|w:יטבתה|יטבתה}}, {{ח:חיצוני|w:לוטן|לוטן}}, {{ח:חיצוני|w:נווה חריף|נווה חריף}}, {{ח:חיצוני|w:סמר|סמר}}, {{ח:חיצוני|w:קטורה|קטורה}}, {{ח:חיצוני|w:נאות סמדר|שזפון}}, {{ח:חיצוני|w:שחרות|שחרות}} {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ד, 1034; תשכ״ז, 142; תשל״א, 849, 861; תשל״ג, 1156; תשל״ז, 334; תשל״ח, 1279; תשמ״ה, 493; תשנ״ג, 698; תשנ״ח, 90; תשס״ז, 175; תשס״ט, 237; תשע״ה, 445; תשע״ו, 1416; תשע״ז, 1686; תשע״ט, 691)}} {{ח:סעיף*|(נב)||עוגן=תוספת 1 פרט נב}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה}}''' – {{ח:חיצוני|w:אביעזר|אביעזר}}, {{ח:חיצוני|w:אבן ספיר|אבן ספיר}}, {{ח:חיצוני|w:אדרת (מושב)|אדרת}}, {{ח:חיצוני|w:אורה|אורה}}, {{ח:חיצוני|w:אשתאול|אשתאול}}, {{ח:חיצוני|w:בית זית|בית זית}}, {{ח:חיצוני|w:בית מאיר|בית מאיר}}, {{ח:חיצוני|w:בית נקופה|בית נקופה}}, {{ח:חיצוני|w:בקוע|בקוע}}, {{ח:חיצוני|w:בר גיורא (מושב)|בר גיורא}}, {{ח:חיצוני|w:גבעות עדן|גבעות עדן}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת יערים|גבעת יערים}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת ישעיהו|גבעת ישעיהו}}, {{ח:חיצוני|w:גיזו|גיזו}}, {{ח:חיצוני|w:גפן (מושב)|גפן}}, {{ח:חיצוני|w:הראל (קיבוץ)|הראל}}, {{ח:חיצוני|w:זכריה (מושב)|זכריה}}, {{ח:חיצוני|w:זנוח|זנוח}}, {{ח:חיצוני|w:טל שחר|טל שחר}}, {{ח:חיצוני|w:יד השמונה|יד השמונה}}, {{ח:חיצוני|w:ישעי|ישעי}}, {{ח:חיצוני|w:כפר אוריה|כפר אוריה}}, {{ח:חיצוני|w:כסלון|כסלון}}, {{ח:חיצוני|w:לוזית|לוזית}}, {{ח:חיצוני|w:שריגים|לי־און}}, {{ח:חיצוני|w:מבוא ביתר|מבוא בית״ר}}, {{ח:חיצוני|w:מוצא עילית|מוצא עילית}}, {{ח:חיצוני|w:מחסיה|מחסיה}}, {{ח:חיצוני|w:מטע (מושב)|מטע}}, {{ח:חיצוני|w:מסילת ציון|מסילת ציון}}, {{ח:חיצוני|w:מעלה החמישה|מעלה החמישה}}, {{ח:חיצוני|w:נווה אילן|נוה אילן}}, {{ח:חיצוני|w:נווה מיכאל|נוה מיכאל}}, {{ח:חיצוני|w:נווה שלום|נוה שלום}}, {{ח:חיצוני|w:נחושה|נחושה}}, {{ח:חיצוני|w:נחם|נחם}}, {{ח:חיצוני|w:נחשון (קיבוץ)|נחשון}}, {{ח:חיצוני|w:נטף|נטף}}, {{ח:חיצוני|w:נס הרים|נס הרים}}, {{ח:חיצוני|w:נתיב הל"ה|נתיב הל״ה}}, {{ח:חיצוני|w:עגור (מושב)|עגור}}, {{ח:חיצוני|w:עין נקובא|עין נקובא}}, {{ח:חיצוני|w:עין ראפה|עין ראפה}}, {{ח:חיצוני|w:עמינדב|עמינדב}}, {{ח:חיצוני|w:צובה|צובה}}, {{ח:חיצוני|w:צור הדסה|צור הדסה}}, {{ח:חיצוני|w:צלפון|צלפון}}, {{ח:חיצוני|w:צפרירים|צפרירים}}, {{ח:חיצוני|w:צרעה (קיבוץ)|צרעה}}, {{ח:חיצוני|w:קריית ענבים|קרית ענבים}}, {{ח:חיצוני|w:רמת רזיאל|רמת רזיאל}}, {{ח:חיצוני|w:רמת רחל|רמת רחל}}, {{ח:חיצוני|w:שדות מיכה|שדות מיכה}}, {{ח:חיצוני|w:שואבה|שואבה}}, {{ח:חיצוני|w:שורש (מושב)|שרש}}, {{ח:חיצוני|w:תירוש (מושב)|תירוש}}, {{ח:חיצוני|w:תעוז|תעוז}}, {{ח:חיצוני|w:תרום|תרום}} {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ד, 1444; תשכ״ה, 1525; תשכ״ז, 1313; תשכ״ח, 199; תשל״ג, 1051; תשל״ד, 382; תשל״ו, 1641; תש״ם, 371, 2121; תשמ״ה, 1720, 809; תשמ״ח, 937, 531; תש״ן, 17; תשנ״ג, 178, 863; תשנ״ד, 25; תשנ״ו, 1452; תשנ״ט, 5; תשס״ג, 445; תשס״ד, 69; תשס״ז, 378; תשס״ח, 1232; תש״ע, 769; תשע״ד, 1143; תשע״ז, 296, 1686, 1730; תשפ״א, 687, 2454; תשפ״ב, 2637)}} {{ח:סעיף*|(נג)||עוגן=תוספת 1 פרט נג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מרכז הגליל|מרכז הגליל}}''' – פורקה למועצות מקומיות {{ח:חיצוני|w:כסרא-סמיע|כסרא־סמיע}} ו{{ח:חיצוני|w:יאנוח-ג'ת|ינוח־ג׳ת}} ול{{ח:חיצוני|w:מגדל תפן|מועצה מקומית תעשייתית תפן}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ט, 1918; תש״ן, 961)}} {{ח:סעיף*|(נג)||עוגן=תוספת 1 פרט נג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית הערבה התיכונה|הערבה התיכונה}}''' – {{ח:חיצוני|w:חצבה|חצבה}}, {{ח:חיצוני|w:ספיר (יישוב)|ספיר}}, {{ח:חיצוני|w:עידן (מושב)|עידן}}, {{ח:חיצוני|w:עין יהב|עין יהב}}, {{ח:חיצוני|w:פארן|פארן}}, {{ח:חיצוני|w:צופר (מושב)|צופר}}, {{ח:חיצוני|w:צוקים|צוקים}} {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ז, 405, 2488; תשל״ח, 1725; תש״ם, 2122; תשמ״ה, 494; תש״ן, 120; תשס״ד, 187; תשס״ח, 1118; תשע״ה, 384; תשע״ט, 541; תשפ״ב, 3656)}} {{ח:סעיף*|(נד)||עוגן=תוספת 1 פרט נד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית דרום השרון|דרום השרון}}''' – {{ח:חיצוני|w:אייל (קיבוץ)|אייל}}, {{ח:חיצוני|w:אלישמע|אלישמע}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת השלושה|גבעת השלושה}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת חן|גבעת חן}}, {{ח:חיצוני|w:גן חיים|גן חיים}}, {{ח:חיצוני|w:גני עם|גני עם}}, {{ח:חיצוני|w:גת רימון|גת רימון}}, {{ח:חיצוני|w:חגור|חגור}}, {{ח:חיצוני|w:חורשים|חורשים}}, {{ח:חיצוני|w:ירחיב|ירחיב}}, {{ח:חיצוני|w:ירקונה|ירקונה}}, {{ח:חיצוני|w:כפר מל"ל|כפר מלל}}, {{ח:חיצוני|w:כפר סירקין|כפר סירקין}}, {{ח:חיצוני|w:מגשימים|מגשימים}}, {{ח:חיצוני|w:כפר מעש|מעש}}, {{ח:חיצוני|w:מתן|מתן}}, {{ח:חיצוני|w:נווה ימין|נווה ימין}}, {{ח:חיצוני|w:נווה ירק|נווה ירק}}, {{ח:חיצוני|w:נחשונים|נחשונים}}, {{ח:חיצוני|w:ניר אליהו|ניר אליהו}}, {{ח:חיצוני|w:נירית|נירית}}, {{ח:חיצוני|w:עדנים|עדנים}}, {{ח:חיצוני|w:עינת|עינת}}, {{ח:חיצוני|w:צופית (מושב)|צופית}}, {{ח:חיצוני|w:צור יצחק|צור יצחק}}, {{ח:חיצוני|w:צור נתן|צור נתן}}, {{ח:חיצוני|w:רמות השבים|רמות השבים}}, {{ח:חיצוני|w:רמת הכובש|רמת הכובש}}, {{ח:חיצוני|w:שדה ורבורג|שדה ורבורג}}, {{ח:חיצוני|w:שדי חמד|שדה חמד {{ח:הערה|[צ״ל: שדי חמד]}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״ם, 1273; תשמ״ב, 375; תשמ״ו, 1391; תשמ״ז, 1026; תש״ן, 690; תשנ״ג, 395; תשנ״ה, 708; תשנ״ט, 215; תשס״ג, 605; תשס״ז, 1139; תש״ע, 968; תשע״א, 1152; תשע״ב, 1068; תשע״ג, 758; תשע״ד, 1800; תשע״ה, 309; תשע״ז, 621; תשע״ט, 2206; תשפ״א, 3721)}} {{ח:סעיף*|(נה)||עוגן=תוספת 1 פרט נה}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית עמק יזרעאל|עמק יזרעאל}}''' – {{ח:חיצוני|w:אחוזת ברק|אחוזת ברק}}, {{ח:חיצוני|w:אלון הגליל|אלון הגליל}}, {{ח:חיצוני|w:אלוני אבא|אלוני אבא}}, {{ח:חיצוני|w:אלונים|אלונים}}, {{ח:חיצוני|w:בית זייד|בית זיד}}, {{ח:חיצוני|w:בית לחם הגלילית|בית לחם הגלילית}}, {{ח:חיצוני|w:בית שערים (מושב)|בית שערים}}, {{ח:חיצוני|w:בלפוריה|בלפוריה}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת אלה|גבעת אלה}}, {{ח:חיצוני|w:גבת|גבת}}, {{ח:חיצוני|w:גזית|גזית}}, {{ח:חיצוני|w:גניגר|גיניגר}}, {{ח:חיצוני|w:דברת|דברת}}, {{ח:חיצוני|w:הושעיה|הושעיה}}, {{ח:חיצוני|w:היוגב|היוגב}}, {{ח:חיצוני|w:הסוללים|הסוללים}}, {{ח:חיצוני|w:הרדוף (קיבוץ)|הרדוף}}, {{ח:חיצוני|w:חנתון|חנתון}}, {{ח:חיצוני|w:יפעת|יפעת}}, {{ח:חיצוני|w:כפר ברוך|כפר ברוך}}, {{ח:חיצוני|w:כפר גדעון|כפר גדעון}}, {{ח:חיצוני|w:כפר החורש|כפר החורש}}, {{ח:חיצוני|w:כפר יהושע|כפר יהושע}}, {{ח:חיצוני|w:מזרע|מזרע}}, {{ח:חיצוני|w:מנשייה זבדה|מנשית זבדה}}, {{ח:חיצוני|w:מרחביה (מושב)|מרחביה מושב}}, {{ח:חיצוני|w:מרחביה (קיבוץ)|מרחביה קיבוץ}}, {{ח:חיצוני|w:נהלל|נהלל}}, {{ח:חיצוני|w:סוואעד חמירה|סוואד (תמירה)}}, {{ח:חיצוני|w:עדי|עדי}}, {{ח:חיצוני|w:עין דור|עין דור}}, {{ח:חיצוני|w:ציפורי (מושב)|ציפורי}}, {{ח:חיצוני|w:רמת דוד|רמת דוד}}, {{ח:חיצוני|w:שדה יעקב|שדה יעקב}}, {{ח:חיצוני|w:שמשית|שמשית}}, {{ח:חיצוני|w:שריד|שריד}}, {{ח:חיצוני|w:תל עדשים|תל עדשים}}, {{ח:חיצוני|w:תמרת|תמרת}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 785; תשי״ד, 1237; תשי״ז, 813; תשי״ח, 420; תש״ם, 1975, 1976; תש״ן, 98; תשנ״ב, 1170, 1466; תשנ״ג, 148; תשנ״ד, 1089, 1205; תשנ״ה, 16, 1646; תשנ״ו, 926; תשנ״ז, 461; תשנ״ט, 216, 320; תשס״א, 647; תשס״ב, 1337; תשס״ה, 196, 1011; תשס״ז, 184, 594; תשע״ב, 1653; תשע״ג, 916; תשע״ו, 406, 1723; תשע״ח, 2282; תש״ף, 1844; תשפ״א, 844, 2524, 3675; תשפ״ב, 3692)}} {{ח:סעיף*|(נו)||עוגן=תוספת 1 פרט נו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית גולן|גולן}}''' – {{ח:חיצוני|w:אבני איתן|אבני איתן}}, {{ח:חיצוני|w:אודם (מושב)|אודם}}, {{ח:חיצוני|w:אורטל|אורטל}}, {{ח:חיצוני|w:אל-רום|אל רום}}, {{ח:חיצוני|w:אלוני הבשן|אלוני הבשן}}, {{ח:חיצוני|w:אלי על|אלי על}}, {{ח:חיצוני|w:אניעם|אניעם}}, {{ח:חיצוני|w:אפיק (קיבוץ)|אפיק}}, {{ח:חיצוני|w:בני יהודה (יישוב)|בני יהודה}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת יואב|גבעת יואב}}, {{ח:חיצוני|w:גשור|גשור}}, {{ח:חיצוני|w:חד נס|חד נס}}, {{ח:חיצוני|w:חיספין|חספין}}, {{ח:חיצוני|w:יונתן (מושב)|יונתן}}, {{ח:חיצוני|w:כנף|כנף}}, {{ח:חיצוני|w:כפר חרוב|כפר חרוב}}, {{ח:חיצוני|w:מבוא חמה|מבוא חמה}}, {{ח:חיצוני|w:מיצר (מושב)|מיצר}}, {{ח:חיצוני|w:מעלה גמלא|מעלה גמלא}}, {{ח:חיצוני|w:מרום גולן|מרום גולן}}, {{ח:חיצוני|w:נאות גולן|נאות גולן}}, {{ח:חיצוני|w:נוב|נוב}}, {{ח:חיצוני|w:נווה אטי"ב|נווה אטיב}}, {{ח:חיצוני|w:נטור|נטור}}, {{ח:חיצוני|w:עין זיוון|עין זיון}}, {{ח:חיצוני|w:קדמת צבי|קדמת צבי}}, {{ח:חיצוני|w:קלע אלון|קלע}}, {{ח:חיצוני|w:קשת (מושב)|קשת}}, {{ח:חיצוני|w:רמות (מושב)|רמות}}, {{ח:חיצוני|w:רמת מגשימים|רמת מגשימים}}, {{ח:חיצוני|w:שעל|שעל}} {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ב, 379; תשנ״ה, 1452, 1724; תשס״א, 680; תשע״ג, 932; תשע״ט, 356; תשפ״ב, 2606)}} {{ח:סעיף*|(נז)||עוגן=תוספת 1 פרט נז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית משגב|משגב}}''' – {{ח:חיצוני|w:אבטליון (יישוב)|אבטליון}}, {{ח:חיצוני|w:אשבל (קיבוץ)|אשבל}}, {{ח:חיצוני|w:אשחר (יישוב)|אשחר}}, {{ח:חיצוני|w:גילון|גילון}}, {{ח:חיצוני|w:דמיידה|דמיידה}}, {{ח:חיצוני|w:הררית|הררית}}, {{ח:חיצוני|w:חוסנייה|חוסניה}}, {{ח:חיצוני|w:הר חלוץ|חלוץ}}, {{ח:חיצוני|w:חרשים|חרשים}}, {{ח:חיצוני|w:טל-אל|טל אל}}, {{ח:חיצוני|w:יובלים|יובלים}}, {{ח:חיצוני|w:יודפת|יודפת}}, {{ח:חיצוני|w:יעד|יעד}}, {{ח:חיצוני|w:כישור (קיבוץ)|כישור}}, {{ח:חיצוני|w:כמאנה|כמאנה}}, {{ח:חיצוני|w:כמון (יישוב)|כמון}}, {{ח:חיצוני|w:לבון|לבון}}, {{ח:חיצוני|w:לוטם (יישוב)|לוטם}}, {{ח:חיצוני|w:מורן (קיבוץ)|מורן}}, {{ח:חיצוני|w:מורשת (יישוב קהילתי)|מורשת}}, {{ח:חיצוני|w:מכמנים|מכמנים}}, {{ח:חיצוני|w:מנוף (יישוב)|מנוף}}, {{ח:חיצוני|w:מצפה אבי"ב|מצפה אביב}}, {{ח:חיצוני|w:סלאמה (הגליל)|סלמה}}, {{ח:חיצוני|w:ערב א-נעים|ערב אל־נעים}}, {{ח:חיצוני|w:פלך (קיבוץ)|פלך}}, {{ח:חיצוני|w:מעלה צביה|צביה}}, {{ח:חיצוני|w:צורית|צורית}}, {{ח:חיצוני|w:קורנית (יישוב)|קורנית}}, {{ח:חיצוני|w:ראס אל-עין (הגליל)|ראס אל־עין}}, {{ח:חיצוני|w:רקפת (יישוב)|רקפת}}, {{ח:חיצוני|w:עצמון-שגב|שגב}}, {{ח:חיצוני|w:שורשים (יישוב קהילתי)|שורשים}}, {{ח:חיצוני|w:שכניה|שכניה}}, {{ח:חיצוני|w:תובל|תובל}} {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ג, 96; תשמ״ד, 1212; תשמ״ו, 1053; תשמ״ט, 595, 1136; תשנ״ב, 1473; תשנ״ד, 1090; תשנ״ה, 1650; תשנ״ו, 1429; תשנ״ח, 333; תש״ס, 69; תשס״ב, 45, 352; תשס״ג, 444; תשס״ז, 213; תש״ע, 1141; תשע״ב, 688; תשע״ג, 1152; תשע״ה, 3; תשע״ו, 408; תשע״ז, 294, 1098; תשע״ט, 395, 2256; תש״ף, 1892; תשפ״א, 2471)}} {{ח:סעיף*|(נח)||עוגן=תוספת 1 פרט נח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מטה אשר|מטה אשר}}''' – {{ח:חיצוני|w:אדמית|אדמית}}, {{ח:חיצוני|w:אחיהוד|אחיהוד}}, {{ח:חיצוני|w:אילון|אילון}}, {{ח:חיצוני|w:אפק (קיבוץ)|אפק}}, {{ח:חיצוני|w:אשרת (יישוב)|אשרת}}, {{ח:חיצוני|w:בוסתן הגליל|בוסתן הגליל}}, {{ח:חיצוני|w:בית העמק|בית העמק}}, {{ח:חיצוני|w:בן עמי|בן עמי}}, {{ח:חיצוני|w:בצת|בצת}}, {{ח:חיצוני|w:געתון (קיבוץ)|געתון}}, {{ח:חיצוני|w:גשר הזיו|גשר הזיו}}, {{ח:חיצוני|w:חניתה|חניתה}}, {{ח:חיצוני|w:יחיעם|יחיעם}}, {{ח:חיצוני|w:יסעור (קיבוץ)|יסעור}}, {{ח:חיצוני|w:כברי|כברי}}, {{ח:חיצוני|w:כליל|כליל}}, {{ח:חיצוני|w:כפר מסריק|כפר מסריק}}, {{ח:חיצוני|w:ראש הנקרה (קיבוץ)|כפר ראש הנקרה}}, {{ח:חיצוני|w:לוחמי הגטאות|לוחמי הגטאות}}, {{ח:חיצוני|w:לימן|לימן}}, {{ח:חיצוני|w:מצובה|מצובה}}, {{ח:חיצוני|w:נס עמים|נס עמים}}, {{ח:חיצוני|w:נתיב השיירה|נתיב השיירה}}, {{ח:חיצוני|w:סער|סער}}, {{ח:חיצוני|w:עברון|עברון}}, {{ח:חיצוני|w:עין המפרץ|עין המפרץ}}, {{ח:חיצוני|w:עמקה|עמקה}}, {{ח:חיצוני|w:ערב אל עראמשה|עראמשה}}, {{ח:חיצוני|w:רגבה|רגבה}}, {{ח:חיצוני|w:שבי ציון|שבי ציון}}, {{ח:חיצוני|w:שיח' דנון|שייח דנון}}, {{ח:חיצוני|w:שמרת|שמרת}} {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ג, 337; תש״ן, 611; תשנ״ב, 1116; תשנ״ג, 26, 800; תשנ״ה, 1210; תשנ״ו, 924; תשנ״ז, 452; תשס״א, 225, 735; תשס״ב, 189; תשס״ה, 814; תשס״ו, 78; תשס״ז, 464; תשס״ח, 1233; תשס״ט, 1065; תש״ע, 1394; תשע״ג, 949; תשע״ז, 310; תשע״ט, 383, 2190; תש״ף, 1735; תשפ״א, 2509, 3643; תשפ״ב, 2286)}} {{ח:סעיף*|(נט)||עוגן=תוספת 1 פרט נט}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית לב השרון|לב השרון}}''' – {{ח:חיצוני|w:בני דרור|בני דרור}}, {{ח:חיצוני|w:גאולים (מושב)|גאולים}}, {{ח:חיצוני|w:גנות הדר|גנות הדר}}, {{ח:חיצוני|w:חרות (מושב)|חרות}}, {{ח:חיצוני|w:ינוב|ינוב}}, {{ח:חיצוני|w:יעף|יעף}}, {{ח:חיצוני|w:כפר הס|כפר הס}}, {{ח:חיצוני|w:כפר יעבץ|כפר יעבץ}}, {{ח:חיצוני|w:משמרת|משמרת}}, {{ח:חיצוני|w:נורדיה|נורדיה}}, {{ח:חיצוני|w:ניצני עוז|ניצני עוז}}, {{ח:חיצוני|w:עזריאל (מושב)|עזריאל}}, {{ח:חיצוני|w:עין ורד|עין ורד}}, {{ח:חיצוני|w:עין שריד|עין שריד}}, {{ח:חיצוני|w:פורת|פורת}}, {{ח:חיצוני|w:צור משה|צור משה}}, {{ח:חיצוני|w:שער אפרים|שער אפרים}}, {{ח:חיצוני|w:תנובות|תנובות}} {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ד, 1946; תשנ״א, 727; תשנ״ג, 916; תשנ״ח, 19; תשס״ד, 964; תשס״ז, 17; תש״ע, 864, 1140; תשע״ה, 826; תשע״ו, 411; תשפ״א, 2454; תשפ״ב, 1970)}} {{ח:סעיף*|(ס)||עוגן=תוספת 1 פרט ס}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית משוש|משוש}}''' – פורקה למועצות המקומית {{ח:חיצוני|w:כסייפה|כסיפה}}, {{ח:חיצוני|w:ערערה-בנגב|ערערה בנגב}} ו{{ח:חיצוני|w:שגב שלום|שגב־שלום}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ח, 671; תשנ״ד, 1085; תשנ״ו, 886)}} {{ח:סעיף*|(סא)||עוגן=תוספת 1 פרט סא}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית שוקת|שוקת}}''' – פורקה למועצות מקומיות {{ח:חיצוני|w:חורה|חורה}} ו{{ח:חיצוני|w:לקיה|לקיה}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״א, 243; תשנ״ו, 880)}} {{ח:סעיף*|(סב)||עוגן=תוספת 1 פרט סב}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מבואות החרמון|מבואות החרמון}}''' – {{ח:חיצוני|w:אליפלט|אליפלט}}, {{ח:חיצוני|w:אמנון (מושב)|אמנון}}, {{ח:חיצוני|w:בית הלל (מושב)|בית הלל}}, {{ח:חיצוני|w:דישון (מושב)|דישון}}, {{ח:חיצוני|w:יובל (מושב)|יובל}}, {{ח:חיצוני|w:כורזים|כורזים}}, {{ח:חיצוני|w:כחל|כחל}}, {{ח:חיצוני|w:כרכום (יישוב)|כרכום}}, {{ח:חיצוני|w:מרגליות|מרגליות}}, {{ח:חיצוני|w:משמר הירדן (מושב)|משמר הירדן}}, {{ח:חיצוני|w:רמות נפתלי|רמות נפתלי}}, {{ח:חיצוני|w:שאר ישוב|שאר ישוב}}, {{ח:חיצוני|w:שדה אליעזר|שדה אליעזר}} {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״א, 1064; תשנ״ד, 1215; תשנ״ז, 133; תשנ״ט, 108; תש״ס, 761; תשס״ז, 177; תשע״ג, 63; תשע״ט, 351, 2250)}} {{ח:סעיף*|(סג)||עוגן=תוספת 1 פרט סג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית נוף הגליל|נוף הגליל}}''' – פורקה למועצות אזוריות {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית אל-בטוף|אל־בטוף}} ו{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית בוסתאן אל מרג'|בוסתאן אל־מרג׳}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ג, 145; תשנ״ה, 1415, 1416; תשנ״ו, 556; תשנ״ז, 460; תשנ״ט, 216; תש״ס, 577; תשס״א, 649)}} {{ח:סעיף*|(סד)||עוגן=תוספת 1 פרט סד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית נחל עירון|נחל עירון}}''' – פורקה למועצות מקומיות {{ח:חיצוני|w:מעלה עירון|מעלה עירון/טלעת עארה}} ו{{ח:חיצוני|w:בסמ"ה|בסמ״ה}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ג, 249; תשנ״ד, 1212, 1215; תשנ״ז, 167)}} {{ח:סעיף*|(סה)||עוגן=תוספת 1 פרט סה}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית אל-בטוף|אל בטוף}}''' – {{ח:חיצוני|w:ואדי אל-חמאם|ואדי חמאם}}, {{ח:חיצוני|w:עוזייר|עוזיר}}, {{ח:חיצוני|w:רומאנה|רומאנה}}, {{ח:חיצוני|w:רומת אל-הייב|רומת הייב}} {{ח:הערה|(ק״ת תשס״א, 653; תשס״ד, 80; תשע״ג, 936; תשע״ד, 1192; תשפ״א, 3673)}} {{ח:סעיף*|(סו)||עוגן=תוספת 1 פרט סו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית בוסתאן אל-מרג'|בוסתאן אל־מרג׳}}''' – {{ח:חיצוני|w:דחי (כפר)|דחי}}, {{ח:חיצוני|w:כפר מצר|כפר מצר}}, {{ח:חיצוני|w:נין|נין}}, {{ח:חיצוני|w:סולם (יישוב)|סולם}} {{ח:הערה|(ק״ת תשס״א, 652; תשע״ג, 50; תשע״ו, 407)}} {{ח:סעיף*|(סז)||עוגן=תוספת 1 פרט סז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית אבו בסמה|אבו בסמה}}''' – פורקה למועצות אזוריות {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית נווה מדבר|נווה מדבר}} ו{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית אל קסום|אל קסום}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשס״ד, 102, 964; תשס״ה, 764; תשס״ו, 1074; תשס״ז, 2; תשס״ח, 423; תשס״ט, 203; תשע״א, 1373; תשע״ב, 690; תשע״ג, 116, 149)}} {{ח:סעיף*|(סח)||עוגן=תוספת 1 פרט סח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית אל קסום|אל קסום}}''' – {{ח:חיצוני|w:אום בטין|אום בטין}}, {{ח:חיצוני|w:א-סייד|אל־סייד}}, {{ח:חיצוני|w:דריג'את|דריג׳את}}, {{ח:חיצוני|w:כוחלה (כפר)|כחלה}}, {{ח:חיצוני|w:מכחול (יישוב)|מכחול}}, {{ח:חיצוני|w:סעווה (יישוב)|סעוה}}, {{ח:חיצוני|w:תראבין א-צאנע|תראבין א־צאנע}} {{ח:הערה|(ק״ת תשע״ג, 149; תשע״ט, 694)}} {{ח:סעיף*|(סט)||עוגן=תוספת 1 פרט סט}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית נווה מדבר|נווה מדבר}}''' – {{ח:חיצוני|w:אבו קרינאת|אבו קרינאת}}, {{ח:חיצוני|w:אבו תלול|אבו תלול}}, {{ח:חיצוני|w:ביר הדאג'|באר הדאג׳}}, {{ח:חיצוני|w:קסר א-סיר|קצר א־סר}} {{ח:הערה|(ק״ת תשע״ג, 149; תשע״ד, 2; תשע״ט, 607)}} {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשכ״ה, תשל״ח־2, תשמ״ט}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}})}}}} {{ח:קטע4||הוראות בדבר מכרזים וקבלת הצעות}} {{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: תשע״א־2|עוגן=תוספת 2 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה“ – ועדת המכרזים של המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש הועדה“ – חבר המועצה שהמועצה בחרה בו ליושב ראש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – 115.5 נקודות (ממוצע 1987: 100); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – מועצת המועצה האזורית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר תושבים“ – מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין, המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}, התגוררו בתחום המועצה האזורית ביום הראשון לשנת הכספים שבה נערכה ההתקשרות. {{ח:סעיף*|2|הצמדה למדד|עוגן=תוספת 2 פרט 2}} {{ח:תת|(א)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|בסעיפים 3(3)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8|ו־8}} יתואמו ב־16 בכל חודש (להלן – יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי. {{ח:תת|(ב)}} סכום מתואם כאמור בסעיף קטן (א) יעוגל לסכום הקרוב, שהוא מכפלה של 100 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|3|פטורים|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ו, תשנ״ט־2, תשע״א־2, תשע״ב־3, תשע״ג, תשע״ח־2, תשע״ח־4, תש״ף, תש״ף־3, תש״ף־4, תש״ף־5, תשפ״א|עוגן=תוספת 2 פרט 3}} {{ח:ת}} מועצה אזורית רשאית להתקשר בחוזה ללא מכרז, אם החוזה הוא מסוג חוזים אלה: {{ח:תת|(1)}} חוזה להעברת מקרקעין לרשות המועצה האזורית; {{ח:תת|(2)}} חוזה להעברת מקרקעין של המועצה האזורית שלפיו – {{ח:תתת|(א)}} המקרקעין מועברים למדינה, לשירות התעסוקה, לרשות מקומית או לאיגוד ערים; {{ח:תתת|(ב)}} המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לרשות הדואר למטרת הקמת בית דואר, בית מיון לדואר או מרכז לחלוקת דואר; {{ח:תתת|(ג)}} המקרקעין מועברים לחברת חשמל, לשם הקמת מיתקן חשמל הדרוש לדעת המועצה כדי להבטיח אספקת חשמל למועצה האזורית, בתנאי שהשטח המועבר אינו עולה על 100 מ״ר לכל מיתקן, וכי הקמת המיתקן תואמת את התכניות החלות על המקום לפי דיני התכנון והבניה; {{ח:תתת|(ד)}} המקרקעין מועברים למוסד ציבורי למטרות חינוך, תרבות, מדע, דת, צדקה, סעד, בריאות או ספורט, והם מיועדים לאחת מהמטרות האמורות; {{ח:תתת|(ה)}} המקרקעין מועברים לאדם שהתחייב לפתח אותם תוך זמן שקבעה המועצה האזורית ובהתאם לתכנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, החלה עליהם, אם ביקשה המועצה לגביהם, ברוב חבריה, לשחררה מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את בקשת המועצה האזורית לאחר שנוכח, כי בנסיבות הענין עריכת המכרז לא תביא תועלת, לרבות תועלת כספית; {{ח:תתת|(ו)}} העברת המקרקעין דרושה לביצוע השלמה, חלוקה, איחוד, הפרדה או חלוקה מחדש של מקרקעין, הכרוכים בביצוע תכנית שנתאשרה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}; {{ח:תתת|(ז)}} המקרקעין מיועדים לשמש פיצוי בקשר להפקעת מקרקעין על ידי המועצה האזורית או בקשר לפינוי מקרקעין על פי דרישת המועצה האזורית; {{ח:תתת|(ח)}} המקרקעין מועברים במסגרת חליפין של מקרקעין; {{ח:תתת|(ט)}} המקרקעין הם דירות המועברות בדרך של שכירות לצורך מגורים; {{ח:תתת|(י)}} המקרקעין הם דירות מגורים או בתי עסק המועברים למחזיק בהם או ליורשיו, מכוח שכירותם במשך 10 שנים לפחות, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שנערכה בידי שמאי מקרקעין; {{ח:תתת|(יא)}} המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לצורך שיקומו של נכה או של נזקק כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958}}, או שהם מועברים לאדם שפונה, על פי החלטת רשות מוסמכת, ממבנה שהחזיק בו; {{ח:תתת|(יב)}} המקרקעין הם דירות למגורים המועברות לחברה שכל מניותיה נמצאות בידי המועצה האזורית, אם המועצה החליטה ברוב חבריה לשחרר את המועצה האזורית מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את ההחלטה; {{ח:תתת|(יג)}} המקרקעין הם דירת מגורים למי שהעתיק את מגוריו לתחום המועצה האזורית לפי בקשתה ומחזיק בהם למעלה מעשר שנים, ובלבד שהתמורה אינה פחותה מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שערך שמאי מקרקעין; {{ח:תתת|(יד)}} המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לתאגיד שהמועצה האזורית התקשרה עמו לצורך ביצוע מיזם לפי סעיף 3(13) ולמשך תקופת ההתקשרות; {{ח:תתת|(טו)}} המקרקעין מועברים למי שהוא בעל זכויות במקרקעין משותפים אשר בהם למועצה האזורית פחות ממחצית הזכויות, במחיר שיקבע שמאי מקרקעין, ובתנאי שאין אפשרות לחלוקה בפועל של המקרקעין על פי תכנית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, ובלבד שוועדה, שחבריה הם המנהל הכללי של המועצה, ובאין מנהל כללי – מזכיר המועצה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה והיועץ המשפטי למועצה, שוכנעה שהדבר מוצדק וסביר בנסיבות העניין לאחר שבחנה את האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז; החלטות הוועדה לפי פסקת משנה זו ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של המועצה האזורית בתוך חמישה ימי עבודה ממועד קבלת ההחלטה; {{ח:תת|(3)}} חוזה להעברת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 15,000 שקלים חדשים, ובמועצה אזורית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף – חוזה להעברת טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 30,400 שקלים חדשים; {{ח:תת|(4)}} חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה הנערך עם הספק היחיד בארץ לאותם טובין, או עם המומחה היחיד בארץ לביצוע אותה העבודה, אם המומחה שהוועדה מינתה לענין זה קבע, בכתב, באישור הוועדה, כי אכן אותו ספק או מומחה הוא היחידי בארץ; {{ח:תת|(5)}} חוזה לביצוע עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית; {{ח:תת|(6)}} חוזה להזמנה דחופה של טובין או לביצוע עבודה דחופה שהמועצה האזורית מתקשרת בו להצלת נפש או רכוש; {{ח:תת|(7)|(א)}} חוזה הבא להגדיל את הוצאות המועצה האזורית בפרט מפרטי חוזה קיים, ובלבד ששיעור הגדלת ההוצאות אינו עולה על 50% מההוצאות לגבי אותו פרט על פי החוזה הקיים; {{ח:תתת|(ב)}} חוזה הבא להגדיל את הוצאות המועצה האזורית על ידי הוספת פרטים לחוזה קיים, ובלבד ששיעור הגדלת ההוצאות בשל הוספה זו אינו עולה על 25% מכלל הוצאות המועצה האזורית על פי החוזה הקיים או על 50% אם המועצה קבעה שעריכת המכרז לא תביא תועלת; {{ח:תת|(8)}} חוזה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים, או יחסי אמון מיוחדים, כגון: עבודות תכנון, פיקוח, מדידה, שמאות, ייעוץ ועבודות כיוצא באלה; {{ח:תת|(9)}} חוזה לאחזקה והפעלה של מיתקני ביוב על ידי תאגיד, במקרה שהתמורה לעבודות היא מסירת הקולחין, ובלבד שנציב המים אישר את מסירת הקולחין; {{ח:תת|(10)}} התקשרות עם תאגיד ממשלתי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים#סעיף 3|בתקנה 3(5) לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}} (להלן – התאגיד), באישור שר הפנים, ובלבד שנתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} התאגיד מהווה על פי מסמכי היסוד שלו ועל פי החלטת הממשלה או על פי החוק שהקימו, זרוע לביצוע מטלות ישירות ומוגדרות של הממשלה וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלות אלה; או – התאגיד מבצע מטלה או שירות שהוטלו עליו לפי דין, או מספק שירות או מצרך חיוניים לציבור, וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלה או שירות אלה; {{ח:תתת|(ב)}} שמונים וחמישה אחוזים או יותר מעובדי התאגיד זכאים על פי כל דין לגמלה או לתגמול בשל נכות, או לקצבת זקנה מן המוסד לביטוח לאומי, וההתקשרות היא לרכישת שירותים או לביצוע עבודה; {{ח:תת|(11)}} חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה שהשר התיר לערוך ללא מכרז; {{ח:תת|(12)}} התקשרות עם המדינה; {{ח:תת|(13)}} התקשרות עם תאגיד המוכר כמוסד ללא כוונת רווח, לרכישת שירותים או לביצוע עבודה לצורך ביצוע מיזם אשר יפעל ללא כוונת רווח למטרה של חינוך, תרבות, רווחה או ספורט בתחומה של המועצה האזורית, ובלבד שהמועצה האזורית מחזיקה 40% לפחות מהונו של התאגיד האמור או מכוח ההצבעה בו או בכוח למנות 40% לפחות מחברי הגוף המנהל שלו, וכן התקיימו תנאים אלה: {{ח:תתת|(א)}} התאגיד תורם ממקורותיו מחצית לפחות מעלות ביצוע המיזם; {{ח:תתת|(ב)}} עשרים אחוזים לפחות מתרומת התאגיד לעלות ביצוע המיזם הם ממקורות שאינם מתקציב המדינה; {{ח:תתת|(ג)}} התקשרויות של התאגיד עם צדדים נוספים, אשר נובעות מההתקשרות עם המועצה האזורית, ייעשו במכרז בהתאם לדין החל על המועצה האזורית, בשינויים המחויבים; {{ח:תתת|(ד)}} המועצה תאשר מדי שנה בשנה את תכנית העבודה לביצוע המיזם; {{ח:תתת|(ה)}} שר הפנים אישר למועצה האזורית לייסד את התאגיד בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 63|בסעיף 63(א)(11) לצו זה}}; {{ח:תתת|(ו)}} לתאגיד יש אישור תקף אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} אישור בדבר ניהול תקין תקף מן הרשם המוסמך לעניין על פי דין; {{ח:תתתת|(2)}} אישור תקף בדבר הגשת מסמכים מהרשם המוסמך לעניין על פי דין, ובלבד שטרם חלפו שנתיים מרישום התאגיד והתאגיד מגיש למועצה, מדי שלושה חודשים, דיווח מפורט בכתב על מצבו הכספי, לרבות פירוט הוצאותיו והכנסותיו, וכן דיווח מפורט בכתב על פעולותיו וניהולו; {{ח:תת|(14)}} חוזה עם הסוכנות היהודית לארץ ישראל או עם תאגיד העוסק מטעמה, או בשיתוף עמה בהקצאת כספי מגבית, והחוזה נועד לאפשר ניצול כספי מגבית למען שיקום שכונות מצוקה או למען קידום חברתי של תושבי העיר; {{ח:תת|(15)}} התקשרות לרכישת שירותי ניהול ופיקוח עם חברה שבעלי המניות שלה הם רוב הרשויות המקומיות, ובלבד שיתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(א)}} השר אישר את שיעור התמורה שבהסכם; {{ח:תתת|(ב)}} ועדה, שחבריה הם המנהל הכללי, ובאין מנהל כללי – מזכיר המועצה האזורית, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה האזורית והיועץ המשפטי למועצה האזורית, שוכנעה, לאחר בחינת האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז, כי ההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות, וכי היא מיטיבה עם המועצה האזורית, וזאת בשים לב לעקרונות השוויון וההגינות; {{ח:תתת|(ג)}} החברה התחייבה כי התקשרויותיה עם צדדים נוספים שנובעות מההתקשרות עם המועצה האזורית, ייעשו לפי דיני המכרזים החלים על המועצה האזורית, בשינויים המחויבים; {{ח:תת}} החלטות הוועדה לפי פסקת משנה (ב) ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של המועצה האזורית שבעה ימי עבודה לפחות לפני כריתת החוזה, לרבות האפשרות לפנות לוועדה בנושא, והתקופה שבה ניתן לפנות כאמור, אלא אם כן החליטה הוועדה אחרת בהחלטה מנומקת מטעמים של דחיפות; הסכם שנערך לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של המועצה האזורית לא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום כריתתו; {{ח:תת|(16)}} התקשרות עם רשות מקומית אחרת לקבלת שירותים מהסוג שניתן על ידה במסגרת סמכויותיה ותפקידיה לפי כל דין, לצורך מילוי סמכויות המועצה האזורית ותפקידיה לפי כל דין, לאחר שהמועצה האזורית שוכנעה שההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות והיא מיטיבה עמה; {{ח:תת|(17)}} {{ח:הערה|(פקעה).}} {{ח:סעיף*|4|הצעה שלא נדונה בוועדה|עוגן=תוספת 2 פרט 4}} {{ח:ת}} בחוזה הטעון מכרז לא ידונו מועצת המועצה האזורית או ראש המועצה בהצעת מחירים שלא נדונה קודם לכן בועדה על פי {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}}. {{ח:סעיף*|5|פיצול חוזים|עוגן=תוספת 2 פרט 5}} {{ח:ת}} עמדה מועצה אזורית להתקשר בזמן אחד במספר חוזים להזמנת אותם טובין, או לביצוע עבודות המהוות למעשה עבודה שלמה אחת, יראו את כל אותם חוזים כאילו היו – לענין {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} – חוזה אחד. {{ח:סעיף*|6|שמירת סודיות|עוגן=תוספת 2 פרט 6}} {{ח:ת}} לא ימסור אדם שום ידיעה שהגיעה לידו בתוקף תפקידו בענין מכרז העומד להתפרסם או שפורסם, או בענין מהלך הדיונים בוועדה והחלטתה, אלא לאדם שהוסמך כדין לקבל אותה ידיעה, ובדרך שנקבעה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}}. {{ח:סעיף*|7|פנקס המכרזים|עוגן=תוספת 2 פרט 7}} {{ח:תת|(א)}} כל מכרז יסומן במספר סידורי ויירשם בפנקס שיוחזק במקום שהורה יושב ראש הועדה. {{ח:תת|(ב)}} כל אדם רשאי לעיין בפנקס בשעות המיועדות לקבלת קהל במשרדי המועצה האזורית. {{ח:סעיף*|8|מכרז זוטא|תיקון: תשע״א־2|עוגן=תוספת 2 פרט 8}} {{ח:תת|(א)}} מועצה אזורית רשאית להתקשר בחוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה, שערכו עולה על 15,000 שקלים חדשים, אולם אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, על פי מכרז שאינו פומבי (להלן – מכרז זוטא). {{ח:תת|(א1)}} מועצה אזורית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף רשאית להתקשר בחוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה, שערכו עולה על 30,400 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 148,500 שקלים חדשים, על פי מכרז זוטא. {{ח:תת|(ב)}} הועדה תנהל רשימה של ספקים וקבלנים, אשר רשאים להשתתף במכרז זוטא, ותקבע את אמות המידה שלפיהן יפנו אל הספקים והקבלנים האמורים; הרשימה תהיה פתוחה לעיון הציבור; כל ספק או קבלן רשאי לבקש לצרפו לרשימה האמורה והועדה תדון בבקשתו; החליטה הועדה שלא לצרף קבלן או ספק כאמור לרשימה, או החליטה למחוק ספק או קבלן מהרשימה, תנמק את החלטתה; לא תחליט הועדה אלא לאחר שאפשרה לאותו ספק או קבלן להביא את טענותיו בפניה. {{ח:תת|(ג)}} הועדה תמציא אחת לשנה למועצה ולמבקר המועצה את רשימת הספקים והקבלנים כאמור, וכן פירוט הספקים והקבלנים שראש המועצה פנה אליהם לפי סעיף זה במכרזי זוטא; הפירוט האמור יהיה פתוח לעיון הספקים והקבלנים הכלולים בו. {{ח:תת|(ד)}} הודעה על מכרז זוטא לספקים או קבלנים הכלולים ברשימה, תיעשה על ידי משלוח הודעה בדואר רשום עם אישור מסירה, או על ידי מסירה לידי הנמען בידי מזכיר המועצה או מי שהוא הסמיך לענין זה, לפי הפירוט להלן: {{ח:תתת|(1)}} אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 15,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 37,500 שקלים חדשים, ובמועצה אזורית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף, אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 30,400 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 74,200 שקלים חדשים – לארבעה ספקים או קבלנים לפחות הכלולים ברשימה; {{ח:תתת|(2)}} אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 37,500 שקלים חדשים ואינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, ובמועצה אזורית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף, אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 74,200 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 148,500 שקלים חדשים – לששה ספקים או קבלנים לפחות הכלולים ברשימה. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2) לסעיף משנה (ד), רשאי ראש המועצה לשלוח את ההודעה לשני ספקים או קבלנים לפחות, אם מקום עסקם נמצא בחוץ לארץ ואין ספקים או קבלנים אחרים בארץ לטובין או לעבודה הנדרשים. {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ד) ו־(ה), יהיה רשאי להשתתף במכרז זוטא כל ספק או קבלן הכלול ברשימה לסוג החוזה המוצע, אם ביקש זאת והגיש את מסמכי המכרז תוך המועד שנקבע להגשת הצעות. {{ח:סעיף*|9|מכרז פומבי|עוגן=תוספת 2 פרט 9}} {{ח:תת|(א)}} רצתה מועצה אזורית להתקשר בחוזה הטעון מכרז פומבי, יפרסם ראש המועצה הודעה על כך ובה יפורטו: {{ח:תתת|(1)}} תיאור נושא החוזה המוצע; {{ח:תתת|(2)}} המקום והמועד האחרון להגשת מסמכי המכרז; {{ח:תתת|(3)}} המקום לקבלת פרטים נוספים וטפסי מסמכי המכרז. {{ח:תת|(ב)}} הודעה על מכרז פומבי תיעשה על ידי פרסומה בשני עתונים יומיים לפחות הנדפסים בישראל, שאחד מהם לפחות הוא בשפה העברית. {{ח:תת|(ג)}} פרסם ראש המועצה הודעה על מכרז פומבי, רשאי הוא גם לפרסמה ברבים בחוץ לארץ, או לשלוח את ההודעה לספקים או לקבלנים שמקום עסקם נמצא בחוץ לארץ, ובלבד שישלח את ההודעה לפחות לשני ספקים או קבלנים כאמור. {{ח:סעיף*|10|מסמכי המכרז|עוגן=תוספת 2 פרט 10}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה או מי שהוא הסמיך לכך ימציא לכל אדם המבקש להשתתף במכרז פומבי או במכרז זוטא, על פי בקשתו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8|בסעיף 8(ו)}}, ולכל אדם שראש המועצה פנה אליו בהודעה על מכרז זוטא, את מסמכי המכרז המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} תנאי המכרז, לרבות תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז; {{ח:תתת|(2)}} נוסח ”מסמך הצעת המשתתף במכרז“; {{ח:תתת|(3)}} נוסח של החוזה המוצע; {{ח:תתת|(4)}} לוח זמנים ותנאי תשלום; {{ח:תתת|(5)}} התכנית והמפרטים הנוגעים לביצוע החוזה; {{ח:תתת|(6)}} כתבי כמויות טפסי הצעת מחירים; {{ח:תתת|(7)}} רשימת החמרים וכמויותיהם, ציוד העזר והמכונות שהמועצה תספק לצורך ביצוע העבודה נושא החוזה ותנאי מסירתם; {{ח:תתת|(8)}} נוסחי הערבויות הבנקאיות הנדרשות, גובה הערבות ומשך הערבות; {{ח:תתת|(9)}} מעטפה הנושאת את מספר המכרז לשם הגשת מסמכי מכרז (להלן – מעטפת המכרז); {{ח:תתת|(10)}} התקשרות עם תאגיד ממשלתי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|בחוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}} (להלן – התאגיד), באישור שר הפנים, ובלבד שהתקיימו אלה: {{ח:תתת}} התאגיד מהווה על פי מסמכי היסוד שלו ועל פי החלטת הממשלה או על פי החוק שהקימו, זרוע לביצוע מטלות ישירות ומוגדרות של הממשלה וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלות אלה; {{ח:תתת}} או – התאגיד מבצע מטלה או שירות שהוטלו עליו לפי דין, או מספק שירות או מצרך חיוניים לציבור, וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלה או שירות אלה; {{ח:תתת|(11)}} כל מידע או מסמך אחרים שראש המועצה ימצא לנכון למסור או לדרוש, לרבות בדבר כושרו, נסיונו ויכולתו של המציע. {{ח:תת|(ב)}} המצאת מסמכי מכרז פומבי תהא תמורת תשלום כפי שקבעה המועצה האזורית דרך כלל, לסוג של מכרזים או למכרז פלוני. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש המועצה להחליט שלא להמציא את המסמכים המפורטים בפסקאות (3) ו־(5) של סעיף קטן (א), אלא להציגם לעיון במקום שיקבע; החליט ראש המועצה כאמור, יצרף למסמכי המכרז הודעה על המקום והמועד לעיון במסמכים. {{ח:תת|(ד)}} תינתן הזדמנות סבירה ושווה לכל אדם לעיין במסמכי המכרז, כפי שפורטו בסעיף קטן (א), לבקר בנכס ולקבל הסברים לגביהם. {{ח:תת|(ה)}} כל אדם שעיין במסמכי המכרז, שקיבל מסמכי מכרז או שביקר בנכס, יאשר זאת בכתב. {{ח:סעיף*|11|אומדן|עוגן=תוספת 2 פרט 11}} {{ח:תת|(א)}} לפני תום המועד להגשת ההצעות יפקיד יושב ראש הועדה או מי שהוא הסמיך בתיבת המכרזים האמורה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 14|בסעיף 14(א)}}, אומדן מפורט של ההוצאות או ההכנסות הכרוכות בחוזה המוצע. {{ח:תת|(ב)}} היה נושא המכרז חוזה להעברת מקרקעין, יפקיד יושב ראש הועדה או מי שהוא הסמיך בתיבת המכרזים שומת מקרקעין שנערכה בידי שמאי מקרקעין. {{ח:תת|(ג)}} האומדן או שומת המקרקעין (להלן – האומדן) יופקדו בתיבת המכרזים לפני תום המועד להגשת מסמכי המכרז. {{ח:סעיף*|12|המועד האחרון להגשת מסמכי המכרז|עוגן=תוספת 2 פרט 12}} {{ח:ת}} המועד להגשת מסמכי המכרז ייקבע בהתחשב בנושא החוזה המוצע ותנאיו, המועד יהיה לא מוקדם משבעה ימים ולא מאוחר מ־90 ימים מיום פרסום ההודעה, אולם רשאי יושב ראש ועדת המכרזים לקבוע מועד אחרון להגשת מסמכי המכרז המאוחר מ־90 ימים מיום הפרסום האמור. {{ח:סעיף*|13|הגשת מסמכי המכרז|עוגן=תוספת 2 פרט 13}} {{ח:תת|(א)}} המעונין להשתתף במכרז יגיש למועצה האזורית את מסמכי המכרז כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10|בסעיף 10(א)}}, וכן כל מסמך שידרוש ראש המועצה, כגון אישור פקיד השומה או רואה חשבון בגין ניהול ספרים כחוק, אישור רישום בפנקס הקבלנים וכיוצא באלה; נדרשו מסמכים כאמור – יהפכו חלק בלתי נפרד ממסמכי המכרז. {{ח:תת|(ב)}} מסמכי המכרז ייחתמו בידי המציע ויוגשו על גבי הטפסים שהומצאו בתוך מעטפת המכרז, כשהיא סגורה היטב, בדרך ובמועד שנקבעו בתנאי המכרז; המסמכים מפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10|בסעיף 10(א)(2) ו־(6)}} יוגשו בשני עותקים. {{ח:סעיף*|14|קבלת המסמכים במועצה|עוגן=תוספת 2 פרט 14}} {{ח:תת|(א)}} עובד המועצה שראש המועצה מינה לכך יכניס כל מעטפת מכרז שנתקבלה במועצה לפני תום המועד להגשת מסמכי המכרז לתוך תיבה מיוחדת נעולה בשני מנעולים, שמפתחותיהם נשמרים בידי שני אנשים שראש המועצה הסמיך אותם לכך (להלן – תיבת המכרזים). {{ח:תת|(ב)}} מעטפת מכרז שנתקבלה במועצה האזורית אחרי תום המועד להגשת מסמכי המכרז לא תוכנס לתיבת המכרזים ותוחזר לשולח, מבלי לפתוח אותה ובלי לגלות את תכנה, זולת לצורך בירור שמו ומענו של השולח. {{ח:תת|(ג)}} מעטפת מכרז שנמסרה למשלוח בדואר רשום יראו אותה כאילו נתקבלה במועצה האזורית במועד מסירתה כאמור, וחותמת הדואר תשמש ראיה לכך. {{ח:תת|(ד)}} מעטפת המכרז שנשלחה מחוץ לארץ, יראו אותה, על אף האמור בסעיף קטן (ג), כאילו נתקבלה במועצה האזורית במועד שבו הגיעה לדואר בישראל וחותמת הדואר תשמש ראיה לכך. {{ח:תת|(ה)}} מעטפת מכרז שנמסרה בידי מגיש מסמכי המכרז (להלן – מסירה ידנית) תימסר לעובד המועצה האזורית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 14|בסעיף 14(א)}}, ויראו אותה כאילו נתקבלה במועד הרשום באישור קבלתה. {{ח:סעיף*|15|פתיחת תיבת המכרזים|עוגן=תוספת 2 פרט 15}} {{ח:תת|(א)}} לא לפני 7 ימים לאחר תום המועד להגשת מסמכי המכרז במקרה של משלוח בדואר, ולא יאוחר מ־14 ימים מתום אותו מועד, תיפתח תיבת המכרזים בידי האנשים שהוסמכו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 14|בתקנה 14(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} נקבע בתנאי המכרז כי מסירה תהא במסירה ידנית בלבד, תיפתח תיבת המכרזים החל מתום המועד שנקבע להגשת מסמכי המכרז לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 12|סעיף 12}}, ולא יאוחר מ־14 ימים מהמועד שנקבע כאמור. {{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הועדה יפרסם הודעה על המקום והמועד בו תיפתח תיבת המכרזים לענין מכרז פלוני, ויציין בה כי כל אדם רשאי להיות נוכח בעת פתיחת תיבת המכרזים וההצעות ורישום מסמכי המכרז; ההודעה תודבק בכניסה לבנין הראשי של המועצה וכן בכניסה לבנין שבו תיפתח תיבת המכרזים, ותימסר לכל מעונין הפונה לשם קבלתה. {{ח:תת|(ד)}} תיבת המכרזים תיפתח רק אם יהיו נוכחים חבר הועדה שקבעה הועדה, וכן עובדי המועצה שראש המועצה הסמיך לכך כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 14|בסעיף 14(א)}}. {{ח:תת|(ה)}} כל אדם רשאי להיות נוכח בעת פתיחת תיבת המכרזים ורישום מסמכי המכרזים בפרוטוקול. {{ח:סעיף*|16|צורת ניהול הפרוטוקול|עוגן=תוספת 2 פרט 16}} {{ח:ת}} הפרוטוקול ינוהל בשני עותקים, שאחד מהם יימסר למשמורת לעובד המועצה האזורית שקבע לכך ראש המועצה. {{ח:סעיף*|17|רישום מסמכי מכרז|עוגן=תוספת 2 פרט 17}} {{ח:תת|(א)}} משנפתחה תיבת המכרזים, יוצאו ממנה המעטפות והאומדן הנוגעים למכרז, שלגביו נקבע מועד פתיחת מסמכי המכרז באותו יום; כל מעטפה תסומן במספר סידורי, ומספרן הכולל של המעטפות יירשם בפרוטוקול. {{ח:תת|(ב)}} לאחר הסימון, כאמור בסעיף קטן (א) תיפתח כל מעטפה, וחבר הועדה יחתום בראשי תיבות על כל גליון או חוברת כרוכה שהוצאו מכל מעטפה, וכן יחתום על גבי האומדן. {{ח:תת|(ג)}} שמות המשתתפים במכרז, הסכום הכולל של כל אחד ממסמכי המכרז, מספר הגליונות שהוצאו מכל מעטפת מכרז והאומדן יירשמו בפרוטוקול, אולם לפני רישומם יכריז עליהם חבר הועדה שנקבע כאמור. {{ח:סעיף*|18|חוות דעת מומחה|עוגן=תוספת 2 פרט 18}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש הועדה ימסור, ללא דיחוי, העתק של כל מסמכי המכרז שהוצאו מתיבת המכרזים לידי המומחה שקבעה הועדה דרך כלל לאותו סוג של חוזים שאליו משתייך החוזה המוצע במכרז לשם קבלת חוות דעתו (להלן – המומחה). {{ח:תת|(ב)}} לא נקבע מומחה, יכנס היושב ראש את הועדה והיא תחליט בדבר הצורך בהתייעצות במומחה ובדבר בחירתו. {{ח:תת|(ג)}} נתגלתה במסמכי המכרז, בעת הבדיקה בידי מומחה או בידי הועדה, טעות חשבונית, תתוקן הטעות בידי יושב ראש הועדה ועל דעת הועדה; התיקון יירשם בפרוטוקול; נתגלתה אי התאמה בין המחיר הכולל של מספר יחידות ובין המחיר של כל יחידה שצויין במסמכי המכרז, תתוקן אי ההתאמה בהסתמך על המחיר של כל יחידה. {{ח:סעיף*|18א|איסור ניהול משא ומתן|תיקון: תשנ״ז|עוגן=תוספת 2 פרט 18א}} {{ח:ת}} לא ינוהל משא ומתן עם משתתף במכרז בטרם נקבע הזוכה במכרז. {{ח:סעיף*|19|בירור פרטים|תיקון: תשנ״ז|עוגן=תוספת 2 פרט 19}} {{ח:תת|(א)}} מבלי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 18א|סעיף 18א}}, הועדה רשאית להזמין בעל הצעה כדי לברר פרטים במסמכי המכרז שהגיש, וכן פרטים אחרים הדרושים לה לצורך כל החלטה בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2|לתוספת זו}}. {{ח:תת|(ב)}} הבירור יעשה בידי הועדה או מי שהיא קבעה. {{ח:תת|(ג)}} פרטי הבירור יירשמו בפרוטוקול. {{ח:סעיף*|20|פסילת מסמכי מכרז|עוגן=תוספת 2 פרט 20}} {{ח:תת|(א)}} היה לועדה, אחרי עיון במסמכי המכרז, יסוד סביר לחשוב שכוונתו של בעל מסמכי המכרז היתה להוליך את הועדה שולל, על ידי שגיאות שנעשו במכוון, או על ידי תכסיסים בלתי הוגנים, רשאית היא – לאחר שנתנה לבעל מסמכי המכרז הזדמנות להביא טענותיו – להחליט שלא לדון עוד במסמכי המכרז שהגיש. {{ח:תת|(ב)}} נראה לועדה אחר עיון במסמכי המכרז ולאחר שניתנה לבעל מסמכי מכרז הזדמנות להביא טענותיו, כי המוצע במסמכי המכרז מבוסס על הבנה מוטעית של נושא המכרז או על הנחות בלתי נכונות, או שהמחירים שצויינו בהם אינם סבירים, רשאית היא להחליט שלא לדון עוד במסמכי המכרז שהגיש. {{ח:תת|(ג)}} מסמכי מכרז שהוגשו שלא בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2|לתוספת זו}} או שלא בהתאם לתנאי המכרז או שצורפה להם הסתייגות עקרונית או שינוי יסודי – פסולים. {{ח:תת|(ד)}} נימוקי החלטות הועדה על פי סעיף זה יירשמו בפרוטוקול. {{ח:סעיף*|21|דיון במסמכי מכרז שנקבעו כהצעות|עוגן=תוספת 2 פרט 21}} {{ח:ת}} לאחר שהועדה סיימה את בדיקת כל מסמכי המכרז שהוגשו ועיינה בחוות דעתו של מומחה ושל יועץ משפטי – אם ניתנו כאלה – ירשום יושב ראש הועדה את כל הסכומים המופיעים במסמכי המכרז שנותרו לדיון (להלן – ההצעות) ויקבע מתוכם את ההצעה הזולה ביותר, ולענין חוזה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 22|בסעיף 22(ד)}} – את ההצעה הגבוהה ביותר. {{ח:סעיף*|22|המלצות הוועדה|תיקון: תשע״ו־2|עוגן=תוספת 2 פרט 22}} {{ח:תת|(א)}} ועדת המכרזים תמליץ על מתן עדיפות לרכישת טובין מתוצרת הארץ, כל עוד מחיריהם אינם גבוהים ביותר מ־15% ממחיר הטובין המיובאים ובתנאי שהטיב ויתר התנאים עונים על דרישות המזמין. {{ח:תת|(ב)}} בכפוף לאמור בצו זה תמליץ הועדה על ההצעה הזולה ביותר, ובלבד שהמחירים המוצעים הם הוגנים וסבירים בהתחשב עם האומדן שנמסר כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 11|בסעיף 11}}. {{ח:תת|(ג)}} אם החליטה הועדה להמליץ על הצעה שאיננה הזולה ביותר, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה. {{ח:תת|(ד)}} היה נושא המכרז חוזה למכירת מקרקעין או טובין של המועצה האזורית, תמליץ הועדה על ההצעה הגבוהה ביותר, כל עוד אינה נמוכה באופן בלתי סביר מן הסכום שנקבע באומדן; אולם הועדה רשאית להמליץ על הצעה שאיננה הגבוהה ביותר אם נוכחה שהדבר הוא לתועלת הציבור; החליטה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה. {{ח:תת|(ה)}} הועדה רשאית, לאחר שנתנה לבעל ההצעה הזדמנות להביא טענותיו, שלא להמליץ על ההצעה הזולה ביותר בהתחשב בכשרו, נסיונו או יכולתו של בעל ההצעה לבצע את החוזה המוצע או לעמוד בתנאיו; החליטה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה. הוראה זו לא תחול על מכרז זוטא. {{ח:תת|(ה1)}} מצאה הוועדה כי על פי סעיף זה יש להמליץ באותה מידה על שתי הצעות, ואחת מן ההצעות היא של עסק בשליטת אישה, תמליץ הוועדה על ההצעה האמורה ובלבד שצורף לה, בעת הגשתה, אישור ותצהיר; לעניין זה, ”אישור“, ”אמצעי שליטה“, ”מחזיקה בשליטה“, ”נושא משרה“, ”עסק“, ”עסק בשליטת אישה“, ”קרוב“ ו”תצהיר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים#סעיף 2ב|בסעיף 2ב לחוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}. {{ח:תת|(ו)}} לא תמליץ הועדה, דרך כלל, על הצעה אם היתה זו ההצעה היחידה שהוגשה, או שנותרה יחידה לדיון בפני הועדה; המליצה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה. {{ח:תת|(ז)}} הועדה רשאית שלא להמליץ על כל הצעה שהיא, אך עליה לרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה. {{ח:תת|(ח)}} לא הוגשה כל הצעה למכרז, או נדונה הצעה יחידה והועדה לא המליצה עליה או על הצעה כלשהי, או שהמועצה החליטה שלא לאשר הצעה של ראש המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 40א|סעיף 40א(ג) לצו זה}}, רשאית מועצה אזורית להתקשר בחוזה ללא מכרז, לאחר שהמועצה החליטה על כך ברוב חבריה ולאחר שנוכחה שבנסיבות הענין עריכת מכרז לא תביא תועלת. {{ח:תת|(ט)}} לאחר קבלת החלטה סופית של הועדה רשאי כל משתתף במכרז לעיין בהחלטתה הסופית של הועדה, ובהצעת הזוכה במכרז. {{ח:סעיף*|23|ביטול מכרז|עוגן=תוספת 2 פרט 23}} {{ח:תת|(א)}} המועצה האזורית רשאית לבטל מכרז, אם ועדת המכרזים החליטה על כך, וראש המועצה אישר את החלטתה. {{ח:תת|(ב)}} אין לפרסם מכרז אחר, כאשר אין בין המכרז שבוטל כאמור בסעיף קטן (א) ובין המכרז האחר שוני מהותי, זולת אם לדעת הועדה נשתנו הנסיבות שגרמו להחלטה על הביטול. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית המועצה האזורית לפרסם מכרז חדש אם לא הוגשה כל הצעה למכרז הנדון, או נדונה הצעה יחידה והוועדה לא המליצה עליה. {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:קטע3||{{ח:הערה|טפסים}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״א|עוגן=תוספת 3 טופס 1}} {{ח:ת}} '''טופס 1:''' תצהיר ועדת הבחירות בדבר נכונות פנקס הבוחרים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 143|תקנה 143(א)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״א|עוגן=תוספת 3 טופס 1א}} {{ח:ת}} '''טופס 1א:''' הצעת מועמד לבחירת ראש מועצה אזורית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151(1)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ח, תשע״א|עוגן=תוספת 3 טופס 1ב}} {{ח:ת}} '''טופס 1ב:''' הצעת מועמדות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151(א1)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 2}} {{ח:ת}} '''טופס 2:''' רשימת מועמדים לבחירות למועצת המועצה האזורית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151(2)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 3}} {{ח:ת}} '''טופס 3:''' רשימת מועמדים לבחירות לועד מקומי/נציגות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151(3)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״א|עוגן=תוספת 3 טופס 4}} {{ח:ת}} '''טופס 4:''' הסכמת מועמד {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 153|סעיף 153(א)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 5}} {{ח:ת}} '''טופס 5:''' כתב מינוי יושב ראש/חבר ועדת קלפי {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 177|סעיף 177(ו)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 6}} {{ח:ת}} '''טופס 6:''' כתב מינוי למשקיף {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 180|סעיף 180}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 3 טופס 6א}} {{ח:ת}} '''טופס 6א:''' הודעה על חילופי גברי {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 177|סעיף 177}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ס|עוגן=תוספת 3 טופס 7}} {{ח:ת}} '''טופס 7:''' כתב מינוי למזכיר {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 181|סעיף 181(ב)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ב־7|עוגן=תוספת 3 טופס 8}} {{ח:ת}} '''טופס 8:''' פרוטוקול של ועדת קלפי לראש המועצה האזורית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 192|סעיף 192(א)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ב־7|עוגן=תוספת 3 טופס 9}} {{ח:ת}} '''טופס 9:''' פרוטוקול של ועדת קלפי – בחירות למועצת המועצה האזורית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 192|סעיף 192(א)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ב־7|עוגן=תוספת 3 טופס 10}} {{ח:ת}} '''טופס 10:''' פרוטוקול של ועדת קלפי – בחירות לועד מקומי/נציגות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 192|סעיף 192(א)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ד|עוגן=תוספת 3 טופס 10א}} {{ח:ת}} '''טופס 10א:''' פרטי מלווים למצביעים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197(ב)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 11}} {{ח:ת}} '''טופס 11:''' גליון ספירת הקולות בבחירות לראש המועצה האזורית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 202|סעיף 202(ד)(1)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 12}} {{ח:ת}} '''טופס 12:''' גליון ספירת הקולות בבחירות למועצת המועצה האזורית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 202|סעיף 202(ד)(1)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 13}} {{ח:ת}} '''טופס 13:''' גליון ספירת הקולות בבחירות לועד מקומי/נציגות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 202|סעיף 202(ד)(1)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 14}} {{ח:ת}} '''טופס 14:''' פרוטוקול בדבר פסילת קולות בבחירות לראש המועצה האזורית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 202|סעיף 202(ד)(2)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 15}} {{ח:ת}} '''טופס 15:''' פרוטוקול בדבר פסילת קולות בבחירות למועצת המועצה האזורית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 202|סעיף 202(ד)(2)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 16}} {{ח:ת}} '''טופס 16:''' פרוטוקול בדבר פסילת קולות בבחירות לועד מקומי/נציגות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 202|סעיף 202(ד)(2)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ס, תשע״ב־7|עוגן=תוספת 3 טופס 17}} {{ח:ת}} '''טופס 17:''' פרוטוקול מנהל הבחירות בבחירות לראש המועצה האזורית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 209|סעיף 209(א)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ב־7|עוגן=תוספת 3 טופס 18}} {{ח:ת}} '''טופס 18:''' פרוטוקול מנהל הבחירות בבחירות למועצת המועצה האזורית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 209|סעיף 209(א)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ב־7|עוגן=תוספת 3 טופס 19}} {{ח:ת}} '''טופס 19:''' פרוטוקול מנהל הבחירות בבחירות לועד מקומי/נציגות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 209|סעיף 209(א)}})}} {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשנ״ט}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 80א|סעיף 80א}})}}}} {{ח:קטע3|תוספת 4 פרק א|פרק א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת 4 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגזבר“ – גזבר המועצה או מי שהוא הסמיכו לכך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקטלוג האחיד“ – הגדרה אחידה לזיהוי טובין של המועצה שפרסם המנהל הכללי של משרד הפנים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מי ששר הפנים הסמיכו למנהל לענין {{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת זו}} או המנהל הכללי של משרד הפנים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת רכש ובלאי“ – ועדה שמינתה המועצה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 5|סעיף 5}} לאשר ביצוע רכישות למועצה, רישומן וגריעתן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידה“ – יחידת רישום עצמאית כגון אגף, מחלקה, מוסד או כל מיתקן אחר של המועצה המחזיק במצאי, שרשם המצאי קבעו כיחידה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסן“ – מקום ריכוז, רישום, אחסון וניפוק מלאי של המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלאי“ – טובין המצויים במחסן של המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מחסן“ – עובד המועצה שמונה לנהל מלאי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל רכש ואספקה“ – מי שמונה בידי המועצה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 5|סעיף 5}} לרכישת טובין, אחסנתם, הספקתם, שמירה עליהם ולקביעת רמת המלאי או מי שהוא הסמיכו לכך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר קטלוגי“ – מספר זיהוי של פריט טובין כפי שהוא מופיע בקטלוג האחיד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצאי“ – טובין בני קיימא שאינם מאוחסנים במחסן המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טובין“ – מיטלטלין שבבעלות מועצה או שנמסרו לה דרך שכירות, שאילה או רשיון, לרבות כאלה שנתרמו או שנרכשו מכספי תרומה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקס“ – רשימה בספר המלאי והמצאי של המועצה ערוכה לפי מספרים קטלוגיים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רבעון“ – פרק זמן של 3 חודשים שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר של אותה שנת כספים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכישה“ – לרבות שכירות ושאילה של טובין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רמת מלאי“ – כמות או שווי כספי של מלאי במחסן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשם מצאי“ – עובד המועצה שמונה לנהל רישום מצאי של טובין במועצה. {{ח:קטע3|תוספת 4 פרק ב|פרק ב׳: כללי}} {{ח:סעיף*|2|רכישת טובין וניהול מחסן|עוגן=תוספת 4 פרט 2}} {{ח:ת}} המועצה תסדיר את רכישותיה, תנהל את מחסניה ואת הטובין שלה בהתאם להוראות אלה. {{ח:סעיף*|3|ניהול פנקס|עוגן=תוספת 4 פרט 3}} {{ח:ת}} המועצה מנהל פנקס באחד מן האמצעים הנמצאים המפורטים להלן: {{ח:תת|(1)}} מערכת עיבוד נתונים אוטומטית מרכזית לניהול טובין שעליה יורה המנהל; {{ח:תת|(2)}} מערכת עיבוד נתונים אוטומטית נפרדת, ובלבד שהתקיימו תנאים אלה: {{ח:תתת|(א)}} מערכת עיבוד הנתונים מאפשרת מעקב אחר הרישום של החשבון הנגדי בהנהלת החשבונות של המועצה ואיתור התיעוד המתאים; {{ח:תתת|(ב)}} נתקבל דיווח על יתרות כספיות במתכונת שעליה הורה רואה החשבון של המועצה; {{ח:תתת|(ג)}} המערכת מאפשרת העברת הדיווח למערכת עיבוד נתונים מרכזית באמצעים ממוכנים; {{ח:תתת|(ד)}} תכנון עיבוד הנתונים יהיה בהתאם להוראות כל דין ויאפשר בדיקה פנימית ובקרת נתונים; {{ח:תת|(3)}} לפי בקשת ראש המועצה – בדרך אחרת שעליה הורה רואה חשבון שהמנהל מינה לאותה מועצה ובאופן שהורה. {{ח:סעיף*|4|איסור מחיקה|עוגן=תוספת 4 פרט 4}} {{ח:תת|(א)}} כל הרישומים בטפסים המשמשים להסדר רכישות, ניהול מחסנים, רישום וניהול טובין לפי הוראות אלה ייעשו ללא מחיקות. {{ח:תת|(ב)}} תיקון רישום, כאמור בסעיף קטן (א), לא ייעשה בדרך של מחיקה, אלא בדרך של כתיבת הנתון החדש בשורה חדשה בציון שם מבצע התיקון, תאריך ביצועו והשורה שאותה מתקנים. {{ח:קטע3|תוספת 4 פרק ג|פרק ג׳: הסדר רכישות}} {{ח:סעיף*|5|מינויים|עוגן=תוספת 4 פרט 5}} {{ח:ת}} מועצת המועצה תמנה מנהל רכש ואספקה וועדת רכש ובלאי. {{ח:סעיף*|6|תכנון צריכה תקופתי|עוגן=תוספת 4 פרט 6}} {{ח:ת}} מנהל רכש ואספקה, בשיתוף עם מנהלי היחידות ומנהלי המחסנים ובתיאום עם הגזבר, יכין בכל רבעון, תחזית ותכנית צריכה, בהתאם לצורכי היחידות והמחסנים ובהתאם לתקציב המאושר של המועצה באותה שנה ולתזרים המזומנים שלה. {{ח:סעיף*|7|קביעת פריטים בתכנון|עוגן=תוספת 4 פרט 7}} {{ח:ת}} ועדת רכש ובלאי תקבע את הפריטים שייכללו בתכנון הצריכה התקופתי, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 6|בסעיף 6}} בעבור היחידות והמחסנים. {{ח:סעיף*|8|אישור ועדת רכש ובלאי|עוגן=תוספת 4 פרט 8}} {{ח:ת}} לא תבוצע רכישה אלא באישור מראש מאת ועדת רכש ובלאי שניתן באמצעות מנהל רכש ואספקה, וכפוף להוראות כל דין. {{ח:סעיף*|9|רכישה ללא אישור הועדה|עוגן=תוספת 4 פרט 9}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 7|בסעיפים 7}} {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 8|ו־8}} רשאי מנהל רכש ואספקה לרכוש טובין ללא אישור מאת ועדת רכש ובלאי, אם לדעתו הרכישה הכרחית ודחופה, ובלבד שסכום הרכישה אינה עולה על הסכום המזערי הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8|בסעיף 8(א) לתוספת השניה לצו}} ובהתאם לתקציב המאושר. {{ח:תת|(ב)}} לצורך מימון רכישות שוטפות רשאית ועדת רכש ובלאי לאשר למנהל רכש ואספקה סכום נמוך מהסכום המזערי האמור בסעיף קטן (א); לא אישרה הועדה סכום כאמור, יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 8|סעיף 8}}. {{ח:תת|(ג)}} מנהל רכש ואספקה ירכוש טובין כאמור בסעיף קטן (ב) ועל סמך הצעות מחיר שהגישו לו ספקי הטובין שאליהם פנה; הצעות כאמור יירשמו באופן השוואתי ויעמדו לעיון ועדת רכש ובלאי, לפי דרישתה. {{ח:תת|(ד)}} מנהל רכש ואספקה ידווח לועדת רכש ובלאי על רכישה שביצע בהתאם לסמכויותיו המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), לפי דרישתה. {{ח:סעיף*|10|חילוקי דעות|עוגן=תוספת 4 פרט 10}} {{ח:ת}} נתגלעו חילוקי דעות בין מנהל רכש ואספקה ובין ועדת רכש ובלאי יכריע בהם ראש המועצה. {{ח:סעיף*|11|טופס הזמנה|עוגן=תוספת 4 פרט 11}} {{ח:תת|(א)}} רכישה תבוצע בטופס הזמנה שייחתם בידי מנהל רכש ואספקה והגזבר. {{ח:תת|(ב)}} טופס ההזמנה יכלול תיאור מלא של הטובין שהוזמנו ופרטים נוספים על אודותם, לרבות, כמות, מחיר יחידה, תנאי תשלום, תנאי משלוח, אופן אריזה, מועדי אספקה ותקופת אחריות. {{ח:תת|(ג)}} טופסי הזמנות לרכישות יסומנו במספרים עוקבים. {{ח:קטע3|תוספת 4 פרק ד|פרק ד׳: ניהול מחסנים}} {{ח:סעיף*|12|מחסן|עוגן=תוספת 4 פרט 12}} {{ח:ת}} ראש המועצה רשאי, לאחר התייעצות עם מנהל רכש ואספקה, להחליט על הקמת מחסן, על הטובין שיאוחסנו בו ועל העברתו או חיסולו. {{ח:סעיף*|13|אחסנה|עוגן=תוספת 4 פרט 13}} {{ח:ת}} טובין הנרכשים בעבור המועצה ואינם מסופקים ישירות ליחידות הצורכות, יאוחסנו במחסן בלבד, ויירשמו בידי מנהל המחסן כמלאי. {{ח:סעיף*|14|הוצאת טובין ממחסן|עוגן=תוספת 4 פרט 14}} {{ח:ת}} לא יוצאו טובין ממחסן אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 4 פרק ד|פרק זה}}. {{ח:סעיף*|15|ניהול ואחזקת מחסן|עוגן=תוספת 4 פרט 15}} {{ח:תת|(א)}} מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם הגזבר, יקבע לגבי כל מחסן במועצה את סוגי הטובין שיאוחסנו בו ואת רמת המלאי של כל סוג כאמור. {{ח:תת|(ב)}} מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם הגזבר, יבדוק ויעדכן, לפחות אחת לשנה, את סוגי הטובין ואת רמות המלאי של הטובין בכל מחסן. {{ח:תת|(ג)}} מנהל רכש ואספקה יוודא שכמות הטובין שבמחסן תהיה בהתאם לרמת המלאי שנקבעה. {{ח:סעיף*|16|זיהוי טובין|עוגן=תוספת 4 פרט 16}} {{ח:ת}} מנהל המחסן או רשם המצאי, לפי הענין, יזהה את הטובין שבאחריותו ויגדירם לפי הקטלוג האחיד. {{ח:סעיף*|17|תו זיהוי|עוגן=תוספת 4 פרט 17}} {{ח:ת}} מנהל המחסן יציין, ליד מקום אחסונו של כל פריט במלאי, את מספרו הקטלוגי ואת תיאורו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 16|בסעיף 16}}. {{ח:סעיף*|18|אחסון לפי תעודה|עוגן=תוספת 4 פרט 18}} {{ח:ת}} טובין יאוחסנו במחסן לפי תעודת כניסה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 20|בסעיף 20}} בלבד. {{ח:סעיף*|19|התאמה לתעודת משלוח|עוגן=תוספת 4 פרט 19}} {{ח:ת}} כמות הטובין המתקבלים במחסן, טיבם ואריזתם, יתאימו להזמנה לרכישה ולחשבון או לתעודת המשלוח; התעורר ספק בזיהוי הטובין ישותף מומחה הבקיא בבדיקת אותם הטובין. {{ח:סעיף*|20|תעודת כניסה|עוגן=תוספת 4 פרט 20}} {{ח:תת|(א)}} תעודת כניסה תכלול פרטים בדבר ספק הטובין, מספר ההזמנה, מספר תעודת המשלוח, פרטי החשבונית, מספר קטלוגי, תיאור הטובין והכמות שנתקבלה בפועל. {{ח:תת|(ב)}} כל פריטי הטובין המתקבלים במחסן מספק אחד באותו משלוח, יירשמו בידי מנהל המחסן בתעודת כניסה נפרדת, שתישא מספר סידורי עוקב. {{ח:תת|(ג)}} מנהל המחסן ימלא את תעודת הכניסה במספר העותקים הדרוש בטופס שיועד לכך. {{ח:תת|(ד)}} סופק פריט בכמות קטנה מן הכמות המוזמנת או מן האמור בתעודת המשלוח או בחשבון, תירשם בתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח רק הכמות שנתקבלה בפועל. {{ח:תת|(ה)}} סופק פריט טובין בכמות גדולה מן הכמות המוזמנת או מן האמור בתעודת המשלוח או החשבון, תוחזר יתרת הכמות לספק ובתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח תירשם רק הכמות שהוזמנה בפועל. {{ח:תת|(ו)}} נתגלו נזק או השחתה או פגם בטובין שבמשלוח, כולם או חלקם, תירשם בתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח רק כמות הטובין התקינה שנתקבלה, והטובין שנשחתו או ניזוקו או הפגומים כאמור, לא יתקבלו ויוחזרו לספק בצירוף תעודת החזר ובציון סיבת ההחזר. {{ח:סעיף*|21|רישום טובין במחסן|עוגן=תוספת 4 פרט 21}} {{ח:תת|(א)}} מנהל המחסן ינהל רישום פנימי של פריטי הטובין ובו יפרט את תנועות הפריטים בתוך המחסן לפי סוגם וסיווגם בקטלוג האחיד. {{ח:תת|(ב)}} רישום הטובין כאמור בסעיף קטן (א) יעודכן באופן שוטף לפי תעודת הכניסה, תעודת הניפוק ותעודת ההחזר. {{ח:סעיף*|22|שמירת הטובין במחסן|עוגן=תוספת 4 פרט 22}} {{ח:תת|(א)}} טובין יאוחסנו במחסן בצורה המאפשרת את שמירתם והחזקתם המתאימה, היעילה, החסכונית והבטיחותית. {{ח:תת|(ב)}} טובין ירוכזו במחסן לפי הוראות כל דין לענין ביטחון ובטיחות, לרבות הוראות בדבר אחסון חומרי נפץ, חומרים דליקים, חומרים רעילים וחומרים מסוכנים אחרים. {{ח:תת|(ג)}} מחסן יתוחזק, יאובטח ויצויד בפני גניבה, פריצה, שריפה, נזקי מים וחדירת עופות, מכרסמים, זוחלים ומזיקים אחרים. {{ח:תת|(ד)}} תנאי הבטיחות במחסן ייבדקו, אחת לשנה לפחות, בידי מהנדס בטיחות. {{ח:תת|(ה)}} מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם המרכז את הטיפול בנושא הביטוח במועצה, יוודא שקיים כיסוי ביטוחי מתאים לאובדן, גניבה ולנזק אחר למלאי ולמצאי במסגרת פוליסת הביטוח של המועצה, זולת אם החליטה המועצה שלא לבטח טובין אלה. {{ח:תת|(ו)}} מנהל רכש ואספקה יקבע את צורת הדיווח לחברת הביטוח ולגזבר על נזקים שנגרמו למלאי ולמצאי. {{ח:סעיף*|23|חתימה על טופסי דרישה לניפוק|עוגן=תוספת 4 פרט 23}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה יקבע את הרשאים לחתום על טופסי דרישה לניפוק טובין ביחידות השונות במועצה; רשימת הרשאים לחתום כאמור, ודוגמאות חתימותיהם יועברו למנהל רכש ואספקה. {{ח:תת|(ב)}} טובין שבמלאי ינופקו לפי טופס דרישה שיישא מספר סידורי עוקב חתום בידי מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) ובידי הגזבר. {{ח:סעיף*|24|תעודת הניפוק|עוגן=תוספת 4 פרט 24}} {{ח:תת|(א)}} מנהל מחסן ינפק טובין שבמלאי בהתאם לטופס דרישה ולפי תעודת ניפוק, שתישא מספר סידורי עוקב. {{ח:תת|(ב)}} עותקים של תעודת הניפוק יימסרו למנהל המחסן ולרשם המצאי. {{ח:סעיף*|25|איסור הנפקה|עוגן=תוספת 4 פרט 25}} {{ח:תת|(א)}} לא ינופקו טובין אלא לעובד המועצה שפרטיו רשומים בטופס הדרישה ולאחר שאומתה זהותו; בעת קבלת הטובין יחתום העובד על תעודת הניפוק. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אדם שאינו עובד המועצה המועסק בידי המועצה לביצוע עבודה רשאי לקבל לשימושו טובין ממחסן המועצה, בהתאם להוראות אלה. {{ח:סעיף*|26|ספירת מלאי|עוגן=תוספת 4 פרט 26}} {{ח:תת|(א)}} אחת לשנה לפחות, בסוף שנת הכספים, תיערך ספירת מלאי (להלן – הספירה) בכל מחסני המועצה; מנהל רכש ואספקה אחראי לספירה שתיערך בפיקוח מבקר המועצה, ובהשתתפות הגזבר או מי שהוא הסמיכו לכך. {{ח:תת|(ב)}} בעת ספירת המלאי ייסגרו מחסני המועצה לכניסה של טובין ולהוצאתם מהם, למעט במקרים חריגים ובאישור מנהל רכש ואספקה. {{ח:תת|(ג)}} תוצאות הספירה יירשמו בטפסים המיועדים לכך ויכללו את מספרם הקטלוגי של הפריטים, את תיאורם ואת הכמויות בפועל שנמצאו במחסן בעת הספירה; מבצעי הספירה יחתמו על הטפסים. {{ח:סעיף*|27|השוואת תוצאות|עוגן=תוספת 4 פרט 27}} {{ח:ת}} הגזבר ישווה את תוצאות הספירה ליתרות הרשומות בפנקס הטובין; היתה אי התאמה בין תוצאות הספירה ליתרה כאמור, יעביר הגזבר, בכתב, לועדת רכש ובלאי, את כל הנתונים בצירוף הסברים בכתב מאת מנהל המחסן ומנהל רכש ואספקה על פשר ההפרשים. {{ח:סעיף*|28|ממצאי ההשוואה|עוגן=תוספת 4 פרט 28}} {{ח:תת|(א)}} ועדת רכש ובלאי תחליט אילו פעולות לנקוט להתאמת תוצאות הספירה לרשום בפנקס הטובין. {{ח:תת|(ב)}} עותק מנתוני ההשוואה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 27|בסעיף 27}} ועותק מהחלטת ועדת רכש ובלאי כאמור בסעיף קטן (א) יועברו למנהל המחסן ולרשם המצאי, והם יעדכנו את פנקס הטובין לא יאוחר מ־60 ימים מתחילת כל שנת כספים, בהתאם לתוצאות הספירה ולהחלטת ועדת רכש ובלאי. {{ח:סעיף*|29|טובין בלתי ראויים לשימוש|עוגן=תוספת 4 פרט 29}} {{ח:ת}} טובין בלתי ראויים לשימוש יימכרו על ידי מנהל רכש ואספקה לפי הוראות כל דין החלות על מכירת טובין, ואם אינם ניתנים למכירה, תחליט ועדת רכש ובלאי על ייעודם. {{ח:קטע3|תוספת 4 פרק ה|פרק ה׳: רישום וניהול מצאי (אינוונטר)}} {{ח:סעיף*|30|רישום מצאי|עוגן=תוספת 4 פרט 30}} {{ח:תת|(א)}} רשם המצאי ינהל רישום מרוכז של המצאי במועצה, על יחידותיה, בפנקס הטובין. {{ח:תת|(ב)}} המצאי יסומן בסמל המועצה, בסימון שככל האפשר אינו ניתן למחיקה. {{ח:תת|(ג)}} כל יחידה במועצה שבה קיים מצאי, תופיע ברישומי המועצה כיחידת רישום עצמאית, כפי שיורה רשם הטובין, ותצוין במספר זיהוי נפרד. {{ח:תת|(ד)}} מנהל יחידה, או עובד היחידה שמונה לכך בידו, ינהל את רישום המצאי באותה יחידה. {{ח:סעיף*|31|השאלת פריטי מצאי|עוגן=תוספת 4 פרט 31}} {{ח:ת}} השאלת פריטי מצאי או העברתם לעובדי המועצה לצורך ביצוע תפקידיהם, או מיחידת רישום אחת ליחידת רישום אחרת, יתועדו בידי רשם המצאי בטופס המיועד לכך ויפורטו בו מספרו הקטלוגי של הפריט, תיאורו, כמותו, תנאי השאלתו ומועד החזרתו. {{ח:סעיף*|32|אישור ראש העיריה {{ח:הערה|[צ״ל: ראש המועצה]}}|עוגן=תוספת 4 פרט 32}} {{ח:ת}} אין להשאיל פריטי מצאי למי שאינו עובד המועצה אלא באישור ראש המועצה או מי שהוסמך בידו. {{ח:סעיף*|33|ספירת מצאי|עוגן=תוספת 4 פרט 33}} {{ח:ת}} אחת לשנה, במועד שיקבע רשם המצאי, תיערך ספירת המצאי בכל יחידה לפי טופס המיועד לכך בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 26|לסעיפים 26(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 27|27}} {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 28|ו־28}}, בשינויים המחויבים, וממצאיה יועברו לרשם המצאי. {{ח:סעיף*|34|דיווח על נזקים|עוגן=תוספת 4 פרט 34}} {{ח:ת}} מנהלי היחידות ידווחו לרשם המצאי על נזקים שנגרמו למצאי לפי סדרי דיווח שעליהם הורה רשם המצאי (להלן – הדו״ח). {{ח:סעיף*|35|גריעת פריט|עוגן=תוספת 4 פרט 35}} {{ח:ת}} גריעת פריט מצאי מהרישום בשל אובדן, או השבתה או מכל סיבה אחרת, תיעשה רק באישור ועדת רכש ובלאי; ערכו של הפריט ייקבע בהתאם למחיר השוק של פריט זהה חדש בעת הגשת הדו״ח. {{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית {{ח:הערה|(פקעה)}}|תיקון: תשס״ז, תשס״ט}} {{ח:חתימות|כ״ד בטבת תשי״ח (16 בינואר 1958).}} * '''ישראל בר־יהודה'''<br>שר הפנים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] o6h3ch2ib8985zywb5a3lhw1rv1xnjn 1417573 1417445 2022-08-10T08:30:46Z OpenLawBot 8112 [1417564] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי״ח–1958}} {{ח:קטע3||צו בדבר מועצות אזוריות}} {{ח:סעיף*}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשי״ח, 1256|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)}}, {{ח:תיבה|1590|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1847|תיקון – צו בדבר פטור מהיטל לצרכי סעד}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 108|תיקון – צו בדבר בקורת חשבונות}}, {{ח:תיבה|359|תיקון מס׳ 2 – צו בדבר ישוב שיתופי}}, {{ח:תיבה|591|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|2006|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 193|תיקון}}, {{ח:תיבה|795|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 1844|תיקון – צו בדבר מסי המועצות האזוריות}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 1067|תיקון – צו בדבר הגשת החלטה על הטלת ארנונות}}, {{ח:תיבה|1391|תיקון מס׳ 2 – צו בדבר הגשת החלטה על הטלת ארנונות}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 2052|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 68|ת״ט}}, {{ח:תיבה|359|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 125|תיקון}}, {{ח:תיבה|2798|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 722|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 1452|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 1091|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 193|תיקון}}, {{ח:תיבה|1000|תיקון}}, {{ח:תיבה|1549|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 243|תיקון}}, {{ח:תיבה|581|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 846|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 799|תיקון}}, {{ח:תיבה|1792|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 84|תיקון}}, {{ח:תיבה|1568|תקנות שעת־חירום (משמר אזרחי)}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 1101|תיקון}}, {{ח:תיבה|1845|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 238|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: תיקון]}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 374|תיקון}}, {{ח:תיבה|688|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|799|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון מס׳ 3]}}, {{ח:תיבה|1218|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1953|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: תיקון מס׳ 5]}}, {{ח:תיבה|2488|תיקון מס׳ 5 [צ״ל: תיקון מס׳ 6]}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 688|תיקון}}, {{ח:תיבה|2063|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 472|תיקון}}, {{ח:תיבה|1222|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|1714|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 3]}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 747|תיקון}}, {{ח:תיבה|1636|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2120|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון מס׳ 3]}}, {{ח:תיבה|2140|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: תיקון מס׳ 4]}}, {{ח:תיבה|2366|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: תיקון מס׳ 5]}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 91|תיקון}}, {{ח:תיבה|505|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|505|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1012|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 204|תיקון}}, {{ח:תיבה|772|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 906|תיקון}}, {{ח:תיבה|1724|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 1211|תיקון}}, {{ח:תיבה|1211|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1739|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 419|תיקון}}, {{ח:תיבה|767|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|1064|תיקון}}, {{ח:תיבה|1694|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 11|תיקון}}, {{ח:תיבה|1402|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 356|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|519|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1220|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 686|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|935|תיקון מס׳ 7}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1265|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 200|תיקון}}, {{ח:תיבה|372|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|479|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 317|תיקון}}, {{ח:תיבה|957|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 15|תיקון}}, {{ח:תיבה|917|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 411|תיקון}}, {{ח:תיבה|707|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1197|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ו, 23|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211272.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ו, 756|תיקון}}, {{ח:תיבה|1505|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 655|תיקון}}, {{ח:תיבה|986|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 152|תיקון [תשנ״ז] מס׳ 2 (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 722|תיקון}}, {{ח:תיבה|1086|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 76|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 810|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 353|תיקון}}, {{ח:תיבה|758|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 229|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1009|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 113|תיקון}}, {{ח:תיבה|805|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|882|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 8|תיקון [צ״ל: מס׳ 2] [תשס״ד] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|115|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 490|תיקון}}, {{ח:תיבה|736|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 974|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1064|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 54|תיקון}}, {{ח:תיבה|271|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1292|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 30|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|30|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1367|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 737|תיקון}}, {{ח:תיבה|1419|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 71|תיקון}}, {{ח:תיבה|213|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|606|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1178|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1272|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1322|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|1418|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|1420|תיקון מס׳ 7}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 800|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 957|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 25|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 796|תיקון}}, {{ח:תיבה|1465|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 124|תיקון}}, {{ח:תיבה|820|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1960|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2071|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|2072|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|2495|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|2541|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|2642|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 535|תיקון}}, {{ח:תיבה|650|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 1070|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1736|תיקון}}, {{ח:תיבה|2136|הוראת שעה מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2139|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|2561|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3447|הוראת שעה [תשע״ח] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|3821|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2011|הוראת שעה}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 323|הודעה}}, {{ח:תיבה|817|הודעה מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 76|הודעה}}, {{ח:תיבה|1039|הודעה מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 139|הודעה}}, {{ח:תיבה|1131|הודעה מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2650|הודעה מס׳ 3}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 3|5(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 6|ו־12}} {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|לפקודת המועצות המקומיות, 1941}} (להלן – הפקודה), {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 14|והסעיפים 14(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 2|ו־2(ד)}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט|לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, אני מצווה ומורה לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} {{ח:סעיף*}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: ניהול מועצה אזורית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: מועצה ראשונה ממונה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: מועצה נבחרת}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 4 סימן א|סימן א׳: בחירת מועצה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: בחירת ראש מועצה וחדילה מכהונה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: חברי מועצה וסגני ראש מועצה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: ועדות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: ישיבות המועצה והועדות וסדריהן}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: עובדים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: סמכויות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 10|פרק עשירי: הוצאות והכנסות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 11|פרק אחד עשר: כספים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 12|פרק שנים עשר: תקציב, חשבונות ובקורת חשבונות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 12 סימן א|סימן א׳: תקציב המועצה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: חשבונות ובקורת חשבונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 13|פרק שלושה עשר: חוזים והצעות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 14|פרק ארבעה עשר: הנהלה מקומית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 14-1|פרק ארבעה עשר 1: מועצה כפרית, ומועצה אזורית שבתחומה אין ישוב שיתופי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 15|פרק חמישה עשר: בחירות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 15 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ב|סימן ב׳: ועדת בחירות והכנת פנקס בוחרים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ב1|סימן ב׳1: בחירות מיוחדות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ג|סימן ג׳: רשימות והצעות מועמדים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ד|סימן ד׳: כינון מוסדות נבחרים ללא בחירות בקלפי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ה|סימן ה׳: ההכנות ליום הבחירות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ו|סימן ו: ההצבעה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ז|סימן ז׳: ספירת הקולות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ח|סימן ח׳: קביעת תוצאות הבחירות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 15 סימן ט|סימן ט׳: ערעור בחירות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 15 סימן י|סימן י׳: סמכויות מיוחדות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 16|פרק ששה עשר: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה: {{מוקטן|הוראות בדבר מכרזים וקבלת הצעות}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|תוספת 4 פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|תוספת 4 פרק ב|פרק ב׳: כללי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|תוספת 4 פרק ג|פרק ג׳: הסדר רכישות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|תוספת 4 פרק ד|פרק ד׳: ניהול מחסנים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|תוספת 4 פרק ה|פרק ה׳: רישום וניהול מצאי (אינוונטר)}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית {{ח:הערה|(פקעה)}}}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשי״ט־2, תשכ״ה, תשמ״ו־2, ס״ח תשנ״ו, תשנ״ז־2, תשס״א, תשס״ז, תשס״ט, תשע״ב־4, תשע״ב־7, תשע״ח־7}} {{ח:ת}} בצו זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה אזורית“ – כל אחת מהמועצות המקומיות אשר שמה נקוב {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה“ – מועצה שנבחרה או שנתמנתה לפי הוראות צו זה לניהול עניניה של מועצה אזורית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועד מקומי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 3|בסעיף 3(א) לפקודה}}, שנבחר או שנתמנה לפי הוראות צו זה לניהול עניניו של ישוב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחום מועצה אזורית“ – כלל השטחים המתוארים {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ב׳ בתוספת הראשונה}} מתחת לשמה של המועצה האזורית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ישוב“ – מקום ששמו נקוב {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור א׳ של התוספת הראשונה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחום עודף“ – תחום המועצה האזורית שאינו כלול בתחום ישוב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ישוב שיתופי“ – קיבוץ, קבוצה, מושב עובדים, מושב שיתופי, כפר שיתופי, לרבות ישוב שלפחות שמונים למאה מתושביו שהם בני 17 ומעלה מאוגדים באגודה שיתופית להתיישבות ושהמועצה מכירה בו כישוב שיתופי לצורך צו זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחום הישוב“ – השטח המתואר {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ב׳ של התוספת הראשונה}} לצד שמו של אותו ישוב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים“ – בנינים וקרקעות שבתחום המועצה, תפוסים או פנויים, ציבוריים או פרטיים, למעט רחוב; {{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) 1996#סעיף 5|סעיף 5 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1995}}, אחרי ההגדרה ”נכסים“ תבוא ההגדרה ”רחוב“ כלהלן:}} {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רחוב“ – לרבות מסילת ברזל כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 2|בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו־(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, וכן מיתקנים לצורך מסילת הברזל או בקשר אליה, המהווים חלק בלתי נפרד ממנה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – שוכר או שוכר משנה ששכר נכסים לתקופה של למעלה משלוש שנים, ובאין שכירות כאמור – האדם המקבל או הזכאי לקבל הכנסה מהנכסים או שהיה מקבלה אילו היו הנכסים נותנים הכנסה, ובאין אדם כאמור – הבעל הרשום של הנכסים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק“ – המחזיק למעשה בנכסים כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, להוציא את הגר בבית מלון או בפנסיון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} ישוב; {{ח:תתת|(2)}} תחום עודף; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(פקעה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – היום ה־150 שלפני יום הבחירות למועצה, לראשות מועצה או לועד מקומי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבחירות“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בחירת ראש המועצה“ – {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ״ח–1988}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבחירה הישירה“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מועד בחירות כלליות“ – {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות)|חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם האוכלוסין“ – המרשם המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל בחירות“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 142|בסעיף 142(א)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית“ – יושב ראש הועדה המרכזית שנבחר לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה#סעיף 17|סעיף 17 לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט לעניינים מינהליים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בתי משפט לעניינים מינהליים“ – {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד במשכורת“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד בשכר“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הפנים או מי שהוסמך על ידיו לצורך צו זה. {{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: ניהול מועצה אזורית|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|2|מועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} מועצה אזורית תתנהל על ידי מועצה. {{ח:סעיף|3|ראש מועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} מועצה תפעל באמצעות ראש המועצה; אין בהוראה זו כדי לפגוע בסמכויות המועצה לפי כל דין. {{ח:תת|(ב)}} ראש המועצה אחראי לכך שהתפקידים שהוטלו על המועצה בצו זה או בכל דין אחר יבוצעו כראוי. {{ח:תת|(ג)}} ראש המועצה אחראי לכך שהחלטות המועצה יבוצעו כראוי; הצריכה ההחלטה הוצאה מכספי המועצה, אחראי ראש המועצה לכך שההחלטה תבוצע בהתאם לתקציב המאושר של המועצה ובהתאם להוראות אחרות של צו זה או כל דין אחר. {{ח:סעיף|4|האצלת תפקידים וסמכויות|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד־2, תשס״ה}} {{ח:ת}} ראש המועצה רשאי, באישור המועצה, לאצול מתפקידיו וסמכויותיו לסגן ראש המועצה או לחבר ועדת הנהלה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} או לעובד המועצה או לראש ועד מקומי שבתחום המועצה, דרך כלל, לענין מסוים או לסוג ענינים ואולם ראש המועצה לא יהא רשאי לאצול לראש ועד מקומי את סמכויותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}. {{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: מועצה ראשונה ממונה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|5|מינוי מועצה ראשונה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} הוקמה מועצה אזורית, יקבע השר את מספר חברי מועצתה הראשונה וימנה אותם לאחר שיקיים על כך התייעצות עם גופים ואנשים המייצגים לדעתו את תושבי המקום; המועצה הראשונה הממונה (להלן – מועצה ממונה) תכהן עד שתיבחר מועצה נבחרת ראשונה. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, בכל עת, למנות חברים נוספים למועצה ממונה וכן רשאי הוא להעביר מכהונתו חבר מועצה שמונה ולמנות אחר במקומו. {{ח:סעיף|6|כינוס מועצה לישיבה ראשונה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} מועצה ממונה תתכנס לישיבתה הראשונה על פי הזמנת השר, תוך 14 ימים מיום מינוי חבריה; השר ישב בראשה וינהל את הישיבה עד אשר ייבחר ראש המועצה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 7|לסעיף 7}}. {{ח:סעיף|7|בחירת ראש מועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} מועצה ממונה תבחר בישיבתה הראשונה את אחד מחבריה לראש המועצה. {{ח:תת|(ב)}} בחירת ראש המועצה תיעשה בהצבעה גלויה על פי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} המועמד שקיבל למעלה ממחצית הקולות של כל חברי המועצה הוא הנבחר; {{ח:תתת|(2)}} לא קיבל שום מועמד רוב כזה, מצביעים שנית; לפי דרישת חבר מחברי המועצה תידחה ההצבעה השניה לישיבה אחרת שתקוים לא יאוחר מ־7 ימים מיום הישיבה הראשונה; {{ח:תתת|(3)}} המועמד שקיבל בהצבעה השניה למעלה ממחצית הקולות של חברי המועצה המצביעים הוא הנבחר. {{ח:תת|(ג)}} גם הישיבה האחרת כאמור בסעיף קטן (ב)(2) תזומן בידי השר. {{ח:סעיף|8|בחירת סגן ראש המועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} תוך 30 ימים ממועד קיום הישיבה הראשונה תבחר המועצה, מבין חבריה, בסגן ראש מועצה; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} יחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, על בחירת סגן ראש המועצה. {{ח:סעיף|9|משכורת|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} ראש מועצה ממונה וסגנו רשאים לקבל מקופת המועצה משכורת באישור השר ובשיעור שקבע השר. {{ח:סעיף|10|חדילה מכהונה של ראש מועצה וסגנו|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} ראש מועצה ממונה וכן סגן ראש מועצה ממונה יחדל לכהן אם הוא – {{ח:תתת|(1)}} חדל להיות חבר המועצה; {{ח:תתת|(2)}} התפטר מכהונתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}; {{ח:תתת|(3)}} הועבר מכהונתו בידי המועצה. {{ח:תת|(ב)}} החלטת המועצה להעביר את ראש המועצה או סגן ראש המועצה מכהונתו לא יהיה לה תוקף אלא אם כן נתקבלה בישיבה שנקראה במיוחד לענין זה והצביעו בעדה למעלה ממחצית כל חברי המועצה; ואולם אם סיבת ההעברה מכהונה היא חיוב בדין, בפסק דין סופי, על עבירה שיש עמה קלון – תספיק החלטה המתקבלת ברוב רגיל. {{ח:סעיף|11|התפטרות מכהונה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} אדם שנבחר או שנתמנה לכהונה לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}} ורוצה להתפטר מכהונתו ימסור, במסירה אישית, הודעה בכתב על כך – {{ח:תתת|(1)}} לשר – אם הוא ראש המועצה; {{ח:תתת|(2)}} לראש המועצה – אם הוא סגן ראש המועצה או חבר המועצה. {{ח:תת|(ב)}} העתק מהודעת התפטרות כאמור בסעיף קטן (א), ימסר בידי המתפטר לחברי המועצה. {{ח:תת|(ג)}} התפטרות של ראש מועצה תיכנס לתוקפה עם מסירת הודעת ההתפטרות לשר; התפטרותו של סגן ראש מועצה ושל חבר מועצה תיכנס לתוקפה עם מסירת הודעת ההתפטרות לראש המועצה. {{ח:סעיף|12|בחירה מחדש של ראש מועצה וסגנו|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} חדל לכהן ראש מועצה ממונה או סגנו, תבחר המועצה באופן הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}}, לפי הענין, ראש מועצה או סגן ראש מועצה חדש, לא יאוחר מאשר בישיבת המועצה הרגילה הבאה לאחר החדילה מהכהונה. {{ח:סעיף|13|מינוי חבר מועצה חדש|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} חדל לכהן חבר מועצה ממונה, ימנה השר חבר מועצה אחר במקומו. {{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: מועצה נבחרת|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:קטע3|פרק 4 סימן א|סימן א׳: בחירת מועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|14|מועצה נבחרת|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} המועצה שאחרי המועצה הממונה תהיה מועצה נבחרת והיא תהיה מורכבת מנציגי האזורים ומראש מועצה. {{ח:סעיף|15|שיטת הבחירות למועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} הבחירות של נציגי כל אזור למועצה יהיו כלליות, ישירות, שוות וחשאיות וייערכו לפי הוראות צו זה. {{ח:סעיף|16|מועד הבחירות|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־7}} {{ח:ת}} הבחירות הראשונות למועצה והבחירות שלאחריהן יתקיימו במועד האמור {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות)|בחוק מועד בחירות כלליות}}. {{ח:סעיף|17|מספר הנציגים|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ז, תשס״ט, תשע״ח־3, תשע״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מודד כללי“ – מספר התושבים המקנה לאזור זכות לבחור נציג אחד למועצה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עודף“ – מספר התושבים שנותר לאחר חילוק מספר כל התושבים באזור למודד הכללי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תושב“ – מי שביום הקובע היה רשום הוא ומענו במרשם האוכלוסין כתושב של אותו אזור ויום הולדתו ה־17 חל לא יאוחר מהיום הקובע. {{ח:תת|(ב)}} אזור זכאי לבחור למועצה נציג אחד לכל מודד כללי שבמספר תושביו ולעודף העולה על מחצית המודד הכללי; אזור שהוא ישוב שמספר תושביו אינו מגיע כדי מודד כללי זכאי לנציג אחד. {{ח:תת|(ג)}} לקראת כל בחירות למועצה יקבע השר, על פי שיקול דעתו, את המודד הכללי לאחר שנתקיימו אלה: {{ח:תתת|(1)}} לא יאוחר מהיום ה־87 שלפני יום הבחירות, תקבל המועצה החלטה בדבר המודד הכללי שהיא תציע לשר; {{ח:תתת|(2)}} לא יאוחר מהיום ה־84 שלפני יום הבחירות תעביר המועצה לשר את הצעתה לפי פסקה (1) ותפרסם בכל אזור שבתחום המועצה האזורית הודעה על ההצעה האמורה; בהודעה יצוין שכל תושב של אותו אזור רשאי, לא יאוחר מהיום ה־7 שלאחר יום פרסום ההודעה, להגיש למועצה את הערותיו והשגותיו לגבי המודד הכללי המוצע; {{ח:תתת|(3)}} לא יאוחר מהיום ה־74 שלפני יום הבחירות תעביר המועצה לשר את ההערות וההשגות שהוגשו לפי פסקה (2); לאחר ששקל את הצעת המועצה ולאחר שעיין בהערות ובהשגות האמורות, יקבע השר את המודד הכללי לא יאוחר מהיום ה־63 שלפני יום הבחירות, ויודיע בכתב את קביעתו האמורה למועצה ולמנהל הבחירות. {{ח:תת|(ד)}} לא העבירה מועצה לשר הצעה בדבר המודד הכללי כאמור בסעיף קטן (ג)(2), יהיה כל אזור בתחום המועצה האזורית זכאי לבחור נציג אחד בלבד למועצה; ואולם אזור שמספר התושבים בו עולה על 750, יהיה זכאי לבחור שני נציגים למועצה. {{ח:תת|(ה)}} לא יאוחר מהיום ה־56 שלפני יום הבחירות, יפרסם מנהל הבחירות בכל אחד מן האזורים, הודעה בדבר מספר הנציגים שאותו אזור זכאי לבחור למועצה. {{ח:סעיף|18|הזכות לבחור|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} הזכות להשתתף בבחירת נציגי אזור למועצה נתונה לכל מי שרשום בפנקס הבוחרים שהוכן לאותו אזור על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 15|הפרק החמישה עשר}}. {{ח:סעיף|19|הזכות להיבחר|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״א, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־7, תשע״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} מי שנתקיימו בו הוראות סעיף קטן זה וכפוף להוראות סעיפים קטנים (א1), (א2) ו־(ב) זכאי להיכלל ברשימת מועמדים באזור ולהיבחר כחבר מועצה: {{ח:תתת|(1)}} שמו רשום בפנקס הבוחרים של אותו אזור; {{ח:תתת|(2)}} ביום הגשת מועמדותו הוא בן 21 שנים ומעלה; {{ח:תתת|(3)}} מקום מגוריו הקבוע, ביום הגשת מועמדותו, הוא בתחום אותו אזור; {{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(7)}} הוא אינו מנוע מכך לפי {{ח:חיצוני|חוק יסוד: השפיטה#סעיף 11|סעיף 11 לחוק יסוד: השפיטה}}, {{ח:חיצוני|חוק הדיינים#סעיף 18|סעיף 18 לחוק הדיינים, התשט״ו–1955}}, {{ח:חיצוני|חוק הקאדים#סעיף 15|סעיף 15 לחוק הקאדים, התשכ״א–1961}}, או {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים#סעיף 21|סעיף 21 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962}}; {{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(9)}} הוא לא הוכרז פסול דין לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 8|סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}}; {{ח:תתת|(10)}} הוא לא הוכרז פושט רגל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}, ואם ניתן לו צו שחרור החלטי לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|הפקודה האמורה}} או צו המבטל את ההכרזה משום שחובותיו שולמו במלואם – עברו שנתיים ממועד מתן תוקף לצו כאמור. {{ח:תת|(א1)}} אינו זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר חבר המועצה, מי שלעניין אותה מועצה מתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מונה לוועדה למילוי תפקידי מועצה אזורית וראש המועצה או מועצת המועצה האזורית לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 206|סעיף 206 לפקודת העיריות}}, כפי שהוחל {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 34א|בסעיף 34א לפקודה}}; {{ח:תתת|(2)}} מונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 38|סעיפים 38}} {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 38א|או 38א לפקודה}}; {{ח:תתת|(3)}} השר מינה אותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}; {{ח:תת}} הוראות סעיף קטן זה יחולו על הבחירות הראשונות שלאחר המינוי. {{ח:תת|(א2)}} מי שכיהן כמנהל הכללי של מועצה אזורית שלושים חודשים לפחות, אינו זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר לחבר המועצה בבחירות שייערכו באותה מועצה אזורית במהלך כהונתו ובבחירות כאמור שייערכו בשנתיים שמיום סיום כהונתו. {{ח:תת|(ב)}} אינו זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר חבר המועצה מי שנידון בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לשאת את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון. {{ח:תת|(ג)}} מועמד ברשימת מועמדים, שנידון למאסר כאמור בסעיף קטן (ב) ופסק הדין נהיה סופי אחרי הגשת רשימת המועמדים ולפני שהחל לכהן כחבר המועצה, דינו כדין מי שהתפטר מרשימת המועמדים שבה כלול שמו או מחברותו במועצה, לפי הענין, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית שאין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון. {{ח:תת|(ד)}} קביעת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) לא תידרש אם קבע בית המשפט, לפי דין, כי יש עם העבירה, בנסיבות הענין, משום קלון. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מאסר בפועל“ – סך כל תקופות המאסר בפועל שעל הנידון לשאת ברצף אחד, אף אם הוטלו בגזרי דין שונים, לרבות מאסר על תנאי שהופעל; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – על אחת מהעבירות שעליהן נידון לעונש של מאסר בפועל. {{ח:סעיף|19א|הוראות לענין שלילת הזכות להיבחר בשל עבירה שיש עמה קלון|תיקון: תשס״א, תשע״ח־7}} {{ח:ת}} לענין שלילת זכאותו של מועמד להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר חבר מועצה, בשל עבירה שיש עמה קלון, יחולו הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} מועמד יגיש למנהל הבחירות הצהרה לענין {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ב)}}, ואם הגיש המועמד בקשה לפי פסקה (2)(א) – גם אישור מאת הוועדה המרכזית על הגשת הבקשה, יחד עם כתב הסכמתו להיות מועמד לפי {{ח:פנימי|סעיף 153|סעיף 153(א)}}; {{ח:תת|(2)|(א)}} מועמד או מי שרוצה להיות מועמד, שנידון למאסר בפסק דין סופי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(ב)}}, המבקש כי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית יחליט כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, יגיש ליושב ראש הועדה בקשה לכך, לפני הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו; לבקשה יצורפו כתב האישום, פסק הדין וכל חומר אחר הנוגע לענין; {{ח:תתת|(ב)}} החלטת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית תהיה סופית; ההחלטה המנומקת תימסר למנהל הבחירות לא יאוחר מהיום ה־12 שלפני יום הבחירות; {{ח:תת|(3)|(א)|(1)}} נידון מועמד למאסר בפסק דין סופי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(ג)}}, ימסור על כך הודעה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ואם ביקש מהיושב ראש לקבוע כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, יגיש בקשה בצירוף כל החומר כאמור בפסקה 2(א); {{ח:תתתת|(2)}} ההודעה, הבקשה וכל החומר המצורף, יוגשו ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בתוך שבעה ימים מהיום שפסק הדין נהיה סופי; {{ח:תתתת|(3)}} לא הגיש מועמד בקשה, דינו כדין מי שהתפטר ביום מסירת ההודעה, אף אם נבחר ואף אם החל לכהן; הודעה על כך תפורסם ברשומות ובכל דרך שיקבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. {{ח:תתת|(ב)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, ייתן את החלטתו בתוך 10 ימים מיום הגשת הבקשה והחלטתו תהיה סופית; {{ח:תתת|(ג)}} החליט היושב ראש לדחות את הבקשה, דינו של המועמד כדין מי שהתפטר ביום מתן ההחלטה, אף אם נבחר ואף אם החל לכהן; הודעה על החלטת היושב ראש כאמור תפורסם ברשומות ובכל דרך שיקבע; {{ח:תת|(4)}} נוכח מנהל הבחירות, להנחת דעתו, בהתאם לראיות שהובאו לפניו, שמועמד נידון למאסר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}} ולא הצהיר על כך לפי פסקה (1) או לא מסר על כך הודעה לפי פסקה (3), ידרוש מנהל הבחירות מן המועמד כי יגיש לו תצהיר לענין {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ב)}}. {{ח:סעיף|20|הזכות להגשת רשימות מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} כל קבוצת אנשים הרשומה בפנקס בוחרים של אזור והמונה שני אחוזים לפחות ממספר בעלי זכות הבחירה באזור אך לא פחות מחמישה אנשים, רשאית להגיש רשימת מועמדים בבחירות לנציגי אותו אזור במועצה; רשימות המועמדים יוגשו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 15|הפרק החמישה עשר}}. {{ח:סעיף|21|נציג מטעם ישוב חדש|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} הוקם ישוב חדש בתחום מועצה אזורית בתקופה שבין בחירות או סופח ישוב לתחום מועצה אזורית באותה תקופה, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ועם גופים ציבוריים שלדעתו יש להם נגיעה בדבר, למנות נציג מטעם אותו ישוב לחבר במועצה; חבר מועצה זה יכהן עד לבחירות הבאות. {{ח:תת|(ב)}} חדל חבר מועצה כאמור לכהן, רשאי השר, בדרך הקבועה בסעיף קטן (א), למנות במקומו חבר מועצה אחר. {{ח:סעיף|22|תחילת כהונתה של מועצה|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 24|סעיף 24(א) לפקודת העיריות}} יחולו, בשינויים המחויבים, על מי שנבחרו חברי מועצה בבחירות לפי צו זה. {{ח:סעיף|23|רציפות כהונה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} מועצה קיימת תמשיך בתפקידה עד תחילת כהונתה של מועצה חדשה. {{ח:קטע3|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: בחירת ראש מועצה וחדילה מכהונה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|24|שיטת הבחירות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} ראש מועצה ייבחר בבחירות אישיות, ישירות, שוות וחשאיות; הבחירות ייערכו לפי הוראות צו זה. {{ח:סעיף|25|הזכות לבחור ולהיבחר ומועד הבחירות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} הזכות לבחור ראש מועצה ולהיבחר לראש מועצה וכן מועד הבחירות הם כקבוע {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)|בחוק בחירת ראש המועצה}}. {{ח:סעיף|26|הצעת מועמד|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} הצעת מועמד לראש מועצה תוגש בידי קבוצת בוחרים או בידי קבוצת חברי מועצה כמפורט {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)|בחוק בחירת ראש המועצה}}; הצעות המועמדים יוגשו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 15|הפרק החמישה עשר}}. {{ח:סעיף|27|התפטרות מועמד|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} התפטר מועמד לראשות המועצה ביום ה־10 שלפני יום הבחירות או לפני כן, רשאי מי שהציע את מועמדותו, לא יאוחר מהיום ה־7 שלפני יום הבחירות, להציע במקומו מועמד אחר הזכאי להיבחר לראש המועצה. {{ח:סעיף|28|פטירת מועמד|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29}}, נפטר מועמד לראשות המועצה, רשאי מי שהציע את מועמדותו של הנפטר, לא יאוחר מהיום ה־10 שלאחר הפטירה, להציע במקומו מועמד אחר הזכאי להיבחר לראש המועצה. {{ח:תת|(ב)}} נפטר מועמד לראשות המועצה ביום ה־15 שלפני יום הבחירות או לפני כן, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוצע מועמד לפי סעיף קטן (א) – יתקיימו הבחירות למועצה ולראש המועצה ביום שלישי הראשון שלאחר היום ה־33 מיום הגשת הצעת המועמד; {{ח:תתת|(2)}} לא הוצע מועמד לפי סעיף קטן (א) – יתקיימו הבחירות למועצה ולראש המועצה ביום שבו היו צריכות להתקיים. {{ח:תת|(ג)}} נפטר מועמד לראשות המועצה אחרי היום ה־15 שלפני יום הבחירות, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוצע מועמד לפי סעיף קטן (א) – יתקיימו הבחירות למועצה ולראש המועצה במועד האמור בסעיף קטן (ב)(1); {{ח:תתת|(2)}} לא הוצע מועמד לפי סעיף קטן (א) – יתקיימו הבחירות למועצה ולראש המועצה בתום 14 ימים מהיום שבו היו צריכות להתקיים. {{ח:תת|(ד)}} הצעת מועמד לפי סעיף זה תוגש למנהל הבחירות בימים, בשעות ובמקום שיקבע. {{ח:סעיף|29|בחירות באין מועמד|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} לא הוגשה או לא אושרה שום הצעת מועמד לראשות המועצה או התפטר או נפטר מועמד יחיד לאחר היום ה־10 שלפני יום הבחירות, לא יהיו בחירות בקלפי והמועצה תבחר בראש המועצה מבין חבריה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ח|סעיף 6ח לחוק בחירת ראש המועצה}}. {{ח:סעיף|30|תחילת כהונתו של ראש מועצה ורציפות הכהונה|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 12|סעיף 12 לחוק הבחירה הישירה}} יחולו, בשינויים המחויבים, על מי שנבחר לראש מועצה לפי צו זה. {{ח:סעיף|31|ראש מועצה לזמן ביניים|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} כל עוד לא החל ראש מועצה לכהן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30}}, יכהן כראש המועצה האדם שנשא בכהונה זו ערב יום הבחירות למועצה, ואם נבצר ממנו לפעול – חבר המועצה שהשר מינהו לכך. {{ח:סעיף|32|חדילה מכהונה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} ראש מועצה יחדל לכהן בכל אחד מהמקרים האלה: {{ח:תת|(1)}} הוא לא היה זכאי לכתחילה להיבחר לראש מועצה או שלאחר שנבחר השתנו לגביו הנסיבות כך ששוב אין מתקיימות בו כל דרישות הזכאות להיבחר לראש מועצה האמורות {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 4|בסעיף 4(ב) לחוק בחירת ראש מועצה}}; {{ח:תת|(2)}} הוא התפטר מכהונתו כאמור {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6א|בסעיף 6א לחוק בחירת ראש מועצה}}; {{ח:תת|(3)}} הוא הועבר מכהונתו כאמור {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ב|בסעיפים 6ב עד 6ד לחוק בחירת ראש מועצה}}; {{ח:תת|(4)}} השר מינה מועצה חדשה או ועדה למילוי תפקידי המועצה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 38|סעיף 38 לפקודה}}. {{ח:סעיף|33|חליפו של ראש מועצה שחדל לכהן|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ו|בסעיף 6ו(ב) לחוק בחירת ראש המועצה}}, נפטר ראש מועצה או חדל לכהן בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(1) עד (3)}}, תבחר המועצה בראש מועצה מבין חבריה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ח|סעיף 6ח לחוק בחירת ראש מועצה}}. {{ח:סעיף|34|פרסום|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} מזכיר המועצה יודיע לשר על בחירת ראש מועצה בידי המועצה ועל חדילה של ראש מועצה לכהן, והשר יפרסם הודעה על כך ברשומות. {{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: חברי מועצה וסגני ראש מועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|35|ישיבה ראשונה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} מועצה נבחרת תתכנס לישיבתה הראשונה על פי הזמנת ראש המועצה לא יאוחר מ־14 ימים מיום תחילת כהונתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}}; ההזמנה תימסר לכל חברי המועצה 48 שעות לפחות לפני מועד הישיבה; לא נבחר ראש מועצה או נעדר ראש המועצה, תכונס הישיבה על פי הזמנת זקן חברי המועצה והוא יהיה יושב ראש בה עד אשר ייבחר ראש מועצה או עד לבואו של ראש המועצה. {{ח:תת|(ב)}} לא נקראה הישיבה הראשונה כאמור בסעיף קטן (א), יכנס השר את המועצה לישיבה הראשונה והוא יהיה יושב ראש בה עד אשר ייבחר ראש המועצה. {{ח:סעיף|36|סגן ממלא מקום|תיקון: תשנ״ז־2, תשנ״ח}} {{ח:תת|(א)}} לראש מועצה יהיה סגן אחד אשר ייבחר על פי הצעת ראש המועצה שאושרה בידי המועצה ברוב חבריה; בחירת הסגן האמור תהיה תוך חודשיים מיום שראש המועצה התחיל לכהן או מהיום שנתפנתה משרתו של סגן קודם שנבחר לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ב)}} נעדר ראש המועצה מן הארץ או נבצר ממנו למלא את תפקידו או חדל לכהן וטרם התחיל לכהן ראש מועצה חדש, ימלא סגנו שנבחר לפי סעיף קטן (א) את מקומו. {{ח:סעיף|37|סגנים נוספים|תיקון: תשנ״ז־2, תשנ״ח}} {{ח:ת}} בנוסף לסגן האמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36}} רשאית המועצה לבחור בדרך האמורה {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ח|בסעיף 6ח(א) לחוק בחירת ראשי מועצות אזוריות}} – {{ח:תת|(1)}} במועצה אזורית שמספר תושביה אינו עולה על 20,000 – סגן אחד; {{ח:תת|(2)}} במועצה אזורית שמספר תושביה עולה על 20,000 או שמספר הישובים בה עולה על 50 – שני סגנים. {{ח:סעיף|37א|מילוי מקום ראש המועצה בהעדר הסגן|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} לא נבחר סגן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36}}, או נעדר אותו סגן או חדל לכהן, או נבצר ממנו למלא את מקומו של ראש המועצה, ימלא את מקומו של ראש המועצה אחד מהסגנים הנוספים שהמועצה קבעה לכך, ואם אין סגן כזה – חבר המועצה שהמועצה קבעה לכך. {{ח:סעיף|37ב|משכורת|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} ראש המועצה, סגנו וכן מי שממלא את מקום ראש המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א|סעיף 37א}}, רשאים לקבל מקופת המועצה משכורת באישור השר ובשיעור שקבע השר. {{ח:סעיף|37ג|פסולים לכהונה|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״א, תש״ע, תשע״ה, תשע״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} אלה פסולים לכהן כחברי מועצה: {{ח:תתת|(1)}} מי שלא היה זכאי לכתחילה להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר לחבר מועצה בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}}, או שלאחר שנבחר השתנו לגביו הנסיבות כך ששוב אין מתקיימות בו כל דרישות הזכאות להיות מועמד המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}}; {{ח:תתת|(2)}} מי שהורשע בפסק דין שנהיה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר המועצה, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, וקבע בית המשפט כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון; {{ח:תתת|(3)}} מי שנידון למאסר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}} ולא הצהיר אמת או לא הגיש הודעה או בקשה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיף 19א}}; {{ח:תתת|(4)}} חבר ועד מקומי; {{ח:תתת|(5)}} מי שחייב חוב סופי בשל ארנונה או בשל אספקת מים בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, ”חוב סופי“ – חוב, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי העניין, ואם הוגשו ערעור או תובענה אחרת – לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד; {{ח:תתת|(6)}} עובד המועצה במשכורת; {{ח:תתת|(7)}} עובד המדינה במשכורת אשר עבודתו קשורה בענייני המינהל המחוזי או השלטון המקומי ועלולה להביא לידי סתירה או אי־התאמה בין תפקידיו בשירות המדינה ובין תפקידיו כחבר המועצה; {{ח:תתת|(8)}} עובד במשכורת ברשות מקומית אחרת אשר עבודתו האמורה עלולה להביא לידי סתירה או אי־התאמה בין תפקידיו בשירות הרשות המקומית האחרת ובין תפקידיו כחבר המועצה. {{ח:תת|(ב)}} המכהן כחבר מועצה והוא פסול לכך, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}. {{ח:סעיף|37ג1|קביעת קלון על ידי בית המשפט|תיקון: תשס״א}} {{ח:תת|(א)}} גזר בית המשפט את דינו של חבר מועצה בשל עבירה פלילית, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, יקבע בית המשפט בגזר הדין אם יש בעבירה שעבר משום קלון; החלטת בית המשפט לענין הקלון ניתנת לערעור כאילו היתה חלק מגזר הדין. {{ח:תת|(ב)}} לא קבע בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), או שחבר המועצה החל לכהן בין מועד גזר הדין לבין המועד שבו פסק הדין נהיה סופי, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, כל עוד פסק הדין לא נהיה סופי, לפנות לבית המשפט ולבקשו לקבוע אם יש בעבירה משום קלון; הבקשה תוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין ואם הוגש ערעור, לבית המשפט שלערעור. {{ח:תת|(ג)}} מזכירות בית המשפט תמציא עותק מפסק הדין או מהחלטת בית המשפט, לפי הענין, למזכיר הרשות המקומית ולשר הפנים. {{ח:סעיף|37ד|היעדרות מישיבות המועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), חבר מועצה שנעדר מישיבות המועצה שלושה חודשים רצופים או שנעדר משלוש ישיבות רצופות – אם היו בשלושה חודשים פחות משלוש ישיבות – יחדל להיות חבר המועצה, ובלבד שראש המועצה או הממונה על המחוז שלח לו הודעה כמפורט בסעיף זה. {{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) לא יחול על חבר המועצה שנעדר מישיבת המועצה ברשות המועצה שניתנה מראש, או שנעדר בשל מחלה, שירות בצבא הגנה לישראל או שליחות ציבורית. {{ח:תת|(ג)}} בתום החודש השני להיעדרו של חבר המועצה מישיבות המועצה או מיד לאחר הישיבה השניה שממנה נעדר, לפי הענין, ישלח לו ראש המועצה הודעה בכתב שתכלול פירוט ישיבות המועצה שמהן נעדר וכן את נוסחו המלא של סעיף זה. {{ח:תת|(ד)}} ההודעה כאמור בסעיף קטן (ג) תישלח לחבר המועצה בדואר רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה יישלח בדואר רשום לממונה על המחוז. {{ח:תת|(ה)}} לא שלח ראש המועצה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) ולא שלחה גם תוך שבעה ימים מיום שדרש ממנו הממונה על המחוז לעשות כן, ישלח הממונה על המחוז לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה יישלח במכתב רשום לראש המועצה. {{ח:סעיף|37ה|הודעה על חדילת חברות במועצה|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״א, תשע״ב־4, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} נראה לראש המועצה, כי חבר המועצה פסול מלכהן כחבר המועצה או חדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37ד|בסעיף 37ד}}, ישלח לו ראש המועצה, בדואר רשום, לפי מענו הידוע לאחרונה, הודעה בדבר התפנות מקומו במועצה ויפרט בה את הסיבות לכך; ראש המועצה ימציא העתק מהודעתו האמורה לידי הממונה על המחוז. {{ח:תת|(ב)}} נראה לממונה על המחוז שחבר המועצה פסול מלכהן כחבר המועצה או חדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37ד|בסעיף 37ד}}, ולא שלח ראש המועצה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) ולא שלחה גם תוך ארבעה עשר ימים מיום שדרש ממנו הממונה על המחוז לעשות כן, ישלח הממונה על המחוז לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה יישלח במכתב רשום לראש המועצה. {{ח:תת|(ג)}} בתום שלושים ימים מיום שנשלחה אליו הודעה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), יחדל חבר המועצה לכהן כחבר המועצה, אלא אם כן תוך הזמן האמור התקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} אותו חבר המועצה עתר לבית משפט לעניינים מנהליים לביטול ההודעה, ובמקרה זה לא יחדל לכהן כאמור עד שבית המשפט יחליט אחרת; {{ח:תתת|(2)}} התברר לשולח ההודעה שלא נתקיימו הנסיבות המחייבות את משלוחה והוא ביטל אותה בהודעה מנומקת בכתב, לחבר המועצה; העתק מהודעת הביטול יימסר לידי הממונה על המחוז או לידי ראש המועצה, לפי הענין. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), מי שפסול לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ג|סעיף 37ג(א)(2)}}, תיפסק חברותו במועצה מיום שפסק הדין נהיה סופי. {{ח:תת|(ה)}} על מי שפסול לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ג|סעיף 37ג(א)(3)}} יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), ואולם אם עתר לביטול ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(1) יושעה מחברותו במועצה עד להחלטת בית המשפט בעתירה. {{ח:תת|(ו)}} על מי שפסול לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ג|סעיף 37ג(א)(5)}}, יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) ו־(ה), בשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תישלח בידי הגזבר, והוא יציין בה כי על חבר המועצה לשלם את חובו או להסדיר אותו, לרבות בדרך של פריסתו (בסעיף זה – הסדרת חוב); {{ח:תתת|(2)}} כהונתו של חבר המועצה תיפסק בתום שישים ימים מיום שנשלחה אליו הודעה כאמור בפסקה (1), זולת אם – {{ח:תתתת|(א)}} בתוך שלושים ימים ממועד משלוח ההודעה הסדיר את החוב; {{ח:תתתת|(ב)}} בתוך שישים ימים ממועד משלוח ההודעה התקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ג); {{ח:תתת|(3)}} הגזבר יודיע לממונה על תחילת השעיה ועל הפסקת כהונה של חבר המועצה; {{ח:תתת|(4)}} הממונה יוודא את קיומן של הוראות סעיף קטן זה. {{ח:סעיף|37ה1|הוראות לענין השעיה|תיקון: תשס״א, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} קבע בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ג1|סעיף 37ג1}} כי יש עם העבירה שבה הורשע חבר המועצה משום קלון, יושעה חבר המועצה מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו. {{ח:תת|(ב)}} הושעה חבר המועצה לפי סעיף קטן (א) או לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ה|סעיף 37ה(ה) או (ו)}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37י|סעיף 37י(א)}}; חזר חבר המועצה לכהן לאחר שזוכה בערעור או לאחר שקבע בית המשפט כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, או לאחר שהחליט בית המשפט שלא נתקיימה העילה לפסלות לכהונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ג|סעיף 37ג(א)(3) או (5)}} יחדל לכהן האחרון שנהיה לחבר המועצה מתוך רשימת המועמדים, ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולכהן כחבר המועצה מכוח הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37י|סעיף 37י(א) או (ב)}}. {{ח:סעיף|37ו|חדילה מכהונת סגן|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} סגן ראש מועצה יחדל מכהונתו אם נתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא חדל להיות חבר המועצה; {{ח:תתת|(2)}} הוא התפטר מכהונתו; {{ח:תתת|(3)}} בסגן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36}} – ראש המועצה, באישור המועצה, ברוב חבריה, העביר אותו מכהונתו; {{ח:תתת|(4)}} בסגן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}} – המועצה, בהחלטה שנתקבלה ברוב חבריה בישיבה מיוחדת, העבירה אותו מכהונתו. {{ח:תת|(ב)}} סגן ראש מועצה הרוצה להתפטר ימסור הודעה בכתב על כך לראש המועצה וימציא העתק מהודעתו לחברי המועצה ולממונה על המחוז; ההתפטרות תקבל תוקף כעבור 48 שעות לאחר שהודעת ההתפטרות נמסרה לראש המועצה. {{ח:תת|(ג)}} הגישו רוב חברי המועצה לראש המועצה דרישה בכתב לכנס ישיבה מיוחדת לדיון על העברת סגן ראש המועצה מכהונתו כאמור בסעיף קטן (א)(4), יכנס ראש המועצה את הישיבה לא יאוחר מ־30 ימים מיום הגשת הדרישה; לא כינס ראש המועצה את הישיבה בתוך הזמן האמור, ימנה השר אדם שיכנס את המועצה לישיבה המיוחדת במועד שקבע השר. {{ח:סעיף|37ז|פרסום|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} מזכיר המועצה יודיע לשר על כל מקרה של בחירת סגן ראש מועצה ועל חדילה מכהונה של סגן ראש מועצה והשר יפרסם הודעה על כך ברשומות. {{ח:סעיף|37ח|התפטרות חבר מועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} חבר מועצה הרוצה להתפטר מכהונתו ימסור הודעה בכתב על כך לראש המועצה וימציא העתק מהודעתו לחברי המועצה ולממונה על המחוז; ההתפטרות תקבל תוקף כעבור 48 שעות לאחר שהודעת ההתפטרות נמסרה לראש המועצה. {{ח:סעיף|37ט|התפטרות ראש מועצה מייצוג אזור|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} ראש מועצה שנבחר גם כנציגו של אזור במועצה ורוצה להתפטר מייצוג כאמור ימסור הודעה בכתב על כך למועצה וימציא העתק מהודעתו האמורה לממונה על המחוז ולועד המקומי המכהן באותו אזור; ההתפטרות תקבל תוקף עם מסירת ההודעה למועצה. {{ח:תת|(ב)}} התפטר ראש מועצה מייצוגו של אזור כאמור בסעיף קטן (א), ימשיך להיות חבר המועצה לכל דבר וענין ויווסף למנין החברים שנקבע לאותה מועצה, כל עוד הוא מכהן כראש מועצה. {{ח:סעיף|37י|חליפו של חבר מועצה שחדל לכהן|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״א}} {{ח:תת|(א)}} במקום חבר המועצה שחדל לכהן או שפקעה כהונתו יבוא המועמד ששמו רשום ברשימת המועמדים שמטעמה נבחר אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות האחרונות למועצה; ואם אותו מועמד כבר נכנס למועצה בדרך זו קודם לכן או שהוא פסול או שאינו יכול להיות חבר מועצה מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב לראש המועצה שאינו רוצה להיות חבר המועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו רשום אחריו ברשימת המועמדים האמורה, וכן הלאה. {{ח:תת|(ב)}} אין ברשימת המועמדים מי שימלא את המקום הפנוי כאמור בסעיף קטן (א), ימנה השר, ללא דיחוי, חבר חדש מבין האנשים הזכאים להיבחר לחברי המועצה, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם אין, לדעת השר, ארגון כזה, ייעשה המינוי בהתחשב ברצונם של אותם אנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור. {{ח:סעיף|37יא|תוקף פעולות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} חבר מועצה, המכהן בתפקידו כשהוא פסול לכהן כחבר המועצה או שחדל להיות חבר המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ד|סעיף 37ד}}, יראו את מעשיו בתפקידו כחבר מועצה כאילו נעשו בידי חבר מועצה המכהן כדין. {{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: ועדות}} {{ח:סעיף|38|ועדת הנהלה|תיקון: תשע״ח־6}} {{ח:תת|(א)}} למועצה תהא ועדת הנהלה קבועה שתיבחר על ידי המועצה מבין חבריה. {{ח:תת|(ב)}} תפקידיה של ועדת ההנהלה לנהל את עניני המועצה, לתאם את פעולותיהן של ועדותיה ולפקח עליהן, להשגיח שהחלטות המועצה והחלטות ועדותיה יבוצעו כדין, ולמלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה על ידי המועצה, ובלבד שלא תהא לה הסמכות להטיל ארנונות, אגרות, היטלים או תשלומים אחרים, ללוות כספים, להתקין חוקי עזר או לקבל עובדים במשכורת. {{ח:תת|(ג)}} לעניין {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 206|סעיף 206 לפקודת העיריות}}, כפי שהוחל {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 34א|בסעיף 34א לפקודה}}, תמלא ועדת ההנהלה את תפקידי ועדת הכספים במועצה שלא מונתה בה ועדת כספים. {{ח:סעיף|39||תיקון: תשכ״ה־2, תשע״ח־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|39א||תיקון: תשכ״ה־2, תשע״ח־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|40|ועדה חקלאית}} {{ח:ת}} למועצה תהא ועדה חקלאית קבועה שתפקידה לטפל בענינים החקלאיים של המועצה ושל תחום המועצה. {{ח:סעיף|40א|ועדת מכרזים|תיקון: תשכ״ה־2, תשל״ט, תש״ם, תש״ם־5}} {{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר מבין חבריה ועדת מכרזים קבועה שתפקידיה לבדוק הצעות מחירים המוגשות למועצה בעקבות פרסום מכרז ולהמליץ לפני ראש המועצה על ההצעה שלדעת הועדה ראויה לאישורו; ראש המועצה לא יהיה חבר בועדת המכרזים. {{ח:תת|(ב)}} החליט ראש המועצה לאחר עיון בהמלצות ועדת המכרזים שלא לאשר את ההצעה שעליה המליצה הועדה, ירשום את הנימוקים להחלטתו ויביאם לידיעת המועצה בישיבתה הקרובה. {{ח:תת|(ג)}} ראש המועצה רשאי, באישור המועצה, לאשר הצעה מבין ההצעות שהיו לפני ועדת המכרזים, אף שהועדה לא המליצה עליה. {{ח:סעיף|40ב|ועדת מל״ח|תיקון: תשל״ב}} {{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדה להכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום (להלן – ועדת מל״ח). {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}} לא יחולו על הרכב ועדת מל״ח. {{ח:סעיף|40ג|ועדת בטחון|תיקון: תשל״ד־2, תשל״ו}} {{ח:תת|(א)}} במועצה אזורית שבה נתכונן משמר אזרחי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה}}, תקום ועדת בטחון אשר תייעץ ותסייע למשטרה בענין המשמר האזרחי. {{ח:תת|(ב)}} חברי ועדת הבטחון יהיו – {{ח:תתת|(1)}} נציגי המועצה האזורית שתמנה המועצה; {{ח:תתת|(2)}} נציגי שרים אלה, אם ראו לשלוח נציג: נציג שר הבטחון, שימנה מפקד הג״א מחוזי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, תשי״א–1951}}; נציג שר החינוך והתרבות, שימנה מנהל הלשכה המחוזית של המשרד; נציג שר המשטרה, שימנה מפקד משטרת המחוז; {{ח:תתת|(3)}} חברים אחרים כפי שתחליט הועדה. {{ח:תת|(ג)}} על נציגי המועצה האזורית בועדת הבטחון לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}. {{ח:סעיף|41|ועדות שונות}} {{ח:ת}} נוסף על הועדות הנקובות בשמן בצו זה או בכל דין אחר, רשאית המועצה לבחור ועדות קבועות או ועדות ארעיות לענינים או למקרים מסויימים. {{ח:סעיף|42|הרכב הועדות|תיקון: תשי״ט־4, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} ועדה של המועצה שלא נקבע לה הרכב מיוחד בצו זה או בדין אחר יהיו מחצית חבריה, לפחות, חברי מועצה והשאר – בעלי זכות להיבחר כחברי המועצה, שאינם פסולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ג|סעיף 37ג}}, ובלבד שההרכב הכולל של הועדות האמורות יהיה יחסי להרכב הסיעתי של המועצה. {{ח:סעיף|43|יושבי ראש הועדות|תיקון: תשל״ב}} {{ח:ת}} ראש המועצה יהיה בתוקף מישרתו יושב ראש בועדת ההנהלה ובועדת מל״ח; יושבי ראש שאר הועדות ייבחרו על ידי המועצה מתוך חברי הועדה. {{ח:סעיף|44|תקופת הכהונה של ועדות המועצה}} {{ח:ת}} ועדה קבועה של המועצה תכהן כל תקופת כהונתה של המועצה, מלבד אם נקבעה הוראה אחרת בצו זה או בכל דין אחר. ועדה ארעית תחדל לכהן עם גמר תפקידה; אולם רשאית המועצה לשנות בכל עת את הרכבה של ועדה, כולו או מקצתו, בכפוף להוראות צו זה. {{ח:סעיף|45|חדילת חברות}} {{ח:תת|(א)}} חבר מועצה שנבחר על ידיה להיות חבר ועדה, חברותו באותה ועדה נפסקת משנפסקה חברותו במועצה. {{ח:תת|(ב)}} חבר ועדה של המועצה שאיבד את זכותו להיבחר כחבר המועצה יחדל מהיות חבר הועדה. {{ח:תת|(ג)}} חבר ועדה של המועצה רשאי בכל עת להתפטר מתפקידו בהודעה בכתב לראש המועצה. {{ח:סעיף|46|ועדות משנה}} {{ח:ת}} כל ועדה של המועצה רשאית לבחור ועדת משנה לכל מטרה הנראית לה בגדר תפקידה. {{ח:סעיף|47|סדרי העבודה של הועדות}} {{ח:ת}} כל ועדה של המועצה רשאית, בשים לב להחלטות המועצה, ובמידה שלא נקבעה לכך הוראה אחרת בענין זה, לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה. {{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: ישיבות המועצה והועדות וסדריהן}} {{ח:סעיף|48|מועד הישיבות|תיקון: תשכ״ה}} {{ח:תת|(א)}} המועצה תקבע את הימים לישיבותיה, ובלבד שתקיים לפחות ישיבה רגילה אחת בכל ששה שבועות; אולם רשאית המועצה להחליט שלא לקיים ישיבות רגילות בחדשים ניסן ותשרי של כל שנה לפי הלוח העברי. {{ח:תת|(ב)}} ראש המועצה רשאי לכנס בכל עת ישיבת מועצה שלא מן המנין. {{ח:תת|(ג)}} ראש המועצה חייב לכנס ישיבת מועצה שלא מן המנין, אם הוגשה לו על כך דרישה חתומה בידי שליש, לפחות, מחברי המועצה ובה פורט סדר היום הנדרש, או אם באה דרישה לכך מאת ועדת ההנהלה או ועדת הביקורת של המועצה; לא כינס ראש המועצה את הישיבה תוך 14 יום מיום הגשת דרישה כאמור, יוכלו החברים שהגישו אותה לקרוא לישיבת המועצה לשם דיון בסדר היום הנדרש. {{ח:תת|(ד)}} יושב ראש ועדה רשאי לקרוא בכל עת לישיבת הועדה שהוא יושב ראש בה, והוא חייב לקרוא לישיבה על פי החלטת הועדה, או על פי דרישה מאת ועדת ההנהלה או ועדת הביקורת. {{ח:סעיף|49|סדר היום}} {{ח:תת|(א)}} סדר היום לישיבת מועצה, שלא נקבע מראש על ידי המועצה, ייקבע על ידי ראש המועצה באישור ועדת ההנהלה. ועדת ההנהלה רשאית גם לשנות את סדר היום שקבע ראש המועצה. {{ח:תת|(ב)}} סדר היום לישיבת ועדה שלא נקבע מראש על ידי הועדה, ייקבע על ידי יושב ראש הועדה. {{ח:תת|(ג)}} הצעות לשינוי סדר היום בישיבה של מועצה או ועדה, יובאו לדיון רק עם פתיחת הישיבה. {{ח:תת|(ד)}} אין להעלות על סדר היום של ישיבת מועצה או ועדה שום ענין שלא פורט בהזמנה לאותה ישיבה, אלא אם נוכחים ומסכימים לכך לפחות שני שלישים מחברי המועצה או הועדה. {{ח:סעיף|50|הזמנות}} {{ח:תת|(א)}} הזמנה לכל ישיבה של המועצה או של ועדה, פרט לישיבה הראשונה של המועצה הראשונה, חתומה ביד מזכיר המועצה או יושב ראש הועדה, המפרטת את סדר יומה של הישיבה, תימסר לכל חברי המועצה או הועדה לפחות 24 שעות לפני הישיבה; ואם היא נשלחה על ידי הדואר, יש לשלחה לפחות 36 שעות לפני הישיבה. {{ח:תת|(ב)}} הודעה בדבר זמנה, מקומה וסדר יומה של כל ישיבת מועצה יש להדביק על הדלת החיצונית של משרד המועצה או סמוך לה. {{ח:סעיף|51|הנהלת הישיבות}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה יהיה היושב ראש בכל ישיבות המועצה, ובהעדרו – סגן ראש המועצה, ואם יש יותר מסגן אחד והם נוכחים בישיבה – הסגן אשר המועצה תבחר בו לשם כך. נעדרו ראש המועצה וכל סגניו, יבחרו הנוכחים באחד מחברי המועצה להיות יושב ראש הישיבה. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש ועדה יהיה יושב ראש בכל ישיבותיה, ובהעדרו – חבר הועדה שייבחר לשם כך על ידי הנוכחים. {{ח:סעיף|52|פומביות ישיבות המועצה}} {{ח:ת}} ישיבות המועצה יהיו פומביות, אלא אם הוחלט בישיבה שתהא, כולה או חלקה, בדלתיים סגורות. {{ח:סעיף|52א|קיום ישיבת מועצה בהיוועדות חזותית|תיקון: תשפ״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה החל מיום 10.2.2020 ובכל זמן שהכרזה על מצב בריאותי מיוחד או מצב חירום בשל נגיף הקורונה, לפי {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)#סעיף 2|סעיף 2 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף–2020}} עומדת בתוקפה):}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה רשאי להחליט כי ישיבה פלונית תתקיים בדרך של היוועדות חזותית, מנימוקים מיוחדים שיירשמו הנוגעים להתפשטות נגיף הקורונה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} כל חברי המועצה הסכימו לכך בכתב מראש, לאחר שנמסר להם סדר יומה המפורט של הישיבה; {{ח:תתת|(2)}} בישיבה יתאפשר לכל המוזמנים לישיבה לראות באמצעות מסך ולשמוע את כלל המשתתפים בישיבה ואת הנעשה במהלך הישיבה בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם. {{ח:תת|(ב)}} על ישיבה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו, נוסף על ההוראות החלות לפי כל דין על קיום ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן, בשינויים המחויבים, גם הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היה אחד המשתתפים בישיבת המועצה אדם עם מוגבלות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, תתקיים הישיבה בדרך של היוועדות חזותית תוך עריכת התאמות נגישות הנדרשות בהתאם להוראות בדבר התאמות נגישות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|החוק האמור}}; {{ח:תתת|(2)}} המועצה האזורית תעמיד לרשות חבר מועצה המעוניין בכך חדר במיתקני המועצה האזורית ובו האמצעים הטכנולוגיים הנדרשים לצורך השתתפות בישיבה; {{ח:תתת|(3)}} בהזמנה לישיבה יצוין גם כי הישיבה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית ויפורטו בה הנחיות לעניין השתתפות בישיבה; {{ח:תתת|(4)}} בישיבה לא ינכחו שני חברי מועצה או יותר בחדר אחד; {{ח:תתת|(5)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}}, יראו חבר מועצה כמשתתף בישיבה אם ניתן לראותו באמצעות המסך; {{ח:תתת|(6)}} החלטת מועצה בישיבה תתקבל לאחר שניתנה האפשרות לכל חבר מועצה להשתתף בדיון, להשמיע את עמדתו ולהצביע; הצבעה בישיבה כאמור תהיה שמית, אלא אם כן החליטו אחרת כל חברי המועצה המשתתפים בישיבה; {{ח:תתת|(7)}} ראה חבר מועצה כי בשל קיום וניהול הישיבה בדרך של היוועדות חזותית נפגעה זכותו להשתתף בדיון או לשמוע או להשמיע את עמדתו, רשאי הוא לדרוש כי הדבר יירשם בפרוטוקול; {{ח:תתת|(8)}} ישיבת המועצה תשודר בשידור חי באתר האינטרנט של המועצה האזורית. {{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה, ”היוועדות חזותית“ – תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת. {{ח:סעיף|53|מנין חוקי|תיקון: תשכ״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} רוב חברי המועצה או הועדה הם מנין חוקי בישיבותיהן; לא היה מנין חוקי בשעה שנקבעה לישיבה, תידחה הישיבה לשעה אחת, ואז תהיה חוקית אם נוכחים בה לפחות שליש מחברי המועצה או הועדה; לא נוכח שליש כאמור – תידחה הישיבה ל־7 ימים ואז תהיה חוקית אם נוכחים בה לפחות שליש מחברי המועצה או הועדה בתנאי שלא ידונו בה בענין שלא עמד על סדר היום של הישיבה הקודמת. {{ח:תת|(ב)}} נקבע בדין להחלטה מסויימת רוב מיוחד בהצבעה, יהיה רוב זה גם המנין החוקי לדיון באותו ענין. {{ח:תת|(ג)}} החלטות מתקבלות ברוב קולותיהם של חברי המועצה או של חברי ועדה הנוכחים בעת ההצבעה בישיבה שיש בה מנין חוקי חוץ מהחלטות שנקבע להן בדין רוב מיוחד. {{ח:תת|(ד)}} מספר קולות שקול פירושו דחיית ההצעה. {{ח:תת|(ה)}} הצבעה במועצה או בועדה היא בהרמת ידיים, אך על פי דרישת שליש לפחות מחברי המועצה או הועדה הנוכחים תהיה ההצבעה חשאית. {{ח:סעיף|54|פרוטוקול|תיקון: תשע״ו}} {{ח:ת}} בכל ישיבה של המועצה או של ועדה יש להקליט את מהלך הישיבה ולרשום פרוטוקול שיכיל את שמות חברי המועצה או הועדה הנוכחים בישיבה, את מהלך הדיונים, את ההצעות ואת תוצאות ההצבעה. הפרוטוקול ייחתם באותה ישיבה או בישיבה הבאה על ידי יושב ראש הישיבה. הפרוטוקול יישלח לחברי המועצה או הועדה לפחות 7 ימים לפני הישיבה הבאה. היה ערעור על פרט מפרטי הפרוטוקול, יועמד הערעור לדיון בראשית הישיבה. {{ח:סעיף|54א|הגשת שאילתה ותשובה|תיקון: תשע״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יאוחר משבעה ימים לפני תחילת הישיבה מן המניין הקרובה, רשאי חבר המועצה להגיש לראש המועצה שאילתה בכתב על עניין עובדתי שבתחום תפקידי המועצה האזורית, והיא תנוסח בקצרה ובצורת שאלה בלבד; ראש המועצה או חבר מועצה שנאצלה לו הסמכות בעניין שלגביו נשאלה השאילתה, כפי שיחליט ראש המועצה, ישיב בכתב ובקצרה לשאילתה ויקרא את התשובה באותה ישיבה, ואולם רשאי הוא לדחות את תשובתו עד לישיבה מן המניין שלאחר הישיבה הבאה ובלבד שלא ידחה את תשובתו לגבי יותר משתי שאילתות בישיבה אחת; השאילתה והתשובה יחולקו לחברי המועצה. {{ח:תת|(ב)}} לא נמסרה תשובה לשאילתה בשתי ישיבות מן המניין שהתקיימו לאחר הגשתה, יועמד נושא השאילתה, לפי דרישת השואל, כסעיף ראשון על סדר היום בישיבה מן המניין הקרובה ויקוים דיון בנושא. {{ח:תת|(ג)}} לא יוגשו יותר משתי שאילתות מאת חבר המועצה לפני כל ישיבה מן המניין. {{ח:סעיף|54ב|שאילתה נוספת|תיקון: תשע״ב־3}} {{ח:ת}} השואל רשאי, לאחר שמיעת התשובה, לשאול בעל פה שאלה קצרה נוספת, ובלבד שהיא נובעת מתוכן התשובה, וראש המועצה או חבר מועצה שנאצלה לו הסמכות בעניין שלגביו נשאלה השאילתה, כפי שיחליט ראש המועצה, יענה תשובה קצרה בעל פה; על שאילתה או על תשובה נוספת לא יתקיים דיון במועצה. {{ח:סעיף|55|הסדר העבודה והישיבות}} {{ח:ת}} המועצה רשאית לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה במידה שלא נקבעו הוראות אחרות בענין זה. {{ח:סעיף|56|תוקף הדיונים וההחלטות}} {{ח:ת}} תקפם של דיון והחלטה במועצה או בועדה לא ייפגע מחמת שנתפנה בה מקומו של חבר מחבריה, או מחמת פגם שחל בבחירתו או בכשרו או מחמת ליקויים בסדר הישיבה או בדיונים, שלפי הנראה לא השפיעו על התוצאות. {{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: עובדים}} {{ח:סעיף|57|העסקת עובדים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ד, תשע״ח־6}} {{ח:תת|(א)}} מועצה חייבת להעסיק מזכיר אם לא מונה מנהל כללי. {{ח:תת|(א1)}} ראש המועצה רשאי למנות למועצה מנהל כללי ובלבד שהמועצה לא מינתה מזכיר. {{ח:תת|(א2)}} לא ימנה ראש המועצה אדם למשרת מנהל כללי, אלא מי שוועדת המכרזים לאישור מינוי מנהל כללי כאמור בסעיף קטן (א5) אישרה את כשירותו והתאמתו לתפקיד. {{ח:תת|(א3)}} מנהל כללי שמונה כאמור ישמש גם מזכיר המועצה. {{ח:תת|(א4)}} לא מונה מזכיר או מנהל כללי לפי סעיפים קטנים (א1) עד (א3), תמנה המועצה, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים אדם ראוי מבין עובדי הרשות המקומית שימלא את תפקידי המזכיר. {{ח:תת|(א5)}} אלה חברי הוועדה לאישור מינוי מנהל כללי: {{ח:תתת|(1)}} ראש המועצה או נציגו מקרב סגניו, אשר ישמש יושב ראש הוועדה; {{ח:תתת|(2)}} שני חברי מועצה שהיא תבחר, שאחד מהם לפחות הוא נציג סיעה שאינה מיוצגת בוועדת ההנהלה; ואם כל הסיעות מיוצגות בוועדת ההנהלה, חבר המועצה שאינו חבר בוועדת ההנהלה; {{ח:תתת|(3)}} היועץ המשפטי של המועצה; {{ח:תתת|(4)}} נציג שימנה השר, המשמש מנהל כללי ברשות אחרת. {{ח:תת|(א6)}} מנהל כללי שהתמנה לפי סעיף זה רשאי ראש הרשות לפטרו. {{ח:תת|(ב)}} ראש מועצה רשאי למנות למועצה עובדים למשרות שלא פורטו בסעיף קטן (א) ובלבד שיש למשרות אלה הקצבה בתקציב המאושר. {{ח:תת|(ג)}} לא יתמנה אדם לעובד המועצה לפי סעיף קטן (ב) אלא על פי הוראות {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (שירות העובדים)|צו המועצות המקומיות (שירות העובדים), התשכ״ב–1962}}. {{ח:סעיף|57א|היקף משרה|תיקון: תשס״ח־2, תשע״ב־8}} {{ח:ת}} המבקר שמונה בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 13ה|לסעיף 13ה לפקודת המועצות המקומיות}} יכהן בהיקף משרה כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} מספר התושבים בתחום המועצה 20,000 או יותר, יכהן המבקר במשרה מלאה; {{ח:תת|(2)}} מספר התושבים בתחום המועצה פחות מ־20,000 תושבים, יכהן המבקר בחצי משרה; על אף האמור, היה מספר התושבים בתחום המועצה פחות מ־5,000 תושבים, רשאי השר לאשר שהמבקר יכהן במשרה חלקית שלא תפחת מרבע משרה. {{ח:סעיף|58|גמלאות לעובדים}} {{ח:ת}} מועצה רשאית, באישור השר, להורות בדבר מתן גימלאות לעובדיה, לבני משפחותיהם או לתלויים בהם, או בדבר הקמתה והנהלתה של קופת תגמולים לטובתם. {{ח:סעיף|59|איסור טובת הנאה|תיקון: תש״ך, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} לא יהיה לעובד מועצה, לא במישרין ולא בעקיפין, לא בעצמו ולא על ידי בן זוגו, סוכנו או שותפו, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם המועצה, למענה או בשמה, פרט לענין שיש לעובד בהסכם העבודה שלו או בהסכם הכללי של עובדי המועצה ופרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים; אין לראות עובד כאילו יש לו חלק או טובת הנאה כאמור, אם זיקתו לעסקי המועצה היא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 89א|בסעיף 89א(ב)}} לגבי חברי המועצה. {{ח:סעיף|60|איסור עבודות חוץ}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה ”עבודת חוץ“ – כל עיסוק או עבודה מחוץ לשירות המועצה למעט – {{ח:תתת|(1)}} עבודה ציבורית שלא על מנת לקבל פרס; {{ח:תתת|(2)}} עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית ללא התקשרות קבועה; {{ח:תתת|(3)}} השקעת הון והפקת רווחים ממנו, שאין אתם עבודה או עיסוק. {{ח:תת|(ב)}} עובד מועצה, המשמש בקביעות במישרה מלאה (בסעיף זה – עובד מועצה), לא יעסוק ולא ישתתף, בעקיפין או במישרין, בעבודת חוץ; ראש מועצה רשאי, באישור המועצה, להתיר לעובד מועצה לעסוק בעבודת חוץ שלא על מנת לקבל פרס. מועצה רשאית, במקרים מיוחדים, להתיר לעובד לעסוק בעבודת חוץ גם על מנת לקבל פרס. {{ח:תת|(ג)}} אין מועצה רשאית להתיר לעובד מועצה לעסוק בעבודת חוץ על מנת לקבל פרס לפי סעיף זה, אלא אם – {{ח:תתת|(1)}} היא לטובת הכלל; {{ח:תתת|(2)}} אינה עשויה לפגוע לרעה בתפקידיו של עובד המועצה; {{ח:תתת|(3)}} אין בה משום התחרות בלתי הוגנת עם מי שאינו עובד מועצה; {{ח:תתת|(4)}} אין בה כדי ליצור התקשרות בין העובד לבין אדם, תאגיד או מוסד, העומדים במגע כספי, מסחרי או עניני עם המועצה; {{ח:תתת|(5)}} העובד הצהיר על הפרס שיקבל בעדה. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, רשאי עובד מועצה, באישור ראש המועצה, לעסוק בעבודה מדעית, אמנותית או ספרותית מחוץ לשירות המועצה, גם אם העבודה היא בהתקשרות קבועה. {{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}}. {{ח:סעיף|61||תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|61א|העסקת מתנדבים|תיקון: תשל״ב}} {{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להעסיק מתנדבים בשעת חירום בכל התפקידים הכרוכים בהכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (שירות עובדים)|בצו המועצות המקומיות (שירות עובדים), תשכ״ב–1962}}, יראו מתנדבים המועסקים כאמור כעובדי מועצה ארעיים. {{ח:סעיף|62|: {{ח:הערה|(בוטל).}}|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־5}} {{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: סמכויות}} {{ח:סעיף|63|סמכויות המועצה|תיקון: תש״ך, תשכ״ד־2, תשל״ב, תש״ם־2, תשמ״ה, תשנ״א, תשס״ד־2, תשס״ה, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} המועצה מוסמכת, בשים לב להוראות השר ובמידה שאין בכך משום סתירה לכל דין, לטפל ולפעול בכל ענין הנוגע לציבור בתחום המועצה, בכלל זה יהיו לה הסמכויות הבאות: {{ח:תתת|(1)}} לקיים סדר, שלטון תקין ובטחון; {{ח:תתת|(2)}} להקים ולקיים ולנהל שירותים, מפעלים ומוסדות שהם, לדעת המועצה, לתועלת הציבור; {{ח:תתת|(3)}} לדאוג לפיתוח תחום המועצה ושיפורו ולקידום הענינים הכלכליים, החברתיים, התרבותיים והחינוכיים, של תושביו או של כל חלק מהם; ובלבד שהמועצה לא תטפל בעניני תרבות וחינוך הנוגעים לישוב אחד או לישובים אחדים אלא אם היתה דעתם של הועדים המקומיים, שלהנהלתם נתונים הישובים הנוגעים בדבר, נוחה מטיפול כזה; {{ח:תתת|(4)}} לשמש נאמן או אפוטרופוס לכל ענין ציבורי; {{ח:תתת|(5)}} להקים ולקיים בנינים ולעשות עבודות ציבוריות; {{ח:תתת|(6)}} להסדיר, להגביל או לאסור את הקמתם ואת הנהלת עניניהם של כל שירות, מפעל ומוסד ציבורי, או של כל סוג שבהם, וכן לקבוע מחירים, אגרות ושאר תנאים לשימוש בהם ולהנאה מהם, וימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם; {{ח:תתת|(7)}} להסדיר או להגביל את הקמתם של עסקים, מלאכות ותעשיות או של כל סוג שבהם, לרבות קביעת ימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם; {{ח:תתת|(8)}} לקבוע סדרים, להטיל איסורים והגבלות, לאחוז באמצעים ולחייב תושבים, בעלים ומחזיקים שהם יאחזו באמצעים – כדי להבטיח את בריאות הציבור, את הסדר ואת הבטחון; למנוע הופעתם והתפשטותם של מחלות ונגעים, לרבות מחלות ונגעים של בעלי חיים וצמחים, ולבערם; להשמיד מזיקים או בעלי חיים שאין להם בעלים, למנוע דליקות ולכבותן, לסלק מפגעים ולמנוע תקלות, לרבות הריסת בנינים מסוכנים או מזיקים לבריאות; {{ח:תתת|(9)}} להסדיר, להגביל או לאסור רוכלות, תגרנות רחוב, צילומי רחוב, פרסומת רחוב, איסוף כספים ברחוב וכיוצא באלה; {{ח:תתת|(10)}} להסדיר עניני השקאה, מרעה ומניעת סחף וכן ענין אחר בעל ערך חקלאי שהסדרתו היא לטובת כלל החקלאים בתחום המועצה; {{ח:תתת|(10א)}} ביחס למפעלי המים שהוקמו על ידי המועצה או גוף ציבורי אחר או על ידי יחיד לשם אספקת מים בתחומה של המועצה – {{ח:תתתת|(א)}} למנוע בזבוז מים, שימוש בלתי נאות, תצרוכת יתירה או זיהום של מים שמספקים אותם לציבור או ליחיד; {{ח:תתתת|(ב)}} להורות על שימוש בצינורות, שסתומים, ברזים, בורות, סירי שופכין, אסלות מים ושאר כלים וכלי קיבול, כולם או מקצתם, שישמשו להובלת מים, חלוקתם, הפיקוח עליהם ואצירתם, וכן לקבוע את גדלם, מהותם, עוצמתם וחמריהם, אופן סידורם, מצבם, שינויים, הסרתם, חידושם ותיקונם; {{ח:תתתת|(ג)}} להסדיר אספקת מים ציבוריים על ידי ברזי מים והשימוש בהם; {{ח:תתתת|(ד)}} להסדיר אספקת מים על ידי מדידה ולקבוע את החמרים, מדי המים, האביזרים והמתאמות המשמשים למטרה זו או בקשר אתה; {{ח:תתתת|(ה)}} לקבוע את התנאים שבהם יש לספק מים לצרכי בית ולצרכים אחרים ואת המחיר שישולם בעד המים שסופקו כאמור ואגרות בעד התקנתם; {{ח:תתת|(11)|(א)}} לא תייסד המועצה חברה, חברת בת, אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת (להלן – תאגיד) לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות המועצה ותפקידיה, ולא תרכוש מניות או ניירות ערך או זכות הנאה אחרת של כל תאגיד שמטרותיו מסייעות, לדעת המועצה, להשגת כל מטרה כאמור ולא תנהג בהם דרך בעלים ולא תהיה חברה בעמותה אלא באישור שר הפנים ובתנאים שהוא קבע; {{ח:תתתת|(ב)}} מניות שרכשה המועצה בתאגיד יוחזקו על שמה או על שם ראש המועצה, סגניו או עובדי המועצה תוך נקיבת תפקידם בלבד, והוא הדין לגבי חברות המועצה בתאגיד ללא הון מניות; {{ח:תתתת|(ג)}} מועצה לא תייסד תאגיד אלא לאחר שנתקבלה ההחלטה על כך ברוב של חברי המועצה; {{ח:תתתת|(ד)}} על מינוי נציגי המועצה בתאגיד יחולו {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני)|תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני), התשס״ו–2006}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תתתת|(ה)}} ראש המועצה יגיש למועצה לפחות פעם אחת בשנה דין וחשבון על מצב התאגיד, והמועצה תקיים דיון על הדין וחשבון; העתק הדין וחשבון ופרוטוקול מישיבת המועצה שבה נידון יועבר לשר הפנים; {{ח:תתתת|(ו)}} לא יינתן אישור לפי פסקת משנה (א), אלא אם נכללו בתזכיר או בתקנון התאגיד הוראות אשר לפיהן החלטה בנושאים שלהלן טעונה אישור מאת שר הפנים: {{ח:תתתתת|(1)}} הקמת חברת בת או סניף לתאגיד; {{ח:תתתתת|(2)}} ייסוד, לקיחת חלק בייסוד, או התמזגות עם כל תאגיד אחר; {{ח:תתתתת|(3)}} הגדלת הון המניות הרשום של חברה, או שינוי בתזכיר או בתקנון התאגיד; {{ח:תתתתת|(4)}} תשלום שכר או כל תמורה אחרת לחברי המועצה או לעובדיה אשר יכהנו בתאגיד כנציגי המועצה; {{ח:תתתתת|(5)}} הספקת שירותים שהם בסמכות המועצה, על ידי התאגיד; {{ח:תתת|(12)}} לעשות את כל הדרוש להכנתו של המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום, לרבות ארגונם והסדרתם של אספקת מצרכים ושירותים חיוניים. {{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210653.pdf|סעיף 3 לחוק לתיקון פקודת העיריות (מס׳ 40), התשנ״א–1990}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249.21|סעיף 249(21) לפקודת העיריות}} לעניין הסדרת שעות פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי המנוחה, בהתחשב בטעמים שבמסורת דתית, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 264א|סעיף 264א לפקודת העיריות}} לעניין התקנת חוקי עזר בדבר פתיחת עסקים וסגירתם בימי מנוחה.}} {{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לתת אישורים ולהוציא רשיונות בנוגע לענינים שהיא נדרשת או מוסמכת להם. {{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית להיכנס בכל זמן סביר למקומות ציבוריים ופרטיים, על ידי עובדיה המורשים לכך ופועלים הנלווים אליהם, כדי לערוך בהם חקירות, בדיקות ומדידות לשם מניעתם או גילוים וסילוקם של מפגעים ותקלות, ולשם מניעתן או גילוין של עבירות על צו זה או על חוקי העזר של המועצה או על החלטותיה, או לשם עשיית כל מעשה שהמועצה רשאית לעשותו. {{ח:תת|(ד)}} המועצה היא הנציגות המוכרת של הציבור בתחום המועצה בכל ענין שהוא בגדר סמכויותיה. {{ח:תת|(ה)}} המועצה תהא רשאית לאצול מתפקידיה וסמכויותיה לועד מקומי, דרך כלל, לענין מסוים או לסוג של ענינים, למעט סמכויותיה על פי {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיפים 63(א)(11)}}, {{ח:פנימי|סעיף 68|68}} {{ח:פנימי|סעיף 134|ו־134 לצו זה}} {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 22|וסעיף 22 לפקודה}}, וסמכותה להפקיע מקרקעין, על פי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}. {{ח:סעיף|64|שיתוף עם רשויות אחרות}} {{ח:ת}} המועצה רשאית לעשות כל דבר בשיתוף או בשותפות עם כל רשות אחרת ולשלם חלק מן המחיר או מן ההוצאה הכרוכים בכך כפי שיוסכם בין המועצה ובין הרשות האחרת, וכן את המכסות שיוטלו עליה לפי {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים|חוק איגודי ערים, תשט״ו–1955}}. {{ח:סעיף|64א|דיון חוזר בהחלטות המועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} ראש מועצה רשאי, תוך 48 שעות משעה שנתקבלה החלטה במועצה, להודיע בכתב לחברי המועצה על רצונו להביא את ההחלטה לדיון חוזר במועצה ועל מועד הדיון החוזר. {{ח:תת|(ב)}} הדיון החוזר יהיה בישיבה מיוחדת של המועצה שתתקיים תוך 10 ימים מיום שנתקבלה ההחלטה, או תוך פרק זמן קצר יותר אם דרשו זאת 40% מחברי המועצה. {{ח:תת|(ג)}} תוקפה של החלטה שעליה נמסרה הודעה לפי סעיף קטן (א) יותלה עד שהחליטה המועצה בדיון החוזר או עד שחזר בו ראש המועצה מהודעתו, לפי המוקדם יותר. {{ח:תת|(ד)}} החלטת המועצה בדיון חוזר אינה נתונה לדיון חוזר נוסף. {{ח:תת|(ה)}} סעיף זה לא יחול על החלטה שחיקוק מחייב את קבלתה ברוב מיוחד של חברי המועצה והיא נתקבלה ברוב כזה. {{ח:תת|(ו)}} סמכות ראש מועצה לפי סעיף זה אינה ניתנת לאצילה לזולת. {{ח:סעיף|64ב|ראש מועצה המסיים תפקידו|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־6}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”ראש מועצה המסיים תפקידו“ – ראש מועצה – {{ח:תתת|(1)}} המכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}; {{ח:תתת|(2)}} שלא הוצע כמועמד לראשות המועצה לקראת הבחירות הבאות – מהיום האחרון להגשת רשימות המועמדים; {{ח:תתת|(3)}} שהוצע כמועמד לראשות המועצה, לא נבחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 210|סעיף 210(א)}} ולא היה אחד משני המועמדים שקיבלו את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים – מהיום שלאחר יום הבחירות; {{ח:תתת|(4)}} שהיה אחד משני המועמדים בבחירות חוזרות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 210|בסעיף 210(ב)}} ולא נבחר בבחירות החוזרות – מהיום שלאחר הבחירות החוזרות; {{ח:תת|(ב)}} ראש מועצה המסיים תפקידו לא יהיה רשאי – {{ח:תתת|(1)}} למנות עובדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(ב)}}; {{ח:תתת|(2)}} לפטר עובדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61(ה)}}; {{ח:תתת|(3)}} להעלות עובדים בדרגה; {{ח:תתת|(4)}} לחתום על שטרות או מסמכי תשלום לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 191|סעיף 191 לפקודת העיריות}}, כפי שהוחל {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 34א|בסעיף 34א לפקודה}}, בסכום העולה על החלק השנים עשר של התקציב הרגיל, לכל חודש של כהונה כראש מועצה המסיים תפקידו למעט: {{ח:תתתת|(א)}} תשלום שכר ופרעון מילוות; {{ח:תתתת|(ב)}} שטרות ומסמכי תשלום הנובעים מהתחייבויות שנעשו כדין לפני שנעשה ראש מועצה המסיים תפקידו. {{ח:תת|(ג)}} פעל ראש המועצה המסיים תפקידו בניגוד להוראות סעיף קטן (ב), לא יהיה תוקף למינוי עובד, לפיטוריו או להעלאתו בדרגה, כאמור שם בפסקאות (1) עד (3), וכל תשלום כאמור בפסקה (4) שם, ייחשב בלתי חוקי ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}}. {{ח:קטע2|פרק 10|פרק עשירי: הוצאות והכנסות}} {{ח:סעיף|65|הוצאות}} {{ח:ת}} ההוצאות שהמועצה מוציאה לטובת כל תחום המועצה (להלן – הוצאות כלליות), יתמלאו ככל האפשר מן ההכנסות הכלליות המגיעות אליה מכל תחום המועצה; ואילו ההוצאות לטובת חלק של תחום המועצה (להלן – הוצאות מיוחדות) יתמלאו ככל האפשר מן ההכנסות המיוחדות שיבואו מאותו חלק, ואולם רשאית המועצה להפריש סכומים מהכנסות מיוחדות למילוי כל חלק של הוצאות כלליות ולהיפך, ובלבד שהמועצה לא תהא רשאית להוציא מהכספים לעניני תרבות וחינוך שיבואו מהכנסות הבאות מאותו חלק של תחום המועצה, להוצאות כלליות. {{ח:סעיף|66|הכנסות}} {{ח:ת}} הכנסות המועצה יבואו ממיכסות תשלום או ממסים או משניהם יחד. {{ח:סעיף|67|מכסות ושילומן}} {{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להטיל מכסות תשלום על כל ועד מקומי למילוי כל הוצאה מהוצאותיה המופיעות בתקציב שאושר על ידי השר. {{ח:תת|(ב)}} המועצה תודיע בכתב לועד המקומי על כל מכסת תשלום שהוטלה עליו, ובאם לא הגיש הועד, תוך 14 יום מיום שנמסרה לו הודעת המועצה, ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 136|סעיף 136}}, תהא החלטת המועצה סופית. {{ח:סעיף|68|מסים ושילומם|תיקון: תשכ״א, תשכ״ח, תשכ״ט־2, תשל״ה, תשל״ה־2, תשנ״ד, תשס״ד־2, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להטיל בתחום המועצה או בכל חלק ממנו את האגרות, ההיטלים ודמי ההשתתפות, למעט ארנונה (להלן – מסים), שמועצה רשאית להטילם לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|הפקודה}}. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} החליטה המועצה להטיל מס או ארנונה כללית, ישולמו לה המס או הארנונה במישרין בידי החייבים בהם, ואולם המועצה רשאית, בהתייעצות עם ועד מקומי שבתחומה להסמיך את הועד לגבות במקומה ובעבורה את המס או הארנונה מחייבים המתגוררים בתחום הועד המקומי או בעבור נכסים המצויים באותו תחום; הסמיכה המועצה את הועד כאמור וגבה הועד בעבור המועצה את המס או הארנונה יעבירו לידי המועצה בסמוך לאחר גבייתו. {{ח:סעיף|68א||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ב־2, תשכ״ח, תשכ״ט־2, תשנ״ב, תשע״ח־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|69|שיעורי מסים|תיקון: תשכ״ח, תשכ״ט, תשמ״ד, תשנ״ד}} {{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית לקבוע את שיעורי המסים, למעט ארנונה כללית, את מועדי שילומם, ולהטילם לפי דרגות או אחוזים או בסיסי הערכה שונים, על סוגים שונים של נכסים או על חלקים שונים של תחום המועצה. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|70||תיקון: תשכ״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|71||תיקון: תשכ״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|72||תיקון: תשכ״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|73|חילופי בעלים או מחזיקים|תיקון: תשנ״ה־3}} {{ח:תת|(א)}} היה אדם לבעל נכס או למחזיק בנכס, שבעלו או מחזיקו היה חייב עליו בארנונה לפי צו זה, ישלם כל שיעור משיעורי הארנונה שפרעונו חל לאחר שהיה לבעל הנכס או למחזיק בו, הכל לפי הענין. {{ח:תת|(ב)}} העביר אדם נכס שחייבים עליו ארנונה לפי צו זה, או חדל מהיות מחזיק בנכס זה, אם השכירו לתקופה של שנה או יותר, לא יהיה חייב בתשלום כל שיעור משיעורי הארנונה שפרעונו חל אחרי יום ההעברה או אחרי היום שחדל להיות מחזיק כאמור; אך כל זמן שלא נמסרה למועצה הודעה על העברת הנכס או חדילת החזקה, יהא האדם אחראי לתשלום כל ארנונה על הנכס הזה שלא שולמה על ידי הבעל החדש או על ידי המחזיק שבא אחריו, הכל לפי הענין; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה. {{ח:סעיף|74|בניין שנהרס|תיקון: תש״ף־2}} {{ח:ת}} נהרס בניין שמשתלמת עליו ארנונה, או שניזוק במידה שאי־אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבניין למועצה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הרוס או ניזוק: {{ח:תת|(1)}} עם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים בשלוש השנים שממועד מסירת ההודעה (להלן – תקופת הפטור הראשונה); {{ח:תת}} {{ח:הערה|(תקופת הפטור הראשונה לנכס שהיה פטור במשך 4 שנים שקדמו ליום 1.1.2021 תהיה שנתיים מיום 1.1.2021).}} {{ח:תת|(2)}} חלפה תקופת הפטור הראשונה יהיה חייב בארנונה לגבי אותו בניין בחמש השנים שמתום אותה תקופה, בסכום המזערי בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 9|ו־9 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992}}, הקבוע לסוג הנכס המתאים לבניין על פי השימוש האחרון שנעשה בבניין (בסעיף זה – תקופת התשלום); {{ח:תת|(3)}} חלפה תקופת התשלום והבניין נותר במצב של נכס הרוס או ניזוק כאמור, ימסור מחזיק הבניין למועצה הודעה בכתב על כך ולא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; {{ח:תת|(4)}} התקופות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) ייספרו בין ברציפות ובין במצטבר; {{ח:ת}} אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן לפירעונם לפני מסירת ההודעה. {{ח:סעיף|75|הפחתת מסים וויתור עליהם|תיקון: תשמ״ב, תשנ״ד, תשס״ד־2, תשס״ה}} {{ח:ת}} המועצה רשאית להפחית או לוותר על מסים, למעט תשלומי ארנונה כללית, בהתחשב במצבו החמרי של החייב בהם או של הועד המקומי החייב או מסיבה אחרת שיאשר השר. {{ח:סעיף|75א|פטור מהיטל לצרכי סעד|תיקון: תשי״ח־2}} {{ח:תת|(א)}} תייר המתאכסן במלון פטור מתשלום היטל לצרכי סעד בעד אכסונו. {{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מלון“ – מלון כמשמעותו {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_207900.pdf|בחוק אכסון במלון (הוראות שעה), תשי״ח–1958}}, שיש עליו אישור לפי {{ח:חיצוני|צו ההגנה (זיהוי עסקים למכירת טובין ומתן שירותים לתיירים)|צו ההגנה (זיהוי עסקים למכירת טובין ומתן שירותים לתיירים), תשי״ז–1957}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תייר“ – אדם המחזיק תעודת רישום כניסה ”על. 17“ או ”ק. 3“ חתומה ביד קצין בקורת הגבולות. {{ח:קטע2|פרק 11|פרק אחד עשר: כספים}} {{ח:סעיף|76|קופת המועצה}} {{ח:תת|(א)}} כל הכספים המתקבלים על ידי המועצה או על שמה הם קופת המועצה. {{ח:תת|(ב)}} קופת המועצה תשמש לתשלום כל סכום שהמועצה רשאית או חייבת להוציאו כדין. {{ח:סעיף|77|בטחון קופת המועצה|תיקון: תשע״ח־6}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} כל הכספים השייכים לקופת המועצה או מתקבלים למענה או לחשבונה ישולמו מיד לחשבון המועצה בבנק שהיא תקבע לכך, ובלבד – {{ח:תתת|(1)}} שהמועצה רשאית להרשות לגזבר להחזיק אצלו סכום כסף כדי הוצאות יום יום של המועצה; {{ח:תתת|(2)}} שאם אין בנק בתחום המועצה, יחזיקו את הכספים בכל צורה של בטיחות שתבוא עליה אישור המועצה. {{ח:סעיף|78||תיקון: תש״ך, תשע״ח־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|79|הוראות להנהלת הקופה}} {{ח:ת}} רשאי השר, בהתחשב עם הוראות {{ח:פנימי|פרק 11|פרק זה}}, לתת הוראות כלליות בדבר הנהלת קופת המועצה, והמועצה חייבת לנהוג לפיהן. {{ח:סעיף|80|השקעת כספים}} {{ח:ת}} רשאית המועצה, בהתחשב עם הוראות כלליות של השר, להשקיע את עודפי כספיה בדרך הטובה בעיניה. {{ח:סעיף|80א|קניות ומחסנים|תיקון: תשנ״ט}} {{ח:ת}} המועצה תסדיר את קניותיה, את ניהול המחסנים ואת רישום וניהול הטובין בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 4|שבתוספת הרביעית}}. {{ח:סעיף|81|מחיקת חובות}} {{ח:ת}} כל סכום המגיע למועצה שתשלומו נתאחר לא פחות משלוש שנים והוא נראה כחוב אבוד, רשאית המועצה על פי החלטה מיוחדת לוותר עליו ולמחקו מהפנקסים אם היתה סבורה שהדבר לטובת הציבור; בכל מקרה אחר, טעונה החלטת המועצה אישורו של השר. {{ח:קטע2|פרק 12|פרק שנים עשר: תקציב, חשבונות ובקורת חשבונות|תיקון: תש״ם־4}} {{ח:קטע3|פרק 12 סימן א|סימן א׳: תקציב המועצה|תיקון: תש״ם־4}} {{ח:סעיף|81א|תקציב שנתי|תיקון: תש״ם־4}} {{ח:ת}} לכל מועצה יהיה תקציב שנתי. {{ח:סעיף|81ב|שנת כספים|תיקון: תש״ם־4, תשנ״ב}} {{ח:ת}} שנת הכספים לכל המועצות תתחיל באחד בינואר של כל שנה. {{ח:סעיף|81ג||תיקון: תש״ם־4, תשע״ח־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|81ד||תיקון: תש״ם־4, תשע״ח־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|81ה||תיקון: תש״ם־4, תשע״ח־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|81ו||תיקון: תש״ם־4, תשע״ח־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: חשבונות ובקורת חשבונות|תיקון: תש״ם־4}} {{ח:סעיף|82||תיקון: תשע״ח־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|83||תיקון: תשע״ח־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|84|הוצאה שאינה כדין}} {{ח:תת|(א)}} מבקר החשבונות של המועצה יפסול כל הוצאה שאינה כדין ויציין זאת בדין וחשבון לשר. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לזקוף כל הוצאה שאינה כדין או כל חלק ממנה, לחובתו של כל אדם שהוציאה או שהרשה להוציאה. השר יודיע בכתב על החלטתו זו לאדם הנוגע בדבר ולמועצה, וכל אחד מהם רשאי, תוך שלושים יום מיום קבלת ההודעה לבקש בכתב לבטל או להפחית את החיוב. השר יודיע את החלטתו בכתב למבקש ולמועצה. {{ח:תת|(ג)}} לא נתברר מהחלטותיה של המועצה מי מחבריה הסכים להוצאה פלונית, רואים כל חבר שנוכח בישיבה שבה נתאשרה ההוצאה כאילו נתן את הסכמתו לכך, עד שיוכיח את ההיפך. {{ח:תת|(ד)}} האדם שלחובתו נזקפה בהחלטה סופית הוצאה שאינה כדין יהא חייב בתשלומה למועצה תוך שלושים יום מיום שבו נתקבלה ההחלטה הסופית. {{ח:תת|(ה)}} לא נפרע החוב במועד הקבוע, תגיש עליו המועצה תובענה ואם סירבה או התרשלה להגישה או לנהל את המשפט כהלכה, רשאי השר למנות אדם שיעשה זאת בשמה ולמענה, והוצאות המשפט ישולמו מקופת המועצה. {{ח:קטע2|פרק 13|פרק שלושה עשר: חוזים והצעות|תיקון: תשכ״ה}} {{ח:סעיף|85|התקשרות בחוזים על פי החלטת המועצה|תיקון: תשכ״ה}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה רשאי, על פי החלטת המועצה, להתקשר בחוזה בשם המועצה. {{ח:תת|(ב)}} אם חוזה מטיל הוצאה או התחייבות כספית על המועצה, לא תחליט המועצה על התקשרות באותו חוזה אם אין להוצאה או להתחייבות הקצבה מתאימה בתקציב המאושר של המועצה. {{ח:סעיף|86|התקשרות בחוזים ללא החלטת המועצה|תיקון: תשכ״ה}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה רשאי גם ללא החלטת המועצה להתקשר בשם המועצה בחוזה המטיל הוצאה או התחייבות כספית על המועצה אם נתמלאו בו תנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} להוצאה או להתחייבות יש הקצבה מתאימה בתקציב המאושר של המועצה; {{ח:תתת|(2)}} תנאי החוזה אינם בסתירה לכללים שקבע השר לענין זה, ואם לא קבע – לכללים שקבעה המועצה, בדרך כלל או לענין חוזים מיוחדים; {{ח:תתת|(3)}} ההוצאה הכספית הכרוכה בחוזה לא עלתה על הסכום שקבעה המועצה, באישור השר, לענין זה. {{ח:תת|(ב)}} פרטי החוזים שנחתמו שלא על פי החלטת המועצה יירשמו בפנקס שינהל גזבר המועצה לענין זה. בהעדר הגזבר, יירשמו פרטי החוזים כאמור בפנקס שינהל חבר המועצה שיתמנה במיוחד לכך על ידי המועצה. {{ח:סעיף|87|תיקון ההוראות בדבר מכרזים|תיקון: תשכ״ה}} {{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיפים 85}} {{ח:פנימי|סעיף 86|ו־86}} אינו גורע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}}. {{ח:סעיף|88||תיקון: תשכ״ה, תשע״ח־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|89|מכרזים|תיקון: תשכ״ה}} {{ח:ת}} לא תתקשר המועצה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה אלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השניה}}. {{ח:סעיף|89א|חבר מועצה המעונין בחוזה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} חבר המועצה שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו או קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם המועצה, למענה או בשמה, או בכל ענין העומד לדיון במועצה או בוועדה מוועדותיה, פרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים – {{ח:תתת|(1)}} יודיע על כך למועצה, בכתב או בעל פה, מיד לאחר שנודע לו כי החוזה, העסק או הענין האמורים עומדים לדיון, וההודעה תירשם בפרוטוקול; {{ח:תתת|(2)}} לא ישתתף בדיונים על החוזה, העסק או הענין במועצה או בוועדה ולא יצביע בהצבעה על כל שאלה בקשר להם; {{ח:תת}} לענין סעיף זה, ”קרוב“ לאדם פלוני – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין|בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963}}. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על חבר מועצה מחמת היותו בעל מניות או חבר בגוף משפטי שיש לו חלק או טובת הנאה בחוזה או בעסק כאמור באותו סעיף קטן, אלא אם כן היה אותו חבר משמש מנהל או פקיד אחראי בגוף המשפטי, או אם חלקו בהונו או ברווחיו של גוף כאמור עולה על 5 אחוזים. {{ח:תת|(ג)}} העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שלושה חודשים. {{ח:סעיף|89ב|איסור התקשרות בחוזים|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} חבר מועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שיש לאחד מהאמורים חלק העולה על עשרה אחוזים בהונו או ברווחיו, או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם המועצה; לענין זה, ”קרוב“ – בן זוג, הורה בן או בת, אח או אחות. {{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על – {{ח:תתת|(1)}} חוזה בדבר מתן שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים, לאחד מהמנויים בסעיף קטן (א); {{ח:תתת|(2)}} הסכם בהליכי רכישה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943}}, או בהליכי העברת מקרקעין במקום רכישה כאמור; {{ח:תתת|(3)}} חוזה או עסקה שהמועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה ובאישור השר, התירה ובתנאים שהתירה; הודעה על מתן היתר כאמור תפורסם ברשומות. {{ח:תת|(ג)}} חוזה שנערך בניגוד להוראות סעיף זה ניתן לביטול על פי החלטת המועצה ברוב חבריה או על פי החלטת השר, ומשבוטל כך לא תהא המועצה חייבת להחזיר את מה שקיבלה על פי החוזה או לשלם את שוויו של מה שקיבלה, ובלבד שלא יהיה בביטול החוזה כדי לגרוע מזכויות צד שלישי שנרכשו בתום לב. {{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, דין התקשרות עם תאגיד שלמועצה שליטה בו כדין התקשרות עם המועצה; לענין זה, ”שליטה“ – כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין#סעיף 2|סעיף 2 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963}}. {{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על התקשרויות שנעשו לפני תחילת כהונתו של חבר המועצה שבשלה חל האיסור; אולם עם תחילת הכהונה יודיע חבר המועצה בכתב למועצה על כל התקשרות האסורה לפי הוראות סעיף קטן (א) שנעשתה לפני תחילת כהונתו, וכל עוד לא נסתיימה התקשרות זו לא יעסוק אותו חבר המועצה בתוקף כהונתו במועצה בכל ענין הנוגע להתקשרות האמורה. {{ח:תת|(ו)}} העובר, ביודעין, על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר ששה חודשים. {{ח:תת|(ז)}} הרשעה בעבירה לפי סעיף זה תיחשב כהרשעה בעבירה שיש עמה קלון. {{ח:תת|(ח)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 89א|סעיף 89א}}. {{ח:קטע2|פרק 14|פרק ארבעה עשר: הנהלה מקומית}} {{ח:סעיף|90|ועד מקומי}} {{ח:ת}} כל ישוב יתנהל על ידי ועד מקומי. {{ח:סעיף|90א|סיווג תושבים ביישוב שיתופי|תיקון: תשע״ח־3}} {{ח:ת}} לפני בחירות כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 137|בסעיף 137}}, למעט בחירות מיוחדות כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 137|בסעיף האמור}}, תוכן לכל יישוב שיתופי רשימה לצורך קביעת אופן ניהולו של היישוב השיתופי, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 91א|סעיפים 91א עד 91ה}} – יראו כתושב מי שנכלל ברשימה וכחבר אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית של היישוב (להלן – האגודה השיתופית) מי שצוין ככזה ברשימה האמורה; הרשימה תוכן לפי הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} השר יעביר לוועדת הבחירות שמונתה על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 15|הפרק החמישה עשר}}, רשימה של כל אדם שיום הולדתו ה־17 חל לא יאוחר מיום הבחירות ורשום הוא ומענו ביום הקובע במרשם האוכלוסין כתושב היישוב השיתופי, שנת לידתו ומספר זהותו במרשם האוכלוסין; {{ח:תת|(2)}} ועדת הבחירות תבחן אם מי שנכלל ברשימה שהועברה לה הוא חבר או אינו חבר באגודה השיתופית, ותציין זאת ברשימה; לצורך זה, ועדת הבחירות רשאית לדרוש מהמועצה, מוועד מקומי, מוועד הנהלה של אגודה שיתופית חקלאית ביישוב שיתופי ומכל תושב, שימסור לה, במקום ובזמן שתקבע, כל ידיעה או מסמך שברשותה הדרוש, לדעת ועדת הבחירות, להכנת הרשימה; מי שקיבל דרישה כאמור חייב להשיב עליה תוך 7 ימים מיום קבלתה; {{ח:תת|(3)}} ביום ה־118 שלפני יום הבחירות תניח ועדת הבחירות העתקים מהרשימה במשרד המועצה, במשרד הוועד המקומי ובמקומות אחרים בתחום היישוב השיתופי, כפי שתקבע ועדת הבחירות, למען יוכל כל המעוניין בכך לעיין בה; {{ח:תת|(4)}} לא יאוחר מהיום ה־118 שלפני יום הבחירות יפרסם יושב ראש ועדת הבחירות בתחום היישוב השיתופי מודעה בדבר הצגת הרשימה לעיון כאמור בפסקה (3); במודעה האמורה יצוינו מקומות הנחת הרשימה, זכותו של כל אדם לעיין בה בתוך 10 ימים מיום פרסום המודעה ושעות העיון; כמו כן יפורטו במודעה הוראת {{ח:פנימי|סעיף 90ב|סעיף 90ב}}; {{ח:תת|(5)}} דרשה ועדת הבחירות מידע לפי פסקה (2) ולא נמסר לה המידע המבוקש במועד, ירשום יושב ראש ועדת הבחירות ברשימה ליד שמו של כל תושב שלגביו לא נמסר המידע האמור, כי הוא אינו חבר באגודה השיתופית ובמודעה האמורה בפסקה (4) יצוין מספר התושבים שנרשמו כמי שאינם חברים באגודה השיתופית עקב אי־מסירת המידע בעניין חברותם באגודה; {{ח:תת|(6)}} מיד לאחר תום המועד האחרון להגשת עררים לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ב|סעיף 90ב(א)}}, עתירה או פסק דין לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ב|סעיף 90ב(ז)}}, לפי המאוחר מביניהם, תעביר ועדת הבחירות למנהל הבחירות את הרשימה שהוכנה לכל יישוב שיתופי שבתחום המועצה האזורית לפי הוראות סעיף זה. {{ח:סעיף|90ב|עררים ועתירות|תיקון: תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} כל אדם רשאי, לא יאוחר מהיום ה־108 שלפני יום הבחירות, להגיש לוועדת הבחירות ערר מנומק, בכתב, על כך שהוא או זולתו נרשם, שלא כדין, ברשימה כחבר אגודה שיתופית או כמי שאינו חבר אגודה שיתופית. {{ח:תת|(ב)}} ועדת הבחירות תדון בעררים, ובלבד שחבר ועדת בחירות לא ידון בעררים הנוגעים לרשימה של היישוב שבו הוא מתגורר, תנהל פרוטוקול מישיבותיה ותכריע בהם לא יאוחר מהיום ה־101 שלפני יום הבחירות; לצורך קבלת הכרעה כאמור, רשאית הועדה לגבות עדויות ולעיין במסמכים כפי שייראה לה. {{ח:תת|(ג)}} סברה ועדת הבחירות כי ניתן לקבל ערר של אדם לגבי הרישום שלו בלי להיזקק לשמיעת טענותיו, תודיע לעורר שקיבלה את עררו; בכל מקרה אחר תזמין הוועדה את העורר לדיון בערר, ואם נגע הערר לזולת – תזמין גם אותו. {{ח:תת|(ד)}} הגיש אדם ערר הנוגע לאדם אחר, ימציא לוועדת הבחירות העתק נוסף מכתב הערר וועדת הבחירות תמציא העתק זה לאותו אדם, יחד עם ההזמנה לדיון. {{ח:תת|(ה)}} הזמנה לדיון כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו־ד), תימסר במסירה אישית או תישלח בדואר רשום עם אישור מסירה; כל בעל דין שהוזמן לדיון בערר, זכאי לטעון לפני ועדת הבחירות בעצמו או על ידי בא־כוחו. {{ח:תת|(ו)}} קיבלה ועדת הבחירות החלטה בערר שלא בפני בעל דין או בא־כוחו, תודיע את החלטתה בכתב לעורר, ואם נגע הערר לזולת – גם לו, לא יאוחר מהיום ה־97 שלפני יום הבחירות; לא מסרה ועדת הבחירות הודעה כאמור על החלטתה, רואים ערר זה כערר שהוחלט לדחותו וכאילו נמסרה לעורר הודעה על הדחיה ביום ה־97 שלפני יום הבחירות. {{ח:תת|(ז)}} מי שהגיש ערר, ואם הערר נגע לאחר – גם האחר, רשאי לעתור על החלטת ועדת הבחירות לפי סעיף קטן (ו), לבית משפט לעניינים מינהליים; על עתירה כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 8|סעיף 8 לפקודה}}. {{ח:תת|(ח)}} ועדת הבחירות תתקן את הרשימה לפי ההכרעות בעררים ובעתירות לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|91|הועד המקומי בישוב שיתופי|תיקון: תשכ״ג, תשנ״א־2, תשנ״ז־2, תש״ס, תשס״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 91א|בסעיפים 91א}} {{ח:פנימי|סעיף 91ב|ו־91ב}}, מי שמכהנים בישוב שיתופי, במועד פלוני, כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית יכהנו גם כחברי הועד המקומי של הישוב. {{ח:תת|(ב)}} חדל ישוב להיות שיתופי, תמנה המועצה ועד מקומי בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}} ורואים ועד זה כועד ראשון שמונה על פי {{ח:פנימי|סעיף 92|הסעיף האמור}}. {{ח:סעיף|91א|צירוף נציגות לוועד מקומי|תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ד־2, תשנ״ז־2, תש״ס, תשס״ב, תשס״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} תושב של ישוב שיתופי שאינו חבר האגודה השיתופית, רשאי לבקש מהשר, לא יאוחר מהיום ה־64 שלפני יום הבחירות, להורות כי לועד המקומי של הישוב ייבחרו נוסף על חברי ועד הנהלת האגודה, גם נציגים של בעלי זכות בחירה בישוב שאינם חברים באגודה השיתופית. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} כפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 91ב|בסעיף 91ב}}, מצא השר כי בישוב שיתופי שלגביו הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (א), מספר התושבים שאינם חברי האגודה השיתופית הוא 10% לפחות ממספר התושבים בישוב, יורה כי בנוסף לחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית האמור {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיף 91}}, ייבחרו גם נציגים של התושבים באותו ישוב שאינם חברי האגודה השיתופית (להלן – נציגות). {{ח:תת|(ד1)}} ביישוב שהוא קיבוץ או קבוצה יורה השר כאמור אם הוגשה הבקשה על ידי 10% מבין התושבים הרשומים ביישוב ומספר התושבים שאינם חברי האגודה השיתופית הוא 30% לפחות ממספר התושבים ביישוב. {{ח:תת|(ה)}} מספר הנציגים שיעמדו לבחירה בישוב שיתופי כאמור, יהיה המספר השלם המתקבל מהכפלת מספר חברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית באותה שעה במנה המתקבלת מחלוקת מספר התושבים שאינם חברים באגודה השיתופית במספר התושבים החברים באגודה השיתופית, ובלבד שיהיה נציג אחד לפחות. {{ח:תת|(ה1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|91ב|בחירת ועד מקומי בישוב שיתופי|תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2, תש״ס, תשס״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיפים 91(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 91א|ו־91א(ד)}}, יורה השר לקיים בחירות לועד מקומי של ישוב שיתופי, בדרך האמורה {{ח:פנימי|פרק 14|בפרק זה}} לגבי ישוב שאינו שיתופי, בכל אחד ממקרים אלה: {{ח:תת|(1)}} מספר התושבים בישוב שאינם חברי האגודה השיתופית עלה על מספר התושבים חברי האגודה; {{ח:תת|(2)}} על פי בקשה של 20% מבין התושבים של הישוב שהוגשה לשר לא יאוחר מהיום ה־64 שלפני יום הבחירות. {{ח:תת|(3)}} ביישוב שהוא קיבוץ או קבוצה – על פי בקשה של 50% מהתושבים של היישוב שהוגשה לשר כאמור בפסקה (2). {{ח:סעיף|91ב1|יישוב שיתופי בכינוס נכסים או פירוק|תיקון: תשס״ה־2}} {{ח:ת}} ביישוב שיתופי שהאגודה השיתופית שבו נמצאת בהליך של פירוק, כינוס נכסים או מינוי נאמן על ידי בית משפט, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}}, או {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, יתקיימו בחירות לועד מקומי, ויראו את היישוב לענין הבחירות לועד המקומי כיישוב לא שיתופי; מועד הבחירות ייקבע בידי השר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 96ב|בסעיף 96ב(ב)}}. {{ח:סעיף|91ג|בקשות לשינויים בניהול המקומי|תיקון: תשנ״ז־2, תש״ס, תשס״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} נערכו בישוב שיתופי בחירות לנציגות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 91א|בסעיף 91א}} והוגשה לשר בקשה, לקראת הבחירות הבאות שיורה – {{ח:תתת|(1)}} על קיום בחירות לועד מקומי בישוב – יאשר השר את הבקשה אם הוגשה בידי 20% לפחות מבין התושבים של הישוב וביישוב שהוא קיבוץ או קבוצה – בידי 50% לפחות מבין התושבים שביישוב; {{ח:תתת|(2)}} כי חברי ועד הנהלת האגודה השיתופית בישוב, לבדם, יכהנו כחברי הועד המקומי – יאשר השר את הבקשה, כפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 91ב|בסעיף 91ב(1)}}, אם הוגשה בידי למעלה מ־90% מבין התושבים של הישוב. {{ח:תת|(ב)}} נערכו בישוב שיתופי מאוגד בחירות לועד מקומי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 91ב|בסעיף 91ב}} והוגשה לשר בקשה, לקראת הבחירות הבאות, להורות על קיום בחירות לנציגות בישוב או להורות שחברי ועד הנהלת האגודה השיתופית בישוב יכהנו גם כחברי הועד המקומי – יאשר השר את הבקשה, כפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 91ב|בסעיף 91ב(1)}}, אם ביקשו זאת למעלה מ־80% מבין התושבים של הישוב. {{ח:תת|(ג)}} בקשות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יוגשו לשר לא יאוחר מהיום ה־64 שלפני יום הבחירות. {{ח:סעיף|91ד|הודעה בדבר הגשת בקשות|תיקון: תש״ס, תשס״ז־2}} {{ח:ת}} לא יאוחר מהיום ה־74 שלפני יום הבחירות יפרסם מנהל הבחירות, בכל אחד מהישובים השיתופיים, הודעה בדבר האפשרות להגיש לשר בקשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 91א|בסעיפים 91א עד 91ג}}, לגבי הגוף שינהל את הישוב; בהודעה יפורט נוסח {{ח:פנימי|סעיף 91א|הסעיפים האמורים}} וכן יצוינו בה המועד האחרון להגשת הבקשות ומספר החותמים הנדרש לכל סוג של בקשה. {{ח:סעיף|91ה|אופן הגשת בקשות|תיקון: תש״ס, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} בקשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 91א|בסעיפים 91א עד 91ג}} יוגשו לשר בכתב, באמצעות מנהל הבחירות, ויפורטו בהן שמו, שם משפחתו ומספר זהותו של כל מבקש, וכל מבקש יחתום אישית על הבקשה לצד שמו; העתק מהבקשה יימסר לועדת הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} תושב שחתם על יותר מבקשה אחת מהבקשות האמורות בסעיף קטן (א), כל חתימותיו בטלות. {{ח:תת|(ג)}} תושב שחתם על בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אינו רשאי לחזור בו מחתימתו; מותו של חותם אינו מבטל את חתימתו. {{ח:סעיף|91ו|בדיקת בקשות|תיקון: תש״ס}} {{ח:ת}} קיבל מנהל בחירות בקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 91א|סעיפים 91א עד 91ג}}, יבדוק את הבקשות ויעבירן לשר, בצירוף הערותיו, לא יאוחר מהיום ה־57 שלפני יום הבחירות; החלטת השר בבקשות תינתן לא יאוחר מהיום ה־52 שלפני יום הבחירות. {{ח:סעיף|91ז|תוקף הוראת השר|תיקון: תש״ס, תשס״ז־2}} {{ח:ת}} הוראת השר בדבר אופן ניהולו של ישוב שיתופי שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 91א|סעיפים 91א עד 91ג}}, תעמוד בתוקפה גם בכל הבחירות הבאות שייערכו בישוב האמור, אלא אם כן הורה השר אחרת, על פי בקשות שהוגשו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 91א|הסעיפים האמורים}}. {{ח:סעיף|92|הועד המקומי הראשון בישוב שאיננו שיתופי|תיקון: תשכ״ג}} {{ח:תת|(א)}} חברי הועד המקומי הראשון בישוב שאיננו שיתופי ימונו על ידי המועצה לאחר התייעצות עם גופים ציבוריים שיש להם, לדעתה, נגיעה בדבר; המינוי טעון אישורו של השר. {{ח:תת|(ב)}} רשאית המועצה לבטל מינויו של חבר ועד מקומי ולמנות במקומו חבר אחר בדרך האמורה בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|93|הישיבה הראשונה|תיקון: תשי״ט־3, תשכ״ג}} {{ח:תת|(א)}} הישיבה הראשונה של הועד המקומי הראשון תתכנס, תוך 14 יום מיום אישור מינויו על ידי השר, על פי הזמנת ראש המועצה והוא ישב בראשה וינהלנה עד שייבחר ראש הועד המקומי. {{ח:תת|(ב)}} לא קויימו הוראות סעיף קטן (א), יכנס השר את הועד המקומי לישיבתו הראשונה והוא ישב בראשה וינהלנה עד שייבחר ראש הועד המקומי. {{ח:סעיף|94|כהונת הועד|תיקון: תשכ״ג}} {{ח:ת}} הועד המקומי הראשון יכהן עד שייבחר ועד מקומי לפי הוראות צו זה. {{ח:סעיף|95||תיקון: תשכ״ג, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|96|מספר חברי ועד מקומי בישוב שאיננו שיתופי|תיקון: תשכ״ג, תשנ״ד־2, תשנ״ז־2, תשס״ד, תשס״ד־2, תשס״ה, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} מספר חברי ועד מקומי נבחר בישוב שאינו שיתופי ייקבע בהתאם למספר התושבים ביישוב שהיו רשומים במרשם האוכלוסין ביום הקובע לפי טבלה זו: {{ח:תת}} <table> <tr><th>מספר תושבים</th><th>מספר חברי ועד</th></tr> <tr><td>עד 1,500</td><td>5 עד 7</td></tr> <tr><td>1,501 ומעלה</td><td>9 עד 11</td></tr> </table> {{ח:תת|(ב)}} מספר חברי הועד המקומי ייקבע בהתאם לסעיף קטן (א) על ידי השר בהתייעצות עם המועצה, לא יאוחר מהיום ה־50 שלפני יום הבחירות. {{ח:תת|(ג)}} השר רשאי להגדיל את מספר חברי ועד מקומי של ישוב הנמנה עם סוג משני הסוגים הראשונים המפורטים בטבלה שבסעיף קטן (א), כדי המספר המכסימלי הקבוע בטבלה לסוג הבא אחריו. {{ח:סעיף|96א||תיקון: תשכ״ג, תשכ״ה־2, תשנ״א־2, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|96ב|מועד הבחירות לועד המקומי ולנציגות|תיקון: תשכ״ג, תשנ״א־2, תשנ״ד־2, תשנ״ז־2, תש״ס, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} הבחירות הראשונות לועד מקומי בישוב שאיננו שיתופי יהיו במועד עריכתן של הבחירות למועצה או במועד אחר שיקבע השר שלא יאוחר מהבחירות הבאות למועצה. {{ח:תת|(ב)}} הבחירות הבאות אחרי הבחירות הראשונות בישוב שאיננו שיתופי וכן בחירות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 91א|סעיפים 91א עד 91ג}}, יקוימו במועד עריכתן של הבחירות למועצה ובלבד שהשר לא קבע בשל נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לדעתו, מועד בחירות מוקדם או מאוחר ממנו. {{ח:תת|(ג)}} נדחו בחירות למועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}}, יידחו גם הבחירות האמורות בסעיף קטן (ב) ויקוימו ביום הבחירות למועצה. {{ח:סעיף|96ג|שיטת הבחירות|תיקון: תשכ״ג}} {{ח:ת}} הבחירות לועד יהיו כלליות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות. {{ח:סעיף|97||תיקון: תשמ״א, תשנ״א־2, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|98|הזכות לבחור לועד מקומי|תיקון: תשמ״ד־2, תשנ״א־2, תשנ״א־3, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} הזכות להשתתף בבחירת ועד מקומי של ישוב נתונה לכל מי שרשום בפנקס הבוחרים שהוכן לאותו ישוב לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 15|הפרק החמישה עשר}}. {{ח:סעיף|99|הזכות להיבחר לועד מקומי|תיקון: תשי״ט־3, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}} יחול על הזכות להיבחר כחבר ועד מקומי בשינויים אלה: {{ח:תת|(1)}} כל מקום שנאמר בו ”מועצה“ יראו כאילו נאמר בו ”ועד מקומי“. {{ח:תת|(2)}} בכל מקום שנאמר בו ”אזור“ יראו כאילו נאמר בו ”ישוב“. {{ח:סעיף|100|הזכות להגשת רשימת מועמדים|תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} כל קבוצת אנשים הרשומה בפנקס בוחרים של ישוב והמונה שני אחוזים לפחות ממספר בעלי זכות הבחירה בישוב, אך לא פחות מחמישה אנשים, רשאית להגיש רשימת מועמדים בבחירות לועד המקומי של אותו ישוב. {{ח:תת|(ב)}} בבחירות לנציגות רשאית להגיש רשימת מועמדים, כל קבוצת אנשים הרשומים בפנקס הבוחרים של הישוב והם אינם חברים באגודה השיתופית, ובלבד שהקבוצה מונה שני אחוזים לפחות ממספר בעלי זכות הבחירה בישוב שאינם חברים באגודה השיתופית אך לא פחות מחמישה אנשים. {{ח:תת|(ג)}} רשימות המועמדים לועד המקומי או לנציגות יוגשו כאמור בהוראות {{ח:פנימי|פרק 15|הפרק החמישה עשר}}. {{ח:סעיף|101|החלת הוראות|תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2, תש״ס}} {{ח:תת|(א)}} ההוראות החלות לפי צו זה על בחירת ועד מקומי בישוב שאיננו שיתופי, יחולו גם על בחירות נציגות ועל בחירת ועד מקומי לפי {{ח:פנימי|סעיף 91ב|סעיפים 91ב}} {{ח:פנימי|סעיף 91ג|ו־91ג}}. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיפים 98}} {{ח:פנימי|סעיף 99|ו־99}} יחולו גם על בחירת נציגות, אולם יהיו זכאים לבחור ולהיבחר לנציגות רק תושבים שאינם חברים באגודה השיתופית. {{ח:סעיף|102|תחילת כהונה ורציפותה|תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2, תשע״ב־7}} {{ח:ת}} ועד מקומי ונציגות יתחילו לכהן ביום השביעי שלאחר יום פרסום ההודעה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218}} בדבר תוצאות הבחירות; הכהונה תימשך עד שיתחיל לכהן ועד מקומי חדש או שתתחיל לכהן נציגות חדשה. {{ח:סעיף|103|תקופת כהונה|תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2, תש״ס}} {{ח:ת}} ועד מקומי בישוב לא שיתופי, ועד מקומי שנבחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 91ב|סעיף 91ב}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 91ג|סעיף 91ג}} וכן נציגות, יכהנו חמש שנים. {{ח:סעיף|104|ישיבה ראשונה של ועד מקומי נבחר|תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2, תשס״ד־2, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} ועד מקומי נבחר יתכנס לישיבתו הראשונה, על פי הזמנת ראש המועצה, לא יאוחר מ־14 ימים מיום תחילת כהונתו; ראש המועצה ישב בראש הישיבה וינהלנה עד אשר ייבחר ראש הועד המקומי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 105|בסעיף 105}}. {{ח:תת|(ב)}} לא נקראה הישיבה הראשונה כאמור בסעיף קטן (א) בידי ראש המועצה, יכנס השר את הועד המקומי לישיבה הראשונה והוא ישמש יושב ראש בה עד אשר ייבחר ראש הועד המקומי. {{ח:תת|(ג)}} נציג האזור שבו מצוי היישוב במועצה אזורית יוזמן לישיבות הועד המקומי של אותו יישוב. {{ח:סעיף|104א||תיקון: תשמ״א־2, תשנ״א־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|105|בחירת ראש ועד מקומי|תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2, תשס״ד־2, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 129|בסעיף 129}}, ועד מקומי יבחר בישיבתו הראשונה את אחד מחבריו לראש הועד; הבחירה תיעשה בהצבעה גלויה והמועמד שיקבל למעלה ממחצית הקולות של כל חברי הועד הוא הנבחר; לא קיבל שום מועמד רוב כאמור תיערך הצבעה שניה והמועמד שיקבל למעלה ממחצית הקולות של חברי הועד המצביעים הוא הנבחר. {{ח:תת|(ב)}} ראש ועד מקומי לא יהא זכאי לשכר בקשר לביצוע תפקידו. {{ח:סעיף|106|פסולים לכהונה|תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2, תשס״א, תשס״ד־2, תשס״ה, תשע״ב־6, תשע״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} פסול לכהונה – {{ח:תתת|(1)}} מי שלא היה זכאי לכתחילה להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר לחבר ועד מקומי או לחבר נציגות בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 99|בסעיף 99}}, או שלאחר שנבחר השתנו לגביו הנסיבות כך ששוב אין מתקיימות בו כל דרישות הזכאות להיות מועמד; {{ח:תתת|(2)}} מי שהורשע בפסק דין שנהיה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר הועד המקומי, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר הועד המקומי ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר הועד המקומי, וקבע בית המשפט כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון; {{ח:תתת|(3)}} מי שנידון למאסר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}} ולא הצהיר אמת, או לא הגיש הודעה או בקשה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיף 19א}}; {{ח:תתת|(4)}} מי שחייב חוב סופי בשל ארנונה לוועד המקומי בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, ”חוב סופי“ – חוב שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי העניין, ואם הוגשו ערעור או תובענה אחרת – לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד; {{ח:תתת|(5)}} עובד הוועד המקומי במשכורת; {{ח:תתת|(6)}} עובד המדינה במשכורת אשר עבודתו קשורה בענייני המינהל המחוזי או השלטון המקומי ועלולה להביא לידי סתירה או אי־התאמה בין תפקידיו בשירות המדינה ובין תפקידיו כחבר הוועד המקומי; {{ח:תתת|(7)}} עובד במשכורת ברשות מקומית אחרת אשר עבודתו האמורה עלולה להביא לידי סתירה או אי־התאמה בין תפקידיו בשירות הרשות המקומית האחרת ובין תפקידיו כחבר הוועד המקומי. {{ח:תת|(ב)}} המכהן כחבר ועד מקומי או כחבר נציגות והוא פסול לכך, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}. {{ח:תת|(ג)}} לא יכהנו בועד מקומי שני קרובי משפחה או יותר; בסעיף קטן זה, ”קרוב משפחה“ – בן זוג, הורה או הורי הורה, בן זוגו, בן או בת או בני זוגם, אח או אחות או בני זוגם. {{ח:תת|(ד)}} ראש הועד המקומי יודיע לראש המועצה, בסמוך לאחר הבחירות לועד המקומי, מי הם חברי הועד המקומי שנבחרו והאם קיימת ביניהם קרבת משפחה על פי הוראות סעיף קטן (ג). {{ח:תת|(ה)}} ראה ראש המועצה כי לועד מקומי נבחרו קרובי משפחה, ישלח להם הודעה על כך בדואר רשום, לפי מעניהם הידועים האחרונים; כל אחד מחברי הועד המקומי שנשלחה אליהם הודעה כאמור, יודיע בתוך 14 ימים לראש המועצה על נכונותו להתפטר מתפקידו או על סירובו לעשות כן. {{ח:תת|(ו)}} התפטרות חבר ועד שהודיע על נכונותו להתפטר, תיכנס לתוקף עם מסירת הודעתו לידי ראש המועצה. {{ח:תת|(ז)}} לא הודיע חבר ועד כנדרש בסעיף קטן (ה) וראה ראש המועצה שבועד ממשיכים לכהן קרובי משפחה, יודיע לכל חבר כאמור על התפנות מקומו במועצה ויפרט את הסיבות לכך. {{ח:תת|(ח)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37ה|סעיף 37ה(ב) ו־(ג)}} יחולו על ועד מקומי, בשינויים המחויבים, כך שבכל מקום שבו נאמר ”חבר מועצה“ יראו כאילו נאמר ”חבר ועד מקומי“. {{ח:סעיף|106א|הודעה על התפנות מקומו של חבר הוועד המקומי|תיקון: תשע״ב־6}} {{ח:תת|(א)}} נראה לגזבר הוועד המקומי כי חבר הוועד פסול לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106(4)}}, ישלח לו הגזבר הודעה בדבר התפנות מקומו בוועד ויפרט בה את הסיבות לכך ואת מועד כניסתה לתוקף לפי סעיף קטן (ד); ההודעה תישלח לחבר הוועד במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה יישלח במכתב רשום לראש המועצה האזורית; בהודעה יצוין כי על חבר הוועד לשלם את חובו או להסדיר אותו לרבות בדרך של פריסתו (בסעיף זה – הסדרת חוב). {{ח:תת|(ב)}} נראה לראש המועצה האזורית שחבר הוועד פסול לכהן ולא שלח הגזבר לחבר הוועד הודעה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך ארבעה עשר ימים מיום שדרש ממנו ראש המועצה האזורית לעשות כן, ישלח ראש המועצה האזורית לחבר הוועד את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לגזבר. {{ח:תת|(ג)}} נראה לממונה שחבר הוועד פסול לכהן ולא שלח ראש המועצה האזורית לחבר הוועד הודעה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך ארבעה עשר ימים מיום שדרש ממנו הממונה לעשות כן, ישלח הממונה לחבר הוועד את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש המועצה האזורית. {{ח:תת|(ד)}} בתום שישים ימים מיום שנשלחה ההודעה לפי סעיף קטן (א), (ב) או (ג) לפי העניין תיפסק כהונתו של חבר הוועד המקומי זולת אם תוך הזמן האמור – {{ח:תתת|(1)}} בתוך שלושים ימים ממועד משלוח ההודעה הסדיר את החוב; {{ח:תתת|(2)}} בתוך שישים ימים ממועד משלוח ההודעה התקיים אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הגיש חבר הוועד בקשה לבית משפט מוסמך לביטול ההודעה; במקרה זה לא יחדל לכהן אלא אם כן בית המשפט החליט על כך; {{ח:תתתת|(ב)}} התברר לשולח ההודעה שלא נתקיימו הנסיבות המחייבות את שליחתה, והוא ביטל אותה בהודעה מנומקת בכתב לחבר הוועד; העתק מהודעת הביטול יימסר לידי הממונה, הגזבר או ראש המועצה האזורית, הכל לפי העניין. {{ח:תת|(ה)}} הגזבר יודיע לראש המועצה האזורית ולממונה על הפסקת כהונה של חבר הוועד. {{ח:תת|(ו)}} הממונה יוודא את קיומן של הוראות סעיף קטן זה. {{ח:סעיף|106ב|הוראות לעניין חזרה לכהונה|תיקון: תשע״ב־6}} {{ח:ת}} חזר חבר הוועד המקומי לכהן לאחר שהוחלט כי לא התקיימה העילה לפסלות כהונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106(א)(4)}}, יחדל לכהן מי שהחליף אותו מתוך רשימת המועמדים ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולכהן כחבר הוועד מכוח הוראות {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}}. {{ח:סעיף|107||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ד־2, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|108||תיקון: תשכ״ה־2, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|109||תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|110||תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״א־2, תשנ״ד־2, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|111||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|112||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|113||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|114||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|115||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|116||תיקון: תשי״ט־3, תשנ״א־2, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|117||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|118||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|119||תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|120||תיקון: תשנ״א־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|121||תיקון: תשנ״א־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|122||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|123||תיקון: תשנ״א־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|124||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|125||תיקון: תשנ״א־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|126||תיקון: תשנ״א־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|127|ועד נחשל|תיקון: תשל״ז־6, תשנ״ז־2, תשס״ד־2, תשס״ה}} {{ח:ת}} נראה למועצה כי ועד מקומי אינו ממלא את התפקידים שהוטלו עליו לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|הפקודה}}, צו זה או כל דין אחר, או שאינו מנהל כשורה את תחום שיפוטו, רשאית היא, באישור הממונה, להורות על בחירת ועד ולקבוע את תאריך הבחירות או למנות, לאחר התייעצות עם הגופים הציבוריים הנוגעים בדבר, ועד מתוך אנשים שכשרים להיות חברי ועד או למנות, לאחר התייעצות כאמור, ועדה למילוי תפקידי הועד המקומי, ובלבד שמימון פעילותו של הועד הממונה ייעשה מתקציב הועד המקומי. {{ח:סעיף|127א|ועד המסרב למלא חובה|תיקון: תשל״ז־6, תשס״ד־2, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} ראה ראש המועצה שועד מקומי נמנע ממילוי חובה או מביצוע עבודה שהוטלו עליו בצו זה או בכל דין אחר, רשאי הוא לדרוש ממנו בצו למלא את החובה או לבצע את העבודה בתוך הזמן הנקוב בצו. {{ח:תת|(ב)}} לא מילא הועד המקומי אחר הצו בתוך הזמן האמור בו, רשאי ראש המועצה, באישור הממונה, למנות אדם למילוי החובה או לביצוע העבודה כאמור, לקבוע את השכר שישולם לאדם כאמור ולהורות שהשכר והוצאות העבודה ייפרעו מתקציב הועד המקומי. {{ח:סעיף|127ב|סמכות הממונה|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} ראה הממונה שעל אף שהתקיימו התנאים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 127|בסעיפים 127}} {{ח:פנימי|סעיף 127א|או 127א}} נמנע ראש המועצה מלהפעיל את סמכויותיו על פי {{ח:פנימי|סעיף 127|אותם סעיפים}}, רשאי הוא, לאחר שנתן לראש המועצה הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות לו בצו להפעיל את הסמכויות האמורות. {{ח:תת|(ב)}} לא קיים ראש המועצה את הוראות הצו האמור בסעיף קטן (א) בתוך הזמן הנקוב בו, רשאי הממונה להפעיל בעצמו את הסמכויות או למנות אדם לביצוע הצו, ורשאי הוא להחליט על גובה השכר שישולם לאדם כאמור ולהורות שהשכר והוצאות העבודה ישולמו מקופת המועצה או מקופת הועד המקומי, כפי שיחליט הממונה; בהחלטה כאמור ייתן הממונה את דעתו לטעם המנעותו של ראש המועצה מקיום הצו. {{ח:סעיף|128|החלת הוראות על חברי ועד מקומי|תיקון: תשל״ז־4, תשנ״א־2, תשנ״ד־2, תשנ״ז־2, תש״ס}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37ד|סעיפים 37ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 37ה|37ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 37ח|37ח}}, {{ח:פנימי|סעיף 89א|89א}} {{ח:פנימי|סעיף 89ב|ו־89ב}} יחולו על חברי ועד מקומי בשינויים אלה: {{ח:תת|(1)}} כל מקום שנאמר בו ”מועצה“ יראו כאילו נאמר בו ”ועד מקומי“; {{ח:תת|(2)}} כל מקום שנאמר בו ”השר“ יראו כאילו נאמר בו ”ראש מועצה“; {{ח:תת|(3)}} כל מקום שנאמר בו ”חבר המועצה“ יראו כאילו נאמר בו ”חבר הועד המקומי“. {{ח:סעיף|129|יושב ראש הועד המקומי בישוב שיתופי|תיקון: תשנ״א־2, תש״ס}} {{ח:ת}} ראש הועד המקומי בישוב שיתופי יהיה האדם המשמש על פי תקנות הישוב ראש הועד או המזכירות או ההנהלה של הישוב; הוראה זו לא תחול על ישוב שיתופי שנערכו בו בחירות לועד המקומי לפי {{ח:פנימי|סעיף 91ב|סעיף 91ב}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 91ג|סעיף 91ג}}. {{ח:סעיף|130|מילוי מקומות פנויים|תיקון: תשכ״ה־2, תשל״ג, תש״ס, תשס״א}} {{ח:תת|(א)}} חבר ועד מקומי ממונה שחדל לכהן, ימונה במקומו חבר אחר באותה הדרך בה נתמנה החבר שחדל לכהן. {{ח:תת|(ב)}} חבר ועד מקומי נבחר לרבות חבר נציגות שחדל לכהן או שפקעה כהונתו, יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימה שממנה נבחר אותו חבר מיד אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה; ואם אותו מועמד כבר נכנס בדרך זו קודם לכן או שהוא פסול או שאיננו יכול להיות חבר הועד מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב ליושב ראש הועד שאין ברצונו להיות חבר הועד – יבוא במקומו מי ששמו בא מיד אחריו ברשימה האמורה, וכן הלאה. {{ח:תת|(ג)}} אם אין מי שימלא את המקום הפנוי לפי סעיף קטן (ב), יבחר הועד ללא דיחוי, על פי החלטה של מחצית חבריו לפחות, אדם שהוא כשר לפי צו זה להיבחר כחבר הועד. בקבלת החלטה בענין זה יתחשב הועד בהצעת מגישי הרשימה שמתוכה נבחר החבר שחדל לכהן, ולא יפסול מועמד שהוצע כאמור אלא באישור המועצה. הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על מילוי מקום פנוי של חבר נציגות, אולם בחירת החבר החדש תיעשה בהחלטה של חברי הנציגות הנותרים. {{ח:תת|(ד)}} חבר ועד מקומי בישוב שיתופי שחדל לכהן, ינהגו בהתאם לתקנות אותו ישוב שיתופי. {{ח:תת|(ה)}} לא בחרו חברי הועד המקומי או חברי הנציגות חבר כאמור בסעיף קטן (ג) תוך חודש ימים ימנה הממונה על המחוז אדם כשר לפי צו זה לכהן כחבר הועד תוך התחשבות בהצעת מגישי הרשימה שמתוכה נבחר החבר שחדל לכהן. {{ח:סעיף|130א|ועדת ביקורת בועד מקומי|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדת ביקורת מבין תושבי היישוב, אשר אינם חברי ועד מקומי, מתוך רשימת תושבים שיציעו את מועמדותם. {{ח:תת|(ב)}} מספר חברי ועדת הביקורת לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה. {{ח:תת|(ג)}} ועדת הביקורת תבדוק אם החלטות הועד המקומי הוצאו לפועל כדין, תבדוק את חשבונות הועד המקומי ותוודא כי פעולותיו נעשו במסגרת תקציבו המאושר וכן תבדוק אם תוקנו ליקויים בפעולות הועד המקומי אשר נמצאו בביקורות קודמות. {{ח:תת|(ד)}} לצורך ביצוע תפקידיה, רשאית ועדת הביקורת לקבל מכל חבר ועד מקומי או עובד ועד מקומי, ידיעות, מסמכים והסברים הדרושים לה. {{ח:תת|(ה)}} בתוך שלושה חודשים מתום כל שנה תמציא ועדת הביקורת לועד המקומי טיוטת דוח ביקורת מפורט שיתייחס לפעילות הועד המקומי ותאפשר לו להעיר הערות לטיוטה בתוך שלושים ימים; ועדת הביקורת תקיים דיון בהערות הועד המקומי ותערוך את דוח הביקורת הסופי. {{ח:תת|(ו)}} בתוך חמישה חודשים מתום כל שנה, תמציא ועדת הביקורת לידי הועד המקומי, ראש המועצה ולידי ועדת הביקורת של המועצה את דוח הביקורת הסופי; דוח הביקורת יהא פתוח לעיון כל תושב ביישוב וסיכום תמציתי ממנו יופץ לכל תושבי היישוב בתוך 14 ימים ממועד הגשתו למועצה. {{ח:סעיף|131|ועדות}} {{ח:ת}} ועד מקומי רשאי למנות ועדות קבועות לענינים או למקרים מיוחדים ולהטיל עליהן תפקידים כפי שייראה לו. ועדות אלה רשאיות, בשים לב להוראות השר, לקבוע לעצמן את סדרי עבודתן ודיוניהן. {{ח:סעיף|132|סמכויות ועד מקומי|תיקון: תשי״ח, תשכ״ה־2, תשנ״ז־2, תשס״ד־2, תשס״ה, תשע״ח־6}} {{ח:תת|(א)}} לועד מקומי יהיו בתחום הנהלתו, כל סמכויות המועצה שבתחומה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיף 63}}, ככל שאצלה לו המועצה על פי החלטתה ובהתאם לתנאים שנקבעו בה, לרבות התנאים והמגבלות בסמכויות אלה ובכפוף {{ח:פנימי|סעיף 63|לסעיף 63(ה)}}; הועד המקומי יהיה רשאי לעשות שימוש בסמכויותיו, ככל שלא יהיה בכך סתירה להחלטות המועצה שהודיעה עליהן לועד ולחוקי העזר שלה. {{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לבטל אצילת סמכות לועד המקומי כאמור בסעיף קטן (א) ובלבד שנתנה לועד המקומי הזדמנות להשמיע את טענותיו. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיפים 45 עד 48}}, {{ח:פנימי|סעיף 49|49(א)}} למעט הסיפה המתחילה במילים ”באישור ועדת ההנהלה“, {{ח:פנימי|סעיף 50|50 עד 56}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59 עד 61}}, {{ח:פנימי|סעיף 76|76}}, {{ח:פנימי|סעיף 77|77(א) ו־(ב)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 78|78 עד 82}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85}}, {{ח:פנימי|סעיף 88|88 עד 89ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 232|232 עד 240}} יחולו בשינויים המחויבים לפי הענין על ועד מקומי, ויראו כאילו במקום ”המועצה“ כתוב ”הועד המקומי“ ובמקום ”השר“ כתוב ”המועצה“. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}} יחול, בשינויים המחויבים, על ועד מקומי. {{ח:תת|(ד1)}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 188|סעיפים 188}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 196|ו־196 לפקודת העיריות}} יחולו על ועד מקומי, בשינויים המחויבים לפי העניין ובשינויים אלה: בכל מקום, במקום ”עירייה“ או ”מועצה“ יקראו ”הוועד המקומי“, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 188|ובסעיפים 188(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 196|ו־196(א)}}, במקום ”השר“ יקראו ”המועצה“; ואולם החלטות המועצה לאישור עסקאות של ועד מקומי לפי סעיפים אלה יהיו טעונות אישור של השר כאילו היתה העסקה בנכסיה של המועצה. {{ח:תת|(ה)}} ועד מקומי רשאי, בשים לב להוראות כלליות של השר ובמידה שלא נקבעו הוראות בצו זה, לקבוע לעצמו את סדרי עבודתו ודיוניו. {{ח:סעיף|132א|פעולות הועד המקומי|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} הועד המקומי רשאי לפעול לביצוע הסמכויות שהואצלו לו בעצמו או באמצעות המועצה. {{ח:תת|(ב)}} החליט הועד המקומי לפעול באמצעות המועצה רשאי הוא לפנות אליה בבקשה לבצע פעולות בתחומו, במסגרת תקציבו המאושרת. {{ח:תת|(ג)}} קיבלה המועצה פניה כאמור בסעיף קטן (ב), תעשה את כל הדרוש לביצוע הפעולה המבוקשת, לרבות התקשרות לרכישת טובין או שירותים, לפי הענין; פעולות כאמור ימומנו מתקציב המאושר של הועד המקומי. {{ח:סעיף|132ב|מינוי עובדים בועד מקומי|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ה, תשפ״א־2}} {{ח:תת|(א)}} ועד מקומי רשאי להעסיק עובדים לשם ביצוע סמכויות שהמועצה אצלה לו ובלבד שיש למשרות אלה הקצבה בתקציבו המאושר. {{ח:תת|(ב)}} לא יתמנה אדם לעובד של ועד מקומי אלא באישור המועצה. {{ח:תת|(ג)}} מינוי עובדים לועד מקומי ייעשה על פי הוראות {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה)|צו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), התשל״ז–1977}} והוראות {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים ברשויות המקומיות)|תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים ברשויות המקומיות), התש״ם–1979}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד)}} שכרם ותנאי עבודתם של עובדי ועד מקומי יהיו כשל עובדי מועצה אזורית ובלבד שזכויותיו לגמלאות של עובד שנתקבל לעבודה לאחר יום ט״ז בכסלו התשס״ב (1 בדצמבר 2001) יבוטחו בקרן פנסיה צוברת. {{ח:תת|(ה)}} הממונה רשאי, באישור השר, לקבוע את המספר המרבי של העובדים שיעסיקו ועדים מקומים ויכול שיקבע כאמור לכלל הועדים המקומיים או לסוגי ועדים; קבע הממונה כאמור לא יעסיק הועד המקומי עובדים במספר העולה על המספר שנקבע. {{ח:סעיף|132ג|קופת הוועד|תיקון: תשע״ח־6}} {{ח:ת}} גזבר הוועד המקומי אחראי לביטחונה של קופת הוועד; בהעדר הגזבר, יהיה ראש הוועד אחראי לביטחונה. {{ח:סעיף|132ד|חתימה על מסמכים|תיקון: תשע״ח־6}} {{ח:תת|(א)}} כל המחאה או פקודת תשלום לחובת הוועד המקומי יהיו חתומים בידי ראש הוועד וביד גזבר הוועד, ובהעדר הגזבר – ביד חבר ועד או עובד ועד שהתמנה על ידי הוועד למלא את מקומו של הגזבר. {{ח:תת|(ב)}} חוזה, כתב התחייבות, הסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין כדי לקבל תוקף של פסק דין או מסמך אחר שיש בהם התחייבות כספית מטעם הוועד המקומי, לא יחייבו את הוועד אלא אם כן חתמו עליהם בשם הוועד, בצד חותמת הוועד, ראש הוועד והגזבר, ובהעדר הגזבר – חבר ועד או עובד ועד שהתמנה על ידי הוועד למלא את מקומו של הגזבר. {{ח:תת|(ג)}} מסמך כאמור בסעיף קטן (ב) שאין בו התחייבות כספית מטעם הוועד המקומי, לא יחייב את הוועד אלא אם כן חתמו עליו בשם הוועד, בצד חותמת הוועד, ראש הוועד וחבר ועד או עובד של הוועד שהורשה לכך על ידי הוועד. {{ח:סעיף|133|מסי ועד מקומי|תיקון: תש״ך, תשכ״ה־2, תש״ם־3, תשנ״ד, תשס״ד־2, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} ועד מקומי רשאי, באישור המועצה, להטיל בתחום הנהלתו כל מס שהמועצה רשאית להטיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)}} ורשאי הוא, באישור המועצה ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992}} (להלן – חוק ההסדרים), והתקנות שהותקנו לפיו להטיל ארנונה כללית, והכל לצורך ביצוע הסמכויות שהמועצה אצלה לו (להלן – מסי ועד מקומי); לא החליט ועד מקומי על הטלת מסי ועד מקומי בתחומו, רשאית המועצה, לאחר שניתנה לועד המקומי הזדמנות להשמיע את טענותיו, להחליט על הטלת מסי ועד מקומי כאמור אם נוכחה שהם דרושים לביצוע הסמכויות שאצלה לועד המקומי. {{ח:תת|(ב)}} ועד מקומי ישתמש לצורכי הטלת מסים וארנונה כללית בשומות המועצה שנקבעו לנכסים בתחום הנהלתו; אם אין למועצה שומות מתאימות רשאי הועד המקומי לערוך שומות. {{ח:תת|(ג)}} הוטלו מסי ועד מקומי, כאמור בסעיף קטן (א), ייגבו מסי הועד המקומי בידי המועצה יחד עם הארנונה שהוטלה על ידה, ויועברו לועד המקומי בניכוי הוצאות הגביה החלות עליו, אלא אם כן החליטה המועצה להסמיך את הועד המקומי לגבות את המסים האמורים, כולם או חלקם. {{ח:תת|(ד)}} דיני גבייתם של מסי המועצה יחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, על גבייתם של מסי ועד מקומי; נגבו המסים בידי הועד המקומי, יהיו ליושב ראש ועד מקומי אותן הסמכויות הנתונות לראש המועצה בקשר לגביית המסים. {{ח:תת|(ה)}} הוסמך הועד המקומי לגבות ארנונה כללית, יחולו עליו {{ח:חיצוני|תקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה)|תקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ״ג–1993}}, בשינויים המחויבים לפי הענין, כאילו במקום ”המועצה“ כתוב בהם ”הועד המקומי“; הועד המקומי לא יפחית תשלומי ארנונה כללית אלא על פי {{ח:חיצוני|תקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה)|התקנות האמורות}} ועל פי תקנות שיותקנו לענין זה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|חוק ההסדרים}}. {{ח:תת|(ו)}} לא החליט ועד מקומי על הטלת מסי ועד מקומי לשנת כספים מסוימת או לא אישרה המועצה מסי הועד, כאמור בסעיף קטן (א), ישולמו בתחום הועד המקומי מסי ועד מקומי, בסכומים ובמועדים שנקבעו בשנה הקודמת כשהם מעודכנים ומחושבים על פי הדינים החלים על ארנונה כללית, אלה אם אושרו כדין ביטולם או הפחתתם של מסי הועד המקומי, כולם או חלקם. {{ח:תת|(ז)}} נוכחה המועצה שועד מקומי שהוסמך לגבות את מסי הועד אינו גובה אותם או מתרשל בגבייתם, רשאית המועצה, לאחר שהתרתה בועד המקומי, לגבות את מסי הועד המקומי במקום הועד המקומי ולהשתמש בהם בהתאם לתקציבו, לצורכי היישוב. {{ח:תת|(ח)}} המועצה רשאית, לבקשת הועד ובנסיבות מיוחדות, להטיל בתוך שנת הכספים תוספת למסי ועד, בעת התקופה שמיום האישור עד סוף שנת הכספים, ולקבוע מועדים לתשלום התוספת; הוראה זו אינה גורעת מהוראות {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק ההסדרים}}. {{ח:סעיף|133א||תיקון: תשכ״ה־2, תשס״ד־2, תשס״ה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|134|הכנת תקציב ועד מקומי|תיקון: תשכ״ג, תשכ״ד, תשנ״ב, תשע״ח־6}} {{ח:תת|(א)}} לשם מילוי תפקידו לפי צו זה יכין ועד מקומי, בהתאם להוראות השר, תקציב של הכנסה והוצאה לשנת הכספים ויגישו למועצה, לאישור. {{ח:תת|(ב)}} התקציב יוגש למועצה לאישור לא יאוחר מיום 1 באוקטובר בכל שנה לשנת הכספים הבאה. {{ח:תת|(ג)}} לא הגיש הועד תקציב במועד האמור ולמרות דרישתה של המועצה לא הגישו עד 30 בנובמבר, תכין המועצה תקציב בשביל הועד, כדי להבטיח את קיום השירותים ההכרחיים ביותר לתושבי הישוב. {{ח:תת|(ד)}} המועצה תמסור בכתב לועד את החלטותיה בדבר התקציב עד ליום 31 בדצמבר. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ישוב שיתופי רשאי, באישור המועצה, לערוך תקציב לשנה המתחילה ב־1 באוקטובר והמסתיימת ב־30 בספטמבר שלאחריו; נערך תקציבו כאמור, יהיה היטל המסים ערוך לאותה תקופה. {{ח:תת|(ו)}} ערך הועד של ישוב שיתופי את תקציבו בהתאם לסעיף קטן (ה) יגישנו לאישור המועצה לא יאוחר מיום 1 באוגוסט שלפני תקופת התקציב; המועצה תמסור לועד החלטותיה בדבר התקציב בכתב עד ליום 30 בספטמבר. {{ח:תת|(ז)}} החלה שנת הכספים ולא אושר תקציב הוועד המקומי, יהיה הוועד המקומי רשאי להוציא בכל חודש, כל עוד לא אושר תקציבו, סכום השווה לחלק השנים עשר מן התקציב השנתי הקודם, בתוספת סכום שאישרה המועצה בהתחשב בהתייקרויות ובנסיבות מיוחדות אחרות, וזאת לגבי אותם סעיפים שפורטו בתקציב הקודם. {{ח:סעיף|134א|שינוי התקציב|תיקון: תשי״ט, תשכ״ג}} {{ח:ת}} המועצה רשאית, לאחר שתשמע את דעתו של הועד המקומי, לתקן או לדחות כל פרט מפרטי התקציב וכן להוסיף פרט, אם, לדעתה הוספת הפרט הכרחית לטובת הציבור. {{ח:סעיף|134ב|ערר|תיקון: תשכ״ג}} {{ח:תת|(א)}} ועד מקומי רשאי להגיש ערר מנומק לשר על כל תיקון, שינוי, דחייה או הוספה בתקציב שנעשה על ידי המועצה. {{ח:תת|(ב)}} הערר יוגש תוך שבעה ימים מהיום שתיוודע לועד החלטת המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 134א|סעיף 134א}}; ביום הגשת הערר ימסור הועד ביד או ישלח בדואר רשום העתק ממנו למועצה, והיא תהא רשאית להמציא לשר הסברים תוך שבעה ימים מיום קבלת ההעתק. {{ח:תת|(ג)}} בתום שבעת הימים לאחר מסירת ההעתק למועצה השר יכריע בערר והכרעתו תהיה סופית. {{ח:סעיף|134ג|ביקורת חשבונות|תיקון: תשכ״ג, תשס״ד־2, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} חשבונות ועד מקומי שלא החליט לפעול באמצעות המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 132א|בסעיף 132א}} יבוקרו בידי רואה חשבון שמינתה לכך המועצה והוא יגיש למועצה דוח על פעולותיו של הועד המקומי; העתק הדוח יועבר בידי רואה החשבון לממונה. {{ח:תת|(ב)}} הועד המקומי יישא בעלות שכרו של רואה החשבון. {{ח:סעיף|134ד|חשבונות ועד מקומי|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} ועד מקומי שלא החליט לפעול באמצעות המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 132א|בסעיף 132א}} – {{ח:תתת|(1)}} חשבונותיו יתנהלו בהתאם להוראות החלות על חשבונות המועצה; {{ח:תתת|(2)}} יגיש למועצה, מדי שנה, דוח כספי שנתי מבוקר בידי רואה חשבון, לגבי שנת הכספים שחלפה; הדוח הכספי יוגש לא יאוחר מארבעה חודשים מתום שנת הכספים; תמצית הדוח הכספי תופץ לכל תושבי היישוב בתוך 14 ימים מהגשת הדוח למועצה. {{ח:סעיף|135|החזקת רכוש וקבלת מילוות|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} ועד מקומי רשאי לרכוש, לקבל ולהחזיק מקרקעים ומטלטלים וכל זכות או טובת הנאה בהם ולנהוג בכל אלה דרך בעלים, ובלבד שלא ימכור מקרקעים הרשומים על שמו, לא יחליפם, לא ימשכנם ולא יחכירם לתקופה שלמעלה משלוש שנים – אלא באישור המועצה. {{ח:תת|(ב)}} ועד מקומי רשאי לקבל מלוות למימון פעולות פיתוח בלבד, באישור המועצה והממונה, ובתנאים שיורו ועל קבלת המלווה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|הפקודה}} וצו זה החלות על הלוואות שנוטלת מועצה; אישור המועצה כאמור אין בה משום ערבות של המועצה לאותה הלוואה; בסעיף קטן זה, ”פעולות פיתוח“ – הקמת מבנים לצורכי ציבור או רכישתם וכן ביצוע עבודות תשתית לצורכי ציבור ובכלל זה סלילת כבישים ומדרכות, ביוב, מים, ניקוז, תיעול ופיתוח שטחים ציבוריים פתוחים. {{ח:סעיף|136|ערר של ועד מקומי}} {{ח:תת|(א)}} ועד מקומי רשאי להגיש לשר ערר מנומק בכתב על כל פעולה, מעשה או החלטה של המועצה (להלן בסעיף זה – פעולה) או על הימנעותה מפעולה; יסוד לערר תשמש אחת מטענות אלה: {{ח:תתת|(1)}} שהפעולה, כולה או מקצתה, אינה בסמכותה של המועצה או שנעשתה שלא לפי הוראות צו זה; {{ח:תתת|(2)}} שההימנעות היא בניגוד לחוק או להתחייבויותיה של המועצה; {{ח:תתת|(3)}} שהפעולה או ההימנעות מפעולה פוגעת בעניניו של הישוב הנמצא בתחום הנהלתו של הועד המקומי העורר, או בענינים של התושבים שבאותו תחום. {{ח:תת|(ב)}} הערר יוגש תוך 7 ימים מיום שיוודע לועד על הפעולה או על הימנעות מפעולה המשמשת יסוד לערר. ביום הגשת הערר ימסור הועד העתק ממנו למועצה, והיא תהא רשאית להמציא לשר הסברים תוך 7 ימים מיום קבלת ההעתק. {{ח:תת|(ג)}} בערר לפי סעיף זה, רשאי השר, בתום 7 הימים הניתנים למועצה להמצאת הסברים, לצוות עליה לבטל את הפעולה שהוגש עליה ערר, או לעשות פעולה שהוגש ערר על הימנעות ממנה, אם עשייתה היא בגדר סמכותה של המועצה. {{ח:קטע2|פרק 14-1|פרק ארבעה עשר 1: מועצה כפרית, ומועצה אזורית שבתחומה אין ישוב שיתופי|תיקון: תשנ״ב־2}} {{ח:סעיף|136א|הגדרות|תיקון: תשנ״ב־2}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 14-1|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה“ – מועצה כפרית או מועצה אזורית שבתחומה אין ישוב שיתופי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה כפרית“ – צירוף תחום הישובים אשר שמותיהם מפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת}} מתחת לשמה של אותה מועצה אזורית ושאף אחד מהם אינו ישוב שיתופי או כפר שיתופי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (חברות)|בתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל״ג–1973}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה אזורית שבתחומה אין ישוב שיתופי“ – מועצה אזורית שאין בתחומה ישוב שיתופי או כפר שיתופי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (חברות)|בתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל״ג–1973}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחום ישוב“, במועצה כפרית – השטח הנושא את שם הישוב המותחם בקו אדום במפת הישוב או במפת המועצה הכפרית החתומה ביד שר הפנים. {{ח:סעיף|136ב|מועצה ראשונה ממונה|תיקון: תשנ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} המועצה הראשונה תוקם בידי השר והוא יקבע את מספר חבריה וימנה אותם לאחר שהתייעץ עם אנשים המייצגים לדעתו את תושבי המועצה. {{ח:תת|(ב)}} המועצה הראשונה תכהן עד שתיבחר מועצה נבחרת ראשונה. {{ח:סעיף|136ג|מועצה נבחרת|תיקון: תשנ״ב־2}} {{ח:ת}} מועצה נבחרת תהיה מורכבת מנציגי האזורים או – במועצה כפרית – נציגי הישובים, שייבחרו לפי הוראות צו זה. {{ח:סעיף|136ד|ועד מייעץ בישוב במועצה כפרית|תיקון: תשנ״ב־2}} {{ח:ת}} בכל ישוב במועצה כפרית ימנה השר ועד מייעץ מתושבי המקום. {{ח:קטע2|פרק 15|פרק חמישה עשר: בחירות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:קטע3|פרק 15 סימן א|סימן א׳: פרשנות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|137|הגדרה|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 15|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בחירות“ – בחירות למועצה, לראשות מועצה לרבות בחירות מיוחדות או לועד מקומי לרבות בחירת נציגות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 91א|בסעיף 91א}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בחירות מיוחדות“ – בחירות לראש מועצה כאמור {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ו|בסעיף 6ו לחוק בחירת ראשי מועצות אזוריות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום שליפת הפנקס“ – היום ה־40 שלפני יום הבחירות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימת מועמדים“ – המועמדים המוצעים לבחירה לחברי מועצה, חברי ועד מקומי או לנציגות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצעת מועמד“ – הצעת מועמד לראשות מועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועמד“ – מועמד לראשות מועצה או מועמד ברשימת מועמדים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליפת הפנקס“ – גזירת פנקס הבוחרים מתוך מרשם האוכלוסין. {{ח:קטע3|פרק 15 סימן ב|סימן ב׳: ועדת בחירות והכנת פנקס בוחרים|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|138|בחירת ועדת בחירות|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־157 ימים לפני יום הבחירות, ובבחירות מיוחדות – לא יאוחר מ־14 ימים מיום היווצרות העילה לקיום בחירות מיוחדות, תבחר מועצת המועצה האזורית, שבתחומה עומדות להתקיים הבחירות, ועדת בחירות וכן תבחר את אחד מחברי הועדה ליושב ראש הועדה; עד לבחירת יושב ראש כאמור ישמש מנהל הבחירות שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142}} יושב ראש הועדה. {{ח:תת|(ב)}} המועצה תקבע את מספר חברי ועדת הבחירות ותבחר בהם מבין תושבי המועצה האזורית שהם בני 17 שנים לפחות; המועצה תודיע לשר, בכתב, על בחירת הועדה לא יאוחר משלושה ימים מיום היבחרה. {{ח:תת|(ג)}} לא קבעה המועצה את מספר חברי ועדת הבחירות לפי סעיף קטן (ב), יקבע אותם השר; לא בחרה המועצה את חברי הועדה ימנה אותם השר ורשאי הוא למנות מי שאינם תושבי המועצה האזורית. {{ח:תת|(ד)}} במועצה אזורית שאין מכהנת בה מועצה נבחרת, ימנה השר ועדת בחירות לא יאוחר מ־144 ימים לפני יום הבחירות. {{ח:תת|(ה)}} בא כוח מועמד שאושר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165}}, רשאי למנות מבין תושבי המועצה האזורית משקיף מטעמו לועדת הבחירות; משקיף כאמור יוזמן להשתתף בישיבות ועדת הבחירות כבעל זכות ייעוץ בלבד. {{ח:סעיף|139|מנין חוקי בישיבת ועדת בחירות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} המנין החוקי בישיבה של ועדת הבחירות הוא שליש מחברי הועדה וביניהם היושב ראש ובלבד שכל חברי הועדה הוזמנו בכתב לישיבה 24 שעות מראש לפחות; לא נוכח מנין כאמור במועד שנקבע לישיבה, תתקיים הישיבה כעבור שעה ותהיה חוקית בכל מספר של נוכחים והמבוגר שבהם ימלא את תפקיד היושב ראש עד בואו של היושב ראש. {{ח:תת|(ב)}} החלטות הועדה יתקבלו ברוב קולות המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות, יכריע יושב ראש הישיבה. {{ח:סעיף|140|ועדת בחירות שאינה פועלת כראוי|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} ועדת בחירות שלדעת השר אינה ממלאת את תפקידיה כראוי ועקב כך קיים חשש שהבחירות לא ייערכו במועד, רשאי השר להתרות בה; לא שעתה ועדת הבחירות להתראה, רשאי השר לפזרה ולמנות ועדה אחרת במקומה. {{ח:סעיף|141||תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|142|מנהל בחירות|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7, תשע״ח־3, תשע״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} השר ימנה מנהל בחירות לכל מועצה אזורית שבה עומדות להתקיים בחירות ורשאי הוא למנות סגן למנהל הבחירות; המינויים יפורסמו ברשומות. {{ח:תת|(ב)}} מנהל הבחירות רשאי לבצע כל פעולה במקום ועדת הבחירות אם ראה כי לא בוצעה כראוי או לא בוצעה במועד והדבר עלול לגרום לדחיית הבחירות ולשם כך יהיו למנהל הבחירות כל הסמכויות הנתונות לפי צו זה לועדת הבחירות. {{ח:תת|(ג)}} סגן מנהל הבחירות רשאי לבצע כל פעולה שמנהל הבחירות הוסמך לבצעה על פי צו זה אם מנהל הבחירות הורה לו לעשות כן. {{ח:סעיף|143|הכנת פנקס בוחרים|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשס״ז־2, תשע״א, תשע״ב־7, תשע״ח־3, תשע״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} לכל בחירות יכין משרד הפנים פנקס בוחרים שיכלול כל אדם שיום הולדתו ה־17 חל לא יאוחר מיום הבחירות והיה רשום הוא ומענו במרשם האוכלוסין כתושב של אותו אזור ביום שליפת הפנקס, למעט מי שבתוך 18 חודשים שקדמו ליום הבחירות היה רשום בפנקס הבוחרים כבוחר של רשות מקומית אחרת, ובאותה רשות התקיימו בחירות בתקופה האמורה; לעניין {{ח:פנימי|פרק 15|פרק זה}}, ”מען“ – לרבות ציון במרשם האוכלוסין של יישוב בלבד. {{ח:תת|(ב)}} עלה מספר הבוחרים באזור על 800, יוכנו רשימות בוחרים אחדות שכל אחת מהן תכלול לא יותר מ־800 שמות בוחרים; הבוחרים יחולקו ברשימות אלה לפי סדר אלף בית של שמות משפחה, והסימון הסידורי בכל אחת מהן יתחיל במספר 1; כל הרשימות האמורות ביחד יהוו את פנקס הבוחרים של האזור. {{ח:תת|(ג)}} בפנקס בוחרים יירשמו שמו ושם משפחתו של כל בוחר באזור, שם אביו או אמו, שנת לידתו, מענו ומספר זהותו במרשם האוכלוסין; באין לבוחר שם משפחה, יפורט גם שם אבי אביו, והכול לפי הרשום במרשם ביום שליפת הפנקס; שמות הבוחרים יהיו ערוכים בזה אחר זה, לפי סדר אלף בית של שמות המשפחה, ויהיו מסומנים במספרים סידוריים החל במספר 1; שמם של בוחרים שאין להם שם משפחה יהיו ערוכים לפי סדר האלף בית של שמם הפרטי. {{ח:תת|(ג1)}} ביישוב שיתופי שבו מתקיימות בחירות לנציגות, יצוין בפנקס הבוחרים של אותו יישוב ליד שמו של כל בוחר אם הוא חבר באגודה השיתופית על פי רשימת התושבים שהועברה למנהל הבחירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 90א|בסעיף 90א(6)}}. {{ח:תת|(ג2)}} פנקס הבוחרים ייכנס לתוקפו שלושה ימים לאחר יום שליפת הפנקס; על כניסת פנקסים לתוקף יפרסם השר הודעה ברשומות. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף|143א|תיקון פרטי בוחר|תיקון: תשע״ח־3, תשע״ח־7, תשע״ח־8}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 17|סעיפים 17 עד 23 לחוק הבחירות}} יחולו, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי צו זה; לעניין בחירות מיוחדות, יחולו {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 17|הסעיפים האמורים}}, בשינויים אלה: {{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 17|בסעיף 17}}, במקום סעיף קטן (ה) יקראו: {{ח:תתת|”(ה)}} בקשה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 17|בסעיף זה}} יכול שתוגש בכל עת אך לא יאוחר מהיום ה־51 שלפני יום הבחירות.“; {{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 19|בסעיף 19}}, במקום סעיף קטן (א) יקראו: {{ח:תתת|”(א)}} השר יכריע בבקשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 17|סעיף 17}} ויודיע את החלטתו בכתב למבקש ולאדם שלגביו נסבה הבקשה לא יאוחר מהיום ה־48 שלפני יום הבחירות.“; {{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 20|בסעיף 20(ב)}}, במקום פסקה (1) יקראו: {{ח:תתת|”(1)}} עתירה נגד החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 19|סעיף 19(א)}} תוגש לא יאוחר מהיום ה־44 שלפני יום הבחירות.“. {{ח:סעיף|143ב|מסירת מידע לציבור|תיקון: תשע״ח־3}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 15|סעיף 15 לחוק הבחירות}} יחולו, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי צו זה. {{ח:סעיף|143ג|הודעה לקראת בחירות|תיקון: תשע״ח־3}} {{ח:ת}} הוראת {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 23ד|סעיף 23ד לחוק הבחירות}} תחול, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי צו זה. {{ח:סעיף|144||תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ג־2, תשס״ט־2, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|145||תיקון: תשנ״ז־2, תש״ס, תשס״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|146||תיקון: תשנ״ז־2, תשע״א, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|147||תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־4, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|148||תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־4, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|149||תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־4, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 15 סימן ב1|סימן ב׳1: בחירות מיוחדות|תיקון: תשס״ו־2}} {{ח:סעיף|149א||תיקון: תשס״ו־2, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|149ב||תיקון: תשס״ו־2, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|149ג||תיקון: תשס״ו־2, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 15 סימן ג|סימן ג׳: רשימות והצעות מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|150|מועד הגשת רשימות והצעות מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7}} {{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מהיום ה־33 שלפני יום הבחירות, ביום ובשעות שיקבע מנהל הבחירות בהתייעצות עם ועדת הבחירות, יוגשו למנהל הבחירות רשימות מועמדים והצעות מועמדים. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|151|טפסים|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ח, תשע״א}} {{ח:ת}} רשימות והצעות מועמדים יוגשו על גבי חוברות לפי הטפסים {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}} כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 1א|טופס 1א}} – הצעת מועמד מטעם קבוצת בוחרים; {{ח:תת|(1א)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 1ב|טופס 1ב}} – הצעה של ראש מועצה מכהן למועמדות לכהונה נוספת. {{ח:תת|(2)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 2|טופס 2}} – רשימת מועמדים למועצה; {{ח:תת|(3)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 3|טופס 3}} – רשימת מועמדים לועד המקומי או לנציגות. {{ח:סעיף|152|מספר המועמדים ופרטיהם|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3, תשע״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} מספר המועמדים ברשימת מועמדים למועצה לא יפחת משלושה מועמדים ולא יעלה על עשרה. {{ח:תת|(ב)}} מספר המועמדים לועד מקומי או לנציגות לא יעלה על כפל מספר החברים במוסד העומד לבחירה. {{ח:תת|(ג)}} ברשימות והצעות מועמדים, לפי הענין, יפורטו פרטי המועמדים. {{ח:סעיף|153|הסכמה לשמש כמועמדים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7}} {{ח:תת|(א)}} לא יאושר כמועמד אדם שלא נתן את הסכמתו להיות מועמד לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 4|טופס 4 שבתוספת השלישית}}; כתב הסכמה כאמור יימסר למנהל הבחירות לא יאוחר מהמועד האחרון להגשת רשימות והצעות המועמדים; מועמד הנמצא מחוץ לישראל, רשאי לשלוח למנהל הבחירות את הסכמתו לשמש מועמד במברק או באמצעות פקסימילה. {{ח:תת|(ב)}} אדם רשאי להיות מועמד ברשימת מועמדים אחת בלבד לכל אחד מן המוסדות העומדים לבחירה; מי שנתן הסכמתו בכתב להכללת שמו בשתי רשימות מועמדים או יותר לאחד מן המוסדות העומדים לבחירה, ימחוק מנהל הבחירות את שמו מכל הרשימות האמורות. {{ח:סעיף|154|חתימת מגישי רשימות והצעות מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3, תשע״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} רשימת מועמדים תיחתם בידי קבוצת הבוחרים המגישה את הרשימה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיפים 20}} {{ח:פנימי|סעיף 100|ו־100}}; הצעת מועמד תיחתם בידי קבוצת הבוחרים או חברי המועצה המגישה את ההצעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 5|בסעיפים 5}} {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ז|ו־6ז לחוק בחירת ראשי מועצות אזוריות}}. {{ח:תת|(ב)}} ליד כל חתימה כאמור בסעיף קטן (א), יצוינו פרטי החותם כנדרש בטופס שלפיו הוגשה רשימת המועמדים או הצעת המועמד; אל הרשימה או ההצעה יצורף תצהיר של בא־כוח הרשימה או ההצעה המאמת את כל החתימות; בלא תצהיר כאמור לא תתקבל הרשימה או ההצעה. {{ח:תת|(ג)}} אדם שחתם על יותר מרשימת מועמדים אחת למוסד מהמוסדות העומדים לבחירה או על יותר מהצעת מועמד אחת, חתימותיו בכל הרשימות וההצעות האמורות – בטלות. {{ח:תת|(ד)}} אדם שחתם על רשימת מועמדים או על הצעת מועמד, אינו רשאי לחזור בו מחתימתו; מותו של חותם איננו מבטל את חתימתו. {{ח:סעיף|155|אי קבלת רשימת מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7}} {{ח:ת}} מנהל הבחירות לא יקבל רשימת מועמדים או הצעת מועמד שהוגשה באיחור או שנעשה בה אחד משינויים אלה: {{ח:תת|(1)}} החלפת מועמד פלוני במועמד אחר; {{ח:תת|(2)}} מחיקה או הוספה של שם מועמד; {{ח:תת|(3)}} שינוי סדר רישומו של מועמד ברשימה; {{ח:תת|(4)}} שינוי המספר הסידורי שליד שם המועמד. {{ח:סעיף|156|הודעה בדבר הגשת רשימות והצעות מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7}} {{ח:ת}} לא יאוחר מהיום ה־47 שלפני יום הבחירות, יפרסם מנהל הבחירות הודעה בכל אחד מן האזורים שבתחום המועצה האזורית שבה יפורטו: {{ח:תת|(1)}} יום הבחירות וכן היום והשעות להגשת רשימות והצעות המועמדים; {{ח:תת|(2)}} שמו ומען משרדו של מנהל הבחירות; {{ח:תת|(3)}} מספר הנציגים מטעם האזור העומדים לבחירה למועצה; {{ח:תת|(4)}} מספר חברי הועד המקומי או הנציגות העומדים לבחירה באזור; {{ח:תת|(5)}} מספר האנשים הדרוש להגשת רשימת מועמדים לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה באזור ולהגשת הצעת מועמד; {{ח:תת|(6)}} המקומות והמועדים שבהם ניתן לקבל את הטפסים הדרושים להגשת רשימות והצעות מועמדים; {{ח:תת|(7)}} תוכן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 151|סעיפים 151 עד 155}}. {{ח:סעיף|157|מינוי בא כוח|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} המגישים רשימת מועמדים או הצעת מועמד, רשאים למנות שני אנשים – אחד כבא כוחם והשני כממלא מקומו; עשו כן, יציינו את פרטי הממונים האמורים כנדרש בטופס שעליו הוגשה הרשימה או ההצעה; באין מינוי כאמור יראו את החותם הראשון על רשימת מועמדים כבא כוח מגישי הרשימה (להלן – בא כוח הרשימה) ואת החותם השני כממלא מקומו, וכן יראו את החותם הראשון על הצעת מועמד כבא כוח מגישי ההצעה (להלן – בא כוח ההצעה) ואת החותם השני כממלא מקומו. {{ח:תת|(ב)}} הוראת {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 38|סעיף 38(ב) לחוק הבחירות}} תחול, בשינויים המחויבים, על בא־כוח הרשימה או בא־כוח ההצעה כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|158|כינוי וסימון של רשימת מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} כל רשימת מועמדים תישא כינוי וסימון המורכב מאות או שתי אותיות שונות של האלף בית העברי; לא ניתן לרשימה כינוי וסימון כאמור על ידי מגישי הרשימה, יקבע לה מנהל הבחירות את הכינוי והסימון. {{ח:תת|(ב)}} שתי רשימות מועמדים לאותו מוסד העומד לבחירה המוגשות מטעם אותו אזור, לא ישאו כינוי וסימון זהים; קבוצת בוחרים שהקדימה להגיש את רשימתה, זכותה לבחור כינוי וסימון כאמור בסעיף קטן (א) – קודמת. {{ח:תת|(ג)}} רשימת מועמדים לא תישא כינוי או סימון אשר עלולים להטעות. {{ח:סעיף|159|אישור קבלת רשימות והצעות מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7}} {{ח:ת}} מנהל הבחירות שקיבל רשימת מועמדים או הצעות מועמד יאשר זאת בכתב; באישור יצוינו היום והשעה של הגשת הרשימה או ההצעה ושמות בא כוח המגישים וממלא מקומו, כן יצוינו הכינוי והסימון שהוצעו לרשימה. {{ח:סעיף|160|התפטרות מועמד|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3, תשע״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} מועמד רשאי להתפטר בכל עת; ההתפטרות תיעשה בהודעה בכתב שיגיש המועמד עצמו לידי מנהל הבחירות, ואם התפטר מועמד לאחר יום הבחירות – לידי השר; שהה המועמד מחוץ לישראל, ישלח את הודעת ההתפטרות, כאשר חתימתו עליה מאומתת בידי קונסול ישראלי או נוטריון. {{ח:תת|(ב)}} הוראת {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 43|סעיף 43(ב) לחוק הבחירות}} תחול, בשינויים המחויבים, על רשימת מועמדים או הצעת מועמד כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|161|רשימות והצעות מועמדים פסולות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} מנהל הבחירות יבדוק את כל רשימות והצעות המועמדים שנתקבלו בתוך המועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 150|בסעיף 150(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} מצא מנהל הבחירות, לאחר בדיקה כאמור בסעיף קטן (א), ולאחר שקיים על כך התייעצות עם ועדת הבחירות, את אחד הפגמים הבאים ברשימת מועמדים או בהצעת מועמד, יודיע לבא כוח הרשימה או ההצעה ולממלאי מקומם כי הרשימה או ההצעה פסולה: {{ח:תתת|(1)}} הרשימה הוגשה בידי מספר בוחרים קטן מהנדרש {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיפים 20}} {{ח:פנימי|סעיף 100|או 100}}; {{ח:תתת|(2)}} נעשה ברשימה שינוי מהשינויים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 155|בסעיף 155}}; {{ח:תתת|(3)}} הצעת המועמד הוגשה בידי מספר בוחרים קטן מהנדרש {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק בחירת ראש המועצה}}; {{ח:תתת|(4)}} המועמד לראשות המועצה איננו ממלא אחר דרישות {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 4|סעיף 4(ב) לחוק בחירת ראש המועצה}}. {{ח:תת|(ג)}} ההודעה האמורה בסעיף קטן (ב) תהיה בכתב ומנומקת והיא תישלח לא יאוחר מהיום ה־20 שלפני יום הבחירות; נפסלה הצעת מועמד על פי האמור בסעיף קטן (ב)(4), תישלח הודעה על כך גם למועמד. {{ח:סעיף|162|ליקויים ברשימת מועמדים או בהצעת מועמד|תיקון: תשנ״ז־2, תש״ס, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} קבע מנהל הבחירות שרשימת מועמדים או הצעת מועמד הוגשה שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 15 סימן ג|סימן זה}}, אולם לא נמצא ברשימה או בהצעה פגם מן הפגמים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}}, יודיע מנהל הבחירות, בכתב, לבא כוח הרשימה או ההצעה ולממלאי מקומם, לא יאוחר מהיום ה־26 שלפני יום הבחירות, כי קיים ליקוי ברשימה או בהצעה וכי הם רשאים לתקנו לא יאוחר מהיום ה־23 שלפני יום הבחירות; מנהל הבחירות יפרט בהודעתו את מהות הליקוי; נגע הליקוי למועמד, ישלח מנהל הבחירות גם לו העתק מההודעה ואף המועמד האמור יהיה רשאי לתקן את הליקוי. {{ח:תת|(ב)}} פסל מנהל הבחירות חתימות של מגישי רשימת מועמדים או הצעת מועמד, ועקב כך פחת מספר מגישי הרשימה או ההצעה מהמספר הנדרש על פי הוראות צו זה והוראות {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)|חוק בחירת ראש המועצה}}, ייחשב הדבר לליקוי הניתן לתיקון כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} סירב מנהל הבחירות לאשר כינוי או סימון של רשימת מועמדים, ייחשב הדבר לליקוי הניתן לתיקון כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|163|פסילת מועמד ברשימת מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} מצא מנהל הבחירות, לאחר בדיקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161(א)}} כי מועמד פלוני ברשימת מועמדים איננו ממלא אחר הדרישות {{ח:פנימי|סעיף 19|שבסעיף 19}}, יפסול את המועמד. {{ח:תת|(ב)}} לא יאוחר מהיום ה־20 שלפני יום הבחירות, ישלח מנהל הבחירות הודעה בכתב על פסילת מועמד כאמור בסעיף קטן (א) לבא כוח הרשימה, לממלא מקומו ולמועמד שנפסל. {{ח:סעיף|164|איסור שינוי רשימת מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 160|בסעיף 160}}, אין לערוך ברשימת מועמדים לאחר שהוגשה כל שינוי מהשינויים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 155|בסעיף 155}}. {{ח:סעיף|165|אישור רשימות והצעות מועמדים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״א, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} רשימת מועמדים או הצעת מועמד שהוגשה כדין או שהליקויים בה תוקנו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 162|בסעיף 162}}, יאשר אותה מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, ויודיע על כך לבא כוח הרשימה או ההצעה ולממלאי מקומם לא יאוחר מהיום ה־20 שלפני יום הבחירות; חבר ועדת הבחירות לא ידון בעניין אישור של רשימת מועמדים או של מועמד ברשימת מועמדים ביישוב שבו הוא מתגורר. {{ח:סעיף|166|פסילה עקב אי תיקון ליקויים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} קבע מנהל הבחירות שליקויים ברשימת מועמדים או בהצעת מועמד שנמסרה עליהם הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 162|סעיף 162}} לא תוקנו כנדרש, יודיע לבא כוח הרשימה או ההצעה ולממלאי מקומם, לא יאוחר מהיום ה־20 שלפני יום הבחירות, כי הרשימה או ההצעה פסולה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), היה הליקוי בכינוי או בסימון של רשימת מועמדים ולא תוקן הליקוי להנחת דעתו של מנהל הבחירות, יקבע מנהל הבחירות כינוי או סימון לרשימה ויאשר אותה בהודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165}}. {{ח:סעיף|167|עתירה בעניין רשימות ומועמדים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־4, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} בא כוח רשימה או הצעה או ממלאי מקומם שקיבלו הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 161|סעיף 161}} {{ח:פנימי|סעיף 166|או 166}} שהרשימה או ההצעה פסולה, או שקיבלו הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163(ב)}} על פסילת מועמד פלוני ברשימת מועמדים או על סירוב של מנהל הבחירות לאשר כינוי או סימון של רשימה, רשאים לעתור נגד החלטת מנהל הבחירות לבית המשפט לעניינים מינהליים שבאזור שיפוטו נמצא תחום המועצה האזורית, לא יאוחר מהיום ה־17 שלפני יום הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} מועמד שקיבל הודעה על פסילתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 161|סעיף 161(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 163|או 163(ב)}}, רשאי אף הוא לעתור לבית משפט כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} חבר ועדת בחירות רשאי לעתור לבית משפט כאמור בסעיף קטן (א) על אישור רשימת מועמדים או הצעת מועמד בידי מנהל הבחירות או על אי פסילת מועמד פלוני ברשימת מועמדים. {{ח:תת|(ד)}} בעתירה לפי סעיף זה ידון בית משפט לעניינים מינהליים בשופט אחד ופסק דינו יהיה סופי; פסק הדין יימסר למנהל הבחירות לא יאוחר מהיום ה־12 שלפני יום הבחירות. {{ח:קטע3|פרק 15 סימן ד|סימן ד׳: כינון מוסדות נבחרים ללא בחירות בקלפי|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|168|מועמד יחיד לראשות מועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} אושרה הצעת מועמד אחת בלבד, יכריז מנהל הבחירות, ביום הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, שהמועמד אשר הוצע בהצעה האמורה הוא שנבחר לראש המועצה. {{ח:סעיף|169|הכרזה על נציגי אזור במועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} היה באזור פלוני מספר המועמדים למועצה שאושרו שווה למספר הנציגים שאותו אזור זכאי לבחור למועצה, לא יתקיימו באזור האמור בחירות בקלפי למועצה ומנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, יכריז ביום הבחירות שהמועמדים שאושרו כאמור, הם שנבחרו כחברי המועצה מטעם האזור. {{ח:תת|(ב)}} היה מספר המועמדים האמורים בסעיף קטן (א) פחות ממספר הנציגים שהאזור זכאי לבחור למועצה, יופחת מספרם של חברי המועצה מטעם האזור ויועמד על מספר המועמדים שאושרו; מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, יכריז ביום הבחירות שהמועמדים שאושרו הם שנבחרו כחברי המועצה מטעם האזור. {{ח:תת|(ג)}} הוגשה באזור רשימת מועמדים אחת בלבד בבחירות למועצה ומספר המועמדים שאושרו בה עלה על מספר הנציגים שהאזור זכאי לבחור למועצה, יכריז מנהל הבחירות, ביום הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, על מספר המועמדים מתוך אותה רשימה השווה למספר הנציגים האמור, לפי סדר רישומם ברשימה, כעל מי שנבחרו כחברי המועצה מטעם האזור. {{ח:סעיף|170|מינוי חבר מועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} לא הוגשה או לא אושרה באזור פלוני אף לא רשימת מועמדים אחת בבחירות למועצה, ימנה השר, לאחר התייעצות עם גופים ציבוריים שלדעת השר יש להם נגיעה בדבר, חבר מועצה אחד מטעם אותו אזור מבין תושבי האזור הזכאים להיבחר כחברי מועצה; ראה השר כי לא ניתן למנות חבר מועצה מבין תושבי האזור, רשאי הוא למנות כנציג האזור במועצה אדם שאיננו תושב האזור. {{ח:סעיף|171|הכרזה על חברי ועד מקומי או נציגות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} היה מספר המועמדים שאושרו בבחירות לועד מקומי או לנציגות שווה למספר החברים במוסד העומד לבחירה, לא יתקיימו בחירות בקלפי למוסד האמור, ומנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, יכריז ביום הבחירות שהמועמדים שאושרו כאמור הם שנבחרו כחברי הועד המקומי או הנציגות. {{ח:תת|(ב)}} היה מספר המועמדים האמורים בסעיף קטן (א) פחות ממספר החברים במוסד העומד לבחירה, יופחת, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 172|בסעיף 172(ב)}}, מספרם של חברי המוסד האמור ויועמד על מספר המועמדים שאושרו; מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, יכריז ביום הבחירות שהמועמדים שאושרו הם שנבחרו כחברי הועד המקומי או הנציגות. {{ח:תת|(ג)}} הוגשה רשימת מועמדים אחת בלבד לועד מקומי או לנציגות ומספר המועמדים שאושרו בה עלה על מספרם של חברי המוסד העומד לבחירה, יכריז מנהל הבחירות, ביום הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, על מספר המועמדים מתוך אותה רשימה השווה למספר חברי המוסד העומד לבחירה, לפי סדר רישומם ברשימה, כעל מי שנבחרו לחברי הועד המקומי או הנציגות. {{ח:סעיף|172|מינוי חברי ועד מקומי|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} לא הוגשה או לא אושרה בישוב פלוני אף לא רשימת מועמדים אחת בבחירות לועד מקומי, ימנה השר, לאחר התייעצות עם גופים ציבוריים שלדעת השר יש להם נגיעה בדבר, חמישה חברים לועד המקומי, מבין תושבי הישוב הזכאים להיבחר לחברי הועד; ראה השר כי לא ניתן למנות את חברי הועד המקומי, כולם או מקצתם, מבין תושבי הישוב, רשאי הוא למנות לחברי הועד המקומי אנשים שאינם תושבי הישוב. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(ב)}}, לא יפחת מספרם של חברי ועד מקומי מחמישה חברים; אושרו בבחירות לועד מקומי פחות מחמישה מועמדים, ישלים השר את מספר חברי הועד לחמישה במינוי חברים כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|173|אי קיום בחירות בישוב שיתופי לועד מקומי או לנציגות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} לא הוגשה או לא אושרה בישוב שיתופי פלוני אף לא רשימת מועמדים אחת בבחירות לועד מקומי או לנציגות, לא יתקיימו בישוב האמור בחירות לאותם מוסדות. {{ח:קטע3|פרק 15 סימן ה|סימן ה׳: ההכנות ליום הבחירות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|174|בחירות בקלפי|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} אושרה יותר מהצעת מועמד אחת, יתקיימו בחירות בקלפי לראשות המועצה. {{ח:תת|(ב)}} בכל אחד מהמקרים הבאים יתקיימו באזור בחירות בקלפי: {{ח:תתת|(1)}} בחירות למועצה – אם אושרה יותר מרשימת מועמדים אחת ומספר המועמדים שאושרו ברשימות אלה עולה על מספר הנציגים שהאזור זכאי לבחור למועצה; {{ח:תתת|(2)}} בחירות לועד מקומי או לנציגות – אם אושרה יותר מרשימת מועמדים אחת ומספר המועמדים שאושרו ברשימות אלה עולה על מספר החברים במוסד העומד לבחירה. {{ח:סעיף|175|מקומות הקלפיות|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מהיום ה־10 שלפני יום הבחירות יקבע מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, את המקומות בכל אזור שבהם יוצבו הקלפיות ביום הבחירות (להלן – מקום קלפי). {{ח:תת|(ב)}} מקום קלפי לא יהיה במועדון מפלגתי או במקום אחר המשמש מוסד ציבורי פוליטי וכן לא בבית כנסת או מקום תפילה אחר. {{ח:סעיף|176|מספר הקלפיות|תיקון: תשנ״ז־2, תש״ס, תשע״ב־7, תשע״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} באזור שבו מספר הבוחרים אינו עולה על 800, תוצב קלפי אחת. {{ח:תת|(ב)}} באזור שבו מספר הבוחרים עולה על 800 יהיה מספר הקלפיות כמספר רשימות הבוחרים שהוכנו לאזור לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143(ב)}}; כל קלפי באזור כאמור תסומן במספר, תהיה צמודה לה רשימת בוחרים אחת בלבד, ויהיו רשאים להצביע בה רק הבוחרים ששמותיהם כלולים ברשימה זו. {{ח:סעיף|177|ועדות קלפי|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מהיום ה־14 שלפני יום הבחירות, תמנה ועדת הבחירות לכל קלפי ועדת קלפי של שלושה חברים לפחות; חברי ועדת הקלפי האמורים יתמנו מבין הבוחרים של האזור שבו נמצאת הקלפי, על פי הצעת באי כוח רשימות המועמדים המשתתפות בבחירות באזור. {{ח:תת|(ב)}} בנוסף לחברי ועדת הקלפי האמורים בסעיף קטן (א), תמנה ועדת הבחירות לכל אחת מוועדות הקלפי חברי ועדה על פי הצעת באי הכוח של הצעות המועמדים שאושרו; חברי ועדה כאמור יוצעו מבין כלל הבוחרים במועצה האזורית. {{ח:תת|(ב1)}} כל רשימת מועמדים וכל מועמד רשאים להחליף את חבר ועדת הקלפי שמונה על פי הצעתם לפי סעיף קטן (ב) על ידי מתן הודעה של בא כוח רשימת המועמדים או בא כוח הצעת המועמד, לפי העניין, בדבר חילופי גברי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 6א|בטופס 6א שבתוספת השלישית}}. {{ח:תת|(ג)}} ועדת הבחירות תמנה לכל ועדת קלפי, מבין חברי אותה ועדה, יושב ראש וסגן יושב ראש. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ה)}} לא מינתה ועדת הבחירות ועדות קלפי כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ימנה מנהל הבחירות את חברי ועדות הקלפי את יושבי הראש שלהן ואת סגניהם; על מינויים אלה לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג). {{ח:תת|(ו)}} המינויים האמורים בסעיפים קטנים (א) עד (ג) ייעשו בכתב מינוי לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 5|טופס 5 שבתוספת השלישית}}. {{ח:סעיף|178|סמכויות ועדת קלפי|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} ועדת קלפי היא הממונה על מהלך ההצבעה במקום הקלפי ועל ספירת קולות הבוחרים שהצביעו בקלפי והיא מוסמכת לקבל כל החלטה בכל הקשור להצבעה ולספירת הקולות. {{ח:תת|(ב)}} החלטותיה של ועדת קלפי יתקבלו ברוב קולות חברי הועדה המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות, יכריע יושב ראש הועדה. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 34|סעיפים 34(א)(2) ו־(ג) לחוק הבחירות}} יחולו על בחירות לפי צו זה. {{ח:סעיף|179|ועדת קלפי שאינה ממלאת תפקידיה כראוי|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} ראה מנהל הבחירות, ביום הבחירות, שועדת קלפי אינה ממלאת את תפקידיה כראוי ועקב כך קיים, לדעתו, חשש שייפגע המהלך התקין של ההצבעה בקלפי, רשאי הוא לפזר את ועדת הקלפי האמורה ולמנות ועדה אחרת במקומה; על מינוי כאמור לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 177|סעיף 177}}. {{ח:סעיף|180|מינוי משקיף|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} רשימת מועמדים שאיננה מיוצגת בועדת קלפי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 177|בסעיף 177(א)}}, רשאית למנות משקיף מטעמה לעבודת ועדת הקלפי ביום הבחירות; בא כוח רשימה כאמור או ממלא מקומו יחתמו על כתב מינוי לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 6|טופס 6 שבתוספת השלישית}}. {{ח:סעיף|181|מזכיר ועדת קלפי|תיקון: תשנ״ז־2, תש״ס, תשס״ד, תשע״ב־7}} {{ח:תת|(א)}} מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, ימנה מזכיר לכל ועדת קלפי ואם ראה לנכון לעשות כן, רשאי הוא למנות מזכיר שאינו תושב המועצה האזורית; המזכיר יהיה בן 17 שנים לפחות. {{ח:תת|(א1)}} מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, ימנה מזכירים נוספים שמספרם לא יעלה על שליש מספר מקומות הקלפי במועצה האזורית ואשר ישמשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 191א|סעיף 191א}}, במקרה הצורך, כחברי ועדת קלפי או כמזכירי ועדת קלפי. {{ח:תת|(ב)}} מנהל הבחירות יחתום על כתב מינוי למזכיר לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 7|טופס 7 שבתוספת השלישית}} וימסור אותו למזכיר, לא יאוחר מיומיים לפני יום הבחירות. {{ח:תת|(ג)}} מנהל הבחירות רשאי, בכל עת, אם ראה צורך בכך, להעביר מזכיר מקלפי אחת לקלפי אחרת בתחום המועצה האזורית; החליט מנהל הבחירות על העברה כאמור, יתקן את כתב המינוי של המזכיר ויציין בו את פרטי הקלפי שאליה הועבר. {{ח:תת|(ד)}} המזכיר יסייע לועדת הקלפי במילוי תפקידיה ובין השאר – {{ח:תתת|(1)}} יקבל את החומר והציוד של ההצבעה, יעבירו למקום הקלפי וישמור על החומר והציוד האמורים; {{ח:תתת|(2)}} יעמוד לרשות ועדת הקלפי ברישום הפרוטוקולים, הטפסים והמסמכים שרישומם מוטל על ועדת הקלפי; {{ח:תתת|(3)}} יארוז את חומר הבחירות בסיום עבודת ועדת הקלפי וילווה את העברתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206(א)}} לידי מנהל הבחירות. {{ח:תת|(ה)}} מנהל הבחירות יקבע את שכר המזכירים. {{ח:סעיף|182|הודעה בדבר קיום בחירות|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מהיום ה־6 שלפני קיום בחירות בקלפי בתחום אזור, יפרסם מנהל הבחירות הודעה שבה יפורטו: {{ח:תתת|(1)}} יום הבחירות; {{ח:תתת|(2)}} המוסדות העומדים לבחירה בתחום האזור ביום הבחירות; {{ח:תתת|(3)}} מספר החברים העומדים לבחירה לכל אחד מהמוסדות האמורים בפסקה (2); {{ח:תתת|(4)}} שמות המועמדים לראשות המועצה שאושרו, שנת לידתם ומענם וכן שמם ומענם של באי כוח הצעות המועמדים האמורים וממלאי מקומם; {{ח:תתת|(5)}} כינוייהן וסימוניהן של רשימות המועמדים שאושרו, שמות המועמדים שאושרו ברשימות אלה, שנת לידתם ומענם וכן שמם ומענם של באי כוח הרשימות האמורות וממלאי מקומם; {{ח:תתת|(6)}} שעות ההצבעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 190|בסעיף 190}}; {{ח:תתת|(7)}} המספרים שבהם סומנו הקלפיות ומקומות הקלפי; {{ח:תתת|(8)}} אופן חלוקת הבוחרים בין הקלפיות השונות; {{ח:תתת|(9)}} הפרטים הנוגעים למעטפות ההצבעה ופתקי ההצבעה לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 183|בסעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}; {{ח:תתת|(10)}} שמו ומען משרדו של מנהל הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} חל שינוי באחד מהפרטים האמורים בסעיף קטן (א), יפרסם מנהל הבחירות, מיד, הודעה על כך. {{ח:סעיף|183|מעטפות ההצבעה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} מעטפות ההצבעה יהיו אטומות וישאו סימן מיוחד שקבע מנהל הבחירות ואשר עליו הודיע לועדת הבחירות; לכל מוסד העומד לבחירה תהיה מעטפת הצבעה נפרדת בצבעים כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} מעטפת הצבעה לראשות המועצה – צבע צהוב; {{ח:תתת|(2)}} מעטפת הצבעה למועצה – צבע לבן; {{ח:תתת|(3)}} מעטפת הצבעה לועד מקומי או לנציגות – צבע כחול או תכלת. {{ח:תת|(ב)}} לא יאוחר מ־3 ימים לפני יום הבחירות יספק מנהל הבחירות לועדת הבחירות כמות מספקת של מעטפות הצבעה. {{ח:סעיף|184|פתקי הצבעה|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״ב־7, תשע״ח־3, תשע״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} בפתק הצבעה לראשות המועצה יצוין בדפוס שם המועמד כפי שאישר מנהל הבחירות, בעברית או בעברית וערבית ותו לא; צבעו של הפתק יהיה צהוב. {{ח:תת|(ב)}} בפתקי הצבעה למועצה, לועד מקומי ולנציגות יצוינו בדפוס האות או האות והכינוי של רשימת המועמדים, בעברית או בעברית וערבית, ותו לא; הכינוי והאות שניתן לציין בערבית יהיו אלה שיאשר מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, כמקבילים לאות ולכינוי בעברית; צבעו של פתק הצבעה למועצה יהיה לבן ושל פתק הצבעה לועד מקומי או לנציגות יהיה כחול או תכלת. {{ח:תת|(ב1)}} פתקי ההצבעה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יהיו מודפסים לפי דוגמה שאישר מנהל הבחירות; מנהל הבחירות יאשר לכל הצעת מועמד ולכל רשימת מועמדים דוגמה אחת בלבד של פתק הצבעה בעברית ואם נתבקש, יאשר גם דוגמה אחת בלבד של פתק הצבעה בעברית ובערבית. {{ח:תת|(ג)}} במקום פתק מודפס, יכול שישמש להצבעה, לכל אחד מהמוסדות האמורים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), פתק ריק שצבעו כצבע פתק ההצבעה המודפס לאותו מוסד; על הפתק האמור ירשום הבוחר בכתב ידו את השם הפרטי ושם המשפחה של המועמד לראשות המועצה ותו לא, או ירשום את אות הרשימה או האות והכינוי של הרשימה בלבד; הרישום בכתב יד ייעשה בעט בצבע כחול בעברית או בערבית או בשתי השפות. {{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות)#סעיף 14|תקנה 14 לתקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות), התשכ״ה–1965}} (להלן – תקנות סדרי בחירות), יחולו, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי צו זה. {{ח:תת|(ה)}} לא יאוחר מ־3 ימים לפני יום הבחירות יספקו באי הכוח של הצעות ורשימות המועמדים לועדת הבחירות כמות מספקת של פתקי ההצבעה של הצעותיהם ורשימותיהם כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב); ועדת הבחירות תכין בעוד מועד כמות מספקת של פתקים ריקים כאמור בסעיף קטן (ג). {{ח:סעיף|185|קלפיות|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} המועצה האזורית תכין קלפיות בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות)#סעיף 15|סעיף 15 לתקנות סדרי בחירות}}; כל קלפי תצויד במנעול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 186|בסעיף 186}}; הקלפי תהיה עשויה כך שאפשר להכניס לתוכה מעטפות הצבעה אך אי־אפשר להוציאן מתוכה אלא בהסרת מנעולה. {{ח:סעיף|186|מנעול|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} הוראת {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות)#סעיף 16|תקנה 16 לתקנות סדרי בחירות}} תחול, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי צו זה. {{ח:סעיף|187|הספקת ציוד לועדות קלפי|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מיום לפני יום הבחירות, תמסור ועדת הבחירות לכל ועדת קלפי – {{ח:תתת|(1)}} שני העתקים מפנקס הבוחרים של האזור שבו נמצאת הקלפי, אם הוצבה באזור האמור קלפי אחת, או שני העתקים מרשימת הבוחרים הרשאים להצביע בקלפי, אם הוצבו באזור מספר קלפיות; {{ח:תתת|(2)}} קלפי ומנעול; {{ח:תתת|(3)}} פרגוד לתא הצבעה; {{ח:תתת|(4)}} מיתקן להנחת פתקי ההצבעה; {{ח:תתת|(5)}} כמות מספקת של מעטפות הצבעה לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה באזור; {{ח:תתת|(6)}} כמות מספקת של פתקי הצבעה לכל אחת מהצעות המועמדים ומרשימות המועמדים המשתתפות בבחירות באזור וכן כמות מספקת של פתקים ריקים להצבעה לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה באזור; {{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:תתת|(8)}} קרש עם שיפודים; {{ח:תתת|(9)}} טופס פרוטוקול של מהלך ההצבעה וספירת הקולות לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה; {{ח:תתת|(10)}} גיליונות למנין הקולות הכשרים לכל אחד מן הגופים העומדים לבחירה; {{ח:תתת|(11)}} שני העתקים של טופסי פרוטוקול של הקולות הפסולים לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה; {{ח:תתת|(12)}} מעטפות לאריזה; {{ח:תתת|(13)}} אמצעי תאורה לשעת חירום; {{ח:תתת|(14)}} ציוד משרדי. {{ח:תת|(ב)}} הציוד האמור בסעיף קטן (א) יימסר לידי יושב ראש ועדת הקלפי וניתן למסרו למזכיר הועדה. {{ח:סעיף|188|מודעות במקומות הקלפי|תיקון: תשנ״ז־2, תש״ס, תשע״ב־7}} {{ח:ת}} מנהל בחירות יפרסם במקום בולט לעין בכל מקום קלפי באזור – {{ח:תת|(1)}} מודעה המפרטת את שמות המועמדים לראשות המועצה וכן את רשימות המועמדים, כינוייהן ואותיותיהן; {{ח:תת|(2)}} מודעה המפרטת את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיף 196}} בדבר סדרי ההצבעה; {{ח:תת|(3)}} מודעה המפרטת את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 203|סעיף 203}} בדבר קולות פסולים. {{ח:סעיף|189|סידור תא ההצבעה|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש ועדת הקלפי או מזכיר הועדה יתקינו במקום הקלפי, באמצעות הפרגוד, תא הצבעה כך שחברי ועדת הקלפי יוכלו לראות את הנכנסים והיוצאים מהתא, אך תובטח חשאיות מוחלטת של הנמצאים בתוך התא. {{ח:תת|(ב)}} בתא ההצבעה יונחו פתקי הצבעה של כל הצעות ורשימות המועמדים שסיפקה ועדת הבחירות לועדת הקלפי, בצרורות נפרדים לכל אחד מן המוסדות העומדים לבחירה, לפי סדר האותיות של שמות המשפחה של המועמדים לראשות המועצה ולפי סדר האותיות שבהן סומנו רשימות המועמדים; כן יונחו פתקים ריקים להצבעה לכל אחד מן המוסדות העומדים לבחירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184(ג)}}. {{ח:סעיף|189א|איסור שימוש בטלפונים ניידים|תיקון: תשע״ב־7}} {{ח:ת}} ביום הבחירות בשעה שבה מצוי מצביע בקלפי ובעת ספירת הקולות לא יתקשר אדם ממכשיר טלפון נייד או מכשיר קשר לרבות זימונית ולא יקבל בו שיחות, בחדר שבו פועלת ועדת קלפי, אלא לצורך ניהול ההצבעה בקלפי או במקרי חירום, ולא יחזיק אדם בחדר כאמור מכשיר רדיו או טלוויזיה פועל. {{ח:קטע3|פרק 15 סימן ו|סימן ו: ההצבעה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|190|שעות ההצבעה|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 55|סעיף 55 לחוק הבחירות}} יחולו על בחירות לפי צו זה. {{ח:סעיף|191|מנין חוקי לפעולות ועדת קלפי|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד}} {{ח:ת}} ישיבת ועדת קלפי תהיה חוקית בכל מספר של חברים ובלבד שנוכח במקום גם מזכיר הועדה; לא נוכח אף חבר ועדת קלפי בשעות ההצבעה הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 190|בסעיף 190}} לפתיחת ההצבעה, תחל ההצבעה בקלפי האמורה בנוכחותו של מזכיר הועדה בלבד; נוכח מזכיר הועדה בלבד, לא תתקיים ספירת הקולות עד שיגיע חבר ועדת קלפי שהתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 191א|סעיף 191א}}. {{ח:סעיף|191א|מינוי מחליף לחבר ועדת קלפי או למזכיר|תיקון: תשס״ד}} {{ח:ת}} ראה מנהל הבחירות כי בקלפי מסוימת לא נוכח אף חבר ועדת קלפי אחד או שקלפי לא נפתחה להצבעה בשעות ההצבעה האמורות {{ח:פנימי|סעיף 190|בסעיף 190}} עקב העדרו של מזכיר הועדה, או שיש צורך להחליף מזכיר ועדת קלפי, ימנה מנהל הבחירות לקלפי האמורה, חבר ועדת קלפי או מזכיר ועדת קלפי, לפי הענין, מבין המזכירים הנוספים שמונו לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|סעיף 181(א1)}}. {{ח:סעיף|192|ניהול פרוטוקול|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} ועדת קלפי תנהל פרוטוקול על מהלך ההצבעה וספירת הקולות לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה על גבי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 8|טפסים 8}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 9|9}} {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 10|ו־10 שבתוספת השלישית}} (להלן – פרוטוקולי ההצבעה); כל אחד מחברי ועדת הקלפי, מזכיר הועדה וכן כל משקיף וכל חבר ועדת הבחירות רשאי לרשום בפרוטוקול את הערותיו בכל הנוגע להצבעה ולספירת הקולות; רישום הקולות על גבי טופס שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת}}, לא יהווה חלק מפרוטוקול ועדת הקלפי לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ב)}} פרוטוקולי ההצבעה ייחתמו בידי חברי ועדת הקלפי, ואם נרשמו בידי המזכיר – יחתום גם הוא עליהם; אולם לא ייפגם פרוטוקול בשל כך שחבר הועדה לא חתם עליו. {{ח:סעיף|193|הסדר במקום הקלפי|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} אלה בלבד רשאים להימצא בשעות ההצבעה במקום הקלפי: {{ח:תתת|(1)}} חברי ועדת הקלפי ומזכיר הועדה; {{ח:תתת|(2)}} השר או נציגו; {{ח:תתת|(3)}} מנהל הבחירות וסגנו; {{ח:תתת|(4)}} חברי ועדת הבחירות; {{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:תתת|(6)}} משקיף אחד מטעם כל רשימת מועמדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}}; {{ח:תתת|(7)}} שוטרים הדרושים לשם שמירת הסדר במקום; {{ח:תתת|(8)}} בוחרים שהותרה כניסתם לשם הצבעה; {{ח:תתת|(9)}} משקיף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 138|בסעיף 138(ה)}}. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש ועדת הקלפי יהיה אחראי לסדר במקום הקלפי והוא רשאי להרחיק ממקום הקלפי כל אדם, למעט חבר ועדת הקלפי, אשר מפריע, לדעתו, למהלך התקין של ההצבעה במקום או שאיננו מציית להוראותיו; אדם שהורחק כאמור לא יהיה רשאי לחזור למקום הקלפי אלא ברשות יושב ראש הועדה. {{ח:תת|(ג)}} יושב ראש ועדת קלפי לא יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו לפי סעיף קטן (ב) כדי למנוע מבוחר להשתמש בזכותו להצביע. {{ח:סעיף|194|הצגת הקלפי ונעילתה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} לפני התחלת ההצבעה יציג יושב ראש ועדת הקלפי את הקלפי כשהיא פתוחה וריקה לעיני הנוכחים במקום הקלפי, לאחר מכן ינעל את הקלפי במנעול באופן שלא תהא ניתנת לפתיחה אלא בשבירת המנעול; מספרו הסידורי של המנעול יירשם בפרוטוקולי ההצבעה. {{ח:תת|(ב)}} ננעלה קלפי כאמור בסעיף (א), שוב לא תיפתח עד לספירת הקולות. {{ח:סעיף|194א|אריזת מעטפות פסולות|תיקון: תשס״ד}} {{ח:ת}} לפני התחלת ההצבעה תבדוק ועדת הקלפי את מעטפות ההצבעה שסופקו לה; נתגלתה במהלך בדיקה זו מעטפה פסולה, תוכנס המעטפה למעטפת האריזה; מעטפת האריזה תיסגר ויושב ראש ועדת הקלפי וכן כל חבר מחברי הועדה שירצה בכך יחתמו על גבי מעטפת האריזה. {{ח:סעיף|194ב|חתימה על מעטפות ההצבעה|תיקון: תשס״ד}} {{ח:ת}} לפני התחלת ההצבעה יחתמו שני חברים של ועדת הקלפי, אם נוכחים כאלה, על כמה מעטפות הצבעה לכל אחד מן המוסדות העומדים לבחירה; כן יוסיפו שני חברים לחתום מזמן לזמן, במשך שעות ההצבעה, על כמויות נוספות של מעטפות כך שתמיד יהיה בידי ועדת הקלפי מלאי מספיק של מעטפות חתומות; נוכח חבר ועדה אחד בלבד, די בחתימתו על המעטפות; לא נוכח אף חבר ועדת קלפי אחד, די בחתימת מזכיר הועדה על המעטפות; אין לחתום בנוכחותו של בוחר על המעטפה שתימסר לו. {{ח:סעיף|195|זיהוי הבוחרים|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ג, תשס״ד, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} הרוצה להצביע חייב לזהות את עצמו לפני מזכיר ועדת הקלפי באחד מאלה בלבד: {{ח:תתת|(1)}} תעודת הזהות של הבוחר שניתנה לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}; {{ח:תתת|(2)}} דרכון ישראלי תקף, הכולל את תמונתו של בעל הדרכון, שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|חוק הדרכונים, התשי״ב–1952}}; {{ח:תתת|(3)}} רישיון נהיגה ישראלי תקף, הכולל את תמונתו של בעל הרישיון, שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}; {{ח:תתת|(4)}} תעודה צבאית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 74|בסעיף 74(ב)(5) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}, תקפה. {{ח:תת|(ב)}} לא יורשה בוחר להזדהות לצורך הצבעה בתעודה כאמור בסעיף קטן (א) שחסר בה אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} תמונת בעל התעודה; {{ח:תתת|(2)}} הדף שבו רשום שמו של בעל התעודה; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), אשה מוסלמית או דרוזית תורשה להזדהות בתעודת זהות שחסרה בה תמונתה אם במקום המיועד לתמונה הוטבעה חותמת ”בהיתר שר הפנים“. {{ח:סעיף|196|סדרי ההצבעה|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״ב־7}} {{ח:ת}} אלה הם סדרי ההצבעה: {{ח:תת|(1)}} לאחר שהבוחר הזדהה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 195|בסעיף 195}}, תוודא ועדת הקלפי כי הוא רשום בפנקס הבוחרים שברשותה ותציין בעותק הראשון של הפנקס, ליד שמו של הבוחר, סימן שהוא ביקש להצביע; {{ח:תת|(2)}} ועדת הקלפי תחזיק ברשותה את התעודה שבאמצעותה הזדהה הבוחר ותמסור לו מעטפת הצבעה אחת לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה; התקיימו בחירות לנציגות, תמסור ועדת הקלפי לבוחר מעטפה שנועדה להצבעה לנציגות אם בפנקס הבוחרים צוין ליד שמו שהוא אינו חבר באגודה השיתופית להתיישבות של הישוב; {{ח:תת|(3)}} הבוחר ייכנס לתא ההצבעה וישים בכל אחת מן המעטפות שנתנה לו הועדה את פתק ההצבעה המתאים למעטפה: במעטפת הצבעה לראשות המועצה יושם פתק הצבעה לראש המועצה; במעטפת הצבעה למועצה יושם פתק הצבעה של רשימת מועמדים למועצה ובמעטפת הצבעה לועד מקומי או לנציגות יושם פתק הצבעה של רשימת מועמדים לועד המקומי או לנציגות; {{ח:תת|(4)}} הבוחר יצא מתא ההצבעה, יציג לועדת הקלפי את המעטפות שקיבל מועדת הקלפי ולאחר מכן יטיל הבוחר את המעטפות לקלפי; {{ח:תת|(5)}} ועדת הקלפי תמחוק את שמו של הבוחר מהעותק השני של פנקס הבוחרים על ידי מתיחת קו בעפרון על השורה שבה רשומים שמו של הבוחר ופרטיו האישיים; {{ח:תת|(6)}} מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, רשאי להורות כי במקום קלפי יוצבו שני תאי הצבעה המסתירים את הבוחר מעיני זולתו. {{ח:סעיף|197|סיוע בהצבעה|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״ב־4}} {{ח:תת|(א)}} מי שמחמת מחלה או מום אינו מסוגל לבצע לבדו את הפעולות המעשיות בתא ההצבעה, רשאי להביא אתו מלווה כדי לעזור לו בפעולת ההצבעה; ואולם המלווה – {{ח:תתת|(1)}} לא יהיה מנהל או עובד בית אבות או מוסד אחר שבו שוהה הבוחר; {{ח:תתת|(2)}} לא ילווה ביום הבחירות יותר משני בוחרים. {{ח:תת|(א1)}} התעורר ספק בדבר קיום התנאים שבסעיף קטן (א), יכריע בו מזכיר ועדת הקלפי. {{ח:תת|(ב)}} ועדת הקלפי תציין ברשימה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 10א|טופס 10א שבתוספת השלישית}} את פרטי המלווים למצביעים כאמור בסעיף קטן (א); הטופס האמור יצורף לפרוטוקול ההצבעה למועצה ויהיה חלק ממנו. {{ח:סעיף|197א|בדיקת הפתקים בתא ההצבעה|תיקון: תשס״ד}} {{ח:ת}} חברי ועדת הקלפי ומזכיר הועדה יבדקו מזמן לזמן, במשך שעות ההצבעה, אם הפתקים בתא ההצבעה מונחים בצרורות נפרדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 189|בסעיף 189(ב)}} ולא התערבבו אלה באלה, ואם מלאי הפתקים לא אזל; כן רשאי כל משקיף לבדוק מזמן לזמן את הסדר בתא ההצבעה ואת מלאי הפתקים שבו; נתגלו בעת בדיקה כאמור פתקי הצבעה שסומנו בדרך כלשהי, יסולקו מן התא ויוכנסו למעטפת אריזה. {{ח:קטע3|פרק 15 סימן ז|סימן ז׳: ספירת הקולות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|198|מועד ספירת הקולות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} ספירת קולות המצביעים תיעשה בכל מקום קלפי, בידי ועדת הקלפי, מיד אחרי גמר ההצבעה ותימשך ללא הפסקה עד השלמתה. {{ח:סעיף|199|הנוכחים בספירה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} במעמד ספירת הקולות רשאים להימצא במקום הקלפי רק המנויים {{ח:פנימי|סעיף 193|בסעיף 193(א)}}, למעט בוחרים. {{ח:סעיף|200|ההכנות לספירת הקולות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} לפני שתתחיל בספירת הקולות תעשה ועדת הקלפי את הפעולות הבאות, כסדרן: {{ח:תת|(1)}} פתקי ההצבעה ומעטפות ההצבעה שנשארו בתא ההצבעה או בידי הועדה מבלי שנעשה בהם שימוש יוכנסו למעטפת אריזה; המעטפה תיסגר ועל גביה יירשם שם הישוב ומספר הקלפי ויצוין שמעטפת האריזה מכילה פתקי הצבעה ומעטפות הצבעה שלא נעשה בהם שימוש; {{ח:תת|(2)}} הועדה תספור את הבוחרים ששמם נמחק מפנקס הבוחרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 196|בסעיף 196(5)}} ותרשום בפרוטוקול ההצבעה מספר זה כמספר הבוחרים שלפי המסומן בפנקס הצביעו בקלפי; בפרוטוקול הצבעה לנציגות תרשום ועדת הקלפי רק את מספר הבוחרים ששמם נמחק כאמור ושליד שמם צוין בפנקס שהם אינם חברים באגודה השיתופית להתיישבות של הישוב; {{ח:תת|(3)}} הועדה תפתח את הקלפי בשבירת מנעולה ומספרו הסידורי של המנעול יירשם בפרוטוקול ההצבעה; {{ח:תת|(4)}} מעטפות ההצבעה יוצאו מן הקלפי וימוינו לקבוצות לפי המוסדות השונים העומדים לבחירה; הועדה תספור כל קבוצת מעטפות לחוד ותרשום את המספר בפרוטוקול ההצבעה של המוסד המתאים. {{ח:סעיף|201|מעטפות פסולות|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד}} {{ח:תת|(א)}} נתגלתה בעת עשיית הפעולה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(4)}} מעטפת הצבעה שונה ממעטפות ההצבעה שסיפקה ועדת הבחירות לועדת הקלפי, או מעטפת הצבעה שאינה נושאת עליה את הסימן שקבע מנהל הבחירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 183|בסעיף 183(א)}} או מעטפה שאינה חתומה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 194ב|בסעיף 194ב}}, או מעטפה שסומנה בדרך כלשהי, המעטפה פסולה ואין לפותחה בעת ספירת הקולות; בפרוטקול ההצבעה של כל אחד מהמוסדות שהצביעו עבורם בקלפי, יירשם מספר מעטפות ההצבעה לאותו מוסד שנמצאו פסולות כאמור. {{ח:תת|(ב)}} כל קבוצת מעטפות פסולות כאמור בסעיף קטן (א), לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה, תוכנס למעטפת אריזה נפרדת שעל גביה יירשם שם הישוב ומספר הקלפי ויצוין שמעטפת האריזה מכילה מעטפות הצבעה פסולות שהוצאו מן הקלפי ושם המוסד שלבחירתו נועדו מעטפות הצבעה אלה; מעטפת האריזה תיסגר ויושב ראש ועדת הקלפי וכל חבר מחברי הועדה שירצה בכך יוסיפו את חתימת ידם על גבי מעטפת האריזה. {{ח:סעיף|202|אופן ספירת הקולות|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד}} {{ח:תת|(א)}} ועדת הקלפי תספור בנפרד את הקולות לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה בדרך המפורטת להלן בסעיפים קטנים (ב) עד (ד); התחילה הועדה בספירת הקולות של מוסד פלוני, תמשיך בספירה זו עד השלמתה והשלמת כל הרישומים הדרושים בפרוטוקול ההצבעה, בגליון ספירת הקולות ובפרוטוקול הקולות הפסולים של אותו מוסד. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש ועדת הקלפי או חבר הועדה שהיושב ראש מינה לכך, יפתח כל מעטפת הצבעה לחוד, יוציא מתוכה את פתק ההצבעה, יקרא בקול את אות הרשימה הרשום על הפתק, יראהו לנוכחים וישים את הפתק על שיפוד במעמד השיפודים שסופק לועדת הקלפי; בעת ספירת הקולות לראשות המועצה, יוקרא שמו של המועמד הרשום על פתק ההצבעה; פתקי ההצבעה של כל רשימה ושל כל הצעת מועמד יונחו על שיפוד נפרד. {{ח:תת|(ג)}} הוצא מתוך מעטפת הצבעה פתק אשר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 203|סעיף 203}} הוא קול פסול, או לא נמצא במעטפת ההצבעה כל פתק, תפעל ועדת הקלפי כך: {{ח:תתת|(1)}} פתק ההצבעה יוחזר למעטפת ההצבעה שממנה הוצא ועל גבי המעטפה תירשם הסיבה לפסילת הפתק או יירשם כי המעטפה נמצאת ריקה, לפי הענין; {{ח:תתת|(2)}} מעטפת ההצבעה תוכנס למעטפת אריזה שתהיה מיועדת לקולות הפסולים שנמצאו בקלפי. {{ח:תת|(ד)}} יושב ראש הועדה ימנה שני חברי ועדה אשר בעת קריאת הקולות כאמור בסעיף קטן (ב), ירשמו, כל אחד לחוד, את הרישומים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} בגליון מנין הקולות שנערך לפי אחד {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 11|הטפסים 11}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 12|12}} {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 13|או 13 שבתוספת השלישית}}, לפי הענין – הקולות הכשרים שניתנו לכל רשימה או לכל הצעת מועמד; {{ח:תתת|(2)}} בפרוטוקול הקולות הפסולים שנערך לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 14|הטפסים 14}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 15|15}} {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 16|ו־16 שבתוספת השלישית}}, לפי הענין – הקולות הפסולים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 203|בסעיף 203}}; מעטפות הצבעה שנמצאו ריקות, יירשמו אף הם בפרוטוקול האמור. {{ח:תת|(ה)}} בתום קריאת פתקי ההצבעה, יסכמו שני החברים שעשו את הרישומים האמורים בסעיף קטן (ד), כל אחד לחוד, את מספר הקולות הכשרים שניתנו לכל רשימה או הצעת מועמד ואת המספר הכולל של הקולות הפסולים שנמצאו; אם הסיכומים לא היו זהים, תערוך ועדת הקלפי כל בדיקה וספירה חוזרת שתראה לנכון ותסכם את מספר הקולות הכשרים והפסולים כאמור; סיכום ספירת הקולות יירשם בפרוטוקול ההצבעה. {{ח:סעיף|203|קולות פסולים|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״ח־3, תשע״ח־7, תשע״ח־8, תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} אלה הם קולות פסולים: {{ח:תתת|(1)}} פתק הצבעה שלא נתקיימו בו כל הוראות {{ח:פנימי|סעיף 184|סעיף 184}}; אולם פתק הצבעה שצוינו בו האות שאושרה לאחת מרשימות המועמדים, בתוספת כינוי שונה מזה שאושר לאותה רשימה, הקול איננו פסול והוא יבוא במנין על פי ציון האות; {{ח:תתת|(2)}} פתק הצבעה שסומן בצורה כלשהי העלולה לזהות את המצביע; {{ח:תתת|(3)}} פתק הצבעה אשר הוצא מתוך מעטפת הצבעה שנמצא בה דבר מה בנוסף לפתק; {{ח:תתת|(4)}} פתק הצבעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184(ג)}} אשר הרשום בו בכתב יד איננו ברור דיו ואיננו מאפשר זיהוי ודאי של שם המועמד או אות הרשימה או שלא נרשם בו דבר; {{ח:תתת|(5)}} פתק הצבעה לאחד מהמוסדות העומדים לבחירה שנמצא בתוך מעטפת הצבעה למוסד אחר; {{ח:תתת|(6)}} פתק הצבעה למוסד פלוני אשר הוצא מתוך מעטפת הצבעה שנמצא בה גם פתק הצבעה למוסד אחר; {{ח:תתת|(7)}} מעטפת הצבעה שנמצאו בה שני פתקי הצבעה שונים או שנמצאו בה יותר משלושה פתקים, לא יובא אף אחד מהפתקים האמורים במנין הקולות; נמצאו במעטפה שניים או שלושה פתקי הצבעה זהים יובא אחד מהפתקים במנין הקולות; {{ח:תתת|(8)}} מעטפת הצבעה שאינה נושאת סימון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 183|בסעיף 183(א)}} או שאיננה חתומה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 194ב|בסעיף 194ב}} או מעטפה שונה ממעטפות ההצבעה שסיפקה ועדת הבחירות; {{ח:תתת|(9)}} מעטפת הצבעה שהוסף עליה סימן העלול לזהות את המצביע; {{ח:תתת|(10)}} בכלל פתקי ההצבעה של מועמד אחד או של רשימה אחת נמצאו מספר פתקי הצבעה בכתב יד אשר לא נפל בהם פסול מהפסילות האמורות בפסקאות (1) עד (9), ואולם הוכח כי יותר מפתק הצבעה אחד כאמור נכתב בכתב ידו של אדם אחד, ייחשב רק אחד מהפתקים האמורים ככשר, ויתרם ייפסל. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 63|סעיף 63(4), (10) ו־{{ח:הערה|(}}11) לחוק הבחירות}} יחולו, בשינויים המחויבים על בחירות לפי צו זה. {{ח:סעיף|204|פתק כפול|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״ח־7}} {{ח:ת}} נמצאו במעטפת הצבעה שניים או שלושה פתקי הצבעה זהים, ירשום יושב ראש ועדת הקלפי על אחד מהפתקים ”פתק כפול“, יחתום עליו את שמו ויחברם בסיכה; לאחר מכן ינהג יושב ראש ועדת הקלפי בפתק הכפול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202|בסעיף 202(ב)}}. {{ח:סעיף|205|אריזת חומר ההצבעה העיקרי|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד}} {{ח:תת|(א)}} לאחר סיום ספירת הקולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202|בסעיף 202}} למוסד פלוני מהמוסדות העומדים לבחירה, ולפני שתתחיל ועדת הקלפי בספירת הקולות למוסד אחר, תכניס ועדת הקלפי למעטפות אריזה נפרדות את חומר ההצבעה המפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} פרוטוקול ההצבעה ושני ההעתקים של פרוטקול הקולות הפסולים ושל גליון ספירת הקולות; {{ח:תתת|(2)}} פתקי ההצבעה הכשרים שהוצאו מן הקלפי כשהם צרורים בצרורות נפרדים לכל רשימה או לכל הצעת מועמד; {{ח:תתת|(3)}} מעטפות ההצבעה שהוצאו מן הקלפי ולא נמצאו פסולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 201|בסעיף 201}}. {{ח:תת|(ב)}} ועדת הקלפי תסגור את מעטפות האריזה האמורות בסעיף קטן (א) וכן את מעטפות האריזה של פתקי ההצבעה הפסולים שנמצאו בקלפי ותרשום על גבי כל אחת מהן את שם הישוב, מספר הקלפי ומה מכילה מעטפת האריזה; יושב ראש ועדת הקלפי וכל חבר מחברי הועדה שירצה בכך יוסיפו את חתימת ידם על גבי מעטפות האריזה. {{ח:תת|(ג)}} מעטפות האריזה האמורות בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) על תכולתן, מעטפת האריזה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 201|בסעיף 201(ב)}} שלתוכה הוכנסו מעטפות ההצבעה הפסולות למוסד פלוני האמור בסעיף קטן (א), וכן שני ההעתקים של פנקס הבוחרים שבו השתמשה ועדת הקלפי, מהווים את חומר ההצבעה העיקרי למוסד האמור (להלן – חומר ההצבעה העיקרי), אשר יש להעבירו למנהל הבחירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בסעיף 206(א)}}. {{ח:סעיף|206|העברת חומר ההצבעה למנהל הבחירות|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״ב־7}} {{ח:תת|(א)}} נסתיימה ספירת הקולות לכל המוסדות העומדים לבחירה יעבירו יושב ראש ועדת הקלפי או חבר ועדה אחר שיושב ראש הועדה מינה לכך וכן מזכיר הועדה ללא דיחוי, את חומר ההצבעה העיקרי, של כל אחד מהמוסדות האמורים לידי מנהל הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} מעטפת האריזה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(1)}} המכילה את פתקי ההצבעה ומעטפות ההצבעה שלא נעשה בהם שימוש, תועבר אף היא, לידי מנהל הבחירות בדרך המפורטת בסעיף קטן (א). {{ח:קטע3|פרק 15 סימן ח|סימן ח׳: קביעת תוצאות הבחירות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|207|האחראי לקביעת התוצאות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} קביעת תוצאות הבחירות תיעשה בידי מנהל הבחירות בהתייעצות עם ועדת הבחירות; קביעת התוצאות תיעשה על פי הנתונים שבפרוטוקולי ההצבעה שנתקבלו מהקלפיות השונות, לאחר שנבחנו ונבדקו בידי מנהל הבחירות, ואם יש צורך בכך לאחר בחינה של חומר נוסף מתוך חומר ההצבעה העיקרי. {{ח:סעיף|208|הנוכחים בהליך קביעת התוצאות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} בהליכי קביעת תוצאות הבחירות רשאים להיות נוכחים בא כוח השר, באי כוח רשימת והצעות המועמדים, שוטרים הדרושים לשמירת הסדר במקום וכן כל אדם נוסף שמנהל הבחירות סבור שסיועו דרוש לקביעת התוצאות. {{ח:סעיף|209|פרוטוקולי קביעת התוצאות|תיקון: תשנ״ז־2, תש״ס}} {{ח:תת|(א)}} מנהל הבחירות, ירשום פרוטוקול של הליכי קביעת תוצאות הבחירות, לכל אחד מהמוסדות העומדים לבחירה, על גבי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 17|טפסים 17}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 18|18}} {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס 19|ו־19 שבתוספת השלישית}}; כל אחד מחברי ועדת הבחירות יהיה רשאי לרשום בפרוטוקול את הערותיו וכן יהיו באי כוח הצעות ורשימות המועמדים רשאים לרשום בפרוטוקול המתאים את הערותיהם; מנהל הבחירות וכל אחד מחברי ועדת הבחירות הנוכחים במקום יחתמו על הפרוטוקול; אולם לא ייפגם פרוטוקול בשל כך שחבר ועדה לא חתם עליו. {{ח:תת|(ב)}} הפרוטוקולים האמורים בסעיף קטן (א) ייערכו בשלושה עותקים; עותק אחד יישאר בידי מנהל הבחירות, השני – בידי ועדת הבחירות והשלישי יימסר לידי מזכיר המועצה. {{ח:סעיף|210|תוצאות הבחירות לראשות המועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} בבחירות לראשות המועצה, המועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים הוא הנבחר ובלבד שקיבל לפחות 40% מאותם קולות. {{ח:תת|(ב)}} לא קיבל אף מועמד 40% מהקולות הכשרים או שקיבלו שני מועמדים, כל אחד, מספר שווה של קולות שהוא 40% או יותר מהקולות הכשרים, יקוימו כעבור 14 ימים מיום הבחירות, בחירות חוזרות לבחירת אחד משני המועמדים שקיבלו בבחירות הראשונות את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים; המועמד שקיבל בבחירות החוזרות את המספר הגדול יותר של קולות הוא הנבחר. {{ח:תת|(ג)}} קיבלו שני המועמדים מספר שווה של קולות כשרים בבחירות החוזרות, יצורף מספר הקולות הכשרים שקיבל כל אחד מהם בבחירות הראשונות למספר הקולות הכשרים שקיבל בבחירות החוזרות והמועמד שקיבל את המספר הגדול יותר של קולות כשרים בבחירות הראשונות ובבחירות החוזרות גם יחד, הוא הנבחר. {{ח:תת|(ד)}} היה מספר הקולות הכשרים שקיבלו שני המועמדים שווה גם לאחר צירוף כאמור בסעיף קטן (ג), תבחר המועצה באחד משני המועמדים לראש המועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ח|סעיף 6ח לחוק בחירת ראש המועצה}}. {{ח:סעיף|211|חדילה ממועמדות בין בחירות ראשונות וחוזרות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} היה צורך לערוך בחירות חוזרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 210|סעיף 210(ב)}} ואחד משני המועמדים בבחירות אלה חדל לעמוד לבחירה, מחמת פטירה או התפטרות בין הבחירות הראשונות לבחירות החוזרות, יקוימו הבחירות החוזרות לגבי המועמד שנותר, בהצבעה בעדו או נגדו, והוא ייבחר אם מספר הקולות הכשרים שניתנו בעדו עלה על מספר הקולות הכשרים שניתנו נגדו; לא נבחר המועמד כך, תבחר המועצה בראש המועצה מבין חבריה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ח|סעיף 6ח לחוק בחירת ראש המועצה}}. {{ח:תת|(ב)}} חדלו שני המועמדים לעמוד לבחירה מחמת פטירה או התפטרות בין הבחירות הראשונות לבחירות החוזרות, לא יקוימו בחירות חוזרות והמועצה תבחר בראש המועצה מבין חבריה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ח|סעיף 6ח לחוק בחירת ראש המועצה}}. {{ח:סעיף|212|החלת הוראות על בחירות חוזרות|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ט}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 15 סימן ה|סימנים ה׳ עד ז׳ לפרק זה}}, בשינויים המחויבים, יחולו על בחירות חוזרות לראשות המועצה; ואולם על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 190|בסעיף 190}}, שעות ההצבעה בבחירות חוזרות יהיו כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 9|בסעיף 9(ה) לחוק הבחירה הישירה}}. {{ח:סעיף|213|פתקים בהצבעה בעד ונגד|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} מתקיימות בחירות חוזרות לגבי מועמד יחיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 211|בסעיף 211(א)}}, יהיה פתק ההצבעה בעד המועמד פתק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184(א)}}, ופתק הצבעה נגדו יהיה פתק ריק בצבע ירוק. {{ח:סעיף|214|תוצאות הבחירות למועצה|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מודד“ – המספר השלם המתקבל מחילוק המספר הכולל של הקולות הכשרים שניתנו באזור בבחירות למועצה, במספר הנציגים למועצה מטעם אותו אזור העומדים לבחירה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עודף קולות“ – ההפרש בין מספר הקולות הכשרים שקיבלה רשימת מועמדים למועצה, למספר המתקבל מהכפלת המודד במספר הנציגים שזכתה בו הרשימה לפי סעיף קטן (ג)(1). {{ח:תת|(ב)}} היה אזור זכאי לבחור נציג אחד למועצה, תזכה בנציג האמור רשימת המועמדים שקיבלה את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים; קיבלו שתי רשימות או יותר מספר קולות שווה והוא המספר הגדול ביותר של קולות כשרים, ייקבע נציג היישוב במועצה על פי תוצאות הגרלה שתערוך לאלתר ועדת הבחירות בין הרשימות האמורות, בפיקוחו של מנהל הבחירות. {{ח:תת|(ג)}} היה אזור זכאי לבחור יותר מנציג אחד למועצה, ייקבעו תוצאות הבחירות באזור כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} כל רשימה תזכה במספר נציגים במועצה כמספר השלם המתקבל מחילוק מספר הקולות הכשרים שהרשימה קיבלה, במודד; {{ח:תתת|(2)}} הנציגים הנותרים לאחר קביעת מספר הנציגים לפי פסקה (1), יתחלקו אחד אחד בין רשימות המועמדים לפי סדר גודלם של עודפי הקולות שהן קיבלו; קיבלו שתי רשימות או יותר עודפי קולות שווים ואין מספר הנציגים הנותרים מספיק לחלוקה לכולן, תיקבע חלוקת נציגים אלה בהגרלה שתערוך ועדת הבחירות לאלתר, בפיקוחו של מנהל הבחירות. {{ח:תת|(ד)}} זכתה רשימת מועמדים בנציגים במועצה, יהיו הנבחרים המועמדים במספר השווה למספר הנציגים שהרשימה זכתה בו, לפי סדר רישומם ברשימה. {{ח:סעיף|215|תוצאות הבחירות לועד מקומי|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מודד“ – המספר השלם המתקבל מחילוק המספר הכולל של הקולות הכשרים שניתנו בבחירות לועד המקומי, במספר חברי הועד המקומי העומדים לבחירה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עודף קולות“ – ההפרש בין מספר הקולות הכשרים שקיבלה רשימת מועמדים לועד המקומי, למספר המתקבל מהכפלת המודד במספר החברים שזכתה בו הרשימה לפי סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ב)}} כל רשימה תזכה במספר חברים בועד המקומי כמספר השלם המתקבל מחילוק מספר הקולות הכשרים שהרשימה קיבלה, במודד. {{ח:תת|(ג)}} המקומות הנותרים בועד המקומי לאחר קביעת מספר החברים לפי סעיף קטן (ב), יתחלקו אחד אחד בין רשימות המועמדים לפי סדר גודלם של עודפי הקולות שהן קיבלו; קיבלו שתי רשימות או יותר עודפי קולות שווים ואין מספר המקומות הנותרים מספיק לחלוקה לכולן, תיקבע חלוקת מקומות אלה בהגרלה שתערוך ועדת הבחירות לאלתר, בפיקוחו של מנהל הבחירות. {{ח:תת|(ד)}} זכתה רשימת מועמדים בחברים בועד המקומי, יהיו הנבחרים המועמדים במספר השווה למספר החברים שהרשימה זכתה בו, לפי סדר רישומם ברשימה. {{ח:סעיף|216|תוצאות הבחירות לנציגות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 215|סעיף 215}} יחולו על קביעת תוצאות הבחירות לנציגות כאילו כל מקום שנאמר בו ”ועד מקומי“ קרי ”נציגות“. {{ח:סעיף|217|מינוי חברים לרשימה זוכה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} זכתה רשימת מועמדים במספר חברים במוסד העומד לבחירה העולה על מספר המועמדים הרשומים בה, ימנה השר את החברים החסרים מבין אנשים הזכאים להיבחר כחברי המוסד האמור, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו הוגשה רשימת המועמדים, ואם אין, לדעת השר, ארגון כזה, ייעשה המינוי בהתחשב ברצונם של אותם אנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של הארגון האמור. {{ח:סעיף|218|פרסום תוצאות הבחירות|תיקון: תשנ״ז־2, תש״ס}} {{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־7 ימים מיום שנבחרו או שנתמנו ראש המועצה וחברי המועצה מטעם כל האזורים שבתחום המועצה האזורית, יפרסם מנהל הבחירות במשרד המועצה ובתחומי האזורים הודעה על תוצאות הבחירות לראשות המועצה ולמועצה שיצוינו בה הצעות המועמדים ורשימות המועמדים שאושרו, תוך פירוט שמות המועמדים בכל הצעה ורשימה ומענם, שם המועמד שנבחר לראש המועצה ושמות המועמדים שנבחרו מטעם כל רשימה כנציגי האזור במועצה; בהודעה האמורה יפורטו גם נתונים לענין ההצבעה לראשות המועצה ולמועצה, בכל אזור, בכל אחת מן הקלפיות שהוצבו בו, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} מספר הבוחרים לפי הרשום בפנקס או ברשימת הבוחרים; {{ח:תתת|(2)}} מספר הבוחרים שהצביעו; {{ח:תתת|(3)}} מספר הקולות הכשרים שניתנו לכל הצעת מועמד ולכל רשימת מועמדים; {{ח:תתת|(4)}} סך כל הקולות הפסולים שניתנו לכל הצעות המועמדים ורשימות המועמדים; {{ח:תת}} כן יפורטו בהודעה, לגבי ההצבעה לראשות המועצה, סך כל הנתונים האמורים בפסקאות (1) עד (4), בכל האזורים. {{ח:תת|(ב)}} הכריז מנהל הבחירות, ביום הבחירות, על בחירת ראש מועצה או על בחירת נציגי אזור במועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 168|בסעיפים 168}} {{ח:פנימי|סעיף 169|ו־169}}, יפרט מנהל הבחירות בהודעה האמורה בסעיף קטן (א) את שמות המועמדים שהוכרז על בחירתם ומענם ואת הסיבה להכרזה. {{ח:תת|(ג)}} מינה השר חבר מועצה מטעם אזור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 170|בסעיף 170}}, יפרט מנהל הבחירות בהודעה האמורה בסעיף קטן (א) את שם האדם שמונה ומענו ואת הסיבה לכך שלא קוימו באזור האמור בחירות בקלפי למועצה. {{ח:תת|(ד)}} התקיימו בחירות חוזרות לראשות מועצה, ייכללו בהודעה שיפרסם מנהל הבחירות הפרטים האמורים בסעיף קטן (א) לגבי הבחירות הראשונות והחוזרות; נערכה בבחירות החוזרות הצבעה בעד ונגד מועמד יחיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 211|בסעיף 211(א)}}, יפרט מנהל הבחירות בהודעתו את מספר הקולות הכשרים שהצביעו בעד המועמד ומספר הקולות הכשרים שהצביעו נגדו וכן את מספר הקולות הפסולים. {{ח:תת|(ה)}} לא נבחר ראש מועצה בבחירות בקלפי או בהכרזה, והמועצה היא שצריכה לבחור ראש מועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ח|סעיף 6ח לחוק בחירת ראש המועצה}}, תפורסם ההודעה האמורה בסעיף קטן (א) לגבי תוצאות הבחירות למועצה בלבד. {{ח:תת|(ו)}} לא יאוחר מ־7 ימים מיום הבחירות, יפרסם מנהל הבחירות במשרד המועצה ובתחום כל ישוב הודעה על תוצאות הבחירות לועד המקומי או לנציגות בישוב, שיצוינו בה רשימות המועמדים שאושרו, תוך פירוט שמות המועמדים בכל רשימה ומענם ושמות המועמדים שנבחרו מטעם כל רשימה; בהודעה האמורה יפורטו גם נתונים של ההצבעה בכל אחת מן הקלפיות שהוצבו בישוב, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} מספר הבוחרים לפי הרשום בפנקס או ברשימת הבוחרים; {{ח:תתת|(2)}} מספר הבוחרים שהצביעו; {{ח:תתת|(3)}} מספר הקולות הכשרים שניתנו לכל רשימת מועמדים; {{ח:תתת|(4)}} מספר הקולות הפסולים שניתנו לכל רשימות המועמדים. {{ח:תת|(ז)}} הכריז מנהל הבחירות, ביום הבחירות, על בחירת חברי ועד מקומי או נציגות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171}}, יפרט מנהל הבחירות בהודעה האמורה בסעיף קטן (ו) את שמות המועמדים שהוכרז על בחירתם ומענם ואת הסיבה להכרזה. {{ח:תת|(ח)}} מינה השר חברי ועד מקומי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 172|בסעיף 172}}, יפרט מנהל הבחירות בהודעה האמורה בסעיף קטן (ו) את שמות חברי הועד שמונו ומענם ואת הסיבה לכך שלא קוימו בחירות בקלפי לועד המקומי. {{ח:תת|(ט)}} מנהל הבחירות יעביר למזכיר המועצה העתק מכל הודעה שפרסם לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|219|פרסום ברשומות|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} מיד לאחר פרסום הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218(א)}}, ימסור מנהל הבחירות לפרסום ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות שתפרט את: {{ח:תתת|(1)}} שם המועמד שנבחר לראש המועצה ומועד תחילת כהונתו; {{ח:תתת|(2)}} שמות האנשים שנבחרו חברי מועצה מכל רשימה ומכל אזור במועצה. {{ח:תת|(ב)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק 15 סימן ט|סימן ט׳}}, תהיה הודעה לפי סעיף קטן (א) ראיה חותכת לתוצאות הבחירות לראשות המועצה ולמועצה ולבחירת האנשים הנזכרים בהודעה. {{ח:סעיף|220|שמירת מסמכים|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד}} {{ח:תת|(א)}} מנהל הבחירות ישמור במקום בטוח את חומר ההצבעה העיקרי של כל המוסדות שנבחרו ביום הבחירות עד לאחר תום המועד להגשת ערעורים על תוצאות הבחירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}, ואם הוגשו ערעורים כאמור – עד לאחר מתן פסק דין סופי בהם; לאחר מועדים אלה רשאי מנהל הבחירות לבער את חומר ההצבעה העיקרי, אם בית המשפט לא הורה לנהוג באופן אחר. {{ח:תת|(ב)}} מנהל הבחירות ימסור למזכיר המועצה את רשימות המועמדים שזכו בבחירות בנציגים למועצה או בחברים בועד המקומי או בנציגות, בלא החתימות של קבוצות הבוחרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיפים 20}} {{ח:פנימי|סעיף 100|ו־100}}; מזכיר המועצה ישמור את הרשימות האמורות עד לבחירות הבאות. {{ח:סעיף|221|עיון במסמכים|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״ב־4}} {{ח:תת|(א)}} כל מעוניין רשאי לעיין, בנוכחות מנהל הבחירות או מי שהוא הסמיך לכך, במסמכים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 220|בסעיף 220}} והנוגעים לבחירות לאותו מוסד, אך עיון בפתקי הצבעה לא יורשה אלא על פי צו של בית משפט לעניינים מינהליים, וכן זכאי הוא לקבל, תמורת תשלום, צילומים מאותם המסמכים. {{ח:תת|(ב)}} צו כאמור בסעיף קטן (א) יינתן על יסוד בקשה, הנתמכת בתצהיר של אדם המעוניין בהגשת ערעור על תוצאות הבחירות או בהגשת תביעה פלילית בקשר לבחירות. {{ח:תת|(ג)}} בתצהיר כאמור בסעיף קטן (ב) יפרט המבקש – {{ח:תתת|(1)}} בפתקי ההצבעה של אילו הצעות מועמד ורשימות מועמדים הוא רוצה לעיין ובאילו קלפיות; {{ח:תתת|(2)}} מהם הליקויים אשר נפלו לדעתו בפתקי ההצבעה שבהם הוא מבקש לעיין והיקף הליקויים; {{ח:תתת|(3)}} מהן הראיות למידע שבידו על הליקויים לכאורה והיקפם. {{ח:תת|(ד)}} בית המשפט ייתן צו לעיון בפתקים אם מצא שקיימות ראיות לכאורה לליקוי כנטען בתצהיר, וכי היקפו של ליקוי זה היה עלול להשפיע על קביעת תוצאות הבחירות; בצו כאמור יקבע בית המשפט בפתקים של אילו הצעות מועמד ורשימות מועמדים ובאילו קלפיות המבקש זכאי לעיין. {{ח:תת|(ה)}} החלטת בית משפט לעניינים מינהליים לפי סעיף זה ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון; ערעור לפי סעיף קטן זה יוגש בתוך 7 ימים מיום מתן ההחלטה שעליה מבקשים לערער כאמור ויידון לפני דן יחיד. {{ח:קטע3|פרק 15 סימן ט|סימן ט׳: ערעור בחירות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|222|ערעור על תוצאות הבחירות|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשע״א, תשע״ב־4, תשע״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} כל אדם שהיה זכאי לבחור למוסד מהמוסדות שעמדו לבחירה ביום הבחירות, רשאי להגיש ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים שבתחום שיפוטו נמצאת המועצה האזורית, על תוצאות הבחירות לאותו מוסד (להלן – ערעור בחירות) בטענה – {{ח:תתת|(1)}} שהבחירות בכללן או בקלפי מסוימת לא התנהלו כחוק או שחלוקת הקולות בין הצעות המועמדים או בין רשימות המועמדים לא היתה נכונה; {{ח:תתת|(2)}} שקביעת המועמד שנבחר לראש המועצה נעשתה שלא בהתאם להוראות צו זה; {{ח:תתת|(3)}} שקביעת מספר החברים במוסד אשר כל רשימת מועמדים זכתה בו נעשתה שלא בהתאם להוראות צו זה; {{ח:תתת|(4)}} שקולות שניתנו בעד הצעת מועמד מסוימת או בעד רשימת מועמדים מסוימת הושגו שלא כחוק – {{ח:תת}} ובלבד שהליקוי שטוענים לו לפי סעיף קטן זה, עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו זכאי גם הוא להגיש ערעור בחירות כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} ערעור לפי סעיף זה יוגש תוך 14 ימים מיום פרסום ההודעה על תוצאות הבחירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218}}. {{ח:תת|(ד)}} מנהל הבחירות, ועדת הבחירות וכל אדם שמערערים על בחירתו יהיו משיבים בערעור בחירות. {{ח:תת|(ה)}} הגשת ערעור בחירות איננה מעכבת את תחילת הכהונה של המוסד שלגביו הוגש הערעור, ותוצאת הערעור אינה גורעת מחוקיות פעולותיו והחלטותיו של המוסד האמור עד למתן ההחלטה בערעור. {{ח:תת|(ו)}} בית המשפט יפסוק בערעור בחירות בתוך שלושים ימים מיום הגשתו, ופסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים יהיה ניתן לערעור לבית המשפט העליון ברשות שופט של בית משפט העליון, בשאלה משפטית; בקשת הרשות תוגש בתוך 14 ימים מיום מתן פסק הדין. {{ח:תת|(ו1)}} נטען בערעור כי נעברה עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 85א|סעיפים 85א}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 88|או 88 לחוק הבחירות}} כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות)#סעיף 4ט|בסעיף 4ט בחוק מועד בחירות כלליות}}, וסבר בית המשפט כי אין ביכולתו לבחון את חומר הראיות תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ו), רשאי הוא להעביר את החומר לחקירת המשטרה; עשה כן, רשאי הוא לפסוק בערעור בתוך שנה מיום הגשתו. {{ח:תת|(ז)}} ערעור בחירות יידון כערעור מינהלי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניינים מינהליים|חוק בית המשפט לעניינים מינהליים}}. {{ח:סעיף|223|פסק דין בערעור|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3, תשע״ח־7, תשע״ח־8}} {{ח:תת|(א)}} בערעור בחירות רשאי בית המשפט – {{ח:תתת|(1)}} לבטל כליל את הבחירות למוסד מהמוסדות שעמדו לבחירה או לבטלן באזור מסוים או בקלפי מסוימת ולצוות על עריכת הבחירות בשנית; אולם לא יבטל בית המשפט בחירות אלא אם כן נראה לו שהליקוי המשמש עילה לערעור עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות; {{ח:תתת|(2)}} להכריז – מיד או אחרי עריכתן של הבחירות שנית – שפלוני לא נבחר לראש המועצה או חבר מוסד אחר מהמוסדות שעמדו לבחירה וכי אדם אחר הוא שנבחר; {{ח:תתת|(3)}} אם החליט כאמור בפסקה (1), להורות כי ראש המועצה או חברי מוסד אחר מהמוסדות שעמדו לבחירה, כולם או חלקם, לפי העניין, יועברו מכהונתם, ובלבד שמצא שלראש הרשות או לחברי מוסד אחר מהמוסדות שעמדו לבחירות, לפי העניין, בעצמם או על ידי אחר, היתה השפעה על הליקוי שבשלו החליט בית המשפט כאמור בפסקה (1). {{ח:תת|(א1)}} הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א)(3) והוגשה בקשת רשות לערער על פסק הדין, רשאי בית המשפט העליון לעכב את ביצוע ההוראה כאמור עד מתן פסק דין סופי, ואולם רשאי הוא להורות כי ראש הרשות או חברי מוסד אחר מהמוסדות שעמדו לבחירות, כולם או חלקם, לפי העניין, יושעו מכהונתם עד למתן פסק דין סופי. {{ח:תת|(ב)}} בחירות שבוטלו כאמור בסעיף קטן (א)(1), ייערכו בשנית תוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין שציווה על הביטול, במועד שיקבע השר. {{ח:תת|(ב1)}} הועברו ראש המועצה או כל חברי המועצה או כל חברי הוועד המקומי מכהונתם לפי הוראות סעיף קטן (א)(3), ימנה השר אדם למילוי תפקידי ראש המועצה או ועדה למילוי תפקידי המועצה או הוועד המקומי, לפי העניין, עד לאחר הבחירות החדשות. {{ח:תת|(ב2)}} הושעו ראש המועצה או כל חברי המועצה או הוועד המקומי, לפי העניין, לפי הוראות סעיף קטן (א1), ימנה השר אדם או ועדה כאמור בסעיף קטן (ב1) עד למתן פסק דין סופי, או עד לאחר בחירות חדשות, לפי העניין. {{ח:תת|(ב3)}} הושעה חבר מוסד מהמוסדות שעמדו לבחירות כאמור בסעיף קטן (א1), ימלא את מקומו מי שהיה בא במקומו, על פי כל דין, במקרה שבו היתה כהונתו פוקעת; בוטלה ההוראה בדבר השעיה כאמור או ההוראה בדבר העברה מכהונה כאמור בסעיף קטן (א)(3), יחזור חבר מוסד כאמור לכהן בתפקידו וממלא המקום יחדל לכהן, ואולם לא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון על פי דין לשוב ולהתמנות לתפקיד. {{ח:תת|(ב4)}} פנקס הבוחרים אשר ישמש בבחירות לפי סעיף זה יהיה פנקס הבוחרים אשר הוכן ונכנס לתוקף לקראת הבחירות שעל תוצאותיהן נסב הערעור שממנו ייגרעו הבוחרים שנפטרו. {{ח:תת|(ב5)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ב4), פסק בית המשפט כאמור בסעיף קטן (ב1), לאחר שהתקיים לגבי הערעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 222|בסעיף 222(ו1) סיפה}}, רשאי הוא, אם ראה טעם מוצדק לכך, להורות כי יחולו לעניין הבחירות החדשות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 223א|סעיף 223א(1) עד (3)}}. {{ח:תת|(ג)}} מנהל הבחירות יפרסם הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 218|בסעיף 218}} על כל שינוי בתוצאות הבחירות כתוצאה מהגשת ערעור בחירות. {{ח:סעיף|223א|ביטול בחירות|תיקון: תשע״ח־3}} {{ח:ת}} פסק בית המשפט, שלא בערעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223|בסעיף 223}}, כי הבחירות בכלל או באזור קלפי מסוים בטלות, יחולו הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} פסק בית המשפט שהבחירות בטלות בכלל האזורים יקוימו בחירות חדשות בתוך 120 ימים מיום שפסק הדין היה לסופי, במועד שיקבע השר; בית המשפט רשאי להורות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 223|בסעיף 223(א)(3)}}; הורה בית המשפט כאמור, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 223|סעיפים 223(א1), (ב), (ב1) ו־(ב2)}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תת|(2)}} פסק בית משפט שהבחירות באזור קלפי מסוים בטלות, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 223|סעיף 223(ב)}}; {{ח:תת|(3)}} למועד בחירות לפי סעיף זה יוכן פנקס בוחרים לפי הוראות צו זה; {{ח:תת|(4)}} מנהל הבחירות יפרסם ברשומות הודעה על תוצאות הבחירות החדשות לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 219|סעיף 219}}. {{ח:סעיף|224|הפרדת ערעורים|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} ערעור על בחירות למועצה אין בו משום ערעור על בחירת ראש המועצה ועריכת בחירות בשנית למועצה כתוצאה מקבלת ערעור על בחירתה, אינה גוררת בחירות חדשות לראש המועצה. {{ח:תת|(ב)}} ערעור על בחירות לראש המועצה אין בו משום ערעור על בחירות למועצה ועריכת בחירות בשנית לראש המועצה כתוצאה מקבלת ערעור על בחירתו, אינה גוררת בחירות חדשות למועצה. {{ח:סעיף|225||תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 15 סימן י|סימן י׳: סמכויות מיוחדות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|226||תיקון: תשנ״ז־2, תשע״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|227||תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־7, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|227א|תחולת הוראות על מועצות אזוריות|תיקון: תשע״ח־3, תשע״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} על בחירות לפי צו זה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 31א|סעיפים 31א}}, {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 39ה|39ה}}, {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 61א|61א}}{{ח:הערה|,}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 97א|97א}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 97ג|ו־97ג לחוק הבחירות}}; {{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות)#סעיף 21ב|תקנות 21ב}} {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות)#סעיף 25|ו־25 לתקנות סדרי בחירות}}; {{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות לראש הרשות וסגניו)#סעיף 4|סעיף 4 לתקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות לראש הרשות וסגניו), התשל״ו–1975}}, יחולו לעניין בחירות לראשות המועצה לפי צו זה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 45א|סעיפים 45א}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 45ב|ו־45ב לחוק הבחירות}} יחולו לעניין צו זה, בשינוי זה: בכל מקום, במקום ”רשות מקומית“ יקראו ”מועצה אזורית“. {{ח:קטע2|פרק 16|פרק ששה עשר: הוראות שונות|תיקון: תשל״ז־3, תשנ״ב־2, תשנ״ז־2}} {{ח:סעיף|228|שינוי פרט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} רצה השר לשנות פרט מפרטי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} לענין מועצה אזורית, יציע את השינוי למועצה הנוגעת בדבר. {{ח:תת|(ב)}} קיבלה מועצה הצעת שינוי כאמור בסעיף קטן (א), תודיע בכתב את פרטי ההצעה לועדים המקומיים של הישובים שבתחום המועצה האזורית, לא יאוחר מהיום השלישי שלאחר יום קבלת הצעת השינוי; כל ועד מקומי רשאי, לא יאוחר מהיום השביעי שלאחר יום קבלת ההודעה האמורה, להגיש למועצה בכתב את הערותיו על השינוי המוצע. {{ח:תת|(ג)}} המועצה תעביר לשר בכתב, לא יאוחר מהיום העשרים ואחד שלאחר יום קבלת הצעת השינוי, את חוות דעתה על השינוי המוצע ואת ההערות שקיבלה מאת הועדים המקומיים והשר יחליט בענין ויודיע את החלטתו בכתב למועצה; לא העבירה המועצה את חוות דעתה בתוך המועד האמור, יתפרש הדבר כהסכמת המועצה לשינוי המוצע. {{ח:תת|(ד)}} רצתה מועצה בשינוי של פרט מפרטי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} הנוגע לה, תודיע בכתב את פרטי השינוי המבוקש לועדים המקומיים של הישובים שבתחום המועצה האזורית; כל ועד מקומי רשאי, לא יאוחר מהיום השביעי שלאחר יום קבלת ההודעה האמורה, להגיש למועצה, בכתב, את הערותיו על השינוי המוצע והמועצה תעביר לשר את בקשת השינוי בצירוף ההערות האמורות שנתקבלו מאת הועדים המקומיים. {{ח:תת|(ה)}} כרוך שינויו של פרט מפרטי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} לענין תחום מועצה אזורית, בשינוי תחומה של עיריה, והקים השר ועדת חקירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 8|סעיף 8 לפקודת העיריות}} כדי שתביא בפניו את המלצותיה לגבי השינוי האמור, לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) ורשאי השר לשנות את הפרט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} לאחר שעיין בהמלצות ועדת החקירה. {{ח:סעיף|229|שימוש באולמות לאסיפות בחירות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} אולמות ציבוריים ומקומות פומביים אחרים בתחום מועצה אזורית העומדים, דרך כלל, לרשות הציבור לצורכי פעילות ציבורית וחברתית, יועמדו בידי הממונים עליהם, באופן שוויוני, לרשות מועמדים בבחירות לראשות המועצה ולרשות רשימות מועמדים למוסדות אחרים העומדים לבחירה, לשם קיום אסיפות בחירות. {{ח:סעיף|230|הוצאות בחירות|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} ההוצאות הכרוכות בעריכת בחירות לפי צו זה, ישולמו מקופת המועצה. {{ח:סעיף|231|ימי מנוחה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} חל מועד מהמועדים הנקובים בצו זה באחד מימי המנוחה כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#פרק 6א|בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}} יידחה מועד זה ליום החול הראשון שאחרי יום המנוחה. {{ח:סעיף|232||תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ח־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|233|משפטים|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} המועצה רשאית להגיש תביעה, או לעשות כל פעולה משפטית או להיות בעל דין בכל משפט הליך בקשר לתפקידיה ולעניניה, או אם הדבר נראה לה דרוש לצורך קיומן או הגנתן של זכויות המועצה או להגנת חבריה, עובדיה, מוסדותיה ומפעליה בקשר לתפקידיהם. לתכלית זו רשאית המועצה לייפות כוחו של כל חבר המועצה או כל עובד, הן באופן כללי והן לענין מיוחד. {{ח:סעיף|234|שמירת מסמכים|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} השמירה על ספרי המועצה, מסמכיה ותעודותיה היא בידי מזכיר המועצה או בידי עובד אחר שימונה לכך על ידי המועצה, או בכל דרך אחרת שתחליט עליה המועצה. ראש המועצה יהא אחראי לסדרי השמירה. {{ח:סעיף|235|גישה לספרי המועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} ספרי המועצה, מסמכיה ותעודותיה יהיו פתוחים לעיון ולבדיקה לפני כל חבר מועצה, והוא רשאי להכין העתק או תקציר מהם, ובלבד שלא יוציא ספר, מסמך או תעודה כאמור ממשרדי המועצה בלי הסכמתו בכתב של ראש המועצה. {{ח:תת|(ב)}} ועדות המועצה תהיה להן, בזמן ישיבתן, גישה לספרי המועצה, מסמכיה ותעודותיה הנוגעים לעבודתן. {{ח:סעיף|236|עיון בספרי המועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} כל משלם מסים או תושב זכאי – {{ח:תת|(1)}} לעיין, בשעות העבודה במשרדי המועצה, בכל פנקס בוחרים, לוח שומה, חוק עזר, תקנה או הודעה של המועצה ובכל מסמך אחר שפורסם על ידי המועצה או בשמה או בעניניה וכן בחומר ומסמכים של ועדת השומה ושל ועדת הערר לעניני שומה, בנוגע לענין שהוא מעונין בו, ולהכין לעצמו העתק או תקציר מהם – ללא תשלום כל שהוא; {{ח:תת|(2)}} לעיין, בשעות העבודה במשרדי המועצה, בתשלום שתקבע המועצה ושלא יעלה על 500 פרוטה אלא באישור השר, בספרי הפרוטוקולים של המועצה פרט לפרוטוקולים של ישיבותיה בדלתיים סגורות, או בדינים וחשבונות הכספיים של המועצה ובדינים וחשבונות של מבקר החשבונות, ולהכין לעצמו העתק או תקציר מהם; {{ח:תת|(3)}} לקבל העתקים או תקצירים מן הספרים, המסמכים והתעודות האמורים בתשלום סביר שייקבע על ידי המועצה, ושלא יעלה על לירה אחת אלא באישור השר, בעד כל דף או חלק מהדף של כל העתק או תקציר. {{ח:סעיף|237|אופן פרסום מסמכים|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} מחייב צו זה פרסומו של מסמך, ולא נקבעה הוראה בדבר אופן הפרסום, יפורסם המסמך בהנחת העתקים ממנו במשרד המועצה ובמשרד כל ועד מקומי, על מנת שיהיו נתונים לבדיקה לכל דורש, ובהדבקת העתקים על לוח המודעות שליד הבית של משרד המועצה ועל לוח המודעות שליד הבית של משרד כל ועד מקומי או בקרבתם או במקומות ציבוריים אחרים בכל ישוב וישוב כפי שייקבעו על ידי החייב בפרסום. {{ח:תת|(ב)}} מחייב צו זה פרסומו של מסמך בישוב, ולא נקבעה הוראה בדבר אופן הפרסום, יפורסם המסמך בהנחת העתקים ממנו במשרד הועד המקומי שהישוב נתן להנהלתו, ובהדבקת העתק על הבית של משרד הועד המקומי או בקרבתו או במקומות ציבוריים אחרים בתחום הנהלתו של הועד המקומי, כפי שייקבעו על ידי החייב בפרסום. {{ח:תת|(ג)}} ועדת בחירות שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 138|סעיף 138}}, תקבע בישיבתה הראשונה את כל המקומות, בכל אחד מן האזורים שבתחום המועצה האזורית, שבהם יפורסמו הודעות מטעמה ומטעם מנהל הבחירות; הודעות אלה יודבקו במקומות האמורים בידי עובד המועצה והוא ידווח, בכתב, למנהל הבחירות היכן הודבקה כל הודעה בכל אזור. {{ח:סעיף|238|מסירת מסמכים|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} כל הודעה, הזמנה, צו או מסמך אחר שיש רשות או חובה לפי צו זה למסור אותו למועצה או לכל ועדה מועדותיה, תהא מסירתם כדין, אם נמסרו במשרד המועצה או נשלחו בדואר במכתב רשום על שם המועצה או הועדה לפי מען משרד המועצה; ואם היו המסמכים כאמור שייכים למועצה, מותר למסרם גם לראש המועצה או למזכיר המועצה או לעובד אחר, שמונה לשם כך על ידי המועצה; היו מסמכים כאמור שייכים לועדה, אפשר למסרם למזכיר המועצה או ליושב ראש הועדה. {{ח:תת|(ב)}} המסמכים כאמור שיש רשות או חובה לפי צו זה למסרם לכל אדם שהוא, למעט המועצה, הועד המקומי וועדותיהם, תהא מסירתם כדין אם נמסרו לידי אותו אדם, או שנמסרו במקום מגוריו או במקום עסקו הרגילים, לידי אחד מבני משפחתו הבוגרים או לידי כל אדם בוגר העובד או המועסק שם או שנשלחו בדואר במכתב רשום הערוך אל אותו אדם לפי מען מקום מגוריו או מקום עסקו הרגילים או הידועים לאחרונה; או שהוצגו במקום בולט על הנכס שבו דן המסמך. {{ח:תת|(ג)}} מסמכים כאמור שיש רשות או חובה לפי צו זה למסרם לבעל או למחזיק, תהא מסירתם כדין אם הם ערוכים אל ”הבעל“ או אל ”המחזיק“ בלי כל שם או תיאור נוסף. {{ח:תת|(ד)}} מסמכים כאמור הנשלחים לפי צו זה בדואר, ייחשבו כאילו הגיעו לתעודתם 48 שעות לאחר שנמסרו לדואר. {{ח:סעיף|239|דין וחשבון על פעולות המועצה|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה חייב, אחרי 1 באפריל של כל שנה, להכין בהקדם האפשרי דין וחשבון מפורט על עניני המועצה במשך השנה שחלפה. {{ח:תת|(ב)}} הדין וחשבון יוגש למועצה ולאחר שתדון בו ותאשרו, בתיקונים או שלא בתיקונים, ידאג ראש המועצה לכך שלפחות שלושה העתקים ממנו יישלחו לשר לא יאוחר מ־1 ביוני בכל שנה. {{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לפרסם את הדין וחשבון בצורה הטובה בעיניה. {{ח:סעיף|240|המצאת ידיעות לשר|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} השר רשאי לדרוש בכל עת מאת המועצה להמציא לו ידיעות, פרטים, הסברים, חומר סטטיסטי וכל חומר אחר בקשר לעניני המועצה, ועל ראש המועצה למלא אחרי הדרישה תוך זמן מתאים. {{ח:סעיף|241|עבירות וענשים|תיקון: תשנ״ז־2, תשע״ב־4}} {{ח:ת}} מי שעשה אחת מאלה – {{ח:תת|(1)}} החזיק ספר, מסמך או תעודה של המועצה או של ועד מקומי וסירב להרשות למי שזכאי לכך את העיון בהם או מתן העתק או תקציר מהם או מתן רשות להכין העתק או תקציר מהם; {{ח:תת|(2)}} מיאן למסור ידיעה או להראות מסמך, או נמנע מעשות זאת במשך שבעה ימים מיום שנדרש לכך; {{ח:תת|(3)}} מסר ביודעים ידיעה או הצהרה כוזבת או לא נכונה בכל בקשה, ערר, התנגדות, עתירה או ערעור או בכל מסמך או טופס אחר שהגיש או שמילא לפי צו זה; {{ח:תת|(4)}} עיכב או מנע ועדה של המועצה או של ועד מקומי או עובד מעובדיהם או שליח משליחיהם המורשים לכך מהיכנס לבנין או לקרקע כדי להשיג ידיעות הדרושות להם לצורך תפקידיהם או לערוך שם חקירות, בדיקות ומדידות לפי צו זה, {{ח:ת}} דינו – מאסר חודש ימים או קנס 50 לירות או שני הענשים כאחד. {{ח:סעיף|242|הוראות מעבר|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} כל איש או חבר אנשים אשר מונו או נבחרו לכהונה כל שהיא על פי הצווים המבוטלים בצו זה, שנשאו בכהונתם ערב יום הפרסום, ימשיכו בכהונתם והוראות צו זה יחולו עליהם כאילו מונו או נבחרו לפיהן. {{ח:תת|(ב)}} כל המסים שהוטלו לפני יום הפרסום לפי הצווים המבוטלים בצו זה, רואים אותם כאילו הוטלו לפי הוראות צו זה. {{ח:תת|(ג)}} לוח שומה שהוא בתקפו ערב יום הפרסום, רואים אותו כאילו הוכן לפי הוראות צו זה. {{ח:תת|(ד)}} כל מעשה או פעולה שנעשו לפני יום הפרסום על פי הוראות כל צו מהצווים שבוטלו בצו זה, רואים אותם כאילו נעשו על פי הוראות הסעיפים המתאימים בצו זה. {{ח:סעיף|243|השם|תיקון: תשל״ז, תשנ״ז־2}} {{ח:ת}} לצו זה ייקרא: ”צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי״ח–1958“. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשכ״ה}} {{ח:סעיף*|(א)||עוגן=תוספת 1 פרט א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית אבן העזר|אבן־העזר}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 2007; תשכ״ד, 1446)}} {{ח:סעיף*|(ב)||עוגן=תוספת 1 פרט ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית אפעל|אפעל}}''' – חולקה בין הערים {{ח:חיצוני|w:רמת גן|רמת גן}}, {{ח:חיצוני|w:אור יהודה|אור יהודה}} ו{{ח:חיצוני|w:קריית אונו|קריית אונו}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ד, 1598; תשס״ח, 703)}} {{ח:סעיף*|(ג)||עוגן=תוספת 1 פרט ג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית אלונה|אלונה}}''' – {{ח:חיצוני|w:אביאל|אביאל}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת ניל"י|גבעת נילי}}, {{ח:חיצוני|w:עמיקם|עמיקם}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ד, 267, 521; תשכ״ד, 946; תשכ״ט, 1469; תשס״ז, 19; תשע״א, 688; תשפ״ב, 1060)}} {{ח:סעיף*|(ד)||עוגן=תוספת 1 פרט ד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית באר טוביה|באר טוביה}}''' – {{ח:חיצוני|w:אביגדור|אביגדור}}, {{ח:חיצוני|w:אורות (מושב)|אורות}}, {{ח:חיצוני|w:אחווה (מרכז כפרי)|אחווה}}, {{ח:חיצוני|w:אמונים|אמונים}}, {{ח:חיצוני|w:באר טוביה|באר טוביה}}, {{ח:חיצוני|w:בית עזרא|בית עזרא}}, {{ח:חיצוני|w:ביצרון|בצרון}}, {{ח:חיצוני|w:גבעתי (מושב)|גבעתי}}, {{ח:חיצוני|w:חצב (מושב)|חצב}}, {{ח:חיצוני|w:חצור אשדוד|חצור–אשדוד}}, {{ח:חיצוני|w:ינון (מושב)|ינון}}, {{ח:חיצוני|w:כפר אחים|כפר אחים}}, {{ח:חיצוני|w:כפר ורבורג|כפר ורבורג}}, {{ח:חיצוני|w:נווה מבטח|נווה מבטח}}, {{ח:חיצוני|w:ניר בנים|ניר בנים}}, {{ח:חיצוני|w:עזר|עזר}}, {{ח:חיצוני|w:עזריקם|עזריקם}}, {{ח:חיצוני|w:ערוגות|ערוגות}}, {{ח:חיצוני|w:שדה עוזיהו|שדה עוזיה}}, {{ח:חיצוני|w:שתולים|שתולים}}, {{ח:חיצוני|w:תימורים|תימורים}}, {{ח:חיצוני|w:תלמי יחיאל|תלמי יחיאל}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 654; תשי״א, 171; תשי״ב, 473, 632; תשט״ו, 1368; תשי״ח, 1848; תש״ך, 991; תשכ״ג, 1995; תשכ״ה, 1059, 1845; תש״ן, 617; תשנ״א, 261; תשנ״ג, 815; תשנ״ד, 1084; תשנ״ח, 510, 1120; תשס״א, 224; תשס״ז, 4; תש״ע, 253; תשע״ט, 578; תשפ״א, 3706; תשפ״ב, 2414)}} {{ח:סעיף*|(ה)||עוגן=תוספת 1 פרט ה}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית עמק המעיינות|עמק המעיינות}}''' {{ח:הערה|(לשעבר מועצה אזורית בקעת בית שאן)}} – {{ח:חיצוני|w:בית יוסף (מושב)|בית יוסף}}, {{ח:חיצוני|w:גשר (קיבוץ)|גשר}}, {{ח:חיצוני|w:חמדיה|חמדיה}}, {{ח:חיצוני|w:טירת צבי|טירת צבי}}, {{ח:חיצוני|w:ירדנה|ירדנה}}, {{ח:חיצוני|w:כפר רופין|כפר רופין}}, {{ח:חיצוני|w:מירב|מירב}}, {{ח:חיצוני|w:מנחמיה|מנחמיה}}, {{ח:חיצוני|w:מסילות|מסילות}}, {{ח:חיצוני|w:מעוז חיים|מעוז חיים}}, {{ח:חיצוני|w:מעלה גלבוע|מעלה גלבוע}}, {{ח:חיצוני|w:נווה אור|נווה אור}}, {{ח:חיצוני|w:נווה איתן|נווה איתן}}, {{ח:חיצוני|w:ניר דוד|ניר דוד}}, {{ח:חיצוני|w:עין הנציב|עין הנציב}}, {{ח:חיצוני|w:רוויה (מושב)|רוויה}}, {{ח:חיצוני|w:רחוב (מושב)|רחוב}}, {{ח:חיצוני|w:רשפים|רשפים}}, {{ח:חיצוני|w:שדה אליהו|שדה אליהו}}, {{ח:חיצוני|w:שדה נחום|שדה נחום}}, {{ח:חיצוני|w:שדי תרומות|שדה תרומות}}, {{ח:חיצוני|w:שלוחות|שלוחות}}, {{ח:חיצוני|w:תל תאומים|תל־תאומים}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 239, 307; תשי״א, 171; תשי״ג, 924; תשי״ד, 70; תשט״ו, 19; תשט״ז, 10; תשט״ז, 62; תשי״ז, 177; תשי״ז, 780; תשי״ז, 1028, 1366; תשי״ח, 1297; תשי״ט, 1189; תשכ״א, 940; תשכ״ג, 820; תשכ״ג, 1481; תשמ״ז, 364; תש״ן, 898; תשנ״ח, 310; תשנ״ט, 196; תש״ס, 69; תשס״ו, 266; תשס״ח, 1290; תשס״ט, 235; תשע״ג, 1166; תשע״ט, 330; תש״ף, 1912)}} {{ח:סעיף*|(ו)||עוגן=תוספת 1 פרט ו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית בני שמעון|בני שמעון}}''' – {{ח:חיצוני|w:בית קמה|בית־קמה}}, {{ח:חיצוני|w:ברוש (מושב)|ברוש}}, {{ח:חיצוני|w:גבעות בר|גבעות בר}}, {{ח:חיצוני|w:דביר (קיבוץ)|דבירה}}, {{ח:חיצוני|w:חצרים|חצרים}}, {{ח:חיצוני|w:כרמים|כרמים}}, {{ח:חיצוני|w:להב (קיבוץ)|להב}}, {{ח:חיצוני|w:משמר הנגב|משמר הנגב}}, {{ח:חיצוני|w:נבטים (מושב)|נבטים}}, {{ח:חיצוני|w:שובל (קיבוץ)|שובל}}, {{ח:חיצוני|w:שומריה (קיבוץ)|שמריה}}, {{ח:חיצוני|w:תאשור|תאשור}}, {{ח:חיצוני|w:תדהר|תדהר}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 88, 278; תשי״ג, 924; תשי״ד, 855; תשט״ז, 530; תשי״ט, 889; תשכ״א, 1707; תשכ״ט, 1645; תשל״ד, 1310; תשל״ז, 2504; תשמ״ד, 1213, 1579; תשמ״ז, 1340; תשמ״ח, 588; תשמ״ט, 1163; תשנ״א, 243; תשנ״ו, 910; תש״ס, 68, 369; תשס״ג, 551; תשס״ד, 97; תשס״ה, 761; תשס״ז, 468, 1131; תשס״ח, 124, 424; תשס״ט, 203; תשע״א, 545, 1376; תשע״ד, 288; תשע״ה, 406; תשע״ח, 1816, 2678; תשע״ט, 2167; תשפ״א, 656)}} {{ח:סעיף*|(ז)||עוגן=תוספת 1 פרט ז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית ברנר|ברנר}}''' – {{ח:חיצוני|w:בית אלעזרי|בית אלעזרי}}, {{ח:חיצוני|w:בניה (מושב)|בניה}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת ברנר|גבעת ברנר}}, {{ח:חיצוני|w:גבתון|גיבתון}}, {{ח:חיצוני|w:גן שלמה|גן שלמה}}, {{ח:חיצוני|w:קדרון|קדרון}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 1000; תשי״א, 171; תשי״ב, 581; תשי״ג, 924; תשט״ו, 372, 1033; תשי״ז, 1466; תשי״ח, 1898; תש״ך, 1072; תשכ״א, 2698; תשכ״ב, 255; תשכ״ד, 251; תשנ״ז, 492; תשנ״ח, 765; תשס״ג, 550; תשס״ז, 466; תש״ע, 835; תשע״ג, 960; תשע״ז, 616)}} {{ח:סעיף*|(ח)||עוגן=תוספת 1 פרט ח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית גדרות|גדרות}}''' – {{ח:חיצוני|w:גן הדרום|גן הדרום}}, {{ח:חיצוני|w:כפר אביב|כפר אביב}}, {{ח:חיצוני|w:כפר מרדכי|כפר מרדכי}}, {{ח:חיצוני|w:מישר|מישר}}, {{ח:חיצוני|w:משגב דב|משגב דב}}, {{ח:חיצוני|w:עשרת|עשרת}}, {{ח:חיצוני|w:שדמה (מושב)|שדמה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 927, 1307; תשט״ו, 321; תשי״ח, 1624; תשכ״ז, 2871; תש״ע, 767)}} {{ח:סעיף*|(ט)||עוגן=תוספת 1 פרט ט}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית גזר|גזר}}''' – {{ח:חיצוני|w:בית חשמונאי (יישוב)|בית חשמונאי}}, {{ח:חיצוני|w:בית עוזיאל|בית עוזיאל}}, {{ח:חיצוני|w:גזר (קיבוץ)|גזר}}, {{ח:חיצוני|w:גני הדר|גני הדר}}, {{ח:חיצוני|w:גני יוחנן|גני יוחנן}}, {{ח:חיצוני|w:חולדה (קיבוץ)|חולדה}}, {{ח:חיצוני|w:יד רמב"ם|יד רמב״ם}}, {{ח:חיצוני|w:יציץ|יציץ}}, {{ח:חיצוני|w:ישרש|ישרש}}, {{ח:חיצוני|w:כפר ביל"ו|כפר ביל״ו}}, {{ח:חיצוני|w:כפר בן נון|כפר בן נון}}, {{ח:חיצוני|w:כפר שמואל|כפר שמואל}}, {{ח:חיצוני|w:כרמי יוסף|כרמי יוסף}}, {{ח:חיצוני|w:מצליח|מצליח}}, {{ח:חיצוני|w:משמר איילון|משמר איילון}}, {{ח:חיצוני|w:משמר דוד|משמר דוד}}, {{ח:חיצוני|w:נוף איילון|נוף איילון}}, {{ח:חיצוני|w:נען|נען}}, {{ח:חיצוני|w:נצר סרני|נצר סירני}}, {{ח:חיצוני|w:סתריה|סתריה}}, {{ח:חיצוני|w:עזריה|עזריה}}, {{ח:חיצוני|w:פדיה|פדיה}}, {{ח:חיצוני|w:פתחיה|פתחיה}}, {{ח:חיצוני|w:רמות מאיר|רמות מאיר}}, {{ח:חיצוני|w:שעלבים|שעלבים}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 241, 307, 318, 585; תשי״א, 171, 350; תשי״ב, 372; תשי״ג, 124, 932, 1243; תשי״ד, 337, 894; תשי״ז, 90; תשי״ח, 795; תשכ״א, 1707; תשכ״ב, 2533; תשכ״ג, 140; תשכ״ו, 1999; תשכ״ז, 72; תשמ״ז, 1250; תשמ״ח, 937; תש״ן, 610; תשנ״ד, 600; תשנ״ט, 309; תשס״ב, 53; תשס״ד, 279, 384, 961; תש״ע, 837; תשע״א, 630; תשע״ב, 1382א; תשע״ז, 626; תשע״ט, 2137; תשפ״א, 2496; תשפ״ב, 1086)}} {{ח:סעיף*|(י)||עוגן=תוספת 1 פרט י}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית גיזו|גיזו}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 2008; תשכ״ד, 1447)}} {{ח:סעיף*|(יא)||עוגן=תוספת 1 פרט יא}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית גן רווה|גן רווה}}''' – {{ח:חיצוני|w:אירוס (יישוב)|אירוס}}, {{ח:חיצוני|w:בית-חנן|בית חנן}}, {{ח:חיצוני|w:בית עובד|בית עובד}}, {{ח:חיצוני|w:גאליה (מושב)|גאליה}}, {{ח:חיצוני|w:גן שורק|גן שורק}}, {{ח:חיצוני|w:כפר הנגיד|כפר הנגיד}}, {{ח:חיצוני|w:נטעים|נטעים}}, {{ח:חיצוני|w:עיינות|עיינות}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 658, 1272; תשי״ג, 924; תשי״ז, 1875; תשי״ט, 591; תש״ך, 1073, 1368; תשכ״ב, 2187; תשכ״ג, 140, 1404; תשמ״ב, 1318; תשנ״ה, 746; תשס״ג, 553; תשס״ה, 746; תש״ע, 764; תשע״ד, 286; תשע״ז, 1095)}} {{ח:סעיף*|(יב)||עוגן=תוספת 1 פרט יב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית געתון|געתון}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מטה אשר|מטה אשר}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ב, 1959; תשכ״ד, 1829; תשכ״ה, 382; תשל״א, 915, 1584; תשל״ז, 2109; תשמ״ג, 343)}} {{ח:סעיף*|(יג)||עוגן=תוספת 1 פרט יג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית האלה|האלה}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 763, 2009; תש״ך, 1102; תשכ״א, 2397; תשכ״ג, 779; תשכ״ד, 1159, 1447)}} {{ח:סעיף*|(יד)||עוגן=תוספת 1 פרט יד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית הגלבוע|הגלבוע}}''' – {{ח:חיצוני|w:אביטל|אביטל}}, {{ח:חיצוני|w:אדירים|אדירים}}, {{ח:חיצוני|w:מרכז אומן|אומן}}, {{ח:חיצוני|w:בית אלפא|בית אלפא}}, {{ח:חיצוני|w:בית השיטה|בית השיטה}}, {{ח:חיצוני|w:ברק (מושב)|ברק}}, {{ח:חיצוני|w:גבע|גבע}}, {{ח:חיצוני|w:גדיש|גדיש}}, {{ח:חיצוני|w:גדעונה|גדעונה}}, {{ח:חיצוני|w:גן נר|גן נר}}, {{ח:חיצוני|w:דבורה (מושב)|דבורה}}, {{ח:חיצוני|w:מרכז חבר|חבר}}, {{ח:חיצוני|w:חפציבה|חפצי־בה}}, {{ח:חיצוני|w:טייבה (בגליל)|טייבה (בעמק)}}, {{ח:חיצוני|w:טמרה (יזרעאל)|טמרה}}, {{ח:חיצוני|w:יזרעאל (קיבוץ)|יזרעאל}}, {{ח:חיצוני|w:כפר יחזקאל|כפר יחזקאל}}, {{ח:חיצוני|w:מגן שאול|מגן שאול}}, {{ח:חיצוני|w:מולדת (יישוב)|מולדת}}, {{ח:חיצוני|w:מוקייבלה|מוקיבלה}}, {{ח:חיצוני|w:מיטב (מושב)|מיטב}}, {{ח:חיצוני|w:מלאה|מלאה}}, {{ח:חיצוני|w:נאעורה|נאעורה}}, {{ח:חיצוני|w:נורית (יישוב)|נורית}}, {{ח:חיצוני|w:ניר יפה|ניר יפה}}, {{ח:חיצוני|w:עין חרוד איחוד|עין חרוד איחוד}}, {{ח:חיצוני|w:עין חרוד מאוחד|עין חרוד מאוחד}}, {{ח:חיצוני|w:פרזון|פרזון}}, {{ח:חיצוני|w:סנדלה|צנדלה}}, {{ח:חיצוני|w:רם און|רם און}}, {{ח:חיצוני|w:רמת צבי|רמת צבי}}, {{ח:חיצוני|w:תל יוסף|תל יוסף}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 244, 307, 318; תשי״א, 171; תשי״ג, 482; תשי״ח, 417; תשי״ט, 83, 708; תשכ״ג, 779; תשכ״ד, 306, 1220; תשע״ב, 1477; תשנ״ד, 1208)}} {{ח:סעיף*|(טו)||עוגן=תוספת 1 פרט טו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית הגליל העליון|הגליל העליון}}''' – {{ח:חיצוני|w:איילת השחר (קיבוץ)|אילת השחר}}, {{ח:חיצוני|w:ברעם|ברעם}}, {{ח:חיצוני|w:גדות|גדות}}, {{ח:חיצוני|w:גונן|גונן}}, {{ח:חיצוני|w:דן (קיבוץ)|דן}}, {{ח:חיצוני|w:דפנה (קיבוץ)|דפנה}}, {{ח:חיצוני|w:הגושרים|הגושרים}}, {{ח:חיצוני|w:חולתה|חולתה}}, {{ח:חיצוני|w:יפתח (קיבוץ)|יפתח}}, {{ח:חיצוני|w:יראון|יראון}}, {{ח:חיצוני|w:כפר בלום|כפר בלום}}, {{ח:חיצוני|w:כפר גלעדי|כפר גלעדי}}, {{ח:חיצוני|w:כפר הנשיא|כפר הנשיא}}, {{ח:חיצוני|w:כפר סאלד|כפר סולד}}, {{ח:חיצוני|w:להבות הבשן|להבות הבשן}}, {{ח:חיצוני|w:מחניים|מחניים}}, {{ח:חיצוני|w:מלכיה|מלכיה}}, {{ח:חיצוני|w:מנרה|מנרה}}, {{ח:חיצוני|w:מעיין ברוך|מעין ברוך}}, {{ח:חיצוני|w:משגב עם|משגב עם}}, {{ח:חיצוני|w:נאות מרדכי|נאות מרדכי}}, {{ח:חיצוני|w:סאסא|סאסא}}, {{ח:חיצוני|w:עמיעד|עמיעד}}, {{ח:חיצוני|w:עמיר|עמיר}}, {{ח:חיצוני|w:צבעון|צבעון}}, {{ח:חיצוני|w:קדרים|קדרים}}, {{ח:חיצוני|w:שדה נחמיה|שדה נחמיה}}, {{ח:חיצוני|w:שמיר (קיבוץ)|שמיר}}, {{ח:חיצוני|w:שניר|שניר}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 575; תשי״א, 235, 1605; תשי״ג, 1338; תשי״ד, 424; תשי״ז, 132, 513, 844; תשי״ח, 1899; תשי״ט, 709; תשכ״ב, 2536; תשכ״ג, 141; תשכ״ד, 1448; תשל״ז, 1288; תשמ״א, 1185; תשמ״ח, 667; תשנ״א, 1062; תשנ״ז, 134; תשנ״ט, 108; תש״ס, 761; תשס״ז, 177; תשס״ח, 125; תשע״ג, 937; תשע״ו, 417)}} {{ח:סעיף*|(טז)||עוגן=תוספת 1 פרט טז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית הגליל התחתון|הגליל התחתון}}''' – {{ח:חיצוני|w:אילניה|אילניה}}, {{ח:חיצוני|w:ארבל (מושב)|ארבל}}, {{ח:חיצוני|w:בית קשת|בית קשת}}, {{ח:חיצוני|w:בית רימון|בית רימון}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת אבני|גבעת אבני}}, {{ח:חיצוני|w:הזורעים|הזורעים}}, {{ח:חיצוני|w:כפר זיתים|כפר זיתים}}, {{ח:חיצוני|w:כפר חיטים|כפר חיטים}}, {{ח:חיצוני|w:כפר קיש|כפר קיש}}, {{ח:חיצוני|w:לביא (קיבוץ)|לביא}}, {{ח:חיצוני|w:מסד (יישוב קהילתי)|מסד}}, {{ח:חיצוני|w:מצפה (יישוב)|מצפה}}, {{ח:חיצוני|w:מצפה נטופה|מצפה נטופה}}, {{ח:חיצוני|w:שדה אילן|שדה אילן}}, {{ח:חיצוני|w:שדמות דבורה|שדמות דבורה}}, {{ח:חיצוני|w:שרונה (מושב)|שרונה}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 1182; תשי״א, 171, 1433; תשי״ג, 924; תש״ך, 435, 776; תשכ״ב, 2916; תשכ״ג, 1134; תשכ״ז, 72, 1312; תשל״ו, 1889; תש״ם, 2121; תשמ״ב, 1032; תשמ״ג, 1686; תשמ״ו, 1392; תשנ״א, 168; תשנ״ג, 145; תשנ״ד, 1089; תשנ״ח, 508, 1120; תשנ״ט, 108; תש״ס, 439; תשס״א, 1038; תשס״ג, 640; תשע״ג, 245; תשע״ד, 1191; תשע״ז, 826; תשע״ט, 697, 2219; תשפ״ב, 2343, 2833)}} {{ח:סעיף*|(יז)||עוגן=תוספת 1 פרט יז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית הדר השרון|הדר־השרון}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית לב השרון|לב השרון}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 1397; תשכ״ד, 1688; תשמ״ד, 1645)}} {{ח:סעיף*|(יח)||עוגן=תוספת 1 פרט יח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית הירקון|הירקון}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית דרום השרון|דרום השרון}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 655; תשי״ג, 924; תשי״ט, 1954; תש״ם, 1283)}} {{ח:סעיף*|(יט)||עוגן=תוספת 1 פרט יט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית הרי יהודה|הרי־יהודה}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 2010; תשכ״א, 221; תשכ״ב, 1446; תשכ״ג, 1312, 1972; תשכ״ד, 515, 1448)}} {{ח:סעיף*|(כ)||עוגן=תוספת 1 פרט כ}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית השרון הצפוני|השרון־הצפוני}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית לב השרון|לב השרון}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 1720; תשי״ט, 109, 1305; תשכ״ב, 550; תשכ״ג, 824; תשכ״ד, 1084; תשכ״ו, 2045; תשמ״ד, 1645)}} {{ח:סעיף*|(כא)||עוגן=תוספת 1 פרט כא}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית השרון התיכון|השרון התיכון}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית דרום השרון|דרום השרון}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 1116; תשי״ג, 924; תשט״ו, 554; תש״ך, 1821; תשכ״ב, 356; תשכ״ד, 1955; תשל״ג, 1569; תש״ם, 1283)}} {{ח:סעיף*|(כב)||עוגן=תוספת 1 פרט כב}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית זבולון|זבולון}}''' – {{ח:חיצוני|w:אושה|אושה}}, {{ח:חיצוני|w:אבטין|איבטין}}, {{ח:חיצוני|w:ח'וואלד|חווא׳לד}}, {{ח:חיצוני|w:יגור|יגור}}, {{ח:חיצוני|w:כפר ביאליק|כפר ביאליק}}, {{ח:חיצוני|w:כפר המכבי|כפר המכבי}}, {{ח:חיצוני|w:כפר הנוער הדתי|כפר הנוער הדתי}}, {{ח:חיצוני|w:כפר חסידים|כפר חסידים א׳}}, {{ח:חיצוני|w:כפר חסידים ב'|כפר חסידים ב׳}}, {{ח:חיצוני|w:נופית|נופית}}, {{ח:חיצוני|w:ראס עלי|ראס עלי}}, {{ח:חיצוני|w:רמת יוחנן|רמת יוחנן}}, {{ח:חיצוני|w:שער העמקים|שער העמקים}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 772; תשי״א, 171, 924; תשי״ב, 258; תשט״ו, 730; תשי״ז, 1443, 1693; תשי״ח, 419; תשי״ט, 1823; תש״ך, 164; תשכ״ד, 1386; תשמ״ט, 777; תש״ן, 98; תשנ״ד, 666; תשס״א, 1030; תשס״ד, 745; תשס״ה, 814; תשס״ו, 254, 336; תשס״ז, 176; תשס״ז, 986; תשס״ח, 1184; תשע״א, 689; תשע״ב, 689; תשע״ג, 1189, 1427; תשע״ו, 1501; תשע״ט, 2182; תשפ״א, 3698; תשפ״ב, 2264, 3724)}} {{ח:סעיף*|(כג)||עוגן=תוספת 1 פרט כג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית אשכול|אשכול}}''' – {{ח:חיצוני|w:אבשלום (יישוב)|אבשלום}}, {{ח:חיצוני|w:אוהד|אוהד}}, {{ח:חיצוני|w:אורים|אורים}}, {{ח:חיצוני|w:בארי (קיבוץ)|בארי}}, {{ח:חיצוני|w:בני נצרים|בני נצרים}}, {{ח:חיצוני|w:גבולות|גבולות}}, {{ח:חיצוני|w:דקל (מושב)|דקל}}, {{ח:חיצוני|w:חולית (קיבוץ)|חולית}}, {{ח:חיצוני|w:יבול (מושב)|יבול}}, {{ח:חיצוני|w:ישע|ישע}}, {{ח:חיצוני|w:יתד|יתד}}, {{ח:חיצוני|w:כיסופים|כסופים}}, {{ח:חיצוני|w:כרם שלום|כרם שלום}}, {{ח:חיצוני|w:מבטחים (מושב)|מבטחים}}, {{ח:חיצוני|w:מגן (קיבוץ)|מגן}}, {{ח:חיצוני|w:נווה (מושב)|נווה}}, {{ח:חיצוני|w:ניר יצחק|ניר יצחק}}, {{ח:חיצוני|w:ניר עוז|ניר עוז}}, {{ח:חיצוני|w:נירים|נירים}}, {{ח:חיצוני|w:סופה (קיבוץ)|סופה}}, {{ח:חיצוני|w:עין הבשור|עין הבשור}}, {{ח:חיצוני|w:עין השלושה|עין השלושה}}, {{ח:חיצוני|w:עמיעוז|עמי־עוז}}, {{ח:חיצוני|w:פרי גן|פרי־גן}}, {{ח:חיצוני|w:צאלים|צאלים}}, {{ח:חיצוני|w:צוחר|צוחר}}, {{ח:חיצוני|w:רעים|רעים}}, {{ח:חיצוני|w:שדה ניצן|שדה ניצן}}, {{ח:חיצוני|w:שדי אברהם|שדי אברהם}}, {{ח:חיצוני|w:שלומית (יישוב)|שלומית}}, {{ח:חיצוני|w:תלמי אליהו|תלמי אליהו}}, {{ח:חיצוני|w:תלמי יוסף|תלמי יוסף}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 116, 215; תשי״ג, 924; תשי״ט, 889; תשכ״א, 9; תשכ״ב, 2372; תשכ״ז, 1106, 2872; תשכ״ט, 128, 1746; תשל״ב, 1425; תשל״ז, 406; תשמ״ה, 954; תשנ״ז, 453; תשע״ג, 11; תשע״ט, 550, 2150)}} {{ח:סעיף*|(כד)||עוגן=תוספת 1 פרט כד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית חוף אשקלון|חוף אשקלון}}''' – {{ח:חיצוני|w:באר גנים|באר גנים}}, {{ח:חיצוני|w:בית שקמה|בית שקמה}}, {{ח:חיצוני|w:ברכיה (מושב)|ברכיה}}, {{ח:חיצוני|w:בת הדר|בת הדר}}, {{ח:חיצוני|w:גברעם|גברעם}}, {{ח:חיצוני|w:גיאה|גיאה}}, {{ח:חיצוני|w:הודיה|הודיה}}, {{ח:חיצוני|w:זיקים|זיקים}}, {{ח:חיצוני|w:חלץ|חלץ}}, {{ח:חיצוני|w:יד מרדכי|יד מרדכי}}, {{ח:חיצוני|w:כוכב מיכאל|כוכב מיכאל}}, {{ח:חיצוני|w:כרמיה (קיבוץ)|כרמיה}}, {{ח:חיצוני|w:מבקיעים|מבקיעים}}, {{ח:חיצוני|w:משען|משען}}, {{ח:חיצוני|w:ניצן (יישוב)|ניצן}}, {{ח:חיצוני|w:ניצן ב'|ניצן א׳ {{ח:הערה|[צ״ל: ניצן ב׳]}}}}, {{ח:חיצוני|w:ניצנים|ניצנים}}, {{ח:חיצוני|w:ניר ישראל|ניר ישראל}}, {{ח:חיצוני|w:נתיב העשרה|נתיב העשרה}}, {{ח:חיצוני|w:תלמי יפה|תלמי יפה}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 1287; תשי״ג, 924; תשי״ד, 711; תשכ״ד, 1831; תשכ״ה, 1260; תשכ״ו, 521, 1048; תשכ״ז, 15; תשמ״ו, 190; תשנ״ז, 505; תשנ״ט, 78, 667; תשס״ב, 1176; תשס״ז, 984; תשס״ח, 1201; תשע״א, 552; תשע״ח, 872, 2630)}} {{ח:סעיף*|(כה)||עוגן=תוספת 1 פרט כה}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית חוף הכרמל|חוף הכרמל}}''' – {{ח:חיצוני|w:בית אורן|בית אורן}}, {{ח:חיצוני|w:בית חנניה|בית חנניה}}, {{ח:חיצוני|w:בת שלמה|בת שלמה}}, {{ח:חיצוני|w:גבע כרמל|גבע כרמל}}, {{ח:חיצוני|w:דור (מושב)|דור}}, {{ח:חיצוני|w:הבונים|הבונים}}, {{ח:חיצוני|w:החותרים|החותרים}}, {{ח:חיצוני|w:כפר גלים|כפר גלים}}, {{ח:חיצוני|w:כרם מהר"ל|כרם מהר״ל}}, {{ח:חיצוני|w:מאיר שפיה|מאיר שפיה}}, {{ח:חיצוני|w:מגדים|מגדים}}, {{ח:חיצוני|w:מעגן מיכאל|מעגן מיכאל}}, {{ח:חיצוני|w:מעיין צבי|מעיין צבי}}, {{ח:חיצוני|w:נווה ים|נווה ים}}, {{ח:חיצוני|w:נחשולים|נחשולים}}, {{ח:חיצוני|w:ניר עציון|ניר עציון}}, {{ח:חיצוני|w:עופר (מושב)|עופר}}, {{ח:חיצוני|w:עין אילה|עין איילה}}, {{ח:חיצוני|w:עין הוד|עין הוד}}, {{ח:חיצוני|w:עין חוד|עין חוד}}, {{ח:חיצוני|w:עין כרמל|עין כרמל}}, {{ח:חיצוני|w:עתלית|עתלית}}, {{ח:חיצוני|w:צרופה|צרופה}}, {{ח:חיצוני|w:קיסריה (יישוב)|קיסריה}}, {{ח:חיצוני|w:שדות ים|שדות ים}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 1032; 1466; תשי״ב, 1349; תשי״ג, 924; תשי״ד, 1185; תשט״ו, 321; תשי״ט, 1536; תשכ״ב, 2186; תשכ״ד, 156; תשכ״ט, 1470; תשנ״ב, 1035; תשנ״ד, 671; תשנ״ה, 1569; תשס״ה, 559; תשס״ו, 68, 446, 713; תשס״ח, 1397, 1397; תשע״ד, 522; תשע״ח, 1824; תשפ״א, 3002)}} {{ח:סעיף*|(כו)||עוגן=תוספת 1 פרט כו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית חוף השרון|חוף השרון}}''' – {{ח:חיצוני|w:אודים|אודים}}, {{ח:חיצוני|w:ארסוף|ארסוף}}, {{ח:חיצוני|w:בית יהושע|בית יהושע}}, {{ח:חיצוני|w:בני ציון|בני ציון}}, {{ח:חיצוני|w:בצרה (ישראל)|בצרה}}, {{ח:חיצוני|w:גליל ים|גליל ים}}, {{ח:חיצוני|w:געש|געש}}, {{ח:חיצוני|w:חרוצים|חרוצים}}, {{ח:חיצוני|w:יקום (קיבוץ)|יקום}}, {{ח:חיצוני|w:כפר נטר|כפר נטר}}, {{ח:חיצוני|w:רשפון|רשפון}}, {{ח:חיצוני|w:שפיים|שפיים}}, {{ח:חיצוני|w:תל יצחק|תל יצחק}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 171, 248, 307, 318; תשי״א, 171, 522, 1164; תשט״ז, 328; תשי״ח, 1518; תש״ך, 777; תשכ״ב, 551, 1500; תשכ״ג, 1548; תשל״ז, 1786; תש״ם, 589; תשנ״ד, 1091; תשנ״ו, 1007; תשנ״ט, 1087; תש״ע, 928; תשע״ד, 96, 1025; תשע״ה, 824; תשע״ז, 1090)}} {{ח:סעיף*|(כז)||עוגן=תוספת 1 פרט כז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית חבל יבנה|חבל יבנה}}''' – {{ח:חיצוני|w:בית גמליאל|בית גמליאל}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת וושינגטון|בית רבן}}, {{ח:חיצוני|w:בן זכאי|בן זכאי}}, {{ח:חיצוני|w:בני דרום|בני דרום}}, {{ח:חיצוני|w:ישיבת כרם ביבנה|ישיבת כרם יבנה}}, {{ח:חיצוני|w:ניר גלים|ניר גלים}}, {{ח:חיצוני|w:קבוצת יבנה|קבוצת יבנה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 483, 924; תשי״ח, 1898; תשי״ט, 200, 359; תשכ״ד, 1754; תשכ״ה, 355; תשכ״ח, 1533; תשל״ו, 1783; תשל״ז, 56; תשמ״ה, 1281; תשנ״ב, 8; תשנ״ד, 1091; תשנ״ה, 745; תשנ״ו, 504, 854; תשס״ב, 817; תש״ע, 978; תשע״ו, 414; תשע״ט, 2134)}} {{ח:סעיף*|(כח)||עוגן=תוספת 1 פרט כח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית יואב|יואב}}''' – {{ח:חיצוני|w:אל עזי|אל־עזי}}, {{ח:חיצוני|w:בית גוברין (קיבוץ)|בית גוברין}}, {{ח:חיצוני|w:בית ניר|בית ניר}}, {{ח:חיצוני|w:גלאון|גלאון}}, {{ח:חיצוני|w:גת (קיבוץ)|גת}}, {{ח:חיצוני|w:ורדון|ורדון}}, {{ח:חיצוני|w:כפר הרי"ף|כפר הרי״ף}}, {{ח:חיצוני|w:כפר מנחם|כפר מנחם}}, {{ח:חיצוני|w:נגבה|נגבה}}, {{ח:חיצוני|w:נחלה (מושב)|נחלה}}, {{ח:חיצוני|w:סגולה (מושב)|סגולה}}, {{ח:חיצוני|w:קדמה|קדמה}}, {{ח:חיצוני|w:רבדים|רבדים}}, {{ח:חיצוני|w:שדה יואב|שדה יואב}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 1443; תשי״א, 236; תשי״ב, 475; תשי״ג, 924; תשי״ז, 91, 605; תשי״ח, 1949; תש״ך, 991; תשכ״א, 940; תשכ״ג, 1998; תשכ״ד, 1508; תשכ״ה, 2137; תשכ״ו, 2046; תשל״א, 1309; תשל״ה, 629; תשנ״ו, 557; תשנ״ט, 1084; תשס״א, 223, 902; תשס״ז, 1135; תש״ע, 934; תשע״א, 563, 963; תשע״ז, 1687; תשע״ט, 560; תשפ״א, 3736)}} {{ח:סעיף*|(כט)||עוגן=תוספת 1 פרט כט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית יזרעאל|יזרעאל}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית עמק יזרעאל|עמק יזרעאל}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״ם, 1975)}} {{ח:סעיף*|(ל)||עוגן=תוספת 1 פרט ל}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית לכיש|לכיש}}''' – {{ח:חיצוני|w:אחוזם|אחוזם}}, {{ח:חיצוני|w:אליאב|אליאב}}, {{ח:חיצוני|w:אמציה (מושב)|אמציה}}, {{ח:חיצוני|w:בני דקלים|בני דקלים}}, {{ח:חיצוני|w:זוהר (מושב)|זוהר}}, {{ח:חיצוני|w:יד נתן|יד נתן}}, {{ח:חיצוני|w:כרמי קטיף|כרמי קטיף}}, {{ח:חיצוני|w:לכיש (מושב)|לכיש}}, {{ח:חיצוני|w:מנוחה|מנוחה}}, {{ח:חיצוני|w:נוגה (מושב)|נגה}}, {{ח:חיצוני|w:נהורה|נהורה}}, {{ח:חיצוני|w:נטע (יישוב)|נטע}}, {{ח:חיצוני|w:ניר ח"ן|ניר חן}}, {{ח:חיצוני|w:עוצם|עוצם}}, {{ח:חיצוני|w:שדה דוד|שדה דוד}}, {{ח:חיצוני|w:שדה משה|שדה משה}}, {{ח:חיצוני|w:שחר (מושב)|שחר}}, {{ח:חיצוני|w:שקף|שקף}}, {{ח:חיצוני|w:תלמים|תלמים}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ז, 178, 606; תשי״ח, 1950; תש״ך, 992; תשכ״א, 1752; תשכ״ד, 1509; תשכ״ה, 1138, 2515; תשכ״ט, 1292; תשל״ה, 630; תשמ״ג, 879; תשמ״ח, 589; תשס״ז, 1134; תשע״א, 540; תשע״ב, 314; תשע״ג, 42; תשע״ט, 584; תשפ״ב, 3452)}} {{ח:סעיף*|(לא)||עוגן=תוספת 1 פרט לא}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מגידו|מגידו}}''' – {{ח:חיצוני|w:אליקים|אליקים}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת עוז|גבעת עז}}, {{ח:חיצוני|w:גלעד (קיבוץ)|גלעד (אבן יצחק)}}, {{ח:חיצוני|w:דליה (קיבוץ)|דליה}}, {{ח:חיצוני|w:הזורע|הזורע}}, {{ח:חיצוני|w:יקנעם (מושבה)|יקנעם}}, {{ח:חיצוני|w:מגידו (קיבוץ)|מגידו}}, {{ח:חיצוני|w:מדרך עוז|מדרך עז}}, {{ח:חיצוני|w:משמר העמק|משמר העמק}}, {{ח:חיצוני|w:עין העמק|עין העמק}}, {{ח:חיצוני|w:עין השופט|עין השופט}}, {{ח:חיצוני|w:רמות מנשה (קיבוץ)|רמות מנשה}}, {{ח:חיצוני|w:רמת השופט|רמת השופט}} {{ח:הערה|(ע״ר 1945, 374א׳; 1947, 201א׳; ק״ת תשי״ד, 617; תש״ט, 425; תש״י, 125, 793; תשי״ג, 1382; תשנ״ב, 1411; תשס״ו, 1113; תשס״ח, 980; תשע״ג, 250; תשע״ו, 264; תשפ״ב, 3427)}} {{ח:סעיף*|(לב)||עוגן=תוספת 1 פרט לב}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית חבל מודיעין|חבל מודיעין}}''' – {{ח:חיצוני|w:אחיסמך|אחיסמך}}, {{ח:חיצוני|w:בארות יצחק|בארות יצחק}}, {{ח:חיצוני|w:בית נחמיה|בית נחמיה}}, {{ח:חיצוני|w:בית עריף|בית עריף}}, {{ח:חיצוני|w:בן שמן|בן שמן}}, {{ח:חיצוני|w:בני עטרות|בני עטרות}}, {{ח:חיצוני|w:ברקת (מושב)|ברקת}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת כ"ח|גבעת כוח}}, {{ח:חיצוני|w:גנתון|גינתון}}, {{ח:חיצוני|w:גמזו (מושב)|גמזו}}, {{ח:חיצוני|w:חדיד|חדיד}}, {{ח:חיצוני|w:טירת יהודה|טירת יהודה}}, {{ח:חיצוני|w:כפר דניאל|כפר דניאל}}, {{ח:חיצוני|w:כפר טרומן|כפר טרומן}}, {{ח:חיצוני|w:כפר רות|כפר רות}}, {{ח:חיצוני|w:כרם בן שמן|כרם בן שמן}}, {{ח:חיצוני|w:לפיד (יישוב)|לפיד}}, {{ח:חיצוני|w:מבוא מודיעים|מבוא מודיעים}}, {{ח:חיצוני|w:מזור|מזור}}, {{ח:חיצוני|w:נופך|נופך}}, {{ח:חיצוני|w:נחלים|נחלים}}, {{ח:חיצוני|w:רינתיה|רנתיה}}, {{ח:חיצוני|w:שילת|שילת}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 420; תשי״ג, 924; תשי״ד, 1341; תשי״ח, 795; תשי״ט, 712, 1734; תשכ״ז, 2353, 2999; תשכ״ט, 48; תשל״ז, 1124; תשמ״ב, 1300; תשמ״ה, 72; תשמ״ח, 488; תשנ״ג, 1092; תשנ״ד, 597; תשנ״ה, 715; תשנ״ז, 454; תשנ״ח, 320, 746, 982, 1050; תשס״ו, 781, 820; תש״ע, 847; תשע״ב, 1057; תשפ״א, 3657)}} {{ח:סעיף*|(לג)||עוגן=תוספת 1 פרט לג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מנשה|מנשה}}''' – {{ח:חיצוני|w:אום אל-קוטוף|אום אל קוטוף}}, {{ח:חיצוני|w:אל-עריאן|אל־עריאן}}, {{ח:חיצוני|w:ברקאי|ברקאי}}, {{ח:חיצוני|w:גן השומרון|גן השומרון}}, {{ח:חיצוני|w:גן שמואל|גן שמואל}}, {{ח:חיצוני|w:כפר גליקסון|כפר גליקסון}}, {{ח:חיצוני|w:כפר פינס|כפר פינס}}, {{ח:חיצוני|w:להבות חביבה|להבות חביבה}}, {{ח:חיצוני|w:מאור|מאור}}, {{ח:חיצוני|w:מגל (קיבוץ)|מגל}}, {{ח:חיצוני|w:מי עמי|מי עמי}}, {{ח:חיצוני|w:מייסר|מייסר}}, {{ח:חיצוני|w:מענית|מענית}}, {{ח:חיצוני|w:מצפה אילן|מצפה אילן}}, {{ח:חיצוני|w:מצר (קיבוץ)|מצר}}, {{ח:חיצוני|w:משמרות|משמרות}}, {{ח:חיצוני|w:עין עירון|עין עירון}}, {{ח:חיצוני|w:עין שמר|עין שמר}}, {{ח:חיצוני|w:קציר (יישוב)|קציר}}, {{ח:חיצוני|w:רגבים|רגבים}}, {{ח:חיצוני|w:שדה יצחק|שדה יצחק}}, {{ח:חיצוני|w:תלמי אלעזר|תלמי אליעזר}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 490, 881; תשי״א, 1632, 171; תשי״ב, 352; תשט״ז, 416, 730; תשי״ט, 972, 1459; תש״ך, 1124; תשכ״ג, 2055; תשכ״ה, 1831; תשכ״ז, 1052; תש״ן, 818; תשנ״ב, 1217; תשנ״ו, 1451; תשס״ה, 781; תש״ע, 141, 763; תשע״ב, 1372א; תשע״ז, 295; תשע״ח, 362; תשע״ט, 672; תשפ״ב, 2273)}} {{ח:סעיף*|(לד)||עוגן=תוספת 1 פרט לד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מעלה יוסף|מעלה יוסף}}''' – {{ח:חיצוני|w:אבירים|אבירים}}, {{ח:חיצוני|w:אבן מנחם|אבן מנחם}}, {{ח:חיצוני|w:אלקוש|אלקוש}}, {{ח:חיצוני|w:גורן (מושב)|גורן}}, {{ח:חיצוני|w:גורנות הגליל|גורנות הגליל}}, {{ח:חיצוני|w:גיתה (יישוב)|גיתה}}, {{ח:חיצוני|w:מצפה הילה|הילה}}, {{ח:חיצוני|w:זרעית|זרעית}}, {{ח:חיצוני|w:חוסן|חוסן}}, {{ח:חיצוני|w:יערה|יערה}}, {{ח:חיצוני|w:לפידות|לפידות}}, {{ח:חיצוני|w:מנות|מנות}}, {{ח:חיצוני|w:מעונה|מעונה}}, {{ח:חיצוני|w:מתת|מתת}}, {{ח:חיצוני|w:נווה זיו|נווה זיו}}, {{ח:חיצוני|w:נטועה|נטועה}}, {{ח:חיצוני|w:עבדון|עבדון}}, {{ח:חיצוני|w:עין יעקב|עין יעקב}}, {{ח:חיצוני|w:פקיעין החדשה|פקיעין חדשה}}, {{ח:חיצוני|w:צוריאל|צוריאל}}, {{ח:חיצוני|w:שומרה (מושב)|שומרה}}, {{ח:חיצוני|w:שתולה|שתולה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 421; תשי״ט, 318; תשכ״ד, 1833; תשכ״ח, 2302; תשל״ו, 274; תשמ״ו, 1477; תש״ן, 896; תשנ״ד, 1090; תשנ״ו, 411; תשנ״ח, 497; תשס״ו, 1060; תשס״ז, 465; תש״ע, 981; תשע״ג, 1182; תשע״ה, 381; תשע״ט, 411, 2272; תשפ״א, 2993; תשפ״ב, 1070, 3418)}} {{ח:סעיף*|(לה)||עוגן=תוספת 1 פרט לה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מפעלות אפק|מפעלות־אפק}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית דרום השרון|דרום השרון}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״ך, 992, 1306; תשכ״ו, 154; תשל״ג, 1730; תשל״ח, 2179; תש״ם, 1284)}} {{ח:סעיף*|(לו)||עוגן=תוספת 1 פרט לו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מרום הגליל|מרום הגליל}}''' – {{ח:חיצוני|w:אביבים|אביבים}}, {{ח:חיצוני|w:אור הגנוז|אור הגנוז}}, {{ח:חיצוני|w:אמירים|אמירים}}, {{ח:חיצוני|w:ביריה|ביריה}}, {{ח:חיצוני|w:בר יוחאי (יישוב)|בר יוחאי}}, {{ח:חיצוני|w:דוב"ב|דוב״ב}}, {{ח:חיצוני|w:דלתון (מושב)|דלתון}}, {{ח:חיצוני|w:חזון (מושב)|חזון}}, {{ח:חיצוני|w:טפחות (מושב)|טפחות}}, {{ח:חיצוני|w:כלנית (יישוב)|כלנית}}, {{ח:חיצוני|w:כפר חנניה|כפר חנניה}}, {{ח:חיצוני|w:כפר שמאי|כפר שמאי}}, {{ח:חיצוני|w:כרם בן זמרה|כרם בן זמרה}}, {{ח:חיצוני|w:ליבנים|לבנים}}, {{ח:חיצוני|w:מירון (מושב)|מירון}}, {{ח:חיצוני|w:כפר חושן|ספסופה}}, {{ח:חיצוני|w:עין אל-אסד|עין אל־אסד}}, {{ח:חיצוני|w:עלמה (מושב)|עלמה}}, {{ח:חיצוני|w:עמוקה|עמוקה}}, {{ח:חיצוני|w:פרוד|פרוד}}, {{ח:חיצוני|w:ריחאניה|ריחאניה}}, {{ח:חיצוני|w:שזור|שזור}}, {{ח:חיצוני|w:שפר|שפר}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 1377; תשי״ג, 924; תשי״ז, 26, 743; תשי״ח, 1668; תשי״ט, 972; תשכ״ב, 441; תשכ״ה, 1061; תש״ל, 149; תשל״ז, 1559; תשמ״ג, 553, 1598; תשמ״ו, 1056; תשמ״ח, 669; תשנ״א, 1061; תשנ״ב, 903; תשנ״ג, 396; תשנ״ד, 106, 789; תשנ״ח, 1165; תשס״ב, 1271; תשס״ד, 70, 962; תשע״ג, 82; תשע״ח, 1924; תשע״ט, 346; תשפ״א, 674, 2465)}} {{ח:סעיף*|(לז)||עוגן=תוספת 1 פרט לז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מרחבים|מרחבים}}''' – {{ח:חיצוני|w:אשבול (מושב)|אשבול}}, {{ח:חיצוני|w:בטחה|בטחה}}, {{ח:חיצוני|w:גילת|גילת}}, {{ח:חיצוני|w:מבועים|מבועים}}, {{ח:חיצוני|w:מסלול (מושב)|מסלול}}, {{ח:חיצוני|w:ניר משה|ניר משה}}, {{ח:חיצוני|w:ניר עקיבא|ניר עקיבא}}, {{ח:חיצוני|w:פדויים|פדויים}}, {{ח:חיצוני|w:פטיש (מושב)|פטיש}}, {{ח:חיצוני|w:פעמי תש"ז|פעמי תש״ז}}, {{ח:חיצוני|w:קלחים|קלחים}}, {{ח:חיצוני|w:רנן|רנן}}, {{ח:חיצוני|w:שבי דרום|שבי דרום}}, {{ח:חיצוני|w:שדה צבי|שדה צבי}}, {{ח:חיצוני|w:תלמי ביל"ו|תלמי ביל״ו}}, {{ח:חיצוני|w:תפרח|תפרח}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 327; תשי״ג, 924; תשי״ז, 200; תשי״ח, 425; תשי״ט, 710, 889; תש״ך, 435; תשכ״א, 222; תשכ״ד, 401; תשכ״ז, 2873; תשל״ז, 447; תשמ״ה, 956; תשס״ב, 128; תשס״ז, 1131; תשע״ד, 1144; תשע״ז, 1227; תשע״ט, 2159; תש״ף, 1728; תשפ״א, 3023)}} {{ח:סעיף*|(לח)||עוגן=תוספת 1 פרט לח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית נחל שורק|נחל שורק}}''' – {{ח:חיצוני|w:בית חלקיה|בית חלקיה}}, {{ח:חיצוני|w:בני ראם|בני ראם}}, {{ח:חיצוני|w:גני טל|גני טל}}, {{ח:חיצוני|w:חפץ חיים (קיבוץ)|חפץ חיים}}, {{ח:חיצוני|w:יד בנימין|יד בנימין}}, {{ח:חיצוני|w:יסודות (מושב)|יסודות}}, {{ח:חיצוני|w:נצר חזני|נצר חזני}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 496; תשי״א, 171; תשי״ב, 502; תשי״ג, 924; תשי״ד, 70, 460; תשט״ו, 7, 18; תשי״ח, 1355; תשי״ט, 434, 1398; תש״ך, 995; תשכ״א, 941; תשכ״ג, 2081; תשכ״ז, 172; תשס״ז, 466; תשס״ח, 862; תש״ע, 925; תשע״ב, 192; תשע״ה, 579)}} {{ח:סעיף*|(לט)||עוגן=תוספת 1 פרט לט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית נעמן|נעמן}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מטה אשר|מטה אשר}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 764; תשכ״א, 2700; תשכ״ג, 21; תשכ״ה, 2138; תשמ״ג, 344)}} {{ח:סעיף*|(מ)||עוגן=תוספת 1 פרט מ}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית סולם צור|סולם־צור}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מטה אשר|מטה אשר}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 1253; תשכ״א, 1707; תשכ״ג, 856; תשכ״ד, 1835; תשכ״ה, 383; תשמ״ג, 344)}} {{ח:סעיף*|(מא)||עוגן=תוספת 1 פרט מא}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית שדות נגב|שדות נגב}}''' – {{ח:חיצוני|w:בית הגדי|בית הגדי}}, {{ח:חיצוני|w:גבעולים|גבעולים}}, {{ח:חיצוני|w:זמרת (מושב)|זמרת}}, {{ח:חיצוני|w:זרועה|זרועה}}, {{ח:חיצוני|w:יושיביה|יושיביה}}, {{ח:חיצוני|w:כפר מימון|כפר מימון}}, {{ח:חיצוני|w:מלילות|מלילות}}, {{ח:חיצוני|w:מעגלים|מעגלים}}, {{ח:חיצוני|w:סעד|סעד}}, {{ח:חיצוני|w:עלומים (קיבוץ)|עלומים}}, {{ח:חיצוני|w:שיבולים|שבלים}}, {{ח:חיצוני|w:שובה|שובה}}, {{ח:חיצוני|w:שוקדה|שוקדה}}, {{ח:חיצוני|w:שרשרת (מושב)|שרשרת}}, {{ח:חיצוני|w:תושיה|תושיה}}, {{ח:חיצוני|w:תקומה|תקומה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 501, 1192; תשי״ג, 924; תשי״ד, 856; תשי״ח, 1772; תשי״ט, 889; 1735; תש״ך, 1031; תשכ״ג, 1106; תשכ״ו, 157; תשכ״ז, 2753; תשל״ז, 448; תשנ״ב, 1508; תשנ״ג, 148; תשס״ג, 447; תשס״ו, 268; תשע״ה, 404; תשע״ז, 1227; תשע״ט, 543)}} {{ח:סעיף*|(מב)||עוגן=תוספת 1 פרט מב}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית עמק הירדן|עמק הירדן}}''' – {{ח:חיצוני|w:אלומות|אלומות}}, {{ח:חיצוני|w:אלמגור|אלמגור}}, {{ח:חיצוני|w:אפיקים|אפיקים}}, {{ח:חיצוני|w:אשדות יעקב איחוד|אשדות יעקב (איחוד)}}, {{ח:חיצוני|w:אשדות יעקב מאוחד|אשדות יעקב (מאוחד)}}, {{ח:חיצוני|w:בית זרע|בית זרע}}, {{ח:חיצוני|w:גינוסר|גנוסר}}, {{ח:חיצוני|w:דגניה א'|דגניה א׳}}, {{ח:חיצוני|w:דגניה ב'|דגניה ב׳}}, {{ח:חיצוני|w:האון|האון}}, {{ח:חיצוני|w:חוקוק|חוקוק}}, {{ח:חיצוני|w:כנרת (מושבה)|כנרת}}, {{ח:חיצוני|w:פוריה – כפר עבודה|כפר עבודה}}, {{ח:חיצוני|w:מסדה|מסדה}}, {{ח:חיצוני|w:מעגן (קיבוץ)|מעגן}}, {{ח:חיצוני|w:פוריה – נווה עובד|נווה עובד}}, {{ח:חיצוני|w:עין גב|עין גב}}, {{ח:חיצוני|w:פוריה עילית|פוריה עילית}}, {{ח:חיצוני|w:קבוצת כנרת|קבוצת כנרת}}, {{ח:חיצוני|w:רביד|רביד}}, {{ח:חיצוני|w:שער הגולן|שער הגולן}}, {{ח:חיצוני|w:תל קציר|תל קציר}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 149, 307, 318; תשי״א, 171; תשי״ט, 710, 973; תשכ״א, 1752; תשכ״ג, 279; תשמ״ז, 212; תש״ן, 540; תשנ״א, 1062; תשנ״ב, 449; תשנ״ה, 1384; תש״ס, 68; תשס״ז, 10; תשס״ט, 236; תשע״א, 576; תשע״ג, 260; תשע״ח, 2497)}} {{ח:סעיף*|(מג)||עוגן=תוספת 1 פרט מג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית עמק חפר|עמק חפר}}''' – {{ח:חיצוני|w:אביחיל|אביחיל}}, {{ח:חיצוני|w:אומץ (מושב)|אומץ}}, {{ח:חיצוני|w:אחיטוב|אחיטוב}}, {{ח:חיצוני|w:אלישיב (מושב)|אלישיב}}, {{ח:חיצוני|w:בארותיים|בארותיים}}, {{ח:חיצוני|w:בורגתא|בורגתא}}, {{ח:חיצוני|w:בחן|בחן}}, {{ח:חיצוני|w:בית הלוי|בית הלוי}}, {{ח:חיצוני|w:בית חרות|בית חירות}}, {{ח:חיצוני|w:בית ינאי|בית ינאי}}, {{ח:חיצוני|w:בית יצחק-שער חפר|בית יצחק – שער חפר}}, {{ח:חיצוני|w:ביתן אהרן|ביתן אהרון}}, {{ח:חיצוני|w:בת חן|בת חן}}, {{ח:חיצוני|w:בת חפר|בת חפר}}, {{ח:חיצוני|w:גאולי תימן|גאולי תימן}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת חיים איחוד|גבעת חיים איחוד}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת חיים מאוחד|גבעת חיים מאוחד}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת שפירא (מושב)|גבעת שפירא}}, {{ח:חיצוני|w:גן יאשיה|גן יאשיה}}, {{ח:חיצוני|w:הדר עם|הדר עם}}, {{ח:חיצוני|w:המעפיל|המעפיל}}, {{ח:חיצוני|w:העוגן|העוגן}}, {{ח:חיצוני|w:חבצלת השרון (מושב)|חבצלת השרון}}, {{ח:חיצוני|w:חגלה (מושב)|חוגלה}}, {{ח:חיצוני|w:חופית (יישוב)|חופית}}, {{ח:חיצוני|w:חיבת ציון (מושב)|חיבת ציון}}, {{ח:חיצוני|w:חניאל|חניאל}}, {{ח:חיצוני|w:חרב לאת|חרב לאת}}, {{ח:חיצוני|w:יד חנה|יד חנה}}, {{ח:חיצוני|w:כפר ידידיה|ידידיה}}, {{ח:חיצוני|w:כפר הרא"ה|כפר הרואה}}, {{ח:חיצוני|w:כפר ויתקין|כפר ויתקין}}, {{ח:חיצוני|w:כפר חיים|כפר חיים}}, {{ח:חיצוני|w:כפר מונש|כפר מונש}}, {{ח:חיצוני|w:מכמורת|מכמורת}}, {{ח:חיצוני|w:מעברות|מעברות}}, {{ח:חיצוני|w:משמר השרון|משמר השרון}}, {{ח:חיצוני|w:עולש (מושב)|עולש}}, {{ח:חיצוני|w:עין החורש|עין החורש}}, {{ח:חיצוני|w:צוקי ים|צוקי ים}}, {{ח:חיצוני|w:שושנת העמקים (יישוב)|שושנת העמקים}} {{ח:הערה|(ע״ר 1940, 477א׳; 1944, 803א׳; 1945, 684א׳, 979א׳; 1947, 992א׳; ק״ת תש״ט, 351; תש״י, 81; תשי״א, 546; תשי״ג, 1065; תשי״ד, 175; תשי״ז, 272; תשי״ט, 1399; תשכ״ב, 1907; תשכ״ג, 1107, 1849; תשכ״ד, 66; תשל״ז, 2278; תשמ״ח, 1069; תשנ״א, 214; תשנ״ב, 1203, 1540; תשנ״ג, 916; תשנ״ה, 659; תשנ״ט, 215; תשס״ו, 1183; תשס״ז, 343; תש״ע, 238; תשע״ג, 156; תשע״ה, 824; תשע״ח, 2505; תשע״ט, 656; תשפ״ב, 1982, 2301, 2940)}} {{ח:סעיף*|(מד)||עוגן=תוספת 1 פרט מד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית שדות דן|שדות דן}}''' – {{ח:חיצוני|w:אחיעזר|אחיעזר}}, {{ח:חיצוני|w:גנות|גנות}}, {{ח:חיצוני|w:זיתן|זיתן}}, {{ח:חיצוני|w:חמ"ד (מושב)|חמד}}, {{ח:חיצוני|w:יגל|יגל}}, {{ח:חיצוני|w:כפר חב"ד|כפר חב״ד}}, {{ח:חיצוני|w:משמר השבעה|משמר השבעה}}, {{ח:חיצוני|w:ניר צבי|ניר צבי}}, {{ח:חיצוני|w:צפריה|צפריה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 481, 761; תשי״ג, 924, 1382; תשי״ח, 441, 795; תשי״ט, 711, 1009; תשכ״ז, 75; תשל״ח, 687; תשמ״ב, 1404; תשמ״ג, 1404; תשמ״ו, 14; תשנ״ד, 787; תשנ״ז, 456; תשנ״ח, 287, 322; תש״ע, 859; תשע״ב, 1069; תשע״ט, 2147; תשפ״א, 3016; תשפ״ב, 3650)}} {{ח:סעיף*|(מה)||עוגן=תוספת 1 פרט מה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית קישון|קישון}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית עמק יזרעאל|עמק יזרעאל}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 280, 592; תש״ם, 1975)}} {{ח:סעיף*|(מו)||עוגן=תוספת 1 פרט מו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית רמת הנגב|רמת נגב}}''' – {{ח:חיצוני|w:אשלים|אשלים}}, {{ח:חיצוני|w:באר מילכה|באר מילכה}}, {{ח:חיצוני|w:טללים|טללים}}, {{ח:חיצוני|w:כמהין (מושב)|כמהין}}, {{ח:חיצוני|w:מדרשת בן-גוריון|מדרשת בן גוריון}}, {{ח:חיצוני|w:מרחב עם|מרחב עם}}, {{ח:חיצוני|w:משאבי שדה|משאבי שדה}}, {{ח:חיצוני|w:ניצני סיני|ניצני סיני}}, {{ח:חיצוני|w:רביבים|רביבים}}, {{ח:חיצוני|w:רתמים|רתמים}}, {{ח:חיצוני|w:שדה בוקר|שדה בוקר}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ד, 724; תשי״ז, 784; תשי״ט, 889, 1613; תש״ך, 1225, 1965; תשכ״ד, 1120; 1389; תשכ״ו, 2570; תש״ן, 1266; תשנ״ט, 972; תשס״ב, 129; תשס״ד, 86, 96, 710; תשס״ו, 1068; תשס״ח, 106, 430; תש״ע, 834; תשע״ד, 98; תשע״ה, 447; תשע״ט, 342; תשפ״א, 1786)}} {{ח:סעיף*|(מז)||עוגן=תוספת 1 פרט מז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית שלחים|שלחים}}''' – אוחדה למועצה אזורית {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מרחבים|מרחבים}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״א, 2587; תשכ״ב, 2484; תשכ״ד, 400)}} {{ח:סעיף*|(מח)||עוגן=תוספת 1 פרט מח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית שער הנגב|שער הנגב}}''' – {{ח:חיצוני|w:אור הנר|אור הנר}}, {{ח:חיצוני|w:ארז (קיבוץ)|ארז}}, {{ח:חיצוני|w:ברור חיל|ברור חיל}}, {{ח:חיצוני|w:גבים|גבים}}, {{ח:חיצוני|w:דורות|דורות}}, {{ח:חיצוני|w:יכיני|יכיני}}, {{ח:חיצוני|w:כפר עזה|כפר עזה}}, {{ח:חיצוני|w:מפלסים|מפלסים}}, {{ח:חיצוני|w:נחל עוז|נחל עוז}}, {{ח:חיצוני|w:ניר עם|ניר עם}}, {{ח:חיצוני|w:רוחמה|רוחמה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 437, 657; תשי״ב, 278; תשי״ג, 924; תשי״ח, 1899; תש״ך, 1965; תשכ״א, 310; תשכ״ג, 1234; תשכ״ז, 2754; תשכ״ט, 1293; תשמ״ט, 565; תשס״ה, 614; תשע״ט, 598; תשפ״א, 832)}} {{ח:סעיף*|(מט)||עוגן=תוספת 1 פרט מט}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית שפיר|שפיר}}''' – {{ח:חיצוני|w:אבן שמואל|אבן שמואל}}, {{ח:חיצוני|w:איתן (מושב)|איתן}}, {{ח:חיצוני|w:אלומה (יישוב)|אלומה}}, {{ח:חיצוני|w:זבדיאל|זבדיאל}}, {{ח:חיצוני|w:זרחיה|זרחיה}}, {{ח:חיצוני|w:מרכז שפירא|מרכז שפירא}}, {{ח:חיצוני|w:משואות יצחק|משואות יצחק}}, {{ח:חיצוני|w:נועם (מושב)|נועם}}, {{ח:חיצוני|w:עוזה|עוזה}}, {{ח:חיצוני|w:עין צורים|עין צורים}}, {{ח:חיצוני|w:קוממיות|קוממיות}}, {{ח:חיצוני|w:רווחה (מושב)|רווחה}}, {{ח:חיצוני|w:שלווה (מושב)|שלווה}}, {{ח:חיצוני|w:שפיר|שפיר}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 112; תשי״ד, 734; תשט״ז, 137; תשי״ז, 92, 447; תש״ך, 995; תשכ״א, 259, 2397; תשכ״ד, 1510; תשכ״ה, 1139; תשל״א, 1329; תשל״ב, 531; 1461; תשל״ד, 1190; תשל״א, 74; תשנ״ו, 558; תש״ס, 413; תשע״א, 570; תשע״ג, 42; תשע״ט, 591; תשפ״א, 3714)}} {{ח:סעיף*|(נ)||עוגן=תוספת 1 פרט נ}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית תמר|תמר}}''' – {{ח:חיצוני|w:נאות הכיכר|נאות הככר}}, {{ח:חיצוני|w:נווה זוהר|נוה זוהר}}, {{ח:חיצוני|w:עין גדי (קיבוץ)|עין גדי}}, {{ח:חיצוני|w:עין חצבה (מושב)|עין חצבה}}, {{ח:חיצוני|w:עין תמר|עין תמר}}, {{ח:חיצוני|w:הר עמשא (יישוב)|עמשא}} {{ח:הערה|(ק״ת תשט״ז, 747; תשי״ט, 261, 889; תשכ״א, 222; תשכ״ב, 2373; תשכ״ח, 854; תשל״ג, 1052; 1871; תשל״ה, 1844; תשל״ז, 9, 407; תשל״ח, 904, 1664; תשמ״ה, 492; תשמ״ו, 507, 1178, 1179; תשמ״ח, 926; תשמ״ט, 1138; תשס״ה, 166; תש״ע, 1486; תשע״ה, 386; תשע״ט, 538; תשפ״א, 666)}} {{ח:סעיף*|(נא)||עוגן=תוספת 1 פרט נא}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית חבל אילות|חבל אילות}}''' – {{ח:חיצוני|w:אילות|אילות}}, {{ח:חיצוני|w:אליפז (קיבוץ)|אליפז}}, {{ח:חיצוני|w:באר אורה|באר אורה}}, {{ח:חיצוני|w:גרופית|גרופית}}, {{ח:חיצוני|w:יהל|יהל}}, {{ח:חיצוני|w:יטבתה|יטבתה}}, {{ח:חיצוני|w:לוטן|לוטן}}, {{ח:חיצוני|w:נווה חריף|נווה חריף}}, {{ח:חיצוני|w:סמר|סמר}}, {{ח:חיצוני|w:קטורה|קטורה}}, {{ח:חיצוני|w:נאות סמדר|שזפון}}, {{ח:חיצוני|w:שחרות|שחרות}} {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ד, 1034; תשכ״ז, 142; תשל״א, 849, 861; תשל״ג, 1156; תשל״ז, 334; תשל״ח, 1279; תשמ״ה, 493; תשנ״ג, 698; תשנ״ח, 90; תשס״ז, 175; תשס״ט, 237; תשע״ה, 445; תשע״ו, 1416; תשע״ז, 1686; תשע״ט, 691)}} {{ח:סעיף*|(נב)||עוגן=תוספת 1 פרט נב}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מטה יהודה|מטה יהודה}}''' – {{ח:חיצוני|w:אביעזר|אביעזר}}, {{ח:חיצוני|w:אבן ספיר|אבן ספיר}}, {{ח:חיצוני|w:אדרת (מושב)|אדרת}}, {{ח:חיצוני|w:אורה|אורה}}, {{ח:חיצוני|w:אשתאול|אשתאול}}, {{ח:חיצוני|w:בית זית|בית זית}}, {{ח:חיצוני|w:בית מאיר|בית מאיר}}, {{ח:חיצוני|w:בית נקופה|בית נקופה}}, {{ח:חיצוני|w:בקוע|בקוע}}, {{ח:חיצוני|w:בר גיורא (מושב)|בר גיורא}}, {{ח:חיצוני|w:גבעות עדן|גבעות עדן}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת יערים|גבעת יערים}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת ישעיהו|גבעת ישעיהו}}, {{ח:חיצוני|w:גיזו|גיזו}}, {{ח:חיצוני|w:גפן (מושב)|גפן}}, {{ח:חיצוני|w:הראל (קיבוץ)|הראל}}, {{ח:חיצוני|w:זכריה (מושב)|זכריה}}, {{ח:חיצוני|w:זנוח|זנוח}}, {{ח:חיצוני|w:טל שחר|טל שחר}}, {{ח:חיצוני|w:יד השמונה|יד השמונה}}, {{ח:חיצוני|w:ישעי|ישעי}}, {{ח:חיצוני|w:כפר אוריה|כפר אוריה}}, {{ח:חיצוני|w:כסלון|כסלון}}, {{ח:חיצוני|w:לוזית|לוזית}}, {{ח:חיצוני|w:שריגים|לי־און}}, {{ח:חיצוני|w:מבוא ביתר|מבוא בית״ר}}, {{ח:חיצוני|w:מוצא עילית|מוצא עילית}}, {{ח:חיצוני|w:מחסיה|מחסיה}}, {{ח:חיצוני|w:מטע (מושב)|מטע}}, {{ח:חיצוני|w:מסילת ציון|מסילת ציון}}, {{ח:חיצוני|w:מעלה החמישה|מעלה החמישה}}, {{ח:חיצוני|w:נווה אילן|נוה אילן}}, {{ח:חיצוני|w:נווה מיכאל|נוה מיכאל}}, {{ח:חיצוני|w:נווה שלום|נוה שלום}}, {{ח:חיצוני|w:נחושה|נחושה}}, {{ח:חיצוני|w:נחם|נחם}}, {{ח:חיצוני|w:נחשון (קיבוץ)|נחשון}}, {{ח:חיצוני|w:נטף|נטף}}, {{ח:חיצוני|w:נס הרים|נס הרים}}, {{ח:חיצוני|w:נתיב הל"ה|נתיב הל״ה}}, {{ח:חיצוני|w:עגור (מושב)|עגור}}, {{ח:חיצוני|w:עין נקובא|עין נקובא}}, {{ח:חיצוני|w:עין ראפה|עין ראפה}}, {{ח:חיצוני|w:עמינדב|עמינדב}}, {{ח:חיצוני|w:צובה|צובה}}, {{ח:חיצוני|w:צור הדסה|צור הדסה}}, {{ח:חיצוני|w:צלפון|צלפון}}, {{ח:חיצוני|w:צפרירים|צפרירים}}, {{ח:חיצוני|w:צרעה (קיבוץ)|צרעה}}, {{ח:חיצוני|w:קריית ענבים|קרית ענבים}}, {{ח:חיצוני|w:רמת רזיאל|רמת רזיאל}}, {{ח:חיצוני|w:רמת רחל|רמת רחל}}, {{ח:חיצוני|w:שדות מיכה|שדות מיכה}}, {{ח:חיצוני|w:שואבה|שואבה}}, {{ח:חיצוני|w:שורש (מושב)|שרש}}, {{ח:חיצוני|w:תירוש (מושב)|תירוש}}, {{ח:חיצוני|w:תעוז|תעוז}}, {{ח:חיצוני|w:תרום|תרום}} {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ד, 1444; תשכ״ה, 1525; תשכ״ז, 1313; תשכ״ח, 199; תשל״ג, 1051; תשל״ד, 382; תשל״ו, 1641; תש״ם, 371, 2121; תשמ״ה, 1720, 809; תשמ״ח, 937, 531; תש״ן, 17; תשנ״ג, 178, 863; תשנ״ד, 25; תשנ״ו, 1452; תשנ״ט, 5; תשס״ג, 445; תשס״ד, 69; תשס״ז, 378; תשס״ח, 1232; תש״ע, 769; תשע״ד, 1143; תשע״ז, 296, 1686, 1730; תשפ״א, 687, 2454; תשפ״ב, 2637)}} {{ח:סעיף*|(נג)||עוגן=תוספת 1 פרט נג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מרכז הגליל|מרכז הגליל}}''' – פורקה למועצות מקומיות {{ח:חיצוני|w:כסרא-סמיע|כסרא־סמיע}} ו{{ח:חיצוני|w:יאנוח-ג'ת|ינוח־ג׳ת}} ול{{ח:חיצוני|w:מגדל תפן|מועצה מקומית תעשייתית תפן}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ט, 1918; תש״ן, 961)}} {{ח:סעיף*|(נג)||עוגן=תוספת 1 פרט נג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית הערבה התיכונה|הערבה התיכונה}}''' – {{ח:חיצוני|w:חצבה|חצבה}}, {{ח:חיצוני|w:ספיר (יישוב)|ספיר}}, {{ח:חיצוני|w:עידן (מושב)|עידן}}, {{ח:חיצוני|w:עין יהב|עין יהב}}, {{ח:חיצוני|w:פארן|פארן}}, {{ח:חיצוני|w:צופר (מושב)|צופר}}, {{ח:חיצוני|w:צוקים|צוקים}} {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ז, 405, 2488; תשל״ח, 1725; תש״ם, 2122; תשמ״ה, 494; תש״ן, 120; תשס״ד, 187; תשס״ח, 1118; תשע״ה, 384; תשע״ט, 541; תשפ״ב, 3656)}} {{ח:סעיף*|(נד)||עוגן=תוספת 1 פרט נד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית דרום השרון|דרום השרון}}''' – {{ח:חיצוני|w:אייל (קיבוץ)|אייל}}, {{ח:חיצוני|w:אלישמע|אלישמע}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת השלושה|גבעת השלושה}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת חן|גבעת חן}}, {{ח:חיצוני|w:גן חיים|גן חיים}}, {{ח:חיצוני|w:גני עם|גני עם}}, {{ח:חיצוני|w:גת רימון|גת רימון}}, {{ח:חיצוני|w:חגור|חגור}}, {{ח:חיצוני|w:חורשים|חורשים}}, {{ח:חיצוני|w:ירחיב|ירחיב}}, {{ח:חיצוני|w:ירקונה|ירקונה}}, {{ח:חיצוני|w:כפר מל"ל|כפר מלל}}, {{ח:חיצוני|w:כפר סירקין|כפר סירקין}}, {{ח:חיצוני|w:מגשימים|מגשימים}}, {{ח:חיצוני|w:כפר מעש|מעש}}, {{ח:חיצוני|w:מתן|מתן}}, {{ח:חיצוני|w:נווה ימין|נווה ימין}}, {{ח:חיצוני|w:נווה ירק|נווה ירק}}, {{ח:חיצוני|w:נחשונים|נחשונים}}, {{ח:חיצוני|w:ניר אליהו|ניר אליהו}}, {{ח:חיצוני|w:נירית|נירית}}, {{ח:חיצוני|w:עדנים|עדנים}}, {{ח:חיצוני|w:עינת|עינת}}, {{ח:חיצוני|w:צופית (מושב)|צופית}}, {{ח:חיצוני|w:צור יצחק|צור יצחק}}, {{ח:חיצוני|w:צור נתן|צור נתן}}, {{ח:חיצוני|w:רמות השבים|רמות השבים}}, {{ח:חיצוני|w:רמת הכובש|רמת הכובש}}, {{ח:חיצוני|w:שדה ורבורג|שדה ורבורג}}, {{ח:חיצוני|w:שדי חמד|שדה חמד {{ח:הערה|[צ״ל: שדי חמד]}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״ם, 1273; תשמ״ב, 375; תשמ״ו, 1391; תשמ״ז, 1026; תש״ן, 690; תשנ״ג, 395; תשנ״ה, 708; תשנ״ט, 215; תשס״ג, 605; תשס״ז, 1139; תש״ע, 968; תשע״א, 1152; תשע״ב, 1068; תשע״ג, 758; תשע״ד, 1800; תשע״ה, 309; תשע״ז, 621; תשע״ט, 2206; תשפ״א, 3721)}} {{ח:סעיף*|(נה)||עוגן=תוספת 1 פרט נה}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית עמק יזרעאל|עמק יזרעאל}}''' – {{ח:חיצוני|w:אחוזת ברק|אחוזת ברק}}, {{ח:חיצוני|w:אלון הגליל|אלון הגליל}}, {{ח:חיצוני|w:אלוני אבא|אלוני אבא}}, {{ח:חיצוני|w:אלונים|אלונים}}, {{ח:חיצוני|w:בית זייד|בית זיד}}, {{ח:חיצוני|w:בית לחם הגלילית|בית לחם הגלילית}}, {{ח:חיצוני|w:בית שערים (מושב)|בית שערים}}, {{ח:חיצוני|w:בלפוריה|בלפוריה}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת אלה|גבעת אלה}}, {{ח:חיצוני|w:גבת|גבת}}, {{ח:חיצוני|w:גזית|גזית}}, {{ח:חיצוני|w:גניגר|גיניגר}}, {{ח:חיצוני|w:דברת|דברת}}, {{ח:חיצוני|w:הושעיה|הושעיה}}, {{ח:חיצוני|w:היוגב|היוגב}}, {{ח:חיצוני|w:הסוללים|הסוללים}}, {{ח:חיצוני|w:הרדוף (קיבוץ)|הרדוף}}, {{ח:חיצוני|w:חנתון|חנתון}}, {{ח:חיצוני|w:יפעת|יפעת}}, {{ח:חיצוני|w:כפר ברוך|כפר ברוך}}, {{ח:חיצוני|w:כפר גדעון|כפר גדעון}}, {{ח:חיצוני|w:כפר החורש|כפר החורש}}, {{ח:חיצוני|w:כפר יהושע|כפר יהושע}}, {{ח:חיצוני|w:מזרע|מזרע}}, {{ח:חיצוני|w:מנשייה זבדה|מנשית זבדה}}, {{ח:חיצוני|w:מרחביה (מושב)|מרחביה מושב}}, {{ח:חיצוני|w:מרחביה (קיבוץ)|מרחביה קיבוץ}}, {{ח:חיצוני|w:נהלל|נהלל}}, {{ח:חיצוני|w:סוואעד חמירה|סוואד (תמירה)}}, {{ח:חיצוני|w:עדי|עדי}}, {{ח:חיצוני|w:עין דור|עין דור}}, {{ח:חיצוני|w:ציפורי (מושב)|ציפורי}}, {{ח:חיצוני|w:רמת דוד|רמת דוד}}, {{ח:חיצוני|w:שדה יעקב|שדה יעקב}}, {{ח:חיצוני|w:שמשית|שמשית}}, {{ח:חיצוני|w:שריד|שריד}}, {{ח:חיצוני|w:תל עדשים|תל עדשים}}, {{ח:חיצוני|w:תמרת|תמרת}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 785; תשי״ד, 1237; תשי״ז, 813; תשי״ח, 420; תש״ם, 1975, 1976; תש״ן, 98; תשנ״ב, 1170, 1466; תשנ״ג, 148; תשנ״ד, 1089, 1205; תשנ״ה, 16, 1646; תשנ״ו, 926; תשנ״ז, 461; תשנ״ט, 216, 320; תשס״א, 647; תשס״ב, 1337; תשס״ה, 196, 1011; תשס״ז, 184, 594; תשע״ב, 1653; תשע״ג, 916; תשע״ו, 406, 1723; תשע״ח, 2282; תש״ף, 1844; תשפ״א, 844, 2524, 3675; תשפ״ב, 3692)}} {{ח:סעיף*|(נו)||עוגן=תוספת 1 פרט נו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית גולן|גולן}}''' – {{ח:חיצוני|w:אבני איתן|אבני איתן}}, {{ח:חיצוני|w:אודם (מושב)|אודם}}, {{ח:חיצוני|w:אורטל|אורטל}}, {{ח:חיצוני|w:אל-רום|אל רום}}, {{ח:חיצוני|w:אלוני הבשן|אלוני הבשן}}, {{ח:חיצוני|w:אלי על|אלי על}}, {{ח:חיצוני|w:אניעם|אניעם}}, {{ח:חיצוני|w:אפיק (קיבוץ)|אפיק}}, {{ח:חיצוני|w:בני יהודה (יישוב)|בני יהודה}}, {{ח:חיצוני|w:גבעת יואב|גבעת יואב}}, {{ח:חיצוני|w:גשור|גשור}}, {{ח:חיצוני|w:חד נס|חד נס}}, {{ח:חיצוני|w:חיספין|חספין}}, {{ח:חיצוני|w:יונתן (מושב)|יונתן}}, {{ח:חיצוני|w:כנף|כנף}}, {{ח:חיצוני|w:כפר חרוב|כפר חרוב}}, {{ח:חיצוני|w:מבוא חמה|מבוא חמה}}, {{ח:חיצוני|w:מיצר (מושב)|מיצר}}, {{ח:חיצוני|w:מעלה גמלא|מעלה גמלא}}, {{ח:חיצוני|w:מרום גולן|מרום גולן}}, {{ח:חיצוני|w:נאות גולן|נאות גולן}}, {{ח:חיצוני|w:נוב|נוב}}, {{ח:חיצוני|w:נווה אטי"ב|נווה אטיב}}, {{ח:חיצוני|w:נטור|נטור}}, {{ח:חיצוני|w:עין זיוון|עין זיון}}, {{ח:חיצוני|w:קדמת צבי|קדמת צבי}}, {{ח:חיצוני|w:קלע אלון|קלע}}, {{ח:חיצוני|w:קשת (מושב)|קשת}}, {{ח:חיצוני|w:רמות (מושב)|רמות}}, {{ח:חיצוני|w:רמת מגשימים|רמת מגשימים}}, {{ח:חיצוני|w:שעל|שעל}} {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ב, 379; תשנ״ה, 1452, 1724; תשס״א, 680; תשע״ג, 932; תשע״ט, 356; תשפ״ב, 2606, 3748)}} {{ח:סעיף*|(נז)||עוגן=תוספת 1 פרט נז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית משגב|משגב}}''' – {{ח:חיצוני|w:אבטליון (יישוב)|אבטליון}}, {{ח:חיצוני|w:אשבל (קיבוץ)|אשבל}}, {{ח:חיצוני|w:אשחר (יישוב)|אשחר}}, {{ח:חיצוני|w:גילון|גילון}}, {{ח:חיצוני|w:דמיידה|דמיידה}}, {{ח:חיצוני|w:הררית|הררית}}, {{ח:חיצוני|w:חוסנייה|חוסניה}}, {{ח:חיצוני|w:הר חלוץ|חלוץ}}, {{ח:חיצוני|w:חרשים|חרשים}}, {{ח:חיצוני|w:טל-אל|טל אל}}, {{ח:חיצוני|w:יובלים|יובלים}}, {{ח:חיצוני|w:יודפת|יודפת}}, {{ח:חיצוני|w:יעד|יעד}}, {{ח:חיצוני|w:כישור (קיבוץ)|כישור}}, {{ח:חיצוני|w:כמאנה|כמאנה}}, {{ח:חיצוני|w:כמון (יישוב)|כמון}}, {{ח:חיצוני|w:לבון|לבון}}, {{ח:חיצוני|w:לוטם (יישוב)|לוטם}}, {{ח:חיצוני|w:מורן (קיבוץ)|מורן}}, {{ח:חיצוני|w:מורשת (יישוב קהילתי)|מורשת}}, {{ח:חיצוני|w:מכמנים|מכמנים}}, {{ח:חיצוני|w:מנוף (יישוב)|מנוף}}, {{ח:חיצוני|w:מצפה אבי"ב|מצפה אביב}}, {{ח:חיצוני|w:סלאמה (הגליל)|סלמה}}, {{ח:חיצוני|w:ערב א-נעים|ערב אל־נעים}}, {{ח:חיצוני|w:פלך (קיבוץ)|פלך}}, {{ח:חיצוני|w:מעלה צביה|צביה}}, {{ח:חיצוני|w:צורית|צורית}}, {{ח:חיצוני|w:קורנית (יישוב)|קורנית}}, {{ח:חיצוני|w:ראס אל-עין (הגליל)|ראס אל־עין}}, {{ח:חיצוני|w:רקפת (יישוב)|רקפת}}, {{ח:חיצוני|w:עצמון-שגב|שגב}}, {{ח:חיצוני|w:שורשים (יישוב קהילתי)|שורשים}}, {{ח:חיצוני|w:שכניה|שכניה}}, {{ח:חיצוני|w:תובל|תובל}} {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ג, 96; תשמ״ד, 1212; תשמ״ו, 1053; תשמ״ט, 595, 1136; תשנ״ב, 1473; תשנ״ד, 1090; תשנ״ה, 1650; תשנ״ו, 1429; תשנ״ח, 333; תש״ס, 69; תשס״ב, 45, 352; תשס״ג, 444; תשס״ז, 213; תש״ע, 1141; תשע״ב, 688; תשע״ג, 1152; תשע״ה, 3; תשע״ו, 408; תשע״ז, 294, 1098; תשע״ט, 395, 2256; תש״ף, 1892; תשפ״א, 2471)}} {{ח:סעיף*|(נח)||עוגן=תוספת 1 פרט נח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מטה אשר|מטה אשר}}''' – {{ח:חיצוני|w:אדמית|אדמית}}, {{ח:חיצוני|w:אחיהוד|אחיהוד}}, {{ח:חיצוני|w:אילון|אילון}}, {{ח:חיצוני|w:אפק (קיבוץ)|אפק}}, {{ח:חיצוני|w:אשרת (יישוב)|אשרת}}, {{ח:חיצוני|w:בוסתן הגליל|בוסתן הגליל}}, {{ח:חיצוני|w:בית העמק|בית העמק}}, {{ח:חיצוני|w:בן עמי|בן עמי}}, {{ח:חיצוני|w:בצת|בצת}}, {{ח:חיצוני|w:געתון (קיבוץ)|געתון}}, {{ח:חיצוני|w:גשר הזיו|גשר הזיו}}, {{ח:חיצוני|w:חניתה|חניתה}}, {{ח:חיצוני|w:יחיעם|יחיעם}}, {{ח:חיצוני|w:יסעור (קיבוץ)|יסעור}}, {{ח:חיצוני|w:כברי|כברי}}, {{ח:חיצוני|w:כליל|כליל}}, {{ח:חיצוני|w:כפר מסריק|כפר מסריק}}, {{ח:חיצוני|w:ראש הנקרה (קיבוץ)|כפר ראש הנקרה}}, {{ח:חיצוני|w:לוחמי הגטאות|לוחמי הגטאות}}, {{ח:חיצוני|w:לימן|לימן}}, {{ח:חיצוני|w:מצובה|מצובה}}, {{ח:חיצוני|w:נס עמים|נס עמים}}, {{ח:חיצוני|w:נתיב השיירה|נתיב השיירה}}, {{ח:חיצוני|w:סער|סער}}, {{ח:חיצוני|w:עברון|עברון}}, {{ח:חיצוני|w:עין המפרץ|עין המפרץ}}, {{ח:חיצוני|w:עמקה|עמקה}}, {{ח:חיצוני|w:ערב אל עראמשה|עראמשה}}, {{ח:חיצוני|w:רגבה|רגבה}}, {{ח:חיצוני|w:שבי ציון|שבי ציון}}, {{ח:חיצוני|w:שיח' דנון|שייח דנון}}, {{ח:חיצוני|w:שמרת|שמרת}} {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ג, 337; תש״ן, 611; תשנ״ב, 1116; תשנ״ג, 26, 800; תשנ״ה, 1210; תשנ״ו, 924; תשנ״ז, 452; תשס״א, 225, 735; תשס״ב, 189; תשס״ה, 814; תשס״ו, 78; תשס״ז, 464; תשס״ח, 1233; תשס״ט, 1065; תש״ע, 1394; תשע״ג, 949; תשע״ז, 310; תשע״ט, 383, 2190; תש״ף, 1735; תשפ״א, 2509, 3643; תשפ״ב, 2286)}} {{ח:סעיף*|(נט)||עוגן=תוספת 1 פרט נט}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית לב השרון|לב השרון}}''' – {{ח:חיצוני|w:בני דרור|בני דרור}}, {{ח:חיצוני|w:גאולים (מושב)|גאולים}}, {{ח:חיצוני|w:גנות הדר|גנות הדר}}, {{ח:חיצוני|w:חרות (מושב)|חרות}}, {{ח:חיצוני|w:ינוב|ינוב}}, {{ח:חיצוני|w:יעף|יעף}}, {{ח:חיצוני|w:כפר הס|כפר הס}}, {{ח:חיצוני|w:כפר יעבץ|כפר יעבץ}}, {{ח:חיצוני|w:משמרת|משמרת}}, {{ח:חיצוני|w:נורדיה|נורדיה}}, {{ח:חיצוני|w:ניצני עוז|ניצני עוז}}, {{ח:חיצוני|w:עזריאל (מושב)|עזריאל}}, {{ח:חיצוני|w:עין ורד|עין ורד}}, {{ח:חיצוני|w:עין שריד|עין שריד}}, {{ח:חיצוני|w:פורת|פורת}}, {{ח:חיצוני|w:צור משה|צור משה}}, {{ח:חיצוני|w:שער אפרים|שער אפרים}}, {{ח:חיצוני|w:תנובות|תנובות}} {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ד, 1946; תשנ״א, 727; תשנ״ג, 916; תשנ״ח, 19; תשס״ד, 964; תשס״ז, 17; תש״ע, 864, 1140; תשע״ה, 826; תשע״ו, 411; תשפ״א, 2454; תשפ״ב, 1970)}} {{ח:סעיף*|(ס)||עוגן=תוספת 1 פרט ס}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית משוש|משוש}}''' – פורקה למועצות המקומית {{ח:חיצוני|w:כסייפה|כסיפה}}, {{ח:חיצוני|w:ערערה-בנגב|ערערה בנגב}} ו{{ח:חיצוני|w:שגב שלום|שגב־שלום}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ח, 671; תשנ״ד, 1085; תשנ״ו, 886)}} {{ח:סעיף*|(סא)||עוגן=תוספת 1 פרט סא}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית שוקת|שוקת}}''' – פורקה למועצות מקומיות {{ח:חיצוני|w:חורה|חורה}} ו{{ח:חיצוני|w:לקיה|לקיה}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״א, 243; תשנ״ו, 880)}} {{ח:סעיף*|(סב)||עוגן=תוספת 1 פרט סב}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית מבואות החרמון|מבואות החרמון}}''' – {{ח:חיצוני|w:אליפלט|אליפלט}}, {{ח:חיצוני|w:אמנון (מושב)|אמנון}}, {{ח:חיצוני|w:בית הלל (מושב)|בית הלל}}, {{ח:חיצוני|w:דישון (מושב)|דישון}}, {{ח:חיצוני|w:יובל (מושב)|יובל}}, {{ח:חיצוני|w:כורזים|כורזים}}, {{ח:חיצוני|w:כחל|כחל}}, {{ח:חיצוני|w:כרכום (יישוב)|כרכום}}, {{ח:חיצוני|w:מרגליות|מרגליות}}, {{ח:חיצוני|w:משמר הירדן (מושב)|משמר הירדן}}, {{ח:חיצוני|w:רמות נפתלי|רמות נפתלי}}, {{ח:חיצוני|w:שאר ישוב|שאר ישוב}}, {{ח:חיצוני|w:שדה אליעזר|שדה אליעזר}} {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״א, 1064; תשנ״ד, 1215; תשנ״ז, 133; תשנ״ט, 108; תש״ס, 761; תשס״ז, 177; תשע״ג, 63; תשע״ט, 351, 2250)}} {{ח:סעיף*|(סג)||עוגן=תוספת 1 פרט סג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית נוף הגליל|נוף הגליל}}''' – פורקה למועצות אזוריות {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית אל-בטוף|אל־בטוף}} ו{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית בוסתאן אל מרג'|בוסתאן אל־מרג׳}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ג, 145; תשנ״ה, 1415, 1416; תשנ״ו, 556; תשנ״ז, 460; תשנ״ט, 216; תש״ס, 577; תשס״א, 649)}} {{ח:סעיף*|(סד)||עוגן=תוספת 1 פרט סד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית נחל עירון|נחל עירון}}''' – פורקה למועצות מקומיות {{ח:חיצוני|w:מעלה עירון|מעלה עירון/טלעת עארה}} ו{{ח:חיצוני|w:בסמ"ה|בסמ״ה}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ג, 249; תשנ״ד, 1212, 1215; תשנ״ז, 167)}} {{ח:סעיף*|(סה)||עוגן=תוספת 1 פרט סה}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית אל-בטוף|אל בטוף}}''' – {{ח:חיצוני|w:ואדי אל-חמאם|ואדי חמאם}}, {{ח:חיצוני|w:עוזייר|עוזיר}}, {{ח:חיצוני|w:רומאנה|רומאנה}}, {{ח:חיצוני|w:רומת אל-הייב|רומת הייב}} {{ח:הערה|(ק״ת תשס״א, 653; תשס״ד, 80; תשע״ג, 936; תשע״ד, 1192; תשפ״א, 3673)}} {{ח:סעיף*|(סו)||עוגן=תוספת 1 פרט סו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית בוסתאן אל-מרג'|בוסתאן אל־מרג׳}}''' – {{ח:חיצוני|w:דחי (כפר)|דחי}}, {{ח:חיצוני|w:כפר מצר|כפר מצר}}, {{ח:חיצוני|w:נין|נין}}, {{ח:חיצוני|w:סולם (יישוב)|סולם}} {{ח:הערה|(ק״ת תשס״א, 652; תשע״ג, 50; תשע״ו, 407)}} {{ח:סעיף*|(סז)||עוגן=תוספת 1 פרט סז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית אבו בסמה|אבו בסמה}}''' – פורקה למועצות אזוריות {{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית נווה מדבר|נווה מדבר}} ו{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית אל קסום|אל קסום}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשס״ד, 102, 964; תשס״ה, 764; תשס״ו, 1074; תשס״ז, 2; תשס״ח, 423; תשס״ט, 203; תשע״א, 1373; תשע״ב, 690; תשע״ג, 116, 149)}} {{ח:סעיף*|(סח)||עוגן=תוספת 1 פרט סח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית אל קסום|אל קסום}}''' – {{ח:חיצוני|w:אום בטין|אום בטין}}, {{ח:חיצוני|w:א-סייד|אל־סייד}}, {{ח:חיצוני|w:דריג'את|דריג׳את}}, {{ח:חיצוני|w:כוחלה (כפר)|כחלה}}, {{ח:חיצוני|w:מכחול (יישוב)|מכחול}}, {{ח:חיצוני|w:סעווה (יישוב)|סעוה}}, {{ח:חיצוני|w:תראבין א-צאנע|תראבין א־צאנע}} {{ח:הערה|(ק״ת תשע״ג, 149; תשע״ט, 694)}} {{ח:סעיף*|(סט)||עוגן=תוספת 1 פרט סט}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מועצה אזורית נווה מדבר|נווה מדבר}}''' – {{ח:חיצוני|w:אבו קרינאת|אבו קרינאת}}, {{ח:חיצוני|w:אבו תלול|אבו תלול}}, {{ח:חיצוני|w:ביר הדאג'|באר הדאג׳}}, {{ח:חיצוני|w:קסר א-סיר|קצר א־סר}} {{ח:הערה|(ק״ת תשע״ג, 149; תשע״ד, 2; תשע״ט, 607)}} {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשכ״ה, תשל״ח־2, תשמ״ט}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}})}}}} {{ח:קטע4||הוראות בדבר מכרזים וקבלת הצעות}} {{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: תשע״א־2|עוגן=תוספת 2 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה“ – ועדת המכרזים של המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש הועדה“ – חבר המועצה שהמועצה בחרה בו ליושב ראש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – 115.5 נקודות (ממוצע 1987: 100); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – מועצת המועצה האזורית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר תושבים“ – מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין, המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}, התגוררו בתחום המועצה האזורית ביום הראשון לשנת הכספים שבה נערכה ההתקשרות. {{ח:סעיף*|2|הצמדה למדד|עוגן=תוספת 2 פרט 2}} {{ח:תת|(א)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|בסעיפים 3(3)}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8|ו־8}} יתואמו ב־16 בכל חודש (להלן – יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי. {{ח:תת|(ב)}} סכום מתואם כאמור בסעיף קטן (א) יעוגל לסכום הקרוב, שהוא מכפלה של 100 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|3|פטורים|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ו, תשנ״ט־2, תשע״א־2, תשע״ב־3, תשע״ג, תשע״ח־2, תשע״ח־4, תש״ף, תש״ף־3, תש״ף־4, תש״ף־5, תשפ״א|עוגן=תוספת 2 פרט 3}} {{ח:ת}} מועצה אזורית רשאית להתקשר בחוזה ללא מכרז, אם החוזה הוא מסוג חוזים אלה: {{ח:תת|(1)}} חוזה להעברת מקרקעין לרשות המועצה האזורית; {{ח:תת|(2)}} חוזה להעברת מקרקעין של המועצה האזורית שלפיו – {{ח:תתת|(א)}} המקרקעין מועברים למדינה, לשירות התעסוקה, לרשות מקומית או לאיגוד ערים; {{ח:תתת|(ב)}} המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לרשות הדואר למטרת הקמת בית דואר, בית מיון לדואר או מרכז לחלוקת דואר; {{ח:תתת|(ג)}} המקרקעין מועברים לחברת חשמל, לשם הקמת מיתקן חשמל הדרוש לדעת המועצה כדי להבטיח אספקת חשמל למועצה האזורית, בתנאי שהשטח המועבר אינו עולה על 100 מ״ר לכל מיתקן, וכי הקמת המיתקן תואמת את התכניות החלות על המקום לפי דיני התכנון והבניה; {{ח:תתת|(ד)}} המקרקעין מועברים למוסד ציבורי למטרות חינוך, תרבות, מדע, דת, צדקה, סעד, בריאות או ספורט, והם מיועדים לאחת מהמטרות האמורות; {{ח:תתת|(ה)}} המקרקעין מועברים לאדם שהתחייב לפתח אותם תוך זמן שקבעה המועצה האזורית ובהתאם לתכנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, החלה עליהם, אם ביקשה המועצה לגביהם, ברוב חבריה, לשחררה מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את בקשת המועצה האזורית לאחר שנוכח, כי בנסיבות הענין עריכת המכרז לא תביא תועלת, לרבות תועלת כספית; {{ח:תתת|(ו)}} העברת המקרקעין דרושה לביצוע השלמה, חלוקה, איחוד, הפרדה או חלוקה מחדש של מקרקעין, הכרוכים בביצוע תכנית שנתאשרה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}; {{ח:תתת|(ז)}} המקרקעין מיועדים לשמש פיצוי בקשר להפקעת מקרקעין על ידי המועצה האזורית או בקשר לפינוי מקרקעין על פי דרישת המועצה האזורית; {{ח:תתת|(ח)}} המקרקעין מועברים במסגרת חליפין של מקרקעין; {{ח:תתת|(ט)}} המקרקעין הם דירות המועברות בדרך של שכירות לצורך מגורים; {{ח:תתת|(י)}} המקרקעין הם דירות מגורים או בתי עסק המועברים למחזיק בהם או ליורשיו, מכוח שכירותם במשך 10 שנים לפחות, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שנערכה בידי שמאי מקרקעין; {{ח:תתת|(יא)}} המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לצורך שיקומו של נכה או של נזקק כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958}}, או שהם מועברים לאדם שפונה, על פי החלטת רשות מוסמכת, ממבנה שהחזיק בו; {{ח:תתת|(יב)}} המקרקעין הם דירות למגורים המועברות לחברה שכל מניותיה נמצאות בידי המועצה האזורית, אם המועצה החליטה ברוב חבריה לשחרר את המועצה האזורית מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את ההחלטה; {{ח:תתת|(יג)}} המקרקעין הם דירת מגורים למי שהעתיק את מגוריו לתחום המועצה האזורית לפי בקשתה ומחזיק בהם למעלה מעשר שנים, ובלבד שהתמורה אינה פחותה מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שערך שמאי מקרקעין; {{ח:תתת|(יד)}} המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לתאגיד שהמועצה האזורית התקשרה עמו לצורך ביצוע מיזם לפי סעיף 3(13) ולמשך תקופת ההתקשרות; {{ח:תתת|(טו)}} המקרקעין מועברים למי שהוא בעל זכויות במקרקעין משותפים אשר בהם למועצה האזורית פחות ממחצית הזכויות, במחיר שיקבע שמאי מקרקעין, ובתנאי שאין אפשרות לחלוקה בפועל של המקרקעין על פי תכנית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, ובלבד שוועדה, שחבריה הם המנהל הכללי של המועצה, ובאין מנהל כללי – מזכיר המועצה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה והיועץ המשפטי למועצה, שוכנעה שהדבר מוצדק וסביר בנסיבות העניין לאחר שבחנה את האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז; החלטות הוועדה לפי פסקת משנה זו ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של המועצה האזורית בתוך חמישה ימי עבודה ממועד קבלת ההחלטה; {{ח:תת|(3)}} חוזה להעברת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 15,000 שקלים חדשים, ובמועצה אזורית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף – חוזה להעברת טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 30,400 שקלים חדשים; {{ח:תת|(4)}} חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה הנערך עם הספק היחיד בארץ לאותם טובין, או עם המומחה היחיד בארץ לביצוע אותה העבודה, אם המומחה שהוועדה מינתה לענין זה קבע, בכתב, באישור הוועדה, כי אכן אותו ספק או מומחה הוא היחידי בארץ; {{ח:תת|(5)}} חוזה לביצוע עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית; {{ח:תת|(6)}} חוזה להזמנה דחופה של טובין או לביצוע עבודה דחופה שהמועצה האזורית מתקשרת בו להצלת נפש או רכוש; {{ח:תת|(7)|(א)}} חוזה הבא להגדיל את הוצאות המועצה האזורית בפרט מפרטי חוזה קיים, ובלבד ששיעור הגדלת ההוצאות אינו עולה על 50% מההוצאות לגבי אותו פרט על פי החוזה הקיים; {{ח:תתת|(ב)}} חוזה הבא להגדיל את הוצאות המועצה האזורית על ידי הוספת פרטים לחוזה קיים, ובלבד ששיעור הגדלת ההוצאות בשל הוספה זו אינו עולה על 25% מכלל הוצאות המועצה האזורית על פי החוזה הקיים או על 50% אם המועצה קבעה שעריכת המכרז לא תביא תועלת; {{ח:תת|(8)}} חוזה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים, או יחסי אמון מיוחדים, כגון: עבודות תכנון, פיקוח, מדידה, שמאות, ייעוץ ועבודות כיוצא באלה; {{ח:תת|(9)}} חוזה לאחזקה והפעלה של מיתקני ביוב על ידי תאגיד, במקרה שהתמורה לעבודות היא מסירת הקולחין, ובלבד שנציב המים אישר את מסירת הקולחין; {{ח:תת|(10)}} התקשרות עם תאגיד ממשלתי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים#סעיף 3|בתקנה 3(5) לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}} (להלן – התאגיד), באישור שר הפנים, ובלבד שנתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} התאגיד מהווה על פי מסמכי היסוד שלו ועל פי החלטת הממשלה או על פי החוק שהקימו, זרוע לביצוע מטלות ישירות ומוגדרות של הממשלה וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלות אלה; או – התאגיד מבצע מטלה או שירות שהוטלו עליו לפי דין, או מספק שירות או מצרך חיוניים לציבור, וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלה או שירות אלה; {{ח:תתת|(ב)}} שמונים וחמישה אחוזים או יותר מעובדי התאגיד זכאים על פי כל דין לגמלה או לתגמול בשל נכות, או לקצבת זקנה מן המוסד לביטוח לאומי, וההתקשרות היא לרכישת שירותים או לביצוע עבודה; {{ח:תת|(11)}} חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה שהשר התיר לערוך ללא מכרז; {{ח:תת|(12)}} התקשרות עם המדינה; {{ח:תת|(13)}} התקשרות עם תאגיד המוכר כמוסד ללא כוונת רווח, לרכישת שירותים או לביצוע עבודה לצורך ביצוע מיזם אשר יפעל ללא כוונת רווח למטרה של חינוך, תרבות, רווחה או ספורט בתחומה של המועצה האזורית, ובלבד שהמועצה האזורית מחזיקה 40% לפחות מהונו של התאגיד האמור או מכוח ההצבעה בו או בכוח למנות 40% לפחות מחברי הגוף המנהל שלו, וכן התקיימו תנאים אלה: {{ח:תתת|(א)}} התאגיד תורם ממקורותיו מחצית לפחות מעלות ביצוע המיזם; {{ח:תתת|(ב)}} עשרים אחוזים לפחות מתרומת התאגיד לעלות ביצוע המיזם הם ממקורות שאינם מתקציב המדינה; {{ח:תתת|(ג)}} התקשרויות של התאגיד עם צדדים נוספים, אשר נובעות מההתקשרות עם המועצה האזורית, ייעשו במכרז בהתאם לדין החל על המועצה האזורית, בשינויים המחויבים; {{ח:תתת|(ד)}} המועצה תאשר מדי שנה בשנה את תכנית העבודה לביצוע המיזם; {{ח:תתת|(ה)}} שר הפנים אישר למועצה האזורית לייסד את התאגיד בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 63|בסעיף 63(א)(11) לצו זה}}; {{ח:תתת|(ו)}} לתאגיד יש אישור תקף אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} אישור בדבר ניהול תקין תקף מן הרשם המוסמך לעניין על פי דין; {{ח:תתתת|(2)}} אישור תקף בדבר הגשת מסמכים מהרשם המוסמך לעניין על פי דין, ובלבד שטרם חלפו שנתיים מרישום התאגיד והתאגיד מגיש למועצה, מדי שלושה חודשים, דיווח מפורט בכתב על מצבו הכספי, לרבות פירוט הוצאותיו והכנסותיו, וכן דיווח מפורט בכתב על פעולותיו וניהולו; {{ח:תת|(14)}} חוזה עם הסוכנות היהודית לארץ ישראל או עם תאגיד העוסק מטעמה, או בשיתוף עמה בהקצאת כספי מגבית, והחוזה נועד לאפשר ניצול כספי מגבית למען שיקום שכונות מצוקה או למען קידום חברתי של תושבי העיר; {{ח:תת|(15)}} התקשרות לרכישת שירותי ניהול ופיקוח עם חברה שבעלי המניות שלה הם רוב הרשויות המקומיות, ובלבד שיתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(א)}} השר אישר את שיעור התמורה שבהסכם; {{ח:תתת|(ב)}} ועדה, שחבריה הם המנהל הכללי, ובאין מנהל כללי – מזכיר המועצה האזורית, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה האזורית והיועץ המשפטי למועצה האזורית, שוכנעה, לאחר בחינת האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז, כי ההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות, וכי היא מיטיבה עם המועצה האזורית, וזאת בשים לב לעקרונות השוויון וההגינות; {{ח:תתת|(ג)}} החברה התחייבה כי התקשרויותיה עם צדדים נוספים שנובעות מההתקשרות עם המועצה האזורית, ייעשו לפי דיני המכרזים החלים על המועצה האזורית, בשינויים המחויבים; {{ח:תת}} החלטות הוועדה לפי פסקת משנה (ב) ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של המועצה האזורית שבעה ימי עבודה לפחות לפני כריתת החוזה, לרבות האפשרות לפנות לוועדה בנושא, והתקופה שבה ניתן לפנות כאמור, אלא אם כן החליטה הוועדה אחרת בהחלטה מנומקת מטעמים של דחיפות; הסכם שנערך לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של המועצה האזורית לא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום כריתתו; {{ח:תת|(16)}} התקשרות עם רשות מקומית אחרת לקבלת שירותים מהסוג שניתן על ידה במסגרת סמכויותיה ותפקידיה לפי כל דין, לצורך מילוי סמכויות המועצה האזורית ותפקידיה לפי כל דין, לאחר שהמועצה האזורית שוכנעה שההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות והיא מיטיבה עמה; {{ח:תת|(17)}} {{ח:הערה|(פקעה).}} {{ח:סעיף*|4|הצעה שלא נדונה בוועדה|עוגן=תוספת 2 פרט 4}} {{ח:ת}} בחוזה הטעון מכרז לא ידונו מועצת המועצה האזורית או ראש המועצה בהצעת מחירים שלא נדונה קודם לכן בועדה על פי {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}}. {{ח:סעיף*|5|פיצול חוזים|עוגן=תוספת 2 פרט 5}} {{ח:ת}} עמדה מועצה אזורית להתקשר בזמן אחד במספר חוזים להזמנת אותם טובין, או לביצוע עבודות המהוות למעשה עבודה שלמה אחת, יראו את כל אותם חוזים כאילו היו – לענין {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} – חוזה אחד. {{ח:סעיף*|6|שמירת סודיות|עוגן=תוספת 2 פרט 6}} {{ח:ת}} לא ימסור אדם שום ידיעה שהגיעה לידו בתוקף תפקידו בענין מכרז העומד להתפרסם או שפורסם, או בענין מהלך הדיונים בוועדה והחלטתה, אלא לאדם שהוסמך כדין לקבל אותה ידיעה, ובדרך שנקבעה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}}. {{ח:סעיף*|7|פנקס המכרזים|עוגן=תוספת 2 פרט 7}} {{ח:תת|(א)}} כל מכרז יסומן במספר סידורי ויירשם בפנקס שיוחזק במקום שהורה יושב ראש הועדה. {{ח:תת|(ב)}} כל אדם רשאי לעיין בפנקס בשעות המיועדות לקבלת קהל במשרדי המועצה האזורית. {{ח:סעיף*|8|מכרז זוטא|תיקון: תשע״א־2|עוגן=תוספת 2 פרט 8}} {{ח:תת|(א)}} מועצה אזורית רשאית להתקשר בחוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה, שערכו עולה על 15,000 שקלים חדשים, אולם אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, על פי מכרז שאינו פומבי (להלן – מכרז זוטא). {{ח:תת|(א1)}} מועצה אזורית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף רשאית להתקשר בחוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה, שערכו עולה על 30,400 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 148,500 שקלים חדשים, על פי מכרז זוטא. {{ח:תת|(ב)}} הועדה תנהל רשימה של ספקים וקבלנים, אשר רשאים להשתתף במכרז זוטא, ותקבע את אמות המידה שלפיהן יפנו אל הספקים והקבלנים האמורים; הרשימה תהיה פתוחה לעיון הציבור; כל ספק או קבלן רשאי לבקש לצרפו לרשימה האמורה והועדה תדון בבקשתו; החליטה הועדה שלא לצרף קבלן או ספק כאמור לרשימה, או החליטה למחוק ספק או קבלן מהרשימה, תנמק את החלטתה; לא תחליט הועדה אלא לאחר שאפשרה לאותו ספק או קבלן להביא את טענותיו בפניה. {{ח:תת|(ג)}} הועדה תמציא אחת לשנה למועצה ולמבקר המועצה את רשימת הספקים והקבלנים כאמור, וכן פירוט הספקים והקבלנים שראש המועצה פנה אליהם לפי סעיף זה במכרזי זוטא; הפירוט האמור יהיה פתוח לעיון הספקים והקבלנים הכלולים בו. {{ח:תת|(ד)}} הודעה על מכרז זוטא לספקים או קבלנים הכלולים ברשימה, תיעשה על ידי משלוח הודעה בדואר רשום עם אישור מסירה, או על ידי מסירה לידי הנמען בידי מזכיר המועצה או מי שהוא הסמיך לענין זה, לפי הפירוט להלן: {{ח:תתת|(1)}} אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 15,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 37,500 שקלים חדשים, ובמועצה אזורית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף, אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 30,400 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 74,200 שקלים חדשים – לארבעה ספקים או קבלנים לפחות הכלולים ברשימה; {{ח:תתת|(2)}} אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 37,500 שקלים חדשים ואינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, ובמועצה אזורית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף, אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 74,200 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 148,500 שקלים חדשים – לששה ספקים או קבלנים לפחות הכלולים ברשימה. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2) לסעיף משנה (ד), רשאי ראש המועצה לשלוח את ההודעה לשני ספקים או קבלנים לפחות, אם מקום עסקם נמצא בחוץ לארץ ואין ספקים או קבלנים אחרים בארץ לטובין או לעבודה הנדרשים. {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ד) ו־(ה), יהיה רשאי להשתתף במכרז זוטא כל ספק או קבלן הכלול ברשימה לסוג החוזה המוצע, אם ביקש זאת והגיש את מסמכי המכרז תוך המועד שנקבע להגשת הצעות. {{ח:סעיף*|9|מכרז פומבי|עוגן=תוספת 2 פרט 9}} {{ח:תת|(א)}} רצתה מועצה אזורית להתקשר בחוזה הטעון מכרז פומבי, יפרסם ראש המועצה הודעה על כך ובה יפורטו: {{ח:תתת|(1)}} תיאור נושא החוזה המוצע; {{ח:תתת|(2)}} המקום והמועד האחרון להגשת מסמכי המכרז; {{ח:תתת|(3)}} המקום לקבלת פרטים נוספים וטפסי מסמכי המכרז. {{ח:תת|(ב)}} הודעה על מכרז פומבי תיעשה על ידי פרסומה בשני עתונים יומיים לפחות הנדפסים בישראל, שאחד מהם לפחות הוא בשפה העברית. {{ח:תת|(ג)}} פרסם ראש המועצה הודעה על מכרז פומבי, רשאי הוא גם לפרסמה ברבים בחוץ לארץ, או לשלוח את ההודעה לספקים או לקבלנים שמקום עסקם נמצא בחוץ לארץ, ובלבד שישלח את ההודעה לפחות לשני ספקים או קבלנים כאמור. {{ח:סעיף*|10|מסמכי המכרז|עוגן=תוספת 2 פרט 10}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה או מי שהוא הסמיך לכך ימציא לכל אדם המבקש להשתתף במכרז פומבי או במכרז זוטא, על פי בקשתו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8|בסעיף 8(ו)}}, ולכל אדם שראש המועצה פנה אליו בהודעה על מכרז זוטא, את מסמכי המכרז המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} תנאי המכרז, לרבות תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז; {{ח:תתת|(2)}} נוסח ”מסמך הצעת המשתתף במכרז“; {{ח:תתת|(3)}} נוסח של החוזה המוצע; {{ח:תתת|(4)}} לוח זמנים ותנאי תשלום; {{ח:תתת|(5)}} התכנית והמפרטים הנוגעים לביצוע החוזה; {{ח:תתת|(6)}} כתבי כמויות טפסי הצעת מחירים; {{ח:תתת|(7)}} רשימת החמרים וכמויותיהם, ציוד העזר והמכונות שהמועצה תספק לצורך ביצוע העבודה נושא החוזה ותנאי מסירתם; {{ח:תתת|(8)}} נוסחי הערבויות הבנקאיות הנדרשות, גובה הערבות ומשך הערבות; {{ח:תתת|(9)}} מעטפה הנושאת את מספר המכרז לשם הגשת מסמכי מכרז (להלן – מעטפת המכרז); {{ח:תתת|(10)}} התקשרות עם תאגיד ממשלתי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|בחוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}} (להלן – התאגיד), באישור שר הפנים, ובלבד שהתקיימו אלה: {{ח:תתת}} התאגיד מהווה על פי מסמכי היסוד שלו ועל פי החלטת הממשלה או על פי החוק שהקימו, זרוע לביצוע מטלות ישירות ומוגדרות של הממשלה וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלות אלה; {{ח:תתת}} או – התאגיד מבצע מטלה או שירות שהוטלו עליו לפי דין, או מספק שירות או מצרך חיוניים לציבור, וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלה או שירות אלה; {{ח:תתת|(11)}} כל מידע או מסמך אחרים שראש המועצה ימצא לנכון למסור או לדרוש, לרבות בדבר כושרו, נסיונו ויכולתו של המציע. {{ח:תת|(ב)}} המצאת מסמכי מכרז פומבי תהא תמורת תשלום כפי שקבעה המועצה האזורית דרך כלל, לסוג של מכרזים או למכרז פלוני. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש המועצה להחליט שלא להמציא את המסמכים המפורטים בפסקאות (3) ו־(5) של סעיף קטן (א), אלא להציגם לעיון במקום שיקבע; החליט ראש המועצה כאמור, יצרף למסמכי המכרז הודעה על המקום והמועד לעיון במסמכים. {{ח:תת|(ד)}} תינתן הזדמנות סבירה ושווה לכל אדם לעיין במסמכי המכרז, כפי שפורטו בסעיף קטן (א), לבקר בנכס ולקבל הסברים לגביהם. {{ח:תת|(ה)}} כל אדם שעיין במסמכי המכרז, שקיבל מסמכי מכרז או שביקר בנכס, יאשר זאת בכתב. {{ח:סעיף*|11|אומדן|עוגן=תוספת 2 פרט 11}} {{ח:תת|(א)}} לפני תום המועד להגשת ההצעות יפקיד יושב ראש הועדה או מי שהוא הסמיך בתיבת המכרזים האמורה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 14|בסעיף 14(א)}}, אומדן מפורט של ההוצאות או ההכנסות הכרוכות בחוזה המוצע. {{ח:תת|(ב)}} היה נושא המכרז חוזה להעברת מקרקעין, יפקיד יושב ראש הועדה או מי שהוא הסמיך בתיבת המכרזים שומת מקרקעין שנערכה בידי שמאי מקרקעין. {{ח:תת|(ג)}} האומדן או שומת המקרקעין (להלן – האומדן) יופקדו בתיבת המכרזים לפני תום המועד להגשת מסמכי המכרז. {{ח:סעיף*|12|המועד האחרון להגשת מסמכי המכרז|עוגן=תוספת 2 פרט 12}} {{ח:ת}} המועד להגשת מסמכי המכרז ייקבע בהתחשב בנושא החוזה המוצע ותנאיו, המועד יהיה לא מוקדם משבעה ימים ולא מאוחר מ־90 ימים מיום פרסום ההודעה, אולם רשאי יושב ראש ועדת המכרזים לקבוע מועד אחרון להגשת מסמכי המכרז המאוחר מ־90 ימים מיום הפרסום האמור. {{ח:סעיף*|13|הגשת מסמכי המכרז|עוגן=תוספת 2 פרט 13}} {{ח:תת|(א)}} המעונין להשתתף במכרז יגיש למועצה האזורית את מסמכי המכרז כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10|בסעיף 10(א)}}, וכן כל מסמך שידרוש ראש המועצה, כגון אישור פקיד השומה או רואה חשבון בגין ניהול ספרים כחוק, אישור רישום בפנקס הקבלנים וכיוצא באלה; נדרשו מסמכים כאמור – יהפכו חלק בלתי נפרד ממסמכי המכרז. {{ח:תת|(ב)}} מסמכי המכרז ייחתמו בידי המציע ויוגשו על גבי הטפסים שהומצאו בתוך מעטפת המכרז, כשהיא סגורה היטב, בדרך ובמועד שנקבעו בתנאי המכרז; המסמכים מפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10|בסעיף 10(א)(2) ו־(6)}} יוגשו בשני עותקים. {{ח:סעיף*|14|קבלת המסמכים במועצה|עוגן=תוספת 2 פרט 14}} {{ח:תת|(א)}} עובד המועצה שראש המועצה מינה לכך יכניס כל מעטפת מכרז שנתקבלה במועצה לפני תום המועד להגשת מסמכי המכרז לתוך תיבה מיוחדת נעולה בשני מנעולים, שמפתחותיהם נשמרים בידי שני אנשים שראש המועצה הסמיך אותם לכך (להלן – תיבת המכרזים). {{ח:תת|(ב)}} מעטפת מכרז שנתקבלה במועצה האזורית אחרי תום המועד להגשת מסמכי המכרז לא תוכנס לתיבת המכרזים ותוחזר לשולח, מבלי לפתוח אותה ובלי לגלות את תכנה, זולת לצורך בירור שמו ומענו של השולח. {{ח:תת|(ג)}} מעטפת מכרז שנמסרה למשלוח בדואר רשום יראו אותה כאילו נתקבלה במועצה האזורית במועד מסירתה כאמור, וחותמת הדואר תשמש ראיה לכך. {{ח:תת|(ד)}} מעטפת המכרז שנשלחה מחוץ לארץ, יראו אותה, על אף האמור בסעיף קטן (ג), כאילו נתקבלה במועצה האזורית במועד שבו הגיעה לדואר בישראל וחותמת הדואר תשמש ראיה לכך. {{ח:תת|(ה)}} מעטפת מכרז שנמסרה בידי מגיש מסמכי המכרז (להלן – מסירה ידנית) תימסר לעובד המועצה האזורית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 14|בסעיף 14(א)}}, ויראו אותה כאילו נתקבלה במועד הרשום באישור קבלתה. {{ח:סעיף*|15|פתיחת תיבת המכרזים|עוגן=תוספת 2 פרט 15}} {{ח:תת|(א)}} לא לפני 7 ימים לאחר תום המועד להגשת מסמכי המכרז במקרה של משלוח בדואר, ולא יאוחר מ־14 ימים מתום אותו מועד, תיפתח תיבת המכרזים בידי האנשים שהוסמכו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 14|בתקנה 14(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} נקבע בתנאי המכרז כי מסירה תהא במסירה ידנית בלבד, תיפתח תיבת המכרזים החל מתום המועד שנקבע להגשת מסמכי המכרז לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 12|סעיף 12}}, ולא יאוחר מ־14 ימים מהמועד שנקבע כאמור. {{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הועדה יפרסם הודעה על המקום והמועד בו תיפתח תיבת המכרזים לענין מכרז פלוני, ויציין בה כי כל אדם רשאי להיות נוכח בעת פתיחת תיבת המכרזים וההצעות ורישום מסמכי המכרז; ההודעה תודבק בכניסה לבנין הראשי של המועצה וכן בכניסה לבנין שבו תיפתח תיבת המכרזים, ותימסר לכל מעונין הפונה לשם קבלתה. {{ח:תת|(ד)}} תיבת המכרזים תיפתח רק אם יהיו נוכחים חבר הועדה שקבעה הועדה, וכן עובדי המועצה שראש המועצה הסמיך לכך כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 14|בסעיף 14(א)}}. {{ח:תת|(ה)}} כל אדם רשאי להיות נוכח בעת פתיחת תיבת המכרזים ורישום מסמכי המכרזים בפרוטוקול. {{ח:סעיף*|16|צורת ניהול הפרוטוקול|עוגן=תוספת 2 פרט 16}} {{ח:ת}} הפרוטוקול ינוהל בשני עותקים, שאחד מהם יימסר למשמורת לעובד המועצה האזורית שקבע לכך ראש המועצה. {{ח:סעיף*|17|רישום מסמכי מכרז|עוגן=תוספת 2 פרט 17}} {{ח:תת|(א)}} משנפתחה תיבת המכרזים, יוצאו ממנה המעטפות והאומדן הנוגעים למכרז, שלגביו נקבע מועד פתיחת מסמכי המכרז באותו יום; כל מעטפה תסומן במספר סידורי, ומספרן הכולל של המעטפות יירשם בפרוטוקול. {{ח:תת|(ב)}} לאחר הסימון, כאמור בסעיף קטן (א) תיפתח כל מעטפה, וחבר הועדה יחתום בראשי תיבות על כל גליון או חוברת כרוכה שהוצאו מכל מעטפה, וכן יחתום על גבי האומדן. {{ח:תת|(ג)}} שמות המשתתפים במכרז, הסכום הכולל של כל אחד ממסמכי המכרז, מספר הגליונות שהוצאו מכל מעטפת מכרז והאומדן יירשמו בפרוטוקול, אולם לפני רישומם יכריז עליהם חבר הועדה שנקבע כאמור. {{ח:סעיף*|18|חוות דעת מומחה|עוגן=תוספת 2 פרט 18}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש הועדה ימסור, ללא דיחוי, העתק של כל מסמכי המכרז שהוצאו מתיבת המכרזים לידי המומחה שקבעה הועדה דרך כלל לאותו סוג של חוזים שאליו משתייך החוזה המוצע במכרז לשם קבלת חוות דעתו (להלן – המומחה). {{ח:תת|(ב)}} לא נקבע מומחה, יכנס היושב ראש את הועדה והיא תחליט בדבר הצורך בהתייעצות במומחה ובדבר בחירתו. {{ח:תת|(ג)}} נתגלתה במסמכי המכרז, בעת הבדיקה בידי מומחה או בידי הועדה, טעות חשבונית, תתוקן הטעות בידי יושב ראש הועדה ועל דעת הועדה; התיקון יירשם בפרוטוקול; נתגלתה אי התאמה בין המחיר הכולל של מספר יחידות ובין המחיר של כל יחידה שצויין במסמכי המכרז, תתוקן אי ההתאמה בהסתמך על המחיר של כל יחידה. {{ח:סעיף*|18א|איסור ניהול משא ומתן|תיקון: תשנ״ז|עוגן=תוספת 2 פרט 18א}} {{ח:ת}} לא ינוהל משא ומתן עם משתתף במכרז בטרם נקבע הזוכה במכרז. {{ח:סעיף*|19|בירור פרטים|תיקון: תשנ״ז|עוגן=תוספת 2 פרט 19}} {{ח:תת|(א)}} מבלי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 18א|סעיף 18א}}, הועדה רשאית להזמין בעל הצעה כדי לברר פרטים במסמכי המכרז שהגיש, וכן פרטים אחרים הדרושים לה לצורך כל החלטה בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2|לתוספת זו}}. {{ח:תת|(ב)}} הבירור יעשה בידי הועדה או מי שהיא קבעה. {{ח:תת|(ג)}} פרטי הבירור יירשמו בפרוטוקול. {{ח:סעיף*|20|פסילת מסמכי מכרז|עוגן=תוספת 2 פרט 20}} {{ח:תת|(א)}} היה לועדה, אחרי עיון במסמכי המכרז, יסוד סביר לחשוב שכוונתו של בעל מסמכי המכרז היתה להוליך את הועדה שולל, על ידי שגיאות שנעשו במכוון, או על ידי תכסיסים בלתי הוגנים, רשאית היא – לאחר שנתנה לבעל מסמכי המכרז הזדמנות להביא טענותיו – להחליט שלא לדון עוד במסמכי המכרז שהגיש. {{ח:תת|(ב)}} נראה לועדה אחר עיון במסמכי המכרז ולאחר שניתנה לבעל מסמכי מכרז הזדמנות להביא טענותיו, כי המוצע במסמכי המכרז מבוסס על הבנה מוטעית של נושא המכרז או על הנחות בלתי נכונות, או שהמחירים שצויינו בהם אינם סבירים, רשאית היא להחליט שלא לדון עוד במסמכי המכרז שהגיש. {{ח:תת|(ג)}} מסמכי מכרז שהוגשו שלא בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2|לתוספת זו}} או שלא בהתאם לתנאי המכרז או שצורפה להם הסתייגות עקרונית או שינוי יסודי – פסולים. {{ח:תת|(ד)}} נימוקי החלטות הועדה על פי סעיף זה יירשמו בפרוטוקול. {{ח:סעיף*|21|דיון במסמכי מכרז שנקבעו כהצעות|עוגן=תוספת 2 פרט 21}} {{ח:ת}} לאחר שהועדה סיימה את בדיקת כל מסמכי המכרז שהוגשו ועיינה בחוות דעתו של מומחה ושל יועץ משפטי – אם ניתנו כאלה – ירשום יושב ראש הועדה את כל הסכומים המופיעים במסמכי המכרז שנותרו לדיון (להלן – ההצעות) ויקבע מתוכם את ההצעה הזולה ביותר, ולענין חוזה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 22|בסעיף 22(ד)}} – את ההצעה הגבוהה ביותר. {{ח:סעיף*|22|המלצות הוועדה|תיקון: תשע״ו־2|עוגן=תוספת 2 פרט 22}} {{ח:תת|(א)}} ועדת המכרזים תמליץ על מתן עדיפות לרכישת טובין מתוצרת הארץ, כל עוד מחיריהם אינם גבוהים ביותר מ־15% ממחיר הטובין המיובאים ובתנאי שהטיב ויתר התנאים עונים על דרישות המזמין. {{ח:תת|(ב)}} בכפוף לאמור בצו זה תמליץ הועדה על ההצעה הזולה ביותר, ובלבד שהמחירים המוצעים הם הוגנים וסבירים בהתחשב עם האומדן שנמסר כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 11|בסעיף 11}}. {{ח:תת|(ג)}} אם החליטה הועדה להמליץ על הצעה שאיננה הזולה ביותר, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה. {{ח:תת|(ד)}} היה נושא המכרז חוזה למכירת מקרקעין או טובין של המועצה האזורית, תמליץ הועדה על ההצעה הגבוהה ביותר, כל עוד אינה נמוכה באופן בלתי סביר מן הסכום שנקבע באומדן; אולם הועדה רשאית להמליץ על הצעה שאיננה הגבוהה ביותר אם נוכחה שהדבר הוא לתועלת הציבור; החליטה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה. {{ח:תת|(ה)}} הועדה רשאית, לאחר שנתנה לבעל ההצעה הזדמנות להביא טענותיו, שלא להמליץ על ההצעה הזולה ביותר בהתחשב בכשרו, נסיונו או יכולתו של בעל ההצעה לבצע את החוזה המוצע או לעמוד בתנאיו; החליטה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה. הוראה זו לא תחול על מכרז זוטא. {{ח:תת|(ה1)}} מצאה הוועדה כי על פי סעיף זה יש להמליץ באותה מידה על שתי הצעות, ואחת מן ההצעות היא של עסק בשליטת אישה, תמליץ הוועדה על ההצעה האמורה ובלבד שצורף לה, בעת הגשתה, אישור ותצהיר; לעניין זה, ”אישור“, ”אמצעי שליטה“, ”מחזיקה בשליטה“, ”נושא משרה“, ”עסק“, ”עסק בשליטת אישה“, ”קרוב“ ו”תצהיר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים#סעיף 2ב|בסעיף 2ב לחוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}. {{ח:תת|(ו)}} לא תמליץ הועדה, דרך כלל, על הצעה אם היתה זו ההצעה היחידה שהוגשה, או שנותרה יחידה לדיון בפני הועדה; המליצה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה. {{ח:תת|(ז)}} הועדה רשאית שלא להמליץ על כל הצעה שהיא, אך עליה לרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה. {{ח:תת|(ח)}} לא הוגשה כל הצעה למכרז, או נדונה הצעה יחידה והועדה לא המליצה עליה או על הצעה כלשהי, או שהמועצה החליטה שלא לאשר הצעה של ראש המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 40א|סעיף 40א(ג) לצו זה}}, רשאית מועצה אזורית להתקשר בחוזה ללא מכרז, לאחר שהמועצה החליטה על כך ברוב חבריה ולאחר שנוכחה שבנסיבות הענין עריכת מכרז לא תביא תועלת. {{ח:תת|(ט)}} לאחר קבלת החלטה סופית של הועדה רשאי כל משתתף במכרז לעיין בהחלטתה הסופית של הועדה, ובהצעת הזוכה במכרז. {{ח:סעיף*|23|ביטול מכרז|עוגן=תוספת 2 פרט 23}} {{ח:תת|(א)}} המועצה האזורית רשאית לבטל מכרז, אם ועדת המכרזים החליטה על כך, וראש המועצה אישר את החלטתה. {{ח:תת|(ב)}} אין לפרסם מכרז אחר, כאשר אין בין המכרז שבוטל כאמור בסעיף קטן (א) ובין המכרז האחר שוני מהותי, זולת אם לדעת הועדה נשתנו הנסיבות שגרמו להחלטה על הביטול. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית המועצה האזורית לפרסם מכרז חדש אם לא הוגשה כל הצעה למכרז הנדון, או נדונה הצעה יחידה והוועדה לא המליצה עליה. {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשנ״ז־2}} {{ח:קטע3||{{ח:הערה|טפסים}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״א|עוגן=תוספת 3 טופס 1}} {{ח:ת}} '''טופס 1:''' תצהיר ועדת הבחירות בדבר נכונות פנקס הבוחרים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 143|תקנה 143(א)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״א|עוגן=תוספת 3 טופס 1א}} {{ח:ת}} '''טופס 1א:''' הצעת מועמד לבחירת ראש מועצה אזורית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151(1)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ח, תשע״א|עוגן=תוספת 3 טופס 1ב}} {{ח:ת}} '''טופס 1ב:''' הצעת מועמדות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151(א1)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 2}} {{ח:ת}} '''טופס 2:''' רשימת מועמדים לבחירות למועצת המועצה האזורית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151(2)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 3}} {{ח:ת}} '''טופס 3:''' רשימת מועמדים לבחירות לועד מקומי/נציגות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151(3)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״א|עוגן=תוספת 3 טופס 4}} {{ח:ת}} '''טופס 4:''' הסכמת מועמד {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 153|סעיף 153(א)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 5}} {{ח:ת}} '''טופס 5:''' כתב מינוי יושב ראש/חבר ועדת קלפי {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 177|סעיף 177(ו)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 6}} {{ח:ת}} '''טופס 6:''' כתב מינוי למשקיף {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 180|סעיף 180}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 3 טופס 6א}} {{ח:ת}} '''טופס 6א:''' הודעה על חילופי גברי {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 177|סעיף 177}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ס|עוגן=תוספת 3 טופס 7}} {{ח:ת}} '''טופס 7:''' כתב מינוי למזכיר {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 181|סעיף 181(ב)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ב־7|עוגן=תוספת 3 טופס 8}} {{ח:ת}} '''טופס 8:''' פרוטוקול של ועדת קלפי לראש המועצה האזורית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 192|סעיף 192(א)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ב־7|עוגן=תוספת 3 טופס 9}} {{ח:ת}} '''טופס 9:''' פרוטוקול של ועדת קלפי – בחירות למועצת המועצה האזורית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 192|סעיף 192(א)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ב־7|עוגן=תוספת 3 טופס 10}} {{ח:ת}} '''טופס 10:''' פרוטוקול של ועדת קלפי – בחירות לועד מקומי/נציגות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 192|סעיף 192(א)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ד|עוגן=תוספת 3 טופס 10א}} {{ח:ת}} '''טופס 10א:''' פרטי מלווים למצביעים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 197|סעיף 197(ב)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 11}} {{ח:ת}} '''טופס 11:''' גליון ספירת הקולות בבחירות לראש המועצה האזורית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 202|סעיף 202(ד)(1)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 12}} {{ח:ת}} '''טופס 12:''' גליון ספירת הקולות בבחירות למועצת המועצה האזורית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 202|סעיף 202(ד)(1)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 13}} {{ח:ת}} '''טופס 13:''' גליון ספירת הקולות בבחירות לועד מקומי/נציגות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 202|סעיף 202(ד)(1)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 14}} {{ח:ת}} '''טופס 14:''' פרוטוקול בדבר פסילת קולות בבחירות לראש המועצה האזורית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 202|סעיף 202(ד)(2)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 15}} {{ח:ת}} '''טופס 15:''' פרוטוקול בדבר פסילת קולות בבחירות למועצת המועצה האזורית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 202|סעיף 202(ד)(2)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס 16}} {{ח:ת}} '''טופס 16:''' פרוטוקול בדבר פסילת קולות בבחירות לועד מקומי/נציגות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 202|סעיף 202(ד)(2)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ס, תשע״ב־7|עוגן=תוספת 3 טופס 17}} {{ח:ת}} '''טופס 17:''' פרוטוקול מנהל הבחירות בבחירות לראש המועצה האזורית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 209|סעיף 209(א)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ב־7|עוגן=תוספת 3 טופס 18}} {{ח:ת}} '''טופס 18:''' פרוטוקול מנהל הבחירות בבחירות למועצת המועצה האזורית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 209|סעיף 209(א)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ב־7|עוגן=תוספת 3 טופס 19}} {{ח:ת}} '''טופס 19:''' פרוטוקול מנהל הבחירות בבחירות לועד מקומי/נציגות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 209|סעיף 209(א)}})}} {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשנ״ט}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 80א|סעיף 80א}})}}}} {{ח:קטע3|תוספת 4 פרק א|פרק א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת 4 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגזבר“ – גזבר המועצה או מי שהוא הסמיכו לכך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקטלוג האחיד“ – הגדרה אחידה לזיהוי טובין של המועצה שפרסם המנהל הכללי של משרד הפנים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מי ששר הפנים הסמיכו למנהל לענין {{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת זו}} או המנהל הכללי של משרד הפנים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת רכש ובלאי“ – ועדה שמינתה המועצה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 5|סעיף 5}} לאשר ביצוע רכישות למועצה, רישומן וגריעתן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידה“ – יחידת רישום עצמאית כגון אגף, מחלקה, מוסד או כל מיתקן אחר של המועצה המחזיק במצאי, שרשם המצאי קבעו כיחידה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסן“ – מקום ריכוז, רישום, אחסון וניפוק מלאי של המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלאי“ – טובין המצויים במחסן של המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מחסן“ – עובד המועצה שמונה לנהל מלאי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל רכש ואספקה“ – מי שמונה בידי המועצה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 5|סעיף 5}} לרכישת טובין, אחסנתם, הספקתם, שמירה עליהם ולקביעת רמת המלאי או מי שהוא הסמיכו לכך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר קטלוגי“ – מספר זיהוי של פריט טובין כפי שהוא מופיע בקטלוג האחיד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצאי“ – טובין בני קיימא שאינם מאוחסנים במחסן המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טובין“ – מיטלטלין שבבעלות מועצה או שנמסרו לה דרך שכירות, שאילה או רשיון, לרבות כאלה שנתרמו או שנרכשו מכספי תרומה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקס“ – רשימה בספר המלאי והמצאי של המועצה ערוכה לפי מספרים קטלוגיים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רבעון“ – פרק זמן של 3 חודשים שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר של אותה שנת כספים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכישה“ – לרבות שכירות ושאילה של טובין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רמת מלאי“ – כמות או שווי כספי של מלאי במחסן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשם מצאי“ – עובד המועצה שמונה לנהל רישום מצאי של טובין במועצה. {{ח:קטע3|תוספת 4 פרק ב|פרק ב׳: כללי}} {{ח:סעיף*|2|רכישת טובין וניהול מחסן|עוגן=תוספת 4 פרט 2}} {{ח:ת}} המועצה תסדיר את רכישותיה, תנהל את מחסניה ואת הטובין שלה בהתאם להוראות אלה. {{ח:סעיף*|3|ניהול פנקס|עוגן=תוספת 4 פרט 3}} {{ח:ת}} המועצה מנהל פנקס באחד מן האמצעים הנמצאים המפורטים להלן: {{ח:תת|(1)}} מערכת עיבוד נתונים אוטומטית מרכזית לניהול טובין שעליה יורה המנהל; {{ח:תת|(2)}} מערכת עיבוד נתונים אוטומטית נפרדת, ובלבד שהתקיימו תנאים אלה: {{ח:תתת|(א)}} מערכת עיבוד הנתונים מאפשרת מעקב אחר הרישום של החשבון הנגדי בהנהלת החשבונות של המועצה ואיתור התיעוד המתאים; {{ח:תתת|(ב)}} נתקבל דיווח על יתרות כספיות במתכונת שעליה הורה רואה החשבון של המועצה; {{ח:תתת|(ג)}} המערכת מאפשרת העברת הדיווח למערכת עיבוד נתונים מרכזית באמצעים ממוכנים; {{ח:תתת|(ד)}} תכנון עיבוד הנתונים יהיה בהתאם להוראות כל דין ויאפשר בדיקה פנימית ובקרת נתונים; {{ח:תת|(3)}} לפי בקשת ראש המועצה – בדרך אחרת שעליה הורה רואה חשבון שהמנהל מינה לאותה מועצה ובאופן שהורה. {{ח:סעיף*|4|איסור מחיקה|עוגן=תוספת 4 פרט 4}} {{ח:תת|(א)}} כל הרישומים בטפסים המשמשים להסדר רכישות, ניהול מחסנים, רישום וניהול טובין לפי הוראות אלה ייעשו ללא מחיקות. {{ח:תת|(ב)}} תיקון רישום, כאמור בסעיף קטן (א), לא ייעשה בדרך של מחיקה, אלא בדרך של כתיבת הנתון החדש בשורה חדשה בציון שם מבצע התיקון, תאריך ביצועו והשורה שאותה מתקנים. {{ח:קטע3|תוספת 4 פרק ג|פרק ג׳: הסדר רכישות}} {{ח:סעיף*|5|מינויים|עוגן=תוספת 4 פרט 5}} {{ח:ת}} מועצת המועצה תמנה מנהל רכש ואספקה וועדת רכש ובלאי. {{ח:סעיף*|6|תכנון צריכה תקופתי|עוגן=תוספת 4 פרט 6}} {{ח:ת}} מנהל רכש ואספקה, בשיתוף עם מנהלי היחידות ומנהלי המחסנים ובתיאום עם הגזבר, יכין בכל רבעון, תחזית ותכנית צריכה, בהתאם לצורכי היחידות והמחסנים ובהתאם לתקציב המאושר של המועצה באותה שנה ולתזרים המזומנים שלה. {{ח:סעיף*|7|קביעת פריטים בתכנון|עוגן=תוספת 4 פרט 7}} {{ח:ת}} ועדת רכש ובלאי תקבע את הפריטים שייכללו בתכנון הצריכה התקופתי, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 6|בסעיף 6}} בעבור היחידות והמחסנים. {{ח:סעיף*|8|אישור ועדת רכש ובלאי|עוגן=תוספת 4 פרט 8}} {{ח:ת}} לא תבוצע רכישה אלא באישור מראש מאת ועדת רכש ובלאי שניתן באמצעות מנהל רכש ואספקה, וכפוף להוראות כל דין. {{ח:סעיף*|9|רכישה ללא אישור הועדה|עוגן=תוספת 4 פרט 9}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 7|בסעיפים 7}} {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 8|ו־8}} רשאי מנהל רכש ואספקה לרכוש טובין ללא אישור מאת ועדת רכש ובלאי, אם לדעתו הרכישה הכרחית ודחופה, ובלבד שסכום הרכישה אינה עולה על הסכום המזערי הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8|בסעיף 8(א) לתוספת השניה לצו}} ובהתאם לתקציב המאושר. {{ח:תת|(ב)}} לצורך מימון רכישות שוטפות רשאית ועדת רכש ובלאי לאשר למנהל רכש ואספקה סכום נמוך מהסכום המזערי האמור בסעיף קטן (א); לא אישרה הועדה סכום כאמור, יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 8|סעיף 8}}. {{ח:תת|(ג)}} מנהל רכש ואספקה ירכוש טובין כאמור בסעיף קטן (ב) ועל סמך הצעות מחיר שהגישו לו ספקי הטובין שאליהם פנה; הצעות כאמור יירשמו באופן השוואתי ויעמדו לעיון ועדת רכש ובלאי, לפי דרישתה. {{ח:תת|(ד)}} מנהל רכש ואספקה ידווח לועדת רכש ובלאי על רכישה שביצע בהתאם לסמכויותיו המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), לפי דרישתה. {{ח:סעיף*|10|חילוקי דעות|עוגן=תוספת 4 פרט 10}} {{ח:ת}} נתגלעו חילוקי דעות בין מנהל רכש ואספקה ובין ועדת רכש ובלאי יכריע בהם ראש המועצה. {{ח:סעיף*|11|טופס הזמנה|עוגן=תוספת 4 פרט 11}} {{ח:תת|(א)}} רכישה תבוצע בטופס הזמנה שייחתם בידי מנהל רכש ואספקה והגזבר. {{ח:תת|(ב)}} טופס ההזמנה יכלול תיאור מלא של הטובין שהוזמנו ופרטים נוספים על אודותם, לרבות, כמות, מחיר יחידה, תנאי תשלום, תנאי משלוח, אופן אריזה, מועדי אספקה ותקופת אחריות. {{ח:תת|(ג)}} טופסי הזמנות לרכישות יסומנו במספרים עוקבים. {{ח:קטע3|תוספת 4 פרק ד|פרק ד׳: ניהול מחסנים}} {{ח:סעיף*|12|מחסן|עוגן=תוספת 4 פרט 12}} {{ח:ת}} ראש המועצה רשאי, לאחר התייעצות עם מנהל רכש ואספקה, להחליט על הקמת מחסן, על הטובין שיאוחסנו בו ועל העברתו או חיסולו. {{ח:סעיף*|13|אחסנה|עוגן=תוספת 4 פרט 13}} {{ח:ת}} טובין הנרכשים בעבור המועצה ואינם מסופקים ישירות ליחידות הצורכות, יאוחסנו במחסן בלבד, ויירשמו בידי מנהל המחסן כמלאי. {{ח:סעיף*|14|הוצאת טובין ממחסן|עוגן=תוספת 4 פרט 14}} {{ח:ת}} לא יוצאו טובין ממחסן אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 4 פרק ד|פרק זה}}. {{ח:סעיף*|15|ניהול ואחזקת מחסן|עוגן=תוספת 4 פרט 15}} {{ח:תת|(א)}} מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם הגזבר, יקבע לגבי כל מחסן במועצה את סוגי הטובין שיאוחסנו בו ואת רמת המלאי של כל סוג כאמור. {{ח:תת|(ב)}} מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם הגזבר, יבדוק ויעדכן, לפחות אחת לשנה, את סוגי הטובין ואת רמות המלאי של הטובין בכל מחסן. {{ח:תת|(ג)}} מנהל רכש ואספקה יוודא שכמות הטובין שבמחסן תהיה בהתאם לרמת המלאי שנקבעה. {{ח:סעיף*|16|זיהוי טובין|עוגן=תוספת 4 פרט 16}} {{ח:ת}} מנהל המחסן או רשם המצאי, לפי הענין, יזהה את הטובין שבאחריותו ויגדירם לפי הקטלוג האחיד. {{ח:סעיף*|17|תו זיהוי|עוגן=תוספת 4 פרט 17}} {{ח:ת}} מנהל המחסן יציין, ליד מקום אחסונו של כל פריט במלאי, את מספרו הקטלוגי ואת תיאורו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 16|בסעיף 16}}. {{ח:סעיף*|18|אחסון לפי תעודה|עוגן=תוספת 4 פרט 18}} {{ח:ת}} טובין יאוחסנו במחסן לפי תעודת כניסה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 20|בסעיף 20}} בלבד. {{ח:סעיף*|19|התאמה לתעודת משלוח|עוגן=תוספת 4 פרט 19}} {{ח:ת}} כמות הטובין המתקבלים במחסן, טיבם ואריזתם, יתאימו להזמנה לרכישה ולחשבון או לתעודת המשלוח; התעורר ספק בזיהוי הטובין ישותף מומחה הבקיא בבדיקת אותם הטובין. {{ח:סעיף*|20|תעודת כניסה|עוגן=תוספת 4 פרט 20}} {{ח:תת|(א)}} תעודת כניסה תכלול פרטים בדבר ספק הטובין, מספר ההזמנה, מספר תעודת המשלוח, פרטי החשבונית, מספר קטלוגי, תיאור הטובין והכמות שנתקבלה בפועל. {{ח:תת|(ב)}} כל פריטי הטובין המתקבלים במחסן מספק אחד באותו משלוח, יירשמו בידי מנהל המחסן בתעודת כניסה נפרדת, שתישא מספר סידורי עוקב. {{ח:תת|(ג)}} מנהל המחסן ימלא את תעודת הכניסה במספר העותקים הדרוש בטופס שיועד לכך. {{ח:תת|(ד)}} סופק פריט בכמות קטנה מן הכמות המוזמנת או מן האמור בתעודת המשלוח או בחשבון, תירשם בתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח רק הכמות שנתקבלה בפועל. {{ח:תת|(ה)}} סופק פריט טובין בכמות גדולה מן הכמות המוזמנת או מן האמור בתעודת המשלוח או החשבון, תוחזר יתרת הכמות לספק ובתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח תירשם רק הכמות שהוזמנה בפועל. {{ח:תת|(ו)}} נתגלו נזק או השחתה או פגם בטובין שבמשלוח, כולם או חלקם, תירשם בתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח רק כמות הטובין התקינה שנתקבלה, והטובין שנשחתו או ניזוקו או הפגומים כאמור, לא יתקבלו ויוחזרו לספק בצירוף תעודת החזר ובציון סיבת ההחזר. {{ח:סעיף*|21|רישום טובין במחסן|עוגן=תוספת 4 פרט 21}} {{ח:תת|(א)}} מנהל המחסן ינהל רישום פנימי של פריטי הטובין ובו יפרט את תנועות הפריטים בתוך המחסן לפי סוגם וסיווגם בקטלוג האחיד. {{ח:תת|(ב)}} רישום הטובין כאמור בסעיף קטן (א) יעודכן באופן שוטף לפי תעודת הכניסה, תעודת הניפוק ותעודת ההחזר. {{ח:סעיף*|22|שמירת הטובין במחסן|עוגן=תוספת 4 פרט 22}} {{ח:תת|(א)}} טובין יאוחסנו במחסן בצורה המאפשרת את שמירתם והחזקתם המתאימה, היעילה, החסכונית והבטיחותית. {{ח:תת|(ב)}} טובין ירוכזו במחסן לפי הוראות כל דין לענין ביטחון ובטיחות, לרבות הוראות בדבר אחסון חומרי נפץ, חומרים דליקים, חומרים רעילים וחומרים מסוכנים אחרים. {{ח:תת|(ג)}} מחסן יתוחזק, יאובטח ויצויד בפני גניבה, פריצה, שריפה, נזקי מים וחדירת עופות, מכרסמים, זוחלים ומזיקים אחרים. {{ח:תת|(ד)}} תנאי הבטיחות במחסן ייבדקו, אחת לשנה לפחות, בידי מהנדס בטיחות. {{ח:תת|(ה)}} מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם המרכז את הטיפול בנושא הביטוח במועצה, יוודא שקיים כיסוי ביטוחי מתאים לאובדן, גניבה ולנזק אחר למלאי ולמצאי במסגרת פוליסת הביטוח של המועצה, זולת אם החליטה המועצה שלא לבטח טובין אלה. {{ח:תת|(ו)}} מנהל רכש ואספקה יקבע את צורת הדיווח לחברת הביטוח ולגזבר על נזקים שנגרמו למלאי ולמצאי. {{ח:סעיף*|23|חתימה על טופסי דרישה לניפוק|עוגן=תוספת 4 פרט 23}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה יקבע את הרשאים לחתום על טופסי דרישה לניפוק טובין ביחידות השונות במועצה; רשימת הרשאים לחתום כאמור, ודוגמאות חתימותיהם יועברו למנהל רכש ואספקה. {{ח:תת|(ב)}} טובין שבמלאי ינופקו לפי טופס דרישה שיישא מספר סידורי עוקב חתום בידי מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) ובידי הגזבר. {{ח:סעיף*|24|תעודת הניפוק|עוגן=תוספת 4 פרט 24}} {{ח:תת|(א)}} מנהל מחסן ינפק טובין שבמלאי בהתאם לטופס דרישה ולפי תעודת ניפוק, שתישא מספר סידורי עוקב. {{ח:תת|(ב)}} עותקים של תעודת הניפוק יימסרו למנהל המחסן ולרשם המצאי. {{ח:סעיף*|25|איסור הנפקה|עוגן=תוספת 4 פרט 25}} {{ח:תת|(א)}} לא ינופקו טובין אלא לעובד המועצה שפרטיו רשומים בטופס הדרישה ולאחר שאומתה זהותו; בעת קבלת הטובין יחתום העובד על תעודת הניפוק. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אדם שאינו עובד המועצה המועסק בידי המועצה לביצוע עבודה רשאי לקבל לשימושו טובין ממחסן המועצה, בהתאם להוראות אלה. {{ח:סעיף*|26|ספירת מלאי|עוגן=תוספת 4 פרט 26}} {{ח:תת|(א)}} אחת לשנה לפחות, בסוף שנת הכספים, תיערך ספירת מלאי (להלן – הספירה) בכל מחסני המועצה; מנהל רכש ואספקה אחראי לספירה שתיערך בפיקוח מבקר המועצה, ובהשתתפות הגזבר או מי שהוא הסמיכו לכך. {{ח:תת|(ב)}} בעת ספירת המלאי ייסגרו מחסני המועצה לכניסה של טובין ולהוצאתם מהם, למעט במקרים חריגים ובאישור מנהל רכש ואספקה. {{ח:תת|(ג)}} תוצאות הספירה יירשמו בטפסים המיועדים לכך ויכללו את מספרם הקטלוגי של הפריטים, את תיאורם ואת הכמויות בפועל שנמצאו במחסן בעת הספירה; מבצעי הספירה יחתמו על הטפסים. {{ח:סעיף*|27|השוואת תוצאות|עוגן=תוספת 4 פרט 27}} {{ח:ת}} הגזבר ישווה את תוצאות הספירה ליתרות הרשומות בפנקס הטובין; היתה אי התאמה בין תוצאות הספירה ליתרה כאמור, יעביר הגזבר, בכתב, לועדת רכש ובלאי, את כל הנתונים בצירוף הסברים בכתב מאת מנהל המחסן ומנהל רכש ואספקה על פשר ההפרשים. {{ח:סעיף*|28|ממצאי ההשוואה|עוגן=תוספת 4 פרט 28}} {{ח:תת|(א)}} ועדת רכש ובלאי תחליט אילו פעולות לנקוט להתאמת תוצאות הספירה לרשום בפנקס הטובין. {{ח:תת|(ב)}} עותק מנתוני ההשוואה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 27|בסעיף 27}} ועותק מהחלטת ועדת רכש ובלאי כאמור בסעיף קטן (א) יועברו למנהל המחסן ולרשם המצאי, והם יעדכנו את פנקס הטובין לא יאוחר מ־60 ימים מתחילת כל שנת כספים, בהתאם לתוצאות הספירה ולהחלטת ועדת רכש ובלאי. {{ח:סעיף*|29|טובין בלתי ראויים לשימוש|עוגן=תוספת 4 פרט 29}} {{ח:ת}} טובין בלתי ראויים לשימוש יימכרו על ידי מנהל רכש ואספקה לפי הוראות כל דין החלות על מכירת טובין, ואם אינם ניתנים למכירה, תחליט ועדת רכש ובלאי על ייעודם. {{ח:קטע3|תוספת 4 פרק ה|פרק ה׳: רישום וניהול מצאי (אינוונטר)}} {{ח:סעיף*|30|רישום מצאי|עוגן=תוספת 4 פרט 30}} {{ח:תת|(א)}} רשם המצאי ינהל רישום מרוכז של המצאי במועצה, על יחידותיה, בפנקס הטובין. {{ח:תת|(ב)}} המצאי יסומן בסמל המועצה, בסימון שככל האפשר אינו ניתן למחיקה. {{ח:תת|(ג)}} כל יחידה במועצה שבה קיים מצאי, תופיע ברישומי המועצה כיחידת רישום עצמאית, כפי שיורה רשם הטובין, ותצוין במספר זיהוי נפרד. {{ח:תת|(ד)}} מנהל יחידה, או עובד היחידה שמונה לכך בידו, ינהל את רישום המצאי באותה יחידה. {{ח:סעיף*|31|השאלת פריטי מצאי|עוגן=תוספת 4 פרט 31}} {{ח:ת}} השאלת פריטי מצאי או העברתם לעובדי המועצה לצורך ביצוע תפקידיהם, או מיחידת רישום אחת ליחידת רישום אחרת, יתועדו בידי רשם המצאי בטופס המיועד לכך ויפורטו בו מספרו הקטלוגי של הפריט, תיאורו, כמותו, תנאי השאלתו ומועד החזרתו. {{ח:סעיף*|32|אישור ראש העיריה {{ח:הערה|[צ״ל: ראש המועצה]}}|עוגן=תוספת 4 פרט 32}} {{ח:ת}} אין להשאיל פריטי מצאי למי שאינו עובד המועצה אלא באישור ראש המועצה או מי שהוסמך בידו. {{ח:סעיף*|33|ספירת מצאי|עוגן=תוספת 4 פרט 33}} {{ח:ת}} אחת לשנה, במועד שיקבע רשם המצאי, תיערך ספירת המצאי בכל יחידה לפי טופס המיועד לכך בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 26|לסעיפים 26(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 27|27}} {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 28|ו־28}}, בשינויים המחויבים, וממצאיה יועברו לרשם המצאי. {{ח:סעיף*|34|דיווח על נזקים|עוגן=תוספת 4 פרט 34}} {{ח:ת}} מנהלי היחידות ידווחו לרשם המצאי על נזקים שנגרמו למצאי לפי סדרי דיווח שעליהם הורה רשם המצאי (להלן – הדו״ח). {{ח:סעיף*|35|גריעת פריט|עוגן=תוספת 4 פרט 35}} {{ח:ת}} גריעת פריט מצאי מהרישום בשל אובדן, או השבתה או מכל סיבה אחרת, תיעשה רק באישור ועדת רכש ובלאי; ערכו של הפריט ייקבע בהתאם למחיר השוק של פריט זהה חדש בעת הגשת הדו״ח. {{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית {{ח:הערה|(פקעה)}}|תיקון: תשס״ז, תשס״ט}} {{ח:חתימות|כ״ד בטבת תשי״ח (16 בינואר 1958).}} * '''ישראל בר־יהודה'''<br>שר הפנים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 5d6vppuo5dgvs2pf9akavm6prhzaqyy 116 294752 1417443 1416578 2022-08-09T12:19:40Z Shahar9261 22508 wikitext text/x-wiki <שם> צו המועצות המקומיות, תשי"א-1950 <שם קודם> צו המועצות המקומיות (א), תשי"א-1950 === צו בדבר מועצות מקומיות === <מקור> ((ק"ת תשי"א, 178|צו המועצות המקומיות (א))), ((454|תיקון)), ((1367|תיקון מס' 12)); ((תשי"ב, 258|תיקון מס' 2)), ((740|תיקון מס' 11)); ((תשי"ג, 325|תיקון מס' 6)), ((791|תיקון מס' 13)), ((935|תיקון מס' 14)); ((תשי"ד, 364|תיקון מס' 13 (תיקון))), ((1151|תיקון מס' 6)); ((תשט"ו, 575|תיקון מס' 8)), ((593|תיקון מס' 9)), ((658|תיקון מס' 11)), ((830|תיקון מס' 16)), ((1074|תיקון מס' 17)), ((1170|תיקון מס' 18)), ((1202|תיקון מס' 19)), ((1202|תיקון מס' 20)); ((תשט"ז, 368|תיקון מס' 2)), ((507|תיקון מס' 3)), ((829|הוראת שעה)), ((856|הוראת שעה (מס' 2))), ((1129|תיקון מס' 9)); ((תשי"ז, 62|ת"ט)), ((1233|תיקון מס' 7)); ((תשי"ח, 590|תיקון מס' 7)), ((1475|הוראת שעה)), ((1603|הוראת שעה (מס' 2))), ((1850|תיקון מס' 24 - צו בדבר פטור מהיטל לצרכי סעד)); ((תשי"ט, 360|תיקון מס' 2)), ((545|תיקון מס' 3)), ((1756|תיקון מס' 15)), ((1894|תיקון מס' 18)), ((2003|תיקון מס' 20)); ((תש"ך, 266|תיקון)), ((572|תיקון מס' 4)), ((794|תיקון מס' 5)), ((940|תיקון מס' 6)), ((1478|תיקון מס' 9)); ((תשכ"ב, 280|תיקון)), ((429|ת"ט)), ((1067|תיקון מס' 2 - צו בדבר הגשת החלטה על הטלת ארנונות)), ((1147|ת"ט)), ((1392|תיקון מס' 3 - צו בדבר הגשת החלטה על הטלת ארנונות)); ((תשכ"ג, 1150|הוראת שעה)), ((1998|תיקון מס' 3)); ((תשכ"ד, 360|תיקון)), ((980|תיקון מס' 2)); ((תשכ"ה, 383|הוד-השרון (הוראת שעה))); ((תשכ"ו, 158|תיקון)), ((470|תיקון [צ"ל: תיקון מס' 2])), ((1023|תיקון מס' 2 [צ"ל: תיקון מס' 3])), ((2159|תיקון מס' 3 [צ"ל: תיקון מס' 4])); ((תשכ"ז, 107|תיקון)), ((440|ת"ט)), ((1313|תיקון מס' 2)), ((2830|תיקון מס' 3)); ((תשכ"ח, 330|תיקון)); ((תשכ"ט, 974|תיקון)), ((1550|תיקון מס' 2)), ((1852|ת"ט)), ((1966|ת"ט)); ((תשל"א, 244|תיקון)), ((862|תיקון מס' 2)), ((1475|תיקון מס' 3)); ((תשל"ב, 721|תיקון)), ((1327|תיקון מס' 2)), ((1638|תיקון מס' 3)); ((תשל"ג, 507|תיקון)), ((665|תיקון מס' 2)), ((680|תיקון מס' 3)), ((1497|תיקון מס' 4)), ((1792|תיקון מס' 5)); ((תשל"ד, 69|תיקון מס' 6)), ((762|ארנונה כללית (הוראת שעה))), ((1311|תיקון)), ((1568|תקנות שעת-חירום (משמר אזרחי))); ((תשל"ה, 7|תיקון)); ((תשל"ו, 272|תיקון)), ((1221|תיקון מס' 2)), ((2714|תיקון מס' 3)); ((תשל"ז, 231|תיקון)), ((675|תיקון מס' 2)), ((805|תיקון מס' 3)), ((1953|תיקון מס' 4)), ((1988|תיקון מס' 4 [צ"ל: תיקון מס' 5])), ((2589|תיקון מס' 5 [צ"ל: תיקון מס' 6])); ((תשל"ח, 1273|תיקון)), ((1708|תיקון מס' 2)); ((תשל"ט, 1044|תיקון)), ((1045|תיקון מס' 2)), ((1769|תיקון מס' 3)); ((תש"ם, 765|תיקון)), ((1637|תיקון מס' 2)), ((2064|ת"ט)), ((2096|ת"ט)); ((תשמ"א, 191|תיקון)), ((364|תיקון מס' 2)), ((506|תיקון מס' 3)), ((1100|תיקון מס' 4)), ((1280|תיקון מס' 5)); ((תשמ"ב, 708|תיקון)), ((772|תיקון מס' 2)), ((1180|תיקון מס' 3)); ((תשמ"ג, 906|תיקון)), ((1404|תיקון [צ"ל: תיקון מס' 2])), ((1724|תיקון מס' 2 [צ"ל: תיקון מס' 3])); ((תשמ"ד, 282|תיקון)), ((1578|תיקון מס' 2)); ((תשמ"ה, 71|תיקון)), ((419|תיקון [צ"ל: תיקון מס' 2])), ((752|תיקון [צ"ל: תיקון מס' 3])), ((1064|תיקון)), ((1162|תיקון מס' 4 [צ"ל: תיקון מס' 5])), ((1694|תיקון מס' 5 [צ"ל: תיקון מס' 6])); ((תשמ"ו, 413|תיקון)), ((413|תיקון מס' 2)), ((508|ת"ט)), ((1177|תיקון מס' 3)); ((תשמ"ז, 268|תיקון מס' 4 [צ"ל: תיקון])), ((1250|תיקון מס' 5 [צ"ל: תיקון מס' 2])); ((תשמ"ח, 588|תיקון)); ((תשמ"ט, 652|תיקון מס' 7 [צ"ל: תיקון])), ((652|תיקון מס' 8 [צ"ל: תיקון מס' 2])), ((1437|תיקון מס' 9 [צ"ל: תיקון מס' 3])); ((תשנ"א, 200|תיקון)); ((תשנ"ב, 316|תיקון)), ((661|תיקון מס' 2)); ((תשנ"ג, 771|תיקון)), ((914|תיקון מס' 2)); ((תשנ"ד, 105|תיקון)); ((תשנ"ה, 707|תיקון)), ((1198|תיקון מס' 2)); ((תשנ"ו, 755|תיקון)), ((904|תיקון מס' 2)); ((ס"ח תשנ"ו, 23|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211272)); ((תשנ"ז, 18|תיקון)), ((656|תיקון מס' 2)), ((866|תיקון מס' 3)); ((תשנ"ט, 115|תיקון)), ((1087|תיקון מס' 2)); ((תש"ס, 333|תיקון)); ((תשס"א, 223|תיקון)), ((809|תיקון מס' 2)); ((תשס"ו, 490|תיקון)); ((תשע"א, 1420|תיקון)); ((תשע"ב, 605|תיקון)); ((תשע"ג, 800|תיקון)); ((תשע"ד, 958|תיקון)); ((תשע"ה, 26|תיקון)); ((תשע"ו, 797|תיקון)), ((1464|תיקון מס' 2)), ((2267|תיקון מס' 3)); ((תשע"ז, 254|תיקון)); ((תשע"ח, 821|הוראת שעה)), ((2071|תיקון)), ((2071|תיקון מס' 2)), ((2494|תיקון מס' 3)); ((תש"ף, 1072|הוראת שעה)), ((1737|תיקון)), ((2135|הוראת שעה מס' 2)), ((2138|תיקון [צ"ל: תיקון מס' 2])); ((תשפ"א, 3446|הוראת שעה [תשע"ח] (תיקון)|9456)); ((תשפ"ב, 2009|הוראת שעה|9986)). ''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשמ"ב, 323|הודעה)), ((817|הודעה)); ((תשמ"ג, 76|הודעה)), ((1039|הודעה (מס' 2))); ((תשמ"ד, 139|הודעה)), ((1131|הודעה (מס' 2))), ((2650|הודעה (מס' 3))). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 2]] [[מפקודת המועצות המקומיות, 1941]], [[+|והסעיפים 14(א)]] [[+|ו-2(ד)]] [[לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948]], אני מצווה לאמור: __TOC__ == פרק ראשון: פרשנות (תיקון: תשכ"ב) == @ 1. הגדרות (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט, ס"ח תשנ"ו) : בצו זה - :- "המועצה" - כל אחת מהמועצות המקומיות ששמותיהן מפורשים [[בתוספת הראשונה]]; :- "תחום המועצה" - כל אחד מהשטחים המתוארים [[בתוספת הראשונה]]; :- "נכסים" - בנינים וקרקעות שבתחום המועצה, תפוסים או פנויים, ציבוריים או פרטיים, למעט רחוב; :: ((לפי [[חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) 1996|סעיף 5 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1995]], אחרי ההגדרה "נכסים" תבוא ההגדרה "רחוב" כלהלן:)) ::- "רחוב" - לרבות מסילת ברזל כמשמעותה [[בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו-(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972]], וכן מיתקנים לצורך מסילת הברזל או בקשר אליה, המהווים חלק בלתי נפרד ממנה; :- "בעל" - לרבות אדם המקבל, או הזכאי לקבל, הכנסה מנכסים, או שהיה מקבלה אילו היו הנכסים נותנים הכנסה, בין בזכותו הוא ובין כסוכן, כנאמן או כבא-כוח, בין שהוא הבעל הרשום של הנכסים ובין שאיננו הבעל הרשום, וכן שוכר משנה ששכרו נכסים לתקופה שלמעלה משלוש שנים; :- "מחזיק" - אדם המחזיק למעשה בנכסים כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון; :- "בנין" - כל מבנה בתחום המועצה או חלק ממנו, לרבות שטח הקרקע שעיקר שימושו הוא עם המבנה כחצר או כגינה או לכל צורך אחר של אותו מבנה, אך לא יותר מהשטח שקבעה לכך המועצה, למעט קרקע שהמבנה שעליה לא היה תפוס מעולם, כולו או מקצתו; :- "אדמה חקלאית" - כל קרקע בתחום המועצה שאינה בנין, המשמשת למטע, למשתלה, למשק בעלי חיים, לגידול תוצרת חקלאית או לגידול יער או פרחים; אולם אם היא נמצאת באזור מגורים או באזור מסחרי ואינה עולה בשטחה על חמישה דונמים, רשאית המועצה לראותה שלא כאדמה חקלאית בשים לב לדרגת התפתחותו של אותו אזור; :- "קרקע תפוסה" - כל קרקע בתחום המועצה שאינה אדמה חקלאית ומשתמשים ומחזיקים בה שלא ביחד עם בנין; :- "אדמת בנין" - כל קרקע בתחום המועצה שאינה לא בנין ולא אדמה חקלאית ולא קרקע תפוסה; :- "השר" - שר הפנים או אדם שהוסמך על ידיו לענין צו זה. == פרק שני: ייסוד מועצה והרכבה (תיקון: תשכ"ב) == @ 2. מועצה מקומית (תיקון: תשכ"ב) : מכריזים בזה כי תחום המועצה ינוהל על ידי מועצה מקומית שתיקרא בשם הנקוב בפרט המתאר אותו תחום [[שבתוספת הראשונה]]. @ 3. מועצה ראשונה (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3, תשל"ג-3, תשנ"ג-2) : (א) השר ימנה את חברי המועצה הראשונה שתוקם אחרי פרסום צו זה והיא תכהן עד שתיבחר מועצה לפי [[=חוק הבחירות|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965]] (להלן - חוק הבחירות). : (ב) השר רשאי בכל עת למנות חברים נוספים למועצה ראשונה ממונה וכן רשאי הוא בכל עת להעביר מכהונתו חבר מועצה שמונה ולמנות אחר במקומו. @ 4. מועצה ראשונה נבחרת (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3, תשכ"ז-3) : על אף האמור [[בסעיף 3]] רשאי השר, בנסיבות המצדיקות זאת לדעתו, לצוות על עריכת בחירות למועצה ראשונה ביום שייקבע לכך. @ 5. מועצה ראשונה תתכנס ע"י השר (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3, תשכ"ז-3, תשל"ט-2) : הישיבה הראשונה של מועצה ממונה, תתכנס על פי הזמנת השר והוא ישב בראשה וינהלה עד שייבחר ראש המועצה בהתאם [[לסעיף 109]]. @ 6. מספר חברי מועצה (תיקון: תשכ"ב, תשל"ט-2) : (א) מועצה תהא מורכבת ממספר חברים שיקבע השר לפי הטבלה הנתונה בסעיף קטן (ב) בהתאם למספר התושבים שהתגוררו בתחום המועצה ביום 31 בדצמבר שלפני יום הבחירות על פי הרישום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965]]; תעודה מאת השר המעידה על מספר זה תשמש ראיה לתוכנה. : (ב) וזו הטבלה: {| ! הסוג !! מספר התושבים !! מספר חברי המועצה |- | א || עד 1000 || 5 |- | ב || 1001 עד 3000 || 7 עד 9 |- | ג || 3001 עד 25,000 || 9 עד 15 |- | ד || למעלה מ-25,000 || 15 עד 21 |} : (ג) השר רשאי להגדיל את מספר חברי המועצה הנמנית עם סוג משלושת הסוגים הראשונים, כדי המספר המקסימלי הקבוע בטבלה לסוג הבא אחריו. @ 7. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ג-2, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 8. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 9. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 10. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 11. כניסה לתפקיד (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3, תשנ"ו-2) : (א) מועמדים בבחירות למועצה שפקיד הבחירות הכריז עליהם כמי שנבחרו חברי מועצה לפי [[סעיף 46 לחוק הבחירות]], או שנקבעו כחברי המועצה בפרוטוקול שנוהל לפי [[סעיף 66 לחוק הבחירות]], יתחילו לכהן 21 ימים לאחר יום הבחירות; התקיימו בחירות חוזרות לראשות המועצה המקומית לפי [[סעיף 9(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975]], יתחילו המועמדים האמורים לכהן 21 ימים לאחר יום הבחירות החוזרות. : (ב) המועצה תקיים את ישיבתה הראשונה תוך 14 ימים מיום התחלת כהונתם של חברי המועצה כאמור בסעיף קטן (א). @ 12. רציפות הכהונה (תיקון: תשכ"ב) : מועצה קיימת תמשיך בתפקידה עד שתיכנס לתפקידה מועצה חדשה. == פרק שלישי: הכנת הבחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) __NOSUB__ == === סימן א': ועדת בחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) === @ 13. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 14. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 15. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 16. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) === סימן ב': פנקס בוחרים (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) === @ 17. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 18. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 19. בעלי זכות לבחור (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (א) (((בוטל).)) : (ב) כדי להסיר ספק נאמר בזה כי לצרכי צו זה - :: (1) אין לאדם בכל יום מן הימים אלא מקום מגורים קבוע אחד; :: (2) מקום מגוריו הקבוע של חייל בצבא-הגנה לישראל הוא המקום שהיה מקום מגוריו הקבוע ביום התגייסותו. @ 20. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 21. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) === סימן ג': עררים וערעורים (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) === @ 22. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 23. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 24. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 25. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 26. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 27. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 28. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 29. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 30. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) == פרק רביעי: בחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) __NOSUB__ == === סימן א': שיטת הבחירות וסדריהן (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) === @ 31. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 32. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 33. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 34. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 35. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) === סימן ב': המועמדים (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) === @ 36. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 37. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 38. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 39. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 40. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 41. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 42. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 43. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 44. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 45. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) === סימן ג': הסכמי בחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) === @ 46. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 47. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 48. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 49. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) === סימן ד': נבחרים בלי קלפי (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) === @ 50. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 51. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 52. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) === סימן ה': בחירות בקלפי (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) === @ 53. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 54. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 55. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 56. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 57. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 58. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 59. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 60. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 61. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 62. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) === סימן ו': ההצבעה (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) === @ 63. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 64. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 65. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 66. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 67. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 68. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 69. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 70. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 71. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 72. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 73. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 74. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 75. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 76. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 77. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 78. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) === סימן ז': חלוקת המקומות במועצה ופרסום התוצאות (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) === @ 79. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 80. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 81. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 82. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 83. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 84. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 85. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 86. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) === סימן ח': הוראות כלליות לבחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) === @ 87. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 88. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 89. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 90. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) === סימן ט': ערעורי בחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) === @ 91. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 92. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 93. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 94. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 95. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) === סימן י': עבירות בקשת לבחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) === @ 96. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 97. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 98. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 99. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 100. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) == פרק חמישי: חברי מועצה, ראש מועצה וסגניו (תיקון: תשכ"ב) == === סימן א': חברות במועצה (תיקון: תשכ"ב) === @ 101. פסולים לכהונה (תיקון: תשכ"ב, תשל"ג-2, תשל"ג-5, תשנ"ז, תשס"א-2, תשע"ה) : ואלה פסולים לכהן כחברי מועצה נבחרת: : (1) מי שמקום מגוריו הקבוע שוב אינו בתחום המועצה; : (2) מי שהוכרז פסול דין לפי [[סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962]]; : (3) שוטר; : (4) עובד המדינה במשכורת, שעבודתו קשורה בעניני המינהל המחוזי או השלטון המקומי, או שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי התאמה בין תפקידיו בשירות המדינה ובין תפקידיו כחבר המועצה; : (5) עובד במשכורת באותה מועצה; : (6) עובד במשכורת בכל רשות מקומית אחרת, שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי התאמה בין תפקידיו בשירות הרשות המקומית ובין תפקידיו כחבר המועצה; : (7) מי שהורשע בפסק דין שנהיה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר המועצה, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, וקבע בית המשפט כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון; : (7א) מי שנידון למאסר כאמור [[בסעיף 7 לחוק הבחירות]] ולא הצהיר אמת, או לא הגיש הודעה או בקשה לפי הוראות [[סעיף 7א לחוק האמור]]; : (8) מי שהוכרז פושט רגל לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל, 1936]], ואם ניתן לו צו שחרור החלטי לפי [[הפקודה האמורה]] או צו המבטל את ההכרזה משום שחובותיו של פושט הרגל שולמו במלואן - טרם עברו שנתיים ממועד תחילתו; : (9) מי שחייב חוב סופי בשל ארנונה או בשל אספקת מים בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, "חוב סופי" - חוב, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי העניין, ואם הוגשו ערעור או תובענה אחרת - לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד. @ 101א. קביעת קלון על ידי בית המשפט (תיקון: תשס"א-2) : (א) גזר בית המשפט את דינו של חבר מועצה בשל עבירה פלילית, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, יקבע בית המשפט בגזר הדין אם יש בעבירה שעבר משום קלון; החלטת בית המשפט לענין קלון ניתנת לערעור כאילו היתה חלק מגזר הדין. : (ב) לא קבע בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), או שחבר המועצה החל לכהן בין מועד מתן גזר הדין לבין המועד שבו פסק הדין נהיה סופי, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, כל עוד פסק הדין לא נהיה סופי, לפנות לבית המשפט ולבקשו לקבוע אם יש בעבירה משום קלון; הבקשה תוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין ואם הוגש ערעור, לבית המשפט שלערעור. : (ג) מזכירות בית המשפט תמציא עותק מפסק הדין או מהחלטת בית המשפט, לפי הענין, למזכיר הרשות המקומית ולשר הפנים. @ 102. כהונה בפסלות (תיקון: תשכ"ב, תשל"ט-2) : המכהן כחבר מועצה והוא פסול לכך, דינו - קנס חמש מאות לירות. @ 103. חבר מועצה המעונין בחוזה (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ד-2, תשכ"ז-2) : (א) חבר מועצה שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו או על ידי קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם המועצה, למענה או בשמה, או בכל ענין העומד לדיון במועצה או בועדה מועדותיה, פרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים - :: (1) יודיע על כך למועצה, בכתב או בעל פה, מיד לאחר שנודע לו כי החוזה, העסק או הענין האמורים עומדים לדיון וההודעה תירשם בפרוטוקול; :: (2) לא ישתתף בדיונים על החוזה, העסק או הענין במועצה או בועדה ולא יצביע בהצבעה על כל שאלה בקשר להם; :: (3) לענין סעיף זה, "קרוב" לאדם פלוני כמשמעותו [[בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963]]. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) אינן חלות על חבר מועצה מחמת היותו בעל מניות או חבר בגוף משפטי שיש לו חלק או טובת-הנאה בחוזה או בעסק כאמור באותו סעיף קטן, אלא אם היה אותו חבר משמש מנהל או פקיד אחראי בגוף משפטי, או אם היה חלקו בהונו או ברווחיו של הגוף עולה על 5 אחוזים. : (ג) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס חמש מאות לירות או שני הענשים כאחד. @ 103א. איסור התקשרות בחוזים (תיקון: תשל"ט-2) : (א) חבר מועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שיש לאחד מהאמורים חלק העולה על עשרה אחוזים בהונו או ברווחיו או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם המועצה; לענין זה, "קרוב" - בן זוג, הורה, בן או בת, אח או אחות. : (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול - :: (1) לגבי חוזה בדבר מתן שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושביה, לאחד מהמנויים בסעיף קטן (א); :: (2) לגבי הסכם בהליכי רכישה לפי [[פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]], או בהליכי העברת מקרקעין במקום רכישה כאמור; :: (3) לגבי חוזה או עסקה שהמועצה ברוב של שני שלישים מחבריה ובאישור השר התירה ובתנאים שהתירה; הודעה על מתן היתר כאמור תפורסם ברשומות. : (ג) חוזה שנערך בניגוד להוראות סעיף זה ניתן לביטול על פי החלטת המועצה ברוב חבריה או על פי החלטת השר, ומשבוטל כך לא תהא המועצה חייבת להחזיר את מה שקיבלה על פי החוזה או לשלם את שוויו של מה שקיבלה, ובלבד שלא יהיה בביטול החוזה כדי לגרוע מזכויות צד שלישי שנרכשו בתום לב. : (ד) לענין סעיף זה, דין התקשרות עם תאגיד שלמועצה שליטה בו כדין התקשרות עם המועצה; לענין זה, "שליטה" - כמשמעותה לפי [[סעיף 2 לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963]]. : (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על התקשרויות שנעשו לפני תחילת כהונתו של חבר המועצה שבשלו חל האיסור; אולם עם תחילת הכהונה יודיע בכתב חבר המועצה למועצה על כל התקשרות האסורה לפי הוראת סעיף קטן (א) שנעשתה לפני תחילת כהונתו, וכל עוד לא נסתיימה התקשרות זו לא יעסוק אותו חבר המועצה בתוקף כהונתו במועצה בכל ענין הנוגע להתקשרות האמורה. : (ו) העובר ביודעין על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שנה אחת או קנס חמישים אלף לירות או פי שלושה משוויה של טובת ההנאה שהושגה על ידי העבירה או שלושת הענשים כאחד. : (ז) הרשעה בעבירה לפי סעיף זה תיחשב כהרשעה בעבירה שיש עמה קלון. : (ח) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 103]]. @ 104. העדר מישיבות המועצה (תיקון: תשכ"ב, תשל"ט-2) : (א) חבר המועצה שנעדר מישיבות המועצה שלושה חדשים רצופים או שנעדר משלוש ישיבות רצופות - אם היו בשלושה חדשים פחות משלוש ישיבות - יחדל להיות חבר המועצה, זולת אם נעדר בגלל מחלה שמנעה ממנו את נוכחותו בישיבה או בגלל שירות בצבא-הגנה לישראל או בגלל שליחות ציבורית או ברשות המועצה שניתנה מראש ובתנאי שראש המועצה או הממונה על המחוז שלח לו הודעה כמפורט בסעיף זה. : (ב) בתום החודש השני להעדרו של חבר המועצה מישיבות המועצה או מיד אחרי הישיבה השניה ממנה נעדר, הכל לפי הענין, ישלח לו ראש המועצה הודעה בכתב שתכלול פירוט ישיבות המועצה מהן נעדר וכן נוסחו המלא של סעיף זה. : (ג) ההודעה תישלח לחבר המועצה בדואר במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה יישלח בדואר במכתב רשום לממונה על המחוז. : (ד) לא שלח ראש המועצה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תוך שבעה ימים מיום שדרש ממנו הממונה על המחוז לעשות כן, ישלח הממונה על המחוז לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש המועצה. @ 105. הודעה על חדילת חברות במועצה (תיקון: תשכ"ב, תשל"ט-2, תשמ"ט-2, תשס"א-2, תשע"ה) : (א) נראה לראש המועצה, כי חבר המועצה פסול לכהן כחבר המועצה או שחדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור [[בסעיף 104]], ישלח לו ראש המועצה, בדואר במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה, הודעה בדבר התפנות מקומו במועצה ויפרט בה את הסיבות לכך. : (ב) עם משלוח ההודעה כאמור בסעיף קטן (א) ימציא ראש המועצה העתק מההודעה לידי הממונה על המחוז, אישית או בדואר במכתב רשום. : (בב) נראה לממונה על המחוז שחבר המועצה פסול לכהן כחבר המועצה או שחדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור [[בסעיף 104]], ולא שלח ראש המועצה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תוך ארבעה עשר יום מיום שדרש ממנו הממונה על המחוז לעשות כן, ישלח הממונה על המחוז לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש המועצה. : (ג) כתום שלושים יום מיום שנשלחה אליו הודעה כאמור בסעיף קטן (א) או (בב), יחדל חבר המועצה לכהן כחבר המועצה, זולת אם תוך הזמן האמור - :: (1) הגיש אותו חבר המועצה בקשה לבית משפט מוסמך לביטול ההודעה, ובמקרה זה לא יחדל לכהן כאמור עד שבית המשפט החליט אחרת; או :: (2) התברר לשולח ההודעה שלא נתקיימו הנסיבות המחייבות את שליחתה והוא ביטל אותה בהודעה מנומקת בכתב על כך לחבר המועצה; העתק מהודעת הביטול יימסר לידי הממונה על המחוז או ראש המועצה, הכל לפי הענין. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), מי שפסול לכהן לפי [[סעיף 101(7)]], תיפסק חברותו במועצה מיום שפסק הדין נהיה סופי. : (ה) על מי שפסול לכהן לפי [[סעיף 101(7א)]] יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), ואולם אם הגיש בקשה לביטול ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(1) יושעה מחברותו במועצה עד להחלטת בית המשפט בבקשה. : (ו) על מי שפסול לכהן לפי [[סעיף 101(9)]], יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) ו-(ה), בשינויים אלה: :: (1) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תישלח בידי הגזבר, והוא יציין בה כי על חבר המועצה לשלם את חובו או להסדיר אותו, לרבות בדרך של פריסתו (בסעיף זה - הסדרת חוב); :: (2) כהונתו של חבר המועצה תיפסק בתום שישים ימים מיום שנשלחה אליו הודעה כאמור בפסקה (1), זולת אם - ::: (א) בתוך שלושים ימים ממועד משלוח ההודעה הסדיר את החוב; ::: (ב) בתוך שישים ימים ממועד משלוח ההודעה התקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ג); :: (3) הגזבר יודיע לממונה על תחילת השעיה ועל הפסקת כהונה של חבר המועצה; :: (4) הממונה יוודא את קיומן של הוראות סעיף קטן זה. @ 105א. הוראות לענין השעיה (תיקון: תשס"א-2) : (א) קבע בית המשפט לפי [[סעיף 101א]] כי יש עם העבירה שבה הורשע חבר המועצה משום קלון, יושעה חבר המועצה מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו. : (ב) הושעה חבר המועצה לפי סעיף קטן (א) או לפי [[סעיף 105(ה) או (ו)]], יחולו הוראות [[סעיף 106]]; חזר חבר המועצה לכהן לאחר שזוכה בערעור או לאחר שקבע בית המשפט כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, או לאחר שהחליט בית המשפט שלא נתקיימה העילה לפסלות כהונה לפי [[סעיף 101(7א)]] [[או 101(9)]], יחדל לכהן האחרון שנהיה לחבר המועצה מתוך רשימת המועמדים, ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולכהן כחבר מועצה מכוח הוראות [[סעיף 106(א) או (ב)]]. @ 106. חליפו של חבר מועצה שחדל לכהן (תיקון: תשכ"ב, תשס"א-2) : (א) חבר מועצה שחדל לכהן או שפקעה כהונתו, יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימת המועמדים של אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות הקודמות למועצה; ואם המועמד הזה כבר נכנס למועצה בדרך זו קודם לכן או שהוא פסול או שאינו יכול להיות חבר מועצה מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב לראש המועצה שאין ברצונו להיות חבר מועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו בא אחריו ברשימת המועמדים האמורה, וכן הלאה. : (ב) אם אין ברשימה מי שימלא את המקום הפנוי, כאמור בסעיף קטן (א) ימונה ללא דיחוי חבר חדש, מבין אנשים הזכאים להיבחר כחברי המועצה, על ידי השר, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם לדעת השר אין ארגון כזה - בהתחשב עם רצונם של אותם האנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור. @ 107. תוקף פעולות (תיקון: תשכ"ב) : חבר מועצה, המכהן בתפקידו כשהוא פסול לכהן כחבר מועצה לפי [[סעיף 101]], או שחדל להיות חבר המועצה לפי [[סעיף 104]], יראו את מעשיו בתפקידו כחבר מועצה כאילו נעשו על ידי חבר מועצה המכהן כדין. @ 108. התפטרות חבר המועצה (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ד-2, תשכ"ו-3, תש"ס) : (א) חבר המועצה רשאי, בהודעה לראש המועצה, להתפטר מתפקידו; חברותו במועצה נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב התפטרותו הגיע לידי ראש המועצה זולת אם חזר בו מהתפטרותו לפני כן. : (ב) חבר המועצה ימציא העתק מהודעתו לחברי המועצה ולממונה על המחוז. @ 108א. סייג למועמדות חבר מועצה שפרש מסיעתו (תיקון: תשנ"ג-2, תשנ"ד, תשס"א) : (א) חבר המועצה שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו תוך שלושים ימים מיום פרישתו, לא ייכלל, בבחירות למועצה שלאחריה, ברשימת מועמדים שהגישה סיעה של המועצה היוצאת או סיעה של הכנסת. : (ב) חבר המועצה שפרש מסיעתו לא יהיה במהלך כהונת אותה המועצה, לראש המועצה או לסגן ראש המועצה. : (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על התפלגות סיעה. : (ד) לענין סעיף זה - ::- "סיעה" - רשימת המועמדים שבמסגרתה נבחר חבר המועצה לתפקידו לפי [[=חוק הבחירות|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965]] (להלן - חוק הבחירות); ::- "התפלגות סיעה" - כל אחד מאלה: ::: (1) פרישת קבוצה של שניים מחברי מועצה מתוך סיעה שנבחרו בה שלושה חברי מועצה, או פרישת קבוצה של שלושה מחברי המועצה מסיעתם, יהא מספר חבריה אשר יהא, ובלבד שכל חברי הקבוצה מסרו הודעה משותפת בכתב על פרישתם, לראש המועצה, ושהפרישה נעשתה שנתיים לפחות אחרי מועד התחלת כהונתם של חברי המועצה כאמור [[בסעיף 11]]; ::: (2) התפלגות של סיעה שהיא צירוף של סיעות של המועצה היוצאת שנקבעו כאמור [[בסעיף 25(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965]], או צירוף של ארגונים שלא היו סיעה במועצה היוצאת או צירוף של סיעה של המועצה היוצאת וארגון כאמור וההתפלגות היא על פי ההשתייכות לאותן סיעות או ארגונים; ובלבד שהסיעה המתפלגת כאמור הגישה לפקיד הבחירות בעת הגשת רשימת המועמדים שלה הודעה בכתב בדבר צירוף של סיעות או ארגונים כאמור בציון ההשתייכות של המועמדים; ::- "פרישה מסיעה" - ::: (1) הודעה על פרישה מסיעה; ::: (2) הצבעה בניגוד לעמדת הסיעה, שלא בהסכמת רוב חבריה, באחד מאלה: :::: (א) אישור או אי אישור תקציב המועצה כאמור [[בסעיף 186ג]]; :::: (ב) בחירת ראש המועצה לפי [[=חוק הבחירה הישירה|סעיף 24(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975]] (להלן - חוק הבחירה הישירה); :::: (ג) בחירת סגן ראש המועצה לפי [[+|סעיף 14]] או [[סעיף 15 לחוק הבחירה הישירה]]; ::: ואולם, לא ייחשבו כפרישה מסיעה, הודעה או הצבעה כאמור שנעשו החל ביום קביעת סיעות המועצה לפי [[סעיף 25 לחוק הבחירות]] ועד תום כהונתה של המועצה; ::- "עמדת הסיעה" - עמדתם של רוב חברי הסיעה במועצה בהצבעה שקיימה המועצה בענין מהענינים המנויים בהגדרת "פרישה מסיעה". @ 108ב. קביעת פרישתו של חבר המועצה (תיקון: תשנ"ג-2) : (א) דבר פרישתו של חבר המועצה, כאמור [[בסעיף 108א]] ייקבע בידי ראש המועצה על יסוד בקשה בכתב שהוגשה בידי רוב חברי הסיעה שעמה נמנה חבר המועצה שאת פרישתו מבקשים לקבוע, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך שבעה ימים ממעשה הפרישה ולאחר שניתנה לנציג המבקשים ולחבר המועצה שאת דבר פרישתו מבקשים לקבוע, הזדמנות לטעון טענותיהם בפני ראש המועצה. : (ב) חבר המועצה שדבר פרישתו נקבע בידי ראש המועצה או סיעה שבקשתה לפי סעיף קטן (א) נדחתה, או לא נענתה תוך 30 ימים, רשאים לערער על הקביעה בפני בית המשפט המחוזי שהמועצה נמצאת באזור שיפוטו. : (ג) ערעור כאמור יוגש תוך 30 ימים מהחלטת ראש המועצה או מתום 30 הימים האמורים בסעיף קטן (ב), הכל לפי המוקדם, והוא יידון בפני שופט יחיד; החלטת השופט תהיה סופית. : (ד) החליטו ראש המועצה או בית המשפט כי חבר המועצה פרש מסיעתו, יודיע על כך ראש המועצה לפקיד הבחירות שנתמנה לפי [[סעיף 29 לחוק הבחירות]], לא יאוחר מיום קביעת הסיעות לפי [[סעיף 25 לחוק האמור]]. === סימן ב': ראש המועצה וסגניו (תיקון: תשכ"ב) === @ 109. ראש המועצה (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ב, תשל"ט-2, תשנ"ג-2) : (א) המועצה, בישיבה הראשונה אחרי התמנותה, תבחר אחד מחבריה לראש המועצה; הבחירה טעונה אישור השר. : (ב) לא יכהן כראש המועצה חבר המועצה שאינו יודע קרוא וכתוב, אלא שאם ראה השר שטובת המקום דורשת זאת רשאי הוא להתיר כהונתו זו, בתנאים וסייגים שיקבע. @ 110. בחירת ראש המועצה (תיקון: תשכ"ב) : ההצבעה בבחירת ראש המועצה תהא גלויה ויחולו עליה כללים אלה: : (1) המועמד שקיבל למעלה ממחצית הקולות של כל חברי המועצה - הוא הנבחר; : (2) לא קיבל שום מועמד רוב כזה, מצביעים שנית; לפי דרישת חבר מחברי המועצה תידחה ההצבעה השניה לישיבה אחרת שתקויים ביום החול הבא אחרי יום הישיבה הראשונה; : (3) המועמד שקיבל בהצבעה השניה או בכל הצבעה נוספת למעלה ממחצית הקולות של חברי המועצה המצביעים (להלן בסעיף זה - רוב) - הוא הנבחר; : (4) לא קיבל שום מועמד רוב בהצבעה השניה, מצביעים שלישית; : (5) לא קיבל שום מועמד רוב בהצבעה השלישית, מצביעים רביעית; לפי דרישת חבר מחברי המועצה תידחה ההצבעה הרביעית לישיבה אחרת שתקויים ביום החול הבא אחרי יום הישיבה בה נערכה ההצבעה השלישית; בהצבעה הרביעית עומדים לבחירה רק אותם המועמדים שעמדו לבחירה בהצבעה השלישית; : (6) לא קיבל שום מועמד רוב בהצבעה הרביעית, חוזרים ומצביעים עד שמועמד אחד יקבל רוב; בהצבעה החמישית וכך בכל הצבעה נוספת לא יועמד לבחירה (להלן בסעיף זה - יצא) המועמד שקיבל בהצבעה הקודמת את מספר הקולות הקטן ביותר. קיבלו מועמדים אחדים מספר שווה של קולות והוא מספר הקולות הקטן ביותר, ינהגו כך: היו שני מועמדים כאמור, יצא אחד מהם, כפי שייקבע על-ידי הגרלה; היו יותר משנים, יצא לפני כל הצבעה נוספת רק מועמד אחד, כפי שייקבע על ידי הגרלה; : (7) כל הגרלה לפי סעיף זה תיערך בו במקום על ידי יושב ראש הישיבה; היה היושב ראש עצמו מועמד לראשות המועצה בהצבעה שקדמה להגרלה, תיערך ההגרלה על ידי חבר המועצה שהיא תמנהו לכך. @ 111. רציפות כהונת ראש המועצה (תיקון: תשכ"ב) : עד שייבחר ראש המועצה לפי [[סעיף 110]], יכהן כראש המועצה האדם שנשא בכהונה זו במועד הבחירות, אם נבחר למועצה החדשה, ואם לא נבחר - האדם שהשר ימנהו לכך. @ 112. ראש המועצה (תיקון: תשכ"ב, תשל"ט-2) : (א) המועצה תפעל באמצעות ראש המועצה; אין בהוראה זו כדי לפגוע בסמכויות המועצה לפי [[חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965]], או לפי כל דין אחר. : (ב) ראש המועצה יהיה אחראי לכך שהתפקידים שהוטלו על המועצה בצו זה או בכל דין אחר יבוצעו כראוי. @ 112א. האחריות לביצוע החלטות המועצה (תיקון: תשל"ט-2) : ראש המועצה יהיה אחראי לכך שהחלטות המועצה יבוצעו כהלכה; הצריכה ההחלטה הוצאה מכספי המועצה, יהיה ראש המועצה אחראי לכך שההחלטה תבוצע בהתאם לתקציב המאושר ובהתאם להוראות אחרות של צו זה או של כל דין אחר; בהעדר ראש המועצה יהיו החובות האמורות על ממלא מקומו לפי [[+|הסעיפים 14]] [[או 16 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה-1975]]. @ 112ב. (תיקון: תשל"ט-2, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 113. בחירת סגן ראש המועצה (תיקון: תשכ"ב) : המועצה תבחר מבין חבריה בסגן ראש מועצה אחד לפחות. הוראות [[סעיף 110]] יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על בחירת סגן ראש המועצה. @ 114. ממלא מקום ראש המועצה (תיקון: תשכ"ב, תשל"א-2) : (א) נבצר מראש המועצה לפעול, או שחדל לכהן וטרם נבחר ראש מועצה חדש, ימלא את מקומו - :: (1) סגן ראש המועצה - אם יש סגן אחד בלבד; :: (2) אותו הסגן שהמועצה תמנהו לכך - אם יש יותר מסגן אחד; :: (3) אותו חבר המועצה שהיא תמנהו לכך - אם נבצר מהסגן או מכל הסגנים לפעול, או אם הסגן או כל הסגנים חדלו לכהן וטרם נבחר סגן חדש, ובלבד שממלא מקומו של ראש המועצה ידע קרוא וכתוב; השר רשאי, אם ראה שטובת המקום דורשת זאת, להתיר שממלא מקומו של ראש המועצה כאמור ימלא תפקיד זה בתנאים וסייגים שיקבע. : (ב) באין ממלא מקום לפי סעיף קטן (א), יכנס מזכיר המועצה, תוך 7 ימים, ישיבת מועצה שלא מן המנין, לשם בחירת ממלא מקום ראש המועצה, וינהלה עד לבחירת ממלא מקום. : (ג) לא נבחר ממלא מקום בישיבה האמורה או לא היה בה מנין חוקי, ימנה השר את ממלא המקום. @ 115. משכורת ראש המועצה, סגנו וממלא מקומו (תיקון: תשכ"ב, תשמ"א, תשנ"ג-2) : ראש המועצה, סגנו וכן מי שממלא את מקום ראש המועצה לפי [[סעיף 114(א)(3) או (ג)]], רשאים לקבל מקופת המועצה משכורת באישור השר ובשיעור שקבע השר. @ 116. חדילת כהונתו של ראש המועצה או סגנו (תיקון: תשכ"ב) : (א) ראש המועצה או סגן ראש המועצה יחדל לכהן אם אירע אחד מאלה: :: (1) חדל להיות חבר המועצה; :: (2) התפטר; :: (3) הועבר מכהונתו על ידי המועצה. : (ב) להחלטת המועצה להעביר את ראש המועצה או סגן ראש המועצה מכהונתו לא יהיה תוקף אלא אם נתקבלה בישיבה שנקראה במיוחד לענין זה והצביעו בעדה למעלה ממחצית כל חברי המועצה; ואולם אם סיבת ההעברה מכהונה היא חיוב בדין, בפסק דין סופי, על עבירה שיש בה קלון - תספיק החלטה המתקבלת ברוב רגיל. @ 117. הודעה על שינויים בכהונה (תיקון: תשכ"ב) : המועצה תודיע לשר על כל בחירה, התפטרות או העברה מכהונה של ראש המועצה או סגנו והוא יפרסם הודעה על כך ברשומות. @ 118. בחירת ראש המועצה או סגן ראש המועצה שחדלו לכהן (תיקון: תשכ"ב, תשנ"ג-2) : ראש המועצה שחדל לכהן או סגן ראש המועצה שחדל לכהן ואין מלבדו סגן ראש מועצה אחר, תבחר המועצה באופן הקבוע [[בסעיף 110]] ראש מועצה או סגן ראש המועצה חדש לא יאוחר מאשר בישיבה הרגילה הבאה לאחר שנתפנה מקומו; בחירת ראש המועצה טעונה אישור השר; חדל ראש המועצה לכהן על פי החלטת המועצה, תבחר באופן הקבוע [[בסעיף 110]], ראש מועצה באותה ישיבה או, לפי דרישת שליש חברי המועצה, בישיבה שתתקיים כעבור 48 שעות משעת כינוסה של אותה ישיבה ובאותו מקום, ואם חל מועד זה ביום מנוחה, ביום החול הראשון שלאחר אותו יום המנוחה. @ 119. אצילת תפקידים של ראש המועצה (תיקון: תשכ"ב) : סגן ראש המועצה, חבר המועצה או עובד המועצה רשאי למלא את תפקידו של ראש המועצה ולשמש בסמכויותיו במידה שנאצלו לו על ידי ראש המועצה, באישור המועצה, אם באופן כללי ואם לענין מסויים או לסוג מסויים של ענינים. @ 119א. אי תחולה (תיקון: תשל"ו-2, תשמ"א, תשנ"ג-2) : (א) [[פסקה (1) לסעיף 108(א)]] [[וסעיפים 109 עד 111]], [[113]], [[114]], [[116 עד 119]] לא יחולו על ראש מועצה וסגניו שנבחרו לפי [[חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה-1975]]. : (ב) ראש המועצה וסגן ראש המועצה שנבחרו כאמור בסעיף קטן (א) רשאים לקבל משכורת מקופת המועצה, באישור השר ובשיעור שקבע. == פרק ששי: ועדות (תיקון: תשכ"ב) == @ 120. ועדת הנהלה (תיקון: תשכ"ב, תשע"ח-4) : (א) למועצה תהא ועדת הנהלה קבועה, שתפקידה לנהל את עניני המועצה, לתאם את פעולותיהן של ועדותיה ולפקח עליהן, להשגיח שהחלטות המועצה והחלטות ועדותיה יוצאו אל הפועל כדין, ולמלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה על ידי המועצה. : (ב) ועדת ההנהלה תיבחר על ידי המועצה מבין חבריה. : (ג) לעניין [[סעיף 206 לפקודת העיריות]], כפי שהוחל [[בסעיף 34א לפקודת המועצות המקומיות]], תמלא ועדת ההנהלה את תפקידי ועדת הכספים במועצה שלא מונתה בה ועדת כספים. @ 121. ועדה חקלאית (תיקון: תשכ"ב, תשע"ו-3) : למועצה תהא ועדה חקלאית קבועה כאמור [[בתוספת השניה]] אם הורה על כך השר לפי [[סעיף 2א(ב) לתוספת השנייה]]. @ 122. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ד-2, תשל"ט-2, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 122א. (תיקון: תשכ"ד-2, תשנ"ז-3, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 123. ועדת מכרזים (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו, תשל"ט-2) : (א) המועצה תבחר מבין חבריה ועדת מכרזים קבועה שתפקידיה לבדוק הצעות מחירים המוגשות למועצה בעקבות פרסום מכרז ולהמליץ לפני ראש המועצה על ההצעה שלדעת הועדה ראוייה לאישורו; ראש המועצה לא יהיה חבר בועדת המכרזים. : (ב) החליט ראש המועצה לאחר עיון בהמלצות ועדת המכרזים שלא לאשר את ההצעה שעליה המליצה הועדה, ירשום את הנימוקים להחלטתו ויביאם לידיעת המועצה בישיבתה הקרובה. : (ג) ראש המועצה רשאי, באישור המועצה, לאשר הצעה מבין ההצעות שהיו לפני ועדת המכרזים, אף שהועדה לא המליצה עליה. @ 123א. ועדת מל"ח (תיקון: תשל"ב) : (א) המועצה תבחר ועדה להכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום (להלן - ועדת מל"ח). : (ב) הוראות [[סעיף 125]] לא יחולו על הרכב ועדת מל"ח. @ 123ב. ועדת בטחון (תיקון: תשל"ד-4, תשל"ו) : (א) במועצה מקומית שבה נתכונן משמר בטחון אזרחי, כמשמעותו [[בפקודת המשטרה]], תוקם ועדת בטחון אשר תייעץ ותסייע למשטרה בענין המשמר האזרחי. : (ב) חברי ועדת הבטחון יהיו: :: (1) נציגי המועצה המקומית שתמנה המועצה; :: (2) נציגי שרים אלה, אם ראו לשלוח נציג: נציג שר הבטחון, שימנה מפקד הג"א מחוזי, כמשמעותו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951]]; נציג שר החינוך והתרבות, שימנה מנהל הלשכה המחוזית של המשרד; נציג שר המשטרה, שימנה מפקד משטרת המחוז; :: (3) חברים אחרים כפי שתחליט הועדה. : (ג) על נציגי המועצה המקומית בועדת הבטחון לא יחולו הוראות [[סעיף 125]]. @ 124. ועדות שונות (תיקון: תשכ"ב) : נוסף על הועדות הנקובות בצו זה או בכל חוק אחר רשאית המועצה לבחור ועדות קבועות או ועדות ארעיות לענינים או למקרים מסויימים. @ 125. הרכב הועדות (תיקון: תשכ"ב) : ועדה של המועצה שלא נקבע לה הרכב על פי חיקוק, יהיו רבע חבריה, לפחות, חברי המועצה, והשאר - בעלי זכות להיבחר כחברי המועצה, שאינם פסולים לפי [[סעיף 101]], ובלבד שההרכב הסיעתי הכולל של כל הועדות האמורות יהיה בהתאם להרכב הסיעתי של המועצה. @ 126. יושבי ראש לועדות המועצה ותפקידיהם (תיקון: תשכ"ב, תשל"ב) : (א) ראש המועצה יהיה בתוקף משרתו יושב ראש בועדת ההנהלה ובועדת מל"ח; יושבי ראש לשאר הועדות ייבחרו על ידי המועצה מתוך חבריה חוץ מועדה שביחס אליה יש בצו זה הוראה אחרת. : (ב) יושב ראש הועדה יעשה כל האפשר שהחלטות הועדה יוצאו אל הפועל כדין. @ 127. תקופת הכהונה של ועדות המועצה (תיקון: תשכ"ב) : ועדה קבועה של המועצה תכהן בתפקידה כל תקופת כהונתה של המועצה, חוץ מועדה קבועה שביחס אליה יש בצו זה הוראה אחרת, וועדה ארעית תכהן בתפקידה עד גמר עבודתה; אך רשאית המועצה לפטר בכל עת ועדה שנבחרה כולה על ידיה או לשנות את הרכבה, וכן להחליף את נציגיה בועדה שהורכבה בשותפות עם גורמים אחרים. @ 128. חדילת חברות בועדה (תיקון: תשכ"ב, תש"ס) : (א) חבר ועדה שנבחר לה כחבר מועצה, חברותו באותה ועדה נפסקת משנפסקה חברותו במועצה. : (ב) חבר ועדה שפקעה זכותו להיבחר כחבר המועצה יחדל מהיות חבר הועדה. : (ג) חבר ועדה של המועצה רשאי להתפטר מתפקידו בהודעה בכתב לראש המועצה. @ 129. ועדות משנה (תיקון: תשכ"ב) : כל ועדה של המועצה רשאית לבחור ועדת משנה לכל מטרה הנראית לה בגדר תפקידיה. == פרק שביעי: ישיבות המועצה והועדות וסדריהן (תיקון: תשכ"ב) == @ 130. ישיבות המועצה והנוהל בהן (תיקון: תשכ"ב, תשל"ז-3) : ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן יהיו לפי התקנון [[שבתוספת השלישית]]. @ 131. מועד ישיבות של ועדות (תיקון: תשכ"ב, תשל"ז-3) : (א) יושב ראש הועדה רשאי לקרוא בכל עת לישיבת הועדה שהוא יושב ראש בה והוא חייב לקרוא לישיבה על פי החלטת הועדה או על פי דרישה של ועדת ההנהלה או של ועדת הבקורת. : (ב) ועדה שחובה להקימה לפי כל דין תכונס לפחות אחת לשלושה חדשים; לא כונסה הועדה כאמור יורה ראש המועצה לכנסה, והוא יקבע את סדר היום של ישיבת הועדה; לא נכח יושב ראש הועדה בישיבה או סרב לנהלה, ינהלה זקן חברי הועדה הנוכחים. @ 132. סדר היום בועדות (תיקון: תשכ"ב) : אין להעלות על סדר היום של ועדה שום ענין שלא פורט בהזמנה לאותה ישיבה, אלא אם נוכחים בישיבה ומסכימים לכך לפחות שני שלישים מכל חברי הועדה. @ 133. הזמנות לישיבות ועדה (תיקון: תשכ"ב) : הזמנה לכל ישיבה של ועדה, חתומה ביד מזכיר המועצה או מזכיר הועדה ומפרטת את סדר יומה של הישיבה, תימסר לכל חברי הועדה לפחות עשרים וארבע שעות לפני הישיבה; ואם היא נשלחה על ידי הדואר, יש לשלחה לפחות ארבעים ושמונה שעות לפני הישיבה. @ 134. הנהלת ישיבות הועדות (תיקון: תשכ"ב) : יושב ראש ועדה ישב ראש בכל ישיבותיה, ובהעדרו - יפתח את הישיבה הזקן שבין החברים המשתתפים בישיבה והוא יהיה יושב ראש בה עד שייבחר לכך חבר אחר של הועדה על ידי הנוכחים בישיבה. @ 135. מנין חוקי והצבעה בועדות (תיקון: תשכ"ב) : (א) רוב חברי ועדה הם מנין חוקי בישיבותיה. לא היה מנין חוקי בשתי ישיבות של ועדה, המתקיימות בזו אחר זו, יהיה בישיבה השלישית שליש חברי הועדה מנין חוקי לגבי כל ענין שעמד על סדר היום של שתי הישיבות. : (ב) החלטות ועדה מתקבלות ברוב קולותיהם של חברי הועדה המצביעים בישיבה שיש בה מנין חוקי. מספר קולות שקול פירושו דחיית ההצעה. : (ג) ההצבעה בועדה היא בהרמת ידים. @ 136. פרוטוקול ואישורו (תיקון: תשכ"ב) : (א) בכל ישיבה של ועדה יש לרשום פרוטוקול שיכיל את שמות חברי הועדה הנוכחים בישיבה, את מהלך הדיונים, את ההצעות ואת תוצאות ההצבעות. : (ב) יושב ראש בישיבות ועדה יאשר בחתימת ידו את הפרוטוקול של הישיבה והעתקו יישלח לכל חברי הועדה. לא הגיש חבר הועדה ליושב ראש הועדה התנגדות בכתב לפרוטוקול של ישיבה פלונית עד לפתיחת הישיבה שלאחריה, רואים את הפרוטוקול כמאושר על ידי הועדה. @ 137. הסדר העבודה והישיבות (תיקון: תשכ"ב) : בשים לב לאמור [[בסעיפים 131 עד 136]], רשאית כל ועדה להסדיר את עבודתה וישיבותיה כטוב בעיניה. @ 138. תוקף דיונים במועצה או בועדה (תיקון: תשכ"ב) : תקפו של דיון במועצה או בועדה לא ייפגע מחמת שנתפנה מקומו של אחד מחבריה או מחמת ליקויים בסדר הישיבה או בדיונים שלפי הנראה לא השפיעו על התוצאות. == פרק שמיני: עובדים וביקורת (תיקון: תשכ"ב, תשנ"ז-3) == === סימן א': עובדי המועצה (תיקון: תשנ"ז-3) === @ 139. העסקת עובדים בכירים (תיקון: תשכ"ב, תשל"ט-2, תשע"ד, תשע"ח-4) : (א) מועצה רשאית - ולפי דרישת הממונה על המחוז חייבת - להעסיק מזכיר, אם לא מונה מנהל כללי. : (ב) ראש המועצה רשאי למנות לרשות מנהל כללי ובלבד שהמועצה לא מינתה מזכיר. : (ג) לא ימנה ראש המועצה אדם למשרת מנהל כללי, אלא מי שוועדת המכרזים לאישור מינוי מנהל כללי כאמור בסעיף קטן (ו) אישרה את כשירותו והתאמתו לתפקיד. : (ד) מנהל כללי שמונה כאמור ישמש גם מזכיר המועצה. : (ה) לא מונה מזכיר או מנהל כללי לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד), תמנה המועצה, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, אדם ראוי מבין עובדי הרשות המקומית שימלא את תפקידי המזכיר. : (ו) אלה חברי הוועדה לאישור מינוי מנהל כללי: :: (1) ראש המועצה או נציגו מקרב סגניו, אשר ישמש יושב ראש הוועדה; :: (2) שני חברי המועצה שהיא תבחר, שאחד מהם לפחות הוא נציג סיעה שאינה מיוצגת בוועדת ההנהלה; ואם כל הסיעות מיוצגות בוועדת ההנהלה, חבר המועצה שאינו חבר בוועדת ההנהלה; :: (3) היועץ המשפטי של המועצה; :: (4) נציג שימנה השר, המשמש מנהל כללי ברשות אחרת. : (ז) מנהל כללי שהתמנה לפי סעיף זה רשאי ראש הרשות לפטרו. @ 140. העסקת עובדים אחרים (תיקון: תשכ"ב, תשל"ג, תשל"ט-2) : (א) ראש המועצה רשאי למנות למועצה עובדים שלא פורטו [[בסעיף 139]] למשרות שיש עליהן הקצבה בתקציב המאושר. : (ב) לא יתמנה אדם לעובד המועצה לפי סעיף קטן (א) אלא על פי הוראות [[צו המועצות המקומיות (שירות העובדים), תשכ"ב-1962]]. @ 140א. העסקת מתנדבים (תיקון: תשל"ב, תשל"ט-2, תש"ם-3) : (א) המועצה רשאית להעסיק מתנדבים בשעת חירום בכל התפקידים הכרוכים בהכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום. : (ב) על אף האמור [[בצו המועצות המקומיות (שירות העובדים), תשכ"ב-1962]], יראו מתנדבים המועסקים כאמור כעובדי מועצה ארעיים. @ 141. גימלאות לעובדים (תיקון: תשכ"ב) : המועצה רשאית, באישור השר, להורות בדבר קיצבאות לעובדיה, לבני משפחותיהם או לתלויים בהם, או בדבר הקמתה והנהלתה של קופת תגמולים לטובתם. @ 142. איסור טובת הנאה (תיקון: תשכ"ב) : לא יהיה לעובד מועצה, לא במישרין ולא בעקיפין, לא בעצמו ולא על ידי בן זוגו, סוכנו או שותפו, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם המועצה, למענה או בשמה, פרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים ופרט לענין שיש לעובד בהסכם עבודה שלו או בהסכם הכללי של עובדי המועצה. אין לראות עובד כאילו יש לו חלק או טובת הנאה כאמור, אם זיקתו לעסקי המועצה היא בתנאים המפורטים [[בסעיף 103(ב)]] לגבי חבר המועצה. @ 143. איסור עבודת חוץ (תיקון: תשכ"ב) : (א) בסעיף זה, "עבודת חוץ" - כל עסק או עבודה מחוץ לשירות המועצה למעט - :: (1) עבודה ציבורית שלא על מנת לקבל פרס; :: (2) עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית ללא התקשרות קבועה; :: (3) השקעת הון וקבלת רווחים ממה שאין אתן עבודה או עיסוק. : (ב) עובד המועצה המשמש בקביעות במשרה מלאה (בסעיף זה - עובד מועצה) לא יעסוק ולא ישתתף, בעקיפין או במישרין, בעבודת חוץ; אולם רשאי ראש המועצה, באישור המועצה, להתיר לעובד מועצה לעסוק בעבודת חוץ שלא על מנת לקבל פרס, ומועצה רשאית, במקרים מיוחדים, להתיר לעובד מועצה לעסוק בעבודת חוץ גם על מנת לקבל פרס. : (ג) אין מועצה רשאית להתיר לעובד מועצה לעסוק בעבודת חוץ על מנת לקבל פרס לפי סעיף זה, אלא אם - :: (1) היא לטובת הכלל; :: (2) אינה עשויה לפגוע לרעה בתפקידיו של עובד המועצה; :: (3) אין בה משום התחרות בלתי הוגנת עם מי שאינו עובד מועצה; :: (4) אין בה כדי ליצור התקשרות בין העובד לבין אדם, תאגיד או מוסד, העומדים במגע כספי, מסחרי או עניני עם המועצה; :: (5) העובד הצהיר על הפרס שיקבל בעדה. : (ד) על אף האמור בסעיף זה, רשאי עובד מועצה, באישור ראש המועצה לעסוק בעבודה מדעית, אמנותית או ספרותית מחוץ לשירות המועצה, גם אם העבודה היא בהתקשרות קבועה. : (ה) עובד מועצה, העובד בעבודת חוץ על מנת לקבל פרס בניגוד להוראות סעיף זה, דינו - קנס חמש מאות לירות או מאסר שלושה חדשים או שני הענשים כאחד. : (ו) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות [[סעיף 142]]. @ 144. (תיקון: תשכ"ב, תשל"ב-3, תשל"ד, תשל"ט-2, תשנ"ב-2, תשנ"ז-3, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 144א. (תיקון: תשל"ט-2, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 144ב. (תיקון: תשל"ט-2, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 145. (תיקון: תשכ"ב, תשע"ח-3) : (((בוטל).)) === סימן ב': מינוי מבקר וסמכויותיו (תיקון: תשנ"ז-3) === @ 145א. מינוי מבקר המועצה (תיקון: תשנ"ז-3) : (א) המועצה, בהחלטת רוב חבריה, תמנה מבקר פנימי במשרה מלאה, למועצה (להלן - המבקר), על פי הוראות [[צו המועצות המקומיות (שירות עובדים), התשכ"ב-1962]]. : (ב) היה מספר התושבים בתחום המועצה 10,000 או יותר, רשאי השר לאשר שהמבקר יכהן במשרה חלקית שלא תפחת מחצי משרה בתנאי שהשלמת משרתו לא תהיה אלא בעבודת ביקורת ברשות מקומית אחרת ובאישור השר. : (ג) היה מספר התושבים בתחום המועצה פחות מ-10,000 רשאי השר לאשר שהמבקר יכהן במשרה חלקית שלא תפחת מרבע משרה ובתנאים האמורים בסעיף קטן (ב). : (ד) המבקר לא ימלא במועצה תפקיד נוסף על הביקורת זולת תפקיד הממונה על תלונות הציבור או הממונה על תלונות העובדים, וזאת אם מילוי תפקיד נוסף כאמור לא יהיה בו כדי לפגוע במילוי תפקידו העיקרי. : (ה) המבקר לא ימלא מחוץ למועצה תפקיד שיש בו או שעלול להיות בו ניגוד ענינים עם תפקידו כמבקר. @ 145ב. מינוי המבקר (תיקון: תשנ"ז-3) : (א) לא ימונה אדם למבקר מועצה ולא יכהן כמבקר מועצה אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה: :: (1) הוא יחיד; :: (2) הוא תושב ישראל; :: (3) הוא לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון; :: (4) הוא בעל תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בישראל או מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שהכיר בו, לענין זה, מוסד להשכלה גבוהה בישראל או שהוא עורך דין או רואה חשבון; :: (5) הוא רכש ניסיון במשך שנתיים בעבודת ביקורת. : (ב) מי שכיהן כחבר מועצה לא ימונה למבקר אותה מועצה ולא יכהן ככזה, אלא אם כן עברו עשר שנים מתום כהונתו כחבר מועצה. : (ג) מי שהיה מועמד בבחירות למועצה לא יכהן כמבקר אותה מועצה, למשך כל תקופת כהונתה של המועצה שהיה מועמד לה. : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה על המחוז לאשר מינויו למבקר המועצה של אדם אשר לא נתמלא בו - :: (1) אחד התנאים המנויים בסעיף קטן (א)(4), אם רכש נסיון במשך עשר שנים בעבודת ביקורת בגוף ציבורי כמשמעו [[בחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992]]; :: (2) התנאי שבסעיף קטן (א)(5), אם עבר השתלמות מקצועית שאישר השר. @ 145ג. מועצה שלא מינתה מבקר (תיקון: תשנ"ז-3) : (א) ראה הממונה כי המועצה אינה ממנה מבקר, רשאי הוא לדרוש ממנה בהודעה כי תמנה מבקר כאמור [[בסעיף 139א]], תוך הזמן הנקוב בהודעה. : (ב) לא מילאה המועצה אחר ההודעה תוך הזמן האמור, רשאי הממונה על המחוז למנות מבקר למועצה. @ 145ד. תפקידי המבקר (תיקון: תשנ"ז-3) : (א) ואלה תפקידי המבקר: :: (1) לבדוק אם פעולות המועצה, לרבות פעולות לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]], נעשו כדין בידי המוסמך לעשותם תוך שמירה על טוהר המידות ועקרונות היעילות והחסכון; :: (2) לבדוק את פעולות עובדי המועצה; :: (3) לבדוק אם הוראות הנוהל של המועצה מבטיחות קיום הוראות כל דין, טוהר המידות ועקרונות היעילות והחסכון; :: (4) לבקר את הנהלת החשבונות של המועצה ולבדוק אם דרכי החזקת כספי המועצה והחזקת רכושה ושמירתו מניחות את הדעת; :: (5) לבדוק אם תוקנו הליקויים בהנהלת עניני המועצה שעליהם הצביע המבקר או מבקר המדינה. : (ב) הביקורת לפי סעיף קטן (א) תיעשה גם לגבי המועצה הדתית שבתחום המועצה וכן לגבי כל תאגיד, מפעל, מוסד, קרן או גוף אשר המועצה משתתפת בתקציבם השנתי כדי יותר מעשירית לגבי אותה שנת תקציב, או משתתפת במינוי הנהלתם (כל אחד מאלה, להלן - גוף מבוקר). : (ג) בכפוף להוראות סעיף קטן (א), יקבע המבקר את תכנית עבודתו השנתית, את נושאי הביקורת בתקופה פלונית ואת היקף הביקורת לפי - :: (1) שיקול דעתו; :: (2) דרישת ראש המועצה לבקר ענין פלוני; :: (3) ככל האפשר בהתאם להמלצות ועדת הביקורת. : (ד) המבקר יקבע, לפי שיקול דעתו, את הדרכים לביצוע ביקורתו. : (ה) המבקר יכין ויגיש לראש המועצה מדי שנה הצעת תקציב שנתית ללשכתו לרבות הצעת תקן עובדים; המועצה תדון במסגרת דיוניה בהצעת התקציב השנתי, בהצעת התקציב והתקן של לשכת המבקר, כפי שהגיש המבקר. @ 145ה. המצאת מידע למבקר (תיקון: תשנ"ז-3) : (א) ראש המועצה וסגניו, חברי המועצה, עובדי המועצה, ראש המועצה הדתית וסגניו, חברי המועצה הדתית, עובדי המועצה הדתית, וחברים ועובדים של כל גוף מבוקר, ימציאו למבקר, על פי דרישתו, כל מסמך שברשותם אשר לדעת המבקר דרוש לצורכי הביקורת ויתנו למבקר כל מידע או הסבר שיבקש. : (ב) למבקר או לעובד שהוא הסמיך לכך תהיה גישה, לצורך ביצוע תפקידו, לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי של המועצה או של גוף מבוקר. : (ג) לגבי מידע החסוי על פי דין, יחולו על המבקר ועל העובדים מטעמו המגבלות הקבועות בחוק או לפיו לגבי המורשים לטפל במידע כאמור. : (ד) עובד של המבקר שאינו עובד המועצה יחולו עליו לענין עבודתו האמורה, כל איסור והגבלה החלים על עובד הציבור שהוא עובד המבקר. : (ה) לצורך ביצוע תפקידו, יוזמן המבקר ויהיה רשאי להיות נוכח בכל ישיבה של מליאת המועצה או של כל ועדה מועדותיה או כל ועדה מועדותיו של גוף מבוקר; בישיבה שאינה סגורה רשאי להיות נוכח גם עובד מעובדיו של המבקר. @ 145ו. דו"ח על ממצאי הביקורת (תיקון: תשנ"ז-3) : (א) המבקר יגיש לראש המועצה אחת לשנה דו"ח על ממצאי הביקורת שערך; בעת הגשת הדו"ח כאמור ימציא המבקר העתק ממנו לועדת הביקורת. : (ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) רשאי המבקר להגיש לראש המועצה ולועדת הביקורת דו"ח על ממצאי ביקורת שערך, בכל עת שייראה לו או כאשר ראש המועצה או ועדת הביקורת דרשו ממנו לעשות כן. : (ג) בתוך שלושה חודשים מיום קבלת דו"ח המבקר, יגיש ראש המועצה לועדת הביקורת את הערותיו על הדו"ח וימציא למועצה העתק מהדו"ח בצירוף הערותיו. : (ד) ועדת הביקורת תדון בדו"ח המבקר ובהערות ראש המועצה עליו ותגיש למועצה לאישור את סיכומיה והצעותיה, בתוך חודשיים מיום שנמסרו לה הערות ראש המועצה כאמור בסעיף קטן (ג); בטרם תשלים הועדה את סיכומיה והצעותיה רשאית היא, אם ראתה צורך בכך, לזמן לדיוניה נושאי משרה של המועצה או של גוף מבוקר כדי לאפשר להם להגיב על הדו"ח. : (ה) תוך חודשיים מן היום שבו הגישה ועדת הביקורת את סיכומיה והצעותיה, תקיים המועצה דיון מיוחד בהם ותחליט בדבר אישור ההצעות. : (ו) לא יפרסם אדם דו"ח מן האמורים בסעיף זה או את תוכנו, לפני שחלף המועד שנקבע להגשתו למועצה, ואולם רשאים המבקר או ראש המועצה באישור הועדה, להתיר פרסום כאמור; לענין סעיף קטן זה, "דו"ח" - לרבות חלק מדו"ח ולרבות ממצא ביקורת. : (ז) הוגש דו"ח הביקורת למועצה יעביר ראש המועצה העתק ממנו לשר; אין בהוראות סעיף זה לגרוע מסמכות השר לפי [[סעיף 203]]. @ 145ז. מינוי עובדים ללשכת המבקר (תיקון: תשנ"ז-3) : (א) ראש המועצה ימנה בהסכמת המבקר עובדים ללשכת המבקר בהתאם לתקנים שקבע השר ובכפוף להוראות [[סעיף 140]]. : (ב) דין עובדי לשכת המבקר כדין שאר עובדי המועצה, ואולם הם יקבלו הוראות מקצועיות מהמבקר בלבד. : (ג) לא יופסק שירותו של עובד לשכת המבקר שלא בהסכמתו של המבקר אלא בכפוף להוראות [[סעיף 144א(1)]]. == פרק תשיעי: סמכויות (תיקון: תשכ"ב) == @ 146. סמכויות כלליות של המועצה (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ד, תשל"ב, תשל"ה, תשמ"א-4, תשמ"ב-2, תשנ"א, תשס"ו) : המועצה מוסמכת, בשים לב להוראות השר ובמידה שאין בכך משום סתירה לכל דין, לפעול בכל ענין הנוגע לציבור בתחום המועצה, ובכלל זה יהיו לה סמכויות אלה: : (1) לקיים סדר, שלטון תקין ובטחון; : (2) לדאוג לפיתוח תחום המועצה, לשיפורו ולקידום עניניהם הכלכליים, הסוציאליים, החברתיים והתרבותיים של תושביו או של כל חלק מהם; : (3) לשמש נאמן או אפוטרופוס לכל ענין ציבורי; : (4) להקים ולקיים בנינים ולעשות עבודות ציבוריות; : (5) להקים, להחזיק ולנהל שירותים, מפעלים ומוסדות שהם, לדעת המועצה, לתועלת הציבור; : (6) להסדיר, להגביל או לאסור את הקמתם ואת הנהלת עניניהם של כל שירות, מפעל ומוסד ציבורי, או של כל סוג שבהם, לרבות קביעת מחירים, אגרות ושאר תנאים לשימוש בהם ולהנאה מהם וקביעת ימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם; : (7) להסדיר, להגביל או לאסור את הקמתם של עסקים, מלאכות ותעשיות או של כל סוג מהם, למעט בנקים, ולקבוע ימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם; והכל בכפוף לכל פטור שהשר הורה עליו בצו; : (8) לקבוע סדרים, להטיל איסורים והגבלות, לאחוז באמצעים ולחייב תושבים, בעלים ומחזיקים שהם יאחזו באמצעים - כדי להבטיח את בריאות הציבור, את הסדר ואת הבטחון, למנוע הופעתם והתפשטותם של מחלות ונגעים (ולרבות מחלות ונגעים של בעלי חיים וצמחים), ולבערם, להשמיד מזיקים או בעלי חיים שאין להם בעלים, למנוע דליקות ולכבותן, להורות בדבר שמירת המראה של חזיתות הבתים, לרבות סיודן ושיפוצן, לסלק מפגעים ולמנוע תקלות, לרבות הריסת בנינים מסוכנים או מזיקים לבריאות; : (9) להסדיר, להגביל או לאסור את גידולם, החזקתם או מכירתם של חזירים ואת החזקתם או מכירתם של בשר-חזיר או מוצריו; : (10) להסדיר, להגביל או לאסור רוכלות, תגרנות רחוב, צילומי רחוב, פרסומת רחוב, איסוף כספים ברחוב וכיוצא בזה; : (11) להסדיר עניני השקאה, מרעה ומניעת סחף, וכל ענין בעל ערך חקלאי שהסדרתו היא לטובת כלל החקלאים בתחום המועצה; : (12) (((בוטלה);)) : (13) לעשות את כל הדרוש להכנתו של המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום, לרבות ארגונם והסדרתם של אספקת מצרכים ושירותים חיוניים. :: ((לפי [[12:210653|סעיף 3 לחוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 40), התשנ"א-1990]], יחולו הוראות [[#249.21|סעיף 249(21) לפקודת העיריות]] לעניין הסדרת שעות פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי המנוחה, בהתחשב בטעמים שבמסורת דתית, והוראות [[סעיף 264א לפקודת העיריות]] לעניין התקנת חוקי עזר בדבר פתיחת עסקים וסגירתם בימי מנוחה.)) @ 146א. תנאים לייסוד תאגיד (תיקון: תשל"ה, תשל"ו-3, תש"ם-2, תשמ"ה-2, תשנ"א, תשס"ו) : (א) לא תייסד המועצה חברה, חברה-בת, אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת (להלן - תאגיד) לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות המועצה ותפקידיה, ולא תרכוש מניות או ניירות ערך או זכות הנאה אחרת של כל תאגיד שמטרותיו מסייעות, לדעת המועצה, להשגת כל מטרה כאמור ולא תנהג בהם דרך בעלים ולא תהית חברה בעמותה, אלא באישור שר הפנים ובתנאים שהוא קבע. : (ב) מניות שרכשה המועצה בתאגיד יוחזקו על שמה או על שם ראש המועצה, סגניו או עובדי המועצה תוך נקיבת תפקידם בלבד, והוא הדין לגבי חברות המועצה בתאגיד ללא הון מניות. : (ג) מועצה לא תייסד תאגיד, אלא לאחר שנתקבלה החלטה על כך ברוב של חברי המועצה. : (ד) על מינוי נציגי המועצה בתאגיד יחולו [[תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני), התשס"ו-2006]], בשינויים המחויבים. : (ה) ראש המועצה יגיש למועצה לפחות פעם אחת בשנה דין וחשבון על מצב התאגיד, והמועצה תקיים דיון על הדין וחשבון; העתק הדין וחשבון ופרוטוקול מישיבת המועצה שבה נידון יועבר לשר הפנים. : (ו) לא יינתן אישור לפי סעיף קטן (א) אלא אם נכללו בתזכיר או בתקנון התאגיד הוראות אשר לפיהם החלטה בנושאים שלהלן טעונה אישור מאת שר הפנים: :: (1) הקמת חברה-בת או סניף לתאגיד; :: (2) ייסוד, לקיחת חלק בייסוד, או התמזגות עם כל תאגיד אחר; :: (3) הגדלת הון המניות הרשום של חברה, או שינוי בתזכיר או בתקנון התאגיד; :: (4) תשלום שכר או כל תמורה אחרת לחברי המועצה או לעובדיה אשר יכהנו בתאגיד כנציגי המועצה; :: (5) הספקת שירותים שהם בסמכות המועצה, על ידי התאגיד. @ 147. סמכות בקשר למפעלי מים (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ב-2) : ביחס למפעלי המים שהוקמו על ידי המועצה או גוף ציבורי אחר או על ידי יחיד לשם אספקת מים בתחומה של המועצה, מוסמכת המועצה - : (1) למנוע בזבוז מים, שימוש בלתי נאות, תצרוכת יתירה או זיהום של מים שמספקים אותם לציבור או ליחיד; : (2) להורות על שימוש בצינורות, שסתומים, ברזים, בורות, סירי שופכין, אסלות מים ושאר כלים וכלי קיבול, כולם או מקצתם, שישמשו להובלת מים, חלוקתם, הפיקוח עליהם ואצירתם, וכן לקבוע את גודלם, מהותם, עצמתם וחמריהם, אופן סידורם, מצבם, שינוים, הסרתם, חידושם ותיקונם; : (3) להסדיר אספקת מים ציבורית על ידי ברזי מים והשימוש בהם; : (4) להסדיר אספקת מים על ידי מדידה ולקבוע את החמרים, מדי-המים, האביזרים והמתאמות המשמשים למטרה זו או בקשר אתה וכן את המחיר בעד התקנתו על ידי המועצה; : (5) לקבוע את התנאים שבהם יש לספק מים לצרכי בית ולצרכים אחרים ואת המחיר שישולם בעד המים שסופקו כאמור. @ 148. סמכויות למתן אישורים ורשיונות (תיקון: תשכ"ב) : המועצה רשאית לתת אישורים ולהוציא רשיונות בנוגע לענינים שהמועצה נדרשת או מוסמכת להם. @ 149. סמכויות לעריכת חקירות ובדיקות (תיקון: תשכ"ב) : המועצה רשאית להיכנס למקומות ציבוריים ופרטיים על ידי שליחת עובדיה המורשים לכך ופועלים הנלווים אליהם, כדי לערוך בהם חקירות, בדיקות ומדידות לשם מניעתם או גילויים וסילוקם של מפגעים ותקלות, ולשם מניעתן או גילויין של עבירות על צו זה או על חוקי עזר או על החלטות המועצה או לשם עשיית כל מעשה שהמועצה רשאית לעשותו. @ 150. המועצה נציגות מוכרת (תיקון: תשכ"ב) : המועצה היא הנציגות המוכרת של הציבור בתחום המועצה בכל ענין שהוא בגדר סמכויותיה. @ 151. שיתוף עם רשויות אחרות (תיקון: תשכ"ב) : המועצה רשאית לעשות כל דבר בשיתוף או בשותפות עם כל רשות מקומית אחרת ולשלם חלק מן המחיר או מן ההוצאה הכרוכים בכך כפי שיוסכם בין המועצה ובין הרשות האחרת. @ 152. הטלת מסים (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט, תשנ"ג) : (א) המועצה רשאית - :: (1) להטיל, באישור השר, אגרות, היטלים, דמי השתתפות או תשלומי חובה אחרים; :: (2) להטיל ללא אישור השר ארנונה כללית; :: (3) לקבוע מועדים לתשלום התשלומים האמורים (להלן - מסים). : (ב) המועצה רשאית, באישור השר, לקבוע את המסים שאינם ארנונה לפי דרגות, אחוזים או בסיסי הערכה שונים על סוגים שונים של נכסים או של בני אדם או על חלקים שונים של תחום המועצה. : (ג) המועצה רשאית להפחית מסים, למעט ארנונה כללית, או לוותר עליהם בהתחשב במצבו החמרי של החייב בהם או בשל סיבה אחרת שתאושר בידי השר. == פרק עשירי: ארנונה כללית (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) == @ 153. ארנונה כללית (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט, תשל"ז-6, תשנ"ג) : (א) (((בוטל).)) : (ב) (((בוטל).)) @ 154. חובת ארנונה אחת לשנה (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : לא תחול חובת תשלום ארנונה יותר מפעם אחת על נכס אחד לשנת כספים אחת. @ 155. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט, תשנ"ג) : (((בוטל).)) @ 155א. (תיקון: תשכ"ב-3, תשכ"ב-5, תשכ"ז-4) : (((בוטל).)) @ 156. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט, תשנ"ב, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 157. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ב-2, תשכ"ז-4, תשכ"ט, תשנ"ב, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 158. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט, תשנ"ג) : (((בוטל).)) @ 159. השגת ידיעות (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : לענין ארנונה רשאי מי שהוסמך לכך על ידי ראש המועצה - : (1) לערוך בעצמו או על ידי שליחיו, כל מיפקד וחקירה שימצא לנחוץ; : (2) לדרוש מכל בעל או מחזיק למסור לו או לשליחיו כל ידיעה שבידו ולהראות לו או לשליחיו את כל המסמכים שברשותו הדרושים לו בקשר לתפקידו; : (3) להיכנס בכל עת סבירה לנכסים, בעצמו או על ידי שליחים, ולערוך בהם בדיקות ומדידות; : (4) להשתמש בכל ידיעה שנתקבלה כאמור ובכל ידיעה וחומר אחרים. @ 160. חילופי בעלים או מחזיקים (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : היה אדם לבעל נכס או למחזיק בנכס, שבעל או מחזיק חייב עליו בארנונה לפי צו זה, ישלם כל שיעור משיעורי הארנונה שפרעונו חל לאחר שהיה לבעל הנכס או למחזיק בו, הכל לפי הענין. @ 161. העברת נכס (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט, תשנ"ה-2) : העביר אדם נכס שחייבים עליו בארנונה לפי צו זה, או חדל מהיות מחזיק בנכס זה אם השכירו לתקופה של שנה או יותר, לא יהיה חייב בתשלום כל שיעור משיעורי הארנונה שפרעונו חל אחרי יום העברה או אחרי היום שחדל להיות מחזיק כאמור, אך כל זמן שלא נמסרה למועצה הודעה על העברת הנכס או על חדילת החזקה, יהא האדם אחראי לתשלום כל ארנונה על הנכס הזה שלא שולמה על ידי הבעל החדש או על ידי המחזיק שבא אחריו, הכל לפי הענין; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה. @ 162. בניין שנהרס (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט, תש"ף-2) : נהרס בניין שמשתלמת עליו ארנונה, או שניזוק במידה שאי-אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבניין למועצה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הרוס או ניזוק: : (1) עם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים בשלוש השנים שממועד מסירת ההודעה (להלן - תקופת הפטור הראשונה); :: (((תקופת הפטור הראשונה לנכס שהיה פטור במשך 4 שנים שקדמו ליום 1.1.2021 תהיה שנתיים מיום 1.1.2021).)) : (2) חלפה תקופת הפטור הראשונה יהיה חייב בארנונה לגבי אותו בניין בחמש השנים שמתום אותה תקופה, בסכום המזערי בהתאם להוראות לפי [[+|סעיפים 8]] [[ו-9 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992]], הקבוע לסוג הנכס המתאים לבניין על פי השימוש האחרון שנעשה בבניין (בסעיף זה - תקופת התשלום); : (3) חלפה תקופת התשלום והבניין נותר במצב של נכס הרוס או ניזוק כאמור, ימסור מחזיק הבניין למועצה הודעה בכתב על כך ולא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; : (4) התקופות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) ייספרו בין ברציפות ובין במצטבר; : אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן לפירעונם לפני מסירת ההודעה. @ 163. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 164. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 165. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 166. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 167. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ב-4, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 168. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 169. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 170. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 171. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 172. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 173. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 174. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 175. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 176. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 177. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 178. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 178א. (תיקון: תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 178ב. (תיקון: תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 178ג. (תיקון: תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) == פרק אחד עשר: כספים ונכסים (תיקון: תשכ"ב) == @ 179. קופת המועצה (תיקון: תשכ"ב) : כל הכספים המתקבלים על ידי המועצה או על שמה הם קופת המועצה, וממנה ישולם כל סכום שהמועצה רשאית או חייבת להוציאו כדין. @ 180. (תיקון: תשכ"ב, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 181. בטחון הקופה (תיקון: תשכ"ב) : כל הכספים השייכים לקופת המועצה או המתקבלים למענה או לחשבונה ישולמו מיד לחשבון המועצה בבנק שהיא תקבע לכך, אלא - : (1) שהמועצה רשאית להרשות לגזבר להחזיק אצלו סכום כסף כדי הוצאות יום יום של המועצה; : (2) אם אין בנק בתחום המועצה, יחזיקו את הכספים בכל צורה של בטחון שיבוא עליה אישור המועצה. @ 182. (תיקון: תשכ"ב, תשמ"ב, תשמ"ג-2, תשמ"ד, תשמ"ד-2, תשמ"ה, תשמ"ה-5, תשמ"ו, תשמ"ו-4, תשמ"ז, תשמ"ז-2, תשמ"ט, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 183. הוראות כלליות להנהלת הקופה (תיקון: תשכ"ב) : רשאי השר, בכפוף לאמור [[בפרק זה]], לתת הוראות כלליות בדבר הנהלת קופות המועצה והמועצה חייבת לנהוג לפיהן. @ 184. השקעת כספים (תיקון: תשכ"ב) : רשאית המועצה, בהתחשב עם הוראות כלליות של השר, להשקיע את עודפי כספיה בדרך הטובה בעיניה. @ 185. קניות ומחסנים (תיקון: תשכ"ב, תשנ"ט) : המועצה תסדיר את קניותיה, את ניהול המחסנים ואת רישום וניהול הטובין בהתאם להוראות [[שבתוספת החמישית]]. @ 186. מחיקת חובות (תיקון: תשכ"ב) : כל סכום המגיע למועצה שתשלומו נתאחר לא פחות משלוש שנים והוא נראה כחוב אבוד, רשאית המועצה לוותר עליו ולמחקו מהפנקסים. בכל מקרה אחר, טעונה החלטת המועצה אישורו של השר ובלבד שיהיו סבורים שהדבר הוא לטובת הציבור. == פרק שנים עשר: תקציב, חשבונות וביקורת חשבונות (תיקון: תשכ"ב, תשל"ט-2) == === סימן א': תקציב המועצה (תיקון: תשל"ט-2) === @ 186א. תקציב שנתי (תיקון: תשל"ט-2) : לכל מועצה יהיה תקציב שנתי. @ 186ב. שנת כספים (תיקון: תשל"ט-2, תשנ"ב) : שנת הכספים לכל המועצות תתחיל באחד בינואר של כל שנה. @ 186ג. (תיקון: תשל"ט-2, תש"ם, תש"ם-3, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 186ד. (תיקון: תשל"ט-2, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 186ה. (תיקון: תשל"ט-2, תש"ם, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 186ו. (תיקון: תשל"ט-2, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 186ז. (תיקון: תשל"ט-2, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) === סימן ב': חשבונות וביקורת חשבונות (תיקון: תשל"ט-2) === @ 187. (תיקון: תשכ"ב, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 188. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ד-2, תשמ"ח, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 189. הוצאה שאינה חוקית (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ב) : (א) השר רשאי לזקוף כל הוצאה שאינה חוקית, או כל חלק ממנה, לחובתו של כל אדם שהוציא אותה או שהרשה להוציא אותה ויודיע על כך בכתב לכל אדם הנוגע בדבר והוא רשאי, תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה, לבקש בכתב, לבטל או להפחית את החיוב; את החלטתו הסופית יודיע השר בכתב למבקש ולמועצה. : (ב) לא נתברר מהחלטותיה של המועצה מי מחבריה הסכים להוצאה פלונית, רואים כל חבר שנוכח בישיבה שבה נתאשרה ההוצאה כאילו נתן את הסכמתו לכך, עד שלא הוכיח היפוכו של דבר. : (ג) האדם שלחובתו נזקפה בהחלטה סופית הוצאה שאינה חוקית יהא חייב תשלומה למועצה תוך 30 יום מיום שבו נתקבלה ההחלטה הסופית. : (ד) לא נפרע החוב, כאמור, במועד הקבוע, תתבע אותו המועצה במשפט, ואם סרבה או התרשלה להגיש תביעה משפטית או לנהל את המשפט כהלכתו, רשאי השר למנות אדם שיעשה זאת בשמה ולמענה והוצאות המשפט ישולמו מקופת המועצה. == פרק שלושה עשר: חוזים והצעות (תיקון: תשכ"ב) == @ 190. התקשרות בחוזים (תיקון: תשכ"ב, תשל"ט-2) : (א) בכפוף לאמור [[בסעיף 13 לפקודת המועצות המקומיות]] רשאי ראש המועצה, על פי החלטת המועצה, להתקשר בחוזה בשם המועצה והוא רשאי לעשות כן גם ללא החלטת המועצה אם לכל הוצאה כספית הכרוכה בחוזה ניתנה הקצבה כספית מתאימה בתקציב המאושר. : (ב) האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מהוראות [[סעיפים 190א]], [[191]], [[192]] [[ו-193]]. @ 190א. (תיקון: תשל"ט-2, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 191. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ב, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 192. מכרזים (תיקון: תשכ"ב) : לא תתקשר מועצה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה, אלא על פי הוראות [[התוספת הרביעית]]. @ 193. (תיקון: תשכ"ב, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) == פרק ארבעה עשר: שונות (תיקון: תשכ"ב) == @ 194. הטלת חובה על בעל (תיקון: תשכ"ב) : מקום שבצו זה מוטלת חובה על בעל נכס, חייבים בקיומה, ביחד ולחוד, כל אלה, שהם בבחינת "בעל" של אותו נכס לענין צו זה. @ 195. העברת זכויות וחובות של ועדי שכונות (תיקון: תשכ"ב) : כל נכס שבבעלותו או בהחזקתו של ועד שכונה אשר נכללה בתחום המועצה, מקרקעין ומטלטלין, כל זכות ראויה או מוחזקת, וכל טובת הנאה שיש לו בכל נכס, כל החובות שחבים לו וכל ההתחייבויות הקיימות כלפיו, החובות שהוא חב בהם וההתחייבויות שקיבל על עצמו כדין, עוברים, מתאריך הכללתה של השכונה בתחום המועצה, למועצה. @ 196. משפטים (תיקון: תשכ"ב) : המועצה רשאית לעשות כל פעולה משפטית בקשר לתפקידיה ולעניניה אם הדבר נראה לה דרוש לקיומן או להגנתן של זכויות המועצה, חבריה, עובדיה, מוסדותיה ומפעליה בקשר לתפקידיהם, ולתכלית זו רשאית היא לייפות כוחו של כל חבר המועצה ושל כל עובד, הן באופן כללי והן לענין מיוחד. @ 197. שמירת רשומות המועצה (תיקון: תשכ"ב) : השמירה על ספרי המועצה, מסמכיה וניירותיה היא בידי מזכיר המועצה או בידי עובד אחר שימונה לכך על ידי המועצה, או בכל דרך אחרת שתחליט עליה המועצה. ראש המועצה יהא אחראי לסדרי השמירה. @ 198. זכות עיון לחברי מועצה וועדות (תיקון: תשכ"ב) : (א) ספרי המועצה, מסמכיה וניירותיה יהיו פתוחים לעיון ובדיקה לפני כל חבר מועצה, והוא רשאי להכין העתק או תקציר מהם, ובלבד שלא יוצא ספר, מסמך או נייר כאמור ממשרדי המועצה בלי הסכמתו בכתב של ראש המועצה. : (ב) ועדות המועצה תהיה להן בזמן ישיבתן גישה לספרי המועצה, מסמכיה וניירותיה הנוגעים לעבודתן. @ 199. זכות עיון לתושבים (תיקון: תשכ"ב) : כל משלם מסים או תושב זכאי - : (1) לעיין בשעות העבודה במשרדי המועצה בכל פנקס בוחריו, לוח שומה, חוק עזר, תקנה או הודעה של המועצה ובכל מסמך אחר שפורסם על ידי המועצה או בשמה או בעניניה, וכן בחומר ובמסמכים של ועדת הבחירות, של ועדת השומה ושל ועדת הערר לעניני שומה, בנוגע לענין שהוא מעוניין בו, ולהכין לעצמו העתק או תקציר מהם - ללא תשלום כל שהוא; : (2) לעיין בשעות העבודה במשרדי המועצה, בתשלום שתקבע המועצה באישור השר, בדינים וחשבונות של כספים של המועצה ובדינים וחשבונות של מבקר החשבונות, ולהכין לעצמו העתק או תקציר מהם; : (3) לקבל העתקים או תקצירים מן הספרים, המסמכים והניירות האמורים בתשלום סביר שייקבע על ידי המועצה. @ 200. דרך פרסום מסמכים (תיקון: תשכ"ב) : מקום שצו זה מחייב פרסום של מסמך ולא נקבעה הוראה בדבר אופן הפרסום, יפורסם המסמך בהנחת העתק ממנו במשרדי המועצה, על מנת שיהיה נתון לבדיקה לכל דורש, ובהדבקת העתק על בנין משרדי המועצה או בקרבתו או במקומות ציבוריים אחרים בתחום המועצה שייקבעו על ידי החייב בפרסום. @ 201. דרך מסירת הודעה (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ב) : (א) כל הודעה, הזמנה, צו או מסמך אחר שיש רשות או חובה לפי צו זה למסור אותו למועצה או לכל ועדה מועדותיה, תהא מסירתם כדין, אם נמסרו במשרדי המועצה או נשלחו בדואר במכתב רשום על שם המועצה או הועדה לפי מען משרדי המועצה; ואם היו התעודות כאמור שייכות למועצה, מותר למסרן גם לראש המועצה או למזכיר המועצה או לעובד אחר שמונה לשם זה על ידי המועצה; היו שייכים לועדה, אפשר למסרן גם למזכיר המועצה או למזכיר הועדה. : (ב) תעודות כאמור שיש רשות או חובה לפי צו זה למסרן לכל אדם שהוא, להוציא את המועצה ואת ועדותיה, תהא מסירתן כדין, אם נמסרו לידי אותו אדם, או נמסרו במקום מגוריו או במקום עסקו הרגילים, לידי אחד מבני משפחתו הבוגרים או לידי כל אדם בוגר העובד או המועסק שם; או נשלחו בדואר במכתב רשום הערוך אל אותו אדם לפי מען מקום מגוריו או מקום עסקו הרגילים או הידועים לאחרונה; אם אי-אפשר לקיים את המסירה כאמור, תהא מסירתן כדין - אם הוצגו במקום בולט על הנכסים שבהן הן דנות, או נתפרסמו בשני עתונים יומיים לפחות, שאחד מהם, לפחות, הוא בשפה העברית. : (ג) תעודות כאמור שיש רשות או חובה לפי צו זה למסרן לבעל או למחזיק, תהא מסירתן כדין אם הן ערוכות אל "הבעל" או אל "המחזיק" בלי כל שם או תיאור נוסף. : (ד) תעודות כאמור הנשלחות לפי צו זה בדואר ייחשבו כאילו הגיעו לתעודתן 48 שעות לאחר שנמסרו לדואר. @ 202. דין וחשבון על הנהלת המועצה (תיקון: תשכ"ב) : (א) ראש המועצה חייב אחרי האחד באפריל של כל שנה להכין בהקדם האפשרי דין וחשבון מפורט על עניני המועצה במשך השנה שחלפה. : (ב) הדין וחשבון יוגש למועצה ולאחר שתדון בו ותאשרו, בתיקונים או שלא בתיקונים, ידאג ראש המועצה לכך שלפחות 3 העתקים ממנו יישלחו לשר לא יאוחר מאחד ביוני בכל שנה. : (ג) המועצה רשאית לפרסם את הדין וחשבון בצורה הטובה בעיניה. @ 203. המצאת ידיעות לשר (תיקון: תשכ"ב) : השר רשאי לדרוש בכל עת מאת המועצה להמציא לו ידיעות, פרטים, הסברים, חומר סטטיסטי וכל חומר אחר בקשר לעניני המועצה, ועל ראש המועצה למלא אחרי הדרישה תוך זמן מתאים. @ 204. עבירות (תיקון: תשכ"ב, תשנ"ז-3, תשע"ח-4) : (א) ואלה דינם מאסר חודש ימים או קנס כקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] או שני הענשים כאחד: :: (1) המחזיק ספר, מסמך או נייר של המועצה וסירב להרשות למי שזכאי לכך, את העיון בהם או לא נתן העתק או תקציר מהם או רשות להכין העתק או תקציר מהם; :: (2) מי שמיאן למסור ידיעה או להראות מסמך, או נמנע מעשות זאת במשך שבוע ימים מיום שנדרש לכך לפי צו זה; :: (3) מי שמסר ביודעין ידיעה או הצהרה לא נכונה בכל בקשה, ערר או ערעור, או בכל מסמך או טופס אחר שהגיש או שמילא לפי צו זה; :: (4) מי שעיכב או מנע ועדה מועדות המועצה או עובד מעובדיה או שליח משליחיה המורשים לכך להיכנס לבנין או לקרקע להשיג שם ידיעות הדרושות להם לצורך תפקידיהם או לערוך שם חקירות, בדיקות ומדידות לפי צו זה; :: (5) מי שמסר ידיעה שהגיעה לידיו בתוקף תפקידו בענין מכרז העומד להתפרסם או בענין מהלך הדיונים בועדת המכרזים וההצעות של המועצה והחלטתה לאדם שלא הוסמך כדין לקבל אותה ידיעה. : (ב) (((בוטל).)) @ 205. שינוי [[סעיפים 8]] [[ו-9]] לצרכי הבחירות בשנת תשי"א (תיקון: תשכ"ב) : לצרכי הבחירות למועצה בשנת תשי"א, ייקראו [[הסעיפים 8]] [[ו-9]] כאילו במקום "היום הקובע" נאמר בהם "יום י"ב בטבת תש"י (1 בינואר 1950)" ו"ביום י"ב בטבת תש"י (1 בינואר 1950)" [[וסעיף קטן (א)(1) מסעיף 8]] כאילו במקום "בשטח הכלול ביום הקובע בתחום המועצה" נאמר בו "בשטח הכלול ביום ט"ז בתמוז תש"י, (1.7.1950) בתחום המועצה". @ 206. ביטולים (תיקון: תשכ"ב) : צו המועצות המקומיות (בת-ים), 1936 : צו המועצות המקומיות (כפר סבא), 1936 : צו המועצות המקומיות (רעננה), 1936 : צו המועצות המקומיות (כרכור), 1940 : צו המועצות המקומיות (חדרה), 1940 : צו המועצות המקומיות (קרית מוצקין), 1940 : צו המועצות המקומיות (עיר יזראל - עפולה), 1940 : צו המועצות המקומיות (כפר יונה), 1940 : צו המועצות המקומיות (נהריה), 1941 : צו המועצות המקומיות (כפר עטה), 1941 : צו המועצות המקומיות (גבעתיים), 1942 : צו המועצות המקומיות (מגדיאל), 1944 : צו המועצות המקומיות (יקנעם), 1945 : צו המועצות המקומיות (קרית עמל), 1948 : צו המועצות המקומיות (רמתיים), תש"ט-1949 : צו המועצות המקומיות (גדרה), תש"י-1949 : צו המועצות המקומיות (גבעת שמואל), תש"י-1949 : צו המועצות המקומיות (נס ציונה), תש"י-1949 : צו המועצות המקומיות (פרדס חנה), תש"י-1949 : צו המועצות המקומיות (רמת השרון), תש"י-1949 : צו המועצות המקומיות (טבעון), תש"י-1950 : צו המועצות המקומיות (קרית ביאליק), תש"י-1950 : צו המועצות המקומיות (כפר יהודיה), תש"י-1950 : צו המועצות המקומיות (גן יבנה), תש"י-1950 : צו המועצות המקומיות (זכרון יעקב), תש"י-1950 : צו המועצות המקומיות (אבן יהודה), תש"י-1950 : צו המועצות המקומיות (בנימינה), תש"י-1950 : צו המועצות המקומיות (עתלית), תש"י-1950 : צו המועצות המקומיות (קדימה), תש"י-1950 : צו המועצות המקומיות (בחירות, חברות והנהלה), תש"י-1950 - : בטלים. @ 207. הוראות מעבר (תיקון: תשי"ב, תשכ"ב) : (א) כל איש או חבר אנשים אשר מונו או נבחרו לכהונה כל שהיא על פי הצווים המבוטלים על ידי צו זה, שנשאו בכהונתם ערב יום פרסום צו זה, ימשיכו בכהונתם והוראות צו זה יחולו עליהם כאילו מונו או נבחרו לפיהן. : (ב) כל המסים שהוטלו לפני פרסום צו זה לפי הצווים המבוטלים בצו זה, רואים אותם כאילו הוטלו לפי הוראות צו זה. : (ג) לוח שומה שהוא בתקפו ביום פרסום צו זה, רואים אותו כאילו הוכן לפי הוראות צו זה. : (ד) כל מעשה או פעולה שנעשו לפני פרסום צו זה על פי הוראות כל צו מהצווים שבוטלו בצו זה, רואים אותם כאילו נעשו על פי הסעיפים המתאימים בצו זה. : (ה) הוראות [[סעיף 73(ד)]] לא יחולו על הטלת ארנונות לשנת הכספים 1951/52. המועצה תפרסם את ההודעה על הטלת ארנונות בשנת הכספים 1951/52, שיעורי שילומן ומועדן לא יאוחר מיום ב' בטבת תשי"ב (31.12.1951). : (ו) הוראות [[סעיף 73(ד)]] לא יחולו על הטלת ארנונות לשנת הכספים 1952/53. המועצה תפרסם את ההודעה על הטלת ארנונות לשנת הכספים 1952/53. @ 208. תחילת תוקף (תיקון: תשכ"ב) : תקפו של צו זה הוא מיום י"ד בניסן תש"י (1 באפריל 1950) ולגבי ביטול צו המועצות המקומיות (בחירות, חברות והנהלה), תש"י-1950, מיום א' באייר תש"י (18 באפריל 1950). @ 209. השם (תיקון: תשכ"ב) : לצו זה ייקרא "צו המועצות המקומיות (א), תשי"א-1950". == תוספת (((ראשונה))) == @ (א) : (('''[[w:בת ים|המועצה המקומית בת-ים]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ע"ר 1936, תוס' 2, 1207; ק"ת תשי"א, 214; תשי"ח, 762))) @ (ב) : (('''[[w:כפר סבא|המועצה המקומית כפר-סבא]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ע"ר 1936, תוס' 2, 1219; ק"ת תשי"א, 214, 1121; תשט"ו, 349; תשכ"ב, 1540))) @ (ג) : (('''[[w:רעננה|המועצה המקומית רעננה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ע"ר 1936, תוס' 2, 1231; ק"ת תשי"א, 215; תשי"ז, 1941; תשכ"ח, 632; תשמ"א, 1183))) @ (ד) : (('''[[w:פרדס חנה-כרכור#כרכור|המועצה המקומית כרכור]]''' - אוחדה למועצה מקומית פרדס חנה-כרכור)) (((ע"ר 1940, תוס' 2, 130; ק"ת תשי"א, 215; ק"ת תשכ"ט, 1785))) @ (ה) : (('''[[w:חדרה|המועצה המקומית חדרה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ע"ר 1940, תוס' 2, 164; ק"ת תשי"א, 215, 454, 1369; תשי"ב, 797))) @ (ו) : (('''[[w:קריית מוצקין|המועצה המקומית קרית מוצקין]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ע"ר 1940, תוס' 2, 403; ק"ת תשי"א, 215; תשי"ג, 1040; תשכ"ב, 2376; תשל"ג, 186; תשל"ו, 1855))) @ (ז) : (('''[[w:עפולה|המועצה המקומית עיר יזרעאל (עפולה)]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ע"ר 1940, תוס' 2, 1322; ק"ת תשי"א, 216, 455; תשל"ג, 408))) @ (ח) : (('''[[w:כפר יונה|המועצה המקומית כפר יונה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ע"ר 1940, תוס' 2, 1448; ק"ת תשי"א, 216; תשי"ג, 90; תשכ"ב, 2485, 2709; תשכ"ג, 256; תשכ"ד, 307; תשמ"ה, 477; תשס"ז, 17; תש"ע, 1008; תשע"ד, 1400))) @ (ט) : (('''[[w:נהריה|המועצה המקומית נהריה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ע"ר 1941, תוס' 2, 114; ק"ת תשי"א, 216; תשי"ח, 1160; תשכ"א, 1351))) : (('''[[w:אור עקיבא|המועצה המקומית אור-עקיבא]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ג, 1268; תשכ"א, 2439; ק"ת תשכ"א, 2438; תשכ"ג, 941; תשס"א, 932))) @ (י) : (('''[[w:קריית אתא|המועצה המקומית כפר אתא]]''' - אוחדה למועצה מקומית קרית-אתא)) (((ע"ר 1941, תוס' 2, 619; ק"ת תשי"א, 216; תשי"ג, 663; תשט"ו, 631; תשי"ח, 500; תשכ"ו, 162))) @ (יא) : (('''[[w:גבעתיים|המועצה המקומית גבעתיים]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ע"ר 1942, תוס' 2, 728; ק"ת תשי"א, 216, 1368; תשי"ג, 377; תשט"ו, 349; תשט"ז, 610; תשי"ח, 589; תש"ך, 336))) @ (יב) : (('''[[w:הוד השרון#מגדיאל|המועצה המקומית מגדיאל]]''' - אוחדה למועצה מקומית הוד השרון)) (((ע"ר 1944, תוס' 2, 30; ק"ת תשי"א, 216; תשי"ח, 549; תשכ"ה, 388))) @ (יג) : (('''[[w:יקנעם עילית|המועצה המקומית יקנעם-עלית]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ע"ר 1945, תוס' 2, 332; ק"ת תשי"א, 216; תשי"ג, 268; תשכ"ז, 1620, 3173; תשנ"ה, 1405; תשס"ה, 759; תשס"ז, 462))) @ (יד) : (('''[[w:קריית טבעון#קריית עמל|המועצה המקומית קרית עמל]]''' - אוחדה למועצה מקומית קרית-טבעון)) (((ע"ר 1948, תוס' 2, 325; ק"ת תשי"א, 217; תשי"ז, 744; תשי"ח, 891))) @ (טו) : (('''[[w:הוד השרון#רמתיים|המועצה המקומית הדר-רמתיים]]''' - אוחדה למועצה מקומית הוד השרון)) (((ק"ת תש"ט, 49; תשי"א, 217; תשי"ב, 114, 629; תשט"ו, 772; תשי"ז, 89; תשי"ח, 1522; תשי"ט, 1906; תשכ"ג, 1398, 1550; תשכ"ה, 387))) @ (טז) : '''[[w:גדרה|המועצה המקומית גדרה]]''' (((ק"ת תש"י, 15; תשי"א, 217; תשי"ב, 523; תשי"ד, 735; תשי"ז, 1423; תשס"ג, 549; תש"ע, 945))) @ (יז) : (('''[[w:גבעת שמואל|המועצה המקומית גבעת שמואל]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תש"י, 73; תשי"א, 217, 455; תשי"ג, 377; תשי"ז, 1423; תשי"ח, 168; תשכ"ה, 355; תשנ"ב, 1297; תשס"ח, 124))) @ (יח) : (('''[[w:נס ציונה|המועצה המקומית נס ציונה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תש"י, 75; תשי"א, 217; תשי"ב, 592; תשי"ז, 138; תשי"ח, 1523; תשכ"ו, 2000; תשנ"ב, 1511))) @ (יט) : (('''[[w:פרדס חנה-כרכור#פרדס חנה|המועצה המקומית פרדס-חנה]]''' - אוחדה למועצה מקומית פרדס חנה-כרכור)) (((ק"ת תש"י, 77; תשי"א, 217; תשט"ו, 271; תשי"ח, 812; תשכ"ב, 2154; תשכ"ז, 1055; תשכ"ט, 1784))) @ (כ) : (('''[[w:רמת השרון|המועצה המקומית רמת השרון]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תש"י, 79; תשי"א, 218, 926, 1986; תשי"ד, 1314; תשי"ח, 796; תשי"ט, 1085, 1282; תשכ"ו, 2000, 2501; תשס"ג, 56))) @ (כא) : (('''[[w:קריית טבעון#טבעון|המועצה המקומית טבעון]]''' - אוחדה למועצה מקומית קרית-טבעון)) (((ק"ת תש"י, 335; תשי"א, 218, 455; תשי"ז, 745; תשי"ח, 891))) @ (כב) : (('''[[w:קריית ביאליק|המועצה המקומית קרית ביאליק]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תש"י, 523; תשי"א, 218; תשי"ג, 122; תשט"ו, 1334; תשט"ז, 1000; תשי"ז, 1488; תשל"א, 1583; תשל"ב, 360; תשל"ו, 1853))) @ (כג) : (('''[[w:יהוד|המועצה המקומית יהוד]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תש"י, 524; תשי"א, 218, 1368; תשכ"ו, 256, 1046; תשל"ג, 1849; תשנ"ו, 182))) @ (כד) : '''[[w:גן יבנה|המועצה המקומית גן יבנה]]''' (((ק"ת תש"י, 560; תשי"א, 218; תשי"ט, 1008; תש"ע; תשס"ז, 9; תש"ע, 257))) @ (כה) : '''[[w:זכרון יעקב|המועצה המקומית זכרון יעקב]]''' (((ק"ת תש"י, 524; תשי"א, 219; תשט"ו, 272; תשי"ח, 1159; תשכ"ג, 1482; תשכ"ט, 1518; תשמ"ה, 478; תשס"ז, 3; תשס"ח, 1396))) @ (כו) : '''[[w:אבן יהודה|המועצה המקומית אבן יהודה]]''' (((ק"ת תש"י, 560; תשי"א, 219, 1368; תשט"ז, 327; תשכ"א, 896; תשכ"ב, 2333; תשכ"ג, 857; תש"ע, 944))) @ (כז) : '''[[w:בנימינה-גבעת עדה|המועצה המקומית בנימינה - גבעת עדה]]''' (((ק"ת תש"י, 918; תשי"א, 219, 1368; תשי"ח, 444; תשכ"ח, 704; תשס"ה, 560; תשס"ז, 18; תש"ע, 1368))) @ (כח) : (('''[[w:עתלית|המועצה המקומית עתלית]]''' - אוחדה למועצה אזורית חוף הכרמל)) (((ק"ת תש"י, 920; תשי"א, 220, 656; תשי"ט, 1306; תש"ך, 1964; תשכ"ט, 1519; ס"ח תשס"ג, 522; ק"ת תשס"ד, 186))) @ (כט) : (('''[[w:קדימה-צורן#קדימה|המועצה המקומית קדימה]]''' - אוחדה למועצה מקומית קדימה-צורן)) (((ק"ת תש"י, 922; תשי"א, 220; תשי"ח, 795; תשכ"ג, 1129; ס"ח תשס"ג, 522; ק"ת תש"ע, 1142))) @ (ל) : (('''[[w:נחלת יהודה (מושב)|המועצה המקומית נחלת יהודה]]''' - אוחדה עם עיריית ראשון לציון)) (((ק"ת תשי"א, 455, 694; תשמ"ח, 667))) @ (לא) : (('''[[w:קריית ים|המועצה המקומית קרית-ים]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"א, 573; תשי"ד, 1157; תשל"א, 1583; תשל"ו, 1916))) @ (לב) : (('''[[w:טירת כרמל|המועצה המקומית טירת הכרמל]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"א, 649; תשי"ד, 1237; תשי"ט, 1340; תשכ"א, 1980; תשכ"ט, 1520; תשל"א, 1581; תשנ"ב, 1481; תשנ"ח, 586))) @ (לג) : (('''[[w:כפר גנים|המועצה המקומית כפר גנים]]''' - אוחדה עם עיריית פתח תקווה)) (((ק"ת תשי"א, 719; תשכ"ב, 1543))) @ (לד) : '''[[w:אזור|המועצה המקומית אזור]]''' (((ק"ת תשי"א, 1070; תשי"ב, 631; תשי"ד, 618; תשט"ו, 814; תשט"ז, 553; תשי"ז, 1365; תשכ"א, 2669; תשכ"ב, 2248; תשכ"ד, 1385; תשכ"ה, 1360; תשכ"ו, 841; תשכ"ח, 1786; תשס"ט, 31; תש"ע, 945; תשע"ג, 1058))) @ (לה) : '''[[w:כפר יאסיף|המועצה המקומית כפר יאסיף]]''' ((- הוספה [[#תוספת ראשונה פרט נח|כפרט (נח) בצו המועצות המקומיות (ב)]]; הצו בוטל בבג"ץ 14/65)) (((ק"ת תשי"א, 1285; תשי"ז, 1609; תשכ"ה, 572; בג"ץ 14/65; תשנ"א, 264; תשע"ב, 1158; תשפ"א, 2387))) @ (לו) : '''[[w:פקיעין|המועצה המקומית פקיעין]]''' (((ק"ת תשי"א, 1368; תשכ"ו, 721; תשכ"ח, 2303; תשע"ה, 382; תשע"ט, 2281; תשפ"ב, 3671))) @ (לז) : '''[[w:ראמה (יישוב)|המועצה המקומית ראמה]]''' (((ק"ת תשי"א, 1466; תשי"ז, 1692; תשי"ט, 1614, 1850; תש"ל, 151; תשס"ב, 1275; תשע"ג, 58; תשע"ח, 1928))) @ (לח) : '''[[w:פוריידיס|המועצה המקומית פוריידיס]]''' (((ק"ת תשי"א, 1631; תשכ"ח, 1357; תשמ"ה, 479; תשס"ז, 2; תשס"ח, 1397))) @ (לט) : '''[[w:מעיליא|המועצה המקומית מעיליא]]''' (((ק"ת תשי"א, 1631; תשע"ג, 752; תשפ"א, 2992))) @ (מ) : (('''[[w:קריית בנימין|המועצה המקומית קרית-בנימין]]''' - אוחדה למועצה מקומית קרית-אתא)) (((ק"ת תשי"ב, 277; תשי"ז, 1442; תשכ"ב, 2376; תשכ"ו, 163))) @ (מא) : (('''[[w:הוד השרון#רמת הדר|המועצה המקומית רמת-הדר]]''' - אוחדה למועצה מקומית הוד השרון)) (((ק"ת תשי"ב, 326; תשי"ח, 1447; תשכ"ג, 1399))) @ (מב) : (('''[[w:טירה (עיר)|המועצה המקומית אל-טירה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ב, 628; תשי"ג, 1383; תשי"ט, 317; תשנ"א, 727, 1170))) @ (מג) : (('''[[w:טייבה|המועצה המקומית אל-טייבה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ב, 628; תשי"ז, 1607; תש"ן, 692))) @ (מד) : (('''[[w:באקה אל-גרבייה|המועצה המקומית באקה אל-גרבייה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ב, 629; תשי"ט, 1907; תשכ"א, 2743; תשנ"ו, 708))) @ (מה) : (('''[[w:פרדסיה|המועצה המקומית פרדסיה]]''' - הוספה [[#תוספת ראשונה פרט מט|כפרט (מט) בצו המועצות המקומיות (ב)]])) (((ק"ת תשי"ב, 631; תשכ"ג, 189))) @ (מו) : '''[[w:מזכרת בתיה|המועצה המקומית מזכרת בתיה]]''' (((ק"ת תשי"ג, 122; תשכ"ב, 2374; תש"ע, 1045; תשע"ז, 624))) @ (מז) : (('''[[w:נשר (עיר)|המועצה המקומית נשר]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ג, 123; תשי"ד, 10; תשי"ז, 1441; תשכ"ב, 2375; תשכ"ז, 1054; תשל"א, 1582; תשל"ו, 1915; תשל"ז, 296; תשנ"ה, 1507))) @ (מח) : (('''[[w:אילת|המועצה המקומית אילת]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ג, 326; תשי"ט, 1110))) @ (מט) : (('''[[w:רמת רחל|המועצה המקומית רמת רחל]]''' - אוחדה למועצה אזורית הרי יהודה)) (((ק"ת תשי"ג, 483; תשי"ט, 1503; תשכ"ג, 1973))) @ (נ) : '''[[w:בית דגן|המועצה המקומית בית דגן]]''' (((ק"ת תשי"ג, 700, 1041; תשי"ד, 178; תשי"ז, 1608; תשנ"ד, 788; תש"ע, 1005; תשפ"ב, 3672))) @ (נא) : '''[[w:מטולה|המועצה המקומית מטולה]]''' (((ק"ת תשי"ג, 791; תשנ"ד, 1212; תשע"ג, 90))) @ (נב) : '''[[w:יסוד המעלה|המועצה המקומית יסוד המעלה]]''' (((ק"ת תשי"ג, 791; תשט"ו, 659; תשי"ז, 137; תש"ן, 618; תשע"ג, 87, 762))) @ (נג) : '''[[w:מגדל (יישוב)|המועצה המקומית מגדל]]''' (((ק"ת תשי"ג, 791; תשכ"ה, 2171; תשנ"ח, 1120; תשע"ג, 89; תשע"ד, 1194; תשע"ח, 943))) @ (נד) : '''[[w:ראש פינה|המועצה המקומית ראש פינה]]''' (((ק"ת תשי"ג, 792; תשל"ו, 1917; תשמ"ט, 882; תשס"ז, 178; תשע"ג, 75; תשע"ד, 522))) @ (נה) : (('''[[w:שבי ציון|המועצה המקומית שבי-ציון]]''' - אוחדה למועצה אזורית מטה אשר)) (((ק"ת תשי"ג, 792; תשי"ח, 1482; תשס"א, 224))) @ (נו) : (('''[[w:בנימינה-גבעת עדה#גבעת עדה|המועצה המקומית גבעת-עדה]]''' - אוחדה למועצה מקומית בנימינה–גבעת עדה)) (((ק"ת תשי"ג, 792; תשל"ה, 8; ס"ח תשס"ג, 522))) @ (נז) : '''[[w:כפר תבור|המועצה המקומית כפר תבור]]''' (((ק"ת תשי"ג, 792; תשכ"ו, 162; תשנ"א, 167; תש"ס, 434; תשע"ג, 55; תשע"ט, 696, 2226))) @ (נח) : '''[[w:באר יעקב|המועצה המקומית באר]] - הוכרזה כעירייה''' (((ק"ת תשי"ג, 792; תשט"ו, 348; תשי"ח, 1523; תש"ך, 1154; תשכ"ה, 2681; תשס"ב, 110, 757; תשס"ז, 1133; תש"ע, 1004; תשע"ז, 1691; תשפ"א, 685; תשפ"ב, 786))) @ (נט) : (('''[[w:אבו גוש|המועצה המקומית אבו-גוש]]''' - אוחדה למועצה אזורית מטה יהודה)) (((ק"ת תשי"ג, 792; תש"ך, 436, 641; תשל"ג, 1052))) @ (ס) : (('''[[w:בית יצחק|המועצה המקומית בית-יצחק]]''' - אוחדה למועצה אזורית עמק-חפר)) (((ק"ת תשי"ג, 792; תשי"ט, 1281; תשכ"א, 687; תשכ"ג, 1235; תשכ"ד, 66, 68))) @ (סא) : '''[[w:כפר שמריהו|המועצה המקומית כפר שמריהו]]''' (((ק"ת תשי"ג, 793; תשי"ד, 1238; תש"ע, 107; תשע"ג, 1226))) @ (סב) : '''[[w:כפר כמא|המועצה המקומית כפר כמא]]''' (((ק"ת תשי"ג, 793; תשע"ג, 71))) @ (סג) : '''[[w:יבנאל|המועצה המקומית יבנאל]]''' (((ק"ת תשי"ג, 793; תשי"ד, 89; תשכ"ז, 1053; תשע"ג, 69))) @ (סד) : '''[[w:עספיא|המועצה המקומית עוספיא]]''' (((ק"ת תשי"ג, 793; תשכ"ב, 1410; תשל"ו, 284, 1674; תשנ"א, 377; תשנ"ח, 587; תש"ע, 120; תשע"ו, 718))) @ (סה) : '''[[w:דלית אל-כרמל|המועצה המקומית דלית אל כרמל]]''' (((ק"ת תשי"ג, 793; תשל"ב, 395; תש"ן, 618; תש"ע, 120; תשע"ד, 676; תשע"ז, 625))) @ (סו) : '''[[w:קריית חרושת|המועצה המקומית קרית חרושת]]''' (((ק"ת תשי"ג, 793))) @ (סז) : (('''[[w:רמות השבים|המועצה המקומית רמות השבים]]''' - אוחדה למועצה אזורית דרום השרון)) (((ק"ת תשי"ג, 794; תשט"ו, 320; תשי"ז, 1692; תשל"ז, 1887; ס"ח תשס"ג, 522; ק"ת תשס"ד, 186))) @ (סח) : (('''[[w:גליל ים|המועצה המקומית גליל-ים]]''' - אוחדה למועצה אזורית חוף-השרון)) (((ק"ת תשי"ג, 794; תשט"ז, 1082; תשי"ח, 796; תשכ"ג, 1550))) @ (סט) : (('''[[w:מנחמיה|המועצה המקומית מנחמיה]]''' - אוחדה למועצה אזורית עמק המעיינות)) (((ק"ת תשי"ג, 794; תשכ"ה, 237; תשנ"ה, 1386; תשס"ו, 267))) @ (ע) : '''[[w:תל מונד|המועצה המקומית תל מונד]]''' (((ק"ת תשי"ד, 934; תשט"ו, 56; תשכ"ה, 290; תש"ע, 1043))) @ (עא) : (('''[[w:קריית אונו|המועצה המקומית קרית אונו]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ד, 1342; תשנ"ב, 1027, 1443))) @ (עב) : (('''[[w:בית שאן|המועצה המקומית בית שאן]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשט"ו, 813; תשי"ז, 175; תש"ן, 898; תשנ"ט, 196, 319))) @ (עג) : (('''[[w:אור יהודה|המועצה המקומית אור יהודה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשט"ו, 867; תשט"ז, 1103; ק"ת תשט"ז, 1102; תשכ"ג, 1549; תשמ"ב, 1403; תשמ"ג, 1211; תשמ"ח, 654, 928))) @ (עד) : (('''[[w:אופקים|המועצה המקומית אפקים]]''' - הוספה [[#תוספת ראשונה פרט יז|כפרט (יז) בצו המועצות המקומיות (ב)]]; הוספה [[צו זה#תוספת פרט פט|כפרט (פט) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ח, 446, 592))) @ (עה) : '''[[w:קריית טבעון|המועצה המקומית קריית טבעון]]''' (((ק"ת תשי"ח, 891; תשכ"ד, 1543; תשנ"ג, 156; תשס"ו, 259; תשע"ג, 884; תשע"ו, 1508; תשפ"א, 3642))) @ (עו) : (('''[[w:תמרה|המועצה המקומית תמרה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשט"ו, 978; תשי"ח, 565, 1161; ק"ת תשי"ח, 1161; תשכ"ה, 1204; תשמ"ט, 1139; תשנ"ו, 880))) @ (עז) : (('''[[w:בית שמש|המועצה המקומית בית-שמש]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ג, 1175; תשי"ח, 1555; ק"ת תשי"ח, 1554; תשכ"א, 156; תשל"ד, 382; תשנ"א, 1055))) @ (עח) : (('''[[w:קריית שמונה|המועצה המקומית קרית-שמונה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ג, 1185; תשי"ט, 673; ק"ת תשי"ט, 672; תשכ"ב, 2377; תשכ"ג, 37; תשל"ד, 1248))) @ (עט) : (('''[[w:קריית גת|המועצה המקומית קרית-גת]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ח, 1723; תש"ך, 955; ק"ת תש"ך, 954, 1252; תשכ"א, 1392; תשכ"ד, 1641; תשל"א, 1331; תשל"ג, 263))) @ (פ) : (('''[[w:נוף הגליל|המועצה המקומית נצרת עלית]]''' - הוכרזה כעירייה; כיום נקראת נוף הגליל)) (((ק"ת תשכ"א, 2437; תשכ"ב, 218, 483; תשכ"ט, 2057; תשל"ד, 1378))) @ (פא) : (('''[[w:דימונה|המועצה המקומית דימונה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ט, 260; תשכ"א, 2744; ק"ת תשכ"א, 2744; תשכ"ח, 855; תש"ל, 19))) @ (פב) : (('''[[w:אשדוד|המועצה המקומית אשדוד]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ט, 2004; תשכ"ה, 238; ק"ת תשכ"ה, 237; תשכ"ח, 788))) @ (פג) : (('''[[w:הוד השרון|המועצה המקומית הוד-השרון]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשכ"ה, 384, 1556; תשל"ז, 1888; תש"ם, 1281; תשמ"ב, 374, 920; תשמ"ו, 1390; תש"ן, 749))) @ (פד) : (('''[[w:קריית אתא|המועצה המקומית קרית-אתא]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((<!-- מועצה מקומית גיל-עם: -->ק"ת תשי"ג, 1360; תשי"ח, 501; ק"ת תשכ"ו, 159; תשכ"ט, 2208))) @ (פה) : (('''[[w:מגדל העמק|המועצה המקומית מגדל העמק]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ד, 1286; תשכ"ו, 983; ק"ת תשכ"ו, 982; תשמ"ח, 1021; תשמ"ט))) @ (פו) : (('''[[w:נוה מונוסון|המועצה המקומית נוה-אפרים–מונוסון]]''' - אוחדה כוועד עירוני לעיריית יהוד–מונסון)) (((ק"ת תשי"ט, 1978; תשכ"ב, 2044; תשכ"ז, 1962; ק"ת תשכ"ז, 1960; תשמ"ח, 655; תשמ"ט, 552; ס"ח תשס"ג, 522))) @ (פז) : (('''[[w:שדרות|המועצה המקומית שדרות]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ח, 1724; תשכ"ז, 1962; ק"ת תשכ"ז, 1961, 2755; תשמ"ט, 564; תשנ"ו, 709))) @ (פח) : '''[[w:חצור הגלילית|המועצה המקומית חצור הגלילית]]''' (((לשעבר חצור))) (((ק"ת תשט"ז, 1033; תשכ"ז, 1962; ק"ת תשכ"ז, 1959; תשכ"ט, 552; תשל"ו, 1918; תשע"ג, 87; תשע"ד, 521))) @ (פט) : (('''[[w:אופקים|המועצה המקומית אופקים]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ח, 592; תש"ך, 1032; תשכ"ז, 2756; תשכ"ח, 236; ק"ת תשכ"ח, 235; תשל"ז, 450; תשנ"ה, 1569))) @ (צ) : (('''[[w:ערד|המועצה המקומית ערד]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשכ"ה, 1139; תשכ"ט, 158; ק"ת תשכ"ט, 157; תשנ"ה, 380, 883))) @ (צא) : '''[[w:פרדס חנה-כרכור|המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור]]''' (((ק"ת תשכ"ט, 1781; תשס"ו, 1072; תש"ע, 1044, 1485))) @ (צב) : (('''[[w:נתיבות|המועצה המקומית נתיבות]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תש"ך, 955; תשכ"ג, 1039; תשכ"ו, 164; תשל"ד, 1389; ק"ת תשל"ד, 1389; תשס"א, 378))) @ (צג) : '''[[w:ירוחם|המועצה המקומית ירוחם]]''' (((ק"ת תשי"ט, 1615; תשכ"ב, 2334; תשכ"ז, 1314; תשל"ה, 381; תשל"ו, 1221; ק"ת תשל"ו, 1222; תשל"ז, 903; תש"ן, 1265; תשס"ח, 107; תשע"ה, 445))) @ (צד) : (('''[[w:קריית מלאכי|המועצה המקומית קרית מלאכי]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ח, 1851; תשכ"ה, 2172; תשל"ז, 450; ק"ת תשל"ז, 449; תשנ"א, 262; תשנ"ג, 816; תשנ"ח, 509, 709))) @ (צה) : (('''[[w:אום אל-פחם|המועצה המקומית אום אל-פחם]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תש"ך, 1131; תשל"ה, 1070, 1364; תשל"ט, 486; תשמ"א, 1014; ק"ת תשמ"א, 1013; תשמ"ד, 2468; תשמ"ו, 199))) @ (צו) : '''[[w:קצרין|המועצה המקומית קצרין]]''' (((ק"ת תשמ"ב, 380; תשמ"ג, 816; תשע"ג, 92; תשע"ט, 356))) @ (צז) : '''[[w:גני תקווה|המועצה המקומית גני תקוה]]''' (((ק"ת תשי"ד, 175, 736; תשי"ח, 87; תש"ם, 1282; תשמ"ה, 402; תשנ"ה, 1507; תשנ"ו, 557; ק"ת תשנ"ו, 556; תשס"ז, 598; תש"ע, 1006; תשפ"א, 3639))) @ (צח) : '''[[w:קדימה-צורן|המועצה המקומית קדימה–צורן]]''' (((ס"ח תשס"ג, 522; ק"ת תש"ע, 1142; תשע"ו, 413; תשע"ז, 254; תשפ"ב, 1981))) @ (צט) : '''[[w:אבו גוש|המועצה המקומית אבו גוש]]''' (((ק"ת תשנ"ג, 175; ק"ת תשע"ז, 254))) @ (ק) : '''[[w:אבו סנאן|המועצה המקומית אבו סנאן]]''' (((ק"ת תשכ"א, 1000; תשכ"ט, 1294; תשל"ט, 203; תשמ"ט, 974; בג"ץ 590/89; תשנ"א, 263; תשע"ב, 1158; ק"ת תשע"ז, 255; תשפ"א, 2387))) @ (קא) : '''[[w:אכסאל|המועצה המקומית אכסאל]]''' (((ק"ת תשי"ט, 1614; תשכ"ג, 1181; תשנ"ה, 1652; תשס"ז, 184; תשע"ג, 51; ק"ת תשע"ז, 255; תשע"ח, 2182; תשפ"א, 683))) @ (קב) : '''[[w:אליכין|המועצה המקומית אליכין]]''' (((ק"ת תשל"ז, 2278; תשנ"א, 218; תשנ"ו, 1461; תש"ע, 754; ק"ת תשע"ז, 255))) @ (קג) : '''[[w:אעבלין|המועצה המקומית אעבלין]]''' (((ק"ת תש"ך, 1368; תשע"ג, 67; ק"ת תשע"ז, 256))) @ (קד) : '''[[w:בועיינה-נוג'ידאת|המועצה המקומית בועיינה–נוג'ידאת]]''' (((ק"ת תשמ"ז, 649; תשנ"א, 391; תשנ"ח, 508; תשע"ג, 85; ק"ת תשע"ז, 256; תשע"ט, 2226))) @ (קה) : '''[[w:בוקעאתא|המועצה המקומית בוקעתא]]''' (((ק"ת תשמ"ב, 381; תשנ"ד, 1272; תשע"ג, 1056; ק"ת תשע"ז, 257))) @ (קו) : '''[[w:בענה|המועצה המקומית ביענה]]''' (((ק"ת תשל"ו, 605; תש"ע, 123; תשע"ב, 1158; ק"ת תשע"ז, 257))) @ (קז) : '''[[w:ביר אל-מכסור|המועצה המקומית ביר אל-מכסור]]''' (((ק"ת תש"ן, 619; תשנ"ב, 1471; תשע"ג, 51; תשע"ו, 409, 1722; ק"ת תשע"ז, 257; תש"ף, 1887))) @ (קח) : '''[[w:בית ג'ן|המועצה המקומית בית ג'ן]]''' (((ק"ת תשכ"ג, 1313, 1586; תשע"ג, 886; ק"ת תשע"ז, 258; תשע"ח, 2302))) @ (קט) : '''[[w:בני עי"ש|המועצה המקומית בני עי"ש]]''' (((ק"ת תשמ"ט, 1280; תש"ן, 619; תש"ע, 1005; ק"ת תשע"ז, 259; תשפ"ב, 2422))) @ (קי) : '''[[w:בסמ"ה|המועצה המקומית בסמ"ה]]''' (((ק"ת תשנ"ז, 163; תשס"ה, 786; ק"ת תשע"ז, 259; תשע"ט, 682))) @ (קיא) : '''[[w:בסמת טבעון|המועצה המקומית בסמת טבעון]]''' (((ק"ת תשכ"ט, 657; תשנ"ב, 1472; תשע"ג, 885; ק"ת תשע"ז, 260))) @ (קיב) : '''[[w:ג'דיידה-מכר|המועצה המקומית ג'דיידה–מכר]]''' (((ק"ת תשל"ה, 991; תשמ"ט, 972; ק"ת תשמ"ט, 972; תשע"ג, 68; ק"ת תשע"ז, 261))) @ (קיג) : '''[[w:ג'וליס|המועצה המקומית ג'וליס]]''' (((ק"ת תשכ"ה, 1205; תשע"ג, 86; ק"ת תשע"ז, 261))) @ (קיד) : '''[[w:ג'ש (גוש חלב)|המועצה המקומית גוש חלב]]''' (((ג'יש))) (((ק"ת תשכ"ג, 1038; תשע"ג, 258; ק"ת תשע"ז, 261; תשע"ח, 1929))) @ (קטו) : '''[[w:ג'לג'וליה|המועצה המקומית ג'לג'וליה]]''' (((ק"ת תשט"ז, 772; תשי"ט, 593, 1954; תשכ"ה, 1525; תש"ע, 1006; ק"ת תשע"ז, 262; תשפ"א, 3640))) @ (קטז) : '''[[w:ג'סר א-זרקא|המועצה המקומית ג'סר אל-זרקא]]''' (((ק"ת תשכ"א, 2103; תשנ"ב, 1035; תשס"ז, 174; ק"ת תשע"ז, 263, 718; תשפ"א, 3033))) @ (קיז) : '''[[w:ג'ת|המועצה המקומית ג'ת]]''' (((ק"ת תשי"ט, 522; תשכ"א, 2701; תש"ן, 959; תשנ"א, 766; תשע"ג, 1056; ק"ת תשע"ז, 263))) @ (קיח) : '''[[w:דבורייה|המועצה המקומית דבוריה]]''' (((ק"ת תשכ"א, 657; תשכ"ב, 2591; תשכ"ג, 1749; תשנ"א, 756; תשנ"ה, 366; תשע"ג, 257; ק"ת תשע"ז, 263; תשע"ח, 2183; תשפ"א, 684))) @ (קיט) : '''[[w:דיר אל-אסד|המועצה המקומית דיר אל-אסד]]''' (((ק"ת תש"ל, 450; תשמ"ו, 1059; תש"ע, 123; תשע"ג, 52; ק"ת תשע"ז, 264; תש"ף, 1845))) @ (קכ) : '''[[w:דיר חנא|המועצה המקומית דיר חנא]]''' (((ק"ת תשל"ה, 921; תשל"ו, 273; תשמ"ו, 1046; תשע"ג, 259; ק"ת תשע"ז, 264))) @ (קכא) : '''[[w:זמר (יישוב)|המועצה המקומית זמר]]''' (((ק"ת תשמ"ח, 1070; תשמ"ט, 795; תש"ע, 1007; תשע"ג, 155; ק"ת תשע"ז, 265; תשפ"ב, 2263))) @ (קכב) : '''[[w:זרזיר (יישוב)|המועצה המקומית זרזיר]]''' (((ק"ת תשנ"ו, 927; תשס"ב, 1337; תשע"ג, 753; ק"ת תשע"ז, 265; תשפ"א, 2390))) @ (קכג) : '''[[w:חורה|המועצה המקומית חורה]]''' (((ק"ת תשנ"ו, 881; תשס"ו, 1073; ק"ת תשע"ז, 266; תשע"ט, 306))) @ (קכד) : '''[[w:חורפיש|המועצה המקומית חורפיש]]''' (((ק"ת תשכ"ז, 1182; תשע"ג, 69; תשע"ד, 1804; ק"ת תשע"ז, 266; תשפ"א, 680; תשפ"ב, 1079))) @ (קכה) : (('''[[w:חריש (עיר)|המועצה המקומית חריש]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשנ"ב, 1216; תשנ"ו, 1494; תשס"ה, 788; תשס"ז, 173; תש"ע, 142; תשע"ב, 1380א; ק"ת תשע"ז, 267; תשע"ט, 681; תשפ"ב, 2262, 3332))) @ (קכו) : '''[[w:טובא-זנגרייה|המועצה המקומית טובא–זנגריה]]''' (((ק"ת תשמ"ח, 936; תשס"ז, 179; תשע"ב, 1661; ק"ת תשע"ז, 268; תשע"ט, 2255))) @ (קכז) : '''[[w:טורעאן|המועצה המקומית טורעאן]]''' (((ק"ת תשי"ט, 1282; תשכ"ד, 647; תש"ס, 20; תשע"ג, 53; ק"ת תשע"ז, 268; תשפ"ב, 2342))) @ (קכח) : '''[[w:יאנוח-ג'ת|המועצה המקומית יאנוח ג'ת]]''' (((ק"ת תש"ן, 959; תשנ"א, 766; תשע"ג, 1056; ק"ת תשע"ז, 269))) @ (קכט) : '''[[w:יפיע|המועצה המקומית יפיע]]''' (((ק"ת תש"ך, 1130; תשכ"ב, 1411; תשע"ב, 1156; ק"ת תשע"ז, 270))) @ (קל) : '''[[w:ירכא|המועצה המקומית ירכא]]''' (((ק"ת תשי"ח, 893; תשמ"ו, 1047; תשס"ח, 1233; תשע"ב, 1381א; ק"ת תשע"ז, 270; תשפ"א, 2389, 2389; תשפ"ב, 3433))) @ (קלא) : '''[[w:כאבול|המועצה המקומית כאבול]]''' (((ק"ת תשל"ג, 1850; תשל"ד, 1311; תשמ"ו, 1047; תש"ן, 304; תשע"ג, 53; ק"ת תשע"ז, 270; תשע"ט, 382, 2271))) @ (קלב) : '''[[w:כאוכב אבו אל-היג'א|המועצה המקומית כאוכב אבו אל-היג'א]]''' (((ק"ת תשמ"ד, 1212; תשנ"א, 391; תשע"ג, 70; תשע"ה, 3; ק"ת תשע"ז, 271))) @ (קלג) : '''[[w:כוכב יאיר צור יגאל|המועצה המקומית כוכב יאיר]]''' (((ק"ת תשמ"ז, 1027; תשס"ג, 605; תש"ע, 254; ק"ת תשע"ז, 271))) @ (קלד) : '''[[w:כסייפה|המועצה המקומית כסיפה]]''' (((ק"ת תשנ"ו, 884; ק"ת תשע"ז, 272; תשע"ט, 647))) @ (קלה) : '''[[w:כסרא-סמיע|המועצה המקומית כסרא–סמיע]]''' (((ק"ת תש"ן, 959; תשנ"א, 766; תשע"ג, 86; ק"ת תשע"ז, 272; תשע"ט, 2280))) @ (קלו) : '''[[w:כעביה-טבאש-חג'אג'רה|המועצה המקומית כעביה-טבאש-חג'אג'רה]]''' (((ק"ת תשנ"ו, 928; תשע"ג, 54; ק"ת תשע"ז, 273))) @ (קלז) : '''[[w:כפר ברא|המועצה המקומית כפר ברא]]''' (((ק"ת תשכ"ב, 1676; תש"ע, 755; תשע"ו, 1565; ק"ת תשע"ז, 274; תשע"ט, 2218; תשפ"ב, 2833))) @ (קלח) : '''[[w:כפר ורדים|המועצה המקומית כפר ורדים]]''' (((ק"ת תשנ"ג, 878, 1057; תשנ"ו, 410; תשס"ו, 1066; תשע"ב, 1381א; ק"ת תשע"ז, 274))) @ (קלט) : '''[[w:כפר כנא|המועצה המקומית כפר כנא]]''' (((ק"ת תש"ך, 912; תש"ל, 645; תשנ"ה, 1651; תשע"ג, 86, 762; ק"ת תשע"ז, 274))) @ (קמ) : '''[[w:כפר מנדא|המועצה המקומית כפר מנדא]]''' (((ק"ת תשכ"ב, 1676; תשמ"ז, 523; תשס"ב, 352; תשע"ב, 1491; ק"ת תשע"ז, 275))) @ (קמא) : '''[[w:כפר קרע|המועצה המקומית כפר קרע]]''' (((ק"ת תשי"ח, 970; תשמ"ד, 773; תשס"ה, 787; ק"ת תשע"ז, 275))) @ (קמב) : '''[[w:להבים|המועצה המקומית להבים]]''' (((ק"ת תשמ"ט, 1176; תשנ"ו, 909; תשס"ד, 740; תשס"ח, 123; ק"ת תשע"ז, 276; תשע"ט, 327, 2175))) @ (קמג) : '''[[w:לקיה|המועצה המקומית לקיה]]''' (((ק"ת תשנ"ו, 882; תשע"ד, 287; ק"ת תשע"ז, 276; תשע"ט, 683))) @ (קמד) : '''[[w:מבשרת ציון|המועצה המקומית מבשרת ציון]]''' (((ק"ת תשכ"ד, 516; תשל"ו, 1641; ק"ת תשע"ז, 277, 1730))) @ (קמה) : (('''[[w:מע'אר|המועצה המקומית מג'אר]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשט"ז, 1193; תשנ"ח, 1166; תשס"ד, 962; תשס"ז, 16; תשע"ג, 962; ק"ת תשע"ז, 277; תשפ"א, 2385; תשפ"ב, 1253))) @ (קמו) : '''[[w:מג'ד אל-כרום|המועצה המקומית מג'ד אל-כרום]]''' (((ק"ת תשכ"ד, 478; תשמ"ו, 1048; תש"ע, 123; תשע"ג, 71; ק"ת תשע"ז, 277; תשפ"א, 2386))) @ (קמז) : '''[[w:מג'דל שמס|המועצה המקומית מג'דל שמס]]''' (((ק"ת תשמ"ב, 381; תשע"ג, 56; ק"ת תשע"ז, 278))) @ (קמח) : '''[[w:מזרעה|המועצה המקומית מזרעה]]''' (((ק"ת תשנ"ו, 925; תשס"ו, 79; תשע"ג, 72; ק"ת תשע"ז, 279))) @ (קמט) : '''[[w:מיתר (יישוב)|המועצה המקומית מיתר]]''' (((ק"ת תשמ"ו, 1098, 1500; תשנ"ה, 267, 298; תשס"ה, 740; תשס"ו, 1074; ק"ת תשע"ז, 279; תשע"ט, 307; תשפ"א, 670))) @ (קנ) : '''[[w:מסעדה (יישוב)|המועצה המקומית מסעדה]]''' (((ק"ת תשמ"ב, 381; תשע"ג, 56; ק"ת תשע"ז, 280))) @ (קנא) : '''[[w:מעלה עירון|המועצה המקומית מעלה עירון (טלעת עארה)]]''' (((ק"ת תשנ"ז, 165; תשס"ה, 789; ק"ת תשע"ז, 280))) @ (קנב) : '''[[w:מצפה רמון|המועצה המקומית מצפה רמון]]''' (((ק"ת תשכ"ד, 1390; תשל"א, 917; תשל"ה, 382; תשס"ד, 709; ק"ת תשע"ז, 281; תשע"ט, 341))) @ (קנג) : '''[[w:משהד (מועצה מקומית)|המועצה המקומית משהד]]''' (((ק"ת תשי"ח, 1723, 1964; תשנ"א, 755; תשנ"ד, 1271; תשנ"ה, 1653; תשנ"ו, 755; תשס"ד, 80; תשע"ג, 754; ק"ת תשע"ז, 281; תשפ"א, 3641))) @ (קנד) : '''[[w:נחף|המועצה המקומית נחף]]''' (((ק"ת תשכ"ח, 1645, 2070; תשע"ג, 73; ק"ת תשע"ז, 282))) @ (קנה) : '''[[w:סאג'ור|המועצה המקומית סאג'ור]]''' (((ק"ת תשנ"ב, 904; תשס"ז, 180; תשע"ג, 91; ק"ת תשע"ז, 282))) @ (קנו) : '''[[w:סביון (יישוב)|המועצה המקומית סביון]]''' (((ק"ת תשל"ח, 2076; תש"ע, 806; ק"ת תשע"ז, 283, 620))) @ (קנז) : '''[[w:עומר (יישוב)|המועצה המקומית עומר]]''' (((ק"ת תשל"ד, 1312; תש"ס, 368; תשס"ה, 614, 741; תשס"ו, 86; תשס"ז, 467; תשס"ט, 204; ק"ת תשע"ז, 283))) @ (קנח) : '''[[w:עיילבון|המועצה המקומית עילבון]]''' (((ק"ת תשל"ד, 118; תשל"ד, 1313; תשמ"ו, 1060; תשע"ג, 57; ק"ת תשע"ז, 284, 695; תשפ"א, 685))) @ (קנט) : '''[[w:עילוט|המועצה המקומית עילוט]]''' (((ק"ת תשנ"א, 932; תשע"ג, 1057; ק"ת תשע"ז, 284))) @ (קס) : '''[[w:עין מאהל|המועצה המקומית עין מאהל]]''' (((ק"ת תשכ"א, 533; תשנ"א, 756; תשנ"ד, 1272; תשע"ג, 74; ק"ת תשע"ז, 284; תשפ"א, 2388))) @ (קסא) : '''[[w:עין קנייא|המועצה המקומית עין קיניה]]''' (((ק"ת תשמ"ב, 382; תשע"ג, 91; ק"ת תשע"ז, 285))) @ (קסב) : '''[[w:ע'ג'ר|המועצה המקומית ע'ג'ר]]''' (((ק"ת תשמ"ב, 382; תשע"ג, 961; ק"ת תשע"ז, 285))) @ (קסג) : '''[[w:ערערה|המועצה המקומית ערערה]]''' (((ק"ת תש"ל, 2014; תש"ן, 1266; תשס"ה, 788; ק"ת תשע"ז, 286; תשע"ט, 680))) @ (קסד) : '''[[w:ערערה-בנגב|המועצה המקומית ערערה בנגב]]''' (((ק"ת תשנ"ו, 883; ק"ת תשע"ז, 286))) @ (קסה) : '''[[w:פסוטה|המועצה המקומית פסוטה]]''' (((ק"ת תשכ"ד, 1363; תשע"ג, 75; ק"ת תשע"ז, 287))) @ (קסו) : '''[[w:פרדסיה|המועצה המקומית פרדסיה]]''' (((ק"ת תשכ"ג, 189; תשמ"ה, 479; תשס"ד, 963; תשס"ה, 790; תש"ע, 1143; ק"ת תשע"ז, 287))) @ (קסז) : '''[[w:קריית יערים|המועצה המקומית קריית]]''' (((ק"ת תשנ"ג, 177; ק"ת תשע"ז, 287))) @ (קסח) : '''[[w:קריית עקרון|המועצה המקומית קריית]]''' (((ק"ת תשכ"א, 2700; תשכ"ה, 2617; תשנ"ז, 495; תש"ע, 755; ק"ת תשע"ז, 288; תשפ"ב, 1100))) @ (קסט) : '''[[w:ריינה|המועצה המקומית ריינה]]''' (((ק"ת תשכ"ח, 2264; תשכ"ט, 353; תשל"ג, 1851; תשל"ו, 2647; תשנ"א, 754; תשנ"ד, 1270; תשנ"ה, 1650; תשע"ג, 92; ק"ת תשע"ז, 288))) @ (קע) : '''[[w:רכסים|המועצה המקומית רכסים]]''' (((ק"ת תשי"ט, 1824; תשס"ו, 260; תשע"א, 691; תשע"ז, 289; ק"ת תשע"ט, 684; תשפ"ב, 3731))) @ (קעא) : '''[[w:רמת ישי|המועצה המקומית רמת ישי]]''' (((ק"ת תשי"ט, 87; תשע"ג, 59; ק"ת תשע"ז, 289))) @ (קעב) : '''[[w:שבלי - אום אל-גנם|המועצה המקומית שבלי-אום אל-ג'נם]]''' (((ק"ת תשמ"ד, 1740; תשנ"ב, 1423; תשנ"ו, 385; תשנ"ט, 168; תש"ס, 576; תשע"ג, 961; ק"ת תשע"ז, 290; תשפ"א, 682; תשפ"ב, 2832))) @ (קעג) : '''[[w:שגב שלום|המועצה המקומית שגב שלום]]''' (((ק"ת תשנ"ו, 885; תש"ס, 67; תשע"ה, 406; ק"ת תשע"ז, 290; תשע"ח, 2677))) @ (קעד) : '''[[w:שוהם|המועצה המקומית שהם]]''' (((ק"ת תשנ"ג, 1091; תשנ"ד, 244; תשס"ו, 782; תש"ע, 254; ק"ת תשע"ז, 291))) @ (קעה) : '''[[w:שלומי|המועצה המקומית שלומי]]''' (((ק"ת תש"ך, 1901; תשנ"ז, 18; תשע"ג, 79; ק"ת תשע"ז, 292))) @ (קעו) : '''[[w:שעב|המועצה המקומית שעב]]''' (((ק"ת תשל"ה, 1986; תשמ"ב, 241; תשע"ב, 1492; ק"ת תשע"ז, 292))) @ (קעז) : '''[[w:תל שבע|המועצה המקומית תל שבע]]''' (((ק"ת תשמ"ד, 1578; תשס"ה, 742; תשס"ט, 204; ק"ת תשע"ז, 293))) == תוספת שניה (תיקון: תשכ"ב) __NOSUB__ == ==== ((([[סעיף 121]]))) ==== === הוראות בדבר ועדה חקלאית === === פרק ראשון: הקמת ועדה חקלאית ותפקידה === @ 1. הגדרות (תיקון: תשע"ו-3) : [[בתוספת זו]] - :- "ועדה" - ועדה חקלאית; :- "אדמה חקלאית" - קרקע המשמשת למטע, למשתלה, למשק בעלי חיים, לגידול תוצרת חקלאית או פרחים או לייעור; :- "חקלאי" - אחד מאלה: :: (1) מי שהוא בעל אדמה חקלאית שהיא בתחום המועצה, ושטחה שני דונם לפחות והיא אינה מוחזקת בידי אחר, להוציא שטחו של בניין כהגדרתו [[בסעיף 1 לצו]] שאינו משמש למטרות חקלאיות; :: (2) מי שהחזיק אדמה חקלאית כמתואר בפסקה (1), ועיבד אותה עיבוד סדיר שנה אחת בסמוך לפני יום הבחירות האחרונות למועצה; :- "ענין חקלאי" - ענין בעל ערך חקלאי, שהסדרתו היא לטובת החקלאות או לטובת ענף שבה, או לטובת עוסקים בחקלאות בתחום המועצה או בשטח בנין עיר הכולל את תחום המועצה, לרבות הטלת ארנונות על אדמה חקלאית או הטלת היטלים, מסים ואגרות על העוסקים בחקלאות כאמור בקשר לאדמה חקלאית, ודרך הוצאתן של ההכנסות מארנונות היטלים, מסים ואגרות כאמור על ידי המועצה; :- "שר החקלאות ופיתוח הכפר" - לרבות מי שהוא הסמיך לעניין [[תוספת זו]]. @ 2. מינוי ועדה : במועצה ממונה ימנה השר את יושב ראש הועדה ושאר חבריה. @ 2א. תנאים להקמת ועדה (תיקון: תשע"ו-3) : (א) ועדה תוקם במועצה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) יש בתחומה חמישים חקלאים לפחות; :: (2) יש בתחומה אדמה חקלאית בשטח של אלף דונם לפחות המוחזקים בידי עשרים וחמישה אנשים לפחות; :: (3) מועצת המועצה החליטה על הקמת הוועדה. : (ב) בתוך שלושה חודשים מיום תחילת כהונת המועצה, יבחן השר אם מתמלא לגבי המועצה תנאי מהתנאים האמורים בסעיף קטן (א), ואם נוכח לדעת כי מתקיים בה תנאי כאמור, או החליט כי יש להקים בה ועדה אף שלא התמלאו התנאים האמורים, יורה לראש המועצה לפתוח בהליכים להקמתה. : (ג) שר החקלאות ופיתוח הכפר וכן הוועדה, אם הוקמה, ימסרו לראש המועצה לפי בקשתו כל ידיעה הדרושה לו לעניין סעיף זה, כולל ידיעה בדבר מספר החקלאים ובדבר היקף שטח האדמה החקלאית במועצה. @ 3. הקמת ועדה (תיקון: תשכ"ד-2, תשע"ו-3) : במועצה נבחרת תוקם הועדה לפי זה: : (1) חברי הועדה יהיו במספר שתחליט עליו המועצה לא יאוחר מהיום ה-22 מיום הנחת ההעתקים מרשימת החקלאים כאמור [[פרט 24|בסעיף 24]] (להלן - יום פרסום הרשימה), ובלבד שמספרם יהא ניתן לחלק לשלוש ולא יעלה על שנים עשר; לא החליטה המועצה על המספר תוך המועד האמור, יקבענו השר; אולם אם היו הנסיבות כאלה הנזכרות [[פרט 47|בסעיף 47]], תמנה הועדה תשעה, ששה או שלושה חברים - הכל בהתאם לנסיבות; : (2) חברי הועדה, פרט לאחד, ייבחרו על ידי החקלאים, המועצה תמנה מבין חבריה את החבר הנוסף, שיכול להיות לא-חקלאי; : (3) לצורך הקמת הועדה או הרכבת ועדה חדשה יקים ראש המועצה, בתוך 30 ימים מיום קבלת הוראת השר כאמור [[פרט 2א|בסעיף 2א(ב)]], צוות לניהול בחירת נציגי החקלאים בוועדה ([[בתוספת זו]] - צוות הבחירות) שחבריו יהיו אלה: :: (1) שני עובדי מועצה בכירים שימנה ראש המועצה באישור מועצת המועצה, ואחד מהם יהיה יושב ראש הצוות; :: (2) היועץ המשפטי למועצה או עובד המועצה שהוא נציגו מקרב עובדי לשכתו; :: (3) שני נציגים של ארגוני חקלאים שימנה יושב ראש הוועדה היוצאת, ואם מוקמת ועדה לראשונה - שני נציגים של ארגון חקלאים המייצג 25 אחוזים לפחות מהחקלאים בתחום המועצה, שימנה ראש המועצה; מבקר המועצה או נציגו מקרב עובדי לשכתו ישמש משקיף על עבודת צוות הבחירות; : (4) הבחירות של נציגי החקלאים יהיו שוות, ישירות, חשאיות ויחסיות; : (5) המועצה תמנה את נציגה לועדה ותודיע את שמו לצוות הבחירות לא יאוחר מ-10 ימים מיום בחירת נציגי החקלאים; לא הודיעה המועצה כאמור, תהא הועדה מורכבת מנציגי החקלאים בלבד עד שתמסור המועצה לצוות הבחירות או ליושב ראש הועדה המשמש לפי [[פרט 4|סעיף 4(ב)]] הודעה על שם נציגה בועדה, ולא יגרע הדבר מסמכות הועדה, פרט לסמכות להציע למועצה מועמדים לתפקיד יושב ראש הועדה או סגנו. @ 4. יושב ראש וסגנו (תיקון: תשע"ו-3) : (א) לועדה יהיה יושב ראש וסגן יושב ראש והם יתמנו על ידי המועצה מבין מועמדים שהוצעו על ידי הועדה, ובלבד שלכל תפקיד יוצעו, על פי דרישות המועצה, לפחות שני מועמדים; בהעדר היושב ראש ימלא סגנו את מקומו. : (ב) היתה הועדה מורכבת מנציגי החקלאים בלבד, כאמור [[פרט 3|בסעיף 3(5)]], ישמש כיושב ראש, עד לבחירת יושב ראש לפי סעיף קטן (א), מי שנבחר על ידי הועדה בישיבתה הראשונה. : (ג) עד לבחירת יושב ראש, אם לפי סעיף קטן (א) ואם לפי סעיף קטן (ב), יהיה הוותיק שבין חברי הוועדה, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם, יושב ראש הועדה. @ 5. ישיבה ראשונה (תיקון: תשע"ו-3) : ראש המועצה יקרא לישיבה ראשונה של הועדה לא יאוחר מ-14 יום מיום בחירת נציגי החקלאים בועדה, אולם לא מוקדם מ-10 ימים מאותו יום. @ 6. תקופת כהונה (תיקון: תשכ"ו-2, תשכ"ז, תשע"ו-3) : ועדה תכהן כל תקופת כהונתה של המועצה הקיימת בשעת הקמתה; ועדה שתקופת כהונתה נסתיימה, תמשיך בתפקידה עד שתורכב כדין ועדה חדשה או עד תום שבעה חודשים מיום תחילת כהונת המועצה הנכנסת, לפי המוקדם. @ 7. ישיבות-הועדה : הועדה תקיים ישיבה לפחות אחת לחודש; לא נתקיימה ישיבה תוך חודש, רשאים שלושה חברים, לפחות, לדרוש בכתב מיושב ראש הועדה, ובהעדרו - מסגנו, לזמן ישיבה. לא עשה כן תוך ארבעה עשר יום מיום מסירת הדרישה, רשאים הם לזמן ישיבה במקומו. @ 8. חדילת חברות : חברותו של נציג החקלאים בועדה תחדל משחדל להיות חקלאי, או אם נתקיימו בו תנאים שהיו פוסלים אותו מהיות מועמד לחברות בועדה כאמור [[פרט 38|בסעיף 38]]. @ 9. העדר מישיבת והודעה על חדילה : על העדר מישיבות הועדה ועל ההודעה בדבר חדילה יחולו [[הסעיפים 104]] [[ו-105 לצו]], בשינויים המחוייבים לפי הענין. @ 10. נציג יוצא (תיקון: תשכ"ד-2) : (א) חדל נציג החקלאים מכהונתו או שנפסל מהיות חבר ועדה (להלן - נציג יוצא), יבוא במקומו מי ששמו בא ברשימת המועמדים ששם אותו נציג כלול בה, מיד אחרי שמותיהם של המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות, לרבות אלה שהיו לנציגים מכוח סעיף זה; לא היה מי שימלא את מקומו של הנציג היוצא מכוח הרישה לפסקה זו, ימנה השר את הנציג החדש, לאחר התייעצות עם אנשים מבין החותמים על רשימת המועמדים שאתה נמנה הנציג היוצא. : (ב) לא ימלא את מקומו של נציג יוצא מי שאינו חקלאי אותה שעה, או מי שהודיע ליושב ראש הועדה שאין ברצונו להיות חבר בה. @ 10א. סמכות השר לגבי ועדה נחשלת (תיקון: תשמ"א-5) : (א) בכל אחד מהמקרים המנויים להלן רשאי השר להורות על בחירת ועדה חדשה ולקבוע את תאריך הבחירות, או למנות ועדה מתוך אנשים כשירים להיות חברי הועדה או למנות ועדה למילוי תפקידי הועדה החקלאית, ואלה המקרים: :: (1) התפטרו רוב נציגי החקלאים בועדה, או חדלה חברותם, כאמור [[פרט 8|בסעיפים 8]] [[פרט 9|או 9]], ולא היה מי שימלא את מקומם כאמור [[פרט 10|בסעיף 10]]; :: (2) הועדה או יושב ראש הועדה אינם ממלאים עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליהם לפי [[תוספת זו]] או בכל דין אחר, וכל זאת לאחר שהזהיר אותם; :: (3) נקבע מועד לבחירות כאמור [[פרט 36|בסעיף 36]], אולם לא הוגשה רשימת מועמדים כאמור [[פרט 39|בסעיף 39]]; :: (4) כל חברי הועדה וראש המועצה ביקשו מאת השר לעשות כן. : (ב) תקופת כהונתה של ועדה שנבחרה או שנתמנתה לפי סעיף זה תהיה בהתאם [[פרט 6|לסעיף 6]]. @ 11. תפקידי הועדה : ואלה תפקידיה וסמכויותיה של הועדה: : (1) לייעץ למועצה בכל ענין חקלאי, הן ביזמת עצמה והן לפי בקשת המועצה; : (2) להציע למועצה הצעות להחלטה בכל ענין חקלאי; : (3) לבצע החלטות המועצה בענין חקלאי, אם נדרשה לכך על ידי המועצה או על ידי ראש המועצה או על ידי השר, אם היה הענין בערר על פי [[פרט 13|סעיף 13]]. @ 12. דיון בענין חקלאי (תיקון: תשכ"ד-2) : ענין חקלאי לא יבוא לדיון סופי במועצה אלא אם דנה בו תחילה הועדה וחיוותה דעתה, או שעברו ארבעה עשר יום מיום שהגישה המועצה את הענין בכתב לפני הועדה, הכל לפי המועד המוקדם; הציעה הועדה למועצה הצעת החלטה בענין חקלאי, חייבת המועצה להעמיד את ההצעה על סדר יומה ולדון בה בהקדם האפשרי. לא נדחתה ההצעה על ידי המועצה בתום ששים יום מיום שהוגשה בכתב, יראו את הצעת ההחלטה כהחלטת המועצה. @ 13. ערר : נתקבלה במועצה החלטה בענין חקלאי שלא בהתאם להצעת הועדה או לחוות דעתה, רשאית הועדה לערור על ההחלטה לפני השר תוך ארבעה עשר יום מיום שנמסרה בכתב לועדה; המועצה לא תבצע החלטה כאמור לפני תום תקופת הערר וכל עוד הערר תלוי ועומד. @ 14. כספים (תיקון: תשע"ו-3) : במועצה שבה הוקמה ועדה, כל ההכנסות מהיטלים, מאגרות ומתשלומים אחרים שהוטלו על אדמה חקלאית או על העוסקים בחקלאות בקשר לאדמה חקלאית וכן 50 אחוז לפחות של ההכנסות מארנונות שהוטלו על אדמה חקלאית יוצאו לענינים חקלאיים, יירשמו בפנקסי המועצה בנפרד, ובגמר כל שנת כספים יועברו היתרה או הגרעון לשנת הכספים הבאה. === פרק שני: בחירות לועדה === @ 15. הזכות לבחור : הזכות לבחור נציגי החקלאים בועדה תהא לכל מי שנרשם ברשימת החקלאים בהתאם [[פרט 16|לסעיף 16]]. @ 16. רישום כבוחר (תיקון: תשל"א-3, תשע"ו-3) : כבוחר ברשימת החקלאים יירשם מי שהיה חקלאי ביום היבחרה של המועצה המכהנת, וכן - אם איננו תאגיד - שיום הולדתו ה-18 חל לא יאוחר מיום א' בניסן שלפני יום היבחרה של המועצה המכהנת. @ 17. (תיקון: תשכ"ח, תשל"א-3, תשע"ו-3) : (((בוטל).)) @ 18. דין שותפות (תיקון: תשע"ו-3) : היתה אדמה חקלאית בבעלות משותפת או בהחזקה משותפת או בעיבוד משותף בנסיבות שאילו היה יחיד במקום השותפים, היה נחשב חקלאי, יראו כחקלאי לעניין הבחירות כל שותף שהיה זכאי לשני דונם לפחות באדמה החקלאית אילו חולקה הבעלות או ההנאה בה בין השותפים; לא היה בנסיבות אלה אף לא שותף אחד זכאי לשני דונם לפחות, יראו כחקלאים לעניין הבחירות את השותפים, במספר המתקבל מחילוק מספר הדונמים של האדמה החקלאית בשתיים, שעל שמותיהם הסכימו כל שאר השותפים והודיעו בכתב לצוות הבחירות לפני יום פרסום הרשימה; באין הודעה כאמור, יראו כחקלאים לעניין הבחירות את השותפים שצוות הבחירות בחר בהם, במספר כאמור. @ 19. (תיקון: תשע"ו-3) : (((בוטל).)) @ 20. הכנת רשימת החקלאים (תיקון: תשע"ו-3) : שר החקלאות ופיתוח הכפר יעביר לצוות הבחירות, לפי בקשתו, מידע לגבי חקלאים הזכאים להירשם ברשימה; לצורך הכנת רשימת החקלאים ישתמש צוות הבחירות במידע האמור שהועבר לו, בספרי המועצה ובכל חומר אחר הדרוש לדעתו. @ 21. מסירת ידיעות ומסמכים (תיקון: תשע"ו-3) : צוות הבחירות רשאי לדרוש מכל אדם שהוא בעל או מחזיק בקרקע בתחום המועצה שימסור לו, באופן, במקום ובזמן שיקבע, כל ידיעה שבידו ושיראה לו כל מסמך שברשותו. @ 22. פרטים שייכללו ברשימת החקלאים (תיקון: תשע"ו-3) : רשימת החקלאים תכלול פרטים אלה: : (1) לגבי יחיד - :: (א) שם המשפחה; :: (ב) השם הפרטי; :: (ג) שנת הלידה; :: (ד) המען; :: (ה) מספר הזהות במרשם האוכלוסין המתנהל לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]]; : (2) לגבי תאגיד - שם התאגיד ומען משרדו הרשום. @ 23. רישום שמות חקלאים : שמות החקלאים יירשמו ברשימה זה תחת זה לפי סדר האלף-בית ויסומנו במספרים סידוריים החל ממספר 1. @ 24. הנחת העתקי רשימת החקלאים (תיקון: תשע"ו-3) : לא יאוחר מהיום ה-15 מיום הקמת צוות הבחירות, יונחו העתקים מרשימת החקלאים למשך 10 ימים במשרדי המועצה ובמקומות אחרים שקבע צוות הבחירות; כל אדם יהיה זכאי לעיין ברשימה ולערוך העתק או תקציר ממנה. @ 25. פרסום הודעה על הנחת הרשימה (תיקון: תשע"ו-3) : יום אחד לפחות לפני הנחת העתקים מרשימת החקלאים, כאמור [[פרט 24|בסעיף 24]], יפרסם צוות הבחירות הודעה על ההנחה, המקומות בהם יונחו והימים והשעות בהם אפשר יהיה לעיין בהם. כמו כן תפרט ההודעה את הוראת [[פרט 24|סעיף 24]]. @ 26. ערר (תיקון: תשכ"ג, תשע"ו-3) : כל הרשום ברשימת החקלאים או הטוען שהוא זכאי להירשם בה, רשאי תוך 10 ימים מיום פרסום הרשימה, להגיש לצוות הבחירות ערר מנומק בכתב על יסוד הטענה שהוא או זולתו נרשם או לא נרשם, שלא כדין, או נרשם באופן לא נכון; הגיש אדם ערר המכוון נגד אדם אחר, ימציא לצוות הבחירות העתק נוסף מכתב הערר וצוות הבחירות ימסור את ההעתק לאותו אדם אחר. @ 27. החלטה על ערר (תיקון: תשע"ו-3) : צוות הבחירות יחליט בערר ויודיע על החלטתו לעורר בכתב בדואר רשום לא יאוחר מהיום ה-18 לאחר יום פרסום הרשימה - ואם הוגש ערר הנוגע לאדם זולת העורר - גם לאותו אדם. @ 28. (תיקון: תשע"ו-3) : (((בוטל).)) @ 29. (תיקון: תשע"ו-3) : (((בוטל).)) @ 30. (תיקון: תשע"ו-3) : (((בוטל).)) @ 31. תיקון הרשימה (תיקון: תשע"ו-3) : צוות הבחירות יתקן את רשימת החקלאים בהתאם להחלטתו לפי [[פרט 27|סעיף 27]]. @ 32. חתימת הרשימה (תיקון: תשע"ו-3) : יושב ראש צוות הבחירות יחתום על כל דף מרשימת החקלאים ומשחתם כאמור אין להכניס ברשימה שום שינוי. @ 33. (תיקון: תשכ"ד-2) : (((בוטל).)) @ 34. (תיקון: תשכ"ד-2) : (((בוטל).)) @ 35. (תיקון: תשכ"ד-2) : (((בוטל).)) @ 36. מועד הבחירות (תיקון: תשל"ב-2, תשע"ו-3) : הבחירות יקוימו ביום ובשעות שיקבע צוות הבחירות ושלא יהיה מאוחר מ-70 ימים לאחר יום הקמת הצוות אלא אם כן קבע השר, מסיבות המצדיקות זאת לדעתו, מועד מאוחר יותר. @ 37. פרסום הודעה בדבר הבחירות (תיקון: תשכ"ד-2, תשע"ו-3) : לא יאוחר מ-14 יום לפני יום הבחירות יפרסם צוות הבחירות הודעה שתפרט את הפרטים הבאים: : (1) יום הבחירות והשעות; : (2) (((בוטלה);)) : (3) מספר נציגי החקלאים העומדים לבחירה; : (4) המקום, המועד והדרך להגשת רשימות המועמדים; : (5) תנאי הכשירות להיות מועמד. @ 38. הזכות להיבחר (תיקון: תשמ"א-2) : (א) כנציג החקלאים יכול להיבחר כל אדם הרשום ברשימת החקלאים, פרט לתאגיד, שהוא בן 20 שנה או מעלה ביום הגשת מועמדותו ואיננו מאלה המנויים [[בסעיף 101 לצו]]. : (ב) נחתמה רשימת החקלאים כאמור [[פרט 32|בסעיף 32]] והתברר כי אין ברשימה לפחות שני חקלאים שמקום מגוריהם הקבוע הוא בתחום המועצה - יוכל להיבחר כנציג החקלאים כל אדם הרשום ברשימת החקלאים, פרט לתאגיד, שהוא בן 20 שנה ומעלה ביום הגשת מועמדותו ואיננו מאלה המנויים [[בסעיף 101(2) עד 101(8) לצו]]. @ 39. מועד להגשת רשימות מועמדים (תיקון: תשכ"ד-2, תשע"ו-3) : רשימות המועמדים יוגשו לצוות הבחירות במועד שקבע ולפי טופס שהכין. @ 40. פרטים שיצויינו ברשימת המועמדים (תיקון: תשכ"ד-2, תשע"ו-3) : רשימת המועמדים תפרט את שמו ושם משפחתו של המועמד, מענו וגילו. לא ייחשב אדם כמועמד אלא אם כן צורפה הסכמתו בכתב לרשימת המועמדים שהוגשה לצוות הבחירות. @ 41. רשימת מועמדים טעונה חתימה (תיקון: תשכ"ד-2, תשל"א-3) : רשימת מועמדים טעונה חתימות של 10%, לפחות, מהחקלאים הרשומים ברשימת החקלאים; רשימת מועמדים תיחתם בידי המגישים; החותם הראשון ייחשב כבא-כוח החותמים, והבא אחריו כממלא מקומו; ליד חתימתו של כל מועמד יצויינו שמו ושם משפחתו של החותם ומספרו ברשימת החקלאים. @ 42. מספר המועמדים המותר ברשימה (תיקון: תשכ"ד-2) : רשימת מועמדים תכלול לא יותר מכפל מספר הנציגים העומדים לבחירה ולא פחות משליש מספר זה. @ 43. אישור קבלת רשימת מועמדים (תיקון: תשכ"ד-2, תשע"ו-3) : יושב ראש צוות הבחירות יאשר בכתב קבלת רשימת מועמדים ויציין בה את היום והשעה של הגשתה. @ 44. מועמד הנכלל ביותר מרשימת מועמדים אחת (תיקון: תשכ"ד-2) : מועמד שנתן הסכמתו להיכלל ביותר מרשימת מועמדים אחת, מועמדותו בטלה בכל הרשימות. @ 45. אישור רשימת מועמדים (תיקון: תשכ"ד-2, תשע"ו-3) : (א) רשימת מועמדים טעונה אישורו של צוות הבחירות. : (ב) צוות הבחירות יבדוק כל רשימת מועמדים סמוך ככל האפשר לאחר המועד להגשתה. החליט צוות הבחירות שלא לאשר רשימת מועמדים, יודיע על כך בכתב לבא-כוח החותמים או לממלא מקומו. : (ג) החלטתו של צוות הבחירות תהיה סופית. @ 46. הכרזת תוצאות הבחירות כשאין צורך בבחירות (תיקון: תשכ"ד-2, תשל"א-3, תשע"ו-3) : (א) היה מספר המועמדים שאושרו בכל רשימות המועמדים שוות למספר הנציגים העומדים לבחירה, יכריז יושב ראש צוות הבחירות ביום הבחירות על המועמדים כעל האישים שנבחרו. : (ב) הוגשה רשימת מועמדים אחת בלבד ומספר המועמדים שבה עלה על מספר הנציגים העומדים לבחירה, יכריז יושב ראש צוות הבחירות ביום הבחירות על מספר המועמדים מתוך אותה הרשימה השווה למספר הנציגים העומדים לבחירה ולפי סדרם ברשימה כעל האישים שנבחרו. @ 47. מספר המועמדים פחות ממספר הנציגים העומדים לבחירה (תיקון: תשכ"ד-2, תשל"א-3) : היה מספר כל המועמדים שאושרו פחות ממספר הנציגים העומדים לבחירה, יופחת מספר הנציגים העומדים לבחירה ויועמד על שמונה, חמש או שתיים, הכל לפי המספר הקטן יותר והקרוב ביותר למספר המועמדים שאושרו. @ 48. בחירות בקלפי : בכפוף לאמור [[פרט 46|בסעיף 46(ב)]] - היה מספר המועמדים שאושרו עולה על מספר הנציגים העומדים לבחירה, ייערכו בחירות בקלפי. @ 49. מקום הקלפי (תיקון: תשע"ו-3) : הבחירות יתקיימו בקלפי שתימצא בתחום המועצה, במקום שיקבע צוות הבחירות. @ 50. הודעה על בחירות (תיקון: תשכ"ד-2, תשל"א-3, תשע"ו-3) : לא יאוחר מ-7 ימים לפני יום הבחירות יפרסם צוות הבחירות הודעה בה יציין את היום והשעות שבהם תתקיים ההצבעה, את מקום ההצבעה ואת רשימות המועמדים שאושרו. @ 51. הצבעה על ידי תאגיד (תיקון: תשע"ו-3) : חקלאי הרשום ברשימת החקלאים ושהוא תאגיד, יצביע בשמו יחיד המייצג את התאגיד לענין זה, על פי הודעה בכתב שנמסרה לצוות הבחירות לא יאוחר מיומיים לפני מועד הבחירות. @ 52. (תיקון: תשכ"ד-2) : (((בוטל).)) @ 53. פתק הצבעה (תיקון: תשכ"ד-2, תשע"ו-3) : צוות הבחירות יקבע צורה אחידה של פתקי ההצבעה ויודיע על כך לבאי כוח רשימות המועמדים ולממלאי מקומם, לפחות 7 יום לפני יום הבחירות. באי כוח הרשימות או ממלאי מקומם ימציאו לצוות הבחירות את פתקי ההצבעה, והוא ידאג לאספקתם במקום ההצבעה ביום הבחירות. @ 54. קלפי (תיקון: תשע"ו-3) : צוות הבחירות יציב במקום ההצבעה תיבה מותקנת במנעול ובמפתח שתהיה עשויה כך שאפשר להכניס לתוכה מעטפות או פתקי הצבעה אך אי אפשר להוציאם מתוכה אלא בפתיחת מנעולה (להלן - קלפי). @ 55. הצגת קלפי (תיקון: תשע"ו-3) : לפני שהתחילה ההצבעה, יציג יושב ראש צוות הבחירות לעיני האנשים המצויים במקום ההצבעה את הקלפי כשהיא פתוחה וריקה; אחר כך ינעל אותה במעמדם ויחתמנה באופן שלא תהא ניתנת לפתיחה אלא בשבירת החותמת. @ 56. זיהוי הבוחר (תיקון: תשכ"ד-2, תשע"ו-3) : בוחר שנכנס למקום ההצבעה יזהה עצמו תחילה; כאמצעי זיהוי ישמשו אך ורק תעודת זהות תקפה שהוצאה לפי [[+|פקודת מרשם התושבים, תש"ט-1949]] או לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]], דרכון ישראלי תקף שניתן לפי [[חוק הדרכונים, התשי"ב-1952]], או רישיון נהיגה תקף, הכולל את תמונת בעל הרישיון, שניתן לפי [[פקודת התעבורה]]. משנזדהה, יקרא אחד מחברי צוות הבחירות את שם הבוחר, ובהעתק רשימת החקלאים, בצד שמו של הבוחר, יצויין שהבוחר ביקש להצביע; אחר כך ימסור לבוחר מעטפה הנושאת עליה את חתימתו של יושב ראש צוות הבחירות. @ 57. (תיקון: תשכ"ד-2) : (((בוטל).)) @ 58. ההצבעה בבחירות יחסיות (תיקון: תשכ"ד-2, תשע"ו-3) : בוחר, משקיבל את המעטפה, ילך אל תא ההצבעה, שם ישים במעטפה את פתק ההצבעה לרשימה שהוא מצביע בעדה, יחזור ויראה לצוות הבחירות את המעטפה עד כדי שהצוות יראה את חתימתו עליה, ויטילנה בקלפי. אחד מחברי צוות הבחירות יציין בהעתק רשימת החקלאים את דבר ההצבעה. @ 59. מנין הקולות (תיקון: תשע"ו-3) : מנין הקולות ייעשה על ידי צוות הבחירות במקום ההצבעה מיד עם גמר ההצבעה ולא ייפסק עד תומו. @ 60. (תיקון: תשכ"ד-2) : (((בוטל).)) @ 61. פתקי הצבעה בטלים (תיקון: תשכ"ד-2, תשע"ו-3) : (1) פתק הצבעה שנמצא במעטפה שאינה נושאת עליה את חתימתו של יושב ראש צוות הבחירות - בטל; : (2) נמצאו במעטפה יותר מפתק אחד של אותה רשימה - הקול כשר; : (3) פתק הצבעה שצורתו שונה מזו שנקבעה לפי [[פרט 53|סעיף 53]] - בטל; : (4) פתק הצבעה שעליו הוסף סימן, בין בכתב ובין על ידי הטבעה או בכל אופן אחר, והוא עשוי לזהות את המצביע - בטל; : (5) פתק הצבעה שנמצא במעטפה שלתוכה הוכנס דבר כלשהו זולת הפתק - בטל; : (6) נמצאו במעטפה פתק הצבעה מסוג כאמור בפסקאות (3) או (4) יחד עם פתק הצבעה שאינו בטל כאמור - הקול פסול. @ 62. סדרי ההצבעה : סדרי ההצבעה יהיו בהתאם להוראות פקיד הבחירות (([צ"ל: צוות הבחירות])); כל אדם חייב לציית להוראות פקיד הבחירות (([צ"ל: צוות הבחירות])) בנוגע לשמירה על הסדר. @ 63. (תיקון: תשכ"ד-2) : (((בוטל).)) @ 64. תוצאות בחירות (תיקון: תשכ"ד-2, תשע"ו-3) : התוצאות ייקבעו לפי זה: : (1) סך כל הקולות הכשרים שקיבלו כל הרשימות יחולק למספר הנציגים העומדים לבחירה, והמספר השלם היוצא מן החילוק יהיה המודד; : (2) כל רשימה תזכה במספר נציגים כמספר השלם היוצא מחילוק קולותיה הכשרים למודד; : (3) המקומות הנותרים יתחלקו אחד אחד בין הרשימות שנשארו להן עודפי הקולות הגדולים ביותר לפי סדר שיעור העודפים, וברשימה שמספר קולותיה אינו מגיע למודד, ייחשב כעודף המספר הכולל של קולותיה הכשרים; : (4) היו לשתי רשימות או יותר עודף קולות שווה ולא נותר אלא מקום פנוי אחד, יוכרע בין הרשימות בהגרלה שיערוך יושב ראש צוות הבחירות בו במקום; : (5) סדר הבכורה של המועמדים ברשימה שזכתה במקומות בועדה יהיה לפי סדרם ברשימה מלמעלה למטה. @ 65. פרוטוקול (תיקון: תשע"ו-3) : יושב ראש צוות הבחירות ינהל פרוטוקול על מהלך הבחירות ותוצאותיהן, ויעביר העתקים ממנו למועצה ולשר. @ 66. פרסום הודעה על תוצאות בחירות (תיקון: תשע"ו-3) : לא יאוחר מ-7 ימים מיום הבחירות יפרסם יושב ראש צוות הבחירות, בדרך האמורה [[פרט 19|בסעיף 19]], הודעה על תוצאות הבחירות; יום הפרסום הוא יום הבחירה של נציגי החקלאים בועדה. @ 67. תוצאות הבחירות : ההוצאות הכרוכות בהכנת רשימת החקלאים ובעריכת הבחירות בקרב החקלאים ישולמו מתוך קופת המועצה. @ 68. ימי מנוחה : חל מועד מהמועדים הנקובים [[בתוספת זו]] באחד מימי המנוחה כמשמעותם [[בפקודת ימי מנוחה, תש"ח-1948]], יידחה המועד ליום חול הראשון שאחרי אותו יום. == תוספת שלישית (תיקון: תשכ"ב, תשל"ז-3) __NOSUB__ == ==== ((([[סעיף 130]]))) ==== === תקנון בדבר ישיבות המועצה והנוהל בהן === === פרק ראשון: כללי === @ 1. ישיבות המועצה : המועצה תקיים ישיבות מן המנין וישיבות שלא מן המנין, הכל כמפורט [[תוספת זו|בתקנון זה]]; לכל אחת משתי אלה ייקרא להלן "ישיבה". @ 2. זימון : המועצה לא תתכנס לישיבה אלא על פי הזמנה. @ 3. ישיבה ראשונה (תיקון: תשל"ט) : מועצה נבחרת תקיים את ישיבתה הראשונה תוך ארבעה עשר יום מיום פרסום הודעה לפי [[+|סעיף 71]] או [[סעיף 46 לחוק הבחירות]], במועד שיקבע ראש המועצה ובאין ראש מועצה מי שהשר ימנה לענין זה; לא כונסה המועצה לישיבתה הראשונה במועד האמור יכנסה השר במועד שיקבע אך לא יאוחר משלושים יום מהיום שבו נכנסה לתפקידה. === פרק שני: מועדי ישיבות מן המנין === @ 4. מספר הישיבות : המועצה תקיים ישיבה מן המנין אחת לחודש לפחות, אך רשאית היא להחליט שלא לקיימה בשני חדשים של השנה. @ 5. מועדי הישיבות מן המנין (תיקון: תשל"ז-5) : (א) תוך חדשיים מיום היבחרה תחליט המועצה על המועד הקבוע לישיבותיה; המועד יהיה תוך חמישה עשר הימים הראשונים לכל חודש קלנדרי, ובלבד שלא יהיה ביום המנוחה השבועי של חבר מחברי המועצה; הישיבה תתחיל בשעה שלא לפני 18.00, זולת אם הסכימו כל חברי המועצה לשעה אחרת. : (ב) עד שתחליט המועצה על מועד קבוע לישיבותיה יתקיימו הישיבות ביום חמישי הראשון לכל חודש, בשעה 18.00. : (ג) חל מועד הישיבה בערב יום מנוחה, ביום מנוחה או במוצאי יום מנוחה של חבר מחברי המועצה, תידחה הישיבה ליום ולשעה הקבועים בשבוע שלאחר מכן. : (ד) בסעיף זה, "יום מנוחה" - כמשמעותו [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948]]. @ 6. דחיית ישיבה מן המנין : (א) ראש המועצה חייב לדחות ישיבה למועד אחר, לא יותר מפעם אחת ולא יותר משבוע ימים, אם דרשו זאת בכתב שליש לפחות מחברי המועצה חמישה ימים לפחות לפני מועד הישיבה, ורשאי הוא, בהסכמת רוב חברי המועצה, לדחות את הישיבה למועד אחר, והכל בתנאי שבאותו חודש קלנדרי תקויים לפחות ישיבה אחת ושלא יחלוף מועד שנקבע על פי דין לענין של סדר יומה של הישיבה. : (ב) הוראות [[פרט 5|סעיף 5(א) ו-(ג)]] לענין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על המועד הנדחה. @ 7. אי זימון למועד : (א) לא זומנה המועצה לישיבה במועד שנקבע [[בפרק זה]], יכנס מזכיר המועצה את המועצה לישיבה על פי דרישה בכתב של שליש לפחות מחברי המועצה המפרטת את סדר יומה והצעת החלטה לגביו וישיבה זו תהיה תוך שבעה ימים מהיום שקיבל מזכיר המועצה את הדרישה לכך. : (ב) הוראות [[פרט 5|סעיף 5(א) ו-(ג)]] לענין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על ישיבה שזומנה לפי סעיף זה. === פרק שלישי: מועדי ישיבות שלא מן המנין === @ 8. סמכות ראש המועצה : ראש המועצה רשאי לכנס ישיבה שלא מן המנין. @ 9. כינוס על-פי דרישה : (א) ראש המועצה יכנס ישיבה שלא מן המנין למועד שלא יהא מאוחר משבעה ימים מהיום שבו הוגשה לו דרישה לכך בכתב, חתומה בידי שליש לפחות מחברי המועצה ומפרטת את סדר יומה והצעת החלטה לגביו; היתה בהצעת סדר היום העברה מכהונה של סגן ראש המועצה כאמור [[=חוק הבחירה|בסעיף 15 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה-1975]] (להלן - חוק הבחירה), תהיה הדרישה חתומה בידי רוב חברי המועצה. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על העברה מכהונה של ראש המועצה שנבחר על פי הוראות [[חוק הבחירה]] או של הסגן האמור [[בסעיף 14 לחוק הבחירה]]. : (ג) ראש המועצה שלא נבחר על פי הוראות [[חוק הבחירה]], יכנס ישיבה שלא מן המנין למועד שלא יהא מאוחר משבעה ימים מהיום שבו הוגשה לו דרישה חתומה בידי רוב חברי המועצה, הכוללת הצעה להעברה מכהונתו. @ 10. ישיבה מן המנין במקום ישיבה שלא מן המנין : החליטה המועצה לקיים לפחות ישיבה אחת בשבועיים, רשאי ראש המועצה במקום לכנס ישיבה שלא מן המנין כאמור [[פרט 9|בסעיף 9]], לכלול את ההצעות הנכללות בדרישה לכינוסה כסעיפים ראשונים בסדר היום של הישיבה הקרובה שמן המנין, זולת אם היתה בהצעה לסדר היום העברה מכהונה של ראש המועצה או של סגן מסגניו. @ 11. ישיבה שלא מן המנין על-פי הוראות השר (תיקון: תשמ"ב-3) : נדרש כינוסה של ישיבה שלא מן המנין וראש המועצה לא כינס את המועצה לישיבה תוך שבעה ימים כאמור [[פרט 9|בסעיף 9]], ולא נהג לפי [[פרט 10|סעיף 10]], ימנה שר הפנים או הממונה אדם שיכנס את המועצה לישיבה במועד שקבע שר הפנים או הממונה. @ 12. ימים ושעות של ישיבה שלא מן המנין : הוראות [[פרט 5|סעיף 5(א) ו-(ג)]] לענין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על ישיבה שזומנה לפי [[פרק זה]]. === פרק רביעי: זימון ישיבות === @ 13. משלוח הזמנות : מזכיר המועצה יחתום על הזמנות לישיבות המועצה ויהיה אחראי למסירתן, אולם הזמנות לישיבות מועצה ממונה ולישיבות שכינס מי ששר הפנים מינה לכך כאמור [[פרט 11|בסעיף 11]], יחתום מי ששר הפנים מינה לכך והוא יהיה אחראי למסירתן. @ 14. תוכן ההזמנה : ההזמנה תפרט - : (1) אם הישיבה היא מן המנין או שלא מן המנין; : (2) את היום, השעה והמקום של הישיבה; : (3) את סדר היום על סעיפיו, לפי סדר הדיון בהם; : (4) בישיבה שבה ידונו בתקציב, בתשלומי חובה או בחוק עזר - טיוטה של ההצעות עם דברי הסבר; : (5) בישיבה שכונסה על פי דרישת שליש לפחות מחברי המועצה - הצעת החלטה לגבי סדר היום. @ 15. מסירת ההזמנה : (א) הזמנה לישיבה תימסר לכל אחד מחברי המועצה 36 שעות לפחות לפני תחילת הישיבה, אולם בהסכמת כל חברי המועצה ניתן יהיה לקיים ישיבה גם בהודעה תוך מועד קצר יותר. : (ב) הזמנה לישיבה שבה ידונו בתקציב, בתשלומי חובה או בחוק עזר תימסר לחברי המועצה עשרה ימים לפחות לפני יום הישיבה, זולת אם הסכימו כל חברי המועצה למועד קצר יותר. : (ג) המסירה תהא כדין אם ההזמנה נמסרה לחבר המועצה אישית או אם נמסרה בביתו לאחד מבני משפחתו הבוגרים הגרים אתו או אם נמסרה כפי שביקש חבר המועצה בכתב ממזכיר המועצה; לא ניתן למסור את ההזמנה כאמור, בשקידה סבירה, תהא המסירה כדין אם הושמה בתוך תיבת הדואר במענו של חבר המועצה. @ 16. מען למסירת הזמנה : הזמנות לישיבות יימסרו לפי מעניהם של חברי המועצה שפורסמו ברשימות המועמדים, ובמועצה ממונה - לפי המען האחרון הרשום במרשם האוכלוסין, ואם מסר חבר המועצה בכתב מען אחר בתחום הרשות המקומית למזכיר המועצה - לפי אותו מען. @ 17. פגם במסירת הזמנה : (א) נכח חבר המועצה בישיבה או הסכים לקבל את ההזמנה אליה שלא במען כאמור [[פרט 16|בסעיף 16]], לא תישמע הטענה שלא הוזמן כדין. : (ב) הטענה שהחלטה נתקבלה שלא כדין מפני שחבר המועצה לא הוזמן כדין לישיבה לא תישמע אלא מאותו חבר בלבד. === פרק חמישי: פומביות הדיונים === @ 18. פומביות הדיון וסייגיו : ישיבות המועצה יהיו פומביות; אולם ישיבה תתקיים או מקצתה בדלתיים סגורות באחת מאלה: : (1) הורה על כך ראש המועצה לאחר שראה טעמים שבבטחון המדינה המחייבים לעשות כן; : (2) הורה על כך ראש המועצה בהסכמה מראש של שלושה רבעים מחברי המועצה; : (3) החליטו על כך שלושה רבעים מחברי המועצה הנוכחים בישיבה. @ 19. איסור הגילוי : לא יגלה איש דבר מדיוני ישיבה שהתנהלה בדלתיים סגורות למי שאיננו חבר המועצה, אלא אם הדבר דרוש לצורך ביצוע החלטת המועצה. @ 20. מקום הישיבות : הישיבות יתקיימו במשרדי המועצה, זולת אם החליטה המועצה אחרת ברוב של שני שלישים מחבריה, לישיבה פלונית. @ 20א. קיום ישיבת מועצה בהיוועדות חזותית (תיקון: תשפ"ב) : (((הוראת שעה החל מיום 10.2.2020 ובכל זמן שהכרזה על מצב בריאותי מיוחד או מצב חירום בשל נגיף הקורונה, לפי [[סעיף 2 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020]] עומדת בתוקפה):)) : (א) על אף האמור [[פרט 20|בסעיף 20]], רשאי ראש המועצה להחליט כי ישיבה פלונית לא תתקיים במשרדי המועצה או במקום אחר, אלא תתקיים בדרך של היוועדות חזותית, מנימוקים מיוחדים שיירשמו הנוגעים להתפשטות נגיף הקורונה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) כל חברי המועצה הסכימו לכך בכתב מראש, לאחר שנמסרו להם הפרטים האמורים [[פרט 14|בסעיף 14(3) עד (5)]]; :: (2) בישיבה יתאפשר לכל המוזמנים לישיבה לראות באמצעות מסך ולשמוע את כלל המשתתפים בישיבה ואת הנעשה במהלך הישיבה בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם. : (ב) על ישיבה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו, נוסף על ההוראות החלות לפי כל דין על קיום ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן, בשינויים המחויבים, גם הוראות אלה: :: (1) היה אחד המשתתפים בישיבת המועצה אדם עם מוגבלות כהגדרתו [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]], תתקיים הישיבה בדרך של היוועדות חזותית תוך עריכת התאמות נגישות הנדרשות בהתאם להוראות בדבר התאמות נגישות לפי [[החוק האמור]]; :: (2) המועצה המקומית תעמיד לרשות חבר מועצה המעוניין בכך חדר במיתקני המועצה המקומית ובו האמצעים הטכנולוגיים הנדרשים לצורך השתתפות בישיבה; :: (3) בהזמנה לישיבה יצוין גם כי הישיבה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית ויפורטו בה הנחיות לעניין השתתפות בישיבה; :: (4) בישיבה לא ינכחו שני חברי מועצה או יותר בחדר אחד; :: (5) לעניין [[פרט 21|סעיפים 21 עד 23]], יראו חבר מועצה כמשתתף בישיבה אם ניתן לראותו באמצעות המסך; :: (6) בלי לגרוע מהוראות [[פרט 40|סעיף 40]], לא יפעיל יושב ראש הישיבה אמצעי טכנולוגי המונע את השמעת דבריו של משתתף בישיבה; :: (7) החלטת מועצה בישיבה תתקבל לאחר שניתנה האפשרות לכל חבר מועצה להשתתף בדיון, להשמיע את עמדתו ולהצביע; הצבעה בישיבה כאמור תהיה שמית, אלא אם כן החליטו אחרת כל חברי המועצה המשתתפים בישיבה; :: (8) ראה חבר מועצה כי בשל קיום וניהול הישיבה בדרך של היוועדות חזותית נפגעה זכותו להשתתף בדיון או לשמוע או להשמיע את עמדתו, רשאי הוא לדרוש כי הדבר יירשם בפרוטוקול; :: (9) ישיבת המועצה תשודר בשידור חי באתר האינטרנט של המועצה המקומית. : (ג) לעניין סעיף זה, "היוועדות חזותית" - תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת. === פרק שישי: מנין המשתתפים === @ 21. מנין חוקי : מנין חוקי בישיבה הוא רוב חברי המועצה. @ 22. באין מנין חוקי : (א) לא היה מנין חוקי בישיבת המועצה, תידחה הישיבה לשלושה ימים; לא היה גם במועד זה מנין חוקי - תידחה הישיבה שוב ליומיים; במועד זה יהווה שליש מחברי המועצה מנין חוקי לכל ענין שנכלל בסדר היום של הישיבה. : (ב) הוראות [[פרט 5|סעיף 5(א) ו-(ג)]] לענין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על ישיבה נדחית לפי סעיף זה. @ 23. התמעטות המשתתפים : משנפתחה הישיבה כדין לפי [[פרט 21|סעיפים 21]] [[פרט 22|או 22]], יהא המשך הישיבה כדין כל עוד משתתפים בה שליש מחברי המועצה. === פרק שביעי: סדר היום === @ 24. קביעת סדר יום : (א) ראש המועצה יקבע את סדר היום של הישיבה. : (ב) קבעה המועצה סדר יום של ישיבה בהחלטה מראש - יהא זה סדר היום. : (ג) בישיבה שכונסה על פי דרישת שליש לפחות מחברי המועצה יהא סדר היום כפי שפורט בדרישה. : (ד) עם פתיחת ישיבה מן המנין ידונו תחילה בבקשות לתיקון הפרוטוקול כאמור [[פרט 55|בסעיף 55]], בתשובות לשאילתות לפי [[תוספת פרק 9|הפרק התשיעי]], ובהצעות לפי [[פרט 30|סעיף 30]]. @ 25. עדיפות : בכפוף לאמור [[פרט 24|בסעיף 24(ד) להלן]], יהיה הדיון בסעיפים שבסדר היום לפי סדר הופעתם בו. @ 26. סעיפים על סדר היום : סעיף בענין שאינו בתחום סמכויות מועצה מקומית או שלא הוגדר במפורט לא ייכלל בסדר היום. @ 27. הצעות נוספות של חברי המועצה : (א) חבר המועצה רשאי להגיש הצעות לסדר היום של ישיבה מן המנין ולא יאוחר מ-48 שעות לפני מועדה. : (ב) בכל ישיבה מן המנין יידונו ארבע הצעות לסדר היום, אם הוגשו. : (ג) הצעות שהוגשו ייקבעו לדיון, ויידונו, בהתחשב בגדלן של הסיעות במועצה, ובלבד שזכות קדימה תינתן להצעה שהוגשה מטעם חבר המועצה שהסיעה שאליה הוא משתייך אינה מיוצגת בועדת ההנהלה; בכפוף לאמור ייקבעו ההצעות לדיון ויידונו, לפי סדר הגשתן. @ 28. פירוט הצעות לסדר היום : הצעה לסדר היום של הישיבה כאמור [[פרט 27|בסעיף 27]], תפורט בהזמנה לאותה ישיבה לפי [[פרט 14|סעיף 14]] או בתוספת להזמנה. @ 29. סדר העדיפות בדיון : הצעה לשינוי סדר העדיפות בדיון בסעיפים שעל סדר היום לא תישמע אלא אם הוגשה בכתב למזכיר המועצה לא יאוחר משש שעות לפני פתיחת הישיבה. @ 30. דיון בהצעות ובשינוי סדר הדיון : (א) הצעה לסדר היום יביא אותה בפני המועצה מגיש ההצעה או מי שהמגיש ביקש ממנו להביאה; היתה התנגדות לדיון בהצעה, יישמעו דברי המציע ודברי מתנגד אחד להצעה במשך זמן שאינו עולה על עשר דקות לכל אחד, ולא תתקבל ההצעה לסדר היום אלא אם הצביעו בעדה רוב חברי המועצה הנוכחים בישיבה. : (ב) על הצעה לשינוי סדר הדיון בסעיפים שעל סדר היום יחולו ההוראות שבסעיף קטן (א), ובלבד שהזמן שיוקדש לכל דבר לא יעלה על חמש דקות. @ 31. מחלוקת על סדר היום : חבר המועצה הנוכח בישיבה הטוען שסעיף פלוני נכלל בסדר היום, או לא נכלל בו, שלא כדין, רשאי לדרוש שהמועצה תכריע בדבר. @ 32. באין נוכחות מציע : חבר המועצה שהגיש הצעה לסדר היום ולא יהיה נוכח בישיבה, רשאי לבקש לדחות את הדיון לישיבה הבאה או לבקש חבר אחר שינמק את ההצעה במקומו. @ 33. הסרת הצעה מסדר היום : המגיש הצעה לסדר היום יכול להסירה בכל עת על ידי הודעה בכתב למזכיר המועצה לפני ישיבת המועצה או בהודעה בעל פה בישיבת המועצה; דרש חבר אחד שההצעה תיכלל בסדר היום, תובא ההצעה לדיון כאילו אותו חבר הגיש אותה. @ 34. דחיית הדיון בסעיפים : בכפוף להוראות [[פרט 52|סעיף 52]], סעיפים שהועמדו על סדר היום בישיבה מן המנין ולא נסתיים הדיון בהם יועברו לסדר היום של הישיבה מן המנין שלאחריה. === פרק שמיני: ניהול הישיבה === @ 35. קביעת יושב ראש : (א) ראש המועצה יהיה יושב ראש בישיבות המועצה. : (ב) בהעדרו של ראש המועצה ימלא את מקומו סגנו; נעדרו ראש המועצה וכל סגניו או סירבו לנהל את הישיבה, יפתח זקן חברי המועצה הנוכחים את הישיבה וחברי המועצה יבחרו מביניהם ביושב ראש לישיבה. @ 36. תפקיד היושב ראש : יושב ראש הישיבה יפתח את ישיבות המועצה, ינהל את הדיונים, יסכם את תוצאות הדיונים וההצבעה בכל ענין וינעל את הישיבה. @ 37. נעילת ישיבה שלא כדין : ישיבה שהיושב ראש בה ביקש לנעלה בניגוד [[תוספת זו|לתקנון זה]], דינה כאילו סרב לנהל את הישיבה. @ 38. רשות הדיבור : לאחר דברי הפתיחה לסעיף, יתן יושב ראש הישיבה את רשות הדיבור למשתתפים בדיון לפי סדר הפונים אליו, ובלבד שאם לא כל סיעות המועצה מיוצגות בועדת ההנהלה, יתן יושב ראש הישיבה את רשות הדיבור תחילה לנציג הסיעה הגדולה שאינה מיוצגת כאמור. @ 39. זמן לדיבור : חבר המועצה - פרט ליושב ראש הישיבה וליושב ראש ועדה המדווח בשם הועדה - לא יאריך בדיבור בסעיף אחד יותר מעשר דקות; אולם הדובר רשאי לקבל מחבר אחד אחר זמן שאינו עולה על עשר דקות, והמועצה רשאית להחליט על הקצבת זמן יותר ארוך לכל המשתתפים בדיון בסעיף פלוני. @ 40. סמכויות היושב ראש : יושב ראש הישיבה רשאי - : (1) להפסיק חבר המועצה הנואם למעלה מהזמן שהותר לו על פי [[תוספת זו|תקנון זה]], או שאינו מדבר לענין; : (2) להתרות בחבר המועצה המפריע לדעתו למהלך התקין של הישיבה; לא שמע החבר לשלוש התראות בישיבה אחת, רשאי היושב ראש, בהסכמת שלושה רבעים לפחות מחברי המועצה הנוכחים, לדרוש ממנו לעזוב את הישיבה, ואם לא עזב כאמור לא יימנה קולו במנין הקולות בהצבעה; : (3) להורות על הוצאת הקהל כאשר ניתנה הוראה להמשיך בדיוני המועצה בדלתיים סגורות; : (4) להורות על הוצאת אדם מהקהל אם הוא מפריע למהלך הישיבה, לאחר שהוזהר על כך. === פרק תשיעי: שאילתות והודעות אישיות === @ 41. הגשת שאילתה ותשובה : (א) לא יאוחר מ-48 שעות לפני תחילת הישיבה מן המנין הקרובה רשאי חבר המועצה להגיש לראש המועצה שאילתה בכתב על ענין עובדתי שבתחום תפקידי המועצה המקומית, והיא תנוסח בקיצור נמרץ ובצורת שאלה בלבד; ראש המועצה ישיב בכתב ובקצרה לשאילתה ויקרא את התשובה באותה ישיבה, אולם הוא רשאי לדחות את תשובתו לישיבה מן המנין שלאחר הישיבה הבאה; השאילתה והתשובה בכתב יחולקו לחברי המועצה. : (ב) לא מסר ראש המועצה את תשובתו לשאילתה בשתי ישיבות מן המנין שהתקיימו לאחר הגשתה, יועמד נושא השאילתה, לפי דרישת השואל, כסעיף ראשון על סדר היום בישיבה מן המנין הקרובה. : (ג) לא יוגשו יותר משתי שאילתות מאת חבר המועצה לפני כל ישיבה מן המנין. @ 42. שאלה נוספת : השואל רשאי, אחר שמיעת התשובה, לשאול בעל פה שאלה קצרה נוספת, ובלבד שתהא נובעת מתוכן התשובה, וראש המועצה או אדם אחר מטעמו יענה תשובה קצרה בעל פה; על שאילתה או על תשובה נוספת לא יתנהל ויכוח במועצה. @ 43. הודעה אישית : (א) חבר המועצה המבקש רשות להודיע הודעה אישית, ימסור תחילה בכתב ליושב ראש את תוכן הודעתו. : (ב) רשות להודעה אישית תינתן רק לשם תיקון אי הבנה שחלה בדברי המבקש או בקשר לדבריו, או לשם הסרת אשמה שהושמעה כלפיו בישיבת המועצה. : (ג) הודעה אישית לא תארך יותר מחמש דקות, והיא תישמע רק בסוף הישיבה, אולם רשאי יושב ראש הישיבה לתת לחבר המועצה להבהיר את דבריו או להסיר אשמה גם תוך כדי הישיבה. @ 44. הודעת על-פי דין : חבר המועצה רשאי, בכל עת שקיימת עליו חובה, למסור הודעה שהוא חייב למסרה לפי כל דין. === פרק עשירי: הצעות, הצבעות והחלטות === @ 45. הגשת הצעה והנמקתה : המגיש הצעה להצבעה רשאי לנמקה לפני ההצבעה, אך לא יאריך בדבריו למעלה מחמש דקות. @ 46. הצבעה : (א) לא היתה יותר מהצעה אחת בענין הנדון - יצביעו בעד ההצעה ונגדה. : (ב) עמדו להצבעה יותר מהצעה אחת בענין אחד - יצביעו עליהן אחת אחת בעד ונגד, כשהמרחיקה לכת שבהן, בכל הצבעה, קודמת לאחרות, ובכפוף לזה לפי סדר הגשתן. : (ג) עמדו להצבעה שתי הצעות בלבד - רשאי היושב ראש להעמידן להצבעה זו מול זו. @ 47. שיטת ההצבעה : ההצבעה תהיה בהרמת ידיים. @ 48. החלטות על-פי רוב קולות : החלטות המועצה שלא נדרש להן רוב מיוחד לפי כל דין יתקבלו ברוב קולות המצביעים; היה מספר הקולות שקול - תידחה ההצעה. @ 49. מניית הקולות : (א) בשעת ההצבעה ימנו את קולות המצביעים בעד ונגד, ואם היו נמנעים בהצבעה - גם את קולות הנמנעים אם דרש זאת אחד מהם. : (ב) אם תוצאות ההצבעה אינן ברורות ליושב ראש, או שערער אחד מחברי המועצה עליהן, ימנה היושב ראש מבין חברי המועצה מוני קולות ויטיל עליהם את מנין הקולות בהצבעה חוזרת. @ 50. דיון חוזר בהחלטה : בכפוף [[לסעיף 13 לחוק הבחירה]], לא תועמד לדיון ולהצבעה הצעה לביטול החלטה, או הצעה לדיון בהצעה שנדחתה, אלא לאחר שעברו שלושה חדשים ממועד ההחלטה או ממועד דחיית ההצעה, לפי הענין, אלא לפי דרישת ראש המועצה או 40% לפחות מחברי המועצה, חתומה בידיהם. @ 51. משך זמן ישיבה ונעילתה : ישיבת המועצה לא תינעל לפני תום שלוש שעות משעת הפתיחה אלא אם נסתיימו הדיונים וההצבעות בכל הסעיפים שעל סדר היום או שהסכימו לנעילה כל חברי המועצה הנוכחים בישיבה אותה שעה; ישיבת המועצה לא תימשך יותר מארבע שעות, אלא בהסכמת שלושה רבעים מחברי המועצה הנוכחים. @ 52. המשך ישיבה במועד אחר : לא נסתיימו דיוני הישיבה בכל הענינים שהיו על סדר היום, רשאי יושב ראש הישיבה, בהסכמת רוב חברי המועצה הנוכחים בישיבה, להזמין את חברי המועצה להמשך הישיבה ביום חול הבא לאחר הישיבה, שאינו ערב יום מנוחה; חברי המועצה שלא היו נוכחים בעת ההחלטה יוזמנו להמשך הדיונים על ידי הודעות בכתב שיימסרו להם כאמור [[פרט 16|בסעיף 16]]. === פרק אחד עשר: פרוטוקול === @ 53. פרוטוקול וניהולו (תיקון: תשל"ז, תשע"ו) : (א) כל ישיבת מועצה תוקלט ויירשם בה פרוטוקול; מזכיר המועצה יהיה אחראי לניהולו התקין. : (ב) בפרוטוקול יצויינו - :: (1) מועד הישיבה ומקום קיומה; :: (2) שמות חברי המועצה הנוכחים בישיבה, בציון אלה שנכחו בפתיחה; :: (3) שאילתות ותשובות עליהן; :: (4) סדר היום וכל שינוי בו; :: (5) שמות המשתתפים בויכוח בכל סעיף; :: (6) ההצעות והנמקתן; :: (7) ההחלטות ותוצאות ההצבעה, ולפי דרישת חבר המועצה - ציון שמות המצביעים ואופן הצבעתם; :: (8) הודעות. : (ג) המועצה רשאית לקבוע שנוסף על הדברים האמורים בסעיף קטן (ב) יירשם פרוטוקול מלא מכל הדברים שייאמרו בישיבות המועצה, אם דרך כלל ואם לישיבה מסויימת. @ 54. אישור הפרוטוקול : יושב ראש הישיבה, ומזכיר המועצה או מי שהוא הסמיך, יאשרו את הפרוטוקול בחתימת ידם; העתק ממנו יימסר לכל אחד מחברי המועצה לא יאוחר מ-48 שעות לפני מועד הישיבה מן המנין הקרובה, זולת אם נמנע הדבר בגלל סיבות שליושב ראש הישיבה או למזכיר המועצה לא היתה שליטה עליהן, ובמקרה כזה יימסר הפרוטוקול במועד המוקדם האפשרי. @ 55. בקשה לתיקון הפרוטוקול : (א) חבר המועצה רשאי להגיש בכתב למזכיר המועצה בקשה לתיקון הפרוטוקול. : (ב) לא הוגשה שום בקשה כאמור עד לפתיחת הישיבה מן המנין שלאחר מסירת העתקי הפרוטוקול, רואים אותו כמאושר. @ 56. דיון בהצעה לתיקון הפרוטוקול : הגיש חבר המועצה הצעה לתיקון הפרוטוקול, יקרא אותה מזכיר המועצה בישיבה מיד עם פתיחתה, ובאין הסכמה לתיקון המוצע יוכרע הדבר בהצבעה. @ 57. תיקון הפרוטוקול של ישיבה סגורה : תיקון פרוטוקול של ישיבה סגורה יידון בישיבה סגורה. @ 58. שמירת הפרוטוקול : פרוטוקול של ישיבות המועצה יהיה שמור במשרדיה בידי מזכיר המועצה. @ 59. עיון בפרוטוקול : (א) פרוטוקול של ישיבה בדלתיים פתוחות יהיה פתוח לעיון בשעות העבודה הרגילות של המועצה המקומית לכל בעל נכס או מחזיקו בתחום המועצה המקומית, לכל אדם שמקום מגוריו הקבוע, לפי הרשום במרשם האוכלוסין, הוא בתחום המועצה המקומית, ולכל אדם אחר שיש לו ענין בכך. : (ב) פרוטוקול של ישיבה סגורה לא יהיה פתוח לעיון, אך רשאית המועצה להתיר את העיון בו, את הפצתו או העתקתו, בסייגים או בלעדיהם. : (ג) שר הפנים או מי שהוא מינה לכך רשאי לעיין בכל פרוטוקול של ישיבות המועצה. === פרק שנים עשר: דיונים מיוחדים === @ 60. דינים וחשבונות, הצעות תקציב והיטלי ארנונות (תיקון: תשל"ז, תשנ"ז-3) : (א) ראש המועצה יקבע מועד לדיון מיוחד בדו"ח השנתי שהגיש הגזבר בדו"ח הביקורת של משרד הפנים על המועצה ובדו"ח מבקר המדינה, שיהיה לכל המאוחר חודש לאחר הגשתם. : (א1) ראש המועצה יקבע מועד לדיון מיוחד בדו"ח השנתי שהגיש מבקר המועצה; הדיון בדו"ח מבקר המועצה יהיה באופן ובמועדים הקבועים [[בסעיף 145ו לצו]]. : (ב) ראש המועצה יקבע מועד לדיון מיוחד בהצעת התקציב ובהיטל הארנונות, שיתקיים בישיבה שלא מן המנין. : (ג) ראש המועצה יגיש למועצה לפחות פעם בשנה דין וחשבון על המצב בכל תאגיד שהמועצה המקומית משתתפת בו, ולפי דרישה של חבר המועצה יקויים דיון בדו"ח זה. : (ד) הוראות [[פרט 5|סעיף 5(א) ו-(ג)]] לענין ימי השבוע יחולו גם על דיונים לפי סעיף זה. @ 61. ישיבות בענינים מיוחדים : (א) בישיבות בענינים המיוחדים המפורטים [[פרט 60|בסעיף 60]] יפתח היושב ראש, או מי שהוא יורה, בדברי ההסבר, ובכפוף לאמור [[פרט 51|בסעיף 51]] תקבע המועצה בעצמה את משך הזמן שיוקדש לויכוח; אולם שליש מחברי המועצה רשאי לדרוש שהזמן שיוקדש לדיון בהצעת התקציב לא יפחת משש שעות. : (ב) בישיבה הראשונה בענין המיוחד כאמור לא יידון כל דבר אחר. @ 62. הגדרת מזכיר : [[תוספת זו|בתקנון זה]], "מזכיר" - לרבות מי שממלא תפקיד זה בפועל. == תוספת רביעית (תיקון: תשכ"ב, תשל"ח, תשמ"ט-3) == ==== ((([[סעיף 192]]))) ==== === הוראות בדבר מכרזים וקבלת הצעות === @ 1. הגדרות (תיקון: תשע"א) : [[בתוספת זו]] - :- "הועדה" - ועדת המכרזים של המועצה; :- "יושב ראש הועדה" - חבר מועצה שהמועצה בחרה בו ליושב ראש; :- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :- "המדד היסודי" - 115.5 נקודות (ממוצע 1987: 100); :- "המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון; :- "מועצה" - מועצת המועצה המקומית; :- "מספר תושבים" - מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין, המתנהל לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]], התגוררו בתחום המועצה המקומית ביום הראשון לשנת הכספים שבה נערכה ההתקשרות. @ 2. הצמדה למדד : (א) הסכומים הנקובים [[פרט 3|בסעיפים 3(3)]] [[פרט 8|ו-8]] יתואמו ב-16 בכל חודש (להלן - יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי. : (ב) סכום מתואם כאמור בסעיף קטן (א), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 100 שקלים חדשים. @ 3. פטורים (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ט-2, תשע"א, תשע"ב, תשע"ג, תשע"ח, תשע"ח-2, תש"ף, תש"ף-3, תש"ף-4, תשפ"א) : מועצה מקומית רשאית להתקשר בחוזה ללא מכרז אם החוזה הוא מסוג חוזים אלה: : (1) חוזה להעברת מקרקעין לרשות המועצה המקומית; : (2) חוזה להעברת מקרקעין של המועצה המקומית שלפיו - :: (א) המקרקעין מועברים למדינה, לשירות התעסוקה, לרשות מקומית או לאיגוד ערים; :: (ב) המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לרשות הדואר למטרת הקמת בית דואר, בית מיון לדואר או מרכז לחלוקת דואר; :: (ג) המקרקעין מועברים לחברת חשמל, לשם הקמת מיתקן חשמל הדרוש, לדעת המועצה, כדי להבטיח אספקת חשמל למועצה המקומית, בתנאי שהשטח המועבר לא יעלה על 100 מ"ר לכל מיתקן, וכי הקמת המיתקן תואמת את התכניות החלות על המקום לפי דיני התכנון והבניה; :: (ד) המקרקעין מועברים למוסד ציבורי למטרות חינוך, תרבות, מדע, דת, צדקה, סעד, בריאות או ספורט, והם מיועדים לאחת מהמטרות האמורות; :: (ה) המקרקעין מועברים לאדם שהתחייב לפתח אותם תוך זמן שקבעה המועצה המקומית, ובהתאם לתכנית כמשמעותה [[בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]], החלה עליהם, אם ביקשה המועצה לגביהם, ברוב חבריה, לשחררה מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את בקשת המועצה המקומית לאחר שנוכח, כי בנסיבות הענין עריכת המכרז לא תביא תועלת, לרבות תועלת כספית; :: (ו) העברת המקרקעין דרושה לביצוע השלמה, חלוקה, איחוד, הפרדה או חלוקה מחדש של מקרקעין, הכרוכים בביצוע תכנית שנתאשרה לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]]; :: (ז) המקרקעין מיועדים לשמש פיצוי בקשר להפקעת מקרקעין על ידי המועצה המקומית, או בקשר לפינוי מקרקעין על פי דרישת המועצה המקומית; :: (ח) המקרקעין מועברים במסגרת חליפין של מקרקעין; :: (ט) המקרקעין הם דירות המועברות בדרך של שכירות לצורך מגורים; :: (י) המקרקעין הם דירות מגורים או בתי עסק המועברים למחזיק בהם או ליורשיו, מכוח שכירותם במשך 10 שנים לפחות, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שערך שמאי מקרקעין; :: (יא) המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לצורך שיקומו של נכה או של נזקק כמשמעותו [[בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958]], או הם מועברים לאדם שפונה, על פי החלטת רשות מוסמכת, ממבנה שהחזיק בו; :: (יב) המקרקעין הם דירות למגורים המועברות לחברה שכל מניותיה נמצאות בידי המועצה המקומית, אם המועצה החליטה ברוב חבריה לשחרר את המועצה המקומית מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את ההחלטה; :: (יג) המקרקעין הם דירת מגורים למי שהעתיק את מגוריו לתחום המועצה המקומית לפי בקשתה, ומחזיק בהם למעלה מעשר שנים, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שערך שמאי מקרקעין; :: (יד) המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לתאגיד שהמועצה המקומית התקשרה עמו לצורך ביצוע מיזם לפי סעיף 3(13) ולמשך תקופת ההתקשרות; :: (טו) המקרקעין מועברים למי שהוא בעל זכויות במקרקעין משותפים אשר בהם למועצה המקומית פחות ממחצית הזכויות, במחיר שיקבע שמאי מקרקעין, ובתנאי שאין אפשרות לחלוקה בפועל של המקרקעין על פי תכנית כמשמעותה [[בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965]] ובלבד שוועדה, שחבריה הם המנהל הכללי של המועצה, ובאין מנהל כללי - מזכיר המועצה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה והיועץ המשפטי למועצה, שוכנעה שהדבר מוצדק וסביר בנסיבות העניין לאחר שבחנה את האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז; החלטות הוועדה לפי פסקת משנה זו ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של המועצה המקומית בתוך חמישה ימי עבודה ממועד קבלת ההחלטה. : (3) חוזה להעברת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 15,000 שקלים חדשים ובמועצה מקומית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף - חוזה להעברת טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 30,400 שקלים חדשים; : (4) חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה הנערך עם הספק היחיד בארץ לאותם טובין, או עם המומחה היחיד בארץ לביצוע אותה העבודה, אם המומחה שהוועדה מינתה לענין זה קבע, בכתב, באישור הוועדה, כי אכן אותו ספק או מומחה הוא היחיד בארץ; : (5) חוזה לביצוע עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית; : (6) חוזה להזמנה דחופה של טובין או לביצוע עבודה דחופה שהמועצה המקומית מתקשרת בו להצלת נפש או רכוש; : (7)(א) חוזה הבא להגדיל את הוצאות המועצה המקומית, בפרט מפרטי חוזה קיים, ובלבד ששיעור הגדלת ההוצאות לא יעלה על 50% מההוצאות לגבי אותו פרט על פי החוזה הקיים; :: (ב) חוזה הבא להגדיל את הוצאות המועצה המקומית על ידי הוספת פרטים לחוזה קיים, ובלבד ששיעור הגדלת ההוצאות בשל הוספה זו לא יעלה על 25% מכלל הוצאות המועצה המקומית על פי החוזה הקיים או על 50% אם המועצה קבעה שעריכת המכרז לא תביא תועלת; : (8) חוזה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים, או יחסי אמון מיוחדים, כגון: עבודות תכנון, פיקוח, מדידה, שמאות, ייעוץ ועבודות כיוצא באלה; : (9) חוזה לאחזקה והפעלה של מיתקני ביוב על ידי תאגיד, במקרה שהתמורה לעבודות היא מסירת הקולחין, ובלבד שנציב המים אישר את מסירת הקולחין; : (10) התקשרות עם תאגיד ממשלתי כמשמעותו [[בתקנה 3(5) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993]] (להלן - התאגיד), באישור שר הפנים, ובלבד שנתקיים אחד מאלה: :: (א) התאגיד מהווה על פי מסמכי היסוד שלו ועל פי החלטת הממשלה או על פי החוק שהקימו, זרוע לביצוע מטלות ישירות ומוגדרות של הממשלה וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלות אלה; או - התאגיד מבצע מטלה או שירות שהוטלו עליו לפי דין, או מספק שירות או מצרך חיוניים לציבור, וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלה או שירות אלה; :: (ב) שמונים וחמישה אחוזים או יותר מעובדי התאגיד זכאים על פי כל דין לגמלה או לתגמול בשל נכות, או לקצבת זקנה מן המוסד לביטוח לאומי, וההתקשרות היא לרכישת שירותים או לביצוע עבודה; : (11) חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה שהשר התיר לערוך ללא מכרז; : (12) התקשרות עם המדינה; : (13) התקשרות עם תאגיד המוכר כמוסד ללא כוונת רווח, לרכישת שירותים או לביצוע עבודה לצורך ביצוע מיזם אשר יפעל ללא כוונת רווח למטרה של חינוך, תרבות, רווחה או ספורט בתחומה של המועצה המקומית, ובלבד שהמועצה המקומית מחזיקה 40% לפחות מהונו של התאגיד האמור או מכוח ההצבעה בו או בכוח למנות 40% לפחות מחברי הגוף המנהל שלו, וכן התקיימו תנאים אלה: :: (א) התאגיד תורם ממקורותיו מחצית לפחות מעלות ביצוע המיזם; :: (ב) עשרים אחוזים לפחות מתרומת התאגיד לעלות ביצוע המיזם הם ממקורות שאינם מתקציב המדינה; :: (ג) התקשרויות של התאגיד עם צדדים נוספים, אשר נובעות מההתקשרות עם המועצה המקומית, ייעשו במכרז בהתאם לדין החל על המועצה המקומית, בשינויים המחויבים; :: (ד) המועצה תאשר מדי שנה בשנה את תכנית העבודה לביצוע המיזם; :: (ה) שר הפנים אישר למועצה המקומית לייסד את התאגיד בהתאם לאמור [[בסעיף 146א לצו זה]]; :: (ו) לתאגיד יש אישור תקף אחד מאלה: ::: (1) אישור בדבר ניהול תקין תקף מן הרשם המוסמך לעניין על פי דין; ::: (2) אישור תקף בדבר הגשת מסמכים מהרשם המוסמך לעניין על פי דין, ובלבד שטרם חלפו שנתיים מרישום התאגיד והתאגיד מגיש למועצה, מדי שלושה חודשים, דיווח מפורט בכתב על מצבו הכספי, לרבות פירוט הוצאותיו והכנסותיו, וכן דיווח מפורט בכתב על פעולותיו וניהולו; : (14) חוזה עם הסוכנות היהודית לארץ ישראל או עם תאגיד העוסק מטעמה, או בשיתוף עמה בהקצאת כספי מגבית, והחוזה נועד לאפשר ניצול כספי מגבית למען שיקום שכונות מצוקה או למען קידום חברתי של תושבי העיר; : (15) התקשרות לרכישת שירותי ניהול ופיקוח עם חברה שבעלי המניות שלה הם רוב הרשויות המקומיות, ובלבד שיתקיימו כל אלה: :: (א) השר אישר את שיעור התמורה שבהסכם; :: (ב) ועדה, שחבריה הם המנהל הכללי, ובאין מנהל כללי - מזכיר המועצה המקומית, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה המקומית והיועץ המשפטי למועצה המקומית, שוכנעה, לאחר בחינת האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז, כי ההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות, וכי היא מיטיבה עם המועצה המקומית, וזאת בשים לב לעקרונות השוויון וההגינות; :: (ג) החברה התחייבה כי התקשרויותיה עם צדדים נוספים שנובעות מההתקשרות עם המועצה המקומית, ייעשו לפי דיני המכרזים החלים על המועצה המקומית, בשינויים המחויבים; :: החלטות הוועדה לפי פסקת משנה (ב) ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של המועצה המקומית שבעה ימי עבודה לפחות לפני כריתת החוזה, לרבות האפשרות לפנות לוועדה בנושא, והתקופה שבה ניתן לפנות כאמור, אלא אם כן החליטה הוועדה אחרת בהחלטה מנומקת מטעמים של דחיפות; הסכם שנערך לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של המועצה המקומית לא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום כריתתו; : (16) התקשרות עם רשות מקומית אחרת לקבלת שירותים מהסוג שניתן על ידה במסגרת סמכויותיה ותפקידיה לפי כל דין, לצורך מילוי סמכויות המועצה המקומית ותפקידיה לפי כל דין, לאחר שהמועצה המקומית שוכנעה שההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות והיא מיטיבה עמה; : (17) (((פקעה).)) @ 4. הצעה שלא נדונה בוועדה : בחוזה הטעון מכרז לא ידונו המועצה או ראש המועצה בהצעת מחירים שלא נדונה קודם לכן בועדה על פי [[תוספת זו]]. @ 5. פיצול חוזים : עמדה מועצה מקומית להתקשר בזמן אחד במספר חוזים להזמנת אותם טובין, או לביצוע עבודות המהוות למעשה עבודה שלמה אחת, יראו את כל אותם חוזים כאילו היו - לענין [[תוספת זו]] - חוזה אחד. @ 6. שמירת סודיות : לא ימסור אדם שום ידיעה שהגיעה לידו בתוקף תפקידו בענין מכרז העומד להתפרסם או שפורסם, או בענין מהלך הדיונים בוועדה והחלטתה, אלא לאדם שהוסמך כדין לקבל אותה ידיעה, ובדרך שנקבעה [[בתוספת זו]]. @ 7. פנקס המכרזים : (א) כל מכרז יסומן במספר סידורי ויירשם בפנקס שיוחזק במקום שהורה יושב ראש הועדה. : (ב) כל אדם רשאי לעיין בפנקס בשעות המיועדות לקבלת קהל במשרדי המועצה המקומית. @ 8. מכרז זוטא (תיקון: תשע"א) : (א) מועצה מקומית רשאית להתקשר בחוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה, שערכו עולה על 15,000 שקלים חדשים, אולם אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, על פי מכרז שאינו פומבי (להלן - מכרז זוטא). : (א1) מועצה מקומית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף רשאית להתקשר בחוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה, שערכו עולה על 30,400 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 148,500 שקלים חדשים, על פי מכרז זוטא. : (ב) הועדה תנהל רשימה של ספקים וקבלנים, אשר רשאים להשתתף במכרז זוטא, ותקבע את אמות המידה שלפיהן יפנו אל הספקים והקבלנים האמורים; הרשימה תהיה פתוחה לעיון הציבור; כל ספק או קבלן רשאי לבקש לצרפו לרשימה האמורה והועדה תדון בבקשתו; החליטה הועדה שלא לצרף קבלן או ספק כאמור לרשימה, או החליטה למחוק ספק או קבלן מהרשימה, תנמק את החלטתה; לא תחליט הועדה אלא לאחר שאיפשרה לאותו ספק או קבלן להביא את טענותיו בפניה. : (ג) הועדה תמציא אחת לשנה למועצה ולמבקר המועצה את רשימת הספקים והקבלנים כאמור, וכן פירוט הספקים והקבלנים שראש המועצה פנה אליהם לפי תקנה זו במכרזי זוטא; הפירוט האמור יהיה פתוח לעיון הספקים והקבלנים הכלולים בו. : (ד) הודעה על מכרז זוטא לספקים או קבלנים הכלולים ברשימה תיעשה על ידי משלוח הודעה בדואר רשום עם אישור מסירה, או על ידי מסירה לידי הנמען בידי מזכיר המועצה או מי שהוא הסמיך לענין זה, לפי הפירוט להלן: :: (1) אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 15,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 37,500 שקלים חדשים, ובמועצה מקומית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף, אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 30,400 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 74,200 שקלים חדשים - לארבעה ספקים או קבלנים לפחות הכלולים ברשימה; :: (2) אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 37,500 שקלים חדשים ואינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, ובמועצה מקומית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף, אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 74,200 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 148,500 שקלים חדשים - לששה ספקים או קבלנים לפחות הכלולים ברשימה. : (ה) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2) לסעיף קטן (ד), רשאי ראש המועצה לשלוח את ההודעה לשני ספקים או קבלנים לפחות, אם מקום עסקם נמצא בחוץ לארץ, ואין ספקים או קבלנים אחרים בארץ לטובין או לעבודה הנדרשים. : (ו) על אף האמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ה), יהיה רשאי להשתתף במכרז זוטא כל ספק או קבלן הכלול ברשימה לסוג החוזה המוצע, אם ביקש זאת והגיש את מסמכי המכרז תוך המועד שנקבע להגשת הצעות. @ 9. מכרז פומבי : (א) רצתה מועצה מקומית להתקשר בחוזה הטעון מכרז פומבי, יפרסם ראש המועצה הודעה על כך ובה יפורטו: :: (1) תיאור נושא החוזה המוצע; :: (2) המקום והמועד האחרון להגשת מסמכי המכרז; :: (3) המקום לקבלת פרטים נוספים וטפסי מסמכי המכרז. : (ב) הודעה על מכרז פומבי תיעשה על ידי פרסומה בשני עתונים יומיים לפחות הנדפסים בישראל, שאחד מהם לפחות הוא בשפה העברית. : (ג) פרסם ראש המועצה הודעה על מכרז פומבי, רשאי הוא גם לפרסמה ברבים בחוץ לארץ, או לשלוח את ההודעה לספקים או לקבלנים שמקום עסקם נמצא בחוץ לארץ, ובלבד שישלח את ההודעה לפחות לשני ספקים או קבלנים כאמור. @ 10. מסמכי המכרז : (א) ראש המועצה או מי שהוא הסמיך לכך, ימציא לכל אדם המבקש להשתתף במכרז פומבי או במכרז זוטא, על פי בקשתו כאמור [[פרט 8|בסעיף 8(ו)]], ולכל אדם שראש המועצה פנה אליו בהודעה על מכרז זוטא, את מסמכי המכרז המפורטים להלן: :: (1) תנאי המכרז, לרבות תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז; :: (2) נוסח "מסמך הצעת המשתתף במכרז"; :: (3) נוסח של החוזה המוצע; :: (4) לוח זמנים ותנאי תשלום; :: (5) התכנית והמפרטים הנוגעים לביצוע החוזה; :: (6) כתבי כמויות, טפסי הצעת מחירים; :: (7) רשימת החמרים וכמויותיהם, ציוד העזר והמכונות שהמועצה תספק לצורך ביצוע העבודה נושא החוזה, ותנאי מסירתם; :: (8) נוסחי הערבויות הבנקאיות הנדרשות, גובה הערבות ומשך הערבות; :: (9) מעטפה הנושאת את מספר המכרז לשם הגשת מסמכי מכרז (להלן - מעטפת המכרז); :: (10) כל מידע או מסמך אחרים שראש המועצה ימצא לנכון למסור או לדרוש, לרבות בדבר כושרו, נסיונו ויכולתו של המציע. : (ב) המצאת מסמכי מכרז פומבי תהא תמורת תשלום כפי שקבעה המועצה המקומית דרך כלל, לסוג של מכרזים או למכרז פלוני. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש המועצה להחליט שלא להמציא את המסמכים המפורטים בפסקאות (3) ו-(5) של סעיף קטן (א), אלא להציגם לעיון במקום שיקבע; החליט ראש המועצה כאמור, יצרף למסמכי המכרז הודעה על המקום והמועד לעיון במסמכים. : (ד) תינתן הזדמנות סבירה ושווה לכל אדם לעיין במסמכי המכרז, כפי שפורטו בסעיף קטן (א), לבקר בנכס ולקבל הסברים לגביהם. : (ה) כל אדם שעיין במסמכי המכרז, שקיבל מסמכי מכרז או שביקר בנכס, יאשר זאת בכתב. @ 11. אומדן : (א) לפני תום המועד להגשת ההצעות יפקיד יושב ראש הועדה או מי שהוא הסמיך בתיבת המכרזים האמורה [[פרט 14|בסעיף 14(א)]], אומדן מפורט של ההוצאות או ההכנסות הכרוכות בחוזה המוצע. : (ב) היה נושא המכרז חוזה להעברת מקרקעין, יפקיד יושב ראש הועדה או מי שהוא הסמיך בתיבת המכרזים שומת מקרקעין שנערכה בידי שמאי מקרקעין. : (ג) האומדן או שומת המקרקעין (להלן - האומדן), יופקדו בתיבת המכרזים לפני תום המועד להגשת מסמכי המכרז. @ 12. המועד האחרון להגשת מסמכי המכרז : המועד להגשת מסמכי המכרז ייקבע בהתחשב בנושא החוזה המוצע ותנאיו; המועד יהיה לא מוקדם משבעה ימים ולא מאוחר מ-90 ימים מיום פרסום ההודעה, אולם רשאי יושב ראש ועדת המכרזים לקבוע מועד אחרון להגשת מסמכי המכרז מאוחר מ-90 ימים מיום הפרסום האמור. @ 13. הגשת מסמכי המכרז : (א) המעונין להשתתף במכרז יגיש למועצה המקומית את מסמכי המכרז כמפורט [[פרט 10|בסעיף 10(א)]], וכן כל מסמך שידרוש ראש המועצה, כגון אישור פקיד השומה או רואה חשבון בגין ניהול ספרים כחוק, אישור רישום בפנקס הקבלנים וכיוצא באלה; נדרשו מסמכים כאמור - יהפכו חלק בלתי נפרד ממסמכי המכרז. : (ב) מסמכי המכרז ייחתמו בידי המציע ויוגשו על גבי הטפסים שהומצאו בתוך מעטפת המכרז, כשהיא סגורה היטב, בדרך ובמועד שנקבעו בתנאי המכרז; המסמכים המפורטים [[פרט 10|בסעיף 10(א)(2) ו-(6)]] יוגשו בשני עותקים. @ 14. קבלת המסמכים במועצה : (א) עובד המועצה המקומית שראש המועצה מינה לכך יכניס כל מעטפת מכרז שנתקבלה במועצה המקומית לפני תום המועד להגשת מסמכי המכרז לתוך תיבה מיוחדת נעולה בשני מנעולים, שמפתחותיהם נשמרים בידי שני אנשים שראש המועצה הסמיך אותם לכך (להלן - תיבת המכרזים). : (ב) מעטפת מכרז שנתקבלה במועצה המקומית אחרי תום המועד להגשת מסמכי המכרז, לא תוכנס לתיבת המכרזים ותוחזר לשולח, מבלי לפתוח אותה ובלי לגלות את תכנה, זולת לצורך בירור שמו ומענו של השולח. : (ג) מעטפת המכרז שנמסרה למשלוח בדואר רשום יראו אותה כאילו נתקבלה במועצה המקומית במועד מסירתה כאמור, וחותמת הדואר תשמש ראיה לכך. : (ד) מעטפת המכרז שנשלחה מחוץ לארץ, יראו אותה, על אף האמור בסעיף קטן (ג), כאילו נתקבלה במועצה המקומית במועד שבו הגיעה לדואר בישראל וחותמת הדואר תשמש ראיה לכך. : (ה) מעטפת מכרז שנמסרה בידי מגיש מסמכי המכרז (להלן - מסירה ידנית), תימסר לעובד המועצה המקומית כאמור בסעיף 14(א), ויראו אותה כאילו נתקבלה במועד הרשום באישור קבלתה. @ 15. פתיחת תיבת המכרזים : (א) לא לפני 7 ימים לאחר תום המועד להגשת מסמכי המכרז במקרה של משלוח בדואר, ולא יאוחר מ-14 ימים מתום אותו מועד, תיפתח תיבת המכרזים בידי האנשים שהוסמכו כאמור [[פרט 14|בסעיף 14(א)]]. : (ב) נקבע בתנאי המכרז כי מסירה תהא במסירה ידנית בלבד, תיפתח תיבת המכרזים החל מתום המועד שנקבע להגשת מסמכי המכרז לפי [[פרט 12|סעיף 12]] ולא מאוחר מ-14 ימים מהמועד שנקבע כאמור. : (ג) יושב ראש הועדה יפרסם הודעה על המקום והמועד בו תיפתח תיבת המכרזים לענין מכרז פלוני, ויציין בה, כי כל אדם רשאי להיות נוכח בעת פתיחת תיבת המכרזים וההצעות ורישום מסמכי המכרז; ההודעה תודבק בכניסה לבנין הראשי של המועצה, וכן בכניסה לבנין שבו תיפתח תיבת המכרזים, ותימסר לכל מעונין הפונה לשם קבלתה. : (ד) תיבת המכרזים תיפתח רק אם יהיו נוכחים חבר הועדה שקבעה הועדה, וכן עובדי המועצה שראש המועצה הסמיך לכך כאמור [[פרט 14|בסעיף 14(א)]]. : (ה) כל אדם רשאי להיות נוכח בעת פתיחת תיבת המכרזים ורישום מסמכי המכרזים בפרוטוקול. @ 16. צורת ניהול הפרוטוקול : הפרוטוקול ינוהל בשני עותקים, שאחד מהם יימסר למשמורת לעובד המועצה המקומית שקבע לכך ראש המועצה. @ 17. רישום מסמכי מכרז : (א) משנפתחה תיבת המכרזים יוצאו ממנה המעטפות והאומדן הנוגעים למכרז, שלגביו נקבע מועד פתיחת מסמכי המכרז באותו יום; כל מעטפה תסומן במספר סידורי, ומספרן הכולל של המעטפות יירשם בפרוטוקול. : (ב) לאחר הסימון, כאמור בסעיף קטן (א), תיפתח כל מעטפה, וחבר הועדה יחתום בראשי תיבות על כל גליון או חוברת כרוכה שהוצאו מכל מעטפה, וכן יחתום על גבי האומדן. : (ג) שמות המשתתפים במכרז, הסכום הכולל של כל אחד ממסמכי המכרז, מספר הגליונות שהוצאו מכל מעטפת מכרז והאומדן יירשמו בפרוטוקול, אולם לפני רישומם יכריז עליהם חבר הועדה שנקבע כאמור. @ 18. חוות דעת מומחה : (א) יושב ראש הועדה ימסור, ללא דיחוי, העתק של כל מסמכי המכרז שהוצאו מתיבת המכרזים, לידי המומחה שקבעה הועדה דרך כלל לאותו סוג של חוזים שאליו משתייך החוזה המוצע במכרז לשם קבלת חוות דעתו (להלן - המומחה). : (ב) לא נקבע מומחה, יכנס היושב ראש את הועדה והיא תחליט בדבר הצורך בהתייעצות במומחה ובדבר בחירתו. : (ג) נתגלתה במסמכי המכרז, בעת הבדיקה בידי מומחה או בידי הועדה, טעות חשבונית, תתוקן הטעות בידי יושב ראש הועדה ועל דעת הועדה; התיקון יירשם בפרוטוקול; נתגלתה אי התאמה בין המחיר הכולל של מספר יחידות ובין המחיר של כל יחידה שצויין במסמכי המכרז, תתוקן אי ההתאמה בהסתמך על המחיר של כל יחידה. @ 18א. איסור ניהול משא ומתן (תיקון: תשנ"ז-2) : לא ינוהל משא ומתן עם משתתף במכרז בטרם נקבע הזוכה במכרז. @ 19. בירור פרטים (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) מבלי לפגוע בהוראות [[פרט 18א|סעיף 18א]], הועדה רשאית להזמין בעל הצעה, כדי לברר פרטים במסמכי המכרז שהגיש, וכן פרטים אחרים הדרושים לה לצורך כל החלטה בהתאם [[לתוספת זו]]. : (ב) הבירור יעשה בידי הועדה או מי שהיא קבעה. : (ג) פרטי הבירור יירשמו בפרוטוקול. @ 20. פסילת מסמכי מכרז : (א) היה לועדה, אחרי עיון במסמכי המכרז, יסוד סביר לחשוב שכוונתו של בעל מסמכי המכרז היתה להוליך את הועדה שולל, על ידי שגיאות שנעשו במכוון, או על ידי תכסיסים בלתי הוגנים, רשאית היא - לאחר שנתנה לבעל מסמכי המכרז הזדמנות להביא טענותיו - להחליט שלא לדון עוד במסמכי המכרז שהגיש. : (ב) נראה לועדה אחרי עיון במסמכי המכרז ולאחר שניתנה לבעל מסמכי מכרז הזדמנות להביא טענותיו, כי המוצע במסמכי המכרז מבוסס על הבנה מוטעית של נושא המכרז או על הנחות בלתי נכונות, או שהמחירים שצויינו בהם אינם סבירים, רשאית היא להחליט שלא לדון עוד במסמכי המכרז שהגיש. : (ג) מסמכי מכרז שהוגשו שלא בהתאם [[לתוספת זו]] או שלא בהתאם לתנאי המכרז, או שצורפה להם הסתייגות עקרונית או שינוי יסודי - פסולים. : (ד) נימוקי החלטת הועדה על פי תקנה זו יירשמו בפרוטוקול. @ 21. דיון במסמכי מכרז שנקבעו כהצעות : לאחר שהועדה סיימה את בדיקת כל מסמכי המכרז שהוגשו, ועיינה בחוות דעתו של מומחה ושל יועץ משפטי - אם ניתנו כאלה - ירשום יושב ראש הועדה את כל הסכומים המופיעים במסמכי המכרז שנותרו לדיון (להלן - ההצעות), ויקבע מתוכם את ההצעה הזולה ביותר, ולענין חוזה כאמור [[פרט 22|בסעיף 22(ד)]] - את ההצעה הגבוהה ביותר. @ 22. המלצות הוועדה (תיקון: תשע"ו-2) : (א) ועדת המכרזים תמליץ על מתן עדיפות לרכישת טובין מתוצרת הארץ, כל עוד מחיריהם אינם גבוהים ביותר מ-15% ממחיר הטובין המיובאים, ובתנאי שהטיב ויתר התנאים עונים על דרישות המזמין. : (ב) בכפוף לאמור בצו זה, תמליץ הועדה על ההצעה הזולה ביותר, ובלבד שהמחירים המוצעים הם הוגנים וסבירים בהתחשב עם האומדן שנמסר כאמור [[פרט 11|בסעיף 11]]. : (ג) אם החליטה הועדה להמליץ על הצעה שאיננה הזולה ביותר, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה. : (ד) היה נושא המכרז חוזה למכירת מקרקעין או טובין של המועצה המקומית, תמליץ הועדה על ההצעה הגבוהה ביותר, כל עוד אינה נמוכה באופן בלתי סביר מן הסכום שנקבע באומדן; אולם הועדה רשאית להמליץ על הצעה שאיננה הגבוהה ביותר אם נוכחה שהדבר הוא לתועלת הציבור; החליטה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה. : (ה) הועדה רשאית, לאחר שנתנה לבעל ההצעה הזדמנות להביא טענותיו, שלא להמליץ על ההצעה הזולה ביותר בהתחשב בכשרו, נסיונו או יכולתו של בעל ההצעה לבצע את החוזה המוצע או לעמוד בתנאיו; החליטה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה; הוראה זו לא תחול על מכרז זוטא. : (ה1) מצאה הוועדה כי על פי סעיף זה יש להמליץ באותה מידה על שתי הצעות, ואחת מן ההצעות היא של עסק בשליטת אישה, תמליץ הוועדה על ההצעה האמורה ובלבד שצורף לה, בעת הגשתה, אישור ותצהיר; לעניין זה, "אישור", "אמצעי שליטה", "מחזיקה בשליטה", "נושא משרה", "עסק", "עסק בשליטת אישה", "קרוב" ו"תצהיר" - כהגדרתם [[בסעיף 2ב לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992]]. : (ו) לא תמליץ הועדה דרך כלל, על הצעה, אם היתה זו ההצעה היחידה שהוגשה, או שנותרה יחידה לדיון בפני הועדה; המליצה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה. : (ז) הועדה רשאית שלא להמליץ על כל הצעה שהיא, אך עליה לרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה. : (ח) לא הוגשה כל הצעה למכרז או נדונה הצעה יחידה והועדה לא המליצה עליה או על הצעה כלשהי או שהמועצה החליטה שלא לאשר הצעה של ראש המועצה לפי [[סעיף 123(ג) לצו זה]], רשאית המועצה המקומית להתקשר בחוזה ללא מכרז, לאחר שהמועצה החליטה על כך ברוב חבריה, ולאחר שנוכחה שבנסיבות הענין עריכת מכרז לא תביא תועלת. : (ט) לאחר קבלת החלטה סופית של הועדה רשאי כל משתתף במכרז לעיין בהחלטתה הסופית של הועדה, ובהצעת הזוכה במכרז. @ 23. ביטול מכרז : (א) המועצה המקומית רשאית לבטל מכרז אם ועדת המכרזים החליטה על כך וראש המועצה אישר את החלטתה. : (ב) אין לפרסם מכרז אחר כאשר אין בין המכרז שבוטל כאמור בסעיף קטן (א) ובין המכרז האחר שוני מהותי, זולת אם לדעת הועדה נשתנו הנסיבות שגרמו להחלטה על הביטול. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית המועצה המקומית לפרסם מכרז חדש אם לא הוגשה כל הצעה למכרז הנדון, או נדונה הצעה יחידה והוועדה לא המליצה עליה. == תוספת חמישית (תיקון: תשכ"ב, תשנ"ט) __NOSUB__ == ==== ((([[סעיף 185]]))) ==== === ((הוראות בדבר קניות ומחסנים)) === === פרק א': פרשנות === @ 1. הגדרות : [[בתוספת זו]] - :- "הגזבר" - גזבר המועצה או מי שהוא הסמיכו לכך; :- "הקטלוג האחיד" - הגדרה אחידה לזיהוי טובין של המועצה שפרסם המנהל הכללי של משרד הפנים; :- "המנהל" - מי ששר הפנים הסמיכו למנהל לענין [[תוספת זו]] או המנהל הכללי של משרד הפנים; :- "ועדת רכש ובלאי" - ועדה שמינתה המועצה לפי [[פרט 5|סעיף 5]] לאשר ביצוע רכישות למועצה, רישומן וגריעתן; :- "יחידה" - יחידת רישום עצמאית כגון אגף, מחלקה, מוסד או כל מיתקן אחר של המועצה המחזיק במצאי, שרשם המצאי קבעו כיחידה; :- "מחסן" - מקום ריכוז, רישום, אחסון וניפוק מלאי של המועצה; :- "מלאי" - טובין המצויים במחסן של המועצה; :- "מנהל מחסן" - עובד המועצה שמונה לנהל מלאי; :- "מנהל רכש ואספקה" - מי שמונה בידי המועצה לפי [[פרט 5|סעיף 5]] לרכישת טובין, לאחסנתם, להספקתם, לשמירה עליהם ולקביעת רמת המלאי או מי שהוא הסמיכו לכך; :- "מספר קטלוגי" - מספר זיהוי של פריט טובין כפי שהוא מופיע בקטלוג האחיד; :- "מצאי" - טובין בני קיימה שאינם מאוחסנים במחסן המועצה; :- "טובין" - מיטלטלין שבבעלות המועצה או שנמסרו לה דרך שכירות, שאילה או רשיון לרבות כאלה שנתרמו או שנרכשו מכספי תרומה; :- "פנקס" - רשימה בספר המלאי והמצאי של המועצה, ערוכה לפי מספרים קטלוגיים; :- "רבעון" - פרק זמן של 3 חודשים שתחילתו ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי וב-1 באוקטובר של אותה שנת כספים; :- "רכישה" - לרבות שכירות ושאילה של טובין; :- "רמת מלאי" - כמות או שווי כספי של מלאי במחסן; :- "רשם מצאי" - עובד המועצה שמונה לנהל רישום מצאי של טובין במועצה. === פרק ב': כללי === @ 2. רכישת טובין וניהול מחסן : המועצה תסדיר את רכישותיה, תנהל את מחסניה ואת הטובין שלה בהתאם להוראות אלה. @ 3. ניהול פנקס : המועצה תנהל פנקס באחד מן האמצעים הנמצאים המפורטים להלן: : (1) מערכת עיבוד נתונים אוטומטית מרכזית לניהול טובין שעליה יורה המנהל; : (2) מערכת עיבוד נתונים אוטומטית נפרדת, ובלבד שהתקיימו תנאים אלה: :: (א) מערכת עיבוד הנתונים מאפשרת מעקב אחר הרישום של החשבון הנגדי בהנהלת החשבונות של המועצה ואיתור התיעוד המתאים; :: (ב) נתקבל דיווח על יתרות כספיות במתכונת שעליה הורה רואה החשבון של המועצה; :: (ג) המערכת מאפשרת את העברת הדיווח למערכת עיבוד נתונים מרכזית באמצעים ממוכנים; :: (ד) תכנון עיבוד הנתונים יהיה בהתאם להוראות כל דין ויאפשר בדיקה פנימית ובקרת נתונים; : (3) לפי בקשת ראש המועצה - בדרך אחרת שעליה הורה רואה חשבון שהמנהל מינה לאותה מועצה ובאופן שהורה. @ 4. איסור מחיקה : (א) כל הרישומים בטפסים המשמשים להסדר רכישות, ניהול מחסנים, רישום וניהול טובין לפי הוראות אלה ייעשו ללא מחיקות. : (ב) תיקון רישום, כאמור בסעיף קטן (א), לא ייעשה בדרך של מחיקה, אלא בדרך של כתיבת הנתון החדש בשורה חדשה בציון שם מבצע התיקון, תאריך ביצועו והשורה שאותה מתקנים. === פרק ג': הסדר רכישות === @ 5. מינויים : מועצת המועצה תמנה מנהל רכש ואספקה וועדת רכש ובלאי. @ 6. תכנון צריכה תקופתי : מנהל רכש ואספקה, בשיתוף עם מנהלי היחידות ומנהלי המחסנים ובתיאום עם הגזבר, יכין בכל רבעון, תחזית ותכנית צריכה, בהתאם לצורכי היחידות והמחסנים ובהתאם לתקציב המאושר של המועצה באותה שנה ולתזרים המזומנים שלה. @ 7. קביעת פריטים בתכנון : ועדת רכש ובלאי תקבע את הפריטים שייכללו בתכנון הצריכה התקופתי, כאמור [[פרט 6|בסעיף 6]] בעבור היחידות והמחסנים. @ 8. אישור ועדת רכש ובלאי : לא תבוצע רכישה אלא באישור מראש מאת ועדת רכש ובלאי שניתן באמצעות מנהל רכש ואספקה, ובכפוף להוראות כל דין. @ 9. רכישה ללא אישור הועדה : (א) על אף האמור [[פרט 7|בסעיפים 7]] [[פרט 8|ו-8]] רשאי מנהל רכש ואספקה לרכוש טובין ללא אישור מאת ועדת רכש ובלאי, אם לדעתו הרכישה הכרחית ודחופה, ובלבד שסכום הרכישה אינו עולה על הסכום המזערי הקבוע [[בסעיף 8(א) לתוספת הרביעית לצו]] ובהתאם לתקציב המאושר. : (ב) לצורך מימון רכישות שוטפות רשאית ועדת רכש ובלאי לאשר למנהל רכש ואספקה סכום נמוך מהסכום המזערי האמור בסעיף קטן (א); לא אישרה הועדה סכום כאמור, יחולו הוראות [[פרט 8|סעיף 8]]. : (ג) מנהל רכש ואספקה ירכוש טובין כאמור בסעיף קטן (ב) ועל סמך הצעות מחיר שהגישו לו ספקי הטובין שאליהם פנה; הצעות כאמור יירשמו באופן השוואתי ויעמדו לעיון ועדת רכש ובלאי, לפי דרישתה. : (ד) מנהל רכש ואספקה ידווח לועדת רכש ובלאי על רכישה שביצע בהתאם לסמכויותיו המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לפי דרישתה. @ 10. חילוקי דעות : נתגלעו חילוקי דעות בין מנהל רכש ואספקה ובין ועדת רכש ובלאי, יכריע בהם ראש המועצה. @ 11. טופס הזמנה : (א) רכישה תבוצע בטופס הזמנה שייחתם בידי מנהל רכש ואספקה והגזבר. : (ב) טופס ההזמנה יכלול תיאור מלא של הטובין שהוזמנו ופרטים נוספים על אודותם, לרבות כמות, מחיר יחידה, תנאי תשלום, תנאי משלוח, אופן אריזה, מועדי אספקה ותקופת אחריות. : (ג) טופסי הזמנות לרכישות יסומנו במספרים עוקבים. === פרק ד': ניהול מחסנים === @ 12. מחסן : ראש המועצה רשאי, לאחר התייעצות עם מנהל רכש ואספקה, להחליט על הקמת מחסן, על הטובין שיאוחסנו בו ועל העברתו או חיסולו. @ 13. אחסנה : טובין הנרכשים בעבור המועצה המקומית ואינם מסופקים ישירות ליחידות הצורכות, יאוחסנו במחסן בלבד, ויירשמו בידי מנהל המחסן כמלאי. @ 14. הוצאת טובין ממחסן : לא יוצאו טובין ממחסן אלא לפי הוראות [[פרק זה]]. @ 15. ניהול ואחזקת מחסן : (א) מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם הגזבר, יקבע לגבי כל מחסן במועצה את סוגי הטובין שיאוחסנו בו ואת רמת המלאי של כל סוג כאמור. : (ב) מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם הגזבר, יבדוק ויעדכן, לפחות אחת לשנה, את סוגי הטובין ורמות המלאי של הטובין בכל מחסן. : (ג) מנהל רכש ואספקה יוודא שכמות הטובין שבמחסן תהיה בהתאם לרמת המלאי שנקבעה. @ 16. זיהוי טובין : מנהל המחסן או רשם המצאי, לפי הענין, יזהה את הטובין שבאחריותו ויגדירם לפי הקטלוג האחיד. @ 17. תו זיהוי : מנהל המחסן יציין, ליד מקום אחסונו של כל פריט במלאי, את מספרו הקטלוגי ואת תיאורו כאמור [[פרט 16|בסעיף 16]]. @ 18. אחסון לפי תעודה : טובין יאוחסנו במחסן לפי תעודת כניסה כאמור [[פרט 20|בסעיף 20]] בלבד. @ 19. התאמה לתעודת משלוח : כמות הטובין המתקבלים במחסן, טיבם ואריזתם, יתאימו להזמנה לרכישה ולחשבון או לתעודת המשלוח; התעורר ספק בזיהוי הטובין, ישותף מומחה הבקיא בבדיקת אותם טובין. @ 20. תעודת כניסה : (א) תעודת כניסה תכלול פרטים בדבר ספק הטובין, מספר ההזמנה, מספר תעודת המשלוח, פרטי החשבונית, מספר קטלוגי, תיאור הטובין והכמות שנתקבלה בפועל. : (ב) כל פריטי הטובין המתקבלים במחסן מספק אחד באותו משלוח, יירשמו בידי מנהל המחסן בתעודת כניסה נפרדת, שתישא מספר סידורי עוקב. : (ג) מנהל המחסן ימלא את תעודת הכניסה במספר העותקים הדרוש בטופס שיועד לכך. : (ד) סופק פריט בכמות קטנה מן הכמות המוזמנת או מן האמור בתעודת המשלוח או בחשבון, תירשם בתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח רק הכמות שנתקבלה בפועל. : (ה) סופק פריט טובין בכמות גדולה מן הכמות המוזמנת או מן האמור בתעודת המשלוח או החשבון, תוחזר יתרת הכמות לספק ובתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח תירשם רק הכמות שהוזמנה בפועל. : (ו) נתגלו נזק או השחתה או פגם בטובין שבמשלוח, כולם או חלקם, תירשם בתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח רק כמות הטובין התקינה שנתקבלה, והטובין שנשחתו או שניזוקו או הפגומים כאמור, לא יתקבלו ויוחזרו לספק בצירוף תעודת החזר ובציון סיבת ההחזר. @ 21. רישום טובין במחסן : (א) מנהל המחסן ינהל רישום פנימי של פריטי הטובין ובו יפרט את תנועות הפריטים בתוך המחסן לפי סוגם וסיווגם בקטלוג האחיד. : (ב) רישום הטובין כאמור בסעיף קטן (א) יעודכן באופן שוטף לפי תעודת הכניסה, תעודת הניפוק ותעודת ההחזר. @ 22. שמירת הטובין במחסן : (א) טובין יאוחסנו במחסן בצורה המאפשרת את שמירתם ואת החזקתם המתאימה, היעילה, החסכונית והבטיחותית. : (ב) טובין ירוכזו במחסן לפי הוראות כל דין לענין בטחון ובטיחות, לרבות הוראות בדבר אחסון חומרי נפץ, חומרים דליקים, חומרים רעילים וחומרים מסוכנים אחרים. : (ג) מחסן יתוחזק, יאובטח ויצויד בפני גניבה, פריצה, שריפה, נזקי מים וחדירת עופות, מכרסמים, זוחלים ומזיקים אחרים. : (ד) תנאי הבטיחות במחסן ייבדקו, אחת לשנה לפחות, בידי מהנדס בטיחות. : (ה) מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם המרכז את הטיפול בנושא הביטוח במועצה, יוודא שקיים כיסוי ביטוחי מתאים לאובדן, לגניבה ולנזק אחר למלאי ולמצאי במסגרת פוליסת הביטוח של המועצה, זולת אם החליטה המועצה שלא לבטח טובין אלה. : (ו) מנהל רכש ואספקה יקבע את צורת הדיווח לחברת הביטוח ולגזבר על נזקים שנגרמו למלאי ולמצאי. @ 23. חתימה על טופסי דרישה לניפוק : (א) ראש המועצה יקבע את הרשאים לחתום על טופסי דרישה לניפוק טובין ביחידות השונות במועצה; רשימת הרשאים לחתום כאמור, ודוגמאות חתימותיהם יועברו למנהל רכש ואספקה. : (ב) טובין שבמלאי ינופקו לפי טופס דרישה שישא מספר סידורי עוקב חתום בידי מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) ובידי הגזבר. @ 24. תעודת הניפוק : (א) מנהל מחסן ינפק טובין שבמלאי בהתאם לטופס דרישה ולפי תעודת ניפוק, שתישא מספר סידורי עוקב. : (ב) עותקים של תעודת הניפוק יימסרו למנהל המחסן ולרשם המצאי. @ 25. איסור הנפקה : (א) לא ינופקו טובין אלא לעובד המועצה שפרטיו רשומים בטופס הדרישה ולאחר שאומתה זהותו; בעת קבלת הטובין יחתום העובד על תעודת הניפוק. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אדם שאינו עובד המועצה המועסק בידי המועצה לביצוע עבודה רשאי לקבל לשימושו טובין ממחסן המועצה, בהתאם להוראות אלה. @ 26. ספירת מלאי : (א) אחת לשנה לפחות, בסוף שנת הכספים, תיערך ספירת מלאי (להלן - הספירה) בכל מחסני המועצה; מנהל רכש ואספקה אחראי לספירה שתיערך בפיקוח מבקר המועצה, ובהשתתפות הגזבר או מי שהוא הסמיכו לכך. : (ב) בעת ספירת המלאי ייסגרו מחסני המועצה לכניסה של טובין ולהוצאתם מהם, למעט במקרים חריגים ובאישור מנהל רכש ואספקה. : (ג) תוצאות הספירה יירשמו בטפסים המיועדים לכך ויכללו את מספרם הקטלוגי של הפריטים, תיאורם והכמויות בפועל שנמצאו במחסן בעת הספירה; מבצעי הספירה יחתמו על הטפסים. @ 27. השוואת תוצאות : הגזבר ישווה את תוצאות הספירה ליתרות הרשומות בפנקס הטובין; היתה אי התאמה בין תוצאות הספירה ליתרה כאמור, יעביר הגזבר, בכתב, לועדת רכש ובלאי, את כל הנתונים בצירוף הסברים בכתב מאת מנהל המחסן ומנהל רכש ואספקה על פשר ההפרשים. @ 28. ממצאי ההשוואה : (א) ועדת רכש ובלאי תחליט אילו פעולות לנקוט להתאמת תוצאות הספירה לרשום בפנקס הטובין. : (ב) עותק מנתוני ההשוואה כאמור [[פרט 27|בסעיף 27]] ועותק מהחלטת ועדת רכש ובלאי כאמור בסעיף קטן (א) יועברו למנהל המחסן ורשם המצאי, והם יעדכנו את פנקס הטובין לא יאוחר מ-60 ימים מתחילת כל שנת כספים, בהתאם לתוצאות הספירה ולהחלטת ועדת רכש ובלאי. @ 29. טובין בלתי ראויים לשימוש : טובין בלתי ראויים לשימוש יימכרו על ידי מנהל רכש ואספקה לפי הוראות כל דין החלות על מכירת טובין, ואם אינם ניתנים למכירה, תחליט ועדת רכש ובלאי על ייעודם. === פרק ה': רישום וניהול מצאי (אינוונטר) === @ 30. רישום מצאי : (א) רשם המצאי ינהל רישום מרוכז של המצאי במועצה, על יחידותיה, בפנקס הטובין. : (ב) המצאי יסומן בסמל המועצה, בסימון שככל האפשר אינו ניתן למחיקה. : (ג) כל יחידה במועצה שבה קיים מצאי, תופיע ברישומי המועצה כיחידת רישום עצמאית, כפי שיורה רשם הטובין, ותצוין במספר זיהוי נפרד. : (ד) מנהל יחידה, או עובד היחידה שמונה לכך בידו, ינהל את רישום המצאי באותה יחידה. @ 31. השאלת פריט מצאי : השאלת פריטי מצאי או העברתם לעובדי המועצה לצורך ביצוע תפקידיהם, או מיחידת רישום אחת ליחידת רישום אחרת, יתועדו בידי רשם המצאי בטופס המיועד לכך ויפורטו בו מספרו הקטלוגי של הפריט, תיאורו, כמותו, תנאי השאלתו ומועד החזרתו. @ 32. אישור ראש העירייה : אין להשאיל פריטי מצאי למי שאינו עובד המועצה, אלא באישור ראש המועצה או מי שהוסמך בידו. @ 33. ספירת מצאי : אחת לשנה, במועד שיקבע רשם המצאי, תיערך ספירת המצאי בכל יחידה לפי טופס המיועד לכך בהתאם [[פרט 26|לסעיפים 26(א) ו-(ג)]], [[פרט 27|27]] [[פרט 28|ו-28]], בשינויים המחויבים, וממצאיה יועברו לרשם המצאי. @ 34. דיווח על נזקים : מנהלי יחידות ידווחו לרשם המצאי על נזקים שנגרמו למצאי, לפי סדרי דיווח שעליהם הורה רשם המצאי (להלן - דו"ח). @ 35. גריעת פריט : גריעת פריט מצאי מהרישום בשל אובדן, או השבתה או מכל סיבה אחרת, תיעשה רק באישור ועדת רכש ובלאי, ערכו של הפריט ייקבע בהתאם למחיר השוק של פריט זהה חדש בעת הגשת הדו"ח. <פרסום> כ"ב בחשון תשי"א (2 בנובמבר 1950) <חתימות> חיים משה שפירא, שר הפנים 04bh25olyavdzmmbcx1yvvktuznnefu 1417565 1417443 2022-08-10T08:14:55Z Shahar9261 22508 wikitext text/x-wiki <שם> צו המועצות המקומיות, תשי"א-1950 <שם קודם> צו המועצות המקומיות (א), תשי"א-1950 === צו בדבר מועצות מקומיות === <מקור> ((ק"ת תשי"א, 178|צו המועצות המקומיות (א))), ((454|תיקון)), ((1367|תיקון מס' 12)); ((תשי"ב, 258|תיקון מס' 2)), ((740|תיקון מס' 11)); ((תשי"ג, 325|תיקון מס' 6)), ((791|תיקון מס' 13)), ((935|תיקון מס' 14)); ((תשי"ד, 364|תיקון מס' 13 (תיקון))), ((1151|תיקון מס' 6)); ((תשט"ו, 575|תיקון מס' 8)), ((593|תיקון מס' 9)), ((658|תיקון מס' 11)), ((830|תיקון מס' 16)), ((1074|תיקון מס' 17)), ((1170|תיקון מס' 18)), ((1202|תיקון מס' 19)), ((1202|תיקון מס' 20)); ((תשט"ז, 368|תיקון מס' 2)), ((507|תיקון מס' 3)), ((829|הוראת שעה)), ((856|הוראת שעה (מס' 2))), ((1129|תיקון מס' 9)); ((תשי"ז, 62|ת"ט)), ((1233|תיקון מס' 7)); ((תשי"ח, 590|תיקון מס' 7)), ((1475|הוראת שעה)), ((1603|הוראת שעה (מס' 2))), ((1850|תיקון מס' 24 - צו בדבר פטור מהיטל לצרכי סעד)); ((תשי"ט, 360|תיקון מס' 2)), ((545|תיקון מס' 3)), ((1756|תיקון מס' 15)), ((1894|תיקון מס' 18)), ((2003|תיקון מס' 20)); ((תש"ך, 266|תיקון)), ((572|תיקון מס' 4)), ((794|תיקון מס' 5)), ((940|תיקון מס' 6)), ((1478|תיקון מס' 9)); ((תשכ"ב, 280|תיקון)), ((429|ת"ט)), ((1067|תיקון מס' 2 - צו בדבר הגשת החלטה על הטלת ארנונות)), ((1147|ת"ט)), ((1392|תיקון מס' 3 - צו בדבר הגשת החלטה על הטלת ארנונות)); ((תשכ"ג, 1150|הוראת שעה)), ((1998|תיקון מס' 3)); ((תשכ"ד, 360|תיקון)), ((980|תיקון מס' 2)); ((תשכ"ה, 383|הוד-השרון (הוראת שעה))); ((תשכ"ו, 158|תיקון)), ((470|תיקון [צ"ל: תיקון מס' 2])), ((1023|תיקון מס' 2 [צ"ל: תיקון מס' 3])), ((2159|תיקון מס' 3 [צ"ל: תיקון מס' 4])); ((תשכ"ז, 107|תיקון)), ((440|ת"ט)), ((1313|תיקון מס' 2)), ((2830|תיקון מס' 3)); ((תשכ"ח, 330|תיקון)); ((תשכ"ט, 974|תיקון)), ((1550|תיקון מס' 2)), ((1852|ת"ט)), ((1966|ת"ט)); ((תשל"א, 244|תיקון)), ((862|תיקון מס' 2)), ((1475|תיקון מס' 3)); ((תשל"ב, 721|תיקון)), ((1327|תיקון מס' 2)), ((1638|תיקון מס' 3)); ((תשל"ג, 507|תיקון)), ((665|תיקון מס' 2)), ((680|תיקון מס' 3)), ((1497|תיקון מס' 4)), ((1792|תיקון מס' 5)); ((תשל"ד, 69|תיקון מס' 6)), ((762|ארנונה כללית (הוראת שעה))), ((1311|תיקון)), ((1568|תקנות שעת-חירום (משמר אזרחי))); ((תשל"ה, 7|תיקון)); ((תשל"ו, 272|תיקון)), ((1221|תיקון מס' 2)), ((2714|תיקון מס' 3)); ((תשל"ז, 231|תיקון)), ((675|תיקון מס' 2)), ((805|תיקון מס' 3)), ((1953|תיקון מס' 4)), ((1988|תיקון מס' 4 [צ"ל: תיקון מס' 5])), ((2589|תיקון מס' 5 [צ"ל: תיקון מס' 6])); ((תשל"ח, 1273|תיקון)), ((1708|תיקון מס' 2)); ((תשל"ט, 1044|תיקון)), ((1045|תיקון מס' 2)), ((1769|תיקון מס' 3)); ((תש"ם, 765|תיקון)), ((1637|תיקון מס' 2)), ((2064|ת"ט)), ((2096|ת"ט)); ((תשמ"א, 191|תיקון)), ((364|תיקון מס' 2)), ((506|תיקון מס' 3)), ((1100|תיקון מס' 4)), ((1280|תיקון מס' 5)); ((תשמ"ב, 708|תיקון)), ((772|תיקון מס' 2)), ((1180|תיקון מס' 3)); ((תשמ"ג, 906|תיקון)), ((1404|תיקון [צ"ל: תיקון מס' 2])), ((1724|תיקון מס' 2 [צ"ל: תיקון מס' 3])); ((תשמ"ד, 282|תיקון)), ((1578|תיקון מס' 2)); ((תשמ"ה, 71|תיקון)), ((419|תיקון [צ"ל: תיקון מס' 2])), ((752|תיקון [צ"ל: תיקון מס' 3])), ((1064|תיקון)), ((1162|תיקון מס' 4 [צ"ל: תיקון מס' 5])), ((1694|תיקון מס' 5 [צ"ל: תיקון מס' 6])); ((תשמ"ו, 413|תיקון)), ((413|תיקון מס' 2)), ((508|ת"ט)), ((1177|תיקון מס' 3)); ((תשמ"ז, 268|תיקון מס' 4 [צ"ל: תיקון])), ((1250|תיקון מס' 5 [צ"ל: תיקון מס' 2])); ((תשמ"ח, 588|תיקון)); ((תשמ"ט, 652|תיקון מס' 7 [צ"ל: תיקון])), ((652|תיקון מס' 8 [צ"ל: תיקון מס' 2])), ((1437|תיקון מס' 9 [צ"ל: תיקון מס' 3])); ((תשנ"א, 200|תיקון)); ((תשנ"ב, 316|תיקון)), ((661|תיקון מס' 2)); ((תשנ"ג, 771|תיקון)), ((914|תיקון מס' 2)); ((תשנ"ד, 105|תיקון)); ((תשנ"ה, 707|תיקון)), ((1198|תיקון מס' 2)); ((תשנ"ו, 755|תיקון)), ((904|תיקון מס' 2)); ((ס"ח תשנ"ו, 23|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211272)); ((תשנ"ז, 18|תיקון)), ((656|תיקון מס' 2)), ((866|תיקון מס' 3)); ((תשנ"ט, 115|תיקון)), ((1087|תיקון מס' 2)); ((תש"ס, 333|תיקון)); ((תשס"א, 223|תיקון)), ((809|תיקון מס' 2)); ((תשס"ו, 490|תיקון)); ((תשע"א, 1420|תיקון)); ((תשע"ב, 605|תיקון)); ((תשע"ג, 800|תיקון)); ((תשע"ד, 958|תיקון)); ((תשע"ה, 26|תיקון)); ((תשע"ו, 797|תיקון)), ((1464|תיקון מס' 2)), ((2267|תיקון מס' 3)); ((תשע"ז, 254|תיקון)); ((תשע"ח, 821|הוראת שעה)), ((2071|תיקון)), ((2071|תיקון מס' 2)), ((2494|תיקון מס' 3)); ((תש"ף, 1072|הוראת שעה)), ((1737|תיקון)), ((2135|הוראת שעה מס' 2)), ((2138|תיקון [צ"ל: תיקון מס' 2])); ((תשפ"א, 3446|הוראת שעה [תשע"ח] (תיקון)|9456)); ((תשפ"ב, 2009|הוראת שעה|9986)). ''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשמ"ב, 323|הודעה)), ((817|הודעה)); ((תשמ"ג, 76|הודעה)), ((1039|הודעה (מס' 2))); ((תשמ"ד, 139|הודעה)), ((1131|הודעה (מס' 2))), ((2650|הודעה (מס' 3))). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 2]] [[מפקודת המועצות המקומיות, 1941]], [[+|והסעיפים 14(א)]] [[+|ו-2(ד)]] [[לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948]], אני מצווה לאמור: __TOC__ == פרק ראשון: פרשנות (תיקון: תשכ"ב) == @ 1. הגדרות (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט, ס"ח תשנ"ו) : בצו זה - :- "המועצה" - כל אחת מהמועצות המקומיות ששמותיהן מפורשים [[בתוספת הראשונה]]; :- "תחום המועצה" - כל אחד מהשטחים המתוארים [[בתוספת הראשונה]]; :- "נכסים" - בנינים וקרקעות שבתחום המועצה, תפוסים או פנויים, ציבוריים או פרטיים, למעט רחוב; :: ((לפי [[חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) 1996|סעיף 5 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1995]], אחרי ההגדרה "נכסים" תבוא ההגדרה "רחוב" כלהלן:)) ::- "רחוב" - לרבות מסילת ברזל כמשמעותה [[בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו-(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972]], וכן מיתקנים לצורך מסילת הברזל או בקשר אליה, המהווים חלק בלתי נפרד ממנה; :- "בעל" - לרבות אדם המקבל, או הזכאי לקבל, הכנסה מנכסים, או שהיה מקבלה אילו היו הנכסים נותנים הכנסה, בין בזכותו הוא ובין כסוכן, כנאמן או כבא-כוח, בין שהוא הבעל הרשום של הנכסים ובין שאיננו הבעל הרשום, וכן שוכר משנה ששכרו נכסים לתקופה שלמעלה משלוש שנים; :- "מחזיק" - אדם המחזיק למעשה בנכסים כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון; :- "בנין" - כל מבנה בתחום המועצה או חלק ממנו, לרבות שטח הקרקע שעיקר שימושו הוא עם המבנה כחצר או כגינה או לכל צורך אחר של אותו מבנה, אך לא יותר מהשטח שקבעה לכך המועצה, למעט קרקע שהמבנה שעליה לא היה תפוס מעולם, כולו או מקצתו; :- "אדמה חקלאית" - כל קרקע בתחום המועצה שאינה בנין, המשמשת למטע, למשתלה, למשק בעלי חיים, לגידול תוצרת חקלאית או לגידול יער או פרחים; אולם אם היא נמצאת באזור מגורים או באזור מסחרי ואינה עולה בשטחה על חמישה דונמים, רשאית המועצה לראותה שלא כאדמה חקלאית בשים לב לדרגת התפתחותו של אותו אזור; :- "קרקע תפוסה" - כל קרקע בתחום המועצה שאינה אדמה חקלאית ומשתמשים ומחזיקים בה שלא ביחד עם בנין; :- "אדמת בנין" - כל קרקע בתחום המועצה שאינה לא בנין ולא אדמה חקלאית ולא קרקע תפוסה; :- "השר" - שר הפנים או אדם שהוסמך על ידיו לענין צו זה. == פרק שני: ייסוד מועצה והרכבה (תיקון: תשכ"ב) == @ 2. מועצה מקומית (תיקון: תשכ"ב) : מכריזים בזה כי תחום המועצה ינוהל על ידי מועצה מקומית שתיקרא בשם הנקוב בפרט המתאר אותו תחום [[שבתוספת הראשונה]]. @ 3. מועצה ראשונה (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3, תשל"ג-3, תשנ"ג-2) : (א) השר ימנה את חברי המועצה הראשונה שתוקם אחרי פרסום צו זה והיא תכהן עד שתיבחר מועצה לפי [[=חוק הבחירות|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965]] (להלן - חוק הבחירות). : (ב) השר רשאי בכל עת למנות חברים נוספים למועצה ראשונה ממונה וכן רשאי הוא בכל עת להעביר מכהונתו חבר מועצה שמונה ולמנות אחר במקומו. @ 4. מועצה ראשונה נבחרת (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3, תשכ"ז-3) : על אף האמור [[בסעיף 3]] רשאי השר, בנסיבות המצדיקות זאת לדעתו, לצוות על עריכת בחירות למועצה ראשונה ביום שייקבע לכך. @ 5. מועצה ראשונה תתכנס ע"י השר (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3, תשכ"ז-3, תשל"ט-2) : הישיבה הראשונה של מועצה ממונה, תתכנס על פי הזמנת השר והוא ישב בראשה וינהלה עד שייבחר ראש המועצה בהתאם [[לסעיף 109]]. @ 6. מספר חברי מועצה (תיקון: תשכ"ב, תשל"ט-2) : (א) מועצה תהא מורכבת ממספר חברים שיקבע השר לפי הטבלה הנתונה בסעיף קטן (ב) בהתאם למספר התושבים שהתגוררו בתחום המועצה ביום 31 בדצמבר שלפני יום הבחירות על פי הרישום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965]]; תעודה מאת השר המעידה על מספר זה תשמש ראיה לתוכנה. : (ב) וזו הטבלה: {| ! הסוג !! מספר התושבים !! מספר חברי המועצה |- | א || עד 1000 || 5 |- | ב || 1001 עד 3000 || 7 עד 9 |- | ג || 3001 עד 25,000 || 9 עד 15 |- | ד || למעלה מ-25,000 || 15 עד 21 |} : (ג) השר רשאי להגדיל את מספר חברי המועצה הנמנית עם סוג משלושת הסוגים הראשונים, כדי המספר המקסימלי הקבוע בטבלה לסוג הבא אחריו. @ 7. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ג-2, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 8. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 9. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 10. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 11. כניסה לתפקיד (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3, תשנ"ו-2) : (א) מועמדים בבחירות למועצה שפקיד הבחירות הכריז עליהם כמי שנבחרו חברי מועצה לפי [[סעיף 46 לחוק הבחירות]], או שנקבעו כחברי המועצה בפרוטוקול שנוהל לפי [[סעיף 66 לחוק הבחירות]], יתחילו לכהן 21 ימים לאחר יום הבחירות; התקיימו בחירות חוזרות לראשות המועצה המקומית לפי [[סעיף 9(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975]], יתחילו המועמדים האמורים לכהן 21 ימים לאחר יום הבחירות החוזרות. : (ב) המועצה תקיים את ישיבתה הראשונה תוך 14 ימים מיום התחלת כהונתם של חברי המועצה כאמור בסעיף קטן (א). @ 12. רציפות הכהונה (תיקון: תשכ"ב) : מועצה קיימת תמשיך בתפקידה עד שתיכנס לתפקידה מועצה חדשה. == פרק שלישי: הכנת הבחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) __NOSUB__ == === סימן א': ועדת בחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) === @ 13. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 14. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 15. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 16. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) === סימן ב': פנקס בוחרים (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) === @ 17. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 18. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 19. בעלי זכות לבחור (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (א) (((בוטל).)) : (ב) כדי להסיר ספק נאמר בזה כי לצרכי צו זה - :: (1) אין לאדם בכל יום מן הימים אלא מקום מגורים קבוע אחד; :: (2) מקום מגוריו הקבוע של חייל בצבא-הגנה לישראל הוא המקום שהיה מקום מגוריו הקבוע ביום התגייסותו. @ 20. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 21. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) === סימן ג': עררים וערעורים (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) === @ 22. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 23. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 24. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 25. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 26. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 27. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 28. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 29. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 30. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) == פרק רביעי: בחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) __NOSUB__ == === סימן א': שיטת הבחירות וסדריהן (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) === @ 31. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 32. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 33. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 34. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 35. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) === סימן ב': המועמדים (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) === @ 36. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 37. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 38. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 39. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 40. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 41. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 42. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 43. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 44. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 45. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) === סימן ג': הסכמי בחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) === @ 46. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 47. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 48. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 49. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) === סימן ד': נבחרים בלי קלפי (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) === @ 50. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 51. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 52. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) === סימן ה': בחירות בקלפי (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) === @ 53. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 54. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 55. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 56. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 57. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 58. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 59. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 60. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 61. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 62. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) === סימן ו': ההצבעה (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) === @ 63. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 64. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 65. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 66. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 67. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 68. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 69. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 70. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 71. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 72. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 73. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 74. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 75. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 76. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 77. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 78. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) === סימן ז': חלוקת המקומות במועצה ופרסום התוצאות (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) === @ 79. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 80. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 81. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 82. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 83. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 84. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 85. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 86. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) === סימן ח': הוראות כלליות לבחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) === @ 87. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 88. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 89. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 90. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) === סימן ט': ערעורי בחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) === @ 91. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 92. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 93. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 94. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 95. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) === סימן י': עבירות בקשת לבחירות (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) === @ 96. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 97. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 98. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 99. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) @ 100. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו-3) : (((בוטל).)) == פרק חמישי: חברי מועצה, ראש מועצה וסגניו (תיקון: תשכ"ב) == === סימן א': חברות במועצה (תיקון: תשכ"ב) === @ 101. פסולים לכהונה (תיקון: תשכ"ב, תשל"ג-2, תשל"ג-5, תשנ"ז, תשס"א-2, תשע"ה) : ואלה פסולים לכהן כחברי מועצה נבחרת: : (1) מי שמקום מגוריו הקבוע שוב אינו בתחום המועצה; : (2) מי שהוכרז פסול דין לפי [[סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962]]; : (3) שוטר; : (4) עובד המדינה במשכורת, שעבודתו קשורה בעניני המינהל המחוזי או השלטון המקומי, או שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי התאמה בין תפקידיו בשירות המדינה ובין תפקידיו כחבר המועצה; : (5) עובד במשכורת באותה מועצה; : (6) עובד במשכורת בכל רשות מקומית אחרת, שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי התאמה בין תפקידיו בשירות הרשות המקומית ובין תפקידיו כחבר המועצה; : (7) מי שהורשע בפסק דין שנהיה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר המועצה, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, וקבע בית המשפט כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון; : (7א) מי שנידון למאסר כאמור [[בסעיף 7 לחוק הבחירות]] ולא הצהיר אמת, או לא הגיש הודעה או בקשה לפי הוראות [[סעיף 7א לחוק האמור]]; : (8) מי שהוכרז פושט רגל לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל, 1936]], ואם ניתן לו צו שחרור החלטי לפי [[הפקודה האמורה]] או צו המבטל את ההכרזה משום שחובותיו של פושט הרגל שולמו במלואן - טרם עברו שנתיים ממועד תחילתו; : (9) מי שחייב חוב סופי בשל ארנונה או בשל אספקת מים בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, "חוב סופי" - חוב, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי העניין, ואם הוגשו ערעור או תובענה אחרת - לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד. @ 101א. קביעת קלון על ידי בית המשפט (תיקון: תשס"א-2) : (א) גזר בית המשפט את דינו של חבר מועצה בשל עבירה פלילית, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, יקבע בית המשפט בגזר הדין אם יש בעבירה שעבר משום קלון; החלטת בית המשפט לענין קלון ניתנת לערעור כאילו היתה חלק מגזר הדין. : (ב) לא קבע בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), או שחבר המועצה החל לכהן בין מועד מתן גזר הדין לבין המועד שבו פסק הדין נהיה סופי, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, כל עוד פסק הדין לא נהיה סופי, לפנות לבית המשפט ולבקשו לקבוע אם יש בעבירה משום קלון; הבקשה תוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין ואם הוגש ערעור, לבית המשפט שלערעור. : (ג) מזכירות בית המשפט תמציא עותק מפסק הדין או מהחלטת בית המשפט, לפי הענין, למזכיר הרשות המקומית ולשר הפנים. @ 102. כהונה בפסלות (תיקון: תשכ"ב, תשל"ט-2) : המכהן כחבר מועצה והוא פסול לכך, דינו - קנס חמש מאות לירות. @ 103. חבר מועצה המעונין בחוזה (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ד-2, תשכ"ז-2) : (א) חבר מועצה שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו או על ידי קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם המועצה, למענה או בשמה, או בכל ענין העומד לדיון במועצה או בועדה מועדותיה, פרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים - :: (1) יודיע על כך למועצה, בכתב או בעל פה, מיד לאחר שנודע לו כי החוזה, העסק או הענין האמורים עומדים לדיון וההודעה תירשם בפרוטוקול; :: (2) לא ישתתף בדיונים על החוזה, העסק או הענין במועצה או בועדה ולא יצביע בהצבעה על כל שאלה בקשר להם; :: (3) לענין סעיף זה, "קרוב" לאדם פלוני כמשמעותו [[בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963]]. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) אינן חלות על חבר מועצה מחמת היותו בעל מניות או חבר בגוף משפטי שיש לו חלק או טובת-הנאה בחוזה או בעסק כאמור באותו סעיף קטן, אלא אם היה אותו חבר משמש מנהל או פקיד אחראי בגוף משפטי, או אם היה חלקו בהונו או ברווחיו של הגוף עולה על 5 אחוזים. : (ג) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס חמש מאות לירות או שני הענשים כאחד. @ 103א. איסור התקשרות בחוזים (תיקון: תשל"ט-2) : (א) חבר מועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שיש לאחד מהאמורים חלק העולה על עשרה אחוזים בהונו או ברווחיו או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם המועצה; לענין זה, "קרוב" - בן זוג, הורה, בן או בת, אח או אחות. : (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול - :: (1) לגבי חוזה בדבר מתן שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושביה, לאחד מהמנויים בסעיף קטן (א); :: (2) לגבי הסכם בהליכי רכישה לפי [[פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]], או בהליכי העברת מקרקעין במקום רכישה כאמור; :: (3) לגבי חוזה או עסקה שהמועצה ברוב של שני שלישים מחבריה ובאישור השר התירה ובתנאים שהתירה; הודעה על מתן היתר כאמור תפורסם ברשומות. : (ג) חוזה שנערך בניגוד להוראות סעיף זה ניתן לביטול על פי החלטת המועצה ברוב חבריה או על פי החלטת השר, ומשבוטל כך לא תהא המועצה חייבת להחזיר את מה שקיבלה על פי החוזה או לשלם את שוויו של מה שקיבלה, ובלבד שלא יהיה בביטול החוזה כדי לגרוע מזכויות צד שלישי שנרכשו בתום לב. : (ד) לענין סעיף זה, דין התקשרות עם תאגיד שלמועצה שליטה בו כדין התקשרות עם המועצה; לענין זה, "שליטה" - כמשמעותה לפי [[סעיף 2 לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963]]. : (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על התקשרויות שנעשו לפני תחילת כהונתו של חבר המועצה שבשלו חל האיסור; אולם עם תחילת הכהונה יודיע בכתב חבר המועצה למועצה על כל התקשרות האסורה לפי הוראת סעיף קטן (א) שנעשתה לפני תחילת כהונתו, וכל עוד לא נסתיימה התקשרות זו לא יעסוק אותו חבר המועצה בתוקף כהונתו במועצה בכל ענין הנוגע להתקשרות האמורה. : (ו) העובר ביודעין על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שנה אחת או קנס חמישים אלף לירות או פי שלושה משוויה של טובת ההנאה שהושגה על ידי העבירה או שלושת הענשים כאחד. : (ז) הרשעה בעבירה לפי סעיף זה תיחשב כהרשעה בעבירה שיש עמה קלון. : (ח) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 103]]. @ 104. העדר מישיבות המועצה (תיקון: תשכ"ב, תשל"ט-2) : (א) חבר המועצה שנעדר מישיבות המועצה שלושה חדשים רצופים או שנעדר משלוש ישיבות רצופות - אם היו בשלושה חדשים פחות משלוש ישיבות - יחדל להיות חבר המועצה, זולת אם נעדר בגלל מחלה שמנעה ממנו את נוכחותו בישיבה או בגלל שירות בצבא-הגנה לישראל או בגלל שליחות ציבורית או ברשות המועצה שניתנה מראש ובתנאי שראש המועצה או הממונה על המחוז שלח לו הודעה כמפורט בסעיף זה. : (ב) בתום החודש השני להעדרו של חבר המועצה מישיבות המועצה או מיד אחרי הישיבה השניה ממנה נעדר, הכל לפי הענין, ישלח לו ראש המועצה הודעה בכתב שתכלול פירוט ישיבות המועצה מהן נעדר וכן נוסחו המלא של סעיף זה. : (ג) ההודעה תישלח לחבר המועצה בדואר במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה יישלח בדואר במכתב רשום לממונה על המחוז. : (ד) לא שלח ראש המועצה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תוך שבעה ימים מיום שדרש ממנו הממונה על המחוז לעשות כן, ישלח הממונה על המחוז לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש המועצה. @ 105. הודעה על חדילת חברות במועצה (תיקון: תשכ"ב, תשל"ט-2, תשמ"ט-2, תשס"א-2, תשע"ה) : (א) נראה לראש המועצה, כי חבר המועצה פסול לכהן כחבר המועצה או שחדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור [[בסעיף 104]], ישלח לו ראש המועצה, בדואר במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה, הודעה בדבר התפנות מקומו במועצה ויפרט בה את הסיבות לכך. : (ב) עם משלוח ההודעה כאמור בסעיף קטן (א) ימציא ראש המועצה העתק מההודעה לידי הממונה על המחוז, אישית או בדואר במכתב רשום. : (בב) נראה לממונה על המחוז שחבר המועצה פסול לכהן כחבר המועצה או שחדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור [[בסעיף 104]], ולא שלח ראש המועצה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תוך ארבעה עשר יום מיום שדרש ממנו הממונה על המחוז לעשות כן, ישלח הממונה על המחוז לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש המועצה. : (ג) כתום שלושים יום מיום שנשלחה אליו הודעה כאמור בסעיף קטן (א) או (בב), יחדל חבר המועצה לכהן כחבר המועצה, זולת אם תוך הזמן האמור - :: (1) הגיש אותו חבר המועצה בקשה לבית משפט מוסמך לביטול ההודעה, ובמקרה זה לא יחדל לכהן כאמור עד שבית המשפט החליט אחרת; או :: (2) התברר לשולח ההודעה שלא נתקיימו הנסיבות המחייבות את שליחתה והוא ביטל אותה בהודעה מנומקת בכתב על כך לחבר המועצה; העתק מהודעת הביטול יימסר לידי הממונה על המחוז או ראש המועצה, הכל לפי הענין. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), מי שפסול לכהן לפי [[סעיף 101(7)]], תיפסק חברותו במועצה מיום שפסק הדין נהיה סופי. : (ה) על מי שפסול לכהן לפי [[סעיף 101(7א)]] יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), ואולם אם הגיש בקשה לביטול ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(1) יושעה מחברותו במועצה עד להחלטת בית המשפט בבקשה. : (ו) על מי שפסול לכהן לפי [[סעיף 101(9)]], יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) ו-(ה), בשינויים אלה: :: (1) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תישלח בידי הגזבר, והוא יציין בה כי על חבר המועצה לשלם את חובו או להסדיר אותו, לרבות בדרך של פריסתו (בסעיף זה - הסדרת חוב); :: (2) כהונתו של חבר המועצה תיפסק בתום שישים ימים מיום שנשלחה אליו הודעה כאמור בפסקה (1), זולת אם - ::: (א) בתוך שלושים ימים ממועד משלוח ההודעה הסדיר את החוב; ::: (ב) בתוך שישים ימים ממועד משלוח ההודעה התקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ג); :: (3) הגזבר יודיע לממונה על תחילת השעיה ועל הפסקת כהונה של חבר המועצה; :: (4) הממונה יוודא את קיומן של הוראות סעיף קטן זה. @ 105א. הוראות לענין השעיה (תיקון: תשס"א-2) : (א) קבע בית המשפט לפי [[סעיף 101א]] כי יש עם העבירה שבה הורשע חבר המועצה משום קלון, יושעה חבר המועצה מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו. : (ב) הושעה חבר המועצה לפי סעיף קטן (א) או לפי [[סעיף 105(ה) או (ו)]], יחולו הוראות [[סעיף 106]]; חזר חבר המועצה לכהן לאחר שזוכה בערעור או לאחר שקבע בית המשפט כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, או לאחר שהחליט בית המשפט שלא נתקיימה העילה לפסלות כהונה לפי [[סעיף 101(7א)]] [[או 101(9)]], יחדל לכהן האחרון שנהיה לחבר המועצה מתוך רשימת המועמדים, ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולכהן כחבר מועצה מכוח הוראות [[סעיף 106(א) או (ב)]]. @ 106. חליפו של חבר מועצה שחדל לכהן (תיקון: תשכ"ב, תשס"א-2) : (א) חבר מועצה שחדל לכהן או שפקעה כהונתו, יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימת המועמדים של אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות הקודמות למועצה; ואם המועמד הזה כבר נכנס למועצה בדרך זו קודם לכן או שהוא פסול או שאינו יכול להיות חבר מועצה מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב לראש המועצה שאין ברצונו להיות חבר מועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו בא אחריו ברשימת המועמדים האמורה, וכן הלאה. : (ב) אם אין ברשימה מי שימלא את המקום הפנוי, כאמור בסעיף קטן (א) ימונה ללא דיחוי חבר חדש, מבין אנשים הזכאים להיבחר כחברי המועצה, על ידי השר, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם לדעת השר אין ארגון כזה - בהתחשב עם רצונם של אותם האנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור. @ 107. תוקף פעולות (תיקון: תשכ"ב) : חבר מועצה, המכהן בתפקידו כשהוא פסול לכהן כחבר מועצה לפי [[סעיף 101]], או שחדל להיות חבר המועצה לפי [[סעיף 104]], יראו את מעשיו בתפקידו כחבר מועצה כאילו נעשו על ידי חבר מועצה המכהן כדין. @ 108. התפטרות חבר המועצה (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ד-2, תשכ"ו-3, תש"ס) : (א) חבר המועצה רשאי, בהודעה לראש המועצה, להתפטר מתפקידו; חברותו במועצה נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב התפטרותו הגיע לידי ראש המועצה זולת אם חזר בו מהתפטרותו לפני כן. : (ב) חבר המועצה ימציא העתק מהודעתו לחברי המועצה ולממונה על המחוז. @ 108א. סייג למועמדות חבר מועצה שפרש מסיעתו (תיקון: תשנ"ג-2, תשנ"ד, תשס"א) : (א) חבר המועצה שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו תוך שלושים ימים מיום פרישתו, לא ייכלל, בבחירות למועצה שלאחריה, ברשימת מועמדים שהגישה סיעה של המועצה היוצאת או סיעה של הכנסת. : (ב) חבר המועצה שפרש מסיעתו לא יהיה במהלך כהונת אותה המועצה, לראש המועצה או לסגן ראש המועצה. : (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על התפלגות סיעה. : (ד) לענין סעיף זה - ::- "סיעה" - רשימת המועמדים שבמסגרתה נבחר חבר המועצה לתפקידו לפי [[=חוק הבחירות|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965]] (להלן - חוק הבחירות); ::- "התפלגות סיעה" - כל אחד מאלה: ::: (1) פרישת קבוצה של שניים מחברי מועצה מתוך סיעה שנבחרו בה שלושה חברי מועצה, או פרישת קבוצה של שלושה מחברי המועצה מסיעתם, יהא מספר חבריה אשר יהא, ובלבד שכל חברי הקבוצה מסרו הודעה משותפת בכתב על פרישתם, לראש המועצה, ושהפרישה נעשתה שנתיים לפחות אחרי מועד התחלת כהונתם של חברי המועצה כאמור [[בסעיף 11]]; ::: (2) התפלגות של סיעה שהיא צירוף של סיעות של המועצה היוצאת שנקבעו כאמור [[בסעיף 25(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965]], או צירוף של ארגונים שלא היו סיעה במועצה היוצאת או צירוף של סיעה של המועצה היוצאת וארגון כאמור וההתפלגות היא על פי ההשתייכות לאותן סיעות או ארגונים; ובלבד שהסיעה המתפלגת כאמור הגישה לפקיד הבחירות בעת הגשת רשימת המועמדים שלה הודעה בכתב בדבר צירוף של סיעות או ארגונים כאמור בציון ההשתייכות של המועמדים; ::- "פרישה מסיעה" - ::: (1) הודעה על פרישה מסיעה; ::: (2) הצבעה בניגוד לעמדת הסיעה, שלא בהסכמת רוב חבריה, באחד מאלה: :::: (א) אישור או אי אישור תקציב המועצה כאמור [[בסעיף 186ג]]; :::: (ב) בחירת ראש המועצה לפי [[=חוק הבחירה הישירה|סעיף 24(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975]] (להלן - חוק הבחירה הישירה); :::: (ג) בחירת סגן ראש המועצה לפי [[+|סעיף 14]] או [[סעיף 15 לחוק הבחירה הישירה]]; ::: ואולם, לא ייחשבו כפרישה מסיעה, הודעה או הצבעה כאמור שנעשו החל ביום קביעת סיעות המועצה לפי [[סעיף 25 לחוק הבחירות]] ועד תום כהונתה של המועצה; ::- "עמדת הסיעה" - עמדתם של רוב חברי הסיעה במועצה בהצבעה שקיימה המועצה בענין מהענינים המנויים בהגדרת "פרישה מסיעה". @ 108ב. קביעת פרישתו של חבר המועצה (תיקון: תשנ"ג-2) : (א) דבר פרישתו של חבר המועצה, כאמור [[בסעיף 108א]] ייקבע בידי ראש המועצה על יסוד בקשה בכתב שהוגשה בידי רוב חברי הסיעה שעמה נמנה חבר המועצה שאת פרישתו מבקשים לקבוע, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך שבעה ימים ממעשה הפרישה ולאחר שניתנה לנציג המבקשים ולחבר המועצה שאת דבר פרישתו מבקשים לקבוע, הזדמנות לטעון טענותיהם בפני ראש המועצה. : (ב) חבר המועצה שדבר פרישתו נקבע בידי ראש המועצה או סיעה שבקשתה לפי סעיף קטן (א) נדחתה, או לא נענתה תוך 30 ימים, רשאים לערער על הקביעה בפני בית המשפט המחוזי שהמועצה נמצאת באזור שיפוטו. : (ג) ערעור כאמור יוגש תוך 30 ימים מהחלטת ראש המועצה או מתום 30 הימים האמורים בסעיף קטן (ב), הכל לפי המוקדם, והוא יידון בפני שופט יחיד; החלטת השופט תהיה סופית. : (ד) החליטו ראש המועצה או בית המשפט כי חבר המועצה פרש מסיעתו, יודיע על כך ראש המועצה לפקיד הבחירות שנתמנה לפי [[סעיף 29 לחוק הבחירות]], לא יאוחר מיום קביעת הסיעות לפי [[סעיף 25 לחוק האמור]]. === סימן ב': ראש המועצה וסגניו (תיקון: תשכ"ב) === @ 109. ראש המועצה (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ב, תשל"ט-2, תשנ"ג-2) : (א) המועצה, בישיבה הראשונה אחרי התמנותה, תבחר אחד מחבריה לראש המועצה; הבחירה טעונה אישור השר. : (ב) לא יכהן כראש המועצה חבר המועצה שאינו יודע קרוא וכתוב, אלא שאם ראה השר שטובת המקום דורשת זאת רשאי הוא להתיר כהונתו זו, בתנאים וסייגים שיקבע. @ 110. בחירת ראש המועצה (תיקון: תשכ"ב) : ההצבעה בבחירת ראש המועצה תהא גלויה ויחולו עליה כללים אלה: : (1) המועמד שקיבל למעלה ממחצית הקולות של כל חברי המועצה - הוא הנבחר; : (2) לא קיבל שום מועמד רוב כזה, מצביעים שנית; לפי דרישת חבר מחברי המועצה תידחה ההצבעה השניה לישיבה אחרת שתקויים ביום החול הבא אחרי יום הישיבה הראשונה; : (3) המועמד שקיבל בהצבעה השניה או בכל הצבעה נוספת למעלה ממחצית הקולות של חברי המועצה המצביעים (להלן בסעיף זה - רוב) - הוא הנבחר; : (4) לא קיבל שום מועמד רוב בהצבעה השניה, מצביעים שלישית; : (5) לא קיבל שום מועמד רוב בהצבעה השלישית, מצביעים רביעית; לפי דרישת חבר מחברי המועצה תידחה ההצבעה הרביעית לישיבה אחרת שתקויים ביום החול הבא אחרי יום הישיבה בה נערכה ההצבעה השלישית; בהצבעה הרביעית עומדים לבחירה רק אותם המועמדים שעמדו לבחירה בהצבעה השלישית; : (6) לא קיבל שום מועמד רוב בהצבעה הרביעית, חוזרים ומצביעים עד שמועמד אחד יקבל רוב; בהצבעה החמישית וכך בכל הצבעה נוספת לא יועמד לבחירה (להלן בסעיף זה - יצא) המועמד שקיבל בהצבעה הקודמת את מספר הקולות הקטן ביותר. קיבלו מועמדים אחדים מספר שווה של קולות והוא מספר הקולות הקטן ביותר, ינהגו כך: היו שני מועמדים כאמור, יצא אחד מהם, כפי שייקבע על-ידי הגרלה; היו יותר משנים, יצא לפני כל הצבעה נוספת רק מועמד אחד, כפי שייקבע על ידי הגרלה; : (7) כל הגרלה לפי סעיף זה תיערך בו במקום על ידי יושב ראש הישיבה; היה היושב ראש עצמו מועמד לראשות המועצה בהצבעה שקדמה להגרלה, תיערך ההגרלה על ידי חבר המועצה שהיא תמנהו לכך. @ 111. רציפות כהונת ראש המועצה (תיקון: תשכ"ב) : עד שייבחר ראש המועצה לפי [[סעיף 110]], יכהן כראש המועצה האדם שנשא בכהונה זו במועד הבחירות, אם נבחר למועצה החדשה, ואם לא נבחר - האדם שהשר ימנהו לכך. @ 112. ראש המועצה (תיקון: תשכ"ב, תשל"ט-2) : (א) המועצה תפעל באמצעות ראש המועצה; אין בהוראה זו כדי לפגוע בסמכויות המועצה לפי [[חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965]], או לפי כל דין אחר. : (ב) ראש המועצה יהיה אחראי לכך שהתפקידים שהוטלו על המועצה בצו זה או בכל דין אחר יבוצעו כראוי. @ 112א. האחריות לביצוע החלטות המועצה (תיקון: תשל"ט-2) : ראש המועצה יהיה אחראי לכך שהחלטות המועצה יבוצעו כהלכה; הצריכה ההחלטה הוצאה מכספי המועצה, יהיה ראש המועצה אחראי לכך שההחלטה תבוצע בהתאם לתקציב המאושר ובהתאם להוראות אחרות של צו זה או של כל דין אחר; בהעדר ראש המועצה יהיו החובות האמורות על ממלא מקומו לפי [[+|הסעיפים 14]] [[או 16 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה-1975]]. @ 112ב. (תיקון: תשל"ט-2, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 113. בחירת סגן ראש המועצה (תיקון: תשכ"ב) : המועצה תבחר מבין חבריה בסגן ראש מועצה אחד לפחות. הוראות [[סעיף 110]] יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על בחירת סגן ראש המועצה. @ 114. ממלא מקום ראש המועצה (תיקון: תשכ"ב, תשל"א-2) : (א) נבצר מראש המועצה לפעול, או שחדל לכהן וטרם נבחר ראש מועצה חדש, ימלא את מקומו - :: (1) סגן ראש המועצה - אם יש סגן אחד בלבד; :: (2) אותו הסגן שהמועצה תמנהו לכך - אם יש יותר מסגן אחד; :: (3) אותו חבר המועצה שהיא תמנהו לכך - אם נבצר מהסגן או מכל הסגנים לפעול, או אם הסגן או כל הסגנים חדלו לכהן וטרם נבחר סגן חדש, ובלבד שממלא מקומו של ראש המועצה ידע קרוא וכתוב; השר רשאי, אם ראה שטובת המקום דורשת זאת, להתיר שממלא מקומו של ראש המועצה כאמור ימלא תפקיד זה בתנאים וסייגים שיקבע. : (ב) באין ממלא מקום לפי סעיף קטן (א), יכנס מזכיר המועצה, תוך 7 ימים, ישיבת מועצה שלא מן המנין, לשם בחירת ממלא מקום ראש המועצה, וינהלה עד לבחירת ממלא מקום. : (ג) לא נבחר ממלא מקום בישיבה האמורה או לא היה בה מנין חוקי, ימנה השר את ממלא המקום. @ 115. משכורת ראש המועצה, סגנו וממלא מקומו (תיקון: תשכ"ב, תשמ"א, תשנ"ג-2) : ראש המועצה, סגנו וכן מי שממלא את מקום ראש המועצה לפי [[סעיף 114(א)(3) או (ג)]], רשאים לקבל מקופת המועצה משכורת באישור השר ובשיעור שקבע השר. @ 116. חדילת כהונתו של ראש המועצה או סגנו (תיקון: תשכ"ב) : (א) ראש המועצה או סגן ראש המועצה יחדל לכהן אם אירע אחד מאלה: :: (1) חדל להיות חבר המועצה; :: (2) התפטר; :: (3) הועבר מכהונתו על ידי המועצה. : (ב) להחלטת המועצה להעביר את ראש המועצה או סגן ראש המועצה מכהונתו לא יהיה תוקף אלא אם נתקבלה בישיבה שנקראה במיוחד לענין זה והצביעו בעדה למעלה ממחצית כל חברי המועצה; ואולם אם סיבת ההעברה מכהונה היא חיוב בדין, בפסק דין סופי, על עבירה שיש בה קלון - תספיק החלטה המתקבלת ברוב רגיל. @ 117. הודעה על שינויים בכהונה (תיקון: תשכ"ב) : המועצה תודיע לשר על כל בחירה, התפטרות או העברה מכהונה של ראש המועצה או סגנו והוא יפרסם הודעה על כך ברשומות. @ 118. בחירת ראש המועצה או סגן ראש המועצה שחדלו לכהן (תיקון: תשכ"ב, תשנ"ג-2) : ראש המועצה שחדל לכהן או סגן ראש המועצה שחדל לכהן ואין מלבדו סגן ראש מועצה אחר, תבחר המועצה באופן הקבוע [[בסעיף 110]] ראש מועצה או סגן ראש המועצה חדש לא יאוחר מאשר בישיבה הרגילה הבאה לאחר שנתפנה מקומו; בחירת ראש המועצה טעונה אישור השר; חדל ראש המועצה לכהן על פי החלטת המועצה, תבחר באופן הקבוע [[בסעיף 110]], ראש מועצה באותה ישיבה או, לפי דרישת שליש חברי המועצה, בישיבה שתתקיים כעבור 48 שעות משעת כינוסה של אותה ישיבה ובאותו מקום, ואם חל מועד זה ביום מנוחה, ביום החול הראשון שלאחר אותו יום המנוחה. @ 119. אצילת תפקידים של ראש המועצה (תיקון: תשכ"ב) : סגן ראש המועצה, חבר המועצה או עובד המועצה רשאי למלא את תפקידו של ראש המועצה ולשמש בסמכויותיו במידה שנאצלו לו על ידי ראש המועצה, באישור המועצה, אם באופן כללי ואם לענין מסויים או לסוג מסויים של ענינים. @ 119א. אי תחולה (תיקון: תשל"ו-2, תשמ"א, תשנ"ג-2) : (א) [[פסקה (1) לסעיף 108(א)]] [[וסעיפים 109 עד 111]], [[113]], [[114]], [[116 עד 119]] לא יחולו על ראש מועצה וסגניו שנבחרו לפי [[חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה-1975]]. : (ב) ראש המועצה וסגן ראש המועצה שנבחרו כאמור בסעיף קטן (א) רשאים לקבל משכורת מקופת המועצה, באישור השר ובשיעור שקבע. == פרק ששי: ועדות (תיקון: תשכ"ב) == @ 120. ועדת הנהלה (תיקון: תשכ"ב, תשע"ח-4) : (א) למועצה תהא ועדת הנהלה קבועה, שתפקידה לנהל את עניני המועצה, לתאם את פעולותיהן של ועדותיה ולפקח עליהן, להשגיח שהחלטות המועצה והחלטות ועדותיה יוצאו אל הפועל כדין, ולמלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה על ידי המועצה. : (ב) ועדת ההנהלה תיבחר על ידי המועצה מבין חבריה. : (ג) לעניין [[סעיף 206 לפקודת העיריות]], כפי שהוחל [[בסעיף 34א לפקודת המועצות המקומיות]], תמלא ועדת ההנהלה את תפקידי ועדת הכספים במועצה שלא מונתה בה ועדת כספים. @ 121. ועדה חקלאית (תיקון: תשכ"ב, תשע"ו-3) : למועצה תהא ועדה חקלאית קבועה כאמור [[בתוספת השניה]] אם הורה על כך השר לפי [[סעיף 2א(ב) לתוספת השנייה]]. @ 122. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ד-2, תשל"ט-2, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 122א. (תיקון: תשכ"ד-2, תשנ"ז-3, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 123. ועדת מכרזים (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ו, תשל"ט-2) : (א) המועצה תבחר מבין חבריה ועדת מכרזים קבועה שתפקידיה לבדוק הצעות מחירים המוגשות למועצה בעקבות פרסום מכרז ולהמליץ לפני ראש המועצה על ההצעה שלדעת הועדה ראוייה לאישורו; ראש המועצה לא יהיה חבר בועדת המכרזים. : (ב) החליט ראש המועצה לאחר עיון בהמלצות ועדת המכרזים שלא לאשר את ההצעה שעליה המליצה הועדה, ירשום את הנימוקים להחלטתו ויביאם לידיעת המועצה בישיבתה הקרובה. : (ג) ראש המועצה רשאי, באישור המועצה, לאשר הצעה מבין ההצעות שהיו לפני ועדת המכרזים, אף שהועדה לא המליצה עליה. @ 123א. ועדת מל"ח (תיקון: תשל"ב) : (א) המועצה תבחר ועדה להכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום (להלן - ועדת מל"ח). : (ב) הוראות [[סעיף 125]] לא יחולו על הרכב ועדת מל"ח. @ 123ב. ועדת בטחון (תיקון: תשל"ד-4, תשל"ו) : (א) במועצה מקומית שבה נתכונן משמר בטחון אזרחי, כמשמעותו [[בפקודת המשטרה]], תוקם ועדת בטחון אשר תייעץ ותסייע למשטרה בענין המשמר האזרחי. : (ב) חברי ועדת הבטחון יהיו: :: (1) נציגי המועצה המקומית שתמנה המועצה; :: (2) נציגי שרים אלה, אם ראו לשלוח נציג: נציג שר הבטחון, שימנה מפקד הג"א מחוזי, כמשמעותו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951]]; נציג שר החינוך והתרבות, שימנה מנהל הלשכה המחוזית של המשרד; נציג שר המשטרה, שימנה מפקד משטרת המחוז; :: (3) חברים אחרים כפי שתחליט הועדה. : (ג) על נציגי המועצה המקומית בועדת הבטחון לא יחולו הוראות [[סעיף 125]]. @ 124. ועדות שונות (תיקון: תשכ"ב) : נוסף על הועדות הנקובות בצו זה או בכל חוק אחר רשאית המועצה לבחור ועדות קבועות או ועדות ארעיות לענינים או למקרים מסויימים. @ 125. הרכב הועדות (תיקון: תשכ"ב) : ועדה של המועצה שלא נקבע לה הרכב על פי חיקוק, יהיו רבע חבריה, לפחות, חברי המועצה, והשאר - בעלי זכות להיבחר כחברי המועצה, שאינם פסולים לפי [[סעיף 101]], ובלבד שההרכב הסיעתי הכולל של כל הועדות האמורות יהיה בהתאם להרכב הסיעתי של המועצה. @ 126. יושבי ראש לועדות המועצה ותפקידיהם (תיקון: תשכ"ב, תשל"ב) : (א) ראש המועצה יהיה בתוקף משרתו יושב ראש בועדת ההנהלה ובועדת מל"ח; יושבי ראש לשאר הועדות ייבחרו על ידי המועצה מתוך חבריה חוץ מועדה שביחס אליה יש בצו זה הוראה אחרת. : (ב) יושב ראש הועדה יעשה כל האפשר שהחלטות הועדה יוצאו אל הפועל כדין. @ 127. תקופת הכהונה של ועדות המועצה (תיקון: תשכ"ב) : ועדה קבועה של המועצה תכהן בתפקידה כל תקופת כהונתה של המועצה, חוץ מועדה קבועה שביחס אליה יש בצו זה הוראה אחרת, וועדה ארעית תכהן בתפקידה עד גמר עבודתה; אך רשאית המועצה לפטר בכל עת ועדה שנבחרה כולה על ידיה או לשנות את הרכבה, וכן להחליף את נציגיה בועדה שהורכבה בשותפות עם גורמים אחרים. @ 128. חדילת חברות בועדה (תיקון: תשכ"ב, תש"ס) : (א) חבר ועדה שנבחר לה כחבר מועצה, חברותו באותה ועדה נפסקת משנפסקה חברותו במועצה. : (ב) חבר ועדה שפקעה זכותו להיבחר כחבר המועצה יחדל מהיות חבר הועדה. : (ג) חבר ועדה של המועצה רשאי להתפטר מתפקידו בהודעה בכתב לראש המועצה. @ 129. ועדות משנה (תיקון: תשכ"ב) : כל ועדה של המועצה רשאית לבחור ועדת משנה לכל מטרה הנראית לה בגדר תפקידיה. == פרק שביעי: ישיבות המועצה והועדות וסדריהן (תיקון: תשכ"ב) == @ 130. ישיבות המועצה והנוהל בהן (תיקון: תשכ"ב, תשל"ז-3) : ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן יהיו לפי התקנון [[שבתוספת השלישית]]. @ 131. מועד ישיבות של ועדות (תיקון: תשכ"ב, תשל"ז-3) : (א) יושב ראש הועדה רשאי לקרוא בכל עת לישיבת הועדה שהוא יושב ראש בה והוא חייב לקרוא לישיבה על פי החלטת הועדה או על פי דרישה של ועדת ההנהלה או של ועדת הבקורת. : (ב) ועדה שחובה להקימה לפי כל דין תכונס לפחות אחת לשלושה חדשים; לא כונסה הועדה כאמור יורה ראש המועצה לכנסה, והוא יקבע את סדר היום של ישיבת הועדה; לא נכח יושב ראש הועדה בישיבה או סרב לנהלה, ינהלה זקן חברי הועדה הנוכחים. @ 132. סדר היום בועדות (תיקון: תשכ"ב) : אין להעלות על סדר היום של ועדה שום ענין שלא פורט בהזמנה לאותה ישיבה, אלא אם נוכחים בישיבה ומסכימים לכך לפחות שני שלישים מכל חברי הועדה. @ 133. הזמנות לישיבות ועדה (תיקון: תשכ"ב) : הזמנה לכל ישיבה של ועדה, חתומה ביד מזכיר המועצה או מזכיר הועדה ומפרטת את סדר יומה של הישיבה, תימסר לכל חברי הועדה לפחות עשרים וארבע שעות לפני הישיבה; ואם היא נשלחה על ידי הדואר, יש לשלחה לפחות ארבעים ושמונה שעות לפני הישיבה. @ 134. הנהלת ישיבות הועדות (תיקון: תשכ"ב) : יושב ראש ועדה ישב ראש בכל ישיבותיה, ובהעדרו - יפתח את הישיבה הזקן שבין החברים המשתתפים בישיבה והוא יהיה יושב ראש בה עד שייבחר לכך חבר אחר של הועדה על ידי הנוכחים בישיבה. @ 135. מנין חוקי והצבעה בועדות (תיקון: תשכ"ב) : (א) רוב חברי ועדה הם מנין חוקי בישיבותיה. לא היה מנין חוקי בשתי ישיבות של ועדה, המתקיימות בזו אחר זו, יהיה בישיבה השלישית שליש חברי הועדה מנין חוקי לגבי כל ענין שעמד על סדר היום של שתי הישיבות. : (ב) החלטות ועדה מתקבלות ברוב קולותיהם של חברי הועדה המצביעים בישיבה שיש בה מנין חוקי. מספר קולות שקול פירושו דחיית ההצעה. : (ג) ההצבעה בועדה היא בהרמת ידים. @ 136. פרוטוקול ואישורו (תיקון: תשכ"ב) : (א) בכל ישיבה של ועדה יש לרשום פרוטוקול שיכיל את שמות חברי הועדה הנוכחים בישיבה, את מהלך הדיונים, את ההצעות ואת תוצאות ההצבעות. : (ב) יושב ראש בישיבות ועדה יאשר בחתימת ידו את הפרוטוקול של הישיבה והעתקו יישלח לכל חברי הועדה. לא הגיש חבר הועדה ליושב ראש הועדה התנגדות בכתב לפרוטוקול של ישיבה פלונית עד לפתיחת הישיבה שלאחריה, רואים את הפרוטוקול כמאושר על ידי הועדה. @ 137. הסדר העבודה והישיבות (תיקון: תשכ"ב) : בשים לב לאמור [[בסעיפים 131 עד 136]], רשאית כל ועדה להסדיר את עבודתה וישיבותיה כטוב בעיניה. @ 138. תוקף דיונים במועצה או בועדה (תיקון: תשכ"ב) : תקפו של דיון במועצה או בועדה לא ייפגע מחמת שנתפנה מקומו של אחד מחבריה או מחמת ליקויים בסדר הישיבה או בדיונים שלפי הנראה לא השפיעו על התוצאות. == פרק שמיני: עובדים וביקורת (תיקון: תשכ"ב, תשנ"ז-3) == === סימן א': עובדי המועצה (תיקון: תשנ"ז-3) === @ 139. העסקת עובדים בכירים (תיקון: תשכ"ב, תשל"ט-2, תשע"ד, תשע"ח-4) : (א) מועצה רשאית - ולפי דרישת הממונה על המחוז חייבת - להעסיק מזכיר, אם לא מונה מנהל כללי. : (ב) ראש המועצה רשאי למנות לרשות מנהל כללי ובלבד שהמועצה לא מינתה מזכיר. : (ג) לא ימנה ראש המועצה אדם למשרת מנהל כללי, אלא מי שוועדת המכרזים לאישור מינוי מנהל כללי כאמור בסעיף קטן (ו) אישרה את כשירותו והתאמתו לתפקיד. : (ד) מנהל כללי שמונה כאמור ישמש גם מזכיר המועצה. : (ה) לא מונה מזכיר או מנהל כללי לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד), תמנה המועצה, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, אדם ראוי מבין עובדי הרשות המקומית שימלא את תפקידי המזכיר. : (ו) אלה חברי הוועדה לאישור מינוי מנהל כללי: :: (1) ראש המועצה או נציגו מקרב סגניו, אשר ישמש יושב ראש הוועדה; :: (2) שני חברי המועצה שהיא תבחר, שאחד מהם לפחות הוא נציג סיעה שאינה מיוצגת בוועדת ההנהלה; ואם כל הסיעות מיוצגות בוועדת ההנהלה, חבר המועצה שאינו חבר בוועדת ההנהלה; :: (3) היועץ המשפטי של המועצה; :: (4) נציג שימנה השר, המשמש מנהל כללי ברשות אחרת. : (ז) מנהל כללי שהתמנה לפי סעיף זה רשאי ראש הרשות לפטרו. @ 140. העסקת עובדים אחרים (תיקון: תשכ"ב, תשל"ג, תשל"ט-2) : (א) ראש המועצה רשאי למנות למועצה עובדים שלא פורטו [[בסעיף 139]] למשרות שיש עליהן הקצבה בתקציב המאושר. : (ב) לא יתמנה אדם לעובד המועצה לפי סעיף קטן (א) אלא על פי הוראות [[צו המועצות המקומיות (שירות העובדים), תשכ"ב-1962]]. @ 140א. העסקת מתנדבים (תיקון: תשל"ב, תשל"ט-2, תש"ם-3) : (א) המועצה רשאית להעסיק מתנדבים בשעת חירום בכל התפקידים הכרוכים בהכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום. : (ב) על אף האמור [[בצו המועצות המקומיות (שירות העובדים), תשכ"ב-1962]], יראו מתנדבים המועסקים כאמור כעובדי מועצה ארעיים. @ 141. גימלאות לעובדים (תיקון: תשכ"ב) : המועצה רשאית, באישור השר, להורות בדבר קיצבאות לעובדיה, לבני משפחותיהם או לתלויים בהם, או בדבר הקמתה והנהלתה של קופת תגמולים לטובתם. @ 142. איסור טובת הנאה (תיקון: תשכ"ב) : לא יהיה לעובד מועצה, לא במישרין ולא בעקיפין, לא בעצמו ולא על ידי בן זוגו, סוכנו או שותפו, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם המועצה, למענה או בשמה, פרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים ופרט לענין שיש לעובד בהסכם עבודה שלו או בהסכם הכללי של עובדי המועצה. אין לראות עובד כאילו יש לו חלק או טובת הנאה כאמור, אם זיקתו לעסקי המועצה היא בתנאים המפורטים [[בסעיף 103(ב)]] לגבי חבר המועצה. @ 143. איסור עבודת חוץ (תיקון: תשכ"ב) : (א) בסעיף זה, "עבודת חוץ" - כל עסק או עבודה מחוץ לשירות המועצה למעט - :: (1) עבודה ציבורית שלא על מנת לקבל פרס; :: (2) עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית ללא התקשרות קבועה; :: (3) השקעת הון וקבלת רווחים ממה שאין אתן עבודה או עיסוק. : (ב) עובד המועצה המשמש בקביעות במשרה מלאה (בסעיף זה - עובד מועצה) לא יעסוק ולא ישתתף, בעקיפין או במישרין, בעבודת חוץ; אולם רשאי ראש המועצה, באישור המועצה, להתיר לעובד מועצה לעסוק בעבודת חוץ שלא על מנת לקבל פרס, ומועצה רשאית, במקרים מיוחדים, להתיר לעובד מועצה לעסוק בעבודת חוץ גם על מנת לקבל פרס. : (ג) אין מועצה רשאית להתיר לעובד מועצה לעסוק בעבודת חוץ על מנת לקבל פרס לפי סעיף זה, אלא אם - :: (1) היא לטובת הכלל; :: (2) אינה עשויה לפגוע לרעה בתפקידיו של עובד המועצה; :: (3) אין בה משום התחרות בלתי הוגנת עם מי שאינו עובד מועצה; :: (4) אין בה כדי ליצור התקשרות בין העובד לבין אדם, תאגיד או מוסד, העומדים במגע כספי, מסחרי או עניני עם המועצה; :: (5) העובד הצהיר על הפרס שיקבל בעדה. : (ד) על אף האמור בסעיף זה, רשאי עובד מועצה, באישור ראש המועצה לעסוק בעבודה מדעית, אמנותית או ספרותית מחוץ לשירות המועצה, גם אם העבודה היא בהתקשרות קבועה. : (ה) עובד מועצה, העובד בעבודת חוץ על מנת לקבל פרס בניגוד להוראות סעיף זה, דינו - קנס חמש מאות לירות או מאסר שלושה חדשים או שני הענשים כאחד. : (ו) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות [[סעיף 142]]. @ 144. (תיקון: תשכ"ב, תשל"ב-3, תשל"ד, תשל"ט-2, תשנ"ב-2, תשנ"ז-3, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 144א. (תיקון: תשל"ט-2, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 144ב. (תיקון: תשל"ט-2, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 145. (תיקון: תשכ"ב, תשע"ח-3) : (((בוטל).)) === סימן ב': מינוי מבקר וסמכויותיו (תיקון: תשנ"ז-3) === @ 145א. מינוי מבקר המועצה (תיקון: תשנ"ז-3) : (א) המועצה, בהחלטת רוב חבריה, תמנה מבקר פנימי במשרה מלאה, למועצה (להלן - המבקר), על פי הוראות [[צו המועצות המקומיות (שירות עובדים), התשכ"ב-1962]]. : (ב) היה מספר התושבים בתחום המועצה 10,000 או יותר, רשאי השר לאשר שהמבקר יכהן במשרה חלקית שלא תפחת מחצי משרה בתנאי שהשלמת משרתו לא תהיה אלא בעבודת ביקורת ברשות מקומית אחרת ובאישור השר. : (ג) היה מספר התושבים בתחום המועצה פחות מ-10,000 רשאי השר לאשר שהמבקר יכהן במשרה חלקית שלא תפחת מרבע משרה ובתנאים האמורים בסעיף קטן (ב). : (ד) המבקר לא ימלא במועצה תפקיד נוסף על הביקורת זולת תפקיד הממונה על תלונות הציבור או הממונה על תלונות העובדים, וזאת אם מילוי תפקיד נוסף כאמור לא יהיה בו כדי לפגוע במילוי תפקידו העיקרי. : (ה) המבקר לא ימלא מחוץ למועצה תפקיד שיש בו או שעלול להיות בו ניגוד ענינים עם תפקידו כמבקר. @ 145ב. מינוי המבקר (תיקון: תשנ"ז-3) : (א) לא ימונה אדם למבקר מועצה ולא יכהן כמבקר מועצה אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה: :: (1) הוא יחיד; :: (2) הוא תושב ישראל; :: (3) הוא לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון; :: (4) הוא בעל תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בישראל או מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שהכיר בו, לענין זה, מוסד להשכלה גבוהה בישראל או שהוא עורך דין או רואה חשבון; :: (5) הוא רכש ניסיון במשך שנתיים בעבודת ביקורת. : (ב) מי שכיהן כחבר מועצה לא ימונה למבקר אותה מועצה ולא יכהן ככזה, אלא אם כן עברו עשר שנים מתום כהונתו כחבר מועצה. : (ג) מי שהיה מועמד בבחירות למועצה לא יכהן כמבקר אותה מועצה, למשך כל תקופת כהונתה של המועצה שהיה מועמד לה. : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה על המחוז לאשר מינויו למבקר המועצה של אדם אשר לא נתמלא בו - :: (1) אחד התנאים המנויים בסעיף קטן (א)(4), אם רכש נסיון במשך עשר שנים בעבודת ביקורת בגוף ציבורי כמשמעו [[בחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992]]; :: (2) התנאי שבסעיף קטן (א)(5), אם עבר השתלמות מקצועית שאישר השר. @ 145ג. מועצה שלא מינתה מבקר (תיקון: תשנ"ז-3) : (א) ראה הממונה כי המועצה אינה ממנה מבקר, רשאי הוא לדרוש ממנה בהודעה כי תמנה מבקר כאמור [[בסעיף 139א]], תוך הזמן הנקוב בהודעה. : (ב) לא מילאה המועצה אחר ההודעה תוך הזמן האמור, רשאי הממונה על המחוז למנות מבקר למועצה. @ 145ד. תפקידי המבקר (תיקון: תשנ"ז-3) : (א) ואלה תפקידי המבקר: :: (1) לבדוק אם פעולות המועצה, לרבות פעולות לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]], נעשו כדין בידי המוסמך לעשותם תוך שמירה על טוהר המידות ועקרונות היעילות והחסכון; :: (2) לבדוק את פעולות עובדי המועצה; :: (3) לבדוק אם הוראות הנוהל של המועצה מבטיחות קיום הוראות כל דין, טוהר המידות ועקרונות היעילות והחסכון; :: (4) לבקר את הנהלת החשבונות של המועצה ולבדוק אם דרכי החזקת כספי המועצה והחזקת רכושה ושמירתו מניחות את הדעת; :: (5) לבדוק אם תוקנו הליקויים בהנהלת עניני המועצה שעליהם הצביע המבקר או מבקר המדינה. : (ב) הביקורת לפי סעיף קטן (א) תיעשה גם לגבי המועצה הדתית שבתחום המועצה וכן לגבי כל תאגיד, מפעל, מוסד, קרן או גוף אשר המועצה משתתפת בתקציבם השנתי כדי יותר מעשירית לגבי אותה שנת תקציב, או משתתפת במינוי הנהלתם (כל אחד מאלה, להלן - גוף מבוקר). : (ג) בכפוף להוראות סעיף קטן (א), יקבע המבקר את תכנית עבודתו השנתית, את נושאי הביקורת בתקופה פלונית ואת היקף הביקורת לפי - :: (1) שיקול דעתו; :: (2) דרישת ראש המועצה לבקר ענין פלוני; :: (3) ככל האפשר בהתאם להמלצות ועדת הביקורת. : (ד) המבקר יקבע, לפי שיקול דעתו, את הדרכים לביצוע ביקורתו. : (ה) המבקר יכין ויגיש לראש המועצה מדי שנה הצעת תקציב שנתית ללשכתו לרבות הצעת תקן עובדים; המועצה תדון במסגרת דיוניה בהצעת התקציב השנתי, בהצעת התקציב והתקן של לשכת המבקר, כפי שהגיש המבקר. @ 145ה. המצאת מידע למבקר (תיקון: תשנ"ז-3) : (א) ראש המועצה וסגניו, חברי המועצה, עובדי המועצה, ראש המועצה הדתית וסגניו, חברי המועצה הדתית, עובדי המועצה הדתית, וחברים ועובדים של כל גוף מבוקר, ימציאו למבקר, על פי דרישתו, כל מסמך שברשותם אשר לדעת המבקר דרוש לצורכי הביקורת ויתנו למבקר כל מידע או הסבר שיבקש. : (ב) למבקר או לעובד שהוא הסמיך לכך תהיה גישה, לצורך ביצוע תפקידו, לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי של המועצה או של גוף מבוקר. : (ג) לגבי מידע החסוי על פי דין, יחולו על המבקר ועל העובדים מטעמו המגבלות הקבועות בחוק או לפיו לגבי המורשים לטפל במידע כאמור. : (ד) עובד של המבקר שאינו עובד המועצה יחולו עליו לענין עבודתו האמורה, כל איסור והגבלה החלים על עובד הציבור שהוא עובד המבקר. : (ה) לצורך ביצוע תפקידו, יוזמן המבקר ויהיה רשאי להיות נוכח בכל ישיבה של מליאת המועצה או של כל ועדה מועדותיה או כל ועדה מועדותיו של גוף מבוקר; בישיבה שאינה סגורה רשאי להיות נוכח גם עובד מעובדיו של המבקר. @ 145ו. דו"ח על ממצאי הביקורת (תיקון: תשנ"ז-3) : (א) המבקר יגיש לראש המועצה אחת לשנה דו"ח על ממצאי הביקורת שערך; בעת הגשת הדו"ח כאמור ימציא המבקר העתק ממנו לועדת הביקורת. : (ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) רשאי המבקר להגיש לראש המועצה ולועדת הביקורת דו"ח על ממצאי ביקורת שערך, בכל עת שייראה לו או כאשר ראש המועצה או ועדת הביקורת דרשו ממנו לעשות כן. : (ג) בתוך שלושה חודשים מיום קבלת דו"ח המבקר, יגיש ראש המועצה לועדת הביקורת את הערותיו על הדו"ח וימציא למועצה העתק מהדו"ח בצירוף הערותיו. : (ד) ועדת הביקורת תדון בדו"ח המבקר ובהערות ראש המועצה עליו ותגיש למועצה לאישור את סיכומיה והצעותיה, בתוך חודשיים מיום שנמסרו לה הערות ראש המועצה כאמור בסעיף קטן (ג); בטרם תשלים הועדה את סיכומיה והצעותיה רשאית היא, אם ראתה צורך בכך, לזמן לדיוניה נושאי משרה של המועצה או של גוף מבוקר כדי לאפשר להם להגיב על הדו"ח. : (ה) תוך חודשיים מן היום שבו הגישה ועדת הביקורת את סיכומיה והצעותיה, תקיים המועצה דיון מיוחד בהם ותחליט בדבר אישור ההצעות. : (ו) לא יפרסם אדם דו"ח מן האמורים בסעיף זה או את תוכנו, לפני שחלף המועד שנקבע להגשתו למועצה, ואולם רשאים המבקר או ראש המועצה באישור הועדה, להתיר פרסום כאמור; לענין סעיף קטן זה, "דו"ח" - לרבות חלק מדו"ח ולרבות ממצא ביקורת. : (ז) הוגש דו"ח הביקורת למועצה יעביר ראש המועצה העתק ממנו לשר; אין בהוראות סעיף זה לגרוע מסמכות השר לפי [[סעיף 203]]. @ 145ז. מינוי עובדים ללשכת המבקר (תיקון: תשנ"ז-3) : (א) ראש המועצה ימנה בהסכמת המבקר עובדים ללשכת המבקר בהתאם לתקנים שקבע השר ובכפוף להוראות [[סעיף 140]]. : (ב) דין עובדי לשכת המבקר כדין שאר עובדי המועצה, ואולם הם יקבלו הוראות מקצועיות מהמבקר בלבד. : (ג) לא יופסק שירותו של עובד לשכת המבקר שלא בהסכמתו של המבקר אלא בכפוף להוראות [[סעיף 144א(1)]]. == פרק תשיעי: סמכויות (תיקון: תשכ"ב) == @ 146. סמכויות כלליות של המועצה (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ד, תשל"ב, תשל"ה, תשמ"א-4, תשמ"ב-2, תשנ"א, תשס"ו) : המועצה מוסמכת, בשים לב להוראות השר ובמידה שאין בכך משום סתירה לכל דין, לפעול בכל ענין הנוגע לציבור בתחום המועצה, ובכלל זה יהיו לה סמכויות אלה: : (1) לקיים סדר, שלטון תקין ובטחון; : (2) לדאוג לפיתוח תחום המועצה, לשיפורו ולקידום עניניהם הכלכליים, הסוציאליים, החברתיים והתרבותיים של תושביו או של כל חלק מהם; : (3) לשמש נאמן או אפוטרופוס לכל ענין ציבורי; : (4) להקים ולקיים בנינים ולעשות עבודות ציבוריות; : (5) להקים, להחזיק ולנהל שירותים, מפעלים ומוסדות שהם, לדעת המועצה, לתועלת הציבור; : (6) להסדיר, להגביל או לאסור את הקמתם ואת הנהלת עניניהם של כל שירות, מפעל ומוסד ציבורי, או של כל סוג שבהם, לרבות קביעת מחירים, אגרות ושאר תנאים לשימוש בהם ולהנאה מהם וקביעת ימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם; : (7) להסדיר, להגביל או לאסור את הקמתם של עסקים, מלאכות ותעשיות או של כל סוג מהם, למעט בנקים, ולקבוע ימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם; והכל בכפוף לכל פטור שהשר הורה עליו בצו; : (8) לקבוע סדרים, להטיל איסורים והגבלות, לאחוז באמצעים ולחייב תושבים, בעלים ומחזיקים שהם יאחזו באמצעים - כדי להבטיח את בריאות הציבור, את הסדר ואת הבטחון, למנוע הופעתם והתפשטותם של מחלות ונגעים (ולרבות מחלות ונגעים של בעלי חיים וצמחים), ולבערם, להשמיד מזיקים או בעלי חיים שאין להם בעלים, למנוע דליקות ולכבותן, להורות בדבר שמירת המראה של חזיתות הבתים, לרבות סיודן ושיפוצן, לסלק מפגעים ולמנוע תקלות, לרבות הריסת בנינים מסוכנים או מזיקים לבריאות; : (9) להסדיר, להגביל או לאסור את גידולם, החזקתם או מכירתם של חזירים ואת החזקתם או מכירתם של בשר-חזיר או מוצריו; : (10) להסדיר, להגביל או לאסור רוכלות, תגרנות רחוב, צילומי רחוב, פרסומת רחוב, איסוף כספים ברחוב וכיוצא בזה; : (11) להסדיר עניני השקאה, מרעה ומניעת סחף, וכל ענין בעל ערך חקלאי שהסדרתו היא לטובת כלל החקלאים בתחום המועצה; : (12) (((בוטלה);)) : (13) לעשות את כל הדרוש להכנתו של המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום, לרבות ארגונם והסדרתם של אספקת מצרכים ושירותים חיוניים. :: ((לפי [[12:210653|סעיף 3 לחוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 40), התשנ"א-1990]], יחולו הוראות [[#249.21|סעיף 249(21) לפקודת העיריות]] לעניין הסדרת שעות פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי המנוחה, בהתחשב בטעמים שבמסורת דתית, והוראות [[סעיף 264א לפקודת העיריות]] לעניין התקנת חוקי עזר בדבר פתיחת עסקים וסגירתם בימי מנוחה.)) @ 146א. תנאים לייסוד תאגיד (תיקון: תשל"ה, תשל"ו-3, תש"ם-2, תשמ"ה-2, תשנ"א, תשס"ו) : (א) לא תייסד המועצה חברה, חברה-בת, אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת (להלן - תאגיד) לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות המועצה ותפקידיה, ולא תרכוש מניות או ניירות ערך או זכות הנאה אחרת של כל תאגיד שמטרותיו מסייעות, לדעת המועצה, להשגת כל מטרה כאמור ולא תנהג בהם דרך בעלים ולא תהית חברה בעמותה, אלא באישור שר הפנים ובתנאים שהוא קבע. : (ב) מניות שרכשה המועצה בתאגיד יוחזקו על שמה או על שם ראש המועצה, סגניו או עובדי המועצה תוך נקיבת תפקידם בלבד, והוא הדין לגבי חברות המועצה בתאגיד ללא הון מניות. : (ג) מועצה לא תייסד תאגיד, אלא לאחר שנתקבלה החלטה על כך ברוב של חברי המועצה. : (ד) על מינוי נציגי המועצה בתאגיד יחולו [[תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני), התשס"ו-2006]], בשינויים המחויבים. : (ה) ראש המועצה יגיש למועצה לפחות פעם אחת בשנה דין וחשבון על מצב התאגיד, והמועצה תקיים דיון על הדין וחשבון; העתק הדין וחשבון ופרוטוקול מישיבת המועצה שבה נידון יועבר לשר הפנים. : (ו) לא יינתן אישור לפי סעיף קטן (א) אלא אם נכללו בתזכיר או בתקנון התאגיד הוראות אשר לפיהם החלטה בנושאים שלהלן טעונה אישור מאת שר הפנים: :: (1) הקמת חברה-בת או סניף לתאגיד; :: (2) ייסוד, לקיחת חלק בייסוד, או התמזגות עם כל תאגיד אחר; :: (3) הגדלת הון המניות הרשום של חברה, או שינוי בתזכיר או בתקנון התאגיד; :: (4) תשלום שכר או כל תמורה אחרת לחברי המועצה או לעובדיה אשר יכהנו בתאגיד כנציגי המועצה; :: (5) הספקת שירותים שהם בסמכות המועצה, על ידי התאגיד. @ 147. סמכות בקשר למפעלי מים (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ב-2) : ביחס למפעלי המים שהוקמו על ידי המועצה או גוף ציבורי אחר או על ידי יחיד לשם אספקת מים בתחומה של המועצה, מוסמכת המועצה - : (1) למנוע בזבוז מים, שימוש בלתי נאות, תצרוכת יתירה או זיהום של מים שמספקים אותם לציבור או ליחיד; : (2) להורות על שימוש בצינורות, שסתומים, ברזים, בורות, סירי שופכין, אסלות מים ושאר כלים וכלי קיבול, כולם או מקצתם, שישמשו להובלת מים, חלוקתם, הפיקוח עליהם ואצירתם, וכן לקבוע את גודלם, מהותם, עצמתם וחמריהם, אופן סידורם, מצבם, שינוים, הסרתם, חידושם ותיקונם; : (3) להסדיר אספקת מים ציבורית על ידי ברזי מים והשימוש בהם; : (4) להסדיר אספקת מים על ידי מדידה ולקבוע את החמרים, מדי-המים, האביזרים והמתאמות המשמשים למטרה זו או בקשר אתה וכן את המחיר בעד התקנתו על ידי המועצה; : (5) לקבוע את התנאים שבהם יש לספק מים לצרכי בית ולצרכים אחרים ואת המחיר שישולם בעד המים שסופקו כאמור. @ 148. סמכויות למתן אישורים ורשיונות (תיקון: תשכ"ב) : המועצה רשאית לתת אישורים ולהוציא רשיונות בנוגע לענינים שהמועצה נדרשת או מוסמכת להם. @ 149. סמכויות לעריכת חקירות ובדיקות (תיקון: תשכ"ב) : המועצה רשאית להיכנס למקומות ציבוריים ופרטיים על ידי שליחת עובדיה המורשים לכך ופועלים הנלווים אליהם, כדי לערוך בהם חקירות, בדיקות ומדידות לשם מניעתם או גילויים וסילוקם של מפגעים ותקלות, ולשם מניעתן או גילויין של עבירות על צו זה או על חוקי עזר או על החלטות המועצה או לשם עשיית כל מעשה שהמועצה רשאית לעשותו. @ 150. המועצה נציגות מוכרת (תיקון: תשכ"ב) : המועצה היא הנציגות המוכרת של הציבור בתחום המועצה בכל ענין שהוא בגדר סמכויותיה. @ 151. שיתוף עם רשויות אחרות (תיקון: תשכ"ב) : המועצה רשאית לעשות כל דבר בשיתוף או בשותפות עם כל רשות מקומית אחרת ולשלם חלק מן המחיר או מן ההוצאה הכרוכים בכך כפי שיוסכם בין המועצה ובין הרשות האחרת. @ 152. הטלת מסים (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט, תשנ"ג) : (א) המועצה רשאית - :: (1) להטיל, באישור השר, אגרות, היטלים, דמי השתתפות או תשלומי חובה אחרים; :: (2) להטיל ללא אישור השר ארנונה כללית; :: (3) לקבוע מועדים לתשלום התשלומים האמורים (להלן - מסים). : (ב) המועצה רשאית, באישור השר, לקבוע את המסים שאינם ארנונה לפי דרגות, אחוזים או בסיסי הערכה שונים על סוגים שונים של נכסים או של בני אדם או על חלקים שונים של תחום המועצה. : (ג) המועצה רשאית להפחית מסים, למעט ארנונה כללית, או לוותר עליהם בהתחשב במצבו החמרי של החייב בהם או בשל סיבה אחרת שתאושר בידי השר. == פרק עשירי: ארנונה כללית (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) == @ 153. ארנונה כללית (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט, תשל"ז-6, תשנ"ג) : (א) (((בוטל).)) : (ב) (((בוטל).)) @ 154. חובת ארנונה אחת לשנה (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : לא תחול חובת תשלום ארנונה יותר מפעם אחת על נכס אחד לשנת כספים אחת. @ 155. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט, תשנ"ג) : (((בוטל).)) @ 155א. (תיקון: תשכ"ב-3, תשכ"ב-5, תשכ"ז-4) : (((בוטל).)) @ 156. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט, תשנ"ב, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 157. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ב-2, תשכ"ז-4, תשכ"ט, תשנ"ב, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 158. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט, תשנ"ג) : (((בוטל).)) @ 159. השגת ידיעות (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : לענין ארנונה רשאי מי שהוסמך לכך על ידי ראש המועצה - : (1) לערוך בעצמו או על ידי שליחיו, כל מיפקד וחקירה שימצא לנחוץ; : (2) לדרוש מכל בעל או מחזיק למסור לו או לשליחיו כל ידיעה שבידו ולהראות לו או לשליחיו את כל המסמכים שברשותו הדרושים לו בקשר לתפקידו; : (3) להיכנס בכל עת סבירה לנכסים, בעצמו או על ידי שליחים, ולערוך בהם בדיקות ומדידות; : (4) להשתמש בכל ידיעה שנתקבלה כאמור ובכל ידיעה וחומר אחרים. @ 160. חילופי בעלים או מחזיקים (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : היה אדם לבעל נכס או למחזיק בנכס, שבעל או מחזיק חייב עליו בארנונה לפי צו זה, ישלם כל שיעור משיעורי הארנונה שפרעונו חל לאחר שהיה לבעל הנכס או למחזיק בו, הכל לפי הענין. @ 161. העברת נכס (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט, תשנ"ה-2) : העביר אדם נכס שחייבים עליו בארנונה לפי צו זה, או חדל מהיות מחזיק בנכס זה אם השכירו לתקופה של שנה או יותר, לא יהיה חייב בתשלום כל שיעור משיעורי הארנונה שפרעונו חל אחרי יום העברה או אחרי היום שחדל להיות מחזיק כאמור, אך כל זמן שלא נמסרה למועצה הודעה על העברת הנכס או על חדילת החזקה, יהא האדם אחראי לתשלום כל ארנונה על הנכס הזה שלא שולמה על ידי הבעל החדש או על ידי המחזיק שבא אחריו, הכל לפי הענין; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה. @ 162. בניין שנהרס (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט, תש"ף-2) : נהרס בניין שמשתלמת עליו ארנונה, או שניזוק במידה שאי-אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבניין למועצה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הרוס או ניזוק: : (1) עם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים בשלוש השנים שממועד מסירת ההודעה (להלן - תקופת הפטור הראשונה); :: (((תקופת הפטור הראשונה לנכס שהיה פטור במשך 4 שנים שקדמו ליום 1.1.2021 תהיה שנתיים מיום 1.1.2021).)) : (2) חלפה תקופת הפטור הראשונה יהיה חייב בארנונה לגבי אותו בניין בחמש השנים שמתום אותה תקופה, בסכום המזערי בהתאם להוראות לפי [[+|סעיפים 8]] [[ו-9 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992]], הקבוע לסוג הנכס המתאים לבניין על פי השימוש האחרון שנעשה בבניין (בסעיף זה - תקופת התשלום); : (3) חלפה תקופת התשלום והבניין נותר במצב של נכס הרוס או ניזוק כאמור, ימסור מחזיק הבניין למועצה הודעה בכתב על כך ולא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; : (4) התקופות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) ייספרו בין ברציפות ובין במצטבר; : אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן לפירעונם לפני מסירת ההודעה. @ 163. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 164. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 165. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 166. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 167. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ב-4, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 168. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 169. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 170. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 171. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 172. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 173. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 174. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 175. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 176. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 177. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 178. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 178א. (תיקון: תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 178ב. (תיקון: תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 178ג. (תיקון: תשכ"ז-4, תשכ"ט) : (((בוטל).)) == פרק אחד עשר: כספים ונכסים (תיקון: תשכ"ב) == @ 179. קופת המועצה (תיקון: תשכ"ב) : כל הכספים המתקבלים על ידי המועצה או על שמה הם קופת המועצה, וממנה ישולם כל סכום שהמועצה רשאית או חייבת להוציאו כדין. @ 180. (תיקון: תשכ"ב, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 181. בטחון הקופה (תיקון: תשכ"ב) : כל הכספים השייכים לקופת המועצה או המתקבלים למענה או לחשבונה ישולמו מיד לחשבון המועצה בבנק שהיא תקבע לכך, אלא - : (1) שהמועצה רשאית להרשות לגזבר להחזיק אצלו סכום כסף כדי הוצאות יום יום של המועצה; : (2) אם אין בנק בתחום המועצה, יחזיקו את הכספים בכל צורה של בטחון שיבוא עליה אישור המועצה. @ 182. (תיקון: תשכ"ב, תשמ"ב, תשמ"ג-2, תשמ"ד, תשמ"ד-2, תשמ"ה, תשמ"ה-5, תשמ"ו, תשמ"ו-4, תשמ"ז, תשמ"ז-2, תשמ"ט, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 183. הוראות כלליות להנהלת הקופה (תיקון: תשכ"ב) : רשאי השר, בכפוף לאמור [[בפרק זה]], לתת הוראות כלליות בדבר הנהלת קופות המועצה והמועצה חייבת לנהוג לפיהן. @ 184. השקעת כספים (תיקון: תשכ"ב) : רשאית המועצה, בהתחשב עם הוראות כלליות של השר, להשקיע את עודפי כספיה בדרך הטובה בעיניה. @ 185. קניות ומחסנים (תיקון: תשכ"ב, תשנ"ט) : המועצה תסדיר את קניותיה, את ניהול המחסנים ואת רישום וניהול הטובין בהתאם להוראות [[שבתוספת החמישית]]. @ 186. מחיקת חובות (תיקון: תשכ"ב) : כל סכום המגיע למועצה שתשלומו נתאחר לא פחות משלוש שנים והוא נראה כחוב אבוד, רשאית המועצה לוותר עליו ולמחקו מהפנקסים. בכל מקרה אחר, טעונה החלטת המועצה אישורו של השר ובלבד שיהיו סבורים שהדבר הוא לטובת הציבור. == פרק שנים עשר: תקציב, חשבונות וביקורת חשבונות (תיקון: תשכ"ב, תשל"ט-2) == === סימן א': תקציב המועצה (תיקון: תשל"ט-2) === @ 186א. תקציב שנתי (תיקון: תשל"ט-2) : לכל מועצה יהיה תקציב שנתי. @ 186ב. שנת כספים (תיקון: תשל"ט-2, תשנ"ב) : שנת הכספים לכל המועצות תתחיל באחד בינואר של כל שנה. @ 186ג. (תיקון: תשל"ט-2, תש"ם, תש"ם-3, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 186ד. (תיקון: תשל"ט-2, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 186ה. (תיקון: תשל"ט-2, תש"ם, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 186ו. (תיקון: תשל"ט-2, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 186ז. (תיקון: תשל"ט-2, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) === סימן ב': חשבונות וביקורת חשבונות (תיקון: תשל"ט-2) === @ 187. (תיקון: תשכ"ב, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 188. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ד-2, תשמ"ח, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 189. הוצאה שאינה חוקית (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ב) : (א) השר רשאי לזקוף כל הוצאה שאינה חוקית, או כל חלק ממנה, לחובתו של כל אדם שהוציא אותה או שהרשה להוציא אותה ויודיע על כך בכתב לכל אדם הנוגע בדבר והוא רשאי, תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה, לבקש בכתב, לבטל או להפחית את החיוב; את החלטתו הסופית יודיע השר בכתב למבקש ולמועצה. : (ב) לא נתברר מהחלטותיה של המועצה מי מחבריה הסכים להוצאה פלונית, רואים כל חבר שנוכח בישיבה שבה נתאשרה ההוצאה כאילו נתן את הסכמתו לכך, עד שלא הוכיח היפוכו של דבר. : (ג) האדם שלחובתו נזקפה בהחלטה סופית הוצאה שאינה חוקית יהא חייב תשלומה למועצה תוך 30 יום מיום שבו נתקבלה ההחלטה הסופית. : (ד) לא נפרע החוב, כאמור, במועד הקבוע, תתבע אותו המועצה במשפט, ואם סרבה או התרשלה להגיש תביעה משפטית או לנהל את המשפט כהלכתו, רשאי השר למנות אדם שיעשה זאת בשמה ולמענה והוצאות המשפט ישולמו מקופת המועצה. == פרק שלושה עשר: חוזים והצעות (תיקון: תשכ"ב) == @ 190. התקשרות בחוזים (תיקון: תשכ"ב, תשל"ט-2) : (א) בכפוף לאמור [[בסעיף 13 לפקודת המועצות המקומיות]] רשאי ראש המועצה, על פי החלטת המועצה, להתקשר בחוזה בשם המועצה והוא רשאי לעשות כן גם ללא החלטת המועצה אם לכל הוצאה כספית הכרוכה בחוזה ניתנה הקצבה כספית מתאימה בתקציב המאושר. : (ב) האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מהוראות [[סעיפים 190א]], [[191]], [[192]] [[ו-193]]. @ 190א. (תיקון: תשל"ט-2, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 191. (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ב, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 192. מכרזים (תיקון: תשכ"ב) : לא תתקשר מועצה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה, אלא על פי הוראות [[התוספת הרביעית]]. @ 193. (תיקון: תשכ"ב, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) == פרק ארבעה עשר: שונות (תיקון: תשכ"ב) == @ 194. הטלת חובה על בעל (תיקון: תשכ"ב) : מקום שבצו זה מוטלת חובה על בעל נכס, חייבים בקיומה, ביחד ולחוד, כל אלה, שהם בבחינת "בעל" של אותו נכס לענין צו זה. @ 195. העברת זכויות וחובות של ועדי שכונות (תיקון: תשכ"ב) : כל נכס שבבעלותו או בהחזקתו של ועד שכונה אשר נכללה בתחום המועצה, מקרקעין ומטלטלין, כל זכות ראויה או מוחזקת, וכל טובת הנאה שיש לו בכל נכס, כל החובות שחבים לו וכל ההתחייבויות הקיימות כלפיו, החובות שהוא חב בהם וההתחייבויות שקיבל על עצמו כדין, עוברים, מתאריך הכללתה של השכונה בתחום המועצה, למועצה. @ 196. משפטים (תיקון: תשכ"ב) : המועצה רשאית לעשות כל פעולה משפטית בקשר לתפקידיה ולעניניה אם הדבר נראה לה דרוש לקיומן או להגנתן של זכויות המועצה, חבריה, עובדיה, מוסדותיה ומפעליה בקשר לתפקידיהם, ולתכלית זו רשאית היא לייפות כוחו של כל חבר המועצה ושל כל עובד, הן באופן כללי והן לענין מיוחד. @ 197. שמירת רשומות המועצה (תיקון: תשכ"ב) : השמירה על ספרי המועצה, מסמכיה וניירותיה היא בידי מזכיר המועצה או בידי עובד אחר שימונה לכך על ידי המועצה, או בכל דרך אחרת שתחליט עליה המועצה. ראש המועצה יהא אחראי לסדרי השמירה. @ 198. זכות עיון לחברי מועצה וועדות (תיקון: תשכ"ב) : (א) ספרי המועצה, מסמכיה וניירותיה יהיו פתוחים לעיון ובדיקה לפני כל חבר מועצה, והוא רשאי להכין העתק או תקציר מהם, ובלבד שלא יוצא ספר, מסמך או נייר כאמור ממשרדי המועצה בלי הסכמתו בכתב של ראש המועצה. : (ב) ועדות המועצה תהיה להן בזמן ישיבתן גישה לספרי המועצה, מסמכיה וניירותיה הנוגעים לעבודתן. @ 199. זכות עיון לתושבים (תיקון: תשכ"ב) : כל משלם מסים או תושב זכאי - : (1) לעיין בשעות העבודה במשרדי המועצה בכל פנקס בוחריו, לוח שומה, חוק עזר, תקנה או הודעה של המועצה ובכל מסמך אחר שפורסם על ידי המועצה או בשמה או בעניניה, וכן בחומר ובמסמכים של ועדת הבחירות, של ועדת השומה ושל ועדת הערר לעניני שומה, בנוגע לענין שהוא מעוניין בו, ולהכין לעצמו העתק או תקציר מהם - ללא תשלום כל שהוא; : (2) לעיין בשעות העבודה במשרדי המועצה, בתשלום שתקבע המועצה באישור השר, בדינים וחשבונות של כספים של המועצה ובדינים וחשבונות של מבקר החשבונות, ולהכין לעצמו העתק או תקציר מהם; : (3) לקבל העתקים או תקצירים מן הספרים, המסמכים והניירות האמורים בתשלום סביר שייקבע על ידי המועצה. @ 200. דרך פרסום מסמכים (תיקון: תשכ"ב) : מקום שצו זה מחייב פרסום של מסמך ולא נקבעה הוראה בדבר אופן הפרסום, יפורסם המסמך בהנחת העתק ממנו במשרדי המועצה, על מנת שיהיה נתון לבדיקה לכל דורש, ובהדבקת העתק על בנין משרדי המועצה או בקרבתו או במקומות ציבוריים אחרים בתחום המועצה שייקבעו על ידי החייב בפרסום. @ 201. דרך מסירת הודעה (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ב) : (א) כל הודעה, הזמנה, צו או מסמך אחר שיש רשות או חובה לפי צו זה למסור אותו למועצה או לכל ועדה מועדותיה, תהא מסירתם כדין, אם נמסרו במשרדי המועצה או נשלחו בדואר במכתב רשום על שם המועצה או הועדה לפי מען משרדי המועצה; ואם היו התעודות כאמור שייכות למועצה, מותר למסרן גם לראש המועצה או למזכיר המועצה או לעובד אחר שמונה לשם זה על ידי המועצה; היו שייכים לועדה, אפשר למסרן גם למזכיר המועצה או למזכיר הועדה. : (ב) תעודות כאמור שיש רשות או חובה לפי צו זה למסרן לכל אדם שהוא, להוציא את המועצה ואת ועדותיה, תהא מסירתן כדין, אם נמסרו לידי אותו אדם, או נמסרו במקום מגוריו או במקום עסקו הרגילים, לידי אחד מבני משפחתו הבוגרים או לידי כל אדם בוגר העובד או המועסק שם; או נשלחו בדואר במכתב רשום הערוך אל אותו אדם לפי מען מקום מגוריו או מקום עסקו הרגילים או הידועים לאחרונה; אם אי-אפשר לקיים את המסירה כאמור, תהא מסירתן כדין - אם הוצגו במקום בולט על הנכסים שבהן הן דנות, או נתפרסמו בשני עתונים יומיים לפחות, שאחד מהם, לפחות, הוא בשפה העברית. : (ג) תעודות כאמור שיש רשות או חובה לפי צו זה למסרן לבעל או למחזיק, תהא מסירתן כדין אם הן ערוכות אל "הבעל" או אל "המחזיק" בלי כל שם או תיאור נוסף. : (ד) תעודות כאמור הנשלחות לפי צו זה בדואר ייחשבו כאילו הגיעו לתעודתן 48 שעות לאחר שנמסרו לדואר. @ 202. דין וחשבון על הנהלת המועצה (תיקון: תשכ"ב) : (א) ראש המועצה חייב אחרי האחד באפריל של כל שנה להכין בהקדם האפשרי דין וחשבון מפורט על עניני המועצה במשך השנה שחלפה. : (ב) הדין וחשבון יוגש למועצה ולאחר שתדון בו ותאשרו, בתיקונים או שלא בתיקונים, ידאג ראש המועצה לכך שלפחות 3 העתקים ממנו יישלחו לשר לא יאוחר מאחד ביוני בכל שנה. : (ג) המועצה רשאית לפרסם את הדין וחשבון בצורה הטובה בעיניה. @ 203. המצאת ידיעות לשר (תיקון: תשכ"ב) : השר רשאי לדרוש בכל עת מאת המועצה להמציא לו ידיעות, פרטים, הסברים, חומר סטטיסטי וכל חומר אחר בקשר לעניני המועצה, ועל ראש המועצה למלא אחרי הדרישה תוך זמן מתאים. @ 204. עבירות (תיקון: תשכ"ב, תשנ"ז-3, תשע"ח-4) : (א) ואלה דינם מאסר חודש ימים או קנס כקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] או שני הענשים כאחד: :: (1) המחזיק ספר, מסמך או נייר של המועצה וסירב להרשות למי שזכאי לכך, את העיון בהם או לא נתן העתק או תקציר מהם או רשות להכין העתק או תקציר מהם; :: (2) מי שמיאן למסור ידיעה או להראות מסמך, או נמנע מעשות זאת במשך שבוע ימים מיום שנדרש לכך לפי צו זה; :: (3) מי שמסר ביודעין ידיעה או הצהרה לא נכונה בכל בקשה, ערר או ערעור, או בכל מסמך או טופס אחר שהגיש או שמילא לפי צו זה; :: (4) מי שעיכב או מנע ועדה מועדות המועצה או עובד מעובדיה או שליח משליחיה המורשים לכך להיכנס לבנין או לקרקע להשיג שם ידיעות הדרושות להם לצורך תפקידיהם או לערוך שם חקירות, בדיקות ומדידות לפי צו זה; :: (5) מי שמסר ידיעה שהגיעה לידיו בתוקף תפקידו בענין מכרז העומד להתפרסם או בענין מהלך הדיונים בועדת המכרזים וההצעות של המועצה והחלטתה לאדם שלא הוסמך כדין לקבל אותה ידיעה. : (ב) (((בוטל).)) @ 205. שינוי [[סעיפים 8]] [[ו-9]] לצרכי הבחירות בשנת תשי"א (תיקון: תשכ"ב) : לצרכי הבחירות למועצה בשנת תשי"א, ייקראו [[הסעיפים 8]] [[ו-9]] כאילו במקום "היום הקובע" נאמר בהם "יום י"ב בטבת תש"י (1 בינואר 1950)" ו"ביום י"ב בטבת תש"י (1 בינואר 1950)" [[וסעיף קטן (א)(1) מסעיף 8]] כאילו במקום "בשטח הכלול ביום הקובע בתחום המועצה" נאמר בו "בשטח הכלול ביום ט"ז בתמוז תש"י, (1.7.1950) בתחום המועצה". @ 206. ביטולים (תיקון: תשכ"ב) : צו המועצות המקומיות (בת-ים), 1936 : צו המועצות המקומיות (כפר סבא), 1936 : צו המועצות המקומיות (רעננה), 1936 : צו המועצות המקומיות (כרכור), 1940 : צו המועצות המקומיות (חדרה), 1940 : צו המועצות המקומיות (קרית מוצקין), 1940 : צו המועצות המקומיות (עיר יזראל - עפולה), 1940 : צו המועצות המקומיות (כפר יונה), 1940 : צו המועצות המקומיות (נהריה), 1941 : צו המועצות המקומיות (כפר עטה), 1941 : צו המועצות המקומיות (גבעתיים), 1942 : צו המועצות המקומיות (מגדיאל), 1944 : צו המועצות המקומיות (יקנעם), 1945 : צו המועצות המקומיות (קרית עמל), 1948 : צו המועצות המקומיות (רמתיים), תש"ט-1949 : צו המועצות המקומיות (גדרה), תש"י-1949 : צו המועצות המקומיות (גבעת שמואל), תש"י-1949 : צו המועצות המקומיות (נס ציונה), תש"י-1949 : צו המועצות המקומיות (פרדס חנה), תש"י-1949 : צו המועצות המקומיות (רמת השרון), תש"י-1949 : צו המועצות המקומיות (טבעון), תש"י-1950 : צו המועצות המקומיות (קרית ביאליק), תש"י-1950 : צו המועצות המקומיות (כפר יהודיה), תש"י-1950 : צו המועצות המקומיות (גן יבנה), תש"י-1950 : צו המועצות המקומיות (זכרון יעקב), תש"י-1950 : צו המועצות המקומיות (אבן יהודה), תש"י-1950 : צו המועצות המקומיות (בנימינה), תש"י-1950 : צו המועצות המקומיות (עתלית), תש"י-1950 : צו המועצות המקומיות (קדימה), תש"י-1950 : צו המועצות המקומיות (בחירות, חברות והנהלה), תש"י-1950 - : בטלים. @ 207. הוראות מעבר (תיקון: תשי"ב, תשכ"ב) : (א) כל איש או חבר אנשים אשר מונו או נבחרו לכהונה כל שהיא על פי הצווים המבוטלים על ידי צו זה, שנשאו בכהונתם ערב יום פרסום צו זה, ימשיכו בכהונתם והוראות צו זה יחולו עליהם כאילו מונו או נבחרו לפיהן. : (ב) כל המסים שהוטלו לפני פרסום צו זה לפי הצווים המבוטלים בצו זה, רואים אותם כאילו הוטלו לפי הוראות צו זה. : (ג) לוח שומה שהוא בתקפו ביום פרסום צו זה, רואים אותו כאילו הוכן לפי הוראות צו זה. : (ד) כל מעשה או פעולה שנעשו לפני פרסום צו זה על פי הוראות כל צו מהצווים שבוטלו בצו זה, רואים אותם כאילו נעשו על פי הסעיפים המתאימים בצו זה. : (ה) הוראות [[סעיף 73(ד)]] לא יחולו על הטלת ארנונות לשנת הכספים 1951/52. המועצה תפרסם את ההודעה על הטלת ארנונות בשנת הכספים 1951/52, שיעורי שילומן ומועדן לא יאוחר מיום ב' בטבת תשי"ב (31.12.1951). : (ו) הוראות [[סעיף 73(ד)]] לא יחולו על הטלת ארנונות לשנת הכספים 1952/53. המועצה תפרסם את ההודעה על הטלת ארנונות לשנת הכספים 1952/53. @ 208. תחילת תוקף (תיקון: תשכ"ב) : תקפו של צו זה הוא מיום י"ד בניסן תש"י (1 באפריל 1950) ולגבי ביטול צו המועצות המקומיות (בחירות, חברות והנהלה), תש"י-1950, מיום א' באייר תש"י (18 באפריל 1950). @ 209. השם (תיקון: תשכ"ב) : לצו זה ייקרא "צו המועצות המקומיות (א), תשי"א-1950". == תוספת (((ראשונה))) == @ (א) : (('''[[w:בת ים|המועצה המקומית בת-ים]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ע"ר 1936, תוס' 2, 1207; ק"ת תשי"א, 214; תשי"ח, 762))) @ (ב) : (('''[[w:כפר סבא|המועצה המקומית כפר-סבא]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ע"ר 1936, תוס' 2, 1219; ק"ת תשי"א, 214, 1121; תשט"ו, 349; תשכ"ב, 1540))) @ (ג) : (('''[[w:רעננה|המועצה המקומית רעננה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ע"ר 1936, תוס' 2, 1231; ק"ת תשי"א, 215; תשי"ז, 1941; תשכ"ח, 632; תשמ"א, 1183))) @ (ד) : (('''[[w:פרדס חנה-כרכור#כרכור|המועצה המקומית כרכור]]''' - אוחדה למועצה מקומית פרדס חנה-כרכור)) (((ע"ר 1940, תוס' 2, 130; ק"ת תשי"א, 215; ק"ת תשכ"ט, 1785))) @ (ה) : (('''[[w:חדרה|המועצה המקומית חדרה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ע"ר 1940, תוס' 2, 164; ק"ת תשי"א, 215, 454, 1369; תשי"ב, 797))) @ (ו) : (('''[[w:קריית מוצקין|המועצה המקומית קרית מוצקין]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ע"ר 1940, תוס' 2, 403; ק"ת תשי"א, 215; תשי"ג, 1040; תשכ"ב, 2376; תשל"ג, 186; תשל"ו, 1855))) @ (ז) : (('''[[w:עפולה|המועצה המקומית עיר יזרעאל (עפולה)]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ע"ר 1940, תוס' 2, 1322; ק"ת תשי"א, 216, 455; תשל"ג, 408))) @ (ח) : (('''[[w:כפר יונה|המועצה המקומית כפר יונה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ע"ר 1940, תוס' 2, 1448; ק"ת תשי"א, 216; תשי"ג, 90; תשכ"ב, 2485, 2709; תשכ"ג, 256; תשכ"ד, 307; תשמ"ה, 477; תשס"ז, 17; תש"ע, 1008; תשע"ד, 1400))) @ (ט) : (('''[[w:נהריה|המועצה המקומית נהריה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ע"ר 1941, תוס' 2, 114; ק"ת תשי"א, 216; תשי"ח, 1160; תשכ"א, 1351))) : (('''[[w:אור עקיבא|המועצה המקומית אור-עקיבא]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ג, 1268; תשכ"א, 2439; ק"ת תשכ"א, 2438; תשכ"ג, 941; תשס"א, 932))) @ (י) : (('''[[w:קריית אתא|המועצה המקומית כפר אתא]]''' - אוחדה למועצה מקומית קרית-אתא)) (((ע"ר 1941, תוס' 2, 619; ק"ת תשי"א, 216; תשי"ג, 663; תשט"ו, 631; תשי"ח, 500; תשכ"ו, 162))) @ (יא) : (('''[[w:גבעתיים|המועצה המקומית גבעתיים]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ע"ר 1942, תוס' 2, 728; ק"ת תשי"א, 216, 1368; תשי"ג, 377; תשט"ו, 349; תשט"ז, 610; תשי"ח, 589; תש"ך, 336))) @ (יב) : (('''[[w:הוד השרון#מגדיאל|המועצה המקומית מגדיאל]]''' - אוחדה למועצה מקומית הוד השרון)) (((ע"ר 1944, תוס' 2, 30; ק"ת תשי"א, 216; תשי"ח, 549; תשכ"ה, 388))) @ (יג) : (('''[[w:יקנעם עילית|המועצה המקומית יקנעם-עלית]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ע"ר 1945, תוס' 2, 332; ק"ת תשי"א, 216; תשי"ג, 268; תשכ"ז, 1620, 3173; תשנ"ה, 1405; תשס"ה, 759; תשס"ז, 462))) @ (יד) : (('''[[w:קריית טבעון#קריית עמל|המועצה המקומית קרית עמל]]''' - אוחדה למועצה מקומית קרית-טבעון)) (((ע"ר 1948, תוס' 2, 325; ק"ת תשי"א, 217; תשי"ז, 744; תשי"ח, 891))) @ (טו) : (('''[[w:הוד השרון#רמתיים|המועצה המקומית הדר-רמתיים]]''' - אוחדה למועצה מקומית הוד השרון)) (((ק"ת תש"ט, 49; תשי"א, 217; תשי"ב, 114, 629; תשט"ו, 772; תשי"ז, 89; תשי"ח, 1522; תשי"ט, 1906; תשכ"ג, 1398, 1550; תשכ"ה, 387))) @ (טז) : '''[[w:גדרה|המועצה המקומית גדרה]]''' (((ק"ת תש"י, 15; תשי"א, 217; תשי"ב, 523; תשי"ד, 735; תשי"ז, 1423; תשס"ג, 549; תש"ע, 945))) @ (יז) : (('''[[w:גבעת שמואל|המועצה המקומית גבעת שמואל]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תש"י, 73; תשי"א, 217, 455; תשי"ג, 377; תשי"ז, 1423; תשי"ח, 168; תשכ"ה, 355; תשנ"ב, 1297; תשס"ח, 124))) @ (יח) : (('''[[w:נס ציונה|המועצה המקומית נס ציונה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תש"י, 75; תשי"א, 217; תשי"ב, 592; תשי"ז, 138; תשי"ח, 1523; תשכ"ו, 2000; תשנ"ב, 1511))) @ (יט) : (('''[[w:פרדס חנה-כרכור#פרדס חנה|המועצה המקומית פרדס-חנה]]''' - אוחדה למועצה מקומית פרדס חנה-כרכור)) (((ק"ת תש"י, 77; תשי"א, 217; תשט"ו, 271; תשי"ח, 812; תשכ"ב, 2154; תשכ"ז, 1055; תשכ"ט, 1784))) @ (כ) : (('''[[w:רמת השרון|המועצה המקומית רמת השרון]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תש"י, 79; תשי"א, 218, 926, 1986; תשי"ד, 1314; תשי"ח, 796; תשי"ט, 1085, 1282; תשכ"ו, 2000, 2501; תשס"ג, 56))) @ (כא) : (('''[[w:קריית טבעון#טבעון|המועצה המקומית טבעון]]''' - אוחדה למועצה מקומית קרית-טבעון)) (((ק"ת תש"י, 335; תשי"א, 218, 455; תשי"ז, 745; תשי"ח, 891))) @ (כב) : (('''[[w:קריית ביאליק|המועצה המקומית קרית ביאליק]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תש"י, 523; תשי"א, 218; תשי"ג, 122; תשט"ו, 1334; תשט"ז, 1000; תשי"ז, 1488; תשל"א, 1583; תשל"ב, 360; תשל"ו, 1853))) @ (כג) : (('''[[w:יהוד|המועצה המקומית יהוד]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תש"י, 524; תשי"א, 218, 1368; תשכ"ו, 256, 1046; תשל"ג, 1849; תשנ"ו, 182))) @ (כד) : '''[[w:גן יבנה|המועצה המקומית גן יבנה]]''' (((ק"ת תש"י, 560; תשי"א, 218; תשי"ט, 1008; תש"ע; תשס"ז, 9; תש"ע, 257))) @ (כה) : '''[[w:זכרון יעקב|המועצה המקומית זכרון יעקב]]''' (((ק"ת תש"י, 524; תשי"א, 219; תשט"ו, 272; תשי"ח, 1159; תשכ"ג, 1482; תשכ"ט, 1518; תשמ"ה, 478; תשס"ז, 3; תשס"ח, 1396))) @ (כו) : '''[[w:אבן יהודה|המועצה המקומית אבן יהודה]]''' (((ק"ת תש"י, 560; תשי"א, 219, 1368; תשט"ז, 327; תשכ"א, 896; תשכ"ב, 2333; תשכ"ג, 857; תש"ע, 944))) @ (כז) : '''[[w:בנימינה-גבעת עדה|המועצה המקומית בנימינה - גבעת עדה]]''' (((ק"ת תש"י, 918; תשי"א, 219, 1368; תשי"ח, 444; תשכ"ח, 704; תשס"ה, 560; תשס"ז, 18; תש"ע, 1368))) @ (כח) : (('''[[w:עתלית|המועצה המקומית עתלית]]''' - אוחדה למועצה אזורית חוף הכרמל)) (((ק"ת תש"י, 920; תשי"א, 220, 656; תשי"ט, 1306; תש"ך, 1964; תשכ"ט, 1519; ס"ח תשס"ג, 522; ק"ת תשס"ד, 186))) @ (כט) : (('''[[w:קדימה-צורן#קדימה|המועצה המקומית קדימה]]''' - אוחדה למועצה מקומית קדימה-צורן)) (((ק"ת תש"י, 922; תשי"א, 220; תשי"ח, 795; תשכ"ג, 1129; ס"ח תשס"ג, 522; ק"ת תש"ע, 1142))) @ (ל) : (('''[[w:נחלת יהודה (מושב)|המועצה המקומית נחלת יהודה]]''' - אוחדה עם עיריית ראשון לציון)) (((ק"ת תשי"א, 455, 694; תשמ"ח, 667))) @ (לא) : (('''[[w:קריית ים|המועצה המקומית קרית-ים]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"א, 573; תשי"ד, 1157; תשל"א, 1583; תשל"ו, 1916))) @ (לב) : (('''[[w:טירת כרמל|המועצה המקומית טירת הכרמל]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"א, 649; תשי"ד, 1237; תשי"ט, 1340; תשכ"א, 1980; תשכ"ט, 1520; תשל"א, 1581; תשנ"ב, 1481; תשנ"ח, 586))) @ (לג) : (('''[[w:כפר גנים|המועצה המקומית כפר גנים]]''' - אוחדה עם עיריית פתח תקווה)) (((ק"ת תשי"א, 719; תשכ"ב, 1543))) @ (לד) : '''[[w:אזור|המועצה המקומית אזור]]''' (((ק"ת תשי"א, 1070; תשי"ב, 631; תשי"ד, 618; תשט"ו, 814; תשט"ז, 553; תשי"ז, 1365; תשכ"א, 2669; תשכ"ב, 2248; תשכ"ד, 1385; תשכ"ה, 1360; תשכ"ו, 841; תשכ"ח, 1786; תשס"ט, 31; תש"ע, 945; תשע"ג, 1058))) @ (לה) : '''[[w:כפר יאסיף|המועצה המקומית כפר יאסיף]]''' ((- הוספה [[#תוספת ראשונה פרט נח|כפרט (נח) בצו המועצות המקומיות (ב)]]; הצו בוטל בבג"ץ 14/65)) (((ק"ת תשי"א, 1285; תשי"ז, 1609; תשכ"ה, 572; בג"ץ 14/65; תשנ"א, 264; תשע"ב, 1158; תשפ"א, 2387))) @ (לו) : '''[[w:פקיעין|המועצה המקומית פקיעין]]''' (((ק"ת תשי"א, 1368; תשכ"ו, 721; תשכ"ח, 2303; תשע"ה, 382; תשע"ט, 2281; תשפ"ב, 3671))) @ (לז) : '''[[w:ראמה (יישוב)|המועצה המקומית ראמה]]''' (((ק"ת תשי"א, 1466; תשי"ז, 1692; תשי"ט, 1614, 1850; תש"ל, 151; תשס"ב, 1275; תשע"ג, 58; תשע"ח, 1928))) @ (לח) : '''[[w:פוריידיס|המועצה המקומית פוריידיס]]''' (((ק"ת תשי"א, 1631; תשכ"ח, 1357; תשמ"ה, 479; תשס"ז, 2; תשס"ח, 1397))) @ (לט) : '''[[w:מעיליא|המועצה המקומית מעיליא]]''' (((ק"ת תשי"א, 1631; תשע"ג, 752; תשפ"א, 2992))) @ (מ) : (('''[[w:קריית בנימין|המועצה המקומית קרית-בנימין]]''' - אוחדה למועצה מקומית קרית-אתא)) (((ק"ת תשי"ב, 277; תשי"ז, 1442; תשכ"ב, 2376; תשכ"ו, 163))) @ (מא) : (('''[[w:הוד השרון#רמת הדר|המועצה המקומית רמת-הדר]]''' - אוחדה למועצה מקומית הוד השרון)) (((ק"ת תשי"ב, 326; תשי"ח, 1447; תשכ"ג, 1399))) @ (מב) : (('''[[w:טירה (עיר)|המועצה המקומית אל-טירה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ב, 628; תשי"ג, 1383; תשי"ט, 317; תשנ"א, 727, 1170))) @ (מג) : (('''[[w:טייבה|המועצה המקומית אל-טייבה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ב, 628; תשי"ז, 1607; תש"ן, 692))) @ (מד) : (('''[[w:באקה אל-גרבייה|המועצה המקומית באקה אל-גרבייה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ב, 629; תשי"ט, 1907; תשכ"א, 2743; תשנ"ו, 708))) @ (מה) : (('''[[w:פרדסיה|המועצה המקומית פרדסיה]]''' - הוספה [[#תוספת ראשונה פרט מט|כפרט (מט) בצו המועצות המקומיות (ב)]])) (((ק"ת תשי"ב, 631; תשכ"ג, 189))) @ (מו) : '''[[w:מזכרת בתיה|המועצה המקומית מזכרת בתיה]]''' (((ק"ת תשי"ג, 122; תשכ"ב, 2374; תש"ע, 1045; תשע"ז, 624))) @ (מז) : (('''[[w:נשר (עיר)|המועצה המקומית נשר]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ג, 123; תשי"ד, 10; תשי"ז, 1441; תשכ"ב, 2375; תשכ"ז, 1054; תשל"א, 1582; תשל"ו, 1915; תשל"ז, 296; תשנ"ה, 1507))) @ (מח) : (('''[[w:אילת|המועצה המקומית אילת]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ג, 326; תשי"ט, 1110))) @ (מט) : (('''[[w:רמת רחל|המועצה המקומית רמת רחל]]''' - אוחדה למועצה אזורית הרי יהודה)) (((ק"ת תשי"ג, 483; תשי"ט, 1503; תשכ"ג, 1973))) @ (נ) : '''[[w:בית דגן|המועצה המקומית בית דגן]]''' (((ק"ת תשי"ג, 700, 1041; תשי"ד, 178; תשי"ז, 1608; תשנ"ד, 788; תש"ע, 1005; תשפ"ב, 3672))) @ (נא) : '''[[w:מטולה|המועצה המקומית מטולה]]''' (((ק"ת תשי"ג, 791; תשנ"ד, 1212; תשע"ג, 90))) @ (נב) : '''[[w:יסוד המעלה|המועצה המקומית יסוד המעלה]]''' (((ק"ת תשי"ג, 791; תשט"ו, 659; תשי"ז, 137; תש"ן, 618; תשע"ג, 87, 762))) @ (נג) : '''[[w:מגדל (יישוב)|המועצה המקומית מגדל]]''' (((ק"ת תשי"ג, 791; תשכ"ה, 2171; תשנ"ח, 1120; תשע"ג, 89; תשע"ד, 1194; תשע"ח, 943))) @ (נד) : '''[[w:ראש פינה|המועצה המקומית ראש פינה]]''' (((ק"ת תשי"ג, 792; תשל"ו, 1917; תשמ"ט, 882; תשס"ז, 178; תשע"ג, 75; תשע"ד, 522))) @ (נה) : (('''[[w:שבי ציון|המועצה המקומית שבי-ציון]]''' - אוחדה למועצה אזורית מטה אשר)) (((ק"ת תשי"ג, 792; תשי"ח, 1482; תשס"א, 224))) @ (נו) : (('''[[w:בנימינה-גבעת עדה#גבעת עדה|המועצה המקומית גבעת-עדה]]''' - אוחדה למועצה מקומית בנימינה–גבעת עדה)) (((ק"ת תשי"ג, 792; תשל"ה, 8; ס"ח תשס"ג, 522))) @ (נז) : '''[[w:כפר תבור|המועצה המקומית כפר תבור]]''' (((ק"ת תשי"ג, 792; תשכ"ו, 162; תשנ"א, 167; תש"ס, 434; תשע"ג, 55; תשע"ט, 696, 2226))) @ (נח) : '''[[w:באר יעקב|המועצה המקומית באר]] - הוכרזה כעירייה''' (((ק"ת תשי"ג, 792; תשט"ו, 348; תשי"ח, 1523; תש"ך, 1154; תשכ"ה, 2681; תשס"ב, 110, 757; תשס"ז, 1133; תש"ע, 1004; תשע"ז, 1691; תשפ"א, 685; תשפ"ב, 786))) @ (נט) : (('''[[w:אבו גוש|המועצה המקומית אבו-גוש]]''' - אוחדה למועצה אזורית מטה יהודה)) (((ק"ת תשי"ג, 792; תש"ך, 436, 641; תשל"ג, 1052))) @ (ס) : (('''[[w:בית יצחק|המועצה המקומית בית-יצחק]]''' - אוחדה למועצה אזורית עמק-חפר)) (((ק"ת תשי"ג, 792; תשי"ט, 1281; תשכ"א, 687; תשכ"ג, 1235; תשכ"ד, 66, 68))) @ (סא) : '''[[w:כפר שמריהו|המועצה המקומית כפר שמריהו]]''' (((ק"ת תשי"ג, 793; תשי"ד, 1238; תש"ע, 107; תשע"ג, 1226))) @ (סב) : '''[[w:כפר כמא|המועצה המקומית כפר כמא]]''' (((ק"ת תשי"ג, 793; תשע"ג, 71))) @ (סג) : '''[[w:יבנאל|המועצה המקומית יבנאל]]''' (((ק"ת תשי"ג, 793; תשי"ד, 89; תשכ"ז, 1053; תשע"ג, 69))) @ (סד) : '''[[w:עספיא|המועצה המקומית עוספיא]]''' (((ק"ת תשי"ג, 793; תשכ"ב, 1410; תשל"ו, 284, 1674; תשנ"א, 377; תשנ"ח, 587; תש"ע, 120; תשע"ו, 718))) @ (סה) : '''[[w:דלית אל-כרמל|המועצה המקומית דלית אל כרמל]]''' (((ק"ת תשי"ג, 793; תשל"ב, 395; תש"ן, 618; תש"ע, 120; תשע"ד, 676; תשע"ז, 625))) @ (סו) : '''[[w:קריית חרושת|המועצה המקומית קרית חרושת]]''' (((ק"ת תשי"ג, 793))) @ (סז) : (('''[[w:רמות השבים|המועצה המקומית רמות השבים]]''' - אוחדה למועצה אזורית דרום השרון)) (((ק"ת תשי"ג, 794; תשט"ו, 320; תשי"ז, 1692; תשל"ז, 1887; ס"ח תשס"ג, 522; ק"ת תשס"ד, 186))) @ (סח) : (('''[[w:גליל ים|המועצה המקומית גליל-ים]]''' - אוחדה למועצה אזורית חוף-השרון)) (((ק"ת תשי"ג, 794; תשט"ז, 1082; תשי"ח, 796; תשכ"ג, 1550))) @ (סט) : (('''[[w:מנחמיה|המועצה המקומית מנחמיה]]''' - אוחדה למועצה אזורית עמק המעיינות)) (((ק"ת תשי"ג, 794; תשכ"ה, 237; תשנ"ה, 1386; תשס"ו, 267))) @ (ע) : '''[[w:תל מונד|המועצה המקומית תל מונד]]''' (((ק"ת תשי"ד, 934; תשט"ו, 56; תשכ"ה, 290; תש"ע, 1043))) @ (עא) : (('''[[w:קריית אונו|המועצה המקומית קרית אונו]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ד, 1342; תשנ"ב, 1027, 1443))) @ (עב) : (('''[[w:בית שאן|המועצה המקומית בית שאן]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשט"ו, 813; תשי"ז, 175; תש"ן, 898; תשנ"ט, 196, 319))) @ (עג) : (('''[[w:אור יהודה|המועצה המקומית אור יהודה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשט"ו, 867; תשט"ז, 1103; ק"ת תשט"ז, 1102; תשכ"ג, 1549; תשמ"ב, 1403; תשמ"ג, 1211; תשמ"ח, 654, 928))) @ (עד) : (('''[[w:אופקים|המועצה המקומית אפקים]]''' - הוספה [[#תוספת ראשונה פרט יז|כפרט (יז) בצו המועצות המקומיות (ב)]]; הוספה [[צו זה#תוספת פרט פט|כפרט (פט) בצו המועצות המקומיות (א)]]; הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ח, 446, 592))) @ (עה) : '''[[w:קריית טבעון|המועצה המקומית קריית טבעון]]''' (((ק"ת תשי"ח, 891; תשכ"ד, 1543; תשנ"ג, 156; תשס"ו, 259; תשע"ג, 884; תשע"ו, 1508; תשפ"א, 3642))) @ (עו) : (('''[[w:תמרה|המועצה המקומית תמרה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשט"ו, 978; תשי"ח, 565, 1161; ק"ת תשי"ח, 1161; תשכ"ה, 1204; תשמ"ט, 1139; תשנ"ו, 880))) @ (עז) : (('''[[w:בית שמש|המועצה המקומית בית-שמש]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ג, 1175; תשי"ח, 1555; ק"ת תשי"ח, 1554; תשכ"א, 156; תשל"ד, 382; תשנ"א, 1055))) @ (עח) : (('''[[w:קריית שמונה|המועצה המקומית קרית-שמונה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ג, 1185; תשי"ט, 673; ק"ת תשי"ט, 672; תשכ"ב, 2377; תשכ"ג, 37; תשל"ד, 1248))) @ (עט) : (('''[[w:קריית גת|המועצה המקומית קרית-גת]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ח, 1723; תש"ך, 955; ק"ת תש"ך, 954, 1252; תשכ"א, 1392; תשכ"ד, 1641; תשל"א, 1331; תשל"ג, 263))) @ (פ) : (('''[[w:נוף הגליל|המועצה המקומית נצרת עלית]]''' - הוכרזה כעירייה; כיום נקראת נוף הגליל)) (((ק"ת תשכ"א, 2437; תשכ"ב, 218, 483; תשכ"ט, 2057; תשל"ד, 1378))) @ (פא) : (('''[[w:דימונה|המועצה המקומית דימונה]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ט, 260; תשכ"א, 2744; ק"ת תשכ"א, 2744; תשכ"ח, 855; תש"ל, 19))) @ (פב) : (('''[[w:אשדוד|המועצה המקומית אשדוד]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ט, 2004; תשכ"ה, 238; ק"ת תשכ"ה, 237; תשכ"ח, 788))) @ (פג) : (('''[[w:הוד השרון|המועצה המקומית הוד-השרון]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשכ"ה, 384, 1556; תשל"ז, 1888; תש"ם, 1281; תשמ"ב, 374, 920; תשמ"ו, 1390; תש"ן, 749))) @ (פד) : (('''[[w:קריית אתא|המועצה המקומית קרית-אתא]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((<!-- מועצה מקומית גיל-עם: -->ק"ת תשי"ג, 1360; תשי"ח, 501; ק"ת תשכ"ו, 159; תשכ"ט, 2208))) @ (פה) : (('''[[w:מגדל העמק|המועצה המקומית מגדל העמק]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ד, 1286; תשכ"ו, 983; ק"ת תשכ"ו, 982; תשמ"ח, 1021; תשמ"ט))) @ (פו) : (('''[[w:נוה מונוסון|המועצה המקומית נוה-אפרים–מונוסון]]''' - אוחדה כוועד עירוני לעיריית יהוד–מונסון)) (((ק"ת תשי"ט, 1978; תשכ"ב, 2044; תשכ"ז, 1962; ק"ת תשכ"ז, 1960; תשמ"ח, 655; תשמ"ט, 552; ס"ח תשס"ג, 522))) @ (פז) : (('''[[w:שדרות|המועצה המקומית שדרות]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ח, 1724; תשכ"ז, 1962; ק"ת תשכ"ז, 1961, 2755; תשמ"ט, 564; תשנ"ו, 709))) @ (פח) : '''[[w:חצור הגלילית|המועצה המקומית חצור הגלילית]]''' (((לשעבר חצור))) (((ק"ת תשט"ז, 1033; תשכ"ז, 1962; ק"ת תשכ"ז, 1959; תשכ"ט, 552; תשל"ו, 1918; תשע"ג, 87; תשע"ד, 521))) @ (פט) : (('''[[w:אופקים|המועצה המקומית אופקים]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ח, 592; תש"ך, 1032; תשכ"ז, 2756; תשכ"ח, 236; ק"ת תשכ"ח, 235; תשל"ז, 450; תשנ"ה, 1569))) @ (צ) : (('''[[w:ערד|המועצה המקומית ערד]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשכ"ה, 1139; תשכ"ט, 158; ק"ת תשכ"ט, 157; תשנ"ה, 380, 883))) @ (צא) : '''[[w:פרדס חנה-כרכור|המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור]]''' (((ק"ת תשכ"ט, 1781; תשס"ו, 1072; תש"ע, 1044, 1485))) @ (צב) : (('''[[w:נתיבות|המועצה המקומית נתיבות]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תש"ך, 955; תשכ"ג, 1039; תשכ"ו, 164; תשל"ד, 1389; ק"ת תשל"ד, 1389; תשס"א, 378))) @ (צג) : '''[[w:ירוחם|המועצה המקומית ירוחם]]''' (((ק"ת תשי"ט, 1615; תשכ"ב, 2334; תשכ"ז, 1314; תשל"ה, 381; תשל"ו, 1221; ק"ת תשל"ו, 1222; תשל"ז, 903; תש"ן, 1265; תשס"ח, 107; תשע"ה, 445))) @ (צד) : (('''[[w:קריית מלאכי|המועצה המקומית קרית מלאכי]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשי"ח, 1851; תשכ"ה, 2172; תשל"ז, 450; ק"ת תשל"ז, 449; תשנ"א, 262; תשנ"ג, 816; תשנ"ח, 509, 709))) @ (צה) : (('''[[w:אום אל-פחם|המועצה המקומית אום אל-פחם]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תש"ך, 1131; תשל"ה, 1070, 1364; תשל"ט, 486; תשמ"א, 1014; ק"ת תשמ"א, 1013; תשמ"ד, 2468; תשמ"ו, 199))) @ (צו) : '''[[w:קצרין|המועצה המקומית קצרין]]''' (((ק"ת תשמ"ב, 380; תשמ"ג, 816; תשע"ג, 92; תשע"ט, 356))) @ (צז) : '''[[w:גני תקווה|המועצה המקומית גני תקוה]]''' (((ק"ת תשי"ד, 175, 736; תשי"ח, 87; תש"ם, 1282; תשמ"ה, 402; תשנ"ה, 1507; תשנ"ו, 557; ק"ת תשנ"ו, 556; תשס"ז, 598; תש"ע, 1006; תשפ"א, 3639))) @ (צח) : '''[[w:קדימה-צורן|המועצה המקומית קדימה–צורן]]''' (((ס"ח תשס"ג, 522; ק"ת תש"ע, 1142; תשע"ו, 413; תשע"ז, 254; תשפ"ב, 1981))) @ (צט) : '''[[w:אבו גוש|המועצה המקומית אבו גוש]]''' (((ק"ת תשנ"ג, 175; ק"ת תשע"ז, 254))) @ (ק) : '''[[w:אבו סנאן|המועצה המקומית אבו סנאן]]''' (((ק"ת תשכ"א, 1000; תשכ"ט, 1294; תשל"ט, 203; תשמ"ט, 974; בג"ץ 590/89; תשנ"א, 263; תשע"ב, 1158; ק"ת תשע"ז, 255; תשפ"א, 2387))) @ (קא) : '''[[w:אכסאל|המועצה המקומית אכסאל]]''' (((ק"ת תשי"ט, 1614; תשכ"ג, 1181; תשנ"ה, 1652; תשס"ז, 184; תשע"ג, 51; ק"ת תשע"ז, 255; תשע"ח, 2182; תשפ"א, 683))) @ (קב) : '''[[w:אליכין|המועצה המקומית אליכין]]''' (((ק"ת תשל"ז, 2278; תשנ"א, 218; תשנ"ו, 1461; תש"ע, 754; ק"ת תשע"ז, 255))) @ (קג) : '''[[w:אעבלין|המועצה המקומית אעבלין]]''' (((ק"ת תש"ך, 1368; תשע"ג, 67; ק"ת תשע"ז, 256))) @ (קד) : '''[[w:בועיינה-נוג'ידאת|המועצה המקומית בועיינה–נוג'ידאת]]''' (((ק"ת תשמ"ז, 649; תשנ"א, 391; תשנ"ח, 508; תשע"ג, 85; ק"ת תשע"ז, 256; תשע"ט, 2226))) @ (קה) : '''[[w:בוקעאתא|המועצה המקומית בוקעתא]]''' (((ק"ת תשמ"ב, 381; תשנ"ד, 1272; תשע"ג, 1056; ק"ת תשע"ז, 257))) @ (קו) : '''[[w:בענה|המועצה המקומית ביענה]]''' (((ק"ת תשל"ו, 605; תש"ע, 123; תשע"ב, 1158; ק"ת תשע"ז, 257))) @ (קז) : '''[[w:ביר אל-מכסור|המועצה המקומית ביר אל-מכסור]]''' (((ק"ת תש"ן, 619; תשנ"ב, 1471; תשע"ג, 51; תשע"ו, 409, 1722; ק"ת תשע"ז, 257; תש"ף, 1887))) @ (קח) : '''[[w:בית ג'ן|המועצה המקומית בית ג'ן]]''' (((ק"ת תשכ"ג, 1313, 1586; תשע"ג, 886; ק"ת תשע"ז, 258; תשע"ח, 2302))) @ (קט) : '''[[w:בני עי"ש|המועצה המקומית בני עי"ש]]''' (((ק"ת תשמ"ט, 1280; תש"ן, 619; תש"ע, 1005; ק"ת תשע"ז, 259; תשפ"ב, 2422))) @ (קי) : '''[[w:בסמ"ה|המועצה המקומית בסמ"ה]]''' (((ק"ת תשנ"ז, 163; תשס"ה, 786; ק"ת תשע"ז, 259; תשע"ט, 682))) @ (קיא) : '''[[w:בסמת טבעון|המועצה המקומית בסמת טבעון]]''' (((ק"ת תשכ"ט, 657; תשנ"ב, 1472; תשע"ג, 885; ק"ת תשע"ז, 260))) @ (קיב) : '''[[w:ג'דיידה-מכר|המועצה המקומית ג'דיידה–מכר]]''' (((ק"ת תשל"ה, 991; תשמ"ט, 972; ק"ת תשמ"ט, 972; תשע"ג, 68; ק"ת תשע"ז, 261))) @ (קיג) : '''[[w:ג'וליס|המועצה המקומית ג'וליס]]''' (((ק"ת תשכ"ה, 1205; תשע"ג, 86; ק"ת תשע"ז, 261))) @ (קיד) : '''[[w:ג'ש (גוש חלב)|המועצה המקומית גוש חלב]]''' (((ג'יש))) (((ק"ת תשכ"ג, 1038; תשע"ג, 258; ק"ת תשע"ז, 261; תשע"ח, 1929))) @ (קטו) : '''[[w:ג'לג'וליה|המועצה המקומית ג'לג'וליה]]''' (((ק"ת תשט"ז, 772; תשי"ט, 593, 1954; תשכ"ה, 1525; תש"ע, 1006; ק"ת תשע"ז, 262; תשפ"א, 3640))) @ (קטז) : '''[[w:ג'סר א-זרקא|המועצה המקומית ג'סר אל-זרקא]]''' (((ק"ת תשכ"א, 2103; תשנ"ב, 1035; תשס"ז, 174; ק"ת תשע"ז, 263, 718; תשפ"א, 3033))) @ (קיז) : '''[[w:ג'ת|המועצה המקומית ג'ת]]''' (((ק"ת תשי"ט, 522; תשכ"א, 2701; תש"ן, 959; תשנ"א, 766; תשע"ג, 1056; ק"ת תשע"ז, 263))) @ (קיח) : '''[[w:דבורייה|המועצה המקומית דבוריה]]''' (((ק"ת תשכ"א, 657; תשכ"ב, 2591; תשכ"ג, 1749; תשנ"א, 756; תשנ"ה, 366; תשע"ג, 257; ק"ת תשע"ז, 263; תשע"ח, 2183; תשפ"א, 684))) @ (קיט) : '''[[w:דיר אל-אסד|המועצה המקומית דיר אל-אסד]]''' (((ק"ת תש"ל, 450; תשמ"ו, 1059; תש"ע, 123; תשע"ג, 52; ק"ת תשע"ז, 264; תש"ף, 1845))) @ (קכ) : '''[[w:דיר חנא|המועצה המקומית דיר חנא]]''' (((ק"ת תשל"ה, 921; תשל"ו, 273; תשמ"ו, 1046; תשע"ג, 259; ק"ת תשע"ז, 264))) @ (קכא) : '''[[w:זמר (יישוב)|המועצה המקומית זמר]]''' (((ק"ת תשמ"ח, 1070; תשמ"ט, 795; תש"ע, 1007; תשע"ג, 155; ק"ת תשע"ז, 265; תשפ"ב, 2263))) @ (קכב) : '''[[w:זרזיר (יישוב)|המועצה המקומית זרזיר]]''' (((ק"ת תשנ"ו, 927; תשס"ב, 1337; תשע"ג, 753; ק"ת תשע"ז, 265; תשפ"א, 2390))) @ (קכג) : '''[[w:חורה|המועצה המקומית חורה]]''' (((ק"ת תשנ"ו, 881; תשס"ו, 1073; ק"ת תשע"ז, 266; תשע"ט, 306))) @ (קכד) : '''[[w:חורפיש|המועצה המקומית חורפיש]]''' (((ק"ת תשכ"ז, 1182; תשע"ג, 69; תשע"ד, 1804; ק"ת תשע"ז, 266; תשפ"א, 680; תשפ"ב, 1079))) @ (קכה) : (('''[[w:חריש (עיר)|המועצה המקומית חריש]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשנ"ב, 1216; תשנ"ו, 1494; תשס"ה, 788; תשס"ז, 173; תש"ע, 142; תשע"ב, 1380א; ק"ת תשע"ז, 267; תשע"ט, 681; תשפ"ב, 2262, 3332))) @ (קכו) : '''[[w:טובא-זנגרייה|המועצה המקומית טובא–זנגריה]]''' (((ק"ת תשמ"ח, 936; תשס"ז, 179; תשע"ב, 1661; ק"ת תשע"ז, 268; תשע"ט, 2255))) @ (קכז) : '''[[w:טורעאן|המועצה המקומית טורעאן]]''' (((ק"ת תשי"ט, 1282; תשכ"ד, 647; תש"ס, 20; תשע"ג, 53; ק"ת תשע"ז, 268; תשפ"ב, 2342))) @ (קכח) : '''[[w:יאנוח-ג'ת|המועצה המקומית יאנוח ג'ת]]''' (((ק"ת תש"ן, 959; תשנ"א, 766; תשע"ג, 1056; ק"ת תשע"ז, 269))) @ (קכט) : '''[[w:יפיע|המועצה המקומית יפיע]]''' (((ק"ת תש"ך, 1130; תשכ"ב, 1411; תשע"ב, 1156; ק"ת תשע"ז, 270))) @ (קל) : '''[[w:ירכא|המועצה המקומית ירכא]]''' (((ק"ת תשי"ח, 893; תשמ"ו, 1047; תשס"ח, 1233; תשע"ב, 1381א; ק"ת תשע"ז, 270; תשפ"א, 2389, 2389; תשפ"ב, 3433))) @ (קלא) : '''[[w:כאבול|המועצה המקומית כאבול]]''' (((ק"ת תשל"ג, 1850; תשל"ד, 1311; תשמ"ו, 1047; תש"ן, 304; תשע"ג, 53; ק"ת תשע"ז, 270; תשע"ט, 382, 2271))) @ (קלב) : '''[[w:כאוכב אבו אל-היג'א|המועצה המקומית כאוכב אבו אל-היג'א]]''' (((ק"ת תשמ"ד, 1212; תשנ"א, 391; תשע"ג, 70; תשע"ה, 3; ק"ת תשע"ז, 271))) @ (קלג) : '''[[w:כוכב יאיר צור יגאל|המועצה המקומית כוכב יאיר]]''' (((ק"ת תשמ"ז, 1027; תשס"ג, 605; תש"ע, 254; ק"ת תשע"ז, 271))) @ (קלד) : '''[[w:כסייפה|המועצה המקומית כסיפה]]''' (((ק"ת תשנ"ו, 884; ק"ת תשע"ז, 272; תשע"ט, 647))) @ (קלה) : '''[[w:כסרא-סמיע|המועצה המקומית כסרא–סמיע]]''' (((ק"ת תש"ן, 959; תשנ"א, 766; תשע"ג, 86; ק"ת תשע"ז, 272; תשע"ט, 2280))) @ (קלו) : '''[[w:כעביה-טבאש-חג'אג'רה|המועצה המקומית כעביה-טבאש-חג'אג'רה]]''' (((ק"ת תשנ"ו, 928; תשע"ג, 54; ק"ת תשע"ז, 273))) @ (קלז) : '''[[w:כפר ברא|המועצה המקומית כפר ברא]]''' (((ק"ת תשכ"ב, 1676; תש"ע, 755; תשע"ו, 1565; ק"ת תשע"ז, 274; תשע"ט, 2218; תשפ"ב, 2833))) @ (קלח) : '''[[w:כפר ורדים|המועצה המקומית כפר ורדים]]''' (((ק"ת תשנ"ג, 878, 1057; תשנ"ו, 410; תשס"ו, 1066; תשע"ב, 1381א; ק"ת תשע"ז, 274))) @ (קלט) : '''[[w:כפר כנא|המועצה המקומית כפר כנא]]''' (((ק"ת תש"ך, 912; תש"ל, 645; תשנ"ה, 1651; תשע"ג, 86, 762; ק"ת תשע"ז, 274))) @ (קמ) : '''[[w:כפר מנדא|המועצה המקומית כפר מנדא]]''' (((ק"ת תשכ"ב, 1676; תשמ"ז, 523; תשס"ב, 352; תשע"ב, 1491; ק"ת תשע"ז, 275))) @ (קמא) : '''[[w:כפר קרע|המועצה המקומית כפר קרע]]''' (((ק"ת תשי"ח, 970; תשמ"ד, 773; תשס"ה, 787; ק"ת תשע"ז, 275))) @ (קמב) : '''[[w:להבים|המועצה המקומית להבים]]''' (((ק"ת תשמ"ט, 1176; תשנ"ו, 909; תשס"ד, 740; תשס"ח, 123; ק"ת תשע"ז, 276; תשע"ט, 327, 2175))) @ (קמג) : '''[[w:לקיה|המועצה המקומית לקיה]]''' (((ק"ת תשנ"ו, 882; תשע"ד, 287; ק"ת תשע"ז, 276; תשע"ט, 683))) @ (קמד) : '''[[w:מבשרת ציון|המועצה המקומית מבשרת ציון]]''' (((ק"ת תשכ"ד, 516; תשל"ו, 1641; ק"ת תשע"ז, 277, 1730))) @ (קמה) : (('''[[w:מע'אר|המועצה המקומית מג'אר]]''' - הוכרזה כעירייה)) (((ק"ת תשט"ז, 1193; תשנ"ח, 1166; תשס"ד, 962; תשס"ז, 16; תשע"ג, 962; ק"ת תשע"ז, 277; תשפ"א, 2385; תשפ"ב, 1253))) @ (קמו) : '''[[w:מג'ד אל-כרום|המועצה המקומית מג'ד אל-כרום]]''' (((ק"ת תשכ"ד, 478; תשמ"ו, 1048; תש"ע, 123; תשע"ג, 71; ק"ת תשע"ז, 277; תשפ"א, 2386))) @ (קמז) : '''[[w:מג'דל שמס|המועצה המקומית מג'דל שמס]]''' (((ק"ת תשמ"ב, 381; תשע"ג, 56; ק"ת תשע"ז, 278; תשפ"ב, 3748))) @ (קמח) : '''[[w:מזרעה|המועצה המקומית מזרעה]]''' (((ק"ת תשנ"ו, 925; תשס"ו, 79; תשע"ג, 72; ק"ת תשע"ז, 279))) @ (קמט) : '''[[w:מיתר (יישוב)|המועצה המקומית מיתר]]''' (((ק"ת תשמ"ו, 1098, 1500; תשנ"ה, 267, 298; תשס"ה, 740; תשס"ו, 1074; ק"ת תשע"ז, 279; תשע"ט, 307; תשפ"א, 670))) @ (קנ) : '''[[w:מסעדה (יישוב)|המועצה המקומית מסעדה]]''' (((ק"ת תשמ"ב, 381; תשע"ג, 56; ק"ת תשע"ז, 280))) @ (קנא) : '''[[w:מעלה עירון|המועצה המקומית מעלה עירון (טלעת עארה)]]''' (((ק"ת תשנ"ז, 165; תשס"ה, 789; ק"ת תשע"ז, 280))) @ (קנב) : '''[[w:מצפה רמון|המועצה המקומית מצפה רמון]]''' (((ק"ת תשכ"ד, 1390; תשל"א, 917; תשל"ה, 382; תשס"ד, 709; ק"ת תשע"ז, 281; תשע"ט, 341))) @ (קנג) : '''[[w:משהד (מועצה מקומית)|המועצה המקומית משהד]]''' (((ק"ת תשי"ח, 1723, 1964; תשנ"א, 755; תשנ"ד, 1271; תשנ"ה, 1653; תשנ"ו, 755; תשס"ד, 80; תשע"ג, 754; ק"ת תשע"ז, 281; תשפ"א, 3641))) @ (קנד) : '''[[w:נחף|המועצה המקומית נחף]]''' (((ק"ת תשכ"ח, 1645, 2070; תשע"ג, 73; ק"ת תשע"ז, 282))) @ (קנה) : '''[[w:סאג'ור|המועצה המקומית סאג'ור]]''' (((ק"ת תשנ"ב, 904; תשס"ז, 180; תשע"ג, 91; ק"ת תשע"ז, 282))) @ (קנו) : '''[[w:סביון (יישוב)|המועצה המקומית סביון]]''' (((ק"ת תשל"ח, 2076; תש"ע, 806; ק"ת תשע"ז, 283, 620))) @ (קנז) : '''[[w:עומר (יישוב)|המועצה המקומית עומר]]''' (((ק"ת תשל"ד, 1312; תש"ס, 368; תשס"ה, 614, 741; תשס"ו, 86; תשס"ז, 467; תשס"ט, 204; ק"ת תשע"ז, 283))) @ (קנח) : '''[[w:עיילבון|המועצה המקומית עילבון]]''' (((ק"ת תשל"ד, 118; תשל"ד, 1313; תשמ"ו, 1060; תשע"ג, 57; ק"ת תשע"ז, 284, 695; תשפ"א, 685))) @ (קנט) : '''[[w:עילוט|המועצה המקומית עילוט]]''' (((ק"ת תשנ"א, 932; תשע"ג, 1057; ק"ת תשע"ז, 284))) @ (קס) : '''[[w:עין מאהל|המועצה המקומית עין מאהל]]''' (((ק"ת תשכ"א, 533; תשנ"א, 756; תשנ"ד, 1272; תשע"ג, 74; ק"ת תשע"ז, 284; תשפ"א, 2388))) @ (קסא) : '''[[w:עין קנייא|המועצה המקומית עין קיניה]]''' (((ק"ת תשמ"ב, 382; תשע"ג, 91; ק"ת תשע"ז, 285))) @ (קסב) : '''[[w:ע'ג'ר|המועצה המקומית ע'ג'ר]]''' (((ק"ת תשמ"ב, 382; תשע"ג, 961; ק"ת תשע"ז, 285))) @ (קסג) : '''[[w:ערערה|המועצה המקומית ערערה]]''' (((ק"ת תש"ל, 2014; תש"ן, 1266; תשס"ה, 788; ק"ת תשע"ז, 286; תשע"ט, 680))) @ (קסד) : '''[[w:ערערה-בנגב|המועצה המקומית ערערה בנגב]]''' (((ק"ת תשנ"ו, 883; ק"ת תשע"ז, 286))) @ (קסה) : '''[[w:פסוטה|המועצה המקומית פסוטה]]''' (((ק"ת תשכ"ד, 1363; תשע"ג, 75; ק"ת תשע"ז, 287))) @ (קסו) : '''[[w:פרדסיה|המועצה המקומית פרדסיה]]''' (((ק"ת תשכ"ג, 189; תשמ"ה, 479; תשס"ד, 963; תשס"ה, 790; תש"ע, 1143; ק"ת תשע"ז, 287))) @ (קסז) : '''[[w:קריית יערים|המועצה המקומית קריית]]''' (((ק"ת תשנ"ג, 177; ק"ת תשע"ז, 287))) @ (קסח) : '''[[w:קריית עקרון|המועצה המקומית קריית]]''' (((ק"ת תשכ"א, 2700; תשכ"ה, 2617; תשנ"ז, 495; תש"ע, 755; ק"ת תשע"ז, 288; תשפ"ב, 1100))) @ (קסט) : '''[[w:ריינה|המועצה המקומית ריינה]]''' (((ק"ת תשכ"ח, 2264; תשכ"ט, 353; תשל"ג, 1851; תשל"ו, 2647; תשנ"א, 754; תשנ"ד, 1270; תשנ"ה, 1650; תשע"ג, 92; ק"ת תשע"ז, 288))) @ (קע) : '''[[w:רכסים|המועצה המקומית רכסים]]''' (((ק"ת תשי"ט, 1824; תשס"ו, 260; תשע"א, 691; תשע"ז, 289; ק"ת תשע"ט, 684; תשפ"ב, 3731))) @ (קעא) : '''[[w:רמת ישי|המועצה המקומית רמת ישי]]''' (((ק"ת תשי"ט, 87; תשע"ג, 59; ק"ת תשע"ז, 289))) @ (קעב) : '''[[w:שבלי - אום אל-גנם|המועצה המקומית שבלי-אום אל-ג'נם]]''' (((ק"ת תשמ"ד, 1740; תשנ"ב, 1423; תשנ"ו, 385; תשנ"ט, 168; תש"ס, 576; תשע"ג, 961; ק"ת תשע"ז, 290; תשפ"א, 682; תשפ"ב, 2832))) @ (קעג) : '''[[w:שגב שלום|המועצה המקומית שגב שלום]]''' (((ק"ת תשנ"ו, 885; תש"ס, 67; תשע"ה, 406; ק"ת תשע"ז, 290; תשע"ח, 2677))) @ (קעד) : '''[[w:שוהם|המועצה המקומית שהם]]''' (((ק"ת תשנ"ג, 1091; תשנ"ד, 244; תשס"ו, 782; תש"ע, 254; ק"ת תשע"ז, 291))) @ (קעה) : '''[[w:שלומי|המועצה המקומית שלומי]]''' (((ק"ת תש"ך, 1901; תשנ"ז, 18; תשע"ג, 79; ק"ת תשע"ז, 292))) @ (קעו) : '''[[w:שעב|המועצה המקומית שעב]]''' (((ק"ת תשל"ה, 1986; תשמ"ב, 241; תשע"ב, 1492; ק"ת תשע"ז, 292))) @ (קעז) : '''[[w:תל שבע|המועצה המקומית תל שבע]]''' (((ק"ת תשמ"ד, 1578; תשס"ה, 742; תשס"ט, 204; ק"ת תשע"ז, 293))) == תוספת שניה (תיקון: תשכ"ב) __NOSUB__ == ==== ((([[סעיף 121]]))) ==== === הוראות בדבר ועדה חקלאית === === פרק ראשון: הקמת ועדה חקלאית ותפקידה === @ 1. הגדרות (תיקון: תשע"ו-3) : [[בתוספת זו]] - :- "ועדה" - ועדה חקלאית; :- "אדמה חקלאית" - קרקע המשמשת למטע, למשתלה, למשק בעלי חיים, לגידול תוצרת חקלאית או פרחים או לייעור; :- "חקלאי" - אחד מאלה: :: (1) מי שהוא בעל אדמה חקלאית שהיא בתחום המועצה, ושטחה שני דונם לפחות והיא אינה מוחזקת בידי אחר, להוציא שטחו של בניין כהגדרתו [[בסעיף 1 לצו]] שאינו משמש למטרות חקלאיות; :: (2) מי שהחזיק אדמה חקלאית כמתואר בפסקה (1), ועיבד אותה עיבוד סדיר שנה אחת בסמוך לפני יום הבחירות האחרונות למועצה; :- "ענין חקלאי" - ענין בעל ערך חקלאי, שהסדרתו היא לטובת החקלאות או לטובת ענף שבה, או לטובת עוסקים בחקלאות בתחום המועצה או בשטח בנין עיר הכולל את תחום המועצה, לרבות הטלת ארנונות על אדמה חקלאית או הטלת היטלים, מסים ואגרות על העוסקים בחקלאות כאמור בקשר לאדמה חקלאית, ודרך הוצאתן של ההכנסות מארנונות היטלים, מסים ואגרות כאמור על ידי המועצה; :- "שר החקלאות ופיתוח הכפר" - לרבות מי שהוא הסמיך לעניין [[תוספת זו]]. @ 2. מינוי ועדה : במועצה ממונה ימנה השר את יושב ראש הועדה ושאר חבריה. @ 2א. תנאים להקמת ועדה (תיקון: תשע"ו-3) : (א) ועדה תוקם במועצה שמתקיים בה אחד מאלה: :: (1) יש בתחומה חמישים חקלאים לפחות; :: (2) יש בתחומה אדמה חקלאית בשטח של אלף דונם לפחות המוחזקים בידי עשרים וחמישה אנשים לפחות; :: (3) מועצת המועצה החליטה על הקמת הוועדה. : (ב) בתוך שלושה חודשים מיום תחילת כהונת המועצה, יבחן השר אם מתמלא לגבי המועצה תנאי מהתנאים האמורים בסעיף קטן (א), ואם נוכח לדעת כי מתקיים בה תנאי כאמור, או החליט כי יש להקים בה ועדה אף שלא התמלאו התנאים האמורים, יורה לראש המועצה לפתוח בהליכים להקמתה. : (ג) שר החקלאות ופיתוח הכפר וכן הוועדה, אם הוקמה, ימסרו לראש המועצה לפי בקשתו כל ידיעה הדרושה לו לעניין סעיף זה, כולל ידיעה בדבר מספר החקלאים ובדבר היקף שטח האדמה החקלאית במועצה. @ 3. הקמת ועדה (תיקון: תשכ"ד-2, תשע"ו-3) : במועצה נבחרת תוקם הועדה לפי זה: : (1) חברי הועדה יהיו במספר שתחליט עליו המועצה לא יאוחר מהיום ה-22 מיום הנחת ההעתקים מרשימת החקלאים כאמור [[פרט 24|בסעיף 24]] (להלן - יום פרסום הרשימה), ובלבד שמספרם יהא ניתן לחלק לשלוש ולא יעלה על שנים עשר; לא החליטה המועצה על המספר תוך המועד האמור, יקבענו השר; אולם אם היו הנסיבות כאלה הנזכרות [[פרט 47|בסעיף 47]], תמנה הועדה תשעה, ששה או שלושה חברים - הכל בהתאם לנסיבות; : (2) חברי הועדה, פרט לאחד, ייבחרו על ידי החקלאים, המועצה תמנה מבין חבריה את החבר הנוסף, שיכול להיות לא-חקלאי; : (3) לצורך הקמת הועדה או הרכבת ועדה חדשה יקים ראש המועצה, בתוך 30 ימים מיום קבלת הוראת השר כאמור [[פרט 2א|בסעיף 2א(ב)]], צוות לניהול בחירת נציגי החקלאים בוועדה ([[בתוספת זו]] - צוות הבחירות) שחבריו יהיו אלה: :: (1) שני עובדי מועצה בכירים שימנה ראש המועצה באישור מועצת המועצה, ואחד מהם יהיה יושב ראש הצוות; :: (2) היועץ המשפטי למועצה או עובד המועצה שהוא נציגו מקרב עובדי לשכתו; :: (3) שני נציגים של ארגוני חקלאים שימנה יושב ראש הוועדה היוצאת, ואם מוקמת ועדה לראשונה - שני נציגים של ארגון חקלאים המייצג 25 אחוזים לפחות מהחקלאים בתחום המועצה, שימנה ראש המועצה; מבקר המועצה או נציגו מקרב עובדי לשכתו ישמש משקיף על עבודת צוות הבחירות; : (4) הבחירות של נציגי החקלאים יהיו שוות, ישירות, חשאיות ויחסיות; : (5) המועצה תמנה את נציגה לועדה ותודיע את שמו לצוות הבחירות לא יאוחר מ-10 ימים מיום בחירת נציגי החקלאים; לא הודיעה המועצה כאמור, תהא הועדה מורכבת מנציגי החקלאים בלבד עד שתמסור המועצה לצוות הבחירות או ליושב ראש הועדה המשמש לפי [[פרט 4|סעיף 4(ב)]] הודעה על שם נציגה בועדה, ולא יגרע הדבר מסמכות הועדה, פרט לסמכות להציע למועצה מועמדים לתפקיד יושב ראש הועדה או סגנו. @ 4. יושב ראש וסגנו (תיקון: תשע"ו-3) : (א) לועדה יהיה יושב ראש וסגן יושב ראש והם יתמנו על ידי המועצה מבין מועמדים שהוצעו על ידי הועדה, ובלבד שלכל תפקיד יוצעו, על פי דרישות המועצה, לפחות שני מועמדים; בהעדר היושב ראש ימלא סגנו את מקומו. : (ב) היתה הועדה מורכבת מנציגי החקלאים בלבד, כאמור [[פרט 3|בסעיף 3(5)]], ישמש כיושב ראש, עד לבחירת יושב ראש לפי סעיף קטן (א), מי שנבחר על ידי הועדה בישיבתה הראשונה. : (ג) עד לבחירת יושב ראש, אם לפי סעיף קטן (א) ואם לפי סעיף קטן (ב), יהיה הוותיק שבין חברי הוועדה, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם, יושב ראש הועדה. @ 5. ישיבה ראשונה (תיקון: תשע"ו-3) : ראש המועצה יקרא לישיבה ראשונה של הועדה לא יאוחר מ-14 יום מיום בחירת נציגי החקלאים בועדה, אולם לא מוקדם מ-10 ימים מאותו יום. @ 6. תקופת כהונה (תיקון: תשכ"ו-2, תשכ"ז, תשע"ו-3) : ועדה תכהן כל תקופת כהונתה של המועצה הקיימת בשעת הקמתה; ועדה שתקופת כהונתה נסתיימה, תמשיך בתפקידה עד שתורכב כדין ועדה חדשה או עד תום שבעה חודשים מיום תחילת כהונת המועצה הנכנסת, לפי המוקדם. @ 7. ישיבות-הועדה : הועדה תקיים ישיבה לפחות אחת לחודש; לא נתקיימה ישיבה תוך חודש, רשאים שלושה חברים, לפחות, לדרוש בכתב מיושב ראש הועדה, ובהעדרו - מסגנו, לזמן ישיבה. לא עשה כן תוך ארבעה עשר יום מיום מסירת הדרישה, רשאים הם לזמן ישיבה במקומו. @ 8. חדילת חברות : חברותו של נציג החקלאים בועדה תחדל משחדל להיות חקלאי, או אם נתקיימו בו תנאים שהיו פוסלים אותו מהיות מועמד לחברות בועדה כאמור [[פרט 38|בסעיף 38]]. @ 9. העדר מישיבת והודעה על חדילה : על העדר מישיבות הועדה ועל ההודעה בדבר חדילה יחולו [[הסעיפים 104]] [[ו-105 לצו]], בשינויים המחוייבים לפי הענין. @ 10. נציג יוצא (תיקון: תשכ"ד-2) : (א) חדל נציג החקלאים מכהונתו או שנפסל מהיות חבר ועדה (להלן - נציג יוצא), יבוא במקומו מי ששמו בא ברשימת המועמדים ששם אותו נציג כלול בה, מיד אחרי שמותיהם של המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות, לרבות אלה שהיו לנציגים מכוח סעיף זה; לא היה מי שימלא את מקומו של הנציג היוצא מכוח הרישה לפסקה זו, ימנה השר את הנציג החדש, לאחר התייעצות עם אנשים מבין החותמים על רשימת המועמדים שאתה נמנה הנציג היוצא. : (ב) לא ימלא את מקומו של נציג יוצא מי שאינו חקלאי אותה שעה, או מי שהודיע ליושב ראש הועדה שאין ברצונו להיות חבר בה. @ 10א. סמכות השר לגבי ועדה נחשלת (תיקון: תשמ"א-5) : (א) בכל אחד מהמקרים המנויים להלן רשאי השר להורות על בחירת ועדה חדשה ולקבוע את תאריך הבחירות, או למנות ועדה מתוך אנשים כשירים להיות חברי הועדה או למנות ועדה למילוי תפקידי הועדה החקלאית, ואלה המקרים: :: (1) התפטרו רוב נציגי החקלאים בועדה, או חדלה חברותם, כאמור [[פרט 8|בסעיפים 8]] [[פרט 9|או 9]], ולא היה מי שימלא את מקומם כאמור [[פרט 10|בסעיף 10]]; :: (2) הועדה או יושב ראש הועדה אינם ממלאים עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליהם לפי [[תוספת זו]] או בכל דין אחר, וכל זאת לאחר שהזהיר אותם; :: (3) נקבע מועד לבחירות כאמור [[פרט 36|בסעיף 36]], אולם לא הוגשה רשימת מועמדים כאמור [[פרט 39|בסעיף 39]]; :: (4) כל חברי הועדה וראש המועצה ביקשו מאת השר לעשות כן. : (ב) תקופת כהונתה של ועדה שנבחרה או שנתמנתה לפי סעיף זה תהיה בהתאם [[פרט 6|לסעיף 6]]. @ 11. תפקידי הועדה : ואלה תפקידיה וסמכויותיה של הועדה: : (1) לייעץ למועצה בכל ענין חקלאי, הן ביזמת עצמה והן לפי בקשת המועצה; : (2) להציע למועצה הצעות להחלטה בכל ענין חקלאי; : (3) לבצע החלטות המועצה בענין חקלאי, אם נדרשה לכך על ידי המועצה או על ידי ראש המועצה או על ידי השר, אם היה הענין בערר על פי [[פרט 13|סעיף 13]]. @ 12. דיון בענין חקלאי (תיקון: תשכ"ד-2) : ענין חקלאי לא יבוא לדיון סופי במועצה אלא אם דנה בו תחילה הועדה וחיוותה דעתה, או שעברו ארבעה עשר יום מיום שהגישה המועצה את הענין בכתב לפני הועדה, הכל לפי המועד המוקדם; הציעה הועדה למועצה הצעת החלטה בענין חקלאי, חייבת המועצה להעמיד את ההצעה על סדר יומה ולדון בה בהקדם האפשרי. לא נדחתה ההצעה על ידי המועצה בתום ששים יום מיום שהוגשה בכתב, יראו את הצעת ההחלטה כהחלטת המועצה. @ 13. ערר : נתקבלה במועצה החלטה בענין חקלאי שלא בהתאם להצעת הועדה או לחוות דעתה, רשאית הועדה לערור על ההחלטה לפני השר תוך ארבעה עשר יום מיום שנמסרה בכתב לועדה; המועצה לא תבצע החלטה כאמור לפני תום תקופת הערר וכל עוד הערר תלוי ועומד. @ 14. כספים (תיקון: תשע"ו-3) : במועצה שבה הוקמה ועדה, כל ההכנסות מהיטלים, מאגרות ומתשלומים אחרים שהוטלו על אדמה חקלאית או על העוסקים בחקלאות בקשר לאדמה חקלאית וכן 50 אחוז לפחות של ההכנסות מארנונות שהוטלו על אדמה חקלאית יוצאו לענינים חקלאיים, יירשמו בפנקסי המועצה בנפרד, ובגמר כל שנת כספים יועברו היתרה או הגרעון לשנת הכספים הבאה. === פרק שני: בחירות לועדה === @ 15. הזכות לבחור : הזכות לבחור נציגי החקלאים בועדה תהא לכל מי שנרשם ברשימת החקלאים בהתאם [[פרט 16|לסעיף 16]]. @ 16. רישום כבוחר (תיקון: תשל"א-3, תשע"ו-3) : כבוחר ברשימת החקלאים יירשם מי שהיה חקלאי ביום היבחרה של המועצה המכהנת, וכן - אם איננו תאגיד - שיום הולדתו ה-18 חל לא יאוחר מיום א' בניסן שלפני יום היבחרה של המועצה המכהנת. @ 17. (תיקון: תשכ"ח, תשל"א-3, תשע"ו-3) : (((בוטל).)) @ 18. דין שותפות (תיקון: תשע"ו-3) : היתה אדמה חקלאית בבעלות משותפת או בהחזקה משותפת או בעיבוד משותף בנסיבות שאילו היה יחיד במקום השותפים, היה נחשב חקלאי, יראו כחקלאי לעניין הבחירות כל שותף שהיה זכאי לשני דונם לפחות באדמה החקלאית אילו חולקה הבעלות או ההנאה בה בין השותפים; לא היה בנסיבות אלה אף לא שותף אחד זכאי לשני דונם לפחות, יראו כחקלאים לעניין הבחירות את השותפים, במספר המתקבל מחילוק מספר הדונמים של האדמה החקלאית בשתיים, שעל שמותיהם הסכימו כל שאר השותפים והודיעו בכתב לצוות הבחירות לפני יום פרסום הרשימה; באין הודעה כאמור, יראו כחקלאים לעניין הבחירות את השותפים שצוות הבחירות בחר בהם, במספר כאמור. @ 19. (תיקון: תשע"ו-3) : (((בוטל).)) @ 20. הכנת רשימת החקלאים (תיקון: תשע"ו-3) : שר החקלאות ופיתוח הכפר יעביר לצוות הבחירות, לפי בקשתו, מידע לגבי חקלאים הזכאים להירשם ברשימה; לצורך הכנת רשימת החקלאים ישתמש צוות הבחירות במידע האמור שהועבר לו, בספרי המועצה ובכל חומר אחר הדרוש לדעתו. @ 21. מסירת ידיעות ומסמכים (תיקון: תשע"ו-3) : צוות הבחירות רשאי לדרוש מכל אדם שהוא בעל או מחזיק בקרקע בתחום המועצה שימסור לו, באופן, במקום ובזמן שיקבע, כל ידיעה שבידו ושיראה לו כל מסמך שברשותו. @ 22. פרטים שייכללו ברשימת החקלאים (תיקון: תשע"ו-3) : רשימת החקלאים תכלול פרטים אלה: : (1) לגבי יחיד - :: (א) שם המשפחה; :: (ב) השם הפרטי; :: (ג) שנת הלידה; :: (ד) המען; :: (ה) מספר הזהות במרשם האוכלוסין המתנהל לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]]; : (2) לגבי תאגיד - שם התאגיד ומען משרדו הרשום. @ 23. רישום שמות חקלאים : שמות החקלאים יירשמו ברשימה זה תחת זה לפי סדר האלף-בית ויסומנו במספרים סידוריים החל ממספר 1. @ 24. הנחת העתקי רשימת החקלאים (תיקון: תשע"ו-3) : לא יאוחר מהיום ה-15 מיום הקמת צוות הבחירות, יונחו העתקים מרשימת החקלאים למשך 10 ימים במשרדי המועצה ובמקומות אחרים שקבע צוות הבחירות; כל אדם יהיה זכאי לעיין ברשימה ולערוך העתק או תקציר ממנה. @ 25. פרסום הודעה על הנחת הרשימה (תיקון: תשע"ו-3) : יום אחד לפחות לפני הנחת העתקים מרשימת החקלאים, כאמור [[פרט 24|בסעיף 24]], יפרסם צוות הבחירות הודעה על ההנחה, המקומות בהם יונחו והימים והשעות בהם אפשר יהיה לעיין בהם. כמו כן תפרט ההודעה את הוראת [[פרט 24|סעיף 24]]. @ 26. ערר (תיקון: תשכ"ג, תשע"ו-3) : כל הרשום ברשימת החקלאים או הטוען שהוא זכאי להירשם בה, רשאי תוך 10 ימים מיום פרסום הרשימה, להגיש לצוות הבחירות ערר מנומק בכתב על יסוד הטענה שהוא או זולתו נרשם או לא נרשם, שלא כדין, או נרשם באופן לא נכון; הגיש אדם ערר המכוון נגד אדם אחר, ימציא לצוות הבחירות העתק נוסף מכתב הערר וצוות הבחירות ימסור את ההעתק לאותו אדם אחר. @ 27. החלטה על ערר (תיקון: תשע"ו-3) : צוות הבחירות יחליט בערר ויודיע על החלטתו לעורר בכתב בדואר רשום לא יאוחר מהיום ה-18 לאחר יום פרסום הרשימה - ואם הוגש ערר הנוגע לאדם זולת העורר - גם לאותו אדם. @ 28. (תיקון: תשע"ו-3) : (((בוטל).)) @ 29. (תיקון: תשע"ו-3) : (((בוטל).)) @ 30. (תיקון: תשע"ו-3) : (((בוטל).)) @ 31. תיקון הרשימה (תיקון: תשע"ו-3) : צוות הבחירות יתקן את רשימת החקלאים בהתאם להחלטתו לפי [[פרט 27|סעיף 27]]. @ 32. חתימת הרשימה (תיקון: תשע"ו-3) : יושב ראש צוות הבחירות יחתום על כל דף מרשימת החקלאים ומשחתם כאמור אין להכניס ברשימה שום שינוי. @ 33. (תיקון: תשכ"ד-2) : (((בוטל).)) @ 34. (תיקון: תשכ"ד-2) : (((בוטל).)) @ 35. (תיקון: תשכ"ד-2) : (((בוטל).)) @ 36. מועד הבחירות (תיקון: תשל"ב-2, תשע"ו-3) : הבחירות יקוימו ביום ובשעות שיקבע צוות הבחירות ושלא יהיה מאוחר מ-70 ימים לאחר יום הקמת הצוות אלא אם כן קבע השר, מסיבות המצדיקות זאת לדעתו, מועד מאוחר יותר. @ 37. פרסום הודעה בדבר הבחירות (תיקון: תשכ"ד-2, תשע"ו-3) : לא יאוחר מ-14 יום לפני יום הבחירות יפרסם צוות הבחירות הודעה שתפרט את הפרטים הבאים: : (1) יום הבחירות והשעות; : (2) (((בוטלה);)) : (3) מספר נציגי החקלאים העומדים לבחירה; : (4) המקום, המועד והדרך להגשת רשימות המועמדים; : (5) תנאי הכשירות להיות מועמד. @ 38. הזכות להיבחר (תיקון: תשמ"א-2) : (א) כנציג החקלאים יכול להיבחר כל אדם הרשום ברשימת החקלאים, פרט לתאגיד, שהוא בן 20 שנה או מעלה ביום הגשת מועמדותו ואיננו מאלה המנויים [[בסעיף 101 לצו]]. : (ב) נחתמה רשימת החקלאים כאמור [[פרט 32|בסעיף 32]] והתברר כי אין ברשימה לפחות שני חקלאים שמקום מגוריהם הקבוע הוא בתחום המועצה - יוכל להיבחר כנציג החקלאים כל אדם הרשום ברשימת החקלאים, פרט לתאגיד, שהוא בן 20 שנה ומעלה ביום הגשת מועמדותו ואיננו מאלה המנויים [[בסעיף 101(2) עד 101(8) לצו]]. @ 39. מועד להגשת רשימות מועמדים (תיקון: תשכ"ד-2, תשע"ו-3) : רשימות המועמדים יוגשו לצוות הבחירות במועד שקבע ולפי טופס שהכין. @ 40. פרטים שיצויינו ברשימת המועמדים (תיקון: תשכ"ד-2, תשע"ו-3) : רשימת המועמדים תפרט את שמו ושם משפחתו של המועמד, מענו וגילו. לא ייחשב אדם כמועמד אלא אם כן צורפה הסכמתו בכתב לרשימת המועמדים שהוגשה לצוות הבחירות. @ 41. רשימת מועמדים טעונה חתימה (תיקון: תשכ"ד-2, תשל"א-3) : רשימת מועמדים טעונה חתימות של 10%, לפחות, מהחקלאים הרשומים ברשימת החקלאים; רשימת מועמדים תיחתם בידי המגישים; החותם הראשון ייחשב כבא-כוח החותמים, והבא אחריו כממלא מקומו; ליד חתימתו של כל מועמד יצויינו שמו ושם משפחתו של החותם ומספרו ברשימת החקלאים. @ 42. מספר המועמדים המותר ברשימה (תיקון: תשכ"ד-2) : רשימת מועמדים תכלול לא יותר מכפל מספר הנציגים העומדים לבחירה ולא פחות משליש מספר זה. @ 43. אישור קבלת רשימת מועמדים (תיקון: תשכ"ד-2, תשע"ו-3) : יושב ראש צוות הבחירות יאשר בכתב קבלת רשימת מועמדים ויציין בה את היום והשעה של הגשתה. @ 44. מועמד הנכלל ביותר מרשימת מועמדים אחת (תיקון: תשכ"ד-2) : מועמד שנתן הסכמתו להיכלל ביותר מרשימת מועמדים אחת, מועמדותו בטלה בכל הרשימות. @ 45. אישור רשימת מועמדים (תיקון: תשכ"ד-2, תשע"ו-3) : (א) רשימת מועמדים טעונה אישורו של צוות הבחירות. : (ב) צוות הבחירות יבדוק כל רשימת מועמדים סמוך ככל האפשר לאחר המועד להגשתה. החליט צוות הבחירות שלא לאשר רשימת מועמדים, יודיע על כך בכתב לבא-כוח החותמים או לממלא מקומו. : (ג) החלטתו של צוות הבחירות תהיה סופית. @ 46. הכרזת תוצאות הבחירות כשאין צורך בבחירות (תיקון: תשכ"ד-2, תשל"א-3, תשע"ו-3) : (א) היה מספר המועמדים שאושרו בכל רשימות המועמדים שוות למספר הנציגים העומדים לבחירה, יכריז יושב ראש צוות הבחירות ביום הבחירות על המועמדים כעל האישים שנבחרו. : (ב) הוגשה רשימת מועמדים אחת בלבד ומספר המועמדים שבה עלה על מספר הנציגים העומדים לבחירה, יכריז יושב ראש צוות הבחירות ביום הבחירות על מספר המועמדים מתוך אותה הרשימה השווה למספר הנציגים העומדים לבחירה ולפי סדרם ברשימה כעל האישים שנבחרו. @ 47. מספר המועמדים פחות ממספר הנציגים העומדים לבחירה (תיקון: תשכ"ד-2, תשל"א-3) : היה מספר כל המועמדים שאושרו פחות ממספר הנציגים העומדים לבחירה, יופחת מספר הנציגים העומדים לבחירה ויועמד על שמונה, חמש או שתיים, הכל לפי המספר הקטן יותר והקרוב ביותר למספר המועמדים שאושרו. @ 48. בחירות בקלפי : בכפוף לאמור [[פרט 46|בסעיף 46(ב)]] - היה מספר המועמדים שאושרו עולה על מספר הנציגים העומדים לבחירה, ייערכו בחירות בקלפי. @ 49. מקום הקלפי (תיקון: תשע"ו-3) : הבחירות יתקיימו בקלפי שתימצא בתחום המועצה, במקום שיקבע צוות הבחירות. @ 50. הודעה על בחירות (תיקון: תשכ"ד-2, תשל"א-3, תשע"ו-3) : לא יאוחר מ-7 ימים לפני יום הבחירות יפרסם צוות הבחירות הודעה בה יציין את היום והשעות שבהם תתקיים ההצבעה, את מקום ההצבעה ואת רשימות המועמדים שאושרו. @ 51. הצבעה על ידי תאגיד (תיקון: תשע"ו-3) : חקלאי הרשום ברשימת החקלאים ושהוא תאגיד, יצביע בשמו יחיד המייצג את התאגיד לענין זה, על פי הודעה בכתב שנמסרה לצוות הבחירות לא יאוחר מיומיים לפני מועד הבחירות. @ 52. (תיקון: תשכ"ד-2) : (((בוטל).)) @ 53. פתק הצבעה (תיקון: תשכ"ד-2, תשע"ו-3) : צוות הבחירות יקבע צורה אחידה של פתקי ההצבעה ויודיע על כך לבאי כוח רשימות המועמדים ולממלאי מקומם, לפחות 7 יום לפני יום הבחירות. באי כוח הרשימות או ממלאי מקומם ימציאו לצוות הבחירות את פתקי ההצבעה, והוא ידאג לאספקתם במקום ההצבעה ביום הבחירות. @ 54. קלפי (תיקון: תשע"ו-3) : צוות הבחירות יציב במקום ההצבעה תיבה מותקנת במנעול ובמפתח שתהיה עשויה כך שאפשר להכניס לתוכה מעטפות או פתקי הצבעה אך אי אפשר להוציאם מתוכה אלא בפתיחת מנעולה (להלן - קלפי). @ 55. הצגת קלפי (תיקון: תשע"ו-3) : לפני שהתחילה ההצבעה, יציג יושב ראש צוות הבחירות לעיני האנשים המצויים במקום ההצבעה את הקלפי כשהיא פתוחה וריקה; אחר כך ינעל אותה במעמדם ויחתמנה באופן שלא תהא ניתנת לפתיחה אלא בשבירת החותמת. @ 56. זיהוי הבוחר (תיקון: תשכ"ד-2, תשע"ו-3) : בוחר שנכנס למקום ההצבעה יזהה עצמו תחילה; כאמצעי זיהוי ישמשו אך ורק תעודת זהות תקפה שהוצאה לפי [[+|פקודת מרשם התושבים, תש"ט-1949]] או לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]], דרכון ישראלי תקף שניתן לפי [[חוק הדרכונים, התשי"ב-1952]], או רישיון נהיגה תקף, הכולל את תמונת בעל הרישיון, שניתן לפי [[פקודת התעבורה]]. משנזדהה, יקרא אחד מחברי צוות הבחירות את שם הבוחר, ובהעתק רשימת החקלאים, בצד שמו של הבוחר, יצויין שהבוחר ביקש להצביע; אחר כך ימסור לבוחר מעטפה הנושאת עליה את חתימתו של יושב ראש צוות הבחירות. @ 57. (תיקון: תשכ"ד-2) : (((בוטל).)) @ 58. ההצבעה בבחירות יחסיות (תיקון: תשכ"ד-2, תשע"ו-3) : בוחר, משקיבל את המעטפה, ילך אל תא ההצבעה, שם ישים במעטפה את פתק ההצבעה לרשימה שהוא מצביע בעדה, יחזור ויראה לצוות הבחירות את המעטפה עד כדי שהצוות יראה את חתימתו עליה, ויטילנה בקלפי. אחד מחברי צוות הבחירות יציין בהעתק רשימת החקלאים את דבר ההצבעה. @ 59. מנין הקולות (תיקון: תשע"ו-3) : מנין הקולות ייעשה על ידי צוות הבחירות במקום ההצבעה מיד עם גמר ההצבעה ולא ייפסק עד תומו. @ 60. (תיקון: תשכ"ד-2) : (((בוטל).)) @ 61. פתקי הצבעה בטלים (תיקון: תשכ"ד-2, תשע"ו-3) : (1) פתק הצבעה שנמצא במעטפה שאינה נושאת עליה את חתימתו של יושב ראש צוות הבחירות - בטל; : (2) נמצאו במעטפה יותר מפתק אחד של אותה רשימה - הקול כשר; : (3) פתק הצבעה שצורתו שונה מזו שנקבעה לפי [[פרט 53|סעיף 53]] - בטל; : (4) פתק הצבעה שעליו הוסף סימן, בין בכתב ובין על ידי הטבעה או בכל אופן אחר, והוא עשוי לזהות את המצביע - בטל; : (5) פתק הצבעה שנמצא במעטפה שלתוכה הוכנס דבר כלשהו זולת הפתק - בטל; : (6) נמצאו במעטפה פתק הצבעה מסוג כאמור בפסקאות (3) או (4) יחד עם פתק הצבעה שאינו בטל כאמור - הקול פסול. @ 62. סדרי ההצבעה : סדרי ההצבעה יהיו בהתאם להוראות פקיד הבחירות (([צ"ל: צוות הבחירות])); כל אדם חייב לציית להוראות פקיד הבחירות (([צ"ל: צוות הבחירות])) בנוגע לשמירה על הסדר. @ 63. (תיקון: תשכ"ד-2) : (((בוטל).)) @ 64. תוצאות בחירות (תיקון: תשכ"ד-2, תשע"ו-3) : התוצאות ייקבעו לפי זה: : (1) סך כל הקולות הכשרים שקיבלו כל הרשימות יחולק למספר הנציגים העומדים לבחירה, והמספר השלם היוצא מן החילוק יהיה המודד; : (2) כל רשימה תזכה במספר נציגים כמספר השלם היוצא מחילוק קולותיה הכשרים למודד; : (3) המקומות הנותרים יתחלקו אחד אחד בין הרשימות שנשארו להן עודפי הקולות הגדולים ביותר לפי סדר שיעור העודפים, וברשימה שמספר קולותיה אינו מגיע למודד, ייחשב כעודף המספר הכולל של קולותיה הכשרים; : (4) היו לשתי רשימות או יותר עודף קולות שווה ולא נותר אלא מקום פנוי אחד, יוכרע בין הרשימות בהגרלה שיערוך יושב ראש צוות הבחירות בו במקום; : (5) סדר הבכורה של המועמדים ברשימה שזכתה במקומות בועדה יהיה לפי סדרם ברשימה מלמעלה למטה. @ 65. פרוטוקול (תיקון: תשע"ו-3) : יושב ראש צוות הבחירות ינהל פרוטוקול על מהלך הבחירות ותוצאותיהן, ויעביר העתקים ממנו למועצה ולשר. @ 66. פרסום הודעה על תוצאות בחירות (תיקון: תשע"ו-3) : לא יאוחר מ-7 ימים מיום הבחירות יפרסם יושב ראש צוות הבחירות, בדרך האמורה [[פרט 19|בסעיף 19]], הודעה על תוצאות הבחירות; יום הפרסום הוא יום הבחירה של נציגי החקלאים בועדה. @ 67. תוצאות הבחירות : ההוצאות הכרוכות בהכנת רשימת החקלאים ובעריכת הבחירות בקרב החקלאים ישולמו מתוך קופת המועצה. @ 68. ימי מנוחה : חל מועד מהמועדים הנקובים [[בתוספת זו]] באחד מימי המנוחה כמשמעותם [[בפקודת ימי מנוחה, תש"ח-1948]], יידחה המועד ליום חול הראשון שאחרי אותו יום. == תוספת שלישית (תיקון: תשכ"ב, תשל"ז-3) __NOSUB__ == ==== ((([[סעיף 130]]))) ==== === תקנון בדבר ישיבות המועצה והנוהל בהן === === פרק ראשון: כללי === @ 1. ישיבות המועצה : המועצה תקיים ישיבות מן המנין וישיבות שלא מן המנין, הכל כמפורט [[תוספת זו|בתקנון זה]]; לכל אחת משתי אלה ייקרא להלן "ישיבה". @ 2. זימון : המועצה לא תתכנס לישיבה אלא על פי הזמנה. @ 3. ישיבה ראשונה (תיקון: תשל"ט) : מועצה נבחרת תקיים את ישיבתה הראשונה תוך ארבעה עשר יום מיום פרסום הודעה לפי [[+|סעיף 71]] או [[סעיף 46 לחוק הבחירות]], במועד שיקבע ראש המועצה ובאין ראש מועצה מי שהשר ימנה לענין זה; לא כונסה המועצה לישיבתה הראשונה במועד האמור יכנסה השר במועד שיקבע אך לא יאוחר משלושים יום מהיום שבו נכנסה לתפקידה. === פרק שני: מועדי ישיבות מן המנין === @ 4. מספר הישיבות : המועצה תקיים ישיבה מן המנין אחת לחודש לפחות, אך רשאית היא להחליט שלא לקיימה בשני חדשים של השנה. @ 5. מועדי הישיבות מן המנין (תיקון: תשל"ז-5) : (א) תוך חדשיים מיום היבחרה תחליט המועצה על המועד הקבוע לישיבותיה; המועד יהיה תוך חמישה עשר הימים הראשונים לכל חודש קלנדרי, ובלבד שלא יהיה ביום המנוחה השבועי של חבר מחברי המועצה; הישיבה תתחיל בשעה שלא לפני 18.00, זולת אם הסכימו כל חברי המועצה לשעה אחרת. : (ב) עד שתחליט המועצה על מועד קבוע לישיבותיה יתקיימו הישיבות ביום חמישי הראשון לכל חודש, בשעה 18.00. : (ג) חל מועד הישיבה בערב יום מנוחה, ביום מנוחה או במוצאי יום מנוחה של חבר מחברי המועצה, תידחה הישיבה ליום ולשעה הקבועים בשבוע שלאחר מכן. : (ד) בסעיף זה, "יום מנוחה" - כמשמעותו [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948]]. @ 6. דחיית ישיבה מן המנין : (א) ראש המועצה חייב לדחות ישיבה למועד אחר, לא יותר מפעם אחת ולא יותר משבוע ימים, אם דרשו זאת בכתב שליש לפחות מחברי המועצה חמישה ימים לפחות לפני מועד הישיבה, ורשאי הוא, בהסכמת רוב חברי המועצה, לדחות את הישיבה למועד אחר, והכל בתנאי שבאותו חודש קלנדרי תקויים לפחות ישיבה אחת ושלא יחלוף מועד שנקבע על פי דין לענין של סדר יומה של הישיבה. : (ב) הוראות [[פרט 5|סעיף 5(א) ו-(ג)]] לענין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על המועד הנדחה. @ 7. אי זימון למועד : (א) לא זומנה המועצה לישיבה במועד שנקבע [[בפרק זה]], יכנס מזכיר המועצה את המועצה לישיבה על פי דרישה בכתב של שליש לפחות מחברי המועצה המפרטת את סדר יומה והצעת החלטה לגביו וישיבה זו תהיה תוך שבעה ימים מהיום שקיבל מזכיר המועצה את הדרישה לכך. : (ב) הוראות [[פרט 5|סעיף 5(א) ו-(ג)]] לענין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על ישיבה שזומנה לפי סעיף זה. === פרק שלישי: מועדי ישיבות שלא מן המנין === @ 8. סמכות ראש המועצה : ראש המועצה רשאי לכנס ישיבה שלא מן המנין. @ 9. כינוס על-פי דרישה : (א) ראש המועצה יכנס ישיבה שלא מן המנין למועד שלא יהא מאוחר משבעה ימים מהיום שבו הוגשה לו דרישה לכך בכתב, חתומה בידי שליש לפחות מחברי המועצה ומפרטת את סדר יומה והצעת החלטה לגביו; היתה בהצעת סדר היום העברה מכהונה של סגן ראש המועצה כאמור [[=חוק הבחירה|בסעיף 15 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה-1975]] (להלן - חוק הבחירה), תהיה הדרישה חתומה בידי רוב חברי המועצה. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על העברה מכהונה של ראש המועצה שנבחר על פי הוראות [[חוק הבחירה]] או של הסגן האמור [[בסעיף 14 לחוק הבחירה]]. : (ג) ראש המועצה שלא נבחר על פי הוראות [[חוק הבחירה]], יכנס ישיבה שלא מן המנין למועד שלא יהא מאוחר משבעה ימים מהיום שבו הוגשה לו דרישה חתומה בידי רוב חברי המועצה, הכוללת הצעה להעברה מכהונתו. @ 10. ישיבה מן המנין במקום ישיבה שלא מן המנין : החליטה המועצה לקיים לפחות ישיבה אחת בשבועיים, רשאי ראש המועצה במקום לכנס ישיבה שלא מן המנין כאמור [[פרט 9|בסעיף 9]], לכלול את ההצעות הנכללות בדרישה לכינוסה כסעיפים ראשונים בסדר היום של הישיבה הקרובה שמן המנין, זולת אם היתה בהצעה לסדר היום העברה מכהונה של ראש המועצה או של סגן מסגניו. @ 11. ישיבה שלא מן המנין על-פי הוראות השר (תיקון: תשמ"ב-3) : נדרש כינוסה של ישיבה שלא מן המנין וראש המועצה לא כינס את המועצה לישיבה תוך שבעה ימים כאמור [[פרט 9|בסעיף 9]], ולא נהג לפי [[פרט 10|סעיף 10]], ימנה שר הפנים או הממונה אדם שיכנס את המועצה לישיבה במועד שקבע שר הפנים או הממונה. @ 12. ימים ושעות של ישיבה שלא מן המנין : הוראות [[פרט 5|סעיף 5(א) ו-(ג)]] לענין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על ישיבה שזומנה לפי [[פרק זה]]. === פרק רביעי: זימון ישיבות === @ 13. משלוח הזמנות : מזכיר המועצה יחתום על הזמנות לישיבות המועצה ויהיה אחראי למסירתן, אולם הזמנות לישיבות מועצה ממונה ולישיבות שכינס מי ששר הפנים מינה לכך כאמור [[פרט 11|בסעיף 11]], יחתום מי ששר הפנים מינה לכך והוא יהיה אחראי למסירתן. @ 14. תוכן ההזמנה : ההזמנה תפרט - : (1) אם הישיבה היא מן המנין או שלא מן המנין; : (2) את היום, השעה והמקום של הישיבה; : (3) את סדר היום על סעיפיו, לפי סדר הדיון בהם; : (4) בישיבה שבה ידונו בתקציב, בתשלומי חובה או בחוק עזר - טיוטה של ההצעות עם דברי הסבר; : (5) בישיבה שכונסה על פי דרישת שליש לפחות מחברי המועצה - הצעת החלטה לגבי סדר היום. @ 15. מסירת ההזמנה : (א) הזמנה לישיבה תימסר לכל אחד מחברי המועצה 36 שעות לפחות לפני תחילת הישיבה, אולם בהסכמת כל חברי המועצה ניתן יהיה לקיים ישיבה גם בהודעה תוך מועד קצר יותר. : (ב) הזמנה לישיבה שבה ידונו בתקציב, בתשלומי חובה או בחוק עזר תימסר לחברי המועצה עשרה ימים לפחות לפני יום הישיבה, זולת אם הסכימו כל חברי המועצה למועד קצר יותר. : (ג) המסירה תהא כדין אם ההזמנה נמסרה לחבר המועצה אישית או אם נמסרה בביתו לאחד מבני משפחתו הבוגרים הגרים אתו או אם נמסרה כפי שביקש חבר המועצה בכתב ממזכיר המועצה; לא ניתן למסור את ההזמנה כאמור, בשקידה סבירה, תהא המסירה כדין אם הושמה בתוך תיבת הדואר במענו של חבר המועצה. @ 16. מען למסירת הזמנה : הזמנות לישיבות יימסרו לפי מעניהם של חברי המועצה שפורסמו ברשימות המועמדים, ובמועצה ממונה - לפי המען האחרון הרשום במרשם האוכלוסין, ואם מסר חבר המועצה בכתב מען אחר בתחום הרשות המקומית למזכיר המועצה - לפי אותו מען. @ 17. פגם במסירת הזמנה : (א) נכח חבר המועצה בישיבה או הסכים לקבל את ההזמנה אליה שלא במען כאמור [[פרט 16|בסעיף 16]], לא תישמע הטענה שלא הוזמן כדין. : (ב) הטענה שהחלטה נתקבלה שלא כדין מפני שחבר המועצה לא הוזמן כדין לישיבה לא תישמע אלא מאותו חבר בלבד. === פרק חמישי: פומביות הדיונים === @ 18. פומביות הדיון וסייגיו : ישיבות המועצה יהיו פומביות; אולם ישיבה תתקיים או מקצתה בדלתיים סגורות באחת מאלה: : (1) הורה על כך ראש המועצה לאחר שראה טעמים שבבטחון המדינה המחייבים לעשות כן; : (2) הורה על כך ראש המועצה בהסכמה מראש של שלושה רבעים מחברי המועצה; : (3) החליטו על כך שלושה רבעים מחברי המועצה הנוכחים בישיבה. @ 19. איסור הגילוי : לא יגלה איש דבר מדיוני ישיבה שהתנהלה בדלתיים סגורות למי שאיננו חבר המועצה, אלא אם הדבר דרוש לצורך ביצוע החלטת המועצה. @ 20. מקום הישיבות : הישיבות יתקיימו במשרדי המועצה, זולת אם החליטה המועצה אחרת ברוב של שני שלישים מחבריה, לישיבה פלונית. @ 20א. קיום ישיבת מועצה בהיוועדות חזותית (תיקון: תשפ"ב) : (((הוראת שעה החל מיום 10.2.2020 ובכל זמן שהכרזה על מצב בריאותי מיוחד או מצב חירום בשל נגיף הקורונה, לפי [[סעיף 2 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020]] עומדת בתוקפה):)) : (א) על אף האמור [[פרט 20|בסעיף 20]], רשאי ראש המועצה להחליט כי ישיבה פלונית לא תתקיים במשרדי המועצה או במקום אחר, אלא תתקיים בדרך של היוועדות חזותית, מנימוקים מיוחדים שיירשמו הנוגעים להתפשטות נגיף הקורונה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) כל חברי המועצה הסכימו לכך בכתב מראש, לאחר שנמסרו להם הפרטים האמורים [[פרט 14|בסעיף 14(3) עד (5)]]; :: (2) בישיבה יתאפשר לכל המוזמנים לישיבה לראות באמצעות מסך ולשמוע את כלל המשתתפים בישיבה ואת הנעשה במהלך הישיבה בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם. : (ב) על ישיבה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו, נוסף על ההוראות החלות לפי כל דין על קיום ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן, בשינויים המחויבים, גם הוראות אלה: :: (1) היה אחד המשתתפים בישיבת המועצה אדם עם מוגבלות כהגדרתו [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]], תתקיים הישיבה בדרך של היוועדות חזותית תוך עריכת התאמות נגישות הנדרשות בהתאם להוראות בדבר התאמות נגישות לפי [[החוק האמור]]; :: (2) המועצה המקומית תעמיד לרשות חבר מועצה המעוניין בכך חדר במיתקני המועצה המקומית ובו האמצעים הטכנולוגיים הנדרשים לצורך השתתפות בישיבה; :: (3) בהזמנה לישיבה יצוין גם כי הישיבה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית ויפורטו בה הנחיות לעניין השתתפות בישיבה; :: (4) בישיבה לא ינכחו שני חברי מועצה או יותר בחדר אחד; :: (5) לעניין [[פרט 21|סעיפים 21 עד 23]], יראו חבר מועצה כמשתתף בישיבה אם ניתן לראותו באמצעות המסך; :: (6) בלי לגרוע מהוראות [[פרט 40|סעיף 40]], לא יפעיל יושב ראש הישיבה אמצעי טכנולוגי המונע את השמעת דבריו של משתתף בישיבה; :: (7) החלטת מועצה בישיבה תתקבל לאחר שניתנה האפשרות לכל חבר מועצה להשתתף בדיון, להשמיע את עמדתו ולהצביע; הצבעה בישיבה כאמור תהיה שמית, אלא אם כן החליטו אחרת כל חברי המועצה המשתתפים בישיבה; :: (8) ראה חבר מועצה כי בשל קיום וניהול הישיבה בדרך של היוועדות חזותית נפגעה זכותו להשתתף בדיון או לשמוע או להשמיע את עמדתו, רשאי הוא לדרוש כי הדבר יירשם בפרוטוקול; :: (9) ישיבת המועצה תשודר בשידור חי באתר האינטרנט של המועצה המקומית. : (ג) לעניין סעיף זה, "היוועדות חזותית" - תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת. === פרק שישי: מנין המשתתפים === @ 21. מנין חוקי : מנין חוקי בישיבה הוא רוב חברי המועצה. @ 22. באין מנין חוקי : (א) לא היה מנין חוקי בישיבת המועצה, תידחה הישיבה לשלושה ימים; לא היה גם במועד זה מנין חוקי - תידחה הישיבה שוב ליומיים; במועד זה יהווה שליש מחברי המועצה מנין חוקי לכל ענין שנכלל בסדר היום של הישיבה. : (ב) הוראות [[פרט 5|סעיף 5(א) ו-(ג)]] לענין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על ישיבה נדחית לפי סעיף זה. @ 23. התמעטות המשתתפים : משנפתחה הישיבה כדין לפי [[פרט 21|סעיפים 21]] [[פרט 22|או 22]], יהא המשך הישיבה כדין כל עוד משתתפים בה שליש מחברי המועצה. === פרק שביעי: סדר היום === @ 24. קביעת סדר יום : (א) ראש המועצה יקבע את סדר היום של הישיבה. : (ב) קבעה המועצה סדר יום של ישיבה בהחלטה מראש - יהא זה סדר היום. : (ג) בישיבה שכונסה על פי דרישת שליש לפחות מחברי המועצה יהא סדר היום כפי שפורט בדרישה. : (ד) עם פתיחת ישיבה מן המנין ידונו תחילה בבקשות לתיקון הפרוטוקול כאמור [[פרט 55|בסעיף 55]], בתשובות לשאילתות לפי [[תוספת פרק 9|הפרק התשיעי]], ובהצעות לפי [[פרט 30|סעיף 30]]. @ 25. עדיפות : בכפוף לאמור [[פרט 24|בסעיף 24(ד) להלן]], יהיה הדיון בסעיפים שבסדר היום לפי סדר הופעתם בו. @ 26. סעיפים על סדר היום : סעיף בענין שאינו בתחום סמכויות מועצה מקומית או שלא הוגדר במפורט לא ייכלל בסדר היום. @ 27. הצעות נוספות של חברי המועצה : (א) חבר המועצה רשאי להגיש הצעות לסדר היום של ישיבה מן המנין ולא יאוחר מ-48 שעות לפני מועדה. : (ב) בכל ישיבה מן המנין יידונו ארבע הצעות לסדר היום, אם הוגשו. : (ג) הצעות שהוגשו ייקבעו לדיון, ויידונו, בהתחשב בגדלן של הסיעות במועצה, ובלבד שזכות קדימה תינתן להצעה שהוגשה מטעם חבר המועצה שהסיעה שאליה הוא משתייך אינה מיוצגת בועדת ההנהלה; בכפוף לאמור ייקבעו ההצעות לדיון ויידונו, לפי סדר הגשתן. @ 28. פירוט הצעות לסדר היום : הצעה לסדר היום של הישיבה כאמור [[פרט 27|בסעיף 27]], תפורט בהזמנה לאותה ישיבה לפי [[פרט 14|סעיף 14]] או בתוספת להזמנה. @ 29. סדר העדיפות בדיון : הצעה לשינוי סדר העדיפות בדיון בסעיפים שעל סדר היום לא תישמע אלא אם הוגשה בכתב למזכיר המועצה לא יאוחר משש שעות לפני פתיחת הישיבה. @ 30. דיון בהצעות ובשינוי סדר הדיון : (א) הצעה לסדר היום יביא אותה בפני המועצה מגיש ההצעה או מי שהמגיש ביקש ממנו להביאה; היתה התנגדות לדיון בהצעה, יישמעו דברי המציע ודברי מתנגד אחד להצעה במשך זמן שאינו עולה על עשר דקות לכל אחד, ולא תתקבל ההצעה לסדר היום אלא אם הצביעו בעדה רוב חברי המועצה הנוכחים בישיבה. : (ב) על הצעה לשינוי סדר הדיון בסעיפים שעל סדר היום יחולו ההוראות שבסעיף קטן (א), ובלבד שהזמן שיוקדש לכל דבר לא יעלה על חמש דקות. @ 31. מחלוקת על סדר היום : חבר המועצה הנוכח בישיבה הטוען שסעיף פלוני נכלל בסדר היום, או לא נכלל בו, שלא כדין, רשאי לדרוש שהמועצה תכריע בדבר. @ 32. באין נוכחות מציע : חבר המועצה שהגיש הצעה לסדר היום ולא יהיה נוכח בישיבה, רשאי לבקש לדחות את הדיון לישיבה הבאה או לבקש חבר אחר שינמק את ההצעה במקומו. @ 33. הסרת הצעה מסדר היום : המגיש הצעה לסדר היום יכול להסירה בכל עת על ידי הודעה בכתב למזכיר המועצה לפני ישיבת המועצה או בהודעה בעל פה בישיבת המועצה; דרש חבר אחד שההצעה תיכלל בסדר היום, תובא ההצעה לדיון כאילו אותו חבר הגיש אותה. @ 34. דחיית הדיון בסעיפים : בכפוף להוראות [[פרט 52|סעיף 52]], סעיפים שהועמדו על סדר היום בישיבה מן המנין ולא נסתיים הדיון בהם יועברו לסדר היום של הישיבה מן המנין שלאחריה. === פרק שמיני: ניהול הישיבה === @ 35. קביעת יושב ראש : (א) ראש המועצה יהיה יושב ראש בישיבות המועצה. : (ב) בהעדרו של ראש המועצה ימלא את מקומו סגנו; נעדרו ראש המועצה וכל סגניו או סירבו לנהל את הישיבה, יפתח זקן חברי המועצה הנוכחים את הישיבה וחברי המועצה יבחרו מביניהם ביושב ראש לישיבה. @ 36. תפקיד היושב ראש : יושב ראש הישיבה יפתח את ישיבות המועצה, ינהל את הדיונים, יסכם את תוצאות הדיונים וההצבעה בכל ענין וינעל את הישיבה. @ 37. נעילת ישיבה שלא כדין : ישיבה שהיושב ראש בה ביקש לנעלה בניגוד [[תוספת זו|לתקנון זה]], דינה כאילו סרב לנהל את הישיבה. @ 38. רשות הדיבור : לאחר דברי הפתיחה לסעיף, יתן יושב ראש הישיבה את רשות הדיבור למשתתפים בדיון לפי סדר הפונים אליו, ובלבד שאם לא כל סיעות המועצה מיוצגות בועדת ההנהלה, יתן יושב ראש הישיבה את רשות הדיבור תחילה לנציג הסיעה הגדולה שאינה מיוצגת כאמור. @ 39. זמן לדיבור : חבר המועצה - פרט ליושב ראש הישיבה וליושב ראש ועדה המדווח בשם הועדה - לא יאריך בדיבור בסעיף אחד יותר מעשר דקות; אולם הדובר רשאי לקבל מחבר אחד אחר זמן שאינו עולה על עשר דקות, והמועצה רשאית להחליט על הקצבת זמן יותר ארוך לכל המשתתפים בדיון בסעיף פלוני. @ 40. סמכויות היושב ראש : יושב ראש הישיבה רשאי - : (1) להפסיק חבר המועצה הנואם למעלה מהזמן שהותר לו על פי [[תוספת זו|תקנון זה]], או שאינו מדבר לענין; : (2) להתרות בחבר המועצה המפריע לדעתו למהלך התקין של הישיבה; לא שמע החבר לשלוש התראות בישיבה אחת, רשאי היושב ראש, בהסכמת שלושה רבעים לפחות מחברי המועצה הנוכחים, לדרוש ממנו לעזוב את הישיבה, ואם לא עזב כאמור לא יימנה קולו במנין הקולות בהצבעה; : (3) להורות על הוצאת הקהל כאשר ניתנה הוראה להמשיך בדיוני המועצה בדלתיים סגורות; : (4) להורות על הוצאת אדם מהקהל אם הוא מפריע למהלך הישיבה, לאחר שהוזהר על כך. === פרק תשיעי: שאילתות והודעות אישיות === @ 41. הגשת שאילתה ותשובה : (א) לא יאוחר מ-48 שעות לפני תחילת הישיבה מן המנין הקרובה רשאי חבר המועצה להגיש לראש המועצה שאילתה בכתב על ענין עובדתי שבתחום תפקידי המועצה המקומית, והיא תנוסח בקיצור נמרץ ובצורת שאלה בלבד; ראש המועצה ישיב בכתב ובקצרה לשאילתה ויקרא את התשובה באותה ישיבה, אולם הוא רשאי לדחות את תשובתו לישיבה מן המנין שלאחר הישיבה הבאה; השאילתה והתשובה בכתב יחולקו לחברי המועצה. : (ב) לא מסר ראש המועצה את תשובתו לשאילתה בשתי ישיבות מן המנין שהתקיימו לאחר הגשתה, יועמד נושא השאילתה, לפי דרישת השואל, כסעיף ראשון על סדר היום בישיבה מן המנין הקרובה. : (ג) לא יוגשו יותר משתי שאילתות מאת חבר המועצה לפני כל ישיבה מן המנין. @ 42. שאלה נוספת : השואל רשאי, אחר שמיעת התשובה, לשאול בעל פה שאלה קצרה נוספת, ובלבד שתהא נובעת מתוכן התשובה, וראש המועצה או אדם אחר מטעמו יענה תשובה קצרה בעל פה; על שאילתה או על תשובה נוספת לא יתנהל ויכוח במועצה. @ 43. הודעה אישית : (א) חבר המועצה המבקש רשות להודיע הודעה אישית, ימסור תחילה בכתב ליושב ראש את תוכן הודעתו. : (ב) רשות להודעה אישית תינתן רק לשם תיקון אי הבנה שחלה בדברי המבקש או בקשר לדבריו, או לשם הסרת אשמה שהושמעה כלפיו בישיבת המועצה. : (ג) הודעה אישית לא תארך יותר מחמש דקות, והיא תישמע רק בסוף הישיבה, אולם רשאי יושב ראש הישיבה לתת לחבר המועצה להבהיר את דבריו או להסיר אשמה גם תוך כדי הישיבה. @ 44. הודעת על-פי דין : חבר המועצה רשאי, בכל עת שקיימת עליו חובה, למסור הודעה שהוא חייב למסרה לפי כל דין. === פרק עשירי: הצעות, הצבעות והחלטות === @ 45. הגשת הצעה והנמקתה : המגיש הצעה להצבעה רשאי לנמקה לפני ההצבעה, אך לא יאריך בדבריו למעלה מחמש דקות. @ 46. הצבעה : (א) לא היתה יותר מהצעה אחת בענין הנדון - יצביעו בעד ההצעה ונגדה. : (ב) עמדו להצבעה יותר מהצעה אחת בענין אחד - יצביעו עליהן אחת אחת בעד ונגד, כשהמרחיקה לכת שבהן, בכל הצבעה, קודמת לאחרות, ובכפוף לזה לפי סדר הגשתן. : (ג) עמדו להצבעה שתי הצעות בלבד - רשאי היושב ראש להעמידן להצבעה זו מול זו. @ 47. שיטת ההצבעה : ההצבעה תהיה בהרמת ידיים. @ 48. החלטות על-פי רוב קולות : החלטות המועצה שלא נדרש להן רוב מיוחד לפי כל דין יתקבלו ברוב קולות המצביעים; היה מספר הקולות שקול - תידחה ההצעה. @ 49. מניית הקולות : (א) בשעת ההצבעה ימנו את קולות המצביעים בעד ונגד, ואם היו נמנעים בהצבעה - גם את קולות הנמנעים אם דרש זאת אחד מהם. : (ב) אם תוצאות ההצבעה אינן ברורות ליושב ראש, או שערער אחד מחברי המועצה עליהן, ימנה היושב ראש מבין חברי המועצה מוני קולות ויטיל עליהם את מנין הקולות בהצבעה חוזרת. @ 50. דיון חוזר בהחלטה : בכפוף [[לסעיף 13 לחוק הבחירה]], לא תועמד לדיון ולהצבעה הצעה לביטול החלטה, או הצעה לדיון בהצעה שנדחתה, אלא לאחר שעברו שלושה חדשים ממועד ההחלטה או ממועד דחיית ההצעה, לפי הענין, אלא לפי דרישת ראש המועצה או 40% לפחות מחברי המועצה, חתומה בידיהם. @ 51. משך זמן ישיבה ונעילתה : ישיבת המועצה לא תינעל לפני תום שלוש שעות משעת הפתיחה אלא אם נסתיימו הדיונים וההצבעות בכל הסעיפים שעל סדר היום או שהסכימו לנעילה כל חברי המועצה הנוכחים בישיבה אותה שעה; ישיבת המועצה לא תימשך יותר מארבע שעות, אלא בהסכמת שלושה רבעים מחברי המועצה הנוכחים. @ 52. המשך ישיבה במועד אחר : לא נסתיימו דיוני הישיבה בכל הענינים שהיו על סדר היום, רשאי יושב ראש הישיבה, בהסכמת רוב חברי המועצה הנוכחים בישיבה, להזמין את חברי המועצה להמשך הישיבה ביום חול הבא לאחר הישיבה, שאינו ערב יום מנוחה; חברי המועצה שלא היו נוכחים בעת ההחלטה יוזמנו להמשך הדיונים על ידי הודעות בכתב שיימסרו להם כאמור [[פרט 16|בסעיף 16]]. === פרק אחד עשר: פרוטוקול === @ 53. פרוטוקול וניהולו (תיקון: תשל"ז, תשע"ו) : (א) כל ישיבת מועצה תוקלט ויירשם בה פרוטוקול; מזכיר המועצה יהיה אחראי לניהולו התקין. : (ב) בפרוטוקול יצויינו - :: (1) מועד הישיבה ומקום קיומה; :: (2) שמות חברי המועצה הנוכחים בישיבה, בציון אלה שנכחו בפתיחה; :: (3) שאילתות ותשובות עליהן; :: (4) סדר היום וכל שינוי בו; :: (5) שמות המשתתפים בויכוח בכל סעיף; :: (6) ההצעות והנמקתן; :: (7) ההחלטות ותוצאות ההצבעה, ולפי דרישת חבר המועצה - ציון שמות המצביעים ואופן הצבעתם; :: (8) הודעות. : (ג) המועצה רשאית לקבוע שנוסף על הדברים האמורים בסעיף קטן (ב) יירשם פרוטוקול מלא מכל הדברים שייאמרו בישיבות המועצה, אם דרך כלל ואם לישיבה מסויימת. @ 54. אישור הפרוטוקול : יושב ראש הישיבה, ומזכיר המועצה או מי שהוא הסמיך, יאשרו את הפרוטוקול בחתימת ידם; העתק ממנו יימסר לכל אחד מחברי המועצה לא יאוחר מ-48 שעות לפני מועד הישיבה מן המנין הקרובה, זולת אם נמנע הדבר בגלל סיבות שליושב ראש הישיבה או למזכיר המועצה לא היתה שליטה עליהן, ובמקרה כזה יימסר הפרוטוקול במועד המוקדם האפשרי. @ 55. בקשה לתיקון הפרוטוקול : (א) חבר המועצה רשאי להגיש בכתב למזכיר המועצה בקשה לתיקון הפרוטוקול. : (ב) לא הוגשה שום בקשה כאמור עד לפתיחת הישיבה מן המנין שלאחר מסירת העתקי הפרוטוקול, רואים אותו כמאושר. @ 56. דיון בהצעה לתיקון הפרוטוקול : הגיש חבר המועצה הצעה לתיקון הפרוטוקול, יקרא אותה מזכיר המועצה בישיבה מיד עם פתיחתה, ובאין הסכמה לתיקון המוצע יוכרע הדבר בהצבעה. @ 57. תיקון הפרוטוקול של ישיבה סגורה : תיקון פרוטוקול של ישיבה סגורה יידון בישיבה סגורה. @ 58. שמירת הפרוטוקול : פרוטוקול של ישיבות המועצה יהיה שמור במשרדיה בידי מזכיר המועצה. @ 59. עיון בפרוטוקול : (א) פרוטוקול של ישיבה בדלתיים פתוחות יהיה פתוח לעיון בשעות העבודה הרגילות של המועצה המקומית לכל בעל נכס או מחזיקו בתחום המועצה המקומית, לכל אדם שמקום מגוריו הקבוע, לפי הרשום במרשם האוכלוסין, הוא בתחום המועצה המקומית, ולכל אדם אחר שיש לו ענין בכך. : (ב) פרוטוקול של ישיבה סגורה לא יהיה פתוח לעיון, אך רשאית המועצה להתיר את העיון בו, את הפצתו או העתקתו, בסייגים או בלעדיהם. : (ג) שר הפנים או מי שהוא מינה לכך רשאי לעיין בכל פרוטוקול של ישיבות המועצה. === פרק שנים עשר: דיונים מיוחדים === @ 60. דינים וחשבונות, הצעות תקציב והיטלי ארנונות (תיקון: תשל"ז, תשנ"ז-3) : (א) ראש המועצה יקבע מועד לדיון מיוחד בדו"ח השנתי שהגיש הגזבר בדו"ח הביקורת של משרד הפנים על המועצה ובדו"ח מבקר המדינה, שיהיה לכל המאוחר חודש לאחר הגשתם. : (א1) ראש המועצה יקבע מועד לדיון מיוחד בדו"ח השנתי שהגיש מבקר המועצה; הדיון בדו"ח מבקר המועצה יהיה באופן ובמועדים הקבועים [[בסעיף 145ו לצו]]. : (ב) ראש המועצה יקבע מועד לדיון מיוחד בהצעת התקציב ובהיטל הארנונות, שיתקיים בישיבה שלא מן המנין. : (ג) ראש המועצה יגיש למועצה לפחות פעם בשנה דין וחשבון על המצב בכל תאגיד שהמועצה המקומית משתתפת בו, ולפי דרישה של חבר המועצה יקויים דיון בדו"ח זה. : (ד) הוראות [[פרט 5|סעיף 5(א) ו-(ג)]] לענין ימי השבוע יחולו גם על דיונים לפי סעיף זה. @ 61. ישיבות בענינים מיוחדים : (א) בישיבות בענינים המיוחדים המפורטים [[פרט 60|בסעיף 60]] יפתח היושב ראש, או מי שהוא יורה, בדברי ההסבר, ובכפוף לאמור [[פרט 51|בסעיף 51]] תקבע המועצה בעצמה את משך הזמן שיוקדש לויכוח; אולם שליש מחברי המועצה רשאי לדרוש שהזמן שיוקדש לדיון בהצעת התקציב לא יפחת משש שעות. : (ב) בישיבה הראשונה בענין המיוחד כאמור לא יידון כל דבר אחר. @ 62. הגדרת מזכיר : [[תוספת זו|בתקנון זה]], "מזכיר" - לרבות מי שממלא תפקיד זה בפועל. == תוספת רביעית (תיקון: תשכ"ב, תשל"ח, תשמ"ט-3) == ==== ((([[סעיף 192]]))) ==== === הוראות בדבר מכרזים וקבלת הצעות === @ 1. הגדרות (תיקון: תשע"א) : [[בתוספת זו]] - :- "הועדה" - ועדת המכרזים של המועצה; :- "יושב ראש הועדה" - חבר מועצה שהמועצה בחרה בו ליושב ראש; :- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :- "המדד היסודי" - 115.5 נקודות (ממוצע 1987: 100); :- "המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון; :- "מועצה" - מועצת המועצה המקומית; :- "מספר תושבים" - מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין, המתנהל לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]], התגוררו בתחום המועצה המקומית ביום הראשון לשנת הכספים שבה נערכה ההתקשרות. @ 2. הצמדה למדד : (א) הסכומים הנקובים [[פרט 3|בסעיפים 3(3)]] [[פרט 8|ו-8]] יתואמו ב-16 בכל חודש (להלן - יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי. : (ב) סכום מתואם כאמור בסעיף קטן (א), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 100 שקלים חדשים. @ 3. פטורים (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ט-2, תשע"א, תשע"ב, תשע"ג, תשע"ח, תשע"ח-2, תש"ף, תש"ף-3, תש"ף-4, תשפ"א) : מועצה מקומית רשאית להתקשר בחוזה ללא מכרז אם החוזה הוא מסוג חוזים אלה: : (1) חוזה להעברת מקרקעין לרשות המועצה המקומית; : (2) חוזה להעברת מקרקעין של המועצה המקומית שלפיו - :: (א) המקרקעין מועברים למדינה, לשירות התעסוקה, לרשות מקומית או לאיגוד ערים; :: (ב) המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לרשות הדואר למטרת הקמת בית דואר, בית מיון לדואר או מרכז לחלוקת דואר; :: (ג) המקרקעין מועברים לחברת חשמל, לשם הקמת מיתקן חשמל הדרוש, לדעת המועצה, כדי להבטיח אספקת חשמל למועצה המקומית, בתנאי שהשטח המועבר לא יעלה על 100 מ"ר לכל מיתקן, וכי הקמת המיתקן תואמת את התכניות החלות על המקום לפי דיני התכנון והבניה; :: (ד) המקרקעין מועברים למוסד ציבורי למטרות חינוך, תרבות, מדע, דת, צדקה, סעד, בריאות או ספורט, והם מיועדים לאחת מהמטרות האמורות; :: (ה) המקרקעין מועברים לאדם שהתחייב לפתח אותם תוך זמן שקבעה המועצה המקומית, ובהתאם לתכנית כמשמעותה [[בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]], החלה עליהם, אם ביקשה המועצה לגביהם, ברוב חבריה, לשחררה מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את בקשת המועצה המקומית לאחר שנוכח, כי בנסיבות הענין עריכת המכרז לא תביא תועלת, לרבות תועלת כספית; :: (ו) העברת המקרקעין דרושה לביצוע השלמה, חלוקה, איחוד, הפרדה או חלוקה מחדש של מקרקעין, הכרוכים בביצוע תכנית שנתאשרה לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]]; :: (ז) המקרקעין מיועדים לשמש פיצוי בקשר להפקעת מקרקעין על ידי המועצה המקומית, או בקשר לפינוי מקרקעין על פי דרישת המועצה המקומית; :: (ח) המקרקעין מועברים במסגרת חליפין של מקרקעין; :: (ט) המקרקעין הם דירות המועברות בדרך של שכירות לצורך מגורים; :: (י) המקרקעין הם דירות מגורים או בתי עסק המועברים למחזיק בהם או ליורשיו, מכוח שכירותם במשך 10 שנים לפחות, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שערך שמאי מקרקעין; :: (יא) המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לצורך שיקומו של נכה או של נזקק כמשמעותו [[בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958]], או הם מועברים לאדם שפונה, על פי החלטת רשות מוסמכת, ממבנה שהחזיק בו; :: (יב) המקרקעין הם דירות למגורים המועברות לחברה שכל מניותיה נמצאות בידי המועצה המקומית, אם המועצה החליטה ברוב חבריה לשחרר את המועצה המקומית מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את ההחלטה; :: (יג) המקרקעין הם דירת מגורים למי שהעתיק את מגוריו לתחום המועצה המקומית לפי בקשתה, ומחזיק בהם למעלה מעשר שנים, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שערך שמאי מקרקעין; :: (יד) המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לתאגיד שהמועצה המקומית התקשרה עמו לצורך ביצוע מיזם לפי סעיף 3(13) ולמשך תקופת ההתקשרות; :: (טו) המקרקעין מועברים למי שהוא בעל זכויות במקרקעין משותפים אשר בהם למועצה המקומית פחות ממחצית הזכויות, במחיר שיקבע שמאי מקרקעין, ובתנאי שאין אפשרות לחלוקה בפועל של המקרקעין על פי תכנית כמשמעותה [[בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965]] ובלבד שוועדה, שחבריה הם המנהל הכללי של המועצה, ובאין מנהל כללי - מזכיר המועצה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה והיועץ המשפטי למועצה, שוכנעה שהדבר מוצדק וסביר בנסיבות העניין לאחר שבחנה את האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז; החלטות הוועדה לפי פסקת משנה זו ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של המועצה המקומית בתוך חמישה ימי עבודה ממועד קבלת ההחלטה. : (3) חוזה להעברת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 15,000 שקלים חדשים ובמועצה מקומית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף - חוזה להעברת טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 30,400 שקלים חדשים; : (4) חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה הנערך עם הספק היחיד בארץ לאותם טובין, או עם המומחה היחיד בארץ לביצוע אותה העבודה, אם המומחה שהוועדה מינתה לענין זה קבע, בכתב, באישור הוועדה, כי אכן אותו ספק או מומחה הוא היחיד בארץ; : (5) חוזה לביצוע עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית; : (6) חוזה להזמנה דחופה של טובין או לביצוע עבודה דחופה שהמועצה המקומית מתקשרת בו להצלת נפש או רכוש; : (7)(א) חוזה הבא להגדיל את הוצאות המועצה המקומית, בפרט מפרטי חוזה קיים, ובלבד ששיעור הגדלת ההוצאות לא יעלה על 50% מההוצאות לגבי אותו פרט על פי החוזה הקיים; :: (ב) חוזה הבא להגדיל את הוצאות המועצה המקומית על ידי הוספת פרטים לחוזה קיים, ובלבד ששיעור הגדלת ההוצאות בשל הוספה זו לא יעלה על 25% מכלל הוצאות המועצה המקומית על פי החוזה הקיים או על 50% אם המועצה קבעה שעריכת המכרז לא תביא תועלת; : (8) חוזה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים, או יחסי אמון מיוחדים, כגון: עבודות תכנון, פיקוח, מדידה, שמאות, ייעוץ ועבודות כיוצא באלה; : (9) חוזה לאחזקה והפעלה של מיתקני ביוב על ידי תאגיד, במקרה שהתמורה לעבודות היא מסירת הקולחין, ובלבד שנציב המים אישר את מסירת הקולחין; : (10) התקשרות עם תאגיד ממשלתי כמשמעותו [[בתקנה 3(5) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993]] (להלן - התאגיד), באישור שר הפנים, ובלבד שנתקיים אחד מאלה: :: (א) התאגיד מהווה על פי מסמכי היסוד שלו ועל פי החלטת הממשלה או על פי החוק שהקימו, זרוע לביצוע מטלות ישירות ומוגדרות של הממשלה וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלות אלה; או - התאגיד מבצע מטלה או שירות שהוטלו עליו לפי דין, או מספק שירות או מצרך חיוניים לציבור, וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלה או שירות אלה; :: (ב) שמונים וחמישה אחוזים או יותר מעובדי התאגיד זכאים על פי כל דין לגמלה או לתגמול בשל נכות, או לקצבת זקנה מן המוסד לביטוח לאומי, וההתקשרות היא לרכישת שירותים או לביצוע עבודה; : (11) חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה שהשר התיר לערוך ללא מכרז; : (12) התקשרות עם המדינה; : (13) התקשרות עם תאגיד המוכר כמוסד ללא כוונת רווח, לרכישת שירותים או לביצוע עבודה לצורך ביצוע מיזם אשר יפעל ללא כוונת רווח למטרה של חינוך, תרבות, רווחה או ספורט בתחומה של המועצה המקומית, ובלבד שהמועצה המקומית מחזיקה 40% לפחות מהונו של התאגיד האמור או מכוח ההצבעה בו או בכוח למנות 40% לפחות מחברי הגוף המנהל שלו, וכן התקיימו תנאים אלה: :: (א) התאגיד תורם ממקורותיו מחצית לפחות מעלות ביצוע המיזם; :: (ב) עשרים אחוזים לפחות מתרומת התאגיד לעלות ביצוע המיזם הם ממקורות שאינם מתקציב המדינה; :: (ג) התקשרויות של התאגיד עם צדדים נוספים, אשר נובעות מההתקשרות עם המועצה המקומית, ייעשו במכרז בהתאם לדין החל על המועצה המקומית, בשינויים המחויבים; :: (ד) המועצה תאשר מדי שנה בשנה את תכנית העבודה לביצוע המיזם; :: (ה) שר הפנים אישר למועצה המקומית לייסד את התאגיד בהתאם לאמור [[בסעיף 146א לצו זה]]; :: (ו) לתאגיד יש אישור תקף אחד מאלה: ::: (1) אישור בדבר ניהול תקין תקף מן הרשם המוסמך לעניין על פי דין; ::: (2) אישור תקף בדבר הגשת מסמכים מהרשם המוסמך לעניין על פי דין, ובלבד שטרם חלפו שנתיים מרישום התאגיד והתאגיד מגיש למועצה, מדי שלושה חודשים, דיווח מפורט בכתב על מצבו הכספי, לרבות פירוט הוצאותיו והכנסותיו, וכן דיווח מפורט בכתב על פעולותיו וניהולו; : (14) חוזה עם הסוכנות היהודית לארץ ישראל או עם תאגיד העוסק מטעמה, או בשיתוף עמה בהקצאת כספי מגבית, והחוזה נועד לאפשר ניצול כספי מגבית למען שיקום שכונות מצוקה או למען קידום חברתי של תושבי העיר; : (15) התקשרות לרכישת שירותי ניהול ופיקוח עם חברה שבעלי המניות שלה הם רוב הרשויות המקומיות, ובלבד שיתקיימו כל אלה: :: (א) השר אישר את שיעור התמורה שבהסכם; :: (ב) ועדה, שחבריה הם המנהל הכללי, ובאין מנהל כללי - מזכיר המועצה המקומית, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה המקומית והיועץ המשפטי למועצה המקומית, שוכנעה, לאחר בחינת האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז, כי ההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות, וכי היא מיטיבה עם המועצה המקומית, וזאת בשים לב לעקרונות השוויון וההגינות; :: (ג) החברה התחייבה כי התקשרויותיה עם צדדים נוספים שנובעות מההתקשרות עם המועצה המקומית, ייעשו לפי דיני המכרזים החלים על המועצה המקומית, בשינויים המחויבים; :: החלטות הוועדה לפי פסקת משנה (ב) ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של המועצה המקומית שבעה ימי עבודה לפחות לפני כריתת החוזה, לרבות האפשרות לפנות לוועדה בנושא, והתקופה שבה ניתן לפנות כאמור, אלא אם כן החליטה הוועדה אחרת בהחלטה מנומקת מטעמים של דחיפות; הסכם שנערך לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של המועצה המקומית לא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום כריתתו; : (16) התקשרות עם רשות מקומית אחרת לקבלת שירותים מהסוג שניתן על ידה במסגרת סמכויותיה ותפקידיה לפי כל דין, לצורך מילוי סמכויות המועצה המקומית ותפקידיה לפי כל דין, לאחר שהמועצה המקומית שוכנעה שההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות והיא מיטיבה עמה; : (17) (((פקעה).)) @ 4. הצעה שלא נדונה בוועדה : בחוזה הטעון מכרז לא ידונו המועצה או ראש המועצה בהצעת מחירים שלא נדונה קודם לכן בועדה על פי [[תוספת זו]]. @ 5. פיצול חוזים : עמדה מועצה מקומית להתקשר בזמן אחד במספר חוזים להזמנת אותם טובין, או לביצוע עבודות המהוות למעשה עבודה שלמה אחת, יראו את כל אותם חוזים כאילו היו - לענין [[תוספת זו]] - חוזה אחד. @ 6. שמירת סודיות : לא ימסור אדם שום ידיעה שהגיעה לידו בתוקף תפקידו בענין מכרז העומד להתפרסם או שפורסם, או בענין מהלך הדיונים בוועדה והחלטתה, אלא לאדם שהוסמך כדין לקבל אותה ידיעה, ובדרך שנקבעה [[בתוספת זו]]. @ 7. פנקס המכרזים : (א) כל מכרז יסומן במספר סידורי ויירשם בפנקס שיוחזק במקום שהורה יושב ראש הועדה. : (ב) כל אדם רשאי לעיין בפנקס בשעות המיועדות לקבלת קהל במשרדי המועצה המקומית. @ 8. מכרז זוטא (תיקון: תשע"א) : (א) מועצה מקומית רשאית להתקשר בחוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה, שערכו עולה על 15,000 שקלים חדשים, אולם אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, על פי מכרז שאינו פומבי (להלן - מכרז זוטא). : (א1) מועצה מקומית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף רשאית להתקשר בחוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה, שערכו עולה על 30,400 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 148,500 שקלים חדשים, על פי מכרז זוטא. : (ב) הועדה תנהל רשימה של ספקים וקבלנים, אשר רשאים להשתתף במכרז זוטא, ותקבע את אמות המידה שלפיהן יפנו אל הספקים והקבלנים האמורים; הרשימה תהיה פתוחה לעיון הציבור; כל ספק או קבלן רשאי לבקש לצרפו לרשימה האמורה והועדה תדון בבקשתו; החליטה הועדה שלא לצרף קבלן או ספק כאמור לרשימה, או החליטה למחוק ספק או קבלן מהרשימה, תנמק את החלטתה; לא תחליט הועדה אלא לאחר שאיפשרה לאותו ספק או קבלן להביא את טענותיו בפניה. : (ג) הועדה תמציא אחת לשנה למועצה ולמבקר המועצה את רשימת הספקים והקבלנים כאמור, וכן פירוט הספקים והקבלנים שראש המועצה פנה אליהם לפי תקנה זו במכרזי זוטא; הפירוט האמור יהיה פתוח לעיון הספקים והקבלנים הכלולים בו. : (ד) הודעה על מכרז זוטא לספקים או קבלנים הכלולים ברשימה תיעשה על ידי משלוח הודעה בדואר רשום עם אישור מסירה, או על ידי מסירה לידי הנמען בידי מזכיר המועצה או מי שהוא הסמיך לענין זה, לפי הפירוט להלן: :: (1) אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 15,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 37,500 שקלים חדשים, ובמועצה מקומית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף, אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 30,400 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 74,200 שקלים חדשים - לארבעה ספקים או קבלנים לפחות הכלולים ברשימה; :: (2) אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 37,500 שקלים חדשים ואינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, ובמועצה מקומית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף, אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 74,200 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 148,500 שקלים חדשים - לששה ספקים או קבלנים לפחות הכלולים ברשימה. : (ה) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2) לסעיף קטן (ד), רשאי ראש המועצה לשלוח את ההודעה לשני ספקים או קבלנים לפחות, אם מקום עסקם נמצא בחוץ לארץ, ואין ספקים או קבלנים אחרים בארץ לטובין או לעבודה הנדרשים. : (ו) על אף האמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ה), יהיה רשאי להשתתף במכרז זוטא כל ספק או קבלן הכלול ברשימה לסוג החוזה המוצע, אם ביקש זאת והגיש את מסמכי המכרז תוך המועד שנקבע להגשת הצעות. @ 9. מכרז פומבי : (א) רצתה מועצה מקומית להתקשר בחוזה הטעון מכרז פומבי, יפרסם ראש המועצה הודעה על כך ובה יפורטו: :: (1) תיאור נושא החוזה המוצע; :: (2) המקום והמועד האחרון להגשת מסמכי המכרז; :: (3) המקום לקבלת פרטים נוספים וטפסי מסמכי המכרז. : (ב) הודעה על מכרז פומבי תיעשה על ידי פרסומה בשני עתונים יומיים לפחות הנדפסים בישראל, שאחד מהם לפחות הוא בשפה העברית. : (ג) פרסם ראש המועצה הודעה על מכרז פומבי, רשאי הוא גם לפרסמה ברבים בחוץ לארץ, או לשלוח את ההודעה לספקים או לקבלנים שמקום עסקם נמצא בחוץ לארץ, ובלבד שישלח את ההודעה לפחות לשני ספקים או קבלנים כאמור. @ 10. מסמכי המכרז : (א) ראש המועצה או מי שהוא הסמיך לכך, ימציא לכל אדם המבקש להשתתף במכרז פומבי או במכרז זוטא, על פי בקשתו כאמור [[פרט 8|בסעיף 8(ו)]], ולכל אדם שראש המועצה פנה אליו בהודעה על מכרז זוטא, את מסמכי המכרז המפורטים להלן: :: (1) תנאי המכרז, לרבות תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז; :: (2) נוסח "מסמך הצעת המשתתף במכרז"; :: (3) נוסח של החוזה המוצע; :: (4) לוח זמנים ותנאי תשלום; :: (5) התכנית והמפרטים הנוגעים לביצוע החוזה; :: (6) כתבי כמויות, טפסי הצעת מחירים; :: (7) רשימת החמרים וכמויותיהם, ציוד העזר והמכונות שהמועצה תספק לצורך ביצוע העבודה נושא החוזה, ותנאי מסירתם; :: (8) נוסחי הערבויות הבנקאיות הנדרשות, גובה הערבות ומשך הערבות; :: (9) מעטפה הנושאת את מספר המכרז לשם הגשת מסמכי מכרז (להלן - מעטפת המכרז); :: (10) כל מידע או מסמך אחרים שראש המועצה ימצא לנכון למסור או לדרוש, לרבות בדבר כושרו, נסיונו ויכולתו של המציע. : (ב) המצאת מסמכי מכרז פומבי תהא תמורת תשלום כפי שקבעה המועצה המקומית דרך כלל, לסוג של מכרזים או למכרז פלוני. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש המועצה להחליט שלא להמציא את המסמכים המפורטים בפסקאות (3) ו-(5) של סעיף קטן (א), אלא להציגם לעיון במקום שיקבע; החליט ראש המועצה כאמור, יצרף למסמכי המכרז הודעה על המקום והמועד לעיון במסמכים. : (ד) תינתן הזדמנות סבירה ושווה לכל אדם לעיין במסמכי המכרז, כפי שפורטו בסעיף קטן (א), לבקר בנכס ולקבל הסברים לגביהם. : (ה) כל אדם שעיין במסמכי המכרז, שקיבל מסמכי מכרז או שביקר בנכס, יאשר זאת בכתב. @ 11. אומדן : (א) לפני תום המועד להגשת ההצעות יפקיד יושב ראש הועדה או מי שהוא הסמיך בתיבת המכרזים האמורה [[פרט 14|בסעיף 14(א)]], אומדן מפורט של ההוצאות או ההכנסות הכרוכות בחוזה המוצע. : (ב) היה נושא המכרז חוזה להעברת מקרקעין, יפקיד יושב ראש הועדה או מי שהוא הסמיך בתיבת המכרזים שומת מקרקעין שנערכה בידי שמאי מקרקעין. : (ג) האומדן או שומת המקרקעין (להלן - האומדן), יופקדו בתיבת המכרזים לפני תום המועד להגשת מסמכי המכרז. @ 12. המועד האחרון להגשת מסמכי המכרז : המועד להגשת מסמכי המכרז ייקבע בהתחשב בנושא החוזה המוצע ותנאיו; המועד יהיה לא מוקדם משבעה ימים ולא מאוחר מ-90 ימים מיום פרסום ההודעה, אולם רשאי יושב ראש ועדת המכרזים לקבוע מועד אחרון להגשת מסמכי המכרז מאוחר מ-90 ימים מיום הפרסום האמור. @ 13. הגשת מסמכי המכרז : (א) המעונין להשתתף במכרז יגיש למועצה המקומית את מסמכי המכרז כמפורט [[פרט 10|בסעיף 10(א)]], וכן כל מסמך שידרוש ראש המועצה, כגון אישור פקיד השומה או רואה חשבון בגין ניהול ספרים כחוק, אישור רישום בפנקס הקבלנים וכיוצא באלה; נדרשו מסמכים כאמור - יהפכו חלק בלתי נפרד ממסמכי המכרז. : (ב) מסמכי המכרז ייחתמו בידי המציע ויוגשו על גבי הטפסים שהומצאו בתוך מעטפת המכרז, כשהיא סגורה היטב, בדרך ובמועד שנקבעו בתנאי המכרז; המסמכים המפורטים [[פרט 10|בסעיף 10(א)(2) ו-(6)]] יוגשו בשני עותקים. @ 14. קבלת המסמכים במועצה : (א) עובד המועצה המקומית שראש המועצה מינה לכך יכניס כל מעטפת מכרז שנתקבלה במועצה המקומית לפני תום המועד להגשת מסמכי המכרז לתוך תיבה מיוחדת נעולה בשני מנעולים, שמפתחותיהם נשמרים בידי שני אנשים שראש המועצה הסמיך אותם לכך (להלן - תיבת המכרזים). : (ב) מעטפת מכרז שנתקבלה במועצה המקומית אחרי תום המועד להגשת מסמכי המכרז, לא תוכנס לתיבת המכרזים ותוחזר לשולח, מבלי לפתוח אותה ובלי לגלות את תכנה, זולת לצורך בירור שמו ומענו של השולח. : (ג) מעטפת המכרז שנמסרה למשלוח בדואר רשום יראו אותה כאילו נתקבלה במועצה המקומית במועד מסירתה כאמור, וחותמת הדואר תשמש ראיה לכך. : (ד) מעטפת המכרז שנשלחה מחוץ לארץ, יראו אותה, על אף האמור בסעיף קטן (ג), כאילו נתקבלה במועצה המקומית במועד שבו הגיעה לדואר בישראל וחותמת הדואר תשמש ראיה לכך. : (ה) מעטפת מכרז שנמסרה בידי מגיש מסמכי המכרז (להלן - מסירה ידנית), תימסר לעובד המועצה המקומית כאמור בסעיף 14(א), ויראו אותה כאילו נתקבלה במועד הרשום באישור קבלתה. @ 15. פתיחת תיבת המכרזים : (א) לא לפני 7 ימים לאחר תום המועד להגשת מסמכי המכרז במקרה של משלוח בדואר, ולא יאוחר מ-14 ימים מתום אותו מועד, תיפתח תיבת המכרזים בידי האנשים שהוסמכו כאמור [[פרט 14|בסעיף 14(א)]]. : (ב) נקבע בתנאי המכרז כי מסירה תהא במסירה ידנית בלבד, תיפתח תיבת המכרזים החל מתום המועד שנקבע להגשת מסמכי המכרז לפי [[פרט 12|סעיף 12]] ולא מאוחר מ-14 ימים מהמועד שנקבע כאמור. : (ג) יושב ראש הועדה יפרסם הודעה על המקום והמועד בו תיפתח תיבת המכרזים לענין מכרז פלוני, ויציין בה, כי כל אדם רשאי להיות נוכח בעת פתיחת תיבת המכרזים וההצעות ורישום מסמכי המכרז; ההודעה תודבק בכניסה לבנין הראשי של המועצה, וכן בכניסה לבנין שבו תיפתח תיבת המכרזים, ותימסר לכל מעונין הפונה לשם קבלתה. : (ד) תיבת המכרזים תיפתח רק אם יהיו נוכחים חבר הועדה שקבעה הועדה, וכן עובדי המועצה שראש המועצה הסמיך לכך כאמור [[פרט 14|בסעיף 14(א)]]. : (ה) כל אדם רשאי להיות נוכח בעת פתיחת תיבת המכרזים ורישום מסמכי המכרזים בפרוטוקול. @ 16. צורת ניהול הפרוטוקול : הפרוטוקול ינוהל בשני עותקים, שאחד מהם יימסר למשמורת לעובד המועצה המקומית שקבע לכך ראש המועצה. @ 17. רישום מסמכי מכרז : (א) משנפתחה תיבת המכרזים יוצאו ממנה המעטפות והאומדן הנוגעים למכרז, שלגביו נקבע מועד פתיחת מסמכי המכרז באותו יום; כל מעטפה תסומן במספר סידורי, ומספרן הכולל של המעטפות יירשם בפרוטוקול. : (ב) לאחר הסימון, כאמור בסעיף קטן (א), תיפתח כל מעטפה, וחבר הועדה יחתום בראשי תיבות על כל גליון או חוברת כרוכה שהוצאו מכל מעטפה, וכן יחתום על גבי האומדן. : (ג) שמות המשתתפים במכרז, הסכום הכולל של כל אחד ממסמכי המכרז, מספר הגליונות שהוצאו מכל מעטפת מכרז והאומדן יירשמו בפרוטוקול, אולם לפני רישומם יכריז עליהם חבר הועדה שנקבע כאמור. @ 18. חוות דעת מומחה : (א) יושב ראש הועדה ימסור, ללא דיחוי, העתק של כל מסמכי המכרז שהוצאו מתיבת המכרזים, לידי המומחה שקבעה הועדה דרך כלל לאותו סוג של חוזים שאליו משתייך החוזה המוצע במכרז לשם קבלת חוות דעתו (להלן - המומחה). : (ב) לא נקבע מומחה, יכנס היושב ראש את הועדה והיא תחליט בדבר הצורך בהתייעצות במומחה ובדבר בחירתו. : (ג) נתגלתה במסמכי המכרז, בעת הבדיקה בידי מומחה או בידי הועדה, טעות חשבונית, תתוקן הטעות בידי יושב ראש הועדה ועל דעת הועדה; התיקון יירשם בפרוטוקול; נתגלתה אי התאמה בין המחיר הכולל של מספר יחידות ובין המחיר של כל יחידה שצויין במסמכי המכרז, תתוקן אי ההתאמה בהסתמך על המחיר של כל יחידה. @ 18א. איסור ניהול משא ומתן (תיקון: תשנ"ז-2) : לא ינוהל משא ומתן עם משתתף במכרז בטרם נקבע הזוכה במכרז. @ 19. בירור פרטים (תיקון: תשנ"ז-2) : (א) מבלי לפגוע בהוראות [[פרט 18א|סעיף 18א]], הועדה רשאית להזמין בעל הצעה, כדי לברר פרטים במסמכי המכרז שהגיש, וכן פרטים אחרים הדרושים לה לצורך כל החלטה בהתאם [[לתוספת זו]]. : (ב) הבירור יעשה בידי הועדה או מי שהיא קבעה. : (ג) פרטי הבירור יירשמו בפרוטוקול. @ 20. פסילת מסמכי מכרז : (א) היה לועדה, אחרי עיון במסמכי המכרז, יסוד סביר לחשוב שכוונתו של בעל מסמכי המכרז היתה להוליך את הועדה שולל, על ידי שגיאות שנעשו במכוון, או על ידי תכסיסים בלתי הוגנים, רשאית היא - לאחר שנתנה לבעל מסמכי המכרז הזדמנות להביא טענותיו - להחליט שלא לדון עוד במסמכי המכרז שהגיש. : (ב) נראה לועדה אחרי עיון במסמכי המכרז ולאחר שניתנה לבעל מסמכי מכרז הזדמנות להביא טענותיו, כי המוצע במסמכי המכרז מבוסס על הבנה מוטעית של נושא המכרז או על הנחות בלתי נכונות, או שהמחירים שצויינו בהם אינם סבירים, רשאית היא להחליט שלא לדון עוד במסמכי המכרז שהגיש. : (ג) מסמכי מכרז שהוגשו שלא בהתאם [[לתוספת זו]] או שלא בהתאם לתנאי המכרז, או שצורפה להם הסתייגות עקרונית או שינוי יסודי - פסולים. : (ד) נימוקי החלטת הועדה על פי תקנה זו יירשמו בפרוטוקול. @ 21. דיון במסמכי מכרז שנקבעו כהצעות : לאחר שהועדה סיימה את בדיקת כל מסמכי המכרז שהוגשו, ועיינה בחוות דעתו של מומחה ושל יועץ משפטי - אם ניתנו כאלה - ירשום יושב ראש הועדה את כל הסכומים המופיעים במסמכי המכרז שנותרו לדיון (להלן - ההצעות), ויקבע מתוכם את ההצעה הזולה ביותר, ולענין חוזה כאמור [[פרט 22|בסעיף 22(ד)]] - את ההצעה הגבוהה ביותר. @ 22. המלצות הוועדה (תיקון: תשע"ו-2) : (א) ועדת המכרזים תמליץ על מתן עדיפות לרכישת טובין מתוצרת הארץ, כל עוד מחיריהם אינם גבוהים ביותר מ-15% ממחיר הטובין המיובאים, ובתנאי שהטיב ויתר התנאים עונים על דרישות המזמין. : (ב) בכפוף לאמור בצו זה, תמליץ הועדה על ההצעה הזולה ביותר, ובלבד שהמחירים המוצעים הם הוגנים וסבירים בהתחשב עם האומדן שנמסר כאמור [[פרט 11|בסעיף 11]]. : (ג) אם החליטה הועדה להמליץ על הצעה שאיננה הזולה ביותר, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה. : (ד) היה נושא המכרז חוזה למכירת מקרקעין או טובין של המועצה המקומית, תמליץ הועדה על ההצעה הגבוהה ביותר, כל עוד אינה נמוכה באופן בלתי סביר מן הסכום שנקבע באומדן; אולם הועדה רשאית להמליץ על הצעה שאיננה הגבוהה ביותר אם נוכחה שהדבר הוא לתועלת הציבור; החליטה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה. : (ה) הועדה רשאית, לאחר שנתנה לבעל ההצעה הזדמנות להביא טענותיו, שלא להמליץ על ההצעה הזולה ביותר בהתחשב בכשרו, נסיונו או יכולתו של בעל ההצעה לבצע את החוזה המוצע או לעמוד בתנאיו; החליטה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה; הוראה זו לא תחול על מכרז זוטא. : (ה1) מצאה הוועדה כי על פי סעיף זה יש להמליץ באותה מידה על שתי הצעות, ואחת מן ההצעות היא של עסק בשליטת אישה, תמליץ הוועדה על ההצעה האמורה ובלבד שצורף לה, בעת הגשתה, אישור ותצהיר; לעניין זה, "אישור", "אמצעי שליטה", "מחזיקה בשליטה", "נושא משרה", "עסק", "עסק בשליטת אישה", "קרוב" ו"תצהיר" - כהגדרתם [[בסעיף 2ב לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992]]. : (ו) לא תמליץ הועדה דרך כלל, על הצעה, אם היתה זו ההצעה היחידה שהוגשה, או שנותרה יחידה לדיון בפני הועדה; המליצה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה. : (ז) הועדה רשאית שלא להמליץ על כל הצעה שהיא, אך עליה לרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה. : (ח) לא הוגשה כל הצעה למכרז או נדונה הצעה יחידה והועדה לא המליצה עליה או על הצעה כלשהי או שהמועצה החליטה שלא לאשר הצעה של ראש המועצה לפי [[סעיף 123(ג) לצו זה]], רשאית המועצה המקומית להתקשר בחוזה ללא מכרז, לאחר שהמועצה החליטה על כך ברוב חבריה, ולאחר שנוכחה שבנסיבות הענין עריכת מכרז לא תביא תועלת. : (ט) לאחר קבלת החלטה סופית של הועדה רשאי כל משתתף במכרז לעיין בהחלטתה הסופית של הועדה, ובהצעת הזוכה במכרז. @ 23. ביטול מכרז : (א) המועצה המקומית רשאית לבטל מכרז אם ועדת המכרזים החליטה על כך וראש המועצה אישר את החלטתה. : (ב) אין לפרסם מכרז אחר כאשר אין בין המכרז שבוטל כאמור בסעיף קטן (א) ובין המכרז האחר שוני מהותי, זולת אם לדעת הועדה נשתנו הנסיבות שגרמו להחלטה על הביטול. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית המועצה המקומית לפרסם מכרז חדש אם לא הוגשה כל הצעה למכרז הנדון, או נדונה הצעה יחידה והוועדה לא המליצה עליה. == תוספת חמישית (תיקון: תשכ"ב, תשנ"ט) __NOSUB__ == ==== ((([[סעיף 185]]))) ==== === ((הוראות בדבר קניות ומחסנים)) === === פרק א': פרשנות === @ 1. הגדרות : [[בתוספת זו]] - :- "הגזבר" - גזבר המועצה או מי שהוא הסמיכו לכך; :- "הקטלוג האחיד" - הגדרה אחידה לזיהוי טובין של המועצה שפרסם המנהל הכללי של משרד הפנים; :- "המנהל" - מי ששר הפנים הסמיכו למנהל לענין [[תוספת זו]] או המנהל הכללי של משרד הפנים; :- "ועדת רכש ובלאי" - ועדה שמינתה המועצה לפי [[פרט 5|סעיף 5]] לאשר ביצוע רכישות למועצה, רישומן וגריעתן; :- "יחידה" - יחידת רישום עצמאית כגון אגף, מחלקה, מוסד או כל מיתקן אחר של המועצה המחזיק במצאי, שרשם המצאי קבעו כיחידה; :- "מחסן" - מקום ריכוז, רישום, אחסון וניפוק מלאי של המועצה; :- "מלאי" - טובין המצויים במחסן של המועצה; :- "מנהל מחסן" - עובד המועצה שמונה לנהל מלאי; :- "מנהל רכש ואספקה" - מי שמונה בידי המועצה לפי [[פרט 5|סעיף 5]] לרכישת טובין, לאחסנתם, להספקתם, לשמירה עליהם ולקביעת רמת המלאי או מי שהוא הסמיכו לכך; :- "מספר קטלוגי" - מספר זיהוי של פריט טובין כפי שהוא מופיע בקטלוג האחיד; :- "מצאי" - טובין בני קיימה שאינם מאוחסנים במחסן המועצה; :- "טובין" - מיטלטלין שבבעלות המועצה או שנמסרו לה דרך שכירות, שאילה או רשיון לרבות כאלה שנתרמו או שנרכשו מכספי תרומה; :- "פנקס" - רשימה בספר המלאי והמצאי של המועצה, ערוכה לפי מספרים קטלוגיים; :- "רבעון" - פרק זמן של 3 חודשים שתחילתו ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי וב-1 באוקטובר של אותה שנת כספים; :- "רכישה" - לרבות שכירות ושאילה של טובין; :- "רמת מלאי" - כמות או שווי כספי של מלאי במחסן; :- "רשם מצאי" - עובד המועצה שמונה לנהל רישום מצאי של טובין במועצה. === פרק ב': כללי === @ 2. רכישת טובין וניהול מחסן : המועצה תסדיר את רכישותיה, תנהל את מחסניה ואת הטובין שלה בהתאם להוראות אלה. @ 3. ניהול פנקס : המועצה תנהל פנקס באחד מן האמצעים הנמצאים המפורטים להלן: : (1) מערכת עיבוד נתונים אוטומטית מרכזית לניהול טובין שעליה יורה המנהל; : (2) מערכת עיבוד נתונים אוטומטית נפרדת, ובלבד שהתקיימו תנאים אלה: :: (א) מערכת עיבוד הנתונים מאפשרת מעקב אחר הרישום של החשבון הנגדי בהנהלת החשבונות של המועצה ואיתור התיעוד המתאים; :: (ב) נתקבל דיווח על יתרות כספיות במתכונת שעליה הורה רואה החשבון של המועצה; :: (ג) המערכת מאפשרת את העברת הדיווח למערכת עיבוד נתונים מרכזית באמצעים ממוכנים; :: (ד) תכנון עיבוד הנתונים יהיה בהתאם להוראות כל דין ויאפשר בדיקה פנימית ובקרת נתונים; : (3) לפי בקשת ראש המועצה - בדרך אחרת שעליה הורה רואה חשבון שהמנהל מינה לאותה מועצה ובאופן שהורה. @ 4. איסור מחיקה : (א) כל הרישומים בטפסים המשמשים להסדר רכישות, ניהול מחסנים, רישום וניהול טובין לפי הוראות אלה ייעשו ללא מחיקות. : (ב) תיקון רישום, כאמור בסעיף קטן (א), לא ייעשה בדרך של מחיקה, אלא בדרך של כתיבת הנתון החדש בשורה חדשה בציון שם מבצע התיקון, תאריך ביצועו והשורה שאותה מתקנים. === פרק ג': הסדר רכישות === @ 5. מינויים : מועצת המועצה תמנה מנהל רכש ואספקה וועדת רכש ובלאי. @ 6. תכנון צריכה תקופתי : מנהל רכש ואספקה, בשיתוף עם מנהלי היחידות ומנהלי המחסנים ובתיאום עם הגזבר, יכין בכל רבעון, תחזית ותכנית צריכה, בהתאם לצורכי היחידות והמחסנים ובהתאם לתקציב המאושר של המועצה באותה שנה ולתזרים המזומנים שלה. @ 7. קביעת פריטים בתכנון : ועדת רכש ובלאי תקבע את הפריטים שייכללו בתכנון הצריכה התקופתי, כאמור [[פרט 6|בסעיף 6]] בעבור היחידות והמחסנים. @ 8. אישור ועדת רכש ובלאי : לא תבוצע רכישה אלא באישור מראש מאת ועדת רכש ובלאי שניתן באמצעות מנהל רכש ואספקה, ובכפוף להוראות כל דין. @ 9. רכישה ללא אישור הועדה : (א) על אף האמור [[פרט 7|בסעיפים 7]] [[פרט 8|ו-8]] רשאי מנהל רכש ואספקה לרכוש טובין ללא אישור מאת ועדת רכש ובלאי, אם לדעתו הרכישה הכרחית ודחופה, ובלבד שסכום הרכישה אינו עולה על הסכום המזערי הקבוע [[בסעיף 8(א) לתוספת הרביעית לצו]] ובהתאם לתקציב המאושר. : (ב) לצורך מימון רכישות שוטפות רשאית ועדת רכש ובלאי לאשר למנהל רכש ואספקה סכום נמוך מהסכום המזערי האמור בסעיף קטן (א); לא אישרה הועדה סכום כאמור, יחולו הוראות [[פרט 8|סעיף 8]]. : (ג) מנהל רכש ואספקה ירכוש טובין כאמור בסעיף קטן (ב) ועל סמך הצעות מחיר שהגישו לו ספקי הטובין שאליהם פנה; הצעות כאמור יירשמו באופן השוואתי ויעמדו לעיון ועדת רכש ובלאי, לפי דרישתה. : (ד) מנהל רכש ואספקה ידווח לועדת רכש ובלאי על רכישה שביצע בהתאם לסמכויותיו המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לפי דרישתה. @ 10. חילוקי דעות : נתגלעו חילוקי דעות בין מנהל רכש ואספקה ובין ועדת רכש ובלאי, יכריע בהם ראש המועצה. @ 11. טופס הזמנה : (א) רכישה תבוצע בטופס הזמנה שייחתם בידי מנהל רכש ואספקה והגזבר. : (ב) טופס ההזמנה יכלול תיאור מלא של הטובין שהוזמנו ופרטים נוספים על אודותם, לרבות כמות, מחיר יחידה, תנאי תשלום, תנאי משלוח, אופן אריזה, מועדי אספקה ותקופת אחריות. : (ג) טופסי הזמנות לרכישות יסומנו במספרים עוקבים. === פרק ד': ניהול מחסנים === @ 12. מחסן : ראש המועצה רשאי, לאחר התייעצות עם מנהל רכש ואספקה, להחליט על הקמת מחסן, על הטובין שיאוחסנו בו ועל העברתו או חיסולו. @ 13. אחסנה : טובין הנרכשים בעבור המועצה המקומית ואינם מסופקים ישירות ליחידות הצורכות, יאוחסנו במחסן בלבד, ויירשמו בידי מנהל המחסן כמלאי. @ 14. הוצאת טובין ממחסן : לא יוצאו טובין ממחסן אלא לפי הוראות [[פרק זה]]. @ 15. ניהול ואחזקת מחסן : (א) מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם הגזבר, יקבע לגבי כל מחסן במועצה את סוגי הטובין שיאוחסנו בו ואת רמת המלאי של כל סוג כאמור. : (ב) מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם הגזבר, יבדוק ויעדכן, לפחות אחת לשנה, את סוגי הטובין ורמות המלאי של הטובין בכל מחסן. : (ג) מנהל רכש ואספקה יוודא שכמות הטובין שבמחסן תהיה בהתאם לרמת המלאי שנקבעה. @ 16. זיהוי טובין : מנהל המחסן או רשם המצאי, לפי הענין, יזהה את הטובין שבאחריותו ויגדירם לפי הקטלוג האחיד. @ 17. תו זיהוי : מנהל המחסן יציין, ליד מקום אחסונו של כל פריט במלאי, את מספרו הקטלוגי ואת תיאורו כאמור [[פרט 16|בסעיף 16]]. @ 18. אחסון לפי תעודה : טובין יאוחסנו במחסן לפי תעודת כניסה כאמור [[פרט 20|בסעיף 20]] בלבד. @ 19. התאמה לתעודת משלוח : כמות הטובין המתקבלים במחסן, טיבם ואריזתם, יתאימו להזמנה לרכישה ולחשבון או לתעודת המשלוח; התעורר ספק בזיהוי הטובין, ישותף מומחה הבקיא בבדיקת אותם טובין. @ 20. תעודת כניסה : (א) תעודת כניסה תכלול פרטים בדבר ספק הטובין, מספר ההזמנה, מספר תעודת המשלוח, פרטי החשבונית, מספר קטלוגי, תיאור הטובין והכמות שנתקבלה בפועל. : (ב) כל פריטי הטובין המתקבלים במחסן מספק אחד באותו משלוח, יירשמו בידי מנהל המחסן בתעודת כניסה נפרדת, שתישא מספר סידורי עוקב. : (ג) מנהל המחסן ימלא את תעודת הכניסה במספר העותקים הדרוש בטופס שיועד לכך. : (ד) סופק פריט בכמות קטנה מן הכמות המוזמנת או מן האמור בתעודת המשלוח או בחשבון, תירשם בתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח רק הכמות שנתקבלה בפועל. : (ה) סופק פריט טובין בכמות גדולה מן הכמות המוזמנת או מן האמור בתעודת המשלוח או החשבון, תוחזר יתרת הכמות לספק ובתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח תירשם רק הכמות שהוזמנה בפועל. : (ו) נתגלו נזק או השחתה או פגם בטובין שבמשלוח, כולם או חלקם, תירשם בתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח רק כמות הטובין התקינה שנתקבלה, והטובין שנשחתו או שניזוקו או הפגומים כאמור, לא יתקבלו ויוחזרו לספק בצירוף תעודת החזר ובציון סיבת ההחזר. @ 21. רישום טובין במחסן : (א) מנהל המחסן ינהל רישום פנימי של פריטי הטובין ובו יפרט את תנועות הפריטים בתוך המחסן לפי סוגם וסיווגם בקטלוג האחיד. : (ב) רישום הטובין כאמור בסעיף קטן (א) יעודכן באופן שוטף לפי תעודת הכניסה, תעודת הניפוק ותעודת ההחזר. @ 22. שמירת הטובין במחסן : (א) טובין יאוחסנו במחסן בצורה המאפשרת את שמירתם ואת החזקתם המתאימה, היעילה, החסכונית והבטיחותית. : (ב) טובין ירוכזו במחסן לפי הוראות כל דין לענין בטחון ובטיחות, לרבות הוראות בדבר אחסון חומרי נפץ, חומרים דליקים, חומרים רעילים וחומרים מסוכנים אחרים. : (ג) מחסן יתוחזק, יאובטח ויצויד בפני גניבה, פריצה, שריפה, נזקי מים וחדירת עופות, מכרסמים, זוחלים ומזיקים אחרים. : (ד) תנאי הבטיחות במחסן ייבדקו, אחת לשנה לפחות, בידי מהנדס בטיחות. : (ה) מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם המרכז את הטיפול בנושא הביטוח במועצה, יוודא שקיים כיסוי ביטוחי מתאים לאובדן, לגניבה ולנזק אחר למלאי ולמצאי במסגרת פוליסת הביטוח של המועצה, זולת אם החליטה המועצה שלא לבטח טובין אלה. : (ו) מנהל רכש ואספקה יקבע את צורת הדיווח לחברת הביטוח ולגזבר על נזקים שנגרמו למלאי ולמצאי. @ 23. חתימה על טופסי דרישה לניפוק : (א) ראש המועצה יקבע את הרשאים לחתום על טופסי דרישה לניפוק טובין ביחידות השונות במועצה; רשימת הרשאים לחתום כאמור, ודוגמאות חתימותיהם יועברו למנהל רכש ואספקה. : (ב) טובין שבמלאי ינופקו לפי טופס דרישה שישא מספר סידורי עוקב חתום בידי מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) ובידי הגזבר. @ 24. תעודת הניפוק : (א) מנהל מחסן ינפק טובין שבמלאי בהתאם לטופס דרישה ולפי תעודת ניפוק, שתישא מספר סידורי עוקב. : (ב) עותקים של תעודת הניפוק יימסרו למנהל המחסן ולרשם המצאי. @ 25. איסור הנפקה : (א) לא ינופקו טובין אלא לעובד המועצה שפרטיו רשומים בטופס הדרישה ולאחר שאומתה זהותו; בעת קבלת הטובין יחתום העובד על תעודת הניפוק. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אדם שאינו עובד המועצה המועסק בידי המועצה לביצוע עבודה רשאי לקבל לשימושו טובין ממחסן המועצה, בהתאם להוראות אלה. @ 26. ספירת מלאי : (א) אחת לשנה לפחות, בסוף שנת הכספים, תיערך ספירת מלאי (להלן - הספירה) בכל מחסני המועצה; מנהל רכש ואספקה אחראי לספירה שתיערך בפיקוח מבקר המועצה, ובהשתתפות הגזבר או מי שהוא הסמיכו לכך. : (ב) בעת ספירת המלאי ייסגרו מחסני המועצה לכניסה של טובין ולהוצאתם מהם, למעט במקרים חריגים ובאישור מנהל רכש ואספקה. : (ג) תוצאות הספירה יירשמו בטפסים המיועדים לכך ויכללו את מספרם הקטלוגי של הפריטים, תיאורם והכמויות בפועל שנמצאו במחסן בעת הספירה; מבצעי הספירה יחתמו על הטפסים. @ 27. השוואת תוצאות : הגזבר ישווה את תוצאות הספירה ליתרות הרשומות בפנקס הטובין; היתה אי התאמה בין תוצאות הספירה ליתרה כאמור, יעביר הגזבר, בכתב, לועדת רכש ובלאי, את כל הנתונים בצירוף הסברים בכתב מאת מנהל המחסן ומנהל רכש ואספקה על פשר ההפרשים. @ 28. ממצאי ההשוואה : (א) ועדת רכש ובלאי תחליט אילו פעולות לנקוט להתאמת תוצאות הספירה לרשום בפנקס הטובין. : (ב) עותק מנתוני ההשוואה כאמור [[פרט 27|בסעיף 27]] ועותק מהחלטת ועדת רכש ובלאי כאמור בסעיף קטן (א) יועברו למנהל המחסן ורשם המצאי, והם יעדכנו את פנקס הטובין לא יאוחר מ-60 ימים מתחילת כל שנת כספים, בהתאם לתוצאות הספירה ולהחלטת ועדת רכש ובלאי. @ 29. טובין בלתי ראויים לשימוש : טובין בלתי ראויים לשימוש יימכרו על ידי מנהל רכש ואספקה לפי הוראות כל דין החלות על מכירת טובין, ואם אינם ניתנים למכירה, תחליט ועדת רכש ובלאי על ייעודם. === פרק ה': רישום וניהול מצאי (אינוונטר) === @ 30. רישום מצאי : (א) רשם המצאי ינהל רישום מרוכז של המצאי במועצה, על יחידותיה, בפנקס הטובין. : (ב) המצאי יסומן בסמל המועצה, בסימון שככל האפשר אינו ניתן למחיקה. : (ג) כל יחידה במועצה שבה קיים מצאי, תופיע ברישומי המועצה כיחידת רישום עצמאית, כפי שיורה רשם הטובין, ותצוין במספר זיהוי נפרד. : (ד) מנהל יחידה, או עובד היחידה שמונה לכך בידו, ינהל את רישום המצאי באותה יחידה. @ 31. השאלת פריט מצאי : השאלת פריטי מצאי או העברתם לעובדי המועצה לצורך ביצוע תפקידיהם, או מיחידת רישום אחת ליחידת רישום אחרת, יתועדו בידי רשם המצאי בטופס המיועד לכך ויפורטו בו מספרו הקטלוגי של הפריט, תיאורו, כמותו, תנאי השאלתו ומועד החזרתו. @ 32. אישור ראש העירייה : אין להשאיל פריטי מצאי למי שאינו עובד המועצה, אלא באישור ראש המועצה או מי שהוסמך בידו. @ 33. ספירת מצאי : אחת לשנה, במועד שיקבע רשם המצאי, תיערך ספירת המצאי בכל יחידה לפי טופס המיועד לכך בהתאם [[פרט 26|לסעיפים 26(א) ו-(ג)]], [[פרט 27|27]] [[פרט 28|ו-28]], בשינויים המחויבים, וממצאיה יועברו לרשם המצאי. @ 34. דיווח על נזקים : מנהלי יחידות ידווחו לרשם המצאי על נזקים שנגרמו למצאי, לפי סדרי דיווח שעליהם הורה רשם המצאי (להלן - דו"ח). @ 35. גריעת פריט : גריעת פריט מצאי מהרישום בשל אובדן, או השבתה או מכל סיבה אחרת, תיעשה רק באישור ועדת רכש ובלאי, ערכו של הפריט ייקבע בהתאם למחיר השוק של פריט זהה חדש בעת הגשת הדו"ח. <פרסום> כ"ב בחשון תשי"א (2 בנובמבר 1950) <חתימות> חיים משה שפירא, שר הפנים bjx06kx9ffrla4bb2ac74vw5w7mdovv 0 294755 1417444 1416579 2022-08-09T12:30:18Z OpenLawBot 8112 [1417443] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו המועצות המקומיות, תשי״א–1950}} {{ח:קטע3||צו בדבר מועצות מקומיות}} {{ח:סעיף*}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשי״א, 178|צו המועצות המקומיות (א)}}, {{ח:תיבה|454|תיקון}}, {{ח:תיבה|1367|תיקון מס׳ 12}}; {{ח:תיבה|תשי״ב, 258|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|740|תיקון מס׳ 11}}; {{ח:תיבה|תשי״ג, 325|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|791|תיקון מס׳ 13}}, {{ח:תיבה|935|תיקון מס׳ 14}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 364|תיקון מס׳ 13 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1151|תיקון מס׳ 6}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 575|תיקון מס׳ 8}}, {{ח:תיבה|593|תיקון מס׳ 9}}, {{ח:תיבה|658|תיקון מס׳ 11}}, {{ח:תיבה|830|תיקון מס׳ 16}}, {{ח:תיבה|1074|תיקון מס׳ 17}}, {{ח:תיבה|1170|תיקון מס׳ 18}}, {{ח:תיבה|1202|תיקון מס׳ 19}}, {{ח:תיבה|1202|תיקון מס׳ 20}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 368|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|507|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|829|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|856|הוראת שעה (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1129|תיקון מס׳ 9}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 62|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1233|תיקון מס׳ 7}}; {{ח:תיבה|תשי״ח, 590|תיקון מס׳ 7}}, {{ח:תיבה|1475|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1603|הוראת שעה (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1850|תיקון מס׳ 24 – צו בדבר פטור מהיטל לצרכי סעד}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 360|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|545|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1756|תיקון מס׳ 15}}, {{ח:תיבה|1894|תיקון מס׳ 18}}, {{ח:תיבה|2003|תיקון מס׳ 20}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 266|תיקון}}, {{ח:תיבה|572|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|794|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|940|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|1478|תיקון מס׳ 9}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 280|תיקון}}, {{ח:תיבה|429|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1067|תיקון מס׳ 2 – צו בדבר הגשת החלטה על הטלת ארנונות}}, {{ח:תיבה|1147|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1392|תיקון מס׳ 3 – צו בדבר הגשת החלטה על הטלת ארנונות}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 1150|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1998|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 360|תיקון}}, {{ח:תיבה|980|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 383|הוד־השרון (הוראת שעה)}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 158|תיקון}}, {{ח:תיבה|470|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|1023|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון מס׳ 3]}}, {{ח:תיבה|2159|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: תיקון מס׳ 4]}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 107|תיקון}}, {{ח:תיבה|440|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1313|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2830|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 330|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 974|תיקון}}, {{ח:תיבה|1550|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1852|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1966|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 244|תיקון}}, {{ח:תיבה|862|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1475|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 721|תיקון}}, {{ח:תיבה|1327|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1638|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 507|תיקון}}, {{ח:תיבה|665|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|680|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1497|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1792|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 69|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|762|ארנונה כללית (הוראת שעה)}}, {{ח:תיבה|1311|תיקון}}, {{ח:תיבה|1568|תקנות שעת־חירום (משמר אזרחי)}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 7|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 272|תיקון}}, {{ח:תיבה|1221|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2714|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 231|תיקון}}, {{ח:תיבה|675|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|805|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1953|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1988|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: תיקון מס׳ 5]}}, {{ח:תיבה|2589|תיקון מס׳ 5 [צ״ל: תיקון מס׳ 6]}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 1273|תיקון}}, {{ח:תיבה|1708|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 1044|תיקון}}, {{ח:תיבה|1045|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1769|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 765|תיקון}}, {{ח:תיבה|1637|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2064|ת״ט}}, {{ח:תיבה|2096|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 191|תיקון}}, {{ח:תיבה|364|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|506|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1100|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1280|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 708|תיקון}}, {{ח:תיבה|772|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1180|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 906|תיקון}}, {{ח:תיבה|1404|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|1724|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון מס׳ 3]}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 282|תיקון}}, {{ח:תיבה|1578|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 71|תיקון}}, {{ח:תיבה|419|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|752|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 3]}}, {{ח:תיבה|1064|תיקון}}, {{ח:תיבה|1162|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: תיקון מס׳ 5]}}, {{ח:תיבה|1694|תיקון מס׳ 5 [צ״ל: תיקון מס׳ 6]}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 413|תיקון}}, {{ח:תיבה|413|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|508|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1177|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 268|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: תיקון]}}, {{ח:תיבה|1250|תיקון מס׳ 5 [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 588|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 652|תיקון מס׳ 7 [צ״ל: תיקון]}}, {{ח:תיבה|652|תיקון מס׳ 8 [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|1437|תיקון מס׳ 9 [צ״ל: תיקון מס׳ 3]}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 200|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 316|תיקון}}, {{ח:תיבה|661|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 771|תיקון}}, {{ח:תיבה|914|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 105|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 707|תיקון}}, {{ח:תיבה|1198|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 755|תיקון}}, {{ח:תיבה|904|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ו, 23|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211272.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 18|תיקון}}, {{ח:תיבה|656|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|866|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 115|תיקון}}, {{ח:תיבה|1087|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 333|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 223|תיקון}}, {{ח:תיבה|809|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 490|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1420|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 605|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 800|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 958|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 26|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 797|תיקון}}, {{ח:תיבה|1464|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2267|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 254|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 821|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|2071|תיקון}}, {{ח:תיבה|2071|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2494|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 1072|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1737|תיקון}}, {{ח:תיבה|2135|הוראת שעה מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2138|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3446|הוראת שעה [תשע״ח] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2009|הוראת שעה}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 323|הודעה}}, {{ח:תיבה|817|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 76|הודעה}}, {{ח:תיבה|1039|הודעה (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 139|הודעה}}, {{ח:תיבה|1131|הודעה (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|2650|הודעה (מס׳ 3)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 2|סעיף 2}} {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|מפקודת המועצות המקומיות, 1941}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 14|והסעיפים 14(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 2|ו־2(ד)}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט|לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, אני מצווה לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} {{ח:סעיף*}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: ייסוד מועצה והרכבה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: הכנת הבחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: בחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: חברי מועצה, ראש מועצה וסגניו}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א|סימן א׳: חברות במועצה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: ראש המועצה וסגניו}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: ועדות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: ישיבות המועצה והועדות וסדריהן}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: עובדים וביקורת}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 8 סימן א|סימן א׳: עובדי המועצה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 8 סימן ב|סימן ב׳: מינוי מבקר וסמכויותיו}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: סמכויות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 10|פרק עשירי: ארנונה כללית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 11|פרק אחד עשר: כספים ונכסים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 12|פרק שנים עשר: תקציב, חשבונות וביקורת חשבונות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 12 סימן א|סימן א׳: תקציב המועצה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: חשבונות וביקורת חשבונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 13|פרק שלושה עשר: חוזים והצעות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 14|פרק ארבעה עשר: שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת {{ח:הערה|(ראשונה)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|הוראות בדבר מכרזים וקבלת הצעות}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט, ס״ח תשנ״ו}} {{ח:ת}} בצו זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – כל אחת מהמועצות המקומיות ששמותיהן מפורשים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחום המועצה“ – כל אחד מהשטחים המתוארים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים“ – בנינים וקרקעות שבתחום המועצה, תפוסים או פנויים, ציבוריים או פרטיים, למעט רחוב; {{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) 1996#סעיף 5|סעיף 5 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1995}}, אחרי ההגדרה ”נכסים“ תבוא ההגדרה ”רחוב“ כלהלן:}} {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רחוב“ – לרבות מסילת ברזל כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 2|בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו־(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, וכן מיתקנים לצורך מסילת הברזל או בקשר אליה, המהווים חלק בלתי נפרד ממנה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – לרבות אדם המקבל, או הזכאי לקבל, הכנסה מנכסים, או שהיה מקבלה אילו היו הנכסים נותנים הכנסה, בין בזכותו הוא ובין כסוכן, כנאמן או כבא־כוח, בין שהוא הבעל הרשום של הנכסים ובין שאיננו הבעל הרשום, וכן שוכר משנה ששכרו נכסים לתקופה שלמעלה משלוש שנים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק“ – אדם המחזיק למעשה בנכסים כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין“ – כל מבנה בתחום המועצה או חלק ממנו, לרבות שטח הקרקע שעיקר שימושו הוא עם המבנה כחצר או כגינה או לכל צורך אחר של אותו מבנה, אך לא יותר מהשטח שקבעה לכך המועצה, למעט קרקע שהמבנה שעליה לא היה תפוס מעולם, כולו או מקצתו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדמה חקלאית“ – כל קרקע בתחום המועצה שאינה בנין, המשמשת למטע, למשתלה, למשק בעלי חיים, לגידול תוצרת חקלאית או לגידול יער או פרחים; אולם אם היא נמצאת באזור מגורים או באזור מסחרי ואינה עולה בשטחה על חמישה דונמים, רשאית המועצה לראותה שלא כאדמה חקלאית בשים לב לדרגת התפתחותו של אותו אזור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקע תפוסה“ – כל קרקע בתחום המועצה שאינה אדמה חקלאית ומשתמשים ומחזיקים בה שלא ביחד עם בנין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדמת בנין“ – כל קרקע בתחום המועצה שאינה לא בנין ולא אדמה חקלאית ולא קרקע תפוסה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הפנים או אדם שהוסמך על ידיו לענין צו זה. {{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: ייסוד מועצה והרכבה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:סעיף|2|מועצה מקומית|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} מכריזים בזה כי תחום המועצה ינוהל על ידי מועצה מקומית שתיקרא בשם הנקוב בפרט המתאר אותו תחום {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|3|מועצה ראשונה|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3, תשל״ג־3, תשנ״ג־2}} {{ח:תת|(א)}} השר ימנה את חברי המועצה הראשונה שתוקם אחרי פרסום צו זה והיא תכהן עד שתיבחר מועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ״ה–1965}} (להלן – חוק הבחירות). {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי בכל עת למנות חברים נוספים למועצה ראשונה ממונה וכן רשאי הוא בכל עת להעביר מכהונתו חבר מועצה שמונה ולמנות אחר במקומו. {{ח:סעיף|4|מועצה ראשונה נבחרת|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3, תשכ״ז־3}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}} רשאי השר, בנסיבות המצדיקות זאת לדעתו, לצוות על עריכת בחירות למועצה ראשונה ביום שייקבע לכך. {{ח:סעיף|5|מועצה ראשונה תתכנס ע״י השר|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3, תשכ״ז־3, תשל״ט־2}} {{ח:ת}} הישיבה הראשונה של מועצה ממונה, תתכנס על פי הזמנת השר והוא ישב בראשה וינהלה עד שייבחר ראש המועצה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 109|לסעיף 109}}. {{ח:סעיף|6|מספר חברי מועצה|תיקון: תשכ״ב, תשל״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} מועצה תהא מורכבת ממספר חברים שיקבע השר לפי הטבלה הנתונה בסעיף קטן (ב) בהתאם למספר התושבים שהתגוררו בתחום המועצה ביום 31 בדצמבר שלפני יום הבחירות על פי הרישום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, תשכ״ה–1965}}; תעודה מאת השר המעידה על מספר זה תשמש ראיה לתוכנה. {{ח:תת|(ב)}} וזו הטבלה: <table> <tr><th>הסוג</th><th>מספר התושבים</th><th>מספר חברי המועצה</th></tr> <tr><td>א</td><td>עד 1000</td><td>5</td></tr> <tr><td>ב</td><td>1001 עד 3000</td><td>7 עד 9</td></tr> <tr><td>ג</td><td>3001 עד 25,000</td><td>9 עד 15</td></tr> <tr><td>ד</td><td>למעלה מ־25,000</td><td>15 עד 21</td></tr> </table> {{ח:תת|(ג)}} השר רשאי להגדיל את מספר חברי המועצה הנמנית עם סוג משלושת הסוגים הראשונים, כדי המספר המקסימלי הקבוע בטבלה לסוג הבא אחריו. {{ח:סעיף|7||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ג־2, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|8||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|9||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|10||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|11|כניסה לתפקיד|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3, תשנ״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} מועמדים בבחירות למועצה שפקיד הבחירות הכריז עליהם כמי שנבחרו חברי מועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 46|סעיף 46 לחוק הבחירות}}, או שנקבעו כחברי המועצה בפרוטוקול שנוהל לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 66|סעיף 66 לחוק הבחירות}}, יתחילו לכהן 21 ימים לאחר יום הבחירות; התקיימו בחירות חוזרות לראשות המועצה המקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}, יתחילו המועמדים האמורים לכהן 21 ימים לאחר יום הבחירות החוזרות. {{ח:תת|(ב)}} המועצה תקיים את ישיבתה הראשונה תוך 14 ימים מיום התחלת כהונתם של חברי המועצה כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|12|רציפות הכהונה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} מועצה קיימת תמשיך בתפקידה עד שתיכנס לתפקידה מועצה חדשה. {{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: הכנת הבחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:קטע3|פרק 3 סימן א|סימן א׳: ועדת בחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:סעיף|13||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|14||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|15||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|16||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: פנקס בוחרים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:סעיף|17||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|18||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|19|בעלי זכות לבחור|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} כדי להסיר ספק נאמר בזה כי לצרכי צו זה – {{ח:תתת|(1)}} אין לאדם בכל יום מן הימים אלא מקום מגורים קבוע אחד; {{ח:תתת|(2)}} מקום מגוריו הקבוע של חייל בצבא־הגנה לישראל הוא המקום שהיה מקום מגוריו הקבוע ביום התגייסותו. {{ח:סעיף|20||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|21||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: עררים וערעורים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:סעיף|22||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|23||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|24||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|25||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|26||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|27||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|28||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|29||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|30||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: בחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:קטע3|פרק 4 סימן א|סימן א׳: שיטת הבחירות וסדריהן {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:סעיף|31||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|32||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|33||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|34||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|35||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: המועמדים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:סעיף|36||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|37||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|38||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|39||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|40||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|41||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|42||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|43||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|44||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|45||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: הסכמי בחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:סעיף|46||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|47||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|48||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|49||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 4 סימן ד|סימן ד׳: נבחרים בלי קלפי {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:סעיף|50||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|51||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|52||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 4 סימן ה|סימן ה׳: בחירות בקלפי {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:סעיף|53||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|54||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|55||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|56||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|57||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|58||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|59||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|60||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|61||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|62||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 4 סימן ו|סימן ו׳: ההצבעה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:סעיף|63||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|64||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|65||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|66||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|67||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|68||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|69||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|70||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|71||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|72||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|73||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|74||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|75||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|76||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|77||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|78||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 4 סימן ז|סימן ז׳: חלוקת המקומות במועצה ופרסום התוצאות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:סעיף|79||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|80||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|81||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|82||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|83||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|84||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|85||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|86||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 4 סימן ח|סימן ח׳: הוראות כלליות לבחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:סעיף|87||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|88||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|89||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|90||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 4 סימן ט|סימן ט׳: ערעורי בחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:סעיף|91||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|92||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|93||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|94||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|95||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 4 סימן י|סימן י׳: עבירות בקשת לבחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:סעיף|96||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|97||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|98||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|99||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|100||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: חברי מועצה, ראש מועצה וסגניו|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:קטע3|פרק 5 סימן א|סימן א׳: חברות במועצה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:סעיף|101|פסולים לכהונה|תיקון: תשכ״ב, תשל״ג־2, תשל״ג־5, תשנ״ז, תשס״א־2, תשע״ה}} {{ח:ת}} ואלה פסולים לכהן כחברי מועצה נבחרת: {{ח:תת|(1)}} מי שמקום מגוריו הקבוע שוב אינו בתחום המועצה; {{ח:תת|(2)}} מי שהוכרז פסול דין לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 8|סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}}; {{ח:תת|(3)}} שוטר; {{ח:תת|(4)}} עובד המדינה במשכורת, שעבודתו קשורה בעניני המינהל המחוזי או השלטון המקומי, או שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי התאמה בין תפקידיו בשירות המדינה ובין תפקידיו כחבר המועצה; {{ח:תת|(5)}} עובד במשכורת באותה מועצה; {{ח:תת|(6)}} עובד במשכורת בכל רשות מקומית אחרת, שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי התאמה בין תפקידיו בשירות הרשות המקומית ובין תפקידיו כחבר המועצה; {{ח:תת|(7)}} מי שהורשע בפסק דין שנהיה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר המועצה, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, וקבע בית המשפט כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון; {{ח:תת|(7א)}} מי שנידון למאסר כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק הבחירות}} ולא הצהיר אמת, או לא הגיש הודעה או בקשה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 7א|סעיף 7א לחוק האמור}}; {{ח:תת|(8)}} מי שהוכרז פושט רגל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל, 1936}}, ואם ניתן לו צו שחרור החלטי לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|הפקודה האמורה}} או צו המבטל את ההכרזה משום שחובותיו של פושט הרגל שולמו במלואן – טרם עברו שנתיים ממועד תחילתו; {{ח:תת|(9)}} מי שחייב חוב סופי בשל ארנונה או בשל אספקת מים בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, ”חוב סופי“ – חוב, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי העניין, ואם הוגשו ערעור או תובענה אחרת – לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד. {{ח:סעיף|101א|קביעת קלון על ידי בית המשפט|תיקון: תשס״א־2}} {{ח:תת|(א)}} גזר בית המשפט את דינו של חבר מועצה בשל עבירה פלילית, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, יקבע בית המשפט בגזר הדין אם יש בעבירה שעבר משום קלון; החלטת בית המשפט לענין קלון ניתנת לערעור כאילו היתה חלק מגזר הדין. {{ח:תת|(ב)}} לא קבע בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), או שחבר המועצה החל לכהן בין מועד מתן גזר הדין לבין המועד שבו פסק הדין נהיה סופי, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, כל עוד פסק הדין לא נהיה סופי, לפנות לבית המשפט ולבקשו לקבוע אם יש בעבירה משום קלון; הבקשה תוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין ואם הוגש ערעור, לבית המשפט שלערעור. {{ח:תת|(ג)}} מזכירות בית המשפט תמציא עותק מפסק הדין או מהחלטת בית המשפט, לפי הענין, למזכיר הרשות המקומית ולשר הפנים. {{ח:סעיף|102|כהונה בפסלות|תיקון: תשכ״ב, תשל״ט־2}} {{ח:ת}} המכהן כחבר מועצה והוא פסול לכך, דינו – קנס חמש מאות לירות. {{ח:סעיף|103|חבר מועצה המעונין בחוזה|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ד־2, תשכ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} חבר מועצה שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו או על ידי קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם המועצה, למענה או בשמה, או בכל ענין העומד לדיון במועצה או בועדה מועדותיה, פרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים – {{ח:תתת|(1)}} יודיע על כך למועצה, בכתב או בעל פה, מיד לאחר שנודע לו כי החוזה, העסק או הענין האמורים עומדים לדיון וההודעה תירשם בפרוטוקול; {{ח:תתת|(2)}} לא ישתתף בדיונים על החוזה, העסק או הענין במועצה או בועדה ולא יצביע בהצבעה על כל שאלה בקשר להם; {{ח:תתת|(3)}} לענין סעיף זה, ”קרוב“ לאדם פלוני כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין|בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963}}. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) אינן חלות על חבר מועצה מחמת היותו בעל מניות או חבר בגוף משפטי שיש לו חלק או טובת־הנאה בחוזה או בעסק כאמור באותו סעיף קטן, אלא אם היה אותו חבר משמש מנהל או פקיד אחראי בגוף משפטי, או אם היה חלקו בהונו או ברווחיו של הגוף עולה על 5 אחוזים. {{ח:תת|(ג)}} העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס חמש מאות לירות או שני הענשים כאחד. {{ח:סעיף|103א|איסור התקשרות בחוזים|תיקון: תשל״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} חבר מועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שיש לאחד מהאמורים חלק העולה על עשרה אחוזים בהונו או ברווחיו או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם המועצה; לענין זה, ”קרוב“ – בן זוג, הורה, בן או בת, אח או אחות. {{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) לא תחול – {{ח:תתת|(1)}} לגבי חוזה בדבר מתן שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושביה, לאחד מהמנויים בסעיף קטן (א); {{ח:תתת|(2)}} לגבי הסכם בהליכי רכישה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}, או בהליכי העברת מקרקעין במקום רכישה כאמור; {{ח:תתת|(3)}} לגבי חוזה או עסקה שהמועצה ברוב של שני שלישים מחבריה ובאישור השר התירה ובתנאים שהתירה; הודעה על מתן היתר כאמור תפורסם ברשומות. {{ח:תת|(ג)}} חוזה שנערך בניגוד להוראות סעיף זה ניתן לביטול על פי החלטת המועצה ברוב חבריה או על פי החלטת השר, ומשבוטל כך לא תהא המועצה חייבת להחזיר את מה שקיבלה על פי החוזה או לשלם את שוויו של מה שקיבלה, ובלבד שלא יהיה בביטול החוזה כדי לגרוע מזכויות צד שלישי שנרכשו בתום לב. {{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, דין התקשרות עם תאגיד שלמועצה שליטה בו כדין התקשרות עם המועצה; לענין זה, ”שליטה“ – כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין#סעיף 2|סעיף 2 לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963}}. {{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על התקשרויות שנעשו לפני תחילת כהונתו של חבר המועצה שבשלו חל האיסור; אולם עם תחילת הכהונה יודיע בכתב חבר המועצה למועצה על כל התקשרות האסורה לפי הוראת סעיף קטן (א) שנעשתה לפני תחילת כהונתו, וכל עוד לא נסתיימה התקשרות זו לא יעסוק אותו חבר המועצה בתוקף כהונתו במועצה בכל ענין הנוגע להתקשרות האמורה. {{ח:תת|(ו)}} העובר ביודעין על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה אחת או קנס חמישים אלף לירות או פי שלושה משוויה של טובת ההנאה שהושגה על ידי העבירה או שלושת הענשים כאחד. {{ח:תת|(ז)}} הרשעה בעבירה לפי סעיף זה תיחשב כהרשעה בעבירה שיש עמה קלון. {{ח:תת|(ח)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103}}. {{ח:סעיף|104|העדר מישיבות המועצה|תיקון: תשכ״ב, תשל״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} חבר המועצה שנעדר מישיבות המועצה שלושה חדשים רצופים או שנעדר משלוש ישיבות רצופות – אם היו בשלושה חדשים פחות משלוש ישיבות – יחדל להיות חבר המועצה, זולת אם נעדר בגלל מחלה שמנעה ממנו את נוכחותו בישיבה או בגלל שירות בצבא־הגנה לישראל או בגלל שליחות ציבורית או ברשות המועצה שניתנה מראש ובתנאי שראש המועצה או הממונה על המחוז שלח לו הודעה כמפורט בסעיף זה. {{ח:תת|(ב)}} בתום החודש השני להעדרו של חבר המועצה מישיבות המועצה או מיד אחרי הישיבה השניה ממנה נעדר, הכל לפי הענין, ישלח לו ראש המועצה הודעה בכתב שתכלול פירוט ישיבות המועצה מהן נעדר וכן נוסחו המלא של סעיף זה. {{ח:תת|(ג)}} ההודעה תישלח לחבר המועצה בדואר במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה יישלח בדואר במכתב רשום לממונה על המחוז. {{ח:תת|(ד)}} לא שלח ראש המועצה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תוך שבעה ימים מיום שדרש ממנו הממונה על המחוז לעשות כן, ישלח הממונה על המחוז לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש המועצה. {{ח:סעיף|105|הודעה על חדילת חברות במועצה|תיקון: תשכ״ב, תשל״ט־2, תשמ״ט־2, תשס״א־2, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} נראה לראש המועצה, כי חבר המועצה פסול לכהן כחבר המועצה או שחדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104}}, ישלח לו ראש המועצה, בדואר במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה, הודעה בדבר התפנות מקומו במועצה ויפרט בה את הסיבות לכך. {{ח:תת|(ב)}} עם משלוח ההודעה כאמור בסעיף קטן (א) ימציא ראש המועצה העתק מההודעה לידי הממונה על המחוז, אישית או בדואר במכתב רשום. {{ח:תת|(בב)}} נראה לממונה על המחוז שחבר המועצה פסול לכהן כחבר המועצה או שחדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104}}, ולא שלח ראש המועצה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תוך ארבעה עשר יום מיום שדרש ממנו הממונה על המחוז לעשות כן, ישלח הממונה על המחוז לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש המועצה. {{ח:תת|(ג)}} כתום שלושים יום מיום שנשלחה אליו הודעה כאמור בסעיף קטן (א) או (בב), יחדל חבר המועצה לכהן כחבר המועצה, זולת אם תוך הזמן האמור – {{ח:תתת|(1)}} הגיש אותו חבר המועצה בקשה לבית משפט מוסמך לביטול ההודעה, ובמקרה זה לא יחדל לכהן כאמור עד שבית המשפט החליט אחרת; או {{ח:תתת|(2)}} התברר לשולח ההודעה שלא נתקיימו הנסיבות המחייבות את שליחתה והוא ביטל אותה בהודעה מנומקת בכתב על כך לחבר המועצה; העתק מהודעת הביטול יימסר לידי הממונה על המחוז או ראש המועצה, הכל לפי הענין. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), מי שפסול לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(7)}}, תיפסק חברותו במועצה מיום שפסק הדין נהיה סופי. {{ח:תת|(ה)}} על מי שפסול לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(7א)}} יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), ואולם אם הגיש בקשה לביטול ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(1) יושעה מחברותו במועצה עד להחלטת בית המשפט בבקשה. {{ח:תת|(ו)}} על מי שפסול לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(9)}}, יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) ו־(ה), בשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תישלח בידי הגזבר, והוא יציין בה כי על חבר המועצה לשלם את חובו או להסדיר אותו, לרבות בדרך של פריסתו (בסעיף זה – הסדרת חוב); {{ח:תתת|(2)}} כהונתו של חבר המועצה תיפסק בתום שישים ימים מיום שנשלחה אליו הודעה כאמור בפסקה (1), זולת אם – {{ח:תתתת|(א)}} בתוך שלושים ימים ממועד משלוח ההודעה הסדיר את החוב; {{ח:תתתת|(ב)}} בתוך שישים ימים ממועד משלוח ההודעה התקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ג); {{ח:תתת|(3)}} הגזבר יודיע לממונה על תחילת השעיה ועל הפסקת כהונה של חבר המועצה; {{ח:תתת|(4)}} הממונה יוודא את קיומן של הוראות סעיף קטן זה. {{ח:סעיף|105א|הוראות לענין השעיה|תיקון: תשס״א־2}} {{ח:תת|(א)}} קבע בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 101א|סעיף 101א}} כי יש עם העבירה שבה הורשע חבר המועצה משום קלון, יושעה חבר המועצה מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו. {{ח:תת|(ב)}} הושעה חבר המועצה לפי סעיף קטן (א) או לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105(ה) או (ו)}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106}}; חזר חבר המועצה לכהן לאחר שזוכה בערעור או לאחר שקבע בית המשפט כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, או לאחר שהחליט בית המשפט שלא נתקיימה העילה לפסלות כהונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(7א)}} {{ח:פנימי|סעיף 101|או 101(9)}}, יחדל לכהן האחרון שנהיה לחבר המועצה מתוך רשימת המועמדים, ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולכהן כחבר מועצה מכוח הוראות {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106(א) או (ב)}}. {{ח:סעיף|106|חליפו של חבר מועצה שחדל לכהן|תיקון: תשכ״ב, תשס״א־2}} {{ח:תת|(א)}} חבר מועצה שחדל לכהן או שפקעה כהונתו, יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימת המועמדים של אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות הקודמות למועצה; ואם המועמד הזה כבר נכנס למועצה בדרך זו קודם לכן או שהוא פסול או שאינו יכול להיות חבר מועצה מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב לראש המועצה שאין ברצונו להיות חבר מועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו בא אחריו ברשימת המועמדים האמורה, וכן הלאה. {{ח:תת|(ב)}} אם אין ברשימה מי שימלא את המקום הפנוי, כאמור בסעיף קטן (א) ימונה ללא דיחוי חבר חדש, מבין אנשים הזכאים להיבחר כחברי המועצה, על ידי השר, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם לדעת השר אין ארגון כזה – בהתחשב עם רצונם של אותם האנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור. {{ח:סעיף|107|תוקף פעולות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} חבר מועצה, המכהן בתפקידו כשהוא פסול לכהן כחבר מועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}}, או שחדל להיות חבר המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}}, יראו את מעשיו בתפקידו כחבר מועצה כאילו נעשו על ידי חבר מועצה המכהן כדין. {{ח:סעיף|108|התפטרות חבר המועצה|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ד־2, תשכ״ו־3, תש״ס}} {{ח:תת|(א)}} חבר המועצה רשאי, בהודעה לראש המועצה, להתפטר מתפקידו; חברותו במועצה נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב התפטרותו הגיע לידי ראש המועצה זולת אם חזר בו מהתפטרותו לפני כן. {{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה ימציא העתק מהודעתו לחברי המועצה ולממונה על המחוז. {{ח:סעיף|108א|סייג למועמדות חבר מועצה שפרש מסיעתו|תיקון: תשנ״ג־2, תשנ״ד, תשס״א}} {{ח:תת|(א)}} חבר המועצה שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו תוך שלושים ימים מיום פרישתו, לא ייכלל, בבחירות למועצה שלאחריה, ברשימת מועמדים שהגישה סיעה של המועצה היוצאת או סיעה של הכנסת. {{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה שפרש מסיעתו לא יהיה במהלך כהונת אותה המועצה, לראש המועצה או לסגן ראש המועצה. {{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על התפלגות סיעה. {{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סיעה“ – רשימת המועמדים שבמסגרתה נבחר חבר המועצה לתפקידו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק הבחירות); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התפלגות סיעה“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} פרישת קבוצה של שניים מחברי מועצה מתוך סיעה שנבחרו בה שלושה חברי מועצה, או פרישת קבוצה של שלושה מחברי המועצה מסיעתם, יהא מספר חבריה אשר יהא, ובלבד שכל חברי הקבוצה מסרו הודעה משותפת בכתב על פרישתם, לראש המועצה, ושהפרישה נעשתה שנתיים לפחות אחרי מועד התחלת כהונתם של חברי המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}; {{ח:תתתת|(2)}} התפלגות של סיעה שהיא צירוף של סיעות של המועצה היוצאת שנקבעו כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 25|בסעיף 25(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}}, או צירוף של ארגונים שלא היו סיעה במועצה היוצאת או צירוף של סיעה של המועצה היוצאת וארגון כאמור וההתפלגות היא על פי ההשתייכות לאותן סיעות או ארגונים; ובלבד שהסיעה המתפלגת כאמור הגישה לפקיד הבחירות בעת הגשת רשימת המועמדים שלה הודעה בכתב בדבר צירוף של סיעות או ארגונים כאמור בציון ההשתייכות של המועמדים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרישה מסיעה“ – {{ח:תתתת|(1)}} הודעה על פרישה מסיעה; {{ח:תתתת|(2)}} הצבעה בניגוד לעמדת הסיעה, שלא בהסכמת רוב חבריה, באחד מאלה: {{ח:תתתתת|(א)}} אישור או אי אישור תקציב המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 186ג|בסעיף 186ג}}; {{ח:תתתתת|(ב)}} בחירת ראש המועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 24|סעיף 24(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}} (להלן – חוק הבחירה הישירה); {{ח:תתתתת|(ג)}} בחירת סגן ראש המועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 14|סעיף 14}} או {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 15|סעיף 15 לחוק הבחירה הישירה}}; {{ח:תתת}} ואולם, לא ייחשבו כפרישה מסיעה, הודעה או הצבעה כאמור שנעשו החל ביום קביעת סיעות המועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 25|סעיף 25 לחוק הבחירות}} ועד תום כהונתה של המועצה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עמדת הסיעה“ – עמדתם של רוב חברי הסיעה במועצה בהצבעה שקיימה המועצה בענין מהענינים המנויים בהגדרת ”פרישה מסיעה“. {{ח:סעיף|108ב|קביעת פרישתו של חבר המועצה|תיקון: תשנ״ג־2}} {{ח:תת|(א)}} דבר פרישתו של חבר המועצה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 108א|בסעיף 108א}} ייקבע בידי ראש המועצה על יסוד בקשה בכתב שהוגשה בידי רוב חברי הסיעה שעמה נמנה חבר המועצה שאת פרישתו מבקשים לקבוע, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך שבעה ימים ממעשה הפרישה ולאחר שניתנה לנציג המבקשים ולחבר המועצה שאת דבר פרישתו מבקשים לקבוע, הזדמנות לטעון טענותיהם בפני ראש המועצה. {{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה שדבר פרישתו נקבע בידי ראש המועצה או סיעה שבקשתה לפי סעיף קטן (א) נדחתה, או לא נענתה תוך 30 ימים, רשאים לערער על הקביעה בפני בית המשפט המחוזי שהמועצה נמצאת באזור שיפוטו. {{ח:תת|(ג)}} ערעור כאמור יוגש תוך 30 ימים מהחלטת ראש המועצה או מתום 30 הימים האמורים בסעיף קטן (ב), הכל לפי המוקדם, והוא יידון בפני שופט יחיד; החלטת השופט תהיה סופית. {{ח:תת|(ד)}} החליטו ראש המועצה או בית המשפט כי חבר המועצה פרש מסיעתו, יודיע על כך ראש המועצה לפקיד הבחירות שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 29|סעיף 29 לחוק הבחירות}}, לא יאוחר מיום קביעת הסיעות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 25|סעיף 25 לחוק האמור}}. {{ח:קטע3|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: ראש המועצה וסגניו|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:סעיף|109|ראש המועצה|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ב, תשל״ט־2, תשנ״ג־2}} {{ח:תת|(א)}} המועצה, בישיבה הראשונה אחרי התמנותה, תבחר אחד מחבריה לראש המועצה; הבחירה טעונה אישור השר. {{ח:תת|(ב)}} לא יכהן כראש המועצה חבר המועצה שאינו יודע קרוא וכתוב, אלא שאם ראה השר שטובת המקום דורשת זאת רשאי הוא להתיר כהונתו זו, בתנאים וסייגים שיקבע. {{ח:סעיף|110|בחירת ראש המועצה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} ההצבעה בבחירת ראש המועצה תהא גלויה ויחולו עליה כללים אלה: {{ח:תת|(1)}} המועמד שקיבל למעלה ממחצית הקולות של כל חברי המועצה – הוא הנבחר; {{ח:תת|(2)}} לא קיבל שום מועמד רוב כזה, מצביעים שנית; לפי דרישת חבר מחברי המועצה תידחה ההצבעה השניה לישיבה אחרת שתקויים ביום החול הבא אחרי יום הישיבה הראשונה; {{ח:תת|(3)}} המועמד שקיבל בהצבעה השניה או בכל הצבעה נוספת למעלה ממחצית הקולות של חברי המועצה המצביעים (להלן בסעיף זה – רוב) – הוא הנבחר; {{ח:תת|(4)}} לא קיבל שום מועמד רוב בהצבעה השניה, מצביעים שלישית; {{ח:תת|(5)}} לא קיבל שום מועמד רוב בהצבעה השלישית, מצביעים רביעית; לפי דרישת חבר מחברי המועצה תידחה ההצבעה הרביעית לישיבה אחרת שתקויים ביום החול הבא אחרי יום הישיבה בה נערכה ההצבעה השלישית; בהצבעה הרביעית עומדים לבחירה רק אותם המועמדים שעמדו לבחירה בהצבעה השלישית; {{ח:תת|(6)}} לא קיבל שום מועמד רוב בהצבעה הרביעית, חוזרים ומצביעים עד שמועמד אחד יקבל רוב; בהצבעה החמישית וכך בכל הצבעה נוספת לא יועמד לבחירה (להלן בסעיף זה – יצא) המועמד שקיבל בהצבעה הקודמת את מספר הקולות הקטן ביותר. קיבלו מועמדים אחדים מספר שווה של קולות והוא מספר הקולות הקטן ביותר, ינהגו כך: היו שני מועמדים כאמור, יצא אחד מהם, כפי שייקבע על־ידי הגרלה; היו יותר משנים, יצא לפני כל הצבעה נוספת רק מועמד אחד, כפי שייקבע על ידי הגרלה; {{ח:תת|(7)}} כל הגרלה לפי סעיף זה תיערך בו במקום על ידי יושב ראש הישיבה; היה היושב ראש עצמו מועמד לראשות המועצה בהצבעה שקדמה להגרלה, תיערך ההגרלה על ידי חבר המועצה שהיא תמנהו לכך. {{ח:סעיף|111|רציפות כהונת ראש המועצה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} עד שייבחר ראש המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}}, יכהן כראש המועצה האדם שנשא בכהונה זו במועד הבחירות, אם נבחר למועצה החדשה, ואם לא נבחר – האדם שהשר ימנהו לכך. {{ח:סעיף|112|ראש המועצה|תיקון: תשכ״ב, תשל״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} המועצה תפעל באמצעות ראש המועצה; אין בהוראה זו כדי לפגוע בסמכויות המועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965}}, או לפי כל דין אחר. {{ח:תת|(ב)}} ראש המועצה יהיה אחראי לכך שהתפקידים שהוטלו על המועצה בצו זה או בכל דין אחר יבוצעו כראוי. {{ח:סעיף|112א|האחריות לביצוע החלטות המועצה|תיקון: תשל״ט־2}} {{ח:ת}} ראש המועצה יהיה אחראי לכך שהחלטות המועצה יבוצעו כהלכה; הצריכה ההחלטה הוצאה מכספי המועצה, יהיה ראש המועצה אחראי לכך שההחלטה תבוצע בהתאם לתקציב המאושר ובהתאם להוראות אחרות של צו זה או של כל דין אחר; בהעדר ראש המועצה יהיו החובות האמורות על ממלא מקומו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 14|הסעיפים 14}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 16|או 16 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל״ה–1975}}. {{ח:סעיף|112ב||תיקון: תשל״ט־2, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|113|בחירת סגן ראש המועצה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} המועצה תבחר מבין חבריה בסגן ראש מועצה אחד לפחות. הוראות {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}} יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על בחירת סגן ראש המועצה. {{ח:סעיף|114|ממלא מקום ראש המועצה|תיקון: תשכ״ב, תשל״א־2}} {{ח:תת|(א)}} נבצר מראש המועצה לפעול, או שחדל לכהן וטרם נבחר ראש מועצה חדש, ימלא את מקומו – {{ח:תתת|(1)}} סגן ראש המועצה – אם יש סגן אחד בלבד; {{ח:תתת|(2)}} אותו הסגן שהמועצה תמנהו לכך – אם יש יותר מסגן אחד; {{ח:תתת|(3)}} אותו חבר המועצה שהיא תמנהו לכך – אם נבצר מהסגן או מכל הסגנים לפעול, או אם הסגן או כל הסגנים חדלו לכהן וטרם נבחר סגן חדש, ובלבד שממלא מקומו של ראש המועצה ידע קרוא וכתוב; השר רשאי, אם ראה שטובת המקום דורשת זאת, להתיר שממלא מקומו של ראש המועצה כאמור ימלא תפקיד זה בתנאים וסייגים שיקבע. {{ח:תת|(ב)}} באין ממלא מקום לפי סעיף קטן (א), יכנס מזכיר המועצה, תוך 7 ימים, ישיבת מועצה שלא מן המנין, לשם בחירת ממלא מקום ראש המועצה, וינהלה עד לבחירת ממלא מקום. {{ח:תת|(ג)}} לא נבחר ממלא מקום בישיבה האמורה או לא היה בה מנין חוקי, ימנה השר את ממלא המקום. {{ח:סעיף|115|משכורת ראש המועצה, סגנו וממלא מקומו|תיקון: תשכ״ב, תשמ״א, תשנ״ג־2}} {{ח:ת}} ראש המועצה, סגנו וכן מי שממלא את מקום ראש המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|סעיף 114(א)(3) או (ג)}}, רשאים לקבל מקופת המועצה משכורת באישור השר ובשיעור שקבע השר. {{ח:סעיף|116|חדילת כהונתו של ראש המועצה או סגנו|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה או סגן ראש המועצה יחדל לכהן אם אירע אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} חדל להיות חבר המועצה; {{ח:תתת|(2)}} התפטר; {{ח:תתת|(3)}} הועבר מכהונתו על ידי המועצה. {{ח:תת|(ב)}} להחלטת המועצה להעביר את ראש המועצה או סגן ראש המועצה מכהונתו לא יהיה תוקף אלא אם נתקבלה בישיבה שנקראה במיוחד לענין זה והצביעו בעדה למעלה ממחצית כל חברי המועצה; ואולם אם סיבת ההעברה מכהונה היא חיוב בדין, בפסק דין סופי, על עבירה שיש בה קלון – תספיק החלטה המתקבלת ברוב רגיל. {{ח:סעיף|117|הודעה על שינויים בכהונה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} המועצה תודיע לשר על כל בחירה, התפטרות או העברה מכהונה של ראש המועצה או סגנו והוא יפרסם הודעה על כך ברשומות. {{ח:סעיף|118|בחירת ראש המועצה או סגן ראש המועצה שחדלו לכהן|תיקון: תשכ״ב, תשנ״ג־2}} {{ח:ת}} ראש המועצה שחדל לכהן או סגן ראש המועצה שחדל לכהן ואין מלבדו סגן ראש מועצה אחר, תבחר המועצה באופן הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 110|בסעיף 110}} ראש מועצה או סגן ראש המועצה חדש לא יאוחר מאשר בישיבה הרגילה הבאה לאחר שנתפנה מקומו; בחירת ראש המועצה טעונה אישור השר; חדל ראש המועצה לכהן על פי החלטת המועצה, תבחר באופן הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 110|בסעיף 110}}, ראש מועצה באותה ישיבה או, לפי דרישת שליש חברי המועצה, בישיבה שתתקיים כעבור 48 שעות משעת כינוסה של אותה ישיבה ובאותו מקום, ואם חל מועד זה ביום מנוחה, ביום החול הראשון שלאחר אותו יום המנוחה. {{ח:סעיף|119|אצילת תפקידים של ראש המועצה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} סגן ראש המועצה, חבר המועצה או עובד המועצה רשאי למלא את תפקידו של ראש המועצה ולשמש בסמכויותיו במידה שנאצלו לו על ידי ראש המועצה, באישור המועצה, אם באופן כללי ואם לענין מסויים או לסוג מסויים של ענינים. {{ח:סעיף|119א|אי תחולה|תיקון: תשל״ו־2, תשמ״א, תשנ״ג־2}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 108|פסקה (1) לסעיף 108(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 109|וסעיפים 109 עד 111}}, {{ח:פנימי|סעיף 113|113}}, {{ח:פנימי|סעיף 114|114}}, {{ח:פנימי|סעיף 116|116 עד 119}} לא יחולו על ראש מועצה וסגניו שנבחרו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל״ה–1975}}. {{ח:תת|(ב)}} ראש המועצה וסגן ראש המועצה שנבחרו כאמור בסעיף קטן (א) רשאים לקבל משכורת מקופת המועצה, באישור השר ובשיעור שקבע. {{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: ועדות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:סעיף|120|ועדת הנהלה|תיקון: תשכ״ב, תשע״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} למועצה תהא ועדת הנהלה קבועה, שתפקידה לנהל את עניני המועצה, לתאם את פעולותיהן של ועדותיה ולפקח עליהן, להשגיח שהחלטות המועצה והחלטות ועדותיה יוצאו אל הפועל כדין, ולמלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה על ידי המועצה. {{ח:תת|(ב)}} ועדת ההנהלה תיבחר על ידי המועצה מבין חבריה. {{ח:תת|(ג)}} לעניין {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 206|סעיף 206 לפקודת העיריות}}, כפי שהוחל {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 34א|בסעיף 34א לפקודת המועצות המקומיות}}, תמלא ועדת ההנהלה את תפקידי ועדת הכספים במועצה שלא מונתה בה ועדת כספים. {{ח:סעיף|121|ועדה חקלאית|תיקון: תשכ״ב, תשע״ו־3}} {{ח:ת}} למועצה תהא ועדה חקלאית קבועה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} אם הורה על כך השר לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2א|סעיף 2א(ב) לתוספת השנייה}}. {{ח:סעיף|122||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ד־2, תשל״ט־2, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|122א||תיקון: תשכ״ד־2, תשנ״ז־3, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|123|ועדת מכרזים|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו, תשל״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר מבין חבריה ועדת מכרזים קבועה שתפקידיה לבדוק הצעות מחירים המוגשות למועצה בעקבות פרסום מכרז ולהמליץ לפני ראש המועצה על ההצעה שלדעת הועדה ראוייה לאישורו; ראש המועצה לא יהיה חבר בועדת המכרזים. {{ח:תת|(ב)}} החליט ראש המועצה לאחר עיון בהמלצות ועדת המכרזים שלא לאשר את ההצעה שעליה המליצה הועדה, ירשום את הנימוקים להחלטתו ויביאם לידיעת המועצה בישיבתה הקרובה. {{ח:תת|(ג)}} ראש המועצה רשאי, באישור המועצה, לאשר הצעה מבין ההצעות שהיו לפני ועדת המכרזים, אף שהועדה לא המליצה עליה. {{ח:סעיף|123א|ועדת מל״ח|תיקון: תשל״ב}} {{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדה להכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום (להלן – ועדת מל״ח). {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125}} לא יחולו על הרכב ועדת מל״ח. {{ח:סעיף|123ב|ועדת בטחון|תיקון: תשל״ד־4, תשל״ו}} {{ח:תת|(א)}} במועצה מקומית שבה נתכונן משמר בטחון אזרחי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה}}, תוקם ועדת בטחון אשר תייעץ ותסייע למשטרה בענין המשמר האזרחי. {{ח:תת|(ב)}} חברי ועדת הבטחון יהיו: {{ח:תתת|(1)}} נציגי המועצה המקומית שתמנה המועצה; {{ח:תתת|(2)}} נציגי שרים אלה, אם ראו לשלוח נציג: נציג שר הבטחון, שימנה מפקד הג״א מחוזי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, תשי״א–1951}}; נציג שר החינוך והתרבות, שימנה מנהל הלשכה המחוזית של המשרד; נציג שר המשטרה, שימנה מפקד משטרת המחוז; {{ח:תתת|(3)}} חברים אחרים כפי שתחליט הועדה. {{ח:תת|(ג)}} על נציגי המועצה המקומית בועדת הבטחון לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125}}. {{ח:סעיף|124|ועדות שונות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} נוסף על הועדות הנקובות בצו זה או בכל חוק אחר רשאית המועצה לבחור ועדות קבועות או ועדות ארעיות לענינים או למקרים מסויימים. {{ח:סעיף|125|הרכב הועדות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} ועדה של המועצה שלא נקבע לה הרכב על פי חיקוק, יהיו רבע חבריה, לפחות, חברי המועצה, והשאר – בעלי זכות להיבחר כחברי המועצה, שאינם פסולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}}, ובלבד שההרכב הסיעתי הכולל של כל הועדות האמורות יהיה בהתאם להרכב הסיעתי של המועצה. {{ח:סעיף|126|יושבי ראש לועדות המועצה ותפקידיהם|תיקון: תשכ״ב, תשל״ב}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה יהיה בתוקף משרתו יושב ראש בועדת ההנהלה ובועדת מל״ח; יושבי ראש לשאר הועדות ייבחרו על ידי המועצה מתוך חבריה חוץ מועדה שביחס אליה יש בצו זה הוראה אחרת. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הועדה יעשה כל האפשר שהחלטות הועדה יוצאו אל הפועל כדין. {{ח:סעיף|127|תקופת הכהונה של ועדות המועצה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} ועדה קבועה של המועצה תכהן בתפקידה כל תקופת כהונתה של המועצה, חוץ מועדה קבועה שביחס אליה יש בצו זה הוראה אחרת, וועדה ארעית תכהן בתפקידה עד גמר עבודתה; אך רשאית המועצה לפטר בכל עת ועדה שנבחרה כולה על ידיה או לשנות את הרכבה, וכן להחליף את נציגיה בועדה שהורכבה בשותפות עם גורמים אחרים. {{ח:סעיף|128|חדילת חברות בועדה|תיקון: תשכ״ב, תש״ס}} {{ח:תת|(א)}} חבר ועדה שנבחר לה כחבר מועצה, חברותו באותה ועדה נפסקת משנפסקה חברותו במועצה. {{ח:תת|(ב)}} חבר ועדה שפקעה זכותו להיבחר כחבר המועצה יחדל מהיות חבר הועדה. {{ח:תת|(ג)}} חבר ועדה של המועצה רשאי להתפטר מתפקידו בהודעה בכתב לראש המועצה. {{ח:סעיף|129|ועדות משנה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} כל ועדה של המועצה רשאית לבחור ועדת משנה לכל מטרה הנראית לה בגדר תפקידיה. {{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: ישיבות המועצה והועדות וסדריהן|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:סעיף|130|ישיבות המועצה והנוהל בהן|תיקון: תשכ״ב, תשל״ז־3}} {{ח:ת}} ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן יהיו לפי התקנון {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}. {{ח:סעיף|131|מועד ישיבות של ועדות|תיקון: תשכ״ב, תשל״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש הועדה רשאי לקרוא בכל עת לישיבת הועדה שהוא יושב ראש בה והוא חייב לקרוא לישיבה על פי החלטת הועדה או על פי דרישה של ועדת ההנהלה או של ועדת הבקורת. {{ח:תת|(ב)}} ועדה שחובה להקימה לפי כל דין תכונס לפחות אחת לשלושה חדשים; לא כונסה הועדה כאמור יורה ראש המועצה לכנסה, והוא יקבע את סדר היום של ישיבת הועדה; לא נכח יושב ראש הועדה בישיבה או סרב לנהלה, ינהלה זקן חברי הועדה הנוכחים. {{ח:סעיף|132|סדר היום בועדות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} אין להעלות על סדר היום של ועדה שום ענין שלא פורט בהזמנה לאותה ישיבה, אלא אם נוכחים בישיבה ומסכימים לכך לפחות שני שלישים מכל חברי הועדה. {{ח:סעיף|133|הזמנות לישיבות ועדה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} הזמנה לכל ישיבה של ועדה, חתומה ביד מזכיר המועצה או מזכיר הועדה ומפרטת את סדר יומה של הישיבה, תימסר לכל חברי הועדה לפחות עשרים וארבע שעות לפני הישיבה; ואם היא נשלחה על ידי הדואר, יש לשלחה לפחות ארבעים ושמונה שעות לפני הישיבה. {{ח:סעיף|134|הנהלת ישיבות הועדות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} יושב ראש ועדה ישב ראש בכל ישיבותיה, ובהעדרו – יפתח את הישיבה הזקן שבין החברים המשתתפים בישיבה והוא יהיה יושב ראש בה עד שייבחר לכך חבר אחר של הועדה על ידי הנוכחים בישיבה. {{ח:סעיף|135|מנין חוקי והצבעה בועדות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:תת|(א)}} רוב חברי ועדה הם מנין חוקי בישיבותיה. לא היה מנין חוקי בשתי ישיבות של ועדה, המתקיימות בזו אחר זו, יהיה בישיבה השלישית שליש חברי הועדה מנין חוקי לגבי כל ענין שעמד על סדר היום של שתי הישיבות. {{ח:תת|(ב)}} החלטות ועדה מתקבלות ברוב קולותיהם של חברי הועדה המצביעים בישיבה שיש בה מנין חוקי. מספר קולות שקול פירושו דחיית ההצעה. {{ח:תת|(ג)}} ההצבעה בועדה היא בהרמת ידים. {{ח:סעיף|136|פרוטוקול ואישורו|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:תת|(א)}} בכל ישיבה של ועדה יש לרשום פרוטוקול שיכיל את שמות חברי הועדה הנוכחים בישיבה, את מהלך הדיונים, את ההצעות ואת תוצאות ההצבעות. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש בישיבות ועדה יאשר בחתימת ידו את הפרוטוקול של הישיבה והעתקו יישלח לכל חברי הועדה. לא הגיש חבר הועדה ליושב ראש הועדה התנגדות בכתב לפרוטוקול של ישיבה פלונית עד לפתיחת הישיבה שלאחריה, רואים את הפרוטוקול כמאושר על ידי הועדה. {{ח:סעיף|137|הסדר העבודה והישיבות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} בשים לב לאמור {{ח:פנימי|סעיף 131|בסעיפים 131 עד 136}}, רשאית כל ועדה להסדיר את עבודתה וישיבותיה כטוב בעיניה. {{ח:סעיף|138|תוקף דיונים במועצה או בועדה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} תקפו של דיון במועצה או בועדה לא ייפגע מחמת שנתפנה מקומו של אחד מחבריה או מחמת ליקויים בסדר הישיבה או בדיונים שלפי הנראה לא השפיעו על התוצאות. {{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: עובדים וביקורת|תיקון: תשכ״ב, תשנ״ז־3}} {{ח:קטע3|פרק 8 סימן א|סימן א׳: עובדי המועצה|תיקון: תשנ״ז־3}} {{ח:סעיף|139|העסקת עובדים בכירים|תיקון: תשכ״ב, תשל״ט־2, תשע״ד, תשע״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} מועצה רשאית – ולפי דרישת הממונה על המחוז חייבת – להעסיק מזכיר, אם לא מונה מנהל כללי. {{ח:תת|(ב)}} ראש המועצה רשאי למנות לרשות מנהל כללי ובלבד שהמועצה לא מינתה מזכיר. {{ח:תת|(ג)}} לא ימנה ראש המועצה אדם למשרת מנהל כללי, אלא מי שוועדת המכרזים לאישור מינוי מנהל כללי כאמור בסעיף קטן (ו) אישרה את כשירותו והתאמתו לתפקיד. {{ח:תת|(ד)}} מנהל כללי שמונה כאמור ישמש גם מזכיר המועצה. {{ח:תת|(ה)}} לא מונה מזכיר או מנהל כללי לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד), תמנה המועצה, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, אדם ראוי מבין עובדי הרשות המקומית שימלא את תפקידי המזכיר. {{ח:תת|(ו)}} אלה חברי הוועדה לאישור מינוי מנהל כללי: {{ח:תתת|(1)}} ראש המועצה או נציגו מקרב סגניו, אשר ישמש יושב ראש הוועדה; {{ח:תתת|(2)}} שני חברי המועצה שהיא תבחר, שאחד מהם לפחות הוא נציג סיעה שאינה מיוצגת בוועדת ההנהלה; ואם כל הסיעות מיוצגות בוועדת ההנהלה, חבר המועצה שאינו חבר בוועדת ההנהלה; {{ח:תתת|(3)}} היועץ המשפטי של המועצה; {{ח:תתת|(4)}} נציג שימנה השר, המשמש מנהל כללי ברשות אחרת. {{ח:תת|(ז)}} מנהל כללי שהתמנה לפי סעיף זה רשאי ראש הרשות לפטרו. {{ח:סעיף|140|העסקת עובדים אחרים|תיקון: תשכ״ב, תשל״ג, תשל״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה רשאי למנות למועצה עובדים שלא פורטו {{ח:פנימי|סעיף 139|בסעיף 139}} למשרות שיש עליהן הקצבה בתקציב המאושר. {{ח:תת|(ב)}} לא יתמנה אדם לעובד המועצה לפי סעיף קטן (א) אלא על פי הוראות {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (שירות העובדים)|צו המועצות המקומיות (שירות העובדים), תשכ״ב–1962}}. {{ח:סעיף|140א|העסקת מתנדבים|תיקון: תשל״ב, תשל״ט־2, תש״ם־3}} {{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להעסיק מתנדבים בשעת חירום בכל התפקידים הכרוכים בהכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (שירות העובדים)|בצו המועצות המקומיות (שירות העובדים), תשכ״ב–1962}}, יראו מתנדבים המועסקים כאמור כעובדי מועצה ארעיים. {{ח:סעיף|141|גימלאות לעובדים|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} המועצה רשאית, באישור השר, להורות בדבר קיצבאות לעובדיה, לבני משפחותיהם או לתלויים בהם, או בדבר הקמתה והנהלתה של קופת תגמולים לטובתם. {{ח:סעיף|142|איסור טובת הנאה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} לא יהיה לעובד מועצה, לא במישרין ולא בעקיפין, לא בעצמו ולא על ידי בן זוגו, סוכנו או שותפו, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם המועצה, למענה או בשמה, פרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים ופרט לענין שיש לעובד בהסכם עבודה שלו או בהסכם הכללי של עובדי המועצה. אין לראות עובד כאילו יש לו חלק או טובת הנאה כאמור, אם זיקתו לעסקי המועצה היא בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103(ב)}} לגבי חבר המועצה. {{ח:סעיף|143|איסור עבודת חוץ|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”עבודת חוץ“ – כל עסק או עבודה מחוץ לשירות המועצה למעט – {{ח:תתת|(1)}} עבודה ציבורית שלא על מנת לקבל פרס; {{ח:תתת|(2)}} עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית ללא התקשרות קבועה; {{ח:תתת|(3)}} השקעת הון וקבלת רווחים ממה שאין אתן עבודה או עיסוק. {{ח:תת|(ב)}} עובד המועצה המשמש בקביעות במשרה מלאה (בסעיף זה – עובד מועצה) לא יעסוק ולא ישתתף, בעקיפין או במישרין, בעבודת חוץ; אולם רשאי ראש המועצה, באישור המועצה, להתיר לעובד מועצה לעסוק בעבודת חוץ שלא על מנת לקבל פרס, ומועצה רשאית, במקרים מיוחדים, להתיר לעובד מועצה לעסוק בעבודת חוץ גם על מנת לקבל פרס. {{ח:תת|(ג)}} אין מועצה רשאית להתיר לעובד מועצה לעסוק בעבודת חוץ על מנת לקבל פרס לפי סעיף זה, אלא אם – {{ח:תתת|(1)}} היא לטובת הכלל; {{ח:תתת|(2)}} אינה עשויה לפגוע לרעה בתפקידיו של עובד המועצה; {{ח:תתת|(3)}} אין בה משום התחרות בלתי הוגנת עם מי שאינו עובד מועצה; {{ח:תתת|(4)}} אין בה כדי ליצור התקשרות בין העובד לבין אדם, תאגיד או מוסד, העומדים במגע כספי, מסחרי או עניני עם המועצה; {{ח:תתת|(5)}} העובד הצהיר על הפרס שיקבל בעדה. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, רשאי עובד מועצה, באישור ראש המועצה לעסוק בעבודה מדעית, אמנותית או ספרותית מחוץ לשירות המועצה, גם אם העבודה היא בהתקשרות קבועה. {{ח:תת|(ה)}} עובד מועצה, העובד בעבודת חוץ על מנת לקבל פרס בניגוד להוראות סעיף זה, דינו – קנס חמש מאות לירות או מאסר שלושה חדשים או שני הענשים כאחד. {{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142}}. {{ח:סעיף|144||תיקון: תשכ״ב, תשל״ב־3, תשל״ד, תשל״ט־2, תשנ״ב־2, תשנ״ז־3, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|144א||תיקון: תשל״ט־2, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|144ב||תיקון: תשל״ט־2, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|145||תיקון: תשכ״ב, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 8 סימן ב|סימן ב׳: מינוי מבקר וסמכויותיו|תיקון: תשנ״ז־3}} {{ח:סעיף|145א|מינוי מבקר המועצה|תיקון: תשנ״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} המועצה, בהחלטת רוב חבריה, תמנה מבקר פנימי במשרה מלאה, למועצה (להלן – המבקר), על פי הוראות {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (שירות עובדים)|צו המועצות המקומיות (שירות עובדים), התשכ״ב–1962}}. {{ח:תת|(ב)}} היה מספר התושבים בתחום המועצה 10,000 או יותר, רשאי השר לאשר שהמבקר יכהן במשרה חלקית שלא תפחת מחצי משרה בתנאי שהשלמת משרתו לא תהיה אלא בעבודת ביקורת ברשות מקומית אחרת ובאישור השר. {{ח:תת|(ג)}} היה מספר התושבים בתחום המועצה פחות מ־10,000 רשאי השר לאשר שהמבקר יכהן במשרה חלקית שלא תפחת מרבע משרה ובתנאים האמורים בסעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ד)}} המבקר לא ימלא במועצה תפקיד נוסף על הביקורת זולת תפקיד הממונה על תלונות הציבור או הממונה על תלונות העובדים, וזאת אם מילוי תפקיד נוסף כאמור לא יהיה בו כדי לפגוע במילוי תפקידו העיקרי. {{ח:תת|(ה)}} המבקר לא ימלא מחוץ למועצה תפקיד שיש בו או שעלול להיות בו ניגוד ענינים עם תפקידו כמבקר. {{ח:סעיף|145ב|מינוי המבקר|תיקון: תשנ״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} לא ימונה אדם למבקר מועצה ולא יכהן כמבקר מועצה אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא יחיד; {{ח:תתת|(2)}} הוא תושב ישראל; {{ח:תתת|(3)}} הוא לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון; {{ח:תתת|(4)}} הוא בעל תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בישראל או מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שהכיר בו, לענין זה, מוסד להשכלה גבוהה בישראל או שהוא עורך דין או רואה חשבון; {{ח:תתת|(5)}} הוא רכש ניסיון במשך שנתיים בעבודת ביקורת. {{ח:תת|(ב)}} מי שכיהן כחבר מועצה לא ימונה למבקר אותה מועצה ולא יכהן ככזה, אלא אם כן עברו עשר שנים מתום כהונתו כחבר מועצה. {{ח:תת|(ג)}} מי שהיה מועמד בבחירות למועצה לא יכהן כמבקר אותה מועצה, למשך כל תקופת כהונתה של המועצה שהיה מועמד לה. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה על המחוז לאשר מינויו למבקר המועצה של אדם אשר לא נתמלא בו – {{ח:תתת|(1)}} אחד התנאים המנויים בסעיף קטן (א)(4), אם רכש נסיון במשך עשר שנים בעבודת ביקורת בגוף ציבורי כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית|בחוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992}}; {{ח:תתת|(2)}} התנאי שבסעיף קטן (א)(5), אם עבר השתלמות מקצועית שאישר השר. {{ח:סעיף|145ג|מועצה שלא מינתה מבקר|תיקון: תשנ״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} ראה הממונה כי המועצה אינה ממנה מבקר, רשאי הוא לדרוש ממנה בהודעה כי תמנה מבקר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 139א|בסעיף 139א}}, תוך הזמן הנקוב בהודעה. {{ח:תת|(ב)}} לא מילאה המועצה אחר ההודעה תוך הזמן האמור, רשאי הממונה על המחוז למנות מבקר למועצה. {{ח:סעיף|145ד|תפקידי המבקר|תיקון: תשנ״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} ואלה תפקידי המבקר: {{ח:תתת|(1)}} לבדוק אם פעולות המועצה, לרבות פעולות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, נעשו כדין בידי המוסמך לעשותם תוך שמירה על טוהר המידות ועקרונות היעילות והחסכון; {{ח:תתת|(2)}} לבדוק את פעולות עובדי המועצה; {{ח:תתת|(3)}} לבדוק אם הוראות הנוהל של המועצה מבטיחות קיום הוראות כל דין, טוהר המידות ועקרונות היעילות והחסכון; {{ח:תתת|(4)}} לבקר את הנהלת החשבונות של המועצה ולבדוק אם דרכי החזקת כספי המועצה והחזקת רכושה ושמירתו מניחות את הדעת; {{ח:תתת|(5)}} לבדוק אם תוקנו הליקויים בהנהלת עניני המועצה שעליהם הצביע המבקר או מבקר המדינה. {{ח:תת|(ב)}} הביקורת לפי סעיף קטן (א) תיעשה גם לגבי המועצה הדתית שבתחום המועצה וכן לגבי כל תאגיד, מפעל, מוסד, קרן או גוף אשר המועצה משתתפת בתקציבם השנתי כדי יותר מעשירית לגבי אותה שנת תקציב, או משתתפת במינוי הנהלתם (כל אחד מאלה, להלן – גוף מבוקר). {{ח:תת|(ג)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (א), יקבע המבקר את תכנית עבודתו השנתית, את נושאי הביקורת בתקופה פלונית ואת היקף הביקורת לפי – {{ח:תתת|(1)}} שיקול דעתו; {{ח:תתת|(2)}} דרישת ראש המועצה לבקר ענין פלוני; {{ח:תתת|(3)}} ככל האפשר בהתאם להמלצות ועדת הביקורת. {{ח:תת|(ד)}} המבקר יקבע, לפי שיקול דעתו, את הדרכים לביצוע ביקורתו. {{ח:תת|(ה)}} המבקר יכין ויגיש לראש המועצה מדי שנה הצעת תקציב שנתית ללשכתו לרבות הצעת תקן עובדים; המועצה תדון במסגרת דיוניה בהצעת התקציב השנתי, בהצעת התקציב והתקן של לשכת המבקר, כפי שהגיש המבקר. {{ח:סעיף|145ה|המצאת מידע למבקר|תיקון: תשנ״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה וסגניו, חברי המועצה, עובדי המועצה, ראש המועצה הדתית וסגניו, חברי המועצה הדתית, עובדי המועצה הדתית, וחברים ועובדים של כל גוף מבוקר, ימציאו למבקר, על פי דרישתו, כל מסמך שברשותם אשר לדעת המבקר דרוש לצורכי הביקורת ויתנו למבקר כל מידע או הסבר שיבקש. {{ח:תת|(ב)}} למבקר או לעובד שהוא הסמיך לכך תהיה גישה, לצורך ביצוע תפקידו, לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי של המועצה או של גוף מבוקר. {{ח:תת|(ג)}} לגבי מידע החסוי על פי דין, יחולו על המבקר ועל העובדים מטעמו המגבלות הקבועות בחוק או לפיו לגבי המורשים לטפל במידע כאמור. {{ח:תת|(ד)}} עובד של המבקר שאינו עובד המועצה יחולו עליו לענין עבודתו האמורה, כל איסור והגבלה החלים על עובד הציבור שהוא עובד המבקר. {{ח:תת|(ה)}} לצורך ביצוע תפקידו, יוזמן המבקר ויהיה רשאי להיות נוכח בכל ישיבה של מליאת המועצה או של כל ועדה מועדותיה או כל ועדה מועדותיו של גוף מבוקר; בישיבה שאינה סגורה רשאי להיות נוכח גם עובד מעובדיו של המבקר. {{ח:סעיף|145ו|דו״ח על ממצאי הביקורת|תיקון: תשנ״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} המבקר יגיש לראש המועצה אחת לשנה דו״ח על ממצאי הביקורת שערך; בעת הגשת הדו״ח כאמור ימציא המבקר העתק ממנו לועדת הביקורת. {{ח:תת|(ב)}} בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) רשאי המבקר להגיש לראש המועצה ולועדת הביקורת דו״ח על ממצאי ביקורת שערך, בכל עת שייראה לו או כאשר ראש המועצה או ועדת הביקורת דרשו ממנו לעשות כן. {{ח:תת|(ג)}} בתוך שלושה חודשים מיום קבלת דו״ח המבקר, יגיש ראש המועצה לועדת הביקורת את הערותיו על הדו״ח וימציא למועצה העתק מהדו״ח בצירוף הערותיו. {{ח:תת|(ד)}} ועדת הביקורת תדון בדו״ח המבקר ובהערות ראש המועצה עליו ותגיש למועצה לאישור את סיכומיה והצעותיה, בתוך חודשיים מיום שנמסרו לה הערות ראש המועצה כאמור בסעיף קטן (ג); בטרם תשלים הועדה את סיכומיה והצעותיה רשאית היא, אם ראתה צורך בכך, לזמן לדיוניה נושאי משרה של המועצה או של גוף מבוקר כדי לאפשר להם להגיב על הדו״ח. {{ח:תת|(ה)}} תוך חודשיים מן היום שבו הגישה ועדת הביקורת את סיכומיה והצעותיה, תקיים המועצה דיון מיוחד בהם ותחליט בדבר אישור ההצעות. {{ח:תת|(ו)}} לא יפרסם אדם דו״ח מן האמורים בסעיף זה או את תוכנו, לפני שחלף המועד שנקבע להגשתו למועצה, ואולם רשאים המבקר או ראש המועצה באישור הועדה, להתיר פרסום כאמור; לענין סעיף קטן זה, ”דו״ח“ – לרבות חלק מדו״ח ולרבות ממצא ביקורת. {{ח:תת|(ז)}} הוגש דו״ח הביקורת למועצה יעביר ראש המועצה העתק ממנו לשר; אין בהוראות סעיף זה לגרוע מסמכות השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 203|סעיף 203}}. {{ח:סעיף|145ז|מינוי עובדים ללשכת המבקר|תיקון: תשנ״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה ימנה בהסכמת המבקר עובדים ללשכת המבקר בהתאם לתקנים שקבע השר ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיף 140}}. {{ח:תת|(ב)}} דין עובדי לשכת המבקר כדין שאר עובדי המועצה, ואולם הם יקבלו הוראות מקצועיות מהמבקר בלבד. {{ח:תת|(ג)}} לא יופסק שירותו של עובד לשכת המבקר שלא בהסכמתו של המבקר אלא בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 144א|סעיף 144א(1)}}. {{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: סמכויות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:סעיף|146|סמכויות כלליות של המועצה|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ד, תשל״ב, תשל״ה, תשמ״א־4, תשמ״ב־2, תשנ״א, תשס״ו}} {{ח:ת}} המועצה מוסמכת, בשים לב להוראות השר ובמידה שאין בכך משום סתירה לכל דין, לפעול בכל ענין הנוגע לציבור בתחום המועצה, ובכלל זה יהיו לה סמכויות אלה: {{ח:תת|(1)}} לקיים סדר, שלטון תקין ובטחון; {{ח:תת|(2)}} לדאוג לפיתוח תחום המועצה, לשיפורו ולקידום עניניהם הכלכליים, הסוציאליים, החברתיים והתרבותיים של תושביו או של כל חלק מהם; {{ח:תת|(3)}} לשמש נאמן או אפוטרופוס לכל ענין ציבורי; {{ח:תת|(4)}} להקים ולקיים בנינים ולעשות עבודות ציבוריות; {{ח:תת|(5)}} להקים, להחזיק ולנהל שירותים, מפעלים ומוסדות שהם, לדעת המועצה, לתועלת הציבור; {{ח:תת|(6)}} להסדיר, להגביל או לאסור את הקמתם ואת הנהלת עניניהם של כל שירות, מפעל ומוסד ציבורי, או של כל סוג שבהם, לרבות קביעת מחירים, אגרות ושאר תנאים לשימוש בהם ולהנאה מהם וקביעת ימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם; {{ח:תת|(7)}} להסדיר, להגביל או לאסור את הקמתם של עסקים, מלאכות ותעשיות או של כל סוג מהם, למעט בנקים, ולקבוע ימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם; והכל בכפוף לכל פטור שהשר הורה עליו בצו; {{ח:תת|(8)}} לקבוע סדרים, להטיל איסורים והגבלות, לאחוז באמצעים ולחייב תושבים, בעלים ומחזיקים שהם יאחזו באמצעים – כדי להבטיח את בריאות הציבור, את הסדר ואת הבטחון, למנוע הופעתם והתפשטותם של מחלות ונגעים (ולרבות מחלות ונגעים של בעלי חיים וצמחים), ולבערם, להשמיד מזיקים או בעלי חיים שאין להם בעלים, למנוע דליקות ולכבותן, להורות בדבר שמירת המראה של חזיתות הבתים, לרבות סיודן ושיפוצן, לסלק מפגעים ולמנוע תקלות, לרבות הריסת בנינים מסוכנים או מזיקים לבריאות; {{ח:תת|(9)}} להסדיר, להגביל או לאסור את גידולם, החזקתם או מכירתם של חזירים ואת החזקתם או מכירתם של בשר־חזיר או מוצריו; {{ח:תת|(10)}} להסדיר, להגביל או לאסור רוכלות, תגרנות רחוב, צילומי רחוב, פרסומת רחוב, איסוף כספים ברחוב וכיוצא בזה; {{ח:תת|(11)}} להסדיר עניני השקאה, מרעה ומניעת סחף, וכל ענין בעל ערך חקלאי שהסדרתו היא לטובת כלל החקלאים בתחום המועצה; {{ח:תת|(12)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:תת|(13)}} לעשות את כל הדרוש להכנתו של המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום, לרבות ארגונם והסדרתם של אספקת מצרכים ושירותים חיוניים. {{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210653.pdf|סעיף 3 לחוק לתיקון פקודת העיריות (מס׳ 40), התשנ״א–1990}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249.21|סעיף 249(21) לפקודת העיריות}} לעניין הסדרת שעות פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי המנוחה, בהתחשב בטעמים שבמסורת דתית, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 264א|סעיף 264א לפקודת העיריות}} לעניין התקנת חוקי עזר בדבר פתיחת עסקים וסגירתם בימי מנוחה.}} {{ח:סעיף|146א|תנאים לייסוד תאגיד|תיקון: תשל״ה, תשל״ו־3, תש״ם־2, תשמ״ה־2, תשנ״א, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} לא תייסד המועצה חברה, חברה־בת, אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת (להלן – תאגיד) לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות המועצה ותפקידיה, ולא תרכוש מניות או ניירות ערך או זכות הנאה אחרת של כל תאגיד שמטרותיו מסייעות, לדעת המועצה, להשגת כל מטרה כאמור ולא תנהג בהם דרך בעלים ולא תהית חברה בעמותה, אלא באישור שר הפנים ובתנאים שהוא קבע. {{ח:תת|(ב)}} מניות שרכשה המועצה בתאגיד יוחזקו על שמה או על שם ראש המועצה, סגניו או עובדי המועצה תוך נקיבת תפקידם בלבד, והוא הדין לגבי חברות המועצה בתאגיד ללא הון מניות. {{ח:תת|(ג)}} מועצה לא תייסד תאגיד, אלא לאחר שנתקבלה החלטה על כך ברוב של חברי המועצה. {{ח:תת|(ד)}} על מינוי נציגי המועצה בתאגיד יחולו {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני)|תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני), התשס״ו–2006}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ה)}} ראש המועצה יגיש למועצה לפחות פעם אחת בשנה דין וחשבון על מצב התאגיד, והמועצה תקיים דיון על הדין וחשבון; העתק הדין וחשבון ופרוטוקול מישיבת המועצה שבה נידון יועבר לשר הפנים. {{ח:תת|(ו)}} לא יינתן אישור לפי סעיף קטן (א) אלא אם נכללו בתזכיר או בתקנון התאגיד הוראות אשר לפיהם החלטה בנושאים שלהלן טעונה אישור מאת שר הפנים: {{ח:תתת|(1)}} הקמת חברה־בת או סניף לתאגיד; {{ח:תתת|(2)}} ייסוד, לקיחת חלק בייסוד, או התמזגות עם כל תאגיד אחר; {{ח:תתת|(3)}} הגדלת הון המניות הרשום של חברה, או שינוי בתזכיר או בתקנון התאגיד; {{ח:תתת|(4)}} תשלום שכר או כל תמורה אחרת לחברי המועצה או לעובדיה אשר יכהנו בתאגיד כנציגי המועצה; {{ח:תתת|(5)}} הספקת שירותים שהם בסמכות המועצה, על ידי התאגיד. {{ח:סעיף|147|סמכות בקשר למפעלי מים|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ב־2}} {{ח:ת}} ביחס למפעלי המים שהוקמו על ידי המועצה או גוף ציבורי אחר או על ידי יחיד לשם אספקת מים בתחומה של המועצה, מוסמכת המועצה – {{ח:תת|(1)}} למנוע בזבוז מים, שימוש בלתי נאות, תצרוכת יתירה או זיהום של מים שמספקים אותם לציבור או ליחיד; {{ח:תת|(2)}} להורות על שימוש בצינורות, שסתומים, ברזים, בורות, סירי שופכין, אסלות מים ושאר כלים וכלי קיבול, כולם או מקצתם, שישמשו להובלת מים, חלוקתם, הפיקוח עליהם ואצירתם, וכן לקבוע את גודלם, מהותם, עצמתם וחמריהם, אופן סידורם, מצבם, שינוים, הסרתם, חידושם ותיקונם; {{ח:תת|(3)}} להסדיר אספקת מים ציבורית על ידי ברזי מים והשימוש בהם; {{ח:תת|(4)}} להסדיר אספקת מים על ידי מדידה ולקבוע את החמרים, מדי־המים, האביזרים והמתאמות המשמשים למטרה זו או בקשר אתה וכן את המחיר בעד התקנתו על ידי המועצה; {{ח:תת|(5)}} לקבוע את התנאים שבהם יש לספק מים לצרכי בית ולצרכים אחרים ואת המחיר שישולם בעד המים שסופקו כאמור. {{ח:סעיף|148|סמכויות למתן אישורים ורשיונות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} המועצה רשאית לתת אישורים ולהוציא רשיונות בנוגע לענינים שהמועצה נדרשת או מוסמכת להם. {{ח:סעיף|149|סמכויות לעריכת חקירות ובדיקות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} המועצה רשאית להיכנס למקומות ציבוריים ופרטיים על ידי שליחת עובדיה המורשים לכך ופועלים הנלווים אליהם, כדי לערוך בהם חקירות, בדיקות ומדידות לשם מניעתם או גילויים וסילוקם של מפגעים ותקלות, ולשם מניעתן או גילויין של עבירות על צו זה או על חוקי עזר או על החלטות המועצה או לשם עשיית כל מעשה שהמועצה רשאית לעשותו. {{ח:סעיף|150|המועצה נציגות מוכרת|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} המועצה היא הנציגות המוכרת של הציבור בתחום המועצה בכל ענין שהוא בגדר סמכויותיה. {{ח:סעיף|151|שיתוף עם רשויות אחרות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} המועצה רשאית לעשות כל דבר בשיתוף או בשותפות עם כל רשות מקומית אחרת ולשלם חלק מן המחיר או מן ההוצאה הכרוכים בכך כפי שיוסכם בין המועצה ובין הרשות האחרת. {{ח:סעיף|152|הטלת מסים|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט, תשנ״ג}} {{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית – {{ח:תתת|(1)}} להטיל, באישור השר, אגרות, היטלים, דמי השתתפות או תשלומי חובה אחרים; {{ח:תתת|(2)}} להטיל ללא אישור השר ארנונה כללית; {{ח:תתת|(3)}} לקבוע מועדים לתשלום התשלומים האמורים (להלן – מסים). {{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית, באישור השר, לקבוע את המסים שאינם ארנונה לפי דרגות, אחוזים או בסיסי הערכה שונים על סוגים שונים של נכסים או של בני אדם או על חלקים שונים של תחום המועצה. {{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית להפחית מסים, למעט ארנונה כללית, או לוותר עליהם בהתחשב במצבו החמרי של החייב בהם או בשל סיבה אחרת שתאושר בידי השר. {{ח:קטע2|פרק 10|פרק עשירי: ארנונה כללית|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:סעיף|153|ארנונה כללית|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט, תשל״ז־6, תשנ״ג}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|154|חובת ארנונה אחת לשנה|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} לא תחול חובת תשלום ארנונה יותר מפעם אחת על נכס אחד לשנת כספים אחת. {{ח:סעיף|155||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט, תשנ״ג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|155א||תיקון: תשכ״ב־3, תשכ״ב־5, תשכ״ז־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|156||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט, תשנ״ב, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|157||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ב־2, תשכ״ז־4, תשכ״ט, תשנ״ב, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|158||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט, תשנ״ג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|159|השגת ידיעות|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} לענין ארנונה רשאי מי שהוסמך לכך על ידי ראש המועצה – {{ח:תת|(1)}} לערוך בעצמו או על ידי שליחיו, כל מיפקד וחקירה שימצא לנחוץ; {{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל בעל או מחזיק למסור לו או לשליחיו כל ידיעה שבידו ולהראות לו או לשליחיו את כל המסמכים שברשותו הדרושים לו בקשר לתפקידו; {{ח:תת|(3)}} להיכנס בכל עת סבירה לנכסים, בעצמו או על ידי שליחים, ולערוך בהם בדיקות ומדידות; {{ח:תת|(4)}} להשתמש בכל ידיעה שנתקבלה כאמור ובכל ידיעה וחומר אחרים. {{ח:סעיף|160|חילופי בעלים או מחזיקים|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} היה אדם לבעל נכס או למחזיק בנכס, שבעל או מחזיק חייב עליו בארנונה לפי צו זה, ישלם כל שיעור משיעורי הארנונה שפרעונו חל לאחר שהיה לבעל הנכס או למחזיק בו, הכל לפי הענין. {{ח:סעיף|161|העברת נכס|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט, תשנ״ה־2}} {{ח:ת}} העביר אדם נכס שחייבים עליו בארנונה לפי צו זה, או חדל מהיות מחזיק בנכס זה אם השכירו לתקופה של שנה או יותר, לא יהיה חייב בתשלום כל שיעור משיעורי הארנונה שפרעונו חל אחרי יום העברה או אחרי היום שחדל להיות מחזיק כאמור, אך כל זמן שלא נמסרה למועצה הודעה על העברת הנכס או על חדילת החזקה, יהא האדם אחראי לתשלום כל ארנונה על הנכס הזה שלא שולמה על ידי הבעל החדש או על ידי המחזיק שבא אחריו, הכל לפי הענין; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה. {{ח:סעיף|162|בניין שנהרס|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט, תש״ף־2}} {{ח:ת}} נהרס בניין שמשתלמת עליו ארנונה, או שניזוק במידה שאי־אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבניין למועצה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הרוס או ניזוק: {{ח:תת|(1)}} עם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים בשלוש השנים שממועד מסירת ההודעה (להלן – תקופת הפטור הראשונה); {{ח:תת}} {{ח:הערה|(תקופת הפטור הראשונה לנכס שהיה פטור במשך 4 שנים שקדמו ליום 1.1.2021 תהיה שנתיים מיום 1.1.2021).}} {{ח:תת|(2)}} חלפה תקופת הפטור הראשונה יהיה חייב בארנונה לגבי אותו בניין בחמש השנים שמתום אותה תקופה, בסכום המזערי בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 9|ו־9 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992}}, הקבוע לסוג הנכס המתאים לבניין על פי השימוש האחרון שנעשה בבניין (בסעיף זה – תקופת התשלום); {{ח:תת|(3)}} חלפה תקופת התשלום והבניין נותר במצב של נכס הרוס או ניזוק כאמור, ימסור מחזיק הבניין למועצה הודעה בכתב על כך ולא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; {{ח:תת|(4)}} התקופות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) ייספרו בין ברציפות ובין במצטבר; {{ח:ת}} אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן לפירעונם לפני מסירת ההודעה. {{ח:סעיף|163||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|164||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|165||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|166||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|167||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ב־4, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|168||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|169||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|170||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|171||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|172||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|173||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|174||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|175||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|176||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|177||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|178||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|178א||תיקון: תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|178ב||תיקון: תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|178ג||תיקון: תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק 11|פרק אחד עשר: כספים ונכסים|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:סעיף|179|קופת המועצה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} כל הכספים המתקבלים על ידי המועצה או על שמה הם קופת המועצה, וממנה ישולם כל סכום שהמועצה רשאית או חייבת להוציאו כדין. {{ח:סעיף|180||תיקון: תשכ״ב, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|181|בטחון הקופה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} כל הכספים השייכים לקופת המועצה או המתקבלים למענה או לחשבונה ישולמו מיד לחשבון המועצה בבנק שהיא תקבע לכך, אלא – {{ח:תת|(1)}} שהמועצה רשאית להרשות לגזבר להחזיק אצלו סכום כסף כדי הוצאות יום יום של המועצה; {{ח:תת|(2)}} אם אין בנק בתחום המועצה, יחזיקו את הכספים בכל צורה של בטחון שיבוא עליה אישור המועצה. {{ח:סעיף|182||תיקון: תשכ״ב, תשמ״ב, תשמ״ג־2, תשמ״ד, תשמ״ד־2, תשמ״ה, תשמ״ה־5, תשמ״ו, תשמ״ו־4, תשמ״ז, תשמ״ז־2, תשמ״ט, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|183|הוראות כלליות להנהלת הקופה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} רשאי השר, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|פרק 11|בפרק זה}}, לתת הוראות כלליות בדבר הנהלת קופות המועצה והמועצה חייבת לנהוג לפיהן. {{ח:סעיף|184|השקעת כספים|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} רשאית המועצה, בהתחשב עם הוראות כלליות של השר, להשקיע את עודפי כספיה בדרך הטובה בעיניה. {{ח:סעיף|185|קניות ומחסנים|תיקון: תשכ״ב, תשנ״ט}} {{ח:ת}} המועצה תסדיר את קניותיה, את ניהול המחסנים ואת רישום וניהול הטובין בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 5|שבתוספת החמישית}}. {{ח:סעיף|186|מחיקת חובות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} כל סכום המגיע למועצה שתשלומו נתאחר לא פחות משלוש שנים והוא נראה כחוב אבוד, רשאית המועצה לוותר עליו ולמחקו מהפנקסים. בכל מקרה אחר, טעונה החלטת המועצה אישורו של השר ובלבד שיהיו סבורים שהדבר הוא לטובת הציבור. {{ח:קטע2|פרק 12|פרק שנים עשר: תקציב, חשבונות וביקורת חשבונות|תיקון: תשכ״ב, תשל״ט־2}} {{ח:קטע3|פרק 12 סימן א|סימן א׳: תקציב המועצה|תיקון: תשל״ט־2}} {{ח:סעיף|186א|תקציב שנתי|תיקון: תשל״ט־2}} {{ח:ת}} לכל מועצה יהיה תקציב שנתי. {{ח:סעיף|186ב|שנת כספים|תיקון: תשל״ט־2, תשנ״ב}} {{ח:ת}} שנת הכספים לכל המועצות תתחיל באחד בינואר של כל שנה. {{ח:סעיף|186ג||תיקון: תשל״ט־2, תש״ם, תש״ם־3, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|186ד||תיקון: תשל״ט־2, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|186ה||תיקון: תשל״ט־2, תש״ם, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|186ו||תיקון: תשל״ט־2, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|186ז||תיקון: תשל״ט־2, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: חשבונות וביקורת חשבונות|תיקון: תשל״ט־2}} {{ח:סעיף|187||תיקון: תשכ״ב, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|188||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ד־2, תשמ״ח, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|189|הוצאה שאינה חוקית|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ב}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי לזקוף כל הוצאה שאינה חוקית, או כל חלק ממנה, לחובתו של כל אדם שהוציא אותה או שהרשה להוציא אותה ויודיע על כך בכתב לכל אדם הנוגע בדבר והוא רשאי, תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה, לבקש בכתב, לבטל או להפחית את החיוב; את החלטתו הסופית יודיע השר בכתב למבקש ולמועצה. {{ח:תת|(ב)}} לא נתברר מהחלטותיה של המועצה מי מחבריה הסכים להוצאה פלונית, רואים כל חבר שנוכח בישיבה שבה נתאשרה ההוצאה כאילו נתן את הסכמתו לכך, עד שלא הוכיח היפוכו של דבר. {{ח:תת|(ג)}} האדם שלחובתו נזקפה בהחלטה סופית הוצאה שאינה חוקית יהא חייב תשלומה למועצה תוך 30 יום מיום שבו נתקבלה ההחלטה הסופית. {{ח:תת|(ד)}} לא נפרע החוב, כאמור, במועד הקבוע, תתבע אותו המועצה במשפט, ואם סרבה או התרשלה להגיש תביעה משפטית או לנהל את המשפט כהלכתו, רשאי השר למנות אדם שיעשה זאת בשמה ולמענה והוצאות המשפט ישולמו מקופת המועצה. {{ח:קטע2|פרק 13|פרק שלושה עשר: חוזים והצעות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:סעיף|190|התקשרות בחוזים|תיקון: תשכ״ב, תשל״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 13|בסעיף 13 לפקודת המועצות המקומיות}} רשאי ראש המועצה, על פי החלטת המועצה, להתקשר בחוזה בשם המועצה והוא רשאי לעשות כן גם ללא החלטת המועצה אם לכל הוצאה כספית הכרוכה בחוזה ניתנה הקצבה כספית מתאימה בתקציב המאושר. {{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 190א|סעיפים 190א}}, {{ח:פנימי|סעיף 191|191}}, {{ח:פנימי|סעיף 192|192}} {{ח:פנימי|סעיף 193|ו־193}}. {{ח:סעיף|190א||תיקון: תשל״ט־2, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|191||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ב, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|192|מכרזים|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} לא תתקשר מועצה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה, אלא על פי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}. {{ח:סעיף|193||תיקון: תשכ״ב, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק 14|פרק ארבעה עשר: שונות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:סעיף|194|הטלת חובה על בעל|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} מקום שבצו זה מוטלת חובה על בעל נכס, חייבים בקיומה, ביחד ולחוד, כל אלה, שהם בבחינת ”בעל“ של אותו נכס לענין צו זה. {{ח:סעיף|195|העברת זכויות וחובות של ועדי שכונות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} כל נכס שבבעלותו או בהחזקתו של ועד שכונה אשר נכללה בתחום המועצה, מקרקעין ומטלטלין, כל זכות ראויה או מוחזקת, וכל טובת הנאה שיש לו בכל נכס, כל החובות שחבים לו וכל ההתחייבויות הקיימות כלפיו, החובות שהוא חב בהם וההתחייבויות שקיבל על עצמו כדין, עוברים, מתאריך הכללתה של השכונה בתחום המועצה, למועצה. {{ח:סעיף|196|משפטים|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} המועצה רשאית לעשות כל פעולה משפטית בקשר לתפקידיה ולעניניה אם הדבר נראה לה דרוש לקיומן או להגנתן של זכויות המועצה, חבריה, עובדיה, מוסדותיה ומפעליה בקשר לתפקידיהם, ולתכלית זו רשאית היא לייפות כוחו של כל חבר המועצה ושל כל עובד, הן באופן כללי והן לענין מיוחד. {{ח:סעיף|197|שמירת רשומות המועצה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} השמירה על ספרי המועצה, מסמכיה וניירותיה היא בידי מזכיר המועצה או בידי עובד אחר שימונה לכך על ידי המועצה, או בכל דרך אחרת שתחליט עליה המועצה. ראש המועצה יהא אחראי לסדרי השמירה. {{ח:סעיף|198|זכות עיון לחברי מועצה וועדות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:תת|(א)}} ספרי המועצה, מסמכיה וניירותיה יהיו פתוחים לעיון ובדיקה לפני כל חבר מועצה, והוא רשאי להכין העתק או תקציר מהם, ובלבד שלא יוצא ספר, מסמך או נייר כאמור ממשרדי המועצה בלי הסכמתו בכתב של ראש המועצה. {{ח:תת|(ב)}} ועדות המועצה תהיה להן בזמן ישיבתן גישה לספרי המועצה, מסמכיה וניירותיה הנוגעים לעבודתן. {{ח:סעיף|199|זכות עיון לתושבים|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} כל משלם מסים או תושב זכאי – {{ח:תת|(1)}} לעיין בשעות העבודה במשרדי המועצה בכל פנקס בוחריו, לוח שומה, חוק עזר, תקנה או הודעה של המועצה ובכל מסמך אחר שפורסם על ידי המועצה או בשמה או בעניניה, וכן בחומר ובמסמכים של ועדת הבחירות, של ועדת השומה ושל ועדת הערר לעניני שומה, בנוגע לענין שהוא מעוניין בו, ולהכין לעצמו העתק או תקציר מהם – ללא תשלום כל שהוא; {{ח:תת|(2)}} לעיין בשעות העבודה במשרדי המועצה, בתשלום שתקבע המועצה באישור השר, בדינים וחשבונות של כספים של המועצה ובדינים וחשבונות של מבקר החשבונות, ולהכין לעצמו העתק או תקציר מהם; {{ח:תת|(3)}} לקבל העתקים או תקצירים מן הספרים, המסמכים והניירות האמורים בתשלום סביר שייקבע על ידי המועצה. {{ח:סעיף|200|דרך פרסום מסמכים|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} מקום שצו זה מחייב פרסום של מסמך ולא נקבעה הוראה בדבר אופן הפרסום, יפורסם המסמך בהנחת העתק ממנו במשרדי המועצה, על מנת שיהיה נתון לבדיקה לכל דורש, ובהדבקת העתק על בנין משרדי המועצה או בקרבתו או במקומות ציבוריים אחרים בתחום המועצה שייקבעו על ידי החייב בפרסום. {{ח:סעיף|201|דרך מסירת הודעה|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ב}} {{ח:תת|(א)}} כל הודעה, הזמנה, צו או מסמך אחר שיש רשות או חובה לפי צו זה למסור אותו למועצה או לכל ועדה מועדותיה, תהא מסירתם כדין, אם נמסרו במשרדי המועצה או נשלחו בדואר במכתב רשום על שם המועצה או הועדה לפי מען משרדי המועצה; ואם היו התעודות כאמור שייכות למועצה, מותר למסרן גם לראש המועצה או למזכיר המועצה או לעובד אחר שמונה לשם זה על ידי המועצה; היו שייכים לועדה, אפשר למסרן גם למזכיר המועצה או למזכיר הועדה. {{ח:תת|(ב)}} תעודות כאמור שיש רשות או חובה לפי צו זה למסרן לכל אדם שהוא, להוציא את המועצה ואת ועדותיה, תהא מסירתן כדין, אם נמסרו לידי אותו אדם, או נמסרו במקום מגוריו או במקום עסקו הרגילים, לידי אחד מבני משפחתו הבוגרים או לידי כל אדם בוגר העובד או המועסק שם; או נשלחו בדואר במכתב רשום הערוך אל אותו אדם לפי מען מקום מגוריו או מקום עסקו הרגילים או הידועים לאחרונה; אם אי־אפשר לקיים את המסירה כאמור, תהא מסירתן כדין – אם הוצגו במקום בולט על הנכסים שבהן הן דנות, או נתפרסמו בשני עתונים יומיים לפחות, שאחד מהם, לפחות, הוא בשפה העברית. {{ח:תת|(ג)}} תעודות כאמור שיש רשות או חובה לפי צו זה למסרן לבעל או למחזיק, תהא מסירתן כדין אם הן ערוכות אל ”הבעל“ או אל ”המחזיק“ בלי כל שם או תיאור נוסף. {{ח:תת|(ד)}} תעודות כאמור הנשלחות לפי צו זה בדואר ייחשבו כאילו הגיעו לתעודתן 48 שעות לאחר שנמסרו לדואר. {{ח:סעיף|202|דין וחשבון על הנהלת המועצה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה חייב אחרי האחד באפריל של כל שנה להכין בהקדם האפשרי דין וחשבון מפורט על עניני המועצה במשך השנה שחלפה. {{ח:תת|(ב)}} הדין וחשבון יוגש למועצה ולאחר שתדון בו ותאשרו, בתיקונים או שלא בתיקונים, ידאג ראש המועצה לכך שלפחות 3 העתקים ממנו יישלחו לשר לא יאוחר מאחד ביוני בכל שנה. {{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לפרסם את הדין וחשבון בצורה הטובה בעיניה. {{ח:סעיף|203|המצאת ידיעות לשר|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} השר רשאי לדרוש בכל עת מאת המועצה להמציא לו ידיעות, פרטים, הסברים, חומר סטטיסטי וכל חומר אחר בקשר לעניני המועצה, ועל ראש המועצה למלא אחרי הדרישה תוך זמן מתאים. {{ח:סעיף|204|עבירות|תיקון: תשכ״ב, תשנ״ז־3, תשע״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} ואלה דינם מאסר חודש ימים או קנס כקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} או שני הענשים כאחד: {{ח:תתת|(1)}} המחזיק ספר, מסמך או נייר של המועצה וסירב להרשות למי שזכאי לכך, את העיון בהם או לא נתן העתק או תקציר מהם או רשות להכין העתק או תקציר מהם; {{ח:תתת|(2)}} מי שמיאן למסור ידיעה או להראות מסמך, או נמנע מעשות זאת במשך שבוע ימים מיום שנדרש לכך לפי צו זה; {{ח:תתת|(3)}} מי שמסר ביודעין ידיעה או הצהרה לא נכונה בכל בקשה, ערר או ערעור, או בכל מסמך או טופס אחר שהגיש או שמילא לפי צו זה; {{ח:תתת|(4)}} מי שעיכב או מנע ועדה מועדות המועצה או עובד מעובדיה או שליח משליחיה המורשים לכך להיכנס לבנין או לקרקע להשיג שם ידיעות הדרושות להם לצורך תפקידיהם או לערוך שם חקירות, בדיקות ומדידות לפי צו זה; {{ח:תתת|(5)}} מי שמסר ידיעה שהגיעה לידיו בתוקף תפקידו בענין מכרז העומד להתפרסם או בענין מהלך הדיונים בועדת המכרזים וההצעות של המועצה והחלטתה לאדם שלא הוסמך כדין לקבל אותה ידיעה. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|205|שינוי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ו־<wbr>9}} לצרכי הבחירות בשנת תשי״א|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} לצרכי הבחירות למועצה בשנת תשי״א, ייקראו {{ח:פנימי|סעיף 8|הסעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ו־9}} כאילו במקום ”היום הקובע“ נאמר בהם ”יום י״ב בטבת תש״י (1 בינואר 1950)“ ו”ביום י״ב בטבת תש״י (1 בינואר 1950)“ {{ח:פנימי|סעיף 8|וסעיף קטן (א)(1) מסעיף 8}} כאילו במקום ”בשטח הכלול ביום הקובע בתחום המועצה“ נאמר בו ”בשטח הכלול ביום ט״ז בתמוז תש״י, (1.7.1950) בתחום המועצה“. {{ח:סעיף|206|ביטולים|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (בת–ים), 1936 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (כפר סבא), 1936 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (רעננה), 1936 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (כרכור), 1940 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (חדרה), 1940 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (קרית מוצקין), 1940 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (עיר יזראל – עפולה), 1940 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (כפר יונה), 1940 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (נהריה), 1941 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (כפר עטה), 1941 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (גבעתיים), 1942 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (מגדיאל), 1944 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (יקנעם), 1945 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (קרית עמל), 1948 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (רמתיים), תש״ט–1949 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (גדרה), תש״י–1949 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (גבעת שמואל), תש״י–1949 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (נס ציונה), תש״י–1949 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (פרדס חנה), תש״י–1949 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (רמת השרון), תש״י–1949 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (טבעון), תש״י–1950 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (קרית ביאליק), תש״י–1950 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (כפר יהודיה), תש״י–1950 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (גן יבנה), תש״י–1950 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (זכרון יעקב), תש״י–1950 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (אבן יהודה), תש״י–1950 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (בנימינה), תש״י–1950 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (עתלית), תש״י–1950 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (קדימה), תש״י–1950 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (בחירות, חברות והנהלה), תש״י–1950 – {{ח:ת}} בטלים. {{ח:סעיף|207|הוראות מעבר|תיקון: תשי״ב, תשכ״ב}} {{ח:תת|(א)}} כל איש או חבר אנשים אשר מונו או נבחרו לכהונה כל שהיא על פי הצווים המבוטלים על ידי צו זה, שנשאו בכהונתם ערב יום פרסום צו זה, ימשיכו בכהונתם והוראות צו זה יחולו עליהם כאילו מונו או נבחרו לפיהן. {{ח:תת|(ב)}} כל המסים שהוטלו לפני פרסום צו זה לפי הצווים המבוטלים בצו זה, רואים אותם כאילו הוטלו לפי הוראות צו זה. {{ח:תת|(ג)}} לוח שומה שהוא בתקפו ביום פרסום צו זה, רואים אותו כאילו הוכן לפי הוראות צו זה. {{ח:תת|(ד)}} כל מעשה או פעולה שנעשו לפני פרסום צו זה על פי הוראות כל צו מהצווים שבוטלו בצו זה, רואים אותם כאילו נעשו על פי הסעיפים המתאימים בצו זה. {{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(ד)}} לא יחולו על הטלת ארנונות לשנת הכספים 1951/52. המועצה תפרסם את ההודעה על הטלת ארנונות בשנת הכספים 1951/52, שיעורי שילומן ומועדן לא יאוחר מיום ב׳ בטבת תשי״ב (31.12.1951). {{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(ד)}} לא יחולו על הטלת ארנונות לשנת הכספים 1952/53. המועצה תפרסם את ההודעה על הטלת ארנונות לשנת הכספים 1952/53. {{ח:סעיף|208|תחילת תוקף|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} תקפו של צו זה הוא מיום י״ד בניסן תש״י (1 באפריל 1950) ולגבי ביטול צו המועצות המקומיות (בחירות, חברות והנהלה), תש״י–1950, מיום א׳ באייר תש״י (18 באפריל 1950). {{ח:סעיף|209|השם|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} לצו זה ייקרא ”צו המועצות המקומיות (א), תשי״א–1950“. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת {{ח:הערה|(ראשונה)}}}} {{ח:סעיף*|(א)||עוגן=תוספת 1 פרט א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:בת ים|המועצה המקומית בת־ים}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ע״ר 1936, תוס׳ 2, 1207; ק״ת תשי״א, 214; תשי״ח, 762)}} {{ח:סעיף*|(ב)||עוגן=תוספת 1 פרט ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:כפר סבא|המועצה המקומית כפר־סבא}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ע״ר 1936, תוס׳ 2, 1219; ק״ת תשי״א, 214, 1121; תשט״ו, 349; תשכ״ב, 1540)}} {{ח:סעיף*|(ג)||עוגן=תוספת 1 פרט ג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:רעננה|המועצה המקומית רעננה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ע״ר 1936, תוס׳ 2, 1231; ק״ת תשי״א, 215; תשי״ז, 1941; תשכ״ח, 632; תשמ״א, 1183)}} {{ח:סעיף*|(ד)||עוגן=תוספת 1 פרט ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:פרדס חנה-כרכור#כרכור|המועצה המקומית כרכור}}''' – אוחדה למועצה מקומית פרדס חנה־כרכור}} {{ח:הערה|(ע״ר 1940, תוס׳ 2, 130; ק״ת תשי״א, 215; ק״ת תשכ״ט, 1785)}} {{ח:סעיף*|(ה)||עוגן=תוספת 1 פרט ה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:חדרה|המועצה המקומית חדרה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ע״ר 1940, תוס׳ 2, 164; ק״ת תשי״א, 215, 454, 1369; תשי״ב, 797)}} {{ח:סעיף*|(ו)||עוגן=תוספת 1 פרט ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית מוצקין|המועצה המקומית קרית מוצקין}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ע״ר 1940, תוס׳ 2, 403; ק״ת תשי״א, 215; תשי״ג, 1040; תשכ״ב, 2376; תשל״ג, 186; תשל״ו, 1855)}} {{ח:סעיף*|(ז)||עוגן=תוספת 1 פרט ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:עפולה|המועצה המקומית עיר יזרעאל (עפולה)}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ע״ר 1940, תוס׳ 2, 1322; ק״ת תשי״א, 216, 455; תשל״ג, 408)}} {{ח:סעיף*|(ח)||עוגן=תוספת 1 פרט ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:כפר יונה|המועצה המקומית כפר יונה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ע״ר 1940, תוס׳ 2, 1448; ק״ת תשי״א, 216; תשי״ג, 90; תשכ״ב, 2485, 2709; תשכ״ג, 256; תשכ״ד, 307; תשמ״ה, 477; תשס״ז, 17; תש״ע, 1008; תשע״ד, 1400)}} {{ח:סעיף*|(ט)||עוגן=תוספת 1 פרט ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:נהריה|המועצה המקומית נהריה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ע״ר 1941, תוס׳ 2, 114; ק״ת תשי״א, 216; תשי״ח, 1160; תשכ״א, 1351)}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:אור עקיבא|המועצה המקומית אור־עקיבא}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 1268; תשכ״א, 2439; ק״ת תשכ״א, 2438; תשכ״ג, 941; תשס״א, 932)}} {{ח:סעיף*|(י)||עוגן=תוספת 1 פרט י}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית אתא|המועצה המקומית כפר אתא}}''' – אוחדה למועצה מקומית קרית־אתא}} {{ח:הערה|(ע״ר 1941, תוס׳ 2, 619; ק״ת תשי״א, 216; תשי״ג, 663; תשט״ו, 631; תשי״ח, 500; תשכ״ו, 162)}} {{ח:סעיף*|(יא)||עוגן=תוספת 1 פרט יא}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:גבעתיים|המועצה המקומית גבעתיים}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ע״ר 1942, תוס׳ 2, 728; ק״ת תשי״א, 216, 1368; תשי״ג, 377; תשט״ו, 349; תשט״ז, 610; תשי״ח, 589; תש״ך, 336)}} {{ח:סעיף*|(יב)||עוגן=תוספת 1 פרט יב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:הוד השרון#מגדיאל|המועצה המקומית מגדיאל}}''' – אוחדה למועצה מקומית הוד השרון}} {{ח:הערה|(ע״ר 1944, תוס׳ 2, 30; ק״ת תשי״א, 216; תשי״ח, 549; תשכ״ה, 388)}} {{ח:סעיף*|(יג)||עוגן=תוספת 1 פרט יג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:יקנעם עילית|המועצה המקומית יקנעם־עלית}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ע״ר 1945, תוס׳ 2, 332; ק״ת תשי״א, 216; תשי״ג, 268; תשכ״ז, 1620, 3173; תשנ״ה, 1405; תשס״ה, 759; תשס״ז, 462)}} {{ח:סעיף*|(יד)||עוגן=תוספת 1 פרט יד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית טבעון#קריית עמל|המועצה המקומית קרית עמל}}''' – אוחדה למועצה מקומית קרית־טבעון}} {{ח:הערה|(ע״ר 1948, תוס׳ 2, 325; ק״ת תשי״א, 217; תשי״ז, 744; תשי״ח, 891)}} {{ח:סעיף*|(טו)||עוגן=תוספת 1 פרט טו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:הוד השרון#רמתיים|המועצה המקומית הדר־רמתיים}}''' – אוחדה למועצה מקומית הוד השרון}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״ט, 49; תשי״א, 217; תשי״ב, 114, 629; תשט״ו, 772; תשי״ז, 89; תשי״ח, 1522; תשי״ט, 1906; תשכ״ג, 1398, 1550; תשכ״ה, 387)}} {{ח:סעיף*|(טז)||עוגן=תוספת 1 פרט טז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:גדרה|המועצה המקומית גדרה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 15; תשי״א, 217; תשי״ב, 523; תשי״ד, 735; תשי״ז, 1423; תשס״ג, 549; תש״ע, 945)}} {{ח:סעיף*|(יז)||עוגן=תוספת 1 פרט יז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:גבעת שמואל|המועצה המקומית גבעת שמואל}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 73; תשי״א, 217, 455; תשי״ג, 377; תשי״ז, 1423; תשי״ח, 168; תשכ״ה, 355; תשנ״ב, 1297; תשס״ח, 124)}} {{ח:סעיף*|(יח)||עוגן=תוספת 1 פרט יח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:נס ציונה|המועצה המקומית נס ציונה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 75; תשי״א, 217; תשי״ב, 592; תשי״ז, 138; תשי״ח, 1523; תשכ״ו, 2000; תשנ״ב, 1511)}} {{ח:סעיף*|(יט)||עוגן=תוספת 1 פרט יט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:פרדס חנה-כרכור#פרדס חנה|המועצה המקומית פרדס־חנה}}''' – אוחדה למועצה מקומית פרדס חנה־כרכור}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 77; תשי״א, 217; תשט״ו, 271; תשי״ח, 812; תשכ״ב, 2154; תשכ״ז, 1055; תשכ״ט, 1784)}} {{ח:סעיף*|(כ)||עוגן=תוספת 1 פרט כ}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:רמת השרון|המועצה המקומית רמת השרון}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 79; תשי״א, 218, 926, 1986; תשי״ד, 1314; תשי״ח, 796; תשי״ט, 1085, 1282; תשכ״ו, 2000, 2501; תשס״ג, 56)}} {{ח:סעיף*|(כא)||עוגן=תוספת 1 פרט כא}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית טבעון#טבעון|המועצה המקומית טבעון}}''' – אוחדה למועצה מקומית קרית־טבעון}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 335; תשי״א, 218, 455; תשי״ז, 745; תשי״ח, 891)}} {{ח:סעיף*|(כב)||עוגן=תוספת 1 פרט כב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית ביאליק|המועצה המקומית קרית ביאליק}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 523; תשי״א, 218; תשי״ג, 122; תשט״ו, 1334; תשט״ז, 1000; תשי״ז, 1488; תשל״א, 1583; תשל״ב, 360; תשל״ו, 1853)}} {{ח:סעיף*|(כג)||עוגן=תוספת 1 פרט כג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:יהוד|המועצה המקומית יהוד}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 524; תשי״א, 218, 1368; תשכ״ו, 256, 1046; תשל״ג, 1849; תשנ״ו, 182)}} {{ח:סעיף*|(כד)||עוגן=תוספת 1 פרט כד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:גן יבנה|המועצה המקומית גן יבנה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 560; תשי״א, 218; תשי״ט, 1008; תש״ע; תשס״ז, 9; תש״ע, 257)}} {{ח:סעיף*|(כה)||עוגן=תוספת 1 פרט כה}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:זכרון יעקב|המועצה המקומית זכרון יעקב}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 524; תשי״א, 219; תשט״ו, 272; תשי״ח, 1159; תשכ״ג, 1482; תשכ״ט, 1518; תשמ״ה, 478; תשס״ז, 3; תשס״ח, 1396)}} {{ח:סעיף*|(כו)||עוגן=תוספת 1 פרט כו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:אבן יהודה|המועצה המקומית אבן יהודה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 560; תשי״א, 219, 1368; תשט״ז, 327; תשכ״א, 896; תשכ״ב, 2333; תשכ״ג, 857; תש״ע, 944)}} {{ח:סעיף*|(כז)||עוגן=תוספת 1 פרט כז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:בנימינה-גבעת עדה|המועצה המקומית בנימינה – גבעת עדה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 918; תשי״א, 219, 1368; תשי״ח, 444; תשכ״ח, 704; תשס״ה, 560; תשס״ז, 18; תש״ע, 1368)}} {{ח:סעיף*|(כח)||עוגן=תוספת 1 פרט כח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:עתלית|המועצה המקומית עתלית}}''' – אוחדה למועצה אזורית חוף הכרמל}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 920; תשי״א, 220, 656; תשי״ט, 1306; תש״ך, 1964; תשכ״ט, 1519; ס״ח תשס״ג, 522; ק״ת תשס״ד, 186)}} {{ח:סעיף*|(כט)||עוגן=תוספת 1 פרט כט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קדימה-צורן#קדימה|המועצה המקומית קדימה}}''' – אוחדה למועצה מקומית קדימה־צורן}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 922; תשי״א, 220; תשי״ח, 795; תשכ״ג, 1129; ס״ח תשס״ג, 522; ק״ת תש״ע, 1142)}} {{ח:סעיף*|(ל)||עוגן=תוספת 1 פרט ל}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:נחלת יהודה (מושב)|המועצה המקומית נחלת יהודה}}''' – אוחדה עם עיריית ראשון לציון}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 455, 694; תשמ״ח, 667)}} {{ח:סעיף*|(לא)||עוגן=תוספת 1 פרט לא}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית ים|המועצה המקומית קרית־ים}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 573; תשי״ד, 1157; תשל״א, 1583; תשל״ו, 1916)}} {{ח:סעיף*|(לב)||עוגן=תוספת 1 פרט לב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:טירת כרמל|המועצה המקומית טירת הכרמל}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 649; תשי״ד, 1237; תשי״ט, 1340; תשכ״א, 1980; תשכ״ט, 1520; תשל״א, 1581; תשנ״ב, 1481; תשנ״ח, 586)}} {{ח:סעיף*|(לג)||עוגן=תוספת 1 פרט לג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:כפר גנים|המועצה המקומית כפר גנים}}''' – אוחדה עם עיריית פתח תקווה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 719; תשכ״ב, 1543)}} {{ח:סעיף*|(לד)||עוגן=תוספת 1 פרט לד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:אזור|המועצה המקומית אזור}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 1070; תשי״ב, 631; תשי״ד, 618; תשט״ו, 814; תשט״ז, 553; תשי״ז, 1365; תשכ״א, 2669; תשכ״ב, 2248; תשכ״ד, 1385; תשכ״ה, 1360; תשכ״ו, 841; תשכ״ח, 1786; תשס״ט, 31; תש״ע, 945; תשע״ג, 1058)}} {{ח:סעיף*|(לה)||עוגן=תוספת 1 פרט לה}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כפר יאסיף|המועצה המקומית כפר יאסיף}}''' {{ח:הערה|- הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (ב)#תוספת 1 פרט נח|כפרט (נח) בצו המועצות המקומיות (ב)}}; הצו בוטל בבג״ץ 14/65}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 1285; תשי״ז, 1609; תשכ״ה, 572; בג״ץ 14/65; תשנ״א, 264; תשע״ב, 1158; תשפ״א, 2387)}} {{ח:סעיף*|(לו)||עוגן=תוספת 1 פרט לו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:פקיעין|המועצה המקומית פקיעין}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 1368; תשכ״ו, 721; תשכ״ח, 2303; תשע״ה, 382; תשע״ט, 2281; תשפ״ב, 3671)}} {{ח:סעיף*|(לז)||עוגן=תוספת 1 פרט לז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ראמה (יישוב)|המועצה המקומית ראמה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 1466; תשי״ז, 1692; תשי״ט, 1614, 1850; תש״ל, 151; תשס״ב, 1275; תשע״ג, 58; תשע״ח, 1928)}} {{ח:סעיף*|(לח)||עוגן=תוספת 1 פרט לח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:פוריידיס|המועצה המקומית פוריידיס}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 1631; תשכ״ח, 1357; תשמ״ה, 479; תשס״ז, 2; תשס״ח, 1397)}} {{ח:סעיף*|(לט)||עוגן=תוספת 1 פרט לט}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מעיליא|המועצה המקומית מעיליא}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 1631; תשע״ג, 752; תשפ״א, 2992)}} {{ח:סעיף*|(מ)||עוגן=תוספת 1 פרט מ}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית בנימין|המועצה המקומית קרית־בנימין}}''' – אוחדה למועצה מקומית קרית־אתא}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 277; תשי״ז, 1442; תשכ״ב, 2376; תשכ״ו, 163)}} {{ח:סעיף*|(מא)||עוגן=תוספת 1 פרט מא}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:הוד השרון#רמת הדר|המועצה המקומית רמת־הדר}}''' – אוחדה למועצה מקומית הוד השרון}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 326; תשי״ח, 1447; תשכ״ג, 1399)}} {{ח:סעיף*|(מב)||עוגן=תוספת 1 פרט מב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:טירה (עיר)|המועצה המקומית אל־טירה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 628; תשי״ג, 1383; תשי״ט, 317; תשנ״א, 727, 1170)}} {{ח:סעיף*|(מג)||עוגן=תוספת 1 פרט מג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:טייבה|המועצה המקומית אל־טייבה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 628; תשי״ז, 1607; תש״ן, 692)}} {{ח:סעיף*|(מד)||עוגן=תוספת 1 פרט מד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:באקה אל-גרבייה|המועצה המקומית באקה אל־גרבייה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 629; תשי״ט, 1907; תשכ״א, 2743; תשנ״ו, 708)}} {{ח:סעיף*|(מה)||עוגן=תוספת 1 פרט מה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:פרדסיה|המועצה המקומית פרדסיה}}''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (ב)#תוספת 1 פרט מט|כפרט (מט) בצו המועצות המקומיות (ב)}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 631; תשכ״ג, 189)}} {{ח:סעיף*|(מו)||עוגן=תוספת 1 פרט מו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מזכרת בתיה|המועצה המקומית מזכרת בתיה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 122; תשכ״ב, 2374; תש״ע, 1045; תשע״ז, 624)}} {{ח:סעיף*|(מז)||עוגן=תוספת 1 פרט מז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:נשר (עיר)|המועצה המקומית נשר}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 123; תשי״ד, 10; תשי״ז, 1441; תשכ״ב, 2375; תשכ״ז, 1054; תשל״א, 1582; תשל״ו, 1915; תשל״ז, 296; תשנ״ה, 1507)}} {{ח:סעיף*|(מח)||עוגן=תוספת 1 פרט מח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:אילת|המועצה המקומית אילת}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 326; תשי״ט, 1110)}} {{ח:סעיף*|(מט)||עוגן=תוספת 1 פרט מט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:רמת רחל|המועצה המקומית רמת רחל}}''' – אוחדה למועצה אזורית הרי יהודה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 483; תשי״ט, 1503; תשכ״ג, 1973)}} {{ח:סעיף*|(נ)||עוגן=תוספת 1 פרט נ}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:בית דגן|המועצה המקומית בית דגן}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 700, 1041; תשי״ד, 178; תשי״ז, 1608; תשנ״ד, 788; תש״ע, 1005; תשפ״ב, 3672)}} {{ח:סעיף*|(נא)||עוגן=תוספת 1 פרט נא}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מטולה|המועצה המקומית מטולה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 791; תשנ״ד, 1212; תשע״ג, 90)}} {{ח:סעיף*|(נב)||עוגן=תוספת 1 פרט נב}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:יסוד המעלה|המועצה המקומית יסוד המעלה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 791; תשט״ו, 659; תשי״ז, 137; תש״ן, 618; תשע״ג, 87, 762)}} {{ח:סעיף*|(נג)||עוגן=תוספת 1 פרט נג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מגדל (יישוב)|המועצה המקומית מגדל}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 791; תשכ״ה, 2171; תשנ״ח, 1120; תשע״ג, 89; תשע״ד, 1194; תשע״ח, 943)}} {{ח:סעיף*|(נד)||עוגן=תוספת 1 פרט נד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ראש פינה|המועצה המקומית ראש פינה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 792; תשל״ו, 1917; תשמ״ט, 882; תשס״ז, 178; תשע״ג, 75; תשע״ד, 522)}} {{ח:סעיף*|(נה)||עוגן=תוספת 1 פרט נה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:שבי ציון|המועצה המקומית שבי־ציון}}''' – אוחדה למועצה אזורית מטה אשר}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 792; תשי״ח, 1482; תשס״א, 224)}} {{ח:סעיף*|(נו)||עוגן=תוספת 1 פרט נו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:בנימינה-גבעת עדה#גבעת עדה|המועצה המקומית גבעת־עדה}}''' – אוחדה למועצה מקומית בנימינה–גבעת עדה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 792; תשל״ה, 8; ס״ח תשס״ג, 522)}} {{ח:סעיף*|(נז)||עוגן=תוספת 1 פרט נז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כפר תבור|המועצה המקומית כפר תבור}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 792; תשכ״ו, 162; תשנ״א, 167; תש״ס, 434; תשע״ג, 55; תשע״ט, 696, 2226)}} {{ח:סעיף*|(נח)||עוגן=תוספת 1 פרט נח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:באר יעקב|המועצה המקומית באר}} – הוכרזה כעירייה''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 792; תשט״ו, 348; תשי״ח, 1523; תש״ך, 1154; תשכ״ה, 2681; תשס״ב, 110, 757; תשס״ז, 1133; תש״ע, 1004; תשע״ז, 1691; תשפ״א, 685; תשפ״ב, 786)}} {{ח:סעיף*|(נט)||עוגן=תוספת 1 פרט נט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:אבו גוש|המועצה המקומית אבו־גוש}}''' – אוחדה למועצה אזורית מטה יהודה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 792; תש״ך, 436, 641; תשל״ג, 1052)}} {{ח:סעיף*|(ס)||עוגן=תוספת 1 פרט ס}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:בית יצחק|המועצה המקומית בית־יצחק}}''' – אוחדה למועצה אזורית עמק־חפר}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 792; תשי״ט, 1281; תשכ״א, 687; תשכ״ג, 1235; תשכ״ד, 66, 68)}} {{ח:סעיף*|(סא)||עוגן=תוספת 1 פרט סא}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כפר שמריהו|המועצה המקומית כפר שמריהו}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 793; תשי״ד, 1238; תש״ע, 107; תשע״ג, 1226)}} {{ח:סעיף*|(סב)||עוגן=תוספת 1 פרט סב}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כפר כמא|המועצה המקומית כפר כמא}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 793; תשע״ג, 71)}} {{ח:סעיף*|(סג)||עוגן=תוספת 1 פרט סג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:יבנאל|המועצה המקומית יבנאל}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 793; תשי״ד, 89; תשכ״ז, 1053; תשע״ג, 69)}} {{ח:סעיף*|(סד)||עוגן=תוספת 1 פרט סד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:עספיא|המועצה המקומית עוספיא}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 793; תשכ״ב, 1410; תשל״ו, 284, 1674; תשנ״א, 377; תשנ״ח, 587; תש״ע, 120; תשע״ו, 718)}} {{ח:סעיף*|(סה)||עוגן=תוספת 1 פרט סה}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:דלית אל-כרמל|המועצה המקומית דלית אל כרמל}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 793; תשל״ב, 395; תש״ן, 618; תש״ע, 120; תשע״ד, 676; תשע״ז, 625)}} {{ח:סעיף*|(סו)||עוגן=תוספת 1 פרט סו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:קריית חרושת|המועצה המקומית קרית חרושת}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 793)}} {{ח:סעיף*|(סז)||עוגן=תוספת 1 פרט סז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:רמות השבים|המועצה המקומית רמות השבים}}''' – אוחדה למועצה אזורית דרום השרון}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 794; תשט״ו, 320; תשי״ז, 1692; תשל״ז, 1887; ס״ח תשס״ג, 522; ק״ת תשס״ד, 186)}} {{ח:סעיף*|(סח)||עוגן=תוספת 1 פרט סח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:גליל ים|המועצה המקומית גליל־ים}}''' – אוחדה למועצה אזורית חוף־השרון}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 794; תשט״ז, 1082; תשי״ח, 796; תשכ״ג, 1550)}} {{ח:סעיף*|(סט)||עוגן=תוספת 1 פרט סט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מנחמיה|המועצה המקומית מנחמיה}}''' – אוחדה למועצה אזורית עמק המעיינות}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 794; תשכ״ה, 237; תשנ״ה, 1386; תשס״ו, 267)}} {{ח:סעיף*|(ע)||עוגן=תוספת 1 פרט ע}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:תל מונד|המועצה המקומית תל מונד}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ד, 934; תשט״ו, 56; תשכ״ה, 290; תש״ע, 1043)}} {{ח:סעיף*|(עא)||עוגן=תוספת 1 פרט עא}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית אונו|המועצה המקומית קרית אונו}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ד, 1342; תשנ״ב, 1027, 1443)}} {{ח:סעיף*|(עב)||עוגן=תוספת 1 פרט עב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:בית שאן|המועצה המקומית בית שאן}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשט״ו, 813; תשי״ז, 175; תש״ן, 898; תשנ״ט, 196, 319)}} {{ח:סעיף*|(עג)||עוגן=תוספת 1 פרט עג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:אור יהודה|המועצה המקומית אור יהודה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשט״ו, 867; תשט״ז, 1103; ק״ת תשט״ז, 1102; תשכ״ג, 1549; תשמ״ב, 1403; תשמ״ג, 1211; תשמ״ח, 654, 928)}} {{ח:סעיף*|(עד)||עוגן=תוספת 1 פרט עד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:אופקים|המועצה המקומית אפקים}}''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (ב)#תוספת 1 פרט יז|כפרט (יז) בצו המועצות המקומיות (ב)}}; הוספה {{ח:פנימי|תוספת פרט פט|כפרט (פט) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 446, 592)}} {{ח:סעיף*|(עה)||עוגן=תוספת 1 פרט עה}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:קריית טבעון|המועצה המקומית קריית טבעון}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 891; תשכ״ד, 1543; תשנ״ג, 156; תשס״ו, 259; תשע״ג, 884; תשע״ו, 1508; תשפ״א, 3642)}} {{ח:סעיף*|(עו)||עוגן=תוספת 1 פרט עו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:תמרה|המועצה המקומית תמרה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשט״ו, 978; תשי״ח, 565, 1161; ק״ת תשי״ח, 1161; תשכ״ה, 1204; תשמ״ט, 1139; תשנ״ו, 880)}} {{ח:סעיף*|(עז)||עוגן=תוספת 1 פרט עז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:בית שמש|המועצה המקומית בית־שמש}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 1175; תשי״ח, 1555; ק״ת תשי״ח, 1554; תשכ״א, 156; תשל״ד, 382; תשנ״א, 1055)}} {{ח:סעיף*|(עח)||עוגן=תוספת 1 פרט עח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית שמונה|המועצה המקומית קרית־שמונה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 1185; תשי״ט, 673; ק״ת תשי״ט, 672; תשכ״ב, 2377; תשכ״ג, 37; תשל״ד, 1248)}} {{ח:סעיף*|(עט)||עוגן=תוספת 1 פרט עט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית גת|המועצה המקומית קרית־גת}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 1723; תש״ך, 955; ק״ת תש״ך, 954, 1252; תשכ״א, 1392; תשכ״ד, 1641; תשל״א, 1331; תשל״ג, 263)}} {{ח:סעיף*|(פ)||עוגן=תוספת 1 פרט פ}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:נוף הגליל|המועצה המקומית נצרת עלית}}''' – הוכרזה כעירייה; כיום נקראת נוף הגליל}} {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״א, 2437; תשכ״ב, 218, 483; תשכ״ט, 2057; תשל״ד, 1378)}} {{ח:סעיף*|(פא)||עוגן=תוספת 1 פרט פא}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:דימונה|המועצה המקומית דימונה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 260; תשכ״א, 2744; ק״ת תשכ״א, 2744; תשכ״ח, 855; תש״ל, 19)}} {{ח:סעיף*|(פב)||עוגן=תוספת 1 פרט פב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:אשדוד|המועצה המקומית אשדוד}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 2004; תשכ״ה, 238; ק״ת תשכ״ה, 237; תשכ״ח, 788)}} {{ח:סעיף*|(פג)||עוגן=תוספת 1 פרט פג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:הוד השרון|המועצה המקומית הוד־השרון}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ה, 384, 1556; תשל״ז, 1888; תש״ם, 1281; תשמ״ב, 374, 920; תשמ״ו, 1390; תש״ן, 749)}} {{ח:סעיף*|(פד)||עוגן=תוספת 1 פרט פד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית אתא|המועצה המקומית קרית־אתא}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 1360; תשי״ח, 501; ק״ת תשכ״ו, 159; תשכ״ט, 2208)}} {{ח:סעיף*|(פה)||עוגן=תוספת 1 פרט פה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מגדל העמק|המועצה המקומית מגדל העמק}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ד, 1286; תשכ״ו, 983; ק״ת תשכ״ו, 982; תשמ״ח, 1021; תשמ״ט)}} {{ח:סעיף*|(פו)||עוגן=תוספת 1 פרט פו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:נוה מונוסון|המועצה המקומית נוה־אפרים–מונוסון}}''' – אוחדה כוועד עירוני לעיריית יהוד–מונסון}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 1978; תשכ״ב, 2044; תשכ״ז, 1962; ק״ת תשכ״ז, 1960; תשמ״ח, 655; תשמ״ט, 552; ס״ח תשס״ג, 522)}} {{ח:סעיף*|(פז)||עוגן=תוספת 1 פרט פז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:שדרות|המועצה המקומית שדרות}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 1724; תשכ״ז, 1962; ק״ת תשכ״ז, 1961, 2755; תשמ״ט, 564; תשנ״ו, 709)}} {{ח:סעיף*|(פח)||עוגן=תוספת 1 פרט פח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:חצור הגלילית|המועצה המקומית חצור הגלילית}}''' {{ח:הערה|(לשעבר חצור)}} {{ח:הערה|(ק״ת תשט״ז, 1033; תשכ״ז, 1962; ק״ת תשכ״ז, 1959; תשכ״ט, 552; תשל״ו, 1918; תשע״ג, 87; תשע״ד, 521)}} {{ח:סעיף*|(פט)||עוגן=תוספת 1 פרט פט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:אופקים|המועצה המקומית אופקים}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 592; תש״ך, 1032; תשכ״ז, 2756; תשכ״ח, 236; ק״ת תשכ״ח, 235; תשל״ז, 450; תשנ״ה, 1569)}} {{ח:סעיף*|(צ)||עוגן=תוספת 1 פרט צ}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:ערד|המועצה המקומית ערד}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ה, 1139; תשכ״ט, 158; ק״ת תשכ״ט, 157; תשנ״ה, 380, 883)}} {{ח:סעיף*|(צא)||עוגן=תוספת 1 פרט צא}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:פרדס חנה-כרכור|המועצה המקומית פרדס חנה־כרכור}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ט, 1781; תשס״ו, 1072; תש״ע, 1044, 1485)}} {{ח:סעיף*|(צב)||עוגן=תוספת 1 פרט צב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:נתיבות|המועצה המקומית נתיבות}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״ך, 955; תשכ״ג, 1039; תשכ״ו, 164; תשל״ד, 1389; ק״ת תשל״ד, 1389; תשס״א, 378)}} {{ח:סעיף*|(צג)||עוגן=תוספת 1 פרט צג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ירוחם|המועצה המקומית ירוחם}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 1615; תשכ״ב, 2334; תשכ״ז, 1314; תשל״ה, 381; תשל״ו, 1221; ק״ת תשל״ו, 1222; תשל״ז, 903; תש״ן, 1265; תשס״ח, 107; תשע״ה, 445)}} {{ח:סעיף*|(צד)||עוגן=תוספת 1 פרט צד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית מלאכי|המועצה המקומית קרית מלאכי}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 1851; תשכ״ה, 2172; תשל״ז, 450; ק״ת תשל״ז, 449; תשנ״א, 262; תשנ״ג, 816; תשנ״ח, 509, 709)}} {{ח:סעיף*|(צה)||עוגן=תוספת 1 פרט צה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:אום אל-פחם|המועצה המקומית אום אל־פחם}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״ך, 1131; תשל״ה, 1070, 1364; תשל״ט, 486; תשמ״א, 1014; ק״ת תשמ״א, 1013; תשמ״ד, 2468; תשמ״ו, 199)}} {{ח:סעיף*|(צו)||עוגן=תוספת 1 פרט צו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:קצרין|המועצה המקומית קצרין}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ב, 380; תשמ״ג, 816; תשע״ג, 92; תשע״ט, 356)}} {{ח:סעיף*|(צז)||עוגן=תוספת 1 פרט צז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:גני תקווה|המועצה המקומית גני תקוה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ד, 175, 736; תשי״ח, 87; תש״ם, 1282; תשמ״ה, 402; תשנ״ה, 1507; תשנ״ו, 557; ק״ת תשנ״ו, 556; תשס״ז, 598; תש״ע, 1006; תשפ״א, 3639)}} {{ח:סעיף*|(צח)||עוגן=תוספת 1 פרט צח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:קדימה-צורן|המועצה המקומית קדימה–צורן}}''' {{ח:הערה|(ס״ח תשס״ג, 522; ק״ת תש״ע, 1142; תשע״ו, 413; תשע״ז, 254; תשפ״ב, 1981)}} {{ח:סעיף*|(צט)||עוגן=תוספת 1 פרט צט}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:אבו גוש|המועצה המקומית אבו גוש}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ג, 175; ק״ת תשע״ז, 254)}} {{ח:סעיף*|(ק)||עוגן=תוספת 1 פרט ק}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:אבו סנאן|המועצה המקומית אבו סנאן}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״א, 1000; תשכ״ט, 1294; תשל״ט, 203; תשמ״ט, 974; בג״ץ 590/89; תשנ״א, 263; תשע״ב, 1158; ק״ת תשע״ז, 255; תשפ״א, 2387)}} {{ח:סעיף*|(קא)||עוגן=תוספת 1 פרט קא}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:אכסאל|המועצה המקומית אכסאל}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 1614; תשכ״ג, 1181; תשנ״ה, 1652; תשס״ז, 184; תשע״ג, 51; ק״ת תשע״ז, 255; תשע״ח, 2182; תשפ״א, 683)}} {{ח:סעיף*|(קב)||עוגן=תוספת 1 פרט קב}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:אליכין|המועצה המקומית אליכין}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ז, 2278; תשנ״א, 218; תשנ״ו, 1461; תש״ע, 754; ק״ת תשע״ז, 255)}} {{ח:סעיף*|(קג)||עוגן=תוספת 1 פרט קג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:אעבלין|המועצה המקומית אעבלין}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״ך, 1368; תשע״ג, 67; ק״ת תשע״ז, 256)}} {{ח:סעיף*|(קד)||עוגן=תוספת 1 פרט קד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:בועיינה-נוג'ידאת|המועצה המקומית בועיינה–נוג׳ידאת}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ז, 649; תשנ״א, 391; תשנ״ח, 508; תשע״ג, 85; ק״ת תשע״ז, 256; תשע״ט, 2226)}} {{ח:סעיף*|(קה)||עוגן=תוספת 1 פרט קה}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:בוקעאתא|המועצה המקומית בוקעתא}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ב, 381; תשנ״ד, 1272; תשע״ג, 1056; ק״ת תשע״ז, 257)}} {{ח:סעיף*|(קו)||עוגן=תוספת 1 פרט קו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:בענה|המועצה המקומית ביענה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ו, 605; תש״ע, 123; תשע״ב, 1158; ק״ת תשע״ז, 257)}} {{ח:סעיף*|(קז)||עוגן=תוספת 1 פרט קז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ביר אל-מכסור|המועצה המקומית ביר אל־מכסור}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״ן, 619; תשנ״ב, 1471; תשע״ג, 51; תשע״ו, 409, 1722; ק״ת תשע״ז, 257; תש״ף, 1887)}} {{ח:סעיף*|(קח)||עוגן=תוספת 1 פרט קח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:בית ג'ן|המועצה המקומית בית ג׳ן}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ג, 1313, 1586; תשע״ג, 886; ק״ת תשע״ז, 258; תשע״ח, 2302)}} {{ח:סעיף*|(קט)||עוגן=תוספת 1 פרט קט}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:בני עי"ש|המועצה המקומית בני עי״ש}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ט, 1280; תש״ן, 619; תש״ע, 1005; ק״ת תשע״ז, 259; תשפ״ב, 2422)}} {{ח:סעיף*|(קי)||עוגן=תוספת 1 פרט קי}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:בסמ"ה|המועצה המקומית בסמ״ה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ז, 163; תשס״ה, 786; ק״ת תשע״ז, 259; תשע״ט, 682)}} {{ח:סעיף*|(קיא)||עוגן=תוספת 1 פרט קיא}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:בסמת טבעון|המועצה המקומית בסמת טבעון}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ט, 657; תשנ״ב, 1472; תשע״ג, 885; ק״ת תשע״ז, 260)}} {{ח:סעיף*|(קיב)||עוגן=תוספת 1 פרט קיב}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ג'דיידה-מכר|המועצה המקומית ג׳דיידה–מכר}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ה, 991; תשמ״ט, 972; ק״ת תשמ״ט, 972; תשע״ג, 68; ק״ת תשע״ז, 261)}} {{ח:סעיף*|(קיג)||עוגן=תוספת 1 פרט קיג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ג'וליס|המועצה המקומית ג׳וליס}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ה, 1205; תשע״ג, 86; ק״ת תשע״ז, 261)}} {{ח:סעיף*|(קיד)||עוגן=תוספת 1 פרט קיד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ג'ש (גוש חלב)|המועצה המקומית גוש חלב}}''' {{ח:הערה|(ג׳יש)}} {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ג, 1038; תשע״ג, 258; ק״ת תשע״ז, 261; תשע״ח, 1929)}} {{ח:סעיף*|(קטו)||עוגן=תוספת 1 פרט קטו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ג'לג'וליה|המועצה המקומית ג׳לג׳וליה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשט״ז, 772; תשי״ט, 593, 1954; תשכ״ה, 1525; תש״ע, 1006; ק״ת תשע״ז, 262; תשפ״א, 3640)}} {{ח:סעיף*|(קטז)||עוגן=תוספת 1 פרט קטז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ג'סר א-זרקא|המועצה המקומית ג׳סר אל־זרקא}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״א, 2103; תשנ״ב, 1035; תשס״ז, 174; ק״ת תשע״ז, 263, 718; תשפ״א, 3033)}} {{ח:סעיף*|(קיז)||עוגן=תוספת 1 פרט קיז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ג'ת|המועצה המקומית ג׳ת}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 522; תשכ״א, 2701; תש״ן, 959; תשנ״א, 766; תשע״ג, 1056; ק״ת תשע״ז, 263)}} {{ח:סעיף*|(קיח)||עוגן=תוספת 1 פרט קיח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:דבורייה|המועצה המקומית דבוריה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״א, 657; תשכ״ב, 2591; תשכ״ג, 1749; תשנ״א, 756; תשנ״ה, 366; תשע״ג, 257; ק״ת תשע״ז, 263; תשע״ח, 2183; תשפ״א, 684)}} {{ח:סעיף*|(קיט)||עוגן=תוספת 1 פרט קיט}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:דיר אל-אסד|המועצה המקומית דיר אל־אסד}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״ל, 450; תשמ״ו, 1059; תש״ע, 123; תשע״ג, 52; ק״ת תשע״ז, 264; תש״ף, 1845)}} {{ח:סעיף*|(קכ)||עוגן=תוספת 1 פרט קכ}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:דיר חנא|המועצה המקומית דיר חנא}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ה, 921; תשל״ו, 273; תשמ״ו, 1046; תשע״ג, 259; ק״ת תשע״ז, 264)}} {{ח:סעיף*|(קכא)||עוגן=תוספת 1 פרט קכא}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:זמר (יישוב)|המועצה המקומית זמר}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ח, 1070; תשמ״ט, 795; תש״ע, 1007; תשע״ג, 155; ק״ת תשע״ז, 265; תשפ״ב, 2263)}} {{ח:סעיף*|(קכב)||עוגן=תוספת 1 פרט קכב}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:זרזיר (יישוב)|המועצה המקומית זרזיר}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 927; תשס״ב, 1337; תשע״ג, 753; ק״ת תשע״ז, 265; תשפ״א, 2390)}} {{ח:סעיף*|(קכג)||עוגן=תוספת 1 פרט קכג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:חורה|המועצה המקומית חורה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 881; תשס״ו, 1073; ק״ת תשע״ז, 266; תשע״ט, 306)}} {{ח:סעיף*|(קכד)||עוגן=תוספת 1 פרט קכד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:חורפיש|המועצה המקומית חורפיש}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ז, 1182; תשע״ג, 69; תשע״ד, 1804; ק״ת תשע״ז, 266; תשפ״א, 680; תשפ״ב, 1079)}} {{ח:סעיף*|(קכה)||עוגן=תוספת 1 פרט קכה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:חריש (עיר)|המועצה המקומית חריש}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ב, 1216; תשנ״ו, 1494; תשס״ה, 788; תשס״ז, 173; תש״ע, 142; תשע״ב, 1380א; ק״ת תשע״ז, 267; תשע״ט, 681; תשפ״ב, 2262, 3332)}} {{ח:סעיף*|(קכו)||עוגן=תוספת 1 פרט קכו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:טובא-זנגרייה|המועצה המקומית טובא–זנגריה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ח, 936; תשס״ז, 179; תשע״ב, 1661; ק״ת תשע״ז, 268; תשע״ט, 2255)}} {{ח:סעיף*|(קכז)||עוגן=תוספת 1 פרט קכז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:טורעאן|המועצה המקומית טורעאן}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 1282; תשכ״ד, 647; תש״ס, 20; תשע״ג, 53; ק״ת תשע״ז, 268; תשפ״ב, 2342)}} {{ח:סעיף*|(קכח)||עוגן=תוספת 1 פרט קכח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:יאנוח-ג'ת|המועצה המקומית יאנוח ג׳ת}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״ן, 959; תשנ״א, 766; תשע״ג, 1056; ק״ת תשע״ז, 269)}} {{ח:סעיף*|(קכט)||עוגן=תוספת 1 פרט קכט}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:יפיע|המועצה המקומית יפיע}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״ך, 1130; תשכ״ב, 1411; תשע״ב, 1156; ק״ת תשע״ז, 270)}} {{ח:סעיף*|(קל)||עוגן=תוספת 1 פרט קל}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ירכא|המועצה המקומית ירכא}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 893; תשמ״ו, 1047; תשס״ח, 1233; תשע״ב, 1381א; ק״ת תשע״ז, 270; תשפ״א, 2389, 2389; תשפ״ב, 3433)}} {{ח:סעיף*|(קלא)||עוגן=תוספת 1 פרט קלא}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כאבול|המועצה המקומית כאבול}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ג, 1850; תשל״ד, 1311; תשמ״ו, 1047; תש״ן, 304; תשע״ג, 53; ק״ת תשע״ז, 270; תשע״ט, 382, 2271)}} {{ח:סעיף*|(קלב)||עוגן=תוספת 1 פרט קלב}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כאוכב אבו אל-היג'א|המועצה המקומית כאוכב אבו אל־היג׳א}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ד, 1212; תשנ״א, 391; תשע״ג, 70; תשע״ה, 3; ק״ת תשע״ז, 271)}} {{ח:סעיף*|(קלג)||עוגן=תוספת 1 פרט קלג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כוכב יאיר צור יגאל|המועצה המקומית כוכב יאיר}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ז, 1027; תשס״ג, 605; תש״ע, 254; ק״ת תשע״ז, 271)}} {{ח:סעיף*|(קלד)||עוגן=תוספת 1 פרט קלד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כסייפה|המועצה המקומית כסיפה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 884; ק״ת תשע״ז, 272; תשע״ט, 647)}} {{ח:סעיף*|(קלה)||עוגן=תוספת 1 פרט קלה}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כסרא-סמיע|המועצה המקומית כסרא–סמיע}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״ן, 959; תשנ״א, 766; תשע״ג, 86; ק״ת תשע״ז, 272; תשע״ט, 2280)}} {{ח:סעיף*|(קלו)||עוגן=תוספת 1 פרט קלו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כעביה-טבאש-חג'אג'רה|המועצה המקומית כעביה־טבאש־חג׳אג׳רה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 928; תשע״ג, 54; ק״ת תשע״ז, 273)}} {{ח:סעיף*|(קלז)||עוגן=תוספת 1 פרט קלז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כפר ברא|המועצה המקומית כפר ברא}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ב, 1676; תש״ע, 755; תשע״ו, 1565; ק״ת תשע״ז, 274; תשע״ט, 2218; תשפ״ב, 2833)}} {{ח:סעיף*|(קלח)||עוגן=תוספת 1 פרט קלח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כפר ורדים|המועצה המקומית כפר ורדים}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ג, 878, 1057; תשנ״ו, 410; תשס״ו, 1066; תשע״ב, 1381א; ק״ת תשע״ז, 274)}} {{ח:סעיף*|(קלט)||עוגן=תוספת 1 פרט קלט}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כפר כנא|המועצה המקומית כפר כנא}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״ך, 912; תש״ל, 645; תשנ״ה, 1651; תשע״ג, 86, 762; ק״ת תשע״ז, 274)}} {{ח:סעיף*|(קמ)||עוגן=תוספת 1 פרט קמ}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כפר מנדא|המועצה המקומית כפר מנדא}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ב, 1676; תשמ״ז, 523; תשס״ב, 352; תשע״ב, 1491; ק״ת תשע״ז, 275)}} {{ח:סעיף*|(קמא)||עוגן=תוספת 1 פרט קמא}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כפר קרע|המועצה המקומית כפר קרע}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 970; תשמ״ד, 773; תשס״ה, 787; ק״ת תשע״ז, 275)}} {{ח:סעיף*|(קמב)||עוגן=תוספת 1 פרט קמב}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:להבים|המועצה המקומית להבים}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ט, 1176; תשנ״ו, 909; תשס״ד, 740; תשס״ח, 123; ק״ת תשע״ז, 276; תשע״ט, 327, 2175)}} {{ח:סעיף*|(קמג)||עוגן=תוספת 1 פרט קמג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:לקיה|המועצה המקומית לקיה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 882; תשע״ד, 287; ק״ת תשע״ז, 276; תשע״ט, 683)}} {{ח:סעיף*|(קמד)||עוגן=תוספת 1 פרט קמד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מבשרת ציון|המועצה המקומית מבשרת ציון}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ד, 516; תשל״ו, 1641; ק״ת תשע״ז, 277, 1730)}} {{ח:סעיף*|(קמה)||עוגן=תוספת 1 פרט קמה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מע'אר|המועצה המקומית מג׳אר}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשט״ז, 1193; תשנ״ח, 1166; תשס״ד, 962; תשס״ז, 16; תשע״ג, 962; ק״ת תשע״ז, 277; תשפ״א, 2385; תשפ״ב, 1253)}} {{ח:סעיף*|(קמו)||עוגן=תוספת 1 פרט קמו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מג'ד אל-כרום|המועצה המקומית מג׳ד אל־כרום}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ד, 478; תשמ״ו, 1048; תש״ע, 123; תשע״ג, 71; ק״ת תשע״ז, 277; תשפ״א, 2386)}} {{ח:סעיף*|(קמז)||עוגן=תוספת 1 פרט קמז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מג'דל שמס|המועצה המקומית מג׳דל שמס}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ב, 381; תשע״ג, 56; ק״ת תשע״ז, 278)}} {{ח:סעיף*|(קמח)||עוגן=תוספת 1 פרט קמח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מזרעה|המועצה המקומית מזרעה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 925; תשס״ו, 79; תשע״ג, 72; ק״ת תשע״ז, 279)}} {{ח:סעיף*|(קמט)||עוגן=תוספת 1 פרט קמט}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מיתר (יישוב)|המועצה המקומית מיתר}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ו, 1098, 1500; תשנ״ה, 267, 298; תשס״ה, 740; תשס״ו, 1074; ק״ת תשע״ז, 279; תשע״ט, 307; תשפ״א, 670)}} {{ח:סעיף*|(קנ)||עוגן=תוספת 1 פרט קנ}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מסעדה (יישוב)|המועצה המקומית מסעדה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ב, 381; תשע״ג, 56; ק״ת תשע״ז, 280)}} {{ח:סעיף*|(קנא)||עוגן=תוספת 1 פרט קנא}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מעלה עירון|המועצה המקומית מעלה עירון (טלעת עארה)}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ז, 165; תשס״ה, 789; ק״ת תשע״ז, 280)}} {{ח:סעיף*|(קנב)||עוגן=תוספת 1 פרט קנב}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מצפה רמון|המועצה המקומית מצפה רמון}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ד, 1390; תשל״א, 917; תשל״ה, 382; תשס״ד, 709; ק״ת תשע״ז, 281; תשע״ט, 341)}} {{ח:סעיף*|(קנג)||עוגן=תוספת 1 פרט קנג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:משהד (מועצה מקומית)|המועצה המקומית משהד}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 1723, 1964; תשנ״א, 755; תשנ״ד, 1271; תשנ״ה, 1653; תשנ״ו, 755; תשס״ד, 80; תשע״ג, 754; ק״ת תשע״ז, 281; תשפ״א, 3641)}} {{ח:סעיף*|(קנד)||עוגן=תוספת 1 פרט קנד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:נחף|המועצה המקומית נחף}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ח, 1645, 2070; תשע״ג, 73; ק״ת תשע״ז, 282)}} {{ח:סעיף*|(קנה)||עוגן=תוספת 1 פרט קנה}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:סאג'ור|המועצה המקומית סאג׳ור}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ב, 904; תשס״ז, 180; תשע״ג, 91; ק״ת תשע״ז, 282)}} {{ח:סעיף*|(קנו)||עוגן=תוספת 1 פרט קנו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:סביון (יישוב)|המועצה המקומית סביון}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ח, 2076; תש״ע, 806; ק״ת תשע״ז, 283, 620)}} {{ח:סעיף*|(קנז)||עוגן=תוספת 1 פרט קנז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:עומר (יישוב)|המועצה המקומית עומר}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ד, 1312; תש״ס, 368; תשס״ה, 614, 741; תשס״ו, 86; תשס״ז, 467; תשס״ט, 204; ק״ת תשע״ז, 283)}} {{ח:סעיף*|(קנח)||עוגן=תוספת 1 פרט קנח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:עיילבון|המועצה המקומית עילבון}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ד, 118; תשל״ד, 1313; תשמ״ו, 1060; תשע״ג, 57; ק״ת תשע״ז, 284, 695; תשפ״א, 685)}} {{ח:סעיף*|(קנט)||עוגן=תוספת 1 פרט קנט}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:עילוט|המועצה המקומית עילוט}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״א, 932; תשע״ג, 1057; ק״ת תשע״ז, 284)}} {{ח:סעיף*|(קס)||עוגן=תוספת 1 פרט קס}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:עין מאהל|המועצה המקומית עין מאהל}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״א, 533; תשנ״א, 756; תשנ״ד, 1272; תשע״ג, 74; ק״ת תשע״ז, 284; תשפ״א, 2388)}} {{ח:סעיף*|(קסא)||עוגן=תוספת 1 פרט קסא}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:עין קנייא|המועצה המקומית עין קיניה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ב, 382; תשע״ג, 91; ק״ת תשע״ז, 285)}} {{ח:סעיף*|(קסב)||עוגן=תוספת 1 פרט קסב}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ע'ג'ר|המועצה המקומית ע׳ג׳ר}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ב, 382; תשע״ג, 961; ק״ת תשע״ז, 285)}} {{ח:סעיף*|(קסג)||עוגן=תוספת 1 פרט קסג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ערערה|המועצה המקומית ערערה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״ל, 2014; תש״ן, 1266; תשס״ה, 788; ק״ת תשע״ז, 286; תשע״ט, 680)}} {{ח:סעיף*|(קסד)||עוגן=תוספת 1 פרט קסד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ערערה-בנגב|המועצה המקומית ערערה בנגב}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 883; ק״ת תשע״ז, 286)}} {{ח:סעיף*|(קסה)||עוגן=תוספת 1 פרט קסה}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:פסוטה|המועצה המקומית פסוטה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ד, 1363; תשע״ג, 75; ק״ת תשע״ז, 287)}} {{ח:סעיף*|(קסו)||עוגן=תוספת 1 פרט קסו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:פרדסיה|המועצה המקומית פרדסיה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ג, 189; תשמ״ה, 479; תשס״ד, 963; תשס״ה, 790; תש״ע, 1143; ק״ת תשע״ז, 287)}} {{ח:סעיף*|(קסז)||עוגן=תוספת 1 פרט קסז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:קריית יערים|המועצה המקומית קריית}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ג, 177; ק״ת תשע״ז, 287)}} {{ח:סעיף*|(קסח)||עוגן=תוספת 1 פרט קסח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:קריית עקרון|המועצה המקומית קריית}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״א, 2700; תשכ״ה, 2617; תשנ״ז, 495; תש״ע, 755; ק״ת תשע״ז, 288; תשפ״ב, 1100)}} {{ח:סעיף*|(קסט)||עוגן=תוספת 1 פרט קסט}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ריינה|המועצה המקומית ריינה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ח, 2264; תשכ״ט, 353; תשל״ג, 1851; תשל״ו, 2647; תשנ״א, 754; תשנ״ד, 1270; תשנ״ה, 1650; תשע״ג, 92; ק״ת תשע״ז, 288)}} {{ח:סעיף*|(קע)||עוגן=תוספת 1 פרט קע}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:רכסים|המועצה המקומית רכסים}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 1824; תשס״ו, 260; תשע״א, 691; תשע״ז, 289; ק״ת תשע״ט, 684; תשפ״ב, 3731)}} {{ח:סעיף*|(קעא)||עוגן=תוספת 1 פרט קעא}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:רמת ישי|המועצה המקומית רמת ישי}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 87; תשע״ג, 59; ק״ת תשע״ז, 289)}} {{ח:סעיף*|(קעב)||עוגן=תוספת 1 פרט קעב}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:שבלי – אום אל-גנם|המועצה המקומית שבלי־אום אל־ג׳נם}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ד, 1740; תשנ״ב, 1423; תשנ״ו, 385; תשנ״ט, 168; תש״ס, 576; תשע״ג, 961; ק״ת תשע״ז, 290; תשפ״א, 682; תשפ״ב, 2832)}} {{ח:סעיף*|(קעג)||עוגן=תוספת 1 פרט קעג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:שגב שלום|המועצה המקומית שגב שלום}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 885; תש״ס, 67; תשע״ה, 406; ק״ת תשע״ז, 290; תשע״ח, 2677)}} {{ח:סעיף*|(קעד)||עוגן=תוספת 1 פרט קעד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:שוהם|המועצה המקומית שהם}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ג, 1091; תשנ״ד, 244; תשס״ו, 782; תש״ע, 254; ק״ת תשע״ז, 291)}} {{ח:סעיף*|(קעה)||עוגן=תוספת 1 פרט קעה}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:שלומי|המועצה המקומית שלומי}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״ך, 1901; תשנ״ז, 18; תשע״ג, 79; ק״ת תשע״ז, 292)}} {{ח:סעיף*|(קעו)||עוגן=תוספת 1 פרט קעו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:שעב|המועצה המקומית שעב}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ה, 1986; תשמ״ב, 241; תשע״ב, 1492; ק״ת תשע״ז, 292)}} {{ח:סעיף*|(קעז)||עוגן=תוספת 1 פרט קעז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:תל שבע|המועצה המקומית תל שבע}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ד, 1578; תשס״ה, 742; תשס״ט, 204; ק״ת תשע״ז, 293)}} {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 121|סעיף 121}})}}}} {{ח:קטע3||הוראות בדבר ועדה חקלאית}} {{ח:קטע3|תוספת 2 פרק 1|פרק ראשון: הקמת ועדה חקלאית ותפקידה}} {{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה“ – ועדה חקלאית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדמה חקלאית“ – קרקע המשמשת למטע, למשתלה, למשק בעלי חיים, לגידול תוצרת חקלאית או פרחים או לייעור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חקלאי“ – אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מי שהוא בעל אדמה חקלאית שהיא בתחום המועצה, ושטחה שני דונם לפחות והיא אינה מוחזקת בידי אחר, להוציא שטחו של בניין כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1 לצו}} שאינו משמש למטרות חקלאיות; {{ח:תתת|(2)}} מי שהחזיק אדמה חקלאית כמתואר בפסקה (1), ועיבד אותה עיבוד סדיר שנה אחת בסמוך לפני יום הבחירות האחרונות למועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ענין חקלאי“ – ענין בעל ערך חקלאי, שהסדרתו היא לטובת החקלאות או לטובת ענף שבה, או לטובת עוסקים בחקלאות בתחום המועצה או בשטח בנין עיר הכולל את תחום המועצה, לרבות הטלת ארנונות על אדמה חקלאית או הטלת היטלים, מסים ואגרות על העוסקים בחקלאות כאמור בקשר לאדמה חקלאית, ודרך הוצאתן של ההכנסות מארנונות היטלים, מסים ואגרות כאמור על ידי המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שר החקלאות ופיתוח הכפר“ – לרבות מי שהוא הסמיך לעניין {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}}. {{ח:סעיף*|2|מינוי ועדה|עוגן=תוספת 2 פרט 2}} {{ח:ת}} במועצה ממונה ימנה השר את יושב ראש הועדה ושאר חבריה. {{ח:סעיף*|2א|תנאים להקמת ועדה|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 2א}} {{ח:תת|(א)}} ועדה תוקם במועצה שמתקיים בה אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} יש בתחומה חמישים חקלאים לפחות; {{ח:תתת|(2)}} יש בתחומה אדמה חקלאית בשטח של אלף דונם לפחות המוחזקים בידי עשרים וחמישה אנשים לפחות; {{ח:תתת|(3)}} מועצת המועצה החליטה על הקמת הוועדה. {{ח:תת|(ב)}} בתוך שלושה חודשים מיום תחילת כהונת המועצה, יבחן השר אם מתמלא לגבי המועצה תנאי מהתנאים האמורים בסעיף קטן (א), ואם נוכח לדעת כי מתקיים בה תנאי כאמור, או החליט כי יש להקים בה ועדה אף שלא התמלאו התנאים האמורים, יורה לראש המועצה לפתוח בהליכים להקמתה. {{ח:תת|(ג)}} שר החקלאות ופיתוח הכפר וכן הוועדה, אם הוקמה, ימסרו לראש המועצה לפי בקשתו כל ידיעה הדרושה לו לעניין סעיף זה, כולל ידיעה בדבר מספר החקלאים ובדבר היקף שטח האדמה החקלאית במועצה. {{ח:סעיף*|3|הקמת ועדה|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 3}} {{ח:ת}} במועצה נבחרת תוקם הועדה לפי זה: {{ח:תת|(1)}} חברי הועדה יהיו במספר שתחליט עליו המועצה לא יאוחר מהיום ה־22 מיום הנחת ההעתקים מרשימת החקלאים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 24|בסעיף 24}} (להלן – יום פרסום הרשימה), ובלבד שמספרם יהא ניתן לחלק לשלוש ולא יעלה על שנים עשר; לא החליטה המועצה על המספר תוך המועד האמור, יקבענו השר; אולם אם היו הנסיבות כאלה הנזכרות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 47|בסעיף 47}}, תמנה הועדה תשעה, ששה או שלושה חברים – הכל בהתאם לנסיבות; {{ח:תת|(2)}} חברי הועדה, פרט לאחד, ייבחרו על ידי החקלאים, המועצה תמנה מבין חבריה את החבר הנוסף, שיכול להיות לא־חקלאי; {{ח:תת|(3)}} לצורך הקמת הועדה או הרכבת ועדה חדשה יקים ראש המועצה, בתוך 30 ימים מיום קבלת הוראת השר כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2א|בסעיף 2א(ב)}}, צוות לניהול בחירת נציגי החקלאים בוועדה ({{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – צוות הבחירות) שחבריו יהיו אלה: {{ח:תתת|(1)}} שני עובדי מועצה בכירים שימנה ראש המועצה באישור מועצת המועצה, ואחד מהם יהיה יושב ראש הצוות; {{ח:תתת|(2)}} היועץ המשפטי למועצה או עובד המועצה שהוא נציגו מקרב עובדי לשכתו; {{ח:תתת|(3)}} שני נציגים של ארגוני חקלאים שימנה יושב ראש הוועדה היוצאת, ואם מוקמת ועדה לראשונה – שני נציגים של ארגון חקלאים המייצג 25 אחוזים לפחות מהחקלאים בתחום המועצה, שימנה ראש המועצה; מבקר המועצה או נציגו מקרב עובדי לשכתו ישמש משקיף על עבודת צוות הבחירות; {{ח:תת|(4)}} הבחירות של נציגי החקלאים יהיו שוות, ישירות, חשאיות ויחסיות; {{ח:תת|(5)}} המועצה תמנה את נציגה לועדה ותודיע את שמו לצוות הבחירות לא יאוחר מ־10 ימים מיום בחירת נציגי החקלאים; לא הודיעה המועצה כאמור, תהא הועדה מורכבת מנציגי החקלאים בלבד עד שתמסור המועצה לצוות הבחירות או ליושב ראש הועדה המשמש לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיף 4(ב)}} הודעה על שם נציגה בועדה, ולא יגרע הדבר מסמכות הועדה, פרט לסמכות להציע למועצה מועמדים לתפקיד יושב ראש הועדה או סגנו. {{ח:סעיף*|4|יושב ראש וסגנו|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 4}} {{ח:תת|(א)}} לועדה יהיה יושב ראש וסגן יושב ראש והם יתמנו על ידי המועצה מבין מועמדים שהוצעו על ידי הועדה, ובלבד שלכל תפקיד יוצעו, על פי דרישות המועצה, לפחות שני מועמדים; בהעדר היושב ראש ימלא סגנו את מקומו. {{ח:תת|(ב)}} היתה הועדה מורכבת מנציגי החקלאים בלבד, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|בסעיף 3(5)}}, ישמש כיושב ראש, עד לבחירת יושב ראש לפי סעיף קטן (א), מי שנבחר על ידי הועדה בישיבתה הראשונה. {{ח:תת|(ג)}} עד לבחירת יושב ראש, אם לפי סעיף קטן (א) ואם לפי סעיף קטן (ב), יהיה הוותיק שבין חברי הוועדה, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם, יושב ראש הועדה. {{ח:סעיף*|5|ישיבה ראשונה|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 5}} {{ח:ת}} ראש המועצה יקרא לישיבה ראשונה של הועדה לא יאוחר מ־14 יום מיום בחירת נציגי החקלאים בועדה, אולם לא מוקדם מ־10 ימים מאותו יום. {{ח:סעיף*|6|תקופת כהונה|תיקון: תשכ״ו־2, תשכ״ז, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 6}} {{ח:ת}} ועדה תכהן כל תקופת כהונתה של המועצה הקיימת בשעת הקמתה; ועדה שתקופת כהונתה נסתיימה, תמשיך בתפקידה עד שתורכב כדין ועדה חדשה או עד תום שבעה חודשים מיום תחילת כהונת המועצה הנכנסת, לפי המוקדם. {{ח:סעיף*|7|ישיבות־<wbr>הועדה|עוגן=תוספת 2 פרט 7}} {{ח:ת}} הועדה תקיים ישיבה לפחות אחת לחודש; לא נתקיימה ישיבה תוך חודש, רשאים שלושה חברים, לפחות, לדרוש בכתב מיושב ראש הועדה, ובהעדרו – מסגנו, לזמן ישיבה. לא עשה כן תוך ארבעה עשר יום מיום מסירת הדרישה, רשאים הם לזמן ישיבה במקומו. {{ח:סעיף*|8|חדילת חברות|עוגן=תוספת 2 פרט 8}} {{ח:ת}} חברותו של נציג החקלאים בועדה תחדל משחדל להיות חקלאי, או אם נתקיימו בו תנאים שהיו פוסלים אותו מהיות מועמד לחברות בועדה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 38|בסעיף 38}}. {{ח:סעיף*|9|העדר מישיבת והודעה על חדילה|עוגן=תוספת 2 פרט 9}} {{ח:ת}} על העדר מישיבות הועדה ועל ההודעה בדבר חדילה יחולו {{ח:פנימי|סעיף 104|הסעיפים 104}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו־105 לצו}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין. {{ח:סעיף*|10|נציג יוצא|תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 10}} {{ח:תת|(א)}} חדל נציג החקלאים מכהונתו או שנפסל מהיות חבר ועדה (להלן – נציג יוצא), יבוא במקומו מי ששמו בא ברשימת המועמדים ששם אותו נציג כלול בה, מיד אחרי שמותיהם של המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות, לרבות אלה שהיו לנציגים מכוח סעיף זה; לא היה מי שימלא את מקומו של הנציג היוצא מכוח הרישה לפסקה זו, ימנה השר את הנציג החדש, לאחר התייעצות עם אנשים מבין החותמים על רשימת המועמדים שאתה נמנה הנציג היוצא. {{ח:תת|(ב)}} לא ימלא את מקומו של נציג יוצא מי שאינו חקלאי אותה שעה, או מי שהודיע ליושב ראש הועדה שאין ברצונו להיות חבר בה. {{ח:סעיף*|10א|סמכות השר לגבי ועדה נחשלת|תיקון: תשמ״א־5|עוגן=תוספת 2 פרט 10א}} {{ח:תת|(א)}} בכל אחד מהמקרים המנויים להלן רשאי השר להורות על בחירת ועדה חדשה ולקבוע את תאריך הבחירות, או למנות ועדה מתוך אנשים כשירים להיות חברי הועדה או למנות ועדה למילוי תפקידי הועדה החקלאית, ואלה המקרים: {{ח:תתת|(1)}} התפטרו רוב נציגי החקלאים בועדה, או חדלה חברותם, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8|בסעיפים 8}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 9|או 9}}, ולא היה מי שימלא את מקומם כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10|בסעיף 10}}; {{ח:תתת|(2)}} הועדה או יושב ראש הועדה אינם ממלאים עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליהם לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} או בכל דין אחר, וכל זאת לאחר שהזהיר אותם; {{ח:תתת|(3)}} נקבע מועד לבחירות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 36|בסעיף 36}}, אולם לא הוגשה רשימת מועמדים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 39|בסעיף 39}}; {{ח:תתת|(4)}} כל חברי הועדה וראש המועצה ביקשו מאת השר לעשות כן. {{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתה של ועדה שנבחרה או שנתמנתה לפי סעיף זה תהיה בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|לסעיף 6}}. {{ח:סעיף*|11|תפקידי הועדה|עוגן=תוספת 2 פרט 11}} {{ח:ת}} ואלה תפקידיה וסמכויותיה של הועדה: {{ח:תת|(1)}} לייעץ למועצה בכל ענין חקלאי, הן ביזמת עצמה והן לפי בקשת המועצה; {{ח:תת|(2)}} להציע למועצה הצעות להחלטה בכל ענין חקלאי; {{ח:תת|(3)}} לבצע החלטות המועצה בענין חקלאי, אם נדרשה לכך על ידי המועצה או על ידי ראש המועצה או על ידי השר, אם היה הענין בערר על פי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 13|סעיף 13}}. {{ח:סעיף*|12|דיון בענין חקלאי|תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 12}} {{ח:ת}} ענין חקלאי לא יבוא לדיון סופי במועצה אלא אם דנה בו תחילה הועדה וחיוותה דעתה, או שעברו ארבעה עשר יום מיום שהגישה המועצה את הענין בכתב לפני הועדה, הכל לפי המועד המוקדם; הציעה הועדה למועצה הצעת החלטה בענין חקלאי, חייבת המועצה להעמיד את ההצעה על סדר יומה ולדון בה בהקדם האפשרי. לא נדחתה ההצעה על ידי המועצה בתום ששים יום מיום שהוגשה בכתב, יראו את הצעת ההחלטה כהחלטת המועצה. {{ח:סעיף*|13|ערר|עוגן=תוספת 2 פרט 13}} {{ח:ת}} נתקבלה במועצה החלטה בענין חקלאי שלא בהתאם להצעת הועדה או לחוות דעתה, רשאית הועדה לערור על ההחלטה לפני השר תוך ארבעה עשר יום מיום שנמסרה בכתב לועדה; המועצה לא תבצע החלטה כאמור לפני תום תקופת הערר וכל עוד הערר תלוי ועומד. {{ח:סעיף*|14|כספים|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 14}} {{ח:ת}} במועצה שבה הוקמה ועדה, כל ההכנסות מהיטלים, מאגרות ומתשלומים אחרים שהוטלו על אדמה חקלאית או על העוסקים בחקלאות בקשר לאדמה חקלאית וכן 50 אחוז לפחות של ההכנסות מארנונות שהוטלו על אדמה חקלאית יוצאו לענינים חקלאיים, יירשמו בפנקסי המועצה בנפרד, ובגמר כל שנת כספים יועברו היתרה או הגרעון לשנת הכספים הבאה. {{ח:קטע3|תוספת 2 פרק 2|פרק שני: בחירות לועדה}} {{ח:סעיף*|15|הזכות לבחור|עוגן=תוספת 2 פרט 15}} {{ח:ת}} הזכות לבחור נציגי החקלאים בועדה תהא לכל מי שנרשם ברשימת החקלאים בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 16|לסעיף 16}}. {{ח:סעיף*|16|רישום כבוחר|תיקון: תשל״א־3, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 16}} {{ח:ת}} כבוחר ברשימת החקלאים יירשם מי שהיה חקלאי ביום היבחרה של המועצה המכהנת, וכן – אם איננו תאגיד – שיום הולדתו ה־18 חל לא יאוחר מיום א׳ בניסן שלפני יום היבחרה של המועצה המכהנת. {{ח:סעיף*|17||תיקון: תשכ״ח, תשל״א־3, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 17}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|18|דין שותפות|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 18}} {{ח:ת}} היתה אדמה חקלאית בבעלות משותפת או בהחזקה משותפת או בעיבוד משותף בנסיבות שאילו היה יחיד במקום השותפים, היה נחשב חקלאי, יראו כחקלאי לעניין הבחירות כל שותף שהיה זכאי לשני דונם לפחות באדמה החקלאית אילו חולקה הבעלות או ההנאה בה בין השותפים; לא היה בנסיבות אלה אף לא שותף אחד זכאי לשני דונם לפחות, יראו כחקלאים לעניין הבחירות את השותפים, במספר המתקבל מחילוק מספר הדונמים של האדמה החקלאית בשתיים, שעל שמותיהם הסכימו כל שאר השותפים והודיעו בכתב לצוות הבחירות לפני יום פרסום הרשימה; באין הודעה כאמור, יראו כחקלאים לעניין הבחירות את השותפים שצוות הבחירות בחר בהם, במספר כאמור. {{ח:סעיף*|19||תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 19}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|20|הכנת רשימת החקלאים|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 20}} {{ח:ת}} שר החקלאות ופיתוח הכפר יעביר לצוות הבחירות, לפי בקשתו, מידע לגבי חקלאים הזכאים להירשם ברשימה; לצורך הכנת רשימת החקלאים ישתמש צוות הבחירות במידע האמור שהועבר לו, בספרי המועצה ובכל חומר אחר הדרוש לדעתו. {{ח:סעיף*|21|מסירת ידיעות ומסמכים|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 21}} {{ח:ת}} צוות הבחירות רשאי לדרוש מכל אדם שהוא בעל או מחזיק בקרקע בתחום המועצה שימסור לו, באופן, במקום ובזמן שיקבע, כל ידיעה שבידו ושיראה לו כל מסמך שברשותו. {{ח:סעיף*|22|פרטים שייכללו ברשימת החקלאים|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 22}} {{ח:ת}} רשימת החקלאים תכלול פרטים אלה: {{ח:תת|(1)}} לגבי יחיד – {{ח:תתת|(א)}} שם המשפחה; {{ח:תתת|(ב)}} השם הפרטי; {{ח:תתת|(ג)}} שנת הלידה; {{ח:תתת|(ד)}} המען; {{ח:תתת|(ה)}} מספר הזהות במרשם האוכלוסין המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}; {{ח:תת|(2)}} לגבי תאגיד – שם התאגיד ומען משרדו הרשום. {{ח:סעיף*|23|רישום שמות חקלאים|עוגן=תוספת 2 פרט 23}} {{ח:ת}} שמות החקלאים יירשמו ברשימה זה תחת זה לפי סדר האלף־בית ויסומנו במספרים סידוריים החל ממספר 1. {{ח:סעיף*|24|הנחת העתקי רשימת החקלאים|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 24}} {{ח:ת}} לא יאוחר מהיום ה־15 מיום הקמת צוות הבחירות, יונחו העתקים מרשימת החקלאים למשך 10 ימים במשרדי המועצה ובמקומות אחרים שקבע צוות הבחירות; כל אדם יהיה זכאי לעיין ברשימה ולערוך העתק או תקציר ממנה. {{ח:סעיף*|25|פרסום הודעה על הנחת הרשימה|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 25}} {{ח:ת}} יום אחד לפחות לפני הנחת העתקים מרשימת החקלאים, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 24|בסעיף 24}}, יפרסם צוות הבחירות הודעה על ההנחה, המקומות בהם יונחו והימים והשעות בהם אפשר יהיה לעיין בהם. כמו כן תפרט ההודעה את הוראת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 24|סעיף 24}}. {{ח:סעיף*|26|ערר|תיקון: תשכ״ג, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 26}} {{ח:ת}} כל הרשום ברשימת החקלאים או הטוען שהוא זכאי להירשם בה, רשאי תוך 10 ימים מיום פרסום הרשימה, להגיש לצוות הבחירות ערר מנומק בכתב על יסוד הטענה שהוא או זולתו נרשם או לא נרשם, שלא כדין, או נרשם באופן לא נכון; הגיש אדם ערר המכוון נגד אדם אחר, ימציא לצוות הבחירות העתק נוסף מכתב הערר וצוות הבחירות ימסור את ההעתק לאותו אדם אחר. {{ח:סעיף*|27|החלטה על ערר|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 27}} {{ח:ת}} צוות הבחירות יחליט בערר ויודיע על החלטתו לעורר בכתב בדואר רשום לא יאוחר מהיום ה־18 לאחר יום פרסום הרשימה – ואם הוגש ערר הנוגע לאדם זולת העורר – גם לאותו אדם. {{ח:סעיף*|28||תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 28}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|29||תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 29}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|30||תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 30}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|31|תיקון הרשימה|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 31}} {{ח:ת}} צוות הבחירות יתקן את רשימת החקלאים בהתאם להחלטתו לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 27|סעיף 27}}. {{ח:סעיף*|32|חתימת הרשימה|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 32}} {{ח:ת}} יושב ראש צוות הבחירות יחתום על כל דף מרשימת החקלאים ומשחתם כאמור אין להכניס ברשימה שום שינוי. {{ח:סעיף*|33||תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 33}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|34||תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 34}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|35||תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 35}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|36|מועד הבחירות|תיקון: תשל״ב־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 36}} {{ח:ת}} הבחירות יקוימו ביום ובשעות שיקבע צוות הבחירות ושלא יהיה מאוחר מ־70 ימים לאחר יום הקמת הצוות אלא אם כן קבע השר, מסיבות המצדיקות זאת לדעתו, מועד מאוחר יותר. {{ח:סעיף*|37|פרסום הודעה בדבר הבחירות|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 37}} {{ח:ת}} לא יאוחר מ־14 יום לפני יום הבחירות יפרסם צוות הבחירות הודעה שתפרט את הפרטים הבאים: {{ח:תת|(1)}} יום הבחירות והשעות; {{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:תת|(3)}} מספר נציגי החקלאים העומדים לבחירה; {{ח:תת|(4)}} המקום, המועד והדרך להגשת רשימות המועמדים; {{ח:תת|(5)}} תנאי הכשירות להיות מועמד. {{ח:סעיף*|38|הזכות להיבחר|תיקון: תשמ״א־2|עוגן=תוספת 2 פרט 38}} {{ח:תת|(א)}} כנציג החקלאים יכול להיבחר כל אדם הרשום ברשימת החקלאים, פרט לתאגיד, שהוא בן 20 שנה או מעלה ביום הגשת מועמדותו ואיננו מאלה המנויים {{ח:פנימי|סעיף 101|בסעיף 101 לצו}}. {{ח:תת|(ב)}} נחתמה רשימת החקלאים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 32|בסעיף 32}} והתברר כי אין ברשימה לפחות שני חקלאים שמקום מגוריהם הקבוע הוא בתחום המועצה – יוכל להיבחר כנציג החקלאים כל אדם הרשום ברשימת החקלאים, פרט לתאגיד, שהוא בן 20 שנה ומעלה ביום הגשת מועמדותו ואיננו מאלה המנויים {{ח:פנימי|סעיף 101|בסעיף 101(2) עד 101(8) לצו}}. {{ח:סעיף*|39|מועד להגשת רשימות מועמדים|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 39}} {{ח:ת}} רשימות המועמדים יוגשו לצוות הבחירות במועד שקבע ולפי טופס שהכין. {{ח:סעיף*|40|פרטים שיצויינו ברשימת המועמדים|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 40}} {{ח:ת}} רשימת המועמדים תפרט את שמו ושם משפחתו של המועמד, מענו וגילו. לא ייחשב אדם כמועמד אלא אם כן צורפה הסכמתו בכתב לרשימת המועמדים שהוגשה לצוות הבחירות. {{ח:סעיף*|41|רשימת מועמדים טעונה חתימה|תיקון: תשכ״ד־2, תשל״א־3|עוגן=תוספת 2 פרט 41}} {{ח:ת}} רשימת מועמדים טעונה חתימות של 10%, לפחות, מהחקלאים הרשומים ברשימת החקלאים; רשימת מועמדים תיחתם בידי המגישים; החותם הראשון ייחשב כבא־כוח החותמים, והבא אחריו כממלא מקומו; ליד חתימתו של כל מועמד יצויינו שמו ושם משפחתו של החותם ומספרו ברשימת החקלאים. {{ח:סעיף*|42|מספר המועמדים המותר ברשימה|תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 42}} {{ח:ת}} רשימת מועמדים תכלול לא יותר מכפל מספר הנציגים העומדים לבחירה ולא פחות משליש מספר זה. {{ח:סעיף*|43|אישור קבלת רשימת מועמדים|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 43}} {{ח:ת}} יושב ראש צוות הבחירות יאשר בכתב קבלת רשימת מועמדים ויציין בה את היום והשעה של הגשתה. {{ח:סעיף*|44|מועמד הנכלל ביותר מרשימת מועמדים אחת|תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 44}} {{ח:ת}} מועמד שנתן הסכמתו להיכלל ביותר מרשימת מועמדים אחת, מועמדותו בטלה בכל הרשימות. {{ח:סעיף*|45|אישור רשימת מועמדים|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 45}} {{ח:תת|(א)}} רשימת מועמדים טעונה אישורו של צוות הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} צוות הבחירות יבדוק כל רשימת מועמדים סמוך ככל האפשר לאחר המועד להגשתה. החליט צוות הבחירות שלא לאשר רשימת מועמדים, יודיע על כך בכתב לבא־כוח החותמים או לממלא מקומו. {{ח:תת|(ג)}} החלטתו של צוות הבחירות תהיה סופית. {{ח:סעיף*|46|הכרזת תוצאות הבחירות כשאין צורך בבחירות|תיקון: תשכ״ד־2, תשל״א־3, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 46}} {{ח:תת|(א)}} היה מספר המועמדים שאושרו בכל רשימות המועמדים שוות למספר הנציגים העומדים לבחירה, יכריז יושב ראש צוות הבחירות ביום הבחירות על המועמדים כעל האישים שנבחרו. {{ח:תת|(ב)}} הוגשה רשימת מועמדים אחת בלבד ומספר המועמדים שבה עלה על מספר הנציגים העומדים לבחירה, יכריז יושב ראש צוות הבחירות ביום הבחירות על מספר המועמדים מתוך אותה הרשימה השווה למספר הנציגים העומדים לבחירה ולפי סדרם ברשימה כעל האישים שנבחרו. {{ח:סעיף*|47|מספר המועמדים פחות ממספר הנציגים העומדים לבחירה|תיקון: תשכ״ד־2, תשל״א־3|עוגן=תוספת 2 פרט 47}} {{ח:ת}} היה מספר כל המועמדים שאושרו פחות ממספר הנציגים העומדים לבחירה, יופחת מספר הנציגים העומדים לבחירה ויועמד על שמונה, חמש או שתיים, הכל לפי המספר הקטן יותר והקרוב ביותר למספר המועמדים שאושרו. {{ח:סעיף*|48|בחירות בקלפי|עוגן=תוספת 2 פרט 48}} {{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 46|בסעיף 46(ב)}} – היה מספר המועמדים שאושרו עולה על מספר הנציגים העומדים לבחירה, ייערכו בחירות בקלפי. {{ח:סעיף*|49|מקום הקלפי|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 49}} {{ח:ת}} הבחירות יתקיימו בקלפי שתימצא בתחום המועצה, במקום שיקבע צוות הבחירות. {{ח:סעיף*|50|הודעה על בחירות|תיקון: תשכ״ד־2, תשל״א־3, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 50}} {{ח:ת}} לא יאוחר מ־7 ימים לפני יום הבחירות יפרסם צוות הבחירות הודעה בה יציין את היום והשעות שבהם תתקיים ההצבעה, את מקום ההצבעה ואת רשימות המועמדים שאושרו. {{ח:סעיף*|51|הצבעה על ידי תאגיד|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 51}} {{ח:ת}} חקלאי הרשום ברשימת החקלאים ושהוא תאגיד, יצביע בשמו יחיד המייצג את התאגיד לענין זה, על פי הודעה בכתב שנמסרה לצוות הבחירות לא יאוחר מיומיים לפני מועד הבחירות. {{ח:סעיף*|52||תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 52}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|53|פתק הצבעה|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 53}} {{ח:ת}} צוות הבחירות יקבע צורה אחידה של פתקי ההצבעה ויודיע על כך לבאי כוח רשימות המועמדים ולממלאי מקומם, לפחות 7 יום לפני יום הבחירות. באי כוח הרשימות או ממלאי מקומם ימציאו לצוות הבחירות את פתקי ההצבעה, והוא ידאג לאספקתם במקום ההצבעה ביום הבחירות. {{ח:סעיף*|54|קלפי|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 54}} {{ח:ת}} צוות הבחירות יציב במקום ההצבעה תיבה מותקנת במנעול ובמפתח שתהיה עשויה כך שאפשר להכניס לתוכה מעטפות או פתקי הצבעה אך אי אפשר להוציאם מתוכה אלא בפתיחת מנעולה (להלן – קלפי). {{ח:סעיף*|55|הצגת קלפי|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 55}} {{ח:ת}} לפני שהתחילה ההצבעה, יציג יושב ראש צוות הבחירות לעיני האנשים המצויים במקום ההצבעה את הקלפי כשהיא פתוחה וריקה; אחר כך ינעל אותה במעמדם ויחתמנה באופן שלא תהא ניתנת לפתיחה אלא בשבירת החותמת. {{ח:סעיף*|56|זיהוי הבוחר|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 56}} {{ח:ת}} בוחר שנכנס למקום ההצבעה יזהה עצמו תחילה; כאמצעי זיהוי ישמשו אך ורק תעודת זהות תקפה שהוצאה לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|פקודת מרשם התושבים, תש״ט–1949}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}, דרכון ישראלי תקף שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|חוק הדרכונים, התשי״ב–1952}}, או רישיון נהיגה תקף, הכולל את תמונת בעל הרישיון, שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}. משנזדהה, יקרא אחד מחברי צוות הבחירות את שם הבוחר, ובהעתק רשימת החקלאים, בצד שמו של הבוחר, יצויין שהבוחר ביקש להצביע; אחר כך ימסור לבוחר מעטפה הנושאת עליה את חתימתו של יושב ראש צוות הבחירות. {{ח:סעיף*|57||תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 57}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|58|ההצבעה בבחירות יחסיות|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 58}} {{ח:ת}} בוחר, משקיבל את המעטפה, ילך אל תא ההצבעה, שם ישים במעטפה את פתק ההצבעה לרשימה שהוא מצביע בעדה, יחזור ויראה לצוות הבחירות את המעטפה עד כדי שהצוות יראה את חתימתו עליה, ויטילנה בקלפי. אחד מחברי צוות הבחירות יציין בהעתק רשימת החקלאים את דבר ההצבעה. {{ח:סעיף*|59|מנין הקולות|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 59}} {{ח:ת}} מנין הקולות ייעשה על ידי צוות הבחירות במקום ההצבעה מיד עם גמר ההצבעה ולא ייפסק עד תומו. {{ח:סעיף*|60||תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 60}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|61|פתקי הצבעה בטלים|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 61}} {{ח:תת|(1)}} פתק הצבעה שנמצא במעטפה שאינה נושאת עליה את חתימתו של יושב ראש צוות הבחירות – בטל; {{ח:תת|(2)}} נמצאו במעטפה יותר מפתק אחד של אותה רשימה – הקול כשר; {{ח:תת|(3)}} פתק הצבעה שצורתו שונה מזו שנקבעה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 53|סעיף 53}} – בטל; {{ח:תת|(4)}} פתק הצבעה שעליו הוסף סימן, בין בכתב ובין על ידי הטבעה או בכל אופן אחר, והוא עשוי לזהות את המצביע – בטל; {{ח:תת|(5)}} פתק הצבעה שנמצא במעטפה שלתוכה הוכנס דבר כלשהו זולת הפתק – בטל; {{ח:תת|(6)}} נמצאו במעטפה פתק הצבעה מסוג כאמור בפסקאות (3) או (4) יחד עם פתק הצבעה שאינו בטל כאמור – הקול פסול. {{ח:סעיף*|62|סדרי ההצבעה|עוגן=תוספת 2 פרט 62}} {{ח:ת}} סדרי ההצבעה יהיו בהתאם להוראות פקיד הבחירות {{ח:הערה|[צ״ל: צוות הבחירות]}}; כל אדם חייב לציית להוראות פקיד הבחירות {{ח:הערה|[צ״ל: צוות הבחירות]}} בנוגע לשמירה על הסדר. {{ח:סעיף*|63||תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 63}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|64|תוצאות בחירות|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 64}} {{ח:ת}} התוצאות ייקבעו לפי זה: {{ח:תת|(1)}} סך כל הקולות הכשרים שקיבלו כל הרשימות יחולק למספר הנציגים העומדים לבחירה, והמספר השלם היוצא מן החילוק יהיה המודד; {{ח:תת|(2)}} כל רשימה תזכה במספר נציגים כמספר השלם היוצא מחילוק קולותיה הכשרים למודד; {{ח:תת|(3)}} המקומות הנותרים יתחלקו אחד אחד בין הרשימות שנשארו להן עודפי הקולות הגדולים ביותר לפי סדר שיעור העודפים, וברשימה שמספר קולותיה אינו מגיע למודד, ייחשב כעודף המספר הכולל של קולותיה הכשרים; {{ח:תת|(4)}} היו לשתי רשימות או יותר עודף קולות שווה ולא נותר אלא מקום פנוי אחד, יוכרע בין הרשימות בהגרלה שיערוך יושב ראש צוות הבחירות בו במקום; {{ח:תת|(5)}} סדר הבכורה של המועמדים ברשימה שזכתה במקומות בועדה יהיה לפי סדרם ברשימה מלמעלה למטה. {{ח:סעיף*|65|פרוטוקול|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 65}} {{ח:ת}} יושב ראש צוות הבחירות ינהל פרוטוקול על מהלך הבחירות ותוצאותיהן, ויעביר העתקים ממנו למועצה ולשר. {{ח:סעיף*|66|פרסום הודעה על תוצאות בחירות|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 66}} {{ח:ת}} לא יאוחר מ־7 ימים מיום הבחירות יפרסם יושב ראש צוות הבחירות, בדרך האמורה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 19|בסעיף 19}}, הודעה על תוצאות הבחירות; יום הפרסום הוא יום הבחירה של נציגי החקלאים בועדה. {{ח:סעיף*|67|תוצאות הבחירות|עוגן=תוספת 2 פרט 67}} {{ח:ת}} ההוצאות הכרוכות בהכנת רשימת החקלאים ובעריכת הבחירות בקרב החקלאים ישולמו מתוך קופת המועצה. {{ח:סעיף*|68|ימי מנוחה|עוגן=תוספת 2 פרט 68}} {{ח:ת}} חל מועד מהמועדים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} באחד מימי המנוחה כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת ימי מנוחה|בפקודת ימי מנוחה, תש״ח–1948}}, יידחה המועד ליום חול הראשון שאחרי אותו יום. {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשכ״ב, תשל״ז־3}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}})}}}} {{ח:קטע3||תקנון בדבר ישיבות המועצה והנוהל בהן}} {{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 1|פרק ראשון: כללי}} {{ח:סעיף*|1|ישיבות המועצה|עוגן=תוספת 3 פרט 1}} {{ח:ת}} המועצה תקיים ישיבות מן המנין וישיבות שלא מן המנין, הכל כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתקנון זה}}; לכל אחת משתי אלה ייקרא להלן ”ישיבה“. {{ח:סעיף*|2|זימון|עוגן=תוספת 3 פרט 2}} {{ח:ת}} המועצה לא תתכנס לישיבה אלא על פי הזמנה. {{ח:סעיף*|3|ישיבה ראשונה|תיקון: תשל״ט|עוגן=תוספת 3 פרט 3}} {{ח:ת}} מועצה נבחרת תקיים את ישיבתה הראשונה תוך ארבעה עשר יום מיום פרסום הודעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 71|סעיף 71}} או {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 46|סעיף 46 לחוק הבחירות}}, במועד שיקבע ראש המועצה ובאין ראש מועצה מי שהשר ימנה לענין זה; לא כונסה המועצה לישיבתה הראשונה במועד האמור יכנסה השר במועד שיקבע אך לא יאוחר משלושים יום מהיום שבו נכנסה לתפקידה. {{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 2|פרק שני: מועדי ישיבות מן המנין}} {{ח:סעיף*|4|מספר הישיבות|עוגן=תוספת 3 פרט 4}} {{ח:ת}} המועצה תקיים ישיבה מן המנין אחת לחודש לפחות, אך רשאית היא להחליט שלא לקיימה בשני חדשים של השנה. {{ח:סעיף*|5|מועדי הישיבות מן המנין|תיקון: תשל״ז־5|עוגן=תוספת 3 פרט 5}} {{ח:תת|(א)}} תוך חדשיים מיום היבחרה תחליט המועצה על המועד הקבוע לישיבותיה; המועד יהיה תוך חמישה עשר הימים הראשונים לכל חודש קלנדרי, ובלבד שלא יהיה ביום המנוחה השבועי של חבר מחברי המועצה; הישיבה תתחיל בשעה שלא לפני 18.00, זולת אם הסכימו כל חברי המועצה לשעה אחרת. {{ח:תת|(ב)}} עד שתחליט המועצה על מועד קבוע לישיבותיה יתקיימו הישיבות ביום חמישי הראשון לכל חודש, בשעה 18.00. {{ח:תת|(ג)}} חל מועד הישיבה בערב יום מנוחה, ביום מנוחה או במוצאי יום מנוחה של חבר מחברי המועצה, תידחה הישיבה ליום ולשעה הקבועים בשבוע שלאחר מכן. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”יום מנוחה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}. {{ח:סעיף*|6|דחיית ישיבה מן המנין|עוגן=תוספת 3 פרט 6}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה חייב לדחות ישיבה למועד אחר, לא יותר מפעם אחת ולא יותר משבוע ימים, אם דרשו זאת בכתב שליש לפחות מחברי המועצה חמישה ימים לפחות לפני מועד הישיבה, ורשאי הוא, בהסכמת רוב חברי המועצה, לדחות את הישיבה למועד אחר, והכל בתנאי שבאותו חודש קלנדרי תקויים לפחות ישיבה אחת ושלא יחלוף מועד שנקבע על פי דין לענין של סדר יומה של הישיבה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|סעיף 5(א) ו־(ג)}} לענין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על המועד הנדחה. {{ח:סעיף*|7|אי זימון למועד|עוגן=תוספת 3 פרט 7}} {{ח:תת|(א)}} לא זומנה המועצה לישיבה במועד שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 3 פרק 2|בפרק זה}}, יכנס מזכיר המועצה את המועצה לישיבה על פי דרישה בכתב של שליש לפחות מחברי המועצה המפרטת את סדר יומה והצעת החלטה לגביו וישיבה זו תהיה תוך שבעה ימים מהיום שקיבל מזכיר המועצה את הדרישה לכך. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|סעיף 5(א) ו־(ג)}} לענין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על ישיבה שזומנה לפי סעיף זה. {{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 3|פרק שלישי: מועדי ישיבות שלא מן המנין}} {{ח:סעיף*|8|סמכות ראש המועצה|עוגן=תוספת 3 פרט 8}} {{ח:ת}} ראש המועצה רשאי לכנס ישיבה שלא מן המנין. {{ח:סעיף*|9|כינוס על־<wbr>פי דרישה|עוגן=תוספת 3 פרט 9}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה יכנס ישיבה שלא מן המנין למועד שלא יהא מאוחר משבעה ימים מהיום שבו הוגשה לו דרישה לכך בכתב, חתומה בידי שליש לפחות מחברי המועצה ומפרטת את סדר יומה והצעת החלטה לגביו; היתה בהצעת סדר היום העברה מכהונה של סגן ראש המועצה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל״ה–1975}} (להלן – חוק הבחירה), תהיה הדרישה חתומה בידי רוב חברי המועצה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על העברה מכהונה של ראש המועצה שנבחר על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|חוק הבחירה}} או של הסגן האמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 14|בסעיף 14 לחוק הבחירה}}. {{ח:תת|(ג)}} ראש המועצה שלא נבחר על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|חוק הבחירה}}, יכנס ישיבה שלא מן המנין למועד שלא יהא מאוחר משבעה ימים מהיום שבו הוגשה לו דרישה חתומה בידי רוב חברי המועצה, הכוללת הצעה להעברה מכהונתו. {{ח:סעיף*|10|ישיבה מן המנין במקום ישיבה שלא מן המנין|עוגן=תוספת 3 פרט 10}} {{ח:ת}} החליטה המועצה לקיים לפחות ישיבה אחת בשבועיים, רשאי ראש המועצה במקום לכנס ישיבה שלא מן המנין כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 9|בסעיף 9}}, לכלול את ההצעות הנכללות בדרישה לכינוסה כסעיפים ראשונים בסדר היום של הישיבה הקרובה שמן המנין, זולת אם היתה בהצעה לסדר היום העברה מכהונה של ראש המועצה או של סגן מסגניו. {{ח:סעיף*|11|ישיבה שלא מן המנין על־<wbr>פי הוראות השר|תיקון: תשמ״ב־3|עוגן=תוספת 3 פרט 11}} {{ח:ת}} נדרש כינוסה של ישיבה שלא מן המנין וראש המועצה לא כינס את המועצה לישיבה תוך שבעה ימים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 9|בסעיף 9}}, ולא נהג לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 10|סעיף 10}}, ימנה שר הפנים או הממונה אדם שיכנס את המועצה לישיבה במועד שקבע שר הפנים או הממונה. {{ח:סעיף*|12|ימים ושעות של ישיבה שלא מן המנין|עוגן=תוספת 3 פרט 12}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|סעיף 5(א) ו־(ג)}} לענין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על ישיבה שזומנה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרק 3|פרק זה}}. {{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 4|פרק רביעי: זימון ישיבות}} {{ח:סעיף*|13|משלוח הזמנות|עוגן=תוספת 3 פרט 13}} {{ח:ת}} מזכיר המועצה יחתום על הזמנות לישיבות המועצה ויהיה אחראי למסירתן, אולם הזמנות לישיבות מועצה ממונה ולישיבות שכינס מי ששר הפנים מינה לכך כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 11|בסעיף 11}}, יחתום מי ששר הפנים מינה לכך והוא יהיה אחראי למסירתן. {{ח:סעיף*|14|תוכן ההזמנה|עוגן=תוספת 3 פרט 14}} {{ח:ת}} ההזמנה תפרט – {{ח:תת|(1)}} אם הישיבה היא מן המנין או שלא מן המנין; {{ח:תת|(2)}} את היום, השעה והמקום של הישיבה; {{ח:תת|(3)}} את סדר היום על סעיפיו, לפי סדר הדיון בהם; {{ח:תת|(4)}} בישיבה שבה ידונו בתקציב, בתשלומי חובה או בחוק עזר – טיוטה של ההצעות עם דברי הסבר; {{ח:תת|(5)}} בישיבה שכונסה על פי דרישת שליש לפחות מחברי המועצה – הצעת החלטה לגבי סדר היום. {{ח:סעיף*|15|מסירת ההזמנה|עוגן=תוספת 3 פרט 15}} {{ח:תת|(א)}} הזמנה לישיבה תימסר לכל אחד מחברי המועצה 36 שעות לפחות לפני תחילת הישיבה, אולם בהסכמת כל חברי המועצה ניתן יהיה לקיים ישיבה גם בהודעה תוך מועד קצר יותר. {{ח:תת|(ב)}} הזמנה לישיבה שבה ידונו בתקציב, בתשלומי חובה או בחוק עזר תימסר לחברי המועצה עשרה ימים לפחות לפני יום הישיבה, זולת אם הסכימו כל חברי המועצה למועד קצר יותר. {{ח:תת|(ג)}} המסירה תהא כדין אם ההזמנה נמסרה לחבר המועצה אישית או אם נמסרה בביתו לאחד מבני משפחתו הבוגרים הגרים אתו או אם נמסרה כפי שביקש חבר המועצה בכתב ממזכיר המועצה; לא ניתן למסור את ההזמנה כאמור, בשקידה סבירה, תהא המסירה כדין אם הושמה בתוך תיבת הדואר במענו של חבר המועצה. {{ח:סעיף*|16|מען למסירת הזמנה|עוגן=תוספת 3 פרט 16}} {{ח:ת}} הזמנות לישיבות יימסרו לפי מעניהם של חברי המועצה שפורסמו ברשימות המועמדים, ובמועצה ממונה – לפי המען האחרון הרשום במרשם האוכלוסין, ואם מסר חבר המועצה בכתב מען אחר בתחום הרשות המקומית למזכיר המועצה – לפי אותו מען. {{ח:סעיף*|17|פגם במסירת הזמנה|עוגן=תוספת 3 פרט 17}} {{ח:תת|(א)}} נכח חבר המועצה בישיבה או הסכים לקבל את ההזמנה אליה שלא במען כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 16|בסעיף 16}}, לא תישמע הטענה שלא הוזמן כדין. {{ח:תת|(ב)}} הטענה שהחלטה נתקבלה שלא כדין מפני שחבר המועצה לא הוזמן כדין לישיבה לא תישמע אלא מאותו חבר בלבד. {{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 5|פרק חמישי: פומביות הדיונים}} {{ח:סעיף*|18|פומביות הדיון וסייגיו|עוגן=תוספת 3 פרט 18}} {{ח:ת}} ישיבות המועצה יהיו פומביות; אולם ישיבה תתקיים או מקצתה בדלתיים סגורות באחת מאלה: {{ח:תת|(1)}} הורה על כך ראש המועצה לאחר שראה טעמים שבבטחון המדינה המחייבים לעשות כן; {{ח:תת|(2)}} הורה על כך ראש המועצה בהסכמה מראש של שלושה רבעים מחברי המועצה; {{ח:תת|(3)}} החליטו על כך שלושה רבעים מחברי המועצה הנוכחים בישיבה. {{ח:סעיף*|19|איסור הגילוי|עוגן=תוספת 3 פרט 19}} {{ח:ת}} לא יגלה איש דבר מדיוני ישיבה שהתנהלה בדלתיים סגורות למי שאיננו חבר המועצה, אלא אם הדבר דרוש לצורך ביצוע החלטת המועצה. {{ח:סעיף*|20|מקום הישיבות|עוגן=תוספת 3 פרט 20}} {{ח:ת}} הישיבות יתקיימו במשרדי המועצה, זולת אם החליטה המועצה אחרת ברוב של שני שלישים מחבריה, לישיבה פלונית. {{ח:סעיף*|20א|קיום ישיבת מועצה בהיוועדות חזותית|תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 20א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה החל מיום 10.2.2020 ובכל זמן שהכרזה על מצב בריאותי מיוחד או מצב חירום בשל נגיף הקורונה, לפי {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)#סעיף 2|סעיף 2 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף–2020}} עומדת בתוקפה):}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 20|בסעיף 20}}, רשאי ראש המועצה להחליט כי ישיבה פלונית לא תתקיים במשרדי המועצה או במקום אחר, אלא תתקיים בדרך של היוועדות חזותית, מנימוקים מיוחדים שיירשמו הנוגעים להתפשטות נגיף הקורונה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} כל חברי המועצה הסכימו לכך בכתב מראש, לאחר שנמסרו להם הפרטים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14|בסעיף 14(3) עד (5)}}; {{ח:תתת|(2)}} בישיבה יתאפשר לכל המוזמנים לישיבה לראות באמצעות מסך ולשמוע את כלל המשתתפים בישיבה ואת הנעשה במהלך הישיבה בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם. {{ח:תת|(ב)}} על ישיבה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו, נוסף על ההוראות החלות לפי כל דין על קיום ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן, בשינויים המחויבים, גם הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היה אחד המשתתפים בישיבת המועצה אדם עם מוגבלות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, תתקיים הישיבה בדרך של היוועדות חזותית תוך עריכת התאמות נגישות הנדרשות בהתאם להוראות בדבר התאמות נגישות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|החוק האמור}}; {{ח:תתת|(2)}} המועצה המקומית תעמיד לרשות חבר מועצה המעוניין בכך חדר במיתקני המועצה המקומית ובו האמצעים הטכנולוגיים הנדרשים לצורך השתתפות בישיבה; {{ח:תתת|(3)}} בהזמנה לישיבה יצוין גם כי הישיבה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית ויפורטו בה הנחיות לעניין השתתפות בישיבה; {{ח:תתת|(4)}} בישיבה לא ינכחו שני חברי מועצה או יותר בחדר אחד; {{ח:תתת|(5)}} לעניין {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 21|סעיפים 21 עד 23}}, יראו חבר מועצה כמשתתף בישיבה אם ניתן לראותו באמצעות המסך; {{ח:תתת|(6)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 40|סעיף 40}}, לא יפעיל יושב ראש הישיבה אמצעי טכנולוגי המונע את השמעת דבריו של משתתף בישיבה; {{ח:תתת|(7)}} החלטת מועצה בישיבה תתקבל לאחר שניתנה האפשרות לכל חבר מועצה להשתתף בדיון, להשמיע את עמדתו ולהצביע; הצבעה בישיבה כאמור תהיה שמית, אלא אם כן החליטו אחרת כל חברי המועצה המשתתפים בישיבה; {{ח:תתת|(8)}} ראה חבר מועצה כי בשל קיום וניהול הישיבה בדרך של היוועדות חזותית נפגעה זכותו להשתתף בדיון או לשמוע או להשמיע את עמדתו, רשאי הוא לדרוש כי הדבר יירשם בפרוטוקול; {{ח:תתת|(9)}} ישיבת המועצה תשודר בשידור חי באתר האינטרנט של המועצה המקומית. {{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה, ”היוועדות חזותית“ – תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת. {{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 6|פרק שישי: מנין המשתתפים}} {{ח:סעיף*|21|מנין חוקי|עוגן=תוספת 3 פרט 21}} {{ח:ת}} מנין חוקי בישיבה הוא רוב חברי המועצה. {{ח:סעיף*|22|באין מנין חוקי|עוגן=תוספת 3 פרט 22}} {{ח:תת|(א)}} לא היה מנין חוקי בישיבת המועצה, תידחה הישיבה לשלושה ימים; לא היה גם במועד זה מנין חוקי – תידחה הישיבה שוב ליומיים; במועד זה יהווה שליש מחברי המועצה מנין חוקי לכל ענין שנכלל בסדר היום של הישיבה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|סעיף 5(א) ו־(ג)}} לענין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על ישיבה נדחית לפי סעיף זה. {{ח:סעיף*|23|התמעטות המשתתפים|עוגן=תוספת 3 פרט 23}} {{ח:ת}} משנפתחה הישיבה כדין לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 21|סעיפים 21}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 22|או 22}}, יהא המשך הישיבה כדין כל עוד משתתפים בה שליש מחברי המועצה. {{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 7|פרק שביעי: סדר היום}} {{ח:סעיף*|24|קביעת סדר יום|עוגן=תוספת 3 פרט 24}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה יקבע את סדר היום של הישיבה. {{ח:תת|(ב)}} קבעה המועצה סדר יום של ישיבה בהחלטה מראש – יהא זה סדר היום. {{ח:תת|(ג)}} בישיבה שכונסה על פי דרישת שליש לפחות מחברי המועצה יהא סדר היום כפי שפורט בדרישה. {{ח:תת|(ד)}} עם פתיחת ישיבה מן המנין ידונו תחילה בבקשות לתיקון הפרוטוקול כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 55|בסעיף 55}}, בתשובות לשאילתות לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרק 9|הפרק התשיעי}}, ובהצעות לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 30|סעיף 30}}. {{ח:סעיף*|25|עדיפות|עוגן=תוספת 3 פרט 25}} {{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 24|בסעיף 24(ד) להלן}}, יהיה הדיון בסעיפים שבסדר היום לפי סדר הופעתם בו. {{ח:סעיף*|26|סעיפים על סדר היום|עוגן=תוספת 3 פרט 26}} {{ח:ת}} סעיף בענין שאינו בתחום סמכויות מועצה מקומית או שלא הוגדר במפורט לא ייכלל בסדר היום. {{ח:סעיף*|27|הצעות נוספות של חברי המועצה|עוגן=תוספת 3 פרט 27}} {{ח:תת|(א)}} חבר המועצה רשאי להגיש הצעות לסדר היום של ישיבה מן המנין ולא יאוחר מ־48 שעות לפני מועדה. {{ח:תת|(ב)}} בכל ישיבה מן המנין יידונו ארבע הצעות לסדר היום, אם הוגשו. {{ח:תת|(ג)}} הצעות שהוגשו ייקבעו לדיון, ויידונו, בהתחשב בגדלן של הסיעות במועצה, ובלבד שזכות קדימה תינתן להצעה שהוגשה מטעם חבר המועצה שהסיעה שאליה הוא משתייך אינה מיוצגת בועדת ההנהלה; בכפוף לאמור ייקבעו ההצעות לדיון ויידונו, לפי סדר הגשתן. {{ח:סעיף*|28|פירוט הצעות לסדר היום|עוגן=תוספת 3 פרט 28}} {{ח:ת}} הצעה לסדר היום של הישיבה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 27|בסעיף 27}}, תפורט בהזמנה לאותה ישיבה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14|סעיף 14}} או בתוספת להזמנה. {{ח:סעיף*|29|סדר העדיפות בדיון|עוגן=תוספת 3 פרט 29}} {{ח:ת}} הצעה לשינוי סדר העדיפות בדיון בסעיפים שעל סדר היום לא תישמע אלא אם הוגשה בכתב למזכיר המועצה לא יאוחר משש שעות לפני פתיחת הישיבה. {{ח:סעיף*|30|דיון בהצעות ובשינוי סדר הדיון|עוגן=תוספת 3 פרט 30}} {{ח:תת|(א)}} הצעה לסדר היום יביא אותה בפני המועצה מגיש ההצעה או מי שהמגיש ביקש ממנו להביאה; היתה התנגדות לדיון בהצעה, יישמעו דברי המציע ודברי מתנגד אחד להצעה במשך זמן שאינו עולה על עשר דקות לכל אחד, ולא תתקבל ההצעה לסדר היום אלא אם הצביעו בעדה רוב חברי המועצה הנוכחים בישיבה. {{ח:תת|(ב)}} על הצעה לשינוי סדר הדיון בסעיפים שעל סדר היום יחולו ההוראות שבסעיף קטן (א), ובלבד שהזמן שיוקדש לכל דבר לא יעלה על חמש דקות. {{ח:סעיף*|31|מחלוקת על סדר היום|עוגן=תוספת 3 פרט 31}} {{ח:ת}} חבר המועצה הנוכח בישיבה הטוען שסעיף פלוני נכלל בסדר היום, או לא נכלל בו, שלא כדין, רשאי לדרוש שהמועצה תכריע בדבר. {{ח:סעיף*|32|באין נוכחות מציע|עוגן=תוספת 3 פרט 32}} {{ח:ת}} חבר המועצה שהגיש הצעה לסדר היום ולא יהיה נוכח בישיבה, רשאי לבקש לדחות את הדיון לישיבה הבאה או לבקש חבר אחר שינמק את ההצעה במקומו. {{ח:סעיף*|33|הסרת הצעה מסדר היום|עוגן=תוספת 3 פרט 33}} {{ח:ת}} המגיש הצעה לסדר היום יכול להסירה בכל עת על ידי הודעה בכתב למזכיר המועצה לפני ישיבת המועצה או בהודעה בעל פה בישיבת המועצה; דרש חבר אחד שההצעה תיכלל בסדר היום, תובא ההצעה לדיון כאילו אותו חבר הגיש אותה. {{ח:סעיף*|34|דחיית הדיון בסעיפים|עוגן=תוספת 3 פרט 34}} {{ח:ת}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 52|סעיף 52}}, סעיפים שהועמדו על סדר היום בישיבה מן המנין ולא נסתיים הדיון בהם יועברו לסדר היום של הישיבה מן המנין שלאחריה. {{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 8|פרק שמיני: ניהול הישיבה}} {{ח:סעיף*|35|קביעת יושב ראש|עוגן=תוספת 3 פרט 35}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה יהיה יושב ראש בישיבות המועצה. {{ח:תת|(ב)}} בהעדרו של ראש המועצה ימלא את מקומו סגנו; נעדרו ראש המועצה וכל סגניו או סירבו לנהל את הישיבה, יפתח זקן חברי המועצה הנוכחים את הישיבה וחברי המועצה יבחרו מביניהם ביושב ראש לישיבה. {{ח:סעיף*|36|תפקיד היושב ראש|עוגן=תוספת 3 פרט 36}} {{ח:ת}} יושב ראש הישיבה יפתח את ישיבות המועצה, ינהל את הדיונים, יסכם את תוצאות הדיונים וההצבעה בכל ענין וינעל את הישיבה. {{ח:סעיף*|37|נעילת ישיבה שלא כדין|עוגן=תוספת 3 פרט 37}} {{ח:ת}} ישיבה שהיושב ראש בה ביקש לנעלה בניגוד {{ח:פנימי|תוספת 3|לתקנון זה}}, דינה כאילו סרב לנהל את הישיבה. {{ח:סעיף*|38|רשות הדיבור|עוגן=תוספת 3 פרט 38}} {{ח:ת}} לאחר דברי הפתיחה לסעיף, יתן יושב ראש הישיבה את רשות הדיבור למשתתפים בדיון לפי סדר הפונים אליו, ובלבד שאם לא כל סיעות המועצה מיוצגות בועדת ההנהלה, יתן יושב ראש הישיבה את רשות הדיבור תחילה לנציג הסיעה הגדולה שאינה מיוצגת כאמור. {{ח:סעיף*|39|זמן לדיבור|עוגן=תוספת 3 פרט 39}} {{ח:ת}} חבר המועצה – פרט ליושב ראש הישיבה וליושב ראש ועדה המדווח בשם הועדה – לא יאריך בדיבור בסעיף אחד יותר מעשר דקות; אולם הדובר רשאי לקבל מחבר אחד אחר זמן שאינו עולה על עשר דקות, והמועצה רשאית להחליט על הקצבת זמן יותר ארוך לכל המשתתפים בדיון בסעיף פלוני. {{ח:סעיף*|40|סמכויות היושב ראש|עוגן=תוספת 3 פרט 40}} {{ח:ת}} יושב ראש הישיבה רשאי – {{ח:תת|(1)}} להפסיק חבר המועצה הנואם למעלה מהזמן שהותר לו על פי {{ח:פנימי|תוספת 3|תקנון זה}}, או שאינו מדבר לענין; {{ח:תת|(2)}} להתרות בחבר המועצה המפריע לדעתו למהלך התקין של הישיבה; לא שמע החבר לשלוש התראות בישיבה אחת, רשאי היושב ראש, בהסכמת שלושה רבעים לפחות מחברי המועצה הנוכחים, לדרוש ממנו לעזוב את הישיבה, ואם לא עזב כאמור לא יימנה קולו במנין הקולות בהצבעה; {{ח:תת|(3)}} להורות על הוצאת הקהל כאשר ניתנה הוראה להמשיך בדיוני המועצה בדלתיים סגורות; {{ח:תת|(4)}} להורות על הוצאת אדם מהקהל אם הוא מפריע למהלך הישיבה, לאחר שהוזהר על כך. {{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 9|פרק תשיעי: שאילתות והודעות אישיות}} {{ח:סעיף*|41|הגשת שאילתה ותשובה|עוגן=תוספת 3 פרט 41}} {{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־48 שעות לפני תחילת הישיבה מן המנין הקרובה רשאי חבר המועצה להגיש לראש המועצה שאילתה בכתב על ענין עובדתי שבתחום תפקידי המועצה המקומית, והיא תנוסח בקיצור נמרץ ובצורת שאלה בלבד; ראש המועצה ישיב בכתב ובקצרה לשאילתה ויקרא את התשובה באותה ישיבה, אולם הוא רשאי לדחות את תשובתו לישיבה מן המנין שלאחר הישיבה הבאה; השאילתה והתשובה בכתב יחולקו לחברי המועצה. {{ח:תת|(ב)}} לא מסר ראש המועצה את תשובתו לשאילתה בשתי ישיבות מן המנין שהתקיימו לאחר הגשתה, יועמד נושא השאילתה, לפי דרישת השואל, כסעיף ראשון על סדר היום בישיבה מן המנין הקרובה. {{ח:תת|(ג)}} לא יוגשו יותר משתי שאילתות מאת חבר המועצה לפני כל ישיבה מן המנין. {{ח:סעיף*|42|שאלה נוספת|עוגן=תוספת 3 פרט 42}} {{ח:ת}} השואל רשאי, אחר שמיעת התשובה, לשאול בעל פה שאלה קצרה נוספת, ובלבד שתהא נובעת מתוכן התשובה, וראש המועצה או אדם אחר מטעמו יענה תשובה קצרה בעל פה; על שאילתה או על תשובה נוספת לא יתנהל ויכוח במועצה. {{ח:סעיף*|43|הודעה אישית|עוגן=תוספת 3 פרט 43}} {{ח:תת|(א)}} חבר המועצה המבקש רשות להודיע הודעה אישית, ימסור תחילה בכתב ליושב ראש את תוכן הודעתו. {{ח:תת|(ב)}} רשות להודעה אישית תינתן רק לשם תיקון אי הבנה שחלה בדברי המבקש או בקשר לדבריו, או לשם הסרת אשמה שהושמעה כלפיו בישיבת המועצה. {{ח:תת|(ג)}} הודעה אישית לא תארך יותר מחמש דקות, והיא תישמע רק בסוף הישיבה, אולם רשאי יושב ראש הישיבה לתת לחבר המועצה להבהיר את דבריו או להסיר אשמה גם תוך כדי הישיבה. {{ח:סעיף*|44|הודעת על־<wbr>פי דין|עוגן=תוספת 3 פרט 44}} {{ח:ת}} חבר המועצה רשאי, בכל עת שקיימת עליו חובה, למסור הודעה שהוא חייב למסרה לפי כל דין. {{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 10|פרק עשירי: הצעות, הצבעות והחלטות}} {{ח:סעיף*|45|הגשת הצעה והנמקתה|עוגן=תוספת 3 פרט 45}} {{ח:ת}} המגיש הצעה להצבעה רשאי לנמקה לפני ההצבעה, אך לא יאריך בדבריו למעלה מחמש דקות. {{ח:סעיף*|46|הצבעה|עוגן=תוספת 3 פרט 46}} {{ח:תת|(א)}} לא היתה יותר מהצעה אחת בענין הנדון – יצביעו בעד ההצעה ונגדה. {{ח:תת|(ב)}} עמדו להצבעה יותר מהצעה אחת בענין אחד – יצביעו עליהן אחת אחת בעד ונגד, כשהמרחיקה לכת שבהן, בכל הצבעה, קודמת לאחרות, ובכפוף לזה לפי סדר הגשתן. {{ח:תת|(ג)}} עמדו להצבעה שתי הצעות בלבד – רשאי היושב ראש להעמידן להצבעה זו מול זו. {{ח:סעיף*|47|שיטת ההצבעה|עוגן=תוספת 3 פרט 47}} {{ח:ת}} ההצבעה תהיה בהרמת ידיים. {{ח:סעיף*|48|החלטות על־<wbr>פי רוב קולות|עוגן=תוספת 3 פרט 48}} {{ח:ת}} החלטות המועצה שלא נדרש להן רוב מיוחד לפי כל דין יתקבלו ברוב קולות המצביעים; היה מספר הקולות שקול – תידחה ההצעה. {{ח:סעיף*|49|מניית הקולות|עוגן=תוספת 3 פרט 49}} {{ח:תת|(א)}} בשעת ההצבעה ימנו את קולות המצביעים בעד ונגד, ואם היו נמנעים בהצבעה – גם את קולות הנמנעים אם דרש זאת אחד מהם. {{ח:תת|(ב)}} אם תוצאות ההצבעה אינן ברורות ליושב ראש, או שערער אחד מחברי המועצה עליהן, ימנה היושב ראש מבין חברי המועצה מוני קולות ויטיל עליהם את מנין הקולות בהצבעה חוזרת. {{ח:סעיף*|50|דיון חוזר בהחלטה|עוגן=תוספת 3 פרט 50}} {{ח:ת}} בכפוף {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 13|לסעיף 13 לחוק הבחירה}}, לא תועמד לדיון ולהצבעה הצעה לביטול החלטה, או הצעה לדיון בהצעה שנדחתה, אלא לאחר שעברו שלושה חדשים ממועד ההחלטה או ממועד דחיית ההצעה, לפי הענין, אלא לפי דרישת ראש המועצה או 40% לפחות מחברי המועצה, חתומה בידיהם. {{ח:סעיף*|51|משך זמן ישיבה ונעילתה|עוגן=תוספת 3 פרט 51}} {{ח:ת}} ישיבת המועצה לא תינעל לפני תום שלוש שעות משעת הפתיחה אלא אם נסתיימו הדיונים וההצבעות בכל הסעיפים שעל סדר היום או שהסכימו לנעילה כל חברי המועצה הנוכחים בישיבה אותה שעה; ישיבת המועצה לא תימשך יותר מארבע שעות, אלא בהסכמת שלושה רבעים מחברי המועצה הנוכחים. {{ח:סעיף*|52|המשך ישיבה במועד אחר|עוגן=תוספת 3 פרט 52}} {{ח:ת}} לא נסתיימו דיוני הישיבה בכל הענינים שהיו על סדר היום, רשאי יושב ראש הישיבה, בהסכמת רוב חברי המועצה הנוכחים בישיבה, להזמין את חברי המועצה להמשך הישיבה ביום חול הבא לאחר הישיבה, שאינו ערב יום מנוחה; חברי המועצה שלא היו נוכחים בעת ההחלטה יוזמנו להמשך הדיונים על ידי הודעות בכתב שיימסרו להם כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 16|בסעיף 16}}. {{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 11|פרק אחד עשר: פרוטוקול}} {{ח:סעיף*|53|פרוטוקול וניהולו|תיקון: תשל״ז, תשע״ו|עוגן=תוספת 3 פרט 53}} {{ח:תת|(א)}} כל ישיבת מועצה תוקלט ויירשם בה פרוטוקול; מזכיר המועצה יהיה אחראי לניהולו התקין. {{ח:תת|(ב)}} בפרוטוקול יצויינו – {{ח:תתת|(1)}} מועד הישיבה ומקום קיומה; {{ח:תתת|(2)}} שמות חברי המועצה הנוכחים בישיבה, בציון אלה שנכחו בפתיחה; {{ח:תתת|(3)}} שאילתות ותשובות עליהן; {{ח:תתת|(4)}} סדר היום וכל שינוי בו; {{ח:תתת|(5)}} שמות המשתתפים בויכוח בכל סעיף; {{ח:תתת|(6)}} ההצעות והנמקתן; {{ח:תתת|(7)}} ההחלטות ותוצאות ההצבעה, ולפי דרישת חבר המועצה – ציון שמות המצביעים ואופן הצבעתם; {{ח:תתת|(8)}} הודעות. {{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לקבוע שנוסף על הדברים האמורים בסעיף קטן (ב) יירשם פרוטוקול מלא מכל הדברים שייאמרו בישיבות המועצה, אם דרך כלל ואם לישיבה מסויימת. {{ח:סעיף*|54|אישור הפרוטוקול|עוגן=תוספת 3 פרט 54}} {{ח:ת}} יושב ראש הישיבה, ומזכיר המועצה או מי שהוא הסמיך, יאשרו את הפרוטוקול בחתימת ידם; העתק ממנו יימסר לכל אחד מחברי המועצה לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הישיבה מן המנין הקרובה, זולת אם נמנע הדבר בגלל סיבות שליושב ראש הישיבה או למזכיר המועצה לא היתה שליטה עליהן, ובמקרה כזה יימסר הפרוטוקול במועד המוקדם האפשרי. {{ח:סעיף*|55|בקשה לתיקון הפרוטוקול|עוגן=תוספת 3 פרט 55}} {{ח:תת|(א)}} חבר המועצה רשאי להגיש בכתב למזכיר המועצה בקשה לתיקון הפרוטוקול. {{ח:תת|(ב)}} לא הוגשה שום בקשה כאמור עד לפתיחת הישיבה מן המנין שלאחר מסירת העתקי הפרוטוקול, רואים אותו כמאושר. {{ח:סעיף*|56|דיון בהצעה לתיקון הפרוטוקול|עוגן=תוספת 3 פרט 56}} {{ח:ת}} הגיש חבר המועצה הצעה לתיקון הפרוטוקול, יקרא אותה מזכיר המועצה בישיבה מיד עם פתיחתה, ובאין הסכמה לתיקון המוצע יוכרע הדבר בהצבעה. {{ח:סעיף*|57|תיקון הפרוטוקול של ישיבה סגורה|עוגן=תוספת 3 פרט 57}} {{ח:ת}} תיקון פרוטוקול של ישיבה סגורה יידון בישיבה סגורה. {{ח:סעיף*|58|שמירת הפרוטוקול|עוגן=תוספת 3 פרט 58}} {{ח:ת}} פרוטוקול של ישיבות המועצה יהיה שמור במשרדיה בידי מזכיר המועצה. {{ח:סעיף*|59|עיון בפרוטוקול|עוגן=תוספת 3 פרט 59}} {{ח:תת|(א)}} פרוטוקול של ישיבה בדלתיים פתוחות יהיה פתוח לעיון בשעות העבודה הרגילות של המועצה המקומית לכל בעל נכס או מחזיקו בתחום המועצה המקומית, לכל אדם שמקום מגוריו הקבוע, לפי הרשום במרשם האוכלוסין, הוא בתחום המועצה המקומית, ולכל אדם אחר שיש לו ענין בכך. {{ח:תת|(ב)}} פרוטוקול של ישיבה סגורה לא יהיה פתוח לעיון, אך רשאית המועצה להתיר את העיון בו, את הפצתו או העתקתו, בסייגים או בלעדיהם. {{ח:תת|(ג)}} שר הפנים או מי שהוא מינה לכך רשאי לעיין בכל פרוטוקול של ישיבות המועצה. {{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 12|פרק שנים עשר: דיונים מיוחדים}} {{ח:סעיף*|60|דינים וחשבונות, הצעות תקציב והיטלי ארנונות|תיקון: תשל״ז, תשנ״ז־3|עוגן=תוספת 3 פרט 60}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה יקבע מועד לדיון מיוחד בדו״ח השנתי שהגיש הגזבר בדו״ח הביקורת של משרד הפנים על המועצה ובדו״ח מבקר המדינה, שיהיה לכל המאוחר חודש לאחר הגשתם. {{ח:תת|(א1)}} ראש המועצה יקבע מועד לדיון מיוחד בדו״ח השנתי שהגיש מבקר המועצה; הדיון בדו״ח מבקר המועצה יהיה באופן ובמועדים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 145ו|בסעיף 145ו לצו}}. {{ח:תת|(ב)}} ראש המועצה יקבע מועד לדיון מיוחד בהצעת התקציב ובהיטל הארנונות, שיתקיים בישיבה שלא מן המנין. {{ח:תת|(ג)}} ראש המועצה יגיש למועצה לפחות פעם בשנה דין וחשבון על המצב בכל תאגיד שהמועצה המקומית משתתפת בו, ולפי דרישה של חבר המועצה יקויים דיון בדו״ח זה. {{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|סעיף 5(א) ו־(ג)}} לענין ימי השבוע יחולו גם על דיונים לפי סעיף זה. {{ח:סעיף*|61|ישיבות בענינים מיוחדים|עוגן=תוספת 3 פרט 61}} {{ח:תת|(א)}} בישיבות בענינים המיוחדים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 60|בסעיף 60}} יפתח היושב ראש, או מי שהוא יורה, בדברי ההסבר, ובכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 51|בסעיף 51}} תקבע המועצה בעצמה את משך הזמן שיוקדש לויכוח; אולם שליש מחברי המועצה רשאי לדרוש שהזמן שיוקדש לדיון בהצעת התקציב לא יפחת משש שעות. {{ח:תת|(ב)}} בישיבה הראשונה בענין המיוחד כאמור לא יידון כל דבר אחר. {{ח:סעיף*|62|הגדרת מזכיר|עוגן=תוספת 3 פרט 62}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 3|בתקנון זה}}, ”מזכיר“ – לרבות מי שממלא תפקיד זה בפועל. {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשכ״ב, תשל״ח, תשמ״ט־3}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 192|סעיף 192}})}}}} {{ח:קטע3||הוראות בדבר מכרזים וקבלת הצעות}} {{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: תשע״א|עוגן=תוספת 4 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה“ – ועדת המכרזים של המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש הועדה“ – חבר מועצה שהמועצה בחרה בו ליושב ראש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – 115.5 נקודות (ממוצע 1987: 100); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה“ – מועצת המועצה המקומית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר תושבים“ – מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין, המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}, התגוררו בתחום המועצה המקומית ביום הראשון לשנת הכספים שבה נערכה ההתקשרות. {{ח:סעיף*|2|הצמדה למדד|עוגן=תוספת 4 פרט 2}} {{ח:תת|(א)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 3|בסעיפים 3(3)}} {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 8|ו־8}} יתואמו ב־16 בכל חודש (להלן – יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי. {{ח:תת|(ב)}} סכום מתואם כאמור בסעיף קטן (א), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 100 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|3|פטורים|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ו, תשנ״ט־2, תשע״א, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ח, תשע״ח־2, תש״ף, תש״ף־3, תש״ף־4, תשפ״א|עוגן=תוספת 4 פרט 3}} {{ח:ת}} מועצה מקומית רשאית להתקשר בחוזה ללא מכרז אם החוזה הוא מסוג חוזים אלה: {{ח:תת|(1)}} חוזה להעברת מקרקעין לרשות המועצה המקומית; {{ח:תת|(2)}} חוזה להעברת מקרקעין של המועצה המקומית שלפיו – {{ח:תתת|(א)}} המקרקעין מועברים למדינה, לשירות התעסוקה, לרשות מקומית או לאיגוד ערים; {{ח:תתת|(ב)}} המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לרשות הדואר למטרת הקמת בית דואר, בית מיון לדואר או מרכז לחלוקת דואר; {{ח:תתת|(ג)}} המקרקעין מועברים לחברת חשמל, לשם הקמת מיתקן חשמל הדרוש, לדעת המועצה, כדי להבטיח אספקת חשמל למועצה המקומית, בתנאי שהשטח המועבר לא יעלה על 100 מ״ר לכל מיתקן, וכי הקמת המיתקן תואמת את התכניות החלות על המקום לפי דיני התכנון והבניה; {{ח:תתת|(ד)}} המקרקעין מועברים למוסד ציבורי למטרות חינוך, תרבות, מדע, דת, צדקה, סעד, בריאות או ספורט, והם מיועדים לאחת מהמטרות האמורות; {{ח:תתת|(ה)}} המקרקעין מועברים לאדם שהתחייב לפתח אותם תוך זמן שקבעה המועצה המקומית, ובהתאם לתכנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, החלה עליהם, אם ביקשה המועצה לגביהם, ברוב חבריה, לשחררה מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את בקשת המועצה המקומית לאחר שנוכח, כי בנסיבות הענין עריכת המכרז לא תביא תועלת, לרבות תועלת כספית; {{ח:תתת|(ו)}} העברת המקרקעין דרושה לביצוע השלמה, חלוקה, איחוד, הפרדה או חלוקה מחדש של מקרקעין, הכרוכים בביצוע תכנית שנתאשרה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}; {{ח:תתת|(ז)}} המקרקעין מיועדים לשמש פיצוי בקשר להפקעת מקרקעין על ידי המועצה המקומית, או בקשר לפינוי מקרקעין על פי דרישת המועצה המקומית; {{ח:תתת|(ח)}} המקרקעין מועברים במסגרת חליפין של מקרקעין; {{ח:תתת|(ט)}} המקרקעין הם דירות המועברות בדרך של שכירות לצורך מגורים; {{ח:תתת|(י)}} המקרקעין הם דירות מגורים או בתי עסק המועברים למחזיק בהם או ליורשיו, מכוח שכירותם במשך 10 שנים לפחות, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שערך שמאי מקרקעין; {{ח:תתת|(יא)}} המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לצורך שיקומו של נכה או של נזקק כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958}}, או הם מועברים לאדם שפונה, על פי החלטת רשות מוסמכת, ממבנה שהחזיק בו; {{ח:תתת|(יב)}} המקרקעין הם דירות למגורים המועברות לחברה שכל מניותיה נמצאות בידי המועצה המקומית, אם המועצה החליטה ברוב חבריה לשחרר את המועצה המקומית מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את ההחלטה; {{ח:תתת|(יג)}} המקרקעין הם דירת מגורים למי שהעתיק את מגוריו לתחום המועצה המקומית לפי בקשתה, ומחזיק בהם למעלה מעשר שנים, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שערך שמאי מקרקעין; {{ח:תתת|(יד)}} המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לתאגיד שהמועצה המקומית התקשרה עמו לצורך ביצוע מיזם לפי סעיף 3(13) ולמשך תקופת ההתקשרות; {{ח:תתת|(טו)}} המקרקעין מועברים למי שהוא בעל זכויות במקרקעין משותפים אשר בהם למועצה המקומית פחות ממחצית הזכויות, במחיר שיקבע שמאי מקרקעין, ובתנאי שאין אפשרות לחלוקה בפועל של המקרקעין על פי תכנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}} ובלבד שוועדה, שחבריה הם המנהל הכללי של המועצה, ובאין מנהל כללי – מזכיר המועצה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה והיועץ המשפטי למועצה, שוכנעה שהדבר מוצדק וסביר בנסיבות העניין לאחר שבחנה את האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז; החלטות הוועדה לפי פסקת משנה זו ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של המועצה המקומית בתוך חמישה ימי עבודה ממועד קבלת ההחלטה. {{ח:תת|(3)}} חוזה להעברת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 15,000 שקלים חדשים ובמועצה מקומית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף – חוזה להעברת טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 30,400 שקלים חדשים; {{ח:תת|(4)}} חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה הנערך עם הספק היחיד בארץ לאותם טובין, או עם המומחה היחיד בארץ לביצוע אותה העבודה, אם המומחה שהוועדה מינתה לענין זה קבע, בכתב, באישור הוועדה, כי אכן אותו ספק או מומחה הוא היחיד בארץ; {{ח:תת|(5)}} חוזה לביצוע עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית; {{ח:תת|(6)}} חוזה להזמנה דחופה של טובין או לביצוע עבודה דחופה שהמועצה המקומית מתקשרת בו להצלת נפש או רכוש; {{ח:תת|(7)|(א)}} חוזה הבא להגדיל את הוצאות המועצה המקומית, בפרט מפרטי חוזה קיים, ובלבד ששיעור הגדלת ההוצאות לא יעלה על 50% מההוצאות לגבי אותו פרט על פי החוזה הקיים; {{ח:תתת|(ב)}} חוזה הבא להגדיל את הוצאות המועצה המקומית על ידי הוספת פרטים לחוזה קיים, ובלבד ששיעור הגדלת ההוצאות בשל הוספה זו לא יעלה על 25% מכלל הוצאות המועצה המקומית על פי החוזה הקיים או על 50% אם המועצה קבעה שעריכת המכרז לא תביא תועלת; {{ח:תת|(8)}} חוזה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים, או יחסי אמון מיוחדים, כגון: עבודות תכנון, פיקוח, מדידה, שמאות, ייעוץ ועבודות כיוצא באלה; {{ח:תת|(9)}} חוזה לאחזקה והפעלה של מיתקני ביוב על ידי תאגיד, במקרה שהתמורה לעבודות היא מסירת הקולחין, ובלבד שנציב המים אישר את מסירת הקולחין; {{ח:תת|(10)}} התקשרות עם תאגיד ממשלתי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים#סעיף 3|בתקנה 3(5) לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}} (להלן – התאגיד), באישור שר הפנים, ובלבד שנתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} התאגיד מהווה על פי מסמכי היסוד שלו ועל פי החלטת הממשלה או על פי החוק שהקימו, זרוע לביצוע מטלות ישירות ומוגדרות של הממשלה וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלות אלה; או – התאגיד מבצע מטלה או שירות שהוטלו עליו לפי דין, או מספק שירות או מצרך חיוניים לציבור, וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלה או שירות אלה; {{ח:תתת|(ב)}} שמונים וחמישה אחוזים או יותר מעובדי התאגיד זכאים על פי כל דין לגמלה או לתגמול בשל נכות, או לקצבת זקנה מן המוסד לביטוח לאומי, וההתקשרות היא לרכישת שירותים או לביצוע עבודה; {{ח:תת|(11)}} חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה שהשר התיר לערוך ללא מכרז; {{ח:תת|(12)}} התקשרות עם המדינה; {{ח:תת|(13)}} התקשרות עם תאגיד המוכר כמוסד ללא כוונת רווח, לרכישת שירותים או לביצוע עבודה לצורך ביצוע מיזם אשר יפעל ללא כוונת רווח למטרה של חינוך, תרבות, רווחה או ספורט בתחומה של המועצה המקומית, ובלבד שהמועצה המקומית מחזיקה 40% לפחות מהונו של התאגיד האמור או מכוח ההצבעה בו או בכוח למנות 40% לפחות מחברי הגוף המנהל שלו, וכן התקיימו תנאים אלה: {{ח:תתת|(א)}} התאגיד תורם ממקורותיו מחצית לפחות מעלות ביצוע המיזם; {{ח:תתת|(ב)}} עשרים אחוזים לפחות מתרומת התאגיד לעלות ביצוע המיזם הם ממקורות שאינם מתקציב המדינה; {{ח:תתת|(ג)}} התקשרויות של התאגיד עם צדדים נוספים, אשר נובעות מההתקשרות עם המועצה המקומית, ייעשו במכרז בהתאם לדין החל על המועצה המקומית, בשינויים המחויבים; {{ח:תתת|(ד)}} המועצה תאשר מדי שנה בשנה את תכנית העבודה לביצוע המיזם; {{ח:תתת|(ה)}} שר הפנים אישר למועצה המקומית לייסד את התאגיד בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 146א|בסעיף 146א לצו זה}}; {{ח:תתת|(ו)}} לתאגיד יש אישור תקף אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} אישור בדבר ניהול תקין תקף מן הרשם המוסמך לעניין על פי דין; {{ח:תתתת|(2)}} אישור תקף בדבר הגשת מסמכים מהרשם המוסמך לעניין על פי דין, ובלבד שטרם חלפו שנתיים מרישום התאגיד והתאגיד מגיש למועצה, מדי שלושה חודשים, דיווח מפורט בכתב על מצבו הכספי, לרבות פירוט הוצאותיו והכנסותיו, וכן דיווח מפורט בכתב על פעולותיו וניהולו; {{ח:תת|(14)}} חוזה עם הסוכנות היהודית לארץ ישראל או עם תאגיד העוסק מטעמה, או בשיתוף עמה בהקצאת כספי מגבית, והחוזה נועד לאפשר ניצול כספי מגבית למען שיקום שכונות מצוקה או למען קידום חברתי של תושבי העיר; {{ח:תת|(15)}} התקשרות לרכישת שירותי ניהול ופיקוח עם חברה שבעלי המניות שלה הם רוב הרשויות המקומיות, ובלבד שיתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(א)}} השר אישר את שיעור התמורה שבהסכם; {{ח:תתת|(ב)}} ועדה, שחבריה הם המנהל הכללי, ובאין מנהל כללי – מזכיר המועצה המקומית, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה המקומית והיועץ המשפטי למועצה המקומית, שוכנעה, לאחר בחינת האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז, כי ההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות, וכי היא מיטיבה עם המועצה המקומית, וזאת בשים לב לעקרונות השוויון וההגינות; {{ח:תתת|(ג)}} החברה התחייבה כי התקשרויותיה עם צדדים נוספים שנובעות מההתקשרות עם המועצה המקומית, ייעשו לפי דיני המכרזים החלים על המועצה המקומית, בשינויים המחויבים; {{ח:תת}} החלטות הוועדה לפי פסקת משנה (ב) ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של המועצה המקומית שבעה ימי עבודה לפחות לפני כריתת החוזה, לרבות האפשרות לפנות לוועדה בנושא, והתקופה שבה ניתן לפנות כאמור, אלא אם כן החליטה הוועדה אחרת בהחלטה מנומקת מטעמים של דחיפות; הסכם שנערך לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של המועצה המקומית לא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום כריתתו; {{ח:תת|(16)}} התקשרות עם רשות מקומית אחרת לקבלת שירותים מהסוג שניתן על ידה במסגרת סמכויותיה ותפקידיה לפי כל דין, לצורך מילוי סמכויות המועצה המקומית ותפקידיה לפי כל דין, לאחר שהמועצה המקומית שוכנעה שההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות והיא מיטיבה עמה; {{ח:תת|(17)}} {{ח:הערה|(פקעה).}} {{ח:סעיף*|4|הצעה שלא נדונה בוועדה|עוגן=תוספת 4 פרט 4}} {{ח:ת}} בחוזה הטעון מכרז לא ידונו המועצה או ראש המועצה בהצעת מחירים שלא נדונה קודם לכן בועדה על פי {{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת זו}}. {{ח:סעיף*|5|פיצול חוזים|עוגן=תוספת 4 פרט 5}} {{ח:ת}} עמדה מועצה מקומית להתקשר בזמן אחד במספר חוזים להזמנת אותם טובין, או לביצוע עבודות המהוות למעשה עבודה שלמה אחת, יראו את כל אותם חוזים כאילו היו – לענין {{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת זו}} – חוזה אחד. {{ח:סעיף*|6|שמירת סודיות|עוגן=תוספת 4 פרט 6}} {{ח:ת}} לא ימסור אדם שום ידיעה שהגיעה לידו בתוקף תפקידו בענין מכרז העומד להתפרסם או שפורסם, או בענין מהלך הדיונים בוועדה והחלטתה, אלא לאדם שהוסמך כדין לקבל אותה ידיעה, ובדרך שנקבעה {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}}. {{ח:סעיף*|7|פנקס המכרזים|עוגן=תוספת 4 פרט 7}} {{ח:תת|(א)}} כל מכרז יסומן במספר סידורי ויירשם בפנקס שיוחזק במקום שהורה יושב ראש הועדה. {{ח:תת|(ב)}} כל אדם רשאי לעיין בפנקס בשעות המיועדות לקבלת קהל במשרדי המועצה המקומית. {{ח:סעיף*|8|מכרז זוטא|תיקון: תשע״א|עוגן=תוספת 4 פרט 8}} {{ח:תת|(א)}} מועצה מקומית רשאית להתקשר בחוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה, שערכו עולה על 15,000 שקלים חדשים, אולם אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, על פי מכרז שאינו פומבי (להלן – מכרז זוטא). {{ח:תת|(א1)}} מועצה מקומית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף רשאית להתקשר בחוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה, שערכו עולה על 30,400 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 148,500 שקלים חדשים, על פי מכרז זוטא. {{ח:תת|(ב)}} הועדה תנהל רשימה של ספקים וקבלנים, אשר רשאים להשתתף במכרז זוטא, ותקבע את אמות המידה שלפיהן יפנו אל הספקים והקבלנים האמורים; הרשימה תהיה פתוחה לעיון הציבור; כל ספק או קבלן רשאי לבקש לצרפו לרשימה האמורה והועדה תדון בבקשתו; החליטה הועדה שלא לצרף קבלן או ספק כאמור לרשימה, או החליטה למחוק ספק או קבלן מהרשימה, תנמק את החלטתה; לא תחליט הועדה אלא לאחר שאיפשרה לאותו ספק או קבלן להביא את טענותיו בפניה. {{ח:תת|(ג)}} הועדה תמציא אחת לשנה למועצה ולמבקר המועצה את רשימת הספקים והקבלנים כאמור, וכן פירוט הספקים והקבלנים שראש המועצה פנה אליהם לפי תקנה זו במכרזי זוטא; הפירוט האמור יהיה פתוח לעיון הספקים והקבלנים הכלולים בו. {{ח:תת|(ד)}} הודעה על מכרז זוטא לספקים או קבלנים הכלולים ברשימה תיעשה על ידי משלוח הודעה בדואר רשום עם אישור מסירה, או על ידי מסירה לידי הנמען בידי מזכיר המועצה או מי שהוא הסמיך לענין זה, לפי הפירוט להלן: {{ח:תתת|(1)}} אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 15,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 37,500 שקלים חדשים, ובמועצה מקומית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף, אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 30,400 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 74,200 שקלים חדשים – לארבעה ספקים או קבלנים לפחות הכלולים ברשימה; {{ח:תתת|(2)}} אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 37,500 שקלים חדשים ואינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, ובמועצה מקומית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף, אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 74,200 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 148,500 שקלים חדשים – לששה ספקים או קבלנים לפחות הכלולים ברשימה. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2) לסעיף קטן (ד), רשאי ראש המועצה לשלוח את ההודעה לשני ספקים או קבלנים לפחות, אם מקום עסקם נמצא בחוץ לארץ, ואין ספקים או קבלנים אחרים בארץ לטובין או לעבודה הנדרשים. {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ד) ו־(ה), יהיה רשאי להשתתף במכרז זוטא כל ספק או קבלן הכלול ברשימה לסוג החוזה המוצע, אם ביקש זאת והגיש את מסמכי המכרז תוך המועד שנקבע להגשת הצעות. {{ח:סעיף*|9|מכרז פומבי|עוגן=תוספת 4 פרט 9}} {{ח:תת|(א)}} רצתה מועצה מקומית להתקשר בחוזה הטעון מכרז פומבי, יפרסם ראש המועצה הודעה על כך ובה יפורטו: {{ח:תתת|(1)}} תיאור נושא החוזה המוצע; {{ח:תתת|(2)}} המקום והמועד האחרון להגשת מסמכי המכרז; {{ח:תתת|(3)}} המקום לקבלת פרטים נוספים וטפסי מסמכי המכרז. {{ח:תת|(ב)}} הודעה על מכרז פומבי תיעשה על ידי פרסומה בשני עתונים יומיים לפחות הנדפסים בישראל, שאחד מהם לפחות הוא בשפה העברית. {{ח:תת|(ג)}} פרסם ראש המועצה הודעה על מכרז פומבי, רשאי הוא גם לפרסמה ברבים בחוץ לארץ, או לשלוח את ההודעה לספקים או לקבלנים שמקום עסקם נמצא בחוץ לארץ, ובלבד שישלח את ההודעה לפחות לשני ספקים או קבלנים כאמור. {{ח:סעיף*|10|מסמכי המכרז|עוגן=תוספת 4 פרט 10}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה או מי שהוא הסמיך לכך, ימציא לכל אדם המבקש להשתתף במכרז פומבי או במכרז זוטא, על פי בקשתו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 8|בסעיף 8(ו)}}, ולכל אדם שראש המועצה פנה אליו בהודעה על מכרז זוטא, את מסמכי המכרז המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} תנאי המכרז, לרבות תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז; {{ח:תתת|(2)}} נוסח ”מסמך הצעת המשתתף במכרז“; {{ח:תתת|(3)}} נוסח של החוזה המוצע; {{ח:תתת|(4)}} לוח זמנים ותנאי תשלום; {{ח:תתת|(5)}} התכנית והמפרטים הנוגעים לביצוע החוזה; {{ח:תתת|(6)}} כתבי כמויות, טפסי הצעת מחירים; {{ח:תתת|(7)}} רשימת החמרים וכמויותיהם, ציוד העזר והמכונות שהמועצה תספק לצורך ביצוע העבודה נושא החוזה, ותנאי מסירתם; {{ח:תתת|(8)}} נוסחי הערבויות הבנקאיות הנדרשות, גובה הערבות ומשך הערבות; {{ח:תתת|(9)}} מעטפה הנושאת את מספר המכרז לשם הגשת מסמכי מכרז (להלן – מעטפת המכרז); {{ח:תתת|(10)}} כל מידע או מסמך אחרים שראש המועצה ימצא לנכון למסור או לדרוש, לרבות בדבר כושרו, נסיונו ויכולתו של המציע. {{ח:תת|(ב)}} המצאת מסמכי מכרז פומבי תהא תמורת תשלום כפי שקבעה המועצה המקומית דרך כלל, לסוג של מכרזים או למכרז פלוני. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש המועצה להחליט שלא להמציא את המסמכים המפורטים בפסקאות (3) ו־(5) של סעיף קטן (א), אלא להציגם לעיון במקום שיקבע; החליט ראש המועצה כאמור, יצרף למסמכי המכרז הודעה על המקום והמועד לעיון במסמכים. {{ח:תת|(ד)}} תינתן הזדמנות סבירה ושווה לכל אדם לעיין במסמכי המכרז, כפי שפורטו בסעיף קטן (א), לבקר בנכס ולקבל הסברים לגביהם. {{ח:תת|(ה)}} כל אדם שעיין במסמכי המכרז, שקיבל מסמכי מכרז או שביקר בנכס, יאשר זאת בכתב. {{ח:סעיף*|11|אומדן|עוגן=תוספת 4 פרט 11}} {{ח:תת|(א)}} לפני תום המועד להגשת ההצעות יפקיד יושב ראש הועדה או מי שהוא הסמיך בתיבת המכרזים האמורה {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 14|בסעיף 14(א)}}, אומדן מפורט של ההוצאות או ההכנסות הכרוכות בחוזה המוצע. {{ח:תת|(ב)}} היה נושא המכרז חוזה להעברת מקרקעין, יפקיד יושב ראש הועדה או מי שהוא הסמיך בתיבת המכרזים שומת מקרקעין שנערכה בידי שמאי מקרקעין. {{ח:תת|(ג)}} האומדן או שומת המקרקעין (להלן – האומדן), יופקדו בתיבת המכרזים לפני תום המועד להגשת מסמכי המכרז. {{ח:סעיף*|12|המועד האחרון להגשת מסמכי המכרז|עוגן=תוספת 4 פרט 12}} {{ח:ת}} המועד להגשת מסמכי המכרז ייקבע בהתחשב בנושא החוזה המוצע ותנאיו; המועד יהיה לא מוקדם משבעה ימים ולא מאוחר מ־90 ימים מיום פרסום ההודעה, אולם רשאי יושב ראש ועדת המכרזים לקבוע מועד אחרון להגשת מסמכי המכרז מאוחר מ־90 ימים מיום הפרסום האמור. {{ח:סעיף*|13|הגשת מסמכי המכרז|עוגן=תוספת 4 פרט 13}} {{ח:תת|(א)}} המעונין להשתתף במכרז יגיש למועצה המקומית את מסמכי המכרז כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 10|בסעיף 10(א)}}, וכן כל מסמך שידרוש ראש המועצה, כגון אישור פקיד השומה או רואה חשבון בגין ניהול ספרים כחוק, אישור רישום בפנקס הקבלנים וכיוצא באלה; נדרשו מסמכים כאמור – יהפכו חלק בלתי נפרד ממסמכי המכרז. {{ח:תת|(ב)}} מסמכי המכרז ייחתמו בידי המציע ויוגשו על גבי הטפסים שהומצאו בתוך מעטפת המכרז, כשהיא סגורה היטב, בדרך ובמועד שנקבעו בתנאי המכרז; המסמכים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 10|בסעיף 10(א)(2) ו־(6)}} יוגשו בשני עותקים. {{ח:סעיף*|14|קבלת המסמכים במועצה|עוגן=תוספת 4 פרט 14}} {{ח:תת|(א)}} עובד המועצה המקומית שראש המועצה מינה לכך יכניס כל מעטפת מכרז שנתקבלה במועצה המקומית לפני תום המועד להגשת מסמכי המכרז לתוך תיבה מיוחדת נעולה בשני מנעולים, שמפתחותיהם נשמרים בידי שני אנשים שראש המועצה הסמיך אותם לכך (להלן – תיבת המכרזים). {{ח:תת|(ב)}} מעטפת מכרז שנתקבלה במועצה המקומית אחרי תום המועד להגשת מסמכי המכרז, לא תוכנס לתיבת המכרזים ותוחזר לשולח, מבלי לפתוח אותה ובלי לגלות את תכנה, זולת לצורך בירור שמו ומענו של השולח. {{ח:תת|(ג)}} מעטפת המכרז שנמסרה למשלוח בדואר רשום יראו אותה כאילו נתקבלה במועצה המקומית במועד מסירתה כאמור, וחותמת הדואר תשמש ראיה לכך. {{ח:תת|(ד)}} מעטפת המכרז שנשלחה מחוץ לארץ, יראו אותה, על אף האמור בסעיף קטן (ג), כאילו נתקבלה במועצה המקומית במועד שבו הגיעה לדואר בישראל וחותמת הדואר תשמש ראיה לכך. {{ח:תת|(ה)}} מעטפת מכרז שנמסרה בידי מגיש מסמכי המכרז (להלן – מסירה ידנית), תימסר לעובד המועצה המקומית כאמור בסעיף 14(א), ויראו אותה כאילו נתקבלה במועד הרשום באישור קבלתה. {{ח:סעיף*|15|פתיחת תיבת המכרזים|עוגן=תוספת 4 פרט 15}} {{ח:תת|(א)}} לא לפני 7 ימים לאחר תום המועד להגשת מסמכי המכרז במקרה של משלוח בדואר, ולא יאוחר מ־14 ימים מתום אותו מועד, תיפתח תיבת המכרזים בידי האנשים שהוסמכו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 14|בסעיף 14(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} נקבע בתנאי המכרז כי מסירה תהא במסירה ידנית בלבד, תיפתח תיבת המכרזים החל מתום המועד שנקבע להגשת מסמכי המכרז לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 12|סעיף 12}} ולא מאוחר מ־14 ימים מהמועד שנקבע כאמור. {{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הועדה יפרסם הודעה על המקום והמועד בו תיפתח תיבת המכרזים לענין מכרז פלוני, ויציין בה, כי כל אדם רשאי להיות נוכח בעת פתיחת תיבת המכרזים וההצעות ורישום מסמכי המכרז; ההודעה תודבק בכניסה לבנין הראשי של המועצה, וכן בכניסה לבנין שבו תיפתח תיבת המכרזים, ותימסר לכל מעונין הפונה לשם קבלתה. {{ח:תת|(ד)}} תיבת המכרזים תיפתח רק אם יהיו נוכחים חבר הועדה שקבעה הועדה, וכן עובדי המועצה שראש המועצה הסמיך לכך כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 14|בסעיף 14(א)}}. {{ח:תת|(ה)}} כל אדם רשאי להיות נוכח בעת פתיחת תיבת המכרזים ורישום מסמכי המכרזים בפרוטוקול. {{ח:סעיף*|16|צורת ניהול הפרוטוקול|עוגן=תוספת 4 פרט 16}} {{ח:ת}} הפרוטוקול ינוהל בשני עותקים, שאחד מהם יימסר למשמורת לעובד המועצה המקומית שקבע לכך ראש המועצה. {{ח:סעיף*|17|רישום מסמכי מכרז|עוגן=תוספת 4 פרט 17}} {{ח:תת|(א)}} משנפתחה תיבת המכרזים יוצאו ממנה המעטפות והאומדן הנוגעים למכרז, שלגביו נקבע מועד פתיחת מסמכי המכרז באותו יום; כל מעטפה תסומן במספר סידורי, ומספרן הכולל של המעטפות יירשם בפרוטוקול. {{ח:תת|(ב)}} לאחר הסימון, כאמור בסעיף קטן (א), תיפתח כל מעטפה, וחבר הועדה יחתום בראשי תיבות על כל גליון או חוברת כרוכה שהוצאו מכל מעטפה, וכן יחתום על גבי האומדן. {{ח:תת|(ג)}} שמות המשתתפים במכרז, הסכום הכולל של כל אחד ממסמכי המכרז, מספר הגליונות שהוצאו מכל מעטפת מכרז והאומדן יירשמו בפרוטוקול, אולם לפני רישומם יכריז עליהם חבר הועדה שנקבע כאמור. {{ח:סעיף*|18|חוות דעת מומחה|עוגן=תוספת 4 פרט 18}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש הועדה ימסור, ללא דיחוי, העתק של כל מסמכי המכרז שהוצאו מתיבת המכרזים, לידי המומחה שקבעה הועדה דרך כלל לאותו סוג של חוזים שאליו משתייך החוזה המוצע במכרז לשם קבלת חוות דעתו (להלן – המומחה). {{ח:תת|(ב)}} לא נקבע מומחה, יכנס היושב ראש את הועדה והיא תחליט בדבר הצורך בהתייעצות במומחה ובדבר בחירתו. {{ח:תת|(ג)}} נתגלתה במסמכי המכרז, בעת הבדיקה בידי מומחה או בידי הועדה, טעות חשבונית, תתוקן הטעות בידי יושב ראש הועדה ועל דעת הועדה; התיקון יירשם בפרוטוקול; נתגלתה אי התאמה בין המחיר הכולל של מספר יחידות ובין המחיר של כל יחידה שצויין במסמכי המכרז, תתוקן אי ההתאמה בהסתמך על המחיר של כל יחידה. {{ח:סעיף*|18א|איסור ניהול משא ומתן|תיקון: תשנ״ז־2|עוגן=תוספת 4 פרט 18א}} {{ח:ת}} לא ינוהל משא ומתן עם משתתף במכרז בטרם נקבע הזוכה במכרז. {{ח:סעיף*|19|בירור פרטים|תיקון: תשנ״ז־2|עוגן=תוספת 4 פרט 19}} {{ח:תת|(א)}} מבלי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 18א|סעיף 18א}}, הועדה רשאית להזמין בעל הצעה, כדי לברר פרטים במסמכי המכרז שהגיש, וכן פרטים אחרים הדרושים לה לצורך כל החלטה בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 4|לתוספת זו}}. {{ח:תת|(ב)}} הבירור יעשה בידי הועדה או מי שהיא קבעה. {{ח:תת|(ג)}} פרטי הבירור יירשמו בפרוטוקול. {{ח:סעיף*|20|פסילת מסמכי מכרז|עוגן=תוספת 4 פרט 20}} {{ח:תת|(א)}} היה לועדה, אחרי עיון במסמכי המכרז, יסוד סביר לחשוב שכוונתו של בעל מסמכי המכרז היתה להוליך את הועדה שולל, על ידי שגיאות שנעשו במכוון, או על ידי תכסיסים בלתי הוגנים, רשאית היא – לאחר שנתנה לבעל מסמכי המכרז הזדמנות להביא טענותיו – להחליט שלא לדון עוד במסמכי המכרז שהגיש. {{ח:תת|(ב)}} נראה לועדה אחרי עיון במסמכי המכרז ולאחר שניתנה לבעל מסמכי מכרז הזדמנות להביא טענותיו, כי המוצע במסמכי המכרז מבוסס על הבנה מוטעית של נושא המכרז או על הנחות בלתי נכונות, או שהמחירים שצויינו בהם אינם סבירים, רשאית היא להחליט שלא לדון עוד במסמכי המכרז שהגיש. {{ח:תת|(ג)}} מסמכי מכרז שהוגשו שלא בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 4|לתוספת זו}} או שלא בהתאם לתנאי המכרז, או שצורפה להם הסתייגות עקרונית או שינוי יסודי – פסולים. {{ח:תת|(ד)}} נימוקי החלטת הועדה על פי תקנה זו יירשמו בפרוטוקול. {{ח:סעיף*|21|דיון במסמכי מכרז שנקבעו כהצעות|עוגן=תוספת 4 פרט 21}} {{ח:ת}} לאחר שהועדה סיימה את בדיקת כל מסמכי המכרז שהוגשו, ועיינה בחוות דעתו של מומחה ושל יועץ משפטי – אם ניתנו כאלה – ירשום יושב ראש הועדה את כל הסכומים המופיעים במסמכי המכרז שנותרו לדיון (להלן – ההצעות), ויקבע מתוכם את ההצעה הזולה ביותר, ולענין חוזה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 22|בסעיף 22(ד)}} – את ההצעה הגבוהה ביותר. {{ח:סעיף*|22|המלצות הוועדה|תיקון: תשע״ו־2|עוגן=תוספת 4 פרט 22}} {{ח:תת|(א)}} ועדת המכרזים תמליץ על מתן עדיפות לרכישת טובין מתוצרת הארץ, כל עוד מחיריהם אינם גבוהים ביותר מ־15% ממחיר הטובין המיובאים, ובתנאי שהטיב ויתר התנאים עונים על דרישות המזמין. {{ח:תת|(ב)}} בכפוף לאמור בצו זה, תמליץ הועדה על ההצעה הזולה ביותר, ובלבד שהמחירים המוצעים הם הוגנים וסבירים בהתחשב עם האומדן שנמסר כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 11|בסעיף 11}}. {{ח:תת|(ג)}} אם החליטה הועדה להמליץ על הצעה שאיננה הזולה ביותר, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה. {{ח:תת|(ד)}} היה נושא המכרז חוזה למכירת מקרקעין או טובין של המועצה המקומית, תמליץ הועדה על ההצעה הגבוהה ביותר, כל עוד אינה נמוכה באופן בלתי סביר מן הסכום שנקבע באומדן; אולם הועדה רשאית להמליץ על הצעה שאיננה הגבוהה ביותר אם נוכחה שהדבר הוא לתועלת הציבור; החליטה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה. {{ח:תת|(ה)}} הועדה רשאית, לאחר שנתנה לבעל ההצעה הזדמנות להביא טענותיו, שלא להמליץ על ההצעה הזולה ביותר בהתחשב בכשרו, נסיונו או יכולתו של בעל ההצעה לבצע את החוזה המוצע או לעמוד בתנאיו; החליטה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה; הוראה זו לא תחול על מכרז זוטא. {{ח:תת|(ה1)}} מצאה הוועדה כי על פי סעיף זה יש להמליץ באותה מידה על שתי הצעות, ואחת מן ההצעות היא של עסק בשליטת אישה, תמליץ הוועדה על ההצעה האמורה ובלבד שצורף לה, בעת הגשתה, אישור ותצהיר; לעניין זה, ”אישור“, ”אמצעי שליטה“, ”מחזיקה בשליטה“, ”נושא משרה“, ”עסק“, ”עסק בשליטת אישה“, ”קרוב“ ו”תצהיר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים#סעיף 2ב|בסעיף 2ב לחוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}. {{ח:תת|(ו)}} לא תמליץ הועדה דרך כלל, על הצעה, אם היתה זו ההצעה היחידה שהוגשה, או שנותרה יחידה לדיון בפני הועדה; המליצה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה. {{ח:תת|(ז)}} הועדה רשאית שלא להמליץ על כל הצעה שהיא, אך עליה לרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה. {{ח:תת|(ח)}} לא הוגשה כל הצעה למכרז או נדונה הצעה יחידה והועדה לא המליצה עליה או על הצעה כלשהי או שהמועצה החליטה שלא לאשר הצעה של ראש המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיף 123(ג) לצו זה}}, רשאית המועצה המקומית להתקשר בחוזה ללא מכרז, לאחר שהמועצה החליטה על כך ברוב חבריה, ולאחר שנוכחה שבנסיבות הענין עריכת מכרז לא תביא תועלת. {{ח:תת|(ט)}} לאחר קבלת החלטה סופית של הועדה רשאי כל משתתף במכרז לעיין בהחלטתה הסופית של הועדה, ובהצעת הזוכה במכרז. {{ח:סעיף*|23|ביטול מכרז|עוגן=תוספת 4 פרט 23}} {{ח:תת|(א)}} המועצה המקומית רשאית לבטל מכרז אם ועדת המכרזים החליטה על כך וראש המועצה אישר את החלטתה. {{ח:תת|(ב)}} אין לפרסם מכרז אחר כאשר אין בין המכרז שבוטל כאמור בסעיף קטן (א) ובין המכרז האחר שוני מהותי, זולת אם לדעת הועדה נשתנו הנסיבות שגרמו להחלטה על הביטול. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית המועצה המקומית לפרסם מכרז חדש אם לא הוגשה כל הצעה למכרז הנדון, או נדונה הצעה יחידה והוועדה לא המליצה עליה. {{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשכ״ב, תשנ״ט}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 185|סעיף 185}})}}}} {{ח:קטע3||{{ח:הערה|הוראות בדבר קניות ומחסנים}}}} {{ח:קטע3|תוספת 5 פרק א|פרק א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת 5 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת זו}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגזבר“ – גזבר המועצה או מי שהוא הסמיכו לכך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקטלוג האחיד“ – הגדרה אחידה לזיהוי טובין של המועצה שפרסם המנהל הכללי של משרד הפנים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מי ששר הפנים הסמיכו למנהל לענין {{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת זו}} או המנהל הכללי של משרד הפנים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת רכש ובלאי“ – ועדה שמינתה המועצה לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 5|סעיף 5}} לאשר ביצוע רכישות למועצה, רישומן וגריעתן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידה“ – יחידת רישום עצמאית כגון אגף, מחלקה, מוסד או כל מיתקן אחר של המועצה המחזיק במצאי, שרשם המצאי קבעו כיחידה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסן“ – מקום ריכוז, רישום, אחסון וניפוק מלאי של המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלאי“ – טובין המצויים במחסן של המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מחסן“ – עובד המועצה שמונה לנהל מלאי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל רכש ואספקה“ – מי שמונה בידי המועצה לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 5|סעיף 5}} לרכישת טובין, לאחסנתם, להספקתם, לשמירה עליהם ולקביעת רמת המלאי או מי שהוא הסמיכו לכך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר קטלוגי“ – מספר זיהוי של פריט טובין כפי שהוא מופיע בקטלוג האחיד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצאי“ – טובין בני קיימה שאינם מאוחסנים במחסן המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טובין“ – מיטלטלין שבבעלות המועצה או שנמסרו לה דרך שכירות, שאילה או רשיון לרבות כאלה שנתרמו או שנרכשו מכספי תרומה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקס“ – רשימה בספר המלאי והמצאי של המועצה, ערוכה לפי מספרים קטלוגיים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רבעון“ – פרק זמן של 3 חודשים שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר של אותה שנת כספים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכישה“ – לרבות שכירות ושאילה של טובין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רמת מלאי“ – כמות או שווי כספי של מלאי במחסן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשם מצאי“ – עובד המועצה שמונה לנהל רישום מצאי של טובין במועצה. {{ח:קטע3|תוספת 5 פרק ב|פרק ב׳: כללי}} {{ח:סעיף*|2|רכישת טובין וניהול מחסן|עוגן=תוספת 5 פרט 2}} {{ח:ת}} המועצה תסדיר את רכישותיה, תנהל את מחסניה ואת הטובין שלה בהתאם להוראות אלה. {{ח:סעיף*|3|ניהול פנקס|עוגן=תוספת 5 פרט 3}} {{ח:ת}} המועצה תנהל פנקס באחד מן האמצעים הנמצאים המפורטים להלן: {{ח:תת|(1)}} מערכת עיבוד נתונים אוטומטית מרכזית לניהול טובין שעליה יורה המנהל; {{ח:תת|(2)}} מערכת עיבוד נתונים אוטומטית נפרדת, ובלבד שהתקיימו תנאים אלה: {{ח:תתת|(א)}} מערכת עיבוד הנתונים מאפשרת מעקב אחר הרישום של החשבון הנגדי בהנהלת החשבונות של המועצה ואיתור התיעוד המתאים; {{ח:תתת|(ב)}} נתקבל דיווח על יתרות כספיות במתכונת שעליה הורה רואה החשבון של המועצה; {{ח:תתת|(ג)}} המערכת מאפשרת את העברת הדיווח למערכת עיבוד נתונים מרכזית באמצעים ממוכנים; {{ח:תתת|(ד)}} תכנון עיבוד הנתונים יהיה בהתאם להוראות כל דין ויאפשר בדיקה פנימית ובקרת נתונים; {{ח:תת|(3)}} לפי בקשת ראש המועצה – בדרך אחרת שעליה הורה רואה חשבון שהמנהל מינה לאותה מועצה ובאופן שהורה. {{ח:סעיף*|4|איסור מחיקה|עוגן=תוספת 5 פרט 4}} {{ח:תת|(א)}} כל הרישומים בטפסים המשמשים להסדר רכישות, ניהול מחסנים, רישום וניהול טובין לפי הוראות אלה ייעשו ללא מחיקות. {{ח:תת|(ב)}} תיקון רישום, כאמור בסעיף קטן (א), לא ייעשה בדרך של מחיקה, אלא בדרך של כתיבת הנתון החדש בשורה חדשה בציון שם מבצע התיקון, תאריך ביצועו והשורה שאותה מתקנים. {{ח:קטע3|תוספת 5 פרק ג|פרק ג׳: הסדר רכישות}} {{ח:סעיף*|5|מינויים|עוגן=תוספת 5 פרט 5}} {{ח:ת}} מועצת המועצה תמנה מנהל רכש ואספקה וועדת רכש ובלאי. {{ח:סעיף*|6|תכנון צריכה תקופתי|עוגן=תוספת 5 פרט 6}} {{ח:ת}} מנהל רכש ואספקה, בשיתוף עם מנהלי היחידות ומנהלי המחסנים ובתיאום עם הגזבר, יכין בכל רבעון, תחזית ותכנית צריכה, בהתאם לצורכי היחידות והמחסנים ובהתאם לתקציב המאושר של המועצה באותה שנה ולתזרים המזומנים שלה. {{ח:סעיף*|7|קביעת פריטים בתכנון|עוגן=תוספת 5 פרט 7}} {{ח:ת}} ועדת רכש ובלאי תקבע את הפריטים שייכללו בתכנון הצריכה התקופתי, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 6|בסעיף 6}} בעבור היחידות והמחסנים. {{ח:סעיף*|8|אישור ועדת רכש ובלאי|עוגן=תוספת 5 פרט 8}} {{ח:ת}} לא תבוצע רכישה אלא באישור מראש מאת ועדת רכש ובלאי שניתן באמצעות מנהל רכש ואספקה, ובכפוף להוראות כל דין. {{ח:סעיף*|9|רכישה ללא אישור הועדה|עוגן=תוספת 5 פרט 9}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 7|בסעיפים 7}} {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 8|ו־8}} רשאי מנהל רכש ואספקה לרכוש טובין ללא אישור מאת ועדת רכש ובלאי, אם לדעתו הרכישה הכרחית ודחופה, ובלבד שסכום הרכישה אינו עולה על הסכום המזערי הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 8|בסעיף 8(א) לתוספת הרביעית לצו}} ובהתאם לתקציב המאושר. {{ח:תת|(ב)}} לצורך מימון רכישות שוטפות רשאית ועדת רכש ובלאי לאשר למנהל רכש ואספקה סכום נמוך מהסכום המזערי האמור בסעיף קטן (א); לא אישרה הועדה סכום כאמור, יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 8|סעיף 8}}. {{ח:תת|(ג)}} מנהל רכש ואספקה ירכוש טובין כאמור בסעיף קטן (ב) ועל סמך הצעות מחיר שהגישו לו ספקי הטובין שאליהם פנה; הצעות כאמור יירשמו באופן השוואתי ויעמדו לעיון ועדת רכש ובלאי, לפי דרישתה. {{ח:תת|(ד)}} מנהל רכש ואספקה ידווח לועדת רכש ובלאי על רכישה שביצע בהתאם לסמכויותיו המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), לפי דרישתה. {{ח:סעיף*|10|חילוקי דעות|עוגן=תוספת 5 פרט 10}} {{ח:ת}} נתגלעו חילוקי דעות בין מנהל רכש ואספקה ובין ועדת רכש ובלאי, יכריע בהם ראש המועצה. {{ח:סעיף*|11|טופס הזמנה|עוגן=תוספת 5 פרט 11}} {{ח:תת|(א)}} רכישה תבוצע בטופס הזמנה שייחתם בידי מנהל רכש ואספקה והגזבר. {{ח:תת|(ב)}} טופס ההזמנה יכלול תיאור מלא של הטובין שהוזמנו ופרטים נוספים על אודותם, לרבות כמות, מחיר יחידה, תנאי תשלום, תנאי משלוח, אופן אריזה, מועדי אספקה ותקופת אחריות. {{ח:תת|(ג)}} טופסי הזמנות לרכישות יסומנו במספרים עוקבים. {{ח:קטע3|תוספת 5 פרק ד|פרק ד׳: ניהול מחסנים}} {{ח:סעיף*|12|מחסן|עוגן=תוספת 5 פרט 12}} {{ח:ת}} ראש המועצה רשאי, לאחר התייעצות עם מנהל רכש ואספקה, להחליט על הקמת מחסן, על הטובין שיאוחסנו בו ועל העברתו או חיסולו. {{ח:סעיף*|13|אחסנה|עוגן=תוספת 5 פרט 13}} {{ח:ת}} טובין הנרכשים בעבור המועצה המקומית ואינם מסופקים ישירות ליחידות הצורכות, יאוחסנו במחסן בלבד, ויירשמו בידי מנהל המחסן כמלאי. {{ח:סעיף*|14|הוצאת טובין ממחסן|עוגן=תוספת 5 פרט 14}} {{ח:ת}} לא יוצאו טובין ממחסן אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרק ד|פרק זה}}. {{ח:סעיף*|15|ניהול ואחזקת מחסן|עוגן=תוספת 5 פרט 15}} {{ח:תת|(א)}} מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם הגזבר, יקבע לגבי כל מחסן במועצה את סוגי הטובין שיאוחסנו בו ואת רמת המלאי של כל סוג כאמור. {{ח:תת|(ב)}} מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם הגזבר, יבדוק ויעדכן, לפחות אחת לשנה, את סוגי הטובין ורמות המלאי של הטובין בכל מחסן. {{ח:תת|(ג)}} מנהל רכש ואספקה יוודא שכמות הטובין שבמחסן תהיה בהתאם לרמת המלאי שנקבעה. {{ח:סעיף*|16|זיהוי טובין|עוגן=תוספת 5 פרט 16}} {{ח:ת}} מנהל המחסן או רשם המצאי, לפי הענין, יזהה את הטובין שבאחריותו ויגדירם לפי הקטלוג האחיד. {{ח:סעיף*|17|תו זיהוי|עוגן=תוספת 5 פרט 17}} {{ח:ת}} מנהל המחסן יציין, ליד מקום אחסונו של כל פריט במלאי, את מספרו הקטלוגי ואת תיאורו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 16|בסעיף 16}}. {{ח:סעיף*|18|אחסון לפי תעודה|עוגן=תוספת 5 פרט 18}} {{ח:ת}} טובין יאוחסנו במחסן לפי תעודת כניסה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 20|בסעיף 20}} בלבד. {{ח:סעיף*|19|התאמה לתעודת משלוח|עוגן=תוספת 5 פרט 19}} {{ח:ת}} כמות הטובין המתקבלים במחסן, טיבם ואריזתם, יתאימו להזמנה לרכישה ולחשבון או לתעודת המשלוח; התעורר ספק בזיהוי הטובין, ישותף מומחה הבקיא בבדיקת אותם טובין. {{ח:סעיף*|20|תעודת כניסה|עוגן=תוספת 5 פרט 20}} {{ח:תת|(א)}} תעודת כניסה תכלול פרטים בדבר ספק הטובין, מספר ההזמנה, מספר תעודת המשלוח, פרטי החשבונית, מספר קטלוגי, תיאור הטובין והכמות שנתקבלה בפועל. {{ח:תת|(ב)}} כל פריטי הטובין המתקבלים במחסן מספק אחד באותו משלוח, יירשמו בידי מנהל המחסן בתעודת כניסה נפרדת, שתישא מספר סידורי עוקב. {{ח:תת|(ג)}} מנהל המחסן ימלא את תעודת הכניסה במספר העותקים הדרוש בטופס שיועד לכך. {{ח:תת|(ד)}} סופק פריט בכמות קטנה מן הכמות המוזמנת או מן האמור בתעודת המשלוח או בחשבון, תירשם בתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח רק הכמות שנתקבלה בפועל. {{ח:תת|(ה)}} סופק פריט טובין בכמות גדולה מן הכמות המוזמנת או מן האמור בתעודת המשלוח או החשבון, תוחזר יתרת הכמות לספק ובתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח תירשם רק הכמות שהוזמנה בפועל. {{ח:תת|(ו)}} נתגלו נזק או השחתה או פגם בטובין שבמשלוח, כולם או חלקם, תירשם בתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח רק כמות הטובין התקינה שנתקבלה, והטובין שנשחתו או שניזוקו או הפגומים כאמור, לא יתקבלו ויוחזרו לספק בצירוף תעודת החזר ובציון סיבת ההחזר. {{ח:סעיף*|21|רישום טובין במחסן|עוגן=תוספת 5 פרט 21}} {{ח:תת|(א)}} מנהל המחסן ינהל רישום פנימי של פריטי הטובין ובו יפרט את תנועות הפריטים בתוך המחסן לפי סוגם וסיווגם בקטלוג האחיד. {{ח:תת|(ב)}} רישום הטובין כאמור בסעיף קטן (א) יעודכן באופן שוטף לפי תעודת הכניסה, תעודת הניפוק ותעודת ההחזר. {{ח:סעיף*|22|שמירת הטובין במחסן|עוגן=תוספת 5 פרט 22}} {{ח:תת|(א)}} טובין יאוחסנו במחסן בצורה המאפשרת את שמירתם ואת החזקתם המתאימה, היעילה, החסכונית והבטיחותית. {{ח:תת|(ב)}} טובין ירוכזו במחסן לפי הוראות כל דין לענין בטחון ובטיחות, לרבות הוראות בדבר אחסון חומרי נפץ, חומרים דליקים, חומרים רעילים וחומרים מסוכנים אחרים. {{ח:תת|(ג)}} מחסן יתוחזק, יאובטח ויצויד בפני גניבה, פריצה, שריפה, נזקי מים וחדירת עופות, מכרסמים, זוחלים ומזיקים אחרים. {{ח:תת|(ד)}} תנאי הבטיחות במחסן ייבדקו, אחת לשנה לפחות, בידי מהנדס בטיחות. {{ח:תת|(ה)}} מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם המרכז את הטיפול בנושא הביטוח במועצה, יוודא שקיים כיסוי ביטוחי מתאים לאובדן, לגניבה ולנזק אחר למלאי ולמצאי במסגרת פוליסת הביטוח של המועצה, זולת אם החליטה המועצה שלא לבטח טובין אלה. {{ח:תת|(ו)}} מנהל רכש ואספקה יקבע את צורת הדיווח לחברת הביטוח ולגזבר על נזקים שנגרמו למלאי ולמצאי. {{ח:סעיף*|23|חתימה על טופסי דרישה לניפוק|עוגן=תוספת 5 פרט 23}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה יקבע את הרשאים לחתום על טופסי דרישה לניפוק טובין ביחידות השונות במועצה; רשימת הרשאים לחתום כאמור, ודוגמאות חתימותיהם יועברו למנהל רכש ואספקה. {{ח:תת|(ב)}} טובין שבמלאי ינופקו לפי טופס דרישה שישא מספר סידורי עוקב חתום בידי מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) ובידי הגזבר. {{ח:סעיף*|24|תעודת הניפוק|עוגן=תוספת 5 פרט 24}} {{ח:תת|(א)}} מנהל מחסן ינפק טובין שבמלאי בהתאם לטופס דרישה ולפי תעודת ניפוק, שתישא מספר סידורי עוקב. {{ח:תת|(ב)}} עותקים של תעודת הניפוק יימסרו למנהל המחסן ולרשם המצאי. {{ח:סעיף*|25|איסור הנפקה|עוגן=תוספת 5 פרט 25}} {{ח:תת|(א)}} לא ינופקו טובין אלא לעובד המועצה שפרטיו רשומים בטופס הדרישה ולאחר שאומתה זהותו; בעת קבלת הטובין יחתום העובד על תעודת הניפוק. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אדם שאינו עובד המועצה המועסק בידי המועצה לביצוע עבודה רשאי לקבל לשימושו טובין ממחסן המועצה, בהתאם להוראות אלה. {{ח:סעיף*|26|ספירת מלאי|עוגן=תוספת 5 פרט 26}} {{ח:תת|(א)}} אחת לשנה לפחות, בסוף שנת הכספים, תיערך ספירת מלאי (להלן – הספירה) בכל מחסני המועצה; מנהל רכש ואספקה אחראי לספירה שתיערך בפיקוח מבקר המועצה, ובהשתתפות הגזבר או מי שהוא הסמיכו לכך. {{ח:תת|(ב)}} בעת ספירת המלאי ייסגרו מחסני המועצה לכניסה של טובין ולהוצאתם מהם, למעט במקרים חריגים ובאישור מנהל רכש ואספקה. {{ח:תת|(ג)}} תוצאות הספירה יירשמו בטפסים המיועדים לכך ויכללו את מספרם הקטלוגי של הפריטים, תיאורם והכמויות בפועל שנמצאו במחסן בעת הספירה; מבצעי הספירה יחתמו על הטפסים. {{ח:סעיף*|27|השוואת תוצאות|עוגן=תוספת 5 פרט 27}} {{ח:ת}} הגזבר ישווה את תוצאות הספירה ליתרות הרשומות בפנקס הטובין; היתה אי התאמה בין תוצאות הספירה ליתרה כאמור, יעביר הגזבר, בכתב, לועדת רכש ובלאי, את כל הנתונים בצירוף הסברים בכתב מאת מנהל המחסן ומנהל רכש ואספקה על פשר ההפרשים. {{ח:סעיף*|28|ממצאי ההשוואה|עוגן=תוספת 5 פרט 28}} {{ח:תת|(א)}} ועדת רכש ובלאי תחליט אילו פעולות לנקוט להתאמת תוצאות הספירה לרשום בפנקס הטובין. {{ח:תת|(ב)}} עותק מנתוני ההשוואה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 27|בסעיף 27}} ועותק מהחלטת ועדת רכש ובלאי כאמור בסעיף קטן (א) יועברו למנהל המחסן ורשם המצאי, והם יעדכנו את פנקס הטובין לא יאוחר מ־60 ימים מתחילת כל שנת כספים, בהתאם לתוצאות הספירה ולהחלטת ועדת רכש ובלאי. {{ח:סעיף*|29|טובין בלתי ראויים לשימוש|עוגן=תוספת 5 פרט 29}} {{ח:ת}} טובין בלתי ראויים לשימוש יימכרו על ידי מנהל רכש ואספקה לפי הוראות כל דין החלות על מכירת טובין, ואם אינם ניתנים למכירה, תחליט ועדת רכש ובלאי על ייעודם. {{ח:קטע3|תוספת 5 פרק ה|פרק ה׳: רישום וניהול מצאי (אינוונטר)}} {{ח:סעיף*|30|רישום מצאי|עוגן=תוספת 5 פרט 30}} {{ח:תת|(א)}} רשם המצאי ינהל רישום מרוכז של המצאי במועצה, על יחידותיה, בפנקס הטובין. {{ח:תת|(ב)}} המצאי יסומן בסמל המועצה, בסימון שככל האפשר אינו ניתן למחיקה. {{ח:תת|(ג)}} כל יחידה במועצה שבה קיים מצאי, תופיע ברישומי המועצה כיחידת רישום עצמאית, כפי שיורה רשם הטובין, ותצוין במספר זיהוי נפרד. {{ח:תת|(ד)}} מנהל יחידה, או עובד היחידה שמונה לכך בידו, ינהל את רישום המצאי באותה יחידה. {{ח:סעיף*|31|השאלת פריט מצאי|עוגן=תוספת 5 פרט 31}} {{ח:ת}} השאלת פריטי מצאי או העברתם לעובדי המועצה לצורך ביצוע תפקידיהם, או מיחידת רישום אחת ליחידת רישום אחרת, יתועדו בידי רשם המצאי בטופס המיועד לכך ויפורטו בו מספרו הקטלוגי של הפריט, תיאורו, כמותו, תנאי השאלתו ומועד החזרתו. {{ח:סעיף*|32|אישור ראש העירייה|עוגן=תוספת 5 פרט 32}} {{ח:ת}} אין להשאיל פריטי מצאי למי שאינו עובד המועצה, אלא באישור ראש המועצה או מי שהוסמך בידו. {{ח:סעיף*|33|ספירת מצאי|עוגן=תוספת 5 פרט 33}} {{ח:ת}} אחת לשנה, במועד שיקבע רשם המצאי, תיערך ספירת המצאי בכל יחידה לפי טופס המיועד לכך בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 26|לסעיפים 26(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 27|27}} {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 28|ו־28}}, בשינויים המחויבים, וממצאיה יועברו לרשם המצאי. {{ח:סעיף*|34|דיווח על נזקים|עוגן=תוספת 5 פרט 34}} {{ח:ת}} מנהלי יחידות ידווחו לרשם המצאי על נזקים שנגרמו למצאי, לפי סדרי דיווח שעליהם הורה רשם המצאי (להלן – דו״ח). {{ח:סעיף*|35|גריעת פריט|עוגן=תוספת 5 פרט 35}} {{ח:ת}} גריעת פריט מצאי מהרישום בשל אובדן, או השבתה או מכל סיבה אחרת, תיעשה רק באישור ועדת רכש ובלאי, ערכו של הפריט ייקבע בהתאם למחיר השוק של פריט זהה חדש בעת הגשת הדו״ח. {{ח:חתימות|כ״ב בחשון תשי״א (2 בנובמבר 1950)}} * '''חיים משה שפירא'''<br>שר הפנים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 85x6sgux09z4x4o5c623oz5pkyqd7nx 1417572 1417444 2022-08-10T08:30:33Z OpenLawBot 8112 [1417565] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו המועצות המקומיות, תשי״א–1950}} {{ח:קטע3||צו בדבר מועצות מקומיות}} {{ח:סעיף*}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשי״א, 178|צו המועצות המקומיות (א)}}, {{ח:תיבה|454|תיקון}}, {{ח:תיבה|1367|תיקון מס׳ 12}}; {{ח:תיבה|תשי״ב, 258|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|740|תיקון מס׳ 11}}; {{ח:תיבה|תשי״ג, 325|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|791|תיקון מס׳ 13}}, {{ח:תיבה|935|תיקון מס׳ 14}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 364|תיקון מס׳ 13 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1151|תיקון מס׳ 6}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 575|תיקון מס׳ 8}}, {{ח:תיבה|593|תיקון מס׳ 9}}, {{ח:תיבה|658|תיקון מס׳ 11}}, {{ח:תיבה|830|תיקון מס׳ 16}}, {{ח:תיבה|1074|תיקון מס׳ 17}}, {{ח:תיבה|1170|תיקון מס׳ 18}}, {{ח:תיבה|1202|תיקון מס׳ 19}}, {{ח:תיבה|1202|תיקון מס׳ 20}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 368|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|507|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|829|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|856|הוראת שעה (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1129|תיקון מס׳ 9}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 62|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1233|תיקון מס׳ 7}}; {{ח:תיבה|תשי״ח, 590|תיקון מס׳ 7}}, {{ח:תיבה|1475|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1603|הוראת שעה (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1850|תיקון מס׳ 24 – צו בדבר פטור מהיטל לצרכי סעד}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 360|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|545|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1756|תיקון מס׳ 15}}, {{ח:תיבה|1894|תיקון מס׳ 18}}, {{ח:תיבה|2003|תיקון מס׳ 20}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 266|תיקון}}, {{ח:תיבה|572|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|794|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|940|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|1478|תיקון מס׳ 9}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 280|תיקון}}, {{ח:תיבה|429|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1067|תיקון מס׳ 2 – צו בדבר הגשת החלטה על הטלת ארנונות}}, {{ח:תיבה|1147|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1392|תיקון מס׳ 3 – צו בדבר הגשת החלטה על הטלת ארנונות}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 1150|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1998|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 360|תיקון}}, {{ח:תיבה|980|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 383|הוד־השרון (הוראת שעה)}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 158|תיקון}}, {{ח:תיבה|470|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|1023|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון מס׳ 3]}}, {{ח:תיבה|2159|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: תיקון מס׳ 4]}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 107|תיקון}}, {{ח:תיבה|440|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1313|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2830|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 330|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 974|תיקון}}, {{ח:תיבה|1550|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1852|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1966|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 244|תיקון}}, {{ח:תיבה|862|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1475|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 721|תיקון}}, {{ח:תיבה|1327|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1638|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 507|תיקון}}, {{ח:תיבה|665|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|680|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1497|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1792|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 69|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|762|ארנונה כללית (הוראת שעה)}}, {{ח:תיבה|1311|תיקון}}, {{ח:תיבה|1568|תקנות שעת־חירום (משמר אזרחי)}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 7|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 272|תיקון}}, {{ח:תיבה|1221|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2714|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 231|תיקון}}, {{ח:תיבה|675|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|805|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1953|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1988|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: תיקון מס׳ 5]}}, {{ח:תיבה|2589|תיקון מס׳ 5 [צ״ל: תיקון מס׳ 6]}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 1273|תיקון}}, {{ח:תיבה|1708|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 1044|תיקון}}, {{ח:תיבה|1045|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1769|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 765|תיקון}}, {{ח:תיבה|1637|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2064|ת״ט}}, {{ח:תיבה|2096|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 191|תיקון}}, {{ח:תיבה|364|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|506|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1100|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|1280|תיקון מס׳ 5}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 708|תיקון}}, {{ח:תיבה|772|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1180|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 906|תיקון}}, {{ח:תיבה|1404|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|1724|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון מס׳ 3]}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 282|תיקון}}, {{ח:תיבה|1578|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 71|תיקון}}, {{ח:תיבה|419|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|752|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 3]}}, {{ח:תיבה|1064|תיקון}}, {{ח:תיבה|1162|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: תיקון מס׳ 5]}}, {{ח:תיבה|1694|תיקון מס׳ 5 [צ״ל: תיקון מס׳ 6]}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 413|תיקון}}, {{ח:תיבה|413|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|508|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1177|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 268|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: תיקון]}}, {{ח:תיבה|1250|תיקון מס׳ 5 [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 588|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 652|תיקון מס׳ 7 [צ״ל: תיקון]}}, {{ח:תיבה|652|תיקון מס׳ 8 [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}, {{ח:תיבה|1437|תיקון מס׳ 9 [צ״ל: תיקון מס׳ 3]}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 200|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 316|תיקון}}, {{ח:תיבה|661|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 771|תיקון}}, {{ח:תיבה|914|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 105|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 707|תיקון}}, {{ח:תיבה|1198|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 755|תיקון}}, {{ח:תיבה|904|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ו, 23|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211272.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 18|תיקון}}, {{ח:תיבה|656|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|866|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 115|תיקון}}, {{ח:תיבה|1087|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 333|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 223|תיקון}}, {{ח:תיבה|809|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 490|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1420|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 605|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 800|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 958|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 26|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 797|תיקון}}, {{ח:תיבה|1464|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2267|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 254|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 821|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|2071|תיקון}}, {{ח:תיבה|2071|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2494|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 1072|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1737|תיקון}}, {{ח:תיבה|2135|הוראת שעה מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2138|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3446|הוראת שעה [תשע״ח] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2009|הוראת שעה}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 323|הודעה}}, {{ח:תיבה|817|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 76|הודעה}}, {{ח:תיבה|1039|הודעה (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 139|הודעה}}, {{ח:תיבה|1131|הודעה (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|2650|הודעה (מס׳ 3)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 2|סעיף 2}} {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|מפקודת המועצות המקומיות, 1941}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 14|והסעיפים 14(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 2|ו־2(ד)}} {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט|לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, אני מצווה לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} {{ח:סעיף*}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: ייסוד מועצה והרכבה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: הכנת הבחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: בחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: חברי מועצה, ראש מועצה וסגניו}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א|סימן א׳: חברות במועצה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: ראש המועצה וסגניו}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: ועדות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: ישיבות המועצה והועדות וסדריהן}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: עובדים וביקורת}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 8 סימן א|סימן א׳: עובדי המועצה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 8 סימן ב|סימן ב׳: מינוי מבקר וסמכויותיו}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: סמכויות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 10|פרק עשירי: ארנונה כללית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 11|פרק אחד עשר: כספים ונכסים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 12|פרק שנים עשר: תקציב, חשבונות וביקורת חשבונות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 12 סימן א|סימן א׳: תקציב המועצה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: חשבונות וביקורת חשבונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 13|פרק שלושה עשר: חוזים והצעות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 14|פרק ארבעה עשר: שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת {{ח:הערה|(ראשונה)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|הוראות בדבר מכרזים וקבלת הצעות}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט, ס״ח תשנ״ו}} {{ח:ת}} בצו זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – כל אחת מהמועצות המקומיות ששמותיהן מפורשים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחום המועצה“ – כל אחד מהשטחים המתוארים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים“ – בנינים וקרקעות שבתחום המועצה, תפוסים או פנויים, ציבוריים או פרטיים, למעט רחוב; {{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) 1996#סעיף 5|סעיף 5 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1995}}, אחרי ההגדרה ”נכסים“ תבוא ההגדרה ”רחוב“ כלהלן:}} {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רחוב“ – לרבות מסילת ברזל כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 2|בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו־(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, וכן מיתקנים לצורך מסילת הברזל או בקשר אליה, המהווים חלק בלתי נפרד ממנה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – לרבות אדם המקבל, או הזכאי לקבל, הכנסה מנכסים, או שהיה מקבלה אילו היו הנכסים נותנים הכנסה, בין בזכותו הוא ובין כסוכן, כנאמן או כבא־כוח, בין שהוא הבעל הרשום של הנכסים ובין שאיננו הבעל הרשום, וכן שוכר משנה ששכרו נכסים לתקופה שלמעלה משלוש שנים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק“ – אדם המחזיק למעשה בנכסים כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין“ – כל מבנה בתחום המועצה או חלק ממנו, לרבות שטח הקרקע שעיקר שימושו הוא עם המבנה כחצר או כגינה או לכל צורך אחר של אותו מבנה, אך לא יותר מהשטח שקבעה לכך המועצה, למעט קרקע שהמבנה שעליה לא היה תפוס מעולם, כולו או מקצתו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדמה חקלאית“ – כל קרקע בתחום המועצה שאינה בנין, המשמשת למטע, למשתלה, למשק בעלי חיים, לגידול תוצרת חקלאית או לגידול יער או פרחים; אולם אם היא נמצאת באזור מגורים או באזור מסחרי ואינה עולה בשטחה על חמישה דונמים, רשאית המועצה לראותה שלא כאדמה חקלאית בשים לב לדרגת התפתחותו של אותו אזור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקע תפוסה“ – כל קרקע בתחום המועצה שאינה אדמה חקלאית ומשתמשים ומחזיקים בה שלא ביחד עם בנין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדמת בנין“ – כל קרקע בתחום המועצה שאינה לא בנין ולא אדמה חקלאית ולא קרקע תפוסה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הפנים או אדם שהוסמך על ידיו לענין צו זה. {{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: ייסוד מועצה והרכבה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:סעיף|2|מועצה מקומית|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} מכריזים בזה כי תחום המועצה ינוהל על ידי מועצה מקומית שתיקרא בשם הנקוב בפרט המתאר אותו תחום {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|3|מועצה ראשונה|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3, תשל״ג־3, תשנ״ג־2}} {{ח:תת|(א)}} השר ימנה את חברי המועצה הראשונה שתוקם אחרי פרסום צו זה והיא תכהן עד שתיבחר מועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ״ה–1965}} (להלן – חוק הבחירות). {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי בכל עת למנות חברים נוספים למועצה ראשונה ממונה וכן רשאי הוא בכל עת להעביר מכהונתו חבר מועצה שמונה ולמנות אחר במקומו. {{ח:סעיף|4|מועצה ראשונה נבחרת|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3, תשכ״ז־3}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}} רשאי השר, בנסיבות המצדיקות זאת לדעתו, לצוות על עריכת בחירות למועצה ראשונה ביום שייקבע לכך. {{ח:סעיף|5|מועצה ראשונה תתכנס ע״י השר|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3, תשכ״ז־3, תשל״ט־2}} {{ח:ת}} הישיבה הראשונה של מועצה ממונה, תתכנס על פי הזמנת השר והוא ישב בראשה וינהלה עד שייבחר ראש המועצה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 109|לסעיף 109}}. {{ח:סעיף|6|מספר חברי מועצה|תיקון: תשכ״ב, תשל״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} מועצה תהא מורכבת ממספר חברים שיקבע השר לפי הטבלה הנתונה בסעיף קטן (ב) בהתאם למספר התושבים שהתגוררו בתחום המועצה ביום 31 בדצמבר שלפני יום הבחירות על פי הרישום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, תשכ״ה–1965}}; תעודה מאת השר המעידה על מספר זה תשמש ראיה לתוכנה. {{ח:תת|(ב)}} וזו הטבלה: <table> <tr><th>הסוג</th><th>מספר התושבים</th><th>מספר חברי המועצה</th></tr> <tr><td>א</td><td>עד 1000</td><td>5</td></tr> <tr><td>ב</td><td>1001 עד 3000</td><td>7 עד 9</td></tr> <tr><td>ג</td><td>3001 עד 25,000</td><td>9 עד 15</td></tr> <tr><td>ד</td><td>למעלה מ־25,000</td><td>15 עד 21</td></tr> </table> {{ח:תת|(ג)}} השר רשאי להגדיל את מספר חברי המועצה הנמנית עם סוג משלושת הסוגים הראשונים, כדי המספר המקסימלי הקבוע בטבלה לסוג הבא אחריו. {{ח:סעיף|7||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ג־2, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|8||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|9||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|10||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|11|כניסה לתפקיד|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3, תשנ״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} מועמדים בבחירות למועצה שפקיד הבחירות הכריז עליהם כמי שנבחרו חברי מועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 46|סעיף 46 לחוק הבחירות}}, או שנקבעו כחברי המועצה בפרוטוקול שנוהל לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 66|סעיף 66 לחוק הבחירות}}, יתחילו לכהן 21 ימים לאחר יום הבחירות; התקיימו בחירות חוזרות לראשות המועצה המקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}, יתחילו המועמדים האמורים לכהן 21 ימים לאחר יום הבחירות החוזרות. {{ח:תת|(ב)}} המועצה תקיים את ישיבתה הראשונה תוך 14 ימים מיום התחלת כהונתם של חברי המועצה כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|12|רציפות הכהונה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} מועצה קיימת תמשיך בתפקידה עד שתיכנס לתפקידה מועצה חדשה. {{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: הכנת הבחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:קטע3|פרק 3 סימן א|סימן א׳: ועדת בחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:סעיף|13||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|14||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|15||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|16||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: פנקס בוחרים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:סעיף|17||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|18||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|19|בעלי זכות לבחור|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} כדי להסיר ספק נאמר בזה כי לצרכי צו זה – {{ח:תתת|(1)}} אין לאדם בכל יום מן הימים אלא מקום מגורים קבוע אחד; {{ח:תתת|(2)}} מקום מגוריו הקבוע של חייל בצבא־הגנה לישראל הוא המקום שהיה מקום מגוריו הקבוע ביום התגייסותו. {{ח:סעיף|20||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|21||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: עררים וערעורים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:סעיף|22||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|23||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|24||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|25||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|26||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|27||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|28||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|29||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|30||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: בחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:קטע3|פרק 4 סימן א|סימן א׳: שיטת הבחירות וסדריהן {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:סעיף|31||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|32||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|33||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|34||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|35||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: המועמדים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:סעיף|36||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|37||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|38||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|39||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|40||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|41||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|42||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|43||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|44||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|45||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: הסכמי בחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:סעיף|46||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|47||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|48||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|49||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 4 סימן ד|סימן ד׳: נבחרים בלי קלפי {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:סעיף|50||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|51||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|52||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 4 סימן ה|סימן ה׳: בחירות בקלפי {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:סעיף|53||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|54||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|55||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|56||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|57||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|58||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|59||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|60||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|61||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|62||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 4 סימן ו|סימן ו׳: ההצבעה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:סעיף|63||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|64||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|65||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|66||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|67||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|68||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|69||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|70||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|71||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|72||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|73||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|74||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|75||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|76||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|77||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|78||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 4 סימן ז|סימן ז׳: חלוקת המקומות במועצה ופרסום התוצאות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:סעיף|79||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|80||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|81||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|82||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|83||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|84||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|85||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|86||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 4 סימן ח|סימן ח׳: הוראות כלליות לבחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:סעיף|87||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|88||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|89||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|90||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 4 סימן ט|סימן ט׳: ערעורי בחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:סעיף|91||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|92||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|93||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|94||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|95||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 4 סימן י|סימן י׳: עבירות בקשת לבחירות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:סעיף|96||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|97||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|98||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|99||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|100||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: חברי מועצה, ראש מועצה וסגניו|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:קטע3|פרק 5 סימן א|סימן א׳: חברות במועצה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:סעיף|101|פסולים לכהונה|תיקון: תשכ״ב, תשל״ג־2, תשל״ג־5, תשנ״ז, תשס״א־2, תשע״ה}} {{ח:ת}} ואלה פסולים לכהן כחברי מועצה נבחרת: {{ח:תת|(1)}} מי שמקום מגוריו הקבוע שוב אינו בתחום המועצה; {{ח:תת|(2)}} מי שהוכרז פסול דין לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 8|סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}}; {{ח:תת|(3)}} שוטר; {{ח:תת|(4)}} עובד המדינה במשכורת, שעבודתו קשורה בעניני המינהל המחוזי או השלטון המקומי, או שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי התאמה בין תפקידיו בשירות המדינה ובין תפקידיו כחבר המועצה; {{ח:תת|(5)}} עובד במשכורת באותה מועצה; {{ח:תת|(6)}} עובד במשכורת בכל רשות מקומית אחרת, שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי התאמה בין תפקידיו בשירות הרשות המקומית ובין תפקידיו כחבר המועצה; {{ח:תת|(7)}} מי שהורשע בפסק דין שנהיה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר המועצה, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, וקבע בית המשפט כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון; {{ח:תת|(7א)}} מי שנידון למאסר כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק הבחירות}} ולא הצהיר אמת, או לא הגיש הודעה או בקשה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 7א|סעיף 7א לחוק האמור}}; {{ח:תת|(8)}} מי שהוכרז פושט רגל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל, 1936}}, ואם ניתן לו צו שחרור החלטי לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|הפקודה האמורה}} או צו המבטל את ההכרזה משום שחובותיו של פושט הרגל שולמו במלואן – טרם עברו שנתיים ממועד תחילתו; {{ח:תת|(9)}} מי שחייב חוב סופי בשל ארנונה או בשל אספקת מים בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, ”חוב סופי“ – חוב, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי העניין, ואם הוגשו ערעור או תובענה אחרת – לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד. {{ח:סעיף|101א|קביעת קלון על ידי בית המשפט|תיקון: תשס״א־2}} {{ח:תת|(א)}} גזר בית המשפט את דינו של חבר מועצה בשל עבירה פלילית, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, יקבע בית המשפט בגזר הדין אם יש בעבירה שעבר משום קלון; החלטת בית המשפט לענין קלון ניתנת לערעור כאילו היתה חלק מגזר הדין. {{ח:תת|(ב)}} לא קבע בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), או שחבר המועצה החל לכהן בין מועד מתן גזר הדין לבין המועד שבו פסק הדין נהיה סופי, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, כל עוד פסק הדין לא נהיה סופי, לפנות לבית המשפט ולבקשו לקבוע אם יש בעבירה משום קלון; הבקשה תוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין ואם הוגש ערעור, לבית המשפט שלערעור. {{ח:תת|(ג)}} מזכירות בית המשפט תמציא עותק מפסק הדין או מהחלטת בית המשפט, לפי הענין, למזכיר הרשות המקומית ולשר הפנים. {{ח:סעיף|102|כהונה בפסלות|תיקון: תשכ״ב, תשל״ט־2}} {{ח:ת}} המכהן כחבר מועצה והוא פסול לכך, דינו – קנס חמש מאות לירות. {{ח:סעיף|103|חבר מועצה המעונין בחוזה|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ד־2, תשכ״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} חבר מועצה שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו או על ידי קרוביהם, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם המועצה, למענה או בשמה, או בכל ענין העומד לדיון במועצה או בועדה מועדותיה, פרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים – {{ח:תתת|(1)}} יודיע על כך למועצה, בכתב או בעל פה, מיד לאחר שנודע לו כי החוזה, העסק או הענין האמורים עומדים לדיון וההודעה תירשם בפרוטוקול; {{ח:תתת|(2)}} לא ישתתף בדיונים על החוזה, העסק או הענין במועצה או בועדה ולא יצביע בהצבעה על כל שאלה בקשר להם; {{ח:תתת|(3)}} לענין סעיף זה, ”קרוב“ לאדם פלוני כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין|בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963}}. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) אינן חלות על חבר מועצה מחמת היותו בעל מניות או חבר בגוף משפטי שיש לו חלק או טובת־הנאה בחוזה או בעסק כאמור באותו סעיף קטן, אלא אם היה אותו חבר משמש מנהל או פקיד אחראי בגוף משפטי, או אם היה חלקו בהונו או ברווחיו של הגוף עולה על 5 אחוזים. {{ח:תת|(ג)}} העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס חמש מאות לירות או שני הענשים כאחד. {{ח:סעיף|103א|איסור התקשרות בחוזים|תיקון: תשל״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} חבר מועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שיש לאחד מהאמורים חלק העולה על עשרה אחוזים בהונו או ברווחיו או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם המועצה; לענין זה, ”קרוב“ – בן זוג, הורה, בן או בת, אח או אחות. {{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) לא תחול – {{ח:תתת|(1)}} לגבי חוזה בדבר מתן שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושביה, לאחד מהמנויים בסעיף קטן (א); {{ח:תתת|(2)}} לגבי הסכם בהליכי רכישה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}, או בהליכי העברת מקרקעין במקום רכישה כאמור; {{ח:תתת|(3)}} לגבי חוזה או עסקה שהמועצה ברוב של שני שלישים מחבריה ובאישור השר התירה ובתנאים שהתירה; הודעה על מתן היתר כאמור תפורסם ברשומות. {{ח:תת|(ג)}} חוזה שנערך בניגוד להוראות סעיף זה ניתן לביטול על פי החלטת המועצה ברוב חבריה או על פי החלטת השר, ומשבוטל כך לא תהא המועצה חייבת להחזיר את מה שקיבלה על פי החוזה או לשלם את שוויו של מה שקיבלה, ובלבד שלא יהיה בביטול החוזה כדי לגרוע מזכויות צד שלישי שנרכשו בתום לב. {{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, דין התקשרות עם תאגיד שלמועצה שליטה בו כדין התקשרות עם המועצה; לענין זה, ”שליטה“ – כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין#סעיף 2|סעיף 2 לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963}}. {{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על התקשרויות שנעשו לפני תחילת כהונתו של חבר המועצה שבשלו חל האיסור; אולם עם תחילת הכהונה יודיע בכתב חבר המועצה למועצה על כל התקשרות האסורה לפי הוראת סעיף קטן (א) שנעשתה לפני תחילת כהונתו, וכל עוד לא נסתיימה התקשרות זו לא יעסוק אותו חבר המועצה בתוקף כהונתו במועצה בכל ענין הנוגע להתקשרות האמורה. {{ח:תת|(ו)}} העובר ביודעין על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה אחת או קנס חמישים אלף לירות או פי שלושה משוויה של טובת ההנאה שהושגה על ידי העבירה או שלושת הענשים כאחד. {{ח:תת|(ז)}} הרשעה בעבירה לפי סעיף זה תיחשב כהרשעה בעבירה שיש עמה קלון. {{ח:תת|(ח)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103}}. {{ח:סעיף|104|העדר מישיבות המועצה|תיקון: תשכ״ב, תשל״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} חבר המועצה שנעדר מישיבות המועצה שלושה חדשים רצופים או שנעדר משלוש ישיבות רצופות – אם היו בשלושה חדשים פחות משלוש ישיבות – יחדל להיות חבר המועצה, זולת אם נעדר בגלל מחלה שמנעה ממנו את נוכחותו בישיבה או בגלל שירות בצבא־הגנה לישראל או בגלל שליחות ציבורית או ברשות המועצה שניתנה מראש ובתנאי שראש המועצה או הממונה על המחוז שלח לו הודעה כמפורט בסעיף זה. {{ח:תת|(ב)}} בתום החודש השני להעדרו של חבר המועצה מישיבות המועצה או מיד אחרי הישיבה השניה ממנה נעדר, הכל לפי הענין, ישלח לו ראש המועצה הודעה בכתב שתכלול פירוט ישיבות המועצה מהן נעדר וכן נוסחו המלא של סעיף זה. {{ח:תת|(ג)}} ההודעה תישלח לחבר המועצה בדואר במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה יישלח בדואר במכתב רשום לממונה על המחוז. {{ח:תת|(ד)}} לא שלח ראש המועצה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תוך שבעה ימים מיום שדרש ממנו הממונה על המחוז לעשות כן, ישלח הממונה על המחוז לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש המועצה. {{ח:סעיף|105|הודעה על חדילת חברות במועצה|תיקון: תשכ״ב, תשל״ט־2, תשמ״ט־2, תשס״א־2, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} נראה לראש המועצה, כי חבר המועצה פסול לכהן כחבר המועצה או שחדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104}}, ישלח לו ראש המועצה, בדואר במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה, הודעה בדבר התפנות מקומו במועצה ויפרט בה את הסיבות לכך. {{ח:תת|(ב)}} עם משלוח ההודעה כאמור בסעיף קטן (א) ימציא ראש המועצה העתק מההודעה לידי הממונה על המחוז, אישית או בדואר במכתב רשום. {{ח:תת|(בב)}} נראה לממונה על המחוז שחבר המועצה פסול לכהן כחבר המועצה או שחדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104}}, ולא שלח ראש המועצה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תוך ארבעה עשר יום מיום שדרש ממנו הממונה על המחוז לעשות כן, ישלח הממונה על המחוז לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש המועצה. {{ח:תת|(ג)}} כתום שלושים יום מיום שנשלחה אליו הודעה כאמור בסעיף קטן (א) או (בב), יחדל חבר המועצה לכהן כחבר המועצה, זולת אם תוך הזמן האמור – {{ח:תתת|(1)}} הגיש אותו חבר המועצה בקשה לבית משפט מוסמך לביטול ההודעה, ובמקרה זה לא יחדל לכהן כאמור עד שבית המשפט החליט אחרת; או {{ח:תתת|(2)}} התברר לשולח ההודעה שלא נתקיימו הנסיבות המחייבות את שליחתה והוא ביטל אותה בהודעה מנומקת בכתב על כך לחבר המועצה; העתק מהודעת הביטול יימסר לידי הממונה על המחוז או ראש המועצה, הכל לפי הענין. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), מי שפסול לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(7)}}, תיפסק חברותו במועצה מיום שפסק הדין נהיה סופי. {{ח:תת|(ה)}} על מי שפסול לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(7א)}} יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), ואולם אם הגיש בקשה לביטול ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(1) יושעה מחברותו במועצה עד להחלטת בית המשפט בבקשה. {{ח:תת|(ו)}} על מי שפסול לכהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(9)}}, יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) ו־(ה), בשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תישלח בידי הגזבר, והוא יציין בה כי על חבר המועצה לשלם את חובו או להסדיר אותו, לרבות בדרך של פריסתו (בסעיף זה – הסדרת חוב); {{ח:תתת|(2)}} כהונתו של חבר המועצה תיפסק בתום שישים ימים מיום שנשלחה אליו הודעה כאמור בפסקה (1), זולת אם – {{ח:תתתת|(א)}} בתוך שלושים ימים ממועד משלוח ההודעה הסדיר את החוב; {{ח:תתתת|(ב)}} בתוך שישים ימים ממועד משלוח ההודעה התקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ג); {{ח:תתת|(3)}} הגזבר יודיע לממונה על תחילת השעיה ועל הפסקת כהונה של חבר המועצה; {{ח:תתת|(4)}} הממונה יוודא את קיומן של הוראות סעיף קטן זה. {{ח:סעיף|105א|הוראות לענין השעיה|תיקון: תשס״א־2}} {{ח:תת|(א)}} קבע בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 101א|סעיף 101א}} כי יש עם העבירה שבה הורשע חבר המועצה משום קלון, יושעה חבר המועצה מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו. {{ח:תת|(ב)}} הושעה חבר המועצה לפי סעיף קטן (א) או לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105(ה) או (ו)}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106}}; חזר חבר המועצה לכהן לאחר שזוכה בערעור או לאחר שקבע בית המשפט כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, או לאחר שהחליט בית המשפט שלא נתקיימה העילה לפסלות כהונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(7א)}} {{ח:פנימי|סעיף 101|או 101(9)}}, יחדל לכהן האחרון שנהיה לחבר המועצה מתוך רשימת המועמדים, ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולכהן כחבר מועצה מכוח הוראות {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106(א) או (ב)}}. {{ח:סעיף|106|חליפו של חבר מועצה שחדל לכהן|תיקון: תשכ״ב, תשס״א־2}} {{ח:תת|(א)}} חבר מועצה שחדל לכהן או שפקעה כהונתו, יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימת המועמדים של אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות הקודמות למועצה; ואם המועמד הזה כבר נכנס למועצה בדרך זו קודם לכן או שהוא פסול או שאינו יכול להיות חבר מועצה מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב לראש המועצה שאין ברצונו להיות חבר מועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו בא אחריו ברשימת המועמדים האמורה, וכן הלאה. {{ח:תת|(ב)}} אם אין ברשימה מי שימלא את המקום הפנוי, כאמור בסעיף קטן (א) ימונה ללא דיחוי חבר חדש, מבין אנשים הזכאים להיבחר כחברי המועצה, על ידי השר, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם לדעת השר אין ארגון כזה – בהתחשב עם רצונם של אותם האנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור. {{ח:סעיף|107|תוקף פעולות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} חבר מועצה, המכהן בתפקידו כשהוא פסול לכהן כחבר מועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}}, או שחדל להיות חבר המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}}, יראו את מעשיו בתפקידו כחבר מועצה כאילו נעשו על ידי חבר מועצה המכהן כדין. {{ח:סעיף|108|התפטרות חבר המועצה|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ד־2, תשכ״ו־3, תש״ס}} {{ח:תת|(א)}} חבר המועצה רשאי, בהודעה לראש המועצה, להתפטר מתפקידו; חברותו במועצה נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב התפטרותו הגיע לידי ראש המועצה זולת אם חזר בו מהתפטרותו לפני כן. {{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה ימציא העתק מהודעתו לחברי המועצה ולממונה על המחוז. {{ח:סעיף|108א|סייג למועמדות חבר מועצה שפרש מסיעתו|תיקון: תשנ״ג־2, תשנ״ד, תשס״א}} {{ח:תת|(א)}} חבר המועצה שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו תוך שלושים ימים מיום פרישתו, לא ייכלל, בבחירות למועצה שלאחריה, ברשימת מועמדים שהגישה סיעה של המועצה היוצאת או סיעה של הכנסת. {{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה שפרש מסיעתו לא יהיה במהלך כהונת אותה המועצה, לראש המועצה או לסגן ראש המועצה. {{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על התפלגות סיעה. {{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סיעה“ – רשימת המועמדים שבמסגרתה נבחר חבר המועצה לתפקידו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק הבחירות); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התפלגות סיעה“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} פרישת קבוצה של שניים מחברי מועצה מתוך סיעה שנבחרו בה שלושה חברי מועצה, או פרישת קבוצה של שלושה מחברי המועצה מסיעתם, יהא מספר חבריה אשר יהא, ובלבד שכל חברי הקבוצה מסרו הודעה משותפת בכתב על פרישתם, לראש המועצה, ושהפרישה נעשתה שנתיים לפחות אחרי מועד התחלת כהונתם של חברי המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}; {{ח:תתתת|(2)}} התפלגות של סיעה שהיא צירוף של סיעות של המועצה היוצאת שנקבעו כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 25|בסעיף 25(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}}, או צירוף של ארגונים שלא היו סיעה במועצה היוצאת או צירוף של סיעה של המועצה היוצאת וארגון כאמור וההתפלגות היא על פי ההשתייכות לאותן סיעות או ארגונים; ובלבד שהסיעה המתפלגת כאמור הגישה לפקיד הבחירות בעת הגשת רשימת המועמדים שלה הודעה בכתב בדבר צירוף של סיעות או ארגונים כאמור בציון ההשתייכות של המועמדים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרישה מסיעה“ – {{ח:תתתת|(1)}} הודעה על פרישה מסיעה; {{ח:תתתת|(2)}} הצבעה בניגוד לעמדת הסיעה, שלא בהסכמת רוב חבריה, באחד מאלה: {{ח:תתתתת|(א)}} אישור או אי אישור תקציב המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 186ג|בסעיף 186ג}}; {{ח:תתתתת|(ב)}} בחירת ראש המועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 24|סעיף 24(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}} (להלן – חוק הבחירה הישירה); {{ח:תתתתת|(ג)}} בחירת סגן ראש המועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 14|סעיף 14}} או {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 15|סעיף 15 לחוק הבחירה הישירה}}; {{ח:תתת}} ואולם, לא ייחשבו כפרישה מסיעה, הודעה או הצבעה כאמור שנעשו החל ביום קביעת סיעות המועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 25|סעיף 25 לחוק הבחירות}} ועד תום כהונתה של המועצה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עמדת הסיעה“ – עמדתם של רוב חברי הסיעה במועצה בהצבעה שקיימה המועצה בענין מהענינים המנויים בהגדרת ”פרישה מסיעה“. {{ח:סעיף|108ב|קביעת פרישתו של חבר המועצה|תיקון: תשנ״ג־2}} {{ח:תת|(א)}} דבר פרישתו של חבר המועצה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 108א|בסעיף 108א}} ייקבע בידי ראש המועצה על יסוד בקשה בכתב שהוגשה בידי רוב חברי הסיעה שעמה נמנה חבר המועצה שאת פרישתו מבקשים לקבוע, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך שבעה ימים ממעשה הפרישה ולאחר שניתנה לנציג המבקשים ולחבר המועצה שאת דבר פרישתו מבקשים לקבוע, הזדמנות לטעון טענותיהם בפני ראש המועצה. {{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה שדבר פרישתו נקבע בידי ראש המועצה או סיעה שבקשתה לפי סעיף קטן (א) נדחתה, או לא נענתה תוך 30 ימים, רשאים לערער על הקביעה בפני בית המשפט המחוזי שהמועצה נמצאת באזור שיפוטו. {{ח:תת|(ג)}} ערעור כאמור יוגש תוך 30 ימים מהחלטת ראש המועצה או מתום 30 הימים האמורים בסעיף קטן (ב), הכל לפי המוקדם, והוא יידון בפני שופט יחיד; החלטת השופט תהיה סופית. {{ח:תת|(ד)}} החליטו ראש המועצה או בית המשפט כי חבר המועצה פרש מסיעתו, יודיע על כך ראש המועצה לפקיד הבחירות שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 29|סעיף 29 לחוק הבחירות}}, לא יאוחר מיום קביעת הסיעות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 25|סעיף 25 לחוק האמור}}. {{ח:קטע3|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: ראש המועצה וסגניו|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:סעיף|109|ראש המועצה|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ב, תשל״ט־2, תשנ״ג־2}} {{ח:תת|(א)}} המועצה, בישיבה הראשונה אחרי התמנותה, תבחר אחד מחבריה לראש המועצה; הבחירה טעונה אישור השר. {{ח:תת|(ב)}} לא יכהן כראש המועצה חבר המועצה שאינו יודע קרוא וכתוב, אלא שאם ראה השר שטובת המקום דורשת זאת רשאי הוא להתיר כהונתו זו, בתנאים וסייגים שיקבע. {{ח:סעיף|110|בחירת ראש המועצה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} ההצבעה בבחירת ראש המועצה תהא גלויה ויחולו עליה כללים אלה: {{ח:תת|(1)}} המועמד שקיבל למעלה ממחצית הקולות של כל חברי המועצה – הוא הנבחר; {{ח:תת|(2)}} לא קיבל שום מועמד רוב כזה, מצביעים שנית; לפי דרישת חבר מחברי המועצה תידחה ההצבעה השניה לישיבה אחרת שתקויים ביום החול הבא אחרי יום הישיבה הראשונה; {{ח:תת|(3)}} המועמד שקיבל בהצבעה השניה או בכל הצבעה נוספת למעלה ממחצית הקולות של חברי המועצה המצביעים (להלן בסעיף זה – רוב) – הוא הנבחר; {{ח:תת|(4)}} לא קיבל שום מועמד רוב בהצבעה השניה, מצביעים שלישית; {{ח:תת|(5)}} לא קיבל שום מועמד רוב בהצבעה השלישית, מצביעים רביעית; לפי דרישת חבר מחברי המועצה תידחה ההצבעה הרביעית לישיבה אחרת שתקויים ביום החול הבא אחרי יום הישיבה בה נערכה ההצבעה השלישית; בהצבעה הרביעית עומדים לבחירה רק אותם המועמדים שעמדו לבחירה בהצבעה השלישית; {{ח:תת|(6)}} לא קיבל שום מועמד רוב בהצבעה הרביעית, חוזרים ומצביעים עד שמועמד אחד יקבל רוב; בהצבעה החמישית וכך בכל הצבעה נוספת לא יועמד לבחירה (להלן בסעיף זה – יצא) המועמד שקיבל בהצבעה הקודמת את מספר הקולות הקטן ביותר. קיבלו מועמדים אחדים מספר שווה של קולות והוא מספר הקולות הקטן ביותר, ינהגו כך: היו שני מועמדים כאמור, יצא אחד מהם, כפי שייקבע על־ידי הגרלה; היו יותר משנים, יצא לפני כל הצבעה נוספת רק מועמד אחד, כפי שייקבע על ידי הגרלה; {{ח:תת|(7)}} כל הגרלה לפי סעיף זה תיערך בו במקום על ידי יושב ראש הישיבה; היה היושב ראש עצמו מועמד לראשות המועצה בהצבעה שקדמה להגרלה, תיערך ההגרלה על ידי חבר המועצה שהיא תמנהו לכך. {{ח:סעיף|111|רציפות כהונת ראש המועצה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} עד שייבחר ראש המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}}, יכהן כראש המועצה האדם שנשא בכהונה זו במועד הבחירות, אם נבחר למועצה החדשה, ואם לא נבחר – האדם שהשר ימנהו לכך. {{ח:סעיף|112|ראש המועצה|תיקון: תשכ״ב, תשל״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} המועצה תפעל באמצעות ראש המועצה; אין בהוראה זו כדי לפגוע בסמכויות המועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965}}, או לפי כל דין אחר. {{ח:תת|(ב)}} ראש המועצה יהיה אחראי לכך שהתפקידים שהוטלו על המועצה בצו זה או בכל דין אחר יבוצעו כראוי. {{ח:סעיף|112א|האחריות לביצוע החלטות המועצה|תיקון: תשל״ט־2}} {{ח:ת}} ראש המועצה יהיה אחראי לכך שהחלטות המועצה יבוצעו כהלכה; הצריכה ההחלטה הוצאה מכספי המועצה, יהיה ראש המועצה אחראי לכך שההחלטה תבוצע בהתאם לתקציב המאושר ובהתאם להוראות אחרות של צו זה או של כל דין אחר; בהעדר ראש המועצה יהיו החובות האמורות על ממלא מקומו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 14|הסעיפים 14}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 16|או 16 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל״ה–1975}}. {{ח:סעיף|112ב||תיקון: תשל״ט־2, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|113|בחירת סגן ראש המועצה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} המועצה תבחר מבין חבריה בסגן ראש מועצה אחד לפחות. הוראות {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}} יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על בחירת סגן ראש המועצה. {{ח:סעיף|114|ממלא מקום ראש המועצה|תיקון: תשכ״ב, תשל״א־2}} {{ח:תת|(א)}} נבצר מראש המועצה לפעול, או שחדל לכהן וטרם נבחר ראש מועצה חדש, ימלא את מקומו – {{ח:תתת|(1)}} סגן ראש המועצה – אם יש סגן אחד בלבד; {{ח:תתת|(2)}} אותו הסגן שהמועצה תמנהו לכך – אם יש יותר מסגן אחד; {{ח:תתת|(3)}} אותו חבר המועצה שהיא תמנהו לכך – אם נבצר מהסגן או מכל הסגנים לפעול, או אם הסגן או כל הסגנים חדלו לכהן וטרם נבחר סגן חדש, ובלבד שממלא מקומו של ראש המועצה ידע קרוא וכתוב; השר רשאי, אם ראה שטובת המקום דורשת זאת, להתיר שממלא מקומו של ראש המועצה כאמור ימלא תפקיד זה בתנאים וסייגים שיקבע. {{ח:תת|(ב)}} באין ממלא מקום לפי סעיף קטן (א), יכנס מזכיר המועצה, תוך 7 ימים, ישיבת מועצה שלא מן המנין, לשם בחירת ממלא מקום ראש המועצה, וינהלה עד לבחירת ממלא מקום. {{ח:תת|(ג)}} לא נבחר ממלא מקום בישיבה האמורה או לא היה בה מנין חוקי, ימנה השר את ממלא המקום. {{ח:סעיף|115|משכורת ראש המועצה, סגנו וממלא מקומו|תיקון: תשכ״ב, תשמ״א, תשנ״ג־2}} {{ח:ת}} ראש המועצה, סגנו וכן מי שממלא את מקום ראש המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|סעיף 114(א)(3) או (ג)}}, רשאים לקבל מקופת המועצה משכורת באישור השר ובשיעור שקבע השר. {{ח:סעיף|116|חדילת כהונתו של ראש המועצה או סגנו|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה או סגן ראש המועצה יחדל לכהן אם אירע אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} חדל להיות חבר המועצה; {{ח:תתת|(2)}} התפטר; {{ח:תתת|(3)}} הועבר מכהונתו על ידי המועצה. {{ח:תת|(ב)}} להחלטת המועצה להעביר את ראש המועצה או סגן ראש המועצה מכהונתו לא יהיה תוקף אלא אם נתקבלה בישיבה שנקראה במיוחד לענין זה והצביעו בעדה למעלה ממחצית כל חברי המועצה; ואולם אם סיבת ההעברה מכהונה היא חיוב בדין, בפסק דין סופי, על עבירה שיש בה קלון – תספיק החלטה המתקבלת ברוב רגיל. {{ח:סעיף|117|הודעה על שינויים בכהונה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} המועצה תודיע לשר על כל בחירה, התפטרות או העברה מכהונה של ראש המועצה או סגנו והוא יפרסם הודעה על כך ברשומות. {{ח:סעיף|118|בחירת ראש המועצה או סגן ראש המועצה שחדלו לכהן|תיקון: תשכ״ב, תשנ״ג־2}} {{ח:ת}} ראש המועצה שחדל לכהן או סגן ראש המועצה שחדל לכהן ואין מלבדו סגן ראש מועצה אחר, תבחר המועצה באופן הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 110|בסעיף 110}} ראש מועצה או סגן ראש המועצה חדש לא יאוחר מאשר בישיבה הרגילה הבאה לאחר שנתפנה מקומו; בחירת ראש המועצה טעונה אישור השר; חדל ראש המועצה לכהן על פי החלטת המועצה, תבחר באופן הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 110|בסעיף 110}}, ראש מועצה באותה ישיבה או, לפי דרישת שליש חברי המועצה, בישיבה שתתקיים כעבור 48 שעות משעת כינוסה של אותה ישיבה ובאותו מקום, ואם חל מועד זה ביום מנוחה, ביום החול הראשון שלאחר אותו יום המנוחה. {{ח:סעיף|119|אצילת תפקידים של ראש המועצה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} סגן ראש המועצה, חבר המועצה או עובד המועצה רשאי למלא את תפקידו של ראש המועצה ולשמש בסמכויותיו במידה שנאצלו לו על ידי ראש המועצה, באישור המועצה, אם באופן כללי ואם לענין מסויים או לסוג מסויים של ענינים. {{ח:סעיף|119א|אי תחולה|תיקון: תשל״ו־2, תשמ״א, תשנ״ג־2}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 108|פסקה (1) לסעיף 108(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 109|וסעיפים 109 עד 111}}, {{ח:פנימי|סעיף 113|113}}, {{ח:פנימי|סעיף 114|114}}, {{ח:פנימי|סעיף 116|116 עד 119}} לא יחולו על ראש מועצה וסגניו שנבחרו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל״ה–1975}}. {{ח:תת|(ב)}} ראש המועצה וסגן ראש המועצה שנבחרו כאמור בסעיף קטן (א) רשאים לקבל משכורת מקופת המועצה, באישור השר ובשיעור שקבע. {{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: ועדות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:סעיף|120|ועדת הנהלה|תיקון: תשכ״ב, תשע״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} למועצה תהא ועדת הנהלה קבועה, שתפקידה לנהל את עניני המועצה, לתאם את פעולותיהן של ועדותיה ולפקח עליהן, להשגיח שהחלטות המועצה והחלטות ועדותיה יוצאו אל הפועל כדין, ולמלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה על ידי המועצה. {{ח:תת|(ב)}} ועדת ההנהלה תיבחר על ידי המועצה מבין חבריה. {{ח:תת|(ג)}} לעניין {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 206|סעיף 206 לפקודת העיריות}}, כפי שהוחל {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 34א|בסעיף 34א לפקודת המועצות המקומיות}}, תמלא ועדת ההנהלה את תפקידי ועדת הכספים במועצה שלא מונתה בה ועדת כספים. {{ח:סעיף|121|ועדה חקלאית|תיקון: תשכ״ב, תשע״ו־3}} {{ח:ת}} למועצה תהא ועדה חקלאית קבועה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} אם הורה על כך השר לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2א|סעיף 2א(ב) לתוספת השנייה}}. {{ח:סעיף|122||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ד־2, תשל״ט־2, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|122א||תיקון: תשכ״ד־2, תשנ״ז־3, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|123|ועדת מכרזים|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ו, תשל״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר מבין חבריה ועדת מכרזים קבועה שתפקידיה לבדוק הצעות מחירים המוגשות למועצה בעקבות פרסום מכרז ולהמליץ לפני ראש המועצה על ההצעה שלדעת הועדה ראוייה לאישורו; ראש המועצה לא יהיה חבר בועדת המכרזים. {{ח:תת|(ב)}} החליט ראש המועצה לאחר עיון בהמלצות ועדת המכרזים שלא לאשר את ההצעה שעליה המליצה הועדה, ירשום את הנימוקים להחלטתו ויביאם לידיעת המועצה בישיבתה הקרובה. {{ח:תת|(ג)}} ראש המועצה רשאי, באישור המועצה, לאשר הצעה מבין ההצעות שהיו לפני ועדת המכרזים, אף שהועדה לא המליצה עליה. {{ח:סעיף|123א|ועדת מל״ח|תיקון: תשל״ב}} {{ח:תת|(א)}} המועצה תבחר ועדה להכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום (להלן – ועדת מל״ח). {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125}} לא יחולו על הרכב ועדת מל״ח. {{ח:סעיף|123ב|ועדת בטחון|תיקון: תשל״ד־4, תשל״ו}} {{ח:תת|(א)}} במועצה מקומית שבה נתכונן משמר בטחון אזרחי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה}}, תוקם ועדת בטחון אשר תייעץ ותסייע למשטרה בענין המשמר האזרחי. {{ח:תת|(ב)}} חברי ועדת הבטחון יהיו: {{ח:תתת|(1)}} נציגי המועצה המקומית שתמנה המועצה; {{ח:תתת|(2)}} נציגי שרים אלה, אם ראו לשלוח נציג: נציג שר הבטחון, שימנה מפקד הג״א מחוזי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, תשי״א–1951}}; נציג שר החינוך והתרבות, שימנה מנהל הלשכה המחוזית של המשרד; נציג שר המשטרה, שימנה מפקד משטרת המחוז; {{ח:תתת|(3)}} חברים אחרים כפי שתחליט הועדה. {{ח:תת|(ג)}} על נציגי המועצה המקומית בועדת הבטחון לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125}}. {{ח:סעיף|124|ועדות שונות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} נוסף על הועדות הנקובות בצו זה או בכל חוק אחר רשאית המועצה לבחור ועדות קבועות או ועדות ארעיות לענינים או למקרים מסויימים. {{ח:סעיף|125|הרכב הועדות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} ועדה של המועצה שלא נקבע לה הרכב על פי חיקוק, יהיו רבע חבריה, לפחות, חברי המועצה, והשאר – בעלי זכות להיבחר כחברי המועצה, שאינם פסולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}}, ובלבד שההרכב הסיעתי הכולל של כל הועדות האמורות יהיה בהתאם להרכב הסיעתי של המועצה. {{ח:סעיף|126|יושבי ראש לועדות המועצה ותפקידיהם|תיקון: תשכ״ב, תשל״ב}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה יהיה בתוקף משרתו יושב ראש בועדת ההנהלה ובועדת מל״ח; יושבי ראש לשאר הועדות ייבחרו על ידי המועצה מתוך חבריה חוץ מועדה שביחס אליה יש בצו זה הוראה אחרת. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הועדה יעשה כל האפשר שהחלטות הועדה יוצאו אל הפועל כדין. {{ח:סעיף|127|תקופת הכהונה של ועדות המועצה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} ועדה קבועה של המועצה תכהן בתפקידה כל תקופת כהונתה של המועצה, חוץ מועדה קבועה שביחס אליה יש בצו זה הוראה אחרת, וועדה ארעית תכהן בתפקידה עד גמר עבודתה; אך רשאית המועצה לפטר בכל עת ועדה שנבחרה כולה על ידיה או לשנות את הרכבה, וכן להחליף את נציגיה בועדה שהורכבה בשותפות עם גורמים אחרים. {{ח:סעיף|128|חדילת חברות בועדה|תיקון: תשכ״ב, תש״ס}} {{ח:תת|(א)}} חבר ועדה שנבחר לה כחבר מועצה, חברותו באותה ועדה נפסקת משנפסקה חברותו במועצה. {{ח:תת|(ב)}} חבר ועדה שפקעה זכותו להיבחר כחבר המועצה יחדל מהיות חבר הועדה. {{ח:תת|(ג)}} חבר ועדה של המועצה רשאי להתפטר מתפקידו בהודעה בכתב לראש המועצה. {{ח:סעיף|129|ועדות משנה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} כל ועדה של המועצה רשאית לבחור ועדת משנה לכל מטרה הנראית לה בגדר תפקידיה. {{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: ישיבות המועצה והועדות וסדריהן|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:סעיף|130|ישיבות המועצה והנוהל בהן|תיקון: תשכ״ב, תשל״ז־3}} {{ח:ת}} ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן יהיו לפי התקנון {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}. {{ח:סעיף|131|מועד ישיבות של ועדות|תיקון: תשכ״ב, תשל״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש הועדה רשאי לקרוא בכל עת לישיבת הועדה שהוא יושב ראש בה והוא חייב לקרוא לישיבה על פי החלטת הועדה או על פי דרישה של ועדת ההנהלה או של ועדת הבקורת. {{ח:תת|(ב)}} ועדה שחובה להקימה לפי כל דין תכונס לפחות אחת לשלושה חדשים; לא כונסה הועדה כאמור יורה ראש המועצה לכנסה, והוא יקבע את סדר היום של ישיבת הועדה; לא נכח יושב ראש הועדה בישיבה או סרב לנהלה, ינהלה זקן חברי הועדה הנוכחים. {{ח:סעיף|132|סדר היום בועדות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} אין להעלות על סדר היום של ועדה שום ענין שלא פורט בהזמנה לאותה ישיבה, אלא אם נוכחים בישיבה ומסכימים לכך לפחות שני שלישים מכל חברי הועדה. {{ח:סעיף|133|הזמנות לישיבות ועדה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} הזמנה לכל ישיבה של ועדה, חתומה ביד מזכיר המועצה או מזכיר הועדה ומפרטת את סדר יומה של הישיבה, תימסר לכל חברי הועדה לפחות עשרים וארבע שעות לפני הישיבה; ואם היא נשלחה על ידי הדואר, יש לשלחה לפחות ארבעים ושמונה שעות לפני הישיבה. {{ח:סעיף|134|הנהלת ישיבות הועדות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} יושב ראש ועדה ישב ראש בכל ישיבותיה, ובהעדרו – יפתח את הישיבה הזקן שבין החברים המשתתפים בישיבה והוא יהיה יושב ראש בה עד שייבחר לכך חבר אחר של הועדה על ידי הנוכחים בישיבה. {{ח:סעיף|135|מנין חוקי והצבעה בועדות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:תת|(א)}} רוב חברי ועדה הם מנין חוקי בישיבותיה. לא היה מנין חוקי בשתי ישיבות של ועדה, המתקיימות בזו אחר זו, יהיה בישיבה השלישית שליש חברי הועדה מנין חוקי לגבי כל ענין שעמד על סדר היום של שתי הישיבות. {{ח:תת|(ב)}} החלטות ועדה מתקבלות ברוב קולותיהם של חברי הועדה המצביעים בישיבה שיש בה מנין חוקי. מספר קולות שקול פירושו דחיית ההצעה. {{ח:תת|(ג)}} ההצבעה בועדה היא בהרמת ידים. {{ח:סעיף|136|פרוטוקול ואישורו|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:תת|(א)}} בכל ישיבה של ועדה יש לרשום פרוטוקול שיכיל את שמות חברי הועדה הנוכחים בישיבה, את מהלך הדיונים, את ההצעות ואת תוצאות ההצבעות. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש בישיבות ועדה יאשר בחתימת ידו את הפרוטוקול של הישיבה והעתקו יישלח לכל חברי הועדה. לא הגיש חבר הועדה ליושב ראש הועדה התנגדות בכתב לפרוטוקול של ישיבה פלונית עד לפתיחת הישיבה שלאחריה, רואים את הפרוטוקול כמאושר על ידי הועדה. {{ח:סעיף|137|הסדר העבודה והישיבות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} בשים לב לאמור {{ח:פנימי|סעיף 131|בסעיפים 131 עד 136}}, רשאית כל ועדה להסדיר את עבודתה וישיבותיה כטוב בעיניה. {{ח:סעיף|138|תוקף דיונים במועצה או בועדה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} תקפו של דיון במועצה או בועדה לא ייפגע מחמת שנתפנה מקומו של אחד מחבריה או מחמת ליקויים בסדר הישיבה או בדיונים שלפי הנראה לא השפיעו על התוצאות. {{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: עובדים וביקורת|תיקון: תשכ״ב, תשנ״ז־3}} {{ח:קטע3|פרק 8 סימן א|סימן א׳: עובדי המועצה|תיקון: תשנ״ז־3}} {{ח:סעיף|139|העסקת עובדים בכירים|תיקון: תשכ״ב, תשל״ט־2, תשע״ד, תשע״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} מועצה רשאית – ולפי דרישת הממונה על המחוז חייבת – להעסיק מזכיר, אם לא מונה מנהל כללי. {{ח:תת|(ב)}} ראש המועצה רשאי למנות לרשות מנהל כללי ובלבד שהמועצה לא מינתה מזכיר. {{ח:תת|(ג)}} לא ימנה ראש המועצה אדם למשרת מנהל כללי, אלא מי שוועדת המכרזים לאישור מינוי מנהל כללי כאמור בסעיף קטן (ו) אישרה את כשירותו והתאמתו לתפקיד. {{ח:תת|(ד)}} מנהל כללי שמונה כאמור ישמש גם מזכיר המועצה. {{ח:תת|(ה)}} לא מונה מזכיר או מנהל כללי לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד), תמנה המועצה, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, אדם ראוי מבין עובדי הרשות המקומית שימלא את תפקידי המזכיר. {{ח:תת|(ו)}} אלה חברי הוועדה לאישור מינוי מנהל כללי: {{ח:תתת|(1)}} ראש המועצה או נציגו מקרב סגניו, אשר ישמש יושב ראש הוועדה; {{ח:תתת|(2)}} שני חברי המועצה שהיא תבחר, שאחד מהם לפחות הוא נציג סיעה שאינה מיוצגת בוועדת ההנהלה; ואם כל הסיעות מיוצגות בוועדת ההנהלה, חבר המועצה שאינו חבר בוועדת ההנהלה; {{ח:תתת|(3)}} היועץ המשפטי של המועצה; {{ח:תתת|(4)}} נציג שימנה השר, המשמש מנהל כללי ברשות אחרת. {{ח:תת|(ז)}} מנהל כללי שהתמנה לפי סעיף זה רשאי ראש הרשות לפטרו. {{ח:סעיף|140|העסקת עובדים אחרים|תיקון: תשכ״ב, תשל״ג, תשל״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה רשאי למנות למועצה עובדים שלא פורטו {{ח:פנימי|סעיף 139|בסעיף 139}} למשרות שיש עליהן הקצבה בתקציב המאושר. {{ח:תת|(ב)}} לא יתמנה אדם לעובד המועצה לפי סעיף קטן (א) אלא על פי הוראות {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (שירות העובדים)|צו המועצות המקומיות (שירות העובדים), תשכ״ב–1962}}. {{ח:סעיף|140א|העסקת מתנדבים|תיקון: תשל״ב, תשל״ט־2, תש״ם־3}} {{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להעסיק מתנדבים בשעת חירום בכל התפקידים הכרוכים בהכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (שירות העובדים)|בצו המועצות המקומיות (שירות העובדים), תשכ״ב–1962}}, יראו מתנדבים המועסקים כאמור כעובדי מועצה ארעיים. {{ח:סעיף|141|גימלאות לעובדים|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} המועצה רשאית, באישור השר, להורות בדבר קיצבאות לעובדיה, לבני משפחותיהם או לתלויים בהם, או בדבר הקמתה והנהלתה של קופת תגמולים לטובתם. {{ח:סעיף|142|איסור טובת הנאה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} לא יהיה לעובד מועצה, לא במישרין ולא בעקיפין, לא בעצמו ולא על ידי בן זוגו, סוכנו או שותפו, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם המועצה, למענה או בשמה, פרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושבים ופרט לענין שיש לעובד בהסכם עבודה שלו או בהסכם הכללי של עובדי המועצה. אין לראות עובד כאילו יש לו חלק או טובת הנאה כאמור, אם זיקתו לעסקי המועצה היא בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103(ב)}} לגבי חבר המועצה. {{ח:סעיף|143|איסור עבודת חוץ|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”עבודת חוץ“ – כל עסק או עבודה מחוץ לשירות המועצה למעט – {{ח:תתת|(1)}} עבודה ציבורית שלא על מנת לקבל פרס; {{ח:תתת|(2)}} עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית ללא התקשרות קבועה; {{ח:תתת|(3)}} השקעת הון וקבלת רווחים ממה שאין אתן עבודה או עיסוק. {{ח:תת|(ב)}} עובד המועצה המשמש בקביעות במשרה מלאה (בסעיף זה – עובד מועצה) לא יעסוק ולא ישתתף, בעקיפין או במישרין, בעבודת חוץ; אולם רשאי ראש המועצה, באישור המועצה, להתיר לעובד מועצה לעסוק בעבודת חוץ שלא על מנת לקבל פרס, ומועצה רשאית, במקרים מיוחדים, להתיר לעובד מועצה לעסוק בעבודת חוץ גם על מנת לקבל פרס. {{ח:תת|(ג)}} אין מועצה רשאית להתיר לעובד מועצה לעסוק בעבודת חוץ על מנת לקבל פרס לפי סעיף זה, אלא אם – {{ח:תתת|(1)}} היא לטובת הכלל; {{ח:תתת|(2)}} אינה עשויה לפגוע לרעה בתפקידיו של עובד המועצה; {{ח:תתת|(3)}} אין בה משום התחרות בלתי הוגנת עם מי שאינו עובד מועצה; {{ח:תתת|(4)}} אין בה כדי ליצור התקשרות בין העובד לבין אדם, תאגיד או מוסד, העומדים במגע כספי, מסחרי או עניני עם המועצה; {{ח:תתת|(5)}} העובד הצהיר על הפרס שיקבל בעדה. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, רשאי עובד מועצה, באישור ראש המועצה לעסוק בעבודה מדעית, אמנותית או ספרותית מחוץ לשירות המועצה, גם אם העבודה היא בהתקשרות קבועה. {{ח:תת|(ה)}} עובד מועצה, העובד בעבודת חוץ על מנת לקבל פרס בניגוד להוראות סעיף זה, דינו – קנס חמש מאות לירות או מאסר שלושה חדשים או שני הענשים כאחד. {{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142}}. {{ח:סעיף|144||תיקון: תשכ״ב, תשל״ב־3, תשל״ד, תשל״ט־2, תשנ״ב־2, תשנ״ז־3, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|144א||תיקון: תשל״ט־2, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|144ב||תיקון: תשל״ט־2, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|145||תיקון: תשכ״ב, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 8 סימן ב|סימן ב׳: מינוי מבקר וסמכויותיו|תיקון: תשנ״ז־3}} {{ח:סעיף|145א|מינוי מבקר המועצה|תיקון: תשנ״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} המועצה, בהחלטת רוב חבריה, תמנה מבקר פנימי במשרה מלאה, למועצה (להלן – המבקר), על פי הוראות {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (שירות עובדים)|צו המועצות המקומיות (שירות עובדים), התשכ״ב–1962}}. {{ח:תת|(ב)}} היה מספר התושבים בתחום המועצה 10,000 או יותר, רשאי השר לאשר שהמבקר יכהן במשרה חלקית שלא תפחת מחצי משרה בתנאי שהשלמת משרתו לא תהיה אלא בעבודת ביקורת ברשות מקומית אחרת ובאישור השר. {{ח:תת|(ג)}} היה מספר התושבים בתחום המועצה פחות מ־10,000 רשאי השר לאשר שהמבקר יכהן במשרה חלקית שלא תפחת מרבע משרה ובתנאים האמורים בסעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ד)}} המבקר לא ימלא במועצה תפקיד נוסף על הביקורת זולת תפקיד הממונה על תלונות הציבור או הממונה על תלונות העובדים, וזאת אם מילוי תפקיד נוסף כאמור לא יהיה בו כדי לפגוע במילוי תפקידו העיקרי. {{ח:תת|(ה)}} המבקר לא ימלא מחוץ למועצה תפקיד שיש בו או שעלול להיות בו ניגוד ענינים עם תפקידו כמבקר. {{ח:סעיף|145ב|מינוי המבקר|תיקון: תשנ״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} לא ימונה אדם למבקר מועצה ולא יכהן כמבקר מועצה אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא יחיד; {{ח:תתת|(2)}} הוא תושב ישראל; {{ח:תתת|(3)}} הוא לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון; {{ח:תתת|(4)}} הוא בעל תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בישראל או מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שהכיר בו, לענין זה, מוסד להשכלה גבוהה בישראל או שהוא עורך דין או רואה חשבון; {{ח:תתת|(5)}} הוא רכש ניסיון במשך שנתיים בעבודת ביקורת. {{ח:תת|(ב)}} מי שכיהן כחבר מועצה לא ימונה למבקר אותה מועצה ולא יכהן ככזה, אלא אם כן עברו עשר שנים מתום כהונתו כחבר מועצה. {{ח:תת|(ג)}} מי שהיה מועמד בבחירות למועצה לא יכהן כמבקר אותה מועצה, למשך כל תקופת כהונתה של המועצה שהיה מועמד לה. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה על המחוז לאשר מינויו למבקר המועצה של אדם אשר לא נתמלא בו – {{ח:תתת|(1)}} אחד התנאים המנויים בסעיף קטן (א)(4), אם רכש נסיון במשך עשר שנים בעבודת ביקורת בגוף ציבורי כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית|בחוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992}}; {{ח:תתת|(2)}} התנאי שבסעיף קטן (א)(5), אם עבר השתלמות מקצועית שאישר השר. {{ח:סעיף|145ג|מועצה שלא מינתה מבקר|תיקון: תשנ״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} ראה הממונה כי המועצה אינה ממנה מבקר, רשאי הוא לדרוש ממנה בהודעה כי תמנה מבקר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 139א|בסעיף 139א}}, תוך הזמן הנקוב בהודעה. {{ח:תת|(ב)}} לא מילאה המועצה אחר ההודעה תוך הזמן האמור, רשאי הממונה על המחוז למנות מבקר למועצה. {{ח:סעיף|145ד|תפקידי המבקר|תיקון: תשנ״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} ואלה תפקידי המבקר: {{ח:תתת|(1)}} לבדוק אם פעולות המועצה, לרבות פעולות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, נעשו כדין בידי המוסמך לעשותם תוך שמירה על טוהר המידות ועקרונות היעילות והחסכון; {{ח:תתת|(2)}} לבדוק את פעולות עובדי המועצה; {{ח:תתת|(3)}} לבדוק אם הוראות הנוהל של המועצה מבטיחות קיום הוראות כל דין, טוהר המידות ועקרונות היעילות והחסכון; {{ח:תתת|(4)}} לבקר את הנהלת החשבונות של המועצה ולבדוק אם דרכי החזקת כספי המועצה והחזקת רכושה ושמירתו מניחות את הדעת; {{ח:תתת|(5)}} לבדוק אם תוקנו הליקויים בהנהלת עניני המועצה שעליהם הצביע המבקר או מבקר המדינה. {{ח:תת|(ב)}} הביקורת לפי סעיף קטן (א) תיעשה גם לגבי המועצה הדתית שבתחום המועצה וכן לגבי כל תאגיד, מפעל, מוסד, קרן או גוף אשר המועצה משתתפת בתקציבם השנתי כדי יותר מעשירית לגבי אותה שנת תקציב, או משתתפת במינוי הנהלתם (כל אחד מאלה, להלן – גוף מבוקר). {{ח:תת|(ג)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (א), יקבע המבקר את תכנית עבודתו השנתית, את נושאי הביקורת בתקופה פלונית ואת היקף הביקורת לפי – {{ח:תתת|(1)}} שיקול דעתו; {{ח:תתת|(2)}} דרישת ראש המועצה לבקר ענין פלוני; {{ח:תתת|(3)}} ככל האפשר בהתאם להמלצות ועדת הביקורת. {{ח:תת|(ד)}} המבקר יקבע, לפי שיקול דעתו, את הדרכים לביצוע ביקורתו. {{ח:תת|(ה)}} המבקר יכין ויגיש לראש המועצה מדי שנה הצעת תקציב שנתית ללשכתו לרבות הצעת תקן עובדים; המועצה תדון במסגרת דיוניה בהצעת התקציב השנתי, בהצעת התקציב והתקן של לשכת המבקר, כפי שהגיש המבקר. {{ח:סעיף|145ה|המצאת מידע למבקר|תיקון: תשנ״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה וסגניו, חברי המועצה, עובדי המועצה, ראש המועצה הדתית וסגניו, חברי המועצה הדתית, עובדי המועצה הדתית, וחברים ועובדים של כל גוף מבוקר, ימציאו למבקר, על פי דרישתו, כל מסמך שברשותם אשר לדעת המבקר דרוש לצורכי הביקורת ויתנו למבקר כל מידע או הסבר שיבקש. {{ח:תת|(ב)}} למבקר או לעובד שהוא הסמיך לכך תהיה גישה, לצורך ביצוע תפקידו, לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי של המועצה או של גוף מבוקר. {{ח:תת|(ג)}} לגבי מידע החסוי על פי דין, יחולו על המבקר ועל העובדים מטעמו המגבלות הקבועות בחוק או לפיו לגבי המורשים לטפל במידע כאמור. {{ח:תת|(ד)}} עובד של המבקר שאינו עובד המועצה יחולו עליו לענין עבודתו האמורה, כל איסור והגבלה החלים על עובד הציבור שהוא עובד המבקר. {{ח:תת|(ה)}} לצורך ביצוע תפקידו, יוזמן המבקר ויהיה רשאי להיות נוכח בכל ישיבה של מליאת המועצה או של כל ועדה מועדותיה או כל ועדה מועדותיו של גוף מבוקר; בישיבה שאינה סגורה רשאי להיות נוכח גם עובד מעובדיו של המבקר. {{ח:סעיף|145ו|דו״ח על ממצאי הביקורת|תיקון: תשנ״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} המבקר יגיש לראש המועצה אחת לשנה דו״ח על ממצאי הביקורת שערך; בעת הגשת הדו״ח כאמור ימציא המבקר העתק ממנו לועדת הביקורת. {{ח:תת|(ב)}} בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) רשאי המבקר להגיש לראש המועצה ולועדת הביקורת דו״ח על ממצאי ביקורת שערך, בכל עת שייראה לו או כאשר ראש המועצה או ועדת הביקורת דרשו ממנו לעשות כן. {{ח:תת|(ג)}} בתוך שלושה חודשים מיום קבלת דו״ח המבקר, יגיש ראש המועצה לועדת הביקורת את הערותיו על הדו״ח וימציא למועצה העתק מהדו״ח בצירוף הערותיו. {{ח:תת|(ד)}} ועדת הביקורת תדון בדו״ח המבקר ובהערות ראש המועצה עליו ותגיש למועצה לאישור את סיכומיה והצעותיה, בתוך חודשיים מיום שנמסרו לה הערות ראש המועצה כאמור בסעיף קטן (ג); בטרם תשלים הועדה את סיכומיה והצעותיה רשאית היא, אם ראתה צורך בכך, לזמן לדיוניה נושאי משרה של המועצה או של גוף מבוקר כדי לאפשר להם להגיב על הדו״ח. {{ח:תת|(ה)}} תוך חודשיים מן היום שבו הגישה ועדת הביקורת את סיכומיה והצעותיה, תקיים המועצה דיון מיוחד בהם ותחליט בדבר אישור ההצעות. {{ח:תת|(ו)}} לא יפרסם אדם דו״ח מן האמורים בסעיף זה או את תוכנו, לפני שחלף המועד שנקבע להגשתו למועצה, ואולם רשאים המבקר או ראש המועצה באישור הועדה, להתיר פרסום כאמור; לענין סעיף קטן זה, ”דו״ח“ – לרבות חלק מדו״ח ולרבות ממצא ביקורת. {{ח:תת|(ז)}} הוגש דו״ח הביקורת למועצה יעביר ראש המועצה העתק ממנו לשר; אין בהוראות סעיף זה לגרוע מסמכות השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 203|סעיף 203}}. {{ח:סעיף|145ז|מינוי עובדים ללשכת המבקר|תיקון: תשנ״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה ימנה בהסכמת המבקר עובדים ללשכת המבקר בהתאם לתקנים שקבע השר ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיף 140}}. {{ח:תת|(ב)}} דין עובדי לשכת המבקר כדין שאר עובדי המועצה, ואולם הם יקבלו הוראות מקצועיות מהמבקר בלבד. {{ח:תת|(ג)}} לא יופסק שירותו של עובד לשכת המבקר שלא בהסכמתו של המבקר אלא בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 144א|סעיף 144א(1)}}. {{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: סמכויות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:סעיף|146|סמכויות כלליות של המועצה|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ד, תשל״ב, תשל״ה, תשמ״א־4, תשמ״ב־2, תשנ״א, תשס״ו}} {{ח:ת}} המועצה מוסמכת, בשים לב להוראות השר ובמידה שאין בכך משום סתירה לכל דין, לפעול בכל ענין הנוגע לציבור בתחום המועצה, ובכלל זה יהיו לה סמכויות אלה: {{ח:תת|(1)}} לקיים סדר, שלטון תקין ובטחון; {{ח:תת|(2)}} לדאוג לפיתוח תחום המועצה, לשיפורו ולקידום עניניהם הכלכליים, הסוציאליים, החברתיים והתרבותיים של תושביו או של כל חלק מהם; {{ח:תת|(3)}} לשמש נאמן או אפוטרופוס לכל ענין ציבורי; {{ח:תת|(4)}} להקים ולקיים בנינים ולעשות עבודות ציבוריות; {{ח:תת|(5)}} להקים, להחזיק ולנהל שירותים, מפעלים ומוסדות שהם, לדעת המועצה, לתועלת הציבור; {{ח:תת|(6)}} להסדיר, להגביל או לאסור את הקמתם ואת הנהלת עניניהם של כל שירות, מפעל ומוסד ציבורי, או של כל סוג שבהם, לרבות קביעת מחירים, אגרות ושאר תנאים לשימוש בהם ולהנאה מהם וקביעת ימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם; {{ח:תת|(7)}} להסדיר, להגביל או לאסור את הקמתם של עסקים, מלאכות ותעשיות או של כל סוג מהם, למעט בנקים, ולקבוע ימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם; והכל בכפוף לכל פטור שהשר הורה עליו בצו; {{ח:תת|(8)}} לקבוע סדרים, להטיל איסורים והגבלות, לאחוז באמצעים ולחייב תושבים, בעלים ומחזיקים שהם יאחזו באמצעים – כדי להבטיח את בריאות הציבור, את הסדר ואת הבטחון, למנוע הופעתם והתפשטותם של מחלות ונגעים (ולרבות מחלות ונגעים של בעלי חיים וצמחים), ולבערם, להשמיד מזיקים או בעלי חיים שאין להם בעלים, למנוע דליקות ולכבותן, להורות בדבר שמירת המראה של חזיתות הבתים, לרבות סיודן ושיפוצן, לסלק מפגעים ולמנוע תקלות, לרבות הריסת בנינים מסוכנים או מזיקים לבריאות; {{ח:תת|(9)}} להסדיר, להגביל או לאסור את גידולם, החזקתם או מכירתם של חזירים ואת החזקתם או מכירתם של בשר־חזיר או מוצריו; {{ח:תת|(10)}} להסדיר, להגביל או לאסור רוכלות, תגרנות רחוב, צילומי רחוב, פרסומת רחוב, איסוף כספים ברחוב וכיוצא בזה; {{ח:תת|(11)}} להסדיר עניני השקאה, מרעה ומניעת סחף, וכל ענין בעל ערך חקלאי שהסדרתו היא לטובת כלל החקלאים בתחום המועצה; {{ח:תת|(12)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:תת|(13)}} לעשות את כל הדרוש להכנתו של המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום, לרבות ארגונם והסדרתם של אספקת מצרכים ושירותים חיוניים. {{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210653.pdf|סעיף 3 לחוק לתיקון פקודת העיריות (מס׳ 40), התשנ״א–1990}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249.21|סעיף 249(21) לפקודת העיריות}} לעניין הסדרת שעות פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי המנוחה, בהתחשב בטעמים שבמסורת דתית, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 264א|סעיף 264א לפקודת העיריות}} לעניין התקנת חוקי עזר בדבר פתיחת עסקים וסגירתם בימי מנוחה.}} {{ח:סעיף|146א|תנאים לייסוד תאגיד|תיקון: תשל״ה, תשל״ו־3, תש״ם־2, תשמ״ה־2, תשנ״א, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} לא תייסד המועצה חברה, חברה־בת, אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת (להלן – תאגיד) לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות המועצה ותפקידיה, ולא תרכוש מניות או ניירות ערך או זכות הנאה אחרת של כל תאגיד שמטרותיו מסייעות, לדעת המועצה, להשגת כל מטרה כאמור ולא תנהג בהם דרך בעלים ולא תהית חברה בעמותה, אלא באישור שר הפנים ובתנאים שהוא קבע. {{ח:תת|(ב)}} מניות שרכשה המועצה בתאגיד יוחזקו על שמה או על שם ראש המועצה, סגניו או עובדי המועצה תוך נקיבת תפקידם בלבד, והוא הדין לגבי חברות המועצה בתאגיד ללא הון מניות. {{ח:תת|(ג)}} מועצה לא תייסד תאגיד, אלא לאחר שנתקבלה החלטה על כך ברוב של חברי המועצה. {{ח:תת|(ד)}} על מינוי נציגי המועצה בתאגיד יחולו {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני)|תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני), התשס״ו–2006}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ה)}} ראש המועצה יגיש למועצה לפחות פעם אחת בשנה דין וחשבון על מצב התאגיד, והמועצה תקיים דיון על הדין וחשבון; העתק הדין וחשבון ופרוטוקול מישיבת המועצה שבה נידון יועבר לשר הפנים. {{ח:תת|(ו)}} לא יינתן אישור לפי סעיף קטן (א) אלא אם נכללו בתזכיר או בתקנון התאגיד הוראות אשר לפיהם החלטה בנושאים שלהלן טעונה אישור מאת שר הפנים: {{ח:תתת|(1)}} הקמת חברה־בת או סניף לתאגיד; {{ח:תתת|(2)}} ייסוד, לקיחת חלק בייסוד, או התמזגות עם כל תאגיד אחר; {{ח:תתת|(3)}} הגדלת הון המניות הרשום של חברה, או שינוי בתזכיר או בתקנון התאגיד; {{ח:תתת|(4)}} תשלום שכר או כל תמורה אחרת לחברי המועצה או לעובדיה אשר יכהנו בתאגיד כנציגי המועצה; {{ח:תתת|(5)}} הספקת שירותים שהם בסמכות המועצה, על ידי התאגיד. {{ח:סעיף|147|סמכות בקשר למפעלי מים|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ב־2}} {{ח:ת}} ביחס למפעלי המים שהוקמו על ידי המועצה או גוף ציבורי אחר או על ידי יחיד לשם אספקת מים בתחומה של המועצה, מוסמכת המועצה – {{ח:תת|(1)}} למנוע בזבוז מים, שימוש בלתי נאות, תצרוכת יתירה או זיהום של מים שמספקים אותם לציבור או ליחיד; {{ח:תת|(2)}} להורות על שימוש בצינורות, שסתומים, ברזים, בורות, סירי שופכין, אסלות מים ושאר כלים וכלי קיבול, כולם או מקצתם, שישמשו להובלת מים, חלוקתם, הפיקוח עליהם ואצירתם, וכן לקבוע את גודלם, מהותם, עצמתם וחמריהם, אופן סידורם, מצבם, שינוים, הסרתם, חידושם ותיקונם; {{ח:תת|(3)}} להסדיר אספקת מים ציבורית על ידי ברזי מים והשימוש בהם; {{ח:תת|(4)}} להסדיר אספקת מים על ידי מדידה ולקבוע את החמרים, מדי־המים, האביזרים והמתאמות המשמשים למטרה זו או בקשר אתה וכן את המחיר בעד התקנתו על ידי המועצה; {{ח:תת|(5)}} לקבוע את התנאים שבהם יש לספק מים לצרכי בית ולצרכים אחרים ואת המחיר שישולם בעד המים שסופקו כאמור. {{ח:סעיף|148|סמכויות למתן אישורים ורשיונות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} המועצה רשאית לתת אישורים ולהוציא רשיונות בנוגע לענינים שהמועצה נדרשת או מוסמכת להם. {{ח:סעיף|149|סמכויות לעריכת חקירות ובדיקות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} המועצה רשאית להיכנס למקומות ציבוריים ופרטיים על ידי שליחת עובדיה המורשים לכך ופועלים הנלווים אליהם, כדי לערוך בהם חקירות, בדיקות ומדידות לשם מניעתם או גילויים וסילוקם של מפגעים ותקלות, ולשם מניעתן או גילויין של עבירות על צו זה או על חוקי עזר או על החלטות המועצה או לשם עשיית כל מעשה שהמועצה רשאית לעשותו. {{ח:סעיף|150|המועצה נציגות מוכרת|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} המועצה היא הנציגות המוכרת של הציבור בתחום המועצה בכל ענין שהוא בגדר סמכויותיה. {{ח:סעיף|151|שיתוף עם רשויות אחרות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} המועצה רשאית לעשות כל דבר בשיתוף או בשותפות עם כל רשות מקומית אחרת ולשלם חלק מן המחיר או מן ההוצאה הכרוכים בכך כפי שיוסכם בין המועצה ובין הרשות האחרת. {{ח:סעיף|152|הטלת מסים|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט, תשנ״ג}} {{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית – {{ח:תתת|(1)}} להטיל, באישור השר, אגרות, היטלים, דמי השתתפות או תשלומי חובה אחרים; {{ח:תתת|(2)}} להטיל ללא אישור השר ארנונה כללית; {{ח:תתת|(3)}} לקבוע מועדים לתשלום התשלומים האמורים (להלן – מסים). {{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית, באישור השר, לקבוע את המסים שאינם ארנונה לפי דרגות, אחוזים או בסיסי הערכה שונים על סוגים שונים של נכסים או של בני אדם או על חלקים שונים של תחום המועצה. {{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית להפחית מסים, למעט ארנונה כללית, או לוותר עליהם בהתחשב במצבו החמרי של החייב בהם או בשל סיבה אחרת שתאושר בידי השר. {{ח:קטע2|פרק 10|פרק עשירי: ארנונה כללית|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:סעיף|153|ארנונה כללית|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט, תשל״ז־6, תשנ״ג}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|154|חובת ארנונה אחת לשנה|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} לא תחול חובת תשלום ארנונה יותר מפעם אחת על נכס אחד לשנת כספים אחת. {{ח:סעיף|155||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט, תשנ״ג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|155א||תיקון: תשכ״ב־3, תשכ״ב־5, תשכ״ז־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|156||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט, תשנ״ב, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|157||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ב־2, תשכ״ז־4, תשכ״ט, תשנ״ב, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|158||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט, תשנ״ג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|159|השגת ידיעות|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} לענין ארנונה רשאי מי שהוסמך לכך על ידי ראש המועצה – {{ח:תת|(1)}} לערוך בעצמו או על ידי שליחיו, כל מיפקד וחקירה שימצא לנחוץ; {{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל בעל או מחזיק למסור לו או לשליחיו כל ידיעה שבידו ולהראות לו או לשליחיו את כל המסמכים שברשותו הדרושים לו בקשר לתפקידו; {{ח:תת|(3)}} להיכנס בכל עת סבירה לנכסים, בעצמו או על ידי שליחים, ולערוך בהם בדיקות ומדידות; {{ח:תת|(4)}} להשתמש בכל ידיעה שנתקבלה כאמור ובכל ידיעה וחומר אחרים. {{ח:סעיף|160|חילופי בעלים או מחזיקים|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} היה אדם לבעל נכס או למחזיק בנכס, שבעל או מחזיק חייב עליו בארנונה לפי צו זה, ישלם כל שיעור משיעורי הארנונה שפרעונו חל לאחר שהיה לבעל הנכס או למחזיק בו, הכל לפי הענין. {{ח:סעיף|161|העברת נכס|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט, תשנ״ה־2}} {{ח:ת}} העביר אדם נכס שחייבים עליו בארנונה לפי צו זה, או חדל מהיות מחזיק בנכס זה אם השכירו לתקופה של שנה או יותר, לא יהיה חייב בתשלום כל שיעור משיעורי הארנונה שפרעונו חל אחרי יום העברה או אחרי היום שחדל להיות מחזיק כאמור, אך כל זמן שלא נמסרה למועצה הודעה על העברת הנכס או על חדילת החזקה, יהא האדם אחראי לתשלום כל ארנונה על הנכס הזה שלא שולמה על ידי הבעל החדש או על ידי המחזיק שבא אחריו, הכל לפי הענין; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה. {{ח:סעיף|162|בניין שנהרס|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט, תש״ף־2}} {{ח:ת}} נהרס בניין שמשתלמת עליו ארנונה, או שניזוק במידה שאי־אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבניין למועצה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הרוס או ניזוק: {{ח:תת|(1)}} עם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים בשלוש השנים שממועד מסירת ההודעה (להלן – תקופת הפטור הראשונה); {{ח:תת}} {{ח:הערה|(תקופת הפטור הראשונה לנכס שהיה פטור במשך 4 שנים שקדמו ליום 1.1.2021 תהיה שנתיים מיום 1.1.2021).}} {{ח:תת|(2)}} חלפה תקופת הפטור הראשונה יהיה חייב בארנונה לגבי אותו בניין בחמש השנים שמתום אותה תקופה, בסכום המזערי בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 9|ו־9 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992}}, הקבוע לסוג הנכס המתאים לבניין על פי השימוש האחרון שנעשה בבניין (בסעיף זה – תקופת התשלום); {{ח:תת|(3)}} חלפה תקופת התשלום והבניין נותר במצב של נכס הרוס או ניזוק כאמור, ימסור מחזיק הבניין למועצה הודעה בכתב על כך ולא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; {{ח:תת|(4)}} התקופות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) ייספרו בין ברציפות ובין במצטבר; {{ח:ת}} אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן לפירעונם לפני מסירת ההודעה. {{ח:סעיף|163||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|164||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|165||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|166||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|167||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ב־4, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|168||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|169||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|170||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|171||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|172||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|173||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|174||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|175||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|176||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|177||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|178||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|178א||תיקון: תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|178ב||תיקון: תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|178ג||תיקון: תשכ״ז־4, תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק 11|פרק אחד עשר: כספים ונכסים|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:סעיף|179|קופת המועצה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} כל הכספים המתקבלים על ידי המועצה או על שמה הם קופת המועצה, וממנה ישולם כל סכום שהמועצה רשאית או חייבת להוציאו כדין. {{ח:סעיף|180||תיקון: תשכ״ב, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|181|בטחון הקופה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} כל הכספים השייכים לקופת המועצה או המתקבלים למענה או לחשבונה ישולמו מיד לחשבון המועצה בבנק שהיא תקבע לכך, אלא – {{ח:תת|(1)}} שהמועצה רשאית להרשות לגזבר להחזיק אצלו סכום כסף כדי הוצאות יום יום של המועצה; {{ח:תת|(2)}} אם אין בנק בתחום המועצה, יחזיקו את הכספים בכל צורה של בטחון שיבוא עליה אישור המועצה. {{ח:סעיף|182||תיקון: תשכ״ב, תשמ״ב, תשמ״ג־2, תשמ״ד, תשמ״ד־2, תשמ״ה, תשמ״ה־5, תשמ״ו, תשמ״ו־4, תשמ״ז, תשמ״ז־2, תשמ״ט, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|183|הוראות כלליות להנהלת הקופה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} רשאי השר, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|פרק 11|בפרק זה}}, לתת הוראות כלליות בדבר הנהלת קופות המועצה והמועצה חייבת לנהוג לפיהן. {{ח:סעיף|184|השקעת כספים|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} רשאית המועצה, בהתחשב עם הוראות כלליות של השר, להשקיע את עודפי כספיה בדרך הטובה בעיניה. {{ח:סעיף|185|קניות ומחסנים|תיקון: תשכ״ב, תשנ״ט}} {{ח:ת}} המועצה תסדיר את קניותיה, את ניהול המחסנים ואת רישום וניהול הטובין בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת 5|שבתוספת החמישית}}. {{ח:סעיף|186|מחיקת חובות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} כל סכום המגיע למועצה שתשלומו נתאחר לא פחות משלוש שנים והוא נראה כחוב אבוד, רשאית המועצה לוותר עליו ולמחקו מהפנקסים. בכל מקרה אחר, טעונה החלטת המועצה אישורו של השר ובלבד שיהיו סבורים שהדבר הוא לטובת הציבור. {{ח:קטע2|פרק 12|פרק שנים עשר: תקציב, חשבונות וביקורת חשבונות|תיקון: תשכ״ב, תשל״ט־2}} {{ח:קטע3|פרק 12 סימן א|סימן א׳: תקציב המועצה|תיקון: תשל״ט־2}} {{ח:סעיף|186א|תקציב שנתי|תיקון: תשל״ט־2}} {{ח:ת}} לכל מועצה יהיה תקציב שנתי. {{ח:סעיף|186ב|שנת כספים|תיקון: תשל״ט־2, תשנ״ב}} {{ח:ת}} שנת הכספים לכל המועצות תתחיל באחד בינואר של כל שנה. {{ח:סעיף|186ג||תיקון: תשל״ט־2, תש״ם, תש״ם־3, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|186ד||תיקון: תשל״ט־2, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|186ה||תיקון: תשל״ט־2, תש״ם, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|186ו||תיקון: תשל״ט־2, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|186ז||תיקון: תשל״ט־2, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 12 סימן ב|סימן ב׳: חשבונות וביקורת חשבונות|תיקון: תשל״ט־2}} {{ח:סעיף|187||תיקון: תשכ״ב, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|188||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ד־2, תשמ״ח, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|189|הוצאה שאינה חוקית|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ב}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי לזקוף כל הוצאה שאינה חוקית, או כל חלק ממנה, לחובתו של כל אדם שהוציא אותה או שהרשה להוציא אותה ויודיע על כך בכתב לכל אדם הנוגע בדבר והוא רשאי, תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה, לבקש בכתב, לבטל או להפחית את החיוב; את החלטתו הסופית יודיע השר בכתב למבקש ולמועצה. {{ח:תת|(ב)}} לא נתברר מהחלטותיה של המועצה מי מחבריה הסכים להוצאה פלונית, רואים כל חבר שנוכח בישיבה שבה נתאשרה ההוצאה כאילו נתן את הסכמתו לכך, עד שלא הוכיח היפוכו של דבר. {{ח:תת|(ג)}} האדם שלחובתו נזקפה בהחלטה סופית הוצאה שאינה חוקית יהא חייב תשלומה למועצה תוך 30 יום מיום שבו נתקבלה ההחלטה הסופית. {{ח:תת|(ד)}} לא נפרע החוב, כאמור, במועד הקבוע, תתבע אותו המועצה במשפט, ואם סרבה או התרשלה להגיש תביעה משפטית או לנהל את המשפט כהלכתו, רשאי השר למנות אדם שיעשה זאת בשמה ולמענה והוצאות המשפט ישולמו מקופת המועצה. {{ח:קטע2|פרק 13|פרק שלושה עשר: חוזים והצעות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:סעיף|190|התקשרות בחוזים|תיקון: תשכ״ב, תשל״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 13|בסעיף 13 לפקודת המועצות המקומיות}} רשאי ראש המועצה, על פי החלטת המועצה, להתקשר בחוזה בשם המועצה והוא רשאי לעשות כן גם ללא החלטת המועצה אם לכל הוצאה כספית הכרוכה בחוזה ניתנה הקצבה כספית מתאימה בתקציב המאושר. {{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 190א|סעיפים 190א}}, {{ח:פנימי|סעיף 191|191}}, {{ח:פנימי|סעיף 192|192}} {{ח:פנימי|סעיף 193|ו־193}}. {{ח:סעיף|190א||תיקון: תשל״ט־2, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|191||תיקון: תשכ״ב, תשכ״ב, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|192|מכרזים|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} לא תתקשר מועצה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה, אלא על פי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}. {{ח:סעיף|193||תיקון: תשכ״ב, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק 14|פרק ארבעה עשר: שונות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:סעיף|194|הטלת חובה על בעל|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} מקום שבצו זה מוטלת חובה על בעל נכס, חייבים בקיומה, ביחד ולחוד, כל אלה, שהם בבחינת ”בעל“ של אותו נכס לענין צו זה. {{ח:סעיף|195|העברת זכויות וחובות של ועדי שכונות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} כל נכס שבבעלותו או בהחזקתו של ועד שכונה אשר נכללה בתחום המועצה, מקרקעין ומטלטלין, כל זכות ראויה או מוחזקת, וכל טובת הנאה שיש לו בכל נכס, כל החובות שחבים לו וכל ההתחייבויות הקיימות כלפיו, החובות שהוא חב בהם וההתחייבויות שקיבל על עצמו כדין, עוברים, מתאריך הכללתה של השכונה בתחום המועצה, למועצה. {{ח:סעיף|196|משפטים|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} המועצה רשאית לעשות כל פעולה משפטית בקשר לתפקידיה ולעניניה אם הדבר נראה לה דרוש לקיומן או להגנתן של זכויות המועצה, חבריה, עובדיה, מוסדותיה ומפעליה בקשר לתפקידיהם, ולתכלית זו רשאית היא לייפות כוחו של כל חבר המועצה ושל כל עובד, הן באופן כללי והן לענין מיוחד. {{ח:סעיף|197|שמירת רשומות המועצה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} השמירה על ספרי המועצה, מסמכיה וניירותיה היא בידי מזכיר המועצה או בידי עובד אחר שימונה לכך על ידי המועצה, או בכל דרך אחרת שתחליט עליה המועצה. ראש המועצה יהא אחראי לסדרי השמירה. {{ח:סעיף|198|זכות עיון לחברי מועצה וועדות|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:תת|(א)}} ספרי המועצה, מסמכיה וניירותיה יהיו פתוחים לעיון ובדיקה לפני כל חבר מועצה, והוא רשאי להכין העתק או תקציר מהם, ובלבד שלא יוצא ספר, מסמך או נייר כאמור ממשרדי המועצה בלי הסכמתו בכתב של ראש המועצה. {{ח:תת|(ב)}} ועדות המועצה תהיה להן בזמן ישיבתן גישה לספרי המועצה, מסמכיה וניירותיה הנוגעים לעבודתן. {{ח:סעיף|199|זכות עיון לתושבים|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} כל משלם מסים או תושב זכאי – {{ח:תת|(1)}} לעיין בשעות העבודה במשרדי המועצה בכל פנקס בוחריו, לוח שומה, חוק עזר, תקנה או הודעה של המועצה ובכל מסמך אחר שפורסם על ידי המועצה או בשמה או בעניניה, וכן בחומר ובמסמכים של ועדת הבחירות, של ועדת השומה ושל ועדת הערר לעניני שומה, בנוגע לענין שהוא מעוניין בו, ולהכין לעצמו העתק או תקציר מהם – ללא תשלום כל שהוא; {{ח:תת|(2)}} לעיין בשעות העבודה במשרדי המועצה, בתשלום שתקבע המועצה באישור השר, בדינים וחשבונות של כספים של המועצה ובדינים וחשבונות של מבקר החשבונות, ולהכין לעצמו העתק או תקציר מהם; {{ח:תת|(3)}} לקבל העתקים או תקצירים מן הספרים, המסמכים והניירות האמורים בתשלום סביר שייקבע על ידי המועצה. {{ח:סעיף|200|דרך פרסום מסמכים|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} מקום שצו זה מחייב פרסום של מסמך ולא נקבעה הוראה בדבר אופן הפרסום, יפורסם המסמך בהנחת העתק ממנו במשרדי המועצה, על מנת שיהיה נתון לבדיקה לכל דורש, ובהדבקת העתק על בנין משרדי המועצה או בקרבתו או במקומות ציבוריים אחרים בתחום המועצה שייקבעו על ידי החייב בפרסום. {{ח:סעיף|201|דרך מסירת הודעה|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ב}} {{ח:תת|(א)}} כל הודעה, הזמנה, צו או מסמך אחר שיש רשות או חובה לפי צו זה למסור אותו למועצה או לכל ועדה מועדותיה, תהא מסירתם כדין, אם נמסרו במשרדי המועצה או נשלחו בדואר במכתב רשום על שם המועצה או הועדה לפי מען משרדי המועצה; ואם היו התעודות כאמור שייכות למועצה, מותר למסרן גם לראש המועצה או למזכיר המועצה או לעובד אחר שמונה לשם זה על ידי המועצה; היו שייכים לועדה, אפשר למסרן גם למזכיר המועצה או למזכיר הועדה. {{ח:תת|(ב)}} תעודות כאמור שיש רשות או חובה לפי צו זה למסרן לכל אדם שהוא, להוציא את המועצה ואת ועדותיה, תהא מסירתן כדין, אם נמסרו לידי אותו אדם, או נמסרו במקום מגוריו או במקום עסקו הרגילים, לידי אחד מבני משפחתו הבוגרים או לידי כל אדם בוגר העובד או המועסק שם; או נשלחו בדואר במכתב רשום הערוך אל אותו אדם לפי מען מקום מגוריו או מקום עסקו הרגילים או הידועים לאחרונה; אם אי־אפשר לקיים את המסירה כאמור, תהא מסירתן כדין – אם הוצגו במקום בולט על הנכסים שבהן הן דנות, או נתפרסמו בשני עתונים יומיים לפחות, שאחד מהם, לפחות, הוא בשפה העברית. {{ח:תת|(ג)}} תעודות כאמור שיש רשות או חובה לפי צו זה למסרן לבעל או למחזיק, תהא מסירתן כדין אם הן ערוכות אל ”הבעל“ או אל ”המחזיק“ בלי כל שם או תיאור נוסף. {{ח:תת|(ד)}} תעודות כאמור הנשלחות לפי צו זה בדואר ייחשבו כאילו הגיעו לתעודתן 48 שעות לאחר שנמסרו לדואר. {{ח:סעיף|202|דין וחשבון על הנהלת המועצה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה חייב אחרי האחד באפריל של כל שנה להכין בהקדם האפשרי דין וחשבון מפורט על עניני המועצה במשך השנה שחלפה. {{ח:תת|(ב)}} הדין וחשבון יוגש למועצה ולאחר שתדון בו ותאשרו, בתיקונים או שלא בתיקונים, ידאג ראש המועצה לכך שלפחות 3 העתקים ממנו יישלחו לשר לא יאוחר מאחד ביוני בכל שנה. {{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לפרסם את הדין וחשבון בצורה הטובה בעיניה. {{ח:סעיף|203|המצאת ידיעות לשר|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} השר רשאי לדרוש בכל עת מאת המועצה להמציא לו ידיעות, פרטים, הסברים, חומר סטטיסטי וכל חומר אחר בקשר לעניני המועצה, ועל ראש המועצה למלא אחרי הדרישה תוך זמן מתאים. {{ח:סעיף|204|עבירות|תיקון: תשכ״ב, תשנ״ז־3, תשע״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} ואלה דינם מאסר חודש ימים או קנס כקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} או שני הענשים כאחד: {{ח:תתת|(1)}} המחזיק ספר, מסמך או נייר של המועצה וסירב להרשות למי שזכאי לכך, את העיון בהם או לא נתן העתק או תקציר מהם או רשות להכין העתק או תקציר מהם; {{ח:תתת|(2)}} מי שמיאן למסור ידיעה או להראות מסמך, או נמנע מעשות זאת במשך שבוע ימים מיום שנדרש לכך לפי צו זה; {{ח:תתת|(3)}} מי שמסר ביודעין ידיעה או הצהרה לא נכונה בכל בקשה, ערר או ערעור, או בכל מסמך או טופס אחר שהגיש או שמילא לפי צו זה; {{ח:תתת|(4)}} מי שעיכב או מנע ועדה מועדות המועצה או עובד מעובדיה או שליח משליחיה המורשים לכך להיכנס לבנין או לקרקע להשיג שם ידיעות הדרושות להם לצורך תפקידיהם או לערוך שם חקירות, בדיקות ומדידות לפי צו זה; {{ח:תתת|(5)}} מי שמסר ידיעה שהגיעה לידיו בתוקף תפקידו בענין מכרז העומד להתפרסם או בענין מהלך הדיונים בועדת המכרזים וההצעות של המועצה והחלטתה לאדם שלא הוסמך כדין לקבל אותה ידיעה. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|205|שינוי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ו־<wbr>9}} לצרכי הבחירות בשנת תשי״א|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} לצרכי הבחירות למועצה בשנת תשי״א, ייקראו {{ח:פנימי|סעיף 8|הסעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ו־9}} כאילו במקום ”היום הקובע“ נאמר בהם ”יום י״ב בטבת תש״י (1 בינואר 1950)“ ו”ביום י״ב בטבת תש״י (1 בינואר 1950)“ {{ח:פנימי|סעיף 8|וסעיף קטן (א)(1) מסעיף 8}} כאילו במקום ”בשטח הכלול ביום הקובע בתחום המועצה“ נאמר בו ”בשטח הכלול ביום ט״ז בתמוז תש״י, (1.7.1950) בתחום המועצה“. {{ח:סעיף|206|ביטולים|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (בת–ים), 1936 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (כפר סבא), 1936 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (רעננה), 1936 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (כרכור), 1940 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (חדרה), 1940 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (קרית מוצקין), 1940 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (עיר יזראל – עפולה), 1940 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (כפר יונה), 1940 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (נהריה), 1941 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (כפר עטה), 1941 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (גבעתיים), 1942 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (מגדיאל), 1944 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (יקנעם), 1945 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (קרית עמל), 1948 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (רמתיים), תש״ט–1949 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (גדרה), תש״י–1949 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (גבעת שמואל), תש״י–1949 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (נס ציונה), תש״י–1949 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (פרדס חנה), תש״י–1949 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (רמת השרון), תש״י–1949 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (טבעון), תש״י–1950 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (קרית ביאליק), תש״י–1950 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (כפר יהודיה), תש״י–1950 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (גן יבנה), תש״י–1950 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (זכרון יעקב), תש״י–1950 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (אבן יהודה), תש״י–1950 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (בנימינה), תש״י–1950 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (עתלית), תש״י–1950 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (קדימה), תש״י–1950 {{ח:ת}} צו המועצות המקומיות (בחירות, חברות והנהלה), תש״י–1950 – {{ח:ת}} בטלים. {{ח:סעיף|207|הוראות מעבר|תיקון: תשי״ב, תשכ״ב}} {{ח:תת|(א)}} כל איש או חבר אנשים אשר מונו או נבחרו לכהונה כל שהיא על פי הצווים המבוטלים על ידי צו זה, שנשאו בכהונתם ערב יום פרסום צו זה, ימשיכו בכהונתם והוראות צו זה יחולו עליהם כאילו מונו או נבחרו לפיהן. {{ח:תת|(ב)}} כל המסים שהוטלו לפני פרסום צו זה לפי הצווים המבוטלים בצו זה, רואים אותם כאילו הוטלו לפי הוראות צו זה. {{ח:תת|(ג)}} לוח שומה שהוא בתקפו ביום פרסום צו זה, רואים אותו כאילו הוכן לפי הוראות צו זה. {{ח:תת|(ד)}} כל מעשה או פעולה שנעשו לפני פרסום צו זה על פי הוראות כל צו מהצווים שבוטלו בצו זה, רואים אותם כאילו נעשו על פי הסעיפים המתאימים בצו זה. {{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(ד)}} לא יחולו על הטלת ארנונות לשנת הכספים 1951/52. המועצה תפרסם את ההודעה על הטלת ארנונות בשנת הכספים 1951/52, שיעורי שילומן ומועדן לא יאוחר מיום ב׳ בטבת תשי״ב (31.12.1951). {{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(ד)}} לא יחולו על הטלת ארנונות לשנת הכספים 1952/53. המועצה תפרסם את ההודעה על הטלת ארנונות לשנת הכספים 1952/53. {{ח:סעיף|208|תחילת תוקף|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} תקפו של צו זה הוא מיום י״ד בניסן תש״י (1 באפריל 1950) ולגבי ביטול צו המועצות המקומיות (בחירות, חברות והנהלה), תש״י–1950, מיום א׳ באייר תש״י (18 באפריל 1950). {{ח:סעיף|209|השם|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:ת}} לצו זה ייקרא ”צו המועצות המקומיות (א), תשי״א–1950“. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת {{ח:הערה|(ראשונה)}}}} {{ח:סעיף*|(א)||עוגן=תוספת 1 פרט א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:בת ים|המועצה המקומית בת־ים}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ע״ר 1936, תוס׳ 2, 1207; ק״ת תשי״א, 214; תשי״ח, 762)}} {{ח:סעיף*|(ב)||עוגן=תוספת 1 פרט ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:כפר סבא|המועצה המקומית כפר־סבא}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ע״ר 1936, תוס׳ 2, 1219; ק״ת תשי״א, 214, 1121; תשט״ו, 349; תשכ״ב, 1540)}} {{ח:סעיף*|(ג)||עוגן=תוספת 1 פרט ג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:רעננה|המועצה המקומית רעננה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ע״ר 1936, תוס׳ 2, 1231; ק״ת תשי״א, 215; תשי״ז, 1941; תשכ״ח, 632; תשמ״א, 1183)}} {{ח:סעיף*|(ד)||עוגן=תוספת 1 פרט ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:פרדס חנה-כרכור#כרכור|המועצה המקומית כרכור}}''' – אוחדה למועצה מקומית פרדס חנה־כרכור}} {{ח:הערה|(ע״ר 1940, תוס׳ 2, 130; ק״ת תשי״א, 215; ק״ת תשכ״ט, 1785)}} {{ח:סעיף*|(ה)||עוגן=תוספת 1 פרט ה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:חדרה|המועצה המקומית חדרה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ע״ר 1940, תוס׳ 2, 164; ק״ת תשי״א, 215, 454, 1369; תשי״ב, 797)}} {{ח:סעיף*|(ו)||עוגן=תוספת 1 פרט ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית מוצקין|המועצה המקומית קרית מוצקין}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ע״ר 1940, תוס׳ 2, 403; ק״ת תשי״א, 215; תשי״ג, 1040; תשכ״ב, 2376; תשל״ג, 186; תשל״ו, 1855)}} {{ח:סעיף*|(ז)||עוגן=תוספת 1 פרט ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:עפולה|המועצה המקומית עיר יזרעאל (עפולה)}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ע״ר 1940, תוס׳ 2, 1322; ק״ת תשי״א, 216, 455; תשל״ג, 408)}} {{ח:סעיף*|(ח)||עוגן=תוספת 1 פרט ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:כפר יונה|המועצה המקומית כפר יונה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ע״ר 1940, תוס׳ 2, 1448; ק״ת תשי״א, 216; תשי״ג, 90; תשכ״ב, 2485, 2709; תשכ״ג, 256; תשכ״ד, 307; תשמ״ה, 477; תשס״ז, 17; תש״ע, 1008; תשע״ד, 1400)}} {{ח:סעיף*|(ט)||עוגן=תוספת 1 פרט ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:נהריה|המועצה המקומית נהריה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ע״ר 1941, תוס׳ 2, 114; ק״ת תשי״א, 216; תשי״ח, 1160; תשכ״א, 1351)}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:אור עקיבא|המועצה המקומית אור־עקיבא}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 1268; תשכ״א, 2439; ק״ת תשכ״א, 2438; תשכ״ג, 941; תשס״א, 932)}} {{ח:סעיף*|(י)||עוגן=תוספת 1 פרט י}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית אתא|המועצה המקומית כפר אתא}}''' – אוחדה למועצה מקומית קרית־אתא}} {{ח:הערה|(ע״ר 1941, תוס׳ 2, 619; ק״ת תשי״א, 216; תשי״ג, 663; תשט״ו, 631; תשי״ח, 500; תשכ״ו, 162)}} {{ח:סעיף*|(יא)||עוגן=תוספת 1 פרט יא}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:גבעתיים|המועצה המקומית גבעתיים}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ע״ר 1942, תוס׳ 2, 728; ק״ת תשי״א, 216, 1368; תשי״ג, 377; תשט״ו, 349; תשט״ז, 610; תשי״ח, 589; תש״ך, 336)}} {{ח:סעיף*|(יב)||עוגן=תוספת 1 פרט יב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:הוד השרון#מגדיאל|המועצה המקומית מגדיאל}}''' – אוחדה למועצה מקומית הוד השרון}} {{ח:הערה|(ע״ר 1944, תוס׳ 2, 30; ק״ת תשי״א, 216; תשי״ח, 549; תשכ״ה, 388)}} {{ח:סעיף*|(יג)||עוגן=תוספת 1 פרט יג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:יקנעם עילית|המועצה המקומית יקנעם־עלית}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ע״ר 1945, תוס׳ 2, 332; ק״ת תשי״א, 216; תשי״ג, 268; תשכ״ז, 1620, 3173; תשנ״ה, 1405; תשס״ה, 759; תשס״ז, 462)}} {{ח:סעיף*|(יד)||עוגן=תוספת 1 פרט יד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית טבעון#קריית עמל|המועצה המקומית קרית עמל}}''' – אוחדה למועצה מקומית קרית־טבעון}} {{ח:הערה|(ע״ר 1948, תוס׳ 2, 325; ק״ת תשי״א, 217; תשי״ז, 744; תשי״ח, 891)}} {{ח:סעיף*|(טו)||עוגן=תוספת 1 פרט טו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:הוד השרון#רמתיים|המועצה המקומית הדר־רמתיים}}''' – אוחדה למועצה מקומית הוד השרון}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״ט, 49; תשי״א, 217; תשי״ב, 114, 629; תשט״ו, 772; תשי״ז, 89; תשי״ח, 1522; תשי״ט, 1906; תשכ״ג, 1398, 1550; תשכ״ה, 387)}} {{ח:סעיף*|(טז)||עוגן=תוספת 1 פרט טז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:גדרה|המועצה המקומית גדרה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 15; תשי״א, 217; תשי״ב, 523; תשי״ד, 735; תשי״ז, 1423; תשס״ג, 549; תש״ע, 945)}} {{ח:סעיף*|(יז)||עוגן=תוספת 1 פרט יז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:גבעת שמואל|המועצה המקומית גבעת שמואל}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 73; תשי״א, 217, 455; תשי״ג, 377; תשי״ז, 1423; תשי״ח, 168; תשכ״ה, 355; תשנ״ב, 1297; תשס״ח, 124)}} {{ח:סעיף*|(יח)||עוגן=תוספת 1 פרט יח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:נס ציונה|המועצה המקומית נס ציונה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 75; תשי״א, 217; תשי״ב, 592; תשי״ז, 138; תשי״ח, 1523; תשכ״ו, 2000; תשנ״ב, 1511)}} {{ח:סעיף*|(יט)||עוגן=תוספת 1 פרט יט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:פרדס חנה-כרכור#פרדס חנה|המועצה המקומית פרדס־חנה}}''' – אוחדה למועצה מקומית פרדס חנה־כרכור}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 77; תשי״א, 217; תשט״ו, 271; תשי״ח, 812; תשכ״ב, 2154; תשכ״ז, 1055; תשכ״ט, 1784)}} {{ח:סעיף*|(כ)||עוגן=תוספת 1 פרט כ}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:רמת השרון|המועצה המקומית רמת השרון}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 79; תשי״א, 218, 926, 1986; תשי״ד, 1314; תשי״ח, 796; תשי״ט, 1085, 1282; תשכ״ו, 2000, 2501; תשס״ג, 56)}} {{ח:סעיף*|(כא)||עוגן=תוספת 1 פרט כא}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית טבעון#טבעון|המועצה המקומית טבעון}}''' – אוחדה למועצה מקומית קרית־טבעון}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 335; תשי״א, 218, 455; תשי״ז, 745; תשי״ח, 891)}} {{ח:סעיף*|(כב)||עוגן=תוספת 1 פרט כב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית ביאליק|המועצה המקומית קרית ביאליק}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 523; תשי״א, 218; תשי״ג, 122; תשט״ו, 1334; תשט״ז, 1000; תשי״ז, 1488; תשל״א, 1583; תשל״ב, 360; תשל״ו, 1853)}} {{ח:סעיף*|(כג)||עוגן=תוספת 1 פרט כג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:יהוד|המועצה המקומית יהוד}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 524; תשי״א, 218, 1368; תשכ״ו, 256, 1046; תשל״ג, 1849; תשנ״ו, 182)}} {{ח:סעיף*|(כד)||עוגן=תוספת 1 פרט כד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:גן יבנה|המועצה המקומית גן יבנה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 560; תשי״א, 218; תשי״ט, 1008; תש״ע; תשס״ז, 9; תש״ע, 257)}} {{ח:סעיף*|(כה)||עוגן=תוספת 1 פרט כה}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:זכרון יעקב|המועצה המקומית זכרון יעקב}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 524; תשי״א, 219; תשט״ו, 272; תשי״ח, 1159; תשכ״ג, 1482; תשכ״ט, 1518; תשמ״ה, 478; תשס״ז, 3; תשס״ח, 1396)}} {{ח:סעיף*|(כו)||עוגן=תוספת 1 פרט כו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:אבן יהודה|המועצה המקומית אבן יהודה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 560; תשי״א, 219, 1368; תשט״ז, 327; תשכ״א, 896; תשכ״ב, 2333; תשכ״ג, 857; תש״ע, 944)}} {{ח:סעיף*|(כז)||עוגן=תוספת 1 פרט כז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:בנימינה-גבעת עדה|המועצה המקומית בנימינה – גבעת עדה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 918; תשי״א, 219, 1368; תשי״ח, 444; תשכ״ח, 704; תשס״ה, 560; תשס״ז, 18; תש״ע, 1368)}} {{ח:סעיף*|(כח)||עוגן=תוספת 1 פרט כח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:עתלית|המועצה המקומית עתלית}}''' – אוחדה למועצה אזורית חוף הכרמל}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 920; תשי״א, 220, 656; תשי״ט, 1306; תש״ך, 1964; תשכ״ט, 1519; ס״ח תשס״ג, 522; ק״ת תשס״ד, 186)}} {{ח:סעיף*|(כט)||עוגן=תוספת 1 פרט כט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קדימה-צורן#קדימה|המועצה המקומית קדימה}}''' – אוחדה למועצה מקומית קדימה־צורן}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״י, 922; תשי״א, 220; תשי״ח, 795; תשכ״ג, 1129; ס״ח תשס״ג, 522; ק״ת תש״ע, 1142)}} {{ח:סעיף*|(ל)||עוגן=תוספת 1 פרט ל}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:נחלת יהודה (מושב)|המועצה המקומית נחלת יהודה}}''' – אוחדה עם עיריית ראשון לציון}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 455, 694; תשמ״ח, 667)}} {{ח:סעיף*|(לא)||עוגן=תוספת 1 פרט לא}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית ים|המועצה המקומית קרית־ים}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 573; תשי״ד, 1157; תשל״א, 1583; תשל״ו, 1916)}} {{ח:סעיף*|(לב)||עוגן=תוספת 1 פרט לב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:טירת כרמל|המועצה המקומית טירת הכרמל}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 649; תשי״ד, 1237; תשי״ט, 1340; תשכ״א, 1980; תשכ״ט, 1520; תשל״א, 1581; תשנ״ב, 1481; תשנ״ח, 586)}} {{ח:סעיף*|(לג)||עוגן=תוספת 1 פרט לג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:כפר גנים|המועצה המקומית כפר גנים}}''' – אוחדה עם עיריית פתח תקווה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 719; תשכ״ב, 1543)}} {{ח:סעיף*|(לד)||עוגן=תוספת 1 פרט לד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:אזור|המועצה המקומית אזור}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 1070; תשי״ב, 631; תשי״ד, 618; תשט״ו, 814; תשט״ז, 553; תשי״ז, 1365; תשכ״א, 2669; תשכ״ב, 2248; תשכ״ד, 1385; תשכ״ה, 1360; תשכ״ו, 841; תשכ״ח, 1786; תשס״ט, 31; תש״ע, 945; תשע״ג, 1058)}} {{ח:סעיף*|(לה)||עוגן=תוספת 1 פרט לה}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כפר יאסיף|המועצה המקומית כפר יאסיף}}''' {{ח:הערה|- הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (ב)#תוספת 1 פרט נח|כפרט (נח) בצו המועצות המקומיות (ב)}}; הצו בוטל בבג״ץ 14/65}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 1285; תשי״ז, 1609; תשכ״ה, 572; בג״ץ 14/65; תשנ״א, 264; תשע״ב, 1158; תשפ״א, 2387)}} {{ח:סעיף*|(לו)||עוגן=תוספת 1 פרט לו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:פקיעין|המועצה המקומית פקיעין}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 1368; תשכ״ו, 721; תשכ״ח, 2303; תשע״ה, 382; תשע״ט, 2281; תשפ״ב, 3671)}} {{ח:סעיף*|(לז)||עוגן=תוספת 1 פרט לז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ראמה (יישוב)|המועצה המקומית ראמה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 1466; תשי״ז, 1692; תשי״ט, 1614, 1850; תש״ל, 151; תשס״ב, 1275; תשע״ג, 58; תשע״ח, 1928)}} {{ח:סעיף*|(לח)||עוגן=תוספת 1 פרט לח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:פוריידיס|המועצה המקומית פוריידיס}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 1631; תשכ״ח, 1357; תשמ״ה, 479; תשס״ז, 2; תשס״ח, 1397)}} {{ח:סעיף*|(לט)||עוגן=תוספת 1 פרט לט}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מעיליא|המועצה המקומית מעיליא}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״א, 1631; תשע״ג, 752; תשפ״א, 2992)}} {{ח:סעיף*|(מ)||עוגן=תוספת 1 פרט מ}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית בנימין|המועצה המקומית קרית־בנימין}}''' – אוחדה למועצה מקומית קרית־אתא}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 277; תשי״ז, 1442; תשכ״ב, 2376; תשכ״ו, 163)}} {{ח:סעיף*|(מא)||עוגן=תוספת 1 פרט מא}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:הוד השרון#רמת הדר|המועצה המקומית רמת־הדר}}''' – אוחדה למועצה מקומית הוד השרון}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 326; תשי״ח, 1447; תשכ״ג, 1399)}} {{ח:סעיף*|(מב)||עוגן=תוספת 1 פרט מב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:טירה (עיר)|המועצה המקומית אל־טירה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 628; תשי״ג, 1383; תשי״ט, 317; תשנ״א, 727, 1170)}} {{ח:סעיף*|(מג)||עוגן=תוספת 1 פרט מג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:טייבה|המועצה המקומית אל־טייבה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 628; תשי״ז, 1607; תש״ן, 692)}} {{ח:סעיף*|(מד)||עוגן=תוספת 1 פרט מד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:באקה אל-גרבייה|המועצה המקומית באקה אל־גרבייה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 629; תשי״ט, 1907; תשכ״א, 2743; תשנ״ו, 708)}} {{ח:סעיף*|(מה)||עוגן=תוספת 1 פרט מה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:פרדסיה|המועצה המקומית פרדסיה}}''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (ב)#תוספת 1 פרט מט|כפרט (מט) בצו המועצות המקומיות (ב)}}}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ב, 631; תשכ״ג, 189)}} {{ח:סעיף*|(מו)||עוגן=תוספת 1 פרט מו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מזכרת בתיה|המועצה המקומית מזכרת בתיה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 122; תשכ״ב, 2374; תש״ע, 1045; תשע״ז, 624)}} {{ח:סעיף*|(מז)||עוגן=תוספת 1 פרט מז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:נשר (עיר)|המועצה המקומית נשר}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 123; תשי״ד, 10; תשי״ז, 1441; תשכ״ב, 2375; תשכ״ז, 1054; תשל״א, 1582; תשל״ו, 1915; תשל״ז, 296; תשנ״ה, 1507)}} {{ח:סעיף*|(מח)||עוגן=תוספת 1 פרט מח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:אילת|המועצה המקומית אילת}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 326; תשי״ט, 1110)}} {{ח:סעיף*|(מט)||עוגן=תוספת 1 פרט מט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:רמת רחל|המועצה המקומית רמת רחל}}''' – אוחדה למועצה אזורית הרי יהודה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 483; תשי״ט, 1503; תשכ״ג, 1973)}} {{ח:סעיף*|(נ)||עוגן=תוספת 1 פרט נ}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:בית דגן|המועצה המקומית בית דגן}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 700, 1041; תשי״ד, 178; תשי״ז, 1608; תשנ״ד, 788; תש״ע, 1005; תשפ״ב, 3672)}} {{ח:סעיף*|(נא)||עוגן=תוספת 1 פרט נא}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מטולה|המועצה המקומית מטולה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 791; תשנ״ד, 1212; תשע״ג, 90)}} {{ח:סעיף*|(נב)||עוגן=תוספת 1 פרט נב}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:יסוד המעלה|המועצה המקומית יסוד המעלה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 791; תשט״ו, 659; תשי״ז, 137; תש״ן, 618; תשע״ג, 87, 762)}} {{ח:סעיף*|(נג)||עוגן=תוספת 1 פרט נג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מגדל (יישוב)|המועצה המקומית מגדל}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 791; תשכ״ה, 2171; תשנ״ח, 1120; תשע״ג, 89; תשע״ד, 1194; תשע״ח, 943)}} {{ח:סעיף*|(נד)||עוגן=תוספת 1 פרט נד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ראש פינה|המועצה המקומית ראש פינה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 792; תשל״ו, 1917; תשמ״ט, 882; תשס״ז, 178; תשע״ג, 75; תשע״ד, 522)}} {{ח:סעיף*|(נה)||עוגן=תוספת 1 פרט נה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:שבי ציון|המועצה המקומית שבי־ציון}}''' – אוחדה למועצה אזורית מטה אשר}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 792; תשי״ח, 1482; תשס״א, 224)}} {{ח:סעיף*|(נו)||עוגן=תוספת 1 פרט נו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:בנימינה-גבעת עדה#גבעת עדה|המועצה המקומית גבעת־עדה}}''' – אוחדה למועצה מקומית בנימינה–גבעת עדה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 792; תשל״ה, 8; ס״ח תשס״ג, 522)}} {{ח:סעיף*|(נז)||עוגן=תוספת 1 פרט נז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כפר תבור|המועצה המקומית כפר תבור}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 792; תשכ״ו, 162; תשנ״א, 167; תש״ס, 434; תשע״ג, 55; תשע״ט, 696, 2226)}} {{ח:סעיף*|(נח)||עוגן=תוספת 1 פרט נח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:באר יעקב|המועצה המקומית באר}} – הוכרזה כעירייה''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 792; תשט״ו, 348; תשי״ח, 1523; תש״ך, 1154; תשכ״ה, 2681; תשס״ב, 110, 757; תשס״ז, 1133; תש״ע, 1004; תשע״ז, 1691; תשפ״א, 685; תשפ״ב, 786)}} {{ח:סעיף*|(נט)||עוגן=תוספת 1 פרט נט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:אבו גוש|המועצה המקומית אבו־גוש}}''' – אוחדה למועצה אזורית מטה יהודה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 792; תש״ך, 436, 641; תשל״ג, 1052)}} {{ח:סעיף*|(ס)||עוגן=תוספת 1 פרט ס}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:בית יצחק|המועצה המקומית בית־יצחק}}''' – אוחדה למועצה אזורית עמק־חפר}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 792; תשי״ט, 1281; תשכ״א, 687; תשכ״ג, 1235; תשכ״ד, 66, 68)}} {{ח:סעיף*|(סא)||עוגן=תוספת 1 פרט סא}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כפר שמריהו|המועצה המקומית כפר שמריהו}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 793; תשי״ד, 1238; תש״ע, 107; תשע״ג, 1226)}} {{ח:סעיף*|(סב)||עוגן=תוספת 1 פרט סב}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כפר כמא|המועצה המקומית כפר כמא}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 793; תשע״ג, 71)}} {{ח:סעיף*|(סג)||עוגן=תוספת 1 פרט סג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:יבנאל|המועצה המקומית יבנאל}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 793; תשי״ד, 89; תשכ״ז, 1053; תשע״ג, 69)}} {{ח:סעיף*|(סד)||עוגן=תוספת 1 פרט סד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:עספיא|המועצה המקומית עוספיא}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 793; תשכ״ב, 1410; תשל״ו, 284, 1674; תשנ״א, 377; תשנ״ח, 587; תש״ע, 120; תשע״ו, 718)}} {{ח:סעיף*|(סה)||עוגן=תוספת 1 פרט סה}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:דלית אל-כרמל|המועצה המקומית דלית אל כרמל}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 793; תשל״ב, 395; תש״ן, 618; תש״ע, 120; תשע״ד, 676; תשע״ז, 625)}} {{ח:סעיף*|(סו)||עוגן=תוספת 1 פרט סו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:קריית חרושת|המועצה המקומית קרית חרושת}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 793)}} {{ח:סעיף*|(סז)||עוגן=תוספת 1 פרט סז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:רמות השבים|המועצה המקומית רמות השבים}}''' – אוחדה למועצה אזורית דרום השרון}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 794; תשט״ו, 320; תשי״ז, 1692; תשל״ז, 1887; ס״ח תשס״ג, 522; ק״ת תשס״ד, 186)}} {{ח:סעיף*|(סח)||עוגן=תוספת 1 פרט סח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:גליל ים|המועצה המקומית גליל־ים}}''' – אוחדה למועצה אזורית חוף־השרון}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 794; תשט״ז, 1082; תשי״ח, 796; תשכ״ג, 1550)}} {{ח:סעיף*|(סט)||עוגן=תוספת 1 פרט סט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מנחמיה|המועצה המקומית מנחמיה}}''' – אוחדה למועצה אזורית עמק המעיינות}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 794; תשכ״ה, 237; תשנ״ה, 1386; תשס״ו, 267)}} {{ח:סעיף*|(ע)||עוגן=תוספת 1 פרט ע}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:תל מונד|המועצה המקומית תל מונד}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ד, 934; תשט״ו, 56; תשכ״ה, 290; תש״ע, 1043)}} {{ח:סעיף*|(עא)||עוגן=תוספת 1 פרט עא}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית אונו|המועצה המקומית קרית אונו}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ד, 1342; תשנ״ב, 1027, 1443)}} {{ח:סעיף*|(עב)||עוגן=תוספת 1 פרט עב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:בית שאן|המועצה המקומית בית שאן}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשט״ו, 813; תשי״ז, 175; תש״ן, 898; תשנ״ט, 196, 319)}} {{ח:סעיף*|(עג)||עוגן=תוספת 1 פרט עג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:אור יהודה|המועצה המקומית אור יהודה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשט״ו, 867; תשט״ז, 1103; ק״ת תשט״ז, 1102; תשכ״ג, 1549; תשמ״ב, 1403; תשמ״ג, 1211; תשמ״ח, 654, 928)}} {{ח:סעיף*|(עד)||עוגן=תוספת 1 פרט עד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:אופקים|המועצה המקומית אפקים}}''' – הוספה {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (ב)#תוספת 1 פרט יז|כפרט (יז) בצו המועצות המקומיות (ב)}}; הוספה {{ח:פנימי|תוספת פרט פט|כפרט (פט) בצו המועצות המקומיות (א)}}; הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 446, 592)}} {{ח:סעיף*|(עה)||עוגן=תוספת 1 פרט עה}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:קריית טבעון|המועצה המקומית קריית טבעון}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 891; תשכ״ד, 1543; תשנ״ג, 156; תשס״ו, 259; תשע״ג, 884; תשע״ו, 1508; תשפ״א, 3642)}} {{ח:סעיף*|(עו)||עוגן=תוספת 1 פרט עו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:תמרה|המועצה המקומית תמרה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשט״ו, 978; תשי״ח, 565, 1161; ק״ת תשי״ח, 1161; תשכ״ה, 1204; תשמ״ט, 1139; תשנ״ו, 880)}} {{ח:סעיף*|(עז)||עוגן=תוספת 1 פרט עז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:בית שמש|המועצה המקומית בית־שמש}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 1175; תשי״ח, 1555; ק״ת תשי״ח, 1554; תשכ״א, 156; תשל״ד, 382; תשנ״א, 1055)}} {{ח:סעיף*|(עח)||עוגן=תוספת 1 פרט עח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית שמונה|המועצה המקומית קרית־שמונה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 1185; תשי״ט, 673; ק״ת תשי״ט, 672; תשכ״ב, 2377; תשכ״ג, 37; תשל״ד, 1248)}} {{ח:סעיף*|(עט)||עוגן=תוספת 1 פרט עט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית גת|המועצה המקומית קרית־גת}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 1723; תש״ך, 955; ק״ת תש״ך, 954, 1252; תשכ״א, 1392; תשכ״ד, 1641; תשל״א, 1331; תשל״ג, 263)}} {{ח:סעיף*|(פ)||עוגן=תוספת 1 פרט פ}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:נוף הגליל|המועצה המקומית נצרת עלית}}''' – הוכרזה כעירייה; כיום נקראת נוף הגליל}} {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״א, 2437; תשכ״ב, 218, 483; תשכ״ט, 2057; תשל״ד, 1378)}} {{ח:סעיף*|(פא)||עוגן=תוספת 1 פרט פא}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:דימונה|המועצה המקומית דימונה}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 260; תשכ״א, 2744; ק״ת תשכ״א, 2744; תשכ״ח, 855; תש״ל, 19)}} {{ח:סעיף*|(פב)||עוגן=תוספת 1 פרט פב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:אשדוד|המועצה המקומית אשדוד}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 2004; תשכ״ה, 238; ק״ת תשכ״ה, 237; תשכ״ח, 788)}} {{ח:סעיף*|(פג)||עוגן=תוספת 1 פרט פג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:הוד השרון|המועצה המקומית הוד־השרון}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ה, 384, 1556; תשל״ז, 1888; תש״ם, 1281; תשמ״ב, 374, 920; תשמ״ו, 1390; תש״ן, 749)}} {{ח:סעיף*|(פד)||עוגן=תוספת 1 פרט פד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית אתא|המועצה המקומית קרית־אתא}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ג, 1360; תשי״ח, 501; ק״ת תשכ״ו, 159; תשכ״ט, 2208)}} {{ח:סעיף*|(פה)||עוגן=תוספת 1 פרט פה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מגדל העמק|המועצה המקומית מגדל העמק}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ד, 1286; תשכ״ו, 983; ק״ת תשכ״ו, 982; תשמ״ח, 1021; תשמ״ט)}} {{ח:סעיף*|(פו)||עוגן=תוספת 1 פרט פו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:נוה מונוסון|המועצה המקומית נוה־אפרים–מונוסון}}''' – אוחדה כוועד עירוני לעיריית יהוד–מונסון}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 1978; תשכ״ב, 2044; תשכ״ז, 1962; ק״ת תשכ״ז, 1960; תשמ״ח, 655; תשמ״ט, 552; ס״ח תשס״ג, 522)}} {{ח:סעיף*|(פז)||עוגן=תוספת 1 פרט פז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:שדרות|המועצה המקומית שדרות}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 1724; תשכ״ז, 1962; ק״ת תשכ״ז, 1961, 2755; תשמ״ט, 564; תשנ״ו, 709)}} {{ח:סעיף*|(פח)||עוגן=תוספת 1 פרט פח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:חצור הגלילית|המועצה המקומית חצור הגלילית}}''' {{ח:הערה|(לשעבר חצור)}} {{ח:הערה|(ק״ת תשט״ז, 1033; תשכ״ז, 1962; ק״ת תשכ״ז, 1959; תשכ״ט, 552; תשל״ו, 1918; תשע״ג, 87; תשע״ד, 521)}} {{ח:סעיף*|(פט)||עוגן=תוספת 1 פרט פט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:אופקים|המועצה המקומית אופקים}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 592; תש״ך, 1032; תשכ״ז, 2756; תשכ״ח, 236; ק״ת תשכ״ח, 235; תשל״ז, 450; תשנ״ה, 1569)}} {{ח:סעיף*|(צ)||עוגן=תוספת 1 פרט צ}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:ערד|המועצה המקומית ערד}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ה, 1139; תשכ״ט, 158; ק״ת תשכ״ט, 157; תשנ״ה, 380, 883)}} {{ח:סעיף*|(צא)||עוגן=תוספת 1 פרט צא}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:פרדס חנה-כרכור|המועצה המקומית פרדס חנה־כרכור}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ט, 1781; תשס״ו, 1072; תש״ע, 1044, 1485)}} {{ח:סעיף*|(צב)||עוגן=תוספת 1 פרט צב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:נתיבות|המועצה המקומית נתיבות}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״ך, 955; תשכ״ג, 1039; תשכ״ו, 164; תשל״ד, 1389; ק״ת תשל״ד, 1389; תשס״א, 378)}} {{ח:סעיף*|(צג)||עוגן=תוספת 1 פרט צג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ירוחם|המועצה המקומית ירוחם}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 1615; תשכ״ב, 2334; תשכ״ז, 1314; תשל״ה, 381; תשל״ו, 1221; ק״ת תשל״ו, 1222; תשל״ז, 903; תש״ן, 1265; תשס״ח, 107; תשע״ה, 445)}} {{ח:סעיף*|(צד)||עוגן=תוספת 1 פרט צד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:קריית מלאכי|המועצה המקומית קרית מלאכי}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 1851; תשכ״ה, 2172; תשל״ז, 450; ק״ת תשל״ז, 449; תשנ״א, 262; תשנ״ג, 816; תשנ״ח, 509, 709)}} {{ח:סעיף*|(צה)||עוגן=תוספת 1 פרט צה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:אום אל-פחם|המועצה המקומית אום אל־פחם}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תש״ך, 1131; תשל״ה, 1070, 1364; תשל״ט, 486; תשמ״א, 1014; ק״ת תשמ״א, 1013; תשמ״ד, 2468; תשמ״ו, 199)}} {{ח:סעיף*|(צו)||עוגן=תוספת 1 פרט צו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:קצרין|המועצה המקומית קצרין}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ב, 380; תשמ״ג, 816; תשע״ג, 92; תשע״ט, 356)}} {{ח:סעיף*|(צז)||עוגן=תוספת 1 פרט צז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:גני תקווה|המועצה המקומית גני תקוה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ד, 175, 736; תשי״ח, 87; תש״ם, 1282; תשמ״ה, 402; תשנ״ה, 1507; תשנ״ו, 557; ק״ת תשנ״ו, 556; תשס״ז, 598; תש״ע, 1006; תשפ״א, 3639)}} {{ח:סעיף*|(צח)||עוגן=תוספת 1 פרט צח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:קדימה-צורן|המועצה המקומית קדימה–צורן}}''' {{ח:הערה|(ס״ח תשס״ג, 522; ק״ת תש״ע, 1142; תשע״ו, 413; תשע״ז, 254; תשפ״ב, 1981)}} {{ח:סעיף*|(צט)||עוגן=תוספת 1 פרט צט}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:אבו גוש|המועצה המקומית אבו גוש}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ג, 175; ק״ת תשע״ז, 254)}} {{ח:סעיף*|(ק)||עוגן=תוספת 1 פרט ק}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:אבו סנאן|המועצה המקומית אבו סנאן}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״א, 1000; תשכ״ט, 1294; תשל״ט, 203; תשמ״ט, 974; בג״ץ 590/89; תשנ״א, 263; תשע״ב, 1158; ק״ת תשע״ז, 255; תשפ״א, 2387)}} {{ח:סעיף*|(קא)||עוגן=תוספת 1 פרט קא}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:אכסאל|המועצה המקומית אכסאל}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 1614; תשכ״ג, 1181; תשנ״ה, 1652; תשס״ז, 184; תשע״ג, 51; ק״ת תשע״ז, 255; תשע״ח, 2182; תשפ״א, 683)}} {{ח:סעיף*|(קב)||עוגן=תוספת 1 פרט קב}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:אליכין|המועצה המקומית אליכין}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ז, 2278; תשנ״א, 218; תשנ״ו, 1461; תש״ע, 754; ק״ת תשע״ז, 255)}} {{ח:סעיף*|(קג)||עוגן=תוספת 1 פרט קג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:אעבלין|המועצה המקומית אעבלין}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״ך, 1368; תשע״ג, 67; ק״ת תשע״ז, 256)}} {{ח:סעיף*|(קד)||עוגן=תוספת 1 פרט קד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:בועיינה-נוג'ידאת|המועצה המקומית בועיינה–נוג׳ידאת}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ז, 649; תשנ״א, 391; תשנ״ח, 508; תשע״ג, 85; ק״ת תשע״ז, 256; תשע״ט, 2226)}} {{ח:סעיף*|(קה)||עוגן=תוספת 1 פרט קה}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:בוקעאתא|המועצה המקומית בוקעתא}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ב, 381; תשנ״ד, 1272; תשע״ג, 1056; ק״ת תשע״ז, 257)}} {{ח:סעיף*|(קו)||עוגן=תוספת 1 פרט קו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:בענה|המועצה המקומית ביענה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ו, 605; תש״ע, 123; תשע״ב, 1158; ק״ת תשע״ז, 257)}} {{ח:סעיף*|(קז)||עוגן=תוספת 1 פרט קז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ביר אל-מכסור|המועצה המקומית ביר אל־מכסור}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״ן, 619; תשנ״ב, 1471; תשע״ג, 51; תשע״ו, 409, 1722; ק״ת תשע״ז, 257; תש״ף, 1887)}} {{ח:סעיף*|(קח)||עוגן=תוספת 1 פרט קח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:בית ג'ן|המועצה המקומית בית ג׳ן}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ג, 1313, 1586; תשע״ג, 886; ק״ת תשע״ז, 258; תשע״ח, 2302)}} {{ח:סעיף*|(קט)||עוגן=תוספת 1 פרט קט}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:בני עי"ש|המועצה המקומית בני עי״ש}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ט, 1280; תש״ן, 619; תש״ע, 1005; ק״ת תשע״ז, 259; תשפ״ב, 2422)}} {{ח:סעיף*|(קי)||עוגן=תוספת 1 פרט קי}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:בסמ"ה|המועצה המקומית בסמ״ה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ז, 163; תשס״ה, 786; ק״ת תשע״ז, 259; תשע״ט, 682)}} {{ח:סעיף*|(קיא)||עוגן=תוספת 1 פרט קיא}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:בסמת טבעון|המועצה המקומית בסמת טבעון}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ט, 657; תשנ״ב, 1472; תשע״ג, 885; ק״ת תשע״ז, 260)}} {{ח:סעיף*|(קיב)||עוגן=תוספת 1 פרט קיב}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ג'דיידה-מכר|המועצה המקומית ג׳דיידה–מכר}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ה, 991; תשמ״ט, 972; ק״ת תשמ״ט, 972; תשע״ג, 68; ק״ת תשע״ז, 261)}} {{ח:סעיף*|(קיג)||עוגן=תוספת 1 פרט קיג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ג'וליס|המועצה המקומית ג׳וליס}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ה, 1205; תשע״ג, 86; ק״ת תשע״ז, 261)}} {{ח:סעיף*|(קיד)||עוגן=תוספת 1 פרט קיד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ג'ש (גוש חלב)|המועצה המקומית גוש חלב}}''' {{ח:הערה|(ג׳יש)}} {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ג, 1038; תשע״ג, 258; ק״ת תשע״ז, 261; תשע״ח, 1929)}} {{ח:סעיף*|(קטו)||עוגן=תוספת 1 פרט קטו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ג'לג'וליה|המועצה המקומית ג׳לג׳וליה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשט״ז, 772; תשי״ט, 593, 1954; תשכ״ה, 1525; תש״ע, 1006; ק״ת תשע״ז, 262; תשפ״א, 3640)}} {{ח:סעיף*|(קטז)||עוגן=תוספת 1 פרט קטז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ג'סר א-זרקא|המועצה המקומית ג׳סר אל־זרקא}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״א, 2103; תשנ״ב, 1035; תשס״ז, 174; ק״ת תשע״ז, 263, 718; תשפ״א, 3033)}} {{ח:סעיף*|(קיז)||עוגן=תוספת 1 פרט קיז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ג'ת|המועצה המקומית ג׳ת}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 522; תשכ״א, 2701; תש״ן, 959; תשנ״א, 766; תשע״ג, 1056; ק״ת תשע״ז, 263)}} {{ח:סעיף*|(קיח)||עוגן=תוספת 1 פרט קיח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:דבורייה|המועצה המקומית דבוריה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״א, 657; תשכ״ב, 2591; תשכ״ג, 1749; תשנ״א, 756; תשנ״ה, 366; תשע״ג, 257; ק״ת תשע״ז, 263; תשע״ח, 2183; תשפ״א, 684)}} {{ח:סעיף*|(קיט)||עוגן=תוספת 1 פרט קיט}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:דיר אל-אסד|המועצה המקומית דיר אל־אסד}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״ל, 450; תשמ״ו, 1059; תש״ע, 123; תשע״ג, 52; ק״ת תשע״ז, 264; תש״ף, 1845)}} {{ח:סעיף*|(קכ)||עוגן=תוספת 1 פרט קכ}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:דיר חנא|המועצה המקומית דיר חנא}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ה, 921; תשל״ו, 273; תשמ״ו, 1046; תשע״ג, 259; ק״ת תשע״ז, 264)}} {{ח:סעיף*|(קכא)||עוגן=תוספת 1 פרט קכא}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:זמר (יישוב)|המועצה המקומית זמר}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ח, 1070; תשמ״ט, 795; תש״ע, 1007; תשע״ג, 155; ק״ת תשע״ז, 265; תשפ״ב, 2263)}} {{ח:סעיף*|(קכב)||עוגן=תוספת 1 פרט קכב}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:זרזיר (יישוב)|המועצה המקומית זרזיר}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 927; תשס״ב, 1337; תשע״ג, 753; ק״ת תשע״ז, 265; תשפ״א, 2390)}} {{ח:סעיף*|(קכג)||עוגן=תוספת 1 פרט קכג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:חורה|המועצה המקומית חורה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 881; תשס״ו, 1073; ק״ת תשע״ז, 266; תשע״ט, 306)}} {{ח:סעיף*|(קכד)||עוגן=תוספת 1 פרט קכד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:חורפיש|המועצה המקומית חורפיש}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ז, 1182; תשע״ג, 69; תשע״ד, 1804; ק״ת תשע״ז, 266; תשפ״א, 680; תשפ״ב, 1079)}} {{ח:סעיף*|(קכה)||עוגן=תוספת 1 פרט קכה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:חריש (עיר)|המועצה המקומית חריש}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ב, 1216; תשנ״ו, 1494; תשס״ה, 788; תשס״ז, 173; תש״ע, 142; תשע״ב, 1380א; ק״ת תשע״ז, 267; תשע״ט, 681; תשפ״ב, 2262, 3332)}} {{ח:סעיף*|(קכו)||עוגן=תוספת 1 פרט קכו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:טובא-זנגרייה|המועצה המקומית טובא–זנגריה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ח, 936; תשס״ז, 179; תשע״ב, 1661; ק״ת תשע״ז, 268; תשע״ט, 2255)}} {{ח:סעיף*|(קכז)||עוגן=תוספת 1 פרט קכז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:טורעאן|המועצה המקומית טורעאן}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 1282; תשכ״ד, 647; תש״ס, 20; תשע״ג, 53; ק״ת תשע״ז, 268; תשפ״ב, 2342)}} {{ח:סעיף*|(קכח)||עוגן=תוספת 1 פרט קכח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:יאנוח-ג'ת|המועצה המקומית יאנוח ג׳ת}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״ן, 959; תשנ״א, 766; תשע״ג, 1056; ק״ת תשע״ז, 269)}} {{ח:סעיף*|(קכט)||עוגן=תוספת 1 פרט קכט}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:יפיע|המועצה המקומית יפיע}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״ך, 1130; תשכ״ב, 1411; תשע״ב, 1156; ק״ת תשע״ז, 270)}} {{ח:סעיף*|(קל)||עוגן=תוספת 1 פרט קל}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ירכא|המועצה המקומית ירכא}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 893; תשמ״ו, 1047; תשס״ח, 1233; תשע״ב, 1381א; ק״ת תשע״ז, 270; תשפ״א, 2389, 2389; תשפ״ב, 3433)}} {{ח:סעיף*|(קלא)||עוגן=תוספת 1 פרט קלא}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כאבול|המועצה המקומית כאבול}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ג, 1850; תשל״ד, 1311; תשמ״ו, 1047; תש״ן, 304; תשע״ג, 53; ק״ת תשע״ז, 270; תשע״ט, 382, 2271)}} {{ח:סעיף*|(קלב)||עוגן=תוספת 1 פרט קלב}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כאוכב אבו אל-היג'א|המועצה המקומית כאוכב אבו אל־היג׳א}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ד, 1212; תשנ״א, 391; תשע״ג, 70; תשע״ה, 3; ק״ת תשע״ז, 271)}} {{ח:סעיף*|(קלג)||עוגן=תוספת 1 פרט קלג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כוכב יאיר צור יגאל|המועצה המקומית כוכב יאיר}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ז, 1027; תשס״ג, 605; תש״ע, 254; ק״ת תשע״ז, 271)}} {{ח:סעיף*|(קלד)||עוגן=תוספת 1 פרט קלד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כסייפה|המועצה המקומית כסיפה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 884; ק״ת תשע״ז, 272; תשע״ט, 647)}} {{ח:סעיף*|(קלה)||עוגן=תוספת 1 פרט קלה}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כסרא-סמיע|המועצה המקומית כסרא–סמיע}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״ן, 959; תשנ״א, 766; תשע״ג, 86; ק״ת תשע״ז, 272; תשע״ט, 2280)}} {{ח:סעיף*|(קלו)||עוגן=תוספת 1 פרט קלו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כעביה-טבאש-חג'אג'רה|המועצה המקומית כעביה־טבאש־חג׳אג׳רה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 928; תשע״ג, 54; ק״ת תשע״ז, 273)}} {{ח:סעיף*|(קלז)||עוגן=תוספת 1 פרט קלז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כפר ברא|המועצה המקומית כפר ברא}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ב, 1676; תש״ע, 755; תשע״ו, 1565; ק״ת תשע״ז, 274; תשע״ט, 2218; תשפ״ב, 2833)}} {{ח:סעיף*|(קלח)||עוגן=תוספת 1 פרט קלח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כפר ורדים|המועצה המקומית כפר ורדים}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ג, 878, 1057; תשנ״ו, 410; תשס״ו, 1066; תשע״ב, 1381א; ק״ת תשע״ז, 274)}} {{ח:סעיף*|(קלט)||עוגן=תוספת 1 פרט קלט}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כפר כנא|המועצה המקומית כפר כנא}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״ך, 912; תש״ל, 645; תשנ״ה, 1651; תשע״ג, 86, 762; ק״ת תשע״ז, 274)}} {{ח:סעיף*|(קמ)||עוגן=תוספת 1 פרט קמ}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כפר מנדא|המועצה המקומית כפר מנדא}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ב, 1676; תשמ״ז, 523; תשס״ב, 352; תשע״ב, 1491; ק״ת תשע״ז, 275)}} {{ח:סעיף*|(קמא)||עוגן=תוספת 1 פרט קמא}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:כפר קרע|המועצה המקומית כפר קרע}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 970; תשמ״ד, 773; תשס״ה, 787; ק״ת תשע״ז, 275)}} {{ח:סעיף*|(קמב)||עוגן=תוספת 1 פרט קמב}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:להבים|המועצה המקומית להבים}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ט, 1176; תשנ״ו, 909; תשס״ד, 740; תשס״ח, 123; ק״ת תשע״ז, 276; תשע״ט, 327, 2175)}} {{ח:סעיף*|(קמג)||עוגן=תוספת 1 פרט קמג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:לקיה|המועצה המקומית לקיה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 882; תשע״ד, 287; ק״ת תשע״ז, 276; תשע״ט, 683)}} {{ח:סעיף*|(קמד)||עוגן=תוספת 1 פרט קמד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מבשרת ציון|המועצה המקומית מבשרת ציון}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ד, 516; תשל״ו, 1641; ק״ת תשע״ז, 277, 1730)}} {{ח:סעיף*|(קמה)||עוגן=תוספת 1 פרט קמה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|'''{{ח:חיצוני|w:מע'אר|המועצה המקומית מג׳אר}}''' – הוכרזה כעירייה}} {{ח:הערה|(ק״ת תשט״ז, 1193; תשנ״ח, 1166; תשס״ד, 962; תשס״ז, 16; תשע״ג, 962; ק״ת תשע״ז, 277; תשפ״א, 2385; תשפ״ב, 1253)}} {{ח:סעיף*|(קמו)||עוגן=תוספת 1 פרט קמו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מג'ד אל-כרום|המועצה המקומית מג׳ד אל־כרום}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ד, 478; תשמ״ו, 1048; תש״ע, 123; תשע״ג, 71; ק״ת תשע״ז, 277; תשפ״א, 2386)}} {{ח:סעיף*|(קמז)||עוגן=תוספת 1 פרט קמז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מג'דל שמס|המועצה המקומית מג׳דל שמס}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ב, 381; תשע״ג, 56; ק״ת תשע״ז, 278; תשפ״ב, 3748)}} {{ח:סעיף*|(קמח)||עוגן=תוספת 1 פרט קמח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מזרעה|המועצה המקומית מזרעה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 925; תשס״ו, 79; תשע״ג, 72; ק״ת תשע״ז, 279)}} {{ח:סעיף*|(קמט)||עוגן=תוספת 1 פרט קמט}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מיתר (יישוב)|המועצה המקומית מיתר}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ו, 1098, 1500; תשנ״ה, 267, 298; תשס״ה, 740; תשס״ו, 1074; ק״ת תשע״ז, 279; תשע״ט, 307; תשפ״א, 670)}} {{ח:סעיף*|(קנ)||עוגן=תוספת 1 פרט קנ}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מסעדה (יישוב)|המועצה המקומית מסעדה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ב, 381; תשע״ג, 56; ק״ת תשע״ז, 280)}} {{ח:סעיף*|(קנא)||עוגן=תוספת 1 פרט קנא}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מעלה עירון|המועצה המקומית מעלה עירון (טלעת עארה)}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ז, 165; תשס״ה, 789; ק״ת תשע״ז, 280)}} {{ח:סעיף*|(קנב)||עוגן=תוספת 1 פרט קנב}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:מצפה רמון|המועצה המקומית מצפה רמון}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ד, 1390; תשל״א, 917; תשל״ה, 382; תשס״ד, 709; ק״ת תשע״ז, 281; תשע״ט, 341)}} {{ח:סעיף*|(קנג)||עוגן=תוספת 1 פרט קנג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:משהד (מועצה מקומית)|המועצה המקומית משהד}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ח, 1723, 1964; תשנ״א, 755; תשנ״ד, 1271; תשנ״ה, 1653; תשנ״ו, 755; תשס״ד, 80; תשע״ג, 754; ק״ת תשע״ז, 281; תשפ״א, 3641)}} {{ח:סעיף*|(קנד)||עוגן=תוספת 1 פרט קנד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:נחף|המועצה המקומית נחף}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ח, 1645, 2070; תשע״ג, 73; ק״ת תשע״ז, 282)}} {{ח:סעיף*|(קנה)||עוגן=תוספת 1 פרט קנה}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:סאג'ור|המועצה המקומית סאג׳ור}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ב, 904; תשס״ז, 180; תשע״ג, 91; ק״ת תשע״ז, 282)}} {{ח:סעיף*|(קנו)||עוגן=תוספת 1 פרט קנו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:סביון (יישוב)|המועצה המקומית סביון}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ח, 2076; תש״ע, 806; ק״ת תשע״ז, 283, 620)}} {{ח:סעיף*|(קנז)||עוגן=תוספת 1 פרט קנז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:עומר (יישוב)|המועצה המקומית עומר}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ד, 1312; תש״ס, 368; תשס״ה, 614, 741; תשס״ו, 86; תשס״ז, 467; תשס״ט, 204; ק״ת תשע״ז, 283)}} {{ח:סעיף*|(קנח)||עוגן=תוספת 1 פרט קנח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:עיילבון|המועצה המקומית עילבון}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ד, 118; תשל״ד, 1313; תשמ״ו, 1060; תשע״ג, 57; ק״ת תשע״ז, 284, 695; תשפ״א, 685)}} {{ח:סעיף*|(קנט)||עוגן=תוספת 1 פרט קנט}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:עילוט|המועצה המקומית עילוט}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״א, 932; תשע״ג, 1057; ק״ת תשע״ז, 284)}} {{ח:סעיף*|(קס)||עוגן=תוספת 1 פרט קס}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:עין מאהל|המועצה המקומית עין מאהל}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״א, 533; תשנ״א, 756; תשנ״ד, 1272; תשע״ג, 74; ק״ת תשע״ז, 284; תשפ״א, 2388)}} {{ח:סעיף*|(קסא)||עוגן=תוספת 1 פרט קסא}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:עין קנייא|המועצה המקומית עין קיניה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ב, 382; תשע״ג, 91; ק״ת תשע״ז, 285)}} {{ח:סעיף*|(קסב)||עוגן=תוספת 1 פרט קסב}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ע'ג'ר|המועצה המקומית ע׳ג׳ר}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ב, 382; תשע״ג, 961; ק״ת תשע״ז, 285)}} {{ח:סעיף*|(קסג)||עוגן=תוספת 1 פרט קסג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ערערה|המועצה המקומית ערערה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״ל, 2014; תש״ן, 1266; תשס״ה, 788; ק״ת תשע״ז, 286; תשע״ט, 680)}} {{ח:סעיף*|(קסד)||עוגן=תוספת 1 פרט קסד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ערערה-בנגב|המועצה המקומית ערערה בנגב}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 883; ק״ת תשע״ז, 286)}} {{ח:סעיף*|(קסה)||עוגן=תוספת 1 פרט קסה}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:פסוטה|המועצה המקומית פסוטה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ד, 1363; תשע״ג, 75; ק״ת תשע״ז, 287)}} {{ח:סעיף*|(קסו)||עוגן=תוספת 1 פרט קסו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:פרדסיה|המועצה המקומית פרדסיה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ג, 189; תשמ״ה, 479; תשס״ד, 963; תשס״ה, 790; תש״ע, 1143; ק״ת תשע״ז, 287)}} {{ח:סעיף*|(קסז)||עוגן=תוספת 1 פרט קסז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:קריית יערים|המועצה המקומית קריית}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ג, 177; ק״ת תשע״ז, 287)}} {{ח:סעיף*|(קסח)||עוגן=תוספת 1 פרט קסח}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:קריית עקרון|המועצה המקומית קריית}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״א, 2700; תשכ״ה, 2617; תשנ״ז, 495; תש״ע, 755; ק״ת תשע״ז, 288; תשפ״ב, 1100)}} {{ח:סעיף*|(קסט)||עוגן=תוספת 1 פרט קסט}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:ריינה|המועצה המקומית ריינה}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשכ״ח, 2264; תשכ״ט, 353; תשל״ג, 1851; תשל״ו, 2647; תשנ״א, 754; תשנ״ד, 1270; תשנ״ה, 1650; תשע״ג, 92; ק״ת תשע״ז, 288)}} {{ח:סעיף*|(קע)||עוגן=תוספת 1 פרט קע}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:רכסים|המועצה המקומית רכסים}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 1824; תשס״ו, 260; תשע״א, 691; תשע״ז, 289; ק״ת תשע״ט, 684; תשפ״ב, 3731)}} {{ח:סעיף*|(קעא)||עוגן=תוספת 1 פרט קעא}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:רמת ישי|המועצה המקומית רמת ישי}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשי״ט, 87; תשע״ג, 59; ק״ת תשע״ז, 289)}} {{ח:סעיף*|(קעב)||עוגן=תוספת 1 פרט קעב}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:שבלי – אום אל-גנם|המועצה המקומית שבלי־אום אל־ג׳נם}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ד, 1740; תשנ״ב, 1423; תשנ״ו, 385; תשנ״ט, 168; תש״ס, 576; תשע״ג, 961; ק״ת תשע״ז, 290; תשפ״א, 682; תשפ״ב, 2832)}} {{ח:סעיף*|(קעג)||עוגן=תוספת 1 פרט קעג}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:שגב שלום|המועצה המקומית שגב שלום}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ו, 885; תש״ס, 67; תשע״ה, 406; ק״ת תשע״ז, 290; תשע״ח, 2677)}} {{ח:סעיף*|(קעד)||עוגן=תוספת 1 פרט קעד}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:שוהם|המועצה המקומית שהם}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשנ״ג, 1091; תשנ״ד, 244; תשס״ו, 782; תש״ע, 254; ק״ת תשע״ז, 291)}} {{ח:סעיף*|(קעה)||עוגן=תוספת 1 פרט קעה}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:שלומי|המועצה המקומית שלומי}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תש״ך, 1901; תשנ״ז, 18; תשע״ג, 79; ק״ת תשע״ז, 292)}} {{ח:סעיף*|(קעו)||עוגן=תוספת 1 פרט קעו}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:שעב|המועצה המקומית שעב}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשל״ה, 1986; תשמ״ב, 241; תשע״ב, 1492; ק״ת תשע״ז, 292)}} {{ח:סעיף*|(קעז)||עוגן=תוספת 1 פרט קעז}} {{ח:ת}} '''{{ח:חיצוני|w:תל שבע|המועצה המקומית תל שבע}}''' {{ח:הערה|(ק״ת תשמ״ד, 1578; תשס״ה, 742; תשס״ט, 204; ק״ת תשע״ז, 293)}} {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשכ״ב}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 121|סעיף 121}})}}}} {{ח:קטע3||הוראות בדבר ועדה חקלאית}} {{ח:קטע3|תוספת 2 פרק 1|פרק ראשון: הקמת ועדה חקלאית ותפקידה}} {{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה“ – ועדה חקלאית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדמה חקלאית“ – קרקע המשמשת למטע, למשתלה, למשק בעלי חיים, לגידול תוצרת חקלאית או פרחים או לייעור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חקלאי“ – אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מי שהוא בעל אדמה חקלאית שהיא בתחום המועצה, ושטחה שני דונם לפחות והיא אינה מוחזקת בידי אחר, להוציא שטחו של בניין כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1 לצו}} שאינו משמש למטרות חקלאיות; {{ח:תתת|(2)}} מי שהחזיק אדמה חקלאית כמתואר בפסקה (1), ועיבד אותה עיבוד סדיר שנה אחת בסמוך לפני יום הבחירות האחרונות למועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ענין חקלאי“ – ענין בעל ערך חקלאי, שהסדרתו היא לטובת החקלאות או לטובת ענף שבה, או לטובת עוסקים בחקלאות בתחום המועצה או בשטח בנין עיר הכולל את תחום המועצה, לרבות הטלת ארנונות על אדמה חקלאית או הטלת היטלים, מסים ואגרות על העוסקים בחקלאות כאמור בקשר לאדמה חקלאית, ודרך הוצאתן של ההכנסות מארנונות היטלים, מסים ואגרות כאמור על ידי המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שר החקלאות ופיתוח הכפר“ – לרבות מי שהוא הסמיך לעניין {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}}. {{ח:סעיף*|2|מינוי ועדה|עוגן=תוספת 2 פרט 2}} {{ח:ת}} במועצה ממונה ימנה השר את יושב ראש הועדה ושאר חבריה. {{ח:סעיף*|2א|תנאים להקמת ועדה|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 2א}} {{ח:תת|(א)}} ועדה תוקם במועצה שמתקיים בה אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} יש בתחומה חמישים חקלאים לפחות; {{ח:תתת|(2)}} יש בתחומה אדמה חקלאית בשטח של אלף דונם לפחות המוחזקים בידי עשרים וחמישה אנשים לפחות; {{ח:תתת|(3)}} מועצת המועצה החליטה על הקמת הוועדה. {{ח:תת|(ב)}} בתוך שלושה חודשים מיום תחילת כהונת המועצה, יבחן השר אם מתמלא לגבי המועצה תנאי מהתנאים האמורים בסעיף קטן (א), ואם נוכח לדעת כי מתקיים בה תנאי כאמור, או החליט כי יש להקים בה ועדה אף שלא התמלאו התנאים האמורים, יורה לראש המועצה לפתוח בהליכים להקמתה. {{ח:תת|(ג)}} שר החקלאות ופיתוח הכפר וכן הוועדה, אם הוקמה, ימסרו לראש המועצה לפי בקשתו כל ידיעה הדרושה לו לעניין סעיף זה, כולל ידיעה בדבר מספר החקלאים ובדבר היקף שטח האדמה החקלאית במועצה. {{ח:סעיף*|3|הקמת ועדה|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 3}} {{ח:ת}} במועצה נבחרת תוקם הועדה לפי זה: {{ח:תת|(1)}} חברי הועדה יהיו במספר שתחליט עליו המועצה לא יאוחר מהיום ה־22 מיום הנחת ההעתקים מרשימת החקלאים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 24|בסעיף 24}} (להלן – יום פרסום הרשימה), ובלבד שמספרם יהא ניתן לחלק לשלוש ולא יעלה על שנים עשר; לא החליטה המועצה על המספר תוך המועד האמור, יקבענו השר; אולם אם היו הנסיבות כאלה הנזכרות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 47|בסעיף 47}}, תמנה הועדה תשעה, ששה או שלושה חברים – הכל בהתאם לנסיבות; {{ח:תת|(2)}} חברי הועדה, פרט לאחד, ייבחרו על ידי החקלאים, המועצה תמנה מבין חבריה את החבר הנוסף, שיכול להיות לא־חקלאי; {{ח:תת|(3)}} לצורך הקמת הועדה או הרכבת ועדה חדשה יקים ראש המועצה, בתוך 30 ימים מיום קבלת הוראת השר כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2א|בסעיף 2א(ב)}}, צוות לניהול בחירת נציגי החקלאים בוועדה ({{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – צוות הבחירות) שחבריו יהיו אלה: {{ח:תתת|(1)}} שני עובדי מועצה בכירים שימנה ראש המועצה באישור מועצת המועצה, ואחד מהם יהיה יושב ראש הצוות; {{ח:תתת|(2)}} היועץ המשפטי למועצה או עובד המועצה שהוא נציגו מקרב עובדי לשכתו; {{ח:תתת|(3)}} שני נציגים של ארגוני חקלאים שימנה יושב ראש הוועדה היוצאת, ואם מוקמת ועדה לראשונה – שני נציגים של ארגון חקלאים המייצג 25 אחוזים לפחות מהחקלאים בתחום המועצה, שימנה ראש המועצה; מבקר המועצה או נציגו מקרב עובדי לשכתו ישמש משקיף על עבודת צוות הבחירות; {{ח:תת|(4)}} הבחירות של נציגי החקלאים יהיו שוות, ישירות, חשאיות ויחסיות; {{ח:תת|(5)}} המועצה תמנה את נציגה לועדה ותודיע את שמו לצוות הבחירות לא יאוחר מ־10 ימים מיום בחירת נציגי החקלאים; לא הודיעה המועצה כאמור, תהא הועדה מורכבת מנציגי החקלאים בלבד עד שתמסור המועצה לצוות הבחירות או ליושב ראש הועדה המשמש לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיף 4(ב)}} הודעה על שם נציגה בועדה, ולא יגרע הדבר מסמכות הועדה, פרט לסמכות להציע למועצה מועמדים לתפקיד יושב ראש הועדה או סגנו. {{ח:סעיף*|4|יושב ראש וסגנו|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 4}} {{ח:תת|(א)}} לועדה יהיה יושב ראש וסגן יושב ראש והם יתמנו על ידי המועצה מבין מועמדים שהוצעו על ידי הועדה, ובלבד שלכל תפקיד יוצעו, על פי דרישות המועצה, לפחות שני מועמדים; בהעדר היושב ראש ימלא סגנו את מקומו. {{ח:תת|(ב)}} היתה הועדה מורכבת מנציגי החקלאים בלבד, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|בסעיף 3(5)}}, ישמש כיושב ראש, עד לבחירת יושב ראש לפי סעיף קטן (א), מי שנבחר על ידי הועדה בישיבתה הראשונה. {{ח:תת|(ג)}} עד לבחירת יושב ראש, אם לפי סעיף קטן (א) ואם לפי סעיף קטן (ב), יהיה הוותיק שבין חברי הוועדה, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם, יושב ראש הועדה. {{ח:סעיף*|5|ישיבה ראשונה|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 5}} {{ח:ת}} ראש המועצה יקרא לישיבה ראשונה של הועדה לא יאוחר מ־14 יום מיום בחירת נציגי החקלאים בועדה, אולם לא מוקדם מ־10 ימים מאותו יום. {{ח:סעיף*|6|תקופת כהונה|תיקון: תשכ״ו־2, תשכ״ז, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 6}} {{ח:ת}} ועדה תכהן כל תקופת כהונתה של המועצה הקיימת בשעת הקמתה; ועדה שתקופת כהונתה נסתיימה, תמשיך בתפקידה עד שתורכב כדין ועדה חדשה או עד תום שבעה חודשים מיום תחילת כהונת המועצה הנכנסת, לפי המוקדם. {{ח:סעיף*|7|ישיבות־<wbr>הועדה|עוגן=תוספת 2 פרט 7}} {{ח:ת}} הועדה תקיים ישיבה לפחות אחת לחודש; לא נתקיימה ישיבה תוך חודש, רשאים שלושה חברים, לפחות, לדרוש בכתב מיושב ראש הועדה, ובהעדרו – מסגנו, לזמן ישיבה. לא עשה כן תוך ארבעה עשר יום מיום מסירת הדרישה, רשאים הם לזמן ישיבה במקומו. {{ח:סעיף*|8|חדילת חברות|עוגן=תוספת 2 פרט 8}} {{ח:ת}} חברותו של נציג החקלאים בועדה תחדל משחדל להיות חקלאי, או אם נתקיימו בו תנאים שהיו פוסלים אותו מהיות מועמד לחברות בועדה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 38|בסעיף 38}}. {{ח:סעיף*|9|העדר מישיבת והודעה על חדילה|עוגן=תוספת 2 פרט 9}} {{ח:ת}} על העדר מישיבות הועדה ועל ההודעה בדבר חדילה יחולו {{ח:פנימי|סעיף 104|הסעיפים 104}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו־105 לצו}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין. {{ח:סעיף*|10|נציג יוצא|תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 10}} {{ח:תת|(א)}} חדל נציג החקלאים מכהונתו או שנפסל מהיות חבר ועדה (להלן – נציג יוצא), יבוא במקומו מי ששמו בא ברשימת המועמדים ששם אותו נציג כלול בה, מיד אחרי שמותיהם של המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות, לרבות אלה שהיו לנציגים מכוח סעיף זה; לא היה מי שימלא את מקומו של הנציג היוצא מכוח הרישה לפסקה זו, ימנה השר את הנציג החדש, לאחר התייעצות עם אנשים מבין החותמים על רשימת המועמדים שאתה נמנה הנציג היוצא. {{ח:תת|(ב)}} לא ימלא את מקומו של נציג יוצא מי שאינו חקלאי אותה שעה, או מי שהודיע ליושב ראש הועדה שאין ברצונו להיות חבר בה. {{ח:סעיף*|10א|סמכות השר לגבי ועדה נחשלת|תיקון: תשמ״א־5|עוגן=תוספת 2 פרט 10א}} {{ח:תת|(א)}} בכל אחד מהמקרים המנויים להלן רשאי השר להורות על בחירת ועדה חדשה ולקבוע את תאריך הבחירות, או למנות ועדה מתוך אנשים כשירים להיות חברי הועדה או למנות ועדה למילוי תפקידי הועדה החקלאית, ואלה המקרים: {{ח:תתת|(1)}} התפטרו רוב נציגי החקלאים בועדה, או חדלה חברותם, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8|בסעיפים 8}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 9|או 9}}, ולא היה מי שימלא את מקומם כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10|בסעיף 10}}; {{ח:תתת|(2)}} הועדה או יושב ראש הועדה אינם ממלאים עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליהם לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} או בכל דין אחר, וכל זאת לאחר שהזהיר אותם; {{ח:תתת|(3)}} נקבע מועד לבחירות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 36|בסעיף 36}}, אולם לא הוגשה רשימת מועמדים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 39|בסעיף 39}}; {{ח:תתת|(4)}} כל חברי הועדה וראש המועצה ביקשו מאת השר לעשות כן. {{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתה של ועדה שנבחרה או שנתמנתה לפי סעיף זה תהיה בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|לסעיף 6}}. {{ח:סעיף*|11|תפקידי הועדה|עוגן=תוספת 2 פרט 11}} {{ח:ת}} ואלה תפקידיה וסמכויותיה של הועדה: {{ח:תת|(1)}} לייעץ למועצה בכל ענין חקלאי, הן ביזמת עצמה והן לפי בקשת המועצה; {{ח:תת|(2)}} להציע למועצה הצעות להחלטה בכל ענין חקלאי; {{ח:תת|(3)}} לבצע החלטות המועצה בענין חקלאי, אם נדרשה לכך על ידי המועצה או על ידי ראש המועצה או על ידי השר, אם היה הענין בערר על פי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 13|סעיף 13}}. {{ח:סעיף*|12|דיון בענין חקלאי|תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 12}} {{ח:ת}} ענין חקלאי לא יבוא לדיון סופי במועצה אלא אם דנה בו תחילה הועדה וחיוותה דעתה, או שעברו ארבעה עשר יום מיום שהגישה המועצה את הענין בכתב לפני הועדה, הכל לפי המועד המוקדם; הציעה הועדה למועצה הצעת החלטה בענין חקלאי, חייבת המועצה להעמיד את ההצעה על סדר יומה ולדון בה בהקדם האפשרי. לא נדחתה ההצעה על ידי המועצה בתום ששים יום מיום שהוגשה בכתב, יראו את הצעת ההחלטה כהחלטת המועצה. {{ח:סעיף*|13|ערר|עוגן=תוספת 2 פרט 13}} {{ח:ת}} נתקבלה במועצה החלטה בענין חקלאי שלא בהתאם להצעת הועדה או לחוות דעתה, רשאית הועדה לערור על ההחלטה לפני השר תוך ארבעה עשר יום מיום שנמסרה בכתב לועדה; המועצה לא תבצע החלטה כאמור לפני תום תקופת הערר וכל עוד הערר תלוי ועומד. {{ח:סעיף*|14|כספים|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 14}} {{ח:ת}} במועצה שבה הוקמה ועדה, כל ההכנסות מהיטלים, מאגרות ומתשלומים אחרים שהוטלו על אדמה חקלאית או על העוסקים בחקלאות בקשר לאדמה חקלאית וכן 50 אחוז לפחות של ההכנסות מארנונות שהוטלו על אדמה חקלאית יוצאו לענינים חקלאיים, יירשמו בפנקסי המועצה בנפרד, ובגמר כל שנת כספים יועברו היתרה או הגרעון לשנת הכספים הבאה. {{ח:קטע3|תוספת 2 פרק 2|פרק שני: בחירות לועדה}} {{ח:סעיף*|15|הזכות לבחור|עוגן=תוספת 2 פרט 15}} {{ח:ת}} הזכות לבחור נציגי החקלאים בועדה תהא לכל מי שנרשם ברשימת החקלאים בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 16|לסעיף 16}}. {{ח:סעיף*|16|רישום כבוחר|תיקון: תשל״א־3, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 16}} {{ח:ת}} כבוחר ברשימת החקלאים יירשם מי שהיה חקלאי ביום היבחרה של המועצה המכהנת, וכן – אם איננו תאגיד – שיום הולדתו ה־18 חל לא יאוחר מיום א׳ בניסן שלפני יום היבחרה של המועצה המכהנת. {{ח:סעיף*|17||תיקון: תשכ״ח, תשל״א־3, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 17}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|18|דין שותפות|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 18}} {{ח:ת}} היתה אדמה חקלאית בבעלות משותפת או בהחזקה משותפת או בעיבוד משותף בנסיבות שאילו היה יחיד במקום השותפים, היה נחשב חקלאי, יראו כחקלאי לעניין הבחירות כל שותף שהיה זכאי לשני דונם לפחות באדמה החקלאית אילו חולקה הבעלות או ההנאה בה בין השותפים; לא היה בנסיבות אלה אף לא שותף אחד זכאי לשני דונם לפחות, יראו כחקלאים לעניין הבחירות את השותפים, במספר המתקבל מחילוק מספר הדונמים של האדמה החקלאית בשתיים, שעל שמותיהם הסכימו כל שאר השותפים והודיעו בכתב לצוות הבחירות לפני יום פרסום הרשימה; באין הודעה כאמור, יראו כחקלאים לעניין הבחירות את השותפים שצוות הבחירות בחר בהם, במספר כאמור. {{ח:סעיף*|19||תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 19}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|20|הכנת רשימת החקלאים|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 20}} {{ח:ת}} שר החקלאות ופיתוח הכפר יעביר לצוות הבחירות, לפי בקשתו, מידע לגבי חקלאים הזכאים להירשם ברשימה; לצורך הכנת רשימת החקלאים ישתמש צוות הבחירות במידע האמור שהועבר לו, בספרי המועצה ובכל חומר אחר הדרוש לדעתו. {{ח:סעיף*|21|מסירת ידיעות ומסמכים|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 21}} {{ח:ת}} צוות הבחירות רשאי לדרוש מכל אדם שהוא בעל או מחזיק בקרקע בתחום המועצה שימסור לו, באופן, במקום ובזמן שיקבע, כל ידיעה שבידו ושיראה לו כל מסמך שברשותו. {{ח:סעיף*|22|פרטים שייכללו ברשימת החקלאים|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 22}} {{ח:ת}} רשימת החקלאים תכלול פרטים אלה: {{ח:תת|(1)}} לגבי יחיד – {{ח:תתת|(א)}} שם המשפחה; {{ח:תתת|(ב)}} השם הפרטי; {{ח:תתת|(ג)}} שנת הלידה; {{ח:תתת|(ד)}} המען; {{ח:תתת|(ה)}} מספר הזהות במרשם האוכלוסין המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}; {{ח:תת|(2)}} לגבי תאגיד – שם התאגיד ומען משרדו הרשום. {{ח:סעיף*|23|רישום שמות חקלאים|עוגן=תוספת 2 פרט 23}} {{ח:ת}} שמות החקלאים יירשמו ברשימה זה תחת זה לפי סדר האלף־בית ויסומנו במספרים סידוריים החל ממספר 1. {{ח:סעיף*|24|הנחת העתקי רשימת החקלאים|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 24}} {{ח:ת}} לא יאוחר מהיום ה־15 מיום הקמת צוות הבחירות, יונחו העתקים מרשימת החקלאים למשך 10 ימים במשרדי המועצה ובמקומות אחרים שקבע צוות הבחירות; כל אדם יהיה זכאי לעיין ברשימה ולערוך העתק או תקציר ממנה. {{ח:סעיף*|25|פרסום הודעה על הנחת הרשימה|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 25}} {{ח:ת}} יום אחד לפחות לפני הנחת העתקים מרשימת החקלאים, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 24|בסעיף 24}}, יפרסם צוות הבחירות הודעה על ההנחה, המקומות בהם יונחו והימים והשעות בהם אפשר יהיה לעיין בהם. כמו כן תפרט ההודעה את הוראת {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 24|סעיף 24}}. {{ח:סעיף*|26|ערר|תיקון: תשכ״ג, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 26}} {{ח:ת}} כל הרשום ברשימת החקלאים או הטוען שהוא זכאי להירשם בה, רשאי תוך 10 ימים מיום פרסום הרשימה, להגיש לצוות הבחירות ערר מנומק בכתב על יסוד הטענה שהוא או זולתו נרשם או לא נרשם, שלא כדין, או נרשם באופן לא נכון; הגיש אדם ערר המכוון נגד אדם אחר, ימציא לצוות הבחירות העתק נוסף מכתב הערר וצוות הבחירות ימסור את ההעתק לאותו אדם אחר. {{ח:סעיף*|27|החלטה על ערר|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 27}} {{ח:ת}} צוות הבחירות יחליט בערר ויודיע על החלטתו לעורר בכתב בדואר רשום לא יאוחר מהיום ה־18 לאחר יום פרסום הרשימה – ואם הוגש ערר הנוגע לאדם זולת העורר – גם לאותו אדם. {{ח:סעיף*|28||תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 28}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|29||תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 29}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|30||תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 30}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|31|תיקון הרשימה|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 31}} {{ח:ת}} צוות הבחירות יתקן את רשימת החקלאים בהתאם להחלטתו לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 27|סעיף 27}}. {{ח:סעיף*|32|חתימת הרשימה|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 32}} {{ח:ת}} יושב ראש צוות הבחירות יחתום על כל דף מרשימת החקלאים ומשחתם כאמור אין להכניס ברשימה שום שינוי. {{ח:סעיף*|33||תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 33}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|34||תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 34}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|35||תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 35}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|36|מועד הבחירות|תיקון: תשל״ב־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 36}} {{ח:ת}} הבחירות יקוימו ביום ובשעות שיקבע צוות הבחירות ושלא יהיה מאוחר מ־70 ימים לאחר יום הקמת הצוות אלא אם כן קבע השר, מסיבות המצדיקות זאת לדעתו, מועד מאוחר יותר. {{ח:סעיף*|37|פרסום הודעה בדבר הבחירות|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 37}} {{ח:ת}} לא יאוחר מ־14 יום לפני יום הבחירות יפרסם צוות הבחירות הודעה שתפרט את הפרטים הבאים: {{ח:תת|(1)}} יום הבחירות והשעות; {{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:תת|(3)}} מספר נציגי החקלאים העומדים לבחירה; {{ח:תת|(4)}} המקום, המועד והדרך להגשת רשימות המועמדים; {{ח:תת|(5)}} תנאי הכשירות להיות מועמד. {{ח:סעיף*|38|הזכות להיבחר|תיקון: תשמ״א־2|עוגן=תוספת 2 פרט 38}} {{ח:תת|(א)}} כנציג החקלאים יכול להיבחר כל אדם הרשום ברשימת החקלאים, פרט לתאגיד, שהוא בן 20 שנה או מעלה ביום הגשת מועמדותו ואיננו מאלה המנויים {{ח:פנימי|סעיף 101|בסעיף 101 לצו}}. {{ח:תת|(ב)}} נחתמה רשימת החקלאים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 32|בסעיף 32}} והתברר כי אין ברשימה לפחות שני חקלאים שמקום מגוריהם הקבוע הוא בתחום המועצה – יוכל להיבחר כנציג החקלאים כל אדם הרשום ברשימת החקלאים, פרט לתאגיד, שהוא בן 20 שנה ומעלה ביום הגשת מועמדותו ואיננו מאלה המנויים {{ח:פנימי|סעיף 101|בסעיף 101(2) עד 101(8) לצו}}. {{ח:סעיף*|39|מועד להגשת רשימות מועמדים|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 39}} {{ח:ת}} רשימות המועמדים יוגשו לצוות הבחירות במועד שקבע ולפי טופס שהכין. {{ח:סעיף*|40|פרטים שיצויינו ברשימת המועמדים|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 40}} {{ח:ת}} רשימת המועמדים תפרט את שמו ושם משפחתו של המועמד, מענו וגילו. לא ייחשב אדם כמועמד אלא אם כן צורפה הסכמתו בכתב לרשימת המועמדים שהוגשה לצוות הבחירות. {{ח:סעיף*|41|רשימת מועמדים טעונה חתימה|תיקון: תשכ״ד־2, תשל״א־3|עוגן=תוספת 2 פרט 41}} {{ח:ת}} רשימת מועמדים טעונה חתימות של 10%, לפחות, מהחקלאים הרשומים ברשימת החקלאים; רשימת מועמדים תיחתם בידי המגישים; החותם הראשון ייחשב כבא־כוח החותמים, והבא אחריו כממלא מקומו; ליד חתימתו של כל מועמד יצויינו שמו ושם משפחתו של החותם ומספרו ברשימת החקלאים. {{ח:סעיף*|42|מספר המועמדים המותר ברשימה|תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 42}} {{ח:ת}} רשימת מועמדים תכלול לא יותר מכפל מספר הנציגים העומדים לבחירה ולא פחות משליש מספר זה. {{ח:סעיף*|43|אישור קבלת רשימת מועמדים|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 43}} {{ח:ת}} יושב ראש צוות הבחירות יאשר בכתב קבלת רשימת מועמדים ויציין בה את היום והשעה של הגשתה. {{ח:סעיף*|44|מועמד הנכלל ביותר מרשימת מועמדים אחת|תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 44}} {{ח:ת}} מועמד שנתן הסכמתו להיכלל ביותר מרשימת מועמדים אחת, מועמדותו בטלה בכל הרשימות. {{ח:סעיף*|45|אישור רשימת מועמדים|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 45}} {{ח:תת|(א)}} רשימת מועמדים טעונה אישורו של צוות הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} צוות הבחירות יבדוק כל רשימת מועמדים סמוך ככל האפשר לאחר המועד להגשתה. החליט צוות הבחירות שלא לאשר רשימת מועמדים, יודיע על כך בכתב לבא־כוח החותמים או לממלא מקומו. {{ח:תת|(ג)}} החלטתו של צוות הבחירות תהיה סופית. {{ח:סעיף*|46|הכרזת תוצאות הבחירות כשאין צורך בבחירות|תיקון: תשכ״ד־2, תשל״א־3, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 46}} {{ח:תת|(א)}} היה מספר המועמדים שאושרו בכל רשימות המועמדים שוות למספר הנציגים העומדים לבחירה, יכריז יושב ראש צוות הבחירות ביום הבחירות על המועמדים כעל האישים שנבחרו. {{ח:תת|(ב)}} הוגשה רשימת מועמדים אחת בלבד ומספר המועמדים שבה עלה על מספר הנציגים העומדים לבחירה, יכריז יושב ראש צוות הבחירות ביום הבחירות על מספר המועמדים מתוך אותה הרשימה השווה למספר הנציגים העומדים לבחירה ולפי סדרם ברשימה כעל האישים שנבחרו. {{ח:סעיף*|47|מספר המועמדים פחות ממספר הנציגים העומדים לבחירה|תיקון: תשכ״ד־2, תשל״א־3|עוגן=תוספת 2 פרט 47}} {{ח:ת}} היה מספר כל המועמדים שאושרו פחות ממספר הנציגים העומדים לבחירה, יופחת מספר הנציגים העומדים לבחירה ויועמד על שמונה, חמש או שתיים, הכל לפי המספר הקטן יותר והקרוב ביותר למספר המועמדים שאושרו. {{ח:סעיף*|48|בחירות בקלפי|עוגן=תוספת 2 פרט 48}} {{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 46|בסעיף 46(ב)}} – היה מספר המועמדים שאושרו עולה על מספר הנציגים העומדים לבחירה, ייערכו בחירות בקלפי. {{ח:סעיף*|49|מקום הקלפי|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 49}} {{ח:ת}} הבחירות יתקיימו בקלפי שתימצא בתחום המועצה, במקום שיקבע צוות הבחירות. {{ח:סעיף*|50|הודעה על בחירות|תיקון: תשכ״ד־2, תשל״א־3, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 50}} {{ח:ת}} לא יאוחר מ־7 ימים לפני יום הבחירות יפרסם צוות הבחירות הודעה בה יציין את היום והשעות שבהם תתקיים ההצבעה, את מקום ההצבעה ואת רשימות המועמדים שאושרו. {{ח:סעיף*|51|הצבעה על ידי תאגיד|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 51}} {{ח:ת}} חקלאי הרשום ברשימת החקלאים ושהוא תאגיד, יצביע בשמו יחיד המייצג את התאגיד לענין זה, על פי הודעה בכתב שנמסרה לצוות הבחירות לא יאוחר מיומיים לפני מועד הבחירות. {{ח:סעיף*|52||תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 52}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|53|פתק הצבעה|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 53}} {{ח:ת}} צוות הבחירות יקבע צורה אחידה של פתקי ההצבעה ויודיע על כך לבאי כוח רשימות המועמדים ולממלאי מקומם, לפחות 7 יום לפני יום הבחירות. באי כוח הרשימות או ממלאי מקומם ימציאו לצוות הבחירות את פתקי ההצבעה, והוא ידאג לאספקתם במקום ההצבעה ביום הבחירות. {{ח:סעיף*|54|קלפי|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 54}} {{ח:ת}} צוות הבחירות יציב במקום ההצבעה תיבה מותקנת במנעול ובמפתח שתהיה עשויה כך שאפשר להכניס לתוכה מעטפות או פתקי הצבעה אך אי אפשר להוציאם מתוכה אלא בפתיחת מנעולה (להלן – קלפי). {{ח:סעיף*|55|הצגת קלפי|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 55}} {{ח:ת}} לפני שהתחילה ההצבעה, יציג יושב ראש צוות הבחירות לעיני האנשים המצויים במקום ההצבעה את הקלפי כשהיא פתוחה וריקה; אחר כך ינעל אותה במעמדם ויחתמנה באופן שלא תהא ניתנת לפתיחה אלא בשבירת החותמת. {{ח:סעיף*|56|זיהוי הבוחר|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 56}} {{ח:ת}} בוחר שנכנס למקום ההצבעה יזהה עצמו תחילה; כאמצעי זיהוי ישמשו אך ורק תעודת זהות תקפה שהוצאה לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|פקודת מרשם התושבים, תש״ט–1949}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}, דרכון ישראלי תקף שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|חוק הדרכונים, התשי״ב–1952}}, או רישיון נהיגה תקף, הכולל את תמונת בעל הרישיון, שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}. משנזדהה, יקרא אחד מחברי צוות הבחירות את שם הבוחר, ובהעתק רשימת החקלאים, בצד שמו של הבוחר, יצויין שהבוחר ביקש להצביע; אחר כך ימסור לבוחר מעטפה הנושאת עליה את חתימתו של יושב ראש צוות הבחירות. {{ח:סעיף*|57||תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 57}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|58|ההצבעה בבחירות יחסיות|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 58}} {{ח:ת}} בוחר, משקיבל את המעטפה, ילך אל תא ההצבעה, שם ישים במעטפה את פתק ההצבעה לרשימה שהוא מצביע בעדה, יחזור ויראה לצוות הבחירות את המעטפה עד כדי שהצוות יראה את חתימתו עליה, ויטילנה בקלפי. אחד מחברי צוות הבחירות יציין בהעתק רשימת החקלאים את דבר ההצבעה. {{ח:סעיף*|59|מנין הקולות|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 59}} {{ח:ת}} מנין הקולות ייעשה על ידי צוות הבחירות במקום ההצבעה מיד עם גמר ההצבעה ולא ייפסק עד תומו. {{ח:סעיף*|60||תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 60}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|61|פתקי הצבעה בטלים|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 61}} {{ח:תת|(1)}} פתק הצבעה שנמצא במעטפה שאינה נושאת עליה את חתימתו של יושב ראש צוות הבחירות – בטל; {{ח:תת|(2)}} נמצאו במעטפה יותר מפתק אחד של אותה רשימה – הקול כשר; {{ח:תת|(3)}} פתק הצבעה שצורתו שונה מזו שנקבעה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 53|סעיף 53}} – בטל; {{ח:תת|(4)}} פתק הצבעה שעליו הוסף סימן, בין בכתב ובין על ידי הטבעה או בכל אופן אחר, והוא עשוי לזהות את המצביע – בטל; {{ח:תת|(5)}} פתק הצבעה שנמצא במעטפה שלתוכה הוכנס דבר כלשהו זולת הפתק – בטל; {{ח:תת|(6)}} נמצאו במעטפה פתק הצבעה מסוג כאמור בפסקאות (3) או (4) יחד עם פתק הצבעה שאינו בטל כאמור – הקול פסול. {{ח:סעיף*|62|סדרי ההצבעה|עוגן=תוספת 2 פרט 62}} {{ח:ת}} סדרי ההצבעה יהיו בהתאם להוראות פקיד הבחירות {{ח:הערה|[צ״ל: צוות הבחירות]}}; כל אדם חייב לציית להוראות פקיד הבחירות {{ח:הערה|[צ״ל: צוות הבחירות]}} בנוגע לשמירה על הסדר. {{ח:סעיף*|63||תיקון: תשכ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 63}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|64|תוצאות בחירות|תיקון: תשכ״ד־2, תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 64}} {{ח:ת}} התוצאות ייקבעו לפי זה: {{ח:תת|(1)}} סך כל הקולות הכשרים שקיבלו כל הרשימות יחולק למספר הנציגים העומדים לבחירה, והמספר השלם היוצא מן החילוק יהיה המודד; {{ח:תת|(2)}} כל רשימה תזכה במספר נציגים כמספר השלם היוצא מחילוק קולותיה הכשרים למודד; {{ח:תת|(3)}} המקומות הנותרים יתחלקו אחד אחד בין הרשימות שנשארו להן עודפי הקולות הגדולים ביותר לפי סדר שיעור העודפים, וברשימה שמספר קולותיה אינו מגיע למודד, ייחשב כעודף המספר הכולל של קולותיה הכשרים; {{ח:תת|(4)}} היו לשתי רשימות או יותר עודף קולות שווה ולא נותר אלא מקום פנוי אחד, יוכרע בין הרשימות בהגרלה שיערוך יושב ראש צוות הבחירות בו במקום; {{ח:תת|(5)}} סדר הבכורה של המועמדים ברשימה שזכתה במקומות בועדה יהיה לפי סדרם ברשימה מלמעלה למטה. {{ח:סעיף*|65|פרוטוקול|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 65}} {{ח:ת}} יושב ראש צוות הבחירות ינהל פרוטוקול על מהלך הבחירות ותוצאותיהן, ויעביר העתקים ממנו למועצה ולשר. {{ח:סעיף*|66|פרסום הודעה על תוצאות בחירות|תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 66}} {{ח:ת}} לא יאוחר מ־7 ימים מיום הבחירות יפרסם יושב ראש צוות הבחירות, בדרך האמורה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 19|בסעיף 19}}, הודעה על תוצאות הבחירות; יום הפרסום הוא יום הבחירה של נציגי החקלאים בועדה. {{ח:סעיף*|67|תוצאות הבחירות|עוגן=תוספת 2 פרט 67}} {{ח:ת}} ההוצאות הכרוכות בהכנת רשימת החקלאים ובעריכת הבחירות בקרב החקלאים ישולמו מתוך קופת המועצה. {{ח:סעיף*|68|ימי מנוחה|עוגן=תוספת 2 פרט 68}} {{ח:ת}} חל מועד מהמועדים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} באחד מימי המנוחה כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת ימי מנוחה|בפקודת ימי מנוחה, תש״ח–1948}}, יידחה המועד ליום חול הראשון שאחרי אותו יום. {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשכ״ב, תשל״ז־3}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}})}}}} {{ח:קטע3||תקנון בדבר ישיבות המועצה והנוהל בהן}} {{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 1|פרק ראשון: כללי}} {{ח:סעיף*|1|ישיבות המועצה|עוגן=תוספת 3 פרט 1}} {{ח:ת}} המועצה תקיים ישיבות מן המנין וישיבות שלא מן המנין, הכל כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתקנון זה}}; לכל אחת משתי אלה ייקרא להלן ”ישיבה“. {{ח:סעיף*|2|זימון|עוגן=תוספת 3 פרט 2}} {{ח:ת}} המועצה לא תתכנס לישיבה אלא על פי הזמנה. {{ח:סעיף*|3|ישיבה ראשונה|תיקון: תשל״ט|עוגן=תוספת 3 פרט 3}} {{ח:ת}} מועצה נבחרת תקיים את ישיבתה הראשונה תוך ארבעה עשר יום מיום פרסום הודעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 71|סעיף 71}} או {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 46|סעיף 46 לחוק הבחירות}}, במועד שיקבע ראש המועצה ובאין ראש מועצה מי שהשר ימנה לענין זה; לא כונסה המועצה לישיבתה הראשונה במועד האמור יכנסה השר במועד שיקבע אך לא יאוחר משלושים יום מהיום שבו נכנסה לתפקידה. {{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 2|פרק שני: מועדי ישיבות מן המנין}} {{ח:סעיף*|4|מספר הישיבות|עוגן=תוספת 3 פרט 4}} {{ח:ת}} המועצה תקיים ישיבה מן המנין אחת לחודש לפחות, אך רשאית היא להחליט שלא לקיימה בשני חדשים של השנה. {{ח:סעיף*|5|מועדי הישיבות מן המנין|תיקון: תשל״ז־5|עוגן=תוספת 3 פרט 5}} {{ח:תת|(א)}} תוך חדשיים מיום היבחרה תחליט המועצה על המועד הקבוע לישיבותיה; המועד יהיה תוך חמישה עשר הימים הראשונים לכל חודש קלנדרי, ובלבד שלא יהיה ביום המנוחה השבועי של חבר מחברי המועצה; הישיבה תתחיל בשעה שלא לפני 18.00, זולת אם הסכימו כל חברי המועצה לשעה אחרת. {{ח:תת|(ב)}} עד שתחליט המועצה על מועד קבוע לישיבותיה יתקיימו הישיבות ביום חמישי הראשון לכל חודש, בשעה 18.00. {{ח:תת|(ג)}} חל מועד הישיבה בערב יום מנוחה, ביום מנוחה או במוצאי יום מנוחה של חבר מחברי המועצה, תידחה הישיבה ליום ולשעה הקבועים בשבוע שלאחר מכן. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”יום מנוחה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}. {{ח:סעיף*|6|דחיית ישיבה מן המנין|עוגן=תוספת 3 פרט 6}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה חייב לדחות ישיבה למועד אחר, לא יותר מפעם אחת ולא יותר משבוע ימים, אם דרשו זאת בכתב שליש לפחות מחברי המועצה חמישה ימים לפחות לפני מועד הישיבה, ורשאי הוא, בהסכמת רוב חברי המועצה, לדחות את הישיבה למועד אחר, והכל בתנאי שבאותו חודש קלנדרי תקויים לפחות ישיבה אחת ושלא יחלוף מועד שנקבע על פי דין לענין של סדר יומה של הישיבה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|סעיף 5(א) ו־(ג)}} לענין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על המועד הנדחה. {{ח:סעיף*|7|אי זימון למועד|עוגן=תוספת 3 פרט 7}} {{ח:תת|(א)}} לא זומנה המועצה לישיבה במועד שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 3 פרק 2|בפרק זה}}, יכנס מזכיר המועצה את המועצה לישיבה על פי דרישה בכתב של שליש לפחות מחברי המועצה המפרטת את סדר יומה והצעת החלטה לגביו וישיבה זו תהיה תוך שבעה ימים מהיום שקיבל מזכיר המועצה את הדרישה לכך. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|סעיף 5(א) ו־(ג)}} לענין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על ישיבה שזומנה לפי סעיף זה. {{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 3|פרק שלישי: מועדי ישיבות שלא מן המנין}} {{ח:סעיף*|8|סמכות ראש המועצה|עוגן=תוספת 3 פרט 8}} {{ח:ת}} ראש המועצה רשאי לכנס ישיבה שלא מן המנין. {{ח:סעיף*|9|כינוס על־<wbr>פי דרישה|עוגן=תוספת 3 פרט 9}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה יכנס ישיבה שלא מן המנין למועד שלא יהא מאוחר משבעה ימים מהיום שבו הוגשה לו דרישה לכך בכתב, חתומה בידי שליש לפחות מחברי המועצה ומפרטת את סדר יומה והצעת החלטה לגביו; היתה בהצעת סדר היום העברה מכהונה של סגן ראש המועצה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל״ה–1975}} (להלן – חוק הבחירה), תהיה הדרישה חתומה בידי רוב חברי המועצה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על העברה מכהונה של ראש המועצה שנבחר על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|חוק הבחירה}} או של הסגן האמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 14|בסעיף 14 לחוק הבחירה}}. {{ח:תת|(ג)}} ראש המועצה שלא נבחר על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|חוק הבחירה}}, יכנס ישיבה שלא מן המנין למועד שלא יהא מאוחר משבעה ימים מהיום שבו הוגשה לו דרישה חתומה בידי רוב חברי המועצה, הכוללת הצעה להעברה מכהונתו. {{ח:סעיף*|10|ישיבה מן המנין במקום ישיבה שלא מן המנין|עוגן=תוספת 3 פרט 10}} {{ח:ת}} החליטה המועצה לקיים לפחות ישיבה אחת בשבועיים, רשאי ראש המועצה במקום לכנס ישיבה שלא מן המנין כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 9|בסעיף 9}}, לכלול את ההצעות הנכללות בדרישה לכינוסה כסעיפים ראשונים בסדר היום של הישיבה הקרובה שמן המנין, זולת אם היתה בהצעה לסדר היום העברה מכהונה של ראש המועצה או של סגן מסגניו. {{ח:סעיף*|11|ישיבה שלא מן המנין על־<wbr>פי הוראות השר|תיקון: תשמ״ב־3|עוגן=תוספת 3 פרט 11}} {{ח:ת}} נדרש כינוסה של ישיבה שלא מן המנין וראש המועצה לא כינס את המועצה לישיבה תוך שבעה ימים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 9|בסעיף 9}}, ולא נהג לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 10|סעיף 10}}, ימנה שר הפנים או הממונה אדם שיכנס את המועצה לישיבה במועד שקבע שר הפנים או הממונה. {{ח:סעיף*|12|ימים ושעות של ישיבה שלא מן המנין|עוגן=תוספת 3 פרט 12}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|סעיף 5(א) ו־(ג)}} לענין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על ישיבה שזומנה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרק 3|פרק זה}}. {{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 4|פרק רביעי: זימון ישיבות}} {{ח:סעיף*|13|משלוח הזמנות|עוגן=תוספת 3 פרט 13}} {{ח:ת}} מזכיר המועצה יחתום על הזמנות לישיבות המועצה ויהיה אחראי למסירתן, אולם הזמנות לישיבות מועצה ממונה ולישיבות שכינס מי ששר הפנים מינה לכך כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 11|בסעיף 11}}, יחתום מי ששר הפנים מינה לכך והוא יהיה אחראי למסירתן. {{ח:סעיף*|14|תוכן ההזמנה|עוגן=תוספת 3 פרט 14}} {{ח:ת}} ההזמנה תפרט – {{ח:תת|(1)}} אם הישיבה היא מן המנין או שלא מן המנין; {{ח:תת|(2)}} את היום, השעה והמקום של הישיבה; {{ח:תת|(3)}} את סדר היום על סעיפיו, לפי סדר הדיון בהם; {{ח:תת|(4)}} בישיבה שבה ידונו בתקציב, בתשלומי חובה או בחוק עזר – טיוטה של ההצעות עם דברי הסבר; {{ח:תת|(5)}} בישיבה שכונסה על פי דרישת שליש לפחות מחברי המועצה – הצעת החלטה לגבי סדר היום. {{ח:סעיף*|15|מסירת ההזמנה|עוגן=תוספת 3 פרט 15}} {{ח:תת|(א)}} הזמנה לישיבה תימסר לכל אחד מחברי המועצה 36 שעות לפחות לפני תחילת הישיבה, אולם בהסכמת כל חברי המועצה ניתן יהיה לקיים ישיבה גם בהודעה תוך מועד קצר יותר. {{ח:תת|(ב)}} הזמנה לישיבה שבה ידונו בתקציב, בתשלומי חובה או בחוק עזר תימסר לחברי המועצה עשרה ימים לפחות לפני יום הישיבה, זולת אם הסכימו כל חברי המועצה למועד קצר יותר. {{ח:תת|(ג)}} המסירה תהא כדין אם ההזמנה נמסרה לחבר המועצה אישית או אם נמסרה בביתו לאחד מבני משפחתו הבוגרים הגרים אתו או אם נמסרה כפי שביקש חבר המועצה בכתב ממזכיר המועצה; לא ניתן למסור את ההזמנה כאמור, בשקידה סבירה, תהא המסירה כדין אם הושמה בתוך תיבת הדואר במענו של חבר המועצה. {{ח:סעיף*|16|מען למסירת הזמנה|עוגן=תוספת 3 פרט 16}} {{ח:ת}} הזמנות לישיבות יימסרו לפי מעניהם של חברי המועצה שפורסמו ברשימות המועמדים, ובמועצה ממונה – לפי המען האחרון הרשום במרשם האוכלוסין, ואם מסר חבר המועצה בכתב מען אחר בתחום הרשות המקומית למזכיר המועצה – לפי אותו מען. {{ח:סעיף*|17|פגם במסירת הזמנה|עוגן=תוספת 3 פרט 17}} {{ח:תת|(א)}} נכח חבר המועצה בישיבה או הסכים לקבל את ההזמנה אליה שלא במען כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 16|בסעיף 16}}, לא תישמע הטענה שלא הוזמן כדין. {{ח:תת|(ב)}} הטענה שהחלטה נתקבלה שלא כדין מפני שחבר המועצה לא הוזמן כדין לישיבה לא תישמע אלא מאותו חבר בלבד. {{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 5|פרק חמישי: פומביות הדיונים}} {{ח:סעיף*|18|פומביות הדיון וסייגיו|עוגן=תוספת 3 פרט 18}} {{ח:ת}} ישיבות המועצה יהיו פומביות; אולם ישיבה תתקיים או מקצתה בדלתיים סגורות באחת מאלה: {{ח:תת|(1)}} הורה על כך ראש המועצה לאחר שראה טעמים שבבטחון המדינה המחייבים לעשות כן; {{ח:תת|(2)}} הורה על כך ראש המועצה בהסכמה מראש של שלושה רבעים מחברי המועצה; {{ח:תת|(3)}} החליטו על כך שלושה רבעים מחברי המועצה הנוכחים בישיבה. {{ח:סעיף*|19|איסור הגילוי|עוגן=תוספת 3 פרט 19}} {{ח:ת}} לא יגלה איש דבר מדיוני ישיבה שהתנהלה בדלתיים סגורות למי שאיננו חבר המועצה, אלא אם הדבר דרוש לצורך ביצוע החלטת המועצה. {{ח:סעיף*|20|מקום הישיבות|עוגן=תוספת 3 פרט 20}} {{ח:ת}} הישיבות יתקיימו במשרדי המועצה, זולת אם החליטה המועצה אחרת ברוב של שני שלישים מחבריה, לישיבה פלונית. {{ח:סעיף*|20א|קיום ישיבת מועצה בהיוועדות חזותית|תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 20א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה החל מיום 10.2.2020 ובכל זמן שהכרזה על מצב בריאותי מיוחד או מצב חירום בשל נגיף הקורונה, לפי {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)#סעיף 2|סעיף 2 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף–2020}} עומדת בתוקפה):}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 20|בסעיף 20}}, רשאי ראש המועצה להחליט כי ישיבה פלונית לא תתקיים במשרדי המועצה או במקום אחר, אלא תתקיים בדרך של היוועדות חזותית, מנימוקים מיוחדים שיירשמו הנוגעים להתפשטות נגיף הקורונה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} כל חברי המועצה הסכימו לכך בכתב מראש, לאחר שנמסרו להם הפרטים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14|בסעיף 14(3) עד (5)}}; {{ח:תתת|(2)}} בישיבה יתאפשר לכל המוזמנים לישיבה לראות באמצעות מסך ולשמוע את כלל המשתתפים בישיבה ואת הנעשה במהלך הישיבה בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם. {{ח:תת|(ב)}} על ישיבה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו, נוסף על ההוראות החלות לפי כל דין על קיום ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן, בשינויים המחויבים, גם הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היה אחד המשתתפים בישיבת המועצה אדם עם מוגבלות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, תתקיים הישיבה בדרך של היוועדות חזותית תוך עריכת התאמות נגישות הנדרשות בהתאם להוראות בדבר התאמות נגישות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|החוק האמור}}; {{ח:תתת|(2)}} המועצה המקומית תעמיד לרשות חבר מועצה המעוניין בכך חדר במיתקני המועצה המקומית ובו האמצעים הטכנולוגיים הנדרשים לצורך השתתפות בישיבה; {{ח:תתת|(3)}} בהזמנה לישיבה יצוין גם כי הישיבה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית ויפורטו בה הנחיות לעניין השתתפות בישיבה; {{ח:תתת|(4)}} בישיבה לא ינכחו שני חברי מועצה או יותר בחדר אחד; {{ח:תתת|(5)}} לעניין {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 21|סעיפים 21 עד 23}}, יראו חבר מועצה כמשתתף בישיבה אם ניתן לראותו באמצעות המסך; {{ח:תתת|(6)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 40|סעיף 40}}, לא יפעיל יושב ראש הישיבה אמצעי טכנולוגי המונע את השמעת דבריו של משתתף בישיבה; {{ח:תתת|(7)}} החלטת מועצה בישיבה תתקבל לאחר שניתנה האפשרות לכל חבר מועצה להשתתף בדיון, להשמיע את עמדתו ולהצביע; הצבעה בישיבה כאמור תהיה שמית, אלא אם כן החליטו אחרת כל חברי המועצה המשתתפים בישיבה; {{ח:תתת|(8)}} ראה חבר מועצה כי בשל קיום וניהול הישיבה בדרך של היוועדות חזותית נפגעה זכותו להשתתף בדיון או לשמוע או להשמיע את עמדתו, רשאי הוא לדרוש כי הדבר יירשם בפרוטוקול; {{ח:תתת|(9)}} ישיבת המועצה תשודר בשידור חי באתר האינטרנט של המועצה המקומית. {{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה, ”היוועדות חזותית“ – תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת. {{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 6|פרק שישי: מנין המשתתפים}} {{ח:סעיף*|21|מנין חוקי|עוגן=תוספת 3 פרט 21}} {{ח:ת}} מנין חוקי בישיבה הוא רוב חברי המועצה. {{ח:סעיף*|22|באין מנין חוקי|עוגן=תוספת 3 פרט 22}} {{ח:תת|(א)}} לא היה מנין חוקי בישיבת המועצה, תידחה הישיבה לשלושה ימים; לא היה גם במועד זה מנין חוקי – תידחה הישיבה שוב ליומיים; במועד זה יהווה שליש מחברי המועצה מנין חוקי לכל ענין שנכלל בסדר היום של הישיבה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|סעיף 5(א) ו־(ג)}} לענין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על ישיבה נדחית לפי סעיף זה. {{ח:סעיף*|23|התמעטות המשתתפים|עוגן=תוספת 3 פרט 23}} {{ח:ת}} משנפתחה הישיבה כדין לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 21|סעיפים 21}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 22|או 22}}, יהא המשך הישיבה כדין כל עוד משתתפים בה שליש מחברי המועצה. {{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 7|פרק שביעי: סדר היום}} {{ח:סעיף*|24|קביעת סדר יום|עוגן=תוספת 3 פרט 24}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה יקבע את סדר היום של הישיבה. {{ח:תת|(ב)}} קבעה המועצה סדר יום של ישיבה בהחלטה מראש – יהא זה סדר היום. {{ח:תת|(ג)}} בישיבה שכונסה על פי דרישת שליש לפחות מחברי המועצה יהא סדר היום כפי שפורט בדרישה. {{ח:תת|(ד)}} עם פתיחת ישיבה מן המנין ידונו תחילה בבקשות לתיקון הפרוטוקול כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 55|בסעיף 55}}, בתשובות לשאילתות לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרק 9|הפרק התשיעי}}, ובהצעות לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 30|סעיף 30}}. {{ח:סעיף*|25|עדיפות|עוגן=תוספת 3 פרט 25}} {{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 24|בסעיף 24(ד) להלן}}, יהיה הדיון בסעיפים שבסדר היום לפי סדר הופעתם בו. {{ח:סעיף*|26|סעיפים על סדר היום|עוגן=תוספת 3 פרט 26}} {{ח:ת}} סעיף בענין שאינו בתחום סמכויות מועצה מקומית או שלא הוגדר במפורט לא ייכלל בסדר היום. {{ח:סעיף*|27|הצעות נוספות של חברי המועצה|עוגן=תוספת 3 פרט 27}} {{ח:תת|(א)}} חבר המועצה רשאי להגיש הצעות לסדר היום של ישיבה מן המנין ולא יאוחר מ־48 שעות לפני מועדה. {{ח:תת|(ב)}} בכל ישיבה מן המנין יידונו ארבע הצעות לסדר היום, אם הוגשו. {{ח:תת|(ג)}} הצעות שהוגשו ייקבעו לדיון, ויידונו, בהתחשב בגדלן של הסיעות במועצה, ובלבד שזכות קדימה תינתן להצעה שהוגשה מטעם חבר המועצה שהסיעה שאליה הוא משתייך אינה מיוצגת בועדת ההנהלה; בכפוף לאמור ייקבעו ההצעות לדיון ויידונו, לפי סדר הגשתן. {{ח:סעיף*|28|פירוט הצעות לסדר היום|עוגן=תוספת 3 פרט 28}} {{ח:ת}} הצעה לסדר היום של הישיבה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 27|בסעיף 27}}, תפורט בהזמנה לאותה ישיבה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14|סעיף 14}} או בתוספת להזמנה. {{ח:סעיף*|29|סדר העדיפות בדיון|עוגן=תוספת 3 פרט 29}} {{ח:ת}} הצעה לשינוי סדר העדיפות בדיון בסעיפים שעל סדר היום לא תישמע אלא אם הוגשה בכתב למזכיר המועצה לא יאוחר משש שעות לפני פתיחת הישיבה. {{ח:סעיף*|30|דיון בהצעות ובשינוי סדר הדיון|עוגן=תוספת 3 פרט 30}} {{ח:תת|(א)}} הצעה לסדר היום יביא אותה בפני המועצה מגיש ההצעה או מי שהמגיש ביקש ממנו להביאה; היתה התנגדות לדיון בהצעה, יישמעו דברי המציע ודברי מתנגד אחד להצעה במשך זמן שאינו עולה על עשר דקות לכל אחד, ולא תתקבל ההצעה לסדר היום אלא אם הצביעו בעדה רוב חברי המועצה הנוכחים בישיבה. {{ח:תת|(ב)}} על הצעה לשינוי סדר הדיון בסעיפים שעל סדר היום יחולו ההוראות שבסעיף קטן (א), ובלבד שהזמן שיוקדש לכל דבר לא יעלה על חמש דקות. {{ח:סעיף*|31|מחלוקת על סדר היום|עוגן=תוספת 3 פרט 31}} {{ח:ת}} חבר המועצה הנוכח בישיבה הטוען שסעיף פלוני נכלל בסדר היום, או לא נכלל בו, שלא כדין, רשאי לדרוש שהמועצה תכריע בדבר. {{ח:סעיף*|32|באין נוכחות מציע|עוגן=תוספת 3 פרט 32}} {{ח:ת}} חבר המועצה שהגיש הצעה לסדר היום ולא יהיה נוכח בישיבה, רשאי לבקש לדחות את הדיון לישיבה הבאה או לבקש חבר אחר שינמק את ההצעה במקומו. {{ח:סעיף*|33|הסרת הצעה מסדר היום|עוגן=תוספת 3 פרט 33}} {{ח:ת}} המגיש הצעה לסדר היום יכול להסירה בכל עת על ידי הודעה בכתב למזכיר המועצה לפני ישיבת המועצה או בהודעה בעל פה בישיבת המועצה; דרש חבר אחד שההצעה תיכלל בסדר היום, תובא ההצעה לדיון כאילו אותו חבר הגיש אותה. {{ח:סעיף*|34|דחיית הדיון בסעיפים|עוגן=תוספת 3 פרט 34}} {{ח:ת}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 52|סעיף 52}}, סעיפים שהועמדו על סדר היום בישיבה מן המנין ולא נסתיים הדיון בהם יועברו לסדר היום של הישיבה מן המנין שלאחריה. {{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 8|פרק שמיני: ניהול הישיבה}} {{ח:סעיף*|35|קביעת יושב ראש|עוגן=תוספת 3 פרט 35}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה יהיה יושב ראש בישיבות המועצה. {{ח:תת|(ב)}} בהעדרו של ראש המועצה ימלא את מקומו סגנו; נעדרו ראש המועצה וכל סגניו או סירבו לנהל את הישיבה, יפתח זקן חברי המועצה הנוכחים את הישיבה וחברי המועצה יבחרו מביניהם ביושב ראש לישיבה. {{ח:סעיף*|36|תפקיד היושב ראש|עוגן=תוספת 3 פרט 36}} {{ח:ת}} יושב ראש הישיבה יפתח את ישיבות המועצה, ינהל את הדיונים, יסכם את תוצאות הדיונים וההצבעה בכל ענין וינעל את הישיבה. {{ח:סעיף*|37|נעילת ישיבה שלא כדין|עוגן=תוספת 3 פרט 37}} {{ח:ת}} ישיבה שהיושב ראש בה ביקש לנעלה בניגוד {{ח:פנימי|תוספת 3|לתקנון זה}}, דינה כאילו סרב לנהל את הישיבה. {{ח:סעיף*|38|רשות הדיבור|עוגן=תוספת 3 פרט 38}} {{ח:ת}} לאחר דברי הפתיחה לסעיף, יתן יושב ראש הישיבה את רשות הדיבור למשתתפים בדיון לפי סדר הפונים אליו, ובלבד שאם לא כל סיעות המועצה מיוצגות בועדת ההנהלה, יתן יושב ראש הישיבה את רשות הדיבור תחילה לנציג הסיעה הגדולה שאינה מיוצגת כאמור. {{ח:סעיף*|39|זמן לדיבור|עוגן=תוספת 3 פרט 39}} {{ח:ת}} חבר המועצה – פרט ליושב ראש הישיבה וליושב ראש ועדה המדווח בשם הועדה – לא יאריך בדיבור בסעיף אחד יותר מעשר דקות; אולם הדובר רשאי לקבל מחבר אחד אחר זמן שאינו עולה על עשר דקות, והמועצה רשאית להחליט על הקצבת זמן יותר ארוך לכל המשתתפים בדיון בסעיף פלוני. {{ח:סעיף*|40|סמכויות היושב ראש|עוגן=תוספת 3 פרט 40}} {{ח:ת}} יושב ראש הישיבה רשאי – {{ח:תת|(1)}} להפסיק חבר המועצה הנואם למעלה מהזמן שהותר לו על פי {{ח:פנימי|תוספת 3|תקנון זה}}, או שאינו מדבר לענין; {{ח:תת|(2)}} להתרות בחבר המועצה המפריע לדעתו למהלך התקין של הישיבה; לא שמע החבר לשלוש התראות בישיבה אחת, רשאי היושב ראש, בהסכמת שלושה רבעים לפחות מחברי המועצה הנוכחים, לדרוש ממנו לעזוב את הישיבה, ואם לא עזב כאמור לא יימנה קולו במנין הקולות בהצבעה; {{ח:תת|(3)}} להורות על הוצאת הקהל כאשר ניתנה הוראה להמשיך בדיוני המועצה בדלתיים סגורות; {{ח:תת|(4)}} להורות על הוצאת אדם מהקהל אם הוא מפריע למהלך הישיבה, לאחר שהוזהר על כך. {{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 9|פרק תשיעי: שאילתות והודעות אישיות}} {{ח:סעיף*|41|הגשת שאילתה ותשובה|עוגן=תוספת 3 פרט 41}} {{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־48 שעות לפני תחילת הישיבה מן המנין הקרובה רשאי חבר המועצה להגיש לראש המועצה שאילתה בכתב על ענין עובדתי שבתחום תפקידי המועצה המקומית, והיא תנוסח בקיצור נמרץ ובצורת שאלה בלבד; ראש המועצה ישיב בכתב ובקצרה לשאילתה ויקרא את התשובה באותה ישיבה, אולם הוא רשאי לדחות את תשובתו לישיבה מן המנין שלאחר הישיבה הבאה; השאילתה והתשובה בכתב יחולקו לחברי המועצה. {{ח:תת|(ב)}} לא מסר ראש המועצה את תשובתו לשאילתה בשתי ישיבות מן המנין שהתקיימו לאחר הגשתה, יועמד נושא השאילתה, לפי דרישת השואל, כסעיף ראשון על סדר היום בישיבה מן המנין הקרובה. {{ח:תת|(ג)}} לא יוגשו יותר משתי שאילתות מאת חבר המועצה לפני כל ישיבה מן המנין. {{ח:סעיף*|42|שאלה נוספת|עוגן=תוספת 3 פרט 42}} {{ח:ת}} השואל רשאי, אחר שמיעת התשובה, לשאול בעל פה שאלה קצרה נוספת, ובלבד שתהא נובעת מתוכן התשובה, וראש המועצה או אדם אחר מטעמו יענה תשובה קצרה בעל פה; על שאילתה או על תשובה נוספת לא יתנהל ויכוח במועצה. {{ח:סעיף*|43|הודעה אישית|עוגן=תוספת 3 פרט 43}} {{ח:תת|(א)}} חבר המועצה המבקש רשות להודיע הודעה אישית, ימסור תחילה בכתב ליושב ראש את תוכן הודעתו. {{ח:תת|(ב)}} רשות להודעה אישית תינתן רק לשם תיקון אי הבנה שחלה בדברי המבקש או בקשר לדבריו, או לשם הסרת אשמה שהושמעה כלפיו בישיבת המועצה. {{ח:תת|(ג)}} הודעה אישית לא תארך יותר מחמש דקות, והיא תישמע רק בסוף הישיבה, אולם רשאי יושב ראש הישיבה לתת לחבר המועצה להבהיר את דבריו או להסיר אשמה גם תוך כדי הישיבה. {{ח:סעיף*|44|הודעת על־<wbr>פי דין|עוגן=תוספת 3 פרט 44}} {{ח:ת}} חבר המועצה רשאי, בכל עת שקיימת עליו חובה, למסור הודעה שהוא חייב למסרה לפי כל דין. {{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 10|פרק עשירי: הצעות, הצבעות והחלטות}} {{ח:סעיף*|45|הגשת הצעה והנמקתה|עוגן=תוספת 3 פרט 45}} {{ח:ת}} המגיש הצעה להצבעה רשאי לנמקה לפני ההצבעה, אך לא יאריך בדבריו למעלה מחמש דקות. {{ח:סעיף*|46|הצבעה|עוגן=תוספת 3 פרט 46}} {{ח:תת|(א)}} לא היתה יותר מהצעה אחת בענין הנדון – יצביעו בעד ההצעה ונגדה. {{ח:תת|(ב)}} עמדו להצבעה יותר מהצעה אחת בענין אחד – יצביעו עליהן אחת אחת בעד ונגד, כשהמרחיקה לכת שבהן, בכל הצבעה, קודמת לאחרות, ובכפוף לזה לפי סדר הגשתן. {{ח:תת|(ג)}} עמדו להצבעה שתי הצעות בלבד – רשאי היושב ראש להעמידן להצבעה זו מול זו. {{ח:סעיף*|47|שיטת ההצבעה|עוגן=תוספת 3 פרט 47}} {{ח:ת}} ההצבעה תהיה בהרמת ידיים. {{ח:סעיף*|48|החלטות על־<wbr>פי רוב קולות|עוגן=תוספת 3 פרט 48}} {{ח:ת}} החלטות המועצה שלא נדרש להן רוב מיוחד לפי כל דין יתקבלו ברוב קולות המצביעים; היה מספר הקולות שקול – תידחה ההצעה. {{ח:סעיף*|49|מניית הקולות|עוגן=תוספת 3 פרט 49}} {{ח:תת|(א)}} בשעת ההצבעה ימנו את קולות המצביעים בעד ונגד, ואם היו נמנעים בהצבעה – גם את קולות הנמנעים אם דרש זאת אחד מהם. {{ח:תת|(ב)}} אם תוצאות ההצבעה אינן ברורות ליושב ראש, או שערער אחד מחברי המועצה עליהן, ימנה היושב ראש מבין חברי המועצה מוני קולות ויטיל עליהם את מנין הקולות בהצבעה חוזרת. {{ח:סעיף*|50|דיון חוזר בהחלטה|עוגן=תוספת 3 פרט 50}} {{ח:ת}} בכפוף {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 13|לסעיף 13 לחוק הבחירה}}, לא תועמד לדיון ולהצבעה הצעה לביטול החלטה, או הצעה לדיון בהצעה שנדחתה, אלא לאחר שעברו שלושה חדשים ממועד ההחלטה או ממועד דחיית ההצעה, לפי הענין, אלא לפי דרישת ראש המועצה או 40% לפחות מחברי המועצה, חתומה בידיהם. {{ח:סעיף*|51|משך זמן ישיבה ונעילתה|עוגן=תוספת 3 פרט 51}} {{ח:ת}} ישיבת המועצה לא תינעל לפני תום שלוש שעות משעת הפתיחה אלא אם נסתיימו הדיונים וההצבעות בכל הסעיפים שעל סדר היום או שהסכימו לנעילה כל חברי המועצה הנוכחים בישיבה אותה שעה; ישיבת המועצה לא תימשך יותר מארבע שעות, אלא בהסכמת שלושה רבעים מחברי המועצה הנוכחים. {{ח:סעיף*|52|המשך ישיבה במועד אחר|עוגן=תוספת 3 פרט 52}} {{ח:ת}} לא נסתיימו דיוני הישיבה בכל הענינים שהיו על סדר היום, רשאי יושב ראש הישיבה, בהסכמת רוב חברי המועצה הנוכחים בישיבה, להזמין את חברי המועצה להמשך הישיבה ביום חול הבא לאחר הישיבה, שאינו ערב יום מנוחה; חברי המועצה שלא היו נוכחים בעת ההחלטה יוזמנו להמשך הדיונים על ידי הודעות בכתב שיימסרו להם כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 16|בסעיף 16}}. {{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 11|פרק אחד עשר: פרוטוקול}} {{ח:סעיף*|53|פרוטוקול וניהולו|תיקון: תשל״ז, תשע״ו|עוגן=תוספת 3 פרט 53}} {{ח:תת|(א)}} כל ישיבת מועצה תוקלט ויירשם בה פרוטוקול; מזכיר המועצה יהיה אחראי לניהולו התקין. {{ח:תת|(ב)}} בפרוטוקול יצויינו – {{ח:תתת|(1)}} מועד הישיבה ומקום קיומה; {{ח:תתת|(2)}} שמות חברי המועצה הנוכחים בישיבה, בציון אלה שנכחו בפתיחה; {{ח:תתת|(3)}} שאילתות ותשובות עליהן; {{ח:תתת|(4)}} סדר היום וכל שינוי בו; {{ח:תתת|(5)}} שמות המשתתפים בויכוח בכל סעיף; {{ח:תתת|(6)}} ההצעות והנמקתן; {{ח:תתת|(7)}} ההחלטות ותוצאות ההצבעה, ולפי דרישת חבר המועצה – ציון שמות המצביעים ואופן הצבעתם; {{ח:תתת|(8)}} הודעות. {{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לקבוע שנוסף על הדברים האמורים בסעיף קטן (ב) יירשם פרוטוקול מלא מכל הדברים שייאמרו בישיבות המועצה, אם דרך כלל ואם לישיבה מסויימת. {{ח:סעיף*|54|אישור הפרוטוקול|עוגן=תוספת 3 פרט 54}} {{ח:ת}} יושב ראש הישיבה, ומזכיר המועצה או מי שהוא הסמיך, יאשרו את הפרוטוקול בחתימת ידם; העתק ממנו יימסר לכל אחד מחברי המועצה לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הישיבה מן המנין הקרובה, זולת אם נמנע הדבר בגלל סיבות שליושב ראש הישיבה או למזכיר המועצה לא היתה שליטה עליהן, ובמקרה כזה יימסר הפרוטוקול במועד המוקדם האפשרי. {{ח:סעיף*|55|בקשה לתיקון הפרוטוקול|עוגן=תוספת 3 פרט 55}} {{ח:תת|(א)}} חבר המועצה רשאי להגיש בכתב למזכיר המועצה בקשה לתיקון הפרוטוקול. {{ח:תת|(ב)}} לא הוגשה שום בקשה כאמור עד לפתיחת הישיבה מן המנין שלאחר מסירת העתקי הפרוטוקול, רואים אותו כמאושר. {{ח:סעיף*|56|דיון בהצעה לתיקון הפרוטוקול|עוגן=תוספת 3 פרט 56}} {{ח:ת}} הגיש חבר המועצה הצעה לתיקון הפרוטוקול, יקרא אותה מזכיר המועצה בישיבה מיד עם פתיחתה, ובאין הסכמה לתיקון המוצע יוכרע הדבר בהצבעה. {{ח:סעיף*|57|תיקון הפרוטוקול של ישיבה סגורה|עוגן=תוספת 3 פרט 57}} {{ח:ת}} תיקון פרוטוקול של ישיבה סגורה יידון בישיבה סגורה. {{ח:סעיף*|58|שמירת הפרוטוקול|עוגן=תוספת 3 פרט 58}} {{ח:ת}} פרוטוקול של ישיבות המועצה יהיה שמור במשרדיה בידי מזכיר המועצה. {{ח:סעיף*|59|עיון בפרוטוקול|עוגן=תוספת 3 פרט 59}} {{ח:תת|(א)}} פרוטוקול של ישיבה בדלתיים פתוחות יהיה פתוח לעיון בשעות העבודה הרגילות של המועצה המקומית לכל בעל נכס או מחזיקו בתחום המועצה המקומית, לכל אדם שמקום מגוריו הקבוע, לפי הרשום במרשם האוכלוסין, הוא בתחום המועצה המקומית, ולכל אדם אחר שיש לו ענין בכך. {{ח:תת|(ב)}} פרוטוקול של ישיבה סגורה לא יהיה פתוח לעיון, אך רשאית המועצה להתיר את העיון בו, את הפצתו או העתקתו, בסייגים או בלעדיהם. {{ח:תת|(ג)}} שר הפנים או מי שהוא מינה לכך רשאי לעיין בכל פרוטוקול של ישיבות המועצה. {{ח:קטע3|תוספת 3 פרק 12|פרק שנים עשר: דיונים מיוחדים}} {{ח:סעיף*|60|דינים וחשבונות, הצעות תקציב והיטלי ארנונות|תיקון: תשל״ז, תשנ״ז־3|עוגן=תוספת 3 פרט 60}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה יקבע מועד לדיון מיוחד בדו״ח השנתי שהגיש הגזבר בדו״ח הביקורת של משרד הפנים על המועצה ובדו״ח מבקר המדינה, שיהיה לכל המאוחר חודש לאחר הגשתם. {{ח:תת|(א1)}} ראש המועצה יקבע מועד לדיון מיוחד בדו״ח השנתי שהגיש מבקר המועצה; הדיון בדו״ח מבקר המועצה יהיה באופן ובמועדים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 145ו|בסעיף 145ו לצו}}. {{ח:תת|(ב)}} ראש המועצה יקבע מועד לדיון מיוחד בהצעת התקציב ובהיטל הארנונות, שיתקיים בישיבה שלא מן המנין. {{ח:תת|(ג)}} ראש המועצה יגיש למועצה לפחות פעם בשנה דין וחשבון על המצב בכל תאגיד שהמועצה המקומית משתתפת בו, ולפי דרישה של חבר המועצה יקויים דיון בדו״ח זה. {{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|סעיף 5(א) ו־(ג)}} לענין ימי השבוע יחולו גם על דיונים לפי סעיף זה. {{ח:סעיף*|61|ישיבות בענינים מיוחדים|עוגן=תוספת 3 פרט 61}} {{ח:תת|(א)}} בישיבות בענינים המיוחדים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 60|בסעיף 60}} יפתח היושב ראש, או מי שהוא יורה, בדברי ההסבר, ובכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 51|בסעיף 51}} תקבע המועצה בעצמה את משך הזמן שיוקדש לויכוח; אולם שליש מחברי המועצה רשאי לדרוש שהזמן שיוקדש לדיון בהצעת התקציב לא יפחת משש שעות. {{ח:תת|(ב)}} בישיבה הראשונה בענין המיוחד כאמור לא יידון כל דבר אחר. {{ח:סעיף*|62|הגדרת מזכיר|עוגן=תוספת 3 פרט 62}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 3|בתקנון זה}}, ”מזכיר“ – לרבות מי שממלא תפקיד זה בפועל. {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשכ״ב, תשל״ח, תשמ״ט־3}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 192|סעיף 192}})}}}} {{ח:קטע3||הוראות בדבר מכרזים וקבלת הצעות}} {{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: תשע״א|עוגן=תוספת 4 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה“ – ועדת המכרזים של המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש הועדה“ – חבר מועצה שהמועצה בחרה בו ליושב ראש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – 115.5 נקודות (ממוצע 1987: 100); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה“ – מועצת המועצה המקומית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר תושבים“ – מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין, המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}, התגוררו בתחום המועצה המקומית ביום הראשון לשנת הכספים שבה נערכה ההתקשרות. {{ח:סעיף*|2|הצמדה למדד|עוגן=תוספת 4 פרט 2}} {{ח:תת|(א)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 3|בסעיפים 3(3)}} {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 8|ו־8}} יתואמו ב־16 בכל חודש (להלן – יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי. {{ח:תת|(ב)}} סכום מתואם כאמור בסעיף קטן (א), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 100 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|3|פטורים|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ו, תשנ״ט־2, תשע״א, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ח, תשע״ח־2, תש״ף, תש״ף־3, תש״ף־4, תשפ״א|עוגן=תוספת 4 פרט 3}} {{ח:ת}} מועצה מקומית רשאית להתקשר בחוזה ללא מכרז אם החוזה הוא מסוג חוזים אלה: {{ח:תת|(1)}} חוזה להעברת מקרקעין לרשות המועצה המקומית; {{ח:תת|(2)}} חוזה להעברת מקרקעין של המועצה המקומית שלפיו – {{ח:תתת|(א)}} המקרקעין מועברים למדינה, לשירות התעסוקה, לרשות מקומית או לאיגוד ערים; {{ח:תתת|(ב)}} המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לרשות הדואר למטרת הקמת בית דואר, בית מיון לדואר או מרכז לחלוקת דואר; {{ח:תתת|(ג)}} המקרקעין מועברים לחברת חשמל, לשם הקמת מיתקן חשמל הדרוש, לדעת המועצה, כדי להבטיח אספקת חשמל למועצה המקומית, בתנאי שהשטח המועבר לא יעלה על 100 מ״ר לכל מיתקן, וכי הקמת המיתקן תואמת את התכניות החלות על המקום לפי דיני התכנון והבניה; {{ח:תתת|(ד)}} המקרקעין מועברים למוסד ציבורי למטרות חינוך, תרבות, מדע, דת, צדקה, סעד, בריאות או ספורט, והם מיועדים לאחת מהמטרות האמורות; {{ח:תתת|(ה)}} המקרקעין מועברים לאדם שהתחייב לפתח אותם תוך זמן שקבעה המועצה המקומית, ובהתאם לתכנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, החלה עליהם, אם ביקשה המועצה לגביהם, ברוב חבריה, לשחררה מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את בקשת המועצה המקומית לאחר שנוכח, כי בנסיבות הענין עריכת המכרז לא תביא תועלת, לרבות תועלת כספית; {{ח:תתת|(ו)}} העברת המקרקעין דרושה לביצוע השלמה, חלוקה, איחוד, הפרדה או חלוקה מחדש של מקרקעין, הכרוכים בביצוע תכנית שנתאשרה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}; {{ח:תתת|(ז)}} המקרקעין מיועדים לשמש פיצוי בקשר להפקעת מקרקעין על ידי המועצה המקומית, או בקשר לפינוי מקרקעין על פי דרישת המועצה המקומית; {{ח:תתת|(ח)}} המקרקעין מועברים במסגרת חליפין של מקרקעין; {{ח:תתת|(ט)}} המקרקעין הם דירות המועברות בדרך של שכירות לצורך מגורים; {{ח:תתת|(י)}} המקרקעין הם דירות מגורים או בתי עסק המועברים למחזיק בהם או ליורשיו, מכוח שכירותם במשך 10 שנים לפחות, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שערך שמאי מקרקעין; {{ח:תתת|(יא)}} המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לצורך שיקומו של נכה או של נזקק כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958}}, או הם מועברים לאדם שפונה, על פי החלטת רשות מוסמכת, ממבנה שהחזיק בו; {{ח:תתת|(יב)}} המקרקעין הם דירות למגורים המועברות לחברה שכל מניותיה נמצאות בידי המועצה המקומית, אם המועצה החליטה ברוב חבריה לשחרר את המועצה המקומית מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את ההחלטה; {{ח:תתת|(יג)}} המקרקעין הם דירת מגורים למי שהעתיק את מגוריו לתחום המועצה המקומית לפי בקשתה, ומחזיק בהם למעלה מעשר שנים, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שערך שמאי מקרקעין; {{ח:תתת|(יד)}} המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לתאגיד שהמועצה המקומית התקשרה עמו לצורך ביצוע מיזם לפי סעיף 3(13) ולמשך תקופת ההתקשרות; {{ח:תתת|(טו)}} המקרקעין מועברים למי שהוא בעל זכויות במקרקעין משותפים אשר בהם למועצה המקומית פחות ממחצית הזכויות, במחיר שיקבע שמאי מקרקעין, ובתנאי שאין אפשרות לחלוקה בפועל של המקרקעין על פי תכנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}} ובלבד שוועדה, שחבריה הם המנהל הכללי של המועצה, ובאין מנהל כללי – מזכיר המועצה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה והיועץ המשפטי למועצה, שוכנעה שהדבר מוצדק וסביר בנסיבות העניין לאחר שבחנה את האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז; החלטות הוועדה לפי פסקת משנה זו ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של המועצה המקומית בתוך חמישה ימי עבודה ממועד קבלת ההחלטה. {{ח:תת|(3)}} חוזה להעברת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 15,000 שקלים חדשים ובמועצה מקומית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף – חוזה להעברת טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה שערכו אינו עולה על 30,400 שקלים חדשים; {{ח:תת|(4)}} חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה הנערך עם הספק היחיד בארץ לאותם טובין, או עם המומחה היחיד בארץ לביצוע אותה העבודה, אם המומחה שהוועדה מינתה לענין זה קבע, בכתב, באישור הוועדה, כי אכן אותו ספק או מומחה הוא היחיד בארץ; {{ח:תת|(5)}} חוזה לביצוע עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית; {{ח:תת|(6)}} חוזה להזמנה דחופה של טובין או לביצוע עבודה דחופה שהמועצה המקומית מתקשרת בו להצלת נפש או רכוש; {{ח:תת|(7)|(א)}} חוזה הבא להגדיל את הוצאות המועצה המקומית, בפרט מפרטי חוזה קיים, ובלבד ששיעור הגדלת ההוצאות לא יעלה על 50% מההוצאות לגבי אותו פרט על פי החוזה הקיים; {{ח:תתת|(ב)}} חוזה הבא להגדיל את הוצאות המועצה המקומית על ידי הוספת פרטים לחוזה קיים, ובלבד ששיעור הגדלת ההוצאות בשל הוספה זו לא יעלה על 25% מכלל הוצאות המועצה המקומית על פי החוזה הקיים או על 50% אם המועצה קבעה שעריכת המכרז לא תביא תועלת; {{ח:תת|(8)}} חוזה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים, או יחסי אמון מיוחדים, כגון: עבודות תכנון, פיקוח, מדידה, שמאות, ייעוץ ועבודות כיוצא באלה; {{ח:תת|(9)}} חוזה לאחזקה והפעלה של מיתקני ביוב על ידי תאגיד, במקרה שהתמורה לעבודות היא מסירת הקולחין, ובלבד שנציב המים אישר את מסירת הקולחין; {{ח:תת|(10)}} התקשרות עם תאגיד ממשלתי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים#סעיף 3|בתקנה 3(5) לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}} (להלן – התאגיד), באישור שר הפנים, ובלבד שנתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} התאגיד מהווה על פי מסמכי היסוד שלו ועל פי החלטת הממשלה או על פי החוק שהקימו, זרוע לביצוע מטלות ישירות ומוגדרות של הממשלה וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלות אלה; או – התאגיד מבצע מטלה או שירות שהוטלו עליו לפי דין, או מספק שירות או מצרך חיוניים לציבור, וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלה או שירות אלה; {{ח:תתת|(ב)}} שמונים וחמישה אחוזים או יותר מעובדי התאגיד זכאים על פי כל דין לגמלה או לתגמול בשל נכות, או לקצבת זקנה מן המוסד לביטוח לאומי, וההתקשרות היא לרכישת שירותים או לביצוע עבודה; {{ח:תת|(11)}} חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה שהשר התיר לערוך ללא מכרז; {{ח:תת|(12)}} התקשרות עם המדינה; {{ח:תת|(13)}} התקשרות עם תאגיד המוכר כמוסד ללא כוונת רווח, לרכישת שירותים או לביצוע עבודה לצורך ביצוע מיזם אשר יפעל ללא כוונת רווח למטרה של חינוך, תרבות, רווחה או ספורט בתחומה של המועצה המקומית, ובלבד שהמועצה המקומית מחזיקה 40% לפחות מהונו של התאגיד האמור או מכוח ההצבעה בו או בכוח למנות 40% לפחות מחברי הגוף המנהל שלו, וכן התקיימו תנאים אלה: {{ח:תתת|(א)}} התאגיד תורם ממקורותיו מחצית לפחות מעלות ביצוע המיזם; {{ח:תתת|(ב)}} עשרים אחוזים לפחות מתרומת התאגיד לעלות ביצוע המיזם הם ממקורות שאינם מתקציב המדינה; {{ח:תתת|(ג)}} התקשרויות של התאגיד עם צדדים נוספים, אשר נובעות מההתקשרות עם המועצה המקומית, ייעשו במכרז בהתאם לדין החל על המועצה המקומית, בשינויים המחויבים; {{ח:תתת|(ד)}} המועצה תאשר מדי שנה בשנה את תכנית העבודה לביצוע המיזם; {{ח:תתת|(ה)}} שר הפנים אישר למועצה המקומית לייסד את התאגיד בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 146א|בסעיף 146א לצו זה}}; {{ח:תתת|(ו)}} לתאגיד יש אישור תקף אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} אישור בדבר ניהול תקין תקף מן הרשם המוסמך לעניין על פי דין; {{ח:תתתת|(2)}} אישור תקף בדבר הגשת מסמכים מהרשם המוסמך לעניין על פי דין, ובלבד שטרם חלפו שנתיים מרישום התאגיד והתאגיד מגיש למועצה, מדי שלושה חודשים, דיווח מפורט בכתב על מצבו הכספי, לרבות פירוט הוצאותיו והכנסותיו, וכן דיווח מפורט בכתב על פעולותיו וניהולו; {{ח:תת|(14)}} חוזה עם הסוכנות היהודית לארץ ישראל או עם תאגיד העוסק מטעמה, או בשיתוף עמה בהקצאת כספי מגבית, והחוזה נועד לאפשר ניצול כספי מגבית למען שיקום שכונות מצוקה או למען קידום חברתי של תושבי העיר; {{ח:תת|(15)}} התקשרות לרכישת שירותי ניהול ופיקוח עם חברה שבעלי המניות שלה הם רוב הרשויות המקומיות, ובלבד שיתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(א)}} השר אישר את שיעור התמורה שבהסכם; {{ח:תתת|(ב)}} ועדה, שחבריה הם המנהל הכללי, ובאין מנהל כללי – מזכיר המועצה המקומית, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה המקומית והיועץ המשפטי למועצה המקומית, שוכנעה, לאחר בחינת האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז, כי ההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות, וכי היא מיטיבה עם המועצה המקומית, וזאת בשים לב לעקרונות השוויון וההגינות; {{ח:תתת|(ג)}} החברה התחייבה כי התקשרויותיה עם צדדים נוספים שנובעות מההתקשרות עם המועצה המקומית, ייעשו לפי דיני המכרזים החלים על המועצה המקומית, בשינויים המחויבים; {{ח:תת}} החלטות הוועדה לפי פסקת משנה (ב) ינומקו ויפורסמו באתר האינטרנט של המועצה המקומית שבעה ימי עבודה לפחות לפני כריתת החוזה, לרבות האפשרות לפנות לוועדה בנושא, והתקופה שבה ניתן לפנות כאמור, אלא אם כן החליטה הוועדה אחרת בהחלטה מנומקת מטעמים של דחיפות; הסכם שנערך לפי פסקה זו יפורסם באתר האינטרנט של המועצה המקומית לא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום כריתתו; {{ח:תת|(16)}} התקשרות עם רשות מקומית אחרת לקבלת שירותים מהסוג שניתן על ידה במסגרת סמכויותיה ותפקידיה לפי כל דין, לצורך מילוי סמכויות המועצה המקומית ותפקידיה לפי כל דין, לאחר שהמועצה המקומית שוכנעה שההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות והיא מיטיבה עמה; {{ח:תת|(17)}} {{ח:הערה|(פקעה).}} {{ח:סעיף*|4|הצעה שלא נדונה בוועדה|עוגן=תוספת 4 פרט 4}} {{ח:ת}} בחוזה הטעון מכרז לא ידונו המועצה או ראש המועצה בהצעת מחירים שלא נדונה קודם לכן בועדה על פי {{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת זו}}. {{ח:סעיף*|5|פיצול חוזים|עוגן=תוספת 4 פרט 5}} {{ח:ת}} עמדה מועצה מקומית להתקשר בזמן אחד במספר חוזים להזמנת אותם טובין, או לביצוע עבודות המהוות למעשה עבודה שלמה אחת, יראו את כל אותם חוזים כאילו היו – לענין {{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת זו}} – חוזה אחד. {{ח:סעיף*|6|שמירת סודיות|עוגן=תוספת 4 פרט 6}} {{ח:ת}} לא ימסור אדם שום ידיעה שהגיעה לידו בתוקף תפקידו בענין מכרז העומד להתפרסם או שפורסם, או בענין מהלך הדיונים בוועדה והחלטתה, אלא לאדם שהוסמך כדין לקבל אותה ידיעה, ובדרך שנקבעה {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}}. {{ח:סעיף*|7|פנקס המכרזים|עוגן=תוספת 4 פרט 7}} {{ח:תת|(א)}} כל מכרז יסומן במספר סידורי ויירשם בפנקס שיוחזק במקום שהורה יושב ראש הועדה. {{ח:תת|(ב)}} כל אדם רשאי לעיין בפנקס בשעות המיועדות לקבלת קהל במשרדי המועצה המקומית. {{ח:סעיף*|8|מכרז זוטא|תיקון: תשע״א|עוגן=תוספת 4 פרט 8}} {{ח:תת|(א)}} מועצה מקומית רשאית להתקשר בחוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה, שערכו עולה על 15,000 שקלים חדשים, אולם אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, על פי מכרז שאינו פומבי (להלן – מכרז זוטא). {{ח:תת|(א1)}} מועצה מקומית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף רשאית להתקשר בחוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה, שערכו עולה על 30,400 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 148,500 שקלים חדשים, על פי מכרז זוטא. {{ח:תת|(ב)}} הועדה תנהל רשימה של ספקים וקבלנים, אשר רשאים להשתתף במכרז זוטא, ותקבע את אמות המידה שלפיהן יפנו אל הספקים והקבלנים האמורים; הרשימה תהיה פתוחה לעיון הציבור; כל ספק או קבלן רשאי לבקש לצרפו לרשימה האמורה והועדה תדון בבקשתו; החליטה הועדה שלא לצרף קבלן או ספק כאמור לרשימה, או החליטה למחוק ספק או קבלן מהרשימה, תנמק את החלטתה; לא תחליט הועדה אלא לאחר שאיפשרה לאותו ספק או קבלן להביא את טענותיו בפניה. {{ח:תת|(ג)}} הועדה תמציא אחת לשנה למועצה ולמבקר המועצה את רשימת הספקים והקבלנים כאמור, וכן פירוט הספקים והקבלנים שראש המועצה פנה אליהם לפי תקנה זו במכרזי זוטא; הפירוט האמור יהיה פתוח לעיון הספקים והקבלנים הכלולים בו. {{ח:תת|(ד)}} הודעה על מכרז זוטא לספקים או קבלנים הכלולים ברשימה תיעשה על ידי משלוח הודעה בדואר רשום עם אישור מסירה, או על ידי מסירה לידי הנמען בידי מזכיר המועצה או מי שהוא הסמיך לענין זה, לפי הפירוט להלן: {{ח:תתת|(1)}} אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 15,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 37,500 שקלים חדשים, ובמועצה מקומית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף, אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 30,400 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 74,200 שקלים חדשים – לארבעה ספקים או קבלנים לפחות הכלולים ברשימה; {{ח:תתת|(2)}} אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 37,500 שקלים חדשים ואינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, ובמועצה מקומית שמספר התושבים בה עולה על עשרים אלף, אם ערכו של החוזה המוצע עולה על 74,200 שקלים חדשים ואולם אינו עולה על 148,500 שקלים חדשים – לששה ספקים או קבלנים לפחות הכלולים ברשימה. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2) לסעיף קטן (ד), רשאי ראש המועצה לשלוח את ההודעה לשני ספקים או קבלנים לפחות, אם מקום עסקם נמצא בחוץ לארץ, ואין ספקים או קבלנים אחרים בארץ לטובין או לעבודה הנדרשים. {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ד) ו־(ה), יהיה רשאי להשתתף במכרז זוטא כל ספק או קבלן הכלול ברשימה לסוג החוזה המוצע, אם ביקש זאת והגיש את מסמכי המכרז תוך המועד שנקבע להגשת הצעות. {{ח:סעיף*|9|מכרז פומבי|עוגן=תוספת 4 פרט 9}} {{ח:תת|(א)}} רצתה מועצה מקומית להתקשר בחוזה הטעון מכרז פומבי, יפרסם ראש המועצה הודעה על כך ובה יפורטו: {{ח:תתת|(1)}} תיאור נושא החוזה המוצע; {{ח:תתת|(2)}} המקום והמועד האחרון להגשת מסמכי המכרז; {{ח:תתת|(3)}} המקום לקבלת פרטים נוספים וטפסי מסמכי המכרז. {{ח:תת|(ב)}} הודעה על מכרז פומבי תיעשה על ידי פרסומה בשני עתונים יומיים לפחות הנדפסים בישראל, שאחד מהם לפחות הוא בשפה העברית. {{ח:תת|(ג)}} פרסם ראש המועצה הודעה על מכרז פומבי, רשאי הוא גם לפרסמה ברבים בחוץ לארץ, או לשלוח את ההודעה לספקים או לקבלנים שמקום עסקם נמצא בחוץ לארץ, ובלבד שישלח את ההודעה לפחות לשני ספקים או קבלנים כאמור. {{ח:סעיף*|10|מסמכי המכרז|עוגן=תוספת 4 פרט 10}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה או מי שהוא הסמיך לכך, ימציא לכל אדם המבקש להשתתף במכרז פומבי או במכרז זוטא, על פי בקשתו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 8|בסעיף 8(ו)}}, ולכל אדם שראש המועצה פנה אליו בהודעה על מכרז זוטא, את מסמכי המכרז המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} תנאי המכרז, לרבות תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז; {{ח:תתת|(2)}} נוסח ”מסמך הצעת המשתתף במכרז“; {{ח:תתת|(3)}} נוסח של החוזה המוצע; {{ח:תתת|(4)}} לוח זמנים ותנאי תשלום; {{ח:תתת|(5)}} התכנית והמפרטים הנוגעים לביצוע החוזה; {{ח:תתת|(6)}} כתבי כמויות, טפסי הצעת מחירים; {{ח:תתת|(7)}} רשימת החמרים וכמויותיהם, ציוד העזר והמכונות שהמועצה תספק לצורך ביצוע העבודה נושא החוזה, ותנאי מסירתם; {{ח:תתת|(8)}} נוסחי הערבויות הבנקאיות הנדרשות, גובה הערבות ומשך הערבות; {{ח:תתת|(9)}} מעטפה הנושאת את מספר המכרז לשם הגשת מסמכי מכרז (להלן – מעטפת המכרז); {{ח:תתת|(10)}} כל מידע או מסמך אחרים שראש המועצה ימצא לנכון למסור או לדרוש, לרבות בדבר כושרו, נסיונו ויכולתו של המציע. {{ח:תת|(ב)}} המצאת מסמכי מכרז פומבי תהא תמורת תשלום כפי שקבעה המועצה המקומית דרך כלל, לסוג של מכרזים או למכרז פלוני. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש המועצה להחליט שלא להמציא את המסמכים המפורטים בפסקאות (3) ו־(5) של סעיף קטן (א), אלא להציגם לעיון במקום שיקבע; החליט ראש המועצה כאמור, יצרף למסמכי המכרז הודעה על המקום והמועד לעיון במסמכים. {{ח:תת|(ד)}} תינתן הזדמנות סבירה ושווה לכל אדם לעיין במסמכי המכרז, כפי שפורטו בסעיף קטן (א), לבקר בנכס ולקבל הסברים לגביהם. {{ח:תת|(ה)}} כל אדם שעיין במסמכי המכרז, שקיבל מסמכי מכרז או שביקר בנכס, יאשר זאת בכתב. {{ח:סעיף*|11|אומדן|עוגן=תוספת 4 פרט 11}} {{ח:תת|(א)}} לפני תום המועד להגשת ההצעות יפקיד יושב ראש הועדה או מי שהוא הסמיך בתיבת המכרזים האמורה {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 14|בסעיף 14(א)}}, אומדן מפורט של ההוצאות או ההכנסות הכרוכות בחוזה המוצע. {{ח:תת|(ב)}} היה נושא המכרז חוזה להעברת מקרקעין, יפקיד יושב ראש הועדה או מי שהוא הסמיך בתיבת המכרזים שומת מקרקעין שנערכה בידי שמאי מקרקעין. {{ח:תת|(ג)}} האומדן או שומת המקרקעין (להלן – האומדן), יופקדו בתיבת המכרזים לפני תום המועד להגשת מסמכי המכרז. {{ח:סעיף*|12|המועד האחרון להגשת מסמכי המכרז|עוגן=תוספת 4 פרט 12}} {{ח:ת}} המועד להגשת מסמכי המכרז ייקבע בהתחשב בנושא החוזה המוצע ותנאיו; המועד יהיה לא מוקדם משבעה ימים ולא מאוחר מ־90 ימים מיום פרסום ההודעה, אולם רשאי יושב ראש ועדת המכרזים לקבוע מועד אחרון להגשת מסמכי המכרז מאוחר מ־90 ימים מיום הפרסום האמור. {{ח:סעיף*|13|הגשת מסמכי המכרז|עוגן=תוספת 4 פרט 13}} {{ח:תת|(א)}} המעונין להשתתף במכרז יגיש למועצה המקומית את מסמכי המכרז כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 10|בסעיף 10(א)}}, וכן כל מסמך שידרוש ראש המועצה, כגון אישור פקיד השומה או רואה חשבון בגין ניהול ספרים כחוק, אישור רישום בפנקס הקבלנים וכיוצא באלה; נדרשו מסמכים כאמור – יהפכו חלק בלתי נפרד ממסמכי המכרז. {{ח:תת|(ב)}} מסמכי המכרז ייחתמו בידי המציע ויוגשו על גבי הטפסים שהומצאו בתוך מעטפת המכרז, כשהיא סגורה היטב, בדרך ובמועד שנקבעו בתנאי המכרז; המסמכים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 10|בסעיף 10(א)(2) ו־(6)}} יוגשו בשני עותקים. {{ח:סעיף*|14|קבלת המסמכים במועצה|עוגן=תוספת 4 פרט 14}} {{ח:תת|(א)}} עובד המועצה המקומית שראש המועצה מינה לכך יכניס כל מעטפת מכרז שנתקבלה במועצה המקומית לפני תום המועד להגשת מסמכי המכרז לתוך תיבה מיוחדת נעולה בשני מנעולים, שמפתחותיהם נשמרים בידי שני אנשים שראש המועצה הסמיך אותם לכך (להלן – תיבת המכרזים). {{ח:תת|(ב)}} מעטפת מכרז שנתקבלה במועצה המקומית אחרי תום המועד להגשת מסמכי המכרז, לא תוכנס לתיבת המכרזים ותוחזר לשולח, מבלי לפתוח אותה ובלי לגלות את תכנה, זולת לצורך בירור שמו ומענו של השולח. {{ח:תת|(ג)}} מעטפת המכרז שנמסרה למשלוח בדואר רשום יראו אותה כאילו נתקבלה במועצה המקומית במועד מסירתה כאמור, וחותמת הדואר תשמש ראיה לכך. {{ח:תת|(ד)}} מעטפת המכרז שנשלחה מחוץ לארץ, יראו אותה, על אף האמור בסעיף קטן (ג), כאילו נתקבלה במועצה המקומית במועד שבו הגיעה לדואר בישראל וחותמת הדואר תשמש ראיה לכך. {{ח:תת|(ה)}} מעטפת מכרז שנמסרה בידי מגיש מסמכי המכרז (להלן – מסירה ידנית), תימסר לעובד המועצה המקומית כאמור בסעיף 14(א), ויראו אותה כאילו נתקבלה במועד הרשום באישור קבלתה. {{ח:סעיף*|15|פתיחת תיבת המכרזים|עוגן=תוספת 4 פרט 15}} {{ח:תת|(א)}} לא לפני 7 ימים לאחר תום המועד להגשת מסמכי המכרז במקרה של משלוח בדואר, ולא יאוחר מ־14 ימים מתום אותו מועד, תיפתח תיבת המכרזים בידי האנשים שהוסמכו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 14|בסעיף 14(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} נקבע בתנאי המכרז כי מסירה תהא במסירה ידנית בלבד, תיפתח תיבת המכרזים החל מתום המועד שנקבע להגשת מסמכי המכרז לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 12|סעיף 12}} ולא מאוחר מ־14 ימים מהמועד שנקבע כאמור. {{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הועדה יפרסם הודעה על המקום והמועד בו תיפתח תיבת המכרזים לענין מכרז פלוני, ויציין בה, כי כל אדם רשאי להיות נוכח בעת פתיחת תיבת המכרזים וההצעות ורישום מסמכי המכרז; ההודעה תודבק בכניסה לבנין הראשי של המועצה, וכן בכניסה לבנין שבו תיפתח תיבת המכרזים, ותימסר לכל מעונין הפונה לשם קבלתה. {{ח:תת|(ד)}} תיבת המכרזים תיפתח רק אם יהיו נוכחים חבר הועדה שקבעה הועדה, וכן עובדי המועצה שראש המועצה הסמיך לכך כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 14|בסעיף 14(א)}}. {{ח:תת|(ה)}} כל אדם רשאי להיות נוכח בעת פתיחת תיבת המכרזים ורישום מסמכי המכרזים בפרוטוקול. {{ח:סעיף*|16|צורת ניהול הפרוטוקול|עוגן=תוספת 4 פרט 16}} {{ח:ת}} הפרוטוקול ינוהל בשני עותקים, שאחד מהם יימסר למשמורת לעובד המועצה המקומית שקבע לכך ראש המועצה. {{ח:סעיף*|17|רישום מסמכי מכרז|עוגן=תוספת 4 פרט 17}} {{ח:תת|(א)}} משנפתחה תיבת המכרזים יוצאו ממנה המעטפות והאומדן הנוגעים למכרז, שלגביו נקבע מועד פתיחת מסמכי המכרז באותו יום; כל מעטפה תסומן במספר סידורי, ומספרן הכולל של המעטפות יירשם בפרוטוקול. {{ח:תת|(ב)}} לאחר הסימון, כאמור בסעיף קטן (א), תיפתח כל מעטפה, וחבר הועדה יחתום בראשי תיבות על כל גליון או חוברת כרוכה שהוצאו מכל מעטפה, וכן יחתום על גבי האומדן. {{ח:תת|(ג)}} שמות המשתתפים במכרז, הסכום הכולל של כל אחד ממסמכי המכרז, מספר הגליונות שהוצאו מכל מעטפת מכרז והאומדן יירשמו בפרוטוקול, אולם לפני רישומם יכריז עליהם חבר הועדה שנקבע כאמור. {{ח:סעיף*|18|חוות דעת מומחה|עוגן=תוספת 4 פרט 18}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש הועדה ימסור, ללא דיחוי, העתק של כל מסמכי המכרז שהוצאו מתיבת המכרזים, לידי המומחה שקבעה הועדה דרך כלל לאותו סוג של חוזים שאליו משתייך החוזה המוצע במכרז לשם קבלת חוות דעתו (להלן – המומחה). {{ח:תת|(ב)}} לא נקבע מומחה, יכנס היושב ראש את הועדה והיא תחליט בדבר הצורך בהתייעצות במומחה ובדבר בחירתו. {{ח:תת|(ג)}} נתגלתה במסמכי המכרז, בעת הבדיקה בידי מומחה או בידי הועדה, טעות חשבונית, תתוקן הטעות בידי יושב ראש הועדה ועל דעת הועדה; התיקון יירשם בפרוטוקול; נתגלתה אי התאמה בין המחיר הכולל של מספר יחידות ובין המחיר של כל יחידה שצויין במסמכי המכרז, תתוקן אי ההתאמה בהסתמך על המחיר של כל יחידה. {{ח:סעיף*|18א|איסור ניהול משא ומתן|תיקון: תשנ״ז־2|עוגן=תוספת 4 פרט 18א}} {{ח:ת}} לא ינוהל משא ומתן עם משתתף במכרז בטרם נקבע הזוכה במכרז. {{ח:סעיף*|19|בירור פרטים|תיקון: תשנ״ז־2|עוגן=תוספת 4 פרט 19}} {{ח:תת|(א)}} מבלי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 18א|סעיף 18א}}, הועדה רשאית להזמין בעל הצעה, כדי לברר פרטים במסמכי המכרז שהגיש, וכן פרטים אחרים הדרושים לה לצורך כל החלטה בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 4|לתוספת זו}}. {{ח:תת|(ב)}} הבירור יעשה בידי הועדה או מי שהיא קבעה. {{ח:תת|(ג)}} פרטי הבירור יירשמו בפרוטוקול. {{ח:סעיף*|20|פסילת מסמכי מכרז|עוגן=תוספת 4 פרט 20}} {{ח:תת|(א)}} היה לועדה, אחרי עיון במסמכי המכרז, יסוד סביר לחשוב שכוונתו של בעל מסמכי המכרז היתה להוליך את הועדה שולל, על ידי שגיאות שנעשו במכוון, או על ידי תכסיסים בלתי הוגנים, רשאית היא – לאחר שנתנה לבעל מסמכי המכרז הזדמנות להביא טענותיו – להחליט שלא לדון עוד במסמכי המכרז שהגיש. {{ח:תת|(ב)}} נראה לועדה אחרי עיון במסמכי המכרז ולאחר שניתנה לבעל מסמכי מכרז הזדמנות להביא טענותיו, כי המוצע במסמכי המכרז מבוסס על הבנה מוטעית של נושא המכרז או על הנחות בלתי נכונות, או שהמחירים שצויינו בהם אינם סבירים, רשאית היא להחליט שלא לדון עוד במסמכי המכרז שהגיש. {{ח:תת|(ג)}} מסמכי מכרז שהוגשו שלא בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 4|לתוספת זו}} או שלא בהתאם לתנאי המכרז, או שצורפה להם הסתייגות עקרונית או שינוי יסודי – פסולים. {{ח:תת|(ד)}} נימוקי החלטת הועדה על פי תקנה זו יירשמו בפרוטוקול. {{ח:סעיף*|21|דיון במסמכי מכרז שנקבעו כהצעות|עוגן=תוספת 4 פרט 21}} {{ח:ת}} לאחר שהועדה סיימה את בדיקת כל מסמכי המכרז שהוגשו, ועיינה בחוות דעתו של מומחה ושל יועץ משפטי – אם ניתנו כאלה – ירשום יושב ראש הועדה את כל הסכומים המופיעים במסמכי המכרז שנותרו לדיון (להלן – ההצעות), ויקבע מתוכם את ההצעה הזולה ביותר, ולענין חוזה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 22|בסעיף 22(ד)}} – את ההצעה הגבוהה ביותר. {{ח:סעיף*|22|המלצות הוועדה|תיקון: תשע״ו־2|עוגן=תוספת 4 פרט 22}} {{ח:תת|(א)}} ועדת המכרזים תמליץ על מתן עדיפות לרכישת טובין מתוצרת הארץ, כל עוד מחיריהם אינם גבוהים ביותר מ־15% ממחיר הטובין המיובאים, ובתנאי שהטיב ויתר התנאים עונים על דרישות המזמין. {{ח:תת|(ב)}} בכפוף לאמור בצו זה, תמליץ הועדה על ההצעה הזולה ביותר, ובלבד שהמחירים המוצעים הם הוגנים וסבירים בהתחשב עם האומדן שנמסר כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 11|בסעיף 11}}. {{ח:תת|(ג)}} אם החליטה הועדה להמליץ על הצעה שאיננה הזולה ביותר, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה. {{ח:תת|(ד)}} היה נושא המכרז חוזה למכירת מקרקעין או טובין של המועצה המקומית, תמליץ הועדה על ההצעה הגבוהה ביותר, כל עוד אינה נמוכה באופן בלתי סביר מן הסכום שנקבע באומדן; אולם הועדה רשאית להמליץ על הצעה שאיננה הגבוהה ביותר אם נוכחה שהדבר הוא לתועלת הציבור; החליטה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה. {{ח:תת|(ה)}} הועדה רשאית, לאחר שנתנה לבעל ההצעה הזדמנות להביא טענותיו, שלא להמליץ על ההצעה הזולה ביותר בהתחשב בכשרו, נסיונו או יכולתו של בעל ההצעה לבצע את החוזה המוצע או לעמוד בתנאיו; החליטה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה; הוראה זו לא תחול על מכרז זוטא. {{ח:תת|(ה1)}} מצאה הוועדה כי על פי סעיף זה יש להמליץ באותה מידה על שתי הצעות, ואחת מן ההצעות היא של עסק בשליטת אישה, תמליץ הוועדה על ההצעה האמורה ובלבד שצורף לה, בעת הגשתה, אישור ותצהיר; לעניין זה, ”אישור“, ”אמצעי שליטה“, ”מחזיקה בשליטה“, ”נושא משרה“, ”עסק“, ”עסק בשליטת אישה“, ”קרוב“ ו”תצהיר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים#סעיף 2ב|בסעיף 2ב לחוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}. {{ח:תת|(ו)}} לא תמליץ הועדה דרך כלל, על הצעה, אם היתה זו ההצעה היחידה שהוגשה, או שנותרה יחידה לדיון בפני הועדה; המליצה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה. {{ח:תת|(ז)}} הועדה רשאית שלא להמליץ על כל הצעה שהיא, אך עליה לרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתה. {{ח:תת|(ח)}} לא הוגשה כל הצעה למכרז או נדונה הצעה יחידה והועדה לא המליצה עליה או על הצעה כלשהי או שהמועצה החליטה שלא לאשר הצעה של ראש המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיף 123(ג) לצו זה}}, רשאית המועצה המקומית להתקשר בחוזה ללא מכרז, לאחר שהמועצה החליטה על כך ברוב חבריה, ולאחר שנוכחה שבנסיבות הענין עריכת מכרז לא תביא תועלת. {{ח:תת|(ט)}} לאחר קבלת החלטה סופית של הועדה רשאי כל משתתף במכרז לעיין בהחלטתה הסופית של הועדה, ובהצעת הזוכה במכרז. {{ח:סעיף*|23|ביטול מכרז|עוגן=תוספת 4 פרט 23}} {{ח:תת|(א)}} המועצה המקומית רשאית לבטל מכרז אם ועדת המכרזים החליטה על כך וראש המועצה אישר את החלטתה. {{ח:תת|(ב)}} אין לפרסם מכרז אחר כאשר אין בין המכרז שבוטל כאמור בסעיף קטן (א) ובין המכרז האחר שוני מהותי, זולת אם לדעת הועדה נשתנו הנסיבות שגרמו להחלטה על הביטול. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית המועצה המקומית לפרסם מכרז חדש אם לא הוגשה כל הצעה למכרז הנדון, או נדונה הצעה יחידה והוועדה לא המליצה עליה. {{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשכ״ב, תשנ״ט}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 185|סעיף 185}})}}}} {{ח:קטע3||{{ח:הערה|הוראות בדבר קניות ומחסנים}}}} {{ח:קטע3|תוספת 5 פרק א|פרק א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת 5 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת זו}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגזבר“ – גזבר המועצה או מי שהוא הסמיכו לכך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקטלוג האחיד“ – הגדרה אחידה לזיהוי טובין של המועצה שפרסם המנהל הכללי של משרד הפנים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מי ששר הפנים הסמיכו למנהל לענין {{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת זו}} או המנהל הכללי של משרד הפנים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת רכש ובלאי“ – ועדה שמינתה המועצה לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 5|סעיף 5}} לאשר ביצוע רכישות למועצה, רישומן וגריעתן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידה“ – יחידת רישום עצמאית כגון אגף, מחלקה, מוסד או כל מיתקן אחר של המועצה המחזיק במצאי, שרשם המצאי קבעו כיחידה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסן“ – מקום ריכוז, רישום, אחסון וניפוק מלאי של המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלאי“ – טובין המצויים במחסן של המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מחסן“ – עובד המועצה שמונה לנהל מלאי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל רכש ואספקה“ – מי שמונה בידי המועצה לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 5|סעיף 5}} לרכישת טובין, לאחסנתם, להספקתם, לשמירה עליהם ולקביעת רמת המלאי או מי שהוא הסמיכו לכך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר קטלוגי“ – מספר זיהוי של פריט טובין כפי שהוא מופיע בקטלוג האחיד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצאי“ – טובין בני קיימה שאינם מאוחסנים במחסן המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טובין“ – מיטלטלין שבבעלות המועצה או שנמסרו לה דרך שכירות, שאילה או רשיון לרבות כאלה שנתרמו או שנרכשו מכספי תרומה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקס“ – רשימה בספר המלאי והמצאי של המועצה, ערוכה לפי מספרים קטלוגיים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רבעון“ – פרק זמן של 3 חודשים שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר של אותה שנת כספים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכישה“ – לרבות שכירות ושאילה של טובין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רמת מלאי“ – כמות או שווי כספי של מלאי במחסן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשם מצאי“ – עובד המועצה שמונה לנהל רישום מצאי של טובין במועצה. {{ח:קטע3|תוספת 5 פרק ב|פרק ב׳: כללי}} {{ח:סעיף*|2|רכישת טובין וניהול מחסן|עוגן=תוספת 5 פרט 2}} {{ח:ת}} המועצה תסדיר את רכישותיה, תנהל את מחסניה ואת הטובין שלה בהתאם להוראות אלה. {{ח:סעיף*|3|ניהול פנקס|עוגן=תוספת 5 פרט 3}} {{ח:ת}} המועצה תנהל פנקס באחד מן האמצעים הנמצאים המפורטים להלן: {{ח:תת|(1)}} מערכת עיבוד נתונים אוטומטית מרכזית לניהול טובין שעליה יורה המנהל; {{ח:תת|(2)}} מערכת עיבוד נתונים אוטומטית נפרדת, ובלבד שהתקיימו תנאים אלה: {{ח:תתת|(א)}} מערכת עיבוד הנתונים מאפשרת מעקב אחר הרישום של החשבון הנגדי בהנהלת החשבונות של המועצה ואיתור התיעוד המתאים; {{ח:תתת|(ב)}} נתקבל דיווח על יתרות כספיות במתכונת שעליה הורה רואה החשבון של המועצה; {{ח:תתת|(ג)}} המערכת מאפשרת את העברת הדיווח למערכת עיבוד נתונים מרכזית באמצעים ממוכנים; {{ח:תתת|(ד)}} תכנון עיבוד הנתונים יהיה בהתאם להוראות כל דין ויאפשר בדיקה פנימית ובקרת נתונים; {{ח:תת|(3)}} לפי בקשת ראש המועצה – בדרך אחרת שעליה הורה רואה חשבון שהמנהל מינה לאותה מועצה ובאופן שהורה. {{ח:סעיף*|4|איסור מחיקה|עוגן=תוספת 5 פרט 4}} {{ח:תת|(א)}} כל הרישומים בטפסים המשמשים להסדר רכישות, ניהול מחסנים, רישום וניהול טובין לפי הוראות אלה ייעשו ללא מחיקות. {{ח:תת|(ב)}} תיקון רישום, כאמור בסעיף קטן (א), לא ייעשה בדרך של מחיקה, אלא בדרך של כתיבת הנתון החדש בשורה חדשה בציון שם מבצע התיקון, תאריך ביצועו והשורה שאותה מתקנים. {{ח:קטע3|תוספת 5 פרק ג|פרק ג׳: הסדר רכישות}} {{ח:סעיף*|5|מינויים|עוגן=תוספת 5 פרט 5}} {{ח:ת}} מועצת המועצה תמנה מנהל רכש ואספקה וועדת רכש ובלאי. {{ח:סעיף*|6|תכנון צריכה תקופתי|עוגן=תוספת 5 פרט 6}} {{ח:ת}} מנהל רכש ואספקה, בשיתוף עם מנהלי היחידות ומנהלי המחסנים ובתיאום עם הגזבר, יכין בכל רבעון, תחזית ותכנית צריכה, בהתאם לצורכי היחידות והמחסנים ובהתאם לתקציב המאושר של המועצה באותה שנה ולתזרים המזומנים שלה. {{ח:סעיף*|7|קביעת פריטים בתכנון|עוגן=תוספת 5 פרט 7}} {{ח:ת}} ועדת רכש ובלאי תקבע את הפריטים שייכללו בתכנון הצריכה התקופתי, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 6|בסעיף 6}} בעבור היחידות והמחסנים. {{ח:סעיף*|8|אישור ועדת רכש ובלאי|עוגן=תוספת 5 פרט 8}} {{ח:ת}} לא תבוצע רכישה אלא באישור מראש מאת ועדת רכש ובלאי שניתן באמצעות מנהל רכש ואספקה, ובכפוף להוראות כל דין. {{ח:סעיף*|9|רכישה ללא אישור הועדה|עוגן=תוספת 5 פרט 9}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 7|בסעיפים 7}} {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 8|ו־8}} רשאי מנהל רכש ואספקה לרכוש טובין ללא אישור מאת ועדת רכש ובלאי, אם לדעתו הרכישה הכרחית ודחופה, ובלבד שסכום הרכישה אינו עולה על הסכום המזערי הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 8|בסעיף 8(א) לתוספת הרביעית לצו}} ובהתאם לתקציב המאושר. {{ח:תת|(ב)}} לצורך מימון רכישות שוטפות רשאית ועדת רכש ובלאי לאשר למנהל רכש ואספקה סכום נמוך מהסכום המזערי האמור בסעיף קטן (א); לא אישרה הועדה סכום כאמור, יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 8|סעיף 8}}. {{ח:תת|(ג)}} מנהל רכש ואספקה ירכוש טובין כאמור בסעיף קטן (ב) ועל סמך הצעות מחיר שהגישו לו ספקי הטובין שאליהם פנה; הצעות כאמור יירשמו באופן השוואתי ויעמדו לעיון ועדת רכש ובלאי, לפי דרישתה. {{ח:תת|(ד)}} מנהל רכש ואספקה ידווח לועדת רכש ובלאי על רכישה שביצע בהתאם לסמכויותיו המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), לפי דרישתה. {{ח:סעיף*|10|חילוקי דעות|עוגן=תוספת 5 פרט 10}} {{ח:ת}} נתגלעו חילוקי דעות בין מנהל רכש ואספקה ובין ועדת רכש ובלאי, יכריע בהם ראש המועצה. {{ח:סעיף*|11|טופס הזמנה|עוגן=תוספת 5 פרט 11}} {{ח:תת|(א)}} רכישה תבוצע בטופס הזמנה שייחתם בידי מנהל רכש ואספקה והגזבר. {{ח:תת|(ב)}} טופס ההזמנה יכלול תיאור מלא של הטובין שהוזמנו ופרטים נוספים על אודותם, לרבות כמות, מחיר יחידה, תנאי תשלום, תנאי משלוח, אופן אריזה, מועדי אספקה ותקופת אחריות. {{ח:תת|(ג)}} טופסי הזמנות לרכישות יסומנו במספרים עוקבים. {{ח:קטע3|תוספת 5 פרק ד|פרק ד׳: ניהול מחסנים}} {{ח:סעיף*|12|מחסן|עוגן=תוספת 5 פרט 12}} {{ח:ת}} ראש המועצה רשאי, לאחר התייעצות עם מנהל רכש ואספקה, להחליט על הקמת מחסן, על הטובין שיאוחסנו בו ועל העברתו או חיסולו. {{ח:סעיף*|13|אחסנה|עוגן=תוספת 5 פרט 13}} {{ח:ת}} טובין הנרכשים בעבור המועצה המקומית ואינם מסופקים ישירות ליחידות הצורכות, יאוחסנו במחסן בלבד, ויירשמו בידי מנהל המחסן כמלאי. {{ח:סעיף*|14|הוצאת טובין ממחסן|עוגן=תוספת 5 פרט 14}} {{ח:ת}} לא יוצאו טובין ממחסן אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרק ד|פרק זה}}. {{ח:סעיף*|15|ניהול ואחזקת מחסן|עוגן=תוספת 5 פרט 15}} {{ח:תת|(א)}} מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם הגזבר, יקבע לגבי כל מחסן במועצה את סוגי הטובין שיאוחסנו בו ואת רמת המלאי של כל סוג כאמור. {{ח:תת|(ב)}} מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם הגזבר, יבדוק ויעדכן, לפחות אחת לשנה, את סוגי הטובין ורמות המלאי של הטובין בכל מחסן. {{ח:תת|(ג)}} מנהל רכש ואספקה יוודא שכמות הטובין שבמחסן תהיה בהתאם לרמת המלאי שנקבעה. {{ח:סעיף*|16|זיהוי טובין|עוגן=תוספת 5 פרט 16}} {{ח:ת}} מנהל המחסן או רשם המצאי, לפי הענין, יזהה את הטובין שבאחריותו ויגדירם לפי הקטלוג האחיד. {{ח:סעיף*|17|תו זיהוי|עוגן=תוספת 5 פרט 17}} {{ח:ת}} מנהל המחסן יציין, ליד מקום אחסונו של כל פריט במלאי, את מספרו הקטלוגי ואת תיאורו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 16|בסעיף 16}}. {{ח:סעיף*|18|אחסון לפי תעודה|עוגן=תוספת 5 פרט 18}} {{ח:ת}} טובין יאוחסנו במחסן לפי תעודת כניסה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 20|בסעיף 20}} בלבד. {{ח:סעיף*|19|התאמה לתעודת משלוח|עוגן=תוספת 5 פרט 19}} {{ח:ת}} כמות הטובין המתקבלים במחסן, טיבם ואריזתם, יתאימו להזמנה לרכישה ולחשבון או לתעודת המשלוח; התעורר ספק בזיהוי הטובין, ישותף מומחה הבקיא בבדיקת אותם טובין. {{ח:סעיף*|20|תעודת כניסה|עוגן=תוספת 5 פרט 20}} {{ח:תת|(א)}} תעודת כניסה תכלול פרטים בדבר ספק הטובין, מספר ההזמנה, מספר תעודת המשלוח, פרטי החשבונית, מספר קטלוגי, תיאור הטובין והכמות שנתקבלה בפועל. {{ח:תת|(ב)}} כל פריטי הטובין המתקבלים במחסן מספק אחד באותו משלוח, יירשמו בידי מנהל המחסן בתעודת כניסה נפרדת, שתישא מספר סידורי עוקב. {{ח:תת|(ג)}} מנהל המחסן ימלא את תעודת הכניסה במספר העותקים הדרוש בטופס שיועד לכך. {{ח:תת|(ד)}} סופק פריט בכמות קטנה מן הכמות המוזמנת או מן האמור בתעודת המשלוח או בחשבון, תירשם בתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח רק הכמות שנתקבלה בפועל. {{ח:תת|(ה)}} סופק פריט טובין בכמות גדולה מן הכמות המוזמנת או מן האמור בתעודת המשלוח או החשבון, תוחזר יתרת הכמות לספק ובתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח תירשם רק הכמות שהוזמנה בפועל. {{ח:תת|(ו)}} נתגלו נזק או השחתה או פגם בטובין שבמשלוח, כולם או חלקם, תירשם בתעודת הכניסה ובתעודת המשלוח רק כמות הטובין התקינה שנתקבלה, והטובין שנשחתו או שניזוקו או הפגומים כאמור, לא יתקבלו ויוחזרו לספק בצירוף תעודת החזר ובציון סיבת ההחזר. {{ח:סעיף*|21|רישום טובין במחסן|עוגן=תוספת 5 פרט 21}} {{ח:תת|(א)}} מנהל המחסן ינהל רישום פנימי של פריטי הטובין ובו יפרט את תנועות הפריטים בתוך המחסן לפי סוגם וסיווגם בקטלוג האחיד. {{ח:תת|(ב)}} רישום הטובין כאמור בסעיף קטן (א) יעודכן באופן שוטף לפי תעודת הכניסה, תעודת הניפוק ותעודת ההחזר. {{ח:סעיף*|22|שמירת הטובין במחסן|עוגן=תוספת 5 פרט 22}} {{ח:תת|(א)}} טובין יאוחסנו במחסן בצורה המאפשרת את שמירתם ואת החזקתם המתאימה, היעילה, החסכונית והבטיחותית. {{ח:תת|(ב)}} טובין ירוכזו במחסן לפי הוראות כל דין לענין בטחון ובטיחות, לרבות הוראות בדבר אחסון חומרי נפץ, חומרים דליקים, חומרים רעילים וחומרים מסוכנים אחרים. {{ח:תת|(ג)}} מחסן יתוחזק, יאובטח ויצויד בפני גניבה, פריצה, שריפה, נזקי מים וחדירת עופות, מכרסמים, זוחלים ומזיקים אחרים. {{ח:תת|(ד)}} תנאי הבטיחות במחסן ייבדקו, אחת לשנה לפחות, בידי מהנדס בטיחות. {{ח:תת|(ה)}} מנהל רכש ואספקה, בתיאום עם המרכז את הטיפול בנושא הביטוח במועצה, יוודא שקיים כיסוי ביטוחי מתאים לאובדן, לגניבה ולנזק אחר למלאי ולמצאי במסגרת פוליסת הביטוח של המועצה, זולת אם החליטה המועצה שלא לבטח טובין אלה. {{ח:תת|(ו)}} מנהל רכש ואספקה יקבע את צורת הדיווח לחברת הביטוח ולגזבר על נזקים שנגרמו למלאי ולמצאי. {{ח:סעיף*|23|חתימה על טופסי דרישה לניפוק|עוגן=תוספת 5 פרט 23}} {{ח:תת|(א)}} ראש המועצה יקבע את הרשאים לחתום על טופסי דרישה לניפוק טובין ביחידות השונות במועצה; רשימת הרשאים לחתום כאמור, ודוגמאות חתימותיהם יועברו למנהל רכש ואספקה. {{ח:תת|(ב)}} טובין שבמלאי ינופקו לפי טופס דרישה שישא מספר סידורי עוקב חתום בידי מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) ובידי הגזבר. {{ח:סעיף*|24|תעודת הניפוק|עוגן=תוספת 5 פרט 24}} {{ח:תת|(א)}} מנהל מחסן ינפק טובין שבמלאי בהתאם לטופס דרישה ולפי תעודת ניפוק, שתישא מספר סידורי עוקב. {{ח:תת|(ב)}} עותקים של תעודת הניפוק יימסרו למנהל המחסן ולרשם המצאי. {{ח:סעיף*|25|איסור הנפקה|עוגן=תוספת 5 פרט 25}} {{ח:תת|(א)}} לא ינופקו טובין אלא לעובד המועצה שפרטיו רשומים בטופס הדרישה ולאחר שאומתה זהותו; בעת קבלת הטובין יחתום העובד על תעודת הניפוק. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אדם שאינו עובד המועצה המועסק בידי המועצה לביצוע עבודה רשאי לקבל לשימושו טובין ממחסן המועצה, בהתאם להוראות אלה. {{ח:סעיף*|26|ספירת מלאי|עוגן=תוספת 5 פרט 26}} {{ח:תת|(א)}} אחת לשנה לפחות, בסוף שנת הכספים, תיערך ספירת מלאי (להלן – הספירה) בכל מחסני המועצה; מנהל רכש ואספקה אחראי לספירה שתיערך בפיקוח מבקר המועצה, ובהשתתפות הגזבר או מי שהוא הסמיכו לכך. {{ח:תת|(ב)}} בעת ספירת המלאי ייסגרו מחסני המועצה לכניסה של טובין ולהוצאתם מהם, למעט במקרים חריגים ובאישור מנהל רכש ואספקה. {{ח:תת|(ג)}} תוצאות הספירה יירשמו בטפסים המיועדים לכך ויכללו את מספרם הקטלוגי של הפריטים, תיאורם והכמויות בפועל שנמצאו במחסן בעת הספירה; מבצעי הספירה יחתמו על הטפסים. {{ח:סעיף*|27|השוואת תוצאות|עוגן=תוספת 5 פרט 27}} {{ח:ת}} הגזבר ישווה את תוצאות הספירה ליתרות הרשומות בפנקס הטובין; היתה אי התאמה בין תוצאות הספירה ליתרה כאמור, יעביר הגזבר, בכתב, לועדת רכש ובלאי, את כל הנתונים בצירוף הסברים בכתב מאת מנהל המחסן ומנהל רכש ואספקה על פשר ההפרשים. {{ח:סעיף*|28|ממצאי ההשוואה|עוגן=תוספת 5 פרט 28}} {{ח:תת|(א)}} ועדת רכש ובלאי תחליט אילו פעולות לנקוט להתאמת תוצאות הספירה לרשום בפנקס הטובין. {{ח:תת|(ב)}} עותק מנתוני ההשוואה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 27|בסעיף 27}} ועותק מהחלטת ועדת רכש ובלאי כאמור בסעיף קטן (א) יועברו למנהל המחסן ורשם המצאי, והם יעדכנו את פנקס הטובין לא יאוחר מ־60 ימים מתחילת כל שנת כספים, בהתאם לתוצאות הספירה ולהחלטת ועדת רכש ובלאי. {{ח:סעיף*|29|טובין בלתי ראויים לשימוש|עוגן=תוספת 5 פרט 29}} {{ח:ת}} טובין בלתי ראויים לשימוש יימכרו על ידי מנהל רכש ואספקה לפי הוראות כל דין החלות על מכירת טובין, ואם אינם ניתנים למכירה, תחליט ועדת רכש ובלאי על ייעודם. {{ח:קטע3|תוספת 5 פרק ה|פרק ה׳: רישום וניהול מצאי (אינוונטר)}} {{ח:סעיף*|30|רישום מצאי|עוגן=תוספת 5 פרט 30}} {{ח:תת|(א)}} רשם המצאי ינהל רישום מרוכז של המצאי במועצה, על יחידותיה, בפנקס הטובין. {{ח:תת|(ב)}} המצאי יסומן בסמל המועצה, בסימון שככל האפשר אינו ניתן למחיקה. {{ח:תת|(ג)}} כל יחידה במועצה שבה קיים מצאי, תופיע ברישומי המועצה כיחידת רישום עצמאית, כפי שיורה רשם הטובין, ותצוין במספר זיהוי נפרד. {{ח:תת|(ד)}} מנהל יחידה, או עובד היחידה שמונה לכך בידו, ינהל את רישום המצאי באותה יחידה. {{ח:סעיף*|31|השאלת פריט מצאי|עוגן=תוספת 5 פרט 31}} {{ח:ת}} השאלת פריטי מצאי או העברתם לעובדי המועצה לצורך ביצוע תפקידיהם, או מיחידת רישום אחת ליחידת רישום אחרת, יתועדו בידי רשם המצאי בטופס המיועד לכך ויפורטו בו מספרו הקטלוגי של הפריט, תיאורו, כמותו, תנאי השאלתו ומועד החזרתו. {{ח:סעיף*|32|אישור ראש העירייה|עוגן=תוספת 5 פרט 32}} {{ח:ת}} אין להשאיל פריטי מצאי למי שאינו עובד המועצה, אלא באישור ראש המועצה או מי שהוסמך בידו. {{ח:סעיף*|33|ספירת מצאי|עוגן=תוספת 5 פרט 33}} {{ח:ת}} אחת לשנה, במועד שיקבע רשם המצאי, תיערך ספירת המצאי בכל יחידה לפי טופס המיועד לכך בהתאם {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 26|לסעיפים 26(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 27|27}} {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 28|ו־28}}, בשינויים המחויבים, וממצאיה יועברו לרשם המצאי. {{ח:סעיף*|34|דיווח על נזקים|עוגן=תוספת 5 פרט 34}} {{ח:ת}} מנהלי יחידות ידווחו לרשם המצאי על נזקים שנגרמו למצאי, לפי סדרי דיווח שעליהם הורה רשם המצאי (להלן – דו״ח). {{ח:סעיף*|35|גריעת פריט|עוגן=תוספת 5 פרט 35}} {{ח:ת}} גריעת פריט מצאי מהרישום בשל אובדן, או השבתה או מכל סיבה אחרת, תיעשה רק באישור ועדת רכש ובלאי, ערכו של הפריט ייקבע בהתאם למחיר השוק של פריט זהה חדש בעת הגשת הדו״ח. {{ח:חתימות|כ״ב בחשון תשי״א (2 בנובמבר 1950)}} * '''חיים משה שפירא'''<br>שר הפנים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] antswitvvv9dzyj19i3dyy6wfrftnvb 116 294834 1417633 1383854 2022-08-10T09:37:45Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki <שם> פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], תשל"ב-1972 <מאגר 2000950 תיקון 552532> <מקור> '''חוקים קודמים:''' ''פקודת מסלות הברזל, 1927:'' <!-- 2069950 --> ((חא"י כרך ב' פרק קכ"ה, עמ' 1245|פקודת מסלות-הברזל|0:563577)). ''פקודת מסילות הברזל הממשלתיות, 1936:'' <!-- 2000949 --> ((ע"ר 1936, תוס' 1, 169|פקודת מסלות-הברזל הממשלתיות|0:563899)); ((1939, תוס' 1, 18|תקון|0:561390)); ((1941, תוס' 1, 118|תקון|0:561776)); ((1946, תוס' 1, 229|תיקון|0:562428)); ((ס"ח תשי"א, 226|תיקון|1:209352)); ((תשי"ח, 114|חוק ההתיישנות|3:208303)), ((145|ת"ט|ec:3:317747)); ((תשכ"ד, 44|תיקון מס' 2|5:209351)). <!-- 2001256 --> ''פקודת מסילות הברזל הפרטיות, 1936:'' ((ע"ר 1936, תוס' 1, 184|פקודת מסלות הברזל הפרטיות|0:563902)). '''נוסח חדש:''' ((דמ"י תשל"ב, 475|פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש]|vn:7:525744)); ((ס"ח תשמ"ח, 163|תיקון מס' 5 לחוק רשות הנמלים|11:211776)); ((תשס"ב, 146|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)); ((תשס"ה, 421|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((תשס"ו, 318|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשע"א, 98|תיקון מס' 98 לפקודת התעבורה|18:301111)), ((1176, 1204|תיקון מס' 6|18:301316)); ((תשע"ג, 14|תיקון מס' 7|18:301449)); ((תשע"ה, 2|תיקון מס' 8|19:306573)); ((תשע"ז, 600|תיקון מס' 9|20:382423)). __TOC__ == פרק א': פרשנות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשס"ב, תשס"ה, תשע"א-2, תשע"ה, תשע"ז) : בפקודה זו - :- "חבילות" - כל חפץ או צרור המובלים ברכבות נוסעים או ברכב חירום המסיע נוסעים, לרבות מטען אישי ולמעט טובין ומשק חי; :- "טובין" - סחורה וכלי רכב המובלים בקרונות משא שברכבות משא או שברכבות מעורבות, או ברכב חירום; :- "מטען אישי" - כל חפץ הנדרש לשימושו או לנוחותו האישית של נוסע ודרכם של נוסעים לשאתו עמם, לרבות צידה לדרך ולמעט סחורה וחפצים שלא נועדו לשימוש כאמור אלא למכירה, לצרכי עסק או מסחר או למטרה כיוצאת באלה; :- "המנהל" - מי שמונה לפי [[סעיף 2א]], לפי העניין; :- "מסילת ברזל", "מסילה" - כמשמעותה [[בסעיף 2]]; :- "מסילת ברזל ארצית" - מסילת ברזל כפי שהיא מסומנת בתכנית מתאר ארצית למסילות ברזל; :- "מסילת ברזל מקומית" - כהגדרתה [[בסעיף 46]]; :- "משק חי" - בהמות, חיות, דגים ועופות שמותר להובילם ברכבות נוסעים, ברכבות משא, ברכבות מעורבות או ברכב חירום; :- "המשרד" - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים; :- "נוסע" - מי שנוסע במסילת ברזל או נמצא בה בכוונה לנסוע בה; :- "פקיד רכבת" - מי שהוסמך בידי אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין מסילת ברזל ארצית - בידי מפעיל מסילת הברזל הארצית; :: (2) לעניין מסילת ברזל מקומית - בידי בעל היתר הפעלה כהגדרתו [[בסעיף 46]]; :: (3) לעניין מסילת ברזל לפי [[סעיף 48]] - בידי מפעיל מסילת הברזל כאמור; :- "רכב חירום" - רכב דרכים או אמצעי הובלה אחר המשמש בשירות חירום או לצרכיו; :- "רכבת" - לרבות קטר, קרונוע, קרונית שירות ותחזוקה וקרונית מנוע, בין שקרונות או רכב מחוברים אליו ובין אם לאו; :- "רכבת ארצית" - רכבת הנעה על מסילת ברזל ארצית; :- "שירות חירום" - שירות שהמנהל מפעיל, מעסיק או מספק, כאמור [[בסעיף 3(ב)(6)]]; :- "תעריף" - (((נמחקה);)) :- "השר" - שר התחבורה והבטיחות בדרכים; :- "הרשות" - (((נמחקה).)) @ 2. מסילת ברזל מהי (תיקון: תשמ"ח, תשס"ו, תשע"א-2) : מסילת ברזל האמורה בפקודה זו, לרבות כל חלק ממנה שבבניה וכל הרחבה עתידה, ולרבות - : (1) מקרקעין שבתוך גדרות או סימנים אחרים המציינים את גבול המקרקעין השייכים למסילה, ובאין גדרות או סימנים אחרים - המקרקעין שבתוך תחום של חמישה עשר מטרים מציר המסילה; ואם היתה המסילה על גבי סוללה או בתוך מחפורת או בתוך מנהרה - המקרקעין שבתוך תחום של חמישה מטרים לפחות משני צדי תחתית הסוללה או ראש המחפורת או המנהרה או שבתוך תחום של חמישה עשר מטרים מציר המסילה, הכל לפי המרוחק יותר; : (2) קווי פסים, שלוחות והסתעפויות שמשתמשים בהם לצורך מסילה או בקשר אליה; : (3) תחנות, משרדים, מיגשות, בתי מלאכה, סדנאות, מכונות וציוד קבועים ושאר מיתקנים שהוקמו לצורך מסילה או בקשר אליה; : (4) (((נמחקה);)) : (5) קטרים, קרונות נוסעים, קרונוע, קרונית מנוע, קרונית שירות ותחזוקה, קרונות להובלת טובין ומשק חי וציוד אחר כיוצא באלה המשמשים לקיום התנועה במסילה; : (6) (((נמחקה).)) == פרק א'1: מינוי המנהל (תיקון: תשע"א-2) == @ 2א. מינוי מנהל לעניין מסילות ברזל (תיקון: תשע"א-2) : (א) השר ימנה עובד המדינה שהוא בעל ניסיון בתפעול ובניהול של מערכות תחבורה יבשתית ובכלל זה מערכות תחבורה מסילתית, כמנהל לעניין מסילות ברזל, ורשאי הוא למנות מנהל נפרד לעניין מסילת ברזל ארצית, לעניין מסילת ברזל מקומית ולעניין מסילת ברזל לפי [[סעיף 48]]. : (ב) הודעה על מינוי לפי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות. == פרק ב': בניית מסילה ותחזוקתה == === סימן א': סמכויות השר והמנהל (תיקון: תשע"ה) === @ 3. סמכויות כלליות (תיקון: תשמ"ח, תשע"א-2) : (א) בסעיף זה - :- "מבנה הנדסי" - משטח נטוי, קשת, מנהרה, מעביר מים, סוללה, מוביל מים, גשר, דרך, קו מסילת ברזל, שביל, צינור מים, צינור ביוב, תעלת ניקוז, סיב אופטי שנועד להפעלת מסילת ברזל בלבד, מזח, ירכה, מחפורת או גדר; :- "נהר" - לרבות נחל וערוץ. : (ב) בכפוף להוראות פקודה זו וכל חיקוק אחר בר־תוקף, רשאי השר, לשם בניית מסילה, תחזוקתה והפעלתה, להסמיך את המנהל - :: (1) לבנות מבנים הנדסיים של קבע או של עראי במקרקעין, דרכם, מעליהם או מתחתיהם; בפסקה זו, "מקרקעין" - לרבות רחוב, גבעה, עמק, דרך, מסילת ברזל, מסילת חשמלית, תעלת ניקוז, צינור מים, צינור גז, צינור נפט, תיל חשמלי, עמוד חשמל, תעלה, נחל, נהר ומים אחרים; :: (2) לשנות את נתיבו של נהר לשם בנייתם ותחזוקתם של מנהרה, גשר מעבר או מיתקנים אחרים מעליו או מתחתיו; :: (3) להטות, להרחיב, להצר או לשנות, דרך קבע או דרך עראי, את נתיבו של נהר או של כביש, רחוב או דרך, להנמיכו או להגביהו, כדי להקל על ניתובם ליד מסילה, מתחתיה או מעליה; :: (4) להתקין צינורות מים, צינורות ניקוז ותעלות ניקוז במקרקעין הסמוכים למסילה לשם הבאת מים אליה או סילוקם ממנה; :: (5) לבנות בתים, מחסנים, משרדים, חצרות, תחנות, נוחויות, מיגשות, בנינים, מבנים ומיתקנים אחרים ולהרכיב מכונות וציוד, לשנותם, לתקנם, להפסיק את השימוש בהם ולהחליפם באחרים; :: (6) להפעיל, להעסיק או לספק שירותים בדרכים או בנתיבי הובלה אחרים, אם קיימת לדעתו שעת חירום המחייבת זאת לשם תחזוקתה הנאותה של מסילה; :: (7) לעשות כל מעשה אחר הנחוץ לבניית מסילה, לתחזוקתה, לתיקונה ולשימוש בה. @ 4. העתקת צינורות ועמודי חשמל (תיקון: תשמ"ח) : לענין פקודה זו רשאי השר להסמיך את המנהל לשנות את המפלס או המקום של צינור להספקת מים, גז, נפט או אויר דחוס, לרבות צינור ביוב ותעלת ניקוז, או את מקומו של תיל חשמלי או עמוד חשמל, בכפוף להוראות אלה: : (1) הודעה על הכוונה לעשות את השינוי ועל מועד תחילת העבודה תינתן זמן סביר מראש למי שבידו השליטה על הצינור, התיל או העמוד; : (2) מי שקיבל הודעה כאמור בפסקה (1) רשאי לשלוח אדם לפקח על העבודה; המנהל יבצע את העבודה להנחת דעתו הסבירה של האדם שנשלח כאמור, וייעשו סידורים להמשיך את הספקת המים, הגז, הנפט, האויר הדחוס או החשמל, או לקיים את הביוב, בזמן ביצוע העבודה; : (3) הפעלת הסמכויות האמורות בסעיף זה לגבי תיל חשמלי תהיה כפופה גם להוראות כל חיקוק בדבר מפעלי חשמל שבתוקף אותה שעה. @ 5. כניסה למקרקעין סמוכים למסילה (תיקון: תשמ"ח) : (א) במקרה של מפולת או תקלה אחרת שקרתה, או שיש חשש שתקרה, בסוללה או במחפורת של מסילה או במבנה כיוצא בהן, רשאי השר להסמיך את המנהל להיכנס למקרקעין הסמוכים לאותה מסילה, כדי לתקן או למנוע תקלה כאמור או כדי לקבוע סידורי עראי להפעלת המסילה, ולעשות כל עבודה הנחוצה לענין זה. : (ב) בשעת הכרח רשאי המנהל להיכנס למקרקעין ולבצע עבודה כאמור בלי הסמכה מוקדמת של השר; עשה המנהל כן, ימסור לשר, תוך שבעים ושתים שעות לאחר הכניסה, תסקיר המפרט את מהות התקלה שקרתה, או שהיה חשש שתקרה, ואת העבודה שהיה צריך לעשותה. : (ג) מי שסבל נזק מחמת הפעלת הסמכויות הנתונות בסעיף זה זכאי לפיצויים על כך. @ 6. התקני נוחות (תיקון: תשמ"ח) : משנסללה מסילה יבנה המנהל ויקיים, לטובת בעליהם ותופשיהם של מקרקעין הסמוכים למסילה, מעברי חציה, גשרים, קשתות, מנהרות, נקבות, צינורות ביוב, נתיבי מים ושאר מעברים (להלן - התקני נוחות), מעל המסילה, מתחתיה, לצדיה או בכיוון אליה או ממנה, שלדעתו יש בהם, במספריהם ובממדיהם לפצות על כל הפרעה שגורמת המסילה לשימוש במקרקעין שבהם היא עוברת, או כדי לאפשר בכל עת זרימת מים מן המקרקעין או אליהם באותה קלות, או בקרוב לה ככל האפשר, שהיתה קיימת לפני שנבנתה המסילה, הכל לפי הענין. @ 7. תנאים לבניית התקני נוחות (תיקון: תשמ"ח) : המנהל לא יידרש לבנות התקן נוחות באופן העשוי להפריע לשימוש במסילה, ובכפוף להוראות פקודה זו ייבנה ההתקן באופן שיגרום ככל האפשר פחות נזק או הפרעה לאנשים הנפגעים ממנו או שיש להם ענין באותם מקרקעין. @ 8. פטור מבניית התקני נוחות (תיקון: תשמ"ח) : המנהל לא יידרש - : (1) לבנות התקן נוחות שבעליהם ותופשיהם של המקרקעין הסכימו לקבל, אף קיבלו, פיצויים תמורת ויתורם על ההתקן; : (2) להרחיב או להוסיף התקן נוחות לאחר שעברו שלוש שנים מיום שהמסילה נפתחה לתנועה ציבורית; : (3) לבנות התקן נוחות לחציית דרך או נחל שכבר בנה להם התקן חציה אלא שהדרך או הנחל הוטו במעשהו או במחדלו של מי שבידו השליטה עליהם. @ 9. דרישה להתקנים נוספים (תיקון: תשמ"ח) : היה הבעל או התופש של מקרקעין הנפגעים מן המטילה סבור שאין ההתקנים שנבנו לפי [[סעיף 6]] מספיקים לשימוש נוח במקרקעין, או רצתה רשות מקומית לסלול דרך ציבורית או לעשות עבודות אחרות על פני המסילה, מעליה או מתחתיה, רשאים הם לדרוש מהמנהל לבנות על חשבונם התקנים נוספים שעל נחיצותם יוסכם ביניהם לבינו, ובאין הסכם - כפי שיאשר השר. @ 10. סילוק עץ (תיקון: תשמ"ח) : (א) עץ העומד קרוב למסילה ויש סכנה שיפול על המסילה ותופרע הנסיעה, או שהוא מפריע לראיית רכבות במפגש אפקי או בסיבוב או לראיית אות, רשאי המנהל להורות שיכרתוהו או שיטפלו בו בדרך אחרת שתמנע את הסכנה או תסלק את ההפרעה. : (ב) היה העץ שכרתו או שטיפלו בו בדרך אחרת קיים לפני שנבנתה המסילה או הותקן האות, זכאי האדם המעונין בעץ לפיצויים. @ 11. בניה בסמוך למסילה (תיקון: תשמ"ח, תשע"א-2) : (א) לא יבנה אדם בנין על מקרקעין הסמוכים למסילה תוך חמישים מטר מציר המסילה בלי רשות המנהל. : (ב) המנהל רשאי לא להתיר בנייתו של בנין כאמור העלול להפריע לראייתן של רכבות. : (ג) העובר על הוראת סעיף זה, דינו - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] (בפקודה זו - חוק העונשין), ועליו לסלק את מה שנבנה בעבירה; לא עשה כן, רשאי המנהל להביא לסילוק הבנוי ולגבות את הוצאות הסילוק ממנו. @ 12. בנין מפריע סמוך למסילה (תיקון: תשמ"ח) : בנין או מבנה על מקרקעין הסמוכים למסילה, שהוא במצב של התמוטטות ועלול ליפול על המסילה, או שהוא מפריע לראייתן של רכבות, רשאי המנהל, בהרשאת השר, לדרוש מהבעל לסלקו, ואם לא עשה כן - לסלק אותו בעצמו; וכל מי שהוכיח שיש לו ענין במה שסולק זכאי לפיצויים. @ 13. שירות ציבורי החוצה מסילה (תיקון: תשמ"ח) : (א) לא יניח ולא יעביר אדם תיל חשמלי או תעלת ניקוז או צינור להזרמת גז, נפט, מים או אויר דחוס, על פני מסילה או מתחתיה או מעליה, אלא אם ביקש לפני כן רשות לעשות את העבודה ומסר למנהל תכניות וידיעות כפי שדרש; העבודה תיעשה לפי דרישות המנהל לגבי מועד הביצוע ודרך הביצוע. : (ב) המנהל רשאי שלא להרשות למבקש לעשות את העבודה, ורשאי הוא לעשותה בעצמו על חשבון המבקש. : (ג) המנהל רשאי לדרוש שדבר שהונח או הועבר כאמור ברשותו יסולק או ישונה, אם ראה שנחוץ לעשות כן למען פעולתה התקינה של המסילה, ובלבד שישולמו פיצויים. @ 14. גדיעת עצים סמוך למסילה (תיקון: תשמ"ח, תשע"א-2) : בעל או תופש של מקרקעין הסמוכים למסילה, הסמוכים לטלגרף או לטלפון שעליה או הסמוכים לתיל חשמלי שעליה או מתחתיה או לסיב אופטי שמתחתיה אשר נועד להפעלת המסילה בלבד, המתכוון לגדוע או לפנות עצים על המקרקעין שלו, יודיע על כוונתו בכתב למנהל שבעה ימים מראש וינקוט אמצעי זהירות סבירים כפי שהמנהל ידרוש לשם הגנת המסילה, הטלגרף, הטלפון, התיל החשמלי או הסיב האופטי, לפי העניין, ואם גרם נזק להם יהיה חייב בפיצויים. === סימן ב': סמכויות מקים מסילת ברזל ומפעיל מסילת ברזל (תיקון: תשע"ה) === @ 14א. הגדרות - [[סימן ב']] (תיקון: תשע"ה) : [[בסימן זה]] - :- "בית מגורים" - למעט חצרים שהגישה אליהם לשם ביצוע פעולה קלה אינה מחייבת מעבר דרך בית המגורים; :- "בעל מקרקעין" - כל אחד מאלה: :: (1) מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעלים או מי שזכאי להירשם כאמור; :: (2) מי שרשום בפנקסי המקרקעין כחוכר או כחוכר לדורות או מי שזכאי להירשם כאמור; :: (3) מי שהוא בעל זכות שכירות בקרקע; :: (4) דייר מוגן לפי [[חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972]]; :- "דרך" ו"תכנית" - כמשמעותן [[בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965]]; :- "מיתקן עגינה" - מיתקן או התקן, המשמש לחיבור של מכשיר ניטור למבנה או לקרקע, שהוא מהסוג שהמנהל אישר שניתן להתקינו במקרקעין; :- "מכשיר ניטור" - מכשיר שממדיו אינם עולים על 0.13 מטר מעוקב, המודד את השפעת ביצוען של עבודות הנדסיות על הסביבה, ובכלל זה השפעות על המקרקעין, או המודד את מפלס הרעש, מים המצויים במקרקעין, זיהום הקרקע, גז בקרקע, החומרים המזהמים בקרקע או זיהום האוויר, שהוא מהסוג שהמנהל אישר שניתן להתקינו במקרקעין; :- "מערכת הביטחון" - כל אחד מאלה: :: (1) משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון; :: (2) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה; :: (3) צבא הגנה לישראל; :: (4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם [[בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998]], שאינם יחידות כאמור בפסקה (2), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר; :: (5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים; :: (6) מפעלים וספקים המייצרים ציוד ביטחוני, כהגדרתו [[בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו-2005]], בעבור גוף המנוי בפסקאות (1) עד (5), שהשר הממונה על אותו גוף הודיע עליהם למנהל; :- "מפעיל מסילת ברזל" - כל אחד מאלה: :: (1) מפעיל מסילת ברזל ארצית; :: (2) בעל היתר הפעלה כהגדרתו [[בסעיף 46]]; :: (3) מי שיש לו זיכיון להפעלתה של מסילת ברזל מקומית לפי [[סעיף 46א(א)]] או חברה ממשלתית שהממשלה התקשרה עמה להפעלה של מסילת ברזל מקומית, שהמנהל אישר שהם בתהליך לקבלת היתר הפעלה; :: (4) מי שניתן לו אישור להפעלה של מסילת ברזל לפי [[סעיף 48]]; :- "מקים מסילת ברזל" - כל אחד מאלה: :: (1) מי שיש לו זיכיון לבנייתה של מסילת ברזל מקומית או חברה ממשלתית שהממשלה התקשרה עמה לבנייה של מסילת ברזל מקומית; :: (2) רשות שהוקמה בחוק, חברה ממשלתית או חברה עירונית, שהממשלה התקשרה עמה לשם בנייה של מסילת ברזל ארצית, או מי שניתן לו אישור לבנייה של מסילת ברזל לפי [[סעיף 48]]; :- "מקרקעין" - מקרקעי מסילת ברזל או מקרקעין מושפעים; :- "מקרקעי מסילת ברזל" - מקרקעין המיועדים לפי התכנית החלה עליהם למסילת ברזל, מקרקעין המיועדים לפי התכנית החלה עליהם לדרך ושבהתאם להוראות התכנית האמורה ניתן להשתמש בהם גם למסילת ברזל, וכן מקרקעין שהוקמה עליהם מסילת ברזל כדין בהתאם להוראות [[סעיף 277ז לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965]]; :- "מקרקעין מושפעים" - כל אחד מאלה: :: (1) מקרקעין הגובלים במקרקעי מסילת ברזל; :: (2) מקרקעין במרחק שאינו עולה על 70 מטרים ממקרקעי מסילת ברזל, שמסילת ברזל, לרבות עבודות לבנייתה, עשויה לגרום לשינוי במצבם או בתכונותיהם, בצמחייה הקיימת בהם, ביציבות המבנים הבנויים בהם או באיכות המים בהם או לזיהום הקרקע, בהתאם לסקר הנדסי שביצע מי שהמנהל הסמיכו לכך; המנהל רשאי לאשר, מנימוקים שיירשמו, שגם מקרקעין במרחק העולה 70 מטרים ממקרקעי מסילת ברזל, ייחשבו מקרקעין מושפעים, לאחר ששוכנע כי התקיימו נסיבות מיוחדות וכי הדבר הכרחי לשם שמירה על האינטרס הציבורי; :: (3) מקרקעין שמנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב הורה לפי דין כי יש לבצע לגביהם סקר מים, בשל עבודות תכנון, בנייה או תפעול של מסילת ברזל המבוצעות במקרקעי מסילת ברזל; :: (4) מקרקעין שמי שהשר להגנת הסביבה הסמיכו לכך הורה לפי דין כי יש לבצע לגביהם סקר קרקע, בשל עבודות תכנון, בנייה או תפעול של מסילת ברזל המבוצעות במקרקעי מסילת ברזל; :- "עבודות בנייה" - עבודות הדרושות לשם חיזוק של מבנה במקרקעין לרבות עבודות לחיזוק או לעיבוי של יסודות המבנה, וכן הריסה של פרט בנוי במבנה הנדרשת לשם החיזוק; :- "פעולת חיזוק מורכבת" - עבודת בנייה המצריכה פינוי אדם מהמקרקעין, לרבות פינוי מיטלטלין מהמקרקעין שמהם מפונה אותו אדם, וכן פעולה נלווית לה כהגדרתה [[בסעיף 14ב(א)(11)]]; :- "פעולה משמעותית" - אחת מהפעולות המנויות [[בסעיף 14ב(א)]], למעט פעולת חיזוק מורכבת, ולעניין פעולה המנויה [[בפסקאות (1) עד (3) שבאותו סעיף]] - ובלבד שהיא מיועדת להתבצע בבית מגורים; :- "פעולה קלה" - אחת מהפעולות המנויות [[בסעיף 14ב(א)(1) עד (3)]] שאינה מיועדת להתבצע בבית מגורים; :- "הרשות הממשלתית למים ולביוב" ו"מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב" - כמשמעותם [[בפרק חמישי לחוק המים, התשי"ט-1959]]. @ 14ב. סמכויות כניסה למקרקעין בידי מקים או מפעיל (תיקון: תשע"ה) : (א) מקים מסילת ברזל או מפעיל מסילת ברזל ([[בסימן זה]] - מקים או מפעיל) רשאי להיכנס למקרקעין ולבצע פעולה מהפעולות המנויות להלן הנדרשת לשם קיום ההוראות לפי כל דין, לרבות לפי פקודה זו, והכול בכפוף להוראות לפי כל דין ולהוראות לפי [[סימן זה]], לרבות הוראות לפי כל דין אשר מחייבות אישור או תיאום לפני ביצוע פעולות כאמור: :: (1) עריכת בדיקות לשם בקרה על מצב מסילת ברזל או מקרקעין, ובכלל זה בדיקות בכל הנוגע לקרקע ולמים במקרקעין; :: (2) התקנת מכשיר ניטור לשם בדיקת השפעותיהן של עבודות להקמת מסילת ברזל ושל מסילת הברזל על המקרקעין, ובכלל זה השפעותיהן על הקרקע ועל מים במקרקעין, ובלבד שהתקנת המכשיר לא תפגע למעלה מן הנדרש בחזות המקרקעין; :: (3) ביצוע מדידות או סקרים, לרבות סקרי מים וקרקע ונטילת דגימות מהמים או מהקרקע, ובלבד שביצוע המדידות או הסקרים כאמור אינו נמשך למעלה מ־24 שעות, ושיש צורך לבצעם באופן חד־פעמי (בסעיף זה - פעולת מדידה קלה); :: (4) ביצוע מדידות או סקרים, לרבות סקרי מים וקרקע ונטילת דגימות מהמים או מהקרקע שאינן פעולות מדידה קלות; :: (5) התקנת מכשיר ניטור הכולל מיתקן עגינה במקרקעין, לשם בדיקת השפעותיהן של עבודות להקמת מסילת ברזל ושל מסילת הברזל, על המקרקעין, ובכלל זה השפעותיהן על הקרקע ועל מים במקרקעין; :: (6) ביצוע פעולות סימון במקרקעין; :: (7) טיפול בצמחייה במקרקעין המפריעה להקמתה, לתחזוקתה או לפעולתה התקינה של מסילת ברזל או של התקני נוחות, לרבות כריתה או גיזום של צמחייה כאמור; :: (8) חיבור של כבלי חשמל וכבלי חשמולת המשמשים מסילת ברזל לקירות או למבנים במקרקעין ותחזוקתם של חיבורים וכבלים אלה; לעניין זה, "כבלי חשמולת" - מוליכים חשמליים גלויים, המספקים זרם חשמלי לשם הזנת הרכבת, ונתמכים על ידי עמודים או מבנים; :: (9) ביצוע עבודות בנייה, ובלבד שאין בהן פגיעה של ממש ביכולת השימוש במבנה למטרות שהוא משמש או מיועד לשמש להן ואינן מצריכות פינוי אדם ממבנה כאמור; :: (10) ביצוע פעולת חיזוק מורכבת; :: (11) ביצוע פעולות נלוות לפעולות לפי פסקאות (1) עד (9); בסעיף זה, "פעולה נלווית" - לרבות פעולת תחזוקה, חפירה, קידוח לרבות קידוח לפי [[חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט"ו-1955]], או הסרת אבן, אדמה או עץ, ובלבד שאין בפעולות הנלוות פגיעה של ממש ביכולת השימוש במבנה למטרות שהוא משמש או מיועד לשמש להן ושאינן מצריכות פינוי אדם ממבנה כאמור. : (ב) פעולות לפי סעיף זה לא יבוצעו במקרקעין המוחזקים בידי מערכת הביטחון, אלא בידי מי שנקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך, כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002]], ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הנמנה עם מערכת הביטחון. @ 14ג. הסכמה או אי־התנגדות לכניסה למקרקעין (תיקון: תשע"ה) : (א) מקים או מפעיל לא ייכנס למקרקעין לשם ביצוע פעולה קלה או פעולה משמעותית, אלא אם כן - :: (1) נתן לבעל המקרקעין הודעה על הכוונה להיכנס למקרקעין ולבצע בהם פעולה קלה או פעולה משמעותית, על מהות הפעולה המתוכננת במקרקעין ועל העיתוי המשוער לביצועה; :: (2) לעניין פעולה קלה - בעל המקרקעין לא התנגד לכניסה למקרקעין בהתאם להוראות [[סעיף 14ד]]; :: (3) לעניין פעולה משמעותית - בעל המקרקעין הסכים מראש ובכתב לכניסה למקרקעין בהתאם להוראות [[סעיף 14ה]]; :: (4) לעניין כניסה למקרקעין המוחזקים בידי מערכת הביטחון - הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותם מקרקעין נתן אישור מראש ובכתב לכניסה למקרקעין. : (ב) ניתנה הסכמה כאמור בסעיף קטן (א)(3) על ידי חוכר לדורות או מי שזכאי להירשם כחוכר לדורות כאמור [[14א|בפסקה (2) להגדרה "בעל מקרקעין"]] או על ידי דייר מוגן כאמור [[14א|בפסקה (4) להגדרה האמורה]], יראו את הסכמתו גם כהסכמת בעל המקרקעין כמשמעותו [[14א|בפסקה (1) להגדרה האמורה]]. : (ג) ניתנה הסכמה כאמור בסעיף קטן (א)(3) על ידי בעל מקרקעין כמשמעותו [[14א|בפסקה (1) להגדרה "בעל מקרקעין"]], יראו את הסכמתו גם כהסכמת בעל זכות שכירות כאמור [[14א|בפסקה (3) להגדרה האמורה]] וכן כהסכמתו של חוכר [[14א|בפסקה (2) להגדרה האמורה]], שאינו חוכר לדורות. @ 14ד. התנגדות לכניסה למקרקעין בפעולות קלות (תיקון: תשע"ה) : (א) ניתנה לבעל מקרקעין הודעה על כוונה להיכנס למקרקעין לשם ביצוע פעולה קלה, רשאי הוא להגיש למנהל, בתוך 30 ימים ממועד מתן ההודעה כאמור, התנגדות לכניסה למקרקעין (בסעיף זה - התנגדות). : (ב) המנהל ישלח למקים או למפעיל, לפי העניין, העתק של ההתנגדות, בסמוך להגשתה. : (ג) המנהל רשאי, לאחר שנתן למקים או למפעיל, לפי העניין, ולבעל המקרקעין, הזדמנות לטעון את טענותיהם, בכתב או בעל פה, לקבל את ההתנגדות, כולה או חלקה, לדחותה או להתנות את הכניסה למקרקעין בתנאים, והכול בשים לב לחלופות סבירות לביצוע הפעולה, לרבות לעניין מיקום ביצוע הפעולה ומועד ביצועה, ובהתחשב בנזק שעלול להיגרם בשל הפעולה או בשל אי־ביצועה. : (ד) המנהל ייתן את החלטתו המנומקת לפי סעיף קטן (ג), בתוך 21 ימים מתום התקופה להגשת ההתנגדות, או - אם התקיים דיון בהתנגדות - בתוך 21 ימים מיום שהתקיים דיון בהתנגדות ולא יאוחר מ־30 ימים מתום התקופה להגשת התנגדות, לפי המאוחר; המנהל ישלח את החלטתו לבעל המקרקעין ולמקים או למפעיל, לפי העניין. : (ה) אין בהגשת עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים כדי לעכב את השימוש בסמכות לפי החלטת המנהל, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. @ 14ה. בקשה לקבלת הרשאה לכניסה למקרקעין בפעולות משמעותיות (תיקון: תשע"ה) : (א) ניתנה לבעל מקרקעין הודעה בדבר כוונה להיכנס למקרקעין כדי לבצע פעולה משמעותית, ובעל המקרקעין לא הודיע למקים או למפעיל, לפי העניין, על הסכמתו לכניסה למקרקעין או שהודיע על התנגדותו לכניסה למקרקעין, והכול כאמור [[בסעיף 14ג]], בתוך 30 ימים ממועד מתן ההודעה, רשאי המקים או המפעיל, לפי העניין, לפנות למנהל בבקשה לקבל הרשאה לכניסה למקרקעין כדי לבצע את הפעולה (בסעיף זה - בקשת הרשאה). : (ב) מקים או מפעיל שהגיש בקשת הרשאה ימסור לבעל המקרקעין העתק מהבקשה. : (ג) המנהל רשאי, לאחר שנתן למקים או למפעיל, לפי העניין, ולבעל המקרקעין, הזדמנות לטעון את טענותיהם, בכתב או בעל פה, לקבל בקשת הרשאה, לדחותה או להתנותה בתנאים, והכול בשים לב לחלופות סבירות לביצוע הפעולה המנויה בבקשה, לרבות לעניין מיקום ביצוע הפעולה ומועד ביצועה, ובהתחשב בנזק שעלול להיגרם בשל הפעולה או בשל אי־ביצועה. : (ד) המנהל ייתן את החלטתו המנומקת לפי סעיף קטן (ג), בתוך 21 ימים מיום הגשת בקשת הרשאה לפי סעיף קטן (א), או - אם התקיים דיון בבקשת ההרשאה - בתוך 21 ימים מיום שהתקיים דיון בבקשת ההרשאה ולא יאוחר מ-30 ימים מתום התקופה להגשת התנגדות, לפי המאוחר; המנהל ישלח את החלטתו לבעל המקרקעין ולמקים או למפעיל, לפי העניין. : (ה) אין בהגשת עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים, כשלעצמה, כדי לעכב את השימוש בסמכות לפי החלטת המנהל, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. @ 14ו. ועדה לעניין פעולות חיזוק מורכבות (תיקון: תשע"ה) : (א) מוקמת בזה ועדה שתפקידה לדון, להכריע בבקשות לביצוע פעולות חיזוק מורכבות ולקבוע פיצויים ([[בסימן זה]] - הוועדה), ואלה חבריה: :: (1) עובד המדינה הכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, שימנה שר המשפטים - והוא יהיה יושב ראש הוועדה; :: (2) המנהל או עובד מדינה בכיר בעל ידע בתחום הקמה או הפעלה של מסילות ברזל שימנה השר מקרב עובדי משרדו; :: (3) שמאי מקרקעין ששמו כלול ברשימת השמאים המכריעים לפי הוראות [[סעיף 202ג לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965]], שימנה יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין. : (ב) מי שממנה חבר בוועדה ימנה לו ממלא מקום אחד או יותר בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(1) עד (3), לפי העניין. : (ג) הודעה על מינוי חברי הוועדה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד. : (ד) שר המשפטים יקבע הוראות בדבר דרכי פעולתה וסדרי דיוניה של הוועדה, ובכלל זה בעניין הארכת מועד למתן החלטת הוועדה לפי סעיף זה, מטעמים מיוחדים או אם הוועדה ביקשה מאחד הצדדים השלמת פרטים; הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ונוהלי עבודתה, ככל שאלה לא נקבעו לפי חוק זה. : (ה) אין בהגשת עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים על החלטת הוועדה כדי לעכב את החלטתה, אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת. @ 14ז. פעולות חיזוק מורכבות (תיקון: תשע"ה) : (א)(1) מקים או מפעיל המבקש לבצע פעולת חיזוק מורכבת, יבקש את הסכמתו של בעל המקרקעין להיכנס למקרקעין לשם ביצוע הפעולה. :: (2) בבקשה כאמור בפסקה (1) יפורטו הפעולות שביצוען מתבקש, העיתוי המשוער לתחילת ביצוע הפעולות ומשך הזמן שבו לא יהיה ניתן לעשות שימוש במבנה או בחלק ממנו. :: (3) לבקשה כאמור בפסקה (1) יצורפו חוות דעת הנדסית בדבר הפעולות הדרושות ומשך ביצוען והצעה לפיצויים ולשיכון חלוף שלדעת המקים או המפעיל ראוי לתת לבעל המקרקעין. : (ב) התבקשה הסכמתו של בעל המקרקעין כאמור בסעיף קטן (א), ולא הודיע בעל המקרקעין בתוך 30 ימים ממועד הבקשה על הסכמתו לכניסה למקרקעין, או שהודיע על התנגדותו לכניסה למקרקעין, רשאי המקים או המפעיל, לפי העניין, לפנות לוועדה בבקשה לקבל הרשאה לכניסה למקרקעין לשם ביצוע פעולת החיזוק המורכבת (בסעיף זה - הבקשה). : (ג) מקים או מפעיל שהגיש בקשה ימסור לבעל המקרקעין העתק מהבקשה, בצירוף הודעה כי הוא רשאי להגיש לוועדה את התנגדותו לבקשה בתוך 30 ימים. : (ד) הוועדה תקיים דיון בבקשה שהוגשה, בתוך 40 ימים מיום הגשתה, שאליו יוזמנו המקים או המפעיל, לפי העניין, ובעל המקרקעין; הוועדה תמסור את החלטתה למקים או למפעיל, לפי העניין, ולבעל המקרקעין, בתוך 21 ימים ממועד הדיון. : (ה) הוועדה רשאית לקבל בקשה, לדחותה או להתנותה בתנאים, בשים לב לחלופות סבירות לביצוע הפעולה המנויה בבקשה, לרבות לעניין מיקום ביצוע הפעולה ומועד ביצועה, ובהתחשב בנזק שעלול להיגרם בשל הפעולה או בשל אי־ביצועה, ובלבד שלא תאשר את הבקשה אלא אם כן שוכנעה כי יש צורך לבצע פעולת חיזוק מורכבת לשם הגנה על חיי אדם או מניעת נזק משמעותי לרכוש. : (ו) החליטה הוועדה לקבל את הבקשה, תקבע בהחלטתה גם את תקופת הפינוי, שלא תעלה על תשעה חודשים, ואת גובה הפיצויים שבעל המקרקעין יהיה זכאי לו לפי סעיף קטן (ז); הוועדה רשאית להאריך את תקופת הפינוי בתקופות נוספות שלא יעלו על תשעה חדשים במצטבר, על פי בקשת המבקש, אם ראתה שיש הצדקה לכך מחמת מורכבות פעולות החיזוק או מטעמים מיוחדים אחרים שיירשמו; על בקשה להאריך את תקופת הפינוי ועל החלטה בעניינה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ה), בשינויים המחויבים. : (ז) הפיצויים בשל פינוי מקרקעין, למשך זמן הפינוי, יחושבו כפי שמחושבים פיצויים בשל רכישה זמנית של זכויות חזקה ושימוש, לפי [[פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943]], [[וחוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור, התשכ"ד-1964]], והכול בשינויים המחויבים; ואולם לא יפונה בית מגורים אלא לאחר שהועמד שיכון חלוף סביר לבעל המקרקעין שהתגורר בו במועד החלטת הוועדה, או - אם הסכים בעל המקרקעין האמור לכך - לאחר ששולמו לו או לזכותו פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר. : (ח) לא תבוצע פעולת חיזוק מורכבת במקרקעין המוחזקים בידי מערכת הביטחון, אלא לאחר שניתן לכך אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותם מקרקעין. @ 14ח. כניסה למקרקעין לצורך ביצוע פעולה דחופה (תיקון: תשע"ה) : (א) על אף האמור [[בסעיפים 14ב עד 14ה]], מקים או מפעיל רשאי להיכנס למקרקעין לשם ביצוע פעולה קלה או פעולה משמעותית אף אם לא התקיימו התנאים לפי [[סימן זה]], כולם או חלקם, בהתקיים שניים אלה: :: (1) מקים או מפעיל, לפי העניין, מצא כי יש צורך דחוף לביצוע פעולה במקרקעין והפעולה חיונית לשם מניעת סכנה מיידית למסילת ברזל, לסביבתה, להליכי ההקמה או הבנייה של המסילה, לשלום הציבור או לבריאותו (בסעיף זה - פעולה דחופה); :: (2) מקים או מפעיל, לפי העניין, דיווח לבעל המקרקעין ולמנהל על כניסתו למקרקעין, בהקדם האפשרי בנסיבות העניין, והמנהל נתן לבעל המקרקעין הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, בהקדם האפשרי לאחר הכניסה למקרקעין, ולא יאוחר מ־72 שעות מתחילת ביצוע הפעולה הדחופה. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) - :: (1) לא תבוצע פעולה דחופה לפרק זמן העולה על 96 שעות, אלא באישור המנהל; :: (2) לא תבוצע כניסה למקרקעין המוחזקים בידי מערכת הביטחון לשם ביצוע פעולה דחופה, אלא לאחר שניתן לכך אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מקום. : (ג) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי פניית בעל מקרקעין, להורות בכל עת על הפסקה של פעולה דחופה לפי סעיף זה או להגביל את פרק הזמן לביצוע פעולה כאמור. @ 14ט. שימוש בכוח סביר (תיקון: תשע"ה) : (א) השר רשאי להסמיך, מבין עובדי המשרד, עובדים שיהיו רשאים להשתמש בכוח סביר לשם כניסה למקרקעין לשם ביצוע הפעולות כאמור בסעיף קטן (ב); לא יוסמך עובד כאמור אלא כן מתקיימים בו כל אלה: :: (1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי; :: (2) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים; :: (3) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים. : (ב) ביקש מקים או מפעיל להיכנס למקרקעין והתקיימו התנאים הנדרשים לפי [[סימן זה]] לשם כניסתו כאמור, או ביקש מקים או מפעיל לבצע את החלטת הוועדה, וסירב אדם להרשות כניסה או לאפשר את ביצוע החלטת הוועדה כאמור, רשאי עובד המשרד שהוסמך לפי סעיף קטן (א) להיכנס למקרקעין ולעשות שימוש בכוח סביר לשם כך, ובלבד שלא יהיה בשימוש בכוח כדי לגרום חבלה לאותו אדם. : (ג) לא ייכנס עובד המשרד למקרקעין כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא כי הדבר נדרש לשם ביצוע הפעולות לפי [[סימן זה]], והזהיר את המחזיק כי בכוונתו לעשות כן; ואולם לא ייכנס עובד המשרד לבית מגורים אלא על פי צו של בית משפט. : (ד) עובד המשרד לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: :: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדים בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; :: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. : (ה) נכנס עובד המשרד למקרקעין לפי סעיף זה, רשאי מקים או מפעיל, לפי העניין, להתלוות אליו לשם הפעלת סמכויותיו לפי [[סעיף 14ב]]. @ 14י. מניעת נזק, תיקונו ותשלום פיצויים (תיקון: תשע"ה) : (א) מקים או מפעיל שנכנס למקרקעין בהתאם להוראות [[סימן זה]], יימנע, ככל שאפשר, מגרימת נזק ויחזיר את המקרקעין, בהקדם האפשרי לאחר סיום ביצוע הפעולה, למצב שהיו בו אילולא בוצעה בהם הפעולה כאמור. : (ב) נגרם נזק כתוצאה מביצוע פעולה כאמור בסעיף קטן (א), יתקן המקים או המפעיל, לפי העניין, על חשבונו, את הנזק או ישלם למי שנגרם לו הנזק (בסעיף זה - ניזוק) פיצויים בשל הנזק שנגרם, והכול בהקדם האפשרי. : (ג) דרש ניזוק ממקים או ממפעיל פיצויים בשל נזק כאמור בסעיף זה, והחליט מקים או מפעיל כאמור לדחות דרישה זו, כולה או חלקה, ימסור לניזוק הודעה מנומקת על כך בכתב, בתוך 60 ימים מיום שקיבל מהניזוק את כל המידע הנדרש לשם קבלת החלטה לגבי דרישת הפיצוי, וישלם לו, בתוך 30 ימים ממועד ההחלטה, את הסכום שאינו שנוי במחלוקת. : (ד) דרישה לפיצויים לפי סעיף זה, מחלוקת לגבי סכום הפיצויים המגיעים לניזוק או הגשת תובענה בעניין זה, לא יהוו עילה לעיכוב הכניסה למקרקעין או לביצוע פעולות בהם, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. : (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכויותיו של הניזוק על פי כל דין. @ 14יא. ערר - הוראת שעה (תיקון: תשע"ה) : (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל לפי סעיף זה רשאי לערור על ההחלטה, בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לו הודעה עליה, לפני ועדת ערר שהוקמה לפי סעיף קטן (ב). : (ב) תוקם ועדת ערר שתדון בעררים לפי סעיף קטן (א), ואלה חבריה: :: (1) משפטן עובד המדינה, שאינו עובד המשרד, הכשיר להיות שופט בית משפט שלום, שימנה שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש; :: (2) שני נציגי ציבור שאינם עובדי המדינה, שימנה השר בהסכמת שר המשפטים, כמפורט להלן: ::: (א) מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958]], בעל ניסיון של שבע שנים לפחות כמהנדס בתחום מתחומי המדורים האלה: הנדסת מסילות ברזל; הנדסה אזרחית; הנדסת מכונות; הנדסת חשמל; הנדסת אווירונאוטיקה; הנדסת תעשייה וניהול; ::: (ב) אדריכל הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958]], בעל ניסיון מקצועי של שבע שנים לפחות. : (ג) ועדת הערר תקבע את סדרי עבודתה, ככל שאלה לא נקבעו לפי חוק זה; סדרי דין שנקבעו לפי סעיף קטן זה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד. : (ד) ההוראות לפי [[חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992]], למעט [[סעיף 45 לחוק האמור]], יחולו, בשינויים המחויבים, על ערר ועל ועדת ערר לפי סעיף זה. : (ה) החלטה סופית של ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים. : (ו) הוראות סעיף זה יעמדו בתוקף חמש שנים מיום תחילתו של [[19:306573|חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (מס' 8), התשע"ה-2014]] (((ביום 16.11.2014))); השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך את תוקפו של סעיף זה לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על חמש שנים. @ 14יב. פרסום פעולות מתוכננות (תיקון: תשע"ה) : (א) מקים או מפעיל שבכוונתו לבצע פעולה מהפעולות המנויות [[בסעיף 14ב(א)]], יפרסם באתר האינטרנט שלו, 30 ימים לפחות לפני מועד ביצוע הפעולה, פרטים אלה: :: (1) סוג הפעולה שבכוונתו לבצע; :: (2) העיתוי המשוער לביצוע הפעולה; :: (3) כתובת המקרקעין שבהם בכוונתו לבצע את הפעולה, ואם אין למקרקעין כתובת - פרטים אחרים המאפשרים לאתרם. : (ב) מקים או מפעיל יאפשר לכל מי שיבקש זאת להירשם באמצעות אתר האינטרנט שלו לרשימת תפוצה שהנרשמים אליה מקבלים עדכון על כל פרסום באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א). @ 14יג. פרסום סקרים (תיקון: תשע"ה) : (א) מי שביצע סקר לעניין מקרקעין מושפעים כאמור [[14א|בפסקה (2) להגדרה "מקרקעין מושפעים"]] יפרסם באתר האינטרנט שלו את הסקר, ומי שקיבל הוראה לבצע סקר לעניין מקרקעין מושפעים כאמור בפסקאות (3) ו־(4) להגדרה האמורה יפרסם באתר האינטרנט שלו את ההוראה לביצוע הסקר. : (ב) המשרד, הרשות הממשלתית למים ולביוב והמשרד להגנת הסביבה יפרסמו באתרי האינטרנט שלהם הפניות לסקר או להוראה לביצוע הסקר שפורסמו כאמור בסעיף קטן (א), לפי העניין; אי-פרסום כאמור בסעיף קטן זה לא יפגע בהיותם של מקרקעין מקרקעין מושפעים. @ 14יד. תקנות - [[סימן ב']] (תיקון: תשע"ה) : (א) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין [[סימן זה]], ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: :: (1) מתן הודעה על כוונה להיכנס למקרקעין לפי [[סעיף 14ג(א)(1)]], ובכלל זה פרטים שיש לכלול בהודעה כאמור, השפות שבהן תימסר, אופן מסירת ההודעה ופעולות שיראו אותן כמסירת הודעה; :: (2) הגשת התנגדות לכניסה למקרקעין לפי [[סעיף 14ד(א)]], ובכלל זה הארכת המועד להגשת ההתנגדות, מטעמים מיוחדים; :: (3) הארכת המועד למתן החלטת המנהל לפי [[סעיפים 14ד(ד)]] [[ו־14ה(ד)]], מטעמים מיוחדים או אם המנהל ביקש מאחד הצדדים השלמת פרטים; :: (4) מסירת בקשה לבעל מקרקעין לפי [[סעיפים 14ה(ב)]] [[או 14ז(א) או (ג)]], ובכלל זה אופן מסירת הבקשה ופעולות שיראו אותן כמסירת בקשה; :: (5) החלטת הוועדה לפי [[סעיף 14ז(ד)]], ובכלל זה אופן מסירת ההחלטה ופעולות שיראו אותן כמסירת החלטה. : (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(1), (4) ו־(5) ייקבעו בהסכמת שר המשפטים. @ 15. (תיקון: תשמ"ח, תשע"א-2) : (((בוטל).)) == פרק ג': סדרי הסעה == @ 16. כרטיסים (תיקון: תשמ"ח, תשע"א-2) : (א) לא ייכנס אדם, לשם נסיעה, אל קרון המשמש במסילה, אלא אם שילם מראש את דמי נסיעתו וקיבל כרטיס. : (ב) הרוצה לנסוע במסילה יקבל, עם תשלום דמי נסיעתו, כרטיס המציין את מקום המוצא ומקום היעד של הנסיעה שבעדה שולמו דמי הנסיעה. : (ג) הנוסע יציג לפי הדרישה את כרטיסו לפני כל פקיד רכבת שהוסמך כדין לבקר כרטיסים, וימסור לפי הדרישה את הכרטיס לפקיד רכבת שהוסמך כדין לאסוף כרטיסים. : (ד) מפעיל מסילת הברזל רשאי לתת לאדם או לסוג בני אדם אישור, או שובר, לנסיעה חינם, במקום כרטיס, ולענין סעיף זה [[וסעיף 17]] יראו את האישור או השובר ככרטיס. @ 17. הנוסע ללא כרטיס (תיקון: תשס"ב, תשע"א-2) : (א) הנוסע ללא כרטיס, או שאינו מציג או מוסר את כרטיסו כאמור [[בסעיף 16]], חייב לשלם את דמי הנסיעה בעד המרחק שנסע בתוספת פיצוי כספי שקבע השר בתקנות ובלבד שלא יעלה על 250 שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע פיצוי כספי בשיעורים שונים בהתחשב, בין השאר, בסוג המסילה, בדמי הנסיעה או במועד התשלום, וכן, לקבוע נסיבות שבהן יהא אדם פטור מתשלום הפיצוי הכספי שקבע השר בתקנות ובלבד שלא יעלה על כפל דמי הנסיעה; בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע נסיבות שבהן יהא אדם פטור מתשלום הקנס. :: ((פורסמו [[תקנות מסילות הברזל (הוראות שונות - מסילת ברזל מקומית), התשע"ב-2011]], לפיהן סכום הפיצוי הכספי הוא 180 שקלים חדשים.)) : (ב) התעורר ספק בדבר המקום שממנו יצא הנוסע, יחושבו דמי הנסיעה מן המקום שממנו יצאה הרכבת. : (ג) דמי הנסיעה והפיצוי הכספי לפי סעיף זה (להלן - החיוב המוגדל) זה ישולמו לפי הדרישה לפקיד רכבת שהוסמך כדין לאסוף כרטיסים, ופקיד הרכבת יעבירם לגוף שהסמיכו כאמור, כן אפשר לגבותם כדרך שגובים קנס שהוטל על פי פקודה זו. : (ד)(1) לא שולם החיוב המוגדל על אתר, עם דרישת פקיד הרכבת כאמור בסעיף קטן (ג), ימסור פקיד הרכבת לחייב בתשלום דרישה בכתב לשלם את החיוב המוגדל בתוך 30 ימים מיום מסירת הדרישה כאמור (להלן - דרישה לתשלום). :: (1א) מסירת דרישה לתשלום לחייב כאמור בפסקה (1) תיחשב כמסירת התראה לפי [[סעיף 81א1(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967]] (בסעיף זה - התראה), בדבר הכוונה להגיש את הדרישה לתשלום לביצוע בהוצאה לפועל כתביעה על סכום קצוב אם לא ישולם החיוב המוגדל בתוך המועד כאמור באותה פסקה. :: (2) בדרישה לתשלום יצוין כי מסירתה נחשבת כמסירת התראה וכי החייב רשאי להגיש התנגדות לתביעה אם תוגש. :: (3) לא שולם החיוב המוגדל בתוך המועד כאמור בפסקה (1), ייתוספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]], עד למועד תשלומו. : (ה) (((בוטל).)) : (ו) (((בוטל).)) : (ז) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף קטן (ד), לרבות בענינים אלה: :: (1) נוסח הדרישה לתשלום והפרטים שיצוינו בה; :: (2) דרכי המסירה וההמצאה של הדרישה לתשלום לחייב בתשלום; :: (3) המועד לתשלום החיוב המוגדל; :: (4) (((נמחקה).)) :: ((פורסמו [[תקנות מסילות הברזל (דרישה לתשלום חיוב מוגדל לנוסע ברכבת מקומית), התשע"א-2011]].)) : (ח) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן, בכל שנה, ב־1 בינואר, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון לעומת מדד חודש אוקטובר 2001, ויעוגל לשקל החדש הקרוב; לענין זה, "המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. @ 18. תנאים וסדרים לנסיעה והובלה (תיקון: תשמ"ח, תשע"א-2) : (א) [[בפרק זה]] להלן - ::- "טובין" - לרבות חבילות ומשק חי; ::- "רכבת" - (((נמחקה).)) : (ב) דמי נסיעה ודמי הובלה ששולמו בעד הסעת נוסעים או טובין ברכבת פלונית, יראו כאילו נתקבלו בתנאי מפורש שבאותה רכבת יהיה מקום לאותם נוסעים או טובין. : (ג) לא נמצא מקום לכל אותם נוסעים או טובין, תהיה עדיפות לנוסעים שרכשו כרטיסיהם למרחק הגדול ביותר, ומבין הנוסעים שרכשו כרטיסים למרחק אחד תהא עדיפות לפי סדר הרכישה; והוא הדין לענין טובין. : (ד) לחיילים בתפקיד, לשקי דואר ולדברי דואר תהיה עדיפות על פני הציבור להסעה במסילה, ללא התחשבות במרחק או בסדר האמורים בסעיף קטן (ג). @ 19. סירוב להוביל דברים מסוכנים : פקיד רכבת רשאי לסרב להוביל חבילה אם הוא חושד שיש בה דבר מסוכן או פוגעני, ורשאי פקיד רכבת לדרוש פתיחתה כדי לברר תכולתה, ורשאי הוא לעכב הובלתה של חבילה כאמור, אף אם נתקבלה להובלה על ידי פקיד רכבת אחר, עד שיברר להנחת דעתו את טיב תכולתה. @ 20. מכירה בשל אי־תשלום דמי הובלה (תיקון: תשמ"ח, תשע"א-2) : (א) נדרש אדם לשלם סכום המגיע בעד הובלת חבילות ולא שילם, רשאי מפעיל מסילת ברזל ארצית לעכב אותן, כולן או מקצתן, ולמכור מהן במכירה פומבית כדי כיסוי הסכום האמור והוצאות העיכוב והמכירה, ובלבד שהודיע על כך לאותו אדם זמן סביר מראש. : (ב) אם כבר הוצאו החבילות מהמסילה, רשאי מפעיל מסילת ברזל ארצית לנהוג כאמור בסעיף קטן (א) בחבילות של אותו אדם הנמצאות אותה שעה במסילה או שיגיעו לידי מפעיל מסילת ברזל ארצית לאחר מכן. : (ג) יתרת דמי המכר לפי סעיף זה וחבילות שלא נמכרו, יימסרו לאדם הזכאי להן. : (ד) הוראות סעיף זה אינן גורעות מזכותו של מפעיל מסילת ברזל ארצית להגיש תובענה על הסכום המגיע כאמור. @ 21. הצהרה : הובאו טובין למסילה לשם הובלה בה או שהובלו בה, רשאי פקיד רכבת לדרוש מבעלם או מהמטפל בהם למסור לו הצהרה מדוייקת בכתב, חתומה בידו, על תיאורם ומספרם או כמותם; הוראה זו לא תחול על מטען אישי. @ 22. שמירת טובים על חשבון הבעל (תיקון: תשמ"ח, תשע"א-2) : טובין שהבעל לא הוציאם תוך זמן שקבע מפעיל מסילת ברזל ארצית, רשאי מפעיל מסילת ברזל ארצית, אם שוכנע שהדבר דרוש למניעת צפיפות יתירה לתנועה במסילה, לסלקם ולהחזיקם על חשבון הבעל במקום שיראה מתאים לכך, ובלבד שניתנה תחילה לבעל הודעה להוציאם כאמור; לא היו הבעל או מענו ידועים למפעיל - יפרסם את ההודעה ברבים בדרך הנראית לו. @ 23. פיצויים בשל אבדן והיזק (תיקון: תשמ"ח, תשע"א-2) : (א) לא יהא אדם זכאי לפיצויים בעד אבדן או היזק של חבילות שקיבל מפעיל מסילת ברזל ארצית להובלה במסילה, אלא אם הוגשה תביעתו למפעיל בכתב תוך חודש מיום שנתקבלו החבילות כאמור. : (ב) נלקחו החבילות מהמסילה והנשגר נתן עליהן, לפקיד הרכבת שמסר לו אותן, קבלה ללא הסתייגות, לא תקובל תביעה בשל נזק לחבילות. == פרק ג'1: אסדרה, רישוי ופיקוח לעניין מסילת ברזל ארצית (תיקון: תשע"ז) == @ 23א. הגדרות - [[פרק ג'1]] (תיקון: תשע"ז) : [[בפרק זה]] - :- "אתת" - מי שמפעיל מערכות איתות הנדרשות לשם תנועת רכבות במסילת ברזל ארצית; :- "בית ספר להכשרה" - בית ספר להכשרת בעלי תפקיד או בעלי רישיון לנהיגת רכבת ארצית; :- "בעל רישיון לנהיגת רכבת ארצית" - מי שבידו רישיון לנהיגת רכבת ארצית; :- "בעל תפקיד" - בעל תפקיד הדרכה או בעל תפקיד מסילתי; :- "בעל תפקיד הדרכה" - מי שממלא תפקיד הדרכה ומתקיימים בו התנאים למלא תפקיד כאמור לפי פקודה זו; :- "בעל תפקיד מסילתי" - מי שממלא תפקיד מסילתי ומתקיימים בו התנאים למלא תפקיד כאמור לפי פקודה זו; :- "בקר מסילה" - מי שמאשר את תקינותה של מסילת ברזל ארצית; :- "בקר מתחם רכבת" - מי שמאשר את תקינותה של רכבת ארצית ואת כשירותה לנסיעה במסילת ברזל ארצית ואחראי על בטיחות התפעול במתחם רכבת; :- "בקר רכבת נוסעים" - מי שאחראי לתפעול בטיחותי של רכבת ארצית המסיעה נוסעים לקראת נסיעתה במסילת ברזל ארצית ובמהלכה; :- "מפעיל" - מפעיל מסילת ברזל ארצית; :- "מתחם רכבת" - אזור המיועד לתפעול ולתחזוקה של רכבת ארצית, שניתן לערוך בו פעולות עיתוק; :- "עיתוק", של קרון או קטר - לרבות שינוי הסדר שלהם; :- "עתק" - מי שמבצע פעולות עיתוק; :- "רישיון לנהיגת רכבת ארצית" - רישיון שניתן בהתאם להוראות [[סעיף 23ד]]; :- "תפקיד הדרכה" - כל אחד מאלה: :: (1) בוחן מועמדים לתפקיד מסילתי או לקבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית וכן בוחן בעל תפקיד מסילתי או בעל רישיון כאמור לשם שמירה על כשירותם הנמשכת; :: (2) חונך המלווה מועמד לקבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית או מועמד לתפקיד מסילתי במסגרת הכשרה מעשית ובהתאם לתכנית הדרכה בבית ספר להכשרה, והוא בעל רישיון כאמור או בעל תפקיד מסילתי, התואם לסוג הרישיון או התפקיד שהמועמד מבקש לקבל או למלא, והכל לפי העניין; :: (3) מדריך ומכשיר מועמדים לקבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית או מועמדים לתפקיד מסילתי וכן מדריך ומכשיר בעלי רישיון כאמור או בעלי תפקידים כאמור בהתאם לתכנית הדרכה עיונית ומעשית בבית ספר להכשרה, שמתקיימים בהם התנאים למלא תפקיד של חונך כאמור בפסקה (2); :: (4) ממונה פדגוגי שאחראי על גיבוש וניהול הכשרה של מועמדים לקבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית או מועמדים לתפקיד מסילתי או של בעלי רישיון לנהיגת רכבת ארצית או בעלי תפקיד מסילתי; :: (5) מנהל מקצועי של בית ספר להכשרה; :- "תפקיד מסילתי" - כל אחד מאלה: :: (1) אתת; :: (2) בקר מסילה; :: (3) בקר מתחם רכבת; :: (4) בקר רכבת נוסעים; :: (5) עתק. @ 23ב. הפעלת מסילת ברזל ארצית בהתאם לתכנית הפעלה מאושרת (תיקון: תשע"ז) : (א) לא יפעיל אדם מסילת ברזל ארצית אלא על פי תכנית הפעלה שאישר המנהל. : (ב) תכנית הפעלה תכלול חובות בעניינים המפורטים להלן וכן חובות בעניינים שקבע השר לפי [[סעיף 57(א)(7א)]] וחובות לפי דין: :: (1) תכנית לניהול הבטיחות במסילת הברזל הארצית, ובכלל זה הטיפול באירועים בטיחותיים ובאירועים חריגים, בדיקתם והטיפול במסילה בעת התרחשותם; לעניין זה, "אירוע בטיחותי" - כהגדרתו [[בסעיף 46כט]] כפי שהוחל [[בסעיף 23יג]]; :: (2) הליכי מיון וקבלה לעבודה ותכנית ההכשרה שיעברו בעלי רישיון לנהיגת רכבת ארצית לפי [[סעיף 23ד]] ובעלי תפקיד מסילתי לפי [[סעיף 23ז]] במסגרת המפעיל או במסגרת בית ספר להכשרה, לרבות סוגי בעלי תפקיד הדרכה שיעבירו את ההכשרה וניסיונם, והאמצעים שינקוט המפעיל לצורך בקרה ואכיפה כלפי בעלי רישיון ובעלי תפקיד כאמור, ובכלל זה אכיפתן של הוראות המנהל שניתנו בהתאם להוראות [[סעיף 23ה]]; :: (3) תנאי התפעול והתחזוקה של מסילת הברזל הארצית והאמצעים הנדרשים להפעלה תקינה של המסילה, ובכלל זה - ::: (א) צי הרכבות וכלי הרכב, היקפו, תכולתו, תחזוקתו וחידושו; ::: (ב) אמצעים טכנולוגיים, לרבות אמצעים לבקרה אחר תנועת הרכבת הארצית, מערכות ניהול צי רכב בזמן אמת, ואמצעים טכנולוגיים שיאפשרו בקרה אחר העמידה בתכנית ההפעלה; :: (4) סדרי ההפעלה של מסילת הברזל הארצית, ובכלל זה תנאי ההסעה של נוסעים ושל כבודתם ברכבת הארצית ותנאי ההובלה של מטענים ברכבת הארצית; :: (5) התשתיות הנדרשות לשם הפעלת מסילת הברזל הארצית, ובכלל זה תחנות, מקומות לחניית הרכבת הארצית ומתחמי רכבת; :: (6) הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שמפעיל נדרש לתת, ובכלל זה לוחות הזמנים ושירות לקוחות; :: (7) אמצעים טכנולוגיים הנדרשים לשם העברת מידע ללקוחות המפעיל בכל הקשור לתנועת הרכבת הארצית, לרבות מערכות מידע לציבור, הפעלתם ותחזוקתם, אופן העברת המידע לשם קליטתו במערכות מידע ותפעול, וכן אופן יישומן של ההוראות לפי [[סעיף 53א]]; :: (8) אופן העברת דיווחים למנהל לגבי פעילותו של מפעיל, בעניינים ובמועדים שנקבעו לפי פקודה זו או לפי דרישת המנהל, לרבות לעניין עמידת המפעיל בתנאי תכנית ההפעלה, וכן האמצעים הנדרשים לשם העברת דיווחים כאמור. @ 23ג. חובת נהיגה ברכבת ארצית ברישיון (תיקון: תשע"ז) : (א) לא ינהג אדם ברכבת ארצית אלא אם כן נתן לו המנהל רישיון לנהיגת רכבת ארצית לפי הוראות [[פרק זה]], ובהתאם לתנאים ולמגבלות שנקבעו ברישיון לפי [[סעיף 23ד(ב)]]. : (ב) השר רשאי לקבוע מקרים או נסיבות שבהם יהיה אדם פטור מחובת קבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית או מעמידה בתנאי מהתנאים לקבלת רישיון כאמור לפי פקודה זו, בתנאים שיקבע, וכן רשאי הוא לקבוע מקרים או נסיבות שבהם רשאי המנהל לפטור אדם מחובת קבלת רישיון או מעמידה בתנאי מהתנאים כאמור, בתנאים שיקבע. @ 23ד. תנאים למתן רישיון לנהיגת רכבת ארצית או לחידושו (תיקון: תשע"ז) : (א) המנהל ייתן למבקש רישיון לנהיגת רכבת ארצית או יחדשו, אם שוכנע שמתקיימים בו התנאים שקבע השר לפי סעיף קטן (ב) ולפי [[סעיף 57(א)]]. : (ב) השר יקבע תנאים למתן רישיון לנהיגת רכבת ארצית או לחידושו, ובין השאר תנאים בעניינים אלה, ורשאי הוא לקבוע תנאים שונים לסוגים שונים של רישיונות: :: (1) דרישת גיל מזערי של המבקש; :: (2) השכלה, הכשרה, מיומנות, ידע וניסיון מקצועי הנדרשים לצורך קבלת הרישיון, לרבות הכרה בהכשרה ובניסיון מחוץ לישראל; :: (3) תנאים לעניין התאמה גופנית, בריאותית ונפשית הנדרשת מהמבקש, וההליכים לבדיקת התאמה כאמור; :: (4) נסיבות שיש בהן כדי להעיד כי מתן הרישיון לנהיגת רכבת ארצית עלול לגרום לסכנה בטיחותית ולפיכך לא ראוי לתת למבקש רישיון כאמור. : (ג) המנהל רשאי שלא לתת רישיון לנהיגת רכבת ארצית או לחדשו אם המבקש הורשע בעבירה שנקבעה לפי [[סעיף 57(א)(7יא)]], או תלוי ועומד נגדו כתב אישום בשל חשד לביצוע עבירה כאמור. : (ד) הוראות [[סעיף 46כא]] יחולו לעניין רישיון לנהיגת רכבת ארצית, בשינויים המחויבים. @ 23ה. סמכויות המנהל לגבי רישיון לנהיגת רכבת ארצית (תיקון: תשע"ז) : (א) שוכנע המנהל כי הדבר דרוש מטעמי בטיחות, רשאי הוא לתת לבעל רישיון לנהיגת רכבת ארצית הוראות הדרושות לשמירת בטיחות הנהיגה וכן הוראות המחייבות את בעל הרישיון לקבל הדרכה, כפי שיורה; הוראות כאמור יינתנו בכתב; נתן המנהל הוראות כאמור, ימסור הודעה על כך למפעיל בצירוף אותן הוראות. : (ב) הוראות [[סעיף 46כח]] יחולו לעניין סמכויות המנהל לפי סעיף זה [[וסעיף 23ד]], ולפי [[סעיפים 46כב]] [[ו-46כג]] כפי שהוחלו [[בסעיף 23ו]]. @ 23ו. הוראות לעניין הגבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית, התלייתו, פסילתו או סירוב לחדשו (תיקון: תשע"ז) : הוראות [[סעיפים 46כב(א), (ב), (ה) ו-(ו)]], [[46כג]] [[ו-46כד]] יחולו לעניין רישיון לנהיגת רכבת ארצית, בשינויים המחויבים, ולעניין [[סעיף 46כב]] - גם בשינויים אלה: : (1) בסעיף קטן (א) - :: (א) בפסקה (3), במקום "לפי [[סעיף 46יט]]" יקראו "לפי [[סעיף 23ד]]"; :: (ב) בפסקה (4), במקום "לפי [[פרק ד1 סימן ח|סימן זה]]" יקראו "לפי פקודה זו"; :: (ג) בפסקה (5), במקום "[[בסעיף 46כט]]" יקראו "[[בסעיף 46כט]] כפי שהוחל [[בסעיף 23יג]]"; : (2) בסעיף קטן (ו), במקום "לבעל היתר ההפעלה" יקראו "למפעיל מסילת ברזל ארצית". @ 23ז. תנאים למילוי תפקיד מסילתי ותפקיד הדרכה (תיקון: תשע"ז) : (א) אדם רשאי למלא תפקיד מסילתי במסילת ברזל ארצית אם הוא בעל השכלה כמפורט [[בתוספת]], אם הוא עומד בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 57(א)]], וכן אם מתקיימים בו תנאים שקבע השר בעניינים אלה: :: (1) תנאים לעניין התאמה גופנית, בריאותית ונפשית הנדרשת כדי למלא את התפקיד והליכים לבדיקת התאמה כאמור; :: (2) תנאים המביאים בחשבון הרשעות פליליות של המועמד לתפקיד או של בעל התפקיד, בעבירות שנקבעו לפי [[סעיף 57(א)(7יא)]]; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת; :: (3) תנאים לעניין הכשרה, מיומנות, ידע וניסיון מקצועי הנדרשים לתפקיד, ובכלל זה הוראות לעניין הכרה בהכשרה ובניסיון שנרכשו מחוץ לישראל; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע תנאים שונים לסוגים שונים של תפקידים. : (ב) אדם רשאי למלא תפקיד הדרכה לעניין מסילת ברזל ארצית אם מתקיימים בו התנאים לפי סעיפים קטנים (א)(2) ו-(3) ו-(ג) ולפי [[סעיף 57(א)]], ולעניין תפקיד הדרכה הכולל הכשרה מעשית - גם התנאי לפי סעיף קטן (א)(1). : (ג) השר, לאחר התייעצות עם שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין ההשכלה הנדרשת מבעלי תפקיד הדרכה, כולם או חלקם, ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה הוראות שונות לסוגי תפקידי הדרכה. : (ד) לשם בחינת התקיימות התנאים לפי הוראות סעיף קטן (א)(2), ימסור המנהל למפעיל הודעה שבה יצוין אם מתקיימים במועמד לתפקיד או בבעל התפקיד התנאים כאמור, בלבד. @ 23ח. הוראות לעניין כשירות נמשכת של בעל תפקיד ושל בעל רישיון לנהיגת רכבת ארצית (תיקון: תשע"ז) : בעל תפקיד ובעל רישיון לנהיגת רכבת ארצית ישתתפו מעת לעת בהשתלמויות לשם שמירה על כשירותם הנמשכת, ובכלל זה יחויבו לעמוד בבחינות, והכול בהתאם להוראות שקבע השר. @ 23ט. רישיון להפעלת בית ספר להכשרה (תיקון: תשע"ז) : (א) לא יפעיל אדם בית ספר להכשרה, אלא אם כן קיבל רישיון לכך מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרישיון. : (ב) המנהל ייתן רישיון להפעלת בית ספר להכשרה, אם שוכנע שמתקיימים במבקש הרישיון התנאים שלהלן, ורשאי הוא לתת רישיונות שונים לסוגי הכשרה או לסוגי בעלי תפקיד או בעלי רישיון לנהיגת רכבת ארצית: :: (1) לא מתקיימים בו התנאים לפי [[סעיף 23ז(א)(2)]] לעניין הרשעות פליליות של מבקש הרישיון; :: (2) מבקש הרישיון התקשר עם בעלי תפקיד הדרכה כדי שידריכו בבית הספר שהוא מפעיל, ובלבד שהם עומדים בתנאים לפי [[סעיף 23ז(א)(2) ו-(3)]], ולעניין תפקידי הדרכה מעשית - גם בתנאי לפי [[סעיף 23ז(א)(1)]]; :: (3) תנאים נוספים שקבע השר למתן רישיון להפעלת בית ספר להכשרה בעניינים המפורטים להלן, ורשאי השר לקבוע תנאים שונים לסוגי רישיון שונים: ::: (א) מספר בעלי תפקיד הדרכה הנדרשים למתן ההכשרה, סוגיהם והניסיון הנדרש מהם; ::: (ב) המבנים, האמצעים והמיתקנים הנדרשים לשם קיום ההכשרה; ::: (ג) תוכני הלימוד; ::: (ד) רמת ההכשרה בבית הספר ואופן הפיקוח שיופעל בבית הספר על תכני הלימוד; ::: (ה) סדרי ההפעלה של בית הספר לשם הבטחת הרמה המקצועית של ההכשרה שתינתן בו. : (ג) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד רשימה של בתי הספר להכשרה שהם בעלי רישיונות תקפים לפי סעיף זה, שתכלול, בין השאר, את פרטיהם, המועד הצפוי לתחילת הפעלתם אם טרם החלה וסוגי ההכשרות הכלולים ברישיונותיהם; מידע לפי סעיף קטן זה יעודכן מעת לעת. : (ד)(1) החליט בעל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה כי בכוונתו לסיים את פעילותו של בית הספר או להפסיק את פעילותו לתקופה העולה על 90 ימים, ימסור הודעה למנהל, 180 ימים מראש לפחות, על מועד סיום פעילותו של בית הספר או על מועד תחילת ההפסקה בפעילותו וסיומה, לפי העניין, והמנהל יפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המשרד. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), בעל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה לא יחויב למסור הודעה למנהל במועד האמור באותה פסקה, אם נדרש לסיים או להפסיק בלא דיחוי את פעילות בית הספר בשל נסיבות שאינן בשליטתו, ובלבד שימסור הודעה כאמור בהקדם האפשרי לפני סיום הפעילות או הפסקתה. :: (3) הודיע בעל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה על סיום פעילות בית הספר, ימסור למנהל את הרישיון להפעלת בית הספר בתוך שלושה ימי עבודה ממועד הסיום. : (ה) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובתו של בעל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה להבטיח את שמירת כשירותם הנמשכת של בעלי תפקיד הדרכה מטעמו, בעניינים שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(3)(א). @ 23י. חובת הכשרה בבית ספר להכשרה (תיקון: תשע"ז) : הכשרה כמפורט להלן תינתן בבית ספר להכשרה, אלא אם כן ההכשרה ניתנת על ידי מפעיל בהתאם לתכנית הפעלה שאושרה לפי [[סעיף 23ב(א)]]: : (1) הכשרה לשם קבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית כאמור [[בסעיף 23ד]]; : (2) הכשרה לשם מילוי תפקיד כאמור [[בסעיף 23ז]]; : (3) הכשרה לשם שמירה על כשירות נמשכת בהתאם להוראות לפי [[סעיף 23ח]]. @ 23יא. ביטול רישיון להפעלת בית ספר להכשרה, התלייתו או הגבלתו (תיקון: תשע"ז) : (א) המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), לבטל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה, להתלותו עד שימולאו תנאים שיקבע או להגבילו, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין זה, אם התקיים אחד מאלה: :: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב; :: (2) הרישיון ניתן על יסוד מידע שגוי ויש יסוד סביר להניח שאילו היה ידוע למנהל כי המידע שגוי, הרישיון לא היה ניתן; :: (3) חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מן התנאים למתן הרישיון לפי [[סעיף 23ט]]; :: (4) בעל הרישיון הפר תנאי או מגבלה ברישיון או תנאי או מגבלה החלים עליו לפי הפקודה; :: (5) בעל הרישיון, ואם הוא תאגיד - גם נושא משרה בכיר בו, הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הם ראויים לדעת המנהל להפעיל בית ספר להכשרה או לשמש נושא משרה בו, לפי העניין, או תלוי ועומד נגדם כתב אישום בשל חשד לביצוע עבירה כאמור; לעניין זה, "נושא משרה בכיר" - כהגדרתו [[בסעיף 46]]; :: (6) ניתן לגבי בעל הרישיון צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין. : (ב) המנהל לא יבטל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה ולא יתלה אותו לפי הוראות סעיף קטן (א)(3) או (4), אלא לאחר שדרש מבעל הרישיון לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור באותו סעיף קטן, בתוך תקופה שקבע, ובעל הרישיון לא עשה כן; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם לא ניתן לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו. : (ג) החלטת המנהל לפי סעיף זה תומצא לבעל הרישיון. : (ד) בוטל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה, הותלה או הוגבל לפי סעיף זה, יעדכן המנהל את רשימת בעלי הרישיונות התקפים שפרסם לפי [[סעיף 23ט(ג)]], בהתאם להוראות אלה: :: (1) בוטל הרישיון - יוסר שם בעל הרישיון מהרשימה; :: (2) הותלה הרישיון - יצוין לצד שם בעל הרישיון רק כי הרישיון הותלה וכן תקופת ההתליה, ככל שנקבעה; :: (3) הוגבל הרישיון - יצוינו לצד שם בעל הרישיון רק ההגבלות שנקבעו וכן התקופה שבה יחולו אותן הגבלות, ככל שנקבעה. @ 23יב. סמכויות פיקוח במסילת ברזל ארצית (תיקון: תשע"ז) : השר רשאי להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפעלו על פי הנחיותיו של המנהל, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן; הוראות [[סימן י"א בפרק ד'1]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכת מפקחים כאמור וסמכויותיהם ולעניין הפעלת סמכויות פיקוח בידי המנהל. @ 23יג. הוראות לעניין אירועים בטיחותיים במסילת ברזל ארצית (תיקון: תשע"ז) : (א) הוראות [[סימן ט' בפרק ד'1]] יחולו לעניין מסילת ברזל ארצית ולעניין מפעיל, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: :: (1) [[בסעיף 46כט]], בהגדרה "תאונה", בסופה יקראו "או לסביבה, וכן אירוע או שרשרת אירועים פתאומיים ובלתי רצויים שבשלהם נגרם נזק, לרבות התנגשות, שימוט ושריפה; לעניין זה, "שימוט" - ירידה של רכבת ארצית או גלגל של רכבת כאמור מקווי פסים של מסילת ברזל ארצית"; :: (2) [[בסעיף 46ל(ג)]], במקום "בינואר" יקראו "במרס"; :: (3) [[בסעיף 46לא(א)]], בסופו יקראו "בכפוף להוראות סעיף 23יג(ב)"; :: (4) [[סעיף 46לד]] - לא ייקרא. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אירע אירוע בטיחותי חמור, רשאי השר להקים ועדה לבדיקת האירוע (בסעיף זה - ועדת הבדיקה), שתכלול שלושה חברים לפחות בעלי ידע ומומחיות מתאימים לבדיקת האירוע הבטיחותי, בכפוף להוראות אלה: :: (1) יושב ראש ועדת הבדיקה יהיה איש סגל של מוסד אקדמי, או אדם בעל מומחיות או ניסיון בחקירתם ובבדיקתם של אירועים בטיחותיים במסילת ברזל ארצית, או אירועים בעלי מאפיינים דומים לעניין השלכתם על בטיחות, אף אם אינם נוגעים למסילת ברזל ארצית; :: (2) המנהל, או מפקח מטעמו שהוסמך בהתאם להוראות [[סעיף 23יב]], יהיה חבר בוועדת הבדיקה. : (ג)(1) לא יתמנה ולא יכהן כחבר ועדת הבדיקה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין חברותו בוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו, בין בתמורה ובין שלא בתמורה. :: (2) חבר ועדת הבדיקה יימנע מהשתתפות בדיון ובהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, בין בתמורה ובין שלא בתמורה; התברר לחבר ועדת הבדיקה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור, יודיע על כך ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה יושב ראש הוועדה - יודיע על כך לשר. :: (3) לעניין סעיף קטן זה לא יראו חבר ועדת הבדיקה שהוא עובד המשרד כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד שהוא מביא בחשבון גם את ענייני המשרד. :: (4) בסעיף קטן זה - :::- "עניין אישי" - לרבות עניין אישי של קרובו; :::- "קרוב" - בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר ועדת הבדיקה. : (ד) הקים השר ועדת בדיקה, יחולו הוראות אלה: :: (1) המנהל רשאי להפעיל את סמכויותיו בהתאם להוראות [[סימן ט' בפרק ד'1]], כפי שהוחלו בסעיף קטן (א), ככל שאינן נתונות לוועדת הבדיקה כאמור בפסקה (2) ובכפוף להוראות פסקה (3); :: (2) לוועדת הבדיקה יהיו נתונות הסמכויות הנתונות למנהל לפי [[סעיפים 46לא(ב) עד (ה)]], [[46לב]], [[46לג(א) ו-(ג)]] [[ו-46לה]], כפי שהוחלו בסעיף קטן (א), והן יופעלו באמצעות המנהל או מפקח מטעמו החבר בוועדת הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א); :: (3) דיווחים לפי [[סעיף 46ל(א)(3)]], כפי שהוחל בסעיף קטן (א), יימסרו לוועדת הבדיקה. : (ה) אירע אירוע בטיחותי במסילת ברזל ארצית שנחקר או נבדק בידי המנהל או ועדת הבדיקה, וסבר הממונה על החקירה לגבי אותו אירוע בטיחותי במשטרת ישראל כי מתעורר חשד לביצוע עבירה הקשורה לאירוע הבטיחותי, רשאי הוא להורות למנהל או לוועדת הבדיקה באמצעות המנהל, לפי העניין, שלא להפעיל את סמכויותיהם לפי סעיף זה או להפעיל את סמכויותיהם כאמור בתיאום עם משטרת ישראל, והכול אם הדבר נדרש כדי למנוע שיבוש של הליכי חקירה פלילית או פגיעה בחקירה כאמור. @ 24. (תיקון: תשמ"ח, תשע"א-2) : (((בוטל).)) @ 25. (תיקון: תשמ"ח, תשע"א-2) : (((בוטל).)) @ 26. (תיקון: תשמ"ח, תשע"א-2) : (((בוטל).)) == פרק ד': עונשין == @ 27. פקיד רכבת המשתכר או מתרשל (תיקון: תשע"א-2) : (א) פקיד רכבת שהיה במצב של שכרות בעת ששימש בתפקידו, או סירב למלא תפקידו או זנחו, או מילאו שלא כשורה, דינו - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]. : (ב) אם מחמת טיב התפקיד היו הסירוב, הזניחה או המילוי שלא כשורה מסכנים את בטיחותו של נוסע או של אדם אחר הנמצא במסילה כדין, דינו של פקיד הרכבת - מאסר שנתיים. @ 28. סיכון בטיחות (תיקון: תשע"א-2) : העושה בהתרשלות ובלי הצדק כדין מעשה העלול לסכן את בטיחותו הוא או את בטיחותו של נוסע או של אדם אחר הנמצא במסילה, דינו - מאסר ששה חדשים. @ 29. השלכת חפצים (תיקון: תשע"א-2) : (א) מי שבמזיד השליך או הפיל אבן או דבר אחר על רכבת או על רכב מסילה אחר, בדרך העלולה לסכן בטיחותו של אדם, דינו - מאסר שלוש שנים; גרם המעשה חבלת גוף לאדם שברכבת או ברכב כאמור, דינו - מאסר חמש שנים. : (ב) מי שבמזיד השליך או הפיל מתוך רכבת או רכב מסילה אחר דבר היכול לפצוע אדם, דינו - מאסר חמישה עשר יום. @ 30. גרם לתאונה בהתרשלות (תיקון: תשע"א-2) : הגורם תאונה לרכבת או לרכב מסילה אחר, במעשה שלא כדין, בהפרת תקנות שהותקנו לפי פקודה זו, בהעדר מיומנות או בהתרשלות, ויש בתאונה - כדי לסכן בטיחותו של נוסע או של אדם אחר, דינו - מאסר שנה אחת. @ 31. הפרעה בנתיב המסילה (תיקון: תשע"א-2) : העושה אחד מאלה ללא סמכות, דינו - מאסר שנה אחת: : (1) מניח או משליך על מסילה או לרחבה עץ, אבן או כל חומר או דבר אחר; : (2) מרים, מסיר, מרַפֶּה או עוקר פס, אדן או כל חומר או דבר אחר השייכים למסילה; : (3) מסובב, מניע, פותח או מטה מסוט או כל מכונה אחרת השייכים למסילה; : (4) מפעיל, מראה, מסתיר, מסיר או מסב מיתקן איתות או אור שעל מסילה או בקרבתה; : (5) עושה למסילה כל דבר אחר המפריע לפעולתה או מעכב אותה או מסכן את בטיחותו של נוסע או של כל אדם הנמצא במסילה, גורם לעשיית דבר כאמור או מנסה לעשותו. @ 32. נזק לרכוש מסילה (תיקון: תשע"א-2) : (א) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים: :: (1) הודם במזיד או בהתרשלות חלק מחצרי המסילה או קרון, קטר או דבר אחר שבהם או כל חומר או דבר אחר השייכים למסילה, או מוציאם מכלל שימוש או פוגע בהם; :: (2) מסיר חול, אבן, אדמה, או כל חומר אחר מגדה, מגשר, ממעביר מים, מקיר תומך או מנתיב המסילה או ממקרקעין שבקרבת מסילה, בדרך העלולה לסכן את יציבותו של נתיב המסילה; :: (3) כורת עצים בדרך העלולה לסכן את הבטיחות של רכבות או של אדם ברכבת או עליה או לגרום נזק לנתיב המסילה. : (ב) העושה אחד מאלה במסילה, דינו - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]: :: (1) אוגד תילים או גדר תיל; :: (2) משבר או הורס גדר או משוכה; :: (3) עושה מעשה המזיק או העלול להזיק לגדר או למשוכה. : (ג) מי שבמזיד מטה נחל או תעלת ניקוז, או גורם בדרך אחרת שמים יזרמו על מסילה או שיזיקו לה בדרך אחרת, דינו - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]. @ 33. התרשלות של ספק (תיקון: תשע"א-2) : אלה דינם הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]: : (1) מי שהיה לו חוזה לספק למסילה לבנים, עצים, דלק או חומר דומה, או היה עובד בקשר לכך, ומתוך רשלנות הניח או הערים חומר כאמור בדרך לא בטוחה או לא זהירה; : (2) הטוען או פורק במסילה טובין, חבילות או משק חי בדרך לא בטוחה או לא זהירה העלולה לסכן את הבטיחות של רכבת או של אדם בה; בפסקה זו, חבילות - למעט מטען אישי. @ 34. עבודת אדמה (תיקון: תשמ"ח, תשע"א-2) : החורש, הזורע, הנוטע או השותל במקרקעין בתחום מסילה או המעבדם בדרך אחרת בלא הסכמת המנהל, דינו - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]. @ 35. חציית מסילה בשער (תיקון: תשמ"ח, תשע"א-2) : (א) הקים המנהל שער לצדה של מסילה לשימושו או לנוחותו של אדם, והוא או אדם אחר פתח את השער, או חצה או ניסה לחצות את המסילה, או נהג או ניסה לנהוג עגלה, בקר, בעל חיים אחר או כל דבר אחר אל מעבר למסילה, בשעה שרכבת. נמצאה בתחום ראייתו או בתחום שמיעתו, דינו - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]. : (ב) לא סגר אדם ולא הידק את השער כאמור בסעיף קטן (א) מיד לאחר שעברו בו הוא או עגלה, בקר, בעל חיים אחר או כל דבר אחר שבפיקוחו, דינו - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]. @ 36. אי תשלום דמי נסיעה או חיוב מוגדל (תיקון: תשס"ב, תשע"א-2) : (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]: :: (1) נסע ברכבת בלי ששילם מראש את דמי נסיעתו; :: (2) לא שילם את החיוב המוגדל לפי הוראות [[סעיף 17]]. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בהעדר נימוקים מיוחדים שיירשמו בידי התובע, לא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף קטן (א), בהתקיים אחד מאלה: :: (1) הנוסע שילם את החיוב המוגדל לפי הוראות [[סעיף 17]] או שטרם חלף המועד לתשלומו; :: (2) הדרישה לתשלום שנמסרה לחייב בתשלום הוגשה לביצוע בלשכת הוצאה לפועל לפי הוראות [[סעיף 17]]. @ 37. עבירות שונות (תיקון: תשע"א-2) : העושה אחד מאלה, דינו - מאסר חודש: : (1) נמצא במסילה במצב של שכרות או משתמש בלשון תועבה או בביטויים פוגעים או גורם למטרד או עושה מעשה מגונה כלשהו או מפריע בדרך אחרת, במזיד ובלי הצדק כדין, לנוחותו של נוסע במסילה; : (2) בהיותו נוסע הוא מתעקש ונכנס לקרון או לתא השמורים לאחרים, או לקרון או לתא שיש בהם מלוא מספר האנשים שמותר להסיע בהם ואדם הנמצא בהם מתנגד לכניסתו; : (3) נכנס בלי הצדק כדין לקרון או לחלק מקרון או לחדר או לתא שנתייחדו לנשים בלבד או לנשים וילדים או לשימוש אחר בלבד, והוא יודע שנתייחדו כאמור, או נשאר שם לאחר שהודע לו שהמקום נתייחד כאמור; : (4) מעשן בתא שנתייחד ללא־מעשנים, בלי הסכמת הנוסעים האחרים בתא; : (5) מעשן או יורק במסילה במקום שהדבר אסור; : (6) משתמש או פוגע, ללא נימוק סביר או מספיק, באמצעי שנועד לתקשורת בין הנוסעים לבין פקידי רכבת הממונים עליה; : (7) נועל דלתו של תא, או מונע פתיחתה, בלי שהורשה לעשות כן; : (8) לוקח כלב או בעל חיים אחר לתוך קרון נוסעים בלי רשות מפקיד רכבת; : (9) נוסע, בלי רשות מפקיד רכבת, בקטר או בקרונו של הפקח או בכל קרון או רכב שלא נועדו לנוסעים, או על הגג, על המדרגות, על המדרכים או על כל חלק של קרון או רכב שלא נועד לנוסעים; : (10) נכנס או מנסה להיכנס לקרון או יוצא או מנסה לצאת מקרון, כאשר הרכבת בתנועה או במקום שלא נועד לכניסת נוסעים לקרון או ליציאתם ממנו; : (11) מניח את רגליו, או עומד, על מושב בקרון רכבת; : (12) בתחנה שיש בה גשר להולכי רגל, או מנהרה, לשימוש בני אדם הרוצים לחצות את המסילה - חוצה את המסילה שלא בגשר או במנהרה; : (13) נוסע, מנסה לנסוע או נמצא במסילה, כשהוא חולה במחלה מידבקת, בלי רשות מפקיד רכבת; : (14) נכנם למסילה במזיד בלי רשות מפקיד רכבת; : (15) מסיר מוט, יתד או סימן אחר שהושמו לאורך קו מסילה או בסמוך אליו לשם קביעתו, ציונו או סימונו; : (16) רוכל במצרך במסילה בלי שהשיג את הסכמתו של פקיד רכבת; : (17) בהיותו במסילה סַבָּל או נוהג ברכב או בבהמת משא, אינו מציית להוראה סבירה של פקיד רכבת שהורשה לכך כדין; : (18) מפריע לפקיד רכבת או מעכב אותו, במזיד, בביצוע תפקידו, או מפריע לאדם העוסק כדין בהתוויית קו מסילה; : (19) מסיר או משחית הודעה שהוצגה במסילה ברשות או פוגע בה בדרך אחרת, או מציג הודעה במסילה בלי רשות; : (20) מוכר או מפיץ במסילה חומר תועבה או חומר מגונה או מסית; : (21) מנסה לרכוש לקוחות במסילה, מכוח היותו מדריך או מכוח היותו סוכן שלי מלון או של עסק הסעה, בלי רשות מפקיד רכבת. @ 38. דברים מסוכנים, נשיאתם ומשלוחם (תיקון: תשע"א-2) : הנושא במסילה דבר מסוכן או פוגע, או מוסר דבר כאמור להובלה בלי להצהיר בכתב במפורש מה טיבו, דינו - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]], והוא יהיה אחראי לכל אבדן, חבלה או נזק שנגרמו מחמת שהובא הדבר אל המסילה. @ 39. נהיגה במסילה (תיקון: תשע"א-2) : מי שבמזיד רוכב על בהמה, אופניים, עגלה או רכב אחר, או נוהג בהם, על מסילה, או חוצה מסילה כאמור במקום שלא נועד לחציה, דינו - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]. @ 40. בהמה תועה (תיקון: תשע"א-2) : (א) נמצאו בעלי חיים תועים במסילה, דין בעליהם - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]], בשל כל בעל חיים. : (ב) פקיד רכבת שמצא בעל חיים תועה במסילה בלי השגחה רשאי לנהוג אותו לתחנת המשטרה הקרובה או לעכב אותו בקרבת מקום עד שישולמו הוצאות החזקתו והאכלתו וכל קנס שיוטל על בעליו לפי סעיף קטן (א). : (ג) בעל חיים שעוכב כאמור ולא נדרש תוך עשרה ימים מיום שנתפס, רשאי כל פקיד רכבת שדרגתו אינה נמוכה ממנהל תחנה למכור אותו; מדמי המכר ינוכו הוצאות ההשגחה על בעל החיים, האכלתו ומכירתו וכן הקנס, הכל כפי שיקבע בית המשפט והיתרה תוחזר לבעל לפי דרישתו. : (ד) נמצא שאי אפשר להשתלט על בעל החיים או שהוא חולה במחלה חמורה, רשאי פקיד רכבת שדרגתו כאמור בסעיף קטן (ג) להשמידו, ואין השמדתו מונעת מהאשים את הבעל לפי סעיף קטן (א). @ 41. חומר לקיח בקרבת מסילה (תיקון: תשע"א-2) : (א) המניח עשב, קש או כל חומר לקיח אחד או הנותן שיצטברו, בין דרך צמיחה בין בדרך אחרת, תוך שמונה מטרים מגבול מסילה, דינו - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]. : (ב) בעל מקרקעין או תופשם תוך התחום האמור, המרשה הנחה או הצטברות. של חומר לקיח על המקרקעין שלו או שביודעין לא הסיר חומר לקיח שהונח או שהצטבר עליהם, דינו - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]. : (ג) סעיף זה לא יחול במקרה שהובא חומר לקיח למסילה בהתאם לתקנות מסילות הברזל. @ 42. הצהרה כוזבת (תיקון: תשע"א-2) : מי שנדרש למסור הצהרה לפי [[סעיף 21]] ולא עשה כן, או שנתן הצהרה כוזבת, דינו - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]. @ 43. תשלום קנס אינו פוטר (תיקון: תשמ"ח, תשס"ב, תשע"א-2) : גביית קנס בשל עבירה שנעברה לפי פקודה זו לא תפגע בזכות המדינה או בזכותו של מפעיל מסילת ברזל לגבות דמי נסיעה או פיצויים, ובית המשפט המרשיע אדם בשל עבירה כאמור רשאי לצוות עליו לשלם דמי נסיעה, או פיצויים בשל נזק שגרם, בלי שהמדינה או מפעיל המסילה יצטרכו להגיש תובענה אזרחית לכך. @ 44. הרחקת אדם ממסילת ברזל (תיקון: תשע"א-2) : פקיד רכבת או שוטר רשאי להרחיק ממסילת ברזל אדם שעבר עבירה לפי [[סעיף 36(א)(1)]] [[או 37]] או מוסיף לעבור עבירה כאמור, לאחר שהתרה בו לחדול, ולעניין עבירה לפי [[סעיף 36(א)(1)]] או לפי [[סעיף 37(1)]] לגבי מצב של שכרות או מעשה מגונה, [[וסעיף 37(6), (9), (10), (14), (15), (17) או (18)]] - אף להשתמש בכוח סביר לשם כך, ובלבד שלא יהיה בשימוש בכוח כדי לגרום לאותו אדם חבלה. @ 45. עיכוב חשוד בעבירה (תיקון: תשס"ב) : (א) היה לפקיד רכבת יסוד סביר לחשד שאדם עבר בפניו עבירה לפי פקודה זו, רשאי הוא לדרוש מאותו אדם להזדהות לפניו במסירת שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות, או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין. : (ב) סירב אדם להזדהות כאמור בסעיף קטן (א), או היה לפקיד רכבת יסוד סביר לחשד כי אדם עבר בפניו עבירה לפי פקודה זו רשאי פקיד הרכבת לעכבו עד לבואו של שוטר שאליו יימסר המעוכב בהקדם; על עיכוב כאמור יחולו הוראות [[סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996]], בשינויים המחויבים. @ 45א. הפעלת סמכויות סילוק ועיכוב (תיקון: תשס"ב) : פקיד רכבת לא יפעיל סמכויות סילוק ועיכוב לפי [[סעיפים 44]] [[ו־45]], אלא אם כן עבר הכשרה מתאימה כפי שקבע השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, ומשטרת ישראל הודיעה לגביו כי אין מניעה, מטעמים של ביטחון הציבור, כי יפעיל סמכות כאמור. : ((פורסמו [[תקנות מסילות הברזל (הכשרת פקיד רכבת - מסילת ברזל מקומית), התשע"ב-2011]].)) : ((פורסמו [[תקנות מסילות הברזל (הכשרת פקיד רכבת - מסילת ברזל ארצית), התשע"ה-2014]].)) == פרק ד'1: מסילת ברזל מקומית (תיקון: תשס"ב) == === סימן א': הגדרות (תיקון: תשע"א-2) === @ 46. הגדרות - [[פרק ד'1]] (תיקון: תשס"ב, תשע"א-2) : [[בפרק זה]] - :- "היתר הפעלה" - היתר להפעלת מסילת ברזל מקומית, שניתן לפי הוראות [[סימן ה']]; :- "חברה ממשלתית" - כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]]; :- "מסילת ברזל מקומית" - מסילת ברזל שניתנים בה שירותי תחבורה ציבורית, ושאינה מסילת ברזל ארצית; :- "נושא משרה בכיר" - כהגדרתו [[בסעיף 424א(ו) לחוק העונשין]]; :- "רישיון לנהיגת רכבת מקומית" - רישיון שניתן לפי הוראות [[סימן ח']]; :- "רכבת מקומית" - רכבת הנעה על מסילת ברזל מקומית; :- "שליטה" - כהגדרתה [[בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981]]. === סימן ב': זיכיון (תיקון: תשע"א-2) === @ 46א. הפעלת מסילת ברזל מקומית (תיקון: תשס"ב, תשע"א-2) : (א) השר רשאי, באישור הממשלה, להעניק זיכיון לבנייתה, להפעלתה או לניהולה של מסילת ברזל מקומית לחברה הרשומה בישראל אשר אינה חברה ממשלתית. : (ב) (1) בעל הזיכיון ייבחר במכרז פומבי; :: (2) במכרז ובזיכיון ניתן לקבוע תנאים המגבילים את הזכות להשתתף במכרז ולהחזיק בזיכיון, ובלבד שתנאים כאמור ייקבעו באישור השר ושר האוצר (להלן - השרים); תנאים במכרז ובזיכיון, שענינם תקופת הזיכיון, דמי הנסיעה ועדכונם, טעונים גם הם אישור השרים. : (ג) (((בוטל).)) : (ד) אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מהממשלה להתקשר עם חברה ממשלתית לבנייה, להפעלה או לניהול של מסילת ברזל מקומית. : (ה) (((בוטל).)) === סימן ג': תחולת הוראות הפקודה לעניין מסילת ברזל מקומית (תיקון: תשע"א-2) === @ 46ב. תחולת הוראות הפקודה לעניין מסילת ברזל מקומית (תיקון: תשע"א-2, תשע"ג, תשע"ז) : ההוראות לפי פקודה זו יחולו לעניין מסילת ברזל מקומית, בשינויים המתחייבים ממאפייני המסילה ומאופן מתן השירות בה ובשינויים אלה: : (1) [[בסעיף 16]] - :: (א) בסעיף קטן (א), בסופו יקראו "המציין את הפרטים כפי שאישר המנהל"; :: (ב) במקום סעיף קטן (ב) יקראו: ::: "(ב) הנוסע במסילת ברזל מקומית יעביר, לפני תחילת הנסיעה או בתכוף לאחר תחילתה, את הכרטיס כאמור [[16|בסעיף קטן (א)]] במיתקן המיועד לכך."; :: (ג) בסעיף קטן (ג), אחרי "את כרטיסו" יקראו "לאחר שהועבר במיתקן בהתאם להוראות [[16|סעיף קטן (ב)]]"; : (2) [[בסעיף 17]] - :: (א) בסעיף קטן (א), אחרי "ללא כרטיס" יקראו "שהעביר במיתקן בהתאם להוראות [[סעיף 16(ב)]]"; :: (ב) בסעיף קטן (ד) - ::: (1) בפסקה (1א), בסופה יקראו "על אף הוראות [[חוק ההוצאה לפועל|סעיף 81א1(ג) לחוק האמור]], לא תוגש בקשה לביצוע הדרישה לתשלום אלא בתום 45 ימים מיום מסירת ההתראה לחייב בתשלום;"; ::: (2) בפסקה (2), בסופה יקראו "או השגה על דרישה לתשלום לפי [[סעיף 46ב1]];"; ::: (3) אחרי פסקה (2) יקראו: :::: "(2א) הוגשה השגה על דרישה לתשלום לפי [[סעיף 46ב1(א)]], לא תוגש הדרישה לתשלום לביצוע בהוצאה לפועל אלא לאחר שהדרישה לתשלום הפכה לחוב חלוט; הפכה הדרישה לתשלום לחוב חלוט - רשאי בעל היתר ההפעלה להגיש בקשה לביצוע הדרישה לתשלום בהוצאה לפועל; [[17|בפסקה זו]], "חוב חלוט" - דרישה לתשלום, שהערר לגביה נדחה ולא ניתן עוד לערער על ההחלטה שניתנה לגביו, או שניתן לגביה פסק דין חלוט; :::: (2ב) לא הוגשה השגה על דרישה לתשלום לפי [[סעיף 46ב1(א)]] וחלף המועד להגשתה, או הוגשה השגה כאמור ונדחתה ולא הוגש ערר על ההחלטה בהשגה לפי [[אותו סעיף]] וחלף המועד להגשתו, יחולו הוראות [[17|פסקה (1א)]];"; ::: (4) אחרי פסקה (3) יקראו: :::: "(4) על אף האמור [[17|בפסקה (3)]], הוגשה השגה לפי [[סעיף 46ב1]], ייווספו הפרשי הצמדה וריבית כאמור [[17|באותה פסקה]] מהמועד שבו נמסרה למשיג החלטה בהשגה, ואם הוגש ערר על ההחלטה בהשגה או ערעור על ההחלטה בערר לפי [[46ב1|אותו סעיף]] - מהמועד שבו ניתנה החלטת ועדת הערר או בית המשפט, לפי העניין." : (3) [[סעיף 27]] לא יחול לעניין פקיד רכבת שהוא גם בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית אשר היה במצב של שכרות בעת ששימש בתפקידו; : (4) [[בסעיף 36]], בכל מקום, אחרי "לפי הוראות [[סעיף 17]]" יקראו "כפי שהוחלו בסעיף 46ב(2)"; : (5) [[בסעיף 45]], בכל מקום, במקום "לפי פקודה זו" יקראו "לפי [[סעיף 36(א)(1)]]"; : (6) הוראות [[סעיפים 47]] [[ו-48א]] לא יחולו לעניין מסילת ברזל מקומית. @ 46ב1. השגה וערר על דרישה לתשלום חיוב מוגדל (תיקון: תשע"ג) : (א) חייב בתשלום חיוב מוגדל החולק על דרישה לתשלום רשאי להגיש השגה על החיוב לבעל היתר ההפעלה בתוך 30 ימים מיום שקיבל את הדרישה לתשלום; השר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין השגה כאמור, ובכלל זה לעניין הפרטים שיש לכלול בהשגה, המסמכים שיצורפו אליה וסדרי הדיון בהשגה. :: ((פורסמו [[תקנות מסילות הברזל (הוראות לעניין השגה על דרישה לתשלום), התשע"ג-2013]].)) : (ב) החלטה בהשגה תהיה מנומקת ובכתב, ותצוין בה זכותו של המשיג להגיש ערר לפי סעיף קטן (ג), וכן התקופה להגשת הערר ואופן הגשתו. : (ג) משיג החולק על ההחלטה בהשגה רשאי לערור על כך לפני ועדת ערר שמונתה לפי סעיף קטן (ד); בערר לפי סעיף זה יהיה בעל היתר ההפעלה המשיב. : (ד) השר ושר האוצר ימנו ועדת ערר בת שלושה חברים, והם: מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, שימונה לפי הצעת שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש, נציג משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים ונציג ציבור. : (ה) ההוראות לפי [[חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992]], יחולו על ערר ועל ועדת ערר לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים מפקודה זו, ואולם החלטה סופית של ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית המשפט המחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת בית המשפט המחוזי. : (ו) העורר לוועדת ערר לפי הוראות סעיף קטן (ג) ימציא עותק מהערר למנהל; ראה המנהל שעניין ציבורי שהוא בתחום תפקידיו או סמכויותיו לפי פקודה זו או לפי הזיכיון עלול להיות מושפע או כרוך בהליך של ערר לפי סעיף זה, רשאי הוא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את עמדתו. === סימן ד': תחולת הוראות [[פקודת התעבורה]] לעניין רכבת מקומית (תיקון: תשע"א-2) === @ 46ג. תחולת הוראות [[פקודת התעבורה]] לעניין רכבת מקומית (תיקון: תשע"א-2, תשע"ז) : (א) הוראות [[פקודת התעבורה]], החלות לעניין רכב יחולו לעניין רכבת מקומית כאילו היתה רכב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: <!-- :: (1) ההגדרות "התליה", של רישיון נהיגה ו"טכוגרף", [[-|שבסעיף 1]], והוראות [[-|פרק שני]], [[-|פרק שלישי]], [[-|סעיפים 27ג]], [[-|41]], [[-|41א]], [[-|44א]], [[-|51 עד 61א]], [[-|פרק שישי1]], [[-|סעיפים 65]], [[-|65א]], [[-|65ב]], [[-|65ג]], [[-|69א]], [[-|69ג]], [[-|פרק שמיני]] [[-|וסעיפים 79]], [[-|80]], [[-|82]] [[-|ו־84]] - לא יחולו; :: (2) בכל מקום, לעניין רישיון נהיגה יראו כאילו נאמר "רישיון לנהיגת רכבת מקומית שניתן לפי [[פקודה זו|סימן ח' לפרק ד'1 לפקודת מסילות הברזל]]"; :: (3) על אף הוראות [[סעיף 1 לפקודת התעבורה]] - ::: (א) יקראו את ההגדרה "בעל", לעניין רכבת מקומית, כך: ::::- ""בעל" - בעליה של רכבת מקומית, וכן כל אחד מאלה: ::::: (1) האדם המחזיק ברכבת המקומית מכוח הסכם שכירות או הסכם של מקח אגב שכירות או הסכם מכר; ::::: (2) לעניין רכבת מקומית שהיא בבעלות תאגיד - מנהל פעיל, שותף למעט שותף מוגבל או עובד מינהלי בכיר בתאגיד האחראי לרכבת המקומית;"; ::: (ב) יקראו את ההגדרה "עבירת תעבורה", לעניין רכבת מקומית, כך: ::::- ""עבירת תעבורה" - כל אחת מאלה: ::::: (1) עבירה על ההוראות לפי [[פקודת התעבורה]] כפי שהוחלו לעניין רכבת מקומית לפי [[פקודה זו|סעיף 46ג לפקודת מסילות הברזל]]; ::::: (2) עבירה על ההוראות לפי פקודת מסילות הברזל, כפי שהוחלו על מסילת ברזל מקומית; ::::: (3) עבירה כאמור [[בסעיף 343 לחוק העונשין]] תוך כדי שימוש ברכבת מקומית;"; :: (4) [[בסעיף 27(א)(2) לפקודת התעבורה]], אחרי "[[-|בתוספת הרביעית]]" יקראו "שהיא עבירת תעבורה"; :: (5) [[בסעיף 36(ג) לפקודת התעבורה]], אחרי "[[-|בתוספת השניה]]" יקראו "שהיא עבירת תעבורה"; :: (6) [[בסעיף 37 לפקודת התעבורה]], אחרי "[[-|בתוספת השניה]]" ואחרי "[[-|בתוספת הראשונה]]" יקראו "שהיא עבירת תעבורה"; :: (7) [[בסעיף 38 לפקודת התעבורה]], אחרי "[[-|בתוספת הראשונה]]" ואחרי "[[-|בתוספת השניה]]" יקראו "שהיא עבירת תעבורה"; :: (8) [[בסעיף 39 לפקודת התעבורה]], אחרי "[[-|בתוספת הראשונה או השניה]]" יקראו "שהיא עבירת תעבורה"; :: (9) [[בסעיף 40א(ב) לפקודת התעבורה]], בכל מקום, אחרי "[[-|בתוספת העשירית]]" יקראו "שהיא עבירת תעבורה"; :: (10) [[בסעיף 46 לפקודת התעבורה]], במקום "שסעיפים [[-|35 עד 42]] [[-|או 43]], [[-|44]] [[-|ו־44א]] חלים עליה" יקראו "שסעיפים [[-|35]], [[-|36 עד 36ב]], [[-|39א עד 40א]] [[-|ו־42 עד 44]] חלים עליה"; :: (11) [[בסעיף 47 לפקודת התעבורה]], בכל מקום, אחרי "[[-|בתוספת הרביעית]]" יקראו "שהיא עבירת תעבורה", וסעיף קטן (י) - לא ייקרא; :: (12) [[בסעיף 62 לפקודת התעבורה]], בפסקה (1), בסופה יקראו "ככל שהן חלות לעניין רכבת מקומית" ופסקאות (10) ו־(11) - לא ייקראו; :: (13) [[בסעיף 63 לפקודת התעבורה]], הקטע החל במילים "או לפי [[-|סעיף 10]]" עד המילה "פקע" - לא ייקרא ואחרי "[[-|בתוספת הראשונה]] [[-#תוספת שניה|או השניה]]" יקראו "שהיא עבירת תעבורה"; :: (14) [[בסעיף 64ב(א1) ו־(א2)(1) לפקודת התעבורה]], בכל מקום, אחרי "לפי פקודה זו" יקראו "שהיא עבירת תעבורה"; :: (15) [[בסעיף 66 לפקודת התעבורה]], אחרי "לפי פקודה זו" יקראו "או לפי פקודת מסילות הברזל" ובמקום "לרשות הרישוי" יקראו "למנהל כהגדרתו בפקודת מסילות הברזל"; :: (16) [[בסעיף 67 לפקודת התעבורה]], המילים "שנהיגתו אסורה בלי רישיון לפי פקודה זו" - לא ייקראו; :: (17) [[בסעיף 68 לפקודת התעבורה]], במקום "פקודה זו" יקראו "[[פקודה זו|סעיף 46ג(ב) לפקודת מסילות הברזל]]", ואחרי "[[פקודת התעבורה|ו-63]]" יקראו "כפי שהוחלו [[פקודה זו|בסעיף 46ג(א)(12) ו-(13) לפקודת מסילות הברזל]]". --> :: ((הנוסח שולב [[פקודת התעבורה/החלת פקודת התעבורה לעניין רכבת מקומית|בפקודת התעבורה (התאמות לפי פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], תשל"ב-1972)]].)) : (ב) השר רשאי לקבוע כי תקנות לפי [[פקודת התעבורה]] החלות לעניין רכב יחולו לעניין רכבת מקומית, בשינויים המחויבים ממאפייני המסילה והתנועה בדרך. :: ((פורסמו [[תקנות מסילות הברזל (החלת תקנות התעבורה לעניין רכבת מקומית), התשע"א-2011]]; נוסח התקנות שולב [[תקנות התעבורה/החלת תקנות התעבורה לעניין רכבת מקומית|בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (התאמות לפי תקנות מסילות הברזל (החלת תקנות התעבורה לעניין רכבת מקומית), התשע"א-2011)]].)) : (ג) מועצה של עירייה או של מועצה מקומית רשאית, בהסכמת שר הפנים והשר, לקבוע כי חוקי עזר שהותקנו לפי [[סעיף 77(א)(2) לפקודת התעבורה]] החלים לעניין רכב יחולו לעניין רכבת מקומית, בשינויים המחויבים ובשינויים כפי שתקבע, ובכפוף לתקנות לפי סעיף קטן (ב). === סימן ה': היתר להפעלת מסילת ברזל מקומית (תיקון: תשע"א-2) === @ 46ד. חובת קבלת היתר (תיקון: תשע"א-2) : לא יפעיל אדם, בעצמו או באמצעות אחר, מסילת ברזל מקומית, אלא אם כן ניתן לו היתר הפעלה מאת המנהל לגבי אותה מסילת ברזל מקומית או שהוא מפעיל את מסילת הברזל המקומית מטעם מי שניתן לו היתר הפעלה כאמור, ובהתאם לתנאים ולמגבלות שנקבעו בהיתר ההפעלה. @ 46ה. תקופת תוקפו של היתר הפעלה (תיקון: תשע"א-2) : (א) תוקפו של היתר הפעלה יהיה לתקופה של ארבע שנים. : (ב) המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הודעה בדבר תחילת תוקפו של היתר ההפעלה ומועד סיומו. @ 46ו. הגבלה על העברת היתר הפעלה (תיקון: תשע"א-2) : (א) היתר הפעלה אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת המנהל ובתנאים שקבע. : (ב) העברת השליטה בתאגיד שהוא בעל היתר הפעלה טעונה אישור מראש ובכתב מאת המנהל. @ 46ז. תנאים למתן היתר הפעלה או לחידושו (תיקון: תשע"א-2) : המנהל ייתן היתר הפעלה למבקש שהוא בעל זיכיון לפי [[סעיף 46א(א)]] או למבקש שהוא חברה ממשלתית שהממשלה התקשרה עמה לפי [[סעיף 46א(ד)]], או יחדש היתר שניתן למבקש כאמור, אם שוכנע כי מתקיימים במבקש כל אלה: : (1) המבקש הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי ביצע את הפעולות המקדימות הנדרשות ממנו לשם הפעלת מסילת הברזל המקומית, כפי שהורה לו המנהל, ולעניין מבקש שהוא בעל זיכיון לפי [[סעיף 46א(א)]] - המנהל קיבל גם אישור שהמבקש עומד בתנאי הזיכיון הנוגעים לדרישות מקצועיות–תפעוליות לצורך הפעלת מסילת הברזל המקומית, מאת מי שנקבע בזיכיון, ככל שנקבע, ללוות מטעם המדינה את ביצוע תנאי הזיכיון; : (2) המבקש הגיש למנהל תכנית להפעלת מסילת הברזל המקומית, הכוללת עניינים כפי שקבע השר בין השאר לפי [[סעיף 46י(ד)]], ובכלל זה עניינים כמפורט להלן ([[בפרק זה]] - תכנית הפעלה), והמנהל אישר את תכנית ההפעלה: :: (א) תכנית לניהול הבטיחות במסילת הברזל המקומית; :: (ב) פירוט בדבר תנאי הכשרתם של מי שישמשו כנהגים ברכבת המקומית, וכן של מי שישמשו כבעלי תפקידים אחרים במסילת הברזל המקומית אשר נדרשת הכשרה לשם ביצוע תפקידם; :: (ג) תנאי התפעול והתחזוקה של מסילת הברזל המקומית; :: (ד) סדרי ההפעלה של מסילת הברזל המקומית ותנאי הסעה של נוסעים ושל כבודתם ברכבת המקומית; :: (ה) אופן היערכותו של המבקש ליישום התנאים הדרושים לפעילותה של מסילת הברזל המקומית שנקבעו לפי [[סעיף 46י(ד)]]; : (3) הוכחת התקשרותו של המבקש או מי מטעמו עם אדם קיבל רישיון מנהל תפעול לפי [[סימן ז']], לשם העסקתו בביצוע הפעולות כאמור [[בסעיף 46יב(א)]]; : (4) המבקש, בעל שליטה בו או נושא משרה בכיר בו, לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה לא ראוי, לדעת המנהל, לתת למבקש היתר הפעלה או לחדשו, ולא תלוי ועומד נגד המבקש כתב אישום בשל חשד לביצוע עבירה כאמור. @ 46ח. תנאים ומגבלות בהיתר הפעלה (תיקון: תשע"א-2) : המנהל רשאי לקבוע בהיתר הפעלה, בעת מתן ההיתר ובתקופת תוקפו, תנאים ומגבלות שיחולו על בעל ההיתר בתקופת תוקפו של ההיתר, כולה או חלקה, ובכלל זה תנאים כמפורט להלן, ובלבד שלא יקבע תנאים ומגבלות כאמור בתקופת תוקפו של ההיתר אלא לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה: : (1) סוג הרכבת המקומית שתופעל על מסילת הברזל המקומית ומאפייניה; : (2) המטרה שלשמה רשאי בעל ההיתר להפעיל את הרכבת המקומית; : (3) קווי הנסיעה של הרכבת המקומית. === סימן ו': הוראות לתקופת תוקפו של היתר הפעלה (תיקון: תשע"א-2) === @ 46ט. הגבלת היתר הפעלה, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו (תיקון: תשע"א-2) : (א) המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), להגביל היתר הפעלה, להתלותו עד שימולאו תנאים שיקבע, לבטלו או לסרב לחדשו, בהתקיים אחד מאלה, לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה: :: (1) ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב; :: (2) ההיתר ניתן על יסוד מידע שגוי, ויש יסוד סביר להניח שאילו היה ידוע למנהל לא היה ניתן; :: (3) חדל להתקיים בבעל היתר תנאי מן התנאים למתן ההיתר או לחידושו לפי [[סעיף 46ז]]; :: (4) בעל ההיתר הפר תנאי או מגבלה שנקבעו בהיתר או הוראה מההוראות החלות עליו לפי פקודה זו; :: (5) התקיימה פגיעה מתמשכת, בניגוד להוראות לפי פקודה זו, ברמת השירות הניתנת לציבור הנוסעים ברכבת המקומית המופעלת בידי בעל ההיתר. : (ב) המנהל לא יבטל היתר הפעלה ולא יתלה אותו, לפי הוראות סעיף קטן (א)(3), (4) או (5), אלא לאחר שדרש מבעל ההיתר לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור באותו סעיף קטן, בתוך תקופה שקבע, ובעל ההיתר לא עשה כן; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם לא ניתן לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו. : (ג) בוטל זיכיון שניתן לפי [[סעיף 46א(א)]], בטל היתר ההפעלה שניתן לבעל הזיכיון, במועד ביטולו של הזיכיון. : (ד) בוטל או הותלה היתר הפעלה לפי סעיף קטן (א) או בטל היתר הפעלה לפי סעיף קטן (ג), יחדל בעל ההיתר להפעיל את מסילת הברזל המקומית והסמכויות והזכויות הנתונות לו לפי פקודה זו יפקעו, והכל במועד ובאופן שיורה המנהל, בהתחשב בצורך להבטיח רציפות בשירות הניתן לציבור הנוסעים ברכבת המקומית. : (ה) הותלה היתר הפעלה לפי סעיף קטן (א), יורה המנהל, באישור השר, על אופן מתן השירות לציבור הנוסעים בתקופת ההתליה, באמצעים אלה, כולם או מקצתם: :: (1) הפעלת מסילת הברזל המקומית בידי בעל היתר ההפעלה, בתנאים כפי שיורה המנהל; :: (2) הפעלת שירותי תחבורה ציבורית חלופיים בידי מי שיורה המנהל. : (ו) בוטל היתר הפעלה לפי סעיף קטן (א) או בטל היתר הפעלה לפי סעיף קטן (ג), רשאי השר, באישור הממשלה, להורות בצו כי מסילת הברזל המקומית שלגביה בוטל או בטל ההיתר כאמור תופעל, החל במועד שקבע המנהל לפי סעיף קטן (ד), בידי מי שנקבע בצו ובהתאם לאמור בו, והכל לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם מתן היתר הפעלה לגבי אותה מסילת ברזל מקומית למבקש שקיבל זיכיון לפי [[סעיף 46א(א)]] או למבקש שהוא חברה ממשלתית שהממשלה התקשרה עמה לפי [[סעיף 46א(ד)]], בהתאם להוראות [[סעיף 46ז]]. @ 46י. חובות ותנאים לעניין הפעלת מסילת ברזל מקומית (תיקון: תשע"א-2) : (א) בעל היתר הפעלה יפעיל את מסילת הברזל המקומית בהתאם לתכנית ההפעלה כפי שאושרה בידי המנהל לפי [[סעיפים 46ז(2)]] [[או 46יא]] ובהתאם לתנאים ולהוראות לפי [[סימן זה]] [[וסימן ה']] ולפי [[סעיף 57(א)(5) ו־(7)]]. : (ב) בלי לגרוע מאחריותו של בעל היתר הפעלה לפי פקודה זו, בעל היתר הפעלה או מי מטעמו יעסיק מנהל תפעול שקיבל רישיון לפי [[סימן ז']]. : (ג) בעל היתר הפעלה לא יעסיק, למטרת נהיגת רכבת מקומית, אלא מי שבידו רישיון לנהיגת רכבת מקומית לפי [[סימן ח']]. : (ד) השר יקבע תנאים נוספים להפעלתה של מסילת ברזל מקומית שניתן לגביה היתר הפעלה ולשמירה על תקינותה, שעל בעל היתר ההפעלה לקיימם בתקופת תוקפו של ההיתר, ורשאי הוא, בין השאר, לקבוע תנאים בעניינים אלה: :: (1) אמצעים הנדרשים להפעלה תקינה של מסילת הברזל המקומית, לרבות צי רכבות מקומיות וכלי רכב, היקפו, סוגי הרכב שיש לכלול בו, תחזוקתו וחידושו, וכן אמצעים טכנולוגיים, ובכלל זה אמצעים לבקרה אחר תנועת הרכבת המקומית ומערכות ניהול צי רכב בזמן אמת ואמצעים שיאפשרו בקרה אחר עמידת בעל היתר ההפעלה בתנאי ההיתר; :: (2) התשתיות הנדרשות לשם הפעלת רכבת מקומית, ובכלל זה תחנות, מקומות לחניית הרכבת המקומית ומערך שירות לקוחות; :: (3) אמות מידה לעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שבעל ההיתר נדרש לתת לציבור הנוסעים; :: (4) אמצעים טכנולוגיים הנדרשים לצורך העברת מידע לציבור הנוסעים ברכבת המקומית בכל הקשור לתנועת הרכבת המקומית, לרבות מערכות מידע לציבור, הפעלתם ותחזוקתם וכן אופן העברת המידע לשם קליטתו במערכות מידע ותפעול; :: (5) העברת דיווחים למנהל, בעניינים ובמועדים שייקבעו בתקנות כאמור או לפי דרישתו, לגבי פעילותו של בעל היתר ההפעלה, לרבות עמידתו בתנאי ההיתר, וכן קיומם של אמצעים הדרושים לצורך העברת דיווחים כאמור. :: ((פורסמו [[תקנות מסילות הברזל (הוראות שונות – מסילת ברזל מקומית), התשע"ב-2011]].)) :: ((פורסמו [[תקנות מסילות הברזל (הפעלת מסילת ברזל מקומית), התשע"ב-2012]].)) @ 46יא. תיקון תכנית הפעלה (תיקון: תשע"א-2) : (א) המנהל רשאי, בתקופת תוקפו של היתר הפעלה, לדרוש מבעל היתר ההפעלה לתקן את תכנית ההפעלה שאישר לפי הוראות [[סעיף 46ז(2)]], אם מצא כי הדבר נדרש לשם הפעלה תקינה וסדירה של מסילת הברזל המקומית שלגביה ניתן ההיתר ושמירה על בטיחותה, ולאחר שנתן לבעל היתר ההפעלה הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; דרש המנהל כאמור, יגיש בעל ההיתר למנהל הצעה בכתב לתיקון הנדרש, לשם אישורו בידי המנהל. : (ב) ביקש בעל היתר הפעלה לתקן את תכנית ההפעלה שאישר המנהל, יגיש למנהל הצעה בכתב לתיקון כאמור; המנהל רשאי לאשר את התיקון המבוקש, לאשרו בתנאים או שלא לאשרו. === סימן ז': מנהל תפעול (תיקון: תשע"א-2) === @ 46יב. מנהל תפעול - מינוי וחובת רישוי (תיקון: תשע"א-2) : (א) בעל היתר הפעלה ימנה אדם, אחד או יותר, שירכז את הפעילות המקצועית של בעל ההיתר ויבצע פעולות מטעם בעל ההיתר לשם מילוי חובותיו לפי פקודה זו ([[בפרק זה]] - מנהל תפעול); השר יקבע הוראות לעניין מינוי מנהל תפעול בידי בעל היתר הפעלה. :: ((פורסמו [[תקנות מסילות הברזל (הפעלת מסילת ברזל מקומית), התשע"ב-2012]].)) : (ב) לא ישמש אדם מנהל תפעול, אלא אם כן ניתן לו רישיון מנהל תפעול לפי [[סימן זה]] ובהתאם לתנאים ולמגבלות שנקבעו ברישיון ולהוראות לפי [[סעיף 57(א)(12)]]; מנהל התפעול יועסק על ידי בעל היתר ההפעלה או על ידי מי מטעמו. @ 46יג. תקופת תוקפו של רישיון מנהל תפעול (תיקון: תשע"א-2) : תוקפו של רישיון מנהל תפעול יהיה לתקופה של שמונה שנים. @ 46יד. איסור העברת רישיון מנהל תפעול (תיקון: תשע"א-2) : רישיון מנהל תפעול הוא אישי ואינו ניתן להעברה. @ 46טו. תנאים למתן רישיון מנהל תפעול או לחידושו ותנאים ברישיון (תיקון: תשע"א-2) : (א) המנהל ייתן למבקש רישיון מנהל תפעול או יחדשו, בהתקיים כל אלה: :: (1) התקיים לגבי המבקש אחד מאלה: ::: (א) הוא מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958]], באחד מהמדורים המפורטים להלן, בעל ניסיון של עשר שנים לפחות כמהנדס בתחום מתחומי המדורים האמורים, מתוכן ארבע שנים לפחות בתפקיד ניהולי בתחום תפעול ותחזוקה של רכבת מקומית, ועמד בהצלחה בבחינות להסמכת מנהל תפעול שנערכו מטעם המנהל או שאושרו בידו, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 57(א)(11)]] (בסעיף זה - בחינות להסמכת מנהל תפעול): :::: (1) הנדסת מסילות ברזל; :::: (2) הנדסה אזרחית; :::: (3) הנדסת מכונות; :::: (4) הנדסת חשמל; :::: (5) הנדסת אווירונאוטיקה; :::: (6) הנדסת תעשייה וניהול; ::: (ב) הוא שימש מנהל תפעול מטעם מפעיל של רכבת מקומית, במשך שש שנים לפחות מתוך עשר השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לרישיון; :: (2) המבקש לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת המנהל, לקבל רישיון מנהל תפעול ולא תלוי ועומד נגדו כתב אישום בשל חשד לביצוע עבירה כאמור; :: (3) המבקש המציא למנהל חוות דעת רפואית מאת רופא תעסוקתי ולפיה הוא כשיר מבחינה רפואית לשמש מנהל תפעול. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), המנהל רשאי לתת למבקש רישיון מנהל תפעול, בארבע השנים הראשונות שלאחר מתן היתר ההפעלה לגבי מסילת הברזל המקומית שבה הוא מבקש להיות מועסק כמנהל תפעול, אף אם לא מתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (א)(1), בהתקיים אחד מאלה: :: (1) המבקש שימש בתפקיד ניהולי הקשור בתפעול ובתחזוקה של מסילת ברזל מקומית, במשך שלוש שנים לפחות מתוך שש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לרישיון, ועמד בהצלחה בבחינות להסמכת מנהל תפעול; :: (2) המבקש שימש בתפקיד ניהולי הקשור בהקמת מסילת ברזל מקומית וכן בתפקיד ניהולי הקשור בתפעול ובתחזוקה של מסילת ברזל מקומית, במשך שנתיים לפחות מתוך שש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לרישיון, ועמד בהצלחה בבחינות להסמכת מנהל תפעול; :: (3) המנהל שוכנע כי המבקש הוא בעל הכישורים הנדרשים לשמש מנהל תפעול, לאור ניסיונו, הכשרתו והשכלתו בתחומים הקשורים לתפעול ולתחזוקה של מסילת ברזל מקומית, והמבקש עמד בהצלחה בבחינות להסמכת מנהל תפעול. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), המנהל רשאי, בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו, במשך שש השנים שלאחר תום ארבע השנים כאמור ברישה של אותו סעיף קטן, לתת למבקש רישיון מנהל תפעול, אף אם לא מתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (א)(1), ובלבד שהתקיים לגביו אחד התנאים האמורים בסעיף קטן (ב). : (ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), רשאי המנהל לסרב לתת רישיון מנהל תפעול למבקש שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים באותם סעיפים קטנים, אם משטרת ישראל או שירות הביטחון הכללי הביאו לידיעתו כי קיים חשש שיש במתן רישיון למבקש כדי לפגוע בשלום הציבור או בביטחון המדינה. : (ה) המנהל רשאי לקבוע ברישיון מנהל תפעול תנאים ומגבלות שיחולו על בעל הרישיון בתקופת תוקפו של הרישיון, כולה או חלקה. @ 46טז. הגבלת רישיון מנהל תפעול, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו (תיקון: תשע"א-2) : (א) המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), להגביל רישיון מנהל תפעול, להתלותו עד שימולאו תנאים שיקבע, לבטלו או לסרב לחדשו, בהתקיים אחד מאלה, ובלבד שנתן לבעל הרישיון וכן לבעל היתר ההפעלה ולמי מטעמו שאצלו מועסק מנהל התפעול, הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה: :: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב; :: (2) הרישיון ניתן על יסוד מידע שגוי ויש יסוד סביר להניח שאילו היה ידוע למנהל לא היה ניתן; :: (3) חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מן התנאים למתן הרישיון או לחידושו לפי [[סעיף 46טו]]; :: (4) בעל הרישיון הפר תנאי או מגבלה ברישיון. : (ב) המנהל לא יבטל רישיון מנהל תפעול ולא יתלה אותו, לפי הוראות סעיף קטן (א)(3) או (4), אלא לאחר שדרש מבעל הרישיון לקיים את התנאי שחדל להתקיים או שהופר כאמור באותו סעיף קטן, בתוך תקופה שקבע, ובעל הרישיון לא עשה כן; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם לא ניתן לקיים את התנאי שחדל להתקיים או שהופר. : (ג) החלטת המנהל לפי סעיף זה תומצא לבעל הרישיון, לבעל היתר ההפעלה ולמי מטעמו של בעל ההיתר שאצלו מועסק מנהל התפעול. === סימן ז'1: רכישת זכויות במקרקעין לשם הקמה או הפעלה של מסילת ברזל מקומית (תיקון: תשע"ה) === @ 46טז1. הגדרות - [[סימן ז'1]] (תיקון: תשע"ה) : [[בסימן זה]] - :- "דרך" ו"תכנית" - כמשמעותן [[בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965]]; :- "חוק לתיקון דיני הרכישה" - [[=חוק לתיקון דיני הרכישה|חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור, התשכ"ד-1964]]; :- "מפעיל מסילת ברזל מקומית" - כל אחד מאלה: :: (1) בעל היתר הפעלה; :: (2) מי שיש לו זיכיון להפעלתה של מסילת ברזל מקומית לפי [[סעיף 46א(א)]] או חברה ממשלתית שהממשלה התקשרה עמה להפעלה של מסילת ברזל מקומית, שהמנהל אישר שהם בתהליך לקבלת היתר הפעלה; :- "מקים מסילת ברזל מקומית" - מי שיש לו זיכיון לבנייתה של מסילת ברזל מקומית או חברה ממשלתית שהממשלה התקשרה עמה לבנייה של מסילת ברזל מקומית; :- "מקרקעי מסילת ברזל בבעלות של רשות מקומית" - מקרקעי מסילת ברזל מקומית שלרשות מקומית יש זכות בהם או לגביהם, וכן מקרקעי מסילת ברזל מקומית שרשות מקומית תפסה חזקה בהם ופורסמו הודעות על כך לפי [[+|סעיפים 5]] [[+|ו־7 לפקודת הקרקעות]]; :- "מקרקעי מסילת ברזל מקומית" - כל אחד מאלה: :: (1) מקרקעין המיועדים לפי התכנית החלה עליהם למסילת ברזל מקומית או מקרקעין שלפי התכנית החלה עליהם ניתן להקים בהם שטחי התארגנות לשם הקמת מסילת ברזל מקומית או דרך; :: (2) מקרקעין המיועדים לפי התכנית החלה עליהם לדרך ושבהתאם לתכנית האמורה ניתן להשתמש בהם גם למסילת ברזל מקומית; :- "פקודת הקרקעות" - [[=פקודת הקרקעות|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943]]. @ 46טז2. רכישת זכויות במקרקעין שבבעלות רשות מקומית לשם הקמה או הפעלה של מסילת ברזל מקומית (תיקון: תשע"ה) : (א) ראה השר, על פי בקשה של מקים מסילת ברזל מקומית או של מפעיל מסילת ברזל מקומית לפי [[סעיף 46טז3]], כי לשם הקמה או הפעלה של מסילת ברזל מקומית יש צורך ברכישת זכויות במקרקעי מסילת ברזל בבעלות של רשות מקומית, רשאי הוא לרכוש בעלות או כל זכות אחרת, לרבות חזקה או שימוש ([[בסימן זה]] - זכויות), במקרקעין כאמור או בחלק מהם, או להטיל מגבלות על הזכויות במקרקעין כאמור או על חלק מהן, לתקופה או לצמיתות ([[בסימן זה]] - רכישת זכויות במקרקעי מסילת ברזל בבעלות של רשות מקומית). : (ב) הוראות [[פקודת הקרקעות]] [[והחוק לתיקון דיני הרכישה]] יחולו על רכישת זכויות במקרקעי מסילת ברזל בבעלות של רשות מקומית לפי [[סימן זה]], אם לא נקבעו הוראות אחרות לפי [[סימן זה]]. @ 46טז3. בקשה לרכישת זכויות במקרקעי מסילת ברזל מקומית (תיקון: תשע"ה) : (א) מקים מסילת ברזל מקומית או מפעיל מסילת ברזל מקומית רשאי לפנות לשר בבקשה לרכישת זכויות במקרקעי מסילת ברזל בבעלות של רשות מקומית, בהתאם לסמכותו לפי [[סעיף 46טז2]] ([[בסימן זה]] - בקשה); בבקשה יפורטו מקרקעי מסילת הברזל המקומית נושא הבקשה, מהות הזכויות שרכישתן מבוקשת, המטרה שלשמה מתבקשת רכישת הזכויות בהם, המועד המבוקש לתפיסת החזקה בהם, וכן כל פרט אחר שקבע השר. : (ב) הוגשה בקשה, יעביר מגיש הבקשה ([[בסימן זה]] - מבקש) העתק מהבקשה לרשות המקומית שהזכויות במקרקעי מסילת הברזל הן בבעלותה. : (ג) הרשות המקומית תגיש לשר את תגובתה לבקשה ([[בסימן זה]] - תגובה לבקשה), בתוך 21 ימים מהיום שבו הועברה אליה הבקשה. : (ד) השר, לאחר התייעצות עם שר הפנים, יחליט בבקשה בתוך 60 ימים מיום הגשת התגובה לבקשה, ואם לא הוגשה תגובה לבקשה - מהמועד האחרון להגשת תגובה לבקשה לפי סעיף קטן (ג). : (ה) השר ימסור את החלטתו בבקשה למבקש ולרשות המקומית שהזכויות במקרקעי מסילת הברזל הן בבעלותה. : (ו) החליט השר לקבל את הבקשה ולרכוש זכויות במקרקעי מסילת ברזל של רשות מקומית נושא הבקשה, או בחלק מהם, יפרט בהחלטתו את המועד לרכישת הזכויות, לרבות תפיסת החזקה במקרקעין אם נדרשת; הודעה על החלטת השר כאמור תפורסם ברשומות. @ 46טז4. כניסה למקרקעין ותפיסת חזקה (תיקון: תשע"ה) : החליט השר לפי [[סעיף 46טז3]] על רכישת זכויות במקרקעי מסילת ברזל בבעלות רשות מקומית, רשאי השר וכן המבקש או מי מטעמו להיכנס למקרקעין ולתפוס בהם חזקה, במועד הקבוע בהחלטת השר או לאחריו, ובלבד שאם חלפו 60 ימים מהמועד שנקבע בהחלטת השר כאמור וטרם נתפסה החזקה, יודיע השר לרשות המקומית, בכתב, על המועד לתפיסת החזקה לפחות 30 ימים מראש. @ 46טז5. הקניית הזכויות למדינה ורישומן (תיקון: תשע"ה) : (א) פורסמה ברשומות הודעה בדבר החלטת השר לפי [[סעיף 46טז3]] על רכישת זכויות במקרקעי מסילת ברזל בבעלות רשות מקומית, יוקנו זכויות הרשות המקומית במקרקעי מסילת הברזל המקומית, למדינה, נקיות מכל שיעבוד או חוב אחר. : (ב) פורסמה הודעה לפי סעיף קטן (א), יבצע רשם המקרקעין את הרישומים הנדרשים בפנקסי המקרקעין כאילו היתה זו הודעה לפי [[סעיף 19(2) לפקודת הקרקעות]]. @ 46טז6. קביעת שווי הזכויות לשם תשלום פיצויים לרשות המקומית (תיקון: תשע"ה) : (א) השמאי הממשלתי הראשי או מי מטעמו יקבע את שווי הזכויות במקרקעי מסילת הברזל שבבעלות רשות מקומית שהוחלט לרכשן לפי [[סימן זה]], לשם תשלום פיצויים לרשות המקומית; העתק מהשומה יימסר לשר, לרשות המקומית ולמבקש. : (ב) רשות מקומית החולקת על שומת מקרקעין שנקבעה לפי סעיף קטן (א), רשאית לפנות לוועדת ההשגות שהוקמה לפי [[סעיף 9א לפקודת הקרקעות]]; על הגשת השגה ועל סדרי הדין יחולו ההוראות לפי [[פקודת הקרקעות]], בשינויים המחויבים. : (ג) החלטת ועדת ההשגות כאמור בסעיף קטן (ב) ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים. @ 46טז7. סייג לתחולה לעניין הרשאה (תיקון: תשע"ה) : הוראות [[סעיף 22(2ב) רישה לפקודת הקרקעות]] לא יחולו על הרשאה שנתן השר לחברת נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ לגבי מקרקעי מסילת ברזל מקומית. @ 46טז8. תקנות - [[סימן ז'1]] (תיקון: תשע"ה) : השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין [[סימן זה]], ובין השאר בעניינים אלה: : (1) הגשת בקשה והמסמכים שיצורפו לה; : (2) הגשת תגובה לבקשה והמסמכים שיצורפו לה; : (3) הארכת המועד למתן תגובה לבקשה, מטעמים מיוחדים. === סימן ח': רישיון לנהיגת רכבת מקומית (תיקון: תשע"א-2) === @ 46יז. חובת נהיגה ברישיון (תיקון: תשע"א-2) : לא ינהג אדם ברכבת מקומית אלא אם כן ניתן לו רישיון לנהיגת רכבת מקומית לפי הוראות [[סימן זה]], ובהתאם לתנאים ולמגבלות שנקבעו ברישיון ולהוראות לפי [[סימן זה]]. @ 46יח. איסור העברת רישיון לנהיגת רכבת מקומית (תיקון: תשע"א-2) : רישיון לנהיגת רכבת מקומית הוא אישי ואינו ניתן להעברה. @ 46יט. תנאים למתן רישיון לנהיגת רכבת מקומית (תיקון: תשע"א-2) : (א) המנהל ייתן למבקש רישיון לנהיגת רכבת מקומית או יחדשו, אם שוכנע שמתקיימים בו התנאים שקבע השר לפי סעיף קטן (ב) ולפי [[סעיף 57(א)(10) ו־(15)]]. : (ב) השר יקבע תנאים למתן רישיון לנהיגת רכבת מקומית או לחידושו, ובין השאר תנאים בעניינים אלה, ורשאי הוא לקבוע תנאים שונים לסוגים שונים של רישיונות: :: (1) דרישת גיל מזערי של המבקש; :: (2) השכלה, הכשרה, מיומנות, ידע וניסיון מקצועי הנדרשים לצורך קבלת הרישיון, לרבות הכרה בהכשרה ובניסיון מחוץ לישראל, וכן בחינות שייערכו מטעם המנהל או באישורו, שעל המבקש לעמוד בהן; :: (3) תנאים המביאים בחשבון את עברו הפלילי של המבקש; :: (4) תנאים לעניין התאמה גופנית, בריאותית ונפשית הנדרשת מהמבקש, וההליכים לבדיקת התאמה כאמור; :: (5) נסיבות שבהן לא ראוי לתת למבקש רישיון לנהיגת רכבת מקומית, בשל דרך נהיגתו ברכב לפי [[פקודת התעבורה]] המהווה סכנה לעוברי דרך בהתאם להוראות לפי [[הפקודה האמורה]]. :: ((פורסמו [[תקנות מסילות הברזל (הוראות שונות – מסילת ברזל מקומית), התשע"ב-2011]].)) :: ((פורסמו [[תקנות מסילות הברזל (הפעלת מסילת ברזל מקומית), התשע"ב-2012]].)) @ 46כ. פטור (תיקון: תשע"א-2) : השר רשאי לקבוע מקרים או נסיבות שבהם יהיה אדם פטור מחובת קבלת רישיון לנהיגת רכבת מקומית או מעמידה בתנאי מהתנאים לקבלת רישיון כאמור, בתנאים שיקבע, וכן רשאי הוא לקבוע מקרים או נסיבות שבהם רשאי המנהל לפטור אדם מחובת קבלת רישיון או מעמידה בתנאי מהתנאים כאמור, בתנאים שיקבע. @ 46כא. תנאים ומגבלות ברישיון לנהיגת רכבת מקומית (תיקון: תשע"א-2) : המנהל רשאי לקבוע ברישיון לנהיגת רכבת מקומית תנאים ומגבלות שיחולו על בעל הרישיון בתקופת תוקפו של הרישיון, כולה או חלקה, ובכלל זה תנאים כמפורט להלן: : (1) דגם הרכבת המקומית שבה הוא רשאי לנהוג; : (2) סוג הרישיון שיינתן לבעל הרישיון; : (3) קווי הנסיעה של רכבת מקומית שבהם הוא רשאי לנהוג; : (4) אמצעי עזר שבהם עליו לעשות שימוש בנהיגה. @ 46כב. הגבלת רישיון לנהיגת רכבת מקומית, התלייתו, פסילתו או סירוב לחדשו (תיקון: תשע"א-2) : (א) המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב ובכפוף להוראות סעיף קטן (ה), להגביל רישיון לנהיגת רכבת מקומית, להתלותו לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים או עד שימולאו תנאים שיקבע, לפסול את בעל הרישיון מלהחזיק ברישיון או לסרב לחדשו, בהתקיים אחד מאלה, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה: :: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב; :: (2) הרישיון ניתן על יסוד מידע שגוי ויש יסוד סביר להניח שאילו היה ידוע למנהל לא היה ניתן; :: (3) חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מן התנאים למתן הרישיון או לחידושו לפי [[סעיף 46יט]]; :: (4) בעל הרישיון הפר תנאי או מגבלה ברישיון או הוראה מההוראות החלות עליו לפי [[סימן זה]]; :: (5) בעל הרישיון היה מעורב בתאונה או בתאונה עם נפגעים, כהגדרתן [[בסעיף 46כט]]; :: (6) המנהל שוכנע כי מתקיימות נסיבות המעידות על כך שיש בדרך נהיגתו של בעל הרישיון ברכבת מקומית משום סכנה לבטיחות התנועה, בהתאם להוראות שקבע השר. : (ב) אדם שהמנהל פסל את רישיונו לפי סעיף זה לא יגיש בקשה לקבלת רישיון חדש, אלא לאחר שחלפה שנה ממועד הפסילה. : (ג) נפסל אדם בידי קצין משטרה לפי הוראות [[פקודת התעבורה]], מלהחזיק ברישיון נהיגה ברכב, לתקופה, רשאי המנהל להתלות את הרישיון לנהיגת רכבת מקומית של אותו אדם, במהלך תקופת תוקפה של הפסילה מהחזקה ברישיון נהיגה ברכב, כולה או חלקה, אלא אם כן התקיימו נסיבות הקשורות בעבירה שהביאה לפסילה לפי [[פקודת התעבורה]] שאינן מצדיקות התליה לפי סעיף קטן זה. : (ד) נפסל אדם בידי רשות הרישוי לפי [[פקודת התעבורה]], מלהחזיק ברישיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסוימת או עד למילוי תנאים שנקבעו בהחלטה, רשאי המנהל להתלות את הרישיון לנהיגת רכבת מקומית של אותו אדם לתקופה או עד שימולאו תנאים שיקבע או לפסול אותו מלהחזיק ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, בהתאם לתנאים ולתקופה שנקבעו בהחלטת רשות הרישוי כאמור, אלא אם כן התקיימו נסיבות שאינן מצדיקות פסילה או התליה לפי סעיף קטן זה. : (ה) המנהל לא יפסול רישיון לנהיגת רכבת מקומית ולא יתלה אותו, לפי הוראות סעיף קטן (א)(3) או (4), אלא לאחר שדרש מבעל הרישיון לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור באותו סעיף קטן, בתוך תקופה שקבע, ובעל הרישיון לא עשה כן; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם לא ניתן לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו. : (ו) החלטת המנהל לפי סעיף זה תומצא לבעל הרישיון וכן לבעל היתר ההפעלה או למי מטעמו שאצלו הוא מועסק. @ 46כג. מסירת רישיון לנהיגת רכבת מקומית שהוגבל, שהותלה או שנפסל (תיקון: תשע"א-2) : (א) בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית שנמסרה לו החלטת המנהל לפי [[סעיף 46כב]] על הגבלת רישיונו, התלייתו או פסילה מלהחזיק בו, ימסור למנהל את הרישיון שהוגבל, שהותלה או שנפסל כאמור, בתוך התקופה הנקובה בהחלטה, ויחולו הוראות אלה, לפי העניין: :: (1) לעניין החלטה על הגבלת הרישיון - המנהל יחזיר את הרישיון לבעליו, לאחר רישום ההגבלה שנקבעה בהחלטה; :: (2) לעניין החלטה על פסילה מלהחזיק ברישיון או על התלייתו - הרישיון לא יוחזר לבעליו אלא לאחר תום התקופה שנקבעה בהחלטה ובתנאים שקבע המנהל. : (ב) (1) על אף הוראות סעיף קטן (א), בעל רישיון כאמור באותו סעיף קטן שלא היה בידו באותה שעה רישיון, ימסור במקומו אחד מאלה, לפי העניין: ::: (א) תצהיר לפי [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]], המוכיח כי הרישיון אבד או נגנב; ::: (ב) אישור מגורם אחר כי הרישיון נמסר לו לפי כל דין. :: (2) מצא בעל הרישיון את הרישיון שאבד או שנגנב, ימציאו ללא דיחוי למנהל. @ 46כד. תקופות הגבלה, התליה או פסילה של רישיון לנהיגת רכבת מקומית (תיקון: תשע"א-2) : (א) הגבלה, התליה או פסילה של רישיון לנהיגת רכבת מקומית בהתאם להוראות [[סעיף 46כב]], תחל במועד המצאת ההחלטה לבעל הרישיון. : (ב) בחישוב תקופת הפסילה של רישיון לנהיגת רכבת מקומית בהתאם להוראות [[סעיף 46כב]], לא תבוא במניין התקופה שחלפה עד מסירת הרישיון או תחליפו למנהל בהתאם להוראות [[סעיף 46כג]]. @ 46כה. פסילת רישיון לנהיגת רכבת מקומית בידי בית משפט, בשל פסילת רישיון לנהיגה ברכב (תיקון: תשע"א-2) : נפסל אדם בידי בית משפט לפי הוראות [[פקודת התעבורה]], מלהחזיק ברישיון נהיגה, רשאי בית המשפט לפסול את אותו אדם גם מלהחזיק ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, בתקופת תוקפה של הפסילה מהחזקה ברישיון הנהיגה ברכב, כולה או חלקה. @ 46כו. חיוב בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית בקבלת הדרכה (תיקון: תשע"א-2) : בלי לגרוע מהוראות לפי [[סעיף 57(א)(14)]], המנהל רשאי, בהוראה בכתב, לחייב בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית לקבל הדרכה כפי שיורה, אם שוכנע כי הדבר דרוש מטעמי בטיחות. @ 46כז. העברת מידע למשטרת ישראל ולרשות הרישוי, בנוגע לרישיונות לנהיגת רכבת מקומית (תיקון: תשע"א-2) : לשם הפעלת סמכויות משטרת ישראל והמנהל לפי פקודה זו ולשם הפעלת סמכויות משטרת ישראל ורשות הרישוי לפי [[פקודת התעבורה]], יודיע המנהל למשטרת ישראל ולרשות הרישוי על כל אלה: : (1) מי שקיבל רישיון לנהיגת רכבת מקומית או שרישיונו כאמור חודש, לפי הוראות [[סימן זה]], ותקופת תוקפו של הרישיון כאמור; : (2) בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית שהמנהל החליט לפסול את רישיונו, להתלותו או שלא לחדשו לפי הוראות [[סעיף 46כב]] או שהחליט לשנות בו תנאים או מגבלות לפי הוראות [[סעיף 46כא]], ותקופת תוקפה של ההחלטה כאמור וכן החלטה כאמור שבוטלה או שונתה בידי בית המשפט. @ 46כח. אצילת סמכויות המנהל (תיקון: תשע"א-2) : (א) המנהל רשאי לאצול לעובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שהוא בעל ניסיון ומומחיות מתאימים, את סמכויותיו לפי [[סימן זה]], כולן או חלקן, לגבי כל שטח המדינה או חלק ממנו. : (ב) הודעה על אצילת סמכויות לפי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות. === סימן ט': אירוע בטיחותי (תיקון: תשע"א-2) === @ 46כט. הגדרות - [[סימן ט' לפרק ד'1]] (תיקון: תשע"א-2) : [[בסימן זה]] - :- "אירוע בטיחותי" - תאונה, תאונה עם נפגעים או תקרית, לרבות תקרית חמורה; :- "אירוע בטיחותי חמור" - תאונה, תאונה עם נפגעים או תקרית חמורה; :- "אירוע בטיחותי עם נפגעים" - תאונה עם נפגעים, וכן תקרית או תקרית חמורה שבה נהרג או נפגע אדם; :- "תאונה" - אירוע הקשור בהפעלת מסילת ברזל מקומית, שבו נגרם נזק חמור לרכוש; :- "תאונה עם נפגעים" - אירוע הקשור בהפעלת מסילת ברזל מקומית שבו נהרג או נפגע אדם באופן חמור; :- "תקרית" - אירוע הקשור בהפעלת מסילת ברזל מקומית, שהשפיע או שעלול היה להשפיע על בטיחות הפעלתה של מסילת הברזל המקומית; :- "תקרית חמורה" - תקרית שמנסיבותיה עולה כי תוצאה כאמור בהגדרה "תאונה" או בהגדרה "תאונה עם נפגעים" כמעט התרחשה. @ 46ל. חובת מסירת הודעות ודיווחים לגבי אירועים בטיחותיים (תיקון: תשע"א-2) : (א) אירע אירוע בטיחותי חמור, ימסור בעל היתר ההפעלה למנהל, לגבי מסילת הברזל המקומית שבה אירע האירוע, הודעות ודיווחים כמפורט להלן: :: (1) הודעה בעל־פה על האירוע הבטיחותי החמור - בהקדם האפשרי לאחר שאירע; :: (2) דיווח על האירוע הבטיחותי החמור, בכתב או בדרך אחרת שקבע השר, שבו יציין את מקום האירוע, זמן האירוע ופרטיו - בתוך 48 שעות ממועד האירוע; :: (3) דיווח מפורט בכתב בעקבות בדיקת האירוע הבטיחותי החמור, שבו יציין, נוסף על הפרטים כאמור בפסקה (2), גם את תוצאות האירוע, הסיבות המשוערות להתרחשותו ולתוצאותיו והפעולות שנקט למניעת הישנותו של אותו אירוע - בתוך 30 ימים ממועד האירוע. : (ב) בעל היתר הפעלה ימסור למנהל, ביום האחרון של כל חודש, דיווח מפורט בכתב על התקריות שאירעו במסילת הברזל המקומית שלגביה ניתן לו ההיתר, לגבי החודש שקדם לאותו חודש, ובו יציין, לגבי כל אחת מהתקריות, פרטים כאמור בסעיף קטן (א)(2) ו־(3). : (ג) בעל היתר הפעלה ימסור למנהל, עד יום 31 בינואר בכל שנה, דוח שנתי המפרט את כל האירועים הבטיחותיים שאירעו בשנה הקודמת במסילת הברזל המקומית שלגביה ניתן לו ההיתר, בעקבות בדיקתו את אותם אירועים, ובו יציין, בין השאר, את המסקנות שהסיק מהאירועים הבטיחותיים כאמור ואת הפעולות שנקט למניעת הישנותם. : (ד) המנהל רשאי, לבקשתו של בעל היתר הפעלה, להאריך את המועדים להגשת הודעות ודיווחים לפי סעיף זה, אם שוכנע כי התקיימו נסיבות המצדיקות זאת. @ 46לא. תחקיר בנוגע לאירועים בטיחותיים (תיקון: תשע"א-2, תשע"ז) : (א) המנהל רשאי, בעצמו או באמצעות מפקחים שהוסמכו לפי [[סימן י"א בפרק ד'1]] ופועלים על פי הנחיותיו של המנהל, לערוך תחקיר בנוגע לאירועים בטיחותיים שאירעו, בין שקיבל לגביהם דיווח לפי [[סעיף 46ל]] ובין שנודע לו עליהם בדרך אחרת ([[בסימן זה]] - תחקיר). : (ב) לאחר גיבוש טיוטת דוח התחקיר ולפני הגשתו כאמור בסעיף קטן (ג), ימסור המנהל לבעל היתר ההפעלה שאליו מתייחס התחקיר את הטיוטה כאמור, למעט החלק הכולל את מסקנותיו והמלצותיו, ובלבד שלא יעביר מידע שיש בו כדי לפגוע בביטחון המדינה או כדי לשבש הליכי חקירה פלילית או לפגוע בה; המנהל יודיע לבעל ההיתר שנמסרה לו טיוטה כאמור על זכותו להגיש תגובה באופן ובתוך תקופה שיורה. : (ג) לאחר קיום ההליך לפי סעיף קטן (ב) ותיקון טיוטת דוח התחקיר ככל שמצא לנכון, ימסור המנהל לשר דוח לגבי כל תחקיר שערך בנוגע אירוע בטיחותי חמור; דוח כאמור יכלול את ממצאי התחקיר והמסקנות שהוסקו וכן המלצות למניעת הישנותם של אירועים כאמור. : (ד) המנהל יעמיד לעיון הציבור, לרבות באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, את דוח התחקיר שערך לגבי תאונה או תאונה עם נפגעים, ובלבד שהדוח לא יכלול פרטים אלה: :: (1) פרטים שיש בהם כדי לפגוע בביטחון המדינה; :: (2) פרטים שיש בהם כדי לשבש הליכי חקירה פלילית או לפגוע בה; :: (3) שמות המעורבים בתאונה או בתאונה עם נפגעים; :: (4) פרטים המזהים את המעורבים בתאונה או בתאונה עם נפגעים שאינם פרטים כאמור בפסקה (1), ופרטים המהווים פגיעה בפרטיות כמשמעותה [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]], למעט פרט שהכללתו הכרחית לצורך ניתוח התאונה או התאונה עם נפגעים או הסקת מסקנות בעניינן. : (ה) המנהל ימסור לבעל היתר הפעלה דוח לגבי כל תחקיר שביצע בנוגע לאירוע בטיחותי שאירע במסילת הברזל המקומית שלגביה ניתן לו ההיתר; דוח כאמור יכלול את ממצאי התחקיר והמסקנות שהוסקו וכן המלצות למניעת הישנותם של אירועים כאמור, למעט פרטים המנויים בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף קטן (ד), בכפוף לתנאים שבאותן פסקאות. : (ו) המנהל יורה לבעל היתר הפעלה בדבר פעולות שעליו לבצע או להימנע מביצוען בהתאם למסקנות ולהמלצות המפורטות בדוח כאמור בסעיף זה, ככל שהדבר נדרש. @ 46לב. סמכויות המנהל לשם עריכת תחקיר (תיקון: תשע"א-2) : לשם עריכת תחקיר - : (1) יהיו נתונות למנהל הסמכויות המנויות [[בסעיף 46מב]], ובלבד שעמד בתנאי הכשירות למינוי מפקח הקבועים [[בסעיף 46מא]], בשינויים המחויבים, והזדהה לפני הפעלת אותן סמכויות; : (2) רשאי המנהל לנקוט אמצעים לשמירה על המקום שבו אירע אירוע בטיחותי, לשמירה על הרכבת המקומית הנעה על מסילת הברזל שבה אירע אירוע בטיחותי או כל חלק ממנה, או לשמירה על כל דבר העשוי לשמש ראיה לנסיבות התרחשות האירוע, וכן רשאי המנהל להורות לבעל היתר הפעלה לנקוט אמצעים כאמור. @ 46לג. הגבלת גישה למסילת ברזל מקומית (תיקון: תשע"א-2) : (א) אירע אירוע בטיחותי חמור, לא ייגש אדם למסילת ברזל מקומית שבה או שבקשר אליה אירע האירוע, לא יביא לשינוי במצב של מסילת הברזל כאמור ולא ייגע בחפץ העשוי לשמש ראיה בתחקיר, אלא אם כן המנהל התיר זאת ובהתאם לתנאים כפי שהורה, זולת אם הורתה משטרת ישראל אחרת, או לשם הצלת חיים או טיפול בנפגעים. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אירע אירוע בטיחותי עם נפגעים, לא יעשה אדם פעולה מהפעולות כאמור באותו סעיף קטן, למעט פעולות לשם הצלת חיים או לשם טיפול בנפגעים, אלא אם כן התירה זאת משטרת ישראל ובהתאם לתנאים כפי שהורתה. : (ג) אירע אירוע בטיחותי חמור, רשאי המנהל, לשם עריכת תחקיר, להורות על איסור הפעלת הרכבת המקומית הנעה על מסילת הברזל המקומית שבה אירע האירוע, לתקופה ובתנאים כפי שיורה. @ 46לד. מניעת שיבוש חקירה פלילית או פגיעה בה (תיקון: תשע"א-2) : (א) אירע אירוע בטיחותי עם נפגעים, לא יפעיל המנהל את סמכויותיו לפי [[סימן זה]], אלא אם כן קיבל את אישורה של משטרת ישראל לכך ובהתאם לתנאי האישור. : (ב) אירע אירוע בטיחותי שאינו אירוע בטיחותי עם נפגעים, רשאית משטרת ישראל להורות למנהל שלא להפעיל את סמכויותיו לפי [[סימן זה]], אם הפעלת סמכות כאמור עלולה לשבש הליכי חקירה פלילית או לפגוע בה. : (ג) משטרת ישראל רשאית להנחות את המנהל בדבר הפעלת סמכויותיו לפי [[סימן זה]], לרבות בדבר עריכת תחקיר, באופן שימנע שיבוש הליכי חקירה פלילית או פגיעה בה. @ 46לה. צמצום הפגיעה בתנועה (תיקון: תשע"א-2) : המנהל יפעיל את סמכויותיו לפי [[סימן זה]] בשים לב לצורך לצמצם ככל האפשר את הפגיעה במעבר התקין ובתנועה בדרך וכן בהפעלה סדירה של מסילת ברזל מקומית. === סימן י': טכוגרף (תיקון: תשע"א-2) === @ 46לו. הגדרות - [[סימן י' לפרק ד'1]] (תיקון: תשע"א-2) : [[בסימן זה]] - :- "טכוגרף" - מכשיר המותקן ברכבת מקומית ומיועד לרשום נתונים הכוללים, בין השאר, את מועדי נסיעתה ועצירתה של הרכבת המקומית, מהירות נסיעתה ומרחק נסיעתה; :- "כרטיס זיכרון" - כרטיס שעל גביו שבב מחשב, המיועד לשמירה של נתונים שנרשמו בטכוגרף. @ 46לז. קבילות ראיות שנשמרו בטכוגרף (תיקון: תשע"א-2) : (א) נתונים שנרשמו ונשמרו על גבי כרטיס זיכרון בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ב), ואשר הופקו כפלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]] ([[בפרק זה]] - פלט), יהיו ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי מועדי נסיעתה ועצירתה של הרכבת המקומית, מהירות נסיעתה ומרחק נסיעתה, ובלבד שהוכחו כל אלה: :: (1) הרישום בכרטיס הזיכרון שהוגש לבית המשפט באמצעות הפלט הוא הרישום שנעשה בטכוגרף בעת ביצוע העבירה; :: (2) יש בדרך הפקת הפלט כדי להעיד על כך שהוא זהה בתוכנו לחומר המחשב שממנו הופק; :: (3) מרגע שהוצא כרטיס הזיכרון מהטכוגרף ועד שהופק הפלט שהוגש לבית המשפט, לא נעשתה בו כל פעולה שיש בה כדי לשנות פרט מהפרטים שנשמרו בכרטיס הזיכרון. : (ב) השר יקבע הוראות לעניין חובת התקנת טכוגרף ברכבת מקומית וכן לעניין סוג הטכוגרף שיותקן כאמור ומאפייניו, אופן הפעלתו, תחזוקתו והבטחת תקינותו ודרך רישום הנתונים בו והפקתם. :: ((פורסמו [[תקנות מסילות הברזל (הוראות שונות – מסילת ברזל מקומית), התשע"ב-2011]].)) :: ((פורסמו [[תקנות מסילות הברזל (הפעלת מסילת ברזל מקומית), התשע"ב-2012]].)) : (ג) שר המשפטים יקבע הוראות לעניין אופן ההחזקה, השמירה והטיפול בכרטיס זיכרון ובפלט שהופק ממנו, ואופן הגשתם לבית המשפט. :: ((פורסמו [[תקנות מסילות הברזל (הוראות בדבר החזקה, שמירה וטיפול בכרטיס זיכרון של טכוגרף רכבת מקומית ובפלט והגשתו לבית המשפט), התשע"ב-2011]].)) @ 46לח. איסור לשנות או להסיר נתונים שנשמרו בכרטיס זיכרון (תיקון: תשע"א-2) : בעל היתר הפעלה או מי מטעמו, מנהל תפעול ומי שנוהג ברכבת מקומית, לא ישנו ולא יסירו נתונים שנשמרו בכרטיס זיכרון; השר רשאי לקבוע מקרים שבהם לא תיחשב העברת מידע מכרטיס זיכרון כשינוי או כהסרה של נתונים שנשמרו בו. : ((פורסמו [[תקנות מסילות הברזל (הוראות בדבר החזקה, שמירה וטיפול בכרטיס זיכרון של טכוגרף רכבת מקומית ובפלט והגשתו לבית המשפט), התשע"ב-2011]].)) @ 46לט. חובה למסור לשוטר כרטיס זיכרון (תיקון: תשע"א-2, תשע"ז) : (א) שוטר רשאי לדרוש מבעל היתר הפעלה או ממי מטעמו שהוסמך לכך, למסור לו את כרטיס הזיכרון, בתחילתו או בסופו של מסלול הנסיעה של הרכבת המקומית או באזור המיועד לתפעול ולתחזוקה של רכבת מקומית, שהוצב לגביו תמרור מתאים לפי [[פקודת התעבורה]]. : (ב) התקיים תנאי מהתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, רשאי שוטר לדרוש מבעל היתר הפעלה או ממי מטעמו שהוסמך לכך, שימסור לו, באופן מיידי, את כרטיס הזיכרון: :: (1) אירעו תאונה או אירוע בטיחותי עם נפגעים כהגדרתם [[בסעיף 46כט]]; :: (2) התעורר חשד אצל השוטר לביצוע עבירה הקשורה בתנועה בדרך; :: (3) הדבר נדרש לצורך שמירה על שלום הציבור בתנועה בדרך. : (ג) סירב בעל היתר הפעלה או מי מטעמו שהוסמך לכך, למסור לשוטר כרטיס זיכרון על פי דרישתו, רשאי השוטר, לאחר שקיבל אישור לכך מאת קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה שראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל הסמיך לכך, להוציא את כרטיס הזיכרון מהטכוגרף, ובלבד שינקוט את אמצעי הזהירות הסבירים הדרושים כדי להגן על המידע השמור בו, לרבות בהתאם להוראות לפי [[סעיף 46לז(ג)]]. : (ד) הועברו נתונים מכרטיס זיכרון למערכת ממוחשבת בהתאם להוראות לפי [[סעיף 46לח]], יהיו הסמכויות הנתונות לשוטר ולקצין משטרה לעניין כרטיס זיכרון לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), נתונות להם גם לעניין הנתונים שהועברו למערכת הממוחשבת כאמור, בשינויים המחויבים. : (ה) הוראות [[סעיף 23א לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969]], לא יחולו לעניין מסירה או הוצאה לפי סעיף זה של כרטיס זיכרון ושל נתונים מכרטיס זיכרון שהועברו למערכת ממוחשבת בהתאם להוראות לפי [[סעיף 46לח]], ולעניין הפקת פלט מהם. === סימן י"א: סמכויות פיקוח (תיקון: תשע"א-2) === @ 46מ. פיקוח (תיקון: תשע"א-2) : (א) המנהל יפקח על ביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]], ובכלל זה על פעילותם של בעל היתר הפעלה ושל מנהל תפעול. : (ב) המנהל רשאי להזמין, בכל עת, בעל היתר הפעלה או מנהל תפעול להתייצב לפניו לשם בירור כל עניין לפי פקודה זו כפי שיפרט בהזמנה; הזמנת בעל היתר הפעלה או מנהל תפעול כאמור תיעשה בהודעה מראש ובכתב, אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המונעות זאת. @ 46מא. הסמכת מפקחים (תיקון: תשע"א-2) : (א) השר רשאי להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפעלו על פי הנחיותיו של המנהל, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, ובלבד שלא יוסמך מפקח לפי סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה: :: (1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים ממועד פנייתו של השר אליה וקבלת פרטי העובד, כי אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי; :: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פקודה זו, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים; :: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים ככל שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים. : (ב) הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות. @ 46מב. סמכויות פיקוח (תיקון: תשע"א-2) : (א) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]], רשאי המנהל, לאחר שעמד בתנאים המנויים [[בסעיף 46מא]] ולאחר שהזדהה, וכן רשאי מפקח שהוסמך לפי הוראות [[הסעיף האמור]] - :: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; :: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]] או להקל את ביצוען; בפסקה זו, "מסמך" - לרבות פלט; :: (3) לערוך בדיקות או מדידות וכן ליטול דוגמאות לשם בדיקה, ולהורות על מסירת הדוגמאות לבדיקת מעבדה או לבדיקה בידי גורם אחר שעליו הורה המנהל או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת; :: (4) להיכנס לכל מקום, לרבות למסילת ברזל מקומית ולכל אמצעי תחבורה אחר המשמש בעל היתר הפעלה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט; :: (5) לדרוש מבעל היתר הפעלה, או ממי מטעמו, שהוא בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית או בעל הכשרה מתאימה אחרת, להפעיל את הרכבת המקומית או לנהוג בה, לפי העניין. : (ב) הפעלת סמכויות לפי סעיף קטן (א)(3) עד (5) תיעשה בשים לב לצורך לצמצם ככל האפשר את הפגיעה במעבר התקין ובתנועה בדרך וכן בהפעלת מסילת הברזל המקומית. @ 46מג. זיהוי מפקח (תיקון: תשע"א-2) : מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[סימן זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: : (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; : (2) יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי המנהל, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. === סימן י"ב: עונשין (תיקון: תשע"א-2) === @ 46מד. עונשין (תיקון: תשע"א-2) : הוראות [[סימן זה]] יחולו לעניין מסילת ברזל מקומית, נוסף על הוראות [[פרק ד']] כפי שהוחלו [[בסעיף 46ב]]. @ 46מה. עבירות בקשר למסילת ברזל מקומית (תיקון: תשע"א-2) : (א) המפעיל, בעצמו או באמצעות אחר, מסילת ברזל מקומית בלי שיש בידו או בידי מי שמטעמו הוא מפעיל את מסילת הברזל המקומית, היתר הפעלה לגבי אותה מסילת ברזל, או בניגוד לתנאים או למגבלות שנקבעו בהיתר ההפעלה, בניגוד להוראות [[סעיף 46ד]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס בשיעור כפל הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]. : (ב) הנוהג ברכבת מקומית בלי שיש בידו רישיון תקף לנהיגת רכבת מקומית או בניגוד לתנאי או למגבלה שנקבעו ברישיון כאמור או להוראה מההוראות לפי [[סימן ח']], בניגוד להוראות [[סעיף 46יז]], דינו - מאסר שלוש שנים. : (ג) אלה דינם מאסר שנתיים: :: (1) בעל היתר הפעלה או מי מטעמו, מנהל תפעול או מי שנוהג ברכבת מקומית, אשר שינו או הסירו נתונים שנשמרו בכרטיס זיכרון, בניגוד להוראות [[סעיף 46לח]]; :: (2) בעל היתר הפעלה או מי מטעמו, אשר לא מסרו לשוטר כרטיס זיכרון על פי דרישתו, בניגוד להוראות [[סעיף 46לט(א) או (ב)]]. : (ד) המשמש מנהל תפעול בלי שיש בידו רישיון מנהל תפעול לפי [[סימן ז']], בניגוד להוראות [[סעיף 46יב(ב)]], דינו - מאסר שנה. : (ה) מנהל תפעול הפועל בניגוד לתנאי או למגבלה שנקבעו ברישיון מנהל התפעול או בניגוד להוראות לפי [[סעיף 57(א)(12)]], דינו - מאסר שישה חודשים. @ 46מו. אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון: תשע"א-2) : (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות לפי [[סעיף 46מה]], בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]. : (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 46מה]] בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. : (ג) בסעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה. === סימן י"ג: פקיד רכבת ברכבת מקומית (תיקון: תשע"א-2) === @ 46מז. סמכות פקיד רכבת לדרוש פרטים מנוסע (תיקון: תשע"א-2) : היה לפקיד רכבת יסוד סביר לחשד כי נוסע ברכבת מקומית עבר בפניו עבירה לפי פקודה זו, רשאי הוא לדרוש מאותו נוסע להזדהות לפניו במסירת שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, ולרשום את פרטי הנוסע. @ 46מח. זיהוי פקיד רכבת (תיקון: תשע"א-2) : פקיד רכבת לא יפעיל את סמכויותיו אלא אם כן הוא לובש מדים המזהים את תפקידו, בצבע ובצורה שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, וכן לאחר שהציג תעודת פקיד רכבת החתומה בידי בעל היתר ההפעלה של מסילת הברזל המקומית, המזהה אותו ואת תפקידו. == פרק ה': שונות == @ 47. תנאים להפעלת מסילת ברזל פרטית (תיקון: תשמ"ח) : לא יבנה אדם, לא יפעיל ולא יקיים מסילת ברזל מכספים פרטיים אלא אם הפקיד לפני כן תכנית לכך אצל המנהל של משרד התחבורה. @ 48. הפעלת מסילת ברזל שאינה מסילת ברזל מקומית (תיקון: תשמ"ח, תשס"ב, תשע"א-2) : השר רשאי, באישור הממשלה, לאשר בתנאים שיקבע דרך כלל או לענין מסויים, בנייתה, הפעלתה וניהולה של מסילת ברזל שאינה מסילת ברזל מקומית כהגדרתה [[בסעיף 46]]. @ 48א. ביטול אישור להפעלת מסילת והפעלתה על־ידי אחר (תיקון: תשמ"ח, תשע"א-2) : (א) מצא השר כי מסילת ברזל אינה מופעלת להנחת דעתו, או לאחר שקבע כי שיקולי מדיניות תחבורתית מחייבים זאת, רשאי הוא, באישור הממשלה, להורות בצו כי מסילת ברזל או חלק ממנה, תנוהל או תופעל בידי מי שנקבע בצו ובהתאם לאמור בו. : (ב) צו כאמור - :: (1) ינתן לאחר שניתנה בזדמנות לבעלי ענין להשמיע טענותיהם; :: (2) יכול שיפקיע כל זכות קיימת לפי חוק זה. : (ג) הופקעה זכות כאמור, יהיה זכאי מי שהפקיעו ממנו, לפיצוי בשל אובדן זכותו בדרך ובתנאים שיקבע השר בתקנות. @ 49. (תיקון: תשמ"ח) : (((בוטל).)) @ 50. התיישנות (תיקון: תשס"ב) : כל תובענה ואישום שאפשר להגיש לפי פקודה זו נגד אדם בשל מעשה, מחדל או נסיון - להוציא אישום לפי [[סעיפים 27 עד 35]] - יוגשו תוך שנה אחרי האירוע נושא התלונה. @ 51. המצאת מסמכים (תיקון: תשמ"ח, תשע"א-2) : כל בקשה, כתב תביעה, הודעה או מסמך אחר שיש חובה או רשות להמציאם למדינה לפי פקודה זו יכול שיומצאו במסירה במשרד הראשי של המנהל או במשלוח אליו בדואר רשום. @ 52. (תיקון: תשמ"ח, תשע"ז) : (((בוטל).)) @ 53. (תיקון: תשע"ז) : (((בוטל).)) @ 53א. חובת מסירת מידע על שירות הסעה על שירות הסעה ברכבת (תיקון: תשע"א, תשע"א-3) : הוראות [[סעיפים 71ב עד 71ז לפקודת התעבורה]] יחולו על מפעיל מסילת ברזל בתחום רצועות זכות הדרך של מסילות הברזל כפי שהן מסומנות לפי דין ועל בעל היתר להפעלת מסילת ברזל מקומית שניתן לפי [[סימן ה בפרק ד'1]], בתנאים ובשינויים שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. @ 54. (תיקון: תשע"א-2) : (((בוטל).)) @ 55. שמירת אחריות פלילית : אחריותו של אדם לפי פקודה זו לא תגרע מאחריותו הפלילית בשל המעשה לפי כל הוראה בדיני העונשין, ובלבד שלא ייענש אדם פעמיים בשל עבירה אחת. @ 56. (תיקון: תשמ"ח, תשע"א-2) : (((בוטל).)) @ 57. ביצוע ותקנות (תיקון: תשמ"ח, תשס"ה, תשע"א-2, תשע"ז) : (א) השר ממונה על ביצוע הוראות פקודה זו, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועה, ובין השאר בעניינים אלה: :: (1) תנאי נסיעה לרבות תנאי האחריות בשל חבלה לנוסעים; ::: ((פורסמו [[תקנות מסילות הברזל (דמי נסיעה), התשס"ה-2004]].)) :: (1א) נסיבות שבהן תחול חובת פיצוי בשל איחור בהגעת רכבת ארצית, ונסיבות שבהן יהיה מפעיל מסילת ברזל ארצית פטור מפיצוי כאמור; תקנות לפי פסקה זו יותקנו לאחר התייעצות עם שר האוצר; :: (2) סיווג ותנאים להובלת טובין, חבילות, משק חי או כל חפץ אחר המובל במסילה, לרבות אחריות בעד אובדנם, נזקם או טעות במסירתם וקביעת חפצים או חומרים שיראו אותם כמסוכנים; :: (3) תנאים להחסנתם ושמירתם של טובין, חבילות או משק חי ולשירותים אחרים; :: (4) הסדרים לענין הוצאת כרטיסים וכרטיסיות לנסיעה במסילה, סוגיהם, הדפסתם, מכירתם וכל הכרוך בכך, לרבות לענין שימוש משותף בכרטיסים ובכרטיסיות לנסיעה במסילה עם בעלי רישיונות לקווי שירות בתחבורה בציבורית לפי [[פקודת התעבורה]], ודרכי ההתחשבנות ביניהם בשל השימוש כאמור; ::: ((פורסמו [[תקנות מסילות הברזל (דמי נסיעה), התשס"ה-2004]].)) :: (5) הסדרת ניהול המסילה, הפעלתה והשימוש בה, לרבות לעניין ההשפעה על הסביבה וצמצום ההשפעה כאמור או מניעתה, למעט לעניין קרינה בלתי מייננת; תקנות לעניין השפעה על הסביבה או צמצום ההשפעה או מניעתה כאמור יותקנו בהסכמת השר להגנת הסביבה; :: (6) הגדרת סמכויותיו של המנהל; ::: ((פורסמו [[תקנות מסלות הברזל הממשלתיות (סמכויות המנהל הכללי), 1938]].)) :: (7) שמירת הבטיחות במסילה; :: (7א) הוראות לעניין אופן הגשתה של תכנית הפעלה לפי [[סעיף 23ב]] (בסעיף זה - תכנית הפעלה), העניינים שייכללו בתכנית כאמור, אופן ביצוע התכנית באמצעות בעל תפקיד ובעל רישיון לנהיגת רכבת ארצית כהגדרתם [[בסעיף 23א]], וכן הדרכים לתיקון תכנית ההפעלה; :: (7ב) נסיבות שבהן המנהל רשאי להורות על הגשת תכנית הפעלה מתוקנת ועל הגבלת פעילותו של מפעיל מסילת ברזל ארצית בעניינים מסוימים או לתקופת זמן מסוימת; :: (7ג) הוראות לעניין הגשת בקשה לקבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית ולחידושו, לרבות מועדי הגשתה, הפרטים שתכלול והמסמכים שיצורפו אליה; :: (7ד) הוראות לעניין פרטים שייכללו ברישיון לנהיגת רכבת ארצית ותקופת תוקפו של רישיון כאמור, ורשאי השר לקבוע תקופות תוקף שונות לסוגי רישיונות שונים; :: (7ה) אגרות בעד בקשה לקבלה או לחידוש של רישיון לנהיגת רכבת ארצית, וכן בעד בדיקות, בחינות, הכשרות או השתלמויות לעניין בעלי רישיון כאמור ולעניין בעלי תפקיד, ובכלל זה תוספת פיגורים בשל אי-תשלום במועד; :: (7ו) הוראות לעניין ביצוע בדיקות רפואיות תקופתיות לבעל תפקיד מסילתי ולבעל רישיון לנהיגת רכבת ארצית כהגדרתם [[בסעיף 23א]]; :: (7ז) הוראות לעניין הגשת בקשה לקבלת רישיון להפעלת בית ספר להכשרה כמשמעותו [[בסעיף 23ט]], לרבות מועדי הגשתה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה; :: (7ח) הוראות לעניין פרטים שייכללו ברישיון להפעלת בית ספר להכשרה כמשמעותו [[בסעיף 23ט]]; :: (7ט) הוראות לעניין הכשרה ובחינות לפי [[פרק ג'1]], לרבות תוכני הבחינות וסוגיהן, הגורם שמטעמו ייערכו הבחינות, הגורם שיפקח על ביצוען ואופן הפיקוח; :: (7י) הוראות לעניין חובתו של מפעיל ושל בעל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה כמשמעותו [[בסעיף 23ט]] לדווח למנהל על יישום או הפרה של ההוראות לפי פקודה זו בידי בעלי תפקיד מטעמו, ודרכי הדיווח כאמור; :: (7יא) לעניין [[סעיפים 23ד(ג)]] [[ו-23ז(א)(2)]] - רשימת עבירות שיראו אותן כעבירות שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן אין אדם ראוי, בשל סיכון בטיחותי, להחזיק ברישיון לנהיגת רכבת ארצית או למלא תפקיד מסילתי, וכן אמות מידה שלפיהן יחליט המנהל אם עבירה שנעברה היא עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין אדם ראוי להחזיק ברישיון או למלא תפקיד כאמור; :: (8) דרכי המצאת הודעות לפי פקודה זו; :: (9) הבטחת השמירה על נכסי המדינה במסילה; :: (10) הוראות לעניין בקשה לקבלה או לחידוש של היתר הפעלה, של רישיון מנהל תפעול ושל רישיון לנהיגת רכבת מקומית, לפי [[סימן ה פרק ד1|סימנים ה']], [[סימן ז פרק ד1|ז']] [[סימן ח פרק ד1|וח' בפרק ד'1]], לרבות מועדי הגשתה, הפרטים שתכלול ומסמכים שיצורפו אליה; :: (11) הוראות לעניין הבחינות הנדרשות לצורך הסמכת מנהל תפעול, לרבות השתלמויות שעל בעל רישיון מנהל תפעול להשתתף בהן במטרה להבטיח את כשירותו הנמשכת; :: (12) הוראות לעניין אופן פעילותו וחובותיו של מנהל תפעול; :: (13) הוראות לעניין פרטים שייכללו ברישיון לנהיגת רכבת מקומית ותקופת תוקפו של רישיון כאמור, ורשאי השר לקבוע תקופות תוקף שונות בהתאם לסוג הרישיון; :: (14) הוראות לעניין הכשרה לנהיגה ברכבת מקומית, לרבות השתלמויות שעל בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית להשתתף בהן במטרה להבטיח את כשירותו הנמשכת, וכן תנאים הנדרשים ממדריכים ללימוד נהיגה ברכבת מקומית ומבוחנים בבחינות לשם קבלת רישיון לנהיגת רכבת מקומית, ורשאי השר לקבוע כי בעל היתר להפעלת מסילת ברזל מקומית כהגדרתו [[בסעיף 46]] יערוך הכשרה כאמור לעובדיו, בכפוף להוראות ותנאים כפי שיקבע; :: (15) אגרות בעד בקשות לקבלה או לחידוש של היתר הפעלה, של רישיון מנהל תפעול ושל רישיון לנהיגת רכבת מקומית, לפי [[סימן ה פרק ד1|סימנים ה']], [[סימן ו פרק ד1|ו']] [[סימן ח פרק ד1|וח' בפרק ד'1]], וכן בעד בדיקות, בחינות, הכשרות או השתלמויות לעניין בעלי רישיונות כאמור, ובכלל זה תוספת פיגורים בשל אי־תשלום במועד; ::: ((פורסמו [[תקנות מסילות הברזל (בדיקות רפואיות - אגרות), התשע"ג-2012]].)) :: (16) הוראות לעניין שמיעת טענות בהליכים להגבלת היתרים ורישיונות לפי פקודה זו, התלייתם, ביטולם או סירוב לחדשם; :: (17) הוראות לעניין אופן העברת מידע לפי [[סעיף 46כז]], לרבות מועדי העברת המידע ותנאים להעברתו. : (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א), בנושאים או לפי הפסקאות כמפורט להלן, יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת: :: (1) פסקאות (1א), (4), (7ה), (7יא) ו-(15); :: (2) הוראות לעניין השפעה על הסביבה או צמצום ההשפעה או מניעתה כאמור בפסקה (5); :: (3) העניינים שייכללו בתכנית הפעלה. @ 57א. שינוי [[התוספת]] (תיקון: תשע"ז) : השר, לאחר התייעצות עם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את [[התוספת]]. @ 58. שמירת דינים (תיקון: תשע"א-2) : אין בהוראות פקודה זו כדי לגרוע מהוראות כל דין, ובכלל זה מהסמכויות הנתונות למפקח הארצי על התעבורה, לרשות תימרור מרכזית ולרשות תימרור מקומית לעניין מסילת ברזל מקומית, לפי הוראות [[פקודת התעבורה]]. == פרק ו': בעל זיכיון להפעלת מסילת ברזל מקומית - תחולה והוראות מעבר (תיקון: תשע"א-2) == @ 59. הגדרות - [[פרק ו']] (תיקון: תשע"א-2) : [[בפרק זה]] - :- "בעל זיכיון קיים" - מי שהיה, ערב יום התחילה, בעל זיכיון להפעלת מסילת ברזל מקומית לפי [[סעיף 46א(א)]]; :- "החוק המתקן" - [[18:301316|חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (מס' 6), התשע"א-2011]]; :- "יום התחילה" - יום תחילתו של [[18:301316|החוק המתקן]]. @ 60. בעל זיכיון קיים - תחולה והוראות מעבר (תיקון: תשע"א-2) : ההוראות לפי פקודה זו כנוסחה [[18:301316|בחוק המתקן]] יחולו על בעל זיכיון קיים, בכפוף להוראות אלה: : (1) הפעלת סמכויות השר או המנהל לפי פקודה זו כנוסחה [[18:301316|בחוק המתקן]], לגבי בעל זיכיון קיים, תיעשה בהתחשב בהוראות הזיכיון ותנאיו, אלא אם כן ראה השר או המנהל כי האינטרס הציבורי מחייב לדעתו שלא לעשות כן; : (2) אין בהוראות פקודה זו כנוסחה [[18:301316|בחוק המתקן]] כדי לגרוע מהסעדים הנתונים לבעל זיכיון קיים או למדינה, לפי הזיכיון ולפי הוראות כל דין; : (3) על אף האמור [[בסעיף 46ה(א)]], תקופת תוקפו של היתר הפעלה הניתן לבעל זיכיון קיים תהיה כתקופת תוקפו של הזיכיון; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכויות המנהל בנוגע להפרת תנאי היתר ההפעלה האמור; : (4) על אף האמור [[סימן ה פרק ד1|בסימנים ה']] [[סימן ו פרק ד1|ו־ו' בפרק ד'1]], בעת מתן היתר ההפעלה הראשון לבעל זיכיון קיים - :: (א) לא יורה המנהל לבעל הזיכיון לבצע פעולות מקדימות לשם הפעלת מסילת הברזל המקומית, כאמור [[בסעיף 46ז(1)]], שלא נדרשו ממנו בהתאם לזיכיון; :: (ב) לא ידרוש המנהל מבעל הזיכיון להגיש תכנית הפעלה כאמור [[בסעיף 46ז(2)]], הכוללת עניינים שלא נדרשו ממנו בהתאם לזיכיון; :: (ג) לא יקבע המנהל בהיתר האמור תנאים ומגבלות לפי [[סעיף 46ח]], החורגים מתנאים ומגבלות שנקבעו בזיכיון; : (5) אישור המנהל לפי [[סעיף 46ו(א)]] לעניין שעבוד, ואישור המנהל לפי [[סעיף 46ו(ב)]], יינתנו בהתחשב בהוראות הזיכיון ותנאיו ובהסכמים שאושרו על ידי המדינה עם הגורמים המממנים לפי הזיכיון, לרבות שעבודים הכלולים בהסכמים אלה, ולאחר התייעצות עם מי שנקבע בזיכיון כי ילווה מטעם המדינה את ביצוע תנאי הזיכיון; : (6) על אף האמור [[בסעיף 46ז(4)]], בעל זיכיון קיים יהיה פטור מעמידה בתנאי לפי [[הסעיף האמור]] בתקופה של שישה חודשים מיום התחילה; מצא המנהל בתום התקופה האמורה, כי התנאי מתקיים במי שהיה, ערב יום התחילה, בעל שליטה כאמור [[באותו סעיף]], יורה לבעל ההיתר לתקן את ההפרה, בתוך תקופה שלא תעלה על שישה חודשים. == תוספת (תיקון: תשע"ז) == ==== ((([[סעיף 23ז]]))) ==== === השכלה הנדרשת מבעל תפקיד מסילתי === {| ! !! width="100px" | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} תפקיד מסילתי !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} השכלה נדרשת |- | 1. || אתת || תעודת בגרות, תעודת טכנאי מוסמך, תעודת הנדסאי או תואר ראשון; |- | 2. || בקר מסילה || תעודת הנדסאי או מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958]] ([[בתוספת זו]] - הפנקס), בענף הנדסה אזרחית או בענף הנדסת מכונות; |- | 3. || בקר רכבת נוסעים || תעודת בגרות, תעודת טכנאי מוסמך, תעודת הנדסאי או תואר ראשון; |- | 4. || בקר מתחם רכבת || מהנדס הרשום בפנקס באחד מהענפים המפורטים להלן: ענף הנדסת מכונות, ענף הנדסת חשמל, ענף הנדסה אזרחית, ענף כימיה, ענף אווירונאוטיקה, ענף הנדסת חומרים, ענף הנדסת מדעים או ענף הנדסת מקצועות מיוחדים באחד ממדורים אלה: תובלה ברכבות, תחזוקת מסילות ברזל, בטיחות אש או בטיחות; |- | 5. || עתק || סיום 12 שנות לימוד. |} <פרסום> נקבע בועדת חוק ומשפט ביום כ"ב באדר תשל"ב (8 במרס 1972). <חתימות> יעקב ש' שפירא, שר המשפטים gceqkk5wc5meshdf6skhg5km2v0r1vj 0 294835 1417642 1383858 2022-08-10T10:00:29Z OpenLawBot 8112 [1417633] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], תשל״ב–1972}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000950}} '''חוקים קודמים:''' ''פקודת מסלות הברזל, 1927:'' {{ח:תיבה|חא״י כרך ב׳ פרק קכ״ה, עמ׳ 1245|פקודת מסלות־הברזל|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563577.pdf}}. ''פקודת מסילות הברזל הממשלתיות, 1936:'' {{ח:תיבה|ע״ר 1936, תוס׳ 1, 169|פקודת מסלות־הברזל הממשלתיות|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563899.pdf}}; {{ח:תיבה|1939, תוס׳ 1, 18|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561390.pdf}}; {{ח:תיבה|1941, תוס׳ 1, 118|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561776.pdf}}; {{ח:תיבה|1946, תוס׳ 1, 229|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562428.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשי״א, 226|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209352.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ח, 114|חוק ההתיישנות|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208303.pdf}}, {{ח:תיבה|145|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_317747.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 44|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209351.pdf}}. ''פקודת מסילות הברזל הפרטיות, 1936:'' {{ח:תיבה|ע״ר 1936, תוס׳ 1, 184|פקודת מסלות הברזל הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563902.pdf}}. '''נוסח חדש:''' {{ח:תיבה|דמ״י תשל״ב, 475|פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש]|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_vn_525744.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ח, 163|תיקון מס׳ 5 לחוק רשות הנמלים|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_211776.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 146|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300554.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 421|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 318|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 98|תיקון מס׳ 98 לפקודת התעבורה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301111.pdf}}, {{ח:תיבה|1176, 1204|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301316.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 14|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301449.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 2|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306573.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 600|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382423.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} {{ח:סעיף*}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א1|פרק א׳1: מינוי המנהל}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: בניית מסילה ותחזוקתה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: סמכויות השר והמנהל}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: סמכויות מקים מסילת ברזל ומפעיל מסילת ברזל}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: סדרי הסעה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1: אסדרה, רישוי ופיקוח לעניין מסילת ברזל ארצית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: עונשין}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1: מסילת ברזל מקומית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן א|סימן א׳: הגדרות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ב|סימן ב׳: זיכיון}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ג|סימן ג׳: תחולת הוראות הפקודה לעניין מסילת ברזל מקומית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ד|סימן ד׳: תחולת הוראות פקודת התעבורה לעניין רכבת מקומית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ה|סימן ה׳: היתר להפעלת מסילת ברזל מקומית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ו|סימן ו׳: הוראות לתקופת תוקפו של היתר הפעלה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז|סימן ז׳: מנהל תפעול}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז1|סימן ז׳1: רכישת זכויות במקרקעין לשם הקמה או הפעלה של מסילת ברזל מקומית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ח|סימן ח׳: רישיון לנהיגת רכבת מקומית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ט|סימן ט׳: אירוע בטיחותי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן י|סימן י׳: טכוגרף}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן יא|סימן י״א: סמכויות פיקוח}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן יב|סימן י״ב: עונשין}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד1 סימן יג|סימן י״ג: פקיד רכבת ברכבת מקומית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: בעל זיכיון להפעלת מסילת ברזל מקומית – תחולה והוראות מעבר}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת|תוספת: {{מוקטן|השכלה הנדרשת מבעל תפקיד מסילתי}}}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ח, תשס״ב, תשס״ה, תשע״א־2, תשע״ה, תשע״ז}} {{ח:ת}} בפקודה זו – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבילות“ – כל חפץ או צרור המובלים ברכבות נוסעים או ברכב חירום המסיע נוסעים, לרבות מטען אישי ולמעט טובין ומשק חי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טובין“ – סחורה וכלי רכב המובלים בקרונות משא שברכבות משא או שברכבות מעורבות, או ברכב חירום; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען אישי“ – כל חפץ הנדרש לשימושו או לנוחותו האישית של נוסע ודרכם של נוסעים לשאתו עמם, לרבות צידה לדרך ולמעט סחורה וחפצים שלא נועדו לשימוש כאמור אלא למכירה, לצרכי עסק או מסחר או למטרה כיוצאת באלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2א|סעיף 2א}}, לפי העניין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסילת ברזל“, ”מסילה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסילת ברזל ארצית“ – מסילת ברזל כפי שהיא מסומנת בתכנית מתאר ארצית למסילות ברזל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסילת ברזל מקומית“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משק חי“ – בהמות, חיות, דגים ועופות שמותר להובילם ברכבות נוסעים, ברכבות משא, ברכבות מעורבות או ברכב חירום; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוסע“ – מי שנוסע במסילת ברזל או נמצא בה בכוונה לנסוע בה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד רכבת“ – מי שהוסמך בידי אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} לעניין מסילת ברזל ארצית – בידי מפעיל מסילת הברזל הארצית; {{ח:תתת|(2)}} לעניין מסילת ברזל מקומית – בידי בעל היתר הפעלה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}}; {{ח:תתת|(3)}} לעניין מסילת ברזל לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}} – בידי מפעיל מסילת הברזל כאמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב חירום“ – רכב דרכים או אמצעי הובלה אחר המשמש בשירות חירום או לצרכיו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכבת“ – לרבות קטר, קרונוע, קרונית שירות ותחזוקה וקרונית מנוע, בין שקרונות או רכב מחוברים אליו ובין אם לאו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכבת ארצית“ – רכבת הנעה על מסילת ברזל ארצית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות חירום“ – שירות שהמנהל מפעיל, מעסיק או מספק, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)(6)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התחבורה והבטיחות בדרכים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|2|מסילת ברזל מהי|תיקון: תשמ״ח, תשס״ו, תשע״א־2}} {{ח:ת}} מסילת ברזל האמורה בפקודה זו, לרבות כל חלק ממנה שבבניה וכל הרחבה עתידה, ולרבות – {{ח:תת|(1)}} מקרקעין שבתוך גדרות או סימנים אחרים המציינים את גבול המקרקעין השייכים למסילה, ובאין גדרות או סימנים אחרים – המקרקעין שבתוך תחום של חמישה עשר מטרים מציר המסילה; ואם היתה המסילה על גבי סוללה או בתוך מחפורת או בתוך מנהרה – המקרקעין שבתוך תחום של חמישה מטרים לפחות משני צדי תחתית הסוללה או ראש המחפורת או המנהרה או שבתוך תחום של חמישה עשר מטרים מציר המסילה, הכל לפי המרוחק יותר; {{ח:תת|(2)}} קווי פסים, שלוחות והסתעפויות שמשתמשים בהם לצורך מסילה או בקשר אליה; {{ח:תת|(3)}} תחנות, משרדים, מיגשות, בתי מלאכה, סדנאות, מכונות וציוד קבועים ושאר מיתקנים שהוקמו לצורך מסילה או בקשר אליה; {{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(5)}} קטרים, קרונות נוסעים, קרונוע, קרונית מנוע, קרונית שירות ותחזוקה, קרונות להובלת טובין ומשק חי וציוד אחר כיוצא באלה המשמשים לקיום התנועה במסילה; {{ח:תת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:קטע2|פרק א1|פרק א׳1: מינוי המנהל|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:סעיף|2א|מינוי מנהל לעניין מסילות ברזל|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} השר ימנה עובד המדינה שהוא בעל ניסיון בתפעול ובניהול של מערכות תחבורה יבשתית ובכלל זה מערכות תחבורה מסילתית, כמנהל לעניין מסילות ברזל, ורשאי הוא למנות מנהל נפרד לעניין מסילת ברזל ארצית, לעניין מסילת ברזל מקומית ולעניין מסילת ברזל לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}}. {{ח:תת|(ב)}} הודעה על מינוי לפי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: בניית מסילה ותחזוקתה}} {{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: סמכויות השר והמנהל|תיקון: תשע״ה}} {{ח:סעיף|3|סמכויות כלליות|תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה הנדסי“ – משטח נטוי, קשת, מנהרה, מעביר מים, סוללה, מוביל מים, גשר, דרך, קו מסילת ברזל, שביל, צינור מים, צינור ביוב, תעלת ניקוז, סיב אופטי שנועד להפעלת מסילת ברזל בלבד, מזח, ירכה, מחפורת או גדר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נהר“ – לרבות נחל וערוץ. {{ח:תת|(ב)}} בכפוף להוראות פקודה זו וכל חיקוק אחר בר־תוקף, רשאי השר, לשם בניית מסילה, תחזוקתה והפעלתה, להסמיך את המנהל – {{ח:תתת|(1)}} לבנות מבנים הנדסיים של קבע או של עראי במקרקעין, דרכם, מעליהם או מתחתיהם; בפסקה זו, ”מקרקעין“ – לרבות רחוב, גבעה, עמק, דרך, מסילת ברזל, מסילת חשמלית, תעלת ניקוז, צינור מים, צינור גז, צינור נפט, תיל חשמלי, עמוד חשמל, תעלה, נחל, נהר ומים אחרים; {{ח:תתת|(2)}} לשנות את נתיבו של נהר לשם בנייתם ותחזוקתם של מנהרה, גשר מעבר או מיתקנים אחרים מעליו או מתחתיו; {{ח:תתת|(3)}} להטות, להרחיב, להצר או לשנות, דרך קבע או דרך עראי, את נתיבו של נהר או של כביש, רחוב או דרך, להנמיכו או להגביהו, כדי להקל על ניתובם ליד מסילה, מתחתיה או מעליה; {{ח:תתת|(4)}} להתקין צינורות מים, צינורות ניקוז ותעלות ניקוז במקרקעין הסמוכים למסילה לשם הבאת מים אליה או סילוקם ממנה; {{ח:תתת|(5)}} לבנות בתים, מחסנים, משרדים, חצרות, תחנות, נוחויות, מיגשות, בנינים, מבנים ומיתקנים אחרים ולהרכיב מכונות וציוד, לשנותם, לתקנם, להפסיק את השימוש בהם ולהחליפם באחרים; {{ח:תתת|(6)}} להפעיל, להעסיק או לספק שירותים בדרכים או בנתיבי הובלה אחרים, אם קיימת לדעתו שעת חירום המחייבת זאת לשם תחזוקתה הנאותה של מסילה; {{ח:תתת|(7)}} לעשות כל מעשה אחר הנחוץ לבניית מסילה, לתחזוקתה, לתיקונה ולשימוש בה. {{ח:סעיף|4|העתקת צינורות ועמודי חשמל|תיקון: תשמ״ח}} {{ח:ת}} לענין פקודה זו רשאי השר להסמיך את המנהל לשנות את המפלס או המקום של צינור להספקת מים, גז, נפט או אויר דחוס, לרבות צינור ביוב ותעלת ניקוז, או את מקומו של תיל חשמלי או עמוד חשמל, בכפוף להוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} הודעה על הכוונה לעשות את השינוי ועל מועד תחילת העבודה תינתן זמן סביר מראש למי שבידו השליטה על הצינור, התיל או העמוד; {{ח:תת|(2)}} מי שקיבל הודעה כאמור בפסקה (1) רשאי לשלוח אדם לפקח על העבודה; המנהל יבצע את העבודה להנחת דעתו הסבירה של האדם שנשלח כאמור, וייעשו סידורים להמשיך את הספקת המים, הגז, הנפט, האויר הדחוס או החשמל, או לקיים את הביוב, בזמן ביצוע העבודה; {{ח:תת|(3)}} הפעלת הסמכויות האמורות בסעיף זה לגבי תיל חשמלי תהיה כפופה גם להוראות כל חיקוק בדבר מפעלי חשמל שבתוקף אותה שעה. {{ח:סעיף|5|כניסה למקרקעין סמוכים למסילה|תיקון: תשמ״ח}} {{ח:תת|(א)}} במקרה של מפולת או תקלה אחרת שקרתה, או שיש חשש שתקרה, בסוללה או במחפורת של מסילה או במבנה כיוצא בהן, רשאי השר להסמיך את המנהל להיכנס למקרקעין הסמוכים לאותה מסילה, כדי לתקן או למנוע תקלה כאמור או כדי לקבוע סידורי עראי להפעלת המסילה, ולעשות כל עבודה הנחוצה לענין זה. {{ח:תת|(ב)}} בשעת הכרח רשאי המנהל להיכנס למקרקעין ולבצע עבודה כאמור בלי הסמכה מוקדמת של השר; עשה המנהל כן, ימסור לשר, תוך שבעים ושתים שעות לאחר הכניסה, תסקיר המפרט את מהות התקלה שקרתה, או שהיה חשש שתקרה, ואת העבודה שהיה צריך לעשותה. {{ח:תת|(ג)}} מי שסבל נזק מחמת הפעלת הסמכויות הנתונות בסעיף זה זכאי לפיצויים על כך. {{ח:סעיף|6|התקני נוחות|תיקון: תשמ״ח}} {{ח:ת}} משנסללה מסילה יבנה המנהל ויקיים, לטובת בעליהם ותופשיהם של מקרקעין הסמוכים למסילה, מעברי חציה, גשרים, קשתות, מנהרות, נקבות, צינורות ביוב, נתיבי מים ושאר מעברים (להלן – התקני נוחות), מעל המסילה, מתחתיה, לצדיה או בכיוון אליה או ממנה, שלדעתו יש בהם, במספריהם ובממדיהם לפצות על כל הפרעה שגורמת המסילה לשימוש במקרקעין שבהם היא עוברת, או כדי לאפשר בכל עת זרימת מים מן המקרקעין או אליהם באותה קלות, או בקרוב לה ככל האפשר, שהיתה קיימת לפני שנבנתה המסילה, הכל לפי הענין. {{ח:סעיף|7|תנאים לבניית התקני נוחות|תיקון: תשמ״ח}} {{ח:ת}} המנהל לא יידרש לבנות התקן נוחות באופן העשוי להפריע לשימוש במסילה, ובכפוף להוראות פקודה זו ייבנה ההתקן באופן שיגרום ככל האפשר פחות נזק או הפרעה לאנשים הנפגעים ממנו או שיש להם ענין באותם מקרקעין. {{ח:סעיף|8|פטור מבניית התקני נוחות|תיקון: תשמ״ח}} {{ח:ת}} המנהל לא יידרש – {{ח:תת|(1)}} לבנות התקן נוחות שבעליהם ותופשיהם של המקרקעין הסכימו לקבל, אף קיבלו, פיצויים תמורת ויתורם על ההתקן; {{ח:תת|(2)}} להרחיב או להוסיף התקן נוחות לאחר שעברו שלוש שנים מיום שהמסילה נפתחה לתנועה ציבורית; {{ח:תת|(3)}} לבנות התקן נוחות לחציית דרך או נחל שכבר בנה להם התקן חציה אלא שהדרך או הנחל הוטו במעשהו או במחדלו של מי שבידו השליטה עליהם. {{ח:סעיף|9|דרישה להתקנים נוספים|תיקון: תשמ״ח}} {{ח:ת}} היה הבעל או התופש של מקרקעין הנפגעים מן המטילה סבור שאין ההתקנים שנבנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} מספיקים לשימוש נוח במקרקעין, או רצתה רשות מקומית לסלול דרך ציבורית או לעשות עבודות אחרות על פני המסילה, מעליה או מתחתיה, רשאים הם לדרוש מהמנהל לבנות על חשבונם התקנים נוספים שעל נחיצותם יוסכם ביניהם לבינו, ובאין הסכם – כפי שיאשר השר. {{ח:סעיף|10|סילוק עץ|תיקון: תשמ״ח}} {{ח:תת|(א)}} עץ העומד קרוב למסילה ויש סכנה שיפול על המסילה ותופרע הנסיעה, או שהוא מפריע לראיית רכבות במפגש אפקי או בסיבוב או לראיית אות, רשאי המנהל להורות שיכרתוהו או שיטפלו בו בדרך אחרת שתמנע את הסכנה או תסלק את ההפרעה. {{ח:תת|(ב)}} היה העץ שכרתו או שטיפלו בו בדרך אחרת קיים לפני שנבנתה המסילה או הותקן האות, זכאי האדם המעונין בעץ לפיצויים. {{ח:סעיף|11|בניה בסמוך למסילה|תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} לא יבנה אדם בנין על מקרקעין הסמוכים למסילה תוך חמישים מטר מציר המסילה בלי רשות המנהל. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לא להתיר בנייתו של בנין כאמור העלול להפריע לראייתן של רכבות. {{ח:תת|(ג)}} העובר על הוראת סעיף זה, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בפקודה זו – חוק העונשין), ועליו לסלק את מה שנבנה בעבירה; לא עשה כן, רשאי המנהל להביא לסילוק הבנוי ולגבות את הוצאות הסילוק ממנו. {{ח:סעיף|12|בנין מפריע סמוך למסילה|תיקון: תשמ״ח}} {{ח:ת}} בנין או מבנה על מקרקעין הסמוכים למסילה, שהוא במצב של התמוטטות ועלול ליפול על המסילה, או שהוא מפריע לראייתן של רכבות, רשאי המנהל, בהרשאת השר, לדרוש מהבעל לסלקו, ואם לא עשה כן – לסלק אותו בעצמו; וכל מי שהוכיח שיש לו ענין במה שסולק זכאי לפיצויים. {{ח:סעיף|13|שירות ציבורי החוצה מסילה|תיקון: תשמ״ח}} {{ח:תת|(א)}} לא יניח ולא יעביר אדם תיל חשמלי או תעלת ניקוז או צינור להזרמת גז, נפט, מים או אויר דחוס, על פני מסילה או מתחתיה או מעליה, אלא אם ביקש לפני כן רשות לעשות את העבודה ומסר למנהל תכניות וידיעות כפי שדרש; העבודה תיעשה לפי דרישות המנהל לגבי מועד הביצוע ודרך הביצוע. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי שלא להרשות למבקש לעשות את העבודה, ורשאי הוא לעשותה בעצמו על חשבון המבקש. {{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לדרוש שדבר שהונח או הועבר כאמור ברשותו יסולק או ישונה, אם ראה שנחוץ לעשות כן למען פעולתה התקינה של המסילה, ובלבד שישולמו פיצויים. {{ח:סעיף|14|גדיעת עצים סמוך למסילה|תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2}} {{ח:ת}} בעל או תופש של מקרקעין הסמוכים למסילה, הסמוכים לטלגרף או לטלפון שעליה או הסמוכים לתיל חשמלי שעליה או מתחתיה או לסיב אופטי שמתחתיה אשר נועד להפעלת המסילה בלבד, המתכוון לגדוע או לפנות עצים על המקרקעין שלו, יודיע על כוונתו בכתב למנהל שבעה ימים מראש וינקוט אמצעי זהירות סבירים כפי שהמנהל ידרוש לשם הגנת המסילה, הטלגרף, הטלפון, התיל החשמלי או הסיב האופטי, לפי העניין, ואם גרם נזק להם יהיה חייב בפיצויים. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: סמכויות מקים מסילת ברזל ומפעיל מסילת ברזל|תיקון: תשע״ה}} {{ח:סעיף|14א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳}}|תיקון: תשע״ה}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית מגורים“ – למעט חצרים שהגישה אליהם לשם ביצוע פעולה קלה אינה מחייבת מעבר דרך בית המגורים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל מקרקעין“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעלים או מי שזכאי להירשם כאמור; {{ח:תתת|(2)}} מי שרשום בפנקסי המקרקעין כחוכר או כחוכר לדורות או מי שזכאי להירשם כאמור; {{ח:תתת|(3)}} מי שהוא בעל זכות שכירות בקרקע; {{ח:תתת|(4)}} דייר מוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך“ ו”תכנית“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן עגינה“ – מיתקן או התקן, המשמש לחיבור של מכשיר ניטור למבנה או לקרקע, שהוא מהסוג שהמנהל אישר שניתן להתקינו במקרקעין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר ניטור“ – מכשיר שממדיו אינם עולים על 0.13 מטר מעוקב, המודד את השפעת ביצוען של עבודות הנדסיות על הסביבה, ובכלל זה השפעות על המקרקעין, או המודד את מפלס הרעש, מים המצויים במקרקעין, זיהום הקרקע, גז בקרקע, החומרים המזהמים בקרקע או זיהום האוויר, שהוא מהסוג שהמנהל אישר שניתן להתקינו במקרקעין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון; {{ח:תתת|(2)}} יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה; {{ח:תתת|(3)}} צבא הגנה לישראל; {{ח:תתת|(4)}} מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 20|בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}, שאינם יחידות כאמור בפסקה (2), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר; {{ח:תתת|(5)}} משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים; {{ח:תתת|(6)}} מפעלים וספקים המייצרים ציוד ביטחוני, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים)|בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס״ו–2005}}, בעבור גוף המנוי בפסקאות (1) עד (5), שהשר הממונה על אותו גוף הודיע עליהם למנהל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל מסילת ברזל“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מפעיל מסילת ברזל ארצית; {{ח:תתת|(2)}} בעל היתר הפעלה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}}; {{ח:תתת|(3)}} מי שיש לו זיכיון להפעלתה של מסילת ברזל מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 46א|סעיף 46א(א)}} או חברה ממשלתית שהממשלה התקשרה עמה להפעלה של מסילת ברזל מקומית, שהמנהל אישר שהם בתהליך לקבלת היתר הפעלה; {{ח:תתת|(4)}} מי שניתן לו אישור להפעלה של מסילת ברזל לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקים מסילת ברזל“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מי שיש לו זיכיון לבנייתה של מסילת ברזל מקומית או חברה ממשלתית שהממשלה התקשרה עמה לבנייה של מסילת ברזל מקומית; {{ח:תתת|(2)}} רשות שהוקמה בחוק, חברה ממשלתית או חברה עירונית, שהממשלה התקשרה עמה לשם בנייה של מסילת ברזל ארצית, או מי שניתן לו אישור לבנייה של מסילת ברזל לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין“ – מקרקעי מסילת ברזל או מקרקעין מושפעים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעי מסילת ברזל“ – מקרקעין המיועדים לפי התכנית החלה עליהם למסילת ברזל, מקרקעין המיועדים לפי התכנית החלה עליהם לדרך ושבהתאם להוראות התכנית האמורה ניתן להשתמש בהם גם למסילת ברזל, וכן מקרקעין שהוקמה עליהם מסילת ברזל כדין בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 277ז|סעיף 277ז לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין מושפעים“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מקרקעין הגובלים במקרקעי מסילת ברזל; {{ח:תתת|(2)}} מקרקעין במרחק שאינו עולה על 70 מטרים ממקרקעי מסילת ברזל, שמסילת ברזל, לרבות עבודות לבנייתה, עשויה לגרום לשינוי במצבם או בתכונותיהם, בצמחייה הקיימת בהם, ביציבות המבנים הבנויים בהם או באיכות המים בהם או לזיהום הקרקע, בהתאם לסקר הנדסי שביצע מי שהמנהל הסמיכו לכך; המנהל רשאי לאשר, מנימוקים שיירשמו, שגם מקרקעין במרחק העולה 70 מטרים ממקרקעי מסילת ברזל, ייחשבו מקרקעין מושפעים, לאחר ששוכנע כי התקיימו נסיבות מיוחדות וכי הדבר הכרחי לשם שמירה על האינטרס הציבורי; {{ח:תתת|(3)}} מקרקעין שמנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב הורה לפי דין כי יש לבצע לגביהם סקר מים, בשל עבודות תכנון, בנייה או תפעול של מסילת ברזל המבוצעות במקרקעי מסילת ברזל; {{ח:תתת|(4)}} מקרקעין שמי שהשר להגנת הסביבה הסמיכו לכך הורה לפי דין כי יש לבצע לגביהם סקר קרקע, בשל עבודות תכנון, בנייה או תפעול של מסילת ברזל המבוצעות במקרקעי מסילת ברזל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודות בנייה“ – עבודות הדרושות לשם חיזוק של מבנה במקרקעין לרבות עבודות לחיזוק או לעיבוי של יסודות המבנה, וכן הריסה של פרט בנוי במבנה הנדרשת לשם החיזוק; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולת חיזוק מורכבת“ – עבודת בנייה המצריכה פינוי אדם מהמקרקעין, לרבות פינוי מיטלטלין מהמקרקעין שמהם מפונה אותו אדם, וכן פעולה נלווית לה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בסעיף 14ב(א)(11)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולה משמעותית“ – אחת מהפעולות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בסעיף 14ב(א)}}, למעט פעולת חיזוק מורכבת, ולעניין פעולה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בפסקאות (1) עד (3) שבאותו סעיף}} – ובלבד שהיא מיועדת להתבצע בבית מגורים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולה קלה“ – אחת מהפעולות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בסעיף 14ב(א)(1) עד (3)}} שאינה מיועדת להתבצע בבית מגורים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית למים ולביוב“ ו”מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המים#פרק 5|בפרק חמישי לחוק המים, התשי״ט–1959}}. {{ח:סעיף|14ב|סמכויות כניסה למקרקעין בידי מקים או מפעיל|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} מקים מסילת ברזל או מפעיל מסילת ברזל ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|בסימן זה}} – מקים או מפעיל) רשאי להיכנס למקרקעין ולבצע פעולה מהפעולות המנויות להלן הנדרשת לשם קיום ההוראות לפי כל דין, לרבות לפי פקודה זו, והכול בכפוף להוראות לפי כל דין ולהוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}}, לרבות הוראות לפי כל דין אשר מחייבות אישור או תיאום לפני ביצוע פעולות כאמור: {{ח:תתת|(1)}} עריכת בדיקות לשם בקרה על מצב מסילת ברזל או מקרקעין, ובכלל זה בדיקות בכל הנוגע לקרקע ולמים במקרקעין; {{ח:תתת|(2)}} התקנת מכשיר ניטור לשם בדיקת השפעותיהן של עבודות להקמת מסילת ברזל ושל מסילת הברזל על המקרקעין, ובכלל זה השפעותיהן על הקרקע ועל מים במקרקעין, ובלבד שהתקנת המכשיר לא תפגע למעלה מן הנדרש בחזות המקרקעין; {{ח:תתת|(3)}} ביצוע מדידות או סקרים, לרבות סקרי מים וקרקע ונטילת דגימות מהמים או מהקרקע, ובלבד שביצוע המדידות או הסקרים כאמור אינו נמשך למעלה מ־24 שעות, ושיש צורך לבצעם באופן חד־פעמי (בסעיף זה – פעולת מדידה קלה); {{ח:תתת|(4)}} ביצוע מדידות או סקרים, לרבות סקרי מים וקרקע ונטילת דגימות מהמים או מהקרקע שאינן פעולות מדידה קלות; {{ח:תתת|(5)}} התקנת מכשיר ניטור הכולל מיתקן עגינה במקרקעין, לשם בדיקת השפעותיהן של עבודות להקמת מסילת ברזל ושל מסילת הברזל, על המקרקעין, ובכלל זה השפעותיהן על הקרקע ועל מים במקרקעין; {{ח:תתת|(6)}} ביצוע פעולות סימון במקרקעין; {{ח:תתת|(7)}} טיפול בצמחייה במקרקעין המפריעה להקמתה, לתחזוקתה או לפעולתה התקינה של מסילת ברזל או של התקני נוחות, לרבות כריתה או גיזום של צמחייה כאמור; {{ח:תתת|(8)}} חיבור של כבלי חשמל וכבלי חשמולת המשמשים מסילת ברזל לקירות או למבנים במקרקעין ותחזוקתם של חיבורים וכבלים אלה; לעניין זה, ”כבלי חשמולת“ – מוליכים חשמליים גלויים, המספקים זרם חשמלי לשם הזנת הרכבת, ונתמכים על ידי עמודים או מבנים; {{ח:תתת|(9)}} ביצוע עבודות בנייה, ובלבד שאין בהן פגיעה של ממש ביכולת השימוש במבנה למטרות שהוא משמש או מיועד לשמש להן ואינן מצריכות פינוי אדם ממבנה כאמור; {{ח:תתת|(10)}} ביצוע פעולת חיזוק מורכבת; {{ח:תתת|(11)}} ביצוע פעולות נלוות לפעולות לפי פסקאות (1) עד (9); בסעיף זה, ”פעולה נלווית“ – לרבות פעולת תחזוקה, חפירה, קידוח לרבות קידוח לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים|חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט״ו–1955}}, או הסרת אבן, אדמה או עץ, ובלבד שאין בפעולות הנלוות פגיעה של ממש ביכולת השימוש במבנה למטרות שהוא משמש או מיועד לשמש להן ושאינן מצריכות פינוי אדם ממבנה כאמור. {{ח:תת|(ב)}} פעולות לפי סעיף זה לא יבוצעו במקרקעין המוחזקים בידי מערכת הביטחון, אלא בידי מי שנקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}, ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הנמנה עם מערכת הביטחון. {{ח:סעיף|14ג|הסכמה או אי־<wbr>התנגדות לכניסה למקרקעין|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} מקים או מפעיל לא ייכנס למקרקעין לשם ביצוע פעולה קלה או פעולה משמעותית, אלא אם כן – {{ח:תתת|(1)}} נתן לבעל המקרקעין הודעה על הכוונה להיכנס למקרקעין ולבצע בהם פעולה קלה או פעולה משמעותית, על מהות הפעולה המתוכננת במקרקעין ועל העיתוי המשוער לביצועה; {{ח:תתת|(2)}} לעניין פעולה קלה – בעל המקרקעין לא התנגד לכניסה למקרקעין בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ד|סעיף 14ד}}; {{ח:תתת|(3)}} לעניין פעולה משמעותית – בעל המקרקעין הסכים מראש ובכתב לכניסה למקרקעין בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיף 14ה}}; {{ח:תתת|(4)}} לעניין כניסה למקרקעין המוחזקים בידי מערכת הביטחון – הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותם מקרקעין נתן אישור מראש ובכתב לכניסה למקרקעין. {{ח:תת|(ב)}} ניתנה הסכמה כאמור בסעיף קטן (א)(3) על ידי חוכר לדורות או מי שזכאי להירשם כחוכר לדורות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14א|בפסקה (2) להגדרה ”בעל מקרקעין“}} או על ידי דייר מוגן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14א|בפסקה (4) להגדרה האמורה}}, יראו את הסכמתו גם כהסכמת בעל המקרקעין כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 14א|בפסקה (1) להגדרה האמורה}}. {{ח:תת|(ג)}} ניתנה הסכמה כאמור בסעיף קטן (א)(3) על ידי בעל מקרקעין כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 14א|בפסקה (1) להגדרה ”בעל מקרקעין“}}, יראו את הסכמתו גם כהסכמת בעל זכות שכירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14א|בפסקה (3) להגדרה האמורה}} וכן כהסכמתו של חוכר {{ח:פנימי|סעיף 14א|בפסקה (2) להגדרה האמורה}}, שאינו חוכר לדורות. {{ח:סעיף|14ד|התנגדות לכניסה למקרקעין בפעולות קלות|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} ניתנה לבעל מקרקעין הודעה על כוונה להיכנס למקרקעין לשם ביצוע פעולה קלה, רשאי הוא להגיש למנהל, בתוך 30 ימים ממועד מתן ההודעה כאמור, התנגדות לכניסה למקרקעין (בסעיף זה – התנגדות). {{ח:תת|(ב)}} המנהל ישלח למקים או למפעיל, לפי העניין, העתק של ההתנגדות, בסמוך להגשתה. {{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי, לאחר שנתן למקים או למפעיל, לפי העניין, ולבעל המקרקעין, הזדמנות לטעון את טענותיהם, בכתב או בעל פה, לקבל את ההתנגדות, כולה או חלקה, לדחותה או להתנות את הכניסה למקרקעין בתנאים, והכול בשים לב לחלופות סבירות לביצוע הפעולה, לרבות לעניין מיקום ביצוע הפעולה ומועד ביצועה, ובהתחשב בנזק שעלול להיגרם בשל הפעולה או בשל אי־ביצועה. {{ח:תת|(ד)}} המנהל ייתן את החלטתו המנומקת לפי סעיף קטן (ג), בתוך 21 ימים מתום התקופה להגשת ההתנגדות, או – אם התקיים דיון בהתנגדות – בתוך 21 ימים מיום שהתקיים דיון בהתנגדות ולא יאוחר מ־30 ימים מתום התקופה להגשת התנגדות, לפי המאוחר; המנהל ישלח את החלטתו לבעל המקרקעין ולמקים או למפעיל, לפי העניין. {{ח:תת|(ה)}} אין בהגשת עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים כדי לעכב את השימוש בסמכות לפי החלטת המנהל, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. {{ח:סעיף|14ה|בקשה לקבלת הרשאה לכניסה למקרקעין בפעולות משמעותיות|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} ניתנה לבעל מקרקעין הודעה בדבר כוונה להיכנס למקרקעין כדי לבצע פעולה משמעותית, ובעל המקרקעין לא הודיע למקים או למפעיל, לפי העניין, על הסכמתו לכניסה למקרקעין או שהודיע על התנגדותו לכניסה למקרקעין, והכול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג}}, בתוך 30 ימים ממועד מתן ההודעה, רשאי המקים או המפעיל, לפי העניין, לפנות למנהל בבקשה לקבל הרשאה לכניסה למקרקעין כדי לבצע את הפעולה (בסעיף זה – בקשת הרשאה). {{ח:תת|(ב)}} מקים או מפעיל שהגיש בקשת הרשאה ימסור לבעל המקרקעין העתק מהבקשה. {{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי, לאחר שנתן למקים או למפעיל, לפי העניין, ולבעל המקרקעין, הזדמנות לטעון את טענותיהם, בכתב או בעל פה, לקבל בקשת הרשאה, לדחותה או להתנותה בתנאים, והכול בשים לב לחלופות סבירות לביצוע הפעולה המנויה בבקשה, לרבות לעניין מיקום ביצוע הפעולה ומועד ביצועה, ובהתחשב בנזק שעלול להיגרם בשל הפעולה או בשל אי־ביצועה. {{ח:תת|(ד)}} המנהל ייתן את החלטתו המנומקת לפי סעיף קטן (ג), בתוך 21 ימים מיום הגשת בקשת הרשאה לפי סעיף קטן (א), או – אם התקיים דיון בבקשת ההרשאה – בתוך 21 ימים מיום שהתקיים דיון בבקשת ההרשאה ולא יאוחר מ־30 ימים מתום התקופה להגשת התנגדות, לפי המאוחר; המנהל ישלח את החלטתו לבעל המקרקעין ולמקים או למפעיל, לפי העניין. {{ח:תת|(ה)}} אין בהגשת עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים, כשלעצמה, כדי לעכב את השימוש בסמכות לפי החלטת המנהל, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. {{ח:סעיף|14ו|ועדה לעניין פעולות חיזוק מורכבות|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} מוקמת בזה ועדה שתפקידה לדון, להכריע בבקשות לביצוע פעולות חיזוק מורכבות ולקבוע פיצויים ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|בסימן זה}} – הוועדה), ואלה חבריה: {{ח:תתת|(1)}} עובד המדינה הכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, שימנה שר המשפטים – והוא יהיה יושב ראש הוועדה; {{ח:תתת|(2)}} המנהל או עובד מדינה בכיר בעל ידע בתחום הקמה או הפעלה של מסילות ברזל שימנה השר מקרב עובדי משרדו; {{ח:תתת|(3)}} שמאי מקרקעין ששמו כלול ברשימת השמאים המכריעים לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 202ג|סעיף 202ג לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, שימנה יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין. {{ח:תת|(ב)}} מי שממנה חבר בוועדה ימנה לו ממלא מקום אחד או יותר בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(1) עד (3), לפי העניין. {{ח:תת|(ג)}} הודעה על מינוי חברי הוועדה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד. {{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים יקבע הוראות בדבר דרכי פעולתה וסדרי דיוניה של הוועדה, ובכלל זה בעניין הארכת מועד למתן החלטת הוועדה לפי סעיף זה, מטעמים מיוחדים או אם הוועדה ביקשה מאחד הצדדים השלמת פרטים; הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ונוהלי עבודתה, ככל שאלה לא נקבעו לפי חוק זה. {{ח:תת|(ה)}} אין בהגשת עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים על החלטת הוועדה כדי לעכב את החלטתה, אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת. {{ח:סעיף|14ז|פעולות חיזוק מורכבות|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)|(1)}} מקים או מפעיל המבקש לבצע פעולת חיזוק מורכבת, יבקש את הסכמתו של בעל המקרקעין להיכנס למקרקעין לשם ביצוע הפעולה. {{ח:תתת|(2)}} בבקשה כאמור בפסקה (1) יפורטו הפעולות שביצוען מתבקש, העיתוי המשוער לתחילת ביצוע הפעולות ומשך הזמן שבו לא יהיה ניתן לעשות שימוש במבנה או בחלק ממנו. {{ח:תתת|(3)}} לבקשה כאמור בפסקה (1) יצורפו חוות דעת הנדסית בדבר הפעולות הדרושות ומשך ביצוען והצעה לפיצויים ולשיכון חלוף שלדעת המקים או המפעיל ראוי לתת לבעל המקרקעין. {{ח:תת|(ב)}} התבקשה הסכמתו של בעל המקרקעין כאמור בסעיף קטן (א), ולא הודיע בעל המקרקעין בתוך 30 ימים ממועד הבקשה על הסכמתו לכניסה למקרקעין, או שהודיע על התנגדותו לכניסה למקרקעין, רשאי המקים או המפעיל, לפי העניין, לפנות לוועדה בבקשה לקבל הרשאה לכניסה למקרקעין לשם ביצוע פעולת החיזוק המורכבת (בסעיף זה – הבקשה). {{ח:תת|(ג)}} מקים או מפעיל שהגיש בקשה ימסור לבעל המקרקעין העתק מהבקשה, בצירוף הודעה כי הוא רשאי להגיש לוועדה את התנגדותו לבקשה בתוך 30 ימים. {{ח:תת|(ד)}} הוועדה תקיים דיון בבקשה שהוגשה, בתוך 40 ימים מיום הגשתה, שאליו יוזמנו המקים או המפעיל, לפי העניין, ובעל המקרקעין; הוועדה תמסור את החלטתה למקים או למפעיל, לפי העניין, ולבעל המקרקעין, בתוך 21 ימים ממועד הדיון. {{ח:תת|(ה)}} הוועדה רשאית לקבל בקשה, לדחותה או להתנותה בתנאים, בשים לב לחלופות סבירות לביצוע הפעולה המנויה בבקשה, לרבות לעניין מיקום ביצוע הפעולה ומועד ביצועה, ובהתחשב בנזק שעלול להיגרם בשל הפעולה או בשל אי־ביצועה, ובלבד שלא תאשר את הבקשה אלא אם כן שוכנעה כי יש צורך לבצע פעולת חיזוק מורכבת לשם הגנה על חיי אדם או מניעת נזק משמעותי לרכוש. {{ח:תת|(ו)}} החליטה הוועדה לקבל את הבקשה, תקבע בהחלטתה גם את תקופת הפינוי, שלא תעלה על תשעה חודשים, ואת גובה הפיצויים שבעל המקרקעין יהיה זכאי לו לפי סעיף קטן (ז); הוועדה רשאית להאריך את תקופת הפינוי בתקופות נוספות שלא יעלו על תשעה חדשים במצטבר, על פי בקשת המבקש, אם ראתה שיש הצדקה לכך מחמת מורכבות פעולות החיזוק או מטעמים מיוחדים אחרים שיירשמו; על בקשה להאריך את תקופת הפינוי ועל החלטה בעניינה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ה), בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ז)}} הפיצויים בשל פינוי מקרקעין, למשך זמן הפינוי, יחושבו כפי שמחושבים פיצויים בשל רכישה זמנית של זכויות חזקה ושימוש, לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943}}, {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור|וחוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור, התשכ״ד–1964}}, והכול בשינויים המחויבים; ואולם לא יפונה בית מגורים אלא לאחר שהועמד שיכון חלוף סביר לבעל המקרקעין שהתגורר בו במועד החלטת הוועדה, או – אם הסכים בעל המקרקעין האמור לכך – לאחר ששולמו לו או לזכותו פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר. {{ח:תת|(ח)}} לא תבוצע פעולת חיזוק מורכבת במקרקעין המוחזקים בידי מערכת הביטחון, אלא לאחר שניתן לכך אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותם מקרקעין. {{ח:סעיף|14ח|כניסה למקרקעין לצורך ביצוע פעולה דחופה|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בסעיפים 14ב עד 14ה}}, מקים או מפעיל רשאי להיכנס למקרקעין לשם ביצוע פעולה קלה או פעולה משמעותית אף אם לא התקיימו התנאים לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}}, כולם או חלקם, בהתקיים שניים אלה: {{ח:תתת|(1)}} מקים או מפעיל, לפי העניין, מצא כי יש צורך דחוף לביצוע פעולה במקרקעין והפעולה חיונית לשם מניעת סכנה מיידית למסילת ברזל, לסביבתה, להליכי ההקמה או הבנייה של המסילה, לשלום הציבור או לבריאותו (בסעיף זה – פעולה דחופה); {{ח:תתת|(2)}} מקים או מפעיל, לפי העניין, דיווח לבעל המקרקעין ולמנהל על כניסתו למקרקעין, בהקדם האפשרי בנסיבות העניין, והמנהל נתן לבעל המקרקעין הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, בהקדם האפשרי לאחר הכניסה למקרקעין, ולא יאוחר מ־72 שעות מתחילת ביצוע הפעולה הדחופה. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} לא תבוצע פעולה דחופה לפרק זמן העולה על 96 שעות, אלא באישור המנהל; {{ח:תתת|(2)}} לא תבוצע כניסה למקרקעין המוחזקים בידי מערכת הביטחון לשם ביצוע פעולה דחופה, אלא לאחר שניתן לכך אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מקום. {{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי פניית בעל מקרקעין, להורות בכל עת על הפסקה של פעולה דחופה לפי סעיף זה או להגביל את פרק הזמן לביצוע פעולה כאמור. {{ח:סעיף|14ט|שימוש בכוח סביר|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי להסמיך, מבין עובדי המשרד, עובדים שיהיו רשאים להשתמש בכוח סביר לשם כניסה למקרקעין לשם ביצוע הפעולות כאמור בסעיף קטן (ב); לא יוסמך עובד כאמור אלא כן מתקיימים בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי; {{ח:תתת|(2)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים; {{ח:תתת|(3)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים. {{ח:תת|(ב)}} ביקש מקים או מפעיל להיכנס למקרקעין והתקיימו התנאים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}} לשם כניסתו כאמור, או ביקש מקים או מפעיל לבצע את החלטת הוועדה, וסירב אדם להרשות כניסה או לאפשר את ביצוע החלטת הוועדה כאמור, רשאי עובד המשרד שהוסמך לפי סעיף קטן (א) להיכנס למקרקעין ולעשות שימוש בכוח סביר לשם כך, ובלבד שלא יהיה בשימוש בכוח כדי לגרום חבלה לאותו אדם. {{ח:תת|(ג)}} לא ייכנס עובד המשרד למקרקעין כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא כי הדבר נדרש לשם ביצוע הפעולות לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}}, והזהיר את המחזיק כי בכוונתו לעשות כן; ואולם לא ייכנס עובד המשרד לבית מגורים אלא על פי צו של בית משפט. {{ח:תת|(ד)}} עובד המשרד לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדים בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; {{ח:תתת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. {{ח:תת|(ה)}} נכנס עובד המשרד למקרקעין לפי סעיף זה, רשאי מקים או מפעיל, לפי העניין, להתלוות אליו לשם הפעלת סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב}}. {{ח:סעיף|14י|מניעת נזק, תיקונו ותשלום פיצויים|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} מקים או מפעיל שנכנס למקרקעין בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}}, יימנע, ככל שאפשר, מגרימת נזק ויחזיר את המקרקעין, בהקדם האפשרי לאחר סיום ביצוע הפעולה, למצב שהיו בו אילולא בוצעה בהם הפעולה כאמור. {{ח:תת|(ב)}} נגרם נזק כתוצאה מביצוע פעולה כאמור בסעיף קטן (א), יתקן המקים או המפעיל, לפי העניין, על חשבונו, את הנזק או ישלם למי שנגרם לו הנזק (בסעיף זה – ניזוק) פיצויים בשל הנזק שנגרם, והכול בהקדם האפשרי. {{ח:תת|(ג)}} דרש ניזוק ממקים או ממפעיל פיצויים בשל נזק כאמור בסעיף זה, והחליט מקים או מפעיל כאמור לדחות דרישה זו, כולה או חלקה, ימסור לניזוק הודעה מנומקת על כך בכתב, בתוך 60 ימים מיום שקיבל מהניזוק את כל המידע הנדרש לשם קבלת החלטה לגבי דרישת הפיצוי, וישלם לו, בתוך 30 ימים ממועד ההחלטה, את הסכום שאינו שנוי במחלוקת. {{ח:תת|(ד)}} דרישה לפיצויים לפי סעיף זה, מחלוקת לגבי סכום הפיצויים המגיעים לניזוק או הגשת תובענה בעניין זה, לא יהוו עילה לעיכוב הכניסה למקרקעין או לביצוע פעולות בהם, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. {{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכויותיו של הניזוק על פי כל דין. {{ח:סעיף|14יא|ערר – הוראת שעה|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל לפי סעיף זה רשאי לערור על ההחלטה, בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לו הודעה עליה, לפני ועדת ערר שהוקמה לפי סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ב)}} תוקם ועדת ערר שתדון בעררים לפי סעיף קטן (א), ואלה חבריה: {{ח:תתת|(1)}} משפטן עובד המדינה, שאינו עובד המשרד, הכשיר להיות שופט בית משפט שלום, שימנה שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש; {{ח:תתת|(2)}} שני נציגי ציבור שאינם עובדי המדינה, שימנה השר בהסכמת שר המשפטים, כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}}, בעל ניסיון של שבע שנים לפחות כמהנדס בתחום מתחומי המדורים האלה: הנדסת מסילות ברזל; הנדסה אזרחית; הנדסת מכונות; הנדסת חשמל; הנדסת אווירונאוטיקה; הנדסת תעשייה וניהול; {{ח:תתתת|(ב)}} אדריכל הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}}, בעל ניסיון מקצועי של שבע שנים לפחות. {{ח:תת|(ג)}} ועדת הערר תקבע את סדרי עבודתה, ככל שאלה לא נקבעו לפי חוק זה; סדרי דין שנקבעו לפי סעיף קטן זה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד. {{ח:תת|(ד)}} ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 45|סעיף 45 לחוק האמור}}, יחולו, בשינויים המחויבים, על ערר ועל ועדת ערר לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ה)}} החלטה סופית של ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים. {{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה יעמדו בתוקף חמש שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306573.pdf|חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (מס׳ 8), התשע״ה–2014}} {{ח:הערה|(ביום 16.11.2014)}}; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך את תוקפו של סעיף זה לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על חמש שנים. {{ח:סעיף|14יב|פרסום פעולות מתוכננות|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} מקים או מפעיל שבכוונתו לבצע פעולה מהפעולות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בסעיף 14ב(א)}}, יפרסם באתר האינטרנט שלו, 30 ימים לפחות לפני מועד ביצוע הפעולה, פרטים אלה: {{ח:תתת|(1)}} סוג הפעולה שבכוונתו לבצע; {{ח:תתת|(2)}} העיתוי המשוער לביצוע הפעולה; {{ח:תתת|(3)}} כתובת המקרקעין שבהם בכוונתו לבצע את הפעולה, ואם אין למקרקעין כתובת – פרטים אחרים המאפשרים לאתרם. {{ח:תת|(ב)}} מקים או מפעיל יאפשר לכל מי שיבקש זאת להירשם באמצעות אתר האינטרנט שלו לרשימת תפוצה שהנרשמים אליה מקבלים עדכון על כל פרסום באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|14יג|פרסום סקרים|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} מי שביצע סקר לעניין מקרקעין מושפעים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14א|בפסקה (2) להגדרה ”מקרקעין מושפעים“}} יפרסם באתר האינטרנט שלו את הסקר, ומי שקיבל הוראה לבצע סקר לעניין מקרקעין מושפעים כאמור בפסקאות (3) ו־(4) להגדרה האמורה יפרסם באתר האינטרנט שלו את ההוראה לביצוע הסקר. {{ח:תת|(ב)}} המשרד, הרשות הממשלתית למים ולביוב והמשרד להגנת הסביבה יפרסמו באתרי האינטרנט שלהם הפניות לסקר או להוראה לביצוע הסקר שפורסמו כאמור בסעיף קטן (א), לפי העניין; אי־פרסום כאמור בסעיף קטן זה לא יפגע בהיותם של מקרקעין מקרקעין מושפעים. {{ח:סעיף|14יד|תקנות – {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳}}|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}}, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} מתן הודעה על כוונה להיכנס למקרקעין לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(א)(1)}}, ובכלל זה פרטים שיש לכלול בהודעה כאמור, השפות שבהן תימסר, אופן מסירת ההודעה ופעולות שיראו אותן כמסירת הודעה; {{ח:תתת|(2)}} הגשת התנגדות לכניסה למקרקעין לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ד|סעיף 14ד(א)}}, ובכלל זה הארכת המועד להגשת ההתנגדות, מטעמים מיוחדים; {{ח:תתת|(3)}} הארכת המועד למתן החלטת המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ד|סעיפים 14ד(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|ו־14ה(ד)}}, מטעמים מיוחדים או אם המנהל ביקש מאחד הצדדים השלמת פרטים; {{ח:תתת|(4)}} מסירת בקשה לבעל מקרקעין לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיפים 14ה(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ז|או 14ז(א) או (ג)}}, ובכלל זה אופן מסירת הבקשה ופעולות שיראו אותן כמסירת בקשה; {{ח:תתת|(5)}} החלטת הוועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ז|סעיף 14ז(ד)}}, ובכלל זה אופן מסירת ההחלטה ופעולות שיראו אותן כמסירת החלטה. {{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(1), (4) ו־(5) ייקבעו בהסכמת שר המשפטים. {{ח:סעיף|15||תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: סדרי הסעה}} {{ח:סעיף|16|כרטיסים|תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} לא ייכנס אדם, לשם נסיעה, אל קרון המשמש במסילה, אלא אם שילם מראש את דמי נסיעתו וקיבל כרטיס. {{ח:תת|(ב)}} הרוצה לנסוע במסילה יקבל, עם תשלום דמי נסיעתו, כרטיס המציין את מקום המוצא ומקום היעד של הנסיעה שבעדה שולמו דמי הנסיעה. {{ח:תת|(ג)}} הנוסע יציג לפי הדרישה את כרטיסו לפני כל פקיד רכבת שהוסמך כדין לבקר כרטיסים, וימסור לפי הדרישה את הכרטיס לפקיד רכבת שהוסמך כדין לאסוף כרטיסים. {{ח:תת|(ד)}} מפעיל מסילת הברזל רשאי לתת לאדם או לסוג בני אדם אישור, או שובר, לנסיעה חינם, במקום כרטיס, ולענין סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 17|וסעיף 17}} יראו את האישור או השובר ככרטיס. {{ח:סעיף|17|הנוסע ללא כרטיס|תיקון: תשס״ב, תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} הנוסע ללא כרטיס, או שאינו מציג או מוסר את כרטיסו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}}, חייב לשלם את דמי הנסיעה בעד המרחק שנסע בתוספת פיצוי כספי שקבע השר בתקנות ובלבד שלא יעלה על 250 שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע פיצוי כספי בשיעורים שונים בהתחשב, בין השאר, בסוג המסילה, בדמי הנסיעה או במועד התשלום, וכן, לקבוע נסיבות שבהן יהא אדם פטור מתשלום הפיצוי הכספי שקבע השר בתקנות ובלבד שלא יעלה על כפל דמי הנסיעה; בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע נסיבות שבהן יהא אדם פטור מתשלום הקנס. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מסילות הברזל (הוראות שונות – מסילת ברזל מקומית)|תקנות מסילות הברזל (הוראות שונות – מסילת ברזל מקומית), התשע״ב–2011}}, לפיהן סכום הפיצוי הכספי הוא 180 שקלים חדשים.}} {{ח:תת|(ב)}} התעורר ספק בדבר המקום שממנו יצא הנוסע, יחושבו דמי הנסיעה מן המקום שממנו יצאה הרכבת. {{ח:תת|(ג)}} דמי הנסיעה והפיצוי הכספי לפי סעיף זה (להלן – החיוב המוגדל) זה ישולמו לפי הדרישה לפקיד רכבת שהוסמך כדין לאסוף כרטיסים, ופקיד הרכבת יעבירם לגוף שהסמיכו כאמור, כן אפשר לגבותם כדרך שגובים קנס שהוטל על פי פקודה זו. {{ח:תת|(ד)|(1)}} לא שולם החיוב המוגדל על אתר, עם דרישת פקיד הרכבת כאמור בסעיף קטן (ג), ימסור פקיד הרכבת לחייב בתשלום דרישה בכתב לשלם את החיוב המוגדל בתוך 30 ימים מיום מסירת הדרישה כאמור (להלן – דרישה לתשלום). {{ח:תתת|(1א)}} מסירת דרישה לתשלום לחייב כאמור בפסקה (1) תיחשב כמסירת התראה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81א1|סעיף 81א1(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}} (בסעיף זה – התראה), בדבר הכוונה להגיש את הדרישה לתשלום לביצוע בהוצאה לפועל כתביעה על סכום קצוב אם לא ישולם החיוב המוגדל בתוך המועד כאמור באותה פסקה. {{ח:תתת|(2)}} בדרישה לתשלום יצוין כי מסירתה נחשבת כמסירת התראה וכי החייב רשאי להגיש התנגדות לתביעה אם תוגש. {{ח:תתת|(3)}} לא שולם החיוב המוגדל בתוך המועד כאמור בפסקה (1), ייתוספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, עד למועד תשלומו. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ז)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף קטן (ד), לרבות בענינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} נוסח הדרישה לתשלום והפרטים שיצוינו בה; {{ח:תתת|(2)}} דרכי המסירה וההמצאה של הדרישה לתשלום לחייב בתשלום; {{ח:תתת|(3)}} המועד לתשלום החיוב המוגדל; {{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מסילות הברזל (דרישה לתשלום חיוב מוגדל לנוסע ברכבת מקומית)|תקנות מסילות הברזל (דרישה לתשלום חיוב מוגדל לנוסע ברכבת מקומית), התשע״א–2011}}.}} {{ח:תת|(ח)}} הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן, בכל שנה, ב־1 בינואר, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון לעומת מדד חודש אוקטובר 2001, ויעוגל לשקל החדש הקרוב; לענין זה, ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. {{ח:סעיף|18|תנאים וסדרים לנסיעה והובלה|תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} להלן – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טובין“ – לרבות חבילות ומשק חי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכבת“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ב)}} דמי נסיעה ודמי הובלה ששולמו בעד הסעת נוסעים או טובין ברכבת פלונית, יראו כאילו נתקבלו בתנאי מפורש שבאותה רכבת יהיה מקום לאותם נוסעים או טובין. {{ח:תת|(ג)}} לא נמצא מקום לכל אותם נוסעים או טובין, תהיה עדיפות לנוסעים שרכשו כרטיסיהם למרחק הגדול ביותר, ומבין הנוסעים שרכשו כרטיסים למרחק אחד תהא עדיפות לפי סדר הרכישה; והוא הדין לענין טובין. {{ח:תת|(ד)}} לחיילים בתפקיד, לשקי דואר ולדברי דואר תהיה עדיפות על פני הציבור להסעה במסילה, ללא התחשבות במרחק או בסדר האמורים בסעיף קטן (ג). {{ח:סעיף|19|סירוב להוביל דברים מסוכנים}} {{ח:ת}} פקיד רכבת רשאי לסרב להוביל חבילה אם הוא חושד שיש בה דבר מסוכן או פוגעני, ורשאי פקיד רכבת לדרוש פתיחתה כדי לברר תכולתה, ורשאי הוא לעכב הובלתה של חבילה כאמור, אף אם נתקבלה להובלה על ידי פקיד רכבת אחר, עד שיברר להנחת דעתו את טיב תכולתה. {{ח:סעיף|20|מכירה בשל אי־<wbr>תשלום דמי הובלה|תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} נדרש אדם לשלם סכום המגיע בעד הובלת חבילות ולא שילם, רשאי מפעיל מסילת ברזל ארצית לעכב אותן, כולן או מקצתן, ולמכור מהן במכירה פומבית כדי כיסוי הסכום האמור והוצאות העיכוב והמכירה, ובלבד שהודיע על כך לאותו אדם זמן סביר מראש. {{ח:תת|(ב)}} אם כבר הוצאו החבילות מהמסילה, רשאי מפעיל מסילת ברזל ארצית לנהוג כאמור בסעיף קטן (א) בחבילות של אותו אדם הנמצאות אותה שעה במסילה או שיגיעו לידי מפעיל מסילת ברזל ארצית לאחר מכן. {{ח:תת|(ג)}} יתרת דמי המכר לפי סעיף זה וחבילות שלא נמכרו, יימסרו לאדם הזכאי להן. {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות מזכותו של מפעיל מסילת ברזל ארצית להגיש תובענה על הסכום המגיע כאמור. {{ח:סעיף|21|הצהרה}} {{ח:ת}} הובאו טובין למסילה לשם הובלה בה או שהובלו בה, רשאי פקיד רכבת לדרוש מבעלם או מהמטפל בהם למסור לו הצהרה מדוייקת בכתב, חתומה בידו, על תיאורם ומספרם או כמותם; הוראה זו לא תחול על מטען אישי. {{ח:סעיף|22|שמירת טובים על חשבון הבעל|תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2}} {{ח:ת}} טובין שהבעל לא הוציאם תוך זמן שקבע מפעיל מסילת ברזל ארצית, רשאי מפעיל מסילת ברזל ארצית, אם שוכנע שהדבר דרוש למניעת צפיפות יתירה לתנועה במסילה, לסלקם ולהחזיקם על חשבון הבעל במקום שיראה מתאים לכך, ובלבד שניתנה תחילה לבעל הודעה להוציאם כאמור; לא היו הבעל או מענו ידועים למפעיל – יפרסם את ההודעה ברבים בדרך הנראית לו. {{ח:סעיף|23|פיצויים בשל אבדן והיזק|תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} לא יהא אדם זכאי לפיצויים בעד אבדן או היזק של חבילות שקיבל מפעיל מסילת ברזל ארצית להובלה במסילה, אלא אם הוגשה תביעתו למפעיל בכתב תוך חודש מיום שנתקבלו החבילות כאמור. {{ח:תת|(ב)}} נלקחו החבילות מהמסילה והנשגר נתן עליהן, לפקיד הרכבת שמסר לו אותן, קבלה ללא הסתייגות, לא תקובל תביעה בשל נזק לחבילות. {{ח:קטע2|פרק ג1|פרק ג׳1: אסדרה, רישוי ופיקוח לעניין מסילת ברזל ארצית|תיקון: תשע״ז}} {{ח:סעיף|23א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתת“ – מי שמפעיל מערכות איתות הנדרשות לשם תנועת רכבות במסילת ברזל ארצית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית ספר להכשרה“ – בית ספר להכשרת בעלי תפקיד או בעלי רישיון לנהיגת רכבת ארצית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון לנהיגת רכבת ארצית“ – מי שבידו רישיון לנהיגת רכבת ארצית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל תפקיד“ – בעל תפקיד הדרכה או בעל תפקיד מסילתי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל תפקיד הדרכה“ – מי שממלא תפקיד הדרכה ומתקיימים בו התנאים למלא תפקיד כאמור לפי פקודה זו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל תפקיד מסילתי“ – מי שממלא תפקיד מסילתי ומתקיימים בו התנאים למלא תפקיד כאמור לפי פקודה זו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקר מסילה“ – מי שמאשר את תקינותה של מסילת ברזל ארצית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקר מתחם רכבת“ – מי שמאשר את תקינותה של רכבת ארצית ואת כשירותה לנסיעה במסילת ברזל ארצית ואחראי על בטיחות התפעול במתחם רכבת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקר רכבת נוסעים“ – מי שאחראי לתפעול בטיחותי של רכבת ארצית המסיעה נוסעים לקראת נסיעתה במסילת ברזל ארצית ובמהלכה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל“ – מפעיל מסילת ברזל ארצית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתחם רכבת“ – אזור המיועד לתפעול ולתחזוקה של רכבת ארצית, שניתן לערוך בו פעולות עיתוק; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עיתוק“, של קרון או קטר – לרבות שינוי הסדר שלהם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עתק“ – מי שמבצע פעולות עיתוק; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לנהיגת רכבת ארצית“ – רישיון שניתן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ד|סעיף 23ד}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תפקיד הדרכה“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בוחן מועמדים לתפקיד מסילתי או לקבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית וכן בוחן בעל תפקיד מסילתי או בעל רישיון כאמור לשם שמירה על כשירותם הנמשכת; {{ח:תתת|(2)}} חונך המלווה מועמד לקבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית או מועמד לתפקיד מסילתי במסגרת הכשרה מעשית ובהתאם לתכנית הדרכה בבית ספר להכשרה, והוא בעל רישיון כאמור או בעל תפקיד מסילתי, התואם לסוג הרישיון או התפקיד שהמועמד מבקש לקבל או למלא, והכל לפי העניין; {{ח:תתת|(3)}} מדריך ומכשיר מועמדים לקבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית או מועמדים לתפקיד מסילתי וכן מדריך ומכשיר בעלי רישיון כאמור או בעלי תפקידים כאמור בהתאם לתכנית הדרכה עיונית ומעשית בבית ספר להכשרה, שמתקיימים בהם התנאים למלא תפקיד של חונך כאמור בפסקה (2); {{ח:תתת|(4)}} ממונה פדגוגי שאחראי על גיבוש וניהול הכשרה של מועמדים לקבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית או מועמדים לתפקיד מסילתי או של בעלי רישיון לנהיגת רכבת ארצית או בעלי תפקיד מסילתי; {{ח:תתת|(5)}} מנהל מקצועי של בית ספר להכשרה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תפקיד מסילתי“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} אתת; {{ח:תתת|(2)}} בקר מסילה; {{ח:תתת|(3)}} בקר מתחם רכבת; {{ח:תתת|(4)}} בקר רכבת נוסעים; {{ח:תתת|(5)}} עתק. {{ח:סעיף|23ב|הפעלת מסילת ברזל ארצית בהתאם לתכנית הפעלה מאושרת|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מסילת ברזל ארצית אלא על פי תכנית הפעלה שאישר המנהל. {{ח:תת|(ב)}} תכנית הפעלה תכלול חובות בעניינים המפורטים להלן וכן חובות בעניינים שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(א)(7א)}} וחובות לפי דין: {{ח:תתת|(1)}} תכנית לניהול הבטיחות במסילת הברזל הארצית, ובכלל זה הטיפול באירועים בטיחותיים ובאירועים חריגים, בדיקתם והטיפול במסילה בעת התרחשותם; לעניין זה, ”אירוע בטיחותי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 46כט|בסעיף 46כט}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 23יג|בסעיף 23יג}}; {{ח:תתת|(2)}} הליכי מיון וקבלה לעבודה ותכנית ההכשרה שיעברו בעלי רישיון לנהיגת רכבת ארצית לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ד|סעיף 23ד}} ובעלי תפקיד מסילתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ז|סעיף 23ז}} במסגרת המפעיל או במסגרת בית ספר להכשרה, לרבות סוגי בעלי תפקיד הדרכה שיעבירו את ההכשרה וניסיונם, והאמצעים שינקוט המפעיל לצורך בקרה ואכיפה כלפי בעלי רישיון ובעלי תפקיד כאמור, ובכלל זה אכיפתן של הוראות המנהל שניתנו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ה|סעיף 23ה}}; {{ח:תתת|(3)}} תנאי התפעול והתחזוקה של מסילת הברזל הארצית והאמצעים הנדרשים להפעלה תקינה של המסילה, ובכלל זה – {{ח:תתתת|(א)}} צי הרכבות וכלי הרכב, היקפו, תכולתו, תחזוקתו וחידושו; {{ח:תתתת|(ב)}} אמצעים טכנולוגיים, לרבות אמצעים לבקרה אחר תנועת הרכבת הארצית, מערכות ניהול צי רכב בזמן אמת, ואמצעים טכנולוגיים שיאפשרו בקרה אחר העמידה בתכנית ההפעלה; {{ח:תתת|(4)}} סדרי ההפעלה של מסילת הברזל הארצית, ובכלל זה תנאי ההסעה של נוסעים ושל כבודתם ברכבת הארצית ותנאי ההובלה של מטענים ברכבת הארצית; {{ח:תתת|(5)}} התשתיות הנדרשות לשם הפעלת מסילת הברזל הארצית, ובכלל זה תחנות, מקומות לחניית הרכבת הארצית ומתחמי רכבת; {{ח:תתת|(6)}} הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שמפעיל נדרש לתת, ובכלל זה לוחות הזמנים ושירות לקוחות; {{ח:תתת|(7)}} אמצעים טכנולוגיים הנדרשים לשם העברת מידע ללקוחות המפעיל בכל הקשור לתנועת הרכבת הארצית, לרבות מערכות מידע לציבור, הפעלתם ותחזוקתם, אופן העברת המידע לשם קליטתו במערכות מידע ותפעול, וכן אופן יישומן של ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א}}; {{ח:תתת|(8)}} אופן העברת דיווחים למנהל לגבי פעילותו של מפעיל, בעניינים ובמועדים שנקבעו לפי פקודה זו או לפי דרישת המנהל, לרבות לעניין עמידת המפעיל בתנאי תכנית ההפעלה, וכן האמצעים הנדרשים לשם העברת דיווחים כאמור. {{ח:סעיף|23ג|חובת נהיגה ברכבת ארצית ברישיון|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ברכבת ארצית אלא אם כן נתן לו המנהל רישיון לנהיגת רכבת ארצית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, ובהתאם לתנאים ולמגבלות שנקבעו ברישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ד|סעיף 23ד(ב)}}. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע מקרים או נסיבות שבהם יהיה אדם פטור מחובת קבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית או מעמידה בתנאי מהתנאים לקבלת רישיון כאמור לפי פקודה זו, בתנאים שיקבע, וכן רשאי הוא לקבוע מקרים או נסיבות שבהם רשאי המנהל לפטור אדם מחובת קבלת רישיון או מעמידה בתנאי מהתנאים כאמור, בתנאים שיקבע. {{ח:סעיף|23ד|תנאים למתן רישיון לנהיגת רכבת ארצית או לחידושו|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} המנהל ייתן למבקש רישיון לנהיגת רכבת ארצית או יחדשו, אם שוכנע שמתקיימים בו התנאים שקבע השר לפי סעיף קטן (ב) ולפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} השר יקבע תנאים למתן רישיון לנהיגת רכבת ארצית או לחידושו, ובין השאר תנאים בעניינים אלה, ורשאי הוא לקבוע תנאים שונים לסוגים שונים של רישיונות: {{ח:תתת|(1)}} דרישת גיל מזערי של המבקש; {{ח:תתת|(2)}} השכלה, הכשרה, מיומנות, ידע וניסיון מקצועי הנדרשים לצורך קבלת הרישיון, לרבות הכרה בהכשרה ובניסיון מחוץ לישראל; {{ח:תתת|(3)}} תנאים לעניין התאמה גופנית, בריאותית ונפשית הנדרשת מהמבקש, וההליכים לבדיקת התאמה כאמור; {{ח:תתת|(4)}} נסיבות שיש בהן כדי להעיד כי מתן הרישיון לנהיגת רכבת ארצית עלול לגרום לסכנה בטיחותית ולפיכך לא ראוי לתת למבקש רישיון כאמור. {{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי שלא לתת רישיון לנהיגת רכבת ארצית או לחדשו אם המבקש הורשע בעבירה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(א)(7יא)}}, או תלוי ועומד נגדו כתב אישום בשל חשד לביצוע עבירה כאמור. {{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 46כא|סעיף 46כא}} יחולו לעניין רישיון לנהיגת רכבת ארצית, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|23ה|סמכויות המנהל לגבי רישיון לנהיגת רכבת ארצית|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} שוכנע המנהל כי הדבר דרוש מטעמי בטיחות, רשאי הוא לתת לבעל רישיון לנהיגת רכבת ארצית הוראות הדרושות לשמירת בטיחות הנהיגה וכן הוראות המחייבות את בעל הרישיון לקבל הדרכה, כפי שיורה; הוראות כאמור יינתנו בכתב; נתן המנהל הוראות כאמור, ימסור הודעה על כך למפעיל בצירוף אותן הוראות. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 46כח|סעיף 46כח}} יחולו לעניין סמכויות המנהל לפי סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 23ד|וסעיף 23ד}}, ולפי {{ח:פנימי|סעיף 46כב|סעיפים 46כב}} {{ח:פנימי|סעיף 46כג|ו־46כג}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 23ו|בסעיף 23ו}}. {{ח:סעיף|23ו|הוראות לעניין הגבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית, התלייתו, פסילתו או סירוב לחדשו|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 46כב|סעיפים 46כב(א), (ב), (ה) ו־(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 46כג|46כג}} {{ח:פנימי|סעיף 46כד|ו־46כד}} יחולו לעניין רישיון לנהיגת רכבת ארצית, בשינויים המחויבים, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 46כב|סעיף 46כב}} – גם בשינויים אלה: {{ח:תת|(1)}} בסעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(א)}} בפסקה (3), במקום ”לפי {{ח:פנימי|סעיף 46יט|סעיף 46יט}}“ יקראו ”לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ד|סעיף 23ד}}“; {{ח:תתת|(ב)}} בפסקה (4), במקום ”לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ח|סימן זה}}“ יקראו ”לפי פקודה זו“; {{ח:תתת|(ג)}} בפסקה (5), במקום ”{{ח:פנימי|סעיף 46כט|בסעיף 46כט}}“ יקראו ”{{ח:פנימי|סעיף 46כט|בסעיף 46כט}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 23יג|בסעיף 23יג}}“; {{ח:תת|(2)}} בסעיף קטן (ו), במקום ”לבעל היתר ההפעלה“ יקראו ”למפעיל מסילת ברזל ארצית“. {{ח:סעיף|23ז|תנאים למילוי תפקיד מסילתי ותפקיד הדרכה|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} אדם רשאי למלא תפקיד מסילתי במסילת ברזל ארצית אם הוא בעל השכלה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, אם הוא עומד בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(א)}}, וכן אם מתקיימים בו תנאים שקבע השר בעניינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} תנאים לעניין התאמה גופנית, בריאותית ונפשית הנדרשת כדי למלא את התפקיד והליכים לבדיקת התאמה כאמור; {{ח:תתת|(2)}} תנאים המביאים בחשבון הרשעות פליליות של המועמד לתפקיד או של בעל התפקיד, בעבירות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(א)(7יא)}}; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת; {{ח:תתת|(3)}} תנאים לעניין הכשרה, מיומנות, ידע וניסיון מקצועי הנדרשים לתפקיד, ובכלל זה הוראות לעניין הכרה בהכשרה ובניסיון שנרכשו מחוץ לישראל; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע תנאים שונים לסוגים שונים של תפקידים. {{ח:תת|(ב)}} אדם רשאי למלא תפקיד הדרכה לעניין מסילת ברזל ארצית אם מתקיימים בו התנאים לפי סעיפים קטנים (א)(2) ו־(3) ו־(ג) ולפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(א)}}, ולעניין תפקיד הדרכה הכולל הכשרה מעשית – גם התנאי לפי סעיף קטן (א)(1). {{ח:תת|(ג)}} השר, לאחר התייעצות עם שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין ההשכלה הנדרשת מבעלי תפקיד הדרכה, כולם או חלקם, ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה הוראות שונות לסוגי תפקידי הדרכה. {{ח:תת|(ד)}} לשם בחינת התקיימות התנאים לפי הוראות סעיף קטן (א)(2), ימסור המנהל למפעיל הודעה שבה יצוין אם מתקיימים במועמד לתפקיד או בבעל התפקיד התנאים כאמור, בלבד. {{ח:סעיף|23ח|הוראות לעניין כשירות נמשכת של בעל תפקיד ושל בעל רישיון לנהיגת רכבת ארצית|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} בעל תפקיד ובעל רישיון לנהיגת רכבת ארצית ישתתפו מעת לעת בהשתלמויות לשם שמירה על כשירותם הנמשכת, ובכלל זה יחויבו לעמוד בבחינות, והכול בהתאם להוראות שקבע השר. {{ח:סעיף|23ט|רישיון להפעלת בית ספר להכשרה|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם בית ספר להכשרה, אלא אם כן קיבל רישיון לכך מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרישיון. {{ח:תת|(ב)}} המנהל ייתן רישיון להפעלת בית ספר להכשרה, אם שוכנע שמתקיימים במבקש הרישיון התנאים שלהלן, ורשאי הוא לתת רישיונות שונים לסוגי הכשרה או לסוגי בעלי תפקיד או בעלי רישיון לנהיגת רכבת ארצית: {{ח:תתת|(1)}} לא מתקיימים בו התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ז|סעיף 23ז(א)(2)}} לעניין הרשעות פליליות של מבקש הרישיון; {{ח:תתת|(2)}} מבקש הרישיון התקשר עם בעלי תפקיד הדרכה כדי שידריכו בבית הספר שהוא מפעיל, ובלבד שהם עומדים בתנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ז|סעיף 23ז(א)(2) ו־(3)}}, ולעניין תפקידי הדרכה מעשית – גם בתנאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ז|סעיף 23ז(א)(1)}}; {{ח:תתת|(3)}} תנאים נוספים שקבע השר למתן רישיון להפעלת בית ספר להכשרה בעניינים המפורטים להלן, ורשאי השר לקבוע תנאים שונים לסוגי רישיון שונים: {{ח:תתתת|(א)}} מספר בעלי תפקיד הדרכה הנדרשים למתן ההכשרה, סוגיהם והניסיון הנדרש מהם; {{ח:תתתת|(ב)}} המבנים, האמצעים והמיתקנים הנדרשים לשם קיום ההכשרה; {{ח:תתתת|(ג)}} תוכני הלימוד; {{ח:תתתת|(ד)}} רמת ההכשרה בבית הספר ואופן הפיקוח שיופעל בבית הספר על תכני הלימוד; {{ח:תתתת|(ה)}} סדרי ההפעלה של בית הספר לשם הבטחת הרמה המקצועית של ההכשרה שתינתן בו. {{ח:תת|(ג)}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד רשימה של בתי הספר להכשרה שהם בעלי רישיונות תקפים לפי סעיף זה, שתכלול, בין השאר, את פרטיהם, המועד הצפוי לתחילת הפעלתם אם טרם החלה וסוגי ההכשרות הכלולים ברישיונותיהם; מידע לפי סעיף קטן זה יעודכן מעת לעת. {{ח:תת|(ד)|(1)}} החליט בעל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה כי בכוונתו לסיים את פעילותו של בית הספר או להפסיק את פעילותו לתקופה העולה על 90 ימים, ימסור הודעה למנהל, 180 ימים מראש לפחות, על מועד סיום פעילותו של בית הספר או על מועד תחילת ההפסקה בפעילותו וסיומה, לפי העניין, והמנהל יפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המשרד. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בעל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה לא יחויב למסור הודעה למנהל במועד האמור באותה פסקה, אם נדרש לסיים או להפסיק בלא דיחוי את פעילות בית הספר בשל נסיבות שאינן בשליטתו, ובלבד שימסור הודעה כאמור בהקדם האפשרי לפני סיום הפעילות או הפסקתה. {{ח:תתת|(3)}} הודיע בעל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה על סיום פעילות בית הספר, ימסור למנהל את הרישיון להפעלת בית הספר בתוך שלושה ימי עבודה ממועד הסיום. {{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובתו של בעל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה להבטיח את שמירת כשירותם הנמשכת של בעלי תפקיד הדרכה מטעמו, בעניינים שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(3)(א). {{ח:סעיף|23י|חובת הכשרה בבית ספר להכשרה|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} הכשרה כמפורט להלן תינתן בבית ספר להכשרה, אלא אם כן ההכשרה ניתנת על ידי מפעיל בהתאם לתכנית הפעלה שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב(א)}}: {{ח:תת|(1)}} הכשרה לשם קבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23ד|בסעיף 23ד}}; {{ח:תת|(2)}} הכשרה לשם מילוי תפקיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23ז|בסעיף 23ז}}; {{ח:תת|(3)}} הכשרה לשם שמירה על כשירות נמשכת בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ח|סעיף 23ח}}. {{ח:סעיף|23יא|ביטול רישיון להפעלת בית ספר להכשרה, התלייתו או הגבלתו|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), לבטל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה, להתלותו עד שימולאו תנאים שיקבע או להגבילו, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין זה, אם התקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב; {{ח:תתת|(2)}} הרישיון ניתן על יסוד מידע שגוי ויש יסוד סביר להניח שאילו היה ידוע למנהל כי המידע שגוי, הרישיון לא היה ניתן; {{ח:תתת|(3)}} חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מן התנאים למתן הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ט|סעיף 23ט}}; {{ח:תתת|(4)}} בעל הרישיון הפר תנאי או מגבלה ברישיון או תנאי או מגבלה החלים עליו לפי הפקודה; {{ח:תתת|(5)}} בעל הרישיון, ואם הוא תאגיד – גם נושא משרה בכיר בו, הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הם ראויים לדעת המנהל להפעיל בית ספר להכשרה או לשמש נושא משרה בו, לפי העניין, או תלוי ועומד נגדם כתב אישום בשל חשד לביצוע עבירה כאמור; לעניין זה, ”נושא משרה בכיר“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}}; {{ח:תתת|(6)}} ניתן לגבי בעל הרישיון צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין. {{ח:תת|(ב)}} המנהל לא יבטל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה ולא יתלה אותו לפי הוראות סעיף קטן (א)(3) או (4), אלא לאחר שדרש מבעל הרישיון לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור באותו סעיף קטן, בתוך תקופה שקבע, ובעל הרישיון לא עשה כן; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם לא ניתן לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו. {{ח:תת|(ג)}} החלטת המנהל לפי סעיף זה תומצא לבעל הרישיון. {{ח:תת|(ד)}} בוטל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה, הותלה או הוגבל לפי סעיף זה, יעדכן המנהל את רשימת בעלי הרישיונות התקפים שפרסם לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ט|סעיף 23ט(ג)}}, בהתאם להוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} בוטל הרישיון – יוסר שם בעל הרישיון מהרשימה; {{ח:תתת|(2)}} הותלה הרישיון – יצוין לצד שם בעל הרישיון רק כי הרישיון הותלה וכן תקופת ההתליה, ככל שנקבעה; {{ח:תתת|(3)}} הוגבל הרישיון – יצוינו לצד שם בעל הרישיון רק ההגבלות שנקבעו וכן התקופה שבה יחולו אותן הגבלות, ככל שנקבעה. {{ח:סעיף|23יב|סמכויות פיקוח במסילת ברזל ארצית|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} השר רשאי להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפעלו על פי הנחיותיו של המנהל, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, כולן או חלקן; הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן יא|סימן י״א בפרק ד׳1}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכת מפקחים כאמור וסמכויותיהם ולעניין הפעלת סמכויות פיקוח בידי המנהל. {{ח:סעיף|23יג|הוראות לעניין אירועים בטיחותיים במסילת ברזל ארצית|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ט|סימן ט׳ בפרק ד׳1}} יחולו לעניין מסילת ברזל ארצית ולעניין מפעיל, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 46כט|בסעיף 46כט}}, בהגדרה ”תאונה“, בסופה יקראו ”או לסביבה, וכן אירוע או שרשרת אירועים פתאומיים ובלתי רצויים שבשלהם נגרם נזק, לרבות התנגשות, שימוט ושריפה; לעניין זה, ”שימוט“ – ירידה של רכבת ארצית או גלגל של רכבת כאמור מקווי פסים של מסילת ברזל ארצית“; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 46ל|בסעיף 46ל(ג)}}, במקום ”בינואר“ יקראו ”במרס“; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 46לא|בסעיף 46לא(א)}}, בסופו יקראו ”בכפוף להוראות סעיף 23יג(ב)“; {{ח:תתת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 46לד|סעיף 46לד}} – לא ייקרא. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אירע אירוע בטיחותי חמור, רשאי השר להקים ועדה לבדיקת האירוע (בסעיף זה – ועדת הבדיקה), שתכלול שלושה חברים לפחות בעלי ידע ומומחיות מתאימים לבדיקת האירוע הבטיחותי, בכפוף להוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} יושב ראש ועדת הבדיקה יהיה איש סגל של מוסד אקדמי, או אדם בעל מומחיות או ניסיון בחקירתם ובבדיקתם של אירועים בטיחותיים במסילת ברזל ארצית, או אירועים בעלי מאפיינים דומים לעניין השלכתם על בטיחות, אף אם אינם נוגעים למסילת ברזל ארצית; {{ח:תתת|(2)}} המנהל, או מפקח מטעמו שהוסמך בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23יב|סעיף 23יב}}, יהיה חבר בוועדת הבדיקה. {{ח:תת|(ג)|(1)}} לא יתמנה ולא יכהן כחבר ועדת הבדיקה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין חברותו בוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו, בין בתמורה ובין שלא בתמורה. {{ח:תתת|(2)}} חבר ועדת הבדיקה יימנע מהשתתפות בדיון ובהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, בין בתמורה ובין שלא בתמורה; התברר לחבר ועדת הבדיקה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור, יודיע על כך ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה יושב ראש הוועדה – יודיע על כך לשר. {{ח:תתת|(3)}} לעניין סעיף קטן זה לא יראו חבר ועדת הבדיקה שהוא עובד המשרד כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד שהוא מביא בחשבון גם את ענייני המשרד. {{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר ועדת הבדיקה. {{ח:תת|(ד)}} הקים השר ועדת בדיקה, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} המנהל רשאי להפעיל את סמכויותיו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ט|סימן ט׳ בפרק ד׳1}}, כפי שהוחלו בסעיף קטן (א), ככל שאינן נתונות לוועדת הבדיקה כאמור בפסקה (2) ובכפוף להוראות פסקה (3); {{ח:תתת|(2)}} לוועדת הבדיקה יהיו נתונות הסמכויות הנתונות למנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 46לא|סעיפים 46לא(ב) עד (ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 46לב|46לב}}, {{ח:פנימי|סעיף 46לג|46לג(א) ו־(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 46לה|ו־46לה}}, כפי שהוחלו בסעיף קטן (א), והן יופעלו באמצעות המנהל או מפקח מטעמו החבר בוועדת הבדיקה כאמור בסעיף קטן (א); {{ח:תתת|(3)}} דיווחים לפי {{ח:פנימי|סעיף 46ל|סעיף 46ל(א)(3)}}, כפי שהוחל בסעיף קטן (א), יימסרו לוועדת הבדיקה. {{ח:תת|(ה)}} אירע אירוע בטיחותי במסילת ברזל ארצית שנחקר או נבדק בידי המנהל או ועדת הבדיקה, וסבר הממונה על החקירה לגבי אותו אירוע בטיחותי במשטרת ישראל כי מתעורר חשד לביצוע עבירה הקשורה לאירוע הבטיחותי, רשאי הוא להורות למנהל או לוועדת הבדיקה באמצעות המנהל, לפי העניין, שלא להפעיל את סמכויותיהם לפי סעיף זה או להפעיל את סמכויותיהם כאמור בתיאום עם משטרת ישראל, והכול אם הדבר נדרש כדי למנוע שיבוש של הליכי חקירה פלילית או פגיעה בחקירה כאמור. {{ח:סעיף|24||תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|25||תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|26||תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: עונשין}} {{ח:סעיף|27|פקיד רכבת המשתכר או מתרשל|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} פקיד רכבת שהיה במצב של שכרות בעת ששימש בתפקידו, או סירב למלא תפקידו או זנחו, או מילאו שלא כשורה, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(ב)}} אם מחמת טיב התפקיד היו הסירוב, הזניחה או המילוי שלא כשורה מסכנים את בטיחותו של נוסע או של אדם אחר הנמצא במסילה כדין, דינו של פקיד הרכבת – מאסר שנתיים. {{ח:סעיף|28|סיכון בטיחות|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} העושה בהתרשלות ובלי הצדק כדין מעשה העלול לסכן את בטיחותו הוא או את בטיחותו של נוסע או של אדם אחר הנמצא במסילה, דינו – מאסר ששה חדשים. {{ח:סעיף|29|השלכת חפצים|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} מי שבמזיד השליך או הפיל אבן או דבר אחר על רכבת או על רכב מסילה אחר, בדרך העלולה לסכן בטיחותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים; גרם המעשה חבלת גוף לאדם שברכבת או ברכב כאמור, דינו – מאסר חמש שנים. {{ח:תת|(ב)}} מי שבמזיד השליך או הפיל מתוך רכבת או רכב מסילה אחר דבר היכול לפצוע אדם, דינו – מאסר חמישה עשר יום. {{ח:סעיף|30|גרם לתאונה בהתרשלות|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} הגורם תאונה לרכבת או לרכב מסילה אחר, במעשה שלא כדין, בהפרת תקנות שהותקנו לפי פקודה זו, בהעדר מיומנות או בהתרשלות, ויש בתאונה – כדי לסכן בטיחותו של נוסע או של אדם אחר, דינו – מאסר שנה אחת. {{ח:סעיף|31|הפרעה בנתיב המסילה|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} העושה אחד מאלה ללא סמכות, דינו – מאסר שנה אחת: {{ח:תת|(1)}} מניח או משליך על מסילה או לרחבה עץ, אבן או כל חומר או דבר אחר; {{ח:תת|(2)}} מרים, מסיר, מרַפֶּה או עוקר פס, אדן או כל חומר או דבר אחר השייכים למסילה; {{ח:תת|(3)}} מסובב, מניע, פותח או מטה מסוט או כל מכונה אחרת השייכים למסילה; {{ח:תת|(4)}} מפעיל, מראה, מסתיר, מסיר או מסב מיתקן איתות או אור שעל מסילה או בקרבתה; {{ח:תת|(5)}} עושה למסילה כל דבר אחר המפריע לפעולתה או מעכב אותה או מסכן את בטיחותו של נוסע או של כל אדם הנמצא במסילה, גורם לעשיית דבר כאמור או מנסה לעשותו. {{ח:סעיף|32|נזק לרכוש מסילה|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים: {{ח:תתת|(1)}} הודם במזיד או בהתרשלות חלק מחצרי המסילה או קרון, קטר או דבר אחר שבהם או כל חומר או דבר אחר השייכים למסילה, או מוציאם מכלל שימוש או פוגע בהם; {{ח:תתת|(2)}} מסיר חול, אבן, אדמה, או כל חומר אחר מגדה, מגשר, ממעביר מים, מקיר תומך או מנתיב המסילה או ממקרקעין שבקרבת מסילה, בדרך העלולה לסכן את יציבותו של נתיב המסילה; {{ח:תתת|(3)}} כורת עצים בדרך העלולה לסכן את הבטיחות של רכבות או של אדם ברכבת או עליה או לגרום נזק לנתיב המסילה. {{ח:תת|(ב)}} העושה אחד מאלה במסילה, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}: {{ח:תתת|(1)}} אוגד תילים או גדר תיל; {{ח:תתת|(2)}} משבר או הורס גדר או משוכה; {{ח:תתת|(3)}} עושה מעשה המזיק או העלול להזיק לגדר או למשוכה. {{ח:תת|(ג)}} מי שבמזיד מטה נחל או תעלת ניקוז, או גורם בדרך אחרת שמים יזרמו על מסילה או שיזיקו לה בדרך אחרת, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}. {{ח:סעיף|33|התרשלות של ספק|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} אלה דינם הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}: {{ח:תת|(1)}} מי שהיה לו חוזה לספק למסילה לבנים, עצים, דלק או חומר דומה, או היה עובד בקשר לכך, ומתוך רשלנות הניח או הערים חומר כאמור בדרך לא בטוחה או לא זהירה; {{ח:תת|(2)}} הטוען או פורק במסילה טובין, חבילות או משק חי בדרך לא בטוחה או לא זהירה העלולה לסכן את הבטיחות של רכבת או של אדם בה; בפסקה זו, חבילות – למעט מטען אישי. {{ח:סעיף|34|עבודת אדמה|תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2}} {{ח:ת}} החורש, הזורע, הנוטע או השותל במקרקעין בתחום מסילה או המעבדם בדרך אחרת בלא הסכמת המנהל, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}. {{ח:סעיף|35|חציית מסילה בשער|תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} הקים המנהל שער לצדה של מסילה לשימושו או לנוחותו של אדם, והוא או אדם אחר פתח את השער, או חצה או ניסה לחצות את המסילה, או נהג או ניסה לנהוג עגלה, בקר, בעל חיים אחר או כל דבר אחר אל מעבר למסילה, בשעה שרכבת. נמצאה בתחום ראייתו או בתחום שמיעתו, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(ב)}} לא סגר אדם ולא הידק את השער כאמור בסעיף קטן (א) מיד לאחר שעברו בו הוא או עגלה, בקר, בעל חיים אחר או כל דבר אחר שבפיקוחו, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}. {{ח:סעיף|36|אי תשלום דמי נסיעה או חיוב מוגדל|תיקון: תשס״ב, תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}: {{ח:תתת|(1)}} נסע ברכבת בלי ששילם מראש את דמי נסיעתו; {{ח:תתת|(2)}} לא שילם את החיוב המוגדל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בהעדר נימוקים מיוחדים שיירשמו בידי התובע, לא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף קטן (א), בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הנוסע שילם את החיוב המוגדל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} או שטרם חלף המועד לתשלומו; {{ח:תתת|(2)}} הדרישה לתשלום שנמסרה לחייב בתשלום הוגשה לביצוע בלשכת הוצאה לפועל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}. {{ח:סעיף|37|עבירות שונות|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר חודש: {{ח:תת|(1)}} נמצא במסילה במצב של שכרות או משתמש בלשון תועבה או בביטויים פוגעים או גורם למטרד או עושה מעשה מגונה כלשהו או מפריע בדרך אחרת, במזיד ובלי הצדק כדין, לנוחותו של נוסע במסילה; {{ח:תת|(2)}} בהיותו נוסע הוא מתעקש ונכנס לקרון או לתא השמורים לאחרים, או לקרון או לתא שיש בהם מלוא מספר האנשים שמותר להסיע בהם ואדם הנמצא בהם מתנגד לכניסתו; {{ח:תת|(3)}} נכנס בלי הצדק כדין לקרון או לחלק מקרון או לחדר או לתא שנתייחדו לנשים בלבד או לנשים וילדים או לשימוש אחר בלבד, והוא יודע שנתייחדו כאמור, או נשאר שם לאחר שהודע לו שהמקום נתייחד כאמור; {{ח:תת|(4)}} מעשן בתא שנתייחד ללא־מעשנים, בלי הסכמת הנוסעים האחרים בתא; {{ח:תת|(5)}} מעשן או יורק במסילה במקום שהדבר אסור; {{ח:תת|(6)}} משתמש או פוגע, ללא נימוק סביר או מספיק, באמצעי שנועד לתקשורת בין הנוסעים לבין פקידי רכבת הממונים עליה; {{ח:תת|(7)}} נועל דלתו של תא, או מונע פתיחתה, בלי שהורשה לעשות כן; {{ח:תת|(8)}} לוקח כלב או בעל חיים אחר לתוך קרון נוסעים בלי רשות מפקיד רכבת; {{ח:תת|(9)}} נוסע, בלי רשות מפקיד רכבת, בקטר או בקרונו של הפקח או בכל קרון או רכב שלא נועדו לנוסעים, או על הגג, על המדרגות, על המדרכים או על כל חלק של קרון או רכב שלא נועד לנוסעים; {{ח:תת|(10)}} נכנס או מנסה להיכנס לקרון או יוצא או מנסה לצאת מקרון, כאשר הרכבת בתנועה או במקום שלא נועד לכניסת נוסעים לקרון או ליציאתם ממנו; {{ח:תת|(11)}} מניח את רגליו, או עומד, על מושב בקרון רכבת; {{ח:תת|(12)}} בתחנה שיש בה גשר להולכי רגל, או מנהרה, לשימוש בני אדם הרוצים לחצות את המסילה – חוצה את המסילה שלא בגשר או במנהרה; {{ח:תת|(13)}} נוסע, מנסה לנסוע או נמצא במסילה, כשהוא חולה במחלה מידבקת, בלי רשות מפקיד רכבת; {{ח:תת|(14)}} נכנם למסילה במזיד בלי רשות מפקיד רכבת; {{ח:תת|(15)}} מסיר מוט, יתד או סימן אחר שהושמו לאורך קו מסילה או בסמוך אליו לשם קביעתו, ציונו או סימונו; {{ח:תת|(16)}} רוכל במצרך במסילה בלי שהשיג את הסכמתו של פקיד רכבת; {{ח:תת|(17)}} בהיותו במסילה סַבָּל או נוהג ברכב או בבהמת משא, אינו מציית להוראה סבירה של פקיד רכבת שהורשה לכך כדין; {{ח:תת|(18)}} מפריע לפקיד רכבת או מעכב אותו, במזיד, בביצוע תפקידו, או מפריע לאדם העוסק כדין בהתוויית קו מסילה; {{ח:תת|(19)}} מסיר או משחית הודעה שהוצגה במסילה ברשות או פוגע בה בדרך אחרת, או מציג הודעה במסילה בלי רשות; {{ח:תת|(20)}} מוכר או מפיץ במסילה חומר תועבה או חומר מגונה או מסית; {{ח:תת|(21)}} מנסה לרכוש לקוחות במסילה, מכוח היותו מדריך או מכוח היותו סוכן שלי מלון או של עסק הסעה, בלי רשות מפקיד רכבת. {{ח:סעיף|38|דברים מסוכנים, נשיאתם ומשלוחם|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} הנושא במסילה דבר מסוכן או פוגע, או מוסר דבר כאמור להובלה בלי להצהיר בכתב במפורש מה טיבו, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}, והוא יהיה אחראי לכל אבדן, חבלה או נזק שנגרמו מחמת שהובא הדבר אל המסילה. {{ח:סעיף|39|נהיגה במסילה|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} מי שבמזיד רוכב על בהמה, אופניים, עגלה או רכב אחר, או נוהג בהם, על מסילה, או חוצה מסילה כאמור במקום שלא נועד לחציה, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}. {{ח:סעיף|40|בהמה תועה|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} נמצאו בעלי חיים תועים במסילה, דין בעליהם – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}, בשל כל בעל חיים. {{ח:תת|(ב)}} פקיד רכבת שמצא בעל חיים תועה במסילה בלי השגחה רשאי לנהוג אותו לתחנת המשטרה הקרובה או לעכב אותו בקרבת מקום עד שישולמו הוצאות החזקתו והאכלתו וכל קנס שיוטל על בעליו לפי סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} בעל חיים שעוכב כאמור ולא נדרש תוך עשרה ימים מיום שנתפס, רשאי כל פקיד רכבת שדרגתו אינה נמוכה ממנהל תחנה למכור אותו; מדמי המכר ינוכו הוצאות ההשגחה על בעל החיים, האכלתו ומכירתו וכן הקנס, הכל כפי שיקבע בית המשפט והיתרה תוחזר לבעל לפי דרישתו. {{ח:תת|(ד)}} נמצא שאי אפשר להשתלט על בעל החיים או שהוא חולה במחלה חמורה, רשאי פקיד רכבת שדרגתו כאמור בסעיף קטן (ג) להשמידו, ואין השמדתו מונעת מהאשים את הבעל לפי סעיף קטן (א). {{ח:סעיף|41|חומר לקיח בקרבת מסילה|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} המניח עשב, קש או כל חומר לקיח אחד או הנותן שיצטברו, בין דרך צמיחה בין בדרך אחרת, תוך שמונה מטרים מגבול מסילה, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(ב)}} בעל מקרקעין או תופשם תוך התחום האמור, המרשה הנחה או הצטברות. של חומר לקיח על המקרקעין שלו או שביודעין לא הסיר חומר לקיח שהונח או שהצטבר עליהם, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(ג)}} סעיף זה לא יחול במקרה שהובא חומר לקיח למסילה בהתאם לתקנות מסילות הברזל. {{ח:סעיף|42|הצהרה כוזבת|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} מי שנדרש למסור הצהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}} ולא עשה כן, או שנתן הצהרה כוזבת, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}. {{ח:סעיף|43|תשלום קנס אינו פוטר|תיקון: תשמ״ח, תשס״ב, תשע״א־2}} {{ח:ת}} גביית קנס בשל עבירה שנעברה לפי פקודה זו לא תפגע בזכות המדינה או בזכותו של מפעיל מסילת ברזל לגבות דמי נסיעה או פיצויים, ובית המשפט המרשיע אדם בשל עבירה כאמור רשאי לצוות עליו לשלם דמי נסיעה, או פיצויים בשל נזק שגרם, בלי שהמדינה או מפעיל המסילה יצטרכו להגיש תובענה אזרחית לכך. {{ח:סעיף|44|הרחקת אדם ממסילת ברזל|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} פקיד רכבת או שוטר רשאי להרחיק ממסילת ברזל אדם שעבר עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 37|או 37}} או מוסיף לעבור עבירה כאמור, לאחר שהתרה בו לחדול, ולעניין עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(א)(1)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(1)}} לגבי מצב של שכרות או מעשה מגונה, {{ח:פנימי|סעיף 37|וסעיף 37(6), (9), (10), (14), (15), (17) או (18)}} – אף להשתמש בכוח סביר לשם כך, ובלבד שלא יהיה בשימוש בכוח כדי לגרום לאותו אדם חבלה. {{ח:סעיף|45|עיכוב חשוד בעבירה|תיקון: תשס״ב}} {{ח:תת|(א)}} היה לפקיד רכבת יסוד סביר לחשד שאדם עבר בפניו עבירה לפי פקודה זו, רשאי הוא לדרוש מאותו אדם להזדהות לפניו במסירת שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות, או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין. {{ח:תת|(ב)}} סירב אדם להזדהות כאמור בסעיף קטן (א), או היה לפקיד רכבת יסוד סביר לחשד כי אדם עבר בפניו עבירה לפי פקודה זו רשאי פקיד הרכבת לעכבו עד לבואו של שוטר שאליו יימסר המעוכב בהקדם; על עיכוב כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 72|סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|45א|הפעלת סמכויות סילוק ועיכוב|תיקון: תשס״ב}} {{ח:ת}} פקיד רכבת לא יפעיל סמכויות סילוק ועיכוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיפים 44}} {{ח:פנימי|סעיף 45|ו־45}}, אלא אם כן עבר הכשרה מתאימה כפי שקבע השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, ומשטרת ישראל הודיעה לגביו כי אין מניעה, מטעמים של ביטחון הציבור, כי יפעיל סמכות כאמור. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מסילות הברזל (הכשרת פקיד רכבת – מסילת ברזל מקומית)|תקנות מסילות הברזל (הכשרת פקיד רכבת – מסילת ברזל מקומית), התשע״ב–2011}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מסילות הברזל (הכשרת פקיד רכבת – מסילת ברזל ארצית)|תקנות מסילות הברזל (הכשרת פקיד רכבת – מסילת ברזל ארצית), התשע״ה–2014}}.}} {{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד׳1: מסילת ברזל מקומית|תיקון: תשס״ב}} {{ח:קטע3|פרק ד1 סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:סעיף|46|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1}}|תיקון: תשס״ב, תשע״א־2}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר הפעלה“ – היתר להפעלת מסילת ברזל מקומית, שניתן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ה|סימן ה׳}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה ממשלתית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסילת ברזל מקומית“ – מסילת ברזל שניתנים בה שירותי תחבורה ציבורית, ושאינה מסילת ברזל ארצית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה בכיר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424א|בסעיף 424א(ו) לחוק העונשין}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לנהיגת רכבת מקומית“ – רישיון שניתן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ח|סימן ח׳}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכבת מקומית“ – רכבת הנעה על מסילת ברזל מקומית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ״א–1981}}. {{ח:קטע3|פרק ד1 סימן ב|סימן ב׳: זיכיון|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:סעיף|46א|הפעלת מסילת ברזל מקומית|תיקון: תשס״ב, תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי, באישור הממשלה, להעניק זיכיון לבנייתה, להפעלתה או לניהולה של מסילת ברזל מקומית לחברה הרשומה בישראל אשר אינה חברה ממשלתית. {{ח:תת|(ב)|(1)}} בעל הזיכיון ייבחר במכרז פומבי; {{ח:תתת|(2)}} במכרז ובזיכיון ניתן לקבוע תנאים המגבילים את הזכות להשתתף במכרז ולהחזיק בזיכיון, ובלבד שתנאים כאמור ייקבעו באישור השר ושר האוצר (להלן – השרים); תנאים במכרז ובזיכיון, שענינם תקופת הזיכיון, דמי הנסיעה ועדכונם, טעונים גם הם אישור השרים. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מהממשלה להתקשר עם חברה ממשלתית לבנייה, להפעלה או לניהול של מסילת ברזל מקומית. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק ד1 סימן ג|סימן ג׳: תחולת הוראות הפקודה לעניין מסילת ברזל מקומית|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:סעיף|46ב|תחולת הוראות הפקודה לעניין מסילת ברזל מקומית|תיקון: תשע״א־2, תשע״ג, תשע״ז}} {{ח:ת}} ההוראות לפי פקודה זו יחולו לעניין מסילת ברזל מקומית, בשינויים המתחייבים ממאפייני המסילה ומאופן מתן השירות בה ובשינויים אלה: {{ח:תת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}} – {{ח:תתת|(א)}} בסעיף קטן (א), בסופו יקראו ”המציין את הפרטים כפי שאישר המנהל“; {{ח:תתת|(ב)}} במקום סעיף קטן (ב) יקראו: {{ח:תתתת|”(ב)}} הנוסע במסילת ברזל מקומית יעביר, לפני תחילת הנסיעה או בתכוף לאחר תחילתה, את הכרטיס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף קטן (א)}} במיתקן המיועד לכך.“; {{ח:תתת|(ג)}} בסעיף קטן (ג), אחרי ”את כרטיסו“ יקראו ”לאחר שהועבר במיתקן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף קטן (ב)}}“; {{ח:תת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}} – {{ח:תתת|(א)}} בסעיף קטן (א), אחרי ”ללא כרטיס“ יקראו ”שהעביר במיתקן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ב)}}“; {{ח:תתת|(ב)}} בסעיף קטן (ד) – {{ח:תתתת|(1)}} בפסקה (1א), בסופה יקראו ”על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81א1|סעיף 81א1(ג) לחוק האמור}}, לא תוגש בקשה לביצוע הדרישה לתשלום אלא בתום 45 ימים מיום מסירת ההתראה לחייב בתשלום;“; {{ח:תתתת|(2)}} בפסקה (2), בסופה יקראו ”או השגה על דרישה לתשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 46ב1|סעיף 46ב1}};“; {{ח:תתתת|(3)}} אחרי פסקה (2) יקראו: {{ח:תתתתת|"(2א)}} הוגשה השגה על דרישה לתשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 46ב1|סעיף 46ב1(א)}}, לא תוגש הדרישה לתשלום לביצוע בהוצאה לפועל אלא לאחר שהדרישה לתשלום הפכה לחוב חלוט; הפכה הדרישה לתשלום לחוב חלוט – רשאי בעל היתר ההפעלה להגיש בקשה לביצוע הדרישה לתשלום בהוצאה לפועל; {{ח:פנימי|סעיף 17|בפסקה זו}}, ”חוב חלוט“ – דרישה לתשלום, שהערר לגביה נדחה ולא ניתן עוד לערער על ההחלטה שניתנה לגביו, או שניתן לגביה פסק דין חלוט; {{ח:תתתתת|(2ב)}} לא הוגשה השגה על דרישה לתשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 46ב1|סעיף 46ב1(א)}} וחלף המועד להגשתה, או הוגשה השגה כאמור ונדחתה ולא הוגש ערר על ההחלטה בהשגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46ב1|אותו סעיף}} וחלף המועד להגשתו, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|פסקה (1א)}};"; {{ח:תתתת|(4)}} אחרי פסקה (3) יקראו: {{ח:תתתתת|”(4)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בפסקה (3)}}, הוגשה השגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46ב1|סעיף 46ב1}}, ייווספו הפרשי הצמדה וריבית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|באותה פסקה}} מהמועד שבו נמסרה למשיג החלטה בהשגה, ואם הוגש ערר על ההחלטה בהשגה או ערעור על ההחלטה בערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 46ב1|אותו סעיף}} – מהמועד שבו ניתנה החלטת ועדת הערר או בית המשפט, לפי העניין.“ {{ח:תת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}} לא יחול לעניין פקיד רכבת שהוא גם בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית אשר היה במצב של שכרות בעת ששימש בתפקידו; {{ח:תת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36}}, בכל מקום, אחרי ”לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}“ יקראו ”כפי שהוחלו בסעיף 46ב(2)“; {{ח:תת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 45|בסעיף 45}}, בכל מקום, במקום ”לפי פקודה זו“ יקראו ”לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(א)(1)}}“; {{ח:תת|(6)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיפים 47}} {{ח:פנימי|סעיף 48א|ו־48א}} לא יחולו לעניין מסילת ברזל מקומית. {{ח:סעיף|46ב1|השגה וערר על דרישה לתשלום חיוב מוגדל|תיקון: תשע״ג}} {{ח:תת|(א)}} חייב בתשלום חיוב מוגדל החולק על דרישה לתשלום רשאי להגיש השגה על החיוב לבעל היתר ההפעלה בתוך 30 ימים מיום שקיבל את הדרישה לתשלום; השר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין השגה כאמור, ובכלל זה לעניין הפרטים שיש לכלול בהשגה, המסמכים שיצורפו אליה וסדרי הדיון בהשגה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מסילות הברזל (הוראות לעניין השגה על דרישה לתשלום)|תקנות מסילות הברזל (הוראות לעניין השגה על דרישה לתשלום), התשע״ג–2013}}.}} {{ח:תת|(ב)}} החלטה בהשגה תהיה מנומקת ובכתב, ותצוין בה זכותו של המשיג להגיש ערר לפי סעיף קטן (ג), וכן התקופה להגשת הערר ואופן הגשתו. {{ח:תת|(ג)}} משיג החולק על ההחלטה בהשגה רשאי לערור על כך לפני ועדת ערר שמונתה לפי סעיף קטן (ד); בערר לפי סעיף זה יהיה בעל היתר ההפעלה המשיב. {{ח:תת|(ד)}} השר ושר האוצר ימנו ועדת ערר בת שלושה חברים, והם: מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, שימונה לפי הצעת שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש, נציג משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים ונציג ציבור. {{ח:תת|(ה)}} ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992}}, יחולו על ערר ועל ועדת ערר לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים מפקודה זו, ואולם החלטה סופית של ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית המשפט המחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת בית המשפט המחוזי. {{ח:תת|(ו)}} העורר לוועדת ערר לפי הוראות סעיף קטן (ג) ימציא עותק מהערר למנהל; ראה המנהל שעניין ציבורי שהוא בתחום תפקידיו או סמכויותיו לפי פקודה זו או לפי הזיכיון עלול להיות מושפע או כרוך בהליך של ערר לפי סעיף זה, רשאי הוא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את עמדתו. {{ח:קטע3|פרק ד1 סימן ד|סימן ד׳: תחולת הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} לעניין רכבת מקומית|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:סעיף|46ג|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} לעניין רכבת מקומית|תיקון: תשע״א־2, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, החלות לעניין רכב יחולו לעניין רכבת מקומית כאילו היתה רכב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: {{ח:תת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה/החלת פקודת התעבורה לעניין רכבת מקומית|בפקודת התעבורה (התאמות לפי פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], תשל״ב–1972)}}.}} {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע כי תקנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} החלות לעניין רכב יחולו לעניין רכבת מקומית, בשינויים המחויבים ממאפייני המסילה והתנועה בדרך. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מסילות הברזל (החלת תקנות התעבורה לעניין רכבת מקומית)|תקנות מסילות הברזל (החלת תקנות התעבורה לעניין רכבת מקומית), התשע״א–2011}}; נוסח התקנות שולב {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה/החלת תקנות התעבורה לעניין רכבת מקומית|בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961 (התאמות לפי תקנות מסילות הברזל (החלת תקנות התעבורה לעניין רכבת מקומית), התשע״א–2011)}}.}} {{ח:תת|(ג)}} מועצה של עירייה או של מועצה מקומית רשאית, בהסכמת שר הפנים והשר, לקבוע כי חוקי עזר שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 77|סעיף 77(א)(2) לפקודת התעבורה}} החלים לעניין רכב יחולו לעניין רכבת מקומית, בשינויים המחויבים ובשינויים כפי שתקבע, ובכפוף לתקנות לפי סעיף קטן (ב). {{ח:קטע3|פרק ד1 סימן ה|סימן ה׳: היתר להפעלת מסילת ברזל מקומית|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:סעיף|46ד|חובת קבלת היתר|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם, בעצמו או באמצעות אחר, מסילת ברזל מקומית, אלא אם כן ניתן לו היתר הפעלה מאת המנהל לגבי אותה מסילת ברזל מקומית או שהוא מפעיל את מסילת הברזל המקומית מטעם מי שניתן לו היתר הפעלה כאמור, ובהתאם לתנאים ולמגבלות שנקבעו בהיתר ההפעלה. {{ח:סעיף|46ה|תקופת תוקפו של היתר הפעלה|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} תוקפו של היתר הפעלה יהיה לתקופה של ארבע שנים. {{ח:תת|(ב)}} המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הודעה בדבר תחילת תוקפו של היתר ההפעלה ומועד סיומו. {{ח:סעיף|46ו|הגבלה על העברת היתר הפעלה|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} היתר הפעלה אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת המנהל ובתנאים שקבע. {{ח:תת|(ב)}} העברת השליטה בתאגיד שהוא בעל היתר הפעלה טעונה אישור מראש ובכתב מאת המנהל. {{ח:סעיף|46ז|תנאים למתן היתר הפעלה או לחידושו|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} המנהל ייתן היתר הפעלה למבקש שהוא בעל זיכיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 46א|סעיף 46א(א)}} או למבקש שהוא חברה ממשלתית שהממשלה התקשרה עמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46א|סעיף 46א(ד)}}, או יחדש היתר שניתן למבקש כאמור, אם שוכנע כי מתקיימים במבקש כל אלה: {{ח:תת|(1)}} המבקש הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי ביצע את הפעולות המקדימות הנדרשות ממנו לשם הפעלת מסילת הברזל המקומית, כפי שהורה לו המנהל, ולעניין מבקש שהוא בעל זיכיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 46א|סעיף 46א(א)}} – המנהל קיבל גם אישור שהמבקש עומד בתנאי הזיכיון הנוגעים לדרישות מקצועיות–תפעוליות לצורך הפעלת מסילת הברזל המקומית, מאת מי שנקבע בזיכיון, ככל שנקבע, ללוות מטעם המדינה את ביצוע תנאי הזיכיון; {{ח:תת|(2)}} המבקש הגיש למנהל תכנית להפעלת מסילת הברזל המקומית, הכוללת עניינים כפי שקבע השר בין השאר לפי {{ח:פנימי|סעיף 46י|סעיף 46י(ד)}}, ובכלל זה עניינים כמפורט להלן ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – תכנית הפעלה), והמנהל אישר את תכנית ההפעלה: {{ח:תתת|(א)}} תכנית לניהול הבטיחות במסילת הברזל המקומית; {{ח:תתת|(ב)}} פירוט בדבר תנאי הכשרתם של מי שישמשו כנהגים ברכבת המקומית, וכן של מי שישמשו כבעלי תפקידים אחרים במסילת הברזל המקומית אשר נדרשת הכשרה לשם ביצוע תפקידם; {{ח:תתת|(ג)}} תנאי התפעול והתחזוקה של מסילת הברזל המקומית; {{ח:תתת|(ד)}} סדרי ההפעלה של מסילת הברזל המקומית ותנאי הסעה של נוסעים ושל כבודתם ברכבת המקומית; {{ח:תתת|(ה)}} אופן היערכותו של המבקש ליישום התנאים הדרושים לפעילותה של מסילת הברזל המקומית שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 46י|סעיף 46י(ד)}}; {{ח:תת|(3)}} הוכחת התקשרותו של המבקש או מי מטעמו עם אדם קיבל רישיון מנהל תפעול לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז|סימן ז׳}}, לשם העסקתו בביצוע הפעולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46יב|בסעיף 46יב(א)}}; {{ח:תת|(4)}} המבקש, בעל שליטה בו או נושא משרה בכיר בו, לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה לא ראוי, לדעת המנהל, לתת למבקש היתר הפעלה או לחדשו, ולא תלוי ועומד נגד המבקש כתב אישום בשל חשד לביצוע עבירה כאמור. {{ח:סעיף|46ח|תנאים ומגבלות בהיתר הפעלה|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} המנהל רשאי לקבוע בהיתר הפעלה, בעת מתן ההיתר ובתקופת תוקפו, תנאים ומגבלות שיחולו על בעל ההיתר בתקופת תוקפו של ההיתר, כולה או חלקה, ובכלל זה תנאים כמפורט להלן, ובלבד שלא יקבע תנאים ומגבלות כאמור בתקופת תוקפו של ההיתר אלא לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה: {{ח:תת|(1)}} סוג הרכבת המקומית שתופעל על מסילת הברזל המקומית ומאפייניה; {{ח:תת|(2)}} המטרה שלשמה רשאי בעל ההיתר להפעיל את הרכבת המקומית; {{ח:תת|(3)}} קווי הנסיעה של הרכבת המקומית. {{ח:קטע3|פרק ד1 סימן ו|סימן ו׳: הוראות לתקופת תוקפו של היתר הפעלה|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:סעיף|46ט|הגבלת היתר הפעלה, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), להגביל היתר הפעלה, להתלותו עד שימולאו תנאים שיקבע, לבטלו או לסרב לחדשו, בהתקיים אחד מאלה, לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה: {{ח:תתת|(1)}} ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב; {{ח:תתת|(2)}} ההיתר ניתן על יסוד מידע שגוי, ויש יסוד סביר להניח שאילו היה ידוע למנהל לא היה ניתן; {{ח:תתת|(3)}} חדל להתקיים בבעל היתר תנאי מן התנאים למתן ההיתר או לחידושו לפי {{ח:פנימי|סעיף 46ז|סעיף 46ז}}; {{ח:תתת|(4)}} בעל ההיתר הפר תנאי או מגבלה שנקבעו בהיתר או הוראה מההוראות החלות עליו לפי פקודה זו; {{ח:תתת|(5)}} התקיימה פגיעה מתמשכת, בניגוד להוראות לפי פקודה זו, ברמת השירות הניתנת לציבור הנוסעים ברכבת המקומית המופעלת בידי בעל ההיתר. {{ח:תת|(ב)}} המנהל לא יבטל היתר הפעלה ולא יתלה אותו, לפי הוראות סעיף קטן (א)(3), (4) או (5), אלא לאחר שדרש מבעל ההיתר לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור באותו סעיף קטן, בתוך תקופה שקבע, ובעל ההיתר לא עשה כן; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם לא ניתן לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו. {{ח:תת|(ג)}} בוטל זיכיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 46א|סעיף 46א(א)}}, בטל היתר ההפעלה שניתן לבעל הזיכיון, במועד ביטולו של הזיכיון. {{ח:תת|(ד)}} בוטל או הותלה היתר הפעלה לפי סעיף קטן (א) או בטל היתר הפעלה לפי סעיף קטן (ג), יחדל בעל ההיתר להפעיל את מסילת הברזל המקומית והסמכויות והזכויות הנתונות לו לפי פקודה זו יפקעו, והכל במועד ובאופן שיורה המנהל, בהתחשב בצורך להבטיח רציפות בשירות הניתן לציבור הנוסעים ברכבת המקומית. {{ח:תת|(ה)}} הותלה היתר הפעלה לפי סעיף קטן (א), יורה המנהל, באישור השר, על אופן מתן השירות לציבור הנוסעים בתקופת ההתליה, באמצעים אלה, כולם או מקצתם: {{ח:תתת|(1)}} הפעלת מסילת הברזל המקומית בידי בעל היתר ההפעלה, בתנאים כפי שיורה המנהל; {{ח:תתת|(2)}} הפעלת שירותי תחבורה ציבורית חלופיים בידי מי שיורה המנהל. {{ח:תת|(ו)}} בוטל היתר הפעלה לפי סעיף קטן (א) או בטל היתר הפעלה לפי סעיף קטן (ג), רשאי השר, באישור הממשלה, להורות בצו כי מסילת הברזל המקומית שלגביה בוטל או בטל ההיתר כאמור תופעל, החל במועד שקבע המנהל לפי סעיף קטן (ד), בידי מי שנקבע בצו ובהתאם לאמור בו, והכל לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם מתן היתר הפעלה לגבי אותה מסילת ברזל מקומית למבקש שקיבל זיכיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 46א|סעיף 46א(א)}} או למבקש שהוא חברה ממשלתית שהממשלה התקשרה עמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46א|סעיף 46א(ד)}}, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46ז|סעיף 46ז}}. {{ח:סעיף|46י|חובות ותנאים לעניין הפעלת מסילת ברזל מקומית|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} בעל היתר הפעלה יפעיל את מסילת הברזל המקומית בהתאם לתכנית ההפעלה כפי שאושרה בידי המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 46ז|סעיפים 46ז(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 46יא|או 46יא}} ובהתאם לתנאים ולהוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ו|סימן זה}} {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ה|וסימן ה׳}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(א)(5) ו־(7)}}. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מאחריותו של בעל היתר הפעלה לפי פקודה זו, בעל היתר הפעלה או מי מטעמו יעסיק מנהל תפעול שקיבל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז|סימן ז׳}}. {{ח:תת|(ג)}} בעל היתר הפעלה לא יעסיק, למטרת נהיגת רכבת מקומית, אלא מי שבידו רישיון לנהיגת רכבת מקומית לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ח|סימן ח׳}}. {{ח:תת|(ד)}} השר יקבע תנאים נוספים להפעלתה של מסילת ברזל מקומית שניתן לגביה היתר הפעלה ולשמירה על תקינותה, שעל בעל היתר ההפעלה לקיימם בתקופת תוקפו של ההיתר, ורשאי הוא, בין השאר, לקבוע תנאים בעניינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} אמצעים הנדרשים להפעלה תקינה של מסילת הברזל המקומית, לרבות צי רכבות מקומיות וכלי רכב, היקפו, סוגי הרכב שיש לכלול בו, תחזוקתו וחידושו, וכן אמצעים טכנולוגיים, ובכלל זה אמצעים לבקרה אחר תנועת הרכבת המקומית ומערכות ניהול צי רכב בזמן אמת ואמצעים שיאפשרו בקרה אחר עמידת בעל היתר ההפעלה בתנאי ההיתר; {{ח:תתת|(2)}} התשתיות הנדרשות לשם הפעלת רכבת מקומית, ובכלל זה תחנות, מקומות לחניית הרכבת המקומית ומערך שירות לקוחות; {{ח:תתת|(3)}} אמות מידה לעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שבעל ההיתר נדרש לתת לציבור הנוסעים; {{ח:תתת|(4)}} אמצעים טכנולוגיים הנדרשים לצורך העברת מידע לציבור הנוסעים ברכבת המקומית בכל הקשור לתנועת הרכבת המקומית, לרבות מערכות מידע לציבור, הפעלתם ותחזוקתם וכן אופן העברת המידע לשם קליטתו במערכות מידע ותפעול; {{ח:תתת|(5)}} העברת דיווחים למנהל, בעניינים ובמועדים שייקבעו בתקנות כאמור או לפי דרישתו, לגבי פעילותו של בעל היתר ההפעלה, לרבות עמידתו בתנאי ההיתר, וכן קיומם של אמצעים הדרושים לצורך העברת דיווחים כאמור. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מסילות הברזל (הוראות שונות – מסילת ברזל מקומית)|תקנות מסילות הברזל (הוראות שונות – מסילת ברזל מקומית), התשע״ב–2011}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מסילות הברזל (הפעלת מסילת ברזל מקומית)|תקנות מסילות הברזל (הפעלת מסילת ברזל מקומית), התשע״ב–2012}}.}} {{ח:סעיף|46יא|תיקון תכנית הפעלה|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, בתקופת תוקפו של היתר הפעלה, לדרוש מבעל היתר ההפעלה לתקן את תכנית ההפעלה שאישר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 46ז|סעיף 46ז(2)}}, אם מצא כי הדבר נדרש לשם הפעלה תקינה וסדירה של מסילת הברזל המקומית שלגביה ניתן ההיתר ושמירה על בטיחותה, ולאחר שנתן לבעל היתר ההפעלה הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; דרש המנהל כאמור, יגיש בעל ההיתר למנהל הצעה בכתב לתיקון הנדרש, לשם אישורו בידי המנהל. {{ח:תת|(ב)}} ביקש בעל היתר הפעלה לתקן את תכנית ההפעלה שאישר המנהל, יגיש למנהל הצעה בכתב לתיקון כאמור; המנהל רשאי לאשר את התיקון המבוקש, לאשרו בתנאים או שלא לאשרו. {{ח:קטע3|פרק ד1 סימן ז|סימן ז׳: מנהל תפעול|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:סעיף|46יב|מנהל תפעול – מינוי וחובת רישוי|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} בעל היתר הפעלה ימנה אדם, אחד או יותר, שירכז את הפעילות המקצועית של בעל ההיתר ויבצע פעולות מטעם בעל ההיתר לשם מילוי חובותיו לפי פקודה זו ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – מנהל תפעול); השר יקבע הוראות לעניין מינוי מנהל תפעול בידי בעל היתר הפעלה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מסילות הברזל (הפעלת מסילת ברזל מקומית)|תקנות מסילות הברזל (הפעלת מסילת ברזל מקומית), התשע״ב–2012}}.}} {{ח:תת|(ב)}} לא ישמש אדם מנהל תפעול, אלא אם כן ניתן לו רישיון מנהל תפעול לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז|סימן זה}} ובהתאם לתנאים ולמגבלות שנקבעו ברישיון ולהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(א)(12)}}; מנהל התפעול יועסק על ידי בעל היתר ההפעלה או על ידי מי מטעמו. {{ח:סעיף|46יג|תקופת תוקפו של רישיון מנהל תפעול|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} תוקפו של רישיון מנהל תפעול יהיה לתקופה של שמונה שנים. {{ח:סעיף|46יד|איסור העברת רישיון מנהל תפעול|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} רישיון מנהל תפעול הוא אישי ואינו ניתן להעברה. {{ח:סעיף|46טו|תנאים למתן רישיון מנהל תפעול או לחידושו ותנאים ברישיון|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} המנהל ייתן למבקש רישיון מנהל תפעול או יחדשו, בהתקיים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} התקיים לגבי המבקש אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}}, באחד מהמדורים המפורטים להלן, בעל ניסיון של עשר שנים לפחות כמהנדס בתחום מתחומי המדורים האמורים, מתוכן ארבע שנים לפחות בתפקיד ניהולי בתחום תפעול ותחזוקה של רכבת מקומית, ועמד בהצלחה בבחינות להסמכת מנהל תפעול שנערכו מטעם המנהל או שאושרו בידו, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(א)(11)}} (בסעיף זה – בחינות להסמכת מנהל תפעול): {{ח:תתתתת|(1)}} הנדסת מסילות ברזל; {{ח:תתתתת|(2)}} הנדסה אזרחית; {{ח:תתתתת|(3)}} הנדסת מכונות; {{ח:תתתתת|(4)}} הנדסת חשמל; {{ח:תתתתת|(5)}} הנדסת אווירונאוטיקה; {{ח:תתתתת|(6)}} הנדסת תעשייה וניהול; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא שימש מנהל תפעול מטעם מפעיל של רכבת מקומית, במשך שש שנים לפחות מתוך עשר השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לרישיון; {{ח:תתת|(2)}} המבקש לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת המנהל, לקבל רישיון מנהל תפעול ולא תלוי ועומד נגדו כתב אישום בשל חשד לביצוע עבירה כאמור; {{ח:תתת|(3)}} המבקש המציא למנהל חוות דעת רפואית מאת רופא תעסוקתי ולפיה הוא כשיר מבחינה רפואית לשמש מנהל תפעול. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), המנהל רשאי לתת למבקש רישיון מנהל תפעול, בארבע השנים הראשונות שלאחר מתן היתר ההפעלה לגבי מסילת הברזל המקומית שבה הוא מבקש להיות מועסק כמנהל תפעול, אף אם לא מתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (א)(1), בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} המבקש שימש בתפקיד ניהולי הקשור בתפעול ובתחזוקה של מסילת ברזל מקומית, במשך שלוש שנים לפחות מתוך שש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לרישיון, ועמד בהצלחה בבחינות להסמכת מנהל תפעול; {{ח:תתת|(2)}} המבקש שימש בתפקיד ניהולי הקשור בהקמת מסילת ברזל מקומית וכן בתפקיד ניהולי הקשור בתפעול ובתחזוקה של מסילת ברזל מקומית, במשך שנתיים לפחות מתוך שש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לרישיון, ועמד בהצלחה בבחינות להסמכת מנהל תפעול; {{ח:תתת|(3)}} המנהל שוכנע כי המבקש הוא בעל הכישורים הנדרשים לשמש מנהל תפעול, לאור ניסיונו, הכשרתו והשכלתו בתחומים הקשורים לתפעול ולתחזוקה של מסילת ברזל מקומית, והמבקש עמד בהצלחה בבחינות להסמכת מנהל תפעול. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), המנהל רשאי, בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו, במשך שש השנים שלאחר תום ארבע השנים כאמור ברישה של אותו סעיף קטן, לתת למבקש רישיון מנהל תפעול, אף אם לא מתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (א)(1), ובלבד שהתקיים לגביו אחד התנאים האמורים בסעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), רשאי המנהל לסרב לתת רישיון מנהל תפעול למבקש שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים באותם סעיפים קטנים, אם משטרת ישראל או שירות הביטחון הכללי הביאו לידיעתו כי קיים חשש שיש במתן רישיון למבקש כדי לפגוע בשלום הציבור או בביטחון המדינה. {{ח:תת|(ה)}} המנהל רשאי לקבוע ברישיון מנהל תפעול תנאים ומגבלות שיחולו על בעל הרישיון בתקופת תוקפו של הרישיון, כולה או חלקה. {{ח:סעיף|46טז|הגבלת רישיון מנהל תפעול, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), להגביל רישיון מנהל תפעול, להתלותו עד שימולאו תנאים שיקבע, לבטלו או לסרב לחדשו, בהתקיים אחד מאלה, ובלבד שנתן לבעל הרישיון וכן לבעל היתר ההפעלה ולמי מטעמו שאצלו מועסק מנהל התפעול, הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה: {{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב; {{ח:תתת|(2)}} הרישיון ניתן על יסוד מידע שגוי ויש יסוד סביר להניח שאילו היה ידוע למנהל לא היה ניתן; {{ח:תתת|(3)}} חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מן התנאים למתן הרישיון או לחידושו לפי {{ח:פנימי|סעיף 46טו|סעיף 46טו}}; {{ח:תתת|(4)}} בעל הרישיון הפר תנאי או מגבלה ברישיון. {{ח:תת|(ב)}} המנהל לא יבטל רישיון מנהל תפעול ולא יתלה אותו, לפי הוראות סעיף קטן (א)(3) או (4), אלא לאחר שדרש מבעל הרישיון לקיים את התנאי שחדל להתקיים או שהופר כאמור באותו סעיף קטן, בתוך תקופה שקבע, ובעל הרישיון לא עשה כן; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם לא ניתן לקיים את התנאי שחדל להתקיים או שהופר. {{ח:תת|(ג)}} החלטת המנהל לפי סעיף זה תומצא לבעל הרישיון, לבעל היתר ההפעלה ולמי מטעמו של בעל ההיתר שאצלו מועסק מנהל התפעול. {{ח:קטע3|פרק ד1 סימן ז1|סימן ז׳1: רכישת זכויות במקרקעין לשם הקמה או הפעלה של מסילת ברזל מקומית|תיקון: תשע״ה}} {{ח:סעיף|46טז1|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז1|סימן ז׳1}}|תיקון: תשע״ה}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז1|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך“ ו”תכנית“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק לתיקון דיני הרכישה“ – {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור|חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור, התשכ״ד–1964}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל מסילת ברזל מקומית“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בעל היתר הפעלה; {{ח:תתת|(2)}} מי שיש לו זיכיון להפעלתה של מסילת ברזל מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 46א|סעיף 46א(א)}} או חברה ממשלתית שהממשלה התקשרה עמה להפעלה של מסילת ברזל מקומית, שהמנהל אישר שהם בתהליך לקבלת היתר הפעלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקים מסילת ברזל מקומית“ – מי שיש לו זיכיון לבנייתה של מסילת ברזל מקומית או חברה ממשלתית שהממשלה התקשרה עמה לבנייה של מסילת ברזל מקומית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעי מסילת ברזל בבעלות של רשות מקומית“ – מקרקעי מסילת ברזל מקומית שלרשות מקומית יש זכות בהם או לגביהם, וכן מקרקעי מסילת ברזל מקומית שרשות מקומית תפסה חזקה בהם ופורסמו הודעות על כך לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)#סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)#סעיף 7|ו־7 לפקודת הקרקעות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעי מסילת ברזל מקומית“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מקרקעין המיועדים לפי התכנית החלה עליהם למסילת ברזל מקומית או מקרקעין שלפי התכנית החלה עליהם ניתן להקים בהם שטחי התארגנות לשם הקמת מסילת ברזל מקומית או דרך; {{ח:תתת|(2)}} מקרקעין המיועדים לפי התכנית החלה עליהם לדרך ושבהתאם לתכנית האמורה ניתן להשתמש בהם גם למסילת ברזל מקומית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הקרקעות“ – {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943}}. {{ח:סעיף|46טז2|רכישת זכויות במקרקעין שבבעלות רשות מקומית לשם הקמה או הפעלה של מסילת ברזל מקומית|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} ראה השר, על פי בקשה של מקים מסילת ברזל מקומית או של מפעיל מסילת ברזל מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 46טז3|סעיף 46טז3}}, כי לשם הקמה או הפעלה של מסילת ברזל מקומית יש צורך ברכישת זכויות במקרקעי מסילת ברזל בבעלות של רשות מקומית, רשאי הוא לרכוש בעלות או כל זכות אחרת, לרבות חזקה או שימוש ({{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז1|בסימן זה}} – זכויות), במקרקעין כאמור או בחלק מהם, או להטיל מגבלות על הזכויות במקרקעין כאמור או על חלק מהן, לתקופה או לצמיתות ({{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז1|בסימן זה}} – רכישת זכויות במקרקעי מסילת ברזל בבעלות של רשות מקומית). {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|פקודת הקרקעות}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור|והחוק לתיקון דיני הרכישה}} יחולו על רכישת זכויות במקרקעי מסילת ברזל בבעלות של רשות מקומית לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז1|סימן זה}}, אם לא נקבעו הוראות אחרות לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז1|סימן זה}}. {{ח:סעיף|46טז3|בקשה לרכישת זכויות במקרקעי מסילת ברזל מקומית|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} מקים מסילת ברזל מקומית או מפעיל מסילת ברזל מקומית רשאי לפנות לשר בבקשה לרכישת זכויות במקרקעי מסילת ברזל בבעלות של רשות מקומית, בהתאם לסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 46טז2|סעיף 46טז2}} ({{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז1|בסימן זה}} – בקשה); בבקשה יפורטו מקרקעי מסילת הברזל המקומית נושא הבקשה, מהות הזכויות שרכישתן מבוקשת, המטרה שלשמה מתבקשת רכישת הזכויות בהם, המועד המבוקש לתפיסת החזקה בהם, וכן כל פרט אחר שקבע השר. {{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשה, יעביר מגיש הבקשה ({{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז1|בסימן זה}} – מבקש) העתק מהבקשה לרשות המקומית שהזכויות במקרקעי מסילת הברזל הן בבעלותה. {{ח:תת|(ג)}} הרשות המקומית תגיש לשר את תגובתה לבקשה ({{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז1|בסימן זה}} – תגובה לבקשה), בתוך 21 ימים מהיום שבו הועברה אליה הבקשה. {{ח:תת|(ד)}} השר, לאחר התייעצות עם שר הפנים, יחליט בבקשה בתוך 60 ימים מיום הגשת התגובה לבקשה, ואם לא הוגשה תגובה לבקשה – מהמועד האחרון להגשת תגובה לבקשה לפי סעיף קטן (ג). {{ח:תת|(ה)}} השר ימסור את החלטתו בבקשה למבקש ולרשות המקומית שהזכויות במקרקעי מסילת הברזל הן בבעלותה. {{ח:תת|(ו)}} החליט השר לקבל את הבקשה ולרכוש זכויות במקרקעי מסילת ברזל של רשות מקומית נושא הבקשה, או בחלק מהם, יפרט בהחלטתו את המועד לרכישת הזכויות, לרבות תפיסת החזקה במקרקעין אם נדרשת; הודעה על החלטת השר כאמור תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|46טז4|כניסה למקרקעין ותפיסת חזקה|תיקון: תשע״ה}} {{ח:ת}} החליט השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 46טז3|סעיף 46טז3}} על רכישת זכויות במקרקעי מסילת ברזל בבעלות רשות מקומית, רשאי השר וכן המבקש או מי מטעמו להיכנס למקרקעין ולתפוס בהם חזקה, במועד הקבוע בהחלטת השר או לאחריו, ובלבד שאם חלפו 60 ימים מהמועד שנקבע בהחלטת השר כאמור וטרם נתפסה החזקה, יודיע השר לרשות המקומית, בכתב, על המועד לתפיסת החזקה לפחות 30 ימים מראש. {{ח:סעיף|46טז5|הקניית הזכויות למדינה ורישומן|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} פורסמה ברשומות הודעה בדבר החלטת השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 46טז3|סעיף 46טז3}} על רכישת זכויות במקרקעי מסילת ברזל בבעלות רשות מקומית, יוקנו זכויות הרשות המקומית במקרקעי מסילת הברזל המקומית, למדינה, נקיות מכל שיעבוד או חוב אחר. {{ח:תת|(ב)}} פורסמה הודעה לפי סעיף קטן (א), יבצע רשם המקרקעין את הרישומים הנדרשים בפנקסי המקרקעין כאילו היתה זו הודעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)#סעיף 19|סעיף 19(2) לפקודת הקרקעות}}. {{ח:סעיף|46טז6|קביעת שווי הזכויות לשם תשלום פיצויים לרשות המקומית|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} השמאי הממשלתי הראשי או מי מטעמו יקבע את שווי הזכויות במקרקעי מסילת הברזל שבבעלות רשות מקומית שהוחלט לרכשן לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז1|סימן זה}}, לשם תשלום פיצויים לרשות המקומית; העתק מהשומה יימסר לשר, לרשות המקומית ולמבקש. {{ח:תת|(ב)}} רשות מקומית החולקת על שומת מקרקעין שנקבעה לפי סעיף קטן (א), רשאית לפנות לוועדת ההשגות שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)#סעיף 9א|סעיף 9א לפקודת הקרקעות}}; על הגשת השגה ועל סדרי הדין יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|פקודת הקרקעות}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} החלטת ועדת ההשגות כאמור בסעיף קטן (ב) ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים. {{ח:סעיף|46טז7|סייג לתחולה לעניין הרשאה|תיקון: תשע״ה}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)#סעיף 22|סעיף 22(2ב) רישה לפקודת הקרקעות}} לא יחולו על הרשאה שנתן השר לחברת נת״ע – נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע״מ לגבי מקרקעי מסילת ברזל מקומית. {{ח:סעיף|46טז8|תקנות – {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז1|סימן ז׳1}}|תיקון: תשע״ה}} {{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז1|סימן זה}}, ובין השאר בעניינים אלה: {{ח:תת|(1)}} הגשת בקשה והמסמכים שיצורפו לה; {{ח:תת|(2)}} הגשת תגובה לבקשה והמסמכים שיצורפו לה; {{ח:תת|(3)}} הארכת המועד למתן תגובה לבקשה, מטעמים מיוחדים. {{ח:קטע3|פרק ד1 סימן ח|סימן ח׳: רישיון לנהיגת רכבת מקומית|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:סעיף|46יז|חובת נהיגה ברישיון|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} לא ינהג אדם ברכבת מקומית אלא אם כן ניתן לו רישיון לנהיגת רכבת מקומית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ח|סימן זה}}, ובהתאם לתנאים ולמגבלות שנקבעו ברישיון ולהוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ח|סימן זה}}. {{ח:סעיף|46יח|איסור העברת רישיון לנהיגת רכבת מקומית|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} רישיון לנהיגת רכבת מקומית הוא אישי ואינו ניתן להעברה. {{ח:סעיף|46יט|תנאים למתן רישיון לנהיגת רכבת מקומית|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} המנהל ייתן למבקש רישיון לנהיגת רכבת מקומית או יחדשו, אם שוכנע שמתקיימים בו התנאים שקבע השר לפי סעיף קטן (ב) ולפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(א)(10) ו־(15)}}. {{ח:תת|(ב)}} השר יקבע תנאים למתן רישיון לנהיגת רכבת מקומית או לחידושו, ובין השאר תנאים בעניינים אלה, ורשאי הוא לקבוע תנאים שונים לסוגים שונים של רישיונות: {{ח:תתת|(1)}} דרישת גיל מזערי של המבקש; {{ח:תתת|(2)}} השכלה, הכשרה, מיומנות, ידע וניסיון מקצועי הנדרשים לצורך קבלת הרישיון, לרבות הכרה בהכשרה ובניסיון מחוץ לישראל, וכן בחינות שייערכו מטעם המנהל או באישורו, שעל המבקש לעמוד בהן; {{ח:תתת|(3)}} תנאים המביאים בחשבון את עברו הפלילי של המבקש; {{ח:תתת|(4)}} תנאים לעניין התאמה גופנית, בריאותית ונפשית הנדרשת מהמבקש, וההליכים לבדיקת התאמה כאמור; {{ח:תתת|(5)}} נסיבות שבהן לא ראוי לתת למבקש רישיון לנהיגת רכבת מקומית, בשל דרך נהיגתו ברכב לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} המהווה סכנה לעוברי דרך בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה האמורה}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מסילות הברזל (הוראות שונות – מסילת ברזל מקומית)|תקנות מסילות הברזל (הוראות שונות – מסילת ברזל מקומית), התשע״ב–2011}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מסילות הברזל (הפעלת מסילת ברזל מקומית)|תקנות מסילות הברזל (הפעלת מסילת ברזל מקומית), התשע״ב–2012}}.}} {{ח:סעיף|46כ|פטור|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע מקרים או נסיבות שבהם יהיה אדם פטור מחובת קבלת רישיון לנהיגת רכבת מקומית או מעמידה בתנאי מהתנאים לקבלת רישיון כאמור, בתנאים שיקבע, וכן רשאי הוא לקבוע מקרים או נסיבות שבהם רשאי המנהל לפטור אדם מחובת קבלת רישיון או מעמידה בתנאי מהתנאים כאמור, בתנאים שיקבע. {{ח:סעיף|46כא|תנאים ומגבלות ברישיון לנהיגת רכבת מקומית|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} המנהל רשאי לקבוע ברישיון לנהיגת רכבת מקומית תנאים ומגבלות שיחולו על בעל הרישיון בתקופת תוקפו של הרישיון, כולה או חלקה, ובכלל זה תנאים כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} דגם הרכבת המקומית שבה הוא רשאי לנהוג; {{ח:תת|(2)}} סוג הרישיון שיינתן לבעל הרישיון; {{ח:תת|(3)}} קווי הנסיעה של רכבת מקומית שבהם הוא רשאי לנהוג; {{ח:תת|(4)}} אמצעי עזר שבהם עליו לעשות שימוש בנהיגה. {{ח:סעיף|46כב|הגבלת רישיון לנהיגת רכבת מקומית, התלייתו, פסילתו או סירוב לחדשו|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב ובכפוף להוראות סעיף קטן (ה), להגביל רישיון לנהיגת רכבת מקומית, להתלותו לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים או עד שימולאו תנאים שיקבע, לפסול את בעל הרישיון מלהחזיק ברישיון או לסרב לחדשו, בהתקיים אחד מאלה, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה: {{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב; {{ח:תתת|(2)}} הרישיון ניתן על יסוד מידע שגוי ויש יסוד סביר להניח שאילו היה ידוע למנהל לא היה ניתן; {{ח:תתת|(3)}} חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מן התנאים למתן הרישיון או לחידושו לפי {{ח:פנימי|סעיף 46יט|סעיף 46יט}}; {{ח:תתת|(4)}} בעל הרישיון הפר תנאי או מגבלה ברישיון או הוראה מההוראות החלות עליו לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ח|סימן זה}}; {{ח:תתת|(5)}} בעל הרישיון היה מעורב בתאונה או בתאונה עם נפגעים, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 46כט|בסעיף 46כט}}; {{ח:תתת|(6)}} המנהל שוכנע כי מתקיימות נסיבות המעידות על כך שיש בדרך נהיגתו של בעל הרישיון ברכבת מקומית משום סכנה לבטיחות התנועה, בהתאם להוראות שקבע השר. {{ח:תת|(ב)}} אדם שהמנהל פסל את רישיונו לפי סעיף זה לא יגיש בקשה לקבלת רישיון חדש, אלא לאחר שחלפה שנה ממועד הפסילה. {{ח:תת|(ג)}} נפסל אדם בידי קצין משטרה לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, מלהחזיק ברישיון נהיגה ברכב, לתקופה, רשאי המנהל להתלות את הרישיון לנהיגת רכבת מקומית של אותו אדם, במהלך תקופת תוקפה של הפסילה מהחזקה ברישיון נהיגה ברכב, כולה או חלקה, אלא אם כן התקיימו נסיבות הקשורות בעבירה שהביאה לפסילה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} שאינן מצדיקות התליה לפי סעיף קטן זה. {{ח:תת|(ד)}} נפסל אדם בידי רשות הרישוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, מלהחזיק ברישיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסוימת או עד למילוי תנאים שנקבעו בהחלטה, רשאי המנהל להתלות את הרישיון לנהיגת רכבת מקומית של אותו אדם לתקופה או עד שימולאו תנאים שיקבע או לפסול אותו מלהחזיק ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, בהתאם לתנאים ולתקופה שנקבעו בהחלטת רשות הרישוי כאמור, אלא אם כן התקיימו נסיבות שאינן מצדיקות פסילה או התליה לפי סעיף קטן זה. {{ח:תת|(ה)}} המנהל לא יפסול רישיון לנהיגת רכבת מקומית ולא יתלה אותו, לפי הוראות סעיף קטן (א)(3) או (4), אלא לאחר שדרש מבעל הרישיון לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור באותו סעיף קטן, בתוך תקופה שקבע, ובעל הרישיון לא עשה כן; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם לא ניתן לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו. {{ח:תת|(ו)}} החלטת המנהל לפי סעיף זה תומצא לבעל הרישיון וכן לבעל היתר ההפעלה או למי מטעמו שאצלו הוא מועסק. {{ח:סעיף|46כג|מסירת רישיון לנהיגת רכבת מקומית שהוגבל, שהותלה או שנפסל|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית שנמסרה לו החלטת המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 46כב|סעיף 46כב}} על הגבלת רישיונו, התלייתו או פסילה מלהחזיק בו, ימסור למנהל את הרישיון שהוגבל, שהותלה או שנפסל כאמור, בתוך התקופה הנקובה בהחלטה, ויחולו הוראות אלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} לעניין החלטה על הגבלת הרישיון – המנהל יחזיר את הרישיון לבעליו, לאחר רישום ההגבלה שנקבעה בהחלטה; {{ח:תתת|(2)}} לעניין החלטה על פסילה מלהחזיק ברישיון או על התלייתו – הרישיון לא יוחזר לבעליו אלא לאחר תום התקופה שנקבעה בהחלטה ובתנאים שקבע המנהל. {{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), בעל רישיון כאמור באותו סעיף קטן שלא היה בידו באותה שעה רישיון, ימסור במקומו אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתתת|(א)}} תצהיר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, המוכיח כי הרישיון אבד או נגנב; {{ח:תתתת|(ב)}} אישור מגורם אחר כי הרישיון נמסר לו לפי כל דין. {{ח:תתת|(2)}} מצא בעל הרישיון את הרישיון שאבד או שנגנב, ימציאו ללא דיחוי למנהל. {{ח:סעיף|46כד|תקופות הגבלה, התליה או פסילה של רישיון לנהיגת רכבת מקומית|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} הגבלה, התליה או פסילה של רישיון לנהיגת רכבת מקומית בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46כב|סעיף 46כב}}, תחל במועד המצאת ההחלטה לבעל הרישיון. {{ח:תת|(ב)}} בחישוב תקופת הפסילה של רישיון לנהיגת רכבת מקומית בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46כב|סעיף 46כב}}, לא תבוא במניין התקופה שחלפה עד מסירת הרישיון או תחליפו למנהל בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46כג|סעיף 46כג}}. {{ח:סעיף|46כה|פסילת רישיון לנהיגת רכבת מקומית בידי בית משפט, בשל פסילת רישיון לנהיגה ברכב|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} נפסל אדם בידי בית משפט לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, מלהחזיק ברישיון נהיגה, רשאי בית המשפט לפסול את אותו אדם גם מלהחזיק ברישיון לנהיגת רכבת מקומית, בתקופת תוקפה של הפסילה מהחזקה ברישיון הנהיגה ברכב, כולה או חלקה. {{ח:סעיף|46כו|חיוב בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית בקבלת הדרכה|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(א)(14)}}, המנהל רשאי, בהוראה בכתב, לחייב בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית לקבל הדרכה כפי שיורה, אם שוכנע כי הדבר דרוש מטעמי בטיחות. {{ח:סעיף|46כז|העברת מידע למשטרת ישראל ולרשות הרישוי, בנוגע לרישיונות לנהיגת רכבת מקומית|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} לשם הפעלת סמכויות משטרת ישראל והמנהל לפי פקודה זו ולשם הפעלת סמכויות משטרת ישראל ורשות הרישוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, יודיע המנהל למשטרת ישראל ולרשות הרישוי על כל אלה: {{ח:תת|(1)}} מי שקיבל רישיון לנהיגת רכבת מקומית או שרישיונו כאמור חודש, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ח|סימן זה}}, ותקופת תוקפו של הרישיון כאמור; {{ח:תת|(2)}} בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית שהמנהל החליט לפסול את רישיונו, להתלותו או שלא לחדשו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 46כב|סעיף 46כב}} או שהחליט לשנות בו תנאים או מגבלות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 46כא|סעיף 46כא}}, ותקופת תוקפה של ההחלטה כאמור וכן החלטה כאמור שבוטלה או שונתה בידי בית המשפט. {{ח:סעיף|46כח|אצילת סמכויות המנהל|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לאצול לעובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שהוא בעל ניסיון ומומחיות מתאימים, את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ח|סימן זה}}, כולן או חלקן, לגבי כל שטח המדינה או חלק ממנו. {{ח:תת|(ב)}} הודעה על אצילת סמכויות לפי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות. {{ח:קטע3|פרק ד1 סימן ט|סימן ט׳: אירוע בטיחותי|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:סעיף|46כט|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ט|סימן ט׳ לפרק ד׳1}}|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ט|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע בטיחותי“ – תאונה, תאונה עם נפגעים או תקרית, לרבות תקרית חמורה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע בטיחותי חמור“ – תאונה, תאונה עם נפגעים או תקרית חמורה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע בטיחותי עם נפגעים“ – תאונה עם נפגעים, וכן תקרית או תקרית חמורה שבה נהרג או נפגע אדם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאונה“ – אירוע הקשור בהפעלת מסילת ברזל מקומית, שבו נגרם נזק חמור לרכוש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאונה עם נפגעים“ – אירוע הקשור בהפעלת מסילת ברזל מקומית שבו נהרג או נפגע אדם באופן חמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקרית“ – אירוע הקשור בהפעלת מסילת ברזל מקומית, שהשפיע או שעלול היה להשפיע על בטיחות הפעלתה של מסילת הברזל המקומית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקרית חמורה“ – תקרית שמנסיבותיה עולה כי תוצאה כאמור בהגדרה ”תאונה“ או בהגדרה ”תאונה עם נפגעים“ כמעט התרחשה. {{ח:סעיף|46ל|חובת מסירת הודעות ודיווחים לגבי אירועים בטיחותיים|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} אירע אירוע בטיחותי חמור, ימסור בעל היתר ההפעלה למנהל, לגבי מסילת הברזל המקומית שבה אירע האירוע, הודעות ודיווחים כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} הודעה בעל־פה על האירוע הבטיחותי החמור – בהקדם האפשרי לאחר שאירע; {{ח:תתת|(2)}} דיווח על האירוע הבטיחותי החמור, בכתב או בדרך אחרת שקבע השר, שבו יציין את מקום האירוע, זמן האירוע ופרטיו – בתוך 48 שעות ממועד האירוע; {{ח:תתת|(3)}} דיווח מפורט בכתב בעקבות בדיקת האירוע הבטיחותי החמור, שבו יציין, נוסף על הפרטים כאמור בפסקה (2), גם את תוצאות האירוע, הסיבות המשוערות להתרחשותו ולתוצאותיו והפעולות שנקט למניעת הישנותו של אותו אירוע – בתוך 30 ימים ממועד האירוע. {{ח:תת|(ב)}} בעל היתר הפעלה ימסור למנהל, ביום האחרון של כל חודש, דיווח מפורט בכתב על התקריות שאירעו במסילת הברזל המקומית שלגביה ניתן לו ההיתר, לגבי החודש שקדם לאותו חודש, ובו יציין, לגבי כל אחת מהתקריות, פרטים כאמור בסעיף קטן (א)(2) ו־(3). {{ח:תת|(ג)}} בעל היתר הפעלה ימסור למנהל, עד יום 31 בינואר בכל שנה, דוח שנתי המפרט את כל האירועים הבטיחותיים שאירעו בשנה הקודמת במסילת הברזל המקומית שלגביה ניתן לו ההיתר, בעקבות בדיקתו את אותם אירועים, ובו יציין, בין השאר, את המסקנות שהסיק מהאירועים הבטיחותיים כאמור ואת הפעולות שנקט למניעת הישנותם. {{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי, לבקשתו של בעל היתר הפעלה, להאריך את המועדים להגשת הודעות ודיווחים לפי סעיף זה, אם שוכנע כי התקיימו נסיבות המצדיקות זאת. {{ח:סעיף|46לא|תחקיר בנוגע לאירועים בטיחותיים|תיקון: תשע״א־2, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, בעצמו או באמצעות מפקחים שהוסמכו לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן יא|סימן י״א בפרק ד׳1}} ופועלים על פי הנחיותיו של המנהל, לערוך תחקיר בנוגע לאירועים בטיחותיים שאירעו, בין שקיבל לגביהם דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 46ל|סעיף 46ל}} ובין שנודע לו עליהם בדרך אחרת ({{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ט|בסימן זה}} – תחקיר). {{ח:תת|(ב)}} לאחר גיבוש טיוטת דוח התחקיר ולפני הגשתו כאמור בסעיף קטן (ג), ימסור המנהל לבעל היתר ההפעלה שאליו מתייחס התחקיר את הטיוטה כאמור, למעט החלק הכולל את מסקנותיו והמלצותיו, ובלבד שלא יעביר מידע שיש בו כדי לפגוע בביטחון המדינה או כדי לשבש הליכי חקירה פלילית או לפגוע בה; המנהל יודיע לבעל ההיתר שנמסרה לו טיוטה כאמור על זכותו להגיש תגובה באופן ובתוך תקופה שיורה. {{ח:תת|(ג)}} לאחר קיום ההליך לפי סעיף קטן (ב) ותיקון טיוטת דוח התחקיר ככל שמצא לנכון, ימסור המנהל לשר דוח לגבי כל תחקיר שערך בנוגע אירוע בטיחותי חמור; דוח כאמור יכלול את ממצאי התחקיר והמסקנות שהוסקו וכן המלצות למניעת הישנותם של אירועים כאמור. {{ח:תת|(ד)}} המנהל יעמיד לעיון הציבור, לרבות באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, את דוח התחקיר שערך לגבי תאונה או תאונה עם נפגעים, ובלבד שהדוח לא יכלול פרטים אלה: {{ח:תתת|(1)}} פרטים שיש בהם כדי לפגוע בביטחון המדינה; {{ח:תתת|(2)}} פרטים שיש בהם כדי לשבש הליכי חקירה פלילית או לפגוע בה; {{ח:תתת|(3)}} שמות המעורבים בתאונה או בתאונה עם נפגעים; {{ח:תתת|(4)}} פרטים המזהים את המעורבים בתאונה או בתאונה עם נפגעים שאינם פרטים כאמור בפסקה (1), ופרטים המהווים פגיעה בפרטיות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, למעט פרט שהכללתו הכרחית לצורך ניתוח התאונה או התאונה עם נפגעים או הסקת מסקנות בעניינן. {{ח:תת|(ה)}} המנהל ימסור לבעל היתר הפעלה דוח לגבי כל תחקיר שביצע בנוגע לאירוע בטיחותי שאירע במסילת הברזל המקומית שלגביה ניתן לו ההיתר; דוח כאמור יכלול את ממצאי התחקיר והמסקנות שהוסקו וכן המלצות למניעת הישנותם של אירועים כאמור, למעט פרטים המנויים בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף קטן (ד), בכפוף לתנאים שבאותן פסקאות. {{ח:תת|(ו)}} המנהל יורה לבעל היתר הפעלה בדבר פעולות שעליו לבצע או להימנע מביצוען בהתאם למסקנות ולהמלצות המפורטות בדוח כאמור בסעיף זה, ככל שהדבר נדרש. {{ח:סעיף|46לב|סמכויות המנהל לשם עריכת תחקיר|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} לשם עריכת תחקיר – {{ח:תת|(1)}} יהיו נתונות למנהל הסמכויות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 46מב|בסעיף 46מב}}, ובלבד שעמד בתנאי הכשירות למינוי מפקח הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 46מא|בסעיף 46מא}}, בשינויים המחויבים, והזדהה לפני הפעלת אותן סמכויות; {{ח:תת|(2)}} רשאי המנהל לנקוט אמצעים לשמירה על המקום שבו אירע אירוע בטיחותי, לשמירה על הרכבת המקומית הנעה על מסילת הברזל שבה אירע אירוע בטיחותי או כל חלק ממנה, או לשמירה על כל דבר העשוי לשמש ראיה לנסיבות התרחשות האירוע, וכן רשאי המנהל להורות לבעל היתר הפעלה לנקוט אמצעים כאמור. {{ח:סעיף|46לג|הגבלת גישה למסילת ברזל מקומית|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} אירע אירוע בטיחותי חמור, לא ייגש אדם למסילת ברזל מקומית שבה או שבקשר אליה אירע האירוע, לא יביא לשינוי במצב של מסילת הברזל כאמור ולא ייגע בחפץ העשוי לשמש ראיה בתחקיר, אלא אם כן המנהל התיר זאת ובהתאם לתנאים כפי שהורה, זולת אם הורתה משטרת ישראל אחרת, או לשם הצלת חיים או טיפול בנפגעים. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), אירע אירוע בטיחותי עם נפגעים, לא יעשה אדם פעולה מהפעולות כאמור באותו סעיף קטן, למעט פעולות לשם הצלת חיים או לשם טיפול בנפגעים, אלא אם כן התירה זאת משטרת ישראל ובהתאם לתנאים כפי שהורתה. {{ח:תת|(ג)}} אירע אירוע בטיחותי חמור, רשאי המנהל, לשם עריכת תחקיר, להורות על איסור הפעלת הרכבת המקומית הנעה על מסילת הברזל המקומית שבה אירע האירוע, לתקופה ובתנאים כפי שיורה. {{ח:סעיף|46לד|מניעת שיבוש חקירה פלילית או פגיעה בה|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} אירע אירוע בטיחותי עם נפגעים, לא יפעיל המנהל את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ט|סימן זה}}, אלא אם כן קיבל את אישורה של משטרת ישראל לכך ובהתאם לתנאי האישור. {{ח:תת|(ב)}} אירע אירוע בטיחותי שאינו אירוע בטיחותי עם נפגעים, רשאית משטרת ישראל להורות למנהל שלא להפעיל את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ט|סימן זה}}, אם הפעלת סמכות כאמור עלולה לשבש הליכי חקירה פלילית או לפגוע בה. {{ח:תת|(ג)}} משטרת ישראל רשאית להנחות את המנהל בדבר הפעלת סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ט|סימן זה}}, לרבות בדבר עריכת תחקיר, באופן שימנע שיבוש הליכי חקירה פלילית או פגיעה בה. {{ח:סעיף|46לה|צמצום הפגיעה בתנועה|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} המנהל יפעיל את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ט|סימן זה}} בשים לב לצורך לצמצם ככל האפשר את הפגיעה במעבר התקין ובתנועה בדרך וכן בהפעלה סדירה של מסילת ברזל מקומית. {{ח:קטע3|פרק ד1 סימן י|סימן י׳: טכוגרף|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:סעיף|46לו|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן י|סימן י׳ לפרק ד׳1}}|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן י|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טכוגרף“ – מכשיר המותקן ברכבת מקומית ומיועד לרשום נתונים הכוללים, בין השאר, את מועדי נסיעתה ועצירתה של הרכבת המקומית, מהירות נסיעתה ומרחק נסיעתה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס זיכרון“ – כרטיס שעל גביו שבב מחשב, המיועד לשמירה של נתונים שנרשמו בטכוגרף. {{ח:סעיף|46לז|קבילות ראיות שנשמרו בטכוגרף|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} נתונים שנרשמו ונשמרו על גבי כרטיס זיכרון בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ב), ואשר הופקו כפלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}} ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – פלט), יהיו ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי מועדי נסיעתה ועצירתה של הרכבת המקומית, מהירות נסיעתה ומרחק נסיעתה, ובלבד שהוכחו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הרישום בכרטיס הזיכרון שהוגש לבית המשפט באמצעות הפלט הוא הרישום שנעשה בטכוגרף בעת ביצוע העבירה; {{ח:תתת|(2)}} יש בדרך הפקת הפלט כדי להעיד על כך שהוא זהה בתוכנו לחומר המחשב שממנו הופק; {{ח:תתת|(3)}} מרגע שהוצא כרטיס הזיכרון מהטכוגרף ועד שהופק הפלט שהוגש לבית המשפט, לא נעשתה בו כל פעולה שיש בה כדי לשנות פרט מהפרטים שנשמרו בכרטיס הזיכרון. {{ח:תת|(ב)}} השר יקבע הוראות לעניין חובת התקנת טכוגרף ברכבת מקומית וכן לעניין סוג הטכוגרף שיותקן כאמור ומאפייניו, אופן הפעלתו, תחזוקתו והבטחת תקינותו ודרך רישום הנתונים בו והפקתם. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מסילות הברזל (הוראות שונות – מסילת ברזל מקומית)|תקנות מסילות הברזל (הוראות שונות – מסילת ברזל מקומית), התשע״ב–2011}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מסילות הברזל (הפעלת מסילת ברזל מקומית)|תקנות מסילות הברזל (הפעלת מסילת ברזל מקומית), התשע״ב–2012}}.}} {{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים יקבע הוראות לעניין אופן ההחזקה, השמירה והטיפול בכרטיס זיכרון ובפלט שהופק ממנו, ואופן הגשתם לבית המשפט. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מסילות הברזל (הוראות בדבר החזקה, שמירה וטיפול בכרטיס זיכרון של טכוגרף רכבת מקומית ובפלט והגשתו לבית המשפט)|תקנות מסילות הברזל (הוראות בדבר החזקה, שמירה וטיפול בכרטיס זיכרון של טכוגרף רכבת מקומית ובפלט והגשתו לבית המשפט), התשע״ב–2011}}.}} {{ח:סעיף|46לח|איסור לשנות או להסיר נתונים שנשמרו בכרטיס זיכרון|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} בעל היתר הפעלה או מי מטעמו, מנהל תפעול ומי שנוהג ברכבת מקומית, לא ישנו ולא יסירו נתונים שנשמרו בכרטיס זיכרון; השר רשאי לקבוע מקרים שבהם לא תיחשב העברת מידע מכרטיס זיכרון כשינוי או כהסרה של נתונים שנשמרו בו. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מסילות הברזל (הוראות בדבר החזקה, שמירה וטיפול בכרטיס זיכרון של טכוגרף רכבת מקומית ובפלט והגשתו לבית המשפט)|תקנות מסילות הברזל (הוראות בדבר החזקה, שמירה וטיפול בכרטיס זיכרון של טכוגרף רכבת מקומית ובפלט והגשתו לבית המשפט), התשע״ב–2011}}.}} {{ח:סעיף|46לט|חובה למסור לשוטר כרטיס זיכרון|תיקון: תשע״א־2, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} שוטר רשאי לדרוש מבעל היתר הפעלה או ממי מטעמו שהוסמך לכך, למסור לו את כרטיס הזיכרון, בתחילתו או בסופו של מסלול הנסיעה של הרכבת המקומית או באזור המיועד לתפעול ולתחזוקה של רכבת מקומית, שהוצב לגביו תמרור מתאים לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}. {{ח:תת|(ב)}} התקיים תנאי מהתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, רשאי שוטר לדרוש מבעל היתר הפעלה או ממי מטעמו שהוסמך לכך, שימסור לו, באופן מיידי, את כרטיס הזיכרון: {{ח:תתת|(1)}} אירעו תאונה או אירוע בטיחותי עם נפגעים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 46כט|בסעיף 46כט}}; {{ח:תתת|(2)}} התעורר חשד אצל השוטר לביצוע עבירה הקשורה בתנועה בדרך; {{ח:תתת|(3)}} הדבר נדרש לצורך שמירה על שלום הציבור בתנועה בדרך. {{ח:תת|(ג)}} סירב בעל היתר הפעלה או מי מטעמו שהוסמך לכך, למסור לשוטר כרטיס זיכרון על פי דרישתו, רשאי השוטר, לאחר שקיבל אישור לכך מאת קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה שראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל הסמיך לכך, להוציא את כרטיס הזיכרון מהטכוגרף, ובלבד שינקוט את אמצעי הזהירות הסבירים הדרושים כדי להגן על המידע השמור בו, לרבות בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 46לז|סעיף 46לז(ג)}}. {{ח:תת|(ד)}} הועברו נתונים מכרטיס זיכרון למערכת ממוחשבת בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 46לח|סעיף 46לח}}, יהיו הסמכויות הנתונות לשוטר ולקצין משטרה לעניין כרטיס זיכרון לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), נתונות להם גם לעניין הנתונים שהועברו למערכת הממוחשבת כאמור, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23א|סעיף 23א לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, לא יחולו לעניין מסירה או הוצאה לפי סעיף זה של כרטיס זיכרון ושל נתונים מכרטיס זיכרון שהועברו למערכת ממוחשבת בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 46לח|סעיף 46לח}}, ולעניין הפקת פלט מהם. {{ח:קטע3|פרק ד1 סימן יא|סימן י״א: סמכויות פיקוח|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:סעיף|46מ|פיקוח|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} המנהל יפקח על ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}}, ובכלל זה על פעילותם של בעל היתר הפעלה ושל מנהל תפעול. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי להזמין, בכל עת, בעל היתר הפעלה או מנהל תפעול להתייצב לפניו לשם בירור כל עניין לפי פקודה זו כפי שיפרט בהזמנה; הזמנת בעל היתר הפעלה או מנהל תפעול כאמור תיעשה בהודעה מראש ובכתב, אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המונעות זאת. {{ח:סעיף|46מא|הסמכת מפקחים|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפעלו על פי הנחיותיו של המנהל, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}}, כולן או חלקן, ובלבד שלא יוסמך מפקח לפי סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים ממועד פנייתו של השר אליה וקבלת פרטי העובד, כי אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי; {{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פקודה זו, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים; {{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים ככל שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים. {{ח:תת|(ב)}} הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|46מב|סמכויות פיקוח|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}}, רשאי המנהל, לאחר שעמד בתנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 46מא|בסעיף 46מא}} ולאחר שהזדהה, וכן רשאי מפקח שהוסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 46מא|הסעיף האמור}} – {{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; {{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} או להקל את ביצוען; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט; {{ח:תתת|(3)}} לערוך בדיקות או מדידות וכן ליטול דוגמאות לשם בדיקה, ולהורות על מסירת הדוגמאות לבדיקת מעבדה או לבדיקה בידי גורם אחר שעליו הורה המנהל או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת; {{ח:תתת|(4)}} להיכנס לכל מקום, לרבות למסילת ברזל מקומית ולכל אמצעי תחבורה אחר המשמש בעל היתר הפעלה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט; {{ח:תתת|(5)}} לדרוש מבעל היתר הפעלה, או ממי מטעמו, שהוא בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית או בעל הכשרה מתאימה אחרת, להפעיל את הרכבת המקומית או לנהוג בה, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} הפעלת סמכויות לפי סעיף קטן (א)(3) עד (5) תיעשה בשים לב לצורך לצמצם ככל האפשר את הפגיעה במעבר התקין ובתנועה בדרך וכן בהפעלת מסילת הברזל המקומית. {{ח:סעיף|46מג|זיהוי מפקח|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן יא|סימן זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: {{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; {{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי המנהל, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. {{ח:קטע3|פרק ד1 סימן יב|סימן י״ב: עונשין|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:סעיף|46מד|עונשין|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן יב|סימן זה}} יחולו לעניין מסילת ברזל מקומית, נוסף על הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 46ב|בסעיף 46ב}}. {{ח:סעיף|46מה|עבירות בקשר למסילת ברזל מקומית|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} המפעיל, בעצמו או באמצעות אחר, מסילת ברזל מקומית בלי שיש בידו או בידי מי שמטעמו הוא מפעיל את מסילת הברזל המקומית, היתר הפעלה לגבי אותה מסילת ברזל, או בניגוד לתנאים או למגבלות שנקבעו בהיתר ההפעלה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46ד|סעיף 46ד}}, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס בשיעור כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(ב)}} הנוהג ברכבת מקומית בלי שיש בידו רישיון תקף לנהיגת רכבת מקומית או בניגוד לתנאי או למגבלה שנקבעו ברישיון כאמור או להוראה מההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ח|סימן ח׳}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46יז|סעיף 46יז}}, דינו – מאסר שלוש שנים. {{ח:תת|(ג)}} אלה דינם מאסר שנתיים: {{ח:תתת|(1)}} בעל היתר הפעלה או מי מטעמו, מנהל תפעול או מי שנוהג ברכבת מקומית, אשר שינו או הסירו נתונים שנשמרו בכרטיס זיכרון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46לח|סעיף 46לח}}; {{ח:תתת|(2)}} בעל היתר הפעלה או מי מטעמו, אשר לא מסרו לשוטר כרטיס זיכרון על פי דרישתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46לט|סעיף 46לט(א) או (ב)}}. {{ח:תת|(ד)}} המשמש מנהל תפעול בלי שיש בידו רישיון מנהל תפעול לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז|סימן ז׳}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 46יב|סעיף 46יב(ב)}}, דינו – מאסר שנה. {{ח:תת|(ה)}} מנהל תפעול הפועל בניגוד לתנאי או למגבלה שנקבעו ברישיון מנהל התפעול או בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(א)(12)}}, דינו – מאסר שישה חודשים. {{ח:סעיף|46מו|אחריות נושא משרה בתאגיד|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 46מה|סעיף 46מה}}, בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46מה|סעיף 46מה}} בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה. {{ח:קטע3|פרק ד1 סימן יג|סימן י״ג: פקיד רכבת ברכבת מקומית|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:סעיף|46מז|סמכות פקיד רכבת לדרוש פרטים מנוסע|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} היה לפקיד רכבת יסוד סביר לחשד כי נוסע ברכבת מקומית עבר בפניו עבירה לפי פקודה זו, רשאי הוא לדרוש מאותו נוסע להזדהות לפניו במסירת שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, ולרשום את פרטי הנוסע. {{ח:סעיף|46מח|זיהוי פקיד רכבת|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} פקיד רכבת לא יפעיל את סמכויותיו אלא אם כן הוא לובש מדים המזהים את תפקידו, בצבע ובצורה שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, וכן לאחר שהציג תעודת פקיד רכבת החתומה בידי בעל היתר ההפעלה של מסילת הברזל המקומית, המזהה אותו ואת תפקידו. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: שונות}} {{ח:סעיף|47|תנאים להפעלת מסילת ברזל פרטית|תיקון: תשמ״ח}} {{ח:ת}} לא יבנה אדם, לא יפעיל ולא יקיים מסילת ברזל מכספים פרטיים אלא אם הפקיד לפני כן תכנית לכך אצל המנהל של משרד התחבורה. {{ח:סעיף|48|הפעלת מסילת ברזל שאינה מסילת ברזל מקומית|תיקון: תשמ״ח, תשס״ב, תשע״א־2}} {{ח:ת}} השר רשאי, באישור הממשלה, לאשר בתנאים שיקבע דרך כלל או לענין מסויים, בנייתה, הפעלתה וניהולה של מסילת ברזל שאינה מסילת ברזל מקומית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}}. {{ח:סעיף|48א|ביטול אישור להפעלת מסילת והפעלתה על־<wbr>ידי אחר|תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} מצא השר כי מסילת ברזל אינה מופעלת להנחת דעתו, או לאחר שקבע כי שיקולי מדיניות תחבורתית מחייבים זאת, רשאי הוא, באישור הממשלה, להורות בצו כי מסילת ברזל או חלק ממנה, תנוהל או תופעל בידי מי שנקבע בצו ובהתאם לאמור בו. {{ח:תת|(ב)}} צו כאמור – {{ח:תתת|(1)}} ינתן לאחר שניתנה בזדמנות לבעלי ענין להשמיע טענותיהם; {{ח:תתת|(2)}} יכול שיפקיע כל זכות קיימת לפי חוק זה. {{ח:תת|(ג)}} הופקעה זכות כאמור, יהיה זכאי מי שהפקיעו ממנו, לפיצוי בשל אובדן זכותו בדרך ובתנאים שיקבע השר בתקנות. {{ח:סעיף|49||תיקון: תשמ״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|50|התיישנות|תיקון: תשס״ב}} {{ח:ת}} כל תובענה ואישום שאפשר להגיש לפי פקודה זו נגד אדם בשל מעשה, מחדל או נסיון – להוציא אישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיפים 27 עד 35}} – יוגשו תוך שנה אחרי האירוע נושא התלונה. {{ח:סעיף|51|המצאת מסמכים|תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2}} {{ח:ת}} כל בקשה, כתב תביעה, הודעה או מסמך אחר שיש חובה או רשות להמציאם למדינה לפי פקודה זו יכול שיומצאו במסירה במשרד הראשי של המנהל או במשלוח אליו בדואר רשום. {{ח:סעיף|52||תיקון: תשמ״ח, תשע״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|53||תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|53א|חובת מסירת מידע על שירות הסעה על שירות הסעה ברכבת|תיקון: תשע״א, תשע״א־3}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 71ב|סעיפים 71ב עד 71ז לפקודת התעבורה}} יחולו על מפעיל מסילת ברזל בתחום רצועות זכות הדרך של מסילות הברזל כפי שהן מסומנות לפי דין ועל בעל היתר להפעלת מסילת ברזל מקומית שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ה|סימן ה בפרק ד׳1}}, בתנאים ובשינויים שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. {{ח:סעיף|54||תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|55|שמירת אחריות פלילית}} {{ח:ת}} אחריותו של אדם לפי פקודה זו לא תגרע מאחריותו הפלילית בשל המעשה לפי כל הוראה בדיני העונשין, ובלבד שלא ייענש אדם פעמיים בשל עבירה אחת. {{ח:סעיף|56||תיקון: תשמ״ח, תשע״א־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|57|ביצוע ותקנות|תיקון: תשמ״ח, תשס״ה, תשע״א־2, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע הוראות פקודה זו, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועה, ובין השאר בעניינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} תנאי נסיעה לרבות תנאי האחריות בשל חבלה לנוסעים; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מסילות הברזל (דמי נסיעה)|תקנות מסילות הברזל (דמי נסיעה), התשס״ה–2004}}.}} {{ח:תתת|(1א)}} נסיבות שבהן תחול חובת פיצוי בשל איחור בהגעת רכבת ארצית, ונסיבות שבהן יהיה מפעיל מסילת ברזל ארצית פטור מפיצוי כאמור; תקנות לפי פסקה זו יותקנו לאחר התייעצות עם שר האוצר; {{ח:תתת|(2)}} סיווג ותנאים להובלת טובין, חבילות, משק חי או כל חפץ אחר המובל במסילה, לרבות אחריות בעד אובדנם, נזקם או טעות במסירתם וקביעת חפצים או חומרים שיראו אותם כמסוכנים; {{ח:תתת|(3)}} תנאים להחסנתם ושמירתם של טובין, חבילות או משק חי ולשירותים אחרים; {{ח:תתת|(4)}} הסדרים לענין הוצאת כרטיסים וכרטיסיות לנסיעה במסילה, סוגיהם, הדפסתם, מכירתם וכל הכרוך בכך, לרבות לענין שימוש משותף בכרטיסים ובכרטיסיות לנסיעה במסילה עם בעלי רישיונות לקווי שירות בתחבורה בציבורית לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, ודרכי ההתחשבנות ביניהם בשל השימוש כאמור; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מסילות הברזל (דמי נסיעה)|תקנות מסילות הברזל (דמי נסיעה), התשס״ה–2004}}.}} {{ח:תתת|(5)}} הסדרת ניהול המסילה, הפעלתה והשימוש בה, לרבות לעניין ההשפעה על הסביבה וצמצום ההשפעה כאמור או מניעתה, למעט לעניין קרינה בלתי מייננת; תקנות לעניין השפעה על הסביבה או צמצום ההשפעה או מניעתה כאמור יותקנו בהסכמת השר להגנת הסביבה; {{ח:תתת|(6)}} הגדרת סמכויותיו של המנהל; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מסלות הברזל הממשלתיות (סמכויות המנהל הכללי)|תקנות מסלות הברזל הממשלתיות (סמכויות המנהל הכללי), 1938}}.}} {{ח:תתת|(7)}} שמירת הבטיחות במסילה; {{ח:תתת|(7א)}} הוראות לעניין אופן הגשתה של תכנית הפעלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}} (בסעיף זה – תכנית הפעלה), העניינים שייכללו בתכנית כאמור, אופן ביצוע התכנית באמצעות בעל תפקיד ובעל רישיון לנהיגת רכבת ארצית כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 23א|בסעיף 23א}}, וכן הדרכים לתיקון תכנית ההפעלה; {{ח:תתת|(7ב)}} נסיבות שבהן המנהל רשאי להורות על הגשת תכנית הפעלה מתוקנת ועל הגבלת פעילותו של מפעיל מסילת ברזל ארצית בעניינים מסוימים או לתקופת זמן מסוימת; {{ח:תתת|(7ג)}} הוראות לעניין הגשת בקשה לקבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית ולחידושו, לרבות מועדי הגשתה, הפרטים שתכלול והמסמכים שיצורפו אליה; {{ח:תתת|(7ד)}} הוראות לעניין פרטים שייכללו ברישיון לנהיגת רכבת ארצית ותקופת תוקפו של רישיון כאמור, ורשאי השר לקבוע תקופות תוקף שונות לסוגי רישיונות שונים; {{ח:תתת|(7ה)}} אגרות בעד בקשה לקבלה או לחידוש של רישיון לנהיגת רכבת ארצית, וכן בעד בדיקות, בחינות, הכשרות או השתלמויות לעניין בעלי רישיון כאמור ולעניין בעלי תפקיד, ובכלל זה תוספת פיגורים בשל אי־תשלום במועד; {{ח:תתת|(7ו)}} הוראות לעניין ביצוע בדיקות רפואיות תקופתיות לבעל תפקיד מסילתי ולבעל רישיון לנהיגת רכבת ארצית כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 23א|בסעיף 23א}}; {{ח:תתת|(7ז)}} הוראות לעניין הגשת בקשה לקבלת רישיון להפעלת בית ספר להכשרה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 23ט|בסעיף 23ט}}, לרבות מועדי הגשתה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה; {{ח:תתת|(7ח)}} הוראות לעניין פרטים שייכללו ברישיון להפעלת בית ספר להכשרה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 23ט|בסעיף 23ט}}; {{ח:תתת|(7ט)}} הוראות לעניין הכשרה ובחינות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}, לרבות תוכני הבחינות וסוגיהן, הגורם שמטעמו ייערכו הבחינות, הגורם שיפקח על ביצוען ואופן הפיקוח; {{ח:תתת|(7י)}} הוראות לעניין חובתו של מפעיל ושל בעל רישיון להפעלת בית ספר להכשרה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 23ט|בסעיף 23ט}} לדווח למנהל על יישום או הפרה של ההוראות לפי פקודה זו בידי בעלי תפקיד מטעמו, ודרכי הדיווח כאמור; {{ח:תתת|(7יא)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 23ד|סעיפים 23ד(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 23ז|ו־23ז(א)(2)}} – רשימת עבירות שיראו אותן כעבירות שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן אין אדם ראוי, בשל סיכון בטיחותי, להחזיק ברישיון לנהיגת רכבת ארצית או למלא תפקיד מסילתי, וכן אמות מידה שלפיהן יחליט המנהל אם עבירה שנעברה היא עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין אדם ראוי להחזיק ברישיון או למלא תפקיד כאמור; {{ח:תתת|(8)}} דרכי המצאת הודעות לפי פקודה זו; {{ח:תתת|(9)}} הבטחת השמירה על נכסי המדינה במסילה; {{ח:תתת|(10)}} הוראות לעניין בקשה לקבלה או לחידוש של היתר הפעלה, של רישיון מנהל תפעול ושל רישיון לנהיגת רכבת מקומית, לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ה|סימנים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ז|ז׳}} {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ח|וח׳ בפרק ד׳1}}, לרבות מועדי הגשתה, הפרטים שתכלול ומסמכים שיצורפו אליה; {{ח:תתת|(11)}} הוראות לעניין הבחינות הנדרשות לצורך הסמכת מנהל תפעול, לרבות השתלמויות שעל בעל רישיון מנהל תפעול להשתתף בהן במטרה להבטיח את כשירותו הנמשכת; {{ח:תתת|(12)}} הוראות לעניין אופן פעילותו וחובותיו של מנהל תפעול; {{ח:תתת|(13)}} הוראות לעניין פרטים שייכללו ברישיון לנהיגת רכבת מקומית ותקופת תוקפו של רישיון כאמור, ורשאי השר לקבוע תקופות תוקף שונות בהתאם לסוג הרישיון; {{ח:תתת|(14)}} הוראות לעניין הכשרה לנהיגה ברכבת מקומית, לרבות השתלמויות שעל בעל רישיון לנהיגת רכבת מקומית להשתתף בהן במטרה להבטיח את כשירותו הנמשכת, וכן תנאים הנדרשים ממדריכים ללימוד נהיגה ברכבת מקומית ומבוחנים בבחינות לשם קבלת רישיון לנהיגת רכבת מקומית, ורשאי השר לקבוע כי בעל היתר להפעלת מסילת ברזל מקומית כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}} יערוך הכשרה כאמור לעובדיו, בכפוף להוראות ותנאים כפי שיקבע; {{ח:תתת|(15)}} אגרות בעד בקשות לקבלה או לחידוש של היתר הפעלה, של רישיון מנהל תפעול ושל רישיון לנהיגת רכבת מקומית, לפי {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ה|סימנים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ו|ו׳}} {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ח|וח׳ בפרק ד׳1}}, וכן בעד בדיקות, בחינות, הכשרות או השתלמויות לעניין בעלי רישיונות כאמור, ובכלל זה תוספת פיגורים בשל אי־תשלום במועד; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מסילות הברזל (בדיקות רפואיות – אגרות)|תקנות מסילות הברזל (בדיקות רפואיות – אגרות), התשע״ג–2012}}.}} {{ח:תתת|(16)}} הוראות לעניין שמיעת טענות בהליכים להגבלת היתרים ורישיונות לפי פקודה זו, התלייתם, ביטולם או סירוב לחדשם; {{ח:תתת|(17)}} הוראות לעניין אופן העברת מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 46כז|סעיף 46כז}}, לרבות מועדי העברת המידע ותנאים להעברתו. {{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א), בנושאים או לפי הפסקאות כמפורט להלן, יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת: {{ח:תתת|(1)}} פסקאות (1א), (4), (7ה), (7יא) ו־(15); {{ח:תתת|(2)}} הוראות לעניין השפעה על הסביבה או צמצום ההשפעה או מניעתה כאמור בפסקה (5); {{ח:תתת|(3)}} העניינים שייכללו בתכנית הפעלה. {{ח:סעיף|57א|שינוי {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} השר, לאחר התייעצות עם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}. {{ח:סעיף|58|שמירת דינים|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} אין בהוראות פקודה זו כדי לגרוע מהוראות כל דין, ובכלל זה מהסמכויות הנתונות למפקח הארצי על התעבורה, לרשות תימרור מרכזית ולרשות תימרור מקומית לעניין מסילת ברזל מקומית, לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: בעל זיכיון להפעלת מסילת ברזל מקומית – תחולה והוראות מעבר|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:סעיף|59|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון קיים“ – מי שהיה, ערב יום התחילה, בעל זיכיון להפעלת מסילת ברזל מקומית לפי {{ח:פנימי|סעיף 46א|סעיף 46א(א)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החוק המתקן“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301316.pdf|חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (מס׳ 6), התשע״א–2011}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301316.pdf|החוק המתקן}}. {{ח:סעיף|60|בעל זיכיון קיים – תחולה והוראות מעבר|תיקון: תשע״א־2}} {{ח:ת}} ההוראות לפי פקודה זו כנוסחה {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301316.pdf|בחוק המתקן}} יחולו על בעל זיכיון קיים, בכפוף להוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} הפעלת סמכויות השר או המנהל לפי פקודה זו כנוסחה {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301316.pdf|בחוק המתקן}}, לגבי בעל זיכיון קיים, תיעשה בהתחשב בהוראות הזיכיון ותנאיו, אלא אם כן ראה השר או המנהל כי האינטרס הציבורי מחייב לדעתו שלא לעשות כן; {{ח:תת|(2)}} אין בהוראות פקודה זו כנוסחה {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301316.pdf|בחוק המתקן}} כדי לגרוע מהסעדים הנתונים לבעל זיכיון קיים או למדינה, לפי הזיכיון ולפי הוראות כל דין; {{ח:תת|(3)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 46ה|בסעיף 46ה(א)}}, תקופת תוקפו של היתר הפעלה הניתן לבעל זיכיון קיים תהיה כתקופת תוקפו של הזיכיון; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכויות המנהל בנוגע להפרת תנאי היתר ההפעלה האמור; {{ח:תת|(4)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ה|בסימנים ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ד1 סימן ו|ו־ו׳ בפרק ד׳1}}, בעת מתן היתר ההפעלה הראשון לבעל זיכיון קיים – {{ח:תתת|(א)}} לא יורה המנהל לבעל הזיכיון לבצע פעולות מקדימות לשם הפעלת מסילת הברזל המקומית, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46ז|בסעיף 46ז(1)}}, שלא נדרשו ממנו בהתאם לזיכיון; {{ח:תתת|(ב)}} לא ידרוש המנהל מבעל הזיכיון להגיש תכנית הפעלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46ז|בסעיף 46ז(2)}}, הכוללת עניינים שלא נדרשו ממנו בהתאם לזיכיון; {{ח:תתת|(ג)}} לא יקבע המנהל בהיתר האמור תנאים ומגבלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 46ח|סעיף 46ח}}, החורגים מתנאים ומגבלות שנקבעו בזיכיון; {{ח:תת|(5)}} אישור המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 46ו|סעיף 46ו(א)}} לעניין שעבוד, ואישור המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 46ו|סעיף 46ו(ב)}}, יינתנו בהתחשב בהוראות הזיכיון ותנאיו ובהסכמים שאושרו על ידי המדינה עם הגורמים המממנים לפי הזיכיון, לרבות שעבודים הכלולים בהסכמים אלה, ולאחר התייעצות עם מי שנקבע בזיכיון כי ילווה מטעם המדינה את ביצוע תנאי הזיכיון; {{ח:תת|(6)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 46ז|בסעיף 46ז(4)}}, בעל זיכיון קיים יהיה פטור מעמידה בתנאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 46ז|הסעיף האמור}} בתקופה של שישה חודשים מיום התחילה; מצא המנהל בתום התקופה האמורה, כי התנאי מתקיים במי שהיה, ערב יום התחילה, בעל שליטה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46ז|באותו סעיף}}, יורה לבעל ההיתר לתקן את ההפרה, בתוך תקופה שלא תעלה על שישה חודשים. {{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשע״ז}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 23ז|סעיף 23ז}})}}}} {{ח:קטע3||השכלה הנדרשת מבעל תפקיד מסילתי}} {{ח:סעיף*}} <table> <tr><th>&nbsp;</th><th width="100px">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תפקיד מסילתי</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} השכלה נדרשת</th></tr> <tr><td>1.</td><td>אתת</td><td>תעודת בגרות, תעודת טכנאי מוסמך, תעודת הנדסאי או תואר ראשון;</td></tr> <tr><td>2.</td><td>בקר מסילה</td><td>תעודת הנדסאי או מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}} ({{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} – הפנקס), בענף הנדסה אזרחית או בענף הנדסת מכונות;</td></tr> <tr><td>3.</td><td>בקר רכבת נוסעים</td><td>תעודת בגרות, תעודת טכנאי מוסמך, תעודת הנדסאי או תואר ראשון;</td></tr> <tr><td>4.</td><td>בקר מתחם רכבת</td><td>מהנדס הרשום בפנקס באחד מהענפים המפורטים להלן: ענף הנדסת מכונות, ענף הנדסת חשמל, ענף הנדסה אזרחית, ענף כימיה, ענף אווירונאוטיקה, ענף הנדסת חומרים, ענף הנדסת מדעים או ענף הנדסת מקצועות מיוחדים באחד ממדורים אלה: תובלה ברכבות, תחזוקת מסילות ברזל, בטיחות אש או בטיחות;</td></tr> <tr><td>5.</td><td>עתק</td><td>סיום 12 שנות לימוד.</td></tr> </table> {{ח:חתימות|נקבע בועדת חוק ומשפט ביום כ״ב באדר תשל״ב (8 במרס 1972).}} * '''יעקב ש׳ שפירא'''<br>שר המשפטים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] sh6xnhwyam0dyy05eq0mtpftrqrynsb 116 320194 1417612 1410977 2022-08-10T09:14:57Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), תשכ"ט-1969 (תיקון: תשע"ז) <שם קודם> חוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ"ט-1969 <מאגר 2000461 תיקון 2192650> <מקור> ((ס"ח תשכ"ט, 132|חוק הסעד (טיפול במפגרים)|6:209018)); ((תשל"א, 178|חוק לתיקון חוקי סעד (פקידי סעד ראשיים)|7:211765)); ((תשל"ה, 75|תיקון מס' 2|8:209019)); ((תשנ"ו, 163|חוק העובדים הסוציאליים|13:211734)); ((תש"ס, 212|תיקון מס' 4|15:300221)); ((תשע"א, 78|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)); ((תשע"ו, 611|חוק אומנה לילדים|20:323013)); ((תשע"ז, 330|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|20:366910)); ((תשפ"ב, 927|חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות|24:635944)). @ 1. הגדרות (תיקון: תשל"ה, תשנ"ו, תש"ס, תשע"א, תשע"ו, תשע"ז, תשפ"ב) : בחוק זה - :- "אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית" - אדם שמחמת חוסר התפתחות או התפתחות לקויה של כשרו השכלי מוגבלת יכלתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לטיפול; חולה נפש כמשמעותו [[בחוק לטיפול בחולי נפש, תשט"ו-1955]], אינו בבחינת אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית לענין חוק זה; :- "אחראי על אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית" - (((תימחק ביום 3.1.2024):)) הורה, הורה חורג, אפוטרופוס או מי שהאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית נמצא במשמורתו או בהשגחתו; :- "גורם מטפל" - (((החל מיום 3.1.2024):)) כהגדרתו [[בחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות]]; :- "דרך טיפול" - לרבות סידור חוץ ביתי וסידור יומי; :- "דרך טיפול" - (((החל מיום 3.1.2024):)) לרבות שירותי רווחה לפי [[חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות]], ובכללם שירותי רווחה מותאמים כמשמעותם [[בפרק ו' לחוק האמור]]; :- "חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות" - (((החל מיום 3.1.2024):)) [[חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב-2022]]; :- "נציג" - (((החל מיום 3.1.2024):)) אפוטרופוס או מי שיש בידו ייפוי כוח על פי דין; :- "מעון" - כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על מעונות, תשכ"ה-1965]]; :- "מעון נעול" - מקום המשמש מגורים או משמורת לאנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית מחוץ למשפחתם, וחופש המוחזקים בו מוגבל, ושר הרווחה והשירותים החברתיים הכריז שהוא מעון נעול לענין חוק זה; :- "סידור חוץ ביתי" - (((תימחק ביום 3.1.2024):)) החזקתו של אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית במעון, במשפחה אומנת לרבות במשפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016]], בדיור בקהילה, או במקום אחר מחוץ לביתו כפי שקבע שר העבודה והרווחה; :- "סידור יומי" - (((תימחק ביום 3.1.2024):)) שהותו של אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית במרכז יום טיפולי, במסגרת תעסוקה מוגנת או במסגרת יומית–טיפולית אחרת, כפי שקבע שר העבודה והרווחה; :- "בית משפט" - בית משפט שלום, ולענין [[סעיפים 19א עד 19ט]] - בית המשפט המוסמך; :- "עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)" - עובד סוציאלי שמונה לעניין חוק זה לפי [[סעיף 21]]; :- "שירותי רווחה" - (((החל מיום 3.1.2024):)) שירותי רווחה לפי [[חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות]], לרבות שירותי רווחה מותאמים; :- "שירותי רווחה מותאמים" - (((החל מיום 3.1.2024):)) כמשמעותם [[בפרק ו' לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות]]. @ 2. שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית (תיקון: תשע"א, תשע"ז) : (א) שר הרווחה והשירותים החברתיים מופקד על השירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית כאמור בחוק זה. : (ב) שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהתייעצות עם שרי האוצר והפנים, רשאי בצו לחייב רשות מקומית לקיים שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, למעט מתן חינוך במסגרת [[חוק לימוד חובה, תש"ט-1949]]; לענין זה, רשות מקומית - לרבות איגוד ערים כמשמעותו [[בחוק איגודי ערים, תשט"ו-1955]], שמטרותיו כוללות עניני חינוך או סעד. : (ג) צו לפי סעיף קטן (ב) יגדיר את השירותים שיינתנו לאנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית ויכול שיהיה מסווג לפי דרכי טיפול, גיל האנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, אזור מגוריהם או מידת מוגבלותם השכלית–התפתחותית או כל סיווג אחר. : (ד) ניתן צו כאמור, יקבע שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת שרי האוצר והפנים, את מידת השתתפותה של המדינה בקיום השירותים האמורים ובמימונם ואת התשלומים שהרשות המקומית תגבה בעד מתן שירותים אלה. @ 3. הודעה על אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית (תיקון: תשע"א, תשע"ז, תשפ"ב) : (א) רופא או עובד של שירות סעד, בריאות או חינוך, שהיו סבורים כי אדם שעמו באו במגע בתחום עבודתם הוא אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, יודיע על כך לעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) או לרופא ששר הרווחה והשירותים החברתיים מינהו לכך והרופא יעביר את ההודעה לעובד סוציאלי כאמור. : (ב) נמסרה הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) מיד לאחראי על האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית. :: (((החל מיום 3.1.2024):)) נמסרה הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) מיד לנציג של האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית. @ 4. סמכויות עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) (תיקון: תשע"א, תשע"ז) : (א) נודע לעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) על אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, בין על פי הודעה לפי [[סעיף 3]] ובין בדרך אחרת, יבדוק את הענין; לצורך בדיקתו יהיה העובד הסוציאלי רשאי - :: (1) לבקש ידיעות הנוגעות לאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית מכל אדם שיכול, לדעת העובד הסוציאלי, לעזור לו במילוי תפקידיו לפי חוק זה, והנשאל ישיב לו תשובות כנות ומלאות, זולת תשובה העלולה להפלילו; :: (2) להיכנס, על פי צו של בית המשפט, לכל מקום שבו נמצא האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או שיש לעובד הסוציאלי יסוד להניח שהאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית נמצא שם. : (ב) לאחר בדיקה כאמור, רשאי עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) להביא את עניינו של האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית לפני ועדת אבחון. @ 4א. פנייה לוועדת אבחון (תיקון: תשפ"ב) : (((החל מיום 3.1.2024):)) : בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 4(ב)]], אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, נציגו או הגורם המטפל, רשאים להביא את עניינו של אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית לפני ועדת אבחון כדי שתקבל החלטה לפי [[סעיפים 7]] [[או 15]]. @ 5. ועדת אבחון (תיקון: תשע"א, תשע"ז) : (א) שר הרווחה והשירותים החברתיים יקים ועדות אבחון ויקבע את אזורי פעולתן. : (ב) ועדת אבחון תהיה של חמישה: עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), פסיכולוג ומחנך, שמינה שר הרווחה והשירותים החברתיים, ורופא פסיכיאטר ורופא מומחה למחלות ילדים או רופא אחר, שמינה שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהתייעצות עם שר הבריאות. @ 6. סמכויות ועדת אבחון (תיקון: תשע"א, תשע"ז, תשפ"ב) : ועדת אבחון רשאית - : (1) להזמין את האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, את האחראי עליו ואנשים אחרים שיש להם, לדעת הועדה, ידיעות הנוגעות לאותו אדם ולהציג להם שאלות; :: (((החל מיום 3.1.2024):)) להזמין את האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, את נציגו ואנשים אחרים שיש להם, לדעת הועדה, ידיעות הנוגעות לאותו אדם ולהציג להם שאלות; : (2) להורות כי האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית ייבדק בדיקות רפואיות ובדיקות בדבר כשרו השכלי; : (3) להורות לעובד הסוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) שערך את הבדיקה כאמור [[בסעיף 4]] שיגיש לה תסקיר על בדיקתו או שיערוך בדיקות נוספות כפי שתמצא לנחוץ. @ 7. החלטת ועדת אבחון (תיקון: תשע"ז, תשפ"ב) : (א) מצאה ועדת אבחון כי אדם שעניינו הובא בפניה הוא אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, תחליט, לאחר שנתנה לו ולאחראי עליו הזדמנות נאותה להשמיע את דבריהם, על דרכי הטיפול בו. :: (((החל מיום 3.1.2024):)) מצאה ועדת אבחון כי אדם שעניינו הובא בפניה הוא אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, תחליט, לאחר שנתנה לו, לנציגו, לגורם המטפל ולעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), לפי העניין, הזדמנות נאותה להשמיע את דבריהם, על דרכי הטיפול בו. : (ב) בקביעת דרכי הטיפול תתחשב ועדת האבחון בדתו של האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית ובכל משאלה סבירה שלו ושל האחראי עליו ותתן את דעתה למידה שבה האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית עלול לסכן את עצמו או את הזולת. :: (((החל מיום 3.1.2024):)) בקביעת דרכי הטיפול תתחשב ועדת האבחון בדתו של האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית ובכל משאלה סבירה שלו ושל נציגו ותתן את דעתה למידה שבה האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית עלול לסכן את עצמו או את הזולת. : (ג) ועדת אבחון תמסור לאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית ולאחראי עליו הודעה בכתב בדבר החלטתה ובדבר זכותם לערור עליה כאמור [[בסעיף 8]]. :: (((החל מיום 3.1.2024):)) ועדת אבחון תמסור לאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, לנציגו, לגורם המטפל או לעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), לפי העניין, הודעה בכתב בדבר החלטתה ובדבר זכותם לערור עליה כאמור [[בסעיף 8]]. : (ד) החליטה ועדת האבחון, במסגרת החלטתה בעניין דרכי טיפול כאמור בסעיף קטן (ג), על מתן שירותי רווחה לפי [[חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות]], יינתנו שירותי הרווחה כאמור לפי הוראות [[פרק ו' לחוק האמור]]; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מיתר סמכויותיה של ועדת האבחון לפי חוק זה. @ 7א. הזכות לסידור חוץ ביתי ולסידור יומי (((החל מיום 3.1.2024):)) לשירותי רווחה (תיקון: תש"ס, תשע"ז, תשפ"ב) : (א) (((יבוטל ביום 3.1.2024):)) החליטה ועדת אבחון על סידור חוץ ביתי או סידור יומי לאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית מסוים תקבע גם את סוג הסידור המתאים לו ביותר. : (ב) (((יבוטל ביום 3.1.2024):)) בקביעת סוג הסידור החוץ ביתי תיתן ועדת האבחון עדיפות לדיורו של האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית בקהילה. : (ג) (((יבוטל ביום 3.1.2024):)) אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית שועדת האבחון החליטה כי דרך הטיפול בו תהיה סידור חוץ ביתי או סידור יומי, זכאי לקבל אותו כפוף להוראות חוק זה, מהמדינה או מטעמה, במקום, באופן ולפי כללים שקבע שר העבודה והרווחה; כללים לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו לסוגים מסוימים של סידור חוץ ביתי או סידור יומי. : (ד) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע את שיעור השתתפותו של אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או של מי שחייב במזונותיו לפי [[חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות)#סעיף 3|סעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט–1959]], ובמידת חיובו, בהוצאות הסידור החוץ ביתי או הסידור היומי שיינתן לו, הכל על פי כללים ובשיעורים שיקבע שר העבודה והרווחה דרך כלל או לסוגים. :: (((החל מיום 3.1.2024):)) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע את שיעור השתתפותו של אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או של מי שחייב במזונותיו לפי [[חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות)#סעיף 3|סעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט–1959]], ובמידת חיובו, בהוצאות שירותי הרווחה שיינתנו לו, הכל על פי כללים ובשיעורים שיקבע שר העבודה והרווחה דרך כלל או לסוגים. : (ה) רשות מקומית שבתחום שיפוטה מתגורר אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית כאמור בסעיף קטן (ג) תשתתף במימון העלות הכוללת של הסידור החוץ ביתי או הסידור היומי שיינתן לו, למעט שיעור ההשתתפות העצמית כאמור בסעיף קטן (ד), בשיעור של 25%; שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע הוראות לענין קביעת מקום מגוריו של האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, וזאת בנוסף או במקום תקנות לפי [[חוק שירותי הסעד, התשי"ח–1958]], שענינן קביעת מקום מגורים. :: (((החל מיום 3.1.2024):)) רשות מקומית שבתחום שיפוטה מתגורר אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית כאמור בסעיף קטן (ג) תשתתף במימון העלות הכוללת של שירותי הרווחה שיינתנו לו, למעט שיעור ההשתתפות העצמית כאמור בסעיף קטן (ד), בשיעור של 25%; שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע הוראות לענין קביעת מקום מגוריו של האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, וזאת בנוסף או במקום תקנות לפי [[חוק שירותי הסעד, התשי"ח–1958]], שענינן קביעת מקום מגורים. @ 8. ערר (תיקון: תשע"ז, תשפ"ב) : תוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור [[בסעיף 7(ג)]], רשאי האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או האחראי עליו לערור על החלטת ועדת האבחון לפני ועדת ערר. : (((החל מיום 3.1.2024):)) תוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור [[בסעיף 7(ג)]], רשאי האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, נציגו, הגורם המטפל ועובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), לפי העניין, לערור על החלטת ועדת האבחון לפני ועדת ערר. @ 9. ועדות ערר (תיקון: תשע"א, תשע"ז) : (א) שר הרווחה והשירותים החברתיים יקים ועדות ערר ויקבע את תחום שיפוטן. : (ב) ועדת ערר תהיה של שלושה: :: (1) שופט או מי שכשיר להיות שופט בית משפט שלום, שמינה לכך שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הועדה; :: (2) עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) שמינה שר הרווחה והשירותים החברתיים; :: (3) רופא פסיכיאטר שמינה שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהתייעצות עם שר הבריאות. @ 10. החלטת ועדת ערר (תיקון: תשע"ז, תשפ"ב) : לאחר שנתנה לאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית ולאחראי עליו הזדמנות נאותה להשמיע את דבריהם, רשאית ועדת הערר - : (((החל מיום 3.1.2024):)) לאחר שנתנה לאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, לנציגו, לגורם המטפל ולעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), לפי העניין, הזדמנות נאותה להשמיע את דבריהם, רשאית ועדת הערר - : (1) לדחות את הערר; : (2) לקבל את הערר ולקבוע כי האדם הנוגע בדבר אינו אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או כי אין צורך לקבוע לגביו דרכי טיפול לפי חוק זה; : (3) לקבל את הערר ולהחזיר את הענין לועדת אבחון על מנת שתערוך בדיקות נוספות ותשוב ותקבע לפי תוצאותיהן את דרכי הטיפול. @ 11. אמצעי כפיה (תיקון: תשע"א, תשע"ז, תשפ"ב) : לא בא אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית לפני ועדת אבחון, או לא עבר בדיקות בהתאם להוראותיה כאמור [[בסעיף 6]], או לא דאג האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או האחראי עליו לביצוען של דרכי הטיפול שעליהן החליטה ועדת אבחון, רשאי בית המשפט, על פי בקשת עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), לצוות על נקיטת אמצעים - לרבות העמדת האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית תחת השגחתו של עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) או החזקתו במעון - הדרושים, לדעת בית המשפט, להבטיח כי האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית יובא לפני ועדת אבחון, שייבדק בהתאם להוראותיה או שיבוצעו דרכי הטיפול שעליהן החליטה הועדה. : (((החל מיום 3.1.2024):)) לא בא אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית לפני ועדת אבחון, או לא עבר בדיקות בהתאם להוראותיה כאמור [[בסעיף 6]], או לא דאג האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או נציגו לביצוען של דרכי הטיפול שעליהן החליטה ועדת אבחון, רשאי בית המשפט, על פי בקשת עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), לצוות על נקיטת אמצעים - לרבות העמדת האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית תחת השגחתו של עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) או החזקתו במעון - הדרושים, לדעת בית המשפט, להבטיח כי האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית יובא לפני ועדת אבחון, שייבדק בהתאם להוראותיה או שיבוצעו דרכי הטיפול שעליהן החליטה הועדה. @ 12. הוצאה לפועל (תיקון: תשע"א, תשע"ז) : החלטת בית המשפט לפי [[סעיף 11]] תוצא לפועל על ידי עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), זולת אם בית המשפט הורה אחרת. @ 13. הוצאות טיפול (תיקון: תשע"ז, תשפ"ב) : בית משפט רשאי לחייב את האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית ואת האחראי עליו - אם הוא חייב במזונות האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית ובמידת חיובו - שישאו בהוצאות דרכי הטיפול שעליהן החליטה ועדת האבחון, כולן או מקצתן. : (((החל מיום 3.1.2024):)) בית משפט רשאי לחייב את האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית ואת נציגו - אם הוא חייב במזונות האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית ובמידת חיובו - שישאו בהוצאות דרכי הטיפול שעליהן החליטה ועדת האבחון, כולן או מקצתן. @ 14. ערעור (תיקון: תשל"ה) : החלטה של בית משפט לפי חוק זה, למעט לפי [[סעיפים 19א עד 19ט]], ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי; בערעור על החלטה לפי [[סעיפים 11]] [[או 12]] ידון בית המשפט המחוזי בשופט אחד. @ 15. דיון מחודש (תיקון: תשע"א, תשע"ז, תשפ"ב) : (א) לפחות פעם בכל שלוש שנים חייב העובד הסוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) לשוב ולהביא את עניינו של אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית לפני ועדת אבחון, ורשאי הוא לעשות כן בכל עת על דעת עצמו או לפי בקשת האחראי על האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית. :: (((החל מיום 3.1.2024):)) לפחות פעם בכל שלוש שנים חייב העובד הסוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) לשוב ולהביא את עניינו של אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית לפני ועדת אבחון, ורשאים הוא, האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, נציגו והגורם המטפל, לעשות כן בכל עת. : (ב) על ענין שהובא לפני ועדת אבחון כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיפים 6 עד 14]], בשינויים המחוייבים. @ 16. אמצעי חירום (תיקון: תשע"א, תשע"ז, תשפ"ב) : (א) היה עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) סבור כי נשקפת סכנה תכופה לאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או לזולתו או שהאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא - אף לפני שעניינו של האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית הובא לפני ועדת אבחון ואף ללא הסכמת האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או האחראי עליו - לנקוט כל האמצעים הדרושים, לדעת העובד הסוציאלי, למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול, ובלבד שלא יוחזק אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו בלי אישור בית המשפט. :: (((החל מיום 3.1.2024):)) היה עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) סבור כי נשקפת סכנה תכופה לאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או לזולתו או שהאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא - אף לפני שעניינו של האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית הובא לפני ועדת אבחון ואף ללא הסכמת האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או נציגו - לנקוט כל האמצעים הדרושים, לדעת העובד הסוציאלי, למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול, ובלבד שלא יוחזק אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של נציגו בלי אישור בית המשפט. : (ב) עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) אשר נקט אמצעי חירום לפי סעיף קטן (א), יודיע על כך מיד לבית המשפט, שיהיה רשאי לשנותם או לבטלם. : (ג) מי שעשה מעשה, אגב טיפול רפואי או אחר באדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, על־פי בקשת עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) בתוקף סמכותו לפי סעיף זה, לא יהיה אחראי בנזיקים בשל כך בלבד שלא קיבל את הסכמתו של האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או האחראי עליו. :: (((החל מיום 3.1.2024):)) מי שעשה מעשה, אגב טיפול רפואי או אחר באדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, על־פי בקשת עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) בתוקף סמכותו לפי סעיף זה, לא יהיה אחראי בנזיקים בשל כך בלבד שלא קיבל את הסכמתו של האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או נציגו. @ 17. סודיות (תיקון: תשע"א, תשע"ז) : הגיעה לידי עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) או אדם אחר הממלא תפקיד לפי חוק זה ידיעה הנוגעת לאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, ישמרנה בסוד ולא יגלנה אלא אם הורשה לכך על ידי בית המשפט או אם יש צורך בכך לשם ביצוע כל חוק או לאדם שיש לו ענין מוצדק לקבל את הידיעה. @ 18. עונשין (תיקון: תשע"א, תשע"ז) : (א) אלה דינם מאסר ששה חדשים: :: (1) המפריע לעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) או לאדם אחר בביצוע תפקיד שהוטל עליו על פי חוק זה או על פי החלטת ועדת אבחון, ועדת ערר או בית משפט; :: (2) העובר על הוראות [[סעיף 17]]. : (ב) אלה דינם קנס 500 לירות: :: (1) מי שאינו מוסר ההודעה לפי [[סעיף 3]] כשהוא חייב לעשות כן; :: (2) מי שאינו מתייצב לפני ועדת אבחון או ועדת ערר כשהוזמן לעשות כן ומי שמסרב לענות לשאלות שהוצגו לו בועדות אלה; :: (3) מי שאינו מציית להוראות של עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) לפי חוק זה, או שאינו משיב לשאלותיו של עובד סוציאלי כאמור בבדיקה שנערכה לפי [[סעיפים 4]] [[או 6(3)]]. @ 19. אי־תחולת החוק (תיקון: תשל"ה, תשע"ז) : חוק זה לא יחול על אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית הנמצא במאסר או במעצר חוקי, אלא כפי שנקבע [[בסעיפים 19א עד 19ט]]. @ 19א. מעצר אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית (תיקון: תשל"ה, תשע"ז) : ציווה בית משפט על מעצרו של אדם ושוכנע שהעצור הוא אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, יורה שיוחזק במעצר נפרד ככל האפשר או במעון נעול, זולת אם סבר שטובת העצור אינה מחייבת זאת, אולם לא יועבר עצור למעון נעול אלא לאחר גמר החקירה. @ 19ב. טיפול בנאשם לוקה בשכלו או שאינו בר עונשין (תיקון: תשל"ה) : הועמד אדם לדין פלילי ובית המשפט מצא, אם על פי ראיות שהובאו לפניו מטעם אחד מבעלי הדין ואם על פי ראיות שהובאו לפניו ביזמתו שלו, אחת מאלה: : (1) שהנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין מחמת ליקוי בכשרו השכלי; : (2) שהנאשם עשה את מעשה העבירה שהואשם בו, אך מחמת ליקוי בכשרו השכלי בשעת מעשה אין הוא בר עונשין, : יצווה בית המשפט שהנאשם יובא לפני ועדת האבחון כדי שתחליט על דרכי הטיפול בו, ויחולו הוראות חוק זה בשינויים המחוייבים. @ 19ג. טיפול בלוקה בשכלו שהורשע (תיקון: תשל"ה) : הורשע אדם ובית המשפט מצא שיש ליקוי בכשרו השכלי, רשאי הוא, במקום לגזור את דינו, לצוות שיובא לפני ועדת האבחון כדי שתחליט על דרכי הטיפול בו; החליט בית משפט כאמור, יחולו הוראות חוק זה בשינויים המחוייבים. @ 19ד. טיפול באדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית במאסר (תיקון: תשל"ה, תשע"ז, תשפ"ב) : נידון אדם למאסר ומצא בית המשפט שהוא אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, רשאי הוא, לפי בקשת האדם, בקשת האחראי עליו או בקשת התובע, לצוות שישא מאסרו במעון נעול. : (((החל מיום 3.1.2024):)) נידון אדם למאסר ומצא בית המשפט שהוא אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, רשאי הוא, לפי בקשת האדם, בקשת נציגו או בקשת התובע, לצוות שישא מאסרו במעון נעול. @ 19ה. הוראות בדיקה (תיקון: תשל"ה) : כדי לאפשר לבית המשפט להכריע אם יש מקום ליתן צו לפי [[סעיפים 19א עד 19ד]], רשאי הוא להורות, לפי בקשת בעל דין או מיזמתו שלו, שהאדם יובא לפני ועדת האבחון כדי שתתן חוות דעתה על מצבו. @ 19ו. מעמד תובע (תיקון: תשל"ה) : בהליכים לפני ועדת אבחון לפי [[סעיפים 19ב]] [[או 19ג]] רשאי תובע להשמיע דברו לפי [[סעיף 7]] ולערור לפי [[סעיף 8]] על ההחלטה. @ 19ז. ערעור (תיקון: תשל"ה) : החלטת בית משפט לפי [[סעיפים 19א עד 19ה]] ניתנת לערעור כפסק דין בפלילים. @ 19ח. ביצוע הצווים (תיקון: תשל"ה, תשע"א, תשע"ז) : צו לפי [[סעיפים 19א עד 19ה]] ישמש אסמכתה למשטרה להביא את האדם שעליו ניתן הצו בהתאם לצו, אלא שצו לפי [[סעיף 19ה]] לגבי אדם שאינו עצור או אסיר יבוצע בידי עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת. @ 19ט. משמורת (תיקון: תשל"ה) : עצור או אסיר שניתן עליו צו לפי [[סעיפים 19א]], [[19ד]] [[או 19ה]] יראוהו, בעת שהוא מוחזק במעון או במעון נעול או בעת שהוא נתון בבדיקה, כאילו הוא נמצא במשמורת כדין, ויחולו עליו הוראות [[+|סעיפים 18]] [[ו־19 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1972]], בשינויים המחוייבים. @ 20. שמירת דינים אחרים : אין חוק זה בא לגרוע [[מחוק לימוד חובה, תש"ט-1949]], [[מחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953]], ומחיובים לפי כל דין אחר. @ 21. ביצוע, תקנות ומינוי עובדים סוציאליים לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) (תיקון: תשל"א, תשע"א, תשע"ז) : (א) שר הרווחה והשירותים החברתיים (בסעיף זה - השר) ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, למעט תקנות בדבר סדרי דין. : (ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין להליכים לפי חוק זה בבתי משפט ובוועדות ערר. :: ((פורסמו [[‏תקנות הסעד (טיפול במפגרים) (סדרי דין), התש״ל–1970]].)) : (ג) השר ימנה עובד סוציאלי ראשי וכן עובדים סוציאליים לעניין חוק זה, שיפעלו לפי הנחיותיו של העובד הסוציאלי הראשי, בדרך כלל או לעניין מסוים; חלק עובד סוציאלי על ההנחיות בעניין מסוים, ישוב העובד הסוציאלי הראשי ויכריע בדבר לאחר שקיים התייעצות בעניין זה עם העובד הסוציאלי ועם גופים אחרים שמצא לנכון. <פרסום> נתקבל בכנסת ביום י"ח בסיון תשכ"ט (4 ביוני 1969). <חתימות> * יגאל אלון, סגן ראש הממשלה, ממלא מקום ראש הממשלה * יוסף בורג, שר הסעד * שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה rlk76w6a5wt8n2e87mpzy1puaknwnpn 0 320195 1417627 1410710 2022-08-10T09:30:37Z OpenLawBot 8112 [1417612] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), תשכ״ט–1969}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000461}} {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ט, 132|חוק הסעד (טיפול במפגרים)|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209018.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 178|חוק לתיקון חוקי סעד (פקידי סעד ראשיים)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_211765.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 75|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 163|חוק העובדים הסוציאליים|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211734.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 212|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300221.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 78|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301220.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 611|חוק אומנה לילדים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323013.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 330|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366910.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 927|חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_635944.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ה, תשנ״ו, תש״ס, תשע״א, תשע״ו, תשע״ז, תשפ״ב}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית“ – אדם שמחמת חוסר התפתחות או התפתחות לקויה של כשרו השכלי מוגבלת יכלתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לטיפול; חולה נפש כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לטיפול בחולי נפש|בחוק לטיפול בחולי נפש, תשט״ו–1955}}, אינו בבחינת אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית לענין חוק זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחראי על אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית“ – {{ח:הערה|(תימחק ביום 3.1.2024):}} הורה, הורה חורג, אפוטרופוס או מי שהאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית נמצא במשמורתו או בהשגחתו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם מטפל“ – {{ח:הערה|(החל מיום 3.1.2024):}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות|בחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך טיפול“ – לרבות סידור חוץ ביתי וסידור יומי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך טיפול“ – {{ח:הערה|(החל מיום 3.1.2024):}} לרבות שירותי רווחה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות|חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות}}, ובכללם שירותי רווחה מותאמים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות#פרק ו|בפרק ו׳ לחוק האמור}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות“ – {{ח:הערה|(החל מיום 3.1.2024):}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות|חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ״ב–2022}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נציג“ – {{ח:הערה|(החל מיום 3.1.2024):}} אפוטרופוס או מי שיש בידו ייפוי כוח על פי דין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעון“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|בחוק הפיקוח על מעונות, תשכ״ה–1965}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעון נעול“ – מקום המשמש מגורים או משמורת לאנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית מחוץ למשפחתם, וחופש המוחזקים בו מוגבל, ושר הרווחה והשירותים החברתיים הכריז שהוא מעון נעול לענין חוק זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סידור חוץ ביתי“ – {{ח:הערה|(תימחק ביום 3.1.2024):}} החזקתו של אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית במעון, במשפחה אומנת לרבות במשפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}, בדיור בקהילה, או במקום אחר מחוץ לביתו כפי שקבע שר העבודה והרווחה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סידור יומי“ – {{ח:הערה|(תימחק ביום 3.1.2024):}} שהותו של אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית במרכז יום טיפולי, במסגרת תעסוקה מוגנת או במסגרת יומית–טיפולית אחרת, כפי שקבע שר העבודה והרווחה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – בית משפט שלום, ולענין {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיפים 19א עד 19ט}} – בית המשפט המוסמך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית)“ – עובד סוציאלי שמונה לעניין חוק זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי רווחה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 3.1.2024):}} שירותי רווחה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות|חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות}}, לרבות שירותי רווחה מותאמים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי רווחה מותאמים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 3.1.2024):}} כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות#פרק ו|בפרק ו׳ לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות}}. {{ח:סעיף|2|שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית–<wbr>התפתחותית|תיקון: תשע״א, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} שר הרווחה והשירותים החברתיים מופקד על השירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית כאמור בחוק זה. {{ח:תת|(ב)}} שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהתייעצות עם שרי האוצר והפנים, רשאי בצו לחייב רשות מקומית לקיים שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, למעט מתן חינוך במסגרת {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|חוק לימוד חובה, תש״ט–1949}}; לענין זה, רשות מקומית – לרבות איגוד ערים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים|בחוק איגודי ערים, תשט״ו–1955}}, שמטרותיו כוללות עניני חינוך או סעד. {{ח:תת|(ג)}} צו לפי סעיף קטן (ב) יגדיר את השירותים שיינתנו לאנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית ויכול שיהיה מסווג לפי דרכי טיפול, גיל האנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, אזור מגוריהם או מידת מוגבלותם השכלית–התפתחותית או כל סיווג אחר. {{ח:תת|(ד)}} ניתן צו כאמור, יקבע שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת שרי האוצר והפנים, את מידת השתתפותה של המדינה בקיום השירותים האמורים ובמימונם ואת התשלומים שהרשות המקומית תגבה בעד מתן שירותים אלה. {{ח:סעיף|3|הודעה על אדם עם מוגבלות שכלית–<wbr>התפתחותית|תיקון: תשע״א, תשע״ז, תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} רופא או עובד של שירות סעד, בריאות או חינוך, שהיו סבורים כי אדם שעמו באו במגע בתחום עבודתם הוא אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, יודיע על כך לעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) או לרופא ששר הרווחה והשירותים החברתיים מינהו לכך והרופא יעביר את ההודעה לעובד סוציאלי כאמור. {{ח:תת|(ב)}} נמסרה הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) מיד לאחראי על האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 3.1.2024):}} נמסרה הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) מיד לנציג של האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית. {{ח:סעיף|4|סמכויות עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–<wbr>התפתחותית)|תיקון: תשע״א, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} נודע לעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) על אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, בין על פי הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} ובין בדרך אחרת, יבדוק את הענין; לצורך בדיקתו יהיה העובד הסוציאלי רשאי – {{ח:תתת|(1)}} לבקש ידיעות הנוגעות לאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית מכל אדם שיכול, לדעת העובד הסוציאלי, לעזור לו במילוי תפקידיו לפי חוק זה, והנשאל ישיב לו תשובות כנות ומלאות, זולת תשובה העלולה להפלילו; {{ח:תתת|(2)}} להיכנס, על פי צו של בית המשפט, לכל מקום שבו נמצא האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או שיש לעובד הסוציאלי יסוד להניח שהאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית נמצא שם. {{ח:תת|(ב)}} לאחר בדיקה כאמור, רשאי עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) להביא את עניינו של האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית לפני ועדת אבחון. {{ח:סעיף|4א|פנייה לוועדת אבחון|תיקון: תשפ״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 3.1.2024):}} {{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ב)}}, אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, נציגו או הגורם המטפל, רשאים להביא את עניינו של אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית לפני ועדת אבחון כדי שתקבל החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 15|או 15}}. {{ח:סעיף|5|ועדת אבחון|תיקון: תשע״א, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} שר הרווחה והשירותים החברתיים יקים ועדות אבחון ויקבע את אזורי פעולתן. {{ח:תת|(ב)}} ועדת אבחון תהיה של חמישה: עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), פסיכולוג ומחנך, שמינה שר הרווחה והשירותים החברתיים, ורופא פסיכיאטר ורופא מומחה למחלות ילדים או רופא אחר, שמינה שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהתייעצות עם שר הבריאות. {{ח:סעיף|6|סמכויות ועדת אבחון|תיקון: תשע״א, תשע״ז, תשפ״ב}} {{ח:ת}} ועדת אבחון רשאית – {{ח:תת|(1)}} להזמין את האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, את האחראי עליו ואנשים אחרים שיש להם, לדעת הועדה, ידיעות הנוגעות לאותו אדם ולהציג להם שאלות; {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 3.1.2024):}} להזמין את האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, את נציגו ואנשים אחרים שיש להם, לדעת הועדה, ידיעות הנוגעות לאותו אדם ולהציג להם שאלות; {{ח:תת|(2)}} להורות כי האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית ייבדק בדיקות רפואיות ובדיקות בדבר כשרו השכלי; {{ח:תת|(3)}} להורות לעובד הסוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) שערך את הבדיקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}} שיגיש לה תסקיר על בדיקתו או שיערוך בדיקות נוספות כפי שתמצא לנחוץ. {{ח:סעיף|7|החלטת ועדת אבחון|תיקון: תשע״ז, תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} מצאה ועדת אבחון כי אדם שעניינו הובא בפניה הוא אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, תחליט, לאחר שנתנה לו ולאחראי עליו הזדמנות נאותה להשמיע את דבריהם, על דרכי הטיפול בו. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 3.1.2024):}} מצאה ועדת אבחון כי אדם שעניינו הובא בפניה הוא אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, תחליט, לאחר שנתנה לו, לנציגו, לגורם המטפל ולעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), לפי העניין, הזדמנות נאותה להשמיע את דבריהם, על דרכי הטיפול בו. {{ח:תת|(ב)}} בקביעת דרכי הטיפול תתחשב ועדת האבחון בדתו של האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית ובכל משאלה סבירה שלו ושל האחראי עליו ותתן את דעתה למידה שבה האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית עלול לסכן את עצמו או את הזולת. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 3.1.2024):}} בקביעת דרכי הטיפול תתחשב ועדת האבחון בדתו של האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית ובכל משאלה סבירה שלו ושל נציגו ותתן את דעתה למידה שבה האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית עלול לסכן את עצמו או את הזולת. {{ח:תת|(ג)}} ועדת אבחון תמסור לאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית ולאחראי עליו הודעה בכתב בדבר החלטתה ובדבר זכותם לערור עליה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 3.1.2024):}} ועדת אבחון תמסור לאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, לנציגו, לגורם המטפל או לעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), לפי העניין, הודעה בכתב בדבר החלטתה ובדבר זכותם לערור עליה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}. {{ח:תת|(ד)}} החליטה ועדת האבחון, במסגרת החלטתה בעניין דרכי טיפול כאמור בסעיף קטן (ג), על מתן שירותי רווחה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות|חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות}}, יינתנו שירותי הרווחה כאמור לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות#פרק ו|פרק ו׳ לחוק האמור}}; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מיתר סמכויותיה של ועדת האבחון לפי חוק זה. {{ח:סעיף|7א|הזכות לסידור חוץ ביתי ולסידור יומי {{ח:הערה|(החל מיום 3.1.2024):}} לשירותי רווחה|תיקון: תש״ס, תשע״ז, תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(יבוטל ביום 3.1.2024):}} החליטה ועדת אבחון על סידור חוץ ביתי או סידור יומי לאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית מסוים תקבע גם את סוג הסידור המתאים לו ביותר. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(יבוטל ביום 3.1.2024):}} בקביעת סוג הסידור החוץ ביתי תיתן ועדת האבחון עדיפות לדיורו של האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית בקהילה. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(יבוטל ביום 3.1.2024):}} אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית שועדת האבחון החליטה כי דרך הטיפול בו תהיה סידור חוץ ביתי או סידור יומי, זכאי לקבל אותו כפוף להוראות חוק זה, מהמדינה או מטעמה, במקום, באופן ולפי כללים שקבע שר העבודה והרווחה; כללים לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו לסוגים מסוימים של סידור חוץ ביתי או סידור יומי. {{ח:תת|(ד)}} שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע את שיעור השתתפותו של אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או של מי שחייב במזונותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות)#סעיף 3|סעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי״ט–1959}}, ובמידת חיובו, בהוצאות הסידור החוץ ביתי או הסידור היומי שיינתן לו, הכל על פי כללים ובשיעורים שיקבע שר העבודה והרווחה דרך כלל או לסוגים. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 3.1.2024):}} שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע את שיעור השתתפותו של אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או של מי שחייב במזונותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות)#סעיף 3|סעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי״ט–1959}}, ובמידת חיובו, בהוצאות שירותי הרווחה שיינתנו לו, הכל על פי כללים ובשיעורים שיקבע שר העבודה והרווחה דרך כלל או לסוגים. {{ח:תת|(ה)}} רשות מקומית שבתחום שיפוטה מתגורר אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית כאמור בסעיף קטן (ג) תשתתף במימון העלות הכוללת של הסידור החוץ ביתי או הסידור היומי שיינתן לו, למעט שיעור ההשתתפות העצמית כאמור בסעיף קטן (ד), בשיעור של 25%; שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע הוראות לענין קביעת מקום מגוריו של האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, וזאת בנוסף או במקום תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|חוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958}}, שענינן קביעת מקום מגורים. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 3.1.2024):}} רשות מקומית שבתחום שיפוטה מתגורר אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית כאמור בסעיף קטן (ג) תשתתף במימון העלות הכוללת של שירותי הרווחה שיינתנו לו, למעט שיעור ההשתתפות העצמית כאמור בסעיף קטן (ד), בשיעור של 25%; שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע הוראות לענין קביעת מקום מגוריו של האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, וזאת בנוסף או במקום תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|חוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958}}, שענינן קביעת מקום מגורים. {{ח:סעיף|8|ערר|תיקון: תשע״ז, תשפ״ב}} {{ח:ת}} תוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ג)}}, רשאי האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או האחראי עליו לערור על החלטת ועדת האבחון לפני ועדת ערר. {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 3.1.2024):}} תוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ג)}}, רשאי האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, נציגו, הגורם המטפל ועובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), לפי העניין, לערור על החלטת ועדת האבחון לפני ועדת ערר. {{ח:סעיף|9|ועדות ערר|תיקון: תשע״א, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} שר הרווחה והשירותים החברתיים יקים ועדות ערר ויקבע את תחום שיפוטן. {{ח:תת|(ב)}} ועדת ערר תהיה של שלושה: {{ח:תתת|(1)}} שופט או מי שכשיר להיות שופט בית משפט שלום, שמינה לכך שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הועדה; {{ח:תתת|(2)}} עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) שמינה שר הרווחה והשירותים החברתיים; {{ח:תתת|(3)}} רופא פסיכיאטר שמינה שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהתייעצות עם שר הבריאות. {{ח:סעיף|10|החלטת ועדת ערר|תיקון: תשע״ז, תשפ״ב}} {{ח:ת}} לאחר שנתנה לאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית ולאחראי עליו הזדמנות נאותה להשמיע את דבריהם, רשאית ועדת הערר – {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 3.1.2024):}} לאחר שנתנה לאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, לנציגו, לגורם המטפל ולעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), לפי העניין, הזדמנות נאותה להשמיע את דבריהם, רשאית ועדת הערר – {{ח:תת|(1)}} לדחות את הערר; {{ח:תת|(2)}} לקבל את הערר ולקבוע כי האדם הנוגע בדבר אינו אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או כי אין צורך לקבוע לגביו דרכי טיפול לפי חוק זה; {{ח:תת|(3)}} לקבל את הערר ולהחזיר את הענין לועדת אבחון על מנת שתערוך בדיקות נוספות ותשוב ותקבע לפי תוצאותיהן את דרכי הטיפול. {{ח:סעיף|11|אמצעי כפיה|תיקון: תשע״א, תשע״ז, תשפ״ב}} {{ח:ת}} לא בא אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית לפני ועדת אבחון, או לא עבר בדיקות בהתאם להוראותיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}, או לא דאג האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או האחראי עליו לביצוען של דרכי הטיפול שעליהן החליטה ועדת אבחון, רשאי בית המשפט, על פי בקשת עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), לצוות על נקיטת אמצעים – לרבות העמדת האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית תחת השגחתו של עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) או החזקתו במעון – הדרושים, לדעת בית המשפט, להבטיח כי האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית יובא לפני ועדת אבחון, שייבדק בהתאם להוראותיה או שיבוצעו דרכי הטיפול שעליהן החליטה הועדה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 3.1.2024):}} לא בא אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית לפני ועדת אבחון, או לא עבר בדיקות בהתאם להוראותיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}, או לא דאג האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או נציגו לביצוען של דרכי הטיפול שעליהן החליטה ועדת אבחון, רשאי בית המשפט, על פי בקשת עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), לצוות על נקיטת אמצעים – לרבות העמדת האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית תחת השגחתו של עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) או החזקתו במעון – הדרושים, לדעת בית המשפט, להבטיח כי האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית יובא לפני ועדת אבחון, שייבדק בהתאם להוראותיה או שיבוצעו דרכי הטיפול שעליהן החליטה הועדה. {{ח:סעיף|12|הוצאה לפועל|תיקון: תשע״א, תשע״ז}} {{ח:ת}} החלטת בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} תוצא לפועל על ידי עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), זולת אם בית המשפט הורה אחרת. {{ח:סעיף|13|הוצאות טיפול|תיקון: תשע״ז, תשפ״ב}} {{ח:ת}} בית משפט רשאי לחייב את האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית ואת האחראי עליו – אם הוא חייב במזונות האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית ובמידת חיובו – שישאו בהוצאות דרכי הטיפול שעליהן החליטה ועדת האבחון, כולן או מקצתן. {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 3.1.2024):}} בית משפט רשאי לחייב את האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית ואת נציגו – אם הוא חייב במזונות האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית ובמידת חיובו – שישאו בהוצאות דרכי הטיפול שעליהן החליטה ועדת האבחון, כולן או מקצתן. {{ח:סעיף|14|ערעור|תיקון: תשל״ה}} {{ח:ת}} החלטה של בית משפט לפי חוק זה, למעט לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיפים 19א עד 19ט}}, ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי; בערעור על החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11}} {{ח:פנימי|סעיף 12|או 12}} ידון בית המשפט המחוזי בשופט אחד. {{ח:סעיף|15|דיון מחודש|תיקון: תשע״א, תשע״ז, תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} לפחות פעם בכל שלוש שנים חייב העובד הסוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) לשוב ולהביא את עניינו של אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית לפני ועדת אבחון, ורשאי הוא לעשות כן בכל עת על דעת עצמו או לפי בקשת האחראי על האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 3.1.2024):}} לפחות פעם בכל שלוש שנים חייב העובד הסוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) לשוב ולהביא את עניינו של אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית לפני ועדת אבחון, ורשאים הוא, האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, נציגו והגורם המטפל, לעשות כן בכל עת. {{ח:תת|(ב)}} על ענין שהובא לפני ועדת אבחון כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6 עד 14}}, בשינויים המחוייבים. {{ח:סעיף|16|אמצעי חירום|תיקון: תשע״א, תשע״ז, תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} היה עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) סבור כי נשקפת סכנה תכופה לאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או לזולתו או שהאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא – אף לפני שעניינו של האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית הובא לפני ועדת אבחון ואף ללא הסכמת האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או האחראי עליו – לנקוט כל האמצעים הדרושים, לדעת העובד הסוציאלי, למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול, ובלבד שלא יוחזק אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו בלי אישור בית המשפט. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 3.1.2024):}} היה עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) סבור כי נשקפת סכנה תכופה לאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או לזולתו או שהאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא – אף לפני שעניינו של האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית הובא לפני ועדת אבחון ואף ללא הסכמת האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או נציגו – לנקוט כל האמצעים הדרושים, לדעת העובד הסוציאלי, למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול, ובלבד שלא יוחזק אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של נציגו בלי אישור בית המשפט. {{ח:תת|(ב)}} עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) אשר נקט אמצעי חירום לפי סעיף קטן (א), יודיע על כך מיד לבית המשפט, שיהיה רשאי לשנותם או לבטלם. {{ח:תת|(ג)}} מי שעשה מעשה, אגב טיפול רפואי או אחר באדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, על־פי בקשת עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) בתוקף סמכותו לפי סעיף זה, לא יהיה אחראי בנזיקים בשל כך בלבד שלא קיבל את הסכמתו של האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או האחראי עליו. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 3.1.2024):}} מי שעשה מעשה, אגב טיפול רפואי או אחר באדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, על־פי בקשת עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) בתוקף סמכותו לפי סעיף זה, לא יהיה אחראי בנזיקים בשל כך בלבד שלא קיבל את הסכמתו של האדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית או נציגו. {{ח:סעיף|17|סודיות|תיקון: תשע״א, תשע״ז}} {{ח:ת}} הגיעה לידי עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) או אדם אחר הממלא תפקיד לפי חוק זה ידיעה הנוגעת לאדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, ישמרנה בסוד ולא יגלנה אלא אם הורשה לכך על ידי בית המשפט או אם יש צורך בכך לשם ביצוע כל חוק או לאדם שיש לו ענין מוצדק לקבל את הידיעה. {{ח:סעיף|18|עונשין|תיקון: תשע״א, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} אלה דינם מאסר ששה חדשים: {{ח:תתת|(1)}} המפריע לעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) או לאדם אחר בביצוע תפקיד שהוטל עליו על פי חוק זה או על פי החלטת ועדת אבחון, ועדת ערר או בית משפט; {{ח:תתת|(2)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}. {{ח:תת|(ב)}} אלה דינם קנס 500 לירות: {{ח:תתת|(1)}} מי שאינו מוסר ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} כשהוא חייב לעשות כן; {{ח:תתת|(2)}} מי שאינו מתייצב לפני ועדת אבחון או ועדת ערר כשהוזמן לעשות כן ומי שמסרב לענות לשאלות שהוצגו לו בועדות אלה; {{ח:תתת|(3)}} מי שאינו מציית להוראות של עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) לפי חוק זה, או שאינו משיב לשאלותיו של עובד סוציאלי כאמור בבדיקה שנערכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 6|או 6(3)}}. {{ח:סעיף|19|אי־<wbr>תחולת החוק|תיקון: תשל״ה, תשע״ז}} {{ח:ת}} חוק זה לא יחול על אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית הנמצא במאסר או במעצר חוקי, אלא כפי שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 19א|בסעיפים 19א עד 19ט}}. {{ח:סעיף|19א|מעצר אדם עם מוגבלות שכלית–<wbr>התפתחותית|תיקון: תשל״ה, תשע״ז}} {{ח:ת}} ציווה בית משפט על מעצרו של אדם ושוכנע שהעצור הוא אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, יורה שיוחזק במעצר נפרד ככל האפשר או במעון נעול, זולת אם סבר שטובת העצור אינה מחייבת זאת, אולם לא יועבר עצור למעון נעול אלא לאחר גמר החקירה. {{ח:סעיף|19ב|טיפול בנאשם לוקה בשכלו או שאינו בר עונשין|תיקון: תשל״ה}} {{ח:ת}} הועמד אדם לדין פלילי ובית המשפט מצא, אם על פי ראיות שהובאו לפניו מטעם אחד מבעלי הדין ואם על פי ראיות שהובאו לפניו ביזמתו שלו, אחת מאלה: {{ח:תת|(1)}} שהנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין מחמת ליקוי בכשרו השכלי; {{ח:תת|(2)}} שהנאשם עשה את מעשה העבירה שהואשם בו, אך מחמת ליקוי בכשרו השכלי בשעת מעשה אין הוא בר עונשין, {{ח:ת}} יצווה בית המשפט שהנאשם יובא לפני ועדת האבחון כדי שתחליט על דרכי הטיפול בו, ויחולו הוראות חוק זה בשינויים המחוייבים. {{ח:סעיף|19ג|טיפול בלוקה בשכלו שהורשע|תיקון: תשל״ה}} {{ח:ת}} הורשע אדם ובית המשפט מצא שיש ליקוי בכשרו השכלי, רשאי הוא, במקום לגזור את דינו, לצוות שיובא לפני ועדת האבחון כדי שתחליט על דרכי הטיפול בו; החליט בית משפט כאמור, יחולו הוראות חוק זה בשינויים המחוייבים. {{ח:סעיף|19ד|טיפול באדם עם מוגבלות שכלית–<wbr>התפתחותית במאסר|תיקון: תשל״ה, תשע״ז, תשפ״ב}} {{ח:ת}} נידון אדם למאסר ומצא בית המשפט שהוא אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, רשאי הוא, לפי בקשת האדם, בקשת האחראי עליו או בקשת התובע, לצוות שישא מאסרו במעון נעול. {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 3.1.2024):}} נידון אדם למאסר ומצא בית המשפט שהוא אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית, רשאי הוא, לפי בקשת האדם, בקשת נציגו או בקשת התובע, לצוות שישא מאסרו במעון נעול. {{ח:סעיף|19ה|הוראות בדיקה|תיקון: תשל״ה}} {{ח:ת}} כדי לאפשר לבית המשפט להכריע אם יש מקום ליתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיפים 19א עד 19ד}}, רשאי הוא להורות, לפי בקשת בעל דין או מיזמתו שלו, שהאדם יובא לפני ועדת האבחון כדי שתתן חוות דעתה על מצבו. {{ח:סעיף|19ו|מעמד תובע|תיקון: תשל״ה}} {{ח:ת}} בהליכים לפני ועדת אבחון לפי {{ח:פנימי|סעיף 19ב|סעיפים 19ב}} {{ח:פנימי|סעיף 19ג|או 19ג}} רשאי תובע להשמיע דברו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} ולערור לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} על ההחלטה. {{ח:סעיף|19ז|ערעור|תיקון: תשל״ה}} {{ח:ת}} החלטת בית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיפים 19א עד 19ה}} ניתנת לערעור כפסק דין בפלילים. {{ח:סעיף|19ח|ביצוע הצווים|תיקון: תשל״ה, תשע״א, תשע״ז}} {{ח:ת}} צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיפים 19א עד 19ה}} ישמש אסמכתה למשטרה להביא את האדם שעליו ניתן הצו בהתאם לצו, אלא שצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19ה|סעיף 19ה}} לגבי אדם שאינו עצור או אסיר יבוצע בידי עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת. {{ח:סעיף|19ט|משמורת|תיקון: תשל״ה}} {{ח:ת}} עצור או אסיר שניתן עליו צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|סעיפים 19א}}, {{ח:פנימי|סעיף 19ד|19ד}} {{ח:פנימי|סעיף 19ה|או 19ה}} יראוהו, בעת שהוא מוחזק במעון או במעון נעול או בעת שהוא נתון בבדיקה, כאילו הוא נמצא במשמורת כדין, ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 18|סעיפים 18}} {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 19|ו־19 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל״ב–1972}}, בשינויים המחוייבים. {{ח:סעיף|20|שמירת דינים אחרים}} {{ח:ת}} אין חוק זה בא לגרוע {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|מחוק לימוד חובה, תש״ט–1949}}, {{ח:חיצוני|חוק חינוך ממלכתי|מחוק חינוך ממלכתי, תשי״ג–1953}}, ומחיובים לפי כל דין אחר. {{ח:סעיף|21|ביצוע, תקנות ומינוי עובדים סוציאליים לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–<wbr>התפתחותית)|תיקון: תשל״א, תשע״א, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} שר הרווחה והשירותים החברתיים (בסעיף זה – השר) ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, למעט תקנות בדבר סדרי דין. {{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין להליכים לפי חוק זה בבתי משפט ובוועדות ערר. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הסעד (טיפול במפגרים) (סדרי דין)|‏תקנות הסעד (טיפול במפגרים) (סדרי דין), התש״ל–1970}}.}} {{ח:תת|(ג)}} השר ימנה עובד סוציאלי ראשי וכן עובדים סוציאליים לעניין חוק זה, שיפעלו לפי הנחיותיו של העובד הסוציאלי הראשי, בדרך כלל או לעניין מסוים; חלק עובד סוציאלי על ההנחיות בעניין מסוים, ישוב העובד הסוציאלי הראשי ויכריע בדבר לאחר שקיים התייעצות בעניין זה עם העובד הסוציאלי ועם גופים אחרים שמצא לנכון. {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״ח בסיון תשכ״ט (4 ביוני 1969).}} * '''יגאל אלון'''<br>סגן ראש הממשלה<br>ממלא מקום ראש הממשלה * '''יוסף בורג'''<br>שר הסעד * '''שניאור זלמן שזר'''<br>נשיא המדינה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 0f3a4b08pf8v1sl7cf2lwq1w0pf4gsq 0 323905 1417507 1399807 2022-08-09T23:40:52Z Shalomori123 9336 הסרת [[קטגוריה:מלבי"ם על במדבר]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] wikitext text/x-wiki {{פרשן על פרק|מלבי&quot;ם|במדבר||יא|יב}} n619y3r0xbzv37f4dukkqb1dm84rk81 116 325191 1417630 981343 2022-08-10T09:31:54Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשירות מקצועית), התשס"ו-2005 <מקור> ((ק"ת תשס"ו, 198|תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשירות מקצועית)|6445)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 240(א1)(2)]], [[+|241(ג)]] [[+|ו-366]] [[=החוק|לחוק החברות, התשנ"ט-1999]] (להלן - החוק), בהתייעצות עם רשות ניירות ערך, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. דירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית : דירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית הוא מי שבשל השכלתו, ניסיונו וכישוריו הוא בעל מיומנות גבוהה והבנה בנושאים עסקיים–חשבונאיים ודוחות כספיים באופן המאפשר לו להבין לעומקם את הדוחות הכספיים של החברה ולעורר דיון בקשר לאופן הצגתם של הנתונים הכספיים; הערכת מיומנותו החשבונאית והפיננסית של דירקטור תיעשה בידי הדירקטוריון, ויובאו במכלול השיקולים, בין השאר, השכלתו, ניסיונו, וידיעותיו בנושאים אלה: : (1) סוגיות חשבונאיות וסוגיות בקרה חשבונאית האופייניות לענף שבו פועלת החברה ולחברות בסדר הגודל והמורכבות של החברה; : (2) תפקידיו של רואה החשבון המבקר והחובות המוטלות עליו; : (3) הכנת דוחות כספיים ואישורם לפי [[החוק]] ולפי [[חוק ניירות ערך]]. @ 2. דירקטור בעל כשירות מקצועית : (א) דירקטור בעל כשירות מקצועית הוא מי שמתקיים בו אחד מהתנאים האלה: :: (1) בעל תואר אקדמאי באחד מן המקצועות האלה: כלכלה, מינהל עסקים, ראיית חשבון, משפטים, מינהל ציבורי; :: (2) בעל תואר אקדמאי אחר או שהוא השלים לימודי השכלה גבוהה אחרת, הכל בתחום עיסוקה העיקרי של החברה או בתחום הרלוונטי לתפקיד; :: (3) הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות באחד מאלה, או שהוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בשניים או יותר מאלה: ::: (א) בתפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי; ::: (ב) בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי; ::: (ג) בתפקיד בכיר בתחום עיסוקיה העיקריים של החברה. : (ב) הערכת הכשירות המקצועית של מועמד לכהן כדירקטור כאמור בתקנת משנה (א), תיעשה בידי הדירקטוריון. @ 3. הצהרה : (א) בהצהרה לפי [[סעיף 241 לחוק]] יצהיר המועמד גם לגבי השכלתו וניסיונו, ככל שהם רלוונטיים, לשם בחינה האם מתקיימים בו התנאים והמבחנים לפי תקנות אלה וכן יצרף מסמכים ותעודות התומכים בהצהרתו. : (ב) דירקטור שהדירקטוריון נדרש להעריך את מומחיותו החשבונאית והפיננסית לצורך עמידה במספר המזערי שנקבע לפי [[סעיף 92(א)(12) לחוק]], יצהיר כמפורט בתקנת משנה (א). @ 4. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. <פרסום> ד' בכסלו התשס"ו (5 בדצמבר 2005) <חתימות> ציפי לבני, שרת המשפטים s15v7yuz0uamwryls1ccqfadgyzzxg4 0 325233 1417645 981346 2022-08-10T10:00:45Z OpenLawBot 8112 [1417630] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשירות מקצועית), התשס״ו–2005}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ו, 198|תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשירות מקצועית)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|סעיפים 240(א1)(2)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 241|241(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 366|ו־366}} {{ח:חיצוני|חוק החברות|לחוק החברות, התשנ״ט–1999}} (להלן – החוק), בהתייעצות עם רשות ניירות ערך, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|דירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית}} {{ח:ת}} דירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית הוא מי שבשל השכלתו, ניסיונו וכישוריו הוא בעל מיומנות גבוהה והבנה בנושאים עסקיים–חשבונאיים ודוחות כספיים באופן המאפשר לו להבין לעומקם את הדוחות הכספיים של החברה ולעורר דיון בקשר לאופן הצגתם של הנתונים הכספיים; הערכת מיומנותו החשבונאית והפיננסית של דירקטור תיעשה בידי הדירקטוריון, ויובאו במכלול השיקולים, בין השאר, השכלתו, ניסיונו, וידיעותיו בנושאים אלה: {{ח:תת|(1)}} סוגיות חשבונאיות וסוגיות בקרה חשבונאית האופייניות לענף שבו פועלת החברה ולחברות בסדר הגודל והמורכבות של החברה; {{ח:תת|(2)}} תפקידיו של רואה החשבון המבקר והחובות המוטלות עליו; {{ח:תת|(3)}} הכנת דוחות כספיים ואישורם לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|החוק}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך}}. {{ח:סעיף|2|דירקטור בעל כשירות מקצועית}} {{ח:תת|(א)}} דירקטור בעל כשירות מקצועית הוא מי שמתקיים בו אחד מהתנאים האלה: {{ח:תתת|(1)}} בעל תואר אקדמאי באחד מן המקצועות האלה: כלכלה, מינהל עסקים, ראיית חשבון, משפטים, מינהל ציבורי; {{ח:תתת|(2)}} בעל תואר אקדמאי אחר או שהוא השלים לימודי השכלה גבוהה אחרת, הכל בתחום עיסוקה העיקרי של החברה או בתחום הרלוונטי לתפקיד; {{ח:תתת|(3)}} הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות באחד מאלה, או שהוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בשניים או יותר מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} בתפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי; {{ח:תתתת|(ב)}} בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי; {{ח:תתתת|(ג)}} בתפקיד בכיר בתחום עיסוקיה העיקריים של החברה. {{ח:תת|(ב)}} הערכת הכשירות המקצועית של מועמד לכהן כדירקטור כאמור בתקנת משנה (א), תיעשה בידי הדירקטוריון. {{ח:סעיף|3|הצהרה}} {{ח:תת|(א)}} בהצהרה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 241|סעיף 241 לחוק}} יצהיר המועמד גם לגבי השכלתו וניסיונו, ככל שהם רלוונטיים, לשם בחינה האם מתקיימים בו התנאים והמבחנים לפי תקנות אלה וכן יצרף מסמכים ותעודות התומכים בהצהרתו. {{ח:תת|(ב)}} דירקטור שהדירקטוריון נדרש להעריך את מומחיותו החשבונאית והפיננסית לצורך עמידה במספר המזערי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 92|סעיף 92(א)(12) לחוק}}, יצהיר כמפורט בתקנת משנה (א). {{ח:סעיף|4|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. {{ח:חתימות|ד׳ בכסלו התשס״ו (5 בדצמבר 2005)}} * '''ציפי לבני'''<br>שרת המשפטים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] n78hputc4mrt9nshvofnatrrchd3jzq 14 329789 1417533 739702 2022-08-10T00:08:28Z Shalomori123 9336 +[[קטגוריה:מקראות גדולות שיר השירים]]; ±[[קטגוריה:מלבי"ם על המקרא]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:מלבי"ם על המקרא|שיר השירים]] [[קטגוריה:מקראות גדולות שיר השירים]] gog9v1d6qvu3ud7jl2pdzusudihh8mb 116 333997 1417616 1412468 2022-08-10T09:21:16Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki <שם> חוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017 <מאגר 2016313 תיקון 2065801> <מקור> ((ס"ח תשע"ז, 632|חוק שירות אזרחי|20:382429)), ((1023|תיקון מס' 19 לחוק קליטת חיילים משוחררים|20:389389)); ((תשע"ח, 253|תיקון מס' 34 לפקודת המשטרה|20:491909)), ((900|תיקון מס' 3|20:504223)); ((ק"ת תש"ף, 942|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (שירות אזרחי))). __TOC__ == פרק א': מטרה == @ 1. מטרה : חוק זה נועד להסדיר את המסגרת והתנאים לביצוע שירות התנדבותי מטעם המדינה, בידי מי שלפי דין אינו משרת בשירות סדיר, שתהיה בו תועלת ציבורית לקהילה, לחברה ולמדינה. == פרק ב': פרשנות == @ 2. הגדרות : בחוק זה - :- "אזור" - כהגדרתו [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת; :- "גוף מוכר" - גוף שהשר הכיר בו לעניין איתור, הפניה וליווי של מתנדבים, לפי הוראות [[סעיף 48]]; :- "גוף מפעיל" - גוף שקיבל אישור מאת המנהל לעניין הפעלת מתנדבים לפי הוראות [[פרק ז']], לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 19(ב)(1)]]; :- "דירת שירות" - מקום מגורים המוחזק כדין בידי גוף מוכר או גוף מפעיל, והמשמש למגוריהם של מתנדבים; :- "הוועדה" - ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; :- "חוק הביטוח הלאומי" - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]]; :- "חוק יסודות התקציב" - [[חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; :- "חוק שירות לאומי–אזרחי" - [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע"ד-2014]]; :- "חוק תקציב שנתי" - כמשמעותו [[בחוק יסודות התקציב]]; :- "המועצה" - המועצה הציבורית המייעצת שמונתה לפי [[סעיף 34]]; :- "המנהל" - המנהל הכללי של הרשות שמונה לפי [[סעיף 22]]; :- "מפקח" - מי שהוסמך לפי [[סעיף 29]]; :- "המשרד" - המשרד הממשלתי שהרשות נמצאת בתחום אחריותו; :- "מתנדב" - מי שמשרת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפי חוק זה; :- "צעירים בסיכון" - צעירים שהוכרו כמצויים במצבי סיכון על ידי האגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון במשרד החינוך או על ידי שירות לנוער צעירות וצעירים במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים; :- "קרוב משפחה", של אדם - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים וכן כל אדם הסמוך על שולחנו; לעניין הגדרה זו, "בן זוג" - לרבות ידוע בציבור; :- "הרשות" - הרשות לשירות אזרחי שהוקמה לפי [[סעיף 21]]; :- "רשות ציבורית" - כל אחד מאלה: :: (1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, ולמעט צבא הגנה לישראל; :: (2) לשכת נשיא המדינה; :: (3) הכנסת; :: (4) בתי המשפט, בתי דין, לשכות ההוצאה לפועל, וגופים אחרים בעלי סמכות שפיטה על פי דין; :: (5) רשות מקומית; :: (6) המוסד לביטוח לאומי; :- "שירות אזרחי" - כל אחד מאלה: :: (1) שירות לאומי; :: (2) התנדבות קהילתית; :: (3) שירות לאומי–אזרחי; :- "שירות לאומי–אזרחי" - כהגדרתו [[בחוק שירות לאומי–אזרחי]]; :- "שירות לאומי", "התנדבות קהילתית" - שירות מטעם המדינה, למעט שירות לאומי–אזרחי, הנעשה בהתנדבות לפי הוראות חוק זה; :- "שירות סדיר" - כהגדרתו [[בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986]]; :- "התעריף" - תעריף הפעלת מתנדב, שנקבע לפי [[סעיף 10]]; :- "השר" - ראש הממשלה או שר אחר שהממשלה הסמיכה אותו להיות ממונה על ביצוע חוק זה. == פרק ג': עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית == === סימן א': עקרונות כלליים === @ 3. אוכלוסיית היעד : (א) בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית רשאי לשרת רק מי שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים להלן, והכול בכפוף לאפשרויות השירות הקיימות, בהתחשב, בין השאר, במקומות השירות הפנויים ובהתאמה לתפקידי השירות, וכן בכפוף למסגרת התקציב שיועד לכך בחוק התקציב השנתי: :: (1) הוא אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע לפי [[חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952]] (בסעיף זה - תושב קבע); :: (2) הוא פטור מחובת שירות סדיר או שצבא הגנה לישראל אישר בכתב לרשות כי הוא לא נקרא לשירות סדיר ואינו צפוי להיקרא לשירות כאמור; :: (3) מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 24 שנים, ולעניין מי שלמד במוסד לחינוך מיוחד כהגדרתו [[בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988]] - טרם מלאו לו 27 שנים; :: (4) הוא ביקש לשרת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), השר, בהתייעצות עם שר הפנים, ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים ונסיבות שבהן גם מי שאינו אזרח ישראלי או תושב קבע, יהיה רשאי לשרת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפי חוק זה, בכפוף לאפשרויות השירות הקיימות ולמסגרת התקציב כאמור בסעיף קטן (א) וכן בכפוף להגשת בקשה כאמור בפסקה (4) של אותו סעיף קטן. :: ((פורסמו [[תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית), התשפ״א–2020]].)) : (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(3), רשאי לשרת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפי חוק זה, מי שמלאו לו 17 שנים וטרם מלאו לו 18 שנים, אם הוריו או אפוטרופסו, לפי העניין, נתנו את הסכמתם לכך בכתב, בכפוף לאפשרויות השירות הקיימות ולמסגרת התקציב כאמור בסעיף קטן (א) וכן בכפוף להגשת בקשה כאמור בפסקה (4) של אותו סעיף קטן. :: (2) לעניין הסכמת ההורים כאמור בפסקה (1), די בהסכמת הורה אחד אם יש קושי של ממש לקיים קשר עם ההורה השני כדי לברר את עמדתו. :: (3) לא יראו בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפי סעיף קטן זה העסקה לפי [[חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953]]. :: (4) השר, בהסכמת שר החינוך ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין שירות כאמור בסעיף קטן זה, ובכלל זה לעניין קבלה לשירות כאמור, בשים לב, בין השאר, להוראות [[חוק לימוד חובה, התש"ט-1949]]. @ 4. מסגרת השירות ואופיו : (א) שירות לאומי והתנדבות קהילתית יבוצעו בהתנדבות. : (ב) שירות לאומי והתנדבות קהילתית יבוצעו במסגרת גוף מפעיל בלבד, בהסכמת המתנדב והגוף המפעיל ועל פי הפניה של גוף מוכר; ואולם במקרים חריגים הרשות רשאית לאשר הפעלה של מתנדב בגוף מוכר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, לשם השלמת תקופת שירותו. @ 5. מקום השירות : שירות לאומי והתנדבות קהילתית יבוצעו בישראל או באזור. @ 6. הוראות לעניין ביצוע השירות : (א) שירות לאומי והתנדבות קהילתית יבוצעו אצל גוף מפעיל שהוא רשות ציבורית בתפקידים כאמור [[בסעיף 64]], ואצל גוף מפעיל שאינו רשות ציבורית - בעיסוקים, בתחומים ובסוגי הפעילויות כאמור [[בסעיף 65(א)]]. : (ב)(1) גוף מפעיל לא יציב מתנדב בתפקיד של עובד או כממלא מקום של עובד, וגוף מוכר לא יפנה מתנדב לשירות בתפקיד או כממלא מקום, כאמור. :: (2) מתנדב לא ימלא את מקומם או את תפקידם של עובדים בגוף המפעיל. :: (3) מתנדב יסייע לעובדים בגוף המפעיל במילוי תפקידם. :: (4) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מגוף מפעיל להטיל על מתנדב מטלות הנתונות דרך כלל לעובדיו, לצורך מסוים ולשם סיוע לעובדים במילוי תפקידם, בלבד. :: (5) לעניין סעיף קטן זה, חזקה שמתנדב ממלא את מקומו או תפקידו של עובד אם התקיים אחד מאלה, אלא אם כן הוכיח הגוף המפעיל אחרת: ::: (א) בשנתיים שקדמו למועד שבו הוצב לראשונה מתנדב בגוף המפעיל, בין לפי חוק זה ובין לפני יום תחילתו של חוק זה, הועסק עובד בתפקיד שמבצע המתנדב, או בתפקיד זהה או שווה ערך לו; ::: (ב) קיים תקן לעובד באותו תפקיד שמבצע המתנדב, או שהיה קיים תקן כאמור בחמש השנים שקדמו למועד שבו הוצב לראשונה מתנדב בגוף המפעיל כאמור בפסקת משנה (א), אף אם התקן אינו מאוייש. : (ג) בשירות לאומי ובהתנדבות קהילתית לא ייכללו מטלות ניקיון, למעט עבודות ברשות הרבים לשם שמירה על איכות הסביבה שנעשות אגב פעילות אחרת בשירות; אין בהוראה זו כדי למנוע שילוב מתנדבים בתורנות שגם עובדי הגוף המפעיל נוטלים בה חלק. : (ד) מתנדב ימלא אחר הוראות הגוף המפעיל והוראות הגוף המוכר והרשות בכל תקופת שירותו, בכל הקשור לביצוע שירותו. : (ה) מתנדב לא ישתתף במסגרת שירותו בתעמולת בחירות או בפעילות בעלת אופי פוליטי–מפלגתי. : (ו)(1) השר רשאי לקבוע תנאים ומגבלות נוספים לגבי התפקידים שיבצעו מתנדבים. :: (2) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תפקידים נוספים שבהם לא יבוצע השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית. @ 7. תקופת השירות והיקפו : (א) תקופת השירות של מתנדב לא תפחת מ-12 חודשים ולא תעלה על 24 חודשים. : (ב) המבקש להתנדב יתחייב לשרת תקופה רצופה שלא תפחת מ-12 חודשים; לעניין זה יראו רציפות בשירות אף אם חלה בו הפסקה לתקופות כמפורט להלן, ובלבד שהפסקות כאמור לא יימנו בתקופת השירות, אלא אם כן נקבע אחרת לפי חוק זה: :: (1) הפסקה לתקופה שאינה עולה על חודש ימים; :: (2) הפסקה שעולה על חודש ואינה עולה על חודשיים, אם אישר זאת המנהל, במקרים מיוחדים; :: (3) הפסקה לתקופה העולה על חודשיים, אם אישר זאת המנהל, במקרים מיוחדים, לגבי מתנדב שהוא אדם עם מוגבלות או צעיר בסיכון. : (ג) מתנדב ישרת 40 שעות שבועיות בממוצע במשך תקופת שירותו, בכפוף להוראות [[התוספת הראשונה]], ואולם השר רשאי לקבוע הוראות לעניין - :: (1) מספר מזערי ומרבי של שעות שירות ביום ומספר מזערי ומרבי של שעות שירות בשבוע; :: (2) תנאים שבהם יהיה המנהל מוסמך לאשר מכסה של שעות שירות ממוצעות יומיות או שבועיות מוגדלות, בהתחשב בדרישות התפקיד, בגוף המפעיל ובטובת המתנדב; תקנות לפי פסקה זו ייקבעו בהתייעצות עם שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים; :: (3) הפסקות במסגרת שעות שירות יומיות, לפי סוגי מתנדבים, סוגי גופים מפעילים או מקומות התנדבות. : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), רשאי המנהל לאשר מכסה של שעות שירות ממוצעות יומיות או שבועיות מופחתות, בהתחשב בצרכים מיוחדים של המתנדב או במסגרת השעות בגוף המפעיל, ובלבד שהמכסה לא תפחת מ-30 שעות שבועיות. : (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לחייב מתנדב לבצע שירות לאומי או התנדבות קהילתית, ואולם מתנדב שלא עמד בתנאים לעניין תקופת השירות והיקפו לא השלים שירות לאומי או התנדבות קהילתית, לפי העניין. @ 8. תנאי השירות של מתנדבים : (א) בין מתנדב ובין הגוף המפעיל, רשות ציבורית המממנת תקנים לפי [[סעיף 71]], הגוף המוכר או הרשות, לא יחולו יחסי עבודה. : (ב) מתנדב זכאי לתנאי השירות המפורטים [[בתוספת הראשונה]]; תניה בהסכם המשנה מתנאי השירות המפורטים [[בתוספת הראשונה]], אין לה תוקף. : (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף זה, המנהל רשאי להורות על נסיבות שבהן מתנדבים יהיו זכאים להיעדר משירות וכן רשאי הוא להתיר למתנדב להיעדר מהשירות, במקרה מיוחד המצדיק זאת. : (ד) גוף מפעיל רשאי להחיל הוראות נוספות לעניין תנאי השירות של מתנדב, ובלבד שלא יהיה בהן כדי לגרוע מזכויות המתנדבים כאמור [[בסעיף 9]] ומהוראות הסכם ההתקשרות עם המתנדב כאמור [[בסעיף 58]]. @ 9. זכויות מתנדבים : (א) מתנדב לא יקבל שכר בעד השירות, ואולם הוא יהיה זכאי לקבל מאת הגוף המוכר בתקופת השירות - :: (1) דמי כיס לתשלום הוצאות אישיות והחזר הוצאות נוספות, כפי שנקבע בתעריף, בעד כל חודש בתקופת השירות - עד ה-10 בחודש שלאחר החודש שבעדו הם משולמים; דמי כיס לתשלום הוצאות אישיות לא יעלו על דמי קיום של חייל בשירות סדיר; :: (2) מימון הוצאות הנסיעה בתחבורה ציבורית ממקום מגוריו של המתנדב למקום השירות וחזרה, כפי שנקבע בתעריף, ובלבד שהמתנדב אינו פטור מהוצאות אלה (בחוק זה - הוצאות נסיעה) - עד ה-10 בחודש שלאחר החודש שבעדו הן משולמות; :: (3) מגורים בדירת שירות בכל תקופת השירות - אם מתקיימים לגבי המתנדב התנאים שקבע השר, באישור הוועדה, לזכאות מתנדבים למגורים; גוף מוכר לא יעשה שימוש בדירת שירות שבהחזקתו, אלא לשם מגורי מתנדבים. :: ((פורסמו [[תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית), התשפ״א–2020]].)) : (ב) גוף מוכר ישלם בעד מתנדב דמי ביטוח לאומי לפי [[פרק ט"ו לחוק הביטוח הלאומי]] ודמי ביטוח בריאות לפי [[סעיף 14 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994]], למעט בעד מתנדב שהמוסד לביטוח לאומי הודיע שאין לגביו חבות בדמי ביטוח כאמור, בתקופה שבה אין חבות כאמור. : (ג) תניה הגורעת מהוראות סעיף זה, אין לה תוקף. @ 10. קביעת תעריף : (א) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, יקבע את התעריף שלפיו ישלם גוף מפעיל לגוף מוכר בעד הפעלת מתנדב, את רכיבי התעריף ואת סכומי הרכיבים כאמור, ורשאי הוא לקבוע כאמור תעריפים שונים בהתחשב במאפייני הגוף המפעיל או המתנדב, במקום ביצוע השירות ובתנאי השירות, לרבות בצורך בשירותי תמיכה וסיוע נלווים לסוגים מסוימים של מתנדבים. : (ב) רכיבי התעריף וסכומיהם שנקבעו לפי סעיף קטן (א), יתעדכנו במועדים ובהתאם למדדים שייקבעו בתקנות כאמור באותו סעיף קטן, או בדרך אחרת שתיקבע בתקנות כאמור; המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הודעה בדבר הסכומים המעודכנים. @ 11. הגנה מפני העברה, שעבוד או עיקול : (א) תשלומים שמתנדב זכאי להם לפי התעריף אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לתשלומים לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על תשלומים כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה הבת, כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 30 ימים מיום ששולמו. : (ג) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של גוף מוכר לקזז, מתשלומים כאמור באותו סעיף קטן, סכום שהמתנדב חב לו, לפי כללים שיקבע השר. :: ((פורסמו [[תקנות שירות אזרחי (כללים בדבר קיזוז), התשפ"א-2021]].)) @ 12. הגבלות על עבודה ולימודים במהלך השירות : (א) מתנדב לא יועסק כעובד ולא יעסוק בעסק או במשלח יד, אלא אם כן קבע השר, באישור הוועדה, הוראות המתירות לו לעשות כן, בנסיבות ובמקרים שיקבע. : (ב) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הגבלות על לימודים סדירים של מתנדב במוסד חינוך או במוסד להשכלה או להכשרה. : (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ובלי לגרוע מהאמור [[בסעיפים 13]] [[ו-14]], גוף מפעיל לא ישמש, במישרין או בעקיפין, כמקום עבודה של מי שמתנדב אצלו, וכן לא ישמש כמקום לימודים של מי שמתנדב אצלו, אלא אם כן התיר המנהל לימודים כאמור ובתנאים שהתיר; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לעניין גוף או אדם הקשור לגוף מפעיל כאמור. : (ד) בסעיף זה - ::- "מוסד להשכלה או להכשרה" - מוסד כהגדרתו [[בחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז-2007]]; ::- "מוסד חינוך" - מוסד חינוך כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949]], ובית ספר מקצועי כהגדרתו [[בחוק החניכות, התשי"ג-1953]]. : ((פורסמו [[תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית), התשפ״א–2020]].)) @ 13. הכשרה לשירות : (א) מתנדב יעבור הכשרה מתאימה לשירות לאומי או להתנדבות קהילתית לפי הוראות סעיף זה (להלן - הכשרה לשירות); האחריות למתן ההכשרה לשירות תהיה של הגוף המוכר. : (ב) המנהל יורה על תכניות הכשרה לשירות, בתחומים שיקבע השר, ורשאי הוא להורות על תכניות הכשרה שונות לסוגים שונים של מתנדבים וכן להורות על המועדים שבהם יתקיימו תכניות ההכשרה כאמור במהלך תקופת השירות. : (ג) תקופת ההכשרה לשירות תיחשב חלק מתקופת השירות. : (ד) השר רשאי לקבוע הוראות ותנאים לעניין ההכשרה לשירות, ובכלל זה הוראות לגבי השכלה, הכשרה מקצועית, ניסיון ועבר פלילי של העוסקים במתן ההכשרה, וכן הוראות לעניין המיתקנים, הכיתות והציוד הדרושים למתן ההכשרה. @ 14. הכשרה מיוחדת : (א) גוף מפעיל אשר מפעיל מתנדב בתפקידים הדורשים הכשרה מיוחדת, אחראי לכך שהמתנדב יעבור את ההכשרה האמורה, נוסף על ההכשרה לשירות לפי [[סעיף 13]]. : (ב) תקופת ההכשרה המיוחדת כאמור בסעיף קטן (א) תיחשב חלק מתקופת השירות, למעט אם הורה המנהל אחרת לגבי הכשרות חריגות או סוגי הכשרות, בהתחשב בין השאר במשך ההכשרה, בתנאיה ובתעודה הניתנת לאחר סיומה. @ 15. אישור על השלמת השירות ומסירת מידע בדבר זכויות לאחר השלמתו : (א) מצא המנהל, לאחר קבלת דיווח מהגוף המוכר, כי מתנדב השלים את תקופת השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית בהתאם להוראות [[סעיף 7]] ועמד בכל תנאי השירות - :: (1) ינפיק לו המנהל או מי שהוא הסמיך לכך תעודה המעידה על כך שהשלים שירותו כאמור ועל משך השירות ששירת; מתנדב זכאי לבקש כי בתעודה יצוין כי שירת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, לפי בחירתו; :: (2) תודיע לו הרשות על הזכויות שהוא זכאי להן לאחר השלמת שירותו. : (ב) הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה את הזכויות שזכאי להן מתנדב שהשלים שירות לאומי או התנדבות קהילתית. === סימן ב': שילוב אוכלוסיות בשירות === @ 16. ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות : (א) בסעיף זה - ::- "אדם עם מוגבלות" - כהגדרתו [[בסעיף 5 לחוק השוויון]]; ::- "התאמות" ו"נטל כבד מדי" - כהגדרתן [[בסעיף 8(ה) לחוק השוויון]], בשינויים המתחייבים מאופיים של השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית לפי הוראות חוק זה; ::- "חוק השוויון" - [[=חוק השוויון|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]]. : (ב) הרשות, הגופים המוכרים והגופים המפעילים יפעלו לייצוג הולם בקרב המתנדבים של אנשים עם מוגבלות, לאור עקרונות היסוד של [[חוק השוויון]]. : (ג) הרשות, הגופים המוכרים והגופים המפעילים יפעלו לקידום שילובם של מתנדבים שהם אנשים עם מוגבלות במגוון התפקידים העומדים לבחירת המועמדים לשרת בשירות הלאומי ובהתנדבות הקהילתית, למעט בתפקידים שהשילוב אינו מתיישב עם הדרישות המהותיות שלהם, תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות מחמת מוגבלותם, והכול בלי שהדבר יטיל על הרשות, הגופים המוכרים והגופים המפעילים נטל כבד מדי. : (ד) השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לקידום שילובם של אנשים עם מוגבלות כמתנדבים, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: :: (1) ביצוע התאמות ונשיאה בהוצאות הביצוע; :: (2) יעדים של ייצוג הולם לסוגים שונים של גופים מפעילים; ואולם השר אינו רשאי לקבוע יעד שהוא נמוך מיעד קודם שקבע כאמור, ובכלל זה משיעור ייצוגם של אנשים עם מוגבלות כאמור [[בסעיף 112(ז)]]. : (ה) השר ידווח לוועדה, אחת לשנה, על שילובם של מתנדבים שהם אנשים עם מוגבלות בשירות הלאומי ובהתנדבות הקהילתית, לרבות במסגרת הגופים המוכרים והגופים המפעילים, ועל התקנים שהקצתה הממשלה בעניין זה; דיווח כאמור יפורסם באתר האינטרנט של הרשות. @ 17. קידום שילוב צעירים בסיכון : (א) השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לקידום שילובם של צעירים בסיכון כמתנדבים, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: :: (1) כללים ותנאים למתן שירותי תמיכה וסיוע נלווים לצעירים כאמור, לרבות מגורים בדירת שירות; :: (2) יעדים של ייצוג הולם לסוגים שונים של גופים מפעילים; ואולם השר אינו רשאי לקבוע יעד שהוא נמוך מיעד קודם שקבע כאמור, ובכלל זה משיעור ייצוגם של צעירים בסיכון כאמור [[בסעיף 112(ז)]]. : (ב) השר ידווח לוועדה, אחת לשנה, על שילובם של צעירים בסיכון כמתנדבים בשירות הלאומי ובהתנדבות הקהילתית, לרבות במסגרת הגופים המוכרים והגופים המפעילים, ועל התקנים שהקצתה הממשלה לעניין זה; דיווח כאמור יפורסם באתר האינטרנט של הרשות. @ 18. איסור הפליה : (א) לא יפלה גוף מוכר או גוף מפעיל בין מתנדבים או בין מועמדים לשירות לאומי או להתנדבות קהילתית מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, היריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם או מפלגתם וכן לא יפלה ביניהם כאמור מחמת מוגבלותם ובלבד שהם כשירים לביצוע תפקידם במסגרת השירות, והכול בכל הקשור לקבלה לשירות, להפסקת השירות או לתנאי השירות. : (ב) לעניין סעיף זה רואים הפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין. : (ג) אין רואים הפליה לפי סעיף זה כאשר היא מתחייבת מאופיו או ממהותו של השירות או של התפקיד במסגרת השירות, או אם היא מתחייבת מהוראות לפי [[סעיף 3]]. : (ד) לעניין סעיף זה רואים הפליה מחמת מוגבלות גם אי-ביצוע התאמות הנדרשות מחמת צרכיו המיוחדים של אדם עם מוגבלות אשר יאפשרו לו לבצע את תפקידו במסגרת השירות. === סימן ג': סוגי שירות מיוחדים === @ 19. שירות מחוץ לישראל ולאזור : (א) על אף האמור [[בסעיף 5]], המנהל או מי שהוא הסמיך לכך (בסעיף זה - המנהל), רשאי לאשר למתנדבים לבצע חלק מהשירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית מחוץ לישראל ולאזור (בחוק זה - שירות בחו"ל), בתחום החינוך או בתחום עידוד העלייה, ובלבד שהשלימו תקופת שירות של 12 חודשים לפחות בישראל או באזור; השר, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, עם שר המשפטים ועם המועצה ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע, בצו, תחומי שירות נוספים שבהם ניתן לבצע שירות בחו"ל. : (ב) לא ייתן המנהל אישור לשירות בחו"ל, אלא אם כן גוף מוכר הגיש לו בקשה לכך והתקיימו כל אלה: :: (1) הגוף שיפעיל את המתנדבים מחוץ לישראל ולאזור הוא גוף מפעיל, ואולם לעניין מתן אישור גוף מפעיל לגוף כאמור, יחולו הוראות [[סעיף 63]] בהתאמות שיקבע השר לעניין זה; :: (2) הוגשה לו רשימת התפקידים שיבצעו המתנדבים בשירות בחו"ל והוא נוכח כי הם בתחומי השירות לפי סעיף קטן (א) ויש בהם תועלת ציבורית לקהילה ולמדינת ישראל; :: (3) הוגשה לו רשימה של שמות המתנדבים שלגביהם מתבקש האישור לשירות בחו"ל והוא נוכח כי הם השלימו תקופת שירות של 12 חודשים לפחות בישראל או באזור; :: (4) הוא שוכנע כי בנסיבות העניין ובתנאים שהתנה, ניתן להבטיח פיקוח נאות על ביצוע השירות בחו"ל ועל שמירת טובתם של המתנדבים; :: (5) הוכח להנחת דעתו כי השירות בחו"ל אינו גורע מן הזכויות המוקנות למתנדבים לפי חוק זה; :: (6) הוכח להנחת דעתו כי השירות בחו"ל הוסדר עם המדינה שבה יבוצע, לרבות לעניין אשרות כניסה ושהייה למתנדבים; :: (7) אין במתן האישור משום חריגה מהמכסה המרבית שנקבעה לפי סעיף קטן (ד)(1). : (ג) מתנדב רשאי להשיג לפני המנהל על אי-הכללתו ברשימה כאמור בסעיף קטן (ב)(3), ויחולו על ההשגה הוראות [[סעיף 27]], בשינויים המחויבים. : (ד) השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין שירות בחו"ל, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: :: (1) מכסה מרבית של תקנים להפעלת מתנדבים בשירות בחו"ל; :: (2) הפיקוח על השירות בחו"ל, לרבות הוראות לעניין מנגנוני הבדיקות, הבקרה והדיווח על הגוף המפעיל והמתנדבים בו; :: (3) חובות גוף מוכר לבצע פעולות להבטחת שמירת זכויותיהם של מתנדבים שהפנה לשירות בחו"ל; :: (4) בכפוף להוראות [[סעיפים 9]] [[ו-10]], התשלומים, ההטבות ותנאי השירות שמתנדבים בשירות בחו"ל יהיו זכאים להם, ורשאי הוא לקבוע כאמור הוראות שונות בהתחשב במקום ביצוע השירות ובתנאי השירות; :: (5) חובות, תשלומים והוראות מיוחדות הנובעים מהאופי המיוחד של השירות בחו"ל, שיחולו על גופים מפעילים לפי סעיף זה. : ((פורסמו [[תקנות שירות אזרחי (שירות מחוץ לישראל ולאזור), התשע״ט–2019]].)) @ 20. הפעלת מתנדבים בשל החלטה על שעת חירום (תיקון: תשע״ח, ק"ת תש"ף) : (א) בסעיף זה - ::- "החלטה על שעת חירום" - כל אחת מאלה: ::: (1) הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי [[סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית]]; ::: (2) הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי [[סעיף 90ב לפקודת המשטרה]]; ::: (3) הוצאת צו הקורא ליוצאי צבא להתייצב לשירות מילואים לפי [[סעיף 8 לחוק שירות המילואים]]; ::: (4) (((פקעה);)) ::- "חוק ההתגוננות האזרחית" - [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]]; ::- "חוק שירות המילואים" - [[חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]]; ::- "חוק שירות עבודה בשעת חירום" - [[חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967]]; ::- "פקודת המשטרה" - [[פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971]]. : (ב)(1) ניתנה החלטה על שעת חירום, רשאי השר לאשר למנהל לתת הוראות בדבר שינוי באופן ביצוע השירות, כאמור בסעיף קטן (ג), אם ראה כי הדבר נדרש לשם סיוע לאזרחי המדינה ותושביה. :: (2) אישור השר כאמור בפסקה (1) ייכנס לתוקף עם פרסומו ברשומות; ואולם בהתקיים נסיבות דחופות ומיוחדות, רשאי השר להורות כי האישור ייכנס לתוקפו עם הבאתו לידיעת הציבור, באמצעות פרסומו בכלי התקשורת או באופן אחר שיקבע השר, וכן יפורסם ברשומות בהקדם האפשרי. :: (3) תוקפו של אישור השר כאמור בפסקה (1) יפקע במועד שבו יפקע תוקפה של ההחלטה על שעת חירום או במועד ביטולה; השר רשאי להורות על ביטול האישור במועד מוקדם יותר אם חדלו להתקיים הנסיבות שבשלהן ניתן האישור. : (ג) כל עוד עומד אישור השר כאמור בסעיף קטן (ב) בתוקפו, יחולו הוראות חוק זה, בשינויים המפורטים להלן, כולם או חלקם, כפי שיורה המנהל, ורשאי המנהל להורות כאמור באופן כללי או על תחום שירות, אזור שירות, גוף מפעיל מסוים או שירותם של מתנדבים מסוימים: :: (1) המנהל יהיה רשאי להתיר למתנדבים לבצע את שירותם בתפקיד או בתחום אחר מהתפקיד או מהתחום שבו הם מופעלים, או בגוף מפעיל אחר או בגוף שאינו גוף מפעיל, וכן בתחומים או בפעילויות שאינם מנויים לפי [[סעיף 65]]; :: (2) על אף האמור [[בסעיף 6(ב)]], מתנדבים יהיו רשאים למלא את מקומם או את תפקידיהם של עובדי הגוף שבו יבצעו את השירות, ויהיו רשאים לעסוק גם בתפקידים שהפעלתם בהם אסורה לפי [[סעיף 6(ג) או (ו)]]; :: (3) על אף האמור [[בסעיף 8(ב)]], בזמן ביצוע השירות מתנדב יהיה רשאי לוותר על תנאי השירות המפורטים [[בתוספת הראשונה]] שעניינם ימי חופשה וחג, הפסקות ושעות השירות, כולם או חלקם; השר רשאי לקבוע תנאים והגבלות לעניין ויתור כאמור; :: (4) ככל שהדבר נדרש עקב ההחלטה על שעת חירום, רשאי מתנדב לוותר על זכאותו למגורים בדירת שירות לפי [[סעיף 9(א)(3)]]. : (ד) לא יותקנו תקנות לפי סעיף זה ולא יופעלו ההסדרים והסמכויות שנקבעו מכוחו, אלא במידה שההתמודדות עם שעת החירום והסיוע לאזרחי המדינה ולתושביה מצריכים זאת, ובהתחשב בצורכי המתנדבים, בשלומם ובטובתם. : (ה)(1) הפעלת מתנדב כאמור בסעיף זה תיעשה רק אם הוא נתן את הסכמתו המפורטת בכתב לשינויים לפי סעיף זה; המתנדב יהיה רשאי לחזור בו, בכל עת, מהסכמתו לשינויים, כולם או חלקם. :: (2) למתנדב יימסר מידע בדבר הזכויות והאפשרויות הנתונות לו לפי סעיף זה, לפני שתידרש הסכמתו לביצוע השירות בשינויים לפי סעיף זה; השר רשאי לקבוע את אופן מסירת המידע למתנדב לפי פסקה זו. : (ו) פעילותו של מתנדב בהתאם להוראות סעיף זה תיחשב חלק מתקופת השירות שלו, לכל דבר ועניין. : (ז) שירת מתנדב למעלה משבעה ימים לפי הוראות סעיף זה בגוף שאינו הגוף המפעיל שבו הוא משרת בדרך כלל, יחדל הגוף המפעיל, בתום התקופה האמורה, לשלם לגוף המוכר בעד הפעלת המתנדב לפי [[סעיף 10]], ואוצר המדינה ישפה את הגוף המוכר בשל התשלומים שלא שולמו לו כאמור; הוראות סעיף קטן זה יחולו רק על גוף מפעיל שאינו רשות ציבורית או שרשות ציבורית כאמור לא מימנה תקן להפעלת מתנדב בו לפי [[סעיף 71]]; השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע הוראות לעניין אופן ביצוע ההסדרים לפי סעיף קטן זה. : (ח) הכריז שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים על החלת הוראות [[פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום]], כאמור [[באותו פרק]], יחולו הוראות אלה: :: (1) לא יפעיל המנהל את סמכותו לעניין סעיף קטן (ג)(1) ו-(2), אלא בהסכמת המפקח הכללי על כוח האדם כמשמעותו [[בחוק שירות עבודה בשעת חירום]]; :: (2) אין בהוראות סעיף זה ובסמכויות לפיו כדי לגרוע מהוראות [[חוק שירות עבודה בשעת חירום]] ומהסמכויות לפיו, ואין בהפעלת מתנדב כדי לגרוע מהאפשרות לקרוא לו בצו לפי [[החוק האמור]]; :: (3) נקרא מתנדב בצו לפי הוראות [[חוק שירות עבודה בשעת חירום]], יחולו עליו הוראות אותו חוק על אף כל הוראה אחרת בחוק זה. : (ט) נתן הגורם המוסמך לכך לפי [[סעיף 9ד לחוק ההתגוננות האזרחית]] הוראה לציבור בדבר חובת שהייה במקומות מסוימים, וסייג את הוראתו האמורה לגבי עובדים בסוגי מקומות עבודה, יחול הסייג האמור גם על מתנדבים המשרתים באותם סוגי מקומות עבודה. : (י) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין - :: (1) דרכי האישור להפעלת מתנדבים בידי גופים שאינם גופים מפעילים או להפעלתם בידי גופים מפעילים שלא בהתאם לאישור שבידיהם, וההתאמות שיחולו לעניין זה בתנאים הנדרשים לפי [[פרק ז']]; :: (2) אופן השלמת ימי שירות שבהם לא שירת מתנדב עקב ההחלטה על שעת חירום, ובכלל זה הוראות לעניין מקרים שבהם יינתן למתנדב פטור מחובת השלמת ימי שירות כאמור. : (יא) על אף האמור בסעיף זה, לא תינתן הוראה לפי סעיף קטן (ג)(1) לגבי מתנדב בגוף מפעיל כמפורט להלן, אלא אם כן נתן הגוף המפעיל את הסכמתו: :: (1) גוף הכלול [[בהגדרה "מערכת הביטחון" שבסעיף 31(ט)]]; :: (2) הרשות הארצית לכבאות והצלה. == פרק ד': הרשות לשירות אזרחי == === סימן א': הקמת הרשות ותפקידיה === @ 21. הרשות לשירות אזרחי : (א) מוקמת בזה במשרד, הרשות לשירות אזרחי. : (ב) הרשות תפעל בהתאם להחלטות השר ולפי מדיניות הממשלה, והכול לפי הוראות חוק זה. @ 22. מנהל הרשות ועובדיה : (א) הממשלה תמנה, לפי הצעת השר, מנהל כללי לרשות, שיהיה ממונה על ביצוע תפקידי הרשות. : (ב) המנהל יהיה עובד המדינה ויהיה כפוף במישרין לשר. : (ג) עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות המנהל ובפיקוחו. @ 23. תפקידי הרשות וסמכויותיה : אלה תפקידי הרשות: : (1) לווסת את חלוקת המשאבים, ובכלל זה להקצות את תקני השירות האזרחי, בהתאם לסדרי העדיפויות הממלכתיים בתחום השירות האזרחי, כפי שייקבעו מזמן לזמן בידי הממשלה, בהתאם להוראות [[סעיף 24]]; : (2) לגבש הצעות לתכניות פיתוח רב-שנתיות ולתכניות פעילות שנתיות, להעבירן למועצה ולפעול לפי התכניות שאושרו, והכול בהתאם להוראות [[סעיפים 25]] [[ו-26]]; : (3) לבצע בקרה ופיקוח על הפעילות בתחום השירות האזרחי ועל הגופים המוכרים, הגופים המפעילים והמתנדבים; : (4) לפקח על מתן תנאי השירות והזכויות למתנדבים, במהלך השירות האזרחי, ולסייע במימוש תנאי השירות והזכויות המגיעים למתנדבים לאחר השלמת השירות; : (5) ליזום פעולות הנדרשות לצורך העמקת הידע בקרב הציבור לגבי השירות האזרחי, ועידוד ההצטרפות לשירות האזרחי; : (6) להגיש לשר חוות דעת לעניין הכרה בגופים מוכרים והארכת תוקפה, ביטול ההכרה בהם, התליית ההכרה בהם וקביעת תנאים נוספים להכרה בהם, בהתאם [[לסעיפים 48(ב)]], [[49]] [[ו-52]]; : (7) לטפל בבקשות המוגשות בידי מי שמבקש להיות גוף מפעיל או בידי גוף מפעיל; : (8) להנחות את הגופים המוכרים והגופים המפעילים בדבר ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה, לרבות בעניין ההכשרה והליווי המקצועי הנדרשים למתנדבים מקרב אוכלוסיות שונות, ולפקח על ביצוע תפקידים כאמור; : (9) לגבש תכניות להפעלת מתנדבים במצבי חירום, בכפוף לכל דין, ולהיות אחראית לביצוען, והכול בתיאום עם הגורמים הנוגעים בדבר ובכפוף להוראות לפי [[סעיף 20]]; : (10) לגבש הצעות למבחנים, אמות מידה וכללים לאישור או להגבלה של תקנים להפעלת מתנדבים בגופים מפעילים שאינם רשויות ציבוריות, והצעות לקביעת תעריף שונה לגבי גופים כאמור לפי [[סעיף 10]], בשים לב, בין השאר, לסדרי העדיפויות הממלכתיים שקבעה הממשלה, מזמן לזמן, לפי הוראות [[סעיף 24]], ולהגישן למועצה; : (11) לעשות כל פעולה אחרת לגבי השירות האזרחי המוטלת עליה לפי כל דין או שיטילו עליה הממשלה או השר. @ 24. סדרי עדיפויות ממלכתיים : (א) אחת לחמש שנים, לכל הפחות, תעביר הרשות למועצה הצעה לקביעת סדרי העדיפויות הממלכתיים בתחום השירות האזרחי ולחלוקת המשאבים בהתאם לכך. : (ב) המועצה תקיים דיון בהצעה לפי סעיף קטן (א), ותעביר את המלצותיה לשר. : (ג) השר יעביר לאישור הממשלה את הצעתו לקביעת סדרי העדיפויות הממלכתיים בתחום השירות האזרחי, בהתחשב בהמלצות המועצה לפי סעיף קטן (ב). : (ד) הממשלה תקיים דיון בהצעת השר לפי סעיף קטן (ג) ותקבע, אחת לחמש שנים לכל הפחות, את סדרי העדיפויות הממלכתיים בתחום השירות האזרחי, ואת חלוקת המשאבים בהתאם לכך. : (ה) בסעיף זה, "סדרי עדיפויות ממלכתיים" - לרבות שילוב מתנדבים מקרב אוכלוסיות שונות בשירות הלאומי ובהתנדבות הקהילתית, ובכלל זה מתנדבים שהם אנשים עם מוגבלות או צעירים בסיכון, שיעור ייעוד תקני שירות המוקצים על ידי הממשלה למתנדבים מקרב אוכלוסיות כאמור, מכסות להקצאת תקנים להפעלת מתנדבים בתחומי השירות השונים, ותחומים ואזורים מועדפים לשירות. @ 25. תכניות פיתוח רב-שנתיות : (א) הרשות תגבש ותעביר למועצה הצעה לתכנית פיתוח רב-שנתית לתקופה של ארבע שנים לכל היותר (להלן - תכנית פיתוח רב-שנתית); המועצה תקיים דיון בהצעה ותעביר לאישורו של השר את התכנית בצירוף המלצותיה. : (ב) בתכנית הפיתוח הרב-שנתית ייקבעו מספר מרבי של גופים מוכרים ומכסה מרבית של מתנדבים שרשאי גוף מוכר להפנות לשירות לאומי ולהתנדבות קהילתית, ככל שהדבר נדרש לשם הבטחת פיקוח ראוי על ביצוע השירות והגדלת היצע אפשרויות השירות, ויכול שמספר הגופים ישתנה בהתאם למספר המתנדבים. : (ג) אישר השר את תכנית הפיתוח הרב-שנתית, תפעל הרשות להתאמת תכניות הפעילות השנתיות שלה כאמור [[בסעיף 26]] לתכנית זו. @ 26. תכנית הפעילות השנתית של הרשות : (א) הרשות תגבש ותעביר למועצה, עד 1 ביולי בכל שנה, את תכנית הפעילות השנתית שלה לשנה הקרובה (בחוק זה - תכנית פעילות שנתית). : (ב) המועצה תקיים דיון בתכנית הפעילות השנתית ותעביר לאישורו של השר את התכנית בצירוף המלצותיה, עד 1 באוגוסט בכל שנה. : (ג) החלטת השר לעניין אישור תכנית הפעילות השנתית תינתן עד 1 בספטמבר בכל שנה; אישר השר את תכנית הפעילות השנתית, תפעל הרשות לפיה. === סימן ב': ועדת השגה === @ 27. השגה לפני ועדת השגה : (א) מתנדב הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של גוף מוכר או גוף מפעיל בעניין קבלה לשירות, אי-קבלה לשירות או הפסקת שירות, רשאי להשיג עליה לפני ועדת השגה, שבה חברים המנהל או עובד בכיר ברשות שהוא הסמיכו לכך, היועץ המשפטי לרשות וחבר המועצה שיבחר השר מבין נציגי הציבור במועצה; בוועדת ההשגה תכהן אישה אחת לפחות. : (ב) בהחלטתה בהשגה לפי סעיף זה תתחשב ועדת ההשגה, בין השאר, בשיקולים הנוגעים להתאמת המתנדב לשירות, ובכלל זה התנהגותו ומצבו הרפואי; היה הגוף המפעיל מוסמך להתחשב בעברו הפלילי של המתנדב, רשאית ועדת ההשגה להתחשב גם היא בהתאמת המתנדב לשירות נוכח עברו הפלילי. : (ג) לא תקבל ועדת ההשגה החלטה לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שנתנה למתנדב, לגוף המוכר ולגוף המפעיל הנוגעים בדבר הזדמנות לטעון את טענותיהם. : (ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף זה, ובכלל זה סייגים להפעלת סמכות ועדת ההשגה לפי סעיף זה. : (ה) בסעיף זה, "מתנדב" - לרבות מועמד לשירות לאומי או להתנדבות קהילתית. === סימן ג': ממונה על פניות הציבור === @ 28. ממונה על פניות הציבור : (א) המנהל ימנה ממונה על פניות הציבור ([[בסימן זה]] - הממונה); הממונה יברר את פניות הציבור, ובכלל זה פניות מקבלי השירות מהגופים המפעילים בנוגע לשירות ופניות מתנדבים לעניין ביצוע השירות ולעניין הפרת הוראות לפי חוק זה, למעט עניין שניתן להגיש לגביו השגה לפי חוק זה. : (ב) הממונה יהיה עובד הרשות. : (ג) מצא הממונה שפניית ציבור היתה מוצדקת, יודיע על כך לפונה, לגוף המוכר, לגוף המפעיל ולמתנדב, הנוגעים בדבר; הממונה יפרט בהודעתו את ממצאי הבירור וימליץ על הדרכים לתיקון הליקויים שמצא. : (ד) מצא הממונה שפניית ציבור לא היתה מוצדקת או שאין היא ראויה לבירור, יודיע על כך לפונה. : (ה) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין דרך הפנייה לממונה, אופן בירור הפניות והמועדים לבירורן. : (ו) החלטותיו של הממונה בבירור פניות הציבור וממצאי הבירור לא יהיה בהם כדי להעניק לפונה או לאדם אחר זכות או סעד בבית משפט או בבית דין שלא היו לו לפני כן, ולא יהיה בהם כדי למנוע מהפונה או מאדם אחר להשתמש בזכות אחרת או לבקש סעד אחר שהוא זכאי להם; ואולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת הפנייה לממונה או בירורה. === סימן ד': סמכויות פיקוח === @ 29. הסמכת מפקחים : (א) השר רשאי להסמיך, מבין עובדי הרשות, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן. : (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, רשאי להסמיך, מבין עובדי משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן, לשם פיקוח בעניינם של מתנדבים שהם אנשים עם מוגבלות או צעירים בסיכון. : (ג) לא יוסמך מפקח לפי סעיף זה, אלא אם כן התקיימו לגביו כל אלה: :: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש כמפקח; :: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר; :: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר. : (ד) שמות המפקחים שהוסמכו לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות. @ 30. סמכויות פיקוח : (א) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לרבות לעניין אופי השירות ואיכותו, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה - :: (1) לדרוש מבעל תפקיד או עובד בגוף מוכר או בגוף מפעיל וממתנדב, למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידו; בסעיף זה, "מסמך" - לרבות פלט, כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]]; :: (2) להיכנס למשרדי כל גוף מוכר או גוף מפעיל ולמקומות שיש לו יסוד סביר להניח שמופעלים בהם מתנדבים; ואולם אם המשרדים או המקומות האמורים משמשים למגורים, לא ייכנס אליהם המפקח אלא במועד סביר שתואם עם מנהל המקום, ובהיעדר מנהל כאמור - עם הדייר במקום, או על פי צו של בית משפט; :: (3) להיכנס לכל דירת שירות כדי לבדוק את התאמת הדירה לכללים שנקבעו לגבי מגורי מתנדבים, במועד סביר שתואם מראש עם מתנדב המתגורר בדירה ולאחר מסירת הודעה לעובד הגוף המוכר או הגוף המפעיל המחזיק בדירה. : (ב) לא יימסר מידע לפי סעיף זה אם מסירתו אסורה לפי כל דין. : (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]]. : (ד) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה: :: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; :: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. : (ה) אין בסמכויות מפקח לפי [[סימן זה]] כדי לגרוע מסמכויות פיקוח אחרות הנתונות למפקחים לפי כל דין. @ 31. תחולת סמכויות הפיקוח על המדינה : (א) מפקח רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי המדינה ומוסדותיה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מפקח יפעיל את סמכויותיו כלפי מערכת הביטחון בהתאם להוראות סעיף זה. : (ג) לא יפעיל מפקח את סמכויותיו כלפי מערכת הביטחון אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של גוף ביטחוני; גוף ביטחוני יביא לידיעת המנהל את כללי אבטחת המידע האמורים. : (ד) קצין בכיר או קצין מוסמך רשאי לעכב את כניסתו המיידית של מפקח למיתקן המוחזק בידי מערכת הביטחון, אם מצא כי התקיים אחד מאלה: :: (1) כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה; :: (2) מתרחשת במקום פעילות עוינת; :: (3) מתקיימת במיתקן פעילות שהמפקח אינו רשאי להיחשף לה מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ של מדינת ישראל. : (ה) קבע קצין מוסמך או קצין בכיר כאמור בסעיף קטן (ד), יודיע על כך לעובד הרשות כפי שייקבע בנוהל, ויקבע מועד חדש לכניסתו של המפקח, מוקדם ככל האפשר לאחר שחלפה העילה שמנעה את כניסתו. : (ו) מסירת ידיעה או מסמך, כולם או חלקם, למפקח, תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני; ואולם - :: (1) קצין מוסמך רשאי להורות כי ידיעה או מסמך מסוימים בעלי רגישות ביטחונית מיוחדת לא יועברו למפקח, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא לעובד הרשות כפי שייקבע בנוהל; :: (2) גוף ביטחוני ישמור מסמך, הדרוש למפקח לשם מילוי תפקידו, במקום שייועד לשם כך במיתקן המוחזק בידי אותו הגוף ויהיה נגיש למפקח או לעובד הרשות שנקבע כאמור בפסקה (1), לפי העניין; :: (3) קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן ביטחוני מסמך מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת, והוא יישמר במקום כאמור בפסקה (2). : (ז) קצין מוסמך רשאי להורות כי מידע מסווג שאינו קשור במישרין לעילת הפיקוח, לא ייכלל בידיעה או במסמך הנמסרים למפקח, או לעובד הרשות כאמור בסעיף קטן (ו)(1), ובלבד שיידע את המפקח או את העובד כאמור בכך שהשמיט מידע. : (ח) השר, בהסכמת השר הממונה, יורה בנוהל על אופן יישום סעיף זה במערכת הביטחון, בשים לב לטעמים של ביטחון המדינה, שלום הציבור וביטחונו. : (ט) בסעיף זה - ::- "גוף ביטחוני" - גוף מהגופים המנויים בהגדרה "מערכת הביטחון"; ::- "התאמה ביטחונית" - כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002]]; ::- "מערכת הביטחון" - משרד הביטחון, יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים; ::- "קצין בכיר" ו"קצין מוסמך" - כהגדרתם [[בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א-2011]], לפי העניין; ::- "השר הממונה" - ראש הממשלה, שר הביטחון, או השר לביטחון הפנים, לפי העניין. === סימן ה': תקציב הרשות ועסקאות הרשות === @ 32. תקציב הרשות : תקציב הרשות ייקבע בתחום פעולה נפרד במסגרת תקציב המשרד בחוק התקציב השנתי, ואולם לעניין [[חוק יסודות התקציב]] יראו את המנהל כאילו הוא הממונה על סעיף תקציב לגבי אותו תחום פעולה; לעניין זה, "תחום פעולה" - כהגדרתו בחוק תקציב שנתי. @ 33. עסקאות הרשות : לשם ביצוע תפקידי הרשות, מורשה המנהל, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור [[+|בסעיפים 4]] [[ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951]], למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור. == פרק ה': מועצה ציבורית מייעצת לשירות אזרחי == @ 34. מועצה ציבורית מייעצת : (א) השר ימנה מועצה ציבורית מייעצת של 18 חברים, והם: :: (1) נציג השר מקרב עובדי משרדו; :: (2) נציג שר האוצר מקרב עובדי משרדו; :: (3) נציג שר המשפטים מקרב עובדי משרדו שהם גם נציגי היועץ המשפטי לממשלה; :: (4) נציג שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים מקרב עובדי משרדו; :: (5) נציג שר הביטחון מקרב עובדי משרדו; :: (6) נציג שר החינוך מקרב עובדי משרדו; :: (7) נציג שר הבריאות מקרב עובדי משרדו; :: (8) נציג השר לביטחון הפנים מקרב עובדי משרדו; :: (9) נציג נציב שירות המדינה מקרב עובדי נציבות שירות המדינה; :: (10) שני נציגי ציבור שהם אנשי הסגל האקדמי במוסדות להשכלה גבוהה, בעלי מומחיות בתחום מהתחומים כאמור [[בסעיף 65(א)]] או בתחומי הסוציולוגיה או המדיניות הציבורית, שימונו לפי המלצת המועצה להשכלה גבוהה; לעניין זה, "מוסד להשכלה גבוהה" - מוסד מוכר כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]], מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי [[סעיף 21א לאותו חוק]] או מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי [[סעיף 28א לחוק האמור]]; :: (11) נציג ציבור שימונה לפי המלצת הארגון שמייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות; :: (12) נציג ציבור שהוא אדם עם מוגבלות, שימונה לפי המלצת נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; :: (13) שלושה נציגי ציבור - אחד מקרב האוכלוסייה החרדית, אחד מקרב האוכלוסייה הדתית ואחד מקרב האוכלוסייה החילונית; :: (14) נציג ציבור מקרב האוכלוסייה הערבית; :: (15) נציג ציבור מקרב אוכלוסיית העולים החדשים. : (ב) השר ימנה, מבין חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, יושב ראש למועצה, ורשאי הוא למנות ממלא מקום קבוע ליושב ראש המועצה מבין חברי המועצה כאמור. : (ג) בקרב חברי המועצה יינתן ביטוי, ככל הניתן, למגזרי אוכלוסייה שונים אף אם לא ניתן להם ייצוג לפי פסקאות (12) עד (15) של סעיף קטן (א). : (ד) לא ימונה לחבר המועצה - :: (1) חבר הכנסת או חבר בהנהלה פעילה של מפלגה; לעניין זה, "מפלגה" - כהגדרתה [[בחוק המפלגות, התשנ"ב-1992]]; :: (2) מי שהוא עובד הרשות, עובד של גוף מוכר, בעל עניין בגוף מוכר או עובד של גוף מפעיל שאינו רשות ציבורית וכן מי שב-12 החודשים שקדמו למועד המינוי היה עובד של גוף מוכר; לעניין זה, "בעל עניין" - נושא משרה, לרבות חבר ועדת ביקורת, מי שנותן שירותים בשכר וכן בעל עניין כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ"ט-1999]]; :: (3) מי שאינו אזרח ישראלי ותושב ישראל; :: (4) מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לשמש חבר המועצה. : (ה) הודעה על מינוי חברי המועצה ויושב ראש המועצה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות. @ 35. תקופת כהונה : חבר המועצה ימונה לתקופה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת, ואולם את חברי המועצה שמונו לפי [[סעיף 34(א)(1) עד (9)]] ניתן לשוב ולמנות לתקופות כהונה נוספות, כל עוד הם עובדי המשרד הממשלתי שהם מייצגים במועצה. @ 36. פקיעת כהונה : חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה: : (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר; : (2) אם הוא נציג הציבור - הוא התמנה להיות עובד המדינה; : (3) אם הוא מונה למועצה כעובד המדינה - הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי שהוא מייצג במועצה; : (4) התקיים בו אחד הסייגים למינוי הקבועים [[בסעיף 34(ד)(1) עד (4)]]. @ 37. העברה מכהונה והשעיה : (א) השר רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו, בהודעה בכתב, באחת מאלה: :: (1) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; :: (2) הוא נעדר בלא סיבה סבירה משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה המועצה בשנה אחת; :: (3) התקיים בחבר המועצה סייג כאמור [[בסעיף 39(א)]]. : (ב) השר רשאי להשעות מכהונתו חבר מועצה שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור [[בסעיף 34(ד)(4)]], עד לסיום ההליך בעניינו, בהודעה בכתב, ולמנות לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה, לפי הוראות [[סעיף 34]]. : (ג) השר לא ישעה חבר מועצה ולא יעבירו מכהונתו, אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו ולאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה, ולעניין השעיית יושב ראש המועצה או העברתו מכהונתו - לאחר התייעצות עם המנהל. @ 38. החלפת חבר מועצה שחדל לכהן בתפקידו : פקעה כהונתו של חבר המועצה או שהועבר מכהונתו או חדל מסיבה אחרת לכהן כחבר המועצה, ימנה השר חבר מועצה אחר במקומו, לפי הוראות [[סעיף 34]]. @ 39. ניגוד עניינים של חבר המועצה : (א) לא ימונה לחבר המועצה ולא יכהן בה מי שעלול להימצא באופן תדיר במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה ובין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; התקיים בחבר המועצה או עומד להתקייים בו ניגוד עניינים כאמור, יודיע על כך חבר המועצה, בכתב, בלא דיחוי, לשר וליושב ראש המועצה. : (ב) חבר המועצה יימנע מלטפל בנושא שעלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו, ובכלל זה יימנע מלהשתתף בדיון או מלהצביע בישיבות לגבי נושא כאמור, ולא יטפל בנושא כאמור במסגרת תפקידו במועצה גם מחוץ לישיבות המועצה. : (ג)(1) התברר לחבר המועצה כי נושא הנדון בישיבה של המועצה או נושא שהוא הופקד על טיפולו, עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע על כך, בכתב, בלא דיחוי, ליושב ראש המועצה ויפעל לפי הוראותיו. :: (2) התברר ליושב ראש המועצה שהוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בפסקה (1), יודיע על כך לשר ויפעל לפי הוראותיו. :: (3) קיומו של חשש לניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן זה יירשם בפרוטוקול הישיבה שבה נדון הנושא הגורם לניגוד עניינים. : (ד) לעניין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר הוא בתמורה או שלא בתמורה. : (ה) על אף האמור בסעיף זה, רשאי חבר המועצה להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף או האוכלוסייה שהוא נציגם, ככל שהם נוגעים לחוק זה, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד. : (ו) בסעיף זה - ::- "עניין אישי" - לרבות עניין אישי של קרובו או של גוף שהוא או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו; ::- "קרוב" - קרוב משפחה שלו או אדם אחר שהוא בעל זיקה אישית, כלכלית או פוליטית–מפלגתית אליו. @ 40. תפקידי המועצה : אלה תפקידי המועצה: : (1) לדון בהצעה של הרשות לקביעת סדרי העדיפויות הממלכתיים בתחום השירות האזרחי ולחלוקת המשאבים בהתאם לכך, ולהעביר לשר את המלצותיה בעניין, בהתאם להוראות [[סעיף 24]]; : (2) לדון בתכניות הפיתוח הרב-שנתיות ובתכניות הפעילות השנתיות של הרשות, ולהעביר לשר את המלצותיה בעניין בהתאם להוראות [[סעיפים 25]] [[ו-26]]; : (3) לעקוב אחר יישום החלטות השר ומדיניות הממשלה ואחר ביצוע תכנית הפעילות השנתית בידי הרשות; : (4) לייעץ לשר בעניין הוספת תחום שירות חדש בהתאם להוראות [[סעיף 65]] [[או 19(א)]]; : (5) לדון בהצעת הרשות לקביעת מבחנים, אמות מידה וכללים לאישור או להגבלה של תקנים להפעלת מתנדבים בגופים מפעילים שאינם רשויות ציבוריות, ולקביעת תעריף שונה לגבי גופים כאמור, בהתאם להוראות [[סעיף 23(10)]] ולהעביר לשר את המלצותיה; : (6) לייעץ למנהל, לפי בקשתו, בעניין מתן אישור גוף מפעיל ובעניין התליה או ביטול של אישור גוף מפעיל, בהתאם להוראות [[סעיפים 63(ג)]] [[ו-68(א)(2)]]; : (7) לייעץ לשר לגבי חקיקה בנושאים הנוגעים לשירות האזרחי; : (8) לייעץ לשר או למנהל בכל נושא הנוגע למדיניות בתחום השירות האזרחי, ובכל עניין הנוגע לביצוע חוק זה, בין ביוזמת המועצה ובין לפי בקשת השר או המנהל. @ 41. ישיבות המועצה : (א) ישיבות המועצה יתקיימו אחת לשלושה חודשים לפחות. : (ב) יושב ראש המועצה יזמן את הישיבות ויקבע את מועדיהן, מקומן וסדר יומן, בכפוף להוראות חוק זה. : (ג) המועצה תקיים ישיבה מיוחדת על פי דרישת השר או המנהל או שליש מחברי המועצה לפחות; הישיבה תתקיים בתוך 14 ימים מיום הדרישה; בישיבה תדון המועצה בנושאים המפורטים בדרישה. : (ד) המנהל, או מי מטעמו, יוזמן לכל ישיבות המועצה. @ 42. סדרי עבודת המועצה : (א) המניין החוקי לישיבות המועצה הוא רוב חבריה ובהם יושב ראש המועצה או ממלא מקומו הקבוע; משנפתחה הישיבה במניין חוקי, יהיה המשך הישיבה כדין בכל מספר של חברים, ובלבד שכולם זומנו ושבעת קבלת ההחלטות לא פחת מספר הנוכחים בישיבה משליש מחברי המועצה, ובהם היושב ראש או ממלא מקומו הקבוע, ושלפחות מחצית מחברי המועצה הנוכחים בישיבה הם נציגי הציבור. : (ב) לא היה מניין חוקי בעת שנפתחה ישיבת המועצה, רשאי היושב ראש לדחותה במחצית שעה; עברה מחצית השעה האמורה, תהיה הישיבה כדין בכל מספר של נוכחים, ואולם על קבלת החלטות יחולו הוראות סעיף קטן (א). : (ג) המועצה תערוך פרוטוקול ובו עיקרי הדברים של הדיון בישיבותיה, וישיבותיה יהיו מוקלטות; פרוטוקול חתום בידי חבר המועצה שניהל את הישיבה וחבר מועצה נוסף שהשתתף בה, ישמש ראיה לכאורה לאמור בו. : (ד) החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות של חברי המועצה המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות - יכריע יושב ראש המועצה, ובהעדרו - ממלא מקומו הקבוע. : (ה) השר רשאי לקבוע את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה של המועצה, ככל שלא נקבעו בחוק זה; כל עוד לא קבע השר כאמור, תפעל המועצה בדרך הנראית לה צודקת ומועילה ביותר בנסיבות העניין. @ 43. הגשת דוחות וסקירות למועצה : (א) לשם ביצוע תפקידיה רשאים המועצה או יושב ראש המועצה לבקש מהרשות דוחות, לרבות דוחות תקציביים, וסקירות על הפעילות השוטפת של הרשות. : (ב) הרשות תגיש למועצה את הדוחות או הסקירות כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 60 ימים מיום הבקשה. @ 44. תוקף פעולות : קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר המועצה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי המועצה מכהנים כדין. @ 45. הוצאות וגמול : (א) חבר המועצה לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו. : (ב) חבר המועצה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד של גוף שהוא מייצג במועצה, זכאי לקבל מאת הרשות גמול בעבור השתתפות בישיבת המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שהוא אינו זכאי לקבל תמורה בעבור ההשתתפות ממקור אחר. : (ג) חבר המועצה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (ב), זכאי לקבל מהרשות החזר הוצאות שהוציא לשם השתתפות בישיבות המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר הוצאות ממקור אחר. : (ד) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע כללים ותנאים שלפיהם תשלם הרשות גמול או החזר הוצאות לחבר המועצה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), ואת שיעוריהם. : (ה) בסעיף זה, "עובד המדינה" ו"עובד גוף מתוקצב" - כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב]]. @ 46. החלת דינים על חברי המועצה : חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה: : (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979]]; : (2) [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]] - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; : (3) [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]]; : (4) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969]]. @ 47. פיזור המועצה : (א) ראה השר כי המועצה אינה ממלאת את תפקידה באופן נאות, יתרה במועצה, בהודעה בכתב שישלח ליושב ראש המועצה, כי אם בתוך תקופה שיקבע לא תמלא המועצה את המוטל עליה בהתאם להוראות חוק זה, כפי שפירט בדרישתו, יפזר את המועצה. : (ב) לא מילאה המועצה את שהוטל עליה כאמור בסעיף קטן (א), בתוך התקופה שקבע השר בהודעתו, רשאי השר, בהסכמת ראש הממשלה, להורות על פיזור המועצה. : (ג) החליט השר לפזר את המועצה כאמור בסעיף קטן (ב), תמונה מועצה חדשה, לפי הוראות [[סעיף 34]], בתוך 60 ימים מיום הפיזור. : (ד) מועצה שפוזרה תמשיך לכהן כמועצה זמנית עד למינויה של המועצה החדשה; מועצה זמנית תימנע ככל האפשר מקבלת החלטות משמעותיות שאינן נדרשות בפרק הזמן של כהונתה. == פרק ו': גוף מוכר == === סימן א': הכרה בגוף מוכר === @ 48. הכרה בגוף מוכר : (א) רשאית לבקש הכרה כגוף מוכר עמותה או חברה לתועלת הציבור, של לפחות שבעה חברים או בעלי מניות, לפי העניין, שאינם קרובי משפחה, שבידה אישור בדבר ניהול תקין תקף מרשם העמותות או מרשם ההקדשות, לפי העניין, ולעניין עמותה או חברה כאמור שטרם חלפו שנתיים ממועד ייסודה - אישור על הגשת מסמכים מהרשם הנוגע לעניין; בסעיף זה - ::- "חברה לתועלת הציבור" - כהגדרתה [[בחוק החברות, התשנ"ט-1999]], ובלבד שהיא רשומה אצל רשם ההקדשות כחברה לתועלת הציבור; ::- "עמותה" - כמשמעותה [[בחוק העמותות, התש"ם-1980]]. : (ב) השר, לאחר קבלת חוות דעתה של הרשות, רשאי להכיר בגוף כאמור בסעיף קטן (א) שהגיש לו בקשה מפורטת בכתב (להלן - מבקש ההכרה) כגוף מוכר, בכפוף למספר המרבי של גופים מוכרים ולמכסות המתנדבים שנקבעו בתכנית הפיתוח הרב-שנתית, אם מצא כי מתקיימים במבקש ההכרה כל אלה: :: (1) מטרתו העיקרית של מבקש ההכרה היא לעסוק באיתורם של מתנדבים לשירות לאומי או להתנדבות קהילתית, בהפנייתם לשירות או התנדבות כאמור ובליוויים במסגרת השירות או ההתנדבות כאמור, והוא התחייב כי עיקר עיסוקו הוא באיתור, בהפנייה ובליווי של מתנדבים כאמור ובביצוע תפקידי גוף מוכר לפי חוק זה (להלן - עיסוקו העיקרי); ואולם השר רשאי להכיר במבקש ההכרה כגוף מוכר אף אם יש לו עיסוקים נוספים על העיסוק העיקרי אם מצא כי מתקיימים בו כל אלה: ::: (א) עיסוקיו הנוספים של מבקש ההכרה תורמים למתנדבים או לעיסוקו העיקרי ואינם גורעים מיכולתו לקיים את עיסוקו העיקרי; ::: (ב) ההיקף הכספי לביצוע עיסוקו העיקרי הוא לכל הפחות 82% מההיקף הכספי לביצוע כלל עיסוקיו של מבקש ההכרה; ::: (ג) מבקש ההכרה מנהל את עיסוקו העיקרי בהפרדה חשבונאית מכל עיסוק אחר, לרבות באמצעות קיום מערך רישום נפרד של הכנסות והוצאות והכול לפי כללי חשבונאות מקובלים, נקט פעולות המבטיחות שהנכסים והמשאבים המיועדים לעיסוקו העיקרי או שהתקבלו למטרת עיסוק זה או כתוצאה ממנו ישמשו למטרת עיסוקו העיקרי בלבד, והתחייב לעמוד לביקורת שוטפת מטעם הרשות לעניין פסקת משנה זו; :: (2) מבקש ההכרה הוא בעל יכולת כלכלית שתאפשר לו למלא את תפקידיו לפי חוק זה לאורך זמן וברמה מקצועית נאותה, על פי אמות מידה שקבע השר; :: (3) מבקש ההכרה ונושאי המשרה בו לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הם ראויים לשמש גוף מוכר או נושאי משרה בגוף מוכר, לפי העניין, ולא תלוי ועומד נגדם כתב אישום בעבירה כאמור; לעניין זה, "נושא משרה" - כל אחד מאלה: מנהל כללי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, כל מי שממלא תפקיד מהתפקידים האמורים במבקש ההכרה אף אם תוארו שונה, חבר בוועד עמותה או דירקטור בחברה לתועלת הציבור; :: (4) המנהל הכללי של מבקש ההכרה וכן יושב ראש ועד העמותה או הדירקטוריון של מבקש ההכרה, לפי העניין, אינם חברים בהנהלה הפעילה של מפלגה או של גוף מדיני או בגוף בוחר של מפלגה; לעניין זה, "מפלגה", "גוף מדיני" ו"גוף בוחר של מפלגה" - כמשמעותם [[בחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959]]; :: (5) אין במטרותיו או במעשיו של מבקש ההכרה משום שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור, של אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל, או הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור; :: (6) מבקש ההכרה הצהיר כי אינו עוסק ולא יעסוק בפעילות שיש בה משום תעמולת בחירות, או בפעילות בעלת אופי פוליטי–מפלגתי, ואין לו קשר משפטי או כספי עם מפלגה כהגדרתה [[בסעיף 34(ד)(1)]]; :: (7) התקיימו במבקש ההכרה התנאים הנוספים להכרה שנקבעו לפי סעיף קטן (ד), ככל שנקבעו. : (ג) השר, בהתייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע כתנאי להכרה בגוף מוכר חדש, עמידה במספר מתנדבים מזערי שעל הגוף המוכר להפנות לגופים מפעילים, בתוך תקופות שיקבע; בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 52]], לא הפנה גוף מוכר את מספר המתנדבים המזערי בתוך אותן תקופות כאמור, רשאי השר, בהתייעצות עם המועצה, לבטל את ההכרה בגוף המוכר. : (ד) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כללים ותנאים נוספים להכרה בגוף מוכר. : (ה) הכרה כאמור בסעיף זה תינתן לתקופה של שבע שנים, ורשאי השר להאריך את תוקפה לתקופות נוספות של עד שבע שנים כל אחת, אם מבקש ההכרה הגיש לו בקשה לא יאוחר משישה חודשים לפני פקיעת תוקף ההכרה; בקשה להארכת הכרה תיבחן בהתאם להוראות סעיף זה. : (ו) פחת מספר הגופים המוכרים מהמספר המרבי של גופים מוכרים שנקבע בתכנית הפיתוח הרב-שנתית, תערוך הרשות הליך תחרותי, שוויוני ופומבי להכרה בגופים מוכרים נוספים בהתאם להוראות סעיף זה. : (ז) השר רשאי לקבוע אמות מידה למילוי תפקידיו של הגוף המוכר וכן הוראות בעניינים אלה: :: (1) דרכי הגשת בקשה להכרה; :: (2) כללים בדבר הגשת בקשה להארכת תוקף ההכרה; :: (3) ערבויות שעל מבקש ההכרה להמציא לשם הבטחת מילוי התנאים להכרה ולשם שמירת זכויות מתנדבים, והדרכים והתנאים למימוש הערבויות; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של הוועדה; :: (4) תנאים והוראות לעניין מסירת מידע מהגוף המוכר לרשות ולעניין אבטחת המידע שבידי הגוף המוכר ושמירה על סודיותו. @ 49. תנאים נוספים לפעילות גוף מוכר : (א) מצא השר, בכל עת, לאחר קבלת חוות דעתה של הרשות כאמור [[בסעיף 48(ב)]] כי יש צורך להורות על תנאים נוספים לפעילותו של גוף מוכר, רשאי הוא, לאחר שנתן לגוף המוכר הזדמנות לטעון את טענותיו, להתנות תנאים כאמור, ולהורות על קיומם בתקופת תוקפה של ההכרה, כולה או חלקה, וכן רשאי הוא, אם מצא כי הדבר דרוש בשל שינוי נסיבות, לגרוע מאותם תנאים או לשנותם. : (ב) התנה השר תנאים כאמור בסעיף קטן (א) ולא קיים הגוף המוכר את התנאים כאמור, וסבר השר כי אי קיום התנאים פוגע במתנדבים או ביכולתם לבצע את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית, רשאי השר, לאחר שנתן לגוף המוכר הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לרשות לקיים את אותם תנאים, על חשבון הגוף המוכר. @ 50. חיוב אמון וניגוד עניינים של גוף מוכר : (א) גוף מוכר לא יעדיף את ענייניו או את עניינו של אחר על פני עניינו של המתנדב ולא יפעל באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים בין עיסוקו לפי חוק זה ובין עיסוק אחר שלו. : (ב) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות נוספות למניעת ניגוד עניינים של הגוף המוכר ושל נושאי משרה בו, ובכלל זה לעניין פעילותו של הגוף המוכר. @ 51. חובת מתן הודעה על שינוי פרטים על ידי גוף מוכר : גוף מוכר יודיע לשר, בכתב, על כל שינוי שחל בפרט מהפרטים שמסר לו לפי [[סעיף 48]], בתוך 30 ימים מיום שנודע לו על השינוי, ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין. @ 52. ביטול הכרה בגוף מוכר, סירוב להאריך תוקף הכרה והתליית הכרה : (א) השר רשאי לבטל הכרה בגוף מוכר, לסרב להאריך תוקף הכרה, או להתלות הכרה, לאחר שקיבל את חוות דעתה של הרשות ושנתן לגוף המוכר הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא שהתקיים אחד מאלה: :: (1) הגוף המוכר הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה; :: (2) חדל להתקיים בגוף המוכר תנאי מהתנאים למתן ההכרה לפי [[סעיף 48]]; :: (3) הגוף המוכר הפר תנאי מהתנאים הנוספים שהשר הורה עליהם לפי [[סעיף 49]]; :: (4) ההכרה ניתנה על יסוד מידע כוזב או שגוי. : (ב) השר לא יבטל הכרה בגוף מוכר ולא יתלה אותה לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (3), אלא לאחר שדרש מהגוף המוכר לקיים את התנאי או ההוראה שהופרו או שחדלו להתקיים כאמור באותו סעיף קטן, באופן ובתוך התקופה שהורה עליהם, והגוף המוכר לא עשה כן; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שהופרו או שחדלו להתקיים. : (ג) ביטל השר את ההכרה בגוף המוכר או התלה אותה, יפעל הגוף המוכר בהתאם להנחיות הרשות כדי למנוע פגיעה בזכויות המתנדבים וכדי להבטיח ככל הניתן רציפות בתקופת שירותם; ביטול הכרה והתלייתה יחולו מתום שנת השירות, למעט אם הורה השר אחרת בשל חשש לפגיעה במתנדבים; לעניין זה, "שנת שירות" - מ-1 בספטמבר ועד 31 באוגוסט בשנה שלאחר מכן. @ 53. הפסקת פעילות כגוף מוכר : החליט גוף מוכר להפסיק את פעילותו כגוף מוכר - : (1) ימסור על כך הודעה בכתב לרשות, שישה חודשים לפחות לפני המועד המתוכנן להפסקת פעילותו; : (2) יודיע לרשות על ההסדרים שגיבש לשם ביצוע חובותיו לפי הוראות חוק זה לאחר הפסקת פעילותו, שלושה חודשים לפחות לפני המועד המתוכנן להפסקת הפעילות כאמור, ויפעל בהתאם להנחיותיה כדי למנוע פגיעה בזכויות המתנדבים וכדי להבטיח ככל האפשר רציפות בתקופת שירותם. @ 54. פרסום הודעות לעניין הכרה בגוף מוכר והפסקת פעילותו : (א) השר יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, הודעה על הכרה בגוף מוכר, התלייתה או ביטולה. : (ב) הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה הודעה על הפסקת פעילותו של גוף מוכר כאמור [[בסעיף 53]]. === סימן ב': גוף מוכר - תפקידים, סמכויות וחובות === @ 55. תפקידי גוף מוכר : גוף מוכר יבצע את התפקידים המוטלים עליו לפי חוק זה, כמפורט להלן, כדי לאפשר למי שמתקיים בו האמור [[בסעיף 3(א)]], לשרת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית: : (1) יאתר מועמדים לשירות בשירות הלאומי או בהתנדבות הקהילתית; : (2) יוודא כי מתקיימים במועמדים לשירות בשירות הלאומי או בהתנדבות הקהילתית התנאים הקבועים [[בסעיף 3(א)]]; : (3) ימיין את בקשות המועמדים כאמור בפסקה (2), ויפנה אותם לשירות בגופים מפעילים מתאימים; : (4) יאתר גופים מפעילים, יוודא שברשותם אישור גוף מפעיל לפי [[פרק ז']] או לפי [[סעיף 19(ב)]], לפי העניין, ויקבל מהם התחייבות לעניין הפעלת מתנדבים כאמור [[בסעיף 56(3)]]; : (5) יתקשר בהסכם עם מתנדבים שהפנה לגופים מפעילים, כאמור [[בסעיף 58]]; : (6) יכשיר מתנדבים בהתאם להוראות [[סעיף 13]]; : (7) יספק ליווי מקצועי למתנדבים בתקופת השירות; : (8) ישלם למתנדבים דמי כיס והחזר הוצאות נוספות לפי התעריף והוצאות נסיעה בהתאם להוראות [[סעיף 9(א)]]; : (9) ישלם בעד המתנדבים דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בהתאם להוראות [[סעיף 9(ב)]]; : (10) יערוך בדיקות שוטפות כדי להבטיח שלמתנדבים ניתנים כל הזכויות ותנאי השירות שהם זכאים להם, וכדי לבחון את תפקודם של הגופים המפעילים בכל הנוגע להפעלה תקינה של השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית, ובכלל זה לערוך בדיקות כדי לוודא את קיומן של הוראות [[סעיפים 6(ב)]], [[7(ג)]], [[8]], [[14]], [[16(ד)(1)]] [[ו-57(ב)]]; : (11) יערוך בדיקות שוטפות כדי להבטיח שלמתנדבים בשירות בחו"ל לפי [[סעיף 19]], ניתנים כל הזכויות ותנאי השירות שהם זכאים להם; : (12) יערוך רישומים על ביצוע השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית ועל ניצול הזכות לימי היעדרות בתקופת השירות, וימסור את הרישומים לרשות בסיום השירות או אם המתנדב עבר לטיפולו של גוף מוכר אחר, וכן במקרים נוספים, לפי דרישתה; : (13) ישמור את המידע שהגיע לידיו לפי חוק זה במאגר מידע כמשמעותו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]]; : (14) ידווח לרשות על כל ניגוד עניינים של מתנדב בשל קרבה משפחתית כאמור [[בסעיף 57(א)]], בתוך שבועיים מיום שנודע לו דבר קיומה; : (15) ימסור לרשות דיווחים בעניינים המפורטים [[בסעיף 62]]; : (16) יבצע כל פעולה אחרת שהטיל עליו המנהל בקשר למילוי תפקידיו לפי חוק זה, לרבות לעניין בדיקת מתן זכויות למתנדבים והבטחת תנאי השירות שלהם, ובכלל זה לפי [[התוספת הראשונה]], ובדיקת מילוי הוראה מהוראות חוק זה על ידי גופים מפעילים. @ 56. הפניית מתנדבים על ידי גוף מוכר : גוף מוכר לא יפנה מתנדב לשירות לאומי או להתנדבות קהילתית אלא אם כן התקיימו כל אלה: : (1) הוא וידא שהגוף המפעיל אושר כגוף מפעיל לפי הוראות [[פרק ז']] או לפי [[סעיף 19(ב)(1)]], לפי העניין; : (2) הוא וידא כי מתקיימים במתנדב התנאים הקבועים [[בסעיף 3(א)]]; : (3) הוא קיבל מהגוף המפעיל התחייבות בנוסח [[שבתוספת השלישית]]; : (4) הוא ערך עם המתנדב הסכם התקשרות כאמור [[בסעיף 58]]. @ 57. ניגוד עניינים של מתנדב : (א) גוף מוכר לא יפנה מתנדב לשירות לאומי או להתנדבות קהילתית בגוף מפעיל, אם קרוב משפחה של המתנדב הוא עובד באותו גוף מפעיל או נושא משרה בו, והמתנדב צפוי להיות כפוף אליו במישרין או בכפיפות מינהלית במהלך השירות (בחוק זה - ניגוד עניינים בשל קרבה משפחתית). : (ב) נודע לגוף מפעיל על קיומו של ניגוד עניינים בשל קרבה משפחתית כאמור בסעיף קטן (א) לגבי מתנדב שהופנה אליו או שמשרת אצלו, ידווח על כך לגוף המוכר שהפנה את המתנדב אליו, בתוך שבועיים לכל המאוחר. @ 58. הסכם התקשרות עם מתנדב : (א) גוף מוכר יערוך הסכם התקשרות בכתב עם כל מתנדב שהוא מפנה לשירות, אשר יסדיר את היחסים ביניהם; בהסכם זה ייכללו, בין השאר, כל אלה: :: (1) הכתובת ומספר הטלפון של הגוף המפעיל ושל המקום שבו ישרת המתנדב בפועל; :: (2) תיאור התפקיד שבו ישרת המתנדב; :: (3) מועד תחילת השירות של המתנדב ומשך השירות; :: (4) זכויות המתנדב לפי [[סעיף 9]]; :: (5) תקופת השירות ותנאי השירות של המתנדב לפי הוראות [[סעיפים 7]] [[ו-8]], לרבות ימי השבוע והשעות שבהן תתבצע הפעילות; :: (6) פרטי חשבון הבנק של המתנדב, שאליו יועברו התשלומים שהמתנדב זכאי להם לפי [[סעיף 9]]; :: (7) שמו של עובד הגוף המוכר האחראי על ליווי המתנדב, ודרכי ההתקשרות עמו; :: (8) הצהרה של המתנדב לעניין ניגוד עניינים בשל קרבה משפחתית שלו לעובד מעובדי הגוף המפעיל או נושא משרה בו כאמור [[בסעיף 57(א)]]; :: (9) התחייבות של המתנדב לעמוד בתנאים נוספים שיורה עליהם הגוף המוכר, באישור הרשות. : (ב) גוף מוכר ימסור למתנדב עותק מהסכם שערך איתו כאמור בסעיף קטן (א), בתכוף לאחר חתימתו. : (ג) הסכם כאמור בסעיף קטן (א) יכלול, בין השאר, הוראות בנוסח שעליו יורה המנהל. @ 59. סמכות גוף מוכר לעניין מתנדבים : (א)(1) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 18]], גוף מוכר רשאי לסרב לקבל מועמד לשירות או להפסיק את שירותו של מתנדב, לאחר ששקל, בין השאר, את האפשרויות הקיימות להפעלת המתנדב, את התנהגות המתנדב, את מצבו הרפואי ואת התאמתו לשירות. :: (2) גוף מוכר לא יפסיק את שירותו של מתנדב אלא לאחר שנתן למתנדב הזדמנות לטעון את טענותיו ושקל את האפשרות להעבירו לשירות בגוף מפעיל אחר או במקום אחר, או לערוך התאמות נדרשות שיאפשרו את המשך שירותו. :: (3) החלטתו של גוף מוכר לפי סעיף קטן זה תימסר למתנדב או למועמד לשירות, לפי העניין, בכתב, בצירוף הנימוקים להחלטה. : (ב) מתנדב או מועמד לשירות הרואה את עצמו נפגע מהחלטתו של גוף מוכר כאמור בסעיף קטן (א), רשאי להשיג עליה לפני ועדת ההשגה לפי הוראות [[סעיף 27]]. @ 60. אמות מידה לפעולת גוף מוכר : בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 18]], גוף מוכר יפעל כלפי מועמדים לשירות ומתנדבים לפי חוק זה, בתום לב, בהגינות, בלא משוא פנים ובלא הפליה. @ 61. גוף מוכר - גוף מבוקר : גוף מוכר יהיה גוף מבוקר כמשמעותו [[בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]]]. @ 62. דיווח לרשות : (א) גוף מוכר ידווח לרשות על העניינים המפורטים להלן, במועד ובאופן שיקבע השר, ובלבד שהדיווח יימסר באופן ממוחשב ואחיד: :: (1) לגבי כל מתנדב שהוא הפנה לגוף מפעיל - ::: (א) פרטיו האישיים של המתנדב ואם המתנדב קיבל פטור משירות ביטחון - מועד קבלת הפטור; ::: (ב) שם הגוף המפעיל שאליו הפנה את המתנדב, והמקום שבו המתנדב מבצע את השירות בפועל; ::: (ג) התפקיד והפעילות שמבצע המתנדב במסגרת שירותו; ::: (ד) מועד תחילת השירות של המתנדב, מועד השלמת השירות שלו, ומועד הפסקת השירות שלו - אם הופסק; ::: (ה) מספר ימי החופשה ומספר ימי המחלה שהמתנדב ניצל בתקופת השירות; :: (2) רשימת הגופים המפעילים שאליהם הפנה מתנדבים ומספר המתנדבים שהפנה אל כל גוף מפעיל; :: (3) שמות כל העובדים בגוף המוכר האחראים על ליווי מתנדבים, דרכי ההתקשרות עמם ורשימת המתנדבים שמלווה כל עובד. : (ב) נודע לגוף מוכר שחדל להתקיים בגוף מפעיל תנאי מהתנאים למתן אישור גוף מפעיל לפי [[פרק ז']], או כי גוף מפעיל או מתנדב אינם מקיימים הוראה מהוראות חוק זה, יודיע על כך לרשות, בתוך זמן סביר בנסיבות העניין, ולא יאוחר מ-21 ימים מיום שנודע לו על כך. : (ג) גוף מוכר ימסור לרשות כל מידע שהגיע לידיו הקשור למתנדב או לפעילותו של גוף מפעיל, שהוא מידע חריג ובעל חשיבות, שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא דרוש לרשות לשם מילוי תפקידיה, מיד לאחר שהמידע הגיע לידיו. : (ד) גוף מוכר יגיש לרשות, לפי דרישתה, דין וחשבון בדבר פירוט הכנסותיו והוצאותיו, וימסור לה כל מידע הנדרש לה לשם בחינת התנהלותו הכספית, החשבונאית והכלכלית, והרשות רשאית לבדוק את הדין וחשבון והמידע, בין בעצמה ובין באמצעות מי מטעמה; השר רשאי לקבוע כללים בדבר הפרטים שייכללו בדין וחשבון כאמור וכן בדבר מסירת המידע לפי סעיף קטן זה, לרבות אופן עריכתו, דרכי הכנתו ומועדי מסירתו. : (ה) גוף מוכר ידווח לרשות, לפי דרישתה, על כל עניין נוסף הקשור לפעילותו הנוגע להוראות חוק זה. == פרק ז': גוף מפעיל == @ 63. אישור גוף מפעיל : (א) רשאים להגיש בקשה לאישור לשמש גוף מפעיל - :: (1) רשות ציבורית; :: (2) עמותה או חברה לתועלת הציבור של לפחות שבעה חברים או בעלי מניות, לפי העניין, שרובם אינם קרובי משפחה, או הקדש שמרבית נאמניו אינם קרובי משפחה שהתאגד בישראל, ובלבד שהם קיימים ופועלים למטרה ציבורית בתחום כאמור [[בסעיף 65]] ובידם אישור בדבר ניהול תקין תקף מרשם העמותות או מרשם ההקדשות, לפי העניין; לעניין זה יראו מי שהגיש אישור כי הוא מוסד ציבורי לפי [[סעיף 46 לפקודת מס הכנסה]], כאילו עמד בתנאי פסקה זו; בפסקה זו, "חברה לתועלת הציבור" ו"עמותה" - כהגדרתן [[בסעיף 48(א)]]; :: (3) גוף אחר, ובלבד שלדעת המנהל מתקיימים בו כל אלה: ::: (א) הוא ממלא תפקיד ציבורי; ::: (ב) הוא גוף מבוקר כמשמעותו [[בסעיף 9(1) עד (7) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]]]. : (ב) בקשה לאישור כאמור בסעיף קטן (א) תוגש למנהל, לפי הוראות שיקבע השר. : (ג) המנהל או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לתת לגוף כאמור בסעיף קטן (א) אישור גוף מפעיל אם מצא כי מתקיימים בו התנאים לאישור לפי [[פרק זה]]; היה למנהל או למי שהוא הסמיך לכך ספק בדבר התקיימות התנאים כאמור, רשאי הוא להתייעץ בעניין זה עם המועצה. : (ד) המנהל או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לתת אישור גוף מפעיל לפי [[פרק זה]] לתקופה שלא תעלה על עשר שנים, ורשאי הוא להאריך את תוקפו של האישור לתקופות נוספות שלא יעלו על עשר שנים כל אחת. @ 64. מתן אישור גוף מפעיל לרשות ציבורית : (א) המנהל או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לתת אישור גוף מפעיל לרשות ציבורית, לפי כללים שיורה המנהל, בהסכמת נציב שירות המדינה. : (ב) אישור גוף מפעיל כאמור בסעיף קטן (א) ואישור התפקידים שבהם ניתן להפעיל מתנדבים אצל הגוף המפעיל יינתן לאחר קבלת המלצת ועדה משותפת לרשות ולנציבות שירות המדינה, ולעניין גוף מפעיל שהוא רשות מקומית - ועדה משותפת לרשות ולמשרד הפנים. : (ג) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את התפקידים שאישר כאמור בסעיף קטן (ב), ואולם לעניין רשות ציבורית המנויה [[בהגדרה "מערכת הביטחון" שבסעיף 31(ט)]] רשאי הוא שלא לפרסם את התפקידים כאמור. @ 65. מתן אישור גוף מפעיל למי שאינו רשות ציבורית : (א) המנהל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לתת אישור גוף מפעיל לגוף כאמור בסעיף קטן 63(א)(2) או (3), אם מצא כי מתקיימים בו כל אלה: :: (1) חלק משמעותי מפעילותו היא באחד או יותר מהעיסוקים המפורטים בפסקאות משנה (א) ו-(ב) שלהלן והפעילות שיבצעו אצלו המתנדבים תהיה בתחום מהתחומים המפורטים לגבי כל עיסוק, כפי שציין הגוף בבקשתו, ובפעילויות שיקבע השר לגבי כל תחום, בהתייעצות עם המועצה ועם השר הממונה על התחום ובאישור הוועדה: ::: (א) עיסוק באספקת שירות או טיפול ישיר לאוכלוסייה בישראל, לרבות לתושבי ישראל באזור כהגדרתם [[בסעיף 378(א) לחוק הביטוח הלאומי]], בתחומים אלה: :::: (1) חינוך; :::: (2) בריאות; :::: (3) רווחה; :::: (4) קליטת עלייה ועידודה; ::: (ב) עיסוק בשיפור איכות החיים או הבטיחות של כלל האוכלוסייה בישראל, לרבות תושבי ישראל באזור כהגדרתם [[בסעיף 378(א) לחוק הביטוח הלאומי]], בתחומים אלה: :::: (1) תרבות; :::: (2) הגנת הסביבה וטיפול בבעלי חיים; :::: (3) בטיחות בדרכים; :::: (4) ביטחון הפנים; :: (2) הוא היה פעיל בעיסוק ובתחום שלגביהם ביקש את האישור שנתיים לפחות לפני הגשת הבקשה; :: (3) הוא התחייב כי הוא מקיים את הוראות הדין החל עליו לפי העיסוק, התחום והפעילות שבהם הוא פועל; :: (4) אין במטרותיו או במעשיו משום שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור של אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל, או הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור; :: (5) הוא אינו מפלגה כהגדרתה [[בסעיף 34(ד)(1)]]; :: (6) הוא הצהיר כי אינו עוסק ולא יעסוק בפעילות שיש בה משום תעמולת בחירות או פעילות בעלת אופי פוליטי–מפלגתי; :: (7) הוא אינו גוף מוכר. : (ב) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים נוספים לאישור גוף מפעיל, וכן כללים לעניין תנאים שייקבעו באישור כאמור, ובכלל זה בעניינים המפורטים להלן, לשם הבטחת ביצוע השירות באופן מיטבי ושמירת טובת המשרתים בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ובהתחשב, בין השאר, בסוג הגוף המפעיל, בתחומי פעילותו, ובהוראות הדין החלות עליו לפי תחומי פעילותו: :: (1) היחס בין היקף פעילותו בעיסוק ובתחום כאמור בסעיף קטן (א) שלגביהם ביקש את האישור, לבין כלל הפעילות של הגוף המפעיל ואופי הפעילות האחרת שלו; :: (2) מספר האנשים הפועלים בגוף המפעיל, ובכלל זה המועסקים בו ואם הוא נותן שירות - גם מספר מקבלי השירות ממנו; :: (3) שכרם של נושאי משרה בגוף המפעיל, בהתחשב במאפייניו, לרבות המחזור הכספי שלו, ואם הוא נותן שירות - גם מספר מקבלי השירות ממנו; :: (4) מספר המתנדבים שגוף מפעיל רשאי להפעיל, לרבות בהתחשב בהיקף פעילותו ובפריסתה ובאוכלוסייה המטופלת על ידו; :: (5) מאפייני הפעילות של גוף מפעיל, היקף האוכלוסייה המטופלת על ידו או המקבלת שירות ממנו, הפיקוח הקיים על הפעילות ועמידתו של הגוף בתנאים אחרים החלים על גופים מסוגו. : (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב) [[וסעיף 66]], השר, בהתייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע מבחנים ואמות מידה לאישור או להגבלה של תקנים ושל סוגי תקנים להפעלת מתנדבים בגופים מפעילים כאמור בסעיף זה, אם מצא כי הדבר נדרש לתועלת הקהילה, החברה או המדינה, ובשים לב לסדרי העדיפות הממלכתיים כאמור [[בסעיף 24]]. : (ד) השר רשאי, בצו, להוסיף תחומים נוספים לתחומים המנויים בסעיף קטן (א)(1), ובלבד שהם בתחום העיסוקים שבפסקאות משנה (א) או (ב) של אותו סעיף קטן, לפי העניין; צו לפי סעיף קטן זה טעון התייעצות עם המועצה ועם השר הממונה על התחום הנוגע בדבר ואישור של הוועדה. : ((פורסמו [[תקנות שירות אזרחי (גוף מפעיל), התשע״ח–2018]].)) @ 66. תנאים נוספים לפעילות גוף מפעיל : מצא המנהל כי יש צורך להורות על תנאים נוספים לפעילותו של גוף מפעיל לשם הבטחת ביצוע השירות באופן מיטבי ולשם הבטחת טובת המתנדבים, רשאי הוא, בכל עת, להתנות תנאים כאמור, ולהורות על קיומם בתקופת תוקפו של האישור, כולה או חלקה, וכן רשאי הוא, אם מצא כי הדבר דרוש בשל שינוי נסיבות, לגרוע מאותם תנאים או לשנותם. @ 67. חובת מתן הודעה על שינוי פרטים על ידי גוף מפעיל : (א) גוף מפעיל יודיע למנהל, בכתב, על כל שינוי שחל בפרט מהפרטים שמסר לפי [[פרק זה]], בתוך 30 ימים מהיום שנודע לו על השינוי, ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין. : (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), גוף מפעיל ימסור לרשות, אחת לחמש שנים תצהיר לפי [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]], בנוסח שעליו יורה המנהל, לפיו לא חלו שינויים מהותיים בפרטים שמסר בבקשת האישור, אלא אם כן דיווח עליהם במועד כאמור בסעיף קטן (א). @ 68. ביטול אישור גוף מפעיל או התלייתו : (א) המנהל רשאי לבטל אישור גוף מפעיל או להתלותו, לאחר שנתן לגוף המפעיל הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא שהתקיים אחד מאלה: :: (1) הגוף המפעיל הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה; :: (2) חדל להתקיים בגוף המפעיל תנאי מהתנאים למתן האישור לפי [[פרק זה]] או לפי [[סעיף 19(ב)]], לפי העניין; המנהל רשאי להתייעץ בעניין זה עם המועצה; :: (3) הגוף המפעיל הפר תנאי מהתנאים הנוספים שהמנהל הורה עליהם לפי [[סעיף 66]]; :: (4) הגוף המפעיל פיטר עובד מעובדיו לשם הפעלת מתנדב במקומו בניגוד להוראות [[סעיף 6(ב)]]; לעניין זה, "עובדיו" - לרבות מי שמועסק אצלו באמצעות קבלן שירות כהגדרתו [[בסעיף 20א לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951]]; :: (5) האישור ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי. : (ב) המנהל לא יבטל אישור ולא יתלה אותו לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (3), אלא לאחר שדרש מהגוף המפעיל לקיים את התנאי או ההוראה שהופרו או שחדלו להתקיים, כאמור באותו סעיף קטן, באופן ובתוך התקופה שהורה עליהם, והגוף המפעיל לא עשה כן; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שהופרו או שחדלו להתקיים או אם הנזק שעלול להיגרם למתנדבים מאי-ביטול האישור או התלייתו באופן מיידי, עולה על הנזק שייגרם לגוף המפעיל מהחלטה מיידית על ביטול האישור או על התלייתו. : (ג) גוף מפעיל שבכוונתו להפסיק את פעילותו או את פעילות המתנדבים במסגרתו, ימסור על כך הודעה בכתב למנהל ולגוף המוכר שהפנה אליו מתנדבים, חודש מראש לפחות לפני המועד המתוכנן להפסקת הפעילות. @ 69. פרסום רשימת הגופים המפעילים : המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, אחת לשנה במהלך חודש דצמבר, את רשימת הגופים המפעילים בשנה שקדמה למועד הפרסום, בהתאם לתחום השירות, ואת מספר המתנדבים שהפעיל כל גוף מפעיל בשנה האמורה. @ 70. תפקידי גוף מפעיל וחובותיו : אלה תפקידיו של גוף מפעיל וחובותיו: : (1) להפעיל אצלו מתנדבים ולמלא את חובותיו כלפיהם לפי הוראות חוק זה ובהתאם להתחייבות שמסר לגוף מוכר לפי [[סעיף 56(3)]] ולהבטיח את ביצוע התשלומים החלים עליו לפי הוראות חוק זה בהתאם לתעריף; : (2) לתת הכשרה מיוחדת למתנדבים כאמור [[בסעיף 14]], ככל שהכשרה כאמור דרושה להם לשם מילוי תפקידם; : (3) לדווח מזמן לזמן לגוף מוכר שהפנה אליו מתנדבים, על כל עניין הקשור לתפקודם ולרווחתם; : (4) למסור לרשות כל מידע שהגיע לידיו הקשור למתנדב או לפעילותו של גוף מוכר, שהוא מידע חריג ובעל חשיבות, שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא דרוש לרשות לשם מילוי תפקידיה, מיד לאחר שהמידע הגיע לידיו; : (5) לדווח לרשות, לפי דרישתה, על כל עניין נוסף הקשור לפעילותו, הנוגע להוראות חוק זה. @ 71. מימון תקני מתנדבים בידי רשות ציבורית : (א)(1) רשות ציבורית המנויה בפסקה (1) להגדרה "רשות ציבורית", (בסעיף זה - משרד ממשלתי), רשאית לממן בעבור גוף מפעיל, באופן מלא או חלקי, תקן להפעלת מתנדב. :: (2) לא יקבל גוף מפעיל מימון לתקן להפעלת אותו מתנדב, מיותר ממשרד ממשלתי אחד. :: (3) משרד ממשלתי יודיע לרשות עד ה-1 בינואר בכל שנה על מספר התקנים שהוא מבקש לממן כאמור בפסקה (1) בשנה שלאחר מכן, ועל ייעודם; מימון התקנים לא ייעשה אלא בהתאם לאישור הרשות לפי [[סעיף 23(1)]]; הוראת פסקה זו לא תחול לגבי תקנים שהרשות מממנת. : (ב) משרד ממשלתי, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, יקבע מבחנים שוויוניים למימון תקנים להפעלת מתנדבים כאמור בסעיף קטן (א). : (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מימון תקנים להפעלת מתנדבים על ידי משרד ממשלתי לגוף מפעיל כמפורט להלן לא טעון קביעת מבחנים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא ייעשה בהתאם לאמות מידה וכללים שיקבע השר הממונה על המשרד: ::: (א) גוף מפעיל שהוא יחידת סמך של אותו משרד ממשלתי; ::: (ב) גוף מפעיל שהוא מוסד חינוך שאינו רשמי המתוקצב בידי משרד החינוך לפי דין ונתון לפיקוחו; ::: (ג) גוף מפעיל שהוא רשות מקומית. :: (2) אמות מידה וכללים שייקבעו כאמור בפסקה (1) לעניין גופים מפעילים שהם רשויות מקומיות יכול שיכללו הוראות שונות לרשויות שונות, ובכלל זה שיעורי מימון שונים, בהתחשב, בין השאר, באשכול החברתי–כלכלי שאליו הן משויכות; לעניין זה, "אשכול חברתי–כלכלי" - אפיון הרשויות המקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית–כלכלית של האוכלוסייה בהתאם לפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. : (ד) מבחנים, אמות מידה וכללים כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד הממשלתי. : (ה) השר, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, יקבע נוהל שלפיו יוגשו ויידונו בקשות של גופים מפעילים לקבלת מימון לתקן להפעלת מתנדב לפי סעיף זה. : (ו) הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה) לא יחולו לעניין מימון תקנים המיועדים להפעלת מתנדבים שהם אנשים עם מוגבלות או צעירים בסיכון. : (ז) מימון תקן להפעלת מתנדב כאמור בסעיף קטן (א) בגוף שעיקר מימונו מתרומות מיישות מדינית זרה טעון אישור השר, ורשאי השר להתנות אישור כאמור בתנאים; לעניין זה, "ישות מדינית זרה" - כהגדרתה [[בסעיף 36א(א) לחוק העמותות, התש"ם-1980]]. @ 72. דין המדינה : דין המדינה לעניין חוק זה כדין כל גוף מפעיל אחר. == פרק ח': עיצום כספי == @ 73. עיצום כספי : (א) הפר גוף מוכר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 3,000 שקלים חדשים: :: (1) הפנה מתנדב לבצע שירות לאומי או התנדבות קהילתית בעבודה או בתפקיד שאין להפעיל בהם מתנדבים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 6]]; :: (2) לא ביצע את הוראות התקנות המנויות [[בתוספת השנייה]] לעניין הפעולות הדרושות להבטחת זכויותיו של מתנדב שהפנה לשירות בחו"ל, ובכלל זה להבטחת התשלומים, ההטבות ותנאי השירות שהוא זכאי להם, שנקבעו לפי [[סעיף 19(ד)(3) ו-(4)]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]]; :: (2) לא יקבל גוף מפעיל מימון לתקן להפעלת אותו מתנדב, מיותר ממשרד ממשלתי אחד. :: (3) לא שילם דמי ביטוח לאומי או דמי ביטוח בריאות בעד מתנדב, בניגוד להוראות [[סעיף 55(9)]]; :: (4) הפנה מתנדב לשירות בגוף מפעיל לאחר שקיבל הצהרת מתנדב בדבר קיומו של ניגוד עניינים בשל קרבה משפחתית שלו לעובד מעובדי הגוף המפעיל או נושא משרה כאמור [[בסעיף 58(א)(8)]] או לאחר שקיבל דיווח, כאמור [[בסעיף 57(ב)]], מאת הגוף המפעיל על ניגוד עניינים כאמור, והכול בניגוד להוראות [[סעיף 57(א)]]. : (ב) הפר גוף מוכר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בשיעור כפל העיצום הכספי האמור בסעיף קטן (א): :: (1) לא שילם למתנדב דמי כיס והחזר הוצאות נוספות לפי התעריף, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 55(8)]]; :: (2) הפנה מתנדב לשירות לאומי או להתנדבות קהילתית בגוף בלי שווידא שהגוף אושר כגוף מפעיל, בניגוד להוראות [[סעיף 56(1)]]; :: (3) הפנה מתנדב לשירות לאומי או להתנדבות קהילתית בלי שווידא כי מתקיימים במתנדב התנאים הקבועים [[בסעיף 3(א)]], בניגוד להוראות [[סעיף 56(2)]]. @ 74. הודעה על כוונת חיוב : (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי גוף מוכר הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 73]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב). : (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה: :: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה; :: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו; :: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות [[סעיף 75]]; :: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 77]] והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]]. @ 75. זכות טיעון : מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 74]], רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים. @ 76. החלטת המנהל ודרישת תשלום : (א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 75]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 78]]. : (ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) - :: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו; :: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב. : (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו. : (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 75]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור. @ 77. הפרה נמשכת והפרה חוזרת : (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, "הפרה נמשכת" - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 73]], לאחר שנמסרה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרת אותה הוראה או לאחר שנמסרה למפר התראה מינהלית כמשמעותה [[בסעיף 85]] בשל הפרת אותה הוראה וההתראה לא בוטלה כאמור [[בסעיף 86]]. : (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 73]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי. @ 78. סכומים מופחתים : (א) המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב). : (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכום הקבוע [[בפרק זה]], ובשיעורים שיקבע. @ 79. סכום מעודכן של העיצום הכספי : (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור [[בסעיף 76(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 83]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי [[אותו סעיף]] בידי המנהל או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור. : (ב) סכום העיצום הכספי כאמור [[בסעיף 73]] יתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. : (ג) המנהל יפרסם הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב), ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות. @ 80. המועד לתשלום העיצום הכספי : המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 76]]. @ 81. הפרשי הצמדה וריבית : לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]] ([[בפרק זה]] - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו. @ 82. גבייה : עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]]. @ 83. ערעור : (א) על החלטה סופית של המנהל ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה ההחלטה. : (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה על כך. : (ג) החליט בית המשפט לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[פרק זה]], לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר העיצום הכספי או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו. @ 84. פרסום : (א) הטיל המנהל עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי: :: (1) דבר הטלת העיצום הכספי; :: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה; :: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל; :: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה; :: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין; :: (6) שמו של המפר. : (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 83]], יפרסם המנהל את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו, בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי. : (ג) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]]. : (ד) פרסום לפי סעיף זה יהיה לתקופה של ארבע שנים. @ 85. התראה מינהלית : (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי גוף מוכר הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 73]] והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם המנהל, באישור היועץ המשפטי לממשלה, ופורסמו באתר האינטרנט של הרשות, רשאי הוא, במקום להמציא למפר הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], להמציא למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[פרק זה]]; [[בפרק זה]], "היועץ המשפטי לממשלה" - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין זה. : (ב) בהתראה מינהלית כאמור בסעיף קטן (א) יציין המנהל מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 77]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 86]]. @ 86. בקשה לביטול התראה מינהלית : (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור [[בסעיף 85]] רשאי הוא לפנות למנהל בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה: :: (1) המפר לא ביצע את ההפרה; :: (2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה. : (ב) קיבל המנהל בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים. @ 87. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה : (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[פרק זה]] והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו המנהל דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור [[בסעיף 77]]; מפר שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל, לעניין הימשכות ההפרה וסכום העיצום הכספי, ויחולו הוראות [[סעיפים 75]] [[ו-76]], בשינויים המחויבים. : (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[פרק זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 77]], והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 74]] בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 74]] בשל ההפרה החוזרת, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה ויחולו הוראות [[סעיפים 75]] [[ו-76]], בשינויים המחויבים. == פרק ט': תיקונים עקיפים == @ 88. : <!-- תיקון מס' 21 --> ((הנוסח שולב [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]].)) @ 89. ביטול [[חוק שירות לאומי]] : [[חוק שירות לאומי, התשי"ג-1953]] - בטל. @ 90. : <!-- תיקון מס' 31 --> ((הנוסח שולב [[בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963]].)) @ 91. : <!-- תיקון מס' 10 --> ((הנוסח שולב [[בחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967]].)) @ 92. : <!-- תיקון מס' 51 --> ((הנוסח שולב [[בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969]].)) @ 93. : <!-- תיקון מס' 61 --> ((הנוסח שולב [[בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970]].)) @ 94. (תיקון: תשע"ז) : <!-- תיקון מס' 18 --> ((הנוסח שולב [[בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994]].)) @ 95. : <!-- תיקון מס' 194 --> ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]].)) @ 96. : <!-- תיקון מס' 14 --> ((הנוסח שולב [[בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998]].)) @ 97. ביטול [[חוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי)]] : [[חוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי), התשנ"ח-1998]] - בטל. @ 98. : <!-- תיקון מס' 109 --> ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000]].)) @ 99. : <!-- תיקון מס' 7 --> ((הנוסח שולב [[בחוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה-2004]].)) @ 100. : <!-- תיקון מס' 5 --> ((הנוסח שולב [[בחוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז-2007]].)) @ 101. : <!-- תיקון מס' 6 --> ((הנוסח שולב [[בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008]].)) @ 102. : <!-- תיקון מס' 6 --> ((הנוסח שולב [[בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012]].)) @ 103. : <!-- תיקון מס' 1 --> ((הנוסח שולב [[בחוק תשלומים לחיילים בשירות סדיר (הגנה על תשלומים), התשע"ד-2014]].)) @ 104. : <!-- תיקון מס' 3 --> ((הנוסח שולב [[בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע"ד-2014]].)) == פרק י': הוראות שונות == @ 105. ביצוע ותקנות : (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובכלל זה בעניינים אלה: :: (1) זכויותיהם של מתנדבים, בכפוף להוראות [[סעיף 9]]; :: (2) אמות מידה מחייבות לדירות שירות ולהבטחת מגורים הולמים בהן, ובכלל זה לעניין תנאי בטיחות, תברואה ונגישות, ורשאי הוא לקבוע אמות מידה ותנאים שונים לדירות שירות שונות, לפי סוגי מתנדבים; :: (3) מועדים למסירת דיווחים בידי גוף מפעיל והדרכים למסירת הדיווחים; :: (4) תנאים לעניין השכלה, ניסיון מקצועי והכשרה, הנדרשים מעובדי גוף מוכר המשמשים בתפקידי ניהול, בתפקידי איתור מועמדים לשירות או בתפקידי ליווי של מתנדבים. : (ב) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה: :: (1) תנאי השירות של המתנדבים, נוסף על אלה שנקבעו [[בתוספת הראשונה]], ורשאי הוא לקבוע הוראות כאמור לגבי סוגי מתנדבים, לרבות מתנדבים עולים חדשים בודדים, בהתאם למאפייניהם המיוחדים כפי שיקבע; :: (2) אגרות שעל גופים מוכרים וגופים מפעילים לשלם בעד הגשת בקשות לפי חוק זה, ובכלל זה בקשות להכרה, לאישור או לעיון מחדש. : (ג) תקנות לפי חוק זה יותקנו בהתייעצות עם המועצה, לאחר שניתנה למנהל ההזדמנות להגיש לשר את חוות דעתו בעניין; ואולם אם לא הסתיים הליך ההתייעצות עם המועצה בתוך 100 ימים מיום שפנה אליה השר בעניין, יראו כאילו קוימה חובת ההתייעצות עמה. : ((פורסמו [[תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית), התשפ״א–2020]].)) @ 106. שינוי התוספות : (א) השר, בהתייעצות עם שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור הוועדה, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת הראשונה]] [[והתוספת השנייה]]. : (ב) השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השלישית]]. @ 107. תחילה ותחולה (תיקון: תשע"ח-2) : (א) תחילתו של חוק זה, למעט ההוראות המפורטות בסעיף קטן (ב), ביום ט"ז בניסן התשע"ח (1 באפריל 2018) (להלן - יום התחילה), והוא יחול לעניין שירות לאומי או התנדבות קהילתית שמבצעים מתנדבים מיום כ"א באלול התשע"ח (1 בספטמבר 2018) ואילך. : (ב) תחילתן של הההוראות המפורטות להלן במועד הנקוב לצדן: :: (1) [[סעיף 19]] - במועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 19(ד)]]; :: (2) [[פרק ח']] - במועד תחילתן של תקנות לפי [[סעיף 78(ב)]]; :: (3) [[סעיף 71]] - ביום כ"ג בחשוון התשע"ט (1 בנובמבר 2018) והוא יחול, על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין שירות לאומי או התנדבות קהילתית שמבצעים מתנדבים מיום א' באלול התשע"ט (1 בספטמבר 2019) ואילך. @ 108. שמירת דינים : במקרה של סתירה בין הוראה מההוראות לפי חוק זה להוראה לפי [[חוק שירות לאומי–אזרחי]] באותו עניין, תגבר ההוראה לפי [[חוק שירות לאומי–אזרחי]]. @ 109. תקנות ונהלים ראשונים : (א) נוהל ראשון לפי [[סעיף 31(ח)]] ייקבע בתוך שישה חודשים מיום התחילה. : (ב) תקנות ראשונות לפי [[סעיפים 16]], [[17]], [[19(ד)(1)]] [[ו-65(א)(1)]] יובאו לאישור הוועדה עד יום התחילה. @ 110. מינוי מועצה ראשונה : (א) מועצה ראשונה לפי [[סעיף 34]] תמונה עד יום התחילה, והיא תהיה רשאית להתכנס מעת שהתמנו שני שלישים מחבריה. : (ב) על אף האמור [[בסעיף 105(ג)]], התקנת תקנות ראשונות לפי [[סעיף 109(ב)]] אינה טעונה התייעצות עם המועצה. @ 111. החלטת ממשלה ראשונה : החלטת ממשלה ראשונה בדבר סדרי העדיפויות הממלכתיים כאמור [[בסעיף 24]] תתקבל בתוך שנתיים מיום פרסומו של חוק זה. @ 112. הוראות מעבר : (א) מי שלפני יום התחילה שירת בהתנדבות בשירות לאומי כאמור [[בפסקה (3)(ב) להגדרה "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחה ערב יום התחילה, יראו את התקופה שבה שירת כאמור כתקופה שבה שירת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפי הוראות חוק זה. : (ב) הרשות לשירות לאומי–אזרחי שהוקמה לפי [[חוק שירות לאומי–אזרחי]], יראו אותה כרשות שהוקמה לפי [[סעיף 21 לחוק זה]]. : (ג) מנהל הרשות לשירות לאומי–אזרחי שמונה לפי [[חוק שירות לאומי–אזרחי]], יראו אותו כמי שמונה למנהל לפי [[סעיף 22 לחוק זה]]. : (ד)(1) על אף האמור [[בסעיף 48]], גוף שקיבל הכרה כגוף מוכר ערב יום התחילה לפי [[תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשס"ב-2002]], יראו אותו כגוף שהוכר לפי [[סעיף 48 לחוק זה]], בתקופה שמיום התחילה עד תום ארבע שנים מיום התחילה; ואולם מיום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) ואילך יקיים אותו גוף מערכת חשבונאית נפרדת לפי הוראות [[סעיף 48(ב)(1)(ג)]]. :: (2) אם בתקופה האמורה בפסקה (1) העביר גוף כאמור באותה פסקה (בפסקה זו - גוף מעביר), את מלוא פעילותו הנוגעת לשירות הלאומי או להתנדבות הקהילתית לגוף אחר (בפסקה זו - הגוף האחר) בשל כך שלא עמד בדרישות [[סעיף 48(ב)(1)]], רשאים השר, הרשות, או גוף מפעיל, לפי העניין, להביא בחשבון לעניין התקשרויות עם הגוף האחר, את פעילותו הקודמת של הגוף המעביר הנוגעת לשירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית, ובלבד שהגוף האחר הוכר כגוף מוכר לפי הוראות חוק זה. : (ה) על אף האמור [[בפרק ז']], גוף מפעיל שהפעיל מתנדבים ערב יום התחילה, בהתאם להוראות לפי [[פסקה (3)(ב) להגדרה "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחה ערב יום התחילה, יראו אותו כגוף שאושר לפי [[פרק ז']], מיום התחילה עד יום א' באלול התשע"ט (1 בספטמבר 2019). : (ו)(1) יראו תעריף להפעלת מתנדב בשירות לאומי שחל ערב יום התחילה כתעריף שנקבע לפי [[סעיף 10]]. :: (2) עד לקביעת תקנות לפי [[סעיף 10(ב)]] לעניין עדכון התעריף, יתעדכן התעריף כאמור בפסקה (1) ב-1 בינואר בכל שנה, לפי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לעומת המדד כאמור שפורסם לאחרונה ערב יום התחילה. : (ז) כל עוד לא הותקנו תקנות לפי [[סעיף 16(ד)(2)]] לא יפחת שיעור ייצוגם של אנשים עם מוגבלות בקרב כלל המתנדבים בשירות הלאומי ובהתנדבות הקהילתית משיעור התקנים המיועדים לאנשים עם מוגבלות מכלל המתנדבים ערב יום פרסומו של חוק זה, וכל עוד לא הותקנו תקנות לפי [[סעיף 17(א)(2)]] לא יפחת שיעור ייצוגם של צעירים בסיכון בקרב כלל המתנדבים בשירות הלאומי ובהתנדבות הקהילתית משיעור ייצוגם ערב יום פרסומו של חוק זה. @ 113. דיווח לכנסת : החל ביום התחילה ועד יום כ"א באלול התשע"ח (1 בספטמבר 2018) ידווח השר לוועדה, אחת לכל ארבעה חודשים לפחות, על ההיערכות ליישומו של חוק זה. == תוספת ראשונה == ==== ((([[סעיפים 7(ג)]], [[8(ב)]], [[20(ג)(3)]], [[55(16)]], [[105(ב)(1)]] [[ו-106]]))) ==== === תנאי השירות של מתנדב === @ 1. : (א)(1) מתנדב המשרת חמישה ימים בשבוע, זכאי ל-22 ימי חופשה לכל שנת שירות, שייחשבו חלק מהשירות, ואם הוא משרת שישה ימים בשבוע - ל-26 ימי חופשה לכל שנת שירות, שייחשבו חלק מהשירות. :: (2) מועדי החופשה כאמור בפסקה (1) ייקבעו בידי הגוף המפעיל; בקביעתו כאמור יתחשב הגוף המפעיל, ככל האפשר, ברצון המתנדב, בכפוף למועדי פעילותו של הגוף המפעיל. : (ב) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), מתנדב זכאי לימי חופשה בחגים, שיכללו - :: (1) לגבי מתנדב שהוא יהודי - את מועדי ישראל כמשמעותם [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]] (להלן - פקודת סדרי השלטון והמשפט), ואת יום העצמאות; :: (2) לגבי מתנדב שאינו יהודי - את מועדי ישראל או את חגי עדתו כמשמעותם [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט]], לפי בחירתו, ואת יום העצמאות. : (ג) מתנדב זכאי לזכויות כפי שהיו ניתנות לו אילו היה עובד, לעניין היעדרות בתשלום מתעסוקה ביום בחירות לפי [[סעיף 10 לחוק-יסוד: הכנסת]], וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל לפי [[סעיף 4א לחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג-1963]]. @ 2. : (א) מתנדב זכאי להיעדר מהשירות עקב מחלה, על פי אישור רפואי, עד 20 ימים בשנת שירות, שייחשבו חלק מהשירות. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), המנהל או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לאשר למתנדב להיעדר מהשירות עקב מחלה, מעבר ל-20 הימים האמורים באותו סעיף קטן, אם מצא כי יש הצדקה מיוחדת לכך, ובלבד שתקופת ההיעדרות הכוללת לא תעלה על 90 ימים, והוא רשאי לדרוש מהמתנדב חוות דעת רפואית נוספת או להיוועץ ברופא מטעמו ולהתחשב במשך ההיעדרות ביחס למשך השירות בפועל; תקופת ההיעדרות שאישר המנהל לפי סעיף קטן זה תיחשב חלק מהשירות. @ 3. : (א) מתנדב זכאי להפסקה של חצי שעה במהלך יום שירות בהתאם למקובל אצל עובדים בגוף המפעיל, וכן להפסקה לשם תפילה במהלך היום בהתאם לדרישות דתו. : (ב) מתנדב זכאי להפסקה של 12 שעות לפחות בין יום שירות אחד למשנהו. : (ג)(1) מתנדב לא ישרת בשירות בלילה, אלא באישור המנהל. :: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), אישר המנהל למתנדב לשרת בשירות בלילה בגוף מפעיל [[שחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951]], חל עליו, והפועל במשמרות, לא ישרת המתנדב בשירות בלילה יותר משבוע אחד בתקופה של שלושה שבועות. :: (3) בסעיף קטן זה, "שירות בלילה" - שירות ששתי שעות ממנו, לפחות, הן בין השעות 22:00 ל-06:00. @ 4. : מתנדב לא ישרת במנוחה השבועית כמשמעותה [[בסעיף 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951]], אלא אם כן הגוף המפעיל מחזיק בהיתר כללי להעסקת עובדים במנוחה השבועית או שהשירות הוא בפעילות של תנועת נוער או של ארגון נוער ששר החינוך אישר כי לפי המבחנים לצורך תמיכה קיבלו תמיכה בשנת הכספים שקדמה לשנה שבה בוצע השירות; לעניין זה, "מבחנים לצורך תמיכה" - מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות ציבור לפי [[חוק יסודות התקציב]] לתמיכה בתנועות נוער או בארגוני נוער, לפי העניין. @ 5. : ההוראות לפי [[פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970]], יחולו, בשינויים המחויבים, על גוף מפעיל, בנוגע למתנדבים. @ 6. : מתנדב יקבל מידע והכשרה למניעת תאונות עבודה ומחלות מקצוע, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 8ה לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954]]. == תוספת שנייה == ==== ((([[סעיפים 73(א)(2)]] [[ו-106]]))) ==== === הפרות של פעולות הדרושות להבטחת זכויותיו של מתנדב שהופנה לשירות בחו"ל, ובכלל זה להבטחת התשלומים, ההטבות ותנאי השירות למתנדבים בשירות בחו"ל === == תוספת שלישית == ==== ((([[סעיפים 56(3)]] [[ו-106]]))) ==== === התחייבות של גוף מפעיל === : שם הגוף המפעיל: .................................. : מספר מזהה: .................................. : כתובת הגוף המפעיל: .................................. : מספר טלפון של הגוף המפעיל: .................................. : אנו הח"מ, מורשי חתימה בשם הגוף המפעיל מתחייבים בשם הגוף המפעיל לעניין הפעלת מתנדבים שיופנו אלינו בידי הגוף המוכר .................................. (שם הגוף המוכר) בשנים: .............................. כלהלן: : (1) הגוף המפעיל יפעל לגבי המתנדבים שיופנו אליו כגוף מפעיל כמשמעותו בחוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017 (להלן - החוק), ויחולו עליו כל החובות החלות על גוף מפעיל לפי כל דין ולפי הנהלים של הרשות לשירות לאומי–אזרחי לפי החוק האמור; : (2) הכתובת ומספר הטלפון של המקומות שבהם ישרתו המתנדבים בפועל הם כלהלן: ...............................................................................; : (3) התפקידים שבהם ישרתו המתנדבים הם כלהלן: ..................................; : (4) העיסוק, התחום והפעילות שבהם יבוצעו השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית בידי המתנדבים הוא: ..................................; : (5) ימי השבוע והשעות שבהם תבוצע הפעילות בידי המתנדבים הם: .............................; : (6) מחק את הפסקה המיותרת: :: (א) הגוף המפעיל מתחייב לשלם לגוף המוכר בעד הפעלת המתנדבים את התשלומים הנדרשים כדין לפי התעריף; :: (ב) הרשות הציבורית הנושאת במימון בעד המתנדבים המופנים לגוף המפעיל היא: .................................. והיא התחייבה לביצוע התשלומים בהתאם לדין; : (7) הגוף המפעיל מתחייב למלא את כל חובותיו כלפי המתנדבים לפי כל דין; : (8) הגוף המפעיל מתחייב כי המתנדבים יופעלו אצלו ולא יופעלו על ידו אצל אחרים; אם הגוף המפעיל יפעיל את המתנדבים בקרב מקבלי שירות מהגוף המפעיל, מקבלי השירות הם כלהלן: ..................................; : (9) הגוף המפעיל מתחייב למסור לגוף המוכר דיווח בדבר ניגוד עניינים בשל קרבה משפחתית כמשמעותו [[חוק זה|בסעיף 57 לחוק]] של מתנדב; : (10) הגוף המפעיל מתחייב לאפשר לגוף המוכר לערוך ביקורות ובדיקות על קיום ההוראות לפי כל דין, לפי נוהלי הרשות לשירות לאומי–אזרחי ולפי התחייבות זו בידי הגוף המפעיל; : (11) הגוף המפעיל מתחייב לנהל רישום לעניין התייצבותם של המתנדבים לשירות מדי יום; : (12) הגוף המפעיל מתחייב לדווח לגוף המוכר על שינויים שיחולו בהפעלת המתנדבים אצלו; : (13) הגוף המפעיל מצהיר כי ידוע לו כי הגוף המוכר לא יפנה אליו מתנדבים ויפסיק את הפעלתם של המתנדבים אצלו אם הגוף המפעיל יחדל לעמוד בתנאי האישור או שהאישור שניתן לו יותלה או יחדל להיות בתוקף מכל סיבה שהיא. @ : תאריך: .................................. @ : {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|.........................................................|שם מלא, מספר זהות, תפקיד, חתימה}} | {{טקסט תחתי|.........................................................|שם מלא, מספר זהות, תפקיד, חתימה}} }} <פרסום> התקבל בכנסת ביום כ"ד באדר התשע"ז (22 במרס 2017). <חתימות> * בנימין נתניהו, ראש הממשלה * ראובן ריבלין, נשיא המדינה * יולי יואל אדלשטיין, יושב ראש הכנסת jk4my3z2a6b1rtaamyfvp65l1ygp3eq 0 333998 1417625 1412506 2022-08-10T09:30:28Z OpenLawBot 8112 [1417616] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2016313}} {{ח:תיבה|ס״ח תשע״ז, 632|חוק שירות אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382429.pdf}}, {{ח:תיבה|1023|תיקון מס׳ 19 לחוק קליטת חיילים משוחררים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_389389.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 253|תיקון מס׳ 34 לפקודת המשטרה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491909.pdf}}, {{ח:תיבה|900|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504223.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 942|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (שירות אזרחי)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} {{ח:סעיף*}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: עקרונות כלליים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: שילוב אוכלוסיות בשירות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: סוגי שירות מיוחדים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הרשות לשירות אזרחי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: הקמת הרשות ותפקידיה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: ועדת השגה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: ממונה על פניות הציבור}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: סמכויות פיקוח}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: תקציב הרשות ועסקאות הרשות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: מועצה ציבורית מייעצת לשירות אזרחי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: גוף מוכר}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: הכרה בגוף מוכר}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: גוף מוכר – תפקידים, סמכויות וחובות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: גוף מפעיל}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: עיצום כספי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: תיקונים עקיפים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|תנאי השירות של מתנדב}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה: {{מוקטן|הפרות של פעולות הדרושות להבטחת זכויותיו של מתנדב שהופנה לשירות בחו״ל, ובכלל זה להבטחת התשלומים, ההטבות ותנאי השירות למתנדבים בשירות בחו״ל}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|התחייבות של גוף מפעיל}}}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרה}} {{ח:סעיף|1|מטרה}} {{ח:ת}} חוק זה נועד להסדיר את המסגרת והתנאים לביצוע שירות התנדבותי מטעם המדינה, בידי מי שלפי דין אינו משרת בשירות סדיר, שתהיה בו תועלת ציבורית לקהילה, לחברה ולמדינה. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|2|הגדרות}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מוכר“ – גוף שהשר הכיר בו לעניין איתור, הפניה וליווי של מתנדבים, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מפעיל“ – גוף שקיבל אישור מאת המנהל לעניין הפעלת מתנדבים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, לרבות כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(ב)(1)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירת שירות“ – מקום מגורים המוחזק כדין בידי גוף מוכר או גוף מפעיל, והמשמש למגוריהם של מתנדבים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הביטוח הלאומי“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק יסודות התקציב“ – {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות לאומי–אזרחי“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תקציב שנתי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – המועצה הציבורית המייעצת שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של הרשות שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – המשרד הממשלתי שהרשות נמצאת בתחום אחריותו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב“ – מי שמשרת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפי חוק זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צעירים בסיכון“ – צעירים שהוכרו כמצויים במצבי סיכון על ידי האגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון במשרד החינוך או על ידי שירות לנוער צעירות וצעירים במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב משפחה“, של אדם – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים וכן כל אדם הסמוך על שולחנו; לעניין הגדרה זו, ”בן זוג“ – לרבות ידוע בציבור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – הרשות לשירות אזרחי שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות ציבורית“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, ולמעט צבא הגנה לישראל; {{ח:תתת|(2)}} לשכת נשיא המדינה; {{ח:תתת|(3)}} הכנסת; {{ח:תתת|(4)}} בתי המשפט, בתי דין, לשכות ההוצאה לפועל, וגופים אחרים בעלי סמכות שפיטה על פי דין; {{ח:תתת|(5)}} רשות מקומית; {{ח:תתת|(6)}} המוסד לביטוח לאומי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות אזרחי“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} שירות לאומי; {{ח:תתת|(2)}} התנדבות קהילתית; {{ח:תתת|(3)}} שירות לאומי–אזרחי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות לאומי–אזרחי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|בחוק שירות לאומי–אזרחי}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות לאומי“, ”התנדבות קהילתית“ – שירות מטעם המדינה, למעט שירות לאומי–אזרחי, הנעשה בהתנדבות לפי הוראות חוק זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות סדיר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התעריף“ – תעריף הפעלת מתנדב, שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – ראש הממשלה או שר אחר שהממשלה הסמיכה אותו להיות ממונה על ביצוע חוק זה. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית}} {{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: עקרונות כלליים}} {{ח:סעיף|3|אוכלוסיית היעד}} {{ח:תת|(א)}} בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית רשאי לשרת רק מי שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים להלן, והכול בכפוף לאפשרויות השירות הקיימות, בהתחשב, בין השאר, במקומות השירות הפנויים ובהתאמה לתפקידי השירות, וכן בכפוף למסגרת התקציב שיועד לכך בחוק התקציב השנתי: {{ח:תתת|(1)}} הוא אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}} (בסעיף זה – תושב קבע); {{ח:תתת|(2)}} הוא פטור מחובת שירות סדיר או שצבא הגנה לישראל אישר בכתב לרשות כי הוא לא נקרא לשירות סדיר ואינו צפוי להיקרא לשירות כאמור; {{ח:תתת|(3)}} מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 24 שנים, ולעניין מי שלמד במוסד לחינוך מיוחד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חינוך מיוחד|בחוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988}} – טרם מלאו לו 27 שנים; {{ח:תתת|(4)}} הוא ביקש לשרת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), השר, בהתייעצות עם שר הפנים, ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים ונסיבות שבהן גם מי שאינו אזרח ישראלי או תושב קבע, יהיה רשאי לשרת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפי חוק זה, בכפוף לאפשרויות השירות הקיימות ולמסגרת התקציב כאמור בסעיף קטן (א) וכן בכפוף להגשת בקשה כאמור בפסקה (4) של אותו סעיף קטן. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית)|תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית), התשפ״א–2020}}.}} {{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(3), רשאי לשרת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפי חוק זה, מי שמלאו לו 17 שנים וטרם מלאו לו 18 שנים, אם הוריו או אפוטרופסו, לפי העניין, נתנו את הסכמתם לכך בכתב, בכפוף לאפשרויות השירות הקיימות ולמסגרת התקציב כאמור בסעיף קטן (א) וכן בכפוף להגשת בקשה כאמור בפסקה (4) של אותו סעיף קטן. {{ח:תתת|(2)}} לעניין הסכמת ההורים כאמור בפסקה (1), די בהסכמת הורה אחד אם יש קושי של ממש לקיים קשר עם ההורה השני כדי לברר את עמדתו. {{ח:תתת|(3)}} לא יראו בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפי סעיף קטן זה העסקה לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער|חוק עבודת הנוער, התשי״ג–1953}}. {{ח:תתת|(4)}} השר, בהסכמת שר החינוך ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין שירות כאמור בסעיף קטן זה, ובכלל זה לעניין קבלה לשירות כאמור, בשים לב, בין השאר, להוראות {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|חוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}. {{ח:סעיף|4|מסגרת השירות ואופיו}} {{ח:תת|(א)}} שירות לאומי והתנדבות קהילתית יבוצעו בהתנדבות. {{ח:תת|(ב)}} שירות לאומי והתנדבות קהילתית יבוצעו במסגרת גוף מפעיל בלבד, בהסכמת המתנדב והגוף המפעיל ועל פי הפניה של גוף מוכר; ואולם במקרים חריגים הרשות רשאית לאשר הפעלה של מתנדב בגוף מוכר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, לשם השלמת תקופת שירותו. {{ח:סעיף|5|מקום השירות}} {{ח:ת}} שירות לאומי והתנדבות קהילתית יבוצעו בישראל או באזור. {{ח:סעיף|6|הוראות לעניין ביצוע השירות}} {{ח:תת|(א)}} שירות לאומי והתנדבות קהילתית יבוצעו אצל גוף מפעיל שהוא רשות ציבורית בתפקידים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64}}, ואצל גוף מפעיל שאינו רשות ציבורית – בעיסוקים, בתחומים ובסוגי הפעילויות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65(א)}}. {{ח:תת|(ב)|(1)}} גוף מפעיל לא יציב מתנדב בתפקיד של עובד או כממלא מקום של עובד, וגוף מוכר לא יפנה מתנדב לשירות בתפקיד או כממלא מקום, כאמור. {{ח:תתת|(2)}} מתנדב לא ימלא את מקומם או את תפקידם של עובדים בגוף המפעיל. {{ח:תתת|(3)}} מתנדב יסייע לעובדים בגוף המפעיל במילוי תפקידם. {{ח:תתת|(4)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מגוף מפעיל להטיל על מתנדב מטלות הנתונות דרך כלל לעובדיו, לצורך מסוים ולשם סיוע לעובדים במילוי תפקידם, בלבד. {{ח:תתת|(5)}} לעניין סעיף קטן זה, חזקה שמתנדב ממלא את מקומו או תפקידו של עובד אם התקיים אחד מאלה, אלא אם כן הוכיח הגוף המפעיל אחרת: {{ח:תתתת|(א)}} בשנתיים שקדמו למועד שבו הוצב לראשונה מתנדב בגוף המפעיל, בין לפי חוק זה ובין לפני יום תחילתו של חוק זה, הועסק עובד בתפקיד שמבצע המתנדב, או בתפקיד זהה או שווה ערך לו; {{ח:תתתת|(ב)}} קיים תקן לעובד באותו תפקיד שמבצע המתנדב, או שהיה קיים תקן כאמור בחמש השנים שקדמו למועד שבו הוצב לראשונה מתנדב בגוף המפעיל כאמור בפסקת משנה (א), אף אם התקן אינו מאוייש. {{ח:תת|(ג)}} בשירות לאומי ובהתנדבות קהילתית לא ייכללו מטלות ניקיון, למעט עבודות ברשות הרבים לשם שמירה על איכות הסביבה שנעשות אגב פעילות אחרת בשירות; אין בהוראה זו כדי למנוע שילוב מתנדבים בתורנות שגם עובדי הגוף המפעיל נוטלים בה חלק. {{ח:תת|(ד)}} מתנדב ימלא אחר הוראות הגוף המפעיל והוראות הגוף המוכר והרשות בכל תקופת שירותו, בכל הקשור לביצוע שירותו. {{ח:תת|(ה)}} מתנדב לא ישתתף במסגרת שירותו בתעמולת בחירות או בפעילות בעלת אופי פוליטי–מפלגתי. {{ח:תת|(ו)|(1)}} השר רשאי לקבוע תנאים ומגבלות נוספים לגבי התפקידים שיבצעו מתנדבים. {{ח:תתת|(2)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תפקידים נוספים שבהם לא יבוצע השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית. {{ח:סעיף|7|תקופת השירות והיקפו}} {{ח:תת|(א)}} תקופת השירות של מתנדב לא תפחת מ־12 חודשים ולא תעלה על 24 חודשים. {{ח:תת|(ב)}} המבקש להתנדב יתחייב לשרת תקופה רצופה שלא תפחת מ־12 חודשים; לעניין זה יראו רציפות בשירות אף אם חלה בו הפסקה לתקופות כמפורט להלן, ובלבד שהפסקות כאמור לא יימנו בתקופת השירות, אלא אם כן נקבע אחרת לפי חוק זה: {{ח:תתת|(1)}} הפסקה לתקופה שאינה עולה על חודש ימים; {{ח:תתת|(2)}} הפסקה שעולה על חודש ואינה עולה על חודשיים, אם אישר זאת המנהל, במקרים מיוחדים; {{ח:תתת|(3)}} הפסקה לתקופה העולה על חודשיים, אם אישר זאת המנהל, במקרים מיוחדים, לגבי מתנדב שהוא אדם עם מוגבלות או צעיר בסיכון. {{ח:תת|(ג)}} מתנדב ישרת 40 שעות שבועיות בממוצע במשך תקופת שירותו, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}, ואולם השר רשאי לקבוע הוראות לעניין – {{ח:תתת|(1)}} מספר מזערי ומרבי של שעות שירות ביום ומספר מזערי ומרבי של שעות שירות בשבוע; {{ח:תתת|(2)}} תנאים שבהם יהיה המנהל מוסמך לאשר מכסה של שעות שירות ממוצעות יומיות או שבועיות מוגדלות, בהתחשב בדרישות התפקיד, בגוף המפעיל ובטובת המתנדב; תקנות לפי פסקה זו ייקבעו בהתייעצות עם שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים; {{ח:תתת|(3)}} הפסקות במסגרת שעות שירות יומיות, לפי סוגי מתנדבים, סוגי גופים מפעילים או מקומות התנדבות. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), רשאי המנהל לאשר מכסה של שעות שירות ממוצעות יומיות או שבועיות מופחתות, בהתחשב בצרכים מיוחדים של המתנדב או במסגרת השעות בגוף המפעיל, ובלבד שהמכסה לא תפחת מ־30 שעות שבועיות. {{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לחייב מתנדב לבצע שירות לאומי או התנדבות קהילתית, ואולם מתנדב שלא עמד בתנאים לעניין תקופת השירות והיקפו לא השלים שירות לאומי או התנדבות קהילתית, לפי העניין. {{ח:סעיף|8|תנאי השירות של מתנדבים}} {{ח:תת|(א)}} בין מתנדב ובין הגוף המפעיל, רשות ציבורית המממנת תקנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71}}, הגוף המוכר או הרשות, לא יחולו יחסי עבודה. {{ח:תת|(ב)}} מתנדב זכאי לתנאי השירות המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; תניה בהסכם המשנה מתנאי השירות המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, אין לה תוקף. {{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף זה, המנהל רשאי להורות על נסיבות שבהן מתנדבים יהיו זכאים להיעדר משירות וכן רשאי הוא להתיר למתנדב להיעדר מהשירות, במקרה מיוחד המצדיק זאת. {{ח:תת|(ד)}} גוף מפעיל רשאי להחיל הוראות נוספות לעניין תנאי השירות של מתנדב, ובלבד שלא יהיה בהן כדי לגרוע מזכויות המתנדבים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}} ומהוראות הסכם ההתקשרות עם המתנדב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58}}. {{ח:סעיף|9|זכויות מתנדבים}} {{ח:תת|(א)}} מתנדב לא יקבל שכר בעד השירות, ואולם הוא יהיה זכאי לקבל מאת הגוף המוכר בתקופת השירות – {{ח:תתת|(1)}} דמי כיס לתשלום הוצאות אישיות והחזר הוצאות נוספות, כפי שנקבע בתעריף, בעד כל חודש בתקופת השירות – עד ה־10 בחודש שלאחר החודש שבעדו הם משולמים; דמי כיס לתשלום הוצאות אישיות לא יעלו על דמי קיום של חייל בשירות סדיר; {{ח:תתת|(2)}} מימון הוצאות הנסיעה בתחבורה ציבורית ממקום מגוריו של המתנדב למקום השירות וחזרה, כפי שנקבע בתעריף, ובלבד שהמתנדב אינו פטור מהוצאות אלה (בחוק זה – הוצאות נסיעה) – עד ה־10 בחודש שלאחר החודש שבעדו הן משולמות; {{ח:תתת|(3)}} מגורים בדירת שירות בכל תקופת השירות – אם מתקיימים לגבי המתנדב התנאים שקבע השר, באישור הוועדה, לזכאות מתנדבים למגורים; גוף מוכר לא יעשה שימוש בדירת שירות שבהחזקתו, אלא לשם מגורי מתנדבים. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית)|תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית), התשפ״א–2020}}.}} {{ח:תת|(ב)}} גוף מוכר ישלם בעד מתנדב דמי ביטוח לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק טו|פרק ט״ו לחוק הביטוח הלאומי}} ודמי ביטוח בריאות לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 14|סעיף 14 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}, למעט בעד מתנדב שהמוסד לביטוח לאומי הודיע שאין לגביו חבות בדמי ביטוח כאמור, בתקופה שבה אין חבות כאמור. {{ח:תת|(ג)}} תניה הגורעת מהוראות סעיף זה, אין לה תוקף. {{ח:סעיף|10|קביעת תעריף}} {{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, יקבע את התעריף שלפיו ישלם גוף מפעיל לגוף מוכר בעד הפעלת מתנדב, את רכיבי התעריף ואת סכומי הרכיבים כאמור, ורשאי הוא לקבוע כאמור תעריפים שונים בהתחשב במאפייני הגוף המפעיל או המתנדב, במקום ביצוע השירות ובתנאי השירות, לרבות בצורך בשירותי תמיכה וסיוע נלווים לסוגים מסוימים של מתנדבים. {{ח:תת|(ב)}} רכיבי התעריף וסכומיהם שנקבעו לפי סעיף קטן (א), יתעדכנו במועדים ובהתאם למדדים שייקבעו בתקנות כאמור באותו סעיף קטן, או בדרך אחרת שתיקבע בתקנות כאמור; המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הודעה בדבר הסכומים המעודכנים. {{ח:סעיף|11|הגנה מפני העברה, שעבוד או עיקול}} {{ח:תת|(א)}} תשלומים שמתנדב זכאי להם לפי התעריף אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לתשלומים לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על תשלומים כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה הבת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}, במשך 30 ימים מיום ששולמו. {{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של גוף מוכר לקזז, מתשלומים כאמור באותו סעיף קטן, סכום שהמתנדב חב לו, לפי כללים שיקבע השר. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות אזרחי (כללים בדבר קיזוז)|תקנות שירות אזרחי (כללים בדבר קיזוז), התשפ״א–2021}}.}} {{ח:סעיף|12|הגבלות על עבודה ולימודים במהלך השירות}} {{ח:תת|(א)}} מתנדב לא יועסק כעובד ולא יעסוק בעסק או במשלח יד, אלא אם כן קבע השר, באישור הוועדה, הוראות המתירות לו לעשות כן, בנסיבות ובמקרים שיקבע. {{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הגבלות על לימודים סדירים של מתנדב במוסד חינוך או במוסד להשכלה או להכשרה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ובלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14}}, גוף מפעיל לא ישמש, במישרין או בעקיפין, כמקום עבודה של מי שמתנדב אצלו, וכן לא ישמש כמקום לימודים של מי שמתנדב אצלו, אלא אם כן התיר המנהל לימודים כאמור ובתנאים שהתיר; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לעניין גוף או אדם הקשור לגוף מפעיל כאמור. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד להשכלה או להכשרה“ – מוסד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות הסטודנט|בחוק זכויות הסטודנט, התשס״ז–2007}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד חינוך“ – מוסד חינוך כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}, ובית ספר מקצועי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החניכות|בחוק החניכות, התשי״ג–1953}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית)|תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית), התשפ״א–2020}}.}} {{ח:סעיף|13|הכשרה לשירות}} {{ח:תת|(א)}} מתנדב יעבור הכשרה מתאימה לשירות לאומי או להתנדבות קהילתית לפי הוראות סעיף זה (להלן – הכשרה לשירות); האחריות למתן ההכשרה לשירות תהיה של הגוף המוכר. {{ח:תת|(ב)}} המנהל יורה על תכניות הכשרה לשירות, בתחומים שיקבע השר, ורשאי הוא להורות על תכניות הכשרה שונות לסוגים שונים של מתנדבים וכן להורות על המועדים שבהם יתקיימו תכניות ההכשרה כאמור במהלך תקופת השירות. {{ח:תת|(ג)}} תקופת ההכשרה לשירות תיחשב חלק מתקופת השירות. {{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות ותנאים לעניין ההכשרה לשירות, ובכלל זה הוראות לגבי השכלה, הכשרה מקצועית, ניסיון ועבר פלילי של העוסקים במתן ההכשרה, וכן הוראות לעניין המיתקנים, הכיתות והציוד הדרושים למתן ההכשרה. {{ח:סעיף|14|הכשרה מיוחדת}} {{ח:תת|(א)}} גוף מפעיל אשר מפעיל מתנדב בתפקידים הדורשים הכשרה מיוחדת, אחראי לכך שהמתנדב יעבור את ההכשרה האמורה, נוסף על ההכשרה לשירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}. {{ח:תת|(ב)}} תקופת ההכשרה המיוחדת כאמור בסעיף קטן (א) תיחשב חלק מתקופת השירות, למעט אם הורה המנהל אחרת לגבי הכשרות חריגות או סוגי הכשרות, בהתחשב בין השאר במשך ההכשרה, בתנאיה ובתעודה הניתנת לאחר סיומה. {{ח:סעיף|15|אישור על השלמת השירות ומסירת מידע בדבר זכויות לאחר השלמתו}} {{ח:תת|(א)}} מצא המנהל, לאחר קבלת דיווח מהגוף המוכר, כי מתנדב השלים את תקופת השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} ועמד בכל תנאי השירות – {{ח:תתת|(1)}} ינפיק לו המנהל או מי שהוא הסמיך לכך תעודה המעידה על כך שהשלים שירותו כאמור ועל משך השירות ששירת; מתנדב זכאי לבקש כי בתעודה יצוין כי שירת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, לפי בחירתו; {{ח:תתת|(2)}} תודיע לו הרשות על הזכויות שהוא זכאי להן לאחר השלמת שירותו. {{ח:תת|(ב)}} הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה את הזכויות שזכאי להן מתנדב שהשלים שירות לאומי או התנדבות קהילתית. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: שילוב אוכלוסיות בשירות}} {{ח:סעיף|16|ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק השוויון}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התאמות“ ו”נטל כבד מדי“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 8|בסעיף 8(ה) לחוק השוויון}}, בשינויים המתחייבים מאופיים של השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית לפי הוראות חוק זה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק השוויון“ – {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}. {{ח:תת|(ב)}} הרשות, הגופים המוכרים והגופים המפעילים יפעלו לייצוג הולם בקרב המתנדבים של אנשים עם מוגבלות, לאור עקרונות היסוד של {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק השוויון}}. {{ח:תת|(ג)}} הרשות, הגופים המוכרים והגופים המפעילים יפעלו לקידום שילובם של מתנדבים שהם אנשים עם מוגבלות במגוון התפקידים העומדים לבחירת המועמדים לשרת בשירות הלאומי ובהתנדבות הקהילתית, למעט בתפקידים שהשילוב אינו מתיישב עם הדרישות המהותיות שלהם, תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות מחמת מוגבלותם, והכול בלי שהדבר יטיל על הרשות, הגופים המוכרים והגופים המפעילים נטל כבד מדי. {{ח:תת|(ד)}} השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לקידום שילובם של אנשים עם מוגבלות כמתנדבים, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} ביצוע התאמות ונשיאה בהוצאות הביצוע; {{ח:תתת|(2)}} יעדים של ייצוג הולם לסוגים שונים של גופים מפעילים; ואולם השר אינו רשאי לקבוע יעד שהוא נמוך מיעד קודם שקבע כאמור, ובכלל זה משיעור ייצוגם של אנשים עם מוגבלות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 112|בסעיף 112(ז)}}. {{ח:תת|(ה)}} השר ידווח לוועדה, אחת לשנה, על שילובם של מתנדבים שהם אנשים עם מוגבלות בשירות הלאומי ובהתנדבות הקהילתית, לרבות במסגרת הגופים המוכרים והגופים המפעילים, ועל התקנים שהקצתה הממשלה בעניין זה; דיווח כאמור יפורסם באתר האינטרנט של הרשות. {{ח:סעיף|17|קידום שילוב צעירים בסיכון}} {{ח:תת|(א)}} השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לקידום שילובם של צעירים בסיכון כמתנדבים, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} כללים ותנאים למתן שירותי תמיכה וסיוע נלווים לצעירים כאמור, לרבות מגורים בדירת שירות; {{ח:תתת|(2)}} יעדים של ייצוג הולם לסוגים שונים של גופים מפעילים; ואולם השר אינו רשאי לקבוע יעד שהוא נמוך מיעד קודם שקבע כאמור, ובכלל זה משיעור ייצוגם של צעירים בסיכון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 112|בסעיף 112(ז)}}. {{ח:תת|(ב)}} השר ידווח לוועדה, אחת לשנה, על שילובם של צעירים בסיכון כמתנדבים בשירות הלאומי ובהתנדבות הקהילתית, לרבות במסגרת הגופים המוכרים והגופים המפעילים, ועל התקנים שהקצתה הממשלה לעניין זה; דיווח כאמור יפורסם באתר האינטרנט של הרשות. {{ח:סעיף|18|איסור הפליה}} {{ח:תת|(א)}} לא יפלה גוף מוכר או גוף מפעיל בין מתנדבים או בין מועמדים לשירות לאומי או להתנדבות קהילתית מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, היריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ־גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם או מפלגתם וכן לא יפלה ביניהם כאמור מחמת מוגבלותם ובלבד שהם כשירים לביצוע תפקידם במסגרת השירות, והכול בכל הקשור לקבלה לשירות, להפסקת השירות או לתנאי השירות. {{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף זה רואים הפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין. {{ח:תת|(ג)}} אין רואים הפליה לפי סעיף זה כאשר היא מתחייבת מאופיו או ממהותו של השירות או של התפקיד במסגרת השירות, או אם היא מתחייבת מהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}. {{ח:תת|(ד)}} לעניין סעיף זה רואים הפליה מחמת מוגבלות גם אי־ביצוע התאמות הנדרשות מחמת צרכיו המיוחדים של אדם עם מוגבלות אשר יאפשרו לו לבצע את תפקידו במסגרת השירות. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: סוגי שירות מיוחדים}} {{ח:סעיף|19|שירות מחוץ לישראל ולאזור}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}}, המנהל או מי שהוא הסמיך לכך (בסעיף זה – המנהל), רשאי לאשר למתנדבים לבצע חלק מהשירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית מחוץ לישראל ולאזור (בחוק זה – שירות בחו״ל), בתחום החינוך או בתחום עידוד העלייה, ובלבד שהשלימו תקופת שירות של 12 חודשים לפחות בישראל או באזור; השר, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, עם שר המשפטים ועם המועצה ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע, בצו, תחומי שירות נוספים שבהם ניתן לבצע שירות בחו״ל. {{ח:תת|(ב)}} לא ייתן המנהל אישור לשירות בחו״ל, אלא אם כן גוף מוכר הגיש לו בקשה לכך והתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הגוף שיפעיל את המתנדבים מחוץ לישראל ולאזור הוא גוף מפעיל, ואולם לעניין מתן אישור גוף מפעיל לגוף כאמור, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיף 63}} בהתאמות שיקבע השר לעניין זה; {{ח:תתת|(2)}} הוגשה לו רשימת התפקידים שיבצעו המתנדבים בשירות בחו״ל והוא נוכח כי הם בתחומי השירות לפי סעיף קטן (א) ויש בהם תועלת ציבורית לקהילה ולמדינת ישראל; {{ח:תתת|(3)}} הוגשה לו רשימה של שמות המתנדבים שלגביהם מתבקש האישור לשירות בחו״ל והוא נוכח כי הם השלימו תקופת שירות של 12 חודשים לפחות בישראל או באזור; {{ח:תתת|(4)}} הוא שוכנע כי בנסיבות העניין ובתנאים שהתנה, ניתן להבטיח פיקוח נאות על ביצוע השירות בחו״ל ועל שמירת טובתם של המתנדבים; {{ח:תתת|(5)}} הוכח להנחת דעתו כי השירות בחו״ל אינו גורע מן הזכויות המוקנות למתנדבים לפי חוק זה; {{ח:תתת|(6)}} הוכח להנחת דעתו כי השירות בחו״ל הוסדר עם המדינה שבה יבוצע, לרבות לעניין אשרות כניסה ושהייה למתנדבים; {{ח:תתת|(7)}} אין במתן האישור משום חריגה מהמכסה המרבית שנקבעה לפי סעיף קטן (ד)(1). {{ח:תת|(ג)}} מתנדב רשאי להשיג לפני המנהל על אי־הכללתו ברשימה כאמור בסעיף קטן (ב)(3), ויחולו על ההשגה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד)}} השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין שירות בחו״ל, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} מכסה מרבית של תקנים להפעלת מתנדבים בשירות בחו״ל; {{ח:תתת|(2)}} הפיקוח על השירות בחו״ל, לרבות הוראות לעניין מנגנוני הבדיקות, הבקרה והדיווח על הגוף המפעיל והמתנדבים בו; {{ח:תתת|(3)}} חובות גוף מוכר לבצע פעולות להבטחת שמירת זכויותיהם של מתנדבים שהפנה לשירות בחו״ל; {{ח:תתת|(4)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}}, התשלומים, ההטבות ותנאי השירות שמתנדבים בשירות בחו״ל יהיו זכאים להם, ורשאי הוא לקבוע כאמור הוראות שונות בהתחשב במקום ביצוע השירות ובתנאי השירות; {{ח:תתת|(5)}} חובות, תשלומים והוראות מיוחדות הנובעים מהאופי המיוחד של השירות בחו״ל, שיחולו על גופים מפעילים לפי סעיף זה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות אזרחי (שירות מחוץ לישראל ולאזור)|תקנות שירות אזרחי (שירות מחוץ לישראל ולאזור), התשע״ט–2019}}.}} {{ח:סעיף|20|הפעלת מתנדבים בשל החלטה על שעת חירום|תיקון: תשע״ח, ק״ת תש״ף}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החלטה על שעת חירום“ – כל אחת מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ג|סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית}}; {{ח:תתתת|(2)}} הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ב|סעיף 90ב לפקודת המשטרה}}; {{ח:תתתת|(3)}} הוצאת צו הקורא ליוצאי צבא להתייצב לשירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 8|סעיף 8 לחוק שירות המילואים}}; {{ח:תתתת|(4)}} {{ח:הערה|(פקעה);}} {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההתגוננות האזרחית“ – {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות המילואים“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות עבודה בשעת חירום“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת המשטרה“ – {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}. {{ח:תת|(ב)|(1)}} ניתנה החלטה על שעת חירום, רשאי השר לאשר למנהל לתת הוראות בדבר שינוי באופן ביצוע השירות, כאמור בסעיף קטן (ג), אם ראה כי הדבר נדרש לשם סיוע לאזרחי המדינה ותושביה. {{ח:תתת|(2)}} אישור השר כאמור בפסקה (1) ייכנס לתוקף עם פרסומו ברשומות; ואולם בהתקיים נסיבות דחופות ומיוחדות, רשאי השר להורות כי האישור ייכנס לתוקפו עם הבאתו לידיעת הציבור, באמצעות פרסומו בכלי התקשורת או באופן אחר שיקבע השר, וכן יפורסם ברשומות בהקדם האפשרי. {{ח:תתת|(3)}} תוקפו של אישור השר כאמור בפסקה (1) יפקע במועד שבו יפקע תוקפה של ההחלטה על שעת חירום או במועד ביטולה; השר רשאי להורות על ביטול האישור במועד מוקדם יותר אם חדלו להתקיים הנסיבות שבשלהן ניתן האישור. {{ח:תת|(ג)}} כל עוד עומד אישור השר כאמור בסעיף קטן (ב) בתוקפו, יחולו הוראות חוק זה, בשינויים המפורטים להלן, כולם או חלקם, כפי שיורה המנהל, ורשאי המנהל להורות כאמור באופן כללי או על תחום שירות, אזור שירות, גוף מפעיל מסוים או שירותם של מתנדבים מסוימים: {{ח:תתת|(1)}} המנהל יהיה רשאי להתיר למתנדבים לבצע את שירותם בתפקיד או בתחום אחר מהתפקיד או מהתחום שבו הם מופעלים, או בגוף מפעיל אחר או בגוף שאינו גוף מפעיל, וכן בתחומים או בפעילויות שאינם מנויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}; {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(ב)}}, מתנדבים יהיו רשאים למלא את מקומם או את תפקידיהם של עובדי הגוף שבו יבצעו את השירות, ויהיו רשאים לעסוק גם בתפקידים שהפעלתם בהם אסורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ג) או (ו)}}; {{ח:תתת|(3)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ב)}}, בזמן ביצוע השירות מתנדב יהיה רשאי לוותר על תנאי השירות המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} שעניינם ימי חופשה וחג, הפסקות ושעות השירות, כולם או חלקם; השר רשאי לקבוע תנאים והגבלות לעניין ויתור כאמור; {{ח:תתת|(4)}} ככל שהדבר נדרש עקב ההחלטה על שעת חירום, רשאי מתנדב לוותר על זכאותו למגורים בדירת שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(3)}}. {{ח:תת|(ד)}} לא יותקנו תקנות לפי סעיף זה ולא יופעלו ההסדרים והסמכויות שנקבעו מכוחו, אלא במידה שההתמודדות עם שעת החירום והסיוע לאזרחי המדינה ולתושביה מצריכים זאת, ובהתחשב בצורכי המתנדבים, בשלומם ובטובתם. {{ח:תת|(ה)|(1)}} הפעלת מתנדב כאמור בסעיף זה תיעשה רק אם הוא נתן את הסכמתו המפורטת בכתב לשינויים לפי סעיף זה; המתנדב יהיה רשאי לחזור בו, בכל עת, מהסכמתו לשינויים, כולם או חלקם. {{ח:תתת|(2)}} למתנדב יימסר מידע בדבר הזכויות והאפשרויות הנתונות לו לפי סעיף זה, לפני שתידרש הסכמתו לביצוע השירות בשינויים לפי סעיף זה; השר רשאי לקבוע את אופן מסירת המידע למתנדב לפי פסקה זו. {{ח:תת|(ו)}} פעילותו של מתנדב בהתאם להוראות סעיף זה תיחשב חלק מתקופת השירות שלו, לכל דבר ועניין. {{ח:תת|(ז)}} שירת מתנדב למעלה משבעה ימים לפי הוראות סעיף זה בגוף שאינו הגוף המפעיל שבו הוא משרת בדרך כלל, יחדל הגוף המפעיל, בתום התקופה האמורה, לשלם לגוף המוכר בעד הפעלת המתנדב לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, ואוצר המדינה ישפה את הגוף המוכר בשל התשלומים שלא שולמו לו כאמור; הוראות סעיף קטן זה יחולו רק על גוף מפעיל שאינו רשות ציבורית או שרשות ציבורית כאמור לא מימנה תקן להפעלת מתנדב בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71}}; השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע הוראות לעניין אופן ביצוע ההסדרים לפי סעיף קטן זה. {{ח:תת|(ח)}} הכריז שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים על החלת הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום#פרק ד|פרק ד׳ לחוק שירות עבודה בשעת חירום}}, כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום#פרק ד|באותו פרק}}, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} לא יפעיל המנהל את סמכותו לעניין סעיף קטן (ג)(1) ו־(2), אלא בהסכמת המפקח הכללי על כוח האדם כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|בחוק שירות עבודה בשעת חירום}}; {{ח:תתת|(2)}} אין בהוראות סעיף זה ובסמכויות לפיו כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|חוק שירות עבודה בשעת חירום}} ומהסמכויות לפיו, ואין בהפעלת מתנדב כדי לגרוע מהאפשרות לקרוא לו בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|החוק האמור}}; {{ח:תתת|(3)}} נקרא מתנדב בצו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|חוק שירות עבודה בשעת חירום}}, יחולו עליו הוראות אותו חוק על אף כל הוראה אחרת בחוק זה. {{ח:תת|(ט)}} נתן הגורם המוסמך לכך לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ד|סעיף 9ד לחוק ההתגוננות האזרחית}} הוראה לציבור בדבר חובת שהייה במקומות מסוימים, וסייג את הוראתו האמורה לגבי עובדים בסוגי מקומות עבודה, יחול הסייג האמור גם על מתנדבים המשרתים באותם סוגי מקומות עבודה. {{ח:תת|(י)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין – {{ח:תתת|(1)}} דרכי האישור להפעלת מתנדבים בידי גופים שאינם גופים מפעילים או להפעלתם בידי גופים מפעילים שלא בהתאם לאישור שבידיהם, וההתאמות שיחולו לעניין זה בתנאים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}; {{ח:תתת|(2)}} אופן השלמת ימי שירות שבהם לא שירת מתנדב עקב ההחלטה על שעת חירום, ובכלל זה הוראות לעניין מקרים שבהם יינתן למתנדב פטור מחובת השלמת ימי שירות כאמור. {{ח:תת|(יא)}} על אף האמור בסעיף זה, לא תינתן הוראה לפי סעיף קטן (ג)(1) לגבי מתנדב בגוף מפעיל כמפורט להלן, אלא אם כן נתן הגוף המפעיל את הסכמתו: {{ח:תתת|(1)}} גוף הכלול {{ח:פנימי|סעיף 31|בהגדרה ”מערכת הביטחון“ שבסעיף 31(ט)}}; {{ח:תתת|(2)}} הרשות הארצית לכבאות והצלה. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הרשות לשירות אזרחי}} {{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: הקמת הרשות ותפקידיה}} {{ח:סעיף|21|הרשות לשירות אזרחי}} {{ח:תת|(א)}} מוקמת בזה במשרד, הרשות לשירות אזרחי. {{ח:תת|(ב)}} הרשות תפעל בהתאם להחלטות השר ולפי מדיניות הממשלה, והכול לפי הוראות חוק זה. {{ח:סעיף|22|מנהל הרשות ועובדיה}} {{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה, לפי הצעת השר, מנהל כללי לרשות, שיהיה ממונה על ביצוע תפקידי הרשות. {{ח:תת|(ב)}} המנהל יהיה עובד המדינה ויהיה כפוף במישרין לשר. {{ח:תת|(ג)}} עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות המנהל ובפיקוחו. {{ח:סעיף|23|תפקידי הרשות וסמכויותיה}} {{ח:ת}} אלה תפקידי הרשות: {{ח:תת|(1)}} לווסת את חלוקת המשאבים, ובכלל זה להקצות את תקני השירות האזרחי, בהתאם לסדרי העדיפויות הממלכתיים בתחום השירות האזרחי, כפי שייקבעו מזמן לזמן בידי הממשלה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}; {{ח:תת|(2)}} לגבש הצעות לתכניות פיתוח רב־שנתיות ולתכניות פעילות שנתיות, להעבירן למועצה ולפעול לפי התכניות שאושרו, והכול בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיפים 25}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26}}; {{ח:תת|(3)}} לבצע בקרה ופיקוח על הפעילות בתחום השירות האזרחי ועל הגופים המוכרים, הגופים המפעילים והמתנדבים; {{ח:תת|(4)}} לפקח על מתן תנאי השירות והזכויות למתנדבים, במהלך השירות האזרחי, ולסייע במימוש תנאי השירות והזכויות המגיעים למתנדבים לאחר השלמת השירות; {{ח:תת|(5)}} ליזום פעולות הנדרשות לצורך העמקת הידע בקרב הציבור לגבי השירות האזרחי, ועידוד ההצטרפות לשירות האזרחי; {{ח:תת|(6)}} להגיש לשר חוות דעת לעניין הכרה בגופים מוכרים והארכת תוקפה, ביטול ההכרה בהם, התליית ההכרה בהם וקביעת תנאים נוספים להכרה בהם, בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 48|לסעיפים 48(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 49|49}} {{ח:פנימי|סעיף 52|ו־52}}; {{ח:תת|(7)}} לטפל בבקשות המוגשות בידי מי שמבקש להיות גוף מפעיל או בידי גוף מפעיל; {{ח:תת|(8)}} להנחות את הגופים המוכרים והגופים המפעילים בדבר ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה, לרבות בעניין ההכשרה והליווי המקצועי הנדרשים למתנדבים מקרב אוכלוסיות שונות, ולפקח על ביצוע תפקידים כאמור; {{ח:תת|(9)}} לגבש תכניות להפעלת מתנדבים במצבי חירום, בכפוף לכל דין, ולהיות אחראית לביצוען, והכול בתיאום עם הגורמים הנוגעים בדבר ובכפוף להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}}; {{ח:תת|(10)}} לגבש הצעות למבחנים, אמות מידה וכללים לאישור או להגבלה של תקנים להפעלת מתנדבים בגופים מפעילים שאינם רשויות ציבוריות, והצעות לקביעת תעריף שונה לגבי גופים כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, בשים לב, בין השאר, לסדרי העדיפויות הממלכתיים שקבעה הממשלה, מזמן לזמן, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}, ולהגישן למועצה; {{ח:תת|(11)}} לעשות כל פעולה אחרת לגבי השירות האזרחי המוטלת עליה לפי כל דין או שיטילו עליה הממשלה או השר. {{ח:סעיף|24|סדרי עדיפויות ממלכתיים}} {{ח:תת|(א)}} אחת לחמש שנים, לכל הפחות, תעביר הרשות למועצה הצעה לקביעת סדרי העדיפויות הממלכתיים בתחום השירות האזרחי ולחלוקת המשאבים בהתאם לכך. {{ח:תת|(ב)}} המועצה תקיים דיון בהצעה לפי סעיף קטן (א), ותעביר את המלצותיה לשר. {{ח:תת|(ג)}} השר יעביר לאישור הממשלה את הצעתו לקביעת סדרי העדיפויות הממלכתיים בתחום השירות האזרחי, בהתחשב בהמלצות המועצה לפי סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ד)}} הממשלה תקיים דיון בהצעת השר לפי סעיף קטן (ג) ותקבע, אחת לחמש שנים לכל הפחות, את סדרי העדיפויות הממלכתיים בתחום השירות האזרחי, ואת חלוקת המשאבים בהתאם לכך. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”סדרי עדיפויות ממלכתיים“ – לרבות שילוב מתנדבים מקרב אוכלוסיות שונות בשירות הלאומי ובהתנדבות הקהילתית, ובכלל זה מתנדבים שהם אנשים עם מוגבלות או צעירים בסיכון, שיעור ייעוד תקני שירות המוקצים על ידי הממשלה למתנדבים מקרב אוכלוסיות כאמור, מכסות להקצאת תקנים להפעלת מתנדבים בתחומי השירות השונים, ותחומים ואזורים מועדפים לשירות. {{ח:סעיף|25|תכניות פיתוח רב־<wbr>שנתיות}} {{ח:תת|(א)}} הרשות תגבש ותעביר למועצה הצעה לתכנית פיתוח רב־שנתית לתקופה של ארבע שנים לכל היותר (להלן – תכנית פיתוח רב־שנתית); המועצה תקיים דיון בהצעה ותעביר לאישורו של השר את התכנית בצירוף המלצותיה. {{ח:תת|(ב)}} בתכנית הפיתוח הרב־שנתית ייקבעו מספר מרבי של גופים מוכרים ומכסה מרבית של מתנדבים שרשאי גוף מוכר להפנות לשירות לאומי ולהתנדבות קהילתית, ככל שהדבר נדרש לשם הבטחת פיקוח ראוי על ביצוע השירות והגדלת היצע אפשרויות השירות, ויכול שמספר הגופים ישתנה בהתאם למספר המתנדבים. {{ח:תת|(ג)}} אישר השר את תכנית הפיתוח הרב־שנתית, תפעל הרשות להתאמת תכניות הפעילות השנתיות שלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26}} לתכנית זו. {{ח:סעיף|26|תכנית הפעילות השנתית של הרשות}} {{ח:תת|(א)}} הרשות תגבש ותעביר למועצה, עד 1 ביולי בכל שנה, את תכנית הפעילות השנתית שלה לשנה הקרובה (בחוק זה – תכנית פעילות שנתית). {{ח:תת|(ב)}} המועצה תקיים דיון בתכנית הפעילות השנתית ותעביר לאישורו של השר את התכנית בצירוף המלצותיה, עד 1 באוגוסט בכל שנה. {{ח:תת|(ג)}} החלטת השר לעניין אישור תכנית הפעילות השנתית תינתן עד 1 בספטמבר בכל שנה; אישר השר את תכנית הפעילות השנתית, תפעל הרשות לפיה. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: ועדת השגה}} {{ח:סעיף|27|השגה לפני ועדת השגה}} {{ח:תת|(א)}} מתנדב הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של גוף מוכר או גוף מפעיל בעניין קבלה לשירות, אי־קבלה לשירות או הפסקת שירות, רשאי להשיג עליה לפני ועדת השגה, שבה חברים המנהל או עובד בכיר ברשות שהוא הסמיכו לכך, היועץ המשפטי לרשות וחבר המועצה שיבחר השר מבין נציגי הציבור במועצה; בוועדת ההשגה תכהן אישה אחת לפחות. {{ח:תת|(ב)}} בהחלטתה בהשגה לפי סעיף זה תתחשב ועדת ההשגה, בין השאר, בשיקולים הנוגעים להתאמת המתנדב לשירות, ובכלל זה התנהגותו ומצבו הרפואי; היה הגוף המפעיל מוסמך להתחשב בעברו הפלילי של המתנדב, רשאית ועדת ההשגה להתחשב גם היא בהתאמת המתנדב לשירות נוכח עברו הפלילי. {{ח:תת|(ג)}} לא תקבל ועדת ההשגה החלטה לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שנתנה למתנדב, לגוף המוכר ולגוף המפעיל הנוגעים בדבר הזדמנות לטעון את טענותיהם. {{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף זה, ובכלל זה סייגים להפעלת סמכות ועדת ההשגה לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”מתנדב“ – לרבות מועמד לשירות לאומי או להתנדבות קהילתית. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: ממונה על פניות הציבור}} {{ח:סעיף|28|ממונה על פניות הציבור}} {{ח:תת|(א)}} המנהל ימנה ממונה על פניות הציבור ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|בסימן זה}} – הממונה); הממונה יברר את פניות הציבור, ובכלל זה פניות מקבלי השירות מהגופים המפעילים בנוגע לשירות ופניות מתנדבים לעניין ביצוע השירות ולעניין הפרת הוראות לפי חוק זה, למעט עניין שניתן להגיש לגביו השגה לפי חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} הממונה יהיה עובד הרשות. {{ח:תת|(ג)}} מצא הממונה שפניית ציבור היתה מוצדקת, יודיע על כך לפונה, לגוף המוכר, לגוף המפעיל ולמתנדב, הנוגעים בדבר; הממונה יפרט בהודעתו את ממצאי הבירור וימליץ על הדרכים לתיקון הליקויים שמצא. {{ח:תת|(ד)}} מצא הממונה שפניית ציבור לא היתה מוצדקת או שאין היא ראויה לבירור, יודיע על כך לפונה. {{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין דרך הפנייה לממונה, אופן בירור הפניות והמועדים לבירורן. {{ח:תת|(ו)}} החלטותיו של הממונה בבירור פניות הציבור וממצאי הבירור לא יהיה בהם כדי להעניק לפונה או לאדם אחר זכות או סעד בבית משפט או בבית דין שלא היו לו לפני כן, ולא יהיה בהם כדי למנוע מהפונה או מאדם אחר להשתמש בזכות אחרת או לבקש סעד אחר שהוא זכאי להם; ואולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת הפנייה לממונה או בירורה. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: סמכויות פיקוח}} {{ח:סעיף|29|הסמכת מפקחים}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי להסמיך, מבין עובדי הרשות, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן. {{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, רשאי להסמיך, מבין עובדי משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן, לשם פיקוח בעניינם של מתנדבים שהם אנשים עם מוגבלות או צעירים בסיכון. {{ח:תת|(ג)}} לא יוסמך מפקח לפי סעיף זה, אלא אם כן התקיימו לגביו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש כמפקח; {{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר; {{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר. {{ח:תת|(ד)}} שמות המפקחים שהוסמכו לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות. {{ח:סעיף|30|סמכויות פיקוח}} {{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לרבות לעניין אופי השירות ואיכותו, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה – {{ח:תתת|(1)}} לדרוש מבעל תפקיד או עובד בגוף מוכר או בגוף מפעיל וממתנדב, למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידו; בסעיף זה, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}; {{ח:תתת|(2)}} להיכנס למשרדי כל גוף מוכר או גוף מפעיל ולמקומות שיש לו יסוד סביר להניח שמופעלים בהם מתנדבים; ואולם אם המשרדים או המקומות האמורים משמשים למגורים, לא ייכנס אליהם המפקח אלא במועד סביר שתואם עם מנהל המקום, ובהיעדר מנהל כאמור – עם הדייר במקום, או על פי צו של בית משפט; {{ח:תתת|(3)}} להיכנס לכל דירת שירות כדי לבדוק את התאמת הדירה לכללים שנקבעו לגבי מגורי מתנדבים, במועד סביר שתואם מראש עם מתנדב המתגורר בדירה ולאחר מסירת הודעה לעובד הגוף המוכר או הגוף המפעיל המחזיק בדירה. {{ח:תת|(ב)}} לא יימסר מידע לפי סעיף זה אם מסירתו אסורה לפי כל דין. {{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}. {{ח:תת|(ד)}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; {{ח:תתת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. {{ח:תת|(ה)}} אין בסמכויות מפקח לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}} כדי לגרוע מסמכויות פיקוח אחרות הנתונות למפקחים לפי כל דין. {{ח:סעיף|31|תחולת סמכויות הפיקוח על המדינה}} {{ח:תת|(א)}} מפקח רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי המדינה ומוסדותיה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מפקח יפעיל את סמכויותיו כלפי מערכת הביטחון בהתאם להוראות סעיף זה. {{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל מפקח את סמכויותיו כלפי מערכת הביטחון אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של גוף ביטחוני; גוף ביטחוני יביא לידיעת המנהל את כללי אבטחת המידע האמורים. {{ח:תת|(ד)}} קצין בכיר או קצין מוסמך רשאי לעכב את כניסתו המיידית של מפקח למיתקן המוחזק בידי מערכת הביטחון, אם מצא כי התקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה; {{ח:תתת|(2)}} מתרחשת במקום פעילות עוינת; {{ח:תתת|(3)}} מתקיימת במיתקן פעילות שהמפקח אינו רשאי להיחשף לה מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ של מדינת ישראל. {{ח:תת|(ה)}} קבע קצין מוסמך או קצין בכיר כאמור בסעיף קטן (ד), יודיע על כך לעובד הרשות כפי שייקבע בנוהל, ויקבע מועד חדש לכניסתו של המפקח, מוקדם ככל האפשר לאחר שחלפה העילה שמנעה את כניסתו. {{ח:תת|(ו)}} מסירת ידיעה או מסמך, כולם או חלקם, למפקח, תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני; ואולם – {{ח:תתת|(1)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי ידיעה או מסמך מסוימים בעלי רגישות ביטחונית מיוחדת לא יועברו למפקח, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא לעובד הרשות כפי שייקבע בנוהל; {{ח:תתת|(2)}} גוף ביטחוני ישמור מסמך, הדרוש למפקח לשם מילוי תפקידו, במקום שייועד לשם כך במיתקן המוחזק בידי אותו הגוף ויהיה נגיש למפקח או לעובד הרשות שנקבע כאמור בפסקה (1), לפי העניין; {{ח:תתת|(3)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח לא יוציא ממיתקן ביטחוני מסמך מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת, והוא יישמר במקום כאמור בפסקה (2). {{ח:תת|(ז)}} קצין מוסמך רשאי להורות כי מידע מסווג שאינו קשור במישרין לעילת הפיקוח, לא ייכלל בידיעה או במסמך הנמסרים למפקח, או לעובד הרשות כאמור בסעיף קטן (ו)(1), ובלבד שיידע את המפקח או את העובד כאמור בכך שהשמיט מידע. {{ח:תת|(ח)}} השר, בהסכמת השר הממונה, יורה בנוהל על אופן יישום סעיף זה במערכת הביטחון, בשים לב לטעמים של ביטחון המדינה, שלום הציבור וביטחונו. {{ח:תת|(ט)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף ביטחוני“ – גוף מהגופים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון“; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התאמה ביטחונית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הביטחון“ – משרד הביטחון, יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצין בכיר“ ו”קצין מוסמך“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011}}, לפי העניין; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השר הממונה“ – ראש הממשלה, שר הביטחון, או השר לביטחון הפנים, לפי העניין. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: תקציב הרשות ועסקאות הרשות}} {{ח:סעיף|32|תקציב הרשות}} {{ח:ת}} תקציב הרשות ייקבע בתחום פעולה נפרד במסגרת תקציב המשרד בחוק התקציב השנתי, ואולם לעניין {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב}} יראו את המנהל כאילו הוא הממונה על סעיף תקציב לגבי אותו תחום פעולה; לעניין זה, ”תחום פעולה“ – כהגדרתו בחוק תקציב שנתי. {{ח:סעיף|33|עסקאות הרשות}} {{ח:ת}} לשם ביצוע תפקידי הרשות, מורשה המנהל, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 5|ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: מועצה ציבורית מייעצת לשירות אזרחי}} {{ח:סעיף|34|מועצה ציבורית מייעצת}} {{ח:תת|(א)}} השר ימנה מועצה ציבורית מייעצת של 18 חברים, והם: {{ח:תתת|(1)}} נציג השר מקרב עובדי משרדו; {{ח:תתת|(2)}} נציג שר האוצר מקרב עובדי משרדו; {{ח:תתת|(3)}} נציג שר המשפטים מקרב עובדי משרדו שהם גם נציגי היועץ המשפטי לממשלה; {{ח:תתת|(4)}} נציג שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים מקרב עובדי משרדו; {{ח:תתת|(5)}} נציג שר הביטחון מקרב עובדי משרדו; {{ח:תתת|(6)}} נציג שר החינוך מקרב עובדי משרדו; {{ח:תתת|(7)}} נציג שר הבריאות מקרב עובדי משרדו; {{ח:תתת|(8)}} נציג השר לביטחון הפנים מקרב עובדי משרדו; {{ח:תתת|(9)}} נציג נציב שירות המדינה מקרב עובדי נציבות שירות המדינה; {{ח:תתת|(10)}} שני נציגי ציבור שהם אנשי הסגל האקדמי במוסדות להשכלה גבוהה, בעלי מומחיות בתחום מהתחומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65(א)}} או בתחומי הסוציולוגיה או המדיניות הציבורית, שימונו לפי המלצת המועצה להשכלה גבוהה; לעניין זה, ”מוסד להשכלה גבוהה“ – מוסד מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 21א|סעיף 21א לאותו חוק}} או מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 28א|סעיף 28א לחוק האמור}}; {{ח:תתת|(11)}} נציג ציבור שימונה לפי המלצת הארגון שמייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות; {{ח:תתת|(12)}} נציג ציבור שהוא אדם עם מוגבלות, שימונה לפי המלצת נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; {{ח:תתת|(13)}} שלושה נציגי ציבור – אחד מקרב האוכלוסייה החרדית, אחד מקרב האוכלוסייה הדתית ואחד מקרב האוכלוסייה החילונית; {{ח:תתת|(14)}} נציג ציבור מקרב האוכלוסייה הערבית; {{ח:תתת|(15)}} נציג ציבור מקרב אוכלוסיית העולים החדשים. {{ח:תת|(ב)}} השר ימנה, מבין חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, יושב ראש למועצה, ורשאי הוא למנות ממלא מקום קבוע ליושב ראש המועצה מבין חברי המועצה כאמור. {{ח:תת|(ג)}} בקרב חברי המועצה יינתן ביטוי, ככל הניתן, למגזרי אוכלוסייה שונים אף אם לא ניתן להם ייצוג לפי פסקאות (12) עד (15) של סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ד)}} לא ימונה לחבר המועצה – {{ח:תתת|(1)}} חבר הכנסת או חבר בהנהלה פעילה של מפלגה; לעניין זה, ”מפלגה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המפלגות|בחוק המפלגות, התשנ״ב–1992}}; {{ח:תתת|(2)}} מי שהוא עובד הרשות, עובד של גוף מוכר, בעל עניין בגוף מוכר או עובד של גוף מפעיל שאינו רשות ציבורית וכן מי שב־12 החודשים שקדמו למועד המינוי היה עובד של גוף מוכר; לעניין זה, ”בעל עניין“ – נושא משרה, לרבות חבר ועדת ביקורת, מי שנותן שירותים בשכר וכן בעל עניין כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}; {{ח:תתת|(3)}} מי שאינו אזרח ישראלי ותושב ישראל; {{ח:תתת|(4)}} מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לשמש חבר המועצה. {{ח:תת|(ה)}} הודעה על מינוי חברי המועצה ויושב ראש המועצה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות. {{ח:סעיף|35|תקופת כהונה}} {{ח:ת}} חבר המועצה ימונה לתקופה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת, ואולם את חברי המועצה שמונו לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(א)(1) עד (9)}} ניתן לשוב ולמנות לתקופות כהונה נוספות, כל עוד הם עובדי המשרד הממשלתי שהם מייצגים במועצה. {{ח:סעיף|36|פקיעת כהונה}} {{ח:ת}} חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה: {{ח:תת|(1)}} הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר; {{ח:תת|(2)}} אם הוא נציג הציבור – הוא התמנה להיות עובד המדינה; {{ח:תת|(3)}} אם הוא מונה למועצה כעובד המדינה – הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי שהוא מייצג במועצה; {{ח:תת|(4)}} התקיים בו אחד הסייגים למינוי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(ד)(1) עד (4)}}. {{ח:סעיף|37|העברה מכהונה והשעיה}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו, בהודעה בכתב, באחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; {{ח:תתת|(2)}} הוא נעדר בלא סיבה סבירה משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה המועצה בשנה אחת; {{ח:תתת|(3)}} התקיים בחבר המועצה סייג כאמור {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי להשעות מכהונתו חבר מועצה שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(ד)(4)}}, עד לסיום ההליך בעניינו, בהודעה בכתב, ולמנות לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}}. {{ח:תת|(ג)}} השר לא ישעה חבר מועצה ולא יעבירו מכהונתו, אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו ולאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה, ולעניין השעיית יושב ראש המועצה או העברתו מכהונתו – לאחר התייעצות עם המנהל. {{ח:סעיף|38|החלפת חבר מועצה שחדל לכהן בתפקידו}} {{ח:ת}} פקעה כהונתו של חבר המועצה או שהועבר מכהונתו או חדל מסיבה אחרת לכהן כחבר המועצה, ימנה השר חבר מועצה אחר במקומו, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}}. {{ח:סעיף|39|ניגוד עניינים של חבר המועצה}} {{ח:תת|(א)}} לא ימונה לחבר המועצה ולא יכהן בה מי שעלול להימצא באופן תדיר במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה ובין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; התקיים בחבר המועצה או עומד להתקייים בו ניגוד עניינים כאמור, יודיע על כך חבר המועצה, בכתב, בלא דיחוי, לשר וליושב ראש המועצה. {{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה יימנע מלטפל בנושא שעלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו, ובכלל זה יימנע מלהשתתף בדיון או מלהצביע בישיבות לגבי נושא כאמור, ולא יטפל בנושא כאמור במסגרת תפקידו במועצה גם מחוץ לישיבות המועצה. {{ח:תת|(ג)|(1)}} התברר לחבר המועצה כי נושא הנדון בישיבה של המועצה או נושא שהוא הופקד על טיפולו, עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע על כך, בכתב, בלא דיחוי, ליושב ראש המועצה ויפעל לפי הוראותיו. {{ח:תתת|(2)}} התברר ליושב ראש המועצה שהוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בפסקה (1), יודיע על כך לשר ויפעל לפי הוראותיו. {{ח:תתת|(3)}} קיומו של חשש לניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן זה יירשם בפרוטוקול הישיבה שבה נדון הנושא הגורם לניגוד עניינים. {{ח:תת|(ד)}} לעניין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר הוא בתמורה או שלא בתמורה. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף זה, רשאי חבר המועצה להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף או האוכלוסייה שהוא נציגם, ככל שהם נוגעים לחוק זה, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד. {{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו או של גוף שהוא או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – קרוב משפחה שלו או אדם אחר שהוא בעל זיקה אישית, כלכלית או פוליטית–מפלגתית אליו. {{ח:סעיף|40|תפקידי המועצה}} {{ח:ת}} אלה תפקידי המועצה: {{ח:תת|(1)}} לדון בהצעה של הרשות לקביעת סדרי העדיפויות הממלכתיים בתחום השירות האזרחי ולחלוקת המשאבים בהתאם לכך, ולהעביר לשר את המלצותיה בעניין, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}; {{ח:תת|(2)}} לדון בתכניות הפיתוח הרב־שנתיות ובתכניות הפעילות השנתיות של הרשות, ולהעביר לשר את המלצותיה בעניין בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיפים 25}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26}}; {{ח:תת|(3)}} לעקוב אחר יישום החלטות השר ומדיניות הממשלה ואחר ביצוע תכנית הפעילות השנתית בידי הרשות; {{ח:תת|(4)}} לייעץ לשר בעניין הוספת תחום שירות חדש בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} {{ח:פנימי|סעיף 19|או 19(א)}}; {{ח:תת|(5)}} לדון בהצעת הרשות לקביעת מבחנים, אמות מידה וכללים לאישור או להגבלה של תקנים להפעלת מתנדבים בגופים מפעילים שאינם רשויות ציבוריות, ולקביעת תעריף שונה לגבי גופים כאמור, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(10)}} ולהעביר לשר את המלצותיה; {{ח:תת|(6)}} לייעץ למנהל, לפי בקשתו, בעניין מתן אישור גוף מפעיל ובעניין התליה או ביטול של אישור גוף מפעיל, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיפים 63(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 68|ו־68(א)(2)}}; {{ח:תת|(7)}} לייעץ לשר לגבי חקיקה בנושאים הנוגעים לשירות האזרחי; {{ח:תת|(8)}} לייעץ לשר או למנהל בכל נושא הנוגע למדיניות בתחום השירות האזרחי, ובכל עניין הנוגע לביצוע חוק זה, בין ביוזמת המועצה ובין לפי בקשת השר או המנהל. {{ח:סעיף|41|ישיבות המועצה}} {{ח:תת|(א)}} ישיבות המועצה יתקיימו אחת לשלושה חודשים לפחות. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש המועצה יזמן את הישיבות ויקבע את מועדיהן, מקומן וסדר יומן, בכפוף להוראות חוק זה. {{ח:תת|(ג)}} המועצה תקיים ישיבה מיוחדת על פי דרישת השר או המנהל או שליש מחברי המועצה לפחות; הישיבה תתקיים בתוך 14 ימים מיום הדרישה; בישיבה תדון המועצה בנושאים המפורטים בדרישה. {{ח:תת|(ד)}} המנהל, או מי מטעמו, יוזמן לכל ישיבות המועצה. {{ח:סעיף|42|סדרי עבודת המועצה}} {{ח:תת|(א)}} המניין החוקי לישיבות המועצה הוא רוב חבריה ובהם יושב ראש המועצה או ממלא מקומו הקבוע; משנפתחה הישיבה במניין חוקי, יהיה המשך הישיבה כדין בכל מספר של חברים, ובלבד שכולם זומנו ושבעת קבלת ההחלטות לא פחת מספר הנוכחים בישיבה משליש מחברי המועצה, ובהם היושב ראש או ממלא מקומו הקבוע, ושלפחות מחצית מחברי המועצה הנוכחים בישיבה הם נציגי הציבור. {{ח:תת|(ב)}} לא היה מניין חוקי בעת שנפתחה ישיבת המועצה, רשאי היושב ראש לדחותה במחצית שעה; עברה מחצית השעה האמורה, תהיה הישיבה כדין בכל מספר של נוכחים, ואולם על קבלת החלטות יחולו הוראות סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} המועצה תערוך פרוטוקול ובו עיקרי הדברים של הדיון בישיבותיה, וישיבותיה יהיו מוקלטות; פרוטוקול חתום בידי חבר המועצה שניהל את הישיבה וחבר מועצה נוסף שהשתתף בה, ישמש ראיה לכאורה לאמור בו. {{ח:תת|(ד)}} החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות של חברי המועצה המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות – יכריע יושב ראש המועצה, ובהעדרו – ממלא מקומו הקבוע. {{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה של המועצה, ככל שלא נקבעו בחוק זה; כל עוד לא קבע השר כאמור, תפעל המועצה בדרך הנראית לה צודקת ומועילה ביותר בנסיבות העניין. {{ח:סעיף|43|הגשת דוחות וסקירות למועצה}} {{ח:תת|(א)}} לשם ביצוע תפקידיה רשאים המועצה או יושב ראש המועצה לבקש מהרשות דוחות, לרבות דוחות תקציביים, וסקירות על הפעילות השוטפת של הרשות. {{ח:תת|(ב)}} הרשות תגיש למועצה את הדוחות או הסקירות כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 60 ימים מיום הבקשה. {{ח:סעיף|44|תוקף פעולות}} {{ח:ת}} קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר המועצה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי המועצה מכהנים כדין. {{ח:סעיף|45|הוצאות וגמול}} {{ח:תת|(א)}} חבר המועצה לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו. {{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד של גוף שהוא מייצג במועצה, זכאי לקבל מאת הרשות גמול בעבור השתתפות בישיבת המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שהוא אינו זכאי לקבל תמורה בעבור ההשתתפות ממקור אחר. {{ח:תת|(ג)}} חבר המועצה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (ב), זכאי לקבל מהרשות החזר הוצאות שהוציא לשם השתתפות בישיבות המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר הוצאות ממקור אחר. {{ח:תת|(ד)}} השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע כללים ותנאים שלפיהם תשלם הרשות גמול או החזר הוצאות לחבר המועצה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), ואת שיעוריהם. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”עובד המדינה“ ו”עובד גוף מתוקצב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב}}. {{ח:סעיף|46|החלת דינים על חברי המועצה}} {{ח:ת}} חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה: {{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}}; {{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}} – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; {{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}; {{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}}. {{ח:סעיף|47|פיזור המועצה}} {{ח:תת|(א)}} ראה השר כי המועצה אינה ממלאת את תפקידה באופן נאות, יתרה במועצה, בהודעה בכתב שישלח ליושב ראש המועצה, כי אם בתוך תקופה שיקבע לא תמלא המועצה את המוטל עליה בהתאם להוראות חוק זה, כפי שפירט בדרישתו, יפזר את המועצה. {{ח:תת|(ב)}} לא מילאה המועצה את שהוטל עליה כאמור בסעיף קטן (א), בתוך התקופה שקבע השר בהודעתו, רשאי השר, בהסכמת ראש הממשלה, להורות על פיזור המועצה. {{ח:תת|(ג)}} החליט השר לפזר את המועצה כאמור בסעיף קטן (ב), תמונה מועצה חדשה, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}}, בתוך 60 ימים מיום הפיזור. {{ח:תת|(ד)}} מועצה שפוזרה תמשיך לכהן כמועצה זמנית עד למינויה של המועצה החדשה; מועצה זמנית תימנע ככל האפשר מקבלת החלטות משמעותיות שאינן נדרשות בפרק הזמן של כהונתה. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: גוף מוכר}} {{ח:קטע3|פרק ו סימן א|סימן א׳: הכרה בגוף מוכר}} {{ח:סעיף|48|הכרה בגוף מוכר}} {{ח:תת|(א)}} רשאית לבקש הכרה כגוף מוכר עמותה או חברה לתועלת הציבור, של לפחות שבעה חברים או בעלי מניות, לפי העניין, שאינם קרובי משפחה, שבידה אישור בדבר ניהול תקין תקף מרשם העמותות או מרשם ההקדשות, לפי העניין, ולעניין עמותה או חברה כאמור שטרם חלפו שנתיים ממועד ייסודה – אישור על הגשת מסמכים מהרשם הנוגע לעניין; בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברה לתועלת הציבור“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, ובלבד שהיא רשומה אצל רשם ההקדשות כחברה לתועלת הציבור; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עמותה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העמותות|בחוק העמותות, התש״ם–1980}}. {{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר קבלת חוות דעתה של הרשות, רשאי להכיר בגוף כאמור בסעיף קטן (א) שהגיש לו בקשה מפורטת בכתב (להלן – מבקש ההכרה) כגוף מוכר, בכפוף למספר המרבי של גופים מוכרים ולמכסות המתנדבים שנקבעו בתכנית הפיתוח הרב־שנתית, אם מצא כי מתקיימים במבקש ההכרה כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מטרתו העיקרית של מבקש ההכרה היא לעסוק באיתורם של מתנדבים לשירות לאומי או להתנדבות קהילתית, בהפנייתם לשירות או התנדבות כאמור ובליוויים במסגרת השירות או ההתנדבות כאמור, והוא התחייב כי עיקר עיסוקו הוא באיתור, בהפנייה ובליווי של מתנדבים כאמור ובביצוע תפקידי גוף מוכר לפי חוק זה (להלן – עיסוקו העיקרי); ואולם השר רשאי להכיר במבקש ההכרה כגוף מוכר אף אם יש לו עיסוקים נוספים על העיסוק העיקרי אם מצא כי מתקיימים בו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} עיסוקיו הנוספים של מבקש ההכרה תורמים למתנדבים או לעיסוקו העיקרי ואינם גורעים מיכולתו לקיים את עיסוקו העיקרי; {{ח:תתתת|(ב)}} ההיקף הכספי לביצוע עיסוקו העיקרי הוא לכל הפחות 82% מההיקף הכספי לביצוע כלל עיסוקיו של מבקש ההכרה; {{ח:תתתת|(ג)}} מבקש ההכרה מנהל את עיסוקו העיקרי בהפרדה חשבונאית מכל עיסוק אחר, לרבות באמצעות קיום מערך רישום נפרד של הכנסות והוצאות והכול לפי כללי חשבונאות מקובלים, נקט פעולות המבטיחות שהנכסים והמשאבים המיועדים לעיסוקו העיקרי או שהתקבלו למטרת עיסוק זה או כתוצאה ממנו ישמשו למטרת עיסוקו העיקרי בלבד, והתחייב לעמוד לביקורת שוטפת מטעם הרשות לעניין פסקת משנה זו; {{ח:תתת|(2)}} מבקש ההכרה הוא בעל יכולת כלכלית שתאפשר לו למלא את תפקידיו לפי חוק זה לאורך זמן וברמה מקצועית נאותה, על פי אמות מידה שקבע השר; {{ח:תתת|(3)}} מבקש ההכרה ונושאי המשרה בו לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הם ראויים לשמש גוף מוכר או נושאי משרה בגוף מוכר, לפי העניין, ולא תלוי ועומד נגדם כתב אישום בעבירה כאמור; לעניין זה, ”נושא משרה“ – כל אחד מאלה: מנהל כללי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, כל מי שממלא תפקיד מהתפקידים האמורים במבקש ההכרה אף אם תוארו שונה, חבר בוועד עמותה או דירקטור בחברה לתועלת הציבור; {{ח:תתת|(4)}} המנהל הכללי של מבקש ההכרה וכן יושב ראש ועד העמותה או הדירקטוריון של מבקש ההכרה, לפי העניין, אינם חברים בהנהלה הפעילה של מפלגה או של גוף מדיני או בגוף בוחר של מפלגה; לעניין זה, ”מפלגה“, ”גוף מדיני“ ו”גוף בוחר של מפלגה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)|בחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959}}; {{ח:תתת|(5)}} אין במטרותיו או במעשיו של מבקש ההכרה משום שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור, של אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל, או הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור; {{ח:תתת|(6)}} מבקש ההכרה הצהיר כי אינו עוסק ולא יעסוק בפעילות שיש בה משום תעמולת בחירות, או בפעילות בעלת אופי פוליטי–מפלגתי, ואין לו קשר משפטי או כספי עם מפלגה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(ד)(1)}}; {{ח:תתת|(7)}} התקיימו במבקש ההכרה התנאים הנוספים להכרה שנקבעו לפי סעיף קטן (ד), ככל שנקבעו. {{ח:תת|(ג)}} השר, בהתייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע כתנאי להכרה בגוף מוכר חדש, עמידה במספר מתנדבים מזערי שעל הגוף המוכר להפנות לגופים מפעילים, בתוך תקופות שיקבע; בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}}, לא הפנה גוף מוכר את מספר המתנדבים המזערי בתוך אותן תקופות כאמור, רשאי השר, בהתייעצות עם המועצה, לבטל את ההכרה בגוף המוכר. {{ח:תת|(ד)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כללים ותנאים נוספים להכרה בגוף מוכר. {{ח:תת|(ה)}} הכרה כאמור בסעיף זה תינתן לתקופה של שבע שנים, ורשאי השר להאריך את תוקפה לתקופות נוספות של עד שבע שנים כל אחת, אם מבקש ההכרה הגיש לו בקשה לא יאוחר משישה חודשים לפני פקיעת תוקף ההכרה; בקשה להארכת הכרה תיבחן בהתאם להוראות סעיף זה. {{ח:תת|(ו)}} פחת מספר הגופים המוכרים מהמספר המרבי של גופים מוכרים שנקבע בתכנית הפיתוח הרב־שנתית, תערוך הרשות הליך תחרותי, שוויוני ופומבי להכרה בגופים מוכרים נוספים בהתאם להוראות סעיף זה. {{ח:תת|(ז)}} השר רשאי לקבוע אמות מידה למילוי תפקידיו של הגוף המוכר וכן הוראות בעניינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} דרכי הגשת בקשה להכרה; {{ח:תתת|(2)}} כללים בדבר הגשת בקשה להארכת תוקף ההכרה; {{ח:תתת|(3)}} ערבויות שעל מבקש ההכרה להמציא לשם הבטחת מילוי התנאים להכרה ולשם שמירת זכויות מתנדבים, והדרכים והתנאים למימוש הערבויות; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של הוועדה; {{ח:תתת|(4)}} תנאים והוראות לעניין מסירת מידע מהגוף המוכר לרשות ולעניין אבטחת המידע שבידי הגוף המוכר ושמירה על סודיותו. {{ח:סעיף|49|תנאים נוספים לפעילות גוף מוכר}} {{ח:תת|(א)}} מצא השר, בכל עת, לאחר קבלת חוות דעתה של הרשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48(ב)}} כי יש צורך להורות על תנאים נוספים לפעילותו של גוף מוכר, רשאי הוא, לאחר שנתן לגוף המוכר הזדמנות לטעון את טענותיו, להתנות תנאים כאמור, ולהורות על קיומם בתקופת תוקפה של ההכרה, כולה או חלקה, וכן רשאי הוא, אם מצא כי הדבר דרוש בשל שינוי נסיבות, לגרוע מאותם תנאים או לשנותם. {{ח:תת|(ב)}} התנה השר תנאים כאמור בסעיף קטן (א) ולא קיים הגוף המוכר את התנאים כאמור, וסבר השר כי אי קיום התנאים פוגע במתנדבים או ביכולתם לבצע את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית, רשאי השר, לאחר שנתן לגוף המוכר הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לרשות לקיים את אותם תנאים, על חשבון הגוף המוכר. {{ח:סעיף|50|חיוב אמון וניגוד עניינים של גוף מוכר}} {{ח:תת|(א)}} גוף מוכר לא יעדיף את ענייניו או את עניינו של אחר על פני עניינו של המתנדב ולא יפעל באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים בין עיסוקו לפי חוק זה ובין עיסוק אחר שלו. {{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות נוספות למניעת ניגוד עניינים של הגוף המוכר ושל נושאי משרה בו, ובכלל זה לעניין פעילותו של הגוף המוכר. {{ח:סעיף|51|חובת מתן הודעה על שינוי פרטים על ידי גוף מוכר}} {{ח:ת}} גוף מוכר יודיע לשר, בכתב, על כל שינוי שחל בפרט מהפרטים שמסר לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}}, בתוך 30 ימים מיום שנודע לו על השינוי, ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין. {{ח:סעיף|52|ביטול הכרה בגוף מוכר, סירוב להאריך תוקף הכרה והתליית הכרה}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי לבטל הכרה בגוף מוכר, לסרב להאריך תוקף הכרה, או להתלות הכרה, לאחר שקיבל את חוות דעתה של הרשות ושנתן לגוף המוכר הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא שהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הגוף המוכר הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה; {{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים בגוף המוכר תנאי מהתנאים למתן ההכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}}; {{ח:תתת|(3)}} הגוף המוכר הפר תנאי מהתנאים הנוספים שהשר הורה עליהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49}}; {{ח:תתת|(4)}} ההכרה ניתנה על יסוד מידע כוזב או שגוי. {{ח:תת|(ב)}} השר לא יבטל הכרה בגוף מוכר ולא יתלה אותה לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (3), אלא לאחר שדרש מהגוף המוכר לקיים את התנאי או ההוראה שהופרו או שחדלו להתקיים כאמור באותו סעיף קטן, באופן ובתוך התקופה שהורה עליהם, והגוף המוכר לא עשה כן; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שהופרו או שחדלו להתקיים. {{ח:תת|(ג)}} ביטל השר את ההכרה בגוף המוכר או התלה אותה, יפעל הגוף המוכר בהתאם להנחיות הרשות כדי למנוע פגיעה בזכויות המתנדבים וכדי להבטיח ככל הניתן רציפות בתקופת שירותם; ביטול הכרה והתלייתה יחולו מתום שנת השירות, למעט אם הורה השר אחרת בשל חשש לפגיעה במתנדבים; לעניין זה, ”שנת שירות“ – מ־1 בספטמבר ועד 31 באוגוסט בשנה שלאחר מכן. {{ח:סעיף|53|הפסקת פעילות כגוף מוכר}} {{ח:ת}} החליט גוף מוכר להפסיק את פעילותו כגוף מוכר – {{ח:תת|(1)}} ימסור על כך הודעה בכתב לרשות, שישה חודשים לפחות לפני המועד המתוכנן להפסקת פעילותו; {{ח:תת|(2)}} יודיע לרשות על ההסדרים שגיבש לשם ביצוע חובותיו לפי הוראות חוק זה לאחר הפסקת פעילותו, שלושה חודשים לפחות לפני המועד המתוכנן להפסקת הפעילות כאמור, ויפעל בהתאם להנחיותיה כדי למנוע פגיעה בזכויות המתנדבים וכדי להבטיח ככל האפשר רציפות בתקופת שירותם. {{ח:סעיף|54|פרסום הודעות לעניין הכרה בגוף מוכר והפסקת פעילותו}} {{ח:תת|(א)}} השר יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, הודעה על הכרה בגוף מוכר, התלייתה או ביטולה. {{ח:תת|(ב)}} הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה הודעה על הפסקת פעילותו של גוף מוכר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53}}. {{ח:קטע3|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: גוף מוכר – תפקידים, סמכויות וחובות}} {{ח:סעיף|55|תפקידי גוף מוכר}} {{ח:ת}} גוף מוכר יבצע את התפקידים המוטלים עליו לפי חוק זה, כמפורט להלן, כדי לאפשר למי שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)}}, לשרת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית: {{ח:תת|(1)}} יאתר מועמדים לשירות בשירות הלאומי או בהתנדבות הקהילתית; {{ח:תת|(2)}} יוודא כי מתקיימים במועמדים לשירות בשירות הלאומי או בהתנדבות הקהילתית התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)}}; {{ח:תת|(3)}} ימיין את בקשות המועמדים כאמור בפסקה (2), ויפנה אותם לשירות בגופים מפעילים מתאימים; {{ח:תת|(4)}} יאתר גופים מפעילים, יוודא שברשותם אישור גוף מפעיל לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ב)}}, לפי העניין, ויקבל מהם התחייבות לעניין הפעלת מתנדבים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 56|בסעיף 56(3)}}; {{ח:תת|(5)}} יתקשר בהסכם עם מתנדבים שהפנה לגופים מפעילים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58}}; {{ח:תת|(6)}} יכשיר מתנדבים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}; {{ח:תת|(7)}} יספק ליווי מקצועי למתנדבים בתקופת השירות; {{ח:תת|(8)}} ישלם למתנדבים דמי כיס והחזר הוצאות נוספות לפי התעריף והוצאות נסיעה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}}; {{ח:תת|(9)}} ישלם בעד המתנדבים דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}}; {{ח:תת|(10)}} יערוך בדיקות שוטפות כדי להבטיח שלמתנדבים ניתנים כל הזכויות ותנאי השירות שהם זכאים להם, וכדי לבחון את תפקודם של הגופים המפעילים בכל הנוגע להפעלה תקינה של השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית, ובכלל זה לערוך בדיקות כדי לוודא את קיומן של הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16(ד)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 57|ו־57(ב)}}; {{ח:תת|(11)}} יערוך בדיקות שוטפות כדי להבטיח שלמתנדבים בשירות בחו״ל לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}, ניתנים כל הזכויות ותנאי השירות שהם זכאים להם; {{ח:תת|(12)}} יערוך רישומים על ביצוע השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית ועל ניצול הזכות לימי היעדרות בתקופת השירות, וימסור את הרישומים לרשות בסיום השירות או אם המתנדב עבר לטיפולו של גוף מוכר אחר, וכן במקרים נוספים, לפי דרישתה; {{ח:תת|(13)}} ישמור את המידע שהגיע לידיו לפי חוק זה במאגר מידע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}; {{ח:תת|(14)}} ידווח לרשות על כל ניגוד עניינים של מתנדב בשל קרבה משפחתית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 57|בסעיף 57(א)}}, בתוך שבועיים מיום שנודע לו דבר קיומה; {{ח:תת|(15)}} ימסור לרשות דיווחים בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62}}; {{ח:תת|(16)}} יבצע כל פעולה אחרת שהטיל עליו המנהל בקשר למילוי תפקידיו לפי חוק זה, לרבות לעניין בדיקת מתן זכויות למתנדבים והבטחת תנאי השירות שלהם, ובכלל זה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}, ובדיקת מילוי הוראה מהוראות חוק זה על ידי גופים מפעילים. {{ח:סעיף|56|הפניית מתנדבים על ידי גוף מוכר}} {{ח:ת}} גוף מוכר לא יפנה מתנדב לשירות לאומי או להתנדבות קהילתית אלא אם כן התקיימו כל אלה: {{ח:תת|(1)}} הוא וידא שהגוף המפעיל אושר כגוף מפעיל לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ב)(1)}}, לפי העניין; {{ח:תת|(2)}} הוא וידא כי מתקיימים במתנדב התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)}}; {{ח:תת|(3)}} הוא קיבל מהגוף המפעיל התחייבות בנוסח {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}; {{ח:תת|(4)}} הוא ערך עם המתנדב הסכם התקשרות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58}}. {{ח:סעיף|57|ניגוד עניינים של מתנדב}} {{ח:תת|(א)}} גוף מוכר לא יפנה מתנדב לשירות לאומי או להתנדבות קהילתית בגוף מפעיל, אם קרוב משפחה של המתנדב הוא עובד באותו גוף מפעיל או נושא משרה בו, והמתנדב צפוי להיות כפוף אליו במישרין או בכפיפות מינהלית במהלך השירות (בחוק זה – ניגוד עניינים בשל קרבה משפחתית). {{ח:תת|(ב)}} נודע לגוף מפעיל על קיומו של ניגוד עניינים בשל קרבה משפחתית כאמור בסעיף קטן (א) לגבי מתנדב שהופנה אליו או שמשרת אצלו, ידווח על כך לגוף המוכר שהפנה את המתנדב אליו, בתוך שבועיים לכל המאוחר. {{ח:סעיף|58|הסכם התקשרות עם מתנדב}} {{ח:תת|(א)}} גוף מוכר יערוך הסכם התקשרות בכתב עם כל מתנדב שהוא מפנה לשירות, אשר יסדיר את היחסים ביניהם; בהסכם זה ייכללו, בין השאר, כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הכתובת ומספר הטלפון של הגוף המפעיל ושל המקום שבו ישרת המתנדב בפועל; {{ח:תתת|(2)}} תיאור התפקיד שבו ישרת המתנדב; {{ח:תתת|(3)}} מועד תחילת השירות של המתנדב ומשך השירות; {{ח:תתת|(4)}} זכויות המתנדב לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}; {{ח:תתת|(5)}} תקופת השירות ותנאי השירות של המתנדב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}}, לרבות ימי השבוע והשעות שבהן תתבצע הפעילות; {{ח:תתת|(6)}} פרטי חשבון הבנק של המתנדב, שאליו יועברו התשלומים שהמתנדב זכאי להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}; {{ח:תתת|(7)}} שמו של עובד הגוף המוכר האחראי על ליווי המתנדב, ודרכי ההתקשרות עמו; {{ח:תתת|(8)}} הצהרה של המתנדב לעניין ניגוד עניינים בשל קרבה משפחתית שלו לעובד מעובדי הגוף המפעיל או נושא משרה בו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 57|בסעיף 57(א)}}; {{ח:תתת|(9)}} התחייבות של המתנדב לעמוד בתנאים נוספים שיורה עליהם הגוף המוכר, באישור הרשות. {{ח:תת|(ב)}} גוף מוכר ימסור למתנדב עותק מהסכם שערך איתו כאמור בסעיף קטן (א), בתכוף לאחר חתימתו. {{ח:תת|(ג)}} הסכם כאמור בסעיף קטן (א) יכלול, בין השאר, הוראות בנוסח שעליו יורה המנהל. {{ח:סעיף|59|סמכות גוף מוכר לעניין מתנדבים}} {{ח:תת|(א)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, גוף מוכר רשאי לסרב לקבל מועמד לשירות או להפסיק את שירותו של מתנדב, לאחר ששקל, בין השאר, את האפשרויות הקיימות להפעלת המתנדב, את התנהגות המתנדב, את מצבו הרפואי ואת התאמתו לשירות. {{ח:תתת|(2)}} גוף מוכר לא יפסיק את שירותו של מתנדב אלא לאחר שנתן למתנדב הזדמנות לטעון את טענותיו ושקל את האפשרות להעבירו לשירות בגוף מפעיל אחר או במקום אחר, או לערוך התאמות נדרשות שיאפשרו את המשך שירותו. {{ח:תתת|(3)}} החלטתו של גוף מוכר לפי סעיף קטן זה תימסר למתנדב או למועמד לשירות, לפי העניין, בכתב, בצירוף הנימוקים להחלטה. {{ח:תת|(ב)}} מתנדב או מועמד לשירות הרואה את עצמו נפגע מהחלטתו של גוף מוכר כאמור בסעיף קטן (א), רשאי להשיג עליה לפני ועדת ההשגה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}. {{ח:סעיף|60|אמות מידה לפעולת גוף מוכר}} {{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, גוף מוכר יפעל כלפי מועמדים לשירות ומתנדבים לפי חוק זה, בתום לב, בהגינות, בלא משוא פנים ובלא הפליה. {{ח:סעיף|61|גוף מוכר – גוף מבוקר}} {{ח:ת}} גוף מוכר יהיה גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}. {{ח:סעיף|62|דיווח לרשות}} {{ח:תת|(א)}} גוף מוכר ידווח לרשות על העניינים המפורטים להלן, במועד ובאופן שיקבע השר, ובלבד שהדיווח יימסר באופן ממוחשב ואחיד: {{ח:תתת|(1)}} לגבי כל מתנדב שהוא הפנה לגוף מפעיל – {{ח:תתתת|(א)}} פרטיו האישיים של המתנדב ואם המתנדב קיבל פטור משירות ביטחון – מועד קבלת הפטור; {{ח:תתתת|(ב)}} שם הגוף המפעיל שאליו הפנה את המתנדב, והמקום שבו המתנדב מבצע את השירות בפועל; {{ח:תתתת|(ג)}} התפקיד והפעילות שמבצע המתנדב במסגרת שירותו; {{ח:תתתת|(ד)}} מועד תחילת השירות של המתנדב, מועד השלמת השירות שלו, ומועד הפסקת השירות שלו – אם הופסק; {{ח:תתתת|(ה)}} מספר ימי החופשה ומספר ימי המחלה שהמתנדב ניצל בתקופת השירות; {{ח:תתת|(2)}} רשימת הגופים המפעילים שאליהם הפנה מתנדבים ומספר המתנדבים שהפנה אל כל גוף מפעיל; {{ח:תתת|(3)}} שמות כל העובדים בגוף המוכר האחראים על ליווי מתנדבים, דרכי ההתקשרות עמם ורשימת המתנדבים שמלווה כל עובד. {{ח:תת|(ב)}} נודע לגוף מוכר שחדל להתקיים בגוף מפעיל תנאי מהתנאים למתן אישור גוף מפעיל לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, או כי גוף מפעיל או מתנדב אינם מקיימים הוראה מהוראות חוק זה, יודיע על כך לרשות, בתוך זמן סביר בנסיבות העניין, ולא יאוחר מ־21 ימים מיום שנודע לו על כך. {{ח:תת|(ג)}} גוף מוכר ימסור לרשות כל מידע שהגיע לידיו הקשור למתנדב או לפעילותו של גוף מפעיל, שהוא מידע חריג ובעל חשיבות, שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא דרוש לרשות לשם מילוי תפקידיה, מיד לאחר שהמידע הגיע לידיו. {{ח:תת|(ד)}} גוף מוכר יגיש לרשות, לפי דרישתה, דין וחשבון בדבר פירוט הכנסותיו והוצאותיו, וימסור לה כל מידע הנדרש לה לשם בחינת התנהלותו הכספית, החשבונאית והכלכלית, והרשות רשאית לבדוק את הדין וחשבון והמידע, בין בעצמה ובין באמצעות מי מטעמה; השר רשאי לקבוע כללים בדבר הפרטים שייכללו בדין וחשבון כאמור וכן בדבר מסירת המידע לפי סעיף קטן זה, לרבות אופן עריכתו, דרכי הכנתו ומועדי מסירתו. {{ח:תת|(ה)}} גוף מוכר ידווח לרשות, לפי דרישתה, על כל עניין נוסף הקשור לפעילותו הנוגע להוראות חוק זה. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: גוף מפעיל}} {{ח:סעיף|63|אישור גוף מפעיל}} {{ח:תת|(א)}} רשאים להגיש בקשה לאישור לשמש גוף מפעיל – {{ח:תתת|(1)}} רשות ציבורית; {{ח:תתת|(2)}} עמותה או חברה לתועלת הציבור של לפחות שבעה חברים או בעלי מניות, לפי העניין, שרובם אינם קרובי משפחה, או הקדש שמרבית נאמניו אינם קרובי משפחה שהתאגד בישראל, ובלבד שהם קיימים ופועלים למטרה ציבורית בתחום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65}} ובידם אישור בדבר ניהול תקין תקף מרשם העמותות או מרשם ההקדשות, לפי העניין; לעניין זה יראו מי שהגיש אישור כי הוא מוסד ציבורי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 46|סעיף 46 לפקודת מס הכנסה}}, כאילו עמד בתנאי פסקה זו; בפסקה זו, ”חברה לתועלת הציבור“ ו”עמותה“ – כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48(א)}}; {{ח:תתת|(3)}} גוף אחר, ובלבד שלדעת המנהל מתקיימים בו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא ממלא תפקיד ציבורי; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(1) עד (7) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}. {{ח:תת|(ב)}} בקשה לאישור כאמור בסעיף קטן (א) תוגש למנהל, לפי הוראות שיקבע השר. {{ח:תת|(ג)}} המנהל או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לתת לגוף כאמור בסעיף קטן (א) אישור גוף מפעיל אם מצא כי מתקיימים בו התנאים לאישור לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}; היה למנהל או למי שהוא הסמיך לכך ספק בדבר התקיימות התנאים כאמור, רשאי הוא להתייעץ בעניין זה עם המועצה. {{ח:תת|(ד)}} המנהל או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לתת אישור גוף מפעיל לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} לתקופה שלא תעלה על עשר שנים, ורשאי הוא להאריך את תוקפו של האישור לתקופות נוספות שלא יעלו על עשר שנים כל אחת. {{ח:סעיף|64|מתן אישור גוף מפעיל לרשות ציבורית}} {{ח:תת|(א)}} המנהל או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לתת אישור גוף מפעיל לרשות ציבורית, לפי כללים שיורה המנהל, בהסכמת נציב שירות המדינה. {{ח:תת|(ב)}} אישור גוף מפעיל כאמור בסעיף קטן (א) ואישור התפקידים שבהם ניתן להפעיל מתנדבים אצל הגוף המפעיל יינתן לאחר קבלת המלצת ועדה משותפת לרשות ולנציבות שירות המדינה, ולעניין גוף מפעיל שהוא רשות מקומית – ועדה משותפת לרשות ולמשרד הפנים. {{ח:תת|(ג)}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את התפקידים שאישר כאמור בסעיף קטן (ב), ואולם לעניין רשות ציבורית המנויה {{ח:פנימי|סעיף 31|בהגדרה ”מערכת הביטחון“ שבסעיף 31(ט)}} רשאי הוא שלא לפרסם את התפקידים כאמור. {{ח:סעיף|65|מתן אישור גוף מפעיל למי שאינו רשות ציבורית}} {{ח:תת|(א)}} המנהל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לתת אישור גוף מפעיל לגוף כאמור בסעיף קטן 63(א)(2) או (3), אם מצא כי מתקיימים בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} חלק משמעותי מפעילותו היא באחד או יותר מהעיסוקים המפורטים בפסקאות משנה (א) ו־(ב) שלהלן והפעילות שיבצעו אצלו המתנדבים תהיה בתחום מהתחומים המפורטים לגבי כל עיסוק, כפי שציין הגוף בבקשתו, ובפעילויות שיקבע השר לגבי כל תחום, בהתייעצות עם המועצה ועם השר הממונה על התחום ובאישור הוועדה: {{ח:תתתת|(א)}} עיסוק באספקת שירות או טיפול ישיר לאוכלוסייה בישראל, לרבות לתושבי ישראל באזור כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 378|בסעיף 378(א) לחוק הביטוח הלאומי}}, בתחומים אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} חינוך; {{ח:תתתתת|(2)}} בריאות; {{ח:תתתתת|(3)}} רווחה; {{ח:תתתתת|(4)}} קליטת עלייה ועידודה; {{ח:תתתת|(ב)}} עיסוק בשיפור איכות החיים או הבטיחות של כלל האוכלוסייה בישראל, לרבות תושבי ישראל באזור כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 378|בסעיף 378(א) לחוק הביטוח הלאומי}}, בתחומים אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} תרבות; {{ח:תתתתת|(2)}} הגנת הסביבה וטיפול בבעלי חיים; {{ח:תתתתת|(3)}} בטיחות בדרכים; {{ח:תתתתת|(4)}} ביטחון הפנים; {{ח:תתת|(2)}} הוא היה פעיל בעיסוק ובתחום שלגביהם ביקש את האישור שנתיים לפחות לפני הגשת הבקשה; {{ח:תתת|(3)}} הוא התחייב כי הוא מקיים את הוראות הדין החל עליו לפי העיסוק, התחום והפעילות שבהם הוא פועל; {{ח:תתת|(4)}} אין במטרותיו או במעשיו משום שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור של אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל, או הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור; {{ח:תתת|(5)}} הוא אינו מפלגה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(ד)(1)}}; {{ח:תתת|(6)}} הוא הצהיר כי אינו עוסק ולא יעסוק בפעילות שיש בה משום תעמולת בחירות או פעילות בעלת אופי פוליטי–מפלגתי; {{ח:תתת|(7)}} הוא אינו גוף מוכר. {{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים נוספים לאישור גוף מפעיל, וכן כללים לעניין תנאים שייקבעו באישור כאמור, ובכלל זה בעניינים המפורטים להלן, לשם הבטחת ביצוע השירות באופן מיטבי ושמירת טובת המשרתים בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ובהתחשב, בין השאר, בסוג הגוף המפעיל, בתחומי פעילותו, ובהוראות הדין החלות עליו לפי תחומי פעילותו: {{ח:תתת|(1)}} היחס בין היקף פעילותו בעיסוק ובתחום כאמור בסעיף קטן (א) שלגביהם ביקש את האישור, לבין כלל הפעילות של הגוף המפעיל ואופי הפעילות האחרת שלו; {{ח:תתת|(2)}} מספר האנשים הפועלים בגוף המפעיל, ובכלל זה המועסקים בו ואם הוא נותן שירות – גם מספר מקבלי השירות ממנו; {{ח:תתת|(3)}} שכרם של נושאי משרה בגוף המפעיל, בהתחשב במאפייניו, לרבות המחזור הכספי שלו, ואם הוא נותן שירות – גם מספר מקבלי השירות ממנו; {{ח:תתת|(4)}} מספר המתנדבים שגוף מפעיל רשאי להפעיל, לרבות בהתחשב בהיקף פעילותו ובפריסתה ובאוכלוסייה המטופלת על ידו; {{ח:תתת|(5)}} מאפייני הפעילות של גוף מפעיל, היקף האוכלוסייה המטופלת על ידו או המקבלת שירות ממנו, הפיקוח הקיים על הפעילות ועמידתו של הגוף בתנאים אחרים החלים על גופים מסוגו. {{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב) {{ח:פנימי|סעיף 66|וסעיף 66}}, השר, בהתייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע מבחנים ואמות מידה לאישור או להגבלה של תקנים ושל סוגי תקנים להפעלת מתנדבים בגופים מפעילים כאמור בסעיף זה, אם מצא כי הדבר נדרש לתועלת הקהילה, החברה או המדינה, ובשים לב לסדרי העדיפות הממלכתיים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}}. {{ח:תת|(ד)}} השר רשאי, בצו, להוסיף תחומים נוספים לתחומים המנויים בסעיף קטן (א)(1), ובלבד שהם בתחום העיסוקים שבפסקאות משנה (א) או (ב) של אותו סעיף קטן, לפי העניין; צו לפי סעיף קטן זה טעון התייעצות עם המועצה ועם השר הממונה על התחום הנוגע בדבר ואישור של הוועדה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות אזרחי (גוף מפעיל)|תקנות שירות אזרחי (גוף מפעיל), התשע״ח–2018}}.}} {{ח:סעיף|66|תנאים נוספים לפעילות גוף מפעיל}} {{ח:ת}} מצא המנהל כי יש צורך להורות על תנאים נוספים לפעילותו של גוף מפעיל לשם הבטחת ביצוע השירות באופן מיטבי ולשם הבטחת טובת המתנדבים, רשאי הוא, בכל עת, להתנות תנאים כאמור, ולהורות על קיומם בתקופת תוקפו של האישור, כולה או חלקה, וכן רשאי הוא, אם מצא כי הדבר דרוש בשל שינוי נסיבות, לגרוע מאותם תנאים או לשנותם. {{ח:סעיף|67|חובת מתן הודעה על שינוי פרטים על ידי גוף מפעיל}} {{ח:תת|(א)}} גוף מפעיל יודיע למנהל, בכתב, על כל שינוי שחל בפרט מהפרטים שמסר לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, בתוך 30 ימים מהיום שנודע לו על השינוי, ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), גוף מפעיל ימסור לרשות, אחת לחמש שנים תצהיר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, בנוסח שעליו יורה המנהל, לפיו לא חלו שינויים מהותיים בפרטים שמסר בבקשת האישור, אלא אם כן דיווח עליהם במועד כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|68|ביטול אישור גוף מפעיל או התלייתו}} {{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לבטל אישור גוף מפעיל או להתלותו, לאחר שנתן לגוף המפעיל הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא שהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הגוף המפעיל הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה; {{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים בגוף המפעיל תנאי מהתנאים למתן האישור לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ב)}}, לפי העניין; המנהל רשאי להתייעץ בעניין זה עם המועצה; {{ח:תתת|(3)}} הגוף המפעיל הפר תנאי מהתנאים הנוספים שהמנהל הורה עליהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 66|סעיף 66}}; {{ח:תתת|(4)}} הגוף המפעיל פיטר עובד מעובדיו לשם הפעלת מתנדב במקומו בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)}}; לעניין זה, ”עובדיו“ – לרבות מי שמועסק אצלו באמצעות קבלן שירות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 20א|בסעיף 20א לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}}; {{ח:תתת|(5)}} האישור ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי. {{ח:תת|(ב)}} המנהל לא יבטל אישור ולא יתלה אותו לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (3), אלא לאחר שדרש מהגוף המפעיל לקיים את התנאי או ההוראה שהופרו או שחדלו להתקיים, כאמור באותו סעיף קטן, באופן ובתוך התקופה שהורה עליהם, והגוף המפעיל לא עשה כן; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שהופרו או שחדלו להתקיים או אם הנזק שעלול להיגרם למתנדבים מאי־ביטול האישור או התלייתו באופן מיידי, עולה על הנזק שייגרם לגוף המפעיל מהחלטה מיידית על ביטול האישור או על התלייתו. {{ח:תת|(ג)}} גוף מפעיל שבכוונתו להפסיק את פעילותו או את פעילות המתנדבים במסגרתו, ימסור על כך הודעה בכתב למנהל ולגוף המוכר שהפנה אליו מתנדבים, חודש מראש לפחות לפני המועד המתוכנן להפסקת הפעילות. {{ח:סעיף|69|פרסום רשימת הגופים המפעילים}} {{ח:ת}} המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, אחת לשנה במהלך חודש דצמבר, את רשימת הגופים המפעילים בשנה שקדמה למועד הפרסום, בהתאם לתחום השירות, ואת מספר המתנדבים שהפעיל כל גוף מפעיל בשנה האמורה. {{ח:סעיף|70|תפקידי גוף מפעיל וחובותיו}} {{ח:ת}} אלה תפקידיו של גוף מפעיל וחובותיו: {{ח:תת|(1)}} להפעיל אצלו מתנדבים ולמלא את חובותיו כלפיהם לפי הוראות חוק זה ובהתאם להתחייבות שמסר לגוף מוכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(3)}} ולהבטיח את ביצוע התשלומים החלים עליו לפי הוראות חוק זה בהתאם לתעריף; {{ח:תת|(2)}} לתת הכשרה מיוחדת למתנדבים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14}}, ככל שהכשרה כאמור דרושה להם לשם מילוי תפקידם; {{ח:תת|(3)}} לדווח מזמן לזמן לגוף מוכר שהפנה אליו מתנדבים, על כל עניין הקשור לתפקודם ולרווחתם; {{ח:תת|(4)}} למסור לרשות כל מידע שהגיע לידיו הקשור למתנדב או לפעילותו של גוף מוכר, שהוא מידע חריג ובעל חשיבות, שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא דרוש לרשות לשם מילוי תפקידיה, מיד לאחר שהמידע הגיע לידיו; {{ח:תת|(5)}} לדווח לרשות, לפי דרישתה, על כל עניין נוסף הקשור לפעילותו, הנוגע להוראות חוק זה. {{ח:סעיף|71|מימון תקני מתנדבים בידי רשות ציבורית}} {{ח:תת|(א)|(1)}} רשות ציבורית המנויה בפסקה (1) להגדרה ”רשות ציבורית“, (בסעיף זה – משרד ממשלתי), רשאית לממן בעבור גוף מפעיל, באופן מלא או חלקי, תקן להפעלת מתנדב. {{ח:תתת|(2)}} לא יקבל גוף מפעיל מימון לתקן להפעלת אותו מתנדב, מיותר ממשרד ממשלתי אחד. {{ח:תתת|(3)}} משרד ממשלתי יודיע לרשות עד ה־1 בינואר בכל שנה על מספר התקנים שהוא מבקש לממן כאמור בפסקה (1) בשנה שלאחר מכן, ועל ייעודם; מימון התקנים לא ייעשה אלא בהתאם לאישור הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(1)}}; הוראת פסקה זו לא תחול לגבי תקנים שהרשות מממנת. {{ח:תת|(ב)}} משרד ממשלתי, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, יקבע מבחנים שוויוניים למימון תקנים להפעלת מתנדבים כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), מימון תקנים להפעלת מתנדבים על ידי משרד ממשלתי לגוף מפעיל כמפורט להלן לא טעון קביעת מבחנים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא ייעשה בהתאם לאמות מידה וכללים שיקבע השר הממונה על המשרד: {{ח:תתתת|(א)}} גוף מפעיל שהוא יחידת סמך של אותו משרד ממשלתי; {{ח:תתתת|(ב)}} גוף מפעיל שהוא מוסד חינוך שאינו רשמי המתוקצב בידי משרד החינוך לפי דין ונתון לפיקוחו; {{ח:תתתת|(ג)}} גוף מפעיל שהוא רשות מקומית. {{ח:תתת|(2)}} אמות מידה וכללים שייקבעו כאמור בפסקה (1) לעניין גופים מפעילים שהם רשויות מקומיות יכול שיכללו הוראות שונות לרשויות שונות, ובכלל זה שיעורי מימון שונים, בהתחשב, בין השאר, באשכול החברתי–כלכלי שאליו הן משויכות; לעניין זה, ”אשכול חברתי–כלכלי“ – אפיון הרשויות המקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית–כלכלית של האוכלוסייה בהתאם לפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. {{ח:תת|(ד)}} מבחנים, אמות מידה וכללים כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד הממשלתי. {{ח:תת|(ה)}} השר, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, יקבע נוהל שלפיו יוגשו ויידונו בקשות של גופים מפעילים לקבלת מימון לתקן להפעלת מתנדב לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה) לא יחולו לעניין מימון תקנים המיועדים להפעלת מתנדבים שהם אנשים עם מוגבלות או צעירים בסיכון. {{ח:תת|(ז)}} מימון תקן להפעלת מתנדב כאמור בסעיף קטן (א) בגוף שעיקר מימונו מתרומות מיישות מדינית זרה טעון אישור השר, ורשאי השר להתנות אישור כאמור בתנאים; לעניין זה, ”ישות מדינית זרה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק העמותות#סעיף 36א|בסעיף 36א(א) לחוק העמותות, התש״ם–1980}}. {{ח:סעיף|72|דין המדינה}} {{ח:ת}} דין המדינה לעניין חוק זה כדין כל גוף מפעיל אחר. {{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: עיצום כספי}} {{ח:סעיף|73|עיצום כספי}} {{ח:תת|(א)}} הפר גוף מוכר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, בסכום של 3,000 שקלים חדשים: {{ח:תתת|(1)}} הפנה מתנדב לבצע שירות לאומי או התנדבות קהילתית בעבודה או בתפקיד שאין להפעיל בהם מתנדבים, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}; {{ח:תתת|(2)}} לא ביצע את הוראות התקנות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} לעניין הפעולות הדרושות להבטחת זכויותיו של מתנדב שהפנה לשירות בחו״ל, ובכלל זה להבטחת התשלומים, ההטבות ותנאי השירות שהוא זכאי להם, שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ד)(3) ו־(4)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|אותו סעיף}}; {{ח:תתת|(2)}} לא יקבל גוף מפעיל מימון לתקן להפעלת אותו מתנדב, מיותר ממשרד ממשלתי אחד. {{ח:תתת|(3)}} לא שילם דמי ביטוח לאומי או דמי ביטוח בריאות בעד מתנדב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55(9)}}; {{ח:תתת|(4)}} הפנה מתנדב לשירות בגוף מפעיל לאחר שקיבל הצהרת מתנדב בדבר קיומו של ניגוד עניינים בשל קרבה משפחתית שלו לעובד מעובדי הגוף המפעיל או נושא משרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58(א)(8)}} או לאחר שקיבל דיווח, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 57|בסעיף 57(ב)}}, מאת הגוף המפעיל על ניגוד עניינים כאמור, והכול בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} הפר גוף מוכר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} בשיעור כפל העיצום הכספי האמור בסעיף קטן (א): {{ח:תתת|(1)}} לא שילם למתנדב דמי כיס והחזר הוצאות נוספות לפי התעריף, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55(8)}}; {{ח:תתת|(2)}} הפנה מתנדב לשירות לאומי או להתנדבות קהילתית בגוף בלי שווידא שהגוף אושר כגוף מפעיל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(1)}}; {{ח:תתת|(3)}} הפנה מתנדב לשירות לאומי או להתנדבות קהילתית בלי שווידא כי מתקיימים במתנדב התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56(2)}}. {{ח:סעיף|74|הודעה על כוונת חיוב}} {{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי גוף מוכר הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}} ({{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב). {{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה: {{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה; {{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו; {{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75}}; {{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 77|הסעיף האמור}}. {{ח:סעיף|75|זכות טיעון}} {{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}}, רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים. {{ח:סעיף|76|החלטת המנהל ודרישת תשלום}} {{ח:תת|(א)}} המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}}. {{ח:תת|(ב)}} החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו; {{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב. {{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו. {{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75}}, בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 75|באותו סעיף}}, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור. {{ח:סעיף|77|הפרה נמשכת והפרה חוזרת}} {{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, ”הפרה נמשכת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}, לאחר שנמסרה למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרת אותה הוראה או לאחר שנמסרה למפר התראה מינהלית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85}} בשל הפרת אותה הוראה וההתראה לא בוטלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 86|בסעיף 86}}. {{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי. {{ח:סעיף|78|סכומים מופחתים}} {{ח:תת|(א)}} המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכום הקבוע {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}}, ובשיעורים שיקבע. {{ח:סעיף|79|סכום מעודכן של העיצום הכספי}} {{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 76|בסעיף 76(ד)}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}} ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 83|אותו סעיף}} בידי המנהל או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור. {{ח:תת|(ב)}} סכום העיצום הכספי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}} יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. {{ח:תת|(ג)}} המנהל יפרסם הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב), ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות. {{ח:סעיף|80|המועד לתשלום העיצום הכספי}} {{ח:ת}} המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 76|בסעיף 76}}. {{ח:סעיף|81|הפרשי הצמדה וריבית}} {{ח:ת}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}} ({{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו. {{ח:סעיף|82|גבייה}} {{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}. {{ח:סעיף|83|ערעור}} {{ח:תת|(א)}} על החלטה סופית של המנהל ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה ההחלטה. {{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה על כך. {{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר העיצום הכספי או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו. {{ח:סעיף|84|פרסום}} {{ח:תת|(א)}} הטיל המנהל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי: {{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי; {{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה; {{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל; {{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה; {{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין; {{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר. {{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}}, יפרסם המנהל את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו, בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}. {{ח:תת|(ד)}} פרסום לפי סעיף זה יהיה לתקופה של ארבע שנים. {{ח:סעיף|85|התראה מינהלית}} {{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי גוף מוכר הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}} והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם המנהל, באישור היועץ המשפטי לממשלה, ופורסמו באתר האינטרנט של הרשות, רשאי הוא, במקום להמציא למפר הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, להמציא למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}; {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}}, ”היועץ המשפטי לממשלה“ – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין זה. {{ח:תת|(ב)}} בהתראה מינהלית כאמור בסעיף קטן (א) יציין המנהל מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}}, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}}. {{ח:סעיף|86|בקשה לביטול התראה מינהלית}} {{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85}} רשאי הוא לפנות למנהל בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה: {{ח:תתת|(1)}} המפר לא ביצע את ההפרה; {{ח:תתת|(2)}} המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה. {{ח:תת|(ב)}} קיבל המנהל בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים. {{ח:סעיף|87|הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה}} {{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו המנהל דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}}; מפר שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל, לעניין הימשכות ההפרה וסכום העיצום הכספי, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיפים 75}} {{ח:פנימי|סעיף 76|ו־76}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ב)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}}, והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} בשל ההפרה החוזרת, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיפים 75}} {{ח:פנימי|סעיף 76|ו־76}}, בשינויים המחויבים. {{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: תיקונים עקיפים}} {{ח:סעיף|88|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}.}} {{ח:סעיף|89|ביטול {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי|חוק שירות לאומי}}}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי|חוק שירות לאומי, התשי״ג–1953}} – בטל. {{ח:סעיף|90|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|בחוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963}}.}} {{ח:סעיף|91|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|בחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967}}.}} {{ח:סעיף|92|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}.}} {{ח:סעיף|93|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}}.}} {{ח:סעיף|94||תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994}}.}} {{ח:סעיף|95|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.}} {{ח:סעיף|96|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}}.}} {{ח:סעיף|97|ביטול {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי)|חוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי)}}}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי)|חוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי), התשנ״ח–1998}} – בטל. {{ח:סעיף|98|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}} {{ח:סעיף|99|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה|בחוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס״ה–2004}}.}} {{ח:סעיף|100|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה)|בחוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס״ז–2007}}.}} {{ח:סעיף|101|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008}}.}} {{ח:סעיף|102|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}.}} {{ח:סעיף|103|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק תשלומים לחיילים בשירות סדיר (הגנה על תשלומים)|בחוק תשלומים לחיילים בשירות סדיר (הגנה על תשלומים), התשע״ד–2014}}.}} {{ח:סעיף|104|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}.}} {{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|105|ביצוע ותקנות}} {{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובכלל זה בעניינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} זכויותיהם של מתנדבים, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}; {{ח:תתת|(2)}} אמות מידה מחייבות לדירות שירות ולהבטחת מגורים הולמים בהן, ובכלל זה לעניין תנאי בטיחות, תברואה ונגישות, ורשאי הוא לקבוע אמות מידה ותנאים שונים לדירות שירות שונות, לפי סוגי מתנדבים; {{ח:תתת|(3)}} מועדים למסירת דיווחים בידי גוף מפעיל והדרכים למסירת הדיווחים; {{ח:תתת|(4)}} תנאים לעניין השכלה, ניסיון מקצועי והכשרה, הנדרשים מעובדי גוף מוכר המשמשים בתפקידי ניהול, בתפקידי איתור מועמדים לשירות או בתפקידי ליווי של מתנדבים. {{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} תנאי השירות של המתנדבים, נוסף על אלה שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, ורשאי הוא לקבוע הוראות כאמור לגבי סוגי מתנדבים, לרבות מתנדבים עולים חדשים בודדים, בהתאם למאפייניהם המיוחדים כפי שיקבע; {{ח:תתת|(2)}} אגרות שעל גופים מוכרים וגופים מפעילים לשלם בעד הגשת בקשות לפי חוק זה, ובכלל זה בקשות להכרה, לאישור או לעיון מחדש. {{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי חוק זה יותקנו בהתייעצות עם המועצה, לאחר שניתנה למנהל ההזדמנות להגיש לשר את חוות דעתו בעניין; ואולם אם לא הסתיים הליך ההתייעצות עם המועצה בתוך 100 ימים מיום שפנה אליה השר בעניין, יראו כאילו קוימה חובת ההתייעצות עמה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית)|תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית), התשפ״א–2020}}.}} {{ח:סעיף|106|שינוי התוספות}} {{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור הוועדה, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והתוספת השנייה}}. {{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}. {{ח:סעיף|107|תחילה ותחולה|תיקון: תשע״ח־2}} {{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה, למעט ההוראות המפורטות בסעיף קטן (ב), ביום ט״ז בניסן התשע״ח (1 באפריל 2018) (להלן – יום התחילה), והוא יחול לעניין שירות לאומי או התנדבות קהילתית שמבצעים מתנדבים מיום כ״א באלול התשע״ח (1 בספטמבר 2018) ואילך. {{ח:תת|(ב)}} תחילתן של הההוראות המפורטות להלן במועד הנקוב לצדן: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}} – במועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ד)}}; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} – במועד תחילתן של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ב)}}; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71}} – ביום כ״ג בחשוון התשע״ט (1 בנובמבר 2018) והוא יחול, על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין שירות לאומי או התנדבות קהילתית שמבצעים מתנדבים מיום א׳ באלול התשע״ט (1 בספטמבר 2019) ואילך. {{ח:סעיף|108|שמירת דינים}} {{ח:ת}} במקרה של סתירה בין הוראה מההוראות לפי חוק זה להוראה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי}} באותו עניין, תגבר ההוראה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי}}. {{ח:סעיף|109|תקנות ונהלים ראשונים}} {{ח:תת|(א)}} נוהל ראשון לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31(ח)}} ייקבע בתוך שישה חודשים מיום התחילה. {{ח:תת|(ב)}} תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19(ד)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 65|ו־65(א)(1)}} יובאו לאישור הוועדה עד יום התחילה. {{ח:סעיף|110|מינוי מועצה ראשונה}} {{ח:תת|(א)}} מועצה ראשונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}} תמונה עד יום התחילה, והיא תהיה רשאית להתכנס מעת שהתמנו שני שלישים מחבריה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 105|בסעיף 105(ג)}}, התקנת תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109(ב)}} אינה טעונה התייעצות עם המועצה. {{ח:סעיף|111|החלטת ממשלה ראשונה}} {{ח:ת}} החלטת ממשלה ראשונה בדבר סדרי העדיפויות הממלכתיים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}} תתקבל בתוך שנתיים מיום פרסומו של חוק זה. {{ח:סעיף|112|הוראות מעבר}} {{ח:תת|(א)}} מי שלפני יום התחילה שירת בהתנדבות בשירות לאומי כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 238|בפסקה (3)(ב) להגדרה ”ילד“ שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחה ערב יום התחילה, יראו את התקופה שבה שירת כאמור כתקופה שבה שירת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפי הוראות חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} הרשות לשירות לאומי–אזרחי שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי}}, יראו אותה כרשות שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21 לחוק זה}}. {{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות לשירות לאומי–אזרחי שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי}}, יראו אותו כמי שמונה למנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22 לחוק זה}}. {{ח:תת|(ד)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48}}, גוף שקיבל הכרה כגוף מוכר ערב יום התחילה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות)|תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשס״ב–2002}}, יראו אותו כגוף שהוכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48 לחוק זה}}, בתקופה שמיום התחילה עד תום ארבע שנים מיום התחילה; ואולם מיום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019) ואילך יקיים אותו גוף מערכת חשבונאית נפרדת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)(1)(ג)}}. {{ח:תתת|(2)}} אם בתקופה האמורה בפסקה (1) העביר גוף כאמור באותה פסקה (בפסקה זו – גוף מעביר), את מלוא פעילותו הנוגעת לשירות הלאומי או להתנדבות הקהילתית לגוף אחר (בפסקה זו – הגוף האחר) בשל כך שלא עמד בדרישות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)(1)}}, רשאים השר, הרשות, או גוף מפעיל, לפי העניין, להביא בחשבון לעניין התקשרויות עם הגוף האחר, את פעילותו הקודמת של הגוף המעביר הנוגעת לשירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית, ובלבד שהגוף האחר הוכר כגוף מוכר לפי הוראות חוק זה. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק ז׳}}, גוף מפעיל שהפעיל מתנדבים ערב יום התחילה, בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 238|פסקה (3)(ב) להגדרה ”ילד“ שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחה ערב יום התחילה, יראו אותו כגוף שאושר לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, מיום התחילה עד יום א׳ באלול התשע״ט (1 בספטמבר 2019). {{ח:תת|(ו)|(1)}} יראו תעריף להפעלת מתנדב בשירות לאומי שחל ערב יום התחילה כתעריף שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}. {{ח:תתת|(2)}} עד לקביעת תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ב)}} לעניין עדכון התעריף, יתעדכן התעריף כאמור בפסקה (1) ב־1 בינואר בכל שנה, לפי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לעומת המדד כאמור שפורסם לאחרונה ערב יום התחילה. {{ח:תת|(ז)}} כל עוד לא הותקנו תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ד)(2)}} לא יפחת שיעור ייצוגם של אנשים עם מוגבלות בקרב כלל המתנדבים בשירות הלאומי ובהתנדבות הקהילתית משיעור התקנים המיועדים לאנשים עם מוגבלות מכלל המתנדבים ערב יום פרסומו של חוק זה, וכל עוד לא הותקנו תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)(2)}} לא יפחת שיעור ייצוגם של צעירים בסיכון בקרב כלל המתנדבים בשירות הלאומי ובהתנדבות הקהילתית משיעור ייצוגם ערב יום פרסומו של חוק זה. {{ח:סעיף|113|דיווח לכנסת}} {{ח:ת}} החל ביום התחילה ועד יום כ״א באלול התשע״ח (1 בספטמבר 2018) ידווח השר לוועדה, אחת לכל ארבעה חודשים לפחות, על ההיערכות ליישומו של חוק זה. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20(ג)(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55(16)}}, {{ח:פנימי|סעיף 105|105(ב)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 106|ו־106}})}}}} {{ח:קטע3||תנאי השירות של מתנדב}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}} {{ח:תת|(א)|(1)}} מתנדב המשרת חמישה ימים בשבוע, זכאי ל־22 ימי חופשה לכל שנת שירות, שייחשבו חלק מהשירות, ואם הוא משרת שישה ימים בשבוע – ל־26 ימי חופשה לכל שנת שירות, שייחשבו חלק מהשירות. {{ח:תתת|(2)}} מועדי החופשה כאמור בפסקה (1) ייקבעו בידי הגוף המפעיל; בקביעתו כאמור יתחשב הגוף המפעיל, ככל האפשר, ברצון המתנדב, בכפוף למועדי פעילותו של הגוף המפעיל. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), מתנדב זכאי לימי חופשה בחגים, שיכללו – {{ח:תתת|(1)}} לגבי מתנדב שהוא יהודי – את מועדי ישראל כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}} (להלן – פקודת סדרי השלטון והמשפט), ואת יום העצמאות; {{ח:תתת|(2)}} לגבי מתנדב שאינו יהודי – את מועדי ישראל או את חגי עדתו כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט}}, לפי בחירתו, ואת יום העצמאות. {{ח:תת|(ג)}} מתנדב זכאי לזכויות כפי שהיו ניתנות לו אילו היה עובד, לעניין היעדרות בתשלום מתעסוקה ביום בחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 10|סעיף 10 לחוק־יסוד: הכנסת}}, וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל#סעיף 4א|סעיף 4א לחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ״ג–1963}}. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}} {{ח:תת|(א)}} מתנדב זכאי להיעדר מהשירות עקב מחלה, על פי אישור רפואי, עד 20 ימים בשנת שירות, שייחשבו חלק מהשירות. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), המנהל או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לאשר למתנדב להיעדר מהשירות עקב מחלה, מעבר ל־20 הימים האמורים באותו סעיף קטן, אם מצא כי יש הצדקה מיוחדת לכך, ובלבד שתקופת ההיעדרות הכוללת לא תעלה על 90 ימים, והוא רשאי לדרוש מהמתנדב חוות דעת רפואית נוספת או להיוועץ ברופא מטעמו ולהתחשב במשך ההיעדרות ביחס למשך השירות בפועל; תקופת ההיעדרות שאישר המנהל לפי סעיף קטן זה תיחשב חלק מהשירות. {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}} {{ח:תת|(א)}} מתנדב זכאי להפסקה של חצי שעה במהלך יום שירות בהתאם למקובל אצל עובדים בגוף המפעיל, וכן להפסקה לשם תפילה במהלך היום בהתאם לדרישות דתו. {{ח:תת|(ב)}} מתנדב זכאי להפסקה של 12 שעות לפחות בין יום שירות אחד למשנהו. {{ח:תת|(ג)|(1)}} מתנדב לא ישרת בשירות בלילה, אלא באישור המנהל. {{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), אישר המנהל למתנדב לשרת בשירות בלילה בגוף מפעיל {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|שחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}}, חל עליו, והפועל במשמרות, לא ישרת המתנדב בשירות בלילה יותר משבוע אחד בתקופה של שלושה שבועות. {{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”שירות בלילה“ – שירות ששתי שעות ממנו, לפחות, הן בין השעות 22:00 ל־06:00. {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}} {{ח:ת}} מתנדב לא ישרת במנוחה השבועית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}}, אלא אם כן הגוף המפעיל מחזיק בהיתר כללי להעסקת עובדים במנוחה השבועית או שהשירות הוא בפעילות של תנועת נוער או של ארגון נוער ששר החינוך אישר כי לפי המבחנים לצורך תמיכה קיבלו תמיכה בשנת הכספים שקדמה לשנה שבה בוצע השירות; לעניין זה, ”מבחנים לצורך תמיכה“ – מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות ציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב}} לתמיכה בתנועות נוער או בארגוני נוער, לפי העניין. {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1 פרט 5}} {{ח:ת}} ההוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}}, יחולו, בשינויים המחויבים, על גוף מפעיל, בנוגע למתנדבים. {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 1 פרט 6}} {{ח:ת}} מתנדב יקבל מידע והכשרה למניעת תאונות עבודה ומחלות מקצוע, בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 8ה|סעיף 8ה לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}}. {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 73|סעיפים 73(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 106|ו־106}})}}}} {{ח:קטע3||הפרות של פעולות הדרושות להבטחת זכויותיו של מתנדב שהופנה לשירות בחו״ל, ובכלל זה להבטחת התשלומים, ההטבות ותנאי השירות למתנדבים בשירות בחו״ל}} {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 56|סעיפים 56(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 106|ו־106}})}}}} {{ח:קטע3||התחייבות של גוף מפעיל}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} שם הגוף המפעיל: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} מספר מזהה: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} כתובת הגוף המפעיל: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} מספר טלפון של הגוף המפעיל: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} אנו הח״מ, מורשי חתימה בשם הגוף המפעיל מתחייבים בשם הגוף המפעיל לעניין הפעלת מתנדבים שיופנו אלינו בידי הגוף המוכר . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . (שם הגוף המוכר) בשנים: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . כלהלן: {{ח:תת|(1)}} הגוף המפעיל יפעל לגבי המתנדבים שיופנו אליו כגוף מפעיל כמשמעותו בחוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017 (להלן – החוק), ויחולו עליו כל החובות החלות על גוף מפעיל לפי כל דין ולפי הנהלים של הרשות לשירות לאומי–אזרחי לפי החוק האמור; {{ח:תת|(2)}} הכתובת ומספר הטלפון של המקומות שבהם ישרתו המתנדבים בפועל הם כלהלן: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .; {{ח:תת|(3)}} התפקידים שבהם ישרתו המתנדבים הם כלהלן: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .; {{ח:תת|(4)}} העיסוק, התחום והפעילות שבהם יבוצעו השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית בידי המתנדבים הוא: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .; {{ח:תת|(5)}} ימי השבוע והשעות שבהם תבוצע הפעילות בידי המתנדבים הם: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .; {{ח:תת|(6)}} מחק את הפסקה המיותרת: {{ח:תתת|(א)}} הגוף המפעיל מתחייב לשלם לגוף המוכר בעד הפעלת המתנדבים את התשלומים הנדרשים כדין לפי התעריף; {{ח:תתת|(ב)}} הרשות הציבורית הנושאת במימון בעד המתנדבים המופנים לגוף המפעיל היא: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . והיא התחייבה לביצוע התשלומים בהתאם לדין; {{ח:תת|(7)}} הגוף המפעיל מתחייב למלא את כל חובותיו כלפי המתנדבים לפי כל דין; {{ח:תת|(8)}} הגוף המפעיל מתחייב כי המתנדבים יופעלו אצלו ולא יופעלו על ידו אצל אחרים; אם הגוף המפעיל יפעיל את המתנדבים בקרב מקבלי שירות מהגוף המפעיל, מקבלי השירות הם כלהלן: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .; {{ח:תת|(9)}} הגוף המפעיל מתחייב למסור לגוף המוכר דיווח בדבר ניגוד עניינים בשל קרבה משפחתית כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 57|בסעיף 57 לחוק}} של מתנדב; {{ח:תת|(10)}} הגוף המפעיל מתחייב לאפשר לגוף המוכר לערוך ביקורות ובדיקות על קיום ההוראות לפי כל דין, לפי נוהלי הרשות לשירות לאומי–אזרחי ולפי התחייבות זו בידי הגוף המפעיל; {{ח:תת|(11)}} הגוף המפעיל מתחייב לנהל רישום לעניין התייצבותם של המתנדבים לשירות מדי יום; {{ח:תת|(12)}} הגוף המפעיל מתחייב לדווח לגוף המוכר על שינויים שיחולו בהפעלת המתנדבים אצלו; {{ח:תת|(13)}} הגוף המפעיל מצהיר כי ידוע לו כי הגוף המוכר לא יפנה אליו מתנדבים ויפסיק את הפעלתם של המתנדבים אצלו אם הגוף המפעיל יחדל לעמוד בתנאי האישור או שהאישור שניתן לו יותלה או יחדל להיות בתוקף מכל סיבה שהיא. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} תאריך: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|שם מלא, מספר זהות, תפקיד, חתימה}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|שם מלא, מספר זהות, תפקיד, חתימה}} }} {{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ״ד באדר התשע״ז (22 במרס 2017).}} * '''בנימין נתניהו'''<br>ראש הממשלה * '''ראובן ריבלין'''<br>נשיא המדינה * '''יולי יואל אדלשטיין'''<br>יושב ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] gpiwdfgfnq6ntltkniejqpgrf90bvsi 14 334047 1417537 761571 2022-08-10T00:09:34Z Shalomori123 9336 מיון חדש ל[[קטגוריה:מלבי"ם על המקרא]]: "תרי עשר" באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:מלבי"ם על המקרא|תרי עשר]] 19mbyjyk66cu0bkv1eon8pqzjmckwoo 1417539 1417537 2022-08-10T00:09:49Z Shalomori123 9336 הוספת [[קטגוריה:מקראות גדולות תרי עשר]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:מלבי"ם על המקרא|תרי עשר]] [[קטגוריה:מקראות גדולות תרי עשר]] k2bufrthj41mc31txz3kbkg5aozmd6i 14 334048 1417534 761592 2022-08-10T00:08:58Z Shalomori123 9336 מיון חדש ל[[קטגוריה:מלבי"ם על המקרא]]: "דברי הימים א" באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:מלבי"ם על המקרא|דברי הימים א]] cbjefw1q3pk5pn5yuoouh8xlzlhkd2e 1417535 1417534 2022-08-10T00:09:14Z Shalomori123 9336 הוספת [[קטגוריה:מקראות גדולות דברי הימים]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:מלבי"ם על המקרא|דברי הימים א]] [[קטגוריה:מקראות גדולות דברי הימים]] hc4mx39i7bzuil07v0v7nw0qfqvn27x 14 334049 1417531 761603 2022-08-10T00:04:38Z Shalomori123 9336 הוספת [[קטגוריה:מקראות גדולות בראשית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:מלבי"ם על התורה]] [[קטגוריה:מקראות גדולות בראשית]] ex72cszok84589x4ni6xlyg3wrepre5 116 336370 1417586 993603 2022-08-10T08:48:45Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט-1999 <מקור> ((ק"ת תשנ"ט, 1141|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים)|5996)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 8ה]] [[+|ו-43]] [[=החוק|לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954]] (להלן - החוק), בהתייעצות עם מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "בודק מעבדתי מוסמך" - עובד מעבדה מוסמכת שהסמיכו מפקח העבודה הראשי לערוך בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות; :- "בדיקה סביבתית–תעסוקתית" - ניטור סביבתי בידי בודק מעבדתי מוסמך, של גורמים כימיים ופיסיקליים מזיקים, המצויים במקום העבודה או בתהליך עבודה של עובד, שעל פיהם נקבעות רמות החשיפה הסביבתית–תעסוקתית, לרבות רמת חשיפה משוקללת ורמת חשיפה לזמן קצר, במקום עבודה של עובד; :- "מחזיק במקום העבודה" - כל אחד מאלה: :: (1) המעביד; :: (2) במפעל - הבעל או התופש כמפורט [[בסעיפים 219 עד 221 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970]]; :: (3) בעל מקום העבודה; :: (4) המנהל בפועל את מקום העבודה; :: (5) מי שבהשגחתו או בפיקוחו פועל מקום העבודה; :: (6) המנהל בפועל של תאגיד, אם המפעל מצוי בבעלות תאגיד; :- "מעבדה מוסמכת" - מעבדה לגיהות תעסוקתית של משרד העבודה והרווחה וכל מעבדה אחרת שמפקח העבודה הראשי הסמיכה לבצע בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות; :- "מפקח עבודה" - כמשמעותו [[בחוק]]; :- "סיכונים" - סיכוני בטיחות ובריאות הנובעים משימוש בציוד, בחומר, בתהליך ייצור או בכל גורם אחר, במקום עבודה. @ 2. מסירת מידע בדבר סיכונים : מחזיק במקום עבודה ימסור לעובד במקום העבודה מידע עדכני בדבר הסיכונים במקום, ובפרט בדבר הסיכונים הקיימים בתחנת העבודה שבה מועסק העובד, וכן ימסור לו הוראות עדכניות לשימוש, להפעלה ולתחזוקה בטוחים של ציוד, של חומר ושל תהליכי עבודה במקום. @ 3. הדרכת עובדים : (א) מחזיק במקום עבודה יקיים הדרכה בדבר מניעת סיכונים והגנה מפניהם (להלן - הדרכה), באמצעות בעל מקצוע מתאים ויוודא שכל עובד הבין את הסיכונים והוא בקיא דיו בנושאי ההדרכה, בהתאם לתפקידו ולסיכונים שלהם הוא חשוף; מחזיק במקום עבודה יחזור ויקיים הדרכה כאמור בהתאם לצורכי העובדים ולפחות אחת לשנה. : (ב) מחזיק במקום עבודה ינקוט אמצעים כדי לוודא שההדרכה שניתנה לעובדים הובנה על ידם כראוי וכי הם פועלים על פיה. : (ג) הדרכה למנהלי עבודה ולעובדי תחזוקה תינתן באמצעות המוסד לבטיחות ולגיהות או מוסד או אדם אחר שאישר לכך מפקח עבודה ראשי. @ 4. הדרכת נאמני בטיחות : מחזיק במקום עבודה יכשיר את נאמני הבטיחות ואת חברי ועדת הבטיחות כמשמעותם [[בפרק השני לחוק]], לביצוע תפקידיהם לפי [[סעיף 14 לחוק]]; הכשרה כאמור תינתן באמצעות המוסד לבטיחות ולגיהות או מוסד או אדם אחר שאישר לכך מפקח <!-- (([במקור: פקח])) --> עבודה ראשי. @ 5. שכר ותשלומים אחרים : (א) נערכה הדרכה בהתאם לתקנות אלה ייחשב זמן ההדרכה כזמן עבודה. : (ב) עובד לא יהיה חייב בכל תשלום או תמורה אחרת בעד הדרכה. @ 6. פנקס הדרכה : מחזיק במקום עבודה ינהל פנקס הדרכה ובו ירשום את אלה: : (1) שמות העובדים שהשתתפו בהדרכה; : (2) מועדי מתן ההדרכה; : (3) סוג ההדרכה; : (4) נושא ההדרכה; : (5) שם המדריך; : (6) כשירותו ותפקידו של המדריך. @ 7. תמצית מידע בכתב : (א) מחזיק במקום עבודה ימסור לעובד במקום העבודה, לכל המאוחר ביום תחילת עבודתו, תמצית בכתב של מידע בדבר סיכונים בעבודה שבה הוא מועסק, או הקיימים במקום העבודה או בכל מקום אחר שבו עלול הוא להיחשף להם עקב ביצוע תפקידו. : (ב) תמצית בכתב, כאמור בתקנת משנה (א), תהיה בשפה העברית והערבית ובשפה נוספת המובנת לרוב העובדים במקום העבודה; המעביד ידאג שתוכנו של המסמך האמור יוסבר לעובד בשפה המובנת לו, אם אינו שולט בשפות שבהן נמסרה התמצית. : (ג) נשתנו התפקיד או תחנת העבודה של העובד, ימסור לו המחזיק במקום העבודה תמצית בכתב כאמור בתקנת משנה (א) לגבי התפקיד או תחנת העבודה החדשים. @ 8. סימון ושילוט : מחזיק במקום עבודה יוודא שחומרים, ציוד ותהליכי עבודה מסוכנים במקום העבודה יהיו מסומנים בתווית או בשלט אזהרה מתאימים ומובנים, וכן יתקין שלטי הדרכה לשימוש בציוד מגן אישי. המחזיק ידאג שתוכן התוויות והשלטים האמורים יוסבר לעובד בשפה המובנת לו, אם אינו שולט בשפה שבה נכתבו. @ 9. הודעה : הוכנסו למקום עבודה חומרים, ציוד או תהליכי עבודה חדשים, שיש בהם סיכונים או נתגלה סיכון כאמור בחומר, בציוד או בתהליך עבודה קיימים במקום עבודה, יודיע על כך מיד המחזיק במקום העבודה למפקח העבודה האזורי, לכל רופא תעסוקתי המטפל במקום העבודה, לממונה על הבטיחות ולוועדת הבטיחות, אם ישנם. @ 10. איסורים : (א) לא יועסק עובד במקום עבודה אלא אם כן ניתנה לו הדרכה כאמור בתקנות אלה וסופקו לו אמצעי המיגון הנדרשים. : (ב) במקום עבודה לא ישתמשו בחומר או בציוד ולא יפעילו תהליך עבודה, שיש בהם סיכונים, אלא אם כן ניתנו לגביהם מידע והדרכה ונעשו סימונים, הכל בהתאם לתקנות אלה. @ 11. תוצאות בדיקה סביבתית : (א) נערכה בדיקה סביבתית–תעסוקתית במקום עבודה ונתגלה בה שקיימת במקום העבודה רמה חריגה של גורמים מזיקים לבריאות, ימסור המחזיק במקום העבודה, בכתב, את תוצאות הבדיקה הסביבתית לעובדים המועסקים בו והעלולים להיות חשופים לגורמים מזיקים כאמור, וכן הסבר בכתב בדבר הסיכונים שנתגלו בבדיקה ובדבר האמצעים שיש לנקוט להגנה מפניהם. : (ב) המחזיק במקום עבודה רשאי למסור לעובדים את תוצאות הבדיקה והסבר כאמור בתקנת משנה (א) באמצעות הודעה על לוח המודעות במקום העבודה. @ 12. בדיקה רפואית : נערכה לעובד בדיקה רפואית במטרה לגלות או למנוע סיכונים, יביאו המוסד הרפואי או הרופא, שערכו את הבדיקה, לידיעת העובד הנבדק, בתוך זמן סביר, את מצב בריאותו, בדרך ובאופן שיראו לנכון. @ 13. חובות העובד : (א) עובד חייב - :: (1) להודיע למחזיק במקום העבודה על סיכון במקום העבודה שנתגלה לו תוך כדי עבודתו ושלא היה ידוע מקודם; :: (2) להתייצב לכל הדרכה, שהזמינו אליה המחזיק במקום העבודה או מי מטעמו, זולת אם היתה סיבה סבירה להעדרו. : (ב) מחזיק במקום עבודה יפרסם את חובות העובד המפורטות בתקנת משנה (א) על לוח המודעות במקום העבודה. @ 14. פרסום שם הממונה על הבטיחות ומפקח העבודה : מחזיק במקום עבודה יפרסם על לוח המודעות את שם הממונה על הבטיחות, אם מונה, ואת שם מפקח העבודה המפקח על מקום העבודה ואת מספרי הטלפון שבהם אפשר להשיגם. @ 15. עונשין : העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו - מאסר שישה חודשים, או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]. @ 16. הגנה : הואשם מחזיק במקום עבודה בעבירה על הוראות [[תקנה 2]] [[או 3]] מחמת שנתגלה פגם או ליקוי בעדכניות המידע או בנכונות ההוראות שמסר לעובדיו על פי הוראות תקנות אלה, תהא זו הגנה טובה לנאשם אם הוכיח אחת מאלה: : (1) כי נקט אמצעים סבירים כדי לוודא את נכונותם ואת עדכניותם של המידע או של ההוראות שמסר, לפי הענין; : (2) כי המידע או ההוראות נתקבלו מאת משרד ממשלתי, מוסד של המדינה או מוסד להשכלה גבוהה, שענינם במידע או בהוראות האמורים. @ 17. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. <פרסום> כ"ט באב התשנ"ט (11 באוגוסט 1999) <חתימות> אליהו ישי, שר העבודה והרווחה 8f9w8am43t1whsfpoxai04d2r115l1h 116 336371 1417602 1342825 2022-08-10T09:06:18Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ"ו-1996 <מקור> ((ק"ת תשנ"ו, 1444|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות)|5773)); ((תשנ"ט, 442|תיקון|5956)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 25]] [[+|ו-43]] [[=החוק|לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954]] (להלן - החוק), בהתייעצות עם מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות ולענין מפעל גז לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתית, אני מתקינה תקנות אלה: @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אישור כשירות" - אישור בכתב שנתן מפקח העבודה הראשי בדבר קיום כישורים לשמש ממונה על בטיחות במפעל; :- "בניה" ו"בניה הנדסית" - כמשמעותם [[=הפקודה|בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970]] (להלן - הפקודה); :- "הנדסאי" ו"טכנאי" - מי שרשום כהנדסאי או טכנאי, לפי הענין, במשרד העבודה והרווחה; :- "חקלאות" - לרבות מיון, אריזה ושינוע של תוצרת חקלאית בתחומים המפורטים [[בתוספת הראשונה]]; :- "מבצע בניה" - קבלן ראשי או מזמין, המבצע את העבודה כולה או חלקה באמצעות עובדים שלו או באמצעות קבלנים העובדים למענו; :- "מהנדס רשום" - כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958]]; :- "ממונה על הבטיחות" - בעל אישור כשירות שנתמנה בידי מעביד לממונה על הבטיחות, הגיהות ובריאות העובדים במפעל, בהתאם [[לסעיף 25(א) לחוק]] ולפי תקנות אלה (להלן - ממונה); :- "מעביד" - כמשמעותו [[בפקודה]], לרבות תופש מקום עבודה; :- "מפעל" - כל מקום שחלה עליו חובת מינוי ממונה על בטיחות לפי [[תקנה 4]]. @ 2. חובת קיום אישור כשירות : לא יעסוק אדם כממונה על הבטיחות, ולא יועסק ככזה, אלא אם כן בידו אישור כשירות תקף. @ 3. מתן אישור כשירות : (א) לא יינתן לאדם אישור כשירות, אלא אם כן הוא אחד מאלה: :: (1) בעל תואר מוכר כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]], בתחום מדעי הטבע, הטכנולוגיה או ההנדסה ודומיהם, בעל נסיון של שנתיים לפחות בעבודה במקצועו לאחר סיום לימודיו המקצועיים, ועבר בהצלחה קורס ממונים על בטיחות או קורס שווה ערך, שאישר מפקח העבודה הראשי, במוסד לבטיחות וגיהות או במוסד אחר; :: (2) טכנאי או הנדסאי שרכש נסיון של 3 שנים לפחות בעבודה במקצועו, לאחר סיום לימודיו המקצועיים, ועבר בהצלחה קורס ממונים על בטיחות או קורס שווה ערך, שאישר מפקח העבודה הראשי, במוסד לבטיחות וגיהות או במוסד אחר; :: (3) מי שהוכיח להנחת דעתו של מפקח העבודה הראשי, כי הוא ראוי להיות ממונה על בטיחות, אף שאין מתקיימות בו הוראות פסקה (1) או (2), ובלבד שהינו בעל השכלה שוות ערך להשכלה הנדרשת בהן, עבר בהצלחה קורס ממונים על בטיחות או קורס שווה ערך, שאישר מפקח העבודה הראשי, ונסיונו המקצועי בתחום הבטיחות והגיהות, יהיה שלוש שנים לפחות, או אם נתקיימו בו הוראות [[תקנה 15]]. : (ב) בעל אישור כשירות חייב להשתתף מדי שנה, בשמונה ימי השתלמויות לפחות, לקידום הידע בנושאי בטיחות וגיהות בעבודתו, במסגרות שיאשר מפקח העבודה הראשי; וידווח מדי שנה למפקח העבודה הראשי על ההשתלמויות שבהן השתתף בשנה החולפת. : (ג) לא מילא בעל אישור כשירות אחר הוראות תקנת משנה (ב), רשאי מפקח העבודה הראשי לבטל את תעודת הכשירות או להתלותה עד למילוי ההוראות כאמור. @ 4. חובת מינוי ממונה על הבטיחות : אלה חייבים למנות ממונה על הבטיחות: : (1) מחזיק במקום עבודה שחלה עליו [[פקודת הבטיחות בעבודה]], כולה או חלקה, ואשר מועסקים בו חמישים עובדים לפחות; : (2) מחזיק במקום עבודה הנמנה עם הסוגים המפורטים [[בתוספת השניה]] ושמועסקים בו חמישים עובדים לפחות; : (3) מבצע בניה המעסיק, בעצמו או באמצעות קבלני משנה, 100 עובדים לפחות באתרי הבניה בו זמנית; : (4) מעסיק, המעסיק בחקלאות, 50 עובדים לפחות בו זמנית; : (5) מחזיק בכל מקום עבודה אחר, שעל סמך הסיכונים בו קבע מפקח אזורי, שיש למנות בו ממונה על הבטיחות, והורה לו, בכתב, לעשות כן. @ 5. מינוי ממונה על הבטיחות : (א) מעביד ימנה לממונה על הבטיחות במפעל בעל אישור כשירות. : (ב) לא ימנה מעביד אדם לממונה על הבטיחות במפעל הנמנה עם הענפים המפורטים [[בתוספת השלישית]], אלא אם כן רכש נסיון של שנתיים לפחות בענף שעמו נמנה המפעל. : (ג) לפי דרישת מפקח עבודה אזורי יחוייב ממונה על הבטיחות במפעלים כאמור, לעבור בהצלחה, תוך שנה ממועד מינויו, השתלמות ענפית לפי תכנית שאישר מפקח העבודה הראשי. : (ד) שוכנע מפקח עבודה אזורי כי הסיכונים הקיימים במפעל, שטחו או מספר העובדים בו מחייבים מינוי של יותר מממונה על הבטיחות אחד, ודרש, בכתב, מינוי כאמור, חייב המעביד למנות יותר מממונה אחד, כנדרש. @ 6. הודעה על המינוי : (א) המעביד ימסור למפקח עבודה אזורי בקשה לאשר מינוי ממונה על הבטיחות לפי [[תוספת רביעית|הטופס שבתוספת הרביעית]], כאשר ספח הצהרת המתמנה חתום ביד המועמד, ויצרף את המסמכים הנדרשים לפיה. : (ב) אישר מפקח עבודה אזורי את המינוי, יודיע על כך בכתב למעביד ולממונה על הבטיחות, על ידי החזרת [[תוספת רביעית|הטופס האמור בתקנת משנה (א)]], כשהוא חתום בידו במקום המתאים, תוך 45 ימים מיום קבלת הבקשה לאישור המינוי. @ 7. התנגדות למינוי : (א) מפקח עבודה אזורי רשאי להתנגד למינוי פלוני לממונה על הבטיחות במפעל אם לדעתו נתקיים במי שמבקשים למנותו, אחד מאלה: :: (1) לא נתקיימו בו הוראות [[תקנה 2]] [[או 5(ב)]]; :: (2) אין הוא מסוגל, מסיבות רפואיות, לפי קביעת רופא תעסוקה, למלא תפקיד כאמור; :: (3) תפקידים אחרים שהוא ממלא עלולים להפריע לו במילוי תפקידו; :: (4) ידיעותיו אינן מספיקות בהתחשב בתהליכי העבודה במפעל; :: (5) הורשע בעבירה שלדעת מפקח עבודה אזורי יש בה כדי למנוע ממנו למלא תפקידו באופן ראוי; :: (6) מעמדו, תפקידו וכפיפויותיו במערך הארגוני לא יאפשרו לו לבצע תפקידו. : (ב) מפקח עבודה אזורי יודיע למעביד, בכתב, תוך 45 ימים מיום קבלת הבקשה לאישור המינוי, על התנגדותו למינוי המוצע, ויפרט את הנימוקים להתנגדותו. : (ג) קיבל מעביד הודעה לפי תקנת משנה (ב), יבטל את המינוי של ממונה על הבטיחות וימנה אדם מתאים אחר במקומו. @ 8. פסילת מינוי ממונה על הבטיחות : (א) מפקח עבודה אזורי רשאי בהודעה בכתב למעביד, לפסול מינוי ממונה על הבטיחות בכל אחד מאלה: :: (1) אישור הכשירות של הממונה בוטל בידי מפקח העבודה הראשי; :: (2) הממונה לא מילא חובה מהחובות המוטלות עליו לפי תקנות אלה; :: (3) הממונה אינו מסוגל, מסיבות רפואיות, לפי קביעת רופא תעסוקה, להמשיך ולמלא את תפקידו כממונה על בטיחות; :: (4) תפקיד נוסף שהממונה ממלא עלול לדעת מפקח עבודה אזורי להפריע לו במילוי תפקידו כממונה על הבטיחות; :: (5) ידיעותיו של הממונה אינן מספיקות בהתחשב בתהליכי העבודה במפעל שבו הוא משמש, לרבות תהליך חדש שהנהיגו מאז מינויו; :: (6) הממונה הורשע בעבירה שלדעת מפקח העבודה האזורי יש בה כדי למנוע מילוי תפקידו באופן ראוי; :: (7) הממונה על הבטיחות לא מילא אחר חובות ההשתלמויות כאמור [[בתקנות 3(ב)]] [[ו-5(ג)]]; :: (8) מעמדו תפקידו וכפיפויותיו במערך הארגוני אינם מאפשרים לו לבצע תפקידו. : (ב) הודעה על פסילת המינוי תכלול נימוקים, וייקבע בה מועד לביטול המינוי שלא יפחת מ-60 ימים מיום מסירת ההודעה; ההודעה תימסר, בכתב, למעביד ולממונה על הבטיחות, ומשנמסרה כאמור לא ישמש עוד הממונה בתפקידו, החל במועד שנקבע בהודעה. @ 9. ערר (תיקון: תשנ"ט) : (א) על התנגדות למינוי או על פסילת מינוי של ממונה על הבטיחות רשאי הוא או המעביד לערור תוך שבעה ימים מיום מסירת ההודעה לפי [[תקנה 7]] [[או 8]], לפני ועדת ערר שמינה מפקח העבודה הראשי. : (ב) בועדת ערר יהיו חמישה חברים, ובהם שניים נציגי שירות הפיקוח על העבודה, אחד שהמליץ עליו הארגון היציג הגדול ביותר של המעסיקים, אחד מהמוסד לבטיחות ולגיהות ואחד שהמליץ עליו הארגון היציג הגדול של העובדים, בהתייעצות עם ארגון הממונים על הבטיחות המייצג את המספר הגדול ביותר של ממונים על הבטיחות. נציג אחד של שירות הפיקוח על העבודה יהיה יושב ראש הועדה. : (ג) לא ישב בועדת ערר מפקח העבודה האזורי שהתנגד למינוי או שפסל את המינוי נושא הערר. : (ד) יושב ראש ועדת הערר יקבע את מועד ישיבתה, מקומה, וסדר יומה. : (ה) ועדת הערר תחליט בערר תוך שבועיים מיום שהוגש הערר. : (ו) החלטות ועדת הערר יתקבלו ברוב דעות הנוכחים בישיבה ובלבד שנכחו בישיבה 3 חברים לפחות ובהם נציג אחד של שירות הפיקוח על העבודה. : (ז) כל עוד לא ניתנה החלטה בערר לפי תקנת משנה (א), תעמוד ההתנגדות למינוי בתוקף; פסילת המינוי תהיה תקפה החל במועד שנקבע בהודעה לפי [[תקנה 8(ב)]]. @ 10. תפקידיו וסמכויותיו של ממונה על הבטיחות : (א) מתפקידו של ממונה על הבטיחות לייעץ למעביד בכל הנוגע לחוקים, לתקנות ולתקנים בעניני בטיחות, לסייע לו ולאנשי צוות הניהול והתכנון בנוגע לבטיחות, גיהות, הנדסת אנוש ובריאות תעסוקתית של העובדים במפעל ולקדם את התודעה בנושאים אלה: :: (1) לאתר במפעל מפגעי בטיחות וגיהות, ולהודיע עליהם למעביד; :: (2) לוודא קיום התקני בטיחות וגיהות נאותים במפעל; :: (3) לדרוש הנהגת סדרי בטיחות וגיהות נאותים במפעל, בתהליכי העבודה, במיתקנים, במבנים, בציוד ובחומרים ובכל שינוי בהם; :: (4) לפעול לקיום הוראות [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשמ"ד-1984]], ולהכנת תכנית להדרכת עובדים; :: (5) לוודא הכנת תכנית בטיחות ועידכונה כנדרש [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)|בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית בטיחות), התשמ"ד-1984]]; :: (6) לוודא ביצוע הוראות תכנית בטיחות שהוכנה במפעל והכללת דרישות בטיחות וגיהות בהוראות עדכניות לשימוש, הפעלה, תחזוקה((,)) איחסון בטוח של ציוד, של חומרים ושל תהליכי עבודה במפעל; :: (7) לברר סיבותיהן ונסיבותיהן של תאונות עבודה ומחלות מקצוע במגמה להפיק לקחים, לערוך בכתב ממצאים ומסקנות הבירורים ולהציע למעביד צעדים מתאימים למניעת הישנות התאונות; לוודא הדרכת העובדים באשר לנסיבות התאונות ומחלות מקצוע והלקחים שהופקו; :: (8) לרכז את כל המידע והתיעוד הקשור לתאונות עבודה ומחלות מקצוע שאירעו במפעל; :: (9) להכין הוראות בטיחות וגיהות ותמצית בכתב של מידע על הסיכונים בעבודה, פרסומן ועדכונן. להשגיח על ביצוע הוראות בטיחות וגיהות ולדווח למעביד על כל מקרה של הפרתן; :: (10) לוודא סימון חומרים, ציוד ותהליכי עבודה מסוכנים והתקנת שילוט הדרכה לשימוש בציוד מגן אישי; :: (11) לוודא ביצוע ביקורת ומעקב על המצב התקין של התקני בטיחות וגיהות, ציוד מגן אישי, של כלי עבודה ושל ציוד החייב בדיקות תקופתיות על פי דין, על פי הוראות היצרן ולפי כללי מקצוע מקובלים; :: (12) לוודא קיום שגרת בדיקות רפואיות לעובדים במפעל החשופים לגורמים שלגביהם קיימת דרישה לעריכת בדיקות אלה; :: (13) לוודא ביצוע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות על ידי מעבדות מוסמכות, כאשר קיימת דרישת בדיקה כאמור בחוק או בתקנות; לתעד את ממצאיהן של בדיקות כאמור ולהביא לידיעת המעביד והעובדים את השלכותיהן והאמצעים שיש לנקוט; :: (14) לקבוע הסדרים שיבטיחו תנאי בטיחות וגיהות נאותים בהעסקתם של קבלני חוץ; :: (15) לשתף פעולה עם ועדת הבטיחות המפעלית, ולמסור לה את כל המידע הנדרש לפעילותה השוטפת; :: (16) להורות על הפסקת העבודה כאשר נשקפת סכנה מיידית לחייו או בריאותו של עובד, ולדווח על כך מיד למעביד או לנציגו במקום העבודה; :: (17) לוודא קיום תכנית ושגרת תרגילים למצבי חירום; :: (18) לדווח למפקח עבודה אזורי, על פי דרישתו, על פעולותיו להעלאת רמת הבטיחות והגיהות ומניעת סיכונים במפעל; :: (19) להילוות אל מפקחי עבודה בביקורי הפיקוח במפעל, אם יידרש לכך. : (ב) הממונה על הבטיחות מוסמך להיכנס לכל מקום במפעל שבו מועסקים עובדים, לבדוק את סידורי הבטיחות והגיהות, ולנקוט בכל הפעולות הנדרשות לצורך מילוי תפקידו כאמור בתקנת משנה (א). @ 11. חובות המעביד : מעביד שמינה ממונה על הבטיחות במפעל - : (1) יביא לידיעת העובדים את דבר מינויו ותפקידיו של הממונה על הבטיחות; : (2) יקבע את מקומו ומעמדו של הממונה על הבטיחות בארגון המפעל, יספק לו את כל האמצעים הדרושים לביצוע תפקידיו, יאפשר לו לבצעם ויוודא כי הוא ממלא תפקידיו כמפורט [[בתקנה 10]]; : (3) יאפשר לו גישה לכל מקום במפעל ומחוץ למפעל שבו מועסקים עובדי המפעל; : (4) יאפשר השתתפותו בפעולות בטיחות והשתלמויות כנדרש [[בתקנה 3(ב)]], לקידום הידע והנסיון שלו בבטיחות, גיהות ובריאות העובדים. @ 12. פטור : (א) המעביד הסבור כי אין במפעל סיכונים המצדיקים מינוי ממונה על הבטיחות, רשאי להגיש למפקח העבודה הראשי בקשה מנומקת, בכתב, לפטור את המפעל מן הצורך למנות ממונה על הבטיחות. : (ב) מפקח העבודה הראשי רשאי לפטור מעביד שחלה עליו חובת מינוי ממונה על הבטיחות לפי תקנות אלה, ממילוי החובה, אם שוכנע כי אין במפעל סיכונים המצדיקים מינוי ממונה על הבטיחות. @ 12א. עונשין (תיקון: תשנ"ט) : העובר על הוראה מהוראות [[תקנות 2]], [[4]], [[5]], [[6(א)]], [[7(ג)]] [[או 11]] - דינו קנס שלא יעלה על הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977]]. @ 13. ביטול : תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשכ"ה-1965 - בטלות (להלן - התקנות הקודמות). @ 14. תחילה : תחילתן של תקנות אלו שלושה חודשים מיום פרסומן. @ 15. הוראות מעבר (תיקון: תשנ"ט) : מי שערב תחילתן של תקנות אלה היה בידו מינוי תקף לממונה על הבטיחות לפי התקנות הקודמות, או מי שעבר בהצלחה קורס ממונים על בטיחות במוסד לבטיחות וגיהות או במוסד אחר, או קורס שווה ערך שאישר מפקח העבודה הראשי, והוכיח, להנחת דעתו של מפקח העבודה הראשי, שהוא בעל נסיון של שנתיים לפחות, כממונה על בטיחות, זכאי לאישור כשירות, אף אם אינו עומד בדרישות המפורטות [[בתקנה 3]]. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 1, הגדרת "חקלאות"]]))) ==== @ 1. : עבודה בכל אחד מאלה: גידולי שדה, גידולי גן, מטעים, בתי צמיחה, משתלות, גני נוי וגנים ציבוריים; @ 2. : גידול בעלי חיים, לרבות גידול דגים, גידול עופות, הדגרת ביצים, גידול מיקנה וגידול דבורים; @ 3. : ייעור והפקת עץ מיערות; @ 4. : הכשרת קרקע למטרות חקלאות המנויות [[בפרטים 1 עד 3]]. == תוספת שניה == ==== ((([[תקנה 4(2)]]))) ==== @ : בתי חולים, מוסדות רפואיים @ : מוסדות להשכלה גבוהה, מכללות @ : מוסדות מחקר @ : בתי מלון @ : בתי מסחר @ : נמלי תעופה, חברות תעופה @ : רשויות מקומיות @ : תאגידים להתישבות שיתופית == תוספת שלישית == ==== ((([[תקנה 5(ב)]]))) ==== @ : כימיה, פרמצבטיקה, פטרוכימיה @ : חשמל, אלקטרוניקה, מיקרואלקטרוניקה @ : עבודות בניה @ : חומרי נפץ, מחצבות ומכרות @ (תיקון: תשנ"ט) : חקלאות == תוספת רביעית == ==== ((([[תקנה 6(א)]]))) ==== @ : {{שמאל|{{מוקטן|(הודעה זו יש לשלוח בדואר רשום)}}}} @ : אל: מפקח העבודה האזורי, אזור .................. @ : {{ממורכז|'''הודעה על מינוי ממונה על הבטיחות'''}} @ : בהתאם [[תקנות אלו|לתקנה 6(א) לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ"ו-1996]], אני מודיע כי מיניתי את האדם ששמו ופרטיו רשומים להלן לממונה על הבטיחות: @ 1. : '''פרטים על המפעל:''' : השם הרשום של המפעל ..................................................... : שם תופש המפעל .......................................................... : מען המפעל: ישוב .................... רחוב ........................ מספר בית ........... מיקוד .......... מס' טלפון ......................... @ 2. : '''פרטי הממונה על הבטיחות:''' (יש לצרף תצלום הממונה) : שם משפחה .................. שם פרטי ............. שם האב .............. הגיל .......... מס' הזהות .................. : מען מגוריו ............................................................. : מס' טלפון ..................... : השכלה ונסיון בעבודה של הממונה על הבטיחות: : א. בית הספר הגבוה, או בית הספר הטכני שבו למד ומקומו .................... : ב. שנת סיום הלימודים ............... : ג. המקצוע שלגביו קיבל דיפלומה או תעודה (לצרף העתק התעודה) .............. : ד. ענף מקצועי מיוחד שלמד או שבו התמחה .................................. : ה. מספר שנות נסיון בעבודה במקצוע {{טקסט תחתי|.............|שם המקצוע}} לאחר שסיים את חוק לימודיו. : ו. פרטי הנסיון בעבודה בתעשיה (שנים, שמות מפעלים, מהותם ומקומם). : ז. האם שימש בעבר כממונה על הבטיחות (תקופה, שם המפעל). : ח. קורסים או השתלמויות בבטיחות וגיהות שבהם השתתף הממונה. : אישור כשירות (יש לצרף העתק האישור החתום ביד מפקח העבודה הראשי). @ 3. : '''מינוי הממונה על הבטיחות:''' : מילוי התפקיד החל ביום ............. : א. סמן את הפסקה המתאימה בין הפסקאות שלהלן: : [ ] (1) המתמנה שהוא עובד המפעל ויועסק כממונה על הבטיחות, אין לו כיום תפקידים נוספים במפעל; : [ ] (2) המתמנה שהוא עובד המפעל, יועסק כממונה על הבטיחות במשרה חלקית; תפקידיו האחרים במפעל .......................................... : [ ] (3) המתמנה אינו עובד המפעל והוא יועסק כממונה על הבטיחות לפי חוזה (יש לצרף העתק החוזה). : ב. בעבודה כממונה על הבטיחות של המפעל יהיה כפוף ארגונית ל............... @ : {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|...........|תאריך}} | | {{טקסט תחתי|....................|חתימת המעביד}} }} @ 4. : '''הצהרת הממונה על הבטיחות''' : אני החתום מטה מקבל על עצמי את תפקיד הממונה על הבטיחות במפעל שצוין בהודעה לעיל, ומצהיר כי הפרטים כמפורט [[פרט 2|בסעיפים 2]] [[פרט 3|ו-3]] הם נכונים. : אני מצהיר כי מצב בריאותי תקין ובאפשרותי למלא את התפקיד כנדרש בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על ((ה))בטיחות), התשנ"ו-1996, וכי ידועות לי סמכויותיי <!-- (([במקור: סמכויותי])) --> והחובות המוטלות עלי לפיהן וכי אפעל על פיהן. @ : {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|...........|תאריך}} | | {{טקסט תחתי|....................|חתימת הממונה על הבטיחות}} }} @ 5. : לשימוש מפקח עבודה אזורי : אני מאפשר את מינויו של .............. לממונה על הבטיחות במפעל .......................................... : הערות: .................................................................... @ : {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|...........|תאריך}} | | {{טקסט תחתי|....................|חתימת מפקח עבודה אזורי}} }} <פרסום> כ"ה באייר התשנ"ו (14 במאי 1996) <חתימות> אורה נמיר, שרת העבודה והרווחה 026nhh56nimdiupkigt612amwj2ieif 0 336372 1417629 1342827 2022-08-10T09:30:45Z OpenLawBot 8112 [1417602] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ״ו–1996}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ו, 1444|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 442|תיקון}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 25|סעיפים 25}} {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 43|ו־43}} {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}} (להלן – החוק), בהתייעצות עם מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות ולענין מפעל גז לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתית, אני מתקינה תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור כשירות“ – אישור בכתב שנתן מפקח העבודה הראשי בדבר קיום כישורים לשמש ממונה על בטיחות במפעל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניה“ ו”בניה הנדסית“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}} (להלן – הפקודה); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנדסאי“ ו”טכנאי“ – מי שרשום כהנדסאי או טכנאי, לפי הענין, במשרד העבודה והרווחה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חקלאות“ – לרבות מיון, אריזה ושינוע של תוצרת חקלאית בתחומים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבצע בניה“ – קבלן ראשי או מזמין, המבצע את העבודה כולה או חלקה באמצעות עובדים שלו או באמצעות קבלנים העובדים למענו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס רשום“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה על הבטיחות“ – בעל אישור כשירות שנתמנה בידי מעביד לממונה על הבטיחות, הגיהות ובריאות העובדים במפעל, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 25|לסעיף 25(א) לחוק}} ולפי תקנות אלה (להלן – ממונה); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעביד“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|בפקודה}}, לרבות תופש מקום עבודה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – כל מקום שחלה עליו חובת מינוי ממונה על בטיחות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}}. {{ח:סעיף|2|חובת קיום אישור כשירות}} {{ח:ת}} לא יעסוק אדם כממונה על הבטיחות, ולא יועסק ככזה, אלא אם כן בידו אישור כשירות תקף. {{ח:סעיף|3|מתן אישור כשירות}} {{ח:תת|(א)}} לא יינתן לאדם אישור כשירות, אלא אם כן הוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בעל תואר מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, בתחום מדעי הטבע, הטכנולוגיה או ההנדסה ודומיהם, בעל נסיון של שנתיים לפחות בעבודה במקצועו לאחר סיום לימודיו המקצועיים, ועבר בהצלחה קורס ממונים על בטיחות או קורס שווה ערך, שאישר מפקח העבודה הראשי, במוסד לבטיחות וגיהות או במוסד אחר; {{ח:תתת|(2)}} טכנאי או הנדסאי שרכש נסיון של 3 שנים לפחות בעבודה במקצועו, לאחר סיום לימודיו המקצועיים, ועבר בהצלחה קורס ממונים על בטיחות או קורס שווה ערך, שאישר מפקח העבודה הראשי, במוסד לבטיחות וגיהות או במוסד אחר; {{ח:תתת|(3)}} מי שהוכיח להנחת דעתו של מפקח העבודה הראשי, כי הוא ראוי להיות ממונה על בטיחות, אף שאין מתקיימות בו הוראות פסקה (1) או (2), ובלבד שהינו בעל השכלה שוות ערך להשכלה הנדרשת בהן, עבר בהצלחה קורס ממונים על בטיחות או קורס שווה ערך, שאישר מפקח העבודה הראשי, ונסיונו המקצועי בתחום הבטיחות והגיהות, יהיה שלוש שנים לפחות, או אם נתקיימו בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}}. {{ח:תת|(ב)}} בעל אישור כשירות חייב להשתתף מדי שנה, בשמונה ימי השתלמויות לפחות, לקידום הידע בנושאי בטיחות וגיהות בעבודתו, במסגרות שיאשר מפקח העבודה הראשי; וידווח מדי שנה למפקח העבודה הראשי על ההשתלמויות שבהן השתתף בשנה החולפת. {{ח:תת|(ג)}} לא מילא בעל אישור כשירות אחר הוראות תקנת משנה (ב), רשאי מפקח העבודה הראשי לבטל את תעודת הכשירות או להתלותה עד למילוי ההוראות כאמור. {{ח:סעיף|4|חובת מינוי ממונה על הבטיחות}} {{ח:ת}} אלה חייבים למנות ממונה על הבטיחות: {{ח:תת|(1)}} מחזיק במקום עבודה שחלה עליו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|פקודת הבטיחות בעבודה}}, כולה או חלקה, ואשר מועסקים בו חמישים עובדים לפחות; {{ח:תת|(2)}} מחזיק במקום עבודה הנמנה עם הסוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} ושמועסקים בו חמישים עובדים לפחות; {{ח:תת|(3)}} מבצע בניה המעסיק, בעצמו או באמצעות קבלני משנה, 100 עובדים לפחות באתרי הבניה בו זמנית; {{ח:תת|(4)}} מעסיק, המעסיק בחקלאות, 50 עובדים לפחות בו זמנית; {{ח:תת|(5)}} מחזיק בכל מקום עבודה אחר, שעל סמך הסיכונים בו קבע מפקח אזורי, שיש למנות בו ממונה על הבטיחות, והורה לו, בכתב, לעשות כן. {{ח:סעיף|5|מינוי ממונה על הבטיחות}} {{ח:תת|(א)}} מעביד ימנה לממונה על הבטיחות במפעל בעל אישור כשירות. {{ח:תת|(ב)}} לא ימנה מעביד אדם לממונה על הבטיחות במפעל הנמנה עם הענפים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, אלא אם כן רכש נסיון של שנתיים לפחות בענף שעמו נמנה המפעל. {{ח:תת|(ג)}} לפי דרישת מפקח עבודה אזורי יחוייב ממונה על הבטיחות במפעלים כאמור, לעבור בהצלחה, תוך שנה ממועד מינויו, השתלמות ענפית לפי תכנית שאישר מפקח העבודה הראשי. {{ח:תת|(ד)}} שוכנע מפקח עבודה אזורי כי הסיכונים הקיימים במפעל, שטחו או מספר העובדים בו מחייבים מינוי של יותר מממונה על הבטיחות אחד, ודרש, בכתב, מינוי כאמור, חייב המעביד למנות יותר מממונה אחד, כנדרש. {{ח:סעיף|6|הודעה על המינוי}} {{ח:תת|(א)}} המעביד ימסור למפקח עבודה אזורי בקשה לאשר מינוי ממונה על הבטיחות לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|הטופס שבתוספת הרביעית}}, כאשר ספח הצהרת המתמנה חתום ביד המועמד, ויצרף את המסמכים הנדרשים לפיה. {{ח:תת|(ב)}} אישר מפקח עבודה אזורי את המינוי, יודיע על כך בכתב למעביד ולממונה על הבטיחות, על ידי החזרת {{ח:פנימי|תוספת 4|הטופס האמור בתקנת משנה (א)}}, כשהוא חתום בידו במקום המתאים, תוך 45 ימים מיום קבלת הבקשה לאישור המינוי. {{ח:סעיף|7|התנגדות למינוי}} {{ח:תת|(א)}} מפקח עבודה אזורי רשאי להתנגד למינוי פלוני לממונה על הבטיחות במפעל אם לדעתו נתקיים במי שמבקשים למנותו, אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} לא נתקיימו בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} {{ח:פנימי|סעיף 5|או 5(ב)}}; {{ח:תתת|(2)}} אין הוא מסוגל, מסיבות רפואיות, לפי קביעת רופא תעסוקה, למלא תפקיד כאמור; {{ח:תתת|(3)}} תפקידים אחרים שהוא ממלא עלולים להפריע לו במילוי תפקידו; {{ח:תתת|(4)}} ידיעותיו אינן מספיקות בהתחשב בתהליכי העבודה במפעל; {{ח:תתת|(5)}} הורשע בעבירה שלדעת מפקח עבודה אזורי יש בה כדי למנוע ממנו למלא תפקידו באופן ראוי; {{ח:תתת|(6)}} מעמדו, תפקידו וכפיפויותיו במערך הארגוני לא יאפשרו לו לבצע תפקידו. {{ח:תת|(ב)}} מפקח עבודה אזורי יודיע למעביד, בכתב, תוך 45 ימים מיום קבלת הבקשה לאישור המינוי, על התנגדותו למינוי המוצע, ויפרט את הנימוקים להתנגדותו. {{ח:תת|(ג)}} קיבל מעביד הודעה לפי תקנת משנה (ב), יבטל את המינוי של ממונה על הבטיחות וימנה אדם מתאים אחר במקומו. {{ח:סעיף|8|פסילת מינוי ממונה על הבטיחות}} {{ח:תת|(א)}} מפקח עבודה אזורי רשאי בהודעה בכתב למעביד, לפסול מינוי ממונה על הבטיחות בכל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} אישור הכשירות של הממונה בוטל בידי מפקח העבודה הראשי; {{ח:תתת|(2)}} הממונה לא מילא חובה מהחובות המוטלות עליו לפי תקנות אלה; {{ח:תתת|(3)}} הממונה אינו מסוגל, מסיבות רפואיות, לפי קביעת רופא תעסוקה, להמשיך ולמלא את תפקידו כממונה על בטיחות; {{ח:תתת|(4)}} תפקיד נוסף שהממונה ממלא עלול לדעת מפקח עבודה אזורי להפריע לו במילוי תפקידו כממונה על הבטיחות; {{ח:תתת|(5)}} ידיעותיו של הממונה אינן מספיקות בהתחשב בתהליכי העבודה במפעל שבו הוא משמש, לרבות תהליך חדש שהנהיגו מאז מינויו; {{ח:תתת|(6)}} הממונה הורשע בעבירה שלדעת מפקח העבודה האזורי יש בה כדי למנוע מילוי תפקידו באופן ראוי; {{ח:תתת|(7)}} הממונה על הבטיחות לא מילא אחר חובות ההשתלמויות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנות 3(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5(ג)}}; {{ח:תתת|(8)}} מעמדו תפקידו וכפיפויותיו במערך הארגוני אינם מאפשרים לו לבצע תפקידו. {{ח:תת|(ב)}} הודעה על פסילת המינוי תכלול נימוקים, וייקבע בה מועד לביטול המינוי שלא יפחת מ־60 ימים מיום מסירת ההודעה; ההודעה תימסר, בכתב, למעביד ולממונה על הבטיחות, ומשנמסרה כאמור לא ישמש עוד הממונה בתפקידו, החל במועד שנקבע בהודעה. {{ח:סעיף|9|ערר|תיקון: תשנ״ט}} {{ח:תת|(א)}} על התנגדות למינוי או על פסילת מינוי של ממונה על הבטיחות רשאי הוא או המעביד לערור תוך שבעה ימים מיום מסירת ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|או 8}}, לפני ועדת ערר שמינה מפקח העבודה הראשי. {{ח:תת|(ב)}} בועדת ערר יהיו חמישה חברים, ובהם שניים נציגי שירות הפיקוח על העבודה, אחד שהמליץ עליו הארגון היציג הגדול ביותר של המעסיקים, אחד מהמוסד לבטיחות ולגיהות ואחד שהמליץ עליו הארגון היציג הגדול של העובדים, בהתייעצות עם ארגון הממונים על הבטיחות המייצג את המספר הגדול ביותר של ממונים על הבטיחות. נציג אחד של שירות הפיקוח על העבודה יהיה יושב ראש הועדה. {{ח:תת|(ג)}} לא ישב בועדת ערר מפקח העבודה האזורי שהתנגד למינוי או שפסל את המינוי נושא הערר. {{ח:תת|(ד)}} יושב ראש ועדת הערר יקבע את מועד ישיבתה, מקומה, וסדר יומה. {{ח:תת|(ה)}} ועדת הערר תחליט בערר תוך שבועיים מיום שהוגש הערר. {{ח:תת|(ו)}} החלטות ועדת הערר יתקבלו ברוב דעות הנוכחים בישיבה ובלבד שנכחו בישיבה 3 חברים לפחות ובהם נציג אחד של שירות הפיקוח על העבודה. {{ח:תת|(ז)}} כל עוד לא ניתנה החלטה בערר לפי תקנת משנה (א), תעמוד ההתנגדות למינוי בתוקף; פסילת המינוי תהיה תקפה החל במועד שנקבע בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(ב)}}. {{ח:סעיף|10|תפקידיו וסמכויותיו של ממונה על הבטיחות}} {{ח:תת|(א)}} מתפקידו של ממונה על הבטיחות לייעץ למעביד בכל הנוגע לחוקים, לתקנות ולתקנים בעניני בטיחות, לסייע לו ולאנשי צוות הניהול והתכנון בנוגע לבטיחות, גיהות, הנדסת אנוש ובריאות תעסוקתית של העובדים במפעל ולקדם את התודעה בנושאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} לאתר במפעל מפגעי בטיחות וגיהות, ולהודיע עליהם למעביד; {{ח:תתת|(2)}} לוודא קיום התקני בטיחות וגיהות נאותים במפעל; {{ח:תתת|(3)}} לדרוש הנהגת סדרי בטיחות וגיהות נאותים במפעל, בתהליכי העבודה, במיתקנים, במבנים, בציוד ובחומרים ובכל שינוי בהם; {{ח:תתת|(4)}} לפעול לקיום הוראות {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשמ״ד–1984}}, ולהכנת תכנית להדרכת עובדים; {{ח:תתת|(5)}} לוודא הכנת תכנית בטיחות ועידכונה כנדרש {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)|בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית בטיחות), התשמ״ד–1984}}; {{ח:תתת|(6)}} לוודא ביצוע הוראות תכנית בטיחות שהוכנה במפעל והכללת דרישות בטיחות וגיהות בהוראות עדכניות לשימוש, הפעלה, תחזוקה{{ח:הערה|,}} איחסון בטוח של ציוד, של חומרים ושל תהליכי עבודה במפעל; {{ח:תתת|(7)}} לברר סיבותיהן ונסיבותיהן של תאונות עבודה ומחלות מקצוע במגמה להפיק לקחים, לערוך בכתב ממצאים ומסקנות הבירורים ולהציע למעביד צעדים מתאימים למניעת הישנות התאונות; לוודא הדרכת העובדים באשר לנסיבות התאונות ומחלות מקצוע והלקחים שהופקו; {{ח:תתת|(8)}} לרכז את כל המידע והתיעוד הקשור לתאונות עבודה ומחלות מקצוע שאירעו במפעל; {{ח:תתת|(9)}} להכין הוראות בטיחות וגיהות ותמצית בכתב של מידע על הסיכונים בעבודה, פרסומן ועדכונן. להשגיח על ביצוע הוראות בטיחות וגיהות ולדווח למעביד על כל מקרה של הפרתן; {{ח:תתת|(10)}} לוודא סימון חומרים, ציוד ותהליכי עבודה מסוכנים והתקנת שילוט הדרכה לשימוש בציוד מגן אישי; {{ח:תתת|(11)}} לוודא ביצוע ביקורת ומעקב על המצב התקין של התקני בטיחות וגיהות, ציוד מגן אישי, של כלי עבודה ושל ציוד החייב בדיקות תקופתיות על פי דין, על פי הוראות היצרן ולפי כללי מקצוע מקובלים; {{ח:תתת|(12)}} לוודא קיום שגרת בדיקות רפואיות לעובדים במפעל החשופים לגורמים שלגביהם קיימת דרישה לעריכת בדיקות אלה; {{ח:תתת|(13)}} לוודא ביצוע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות על ידי מעבדות מוסמכות, כאשר קיימת דרישת בדיקה כאמור בחוק או בתקנות; לתעד את ממצאיהן של בדיקות כאמור ולהביא לידיעת המעביד והעובדים את השלכותיהן והאמצעים שיש לנקוט; {{ח:תתת|(14)}} לקבוע הסדרים שיבטיחו תנאי בטיחות וגיהות נאותים בהעסקתם של קבלני חוץ; {{ח:תתת|(15)}} לשתף פעולה עם ועדת הבטיחות המפעלית, ולמסור לה את כל המידע הנדרש לפעילותה השוטפת; {{ח:תתת|(16)}} להורות על הפסקת העבודה כאשר נשקפת סכנה מיידית לחייו או בריאותו של עובד, ולדווח על כך מיד למעביד או לנציגו במקום העבודה; {{ח:תתת|(17)}} לוודא קיום תכנית ושגרת תרגילים למצבי חירום; {{ח:תתת|(18)}} לדווח למפקח עבודה אזורי, על פי דרישתו, על פעולותיו להעלאת רמת הבטיחות והגיהות ומניעת סיכונים במפעל; {{ח:תתת|(19)}} להילוות אל מפקחי עבודה בביקורי הפיקוח במפעל, אם יידרש לכך. {{ח:תת|(ב)}} הממונה על הבטיחות מוסמך להיכנס לכל מקום במפעל שבו מועסקים עובדים, לבדוק את סידורי הבטיחות והגיהות, ולנקוט בכל הפעולות הנדרשות לצורך מילוי תפקידו כאמור בתקנת משנה (א). {{ח:סעיף|11|חובות המעביד}} {{ח:ת}} מעביד שמינה ממונה על הבטיחות במפעל – {{ח:תת|(1)}} יביא לידיעת העובדים את דבר מינויו ותפקידיו של הממונה על הבטיחות; {{ח:תת|(2)}} יקבע את מקומו ומעמדו של הממונה על הבטיחות בארגון המפעל, יספק לו את כל האמצעים הדרושים לביצוע תפקידיו, יאפשר לו לבצעם ויוודא כי הוא ממלא תפקידיו כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}}; {{ח:תת|(3)}} יאפשר לו גישה לכל מקום במפעל ומחוץ למפעל שבו מועסקים עובדי המפעל; {{ח:תת|(4)}} יאפשר השתתפותו בפעולות בטיחות והשתלמויות כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ב)}}, לקידום הידע והנסיון שלו בבטיחות, גיהות ובריאות העובדים. {{ח:סעיף|12|פטור}} {{ח:תת|(א)}} המעביד הסבור כי אין במפעל סיכונים המצדיקים מינוי ממונה על הבטיחות, רשאי להגיש למפקח העבודה הראשי בקשה מנומקת, בכתב, לפטור את המפעל מן הצורך למנות ממונה על הבטיחות. {{ח:תת|(ב)}} מפקח העבודה הראשי רשאי לפטור מעביד שחלה עליו חובת מינוי ממונה על הבטיחות לפי תקנות אלה, ממילוי החובה, אם שוכנע כי אין במפעל סיכונים המצדיקים מינוי ממונה על הבטיחות. {{ח:סעיף|12א|עונשין|תיקון: תשנ״ט}} {{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 11|או 11}} – דינו קנס שלא יעלה על הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, תשל״ז–1977}}. {{ח:סעיף|13|ביטול}} {{ח:ת}} תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשכ״ה–1965 – בטלות (להלן – התקנות הקודמות). {{ח:סעיף|14|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלו שלושה חודשים מיום פרסומן. {{ח:סעיף|15|הוראות מעבר|תיקון: תשנ״ט}} {{ח:ת}} מי שערב תחילתן של תקנות אלה היה בידו מינוי תקף לממונה על הבטיחות לפי התקנות הקודמות, או מי שעבר בהצלחה קורס ממונים על בטיחות במוסד לבטיחות וגיהות או במוסד אחר, או קורס שווה ערך שאישר מפקח העבודה הראשי, והוכיח, להנחת דעתו של מפקח העבודה הראשי, שהוא בעל נסיון של שנתיים לפחות, כממונה על בטיחות, זכאי לאישור כשירות, אף אם אינו עומד בדרישות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1, הגדרת ”חקלאות“}})}}}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}} {{ח:ת}} עבודה בכל אחד מאלה: גידולי שדה, גידולי גן, מטעים, בתי צמיחה, משתלות, גני נוי וגנים ציבוריים; {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}} {{ח:ת}} גידול בעלי חיים, לרבות גידול דגים, גידול עופות, הדגרת ביצים, גידול מיקנה וגידול דבורים; {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}} {{ח:ת}} ייעור והפקת עץ מיערות; {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}} {{ח:ת}} הכשרת קרקע למטרות חקלאות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1 עד 3}}. {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(2)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} בתי חולים, מוסדות רפואיים {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} מוסדות להשכלה גבוהה, מכללות {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} מוסדות מחקר {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} בתי מלון {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} בתי מסחר {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} נמלי תעופה, חברות תעופה {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} רשויות מקומיות {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} תאגידים להתישבות שיתופית {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ב)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} כימיה, פרמצבטיקה, פטרוכימיה {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} חשמל, אלקטרוניקה, מיקרואלקטרוניקה {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} עבודות בניה {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} חומרי נפץ, מחצבות ומכרות {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט}} {{ח:ת}} חקלאות {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(א)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{שמאל|{{מוקטן|(הודעה זו יש לשלוח בדואר רשום)}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} אל: מפקח העבודה האזורי, אזור . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|'''הודעה על מינוי ממונה על הבטיחות'''}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 6|לתקנה 6(א) לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ״ו–1996}}, אני מודיע כי מיניתי את האדם ששמו ופרטיו רשומים להלן לממונה על הבטיחות: {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 פרט 1}} {{ח:ת}} '''פרטים על המפעל:''' {{ח:ת}} השם הרשום של המפעל . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} שם תופש המפעל . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} מען המפעל: ישוב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רחוב . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . מספר בית . . . . . . . . . . . מיקוד . . . . . . . . . . מס׳ טלפון . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 פרט 2}} {{ח:ת}} '''פרטי הממונה על הבטיחות:''' (יש לצרף תצלום הממונה) {{ח:ת}} שם משפחה . . . . . . . . . . . . . . . . . . שם פרטי . . . . . . . . . . . . . שם האב . . . . . . . . . . . . . . הגיל . . . . . . . . . . מס׳ הזהות . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:ת}} מען מגוריו . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} מס׳ טלפון . . . . . . . . . . <wbr>. <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} השכלה ונסיון בעבודה של הממונה על הבטיחות: {{ח:תת|א.}} בית הספר הגבוה, או בית הספר הטכני שבו למד ומקומו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:תת|ב.}} שנת סיום הלימודים . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:תת|ג.}} המקצוע שלגביו קיבל דיפלומה או תעודה (לצרף העתק התעודה) . . . . . . . . . . . . . . {{ח:תת|ד.}} ענף מקצועי מיוחד שלמד או שבו התמחה . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:תת|ה.}} מספר שנות נסיון בעבודה במקצוע {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . .|שם המקצוע}} לאחר שסיים את חוק לימודיו. {{ח:תת|ו.}} פרטי הנסיון בעבודה בתעשיה (שנים, שמות מפעלים, מהותם ומקומם). {{ח:תת|ז.}} האם שימש בעבר כממונה על הבטיחות (תקופה, שם המפעל). {{ח:תת|ח.}} קורסים או השתלמויות בבטיחות וגיהות שבהם השתתף הממונה. {{ח:ת}} אישור כשירות (יש לצרף העתק האישור החתום ביד מפקח העבודה הראשי). {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 4 פרט 3}} {{ח:ת}} '''מינוי הממונה על הבטיחות:''' {{ח:ת}} מילוי התפקיד החל ביום . . . . . . . . . . . . . {{ח:תת|א.}} סמן את הפסקה המתאימה בין הפסקאות שלהלן: {{ח:תת|[ ]}} (1) המתמנה שהוא עובד המפעל ויועסק כממונה על הבטיחות, אין לו כיום תפקידים נוספים במפעל; {{ח:תת|[ ]}} (2) המתמנה שהוא עובד המפעל, יועסק כממונה על הבטיחות במשרה חלקית; תפקידיו האחרים במפעל . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:תת|[ ]}} (3) המתמנה אינו עובד המפעל והוא יועסק כממונה על הבטיחות לפי חוזה (יש לצרף העתק החוזה). {{ח:תת|ב.}} בעבודה כממונה על הבטיחות של המפעל יהיה כפוף ארגונית ל. . . . . . . . . . . . . . . {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . .|תאריך}} | | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|חתימת המעביד}} }} {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 4 פרט 4}} {{ח:ת}} '''הצהרת הממונה על הבטיחות''' {{ח:ת}} אני החתום מטה מקבל על עצמי את תפקיד הממונה על הבטיחות במפעל שצוין בהודעה לעיל, ומצהיר כי הפרטים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 2|בסעיפים 2}} {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 3|ו־3}} הם נכונים. {{ח:ת}} אני מצהיר כי מצב בריאותי תקין ובאפשרותי למלא את התפקיד כנדרש בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על {{ח:הערה|ה}}בטיחות), התשנ״ו–1996, וכי ידועות לי סמכויותיי והחובות המוטלות עלי לפיהן וכי אפעל על פיהן. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . .|תאריך}} | | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|חתימת הממונה על הבטיחות}} }} {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 4 פרט 5}} {{ח:ת}} לשימוש מפקח עבודה אזורי {{ח:ת}} אני מאפשר את מינויו של . . . . . . . . . . . . . . לממונה על הבטיחות במפעל . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} הערות: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . .|תאריך}} | | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|חתימת מפקח עבודה אזורי}} }} {{ח:חתימות|כ״ה באייר התשנ״ו (14 במאי 1996)}} * '''אורה נמיר'''<br>שרת העבודה והרווחה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] a0wxup26q9y2u42ok8uic9chhyvc0iq 0 336375 1417592 993606 2022-08-10T09:00:17Z OpenLawBot 8112 [1417586] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ״ט–1999}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ט, 1141|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 8ה|סעיפים 8ה}} {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 43|ו־43}} {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}} (להלן – החוק), בהתייעצות עם מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בודק מעבדתי מוסמך“ – עובד מעבדה מוסמכת שהסמיכו מפקח העבודה הראשי לערוך בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקה סביבתית–תעסוקתית“ – ניטור סביבתי בידי בודק מעבדתי מוסמך, של גורמים כימיים ופיסיקליים מזיקים, המצויים במקום העבודה או בתהליך עבודה של עובד, שעל פיהם נקבעות רמות החשיפה הסביבתית–תעסוקתית, לרבות רמת חשיפה משוקללת ורמת חשיפה לזמן קצר, במקום עבודה של עובד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק במקום העבודה“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} המעביד; {{ח:תתת|(2)}} במפעל – הבעל או התופש כמפורט {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 219|בסעיפים 219 עד 221 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}}; {{ח:תתת|(3)}} בעל מקום העבודה; {{ח:תתת|(4)}} המנהל בפועל את מקום העבודה; {{ח:תתת|(5)}} מי שבהשגחתו או בפיקוחו פועל מקום העבודה; {{ח:תתת|(6)}} המנהל בפועל של תאגיד, אם המפעל מצוי בבעלות תאגיד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוסמכת“ – מעבדה לגיהות תעסוקתית של משרד העבודה והרווחה וכל מעבדה אחרת שמפקח העבודה הראשי הסמיכה לבצע בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח עבודה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|בחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיכונים“ – סיכוני בטיחות ובריאות הנובעים משימוש בציוד, בחומר, בתהליך ייצור או בכל גורם אחר, במקום עבודה. {{ח:סעיף|2|מסירת מידע בדבר סיכונים}} {{ח:ת}} מחזיק במקום עבודה ימסור לעובד במקום העבודה מידע עדכני בדבר הסיכונים במקום, ובפרט בדבר הסיכונים הקיימים בתחנת העבודה שבה מועסק העובד, וכן ימסור לו הוראות עדכניות לשימוש, להפעלה ולתחזוקה בטוחים של ציוד, של חומר ושל תהליכי עבודה במקום. {{ח:סעיף|3|הדרכת עובדים}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק במקום עבודה יקיים הדרכה בדבר מניעת סיכונים והגנה מפניהם (להלן – הדרכה), באמצעות בעל מקצוע מתאים ויוודא שכל עובד הבין את הסיכונים והוא בקיא דיו בנושאי ההדרכה, בהתאם לתפקידו ולסיכונים שלהם הוא חשוף; מחזיק במקום עבודה יחזור ויקיים הדרכה כאמור בהתאם לצורכי העובדים ולפחות אחת לשנה. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק במקום עבודה ינקוט אמצעים כדי לוודא שההדרכה שניתנה לעובדים הובנה על ידם כראוי וכי הם פועלים על פיה. {{ח:תת|(ג)}} הדרכה למנהלי עבודה ולעובדי תחזוקה תינתן באמצעות המוסד לבטיחות ולגיהות או מוסד או אדם אחר שאישר לכך מפקח עבודה ראשי. {{ח:סעיף|4|הדרכת נאמני בטיחות}} {{ח:ת}} מחזיק במקום עבודה יכשיר את נאמני הבטיחות ואת חברי ועדת הבטיחות כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#פרק 2|בפרק השני לחוק}}, לביצוע תפקידיהם לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 14|סעיף 14 לחוק}}; הכשרה כאמור תינתן באמצעות המוסד לבטיחות ולגיהות או מוסד או אדם אחר שאישר לכך מפקח עבודה ראשי. {{ח:סעיף|5|שכר ותשלומים אחרים}} {{ח:תת|(א)}} נערכה הדרכה בהתאם לתקנות אלה ייחשב זמן ההדרכה כזמן עבודה. {{ח:תת|(ב)}} עובד לא יהיה חייב בכל תשלום או תמורה אחרת בעד הדרכה. {{ח:סעיף|6|פנקס הדרכה}} {{ח:ת}} מחזיק במקום עבודה ינהל פנקס הדרכה ובו ירשום את אלה: {{ח:תת|(1)}} שמות העובדים שהשתתפו בהדרכה; {{ח:תת|(2)}} מועדי מתן ההדרכה; {{ח:תת|(3)}} סוג ההדרכה; {{ח:תת|(4)}} נושא ההדרכה; {{ח:תת|(5)}} שם המדריך; {{ח:תת|(6)}} כשירותו ותפקידו של המדריך. {{ח:סעיף|7|תמצית מידע בכתב}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק במקום עבודה ימסור לעובד במקום העבודה, לכל המאוחר ביום תחילת עבודתו, תמצית בכתב של מידע בדבר סיכונים בעבודה שבה הוא מועסק, או הקיימים במקום העבודה או בכל מקום אחר שבו עלול הוא להיחשף להם עקב ביצוע תפקידו. {{ח:תת|(ב)}} תמצית בכתב, כאמור בתקנת משנה (א), תהיה בשפה העברית והערבית ובשפה נוספת המובנת לרוב העובדים במקום העבודה; המעביד ידאג שתוכנו של המסמך האמור יוסבר לעובד בשפה המובנת לו, אם אינו שולט בשפות שבהן נמסרה התמצית. {{ח:תת|(ג)}} נשתנו התפקיד או תחנת העבודה של העובד, ימסור לו המחזיק במקום העבודה תמצית בכתב כאמור בתקנת משנה (א) לגבי התפקיד או תחנת העבודה החדשים. {{ח:סעיף|8|סימון ושילוט}} {{ח:ת}} מחזיק במקום עבודה יוודא שחומרים, ציוד ותהליכי עבודה מסוכנים במקום העבודה יהיו מסומנים בתווית או בשלט אזהרה מתאימים ומובנים, וכן יתקין שלטי הדרכה לשימוש בציוד מגן אישי. המחזיק ידאג שתוכן התוויות והשלטים האמורים יוסבר לעובד בשפה המובנת לו, אם אינו שולט בשפה שבה נכתבו. {{ח:סעיף|9|הודעה}} {{ח:ת}} הוכנסו למקום עבודה חומרים, ציוד או תהליכי עבודה חדשים, שיש בהם סיכונים או נתגלה סיכון כאמור בחומר, בציוד או בתהליך עבודה קיימים במקום עבודה, יודיע על כך מיד המחזיק במקום העבודה למפקח העבודה האזורי, לכל רופא תעסוקתי המטפל במקום העבודה, לממונה על הבטיחות ולוועדת הבטיחות, אם ישנם. {{ח:סעיף|10|איסורים}} {{ח:תת|(א)}} לא יועסק עובד במקום עבודה אלא אם כן ניתנה לו הדרכה כאמור בתקנות אלה וסופקו לו אמצעי המיגון הנדרשים. {{ח:תת|(ב)}} במקום עבודה לא ישתמשו בחומר או בציוד ולא יפעילו תהליך עבודה, שיש בהם סיכונים, אלא אם כן ניתנו לגביהם מידע והדרכה ונעשו סימונים, הכל בהתאם לתקנות אלה. {{ח:סעיף|11|תוצאות בדיקה סביבתית}} {{ח:תת|(א)}} נערכה בדיקה סביבתית–תעסוקתית במקום עבודה ונתגלה בה שקיימת במקום העבודה רמה חריגה של גורמים מזיקים לבריאות, ימסור המחזיק במקום העבודה, בכתב, את תוצאות הבדיקה הסביבתית לעובדים המועסקים בו והעלולים להיות חשופים לגורמים מזיקים כאמור, וכן הסבר בכתב בדבר הסיכונים שנתגלו בבדיקה ובדבר האמצעים שיש לנקוט להגנה מפניהם. {{ח:תת|(ב)}} המחזיק במקום עבודה רשאי למסור לעובדים את תוצאות הבדיקה והסבר כאמור בתקנת משנה (א) באמצעות הודעה על לוח המודעות במקום העבודה. {{ח:סעיף|12|בדיקה רפואית}} {{ח:ת}} נערכה לעובד בדיקה רפואית במטרה לגלות או למנוע סיכונים, יביאו המוסד הרפואי או הרופא, שערכו את הבדיקה, לידיעת העובד הנבדק, בתוך זמן סביר, את מצב בריאותו, בדרך ובאופן שיראו לנכון. {{ח:סעיף|13|חובות העובד}} {{ח:תת|(א)}} עובד חייב – {{ח:תתת|(1)}} להודיע למחזיק במקום העבודה על סיכון במקום העבודה שנתגלה לו תוך כדי עבודתו ושלא היה ידוע מקודם; {{ח:תתת|(2)}} להתייצב לכל הדרכה, שהזמינו אליה המחזיק במקום העבודה או מי מטעמו, זולת אם היתה סיבה סבירה להעדרו. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק במקום עבודה יפרסם את חובות העובד המפורטות בתקנת משנה (א) על לוח המודעות במקום העבודה. {{ח:סעיף|14|פרסום שם הממונה על הבטיחות ומפקח העבודה}} {{ח:ת}} מחזיק במקום עבודה יפרסם על לוח המודעות את שם הממונה על הבטיחות, אם מונה, ואת שם מפקח העבודה המפקח על מקום העבודה ואת מספרי הטלפון שבהם אפשר להשיגם. {{ח:סעיף|15|עונשין}} {{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו – מאסר שישה חודשים, או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}. {{ח:סעיף|16|הגנה}} {{ח:ת}} הואשם מחזיק במקום עבודה בעבירה על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3}} מחמת שנתגלה פגם או ליקוי בעדכניות המידע או בנכונות ההוראות שמסר לעובדיו על פי הוראות תקנות אלה, תהא זו הגנה טובה לנאשם אם הוכיח אחת מאלה: {{ח:תת|(1)}} כי נקט אמצעים סבירים כדי לוודא את נכונותם ואת עדכניותם של המידע או של ההוראות שמסר, לפי הענין; {{ח:תת|(2)}} כי המידע או ההוראות נתקבלו מאת משרד ממשלתי, מוסד של המדינה או מוסד להשכלה גבוהה, שענינם במידע או בהוראות האמורים. {{ח:סעיף|17|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. {{ח:חתימות|כ״ט באב התשנ״ט (11 באוגוסט 1999)}} * '''אליהו ישי'''<br>שר העבודה והרווחה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 17vzowby4ilamuykqeummbyh8tnayaf 106 338153 1417600 791463 2022-08-10T09:03:31Z Ahituvrs 4152 /* ראיה אחת שהיא כשתיים: זמן וכמות */ wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==תוספתא מסכת זבים פרק ראשון== ===ראיות זוב והפסקות=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{עוגן|א}}(א) הרואה ראיה אחת של זוב - ב"ש אומרים: כשומרת יום כנגד יום, וב"ה אומרים: כבעל קרי אלו ואלו מודים שטובל ואוכל את פסחו לערב אמרו ב"ה לב"ש: אי אתם מודים שהוא טובל ואוכל את פסחו לערב? {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה זבים פרק א|משנה א, א.]]}} אמרו להן ב"ש: אי אתם מודים שאם יראה למחר שהוא טמא? הרי הוא כשומרת יום כנגד יום, שאם תראה למחר שהיא טמאה. המסיט את הראייה - ב"ש אומרים: תלוי, ב"ה אומרים: טהור משכבו ומושבו - ב"ש אומרים: תלוי, ובה"א: טהור. ראה שתי ראיות, המסיט את שתיהן - טמא כדברי ב"ש וב"ה אומרים: המסיט את הראשונה טהור ואת השניה טמא. משכבות ומושבות שבין ראשונה לשניה, ב"ש מטמאין וב"ה מטהרין ראה אחת מרובה כשתים, המסיט את כולה טמא, דברי ב"ש וב"ה אומרים: אין טמא אלא המסיט טפה אחרונה בלבד. אמר ר"ע: לא נחלקו ב"ש וב"ה על הרואה שתים או אחת מרובה כשתים ובשני הפסיק, ובשלישי ראה אחת - שאין זה זב גמור על מה נחלקו? על שראה אחת בראשון, ובשני הפסיק, ובשלישי ראה שתים ב"ש אומרים: זב גמור, ובה"א: מטמא משכב ומושב, וצריך ביאת מים חיים - ופטור מן הקרבן. {{עוגן|ב}}(ב) כשהיה ר"ע מסדר הלכות לתלמידים, אמר: כל מי ששמע טעם על חבירו יבא ויאמר! אמר לפניו ר"ש משום ר"א בר יהודה איש ברתותא {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה זבים פרק א|משנה א, א-ב.]]}} לא נחלקו ב"ש וב"ה על שראה אחת בראשון, ובשני הפסיק ובשלישי ראה שתים - שאין זה זב גמור על מה נחלקו: על הרואה שתים או אחת מרובה כשתים, ובשני הפסיק, ובשלישי ראה אחת אמר לו: [לא] כל הקופץ משתבח, אלא הנותן את הטעם! אמר לפניו ר"ש: כך אמרו ב"ה לב"ש: מה לי כשראה שתים בתחלה ואחת בסוף? אמרו להן: כשראה אחת בתחלה ושתים בסוף - ביטל יום הטהור את הראייה, ויש בידו שתי ראיות כשראה שתים בתחלה ואחת בסוף, הואיל ונזקק לספירת שבעה בטל הראייה את יום הטהור, ויש בידו ג' ראיות חזר ר"ע להיות שונה כדברי ר"ש. ר"א בר' ינאי אומר משום ר"א חסמא לפני רבי: לא נחלקו ב"ש וב"ה על שראה אחת בראשון, ואחת בשני, ובג' הפסיק, וברביעי ראה אחת ועל שראה אחת בראשונה, ובשני הפסיק, ובשלישי וברביעי ראה שתים - שאין זה זב גמור על מה נחלקו? על הרואה שתים או אחת מרובה כשתים, ובשני הפסיק, ובשלישי וברביעי ראה אחת אמר תלמיד אחד מתלמידי ר' ישמעאל לפני ר"ע, משום ר' ישמעאל לא נחלקו ב"ש וב"ה על הרואה קרי בשני, שהוא סותר את שלפניו ועל הרואה ברביעי, שאין סותר אלא יומו על מה נחלקו? על הרואה בשלישי. {{עוגן|ג}}(ג) כל קרי מטמא בכהנים - סותר בזב. {{הע-שמאל|אם ראה קרי ביום השמיני, אחרי שבעה ימי זיבה – מביא שני קרבנות, לשלושת הימים הראשונים – ולשלושת האחרונים. אבל אם ראה קרי בערב היום השמיני – הקרי מבטל את הזיבה השניה וחייב רק קרבן אחד.}} זב מותר בתשמיש המטה בימי גמרו, ולא סותר אלא יומו כיצד? ראה לאור שמיני - מונה בתחלה ומביא קרבן אחד ראה יום שמיני - מונה בתחלה ומביא שתי קרבנות. }} ===ראיה אחת שהיא כשתיים: זמן וכמות=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{עוגן|ד}}(ד) כמה הוא כדי טבילה וסיפוג? כדי שיראה ויטבול ויעלה ויסתפג. וכמה שיעורה של ראייה מרובה? כמגדיון לשלוח, שהן כדי שתי טבילות ושתי ספוגין ר"ש אומר: כדי הקפת הבית מבפנים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ה|משנה א, ה-ו.]] השלמתי לפי [[ביאור:ספרא/זבים#פרק א|ספרא זבים פרק א,]] עיינו שם.}} משלו משל, למה הדבר דומה? לחבל של מאה אמה כיצד? ראה בתחלת מאה, ובסוף חמשים, ובסוף מאה הרי זה זב גמור ראה בתחילת מאה ובתוך חמישים ובסוף מאה או בתחלת מאה ובסוף מאה - אין זה זב גמור היה מפסיק ורואה - כל שכן "הוא טומאתו." ([[ויקרא טו ג]]). זה הכלל: כל זמן שהיא מרובה - כ"ש "הוא טומאתו." ([[ויקרא טו ג]]). כיצד? ראה שלש ראיות, אם אין בין ראשונה לשלישית כדי טבילה וסיפוג - אין בידו אלא אחת ראה אחת מרובה כשתים, אם יש מתחלתה ועד סופה כדי טבילה וסיפוג - יש בידו שתי ראיות ואם לאו - אין בידו אלא אחת ור' יוסי אומר: אין בידו אלא אחת. ומודה ר' יוסי שאם ראה אחת בין השמשות, אע"פ שאין בה כדי טבילה וספוג - יש בידו שתי ראיות מפני ששני ימים חולקים אותה וכן היה ר' יוסי אומר: ראה אחת בין השמשות - ספק לטומאה ופטור מן הקרבן שתים בין השמשות - ספק לטומאה וספק ולקרבן אחת ודאי, ושתים בין השמשות, ושתים, ושתים ודאי - ודאי לטומאה וספק לקרבן שתים, ואחת בין השמשות, או שתים בין השמשות ואחת ודאי - ודאי לטומאה ודאי לקרבן. }} spf9kps2sadlp52mnkc5l4wh5jymo8t 106 344702 1417620 803337 2022-08-10T09:24:41Z Ahituvrs 4152 /* בעל קרי וטבילתו */ wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==תוספתא מסכת מקואות פרק ששי== ===חזקת כשרות במקוה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{עוגן|א}}(א) ארץ הכותים – טהורה. מקוותיה ומדוריה ושביליה - טהורות. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק ח|משנה ח, א.]] כאן נוספה התיחסות לארץ הכותים. המערה באדם מוכיחה שבחו"ל אפילו לפנים מן המפתח (הגדר) יכולים בעלי קרי לטבול. המעשים על שפרעם ועל בית ענת מוכיחים שמקוואות הגויים שלא בדקו בדיוק כיצד מולאו הן בחזקת פסולות. ר' יהודה מנסה להוכיח מהמעשה באשקלון שרבן גמליאל טבל לקרי במקוה של גויים, אבל ר' יהושע טוען שהוא טבל בים.}} ארץ העמים – טמאה. מקוותיה ומדוריה ושביליה - טמאין. מקוואות העמים שבחוצה לארץ - כשרים לבעלי קריין, ופסולין לכל הטמאין ושבארץ ישראל, שחוץ מן המפתח - לכל הטמאין, וא"צ לומר לבעלי קריין ושלפנים מן המפתח - פסולין לבעלי קריין, וא"צ לומר לכל הטמאין, דברי ר"מ ר' יהודה אומר: כשרין לבעלי קריין, מפני שבעל קרי טובל במ' סאה בכל מקום. ושחוץ מן המפתח - כשרין אף לנדות. אמר רשב"ג: הלכה אין לי. אלא מעשה במערה שהיתה בגינתו של מוסק אחד {{ב|בדמיו|בעיר אדם}} שהיו כהנים כובשין את הגדר, ויורדין וטובלין לתוכה. א"ר יהודה: מעשה במקוה שבין אושא לשפרעם, ושל שפרעם היה והיה ר' דוסא מושיב בו עליו ב' תלמידי חכמים, כדי שיקוו בו המים מ' סאה. שוב מעשה ברום בית ענת, שקוות יתר מאלפים כור ובאו ושאלו את ר' חנניא בן תרדיון – ופסל שאני אומר: נכנסו עובדי כוכבים וחלפוה בלילה, וחזרו ומילאו אותו בקילון. ומעשה בר"ג ואונקלוס הגר שהיו באשקלון, וטבל ר"ג במרחץ ואונקלוס בים. אמר ר' יהושע בן קופסאי: עמהן הייתי, ולא טבל ר"ג אלא בים! {{עוגן|ב}}(ב) מרחץ שבלניה עובדי כוכבים, בזמן {{ב|שמטהרת שלה פתוחה לרה"י|ויתכן שהטילו אליה מים שאובים}} – טמאה; לרה"ר - טהורה. {{הע-שמאל| השוו לדין יין נסך, [[ביאור:משנה עבודה זרה פרק ה#משנה ד|ע"ז ה, ד.]]}} מרחץ שבלניה עובדי כוכבים, וישראל נכנס שחרית ומשיקה, אע"פ שזה נכנס וזה יוצא - טהורה. נעלה, או {{ב|שנתיחדה ברשותו|של הגוי}} - טמאה נמצאת אומר: בימים טהורה, ובלילות טמאה. }} ===בעל קרי וטבילתו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{עוגן|ג}}(ג) המהרהר בלבו, ועמד ומצא בשרו חם - טמא. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק ח#משנה ג|משנה ח, ג.]] כאן נוספו הסתייגויות.}} חם ולא הרהר, הרהר ולא חם - טהור ר' יוסי אומר: בזקן ובחולה – טהור, בילד ובבריא - טמא. {{עוגן|ד}}(ד) הפולטת שכבת זרע ביום השלישי – טהורה, דברי ר"א בן עזריה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק ח#משנה ג|משנה ח, ג-ד.]] לדברי ר' עקיבא ראו [[ביאור:ספרא/זבים#פרק ו|ספרא זבים פרק ו ו.]]}} ר"ש אומר: פעמים שהן ד' עונות, פעמים שהן ה', פעמים שהן ו' ר"ע אומר: לעולם חמש, ואם יצאת מקצת עונה ראשונה - משלימין לה מקצת עונה ששית. ש"ז של ישראל בכל מקום - ה"ז טמאה, ושל עובד כוכבים בכל מקום - טהור חוץ ממימי רגלים שבו כל אלו שאמרו - טהורין לחולין, וטמאין לתרומה חוץ מהפולטת ש"ז, שהיא טמאה לחולין ר' יוסי בר' יהודה אומר: הפולטת ש"ז טהורה לחולין }} ===דיני חציצה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| ושאמרו חוצצין, ושאמרו אין חוצצין - לא מטמאה ולא מיטמאין חוץ מקרום שעל גבי מכה {{הע-שמאל|בית הסתרים – ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק ט#משנה ב|משנה ט, ב-ג.]]}} ואגוד שע"ג המכה, והקשקשים שעל גבי השבר, והשירים והנזמים וקטבלאות והטבעות {{ב|אוצין|מהודק}} – חוצצין, רפין - אין חוצצין ר"ש שזורי אומר: בבית הסתרים באשה - חוצץ ובאיש - אינו חוצץ. {{עוגן|ה}}(ה) סם יבש שע"ג מכה, והכחול שעל גבי עין - הרי אלו אינן חוצצין {{הע-שמאל|פירוט לעיקרון [[ביאור:משנה מקואות פרק ט#משנה ג|שבמשנה ט, ג.]] וראו שם משנה ד לעניין צואה תחת הציפורן.}} והדם והדבש והדיו, והחלב ושרף התות ושרף התאנה, ושרף המשקה ושרף החרוב יבשין – חוצצין, לחין - אינן חוצצין ושאר כל השרפין, בין לחין בין יבשין – חוצצין, מפני שהן לכלוך הפירות. והכחול שחוץ מן לעין - הרי אלו חוצצין. צואה שתחת הצפורן, שלא כנגד הבשר, והטיט והבצק שתחת הצפורן, אפי' כנגד הבשר הרי אלו חוצצין כתות של גדול, שאינו מקפיד עליהן, והאבר והבשר המדולדלין באדם - הרי אלו אינן חוצצין. ר' יוחנן בן יוסף אומר: צפורן שפירשה רובה - ה"ז אינה חוצצת כל החוצצין בכלים - חוצצין בנדה ובגר בשעת טבילה, ובחולין - אינם חוצצין. }} lxs62iflwjczj1el1vmo37bf1l93zjz 106 346973 1417550 1416536 2022-08-10T07:27:03Z Ahituvrs 4152 /* הנכנס לבית המנוגע */ wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==תוספתא מסכת נגעים פרק שביעי== ===טומאת הבית המנוגע=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{עוגן|א}}(א) הבא כולו נגע – יסגיר. עמד בו שבוע אחד - נותן לו שבוע שני עמד בו שני שבועות, או שכנס ופשה בסוף שבוע - הרי זו חולץ את כולו {{הע-שמאל|אם חלץ את האבנים – אין עוד בית נגוע בן ארבעה קירות, ולכן אינו חייב לבנותו מחדש. אבל אם יש עדיין בית – מחייבים אותו, וראו [[ויקרא יד מב]]. החוזר אחר חליצה – ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג|משנה יג, א.]]}} {{ב|נגע|במקצתו}}, בסוף שבוע פרחה בכולו - הרי זה חולץ בכולן אין מחייבים אותו לבנות אחר תחתיו ולא עוד, אלא אפילו נראה בו נגע ברוח אחת - הרי חולץ אותה הרוח ואין מחייבים אותו לבנות אחרת תחתיה אם בנאו ואח"כ נראה נגע - יראה כתחלה אין הבית ניתץ אלא החוזר אחר חליצה בלבד. {{עוגן|ב}}(ב) בית הנתוץ מציל על העצים ועל האבנים ועל העפר שהביא לו {{ב|משבנאו|אחרי שבנאו}} אבל אינו מציל לא על העצים ולא על האבנים ולא על העפר שבנאו עמו {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרק ה|ספרא מצורע פרק ה, ג.]] לדברי ר' יהודה ולעניין שיעור האבנים ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ג|משנה יג, ג.]]}} רבי יהודה אומר: מלבן הבנוי על גביו - נותץ עמו אבניו עציו ועפריו מטמאין בכזית. ר' אלעזר אומר במשהן. שרפן - מטמאים בביאה ור"ש מטהר. {{עוגן|ג}}(ג) המאהיל ידיו על האבן המנוגעת, בין מלמעלה ובין מלמטה – טהור, ורבי שמעון מטמא. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה זבים פרק ה#משנה ה|זבים ה, ה.]] וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ה|משנה יג, ה,]] כראב"ש.}} ככר תרומה כרוך בסיב או בנייר, ונתון על גבי אבן המנוגעת, בין מלמעלה בין מלמטה – טהור, ור"ש מטמא. המכניס ידו לבית המנוגע ונגע בו מבפנים - רבי מטמא, ורבי אלעזר בר"ש מטהר עד שיכניס ראשו לתוכו. וכן היה רבי יהושע בן קרחה מטהר משום רבי אלעזר בן עזריה. {{עוגן|ד}}(ד) בית המוסגר מטמא מתוכו, והמוחלט מאחוריו ומתוכו {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ד|משנה יג, ד.]]}} וזה וזה מטהר בביאה. ואבנים שיש בהן נגע מטמאות מאחוריהן. {{עוגן|ה}}(ה) בית שהוא מיסך על גבי בית המנוגע, וכן אילן שהוא מיסך על גבי בית המנוגע {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ו|משנה יג, ו.]]}} נכנס לחיצון – טהור, ור' אליעזר אומר: כזית ממנו מטמא בביאה, כולו אין הוא מטמא בביאה?! }} ===הנכנס לבית המנוגע=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| הטמא עומד תחת האילן, והטהור עובר – טמא טהור עומד והטמא עובר – טהור. ואם עמד - טמא {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ז|משנה יג, ז,]] וכן [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק יב|ספרא נגעים פרק יב.]]}} וכן באבן מנוגעת: טהור עומד, וזרקו אבנים מנוגעות תחת האילן - טהור, {{ב|ואם הותזו|אם הונחו שם באופן קבוע}} – טמא, שנאמר ([[ויקרא יג מו]]) מושבו טמא. {{עוגן|ו}}(ו) טלית טמאה שיש בה שלש על שלש, ואין כזית, והכניס רובה לבית טהור - טמאתו ורבי נחמיה מטהר, עד שיכניס את כולה {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ח|משנה יג, ח.]]}} וטהורה שהכניס ממנה שלש על שלש לבית טמא - נטמאה רבי נחמיה מטהר, עד שיכניס את רובה {{ב|וטמאה|שהיא יותר מכזית}} שהכניס ממנה אפילו כזית לבית טהור - טמאתו. {{עוגן|ז}}(ז) המכניס ראשו ורובו לבית המנוגע - טמא. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/יח#ב|לעיל אהלות יח, ב.]] ובמשנה נגעים שם.}} כלי חרס שהכניס אוירו לבית המנוגע - טמא. הספסלין והקתדראות שהכניס רובן לבית המנוגע - טמאים. {{עוגן|ח}}(ח) מי שנכנס לבית המנוגע, כליו מקופלין ומונחים על כתפיו, וסנדליו וטבעותיו בקומצו - הוא והן טמאין מיד שאם מלובש בהן - טהור עד שישהא בכדי אכילת פרס. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ט|משנה יג, ט.]] לדברי ר' יהודה ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרק ה|ספרא מצורע פרק ה, יג.]]}} היה עומד בפנים ופשט ידו לחוץ, ונתן לו חבירו סנדלו וטבעותיו בקומצו - הוא והן טמאים מיד שאם מלובש בהן - טהור עד שישהא בכדי אכילת פרס. היה עומד בחוץ וסנדליו ברגליו וטבעתו באצבעו, ופשטן לפנים - ר' יהודה מטמא וחכמים אומרים: עד שישהא בכדי אכילת פרס. אמרו לו לר' יהודה: בזמן שכל גופו טמא, לא טמא את מה שעליו עד שישהא כדי אכילת פרס בזמן שאין כל גופו טמא לא יטמא מה שעליו עד שישהא כדי אכילת פרס?! אמר להם רבי יהודה: מצינו שיפה כח הטמא להציל מכח הטהור להציל. {{עוגן|ט}}(ט) ישראל מקבלין טומאה - ומצילין בגדים בבית המנוגע. {{הע-שמאל|סיום דברי ר' יהודה מהלכה ח, וראו בספרא שם.}} והבהמה והעובדי כוכבים אין מקבלין טומאה ואין מצילין בגדים בבית המנוגע! {{עוגן|י}}(י) וכמה הוא פרס? חצי ככר משלש לקב {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה ערובין פרק ח#משנה ב|ערובין ח, ב,]] וכן [[ביאור:משנה פרה פרק א|פרה א, א.]]}} ושלשה שיעורין היה רבי שמעון אומר בה: שתי ידות - מזון שתי סעודות שאמרו חכמים בערובי תחומין {{ב|רביעי|רבע של הכמות הנ"ל}} נקרא חצי פרס, לפסול את הגויה חציו נקרא פרס לאכול בבית המנוגע, מסב ואוכלה בלפתן בבינונית של כל אדם. {{עוגן|יא}}(יא) מצורע שנכנס לבית - כל הכלים ששם - הרי אלו טמאין מיד אמר רבי יהודה: בד"א? בזמן שנכנס ברשות {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה יא|משנה יג, יא-יב.]] מחלוקת דומה לזו היא גם בכלים שבבית מנוגע, שהרי ר' יוסי בר' יהודה דרש ([[ביאור:תוספתא/נגעים/ו#ז|לעיל ו, ז.]]) לקלף מקרקע הבית המנוגע שלוש אצבעות. אבל ראו בהלכה יב.}} לא נכנס ברשות - כל הכלים ששם טהורים, עד שישהה כדי הדלקת הנר. נכנס לבית הכנסת - עושין לו מחיצה. נכנס ראשון ויוצא אחרון. כלים התלוין בכותל למעלה מעשרה טפחים – טהורין, דברי רבי מאיר ר' יהודה אומר: אפילו למעלה ממאה אמה טמאין. ר' שמעון אומר: למעלה מארבע אמות רבי יוסי ברבי יהודה אומר: כלים הטמונין בקרקע הבית, למטה משלש אצבעות - טהורין. רבי יהודה אומר: השידה ותיבה ומגדל שבבית המנוגע, אע"פ שהן מכוסין – כלים שבתוכם טמאים הבור והדות שבבית המנוגע, אף על פי שהן מגולין - כלים שבתוכן טהורים. }} ===השוואות סיכום=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{עוגן|יב}}(יב) כל המציל בצמיד פתיל שבאהל המת - מציל בצמיד פתיל בבית המנוגע. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה יב|משנה יג, יב.]] ר' שמעון אינו משווה את הבית המנוגע לאוהל המת, כי לדעתו כלים התלויים מעל ארבע אמות טהורים. ר' מאיר מבחין בין מצורע שנכנס לבית טהור, שאינו מטמא כלים התלויים מעל עשרה טפחים – לבין בית מנוגע, שכל מה שבתוכו טמא, כאהל המת.}} כל המציל מכוסה באהל המת - מציל מכוסה בבית המנוגע, ובית המנוגע - כאהל המת, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר: כל המציל בצמיד פתיל באהל המת - מציל מכוסה בבית המנוגע וכל המציל מכוסה באהל המת - אפילו מגולה בבית המנוגע - טהורה. רבי שמעון אומר: כל המציל בצמיד פתיל באהל המת - מציל בצמיד פתיל בבית המנוגע וכל המציל מכוסה באהל המת - מציל מכוסה בבית המנוגע. {{עוגן|יג}}(יג) חומר באדם שאין בבגדים, ובבגדים שאין באדם שאדם - סימן טומאה לטמא בתחלה, לטמא במחיה, לטמא בפתוך, בארבע מראות זו על גבי זו וחייב בקרבן וטעון צפורין, מה שאין כן בבגדים. {{עוגן|יד}}(יד) חומר בבגדים - שהעומד שני שבועות בבגדים, והפסיון הרחוק בבגדים - טמאין והפורח בבגדים – טמאין, ומשתלח לכל עיר {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק יב|ספרא נגעים פרק יב,]] שם נראה שהבגדים כאדם לשילוח, בניגוד לאמור כאן. לעניין הלוקח בגד מהנכרי ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא|משנה יא, א.]]}} ואדם אין משתלח אלא חוץ לעיירות המוקפות חומה ואין להן טהרה מטומאתן. הלוקח בגד מן הנכרי יראה כתחלה - מה שאין כן באדם. {{עוגן|טו}}(טו) חומר באדם שאין בבתים, ובבתים שאין באדם {{הע-שמאל|השוואה דומה ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרק ה|ספרא מצורע פרק ה, טו.]] בית מטמא רק בשני גריסים ורק בארץ, ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יב#משנה ג|משנה יב, ג-ד.]] לעניין השילוח ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרק ד|ספרא מצורע ד, ד.]] לעניין הלוקח מן הגוי ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יב|משנה יב, א.]]}} שבאדם סימן טומאה לטמא כתחלה, ולטמא בארבע מראות זו על גבי זו ומטמא במחיה ומטמא בפתוך ומטמא בכגריס ומטמא בארץ ובחוץ לארץ, מה שאין כן בבתים. חומר בבתים, שהעומד שלשה שבועות בבתים טמא, והפסיון הרחוק בבתים טמא, והפורח בבתים טמא ומשתלח חוץ לכל עיר, ואדם אין משתלח אלא חוץ לעיירות המוקפות חומה ואין להן טהרה מטומאתן. הלוקח בית מן הנכרי יראה כתחילה - מה שאין כן באדם. {{עוגן|טז}}(טז) חומר בבגדים שאין בבתים, ובבתים שאין בבגדים שהעומד שני שבועות בבגדים טמא, והפושה בבגדים ישרף מיד ומטמא בכגריס מטמא בשתי וערב, מה שאין כן בבתים. חומר בבתים, שבבתים נזקקה להן טומאה שלשה שבועות, ומטמא צבועין, וטעונין צפורין מה שאין כן בבגדים. }} 66eduu3twiy8g1ttts583z1wz0ld5tc 106 347000 1417563 1416633 2022-08-10T08:12:10Z Ahituvrs 4152 /* הציפורים, מתן הדם והגילוח */ wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==תוספתא מסכת נגעים פרק שמיני== ===מי מטהר?=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{עוגן|א}}(א) אין מצורע מטהר מצורע אחר, אבל נשאל הוא על הטומאה ועל הטהרה של עצמו והכל כשרין לטהר את המצורע, ואפילו טמא מת {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא מצורע פרשה א ה:]] אין מצורע מטהר את המצורע.}} וכשם שמצוה לטהרן כך מצוה לטמאן. וכהן שטמא - מצוה לטהר שנאמר ([[ויקרא יג נט]]) לטהרו או לטמאו. ד"א: לטהרו או לטמאו - בארץ ובחוצה לארץ. }} ===אזוב, ארז, תולעת=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{עוגן|ב}}(ב) אזוב הכשר לחטאת - כשר למצורע. הזה בו לחטאת - כשר למצורע {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ח|פרה יא, ח,]] כת"ק.}} ר' אליעזר אומר: עץ ארז ואזוב ושני תולעת האמור בתורה - שלא נעשתה בהן מלאכה. {{עוגן|ג}}(ג) אמר רבי יהודה: שבתי היתה והלכתי אצל רבי טרפון בביתו {{הע-שמאל|ר' טרפון טיהר מצורעים אחרי החורבן. אחדות מהתכונות של עץ הארז – ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ו|משנה יד, ו.]] וראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא מצורע פרשה א יג.]]}} אמר לי: יהודה בני, תן לי סנדלי! ונתתי לו. פשט ידו לחלון, ונתן לי הימנה מקל אמר לי: בני, בזו טהרתי שלשה מצורעים ולמדתי בה שבע הלכות: שהן של אברית, וראשה {{ב|טרוף,|רך}} ארכה אמה, ועביה כרביע כרע המטה חלוק אחד לשנים ושנים לארבעה, מזין שונים ומשלשין ומטהרין בפני הבית ושלא בפני הבית, ומטהרין בגבולין. }} ===הציפורים, מתן הדם והגילוח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{עוגן|ד}}(ד) היה מביא שתי צפרים דרור. ואלו הן? הדרות בעיר {{הע-שמאל|דורש "דרור-דר בעיר", וראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרק ה|ספרא מצורע פרק ה, יד,]] שציפור דרור חיה על פני השדה, וכן [[ביאור:ספרא/מצורע#פרק א|שם פרק א, ד.]] לעניין נתינת הדם ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|משנה יד, א,]] וראו גם [[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה ב|ספרא מצורע פרשה ב.]]}} ר"ש בן אלעזר אומר: אלו הן הקובלאות שחט את אחת מהן אל כלי חרס על מים חיים, חפר וקברה לפניו. אסור בהנאה טבל והזה שבע פעמים על אחת ידו של מצורע, ויש אומרים על מצחו ואם הזה עליו מכל מקום - יצא וכן היה מזה על השקוף של הבית מבחוץ, ואם היה עליו דם מכל מקום - יצא שלחה וחזרה, אפילו שש וחמש פעמים - מותרת באכילה, וכשרה לטהר זו במצורע אחר. {{עוגן|ה}}(ה) ר' יוסי הגלילי אומר: ריסי עיניו אין צריך לגלח {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרק ב|ספרא מצורע פרק ב, ה.]] וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ד|משנה יד, ד.]] התגלחת הראשונה פסולה, כי שייר שתי שערות, ולכן הגילוח השני נחשב כראשון.}} גלח ושייר שתי שערות בתגלחתו הראשונה, וחזר וגלחן בתגלחתו שניה - לא עלתה אלא תגלחת ראשונה בלבד. {{עוגן|ו}}(ו) תגלחת של מצורע - טבילתו והזאתו מעכבים, ושאר כל מעשיו אין מעכבין בו {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא מצורע פרשה א, ג,]]}} שחיטת צפרים והזאתו ותגלחתו – ביום, ושאר כל מעשיו - בין ביום ובין בלילה אלו באנשים, ושאר כל מעשיו - בין באנשים בין בנשים; אלו בכהנים, ושאר כל מעשיו – בין בכהנים בין בישראל. {{עוגן|ז}}(ז) מצורע מותר בתשמיש המטה בימי גמרו, ואסור בימי ספרו {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה ב|ספרא מצורע פרשה ב, יא.]]}} רבי יוסי ברבי יהודה אומר: אף בימי ספרו אסור, ק"ו בימי גמרו. אמר רבי חייא: אמרתי לפני רבי שלא היה לו יותם לעוזיה, אלא בימי חלוטו אמר לי: אף אני כך אמרתי. {{עוגן|ח}}(ח) שתי צפרים של מצורע שמתה אחת מהן או שברחה, או שנעשת טרפה - יקח זוג לשניה. שחט אחת מהן, ונמצאת שניה של דרור או שנמצאת טרפה - יקח זוג לשניה ושתיהם מותרות ויביא שתים בתחלה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|משנה יד, ה.]]}} שחטה ומתה חברתה או שנעשת טרפה - שתיהן אסורות ויביא שתים בתחלה. שחטה בלא עץ ארז ואזוב ושני תולעת, רבי יעקב אומר: הואיל ונשחטה שלא כתקנה - מותרת רבי שמעון אומר: הואיל ונשחטה שלא כמצותה - אסורה בהנאה. }} ===המצורע במקדש=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{עוגן|ט}}(ט) מצורע טובל בלשכת המצורעים, ובא ועומד בשער ניקנור {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ח|משנה יד, ח,]] וכן [[ביאור:ספרא/מצורע#פרק ג|ספרא מצורע פרק ג, ד.]]}} ר' יהודה אומר: לא היה צריך טבילה, שכבר טבל מבערב. אמרו לו לא מן השם הוא זה אלא כל הנכנס לעזרה דרך שער ניקנור היה טובל באותה לשכה ומביא אשמו ולוגו בידו, ומעמידן בשער ניקנור והכהן עומד מבפנים ומצורע מבחוץ, ומצורע מניח ידו תחת ידו של כבש והכהן מניח ידו על מצורע, ומוליך ומביא ומעלה ומוריד וסומך שתי ידיו עליו ונכנס ושוחט בצפון. {{עוגן|י}}(י) כל הסמיכות שבמקדש - תכף לסמיכה שחיטה, חוץ מזו שהיתה בשערי נקנור {{הע-שמאל|לעניין הסמיכות בצפון ראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/י#ג|תוספתא מנחות י, ג.]]}} כל הסמיכות שבמקדש היו לצפונו של מזבח, חוץ מזו, שהיתה בשערי נקנור שלא יכול ליכנס בעזרה - עד שיזרוק עליו מדם חטאתו ואשמו. {{עוגן|יא}}(יא) בין שהקדים חטאתו לעולתו ועולתו לחטאתו - מה שעשוי עשוי {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרק ג|ספרא מצורע ג, יג.]] לעניין הקדים חטאתו לאשמו ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#ט|תוספתא ב"ק י, סוף הלכה ט.]]}} הקדים עולתו לאשמו - יעלו לגבי המזבח וטעונין נסכים, אלא שלא עלו לבעלים לשום חובה הקדים חטאתו לאשמו - תעובר צורתו ויצא לבית השרפה. }} afx30qwuhnffv1gvg5oa6zejxomuq2h 1417568 1417563 2022-08-10T08:22:47Z Ahituvrs 4152 /* הציפורים, מתן הדם והגילוח */ wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==תוספתא מסכת נגעים פרק שמיני== ===מי מטהר?=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{עוגן|א}}(א) אין מצורע מטהר מצורע אחר, אבל נשאל הוא על הטומאה ועל הטהרה של עצמו והכל כשרין לטהר את המצורע, ואפילו טמא מת {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא מצורע פרשה א ה:]] אין מצורע מטהר את המצורע.}} וכשם שמצוה לטהרן כך מצוה לטמאן. וכהן שטמא - מצוה לטהר שנאמר ([[ויקרא יג נט]]) לטהרו או לטמאו. ד"א: לטהרו או לטמאו - בארץ ובחוצה לארץ. }} ===אזוב, ארז, תולעת=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{עוגן|ב}}(ב) אזוב הכשר לחטאת - כשר למצורע. הזה בו לחטאת - כשר למצורע {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ח|פרה יא, ח,]] כת"ק.}} ר' אליעזר אומר: עץ ארז ואזוב ושני תולעת האמור בתורה - שלא נעשתה בהן מלאכה. {{עוגן|ג}}(ג) אמר רבי יהודה: שבתי היתה והלכתי אצל רבי טרפון בביתו {{הע-שמאל|ר' טרפון טיהר מצורעים אחרי החורבן. אחדות מהתכונות של עץ הארז – ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ו|משנה יד, ו.]] וראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא מצורע פרשה א יג.]]}} אמר לי: יהודה בני, תן לי סנדלי! ונתתי לו. פשט ידו לחלון, ונתן לי הימנה מקל אמר לי: בני, בזו טהרתי שלשה מצורעים ולמדתי בה שבע הלכות: שהן של אברית, וראשה {{ב|טרוף,|רך}} ארכה אמה, ועביה כרביע כרע המטה חלוק אחד לשנים ושנים לארבעה, מזין שונים ומשלשין ומטהרין בפני הבית ושלא בפני הבית, ומטהרין בגבולין. }} ===הציפורים, מתן הדם והגילוח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{עוגן|ד}}(ד) היה מביא שתי צפרים דרור. ואלו הן? הדרות בעיר {{הע-שמאל|דורש "דרור-דר בעיר", וראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרק ה|ספרא מצורע פרק ה, יד,]] שציפור דרור חיה על פני השדה, וכן [[ביאור:ספרא/מצורע#פרק א|שם פרק א, ד.]] לעניין נתינת הדם ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|משנה יד, א,]] וראו גם [[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה ב|ספרא מצורע פרשה ב ה.]]}} ר"ש בן אלעזר אומר: אלו הן הקובלאות שחט את אחת מהן אל כלי חרס על מים חיים, חפר וקברה לפניו. אסור בהנאה טבל והזה שבע פעמים על אחת ידו של מצורע, ויש אומרים על מצחו ואם הזה עליו מכל מקום - יצא וכן היה מזה על השקוף של הבית מבחוץ, ואם היה עליו דם מכל מקום - יצא שלחה וחזרה, אפילו שש וחמש פעמים - מותרת באכילה, וכשרה לטהר זו במצורע אחר. {{עוגן|ה}}(ה) ר' יוסי הגלילי אומר: ריסי עיניו אין צריך לגלח {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרק ב|ספרא מצורע פרק ב, ה.]] וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ד|משנה יד, ד.]] התגלחת הראשונה פסולה, כי שייר שתי שערות, ולכן הגילוח השני נחשב כראשון.}} גלח ושייר שתי שערות בתגלחתו הראשונה, וחזר וגלחן בתגלחתו שניה - לא עלתה אלא תגלחת ראשונה בלבד. {{עוגן|ו}}(ו) תגלחת של מצורע - טבילתו והזאתו מעכבים, ושאר כל מעשיו אין מעכבין בו {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא מצורע פרשה א, ג,]]}} שחיטת צפרים והזאתו ותגלחתו – ביום, ושאר כל מעשיו - בין ביום ובין בלילה אלו באנשים, ושאר כל מעשיו - בין באנשים בין בנשים; אלו בכהנים, ושאר כל מעשיו – בין בכהנים בין בישראל. {{עוגן|ז}}(ז) מצורע מותר בתשמיש המטה בימי גמרו, ואסור בימי ספרו {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה ב|ספרא מצורע פרשה ב, יא.]]}} רבי יוסי ברבי יהודה אומר: אף בימי ספרו אסור, ק"ו בימי גמרו. אמר רבי חייא: אמרתי לפני רבי שלא היה לו יותם לעוזיה, אלא בימי חלוטו אמר לי: אף אני כך אמרתי. {{עוגן|ח}}(ח) שתי צפרים של מצורע שמתה אחת מהן או שברחה, או שנעשת טרפה - יקח זוג לשניה. שחט אחת מהן, ונמצאת שניה של דרור או שנמצאת טרפה - יקח זוג לשניה ושתיהם מותרות ויביא שתים בתחלה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|משנה יד, ה.]]}} שחטה ומתה חברתה או שנעשת טרפה - שתיהן אסורות ויביא שתים בתחלה. שחטה בלא עץ ארז ואזוב ושני תולעת, רבי יעקב אומר: הואיל ונשחטה שלא כתקנה - מותרת רבי שמעון אומר: הואיל ונשחטה שלא כמצותה - אסורה בהנאה. }} ===המצורע במקדש=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{עוגן|ט}}(ט) מצורע טובל בלשכת המצורעים, ובא ועומד בשער ניקנור {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ח|משנה יד, ח,]] וכן [[ביאור:ספרא/מצורע#פרק ג|ספרא מצורע פרק ג, ד.]]}} ר' יהודה אומר: לא היה צריך טבילה, שכבר טבל מבערב. אמרו לו לא מן השם הוא זה אלא כל הנכנס לעזרה דרך שער ניקנור היה טובל באותה לשכה ומביא אשמו ולוגו בידו, ומעמידן בשער ניקנור והכהן עומד מבפנים ומצורע מבחוץ, ומצורע מניח ידו תחת ידו של כבש והכהן מניח ידו על מצורע, ומוליך ומביא ומעלה ומוריד וסומך שתי ידיו עליו ונכנס ושוחט בצפון. {{עוגן|י}}(י) כל הסמיכות שבמקדש - תכף לסמיכה שחיטה, חוץ מזו שהיתה בשערי נקנור {{הע-שמאל|לעניין הסמיכות בצפון ראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/י#ג|תוספתא מנחות י, ג.]]}} כל הסמיכות שבמקדש היו לצפונו של מזבח, חוץ מזו, שהיתה בשערי נקנור שלא יכול ליכנס בעזרה - עד שיזרוק עליו מדם חטאתו ואשמו. {{עוגן|יא}}(יא) בין שהקדים חטאתו לעולתו ועולתו לחטאתו - מה שעשוי עשוי {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/מצורע#פרק ג|ספרא מצורע ג, יג.]] לעניין הקדים חטאתו לאשמו ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#ט|תוספתא ב"ק י, סוף הלכה ט.]]}} הקדים עולתו לאשמו - יעלו לגבי המזבח וטעונין נסכים, אלא שלא עלו לבעלים לשום חובה הקדים חטאתו לאשמו - תעובר צורתו ויצא לבית השרפה. }} esug0l04roe30fcce1a0mv2y7prip87 0 349058 1417447 1382432 2022-08-09T14:05:09Z 84.108.10.143 קישורים לתיקוני תשפ"ב wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ״ג–1993}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ג, 419|תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה)}}, {{ח:תיבה|540|ת״ט}}, {{ח:תיבה|982|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 225|תיקון}}, {{ח:תיבה|916|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 272|תיקון}}, {{ח:תיבה|371|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 227|תיקון}}, {{ח:תיבה|707|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1509|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 110|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: תיקון]}}, {{ח:תיבה|279|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 94|תיקון}}, {{ח:תיבה|404|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1315|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 334|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 273|תיקון}}, {{ח:תיבה|768|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 303|תיקון}}, {{ח:תיבה|422|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 258|תיקון}}, {{ח:תיבה|274|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|683|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|931|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 245|תיקון}}, {{ח:תיבה|364|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|489|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 92|תיקון}}, {{ח:תיבה|199|תיקון (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 288|תיקון}}, {{ח:תיבה|569|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|880|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 995|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 202|תיקון}}, {{ח:תיבה|700|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|855|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 178|תיקון}}, {{ח:תיבה|178|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|598|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|852|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 287|תיקון}}, {{ח:תיבה|478|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1332|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 138|תיקון}}, {{ח:תיבה|365|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 433|תיקון}}, {{ח:תיבה|710|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|954|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 3]}}, {{ח:תיבה|1203|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 504|תיקון}}, {{ח:תיבה|1086|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1180|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1266|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 362|תיקון}}, {{ח:תיבה|665|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 315|תיקון}}, {{ח:תיבה|355|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|404|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 43|תיקון}}, {{ח:תיבה|47|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|78|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|440|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 682|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 107|תיקון}}, {{ח:תיבה|592|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|992|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 210|תיקון}}, {{ח:תיבה|908|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1719|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1924|תיקון מס׳ 3 (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1455|תיקון}}, {{ח:תיבה|1772|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1902|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|3142|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 380|תיקון}}, {{ח:תיבה|1194|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1342|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|2740|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 244|תיקון}}, {{ח:תיבה|1330|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1522|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|2990|תיקון מס׳ 4}}, {{ח:תיבה|3528|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|3630|תיקון מס׳ 6}}, {{ח:תיבה|4032|תיקון מס׳ 7}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1758|תיקון|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/8HBFRznZ1PqBBqBlhhXAb6s23dzJELuW9OAlc2Rmlbc%3d}}, {{ח:תיבה|2243|תיקון מס׳ 2|https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/TKVZHFORSXPFb9g9jyg6EipddniIZZ8iT~dqvKPa+2A%3d}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 12|סעיף 12(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992}} (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} {{ח:סעיף*}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הנחות כלליות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: ועדת הנחות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: מבקש נזקק}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הנחות לבנין ריק ולתעשיה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1: הנחות לעסקים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה2|פרק ה׳2: הנחות לחיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים ומשפחותיהם}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שעה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הנחות לבתי עסק בירושלים בשנת 2002}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: הנחות בשנים 2020 ו־2021 בשל משבר הקורונה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|התחייבות לתשלום ארנונה כללית}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס״ב־3, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזרח ותיק“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק האזרחים הותיקים|בחוק האזרחים הותיקים, התש״ן–1989}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארנונה כללית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 8|בסעיף 8(א) לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן ממשיך“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (חברות)#סעיף 3א|בתקנה 3א(א) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל״ג–1973}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|בפקודת העיריות}}, למעט המילים ”וכולל שוכר או שוכר משנה ששכר נכס לתקופה שלמעלה משלוש שנים“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גזבר“ ו”מנהל מחלקת רווחה“ – גזבר או מנהל מחלקת רווחה של הרשות המקומית או מי שכל אחד מהם הסמיכו לענין תקנות אלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גימלת הבטחת הכנסה“ – גימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראת קבע“ – הוראה בלתי חוזרת לבנק שנתן מי שהוטלה עליו ארנונה כללית, לניכויה מחשבונו בבנק, בתשלומים חודשיים או דו חודשיים, באותה שנה, לזכות הרשות המקומית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחה“ – הפחתה מסכום הארנונה הכללית שהיתה מוטלת על הנכס באותה שנת כספים, אלמלא ההפחתה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הביטוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה“ – מועצת הרשות המקומית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה אזורית“ – מועצה מקומית שהוקמה על פי {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם אוכלוסין“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מרשם אוכלוסין|בחוק מרשם אוכלוסין, התשכ״ה–1965}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משפחת אומנה“ – משפחה שאישר משרד העבודה והרווחה, כמשפחת אומנה לצורך תקנות אלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק“, ”בנין“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 1|בסעיפים 1}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 269|ו־269 לפקודת העיריות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – דירה המשמשת למגורים בלבד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס נוסף“ – למעט נכס נוסף המוחזק בידי בן ממשיך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פדוי שבי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק תשלומים לפדויי שבי|בחוק תשלומים לפדויי שבי, התשס״ה–2005}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות התעסוקה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|בחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עיריה או מועצה מקומית. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הנחות כלליות}} {{ח:סעיף|2|זכאים להנחה|תיקון: תשנ״ד, תשנ״ד־2, תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ז, תשנ״ז־2, תשנ״ח־2, תשנ״ח־3, תשס״ב־2, תשס״ב־3, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ה־2, תשס״ו, תשס״ז־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״ה, תשע״ז־2, תשע״ח־2, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״א־2, תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} מועצה רשאית לקבוע הנחה מסכום הארנונה הכללית שהוטלה באותה שנת הכספים על מחזיק בנכס שנתקיימו לגביו אחד התנאים כמפורט להלן, בשיעורים שפורטו להלן: {{ח:תתת|(1)}} אזרח ותיק – {{ח:תתתת|(א)}} המקבל על־פי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח}} אחת מקיצבאות אלה: קיצבת זיקנה, קיצבת שאירים, קיצבת תלויים או נכות בשל פגיעה בעבודה – הנחה שאינה עולה על 25 אחוזים לגבי 100 מ״ר בלבד משטח הנכס; {{ח:תתתת|(ב)}} אם בנוסף לקיצבה שבפסקת משנה (א) הוא מקבל גימלת הבטחת הכנסה – הנחה בשיעור עד 100 אחוזים לגבי 100 מטרים רבועים בלבד משטח הנכס. {{ח:תתת|(2)|(א)}} נכה הזכאי לקיצבה חודשית מלאה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 200|בסעיף 127לו לחוק הביטוח}}, אשר דרגת אי כושר השתכרותו היא בשיעור 75 אחוזים ומעלה – הנחה שאינה עולה על 80 אחוזים; {{ח:תתתת|(ב)}} נכה אשר טרם קבלת קיצבת הזיקנה נקבעה לו לצמיתות דרגת אי־כושר השתכרות בשיעור של 75% ומעלה על־פי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 200|סעיף 127לו לחוק הביטוח}} – הנחה שאינה עולה על 80 אחוזים. {{ח:תתת|(3)}} נכה אשר דרגת נכותו הרפואית המוכחת על פי כל דין היא בשיעור 90 אחוזים ומעלה, או מי שטרם קבלת קצבת הזקנה נקבעה לו נכות כאמור – הנחה שאינה עולה על 40 אחוזים. {{ח:תתת|(4)}} הזכאי לאחת הגמלאות המפורטות להלן – הנחה שלא תעלה על 66 אחוזים לגבי 70 מטרים רבועים משטח הנכס; {{ח:תתת}} עלה מספר בני המשפחה הגרים עם הזכאי על ארבעה – הנחה, כאמור, לגבי 90 מטרים רבועים משטח הנכס: {{ח:תתתת|(א)}} גמלה כאסיר ציון או כבן משפחה של הרוג מלכות לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם|חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}; {{ח:תתתת|(ב)}} גמלת נכות לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957}}; {{ח:תתתת|(ג)}} גמלת נכות המשולמת על ידי ממשלת גרמניה בשל רדיפות הנאצים בהתאם לחוק הפדרלי לפיצויים (BEG) מהשנים 1953-65, למי שהוכחה זכאותו כאמור, להנחת דעתה של הרשות המקומית; {{ח:תתתת|(ד)}} גמלת נכות המשולמת על ידי ממשלת הולנד בשל רדיפות הנאצים בהתאם לחוק הגמלאות ההולנדי לנפגעי רדיפות 1940–1945 (WUV), למי שהוכחה זכאותו כאמור, להנחת דעתה של הרשות המקומית; {{ח:תתתת|(ה)}} גמלת נכות המשולמת על ידי ממשלת אוסטריה בשל רדיפות הנאצים בהתאם לחוק האוסטרי לתמיכה בקרבנות (OFG) שנחקק בהקשר לחוק התגמולים עבור קרבנות המלחמה (סעיף 4 KOVG‏ 57); {{ח:תתתת|(ו)}} גמלת נכות המשולמת על ידי ממשלת בלגיה לפי החוק הבלגי משנת 1954 בהקשר לקצבאות פצועים של הקרבנות האזרחיים של המלחמה 1940–1945. {{ח:תתת|(5)}} בעל תעודת עיוור לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|חוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958}} – הנחה שאינה עולה על 90 אחוזים. {{ח:תתת|(6)|(א)}} עולה – הנחה שאינה עולה על 90 אחוזים לגבי 100 מטרים רבועים בלבד משטח הנכס למשך 12 חודשים מתוך 24 החודשים המתחילים ביום שנרשם במרשם האוכלוסין כעולה על פי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}}; {{ח:תתתת|(ב)}} מי שניתנה לו תעודה של אזרח עולה מהמשרד לקליטת העלייה – הנחה שאינה עולה על 90 אחוזים לגבי 100 מטרים רבועים בלבד משטח הנכס וזאת למשך 12 חודשים מתוך 24 חודשים המתחילים ביום קבלת המעמד כקבוע בתעודה האמורה. {{ח:תתת|(6א)}} עולה התלוי בעזרת הזולת הזכאי, על פי אישור המוסד לביטוח לאומי, לגמלה מיוחדת לעולה או לגמלת סיעוד לעולה, לפי הסכם למתן גמלאות מיוחדות שנערך בין המוסד לביטוח לאומי לבין ממשלת ישראל, לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 9|סעיף 9 לחוק הביטוח}} – הנחה שאינה עולה על 80 אחוזים; המוסד לביטוח לאומי ימציא למחזיק, על פי בקשתו, תעודה המעידה על זכאות לפי פסקה זו. {{ח:תתת|(6ב)}} איש צד״ל – הנחה שאינה עולה על 90 אחוז לגבי 100 מטרים רבועים למשך 12 חודשים מתוך 36 חודשים המתחילים ביום שבו הגיע לישראל אחרי חודש מאי 2000; בפסקה זו, ”איש צד״ל“ – איש צבא דרום לבנון, מנגנון הביטחון, גורמי הסיוע האזרחי וגורמים אחרים, שעמד בקשר עם זרועות הביטחון, ואשר הוכר כ”זכאי שיקום“ על ידי המינהלה הביטחונית לסיוע (המנב״ס), ובן זוגו. {{ח:תתת|(7)}} הזכאי לאחת הגמלאות המפורטות להלן – הנחה שלא תעלה על 70 אחוזים: {{ח:תתתת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתתת|(ג)}} גימלת סיעוד, לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק י|פרק ו׳ לחוק הביטוח}}. {{ח:תתת|(8)|(א)}} בעל הכנסה חודשית ממוצעת שפורטה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, לפי מספר הנפשות המתגוררות איתו בנכס – הנחה בשיעור שנקבע לפי טורי ההכנסה {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת האמורה}}; {{ח:תתתת|(ב)}} בתקנה זו – {{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסה ברוטו של המחזיק בנכס ושל אלה המתגוררים אתו, לרבות ילד במשפחת אומנה, מכל מקור הכנסה שהוא, לרבות תשלומים שהמוסד לביטוח לאומי משלם להם, למעט – {{ח:תתתתתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתתתתת|(1א)}} קצבה המשולמת לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ד|פרקים ד׳}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יא|ו־י״א לחוק הביטוח}} וגמלה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}}; {{ח:תתתתתת|(2)}} מחצית מהכנסתם החודשית של בן או בת המתגוררים עם המחזיק בנכס; לעניין זה לא תובא בחשבון, לגבי בן אחד או בת אחת בלבד, הכנסה חודשית עד גובה שכר המינימום, ואם אותה הכנסה חודשית עולה על גובה שכר המינימום, לא יובא בחשבון החלק מההכנסה החודשית השווה לגובה שכר המינימום; בפסקת משנה זאת, ”שכר מינימום“ – שכר המינימום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|בחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}}, בשיעורו המעודכן ל־1 בינואר של שנת הכספים שבעדה מבוקשת ההנחה; {{ח:תתתתתת|(3)}} דמי שכירות שמקבל אדם בעד השכרת דירתו – בסכום שאינו עולה על דמי שכירות שהוא משלם בעד דירה אחרת ששכר למגוריו; {{ח:תתתתתת|(4)}} תגמול מיוחד ותגמול נוסף כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}; {{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חודשית ממוצעת“ – {{ח:תתתתתת|(1)}} בשכיר – ממוצע ההכנסה החודשית בשנים עשר החודשים שלפני שנת הכספים שבעדה נדרשת ההנחה, ממקורות הכנסה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 1|בסעיף 1(א) לטופס 1 שבתוספת השניה}}, וממקורות נוספים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 1|בסעיף 1(ב) לטופס האמור}}; {{ח:תתתתתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנת 2022):}} בשכיר – ממוצע ההכנסה החודשית בשלושת החודשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר שלפני שנת הכספים שבעדה נדרשת ההנחה או, לבקשת המחזיק בנכס, ממוצע ההכנסה החודשית בשנים עשר החודשים שלפני שנת הכספים שבעדה נדרשת ההנחה, ממקורות הכנסה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 1|בסעיף 1(א) לטופס 1 שבתוספת השניה}}, וממקורות נוספים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 1|בסעיף 1(ב) לטופס האמור}}; {{ח:תתתתתת|(2)}} בעצמאי – ממוצע, כאמור בפסקת משנה (1) שחושב על פי הכנסתו החייבת במס כפי שנקבעה בשומת מס ההכנסה השנתית האחרונה שבידו, כשהיא מחולקת ב־12 ומתואמת למדד הממוצע של החודשים אוקטובר, נובמבר, דצמבר שלפני שנת הכספים שבעדה נדרשת ההנחה, בתוספת הכנסה ממוצעת לחודשים האמורים ממקורות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 1|בסעיף 1(ב) לטופס 1 האמור}} שאינם כלולים בהודעת השומה. {{ח:תתת|(9)}} חסיד אומות העולם לרבות בן זוגו או מי שהיה בן זוגו, היושב בישראל – הנחה שאינה עולה על 66 אחוזים; בפסקה זו, ”חסיד אומות העולם“ – מי שהוכר כחסיד אומות העולם בידי רשות הזכרון ”יד ושם“; {{ח:תתת|(10)}} הוא הורה יחיד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משפחות חד-הוריות|בחוק משפחות חד־הוריות, התשנ״ב–1992}}, או שהוא הורה יחיד לילד המתגורר איתו המשרת שירות סדיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}, או מתנדבת בשירות הלאומי כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 14ד|בתקנה 14ד לתקנות אלה}}, כל עוד הם משרתים כאמור, ובתנאי שגילם אינו עולה על 21 שנה – הנחה עד 20%; {{ח:תתת|(11)}} בן או בת, לרבות ילד במשפחת אומנה, של המחזיק בנכס זכאי לגמלה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}}, או שהוא מעל גיל 18 ומשתלמת בעדו ובשל נכותו גמלה על ידי המוסד לביטוח לאומי ובלבד שהשתלמה בעדו גמלת ילד נכה – הנחה עד 33% לגבי 100 מטרים רבועים משטח הנכס; {{ח:תתת|(12)}} פדוי שבי הזכאי לתשלום לפי {{ח:חיצוני|חוק תשלומים לפדויי שבי|חוק תשלומים לפדויי שבי, התשס״ה–2005}} – עד 20%. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|2א|מבחני משנה לזכאים להנחה|תיקון: תשנ״ד}} {{ח:ת}} בקביעת שיעור ההנחה על פי המבחנים {{ח:פנימי|סעיף 2|שבתקנה 2(1) עד (10)}}, רשאית המועצה להתחשב במצבו החומרי של המחזיק ולצורך זה אף לקבוע תנאים ומבחני משנה לזכאות להנחה לפי כל אחת {{ח:פנימי|סעיף 2|מהפסקאות האמורות}}. {{ח:סעיף|3|תשלום בהוראת קבע|תיקון: תשנ״ד, תשנ״ו, תשנ״ח, תשס״ה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(במקור תקנה 3א, סומנה כתקנה 3).}} {{ח:ת}} המועצה רשאית לקבוע הנחה עד 2 אחוזים מסכום הארנונה הכללית שהוטלה באותה שנת כספים על מחזיק שנתן הוראת קבע לתשלום הארנונה הכללית שהוטלה עליו כאמור, בדרך שקבעה הרשות המקומית. {{ח:סעיף|3ב|הנחות לקרית שמונה ושלומי|תיקון: תשנ״ו־3, תש״ס־2, תשס״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} מועצת עיריית קרית שמונה תקבע למחזיק בתחומה, הנחה בשיעור של 50% לנכסים מסוג מגורים, תעשיה, משרדים, שירותים ומסחר ומלאכה לכל אחת משנות הכספים 2000 עד 2002. {{ח:תת|(ב)}} המועצה המקומית שלומי תקבע למחזיק בתחומה הנחה בשיעור של 20% לנכס מסוג תעשיה לשנים 2000 עד 2002. {{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”נכס“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 269|בסעיף 269 לפקודת העיריות}}. {{ח:סעיף|3ג|הנחה מארנונה לאזור שדרות ועוטף עזה|תיקון: תשס״ה־3, תשס״ח, תשס״ח־4, תשס״ט, תשע״ב־2, תשע״ג, תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ט־4, תשפ״א־6}} {{ח:תת|(א)}} עיריית שדרות, המועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב והוועדים המקומיים של היישובים סובבי עזה, לפי העניין, יקבעו למחזיק בנכס בתחומם הנחה בשיעור של 45% לנכסים מסוג מגורים והנחה בשיעור של 39% לנכס אחר, לשנות הכספים 2015 עד 2022. {{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יישובים סובבי עזה“ – עיריית שדרות ויישובים כפי שנקבעו בהחלטות הממשלה, המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 269|בסעיף 269 לפקודת העיריות}}, למעט נכס המוחזק על ידי המדינה, שמתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} מצוי בתחום היישובים סובבי עזה; {{ח:תתתת|(2)}} מצוי במרחק של עד 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, הכול בהתאם למרחק האווירי הקצר ביותר שבין גדר המערכת לבין הנכס. {{ח:סעיף|3ד|הנחה מארנונה לאדמה חקלאית בשנת שמיטה|תיקון: תש״ע}} {{ח:ת}} בשנת כספים שתחילתה במהלך שנת שמיטה (להלן – שנת הכספים), תקבע מועצה הנחה למחזיק של אדמה חקלאית שלא נעשה בה שימוש חקלאי מטעמים של שמירת שמיטה במשך שמונה חודשים לפחות של אותה שנת כספים, ושהוכח לגביה כי נעשה בה שימוש חקלאי בשנתיים מתוך שלוש השנים שקדמו לשנת הכספים – בשיעור של 90 עד 100 אחוזים מסכום הארנונה הכללית שהיתה מוטלת על אדמה זו באותה שנת כספים, אלמלא ההנחה; בתקנה זו – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדמה חקלאית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 269|בסעיף 269 לפקודת העיריות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש חקלאי“ – שימוש כאמור {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 269|בהגדרה ”אדמה חקלאית“ שבסעיף 269 לפקודה האמורה}}. {{ח:סעיף|3ה||תיקון: תשע״א־4, תשע״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|3ו|הנחה לחייל מילואים פעיל|תיקון: תשע״ח־3, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} מועצה רשאית לקבוע הנחה בשיעור של עד 5% מסכום הארנונה הכללית שהוטלה באותה שנת הכספים על מחזיק בנכס שהוא חייל מילואים פעיל; לעניין זה, ”חייל מילואים פעיל“ – חייל מילואים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, המחזיק בתעודת משרת מילואים פעיל תקפה שנתן לו צבא הגנה לישראל או באישור תקף שנתן לו צבא הגנה לישראל על כך שהוא משרת מילואים פעיל. {{ח:סעיף|4|בקשה למתן הנחה|תיקון: תשנ״ד}} {{ח:תת|(א)}} הנחות שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(3) עד (6) ו־(8) עד (10)}}, וכן לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} או הנחות שקבעה בהסתמך על תנאים או מבחני משנה שנקבעו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2א|בתקנה 2א}}, יינתנו על פי בקשה חתומה שהמציא המבקש לרשות המקומית לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 1|טופס 1 שבתוספת השניה}} לרבות פרטים שנכללו בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19}}. {{ח:תת|(ב)}} לא ניתנה הנחה או חלה טעות בקביעת שיעור ההנחה לזכאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(1)(2) או (7)}}, רשאי גם הוא להגיש בקשה כאמור. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: ועדת הנחות}} {{ח:סעיף|5|מינוי ועדה}} {{ח:ת}} מועצה תמנה לענין {{ח:פנימי|פרק ד|פרקים ד׳}} {{ח:פנימי|פרק ה|ו־ה׳}} ועדת הנחות (להלן – הועדה). {{ח:סעיף|6|הרכב הועדה|תיקון: תשנ״ו}} {{ח:תת|(א)}} הרכב ועדת ההנחות יהיה – {{ח:תתת|(1)}} בעיריה – כמפורט {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 149ד|בסעיף 149ד לפקודת העיריות}}; {{ח:תתת|(2)}} במועצה מקומית או במועצה אזורית – {{ח:תתתת|(1)}} שני חברי המועצה אשר אחד מהם לפחות חבר בסיעה שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה; היו הסיעות כולן מיוצגות בועדת ההנהלה – יהיה חבר ועדה אחד לפחות, מי שאינו חבר בועדת ההנהלה; {{ח:תתתת|(2)}} הגזבר, מנהל מחלקת הרווחה, או מי שכל אחד מהם הסמיכו לענין תקנה זו מבין עובדי המועצה המקומית; {{ח:תתתת|(3)}} היועץ המשפטי שמינתה המועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (יעוץ משפטי)|חוק הרשויות המקומיות (יעוץ משפטי), התשל״ו–1975}}, או עורך דין ממשרדו או מלשכתו, ובמועצה שלא מינתה יועץ משפטי כאמור – עורך דין שמינתה המועצה לענין זה. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ג)}} המועצה תמנה מבין חבריה שמונו לועדה, את יושב ראש הועדה וממלא מקומו. {{ח:תת|(ד)}} מנין חוקי בישיבות הועדה יהיה נוכחות של יושב ראש הועדה או ממלא מקומו, היועץ המשפטי והגזבר. {{ח:תת|(ה)}} החלטות הועדה אינן טעונות אישור המועצה אך תונחנה על שולחנה. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: מבקש נזקק}} {{ח:סעיף|7|הנחה לנזקק|תיקון: תשנ״ד, תשע״א}} {{ח:ת}} הועדה תהא מוסמכת לתת הנחה בשיעור עד 70 אחוזים למחזיק בנכס שהוא נזקק; לענין זה, ”נזקק“ – מחזיק: {{ח:תת|(1)}} שנגרמו לו הוצאות חריגות גבוהות במיוחד בשל טיפול רפואי חד־פעמי או מתמשך, שלו או של בן משפחתו; {{ח:תת|(2)}} שקרה לו אירוע אשר הביא להרעה משמעותית בלתי צפויה במצבו החומרי. {{ח:סעיף|8|טופס הבקשה}} {{ח:ת}} המבקש הנחה לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} ימציא לרשות המקומית בקשה חתומה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 2|טופס 2 שבתוספת השניה}}. {{ח:סעיף|9|חוות דעת מנהל מחלקת הרווחה}} {{ח:ת}} טופס הבקשה יועבר לגזבר, ולמנהל מחלקת הרווחה שיעבירו להחלטת הועדה, בצירוף חוות דעת בכתב. {{ח:סעיף|10|החלטת הועדה}} {{ח:תת|(א)}} הועדה תקבע את זכאותו של מבקש הנחה, ואת שיעורי ההנחה בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7}}, בהסתמך על טופס הבקשה וחוות הדעת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}. {{ח:תת|(ב)}} הועדה תיתן החלטתה, בכתב, בצירוף נימוקים. {{ח:סעיף|11|פרטים נוספים}} {{ח:ת}} מבקש ימציא פרטים או מסמכים נוספים לצורך דיון בבקשתו, לפי דרישת הגזבר או מנהל מחלקת הרווחה או הועדה, לפי הענין. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הנחות לבנין ריק ולתעשיה}} {{ח:סעיף|12|הנחה לבנין חדש|תיקון: תשנ״ד, תשס״ב־2, תשס״ד, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13(3)}}, המועצה רשאית לקבוע הנחה בשיעור כמפורט להלן, למחזיק שהוא הבעל הראשון של בנין חדש ריק, שמיום שהסתיימה בנייתו והוא ראוי לשימוש, אין משתמשים בו במשך תקופה רצופה, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} עד שנים עשר חודשים – הנחה עד 100 אחוזים; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|13|הנחה לבנין ריק|תיקון: תשנ״ג, תשנ״ד, תשס״ד, תשס״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} מועצה רשאית לקבוע הנחה בשיעור כמפורט להלן, למחזיק של בנין ריק שאין משתמשים בו במשך תקופה מצטברת, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} עד 6 חודשים – עד 100%; {{ח:תתת|(2)}} מהחודש ה־7 עד החודש ה־12 – עד 66.66%; {{ח:תתת|(3)}} מהחודש ה־13 עד החודש ה־36 – עד 50%. {{ח:תת|(ב)}} תחילת חישוב התקופה המצטברת הנזכרת בתקנת משנה (א) תהא ביום תחילתה של תקנה זו {{ח:הערה|(1.3.2005)}}. {{ח:תת|(ג)}} הנחה כאמור בתקנת משנה (א) תינתן לתקופה המצטברת הנזכרת בפסקאות שבה (להלן – התקופה המצטברת), משך תקופת בעלותו של אדם בבנין, וכל עוד לא שונתה הבעלות בו; להוכחת היותו של הבנין בנין ריק שאין משתמשים בו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12}} ובתקנת משנה (א), ימציא המחזיק בבנין ראיות על פי הוראות המועצה. {{ח:תת|(ד)}} במנין התקופה המצטברת לא תובא בחשבון תקופה הפחותה משלושים ימים שבה עמד הבנין ריק ברציפות. {{ח:תת|(ה)}} נעשה שימוש מחדש בנכס שמחזיק בו היה זכאי להנחה על פי תקנות משנה (א) עד (ד), יודיע על כך המחזיק או בעל הנכס לרשות המקומית, בדרך שתורה הרשות המקומית, 7 ימים בטרם נעשה שימוש מחדש בנכס; לא ניתנה הודעה כאמור, רשאית הרשות המקומית לבטל הנחה שניתנה על פי תקנה זו לתקופה הרצופה האחרונה שבה עמד הבנין ריק, אם ההנחה ניתנה לאותו מחזיק אשר עשה שימוש מחדש בנכס, או לבעל הנכס. {{ח:סעיף|14|הנחות לתעשיה|תיקון: תשנ״ג, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} רשאית המועצה לקבוע הנחה בשיעור המרבי המפורט להלן, למחזיק בבנין המשמש לתעשיה חדשה, בהתייחס לשנת האחזקה שלו בבנין, ולשיעור האבטלה באותה רשות מקומית: <table> <tr><th rowspan="2">שנת אחזקה</th><th colspan="2">שיעור האבטלה באחוזים ושיעור ההנחה</th></tr> <tr><th>מעל 10.5% ועד 12%</th><th>מעל 12%</th></tr> <tr><td>ראשונה או חלק ממנה</td><td>הנחה עד 50%</td><td>הנחה עד 75%</td></tr> <tr><td>שניה או חלק ממנה</td><td>הנחה עד 25%</td><td>הנחה עד 50%</td></tr> <tr><td>שלישית או חלק ממנה</td><td>הנחה עד 10%</td><td>הנחה עד 25%</td></tr> </table> {{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעשיה חדשה“ – מפעל תעשייתי חדש שהוקם בתחום הרשות המקומית או שהעותק {{ח:הערה|[צ״ל: שהועתק]}} מתחום רשות מקומית אחרת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור האבטלה“ – ממוצע של שיעור האבטלה בשלושת החודשים האחרונים שקדמו להגשת הבקשה להנחה, לפי שיעור האבטלה החודשי בהם, כפי שפרסם שירות התעסוקה. {{ח:קטע2|פרק ה1|פרק ה׳1: הנחות לעסקים|תיקון: תשנ״ו}} {{ח:סעיף|14א|הגדרות|תיקון: תשנ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה1|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסק“ – בנין או קרקע שאינו משמש למגורים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל עסק“ – בעל השליטה בעסק, למעט עסק שמנהל חבר־בני־אדם כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה}}. {{ח:סעיף|14ב|ועדת הנחות לעסקים|תיקון: תשנ״ו}} {{ח:ת}} ועדת הנחות שמינתה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}}, תדון גם במתן הנחה לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}. {{ח:סעיף|14ג|זכאים להנחה|תיקון: תשנ״ו, תשס״ג־2}} {{ח:תת|(א)}} הועדה רשאית לתת הנחה למחזיק בעסק שנתקיימו לגביו כל האלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא בעל העסק ואין הוא בעל עסק נוסף; {{ח:תתת|(2)}} שטחו של העסק אינו עולה על 75 מטרים רבועים; {{ח:תתת|(3)}} מלאו לו 65 שנים ובאשה – 60 שנה; {{ח:תתת|(4)}} הוא עוסק שמחזור העסקאות שלו בכל עסקיו אינו עולה על 240,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2003; בשנת 2021, 293,676.8 ש״ח)}}; הסכום האמור יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הידוע בתחילת כל שנת כספים; בפסקה זו, ”עוסק“ ו”מחזור עסקאות של עוסק“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}}; {{ח:תתת|(5)}} הוא זכאי להנחה מארנונה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(8)}}, בעד דירת המגורים שבה הוא מחזיק. {{ח:תת|(ב)}} ההנחה שתינתן למי שזכאי לכך לפי תקנת משנה (א) תהיה עד השיעור שניתן לו באותה שנת כספים על דירת המגורים שבחזקתו, ותינתן לגבי 40 המטרים הרבועים הראשונים של שטח העסק. {{ח:קטע2|פרק ה2|פרק ה׳2: הנחות לחיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים ומשפחותיהם|תיקון: תשנ״ח}} {{ח:סעיף|14ד|הגדרות|תיקון: תשנ״ח, תשס״ג־2, תשס״ט־3, תשע״ג־2, תשע״ה־3}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה2|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ – מי שמשרת שירות סדיר בצבא הגנה לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}} (להלן – חוק שירות ביטחון); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק“ – לרבות דייר משנה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרת בשירות אזרחי–ביטחוני“ – מי שמשרת בשירות אזרחי–ביטחוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}} (להלן – חוק שירות לאומי–אזרחי), ושהמנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|בחוק שירות לאומי–אזרחי}} (להלן – המנהל) או מי מטעמו אישר כי הוא משרת במסלול זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרת בשירות אזרחי–חברתי“ – מי שמשרת בשירות אזרחי–חברתי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|בחוק שירות לאומי–אזרחי}}, ושהמנהל או מי מטעמו אישר כי הוא משרת במסלול זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרת בשירות האזרחי“ – מופנה לשירות כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (שירות אזרחי)|בתקנות דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (שירות אזרחי), התשס״ז–2007}} (להלן – תקנות שירות אזרחי), המשרת בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם#סעיף 6|בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002}}, ושהמפקח כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (שירות אזרחי)|בתקנות שירות אזרחי}} אישר כי הוא עומד בתנאים המפורטים {{ח:חיצוני|תקנות דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (שירות אזרחי)#סעיף 2|בתקנות 2}} {{ח:חיצוני|תקנות דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (שירות אזרחי)#סעיף 3|ו־3 לתקנות האמורות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרת בשירות האזרחי המשמר“ – מי שמשרת בשירות אזרחי משמר כמשמעותו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/policies/2012_des5275|בהחלטת הממשלה 5275 מיום כ״ה בכסלו התשע״ג (9 בדצמבר 2012)}} ושמפקח מטעם ראש מינהלת השירות האזרחי–לאומי אישר כי הוא עומד בתנאים הנדרשים לפי {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/policies/2012_des5275|החלטת הממשלה האמורה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתנדבת בשירות לאומי“ – יוצאת צבא שלא נקראה לשירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות ביטחון}} או שקיבלה דחייה או פטור מחובת שירות ביטחון לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|החוק האמור}}, המשרתת בשירות לאומי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות)|בתקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשס״ב–2002}}, ומתקיימים בה התנאים {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות)#סעיף 2|שבתקנה 2(א)(1) עד (6) לתקנות האמורות}} וניתן אישור על שירותה האמור על ידי גוף מוכר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות)|באותן תקנות}}. {{ח:סעיף|14ה|זכאים להנחה|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ח־2, תשס״ג־2, תשס״ט־3, תשע״ג־2, תשע״ה־3}} {{ח:ת}} מחזיק בנכס שנתקיימו לגביו התנאים המפורטים להלן, יהיה זכאי להנחה מארנונה כללית שהוטלה על הנכס באותה שנת כספים, בשיעורים כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} הנחה של 100 אחוזים למחזיק שהוא – {{ח:תתת|(א)}} חייל – כל עוד הוא חייל, עד תום ארבעה חודשים מיום שחרורו; {{ח:תתת|(ב)}} הורה של חייל המוכיח, להנחת דעתה של הרשות המקומית שבמקום מגוריו, כי פרנסתו היתה על החייל סמוך לפני תחילת שירותו, וכי אין לו פרנסה למחייתו ואין הוא מסוגל להשיגה כל עוד הוא מצוי במצב האמור, ובתנאי שהחייל פטור מתשלום מארנונה {{ח:הערה|[צ״ל: פטור מתשלום ארנונה]}} לפי פסקת משנה (א); {{ח:תתת|(ג)}} מתנדבת בשירות לאומי – כל עוד היא משרתת; {{ח:תתת|(ד)}} משרת בשירות האזרחי במסלול מלא כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (שירות אזרחי)#סעיף 3|בתקנה 3 לתקנות שירות אזרחי}} – כל עוד הוא משרת; {{ח:תתת|(ה)}} משרת בשירות האזרחי המשמר במסלול מלא הכולל שירות של 40 שעות שבועיות בממוצע בתקופה של 12 חודשים – כל עוד הוא משרת; {{ח:תתת|(ו)}} משרת בשירות אזרחי–ביטחוני – כל עוד הוא משרת. {{ח:תת|(1א)}} הנחה של שלושה רבעים למחזיק שהוא משרת בשירות אזרחי–חברתי המשרת 30 שעות שבועיות בממוצע במשך שנתיים – כל עוד הוא משרת. {{ח:תת|(2)}} הנחה של שני שלישים למחזיק שהוא – {{ח:תתת|(א)}} נכה הזכאי לתגמולים או למענק לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}; {{ח:תתת|(ב)}} נכה הזכאי לתגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954}}; {{ח:תתת|(ג)}} זכאי לתגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981}}; {{ח:תתת|(ד)}} בן משפחה של חייל שנספה במערכה הזכאי לתגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}}; {{ח:תתת|(ה)}} זכאי לתגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ״א–1981}}; {{ח:תתת|(ו)}} זכאי לתגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}; {{ח:תתת|(ז)}} ביום תחילתן של תקנות אלה, היה זכאי להנחה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה)#סעיף 3|סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה), התשנ״ג–1993 {{ח:הערה|[צ״ל: התשי״ג–1953]}}}} (להלן – חוק הפטור), כל עוד הוא זכאי לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה)#סעיף 3|סעיף זה בחוק הפטור}} – גם אם יבוטל. {{ח:תת|(3)}} הנחה של 50 אחוזים למחזיק שהוא – {{ח:תתת|(א)}} משרת בשירות האזרחי במסלול מפוצל כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (שירות אזרחי)#סעיף 3|בתקנה 3 לתקנות שירות אזרחי}} – כל עוד הוא משרת; {{ח:תתת|(ב)}} משרת בשירות האזרחי המשמר במסלול מפוצל הכולל שירות של 20 שעות שבועיות בממוצע בתקופה של 24 חודשים – כל עוד הוא משרת; {{ח:תתת|(ג)}} משרת בשירות אזרחי–חברתי המשרת 20 שעות שבועיות בממוצע במשך שלוש שנים – כל עוד הוא משרת. {{ח:סעיף|14ו|סייג לדירות גדולות|תיקון: תשנ״ח}} {{ח:ת}} המחזיק בנכס ששטחו עולה על 70 מטרים רבועים לא יהיה זכאי להנחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ה|תקנה 14ה}}, אלא לגבי 70 מטרים רבועים בלבד; עלה מספר בני משפחתו של המחזיק והגרים עמו על ארבעה – תינתן הנחה, כאמור, לגבי 90 מטרים רבועים בלבד. {{ח:סעיף|14ז|פטור על בתי עסק|תיקון: תשנ״ח}} {{ח:ת}} מחזיק בבנין או בחלק ממנו שאינם משמשים למגורים בלבד, שנתקיימו לגביו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 14ה|בתקנה 14ה(1) או (2)}}, יהיה זכאי להנחה מארנונה בשיעורים שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 14ה|בפסקאות האמורות}} בהתאמה, אם באותה שנת כספים לא היה חייב בתשלום מקדמה למס הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 174|סעיפים 174 עד 181 לפקודת מס הכנסה}}, ופקיד השומה נתן לו, על פי בקשתו, תעודה על כך; היה חייב בתשלום המקדמה, אך נקבע בשומה כי אין הוא חייב במס הכנסה לשנת הכספים הנדונה, תחזיר לו הרשות המקומית את סכום הארנונה ששילם על אותו נכס לאותה שנה. {{ח:סעיף|14ח|סייג לתחולת התקנות|תיקון: תשנ״ח}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנות 16}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}} לא יחולו על מתן הנחה לפי {{ח:פנימי|פרק ה2|פרק זה}}. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: הוראות כלליות}} {{ח:סעיף|15|הממונה}} {{ח:ת}} גזבר הרשות המקומית יהיה ממונה על ביצוע מתן הנחות לפי תקנות אלה, למעט הנחות שבסמכות הועדה. {{ח:סעיף|16|ביטול ההנחה}} {{ח:ת}} זכאי להנחה שלא פרע במלואה את יתרת הארנונה שהוטלה על הנכס בשנת הכספים, עד יום 31 בדצמבר של אותה שנה, תהיה ההנחה שנקבעה לו בטלה מאותו יום ותיווסף ליתרת הארנונה. {{ח:סעיף|17|מניעת כפל ההנחות והנחה חלקית|תיקון: תשנ״ד}} {{ח:תת|(א)}} קיימת זכאות להנחות שונות על פי תקנות אלה, תינתן לזכאי להנחה, הנחה אחת בלבד, הגבוהה מביניהן, ולא תינתן כל הנחה למחזיק נוסף בנכס שלגביו ניתנה הנחה. {{ח:תת|(א1)}} קיימת זכאות להנחה לפי תקנות אלה ולפי תקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)#סעיף 12|סעיף 12(א) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992}}, רשאית המועצה לתתן במצטבר. {{ח:תת|(ב)}} זכאי להנחה המחזיק בשני נכסים או יותר – תינתן הנחה לנכס אחד בלבד, לפי הגבוהה מביניהן. {{ח:תת|(ג)}} זכאי להנחה אשר החזיק בנכס בחלק משנת הכספים שעליה הוטלה הארנונה – תינתן ההנחה בשיעור יחסי למספר החודשים שבהם החזיק בנכס. {{ח:סעיף|18|פרסום ההחלטה|תיקון: תשנ״ד}} {{ח:תת|(א)}} החליטה המועצה על מתן הנחות מארנונה ושיעורן, לפי תקנות אלה, תפרסם הודעה על כך בתחום הרשות המקומית, ביחד עם הודעתה בדבר הטלת שיעורי הארנונה ומועדי תשלומה. {{ח:תת|(ב)}} פרסום ההנחות מארנונה ושיעורן שלא כאמור בתקנת משנה (א) לא יגרע מתקפן של אלה, ובלבד שמיד לאחר שהחליטה עליהן המועצה, תפרסמן באותה דרך בה פרסמה את שיעורי הארנונה ומועדי תשלומה. {{ח:סעיף|19|פרטים נוספים לטופס}} {{ח:ת}} המועצה רשאית לכלול פרטים נוספים בטופס הבקשה שתכין לפי דוגמת {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 1|טפסים 1}} {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 2|ו־2 שבתוספת השניה}}. {{ח:סעיף|20|תנאי לקבלת הנחה|תיקון: תשס״ה, תשס״ה־2, תש״ף־2}} {{ח:ת}} לא תינתן הנחה לפי תקנות אלה אלא אם כן שולמה יתרת הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס באותה שנת כספים בתשלום אחד מראש, בהוראת קבע או לפי הסדר תשלומים אחר להנחת דעתה של הרשות המקומית. {{ח:סעיף|21|מועדים}} {{ח:ת}} המועצה תקבע מועד להגשת בקשה להנחה וכן תקבע מועד למתן החלטה בידי מי שהוסמך לכך לפי תקנות אלה. {{ח:סעיף|22|סייג לביטול הנחה קודמת}} {{ח:ת}} לא תבוטל הנחה שניתנה על פי דין למי שערב תחילתן של תקנות אלה כבר שילם את הארנונה הכללית לשנת 1993 בתשלום מראש או בהוראת קבע. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שעה|תיקון: תשס״ב־4}} {{ח:סעיף|23||תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|24|הנחה לאדמה חקלאית ב־<wbr>2001|תיקון: תשנ״ד־2, תש״ס־2}} {{ח:תת|(א)}} בשנת הכספים 2001 תקבע המועצה הנחה למחזיק של אדמה חקלאית, כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 269|בסעיף 269 לפקודת העיריות}}, שלא נעשה בה שימוש חקלאי, כאמור באותה הגדרה, מטעמים של שמירת שמיטה במשך שמונה חודשים לפחות של אותה שנה – בשיעור של 90 עד 100 אחוזים מסכום הארנונה הכללית שהיתה מוטלת על אדמה זו באותה שנה, אלמלא ההנחה. {{ח:תת|(ב)}} הנחה כאמור בתקנת משנה (א) תינתן לאדמה חקלאית שהוכח לגביה כי נעשה בה שימוש חקלאי בשנתיים מתוך שלוש השנים שקדמו לשנת הכספים 2001. {{ח:סעיף|25|הנחה מיוחדת לשנת 2003|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ג־3}} {{ח:תת|(א)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”במזומן“ – לרבות בשיק שהתאריך הנקוב בו הוא יום הוצאתו או בכרטיס אשראי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב לשנת 2002“ – סך כל סכומי הארנונה הכללית שהטילה המועצה על בנין או קרקע לשנת 2002, בתוספת תשלומי פיגורים, שטרם שולמו בידי החייב בתשלומם או שטרם נעשה הסדר לתשלומם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום החוב הקודם“ – סך כל סכומי הארנונה הכללית שהטילה המועצה על בנין או קרקע עד יום ט״ז בטבת התשס״ב (31 בדצמבר 2001) בתוספת תשלומי פיגורים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|בחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980}}, ושטרם שולמו בידי החייב בתשלומם או שטרם נעשה הסדר לתשלומם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלומים חודשיים“ – תשלומים חודשיים שווים ורצופים באמצעות שיקים דחויים או הוראת חיוב בכרטיס אשראי. {{ח:תת|(ב)}} מועצה רשאית עד יום כ״ו באדר א׳ התשס״ג (28 בפברואר 2003) להחליט על הפחתת סכום החוב הקודם של חייב שמילא אחר התנאים, כמפורט להלן, בשיעור המרבי המפורט לצדם (להלן – שיעור ההפחתה) – {{ח:תתת|(1)}} פרע בתשלום אחד במזומן את סכום החוב הקודם בניכוי שיעור ההפחתה – {{ח:תתתת|(א)}} עד יום י״ב באייר התשס״ג (14 במאי 2003) – עד 25 אחוזים מסכום החוב הקודם; {{ח:תתתת|(ב)}} עד יום ט״ו בסיון התשס״ג (15 ביוני 2003) – עד 20 אחוזים מסכום החוב הקודם. {{ח:תתת|(2)}} פרע בתשלום אחד במזומן את מחצית החוב הקודם ומחצית ממנו בתשלומים חודשיים, שאינם נושאים ריבית והפרשי הצמדה, ושזמן פירעונם לא יאוחר מ־ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003), בניכוי שיעור ההפחתה – {{ח:תתתת|(א)}} עד יום י״ב באייר התשס״ג (14 במאי 2003) – עד 20 אחוזים מסכום החוב הקודם; {{ח:תתתת|(ב)}} עד יום ט״ו בסיון התשס״ג (15 ביוני 2003) – עד 15 אחוזים מסכום החוב הקודם. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), חוב ארנונה לרשות המקומית הכולל, נוסף על סכום החוב הקודם, חוב לשנת 2002 או שהוא חוב לשנת 2002 בלבד – תהיה ההפחתה המרבית של החוב לשנת 2002, שתקבע מועצת הרשות המקומית כאמור בתקנת משנה (ב) – 12 אחוזים מסכום החוב לשנת 2002, והיא תבוא במקום שיעורי ההפחתה הנקובים בתקנת משנה (ב) לגבי חוב קודם. {{ח:תת|(ד)}} לא פרע זכאי להפחתה על פי תקנה זו את יתרת הארנונה שהתחייב בתשלומה על פי תקנה זו במלואה עד יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003), יתבטל באותו יום שיעור ההפחתה שנקבע לו, וייווסף ליתרת הארנונה. {{ח:תת|(ה)}} הוראות תקנה זו לא יחולו בתחום רשות מקומית, שמועצתה קבעה בשנים 2001 ו־2002 הוראות הפחתה בתשלומי ארנונה הדומות להוראות תקנה זו. {{ח:סעיף|25א|הנחות לבתי מלון|תיקון: תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ג}} {{ח:תת|(א)}} בשנת הכספים 2001 רשאית מועצה, באישור שר הפנים או מי שהסמיך, ועל פי תנאים וכללים שיקבע השר, לקבוע למחזיק בנכס מסוג בתי מלון הנחה בשיעור של עד 66 אחוזים מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס בשנת 2001. {{ח:תת|(ב)}} בשנת הכספים 2002 רשאית מועצה, באישור ובתנאים וכללים כאמור בתקנת משנה (א), לקבוע למחזיק בנכס מסוג בתי מלון הנחה בשיעור של עד 50 אחוזים מסכום הארנונה כללית שהוטלה על הנכס בשנת 2002 ובלבד שמחצית מהנחה כאמור תמומן מקופת הרשות המקומית. {{ח:סעיף|26|הנחה מיוחדת בשנים 2006 ו־<wbr>2007|תיקון: תשנ״ה־2, תשס״ה, תשס״ז, תשס״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} בתקנה זאת – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”במזומן“ – לרבות בשיק שהתאריך הנקוב בו הוא יום הוצאתו או בכרטיס אשראי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דוח מבוקר“ – לענין עיריה – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 140ג|בסעיף 140ג לפקודת העיריות}}; {{ח:תתת}} לענין מועצה מקומית – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 35ג|בסעיף 35ג לפקודת המועצות המקומיות}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייב“ – מי שעל פי דין חייב בתשלומו של סכום החוב הקודם ושטרם שילמו, או מי שחייב כאמור ייפה את כוחו להתחייב בשמו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדרג כלכלי–חברתי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 142א|בסעיף 142א(ב) לפקודת העיריות}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכס נושא החוב“ – בנין או קרקע שלגביהם ניתנה הפחתה על פי תקנה זאת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נפרע“ – לרבות תשלום בשיק דחוי או התחייבות לתשלום עתידי על פי הסדר תשלומים או בהוראת קבע מכל סוג; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום החוב הקודם“ – סך כל סכומי הארנונה הכללית שהטילה המועצה על בנין או קרקע עד יום ו׳ בטבת התשס״ה (31 בדצמבר 2004) בתוספת תשלומי פיגורים, ושטרם נפרעו בידי החייב בתשלומם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הגביה“ – היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה שגבתה הרשות המקומית בשנת כספים מסוימת, בשל חיובי הארנונה לאותה שנה, לבין סך כל הסכומים המגיעים לעיריה בשל חיובים אלה לאותה שנה, בניכוי סכומי ההנחות שניתנו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית הבראה“ – לענין עיריה – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 140ג|בסעיף 140ג לפקודת העיריות}}, ולענין מועצה מקומית – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 35ג|בסעיף 35ג לפקודת המועצות המקומיות}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלומי פיגורים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980}} (להלן – חוק ההצמדה); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלומים“ – תשלומים חודשיים שווים ורצופים, בלא תוספת ריבית והצמדה. {{ח:תת|(ב)}} מועצה רשאית להחליט על הפחתת סכום החוב הקודם בשיעורים המפורטים להלן, לחייב שבתקופה שמיום י״ג בניסן התשס״ז (1 באפריל 2007) עד יום י״ד בתמוז התשס״ז (30 ביוני 2007), נתקיימו בו התנאים המפורטים לצדם: {{ח:תתת|(1)}} הפחתה בשיעור של 50% מסכום החוב הקודם – לחייב שפרע בתשלום אחד במזומן את סכום החוב הקודם בניכוי שיעור ההפחתה (להלן – יתרת החוב) עד יום י״ד בתמוז התשס״ז (30 ביוני 2007); {{ח:תתת|(2)}} הפחתה בשיעור 45% מסכום החוב הקודם – לחייב שפרע עד יום י״ד בתמוז התשס״ז (30 ביוני 2007) את יתרת החוב, באחת מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} עד 12 תשלומים ששולמו בשקים דחויים, למעט הראשון שבהם, לטובת הרשות המקומית; {{ח:תתתת|(ב)}} עד 24 תשלומים, ובלבד שניתנה הוראה בלתי חוזרת בידי החייב לניכוי התשלומים מחשבון הבנק שלו לטובת הרשות המקומית או שניתנה הוראה לביצוע התשלומים כאמור, באמצעות כרטיס אשראי של החייב; {{ח:תתתת|(ג)}} עד 36 תשלומים, בתנאים שנקבעו בפסקת משנה (2), אם התשלומים ניתנים לטובת רשות מקומית המשויכת לאשכולות 1 עד 3 למדרג החברתי–כלכלי. {{ח:תת|(ג)}} מועצה רשאית לקבוע את מספר התשלומים לפי תקנת משנה (ב) או (ד) בהתייחס לגובה יתרת החוב. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב) – {{ח:תתת|(1)}} הפחתה כאמור בה תיקבע בידי מועצת רשות מקומית הנמצאת בתכנית הבראה, או ששיעור הגביה של הארנונה הכללית בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דוח מבוקר הוא 75% או פחות; {{ח:תתת|(2)}} כלל סכום החוב הקודם סכומי ארנונה שהטילה המועצה על בנין או קרקע בעבור תקופה שמיום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003) עד יום י״ט בטבת התשס״ה (31 בדצמבר 2004) בלבד – תהיה ההפחתה בשיעור 30%, ואם נפרע בתשלום אחד במזומן – הפחתה בשיעור 35%; {{ח:תת|(ה)}} הפחתה לפי תקנת משנה (ב) או (ד) תתבטל אם לא פרע זכאי להפחתה על פי תקנה זאת לפחות אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} שני תשלומים מצטברים או יותר מהתשלומים שהתחייב בהם על פי תקנת משנה (ב) או (ד); {{ח:תתת|(2)}} יתרת החוב במלואה שהתחייב בתשלומה על פי תקנת משנה (ב) או (ד). {{ח:תת|(ו)}} לא תינתן הפחתה, לפי תקנות משנה (ב) או (ד) אלא אם כן – {{ח:תתת|(1)}} נפרע או הוסדר כדין, סכום הארנונה הכללית שהוטל על הנכס נושא החוב לשנות הכספים 2005 ו־2006, כולל תשלומי פיגורים, אם הוטלו; {{ח:תתת|(2)}} החייב, למעט חייב שפרע את יתרת החוב במזומן, חתם על התחייבות לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|הטופס שבתוספת הרביעית}} שבו הוא מתחייב לפרוע במועד תשלומי הארנונה הכללית שהתחייב בהם לפי תקנת משנה (ב) או (ד). {{ח:תת|(ז)}} תקנות משנה (ב) ו־(ד) לא יחולו לגבי בנין או קרקע שהמחזיק בהם הוא המדינה, חברה ממשלתית, תאגיד סטטוטורי או מי שקיבל הנחה מארנונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין)#סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין)#סעיף 5|ו־5 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938}}. {{ח:סעיף|26א|הנחה מיוחדת לשנת 2017|תיקון: תשע״ז־3, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”במזומן“ – לרבות בשיק שהתאריך הנקוב בו הוא יום הוצאתו או בכרטיס אשראי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייב“ – מי שעל פי דין חייב בתשלומו של סכום החוב הקודם ושטרם שילמו, או מי שחייב כאמור ייפה את כוחו להתחייב בשמו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדרג חברתי–כלכלי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 142א|בסעיף 142א(ב) לפקודת העיריות}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכס נושא החוב“ – בניין או קרקע שלגביהם ניתנה הפחתה לפי תקנה זו, מכח החלטת המועצה לפי תקנת משנה (ד); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום החוב הקודם“ – סך כל סכומי הארנונה הכללית שהטילה המועצה על נכס נושא החוב, עד יום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014) בתוספת תשלומי פיגורים, ושטרם שולמו בידי החייב בתשלומים או שטרם נעשה הסדר לתשלומם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלומי פיגורים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|בחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלומים“ – תשלומים חודשיים שווים ורצופים, בלא תוספת ריבית והצמדה. {{ח:תת|(ב)}} מועצה רשאית להחליט על הפחתת סכום החוב הקודם בשיעורים המפורטים להלן, לחייב שבתקופה שמיום ז׳ בסיון התשע״ז (1 ביוני 2017) עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017), התקיימו בו התנאים המפורטים לצדם: {{ח:תתת|(1)}} הפחתה בשיעור של 50% מסכום החוב הקודם – לחייב שפרע בתשלום אחד במזומן את סכום החוב הקודם בניכוי שיעור ההפחתה (להלן – יתרת החוב) עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017); {{ח:תתת|(2)}} הפחתה בשיעור 45% מסכום החוב הקודם – לחייב שפרע עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017) את יתרת החוב, באחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} עד 12 תשלומים ששולמו בשיקים דחויים, למעט הראשון שבהם, לטובת הרשות המקומית; {{ח:תתתת|(ב)}} עד 24 תשלומים, ובלבד שניתנה הוראה בלתי חוזרת בידי החייב לניכוי התשלומים מחשבון הבנק שלו לטובת הרשות המקומית או שניתנה הוראה לביצוע התשלומים כאמור, באמצעות כרטיס אשראי של החייב; {{ח:תתתת|(ג)}} עד 36 תשלומים, בתנאים שנקבעו בפסקת משנה (ב), אם התשלומים ניתנים לטובת רשות מקומית המשויכת לאשכולות 1 עד 3 למדרג החברתי–כלכלי. {{ח:תת|(ג)}} מועצה רשאית לקבוע את מספר התשלומים לפי תקנת משנה (ב) בהתייחס לגובה יתרת החוב. {{ח:תת|(ד)}} מועצה רשאית להחליט על הפחתת סכום החוב הקודם כאמור בתקנה משנה (ב) לגבי כלל הנכסים או לגבי נכסים למגורים בלבד. {{ח:תת|(ה)}} הפחתה לפי תקנת משנה (ב) תתבטל אם לא פרע זכאי להפחתה על פי תקנה זו אחד לפחות מאלה: {{ח:תתת|(1)}} שני תשלומים מצטברים או יותר מהתשלומים שהתחייב בהם על פי תקנת משנה (ב); {{ח:תתת|(2)}} יתרת החוב במלואה שהתחייב בתשלומה לפי תקנת משנה (ב). {{ח:תת|(ו)}} לא תינתן הפחתה לפי תקנת משנה (ב) אלא אם כן התקיימו בה כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} נפרע או הוסדר כדין, לרבות תשלום בשיק דחוי או התחייבות לתשלום עתידי על פי הסדר תשלומים או בהוראת קבע מכל סוג, סכום הארנונה הכללית שהוטל על הנכס נושא החוב לשנות הכספים 2015 ו־2016, כולל תשלומי פיגורים, אם הוטלו; {{ח:תתת|(2)}} החייב, למעט חייב שפרע את יתרת החוב במזומן, חתם על התחייבות לפי {{ח:פנימי|תוספת 5|הטופס שבתוספת החמישית}} שבה הוא מתחייב לפרוע במועד את תשלומי הארנונה הכללית שהתחייב בהם לפי תקנת משנה (ב). {{ח:תת|(ז)}} תקנת משנה (ב) לא תחול לגבי נכס נושא החוב שהמחזיק בו הוא המדינה, חברה ממשלתית, תאגיד סטטוטורי או מי שקיבל פטור חלקי מארנונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין)#סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:חיצוני|פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין)#סעיף 5|ו־5 לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין), 1938}}. {{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הנחות לבתי עסק בירושלים בשנת 2002|תיקון: תשס״ב־4}} {{ח:סעיף|27|הגדרות|תיקון: תשס״ב־4}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – מועצת עיריית ירושלים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס הזכאי להנחה“ – בית מלאכה, בית מסחר לרבות חנות, מסעדה, בית קפה, בית קולנוע, מרכול, בית מרקחת, מספרה, מכבסה, חניון, אולם שמחות וכדומה, הנכלל באזור ההנחה, למעט משרד, בנק, תחנת דלק, חברת ביטוח או סוכנות ביטוח, תעשיה, מערכת עיתון, מרפאה, שירות רפואי וכדומה, הנכלל באזור האמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חניון“ – בין מקורה ובין שאינו מקורה שהחניה בו נעשית בתשלום; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור ההנחה“ – השטח שגבולותיו מסומנים בקו כחול במפה הערוכה בקנה מידה 1:15,000 שאישר שר הפנים, ושהעתקים ממנה מופקדים לעיון הציבור במשרד הפנים בירושלים ובמשרדי עיריית ירושלים. {{ח:סעיף|28|שיעור ההנחה|תיקון: תשס״ב־4}} {{ח:ת}} המועצה תעניק הנחה מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על מחזיק בנכס הזכאי להנחה, בעד התקופה מ־1 בינואר 2002 עד 30 ביוני 2002, בשיעורים אלה: {{ח:תת|(1)}} נכס הזכאי להנחה, למעט חניון – 50% לגבי 100 מטרים רבועים בלבד משטחו; {{ח:תת|(2)}} חניון – 50% לגבי מחצית משטח החניון עד לשטח של 3,000 מטרים רבועים בלבד. {{ח:סעיף|29|טופס הבקשה|תיקון: תשס״ב־4}} {{ח:ת}} בקשה להנחה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} תוגש לפי הטופס שתורה עליו המועצה, ורשאית היא להורות על צירוף מסמכים לבקשה. {{ח:סעיף|30|החלת הוראות כלליות|תיקון: תשס״ב־4}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנות 16}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17(א) ו־(א1) ו־(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 20|ו־20}} יחולו על {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, ולענין זה יראו כאילו במקום ”נכס“ נאמר שם ”נכס הזכאי להנחה“. {{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: הנחות בשנים 2020 ו־2021 בשל משבר הקורונה|תיקון: תש״ף־2, תש״ף־4}} {{ח:סעיף|31|הגדרות|תיקון: תש״ף־2, תש״ף־3, תש״ף־4}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 32|בתקנות 32}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו־33}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חנות אופטיקה“, ”מעבדה לתיקון מוצרי תקשורת או מחשבים“ – למעט חנות או מעבדה כאמור המצויות בקניון כאמור {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות)#סעיף 5|בתקנה 5(א)(1) לתקנות הגבלת פעילות}}, כנוסחה ביום כ״ז בניסן התש״ף (21 באפריל 2020); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 269|כהגדרת ”נכסים“ בסעיף 269 לפקודת העיריות [נוסח חדש]}}, למעט הנכסים האלה: {{ח:תתת|(1)}} נכסים שסיווגם מבנה מגורים, אדמה חקלאית ומבנה חקלאי כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות)|בתקנות ארנונה כללית ברשויות המקומיות}}; {{ח:תתת|(2)}} נכסים שסיווגם בנק וחברת ביטוח, מערכת סולארית הממוקמת על גג נכס, מערכת סולארית שאינה ממוקמת על גג נכס וקרקע תפוסה המשמשת למערכת סולארית, כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות)|בתקנות ארנונה כללית ברשויות המקומיות}}; {{ח:תתת|(3)}} מקום למכירת מזון, בית מרקחת, חנות אופטיקה או חנות שעיקר עיסוקה מכירת מוצרי היגיינה וכן מעבדה לתיקון מוצרי תקשורת או מחשבים, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות)#סעיף 5|בתקנה 5(ב)(2) לתקנות הגבלת פעילות}}, כנוסחה ביום כ״ז בניסן התש״ף (21 באפריל 2020); {{ח:תתת|(4)}} נכס שהמחזיק בו הוא המדינה, גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, חברה ממשלתית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, תאגיד מים וביוב כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, וכן תאגיד שהוקם בחוק או לפיו; {{ח:תתת|(5)}} נכס שהמחזיק בו קיבל פטור מארנונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין)#סעיף 5|סעיף 5(ז) לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938}}, או מוסד להשכלה גבוהה שהמחזיק בו קיבל פטור מארנונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין)#סעיף 5|סעיף 5(י) לפקודה האמורה}}; {{ח:תתת|(6)}} בניין שנהרס או שניזוק במידה שאינו ראוי לשימוש ואין משתמשים בו; {{ח:תתת|(7)}} בניין ריק שאין משתמשים בו; {{ח:תתת|(8)}} נכס אחר שגזבר הרשות המקומית לא קבע לגביו כי הוא זכאי לקבלת הנחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|תקנה 33}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס אחר“ – {{ח:חיצוני|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות)|כהגדרת ”נכסים אחרים“ בתקנות ארנונה כללית ברשויות המקומיות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ארנונה כללית ברשויות המקומיות“ – {{ח:חיצוני|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות)|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס״ז–2007}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הגבלת פעילות“ – {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות)|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש״ף–2020}}. {{ח:סעיף|32|זכאות להנחה|תיקון: תש״ף־2}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק בנכס, למעט מחזיק שחדל מלהחזיק בנכס עד יום ד׳ באדר התש״ף (29 בפברואר 2020), זכאי להנחה בשיעור של 100% מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס בעד התקופה שמיום ה׳ באדר התש״ף (1 במרס 2020) עד יום ח׳ בסיון התש״ף (31 במאי 2020). {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית המועצה להחליט לגבי כלל הנכסים הזכאים להנחה, כי במקום הנחה לפי תקנת משנה (א), תינתן הנחה למחזיק בנכס כאמור בתקנת משנה (א), בשיעור של 25% מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס בשנת 2020. {{ח:תת|(ג)}} החלטה כאמור בתקנת משנה (ב) ניתן לקבל לא יאוחר מ־10 ימים מיום פרסומן של תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) (תיקון מס׳ 2), התש״ף–2020 {{ח:הערה|(התקנות פורסמו ביום 22.4.2020)}}, והמועצה תפרסם אותה מיד לאחר קבלתה באותה דרך שבה פרסמה את שיעורי הארנונה ומועדי תשלומה. {{ח:סעיף|33|הנחה לנכס אחר|תיקון: תש״ף־2, תש״ף־3}} {{ח:ת}} מחזיק בנכס אחר זכאי להנחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|תקנה 32}} וזאת אם גזבר הרשות המקומית, לאחר שהונחה לפניו חוות דעתו של היועץ המשפטי של הרשות המקומית, קבע, לבקשת המחזיק, כי הפעילות שבשלה הנכס מסווג כנכס אחר, מנויה בשימושים המפורטים {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות)#סעיף 5|בתקנה 5(א) לתקנות הגבלת פעילות}}, אשר לא היה ניתן להפעיל אותם בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות)#סעיף 5|לתקנה האמורה}}, וזאת לתקופה העולה על 21 ימים. {{ח:סעיף|33א|הנחה למקבל מענק סיוע ולעסקים חדשים|תיקון: תש״ף־4, תשפ״א, תשפ״א־4, תשפ״א־5}} {{ח:תת|(א)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנית לסיוע כלכלי“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש״ף–2020}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות בשנת 2019“, ”מחזור עסקאות בשנת 2020“, ”המנהל“, ”עוסק“, ”תקופת הבסיס“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק התכנית לסיוע כלכלי}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מענק סיוע“ – מענק סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה החדש, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#פרק ו|בפרק ו׳ לחוק התכנית לסיוע כלכלי}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 269|כהגדרת ”נכסים“ בסעיף 269 לפקודת העיריות}}, למעט נכס למגורים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים“ – הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שהוקמה במשרד הכלכלה והתעשייה לפי {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/departments/policies/2007_des2190|החלטת הממשלה מס׳ 2190 מיום כ״ח באב התשס״ז (12 באוגוסט 2007)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 8|בסעיף 8(2) לחוק התכנית לסיוע כלכלי}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזכאות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק התכנית לסיוע כלכלי}}, למעט התקופה כמפורט {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 7|בפסקה (7) לאותה הגדרה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופה עוקבת“ – שני החודשים העוקבים לחודשי תקופת הזכאות שלגביה ניתן מענק הסיוע, ולגבי תקופת הזכאות שמיום ז׳ באייר התש״ף (1 במאי 2020) עד יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020) – החודשים יוני עד אוגוסט 2020. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק בנכס שהוא עוסק שהמנהל קבע לגביו, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 12|סעיף 12 לחוק התכנית לסיוע כלכלי}}, כי הוא זכאי למענק סיוע, לגבי תקופה מתקופות הזכאות, זכאי להנחה בשיעור של 95% מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס בתקופה העוקבת, אם התקיים לגביו אחד התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, ובלבד שהרשות המקומית קיבלה אישור מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, בהתאם לנתוני רשות המסים, כי המחזיק זכאי להנחה לפי תקנה זו: {{ח:תתת|(1)}} מחזור עסקאותיו בשנת 2019 אינו עולה על 200 מיליון שקלים חדשים ומחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס בסכום העולה על 60% ממחזור העסקאות בתקופת הבסיס; {{ח:תתת|(2)}} מחזור עסקאותיו בשנת 2019 עולה על 200 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים, ומחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס בסכום העולה על 80% ממחזור העסקאות בתקופת הבסיס; {{ח:תתת|(3)}} הוא החל את פעילותו בתקופה הקבועה {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק התכנית לסיוע כלכלי}} ונמצא זכאי למענק סיוע לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 10|הסעיף האמור}}. {{ח:תת|(ג)}} לעניין תקנת משנה (ב)(1) ו־(2), לגבי עוסק שפעילותו החלה לאחר תחילת תקופת הבסיס, יראו את מחזור העסקאות בתקופת הבסיס כמחזור עסקאותיו בתקופה שמיום 1 בחודש שאחרי תחילת פעילותו עד יום ד׳ באדר התש״ף (29 בפברואר 2020), מחולק במספר חודשי הפעילות בתקופה האמורה ומוכפל ב־2. {{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), מחזיק בנכס שהוא עוסק שהמנהל קבע לגביו, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 12|סעיף 12 לחוק התכנית לסיוע כלכלי}}, כי הוא זכאי למענק סיוע לגבי התקופה המפורטת {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 7|בפסקה (3) להגדרה ”תקופת הזכאות“ בסעיף 7 לחוק התכנית לסיוע כלכלי}}, זכאי להנחה בשיעור של 100% מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס בתקופה העוקבת, ובלבד שהרשות המקומית קיבלה אישור מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, בהתאם לנתוני רשות המסים, כי המחזיק זכאי להנחה לפי תקנה זו. {{ח:תת|(ג2)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), מחזיק בנכס שהוא עוסק שהמנהל קבע לגביו, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 12|סעיף 12 לחוק התכנית לסיוע כלכלי}}, כי הוא זכאי למענק סיוע לגבי אחת מהתקופות המפורטות {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 7|בפסקאות (4), (5) ו־(6) להגדרה ”תקופת הזכאות“ בסעיף 7 לחוק התכנית לסיוע כלכלי}}, זכאי להנחה בשיעור של 95% מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס בתקופה העוקבת, ובלבד שהרשות המקומית קיבלה אישור מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, בהתאם לנתוני רשות המסים, כי המחזיק זכאי להנחה לפי תקנה זו; היה המחזיק עוסק שמתקיים לגביו האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 8|בפסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף 8(2)(ב)(1) לחוק התכנית לסיוע כלכלי}} ונקבע לגביו כי הוא זכאי למענק סיוע לגבי התקופה המפורטת {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 7|בפסקה (4) להגדרה ”תקופת הזכאות“ כאמור}} – תינתן ההנחה בתקופה העוקבת בשיעור 100%, ובלבד שלא היה זכאי להנחה לגבי התקופה המפורטת {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 7|בפסקה (3) להגדרה ”תקופת זכאות“}}. {{ח:תת|(ג3)}} מחזיק בנכס שהוא עוסק שהחל את פעילותו בין החודשים מרס וספטמבר 2020 בהתאם להודעה שמסר לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 52|סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, זכאי להנחה בשיעור של 95% מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס בתקופה העוקבת לתקופת הזכאות ולא יותר מ־15 אלף שקלים חדשים, אם התקיים לגביו אחד התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן לתקופה של 20 ימים לפחות בתקופת הזכאות, ובלבד שהרשות המקומית קילבה אישור מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים כי המחזיק זכאי להנחה לפי תקנה זו: {{ח:תתת|(1)}} הפעלתו של העסק נאסרה בהתאם להגבלות לפי {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף–2020}} (להלן – חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה); ואם היה העסק בית אוכל – גם אם הותרה הפעלתו בדרך של מכירה לצריכה מחוץ לבית האוכל, ובכלל זה איסוף עצמי, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות)#סעיף 7|בתקנה 7(17) לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות), התש״ף–2020}}, כנוסחה בתקופת הזכאות; {{ח:תתת|(2)}} רוב פעילותו של העוסק מתבצעת בעסק שהפעלתו נאסרה בהתאם להגבלות לפי {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה}}; {{ח:תתת|(3)}} ההגבלות לפי {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה}} אסרו על רוב לקוחותיו של העוסק לקיים פעילות; {{ח:תת}} בתקנת משנה זו, ”תקופת זכאות“ – התקופות האמורות {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 7|בפסקאות (3), (4), (5) ו־(6) להגדרה ”תקופת הזכאות“ בסעיף 7 לחוק התכנית לסיוע כלכלי}}. {{ח:תת|(ד)}} לצורך קבלת הנחה בארנונה לפי תקנה זו, יגיש המחזיק בנכס בקשה בהתאם להוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הבקשה תוגש באמצעות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בטופס מקוון המצוי באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה, ותכלול פרטי זיהוי של המחזיק בנכס, פרטי הנכס שבעדו מבוקשת ההנחה, פרטי הרשות המקומית שבתחומה נמצא הנכס ופרטים נוספים הנדרשים לשם בחינת עמידתו של המבקש בתנאי הזכאות למתן הנחה לפי תקנה זו; לצורך קבלת הנחה בארנונה לפי תקנת משנה (ג3), יגיש המחזיק אישור מאת אדם המורשה לייצג נישומים לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 236|סעיף 236 לפקודת מס הכנסה}} לעניין מועד תחילת פעילותו וכן תצהיר מאומת כדין לעניין עמידתו באחד התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) בתקנת המשנה האמורה לתקופה של 20 ימים לפחות בתקופת הזכאות; {{ח:תתת|(2)}} הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים רשאית להורות למחזיק בנכס על צירוף מסמכים לבקשה, לתכלית האמורה בפסקה (1); {{ח:תתת|(3)}} המחזיק בנכס יציין בבקשה כי הוא מסכים להעברת מידע מרשות המסים, מהרשות המקומית שבתחומה הנכס שבו הוא מחזיק, וכן מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, הנדרש לשם בחינת עמידתו בתנאי הזכאות למתן הנחה לפי תקנה זו, ככל שיידרש; {{ח:תתת|(4)}} בכפוף לאמור בפסקה (5), יכול המחזיק בנכס להגיש בקשה נפרדת לגבי כל תקופה עוקבת, ויכול שהבקשה תוגש לגבי כמה תקופות עוקבות; {{ח:תתת|(5)}} לא יתקבלו בקשות לקבלת הנחה בארנונה לפי תקנה זו לאחר יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022). {{ח:סעיף|33ב|הנחה לעסקים נוספים שאינם זכאים למענק סיוע|תיקון: תשפ״א־5, תשפ״א־7}} {{ח:תת|(א)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק מס ערך מוסף“ – {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק התכנית לסיוע כלכלי}}, ובלבד שלעניין עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 56|סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף}} – יהיה מחזור העסקאות המאוחד של העוסקים הרשומים יחד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עוסק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק התכנית לסיוע כלכלי}}, ולעניין עוסק כאמור הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 56|סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף}} – יראו אותם יחד כעוסק לעניין תקנה זו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזכאות“ – התקופה האמורה {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 7|בפסקה (3) או בפסקה (4) להגדרה ”תקופת הזכאות“ בסעיף 7 לחוק התכנית לסיוע כלכלי}}, על פי בחירת המחזיק בנכס, וכן התקופות האמורות {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 7|בפסקאות (5) ו־(6) להגדרה האמורה}}; {{ח:תת}} ”התקופה העוקבת“ – שני החודשים העוקבים לחודשי תקופת הזכאות. {{ח:תת}} למונחים שלא הוגדרו בתקנה זו תהיה המשמעות שניתנה להם {{ח:פנימי|סעיף 33א|בתקנה 33א}}. {{ח:תת|(ב)}} מחזיק בנכס שהוא עוסק שהמנהל קבע בהתאם לכללים החלים על קבלת מענק סיוע לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|חוק התכנית לסיוע כלכלי}}, בשינויים המחויבים, שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 8|בסעיף 8(3), (5) ו־(6) לחוק התכנית לסיוע כלכלי}}, בשינויים המחויבים, לגבי תקופת מתקופות הזכאות, זכאי להנחה מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס בתקופה העוקבת שתחושב בהתאם להוראות תקנת משנה (ד), ובלבד שהרשות המקומית קיבלה אישור מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוייים, בהתאם לנתוני רשות המסים, כי המחזיק זכאי להנחה לפי תקנה זו: {{ח:תתת|(1)}} מחזור עסקאותיו בשנת 2019 עלה על 400 מיליון שקלים חדשים; {{ח:תתת|(2)}} מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס בשיעור שנקבע לגבי אותה תקופה לעניין קבלת הנחה למקבל מענק סיוע לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת 2019 עולה על 200 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים או בשיעור של 60%, לפי הגבוה מביניהם. {{ח:תת|(ג)}} לצורך קבלת הנחה מארנונה לפי תקנה זו, יגיש המחזיק בנכס בקשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|תקנה 33א(ד)}} ויחולו על הבקשה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|בתקנה האמורה}}. {{ח:תת|(ד)}} הנחה מסכום הארנונה הכללית לפי תקנה זו בכל תקופת עוקבת תחושב בהתאם להוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} עם קבלת בקשה לקבלת הנחה לפי תקנה זו, תפנה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים לרשויות המקומיות אשר העוסק ציין בבקשתו כי הוא מחזיק בתחומן נכנסים; בתוך 14 ימים מיום הפנייה, יעבירו הרשויות לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מידע בדבר גובה תשלום הארנונה אשר בו מחויב המחזיק בתקופה העוקבת לתקופת הזכאות, בעד הנכסים שצויינו על ידו כאמור בבקשה (להלן – הנכסים המדווחים במועד); {{ח:תתת|(2)}} הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים תחשב את הסכום המצרפי של כלל תשלומי הארנונה של הנכסים המדווחים במועד, לכל תקופה עוקבת (להלן – סכום החיוב המצרפי); {{ח:תתת|(3)}} שיעור ההנחה לגבי כל נכס מדווח במועד יהיה 95% מסכום הארנונה הכללית שהוטלה על הנכס בתקופה העוקבת; {{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקה (3), עלה סכום החיוב המצרפי על 5 מיליון שקלים חדשים, שיעור ההנחה מארנונה לגבי כל נכס מדווח במועד, יהיה המנה המתקבלת מחלוקת 5 מיליון שקלים חדשים (להלן – סכום ההנחה המקסימלית) בסכום החיוב המצרפי, ובכל מקרה לא יעלה על 95%; {{ח:תתת|(5)}} לא תינתן הנחה בעד נכס אשר רשות מקומית לא העבירה לגביו מידע בדבר גובה תשלום הארנונה כאמור בפסקה (1) עד למועד האמור באותה פסקה; {{ח:תתת|(6)}} על אף האמור בפסקה (5), אם הסכום הכולל של ההנחה שניתנה לעוסק לפי הוראות פסקאות (1) עד (4) בעד הנכסים המדווחים במועד לא עלה על סכום ההנחה המקסימלית, יהיה זכאי העוסק להנחה מארנונה גם בעד נכס שלגביו העבירה רשות מקומית מידע בדבר גובה תשלום הארנונה לאחר המועד האמור בפסקה (1); חישוב שיעור ההנחה מארנונה לכל נכס נוסף כאמור, ייעשה בהתאם למועד העברת המידע על ידי הרשות; שיעור ההנחה יהיה המנה המתקבלת מחלוקת החלק מסכום ההנחה המקסימלית שטרם נוצל בגובה תשלום הארנונה של הנכס, ובכל מקרה לא יעלה על 95%. {{ח:סעיף|34|הוראות כלליות|תיקון: תש״ף־2, תשפ״א־3, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנות 17(א) ו־(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19}} לא יחולו על {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 21|תקנה 21}} לא תחול על {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} למעט על {{ח:פנימי|סעיף 33|תקנה 33}}. {{ח:תת|(ג)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 33א|תקנות 33א}} {{ח:פנימי|סעיף 33ב|ו־33ב}} – יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}} כך שבמקום ”עד יום 31 בדצמבר של אותה שנה“ יבוא ”עד יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022)“. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשנ״ד, תשנ״ה־2, תשנ״ו, תשנ״ז־2, תשנ״ח, תשנ״ט, תש״ס, תשס״א, תשס״ב־2, תשס״ג־2, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ז־3, תשס״ח־2, תשס״ט־2, תש״ע־2, תשע״א, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ד־3, תשע״ה־4, תשע״ו, תשע״ז־2, תשע״ח־2, תשע״ט־2, תשע״ט־3, תש״ף, תשפ״א־2, תשפ״ב}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(א)(8)}})}}}} {{ח:סעיף*}} <table> <tr><th>מס׳ נפשות</th><th colspan="4">הכנסה חודשית ממוצעת בשקלים חדשים בשנת הכספים 2021</th></tr> <tr><td>1</td><td>עד 2,889</td><td>מעל 2,889 עד 3,322</td><td>מעל 3,322 עד 3,755</td><td>מעל 3,755 עד 5,300</td></tr> <tr><td>2</td><td>עד 4,334</td><td>מעל 4,334 עד 4,984</td><td>מעל 4,984 עד 5,634</td><td>מעל 5,634 עד 7,951</td></tr> <tr><td>3</td><td>עד 5,027</td><td>מעל 5,027 עד 5,781</td><td>מעל 5,781 עד 6,535</td><td>מעל 6,535 עד 9,223</td></tr> <tr><td>4</td><td>עד 5,720</td><td>מעל 5,720 עד 6,578</td><td>מעל 6,578 עד 7,436</td><td>מעל 7,436 עד 10,494</td></tr> <tr><td>5</td><td>עד 7,268</td><td>מעל 7,268 עד 8,359</td><td>מעל 8,359 עד 9,449</td><td>מעל 9,449 עד 13,335</td></tr> <tr><td>6</td><td>עד 8,817</td><td>מעל 8,817 עד 10,140</td><td>מעל 10,140 עד 11,462</td><td>מעל 11,462 עד 16,175</td></tr> <tr><td>שיעור ההנחה</td><td>עד 80%</td><td>עד 60%</td><td>עד 40%</td><td>עד 20%</td></tr> <tr><td>7</td><td>עד 10,366</td><td>מעל 10,366 עד 11,921</td><td>מעל 11,921 עד 13,475</td><td>מעל 13,475 עד 19,018</td></tr> <tr><td>8</td><td>עד 11,914</td><td>מעל 11,914 עד 13,702</td><td>מעל 13,702 עד 15,489</td><td>מעל 15,489 עד 21,859</td></tr> <tr><td>9</td><td>עד 13,463</td><td>מעל 13,463 עד 15,482</td><td>מעל 15,482 עד 17,502</td><td>מעל 17,502 עד 24,700</td></tr> <tr><td>10 ומעלה</td><td>עד 1,496 לנפש</td><td>עד 1,720 לנפש</td><td>עד 1,945 לנפש</td><td>עד 2,744 לנפש</td></tr> <tr><td>שיעור ההנחה</td><td>עד 90%</td><td>עד 70%</td><td>עד 50%</td><td>עד 30%</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ד, תשנ״ה־2, תשנ״ו, תשנ״ז־2, תשנ״ח, תשנ״ט, תש״ס, תשס״א, תשס״ב־2, תשס״ג־2, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ז־3, תשס״ח־2, תשס״ט־2, תש״ע־2, תשע״א, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ה־4, תשע״ו, תשע״ז־2, תשע״ח־2, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״א־2, תשפ״ב|עוגן=תוספת 2 טופס 1}} {{ח:ת}} '''טופס 1''': בקשה לקבלת הנחה מתשלום ארנונה כללית לדירת מגורים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2(א)(8)(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ד, תשנ״ה־2, תשנ״ו, תשנ״ז־2, תשנ״ח, תשנ״ט, תש״ס, תשס״א, תשס״ב־2, תשס״ג־2, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ז־3, תשס״ח־2, תשס״ט־2, תש״ע־2, תשע״א, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ה־4, תשע״ו, תשע״ז־2, תשע״ח־2, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״א־2, תשפ״ב|עוגן=תוספת 2 טופס 2}} {{ח:ת}} '''טופס 2''': בקשה לקבלת הנחה מתשלום ארנונה כללית לדירת מגורים – למחזיק שהוא ”נזקק“ {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|תקנות 8}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19}})}} {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשס״ה־3}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3ג|תקנה 3ג}})}}}} {{ח:סעיף*|1||תיקון: תשע״ב־2, תשע״ז|עוגן=תוספת 3 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשס״ח, תשס״ח־2, תשע״ב־2, תשע״ב־4|עוגן=תוספת 3 פרט 2}} {{ח:ת}} '''יישובים סובב עזה:''' {{ח:ת}} {{עמודות|4|(1) אבשלום {{ש}} (2) אור הנר {{ש}} (3) איבים {{ש}} (4) ארז {{ש}} (5) בארי {{ש}} (6) גבים {{ש}} (7) גברעם {{ש}} (8) דקל {{ש}} (9) זיקים {{ש}} (10) זמרת {{ש}} (11) חולית {{ש}} (12) יבול {{ש}} (13) יד מרדכי {{ש}} (14) יכיני {{ש}} (15) ישע {{ש}} (16) יתד {{ש}} (27) ניר עוז {{ש}} (17) כיסופים {{ש}} (18) כפר מימון {{ש}} (19) כפר עזה {{ש}} (20) כרם שלום {{ש}} (21) כרמיה {{ש}} (22) מבטחים {{ש}} (23) מגן {{ש}} (24) מפלסים {{ש}} (25) נחל עוז {{ש}} (26) ניר יצחק {{ש}} (28) ניר עם {{ש}} (29) נירים {{ש}} (30) נתיב העשרה {{ש}} (31) סופה {{ש}} (32) סעד {{ש}} (33) עין הבשור {{ש}} (34) עין השלושה {{ש}} (35) עלומים {{ש}} (36) עמי עוז {{ש}} (37) פרי גן {{ש}} (38) רעים {{ש}} (39) שדה אברהם {{ש}} (40) שובה {{ש}} (41) שוקדה {{ש}} (42) תושיה {{ש}} (43) תלמי יוסף {{ש}} (44) תקומה {{ש}} (45) חוות השקמים {{ש}} (46) שלומית}} {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשס״ז}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 26|תקנה 26(ו)(2)}})}}}} {{ח:קטע3||התחייבות לתשלום ארנונה כללית}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} בגין נכס ברח׳ . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . גוש . . . . . . . . . . <wbr>. . . <wbr>. . . . . . . . . . חלקה . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . מס׳ הדירה . . . . . . . . . . . . . . . . . זיהוי אחר . . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . (להלן – הנכס) מס׳ חשבון בפנקסי הרשות המקומית . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . <wbr>. . . . . . . . . . המצוי בתחום (שם הרשות המקומית) . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . <wbr>. . . . . . . . . . (להלן – הרשות המקומית) {{ח:ת}} אנו הח״מ . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . ת״ז . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:תת}} . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . ת״ז . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:תת}} יחד ולחוד {{ח:ת}} חברה/עמותה/תאגיד אחר . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . (שם התאגיד) מס׳ . . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . ., באמצעות נציגה . . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . (שם הנציג ומס׳ זהות), המוסמך לחתום בשם התאגיד {{ח:ת}} החייבים ארנונה כללית בגין הנכס, מסכימים להשתתף במבצע הפחתת חובות הארנונה, בהתאם להחלטת מועצת הרשות המקומית, ועל פי הכללים שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 26|בתקנה 26 לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ״ג–1993}} (להלן – התקנות). {{ח:ת}} הובהר לנו כי חוב הארנונה החל על הנכס עד יום י״ט בטבת התשס״ה (31 בדצמבר 2004) בתוספת תשלומי פיגורים, נכון להיום (להלן – חוב הארנונה המלא) הוא בסך . . . . . . . . . . . . . . ., וכי סכום החוב, לאחר ההפחתה על פי התקנות (להלן – יתרת החוב) הוא בסך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ידוע לנו כי תשלום יתרת החוב הבא לסלק את החוב המלא, מותנה במילוי התנאים המפורטים להלן. {{ח:ת}} '''אי לכך אנו מתחייבים ומסכימים כדלקמן:''' {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 פרט 1}} {{ח:תת|(א)}} לשלם את יתרת החוב במלואה עד יום . . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . ב-. . . . . . . . . . <wbr>. <wbr>. . . . . . . . . . (מספר התשלומים) תשלומים כמפורט בסעיף קטן (ב), כסדרם ובמועדם. {{ח:תת|(ב)}} לצורך מילוי ההתחייבות שלפי סעיף קטן (א), אנו נוקטים בזה אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הפקדת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שקים חודשיים שווים ורצופים לטובת הרשות המקומית, כל אחד על סך . . . . . . . . . . . . . . שקלים חדשים. {{ח:תתת|(2)}} נתינת הוראה בלתי חוזרת לניכוי מחשבון הבנק שעל שמנו ב. . . . . . . . . . . . . . . . (מס׳ התשלומים) חודשיים שווים ורצופים לטובת הרשות המקומית כל אחד על סך . . . . . . . . . . . שקלים חדשים. {{ח:תתת|(3)}} נתינת הוראה לתשלום יתרת החוב באמצעות כרטיס אשראי הרשום על שמנו ב. . . . . . . . . . . . . . . . (מספר התשלומים) תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כל אחד על סך . . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 פרט 2}} {{ח:תת|(א)}} אנו מסכימים לכך, כי אם לא נפרע שני תשלומים מצטברים שהתחייבנו בתשלומם לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 1|סעיף 1(ב)}}, או אם לא נפרע את יתרת החוב בתום המועד לפירעון התשלומים כאמור – תבוטל ההפחתה שניתנה לנו על פי התקנות (להלן – ההפחתה) ותיווסף ליתרת החוב. {{ח:תת}} בוטלה ההפחתה בידי הרשות המקומית לפי סעיף זה, ייזקפו הסכומים ששילמנו על פי כתב התחייבות זה עד מועד הביטול, על חשבון חוב הארנונה המלא שנהיה חייבים בתשלומו. {{ח:ת}} ולראיה באנו על החתום היום . . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . <wbr>. <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} נחתם בפני שם ותפקיד ברשות המקומית: . . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . ., היום . . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשע״ז־3}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 26א|תקנה 26א(ו)(2)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} בעד נכס נושא החוב ברח׳ . . . . . . . . . . <wbr>. . . <wbr>. . . . . . . . . . גוש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . חלקה . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . <wbr>. . . . . . . . . . מס׳ הדירה . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . זיהוי אחר . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . (להלן – הנכס) מס׳ חשבון בפנקסי הרשות המקומית . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . המצוי בתחום (שם הרשות המקומית) (להלן – הרשות המקומית) {{ח:ת}} אנו הח״מ . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . ת״ז . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . ת״ז . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} יחד ולחוד {{ח:ת}} חברה (שם התאגיד) מס׳ . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . ., באמצעות נציגה (שם הנציג ומס׳ זהות), המוסמך לחתום בשם התאגיד החייבים ארנונה כללית בעד הנכס, מסכימים להשתתף במבצע הפחתת חובות הארנונה, לפי החלטת מועצת הרשות המקומית, ועל פי הכללים שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 26א|בתקנה 26א לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ״ג–1993}} (להלן – התקנות). {{ח:ת}} הובהר לנו כי חוב הארנונה החל על הנכס עד יום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014) בתוספת תשלומי פיגורים, נכון להיום (להלן – חוב הארנונה המלא) הוא בסכום של . . . . . . . . . . . . . . . ., שקלים חדשים. וכי סכום החוב, לאחר ההפחתה על פי התקנות (להלן – יתרת החוב) הוא . . . . . . . . . . . . . . . . שקלים חדשים. {{ח:ת}} ידוע לנו כי תשלום יתרת החוב הבא לסלק את החוב המלא, מותנה במילוי התנאים המפורטים להלן. {{ח:ת}} אי לכך אנו מתחייבים ומסכימים כדלקמן: {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 פרט 1}} {{ח:תת|(א)}} לשלם את יתרת החוב במלואה עד יום . . . . . . . . . . . . . . . . ב. . . . . . . . . . . . . . . . (מספר התשלומים) תשלומים כמפורט בסעיף קטן (ב), כסדרם ובמועדם. {{ח:תת|(ב)}} לצורך מילוי ההתחייבות שלפי סעיף קטן (א), אנו נוקטים בזה אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הפקדת . . . . . . . . . . . . . . . . שיקים חודשיים שווים ורצופים לטובת הרשות המקומית, כל אחד על סך . . . . . . . . . . . . . . . . שקלים חדשים. {{ח:תתת|(2)}} נתינת הוראה בלתי חוזרת לניכוי מחשבון הבנק שעל שמנו ב(מס׳ התשלומים) חודשיים שווים ורצופים לטובת הרשות המקומית כל אחד על סכום של . . . . . . . . . . . . . . . . שקלים חדשים. {{ח:תתת|(3)}} נתינת הוראה לתשלום יתרת החוב באמצעות כרטיס אשראי הרשום על שמנו ב. . . . . . . . . . . . . . . . (מספר התשלומים) תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כל אחד על סכום של . . . . . . . . . . . . . . . . שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 פרט 2}} {{ח:תת|(א)}} אנו מסכימים לכך, כי אם לא נפרע שני תשלומים מצטברים שהתחייבנו בתשלומם לפי {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 1|סעיף 1(ב)}}, או אם לא נפרע את יתרת החוב בתום המועד לפירעון התשלומים . . . . . . . . . . . . . . . . כאמור – תבוטל ההפחתה שניתנה לנו על פי התקנות (להלן – ההפחתה) ותיווסף ליתרת החוב. {{ח:תת}} בוטלה ההפחתה בידי הרשות המקומית לפי סעיף זה, ייזקפו הסכומים ששילמנו על פי כתב התחייבות זה עד מועד הביטול, על חשבון חוב הארנונה המלא שנהיה חייבים בתשלומו. {{ח:ת}} ולראיה באנו על החתום היום . . . . . . . . . . <wbr>. . . <wbr>. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} נחתם בפני . . . . . . . . . . <wbr>. . . <wbr>. . . . . . . . . . (שם ותפקיד ברשות המקומית), היום . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:חתימות|י״ז בשבט התשנ״ג (8 בפברואר 1993)}} * '''אריה דרעי'''<br>שר הפנים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 8vj4yunivr0gxtbpk86ckpu1h7hsid9 0 356104 1417502 1416997 2022-08-09T22:46:32Z Shalomori123 9336 wikitext text/x-wiki {{להשלים}}(א-ב) {{צ|האספו}}. הקבוץ מורה קבוץ הנפזרות, והאסיפה תהיה אחר הקבוץ, כמ"ש בפירוש ישעיה סימן י"א, ומזה דרשו חז"ל שבקש לגלות הקץ ונסתלקה הימנו שכינה, ובמדרש שצוה אותם על המחלוקת, א"ל תהיו כלכם אסיפה אחת, ואז התקינו א"ע לגאולה כמ"ש ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכו'. כי חורבן הבית היה בעון שנאת חנם וכ"ש שא"א שתהיה הגאולה עד יתקבצו והיו לגוי אחד. וע"ז כשאמר {{צ|האספו }}שהוא אחר הקבוץ, שבזה יצויר {{צ|שאגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים}}, וכשראה שנסתלקה הימנו שכינה כי עתיד להיות ביניהם מחלוקת, ואז א"א לגלות קץ הימים אמר {{צ|הקבצו}}, ובמדרש האספו מעשרת השבטים ו{{צ|הקבצו}} לשבט יהודה ובנימין, דרוש זה נסמך עמ"ש ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ. ופרשתי שם שעשרת השבטים אינם מפוזרים רק נדחים שלא נודע מקומם וצריכים אסיפה, שאסיפה מורה מן החוץ אל הפנים, ושבט יהודה ובנימין הם נפוצים בארבע כנפות הארץ ואינם נדחים כי נודע מקומם, ועז"א ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ, והתבאר אצלי בפי' הנ"ך שכ"מ שידבר מעשרת השבטים נגד שבט יהודה, יקרא שבט יהודה בשם ישראל נגד העשרת השבטים שנקראו לערכם בשם יעקב. ועז"א {{צ|האספו הקבצו}}, ומפרש נגד האספו {{צ|ושמעו בני יעקב}}, ועז"א האספו מעשרת השבטים, ונגד הקבצו אמר {{צ|ושמעו אל ישראל אביכם}}, ועז"א והקבצו לשבט יהודה ובנימין שהם נקראים ע"ש ישראל שהם במדרגה יתירה נגד י' השבטים: (ג) <קטע התחלה=ג/>{{צ|ראובן בכרי אתה}}. ר"ל יש לך שתי מעלות. א] מצד שאתה בכור אף אם לא היית מן הטפה הראשונה הבכור י"ל התנשאות נגד אחיו בממשלה ובכבוד וליטול פי שנים. ב] מצד שאתה {{צ|כחי וראשית אוני}}, שנוצרת מן הטפה הראשונה, ויש הבדל בין {{צ|כח }}ובין {{צ|און}}, ש{{צ|כח }}מציין ה{{צ|כח }}הפנימי, ו{{צ|און}} מציין התגלות ה{{צ|כח }}לחוץ, כמ"ש בפי' ישעיה סימן מ' בפסוק נותן ליעף כח, ר"ל שכח הפנימי נתגלה בך, והיה ראשית התגלות אוני מכח אל הפועל על ידך, ומפרש מצד שבכורי אתה יש לך {{צ|יתר שאת }}התנשאות וגדולה, ומצד שאתה ראשית אוני יש לך {{צ|יתר עז }}וכח הגוף כי נוצרת בכח גדול ואון אמיץ, ופי' חז"ל שהיה ראוי לך הבכורה והכהונה שהם יתר שאת והמלכות שהוא יתר עז:<קטע סוף=ג/> (ד) <קטע התחלה=ד/>{{צ|פחז כמים}}. אבל ע"י שחפזת כמים השוטפים בחפזון באין מעצור, לכן {{צ|אל תותר}}, לא יהיו לך יתרונות אלה, {{צ|כי עלית }}וסלקת את {{צ|משכבי אביך }}[מלשון סלוק כמו השחר {{צ|עלה }}או כעלות גדיש בעתו]. {{צ|אז חללת }}את {{צ|יצועי }}אשר {{צ|עלה }}ונסתלק על ידך, וכבר בארנו בפ' וישלח שהיה ראוי שיעקב יוליד עוד בן ואז היה י"ג שבטים, וע"י בלבול יצוע נשארו רק י"ב שבטים, והגם שיעקב לקח את מנשה ואפרים וחלקם לב' שבטים, נשארו תמיד רק י"ב שבטים, שכ"מ שיחשב מנשה ואפרים לשנים לא נחשב לוי בפ"ע לשבט, כמו בדגלים ובנשיאים ובנחלה וכדומה, עד לעתיד שאז יהיה ללוי חלק בארץ כמ"ש ביחזקאל ואז יהיו י"ג שבטים כמספר אחד, שהוא מעלה עליונה נגד מספר י"ב שהוא למטה במרכבה ומספר י"ג עומד למעלה במלכות שמים:<קטע סוף=ד/> (ה) <קטע התחלה=ה/>{{צ|שמעון ולוי}}. שאחר שאמר שלא יכול לתת העוז והמשרה דהיינו המלכות לראובן, הנה ראוי לתתו לשמעון או ללוי שהם האחים שאחריו בתולדה, אומר שגם להם לא יאות המשרה כי הם אחים במדת הכעס והנקמה, שזה לא יאות לאשר לו המשרה שבזה ישחית רבים ועצומים, כי {{צ|כלי חמס מכרתיהם}}, כלי מענין נכלי, ויתנכלו אותו להמיתו, {{צ|ומכרתיהם}}, היינו מגורותיהם וגדרו מקום שדר שם בקביעות כמ"ש ביחזקאל סימן ט"ז, שבתוכם יגורו נכלי חמס במדור קבוע, ובלבם כלי חמס מצאו בית ומושב תמידי, וזה ממה שהרגו את עיר שכם וממה שעשו ליוסף שהיה ע"י אף וכעס ונקמה:<קטע סוף=ה/> (ו) <קטע התחלה=ו/>{{צ|בסודם}}. מפני שהיה נראה שמה שעשו לשכם היה עפ"י עצת יעקב, עז"א בין תחלה כשהיה הדבר סוד אצלם, וכמ"ש ויענו את שכם במרמה וידברו, לא היה על פי עצתי ואני לא ידעתי מזה, ואחר כך בקהלם כשנקהלו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר, שאמרו שעשו זה להציל כבודי כמ"ש הכזונה יעשה את אחותנו. {{צ|אל תחד כבדי}}, לא היה זה לי לכבוד, {{צ|כי באפם הרגו איש}}, מה שהרגו אנשי שכם היה מתוך אף וכעס לא לשם ה' או להציל כבודי, ואחר שכבר עשו חרון אפם ע"י הריגת האנשים, {{צ|ברצונם עקרו שור }}לקחו בשלל מקניהם ועקרו את השורים ע"ד את סוסיהם תעקר זה היה אחר שנחה חמתם רק ברצונם, וזה סימן על אכזריותם, ויש לפרש גם על יוסף באפם רצו להרגו, וכשנתרצו ע"י יהודה עקרוהו ממקומו ומכרוהו לעבד וקראו שור ע"ש בכור שורו הדר לו:<קטע סוף=ו/> (ז) <קטע התחלה=ז/>{{צ|ארור}}. שלפעמים יצטרך ה{{צ|אף }}וה{{צ|עברה}} לקנא קנאת ה' ולעשות משפט ברשעים, אבל אפם {{צ|ארור}} הוא ואין בו ברכה, {{צ|כי }}הוא {{צ|עז }}יותר מן המדה. ויש הבדל בין {{צ|אף }}ובין {{צ|עברה}}, שאף הוא מה שקוצף על מי שחטא כנגדו, ועברה הוא אם עי"ז ישולח חרונו גם על מי שלא חטא עד שעובר הגבול (כמ"ש בפי' הנ"ך בכ"מ) ונגד שכם בן חמור היה אף ונגד יתר אנשי שכם היה עברה, ושניהם היה בעז ובקשוי יותר מן הראוי אחר שגיירו א"ע. {{צ|אחלקם }}ר"ל את האף והעברה שלהם {{צ|אחלק ביעקב}}, שהגם שצריך גם להם אף ועברה לעת הצורך, די שכל שבט יקח חלק אחד מי"ב ר"ל קצת, וישראל גדול מיעקב שהם גדולי האומה ביניהם אפיץ את האף והעברה ע"ד כל ת"ח שאינו נוקם ונוטר כנחש, לכלות אף נגד הרשעים ולעשות משפט במנאצי ה' שזה מוטל על ישראל שהם הגדולים:<קטע סוף=ז/> (ח) <קטע התחלה=ח/>{{צ|יהודה}}. אולם {{צ|יהודה}} שהוא אחריהם בתולדה לך ראוי המלוכה, וע"כ {{צ|אתה יודוך אחיך}}, יתנו עליך הוד מלכות כמו על כן עמים יהודוך (תהלים מה), כי מתנאי המלך שני דברים, כמ"ש ושפטנו מלכנו ונלחם את מלחמתנו, נגד המלחמה אמר {{צ|ידך בערף איביך}}, ונגד המשפט שזה תלוי אם העם מקבלים אותו לשופט ומקבלים משפטיו, אמר {{צ|ישתחוו לך בני אביך}}:<קטע סוף=ח/> (ט) <קטע התחלה=ט/>{{צ|גור}}. מפרש מעלת יהודה שהוא גבור {{צ|כאריה הזקן}}, והוא זריז וקל בעניניו כ{{צ|גור}} הקטן, ובכ"ז אין משלו כאריה שהוא טורף טרף אדם אכל, כי אתה {{צ|בני עלית מטרף}}, סלקת א"ע מטרוף טרף, רק מה שהמשלתי אותך לאריה הוא שכלם ייראו מגבורתך עד שיפחדו ממך, כי {{צ|כרע רבץ}}, הכריעה הוא כהארי' שיכרע על ברכיו והרביצה הוא בהלביאה שי"ל גורים, כמ"ש יחדיו ירבצו ילדיהן, ור"ל {{צ|כרע כארי ורבץ כלביא}}, [הלביא הוא בעת שי"ל גורים], {{צ|מי יקימנו }}לא יש מי שיערב לבו להקים אותו כי בנפשו הוא, כן לא יקרב אליך איש למלחמה. על כן,<קטע סוף=ט/> (י) <קטע התחלה=י/>{{צ|לא יסור שבט מיהודה}}. תמיד יצא ממנו שבט מושלים, ומחוקק הוא מניח הנמוסים והחוקים שכ"ז שייך אל הנשיא שהוא ג"כ המחוקק, ר"ל בעת הגליות שלא יהיה מלך מזרעו יהיה מזרעו שבט מושלים ומניחי החוקים שהיו תמיד מזרע ב"ד, {{צ|עד כי יבא שילה }}מענין ובשליתה היוצת מבין רגליה, ר"ל מבין רגליו, היינו מזרעו יהיו תמיד מחוקקים עד שיבא מבין רגליו כשליא דהיינו הנולד אשר {{צ|לו יקהת עמים}}, שהוא המלך המשיח שלו ובעבורו יקהלו עמים למלחמת גוג ומגוג כמ"ש קצות הארץ יחרדו קרבו ויאתיון:<קטע סוף=י/> (יא) <קטע התחלה=יא/>{{צ|אסרי }}מצייר בנבואתו את המלך המשיח כמו שראהו זכריה בנבואתו עני ורוכב על החמור ועל עיר בן אתונות, שלא ירכב על סוס המוכן למלחמה רק על החמור, ומצייר מה שינגפו הבאים למלחמה כמו שצייר אותם הנביא בדריכת ענבים להוציא דם ענב, כמ"ש מדוע אדום ללבושך ובגדיך כדורך בגת פורה דרכתי לבדי ואדרכם באפי ויז נצחם על בגדי וכו' ואמר (יואל ד) יעורו ויעלו הגוים אל עמק יהושפט וכו' שלחו מגל כי בשל קציר באו רדו כי מלאה גת השיקו היקבים כי רבה רעתם, שמצייר דריכת חיל גוג ומגוג בג' מדרגות. א] שקוצרים הענבים מן הגפנים. ב] שמשימין אותם בגת. ג] שנדרכו והוציאו היין, שהוא דם החללים, ואבינו הזקן חזה כל זאת ברוחו באופן נשגב, שבעוד הענבים על הגפן כבר נדרכו בגת והמלבושים נתאדמו מן הדם, ר"ל שאך בבוא הרוכב על החמור ויאסור את חמורו אל הגפנים כבר יתכבסו מלבושיו מן היין, ר"ל שאז החיילות הלוחמים שהיו דומים בעודם מחוברים אל הגפן, נדרכו בגת והמשיח כבס מלבושיו מדמם. וז"ש שיבא שילה אשר בעודנו {{צ|אוסר את עירו אל הגפן}}, ואת {{צ|בני אתונו אל השרקה}}, [שהוא הגפן המובחר והוא משל אל העמים הגבורים והאדירים] כבר {{צ|יכבס את לבושו ביין ואת כסותו בדם ענבים}}, ר"ל שע"י החמור שירכב עליו יפלו כלם חללים [{{צ|ועיר }}מציין גם צעירי מינים אחרים כמ"ש ישאו על כתף עירים חיליהם שהוא צעירי הגמלים כמ"ש בפירוש שם, ובן אתונות מציין רק צעירי החמורים, ועז"א ועל עיר בן אתונות, שזה נושא משא יותר יאסרוהו לשורקה, {{צ|ולבוש }}הוא הלבוש המיוחד לאיזה דבר, {{צ|וכסות }}כולל כל מה שמכסה בו, וממליץ שלבוש המיוחד למלחמה יכבס ביין, שמציין שכבר נעשה יין מן דם הענב, והכסות שהם יתר בגדיו יכבס בדם ענבים שזה פחות מן היין, כמש"פ על מדוע אדום ללבושך ובגדיך כדורך בגת עיי"ש בפירוש]:<קטע סוף=יא/> (יב) <קטע התחלה=יב/>{{צ|חכלילי}}. מן כחול שצובע העינים [כחלת עיניך יחזקאל כ"ג מ'] והמליצה תאמר שתיתי ייני עם חלבי, כי אחרי שתיית היין המרתיח את הגוף ישתו חלב המשקיט רתיחת היין, והיין מציין רתיחת המלחמה שיצבע עיניו מדם, אחריו ישתה החלב המשקיט רתיחת המלחמה, שהוא מליצה על השלום כמ"ש ודבר שלום לגוים והיתה מנוחתו כבוד, ושני האריה הגבור הזה לא יהיו אדומים מדם, כמ"ש אשר שניו שני אריה, רק לבנים מחלב, כי יהי לו שלום מכל עבריו:<קטע סוף=יב/> (יג) <קטע התחלה=יג/>{{צ|זבולן}}. נבא על זבולון שיפול גורלו סמוך אל הים, ואדמתו לא תהיה ראויה לשדה תבואה, אבל {{צ|והוא }}מטבעו מוכן {{צ|לחוף אניות}}, כי טבע אנשי זבולון נולד למסחור ולעבור באניות סוחר ארחות ימים וממרחק יביא לחמו, כמ"ש בסנהדרין, שמי ששבח חיי המסחר והמדור אצל הים מזבולון הוא, ע"כ יבנה חוף שישכנו שם אניות, וסוף מעשהו בים ומסחרו יגיע {{צ|עד צידן }}שהם כוננו המסחר בים בימי קדם:<קטע סוף=יג/> (יד) <קטע התחלה=יד/>{{צ|יששכר}}. וטבע {{צ|יששכר}} יהיה בהפך שהוא איש אוהב מנוחה ולשבת בארצו, ע"כ המשילו לחמור בעל עצמות, שאין טבעו ללכת למרחקים רק לרבוץ בין המשפתים, וכן יבחר לשכון בארצו, וירבץ בין המשפתים, ר"ל בגבול ארצו שגבל עם זבולון שהיה שכן לו וזבולון הוביל פירות יששכר שהיו גסים וטובים למרחקים לסחורה וחלקו ביניהם עוה"ז והעוה"ב כמ"ש חז"ל. וז"ש,<קטע סוף=יד/> (טו) <קטע התחלה=טו/>{{צ|וירא מנחה כי טוב}}. שבחר יותר לנוח במקומו ולא לסחור למרחוק, כי עסק בחכמה ובתורה שלזה צריך מנוחה, ועי"כ {{צ|ראה את הארץ כי נעמה }}ובחר בעבודת קרקע, {{צ|ויט שכמו לסבל }}עבודת הארץ, {{צ|ויהי למס עבד }}מן התבואה נתן מס המלך, וחז"ל המליצו שסבל עול עמל התורה, והמס היה שסבל עול ההוראה והלמוד לכל ישראל:<קטע סוף=טו/> (טז) <קטע התחלה=טז/>{{צ|דן}}. {{צ|דן}} היה המאסף לכל המחנות, ובני גד הלכו בראש המחנות, {{צ|דן}} היה צריך לשמור מהאויבים הנופלים מאחורי המחנה ומזנבים את כל הנחשלים, ואמר ש{{צ|דן}} ידין ויריב ריב עמו ככל השבטים הגם שהולך לבסוף:<קטע סוף=טז/> (יז - יח) <קטע התחלה=יז/>{{צ|יהי דן}}. מפני שהנופלים על המחנה מאחוריהם הם רוכבי סוסים שהם מגיעים ברדיפה בראשונה, יצייר שמלומד ללחום את רוכבי סוסים, הגם שהם ילכו רגלי, וידמו {{צ|כנחש }}ערום, {{צ|בדרך }}הגדול ידמו כנחשים גדולים, {{צ|ובארח }}שהוא ההולך אל הצד, ילכו כשפיפון קטן ההולך בהסתר, ושניהם הגם שהם זוחלים על הארץ ינצחו רוכבי סוסים במה {{צ|שנושך עקבי סוס ויפל רכבו אחור}}, כן יהיו מלומדים לקצץ בחרבם רגלי הסוסים ויפלו הרוכבים בידיהם, ובאשר ציור זה שיבא האויב מאחורי המחנה הוא בעת שירדוף האויב אחריהם, שזה בעת שהם חלשים נגד האויב, אמר {{צ|לישועתך קויתי ה'}}:<קטע סוף=יז/> (יט) <קטע התחלה=יט/>{{צ|גד}}. אולם {{צ|גד}} ילכו {{צ|גד}}ודים בראש המחנה, ובזה היו שני מיני {{צ|גד}}ודים, ה{{צ|גד}}וד שהולך ללחום, וה{{צ|גד}}וד שהולך בצד המחנה לסבב את האויב שזה נקרא עקבו של המחנה ע"ש שמעקב וסובב את האויב, כמ"ש וישימו העם את כל המחנה אשר מצפון לעיר ואת עקבו מים לעיר (יהושע ח יג) כמש"פ שם, אומר שגד יהיה הגדוד שיגוד נוכח האויב, ועז"א גדוד יגודנו פי' את האויב וגם הוא יגד וישם גדוד של {{צ|העקב }}והמארב לסבב את האויב משני צדדים:<קטע סוף=יט/> (כ) <קטע התחלה=כ/>{{צ|מאשר}}. פי' חז"ל שבנחלת אשר היה שמן זית הרבה כמ"ש וטובל בשמן רגלו, ולחם כל השבטים היה שמן {{צ|מאשר}}, שמשם הביאו שמן הטוב שנתנו בלחמם היינו במאכליהם, וגם {{צ|הוא יתן מעדני מלך}}, כי היה שם כל פרי מגדים למעדנים:<קטע סוף=כ/> (כא) <קטע התחלה=כא/>{{צ|נפתלי}}. כבר התבאר בגבולי הארץ שנחלת {{צ|נפתלי}} התפשטה בכל עבר המזרחי אצל הירדן וכן ממזרח למערב, עד שפגע עם כל השבטים, עז"א {{צ|נפתלי}} אילה שלחה, אילה הוא מין אילן, שנמצא ע"מ אלה תחת האלה (יהושע כד) וע"מ אלה תחת אלון ולבנה ואלה, ופה בא ע"מ אילה שהשמות ישתנו במשקלם כנודע, {{צ|ושלוחה }}מורה על התפשטות הענפים ברוחב, כמו {{צ|שלחותיה }}נטשו (ישעיה טז), {{צ|ואמרי }}הם ענפים מובחרים אשר בראש האילן, כמו בראש אמיר (שם יז ו) אומר נפתלי דומה כאלה שמתפשטת ברוב ענפיה ברוחב עד למרחוק [כמו שמבואר ממעשה דאבשלום שנתלה בענפי האלה] שנותן ענפים יפים שזה אמרי שפר:<קטע סוף=כא/> (כב) <קטע התחלה=כב/>{{צ|בן פרת יוסף}}. לפי שאמר שנפתלי אילן יפה בענפיו וסעיפיו, אמר נגד זה שיוסף יש לו מעלה בפריו, {{צ|ובן }}הוא ענף, כמו ועל בן אמצת לך, הוא ענף נושא פירות, יבאר מעלתו משלשה צדדים, שהוא מעצמו גפן שורק נושא פרי. ב] הוא {{צ|בן פרת }}מצד שהוא נטוע {{צ|עלי עין }}המים, שהוא לח ורטוב תמיד. ג] מצד {{צ|שבנותיו }}שהם ענפי הגפן עולים {{צ|וצועדים}} למעלה {{צ|עלי שור }}וחומה, שענפי השורקה שמעלים אותה עלי החומה יפרו וירבו מאד ויחפו את כל החומה סביב. והמליצה א] שהוא יפה פרי תואר מצד עצמו. ב] מצד שנטוע על מקור החכמה והיראה שהוא מקור מים חיים. ג] מצד שנשאהו ה' וירוממהו למעלה בגדולה וכבוד:<קטע סוף=כב/> (כג) <קטע התחלה=כג/>{{צ|וימררהו}}. אולם בעלי חצים שהוא כנוי לבעלי לה"ר מררו את חייו ורבו בו חציהם [מלשון רובה קשת] וגם שטמוהו, ורמז בזה על אנשי בית פוטיפר שדברו עליו לה"ר וכן על אחיו:<קטע סוף=כג/> (כד) <קטע התחלה=כד/>{{צ|ותשב}}. אולם {{צ|קשתו נשארה באיתן}}, ר"ל הוא לא רבה בקשת כנגדם, רק {{צ|זרעי ידיו }}[שהם המורים בקשת וחצים] נמלאו {{צ|בפז}}, ר"ל שתחת שיורה עליהם חציו מדה כנגד מדה ירה עליהם זהב ופז ונתן להם עושר ומתנות. {{צ|מידי}}, אמר זה היה לו {{צ|מידי}} אביר יעקב בזכותו של יעקב והאלהים השורה על יעקב, וגם שמשם הזמינו ה' שיהיה {{צ|רעה אבן}} {{צ|ישראל}}, כמ"ש כי למחיה שלחני אלהים לפניכם:<קטע סוף=כד/> (כה) <קטע התחלה=כה/>{{צ|מאל}}. מפרש מ"ש מידי אביר יעקב, היינו {{צ|מאל}} אביך, וע"ז בקש {{צ|ויעזרך }}שכן יעזור אותך תמיד, ועמ"ש משם רועה אבן ישראל אמר {{צ|ואת שדי}}, מצד שהוא עושה נסים נסתרים בהשגחתו הפרטיית, {{צ|ויברכך}}, הוא תפלה שיברך אותך גם להבא. א] {{צ|ברכת שמים מעל}}, הוא מטר וטל השמים וגם כולל ההצלחה שמצד המזל. ב] {{צ|ברכת תהום}} {{צ|רבצת תחת}}. שגם בעת יעצר השמים יעלה התהום וישקה את האדמה, וגם יתן לך {{צ|ברכת שדים ורחם}}, היינו פרי בטן ושדים מניקים חלב, וזה כולל בין זרע אדם בין זרע בהמה, שלא יהיה משכלה ועקרה רחם משכיל ושדים צומקים באדם ובבהמה:<קטע סוף=כה/> (כו) <קטע התחלה=כו/>{{צ|ברכת}}. מוסב על ויברכך, {{צ|ברכת}} אביך שהם גברו על {{צ|ברכת}} הורי, ר"ל על {{צ|ברכת}} אברהם ויצחק, כי יעקב ניתן לו נחלה בלי מצרים כמ"ש ופרצת ימה וקדמה, וז"ש {{צ|עד}} {{צ|תאות גבעת עולם }}[מלשון תתאו לבא חמת] שגבול ברכה זו הם גבעות עולם, ר"ל {{צ|עד}} סוף הארץ, ששם הגבעות שהעולם נשתכלל עליהם, ברכות אלה {{צ|תבואתה לראש}} {{צ|יוסף}}, אם מצדו שהוא {{צ|יוסף}} הצדיק, ואם מצד שהוא {{צ|נזיר אחיו}}, שנכתר בנזר אלהים, ועז"א {{צ|ולקדקד }}שהוא למעלה מן הראש כמ"ש במק"א:<קטע סוף=כו/> (כז) <קטע התחלה=כז/>{{צ|בנימין }}דומה {{צ|כזאב יטרף}}. רק שתחת שהזאב יטרף בערב ויניח המותר לבקר, הוא {{צ|בבקר יאכל עד }}[הוא הטרף] {{צ|ולערב יחלק שלל}}, הוא הנשאר אחרי המלחמה, ורמז על שהיו גבורים מנצחים אויביהם, וגם על מלכות שאול כמ"ש המפרש:<קטע סוף=כז/> (כח) <קטע התחלה=כח/>{{צ|כל אלה שבטי ישראל שנים עשר}}. מספר השנים עשר בשבטי יעקב היה הכרחי, כי כן גם בעולם הגדול י"ב גבולות ואלכסונים וי"ב מזלות וי"ב צרופי הויה וי"ב שערי רקיע, שכל שבט מושך ברכתו מן הים העומד על שנים עשר בקר, ותמיד נשאר מספר זה, שמה שחלק מנשה ואפרים לשנים הוא רק במקום שלא נמנה שבט לוי, אבל במקום שנמנה לוי לא נמנה יוסף רק לשבט אחד, כמו באפוד ובהר גרזים, ונגדם הקים משה י"ב מצבה ויהושע שנים עשר אבנים ואליהו שתים עשרה אבני מזבח, {{צ|וזאת }}עצמו {{צ|דבר להם}} {{צ|אביהם ויברך אותם}}, איש איש כפי שרשו למעלה, ועד עתה היה הלב והסגולה אצורה באדם אחד בכל דור והוא היה מקדש לשכינת ה' ולכל הטובות הרוחניות, ומעתה נתפרד השורש לענפים ונתחלק תחלה לשנים עשר שבטים, ר"ל י"ב ענפים שהשבט והענף הם שמות נרדפים, ועם יעקב שרשם היו י"ג כמנין אחד וכמ"ש במדרש שא"ל כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד, שהיו באחדותם כמו שהיו ביעקב שהוא השורש לענפים אלה, ולכן הגם שנתן לכל שבט ברכה בפ"ע בכ"ז כלם משתתפים בכל הברכות, ועז"א {{צ|כל אלה שבטי ישראל שנים עשר}}, שכל אחד מהם היה כלול מכל השנים עשר, כמו שכל כח הנמצא בענף מיוחד מן האילן הוא כלול בכל האילן, {{צ|וזאת }}עצמו {{צ|דבר להם}} {{צ|אביהם}}, וז"ש {{צ|איש אשר כברכתו ברך אתם}}, שברכת כ"א הוצרך לצורך הכלל. וז"ש במדרש לפי שנתן ליהודה גבורת ארי, וליוסף גבורת שור וכו' לא תאמר שזה גדול מזה כללן כלן בברכה אחת, שעז"א ברך אותם, ועז"א להם אני נאסף אל עמי, כי תחלה היו הברכות האלה נקוים ועומדים בהמקור שהוא יעקב ולא היו צריכים להתחלק לי"ב צינורות, ועתה שנאסף המקור צריך לחבר את הי"ב ברכות ושקתות המים להיות אחד. וז"ש במדרש אני נאסף אל עמי אם זכיתם לכם זכיתם בעצמי ואם לאו משאני מסתלק מן העולם לעצמי אני הולך, שנאמר אני נאסף על עמי, ר"ל שבמה שברכם השפיע כל הברכות להם עד שנכנסו תחתיו להיות מעונה אלהי קדם, ואז זכו בעצמו של יעקב כי עצמותו וקדושתו נשתל בזרעו, ואם לא זכו נפרד קדושת יעקב מהם ולא יהיה מרכבה לשכינת ה':<קטע סוף=כח/> (כט) <קטע התחלה=כט/>{{צ|ויצו אותם}}. צוואת ש"מ בכל עניני הנהגתם, כמ"ש אח"כ ויעשו בניו לו כן כאשר צום, שלא נזכר פה כי נכלל במ"ש {{צ|ויצו אותם}}, ובתוך דבריו אמר להם {{צ|אני נאסף אל}} {{צ|עמי}}, הוא מיתת הצדיקים שהנפש תאסף ותכנס למחיצת הצדיקים אשר נפשם צרורה בצרור החיים, שעד עתה היה חוץ למחיצתם בהיות נפשו כלואה בחומר, לכן אבקש {{צ|קברו}} {{צ|אתי אל אבתי}}, שגם הגוף יהיה עמהם משום שגם הגוף מוכן לעמוד בתחיה ומוכן לקבל שכרו, ורשם להם מקום קבורת אבותיו, {{צ|אל המערה אשר בשדה עפרון}}, ובאשר יוכל להיות שעתה נשכח שם עפרון בעליו הראשונים ולא ידעו מקומה סיים מצריה:<קטע סוף=כט/> (ל) <קטע התחלה=ל/>{{צ|במערה אשר בשדה המכפלה }}סימן המקום, {{צ|אשר על פני ממרא }}סימן המחוז והעיר, {{צ|בארץ כנען }}סימן המדינה, {{צ|אשר קנה }}ולא תאמר שלא קנה רק את המערה לקבור בה לפי שעה, כי לא היו יכולים למכור אחוזת קבר לאיש נכרי, עז"א {{צ|אשר קנה אברהם את השדה}}, שלכן קנה את השדה כדי שיהיה לאחוזת קבר, וכן לכן קנהו {{צ|מאת}} {{צ|עפרון החתי}}, שכ"ז הוצרך כדי שיהיה לאחוזת קבר כמ"ש בזה במקומו בפ' חיי שרה:<קטע סוף=ל/> (לא - לב) <קטע התחלה=לא/>{{צ|שמה}}. ועוד דהא {{צ|שם קברו את אברהם ואת שרה}}. הרי שהיה הקנין לאחוזת קבר לא למת אחד בלבד, ולבל יערערו בני ישמעאל אמר {{צ|שמה}} קברו את יצחק, ולבל יערער עשו ובניו אמר {{צ|ושמה קברתי את לאה}}, ולבל יערערו בני חת שעפרון עבר על התקנה שלא למכור אחוזת קבר לזרים, וכן בל יערערו בני משפחת עפרון, כי הדין הוא שמי שמכר קברו באים בני משפחתו וקוברים אותו בע"כ, לז"א שהיה {{צ|מקנה השדה והמערה מאת בני חת }}שכלם הסכימו בדבר:<קטע סוף=לא/> (לג) <קטע התחלה=לג/>{{צ|ויכל יעקב}}. נדמה כמי שהולך ממדינה למדינה ע"מ להשאר שם במחוז חפצו שמסדר צרכי הצדה ועניני דרכו, ומפקד הנהגת בני ביתו איך יתנהגו בעת שלא יהיה בתוכם, ואז {{צ|יאסוף רגליו }}אל הספינה או המרכבה אשר תוליכהו למשוש דרכו, ומאז נשבתו רגליו ממדינה זו החומריית, {{צ|ויגוע }}הוא הפרדת הרוח מן הלבוש, {{צ|ויאסף אל עמיו}}, ולא נאמר מיתה ביעקב, עז"א חז"ל יעקב אבינו לא מת:<קטע סוף=לג/> 8o79xlbrpl7yisithv7iwx3s3twgwnu 106 358223 1417610 868389 2022-08-10T09:12:42Z Ahituvrs 4152 /* טומאת המת וטומאת הזב, והקשר בין המזרן למיטה */ wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==תוספתא מסכת ב"מ דכלים פרק תשיעי== ===המטה החבל וסרוגי המטה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{עוגן|א}}(א) {{ב|כליבה|ספסל}} של חייטין - טמאה טמא מת. פירש הימנה אבר אחד – טמאה, ושני אברים - טהורה. עריסה של בנות - הרי זו טמאה טמא מת. היתה משמשת שכיבה - הרי זו טמאה מדרס. שמוכרים עליה את הכלים - הרי זו טמאה טמא מת. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כד#משנה ח|משנה כד, ח,]] לעניין המיטה שמיועדת למסחר "של זגגים". להמשך הברייתא ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יט#משנה ב|משנה יט, ב.]] לעניין השן של המעדר ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יח#משנה ז|משנה יח, ז.]]}} היתה משמשת ישיבה ושכיבה - הרי זו טמאה מדרס. מטה שנפחתו מעיין שלה, ואין חבלים מחוברין לה ונשתייר בה כדי ישיבה ושכיבה - הרי זו טמאה מדרס היו דבלולין יוצאין ממנה - הרי אלו טמאין, מפני שהוא מחזירן החבל היוצא מן המטה עד ה' טפחים – טהור. מחמשה ועד עשרה - טמא מעשרה ולמעלה - טהור עשרה וכל מטה הימנו. הזה על החבל בתוך י' טפחים - טהורה וכשהוא מטביל את המטה - צריך להטביל את החבל עשרה טפחים כרע שהיא טמאה מדרס, וחברה למטה והזה על המטה - טהורה הכרע וכן במזרן, וכן בשן של מעדר. {{עוגן|ב}}(ב) החבל שהוא מסרג את המטה, אפי' מאה אמה - כולן חבור אחד {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יט|משנה יט, א.]] כדי להוריד את רשת הדייגים למים מספיק חיבור קלוש של חבל, אבל כדי להעלות אותה עם משקל הדגים צריך חבל חזק ובדרך כלל הוא החבל של הרשת ואינו קשור אליה.}} {{ב|קשר בו חבל אחר,|שאינו מסרג את המטה}} מן הקשר ולפנים – חבור. מן הקשר ולחוץ - אין חבור {{ב|הכניסו|את החבל האחר לסירוג המטה}} לתוך ג' בתים, אפי' ק' אמה - כולן חבור אחד. החבל הקשור {{ב|בחרם,|רשת דייגים}} אפילו ק' אמה - כולו חבור אחד. קשר בו חבל אחר מן הקשר ולפנים – חבור, מן הקשר ולחוץ - אינו חבור א"ר אליעזר בן יעקב: בד"א? דרך עלייה. אבל דרך ירידה, אפילו קשור בקשור - כולו חבור אחד. החוט שהשחילו למחט, אפילו קשור משני צדדין - הרי זה אינו חבור הכניסו לבגד - החוט חבור לבגד, ואין המחט חבור לחוט. המשיחות, והרצועות שבמטפחות הספרים ושבמטפחות התינוקות תפורות – חבור. קשורות - אינן חבור. רשב"ג אומר: שבמטפחות הסורק, אפילו קשורות הן - חיבור, מפני שהוא רוצה בקיומו המשיחות והרצועות שבשק ובקופה, תפורות – חיבור. קשורות – אינן חיבור ושבאזני כלי חרס, אפי' תפורות - אינן חבור, שאין חבור לכלי חרס. }} ===טומאת המת וטומאת הזב, והקשר בין המזרן למיטה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| שירים שבכרעי מטה, {{ב|אפוצין|מהודקים}} – חבור. רפין - אינן חבור ושבידי הזב, אפי' אפוצין - אינן חבור. {{הע-שמאל|לעניין הזב והטבעות שעליו השוו [[ביאור:ספרא/זבים#פרק ג|ספרא זבים פרק ג.]]}} {{עוגן|ג}}(ג) {{ב|זה|מסוף הלכה ב}} חומר מדרס מבזב מזרן שהוא מכרך בו את המטה, והכניסו לבית שהמת בתוכו {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יט#משנה ג|משנה יט, ג-ו.]]}} אע"פ שאין באהל אלא כל שהוא - המטה טמאה ככלים הנוגעים במת דרס {{ב|עליו|על המזרון}} הזב בתוך י' טפחים - הוא טמא ומטה טהורה. מזרן שהוא מכרך בו את המטה, ונגע בהן המת - טמאין טומאת שבעה פירש – טמא טומאת שבעה נגע בהן השרץ - טמאין טומאת ערב. פרשו - טמאין טומאת ערב נגעו בהן משקים – טמאים. פרשו - פסולין. זה הכלל: כל טומאה ששוה מטה למזרן, כגון המת והשרץ והמשקין {{ב|כולם|המטה והמזרן}} חיבור אחד, אפילו מאה אמה וכל טומאה שלא שוה מטה למזרן, כגון טומאת הזב והזבה עד עשרה טפחים - חבור לטומאה, הנטמא בזב יתר על כן - אינו חבור ר' אלעזר בר ר' צדוק אומר משום רשב"ג: עד שבעה טפחים. }} ptwhn5qaxuj26chdoz8ybld7cymtl69 106 358255 1417601 899166 2022-08-10T09:05:48Z Ahituvrs 4152 /* עריבה שהפכה למושב */ wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==תוספתא מסכת ב"מ דכלים פרק אחד עשר== ===עריבה שהפכה למושב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{עוגן|א}}(א) עריבה שהיא פחותה משני לוגין - הרי היא כקערה, ושעורה בזיתים ומשני לוגין עד ט' קבין - אפילו זבין וזבות נדות ויולדות יושבות ושוכבות בתוכה - טהורה. נסדקה ואינה מעמדת את המים כדי להדיח בה אחת מרגלים {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כ#משנה ב|משנה כ, ב,]] וכן [[ביאור:ספרא/זבים#פרק ב|ספרא זבים פרק ב.]]}} הרי היא כטמא מת, ומקבלת טומאת מדרס, דברי ר' יוסי בר' יהודה רבי אומר: כשיחשב עליה. ר' יוסי אומר: נטמאת ונטהרת אפי' עשרה פעמים ביום כיצד? בגשמים ונתפחה – טהורה. בקדים ונצדקה - טמאה ומטהרת ומיטמאת אפילו י' פעמים ביום נפחתה במיני זתים - טהורה מכלל טמאה. חשב עליה - רבי מטמא, וחכ"א: עד שיעשה בה מעשה יתר על כן, שנסדקה - אפי' זבין וזבות נדות ויולדות יושבות ושוכבות - טהורה נפחתה במוציא רמונים - טהורה מכלל הטומאה. חשב עליה - ר"ע מטמא, וחכמים מטהרין עד שיקצע א"ר יוסי: מעשה שהביאו מכפר עריס לפני ר"ג יותר מששים עריבות והיה משערן: גדולה לסאה סאה, וקטנה לשני לוגין וקרובים דברים של סאה, סאה מחוקה - ט' קבין. {{עוגן|ב}}(ב) עריבה הפיסינות שמשני לוג ועד ט' קבין - ב"ש אומרים: מדרס, וב"ה אומרים: טמא מת והחמת - ב"ש אומרים: מלאה ועומדת, וב"ה אומרים: {{ב|מלאה וצרורה|שאם אינה כזאת אינה מקבלת טומאת מדרס}} רבי יהודה אומר: חילוף הן דברים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כ#משנה ב|משנה כ, ב.]] לדברי ר' יהודה ראו גם [[ביאור:משנה עדיות פרק ה|עדיות ה, א,]] והשוו [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא מציעא/י|לעיל י, א,]] שר' מאיר וחכמים חולקים בדין חמת שנפחתה.}} }} ===ידיות וכלים=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| יד הקרדום - חבור לטומאה, בין בשעת מלאכה ובין שלא בשעת מלאכה ואם לא קבעו כל צרכו - הרי זה אינו חבור. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כ#משנה ג|משנה כ, ג.]] לפי המשנה חיבור הדיוסטר הוא רק בשעת מלאכה.}} מקל שנתנו בקרדום לבקע בו לשעה, בשעת מלאכה – חבור, שלא בשעת מלאכה - אינו חבור. מסמר שקבעו בדיוסטר להיות מסיך עליו - חבור לטומאה, בין בשעת מלאכה ובין שלא בשעת מלאכה קבעו בכלונס - בשעת מלאכה חבור, שלא בשעת מלאכה אין חבור. עשה בו כסא - אין טמא אלא הצורך וכמה הוא הצורך? מקום ישיבה טפח. }} ===רהיטים שהוטמעו בקיר=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| כסא שנתנו בבנין ובנה עליו - כדרך ישיבתו טמא, שלא כדרך ישיבתו טהור {{ב|קבעו,|ובנה עליו}} אפילו כדרך ישיבתו - טהור {{הע-שמאל| הברייתא מבחינה בין נתינה בבניין, קביעה בו ובניין על הכסא, וראו בפנים, והשוו לדין הכופת [[ביאור:משנה כלים פרק כ#משנה ה|שבמשנה כ, ה.]]}} {{ב|נתנו למעלה,|לא קבעו ולא בנה עליו}} אפילו שלא כדרך ישיבתו - טמא {{ב|קבעו|אבל לא בנה עליו}} כדרך ישיבתו – טמא. שלא כדרך ישיבתו - טהור. {{עוגן|ג}}(ג) ארוכה של מטה שעשה לקורות - היא טמאה ומטה טמאה קבעו - היא טהורה {{ב|ומטה טמאה|כי נשארה לה ארוכה אחת}} {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כ#משנה ה|משנה כ, ה.]] לעניין המיטה שחסרה לה ארוכה ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יח#משנה ו|משנה יח, ו.]]}} שתי ארוכות של מטה שעשאן לקורות - הן טמאות ומטה טמאה קבעו - הן טהורות ומטה טהורה. מפץ שעשאו לקורות, אף על פי שמשתמש בו - טהור היה טמא ועשאו לקורות - טמא עד שיקבענו במסמר במה דברים אמורים? מלמטה. אבל מלמעלה קבעו ולא נתן עליו מעזיבה, נתן עליו מעזיבה ולא קבעו - טמא קבעו ונתן עליו מעזיבה - טהור. }} ===סדין שהפך לוילון, למפרש או למרבד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| מאימתי טהרתו? ב"ש אומרים: משיחבל, ובה"א: משיחבר, דברי ר"מ {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא מציעא/ד#ג|לעיל ד, ג.]] כאן מדובר על שינוי התפקיד של הסדין.}} רבי יהודה אומר: משיחבל ויחבר, וב"ה אומרים משיחבל או משיחבר. {{עוגן|ד}}(ד) סדין שהוא טמא מדרס, ועשאו וילון הרי הוא כטמא מת, ואין מקבל טומאת מדרס, דברי ר' יוסי בר' יהודה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כ#משנה ו|משנה כ, ו.]] הוילון והקלע (מפרש) טמאים בטומאת מת או בנגעי בגדים, ולא במדרס, וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה יא|נגעים יא, יא.]]}} ור' אלעזר ב"ש אומר: טהור מכלל טמא, ומקבל טומאה מכאן ולהבא ומאימתי טהור? משבלה ואין משמש מעין מלאכתו בלה ונשתייר בו רובו מלמעלה – טמא. רובו מלמטה - טהור ואם היה גדול, וקיצעו ועשאו לפתח קטן - מקבל טומאה מכאן ולהבא. סדין שהוא טמא טמא מת, ועשאו קלע לספינה הרי הוא כטמא מת, ואין מקבל טומאת מדרס, דברי ר' יוסי בר' יהודה ור' אלעזר בר"ש אומר: טהור מכלל טומאה, ומקבל טומאה מכאן ולהבא ומאימתי טהרתו? משבלה ואינו משמש מעין מלאכתו. בלה ונשתייר רובו מלמעלה – טמא. רובו מלמטה - טהור ואם היה גדול, וקיצעו ועשאו קלע לספינה קטנה - מקבל טומאה מכאן ולהבא. {{עוגן|ה}}(ה) הסדינין והסגוסין שנתנן בארץ, להיות מהלך עליהן, אף על פי שקבעו במסמר - טמא עשאן לחפות בהן זיזין ועמודים, כתלים וחלונות - מטמאין טומאת אוהלין ואם היתה מחצלת - הרי זו טהורה אין לך היוצא מן העץ מטמא טומאת אוהלין, אלא פשתן בלבד. {{הע-שמאל|השטיחים אינם נחשבים כמחוברים לקרקע אפילו אם קבע אותם במסמר. לעניין הפשתן ראו [[ביאור:משנה שבת פרק ב#משנה ג|שבת ב, ג.]] לעניין המחצלת ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כ#משנה ז|משנה כ, ז.]] אורכה של המחצלת במשנה הוא רחבה בברייתא וההפך. מיטמא ומיטהר עשר פעמים ביום – ראו [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא מציעא/א#ד|לעיל א, ד,]] וכן [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא מציעא/ה#ט|לעיל ה, ט,]] ולעיל הלכה א.}} מחצלת שעשאה לאוהלין, וחשב עליה לשכיבה - טהורה עשאה לשכיבה, וחשב עליה לאהלין עד שלא קשר ראשי המעדנין - טהורה משקשר ראשי המעדנין – טמאה, דר"מ ר' יהודה אומר: מטמאת ומטהרת אפי' י' פעמים ביום כיצד? התירה – טהורה, קשרה – טמאה. מטמאת ומטהרת אפי' י' פעמים ביום. נחלקה לאורכה – טהורה. לרחבה, ונשתיירו בה שלשה מעדנין שהן ו' טפחים בין מעדן למעדן, טפח מכאן וטפח מכאן - טמאה פחות מכן - טהורה ואם מתחלה עשאה לכך, אפי' פחות מכן - טמאה ר' נתן אומר: שירי מחצלת שבעה טפחים, ושירי המפץ ששה טפחים. }} t2ij3so09k6gn3lmhicn14f3dl5t21t 116 358636 1417631 1327883 2022-08-10T09:34:07Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018 <מאגר 2075532 תיקון 2161820> <מקור> ((ס"ח תשע"ט, 14|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|20:518940)), ((96|חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות|20:528209)); ((תשפ"ב, 192|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)). __TOC__ == פרק א': מטרה והגדרות == @ 1. מטרה : מטרתו של חוק זה לקבוע הסדר לעניין הפעלת מעונות יום לפעוטות, ובכלל זה רישוים ופיקוח עליהם, לשם הגנה על שלומם, על זכויותיהם ועל כבודם של פעוטות השוהים במעונות כאמור, כדי לקדם את התפתחותם, ולשם הבטחת מתן תנאים נאותים, מניעת היפגעותם של פעוטות, סביבה חינוכית וטיפולית הולמת לפעוטות אלה ומילוי צורכיהם הגופניים, הרגשיים, החברתיים והחינוכיים. @ 2. הגדרות : בחוק זה - :- "גוף בודק" - תאגיד שניתן לו היתר לפי [[סעיף 21]]; :- "היתר לשמש גוף בודק" - היתר שניתן לפי [[סעיף 21]]; :- "הליך פלילי" - החל בפתיחה בחקירה פלילית על פי דין; :- "העסקה" - בין בתמורה ובין בהתנדבות; :- "הוועדה" - ועדה מוועדות הכנסת שחוק זה הוא בתחום ענייניה, שקבעה ועדת הכנסת והודיעה על כך לכנסת; :- "ועדת ערר" - ועדה שהוקמה לפי [[סעיף 56]]; :- "חוק העונשין" - [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]]; :- "חוק לימוד חובה" - [[חוק לימוד חובה, התש"ט-1949]]; :- "חוק הפיקוח על מעונות" - [[חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965]]; :- "חינוך וטיפול" - השגחה על פעוטות, לרבות הבטחת קיומם של תנאים תברואתיים ותזונתיים, וכן מילוי צרכים גופניים, רגשיים, חברתיים וחינוכיים הנדרשים לשמירה על התפתחות פיזית, שכלית וחברתית תקינה של הפעוטות; :- "ילד" - מי שב-31 בדצמבר של שנת הלימודים מלאו לו 36 חודשים וחל עליו לימוד חובה לפי [[חוק לימוד חובה]]; :- "מומחה" - מי שהוסמך כמומחה לפי הוראות [[סעיף 22]]; :- "מחנך–מטפל" - מי שמחנך ומטפל בפעוט השוהה במעון יום לפעוטות; :- "הממונה" - מנהל האגף למעונות יום ומשפחתונים לגיל הרך במשרד; :- "המנהל הכללי" - המנהל הכללי של המשרד; :- "מעון יום לפעוטות" - מקום שמתקיימים לגביו כל אלה: :: (1) הוא משמש או נועד לשמש מקום שהייה יומי לחינוך וטיפול בפעוטות; :: (2) מספר הפעוטות השוהים בו הוא כמפורט [[בתוספת הראשונה]], לפחות; :- "מפקח" - מי שהשר הסמיך אותו למפקח לפי [[סעיף 28]]; :- "המשרד" - משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים; :- "נושא משרה" - כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ"ט-1999]]; :- "פעוט" - כל אחד מאלה: :: (1) מי שב-31 בדצמבר של שנת הלימודים טרם מלאו לו 36 חודשים; :: (2) מי שב-31 בדצמבר של שנת הלימודים מלאו לו 36 חודשים, ובלבד שב-1 בספטמבר של אותה שנת לימודים טרם מלאו לו 49 חודשים ולא חל עליו לימוד חובה לפי [[חוק לימוד חובה]]; :: (3) מי שב-1 בספטמבר של שנת הלימודים טרם מלאו לו 36 חודשים והוא פעוט בסיכון; :- "פעוט בסיכון" - כמשמעותו [[בחוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום), התש"ס-2000]]; :- "רישיון הפעלה", "רישיון" - רישיון להפעלת מעון יום לפעוטות שניתן לפי [[סעיף 6]]; :- "רישיון זמני" - רישיון להפעלת מעון יום לפעוטות שניתן לפי [[סעיף 18]]; :- "שליטה" - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]; :- "השר" - שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים. == פרק ב': הממונה == @ 3. תפקידי הממונה : (א) הממונה יהיה אחראי - :: (1) למתן רישיונות הפעלה, חידושם, ביטולם או התלייתם; :: (2) למתן רישיונות זמניים, ביטולם או התלייתם; :: (3) לניהול מרשם לעניין רישיונות הפעלה ורישיונות זמניים; :: (4) לפיקוח על פעילותם של מעונות יום לפעוטות; :: (5) לפיקוח על פעילותם של גופים בודקים או מומחים. : (ב) במילוי תפקידיו וחובותיו לפי חוק זה יהיה בעל רישיון הפעלה נתון לפיקוחו של הממונה; לשם פיקוח כאמור, רשאי הממונה לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו של בעל רישיון הפעלה, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידו, לעניין הפעלת מעון יום לפעוטות, והכול כדי להבטיח את ניהולו התקין של מעון היום לפעוטות ואת מטרותיו של חוק זה. == פרק ג': רישיון להפעלת מעון יום לפעוטות == @ 4. חובת רישוי והוראות לעניין הפעלת מעון יום לפעוטות : (א) לא יפעיל אדם מעון יום לפעוטות, בעצמו או באמצעות אחר, אלא אם כן ניתן למפעיל של מעון היום לפעוטות רישיון הפעלה או רישיון זמני, לגבי אותו מעון, ובכפוף לתנאי הרישיון. : (ב) מפעיל של מעון יום לפעוטות ומנהל מעון יום לפעוטות אחראים לדאוג לשלומם של הפעוטות השוהים במעון ולתנאים נאותים לשהייתם של פעוטות במעון היום לפעוטות. : (ג) לא יושאר פעוט בלא השגחה מתמדת בכל שעות הפעילות של מעון יום לפעוטות. @ 5. בקשה למתן רישיון או לחידושו : (א) מפעיל של מעון יום לפעוטות המבקש לקבל רישיון הפעלה לגבי אותו מעון או המבקש לחדש רישיון כאמור (בחוק זה - מבקש רישיון הפעלה), יגיש לממונה בקשה לכך (בחוק זה - בקשה לרישיון הפעלה). : (ב) בקשה לחידוש רישיון הפעלה תוגש לממונה 45 ימים לפחות לפני מועד פקיעת תוקפו של הרישיון. : (ג) החלטת הממונה בבקשה לרישיון הפעלה או לחידושו תינתן בתוך 45 ימים מיום קבלת הבקשה; לא השיב הממונה או מי מטעמו לבקשה לרישיון הפעלה ראשון בתוך 45 ימים, ייתן הממונה למבקש רישיון זמני בכפוף לקיומם של התנאים לפי [[סעיף 18]]. : (ד) השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות לעניין בקשה לרישיון הפעלה, לרבות הפרטים שתכלול ומסמכים שיצורפו אליה. :: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (בקשה לרישיון), התשפ״ב–2021]].)) @ 6. תנאים למתן רישיון או לחידושו ותנאים ברישיון (תיקון: תשע"ט, תשפ"ב) : (א) הממונה ייתן או יחדש רישיון הפעלה לגבי מעון יום לפעוטות אם מצא כי מתקיימים כל אלה: :: (1) מבקש רישיון ההפעלה, הבעלים של מעון היום לפעוטות, מנהל המעון, מחנך–מטפל במעון וכל שאר העובדים במעון, ולעניין מבקש רישיון שהוא תאגיד - גם בעל השליטה בתאגיד ומנהלו, לא הורשעו ולא הוגש נגדם כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מי שביצעה אינו ראוי להיות מפעיל, בעלים או מנהל של מעון יום לפעוטות, מחנך–מטפל או עובד במעון יום לפעוטות, או להיות בעל שליטה או מנהל בתאגיד כאמור, לפי העניין; :: (2) היה המקום המשמש או שנועד לשמש מעון יום לפעוטות שלגביו הוגשה בקשה לרישיון הפעלה גם מקום מגורים - מי שמתגורר בו לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה לא ראוי שמקום מגוריו ישמש מעון יום לפעוטות; :: (3) אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לרישיון הפעלה החלטה סופית כמפורט להלן, בנוגע למעון היום לפעוטות שלגביו הוגשה הבקשה, או בנוגע למפעיל של מעון כאמור, למנהלו או למי שמשמש מחנך–מטפל בו - הממונה סבר כי חדלו להתקיים הנסיבות שבשלהן ניתנה ההחלטה כאמור, ואם באותה החלטה נדרש מי מהם לנקוט אמצעים מתאימים למניעת הישנותן של נסיבות אלה - הם נקטו אמצעים כאמור: ::: (א) אי-חידוש רישיון לפי סעיף זה או סירוב לבקשה לרישיון לפי [[סעיף 8]]; ::: (ב) ביטול רישיון לפי [[סעיף 13]]; ::: (ג) הוצאת צו הפסקה מינהלי לפי [[סעיף 32]]; :: (4) מבקש רישיון ההפעלה הוכיח, להנחת דעתו של הממונה, כי הוא עומד בתנאים הנדרשים לפעילותו של מעון יום לפעוטות לפי [[סעיף 7(א)]] ולפי חוק זה; :: (5) מבקש רישיון ההפעלה הוכיח, להנחת דעתו של הממונה, כי הוא מתכוון להפעיל או מפעיל, לפי העניין, את מעון היום לפעוטות, בעצמו ולא באמצעות אחר; :: (6) מבקש רישיון ההפעלה צירף לבקשה לרישיון הפעלה רשימה של העובדים במעון היום לפעוטות; חל שינוי ברשימת העובדים כאמור לאחר הגשת הבקשה לרישיון, ידווח מבקש רישיון ההפעלה לממונה על השינוי עוד בטרם חלף המועד למתן החלטתו בבקשה כאמור [[בסעיף 5]]; :: (7) אין סיכון לשלומם של הפעוטות שישהו במעון היום לפעוטות; :: (8) המחנכים–מטפלים במעון היום לפעוטות השתתפו בהדרכה בנושא עזרה ראשונה לפעוטות; :: (9) מבקש רישיון ההפעלה הוכיח, להנחת דעתו של הממונה, כי הוא ממלא אחר הוראות [[חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018]]; :: (10) ניתן אישור רשות הכבאות וההצלה לעניין אמצעי בטיחות אש נדרשים במעון יום לפעוטות על עמידה בהוראת נציב 523 או בתקנות שנקבעו לפי [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012]]; אופן מתן האישור ייקבע בהנחיות רשות הכבאות וההצלה בהתייעצות עם הממונה. : (ב) הממונה רשאי לקבוע ברישיון הפעלה תנאים שיש לקיימם בתקופת תוקפו של הרישיון, כולה או חלקה. : (ג) תנאים כאמור בסעיף קטן (ב) יהיו גם בעניינים שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 7(א)]]. @ 7. תנאים לפעילותו של מעון יום לפעוטות : (א) השר, באישור הוועדה, יקבע בתקנות תנאים לפעילותו של מעון יום לפעוטות שניתן לגביו רישיון הפעלה, ובכלל זה תנאים בעניינים המנויים להלן, וכן רשאי הוא לקבוע, באישור הוועדה, תקנות בעניינים המנויים [[בסעיף 1]]: :: (1) הגבלות על שהיית מי שאינו פעוט במעון יום לפעוטות; :: (2) תנאים בעניינים המפורטים [[בסעיף 12(א)(2) עד (6) לחוק הפיקוח על מעונות]], בשינויים המחויבים; :: (3) מיקום מתאים לשהייתם של פעוטות. : (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע תנאים שונים לפי סוגים של מעונות יום לפעוטות או לפי מספר הפעוטות השוהים במעונות כאמור או גילם. : (ג) תקנות לפי סעיף קטן (א)(2) ייקבעו לאחר התייעצות עם שר האוצר, ובשים לב לניהול הסיכונים בתחום מעונות יום לפעוטות, לפי סוגים של מעונות כאמור; תקנות כאמור בעניין תנאים בדבר התאמה בריאותית של בעלי תפקידים במעון יום לפעוטות ייקבעו גם לאחר התייעצות עם שר הבריאות. : (ד) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע בתקנות תנאים לעניין ביטוח, בהתחשב בחשיבותו, זמינותו ועלותו. : ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ"א-2021]].)) @ 8. סירוב למתן רישיון הפעלה : הממונה רשאי לסרב לתת רישיון הפעלה, מנימוקים שימסור למבקש, אף אם מתקיימים התנאים המפורטים [[בסעיף 6]], אם נוכח כי מתקיים אחד מאלה: : (1) מתנהל נגד מבקש רישיון ההפעלה, הבעלים של מעון היום לפעוטות, מנהל המעון, מחנך–מטפל או עובד במעון כאמור, ולעניין מבקש רישיון שהוא תאגיד - נגד מי מהאמורים או נגד בעל השליטה בתאגיד או מנהלו, הליך פלילי בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מי שביצעה אינו ראוי להיות מפעיל, בעלים או מנהל של מעון יום לפעוטות או מחנך–מטפל או עובד בו, או להיות בעל שליטה או מנהל בתאגיד כאמור, לפי העניין, וטרם הוגש נגדו כתב אישום באותה עבירה; : (2) היה המקום המשמש או שנועד לשמש מעון יום לפעוטות שלגביו הוגשה בקשה לרישיון גם בית מגורים - מתנהל נגד מי שמתגורר בו הליך פלילי בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה לא ראוי שמקום מגוריו ישמש מעון יום לפעוטות, וטרם הוגש נגדו כתב אישום באותה עבירה; : (3) מבקש רישיון ההפעלה הוכרז פסול דין או מונה לו אפוטרופוס לפי [[=חוק הכשרות המשפטית|סעיף 33(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962]] ([[בפרק זה]] - חוק הכשרות המשפטית), או הוכרז פושט רגל וטרם ניתן לו הפטר כאמור [[בסעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980]], או שניתן הפטר כאמור שלפי תנאיו אין הוא רשאי להיות בעל רישיון, ואם הוא תאגיד - הוא החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט נתן צו לפירוקו, צו כינוס נכסים או צו פירוק זמני בעניינו; : (4) יש בהתנהגותו של מי שמבקש רישיון ההפעלה מבקש להעסיקו כמנהל המעון, כמחנך–מטפל או כעובד בו משום השפעה מזיקה על התפתחותם התקינה של פעוטות השוהים במעון, או שהוא פוטר ממעון יום לפעוטות מטעמים חינוכיים–טיפוליים ואין הממונה סבור שהנסיבות השתנו ומצדיקות ניסיון חדש בהעסקתו במעון יום לפעוטות; החלטת הממונה לסרב לבקשה לרישיון הפעלה לפי פסקה זו טעונה אישור מאת המנהל הכללי. @ 9. עיכוב החלטת הממונה : נוכח הממונה כי מתקיים תנאי מהתנאים המפורטים [[בסעיף 8(1) או (2)]], רשאי הוא לעכב את החלטתו בעניין מתן רישיון הפעלה או חידושו, לפי העניין, עד לסיום ההליך הפלילי כאמור [[באותו סעיף]]. @ 10. תקופת תוקפו של רישיון : תוקפו של רישיון הפעלה שניתן למבקש לראשונה יהיה לשנה, ורשאי הממונה לחדש את תוקפו לתקופה נוספת של שנתיים, לאחר מכן לתקופה נוספת של שלוש שנים ולאחר מכן לתקופות נוספות שלא יעלו על ארבע שנים כל אחת; רישיון הפעלה שניתן למבקש לאחר שחלפה שנה או יותר מתום תקופת תוקפו של רישיון הפעלה קודם שניתן לו, יראו אותו לעניין סעיף זה כרישיון שניתן למבקש לראשונה. @ 11. הצגת הרישיון במקום בולט : בעל רישיון הפעלה יציג את רישיון ההפעלה במקום בולט במעון היום לפעוטות שלגביו ניתן הרישיון. @ 12. הודעה על שינוי פרטים : בעל רישיון הפעלה יודיע לממונה, בכתב, על כל שינוי בפרט מהפרטים שמסר בבקשה לרישיון הפעלה, בתוך 30 ימים מיום השינוי. @ 13. ביטול, התליה או פקיעה של רישיון : (א) הממונה רשאי לבטל רישיון הפעלה או להתלותו לתקופה שיקבע, בהתקיים אחד מאלה: :: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי; :: (2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן הרישיון לפי [[סעיף 6]]; :: (3) הופר תנאי מהתנאים לפעילותו של מעון יום לפעוטות לפי חוק זה או הופרה הוראת הממונה לפי [[סעיף 15]]; :: (4) התקיימה אחת או יותר מהנסיבות לסירוב למתן רישיון לפי [[סעיף 8]]; :: (5) בעל הרישיון הוכרז פסול דין או מונה לו אפוטרופוס לפי [[סעיף 33(א) לחוק הכשרות המשפטית]], או הוכרז פושט רגל וטרם ניתן לו הפטר כאמור [[בסעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980]], או שניתן הפטר כאמור שלפי תנאיו אין הוא רשאי להיות בעל רישיון, ואם הוא תאגיד - הוא החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט נתן צו לפירוקו, צו כינוס נכסים או צו פירוק זמני בעניינו; :: (6) בעל הרישיון הפריע למפקח להפעיל את סמכויותיו לפי [[סעיף 29]], לאחר שנמסרה לו התראה מאת הממונה לפי [[סעיף 31]]; :: (7) בעל הרישיון הפר צו הפסקה מינהלי או צו הפסקה שיפוטי. : (ב) הממונה לא יבטל רישיון הפעלה ולא יתלה אותו, לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא לאחר שדרש מבעל הרישיון לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו, כאמור באותו סעיף קטן, או לתקן את הטעון תיקון, באופן ובתוך מועד שהורה, ובעל הרישיון לא עשה כן; ביטול רישיון הפעלה או התלייתו יכול שייעשו בלא דרישה כאמור אם לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו. : (ג) היה בעל רישיון הפעלה יחיד, יפקע הרישיון עם פטירתו. : (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות להוציא צו הפסקה מינהלי או צו הפסקה שיפוטי. @ 14. הגבלה על העברת רישיון ועל העברת השליטה בתאגיד שהוא בעל רישיון : (א) רישיון הפעלה, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה ובתנאים שקבע. : (ב) העברת השליטה בתאגיד שהוא בעל רישיון הפעלה טעונה אישור מראש ובכתב מאת הממונה, ורשאי הממונה לקבוע כי העברה כאמור טעונה רישיון חדש. : (ג) אישור לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יינתן אם שוכנע הממונה שמתקיימים בנעבר כל התנאים הנדרשים למתן רישיון הפעלה. @ 15. הוראות לעניין העסקת עובדים או התקשרות עם נותן שירותים : (א) לא יועסק או ייתן שירותים אדם הבא במגע ישיר ומתמשך עם הפעוטות במעון יום לפעוטות, אלא אם כן ניתן לגביו אישור מאת הממונה או מי מטעמו כי לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי שיועסק או ייתן שירותים במעון יום לפעוטות, ולא תלויים ועומדים נגדו הליכים פליליים בחשד לביצוע עבירה כאמור; לעניין סעיף זה - ::- "העסקה" - לרבות על ידי קבלן כוח אדם או קבלן שירות כהגדרתם [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996]]; ::- "מתן שירותים" - לרבות הפעלת חוגים. : (ב) הגיש בעל רישיון בקשה לממונה להעסיק אדם מסוים או להתקשר עמו לשם מתן שירותים במעון היום לפעוטות, ישיב לו הממונה בתוך עשרה ימי עבודה. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), בנסיבות המחייבות העסקה או מתן שירותים מיידיים של אדם, רשאי בעל רישיון הפעלה שהגיש בקשה לממונה לגבי אדם מסוים, והממונה טרם השיב לו, להעסיק את אותו אדם או להתקשר עמו לשם מתן שירותים לתקופה שלא תעלה על עשרה ימי עבודה. : (ד) על אף האמור בכל דין, הסכם קיבוצי או הסכם אחר, הממונה רשאי להורות לבעל רישיון הפעלה שלא להעסיק אדם במעון היום לפעוטות שלגביו ניתן הרישיון או שלא להתקשר עם אדם לשם מתן שירותים במעון כאמור או לסיים את ההעסקה או ההתקשרות כאמור, בהתקיים אחד מאלה: :: (1) המועסק או נותן השירותים הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי שיועסק או ייתן שירותים במעון יום לפעוטות, או שמתנהל נגדו הליך פלילי בעבירה כאמור; :: (2) הממונה מצא שיש בהתנהגותו של המועסק או נותן השירותים משום השפעה מזיקה על פעוטות; :: (3) לעניין העסקה או התקשרות עם מנהל מעון יום לפעוטות או מחנך–מטפל בו - הוא פוטר ממעון יום לפעוטות מטעמים חינוכיים–טיפוליים ואין הממונה סבור שהנסיבות השתנו ומצדיקות את המשך העסקתו או התקשרות עמו במעון יום לפעוטות. : (ה) הוראת הממונה לפי סעיף קטן (ד)(2) או (3) טעונה אישור מאת המנהל הכללי. @ 16. הזדמנות לטעון טענות ובקשה לעיון מחדש : (א) החלטת הממונה לפי [[סעיפים 8]], [[9]], [[13(א)]] [[או 15]] תינתן רק לאחר שהממונה נתן למבקש הרישיון או לבעל הרישיון, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיו, ולעניין החלטה על מתן הוראה לפי [[סעיף 15]] - גם לאחר שנתן למועסק או לנותן השירותים הנוגע בדבר הזדמנות כאמור. : (ב) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הממונה לפי [[סעיפים 8]], [[9]] [[או 13(א)]] רשאי להשיג בכתב על החלטת הממונה לפני המנהל הכללי או מי מטעמו. @ 17. המשך הפעלת מעון יום לפעוטות לאחר ביטול רישיון, התלייתו, אי-חידושו או פקיעתו : הממונה רשאי להתיר את המשך הפעלתו של מעון יום לפעוטות שרישיון ההפעלה שניתן לגביו בוטל, לאחר מועד הביטול, לתקופה שיורה ובתנאים שיקבע, לרבות הפעלתו בידי אחר, אם נוכח שהדבר דרוש לשם שמירה על שלומם או טובתם של הפעוטות השוהים במעון היום לפעוטות ובהתחשב בנסיבות הביטול; לעניין זה, "ביטול" - לרבות התליה, אי-חידוש או פקיעה; החלטת הממונה לפי סעיף זה טעונה אישור מאת המנהל הכללי. @ 18. רישיון זמני : (א) על אף האמור [[בסעיף 6]], הממונה רשאי לתת למפעיל של מעון יום לפעוטות שהגיש לראשונה בקשה לרישיון הפעלה, רישיון זמני להפעלת אותו מעון (בחוק זה - רישיון זמני), אם מתקיימים כל אלה: :: (1) מתקיימים התנאים המפורטים [[בסעיף 6(א)]], למעט [[סעיף 6(א)(4)|פסקה (4) שבו]]; :: (2) המיקום מתאים לשהייתם של פעוטות; :: (3) המפעיל לא סירב לביצוע בדיקות כאמור [[בפרק ד']]. : (ב) רישיון זמני יעמוד בתוקפו עד למועד שעליו יורה הממונה ושלא יאוחר מתום חודש אוגוסט של אותה שנת לימודים, ואולם במקרים חריגים רשאי הממונה לקבוע מועד מאוחר יותר, ובלבד שתוקף הרישיון הזמני לא יעלה על שנה; הרישיון הזמני יינתן פעם אחת בלבד ולא ניתן לחדשו. : (ג) הוראות [[סעיפים 6(ב)]], [[8(3)]], [[11]], [[12]], [[13(א)(1), (2) ו-(4) עד (6) ו-(ב) עד (ד)]], [[14 עד 16(א)]] [[ו-17]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין רישיון זמני. @ 19. ניהול מרשם לעניין רישיונות הפעלה : (א) הממונה ינהל מרשם שבו יירשמו מעונות יום לפעוטות שניתן לגביהם רישיון הפעלה או רישיון זמני וכן מעונות יום לפעוטות שרישיון ההפעלה או הרישיון הזמני שניתן לגביהם בוטל, הותלה, לא חודש או פקע לפי חוק זה (בסעיף זה - מרשם); במרשם יירשמו, לגבי כל מעון יום לפעוטות, בין השאר, שם בעל רישיון ההפעלה, שם מנהל מעון היום לפעוטות, הכתובת ומספר הטלפון של מעון היום לפעוטות וכן מספר הפקסימיליה וכתובת הדואר האלקטרוני של המעון, אם קיימים, ומועד פקיעת תוקף הרישיון; כמו כן יצוינו במרשם צו הפסקה מינהלי או צו הפסקה שיפוטי, שניתנו לגבי אותו מעון, כל עוד הם עומדים בתוקפם. : (ב) המרשם יועמד לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד ובכל דרך נוספת שהממונה יראה לנכון. == פרק ד': הסתייעות בבדיקות עזר ובחוות דעת מומחה == @ 20. הסתייעות בבדיקות עזר ובחוות דעת מומחה : (א) לשם קבלת החלטה לפי [[סעיף 6]] [[או 18]] בעניין מתן רישיון הפעלה או חידושו או מתן רישיון זמני, לפי העניין, או החלטה לפי [[סעיף 13]] בעניין התליית רישיון כאמור או ביטולו, ולשם פיקוח על התקיימות התנאים לפעילותו של מעון יום לפעוטות לפי [[סעיף 7(א)]] [[או 18]], רשאי הממונה להסתייע באלה: :: (1) ממצאים של בדיקות שביצע בודק המועסק על ידי גוף בודק לפי הוראות [[סעיף 23]] לפי רשימת תיוג בדבר התקיימות התנאים המנויים ברשימת התיוג ([[בפרק זה]] - בדיקות עזר); :: (2) ממצאים של בדיקות שביצע מומחה וכן חוות דעת שנתן מומחה לפי הוראות [[סעיף 23]] לגבי תוצאות הבדיקה ([[בפרק זה]] - חוות דעת מומחה). : (ב) התקשרות עם גוף בודק או עם מומחה, לשם הסתייעות בו כאמור בסעיף קטן (א), תיעשה לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992]]. : (ג) גוף בודק שבוצעה עמו התקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ידווח לממונה על כל בדיקה שביצע בודק המועסק על ידו ועל ממצאיה; הדיווח ייחתם על ידי מנהל הגוף הבודק. : (ד) מומחה שבוצעה עמו התקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ידווח לממונה על כל בדיקה שביצע ויחווה את דעתו על תוצאות הבדיקה; הדיווח וחוות הדעת ייחתמו על ידו. : (ה) בודקים ומומחים יפעלו לפי כללי עבודה שיורה הממונה. @ 21. היתר לשמש גוף בודק (תיקון: תשע"ט) : (א) השר ייתן היתר לשמש גוף בודק לתאגיד שהגיש בקשה לפי הוראות סעיף קטן (ז) (בסעיף זה - בקשה להיתר) ומתקיימים לגביו כל אלה: :: (1) הוא התאגד ונרשם בישראל; :: (2) הוא, וכן נושא משרה או בעל שליטה בו, לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה התאגיד אינו ראוי לקבל היתר לשמש גוף בודק, ולא מתנהל נגדם הליך פלילי בשל חשד לביצוע עבירה כאמור; :: (3) הוא הוכיח, להנחת דעתו של השר, כי הוא מעסיק בודקים בתחומים ובהיקף הנדרשים לשם ביצוע בדיקות עזר ולשם עמידה בלוחות הזמנים לפי חוק זה; :: (4) תנאים נוספים ככל שקבע השר, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע תנאים לעניין מניעת ניגוד עניינים. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי לסרב לתת לתאגיד היתר לשמש גוף בודק, אף אם מתקיימים לגביו התנאים כאמור באותו סעיף קטן, מנימוקים שימסור לתאגיד ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא כי קיימות נסיבות שבשלהן פעילותו עלולה להשפיע השפעה מזיקה על התפתחותם התקינה של פעוטות השוהים במעון יום לפעוטות ובשל כך הוא אינו ראוי, לדעת השר, לקבל היתר כאמור. : (ג) השר רשאי לקבוע בהיתר לשמש גוף בודק תנאים והוראות לעניין דרכי פעולתו וסדרי עבודתו של הגוף הבודק, ורשאי הוא להורות על תנאים והוראות כאמור לפי סוגים של בדיקות עזר שבודק המועסק על ידי הגוף הבודק רשאי לבצע. : (ד) השר רשאי לשנות תנאים והוראות שקבע בהיתר לשמש גוף בודק, לאחר שנתן לגוף הבודק הזדמנות לטעון את טענותיו. : (ה) תוקפו של היתר לשמש גוף בודק יהיה לתקופה של שנתיים שתחילתה ביום תחילת ההתקשרות כאמור [[בסעיף 20(ב)]], ורשאי השר לחדש את תוקף ההיתר כאמור לתקופות נוספות של שנתיים בכל פעם. : (ו) בעל היתר לשמש גוף בודק יודיע לשר, בכתב, על כל שינוי בפרט מהפרטים שמסר בבקשה להיתר, בתוך 30 ימים מיום השינוי. : (ז) השר יקבע הוראות לעניין בקשה להיתר, לרבות הפרטים שתכלול ומסמכים שעל מבקש ההיתר לצרף אליה. @ 22. הסמכת בודקים ומומחים : (א) השר יסמיך בודקים ומומחים שמתקיימים לגביהם תנאים שקבע, והוא רשאי לקבוע תנאים לעניין השכלה, ניסיון מקצועי, התמחות והכשרה, לשם הסתייעות בהם לפי הוראות [[סעיף 20]]; תקנות לפי סעיף קטן זה ייקבעו לאחר התייעצות עם השר הנוגע בדבר בהתאם לתחומי עיסוקם של הבודקים או המומחים. : (ב) לא יסמיך השר בודק או מומחה שמתקיים לגביו אחד מאלה: :: (1) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי להיות מוסמך כאמור או שמתנהל נגדו הליך פלילי בשל חשד לביצוע עבירה כאמור; :: (2) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו; לעניין זה - :::- "עניין אישי", של בודק או מומחה - לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שכל אחד מאלה או קרובו, מנהלים או עובדים אחראים בו, או של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה; :::- "קרוב", של בודק או מומחה - בן זוג, הורה, הורה הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח או אחות, או אדם אחר הסמוך על שולחנו, וכן בן זוג או ילד של כל אחד מהם; :: (3) הוא עלול להשפיע השפעה מזיקה על התפתחותם התקינה של פעוטות השוהים במעון יום לפעוטות ובשל כך הוא אינו ראוי, לדעת השר, להיות מוסמך כאמור. : (ג) השר רשאי לסרב להסמיך בודק או מומחה, אף שמתקיימים לגביו התנאים לפי סעיף קטן (א), מנימוקים שימסור למבקש ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא כי קיימות נסיבות שבשלהן הוא אינו ראוי להיות בודק או מומחה. : (ד) השר רשאי להורות בכתב ההסמכה תנאים והוראות לעניין דרכי פעולתו וסדרי עבודתו של בודק או של מומחה, ובכלל זה לפי סוגים של בדיקות שהוא מוסמך לבצע, ורשאי הוא לשנות תנאים והוראות שנתן לעניין דרכי פעולתו לאחר שנתן לבודק או למומחה הזדמנות לטעון את טענותיו. : (ה) הסמכה לבודק או למומחה תהיה לתקופה שיורה השר בכתב ההסמכה. @ 23. פעולות בודקים ומומחים : (א) לשם ביצוע בדיקות עזר בעבור הממונה או מתן חוות דעת מומחה לממונה, רשאים בודק המועסק על ידי גוף בודק ומומחה, לפי העניין, שבידם כתב הסמכה לפי [[סעיף 22]] - :: (1) להיכנס, בהתקיים הוראות סעיף קטן (ב), למעון יום לפעוטות ולבדוק את הבדיקות שהורה לו הממונה לבצע, ובלבד שבמעון יום לפעוטות הפועל בבית מגורים לא ייכנסו אלא לשטח המשמש להפעלת המעון ובזמני פעילות המעון; כניסה לשטח בבית מגורים שפועל בו מעון יום לפעוטות שאינו משמש להפעלת המעון תהיה רק על פי הסכמת בעליו של בית המגורים; :: (2) לדרוש ממפעיל של מעון יום לפעוטות ומכל אדם המועסק במעון יום לפעוטות או הנחזה לאחד מאלה למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; :: (3) להשתמש ברשימת תיוג שקבע הממונה לשם ביצוע בדיקת עזר; רשימת התיוג, ובכלל זה רשימת המסמכים הרשמיים הנדרשים לשם קביעת הממצאים, יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד (בסעיף זה - רשימת תיוג); :: (4) לקבל ממפעיל של מעון יום לפעוטות מסמך רשמי המנוי ברשימת תיוג. : (ב) בודק או מומחה המסייע לממונה כאמור [[בסעיף 20(א)]] רשאי להשתמש בסמכותו לפי סעיף קטן (א)(1), רק בהתקיים כל אלה: :: (1) הבודק או המומחה הציג את כתב הסמכתו למפעיל של מעון היום לפעוטות, למנהלו או למחנך–מטפל בו; :: (2) ניתנה הסכמה בכתב מאת מי מהאמורים בפסקה (1) לכניסת הבודק או המומחה למעון היום לפעוטות; :: (3) בטרם מתן ההסכמה כאמור בפסקה (2), ניתן למפעיל של מעון היום לפעוטות, למנהלו או למחנך–מטפל בו הסבר על מטרתן של בדיקות העזר או של הבדיקות לשם מתן חוות דעת מומחה, לפי העניין, וכן על זכותו לסרב לביצוע בדיקות כאמור ולחזור בו מהסכמתו עד לתחילת ביצוען. @ 24. ביטול היתר לשמש גוף בודק או התלייתו (תיקון: תשע"ט) : (א) השר רשאי לבטל היתר לשמש גוף בודק או להתלותו לתקופה שיקבע, לאחר שנתן לגוף הבודק הזדמנות לטעון את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה: :: (1) ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי; :: (2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן ההיתר לפי [[סעיף 21(א)]]; :: (3) הופר תנאי מתנאי ההיתר או הופרה הוראה מההוראות לפי [[פרק זה]]; :: (4) השר מצא כי קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הגוף הבודק אינו ראוי להיות בעל היתר; :: (5) בדיקות העזר אינן מבוצעות ברמה מקצועית נאותה. : (ב) השר לא יבטל היתר ולא יתלה אותו, לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) או (3) אלא לאחר שדרש מהגוף הבודק לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור באותו סעיף קטן, או לתקן את הטעון תיקון, באופן ובתוך המועד שהורה, ובעל ההיתר לא עשה כן; ביטול ההיתר או התלייתו יכול שייעשו בלא דרישה כאמור אם לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו. @ 25. ביטול הסמכה של בודק או מומחה או התלייתה : (א) השר רשאי לבטל הסמכה שנתן לבודק או למומחה או להתלותה לתקופה שיקבע, לאחר שנתן לבודק או למומחה הזדמנות לטעון את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה: :: (1) ההסמכה ניתנה על יסוד מידע כוזב או שגוי; :: (2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן ההסמכה לפי [[סעיף 22(א)]]; :: (3) הופר תנאי מתנאי ההסמכה או הופרה הוראה מההוראות לפי [[פרק זה]]; :: (4) קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הבודק או המומחה אינו ראוי להיות בודק או מומחה; :: (5) עבודת הבודק או המומחה אינה מבוצעת ברמה מקצועית נאותה. : (ב) השר לא יבטל הסמכה ולא יתלה אותה, לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) או (3), אלא לאחר שדרש מהבודק או מהמומחה לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור באותו סעיף קטן, או לתקן את הטעון תיקון, באופן ובתוך המועד שהורה, והוא לא עשה כן; ביטול ההסמכה או התלייתה יכול שייעשו בלא דרישה כאמור אם לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו. @ 26. החלת דינים : דינם של בודקים ומומחים כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה: : (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979]]; : (2) [[חוק העונשין]] - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; : (3) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969]]. @ 27. תקנות לעניין [[פרק ד']] : השר יקבע הוראות לעניין דרכי הפעולה וסדרי העבודה של גופים בודקים וכן של בודקים ומומחים, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: : (1) האופן שבו יבוצעו בדיקות עזר או בדיקות למתן חוות דעת מומחה, תוך שמירה על כבודם והגנה על פרטיותם של הנבדקים; : (2) מידע שרשאי גוף בודק, בודק או מומחה לקבל לשם ביצוע הבדיקות; : (3) דיווח לממונה או למפקח על הפעולות של גוף בודק, של בודק או של מומחה במסגרת ביצוע הבדיקות ועל ממצאי הבדיקות, ומועד הדיווח כאמור; : (4) אי-תלות של גוף בודק, בודק ומומחה בנבדק, והעדר קשר עסקי או כלכלי ביניהם. == פרק ה': פיקוח == @ 28. הסמכת מפקחים : (א) השר יסמיך מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי [[סעיף 29]], כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה (בחוק זה - מפקחים). : (ב) מפקחים כאמור בסעיף קטן (א) יוסמכו - :: (1) מבין עובדי המשרד; :: (2) מבין עובדי המדינה שאינם עובדי המשרד; הסמכה כאמור תהיה בהסכמת השר הממונה על אותם עובדים; :: (3) מבין עובדי רשות מקומית, ובלבד שאותה רשות מקומית אינה מפעילה מעונות יום לפעוטות בעצמה או באמצעות תאגיד; הסמכה כאמור תהיה בהסכמת ראש הרשות המקומית ובהתייעצות עם שר הפנים, בהתאם להוראות שיקבע השר; בפסקה זו, "תאגיד" - כל אחד מאלה: ::: (א) תאגיד עירוני כמשמעותו [[בסעיף 249א לפקודת העיריות]]; ::: (ב) תאגיד שמטרותיו הן בתחום הסמכויות והתפקידים של מועצה מקומית כמשמעותה [[בפקודת המועצות המקומיות]], ובו יש למועצה מקומית מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה לפחות; ::: (ג) מרכז תרבות, נוער וספורט. : (ג) למפקח יוסמך מי שמתקיימים לגביו כל אלה: :: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, להיות מפקח; :: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר; הוראות לעניין הכשרה כאמור בתחום התברואה והתזונה יינתנו בהסכמת עובד בכיר במשרד הבריאות שיסמיך המנהל הכללי של משרד הבריאות; :: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר. : (ד) הודעה על מינוי מפקח תפורסם ברשומות. @ 29. סמכויות פיקוח : לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח - : (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; : (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר להציג לפניו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען, ובכלל זה ידיעה או מסמך הנוגעים לפעוטות השוהים במעון יום לפעוטות; לעניין זה, "מסמך" - לרבות תעודה או פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]]; : (3) להיכנס למקום שיש לו יסוד להניח שפועל בו מעון יום לפעוטות, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא בזמני פעילות המעון ובהסכמת המחזיק בו, או על פי צו של בית משפט; : (4) לבצע מדידות או ליטול דגימות, וכן להורות על מסירת המדידות והדגימות למעבדה, ועל שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת; : (5) לדרוש בכתב ממפעיל של מעון יום לפעוטות או ממנהלו לתקן ליקויים שמצא או שנמצאו בבדיקות עזר או בחוות דעת מומחה, באופן ובזמן שהורה בדרישה ולהמציא אישורים על כך כפי שידרוש ([[בפרק זה]] - דרישה לתיקון ליקויים); : (6) לנקוט פעולות הדרושות באופן סביר לשם ביצוע צו הפסקה מינהלי שניתן לפי [[סעיף 32]]. @ 30. זיהוי מפקח : מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: : (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; : (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. @ 31. הפרעה למפקח : הפריע בעל רישיון הפעלה או מי מטעמו למפקח להפעיל את סמכויותיו לפי [[סעיף 29]], רשאי הממונה לשלוח לו התראה בכתב ולפיה אם לא יחדל מלהפריע כאמור בתוך תקופה שנקבעה בהתראה, יהיה רשאי הממונה לבטל את רישיון ההפעלה או להתלותו לפי [[סעיף 13(א)(6)]]. == פרק ו': צו הפסקה מינהלי וצו הפסקה שיפוטי == @ 32. צו הפסקה מינהלי : (א) היה לממונה יסוד סביר לחשד כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן רישיון הפעלה או רישיון זמני לפי [[סעיף 6]] [[או 18]], לפי העניין, או כי הופרו תנאי מתנאי רישיון כאמור או הוראה מההוראות לפי חוק זה, וכי נגרמת בשל כך פגיעה בשלומם או בבטיחותם של פעוטות השוהים במעון היום לפעוטות או שיש יסוד סביר לחשד שתיגרם בשל כך פגיעה כאמור, רשאי הממונה לדרוש מבעל הרישיון לקיים את התנאי כאמור ([[בפרק זה]] - התראה), באופן ובתוך המועד שנקבעו בהתראה. : (ב) ניתנה התראה ולא קוימו הוראותיה באופן ובמועד שנקבעו בה או היה לממונה יסוד סביר לחשד כי מעון יום לפעוטות פועל בלא רישיון הפעלה או בלא רישיון זמני, רשאי הממונה להורות, בצו, למפעיל של מעון היום לפעוטות או למנהלו על הפסקה או הגבלה של השימוש במקום שבו מופעל מעון היום לפעוטות, לרבות בדרך של סגירתו או בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין, כדי להביא לידי הפסקה או הגבלה בשימוש כאמור, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש (בחוק זה - צו הפסקה מינהלי). : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מצא הממונה כי כתוצאה מפעילות מעון היום לפעוטות יש אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בשלומם של הפעוטות השוהים בו, יוציא צו הפסקה מינהלי באופן מיידי, והוא רשאי לעשות כן בלי שנתן התראה קודם לכן. : (ד) לא יינתן צו הפסקה מינהלי אלא לאחר שניתנה למפעיל של מעון היום לפעוטות שלגביו ניתן הצו הזדמנות לטעון את טענותיו; לא ניתן לאתר את המפעיל בשקידה סבירה, תינתן ההזדמנות כאמור למנהל מעון היום לפעוטות, ככל שניתן לאתרו בשקידה סבירה. : (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), הממונה רשאי לתת צו הפסקה מינהלי בלא שנתן קודם למפעיל של מעון יום לפעוטות או למנהלו הזדמנות לטעון את טענותיו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן לאחד מהם בהקדם האפשרי לאחר מכן, בהתקיים אחד מאלה: :: (1) הצו ניתן לפי הוראות סעיף קטן (ג); :: (2) מעון היום לפעוטות פועל בלא רישיון הפעלה או רישיון זמני; :: (3) ניתנה הודעה בידי רופא מחוזי, סגנו או מי שהמנהל הכללי של משרד הבריאות הסמיך לכך, לעניין קיומה של סכנה בריאותית לפעוטות השוהים במעון היום לפעוטות; לעניין זה, "רופא מחוזי" - כהגדרתו [[בפקודת בריאות העם, 1940]]; :: (4) במתן ההזדמנות יהיה כדי לסכל את מטרת הצו. : (ו) צו הפסקה מינהלי יכלול, בין השאר, את פרטי מעון היום לפעוטות שלגביו ניתן, תיאור המעשה או המחדל והתנאי או ההפרה ששימשו עילה למתן הצו. : (ז) הממונה יקבע בצו ההפסקה המינהלי הוראות לעניין ביצועו ודרכי הבטחת מילויו, ובכלל זה הוראות בדבר מסירת הודעה להורי הפעוטות השוהים במעון היום לפעוטות שלגביו ניתן הצו, לעובדי המעון ולכל מי שקבע בצו, על מתן הצו ועל הטעמים לנתינתו. : (ח) הממונה ידאג להצגת עותק של צו ההפסקה המינהלי במעון היום לפעוטות שלגביו ניתן וימציאו למפעיל המעון ולמנהלו אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה, וכן יפרסם במרשם כמשמעותו [[בסעיף 19]], את דבר מתן צו ההפסקה המינהלי, את שמו של מי שכלפיו ניתן ואת מהות העניין שבשלו ניתן ונסיבותיו; לא ניתן לאתר בשקידה סבירה את המפעיל של מעון היום לפעוטות שלגביו ניתן צו ההפסקה המינהלי או את מנהלו, יומצא הצו בדרך של הדבקתו על קיר חיצון של המקום המשמש כמעון יום לפעוטות, ובהעדר קיר חיצון - על מקום אחר הנראה לעין במקרקעין; בגוף הצו המודבק יירשמו היום ושעת ההדבקה. : (ט) צו הפסקה מינהלי יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו, ורשאי הממונה להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 90 ימים מיום שניתן. : (י) על החלטת הממונה לפי סעיף זה ניתן לעתור לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום שבאזור שיפוטו ניתנה ההחלטה, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה ההחלטה, ולעניין צו הפסקה מינהלי - בתוך תקופת הצו. : (יא) הגשת עתירה לפי סעיף קטן (י) אינה מתלה את תוקפו של צו הפסקה מינהלי, כל עוד לא החליט בית משפט אחרת. @ 33. צו הפסקה שיפוטי : בית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום רשאי, לבקשת הממונה, לצוות על מפעיל של מעון יום לפעוטות או על מנהלו, על הפסקה או הגבלה של השימוש במקום שבו מופעל מעון היום לפעוטות, לרבות בדרך של סגירתו או בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין, כדי להביא לידי הפסקה או הגבלה בשימוש כאמור, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש, אם מצא כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן רישיון הפעלה או רישיון זמני לפי [[סעיף 6]] [[או 18]], לפי העניין, או כי הופרו תנאי מתנאי רישיון כאמור או הוראה מההוראות לפי חוק זה. @ 34. צו הפסקה שיפוטי לאחר הגשת כתב אישום : (א) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי [[סעיף 57(1) או (2)]], רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום לצוות על הפסקה או הגבלה של השימוש במקום שבו מופעל מעון היום לפעוטות, עד לסיום ההליכים המשפטיים או לתקופה אחרת שיקבע; בית המשפט רשאי לקבוע בצו ההפסקה השיפוטי הוראות לעניין האחראים לביצוע הצו ודרכי הבטחת ביצועו. : (ב) הורשע אדם בעבירה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש שיטיל עליו, לתת צו הפסקה שיפוטי. @ 35. ערעור על החלטה בעניין צו הפסקה שיפוטי : (א) על החלטה למתן צו הפסקה שיפוטי לפי [[סעיף 34(א)]] ניתן לערער לבית משפט שלערעור. : (ב) על החלטה למתן צו הפסקה שיפוטי לפי [[סעיף 34(ב)]] ניתן לערער במסגרת הערעור על גזר הדין. == פרק ז': אמצעי אכיפה מינהליים == === סימן א': הטלת עיצום כספי === @ 36. הגדרות - [[פרק ז']] : [[בפרק זה]] - :- "הממונה" - מפקח בכיר שמינה השר לעניין [[פרק זה]]; :- "מעון קטן" - מעון יום לפעוטות ששוהים בו פעוטות במספר כמפורט [[בתוספת הראשונה]], לפחות, ולא יותר מ-20 פעוטות; :- "מעון בינוני" - מעון יום לפעוטות ששוהים בו בין 21 פעוטות ל-50 פעוטות; :- "מעון גדול" - מעון יום לפעוטות ששוהים בו 51 פעוטות או יותר. @ 37. עיצום כספי : (א) הפעיל אדם מעון יום לפעוטות שלא ניתן לגביו רישיון הפעלה או רישיון זמני או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 4(א)]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום כמפורט להלן: :: (1) לעניין מעון קטן - 12,500 שקלים חדשים; :: (2) לעניין מעון בינוני - 25,000 שקלים חדשים; :: (3) לעניין מעון גדול - 30,000 שקלים חדשים. : (ב) בעל רישיון הפעלה שלא הציג את רישיון ההפעלה או הרישיון הזמני שניתן לו במקום בולט במעון היום לפעוטות, בניגוד להוראות [[סעיף 11]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום כמפורט להלן: :: (1) לעניין מעון קטן - 500 שקלים חדשים; :: (2) לעניין מעון בינוני - 1,000 שקלים חדשים; :: (3) לעניין מעון גדול - 1,250 שקלים חדשים. : (ג) בעל רישיון הפעלה שהפר תנאי מהתנאים לפעילותו של מעון יום לפעוטות שנקבע בהוראה לפי [[סעיף 7(א)]], או הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויה [[בטור א' לתוספת השנייה]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בסכום הקבוע לצד אותה הוראה [[תוספת שנייה|בטור ב']], [[תוספת שנייה|בטור ג']] או [[תוספת שנייה|בטור ד']], לפי העניין. @ 38. הפרה בנסיבות מחמירות : (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 37]] או [[בתוספת השנייה]], בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בשיעור פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי כאמור [[בסעיף 37]] או [[בתוספת השנייה]], לפי העניין, שניתן להטיל עליו בשל אותה הפרה. : (ב) בסעיף זה, "נסיבות מחמירות" - הפרה הנוגעת ליותר ממעון יום לפעוטות אחד. @ 39. הודעה על כוונת חיוב : (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 37]] או [[בתוספת השנייה]] ([[בפרק זה]] - המפר) ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], ימסור למפר הודעה בכתב על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב). : (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה: :: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה ומועד ביצועו; :: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו; :: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 40]]; :: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 42]]. @ 40. זכות טיעון : מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 39]] רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים. @ 41. החלטת הממונה ודרישת תשלום : (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 40]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 43]]. : (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) - :: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו; :: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב. : (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט הממונה את נימוקי החלטתו. : (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 40]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור. @ 42. הפרה נמשכת והפרה חוזרת : (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק החמישים שלו לכל חודש שבו נמשכת ההפרה. : (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 37]] או [[בתוספת השנייה]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע. @ 43. סכומים מופחתים : (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בסעיף 37]] או [[בתוספת השנייה]], לפי העניין, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב). : (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בסעיף 37]] או [[בתוספת השנייה]], לפי העניין, ובשיעורים שיקבע. @ 44. סכום מעודכן של העיצום הכספי : (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 40]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לפי [[סעיף 52]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בידי בית המשפט, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה. : (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיף 37]] [[ובתוספת השנייה]] יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעורי שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. : (ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב). @ 45. המועד לתשלום : העיצום הכספי המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 41]]. @ 46. הפרשי הצמדה וריבית : לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961]] ([[בפרק זה]] – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו. @ 47. גבייה : עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995]]. === סימן ב': התראה מינהלית === @ 48. התראה מינהלית : (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 37]] או [[בתוספת השנייה]], והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא במקום להמציא למפר הודעה על כוונת חיוב להמציא לו התראה מינהלית בכתב לפי הוראות [[סימן זה]] ([[בפרק זה]] - התראה מינהלית); בסעיף קטן זה, "היועץ המשפטי לממשלה" - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה. : (ב) בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 42]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 49]]. @ 49. בקשה לביטול התראה מינהלית : (א) נמסרה למפר התראה מינהלית, רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה: :: (1) המפר לא ביצע את ההפרה; :: (2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה. : (ב) קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקים. @ 50. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה : (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין [[סעיף 42(א)]] והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת, בהתאם להוראות [[סעיף 39]], בשינויים המחויבים. : (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 42(ב)]], והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 39]], בשינויים המחויבים. === סימן ג': הוראות שונות === @ 51. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר : על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 37]] או [[בתוספת השנייה]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד. @ 52. עתירה : (א) על החלטה סופית של הממונה לפי [[פרק זה]] ניתן לעתור לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; עתירה כאמור תוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר. : (ב) אין בהגשת עתירה כאמור בסעיף קטן (א), כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך. : (ג) החליט בית המשפט לקבל עתירה שהוגשה לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[פרק זה]] והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו שהופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו. @ 53. פרסום : (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם במרשם כמשמעותו [[בסעיף 19]] כן בדרך נוספת אם החליט על כך, את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי: :: (1) דבר הטלת העיצום הכספי; :: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה; :: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל; :: (4) אם הופחת סכום העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה; :: (5) פרטים על המפר, הנוגעים לעניין; :: (6) שמו של המפר - אם הוא תאגיד. : (ב) הוגשה עתירה על דרישת תשלום לפי [[סעיף 52]], יפרסם הממונה את דבר הגשת העתירה ואת תוצאותיה, בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור. : (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע, שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]]. @ 54. שמירת אחריות פלילית : (א) תשלום עיצום כספי או המצאת התראה מינהלית, לפי [[פרק זה]], לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 37]] או [[בתוספת השנייה]], המהווה עבירה. : (ב) מסר הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת. : (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו. == פרק ח': ועדת ערר == @ 55. ערר : על החלטות הממונה לפי [[פרק ג']] והחלטות המנהל הכללי או אדם שמונה מטעמו לפי [[סעיף 16(ב)]] ניתן לערור לפני ועדת ערר. @ 56. הקמת ועדת ערר והרכבה : (א) השר יקים ועדת ערר שתפקידה לדון בעררים על החלטות כאמור [[בסעיף 55]], ואלה חבריה: :: (1) שופט בדימוס או מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט השלום, שימנה שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש; :: (2) חבר הסגל האקדמי הבכיר ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בעל ידע וניסיון בתחום הגיל הרך שהמליצה עליו המועצה להשכלה גבוהה כמשמעותה [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]] (בסעיף זה - המועצה להשכלה גבוהה); :: (3) עובד המדינה בעל תואר אקדמי מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה בתחום טיפול בגיל הרך או בתחום החינוך ובעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתחום כאמור, שימנה השר. : (ב) הוראות [[חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992]] (בסעיף זה - חוק בתי דין מינהליים), למעט [[+|סעיפים 37]] [[ו-45 לחוק האמור]], יחולו על ערר ועל ועדת ערר לפי חוק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: :: (1) הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי לפי [[סעיף 28(ד) ו-(ה) לחוק האמור]], יהיו נתונות לבית משפט לעניינים מינהליים; :: (2) החלטה סופית של ועדת ערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים. == פרק ט': עונשין == @ 57. עונשין : העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]], ואם נעברה עבירה על ידי תאגיד - כפל הקנס האמור: : (1) מפעיל מעון יום לפעוטות שלא ניתן לגביו רישיון הפעלה או רישיון זמני, או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 4(א)]]; : (2) מפר צו הפסקה מינהלי שניתן לפי הוראות [[סעיף 32]]. == פרק י': הוראות שונות == @ 58. סודיות : אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או חיקוק אחר או לפי צו של בית משפט. @ 59. אחראי לטיפול בפניות הציבור : הממונה ימנה אדם מטעמו שיהיה אחראי לטיפול בפניות הציבור לעניין חוק זה ובכלל זה הפרת ההוראות לפי חוק זה; פרטי האדם שמונה כאמור הכוללים את שמו ופרטי ההתקשרות עמו, לרבות מספר הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני, יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד ויצוינו על גבי כל רישיון הפעלה. @ 60. שמירת דינים : הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ואין בהן כדי לגרוע מזכויות הנתונות לפעוטות לפי כל דין. @ 61. סייג לתחולה : (א) הוראות חוק זה לא יחולו על מעון יום לפעוטות שמתקיים לגביו אחד מאלה: :: (1) הוא פועל במוסד רפואי, ומשמש או נועד לשמש מקום שהייה יומי רק לפעוטות המאושפזים באותו מוסד רפואי לתקופה ממושכת; לעניין זה, "מוסד רפואי" - בית חולים כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]], או מרפאה כמשמעותה [[בסעיף 34 לפקודה האמורה]]; :: (2) הוא פועל במקום המשמש, דרך קבע, בית מגוריהם של כל הפעוטות השוהים בו או של קרוביהם; לעניין זה, "קרוב" - בן זוג, הורה, הורה הורה, הורה של בן זוג, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, נכד או נכדה או אדם אחר שהפעוט סמוך על שולחנו, וכן בן זוג של כל אחד מהוריו. : (ב) הוראות חוק זה לא יחולו על - :: (1) משפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016]]; :: (2) מוסד לטיפול במשתמשים בסמים לפי [[חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993]]; :: (3) מעון יום שיקומי כהגדרתו [[בחוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס-2000]]; :: (4) מעון לפי חוק הפיקוח על מעונות, למעט מעון יום לפעוטות לפי חוק זה. @ 62. שמירת הוראות : אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מתקנות, הוראות, הנחיות או נהלים החלים על מעונות יום שבהסכם הפעלה עם המשרד. @ 63. הפעלת סמכויות : על אף האמור בחוק זה, ניתן להפעיל את הסמכויות לפי [[פרקים ה']] [[ו-ו']], בשינויים המחויבים, גם לעניין מקום המשמש או נועד לשמש מקום שהייה יומי לפעוטות שהוראות לפי חוק זה לא חלות לגביו, בשל כך שמספר הפעוטות השוהים בו קטן מהמספר הקבוע [[בתוספת הראשונה]] או שמועד ההחלה שנקבע לגביו כאמור [[בסעיף 75]] טרם הגיע, אם נשקפת סכנה של ממש לפעוטות השוהים בו. @ 64. ביצוע ותקנות : השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות לעניין אגרות בעד כל אחד מהמפורטים להלן, שיעוריהן והדרכים והמועדים לתשלומן: : (1) הגשת בקשה לקבלת רישיון הפעלה או לחידושו, לפי [[סעיף 5]]; : (2) בחינות מקצועיות לשם עמידה בתנאי כשירות לשמש בעלי תפקידים במעון יום לפעוטות, לפי [[סעיף 7(א)]]; : (3) הגשת בקשה לקבלת היתר לשמש גוף בודק או לחידושו, לפי [[פרק ד']]. : ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ"א-2021]].)) : ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (בקשה לרישיון), התשפ״ב–2021]].)) @ 65. שינוי [[התוספת הראשונה]] [[והתוספת השנייה]] : (א) השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לקבוע מספר פעוטות קטן יותר מהמספר הקבוע [[בתוספת הראשונה]]. : (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השנייה]], בכפוף לאלה: :: (1)(א) סכום העיצום הכספי שייקבע [[בטור ב' לתוספת השנייה]] לגבי הוראה המנויה [[תוספת שנייה|בטור א' לצדו]] יהיה 50% מהסכום שנקבע [[תוספת שנייה|בטור ג']] לגבי אותה הוראה; ::: (ב) סכום העיצום הכספי שייקבע [[בטור ד' לתוספת השנייה]] לגבי הוראה המנויה [[תוספת שנייה|בטור א' לצדו]] יהיה 120% מהסכום שנקבע [[תוספת שנייה|בטור ג']] לגבי אותה הוראה; :: (2) סכום העיצום הכספי שייקבע [[בטור ד' לתוספת השנייה]] לא יעלה על 50,000 שקלים חדשים. == פרק י"א: תיקונים עקיפים == @ 66. : ((הנוסח שולב [[בפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין)]].)) @ 67. : ((הנוסח שולב [[בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965]].)) @ 68. : ((הנוסח שולב [[בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981]].)) @ 69. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992]].)) @ 70. : ((הנוסח שולב [[בחוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס-2000]].)) @ 71. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000]].)) @ 72. : ((הנוסח שולב [[בחוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום), התש"ס-2000]].)) @ 73. : ((הנוסח שולב [[בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א-2001]].)) == פרק י"ב: תחילה, תחולה והוראות מעבר == @ 74. תחילה (תיקון: תשע"ט) : תחילתו של חוק זה ביום א' באלול התשע"ט (1 בספטמבר 2019) (להלן - יום התחילה), ואולם תחילתו של [[פרק ז']] - שנה מיום כניסתן לתוקף של תקנות ראשונות לפי [[סעיף 7]]. @ 75. תקנות ראשונות ותחולה בהדרגה : (א) תקנות ראשונות לפי [[סעיפים 7]] [[ו-77]] יובאו לאישור הוועדה בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה; אחת לשישה חודשים החל מיום פרסומו של חוק זה ועד למועד הבאת התקנות הראשונות כאמור לאישור הוועדה, ידווחו השר ושר האוצר לוועדה, בכתב, על ההתקדמות ביישום הוראות הסעיפים האמורים. : (ב) בתקנות לפי [[סעיף 7]], רשאי השר לקבוע כי הוראות התקנות יחולו בהדרגה, בהתאם למספר הפעוטות השוהים במעון היום לפעוטות, החל במועד שייקבע בהן (בחוק זה - מועד ההחלה), ובלבד שבתוך חמש שנים ממועד פרסומן של תקנות ראשונות לפי [[סעיף 7]] הן יחולו על כל מעונות היום לפעוטות. @ 76. אישור ראשוני : (א) כל עוד לא נכנסו לתוקף תקנות ראשונות לפי [[סעיף 7]] או כל עוד לא הגיע מועד ההחלה שנקבע בתקנות כאמור לגבי מעון יום לפעוטות, רשאי הממונה לתת למפעיל של מעון יום לפעוטות שמתקיימים בו התנאים כמפורט להלן אישור ראשוני, במקום רישיון, לגבי אותו מעון (בחוק זה - אישור ראשוני): :: (1) מתקיימות בו הוראות [[סעיף 6(א)]], למעט [[6|פסקה (4) שבו]]; :: (2) המיקום מתאים לשהייתם של פעוטות. : (ב) אישור ראשוני יעמוד בתוקפו לתקופה של שנה, והממונה רשאי לחדשו מעת לעת. : (ג) הוראות חוק זה לעניין רישיון יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אישור ראשוני. : (ד) הממונה רשאי לתת אישור ראשוני עוד לפני יום התחילה, ובלבד שתחילתו תהא ביום התחילה, וכן לעשות את כל הדרוש לכך. : (ה) על אף האמור [[בסעיף 4(א)]], הגיש מפעיל של מעון יום לפעוטות שפעל ערב יום התחילה בקשה לקבלת אישור ראשוני עד אותו מועד, יהיה המפעיל רשאי להמשיך ולהפעיל את מעון היום לפעוטות גם לאחר יום התחילה עד למתן החלטת הממונה בבקשה כאמור. @ 77. הוראות מעבר לעניין מעון יום לפעוטות שפעל ערב מועד ההחלה ובעלי תפקידים בו : (א) על אף האמור [[בסעיף 4(א)]], הגיש מפעיל של מעון יום לפעוטות שפעל ערב מועד ההחלה בקשה לקבלת רישיון הפעלה בתוך תקופה שקבע השר, יהיה המפעיל רשאי להמשיך ולהפעיל את מעון היום לפעוטות גם לאחר מועד ההחלה עד למתן החלטת הממונה בבקשה כאמור. : (ב) השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין מתן פטור זמני או קבוע מההוראות שנקבעו בתקנות לפי [[סעיף 7]], למפעיל של מעון יום לפעוטות שפעל ערב מועד ההחלה שנקבע לגביו; השר לא יקבע פטור לפי סעיף קטן זה מתנאי לפי [[סעיף 7]] שאי-עמידה בו עלולה לסכן את שלומם של הפעוטות השוהים במעון יום לפעוטות. : (ג) השר יקבע בתקנות הוראות לעניין מתן פטור מהתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 7]] בדבר ניסיון והכשרה מקצועית של בעלי תפקידים במעון היום לפעוטות שפעל ערב מועד ההחלה שנקבע לגביו, לגבי מי שערב מועד ההחלה מילא את התפקיד שלגביו נקבעו דרישות כאמור, ובין השאר, רשאי השר לקבוע פטור מתנאים לעניין השכלה אקדמית, הכשרה מקצועית, השתלמויות ובחינות, ובלבד שלא ייקבע פטור מתנאים כאמור שנועדו להבטחת שלומם של הפעוטות השוהים במעון יום לפעוטות. : (ד) תקנות לפי סעיף זה ייקבעו בשים לב לניהול הסיכונים בתחום מעונות יום לפעוטות, לפי סוגים של מעונות כאמור. @ 78. הוראות מעבר לעניין מעון יום לפעוטות שפעל ערב מועד ההחלה ופעלה בו כיתת גן : (א) מפעיל של מעון יום לפעוטות שפעל ערב מועד ההחלה שנקבע לגביו המבקש להמשיך ולהפעיל בשטח המעון כיתת גן שפעלה בו ערב מועד ההחלה יציין זאת בבקשה לרישיון הפעלה שהגיש לפי [[סעיף 77(א)]], ובכלל זה יציין את מספר הילדים השוהים בכיתת הגן האמורה. : (ב) ביקש מפעיל של מעון יום לפעוטות בקשה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה לתת לו רישיון הפעלה המתיר לו להמשיך ולהפעיל את כיתת הגן אף שלא מתקיימות ההוראות לפי [[סעיפים 6(א)(4)]] [[ו-7(א)]], ובלבד שיש לגבי אותה כיתת גן רישיון לפי [[חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969]]; תנאי ברישיון הפעלה המתיר הפעלת כיתת גן כאמור יעמוד בתוקפו כל עוד הרישיון לפי [[החוק האמור]] עומד בתוקפו; פקע תוקפו של הרישיון לפי [[חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969]], ימסור המנהל הכללי של משרד החינוך הודעה על כך לממונה. : (ג) בסעיף זה, "כיתת גן" - כיתה בשטח מעון יום לפעוטות ששוהים בה פעוטות וילדים יחד, ובלבד שמספר הילדים השוהים בה עולה על עשרה. @ 79. הוראת מעבר לעניין מי שהחל להיות מועסק במעון לפני יום התחילה : הוראות [[סעיף 15]] יחולו גם לגבי מי שהחל להיות מועסק במעון יום לפעוטות לפני יום התחילה. == תוספת ראשונה == ==== ((([[ההגדרה "מעון יום לפעוטות" בסעיף 2]] [[וסעיף 65(א)]]))) ==== @ : שבעה פעוטות == תוספת שנייה == ==== ((([[סעיפים 37(ג)]] [[ו-65(ב)]]))) ==== {| ! !! colspan="3" | סכום העיצום הכספי |- ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} ההוראה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מעון קטן !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} מעון בינוני !! {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} מעון גדול |- | || || || |- | || || || |} <פרסום> התקבל בכנסת ביום י"ג בחשוון התשע"ט (22 באוקטובר 2018). <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * חיים כץ שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים * ראובן ריבלין נשיא המדינה * יולי יואל אדלשטיין יושב ראש הכנסת 6l0uxo3cxl91oimuw13ksszw4shojxz 0 358637 1417644 1352484 2022-08-10T10:00:41Z OpenLawBot 8112 [1417631] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2075532}} {{ח:תיבה|ס״ח תשע״ט, 14|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_518940.pdf}}, {{ח:תיבה|96|חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528209.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 192|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} {{ח:סעיף*}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרה והגדרות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הממונה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: רישיון להפעלת מעון יום לפעוטות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הסתייעות בבדיקות עזר ובחוות דעת מומחה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: פיקוח}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: צו הפסקה מינהלי וצו הפסקה שיפוטי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: אמצעי אכיפה מינהליים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: ועדת ערר}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: עונשין}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: תיקונים עקיפים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: תחילה, תחולה והוראות מעבר}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרה והגדרות}} {{ח:סעיף|1|מטרה}} {{ח:ת}} מטרתו של חוק זה לקבוע הסדר לעניין הפעלת מעונות יום לפעוטות, ובכלל זה רישוים ופיקוח עליהם, לשם הגנה על שלומם, על זכויותיהם ועל כבודם של פעוטות השוהים במעונות כאמור, כדי לקדם את התפתחותם, ולשם הבטחת מתן תנאים נאותים, מניעת היפגעותם של פעוטות, סביבה חינוכית וטיפולית הולמת לפעוטות אלה ומילוי צורכיהם הגופניים, הרגשיים, החברתיים והחינוכיים. {{ח:סעיף|2|הגדרות}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף בודק“ – תאגיד שניתן לו היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר לשמש גוף בודק“ – היתר שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליך פלילי“ – החל בפתיחה בחקירה פלילית על פי דין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העסקה“ – בין בתמורה ובין בהתנדבות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדה מוועדות הכנסת שחוק זה הוא בתחום ענייניה, שקבעה ועדת הכנסת והודיעה על כך לכנסת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת ערר“ – ועדה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק לימוד חובה“ – {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|חוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על מעונות“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|חוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חינוך וטיפול“ – השגחה על פעוטות, לרבות הבטחת קיומם של תנאים תברואתיים ותזונתיים, וכן מילוי צרכים גופניים, רגשיים, חברתיים וחינוכיים הנדרשים לשמירה על התפתחות פיזית, שכלית וחברתית תקינה של הפעוטות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – מי שב־31 בדצמבר של שנת הלימודים מלאו לו 36 חודשים וחל עליו לימוד חובה לפי {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|חוק לימוד חובה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מומחה“ – מי שהוסמך כמומחה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחנך–מטפל“ – מי שמחנך ומטפל בפעוט השוהה במעון יום לפעוטות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – מנהל האגף למעונות יום ומשפחתונים לגיל הרך במשרד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל הכללי“ – המנהל הכללי של המשרד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעון יום לפעוטות“ – מקום שמתקיימים לגביו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא משמש או נועד לשמש מקום שהייה יומי לחינוך וטיפול בפעוטות; {{ח:תתת|(2)}} מספר הפעוטות השוהים בו הוא כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, לפחות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שהשר הסמיך אותו למפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעוט“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מי שב־31 בדצמבר של שנת הלימודים טרם מלאו לו 36 חודשים; {{ח:תתת|(2)}} מי שב־31 בדצמבר של שנת הלימודים מלאו לו 36 חודשים, ובלבד שב־1 בספטמבר של אותה שנת לימודים טרם מלאו לו 49 חודשים ולא חל עליו לימוד חובה לפי {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|חוק לימוד חובה}}; {{ח:תתת|(3)}} מי שב־1 בספטמבר של שנת הלימודים טרם מלאו לו 36 חודשים והוא פעוט בסיכון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעוט בסיכון“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום)|בחוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום), התש״ס–2000}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון הפעלה“, ”רישיון“ – רישיון להפעלת מעון יום לפעוטות שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון זמני“ – רישיון להפעלת מעון יום לפעוטות שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הממונה}} {{ח:סעיף|3|תפקידי הממונה}} {{ח:תת|(א)}} הממונה יהיה אחראי – {{ח:תתת|(1)}} למתן רישיונות הפעלה, חידושם, ביטולם או התלייתם; {{ח:תתת|(2)}} למתן רישיונות זמניים, ביטולם או התלייתם; {{ח:תתת|(3)}} לניהול מרשם לעניין רישיונות הפעלה ורישיונות זמניים; {{ח:תתת|(4)}} לפיקוח על פעילותם של מעונות יום לפעוטות; {{ח:תתת|(5)}} לפיקוח על פעילותם של גופים בודקים או מומחים. {{ח:תת|(ב)}} במילוי תפקידיו וחובותיו לפי חוק זה יהיה בעל רישיון הפעלה נתון לפיקוחו של הממונה; לשם פיקוח כאמור, רשאי הממונה לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו של בעל רישיון הפעלה, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידו, לעניין הפעלת מעון יום לפעוטות, והכול כדי להבטיח את ניהולו התקין של מעון היום לפעוטות ואת מטרותיו של חוק זה. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: רישיון להפעלת מעון יום לפעוטות}} {{ח:סעיף|4|חובת רישוי והוראות לעניין הפעלת מעון יום לפעוטות}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל אדם מעון יום לפעוטות, בעצמו או באמצעות אחר, אלא אם כן ניתן למפעיל של מעון היום לפעוטות רישיון הפעלה או רישיון זמני, לגבי אותו מעון, ובכפוף לתנאי הרישיון. {{ח:תת|(ב)}} מפעיל של מעון יום לפעוטות ומנהל מעון יום לפעוטות אחראים לדאוג לשלומם של הפעוטות השוהים במעון ולתנאים נאותים לשהייתם של פעוטות במעון היום לפעוטות. {{ח:תת|(ג)}} לא יושאר פעוט בלא השגחה מתמדת בכל שעות הפעילות של מעון יום לפעוטות. {{ח:סעיף|5|בקשה למתן רישיון או לחידושו}} {{ח:תת|(א)}} מפעיל של מעון יום לפעוטות המבקש לקבל רישיון הפעלה לגבי אותו מעון או המבקש לחדש רישיון כאמור (בחוק זה – מבקש רישיון הפעלה), יגיש לממונה בקשה לכך (בחוק זה – בקשה לרישיון הפעלה). {{ח:תת|(ב)}} בקשה לחידוש רישיון הפעלה תוגש לממונה 45 ימים לפחות לפני מועד פקיעת תוקפו של הרישיון. {{ח:תת|(ג)}} החלטת הממונה בבקשה לרישיון הפעלה או לחידושו תינתן בתוך 45 ימים מיום קבלת הבקשה; לא השיב הממונה או מי מטעמו לבקשה לרישיון הפעלה ראשון בתוך 45 ימים, ייתן הממונה למבקש רישיון זמני בכפוף לקיומם של התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}. {{ח:תת|(ד)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות לעניין בקשה לרישיון הפעלה, לרבות הפרטים שתכלול ומסמכים שיצורפו אליה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (בקשה לרישיון)|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (בקשה לרישיון), התשפ״ב–2021}}.}} {{ח:סעיף|6|תנאים למתן רישיון או לחידושו ותנאים ברישיון|תיקון: תשע״ט, תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} הממונה ייתן או יחדש רישיון הפעלה לגבי מעון יום לפעוטות אם מצא כי מתקיימים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מבקש רישיון ההפעלה, הבעלים של מעון היום לפעוטות, מנהל המעון, מחנך–מטפל במעון וכל שאר העובדים במעון, ולעניין מבקש רישיון שהוא תאגיד – גם בעל השליטה בתאגיד ומנהלו, לא הורשעו ולא הוגש נגדם כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מי שביצעה אינו ראוי להיות מפעיל, בעלים או מנהל של מעון יום לפעוטות, מחנך–מטפל או עובד במעון יום לפעוטות, או להיות בעל שליטה או מנהל בתאגיד כאמור, לפי העניין; {{ח:תתת|(2)}} היה המקום המשמש או שנועד לשמש מעון יום לפעוטות שלגביו הוגשה בקשה לרישיון הפעלה גם מקום מגורים – מי שמתגורר בו לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה לא ראוי שמקום מגוריו ישמש מעון יום לפעוטות; {{ח:תתת|(3)}} אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לרישיון הפעלה החלטה סופית כמפורט להלן, בנוגע למעון היום לפעוטות שלגביו הוגשה הבקשה, או בנוגע למפעיל של מעון כאמור, למנהלו או למי שמשמש מחנך–מטפל בו – הממונה סבר כי חדלו להתקיים הנסיבות שבשלהן ניתנה ההחלטה כאמור, ואם באותה החלטה נדרש מי מהם לנקוט אמצעים מתאימים למניעת הישנותן של נסיבות אלה – הם נקטו אמצעים כאמור: {{ח:תתתת|(א)}} אי־חידוש רישיון לפי סעיף זה או סירוב לבקשה לרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}; {{ח:תתתת|(ב)}} ביטול רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}; {{ח:תתתת|(ג)}} הוצאת צו הפסקה מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}}; {{ח:תתת|(4)}} מבקש רישיון ההפעלה הוכיח, להנחת דעתו של הממונה, כי הוא עומד בתנאים הנדרשים לפעילותו של מעון יום לפעוטות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}} ולפי חוק זה; {{ח:תתת|(5)}} מבקש רישיון ההפעלה הוכיח, להנחת דעתו של הממונה, כי הוא מתכוון להפעיל או מפעיל, לפי העניין, את מעון היום לפעוטות, בעצמו ולא באמצעות אחר; {{ח:תתת|(6)}} מבקש רישיון ההפעלה צירף לבקשה לרישיון הפעלה רשימה של העובדים במעון היום לפעוטות; חל שינוי ברשימת העובדים כאמור לאחר הגשת הבקשה לרישיון, ידווח מבקש רישיון ההפעלה לממונה על השינוי עוד בטרם חלף המועד למתן החלטתו בבקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}}; {{ח:תתת|(7)}} אין סיכון לשלומם של הפעוטות שישהו במעון היום לפעוטות; {{ח:תתת|(8)}} המחנכים–מטפלים במעון היום לפעוטות השתתפו בהדרכה בנושא עזרה ראשונה לפעוטות; {{ח:תתת|(9)}} מבקש רישיון ההפעלה הוכיח, להנחת דעתו של הממונה, כי הוא ממלא אחר הוראות {{ח:חיצוני|חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות|חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}; {{ח:תתת|(10)}} ניתן אישור רשות הכבאות וההצלה לעניין אמצעי בטיחות אש נדרשים במעון יום לפעוטות על עמידה בהוראת נציב 523 או בתקנות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}; אופן מתן האישור ייקבע בהנחיות רשות הכבאות וההצלה בהתייעצות עם הממונה. {{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לקבוע ברישיון הפעלה תנאים שיש לקיימם בתקופת תוקפו של הרישיון, כולה או חלקה. {{ח:תת|(ג)}} תנאים כאמור בסעיף קטן (ב) יהיו גם בעניינים שנקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}}. {{ח:סעיף|7|תנאים לפעילותו של מעון יום לפעוטות}} {{ח:תת|(א)}} השר, באישור הוועדה, יקבע בתקנות תנאים לפעילותו של מעון יום לפעוטות שניתן לגביו רישיון הפעלה, ובכלל זה תנאים בעניינים המנויים להלן, וכן רשאי הוא לקבוע, באישור הוועדה, תקנות בעניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}: {{ח:תתת|(1)}} הגבלות על שהיית מי שאינו פעוט במעון יום לפעוטות; {{ח:תתת|(2)}} תנאים בעניינים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות#סעיף 12|בסעיף 12(א)(2) עד (6) לחוק הפיקוח על מעונות}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תתת|(3)}} מיקום מתאים לשהייתם של פעוטות. {{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע תנאים שונים לפי סוגים של מעונות יום לפעוטות או לפי מספר הפעוטות השוהים במעונות כאמור או גילם. {{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(2) ייקבעו לאחר התייעצות עם שר האוצר, ובשים לב לניהול הסיכונים בתחום מעונות יום לפעוטות, לפי סוגים של מעונות כאמור; תקנות כאמור בעניין תנאים בדבר התאמה בריאותית של בעלי תפקידים במעון יום לפעוטות ייקבעו גם לאחר התייעצות עם שר הבריאות. {{ח:תת|(ד)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע בתקנות תנאים לעניין ביטוח, בהתחשב בחשיבותו, זמינותו ועלותו. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ״א–2021}}.}} {{ח:סעיף|8|סירוב למתן רישיון הפעלה}} {{ח:ת}} הממונה רשאי לסרב לתת רישיון הפעלה, מנימוקים שימסור למבקש, אף אם מתקיימים התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}, אם נוכח כי מתקיים אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} מתנהל נגד מבקש רישיון ההפעלה, הבעלים של מעון היום לפעוטות, מנהל המעון, מחנך–מטפל או עובד במעון כאמור, ולעניין מבקש רישיון שהוא תאגיד – נגד מי מהאמורים או נגד בעל השליטה בתאגיד או מנהלו, הליך פלילי בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מי שביצעה אינו ראוי להיות מפעיל, בעלים או מנהל של מעון יום לפעוטות או מחנך–מטפל או עובד בו, או להיות בעל שליטה או מנהל בתאגיד כאמור, לפי העניין, וטרם הוגש נגדו כתב אישום באותה עבירה; {{ח:תת|(2)}} היה המקום המשמש או שנועד לשמש מעון יום לפעוטות שלגביו הוגשה בקשה לרישיון גם בית מגורים – מתנהל נגד מי שמתגורר בו הליך פלילי בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה לא ראוי שמקום מגוריו ישמש מעון יום לפעוטות, וטרם הוגש נגדו כתב אישום באותה עבירה; {{ח:תת|(3)}} מבקש רישיון ההפעלה הוכרז פסול דין או מונה לו אפוטרופוס לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 33|סעיף 33(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}} ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – חוק הכשרות המשפטית), או הוכרז פושט רגל וטרם ניתן לו הפטר כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 62|בסעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}, או שניתן הפטר כאמור שלפי תנאיו אין הוא רשאי להיות בעל רישיון, ואם הוא תאגיד – הוא החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט נתן צו לפירוקו, צו כינוס נכסים או צו פירוק זמני בעניינו; {{ח:תת|(4)}} יש בהתנהגותו של מי שמבקש רישיון ההפעלה מבקש להעסיקו כמנהל המעון, כמחנך–מטפל או כעובד בו משום השפעה מזיקה על התפתחותם התקינה של פעוטות השוהים במעון, או שהוא פוטר ממעון יום לפעוטות מטעמים חינוכיים–טיפוליים ואין הממונה סבור שהנסיבות השתנו ומצדיקות ניסיון חדש בהעסקתו במעון יום לפעוטות; החלטת הממונה לסרב לבקשה לרישיון הפעלה לפי פסקה זו טעונה אישור מאת המנהל הכללי. {{ח:סעיף|9|עיכוב החלטת הממונה}} {{ח:ת}} נוכח הממונה כי מתקיים תנאי מהתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(1) או (2)}}, רשאי הוא לעכב את החלטתו בעניין מתן רישיון הפעלה או חידושו, לפי העניין, עד לסיום ההליך הפלילי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|באותו סעיף}}. {{ח:סעיף|10|תקופת תוקפו של רישיון}} {{ח:ת}} תוקפו של רישיון הפעלה שניתן למבקש לראשונה יהיה לשנה, ורשאי הממונה לחדש את תוקפו לתקופה נוספת של שנתיים, לאחר מכן לתקופה נוספת של שלוש שנים ולאחר מכן לתקופות נוספות שלא יעלו על ארבע שנים כל אחת; רישיון הפעלה שניתן למבקש לאחר שחלפה שנה או יותר מתום תקופת תוקפו של רישיון הפעלה קודם שניתן לו, יראו אותו לעניין סעיף זה כרישיון שניתן למבקש לראשונה. {{ח:סעיף|11|הצגת הרישיון במקום בולט}} {{ח:ת}} בעל רישיון הפעלה יציג את רישיון ההפעלה במקום בולט במעון היום לפעוטות שלגביו ניתן הרישיון. {{ח:סעיף|12|הודעה על שינוי פרטים}} {{ח:ת}} בעל רישיון הפעלה יודיע לממונה, בכתב, על כל שינוי בפרט מהפרטים שמסר בבקשה לרישיון הפעלה, בתוך 30 ימים מיום השינוי. {{ח:סעיף|13|ביטול, התליה או פקיעה של רישיון}} {{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לבטל רישיון הפעלה או להתלותו לתקופה שיקבע, בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי; {{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}; {{ח:תתת|(3)}} הופר תנאי מהתנאים לפעילותו של מעון יום לפעוטות לפי חוק זה או הופרה הוראת הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}; {{ח:תתת|(4)}} התקיימה אחת או יותר מהנסיבות לסירוב למתן רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}; {{ח:תתת|(5)}} בעל הרישיון הוכרז פסול דין או מונה לו אפוטרופוס לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 33|סעיף 33(א) לחוק הכשרות המשפטית}}, או הוכרז פושט רגל וטרם ניתן לו הפטר כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 62|בסעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}, או שניתן הפטר כאמור שלפי תנאיו אין הוא רשאי להיות בעל רישיון, ואם הוא תאגיד – הוא החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט נתן צו לפירוקו, צו כינוס נכסים או צו פירוק זמני בעניינו; {{ח:תתת|(6)}} בעל הרישיון הפריע למפקח להפעיל את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}}, לאחר שנמסרה לו התראה מאת הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}; {{ח:תתת|(7)}} בעל הרישיון הפר צו הפסקה מינהלי או צו הפסקה שיפוטי. {{ח:תת|(ב)}} הממונה לא יבטל רישיון הפעלה ולא יתלה אותו, לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא לאחר שדרש מבעל הרישיון לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו, כאמור באותו סעיף קטן, או לתקן את הטעון תיקון, באופן ובתוך מועד שהורה, ובעל הרישיון לא עשה כן; ביטול רישיון הפעלה או התלייתו יכול שייעשו בלא דרישה כאמור אם לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו. {{ח:תת|(ג)}} היה בעל רישיון הפעלה יחיד, יפקע הרישיון עם פטירתו. {{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות להוציא צו הפסקה מינהלי או צו הפסקה שיפוטי. {{ח:סעיף|14|הגבלה על העברת רישיון ועל העברת השליטה בתאגיד שהוא בעל רישיון}} {{ח:תת|(א)}} רישיון הפעלה, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה ובתנאים שקבע. {{ח:תת|(ב)}} העברת השליטה בתאגיד שהוא בעל רישיון הפעלה טעונה אישור מראש ובכתב מאת הממונה, ורשאי הממונה לקבוע כי העברה כאמור טעונה רישיון חדש. {{ח:תת|(ג)}} אישור לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יינתן אם שוכנע הממונה שמתקיימים בנעבר כל התנאים הנדרשים למתן רישיון הפעלה. {{ח:סעיף|15|הוראות לעניין העסקת עובדים או התקשרות עם נותן שירותים}} {{ח:תת|(א)}} לא יועסק או ייתן שירותים אדם הבא במגע ישיר ומתמשך עם הפעוטות במעון יום לפעוטות, אלא אם כן ניתן לגביו אישור מאת הממונה או מי מטעמו כי לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי שיועסק או ייתן שירותים במעון יום לפעוטות, ולא תלויים ועומדים נגדו הליכים פליליים בחשד לביצוע עבירה כאמור; לעניין סעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”העסקה“ – לרבות על ידי קבלן כוח אדם או קבלן שירות כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתן שירותים“ – לרבות הפעלת חוגים. {{ח:תת|(ב)}} הגיש בעל רישיון בקשה לממונה להעסיק אדם מסוים או להתקשר עמו לשם מתן שירותים במעון היום לפעוטות, ישיב לו הממונה בתוך עשרה ימי עבודה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בנסיבות המחייבות העסקה או מתן שירותים מיידיים של אדם, רשאי בעל רישיון הפעלה שהגיש בקשה לממונה לגבי אדם מסוים, והממונה טרם השיב לו, להעסיק את אותו אדם או להתקשר עמו לשם מתן שירותים לתקופה שלא תעלה על עשרה ימי עבודה. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בכל דין, הסכם קיבוצי או הסכם אחר, הממונה רשאי להורות לבעל רישיון הפעלה שלא להעסיק אדם במעון היום לפעוטות שלגביו ניתן הרישיון או שלא להתקשר עם אדם לשם מתן שירותים במעון כאמור או לסיים את ההעסקה או ההתקשרות כאמור, בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} המועסק או נותן השירותים הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי שיועסק או ייתן שירותים במעון יום לפעוטות, או שמתנהל נגדו הליך פלילי בעבירה כאמור; {{ח:תתת|(2)}} הממונה מצא שיש בהתנהגותו של המועסק או נותן השירותים משום השפעה מזיקה על פעוטות; {{ח:תתת|(3)}} לעניין העסקה או התקשרות עם מנהל מעון יום לפעוטות או מחנך–מטפל בו – הוא פוטר ממעון יום לפעוטות מטעמים חינוכיים–טיפוליים ואין הממונה סבור שהנסיבות השתנו ומצדיקות את המשך העסקתו או התקשרות עמו במעון יום לפעוטות. {{ח:תת|(ה)}} הוראת הממונה לפי סעיף קטן (ד)(2) או (3) טעונה אישור מאת המנהל הכללי. {{ח:סעיף|16|הזדמנות לטעון טענות ובקשה לעיון מחדש}} {{ח:תת|(א)}} החלטת הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 15|או 15}} תינתן רק לאחר שהממונה נתן למבקש הרישיון או לבעל הרישיון, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיו, ולעניין החלטה על מתן הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} – גם לאחר שנתן למועסק או לנותן השירותים הנוגע בדבר הזדמנות כאמור. {{ח:תת|(ב)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}} {{ח:פנימי|סעיף 13|או 13(א)}} רשאי להשיג בכתב על החלטת הממונה לפני המנהל הכללי או מי מטעמו. {{ח:סעיף|17|המשך הפעלת מעון יום לפעוטות לאחר ביטול רישיון, התלייתו, אי־<wbr>חידושו או פקיעתו}} {{ח:ת}} הממונה רשאי להתיר את המשך הפעלתו של מעון יום לפעוטות שרישיון ההפעלה שניתן לגביו בוטל, לאחר מועד הביטול, לתקופה שיורה ובתנאים שיקבע, לרבות הפעלתו בידי אחר, אם נוכח שהדבר דרוש לשם שמירה על שלומם או טובתם של הפעוטות השוהים במעון היום לפעוטות ובהתחשב בנסיבות הביטול; לעניין זה, ”ביטול“ – לרבות התליה, אי־חידוש או פקיעה; החלטת הממונה לפי סעיף זה טעונה אישור מאת המנהל הכללי. {{ח:סעיף|18|רישיון זמני}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}, הממונה רשאי לתת למפעיל של מעון יום לפעוטות שהגיש לראשונה בקשה לרישיון הפעלה, רישיון זמני להפעלת אותו מעון (בחוק זה – רישיון זמני), אם מתקיימים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מתקיימים התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 6|פסקה (4) שבו}}; {{ח:תתת|(2)}} המיקום מתאים לשהייתם של פעוטות; {{ח:תתת|(3)}} המפעיל לא סירב לביצוע בדיקות כאמור {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק ד׳}}. {{ח:תת|(ב)}} רישיון זמני יעמוד בתוקפו עד למועד שעליו יורה הממונה ושלא יאוחר מתום חודש אוגוסט של אותה שנת לימודים, ואולם במקרים חריגים רשאי הממונה לקבוע מועד מאוחר יותר, ובלבד שתוקף הרישיון הזמני לא יעלה על שנה; הרישיון הזמני יינתן פעם אחת בלבד ולא ניתן לחדשו. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13(א)(1), (2) ו־(4) עד (6) ו־(ב) עד (ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14 עד 16(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין רישיון זמני. {{ח:סעיף|19|ניהול מרשם לעניין רישיונות הפעלה}} {{ח:תת|(א)}} הממונה ינהל מרשם שבו יירשמו מעונות יום לפעוטות שניתן לגביהם רישיון הפעלה או רישיון זמני וכן מעונות יום לפעוטות שרישיון ההפעלה או הרישיון הזמני שניתן לגביהם בוטל, הותלה, לא חודש או פקע לפי חוק זה (בסעיף זה – מרשם); במרשם יירשמו, לגבי כל מעון יום לפעוטות, בין השאר, שם בעל רישיון ההפעלה, שם מנהל מעון היום לפעוטות, הכתובת ומספר הטלפון של מעון היום לפעוטות וכן מספר הפקסימיליה וכתובת הדואר האלקטרוני של המעון, אם קיימים, ומועד פקיעת תוקף הרישיון; כמו כן יצוינו במרשם צו הפסקה מינהלי או צו הפסקה שיפוטי, שניתנו לגבי אותו מעון, כל עוד הם עומדים בתוקפם. {{ח:תת|(ב)}} המרשם יועמד לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד ובכל דרך נוספת שהממונה יראה לנכון. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הסתייעות בבדיקות עזר ובחוות דעת מומחה}} {{ח:סעיף|20|הסתייעות בבדיקות עזר ובחוות דעת מומחה}} {{ח:תת|(א)}} לשם קבלת החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} {{ח:פנימי|סעיף 18|או 18}} בעניין מתן רישיון הפעלה או חידושו או מתן רישיון זמני, לפי העניין, או החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} בעניין התליית רישיון כאמור או ביטולו, ולשם פיקוח על התקיימות התנאים לפעילותו של מעון יום לפעוטות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 18|או 18}}, רשאי הממונה להסתייע באלה: {{ח:תתת|(1)}} ממצאים של בדיקות שביצע בודק המועסק על ידי גוף בודק לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} לפי רשימת תיוג בדבר התקיימות התנאים המנויים ברשימת התיוג ({{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} – בדיקות עזר); {{ח:תתת|(2)}} ממצאים של בדיקות שביצע מומחה וכן חוות דעת שנתן מומחה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} לגבי תוצאות הבדיקה ({{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} – חוות דעת מומחה). {{ח:תת|(ב)}} התקשרות עם גוף בודק או עם מומחה, לשם הסתייעות בו כאמור בסעיף קטן (א), תיעשה לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}. {{ח:תת|(ג)}} גוף בודק שבוצעה עמו התקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ידווח לממונה על כל בדיקה שביצע בודק המועסק על ידו ועל ממצאיה; הדיווח ייחתם על ידי מנהל הגוף הבודק. {{ח:תת|(ד)}} מומחה שבוצעה עמו התקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ידווח לממונה על כל בדיקה שביצע ויחווה את דעתו על תוצאות הבדיקה; הדיווח וחוות הדעת ייחתמו על ידו. {{ח:תת|(ה)}} בודקים ומומחים יפעלו לפי כללי עבודה שיורה הממונה. {{ח:סעיף|21|היתר לשמש גוף בודק|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} השר ייתן היתר לשמש גוף בודק לתאגיד שהגיש בקשה לפי הוראות סעיף קטן (ז) (בסעיף זה – בקשה להיתר) ומתקיימים לגביו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא התאגד ונרשם בישראל; {{ח:תתת|(2)}} הוא, וכן נושא משרה או בעל שליטה בו, לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה התאגיד אינו ראוי לקבל היתר לשמש גוף בודק, ולא מתנהל נגדם הליך פלילי בשל חשד לביצוע עבירה כאמור; {{ח:תתת|(3)}} הוא הוכיח, להנחת דעתו של השר, כי הוא מעסיק בודקים בתחומים ובהיקף הנדרשים לשם ביצוע בדיקות עזר ולשם עמידה בלוחות הזמנים לפי חוק זה; {{ח:תתת|(4)}} תנאים נוספים ככל שקבע השר, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע תנאים לעניין מניעת ניגוד עניינים. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי לסרב לתת לתאגיד היתר לשמש גוף בודק, אף אם מתקיימים לגביו התנאים כאמור באותו סעיף קטן, מנימוקים שימסור לתאגיד ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא כי קיימות נסיבות שבשלהן פעילותו עלולה להשפיע השפעה מזיקה על התפתחותם התקינה של פעוטות השוהים במעון יום לפעוטות ובשל כך הוא אינו ראוי, לדעת השר, לקבל היתר כאמור. {{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע בהיתר לשמש גוף בודק תנאים והוראות לעניין דרכי פעולתו וסדרי עבודתו של הגוף הבודק, ורשאי הוא להורות על תנאים והוראות כאמור לפי סוגים של בדיקות עזר שבודק המועסק על ידי הגוף הבודק רשאי לבצע. {{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לשנות תנאים והוראות שקבע בהיתר לשמש גוף בודק, לאחר שנתן לגוף הבודק הזדמנות לטעון את טענותיו. {{ח:תת|(ה)}} תוקפו של היתר לשמש גוף בודק יהיה לתקופה של שנתיים שתחילתה ביום תחילת ההתקשרות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(ב)}}, ורשאי השר לחדש את תוקף ההיתר כאמור לתקופות נוספות של שנתיים בכל פעם. {{ח:תת|(ו)}} בעל היתר לשמש גוף בודק יודיע לשר, בכתב, על כל שינוי בפרט מהפרטים שמסר בבקשה להיתר, בתוך 30 ימים מיום השינוי. {{ח:תת|(ז)}} השר יקבע הוראות לעניין בקשה להיתר, לרבות הפרטים שתכלול ומסמכים שעל מבקש ההיתר לצרף אליה. {{ח:סעיף|22|הסמכת בודקים ומומחים}} {{ח:תת|(א)}} השר יסמיך בודקים ומומחים שמתקיימים לגביהם תנאים שקבע, והוא רשאי לקבוע תנאים לעניין השכלה, ניסיון מקצועי, התמחות והכשרה, לשם הסתייעות בהם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}}; תקנות לפי סעיף קטן זה ייקבעו לאחר התייעצות עם השר הנוגע בדבר בהתאם לתחומי עיסוקם של הבודקים או המומחים. {{ח:תת|(ב)}} לא יסמיך השר בודק או מומחה שמתקיים לגביו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי להיות מוסמך כאמור או שמתנהל נגדו הליך פלילי בשל חשד לביצוע עבירה כאמור; {{ח:תתת|(2)}} הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו; לעניין זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עניין אישי“, של בודק או מומחה – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שכל אחד מאלה או קרובו, מנהלים או עובדים אחראים בו, או של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“, של בודק או מומחה – בן זוג, הורה, הורה הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח או אחות, או אדם אחר הסמוך על שולחנו, וכן בן זוג או ילד של כל אחד מהם; {{ח:תתת|(3)}} הוא עלול להשפיע השפעה מזיקה על התפתחותם התקינה של פעוטות השוהים במעון יום לפעוטות ובשל כך הוא אינו ראוי, לדעת השר, להיות מוסמך כאמור. {{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לסרב להסמיך בודק או מומחה, אף שמתקיימים לגביו התנאים לפי סעיף קטן (א), מנימוקים שימסור למבקש ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא כי קיימות נסיבות שבשלהן הוא אינו ראוי להיות בודק או מומחה. {{ח:תת|(ד)}} השר רשאי להורות בכתב ההסמכה תנאים והוראות לעניין דרכי פעולתו וסדרי עבודתו של בודק או של מומחה, ובכלל זה לפי סוגים של בדיקות שהוא מוסמך לבצע, ורשאי הוא לשנות תנאים והוראות שנתן לעניין דרכי פעולתו לאחר שנתן לבודק או למומחה הזדמנות לטעון את טענותיו. {{ח:תת|(ה)}} הסמכה לבודק או למומחה תהיה לתקופה שיורה השר בכתב ההסמכה. {{ח:סעיף|23|פעולות בודקים ומומחים}} {{ח:תת|(א)}} לשם ביצוע בדיקות עזר בעבור הממונה או מתן חוות דעת מומחה לממונה, רשאים בודק המועסק על ידי גוף בודק ומומחה, לפי העניין, שבידם כתב הסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}} – {{ח:תתת|(1)}} להיכנס, בהתקיים הוראות סעיף קטן (ב), למעון יום לפעוטות ולבדוק את הבדיקות שהורה לו הממונה לבצע, ובלבד שבמעון יום לפעוטות הפועל בבית מגורים לא ייכנסו אלא לשטח המשמש להפעלת המעון ובזמני פעילות המעון; כניסה לשטח בבית מגורים שפועל בו מעון יום לפעוטות שאינו משמש להפעלת המעון תהיה רק על פי הסכמת בעליו של בית המגורים; {{ח:תתת|(2)}} לדרוש ממפעיל של מעון יום לפעוטות ומכל אדם המועסק במעון יום לפעוטות או הנחזה לאחד מאלה למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; {{ח:תתת|(3)}} להשתמש ברשימת תיוג שקבע הממונה לשם ביצוע בדיקת עזר; רשימת התיוג, ובכלל זה רשימת המסמכים הרשמיים הנדרשים לשם קביעת הממצאים, יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד (בסעיף זה – רשימת תיוג); {{ח:תתת|(4)}} לקבל ממפעיל של מעון יום לפעוטות מסמך רשמי המנוי ברשימת תיוג. {{ח:תת|(ב)}} בודק או מומחה המסייע לממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(א)}} רשאי להשתמש בסמכותו לפי סעיף קטן (א)(1), רק בהתקיים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הבודק או המומחה הציג את כתב הסמכתו למפעיל של מעון היום לפעוטות, למנהלו או למחנך–מטפל בו; {{ח:תתת|(2)}} ניתנה הסכמה בכתב מאת מי מהאמורים בפסקה (1) לכניסת הבודק או המומחה למעון היום לפעוטות; {{ח:תתת|(3)}} בטרם מתן ההסכמה כאמור בפסקה (2), ניתן למפעיל של מעון היום לפעוטות, למנהלו או למחנך–מטפל בו הסבר על מטרתן של בדיקות העזר או של הבדיקות לשם מתן חוות דעת מומחה, לפי העניין, וכן על זכותו לסרב לביצוע בדיקות כאמור ולחזור בו מהסכמתו עד לתחילת ביצוען. {{ח:סעיף|24|ביטול היתר לשמש גוף בודק או התלייתו|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי לבטל היתר לשמש גוף בודק או להתלותו לתקופה שיקבע, לאחר שנתן לגוף הבודק הזדמנות לטעון את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי; {{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן ההיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א)}}; {{ח:תתת|(3)}} הופר תנאי מתנאי ההיתר או הופרה הוראה מההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}; {{ח:תתת|(4)}} השר מצא כי קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הגוף הבודק אינו ראוי להיות בעל היתר; {{ח:תתת|(5)}} בדיקות העזר אינן מבוצעות ברמה מקצועית נאותה. {{ח:תת|(ב)}} השר לא יבטל היתר ולא יתלה אותו, לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) או (3) אלא לאחר שדרש מהגוף הבודק לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור באותו סעיף קטן, או לתקן את הטעון תיקון, באופן ובתוך המועד שהורה, ובעל ההיתר לא עשה כן; ביטול ההיתר או התלייתו יכול שייעשו בלא דרישה כאמור אם לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו. {{ח:סעיף|25|ביטול הסמכה של בודק או מומחה או התלייתה}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי לבטל הסמכה שנתן לבודק או למומחה או להתלותה לתקופה שיקבע, לאחר שנתן לבודק או למומחה הזדמנות לטעון את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} ההסמכה ניתנה על יסוד מידע כוזב או שגוי; {{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן ההסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(א)}}; {{ח:תתת|(3)}} הופר תנאי מתנאי ההסמכה או הופרה הוראה מההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}; {{ח:תתת|(4)}} קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הבודק או המומחה אינו ראוי להיות בודק או מומחה; {{ח:תתת|(5)}} עבודת הבודק או המומחה אינה מבוצעת ברמה מקצועית נאותה. {{ח:תת|(ב)}} השר לא יבטל הסמכה ולא יתלה אותה, לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) או (3), אלא לאחר שדרש מהבודק או מהמומחה לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור באותו סעיף קטן, או לתקן את הטעון תיקון, באופן ובתוך המועד שהורה, והוא לא עשה כן; ביטול ההסמכה או התלייתה יכול שייעשו בלא דרישה כאמור אם לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו. {{ח:סעיף|26|החלת דינים}} {{ח:ת}} דינם של בודקים ומומחים כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה: {{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}}; {{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין}} – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; {{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}}. {{ח:סעיף|27|תקנות לעניין {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}}} {{ח:ת}} השר יקבע הוראות לעניין דרכי הפעולה וסדרי העבודה של גופים בודקים וכן של בודקים ומומחים, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: {{ח:תת|(1)}} האופן שבו יבוצעו בדיקות עזר או בדיקות למתן חוות דעת מומחה, תוך שמירה על כבודם והגנה על פרטיותם של הנבדקים; {{ח:תת|(2)}} מידע שרשאי גוף בודק, בודק או מומחה לקבל לשם ביצוע הבדיקות; {{ח:תת|(3)}} דיווח לממונה או למפקח על הפעולות של גוף בודק, של בודק או של מומחה במסגרת ביצוע הבדיקות ועל ממצאי הבדיקות, ומועד הדיווח כאמור; {{ח:תת|(4)}} אי־תלות של גוף בודק, בודק ומומחה בנבדק, והעדר קשר עסקי או כלכלי ביניהם. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: פיקוח}} {{ח:סעיף|28|הסמכת מפקחים}} {{ח:תת|(א)}} השר יסמיך מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}}, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה (בחוק זה – מפקחים). {{ח:תת|(ב)}} מפקחים כאמור בסעיף קטן (א) יוסמכו – {{ח:תתת|(1)}} מבין עובדי המשרד; {{ח:תתת|(2)}} מבין עובדי המדינה שאינם עובדי המשרד; הסמכה כאמור תהיה בהסכמת השר הממונה על אותם עובדים; {{ח:תתת|(3)}} מבין עובדי רשות מקומית, ובלבד שאותה רשות מקומית אינה מפעילה מעונות יום לפעוטות בעצמה או באמצעות תאגיד; הסמכה כאמור תהיה בהסכמת ראש הרשות המקומית ובהתייעצות עם שר הפנים, בהתאם להוראות שיקבע השר; בפסקה זו, ”תאגיד“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} תאגיד עירוני כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249א|בסעיף 249א לפקודת העיריות}}; {{ח:תתתת|(ב)}} תאגיד שמטרותיו הן בתחום הסמכויות והתפקידים של מועצה מקומית כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|בפקודת המועצות המקומיות}}, ובו יש למועצה מקומית מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה לפחות; {{ח:תתתת|(ג)}} מרכז תרבות, נוער וספורט. {{ח:תת|(ג)}} למפקח יוסמך מי שמתקיימים לגביו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, להיות מפקח; {{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, כפי שהורה השר; הוראות לעניין הכשרה כאמור בתחום התברואה והתזונה יינתנו בהסכמת עובד בכיר במשרד הבריאות שיסמיך המנהל הכללי של משרד הבריאות; {{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר. {{ח:תת|(ד)}} הודעה על מינוי מפקח תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|29|סמכויות פיקוח}} {{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח – {{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; {{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר להציג לפניו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען, ובכלל זה ידיעה או מסמך הנוגעים לפעוטות השוהים במעון יום לפעוטות; לעניין זה, ”מסמך“ – לרבות תעודה או פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}; {{ח:תת|(3)}} להיכנס למקום שיש לו יסוד להניח שפועל בו מעון יום לפעוטות, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא בזמני פעילות המעון ובהסכמת המחזיק בו, או על פי צו של בית משפט; {{ח:תת|(4)}} לבצע מדידות או ליטול דגימות, וכן להורות על מסירת המדידות והדגימות למעבדה, ועל שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת; {{ח:תת|(5)}} לדרוש בכתב ממפעיל של מעון יום לפעוטות או ממנהלו לתקן ליקויים שמצא או שנמצאו בבדיקות עזר או בחוות דעת מומחה, באופן ובזמן שהורה בדרישה ולהמציא אישורים על כך כפי שידרוש ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – דרישה לתיקון ליקויים); {{ח:תת|(6)}} לנקוט פעולות הדרושות באופן סביר לשם ביצוע צו הפסקה מינהלי שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}}. {{ח:סעיף|30|זיהוי מפקח}} {{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: {{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; {{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. {{ח:סעיף|31|הפרעה למפקח}} {{ח:ת}} הפריע בעל רישיון הפעלה או מי מטעמו למפקח להפעיל את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}}, רשאי הממונה לשלוח לו התראה בכתב ולפיה אם לא יחדל מלהפריע כאמור בתוך תקופה שנקבעה בהתראה, יהיה רשאי הממונה לבטל את רישיון ההפעלה או להתלותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(6)}}. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: צו הפסקה מינהלי וצו הפסקה שיפוטי}} {{ח:סעיף|32|צו הפסקה מינהלי}} {{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר לחשד כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן רישיון הפעלה או רישיון זמני לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} {{ח:פנימי|סעיף 18|או 18}}, לפי העניין, או כי הופרו תנאי מתנאי רישיון כאמור או הוראה מההוראות לפי חוק זה, וכי נגרמת בשל כך פגיעה בשלומם או בבטיחותם של פעוטות השוהים במעון היום לפעוטות או שיש יסוד סביר לחשד שתיגרם בשל כך פגיעה כאמור, רשאי הממונה לדרוש מבעל הרישיון לקיים את התנאי כאמור ({{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} – התראה), באופן ובתוך המועד שנקבעו בהתראה. {{ח:תת|(ב)}} ניתנה התראה ולא קוימו הוראותיה באופן ובמועד שנקבעו בה או היה לממונה יסוד סביר לחשד כי מעון יום לפעוטות פועל בלא רישיון הפעלה או בלא רישיון זמני, רשאי הממונה להורות, בצו, למפעיל של מעון היום לפעוטות או למנהלו על הפסקה או הגבלה של השימוש במקום שבו מופעל מעון היום לפעוטות, לרבות בדרך של סגירתו או בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין, כדי להביא לידי הפסקה או הגבלה בשימוש כאמור, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש (בחוק זה – צו הפסקה מינהלי). {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), מצא הממונה כי כתוצאה מפעילות מעון היום לפעוטות יש אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בשלומם של הפעוטות השוהים בו, יוציא צו הפסקה מינהלי באופן מיידי, והוא רשאי לעשות כן בלי שנתן התראה קודם לכן. {{ח:תת|(ד)}} לא יינתן צו הפסקה מינהלי אלא לאחר שניתנה למפעיל של מעון היום לפעוטות שלגביו ניתן הצו הזדמנות לטעון את טענותיו; לא ניתן לאתר את המפעיל בשקידה סבירה, תינתן ההזדמנות כאמור למנהל מעון היום לפעוטות, ככל שניתן לאתרו בשקידה סבירה. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), הממונה רשאי לתת צו הפסקה מינהלי בלא שנתן קודם למפעיל של מעון יום לפעוטות או למנהלו הזדמנות לטעון את טענותיו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן לאחד מהם בהקדם האפשרי לאחר מכן, בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הצו ניתן לפי הוראות סעיף קטן (ג); {{ח:תתת|(2)}} מעון היום לפעוטות פועל בלא רישיון הפעלה או רישיון זמני; {{ח:תתת|(3)}} ניתנה הודעה בידי רופא מחוזי, סגנו או מי שהמנהל הכללי של משרד הבריאות הסמיך לכך, לעניין קיומה של סכנה בריאותית לפעוטות השוהים במעון היום לפעוטות; לעניין זה, ”רופא מחוזי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|בפקודת בריאות העם, 1940}}; {{ח:תתת|(4)}} במתן ההזדמנות יהיה כדי לסכל את מטרת הצו. {{ח:תת|(ו)}} צו הפסקה מינהלי יכלול, בין השאר, את פרטי מעון היום לפעוטות שלגביו ניתן, תיאור המעשה או המחדל והתנאי או ההפרה ששימשו עילה למתן הצו. {{ח:תת|(ז)}} הממונה יקבע בצו ההפסקה המינהלי הוראות לעניין ביצועו ודרכי הבטחת מילויו, ובכלל זה הוראות בדבר מסירת הודעה להורי הפעוטות השוהים במעון היום לפעוטות שלגביו ניתן הצו, לעובדי המעון ולכל מי שקבע בצו, על מתן הצו ועל הטעמים לנתינתו. {{ח:תת|(ח)}} הממונה ידאג להצגת עותק של צו ההפסקה המינהלי במעון היום לפעוטות שלגביו ניתן וימציאו למפעיל המעון ולמנהלו אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה, וכן יפרסם במרשם כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}}, את דבר מתן צו ההפסקה המינהלי, את שמו של מי שכלפיו ניתן ואת מהות העניין שבשלו ניתן ונסיבותיו; לא ניתן לאתר בשקידה סבירה את המפעיל של מעון היום לפעוטות שלגביו ניתן צו ההפסקה המינהלי או את מנהלו, יומצא הצו בדרך של הדבקתו על קיר חיצון של המקום המשמש כמעון יום לפעוטות, ובהעדר קיר חיצון – על מקום אחר הנראה לעין במקרקעין; בגוף הצו המודבק יירשמו היום ושעת ההדבקה. {{ח:תת|(ט)}} צו הפסקה מינהלי יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו, ורשאי הממונה להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 90 ימים מיום שניתן. {{ח:תת|(י)}} על החלטת הממונה לפי סעיף זה ניתן לעתור לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום שבאזור שיפוטו ניתנה ההחלטה, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה ההחלטה, ולעניין צו הפסקה מינהלי – בתוך תקופת הצו. {{ח:תת|(יא)}} הגשת עתירה לפי סעיף קטן (י) אינה מתלה את תוקפו של צו הפסקה מינהלי, כל עוד לא החליט בית משפט אחרת. {{ח:סעיף|33|צו הפסקה שיפוטי}} {{ח:ת}} בית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום רשאי, לבקשת הממונה, לצוות על מפעיל של מעון יום לפעוטות או על מנהלו, על הפסקה או הגבלה של השימוש במקום שבו מופעל מעון היום לפעוטות, לרבות בדרך של סגירתו או בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין, כדי להביא לידי הפסקה או הגבלה בשימוש כאמור, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש, אם מצא כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן רישיון הפעלה או רישיון זמני לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} {{ח:פנימי|סעיף 18|או 18}}, לפי העניין, או כי הופרו תנאי מתנאי רישיון כאמור או הוראה מההוראות לפי חוק זה. {{ח:סעיף|34|צו הפסקה שיפוטי לאחר הגשת כתב אישום}} {{ח:תת|(א)}} הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(1) או (2)}}, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום לצוות על הפסקה או הגבלה של השימוש במקום שבו מופעל מעון היום לפעוטות, עד לסיום ההליכים המשפטיים או לתקופה אחרת שיקבע; בית המשפט רשאי לקבוע בצו ההפסקה השיפוטי הוראות לעניין האחראים לביצוע הצו ודרכי הבטחת ביצועו. {{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בעבירה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש שיטיל עליו, לתת צו הפסקה שיפוטי. {{ח:סעיף|35|ערעור על החלטה בעניין צו הפסקה שיפוטי}} {{ח:תת|(א)}} על החלטה למתן צו הפסקה שיפוטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(א)}} ניתן לערער לבית משפט שלערעור. {{ח:תת|(ב)}} על החלטה למתן צו הפסקה שיפוטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(ב)}} ניתן לערער במסגרת הערעור על גזר הדין. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: אמצעי אכיפה מינהליים}} {{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי}} {{ח:סעיף|36|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – מפקח בכיר שמינה השר לעניין {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעון קטן“ – מעון יום לפעוטות ששוהים בו פעוטות במספר כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, לפחות, ולא יותר מ־20 פעוטות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעון בינוני“ – מעון יום לפעוטות ששוהים בו בין 21 פעוטות ל־50 פעוטות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעון גדול“ – מעון יום לפעוטות ששוהים בו 51 פעוטות או יותר. {{ח:סעיף|37|עיצום כספי}} {{ח:תת|(א)}} הפעיל אדם מעון יום לפעוטות שלא ניתן לגביו רישיון הפעלה או רישיון זמני או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, בסכום כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} לעניין מעון קטן – 12,500 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(2)}} לעניין מעון בינוני – 25,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(3)}} לעניין מעון גדול – 30,000 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון הפעלה שלא הציג את רישיון ההפעלה או הרישיון הזמני שניתן לו במקום בולט במעון היום לפעוטות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, בסכום כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} לעניין מעון קטן – 500 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(2)}} לעניין מעון בינוני – 1,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(3)}} לעניין מעון גדול – 1,250 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון הפעלה שהפר תנאי מהתנאים לפעילותו של מעון יום לפעוטות שנקבע בהוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}}, או הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור א׳ לתוספת השנייה}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בסכום הקבוע לצד אותה הוראה {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ב׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ג׳}} או {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ד׳}}, לפי העניין. {{ח:סעיף|38|הפרה בנסיבות מחמירות}} {{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}} או {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, בשיעור פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}} או {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, לפי העניין, שניתן להטיל עליו בשל אותה הפרה. {{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”נסיבות מחמירות“ – הפרה הנוגעת ליותר ממעון יום לפעוטות אחד. {{ח:סעיף|39|הודעה על כוונת חיוב}} {{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}} או {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – המפר) ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, ימסור למפר הודעה בכתב על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב). {{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה: {{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה ומועד ביצועו; {{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו; {{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}; {{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}. {{ח:סעיף|40|זכות טיעון}} {{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}} רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים. {{ח:סעיף|41|החלטת הממונה ודרישת תשלום}} {{ח:תת|(א)}} הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}. {{ח:תת|(ב)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו; {{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב. {{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט הממונה את נימוקי החלטתו. {{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}, בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 40|באותו סעיף}}, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור. {{ח:סעיף|42|הפרה נמשכת והפרה חוזרת}} {{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק החמישים שלו לכל חודש שבו נמשכת ההפרה. {{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}} או {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע. {{ח:סעיף|43|סכומים מופחתים}} {{ח:תת|(א)}} הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}} או {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, לפי העניין, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}} או {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, לפי העניין, ובשיעורים שיקבע. {{ח:סעיף|44|סכום מעודכן של העיצום הכספי}} {{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}} ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בידי בית המשפט, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה. {{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}} {{ח:פנימי|תוספת 2|ובתוספת השנייה}} יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעורי שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. {{ח:תת|(ג)}} הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב). {{ח:סעיף|45|המועד לתשלום}} {{ח:ת}} העיצום הכספי המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41}}. {{ח:סעיף|46|הפרשי הצמדה וריבית}} {{ח:ת}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}} ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו. {{ח:סעיף|47|גבייה}} {{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}. {{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית}} {{ח:סעיף|48|התראה מינהלית}} {{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}} או {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא במקום להמציא למפר הודעה על כוונת חיוב להמציא לו התראה מינהלית בכתב לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}} ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – התראה מינהלית); בסעיף קטן זה, ”היועץ המשפטי לממשלה“ – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה. {{ח:תת|(ב)}} בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42}}, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49}}. {{ח:סעיף|49|בקשה לביטול התראה מינהלית}} {{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית, רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה: {{ח:תתת|(1)}} המפר לא ביצע את ההפרה; {{ח:תתת|(2)}} המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה. {{ח:תת|(ב)}} קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקים. {{ח:סעיף|50|הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה}} {{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}} והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(א)}} והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ב)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}} והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ב)}}, והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}, בשינויים המחויבים. {{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|51|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר}} {{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}} או {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד. {{ח:סעיף|52|עתירה}} {{ח:תת|(א)}} על החלטה סופית של הממונה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} ניתן לעתור לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; עתירה כאמור תוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר. {{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת עתירה כאמור בסעיף קטן (א), כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך. {{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לקבל עתירה שהוגשה לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו שהופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו. {{ח:סעיף|53|פרסום}} {{ח:תת|(א)}} הטיל הממונה עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, יפרסם במרשם כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}} כן בדרך נוספת אם החליט על כך, את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי: {{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי; {{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה; {{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל; {{ח:תתת|(4)}} אם הופחת סכום העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה; {{ח:תתת|(5)}} פרטים על המפר, הנוגעים לעניין; {{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – אם הוא תאגיד. {{ח:תת|(ב)}} הוגשה עתירה על דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}}, יפרסם הממונה את דבר הגשת העתירה ואת תוצאותיה, בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע, שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}. {{ח:סעיף|54|שמירת אחריות פלילית}} {{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי או המצאת התראה מינהלית, לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}} או {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, המהווה עבירה. {{ח:תת|(ב)}} מסר הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת. {{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו. {{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: ועדת ערר}} {{ח:סעיף|55|ערר}} {{ח:ת}} על החלטות הממונה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} והחלטות המנהל הכללי או אדם שמונה מטעמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ב)}} ניתן לערור לפני ועדת ערר. {{ח:סעיף|56|הקמת ועדת ערר והרכבה}} {{ח:תת|(א)}} השר יקים ועדת ערר שתפקידה לדון בעררים על החלטות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 55|בסעיף 55}}, ואלה חבריה: {{ח:תתת|(1)}} שופט בדימוס או מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט השלום, שימנה שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש; {{ח:תתת|(2)}} חבר הסגל האקדמי הבכיר ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בעל ידע וניסיון בתחום הגיל הרך שהמליצה עליו המועצה להשכלה גבוהה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}} (בסעיף זה – המועצה להשכלה גבוהה); {{ח:תתת|(3)}} עובד המדינה בעל תואר אקדמי מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה בתחום טיפול בגיל הרך או בתחום החינוך ובעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתחום כאמור, שימנה השר. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992}} (בסעיף זה – חוק בתי דין מינהליים), למעט {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 37|סעיפים 37}} {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 45|ו־45 לחוק האמור}}, יחולו על ערר ועל ועדת ערר לפי חוק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 28|סעיף 28(ד) ו־(ה) לחוק האמור}}, יהיו נתונות לבית משפט לעניינים מינהליים; {{ח:תתת|(2)}} החלטה סופית של ועדת ערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים. {{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: עונשין}} {{ח:סעיף|57|עונשין}} {{ח:ת}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}, ואם נעברה עבירה על ידי תאגיד – כפל הקנס האמור: {{ח:תת|(1)}} מפעיל מעון יום לפעוטות שלא ניתן לגביו רישיון הפעלה או רישיון זמני, או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}}; {{ח:תת|(2)}} מפר צו הפסקה מינהלי שניתן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}}. {{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|58|סודיות}} {{ח:ת}} אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או חיקוק אחר או לפי צו של בית משפט. {{ח:סעיף|59|אחראי לטיפול בפניות הציבור}} {{ח:ת}} הממונה ימנה אדם מטעמו שיהיה אחראי לטיפול בפניות הציבור לעניין חוק זה ובכלל זה הפרת ההוראות לפי חוק זה; פרטי האדם שמונה כאמור הכוללים את שמו ופרטי ההתקשרות עמו, לרבות מספר הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני, יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד ויצוינו על גבי כל רישיון הפעלה. {{ח:סעיף|60|שמירת דינים}} {{ח:ת}} הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ואין בהן כדי לגרוע מזכויות הנתונות לפעוטות לפי כל דין. {{ח:סעיף|61|סייג לתחולה}} {{ח:תת|(א)}} הוראות חוק זה לא יחולו על מעון יום לפעוטות שמתקיים לגביו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא פועל במוסד רפואי, ומשמש או נועד לשמש מקום שהייה יומי רק לפעוטות המאושפזים באותו מוסד רפואי לתקופה ממושכת; לעניין זה, ”מוסד רפואי“ – בית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}, או מרפאה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 34|בסעיף 34 לפקודה האמורה}}; {{ח:תתת|(2)}} הוא פועל במקום המשמש, דרך קבע, בית מגוריהם של כל הפעוטות השוהים בו או של קרוביהם; לעניין זה, ”קרוב“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, הורה של בן זוג, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, נכד או נכדה או אדם אחר שהפעוט סמוך על שולחנו, וכן בן זוג של כל אחד מהוריו. {{ח:תת|(ב)}} הוראות חוק זה לא יחולו על – {{ח:תתת|(1)}} משפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}; {{ח:תתת|(2)}} מוסד לטיפול במשתמשים בסמים לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ״ג–1993}}; {{ח:תתת|(3)}} מעון יום שיקומי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מעונות יום שיקומיים|בחוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000}}; {{ח:תתת|(4)}} מעון לפי חוק הפיקוח על מעונות, למעט מעון יום לפעוטות לפי חוק זה. {{ח:סעיף|62|שמירת הוראות}} {{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מתקנות, הוראות, הנחיות או נהלים החלים על מעונות יום שבהסכם הפעלה עם המשרד. {{ח:סעיף|63|הפעלת סמכויות}} {{ח:ת}} על אף האמור בחוק זה, ניתן להפעיל את הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ו|ו־ו׳}}, בשינויים המחויבים, גם לעניין מקום המשמש או נועד לשמש מקום שהייה יומי לפעוטות שהוראות לפי חוק זה לא חלות לגביו, בשל כך שמספר הפעוטות השוהים בו קטן מהמספר הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} או שמועד ההחלה שנקבע לגביו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75}} טרם הגיע, אם נשקפת סכנה של ממש לפעוטות השוהים בו. {{ח:סעיף|64|ביצוע ותקנות}} {{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות לעניין אגרות בעד כל אחד מהמפורטים להלן, שיעוריהן והדרכים והמועדים לתשלומן: {{ח:תת|(1)}} הגשת בקשה לקבלת רישיון הפעלה או לחידושו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}; {{ח:תת|(2)}} בחינות מקצועיות לשם עמידה בתנאי כשירות לשמש בעלי תפקידים במעון יום לפעוטות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}}; {{ח:תת|(3)}} הגשת בקשה לקבלת היתר לשמש גוף בודק או לחידושו, לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ״א–2021}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (בקשה לרישיון)|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (בקשה לרישיון), התשפ״ב–2021}}.}} {{ח:סעיף|65|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והתוספת השנייה}}}} {{ח:תת|(א)}} השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לקבוע מספר פעוטות קטן יותר מהמספר הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}, בכפוף לאלה: {{ח:תתת|(1)|(א)}} סכום העיצום הכספי שייקבע {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ב׳ לתוספת השנייה}} לגבי הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור א׳ לצדו}} יהיה 50% מהסכום שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ג׳}} לגבי אותה הוראה; {{ח:תתתת|(ב)}} סכום העיצום הכספי שייקבע {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ד׳ לתוספת השנייה}} לגבי הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור א׳ לצדו}} יהיה 120% מהסכום שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ג׳}} לגבי אותה הוראה; {{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי שייקבע {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ד׳ לתוספת השנייה}} לא יעלה על 50,000 שקלים חדשים. {{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: תיקונים עקיפים}} {{ח:סעיף|66|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין)|בפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין)}}.}} {{ח:סעיף|67|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}}.}} {{ח:סעיף|68|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981}}.}} {{ח:סעיף|69|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|בחוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992}}.}} {{ח:סעיף|70|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מעונות יום שיקומיים|בחוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000}}.}} {{ח:סעיף|71|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}} {{ח:סעיף|72|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום)|בחוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום), התש״ס–2000}}.}} {{ח:סעיף|73|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים|בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס״א–2001}}.}} {{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: תחילה, תחולה והוראות מעבר}} {{ח:סעיף|74|תחילה|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום א׳ באלול התשע״ט (1 בספטמבר 2019) (להלן – יום התחילה), ואולם תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} – שנה מיום כניסתן לתוקף של תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}. {{ח:סעיף|75|תקנות ראשונות ותחולה בהדרגה}} {{ח:תת|(א)}} תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 77|ו־77}} יובאו לאישור הוועדה בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה; אחת לשישה חודשים החל מיום פרסומו של חוק זה ועד למועד הבאת התקנות הראשונות כאמור לאישור הוועדה, ידווחו השר ושר האוצר לוועדה, בכתב, על ההתקדמות ביישום הוראות הסעיפים האמורים. {{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, רשאי השר לקבוע כי הוראות התקנות יחולו בהדרגה, בהתאם למספר הפעוטות השוהים במעון היום לפעוטות, החל במועד שייקבע בהן (בחוק זה – מועד ההחלה), ובלבד שבתוך חמש שנים ממועד פרסומן של תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} הן יחולו על כל מעונות היום לפעוטות. {{ח:סעיף|76|אישור ראשוני}} {{ח:תת|(א)}} כל עוד לא נכנסו לתוקף תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} או כל עוד לא הגיע מועד ההחלה שנקבע בתקנות כאמור לגבי מעון יום לפעוטות, רשאי הממונה לתת למפעיל של מעון יום לפעוטות שמתקיימים בו התנאים כמפורט להלן אישור ראשוני, במקום רישיון, לגבי אותו מעון (בחוק זה – אישור ראשוני): {{ח:תתת|(1)}} מתקיימות בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 6|פסקה (4) שבו}}; {{ח:תתת|(2)}} המיקום מתאים לשהייתם של פעוטות. {{ח:תת|(ב)}} אישור ראשוני יעמוד בתוקפו לתקופה של שנה, והממונה רשאי לחדשו מעת לעת. {{ח:תת|(ג)}} הוראות חוק זה לעניין רישיון יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אישור ראשוני. {{ח:תת|(ד)}} הממונה רשאי לתת אישור ראשוני עוד לפני יום התחילה, ובלבד שתחילתו תהא ביום התחילה, וכן לעשות את כל הדרוש לכך. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)}}, הגיש מפעיל של מעון יום לפעוטות שפעל ערב יום התחילה בקשה לקבלת אישור ראשוני עד אותו מועד, יהיה המפעיל רשאי להמשיך ולהפעיל את מעון היום לפעוטות גם לאחר יום התחילה עד למתן החלטת הממונה בבקשה כאמור. {{ח:סעיף|77|הוראות מעבר לעניין מעון יום לפעוטות שפעל ערב מועד ההחלה ובעלי תפקידים בו}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)}}, הגיש מפעיל של מעון יום לפעוטות שפעל ערב מועד ההחלה בקשה לקבלת רישיון הפעלה בתוך תקופה שקבע השר, יהיה המפעיל רשאי להמשיך ולהפעיל את מעון היום לפעוטות גם לאחר מועד ההחלה עד למתן החלטת הממונה בבקשה כאמור. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין מתן פטור זמני או קבוע מההוראות שנקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, למפעיל של מעון יום לפעוטות שפעל ערב מועד ההחלה שנקבע לגביו; השר לא יקבע פטור לפי סעיף קטן זה מתנאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} שאי־עמידה בו עלולה לסכן את שלומם של הפעוטות השוהים במעון יום לפעוטות. {{ח:תת|(ג)}} השר יקבע בתקנות הוראות לעניין מתן פטור מהתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} בדבר ניסיון והכשרה מקצועית של בעלי תפקידים במעון היום לפעוטות שפעל ערב מועד ההחלה שנקבע לגביו, לגבי מי שערב מועד ההחלה מילא את התפקיד שלגביו נקבעו דרישות כאמור, ובין השאר, רשאי השר לקבוע פטור מתנאים לעניין השכלה אקדמית, הכשרה מקצועית, השתלמויות ובחינות, ובלבד שלא ייקבע פטור מתנאים כאמור שנועדו להבטחת שלומם של הפעוטות השוהים במעון יום לפעוטות. {{ח:תת|(ד)}} תקנות לפי סעיף זה ייקבעו בשים לב לניהול הסיכונים בתחום מעונות יום לפעוטות, לפי סוגים של מעונות כאמור. {{ח:סעיף|78|הוראות מעבר לעניין מעון יום לפעוטות שפעל ערב מועד ההחלה ופעלה בו כיתת גן}} {{ח:תת|(א)}} מפעיל של מעון יום לפעוטות שפעל ערב מועד ההחלה שנקבע לגביו המבקש להמשיך ולהפעיל בשטח המעון כיתת גן שפעלה בו ערב מועד ההחלה יציין זאת בבקשה לרישיון הפעלה שהגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77(א)}}, ובכלל זה יציין את מספר הילדים השוהים בכיתת הגן האמורה. {{ח:תת|(ב)}} ביקש מפעיל של מעון יום לפעוטות בקשה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה לתת לו רישיון הפעלה המתיר לו להמשיך ולהפעיל את כיתת הגן אף שלא מתקיימות ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6(א)(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7(א)}}, ובלבד שיש לגבי אותה כיתת גן רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על בתי ספר|חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969}}; תנאי ברישיון הפעלה המתיר הפעלת כיתת גן כאמור יעמוד בתוקפו כל עוד הרישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על בתי ספר|החוק האמור}} עומד בתוקפו; פקע תוקפו של הרישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על בתי ספר|חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969}}, ימסור המנהל הכללי של משרד החינוך הודעה על כך לממונה. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”כיתת גן“ – כיתה בשטח מעון יום לפעוטות ששוהים בה פעוטות וילדים יחד, ובלבד שמספר הילדים השוהים בה עולה על עשרה. {{ח:סעיף|79|הוראת מעבר לעניין מי שהחל להיות מועסק במעון לפני יום התחילה}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} יחולו גם לגבי מי שהחל להיות מועסק במעון יום לפעוטות לפני יום התחילה. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|ההגדרה ”מעון יום לפעוטות“ בסעיף 2}} {{ח:פנימי|סעיף 65|וסעיף 65(א)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} שבעה פעוטות {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 37|סעיפים 37(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 65|ו־65(ב)}})}}}} {{ח:סעיף*}} <table> <tr><th>&nbsp;</th><th colspan="3">סכום העיצום הכספי</th></tr> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} ההוראה</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מעון קטן</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} מעון בינוני</th><th>{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} מעון גדול</th></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום י״ג בחשוון התשע״ט (22 באוקטובר 2018).}} * '''בנימין נתניהו'''<br>ראש הממשלה * '''חיים כץ'''<br>שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים * '''ראובן ריבלין'''<br>נשיא המדינה * '''יולי יואל אדלשטיין'''<br>יושב ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] bouhouwucovz6gj2bi2doi5km0m7jfj 0 364675 1417509 1326599 2022-08-09T23:43:01Z Shalomori123 9336 הסרת [[קטגוריה:מלבי"ם על בראשית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] wikitext text/x-wiki <noinclude>{{קטע של פירוש על פסוק|מלבי&#34;ם|בראשית|מג|ב}}</noinclude> (ב){{צ|שובו}}. אמר להם שאם לא יוכלו להביא תבואה הרבה הלא יצליח בידם להביא מעט כדי חיי נפש: <noinclude>{{פרשן על פסוק|מלבי&quot;ם|בראשית||מב לח|מג ב|מג ג}}</noinclude> q99r23ulmo7et6c67ox8qgsaqs0t7j5 0 364676 1417508 1326600 2022-08-09T23:42:13Z Shalomori123 9336 הסרת [[קטגוריה:מלבי"ם על בראשית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] wikitext text/x-wiki <noinclude>{{קטע של פירוש על פסוק|מלבי&#34;ם|בראשית|מג|ג}}</noinclude> (ג) {{צ|ויאמר אליו יהודה העד העד}}. ר"ל שהיה בזה. א] התראה שיעניש אותם אם יבואו בלא בנימין, ב] שחוץ מזה {{צ|האיש אמר אלינו לא תראו פני}}, חוץ מהעונש אם נראה פניו בלא האח הקטן אמר שלא נראה פניו כלל, היינו שלא יתנו אותנו להתראות לפניו ולכן {{צ|אם אינך משלח לא נרד}}, שאם היה רק התראת העונש היינו הולכים ומקבלים העונש, אבל אחר שחוץ מזה אמר שלא נוכל לבא לפניו כלל, א"כ לא ימכרו לנו אוכל כלל ולמה נלך בחנם: <noinclude>{{פרשן על פסוק|מלבי&quot;ם|בראשית||מג ב|מג ג|מג ד}}</noinclude> kbqjq6ivrlsnfsyc86v0bsn5uq68loa 0 364677 1417510 1326601 2022-08-09T23:43:22Z Shalomori123 9336 הסרת [[קטגוריה:מלבי"ם על בראשית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] wikitext text/x-wiki <noinclude>{{קטע של פירוש על פסוק|מלבי&#34;ם|בראשית|מג|ח}}</noinclude> (ח - ט) {{צ|ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות}}, הלא אם לא תתן את בנימין נמות בודאי ברעב, וגם אתה וגם בנימין, משא"כ אם נלך אנכי אערבנו: <noinclude>{{פרשן על פסוק|מלבי&quot;ם|בראשית||מג ד|מג ח|מג ט}}</noinclude> l156exi61obc9nodvwsitns1f2wyis3 2 394228 1417603 1054539 2022-08-10T09:08:20Z QueerEcofeminist 17811 QueerEcofeminist העביר את הדף [[משתמש:יונתן770י]] לשם [[משתמש:פיטר פן]]: הדף הועבר אוטומטית בעת שינוי שם המשתמש "[[Special:CentralAuth/יונתן770י|יונתן770י]]" אל "[[Special:CentralAuth/פיטר פן|פיטר פן]]" wikitext text/x-wiki '''יונתן770י''', פעיל גם במיזמי ויקימדיה אחרים: {{מיזמים |ויקיפדיה=משתמש:יונתן770י |ויקיספר=משתמש:יונתן770י |ימין }} *[https://en.wikipedia.org/wiki/User:%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%9F770%D7%99 דף משתמש בויקיפדיה האנגלית] ibq3k91ssefvo2yltmd3qr05dzfbha2 3 394229 1417604 1057708 2022-08-10T09:08:20Z QueerEcofeminist 17811 QueerEcofeminist העביר את הדף [[שיחת משתמש:יונתן770י]] לשם [[שיחת משתמש:פיטר פן]]: הדף הועבר אוטומטית בעת שינוי שם המשתמש "[[Special:CentralAuth/יונתן770י|יונתן770י]]" אל "[[Special:CentralAuth/פיטר פן|פיטר פן]]" wikitext text/x-wiki {{בה}}-[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 12:43, 23 בפברואר 2021 (IST) :תודה.[[משתמש:יונתן770י|יונתן770י]] ([[שיחת משתמש:יונתן770י|שיחה]]) 10:00, 1 במרץ 2021 (IST) o2rn2ob15tw0f0thn2kxemjl4f6uyc9 2 401050 1417506 1393392 2022-08-09T23:12:07Z Shalomori123 9336 שחזור לגרסה 1100946 מאת [[User:Shalomori123|Shalomori123]] wikitext text/x-wiki '''זהו דף טיוטה שמכיל קישורים של דפים שבוט מסוים צריך לרוץ עליהם:''' [[מלבי"ם על איוב א]] | [[מלבי"ם על איוב ב]] | [[מלבי"ם על איוב ג]] | [[מלבי"ם על איוב ד]] | [[מלבי"ם על איוב ה]] | [[מלבי"ם על איוב ו]] | [[מלבי"ם על איוב ז]] | [[מלבי"ם על איוב ח]] | [[מלבי"ם על איוב ט]] | [[מלבי"ם על איוב טו]] | [[מלבי"ם על איוב טז]] | [[מלבי"ם על איוב י]] | [[מלבי"ם על איוב יא]] | [[מלבי"ם על איוב יב]] | [[מלבי"ם על איוב יג]] | [[מלבי"ם על איוב יד]] | [[מלבי"ם על איוב יז]] | [[מלבי"ם על איוב יח]] | [[מלבי"ם על איוב יט]] | [[מלבי"ם על איוב כ]] | [[מלבי"ם על איוב כא]] | [[מלבי"ם על איוב כב]] | [[מלבי"ם על איוב כג]] | [[מלבי"ם על איוב כד]] | [[מלבי"ם על איוב כה]] | [[מלבי"ם על איוב כו]] | [[מלבי"ם על איוב כז]] | [[מלבי"ם על איוב כח]] | [[מלבי"ם על איוב כט]] | [[מלבי"ם על איוב ל]] | [[מלבי"ם על איוב לא]] | [[מלבי"ם על איוב לב]] | [[מלבי"ם על איוב לג]] | [[מלבי"ם על איוב לד]] | [[מלבי"ם על איוב לה]] | [[מלבי"ם על איוב לו]] | [[מלבי"ם על איוב לז]] | [[מלבי"ם על איוב לח]] | [[מלבי"ם על איוב לט]] | [[מלבי"ם על איוב מ]] | [[מלבי"ם על איוב מא]] | [[מלבי"ם על איוב מב]] | [[מלבי"ם על אסתר א]] | [[מלבי"ם על אסתר ב]] | [[מלבי"ם על אסתר ג]] | [[מלבי"ם על אסתר ד]] | [[מלבי"ם על אסתר ה]] | [[מלבי"ם על אסתר ו]] | [[מלבי"ם על אסתר ז]] | [[מלבי"ם על אסתר ח]] | [[מלבי"ם על אסתר ט]] | [[מלבי"ם על אסתר י]] | [[מלבי"ם על במדבר א]] | [[מלבי"ם על במדבר ב]] | [[מלבי"ם על במדבר ג]] | [[מלבי"ם על במדבר ד]] | [[מלבי"ם על במדבר ה]] | [[מלבי"ם על במדבר ו]] | [[מלבי"ם על במדבר ז]] | [[מלבי"ם על במדבר ח]] | [[מלבי"ם על במדבר ט]] | [[מלבי"ם על במדבר טו]] | [[מלבי"ם על במדבר טז]] | [[מלבי"ם על במדבר י]] | [[מלבי"ם על במדבר יא]] | [[מלבי"ם על במדבר יב]] | [[מלבי"ם על במדבר יג]] | [[מלבי"ם על במדבר יד]] | [[מלבי"ם על במדבר יז]] | [[מלבי"ם על במדבר יח]] | [[מלבי"ם על במדבר יט]] | [[מלבי"ם על במדבר כ]] | [[מלבי"ם על במדבר כא]] | [[מלבי"ם על במדבר כב]] | [[מלבי"ם על במדבר כג]] | [[מלבי"ם על במדבר כד]] | [[מלבי"ם על במדבר כה]] | [[מלבי"ם על במדבר כו]] | [[מלבי"ם על במדבר כז]] | [[מלבי"ם על במדבר כח]] | [[מלבי"ם על במדבר כט]] | [[מלבי"ם על במדבר ל]] | [[מלבי"ם על במדבר לא]] | [[מלבי"ם על במדבר לב]] | [[מלבי"ם על במדבר לג]] | [[מלבי"ם על במדבר לד]] | [[מלבי"ם על במדבר לה]] | [[מלבי"ם על במדבר לו]] | [[מלבי"ם על בראשית א]] | [[מלבי"ם על בראשית ב]] | [[מלבי"ם על בראשית ג]] | [[מלבי"ם על בראשית ד]] | [[מלבי"ם על בראשית ה]] | [[מלבי"ם על בראשית ו]] | [[מלבי"ם על בראשית ז]] | [[מלבי"ם על בראשית ח]] | [[מלבי"ם על בראשית ט]] | [[מלבי"ם על בראשית טו]] | [[מלבי"ם על בראשית טז]] | [[מלבי"ם על בראשית י]] | [[מלבי"ם על בראשית יא]] | [[מלבי"ם על בראשית יב]] | [[מלבי"ם על בראשית יג]] | [[מלבי"ם על בראשית יד]] | [[מלבי"ם על בראשית יז]] | [[מלבי"ם על בראשית יח]] | [[מלבי"ם על בראשית יט]] | [[מלבי"ם על בראשית כ]] | [[מלבי"ם על בראשית כא]] | [[מלבי"ם על בראשית כב]] | [[מלבי"ם על בראשית כג]] | [[מלבי"ם על בראשית כד]] | [[מלבי"ם על בראשית כה]] | [[מלבי"ם על בראשית כו]] | [[מלבי"ם על בראשית כז]] | [[מלבי"ם על בראשית כח]] | [[מלבי"ם על בראשית כט]] | [[מלבי"ם על בראשית ל]] | [[מלבי"ם על בראשית לא]] | [[מלבי"ם על בראשית לב]] | [[מלבי"ם על בראשית לג]] | [[מלבי"ם על בראשית לד]] | [[מלבי"ם על בראשית לה]] | [[מלבי"ם על בראשית לו]] | [[מלבי"ם על בראשית לז]] | [[מלבי"ם על בראשית לח]] | [[מלבי"ם על בראשית לט]] | [[מלבי"ם על בראשית מ]] | [[מלבי"ם על בראשית מא]] | [[מלבי"ם על בראשית מב]] | [[מלבי"ם על בראשית מג]] | [[מלבי"ם על בראשית מד]] | [[מלבי"ם על בראשית מה]] | [[מלבי"ם על בראשית מו]] | [[מלבי"ם על בראשית מז]] | [[מלבי"ם על בראשית מח]] | [[מלבי"ם על בראשית מט]] | [[מלבי"ם על בראשית נ]] | [[מלבי"ם על דברי הימים א א]] | [[מלבי"ם על דברי הימים א ב]] | [[מלבי"ם על דברי הימים א ג]] | [[מלבי"ם על דברי הימים א ד]] | [[מלבי"ם על דברי הימים א ה]] | [[מלבי"ם על דברי הימים א ו]] | [[מלבי"ם על דברי הימים א ז]] | [[מלבי"ם על דברי הימים א ח]] | [[מלבי"ם על דברי הימים א ט]] | [[מלבי"ם על דברי הימים א טו]] | [[מלבי"ם על דברי הימים א טז]] | [[מלבי"ם על דברי הימים א י]] | [[מלבי"ם על דברי הימים א יא]] | [[מלבי"ם על דברי הימים א יב]] | [[מלבי"ם על דברי הימים א יג]] | [[מלבי"ם על דברי הימים א יד]] | [[מלבי"ם על דברי הימים א יז]] | [[מלבי"ם על דברי הימים א יח]] | [[מלבי"ם על דברי הימים א יט]] | [[מלבי"ם על דברי הימים א כ]] | [[מלבי"ם על דברי הימים א כא]] | [[מלבי"ם על דברי הימים א כב]] | [[מלבי"ם על דברי הימים א כג]] | [[מלבי"ם על דברי הימים א כד]] | [[מלבי"ם על דברי הימים א כה]] | [[מלבי"ם על דברי הימים א כו]] | [[מלבי"ם על דברי הימים א כז]] | [[מלבי"ם על דברי הימים א כח]] | [[מלבי"ם על דברי הימים א כט]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב א]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב ב]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב ג]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב ד]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב ה]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב ו]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב ז]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב ח]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב ט]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב טו]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב טז]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב י]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב יא]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב יב]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב יג]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב יד]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב יז]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב יח]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב יט]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב כ]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב כא]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב כב]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב כג]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב כד]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב כה]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב כו]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב כז]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב כח]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב כט]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב ל]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב לא]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב לב]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב לג]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב לד]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב לה]] | [[מלבי"ם על דברי הימים ב לו]] | [[מלבי"ם על דברים א]] | [[מלבי"ם על דברים ב]] | [[מלבי"ם על דברים ג]] | [[מלבי"ם על דברים ד]] | [[מלבי"ם על דברים ה]] | [[מלבי"ם על דברים ו]] | [[מלבי"ם על דברים ז]] | [[מלבי"ם על דברים ח]] | [[מלבי"ם על דברים ט]] | [[מלבי"ם על דברים טו]] | [[מלבי"ם על דברים טז]] | [[מלבי"ם על דברים י]] | [[מלבי"ם על דברים יא]] | [[מלבי"ם על דברים יב]] | [[מלבי"ם על דברים יג]] | [[מלבי"ם על דברים יד]] | [[מלבי"ם על דברים יז]] | [[מלבי"ם על דברים יח]] | [[מלבי"ם על דברים יט]] | [[מלבי"ם על דברים כ]] | [[מלבי"ם על דברים כא]] | [[מלבי"ם על דברים כב]] | [[מלבי"ם על דברים כג]] | [[מלבי"ם על דברים כד]] | [[מלבי"ם על דברים כה]] | [[מלבי"ם על דברים כו]] | [[מלבי"ם על דברים כז]] | [[מלבי"ם על דברים כח]] | [[מלבי"ם על דברים כט]] | [[מלבי"ם על דברים ל]] | [[מלבי"ם על דברים לא]] | [[מלבי"ם על דברים לב]] | [[מלבי"ם על דברים לג]] | [[מלבי"ם על דברים לד]] | [[מלבי"ם על דניאל א]] | [[מלבי"ם על דניאל ב]] | [[מלבי"ם על דניאל ג]] | [[מלבי"ם על דניאל ד]] | [[מלבי"ם על דניאל ה]] | [[מלבי"ם על דניאל ו]] | [[מלבי"ם על דניאל ז]] | [[מלבי"ם על דניאל ח]] | [[מלבי"ם על דניאל ט]] | [[מלבי"ם על דניאל י]] | [[מלבי"ם על דניאל יא]] | [[מלבי"ם על דניאל יב]] | [[מלבי"ם על הושע א]] | [[מלבי"ם על הושע ב]] | [[מלבי"ם על הושע ג]] | [[מלבי"ם על הושע ד]] | [[מלבי"ם על הושע ה]] | [[מלבי"ם על הושע ו]] | [[מלבי"ם על הושע ז]] | [[מלבי"ם על הושע ח]] | [[מלבי"ם על הושע ט]] | [[מלבי"ם על הושע י]] | [[מלבי"ם על הושע יא]] | [[מלבי"ם על הושע יב]] | [[מלבי"ם על הושע יג]] | [[מלבי"ם על הושע יד]] | [[מלבי"ם על ויקרא יט]] | [[מלבי"ם על זכריה א]] | [[מלבי"ם על זכריה ב]] | [[מלבי"ם על זכריה ג]] | [[מלבי"ם על זכריה ד]] | [[מלבי"ם על זכריה ה]] | [[מלבי"ם על זכריה ו]] | [[מלבי"ם על זכריה ז]] | [[מלבי"ם על זכריה ח]] | [[מלבי"ם על זכריה ט]] | [[מלבי"ם על זכריה י]] | [[מלבי"ם על זכריה יא]] | [[מלבי"ם על זכריה יב]] | [[מלבי"ם על זכריה יג]] | [[מלבי"ם על זכריה יד]] | [[מלבי"ם על חבקוק א]] | [[מלבי"ם על חבקוק ב]] | [[מלבי"ם על חבקוק ג]] | [[מלבי"ם על חגי א]] | [[מלבי"ם על חגי ב]] | [[מלבי"ם על יהושע א]] | [[מלבי"ם על יהושע ב]] | [[מלבי"ם על יהושע ג]] | [[מלבי"ם על יהושע ד]] | [[מלבי"ם על יהושע ה]] | [[מלבי"ם על יהושע ו]] | [[מלבי"ם על יהושע ז]] | [[מלבי"ם על יהושע ח]] | [[מלבי"ם על יהושע ט]] | [[מלבי"ם על יהושע טו]] | [[מלבי"ם על יהושע טז]] | [[מלבי"ם על יהושע י]] | [[מלבי"ם על יהושע יא]] | [[מלבי"ם על יהושע יב]] | [[מלבי"ם על יהושע יג]] | [[מלבי"ם על יהושע יד]] | [[מלבי"ם על יהושע יז]] | [[מלבי"ם על יהושע יח]] | [[מלבי"ם על יהושע יט]] | [[מלבי"ם על יהושע כ]] | [[מלבי"ם על יהושע כא]] | [[מלבי"ם על יהושע כב]] | [[מלבי"ם על יהושע כג]] | [[מלבי"ם על יהושע כד]] | [[מלבי"ם על יואל א]] | [[מלבי"ם על יואל ב]] | [[מלבי"ם על יואל ג]] | [[מלבי"ם על יואל ד]] | [[מלבי"ם על יונה א]] | [[מלבי"ם על יונה ב]] | [[מלבי"ם על יונה ג]] | [[מלבי"ם על יונה ד]] | [[מלבי"ם על יחזקאל א]] | [[מלבי"ם על יחזקאל ב]] | [[מלבי"ם על יחזקאל ג]] | [[מלבי"ם על יחזקאל ד]] | [[מלבי"ם על יחזקאל ה]] | [[מלבי"ם על יחזקאל ו]] | [[מלבי"ם על יחזקאל ז]] | [[מלבי"ם על יחזקאל ח]] | [[מלבי"ם על יחזקאל ט]] | [[מלבי"ם על יחזקאל טו]] | [[מלבי"ם על יחזקאל טז]] | [[מלבי"ם על יחזקאל י]] | [[מלבי"ם על יחזקאל יא]] | [[מלבי"ם על יחזקאל יב]] | [[מלבי"ם על יחזקאל יג]] | [[מלבי"ם על יחזקאל יד]] | [[מלבי"ם על יחזקאל יז]] | [[מלבי"ם על יחזקאל יח]] | [[מלבי"ם על יחזקאל יט]] | [[מלבי"ם על יחזקאל כ]] | [[מלבי"ם על יחזקאל כא]] | [[מלבי"ם על יחזקאל כב]] | [[מלבי"ם על יחזקאל כג]] | [[מלבי"ם על יחזקאל כד]] | [[מלבי"ם על יחזקאל כה]] | [[מלבי"ם על יחזקאל כו]] | [[מלבי"ם על יחזקאל כז]] | [[מלבי"ם על יחזקאל כח]] | [[מלבי"ם על יחזקאל כט]] | [[מלבי"ם על יחזקאל ל]] | [[מלבי"ם על יחזקאל לא]] | [[מלבי"ם על יחזקאל לב]] | [[מלבי"ם על יחזקאל לג]] | [[מלבי"ם על יחזקאל לד]] | [[מלבי"ם על יחזקאל לה]] | [[מלבי"ם על יחזקאל לו]] | [[מלבי"ם על יחזקאל לז]] | [[מלבי"ם על יחזקאל לח]] | [[מלבי"ם על יחזקאל לט]] | [[מלבי"ם על יחזקאל מ]] | [[מלבי"ם על יחזקאל מא]] | [[מלבי"ם על יחזקאל מב]] | [[מלבי"ם על יחזקאל מג]] | [[מלבי"ם על יחזקאל מד]] | [[מלבי"ם על יחזקאל מה]] | [[מלבי"ם על יחזקאל מו]] | [[מלבי"ם על יחזקאל מז]] | [[מלבי"ם על יחזקאל מח]] | [[מלבי"ם על ירמיהו א]] | [[מלבי"ם על ירמיהו ב]] | [[מלבי"ם על ירמיהו ג]] | [[מלבי"ם על ירמיהו ד]] | [[מלבי"ם על ירמיהו ה]] | [[מלבי"ם על ירמיהו ו]] | [[מלבי"ם על ירמיהו ז]] | [[מלבי"ם על ירמיהו ח]] | [[מלבי"ם על ירמיהו ט]] | [[מלבי"ם על ירמיהו טו]] | [[מלבי"ם על ירמיהו טז]] | [[מלבי"ם על ירמיהו י]] | [[מלבי"ם על ירמיהו יא]] | [[מלבי"ם על ירמיהו יב]] | [[מלבי"ם על ירמיהו יג]] | [[מלבי"ם על ירמיהו יד]] | [[מלבי"ם על ירמיהו יז]] | [[מלבי"ם על ירמיהו יח]] | [[מלבי"ם על ירמיהו יט]] | [[מלבי"ם על ירמיהו כ]] | [[מלבי"ם על ירמיהו כא]] | [[מלבי"ם על ירמיהו כב]] | [[מלבי"ם על ירמיהו כג]] | [[מלבי"ם על ירמיהו כד]] | [[מלבי"ם על ירמיהו כה]] | [[מלבי"ם על ירמיהו כו]] | [[מלבי"ם על ירמיהו כז]] | [[מלבי"ם על ירמיהו כח]] | [[מלבי"ם על ירמיהו כט]] | [[מלבי"ם על ירמיהו ל]] | [[מלבי"ם על ירמיהו לא]] | [[מלבי"ם על ירמיהו לב]] | [[מלבי"ם על ירמיהו לג]] | [[מלבי"ם על ירמיהו לד]] | [[מלבי"ם על ירמיהו לה]] | [[מלבי"ם על ירמיהו לו]] | [[מלבי"ם על ירמיהו לז]] | [[מלבי"ם על ירמיהו לח]] | [[מלבי"ם על ירמיהו לט]] | [[מלבי"ם על ירמיהו מ]] | [[מלבי"ם על ירמיהו מא]] | [[מלבי"ם על ירמיהו מב]] | [[מלבי"ם על ירמיהו מג]] | [[מלבי"ם על ירמיהו מד]] | [[מלבי"ם על ירמיהו מה]] | [[מלבי"ם על ירמיהו מו]] | [[מלבי"ם על ירמיהו מז]] | [[מלבי"ם על ירמיהו מח]] | [[מלבי"ם על ירמיהו מט]] | [[מלבי"ם על ירמיהו נ]] | [[מלבי"ם על ירמיהו נא]] | [[מלבי"ם על ירמיהו נב]] | [[מלבי"ם על ישעיהו א]] | [[מלבי"ם על ישעיהו ב]] | [[מלבי"ם על ישעיהו ג]] | [[מלבי"ם על ישעיהו ד]] | [[מלבי"ם על ישעיהו ה]] | [[מלבי"ם על ישעיהו ו]] | [[מלבי"ם על ישעיהו ז]] | [[מלבי"ם על ישעיהו ח]] | [[מלבי"ם על ישעיהו ט]] | [[מלבי"ם על ישעיהו טו]] | [[מלבי"ם על ישעיהו טז]] | [[מלבי"ם על ישעיהו י]] | [[מלבי"ם על ישעיהו יא]] | [[מלבי"ם על ישעיהו יב]] | [[מלבי"ם על ישעיהו יג]] | [[מלבי"ם על ישעיהו יד]] | [[מלבי"ם על ישעיהו יז]] | [[מלבי"ם על ישעיהו יח]] | [[מלבי"ם על ישעיהו יט]] | [[מלבי"ם על ישעיהו כ]] | [[מלבי"ם על ישעיהו כא]] | [[מלבי"ם על ישעיהו כב]] | [[מלבי"ם על ישעיהו כג]] | [[מלבי"ם על ישעיהו כד]] | [[מלבי"ם על ישעיהו כה]] | [[מלבי"ם על ישעיהו כו]] | [[מלבי"ם על ישעיהו כז]] | [[מלבי"ם על ישעיהו כח]] | [[מלבי"ם על ישעיהו כט]] | [[מלבי"ם על ישעיהו ל]] | [[מלבי"ם על ישעיהו לא]] | [[מלבי"ם על ישעיהו לב]] | [[מלבי"ם על ישעיהו לג]] | [[מלבי"ם על ישעיהו לד]] | [[מלבי"ם על ישעיהו לה]] | [[מלבי"ם על ישעיהו לו]] | [[מלבי"ם על ישעיהו לז]] | [[מלבי"ם על ישעיהו לח]] | [[מלבי"ם על ישעיהו לט]] | [[מלבי"ם על ישעיהו מ]] | [[מלבי"ם על ישעיהו מא]] | [[מלבי"ם על ישעיהו מב]] | [[מלבי"ם על ישעיהו מג]] | [[מלבי"ם על ישעיהו מד]] | [[מלבי"ם על ישעיהו מה]] | [[מלבי"ם על ישעיהו מו]] | [[מלבי"ם על ישעיהו מז]] | [[מלבי"ם על ישעיהו מח]] | [[מלבי"ם על ישעיהו מט]] | [[מלבי"ם על ישעיהו נ]] | [[מלבי"ם על ישעיהו נא]] | [[מלבי"ם על ישעיהו נב]] | [[מלבי"ם על ישעיהו נג]] | [[מלבי"ם על ישעיהו נד]] | [[מלבי"ם על ישעיהו נה]] | [[מלבי"ם על ישעיהו נו]] | [[מלבי"ם על ישעיהו נז]] | [[מלבי"ם על ישעיהו נח]] | [[מלבי"ם על ישעיהו נט]] | [[מלבי"ם על ישעיהו ס]] | [[מלבי"ם על ישעיהו סא]] | [[מלבי"ם על ישעיהו סב]] | [[מלבי"ם על ישעיהו סג]] | [[מלבי"ם על ישעיהו סד]] | [[מלבי"ם על ישעיהו סה]] | [[מלבי"ם על ישעיהו סו]] | [[מלבי"ם על מיכה א]] | [[מלבי"ם על מיכה ב]] | [[מלבי"ם על מיכה ג]] | [[מלבי"ם על מיכה ד]] | [[מלבי"ם על מיכה ה]] | [[מלבי"ם על מיכה ו]] | [[מלבי"ם על מיכה ז]] | [[מלבי"ם על מלאכי א]] | [[מלבי"ם על מלאכי ב]] | [[מלבי"ם על מלאכי ג]] | [[מלבי"ם על מלכים א א]] | [[מלבי"ם על מלכים א ב]] | [[מלבי"ם על מלכים א ג]] | [[מלבי"ם על מלכים א ד]] | [[מלבי"ם על מלכים א ה]] | [[מלבי"ם על מלכים א ו]] | [[מלבי"ם על מלכים א ז]] | [[מלבי"ם על מלכים א ח]] | [[מלבי"ם על מלכים א ט]] | [[מלבי"ם על מלכים א טו]] | [[מלבי"ם על מלכים א טז]] | [[מלבי"ם על מלכים א י]] | [[מלבי"ם על מלכים א יא]] | [[מלבי"ם על מלכים א יב]] | [[מלבי"ם על מלכים א יג]] | [[מלבי"ם על מלכים א יד]] | [[מלבי"ם על מלכים א יז]] | [[מלבי"ם על מלכים א יח]] | [[מלבי"ם על מלכים א יט]] | [[מלבי"ם על מלכים א כ]] | [[מלבי"ם על מלכים א כא]] | [[מלבי"ם על מלכים א כב]] | [[מלבי"ם על מלכים ב א]] | [[מלבי"ם על מלכים ב ב]] | [[מלבי"ם על מלכים ב ג]] | [[מלבי"ם על מלכים ב ד]] | [[מלבי"ם על מלכים ב ה]] | [[מלבי"ם על מלכים ב ו]] | [[מלבי"ם על מלכים ב ז]] | [[מלבי"ם על מלכים ב ח]] | [[מלבי"ם על מלכים ב ט]] | [[מלבי"ם על מלכים ב טו]] | [[מלבי"ם על מלכים ב טז]] | [[מלבי"ם על מלכים ב י]] | [[מלבי"ם על מלכים ב יא]] | [[מלבי"ם על מלכים ב יב]] | [[מלבי"ם על מלכים ב יג]] | [[מלבי"ם על מלכים ב יד]] | [[מלבי"ם על מלכים ב יז]] | [[מלבי"ם על מלכים ב יח]] | [[מלבי"ם על מלכים ב כא]] | [[מלבי"ם על מלכים ב כב]] | [[מלבי"ם על מלכים ב כג]] | [[מלבי"ם על מלכים ב כד]] | [[מלבי"ם על מלכים ב כה]] | [[מלבי"ם על משלי א]] | [[מלבי"ם על משלי ב]] | [[מלבי"ם על משלי ג]] | [[מלבי"ם על משלי ד]] | [[מלבי"ם על משלי ה]] | [[מלבי"ם על משלי ו]] | [[מלבי"ם על משלי ז]] | [[מלבי"ם על משלי ח]] | [[מלבי"ם על משלי ט]] | [[מלבי"ם על משלי טו]] | [[מלבי"ם על משלי טז]] | [[מלבי"ם על משלי י]] | [[מלבי"ם על משלי יא]] | [[מלבי"ם על משלי יב]] | [[מלבי"ם על משלי יג]] | [[מלבי"ם על משלי יד]] | [[מלבי"ם על משלי יז]] | [[מלבי"ם על משלי יח]] | [[מלבי"ם על משלי יט]] | [[מלבי"ם על משלי כ]] | [[מלבי"ם על משלי כא]] | [[מלבי"ם על משלי כב]] | [[מלבי"ם על משלי כג]] | [[מלבי"ם על משלי כד]] | [[מלבי"ם על משלי כה]] | [[מלבי"ם על משלי כו]] | [[מלבי"ם על משלי כז]] | [[מלבי"ם על משלי כח]] | [[מלבי"ם על משלי כט]] | [[מלבי"ם על משלי ל]] | [[מלבי"ם על משלי לא]] | [[מלבי"ם על נחום א]] | [[מלבי"ם על נחום ב]] | [[מלבי"ם על נחום ג]] | [[מלבי"ם על נחמיה א]] | [[מלבי"ם על נחמיה ב]] | [[מלבי"ם על נחמיה ג]] | [[מלבי"ם על נחמיה ד]] | [[מלבי"ם על נחמיה ה]] | [[מלבי"ם על נחמיה ו]] | [[מלבי"ם על נחמיה ז]] | [[מלבי"ם על נחמיה ח]] | [[מלבי"ם על נחמיה ט]] | [[מלבי"ם על נחמיה י]] | [[מלבי"ם על נחמיה יא]] | [[מלבי"ם על נחמיה יב]] | [[מלבי"ם על נחמיה יג]] | [[מלבי"ם על עובדיה א]] | [[מלבי"ם על עזרא א]] | [[מלבי"ם על עזרא ב]] | [[מלבי"ם על עזרא ג]] | [[מלבי"ם על עזרא ד]] | [[מלבי"ם על עזרא ה]] | [[מלבי"ם על עזרא ו]] | [[מלבי"ם על עזרא ז]] | [[מלבי"ם על עזרא ח]] | [[מלבי"ם על עזרא ט]] | [[מלבי"ם על עזרא י]] | [[מלבי"ם על עמוס א]] | [[מלבי"ם על עמוס ב]] | [[מלבי"ם על עמוס ג]] | [[מלבי"ם על עמוס ד]] | [[מלבי"ם על עמוס ה]] | [[מלבי"ם על עמוס ו]] | [[מלבי"ם על עמוס ז]] | [[מלבי"ם על עמוס ח]] | [[מלבי"ם על עמוס ט]] | [[מלבי"ם על צפניה א]] | [[מלבי"ם על צפניה ב]] | [[מלבי"ם על צפניה ג]] | [[מלבי"ם על רות א]] | [[מלבי"ם על רות ב]] | [[מלבי"ם על רות ג]] | [[מלבי"ם על רות ד]] | [[מלבי"ם על שופטים א]] | [[מלבי"ם על שופטים ב]] | [[מלבי"ם על שופטים ג]] | [[מלבי"ם על שופטים ד]] | [[מלבי"ם על שופטים ה]] | [[מלבי"ם על שופטים ו]] | [[מלבי"ם על שופטים ז]] | [[מלבי"ם על שופטים ח]] | [[מלבי"ם על שופטים ט]] | [[מלבי"ם על שופטים טו]] | [[מלבי"ם על שופטים טז]] | [[מלבי"ם על שופטים י]] | [[מלבי"ם על שופטים יא]] | [[מלבי"ם על שופטים יב]] | [[מלבי"ם על שופטים יג]] | [[מלבי"ם על שופטים יד]] | [[מלבי"ם על שופטים יז]] | [[מלבי"ם על שופטים יח]] | [[מלבי"ם על שופטים יט]] | [[מלבי"ם על שופטים כ]] | [[מלבי"ם על שופטים כא]] | [[מלבי"ם על שיר השירים א]] | [[מלבי"ם על שיר השירים ב]] | [[מלבי"ם על שיר השירים ג]] | [[מלבי"ם על שיר השירים ד]] | [[מלבי"ם על שיר השירים ה]] | [[מלבי"ם על שיר השירים ו]] | [[מלבי"ם על שיר השירים ז]] | [[מלבי"ם על שיר השירים ח]] | [[מלבי"ם על שמואל א א]] | [[מלבי"ם על שמואל א ב]] | [[מלבי"ם על שמואל א ג]] | [[מלבי"ם על שמואל א ד]] | [[מלבי"ם על שמואל א ה]] | [[מלבי"ם על שמואל א ו]] | [[מלבי"ם על שמואל א ז]] | [[מלבי"ם על שמואל א ח]] | [[מלבי"ם על שמואל א ט]] | [[מלבי"ם על שמואל א טו]] | [[מלבי"ם על שמואל א טז]] | [[מלבי"ם על שמואל א י]] | [[מלבי"ם על שמואל א יא]] | [[מלבי"ם על שמואל א יב]] | [[מלבי"ם על שמואל א יג]] | [[מלבי"ם על שמואל א יד]] | [[מלבי"ם על שמואל א יז]] | [[מלבי"ם על שמואל א יח]] | [[מלבי"ם על שמואל א יט]] | [[מלבי"ם על שמואל א כ]] | [[מלבי"ם על שמואל א כא]] | [[מלבי"ם על שמואל א כב]] | [[מלבי"ם על שמואל א כג]] | [[מלבי"ם על שמואל א כד]] | [[מלבי"ם על שמואל א כה]] | [[מלבי"ם על שמואל א כו]] | [[מלבי"ם על שמואל א כז]] | [[מלבי"ם על שמואל א כח]] | [[מלבי"ם על שמואל א כט]] | [[מלבי"ם על שמואל א ל]] | [[מלבי"ם על שמואל א לא]] | [[מלבי"ם על שמואל ב א]] | [[מלבי"ם על שמואל ב ב]] | [[מלבי"ם על שמואל ב ג]] | [[מלבי"ם על שמואל ב ד]] | [[מלבי"ם על שמואל ב ה]] | [[מלבי"ם על שמואל ב ו]] | [[מלבי"ם על שמואל ב ז]] | [[מלבי"ם על שמואל ב ח]] | [[מלבי"ם על שמואל ב ט]] | [[מלבי"ם על שמואל ב טו]] | [[מלבי"ם על שמואל ב טז]] | [[מלבי"ם על שמואל ב י]] | [[מלבי"ם על שמואל ב יא]] | [[מלבי"ם על שמואל ב יב]] | [[מלבי"ם על שמואל ב יג]] | [[מלבי"ם על שמואל ב יד]] | [[מלבי"ם על שמואל ב יז]] | [[מלבי"ם על שמואל ב יח]] | [[מלבי"ם על שמואל ב יט]] | [[מלבי"ם על שמואל ב כ]] | [[מלבי"ם על שמואל ב כא]] | [[מלבי"ם על שמואל ב כב]] | [[מלבי"ם על שמואל ב כג]] | [[מלבי"ם על שמואל ב כד]] | [[מלבי"ם על שמות א]] | [[מלבי"ם על שמות ב]] | [[מלבי"ם על שמות ג]] | [[מלבי"ם על שמות ד]] | [[מלבי"ם על שמות ה]] | [[מלבי"ם על שמות ו]] | [[מלבי"ם על שמות ז]] | [[מלבי"ם על שמות ח]] | [[מלבי"ם על שמות ט]] | [[מלבי"ם על שמות טו]] | [[מלבי"ם על שמות טז]] | [[מלבי"ם על שמות י]] | [[מלבי"ם על שמות יא]] | [[מלבי"ם על שמות יב]] | [[מלבי"ם על שמות יג]] | [[מלבי"ם על שמות יד]] | [[מלבי"ם על שמות יז]] | [[מלבי"ם על שמות יח]] | [[מלבי"ם על שמות יט]] | [[מלבי"ם על שמות כ]] | [[מלבי"ם על שמות כא]] | [[מלבי"ם על שמות כב]] | [[מלבי"ם על שמות כג]] | [[מלבי"ם על שמות כד]] | [[מלבי"ם על שמות כה]] | [[מלבי"ם על שמות כו]] | [[מלבי"ם על שמות כז]] | [[מלבי"ם על שמות כח]] | [[מלבי"ם על שמות כט]] | [[מלבי"ם על שמות ל]] | [[מלבי"ם על שמות לא]] | [[מלבי"ם על שמות לב]] | [[מלבי"ם על שמות לג]] | [[מלבי"ם על שמות לד]] | [[מלבי"ם על שמות לה]] | [[מלבי"ם על שמות לו]] | [[מלבי"ם על שמות לח]] | [[מלבי"ם על שמות לט]] | [[מלבי"ם על שמות מ]] | [[מלבי"ם על תהלים א]] | [[מלבי"ם על תהלים ב]] | [[מלבי"ם על תהלים ג]] | [[מלבי"ם על תהלים ד]] | [[מלבי"ם על תהלים ה]] | [[מלבי"ם על תהלים ו]] | [[מלבי"ם על תהלים ז]] | [[מלבי"ם על תהלים ח]] | [[מלבי"ם על תהלים ט]] | [[מלבי"ם על תהלים טו]] | [[מלבי"ם על תהלים טז]] | [[מלבי"ם על תהלים י]] | [[מלבי"ם על תהלים יא]] | [[מלבי"ם על תהלים יב]] | [[מלבי"ם על תהלים יג]] | [[מלבי"ם על תהלים יד]] | [[מלבי"ם על תהלים יז]] | [[מלבי"ם על תהלים יח]] | [[מלבי"ם על תהלים יט]] | [[מלבי"ם על תהלים כ]] | [[מלבי"ם על תהלים כא]] | [[מלבי"ם על תהלים כב]] | [[מלבי"ם על תהלים כג]] | [[מלבי"ם על תהלים כד]] | [[מלבי"ם על תהלים כה]] | [[מלבי"ם על תהלים כו]] | [[מלבי"ם על תהלים כז]] | [[מלבי"ם על תהלים כח]] | [[מלבי"ם על תהלים כט]] | [[מלבי"ם על תהלים ל]] | [[מלבי"ם על תהלים לא]] | [[מלבי"ם על תהלים לב]] | [[מלבי"ם על תהלים לג]] | [[מלבי"ם על תהלים לד]] | [[מלבי"ם על תהלים לה]] | [[מלבי"ם על תהלים לו]] | [[מלבי"ם על תהלים לז]] | [[מלבי"ם על תהלים לח]] | [[מלבי"ם על תהלים לט]] | [[מלבי"ם על תהלים מ]] | [[מלבי"ם על תהלים מא]] | [[מלבי"ם על תהלים מב]] | [[מלבי"ם על תהלים מג]] | [[מלבי"ם על תהלים מד]] | [[מלבי"ם על תהלים מה]] | [[מלבי"ם על תהלים מו]] | [[מלבי"ם על תהלים מז]] | [[מלבי"ם על תהלים מח]] | [[מלבי"ם על תהלים מט]] | [[מלבי"ם על תהלים נ]] | [[מלבי"ם על תהלים נא]] | [[מלבי"ם על תהלים נב]] | [[מלבי"ם על תהלים נג]] | [[מלבי"ם על תהלים נד]] | [[מלבי"ם על תהלים נה]] | [[מלבי"ם על תהלים נו]] | [[מלבי"ם על תהלים נז]] | [[מלבי"ם על תהלים נח]] | [[מלבי"ם על תהלים נט]] | [[מלבי"ם על תהלים ס]] | [[מלבי"ם על תהלים סא]] | [[מלבי"ם על תהלים סב]] | [[מלבי"ם על תהלים סג]] | [[מלבי"ם על תהלים סד]] | [[מלבי"ם על תהלים סה]] | [[מלבי"ם על תהלים סו]] | [[מלבי"ם על תהלים סז]] | [[מלבי"ם על תהלים סח]] | [[מלבי"ם על תהלים סט]] | [[מלבי"ם על תהלים ע]] | [[מלבי"ם על תהלים עא]] | [[מלבי"ם על תהלים עב]] | [[מלבי"ם על תהלים עג]] | [[מלבי"ם על תהלים עד]] | [[מלבי"ם על תהלים עה]] | [[מלבי"ם על תהלים עו]] | [[מלבי"ם על תהלים עז]] | [[מלבי"ם על תהלים עח]] | [[מלבי"ם על תהלים עט]] | [[מלבי"ם על תהלים פ]] | [[מלבי"ם על תהלים פא]] | [[מלבי"ם על תהלים פב]] | [[מלבי"ם על תהלים פג]] | [[מלבי"ם על תהלים פד]] | [[מלבי"ם על תהלים פה]] | [[מלבי"ם על תהלים פו]] | [[מלבי"ם על תהלים פז]] | [[מלבי"ם על תהלים פח]] | [[מלבי"ם על תהלים פט]] | [[מלבי"ם על תהלים צ]] | [[מלבי"ם על תהלים צא]] | [[מלבי"ם על תהלים צב]] | [[מלבי"ם על תהלים צג]] | [[מלבי"ם על תהלים צד]] | [[מלבי"ם על תהלים צה]] | [[מלבי"ם על תהלים צו]] | [[מלבי"ם על תהלים צז]] | [[מלבי"ם על תהלים צח]] | [[מלבי"ם על תהלים צט]] | [[מלבי"ם על תהלים ק]] | [[מלבי"ם על תהלים קא]] | [[מלבי"ם על תהלים קב]] | [[מלבי"ם על תהלים קג]] | [[מלבי"ם על תהלים קד]] | [[מלבי"ם על תהלים קה]] | [[מלבי"ם על תהלים קו]] | [[מלבי"ם על תהלים קז]] | [[מלבי"ם על תהלים קח]] | [[מלבי"ם על תהלים קט]] | [[מלבי"ם על תהלים קטו]] | [[מלבי"ם על תהלים קטז]] | [[מלבי"ם על תהלים קי]] | [[מלבי"ם על תהלים קיא]] | [[מלבי"ם על תהלים קיב]] | [[מלבי"ם על תהלים קיג]] | [[מלבי"ם על תהלים קיד]] | [[מלבי"ם על תהלים קיז]] | [[מלבי"ם על תהלים קיח]] | [[מלבי"ם על תהלים קיט]] | [[מלבי"ם על תהלים קכ]] | [[מלבי"ם על תהלים קכא]] | [[מלבי"ם על תהלים קכב]] | [[מלבי"ם על תהלים קכג]] | [[מלבי"ם על תהלים קכד]] | [[מלבי"ם על תהלים קכה]] | [[מלבי"ם על תהלים קכו]] | [[מלבי"ם על תהלים קכז]] | [[מלבי"ם על תהלים קכח]] | [[מלבי"ם על תהלים קכט]] | [[מלבי"ם על תהלים קל]] | [[מלבי"ם על תהלים קלא]] | [[מלבי"ם על תהלים קלב]] | [[מלבי"ם על תהלים קלג]] | [[מלבי"ם על תהלים קלד]] | [[מלבי"ם על תהלים קלה]] | [[מלבי"ם על תהלים קלו]] | [[מלבי"ם על תהלים קלז]] | [[מלבי"ם על תהלים קלח]] | [[מלבי"ם על תהלים קלט]] | [[מלבי"ם על תהלים קמ]] | [[מלבי"ם על תהלים קמא]] | [[מלבי"ם על תהלים קמב]] | [[מלבי"ם על תהלים קמג]] | [[מלבי"ם על תהלים קמד]] | [[מלבי"ם על תהלים קמה]] | [[מלבי"ם על תהלים קמו]] | [[מלבי"ם על תהלים קמז]] | [[מלבי"ם על תהלים קמח]] | [[מלבי"ם על תהלים קמט]] | [[מלבי"ם על תהלים קנ]] qun6mnqqlse900d5v6gnaezf08vgf8m 14 405931 1417540 1310810 2022-08-10T00:13:07Z Shalomori123 9336 הסרת [[קטגוריה:מלבי"ם על המקרא]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:מקראות גדולות במדבר]] [[קטגוריה:התורה והמצוה על המקרא]] hllqkqdy5zz66hmwgrsk5rvpr318pr1 14 405934 1417528 1103036 2022-08-10T00:02:58Z Shalomori123 9336 הסרת [[קטגוריה:מלבי"ם על המקרא]]; הוספת [[קטגוריה:מלבי"ם על התורה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:מלבי"ם על התורה|במדבר]] [[קטגוריה:מקראות גדולות במדבר]] odtzobozzjrstb43oy5a9alugy0ji33 14 405936 1417532 1310761 2022-08-10T00:06:09Z Shalomori123 9336 הסרת [[קטגוריה:מלבי"ם על המקרא]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:מקראות גדולות שמות]] [[קטגוריה:התורה והמצוה על המקרא]] 0nvp4d0c24biaomjfvdpz22nxs3ow9o 14 405938 1417530 1400638 2022-08-10T00:03:51Z Shalomori123 9336 הוספת [[קטגוריה:מלבי"ם על התורה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:התורה והמצוה על שמות|שמות]] [[קטגוריה:מקראות גדולות שמות]] [[קטגוריה:מלבי"ם על התורה|שמות]] 1fk1y71h9ee26y9qafet7oc1fd22ueg 14 405981 1417529 1103091 2022-08-10T00:03:21Z Shalomori123 9336 הסרת [[קטגוריה:מלבי"ם על המקרא]]; הוספת [[קטגוריה:מלבי"ם על התורה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:מלבי"ם על התורה|דברים]] [[קטגוריה:מקראות גדולות דברים]] s88duhr9g9d6ursxa1by4dnm1l7ov3j 106 406772 1417599 1280698 2022-08-10T09:01:03Z Ahituvrs 4152 /* פיסקה רנה */ wikitext text/x-wiki ==ספרי דברים לפרשת כי תצא פרק כג== ===פיסקה רמו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים כג א''' ([[דברים כג א]]) "לא יקח איש את אשת אביו", מכאן אמרו ([[ביאור:משנה יבמות פרק יא|יבמות יא א]]): נושאים על האנוסה ועל המפותה {{הע-שמאל|הדרשה בהשראת סמיכות הפרשיות לעניין האונס. המשנה עוסקת במקרה שאבי האנוסה או המפותה סירב להשיא את בתו. במקרה כזה רשאים האונס והמפתה לשאת אפילו את קרובותיהן של האנוסה והמפותה, אבל אם אנס או פיתה את קרובת אשתו חייב מדין גילוי עריות. המשנה צוטטה כאן כי ר' יהודה, שאוסר על אדם לשאת את אנוסת אביו או את מפותתו - דן אותן כ'אשת אביו' אפילו אם לא נישאו לאב – ראו [[ביאור:תוספתא/יבמות/יב|תוספתא יבמות יב א.]]}} והאונס והמפתה על הנשואה חייב, נושא אדם אנוסת אביו, ומפותת אביו, אנוסת בנו, ומפותת בנו רבי יהודה אוסר באנוסת אביו ובמפותת אביו לכך נאמר "לא יקח איש את אשת אביו". }} ===פיסקה רמז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים כג ב''' ([[דברים כג ב]]) "לא יבוא פצוע דכא", איזהו פצוע דכא? כל שנפצעו הבצים שלו, ואפילו אחת מהן אין לי אלא כולן; מנין אף מקצתן? תלמוד לומר "דכא". {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה יבמות פרק ח#משנה ב|יבמות ח ב.]] דורש 'פצוע', שהאשך קיים אבל פצוע.}} "וכרות שפכה" - כל שנכרת הגיד אמר רבי ישמעאל ברבי יוחנן בן ברוקה: שמעתי בכרם ביבנה 'מי שאין לו אלא ביצה אחת - זהו סריס חמה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/יבמות/י#ג|תוספתא יבמות י ג.]] המסורת מיבנה היא על מי שנולד עם אשך אחד, והסירוס שלו אינו בידי אדם. "הלכת רופאים" היא טענה רפואית המשפיעה על ההלכה. בדוגמא שלפנינו – פצוע דכא עשוי להחלים וכרות שופכה לא היה יכול להחלים.}} מה בין פצוע דכא לכרות שפכה? אלא שפצוע דכא חוזר, וכרות שפכה אינו חוזר; זו הלכת רופאים. "בקהל ה'", רבי יהודה אומר: ארבע קהלות הן: קהל כהנים, קהל לויים, קהל ישראל, קהל גרים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/קידושין/ה|תוספתא קידושין ה א.]] ר' יהודה רואה גם את הגרים כקהל מקודש ולכן אוסר עליהם לקדש ממזרים וכדומה; ואילו חכמים מתירים.}} וחכמים אומרים: שלש }} ===פיסקה רמח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים כג ג''' ([[דברים כג ג]]) "לא יבא ממזר בקהל ה'" - בין איש בין אשה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה יבמות פרק ח#משנה ג|יבמות ח ג.]] בניגוד לעמון ומואב, שבהם הותרו הנקבות (ראו שם), הממזרות אסורות.}} "לא יבא ממזר", כל שהוא ממזר. {{הע-שמאל|דורש ממזר – מזר, שאביו בא על אמו והיה אמור להיות זר אליה.}} איזהו ממזר? כל שאר בשר שהוא ב"לא יבוא", דברי רבי עקיבה שנאמר "לא יקח איש את אשת אביו... ולא יבא ממזר בקהל ה'" {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:משנה יבמות פרק ד#משנה יג|יבמות ד יג.]] לפנינו שלוש דרשות דומות עם מסקנות שונות: ר' עקיבא מחמיר ומשווה את האיסור שעליו עברו הורי הממזר ללשון 'לא יבא' שנאמר בו עצמו, כלומר כל חייבי לאו – בנם ממזר, ואפילו המחזיר את גרושתו; שמעון התמני גוזר ממזרות רק על בן שנולד מאיסורי כרת; ור' יהושע גוזר אותו רק על בן שנולד מאיסור שיש עליו מיתה בבית דין.}} מה אשת אב מיוחדת, שהיא שאר בשר שהוא ב'לא יבוא', והולד ממזר כך כל שאר בשר שהוא ב'לא יבוא' - הולד ממזר שמעון התימני אומר: כל שחייבים עליו כרת בידי שמים - הולד ממזר שנאמר "לא יקח איש את אשת אביו... ולא יבא ממזר". מה אשת אב מיוחדת, שחייבים עליה כרת בידי שמים, הולד ממזר כך כל שחייבים עליו כרת בידי שמים - הולד ממזר. רבי יהושע אומר: כל שחייבים עליו מיתת בית דין - הולד ממזר שנאמר: "לא יקח איש את אשת אביו... ולא יבא ממזר" מה אשת אב מיוחדת, שחייבים עליה מיתת בית דין, והולד ממזר כך כל שחייבים עליו מיתת בית דין - הולד ממזר. "דור עשירי", נאמר כאן "דור עשירי", ונאמר להלן ([[דברים כג ד]]) "דור עשירי" {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה יבמות פרק ח#משנה ג|יבמות ח ג:]] איסור הממזרים נלמד בגזירה שווה מאיסור עמון ומואב הסמוך לו, אבל נקבות העמונים והמואבים מותרות, בניגוד לנקבות הממזרים; וראו גם בתחילת הפיסקה.}} מה דור עשירי האמור למטה - עד עולם, אף דור עשירי האמור כאן - עד עולם }} ===פיסקה רמט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים כג ד''' ([[דברים כג ד]]) "לא יבא עמני ומואבי בקהל ה'", {{הע-שמאל|שתי דרשות המביאות לטענה שהאיסור חל רק על גברים עמוניים ומואביים, ומאפשרת להכשיר את רות המואביה ואת נעמה העמונית.}} בזכרים הכתוב מדבר, ולא בנקיבות: "עמוני", ולא עמונית; "מואבי", ולא מואבית, דברי רבי יהודה וחכמים אומרים: "על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים", מי דרכו לקדם? אנשים ולא נשים! שהיה בדין: ומה ממזר, שלא נאמר בו "עד עולם", עשה בו נשים כאנשים {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה רמח, שם הודגש הקל וחומר הנדון כאן: לפי הפשט חמורים העמונים והמואבים מהממזרים, שהרי דווקא בהם מופיע האיסור 'עד עולם'; ולמרות זאת העמוניות והמואביות מותרות ואילו הממזרות אסורות, וראו גם [[ביאור:משנה יבמות פרק ח#משנה ג|יבמות ח ג.]] הדרשה מציגה את הקושי כגזירת הכתוב, כדרשת ר' יהודה – בניגוד ל'ממזר', שמתפרש כחל על זכרים ונקבות.}} עמונים ומואבים, שנאמר בהם "עד עולם", אינו דין שנעשה בהם נשים כאנשים? או חילוף: מה עמונים ומואבים, שנאמר בהם "עד עולם", לא עשה בהם נשים כאנשים ממזר, שלא נאמר בו "עד עולם", אינו דין שלא נעשה בו נשים כאנשים? תלמוד לומר: "לא יבא ממזר", בין איש בין אשה! אחר שריבה הכתוב - מיעט הא אין עליך לדון אלא כדין הראשון: ומה ממזר, שלא נאמר בו "עד עולם", עשה בו נשים כאנשים עמונים ומואבים, שנאמר בהם "עד עולם", אינו דין שנעשה בהם נשים כאנשים? תלמוד לומר "עמוני" ולא עמונית, דברי רבי יהודה. אם נאמר "דור עשירי", למה נאמר "עד עולם"? מופנה להקיש, ולדון גזירה שוה {{הע-שמאל|הדרשה הופיעה לעיל בפסקה רמח.}} נאמר כאן "דור עשירי", ונאמר למעלה "דור עשירי" מה "דור עשירי" האמור כאן – "עד עולם" אף "דור עשירי" האמור למעלה – "עד עולם"! }} ===פיסקה רנ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים כג ה''' ([[דברים כג ה]]) "על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים" כשהוא אומר "על דבר" - אף על העצה {{הע-שמאל|דורש 'דבר' – דיבור, הוא העצה שנתן בלעם בעניין בעל פעור, ראו [[במדבר לא טז]].}} וכן הוא אומר ([[מיכה ו ה]]) "עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב". "בדרך" - בשעת טירופכם. "בצאתכם ממצרים" - בשעת גאולתכם. {{הע-שמאל|שעת הטירוף נראית כך בעיני האדם הבודד, שנדרש לצאת ממקומו לדרך; אבל במבט כולל היא גם שעת הגאולה.}} "ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור" - הרי דבר נוי לבלעם. ([[דברים כג ו]]) "ולא אבה ה' אלהיך לשמוע אל בלעם" - מלמד שהמקלל הוא המקולל {{הע-שמאל|בלעם זוכה למחמאה על יכולותיו העל טבעיות; אבל אין הן עומדות כנגד רצון הקב"ה. שתי דרשות מסיקות שהמקלל, הוא בלעם – קולל כשניסה לפגוע בישראל: 'לא אבה' וכן 'ויהפוך'. לפי הדרשה שלפנינו בלעם אכן קילל את ישראל, שלא כמו בסיפור שבספר במדבר – אבל הקב"ה הפך את הקללה לברכה, והיסב את הקללה למקלל; שאם לא כן, מדוע קולל בלעם?}} "ויהפך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה" - מלמד שאף המקלל מתקלל מפני מה? "כי אהבך ה' אלהיך". }} ===פיסקה רנא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים כג ז''' ([[דברים כג ז]]) "לא תדרוש שלומם וטובתם", {{הע-שמאל|על עמון ומואב מוחל למעשה דין שבעת העממים, שאין קוראים להם לשלום – ראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה רא|לעיל פסקאות רא-רב;]] וחמור מכך – אין להם אפשרות לחזור בתשובה ולהתגייר, כפי שיכולים לעשות שבעת העממים!}} מכלל שנאמר ([[דברים כ י]]) "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום" יכול אף כאן כן? תלמוד לומר "לא תדרוש שלומם". "וטובתם", מכלל {{ב|שנאמר|על הגר}} ([[דברים כג יז]]) "בטוב לו לא תוננו", יכול אף כאן כן? תלמוד לומר "וטובתם". "כל ימיך לעולם" – ולעולמי עולמים. {{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את השנאה לעמון ומואב גם לימות המשיח שבעתיד; אבל ראו [[ביאור:משנה ידים פרק ד#משנה ד|ידים ד ד,]] שלמעשה הפקיעו את דין עמון ומואב כבר ביבנה.}} }} ===פיסקה רנב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים כג ח''' ([[דברים כג ח]]) "לא תתעב אדומי", מפני מה? "כי אחיך הוא", וגדולה אחוה. {{הע-שמאל|לדברי ר' אלעזר, ראו דרשה זהה בשם ר' יוסי ב[[ברכות סג ב]], שהמצרים רצו לנצל את כשרונם של ישראל; והשוו לעניין היחס לרומאים בדברי ר' יהודה ב[[שבת לג ב]]: למרות שפיתוח הארץ היה לצורך עצמם – יש להכיר להם טובה.}} "לא תתעב מצרי", מפני מה? "כי גר היית בארצו". אמר רבי אלעזר בן עזריה: המצרים לא קבלו את ישראל אלא לצורך עצמם - וקבע להם המקום שכר! והלא דברים קל וחומר: אם מי שאין מתכון לזכות וזכה, מעלה עליו הכתוב כאילו זכה המתכוין לזכות - על אחת כמה וכמה! רבי שמעון אומר: מצרים - הם טבעו את ישראל במים, ואדומים קדמו את ישראל בחרב {{הע-שמאל|ר' שמעון מדגיש את הפער בין המצרים והאדומים לבין עמון ומואב, ומסיק שהתקפה רוחנית חמורה יותר מהתקפה פיזית.}} ולא אסרם הכתוב אלא עד שלשה דורות עמונים ומואבים, מפני שנטלו עצה להחטיא את ישראל - אסרם הכתוב איסור עולם! ללמדך שהמחטיא את האדם קשה לו מן ההורגו שההורגו - אין מוציאו אלא מן העולם הזה, והמחטיאו - מוציאו מן העולם הזה ומן העולם הבא! }} ===פיסקה רנג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים כג ט''' ([[דברים כג ט]]) "בנים", בנים ולא בנות, דברי רבי שמעון {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה יבמות פרק ח#משנה ג|יבמות ח ג.]] ר' שמעון מרחיב את היתר הנשים ומחיל אותו גם על מצריות, כגון בת פרעה שנישאה לשלמה המלך.}} וחכמים אומרים: "אשר יולדו להם" - לרבות את הבנות. אמר רבי שמעון: קל וחומר הדברים! ומה אם במקום שאסר זכרים איסור עולם - התיר את הנקבות מיד מקום שלא אסר את הזכרים, אלא עד שלשה דורות - אינו דין שנתיר את הנקבות מיד? אמרו לו: אם הלכה נקבל, ואם לדין יש תשובה אמר להם: לא, כי הלכה אני אומר, והכתוב מסייעני: "בנים", ולא בנות! "דור שלישי", יכול ראשון ושני מותר ושלישי יהא אסור? תלמוד לומר "דור שלישי יבא להם בקהל ה'" {{הע-שמאל|ההנמקה 'כי גר היית בארצו' נכונה רק ליוצאי מצרים, ולכן מעלה הדרשה על דעתה שהדורות הראשונים של המצרים, הסמוכים ליציאת מצרים - מותרים והאחרונים אסורים.}} אמור מעתה: ראשון ושני אסור, ושלישי מותר. אמר רבי יהודה: בנימן גר מצרי היה לי חבר מתלמידי רבי עקיבה, {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/קידושין/ה#ו|תוספתא קידושין ה ו,]] שם מתיר ר' עקיבא את בנימין לבוא בקהל; אבל [[ביאור:תוספתא/ידים/ב#יח|מתוספתא ידים ב יח]] נראה שההשהיה של גיור המצרי עדיין בתוקף, בניגוד לאיסור הגיור של בני עמון והמואבים.}} ואמר: אני גר מצרי, ונשוי אני אשה גיורת מצרית, והריני הולך להשיא את בני אשה בת גיורת מצרית, כדי שיהא בן בני ראוי לבוא בקהל! לקיים מה שנאמר "דור שלישי יבוא להם בקהל ה'". }} ===פיסקה רנד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים כג י''' ([[דברים כג י]]) "כי תצא מחנה על איביך", כשתהא יוצא - הוי יוצא במחנה. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קצ|לסוף פיסקה קצ.]]}} "על איביך" - כנגד אויביך אתה נלחם. "ונשמרת מכל דבר רע", שומע אני בטהרות ובטמאות ובמעשרות הכתוב מדבר {{הע-שמאל|לפי הפשט יש סתירה בין הביטוי המרחיב 'כל דבר רע' לבין הביטוי המצמצם 'ערוות דבר'. הדרשה פותרת את הסתירה לפי ההקשר, שמדובר בעבירות שגלו עליהן הכנענים והן מסלקות את השכינה, והן ע"ז, ג"ע וש"ד, וכן קללת השם. בסופה נוספת גם עבירת לשון הרע, הנלמדת מ'דבר' – עבירה בדיבור; כלומר 'דבר' נתפס גם כ'עניין' וגם כ'דיבור'.}} תלמוד לומר ([[דברים כג טו]]) "ערוה". אין לי אלא ערוה, מנין לרבות עבודה זרה ושפיכת דמים וקללת השם? תלמוד לומר "ונשמרת מכל דבר רע", אי ונשמרת, יכול בטהרות ובטמאות ובמעשרות הכתוב מדבר? תלמוד לומר "ערוה" מה ערוה מיוחדת, מעשה שגלו עליו כנענים, ומסלק את השכינה כך כל מעשה שגלו עליו כנענים ומסלק את השכינה! כשהוא אומר "דבר" - אף על לשון הרע. דבר אחר: "ונשמרת", הזהר שלא תהרהר בעבירה ותבא לידי קרי! {{הע-שמאל|דרשה בהשראת סמיכות הפרשיות לעניין הקרי בפס' יא.}} }} ===פיסקה רנה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים כג יא''' ([[דברים כג יא]]) "כי יהיה בך" - ולא {{ב|באחרים.|בגויים}} "איש" - פרט לקטן. {{הע-שמאל|קרי של גויים או קטנים אינן מטמא. וראו [[ביאור:ספרא/זבים#פרשה א|ספרא זבים פרשה א,]] שזוב של גוי אינו מטמא, אבל של קטן – כן.}} "אשר לא יהיה טהור מקרה לילה", אין לי אלא קרי לילה; קרי יום מנין? {{הע-שמאל|בדרך כלל מתרחש הקרי בלילה, אבל אין הלילה תנאי לטומאת הקרי.}} תלמוד לומר: "אשר לא יהיה טהור", מכל מקום. אם כן למה נאמר "מקרה לילה"? מגיד שדבר הכתוב בהווה. "ויצא אל מחוץ למחנה" - מצות עשה. "לא יבא אל תוך המחנה" - מצות לא תעשה. {{הע-שמאל|הכפילות 'ויצא... ולא יבוא' מוסברת כמצוות עשה ומצוות לא תעשה, או ביציאה משני המחנות הפנימיים; אבל יכול בעל הקרי לשהות במחנה ישראל.}} רבי שמעון אומר: "ויצא אל מחוץ למחנה" - זו מחנה לוי; "לא יבא אל תוך המחנה" - זו מחנה שכינה! }} ===פיסקה רנו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים כג יב''' ([[דברים כג יב]]) "והיה לפנות ערב ירחץ במים", מלמד שהקרי פוטר בזיבה מעת לעת. {{הע-שמאל|אם הזב ראה קרי – אותו היום אינו נספר לחשבון הזיבה שלו, וראו [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ב|זבים א ב.]] בית שמאי מקלים עוד ומבטלים את הזיבה ב48 השעות האחרונות; וראו ניסוח כשלנו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ג|בזבים ב ג.]] ההחמרה לכאורה של הפשט, שבעל קרי חוזר למחנה רק בשקיעת השמש – נדרשת כאן כהקלה בדינו אם הוא גם זב.}} "וכבא השמש", ביאת שמשו מעכבתו ליכנס לפנים מן המחנה ואין זיבתו מעכבתו ליכנס לפנים מן המחנה. }} ===פיסקה רנז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים כג יג-יד''' ([[דברים כג יג]]) "ויד תהיה לך מחוץ למחנה", {{הע-שמאל|בית השימוש הצבאי הוא מקום סמוך למחנה, שדווקא לשם יוצאים החיילים. אין צורך לצאת לצורך הטלת שתן – דורש 'ויצאת - חוץ' – אין לצאת לכל דבר.}} אין יד אלא מקום, שנאמר ([[שמואל א טו יב]]) "והנה מציב לו יד", ואומר ([[במדבר ב יז]]) "איש על ידו לדגליהם". "ויצאת שמה חוץ" - ולא בעמידה. ([[דברים כג יד]]) "ויתד תהיה לך על אזנך", אין אזנך אלא מקום זיונך. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/מגילה/ג#כה|תוספתא מגילה ג כה-כו.]] אין להטיל צואה בישיבה אלא בכריעה, ('בשבתך - חוץ' – שאינו יושב), לאחר שחפר גומה שבה הוא מטיל את צואתו; ואחר כך הוא מכסה את הגומה. ר' שמעון מעיר שאחורי האדם אינם מופנים לירושלים – בכוון דרום מהגליל.}} "והיה בשבתך חוץ" - ולא בישיבה. "וחפרת בה ושבת וכסית את צאתך", שומע אני יהא חופר באחת ומכסה באחת? תלמוד לומר "וחפרת בה". רבי שמעון אומר: מנין שלא יהא אדם הופך מתניו כלפי דרום? תלמוד לומר "וחפרת בה ושבת וכסית את צאתך". }} ===פיסקה רנח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים כג טו''' ([[דברים כג טו]]) "כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך", מיכן אמרו: לא יקרא אדם את שמע בצד משרה של כובסים {{הע-שמאל|לעניין קריאת שמע ראו [[ביאור:משנה ברכות פרק ג#משנה ה|ברכות ג ה.]] לעניין כבוד הספרים והתפילין ראו [[סנהדרין כא ב]], וראו גם [[ביאור:תוספתא/ברכות/ב#כ|תוספתא ברכות ב כ.]]}} ולא יכנס לא למרחץ ולא לבורסקי וספרים ותפילין בידו. "להצילך ולתת אויביך לפניך", אם עשית כל האמור בענין - לסוף שהוא מצילך ונותן את אויביך לפניך. "והיה מחניך קדוש" – קדשהו. {{הע-שמאל|ההצלה והקדושה אינן נתונות מראש אלא הן מותנות בקיום המצוות ומוגדרות כמשימה.}} מיכן אמרו: ([[ביאור:משנה ברכות פרק ט#משנה ה|ברכות ט ה]]) "לא יכנס אדם להר הבית במקלו ובמנעלו ובאפונדתו ובאבק שעל גבי רגליו". {{הע-שמאל|יש לכבד את הקדושה, ואין לערב אותה עם חול, כל שכן עם טומאות. לעניין ערוות דבר – השוו לעיל פיסקה רנד, שם מנתה הדרשה גם עבירות נוספות המסלקות את השכינה.}} "ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך", מלמד שעריות מסלקות את השכינה }} ===פיסקה רנט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים כג טז-יז''' ([[דברים כג טז]]) "לא תסגיר עבד אל אדניו", {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/עבודה זרה/ד|תוספתא ע"ז ד א-ב.]] גם אם אדוניו הוא גר תושב בא"י, ואינו עובד ע"ז - אין להסגיר את העבד אליו.}} מיכן אמרו: המוכר עבדו לגוים או לחוצה לארץ - יצא בן חורים. "אשר ינצל אליך מעם אדוניו" - לרבות גר תושב. ([[דברים כג יז]]) "עמך ישב" - ולא {{ב|בעיר עצמו.|במקום מיוחד לו}} "בקרבך" - ולא בספר. {{הע-שמאל|הגבלות על מגורי העבד המשוחרר, הוא גר תושב: הוא צריך להתערב בין היהודים, ואין להקצות לו מקום מיוחד לגרים (מעין גטו), כדי שיחיה בתרבות יהודית. ההגבלה שלא יגור בספר היא מטעמי ביטחון, כי חושדים בנאמנותו.}} "במקום אשר יבחר" - במקום שפרנסתו יוצאה. "באחד שעריך" - בשעריך ולא בירושלם {{הע-שמאל|העבד יכול לבחור את מקום מגוריו, אבל לא בירושלים (ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ו#ב|תוספתא נגעים ו ב]]). יש לאפשר לו מקום מגורים קבוע, ואם ירצה יוכל לשפר את מקום מגוריו לנוה יפה יותר, בהגבלות הנ"ל. לעניין הונאת דברים ראו [[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/ג#יד|תוספתא ב"מ ג יד,]] וכן [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יח|מכילתא נזיקין יח.]]}} כשהוא אומר "'''באחד''' שעריך" - שלא יהא גולה מעיר לעיר. "בטוב לו" - מנוה הרע לנוה היפה. "לא תוננו" - זו הונית דברים. דבר אחר: "לא תסגיר עבד אל אדניו" - בגוי שנצל מעבודה זרה הכתוב מדבר. {{הע-שמאל|הגוי נתפס כעבדה של ע"ז, ועלינו להרחיק אותו ממנה. תפיסה מיסיונרית של היהדות.}} }} ===פיסקה רס=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים כג יח''' ([[דברים כג יח]]) "לא תהיה קדשה מבנות ישראל" - אי אתה מוזהר עליה באומות {{הע-שמאל| אין כאן איסור על זנות בין הגויים; ויתכן גם שיהודים השתמשו בעצמם בשירותי מין של גויים; וראו גם בסוף הפיסקה. הנחת היסוד של הדרשה היא שאיסור הקדשה קל ביחס לאיסור הקדש. ההנחה מבוססת, כנראה, על המצב החברתי שבו התופעה של הזנות נפוצה יותר בקרב נשים. הדרשה שואלת מה הצורך באיסור מפורש של הקדש, לאחר שלמדנו את איסור הקדשה. התשובה היא שאלמלא הפסוק היינו מניחים שעבירת הקדש תיאסר גם על הגויים בגלל חומרתה; - תשובה שאינה מתאימה לכלל המקובל 'דיו לבא מן הדין להיות כנדון'.}} "ולא יהיה קדש" - אי אתה מוזהר עליו באומות שהיה בדין: ומה אם קדשה, קלה, אתה מוזהר עליה בישראל קדש, חמור, אינו דין שתהא מוזהר עליו בישראל? או חלוף: אם קדש, חמור, אי אתה מוזהר עליו באומות קדשה, קלה, אינו דין שלא תהא מוזהר עליה באומות? מה תלמוד לומר "קדש"? צריך לאמרו, שאילו נאמר קדשה ולא נאמר קדש, הייתי אומר אם קדשה, קלה, אתה מוזהר עליה בישראל – קדש, חמור, אינו דין שתהא מוזהר עליו באומות? תלמוד לומר: "לא תהיה קדשה מבנות ישראל" - אי אתה מוזהר עליה באומות "ולא יהיה קדש" - אי אתה מוזהר עליו באומות. דבר אחר: "לא תהיה קדשה" - זו אזהרה למופנה {{הע-שמאל|אין לגבר יהודי, אפילו פנוי, ללכת לקדשה – אפילו גויה. לפי הדרשה יהודה חטא בכך שפנה אל הקדשה – היא תמר - לאחר מות אשתו.}} שנאמר ([[בראשית לח כא]]) "לא היתה בזה קדשה" }} ===פיסקה רסא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים כג יט''' ([[דברים כג יט]]) "לא תביא אתנן זונה", אין לי אלא אתנן זונה; אתנן כל העריות מנין? תלמוד לומר "אתנן", מכל מקום. איזה הוא אתנן זונה? האומר לזונה "הילך טלה זה בשכרך", אפילו מאה - כולם אסורים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תמורה פרק ו#משנה ב|תמורה ו ב.]] האיסור חל על כל תמורה למין, מכל סוג שאינו יחסי איש ואשתו.}} האומר לחבירו "הילך טלה זה, ותלין שפחתך אצל עבדי", רבי אומר אינו אתנן, וחכמים אומרים אתנן. "ומחיר כלב", איזהו מחיר כלב? האומר לחבירו "הילך טלה זה תחת כלב זה". {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תמורה פרק ו#משנה ג|תמורה ו ג.]] הניסוח 'לא תביא... בית ה' אלהיך' מאפשר להעלות על הדעת שמדובר בעצם הימצאותו של האתנן במקדש; הדרשה מבטלת אפשרות זאת, ומשווה את הביטוי 'תועבה' כאן לביטוי המופיע לעיל בקרבנות בעלי מום.}} יכול אפילו העבירו ברגלו בעזרה יהא חייב? נאמר כאן "תועבה" ונאמר להלן ([[דברים יז א]]) "תועבה" מה תועבה האמורה להלן - לשם זבח, אף תועבה האמורה כאן - לשם זבח. "נדר" - פרט לדבר הנדור. כשהוא אומר "'''לכל''' נדר" - לרבות במה. {{הע-שמאל|אם נתן לזונה טלה שכבר הוקדש לקדשי מזבח – העובדה שהוא הפך לאתנן אינה פוסלת אותו; האיסור על אתנן ומחיר חל גם בבמה.}} "בית ה' אלהיך", פרט לפרת חטאת, שאינה באה לבית, דברי רבי אליעזר {{הע-שמאל|לעניין הפרה האדומה ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ג|פרה ב ג.]] לעניין ריקועים מזהב שניתנו לזונה או שהם מחיר כלב ראו [[ביאור:תוספתא/תמורה/ד#ב|תוספתא תמורה ד ב.]]}} וחכמים אומרים: להביא את הריקועים. "לכל נדר" - להביא את העוף {{הע-שמאל|למרות שבעוף אין איסור על בעל מום, בעניין זה אין דמיון בין בעלי המום והאתנן, וגם עופות אין להקריב מאתנן זונה; וראו [[ביאור:משנה תמורה פרק ו#משנה ד|תמורה ו ד.]]}} שהיה בדין: ומה מוקדשים, שהמום פוסל בהם, אין אתנן ומחיר חל עליהם עוף, שאין המום פוסל בו, אינו דין שלא יהא אתנן ומחיר חל עליהם? תלמוד לומר "לכל נדר", להביא את העוף. יכול אפילו {{ב|שכר פקעתה|תוספת מיוחדת לבתולה}} יהא אסור? תלמוד לומר "כי תועבת ה' גם שניהם", שנים ולא ארבעה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/תמורה/ד#ב|תוספתא תמורה ד ב,]] והשוו [[ביאור:משנה תמורה פרק ו#משנה ג|לתמורה ו ג,]] שם מסיקים מדרשה דומה שאין איסור על אתנן כלב ועל מחיר זונה. בכל מקרה, ולדות האתנן והמחיר וכן אם החליפה את האתנן או המחיר בבהמות אחרות – אין איסור להקריבם, וראו במשנה שם. הדין הזה כמעט מבטל למעשה את האיסורים על אתנן זונה ומחיר כלב.}} הם - ולא ולדותיהם ולא חלופיהם. }} ===פיסקה רסב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים כג כ''' ([[דברים כג כ]]) "לא תשיך לאחיך" - זה לוה, {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ה#משנה יא|ב"מ ה יא,]] שגם הלווה בריבית חוטא; וראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה יט|מכילתא כספא יט,]] שאת החיוב ללווה לומדים מ[[ויקרא כה לו]], ואילו את האיסור למלוה לומדים מ[[ויקרא כה לז]].}} מלוה מנין? תלמוד לומר ([[ויקרא כה לו]]) "אל תקח מאתו נשך ותרבית". מכלל שנאמר "כספך" - ולא כסף {{ב|אחרים,|גויים}} "אכלך" - ולא אכל אחרים {{הע-שמאל|מותר להלוות בריבית כסף ואוכל של גוי, וראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ה#משנה ו|ב"מ ה ו;]] אבל אין להלוות כספי מעשר בריבית, ואין ללוות מאכל בהמה.}} או "כספך" - ולא כסף מעשר; "אכלך" - ולא אכל בהמה? כשהוא אומר "נשך כסף" - לרבות כסף מעשר; "נשך אכל" - לרבות אכלי בהמה אין לי אלא נשך כסף, נשך אכל; מנין לרבות כל דבר? תלמוד לומר "נשך כל דבר אשר ישך". {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ה#משנה י|ב"מ ה י:]] אין לתת או לבקש גם ריבית שאינה כספית.}} רבי שמעון אומר: מנין שלא יאמר לו 'צא ושאל שלום פלוני', או 'דע אם בא איש פלוני ממקום פלוני'? תלמוד לומר "נשך כל דבר אשר ישך". }} ===פיסקה רסג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים כג כא''' ([[דברים כג כא]]) "לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך", {{הע-שמאל|מהמילים 'לנכרי תשיך' לומדים מצוות עשה שלא להשיך ליהודי, והשוו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ה#משנה יא|ב"מ ה יא,]] שם לא נמנתה מצוות עשה זאת.}} "לנכרי תשיך" - מצות עשה. "ולאחיך לא תשיך" - מצות לא תעשה. רבן גמליאל אומר: מה תלמוד לומר "ולאחיך לא תשיך"? והלא כבר נאמר "לא תשיך לאחיך"! אלא יש ריבית מוקדמת, ויש ריבית מאוחרת. {{הע-שמאל|מהכפילות בפס' כ-כא לומד ר"ג על איסור ריבית מוקדמת או מאוחרת. וראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ה#משנה י|ב"מ ה י.]]}} כיצד? נתן עיניו ללוות ממנו, והיה {{ב|משלח לו|מתנות}} ואומר "בשביל שילוונו" - זה הוא ריבית מוקדמת, לוה הימינו והחזיר לו מעותיו, והיה משלח לו ואומר "בשביל מעותיו שהיו בטילות אצלי" - זה הוא ריבית מאוחרת. "למען יברכך ה' אלהיך בכל מעשה ידיך", קבע לו הכתוב ברכה בשליחות יד. {{הע-שמאל|סיום הפיסקה בנימה אופטימית, וראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יב#פיסקה סד|לעיל פיסקה סד,]] [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יא#פיסקה נה|ופיסקה נה.]]}} "על הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה", בשכר שתבא – תירש. }} ===פיסקה רסד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים כג כב''' ([[דברים כג כב]]) "כי תדר נדר לה'", נאמר כאן "נדר" ונאמר להלן ([[ויקרא ז טז]]) "נדר" {{הע-שמאל|בפסוק מויקרא נאמר 'נדר או נדבה'. כאן מדובר על נדר דווקא, אבל האיסור 'לא תאחר' חל גם על נדבה ועל כל ההתחייבויות השונות. לעניין ההבדל בין נדר לנדבה ראו [[ביאור:משנה קנים פרק א|קנים א א.]]}} מה נדר האמור להלן - נדר ונדבה, אף נדר האמור כאן - נדר ונדבה, ומה נדר האמור כאן – "לא תאחר לשלמו" אף נדר האמור להלן – "לא תאחר לשלמו". "לה' אלהיך", אלו ערכים וחרמים והקדשות. "לא תאחר לשלמו", הוא ולא חלופיו. {{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את מצוות 'לא תאחר' למחוייבויות רבות, אבל הנדון כאן הוא הנדר, שאין להחליף אותו בבהמה אחרת – בניגוד לנדבה. דורש 'מעמך' על מתנות עניים, וראו [[שמות כב כד]].}} "כי דרש ידרשנו" - אלו חטאות ואשמות. "ה' אלהיך" - זה הקדש בדק הבית. "מעמך" - זה לקט שכחה ופיאה. "והיה בך חטא", בך חטא ולא בקרבנך חטא. {{הע-שמאל|גם לאחר הזמן ניתן להביא את הקרבן שהתחייב בו, למרות שעבר ואיחר.}} }} ===פיסקה רסה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים כג כג-כד''' ([[דברים כג כג]]) "וכי תחדל לנדור", {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/חולין/ב#יז|תוספתא חולין ב יז:]] ר' מאיר מתנגד לכל הנדרים, ור' יהודה מציג את העמדה המסורתית, התומכת בנדרים בתנאי שמקיים אותם. הם חולקים במשמעות הביטוי 'לא יהיה בך חטא': ר' יהודה מפרש אותו כהיתר ור' מאיר – כמצווה.}} רבי מאיר אומר: ([[קהלת ה ד]]) "טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם". טוב מזה ומזה שלא תדור כל עיקר! רבי יהודה אומר: "טוב אשר לא תדור..." טוב מזה ומזה - נודר ומשלם. ([[דברים כג כד]]) "מוצא שפתיך" - מצות עשה. "תשמור" - מצות לא תעשה. {{הע-שמאל|השוו לפיסקה רסד לעיל.}} "ועשית" - הרי זו אזהרה לבית דין, {{ב|שיעשוך.|שיגרמו לך לקיים את נדריך}} "כאשר נדרת" - זה נדר. "לה' אלהיך" - אלו ערכים וחרמים והקדשות. "נדבה" - זו נדבה. "אשר דברת" - זה הקדש בדק הבית. "בפיך" - זו צדקה. }} ===פיסקה רסו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים כג כה''' ([[דברים כג כה]]) "כי תבא בכרם רעך", יכול לעולם? {{הע-שמאל|הדרשה מצמצמת את היתר האכילה לפועל העוסק בקטיף ובבציר בשדה של יהודי אחר. ר' אלעזר דורש 'כנפשך' – עד כמה שמגיע לך במשכורת, וחכמים מדגישים את 'שבעך' – ככל שתרצה.}} תלמוד לומר "ואל כליך לא תתן", בשעה שאתה נותן לתוך כליו של בעל הבית. "רעך" - פרט {{ב|לאחרים.|לשדה של גויים}} "רעך" - פרט {{ב|לגבוה.|לשדה של הקדש}} "ואכלת" - ולא ממצץ. "ענבים" - ולא תאנים; מיכן אתה אומר: ([[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ז#משנה ד|ב"מ ז ד-ה]]) היה עושה בתאנים - לא יאכל בענבים; בענבים - לא יאכל בתאנים אבל מונע את עצמו עד שמגיע למקום היפות ואוכל. רבי אלעזר חסמה אומר: מנין שלא יאכל פועל יותר על שכרו? תלמוד לומר "כנפשך" וחכמים אומרים "שבעך", מלמד שאוכל פועל יותר על שכרו. "ואל כליך לא תתן" - בשעה שאתה נותן לתוך כליו של בעל הבית. {{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה.}} }} ===פיסקה רסז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על דברים כג כו''' ([[דברים כג כו]]) "כי תבא בקמת רעך", יכול לעולם? {{הע-שמאל|דרשות דומות לאלו שבפיסקה רסו; הפעם על שדה ולא על כרם. וראו שם. כאן נוספה גם ההגבלה שבפשט, "שלא תהיה קוצר במגל".}} תלמוד לומר "וחרמש לא תניף", בשעה שאתה מניף חרמש על קמת בעל הבית. "רעך" - פרט {{ב|לאחרים.|לשדה של גויים}} רעך - פרט {{ב|לגבוה.|לשדה של הקדש}} "וקטפת מלילות בידך" - שלא תהא קוצר במגל. "וחרמש לא תניף" - בשעה שאתה מניף חרמש על קמת בעל הבית. }} 1zaftd2b6dpf0jtqilsc97bjawzxkbj 116 407495 1417581 1404272 2022-08-10T08:38:27Z Shahar9261 22508 wikitext text/x-wiki <שם> כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התשע"ד-2014 <מקור> ((ק"ת תשע"ד, 1341|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)|7387)); ((תשע"ו, 907|תיקון|7637)); ((תשע"ז, 1049|תיקון|7812)). <מבוא> בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 33]] [[+|ו-51(ב)(2)]] [[=החוק|לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 107 לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה: @ 1. מטרות : מטרותיהם של כללים אלה הן, בין השאר: : (1) להסדיר את ההזרמה של שפכי התעשייה באופן שלא תגרום לנזק במערכת הביוב של חברה או של כל גורם אחר, לפעולת הזרמת הביוב ולתהליכי הטיפול בשפכים או להשבת קולחים; : (2) למנוע מטרדים ונזקים לציבור או לסביבה הנגרמים משפכי תעשייה; : (3) להבטיח שחברה תאסוף, תסלק ותטפל בכל שפכי התעשייה המוזרמים אל מערכת הביוב שלה באופן שלא יגרום לפגיעה כאמור בפסקה (1); : (4) להבטיח שמפעל לא יזרים בין במישרין ובין בעקיפין, למערכת הביוב שפכי תעשייה העלולים לגרום לפגיעה כאמור בפסקה (1). @ 2. הגדרות (תיקון: תשע"ז) : בכללים אלה - :- "דוגם מוסמך", "דיגום חטף", "ממונה סביבה", "הספר", "ספק מי-קולחין" - כהגדרתם [[בתקנות קולחין]]; :- "דיגום מורכב" - כהגדרתו בספר; :- "הכללים הקודמים" - כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התש"ע-2011; :- "המוסמך" - כמשמעותו [[בסעיף 52(א) לחוק]]; :- "זרם תעשייתי אחוד" - זרם המאחד את כל שפכי התעשייה במפעל לרבות מערכות לריכוך מים, נקז דודי קיטור, נקז מגדלי קירור, רכז מסננים, רכז מתהליך לייצור מים נטולי יונים (אוסמוזה הפוכה) ושפכים שעברו טיפול מקדים; :- "טיפול מקדים" - טיפול בשפכי תעשייה בשטח המפעל או מחוצה לו ובטרם כניסתם למערכת הביוב לשם הורדת ריכוז המזהמים בשפכים; :- "כללי התעריפים" - [[=כללי התעריפים|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע-2009]]; :- "מט"ש" - מיתקן לטיפול בשפכים שמיועד להפחתת ריכוז המזהמים בשפכי התורמים; :- "ממונה שפכי תעשייה" - מי שמנהל הרשות מינה לעניין כללים אלה, כולם או חלקם, מבין עובדי הרשות, לממונה על שפכי תעשייה; :- "מעבדה מוסמכת" - מעבדה כהגדרתה [[בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-1997]], שהוסמכה לבצע את הבדיקות במרכיבים המנויים בתוספות, כולן או חלקן; :- "מפעיל מט"ש" - אדם שבהחזקתו מט"ש; :- "מפעל משותף" - מתחם מקרקעין המשרת כמה מפעלים המצויים בתחומו, אשר לו מד-מים משויך או מד-מים ראשי כהגדרתם [[בכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע"א-2011]]; :- "שפכים אסורים" - שפכי תעשייה שמתקיים לגבי תכולתם אחד לפחות מן התנאים המפורטים [[בתוספת הראשונה]]; :- "שפכים חריגים" - שפכים חריגים שאינם טעונים אישור ושפכים חריגים הטעונים אישור; :- "שפכים חריגים שאינם טעונים אישור" - שפכי תעשייה שריכוז אחד לפחות מן המרכיבים שבהם המנויים [[בטור א' בתוספת השנייה]], עולה על הערכים הנקובים לצדם [[בטור ב' בתוספת השנייה]] ואינו עולה על הערכים הנקובים לצדם [[בטור ג' בתוספת השנייה]]; :- "שפכים חריגים הטעונים אישור" - שפכי תעשייה שריכוז אחד לפחות מן המרכיבים שבהם המנויים [[בטור א' בתוספת השנייה]] עולה על הערכים הנקובים לצדם [[בטור ג' בתוספת השנייה]]; :- "תכנית ניטור" - תכנית דו-שנתית לבדיקת איכות שפכי המפעלים בתחום החברה המוזרמים למערכת ביוב לפי [[סעיף 4(א)]]; :- "תקנות בוצה" - [[=תקנות בוצה|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס"ד-2004]]; :- "תקנות קולחין" - [[=תקנות קולחין|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש"ע-2010]]. @ 3. איסור הזרמה : (א) מפעל לא יזרים למערכת הביוב של חברה, במישרין או בעקיפין, ולא ירשה לאחר להזרים משטחו או באמצעות מיתקניו, שפכי תעשייה המכילים - :: (1) שפכים אסורים; :: (2) שפכים חריגים הטעונים אישור, בלא שניתן לגביהם אישור לפי [[סעיף 10]]. : (ב) נודע לחברה על הזרמת שפכים אסורים או שפכים חריגים באופן העלול למנוע את יכולת טיהור השפכים או ניצול הקולחים, תודיע על כך מיד למט"ש הקולט את השפכים, לספק מי הקולחין, לממונה שפכי תעשייה ולממונה סביבה. @ 4. תכנית ניטור והודעה למפעל (תיקון: תשע"ז) : (א) חברה תכין אחת לשנתיים ככל האפשר, בסוף השנה תכנית ניטור למפעלים שבתחומה שהתעורר לגביהם חשש כי הם מזרימים שפכי תעשייה המכילים שפכים חריגים או שפכים אסורים למערכת הביוב, בהסכמה עם מפעיל המט"ש שאליו מוזרמים שפכי החברה; באין הסכמה בין החברה למפעיל המט"ש בדבר תכנית כאמור, יכריע ממונה סביבה בהתייעצות עם ממונה שפכי תעשייה, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את טענותיהם. : (ב) בתכנית יפורטו, לגבי כל מפעל, מיקום נקודת הדיגום ואופן ביצוע הדיגום לפי הוראות [[סעיף 6]], וכן מספר הדיגומים והמרכיבים שיידגמו, ובלבד שמספר הדיגומים בשנה והמרכיבים שיידגמו לגבי מפעל המנוי [[בתוספת השלישית]] לא יפחתו מן הקבוע [[בתוספת האמורה]], ולא יפחת מארבעה דיגומים בשנה לגבי מפעל שאינו מנוי [[בתוספת האמורה]]; בטרם תקבע החברה את סוג הדיגום למפעל (חטף או מורכב), תבחן החברה בין השאר את אופן הזרמת השפכים במפעל, את סוג המזהמים במפעל ואת כמויות המים, ותוודא שסוג הדיגום שייבחר מייצג נכונה את איכות השפכים במפעל לגבי המרכיבים הנבדקים. : (ג) הכינה חברה תכנית ניטור לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), תודיע על כך לכל מפעל המופיע בתכנית וכן תפרט את הפרטים המנויים בעניינו כאמור בסעיף קטן (ב); הודעה כאמור תהיה ערוכה לפי נוסח [[טופס 1 שבתוספת הרביעית]]. : (ד) מפעל שקיבל הודעה לפי סעיף קטן (ג) רשאי להביא לפני החברה את טענותיו בכתב בעניין תכנית הניטור בתוך 15 ימי עסקים ממועד קבלת ההודעה. : (ה) חברה תמסור למפעל את החלטתה בטענות שהועלו לפי סעיף קטן (ד) בצירוף נימוקים ופירוט השינויים בתכנית הניטור בעקבות טענותיו, אם נערכו, 7 ימי עסקים בטרם הגשת תכנית ניטור לאישור לפי סעיף קטן (ו). : (ו) חברה תגיש תכנית ניטור, לאחר ביצוע הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ה), לממונה סביבה עם עותק לממונה שפכי תעשייה, תוך פירוט השינויים שביצעה לגבי תכנית הניטור שהוכנה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ובצירוף טענות המפעלים שהוגשו לפי סעיף קטן (ד); תכנית הניטור טעונה אישור ממונה סביבה בכפוף להוראות כללים אלה, ואולם גריעת מפעלים מתכנית ניטור, שינוי מספר הדיגומים, שינוי מיקום נקודת הדיגום ושינוי אופן הדיגום לגבי תוכן התכנית שהוגשה לאישור ממונה הסביבה טעונים אישור ממונה שפכי תעשייה. : (ז) לא קיבל ממונה סביבה החלטה בעניין אישור תכנית הניטור בתוך 60 ימים ממועד הגשתה, יראו את תכנית הניטור כמאושרת לעניין כללים אלה, והוראות [[סעיפים 6]] [[ו-7]] יחולו בעניינה. : (ח) דחה ממונה סביבה את תכנית הניטור שהוגשה לאישורו כאמור בסעיף קטן (ו), כולה או חלקה, תגיש החברה תכנית ניטור מתוקנת לאישורו בתוך 60 ימים מיום קבלת ההודעה בדבר דחיית תכנית הניטור. : (ט) עד לאישור תכנית הניטור המתוקנת כאמור, תדגום החברה את המפעלים שנכללו בתכנית שנדחתה או בחלק שנדחה, לפי [[התוספת השלישית]] אם נכללו [[בתוספת האמורה]], או לפי הנחיות ממונה שפכי תעשייה אם לא נכללו [[בתוספת האמורה]], ויראו תכנית זו כתכנית מאושרת זמנית לתקופה שלא תעלה על 60 ימים נוספים מיום הגשת תכנית ניטור מתוקנת לאישורו של ממונה סביבה; בלי לגרוע מחובת החברה להגיש תכנית ניטור מתוקנת, חלפו 60 הימים ולא הגישה החברה תכנית ניטור מתוקנת, רשאים ממונה סביבה וממונה שפכי תעשייה בהסכמה לקבוע לחברה תכנית ניטור שתהיה בתוקף עד לאישור תכנית ניטור מתוקנת שתגיש החברה. : (י) חברה תעביר למפעל ולממונה שפכי תעשייה עותק מעודכן של תכנית הניטור המאושרת או המאושרת זמנית בתוך 7 ימי עסקים ממועד אישורה לפי סעיפים קטנים (ז) או (ח), ולא תבצע דיגומים לפי התכנית האמורה אלא בחלוף 7 ימי עסקים לפחות ממועד ההעברה האמור. @ 5. שינוי תכנית ניטור מאושרת : (א) ממונה סביבה וממונה שפכי תעשייה רשאים, בהסכמה, להורות על שינוי בתכנית ניטור מאושרת של חברה, כולה או חלקה. : (ב) לגבי חברה יחולו הוראות אלה: :: (1) חברה רשאית להגיש בקשה לשינוי תכנית הניטור שאושרה לגביה תוך פירוט השינויים המבוקשים בתכנית והנימוקים להם; :: (2) בקשה לפי פסקה (1) תוגש לאישורו של ממונה סביבה עם העתק לממונה שפכי תעשייה; חברה תשלח למפעלים בתחומה שמתבקש שינוי הנוגע להם, הודעה בדבר הבקשה; מפעלים שקיבלו הודעה כאמור, רשאים להגיש את תגובתם לשינויים המוצעים בתוך 15 ימי עסקים; :: (3) אישר ממונה סביבה בקשה כאמור בפסקה (2), יחולו הוראות [[סעיף 4(י)]] בשינויים המחויבים; :: (4) על אף האמור בפסקה (2), הגישה חברה בקשה לשינוי תכנית הניטור הכוללת בקשה לגריעת דיגומים שאושרו לה בתכנית, לשינוי מיקום נקודת הדיגום או לגריעת מפעלים, לא יחליט ממונה סביבה בבקשה זו בטרם קיבל את אישורו של ממונה שפכי תעשייה. : (ג) לגבי מפעל יחולו הוראות אלה: :: (1) מפעל רשאי להגיש לחברה בקשה לשינוי תכנית הניטור שאושרה לגביו, לרבות בקשה להוסיף או לגרוע דיגומים מכמות הדיגומים או המרכיבים שנקבעו לו בתכנית המאושרת, או לשינוי מיקום נקודת הדיגום; חברה תקבל החלטה בעניין הבקשה בתוך 15 ימי עסקים ממועד קבלתה; :: (2) ראתה החברה לנכון לאשר את הבקשה לשינוי, תגיש בקשה לאישור השינוי לתכנית הניטור לפי פרטי הבקשה, לפי הוראות סעיף קטן (ב), בשינויים המחויבים, עם עותק למפעל שהגיש את הבקשה; חברה תמסור עותק מהחלטה בעניין הבקשה לשינוי תכנית הניטור למפעל שהגיש את הבקשה. @ 6. מיקום וסוג הדיגום : אושרה תכנית ניטור כאמור [[בסעיף 4]], תפעל החברה בכפוף להוראות אלה: : (1) דוגם מוסמך מטעם החברה יבצע את הדיגום; : (2) הדיגום במפעלים המפורטים [[$ תוספת 3|בפרטים ((())1(()))]], [[$ תוספת 3|((())2(()))]], [[$ תוספת 3|((())6(()))]], [[$ תוספת 3|((())7(()))]], [[$ תוספת 3|((())10(())) עד ((())12(()))]], [[$ תוספת 3|((())14(()))]] [[ו-((())19(())) בתוספת השלישית]] ובמפעלים שאינם מנויים [[בתוספת השלישית]] יבוצע בשוחת הביוב האחרונה בחצר המפעל או לפני חיבור המפעל למערכת הביוב; נוכח מהנדס החברה לדעת כי לא ניתן לדגום את השוחה במיקום האמור, יבוצע הדיגום בזרם התעשייתי האחוד בחצר המפעל או מחוצה לו; : (3) הדיגום במפעלים המפורטים [[$ תוספת 3|בפרטים ((())3(())) עד ((())5(()))]], [[$ תוספת 3|((())8(()))]], [[$ תוספת 3|((())9(()))]], [[$ תוספת 3|((())13(()))]] [[ו-((())15(())) עד ((())18(())) בתוספת השלישית]] יבוצע בזרם התעשייתי האחוד בחצר המפעל או מחוצה לו, אלא אם כן נוכח מהנדס החברה כי לא קיים במפעל זרם כזה או שלא ניתן לדגום זרם זה; : (4) דיגום לפי פסקאות (2) ו-(3) יהיה דיגום חטף או דיגום מורכב. בהתאם לתכנית הניטור המאושרת. @ 7. בדיקות : (א) החברה תעביר את הדגימות למעבדה מוסמכת לבדיקת המרכיבים הנדרשים ובשים לב להוראות שמירת הבדיקות בספר. : (ב) החברה תשלח למפעל את תוצאות הבדיקות בתוך 30 ימים ממועד קבלתן, בצירוף תעודות הבדיקה שהתקבלו מהמעבדה בעניינו. : (ג) חברה תתעד את פעולותיה כאמור [[בסעיפים 6]] [[ו-7]] ותשלח העתק מהם לכל אחד מהמפורטים להלן לפי דרישתו - מפעל, ממונה סביבה או ממונה שפכי תעשייה. @ 8. תשלומים בעד הדיגום והבדיקות : בעד דיגומים ובדיקות שבוצעו לפי [[סעיפים 6]] [[ו-7]] תחייב החברה את המפעל לפי התעריף המפורט [[בפרט 5 בתוספת השלישית לכללי התעריפים]]. @ 9. דיגום בלא תכנית : על אף האמור [[בסעיף 6]], נוכחה חברה לדעת כי קיים צורך ממשי ומיידי לדגום שפכי מפעל שלא הוכנה לגביו תכנית ניטור או שלא לפי תכנית ניטור מאושרת או זמנית, רשאית היא לדגום את שפכי המפעל לפי [[סעיף 6]]; עשתה החברה כן, תעביר לממונה שפכי תעשייה וממונה סביבה, לא יאוחר מ-7 ימי עבודה ממועד ביצוע הדיגום, עדכון על ביצוע הדיגום לפי סעיף זה והסיבות לכך. @ 10. הזרמת שפכים חריגים הטעונים אישור : (א) מפעל המעוניין להזרים למערכת הביוב שפכים חריגים הטעונים אישור יגיש לחברה, בדואר רשום עם אישור מסירה, אחת לשלוש שנים, בקשה מנומקת בכתב ערוכה לפי נוסח [[טופס 2 שבתוספת הרביעית]] (בסעיף זה - הבקשה). : (ב) חברה תעביר את הבקשה לתגובת ממונה סביבה בתוך 10 ימים מיום שקיבלה אותה. : (ג) חברה תאשר את הבקשה כלשונה או בשינויים, זולת אם התברר לחברה כי מתקיימים אחד התנאים האמורים, בין אם מעצמה ובין אם ממונה סביבה הודיע לה על כך, בתוך 30 ימים ממועד העברתה לתגובתו: :: (1) קליטת שפכי המפעל במט"ש המטפל בהם לא תאפשר למט"ש לטהר את כלל השפכים המטופלים בו או את הבוצה לערכים הקבועים [[בתקנות קולחין]] או [[בתקנות בוצה]], לפי העניין; :: (2) בשל תהליכי הייצור או חומרי הגלם במפעל או מיתקני העזר, השפכים עלולים להכיל מזהמים שאינם מורחקים בתהליכי הטיפול במט"ש וזאת בשים לב, בין השאר, להשפעתם על ניצול הקולחין. : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), חברה רשאית לסרב לבקשה אם ספיקת שפכי המפעל או עומס שפכיו עולים על 10% מהספיקה או העומס מכלל שפכי החברה. : (ה) אם המט"ש בבעלות חלקית של החברה או בבעלות מלאה של גורם שאינו החברה, תתאם החברה עם מפעיל המט"ש את האישורים לפי סעיף קטן (ג) באופן שיאפשר למט"ש לטהר את השפכים לערכים הקבועים [[בתקנות קולחין]] [[ובתקנות בוצה]]; באין הסכמה בין החברה למפעיל המט"ש, יכריע במחלוקת ממונה סביבה, בהתייעצות עם ממונה שפכי תעשייה, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את טענותיהם. : (ו) חברה תודיע למפעל על החלטתה בבקשה, בצירוף נימוקים, בתוך 60 ימים מיום שהוגשה; לא הודיעה החברה על דבר החלטתה בתוך התקופה האמורה, יראו את הבקשה כאילו אושרה; אושרה הבקשה, יום האישור ייחשב כיום שבו הגיש המפעל את הבקשה. : (ז) דחתה החברה את הבקשה או אישרה את הבקשה בשינויים, תנמק את החלטתה בכתב ותודיע למפעל על זכותו להביא לפניה בכתב את טיעוניו כנגד החלטתה, בתוך 15 ימים ממועד קבלת ההודעה, עם עותק לממונה סביבה; החברה תבחן את טענות המפעל ותודיע לו על החלטתה בעניינו בתוך 15 ימים ממועד הגשת טיעוני המפעל. : (ח) ערכים שאושרו למפעל להזרמה לפי סעיף קטן (ג) יהיו הריכוז המרבי המותר להזרמה על ידי המפעל. : (ט) על אף הקבוע בסעיף קטן (א), מפעל המעוניין להזרים למערכת הביוב שפכים חריגים הטעונים אישור בריכוזים שונים מאלה שאושרו לו על פי סעיף זה או במועד השונה מזה שבסעיף (א), רשאי להגיש לחברה בקשה נוספת והוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ח) יחולו בשינויים המחויבים. @ 11. תעריפים (תיקון: תשע"ו, תשע"ז) : (א) בוצע דיגום לפי [[סעיף 6]] [[או 9 לכללים אלה]] ונמצא כי המפעל הזרים שפכים בניגוד לאמור [[בסעיף 3]], תחייב החברה את המפעל בתשלום לפי [[+#תוספת שלישית פרט 3|פרטים 3]] [[ו-4 בתוספת השלישית לכללי התעריפים]], לפי העניין. : (ב) בוצע דיגום לפי [[סעיף 6]] [[או 9 לכללים אלה]] ונמצא כי המפעל הזרים שפכים חריגים שאינם טעונים אישור או שפכים חריגים הטעונים אישור שניתן לגביהם אישור לפי [[סעיף 10(ג)]] תחייב החברה את המפעל בתשלום לפי [[פרט 2 בתוספת השלישית לכללי התעריפים]]. : (ג) במפעל משותף ובהעדר הסכמה בין בעל המפעל המשותף או מי מטעמו לבין המפעלים בתחומו יחולו ההוראות האלה: :: (1) במקרים שבהם מותקנים בכל אחד מהמפעלים מדי-מים משוייכים, יוטלו החיובים על כל אחד מהמפעלים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב); :: (2) במקרים שבהם לא מותקנים באף אחד מהמפעלים מדי-מים משויכים, יוטלו החיובים על המפעל המשותף, לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב); :: (3) במקרים שבהם מותקנים רק בחלק מהמפעלים מדי-מים משוייכים, יוטלו החיובים על מפעלים אלה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב); יתרת החיוב לפי כמויות המים תוטל על המפעל המשותף. : (ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), פנה מנהל המפעל המשותף או מפעל בתחומו לחברה בבקשה לשנות את אופן חלוקת החיובים לפי סעיף קטן (ג), תחליט החברה בבקשה שהובאה לפניה לאחר שנתנה למנהל המפעל המשותף ולמפעלים בתחומו הזדמנות סבירה להגיש את טענותיהם לגבי הבקשה שהוגשה ולאחר ביצוע הערכה של מהנדס החברה או מי שהחברה מינתה לצורך זה בין השאר בדבר כמויות המים לחיוב וייחוס ערכי שפכי התעשייה; החליטה חברה לשנות למפעל המשותף ולמפעלים שבתחומו את אופן חלוקת החיובים, תפעל ליישום עקרונות זהים בכפוף לבקשות שיוגשו אליה על ידי מפעלים משותפים ומפעלים בתחומם. : (ד) על חיובים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו ההוראות האלה: :: (1) החיובים יהיו בעד התקופה שחלפה ממועד הדיגום האחרון לפי תכנית הניטור או בעד תקופה של 90 ימים, לפי הקצרה מביניהן, זולת אם הוכיח מפעל, להנחת דעתה המלאה של החברה, כי יש לחייבו בעד תקופה קצרה יותר; :: (2) החליטה חברה לחייב מפעל בעד תקופה קצרה יותר כאמור בפסקה (1), תנמק ותתעד את החלטתה ורשאית היא, באישור ממונה סביבה, להוסיף לתכנית הניטור של המפעל דיגום נוסף ויראו בדיגום זה דיגום לפי תכנית ניטור המאושרת לפי [[סעיף 4]]; :: (3) החיובים יחושבו על בסיס ספיקות שפכים שנקראו במד-שפכים של מפעל בתקופה כאמור בפסקה ((())1(())); בהעדר מד-שפכים כאמור, על בסיס צריכות המים שנקראו במפעל בתקופה האמורה בפסקה ((())1(())) או לפי ממוצע צריכות מים יומיות שנקראו במפעל בתקופת החיוב שקדמה לדיגום; :: (4) על אף האמור בסעיף קטן זה, נמצאו בשפכי המפעל שפכים בניגוד [[לסעיף 3(א)]] ובבדיקה שערכה החברה נמצא כי בדיגום הקודם שנערך למפעל לא נמצאו שפכים כאמור, תחייב החברה את המפעל בעד מחצית התקופה שחלפה ממועד הדיגום האחרון לפי תכנית הניטור או בעד תקופה של 45 ימים, לפי הקצרה מביניהן, זולת אם הוכיח מפעל, להנחת דעתה המלאה של החברה, כי יש לחייבו בעד תקופה קצרה יותר. : (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בוצע דיגום לפי [[סעיף 9 לכללים אלה]], לא תחייב חברה מפעל בתשלום לפי סעיף זה אלא אם כן קיבלה לכך את אישורו מראש ובכתב של ממונה שפכי תעשייה. : (ו) חברה תשלח למפעל הודעה על חיוב לפי סעיף זה בתוך 60 ימים מיום קבלת תוצאות הדיגום או אישורו של ממונה שפכי תעשייה, לפי העניין, או במועד נדחה אחר בצירוף נימוקים מיוחדים; הודעת החיוב תפרט, בין השאר, את אופן עריכת החיוב ותהיה ערוכה לפי נוסח [[טופס 3 שבתוספת הרביעית]]; מפעל רשאי להביא לפני החברה את טיעוניו כנגד הודעת החיוב, בכתב, בתוך 30 ימים ממועד קבלתה; החברה תבחן את טענות המפעל ותודיע לו על החלטתה בעניינו בתוך 30 ימים ממועד הגשת טיעוניו. : (ז) אין בחיוב בתשלום לפי סעיף זה או בפירעון החיוב, משום היתר, הרשאה או הסכמה להזרמה בניגוד לכללים אלה. : (ח) על אף האמור בסעיף זה, חברה לא תחייב מפעל בשל הזרמת שפכים חריגים או אסורים בהתבסס על תוצאות הדיגום הראשון שביצעה בשפכיו לפי כללים אלה או לפי הכללים הקודמים. @ 12. דיווח ופרסום : (א) חברה תמציא לממונה שפכי תעשייה ולממונה סביבה בתום כל שנה, ולא יאוחר מתום חודש מרס של השנה שאחריה, דוח שנתי המסכם את פעולותיה לפי [[סעיפים 4]], [[6]], [[7]], [[9]], [[10]] [[ו-11]] וכן פירוט המקרים הידועים לחברה על הזרמת שפכים בניגוד לכללים אלה. : (ב) חברה תפרסם באתר האינטרנט שלה את הדוח המפורט בסעיף קטן (א) למעט פירוט סך החיובים לפי [[סעיף 11 לכללים]], פעולות שהוגשו לגביהן תלונות לפי [[סעיף 13]] וטרם התקבלה לגביהן החלטה, או שקיימים לגביהן הליכים משפטיים תלויים ועומדים, וכן תעמידו לעיון הציבור במשרדיה. @ 13. בירור תלונות מפעל : (א) מצא ממונה שפכי תעשייה כי החברה הפרה הוראות כללים אלה באופן מהותי או יסודי, רשאי הוא להורות על ביטול החיובים שהוצאו למפעל לפי [[סעיף 11]] הקשורים להפרה האמורה, כולם או חלקם, ורשאי הוא להורות כי לתקופה מסוימת החברה תעביר לאישורו דרישות תשלום לפי [[סעיף 11]] בטרם העברתם למפעל; כל זאת, לאחר שנתן לחברה הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיה לפניו. : (ב) מפעל רשאי להלין, בכתב, לפי [[סעיף 108 לחוק]], על החלטות, הוראות ופעולות של החברה או מי מטעמה לעניין יישום כללים אלה לפני ממונה שפכי תעשייה, בתוך 60 ימים מיום שנמסרו לו; ממונה שפכי תעשייה רשאי, לאחר שנתן לחברה הזדמנות סבירה להגיש את טענותיה, בכתב או בעל פה, לבטל, להשהות או לשנות את ההחלטה, ההוראה או הפעולה; הודעה על החלטת ממונה שפכי תעשייה תינתן בתוך זמן סביר מיום הגשת התלונה, אך לא יאוחר מ-180 ימים מיום קבלת התלונה. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) - :: (1) תלונות בעניינים המנויים [[בסעיפים 4 עד 7]] יידונו לפני ממונה שפכי תעשייה תוך היוועצות עם המוסמך; :: (2) בהגשת תלונה על הוראות [[סעיף 10(א) עד (ה) ו-(ט)]], יחולו הוראות [[סעיף 52 לחוק]]. : (ד) מצא ממונה שפכי תעשייה כי יש בהחלטתו בעניין תלונת המפעל כדי להשפיע על מפעלים אחרים או על חברה או שיש בה עניין לציבור, תפרסם הרשות הממשלתית באתר האינטרנט את ההחלטה, בכפוף להוראות [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]]. @ 14. פרסום בכפוף [[לחוק חופש המידע]] : (א) על אף האמור [[בסעיפים 12(ב)]] [[ו-13(ד)]] לא יפורסם מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998]] (להלן - חוק חופש המידע), ורשאים שלא לפרסם מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]]. : (ב) על פרסום מידע כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיף 11 לחוק חופש המידע]], בשינויים המחויבים. @ 15. משלוח מסמכים מאת חברה : הודעות, החלטות ומסמכים אחרים שעל חברה למסור למפעל לפי [[סעיפים 4]], [[5]], [[7(ב)]], [[10(ו) ו-(ז)]] [[ו-11(ה)]] יישלחו למפעל בדואר רשום או במסירה אישית, וכן באמצעות דואר אלקטרוני ובלבד שהמפעל לא התנגד לשליחה באמצעי זה. @ 16. שמירת דינים (תיקון: תשע"ו) : (א) אין בכללים אלה לגרוע מכל אחד מאלה: :: (1) [[תקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים), התשס"ג-2003]], לרבות סמכות נותן האישור לפיהן לקבוע החמרה ולהתיר הקלה של הערכים לפי [[+|תקנות 3]] [[ו-4 לאותן תקנות]]; :: (2) [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס"א-2000]], לרבות סמכות ממונה לעניינן לאשר ריכוז מרבי לפי [[תקנה 3(ה) לאותן תקנות]]; :: (3) [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשייה), התשס"ד-2003]]. : (ב) לעניין [[סעיף 10]], אין בכללים אלה לגרוע מתנאים שנקבעו בהיתרים או ברישיונות שניתנו למפעל לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968]], או לפי [[חוק המים]], לפי העניין ובלבד שמפעל הגיש בקשה לחברה כאמור [[בסעיף 10]]. : (ג) על אף הקבוע בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), חברה תחייב מפעל שהזרים שפכים חריגים הטעונים אישור ושפכים אסורים, בתשלומים לפי [[סעיפים 8]] [[ו-11]] אף אם ההזרמה הותרה לו בהיתרים או ברישיונות כאמור. : (ד) ניתנה למפעל הקלה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי המפעל לפנות לממונה שפכי תעשייה בבקשה להורות לחברה שלא לחייבו בתשלומים לפי סעיף קטן (ג) בעד שפכים אסורים בלבד מהמועד שבו חלה לגביו ההקלה האמורה, ויעביר עותק מבקשתו לחברה בתוך 7 ימי עסקים ממועד שליחתה לממונה שפכי תעשייה. : (ה) על אף האמור [[בסעיף 11(ו)]], קיבלה החברה הודעה כאמור בסעיף קטן (ד), לא תוציא הודעת חיוב למפעל בעד אותו מרכיב שלגביו ניתנה ההקלה כאמור, כל עוד לא התקבלה החלטת ממונה שפכי תעשייה בבקשת המפעל. : (ו) ממונה שפכי תעשייה רשאי לקבל או לדחות את בקשת המפעל, כולה או חלקה, וכן להורות על חיוב המפעל בתשלומים מופחתים, וזאת בשים לב [[לסעיף 1]] ובכלל זה עיקרון העלות, החשש לפגיעה במערכות הולכת השפכים, הטיפול בשפכים והשבת הקולחין והיקף הפגיעה האמורה; ממונה שפכי תעשייה יעביר את החלטתו בבקשה למפעל ולחברה שבתחומה נמצא המפעל. : (ז) קיבל ממונה שפכי תעשייה את בקשת המפעל, כולה או חלקה, תפעל החברה לפי החלטתו ובכלל זה החלטתו לעניין מועד התחילה. @ 17. ביטול : הכללים הקודמים - בטלים. @ 18. תחילה : תחילתם של כללים אלה ביום ג' בתמוז התשע"ד (1 ביולי 2014) (להלן - יום התחילה). @ 19. הוראת מעבר : (א) כללים אלה יגברו על כל הסכם בין מפעל למט"ש ובין מפעל לחברה, שנחתמו לפני יום התחילה; על אף האמור - :: (1) מפעל שאושר לו לפי סעיף 13 לכללים הקודמים הסכם עבר כהגדרתו בכללים הקודמים, רשאי להמשיך ולנהוג לפי אותו הסכם, בתנאים ובתקופה שאושרו או נקבעו כאמור; :: (2) ממונה שפכי תעשייה רשאי לאשר הסכם בין מפעל לבין חברה שהחלה לפעול אחרי יום התחילה, שנעשה לפני יום תחילת פעילות החברה, לרבות הארכה של הסכם שנחתם לפני אותו יום, אם שוכנע שהמפעל שילם תשלומים חד-פעמיים או שוטפים בעד המט"ש, שהם סבירים או מוצדקים בנסיבות העניין, ובלבד שהמפעל הגיש את הבקשה לאישור ההסכם לממונה שפכי תעשייה בתוך ארבעה חודשים מיום התחילה או מיום תחילת פעילות החברה, המאוחר מביניהם; :: (3) ממונה שפכי תעשייה לא יאשר את ההסכם לתקופה העולה על 15 שנים או על תקופת ההסכם, לפי המוקדם; :: (4) אישר ממונה שפכי תעשייה את ההסכם, יראו את ההסכם, בכפוף לתנאים שהוא התנה, כבא במקום התעריפים שנקבעו לשפכים [[בכללי התעריפים]]. : (ב) הוגשה או אושרה תכנית ניטור למפעל לפי הכללים הקודמים לפני יום התחילה, יראו אותה כאילו הוצאה מכוח כללים אלה ויחולו עליה כללים אלה בשינויים המחויבים. : (ג) לא הגישה חברה תכנית ניטור כאמור [[בסעיף 4(א)]] לפני יום התחילה, תגיש החברה תכנית ניטור כאמור בתוך 90 ימים מיום התחילה. : (ד) ניתן למפעל אישור כאמור בסעיף 6(ה) לכללים הקודמים, יעמוד האישור בתוקף למשך 12 חודשים מיום התחילה. == תוספת ראשונה == ==== ((([[סעיף 1]] - ההגדרה שפכים אסורים))) (תיקון: תשע"ו) ==== === שפכים אסורים === @ 1. : שפכים המכילים אחד או יותר מאלה הם שפכים אסורים, ובלבד שהערך הנמדד עולה על הערך הקבוע [[בתוספת זו]] בצירוף ערך אי-ודאות הבדיקה כפי שדווחה המעבדה: @ <עוגן פרט 1.1> (תיקון: תשע"ז) : (1) נוזלים בעלי ערך הגבה (pH) נמוך מ-6.0 או גבוה מ-10.0 בבדיקת שדה, אלא אם כן הוכיח המפעל כי הוא עומד [[בסעיף 4 לתקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשייה), התשס"ד-2003]]; @ <עוגן פרט 1.2> : (2) חומר העלול לגרום בדרך כלשהי להפרעה משמעותית באיסופם או בטיפולם של השפכים במערכת הביוב של החברה או של כל גורם אחר, לרבות מוצקים או חומר צמיג בגודל ובכמות העשויים לשקוע או שלא להיגרף, לרבות שאריות עוגת סינון, אספלט, פגרי בעלי חיים, גבבה, אפר, חול, בוץ, קש, שארית עיבוד שבבי בתעשייה, שארית גזם נוי, חלקי מתכת, זכוכית, סמרטוטים, נוצות, פלסטיקה, עץ, דם מלא, תוכן קיבת בהמות, עצמות, שיער ושאריות עור, קרביים, מגבונים לחים וכלים חד-פעמיים, בין אם הם שלמים ובין שעברו ריסוק או קיצוץ; @ <עוגן פרט 1.3> : (3) מוצקים שאינם עוברים פתח של 10 מילימטר; @ <עוגן פרט 1.4> : (4) נוזלים בטמפרטורה העולה על 40° צלסיוס; @ <עוגן פרט 1.5> : (5) פסולת העלולה לשקוע ולהפוך למוצקה או לצמיגה בטמפרטורות שבין 20° צלסיוס ל-40° צלסיוס; @ <עוגן פרט 1.6> : (6) נוזל, מוצק או גז העלול לגרום ליצירת תנאי בעירה או פיצוץ במערכת הביוב של החברה או של כל גורם אחר; @ <עוגן פרט 1.7> : (7) כלל פחמימנים הלוגניים מומסים (DOX) המבוטא ככלורידים, בריכוז העולה על 1 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.8> : (8) כלור חופשי בריכוז העולה על 0.5 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.9> : (9) פנולים או קריזולים בריכוז העולה על 3 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.10> : (10) פוליפנולים בריכוז העולה על 100 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.11> : (11) ציאנידים כללי בריכוז מעל 0.5 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.12> : (12) שמן מינרלי בריכוז העולה על 20 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.13> : (13) שמנים ושומנים כללי בריכוז העולה על 250 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.14> : (14) שומנים הניתנים להפרדה בריכוז כולל העולה על 100 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.15> : (15) כלל מוצקים אנאורגניים ומינרלים מומסים (TDS) בריכוז כולל העולה על 3,500 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.16> (תיקון: תשע"ז) : (16) כלל מוצקים מרחפים במוצא מיתקן קדם-טיפול כהגדרתו [[בתקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס"א-2000]], במפעל ציפוי מתכות, בריכוז העולה על 30 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.17> : (17) ריכוז ה-COD הגדול פי 4 ויותר מריכוז ה-BOD, ובלבד שריכוז ה-COD יעלה על הערך המופיע [[בטור ב' שבתוספת השנייה]]; @ <עוגן פרט 1.18> (תיקון: תשע"ז) : (18) ריכוז VSS שיפחת מ-70% מריכוז ה-TSS, ובלבד שריכוז ה-TSS יעלה על הערך המופיע [[בטור ב' שבתוספת השנייה]]; @ <עוגן פרט 1.19> : (19) סולפיד מומס בריכוז העולה על 1 מיליגרם לליטר; ואולם רשאי ממונה סביבה, לבקשת מפעל, ולאחר היוועצות עם ממונה שפכי תעשייה, לקבוע ערך אחר למפעל מסוים; אושר ערך אחר כאמור, יעדכן ממונה סביבה את ממונה שפכי תעשייה בדבר החלטתו, וממונה שפכי תעשייה יעדכן את החברה שבתחומה המפעל שלו אושר הערך כאמור; @ <עוגן פרט 1.20> (תיקון: תשע"ו) : (20) סולפאטים בריכוז העולה על 200 מיליגרם לליטר כ-SO₄ מעל ריכוזם במים המסופקים למפעל או בריכוז העולה על 500 מיליגרם לליטר כ-SO₄, לפי הגבוה; ואולם רשאי ממונה סביבה, לבקשת מפעל, ולאחר היוועצות עם ממונה שפכי תעשייה, לקבוע ערך אחר למפעל מסוים; אושר ערך אחר כאמור, יעדכן ממונה סביבה את ממונה שפכי תעשייה בדבר החלטתו, וממונה שפכי תעשייה יעדכן את החברה שבתחומה המפעל שלו אושר הערך כאמור; @ <עוגן פרט 1.21> (תיקון: תשע"ו) : (21) כלורידים בריכוז העולה על 200 מיליגרם לליטר כ-Cl מעל ריכוזם במים המסופקים למפעל או בריכוז העולה על 430 מיליגרם לליטר, לפי הגבוה; @ <עוגן פרט 1.22> : (22) נתרן בריכוז העולה על 130 מיליגרם לליטר כ-Na מעל ריכוזו במים המסופקים למפעל או בריכוז העולה על 230 מיליגרם לליטר, לפי הגבוה; @ <עוגן פרט 1.23> : (23) פלואורידים בריכוז העולה על 6 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.24> : (24) בורון בריכוז העולה על 1.5 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.25> (תיקון: תשע"ז) : (25) דטרגנטים נוניוניים בריכוז העולה על 5 מיליגרם לליטר או דטרגנטים אניוניים בריכוז העולה על 40 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.26> : (26) חומרים המפורטים בטור א' להלן בריכוז העולה על הריכוז הרשום בטור ב' שלצדם: :: {| ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} שם החומר !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} ריכוז - מיליגרם לליטר |- | אבץ (Zn) || 3 או 3 מעל למי הרקע, הגבוה מבניהם |- | ארסן (As) || 0.1 |- | בדיל (Sn) || 2 |- | בריליום (Be) || 0.50 |- | ונדיום (V) || 0.50 |- | חמרן (Al) || 25 |- | כסף (Ag) || 0.1 |- | כספית (Hg) || 0.05 |- | כרום שלוש ערכי (Cr⁺⁶) (([צ"ל: (Cr⁺³)])) || 0.5 |- | כרום שש ערכי (Cr⁺⁶) || 0.10 |- | ליתיום (Li) || 0.3 |- | מוליבדן (Mo) || 0.15 |- | מנגן (Mn) || 1 או 0.5 מעל למי הרקע, הגבוה מבניהם |- | נחושת (Cu) || 1 או 1 מעל למי הרקע, הגבוה מבניהם |- | ניקל (Ni) || 0.5 |- | סלניום (Se) || 0.05 |- | עופרת (Pb) || 0.5 |- | קדמיום (Cd) || 0.1 |- | קובלט (Co) || 1 |} @ <עוגן פרט 1.27> : (27) חומרים שמנהל הרשות הורה לגבי תחומה של חברה מסוימת, שהזרמתם למערכת הביוב עלולה להסב לה נזק; מנהל הרשות ימסור הודעה בדבר חומרים אלה לממונה סביבה ויפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של הרשות ובלבד שניתנה לציבור האפשרות להביע את עמדתו בעניין זה; קביעה כאמור יכול שתהיה לגבי חומרים המפורטים [[בתוספת זו]] בריכוז המותר להזרמה למערכת השפכים ויכול שתהיה לגבי חומרים שאינם מפורטים [[בתוספת זו]]. == תוספת שנייה == ==== ((([[סעיף 1]] - הגדרת שפכים חריגים שאינם טעונים אישור, שפכים חריגים הטעונים אישור, [[סעיפים 3(א)(2)]], [[11(ב)]] [[פרט 1.17 תוספת ראשונה|ופרט (17) בתוספת הראשונה]]))) ==== === שפכים חריגים === @ : שפכים המכילים אחד או יותר מאלה הם שפכים חריגים, ובלבד שהריכוז של מרכיב בטור א' הנמדד עולה על הריכוז המפורט לצדו בטור ב' או ג', לפי העניין בצירוף ערך אי-ודאות הבדיקה כפי שדיווחה המעבדה: : {| ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מרכיב !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} ריכוז - מיליגרם לליטר !! {{מוקטן|טור ג'}} ריכוז - מיליגרם לליטר |- | ריכוז - מיליגרם לליטר כלל מוצקים מרחפים (TSS) || 400 || 1,000 |- | צריכת חמצן כימית (COD) || 800 || 2,000 |- | חנקן קיילדל* || 50 || 100 |- | זרחן כ-P* || 15 || 30 |} : {{מוקטן|* הזרמה למט"ש המרחיק חנקן או זרחן.}} == תוספת שלישית == ==== ((([[סעיף 4]]))) ==== === ניטור איכות שפכי מפעלים === @ (תיקון: תשע"ז) : {| ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מגזר תעשייתי/תחום פעילות !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מספר דיגומים {{ש}} מזערי בשנה !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} מרכיבים לבדיקה |- <עוגן פרט 1> | : (1) מוסכים (מכונאות רכב) ותחנות רחיצה בלא מחזור מים || 4 || pH, שמן מינרלי, סריקת מתכות כבדות, TSS 105°C‏, VSS, לתחנות רחיצה בלבד: דטרגנטים |- <עוגן פרט 2> | : (2) אולמות אירועים, מסעדות, קניונים, למעט מפעלים כאמור שצריכת המים הכללית שלהם קטנה מ-5 מטרים מעוקבים ליום והוכיחו לחברה על ביצוע נאות של טיפול מקדים בשפכיהם || 4 || שמנים ושומנים, pH‏, COD‏, TSS 105°C, כלורידים, נתרן |- <עוגן פרט 3> | : (3) מפעלי מזון ומשקאות || 4 || שמנים ושומנים, pH‏, COD‏, TSS 105°C, כלורידים, נתרן, חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, סולפיד מומס (ביקבים) |- <עוגן פרט 4> | : (4) מפעל תעשייתי - מזון || 4 || שמנים ושומנים, pH‏, COD‏, BOD‏, TSS 105°C‏, VSS, כלורידים, נתרן, חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, סריקת מתכות כבדות |- <עוגן פרט 5> | : (5) משחטות, בתי מטבחיים, בתי נחירה, עיבוד דגים || 4 || שמנים ושומנים, pH‏, COD‏, TSS 105°C, חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, כלורידים, נתרן, סולפיד מומס, מוליכות חשמלית, BOD |- <עוגן פרט 6> | : (6) טקסטיל כולל הלבנה או צביעה || 4 || כלורידים, כלל פחמימנים הלוגניים מומסים (DOX‏), BOD5‏, COD, סריקת מתכות כבדות, סולפאט, סולפיד מומס, pH, דטרגנטים, TSS 105°C‏, VSS |- <עוגן פרט 7> | : (7) טקסטיל בלא הלבנה או צביעה || 4 || COD, סריקת מתכות כבדות, pH‏, TSS 105°C‏, VSS, כלורידים, דטרגנטים |- <עוגן פרט 8> | : (8) מפעלי ציפוי מתכות וטיפול פני שטח || 6 || סריקת מתכות כבדות TSS 105°C‏, VSS, שמן מינרלי (אם קיים עיבוד שבבי), pH, כלורידים, סולפאט, סולפיד מומס, כלל פחמימנים הלוגנים מומסים (DOX), ציאנידים, COD |- <עוגן פרט 9> | : (9) מפעל ביטחוני המייצר, מעבד או משתמש בחומר נפץ || 4 || נוכחות חומרי נפץ, pH, שמן מינרלי, TSS 105°C‏, COD‏, VSS, סריקת מתכות כבדות, כלל פחמימנים הלוגנים מומסים (DOX), כלורידים, ציאנידים |- <עוגן פרט 10> | : (10) מכבסות שצריכת המים שלהן גדולה מ-2 מטרים מעוקבים ליום || 4 || כלורידים, נתרן, בורון, COD, סולפיד מומס, pH, דטרגנטים ו-TSS 105°C |- <עוגן פרט 11> | : (11) תחנות תדלוק || 4 || שמן מינרלי, pH‏, COD‏ |- <עוגן פרט 12> | : (12) רפת או חזיריה או לול || 4 || COD, כלורידים, נתרן, pH, חנקן כללי כ-N, חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי כ-p‏, ((<s>כ-</s>))TSS 105°C, בורון |- <עוגן פרט 13> | : (13) מפעלי עיבוד עורות או בורסקאות || 4 || סריקת מתכות כבדות, סולפיד מומס, סולפאט, כלורידים, pH‏, COD‏, TSS 105°C‏, VSS‏ |- <עוגן פרט 14> | : (14) תחנות מעבר || אשפה - 4 {{ש}} חומרים מסוכנים - 6 || שמן מינרלי, שמנים ושומנים, סריקת מתכות כבדות, pH‏, COD‏, BOD‏, TSS 105°C‏ ,VSS, חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, כלורידים, BOD, סולפיד מומס |- <עוגן פרט 15> | : (15) בתי דפוס || 4 || סריקת מתכות כבדות, COD‏, TSS 105°C‏, pH‏, VSS, כלורידים |- <עוגן פרט 16> | : (16) מפעלי כימיה: פרמצבטיקה, ייצור כימיקלים, דבקים וצבעים, דטרגנטים, ממיסים, חומרי הדברה, פטרוכימיה, פלסטיק || צריכת מים קטנה מ-5,000 לשנה - 6 {{ש}} צריכת מים גדולה מ-5,000 מטר מעוקב לשנה - 12 || סריקת מתכות כבדות, COD‏, BOD5, שמן מינרלי, TSS 105°C‏, VSS‏, pH, פחמימנים הלוגנים מומסים (DOX), חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, בדיקת חומרי הדברה לפי העניין, כלורידים |- <עוגן פרט 17> | : (17) קוסמטיקה ותמרוקים || צריכת מים קטנה מ-1,000 מטר מעוקב לשנה - 4 {{ש}} צריכת מים גדולה מ-1,000 מטר מעוקב לשנה - 6 || COD‏, BOD5, שמן מינרלי, TSS 105°C‏, VSS‏, pH, פחמימנים הלוגנים מומסים (DOX) חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, כלורידים, בורון |- <עוגן פרט 18> | : (18) בתי חולים || 4 || COD‏, BOD5‏, TSS 105°C‏, VSS, סריקת מתכות כבדות כלורידים, pH, דטרגנטים |- <עוגן פרט 19> | : (19) בתי מלון || 4 || COD‏, BOD5‏, TSS 105°C‏, שמנים ושומנים, כלורידים, נתרן, pH, בורון, דטרגנטים |} == תוספת רביעית == ==== ((([[סעיפים 4(ג)]], [[10(א)]] [[ו-11(ו)]]))) ==== @ <עוגן טופס 1> : '''טופס 1:''' הודעה על דיגום שפכי המפעל ((([[סעיף 4(ג)]]))) @ <עוגן טופס 2> : '''טופס 2:''' בקשה להזרמת שפכים חריגים הטעונים אישור על פי [[כללים אלו|סעיף 10 לכללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התשע"ד-2014]] ((([[סעיף 10(א)]]))) @ <עוגן טופס 3> (תיקון: תשע"ז) : '''טופס 3:''' הודעת חיוב ((([[סעיף 11(ו)]]))) <פרסום> י"ב בסיוון התשע"ד (10 ביוני 2014) <חתימה> אלכסנדר קושניר, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב nun1eseof3t0g5ucwxh8pnmdrxsdthb 1417582 1417581 2022-08-10T08:39:31Z Shahar9261 22508 wikitext text/x-wiki <שם> כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התשע"ד-2014 <מקור> ((ק"ת תשע"ד, 1341|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)|7387)); ((תשע"ו, 907|תיקון|7637)); ((תשע"ז, 1049|תיקון|7812)). <מבוא> בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 33]] [[+|ו-51(ב)(2)]] [[=החוק|לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 107 לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה: @ 1. מטרות : מטרותיהם של כללים אלה הן, בין השאר: : (1) להסדיר את ההזרמה של שפכי התעשייה באופן שלא תגרום לנזק במערכת הביוב של חברה או של כל גורם אחר, לפעולת הזרמת הביוב ולתהליכי הטיפול בשפכים או להשבת קולחים; : (2) למנוע מטרדים ונזקים לציבור או לסביבה הנגרמים משפכי תעשייה; : (3) להבטיח שחברה תאסוף, תסלק ותטפל בכל שפכי התעשייה המוזרמים אל מערכת הביוב שלה באופן שלא יגרום לפגיעה כאמור בפסקה (1); : (4) להבטיח שמפעל לא יזרים בין במישרין ובין בעקיפין, למערכת הביוב שפכי תעשייה העלולים לגרום לפגיעה כאמור בפסקה (1). @ 2. הגדרות (תיקון: תשע"ז) : בכללים אלה - :- "דוגם מוסמך", "דיגום חטף", "ממונה סביבה", "הספר", "ספק מי-קולחין" - כהגדרתם [[בתקנות קולחין]]; :- "דיגום מורכב" - כהגדרתו בספר; :- "הכללים הקודמים" - כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התש"ע-2011; :- "המוסמך" - כמשמעותו [[בסעיף 52(א) לחוק]]; :- "זרם תעשייתי אחוד" - זרם המאחד את כל שפכי התעשייה במפעל לרבות מערכות לריכוך מים, נקז דודי קיטור, נקז מגדלי קירור, רכז מסננים, רכז מתהליך לייצור מים נטולי יונים (אוסמוזה הפוכה) ושפכים שעברו טיפול מקדים; :- "טיפול מקדים" - טיפול בשפכי תעשייה בשטח המפעל או מחוצה לו ובטרם כניסתם למערכת הביוב לשם הורדת ריכוז המזהמים בשפכים; :- "כללי התעריפים" - [[=כללי התעריפים|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע-2009]]; :- "מט"ש" - מיתקן לטיפול בשפכים שמיועד להפחתת ריכוז המזהמים בשפכי התורמים; :- "ממונה שפכי תעשייה" - מי שמנהל הרשות מינה לעניין כללים אלה, כולם או חלקם, מבין עובדי הרשות, לממונה על שפכי תעשייה; :- "מעבדה מוסמכת" - מעבדה כהגדרתה [[בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-1997]], שהוסמכה לבצע את הבדיקות במרכיבים המנויים בתוספות, כולן או חלקן; :- "מפעיל מט"ש" - אדם שבהחזקתו מט"ש; :- "מפעל משותף" - מתחם מקרקעין המשרת כמה מפעלים המצויים בתחומו, אשר לו מד-מים משויך או מד-מים ראשי כהגדרתם [[בכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע"א-2011]]; :- "שפכים אסורים" - שפכי תעשייה שמתקיים לגבי תכולתם אחד לפחות מן התנאים המפורטים [[בתוספת הראשונה]]; :- "שפכים חריגים" - שפכים חריגים שאינם טעונים אישור ושפכים חריגים הטעונים אישור; :- "שפכים חריגים שאינם טעונים אישור" - שפכי תעשייה שריכוז אחד לפחות מן המרכיבים שבהם המנויים [[בטור א' בתוספת השנייה]], עולה על הערכים הנקובים לצדם [[בטור ב' בתוספת השנייה]] ואינו עולה על הערכים הנקובים לצדם [[בטור ג' בתוספת השנייה]]; :- "שפכים חריגים הטעונים אישור" - שפכי תעשייה שריכוז אחד לפחות מן המרכיבים שבהם המנויים [[בטור א' בתוספת השנייה]] עולה על הערכים הנקובים לצדם [[בטור ג' בתוספת השנייה]]; :- "תכנית ניטור" - תכנית דו-שנתית לבדיקת איכות שפכי המפעלים בתחום החברה המוזרמים למערכת ביוב לפי [[סעיף 4(א)]]; :- "תקנות בוצה" - [[=תקנות בוצה|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס"ד-2004]]; :- "תקנות קולחין" - [[=תקנות קולחין|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש"ע-2010]]. @ 3. איסור הזרמה : (א) מפעל לא יזרים למערכת הביוב של חברה, במישרין או בעקיפין, ולא ירשה לאחר להזרים משטחו או באמצעות מיתקניו, שפכי תעשייה המכילים - :: (1) שפכים אסורים; :: (2) שפכים חריגים הטעונים אישור, בלא שניתן לגביהם אישור לפי [[סעיף 10]]. : (ב) נודע לחברה על הזרמת שפכים אסורים או שפכים חריגים באופן העלול למנוע את יכולת טיהור השפכים או ניצול הקולחים, תודיע על כך מיד למט"ש הקולט את השפכים, לספק מי הקולחין, לממונה שפכי תעשייה ולממונה סביבה. @ 4. תכנית ניטור והודעה למפעל (תיקון: תשע"ז) : (א) חברה תכין אחת לשנתיים ככל האפשר, בסוף השנה תכנית ניטור למפעלים שבתחומה שהתעורר לגביהם חשש כי הם מזרימים שפכי תעשייה המכילים שפכים חריגים או שפכים אסורים למערכת הביוב, בהסכמה עם מפעיל המט"ש שאליו מוזרמים שפכי החברה; באין הסכמה בין החברה למפעיל המט"ש בדבר תכנית כאמור, יכריע ממונה סביבה בהתייעצות עם ממונה שפכי תעשייה, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את טענותיהם. : (ב) בתכנית יפורטו, לגבי כל מפעל, מיקום נקודת הדיגום ואופן ביצוע הדיגום לפי הוראות [[סעיף 6]], וכן מספר הדיגומים והמרכיבים שיידגמו, ובלבד שמספר הדיגומים בשנה והמרכיבים שיידגמו לגבי מפעל המנוי [[בתוספת השלישית]] לא יפחתו מן הקבוע [[בתוספת האמורה]], ולא יפחת מארבעה דיגומים בשנה לגבי מפעל שאינו מנוי [[בתוספת האמורה]]; בטרם תקבע החברה את סוג הדיגום למפעל (חטף או מורכב), תבחן החברה בין השאר את אופן הזרמת השפכים במפעל, את סוג המזהמים במפעל ואת כמויות המים, ותוודא שסוג הדיגום שייבחר מייצג נכונה את איכות השפכים במפעל לגבי המרכיבים הנבדקים. : (ג) הכינה חברה תכנית ניטור לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), תודיע על כך לכל מפעל המופיע בתכנית וכן תפרט את הפרטים המנויים בעניינו כאמור בסעיף קטן (ב); הודעה כאמור תהיה ערוכה לפי נוסח [[טופס 1 שבתוספת הרביעית]]. : (ד) מפעל שקיבל הודעה לפי סעיף קטן (ג) רשאי להביא לפני החברה את טענותיו בכתב בעניין תכנית הניטור בתוך 15 ימי עסקים ממועד קבלת ההודעה. : (ה) חברה תמסור למפעל את החלטתה בטענות שהועלו לפי סעיף קטן (ד) בצירוף נימוקים ופירוט השינויים בתכנית הניטור בעקבות טענותיו, אם נערכו, 7 ימי עסקים בטרם הגשת תכנית ניטור לאישור לפי סעיף קטן (ו). : (ו) חברה תגיש תכנית ניטור, לאחר ביצוע הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ה), לממונה סביבה עם עותק לממונה שפכי תעשייה, תוך פירוט השינויים שביצעה לגבי תכנית הניטור שהוכנה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ובצירוף טענות המפעלים שהוגשו לפי סעיף קטן (ד); תכנית הניטור טעונה אישור ממונה סביבה בכפוף להוראות כללים אלה, ואולם גריעת מפעלים מתכנית ניטור, שינוי מספר הדיגומים, שינוי מיקום נקודת הדיגום ושינוי אופן הדיגום לגבי תוכן התכנית שהוגשה לאישור ממונה הסביבה טעונים אישור ממונה שפכי תעשייה. : (ז) לא קיבל ממונה סביבה החלטה בעניין אישור תכנית הניטור בתוך 60 ימים ממועד הגשתה, יראו את תכנית הניטור כמאושרת לעניין כללים אלה, והוראות [[סעיפים 6]] [[ו-7]] יחולו בעניינה. : (ח) דחה ממונה סביבה את תכנית הניטור שהוגשה לאישורו כאמור בסעיף קטן (ו), כולה או חלקה, תגיש החברה תכנית ניטור מתוקנת לאישורו בתוך 60 ימים מיום קבלת ההודעה בדבר דחיית תכנית הניטור. : (ט) עד לאישור תכנית הניטור המתוקנת כאמור, תדגום החברה את המפעלים שנכללו בתכנית שנדחתה או בחלק שנדחה, לפי [[התוספת השלישית]] אם נכללו [[בתוספת האמורה]], או לפי הנחיות ממונה שפכי תעשייה אם לא נכללו [[בתוספת האמורה]], ויראו תכנית זו כתכנית מאושרת זמנית לתקופה שלא תעלה על 60 ימים נוספים מיום הגשת תכנית ניטור מתוקנת לאישורו של ממונה סביבה; בלי לגרוע מחובת החברה להגיש תכנית ניטור מתוקנת, חלפו 60 הימים ולא הגישה החברה תכנית ניטור מתוקנת, רשאים ממונה סביבה וממונה שפכי תעשייה בהסכמה לקבוע לחברה תכנית ניטור שתהיה בתוקף עד לאישור תכנית ניטור מתוקנת שתגיש החברה. : (י) חברה תעביר למפעל ולממונה שפכי תעשייה עותק מעודכן של תכנית הניטור המאושרת או המאושרת זמנית בתוך 7 ימי עסקים ממועד אישורה לפי סעיפים קטנים (ז) או (ח), ולא תבצע דיגומים לפי התכנית האמורה אלא בחלוף 7 ימי עסקים לפחות ממועד ההעברה האמור. @ 5. שינוי תכנית ניטור מאושרת : (א) ממונה סביבה וממונה שפכי תעשייה רשאים, בהסכמה, להורות על שינוי בתכנית ניטור מאושרת של חברה, כולה או חלקה. : (ב) לגבי חברה יחולו הוראות אלה: :: (1) חברה רשאית להגיש בקשה לשינוי תכנית הניטור שאושרה לגביה תוך פירוט השינויים המבוקשים בתכנית והנימוקים להם; :: (2) בקשה לפי פסקה (1) תוגש לאישורו של ממונה סביבה עם העתק לממונה שפכי תעשייה; חברה תשלח למפעלים בתחומה שמתבקש שינוי הנוגע להם, הודעה בדבר הבקשה; מפעלים שקיבלו הודעה כאמור, רשאים להגיש את תגובתם לשינויים המוצעים בתוך 15 ימי עסקים; :: (3) אישר ממונה סביבה בקשה כאמור בפסקה (2), יחולו הוראות [[סעיף 4(י)]] בשינויים המחויבים; :: (4) על אף האמור בפסקה (2), הגישה חברה בקשה לשינוי תכנית הניטור הכוללת בקשה לגריעת דיגומים שאושרו לה בתכנית, לשינוי מיקום נקודת הדיגום או לגריעת מפעלים, לא יחליט ממונה סביבה בבקשה זו בטרם קיבל את אישורו של ממונה שפכי תעשייה. : (ג) לגבי מפעל יחולו הוראות אלה: :: (1) מפעל רשאי להגיש לחברה בקשה לשינוי תכנית הניטור שאושרה לגביו, לרבות בקשה להוסיף או לגרוע דיגומים מכמות הדיגומים או המרכיבים שנקבעו לו בתכנית המאושרת, או לשינוי מיקום נקודת הדיגום; חברה תקבל החלטה בעניין הבקשה בתוך 15 ימי עסקים ממועד קבלתה; :: (2) ראתה החברה לנכון לאשר את הבקשה לשינוי, תגיש בקשה לאישור השינוי לתכנית הניטור לפי פרטי הבקשה, לפי הוראות סעיף קטן (ב), בשינויים המחויבים, עם עותק למפעל שהגיש את הבקשה; חברה תמסור עותק מהחלטה בעניין הבקשה לשינוי תכנית הניטור למפעל שהגיש את הבקשה. @ 6. מיקום וסוג הדיגום : אושרה תכנית ניטור כאמור [[בסעיף 4]], תפעל החברה בכפוף להוראות אלה: : (1) דוגם מוסמך מטעם החברה יבצע את הדיגום; : (2) הדיגום במפעלים המפורטים [[$ תוספת 3|בפרטים ((())1(()))]], [[$ תוספת 3|((())2(()))]], [[$ תוספת 3|((())6(()))]], [[$ תוספת 3|((())7(()))]], [[$ תוספת 3|((())10(())) עד ((())12(()))]], [[$ תוספת 3|((())14(()))]] [[ו-((())19(())) בתוספת השלישית]] ובמפעלים שאינם מנויים [[בתוספת השלישית]] יבוצע בשוחת הביוב האחרונה בחצר המפעל או לפני חיבור המפעל למערכת הביוב; נוכח מהנדס החברה לדעת כי לא ניתן לדגום את השוחה במיקום האמור, יבוצע הדיגום בזרם התעשייתי האחוד בחצר המפעל או מחוצה לו; : (3) הדיגום במפעלים המפורטים [[$ תוספת 3|בפרטים ((())3(())) עד ((())5(()))]], [[$ תוספת 3|((())8(()))]], [[$ תוספת 3|((())9(()))]], [[$ תוספת 3|((())13(()))]] [[ו-((())15(())) עד ((())18(())) בתוספת השלישית]] יבוצע בזרם התעשייתי האחוד בחצר המפעל או מחוצה לו, אלא אם כן נוכח מהנדס החברה כי לא קיים במפעל זרם כזה או שלא ניתן לדגום זרם זה; : (4) דיגום לפי פסקאות (2) ו-(3) יהיה דיגום חטף או דיגום מורכב. בהתאם לתכנית הניטור המאושרת. @ 7. בדיקות : (א) החברה תעביר את הדגימות למעבדה מוסמכת לבדיקת המרכיבים הנדרשים ובשים לב להוראות שמירת הבדיקות בספר. : (ב) החברה תשלח למפעל את תוצאות הבדיקות בתוך 30 ימים ממועד קבלתן, בצירוף תעודות הבדיקה שהתקבלו מהמעבדה בעניינו. : (ג) חברה תתעד את פעולותיה כאמור [[בסעיפים 6]] [[ו-7]] ותשלח העתק מהם לכל אחד מהמפורטים להלן לפי דרישתו - מפעל, ממונה סביבה או ממונה שפכי תעשייה. @ 8. תשלומים בעד הדיגום והבדיקות : בעד דיגומים ובדיקות שבוצעו לפי [[סעיפים 6]] [[ו-7]] תחייב החברה את המפעל לפי התעריף המפורט [[בפרט 5 בתוספת השלישית לכללי התעריפים]]. @ 9. דיגום בלא תכנית : על אף האמור [[בסעיף 6]], נוכחה חברה לדעת כי קיים צורך ממשי ומיידי לדגום שפכי מפעל שלא הוכנה לגביו תכנית ניטור או שלא לפי תכנית ניטור מאושרת או זמנית, רשאית היא לדגום את שפכי המפעל לפי [[סעיף 6]]; עשתה החברה כן, תעביר לממונה שפכי תעשייה וממונה סביבה, לא יאוחר מ-7 ימי עבודה ממועד ביצוע הדיגום, עדכון על ביצוע הדיגום לפי סעיף זה והסיבות לכך. @ 10. הזרמת שפכים חריגים הטעונים אישור : (א) מפעל המעוניין להזרים למערכת הביוב שפכים חריגים הטעונים אישור יגיש לחברה, בדואר רשום עם אישור מסירה, אחת לשלוש שנים, בקשה מנומקת בכתב ערוכה לפי נוסח [[טופס 2 שבתוספת הרביעית]] (בסעיף זה - הבקשה). : (ב) חברה תעביר את הבקשה לתגובת ממונה סביבה בתוך 10 ימים מיום שקיבלה אותה. : (ג) חברה תאשר את הבקשה כלשונה או בשינויים, זולת אם התברר לחברה כי מתקיימים אחד התנאים האמורים, בין אם מעצמה ובין אם ממונה סביבה הודיע לה על כך, בתוך 30 ימים ממועד העברתה לתגובתו: :: (1) קליטת שפכי המפעל במט"ש המטפל בהם לא תאפשר למט"ש לטהר את כלל השפכים המטופלים בו או את הבוצה לערכים הקבועים [[בתקנות קולחין]] או [[בתקנות בוצה]], לפי העניין; :: (2) בשל תהליכי הייצור או חומרי הגלם במפעל או מיתקני העזר, השפכים עלולים להכיל מזהמים שאינם מורחקים בתהליכי הטיפול במט"ש וזאת בשים לב, בין השאר, להשפעתם על ניצול הקולחין. : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), חברה רשאית לסרב לבקשה אם ספיקת שפכי המפעל או עומס שפכיו עולים על 10% מהספיקה או העומס מכלל שפכי החברה. : (ה) אם המט"ש בבעלות חלקית של החברה או בבעלות מלאה של גורם שאינו החברה, תתאם החברה עם מפעיל המט"ש את האישורים לפי סעיף קטן (ג) באופן שיאפשר למט"ש לטהר את השפכים לערכים הקבועים [[בתקנות קולחין]] [[ובתקנות בוצה]]; באין הסכמה בין החברה למפעיל המט"ש, יכריע במחלוקת ממונה סביבה, בהתייעצות עם ממונה שפכי תעשייה, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את טענותיהם. : (ו) חברה תודיע למפעל על החלטתה בבקשה, בצירוף נימוקים, בתוך 60 ימים מיום שהוגשה; לא הודיעה החברה על דבר החלטתה בתוך התקופה האמורה, יראו את הבקשה כאילו אושרה; אושרה הבקשה, יום האישור ייחשב כיום שבו הגיש המפעל את הבקשה. : (ז) דחתה החברה את הבקשה או אישרה את הבקשה בשינויים, תנמק את החלטתה בכתב ותודיע למפעל על זכותו להביא לפניה בכתב את טיעוניו כנגד החלטתה, בתוך 15 ימים ממועד קבלת ההודעה, עם עותק לממונה סביבה; החברה תבחן את טענות המפעל ותודיע לו על החלטתה בעניינו בתוך 15 ימים ממועד הגשת טיעוני המפעל. : (ח) ערכים שאושרו למפעל להזרמה לפי סעיף קטן (ג) יהיו הריכוז המרבי המותר להזרמה על ידי המפעל. : (ט) על אף הקבוע בסעיף קטן (א), מפעל המעוניין להזרים למערכת הביוב שפכים חריגים הטעונים אישור בריכוזים שונים מאלה שאושרו לו על פי סעיף זה או במועד השונה מזה שבסעיף (א), רשאי להגיש לחברה בקשה נוספת והוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ח) יחולו בשינויים המחויבים. @ 11. תעריפים (תיקון: תשע"ו, תשע"ז) : (א) בוצע דיגום לפי [[סעיף 6]] [[או 9 לכללים אלה]] ונמצא כי המפעל הזרים שפכים בניגוד לאמור [[בסעיף 3]], תחייב החברה את המפעל בתשלום לפי [[+#תוספת שלישית פרט 3|פרטים 3]] [[ו-4 בתוספת השלישית לכללי התעריפים]], לפי העניין. : (ב) בוצע דיגום לפי [[סעיף 6]] [[או 9 לכללים אלה]] ונמצא כי המפעל הזרים שפכים חריגים שאינם טעונים אישור או שפכים חריגים הטעונים אישור שניתן לגביהם אישור לפי [[סעיף 10(ג)]] תחייב החברה את המפעל בתשלום לפי [[פרט 2 בתוספת השלישית לכללי התעריפים]]. : (ג) במפעל משותף ובהעדר הסכמה בין בעל המפעל המשותף או מי מטעמו לבין המפעלים בתחומו יחולו ההוראות האלה: :: (1) במקרים שבהם מותקנים בכל אחד מהמפעלים מדי-מים משוייכים, יוטלו החיובים על כל אחד מהמפעלים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב); :: (2) במקרים שבהם לא מותקנים באף אחד מהמפעלים מדי-מים משויכים, יוטלו החיובים על המפעל המשותף, לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב); :: (3) במקרים שבהם מותקנים רק בחלק מהמפעלים מדי-מים משוייכים, יוטלו החיובים על מפעלים אלה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב); יתרת החיוב לפי כמויות המים תוטל על המפעל המשותף. : (ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), פנה מנהל המפעל המשותף או מפעל בתחומו לחברה בבקשה לשנות את אופן חלוקת החיובים לפי סעיף קטן (ג), תחליט החברה בבקשה שהובאה לפניה לאחר שנתנה למנהל המפעל המשותף ולמפעלים בתחומו הזדמנות סבירה להגיש את טענותיהם לגבי הבקשה שהוגשה ולאחר ביצוע הערכה של מהנדס החברה או מי שהחברה מינתה לצורך זה בין השאר בדבר כמויות המים לחיוב וייחוס ערכי שפכי התעשייה; החליטה חברה לשנות למפעל המשותף ולמפעלים שבתחומו את אופן חלוקת החיובים, תפעל ליישום עקרונות זהים בכפוף לבקשות שיוגשו אליה על ידי מפעלים משותפים ומפעלים בתחומם. : (ד) על חיובים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו ההוראות האלה: :: (1) החיובים יהיו בעד התקופה שחלפה ממועד הדיגום האחרון לפי תכנית הניטור או בעד תקופה של 90 ימים, לפי הקצרה מביניהן, זולת אם הוכיח מפעל, להנחת דעתה המלאה של החברה, כי יש לחייבו בעד תקופה קצרה יותר; :: (2) החליטה חברה לחייב מפעל בעד תקופה קצרה יותר כאמור בפסקה (1), תנמק ותתעד את החלטתה ורשאית היא, באישור ממונה סביבה, להוסיף לתכנית הניטור של המפעל דיגום נוסף ויראו בדיגום זה דיגום לפי תכנית ניטור המאושרת לפי [[סעיף 4]]; :: (3) החיובים יחושבו על בסיס ספיקות שפכים שנקראו במד-שפכים של מפעל בתקופה כאמור בפסקה ((())1(())); בהעדר מד-שפכים כאמור, על בסיס צריכות המים שנקראו במפעל בתקופה האמורה בפסקה ((())1(())) או לפי ממוצע צריכות מים יומיות שנקראו במפעל בתקופת החיוב שקדמה לדיגום; :: (4) על אף האמור בסעיף קטן זה, נמצאו בשפכי המפעל שפכים בניגוד [[לסעיף 3(א)]] ובבדיקה שערכה החברה נמצא כי בדיגום הקודם שנערך למפעל לא נמצאו שפכים כאמור, תחייב החברה את המפעל בעד מחצית התקופה שחלפה ממועד הדיגום האחרון לפי תכנית הניטור או בעד תקופה של 45 ימים, לפי הקצרה מביניהן, זולת אם הוכיח מפעל, להנחת דעתה המלאה של החברה, כי יש לחייבו בעד תקופה קצרה יותר. : (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בוצע דיגום לפי [[סעיף 9 לכללים אלה]], לא תחייב חברה מפעל בתשלום לפי סעיף זה אלא אם כן קיבלה לכך את אישורו מראש ובכתב של ממונה שפכי תעשייה. : (ו) חברה תשלח למפעל הודעה על חיוב לפי סעיף זה בתוך 60 ימים מיום קבלת תוצאות הדיגום או אישורו של ממונה שפכי תעשייה, לפי העניין, או במועד נדחה אחר בצירוף נימוקים מיוחדים; הודעת החיוב תפרט, בין השאר, את אופן עריכת החיוב ותהיה ערוכה לפי נוסח [[טופס 3 שבתוספת הרביעית]]; מפעל רשאי להביא לפני החברה את טיעוניו כנגד הודעת החיוב, בכתב, בתוך 30 ימים ממועד קבלתה; החברה תבחן את טענות המפעל ותודיע לו על החלטתה בעניינו בתוך 30 ימים ממועד הגשת טיעוניו. : (ז) אין בחיוב בתשלום לפי סעיף זה או בפירעון החיוב, משום היתר, הרשאה או הסכמה להזרמה בניגוד לכללים אלה. : (ח) על אף האמור בסעיף זה, חברה לא תחייב מפעל בשל הזרמת שפכים חריגים או אסורים בהתבסס על תוצאות הדיגום הראשון שביצעה בשפכיו לפי כללים אלה או לפי הכללים הקודמים. @ 12. דיווח ופרסום : (א) חברה תמציא לממונה שפכי תעשייה ולממונה סביבה בתום כל שנה, ולא יאוחר מתום חודש מרס של השנה שאחריה, דוח שנתי המסכם את פעולותיה לפי [[סעיפים 4]], [[6]], [[7]], [[9]], [[10]] [[ו-11]] וכן פירוט המקרים הידועים לחברה על הזרמת שפכים בניגוד לכללים אלה. : (ב) חברה תפרסם באתר האינטרנט שלה את הדוח המפורט בסעיף קטן (א) למעט פירוט סך החיובים לפי [[סעיף 11 לכללים]], פעולות שהוגשו לגביהן תלונות לפי [[סעיף 13]] וטרם התקבלה לגביהן החלטה, או שקיימים לגביהן הליכים משפטיים תלויים ועומדים, וכן תעמידו לעיון הציבור במשרדיה. @ 13. בירור תלונות מפעל : (א) מצא ממונה שפכי תעשייה כי החברה הפרה הוראות כללים אלה באופן מהותי או יסודי, רשאי הוא להורות על ביטול החיובים שהוצאו למפעל לפי [[סעיף 11]] הקשורים להפרה האמורה, כולם או חלקם, ורשאי הוא להורות כי לתקופה מסוימת החברה תעביר לאישורו דרישות תשלום לפי [[סעיף 11]] בטרם העברתם למפעל; כל זאת, לאחר שנתן לחברה הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיה לפניו. : (ב) מפעל רשאי להלין, בכתב, לפי [[סעיף 108 לחוק]], על החלטות, הוראות ופעולות של החברה או מי מטעמה לעניין יישום כללים אלה לפני ממונה שפכי תעשייה, בתוך 60 ימים מיום שנמסרו לו; ממונה שפכי תעשייה רשאי, לאחר שנתן לחברה הזדמנות סבירה להגיש את טענותיה, בכתב או בעל פה, לבטל, להשהות או לשנות את ההחלטה, ההוראה או הפעולה; הודעה על החלטת ממונה שפכי תעשייה תינתן בתוך זמן סביר מיום הגשת התלונה, אך לא יאוחר מ-180 ימים מיום קבלת התלונה. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) - :: (1) תלונות בעניינים המנויים [[בסעיפים 4 עד 7]] יידונו לפני ממונה שפכי תעשייה תוך היוועצות עם המוסמך; :: (2) בהגשת תלונה על הוראות [[סעיף 10(א) עד (ה) ו-(ט)]], יחולו הוראות [[סעיף 52 לחוק]]. : (ד) מצא ממונה שפכי תעשייה כי יש בהחלטתו בעניין תלונת המפעל כדי להשפיע על מפעלים אחרים או על חברה או שיש בה עניין לציבור, תפרסם הרשות הממשלתית באתר האינטרנט את ההחלטה, בכפוף להוראות [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]]. @ 14. פרסום בכפוף [[לחוק חופש המידע]] : (א) על אף האמור [[בסעיפים 12(ב)]] [[ו-13(ד)]] לא יפורסם מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998]] (להלן - חוק חופש המידע), ורשאים שלא לפרסם מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]]. : (ב) על פרסום מידע כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיף 11 לחוק חופש המידע]], בשינויים המחויבים. @ 15. משלוח מסמכים מאת חברה : הודעות, החלטות ומסמכים אחרים שעל חברה למסור למפעל לפי [[סעיפים 4]], [[5]], [[7(ב)]], [[10(ו) ו-(ז)]] [[ו-11(ה)]] יישלחו למפעל בדואר רשום או במסירה אישית, וכן באמצעות דואר אלקטרוני ובלבד שהמפעל לא התנגד לשליחה באמצעי זה. @ 16. שמירת דינים (תיקון: תשע"ו) : (א) אין בכללים אלה לגרוע מכל אחד מאלה: :: (1) [[תקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים), התשס"ג-2003]], לרבות סמכות נותן האישור לפיהן לקבוע החמרה ולהתיר הקלה של הערכים לפי [[+|תקנות 3]] [[ו-4 לאותן תקנות]]; :: (2) [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס"א-2000]], לרבות סמכות ממונה לעניינן לאשר ריכוז מרבי לפי [[תקנה 3(ה) לאותן תקנות]]; :: (3) [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשייה), התשס"ד-2003]]. : (ב) לעניין [[סעיף 10]], אין בכללים אלה לגרוע מתנאים שנקבעו בהיתרים או ברישיונות שניתנו למפעל לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968]], או לפי [[חוק המים]], לפי העניין ובלבד שמפעל הגיש בקשה לחברה כאמור [[בסעיף 10]]. : (ג) על אף הקבוע בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), חברה תחייב מפעל שהזרים שפכים חריגים הטעונים אישור ושפכים אסורים, בתשלומים לפי [[סעיפים 8]] [[ו-11]] אף אם ההזרמה הותרה לו בהיתרים או ברישיונות כאמור. : (ד) ניתנה למפעל הקלה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי המפעל לפנות לממונה שפכי תעשייה בבקשה להורות לחברה שלא לחייבו בתשלומים לפי סעיף קטן (ג) בעד שפכים אסורים בלבד מהמועד שבו חלה לגביו ההקלה האמורה, ויעביר עותק מבקשתו לחברה בתוך 7 ימי עסקים ממועד שליחתה לממונה שפכי תעשייה. : (ה) על אף האמור [[בסעיף 11(ו)]], קיבלה החברה הודעה כאמור בסעיף קטן (ד), לא תוציא הודעת חיוב למפעל בעד אותו מרכיב שלגביו ניתנה ההקלה כאמור, כל עוד לא התקבלה החלטת ממונה שפכי תעשייה בבקשת המפעל. : (ו) ממונה שפכי תעשייה רשאי לקבל או לדחות את בקשת המפעל, כולה או חלקה, וכן להורות על חיוב המפעל בתשלומים מופחתים, וזאת בשים לב [[לסעיף 1]] ובכלל זה עיקרון העלות, החשש לפגיעה במערכות הולכת השפכים, הטיפול בשפכים והשבת הקולחין והיקף הפגיעה האמורה; ממונה שפכי תעשייה יעביר את החלטתו בבקשה למפעל ולחברה שבתחומה נמצא המפעל. : (ז) קיבל ממונה שפכי תעשייה את בקשת המפעל, כולה או חלקה, תפעל החברה לפי החלטתו ובכלל זה החלטתו לעניין מועד התחילה. @ 17. ביטול : הכללים הקודמים - בטלים. @ 18. תחילה : תחילתם של כללים אלה ביום ג' בתמוז התשע"ד (1 ביולי 2014) (להלן - יום התחילה). @ 19. הוראת מעבר : (א) כללים אלה יגברו על כל הסכם בין מפעל למט"ש ובין מפעל לחברה, שנחתמו לפני יום התחילה; על אף האמור - :: (1) מפעל שאושר לו לפי סעיף 13 לכללים הקודמים הסכם עבר כהגדרתו בכללים הקודמים, רשאי להמשיך ולנהוג לפי אותו הסכם, בתנאים ובתקופה שאושרו או נקבעו כאמור; :: (2) ממונה שפכי תעשייה רשאי לאשר הסכם בין מפעל לבין חברה שהחלה לפעול אחרי יום התחילה, שנעשה לפני יום תחילת פעילות החברה, לרבות הארכה של הסכם שנחתם לפני אותו יום, אם שוכנע שהמפעל שילם תשלומים חד-פעמיים או שוטפים בעד המט"ש, שהם סבירים או מוצדקים בנסיבות העניין, ובלבד שהמפעל הגיש את הבקשה לאישור ההסכם לממונה שפכי תעשייה בתוך ארבעה חודשים מיום התחילה או מיום תחילת פעילות החברה, המאוחר מביניהם; :: (3) ממונה שפכי תעשייה לא יאשר את ההסכם לתקופה העולה על 15 שנים או על תקופת ההסכם, לפי המוקדם; :: (4) אישר ממונה שפכי תעשייה את ההסכם, יראו את ההסכם, בכפוף לתנאים שהוא התנה, כבא במקום התעריפים שנקבעו לשפכים [[בכללי התעריפים]]. : (ב) הוגשה או אושרה תכנית ניטור למפעל לפי הכללים הקודמים לפני יום התחילה, יראו אותה כאילו הוצאה מכוח כללים אלה ויחולו עליה כללים אלה בשינויים המחויבים. : (ג) לא הגישה חברה תכנית ניטור כאמור [[בסעיף 4(א)]] לפני יום התחילה, תגיש החברה תכנית ניטור כאמור בתוך 90 ימים מיום התחילה. : (ד) ניתן למפעל אישור כאמור בסעיף 6(ה) לכללים הקודמים, יעמוד האישור בתוקף למשך 12 חודשים מיום התחילה. == תוספת ראשונה == ==== ((([[סעיף 1]] - ההגדרה שפכים אסורים))) (תיקון: תשע"ו) ==== === שפכים אסורים === @ 1. : שפכים המכילים אחד או יותר מאלה הם שפכים אסורים, ובלבד שהערך הנמדד עולה על הערך הקבוע [[בתוספת זו]] בצירוף ערך אי-ודאות הבדיקה כפי שדווחה המעבדה: @ <עוגן פרט 1.1> (תיקון: תשע"ז) : (1) נוזלים בעלי ערך הגבה (pH) נמוך מ-6.0 או גבוה מ-10.0 בבדיקת שדה, אלא אם כן הוכיח המפעל כי הוא עומד [[בסעיף 4 לתקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשייה), התשס"ד-2003]]; @ <עוגן פרט 1.2> : (2) חומר העלול לגרום בדרך כלשהי להפרעה משמעותית באיסופם או בטיפולם של השפכים במערכת הביוב של החברה או של כל גורם אחר, לרבות מוצקים או חומר צמיג בגודל ובכמות העשויים לשקוע או שלא להיגרף, לרבות שאריות עוגת סינון, אספלט, פגרי בעלי חיים, גבבה, אפר, חול, בוץ, קש, שארית עיבוד שבבי בתעשייה, שארית גזם נוי, חלקי מתכת, זכוכית, סמרטוטים, נוצות, פלסטיקה, עץ, דם מלא, תוכן קיבת בהמות, עצמות, שיער ושאריות עור, קרביים, מגבונים לחים וכלים חד-פעמיים, בין אם הם שלמים ובין שעברו ריסוק או קיצוץ; @ <עוגן פרט 1.3> : (3) מוצקים שאינם עוברים פתח של 10 מילימטר; @ <עוגן פרט 1.4> : (4) נוזלים בטמפרטורה העולה על 40° צלסיוס; @ <עוגן פרט 1.5> : (5) פסולת העלולה לשקוע ולהפוך למוצקה או לצמיגה בטמפרטורות שבין 20° צלסיוס ל-40° צלסיוס; @ <עוגן פרט 1.6> : (6) נוזל, מוצק או גז העלול לגרום ליצירת תנאי בעירה או פיצוץ במערכת הביוב של החברה או של כל גורם אחר; @ <עוגן פרט 1.7> : (7) כלל פחמימנים הלוגניים מומסים (DOX) המבוטא ככלורידים, בריכוז העולה על 1 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.8> : (8) כלור חופשי בריכוז העולה על 0.5 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.9> : (9) פנולים או קריזולים בריכוז העולה על 3 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.10> : (10) פוליפנולים בריכוז העולה על 100 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.11> : (11) ציאנידים כללי בריכוז מעל 0.5 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.12> : (12) שמן מינרלי בריכוז העולה על 20 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.13> : (13) שמנים ושומנים כללי בריכוז העולה על 250 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.14> : (14) שומנים הניתנים להפרדה בריכוז כולל העולה על 100 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.15> : (15) כלל מוצקים אנאורגניים ומינרלים מומסים (TDS) בריכוז כולל העולה על 3,500 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.16> (תיקון: תשע"ז) : (16) כלל מוצקים מרחפים במוצא מיתקן קדם-טיפול כהגדרתו [[בתקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס"א-2000]], במפעל ציפוי מתכות, בריכוז העולה על 30 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.17> : (17) ריכוז ה-COD הגדול פי 4 ויותר מריכוז ה-BOD, ובלבד שריכוז ה-COD יעלה על הערך המופיע [[בטור ב' שבתוספת השנייה]]; @ <עוגן פרט 1.18> (תיקון: תשע"ז) : (18) ריכוז VSS שיפחת מ-70% מריכוז ה-TSS, ובלבד שריכוז ה-TSS יעלה על הערך המופיע [[בטור ב' שבתוספת השנייה]]; @ <עוגן פרט 1.19> : (19) סולפיד מומס בריכוז העולה על 1 מיליגרם לליטר; ואולם רשאי ממונה סביבה, לבקשת מפעל, ולאחר היוועצות עם ממונה שפכי תעשייה, לקבוע ערך אחר למפעל מסוים; אושר ערך אחר כאמור, יעדכן ממונה סביבה את ממונה שפכי תעשייה בדבר החלטתו, וממונה שפכי תעשייה יעדכן את החברה שבתחומה המפעל שלו אושר הערך כאמור; @ <עוגן פרט 1.20> (תיקון: תשע"ו) : (20) סולפאטים בריכוז העולה על 200 מיליגרם לליטר כ-SO₄ מעל ריכוזם במים המסופקים למפעל או בריכוז העולה על 500 מיליגרם לליטר כ-SO₄, לפי הגבוה; ואולם רשאי ממונה סביבה, לבקשת מפעל, ולאחר היוועצות עם ממונה שפכי תעשייה, לקבוע ערך אחר למפעל מסוים; אושר ערך אחר כאמור, יעדכן ממונה סביבה את ממונה שפכי תעשייה בדבר החלטתו, וממונה שפכי תעשייה יעדכן את החברה שבתחומה המפעל שלו אושר הערך כאמור; @ <עוגן פרט 1.21> (תיקון: תשע"ו) : (21) כלורידים בריכוז העולה על 200 מיליגרם לליטר כ-Cl מעל ריכוזם במים המסופקים למפעל או בריכוז העולה על 430 מיליגרם לליטר, לפי הגבוה; @ <עוגן פרט 1.22> : (22) נתרן בריכוז העולה על 130 מיליגרם לליטר כ-Na מעל ריכוזו במים המסופקים למפעל או בריכוז העולה על 230 מיליגרם לליטר, לפי הגבוה; @ <עוגן פרט 1.23> : (23) פלואורידים בריכוז העולה על 6 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.24> : (24) בורון בריכוז העולה על 1.5 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.25> (תיקון: תשע"ז) : (25) דטרגנטים נוניוניים בריכוז העולה על 5 מיליגרם לליטר או דטרגנטים אניוניים בריכוז העולה על 40 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.26> : (26) חומרים המפורטים בטור א' להלן בריכוז העולה על הריכוז הרשום בטור ב' שלצדם: :: {| ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} שם החומר !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} ריכוז - מיליגרם לליטר |- | אבץ (Zn) || 3 או 3 מעל למי הרקע, הגבוה מבניהם |- | ארסן (As) || 0.1 |- | בדיל (Sn) || 2 |- | בריליום (Be) || 0.50 |- | ונדיום (V) || 0.50 |- | חמרן (Al) || 25 |- | כסף (Ag) || 0.1 |- | כספית (Hg) || 0.05 |- | כרום שלוש ערכי (Cr⁺⁶) (([צ"ל: (Cr⁺³)])) || 0.5 |- | כרום שש ערכי (Cr⁺⁶) || 0.10 |- | ליתיום (Li) || 0.3 |- | מוליבדן (Mo) || 0.15 |- | מנגן (Mn) || 1 או 0.5 מעל למי הרקע, הגבוה מבניהם |- | נחושת (Cu) || 1 או 1 מעל למי הרקע, הגבוה מבניהם |- | ניקל (Ni) || 0.5 |- | סלניום (Se) || 0.05 |- | עופרת (Pb) || 0.5 |- | קדמיום (Cd) || 0.1 |- | קובלט (Co) || 1 |} @ <עוגן פרט 1.27> : (27) חומרים שמנהל הרשות הורה לגבי תחומה של חברה מסוימת, שהזרמתם למערכת הביוב עלולה להסב לה נזק; מנהל הרשות ימסור הודעה בדבר חומרים אלה לממונה סביבה ויפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של הרשות ובלבד שניתנה לציבור האפשרות להביע את עמדתו בעניין זה; קביעה כאמור יכול שתהיה לגבי חומרים המפורטים [[בתוספת זו]] בריכוז המותר להזרמה למערכת השפכים ויכול שתהיה לגבי חומרים שאינם מפורטים [[בתוספת זו]]. == תוספת שנייה == ==== ((([[2|סעיף 1 {{מוקטן|[צ"ל: סעיף 2]}}]] - הגדרת שפכים חריגים שאינם טעונים אישור, שפכים חריגים הטעונים אישור, [[סעיפים 3(א)(2)]], [[11(ב)]] [[פרט 1.17 תוספת ראשונה|ופרט (17) בתוספת הראשונה]]))) ==== === שפכים חריגים === @ : שפכים המכילים אחד או יותר מאלה הם שפכים חריגים, ובלבד שהריכוז של מרכיב בטור א' הנמדד עולה על הריכוז המפורט לצדו בטור ב' או ג', לפי העניין בצירוף ערך אי-ודאות הבדיקה כפי שדיווחה המעבדה: : {| ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מרכיב !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} ריכוז - מיליגרם לליטר !! {{מוקטן|טור ג'}} ריכוז - מיליגרם לליטר |- | ריכוז - מיליגרם לליטר כלל מוצקים מרחפים (TSS) || 400 || 1,000 |- | צריכת חמצן כימית (COD) || 800 || 2,000 |- | חנקן קיילדל* || 50 || 100 |- | זרחן כ-P* || 15 || 30 |} : {{מוקטן|* הזרמה למט"ש המרחיק חנקן או זרחן.}} == תוספת שלישית == ==== ((([[סעיף 4]]))) ==== === ניטור איכות שפכי מפעלים === @ (תיקון: תשע"ז) : {| ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מגזר תעשייתי/תחום פעילות !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מספר דיגומים {{ש}} מזערי בשנה !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} מרכיבים לבדיקה |- <עוגן פרט 1> | : (1) מוסכים (מכונאות רכב) ותחנות רחיצה בלא מחזור מים || 4 || pH, שמן מינרלי, סריקת מתכות כבדות, TSS 105°C‏, VSS, לתחנות רחיצה בלבד: דטרגנטים |- <עוגן פרט 2> | : (2) אולמות אירועים, מסעדות, קניונים, למעט מפעלים כאמור שצריכת המים הכללית שלהם קטנה מ-5 מטרים מעוקבים ליום והוכיחו לחברה על ביצוע נאות של טיפול מקדים בשפכיהם || 4 || שמנים ושומנים, pH‏, COD‏, TSS 105°C, כלורידים, נתרן |- <עוגן פרט 3> | : (3) מפעלי מזון ומשקאות || 4 || שמנים ושומנים, pH‏, COD‏, TSS 105°C, כלורידים, נתרן, חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, סולפיד מומס (ביקבים) |- <עוגן פרט 4> | : (4) מפעל תעשייתי - מזון || 4 || שמנים ושומנים, pH‏, COD‏, BOD‏, TSS 105°C‏, VSS, כלורידים, נתרן, חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, סריקת מתכות כבדות |- <עוגן פרט 5> | : (5) משחטות, בתי מטבחיים, בתי נחירה, עיבוד דגים || 4 || שמנים ושומנים, pH‏, COD‏, TSS 105°C, חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, כלורידים, נתרן, סולפיד מומס, מוליכות חשמלית, BOD |- <עוגן פרט 6> | : (6) טקסטיל כולל הלבנה או צביעה || 4 || כלורידים, כלל פחמימנים הלוגניים מומסים (DOX‏), BOD5‏, COD, סריקת מתכות כבדות, סולפאט, סולפיד מומס, pH, דטרגנטים, TSS 105°C‏, VSS |- <עוגן פרט 7> | : (7) טקסטיל בלא הלבנה או צביעה || 4 || COD, סריקת מתכות כבדות, pH‏, TSS 105°C‏, VSS, כלורידים, דטרגנטים |- <עוגן פרט 8> | : (8) מפעלי ציפוי מתכות וטיפול פני שטח || 6 || סריקת מתכות כבדות TSS 105°C‏, VSS, שמן מינרלי (אם קיים עיבוד שבבי), pH, כלורידים, סולפאט, סולפיד מומס, כלל פחמימנים הלוגנים מומסים (DOX), ציאנידים, COD |- <עוגן פרט 9> | : (9) מפעל ביטחוני המייצר, מעבד או משתמש בחומר נפץ || 4 || נוכחות חומרי נפץ, pH, שמן מינרלי, TSS 105°C‏, COD‏, VSS, סריקת מתכות כבדות, כלל פחמימנים הלוגנים מומסים (DOX), כלורידים, ציאנידים |- <עוגן פרט 10> | : (10) מכבסות שצריכת המים שלהן גדולה מ-2 מטרים מעוקבים ליום || 4 || כלורידים, נתרן, בורון, COD, סולפיד מומס, pH, דטרגנטים ו-TSS 105°C |- <עוגן פרט 11> | : (11) תחנות תדלוק || 4 || שמן מינרלי, pH‏, COD‏ |- <עוגן פרט 12> | : (12) רפת או חזיריה או לול || 4 || COD, כלורידים, נתרן, pH, חנקן כללי כ-N, חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי כ-p‏, ((<s>כ-</s>))TSS 105°C, בורון |- <עוגן פרט 13> | : (13) מפעלי עיבוד עורות או בורסקאות || 4 || סריקת מתכות כבדות, סולפיד מומס, סולפאט, כלורידים, pH‏, COD‏, TSS 105°C‏, VSS‏ |- <עוגן פרט 14> | : (14) תחנות מעבר || אשפה - 4 {{ש}} חומרים מסוכנים - 6 || שמן מינרלי, שמנים ושומנים, סריקת מתכות כבדות, pH‏, COD‏, BOD‏, TSS 105°C‏ ,VSS, חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, כלורידים, BOD, סולפיד מומס |- <עוגן פרט 15> | : (15) בתי דפוס || 4 || סריקת מתכות כבדות, COD‏, TSS 105°C‏, pH‏, VSS, כלורידים |- <עוגן פרט 16> | : (16) מפעלי כימיה: פרמצבטיקה, ייצור כימיקלים, דבקים וצבעים, דטרגנטים, ממיסים, חומרי הדברה, פטרוכימיה, פלסטיק || צריכת מים קטנה מ-5,000 לשנה - 6 {{ש}} צריכת מים גדולה מ-5,000 מטר מעוקב לשנה - 12 || סריקת מתכות כבדות, COD‏, BOD5, שמן מינרלי, TSS 105°C‏, VSS‏, pH, פחמימנים הלוגנים מומסים (DOX), חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, בדיקת חומרי הדברה לפי העניין, כלורידים |- <עוגן פרט 17> | : (17) קוסמטיקה ותמרוקים || צריכת מים קטנה מ-1,000 מטר מעוקב לשנה - 4 {{ש}} צריכת מים גדולה מ-1,000 מטר מעוקב לשנה - 6 || COD‏, BOD5, שמן מינרלי, TSS 105°C‏, VSS‏, pH, פחמימנים הלוגנים מומסים (DOX) חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, כלורידים, בורון |- <עוגן פרט 18> | : (18) בתי חולים || 4 || COD‏, BOD5‏, TSS 105°C‏, VSS, סריקת מתכות כבדות כלורידים, pH, דטרגנטים |- <עוגן פרט 19> | : (19) בתי מלון || 4 || COD‏, BOD5‏, TSS 105°C‏, שמנים ושומנים, כלורידים, נתרן, pH, בורון, דטרגנטים |} == תוספת רביעית == ==== ((([[סעיפים 4(ג)]], [[10(א)]] [[ו-11(ו)]]))) ==== @ <עוגן טופס 1> : '''טופס 1:''' הודעה על דיגום שפכי המפעל ((([[סעיף 4(ג)]]))) @ <עוגן טופס 2> : '''טופס 2:''' בקשה להזרמת שפכים חריגים הטעונים אישור על פי [[כללים אלו|סעיף 10 לכללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התשע"ד-2014]] ((([[סעיף 10(א)]]))) @ <עוגן טופס 3> (תיקון: תשע"ז) : '''טופס 3:''' הודעת חיוב ((([[סעיף 11(ו)]]))) <פרסום> י"ב בסיוון התשע"ד (10 ביוני 2014) <חתימה> אלכסנדר קושניר, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב cifh4910yxjp9e82qwpn5ou1duh19jl 1417583 1417582 2022-08-10T08:40:28Z Shahar9261 22508 wikitext text/x-wiki <שם> כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התשע"ד-2014 <מקור> ((ק"ת תשע"ד, 1341|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)|7387)); ((תשע"ו, 907|תיקון|7637)); ((תשע"ז, 1049|תיקון|7812)). <מבוא> בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 33]] [[+|ו-51(ב)(2)]] [[=החוק|לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 107 לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה: @ 1. מטרות : מטרותיהם של כללים אלה הן, בין השאר: : (1) להסדיר את ההזרמה של שפכי התעשייה באופן שלא תגרום לנזק במערכת הביוב של חברה או של כל גורם אחר, לפעולת הזרמת הביוב ולתהליכי הטיפול בשפכים או להשבת קולחים; : (2) למנוע מטרדים ונזקים לציבור או לסביבה הנגרמים משפכי תעשייה; : (3) להבטיח שחברה תאסוף, תסלק ותטפל בכל שפכי התעשייה המוזרמים אל מערכת הביוב שלה באופן שלא יגרום לפגיעה כאמור בפסקה (1); : (4) להבטיח שמפעל לא יזרים בין במישרין ובין בעקיפין, למערכת הביוב שפכי תעשייה העלולים לגרום לפגיעה כאמור בפסקה (1). @ 2. הגדרות (תיקון: תשע"ז) : בכללים אלה - :- "דוגם מוסמך", "דיגום חטף", "ממונה סביבה", "הספר", "ספק מי-קולחין" - כהגדרתם [[בתקנות קולחין]]; :- "דיגום מורכב" - כהגדרתו בספר; :- "הכללים הקודמים" - כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התש"ע-2011; :- "המוסמך" - כמשמעותו [[בסעיף 52(א) לחוק]]; :- "זרם תעשייתי אחוד" - זרם המאחד את כל שפכי התעשייה במפעל לרבות מערכות לריכוך מים, נקז דודי קיטור, נקז מגדלי קירור, רכז מסננים, רכז מתהליך לייצור מים נטולי יונים (אוסמוזה הפוכה) ושפכים שעברו טיפול מקדים; :- "טיפול מקדים" - טיפול בשפכי תעשייה בשטח המפעל או מחוצה לו ובטרם כניסתם למערכת הביוב לשם הורדת ריכוז המזהמים בשפכים; :- "כללי התעריפים" - [[=כללי התעריפים|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע-2009]]; :- "מט"ש" - מיתקן לטיפול בשפכים שמיועד להפחתת ריכוז המזהמים בשפכי התורמים; :- "ממונה שפכי תעשייה" - מי שמנהל הרשות מינה לעניין כללים אלה, כולם או חלקם, מבין עובדי הרשות, לממונה על שפכי תעשייה; :- "מעבדה מוסמכת" - מעבדה כהגדרתה [[בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-1997]], שהוסמכה לבצע את הבדיקות במרכיבים המנויים בתוספות, כולן או חלקן; :- "מפעיל מט"ש" - אדם שבהחזקתו מט"ש; :- "מפעל משותף" - מתחם מקרקעין המשרת כמה מפעלים המצויים בתחומו, אשר לו מד-מים משויך או מד-מים ראשי כהגדרתם [[בכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע"א-2011]]; :- "שפכים אסורים" - שפכי תעשייה שמתקיים לגבי תכולתם אחד לפחות מן התנאים המפורטים [[בתוספת הראשונה]]; :- "שפכים חריגים" - שפכים חריגים שאינם טעונים אישור ושפכים חריגים הטעונים אישור; :- "שפכים חריגים שאינם טעונים אישור" - שפכי תעשייה שריכוז אחד לפחות מן המרכיבים שבהם המנויים [[בטור א' בתוספת השנייה]], עולה על הערכים הנקובים לצדם [[בטור ב' בתוספת השנייה]] ואינו עולה על הערכים הנקובים לצדם [[בטור ג' בתוספת השנייה]]; :- "שפכים חריגים הטעונים אישור" - שפכי תעשייה שריכוז אחד לפחות מן המרכיבים שבהם המנויים [[בטור א' בתוספת השנייה]] עולה על הערכים הנקובים לצדם [[בטור ג' בתוספת השנייה]]; :- "תכנית ניטור" - תכנית דו-שנתית לבדיקת איכות שפכי המפעלים בתחום החברה המוזרמים למערכת ביוב לפי [[סעיף 4(א)]]; :- "תקנות בוצה" - [[=תקנות בוצה|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס"ד-2004]]; :- "תקנות קולחין" - [[=תקנות קולחין|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש"ע-2010]]. @ 3. איסור הזרמה : (א) מפעל לא יזרים למערכת הביוב של חברה, במישרין או בעקיפין, ולא ירשה לאחר להזרים משטחו או באמצעות מיתקניו, שפכי תעשייה המכילים - :: (1) שפכים אסורים; :: (2) שפכים חריגים הטעונים אישור, בלא שניתן לגביהם אישור לפי [[סעיף 10]]. : (ב) נודע לחברה על הזרמת שפכים אסורים או שפכים חריגים באופן העלול למנוע את יכולת טיהור השפכים או ניצול הקולחים, תודיע על כך מיד למט"ש הקולט את השפכים, לספק מי הקולחין, לממונה שפכי תעשייה ולממונה סביבה. @ 4. תכנית ניטור והודעה למפעל (תיקון: תשע"ז) : (א) חברה תכין אחת לשנתיים ככל האפשר, בסוף השנה תכנית ניטור למפעלים שבתחומה שהתעורר לגביהם חשש כי הם מזרימים שפכי תעשייה המכילים שפכים חריגים או שפכים אסורים למערכת הביוב, בהסכמה עם מפעיל המט"ש שאליו מוזרמים שפכי החברה; באין הסכמה בין החברה למפעיל המט"ש בדבר תכנית כאמור, יכריע ממונה סביבה בהתייעצות עם ממונה שפכי תעשייה, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את טענותיהם. : (ב) בתכנית יפורטו, לגבי כל מפעל, מיקום נקודת הדיגום ואופן ביצוע הדיגום לפי הוראות [[סעיף 6]], וכן מספר הדיגומים והמרכיבים שיידגמו, ובלבד שמספר הדיגומים בשנה והמרכיבים שיידגמו לגבי מפעל המנוי [[בתוספת השלישית]] לא יפחתו מן הקבוע [[בתוספת האמורה]], ולא יפחת מארבעה דיגומים בשנה לגבי מפעל שאינו מנוי [[בתוספת האמורה]]; בטרם תקבע החברה את סוג הדיגום למפעל (חטף או מורכב), תבחן החברה בין השאר את אופן הזרמת השפכים במפעל, את סוג המזהמים במפעל ואת כמויות המים, ותוודא שסוג הדיגום שייבחר מייצג נכונה את איכות השפכים במפעל לגבי המרכיבים הנבדקים. : (ג) הכינה חברה תכנית ניטור לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), תודיע על כך לכל מפעל המופיע בתכנית וכן תפרט את הפרטים המנויים בעניינו כאמור בסעיף קטן (ב); הודעה כאמור תהיה ערוכה לפי נוסח [[טופס 1 שבתוספת הרביעית]]. : (ד) מפעל שקיבל הודעה לפי סעיף קטן (ג) רשאי להביא לפני החברה את טענותיו בכתב בעניין תכנית הניטור בתוך 15 ימי עסקים ממועד קבלת ההודעה. : (ה) חברה תמסור למפעל את החלטתה בטענות שהועלו לפי סעיף קטן (ד) בצירוף נימוקים ופירוט השינויים בתכנית הניטור בעקבות טענותיו, אם נערכו, 7 ימי עסקים בטרם הגשת תכנית ניטור לאישור לפי סעיף קטן (ו). : (ו) חברה תגיש תכנית ניטור, לאחר ביצוע הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ה), לממונה סביבה עם עותק לממונה שפכי תעשייה, תוך פירוט השינויים שביצעה לגבי תכנית הניטור שהוכנה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ובצירוף טענות המפעלים שהוגשו לפי סעיף קטן (ד); תכנית הניטור טעונה אישור ממונה סביבה בכפוף להוראות כללים אלה, ואולם גריעת מפעלים מתכנית ניטור, שינוי מספר הדיגומים, שינוי מיקום נקודת הדיגום ושינוי אופן הדיגום לגבי תוכן התכנית שהוגשה לאישור ממונה הסביבה טעונים אישור ממונה שפכי תעשייה. : (ז) לא קיבל ממונה סביבה החלטה בעניין אישור תכנית הניטור בתוך 60 ימים ממועד הגשתה, יראו את תכנית הניטור כמאושרת לעניין כללים אלה, והוראות [[סעיפים 6]] [[ו-7]] יחולו בעניינה. : (ח) דחה ממונה סביבה את תכנית הניטור שהוגשה לאישורו כאמור בסעיף קטן (ו), כולה או חלקה, תגיש החברה תכנית ניטור מתוקנת לאישורו בתוך 60 ימים מיום קבלת ההודעה בדבר דחיית תכנית הניטור. : (ט) עד לאישור תכנית הניטור המתוקנת כאמור, תדגום החברה את המפעלים שנכללו בתכנית שנדחתה או בחלק שנדחה, לפי [[התוספת השלישית]] אם נכללו [[בתוספת האמורה]], או לפי הנחיות ממונה שפכי תעשייה אם לא נכללו [[בתוספת האמורה]], ויראו תכנית זו כתכנית מאושרת זמנית לתקופה שלא תעלה על 60 ימים נוספים מיום הגשת תכנית ניטור מתוקנת לאישורו של ממונה סביבה; בלי לגרוע מחובת החברה להגיש תכנית ניטור מתוקנת, חלפו 60 הימים ולא הגישה החברה תכנית ניטור מתוקנת, רשאים ממונה סביבה וממונה שפכי תעשייה בהסכמה לקבוע לחברה תכנית ניטור שתהיה בתוקף עד לאישור תכנית ניטור מתוקנת שתגיש החברה. : (י) חברה תעביר למפעל ולממונה שפכי תעשייה עותק מעודכן של תכנית הניטור המאושרת או המאושרת זמנית בתוך 7 ימי עסקים ממועד אישורה לפי סעיפים קטנים (ז) או (ח), ולא תבצע דיגומים לפי התכנית האמורה אלא בחלוף 7 ימי עסקים לפחות ממועד ההעברה האמור. @ 5. שינוי תכנית ניטור מאושרת : (א) ממונה סביבה וממונה שפכי תעשייה רשאים, בהסכמה, להורות על שינוי בתכנית ניטור מאושרת של חברה, כולה או חלקה. : (ב) לגבי חברה יחולו הוראות אלה: :: (1) חברה רשאית להגיש בקשה לשינוי תכנית הניטור שאושרה לגביה תוך פירוט השינויים המבוקשים בתכנית והנימוקים להם; :: (2) בקשה לפי פסקה (1) תוגש לאישורו של ממונה סביבה עם העתק לממונה שפכי תעשייה; חברה תשלח למפעלים בתחומה שמתבקש שינוי הנוגע להם, הודעה בדבר הבקשה; מפעלים שקיבלו הודעה כאמור, רשאים להגיש את תגובתם לשינויים המוצעים בתוך 15 ימי עסקים; :: (3) אישר ממונה סביבה בקשה כאמור בפסקה (2), יחולו הוראות [[סעיף 4(י)]] בשינויים המחויבים; :: (4) על אף האמור בפסקה (2), הגישה חברה בקשה לשינוי תכנית הניטור הכוללת בקשה לגריעת דיגומים שאושרו לה בתכנית, לשינוי מיקום נקודת הדיגום או לגריעת מפעלים, לא יחליט ממונה סביבה בבקשה זו בטרם קיבל את אישורו של ממונה שפכי תעשייה. : (ג) לגבי מפעל יחולו הוראות אלה: :: (1) מפעל רשאי להגיש לחברה בקשה לשינוי תכנית הניטור שאושרה לגביו, לרבות בקשה להוסיף או לגרוע דיגומים מכמות הדיגומים או המרכיבים שנקבעו לו בתכנית המאושרת, או לשינוי מיקום נקודת הדיגום; חברה תקבל החלטה בעניין הבקשה בתוך 15 ימי עסקים ממועד קבלתה; :: (2) ראתה החברה לנכון לאשר את הבקשה לשינוי, תגיש בקשה לאישור השינוי לתכנית הניטור לפי פרטי הבקשה, לפי הוראות סעיף קטן (ב), בשינויים המחויבים, עם עותק למפעל שהגיש את הבקשה; חברה תמסור עותק מהחלטה בעניין הבקשה לשינוי תכנית הניטור למפעל שהגיש את הבקשה. @ 6. מיקום וסוג הדיגום : אושרה תכנית ניטור כאמור [[בסעיף 4]], תפעל החברה בכפוף להוראות אלה: : (1) דוגם מוסמך מטעם החברה יבצע את הדיגום; : (2) הדיגום במפעלים המפורטים [[$ תוספת 3|בפרטים ((())1(()))]], [[$ תוספת 3|((())2(()))]], [[$ תוספת 3|((())6(()))]], [[$ תוספת 3|((())7(()))]], [[$ תוספת 3|((())10(())) עד ((())12(()))]], [[$ תוספת 3|((())14(()))]] [[ו-((())19(())) בתוספת השלישית]] ובמפעלים שאינם מנויים [[בתוספת השלישית]] יבוצע בשוחת הביוב האחרונה בחצר המפעל או לפני חיבור המפעל למערכת הביוב; נוכח מהנדס החברה לדעת כי לא ניתן לדגום את השוחה במיקום האמור, יבוצע הדיגום בזרם התעשייתי האחוד בחצר המפעל או מחוצה לו; : (3) הדיגום במפעלים המפורטים [[$ תוספת 3|בפרטים ((())3(())) עד ((())5(()))]], [[$ תוספת 3|((())8(()))]], [[$ תוספת 3|((())9(()))]], [[$ תוספת 3|((())13(()))]] [[ו-((())15(())) עד ((())18(())) בתוספת השלישית]] יבוצע בזרם התעשייתי האחוד בחצר המפעל או מחוצה לו, אלא אם כן נוכח מהנדס החברה כי לא קיים במפעל זרם כזה או שלא ניתן לדגום זרם זה; : (4) דיגום לפי פסקאות (2) ו-(3) יהיה דיגום חטף או דיגום מורכב. בהתאם לתכנית הניטור המאושרת. @ 7. בדיקות : (א) החברה תעביר את הדגימות למעבדה מוסמכת לבדיקת המרכיבים הנדרשים ובשים לב להוראות שמירת הבדיקות בספר. : (ב) החברה תשלח למפעל את תוצאות הבדיקות בתוך 30 ימים ממועד קבלתן, בצירוף תעודות הבדיקה שהתקבלו מהמעבדה בעניינו. : (ג) חברה תתעד את פעולותיה כאמור [[בסעיפים 6]] [[ו-7]] ותשלח העתק מהם לכל אחד מהמפורטים להלן לפי דרישתו - מפעל, ממונה סביבה או ממונה שפכי תעשייה. @ 8. תשלומים בעד הדיגום והבדיקות : בעד דיגומים ובדיקות שבוצעו לפי [[סעיפים 6]] [[ו-7]] תחייב החברה את המפעל לפי התעריף המפורט [[בפרט 5 בתוספת השלישית לכללי התעריפים]]. @ 9. דיגום בלא תכנית : על אף האמור [[בסעיף 6]], נוכחה חברה לדעת כי קיים צורך ממשי ומיידי לדגום שפכי מפעל שלא הוכנה לגביו תכנית ניטור או שלא לפי תכנית ניטור מאושרת או זמנית, רשאית היא לדגום את שפכי המפעל לפי [[סעיף 6]]; עשתה החברה כן, תעביר לממונה שפכי תעשייה וממונה סביבה, לא יאוחר מ-7 ימי עבודה ממועד ביצוע הדיגום, עדכון על ביצוע הדיגום לפי סעיף זה והסיבות לכך. @ 10. הזרמת שפכים חריגים הטעונים אישור : (א) מפעל המעוניין להזרים למערכת הביוב שפכים חריגים הטעונים אישור יגיש לחברה, בדואר רשום עם אישור מסירה, אחת לשלוש שנים, בקשה מנומקת בכתב ערוכה לפי נוסח [[טופס 2 שבתוספת הרביעית]] (בסעיף זה - הבקשה). : (ב) חברה תעביר את הבקשה לתגובת ממונה סביבה בתוך 10 ימים מיום שקיבלה אותה. : (ג) חברה תאשר את הבקשה כלשונה או בשינויים, זולת אם התברר לחברה כי מתקיימים אחד התנאים האמורים, בין אם מעצמה ובין אם ממונה סביבה הודיע לה על כך, בתוך 30 ימים ממועד העברתה לתגובתו: :: (1) קליטת שפכי המפעל במט"ש המטפל בהם לא תאפשר למט"ש לטהר את כלל השפכים המטופלים בו או את הבוצה לערכים הקבועים [[בתקנות קולחין]] או [[בתקנות בוצה]], לפי העניין; :: (2) בשל תהליכי הייצור או חומרי הגלם במפעל או מיתקני העזר, השפכים עלולים להכיל מזהמים שאינם מורחקים בתהליכי הטיפול במט"ש וזאת בשים לב, בין השאר, להשפעתם על ניצול הקולחין. : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), חברה רשאית לסרב לבקשה אם ספיקת שפכי המפעל או עומס שפכיו עולים על 10% מהספיקה או העומס מכלל שפכי החברה. : (ה) אם המט"ש בבעלות חלקית של החברה או בבעלות מלאה של גורם שאינו החברה, תתאם החברה עם מפעיל המט"ש את האישורים לפי סעיף קטן (ג) באופן שיאפשר למט"ש לטהר את השפכים לערכים הקבועים [[בתקנות קולחין]] [[ובתקנות בוצה]]; באין הסכמה בין החברה למפעיל המט"ש, יכריע במחלוקת ממונה סביבה, בהתייעצות עם ממונה שפכי תעשייה, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את טענותיהם. : (ו) חברה תודיע למפעל על החלטתה בבקשה, בצירוף נימוקים, בתוך 60 ימים מיום שהוגשה; לא הודיעה החברה על דבר החלטתה בתוך התקופה האמורה, יראו את הבקשה כאילו אושרה; אושרה הבקשה, יום האישור ייחשב כיום שבו הגיש המפעל את הבקשה. : (ז) דחתה החברה את הבקשה או אישרה את הבקשה בשינויים, תנמק את החלטתה בכתב ותודיע למפעל על זכותו להביא לפניה בכתב את טיעוניו כנגד החלטתה, בתוך 15 ימים ממועד קבלת ההודעה, עם עותק לממונה סביבה; החברה תבחן את טענות המפעל ותודיע לו על החלטתה בעניינו בתוך 15 ימים ממועד הגשת טיעוני המפעל. : (ח) ערכים שאושרו למפעל להזרמה לפי סעיף קטן (ג) יהיו הריכוז המרבי המותר להזרמה על ידי המפעל. : (ט) על אף הקבוע בסעיף קטן (א), מפעל המעוניין להזרים למערכת הביוב שפכים חריגים הטעונים אישור בריכוזים שונים מאלה שאושרו לו על פי סעיף זה או במועד השונה מזה שבסעיף (א), רשאי להגיש לחברה בקשה נוספת והוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ח) יחולו בשינויים המחויבים. @ 11. תעריפים (תיקון: תשע"ו, תשע"ז) : (א) בוצע דיגום לפי [[סעיף 6]] [[או 9 לכללים אלה]] ונמצא כי המפעל הזרים שפכים בניגוד לאמור [[בסעיף 3]], תחייב החברה את המפעל בתשלום לפי [[+#תוספת שלישית פרט 3|פרטים 3]] [[ו-4 בתוספת השלישית לכללי התעריפים]], לפי העניין. : (ב) בוצע דיגום לפי [[סעיף 6]] [[או 9 לכללים אלה]] ונמצא כי המפעל הזרים שפכים חריגים שאינם טעונים אישור או שפכים חריגים הטעונים אישור שניתן לגביהם אישור לפי [[סעיף 10(ג)]] תחייב החברה את המפעל בתשלום לפי [[פרט 2 בתוספת השלישית לכללי התעריפים]]. : (ג) במפעל משותף ובהעדר הסכמה בין בעל המפעל המשותף או מי מטעמו לבין המפעלים בתחומו יחולו ההוראות האלה: :: (1) במקרים שבהם מותקנים בכל אחד מהמפעלים מדי-מים משוייכים, יוטלו החיובים על כל אחד מהמפעלים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב); :: (2) במקרים שבהם לא מותקנים באף אחד מהמפעלים מדי-מים משויכים, יוטלו החיובים על המפעל המשותף, לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב); :: (3) במקרים שבהם מותקנים רק בחלק מהמפעלים מדי-מים משוייכים, יוטלו החיובים על מפעלים אלה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב); יתרת החיוב לפי כמויות המים תוטל על המפעל המשותף. : (ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), פנה מנהל המפעל המשותף או מפעל בתחומו לחברה בבקשה לשנות את אופן חלוקת החיובים לפי סעיף קטן (ג), תחליט החברה בבקשה שהובאה לפניה לאחר שנתנה למנהל המפעל המשותף ולמפעלים בתחומו הזדמנות סבירה להגיש את טענותיהם לגבי הבקשה שהוגשה ולאחר ביצוע הערכה של מהנדס החברה או מי שהחברה מינתה לצורך זה בין השאר בדבר כמויות המים לחיוב וייחוס ערכי שפכי התעשייה; החליטה חברה לשנות למפעל המשותף ולמפעלים שבתחומו את אופן חלוקת החיובים, תפעל ליישום עקרונות זהים בכפוף לבקשות שיוגשו אליה על ידי מפעלים משותפים ומפעלים בתחומם. : (ד) על חיובים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו ההוראות האלה: :: (1) החיובים יהיו בעד התקופה שחלפה ממועד הדיגום האחרון לפי תכנית הניטור או בעד תקופה של 90 ימים, לפי הקצרה מביניהן, זולת אם הוכיח מפעל, להנחת דעתה המלאה של החברה, כי יש לחייבו בעד תקופה קצרה יותר; :: (2) החליטה חברה לחייב מפעל בעד תקופה קצרה יותר כאמור בפסקה (1), תנמק ותתעד את החלטתה ורשאית היא, באישור ממונה סביבה, להוסיף לתכנית הניטור של המפעל דיגום נוסף ויראו בדיגום זה דיגום לפי תכנית ניטור המאושרת לפי [[סעיף 4]]; :: (3) החיובים יחושבו על בסיס ספיקות שפכים שנקראו במד-שפכים של מפעל בתקופה כאמור בפסקה ((())1(())); בהעדר מד-שפכים כאמור, על בסיס צריכות המים שנקראו במפעל בתקופה האמורה בפסקה ((())1(())) או לפי ממוצע צריכות מים יומיות שנקראו במפעל בתקופת החיוב שקדמה לדיגום; :: (4) על אף האמור בסעיף קטן זה, נמצאו בשפכי המפעל שפכים בניגוד [[לסעיף 3(א)]] ובבדיקה שערכה החברה נמצא כי בדיגום הקודם שנערך למפעל לא נמצאו שפכים כאמור, תחייב החברה את המפעל בעד מחצית התקופה שחלפה ממועד הדיגום האחרון לפי תכנית הניטור או בעד תקופה של 45 ימים, לפי הקצרה מביניהן, זולת אם הוכיח מפעל, להנחת דעתה המלאה של החברה, כי יש לחייבו בעד תקופה קצרה יותר. : (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בוצע דיגום לפי [[סעיף 9 לכללים אלה]], לא תחייב חברה מפעל בתשלום לפי סעיף זה אלא אם כן קיבלה לכך את אישורו מראש ובכתב של ממונה שפכי תעשייה. : (ו) חברה תשלח למפעל הודעה על חיוב לפי סעיף זה בתוך 60 ימים מיום קבלת תוצאות הדיגום או אישורו של ממונה שפכי תעשייה, לפי העניין, או במועד נדחה אחר בצירוף נימוקים מיוחדים; הודעת החיוב תפרט, בין השאר, את אופן עריכת החיוב ותהיה ערוכה לפי נוסח [[טופס 3 שבתוספת הרביעית]]; מפעל רשאי להביא לפני החברה את טיעוניו כנגד הודעת החיוב, בכתב, בתוך 30 ימים ממועד קבלתה; החברה תבחן את טענות המפעל ותודיע לו על החלטתה בעניינו בתוך 30 ימים ממועד הגשת טיעוניו. : (ז) אין בחיוב בתשלום לפי סעיף זה או בפירעון החיוב, משום היתר, הרשאה או הסכמה להזרמה בניגוד לכללים אלה. : (ח) על אף האמור בסעיף זה, חברה לא תחייב מפעל בשל הזרמת שפכים חריגים או אסורים בהתבסס על תוצאות הדיגום הראשון שביצעה בשפכיו לפי כללים אלה או לפי הכללים הקודמים. @ 12. דיווח ופרסום : (א) חברה תמציא לממונה שפכי תעשייה ולממונה סביבה בתום כל שנה, ולא יאוחר מתום חודש מרס של השנה שאחריה, דוח שנתי המסכם את פעולותיה לפי [[סעיפים 4]], [[6]], [[7]], [[9]], [[10]] [[ו-11]] וכן פירוט המקרים הידועים לחברה על הזרמת שפכים בניגוד לכללים אלה. : (ב) חברה תפרסם באתר האינטרנט שלה את הדוח המפורט בסעיף קטן (א) למעט פירוט סך החיובים לפי [[סעיף 11 לכללים]], פעולות שהוגשו לגביהן תלונות לפי [[סעיף 13]] וטרם התקבלה לגביהן החלטה, או שקיימים לגביהן הליכים משפטיים תלויים ועומדים, וכן תעמידו לעיון הציבור במשרדיה. @ 13. בירור תלונות מפעל : (א) מצא ממונה שפכי תעשייה כי החברה הפרה הוראות כללים אלה באופן מהותי או יסודי, רשאי הוא להורות על ביטול החיובים שהוצאו למפעל לפי [[סעיף 11]] הקשורים להפרה האמורה, כולם או חלקם, ורשאי הוא להורות כי לתקופה מסוימת החברה תעביר לאישורו דרישות תשלום לפי [[סעיף 11]] בטרם העברתם למפעל; כל זאת, לאחר שנתן לחברה הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיה לפניו. : (ב) מפעל רשאי להלין, בכתב, לפי [[סעיף 108 לחוק]], על החלטות, הוראות ופעולות של החברה או מי מטעמה לעניין יישום כללים אלה לפני ממונה שפכי תעשייה, בתוך 60 ימים מיום שנמסרו לו; ממונה שפכי תעשייה רשאי, לאחר שנתן לחברה הזדמנות סבירה להגיש את טענותיה, בכתב או בעל פה, לבטל, להשהות או לשנות את ההחלטה, ההוראה או הפעולה; הודעה על החלטת ממונה שפכי תעשייה תינתן בתוך זמן סביר מיום הגשת התלונה, אך לא יאוחר מ-180 ימים מיום קבלת התלונה. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) - :: (1) תלונות בעניינים המנויים [[בסעיפים 4 עד 7]] יידונו לפני ממונה שפכי תעשייה תוך היוועצות עם המוסמך; :: (2) בהגשת תלונה על הוראות [[סעיף 10(א) עד (ה) ו-(ט)]], יחולו הוראות [[סעיף 52 לחוק]]. : (ד) מצא ממונה שפכי תעשייה כי יש בהחלטתו בעניין תלונת המפעל כדי להשפיע על מפעלים אחרים או על חברה או שיש בה עניין לציבור, תפרסם הרשות הממשלתית באתר האינטרנט את ההחלטה, בכפוף להוראות [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]]. @ 14. פרסום בכפוף [[לחוק חופש המידע]] : (א) על אף האמור [[בסעיפים 12(ב)]] [[ו-13(ד)]] לא יפורסם מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998]] (להלן - חוק חופש המידע), ורשאים שלא לפרסם מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]]. : (ב) על פרסום מידע כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיף 11 לחוק חופש המידע]], בשינויים המחויבים. @ 15. משלוח מסמכים מאת חברה : הודעות, החלטות ומסמכים אחרים שעל חברה למסור למפעל לפי [[סעיפים 4]], [[5]], [[7(ב)]], [[10(ו) ו-(ז)]] [[ו-11(ה)]] יישלחו למפעל בדואר רשום או במסירה אישית, וכן באמצעות דואר אלקטרוני ובלבד שהמפעל לא התנגד לשליחה באמצעי זה. @ 16. שמירת דינים (תיקון: תשע"ו) : (א) אין בכללים אלה לגרוע מכל אחד מאלה: :: (1) [[תקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים), התשס"ג-2003]], לרבות סמכות נותן האישור לפיהן לקבוע החמרה ולהתיר הקלה של הערכים לפי [[+|תקנות 3]] [[ו-4 לאותן תקנות]]; :: (2) [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס"א-2000]], לרבות סמכות ממונה לעניינן לאשר ריכוז מרבי לפי [[תקנה 3(ה) לאותן תקנות]]; :: (3) [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשייה), התשס"ד-2003]]. : (ב) לעניין [[סעיף 10]], אין בכללים אלה לגרוע מתנאים שנקבעו בהיתרים או ברישיונות שניתנו למפעל לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968]], או לפי [[חוק המים]], לפי העניין ובלבד שמפעל הגיש בקשה לחברה כאמור [[בסעיף 10]]. : (ג) על אף הקבוע בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), חברה תחייב מפעל שהזרים שפכים חריגים הטעונים אישור ושפכים אסורים, בתשלומים לפי [[סעיפים 8]] [[ו-11]] אף אם ההזרמה הותרה לו בהיתרים או ברישיונות כאמור. : (ד) ניתנה למפעל הקלה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי המפעל לפנות לממונה שפכי תעשייה בבקשה להורות לחברה שלא לחייבו בתשלומים לפי סעיף קטן (ג) בעד שפכים אסורים בלבד מהמועד שבו חלה לגביו ההקלה האמורה, ויעביר עותק מבקשתו לחברה בתוך 7 ימי עסקים ממועד שליחתה לממונה שפכי תעשייה. : (ה) על אף האמור [[בסעיף 11(ו)]], קיבלה החברה הודעה כאמור בסעיף קטן (ד), לא תוציא הודעת חיוב למפעל בעד אותו מרכיב שלגביו ניתנה ההקלה כאמור, כל עוד לא התקבלה החלטת ממונה שפכי תעשייה בבקשת המפעל. : (ו) ממונה שפכי תעשייה רשאי לקבל או לדחות את בקשת המפעל, כולה או חלקה, וכן להורות על חיוב המפעל בתשלומים מופחתים, וזאת בשים לב [[לסעיף 1]] ובכלל זה עיקרון העלות, החשש לפגיעה במערכות הולכת השפכים, הטיפול בשפכים והשבת הקולחין והיקף הפגיעה האמורה; ממונה שפכי תעשייה יעביר את החלטתו בבקשה למפעל ולחברה שבתחומה נמצא המפעל. : (ז) קיבל ממונה שפכי תעשייה את בקשת המפעל, כולה או חלקה, תפעל החברה לפי החלטתו ובכלל זה החלטתו לעניין מועד התחילה. @ 17. ביטול : הכללים הקודמים - בטלים. @ 18. תחילה : תחילתם של כללים אלה ביום ג' בתמוז התשע"ד (1 ביולי 2014) (להלן - יום התחילה). @ 19. הוראת מעבר : (א) כללים אלה יגברו על כל הסכם בין מפעל למט"ש ובין מפעל לחברה, שנחתמו לפני יום התחילה; על אף האמור - :: (1) מפעל שאושר לו לפי סעיף 13 לכללים הקודמים הסכם עבר כהגדרתו בכללים הקודמים, רשאי להמשיך ולנהוג לפי אותו הסכם, בתנאים ובתקופה שאושרו או נקבעו כאמור; :: (2) ממונה שפכי תעשייה רשאי לאשר הסכם בין מפעל לבין חברה שהחלה לפעול אחרי יום התחילה, שנעשה לפני יום תחילת פעילות החברה, לרבות הארכה של הסכם שנחתם לפני אותו יום, אם שוכנע שהמפעל שילם תשלומים חד-פעמיים או שוטפים בעד המט"ש, שהם סבירים או מוצדקים בנסיבות העניין, ובלבד שהמפעל הגיש את הבקשה לאישור ההסכם לממונה שפכי תעשייה בתוך ארבעה חודשים מיום התחילה או מיום תחילת פעילות החברה, המאוחר מביניהם; :: (3) ממונה שפכי תעשייה לא יאשר את ההסכם לתקופה העולה על 15 שנים או על תקופת ההסכם, לפי המוקדם; :: (4) אישר ממונה שפכי תעשייה את ההסכם, יראו את ההסכם, בכפוף לתנאים שהוא התנה, כבא במקום התעריפים שנקבעו לשפכים [[בכללי התעריפים]]. : (ב) הוגשה או אושרה תכנית ניטור למפעל לפי הכללים הקודמים לפני יום התחילה, יראו אותה כאילו הוצאה מכוח כללים אלה ויחולו עליה כללים אלה בשינויים המחויבים. : (ג) לא הגישה חברה תכנית ניטור כאמור [[בסעיף 4(א)]] לפני יום התחילה, תגיש החברה תכנית ניטור כאמור בתוך 90 ימים מיום התחילה. : (ד) ניתן למפעל אישור כאמור בסעיף 6(ה) לכללים הקודמים, יעמוד האישור בתוקף למשך 12 חודשים מיום התחילה. == תוספת ראשונה == ==== ((([[2|סעיף 1 {{מוקטן|[צ"ל: סעיף 2]}}]] - ההגדרה שפכים אסורים))) (תיקון: תשע"ו) ==== === שפכים אסורים === @ 1. : שפכים המכילים אחד או יותר מאלה הם שפכים אסורים, ובלבד שהערך הנמדד עולה על הערך הקבוע [[בתוספת זו]] בצירוף ערך אי-ודאות הבדיקה כפי שדווחה המעבדה: @ <עוגן פרט 1.1> (תיקון: תשע"ז) : (1) נוזלים בעלי ערך הגבה (pH) נמוך מ-6.0 או גבוה מ-10.0 בבדיקת שדה, אלא אם כן הוכיח המפעל כי הוא עומד [[בסעיף 4 לתקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשייה), התשס"ד-2003]]; @ <עוגן פרט 1.2> : (2) חומר העלול לגרום בדרך כלשהי להפרעה משמעותית באיסופם או בטיפולם של השפכים במערכת הביוב של החברה או של כל גורם אחר, לרבות מוצקים או חומר צמיג בגודל ובכמות העשויים לשקוע או שלא להיגרף, לרבות שאריות עוגת סינון, אספלט, פגרי בעלי חיים, גבבה, אפר, חול, בוץ, קש, שארית עיבוד שבבי בתעשייה, שארית גזם נוי, חלקי מתכת, זכוכית, סמרטוטים, נוצות, פלסטיקה, עץ, דם מלא, תוכן קיבת בהמות, עצמות, שיער ושאריות עור, קרביים, מגבונים לחים וכלים חד-פעמיים, בין אם הם שלמים ובין שעברו ריסוק או קיצוץ; @ <עוגן פרט 1.3> : (3) מוצקים שאינם עוברים פתח של 10 מילימטר; @ <עוגן פרט 1.4> : (4) נוזלים בטמפרטורה העולה על 40° צלסיוס; @ <עוגן פרט 1.5> : (5) פסולת העלולה לשקוע ולהפוך למוצקה או לצמיגה בטמפרטורות שבין 20° צלסיוס ל-40° צלסיוס; @ <עוגן פרט 1.6> : (6) נוזל, מוצק או גז העלול לגרום ליצירת תנאי בעירה או פיצוץ במערכת הביוב של החברה או של כל גורם אחר; @ <עוגן פרט 1.7> : (7) כלל פחמימנים הלוגניים מומסים (DOX) המבוטא ככלורידים, בריכוז העולה על 1 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.8> : (8) כלור חופשי בריכוז העולה על 0.5 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.9> : (9) פנולים או קריזולים בריכוז העולה על 3 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.10> : (10) פוליפנולים בריכוז העולה על 100 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.11> : (11) ציאנידים כללי בריכוז מעל 0.5 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.12> : (12) שמן מינרלי בריכוז העולה על 20 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.13> : (13) שמנים ושומנים כללי בריכוז העולה על 250 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.14> : (14) שומנים הניתנים להפרדה בריכוז כולל העולה על 100 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.15> : (15) כלל מוצקים אנאורגניים ומינרלים מומסים (TDS) בריכוז כולל העולה על 3,500 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.16> (תיקון: תשע"ז) : (16) כלל מוצקים מרחפים במוצא מיתקן קדם-טיפול כהגדרתו [[בתקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס"א-2000]], במפעל ציפוי מתכות, בריכוז העולה על 30 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.17> : (17) ריכוז ה-COD הגדול פי 4 ויותר מריכוז ה-BOD, ובלבד שריכוז ה-COD יעלה על הערך המופיע [[בטור ב' שבתוספת השנייה]]; @ <עוגן פרט 1.18> (תיקון: תשע"ז) : (18) ריכוז VSS שיפחת מ-70% מריכוז ה-TSS, ובלבד שריכוז ה-TSS יעלה על הערך המופיע [[בטור ב' שבתוספת השנייה]]; @ <עוגן פרט 1.19> : (19) סולפיד מומס בריכוז העולה על 1 מיליגרם לליטר; ואולם רשאי ממונה סביבה, לבקשת מפעל, ולאחר היוועצות עם ממונה שפכי תעשייה, לקבוע ערך אחר למפעל מסוים; אושר ערך אחר כאמור, יעדכן ממונה סביבה את ממונה שפכי תעשייה בדבר החלטתו, וממונה שפכי תעשייה יעדכן את החברה שבתחומה המפעל שלו אושר הערך כאמור; @ <עוגן פרט 1.20> (תיקון: תשע"ו) : (20) סולפאטים בריכוז העולה על 200 מיליגרם לליטר כ-SO₄ מעל ריכוזם במים המסופקים למפעל או בריכוז העולה על 500 מיליגרם לליטר כ-SO₄, לפי הגבוה; ואולם רשאי ממונה סביבה, לבקשת מפעל, ולאחר היוועצות עם ממונה שפכי תעשייה, לקבוע ערך אחר למפעל מסוים; אושר ערך אחר כאמור, יעדכן ממונה סביבה את ממונה שפכי תעשייה בדבר החלטתו, וממונה שפכי תעשייה יעדכן את החברה שבתחומה המפעל שלו אושר הערך כאמור; @ <עוגן פרט 1.21> (תיקון: תשע"ו) : (21) כלורידים בריכוז העולה על 200 מיליגרם לליטר כ-Cl מעל ריכוזם במים המסופקים למפעל או בריכוז העולה על 430 מיליגרם לליטר, לפי הגבוה; @ <עוגן פרט 1.22> : (22) נתרן בריכוז העולה על 130 מיליגרם לליטר כ-Na מעל ריכוזו במים המסופקים למפעל או בריכוז העולה על 230 מיליגרם לליטר, לפי הגבוה; @ <עוגן פרט 1.23> : (23) פלואורידים בריכוז העולה על 6 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.24> : (24) בורון בריכוז העולה על 1.5 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.25> (תיקון: תשע"ז) : (25) דטרגנטים נוניוניים בריכוז העולה על 5 מיליגרם לליטר או דטרגנטים אניוניים בריכוז העולה על 40 מיליגרם לליטר; @ <עוגן פרט 1.26> : (26) חומרים המפורטים בטור א' להלן בריכוז העולה על הריכוז הרשום בטור ב' שלצדם: :: {| ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} שם החומר !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} ריכוז - מיליגרם לליטר |- | אבץ (Zn) || 3 או 3 מעל למי הרקע, הגבוה מבניהם |- | ארסן (As) || 0.1 |- | בדיל (Sn) || 2 |- | בריליום (Be) || 0.50 |- | ונדיום (V) || 0.50 |- | חמרן (Al) || 25 |- | כסף (Ag) || 0.1 |- | כספית (Hg) || 0.05 |- | כרום שלוש ערכי (Cr⁺⁶) (([צ"ל: (Cr⁺³)])) || 0.5 |- | כרום שש ערכי (Cr⁺⁶) || 0.10 |- | ליתיום (Li) || 0.3 |- | מוליבדן (Mo) || 0.15 |- | מנגן (Mn) || 1 או 0.5 מעל למי הרקע, הגבוה מבניהם |- | נחושת (Cu) || 1 או 1 מעל למי הרקע, הגבוה מבניהם |- | ניקל (Ni) || 0.5 |- | סלניום (Se) || 0.05 |- | עופרת (Pb) || 0.5 |- | קדמיום (Cd) || 0.1 |- | קובלט (Co) || 1 |} @ <עוגן פרט 1.27> : (27) חומרים שמנהל הרשות הורה לגבי תחומה של חברה מסוימת, שהזרמתם למערכת הביוב עלולה להסב לה נזק; מנהל הרשות ימסור הודעה בדבר חומרים אלה לממונה סביבה ויפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של הרשות ובלבד שניתנה לציבור האפשרות להביע את עמדתו בעניין זה; קביעה כאמור יכול שתהיה לגבי חומרים המפורטים [[בתוספת זו]] בריכוז המותר להזרמה למערכת השפכים ויכול שתהיה לגבי חומרים שאינם מפורטים [[בתוספת זו]]. == תוספת שנייה == ==== ((([[2|סעיף 1 {{מוקטן|[צ"ל: סעיף 2]}}]] - הגדרת שפכים חריגים שאינם טעונים אישור, שפכים חריגים הטעונים אישור, [[סעיפים 3(א)(2)]], [[11(ב)]] [[פרט 1.17 תוספת ראשונה|ופרט (17) בתוספת הראשונה]]))) ==== === שפכים חריגים === @ : שפכים המכילים אחד או יותר מאלה הם שפכים חריגים, ובלבד שהריכוז של מרכיב בטור א' הנמדד עולה על הריכוז המפורט לצדו בטור ב' או ג', לפי העניין בצירוף ערך אי-ודאות הבדיקה כפי שדיווחה המעבדה: : {| ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מרכיב !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} ריכוז - מיליגרם לליטר !! {{מוקטן|טור ג'}} ריכוז - מיליגרם לליטר |- | ריכוז - מיליגרם לליטר כלל מוצקים מרחפים (TSS) || 400 || 1,000 |- | צריכת חמצן כימית (COD) || 800 || 2,000 |- | חנקן קיילדל* || 50 || 100 |- | זרחן כ-P* || 15 || 30 |} : {{מוקטן|* הזרמה למט"ש המרחיק חנקן או זרחן.}} == תוספת שלישית == ==== ((([[סעיף 4]]))) ==== === ניטור איכות שפכי מפעלים === @ (תיקון: תשע"ז) : {| ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מגזר תעשייתי/תחום פעילות !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מספר דיגומים {{ש}} מזערי בשנה !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} מרכיבים לבדיקה |- <עוגן פרט 1> | : (1) מוסכים (מכונאות רכב) ותחנות רחיצה בלא מחזור מים || 4 || pH, שמן מינרלי, סריקת מתכות כבדות, TSS 105°C‏, VSS, לתחנות רחיצה בלבד: דטרגנטים |- <עוגן פרט 2> | : (2) אולמות אירועים, מסעדות, קניונים, למעט מפעלים כאמור שצריכת המים הכללית שלהם קטנה מ-5 מטרים מעוקבים ליום והוכיחו לחברה על ביצוע נאות של טיפול מקדים בשפכיהם || 4 || שמנים ושומנים, pH‏, COD‏, TSS 105°C, כלורידים, נתרן |- <עוגן פרט 3> | : (3) מפעלי מזון ומשקאות || 4 || שמנים ושומנים, pH‏, COD‏, TSS 105°C, כלורידים, נתרן, חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, סולפיד מומס (ביקבים) |- <עוגן פרט 4> | : (4) מפעל תעשייתי - מזון || 4 || שמנים ושומנים, pH‏, COD‏, BOD‏, TSS 105°C‏, VSS, כלורידים, נתרן, חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, סריקת מתכות כבדות |- <עוגן פרט 5> | : (5) משחטות, בתי מטבחיים, בתי נחירה, עיבוד דגים || 4 || שמנים ושומנים, pH‏, COD‏, TSS 105°C, חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, כלורידים, נתרן, סולפיד מומס, מוליכות חשמלית, BOD |- <עוגן פרט 6> | : (6) טקסטיל כולל הלבנה או צביעה || 4 || כלורידים, כלל פחמימנים הלוגניים מומסים (DOX‏), BOD5‏, COD, סריקת מתכות כבדות, סולפאט, סולפיד מומס, pH, דטרגנטים, TSS 105°C‏, VSS |- <עוגן פרט 7> | : (7) טקסטיל בלא הלבנה או צביעה || 4 || COD, סריקת מתכות כבדות, pH‏, TSS 105°C‏, VSS, כלורידים, דטרגנטים |- <עוגן פרט 8> | : (8) מפעלי ציפוי מתכות וטיפול פני שטח || 6 || סריקת מתכות כבדות TSS 105°C‏, VSS, שמן מינרלי (אם קיים עיבוד שבבי), pH, כלורידים, סולפאט, סולפיד מומס, כלל פחמימנים הלוגנים מומסים (DOX), ציאנידים, COD |- <עוגן פרט 9> | : (9) מפעל ביטחוני המייצר, מעבד או משתמש בחומר נפץ || 4 || נוכחות חומרי נפץ, pH, שמן מינרלי, TSS 105°C‏, COD‏, VSS, סריקת מתכות כבדות, כלל פחמימנים הלוגנים מומסים (DOX), כלורידים, ציאנידים |- <עוגן פרט 10> | : (10) מכבסות שצריכת המים שלהן גדולה מ-2 מטרים מעוקבים ליום || 4 || כלורידים, נתרן, בורון, COD, סולפיד מומס, pH, דטרגנטים ו-TSS 105°C |- <עוגן פרט 11> | : (11) תחנות תדלוק || 4 || שמן מינרלי, pH‏, COD‏ |- <עוגן פרט 12> | : (12) רפת או חזיריה או לול || 4 || COD, כלורידים, נתרן, pH, חנקן כללי כ-N, חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי כ-p‏, ((<s>כ-</s>))TSS 105°C, בורון |- <עוגן פרט 13> | : (13) מפעלי עיבוד עורות או בורסקאות || 4 || סריקת מתכות כבדות, סולפיד מומס, סולפאט, כלורידים, pH‏, COD‏, TSS 105°C‏, VSS‏ |- <עוגן פרט 14> | : (14) תחנות מעבר || אשפה - 4 {{ש}} חומרים מסוכנים - 6 || שמן מינרלי, שמנים ושומנים, סריקת מתכות כבדות, pH‏, COD‏, BOD‏, TSS 105°C‏ ,VSS, חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, כלורידים, BOD, סולפיד מומס |- <עוגן פרט 15> | : (15) בתי דפוס || 4 || סריקת מתכות כבדות, COD‏, TSS 105°C‏, pH‏, VSS, כלורידים |- <עוגן פרט 16> | : (16) מפעלי כימיה: פרמצבטיקה, ייצור כימיקלים, דבקים וצבעים, דטרגנטים, ממיסים, חומרי הדברה, פטרוכימיה, פלסטיק || צריכת מים קטנה מ-5,000 לשנה - 6 {{ש}} צריכת מים גדולה מ-5,000 מטר מעוקב לשנה - 12 || סריקת מתכות כבדות, COD‏, BOD5, שמן מינרלי, TSS 105°C‏, VSS‏, pH, פחמימנים הלוגנים מומסים (DOX), חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, בדיקת חומרי הדברה לפי העניין, כלורידים |- <עוגן פרט 17> | : (17) קוסמטיקה ותמרוקים || צריכת מים קטנה מ-1,000 מטר מעוקב לשנה - 4 {{ש}} צריכת מים גדולה מ-1,000 מטר מעוקב לשנה - 6 || COD‏, BOD5, שמן מינרלי, TSS 105°C‏, VSS‏, pH, פחמימנים הלוגנים מומסים (DOX) חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, כלורידים, בורון |- <עוגן פרט 18> | : (18) בתי חולים || 4 || COD‏, BOD5‏, TSS 105°C‏, VSS, סריקת מתכות כבדות כלורידים, pH, דטרגנטים |- <עוגן פרט 19> | : (19) בתי מלון || 4 || COD‏, BOD5‏, TSS 105°C‏, שמנים ושומנים, כלורידים, נתרן, pH, בורון, דטרגנטים |} == תוספת רביעית == ==== ((([[סעיפים 4(ג)]], [[10(א)]] [[ו-11(ו)]]))) ==== @ <עוגן טופס 1> : '''טופס 1:''' הודעה על דיגום שפכי המפעל ((([[סעיף 4(ג)]]))) @ <עוגן טופס 2> : '''טופס 2:''' בקשה להזרמת שפכים חריגים הטעונים אישור על פי [[כללים אלו|סעיף 10 לכללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התשע"ד-2014]] ((([[סעיף 10(א)]]))) @ <עוגן טופס 3> (תיקון: תשע"ז) : '''טופס 3:''' הודעת חיוב ((([[סעיף 11(ו)]]))) <פרסום> י"ב בסיוון התשע"ד (10 ביוני 2014) <חתימה> אלכסנדר קושניר, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב 7p5v03o52wwxdasdig3kzpnysfmocb2 0 407683 1417595 1404276 2022-08-10T09:00:29Z OpenLawBot 8112 [1417583] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התשע״ד–2014}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ד, 1341|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 907|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1049|תיקון}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 33|סעיפים 33}} {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 51|ו־51(ב)(2)}} {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 107|סעיף 107 לחוק}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|מטרות}} {{ח:ת}} מטרותיהם של כללים אלה הן, בין השאר: {{ח:תת|(1)}} להסדיר את ההזרמה של שפכי התעשייה באופן שלא תגרום לנזק במערכת הביוב של חברה או של כל גורם אחר, לפעולת הזרמת הביוב ולתהליכי הטיפול בשפכים או להשבת קולחים; {{ח:תת|(2)}} למנוע מטרדים ונזקים לציבור או לסביבה הנגרמים משפכי תעשייה; {{ח:תת|(3)}} להבטיח שחברה תאסוף, תסלק ותטפל בכל שפכי התעשייה המוזרמים אל מערכת הביוב שלה באופן שלא יגרום לפגיעה כאמור בפסקה (1); {{ח:תת|(4)}} להבטיח שמפעל לא יזרים בין במישרין ובין בעקיפין, למערכת הביוב שפכי תעשייה העלולים לגרום לפגיעה כאמור בפסקה (1). {{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} בכללים אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוגם מוסמך“, ”דיגום חטף“, ”ממונה סביבה“, ”הספר“, ”ספק מי־קולחין“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|בתקנות קולחין}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיגום מורכב“ – כהגדרתו בספר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכללים הקודמים“ – כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התש״ע–2011; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המוסמך“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 52|בסעיף 52(א) לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זרם תעשייתי אחוד“ – זרם המאחד את כל שפכי התעשייה במפעל לרבות מערכות לריכוך מים, נקז דודי קיטור, נקז מגדלי קירור, רכז מסננים, רכז מתהליך לייצור מים נטולי יונים (אוסמוזה הפוכה) ושפכים שעברו טיפול מקדים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול מקדים“ – טיפול בשפכי תעשייה בשטח המפעל או מחוצה לו ובטרם כניסתם למערכת הביוב לשם הורדת ריכוז המזהמים בשפכים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי התעריפים“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מט״ש“ – מיתקן לטיפול בשפכים שמיועד להפחתת ריכוז המזהמים בשפכי התורמים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה שפכי תעשייה“ – מי שמנהל הרשות מינה לעניין כללים אלה, כולם או חלקם, מבין עובדי הרשות, לממונה על שפכי תעשייה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוסמכת“ – מעבדה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות|בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997}}, שהוסמכה לבצע את הבדיקות במרכיבים המנויים בתוספות, כולן או חלקן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל מט״ש“ – אדם שבהחזקתו מט״ש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל משותף“ – מתחם מקרקעין המשרת כמה מפעלים המצויים בתחומו, אשר לו מד־מים משויך או מד־מים ראשי כהגדרתם {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה)|בכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע״א–2011}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפכים אסורים“ – שפכי תעשייה שמתקיים לגבי תכולתם אחד לפחות מן התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפכים חריגים“ – שפכים חריגים שאינם טעונים אישור ושפכים חריגים הטעונים אישור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפכים חריגים שאינם טעונים אישור“ – שפכי תעשייה שריכוז אחד לפחות מן המרכיבים שבהם המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור א׳ בתוספת השנייה}}, עולה על הערכים הנקובים לצדם {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ב׳ בתוספת השנייה}} ואינו עולה על הערכים הנקובים לצדם {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ג׳ בתוספת השנייה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפכים חריגים הטעונים אישור“ – שפכי תעשייה שריכוז אחד לפחות מן המרכיבים שבהם המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור א׳ בתוספת השנייה}} עולה על הערכים הנקובים לצדם {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ג׳ בתוספת השנייה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית ניטור“ – תכנית דו־שנתית לבדיקת איכות שפכי המפעלים בתחום החברה המוזרמים למערכת ביוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות בוצה“ – {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס״ד–2004}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות קולחין“ – {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש״ע–2010}}. {{ח:סעיף|3|איסור הזרמה}} {{ח:תת|(א)}} מפעל לא יזרים למערכת הביוב של חברה, במישרין או בעקיפין, ולא ירשה לאחר להזרים משטחו או באמצעות מיתקניו, שפכי תעשייה המכילים – {{ח:תתת|(1)}} שפכים אסורים; {{ח:תתת|(2)}} שפכים חריגים הטעונים אישור, בלא שניתן לגביהם אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}. {{ח:תת|(ב)}} נודע לחברה על הזרמת שפכים אסורים או שפכים חריגים באופן העלול למנוע את יכולת טיהור השפכים או ניצול הקולחים, תודיע על כך מיד למט״ש הקולט את השפכים, לספק מי הקולחין, לממונה שפכי תעשייה ולממונה סביבה. {{ח:סעיף|4|תכנית ניטור והודעה למפעל|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} חברה תכין אחת לשנתיים ככל האפשר, בסוף השנה תכנית ניטור למפעלים שבתחומה שהתעורר לגביהם חשש כי הם מזרימים שפכי תעשייה המכילים שפכים חריגים או שפכים אסורים למערכת הביוב, בהסכמה עם מפעיל המט״ש שאליו מוזרמים שפכי החברה; באין הסכמה בין החברה למפעיל המט״ש בדבר תכנית כאמור, יכריע ממונה סביבה בהתייעצות עם ממונה שפכי תעשייה, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את טענותיהם. {{ח:תת|(ב)}} בתכנית יפורטו, לגבי כל מפעל, מיקום נקודת הדיגום ואופן ביצוע הדיגום לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, וכן מספר הדיגומים והמרכיבים שיידגמו, ובלבד שמספר הדיגומים בשנה והמרכיבים שיידגמו לגבי מפעל המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} לא יפחתו מן הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת האמורה}}, ולא יפחת מארבעה דיגומים בשנה לגבי מפעל שאינו מנוי {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת האמורה}}; בטרם תקבע החברה את סוג הדיגום למפעל (חטף או מורכב), תבחן החברה בין השאר את אופן הזרמת השפכים במפעל, את סוג המזהמים במפעל ואת כמויות המים, ותוודא שסוג הדיגום שייבחר מייצג נכונה את איכות השפכים במפעל לגבי המרכיבים הנבדקים. {{ח:תת|(ג)}} הכינה חברה תכנית ניטור לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), תודיע על כך לכל מפעל המופיע בתכנית וכן תפרט את הפרטים המנויים בעניינו כאמור בסעיף קטן (ב); הודעה כאמור תהיה ערוכה לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת 4 טופס 1|טופס 1 שבתוספת הרביעית}}. {{ח:תת|(ד)}} מפעל שקיבל הודעה לפי סעיף קטן (ג) רשאי להביא לפני החברה את טענותיו בכתב בעניין תכנית הניטור בתוך 15 ימי עסקים ממועד קבלת ההודעה. {{ח:תת|(ה)}} חברה תמסור למפעל את החלטתה בטענות שהועלו לפי סעיף קטן (ד) בצירוף נימוקים ופירוט השינויים בתכנית הניטור בעקבות טענותיו, אם נערכו, 7 ימי עסקים בטרם הגשת תכנית ניטור לאישור לפי סעיף קטן (ו). {{ח:תת|(ו)}} חברה תגיש תכנית ניטור, לאחר ביצוע הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ה), לממונה סביבה עם עותק לממונה שפכי תעשייה, תוך פירוט השינויים שביצעה לגבי תכנית הניטור שהוכנה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) ובצירוף טענות המפעלים שהוגשו לפי סעיף קטן (ד); תכנית הניטור טעונה אישור ממונה סביבה בכפוף להוראות כללים אלה, ואולם גריעת מפעלים מתכנית ניטור, שינוי מספר הדיגומים, שינוי מיקום נקודת הדיגום ושינוי אופן הדיגום לגבי תוכן התכנית שהוגשה לאישור ממונה הסביבה טעונים אישור ממונה שפכי תעשייה. {{ח:תת|(ז)}} לא קיבל ממונה סביבה החלטה בעניין אישור תכנית הניטור בתוך 60 ימים ממועד הגשתה, יראו את תכנית הניטור כמאושרת לעניין כללים אלה, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7}} יחולו בעניינה. {{ח:תת|(ח)}} דחה ממונה סביבה את תכנית הניטור שהוגשה לאישורו כאמור בסעיף קטן (ו), כולה או חלקה, תגיש החברה תכנית ניטור מתוקנת לאישורו בתוך 60 ימים מיום קבלת ההודעה בדבר דחיית תכנית הניטור. {{ח:תת|(ט)}} עד לאישור תכנית הניטור המתוקנת כאמור, תדגום החברה את המפעלים שנכללו בתכנית שנדחתה או בחלק שנדחה, לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} אם נכללו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת האמורה}}, או לפי הנחיות ממונה שפכי תעשייה אם לא נכללו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת האמורה}}, ויראו תכנית זו כתכנית מאושרת זמנית לתקופה שלא תעלה על 60 ימים נוספים מיום הגשת תכנית ניטור מתוקנת לאישורו של ממונה סביבה; בלי לגרוע מחובת החברה להגיש תכנית ניטור מתוקנת, חלפו 60 הימים ולא הגישה החברה תכנית ניטור מתוקנת, רשאים ממונה סביבה וממונה שפכי תעשייה בהסכמה לקבוע לחברה תכנית ניטור שתהיה בתוקף עד לאישור תכנית ניטור מתוקנת שתגיש החברה. {{ח:תת|(י)}} חברה תעביר למפעל ולממונה שפכי תעשייה עותק מעודכן של תכנית הניטור המאושרת או המאושרת זמנית בתוך 7 ימי עסקים ממועד אישורה לפי סעיפים קטנים (ז) או (ח), ולא תבצע דיגומים לפי התכנית האמורה אלא בחלוף 7 ימי עסקים לפחות ממועד ההעברה האמור. {{ח:סעיף|5|שינוי תכנית ניטור מאושרת}} {{ח:תת|(א)}} ממונה סביבה וממונה שפכי תעשייה רשאים, בהסכמה, להורות על שינוי בתכנית ניטור מאושרת של חברה, כולה או חלקה. {{ח:תת|(ב)}} לגבי חברה יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} חברה רשאית להגיש בקשה לשינוי תכנית הניטור שאושרה לגביה תוך פירוט השינויים המבוקשים בתכנית והנימוקים להם; {{ח:תתת|(2)}} בקשה לפי פסקה (1) תוגש לאישורו של ממונה סביבה עם העתק לממונה שפכי תעשייה; חברה תשלח למפעלים בתחומה שמתבקש שינוי הנוגע להם, הודעה בדבר הבקשה; מפעלים שקיבלו הודעה כאמור, רשאים להגיש את תגובתם לשינויים המוצעים בתוך 15 ימי עסקים; {{ח:תתת|(3)}} אישר ממונה סביבה בקשה כאמור בפסקה (2), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(י)}} בשינויים המחויבים; {{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקה (2), הגישה חברה בקשה לשינוי תכנית הניטור הכוללת בקשה לגריעת דיגומים שאושרו לה בתכנית, לשינוי מיקום נקודת הדיגום או לגריעת מפעלים, לא יחליט ממונה סביבה בבקשה זו בטרם קיבל את אישורו של ממונה שפכי תעשייה. {{ח:תת|(ג)}} לגבי מפעל יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} מפעל רשאי להגיש לחברה בקשה לשינוי תכנית הניטור שאושרה לגביו, לרבות בקשה להוסיף או לגרוע דיגומים מכמות הדיגומים או המרכיבים שנקבעו לו בתכנית המאושרת, או לשינוי מיקום נקודת הדיגום; חברה תקבל החלטה בעניין הבקשה בתוך 15 ימי עסקים ממועד קבלתה; {{ח:תתת|(2)}} ראתה החברה לנכון לאשר את הבקשה לשינוי, תגיש בקשה לאישור השינוי לתכנית הניטור לפי פרטי הבקשה, לפי הוראות סעיף קטן (ב), בשינויים המחויבים, עם עותק למפעל שהגיש את הבקשה; חברה תמסור עותק מהחלטה בעניין הבקשה לשינוי תכנית הניטור למפעל שהגיש את הבקשה. {{ח:סעיף|6|מיקום וסוג הדיגום}} {{ח:ת}} אושרה תכנית ניטור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, תפעל החברה בכפוף להוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} דוגם מוסמך מטעם החברה יבצע את הדיגום; {{ח:תת|(2)}} הדיגום במפעלים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1|בפרטים {{ח:הערה|(}}1{{ח:הערה|)}}}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|{{ח:הערה|(}}2{{ח:הערה|)}}}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 6|{{ח:הערה|(}}6{{ח:הערה|)}}}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 7|{{ח:הערה|(}}7{{ח:הערה|)}}}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 10|{{ח:הערה|(}}10{{ח:הערה|)}} עד {{ח:הערה|(}}12{{ח:הערה|)}}}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14|{{ח:הערה|(}}14{{ח:הערה|)}}}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 19|ו־{{ח:הערה|(}}19{{ח:הערה|)}} בתוספת השלישית}} ובמפעלים שאינם מנויים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} יבוצע בשוחת הביוב האחרונה בחצר המפעל או לפני חיבור המפעל למערכת הביוב; נוכח מהנדס החברה לדעת כי לא ניתן לדגום את השוחה במיקום האמור, יבוצע הדיגום בזרם התעשייתי האחוד בחצר המפעל או מחוצה לו; {{ח:תת|(3)}} הדיגום במפעלים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 3|בפרטים {{ח:הערה|(}}3{{ח:הערה|)}} עד {{ח:הערה|(}}5{{ח:הערה|)}}}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 8|{{ח:הערה|(}}8{{ח:הערה|)}}}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 9|{{ח:הערה|(}}9{{ח:הערה|)}}}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 13|{{ח:הערה|(}}13{{ח:הערה|)}}}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 15|ו־{{ח:הערה|(}}15{{ח:הערה|)}} עד {{ח:הערה|(}}18{{ח:הערה|)}} בתוספת השלישית}} יבוצע בזרם התעשייתי האחוד בחצר המפעל או מחוצה לו, אלא אם כן נוכח מהנדס החברה כי לא קיים במפעל זרם כזה או שלא ניתן לדגום זרם זה; {{ח:תת|(4)}} דיגום לפי פסקאות (2) ו־(3) יהיה דיגום חטף או דיגום מורכב. בהתאם לתכנית הניטור המאושרת. {{ח:סעיף|7|בדיקות}} {{ח:תת|(א)}} החברה תעביר את הדגימות למעבדה מוסמכת לבדיקת המרכיבים הנדרשים ובשים לב להוראות שמירת הבדיקות בספר. {{ח:תת|(ב)}} החברה תשלח למפעל את תוצאות הבדיקות בתוך 30 ימים ממועד קבלתן, בצירוף תעודות הבדיקה שהתקבלו מהמעבדה בעניינו. {{ח:תת|(ג)}} חברה תתעד את פעולותיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7}} ותשלח העתק מהם לכל אחד מהמפורטים להלן לפי דרישתו – מפעל, ממונה סביבה או ממונה שפכי תעשייה. {{ח:סעיף|8|תשלומים בעד הדיגום והבדיקות}} {{ח:ת}} בעד דיגומים ובדיקות שבוצעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7}} תחייב החברה את המפעל לפי התעריף המפורט {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 3 פרט 5|בפרט 5 בתוספת השלישית לכללי התעריפים}}. {{ח:סעיף|9|דיגום בלא תכנית}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}, נוכחה חברה לדעת כי קיים צורך ממשי ומיידי לדגום שפכי מפעל שלא הוכנה לגביו תכנית ניטור או שלא לפי תכנית ניטור מאושרת או זמנית, רשאית היא לדגום את שפכי המפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}; עשתה החברה כן, תעביר לממונה שפכי תעשייה וממונה סביבה, לא יאוחר מ־7 ימי עבודה ממועד ביצוע הדיגום, עדכון על ביצוע הדיגום לפי סעיף זה והסיבות לכך. {{ח:סעיף|10|הזרמת שפכים חריגים הטעונים אישור}} {{ח:תת|(א)}} מפעל המעוניין להזרים למערכת הביוב שפכים חריגים הטעונים אישור יגיש לחברה, בדואר רשום עם אישור מסירה, אחת לשלוש שנים, בקשה מנומקת בכתב ערוכה לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת 4 טופס 2|טופס 2 שבתוספת הרביעית}} (בסעיף זה – הבקשה). {{ח:תת|(ב)}} חברה תעביר את הבקשה לתגובת ממונה סביבה בתוך 10 ימים מיום שקיבלה אותה. {{ח:תת|(ג)}} חברה תאשר את הבקשה כלשונה או בשינויים, זולת אם התברר לחברה כי מתקיימים אחד התנאים האמורים, בין אם מעצמה ובין אם ממונה סביבה הודיע לה על כך, בתוך 30 ימים ממועד העברתה לתגובתו: {{ח:תתת|(1)}} קליטת שפכי המפעל במט״ש המטפל בהם לא תאפשר למט״ש לטהר את כלל השפכים המטופלים בו או את הבוצה לערכים הקבועים {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|בתקנות קולחין}} או {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה)|בתקנות בוצה}}, לפי העניין; {{ח:תתת|(2)}} בשל תהליכי הייצור או חומרי הגלם במפעל או מיתקני העזר, השפכים עלולים להכיל מזהמים שאינם מורחקים בתהליכי הטיפול במט״ש וזאת בשים לב, בין השאר, להשפעתם על ניצול הקולחין. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), חברה רשאית לסרב לבקשה אם ספיקת שפכי המפעל או עומס שפכיו עולים על 10% מהספיקה או העומס מכלל שפכי החברה. {{ח:תת|(ה)}} אם המט״ש בבעלות חלקית של החברה או בבעלות מלאה של גורם שאינו החברה, תתאם החברה עם מפעיל המט״ש את האישורים לפי סעיף קטן (ג) באופן שיאפשר למט״ש לטהר את השפכים לערכים הקבועים {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|בתקנות קולחין}} {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה)|ובתקנות בוצה}}; באין הסכמה בין החברה למפעיל המט״ש, יכריע במחלוקת ממונה סביבה, בהתייעצות עם ממונה שפכי תעשייה, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את טענותיהם. {{ח:תת|(ו)}} חברה תודיע למפעל על החלטתה בבקשה, בצירוף נימוקים, בתוך 60 ימים מיום שהוגשה; לא הודיעה החברה על דבר החלטתה בתוך התקופה האמורה, יראו את הבקשה כאילו אושרה; אושרה הבקשה, יום האישור ייחשב כיום שבו הגיש המפעל את הבקשה. {{ח:תת|(ז)}} דחתה החברה את הבקשה או אישרה את הבקשה בשינויים, תנמק את החלטתה בכתב ותודיע למפעל על זכותו להביא לפניה בכתב את טיעוניו כנגד החלטתה, בתוך 15 ימים ממועד קבלת ההודעה, עם עותק לממונה סביבה; החברה תבחן את טענות המפעל ותודיע לו על החלטתה בעניינו בתוך 15 ימים ממועד הגשת טיעוני המפעל. {{ח:תת|(ח)}} ערכים שאושרו למפעל להזרמה לפי סעיף קטן (ג) יהיו הריכוז המרבי המותר להזרמה על ידי המפעל. {{ח:תת|(ט)}} על אף הקבוע בסעיף קטן (א), מפעל המעוניין להזרים למערכת הביוב שפכים חריגים הטעונים אישור בריכוזים שונים מאלה שאושרו לו על פי סעיף זה או במועד השונה מזה שבסעיף (א), רשאי להגיש לחברה בקשה נוספת והוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ח) יחולו בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|11|תעריפים|תיקון: תשע״ו, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} בוצע דיגום לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9 לכללים אלה}} ונמצא כי המפעל הזרים שפכים בניגוד לאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, תחייב החברה את המפעל בתשלום לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 3 פרט 3|פרטים 3}} {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 3 פרט 4|ו־4 בתוספת השלישית לכללי התעריפים}}, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} בוצע דיגום לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9 לכללים אלה}} ונמצא כי המפעל הזרים שפכים חריגים שאינם טעונים אישור או שפכים חריגים הטעונים אישור שניתן לגביהם אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ג)}} תחייב החברה את המפעל בתשלום לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 3 פרט 2|פרט 2 בתוספת השלישית לכללי התעריפים}}. {{ח:תת|(ג)}} במפעל משותף ובהעדר הסכמה בין בעל המפעל המשותף או מי מטעמו לבין המפעלים בתחומו יחולו ההוראות האלה: {{ח:תתת|(1)}} במקרים שבהם מותקנים בכל אחד מהמפעלים מדי־מים משוייכים, יוטלו החיובים על כל אחד מהמפעלים לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב); {{ח:תתת|(2)}} במקרים שבהם לא מותקנים באף אחד מהמפעלים מדי־מים משויכים, יוטלו החיובים על המפעל המשותף, לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב); {{ח:תתת|(3)}} במקרים שבהם מותקנים רק בחלק מהמפעלים מדי־מים משוייכים, יוטלו החיובים על מפעלים אלה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב); יתרת החיוב לפי כמויות המים תוטל על המפעל המשותף. {{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), פנה מנהל המפעל המשותף או מפעל בתחומו לחברה בבקשה לשנות את אופן חלוקת החיובים לפי סעיף קטן (ג), תחליט החברה בבקשה שהובאה לפניה לאחר שנתנה למנהל המפעל המשותף ולמפעלים בתחומו הזדמנות סבירה להגיש את טענותיהם לגבי הבקשה שהוגשה ולאחר ביצוע הערכה של מהנדס החברה או מי שהחברה מינתה לצורך זה בין השאר בדבר כמויות המים לחיוב וייחוס ערכי שפכי התעשייה; החליטה חברה לשנות למפעל המשותף ולמפעלים שבתחומו את אופן חלוקת החיובים, תפעל ליישום עקרונות זהים בכפוף לבקשות שיוגשו אליה על ידי מפעלים משותפים ומפעלים בתחומם. {{ח:תת|(ד)}} על חיובים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו ההוראות האלה: {{ח:תתת|(1)}} החיובים יהיו בעד התקופה שחלפה ממועד הדיגום האחרון לפי תכנית הניטור או בעד תקופה של 90 ימים, לפי הקצרה מביניהן, זולת אם הוכיח מפעל, להנחת דעתה המלאה של החברה, כי יש לחייבו בעד תקופה קצרה יותר; {{ח:תתת|(2)}} החליטה חברה לחייב מפעל בעד תקופה קצרה יותר כאמור בפסקה (1), תנמק ותתעד את החלטתה ורשאית היא, באישור ממונה סביבה, להוסיף לתכנית הניטור של המפעל דיגום נוסף ויראו בדיגום זה דיגום לפי תכנית ניטור המאושרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}; {{ח:תתת|(3)}} החיובים יחושבו על בסיס ספיקות שפכים שנקראו במד־שפכים של מפעל בתקופה כאמור בפסקה {{ח:הערה|(}}1{{ח:הערה|)}}; בהעדר מד־שפכים כאמור, על בסיס צריכות המים שנקראו במפעל בתקופה האמורה בפסקה {{ח:הערה|(}}1{{ח:הערה|)}} או לפי ממוצע צריכות מים יומיות שנקראו במפעל בתקופת החיוב שקדמה לדיגום; {{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בסעיף קטן זה, נמצאו בשפכי המפעל שפכים בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 3|לסעיף 3(א)}} ובבדיקה שערכה החברה נמצא כי בדיגום הקודם שנערך למפעל לא נמצאו שפכים כאמור, תחייב החברה את המפעל בעד מחצית התקופה שחלפה ממועד הדיגום האחרון לפי תכנית הניטור או בעד תקופה של 45 ימים, לפי הקצרה מביניהן, זולת אם הוכיח מפעל, להנחת דעתה המלאה של החברה, כי יש לחייבו בעד תקופה קצרה יותר. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), בוצע דיגום לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9 לכללים אלה}}, לא תחייב חברה מפעל בתשלום לפי סעיף זה אלא אם כן קיבלה לכך את אישורו מראש ובכתב של ממונה שפכי תעשייה. {{ח:תת|(ו)}} חברה תשלח למפעל הודעה על חיוב לפי סעיף זה בתוך 60 ימים מיום קבלת תוצאות הדיגום או אישורו של ממונה שפכי תעשייה, לפי העניין, או במועד נדחה אחר בצירוף נימוקים מיוחדים; הודעת החיוב תפרט, בין השאר, את אופן עריכת החיוב ותהיה ערוכה לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת 4 טופס 3|טופס 3 שבתוספת הרביעית}}; מפעל רשאי להביא לפני החברה את טיעוניו כנגד הודעת החיוב, בכתב, בתוך 30 ימים ממועד קבלתה; החברה תבחן את טענות המפעל ותודיע לו על החלטתה בעניינו בתוך 30 ימים ממועד הגשת טיעוניו. {{ח:תת|(ז)}} אין בחיוב בתשלום לפי סעיף זה או בפירעון החיוב, משום היתר, הרשאה או הסכמה להזרמה בניגוד לכללים אלה. {{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בסעיף זה, חברה לא תחייב מפעל בשל הזרמת שפכים חריגים או אסורים בהתבסס על תוצאות הדיגום הראשון שביצעה בשפכיו לפי כללים אלה או לפי הכללים הקודמים. {{ח:סעיף|12|דיווח ופרסום}} {{ח:תת|(א)}} חברה תמציא לממונה שפכי תעשייה ולממונה סביבה בתום כל שנה, ולא יאוחר מתום חודש מרס של השנה שאחריה, דוח שנתי המסכם את פעולותיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}} וכן פירוט המקרים הידועים לחברה על הזרמת שפכים בניגוד לכללים אלה. {{ח:תת|(ב)}} חברה תפרסם באתר האינטרנט שלה את הדוח המפורט בסעיף קטן (א) למעט פירוט סך החיובים לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11 לכללים}}, פעולות שהוגשו לגביהן תלונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} וטרם התקבלה לגביהן החלטה, או שקיימים לגביהן הליכים משפטיים תלויים ועומדים, וכן תעמידו לעיון הציבור במשרדיה. {{ח:סעיף|13|בירור תלונות מפעל}} {{ח:תת|(א)}} מצא ממונה שפכי תעשייה כי החברה הפרה הוראות כללים אלה באופן מהותי או יסודי, רשאי הוא להורות על ביטול החיובים שהוצאו למפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} הקשורים להפרה האמורה, כולם או חלקם, ורשאי הוא להורות כי לתקופה מסוימת החברה תעביר לאישורו דרישות תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} בטרם העברתם למפעל; כל זאת, לאחר שנתן לחברה הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיה לפניו. {{ח:תת|(ב)}} מפעל רשאי להלין, בכתב, לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 108|סעיף 108 לחוק}}, על החלטות, הוראות ופעולות של החברה או מי מטעמה לעניין יישום כללים אלה לפני ממונה שפכי תעשייה, בתוך 60 ימים מיום שנמסרו לו; ממונה שפכי תעשייה רשאי, לאחר שנתן לחברה הזדמנות סבירה להגיש את טענותיה, בכתב או בעל פה, לבטל, להשהות או לשנות את ההחלטה, ההוראה או הפעולה; הודעה על החלטת ממונה שפכי תעשייה תינתן בתוך זמן סביר מיום הגשת התלונה, אך לא יאוחר מ־180 ימים מיום קבלת התלונה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) – {{ח:תתת|(1)}} תלונות בעניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיפים 4 עד 7}} יידונו לפני ממונה שפכי תעשייה תוך היוועצות עם המוסמך; {{ח:תתת|(2)}} בהגשת תלונה על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א) עד (ה) ו־(ט)}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 52|סעיף 52 לחוק}}. {{ח:תת|(ד)}} מצא ממונה שפכי תעשייה כי יש בהחלטתו בעניין תלונת המפעל כדי להשפיע על מפעלים אחרים או על חברה או שיש בה עניין לציבור, תפרסם הרשות הממשלתית באתר האינטרנט את ההחלטה, בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}. {{ח:סעיף|14|פרסום בכפוף {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|לחוק חופש המידע}}}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיפים 12(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13(ד)}} לא יפורסם מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}} (להלן – חוק חופש המידע), ורשאים שלא לפרסם מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}. {{ח:תת|(ב)}} על פרסום מידע כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 11|סעיף 11 לחוק חופש המידע}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|15|משלוח מסמכים מאת חברה}} {{ח:ת}} הודעות, החלטות ומסמכים אחרים שעל חברה למסור למפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10(ו) ו־(ז)}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11(ה)}} יישלחו למפעל בדואר רשום או במסירה אישית, וכן באמצעות דואר אלקטרוני ובלבד שהמפעל לא התנגד לשליחה באמצעי זה. {{ח:סעיף|16|שמירת דינים|תיקון: תשע״ו}} {{ח:תת|(א)}} אין בכללים אלה לגרוע מכל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים)|תקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים), התשס״ג–2003}}, לרבות סמכות נותן האישור לפיהן לקבוע החמרה ולהתיר הקלה של הערכים לפי {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים)#סעיף 3|תקנות 3}} {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים)#סעיף 4|ו־4 לאותן תקנות}}; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס״א–2000}}, לרבות סמכות ממונה לעניינן לאשר ריכוז מרבי לפי {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים)#סעיף 3|תקנה 3(ה) לאותן תקנות}}; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשייה)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשייה), התשס״ד–2003}}. {{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, אין בכללים אלה לגרוע מתנאים שנקבעו בהיתרים או ברישיונות שניתנו למפעל לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים}}, לפי העניין ובלבד שמפעל הגיש בקשה לחברה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}. {{ח:תת|(ג)}} על אף הקבוע בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), חברה תחייב מפעל שהזרים שפכים חריגים הטעונים אישור ושפכים אסורים, בתשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}} אף אם ההזרמה הותרה לו בהיתרים או ברישיונות כאמור. {{ח:תת|(ד)}} ניתנה למפעל הקלה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי המפעל לפנות לממונה שפכי תעשייה בבקשה להורות לחברה שלא לחייבו בתשלומים לפי סעיף קטן (ג) בעד שפכים אסורים בלבד מהמועד שבו חלה לגביו ההקלה האמורה, ויעביר עותק מבקשתו לחברה בתוך 7 ימי עסקים ממועד שליחתה לממונה שפכי תעשייה. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(ו)}}, קיבלה החברה הודעה כאמור בסעיף קטן (ד), לא תוציא הודעת חיוב למפעל בעד אותו מרכיב שלגביו ניתנה ההקלה כאמור, כל עוד לא התקבלה החלטת ממונה שפכי תעשייה בבקשת המפעל. {{ח:תת|(ו)}} ממונה שפכי תעשייה רשאי לקבל או לדחות את בקשת המפעל, כולה או חלקה, וכן להורות על חיוב המפעל בתשלומים מופחתים, וזאת בשים לב {{ח:פנימי|סעיף 1|לסעיף 1}} ובכלל זה עיקרון העלות, החשש לפגיעה במערכות הולכת השפכים, הטיפול בשפכים והשבת הקולחין והיקף הפגיעה האמורה; ממונה שפכי תעשייה יעביר את החלטתו בבקשה למפעל ולחברה שבתחומה נמצא המפעל. {{ח:תת|(ז)}} קיבל ממונה שפכי תעשייה את בקשת המפעל, כולה או חלקה, תפעל החברה לפי החלטתו ובכלל זה החלטתו לעניין מועד התחילה. {{ח:סעיף|17|ביטול}} {{ח:ת}} הכללים הקודמים – בטלים. {{ח:סעיף|18|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה ביום ג׳ בתמוז התשע״ד (1 ביולי 2014) (להלן – יום התחילה). {{ח:סעיף|19|הוראת מעבר}} {{ח:תת|(א)}} כללים אלה יגברו על כל הסכם בין מפעל למט״ש ובין מפעל לחברה, שנחתמו לפני יום התחילה; על אף האמור – {{ח:תתת|(1)}} מפעל שאושר לו לפי סעיף 13 לכללים הקודמים הסכם עבר כהגדרתו בכללים הקודמים, רשאי להמשיך ולנהוג לפי אותו הסכם, בתנאים ובתקופה שאושרו או נקבעו כאמור; {{ח:תתת|(2)}} ממונה שפכי תעשייה רשאי לאשר הסכם בין מפעל לבין חברה שהחלה לפעול אחרי יום התחילה, שנעשה לפני יום תחילת פעילות החברה, לרבות הארכה של הסכם שנחתם לפני אותו יום, אם שוכנע שהמפעל שילם תשלומים חד־פעמיים או שוטפים בעד המט״ש, שהם סבירים או מוצדקים בנסיבות העניין, ובלבד שהמפעל הגיש את הבקשה לאישור ההסכם לממונה שפכי תעשייה בתוך ארבעה חודשים מיום התחילה או מיום תחילת פעילות החברה, המאוחר מביניהם; {{ח:תתת|(3)}} ממונה שפכי תעשייה לא יאשר את ההסכם לתקופה העולה על 15 שנים או על תקופת ההסכם, לפי המוקדם; {{ח:תתת|(4)}} אישר ממונה שפכי תעשייה את ההסכם, יראו את ההסכם, בכפוף לתנאים שהוא התנה, כבא במקום התעריפים שנקבעו לשפכים {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|בכללי התעריפים}}. {{ח:תת|(ב)}} הוגשה או אושרה תכנית ניטור למפעל לפי הכללים הקודמים לפני יום התחילה, יראו אותה כאילו הוצאה מכוח כללים אלה ויחולו עליה כללים אלה בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} לא הגישה חברה תכנית ניטור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)}} לפני יום התחילה, תגיש החברה תכנית ניטור כאמור בתוך 90 ימים מיום התחילה. {{ח:תת|(ד)}} ניתן למפעל אישור כאמור בסעיף 6(ה) לכללים הקודמים, יעמוד האישור בתוקף למשך 12 חודשים מיום התחילה. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 1 {{מוקטן|[צ״ל: סעיף 2]}}}} – ההגדרה שפכים אסורים)}}|תיקון: תשע״ו}} {{ח:קטע3||שפכים אסורים}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}} {{ח:ת}} שפכים המכילים אחד או יותר מאלה הם שפכים אסורים, ובלבד שהערך הנמדד עולה על הערך הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} בצירוף ערך אי־ודאות הבדיקה כפי שדווחה המעבדה: {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת 1 פרט 1.1}} {{ח:תת|(1)}} נוזלים בעלי ערך הגבה (pH) נמוך מ־6.0 או גבוה מ־10.0 בבדיקת שדה, אלא אם כן הוכיח המפעל כי הוא עומד {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשייה)#סעיף 4|בסעיף 4 לתקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשייה), התשס״ד–2003}}; {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.2}} {{ח:תת|(2)}} חומר העלול לגרום בדרך כלשהי להפרעה משמעותית באיסופם או בטיפולם של השפכים במערכת הביוב של החברה או של כל גורם אחר, לרבות מוצקים או חומר צמיג בגודל ובכמות העשויים לשקוע או שלא להיגרף, לרבות שאריות עוגת סינון, אספלט, פגרי בעלי חיים, גבבה, אפר, חול, בוץ, קש, שארית עיבוד שבבי בתעשייה, שארית גזם נוי, חלקי מתכת, זכוכית, סמרטוטים, נוצות, פלסטיקה, עץ, דם מלא, תוכן קיבת בהמות, עצמות, שיער ושאריות עור, קרביים, מגבונים לחים וכלים חד־פעמיים, בין אם הם שלמים ובין שעברו ריסוק או קיצוץ; {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.3}} {{ח:תת|(3)}} מוצקים שאינם עוברים פתח של 10 מילימטר; {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.4}} {{ח:תת|(4)}} נוזלים בטמפרטורה העולה על 40° צלסיוס; {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.5}} {{ח:תת|(5)}} פסולת העלולה לשקוע ולהפוך למוצקה או לצמיגה בטמפרטורות שבין 20° צלסיוס ל־40° צלסיוס; {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.6}} {{ח:תת|(6)}} נוזל, מוצק או גז העלול לגרום ליצירת תנאי בעירה או פיצוץ במערכת הביוב של החברה או של כל גורם אחר; {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.7}} {{ח:תת|(7)}} כלל פחמימנים הלוגניים מומסים (DOX) המבוטא ככלורידים, בריכוז העולה על 1 מיליגרם לליטר; {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.8}} {{ח:תת|(8)}} כלור חופשי בריכוז העולה על 0.5 מיליגרם לליטר; {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.9}} {{ח:תת|(9)}} פנולים או קריזולים בריכוז העולה על 3 מיליגרם לליטר; {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.10}} {{ח:תת|(10)}} פוליפנולים בריכוז העולה על 100 מיליגרם לליטר; {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.11}} {{ח:תת|(11)}} ציאנידים כללי בריכוז מעל 0.5 מיליגרם לליטר; {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.12}} {{ח:תת|(12)}} שמן מינרלי בריכוז העולה על 20 מיליגרם לליטר; {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.13}} {{ח:תת|(13)}} שמנים ושומנים כללי בריכוז העולה על 250 מיליגרם לליטר; {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.14}} {{ח:תת|(14)}} שומנים הניתנים להפרדה בריכוז כולל העולה על 100 מיליגרם לליטר; {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.15}} {{ח:תת|(15)}} כלל מוצקים אנאורגניים ומינרלים מומסים (TDS) בריכוז כולל העולה על 3,500 מיליגרם לליטר; {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת 1 פרט 1.16}} {{ח:תת|(16)}} כלל מוצקים מרחפים במוצא מיתקן קדם־טיפול כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים)|בתקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס״א–2000}}, במפעל ציפוי מתכות, בריכוז העולה על 30 מיליגרם לליטר; {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.17}} {{ח:תת|(17)}} ריכוז ה־COD הגדול פי 4 ויותר מריכוז ה־BOD, ובלבד שריכוז ה־COD יעלה על הערך המופיע {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ב׳ שבתוספת השנייה}}; {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת 1 פרט 1.18}} {{ח:תת|(18)}} ריכוז VSS שיפחת מ־70% מריכוז ה־TSS, ובלבד שריכוז ה־TSS יעלה על הערך המופיע {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ב׳ שבתוספת השנייה}}; {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.19}} {{ח:תת|(19)}} סולפיד מומס בריכוז העולה על 1 מיליגרם לליטר; ואולם רשאי ממונה סביבה, לבקשת מפעל, ולאחר היוועצות עם ממונה שפכי תעשייה, לקבוע ערך אחר למפעל מסוים; אושר ערך אחר כאמור, יעדכן ממונה סביבה את ממונה שפכי תעשייה בדבר החלטתו, וממונה שפכי תעשייה יעדכן את החברה שבתחומה המפעל שלו אושר הערך כאמור; {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 1.20}} {{ח:תת|(20)}} סולפאטים בריכוז העולה על 200 מיליגרם לליטר כ־SO₄ מעל ריכוזם במים המסופקים למפעל או בריכוז העולה על 500 מיליגרם לליטר כ־SO₄, לפי הגבוה; ואולם רשאי ממונה סביבה, לבקשת מפעל, ולאחר היוועצות עם ממונה שפכי תעשייה, לקבוע ערך אחר למפעל מסוים; אושר ערך אחר כאמור, יעדכן ממונה סביבה את ממונה שפכי תעשייה בדבר החלטתו, וממונה שפכי תעשייה יעדכן את החברה שבתחומה המפעל שלו אושר הערך כאמור; {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 1.21}} {{ח:תת|(21)}} כלורידים בריכוז העולה על 200 מיליגרם לליטר כ־Cl מעל ריכוזם במים המסופקים למפעל או בריכוז העולה על 430 מיליגרם לליטר, לפי הגבוה; {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.22}} {{ח:תת|(22)}} נתרן בריכוז העולה על 130 מיליגרם לליטר כ־Na מעל ריכוזו במים המסופקים למפעל או בריכוז העולה על 230 מיליגרם לליטר, לפי הגבוה; {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.23}} {{ח:תת|(23)}} פלואורידים בריכוז העולה על 6 מיליגרם לליטר; {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.24}} {{ח:תת|(24)}} בורון בריכוז העולה על 1.5 מיליגרם לליטר; {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת 1 פרט 1.25}} {{ח:תת|(25)}} דטרגנטים נוניוניים בריכוז העולה על 5 מיליגרם לליטר או דטרגנטים אניוניים בריכוז העולה על 40 מיליגרם לליטר; {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.26}} {{ח:תת|(26)}} חומרים המפורטים בטור א׳ להלן בריכוז העולה על הריכוז הרשום בטור ב׳ שלצדם: {{ח:תת}} <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} שם החומר</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} ריכוז – מיליגרם לליטר</th></tr> <tr><td>אבץ (Zn)</td><td>3 או 3 מעל למי הרקע, הגבוה מבניהם</td></tr> <tr><td>ארסן (As)</td><td>0.1</td></tr> <tr><td>בדיל (Sn)</td><td>2</td></tr> <tr><td>בריליום (Be)</td><td>0.50</td></tr> <tr><td>ונדיום (V)</td><td>0.50</td></tr> <tr><td>חמרן (Al)</td><td>25</td></tr> <tr><td>כסף (Ag)</td><td>0.1</td></tr> <tr><td>כספית (Hg)</td><td>0.05</td></tr> <tr><td>כרום שלוש ערכי (Cr⁺⁶) {{ח:הערה|[צ״ל: (Cr⁺³)]}}</td><td>0.5</td></tr> <tr><td>כרום שש ערכי (Cr⁺⁶)</td><td>0.10</td></tr> <tr><td>ליתיום (Li)</td><td>0.3</td></tr> <tr><td>מוליבדן (Mo)</td><td>0.15</td></tr> <tr><td>מנגן (Mn)</td><td>1 או 0.5 מעל למי הרקע, הגבוה מבניהם</td></tr> <tr><td>נחושת (Cu)</td><td>1 או 1 מעל למי הרקע, הגבוה מבניהם</td></tr> <tr><td>ניקל (Ni)</td><td>0.5</td></tr> <tr><td>סלניום (Se)</td><td>0.05</td></tr> <tr><td>עופרת (Pb)</td><td>0.5</td></tr> <tr><td>קדמיום (Cd)</td><td>0.1</td></tr> <tr><td>קובלט (Co)</td><td>1</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.27}} {{ח:תת|(27)}} חומרים שמנהל הרשות הורה לגבי תחומה של חברה מסוימת, שהזרמתם למערכת הביוב עלולה להסב לה נזק; מנהל הרשות ימסור הודעה בדבר חומרים אלה לממונה סביבה ויפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של הרשות ובלבד שניתנה לציבור האפשרות להביע את עמדתו בעניין זה; קביעה כאמור יכול שתהיה לגבי חומרים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} בריכוז המותר להזרמה למערכת השפכים ויכול שתהיה לגבי חומרים שאינם מפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}}. {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 1 {{מוקטן|[צ״ל: סעיף 2]}}}} – הגדרת שפכים חריגים שאינם טעונים אישור, שפכים חריגים הטעונים אישור, {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3(א)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11(ב)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1.17|ופרט (17) בתוספת הראשונה}})}}}} {{ח:קטע3||שפכים חריגים}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} שפכים המכילים אחד או יותר מאלה הם שפכים חריגים, ובלבד שהריכוז של מרכיב בטור א׳ הנמדד עולה על הריכוז המפורט לצדו בטור ב׳ או ג׳, לפי העניין בצירוף ערך אי־ודאות הבדיקה כפי שדיווחה המעבדה: {{ח:ת}} <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מרכיב</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} ריכוז – מיליגרם לליטר</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} ריכוז – מיליגרם לליטר</th></tr> <tr><td>ריכוז – מיליגרם לליטר כלל מוצקים מרחפים (TSS)</td><td>400</td><td>1,000</td></tr> <tr><td>צריכת חמצן כימית (COD)</td><td>800</td><td>2,000</td></tr> <tr><td>חנקן קיילדל*</td><td>50</td><td>100</td></tr> <tr><td>זרחן כ־P*</td><td>15</td><td>30</td></tr> </table> {{ח:ת}} {{מוקטן|* הזרמה למט״ש המרחיק חנקן או זרחן.}} {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}})}}}} {{ח:קטע3||ניטור איכות שפכי מפעלים}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מגזר תעשייתי/תחום פעילות</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מספר דיגומים {{ש}} מזערי בשנה</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} מרכיבים לבדיקה</th></tr> <tr id="תוספת 3 פרט 1"><td> {{ח:תת|(1)}} מוסכים (מכונאות רכב) ותחנות רחיצה בלא מחזור מים </td><td>4</td><td>pH, שמן מינרלי, סריקת מתכות כבדות, TSS 105°C‏, VSS, לתחנות רחיצה בלבד: דטרגנטים</td></tr> <tr id="תוספת 3 פרט 2"><td> {{ח:תת|(2)}} אולמות אירועים, מסעדות, קניונים, למעט מפעלים כאמור שצריכת המים הכללית שלהם קטנה מ־5 מטרים מעוקבים ליום והוכיחו לחברה על ביצוע נאות של טיפול מקדים בשפכיהם </td><td>4</td><td>שמנים ושומנים, pH‏, COD‏, TSS 105°C, כלורידים, נתרן</td></tr> <tr id="תוספת 3 פרט 3"><td> {{ח:תת|(3)}} מפעלי מזון ומשקאות </td><td>4</td><td>שמנים ושומנים, pH‏, COD‏, TSS 105°C, כלורידים, נתרן, חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, סולפיד מומס (ביקבים)</td></tr> <tr id="תוספת 3 פרט 4"><td> {{ח:תת|(4)}} מפעל תעשייתי – מזון </td><td>4</td><td>שמנים ושומנים, pH‏, COD‏, BOD‏, TSS 105°C‏, VSS, כלורידים, נתרן, חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, סריקת מתכות כבדות</td></tr> <tr id="תוספת 3 פרט 5"><td> {{ח:תת|(5)}} משחטות, בתי מטבחיים, בתי נחירה, עיבוד דגים </td><td>4</td><td>שמנים ושומנים, pH‏, COD‏, TSS 105°C, חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, כלורידים, נתרן, סולפיד מומס, מוליכות חשמלית, BOD</td></tr> <tr id="תוספת 3 פרט 6"><td> {{ח:תת|(6)}} טקסטיל כולל הלבנה או צביעה </td><td>4</td><td>כלורידים, כלל פחמימנים הלוגניים מומסים (DOX‏), BOD5‏, COD, סריקת מתכות כבדות, סולפאט, סולפיד מומס, pH, דטרגנטים, TSS 105°C‏, VSS</td></tr> <tr id="תוספת 3 פרט 7"><td> {{ח:תת|(7)}} טקסטיל בלא הלבנה או צביעה </td><td>4</td><td>COD, סריקת מתכות כבדות, pH‏, TSS 105°C‏, VSS, כלורידים, דטרגנטים</td></tr> <tr id="תוספת 3 פרט 8"><td> {{ח:תת|(8)}} מפעלי ציפוי מתכות וטיפול פני שטח </td><td>6</td><td>סריקת מתכות כבדות TSS 105°C‏, VSS, שמן מינרלי (אם קיים עיבוד שבבי), pH, כלורידים, סולפאט, סולפיד מומס, כלל פחמימנים הלוגנים מומסים (DOX), ציאנידים, COD</td></tr> <tr id="תוספת 3 פרט 9"><td> {{ח:תת|(9)}} מפעל ביטחוני המייצר, מעבד או משתמש בחומר נפץ </td><td>4</td><td>נוכחות חומרי נפץ, pH, שמן מינרלי, TSS 105°C‏, COD‏, VSS, סריקת מתכות כבדות, כלל פחמימנים הלוגנים מומסים (DOX), כלורידים, ציאנידים</td></tr> <tr id="תוספת 3 פרט 10"><td> {{ח:תת|(10)}} מכבסות שצריכת המים שלהן גדולה מ־2 מטרים מעוקבים ליום </td><td>4</td><td>כלורידים, נתרן, בורון, COD, סולפיד מומס, pH, דטרגנטים ו־TSS 105°C</td></tr> <tr id="תוספת 3 פרט 11"><td> {{ח:תת|(11)}} תחנות תדלוק </td><td>4</td><td>שמן מינרלי, pH‏, COD‏</td></tr> <tr id="תוספת 3 פרט 12"><td> {{ח:תת|(12)}} רפת או חזיריה או לול </td><td>4</td><td>COD, כלורידים, נתרן, pH, חנקן כללי כ־N, חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי כ־p‏, {{ח:הערה|<s>כ־</s>}}TSS 105°C, בורון</td></tr> <tr id="תוספת 3 פרט 13"><td> {{ח:תת|(13)}} מפעלי עיבוד עורות או בורסקאות </td><td>4</td><td>סריקת מתכות כבדות, סולפיד מומס, סולפאט, כלורידים, pH‏, COD‏, TSS 105°C‏, VSS‏</td></tr> <tr id="תוספת 3 פרט 14"><td> {{ח:תת|(14)}} תחנות מעבר </td><td>אשפה – 4 {{ש}} חומרים מסוכנים – 6</td><td>שמן מינרלי, שמנים ושומנים, סריקת מתכות כבדות, pH‏, COD‏, BOD‏, TSS 105°C‏ ,VSS, חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, כלורידים, BOD, סולפיד מומס</td></tr> <tr id="תוספת 3 פרט 15"><td> {{ח:תת|(15)}} בתי דפוס </td><td>4</td><td>סריקת מתכות כבדות, COD‏, TSS 105°C‏, pH‏, VSS, כלורידים</td></tr> <tr id="תוספת 3 פרט 16"><td> {{ח:תת|(16)}} מפעלי כימיה: פרמצבטיקה, ייצור כימיקלים, דבקים וצבעים, דטרגנטים, ממיסים, חומרי הדברה, פטרוכימיה, פלסטיק </td><td>צריכת מים קטנה מ־5,000 לשנה – 6 {{ש}} צריכת מים גדולה מ־5,000 מטר מעוקב לשנה – 12</td><td>סריקת מתכות כבדות, COD‏, BOD5, שמן מינרלי, TSS 105°C‏, VSS‏, pH, פחמימנים הלוגנים מומסים (DOX), חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, בדיקת חומרי הדברה לפי העניין, כלורידים</td></tr> <tr id="תוספת 3 פרט 17"><td> {{ח:תת|(17)}} קוסמטיקה ותמרוקים </td><td>צריכת מים קטנה מ־1,000 מטר מעוקב לשנה – 4 {{ש}} צריכת מים גדולה מ־1,000 מטר מעוקב לשנה – 6</td><td>COD‏, BOD5, שמן מינרלי, TSS 105°C‏, VSS‏, pH, פחמימנים הלוגנים מומסים (DOX) חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, כלורידים, בורון</td></tr> <tr id="תוספת 3 פרט 18"><td> {{ח:תת|(18)}} בתי חולים </td><td>4</td><td>COD‏, BOD5‏, TSS 105°C‏, VSS, סריקת מתכות כבדות כלורידים, pH, דטרגנטים</td></tr> <tr id="תוספת 3 פרט 19"><td> {{ח:תת|(19)}} בתי מלון </td><td>4</td><td>COD‏, BOD5‏, TSS 105°C‏, שמנים ושומנים, כלורידים, נתרן, pH, בורון, דטרגנטים</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11(ו)}})}}}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 4 טופס 1}} {{ח:ת}} '''טופס 1:''' הודעה על דיגום שפכי המפעל {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ג)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 4 טופס 2}} {{ח:ת}} '''טופס 2:''' בקשה להזרמת שפכים חריגים הטעונים אישור על פי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10 לכללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התשע״ד–2014}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת 4 טופס 3}} {{ח:ת}} '''טופס 3:''' הודעת חיוב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ו)}})}} {{ח:חתימות|י״ב בסיוון התשע״ד (10 ביוני 2014)}} * '''אלכסנדר קושניר'''<br>יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] ddrnvw896d8wns628l1oo420yrk2p51 0 411242 1417488 1170530 2022-08-09T20:03:00Z אסף ברלינסקי 33591 /* דרוש העשרים ושמונה - התקשרות לאה ורחל */ wikitext text/x-wiki {{מדרש לפירושים}} ==דרוש העשרים ושמונה - התקשרות לאה ורחל== '''צאל"ד''' <ref>ר"ת צריך אתה לדעת (מופיע בצורה פתוחה כמה פעמים בספר זה).</ref>בחינת התקשרות שיש בין לאה ורחל כמ"ש בעץ חיים ([[עץ חיים/שער לח/פרק ג|שער לאה ורחל פרקים ג']]-ד'). ואציגה דבריו עמך בתכלית הקיצור. זה לשונו: : {{צ|והנה אמרו רז"ל על פסוק עקב ענוה יראת ה' מה שעשתה יראה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסנדלה. ביאור הדברים האלה כי שרש נשים האלו של זעיר אנפין לאה ורחל נקראים ענוה ויראת ה'. ואמנם רחל נקרא "יראת ה' ראשית חכמה" כי היא ראשית כל הספירות מתתא לעילא, והיא פתח לכלם, והיא הנקראת 'אשת חיל יראת השם' שהוא סוד ושמתי {{גמט דגש|כ"ד כ"ד}} שמשותיך שהם גימטריא {{גמט דגש|חי"ל}}.}} : {{צ|אבל לאה נקרא 'ענוה' לפי שהיא למעלה באחורי רישא דזעיר אנפין. ונודע כי הענוה ניכרת באדם בהשפל ראשו וכופפו למטה נגד בני אדם מפני ענותנותו וכו' באופן כי בסיום רגלי ועקבי לאה - משם מתחיל כתר רחל למטה מרגלי לאה. וזהו שאמרו חז"ל מה שעשתה יראה עטרה על רישא עשתה ענוה עקב לסנדליתא. ר"ל רגליה דלאה שהיא ענוה עשתה יראה שהיא רחל כתר לראשה, כנ"ל. }} : {{צ|אבל הלשון עדיין צריך ביאור. כי מלשון רז"ל נראה כי מהעקב עצמו של ענוה נעשה עטרה ליראה, ולא אמרו שכתר היראה היא תחת עקב ענוה. לכן צריך לבאר הענין יותר בפרטות. כי הנה כפי הנ"ל נמצא שמראש כתר דלאה עד סיום רגלי דרחל הם ז' ספירות - דעת חג"ת נה"י (כי המלכות שבזעיר אנפין היא עצמה שורש רחל כנודע). ומהראוי היה ששתי נשים הללו וכו' וירשו מקום בעלה שוה בשוה, ותקח לאה ג' ספירות וחצי (שהם דעת חסד וגבורה וחצי תפארת העליון) ותקח רחל מחצי תפארת ולמטה עד סיום רגלי זעיר אנפין (שהם ג' ספירות אחרות וחצי תחתון של תפארת). ואמנם אין הדבר כן. אלא שלאה לוקחת שליש העליון מג' שלישים דתפארת ורחל לוקחת כל ב' שלישים תחתונים דתפארת דזעיר אנפין לכתר שלה כמבואר במק"א וכו'. והנה בזה תהיינה צרות זו לזו ותפול ביניהם קנאה על הדבר הזה. לכן מה עשה המאציל העליון? עשה באופן ששליש העליון של תפארת יהיה כולו ללאה ושליש תחתון כולו לרחל, אבל שליש האמצעי יהיו שני אחיות משמשות שוה בשוה וכו', ומתלבשים רגלי לאה בכתר של רחל כשיעור שליש אמצעי בלבד - והרי שתיהן משתמשין בשוה. וז"ש ארז"ל מה שעשתה ענוה עקב לסנדלותה שהם רגלי לאה - מהם עצמותה נעשה ראש וכתר של רחל הנקרא 'יראה'.}} : {{צ|אמנם דע כי פעמים שרחל לוקחת כל מקום אותו שליש אמצעי ואין רגלי לאה מתפשטים בתוך כתר רחל כשיעור שליש ההוא. וזהו סוד מ"ש אצלינו בכוונות קריאת שמע בפסוק {{צ|ואהבת}} צריך לכוין לתת ב' אורות לרחל כמנין {{גמט דגש|ואהבת}} שהם {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|או"ר}}. ורחל נקרא {{גמט דגש|את}} כמ"ש למטה בע"ה כמארז"ל {{צ|אתין וגמין רבוין הם}}. וזהו {{צ|ואהבת את}} - ר"ל שתאהב את רחל הנקרא 'את'. והוציא בלשון 'אהבה' על דרך {{צ|ויאהב יעקב את רחל}}, כי האהבה יתירה הוא שנתן לה חלק יתר על לאה כנ"ל, והם ב' אורות אלו כמנין {{גמט דגש|ואהבת}} וכו'. נמצא כי יש זמן שלוקחת רחל ב' שלישים לבדה, ויש זמן ששליש אמצעי אעפ"י שהוא לעולם שלה -- עם כל זה יש זמן שרגלי לאה מתלבשין בכתר שלה בתוכו ממש כשיעור שליש אמצעי לבד. גם לפעמים לוקחת רחל שליש זה בגניבה ממש כשיעור שליש זה אמצעי לבד. אבל לעולם שיעור זה הכתר הוא ב' שלישים. וזהו סוד {{צ|ותגנוב רחל את התרפים אשר לאביה וכו'}} - הנה '''לבן''' רומז לחכמה שנקרא {{צ|לבנון}}, ויעקב רומז לזעיר אנפין, ורחל רומז לנוקבא דזעיר אנפין וכו'.}} : {{צ|ואמנם ענין גניבת רחל את התרפים ואיך על ידי זה לא הגיד ללבן כי בורח הוא - והענין כמ"ש בלק ובלעם עזא ועזא"ל, עיין שם היטב. ושם נתבאר כי הנה מקום חזה הוא בחינת עץ הדעת טוב ורע בנוגה דאצילות אשר בו חטא אדם הראשון וחוה, כי שם הוא מקום גלוי החסדים של הדעת לזעיר אנפין בחזה שלו. ולכן יש שם יניקה ואחיזה אל החיצונים הנקרא רע בעצם. מה שאין כן למעלה כשהאורות מכוסים. }} : {{צ|והנה האורות - ה' חסדים אלו המתגלים ויוצאין אל החיצונים הוא על ידי אותם הרגלים של לאה הנכנסין תוך כתר רחל כנ"ל, והם כנגד פתיחת פי היסוד של תבונה, כי כאשר האורות ההם יוצאין מן היסוד דתבונה עד מחוץ אל זעיר אנפין לעשות כתר לרחל כנודע -- אז על ידי התלבשות רגלי לאה תוך הכתר של רחל האור מתמעט ונחשך וכו'. ונודע כי העקביים דלאה הם דינין קשין וגמורים לגמרי וכו', כי נה"י אינון לבר מגופא. ונוסף על זה כי הם רגלי לאה אשר בכל בחינתם הם דינין קשים וכו'. לכן יש מקום אחיזה ויניקה אל הקליפות, וכמ"ש בדרוש בלק ובלעם עזא ועזאל וכו'. לכן היה הולך בלעם אל הררי קדם אל עזא ועזאל כמ"ש בזוהר וכו', כי בחינת בלעם היה מהאורות היוצאין מאותן עקביים דלאה הנבלעים תוך כתר רחל אל החיצונים. וזהו פי' '''בלע"ם'''. ולכן היה הולך אצל הררי קדם לעזא ועזאל שיניקתן משם.}} : {{צ|וכבר נתבאר לעיל כי לבן הארמי אבי אביו של בלעם, והוא עצמו נתגלגל בבלעם וממנו למד בלעם בן בנו מעשה כשפים וכו'. וזה ענין חכמת התרפים אשר ללבן אשר על ידי אלו התרפים היה משיג כל הארותיו. וכאשר רחל גנבתם ולא יצאו האורות ההם אל עקבי של לאה לחוץ אל החיצונים להאיר להם ולא ידע כי בורח הוא, באופן שהתרפים הם בחינת אורות היוצאין אל החיצונים מן התורף של תבונה שהוא יסוד שלה המלובש במקום החזה של זעיר אנפין וכו'. }} : {{צ|והוא עצמו משארז"ל שחטא חוה היה שסחטה ענבים ונתנה לו, ופירוש הענין כי הנה העקביים של לאה הנכנסין בכתר רחל הם בחינת {{גמט דגש|ענבים}} - גימטריא {{גמט דגש|עקב}}, בסוד {{צ|עקב ענוה}} הנ"ל. והיין שבענבים הם דינין שבעקביים האלו. ונודע שאין החיצונים נזונין אלא מפסולת היין מן השמרים שבו שהם שמרי היין הקדוש, וחוה גרמה שזה השפע שיונקים החיצונים שהוא דין קשה והוא יין עכור מלא שמרים והוא בלוע תוך העקביים של לאה, דמיון היין הבלוע תוך הענבים. וחוה סחטה אותן ענבים וכוונתה היה שעל ידי הסחיטה ההיא יצאו השמרים הבלועים שם ומהם שתו אדם וחוה מן היין ההוא כוס התרעלה, כוס החיצונים הנקרא סטרא דמותא. ולכן נענשו בעון מיתה וגרמו עליהם מיתה. ואפשר גם כן שזהו סוד מיתת רחל מחמת התרפים כמארז"ל. }} : {{צ|והבט נא וראה כי ה{{גמט דגש|ענבים}} גימטריא {{גמט דגש|עקב}} כנ"ל, לכן אין נדרכות הענבים להוציא מתוכם יינם אלא בעקביים. וענבים אלו הם לשון רבים שהם ב' עקביים הנ"ל אשר כל אחד מהם הוא נקרא {{גמט דגש|אלהים}} להיות דינין כנ"ל. והנה ב' רגלים הם ב' שמות אלהי"ם וכו' והם גימטריא {{גמט דגש|עקב}}, כי {{גמט דגש|אלהים}} שהוא שורש הדין הוא בחינת ענבים ובתוכו גנוז היין ומובלע בתוכו}}. עכ"ל עץ חיים. ובלקוטי תורה פרשת בלק זה לשונו: : {{צ|ונבאר עתה מארז"ל על מחזה שדי יחזה נופל אלו '''עזה ועזאל''' הם אותן הב' אורות הנעשים מעקביים דלאה, {{גמט דגש|עזה}} מימין ו{{גמט דגש|עזאל}} משמאל. ומשם יניקת בלעם. לכן היה הולך תמיד אצלם ללמד עמו. ובזה תבין למה עזא ועזאל היו מקטריגים בבריאת האדם ואמרו מה אנוש כי תזכרנו יותר משאר מלאכים. והענין כי כיון שבבריאת אדם נודע שתחלה היו זעיר ונוקבא אחור באחור, וכשרצה לברא אדם הראשון היו צריכין לחזור פנים בפנים, ואם היו חוזרין פנים בפנים היתה חסרה אותו ההארה של '''עזה ועזאל''' וכו', כי הרי אין עקביים דלאה נתונים בראש רחל רק בהיות אחור באחור, אך כשרחל חוזרת פנים בפנים אין עקביים דלאה בתוכה ואותן ההארות שהיו יוצאין אל האחור להכניס בכתר רחל, והיו לוקחין אותן העקביים דלאה ומשם היו נותנין אל המלאכים אלו '''עזא ועזאל''' ועתה נתבטלו אותן ההארות כי כל הארות נמשכין בפנים כי שם עומדת רחל, לכן היו מונעים '''עזא ועזאל''' בריאת אדם הראשון כדי שלא יחזרו פנים בפנים והם יתבטלו}}, עכ"ל. ועיין שם הטעם למה לפעמים כתיב '''עזה''' באות '''ה'''' ולפעמים '''עזא''' באות '''א'''', עיין שם. ומעתה אקדים לך עוד מ"ש הרב זלה"ה במקומות מפוזרות ואח"כ נבוא אל המכוון בעז"ה. {{ש}} דע לך שסוד {{גמט דגש|בלק בלעם}} בחושבן {{גמט דגש|רע"ד}} הוא חושבן {{גמט דגש|לאה רחל}}. והיינו מטעם האמור, כי בלק ובלעם נאחזים ויונקים ממקום התקשרות לאה ורחל, דהיינו מן עקביים דלאה הנכנסים בראש רחל. וקליפות {{גמט דגש|עמלק}} יוצא משניהם - {{גמט דגש|ע"מ}} מן '''בלעם''', {{גמט דגש|ל"ק}} מן '''בלק'''. והם יוצאים מסיגי המלך הראשון ממלכין קדמאין דמיתו והוא '''בלע בן בעור'''. וזהו סוד '''בלעם בן בעור'''. והוא סוד סיגי הדעת כנודע. וזה סוד {{ממ|במדבר|כד|כ}} {{צ|ראשים גוים עמלק ואחריתו עדי אובד}} בסוד הכלי ראשון שנשבר ונאבד. ובסוד {{ממ|תהלים|לא|יג}} {{צ|הייתי ככלי אבד}} וכדאיתא בלקוטי תורה עיין שם. וזהו סוד {{ממ|במדבר|כא|א}} {{צ|הכנעני מלך {{גמט דגש|ערד}}}} ואמרו רז"ל (רבה חקת) שזה היה {{גמט דגש|עמלק}}, והיינו הקליפה גדולה האמורה הנאחזה מן עקביים דלאה. וכן המן הרשע הוא סוד קליפה זו ומדרכי ביטל אותו. ולפיכך {{גמט דגש|מרדכי}} בגימטריא {{גמט דגש|רע"ד}} - חושבן {{גמט דגש|לאה רחל}} כאמור. והדרושים אלו ארוכים מארץ מדה כנודע ליודעי חן, ולא הבאתי רק ראשי דברים כמציץ מן החרכים. ומעתה נאמר מלבד שעשו הוא כלל הקליפות כמ"ש במק"א - הנה בפרט הוא בעצמו הקליפה האמורה וכנודע מדברי הרב זלה"ה ומדברי הרמ"ז בפירושו על הזוהר במקומות הרבה. ואמרו חז"ל (במדבר רבה דף ר"ס ע"ג) וז"ל: {{צ|בלע בן בעור והוא הנקרא על שם עשו שהיה בלע ומכר בכורתו בשביל בליעתו}}, עכ"ל, ועיין שם. ומובן עם הסוד האמור. וזה לדעתי סוד מאחז"ל (שוחר טוב משלי) וזה לשונו: {{צ|טוב רש הולך בתומו - זה יעקב, מעקש דרכים והוא עשיר - זה עשו הרשע}}, עכ"ל. כי רחל הוא סוד '''רש ועני''' בסוד {{צ|תפלה לעני}} כנודע. ולאה הוא סוד '''תם''' כמ"ש בדרוש שלפני זה. ויעקב לקח שתיהן. וזהו שאמר הכתוב {{ממ|משלי|כח|ו}} {{צ|טוב רש}} רחל {{צ|הולך בתומו}} לאה, שהולכים יחד ומחוברים ומקושרים באחורי זעיר אנפין, ומי הוא המחברם ואמר זה יעקב שלקח שתיהן לו לנשים, ובזה עשה כוונים למלכות שמים כנודע. ובהיפך אצל עשו נאמר {{צ|מעקש '''דרכים'''}} - אותיות {{גמט דגש|מרדכי}}, חושבן {{גמט דגש|לאה רחל}}, שהוא מעקש את השפע בדרך עקלתון אל החיצונים ובזה נעשה '''עשיר'''. ויש להאריך, והמשכיל יבין. ורצה עשו לעורר חטא אדם הראשון שאמרו חז"ל {{ממ|בראשית רבה|יט|}} סחטה ענבים ונתנה לו וכנ"ל {{גמט דגש|ענבים}} גימטריא {{גמט דגש|עקב}}. וזהו סוד {{ממ|בראשית|ג|טו}} {{צ|ואתה תשופנו {{גמט דגש|עקב}}}} שמשם אחיזת הנחש. וזהו סוד {{ממ|בראשית|כה|כז}} {{צ|ויהי עשו איש יודע ציד}} ותרגם אונקלוס {{צ|נחש ירכן}}, כלומר שהנחש שהוא עשו נאחז מירכים דלאה. וזהו סוד {{צ|יודע}} מלשון 'דעת' כנודע. והוא סוד סיגי הדעת, בלע בן בעור כנ"ל. וזהו סוד {{צ|וידו אוחזת '''בעקב''' עשו}}, ר"ל ב{{גמט דגש|עקב}} שממנו נאחז עשו ומיתק יעקב על ידי '''יו"ד''' אותיות של שני '''אלהי"ם''' כמ"ש במק"א. ועל ידי שקנה הבכורה ביטל אחיזת עשו מעקב ימיני, סוד '''עזא'''. ובברכה ביטל אחיזתו מעקב שמאלי - סוד '''עזאל'''. וז"ש {{צ|הכי קרא שמו '''יעקב'''}} פעם אחד {{צ|ויעקבני זה פעמים, את בכורתי וגו'}} וביטל ההארתי גם מן העקב שמאלי. והבן היטב כי קצרתי מאוד. ובאמת הדבר צריך כמה הקדמות. וצריך שתבין היטב ענין קין והבל וסוד בלק ובלעם כמבואר בלקוטי תורה ואז תבין גם כאן, ותבין גם כן איך שהברכה היה תלוי בבכורה כמו שאמרו חז"ל (תנחומא ופירש"י בחומש) {{צ|לבכור ברכתי גם ברוך יהיה}}. וכן בזוהר תולדות {{צ|בכרתי אהדר ליה זימנא אחרא ברכתי}}, עיין שם. ואם באתי לפרש הכל - קצרה היריעה מהכיל. והמשכיל יבין. וזהו סוד {{צ|הקול קול יעקב}} - {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|'''קול'''}} עם ב' מלות בגימטריא {{גמט דגש|רע"ד}}, חושבן {{גמט דגש|לאה רחל}} כנ"ל. וזהו סוד {{צ|ויבא לו '''יין'''}} - לא כמוה שסחטה '''ענבים''', והמשכיל יבין. ודע והבן שיעקב בכחו גרם לזיווג זעיר ונוקבא פנים בפנים ואז ממילא נתבטלה הארת עשו מן עקביים דלאה וכנ"ל שלכן '''עזא ועזאל''' קטרגו בבריאת אדם הראשון. ויש להאריך והמשכיל יבין. '''ובכן נא"ה'''{{ש}} {{צ|וישלח וגומר עם לבן גרתי}} והוצאתי בלעו מפיו ובטלת אחיזתו מן התרפים כנז"ל. וז"ש {{צ|ואחר עד עתה}}, כלומר עד שגנבה רחל את התרפים ולא ידע כי בורח הוא כנז"ל. וחז"ל אמרו {{ממ|בראשית רבה|עה|}} שעדיין לא נולד שטנו של אותו האיש -- אפשר לפרש כי בכח יוסף שהוא יסוד נזדווגו זעיר ונוקבא פנים בפנים ואז ממילא נתבטלה הארת עשו כנז"ל, ולכן יוסף הוא שטנו של עשו. וזה גם כן סוד מאחז"ל {{צ|תרי"ג מצות שמרתי}}, כלומר שבכחם החזיר זו"נ פנים בפנים. וזהו סוד שלא מצא יצחק שום ברכה לעשו רק {{צ|והיה כאשר תריד}} ותרגם אונקלוס {{צ|כד יעברון בנוהי וכו'}} - כי אז יחזרו בסוד אחור באחור ותקבל אתה הארתך וחיותך. {{צ|ויהי לי שור וחמור}} - כלומר שהשור והחמור הם תחת ידי וברשותי. שור הוא בלק שעיקרו מן קין ולכן אמר {{צ|כלחוך השור}}. ובלעם הוא חמור שעיקרו מן הבל, וזהו סוד אתונו של בלעם, והמשכיל יבין. {{צ|וארבע מאות איש עמו}} - היינו בסוד ארבע בחי' שיש בבלק ובלעם, כי שניהם כלולים מן הרע של קין והבל, ודו"ק. גם הוא בסוד ארבע שמות '''אלהי"ם''' - סוד ב' עקביים דלאה שכל אחד גימטריא ב' פעמים אלהי"ם. והנה כל שם הוא עולה למאה כמשפט כל דבר שבקדושה, ולפיכך {{צ|וארבע מאות איש עמו}} בהתאחזתו מהם. {{צ|אלהי אבי אברהם}} - לבטל בלעם שעיקרו מן הבל. {{צ|ואלהי אבי יצחק}} - לבטל בלק שעיקרו קין. {{צ|ה' האומר אלי}} - לבטל כללות שניהם. וזהו סוד גם כן אשר חצה לשני מחנות, ועל דרך שכתבתי כמה פעמים. והמשכיל יבין. {{צ|ויקח מן הבא בידו מנחה וגו'}} - כלל כונת המנחה היתה ליתן לו אחיזה על כל פנים כשאין ישראל עושין רצונו של מקום, כי אז חוזרים זעיר ונוקבע אחור באחור ואז יונק עשו מעקבי לאה כנ"ל. לפיכך כל בהמות המנחה היו כולם בעלי מומים כמ"ש חז"ל כי {{גמט דגש|מום}} גימטריא {{גמט דגש|אלהי"ם}}. והבן. {{צ|ויאבק איש עמו}}. ומצאתי ראיתי בספר '''[[טוב הארץ]]''', וזה לשונו: {{צ|ס"ם הלך להררי קדם ליטול עצה מ'''עזא ועזאל''' איך יעשה עם יעקב כדי שיוכל לו}}, עכ"ל עיין שם. {{ש}} והנה על פי דרכי יתכן מאוד מה שהלך אצליהם דווקא ודו"ק. {{צ|ויגע בכף ירכו}} - ר"ל בעקביים דלאה. ומפני שיעקב הוא כלל הקדושה נאמר ירכו. ודע והבן כי {{גמט דגש|כף ירכו}} עם האותיות והתיבות בגימטריא {{גמט דגש|שמ"ד}} - חושבן {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|עק"ב}}. ומשם באו גזירות '''שמד''' על ישראל, רחמנא ליצלן. וזהו סוד מה שישראל לא קבלו את התורה ב{{גמט דגש|רפידים}} כמו שאמר הכתוב {{ממ|שמות|יט|ב}} {{צ|ויסעו מ{{גמט דגש|רפידים}} וגומר}} שהוא חושבן {{גמט דגש|שמד}}, וכדאיתא בספר הפליאה. יובא אי"ה במק"א. ולדעתי זהו סוד {{ממ|שמות|יז|ח}} {{צ|ויבא עמלק וילחם עם ישראל ב{{גמט דגש|רפידים}}}} דייקא, שמשם אחיזתו. וחז"ל אמרו {{ממ|בכורות|ה|ב}} שריפו ידיהם מדברי תורה, עיין שם, וכלומר כשאין ישראל עוסקים בתורה אז יש אחיזה גדולה לעמלק, ולכן הוא מוכן לפורעניות כנודע. עוד אמרו (במגילת אסתר רבה) שהלך עמלק אצל בלעם עיין שם, והכל מובן עם האמור. וראה נא אחי מאחז"ל {{ממ|בראשית רבה|עז|}} וזה לשונם: {{צ|ויגע בכף ירכו - נגע בנביאים ובנביאות, נגע בצדיקים ובצדקניות וכו', ואיזו זה דורו של '''שמד'''}}, עכ"ל. ועל פי דרכי מובן מאוד '''שמד''' דייקא. וסוד נביאים וצדיקים הם סוד נה"י בכל מקום כנודע ליודעי חן. וכאן מורה על יסוד דתבונה וכאמור בסוד התרפים, והמשכיל יבין. {{צ|אציגה נא עמך מן '''העם''' וגו'}} - לדעתי הוא נוטריקון '''ה'''כנעני '''מ'''לך '''ע'''רד. והבן היטב כל זה כי קצרתי מאוד. '''וזהו שאמר הכתוב''' {{צ|ויבא יעקב שלם}} ואמרו חז"ל {{ממ|בראשית רבה|עט|}} {{צ|שלם בבניו}} - היינו נצח הוד דלאה, ונצח הוד נקראים 'בנים' בכל מקום כנודע. ולזה כיון יעקב בתפלתו {{צ|פן יבא והכני אם על בנים}} - ר"ל '''בנים''' של לאה הנקראת 'אם' כנודע שהוא סוד מלכות דתבונה. {{צ|עיר '''שכם'''}} - ראשי תיבות '''ש'''ם '''כ'''בוד '''מ'''לכותו - סוד לאה. וז"ש {{צ|אשר '''בארץ כנען''' בבואו מפדן ארם}} - כלומר בכח באו מלבן הארמי ביטל '''הכנעני''' מלך '''ערד''' וכנז"ל בסוד {{צ|ואחר עד עתה}}. ומפרש הכתוב באיזה בחינה ביטל אותו ואמר {{צ|ויחן את '''פני''' העיר}} - '''פני''' דייקא - זיווג פנים בפנים. ואז ממילא נתבטל הארתו של מלך {{גמט דגש|ערד}} שמפניו היה ירא מאוד. וזהו לדעתי סוד עצום בחז"ל {{ממ|ברכות|ד|א}} {{צ|וירא יעקב וכו' שמא יגרום החטא}} - היינו משחז"ל {{ממ|ברכות|לג|א}} שאין ערוד ממית אלא החטא ממית, והיינו מלך {{גמט דגש|ערד}} האמור. וכנודע (שם) והראהו חורו והניח עקבו על פתחו. ובסוף ספר ויקהל משה מפורש סודו. והחטא שסחטה חוה {{גמט דגש|ענבים}} גרם מיתה על ידי {{גמט דגש|ערד}} האמור. ואמנם יעקב תיקן חטאו. וזהו סוד מאחז"ל (תענית פרק קמא) {{צ|יעקב לא מת}}, כי תיקן חטא אדם שגרם מיתה. וזהו סוד {{צ|ויעקב איש '''תם'''}} - בעלה של לאה, שהיא סוד '''תם''', היפך '''מת''' כמ"ש האר"י זלה"ה. ובילקוט משלי גרם {{צ|טוב רש הולך בתומו - זה יעקב שנאמר ויעקב איש תם}}, עכ"ל. עיין שם. ומובן עם האמור. וזהו שכתוב {{צ|מעקב {{גמט דגש|דרכים}}}} גימטריא {{גמט דגש|ערד}} וכמש"ל. ומעתה מאחז"ל {{ממ|בראשית רבה|עט|}} {{צ|ולפי שכתוב ויעקב איש תם לפיכך ויבא יעקב שלם}}, עכ"ל, הרי הוא כמבואר. ודו"ק היטב. ;נשלם דרוש שמונה ועשרים בס"ד ----------- dpsit0f0ksjfwjlx4a99kk02im8iycr 116 456606 1417584 1415775 2022-08-10T08:42:16Z Shahar9261 22508 wikitext text/x-wiki <שם> כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע-2009 <מקור> ((ק"ת תש"ע, 442|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|6847)), ((1329|תיקון|6903)); ((תשע"א, 112|הוראת שעה|6937)), ((114|תיקון|6937)), ((393|תיקון מס' 2|6957)), ((1074|תיקון מס' 3|7008)), ((1230|תיקון מס' 4|7021)); ((תשע"ב, 452|תיקון|7066)); ((תשע"ג, 334|[צ"ל: תיקון]|7195)), ((1432|תיקון מס' 2|7263)); ((תשע"ד, 383|תיקון|7320)), ((1097|תיקון מס' 2|7372)), ((1440|תיקון מס' 3|7389)), ((1760|ת"ט|7422)); ((תשע"ה, 506|תיקון|7467)), ((1135|תיקון מס' 2|7505)), ((1294|תיקון מס' 3|7424)); ((תשע"ו, 441|תיקון|7591)), ((794|ת"ט|7625)); ((תשע"ז, 420|תיקון|7749)), ((810|תיקון מס' 2|7786)), ((1295|תיקון מס' 3|7830)); ((תשע"ח, 636|תיקון|7912)), ((2246|תיקון מס' 2|8028)); ((תשע"ט, 1623|תיקון|8135)), ((3422|תיקון מס' 2|8240)); ((תש"ף, 232|תיקון|8308)), ((444|ת"ט|8329)), ((1646|תיקון מס' 2|8625)), ((1713|ת"ט|8633)); ((תשפ"א, 295|הוראת שעה|8858)), ((1076|תיקון|9025)), ((3484|תיקון מס' 2|9463)); ((תשפ"ב, 1272|תיקון|9830)), ((1404|ת"ט|987)), ((1444|ת"ט|9859)), ((3263|תיקון מס' 2|10224)). ''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשע"ב, 1570|עדכון תעריפים לשירותי מים וביוב|7151)); ((תשע"ג, 1505|עדכון תעריפים לשירותי מים וביוב|7268)); ((תשע"ד, 1577|עדכון תעריפים לשירותי מים וביוב|7404)); ((תשע"ו, 1494|עדכון תעריפים לשירותי מים וביוב|7681)). <מבוא> בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 102]] [[+|ו-103]] [[=החוק|לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[+|סעיפים 102(ב) ו-(ו)]] [[ו-107 לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, כללים אלה: @ 1. הגדרות (תיקון: תש"ע, תשע"א-4, תשע"א-5, תשע"ג, תשע"ד, תשע"ד-3, תשע"ה-2, תשע"ח, תשע"ח-2) : בכללים אלה - :- "חברת מקורות" - מקורות, חברת מים בע"מ, המספקת מים לפי רישיון הפקה; :- "יום ההפעלה" - מועד החלת תעריפים על חברה לפי כללים אלה לראשונה; :- "כללי איכות שפכים" - [[=כללי איכות שפכים|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התשע"ד-2014]]; :- "כללי הספקים המקומיים" - [[=כללי הספקים המקומיים|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ"ד-1994]]; :- "כללי חישוב עלות" - [[=כללי חישוב עלות|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש"ע-2009]]; :- "כללי אמות מידה" - [[כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות)=כללי אמות מידה|כללי תאגידי מים וביוב לעניין אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה]] לפי [[סעיף 99 לחוק]]; :- "כללי מקורות" - [[=כללי מקורות|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז-1987]]; :- "מד-מים" - כהגדרתו [[=כללי מדי-מים|בכללי מדידת מים (מדי מים), התשמ"ח-1988]] (להלן - כללי מדי-מים), לרבות מגוף, צינור הדרוש להתקנתו וכל אבזר נלווה המשמש אותו; :- "מים שפירים לגינון ציבורי" - כל אחד מאלה: :: (1) מים שהוקצו ונצרכו כדין וסופקו בפועל להשקיית גינון ציבורי לפי [[=כללי הקיצוב|סעיף 16א לכללי המים (השימוש במים באזורי קיצוב), התשל"ו-1976]] (להלן - כללי הקיצוב); ובלבד שהותקן מד-מים המודד רק את המים המשמשים להשקיית הגינון הציבורי, והחברה בדקה אחת לשנים עשר חודשים לפחות ממועד התקנת מד-המים או ממועד הבדיקה האחרונה, לפי העניין, כי מד-המים מודד את המים המשמשים להשקיית הגינון הציבורי בלבד; :: (2) (((נמחקה);)) :- "מע"מ" - השיעור שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976]] (להלן - חוק מס ערך מוסף); :- "נכס ותיק" - (((בוטלה);)) :- "רשות הכבאות וההצלה" ו"הנציב" - כהגדרתם [[בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012]]; :- "ספק מקומי" - כהגדרתו [[בסעיף 1 לכללי הספקים המקומיים]] שלא הקים חברה ושחלות עליו הוראות [[סעיף 6א לחוק]]; :- "צרכן" - כהגדרתו [[בכללי אמות המידה]]; :- "צרכן גדול" - צרכן הצורך כמות שמעל 15,000 מ"ק מים לשנה דרך מד-מים בודד או מזרים כמות שמעל 15,000 מ"ק ביוב לשנה למערכות הביוב של החברה, לפי העניין וסוגי השירותים שצרך; :- "שירותי ביוב" - לרבות הקמת מערכת ביוב ומתן שירות מסוים; :- "שירותי ביוב לשפכים" - טיפול בשפכים חריגים, טיפול בשפכים האסורים להזרמה למערכת הביוב ועריכת בדיקות ודגימות על ידי החברה, כמשמעותם [[בכללי איכות שפכים]]; :- "שירותי מים" - לרבות הקמת מערכת מים ומתן שירות מסוים; :- "שירות מסוים" - שירות שביצעה חברה לפי [[כללי אמות המידה]] או שירות שנקבע לגביו תעריף [[בתוספת השנייה]]; :- "ש"ח" - שקלים חדשים. @ 2. מתן שירותי מים וביוב לפי תעריפים (תיקון: תש"ע, תשע"א-3, תשע"א-4, תשע"ב, תשע"ה-2) : (א) התעריפים הנקובים בכללים אלה כוללים תשלומים שוטפים בעד הקמת מערכות מים וביוב ועדכונם יהיה לפי [[כללי חישוב עלות]]. : (ב) חברה לא תגבה כל תשלום בעד שירותי מים וביוב שלא לפי התעריפים הנקובים בכללים אלה [[ובכללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב), התשע"ה-2015]], לרבות היטלים או אגרות לפי חוקי עזר לביוב או למים או היטלים או אגרות בחוק עזר אחר שמשמעותו דומה גם אם כותרתו שונה, או כל תשלום שהסמכות לקובעו נתונה בידי מועצת הרשות הממשלתית או כל תשלום שנקבע בהסכם. : (ג) חברה לא תשית על צרכן היטלי הפקה כמשמעותם [[בסעיף 116 לחוק המים]] ותמיכות במפיקי מים כמשמעותם [[בסעיף 160(ב)(3) לחוק המים]]. : (ד) למעט אם נקבע אחרת, התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף]]; נקבעו תעריפים בכללים אלה בדרך של הפניה לתעריפים או לרכיבים בתעריפים הקבועים בדבר חקיקה אחר, יופחת מהם שיעור מס ערך מוסף ככל שנכלל שם, והכל לפי העניין. : (ה) התעריפים המפורטים בכללים אלה, לא יחולו לעניין המים המסופקים על ידי החברה לחברת מקורות או לספק מקומי אחר כמשמעותו [[בכללי הספקים המקומיים]]; סופקו מים בידי החברה לחברת מקורות או לספק מקומי אחר כאמור, ולא ניתנה לגביהם הוראה לפי [[סעיף 35א לחוק המים]] או [[סעיף 40 לחוק]], יהיה התעריף כפי שאישר מנהל הרשות ובלבד שנקבע כתנאי ברישיון ההפקה; כל עוד לא נקבע או אושר תעריף כאמור, יהיה התעריף, לחודש, התעריפים הקבועים בכללי מקורות, לפי הכמויות, סוג המים והעניין - בתוספת התעריף הקבוע [[בסעיף 4(3)(3.2) לכללי הספקים המקומיים]], ובתוספת התעריף הקבוע [[בסעיף 5(א) לאותם כללים]]. @ 3. תעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב (תיקון: תש"ע, תשע"א, תשע"א-2, תשע"א-3, תשע"א-4, [הודעות], תשע"ג, תשע"ד, תשע"ד-3, תשע"ה, תשע"ה-2, תשע"ה-3, תשע"ו, תשע"ז, תשע"ז-2, תשע"ז-3, תשע"ח-2, תשע"ט, תשע"ט-2, תש"ף, תש"ף-2, תשפ"א, תשפ"א-2, תשפ"א-3, תשפ"ב, תשפ"ב-2, תשפ"ב-4) : התעריף לכל מ"ק מים בעד שירותי מים ושירותי ביוב שמספקת החברה יהיה כמפורט להלן ((<s>בטור א'</s>)): : (1) בעד צריכה ביתית לכל יחידת דיור - :: (א) התעריף לכל מ"ק מים שמספקת החברה לגבי כמות מוכרת ליחידת דיור כהגדרתה [[בסעיף 1 לכללי חישוב עלות]] הוא 6.502 ש"ח; :: (ב) התעריף לכל מ"ק מים שמספקת החברה לגבי כמות נוספת לצריכה ביתית לחודש הוא 11.608 ש"ח. : (2) בעד כל צריכה אחרת - :: (א) התעריף לכל מ"ק מים שמספקת חברה בעד צריכה לכל מטרה או שימוש אחרים - ::: (1) לצרכן מים וביוב - לפי פסקה (1)(ב); ::: (2) לצרכן גדול של מים וביוב, למעט מוסד עירוני, יהיו התעריפים לפי פסקת משנה (1), ואולם בעד כל כמות מעבר ל-15,000 מ"ק ועד 250,000 מ"ק בשנה התעריף האמור יהיה בהפחתה של 1 ש"ח למ"ק, ובהפחתה של 1.25 ש"ח למ"ק בעד כל כמות מעבר ל-250,000 מ"ק בשנה, בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; ::: (3) לצרכן מים וביוב, למעט מוסד עירוני הזכאי להפחתה בכמויות הביוב לפי [[סעיף 3 לכללי חישוב עלות]] - :::: (3.1) בעד שירותי מים וביוב - מכפלת כמות המים המוזרמת לביוב, במ"ק, לפי [[סעיף 3 לכללי חישוב עלות]], בחלוקה ל-0.7 ובמכפלת התעריף לשירותי מים וביוב לפי פסקה ((())1(()))(ב), ולצרכן גדול - בהפחתה של 1 ש"ח למ"ק בעד כל כמות מעבר ל-15,000 מ"ק ועד 250,000 מ"ק בשנה, ובהפחתה של 1.25 ש"ח למ"ק בעד כל כמות מעבר ל-250,000 מ"ק בשנה, בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; :::: (3.2) בעד שירותי מים - מכפלת כמות המים המהווה את ההפרש שבין כמות המים שנצרכה לבין כמות המים שחויבה בתעריף המים והביוב לפי פסקה (3.1) בתעריף לפי פסקה (4); ::: (4) לצרכן מים בלבד, למעט מוסד עירוני, גינון ציבורי או חקלאות לפי פסקת משנה (ג) ולפי [[סעיף 4]], התעריף לשירותי מים הקבוע כ-R2 [[בכללי מקורות]], ולצרכן גדול - בהפחתה של 0.7 ש"ח למ"ק בעד כל כמות מעבר ל-15,000 מ"ק ועד 250,000 מ"ק בשנה, ובהפחתה של 0.95 ש"ח למ"ק בעד כל כמות מעבר ל-250,000 מ"ק בשנה, בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; ::: (5) לצרכן ביוב בלבד, למעט מוסד עירוני, התעריף [[שבתוספת הראשונה]], לפי התעריף שנקבע לחברה בעד שירותי הביוב, ולצרכן גדול - בהפחתה של 0.3 ש"ח למ"ק בעד כל כמות מעבר ל-15,000 מ"ק בשנה; :: (ב) (((נמחקה);)) :: (ג) על אף האמור בפסקת משנה (א), על מוסד עירוני יחולו הכללים האלה: ::: (1) התעריף לכל מ"ק מים שמספקת החברה, בעד צריכת מים שפירים למוסד עירוני, לחודש, הוא 9.538 ש"ח; ::: (2) (((נמחקה);)) ::: (3) סיווג הנכס וחיובו בתעריף למוסד עירוני ייעשה מהמועד שבו העבירה הרשות המקומית לחברה את ההצהרה לגביו, ובה מפורטים מטרת שימושו ומיקומו של הנכס ולאחר שהחברה בדקה ומצאה כי מסופקים לו מים במד-מים נפרד המשמש רק מוסד עירוני, לפי המאוחר. :: (ד) לעניין פסקה זו, "מוסד עירוני" - נכס שאינו גינון ציבורי, הכלול ברשימת הנכסים של הרשות המקומית, שהצהירו עליו ראש הרשות המקומית וגזבר הרשות המקומית בתצהיר שאומת בידי היועץ המשפטי של אותה רשות, כי התקיימו לגביו כל אלה: ::: (1) הרשות המקומית אינה מחייבת אותו בארנונה; ::: (2) הנכס בבעלות או בשכירות הרשות המקומית ומשמש לצרכים ציבוריים; ::: (3) גזבר הרשות המקומית משלם את חיובי המים לנכס מתוך תקציב הרשות; ::: (4) הנכס אינו משמש לשימוש מסחרי–עסקי. @ 4. תעריף לשירותי מים (תיקון: תש"ע, תשע"א-2, תשע"א-3, תשע"א-4, תשע"ב, [הודעות], תשע"ג, תשע"ד, תשע"ה, תשע"ה-2, תשע"ה-3, תשע"ו, תשע"ח-2, תשע"ט, תשע"ט-2, תש"ף, תשפ"א-2, תשפ"א-3, תשפ"ב, תשפ"ב-4) : התעריף לכל מ"ק מים שמספקת החברה, בעד שירותי מים מן הסוגים המנויים בסעיף זה יהיה כלהלן: : (1) מים שפירים לגינון ציבורי - 6.711 ש"ח; : (2) מים לצריכה למטרת חקלאות - התעריף לשירותי מים לחקלאות יהיה סכום התעריפים הקבועים [[בפסקאות משנה ((())3.1(())) ו-((())3.2(())) של ((פסקה)) (((3))) ((ל))סעיף 4 בכללי הספקים המקומיים]], בתוספת תעריף מים לחקלאות הקבוע [[בסעיף 5 לכללי הספקים המקומיים]] למעט במקרים של אספקת קולחין לחקלאות ממקור עצמי; : (3) מים מאיכות נחותה, מים מליחים, מי קולחים ושפד"ן - :: (א) התעריף לכל מ"ק מים, שמספקת החברה בעד צריכה לכל מטרה או שימוש, למעט לחקלאות, של מים שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה ומנהל הרשות אישר שהם מים מאיכות נחותה, מים מליחים, מי קולחים שאושרו לצריכה או מי שפד"ן - תעריף הגבוה ב-10% מן התעריפים הנקובים [[בסעיף 7(3)(ב)(3.2) לכללי מקורות]], לפי העניין; הוראות פסקה זו לא יחולו באזורים, שבהם ראה מנהל הרשות הממשלתית, כי השימוש במים נחותים, במים מליחים או במי קולחים, לרבות שפד"ן, עלול לזהם מקורות מים; :: (ב) קביעת תכולת הכלורידים לעניין תעריף המים המליחים כמפורט בפסקת משנה (א), המסופקים לחברה מספק שאינו חברת מקורות או המופקים על ידה, תיעשה כמפורט [[בסעיף 7(3)(ב)(3.2)(7) לכללי מקורות]], בשינויים המחויבים; :: (ג) עד סוף שנת 2014, על אף האמור בפסקת משנה (א), יהיה תעריף של חברה למ"ק מים שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מים מאיכות נחותה, מים מליחים, מי קולחים שאושרו לצריכה או מי שפד"ן, שהחברה מספקת לתעשייה, לצרכן הרשום ברישיון ההפקה - תעריף הגבוה ב-10% מן התעריפים הקבועים, לפי העניין, [[בסעיף 7(2)(3) לכללי מקורות]]. @ 5. תעריף לצריכה חורגת : התעריף לכל מ"ק מים שמספקת החברה בעד שירותים לפי כללים אלה בעד צריכה בכמות החורגת מהכמות המוקצית כדין לסוג מים, למטרת צריכה או שימוש, יהיה כמפורט להלן - : (1) חריגה בשיעור שאינו עולה על 8% מן הכמות המוקצית - 125% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה החריגה; : (2) חריגה בשיעור העולה על 8% מן הכמות המוקצית - 150% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה החריגה. @ 6. תעריף לשירותי ביוב (תיקון: תש"ע, תשע"א-3, תשע"א-4, [הודעות], תשע"ג, תשע"ד, תשע"ה, תשע"ה-2, תשע"ה-3, תשע"ו, תשע"ז-3, תשע"ח-2) : (א) התעריף למ"ק מים בעבור כמות מים המחויבת רק בעד שירותי ביוב שמספקת חברה כמפורט [[בטור א' שבתוספת הראשונה]] יהיה התעריף כמפורט [[אותה תוספת|בטור ג']], לצדם. : (א1) התעריף לשירותי ביוב לפי סעיף קטן (א) יחול גם על מי תהום שהוזרמו למערכת הביוב; : (ב) הוקמה חברה, לרבות אם הורחב או שונה תחומה לפי [[סעיף 29 לחוק]], וכל עוד לא נקבעו לה תעריפים כאמור [[בסעיף 30 לכללי חישוב עלות]], התעריף למ"ק מים בעבור כמות המים המחויבת רק בעד שירותי ביוב שמספקת החברה יהיה אחד מאלה: :: (1) הוקמה החברה בתחום שבכולו, עובר להקמתה, פעל ספק מקומי אחד או יותר - 3.359 שקלים חדשים למ"ק; :: (2) הוקמה החברה בתחום שבכולו או חלקו, עובר להקמתה, פעלה חברה אחת או יותר - ימשיכו לחול בתחום החברה שהוקמה, תעריף החברה או תעריפי החברות הקבועים [[תוספת 1|בתוספת]], לפי העניין, וככל שהיו בין מקימי החברה גם ספקים מקומיים שהקימו חברה לראשונה כאמור בפסקה (1), יחול בתחומן התעריף כאמור שם; :: (3) הורחב תחום חברה או נעשו בו שינויים כאמור [[בסעיף 29 לחוק]] - יחולו הוראות פסקה (2) בשינויים מחויבים לפי העניין. @ 6א. תעריף לשירותי מים וביוב מסוימים (תיקון: תשע"א-3) : התעריפים לשירותי מים וביוב מסוימים הקבועים [[בתוספת השנייה]] יהיו לפי התעריפים הנקובים בה. @ 6ב. תעריף שירותי ביוב לשפכים (תיקון: תשע"א-5, תשע"ט-2) : (א) התעריף למ"ק בעבור כמות מים המחויבת בעד שירותי ביוב לשפכים, שמספקת חברה, יהיה התעריף המתקבל או הקבוע, לפי העניין, [[בתוספת השלישית]]; סכום זה ייווסף לכל חיוב אחר החל על הצרכן בעד שירותי ביוב. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) הקביעה, כי צרכן הוא צרכן של שירותי ביוב לשפכים, לרבות קביעת סוג השפכים ותקופת החיוב לגביו תיעשה לפי הוראות [[כללי איכות שפכים]]; בכל עניין שלא נקבעו לו הוראות [[בכללי איכות שפכים]] יחולו הוראות כללים אלה. @ 6ג. תעריפים בעד מים המשמשים לשירותי כבאות והצלה (תיקון: תשע"ח, תשע"ח-2, תשע"ט) : (א) בלי לגרוע מהחיוב בעד שירותי מים וביוב שמספקת חברה לתחנות כיבוי אש, חברה תחייב את רשות הכבאות וההצלה בתעריף הקבוע בסעיף קטן (ב) - :: (1) בעד מים שסיפקה לאתרי מילוי כבאיות - לפי כמות המים שנמדדה; :: (2) בעד מים שצרכה רשות הכבאות וההצלה בלא מדידה, בכל שנה - כמות מים השווה למכפלה של 0.05 מ"ק במספר הנפשות בתחומה של החברה לפי הרשום ברשימת היישובים, אוכלוסייתם וסמליהם, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, העדכני ליום שקדם למשלוח הודעת החיוב; :: (3) בעד מים שצרכה רשות הכבאות וההצלה במקרים שמנהל הרשות, בהתייעצות עם הנציב, הגדיר כאירועי כבאות חריגים - לפי אומדן של מהנדס החברה שאישר הממונה. : (ב) התעריף בעד מים שצרכה רשות הכבאות וההצלה יהיה התעריף למים הקבוע [[בסעיף 4(1)(1.2) לכללי הספקים המקומיים]]. @ 7. (תיקון: תשע"ה-2) : (((בוטל).)) @ 8. עדכון תעריפים (תיקון: תשע"ט-2) : (א) כל מועד שמתעדכנים בו [[כללי מקורות]] בהתאם [[לסעיף 112א לחוק המים]], יעודכנו, לפי אותו שיעור עדכון, התעריפים הנקובים בכללים אלה. : (ב) עודכן מפקד נכסים כאמור [[בסעיף 30 לכללי חישוב עלות]], יעודכנו באותו עדכון התעריפים בעד שירותי ביוב הנקובים [[בסעיף 6]]. : (ג) על הערכים השקליים הקבועים [[בתוספות השנייה]] [[והשלישית]] לא יחולו הוראות סעיף קטן (א). @ 9. גבייה על פי קריאת מד-מים (תיקון: תשע"א-4) : (א) (((נמחק).)) : (ב) חל שינוי בתעריפים בתוך תקופת הצריכה שלגביה ניתנה הודעת חיוב, יראו כאילו התחלקה הצריכה באופן שווה לכל יום בתקופת הצריכה, והצרכן יחויב לשלם לפי התעריף הקודם בעד הימים שלפני יום השינוי ולפי התעריף החדש בעד הימים שלמן יום השינוי. @ 9א. גבייה באמצעות הוראת קבע (תיקון: תשע"א-3) : קיבלה חברה מצרכן הרשאה לחיוב באמצעות הוראת קבע בבנק או הרשאה לחיוב באמצעות כרטיס חיוב כהגדרתו [[חוק שירותי תשלום|בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986]], וכן כל הרשאה אחרת שנתן הצרכן לצורך התשלומים בעד התעריפים לפי כללים אלה, תודיע החברה לצרכן על זכאותו לפצל את הגבייה כך שכל חיוב יתבצע בשני מועדים שההפרש ביניהם לא יפחת מ-30 ימים בלא כל ריבית או הפרשי הצמדה; בחר הצרכן לעשות כן, יודיע על כך לחברה והיא תפצל את הגבייה כאמור ותחייבו בהתאם; והכל בתנאי ששלחה החברה לצרכן הודעת חיוב, שבעה ימים לפחות בטרם מועד החיוב הראשון. @ 10. תשלום מיוחד : אין בקביעת תעריפים בעד כמות מים החורגת מהכמות המוקצית משום היתר לאדם לרבות מקורות, מפיק, ספק או צרכן, להפיק, לספק או לצרוך מעבר לכמות המוקצית ואין בכך כדי לגרוע מסמכויות מנהל הרשות לפי [[סימן ג' לפרק הרביעי בחוק המים]]. @ 11. תחילה : תחילתם של כללים אלה ביום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010). @ 12. הוראות מעבר (תיקון: תש"ע, תשע"א-3, תשע"א-4, תשע"ג, תשע"ג-2, תשע"ד, תשע"ד-3, תשע"ה) : (א) על אף האמור [[בסעיף 2(ב)]], חברה תהיה רשאית עד יום י"א בניסן התשע"ה (31 במרס 2015) או עם תחילתם של כללים להקמת מערכות מים וביוב מכוח [[סעיף 103 לחוק]], לפי המוקדם, (להלן - תקופת המעבר), לגבות היטל ביוב לפי חוקי עזר לביוב והיטל הנחת צינורות לפי חוקי עזר למים, כפי שנקבעו, עובר לכללים אלה, בחוקי עזר של רשות מקומית שהיא ספק מקומי כהגדרתו [[בכללי הספקים המקומיים]], שבתחומה פועלת החברה (בסעיף זה - חוקי העזר); לעניין זה - ::- "היטל ביוב" - כמשמעו [[בפרק השלישי לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962]], כפי שהיה בתוקפו ביום כ"ב בתמוז התשס"ט (14 ביולי 2009), להוציא תשלום בעד שלב התקנה או קנייה של מכון טיהור שפכים או החלק המגולם בהיטל הביוב בעד השלב האמור, הנמוך מביניהם, ובהעדר שלב כאמור או תחשיב לגילומו, על אף שגולמה בהיטל העלות בעד השלב האמור - בהפחתת 21% מהיטל הביוב; ::- "היטל הנחת צינורות" - לרבות אגרת הנחת צינורות, היטל צנרת מים, היטל פיתוח מפעל מים ותשלום חובה, אף שכינויו שונה, המוטלים מכוח חוקי העזר, ובלבד שתכליתם היא מימון ההשקעות בהתקנת מערכת המים הציבורית, רכישתה או שידרוגה, ולהוציא מרכיב זכויות מים המגולם באגרת הנחת הצינורות, ובהעדר תחשיב לגילום על אף שגולם - בהפחתת 10% מאגרת הנחת הצינורות, וכן אגרת חיבור רשת פרטית למפעל מים, אגרת חידוש, אגרת הרחבת חיבור, אגרת התקנת מד מים או כל תשלום חובה אחר לפי חוקי העזר אף שכינויו שונה ושאינו לתכלית האמורה. : (א1) חברה תעביר את הכספים שגבתה כאמור בסעיף קטן (א), לחשבון נפרד שבבעלותה ולא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור שלא למטרה שלה נועדו לפי חוקי העזר. : (ב) על אף האמור [[בסעיף 9(א)]], לתקופה שעד (([צ"ל: יום])) ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011), ייעשה החיוב במקום שלא הותקן בו מד-מים כמפורט להלן: :: (1) לצריכה ביתית - בעד כל כמות מוכרת ליחידת דיור כהגדרתה [[בכללי חישוב עלות]] - סך של 7.440 שקלים חדשים לכל מ"ק, ובעד כל כמות נוספת עד ל-15 מ"ק - סך של 11.973 שקלים חדשים למ"ק; :: (2) לכל צריכה אחרת - לפי 10 מ"ק לחודש, בתעריף של 11.973 שקלים חדשים למ"ק. : (ג) מועצת הרשות הממשלתית רשאית, במקום בו שוכנעה, כי יש הכרח בכך, לעדכן או להאריך תוקפם של חוקי העזר כאמור בסעיף קטן (א) עד תום תקופת המעבר, לעדכן את סכומי ההיטלים מהסוג כאמור או לקבוע כי בתחום חברה הפועלת בתחום של יותר מרשות מקומית אחת, יוחל חוק עזר אחד לגבי כל תחום החברה. == תוספת ראשונה (תיקון: תש"ע, תשע"א-3) == ==== ((([[סעיפים 3(2)(א)(5)]] [[ו-6]]))) (תיקון: תשע"ד-2, תשע"ה-3) ==== === התעריף למ"ק מים בעד כמות מים המחויבת רק בעד שירותי ביוב שמספקת חברה === @ (תיקון: תשע"א-4, תשע"ב, [הודעות], תשע"ג, תשע"ד, תשע"ה, תשע"ה-2, תשע"ה-3, תשע"ו, תשע"ו-2, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח, תשע"ח-2, תשע"ט, תשע"ט-2, תש"ף, תש"ף-3, תשפ"א-2, תשפ"א-3, תשפ"ב, תשפ"ב-4) : {| ! פרט !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} שם החברה !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} (בשקלים חדשים למ"ק) |- | 1. || אילת עין נטפים - מפעלי מים וביוב בע"מ || 3.778 |- | 2. || הבאר השלישית תאגיד המים רחובות בע"מ || 5.173 |- | 3. || הרי נצרת מפעלי מים וביוב בע"מ || 3.500 |- | 4. || חב' הגיחון בע"מ - ביוב ומים של ירושלים || 3.136 |- | 5. || יובלים אשדוד בע"מ || 3.205 |- | 6. || יובלים בשומרון 2003 בע"מ || 4.425 |- | 7. || ימים תאגיד המים קרית ים בע"מ || 4.864 |- | 8. || מי–נעם חב' המים והביוב של נצרת עילית בע"מ || 3.831 |- | 9. || מי–ציונה בע"מ || 4.243 |- | 10. || מי אביבים 2010 בע"מ || 4.588 |- | 11. || מי אונו בע"מ || 4.698 |- | 12. || מי אשקלון תאגיד המים והביוב האזורי בע"מ || 3.705 |- | 13. || מי ברק תאגיד המים והביוב של עיריית בני ברק ((בע"מ)) || 4.388 |- | 14. || מי בת-ים תאגיד מים וביוב בע"מ || 4.386 |- | 15. || מי גבעתיים מפעלי מים וביוב בע"מ || 4.706 |- | 16. || מי הגליל תאגיד המים והביוב האזורי בע"מ || 4.385 |- | 17. || מי הוד השרון בע"מ || 3.902 |- | 18. || מי הרצליה בע"מ || 3.698 |- | 19. || מי התנור בע"מ || 5.155 |- | 20. || מי חדרה בע"מ || 3.248 |- | 21. || מי יבנה בע"מ || 3.347 |- | 22. || מי כרמל בע"מ || 4.824 |- | 23. || מי לוד בע"מ || 4.323 |- | 24. || מי מודיעין בע"מ || 2.619 |- | 25. || מי נתניה (2003) בע"מ || 3.418 |- | 26. || מי עירון בע"מ || 5.238 |- | 27. || מי עכו בע"מ || 4.424 |- | 28. || מי קרית גת (2008) בע"מ || 3.525 |- | 29. || מי רהט בע"מ || 4.804 |- | 30. || מי רמת גן בע"מ || 4.931 |- | 31. || מי רעננה בע"מ || 3.237 |- | 32. || מי רקת טבריה בע"מ || 4.535 |- | 33. || מי שבע תאגיד המים והביוב לבאר שבע בע"מ || 3.241 |- | 34. || מי שמש בע"מ || 3.918 |- | 35. || מי שקמה בע"מ - תאגיד מים || 4.694 |- | 36. || מי תקווה בע"מ || 4.494 |- | 37. || מיתב - מים תיעול וביוב פ"ת בע"מ || 4.237 |- | 38. || מניב ראשון בע"מ ח"פ 51-202736-8 || 3.568 |- | 39. || מעיינות אתא בע"מ || 5.117 |- | 40. || מעיינות החוף בע"מ || 5.047 |- | 41. || מעיינות המשולש בע"מ || 4.172 |- | 42. || מעיינות העמקים בע"מ || 4.757 |- | 43. || מעיינות השרון בע"מ || 3.600 |- | 44. || סובב שפרעם תאגיד מים וביוב בע"מ || 5.214 |- | 45. || עין אפק בע"מ || 5.706 |- | 46. || עין כרמים תאגיד מים וביוב בע"מ || 3.372 |- | 47. || פלג הגליל החברה האזורית למים וביוב בע"מ || 5.388 |- | 48. || פלגי השרון בע"מ || 3.675 |- | 49. || פלגי מוצקין בע"מ || 5.357 |- | 50. || שרונים תשתיות מים וביוב בע"מ || 3.856 |- | 51. || ת.מ.ר - תאגיד מים רמלה בע"מ || 3.578 |- | 52. || תאגיד המים והביוב האזורי - אלעין בע"מ || 5.053 |- | 53. || תאגיד המים נווה מדבר בע"מ || 5.213 |- | 54. || תאגיד כפרי גליל תחתון בע"מ || 5.247 |- | 55. || תאגיד מעיינות הדרום בע"מ || 4.378 |- | 56. || תאגיד מעיינות זיו בע"מ || 5.375 |} == תוספת שנייה (תיקון: תשע"א-3) == ==== ((([[סעיף 6א]]))) ==== === תעריפים לשירותים מסוימים === @ (תיקון: תשע"א-3, תשע"א-4, תשע"ב, [הודעות], תשע"ג, תשע"ד, תשע"ה, תשע"ה-3, תשע"ו, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח, תשע"ח-2, תשע"ט, תשע"ט-2, תש"ף, תשפ"א-2, תשפ"ב) :: {{טורים שווים||{{ממורכז|{{מוקטן|הסכום בשקלים חדשים}}}}}} : (1) {{טורים שווים|בדיקת מד מים לפי [[סעיף 47 לכללי מדידת מים (מדי-מים) התשמ"ח-1988]], לרבות החלפה והובלה למד מים ובתנאי שממועד התקנתו חלפו פחות מ-7 שנים -|}} :: {{טורים שווים|למד מים שקוטרו עד 3/4″ כולל | 104.07}} :: {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 3/4″ | 139.90}} : (2) {{טורים שווים|ניתוק מד מים לבקשת צרכן | 70.47}} : (3) {{טורים שווים|חיבור מד מים לבקשת צרכן | 70.47}} : (4) {{טורים שווים|מד מים לרבות התקנתו באתר שהוכן לכך, בנכס שחובר לראשונה או מד מים נוסף, כמשמעותו [[כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות)=|בסימן ד' בפרק שני לכללי אמות המידה]], לרבות התקנתו באתר שהוכן לכך - | }} :: {{טורים שווים|למד מים שקוטרו עד 3/4″ כולל | 159.27}} :: {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 3/4″ ועד 1″ כולל | 341.09}} :: {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 1″ ועד 1.5″ כולל | 430.83}} :: {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 1.5″ ועד 2″ כולל | 856.41}} :: {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 2″ ועד 3″ כולל | 4,276.79}} :: {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 3″ ועד 4″ כולל | 6,949.80}} :: {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 4″ ועד 6″ כולל | 9,088.18}} :: {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 6″ | 10,691.98}} :: {{טורים שווים|למד מים חמים שקוטרו עד 3/4″ כולל | 405.24}} :: {{טורים שווים|למד מים חמים שקוטרו מעל 3/4″ ועד 1″ כולל | 801.94}} :: {{טורים שווים|למד מים חמים שקוטרו מעל 1″ ועד 1.5″ כולל | 1,496.88}} :: {{טורים שווים|למד מים חמים שקוטרו מעל 1.5″ | 2,138.39}} :: {{טורים שווים|תוספת לכל מד מים בשל רכיב קריאה מרחוק | 213.84}} :: {{טורים שווים|תוספת בעד מערכת קריאה מרחוק לפי [[סעיף 99(4)(א) לחוק]] | עד 150 אך לא פחות מעלות רכישת מערכת הקריאה מרחוק}} : (4א) {{טורים שווים|החלפה לבקשת הצרכן של מד מים עם מערכת קריאה מרחוק לרבות מערכת קריאה מרחוק לפי [[סעיף 99(4)(א) לחוק]] | : (א) בהחלפה תקופתית של מד המים או של רכיב הקריאה מרחוק או מערכת קריאה מרחוק לרבות בעת התקנה ראשונית של רכיב קריאה מרחוק או מערכת קריאה מרחוק על מד קיים - בלא עלות; : (ב) בהחלפת צרכן, לצרכן שלא היה רשום בנכס או אחרי חלוף מחצית התקופה ממועד התקנת מד המים ועד מועד הבדיקה והכיול שלו לפי [[כללי מדי-מים|סעיף 44 לכללי מד((י)) מים]] התוספת בעד רכיב קריאה מרחוק לפי פרט (4); : (ג) בכל מקרה אחר - התעריף בעד מד מים והתוספת בעד רכיב קריאה מרחוק לפי פרט (4)}} : (5) {{טורים שווים|ניתוק מד מים בשל חוב צרכן וחיבורו מחדש לאחר הסדרת החוב לפי כללים שנקבעו לפי [[סעיף 146 לחוק]] ובהעדרם לפי הנחיות הממונה לאותו מקרה | 116.51}} : (6) {{טורים שווים|הוצאות בעד הליכי גבייה | ההוצאות שהיו כרוכות בהפעלת הליכי גבייה לפי [[סעיף 12ט לפקודת המסים (גבייה)]] אך לא יותר מההוצאות שנקבעו לפי [[סעיף 13(ג) לאותה פקודה]]}} : (7) {{טורים שווים|בדיקות נוספות כמשמעותן [[בסימן ד' בפרק שני לכללי אמות המידה]] - |}} :: {{טורים שווים|למד מים שקוטרו עד 3/4″ כולל | 139.90}} :: {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 3/4″ | 379.23}} : (8) {{טורים שווים|ביקור מתואם בחצרי צרכן, כמשמעותו [[בסימן א' בפרק הרביעי לכללי אמות המידה]] | 16.85}} : (9) {{טורים שווים|הפקה חוזרת של חשבון תקופתי ושליחתו לפי [[סעיף 40(ב) לכללי אמות המידה]] | 12.64}} : (10) {{טורים שווים|הולכת מים או ביוב בתחומי החברה לספק ובאישור מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 2(ה) לכללים]] | תוצאת החישוב לפי [[סעיף 11א לכללי חישוב עלות]] [[או 11ב, בכללי חישוב עלות]], לפי העניין}} : (11) {{טורים שווים|ביקור נוסף או ביקור מתואם לפינוי באמצעות ביובית לפי [[סעיף 95(ב) לכללי אמות המידה]] | 258.16}} : (12) {{טורים שווים|עריכת בדיקות איכות מים בבית הצרכן לפי [[תקנה 14 לתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה), התשע"ג-2013]], ולפי [[כללי אמות מידה]] - |}} :: (א) {{טורים שווים|בעד בדיקת מתכות | 465.50}} :: (ב) {{טורים שווים|בדיקת מזהמים בקטריאליים, עכירות ועקבות חומר חיטוי פעיל | 323.82}} :: (ג) {{טורים שווים|בעד בדיקת מתכות, מזהמים בקטריאליים, עכירות ועקבות חומר חיטוי פעיל | 576.81}} : (13) {{טורים שווים|ביצוע שינויים במערכת המים או הביוב הקיימות, לבקשת צרכן, במקום שבו אין מניעה הנדסית לביצוע הבקשה ואין בה כדי לפגוע במערכות המים והביוב של החברה או של צרכן אחר למעט שינוי ראשון שביקש הצרכן במערכת המים ושינוי ראשון שביקש הצרכן במערכת הביוב, במסגרת תוספת בנייה של מעל 50% מהשטח הבנוי -|}} :: {{טורים שווים|העתקת חיבור או חיבור מד מים נוסף 3/4″ בלא הגדלת קוטר, במרחק של עד 10 מטרים | 3,029.19}} :: {{טורים שווים|תוספת לכל מטר | 282.72}} :: {{טורים שווים|העתקה, חיבור מד מים נוסף או הגדלה לחיבור 1.5″, במרחק של עד 10 מטרים | 4,038.92}} :: {{טורים שווים|תוספת לכל מטר | 302.92}} :: {{טורים שווים|העתקה, חיבור מד מים נוסף או הגדלה לחיבור 2″, במרחק של עד 10 מטרים | 4,543.79}} :: {{טורים שווים|תוספת לכל מטר | 353.41}} :: {{טורים שווים|העתקה, חיבור מד מים נוסף או הגדלה לחיבור 3″, במרחק של עד 10 מטרים | 6,058.39}} :: {{טורים שווים|תוספת לכל מטר | 403.89}} :: {{טורים שווים|העתקה, חיבור מד מים נוסף או הגדלה לחיבור 4″, במרחק של עד 10 מטרים | 7,068.12}} :: {{טורים שווים|תוספת לכל מטר | 504.87}} :: {{טורים שווים|העתקה, חיבור מד מים נוסף או הגדלה לחיבור 6″, במרחק של עד 10 מטרים | 9,087.58}} :: {{טורים שווים|תוספת לכל מטר | 605.84}} :: {{טורים שווים|העתקת חיבור ביוב או קביעת חיבור ביוב נוסף, כולל התקנת שוחת ביוב וחיבור קו ביוב בקוטר עד 160 מ"מ או התחברות לשוחת ביוב קיימת, במרחק של עד 10 מטרים | 9,087.58}} :: {{טורים שווים|תוספת לכל מטר | 424.08}} :: {{טורים שווים|בכל הגדלת חיבור, תוספת למד מים | לפי פרט (4)}} :: {{טורים שווים|בכל שינוי הכרוך בחציית כביש, בתוספת | 8,077.85}} :: {{טורים שווים|התקנה או העתקה של ברז כיבוי | 4,543.79}} : (14) {{טורים שווים|העתקת קו מים, קו ביוב או מפרט עילי, לבקשת צרכן, במקום שבו אין מניעה הנדסית לביצוע הבקשה ואין בה כדי לפגוע במערכות המים והביוב של החברה או של צרכן אחר | עלות העבודות בפועל, בתוספת עליות תכנון, קבלת היתרים, פיקוח ותקורה בשיעור של 25% מעלות העבודות}} : (15) {{טורים שווים|התקנת מיגון לבקשת צרכן -|}} :: {{טורים שווים|למד מים משויך בקוטר של עד 1″ | 200.87}} :: {{טורים שווים|למד מים ראשי ולמד מים משויך בקוטר גדול מ-1″ | 401.74}} : (16) {{טורים שווים|התקנה באתר בנייה של מד מים שמחובר למערכת קריאה מרחוק והתקן מיגון למד המים - | : סכום כל אלה: : (1) התעריף בעד מד מים והתוספת בעד רכיב קריאה מרחוק לפי פרט (4); : (2) התעריף בעד התקנת מיגון במד מים ראשי לפי פרט (15); : (3) בחברות שאינן מפעילות מערכת קריאה מרחוק, בעד משדר מבוסס סלולר 500 בתוספת פיקדון בסך 2,000 שיוחזר לצרכן אחרי השבת המשדר לחברה. }} == תוספת שלישית (תיקון: תשע"א-5) == ==== ((([[סעיף 6ב]]))) ==== @ : התעריפים לשירותי ביוב לשפכים, יהיו כמפורט להלן: @ 1. (תיקון: תשע"ז) : [[בתוספת זו]] - :- "מזהם" - מרכיב [[#תוספת 2|מטור א' בטבלה שבתוספת השנייה לכללי איכות שפכים]], שריכוזו עולה על הערכים הקבועים בה [[-#תוספת 2|בטור ב' לצדו]]; :- "מג"ל" - מיליגרם לליטר; :- "מט"ש" - כהגדרתו [[בכללי איכות שפכים]]; :- "עלות הרחקת מזהם" - סכום בעד האנרגיה, הכימיקלים וסילוק הבוצה, החזרי ההון וההוצאות הקבועות, לכל מזהם, לפי הנוסחה [[בפרט 2]] (להלן - <math>p_x</math> (([צ"ל: <math>P_x</math>]))); :- "סכום עלויות הרחקת המזהמים" - הסכום של עלות הרחקת מזהם בעבור המזהמים שנמצאו בשפכים. @ 2. (תיקון: תשע"ב, [הודעות], תשע"ג, תשע"ד, תשע"ד-3, תשע"ד-4, תשע"ה, תשע"ה-3, תשע"ו, תשע"ז, תשע"ח, תש"ף, תש"ף-2, תשפ"א-2, תשפ"ב, תשפ"ב-3) : (א) התעריף, למ"ק מים, בעד כמות מים המחויבת בשפכים חריגים שאינם טעונים אישור או שפכים חריגים הטעונים אישור שניתן לגביהם אישור לפי [[סעיף 10(ג) לכללי איכות שפכים]], יהיה התעריף המתקבל מסכום עלויות הרחקת המזהמים לפי הנוסחה שלהלן, ובלבד שלא יעלה על 20 ש"ח למ"ק, מוכפל במקדם - :: (1) 0.2 - במקרה שבו הדיגום נערך בזרם התעשייתי האחוד, כהגדרתו [[בכללי איכות שפכים]], בבתי חולים, בבתי מלון ובבסיסי צבא הגנה לישראל, ובמקרה שהדיגום נעשה בכמה זרמי תעשייה בתוך בסיס צבא הגנה לישראל - לפי ממוצע התעריפים המתקבלים לגבי כל דיגום באותם זרמים; :: (2) 0.5 - בכל מקרה אחר שבו הדיגום נערך בזרם התעשייתי האחוד, כהגדרתו [[בכללי איכות שפכים]], ובסיסי צבא הגנה לישראל - במקרה שהדיגום נעשה בשוחת הביוב האחרונה בחצר הבסיס או לפני חיבור הבסיס למערכת הביוב; :: (3) 0.7 - במקרה שבו הדיגום נערך בזרם השפכים היוצא מהמפעל, בין שהוא מחוץ למפעל ובין שהוא בשוחה האחרונה בחצר המפעל - בנקודת החיבור לביב הציבורי; :: (4) על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), במקרה שבו נקבע אחוז המים המוזרמים למערכת הביוב לפי [[סעיף 3 לכללי חישוב עלות]] - האחוז שנקבע לפי [[אותו סעיף]]. : {{ממורכז|<math> P_x = \frac{C_x - C_{\mathit lim}}{C_{\mathit in} - C_{\mathit out}} \times \left[ \begin{align} & (0.65 \times P_{\mathit factor} \times 0.31) + 0.007 \times C_{\mathit factor} \times 15 \\ + & \frac{ 0.095 \times 0.5 \times ( 0.05 \cdot Q_{d \mathit WWTP}^{0.68} \cdot 10^6 ) \times {\mathit INV}_{\mathit factor} }{ 365 \cdot Q_{d \mathit WWTP} } \times 0.85 \\ + & ( 5.19 \cdot Q_{d \mathit WWTP}^{-0.26} \times 0.85 \times {\mathit INV}_{\mathit factor} + 0.002 \times C_{\mathit factor} \times 150) \end{align} \right] \times f </math>}} : ((())ב) (()) בנוסחה זו - ::- <math>C_x</math> - ריכוז המזהם, במיליגרם לליטר, בשפכי הצרכן; ::- <math>C_{\mathit in}</math> - ריכוז המזהם בשער המט"ש, במיליגרם לליטר; ::- <math>C_{\mathit lim}</math> - הערך, במיליגרם לליטר, לכל מזהם כערכו בטור ב' בהתאם לסוג המזהם בטור א', כפי שנקבע [[בתוספת השנייה לכללי איכות שפכים]]; ::- <math>C_{\mathit out}</math> - ריכוז המזהם בקולחי המט"ש, במיליגרם לליטר, ובלבד שערך זה אינו עולה על הערך הקבוע [[בתקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש"ע-2010]]; ::- <math>Q_{d \mathit WWTP}</math> - ספיקת המט"ש היומית הממוצעת, במטר קוב ליום; ::- <math>P_{\mathit factor}</math> - הערך הקבוע בטבלה שבפרט משנה (ג) לעניין אנרגיה לכל מזהם; ::- <math>C_{\mathit factor}</math> - הערך הקבוע בטבלה שבפרט משנה (ג) לעניין כימיקלים וייצור בוצה לכל מזהם; ::- <math>{\mathit INV}_{\mathit factor}</math> - הערך הקבוע בטבלה שבפרט משנה (ג) לעניין החזר הון והוצאות קבועות לכל מזהם; ::- "<math>15</math>" - 15.78 שקלים חדשים לקילוגרם בעד מחיר פולימרים לייבוש הבוצה; ::- "<math>0.31</math>" - 0.34 שקלים חדשים בעד מחיר לקילוואט שעה בחיבור מתח גבוה; ::- "<math>150</math>" - 157.70 שקלים חדשים לטון בעבור מחיר פינוי הבוצה; ::- "<math>F</math>‏" - 1.23 - למט"ש המביא שפכים לאיכות קולחין להשקיה חקלאית בלא מגבלות או באיכות הנדרשת להזרמה לנחלים; ::: 1 - למט"ש המביא שפכים לאיכות נמוכה מהאמור; ::: בהגדרה זו, "איכות קולחין" - כהגדרתה [[בכללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט"ש), התש"ע-2010]], לפי העניין; : (ג) הערכים הקבועים למקדמי אנרגיה, כימיקלים, ייצור בוצה, החזר הון והוצאות קבועות, יהיו כמפורט להלן: :: {| ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מרכיב !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} אנרגיה {{ש}} <math>P_{\mathit factor}</math> !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} כימיקלים וייצור בוצה {{ש}} <math>C_{\mathit factor}</math> !! {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} החזר הון והוצאות קבועות {{ש}} <math>{\mathit INV}_{\mathit factor}</math> |- | צריכת חמצן כימית (COD) || 0.55 || 0.33 || 0.41 |- | חנקן קיילדל || 0.18 || 0.02 || 0.09 |- | כלל מוצקים מרחפים (TSS) || 0.1 || 0.55 || 0.4 |- | זרחן כ-P || 0.05 || 0.05 || 0.05 |} @ 3. (תיקון: תשע"ד-3, תשע"ד-4, תשע"ח) : התעריף למ"ק מים, בעד כמות מים המחויבת בשפכים חריגים הטעונים אישור שלא ניתן לגביהם אישור לפי [[סעיף 10(ג) לכללי איכות שפכים]], יהיה התעריף המתקבל מסכום עלויות הרחקת המזהמים לפי הנוסחה שלהלן, ובלבד שהתעריף בעד כמויות מים שחויבו לפי עד שלושה דיגומים עוקבים לא יעלה על 20 ש"ח למ"ק ובעד כמויות מים שחויבו לפי דיגומים עוקבים שנערכו אחריהם - לא יעלה על 40 ש"ח למ"ק, מוכפל במקדמים המפורטים [[בפרט 2(א)]], לפי העניין: : {{ממורכז|<math> P_x = \frac{C_x - C_{\mathit lim}}{C_{\mathit in} - C_{\mathit out}} \times \left[ \begin{align} & (0.65 \times P_{\mathit factor} \times 0.31 \times 2 ) + 0.007 \times C_{\mathit factor} \times 15 \\ + & \frac{ 0.095 \times 0.5 \times ( 0.05 \cdot Q_{d \mathit WWTP}^{0.68} \cdot 10^6 ) \times \mathit{INV}_{\mathit factor} }{ 365 \cdot Q_{d \mathit WWTP} } \times 0.85 \\ + & ( 5.19 \cdot Q_{d \mathit WWTP}^{-0.26} \times 0.85 \times {\mathit INV}_{\mathit factor} + 0.002 \times C_{\mathit factor} \times (150 + (150 \times 2)) ) \end{align} \right] \times f </math>}} @ 3א. (תיקון: תשע"ד-3) : על אף האמור [[בפרטים 2(א) או (3)]], במקרה שבו נקבע אחוז המים המוזרמים למערכת הביוב לפי [[סעיף 3 לכללי חישוב עלות]] התעריף למ"ק שפכים שנמדד בעד כמות המחויבת בשפכים חריגים שאינם טעונים אישור או שפכים חריגים הטעונים אישור שניתן לגביהם אישור לפי [[סעיף 10(ג) לכללי איכות שפכים]] או בעד כמות המחויבת בשפכים חריגים הטעונים אישור שלא ניתן לגביהם אישור לפי [[סעיף 10(ג) לכללי איכות שפכים]], יהיה התעריף המתקבל מסכום עלות הרחקת המזהמים כמפורט בנוסחה [[בפרט 2(א)]] [[או 3]], לפי העניין. @ 4. (תיקון: תשע"ג, תשע"ד, תשע"ד-3, תשע"ה, תשע"ז, תש"ף, תשפ"א-2, תשפ"ב) : (א) התעריף, למ"ק מים, בעד כמות מים המחויבת בשפכים האסורים להזרמה למערכת הביוב לפי [[סעיף 3(א)(1) לכללי איכות שפכים]], בעד שפכים שנמצאו בהם אחד או יותר מהחומרים כמפורט [[בתוספת הראשונה לכללי איכות שפכים]] (להלן - התוספת הראשונה), יהיה בסכום למ"ק שלהלן: :: {| ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} קבוצת המזהמים לפי סוגי עלויות !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סוג המזהם {{ש}} (יחידת מידה) !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} מספר פרט [[לכללי איכות שפכים|בתוספת הראשונה]] !! {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} מידת החריגה !! {{מוקטן|טור ה'}} {{ש}} סכום למ"ק בש"ח |- | rowspan="14" | (1) עלויות קיצור אורך חיי מרכיבי ההולכה | rowspan="3" | סולפאט (SO₄) {{ש}} (מג"ל) || rowspan="3" | [[פרט 1.20 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|20]] | 1500 ≥ SO₄‏ > 500 || 6.14 |- | 4000 ≥ SO₄‏ > 1500 || 7.16 |- | SO₄‏ > 4000 || 8.18 |- | rowspan="4" | סולפיד (R) {{ש}} (מג"ל) || rowspan="4" | [[פרט 1.19 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|19]] | 3 ≥ R‏ > 1 || 6.14 |- | 8 ≥ R‏ > 3 || 9.21 |- | 10 ≥ R‏ > 8 || 12.27 |- | R‏ > 10 || 14.32 |- | rowspan="5" | ערך הגבה (pH) || rowspan="5" | [[פרט 1.1 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|1]] | pH‏ > 10 || 11.25 |- | 5.5 ≤ pH‏ < 6 || 4.09 |- | 5 ≤ pH‏ < 5.5 || 5.63 |- | 4 ≤ pH‏ < 5 || 11.25 |- | pH‏ < 4 || 20.46 |- | חומרים הגורמים לפיצוץ ובעירה || [[פרט 1.6 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|6]] || || 20.46 |- | חומרים בטמפרטורה מעל 40°C || [[פרט 1.4 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|4]] || || 20.46 |- | rowspan="11" | (2) עלויות טיפול בסתימות בצנרת ובנזקים לתחנות שאיבה לביוב | rowspan="4" | ריכוז שמנים ושומנים (F) {{ש}} (מג"ל) || rowspan="4" | [[פרט 1.13 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|13]] | 375 ≥ F‏ > 250 || 6.14 |- | 500 ≥ F‏ > 375 || 9.21 |- | 1,000 ≥ F‏ > 500 || 12.27 |- | F‏ > 1,000 || 20.46 |- | rowspan="4" | ריכוז שומנים הניתנים להפרדה (Fs) {{ש}} (מג"ל) || rowspan="4" | [[פרט 1.14 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|14]] | 150 ≥ Fs‏ > 100 || 6.14 |- | 200 ≥ Fs‏ > 150 || 9.21 |- | 450 ≥ Fs‏ > 200 || 12.27 |- | Fs‏ > 450 || 20.46 |- | מוצקים שאינם עוברים פתח של 10 מילימטר || [[פרט 1.3 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|3]] || || 20.46 |- | פסולת העלולה לשקוע ולהפוך למוצקה או לצמיגה בטמפרטורה שבין 20°C ל-40°C || [[פרט 1.5 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|5]] || || 20.46 |- | מוצקים או חומרים צמיגיים בגודל ובכמות העשויים לשקוע או שלא להיגרף || [[פרט 1.2 לתוספת ראשונה כללי איכות שפכים|2]] || || 20.46 |- | rowspan="4" | (3) עלויות נוספות לטיפול במט"ש || rowspan="4" | כלור חופשי, פנולים ופוליפנולים, ציאניד, דטרגנטים, COB/BOD‏, TSS/VSS‏, DOX || rowspan="4" | [[פרט 1.8 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|8]], [[פרט 1.9 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|9]], [[פרט 1.10 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|10]], [[פרט 1.11 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|11]], [[פרט 1.17 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|17]], [[פרט 1.18 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|18]], [[פרט 1.25 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|25]] | colspan="2" | חריגה מהריכוז המרבי, היחס המרבי או היחס המזערי המותר, לפי העניין - |- | עד 50% || 2.56 |- | מ-50% עד 100% || 3.58 |- | מעל 100% || 4.60 |- | rowspan="4" | (4) עלויות הנגרמות בשל איכות הבוצה || rowspan="4" | מתכות כבדות, שמן מינרלי, DOX, כלל מוצקים מרחפים למפעל לציפוי מתכות || rowspan="4" | [[פרט 1.7 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|7]], [[פרט 1.12 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|12]], [[פרט 1.16 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|16]], [[פרט 1.26 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|26]] | colspan="2" | חריגה מהריכוז המרבי המותר: |- | עד 50% || 4.09 |- | מ-50% עד 100% || 5.63 |- | מעל 100% || 7.16 |- | (5) עלויות הנגרמות בשל המלחת קולחין ומי-תהום || כלוריד, נתרן, בורון, כלל מוצקים מומסים (TDS), פלואוריד || [[פרט 1.15 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|15]], [[פרט 1.21 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|21]], [[פרט 1.22 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|22]], [[פרט 1.23 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|23]], [[פרט 1.24 תוספת ראשונה כללי איכות שפכים|24]] | colspan="2" | : {{ממורכז|<math> P_x = \tfrac{C_x - (C_i + C_a)}{(C_i + C_a) - C_w} * W_p * 0.95 </math>}} : ובלבד שלא יעלה על 20 שקלים חדשים (([צ"ל: 20.46 ש"ח])) למטר מעוקב שפכים. : לעניין זה - :- <math>W_p</math> - תעריף למים שפירים לחקלאות לפי [[סעיף 4(2)]]; :- <math>C_x</math> - ריכוז המזהם בשפכים המוזרמים; :- <math>C_i</math> - ריכוז המזהם במי הרקע; :- <math>C_a</math> ו-<math>C_w</math> - כמפורט בטורים ב' ו-ג' בטבלה הזו: : {| style="font-size: smaller;" ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מזהם !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} תוספת מחושבת לתעשייה {{ש}} (<math>C_a</math>) !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} ריכוז מחושב למהילה {{ש}} (<math>C_w</math>) |- | כלוריד || 168 || 20 |- | נתרן || 100 || 15 |- | בורון || 1.0 || 0.3 |- | כלל מוצקים מומסים || 1,600 || 400 |- | פלואוריד || 6 || - |} |} : (ב) על אף האמור בפרט משנה (א) - :: (1) שפכים שנמצאו בהם החומרים [[+#תוספת 1 פרט 1.19|שבפרטים (19)]] [[פרט 1.20 לתוספת הראשונה לכללי איכות שפכים|ו-(20) לתוספת הראשונה]], יחויבו בעד [[-#תוספת 1 פרט 1.19|אותם פרטים]] בתעריף לפי הסכום למ"ק הגבוה מביניהם; :: (2) שפכים שנמצאה בהם חריגה ביותר ממזהם אחד בקבוצות (2) עד (5) שבטור א', יחויבו בעד כל החריגות מאותה קבוצה בתעריף לפי הסכום למ"ק הגבוה מביניהם; :: (3) הסכום למ"ק שלפיו יחויבו בתעריף שפכים שנמצאה בהם חריגה ביותר ממזהם אחד, לא יעלה על 40 שקלים חדשים (([צ"ל: 40.18 ש"ח])). : (ג) התעריף, למ"ק מים, בעד כמות מים המחויבת בשפכים האסורים להזרמה למערכת הביוב לפי [[סעיף 3(א)(1) לכללי איכות שפכים]], בעד שפכים שנמצאו בהם גם שפכים חריגים לפי [[סעיף 3(א)(2) לכללי איכות שפכים]], יהיה הסכום המתקבל מהתעריף לפי פרטי משנה (א) ו-(ב), בתוספת התעריף לפי [[פרטים 2(א)]] [[או 3]], לפי העניין. : (ד) כמויות המים לחיוב לפי פרט זה יהיו לפי המקדמים [[שבפרט 2(א)]] או לכמויות שנמדדו לפי [[פרט 3א]], לפי העניין. @ 5. (תיקון: [הודעות], תשע"ג, תשע"ד, תשע"ד-3, תשע"ה, תשע"ו, תשע"ז, תש"ף, תשפ"א-2, תשפ"ב) : התעריף לביצוע בדיקות ודגימות לפי [[סעיפים 6 עד 8 לכללי איכות שפכים]] יהיה כמפורט להלן: : {| ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מספר !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סוג בדיקה !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} עלות כל בדיקה בשקלים חדשים {{ש}} בהתאם לכמות הבדיקות הקבועות {{ש}} [[בכללי איכות שפכים]] |- | (1) || דיגום חטף || 105.13 |- | (2) || דיגום מורכב לפי זמן || 315.38 |- | (3) || דיגום מורכב לפי ספיקות || 1,471.84 |- | (4) || BOD || 89.35 |- | (5) || COD || 84.09 |- | (6) || MTBE || 262.91 |- | (7) || pH || 15.77 |- | (8) || VOC's || 420.74 |- | (9) || TSS || 52.66 |- | (10) || VOC || 420.74 |- | (11) || דטרגנטים אניוניים || 105.13 |- | (12) || דטרגנטים נוניוניים || 105.13 |- | (13) || זרחן כללי || 52.66 |- | (14) || חומרי נפץ || 788.56 |- | (15) || חנקן כללי || 105.13 |- | (16) || חנקן קיילדל (TKN) || 89.45 |- | (17) || כלוריד || 63.09 |- | (18) || כלל פחמימנים הלוגניים מומסים (DOX) || 368.03 |- | (19) || מוליכות חשמלית || 15.77 |- | (20) || נתרן || 78.96 |- | (21) || סולפאט || 68.33 |- | (22) || סולפיד || 94.62 |- | (23) || סריקת מתכות כבדות || 262.91 |- | (24) || שמן מינרלי || 210.25 |- | (25) || שמנים ושומנים || 89.35 |- | (26) || בורון || 51.48 |- | (27) || VSS || 51.53 |} <פרסום> י"ב בטבת התש"ע (29 בדצמבר 2009) <חתימה> אורי שני, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב 17i3y0lfabuvlgg0k25mt63grhbsc82 0 456636 1417594 1415779 2022-08-10T09:00:24Z OpenLawBot 8112 [1417584] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תש״ע, 442|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)}}, {{ח:תיבה|1329|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 112|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|114|תיקון}}, {{ח:תיבה|393|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1074|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1230|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 452|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 334|[צ״ל: תיקון]}}, {{ח:תיבה|1432|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 383|תיקון}}, {{ח:תיבה|1097|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1440|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1760|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 506|תיקון}}, {{ח:תיבה|1135|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1294|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 441|תיקון}}, {{ח:תיבה|794|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 420|תיקון}}, {{ח:תיבה|810|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1295|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 636|תיקון}}, {{ח:תיבה|2246|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1623|תיקון}}, {{ח:תיבה|3422|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 232|תיקון}}, {{ח:תיבה|444|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1646|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1713|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 295|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1076|תיקון}}, {{ח:תיבה|3484|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1272|תיקון}}, {{ח:תיבה|1404|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1444|ת״ט}}, {{ח:תיבה|3263|תיקון מס׳ 2}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ב, 1570|עדכון תעריפים לשירותי מים וביוב}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1505|עדכון תעריפים לשירותי מים וביוב}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1577|עדכון תעריפים לשירותי מים וביוב}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1494|עדכון תעריפים לשירותי מים וביוב}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 102|סעיפים 102}} {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 103|ו־103}} {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 102|סעיפים 102(ב) ו־(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 107|ו־107 לחוק}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, כללים אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תש״ע, תשע״א־4, תשע״א־5, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ד־3, תשע״ה־2, תשע״ח, תשע״ח־2}} {{ח:ת}} בכללים אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת מקורות“ – מקורות, חברת מים בע״מ, המספקת מים לפי רישיון הפקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום ההפעלה“ – מועד החלת תעריפים על חברה לפי כללים אלה לראשונה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי איכות שפכים“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התשע״ד–2014}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי הספקים המקומיים“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי חישוב עלות“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש״ע–2009}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי אמות מידה“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות)|כללי תאגידי מים וביוב לעניין אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה}} לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 99|סעיף 99 לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי מקורות“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מד־מים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי מדידת מים (מדי מים)|בכללי מדידת מים (מדי מים), התשמ״ח–1988}} (להלן – כללי מדי־מים), לרבות מגוף, צינור הדרוש להתקנתו וכל אבזר נלווה המשמש אותו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מים שפירים לגינון ציבורי“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מים שהוקצו ונצרכו כדין וסופקו בפועל להשקיית גינון ציבורי לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזורי קיצוב)#סעיף 16א|סעיף 16א לכללי המים (השימוש במים באזורי קיצוב), התשל״ו–1976}} (להלן – כללי הקיצוב); ובלבד שהותקן מד־מים המודד רק את המים המשמשים להשקיית הגינון הציבורי, והחברה בדקה אחת לשנים עשר חודשים לפחות ממועד התקנת מד־המים או ממועד הבדיקה האחרונה, לפי העניין, כי מד־המים מודד את המים המשמשים להשקיית הגינון הציבורי בלבד; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מע״מ“ – השיעור שקבע שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 2|סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}} (להלן – חוק מס ערך מוסף); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס ותיק“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הכבאות וההצלה“ ו”הנציב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק מקומי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 1|בסעיף 1 לכללי הספקים המקומיים}} שלא הקים חברה ושחלות עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 6א|סעיף 6א לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות)|בכללי אמות המידה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן גדול“ – צרכן הצורך כמות שמעל 15,000 מ״ק מים לשנה דרך מד־מים בודד או מזרים כמות שמעל 15,000 מ״ק ביוב לשנה למערכות הביוב של החברה, לפי העניין וסוגי השירותים שצרך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי ביוב“ – לרבות הקמת מערכת ביוב ומתן שירות מסוים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי ביוב לשפכים“ – טיפול בשפכים חריגים, טיפול בשפכים האסורים להזרמה למערכת הביוב ועריכת בדיקות ודגימות על ידי החברה, כמשמעותם {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)|בכללי איכות שפכים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי מים“ – לרבות הקמת מערכת מים ומתן שירות מסוים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות מסוים“ – שירות שביצעה חברה לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות)|כללי אמות המידה}} או שירות שנקבע לגביו תעריף {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ש״ח“ – שקלים חדשים. {{ח:סעיף|2|מתן שירותי מים וביוב לפי תעריפים|תיקון: תש״ע, תשע״א־3, תשע״א־4, תשע״ב, תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} התעריפים הנקובים בכללים אלה כוללים תשלומים שוטפים בעד הקמת מערכות מים וביוב ועדכונם יהיה לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)|כללי חישוב עלות}}. {{ח:תת|(ב)}} חברה לא תגבה כל תשלום בעד שירותי מים וביוב שלא לפי התעריפים הנקובים בכללים אלה {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב)|ובכללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב), התשע״ה–2015}}, לרבות היטלים או אגרות לפי חוקי עזר לביוב או למים או היטלים או אגרות בחוק עזר אחר שמשמעותו דומה גם אם כותרתו שונה, או כל תשלום שהסמכות לקובעו נתונה בידי מועצת הרשות הממשלתית או כל תשלום שנקבע בהסכם. {{ח:תת|(ג)}} חברה לא תשית על צרכן היטלי הפקה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 116|בסעיף 116 לחוק המים}} ותמיכות במפיקי מים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 160|בסעיף 160(ב)(3) לחוק המים}}. {{ח:תת|(ד)}} למעט אם נקבע אחרת, התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}}; נקבעו תעריפים בכללים אלה בדרך של הפניה לתעריפים או לרכיבים בתעריפים הקבועים בדבר חקיקה אחר, יופחת מהם שיעור מס ערך מוסף ככל שנכלל שם, והכל לפי העניין. {{ח:תת|(ה)}} התעריפים המפורטים בכללים אלה, לא יחולו לעניין המים המסופקים על ידי החברה לחברת מקורות או לספק מקומי אחר כמשמעותו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|בכללי הספקים המקומיים}}; סופקו מים בידי החברה לחברת מקורות או לספק מקומי אחר כאמור, ולא ניתנה לגביהם הוראה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק המים}} או {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 40|סעיף 40 לחוק}}, יהיה התעריף כפי שאישר מנהל הרשות ובלבד שנקבע כתנאי ברישיון ההפקה; כל עוד לא נקבע או אושר תעריף כאמור, יהיה התעריף, לחודש, התעריפים הקבועים בכללי מקורות, לפי הכמויות, סוג המים והעניין – בתוספת התעריף הקבוע {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|בסעיף 4(3)(3.2) לכללי הספקים המקומיים}}, ובתוספת התעריף הקבוע {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 5|בסעיף 5(א) לאותם כללים}}. {{ח:סעיף|3|תעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב|תיקון: תש״ע, תשע״א, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״א־4, [הודעות], תשע״ג, תשע״ד, תשע״ד־3, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ח־2, תשע״ט, תשע״ט־2, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״א־3, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ב־4}} {{ח:ת}} התעריף לכל מ״ק מים בעד שירותי מים ושירותי ביוב שמספקת החברה יהיה כמפורט להלן {{ח:הערה|<s>בטור א׳</s>}}: {{ח:תת|(1)}} בעד צריכה ביתית לכל יחידת דיור – {{ח:תתת|(א)}} התעריף לכל מ״ק מים שמספקת החברה לגבי כמות מוכרת ליחידת דיור כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 1|בסעיף 1 לכללי חישוב עלות}} הוא 6.502 ש״ח; {{ח:תתת|(ב)}} התעריף לכל מ״ק מים שמספקת החברה לגבי כמות נוספת לצריכה ביתית לחודש הוא 11.608 ש״ח. {{ח:תת|(2)}} בעד כל צריכה אחרת – {{ח:תתת|(א)}} התעריף לכל מ״ק מים שמספקת חברה בעד צריכה לכל מטרה או שימוש אחרים – {{ח:תתתת|(1)}} לצרכן מים וביוב – לפי פסקה (1)(ב); {{ח:תתתת|(2)}} לצרכן גדול של מים וביוב, למעט מוסד עירוני, יהיו התעריפים לפי פסקת משנה (1), ואולם בעד כל כמות מעבר ל־15,000 מ״ק ועד 250,000 מ״ק בשנה התעריף האמור יהיה בהפחתה של 1 ש״ח למ״ק, ובהפחתה של 1.25 ש״ח למ״ק בעד כל כמות מעבר ל־250,000 מ״ק בשנה, בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; {{ח:תתתת|(3)}} לצרכן מים וביוב, למעט מוסד עירוני הזכאי להפחתה בכמויות הביוב לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 3|סעיף 3 לכללי חישוב עלות}} – {{ח:תתתתת|(3.1)}} בעד שירותי מים וביוב – מכפלת כמות המים המוזרמת לביוב, במ״ק, לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 3|סעיף 3 לכללי חישוב עלות}}, בחלוקה ל־0.7 ובמכפלת התעריף לשירותי מים וביוב לפי פסקה {{ח:הערה|(}}1{{ח:הערה|)}}(ב), ולצרכן גדול – בהפחתה של 1 ש״ח למ״ק בעד כל כמות מעבר ל־15,000 מ״ק ועד 250,000 מ״ק בשנה, ובהפחתה של 1.25 ש״ח למ״ק בעד כל כמות מעבר ל־250,000 מ״ק בשנה, בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; {{ח:תתתתת|(3.2)}} בעד שירותי מים – מכפלת כמות המים המהווה את ההפרש שבין כמות המים שנצרכה לבין כמות המים שחויבה בתעריף המים והביוב לפי פסקה (3.1) בתעריף לפי פסקה (4); {{ח:תתתת|(4)}} לצרכן מים בלבד, למעט מוסד עירוני, גינון ציבורי או חקלאות לפי פסקת משנה (ג) ולפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, התעריף לשירותי מים הקבוע כ־R2 {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי מקורות}}, ולצרכן גדול – בהפחתה של 0.7 ש״ח למ״ק בעד כל כמות מעבר ל־15,000 מ״ק ועד 250,000 מ״ק בשנה, ובהפחתה של 0.95 ש״ח למ״ק בעד כל כמות מעבר ל־250,000 מ״ק בשנה, בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; {{ח:תתתת|(5)}} לצרכן ביוב בלבד, למעט מוסד עירוני, התעריף {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}}, לפי התעריף שנקבע לחברה בעד שירותי הביוב, ולצרכן גדול – בהפחתה של 0.3 ש״ח למ״ק בעד כל כמות מעבר ל־15,000 מ״ק בשנה; {{ח:תתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(ג)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), על מוסד עירוני יחולו הכללים האלה: {{ח:תתתת|(1)}} התעריף לכל מ״ק מים שמספקת החברה, בעד צריכת מים שפירים למוסד עירוני, לחודש, הוא 9.538 ש״ח; {{ח:תתתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתתת|(3)}} סיווג הנכס וחיובו בתעריף למוסד עירוני ייעשה מהמועד שבו העבירה הרשות המקומית לחברה את ההצהרה לגביו, ובה מפורטים מטרת שימושו ומיקומו של הנכס ולאחר שהחברה בדקה ומצאה כי מסופקים לו מים במד־מים נפרד המשמש רק מוסד עירוני, לפי המאוחר. {{ח:תתת|(ד)}} לעניין פסקה זו, ”מוסד עירוני“ – נכס שאינו גינון ציבורי, הכלול ברשימת הנכסים של הרשות המקומית, שהצהירו עליו ראש הרשות המקומית וגזבר הרשות המקומית בתצהיר שאומת בידי היועץ המשפטי של אותה רשות, כי התקיימו לגביו כל אלה: {{ח:תתתת|(1)}} הרשות המקומית אינה מחייבת אותו בארנונה; {{ח:תתתת|(2)}} הנכס בבעלות או בשכירות הרשות המקומית ומשמש לצרכים ציבוריים; {{ח:תתתת|(3)}} גזבר הרשות המקומית משלם את חיובי המים לנכס מתוך תקציב הרשות; {{ח:תתתת|(4)}} הנכס אינו משמש לשימוש מסחרי–עסקי. {{ח:סעיף|4|תעריף לשירותי מים|תיקון: תש״ע, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״א־4, תשע״ב, [הודעות], תשע״ג, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ח־2, תשע״ט, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״א־2, תשפ״א־3, תשפ״ב, תשפ״ב־4}} {{ח:ת}} התעריף לכל מ״ק מים שמספקת החברה, בעד שירותי מים מן הסוגים המנויים בסעיף זה יהיה כלהלן: {{ח:תת|(1)}} מים שפירים לגינון ציבורי – 6.711 ש״ח; {{ח:תת|(2)}} מים לצריכה למטרת חקלאות – התעריף לשירותי מים לחקלאות יהיה סכום התעריפים הקבועים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|בפסקאות משנה {{ח:הערה|(}}3.1{{ח:הערה|)}} ו־{{ח:הערה|(}}3.2{{ח:הערה|)}} של {{ח:הערה|פסקה}} {{ח:הערה|(3)}} {{ח:הערה|ל}}סעיף 4 בכללי הספקים המקומיים}}, בתוספת תעריף מים לחקלאות הקבוע {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 5|בסעיף 5 לכללי הספקים המקומיים}} למעט במקרים של אספקת קולחין לחקלאות ממקור עצמי; {{ח:תת|(3)}} מים מאיכות נחותה, מים מליחים, מי קולחים ושפד״ן – {{ח:תתת|(א)}} התעריף לכל מ״ק מים, שמספקת החברה בעד צריכה לכל מטרה או שימוש, למעט לחקלאות, של מים שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה ומנהל הרשות אישר שהם מים מאיכות נחותה, מים מליחים, מי קולחים שאושרו לצריכה או מי שפד״ן – תעריף הגבוה ב־10% מן התעריפים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיף 7(3)(ב)(3.2) לכללי מקורות}}, לפי העניין; הוראות פסקה זו לא יחולו באזורים, שבהם ראה מנהל הרשות הממשלתית, כי השימוש במים נחותים, במים מליחים או במי קולחים, לרבות שפד״ן, עלול לזהם מקורות מים; {{ח:תתת|(ב)}} קביעת תכולת הכלורידים לעניין תעריף המים המליחים כמפורט בפסקת משנה (א), המסופקים לחברה מספק שאינו חברת מקורות או המופקים על ידה, תיעשה כמפורט {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיף 7(3)(ב)(3.2)(7) לכללי מקורות}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תתת|(ג)}} עד סוף שנת 2014, על אף האמור בפסקת משנה (א), יהיה תעריף של חברה למ״ק מים שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מים מאיכות נחותה, מים מליחים, מי קולחים שאושרו לצריכה או מי שפד״ן, שהחברה מספקת לתעשייה, לצרכן הרשום ברישיון ההפקה – תעריף הגבוה ב־10% מן התעריפים הקבועים, לפי העניין, {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיף 7(2)(3) לכללי מקורות}}. {{ח:סעיף|5|תעריף לצריכה חורגת}} {{ח:ת}} התעריף לכל מ״ק מים שמספקת החברה בעד שירותים לפי כללים אלה בעד צריכה בכמות החורגת מהכמות המוקצית כדין לסוג מים, למטרת צריכה או שימוש, יהיה כמפורט להלן – {{ח:תת|(1)}} חריגה בשיעור שאינו עולה על 8% מן הכמות המוקצית – 125% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה החריגה; {{ח:תת|(2)}} חריגה בשיעור העולה על 8% מן הכמות המוקצית – 150% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה החריגה. {{ח:סעיף|6|תעריף לשירותי ביוב|תיקון: תש״ע, תשע״א־3, תשע״א־4, [הודעות], תשע״ג, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ז־3, תשע״ח־2}} {{ח:תת|(א)}} התעריף למ״ק מים בעבור כמות מים המחויבת רק בעד שירותי ביוב שמספקת חברה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור א׳ שבתוספת הראשונה}} יהיה התעריף כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ג׳}}, לצדם. {{ח:תת|(א1)}} התעריף לשירותי ביוב לפי סעיף קטן (א) יחול גם על מי תהום שהוזרמו למערכת הביוב; {{ח:תת|(ב)}} הוקמה חברה, לרבות אם הורחב או שונה תחומה לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 29|סעיף 29 לחוק}}, וכל עוד לא נקבעו לה תעריפים כאמור {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 30|בסעיף 30 לכללי חישוב עלות}}, התעריף למ״ק מים בעבור כמות המים המחויבת רק בעד שירותי ביוב שמספקת החברה יהיה אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוקמה החברה בתחום שבכולו, עובר להקמתה, פעל ספק מקומי אחד או יותר – 3.359 שקלים חדשים למ״ק; {{ח:תתת|(2)}} הוקמה החברה בתחום שבכולו או חלקו, עובר להקמתה, פעלה חברה אחת או יותר – ימשיכו לחול בתחום החברה שהוקמה, תעריף החברה או תעריפי החברות הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת}}, לפי העניין, וככל שהיו בין מקימי החברה גם ספקים מקומיים שהקימו חברה לראשונה כאמור בפסקה (1), יחול בתחומן התעריף כאמור שם; {{ח:תתת|(3)}} הורחב תחום חברה או נעשו בו שינויים כאמור {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 29|בסעיף 29 לחוק}} – יחולו הוראות פסקה (2) בשינויים מחויבים לפי העניין. {{ח:סעיף|6א|תעריף לשירותי מים וביוב מסוימים|תיקון: תשע״א־3}} {{ח:ת}} התעריפים לשירותי מים וביוב מסוימים הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} יהיו לפי התעריפים הנקובים בה. {{ח:סעיף|6ב|תעריף שירותי ביוב לשפכים|תיקון: תשע״א־5, תשע״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} התעריף למ״ק בעבור כמות מים המחויבת בעד שירותי ביוב לשפכים, שמספקת חברה, יהיה התעריף המתקבל או הקבוע, לפי העניין, {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}; סכום זה ייווסף לכל חיוב אחר החל על הצרכן בעד שירותי ביוב. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} הקביעה, כי צרכן הוא צרכן של שירותי ביוב לשפכים, לרבות קביעת סוג השפכים ותקופת החיוב לגביו תיעשה לפי הוראות {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)|כללי איכות שפכים}}; בכל עניין שלא נקבעו לו הוראות {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)|בכללי איכות שפכים}} יחולו הוראות כללים אלה. {{ח:סעיף|6ג|תעריפים בעד מים המשמשים לשירותי כבאות והצלה|תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהחיוב בעד שירותי מים וביוב שמספקת חברה לתחנות כיבוי אש, חברה תחייב את רשות הכבאות וההצלה בתעריף הקבוע בסעיף קטן (ב) – {{ח:תתת|(1)}} בעד מים שסיפקה לאתרי מילוי כבאיות – לפי כמות המים שנמדדה; {{ח:תתת|(2)}} בעד מים שצרכה רשות הכבאות וההצלה בלא מדידה, בכל שנה – כמות מים השווה למכפלה של 0.05 מ״ק במספר הנפשות בתחומה של החברה לפי הרשום ברשימת היישובים, אוכלוסייתם וסמליהם, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, העדכני ליום שקדם למשלוח הודעת החיוב; {{ח:תתת|(3)}} בעד מים שצרכה רשות הכבאות וההצלה במקרים שמנהל הרשות, בהתייעצות עם הנציב, הגדיר כאירועי כבאות חריגים – לפי אומדן של מהנדס החברה שאישר הממונה. {{ח:תת|(ב)}} התעריף בעד מים שצרכה רשות הכבאות וההצלה יהיה התעריף למים הקבוע {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|בסעיף 4(1)(1.2) לכללי הספקים המקומיים}}. {{ח:סעיף|7||תיקון: תשע״ה־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|8|עדכון תעריפים|תיקון: תשע״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} כל מועד שמתעדכנים בו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}} בהתאם {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112א|לסעיף 112א לחוק המים}}, יעודכנו, לפי אותו שיעור עדכון, התעריפים הנקובים בכללים אלה. {{ח:תת|(ב)}} עודכן מפקד נכסים כאמור {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 30|בסעיף 30 לכללי חישוב עלות}}, יעודכנו באותו עדכון התעריפים בעד שירותי ביוב הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}. {{ח:תת|(ג)}} על הערכים השקליים הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספות השנייה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והשלישית}} לא יחולו הוראות סעיף קטן (א). {{ח:סעיף|9|גבייה על פי קריאת מד־<wbr>מים|תיקון: תשע״א־4}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:תת|(ב)}} חל שינוי בתעריפים בתוך תקופת הצריכה שלגביה ניתנה הודעת חיוב, יראו כאילו התחלקה הצריכה באופן שווה לכל יום בתקופת הצריכה, והצרכן יחויב לשלם לפי התעריף הקודם בעד הימים שלפני יום השינוי ולפי התעריף החדש בעד הימים שלמן יום השינוי. {{ח:סעיף|9א|גבייה באמצעות הוראת קבע|תיקון: תשע״א־3}} {{ח:ת}} קיבלה חברה מצרכן הרשאה לחיוב באמצעות הוראת קבע בבנק או הרשאה לחיוב באמצעות כרטיס חיוב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986}}, וכן כל הרשאה אחרת שנתן הצרכן לצורך התשלומים בעד התעריפים לפי כללים אלה, תודיע החברה לצרכן על זכאותו לפצל את הגבייה כך שכל חיוב יתבצע בשני מועדים שההפרש ביניהם לא יפחת מ־30 ימים בלא כל ריבית או הפרשי הצמדה; בחר הצרכן לעשות כן, יודיע על כך לחברה והיא תפצל את הגבייה כאמור ותחייבו בהתאם; והכל בתנאי ששלחה החברה לצרכן הודעת חיוב, שבעה ימים לפחות בטרם מועד החיוב הראשון. {{ח:סעיף|10|תשלום מיוחד}} {{ח:ת}} אין בקביעת תעריפים בעד כמות מים החורגת מהכמות המוקצית משום היתר לאדם לרבות מקורות, מפיק, ספק או צרכן, להפיק, לספק או לצרוך מעבר לכמות המוקצית ואין בכך כדי לגרוע מסמכויות מנהל הרשות לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#פרק 4 סימן ג|סימן ג׳ לפרק הרביעי בחוק המים}}. {{ח:סעיף|11|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010). {{ח:סעיף|12|הוראות מעבר|תיקון: תש״ע, תשע״א־3, תשע״א־4, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ד, תשע״ד־3, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)}}, חברה תהיה רשאית עד יום י״א בניסן התשע״ה (31 במרס 2015) או עם תחילתם של כללים להקמת מערכות מים וביוב מכוח {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 103|סעיף 103 לחוק}}, לפי המוקדם, (להלן – תקופת המעבר), לגבות היטל ביוב לפי חוקי עזר לביוב והיטל הנחת צינורות לפי חוקי עזר למים, כפי שנקבעו, עובר לכללים אלה, בחוקי עזר של רשות מקומית שהיא ספק מקומי כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|בכללי הספקים המקומיים}}, שבתחומה פועלת החברה (בסעיף זה – חוקי העזר); לעניין זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היטל ביוב“ – כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)#פרק 3|בפרק השלישי לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ״ב–1962}}, כפי שהיה בתוקפו ביום כ״ב בתמוז התשס״ט (14 ביולי 2009), להוציא תשלום בעד שלב התקנה או קנייה של מכון טיהור שפכים או החלק המגולם בהיטל הביוב בעד השלב האמור, הנמוך מביניהם, ובהעדר שלב כאמור או תחשיב לגילומו, על אף שגולמה בהיטל העלות בעד השלב האמור – בהפחתת 21% מהיטל הביוב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היטל הנחת צינורות“ – לרבות אגרת הנחת צינורות, היטל צנרת מים, היטל פיתוח מפעל מים ותשלום חובה, אף שכינויו שונה, המוטלים מכוח חוקי העזר, ובלבד שתכליתם היא מימון ההשקעות בהתקנת מערכת המים הציבורית, רכישתה או שידרוגה, ולהוציא מרכיב זכויות מים המגולם באגרת הנחת הצינורות, ובהעדר תחשיב לגילום על אף שגולם – בהפחתת 10% מאגרת הנחת הצינורות, וכן אגרת חיבור רשת פרטית למפעל מים, אגרת חידוש, אגרת הרחבת חיבור, אגרת התקנת מד מים או כל תשלום חובה אחר לפי חוקי העזר אף שכינויו שונה ושאינו לתכלית האמורה. {{ח:תת|(א1)}} חברה תעביר את הכספים שגבתה כאמור בסעיף קטן (א), לחשבון נפרד שבבעלותה ולא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור שלא למטרה שלה נועדו לפי חוקי העזר. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)}}, לתקופה שעד {{ח:הערה|[צ״ל: יום]}} ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011), ייעשה החיוב במקום שלא הותקן בו מד־מים כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} לצריכה ביתית – בעד כל כמות מוכרת ליחידת דיור כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)|בכללי חישוב עלות}} – סך של 7.440 שקלים חדשים לכל מ״ק, ובעד כל כמות נוספת עד ל־15 מ״ק – סך של 11.973 שקלים חדשים למ״ק; {{ח:תתת|(2)}} לכל צריכה אחרת – לפי 10 מ״ק לחודש, בתעריף של 11.973 שקלים חדשים למ״ק. {{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, במקום בו שוכנעה, כי יש הכרח בכך, לעדכן או להאריך תוקפם של חוקי העזר כאמור בסעיף קטן (א) עד תום תקופת המעבר, לעדכן את סכומי ההיטלים מהסוג כאמור או לקבוע כי בתחום חברה הפועלת בתחום של יותר מרשות מקומית אחת, יוחל חוק עזר אחד לגבי כל תחום החברה. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תש״ע, תשע״א־3}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3(2)(א)(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}})}}|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ה־3}} {{ח:קטע3||התעריף למ״ק מים בעד כמות מים המחויבת רק בעד שירותי ביוב שמספקת חברה}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״א־4, תשע״ב, [הודעות], תשע״ג, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ט, תשע״ט־2, תש״ף, תש״ף־3, תשפ״א־2, תשפ״א־3, תשפ״ב, תשפ״ב־4}} {{ח:ת}} <table> <tr><th>פרט</th><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} שם החברה</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} (בשקלים חדשים למ״ק)</th></tr> <tr><td>1.</td><td>אילת עין נטפים – מפעלי מים וביוב בע״מ</td><td>3.778</td></tr> <tr><td>2.</td><td>הבאר השלישית תאגיד המים רחובות בע״מ</td><td>5.173</td></tr> <tr><td>3.</td><td>הרי נצרת מפעלי מים וביוב בע״מ</td><td>3.500</td></tr> <tr><td>4.</td><td>חב׳ הגיחון בע״מ – ביוב ומים של ירושלים</td><td>3.136</td></tr> <tr><td>5.</td><td>יובלים אשדוד בע״מ</td><td>3.205</td></tr> <tr><td>6.</td><td>יובלים בשומרון 2003 בע״מ</td><td>4.425</td></tr> <tr><td>7.</td><td>ימים תאגיד המים קרית ים בע״מ</td><td>4.864</td></tr> <tr><td>8.</td><td>מי–נעם חב׳ המים והביוב של נצרת עילית בע״מ</td><td>3.831</td></tr> <tr><td>9.</td><td>מי–ציונה בע״מ</td><td>4.243</td></tr> <tr><td>10.</td><td>מי אביבים 2010 בע״מ</td><td>4.588</td></tr> <tr><td>11.</td><td>מי אונו בע״מ</td><td>4.698</td></tr> <tr><td>12.</td><td>מי אשקלון תאגיד המים והביוב האזורי בע״מ</td><td>3.705</td></tr> <tr><td>13.</td><td>מי ברק תאגיד המים והביוב של עיריית בני ברק {{ח:הערה|בע״מ}}</td><td>4.388</td></tr> <tr><td>14.</td><td>מי בת־ים תאגיד מים וביוב בע״מ</td><td>4.386</td></tr> <tr><td>15.</td><td>מי גבעתיים מפעלי מים וביוב בע״מ</td><td>4.706</td></tr> <tr><td>16.</td><td>מי הגליל תאגיד המים והביוב האזורי בע״מ</td><td>4.385</td></tr> <tr><td>17.</td><td>מי הוד השרון בע״מ</td><td>3.902</td></tr> <tr><td>18.</td><td>מי הרצליה בע״מ</td><td>3.698</td></tr> <tr><td>19.</td><td>מי התנור בע״מ</td><td>5.155</td></tr> <tr><td>20.</td><td>מי חדרה בע״מ</td><td>3.248</td></tr> <tr><td>21.</td><td>מי יבנה בע״מ</td><td>3.347</td></tr> <tr><td>22.</td><td>מי כרמל בע״מ</td><td>4.824</td></tr> <tr><td>23.</td><td>מי לוד בע״מ</td><td>4.323</td></tr> <tr><td>24.</td><td>מי מודיעין בע״מ</td><td>2.619</td></tr> <tr><td>25.</td><td>מי נתניה (2003) בע״מ</td><td>3.418</td></tr> <tr><td>26.</td><td>מי עירון בע״מ</td><td>5.238</td></tr> <tr><td>27.</td><td>מי עכו בע״מ</td><td>4.424</td></tr> <tr><td>28.</td><td>מי קרית גת (2008) בע״מ</td><td>3.525</td></tr> <tr><td>29.</td><td>מי רהט בע״מ</td><td>4.804</td></tr> <tr><td>30.</td><td>מי רמת גן בע״מ</td><td>4.931</td></tr> <tr><td>31.</td><td>מי רעננה בע״מ</td><td>3.237</td></tr> <tr><td>32.</td><td>מי רקת טבריה בע״מ</td><td>4.535</td></tr> <tr><td>33.</td><td>מי שבע תאגיד המים והביוב לבאר שבע בע״מ</td><td>3.241</td></tr> <tr><td>34.</td><td>מי שמש בע״מ</td><td>3.918</td></tr> <tr><td>35.</td><td>מי שקמה בע״מ – תאגיד מים</td><td>4.694</td></tr> <tr><td>36.</td><td>מי תקווה בע״מ</td><td>4.494</td></tr> <tr><td>37.</td><td>מיתב – מים תיעול וביוב פ״ת בע״מ</td><td>4.237</td></tr> <tr><td>38.</td><td>מניב ראשון בע״מ ח״פ 51-202736-8</td><td>3.568</td></tr> <tr><td>39.</td><td>מעיינות אתא בע״מ</td><td>5.117</td></tr> <tr><td>40.</td><td>מעיינות החוף בע״מ</td><td>5.047</td></tr> <tr><td>41.</td><td>מעיינות המשולש בע״מ</td><td>4.172</td></tr> <tr><td>42.</td><td>מעיינות העמקים בע״מ</td><td>4.757</td></tr> <tr><td>43.</td><td>מעיינות השרון בע״מ</td><td>3.600</td></tr> <tr><td>44.</td><td>סובב שפרעם תאגיד מים וביוב בע״מ</td><td>5.214</td></tr> <tr><td>45.</td><td>עין אפק בע״מ</td><td>5.706</td></tr> <tr><td>46.</td><td>עין כרמים תאגיד מים וביוב בע״מ</td><td>3.372</td></tr> <tr><td>47.</td><td>פלג הגליל החברה האזורית למים וביוב בע״מ</td><td>5.388</td></tr> <tr><td>48.</td><td>פלגי השרון בע״מ</td><td>3.675</td></tr> <tr><td>49.</td><td>פלגי מוצקין בע״מ</td><td>5.357</td></tr> <tr><td>50.</td><td>שרונים תשתיות מים וביוב בע״מ</td><td>3.856</td></tr> <tr><td>51.</td><td>ת.מ.ר – תאגיד מים רמלה בע״מ</td><td>3.578</td></tr> <tr><td>52.</td><td>תאגיד המים והביוב האזורי – אלעין בע״מ</td><td>5.053</td></tr> <tr><td>53.</td><td>תאגיד המים נווה מדבר בע״מ</td><td>5.213</td></tr> <tr><td>54.</td><td>תאגיד כפרי גליל תחתון בע״מ</td><td>5.247</td></tr> <tr><td>55.</td><td>תאגיד מעיינות הדרום בע״מ</td><td>4.378</td></tr> <tr><td>56.</td><td>תאגיד מעיינות זיו בע״מ</td><td>5.375</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״א־3}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}})}}}} {{ח:קטע3||תעריפים לשירותים מסוימים}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״א־3, תשע״א־4, תשע״ב, [הודעות], תשע״ג, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ט, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״א־2, תשפ״ב}} {{ח:תת}} {{טורים שווים||{{ממורכז|{{מוקטן|הסכום בשקלים חדשים}}}}}} {{ח:תת|(1)}} {{טורים שווים|בדיקת מד מים לפי {{ח:חיצוני|כללי מדידת מים (מדי-מים)#סעיף 47|סעיף 47 לכללי מדידת מים (מדי־מים) התשמ״ח–1988}}, לרבות החלפה והובלה למד מים ובתנאי שממועד התקנתו חלפו פחות מ־7 שנים -|}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים שקוטרו עד 3/4″ כולל | 104.07}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 3/4″ | 139.90}} {{ח:תת|(2)}} {{טורים שווים|ניתוק מד מים לבקשת צרכן | 70.47}} {{ח:תת|(3)}} {{טורים שווים|חיבור מד מים לבקשת צרכן | 70.47}} {{ח:תת|(4)}} {{טורים שווים|מד מים לרבות התקנתו באתר שהוכן לכך, בנכס שחובר לראשונה או מד מים נוסף, כמשמעותו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות)#פרק 2 סימן ד|בסימן ד׳ בפרק שני לכללי אמות המידה}}, לרבות התקנתו באתר שהוכן לכך – | }} {{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים שקוטרו עד 3/4″ כולל | 159.27}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 3/4″ ועד 1″ כולל | 341.09}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 1″ ועד 1.5″ כולל | 430.83}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 1.5″ ועד 2″ כולל | 856.41}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 2″ ועד 3″ כולל | 4,276.79}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 3″ ועד 4″ כולל | 6,949.80}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 4″ ועד 6″ כולל | 9,088.18}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 6″ | 10,691.98}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים חמים שקוטרו עד 3/4″ כולל | 405.24}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים חמים שקוטרו מעל 3/4″ ועד 1″ כולל | 801.94}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים חמים שקוטרו מעל 1″ ועד 1.5″ כולל | 1,496.88}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים חמים שקוטרו מעל 1.5″ | 2,138.39}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|תוספת לכל מד מים בשל רכיב קריאה מרחוק | 213.84}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|תוספת בעד מערכת קריאה מרחוק לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 99|סעיף 99(4)(א) לחוק}} | עד 150 אך לא פחות מעלות רכישת מערכת הקריאה מרחוק}} {{ח:תת|(4א)}} {{טורים שווים|החלפה לבקשת הצרכן של מד מים עם מערכת קריאה מרחוק לרבות מערכת קריאה מרחוק לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 99|סעיף 99(4)(א) לחוק}} | {{ח:תת|(א)}} בהחלפה תקופתית של מד המים או של רכיב הקריאה מרחוק או מערכת קריאה מרחוק לרבות בעת התקנה ראשונית של רכיב קריאה מרחוק או מערכת קריאה מרחוק על מד קיים – בלא עלות; {{ח:תת|(ב)}} בהחלפת צרכן, לצרכן שלא היה רשום בנכס או אחרי חלוף מחצית התקופה ממועד התקנת מד המים ועד מועד הבדיקה והכיול שלו לפי {{ח:חיצוני|כללי מדידת מים (מדי מים)#סעיף 44|סעיף 44 לכללי מד{{ח:הערה|י}} מים}} התוספת בעד רכיב קריאה מרחוק לפי פרט (4); {{ח:תת|(ג)}} בכל מקרה אחר – התעריף בעד מד מים והתוספת בעד רכיב קריאה מרחוק לפי פרט (4)}} {{ח:תת|(5)}} {{טורים שווים|ניתוק מד מים בשל חוב צרכן וחיבורו מחדש לאחר הסדרת החוב לפי כללים שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 146|סעיף 146 לחוק}} ובהעדרם לפי הנחיות הממונה לאותו מקרה | 116.51}} {{ח:תת|(6)}} {{טורים שווים|הוצאות בעד הליכי גבייה | ההוצאות שהיו כרוכות בהפעלת הליכי גבייה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 12ט|סעיף 12ט לפקודת המסים (גבייה)}} אך לא יותר מההוצאות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 13|סעיף 13(ג) לאותה פקודה}}}} {{ח:תת|(7)}} {{טורים שווים|בדיקות נוספות כמשמעותן {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות)#פרק 2 סימן ד|בסימן ד׳ בפרק שני לכללי אמות המידה}} – |}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים שקוטרו עד 3/4″ כולל | 139.90}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים שקוטרו מעל 3/4″ | 379.23}} {{ח:תת|(8)}} {{טורים שווים|ביקור מתואם בחצרי צרכן, כמשמעותו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות)#פרק 4 סימן א|בסימן א׳ בפרק הרביעי לכללי אמות המידה}} | 16.85}} {{ח:תת|(9)}} {{טורים שווים|הפקה חוזרת של חשבון תקופתי ושליחתו לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות)#סעיף 40|סעיף 40(ב) לכללי אמות המידה}} | 12.64}} {{ח:תת|(10)}} {{טורים שווים|הולכת מים או ביוב בתחומי החברה לספק ובאישור מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ה) לכללים}} | תוצאת החישוב לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 11א|סעיף 11א לכללי חישוב עלות}} {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 11ב|או 11ב, בכללי חישוב עלות}}, לפי העניין}} {{ח:תת|(11)}} {{טורים שווים|ביקור נוסף או ביקור מתואם לפינוי באמצעות ביובית לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות)#סעיף 95|סעיף 95(ב) לכללי אמות המידה}} | 258.16}} {{ח:תת|(12)}} {{טורים שווים|עריכת בדיקות איכות מים בבית הצרכן לפי {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה)#סעיף 14|תקנה 14 לתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה), התשע״ג–2013}}, ולפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות)|כללי אמות מידה}} – |}} {{ח:תתת|(א)}} {{טורים שווים|בעד בדיקת מתכות | 465.50}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טורים שווים|בדיקת מזהמים בקטריאליים, עכירות ועקבות חומר חיטוי פעיל | 323.82}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טורים שווים|בעד בדיקת מתכות, מזהמים בקטריאליים, עכירות ועקבות חומר חיטוי פעיל | 576.81}} {{ח:תת|(13)}} {{טורים שווים|ביצוע שינויים במערכת המים או הביוב הקיימות, לבקשת צרכן, במקום שבו אין מניעה הנדסית לביצוע הבקשה ואין בה כדי לפגוע במערכות המים והביוב של החברה או של צרכן אחר למעט שינוי ראשון שביקש הצרכן במערכת המים ושינוי ראשון שביקש הצרכן במערכת הביוב, במסגרת תוספת בנייה של מעל 50% מהשטח הבנוי -|}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|העתקת חיבור או חיבור מד מים נוסף 3/4″ בלא הגדלת קוטר, במרחק של עד 10 מטרים | 3,029.19}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|תוספת לכל מטר | 282.72}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|העתקה, חיבור מד מים נוסף או הגדלה לחיבור 1.5″, במרחק של עד 10 מטרים | 4,038.92}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|תוספת לכל מטר | 302.92}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|העתקה, חיבור מד מים נוסף או הגדלה לחיבור 2″, במרחק של עד 10 מטרים | 4,543.79}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|תוספת לכל מטר | 353.41}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|העתקה, חיבור מד מים נוסף או הגדלה לחיבור 3″, במרחק של עד 10 מטרים | 6,058.39}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|תוספת לכל מטר | 403.89}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|העתקה, חיבור מד מים נוסף או הגדלה לחיבור 4″, במרחק של עד 10 מטרים | 7,068.12}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|תוספת לכל מטר | 504.87}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|העתקה, חיבור מד מים נוסף או הגדלה לחיבור 6″, במרחק של עד 10 מטרים | 9,087.58}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|תוספת לכל מטר | 605.84}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|העתקת חיבור ביוב או קביעת חיבור ביוב נוסף, כולל התקנת שוחת ביוב וחיבור קו ביוב בקוטר עד 160 מ״מ או התחברות לשוחת ביוב קיימת, במרחק של עד 10 מטרים | 9,087.58}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|תוספת לכל מטר | 424.08}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|בכל הגדלת חיבור, תוספת למד מים | לפי פרט (4)}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|בכל שינוי הכרוך בחציית כביש, בתוספת | 8,077.85}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|התקנה או העתקה של ברז כיבוי | 4,543.79}} {{ח:תת|(14)}} {{טורים שווים|העתקת קו מים, קו ביוב או מפרט עילי, לבקשת צרכן, במקום שבו אין מניעה הנדסית לביצוע הבקשה ואין בה כדי לפגוע במערכות המים והביוב של החברה או של צרכן אחר | עלות העבודות בפועל, בתוספת עליות תכנון, קבלת היתרים, פיקוח ותקורה בשיעור של 25% מעלות העבודות}} {{ח:תת|(15)}} {{טורים שווים|התקנת מיגון לבקשת צרכן -|}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים משויך בקוטר של עד 1″ | 200.87}} {{ח:תת}} {{טורים שווים|למד מים ראשי ולמד מים משויך בקוטר גדול מ־1″ | 401.74}} {{ח:תת|(16)}} {{טורים שווים|התקנה באתר בנייה של מד מים שמחובר למערכת קריאה מרחוק והתקן מיגון למד המים – | {{ח:ת}} סכום כל אלה: {{ח:תת|(1)}} התעריף בעד מד מים והתוספת בעד רכיב קריאה מרחוק לפי פרט (4); {{ח:תת|(2)}} התעריף בעד התקנת מיגון במד מים ראשי לפי פרט (15); {{ח:תת|(3)}} בחברות שאינן מפעילות מערכת קריאה מרחוק, בעד משדר מבוסס סלולר 500 בתוספת פיקדון בסך 2,000 שיוחזר לצרכן אחרי השבת המשדר לחברה. }} {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשע״א־5}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} התעריפים לשירותי ביוב לשפכים, יהיו כמפורט להלן: {{ח:סעיף*|1||תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת 3 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזהם“ – מרכיב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 2|מטור א׳ בטבלה שבתוספת השנייה לכללי איכות שפכים}}, שריכוזו עולה על הערכים הקבועים בה {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 2|בטור ב׳ לצדו}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מג״ל“ – מיליגרם לליטר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מט״ש“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)|בכללי איכות שפכים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות הרחקת מזהם“ – סכום בעד האנרגיה, הכימיקלים וסילוק הבוצה, החזרי ההון וההוצאות הקבועות, לכל מזהם, לפי הנוסחה {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|בפרט 2}} (להלן – <math>p_x</math> {{ח:הערה|[צ״ל: <math>P_x</math>])}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום עלויות הרחקת המזהמים“ – הסכום של עלות הרחקת מזהם בעבור המזהמים שנמצאו בשפכים. {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ב, [הודעות], תשע״ג, תשע״ד, תשע״ד־3, תשע״ד־4, תשע״ה, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ח, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־3|עוגן=תוספת 3 פרט 2}} {{ח:תת|(א)}} התעריף, למ״ק מים, בעד כמות מים המחויבת בשפכים חריגים שאינם טעונים אישור או שפכים חריגים הטעונים אישור שניתן לגביהם אישור לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#סעיף 10|סעיף 10(ג) לכללי איכות שפכים}}, יהיה התעריף המתקבל מסכום עלויות הרחקת המזהמים לפי הנוסחה שלהלן, ובלבד שלא יעלה על 20 ש״ח למ״ק, מוכפל במקדם – {{ח:תתת|(1)}} 0.2 – במקרה שבו הדיגום נערך בזרם התעשייתי האחוד, כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)|בכללי איכות שפכים}}, בבתי חולים, בבתי מלון ובבסיסי צבא הגנה לישראל, ובמקרה שהדיגום נעשה בכמה זרמי תעשייה בתוך בסיס צבא הגנה לישראל – לפי ממוצע התעריפים המתקבלים לגבי כל דיגום באותם זרמים; {{ח:תתת|(2)}} 0.5 – בכל מקרה אחר שבו הדיגום נערך בזרם התעשייתי האחוד, כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)|בכללי איכות שפכים}}, ובסיסי צבא הגנה לישראל – במקרה שהדיגום נעשה בשוחת הביוב האחרונה בחצר הבסיס או לפני חיבור הבסיס למערכת הביוב; {{ח:תתת|(3)}} 0.7 – במקרה שבו הדיגום נערך בזרם השפכים היוצא מהמפעל, בין שהוא מחוץ למפעל ובין שהוא בשוחה האחרונה בחצר המפעל – בנקודת החיבור לביב הציבורי; {{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), במקרה שבו נקבע אחוז המים המוזרמים למערכת הביוב לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 3|סעיף 3 לכללי חישוב עלות}} – האחוז שנקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 3|אותו סעיף}}. {{ח:ת}} {{ממורכז|<math> P_x = \frac{C_x - C_{\mathit lim}}{C_{\mathit in} - C_{\mathit out}} \times \left[ \begin{align} & (0.65 \times P_{\mathit factor} \times 0.31) + 0.007 \times C_{\mathit factor} \times 15 \\ + & \frac{ 0.095 \times 0.5 \times ( 0.05 \cdot Q_{d \mathit WWTP}^{0.68} \cdot 10^6 ) \times {\mathit INV}_{\mathit factor} }{ 365 \cdot Q_{d \mathit WWTP} } \times 0.85 \\ + & ( 5.19 \cdot Q_{d \mathit WWTP}^{-0.26} \times 0.85 \times {\mathit INV}_{\mathit factor} + 0.002 \times C_{\mathit factor} \times 150) \end{align} \right] \times f </math>}} {{ח:תת|{{ח:הערה|(}}ב)}} בנוסחה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>C_x</math> – ריכוז המזהם, במיליגרם לליטר, בשפכי הצרכן; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>C_{\mathit in}</math> – ריכוז המזהם בשער המט״ש, במיליגרם לליטר; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>C_{\mathit lim}</math> – הערך, במיליגרם לליטר, לכל מזהם כערכו בטור ב׳ בהתאם לסוג המזהם בטור א׳, כפי שנקבע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 2|בתוספת השנייה לכללי איכות שפכים}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>C_{\mathit out}</math> – ריכוז המזהם בקולחי המט״ש, במיליגרם לליטר, ובלבד שערך זה אינו עולה על הערך הקבוע {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|בתקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש״ע–2010}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>Q_{d \mathit WWTP}</math> – ספיקת המט״ש היומית הממוצעת, במטר קוב ליום; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>P_{\mathit factor}</math> – הערך הקבוע בטבלה שבפרט משנה (ג) לעניין אנרגיה לכל מזהם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>C_{\mathit factor}</math> – הערך הקבוע בטבלה שבפרט משנה (ג) לעניין כימיקלים וייצור בוצה לכל מזהם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>{\mathit INV}_{\mathit factor}</math> – הערך הקבוע בטבלה שבפרט משנה (ג) לעניין החזר הון והוצאות קבועות לכל מזהם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”<math>15</math>“ – 15.78 שקלים חדשים לקילוגרם בעד מחיר פולימרים לייבוש הבוצה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”<math>0.31</math>“ – 0.34 שקלים חדשים בעד מחיר לקילוואט שעה בחיבור מתח גבוה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”<math>150</math>“ – 157.70 שקלים חדשים לטון בעבור מחיר פינוי הבוצה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”<math>F</math>‏“ – 1.23 – למט״ש המביא שפכים לאיכות קולחין להשקיה חקלאית בלא מגבלות או באיכות הנדרשת להזרמה לנחלים; {{ח:תתת}} 1 – למט״ש המביא שפכים לאיכות נמוכה מהאמור; {{ח:תתת}} בהגדרה זו, ”איכות קולחין“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט"ש)|בכללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט״ש), התש״ע–2010}}, לפי העניין; {{ח:תת|(ג)}} הערכים הקבועים למקדמי אנרגיה, כימיקלים, ייצור בוצה, החזר הון והוצאות קבועות, יהיו כמפורט להלן: {{ח:תת}} <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מרכיב</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} אנרגיה {{ש}} <math>P_{\mathit factor}</math></th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} כימיקלים וייצור בוצה {{ש}} <math>C_{\mathit factor}</math></th><th>{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} החזר הון והוצאות קבועות {{ש}} <math>{\mathit INV}_{\mathit factor}</math></th></tr> <tr><td>צריכת חמצן כימית (COD)</td><td>0.55</td><td>0.33</td><td>0.41</td></tr> <tr><td>חנקן קיילדל</td><td>0.18</td><td>0.02</td><td>0.09</td></tr> <tr><td>כלל מוצקים מרחפים (TSS)</td><td>0.1</td><td>0.55</td><td>0.4</td></tr> <tr><td>זרחן כ־P</td><td>0.05</td><td>0.05</td><td>0.05</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|3||תיקון: תשע״ד־3, תשע״ד־4, תשע״ח|עוגן=תוספת 3 פרט 3}} {{ח:ת}} התעריף למ״ק מים, בעד כמות מים המחויבת בשפכים חריגים הטעונים אישור שלא ניתן לגביהם אישור לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#סעיף 10|סעיף 10(ג) לכללי איכות שפכים}}, יהיה התעריף המתקבל מסכום עלויות הרחקת המזהמים לפי הנוסחה שלהלן, ובלבד שהתעריף בעד כמויות מים שחויבו לפי עד שלושה דיגומים עוקבים לא יעלה על 20 ש״ח למ״ק ובעד כמויות מים שחויבו לפי דיגומים עוקבים שנערכו אחריהם – לא יעלה על 40 ש״ח למ״ק, מוכפל במקדמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|בפרט 2(א)}}, לפי העניין: {{ח:ת}} {{ממורכז|<math> P_x = \frac{C_x - C_{\mathit lim}}{C_{\mathit in} - C_{\mathit out}} \times \left[ \begin{align} & (0.65 \times P_{\mathit factor} \times 0.31 \times 2 ) + 0.007 \times C_{\mathit factor} \times 15 \\ + & \frac{ 0.095 \times 0.5 \times ( 0.05 \cdot Q_{d \mathit WWTP}^{0.68} \cdot 10^6 ) \times \mathit{INV}_{\mathit factor} }{ 365 \cdot Q_{d \mathit WWTP} } \times 0.85 \\ + & ( 5.19 \cdot Q_{d \mathit WWTP}^{-0.26} \times 0.85 \times {\mathit INV}_{\mathit factor} + 0.002 \times C_{\mathit factor} \times (150 + (150 \times 2)) ) \end{align} \right] \times f </math>}} {{ח:סעיף*|3א||תיקון: תשע״ד־3|עוגן=תוספת 3 פרט 3א}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|בפרטים 2(א) או (3)}}, במקרה שבו נקבע אחוז המים המוזרמים למערכת הביוב לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#סעיף 3|סעיף 3 לכללי חישוב עלות}} התעריף למ״ק שפכים שנמדד בעד כמות המחויבת בשפכים חריגים שאינם טעונים אישור או שפכים חריגים הטעונים אישור שניתן לגביהם אישור לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#סעיף 10|סעיף 10(ג) לכללי איכות שפכים}} או בעד כמות המחויבת בשפכים חריגים הטעונים אישור שלא ניתן לגביהם אישור לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#סעיף 10|סעיף 10(ג) לכללי איכות שפכים}}, יהיה התעריף המתקבל מסכום עלות הרחקת המזהמים כמפורט בנוסחה {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|בפרט 2(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 3|או 3}}, לפי העניין. {{ח:סעיף*|4||תיקון: תשע״ג, תשע״ד, תשע״ד־3, תשע״ה, תשע״ז, תש״ף, תשפ״א־2, תשפ״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 4}} {{ח:תת|(א)}} התעריף, למ״ק מים, בעד כמות מים המחויבת בשפכים האסורים להזרמה למערכת הביוב לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#סעיף 3|סעיף 3(א)(1) לכללי איכות שפכים}}, בעד שפכים שנמצאו בהם אחד או יותר מהחומרים כמפורט {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1|בתוספת הראשונה לכללי איכות שפכים}} (להלן – התוספת הראשונה), יהיה בסכום למ״ק שלהלן: {{ח:תת}} <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} קבוצת המזהמים לפי סוגי עלויות</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סוג המזהם {{ש}} (יחידת מידה)</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} מספר פרט {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1|בתוספת הראשונה}}</th><th>{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} מידת החריגה</th><th>{{מוקטן|טור ה׳}} {{ש}} סכום למ״ק בש״ח</th></tr> <tr><td rowspan="14">(1) עלויות קיצור אורך חיי מרכיבי ההולכה</td><td rowspan="3">סולפאט (SO₄) {{ש}} (מג״ל)</td><td rowspan="3">{{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.20|20}}</td><td>1500 ≥ SO₄‏ > 500</td><td>6.14</td></tr> <tr><td>4000 ≥ SO₄‏ > 1500</td><td>7.16</td></tr> <tr><td>SO₄‏ > 4000</td><td>8.18</td></tr> <tr><td rowspan="4">סולפיד (R) {{ש}} (מג״ל)</td><td rowspan="4">{{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.19|19}}</td><td>3 ≥ R‏ > 1</td><td>6.14</td></tr> <tr><td>8 ≥ R‏ > 3</td><td>9.21</td></tr> <tr><td>10 ≥ R‏ > 8</td><td>12.27</td></tr> <tr><td>R‏ > 10</td><td>14.32</td></tr> <tr><td rowspan="5">ערך הגבה (pH)</td><td rowspan="5">{{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.1|1}}</td><td>pH‏ > 10</td><td>11.25</td></tr> <tr><td>5.5 ≤ pH‏ < 6</td><td>4.09</td></tr> <tr><td>5 ≤ pH‏ < 5.5</td><td>5.63</td></tr> <tr><td>4 ≤ pH‏ < 5</td><td>11.25</td></tr> <tr><td>pH‏ < 4</td><td>20.46</td></tr> <tr><td>חומרים הגורמים לפיצוץ ובעירה</td><td>{{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.6|6}}</td><td>&nbsp;</td><td>20.46</td></tr> <tr><td>חומרים בטמפרטורה מעל 40°C</td><td>{{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.4|4}}</td><td>&nbsp;</td><td>20.46</td></tr> <tr><td rowspan="11">(2) עלויות טיפול בסתימות בצנרת ובנזקים לתחנות שאיבה לביוב</td><td rowspan="4">ריכוז שמנים ושומנים (F) {{ש}} (מג״ל)</td><td rowspan="4">{{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.13|13}}</td><td>375 ≥ F‏ > 250</td><td>6.14</td></tr> <tr><td>500 ≥ F‏ > 375</td><td>9.21</td></tr> <tr><td>1,000 ≥ F‏ > 500</td><td>12.27</td></tr> <tr><td>F‏ > 1,000</td><td>20.46</td></tr> <tr><td rowspan="4">ריכוז שומנים הניתנים להפרדה (Fs) {{ש}} (מג״ל)</td><td rowspan="4">{{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.14|14}}</td><td>150 ≥ Fs‏ > 100</td><td>6.14</td></tr> <tr><td>200 ≥ Fs‏ > 150</td><td>9.21</td></tr> <tr><td>450 ≥ Fs‏ > 200</td><td>12.27</td></tr> <tr><td>Fs‏ > 450</td><td>20.46</td></tr> <tr><td>מוצקים שאינם עוברים פתח של 10 מילימטר</td><td>{{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.3|3}}</td><td>&nbsp;</td><td>20.46</td></tr> <tr><td>פסולת העלולה לשקוע ולהפוך למוצקה או לצמיגה בטמפרטורה שבין 20°C ל־40°C</td><td>{{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.5|5}}</td><td>&nbsp;</td><td>20.46</td></tr> <tr><td>מוצקים או חומרים צמיגיים בגודל ובכמות העשויים לשקוע או שלא להיגרף</td><td>{{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.2|2}}</td><td>&nbsp;</td><td>20.46</td></tr> <tr><td rowspan="4">(3) עלויות נוספות לטיפול במט״ש</td><td rowspan="4">כלור חופשי, פנולים ופוליפנולים, ציאניד, דטרגנטים, COB/BOD‏, TSS/VSS‏, DOX</td><td rowspan="4">{{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.8|8}}, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.9|9}}, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.10|10}}, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.11|11}}, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.17|17}}, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.18|18}}, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.25|25}}</td><td colspan="2">חריגה מהריכוז המרבי, היחס המרבי או היחס המזערי המותר, לפי העניין –</td></tr> <tr><td>עד 50%</td><td>2.56</td></tr> <tr><td>מ־50% עד 100%</td><td>3.58</td></tr> <tr><td>מעל 100%</td><td>4.60</td></tr> <tr><td rowspan="4">(4) עלויות הנגרמות בשל איכות הבוצה</td><td rowspan="4">מתכות כבדות, שמן מינרלי, DOX, כלל מוצקים מרחפים למפעל לציפוי מתכות</td><td rowspan="4">{{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.7|7}}, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.12|12}}, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.16|16}}, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.26|26}}</td><td colspan="2">חריגה מהריכוז המרבי המותר:</td></tr> <tr><td>עד 50%</td><td>4.09</td></tr> <tr><td>מ־50% עד 100%</td><td>5.63</td></tr> <tr><td>מעל 100%</td><td>7.16</td></tr> <tr><td>(5) עלויות הנגרמות בשל המלחת קולחין ומי־תהום</td><td>כלוריד, נתרן, בורון, כלל מוצקים מומסים (TDS), פלואוריד</td><td>{{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.15|15}}, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.21|21}}, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.22|22}}, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.23|23}}, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.24|24}}</td><td colspan="2"> {{ח:ת}} {{ממורכז|<math> P_x = \tfrac{C_x - (C_i + C_a)}{(C_i + C_a) - C_w} * W_p * 0.95 </math>}} {{ח:ת}} ובלבד שלא יעלה על 20 שקלים חדשים {{ח:הערה|[צ״ל: 20.46 ש״ח]}} למטר מעוקב שפכים. {{ח:ת}} לעניין זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} <math>W_p</math> – תעריף למים שפירים לחקלאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(2)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} <math>C_x</math> – ריכוז המזהם בשפכים המוזרמים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} <math>C_i</math> – ריכוז המזהם במי הרקע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} <math>C_a</math> ו־<math>C_w</math> – כמפורט בטורים ב׳ ו־ג׳ בטבלה הזו: {{ח:ת}} <table style="font-size: smaller;"> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מזהם</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} תוספת מחושבת לתעשייה {{ש}} (<math>C_a</math>)</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} ריכוז מחושב למהילה {{ש}} (<math>C_w</math>)</th></tr> <tr><td>כלוריד</td><td>168</td><td>20</td></tr> <tr><td>נתרן</td><td>100</td><td>15</td></tr> <tr><td>בורון</td><td>1.0</td><td>0.3</td></tr> <tr><td>כלל מוצקים מומסים</td><td>1,600</td><td>400</td></tr> <tr><td>פלואוריד</td><td>6</td><td>–</td></tr> </table> </td></tr> </table> {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפרט משנה (א) – {{ח:תתת|(1)}} שפכים שנמצאו בהם החומרים {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.19|שבפרטים (19)}} {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.20|ו־(20) לתוספת הראשונה}}, יחויבו בעד {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#תוספת 1 פרט 1.19|אותם פרטים}} בתעריף לפי הסכום למ״ק הגבוה מביניהם; {{ח:תתת|(2)}} שפכים שנמצאה בהם חריגה ביותר ממזהם אחד בקבוצות (2) עד (5) שבטור א׳, יחויבו בעד כל החריגות מאותה קבוצה בתעריף לפי הסכום למ״ק הגבוה מביניהם; {{ח:תתת|(3)}} הסכום למ״ק שלפיו יחויבו בתעריף שפכים שנמצאה בהם חריגה ביותר ממזהם אחד, לא יעלה על 40 שקלים חדשים {{ח:הערה|[צ״ל: 40.18 ש״ח]}}. {{ח:תת|(ג)}} התעריף, למ״ק מים, בעד כמות מים המחויבת בשפכים האסורים להזרמה למערכת הביוב לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#סעיף 3|סעיף 3(א)(1) לכללי איכות שפכים}}, בעד שפכים שנמצאו בהם גם שפכים חריגים לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#סעיף 3|סעיף 3(א)(2) לכללי איכות שפכים}}, יהיה הסכום המתקבל מהתעריף לפי פרטי משנה (א) ו־(ב), בתוספת התעריף לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|פרטים 2(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 3|או 3}}, לפי העניין. {{ח:תת|(ד)}} כמויות המים לחיוב לפי פרט זה יהיו לפי המקדמים {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|שבפרט 2(א)}} או לכמויות שנמדדו לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 3א|פרט 3א}}, לפי העניין. {{ח:סעיף*|5||תיקון: [הודעות], תשע״ג, תשע״ד, תשע״ד־3, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ז, תש״ף, תשפ״א־2, תשפ״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 5}} {{ח:ת}} התעריף לביצוע בדיקות ודגימות לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)#סעיף 6|סעיפים 6 עד 8 לכללי איכות שפכים}} יהיה כמפורט להלן: {{ח:ת}} <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מספר</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סוג בדיקה</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} עלות כל בדיקה בשקלים חדשים {{ש}} בהתאם לכמות הבדיקות הקבועות {{ש}} {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)|בכללי איכות שפכים}}</th></tr> <tr><td>(1)</td><td>דיגום חטף</td><td>105.13</td></tr> <tr><td>(2)</td><td>דיגום מורכב לפי זמן</td><td>315.38</td></tr> <tr><td>(3)</td><td>דיגום מורכב לפי ספיקות</td><td>1,471.84</td></tr> <tr><td>(4)</td><td>BOD</td><td>89.35</td></tr> <tr><td>(5)</td><td>COD</td><td>84.09</td></tr> <tr><td>(6)</td><td>MTBE</td><td>262.91</td></tr> <tr><td>(7)</td><td>pH</td><td>15.77</td></tr> <tr><td>(8)</td><td>VOC's</td><td>420.74</td></tr> <tr><td>(9)</td><td>TSS</td><td>52.66</td></tr> <tr><td>(10)</td><td>VOC</td><td>420.74</td></tr> <tr><td>(11)</td><td>דטרגנטים אניוניים</td><td>105.13</td></tr> <tr><td>(12)</td><td>דטרגנטים נוניוניים</td><td>105.13</td></tr> <tr><td>(13)</td><td>זרחן כללי</td><td>52.66</td></tr> <tr><td>(14)</td><td>חומרי נפץ</td><td>788.56</td></tr> <tr><td>(15)</td><td>חנקן כללי</td><td>105.13</td></tr> <tr><td>(16)</td><td>חנקן קיילדל (TKN)</td><td>89.45</td></tr> <tr><td>(17)</td><td>כלוריד</td><td>63.09</td></tr> <tr><td>(18)</td><td>כלל פחמימנים הלוגניים מומסים (DOX)</td><td>368.03</td></tr> <tr><td>(19)</td><td>מוליכות חשמלית</td><td>15.77</td></tr> <tr><td>(20)</td><td>נתרן</td><td>78.96</td></tr> <tr><td>(21)</td><td>סולפאט</td><td>68.33</td></tr> <tr><td>(22)</td><td>סולפיד</td><td>94.62</td></tr> <tr><td>(23)</td><td>סריקת מתכות כבדות</td><td>262.91</td></tr> <tr><td>(24)</td><td>שמן מינרלי</td><td>210.25</td></tr> <tr><td>(25)</td><td>שמנים ושומנים</td><td>89.35</td></tr> <tr><td>(26)</td><td>בורון</td><td>51.48</td></tr> <tr><td>(27)</td><td>VSS</td><td>51.53</td></tr> </table> {{ח:חתימות|י״ב בטבת התש״ע (29 בדצמבר 2009)}} * '''אורי שני'''<br>יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] on2mzdk518fqt5ymv5uli4r4zsmbr4i 116 457554 1417609 1384625 2022-08-10T09:11:53Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע"א-2011 <מקור> ((ק"ת תשע"א, 1318|תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים)|7028)), ((1362|ת"ט|7031)). <מבוא> בתוקף סמכות שר התעשייה המסחר והתעסוקה לפי [[+|סעיפים 173]] [[+|ו-216]] [[=הפקודה|לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970]] (להלן - הפקודה), בהסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר, בהסכמת שר הבריאות לעניין זרחנים אורגניים וקרבמטים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לפי [[סעיף 21א לחוק-יסוד: הכנסת]], [[וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]], ולעניין [[תקנה 9]] בהתייעצות עם מועצת המוסד לבטיחות וגיהות, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות" - פעולות המבוצעות בידי בודק מעבדה מוסמך, לשם מדידת רמת החשיפה המשוקללת, רמת החשיפה לזמן קצר ותקרת החשיפה במקום העבודה, וכוללות סקר מקדים מעודכן וניטור סביבתי של גורמים מזיקים שנערך בהתאם לממצאיו; :- "בדיקות טוקסיקולוגיות–ביולוגיות" - בדיקות של סימנים ביולוגיים בגוף האדם והשוואתם למדדים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית; :- "בודק מעבדה מוסמך" - עובד מעבדה מוסמכת, בעל הסמכה תקפה ממפקח העבודה הראשי לערוך בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות במקומות עבודה; :- "גורמים מזיקים" - גורמים כימיים ופיזיקליים מזיקים, הנמצאים במקום העבודה, ואשר העובדים עלולים להיחשף אליהם בזמן העבודה והם רשומים בספר, [[בתוספת הראשונה]] או [[בתוספת השנייה]]; :- "גורמים מזיקים טעוני ניטור" - גורמים מזיקים המפורטים [[בתוספת הראשונה]], שלגביהם מתחייב ביצוע בדיקה סביבתית תעסוקתית לפי [[תקנה 4]]; :- "הספר" - Threshold Limit Values for Chemical Substances and Physical Agents & Biological Exposure Indices - ACGIH, כתוקפו מזמן לזמן לפי עדכונו השנתי, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי אגף הפיקוח על העבודה בירושלים, תל אביב, באר שבע וחיפה, וכן במרכז למידע של המוסד לבטיחות וגיהות בתל אביב, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, שכתובתו WWW.MOITAL.GOV.IL; הנוסח התקף האחרון שאליו יש הפניה כאמור, הוא הנוסח המחייב; :- "חשיפה משוקללת מרבית מותרת" - Threshold Limit Value - Time Weighted Average (TLV-TWA)‎ - הרמה המשוקללת המרבית של גורמים מזיקים באזור עבודתו של העובד אשר עד אליה מותרת חשיפה במשך יום עבודה של 8 שעות מתוך יממה; :- "חשיפה מרבית מותרת לזמן קצר" - Threshold Limit Value - Short Term Exposure Limit (TLV-STEL)‎ - הרמה המרבית של גורמים מזיקים באזור עבודתו של העובד אשר עד אליה מותרת חשיפה של עד 15 דקות בכל פעם, לא יותר מ-4 פעמים ביום עבודה של 8 שעות מתוך יממה ובמרווח של 60 דקות לפחות בין פעם לפעם, ובתנאי שרמת החשיפה הכוללת ל-8 שעות עבודה ביממה תהיה נמוכה מרמת החשיפה המשוקללת המרבית המותרת; :- "מדדים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית" - Biological Exposure Indices (BEI)‎ - רמות של סימנים ביולוגיים בגוף האדם, לרבות בדם, בפלסמה, בשתן ובאוויר הנשיפה, המהוות סף אזהרה ביולוגי לגבי חשיפת העובד לגורמים כימיים ופיזיקליים; :- "מנה גבולית", "קרינה" או "קרינה מייננת" - כמשמעותן [[בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ"ג-1992]]; :- "מנת קרינה משוקללת" - מכפלת מנת קרינה לאיבר או לרקמה במקדם השקלול לאותו איבר או רקמה, כמפורט [[בחלק ב' בתוספת השנייה]]; :- "מעבדה לבדיקות טוקסיקולוגיות–ביולוגיות" - מעבדה שהסמיך שר התעשייה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר הבריאות, באופן כללי או מיוחד, בהודעה ברשומות, לביצוע בדיקות טוקסיקולוגיות ביולוגיות בעובדים החשופים או העומדים להיות חשופים לגורמים מזיקים; :- "מעבדה מוסמכת" - מעבדה בעלת הסמכה תקפה ממפקח העבודה הראשי, לבצע בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות במקומות עבודה; :- "מעבדת אגף הפיקוח" - מעבדה מוסמכת ארצית לגיהות תעסוקתית של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה; :- "מפקח עבודה", "מפקח העבודה הראשי" ו"מפקח עבודה אזורי" - כמשמעותם [[בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954]]; :- "מקום עבודה" - מקום עבודה כלשהו, לרבות מפעל; :- "מתכות קשות" או "מתק"ש" - תערובת מוקשית של קרבידים, לרבות של טונגסטן, טיטניום, טנטלום, וונדיום ושל מתכות, לרבות ניקל וקובלט; :- "נוזלי קירור" - נוזלים המשמשים לקירור בעת עיבוד מתכות; :- "סקר מקדים" - סקר שיטתי הנערך במקום העבודה לצורך זיהוי, הערכה ותיעוד של גורמים מזיקים, הכולל אפיון של סביבת העבודה ומתבצע באמצעות תצפיות ואיסוף מידע איכותי וכמותי בעמדות עבודה ובחללי עבודה, וממצאיו משמשים בסיס לקביעת היקף הניטור הסביבתי–תעסוקתי; :- "עובד בגורמים מזיקים טעוני ניטור" - עובד החשוף לאחד או יותר מן הגורמים המזיקים טעוני הניטור, בחשיפה העולה על רמת הפעולה, בעבודה חלקית או מלאה, במשך שלושים ימים בשנה לפחות; :- "עובדת בגיל הפוריות" - כהגדרתה [[בתקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס"א-2001]]; :- "ערכי חשיפה מותרים" - החשיפה המשוקללת המרבית המותרת, החשיפה המרבית המותרת, תקרת החשיפה המותרת; :- "רמת הפעולה" - Action Level - (AL)‎ - רמה של מחצית החשיפה המשוקללת המרבית המותרת או, אם לא נקבע ערך לחשיפה המשוקללת המרבית המותרת, מחצית תקרת החשיפה המותרת של הגורמים המזיקים הנקובים [[בתוספת הראשונה]] [[ובחלק א' בתוספת השנייה]]; :- "שירות רפואי מוסמך" - כל אחד מאלה: :: (1) לשכת בריאות מחוזית או נפתית של משרד הבריאות; :: (2) קופת חולים, כהגדרתה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994]]; :: (3) מוסד רפואי ששר התעשייה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר הבריאות, הסמיכו לבדיקות מסוימות לעניין תקנות הבטיחות בעבודה; :- "תקנות ייחודיות" - תקנות הבטיחות בעבודה המפורטות [[בתוספת הרביעית]]; :- "תקרת חשיפה מותרת" - Threshold Limit Value - Ceiling (TLV-C)‎ - הרמה המרבית של גורמים מזיקים באזור עבודתו של העובד אשר מעליה אסורות חריגות כלשהן בכל פרק זמן שהוא במשך יום העבודה. @ 2. הורדת הסיכון לחשיפה לגורמים מזיקים : במקום עבודה שבו נעשה שימוש בגורם מזיק, יפעל המעביד להורדת הסיכון לחשיפה לגורם זה ככל האפשר, לרבות נקיטת אמצעים אלה, לפי הוראות כל דין וכללי המקצוע: : (1) יתקין ויקיים אמצעי אוורור, יניקה, ניקוז ופליטה מתאימים ויעילים, או כל שיטה אחרת להורדת ריכוז הגורם המזיק, ובצורה שלא תזיק לבריאות עובד או לבריאות הציבור; : (2) יתקין, ככל הנדרש על פי כללי המקצוע, מנדפים מתאימים ויעילים שבהם יתבצעו פעולות בגורם מזיק ויתחזקם כראוי; : (3) ידאג לאיסוף וסילוק מיידי של פסולת המכילה גורם מזיק מתחנות העבודה, באופן שלא יגרום למטרד או לנזק לבריאות העובד; : (4) ידאג לכך שכל עובד בגורם מזיק ישתמש בבגדי עבודה מתאימים להגנה מפני חשיפה; : (5) יקבע מקומות מיוחדים לאכילה ולשתייה, לעישון ולמנוחת העובדים; : (6) ידאג לסידורים מיוחדים למצבי חירום, כולל דרכי מילוט, חילוץ ופינוי של עובדים, וככל הנדרש על פי כללי המקצוע, מקלחות לשטיפת הגוף והעיניים. @ 3. ערכי חשיפה מותרים בגורמים מזיקים : (א) המעביד ינקוט את כל הפעולות הסבירות כדי - :: (1) שלא לחרוג מערכי החשיפה המותרים; :: (2) שלא יועבד עובד בחשיפה לגורם מזיק, מעבר לערכי החשיפה המותרים; :: (3) שלא ייחשף עובד בקרינה מייננת לרמה העולה על המנה הגבולית, כנקוב [[בחלק ב' של התוספת השנייה]], וסכום מנות הקרינה המשוקללות לא יעלה על המנה הגבולית כנקוב [[באותה תוספת]], ובכפוף להגבלות הנוספות [[שבאותה תוספת]]. : (ב) החשיפה המשוקללת המרבית המותרת, החשיפה המרבית המותרת, תקרת החשיפה המותרת והמדדים הביולוגיים לחשיפה תעסוקתית יהיו לפי הספר. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), הערכים שנקבעו [[בתוספת השנייה]] לגבי גורמים מזיקים [[ובתוספת השלישית]] לגבי מדדים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית, יבואו במקום הערכים שבספר, ולגבי גורמים או חומרים שאין לגביהם ערכים בספר - נוסף עליהם. @ 4. עריכת בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות בגורמים מזיקים טעוני ניטור : (א) במקום עבודה, שבו נעשה שימוש בגורם מזיק טעון ניטור, יערוך המעביד בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות, שבאמצעותן ייקבע אם יש במקום העבודה עובד בגורמים מזיקים טעוני ניטור. : (ב) בדיקות כאמור ייערכו בתוך 60 ימים מכל אחד ממועדים מאלה: :: (1) מיום שהוכנס לשימוש במקום העבודה גורם מזיק טעון ניטור; :: (2) מיום שחל בו שינוי מהותי בתהליך עבודה עם גורם מזיק טעון ניטור; :: (3) מיום שחל בו אירוע המשפיע או עלול להשפיע על רמות החשיפה לגורמים מזיקים טעוני ניטור במקום העבודה. : (ג) נמצא בבדיקות הסביבתיות תעסוקתיות כאמור כי במקום העבודה עובד בגורמים מזיקים טעוני ניטור, יערוך המעביד בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות חוזרות בתכיפות של אחת לשנה לפחות. : (ד) נמצא בבדיקות כאמור בתקנת משנה (א) או (ב) כי במקום העבודה אין עובד בגורמים מזיקים טעוני ניטור, יערוך המעביד בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות חוזרות בתכיפות של אחת לשנתיים לפחות. @ 5. בדיקות מעבדה מוסמכת לגבי גורמים מזיקים : (א) בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות יבוצעו אך ורק בידי בודק מעבדה מוסמך ובמעבדה מוסמכת, במכשירים מכוילים ובשיטות מקובלות, לרבות תכניות לבקרת איכות שאישר מפקח העבודה הראשי. : (ב) תוצאות הבדיקות יירשמו במעבדה המוסמכת ויישמרו 50 שנה; המעבדה המוסמכת תשלח מיד את תוצאות הבדיקות למעביד ולמעבדת אגף הפיקוח. : (ג) מעבדת אגף הפיקוח תעביר העתק מתוצאות הבדיקות הסביבתיות–תעסוקתיות לשירות רפואי מוסמך, וכן לעובדי מקום העבודה שבו בוצעו הבדיקות, לפי פניותיהם. : (ד) המעביד ישמור את תוצאות הבדיקות הסביבתיות–תעסוקתיות במשך 20 שנה ויפרסם לידיעת העובדים במקום העבודה, בתוך 3 ימים ממועד קבלת תוצאות הבדיקות, את התוצאות המתייחסות לאותו מקום עבודה; בצמוד לתוצאות הבדיקות יפורסמו ערכי החשיפה המותרים. @ 6. מועדים שונים לביצוע בדיקות סביבתיות : מפקח עבודה אזורי רשאי להורות על ביצוע בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות או על ביצוע בדיקות בתכיפות שונה או במועדים שונים מהאמור [[בתקנה 4]] או בתקנות הייחודיות, הכל בכפוף לקריטריונים שעליהם יורה מפקח העבודה הראשי בנוהל. @ 7. בדיקות רפואיות לעובדים בגורמים מזיקים : (א) נדרשות על פי כל דין או על פי דרישת מפקח עבודה שהוא רופא, בדיקות רפואיות תעסוקתיות לעובדים בגורמים מזיקים, לא ייערכו בדיקות אלה אלא בידי שירות רפואי שהוסמך לבצען; הפניה לבדיקות טוקסיקולוגיות–ביולוגיות תיעשה על ידי השירות הרפואי המוסמך. : (ב) בדיקות טוקסיקולוגיות–ביולוגיות יבוצעו אך ורק במעבדה לבדיקות טוקסיקולוגיות–ביולוגיות; תוצאות הבדיקות יימסרו לשירות הרפואי המוסמך אשר ביקש אותן וכן למפקח עבודה שהוא רופא, ויישמרו במעבדה למשך 50 שנים לפחות. : (ג) המעביד יפעל לפי הוראות השירות הרפואי המוסמך או הוראות מפקח עבודה, ככל שתוצאות הבדיקות מחייבות זאת. @ 8. שמירת דינים : הוראות תקנות אלה באות להוסיף על הוראות כל דין, ולא לגרוע מהן. @ 9. ביטול : תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשנ"א-1990 - בטלות. @ 10. תחילה : (א) תחילתן של תקנות אלה 60 ימים מיום פרסומן (להלן - יום התחילה). : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), במקום עבודה או במפעל, העוסקים בייצור ופירוק מצברים, תהיה תחילתו של הפריט עופרת [[בתוספת השלישית]], שנתיים מיום פרסום התקנות, ובלבד שרמת העופרת בדם של העובדים לא תעלה על ‎30 µg/100 mL לנשים ועל ‎45 µg/100 mL לשאר העובדים. @ 11. הוראת מעבר : במפעל או במקום עבודה שבו נעשה שימוש בגורמים מזיקים טעוני ניטור ביום התחילה או לפניו, ולא נערכו בו בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות לגורמים אלה בשנה שקדמה ליום התחילה, ייערכו בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות לפי [[תקנה 2(א)]] בתוך 60 ימים מיום התחילה. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 1]]))) ==== === גורמים מזיקים טעוני ניטור המחייבים בדיקה סביבתית תעסוקתית בהתאם [[לתקנה 4]] === @ : {{דוכיווני|אבץ אוקסיד|ZINC OXIDE}} @ : {{דוכיווני|אבק של עצים (אבק בר שאיפה לריאות)|WOOD DUSTS (Inhalable)}} @ : {{דוכיווני|אבק קמח (אבק בר שאיפה לריאות)|FLOUR DUST (Inhalable}} @ : {{דוכיווני|איזופלוראן (גז הרדמה)|ISOFLURANE (Anaesthetic Gas)}} @ : {{דוכיווני|אמוניה|AMMONIA}} @ : {{דוכיווני|אנפלוראן (גז הרדמה)|ENFLURANE (Anaesthetic Gas)}} @ : {{דוכיווני|אפיכלורהידרין|EPICHLORHYDRIN}} @ : {{דוכיווני|אקרילו–ניטריל|ACRYLONITRILE}} @ : {{דוכיווני|אתילן אוקסיד|ETHYLENE OXIDE}} @ : {{דוכיווני|אתילן דיברומיד|ETHYLENE DIBROMIDE}} @ : {{דוכיווני|בוטיל אצטט|BUTYL ACETATE}} @ : {{דוכיווני|בנזואיל פראוקסיד|BENZOYL PEROXIDE}} @ : {{דוכיווני|גלוטראלדהיד|GLUTARALDEHYDE}} @ : {{דוכיווני|גליקול אתרים|GLYCOL ETHERS}} @ : {{דוכיווני|4,1–דיאוקסן |1,4–DIOXANE}} @ : {{דוכיווני|דימתיל פורמאמיד|DIMETHYLFORMAMIDE}} @ : {{דוכיווני|הידרזין|HYDRAZINE}} @ : {{דוכיווני|הלותן (גז הרדמה)|HALOTHANE (Anaesthetic Gas)}} @ : {{דוכיווני|n–הקסאן|n–HEXANE}} @ : {{דוכיווני|חומצה גופרתית|SULFURIC ACID}} @ : {{דוכיווני|כותנה גולמית ומעובדת|COTTON DUST (Raw and Processed)}} @ : {{דוכיווני|כלור|CHLORINE}} @ : {{דוכיווני|כלורופורם|CHLOROFORM}} @ : {{דוכיווני|מנגן|MANGANESE}} @ : {{דוכיווני|מתיל איזובוטיל קטון|METHYL ISOBUTYL KETONE}} @ : {{דוכיווני|מתיל אקרילאט|METHYL ACRYLATE}} @ : {{דוכיווני|מתיל אתיל קטון|METHYL ETHYL KETONE}} @ : {{דוכיווני|מתיל מתאקרילאט|METHYL METHACRYLATE}} @ : {{דוכיווני|מתילן כלוריד|METHYLENE CHLORIDE}} @ : {{דוכיווני|נוזלי קירור|METALWORKING FLUIDS}} @ : {{דוכיווני|ניטרוס אוקסיד (גז הרדמה)|NITROUS OXIDE (Anaesthetic Gas)}} @ : {{דוכיווני|סבופלוראן (גז הרדמה)|SEVOFLURANE (Anaesthetic Gas)}} @ : {{דוכיווני|סיבים מינרליים|MINERAL FIBERS}} @ : {{דוכיווני|פורמאלדהיד|FORMALDEHYDE}} @ : {{דוכיווני|פחמן שחור|CARBON BLACK}} @ : {{דוכיווני|פחמן טטראכלורי|CARBON TETRACHLORIDE}} @ : {{דוכיווני|פנול|PHENOL}} @ : {{דוכיווני|קולופוניום|COLOPHONY}} @ : {{דוכיווני|קרוסין|KEROSENE}} == תוספת שנייה == ==== ((([[תקנה 1]], [[3]]))) ==== === חלק א' === @ : ערכים של חשיפה תעסוקתית מותרת לגורמים מזיקים שהתקיים בהם אחד מאלה: : (1) פורטו בתקנות הייחודיות ומסומנים בכוכבית; : (2) אין לגביהם תקנה ייחודית, ואינם מופיעים בספר; : (3) אין לגביהם תקנה ייחודית, הם מופיעים בספר אך נקבעו להם ערכי חשיפה תעסוקתית מותרת לפי [[תקנה 3(ג)]], השונים מהקבוע בספר. @ : {| ! הגורם המזיק !! חשיפה משוקללת מרבית מותרת !! חשיפה מרבית מותרת לזמן קצר !! תקרת חשיפה מותרת !! רמת הפעולה !! הערות |- | {{דוכיווני|אבק של עצים - אבק בר שאיפה|WOOD DUSTS (inhalable)}} || 1 מיליגרם למטר מעוקב (להלן - מ"ג/מ"ק) || || || 0.5 מ"ג/מ"ק || |- | {{דוכיווני|איזופלוראן (גז הרדמה)|ISOFLURANE (anaesthetic gas)}} || 2 חלקים למיליון (להלן - חל"מ) || 6 חל"מ || || 1 חל"מ || |- | {{דוכיווני|איזוציאנאטים ^(*)|ISOCYANATES}} || 0.005 חל"מ || 0.02 חל"מ || || 0.0025 חל"מ || |- | {{דוכיווני|אנפלוראן (גז הרדמה)|ENFLURANE (anaesthetic gas)}} || 2 חל"מ || 6 חל"מ || || 1 חל"מ || |- | {{דוכיווני|ארסן (זרניך) (As) ^(*)|(ARSENIC (as As}} || || || || || rowspan="4" | |- | : 1. {{דוכיווני|תרכובות אורגניות|organic compounds}} || 0.200 מ"ג/מ"ק || || || 0.100 מ"ג/מ"ק |- | : 2. {{דוכיווני|תרכובות אנאורגניות|inorganic compounds}} || 0.010 מ"ג/מ"ק || || || 0.005 מ"ג/מ"ק |- | : 3. {{דוכיווני|ארסין (AsH₃) ^(*)|ARSINE}} || 0.05 מ"ג/מ"ק {{ש}} או 0.02 חל"מ || || || 0.025 מ"ג/מ"ק {{ש}} או 0.01 חל"מ |- | {{דוכיווני|אתילן אוקסיד|ETHYLENE OXIDE}} || 1 חל"מ || || || 0.5 חל"מ || החשיפה המשוקללת המרבית המותרת לעובדת בגיל הפוריות ולנשים בתקופות של הריון או הנקה, תהיה 0.75 חל"מ |- | {{דוכיווני|אתילן די-ברומיד|ETHYLENE DIBROMIDE}} || 1 חל"מ || 3 חל"מ || || 0.5 חל"מ || |- | {{דוכיווני|בנזן (בנזול) ^(*)|BENZENE (BENZOL)}} || 0.5 חל"מ || 2.5 חל"מ || || 0.25 חל"מ || |- | {{דוכיווני|בריליום (Be) ^(*) מתכת + תרכובות בריליום (כבריליום)|BERYLLIUM and compounds (as Be)}} || 0.0002 מ"ג/מ"ק || || || 0.0001 מ"ג/מ"ק || |- | {{דוכיווני|האלותן (גז הרדמה)|HALOTHANE (anaesthetic gas)}} || 5 חל"מ || 10 חל"מ || || 2.5 חל"מ || |- | {{דוכיווני|ויניל–כלוריד ^(*)|VINYL CHLORIDE}} || 1 חל"מ || || || 0.5 חל"מ || החשיפה המשוקללת המרבית המותרת לעובדת בגיל הפוריות ולנשים בתקופות של היריון או הנקה, תהיה 0.75 חל"מ |- | {{דוכיווני|זרחנים אורגניים וקרבמטים ^(*)|ORGANOPHOSPHATES and CARBAMATES}} || על פי המתפרסם בספר || || || || |- | {{דוכיווני|חומצה גופרתית (ככלל חומצה)|SULFURIC ACID}} || 0.3 מ"ג/מ"ק || || || 0.15 מ"ג/מ"ק || |- | {{דוכיווני|טולואן (טולואול) (C₆H₅CH₃) ^(*)|TOLUENE}} || 50 חל"מ || || || 25 חל"מ || |- | {{דוכיווני|טונגסטן (W) ^(*)|TUNGSTEN}} || || || || || rowspan="3" | |- | : א. {{דוכיווני|מתכת + תרכובות בלתי מסיסות (כטונגסטן)|metal and insoluble compounds (as W soluble)}} || 5.000 מ"ג/מ"ק || || || 2.500 מ"ג/מ"ק |- | : ב. {{דוכיווני|תרכובות מסיסות (כטונגסטן)|compounds (as W)}} || 1.000 מ"ג/מ"ק || || || 0.500 מ"ג/מ"ק |- | {{דוכיווני|1,1,1((–))טריכלורו–אתאן (CCl₃-CHs) ^(*)|1,1,1–TRICHLOROETHANE Methyl Chloroform}} || 200 חל"מ || 350 חל"מ || || 100 חל"מ || |- | {{דוכיווני|טריכלורו–אתילן (CCl₂{{=}}CHCl) ^(*)|TRICHLOROETHYLENE}} || 50 חל"מ || 100 חל"מ || || 25 חל"מ || |- | {{דוכיווני|כותנה גולמית ומעובדת|COTTON DUST, raw and processed}} || 0.5 מ"ג/מ"ק || || || 0.25 מ"ג/מ"ק || |- | כספית (Hg) ^(*) || || || || || rowspan="4" | החשיפה המשוקללת המרבית המותרת לעובדת בגיל הפוריות ולנשים בתקופות של היריון או הנקה, תהיה 0.005 מ"ג/מ"ק |- | : א. {{דוכיווני|כספית אורגנית (ככספית)|MERCURY ORGANIC (as Hg)}} || || || || |- | :: 1. {{דוכיווני|תרכובות אלקיל|alkyl compounds}} || 0.010 מ"ג/מ"ק || 0.030 מ"ג/מ"ק || || 0.005 מ"ג/מ"ק |- | :: 2. {{דוכיווני|תרכובות אריל|aryl compounds}} || 0.100 מ"ג/מ"ק || || || 0.050 מ"ג/מ"ק |- | : ב. {{דוכיווני|כספית מתכתית ואנאורגנית (ככספית)|MERCURY elemental and forms (as Hg) inorganic}} || 0.025 מ"ג/מ"ק || || || 0.0125 מ"ג/מ"ק || |- | {{דוכיווני|כרום (Cr) ^(*)|CHROMIUM}} || || || || || rowspan=9" | |- | : 1. {{דוכיווני|תרכובות אנאורגניות של כרום (ככרום):|inorganic compounds (as Cr)}} || || || || |- | :: א. {{דוכיווני|מתכת + תרכובות של כרום|III metal and Cr III compounds}} || 0.500 מ"ג/מ"ק || || || 0.250 מ"ג/מ"ק |- | :: ב. {{דוכיווני|תרכובות של כרום VI מסיסות במים|water-soluble Cr VI compounds}} || 0.050 מ"ג/מ"ק || || || 0.025 מ"ג/מ"ק |- | :: ג. {{דוכיווני|תרכובות של כרום VI בלתי מסיסות|insoluble Cr VI compounds}} || 0.010 מ"ג/מ"ק || || || 0.005 מ"ג/מ"ק |- | : 2. {{דוכיווני|צינק כרומאטים (ככרום) (ZnCrO₄)|ZINC CHROMATES (as Cr)}} || 0.010 מ"ג/מ"ק || || || 0.005 מ"ג/מ"ק |- | : 3. {{דוכיווני|כרומאט העופרת (ככרום) (PbCrO₄)|LEAD CHROMATE (as Cr)}} || 0.012 מ"ג/מ"ק || || || 0.006 מ"ג/מ"ק |- | : 4. {{דוכיווני|סטרונציום כרומאט (ככרום) (SrCrO₄)|STRONTIUM CHROMATE (as Cr)}} || 0.00050 מ"ג/מ"ק || || || 0.00025 מ"ג/מ"ק |- | : 5. {{דוכיווני|קלציום כרומאט (ככרום) (CaCrO₄)|CALCIUM CHROMATE (as Cr)}} || 0.0010 מ"ג/מ"ק || || || 0.0005 מ"ג/מ"ק |- | {{דוכיווני|נוזלי קירור|METALWORKING FLUIDS}} || 0.5 מ"ג/מ"ק || || || 0.25 מ"ג/מ"ק || |- | {{דוכיווני|ניקל (Ni) ^(*) (בר שאיפה)|NICKEL (inhalable)}} || || || || || rowspan="5" | |- | : 1. {{דוכיווני|מתכת (כניקל)|elemental}} || 1.500 מ"ג/מ"ק || || || 0.750 מ"ג/מ"ק |- | : 2. {{דוכיווני|תרכובות אנאורגניות מסיסות של ניקל (כניקל)|soluble inorganic compounds (as Ni)}} || 0.100 מ"ג/מ"ק || || || 0.050 מ"ג/מ"ק |- | : 3. {{דוכיווני|תרכובות אנאורגניות בלתי מסיסות של ניקל (כניקל)|insoluble inorganic compounds (as Ni)}} || 0.200 מ"ג/מ"ק || || || 0.100 מ"ג/מ"ק |- | : 4. {{דוכיווני|ניקל קרבוניל (כניקל) (Ni(CO)₄)|NICKEL CARBONYL (as Ni)}} || 0.05 חל"מ || || || 0.025 חל"מ |- | {{דוכיווני|סבופלוראן (גז הרדמה)|SEVOFLURANE (anaesthetic gas)}} || || || 2 חל"מ (לשעה) || 1 חל"מ || |- | {{דוכיווני|סטירן (ויניל–בנזן) (C₆H₅CH{{=}}CH₂) ^(*)|STYRENE}} || 20 חל"מ || 40 חל"מ || || 10 חל"מ || |- | {{דוכיווני|סיבים מינרליים|MINERAL FIBERS}} || 1 סיב/סמ"ק || || || 0.5 סיב/סמ"ק || |- | עופרת (Pb) ^(*) || || || || || rowspan="3" | |- | : א. {{דוכיווני|עופרת מתכתית ואנאורגנית (כעופרת)|LEAD and inorganic compounds (as Pb)}} || 0.050 מ"ג/מ"ק || || || 0.025 מ"ג/מ"ק |- | : ב. {{דוכיווני|עופרת טטרה מתיל או טטרה אתיל (כעופרת)|TETRAMETHYL LEAD or TETRAETHYL LEAD (as Pb)}} || 0.050 מ"ג/מ"ק || || || 0.025 מ"ג/מ"ק |- | {{דוכיווני|פורמלדהיד (CH₂O)|(FORMALDEHYDE)}} || 0.2 חל"מ || || 0.3 חל"מ || 0.1 חל"מ || |- | {{דוכיווני|פרכלורו–אתילן (טטרהכלורו–אתילן) (CCl₂=CCl₂) ^(*)|PERCHLOROETHYLENE Tetrachloroethene}} || 25 חל"מ || 100 חל"מ || || 12.5 חל"מ || |- | {{דוכיווני|קדמיום (Cd) ^(*) {{ש}} מתכת + תרכובות (אבק כללי מרחף) (כקדמיום)|CADMIUM and compounds (as Cd)}} || 0.010 מ"ג/מ"ק || || || 0.005 מ"ג/מ"ק || החשיפה המשוקללת המרבית המותרת לעובדת בגיל הפוריות ולנשים בתקופות של היריון או הנקה, תהיה 0.005 מ"ג/מ"ק |- | {{דוכיווני|קובלט (Co) ^(*)|COBALT}} || || || || || rowspan="3" | |- | : 1. {{דוכיווני|מתכת + תרכובות אנאורגניות של קובלט (כקובלט)|metal and inorganic compounds (as Co)}} || 0.020 מ"ג/מ"ק || || || 0.010 מ"ג/מ"ק |- | : 2. {{דוכיווני|קובלט קרבוניל + קובלט הידרוקרבוניל (כקובלט)|COBALT CARBONYL and COBALT HYDROCARBONYL (as Co)}} || 0.100 מ"ג/מ"ק || || || 0.050 מ"ג/מ"ק |- | {{דוכיווני|קולופוניום|COLOPHONY}} || 0.05 מ"ג/מ"ק || 0.15 מ"ג/מ"ק || || 0.025 מ"ג/מ"ק || |- | {{דוכיווני|קסילן (קסילול) + קסילנים (C₆H₅(CH₃)₂) ^(*)|XYLENE}} || 100 חל"מ || 150 חל"מ || || 50 חל"מ || |} === חלק ב((')) {{ש}} קרינה מייננת ^(*) === : מנה גבולית מקדם השקלול לרקמות ולאיברים השונים והגבלות נוספות חישוב סכום מנות הקרינה המשוקללות ייעשה בידי צירוף המכפלות של מנות הקרינה שלהן נחשף כל איבר או רקמה במקדם השקלול לאותם איבר או רקמה, כלהלן: : {| ! !! האיבר/הרקמה !! מנה גבולית {{ש}} (ב-מיליסיברט) !! מקדם השקלול !! הגבלות נוספות |- | rowspan="16" | א. כל עובד מגיל 18 ומעלה (פרט לעובדת בהיריון) | 1. כל הגוף או המנה האפקטיבית || 50 || 1 || א. לא יותר מ-100 מיליסיברט ב-5 שנים עוקבות. |- | 2. עדשת עין || 150 || 0 || |- | 3. גפיים (ידיים ורגליים) || 500 || 0 || |- | 4. בלוטות המין || 250 || 0.2 || |- | 5. מח העצם (האדום) || 400 || 0.12 || |- | 6. דופן המעי הגס || 400 || 0.12 || |- | 7. ריאות || 400 || 0.12 || |- | 8. קיבה || 400 || 0.12 || |- | 9. שלפוחית השתן || 500 || 0.05 || |- | 10. שדיים || 500 || 0.05 || |- | 11. כבד || 500 || 0.05 || |- | 12. ושט || 500 || 0.05 || |- | 13. בלוטת המגן || 500 || 0.05 || |- | 14. עור || 500 || 0.01 || |- | 15. פני העצם || 500 || 0.01 || |- | 16. שאר האיברים (לכל איבר) || 500 || 0.05 || בקבוצה זו נכללים: בלוטות יותרת הכליה, מוח, קנה נשימה, מעיים דקים, כליה, שריר, לבלב, טחול, בלוטת יותרת המוח ורחם |- | rowspan="3" | ב. עובדת בהיריון | 1. כל הגוף או המנה האפקטיבית || 1 || 1 || rowspan="3" | מתייחס רק לתקופת ההיריון הנותרת לאחר ההודעה בדבר היותה בהיריון |- | עדשת העין || 150 || 0 |- | גפיים (ידיים ורגליים) || 500 || 0 |} == תוספת שלישית == ==== ((([[תקנה 3(ג)]], [[10(ב)]]))) ==== @ : ערכים של מדדים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית לגורמים מזיקים שהתקיים בהם אחד מאלה: : (1) פורטו בתקנות ייחודיות; : (2) אין לגביהם תקנה ייחודית, ואינם מופיעים בספר; : (3) אין לגביהם תקנה ייחודית, הם מופיעים בספר אך נקבעו להם ערכי מדדים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית מותרת לפי [[תקנה 3(ג)]], השונים מהקבוע בספר. @ (תיקון: תשע"א) : {| ! הגורם המזיק !! החומר או המטאבוליט הנבדק !! בדם !! בשתן !! באוויר הנשיפה !! הערות |- | {{דוכיווני|ארסן אנאורגני|Inorganic ARSENIC}} || ארסן אנאורגני ומטבוליטים מתיליים (Methylated) || || 35 מיקרוגרם לליטר (להלן - µg/L) || || |- | {{דוכיווני|בנזן (בנזול)|BENZENE (BENZOL)}} || חומצה טרנס–טרנס מוקונית || || 0.5 מיליגרם לגרם קריאטינין (להלן - mg/G Creatinine) || || |- | rowspan="2" | {{דוכיווני|זרחנים אורגנים וקרבמטים|ORGANOPHOSPHATES and CARBAMATES}} || rowspan="2" | כולינאסטרזה (בתאי דם אדומים) || 1. 80% מהרמה הבסיסית האישית || || || בטייסים |- | 2. 70% מהרמה הבסיסית האישית || || || בעובדים אחרים |- | {{דוכיווני|טולואן (טולואול)|TOLUENE}} || חומצה היפורית || || 1.6 גרם לגרם קריאטינין (להלן - g/G Creatinine) || || |- | rowspan="2" | {{דוכיווני|1,1,1 טריכלורו–אתאן (מתיל כלורופורם)|1,1,1 TRICHLOROETHANE}} || חומצה טריכלורו–אצטית || || 10 מיליגרם לליטר (להלן - mg/L) || || |- | טריכלורו–אתאנול || ‎1 mg/L || ‎30 mg/L || || |- | rowspan="2" | {{דוכיווני|טריכלורו–אתילן|TRICHLOROETHYLENE}} || חומצה טריכלורו–אצטית || || ‎100 mg/G Creatinine || || |- | טריכלורו-אתאנול || ‎4 mg/L || || || |- | {{דוכיווני|כספית|MERCURY}} || כספית אנאורגנית כללית ||1.5 מיקרוגרם ל-100 מיליליטר (להלן - µg/100 mL) || 35 מיקרוגרם לגרם קריאטינין (להלן - µg / 100 mL) || || |- | {{דוכיווני|כרום (VI) נדפים מסיסים במים|CHROMIUM (Water-soluble Cr (VI) fumes)}} || כרום כללי || || ‎25 µg/L || || |- | {{דוכיווני|ניקל|NICKEL}} || ניקל || || ‎15 µg/L || || |- | {{דוכיווני|סטירן (ויניל–בנזן)|STYRENE}} || חומצה מנדלית + חומצה פנילגליוקסילית || || ‎400 mg/G Creatinine || || |- | {{דוכיווני|עופרת|LEAD}} || עופרת || ‎30 µg / 100 mL || || || |- | {{דוכיווני|פרכלורואתילן (טטראכלורו–אתילן)|PERCHLOROETHYLENE}} || חומצה טריכלורו–אצטית || || ‎3.5 mg/L || || |- | {{דוכיווני|קדמיום ותרכובות אנאורגניות|CADMIUM and Inorganic compounds}} || קדמיום || ‎5 µg/L || ‎5 µg/G Creatinine || || |- | {{דוכיווני|קובלט|COBALT}} || קובלט || ‎1 µg/L || ‎15 µg/L || || |- | {{דוכיווני|קסילן (קסילול) וקסילנים|XYLENE}} || חומצה מתיל היפורית || || ‎1.5 g/G Creatinine || || |} == תוספת רביעית == ==== ((([[תקנה 1]]))) ==== @ : תקנות ייחודיות: @ : [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים באיזוציאנאטים), התשנ"ג-1993]]; @ : [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בבנזן), התשמ"ד-1983]]; @ : [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בויניל כלוריד), התשמ"ד-1983]]; @ : [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בזרניך (ארסן)), התשמ"ה-1985]]; @ : [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בכספית), התשמ"ה-1985]]; @ : [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים במתכות מסוימות), התשנ"ג-1993]]; @ : [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בעופרת), התשמ"ד-1983]]; @ : [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממסים פחמימנים ארומטיים מסוימים), התשנ"ג-1993]]; @ : [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממסים פחמימנים הלוגניים מסוימים), התשנ"א-1990]]; @ : [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ"ג-1992]]; @ : [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בחומרי הדברה שהם זרחנים אורגניים וקרבמטים), התשנ"ג-1992]]; @ : [[תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס"א-2001]]; @ : [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), התשל"ט-1979]]. <פרסום> כ"ז בסיוון התשע"א (29 ביוני 2011) <חתימה> שלום שמחון שר התעשייה המסחר והתעסוקה qmqir0evc8zcnqxp24qjk2ov23ruv3u 116 457969 1417585 1290119 2022-08-10T08:42:27Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (פעולה מונעת), התשס"א-2001 <מקור> ((ק"ת תשס"א, 393|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (פעולה מונעת)|6084)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 34ב]] [[+|ו-43]] [[=החוק|לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954]] (להלן - החוק), ובהתייעצות עם מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "האחראי" - האחראי על הפעולה המונעת שנתמנה לפי [[תקנה 3]]; :- "הועדה המייעצת" - הועדה שנתמנתה לפי [[תקנה 4]]; :- "המוסד" ו"מפקח העבודה הראשי" - כמשמעותם [[בחוק]]; :- "המשרד" - משרד העבודה והרווחה; :- "ועדת ההקצאה" - הועדה שנתמנתה לפי [[תקנה 7]]; :- "קופת חולים" - כמשמעותה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994]]; :- "שנת עבודה" - שנה המתחילה ב-1 בינואר ומסתיימת ב-31 בדצמבר של אותה שנה; :- "השר" - שר העבודה והרווחה. @ 2. פעולה מונעת : פעולה מונעת תהיה מסוגים אלה: : (1) פעולה שנועדה למנוע, במישרין או בעקיפין, תאונות עבודה ומחלות מקצוע; : (2) מחקרים בתחומי הבריאות התעסוקתית, הבטיחות או הגיהות בתעסוקה; : (3) פרויקטים ניסיוניים בתחומים האמורים בפסקאות (1) ו-(2); : (4) הקמה וניהול של מאגרי מידע בתחומי הבריאות התעסוקתית, הבטיחות או הגיהות בעבודה; : (5) הכשרה מקצועית, הדרכה והסברה בתחומי הבריאות התעסוקתית, הבטיחות או הגיהות בעבודה. @ 3. האחראי על הפעולה המונעת : מפקח העבודה הראשי יהיה האחראי על הפעולה המונעת. @ 4. ועדה מייעצת : (א) השר ימנה ועדה מייעצת שתייעץ לאחראי בתחומי ענינה של הפעולה המונעת. : (ב) הרכב הועדה המייעצת יהיה של שבעה עשר חברים כלהלן: :: (1) שני נציגי המשרד, אחד מהם יהיה היושב ראש; :: (2) נציג המוסד; :: (3) נציג האגף לנפגעי עבודה ונציג הייעוץ הרפואי של המוסד לביטוח לאומי; :: (4) נציג משרד הבריאות; :: (5) שלושה נציגים של קופות חולים, בעלות יחידות לרפואה תעסוקתית, אחת מהן שירותי בריאות כללית; :: (6) שני נציגי מעבידים שיתמנו לאחר התייעצות עם ארגון מעבידים שהוא יציג, לדעת השר; :: (7) שני נציגי עובדים שיתמנו לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים בישראל; :: (8) נציג ארגון הממונים על הבטיחות המייצג את המספר הגדול ביותר של הממונים על הבטיחות; :: (9) שלושה חברים בעלי ידע בתחומי הבריאות התעסוקתית, הבטיחות או הגיהות התעסוקתית, מהם אחד לפחות נציג מוסד להשכלה גבוהה, לפי [[חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]]. : (ג) חברי הועדה המייעצת ימונו לתקופה של חמש שנים. @ 5. תכנית עבודה שנתית : (א) אחת לשנה לפחות, יכנס האחראי את הועדה המייעצת והיא תציג בפניו את הצעותיה לסדרי עדיפות ותכנים לפעולה מונעת לשנה הקרובה. : (ב) האחראי יכין תכנית עבודה שנתית (להלן - תכנית העבודה) בהתאם לשיקול דעתו המקצועי, בשים לב להצעות הועדה המייעצת ולמשאבים העומדים לרשותו. : (ג) תכנית העבודה תובא בידי האחראי לאישור ועדת ההקצאה. : (ד) תכנית עבודה שאישרה ועדת ההקצאה תובא לידיעת הועדה המייעצת. : (ה) במהלך שנת העבודה רשאי האחראי, באישור ועדת ההקצאה, לשנות את תכנית העבודה; שינוי מהותי יובא להתייעצות עם הועדה המייעצת. @ 6. מקומות לביצוע פעולה מונעת והיקפה : (א) פעולה מונעת תיעשה באזורי הארץ, בענפי העבודה או במקומות עבודה שלגביהם יש, לדעת האחראי, צורך בפעולה מונעת. : (ב) היקף פעולה מונעת מכל סוג יהיה לפי הקבוע לאותו סוג בתכנית העבודה. @ 7. ועדת הקצאה : (א) השר ימנה מתוך עובדי המשרד ועדת הקצאה; בראשה יעמוד המנהל הכללי של המשרד או נציגו ובין חבריה יהיו היועץ המשפטי של המשרד או נציגו, חשב המשרד או נציגו, וכן האחראי אם לא מונה לנציג המנהל הכללי; מספר חברי הועדה לא יעלה על חמישה. : (ב) ועדת ההקצאה תחליט על הקצאת משאבים ותאשר את תכנית העבודה השנתית. : (ג) בהחליטה על הקצאת משאבים לביצוע פעולה מונעת בידי קופת חולים או בידי גוף המבצע פעולה מונעת, שאינו המשרד, תפעל ועדת ההקצאה כועדת מכרזים לפי [[תקנה 8 לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993]], או כועדת תמיכות כמשמעותה [[סעיף 2 לנוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור|בסעיף 7 לנוהל להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה במוסדות ציבור]], לפי [[חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]], לפי הענין. @ 8. : ((הנוסח שולב [[בתקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה), התשל"ג-1973]].)) @ 9. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. @ 10. הוראת מעבר : פעולה מונעת שהוחל בביצועה לפני תחילתן של תקנות אלה וטרם הושלמה, יראו אותה כפעולה מונעת שביצועה אושר לפי תקנות אלה. <פרסום> כ"ג בטבת התשס"א (18 בינואר 2001) <חתימה> רענן כהן שר העבודה והרווחה b9emgtz8xsd8pvgw84oc6f7k5a7fpt6 0 457984 1417593 1290116 2022-08-10T09:00:20Z OpenLawBot 8112 [1417585] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (פעולה מונעת), התשס״א–2001}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשס״א, 393|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (פעולה מונעת)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 34ב|סעיפים 34ב}} {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 43|ו־43}} {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}} (להלן – החוק), ובהתייעצות עם מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האחראי“ – האחראי על הפעולה המונעת שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה המייעצת“ – הועדה שנתמנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המוסד“ ו”מפקח העבודה הראשי“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|בחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – משרד העבודה והרווחה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת ההקצאה“ – הועדה שנתמנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת חולים“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת עבודה“ – שנה המתחילה ב־1 בינואר ומסתיימת ב־31 בדצמבר של אותה שנה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר העבודה והרווחה. {{ח:סעיף|2|פעולה מונעת}} {{ח:ת}} פעולה מונעת תהיה מסוגים אלה: {{ח:תת|(1)}} פעולה שנועדה למנוע, במישרין או בעקיפין, תאונות עבודה ומחלות מקצוע; {{ח:תת|(2)}} מחקרים בתחומי הבריאות התעסוקתית, הבטיחות או הגיהות בתעסוקה; {{ח:תת|(3)}} פרויקטים ניסיוניים בתחומים האמורים בפסקאות (1) ו־(2); {{ח:תת|(4)}} הקמה וניהול של מאגרי מידע בתחומי הבריאות התעסוקתית, הבטיחות או הגיהות בעבודה; {{ח:תת|(5)}} הכשרה מקצועית, הדרכה והסברה בתחומי הבריאות התעסוקתית, הבטיחות או הגיהות בעבודה. {{ח:סעיף|3|האחראי על הפעולה המונעת}} {{ח:ת}} מפקח העבודה הראשי יהיה האחראי על הפעולה המונעת. {{ח:סעיף|4|ועדה מייעצת}} {{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדה מייעצת שתייעץ לאחראי בתחומי ענינה של הפעולה המונעת. {{ח:תת|(ב)}} הרכב הועדה המייעצת יהיה של שבעה עשר חברים כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} שני נציגי המשרד, אחד מהם יהיה היושב ראש; {{ח:תתת|(2)}} נציג המוסד; {{ח:תתת|(3)}} נציג האגף לנפגעי עבודה ונציג הייעוץ הרפואי של המוסד לביטוח לאומי; {{ח:תתת|(4)}} נציג משרד הבריאות; {{ח:תתת|(5)}} שלושה נציגים של קופות חולים, בעלות יחידות לרפואה תעסוקתית, אחת מהן שירותי בריאות כללית; {{ח:תתת|(6)}} שני נציגי מעבידים שיתמנו לאחר התייעצות עם ארגון מעבידים שהוא יציג, לדעת השר; {{ח:תתת|(7)}} שני נציגי עובדים שיתמנו לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים בישראל; {{ח:תתת|(8)}} נציג ארגון הממונים על הבטיחות המייצג את המספר הגדול ביותר של הממונים על הבטיחות; {{ח:תתת|(9)}} שלושה חברים בעלי ידע בתחומי הבריאות התעסוקתית, הבטיחות או הגיהות התעסוקתית, מהם אחד לפחות נציג מוסד להשכלה גבוהה, לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}. {{ח:תת|(ג)}} חברי הועדה המייעצת ימונו לתקופה של חמש שנים. {{ח:סעיף|5|תכנית עבודה שנתית}} {{ח:תת|(א)}} אחת לשנה לפחות, יכנס האחראי את הועדה המייעצת והיא תציג בפניו את הצעותיה לסדרי עדיפות ותכנים לפעולה מונעת לשנה הקרובה. {{ח:תת|(ב)}} האחראי יכין תכנית עבודה שנתית (להלן – תכנית העבודה) בהתאם לשיקול דעתו המקצועי, בשים לב להצעות הועדה המייעצת ולמשאבים העומדים לרשותו. {{ח:תת|(ג)}} תכנית העבודה תובא בידי האחראי לאישור ועדת ההקצאה. {{ח:תת|(ד)}} תכנית עבודה שאישרה ועדת ההקצאה תובא לידיעת הועדה המייעצת. {{ח:תת|(ה)}} במהלך שנת העבודה רשאי האחראי, באישור ועדת ההקצאה, לשנות את תכנית העבודה; שינוי מהותי יובא להתייעצות עם הועדה המייעצת. {{ח:סעיף|6|מקומות לביצוע פעולה מונעת והיקפה}} {{ח:תת|(א)}} פעולה מונעת תיעשה באזורי הארץ, בענפי העבודה או במקומות עבודה שלגביהם יש, לדעת האחראי, צורך בפעולה מונעת. {{ח:תת|(ב)}} היקף פעולה מונעת מכל סוג יהיה לפי הקבוע לאותו סוג בתכנית העבודה. {{ח:סעיף|7|ועדת הקצאה}} {{ח:תת|(א)}} השר ימנה מתוך עובדי המשרד ועדת הקצאה; בראשה יעמוד המנהל הכללי של המשרד או נציגו ובין חבריה יהיו היועץ המשפטי של המשרד או נציגו, חשב המשרד או נציגו, וכן האחראי אם לא מונה לנציג המנהל הכללי; מספר חברי הועדה לא יעלה על חמישה. {{ח:תת|(ב)}} ועדת ההקצאה תחליט על הקצאת משאבים ותאשר את תכנית העבודה השנתית. {{ח:תת|(ג)}} בהחליטה על הקצאת משאבים לביצוע פעולה מונעת בידי קופת חולים או בידי גוף המבצע פעולה מונעת, שאינו המשרד, תפעל ועדת ההקצאה כועדת מכרזים לפי {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים#סעיף 8|תקנה 8 לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}}, או כועדת תמיכות כמשמעותה {{ח:חיצוני|נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור#סעיף 2|בסעיף 7 לנוהל להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה במוסדות ציבור}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, לפי הענין. {{ח:סעיף|8|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|תקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה)|בתקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה), התשל״ג–1973}}.}} {{ח:סעיף|9|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. {{ח:סעיף|10|הוראת מעבר}} {{ח:ת}} פעולה מונעת שהוחל בביצועה לפני תחילתן של תקנות אלה וטרם הושלמה, יראו אותה כפעולה מונעת שביצועה אושר לפי תקנות אלה. {{ח:חתימות|כ״ג בטבת התשס״א (18 בינואר 2001)}} * '''רענן כהן'''<br>שר העבודה והרווחה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 2f2v456c4h5htfmh5mw4z7ss7f9s2n9 116 459358 1417632 1337564 2022-08-10T09:35:23Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki <שם> צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 <מקור> '''צו תש"ס:''' ((ק"ת תש"ס, 74|צו שירות ביטחון (קביעת שירות מוכר לפי סעיף 26א לחוק)|6005)). '''צו תשס"א:''' ((ק"ת תשס"א, 86|צו שירות ביטחון (קביעת שירות מוכר לפי סעיף 26א לחוק)|6065)). '''צו תשס"ב:''' ((ק"ת תשס"ב, 60|צו שירות ביטחון (קביעת שירות מוכר לפי סעיף 26א לחוק)|6130)). '''צו תשס"ג:''' ((ק"ת תשס"ג, 394|צו שירות ביטחון (קביעת שירות מוכר לפי סעיף 26א לחוק)|6219)), ((1001|תיקון|6259)). '''צו תשס"ד:''' ((ק"ת תשס"ד, 266|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים) (הוראת שעה)|6294)). '''צו תשס"ה:''' ((ק"ת תשס"ה, 652|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים)|6387)). '''צו תשס"ו:''' ((ק"ת תשס"ו, 1000|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים)|6500)). '''צו תשס"ז:''' ((ק"ת תשס"ז, 1128|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים) (הוראת שעה)|6611)). '''צו תש"ע:''' ((ק"ת תש"ע, 110|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים) (הוראת שעה)|6824)). '''צו תשע"א:''' ((ק"ת תשע"א, 1106|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים) (הוראת שעה)|7010)). '''צו תשע"ד:''' ((ק"ת תשע"ד, 1504|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים לאומיים) (הוראת שעה)|7396)). '''צו תשע"ו:''' ((ק"ת תשע"ו, 958|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים לאומיים) (הוראת שעה)|7641)); ((תשע"ז, 1084|תיקון|7815)). '''צו תשע"ט:''' ((ק"ת תשע"ט, 1906|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים לאומיים) (הוראת שעה)|8157)). '''צו תשפ"ב:''' ((ק"ת תשפ"ב, 1650|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים) (הוראת שעה)|9902)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 26א(א)(2)]] [[=החוק|לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986]] (להלן - החוק), בהתייעצות עם שרת החינוך ושר המשפטים, לאחר ששוכנעתי כי בשים לב לנסיבות העניין לעת הזו, אם לא ייעשו הפעילויות המנויות בצו זה בידי יוצא צבא בשירות סדיר לא יושגו כנדרש יעדים ביטחוניים–לאומיים, ובאישור הממשלה וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אני מצווה לאמור: @ 1. שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים : הפעילויות המנויות להלן הן שירות מוכר לפי [[סעיף 26א(א)(2) לחוק]]: : (1) בתחום החינוך - שירות בתפקידי חינוך, הוראה והדרכה במסגרת משרד החינוך, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון וכן במסגרת הגופים שלהלן, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון: רשות הטבע והגנים; החברה להגנת הטבע; נאות קדומים; עמותת לוטם - לימודי טבע משולבים; בית ספר שדה כפר עציון; מדרשת שדה בוקר; : (2) בתחום העלייה והקליטה - שירות בתפקידים שעניינם שמירת הקשר עם התפוצות לשם עידוד העלייה, במסגרת לשכת הקשר "נתיב" ובפיקוח משרד ראש הממשלה. @ 2. תוקף : תוקפו של צו זה עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024). @ 3. הוראת מעבר : יוצא צבא שביום תחילתו של צו זה משרת במסגרת או בפעילות שמנויה בצו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים לאומיים) (הוראת שעה), התשע"ט-2019, טרם פקיעתו, יראו אותו כמי שמשרת לפי צו זה, אף אם המסגרת או הפעילות אינה מנויה בצו זה. <פרסום> כ"ו בטבת התשפ"ב (30 בדצמבר 2021) <חתימה> בני גנץ שר הביטחון 7o0o932zf85e235znwg8ujbh0cpkg5w 0 459429 1417643 1337574 2022-08-10T10:00:36Z OpenLawBot 8112 [1417632] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}} {{ח:פתיח-התחלה}} '''צו תש״ס:''' {{ח:תיבה|ק״ת תש״ס, 74|צו שירות ביטחון (קביעת שירות מוכר לפי סעיף 26א לחוק)}}. '''צו תשס״א:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״א, 86|צו שירות ביטחון (קביעת שירות מוכר לפי סעיף 26א לחוק)}}. '''צו תשס״ב:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ב, 60|צו שירות ביטחון (קביעת שירות מוכר לפי סעיף 26א לחוק)}}. '''צו תשס״ג:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ג, 394|צו שירות ביטחון (קביעת שירות מוכר לפי סעיף 26א לחוק)}}, {{ח:תיבה|1001|תיקון}}. '''צו תשס״ד:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ד, 266|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים) (הוראת שעה)}}. '''צו תשס״ה:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ה, 652|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים)}}. '''צו תשס״ו:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ו, 1000|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים)}}. '''צו תשס״ז:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ז, 1128|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים) (הוראת שעה)}}. '''צו תש״ע:''' {{ח:תיבה|ק״ת תש״ע, 110|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים) (הוראת שעה)}}. '''צו תשע״א:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 1106|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים) (הוראת שעה)}}. '''צו תשע״ד:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ד, 1504|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים לאומיים) (הוראת שעה)}}. '''צו תשע״ו:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ו, 958|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים לאומיים) (הוראת שעה)}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1084|תיקון}}. '''צו תשע״ט:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ט, 1906|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים לאומיים) (הוראת שעה)}}. '''צו תשפ״ב:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 1650|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים) (הוראת שעה)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 26א|סעיף 26א(א)(2)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}} (להלן – החוק), בהתייעצות עם שרת החינוך ושר המשפטים, לאחר ששוכנעתי כי בשים לב לנסיבות העניין לעת הזו, אם לא ייעשו הפעילויות המנויות בצו זה בידי יוצא צבא בשירות סדיר לא יושגו כנדרש יעדים ביטחוניים–לאומיים, ובאישור הממשלה וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אני מצווה לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–<wbr>לאומיים}} {{ח:ת}} הפעילויות המנויות להלן הן שירות מוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 26א|סעיף 26א(א)(2) לחוק}}: {{ח:תת|(1)}} בתחום החינוך – שירות בתפקידי חינוך, הוראה והדרכה במסגרת משרד החינוך, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון וכן במסגרת הגופים שלהלן, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון: רשות הטבע והגנים; החברה להגנת הטבע; נאות קדומים; עמותת לוטם – לימודי טבע משולבים; בית ספר שדה כפר עציון; מדרשת שדה בוקר; {{ח:תת|(2)}} בתחום העלייה והקליטה – שירות בתפקידים שעניינם שמירת הקשר עם התפוצות לשם עידוד העלייה, במסגרת לשכת הקשר ”נתיב“ ובפיקוח משרד ראש הממשלה. {{ח:סעיף|2|תוקף}} {{ח:ת}} תוקפו של צו זה עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024). {{ח:סעיף|3|הוראת מעבר}} {{ח:ת}} יוצא צבא שביום תחילתו של צו זה משרת במסגרת או בפעילות שמנויה בצו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים לאומיים) (הוראת שעה), התשע״ט–2019, טרם פקיעתו, יראו אותו כמי שמשרת לפי צו זה, אף אם המסגרת או הפעילות אינה מנויה בצו זה. {{ח:חתימות|כ״ו בטבת התשפ״ב (30 בדצמבר 2021)}} * '''בני גנץ'''<br>שר הביטחון {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] scyz7yo54yy1vgo279wv743l4fg632r 116 460556 1417614 1340657 2022-08-10T09:17:48Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תנאי החזקת קטינים במעון או במעון נעול), התשע"ד-2014 <מקור> ((ק"ת תשע"ד, 580|תקנות הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תנאי החזקת קטינים במעון או במעון נעול)|7335)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 44(א)]] [[=החוק|לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971]] (להלן - החוק), ולעניין [[תקנות 14 עד 16]] לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אמצעי ריסון" - אמצעי ריסון כמפורט [[בתקנה 14(ב)]]; :- "חוסה" - קטין השוהה במעון או במעון נעול, לפי העניין, או בגיר מעל גיל 18 בהתאם לצו; :- "מנהל" - מנהל מעון או מנהל מעון נעול, לפי העניין; :- "מפקח אזורי" - מפקח אזורי שמונה לפי [[סעיף 43א לחוק]]; :- "מפקח ארצי" - מפקח ארצי שמונה לפי [[סעיף 43א לחוק]]. @ 2. הודעה על מקום השמת חוסה : החליט הממונה על המעונות או מי שהוא אצל לו מסמכויותיו לפי [[סעיף 43א(ב) לחוק]], על מקום השמת קטין במעון או במעון נעול, ימסור על כך הודעה בכתב למנהל, לקטין כאמור, להורה של הקטין ואם לא ניתן לאתרו במאמץ סביר - לידיעת קרוב אחר, לסניגור של הקטין - אם ידועה זהותו, ולקצין המבחן או לעובד סוציאלי לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה)]], לפי העניין. @ 3. הודעה על העברת חוסה ממעון למעון נעול : החליט הממונה על המעונות על העברת חוסה ממעון למעון נעול לפי [[סעיף 31(ג) לחוק]], ימסור על כך הודעה בכתב למנהל המעון הנעול, למנהל המעון, לחוסה, להורה של החוסה ואם לא ניתן לאתרו במאמץ סביר - לידיעת קרוב אחר, לסניגור של החוסה - אם ידועה זהותו, ולקצין מבחן או לעובד סוציאלי לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה)]], לפי העניין, שבה תצוין תקופת ההחזקה וסיבת ההעברה, לרבות הזכות לערור על ההחלטה לפי [[סעיף 31(ד) לחוק]]. @ 4. הודעה על העברת חוסה ממעון נעול למעון : החליט הממונה על המעונות על העברת חוסה ממעון נעול למעון לפי [[סעיף 31(א) לחוק]] ימסור על כך הודעה בכתב למנהל המעון, למנהל המעון הנעול, לחוסה, להורה של החוסה ואם לא ניתן לאתרו במאמץ סביר - לידיעת קרוב אחר, לסניגור של החוסה - אם ידועה זהותו, ולקצין מבחן או לעובד סוציאלי לפי [[חוק הנוער (טיפול והשגחה)]], לפי העניין. @ 5. קבלת חוסה למעון או למעון נעול : חוסה שהגיע למעון או למעון נעול לפי החלטה כאמור [[בתקנה 2]], [[3]] [[או 4]], יתקבל בידי המנהל או מי שהוא הסמיך לכך, והוא יודיע לו על סדרי המעון ועל חובותיו וזכויותיו בו. @ 6. מסירת הודעה להורי החוסה על קבלתו למעון או למעון נעול : במהלך 6 שעות ממועד הגעתו של החוסה למעון או למעון נעול יודיע המנהל או מי שהוא הסמיכו, להורי החוסה או לקרוב אחר, אם לא ניתן לאתרם במאמץ סביר, על קבלת החוסה למעון; זולת אם לדעת המנהל אין להודיע כאמור בשל טובת החוסה, ובלבד שקיבל על כך אישור מהממונה על המעונות או מי שהוא אצל לו מסמכויותיו לפי [[סעיף 43א(ב) לחוק]]. @ 7. תנאי החזקה במעון או במעון נעול : מנהל ידאג שתנאי החזקה במעון או במעון נעול יהיו לפי [[+|תקנות 3]], [[+|4]] [[ו-9 עד 20 לתקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל), התשכ"ו-1965]], בשינויים המחויבים. @ 8. זכאות חוסה לשירותי חינוך, טיפול, חברה ופנאי : חוסה זכאי לשירותי חינוך, טיפול, חברה ופנאי, והמנהל ידאג לספקם על פי תכנית שהוא יקבע לצורך כך. @ 9. דאגה לטיפול רפואי, לתפילה, לקבלת אורחים ולהסדרי קבלה ומשלוח של דברי דואר : חוסה זכאי לתנאים המפורטים להלן, והמנהל ידאג לקיומם: : (1) טיפול רפואי, כולל ריפוי שיניים, טיפול פסיכולוגי, פסיכיאטרי וסוציאלי ובדיקה רפואית שגרתית; : (2) מקום אשר ישמש לתפילה, אם החוסה מבקש להתפלל; : (3) מקום שבו יוכל חוסה לקבל קרובי משפחה ואורחים אחרים, לאחר קבלת רשות מאת המנהל או מי שהוא הסמיך לכך; : (4) להסדרים לקבלת דברי דואר ומשלוחם, ואולם רשאי המנהל או מי שהסמיך לכך לפתוח את דברי הדואר בנוכחות החוסה לפני העברתם ליעדם, או לגנוז את דברי הדואר בנוכחות החוסה מטעמים של הגנה על שלומו או על שלומם של חוסים אחרים שיצוינו ביומן שינהל למטרה זו. @ 10. תלונת חוסה או בן משפחתו : (א) חוסה, בא כוחו או בן משפחתו רשאים להגיש תלונה לפי תקנות אלה, למרכז פניות החוסים ומשפחותיהם (להלן - מרכז הפניות). : (ב) מרכז הפניות ימונה בידי הממונה על המעונות ויהיה אחד מאלה: :: (1) סגן הממונה על המעונות; :: (2) מפקח ארצי. : (ג) כל חוסה ובן משפחתו יקבלו דף תקנון הכולל את דרכי הפנייה למרכז הפניות ביום קליטתו של החוסה במעון או במעון הנעול. : (ד) תלונות ניתן להפנות לתיבת פניות שתוצב בכל מעון או מעון נעול, למרכז הפניות ישירות או באמצעות המנהל; אם התלונה אינה בתחום סמכותו יפנה מרכז הפניות את המתלונן למקום הראוי להגשת התלונה. : (ה) מרכז הפניות יאשר את קבלת התלונה בתוך שבועיים מיום קבלתה. : (ו) משך בדיקת התלונה יהיה בהתאם לנסיבות הגשתה אך לא יאוחר משישה שבועות. : (ז) תוצאות בדיקת התלונה ימסרו למתלונן, לממונה על המעונות, למפקח הארצי ולמנהל. @ 11. רכוש החוסה : המנהל יאפשר לחוסה להשתמש בכל רכוש או בחלק ממנו, הנמצא ברשותו עם קבלתו למעון או למעון נעול, בצורה שימצא המנהל לנכון; ואולם המנהל רשאי לאחסן רכוש העלול לפגוע בחוסה או באחרים או לפגוע בניהולו התקין של המעון או המעון הנעול וכן לאחסן פריטים יקרי ערך או סכומי כסף שברשות החוסה, ולשמרם במקום בטוח. @ 12. החזקת חוסה למטרת עריכת בדיקות וקביעת המשך טיפול : (א) מנהל רשאי, לתקופה שלא תעלה על 8 שעות, להחזיק בנפרד חוסה במקום מיוחד מיד עם הגיעו למעון או למעון נעול, חזרה מחופשה או עם החזרתו מבריחה, לשם בדיקת מצבו ולשם מניעת הכנסת חומרים וחפצים העלולים לסכן את החוסה או אחר, עריכת בדיקות רפואיות או נפשיות וקביעת אופן המשך הטיפול המיידי בו; קביעה כאמור תובא לאישור ועדת הערכה כאמור [[בתקנה 17]]; תקופת ההחזקה כאמור ניתנת להארכה באישור הממונה על המעונות או מי שהוא אצל לו מסמכויותיו לפי [[סעיף 43א(ב) לחוק]]. : (ב) מנהל המחזיק חוסה בנפרד כאמור בתקנת משנה (א), יבדוק לעתים תכופות ופעם בחצי שעה לפחות את מצבו של החוסה. @ 13. אמצעי משמעת : (א) אמצעי המשמעת במעון או במעון נעול יהיו אמצעי משמעת חינוכיים–טיפוליים בלבד ומותאמים להפרת המשמעת בתוכנם ובחומרתם ומוגבלים בזמן. : (ב) אמצעי המשמעת יינקטו מתוך שמירה על כבודו של החוסה. : (ג) אמצעי המשמעת יינקטו לאחר שיחה עם החוסה, אם ניתן, שבמסגרתה תוסבר לו הסיבה לנקיטתם ולאחר שתינתן לחוסה הזדמנות להתייחס לסיבה ולאמצעי המשמעת שיינקט. : (ד) לא יינקטו עונשים גופניים ולא יישלל מחוסה מזון כאמצעי משמעת. : (ה) לא יוענש חוסה בשלילה או בהגבלת קשר עם הוריו ועם בני משפחתו כאמצעי משמעת. : (ו) לא יוענש חוסה בעונש העלול לפגוע בשלומו הנפשי או הגופני, או בעונש של בידוד כאמצעי משמעת. : (ז) המנהל ידאג ליידע את החוסים הנמצאים במעון בכל הקשור למעשים הנחשבים להפרת משמעת. @ 14. שימוש באמצעי ריסון : (א) הנמנה עם צוות מעון או מעון נעול שהמנהל הסמיך לכך (להלן - עובד מעון מוסמך), יהיה רשאי לנקוט אמצעי ריסון, ובלבד שהתקיימו בו כל אלה: :: (1) הוא בן 21 שנים לפחות; :: (2) הוא בעל השכלה תיכונית לפחות; :: (3) קיבל הדרכה מתאימה לפי תכנית שהכין הממונה על המעונות לעניין השימוש באמצעי ריסון, מטרותיהם ודרכי יישומם; ההכשרה תכלול, בין השאר, את הכרת החוקים הנוגעים לעניין, הפעלת תכניות חינוכיות, אפיוני האוכלוסייה וכן התמודדות במצבי משבר סיכון וסכנה, לרבות התערבות מכילה. : (ב) אמצעי ריסון שניתן לנקוט, כאמור [[בסעיף 41א לחוק]], הוא אמצעי הכולל תפיסה והחזקה בלא שימוש באמצעים נוספים לשם מניעת בריחתו של החוסה או לשם מניעת פגיעה בגופו או בגופו של אחר או לשם מניעת פגיעה ממשית ברכוש, ושאינה עולה על הנדרש לצורך השגת המטרות האמורות. : (ג) נקיטת אמצעי הריסון תיעשה אך ורק בסמוך לזמן ולמקום האירוע שבשלו התעורר הצורך לנקוט את אותו אמצעי ריסון. : (ד) עובד מעון מוסמך יפרט בדיווח כאמור [[בסעיף 41א(ב) לחוק]], בין השאר, את אמצעי הריסון שנקט, מטרת השימוש באמצעי הריסון ותוצאותיו; מנהל שקיבל, כאמור [[בסעיף 41א(ב) לחוק]], את הדיווח, יעביר אותו עם הערותיו, אם ישנן, למפקח האזורי; העתקים מהדיווח האמור ומהערות המנהל, יועברו לתיקו האישי של החוסה, והעתק מהערות המנהל יועבר לידיעת עובד המעון המוסמך שכתב את הדיווח; הדיווחים יישמרו במעון באופן מרוכז. @ 15. הוראות לעניין החזקה בחדר נעול : (א) עובד הנמנה עם צוות במעון נעול, אשר קיבל את אישור האחראי על המשמרת להחזיק חוסה הנתון להשגחתו בחדר נעול לפי [[סעיף 41ב לחוק]], רשאי להחזיק את החוסה לפרק זמן שלא יעלה על 20 דקות, לאחר שהסביר לו מהו פרק הזמן המרבי שניתן להחזיקו בחדר; הסבר נוסף, בכתב, יימצא במקום נוסף במעון הנגיש לחוסים בדרך כלל. : (ב) לפי [[סעיף 41ב(א) לחוק]], המשך החזקה של חוסה השוהה במעון נעול בחדר נעול מותנה באישור מנהל המעון הנעול או הרכז החינוכי, אם שוכנע כי ממשיך להתקיים החשש מפני בריחתו, או חשש לפגיעה בגופו של החוסה כאמור או בגופו של אחר או פגיעה ממשית ברכושו, וכי לפי התנהגותו או תגובתו של החוסה בתום פרק הזמן שהיה מצוי בחדר הנעול שוכנע כי פרק זמן זה לא הספיק להפחתת החשש כאמור וכי לא ניתן להסתפק בדרך שפגיעתה בחוסה פחותה. : (ג) החזקת חוסה לפרק זמן מצטבר העולה על שעתיים בתוך 24 שעות, טעונה אישור של המפקח האזורי. : (ד) דוח כאמור [[בסעיף 41ב(ג) לחוק]] ייכתב בסמוך לסיום שהותו של החוסה השוהה במעון נעול בחדר הנעול; הדוח האמור יועבר למנהל והמנהל יעביר את הדוח עם הערותיו למפקח האזורי; העתקים מהדוח האמור ומהערות המנהל יועברו לתיקו האישי של החוסה, והעתק מהערות המנהל יועבר לידיעת עובד המעון המוסמך שכתב את הדוח; הדיווחים יישמרו במעון באופן מרוכז. : (ה) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ד), בסמוך להכנסתו של החוסה לחדר הנעול, ימלא עובד המעון המוסמך, ביומן המיועד לכך, את דבר הכנסתו של החוסה לחדר, בציון שם החוסה, התאריך והשעה המדויקת שבה הוכנס החוסה לחדר; לאחר הוצאתו מהחדר ימלא העובד המוסמך את השעה המדויקת שבה הוצא; הוארכה החזקתו של החוסה בחדר, יציין העובד המוסמך, בכל הארכה, את השעה שבה הוארכה האחזקה ואת זהות המאשר. : (ו) חדר נעול יהיה חדר שהוקצה לכך במיוחד ואינו משמש למטרה אחרת כגון חדר מגורים; גודלו של החדר לא יפחת מ-3 מטרים רבועים; ואולם אם שימש החדר כחדר נעול ביום כניסתן של התקנות לתוקף, לא יפחת מ-2.5 מטרים רבועים. : (ז) הציוד שבחדר הנעול יוחזק באופן שאינו מאפשר פגיעה בציוד או פגיעה עצמית של חוסה השוהה בחדר. : (ח) בחדר הנעול יתקיימו כל אלה: :: (1) קירות החדר יהיו מרופדים; :: (2) בחדר יהיה מקום ישיבה מרופד ומקובע לרצפה; :: (3) בחדר תהיה תאורה מוגנת; :: (4) בחדר יהיה אוורור מוגן; :: (5) בדלת הכניסה לחדר יהיה צוהר, שיאפשר הסתכלות חיצונית לתוך החדר וממנו. : (ט) הוכנס חוסה לחדר נעול, יימצא בכל זמן שהותו בחדר איש צוות במרחק סביר אשר ממנו ניתן לשמוע את החוסה. @ 16. פיקוח : מפקח ארצי או אזורי יערוך ביקורי פיקוח במעון או במעון נעול ויבקר את השימוש באמצעי הריסון וההחזקה בחדר נעול ותדירותם; במקרה הצורך, ינחה המפקח את מנהל המעון בנוגע לאמצעים הנדרשים כדי להבטיח שימוש ראוי באמצעי הריסון והחדר הנעול; המפקח ידווח בכתב לממונה על המעונות על ממצאי בקרתו וההנחיות שנתן; תדירות הביקורים תיקבע בנהלים בידי הממונה על המעונות בהתייעצות עם שר המשפטים. @ 17. ועדת הערכה : (א) בכל מעון או מעון נעול תתקיים ועדת הערכה ואלה יהיו חבריה: :: (1) המנהל או מי שהמנהל הסמיכו לכך, והוא יהיה היושב ראש; :: (2) הרכז חינוכי של המעון או המעון הנעול; :: (3) העובד סוציאלי של המעון או המעון הנעול; :: (4) כל אדם נוסף אשר לדעת היושב ראש, נוכחותו דרושה לדיון בעניינו של החוסה. : (ב) עניינו של כל חוסה שהושם במעון או במעון נעול לתקופה העולה על 6 חודשים, יובא פעמיים בשנה לפחות לפני ועדת הערכה לשם הערכת מצבו וקביעת תכנית חינוכית–טיפולית בעבורו; הושם החוסה במעון או במעון נעול לתקופה שאינה עולה על 6 חודשים, יובא עניינו פעם אחת לפחות לפני ועדת הערכה כאמור. : (ג) מנהל יזמין את החוסה ואת הוריו להופיע לפני ועדת הערכה ולהשמיע את דבריהם; הוועדה תדון בעניינו של חוסה לאחר ששמעה את דבריהם כאמור, ואולם - :: (1) במקרים חריגים, אם נבצר מהחוסה להגיע, רשאית ועדת הערכה לדון בעניינו שלא בפניו לאחר שיידעה את הממונה על המעונות על דיון כאמור; :: (2) אם נבצר מהורה להגיע או אם הגעתו עלולה לפגוע בטובת החוסה, יוזמן בן משפחה אחר שנמצא בקשר עם החוסה, להופיע לפני הוועדה, אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין ואז רשאית ועדת ההערכה לדון בעניין החוסה בהעדר הורה או בן משפחה כאמור. : (ד) המנהל ימסור לחוסה ולמי שהופיע עמו כאמור בתקנת משנה (ג) הודעה על החלטת הוועדה, בסמוך ככל האפשר למועד סיום ישיבתה. : (ה) פרוטוקול של הדיונים בוועדת ההערכה יצורף לתיקו האישי של החוסה. @ 18. ביטול : (א) תקנות הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול) (תנאי החזקת קטינים במעון), התשל"ז-1976 (להלן - תקנות התשל"ז), למעט תקנה 15 - בטלות. : (ב) תקנה 15 לתקנות התשל"ז - בטלה. @ 19. תחילה : תחילתן של [[תקנות 14]] [[ו-15(ח)]] - לעניין מעון נעול קיים [[ו-18(ב)]] שישה חודשים לאחר פרסומן. <פרסום> ח' בטבת התשע"ד (4 בדצמבר 2013) <חתימה> מאיר כהן שר הרווחה והשירותים החברתיים 4zcfnpnfu9037hb4wbhransywraf25y 116 461115 1417524 1342821 2022-08-10T00:00:15Z OpenLawBot 8112 בוט: תיקונים אוטומטיים wikitext text/x-wiki <שם> תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות), תשכ"ג-1963 === תקנות בדבר מועצת המוסד לבטיחות וגיהות === <מקור> ((ק"ת תשכ"ג, 1224|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)|1431)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 28(ג)]], [[+|31]] [[+|ו-43]] [[=החוק|לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954]], אני מתקין תקנות אלה: @ 1. תקופת כהונת המועצה : (א) תקופת כהונתה של מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות (להלן - המועצה) היא ארבע שנים. : (ב) תקופת כהונתה של המועצה אשר כיהנה ערב תחילת תקפן של תקנות אלה, תיתם ביום תחילתן. @ 2. הפסקת חברות במועצה : כהונתו של חבר המועצה תיפסק אם חל בו אחד מאלה: : (1) התפטר על ידי מסירת הודעה בכתב ליושב ראש; : (2) עבר עבירה פלילית שיש בה קלון; : (3) נמצא פסול-דין; : (4) נעדר משלוש ישיבות רצופות של המועצה ולדעת היושב ראש לא היתה סיבה סבירה להיעדרו; : (5) חדל לייצג את העובדים או המעבידים אשר, בהתייעצות עם ארגונם, מונה כנציגם במועצה, והדבר הובא בכתב לידיעת היושב ראש; : (6) היה לעובד המוסד. @ 3. כינוס המועצה : היושב ראש יכנס את המועצה בכל אחד מאלה: : (1) לא יאוחר מארבעה חדשים לאחר הישיבה הקודמת; : (2) על פי בקשה בכתב המפרטת את סדר היום המוצע, חתומה על ידי לא פחות מחמישית ממספר חברי המועצה; : (3) כשהוא רואה צורך מיוחד בכך. @ 4. קביעת סדר היום : (א) סדר היום לישיבות המועצה ייקבע על ידי היושב ראש, ובלבד שיכלל בו כל ענין - :: (1) שהמועצה החליטה להעמידו על סדר היום; :: (2) שפורט בבקשה לכינוס המועצה לפי [[תקנה 3(2)]] בהתאם לסדר מסירת הבקשות ליושב ראש. : (ב) המועצה לא תדון בענין שלא נכלל בסדר היום. @ 5. שינויים בסדר היום : (א) הצעה לשנות את סדר היום תוגש לפני ישיבת המועצה או עם פתיחתה; ההצעה תועמד להצבעה אם נמצא לה תומך; המציע רשאי להסבירה בקיצור לפני ההצבעה, ואחד המתנגדים לה רשאי להשיב. : (ב) הצעה לשינוי בסדר היום תתקבל ברוב דעותיהם של כל חברי המועצה. @ 6. הזמנות : (א) הזמנה לישיבת המועצה תפרט את סדר היום שלה והיא תימסר לחברי המועצה לפחות 14 יום לפני המועד שנקבע לישיבה. : (ב) הזמנה לישיבה דחופה וכן הודעה על ביטול ישיבה, דחייתה או הקדמתה, מותר למסור בדרך הנראית ליושב הראש כיעילה, ובלבד שהודעה על ישיבה דחופה, דחיית ישיבה או הקדמתה, שנמסרה כאמור תאפשר למוזמן להשתתף בישיבה. : (ג) ישיבת המועצה תהא כדין גם אם הזמנה שנשלחה בעוד מועד לפי מען חברי המועצה לא הגיעה לידי חבר מחבריה. @ 7. מנין חוקי : (א) שליש מחברי המועצה וביניהם היושב ראש, הם מנין חוקי בישיבותיה. : (ב) לא היה בישיבת מועצה מנין חוקי, יהיו בישיבה הבאה ששית חברי מועצה וביניהם היושב ראש, מנין חוקי לגבי כל ענין שעמד על סדר היום של הישיבה הראשונה. : (ג) היושב ראש יקבע את המועד לישיבה השניה; ההזמנה לישיבה השניה תכלול אזהרה שהישיבה כאמור תתקיים גם אם מספר המשתתפים בה יהיה כאמור בתקנת משנה (ב). : (ד) פחת מספר המשתתפים במשך הישיבה והיה קטן מן המנין החוקי, לא תיפגע חוקיות ההחלטות בשל כך בלבד. @ 8. הנהלת הישיבות : (א) היושב ראש - :: (1) יפתח וינעל את הישיבות; :: (2) ינהל את הדיונים בהתאם לסדר היום שנכלל בהזמנה לישיבה או כפי ששונה לפי [[תקנה 5]]; :: (3) יקציב לכל חבר שביקש את רשות הדיבור את הזמן שמותר לו לנאום; :: (4) יקבע את תוצאות ההצבעות. : (ב) היושב ראש רשאי - :: (1) להפסיק חבר מועצה החורג בדבריו מהענין הנדון, או הנואם מעל לזמן שהוקצב לו; :: (2) לקרוא לסדר חבר מועצה אשר התנהגותו אינה כשורה. @ 9. סדר הדיונים : (א) היושב ראש יתן לחברי המועצה רשות הדיבור לפי סדר בקשתם. : (ב) מגיש הצעה רשאי לפתוח את הדיון בהצעתו ולסיימו. @ 10. קבלת החלטות : החלטות יתקבלו ברוב קולות המצביעים באותה ישיבה; היה מספר הקולות שקול, יכריע קולו של היושב ראש. @ 11. סדרי הצבעה : (א) ההצעות יועמדו להצבעה לפי סדר הגשתן; בהצעות שקבלת אחת מהן שוללת את קבלתה של האחרת, יצביעו קודם על המרחיקה לכת; נתעורר ספק בנוגע לסדר ההצבעה, יכריע היושב ראש. : (ב) ההצבעה תהיה בהרמת ידים. : (ג) על פי דרישת חבר מחברי המועצה יספור היושב ראש את קולות המצביעים בעד ונגד ההצעה וכן הנמנעים מהצבעה. @ 12. פרוטוקול : יירשם פרוטוקול מכל ישיבה שבו ייכללו לפחות פרטים אלה: : (1) שמות חברי המועצה הנוכחים בישיבה, וכן שמותיהם של הנעדרים; : (2) סדר היום; : (3) שמות המשתתפים בוויכוח ותמצית דבריהם; : (4) ההצעות; : (5) תוצאות ההצבעות; : (6) ההחלטות. @ 13. אישור הפרוטוקול : (א) היושב ראש יאשר בחתימת ידו את הפרוטוקול לא יאוחר מאשר בישיבה הבאה והעתק ממנו יישלח לכל חבר מועצה. : (ב) תוך חודש מיום קבלת העתק מהפרוטוקול רשאי חבר מועצה לבקש מהיושב ראש לתקן את תכנו. : (ג) על בקשה לתקן את הפרוטוקול יחליט היושב ראש. החליט היושב ראש לתקן את הפרוטוקול יישלח העתק מהתיקון לחברי המועצה. @ 14. זכות עיון : חבר מועצה רשאי לעיין בפרוטוקול מישיבות המועצה בכל עת סבירה או להעתיקו. @ 15. מינוי ועדות : המועצה רשאית למנות ועדות מבין חבריה. @ 16. כינוס ועדות וסדר עבודתן : (א) יושב ראש של ועדה יכנס אותה לפי הצורך או לפי בקשת יושב ראש המועצה. : (ב) הוראות [[תקנות 3(2) עד 6]] [[ו-8 עד 12]] יחולו על ועדות המועצה, בשינויים שהענין מחייבם. @ 17. תפקידי המינהלה : הזמנות לישיבות המועצה וועדותיה יימסרו על ידי מינהלת המוסד והיא תנהל את פרוטוקול ישיבותיהן, תעבירם לחברים ותשמרם. @ 18. תחילה : תחילתן של תקנות אלה היא ביום ו' בניסן תשכ"ג (1 באפריל 1963). @ 19. השם : לתקנות אלה ייקרא "תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות), תשכ"ג-1963". <פרסום> ט"ז באדר תשכ"ג (12 במרס 1963) <חתימה> יגאל אלון שר העבודה 9vg1cgyt8j5twoavrpwvmg4bu8kkvgk 1417549 1417524 2022-08-10T07:08:54Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות), תשכ"ג-1963 === תקנות בדבר מועצת המוסד לבטיחות וגיהות === <מקור> ((ק"ת תשכ"ג, 1224|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)|1431)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 28(ג)]], [[+|31]] [[+|ו-43]] [[=החוק|לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954]], אני מתקין תקנות אלה: @ 1. תקופת כהונת המועצה : (א) תקופת כהונתה של מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות (להלן - המועצה) היא ארבע שנים. : (ב) תקופת כהונתה של המועצה אשר כיהנה ערב תחילת תקפן של תקנות אלה, תיתם ביום תחילתן. @ 2. הפסקת חברות במועצה : כהונתו של חבר המועצה תיפסק אם חל בו אחד מאלה: : (1) התפטר על ידי מסירת הודעה בכתב ליושב ראש; : (2) עבר עבירה פלילית שיש בה קלון; : (3) נמצא פסול-דין; : (4) נעדר משלוש ישיבות רצופות של המועצה ולדעת היושב ראש לא היתה סיבה סבירה להיעדרו; : (5) חדל לייצג את העובדים או המעבידים אשר, בהתייעצות עם ארגונם, מונה כנציגם במועצה, והדבר הובא בכתב לידיעת היושב ראש; : (6) היה לעובד המוסד. @ 3. כינוס המועצה : היושב ראש יכנס את המועצה בכל אחד מאלה: : (1) לא יאוחר מארבעה חדשים לאחר הישיבה הקודמת; : (2) על פי בקשה בכתב המפרטת את סדר היום המוצע, חתומה על ידי לא פחות מחמישית ממספר חברי המועצה; : (3) כשהוא רואה צורך מיוחד בכך. @ 4. קביעת סדר היום : (א) סדר היום לישיבות המועצה ייקבע על ידי היושב ראש, ובלבד שיכלל בו כל ענין - :: (1) שהמועצה החליטה להעמידו על סדר היום; :: (2) שפורט בבקשה לכינוס המועצה לפי [[תקנה 3(2)]] בהתאם לסדר מסירת הבקשות ליושב ראש. : (ב) המועצה לא תדון בענין שלא נכלל בסדר היום. @ 5. שינויים בסדר היום : (א) הצעה לשנות את סדר היום תוגש לפני ישיבת המועצה או עם פתיחתה; ההצעה תועמד להצבעה אם נמצא לה תומך; המציע רשאי להסבירה בקיצור לפני ההצבעה, ואחד המתנגדים לה רשאי להשיב. : (ב) הצעה לשינוי בסדר היום תתקבל ברוב דעותיהם של כל חברי המועצה. @ 6. הזמנות : (א) הזמנה לישיבת המועצה תפרט את סדר היום שלה והיא תימסר לחברי המועצה לפחות 14 יום לפני המועד שנקבע לישיבה. : (ב) הזמנה לישיבה דחופה וכן הודעה על ביטול ישיבה, דחייתה או הקדמתה, מותר למסור בדרך הנראית ליושב הראש כיעילה, ובלבד שהודעה על ישיבה דחופה, דחיית ישיבה או הקדמתה, שנמסרה כאמור תאפשר למוזמן להשתתף בישיבה. : (ג) ישיבת המועצה תהא כדין גם אם הזמנה שנשלחה בעוד מועד לפי מען חברי המועצה לא הגיעה לידי חבר מחבריה. @ 7. מנין חוקי : (א) שליש מחברי המועצה וביניהם היושב ראש, הם מנין חוקי בישיבותיה. : (ב) לא היה בישיבת מועצה מנין חוקי, יהיו בישיבה הבאה ששית חברי מועצה וביניהם היושב ראש, מנין חוקי לגבי כל ענין שעמד על סדר היום של הישיבה הראשונה. : (ג) היושב ראש יקבע את המועד לישיבה השניה; ההזמנה לישיבה השניה תכלול אזהרה שהישיבה כאמור תתקיים גם אם מספר המשתתפים בה יהיה כאמור בתקנת משנה (ב). : (ד) פחת מספר המשתתפים במשך הישיבה והיה קטן מן המנין החוקי, לא תיפגע חוקיות ההחלטות בשל כך בלבד. @ 8. הנהלת ישיבות : (א) היושב ראש - :: (1) יפתח וינעל את הישיבות; :: (2) ינהל את הדיונים בהתאם לסדר היום שנכלל בהזמנה לישיבה או כפי ששונה לפי [[תקנה 5]]; :: (3) יקציב לכל חבר שביקש את רשות הדיבור את הזמן שמותר לו לנאום; :: (4) יקבע את תוצאות ההצבעות. : (ב) היושב ראש רשאי - :: (1) להפסיק חבר מועצה החורג בדבריו מהענין הנדון, או הנואם מעל לזמן שהוקצב לו; :: (2) לקרוא לסדר חבר מועצה אשר התנהגותו אינה כשורה. @ 9. סדר הדיונים : (א) היושב ראש יתן לחברי המועצה רשות הדיבור לפי סדר בקשתם. : (ב) מגיש הצעה רשאי לפתוח את הדיון בהצעתו ולסיימו. @ 10. קבלת החלטות : החלטות יתקבלו ברוב קולות המצביעים באותה ישיבה; היה מספר הקולות שקול, יכריע קולו של היושב ראש. @ 11. סדרי הצבעה : (א) ההצעות יועמדו להצבעה לפי סדר הגשתן; בהצעות שקבלת אחת מהן שוללת את קבלתה של האחרת, יצביעו קודם על המרחיקה לכת; נתעורר ספק בנוגע לסדר ההצבעה, יכריע היושב ראש. : (ב) ההצבעה תהיה בהרמת ידים. : (ג) על פי דרישת חבר מחברי המועצה יספור היושב ראש את קולות המצביעים בעד ונגד ההצעה וכן הנמנעים מהצבעה. @ 12. פרוטוקול : יירשם פרוטוקול מכל ישיבה שבו ייכללו לפחות פרטים אלה: : (1) שמות חברי המועצה הנוכחים בישיבה, וכן שמותיהם של הנעדרים; : (2) סדר היום; : (3) שמות המשתתפים בוויכוח ותמצית דבריהם; : (4) ההצעות; : (5) תוצאות ההצבעות; : (6) ההחלטות. @ 13. אישור הפרוטוקול : (א) היושב ראש יאשר בחתימת ידו את הפרוטוקול לא יאוחר מאשר בישיבה הבאה והעתק ממנו יישלח לכל חבר מועצה. : (ב) תוך חודש מיום קבלת העתק מהפרוטוקול רשאי חבר מועצה לבקש מהיושב ראש לתקן את תכנו. : (ג) על בקשה לתקן את הפרוטוקול יחליט היושב ראש. החליט היושב ראש לתקן את הפרוטוקול יישלח העתק מהתיקון לחברי המועצה. @ 14. זכות עיון : חבר מועצה רשאי לעיין בפרוטוקול מישיבות המועצה בכל עת סבירה או להעתיקו. @ 15. מינוי ועדות : המועצה רשאית למנות ועדות מבין חבריה. @ 16. כינוס ועדות וסדר עבודתן : (א) יושב ראש של ועדה יכנס אותה לפי הצורך או לפי בקשת יושב ראש המועצה. : (ב) הוראות [[תקנות 3(2) עד 6]] [[ו-8 עד 12]] יחולו על ועדות המועצה, בשינויים שהענין מחייבם. @ 17. תפקידי המינהלה : הזמנות לישיבות המועצה וועדותיה יימסרו על ידי מינהלת המוסד והיא תנהל את פרוטוקול ישיבותיהן, תעבירם לחברים ותשמרם. @ 18. תחילה : תחילתן של תקנות אלה היא ביום ז' בניסן תשכ"ג (1 באפריל 1963). @ 19. השם : לתקנות אלה ייקרא "תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות), תשכ"ג-1963". <פרסום> ט"ז באדר תשכ"ג (12 במרס 1963) <חתימה> יגאל אלון שר העבודה io9i4heyvl9piav6q1j62neue75f5cp 116 461116 1417558 1342822 2022-08-10T08:00:17Z OpenLawBot 8112 בוט: תיקונים אוטומטיים wikitext text/x-wiki <שם> תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות), תשכ"א-1960 === תקנות בדבר ועדות בטיחות ונאמני בטיחות === <מקור> ((ק"ת תשכ"א, 252|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)|1067)); ((תשל"ג, 1735|תיקון|3043)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 11]], [[+|20]] [[+|ו-43]] [[=החוק|לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954]], אני מתקין תקנות אלה: @ 1. מינוי נציגי עובדים ונאמנים : נציגי עובדים בועדת בטיחות (להלן - נציגי העובדים) או נאמנים לעניני בטיחות וגיהות (להלן - הנאמנים) יתמנו על ידי העובדים במפעל. @ 2. קשר בין ועדת בטיחות ובין ועד עובדים ומועצת ייצור : בין נציגי העובדים יהיה אחד שהוא חבר ועד העובדים, ואם יש במפעל מועצת ייצור, גם אחד שהוא נציג העובדים במועצה; חבר ועד עובדים שנתמנה נציג כאמור, לא יטיל עליו ועד העובדים תפקיד קבוע אחר. @ 3. בחירת נציגי עובדים ונאמנים : אין במפעל ועד עובדים, ייבחרו נציגי העובדים או הנאמנים על ידי העובדים במפעל, באסיפה שתכונס לצורך זה, על ידי בא-כוח המוסד לבטיחות ולגיהות. @ 4. סגולות חברי ועדת בטיחות ונאמנים : במינוים או בבחירתם של חברי ועדת בטיחות ונאמנים יש להתחשב בסגולות אלה: : (1) ותק במפעל ובמקצוע; : (2) עירנות והבנה לבטיחות בעבודה. @ 5. תקופת כהונה : חברי ועדת בטיחות ונאמנים יתמנו או ייבחרו לשלוש שנים, ומותר לחזור למנותם או לבחרם מחדש; ובלבד שתקופת כהונתו של נציג העובדים בועדת בטיחות שהוא חבר ועד העובדים או נציג העובדים במועצת ייצור, תסתיים לפני המועד האמור אם חדל להיות חבר ועד העובדים או נציג העובדים במועצת הייצור. @ 5א. מועדי התכנסות ועדת הבטיחות (תיקון: תשל"ג) : על ועדת הבטיחות להתכנס לפחות שמונה פעמים בשנה; לא התכנסה הועדה כאמור, יכנסה הממונה על הבטיחות והוא יקבע את המועד ואת סדר היום של הועדה. @ 6. אישור פעולות : פעולה שנעשתה על ידי חברי ועדת בטיחות, שתקופת כהונתם נסתיימה ושהיתה כדין אילולא נסתיימה תקופת כהונתם, רואים אותה כאילו נעשתה כדין. @ 7. הוראות מעבר : חברי ועדת בטיחות שנתמנו או נבחרו לפני פרסום תקנות אלה ברשומות, יראו אותם כאילו נתמנו או נבחרו לפי תקנות אלה בתאריך שנתמנו או נבחרו. @ 8. השם : לתקנות אלה ייקרא "תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות), תשכ"א-1960". <פרסום> י"ב בחשון תשכ"א (2 בנובמבר 1960) <חתימה> גיורא יוספטל שר העבודה m920yq2c1l0htgh08j8qzcma8kdyybo 1417579 1417558 2022-08-10T08:36:18Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות), תשכ"א-1960 === תקנות בדבר ועדות בטיחות ונאמני בטיחות === <מקור> ((ק"ת תשכ"א, 252|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)|1067)); ((תשל"ג, 1735|תיקון|3043)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 11]], [[+|20]] [[+|ו-43]] [[=החוק|לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954]], אני מתקין תקנות אלה: @ 1. מינוי נציגי עובדים ונאמנים : נציגי עובדים בועדת בטיחות (להלן - נציגי העובדים) או נאמנים לעניני בטיחות וגיהות (להלן - הנאמנים) יתמנו על ידי ועד העובדים במפעל. @ 2. קשר בין ועדת בטיחות ובין ועד עובדים ומועצת ייצור : בין נציגי העובדים יהיה אחד שהוא חבר ועד העובדים, ואם יש במפעל מועצת ייצור, גם אחד שהוא נציג העובדים במועצה; חבר ועד עובדים שנתמנה נציג כאמור, לא יטיל עליו ועד העובדים תפקיד קבוע אחר. @ 3. בחירת נציגי עובדים ונאמנים : אין במפעל ועד עובדים, ייבחרו נציגי העובדים או הנאמנים על ידי העובדים במפעל, באסיפה שתכונס לצורך זה, על ידי בא-כוח המוסד לבטיחות ולגיהות. @ 4. סגולות חברי ועדת בטיחות ונאמנים : במינוים או בבחירתם של חברי ועדת בטיחות ונאמנים יש להתחשב בסגולות אלה: : (1) ותק במפעל ובמקצוע; : (2) עירנות והבנה לבטיחות בעבודה. @ 5. תקופת כהונה : חברי ועדת בטיחות ונאמנים יתמנו או ייבחרו לשלוש שנים, ומותר לחזור למנותם או לבחרם מחדש; ובלבד שתקופת כהונתו של נציג העובדים בועדת בטיחות שהוא חבר ועד העובדים או נציג העובדים במועצת ייצור, תסתיים לפני המועד האמור אם חדל להיות חבר ועד העובדים או נציג העובדים במועצת הייצור. @ 5א. מועדי התכנסות ועדת הבטיחות (תיקון: תשל"ג) : על ועדת הבטיחות להתכנס לפחות שמונה פעמים בשנה; לא התכנסה הועדה כאמור, יכנסה הממונה על הבטיחות והוא יקבע את המועד ואת סדר היום של הועדה. @ 6. אישור פעולות : פעולה שנעשתה על ידי חברי ועדת בטיחות, שתקופת כהונתם נסתיימה ושהיתה כדין אילולא נסתיימה תקופת כהונתם, רואים אותה כאילו נעשתה כדין. @ 7. הוראות מעבר : חברי ועדת בטיחות שנתמנו או נבחרו לפני פרסום תקנות אלה ברשומות, יראו אותם כאילו נתמנו או נבחרו לפי תקנות אלה בתאריך שנתמנו או נבחרו. @ 8. השם : לתקנות אלה ייקרא "תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות), תשכ"א-1960". <פרסום> י"ב בחשון תשכ"א (2 בנובמבר 1960) <חתימה> גיורא יוספטל שר העבודה 630h99zxyf7ocezlc8umckwihvhmwo9 116 461119 1417578 1417425 2022-08-10T08:33:09Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות), התשע"ג-2013 <מקור> ((ק"ת תשע"ג, 788|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)|7225)), ((1130|ת"ט|7245)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 8ד]] [[+|ו-43]] [[=החוק|לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954]] (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם שר הבריאות, מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות, ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וארגון המעבידים היציג הנוגע בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: __TOC__ == פרק א: פרשנות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשע"ג) : בתקנות אלה - :- "בטיחות ובריאות תעסוקתית" - בטיחות בתעסוקה, בריאות וגיהות תעסוקתית; :- "בנייה" ו"בנייה הנדסית" - כמשמעותן [[בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970]] (להלן - פקודת הבטיחות בעבודה) [[ובצו הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה הנדסית), התשכ"ב-1961]]; :- "בקרת סיכונים" (Risk Control) - בחירה והפעלה של אמצעים לביטול סיכונים או להפחתתם; :- "גורם סיכון" (Hazard) - מקור, מצב או פעולה שעשויים להזיק ולהביא לפגיעה גופנית או בריאות לקויה או שילוב של אלה; :- "הערכת סיכונים" (Risk Assessment) - קביעת ערכו הכמותי, האיכותי או רמת השפעתו המזיקה של גורם סיכון, תוך התחשבות בהלימה לאמצעי הבקרה הקיימים וקביעה האם הסיכון הוא קביל; :- "ועדת בטיחות" - כמשמעותה [[בפרק השני לחוק]]; :- "זיהוי גורמי סיכון" (Hazard Identification) - חיזוי, איתור ותיעוד גורמי סיכון הקיימים בתהליכי העבודה ובסביבת העבודה; :- "מאורע מסוכן" - תאונת עבודה, תקרית בטיחות, או מחלת מקצוע; :- "מגיש מאומן" - כהגדרתו [[בתקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה במקומות עבודה), התשמ"ח-1988]]; :- "מחזיק במקום העבודה" - כל אחד מאלה: :: (1) בעל המפעל או תופש המפעל כמשמעותו [[בפקודת הבטיחות בעבודה]]; :: (2) המנהל בפועל במקום העבודה; :- "מחלת מקצוע" - מחלה הפוגעת בעובד או בבריאותו, הנגרמת עקב עבודתו או עיסוקו, כתוצאה מחשיפה מתמשכת ומשמעותית לגורם סיכון, שהוכר קשר סיבתי בין החשיפה אליו למחלה, לפי [[=פקודת תאונות ומחלות משלח יד|פקודת תאונות ומחלות משלח יד (הודעה), 1945]] (להלן - פקודת תאונות ומחלות משלח יד); :- "ממונה על הבטיחות" - כהגדרתו [[=תקנות הממונים|בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ"ו-1996]] (להלן - תקנות הממונים); :- "ממונה בטיחות קרינה" - כהגדרתו [[בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ"ג-1992]]; :- "ממונה על בטיחות לייזר" - כהגדרתו [[בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובטיחות העוסקים בקרינת לייזר), התשס"ה-2005]]; :- "מפגע" (Obstacle) - מצב לא תקין או מכשול הצפוי לגרום לפגיעה בבריאותו של אדם; :- "מפקח עבודה ראשי" - כמשמעותו [[בחוק]]; :- "מצב חירום" - מצב שנשקפת בו סכנה לאדם עקב תקרית או תאונה; :- "מקום עבודה" - כל אחד מאלה: :: (1) מפעל כמשמעותו [[בפקודת הבטיחות בעבודה]] שמועסקים בו 50 עובדים לפחות; :: (2) מקום שבו מתבצעת בנייה או בנייה הנדסית על ידי מבצע המעסיק באתרי בנייה, בעצמו או באמצעות קבלני משנה, 50 עובדים לפחות, בו זמנית; :: (3) מקום הנמנה עם תחומי העבודה או המקומות המפורטים [[בתוספת]] שמועסקים בו 50 עובדים לפחות; :: (4) מפעל או מקום, לרבות אלה המנויים בפסקות (1) עד (3), שמספר העובדים בו קטן מהמצוין בפסקאות האמורות, שמפקח עבודה אזורי הורה לו בכתב להכין תכנית לניהול הבטיחות עקב סיכונים שלדעת המפקח קיימים בו ושפורטו בהוראה; :- "ניהול סיכונים" (Risk Management) - תהליך רב-שלבי מובנה ושיטתי לזיהוי, להערכה ולבקרת סיכונים, במטרה לבטלם או לצמצמם לכדי סיכונים קבילים; :- "ניטור סביבתי תעסוקתי" (Environmental Occupational Monitoring) - מדידת רמות חשיפה לגורמי סיכון בסביבת העבודה, הערכת רמות החשיפה ומעקב אחריהן; :- "ניתוח סיכונים" (Risk Analysis) - מיצוי תרחישי מאורע מסוכן אפשרי, לאחר זיהוי נוכחותם של גורמי סיכון; הערכה של הסבירות להתרחשותו עקב קיומם של גורמי הסיכון; הערכה של תוצאות המאורע המסוכן, אם יתרחש; וחישוב משוקלל של רמת הסיכון הנגזרת מן ההערכות הקודמות; :- "סיכון" (Safety Risk) - שילוב של ההסתברות להתרחשות מאורע מסוכן או לחשיפה לגורם או לגורמי סיכון, ושל חומרת הפגיעה הגופנית או של הבריאות הלקויה שעלול המאורע או החשיפה לגרום; :- "סיכון קביל" (Acceptable Risk) - סיכון שהוקטן עד לרמה שהוגדרה כקבילה בידי המחזיק במקום העבודה, בהתחשב בחובותיו לפי דין ובמדיניות הבטיחות של מקום העבודה; :- "סקר מקדים" - כהגדרתו [[=תקנות הניטור|בתקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע"א-2011]] (להלן - תקנות הניטור); :- "תאונה" (Accident) - אירוע חד-פעמי, שבו מתממש הפוטנציאל של גורם סיכון או של מפגע ונגרם נזק לבריאות; :- "תאונת עבודה" (Work Accident) - תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ולעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו; :- "תכנית שיטתית פרואקטיבית" - תכנית יישומית להגשמת היעדים, המאופיינת בנקיטת יוזמה ותכנון מראש; :- "תכנית שנתית" - תכנית המעודכנת מדי שנה בשנה ובה פירוט של פעולות לביצוע, לרבות ציון האחראים לביצועה של כל פעולה כאמור והמועד להשלמת ביצועה; :- "תקרית בטיחות" (Safety Incident) - אירוע שבו מתממש הפוטנציאל של גורם סיכון או של מפגע בלא פגיעה באדם, לרבות מקרה מסוכן כמשמעותו [[בפקודת תאונות ומחלות משלח יד]]. == פרק ב': הוראות כלליות == @ 2. מטרה : מטרת תקנות אלה לקבוע את קיומה של תכנית שיטתית פרואקטיבית לניהול הבטיחות במקום העבודה (להלן - תכנית), כדי למנוע תאונות עבודה ומחלות מקצוע, לצמצם את הסיכונים ולמלא אחר דרישות החקיקה בנושאי בטיחות ובריאות תעסוקתית. @ 3. אחריות וחובות המוטלות על המחזיק במקום העבודה : (א) האחריות למילוי אחר הוראות תקנות אלה תחול על המחזיק במקום העבודה; המחזיק במקום העבודה יפעל להבטיח יישומה של התכנית וינקוט אמצעים מתאימים כדי להבטיח שכל עובד שמינה ימלא אחר הוראות אלה. : (ב) המחזיק במקום העבודה יקיים מדי שנה את כל אלה: :: (1) יוודא הכנת התכנית ועדכונה בכל נושא חדש או נושא הדורש עדכון, בהתאם לתקנות אלה; :: (2) יאפשר למכין התכנית גישה מלאה לכל מידע ולכל מקום הנדרש לצורך הכנתה וכן ידאג לשיתוף פעולה של כל בעלי התפקידים במקום העבודה; :: (3) יפקח על תהליך ניהול הסיכונים כאמור [[בתקנה 5(4)]] ויוודא כי הופקו והוטמעו לקחים מהתהליך במקום העבודה; :: (4) יאשר את התכנית בחתימתו, לאחר שהתייעץ עם ועדת הבטיחות; :: (5) יחליט לגבי הקצאת המשאבים הדרושים ליישומה של התכנית, ויפרסם את החלטתו; :: (6) יבקר ויאמוד את מידת יישומה של התכנית ויתעד בכתב את ממצאיו ואת החלטותיו; :: (7) יחזיק עותק מהתכנית העדכנית במקום שיש לעובדים גישה חופשית אליו, ויאפשר לכל עובד במקום העבודה המעוניין בכך, לעיין בתכנית בכל עת. @ 4. מכין התכנית לניהול הבטיחות וחובותיו : (א) תכנית תוכן על ידי אחד מאלה בלבד: :: (1) בעל אישור כשירות תקף לפי [[תקנה 3 לתקנות הממונים]], ובכלל זה ממונה על הבטיחות במקום העבודה, שעבר במסגרת שמונת ימי ההשתלמות הנדרשים [[בתקנה 3(ב) לאותן תקנות]], השתלמות בניהול סיכונים, לפי תכנית שאישר מפקח העבודה הראשי, באמצעות מוסד, לרבות המוסד לביטחות ולגיהות, שמפקח העבודה הראשי אישר לו לקיים השתלמות כאמור; :: (2) מי שהוכיח להנחת דעתו של מפקח העבודה הראשי, אף שאין מתקיימות בו הוראות פסקה (1), שהוא בעל כישורים שווי ערך לכישורים הנדרשים בה, עבר בהצלחה השתלמות בניהול סיכונים כאמור בפסקה (1) או השתלמות שוות ערך אחרת שאישר מפקח העבודה הראשי ובלבד שניסיונו המקצועי בתחום הבטיחות הוא של 3 שנים לפחות. : (ב) במקום עבודה שבו מועסק ממונה על הבטיחות והוא אינו מכין התכנית, תוכן התכנית בתיאום עמו והוא יאשר בחתימתו על גבי התכנית כי קרא אותה והוא מודע לתכניה. : (ג) מכין התכנית לניהול הבטיחות - :: (1) יבסס את התכנית על תהליך ניהול הסיכונים כאמור [[בתקנה 5(4)(א) ו-(ב)]]; :: (2) ישקלל בתכנית נתונים המצטברים מהפעולות המפורטות [[בתקנה 5(4)(ג) ו-(ד)]]. == פרק ג': הוראות חובה בתכנית לניהול הבטיחות == @ 5. הוראות חובה בתכנית בטיחות : תכנית לניהול הבטיחות תכלול פרקים בעניינים המנויים בתקנה זו, לפי אופי מקום העבודה והפעילות המתנהלת בו: : (1) פרק תיאור מקום העבודה שבו יפורטו נושאים אלה: :: (א) ייעוד מקום העבודה; :: (ב) תיאור מאפייני הפעילות העיקריים; :: (ג) היקף המועסקים ועיסוקיהם; :: (ד) מיקומם ופריסתם הגאוגרפית של מיתקני מקום העבודה והפעילויות העיקריות המתבצעות בהם; : (2) פרק פירוט מדיניות הבטיחות והבריאות התעסוקתית של מקום העבודה, כולל לעניין יעדים, מדדים, סדרי עדיפויות, תקנים והנחיות; מדיניות הבטיחות תכלול גם את הגדרת רמת הסיכון הקביל במקום העבודה; : (3) פרק תיאור מערך הבטיחות והבריאות התעסוקתית שבו יפורטו נושאים אלה: :: (א) המבנה הארגוני של מערך הבטיחות ואופן שילובו במערך הארגוני של מקום העבודה; :: (ב) שמות בעלי התפקידים בתחומי הבטיחות, לפי הנדרש [[בחוק]] [[ובפקודת הבטיחות בעבודה]], ובכלל זה ממונה על הבטיחות, ממונה בטיחות קרינה, ממונה על בטיחות לייזר, מגיש מאומן, נאמן בטיחות כהגדרתו [[בסעיף 9 לחוק]] וחברי ועדת בטיחות; :: (ג) השירותים הרפואיים המוסמכים המספקים שירותי בריאות תעסוקתית למקום העבודה; :: (ד) מערך הטיפול והתגובה לאירועי בטיחות ולמצבי חירום במקום העבודה; : (4) פרק ניהול סיכונים במקום העבודה שבו יפורטו נושאים אלה: :: (א) ניתוח סיכונים מקצועי שיכלול את השלבים האלה: ::: (1) זיהוי גורמי סיכון; ::: (2) הערכת סיכונים; ::: (3) ניתוח שיטות ואמצעים לבקרת סיכונים; ::: (4) קבלת החלטות ובחירת הדרך לבקרת סיכונים; ::: (5) יישום השיטות והאמצעים שנבחרו לבקרת סיכונים; :: (ב) לכל סיכון המפורט בפסקת משנה (א) ייקבעו אלה: ::: (1) בעל תפקיד במקום העבודה המוסמך לאשר את רמת הסיכון הקביל; ::: (2) בעל תפקיד במקום העבודה האחראי ליישום האמצעים לבקרת הסיכון; ::: (3) לוחות זמנים ומועד סיום ליישום האמצעים לבקרת הסיכון; ::: (4) אופן המעקב אחרי הפחתת הסיכון; :: (ג) נהלים לכל אחד מאלה: ::: (1) איתור מפגעי בטיחות במקום העבודה ותכנית שנתית לסילוק או למניעה של מפגעים כאמור; ::: (2) אישור ובקרת הכנסתם של גורמי סיכון חדשים למקום העבודה ושילובם בתהליך המפורט בפסקת משנה (א); :: (ד) תכנית שנתית לכל אחד מאלה: ::: (1) ביצוע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות כנדרש [[בתקנות הניטור]] לרבות ביצוע סקר מקדים; ::: (2) ביצוע סקרי סיכונים ייחודיים למקום עבודה כנובע ממאפייניו; ::: (3) עריכת ביקורות פנים-ארגוניות ומבדקים לפיקוח על מילוי הוראות הבטיחות; ::: (4) ביצוע פעולות מתקנות ומונעות, לרבות עדכון נהלים והוראות בטיחות, והפקת לקחים מתהליך ניהול הסיכונים או כתוצאה מהתרחשותן של תאונות עבודה, מחלות מקצוע, או תקריות בטיחות; : (5) פרק הדרכות בטיחות ובריאות תעסוקתית שבו יפורטו נושאים אלה: :: (א) נוהל לביצוע הדרכות בטיחות ובריאות תעסוקתית לכל אחד מאלה: ::: (1) לעובדים חדשים; ::: (2) לאנשים המועסקים במקום העבודה, שבינם לבין המחזיק לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד, לרבות עובדי קבלן; :: (ב) תכניות שנתיות להדרכות עובדים לרבות לגורמים המפורטים בפסקת משנה (א) בנושאים אלה: ::: (1) העברת מידע והדרכה בדבר הסיכונים שאליהם עלולים להיחשף העובדים בעבודתם, לפי [[+|תקנות 2]] [[ו-3 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט-1999]]; ::: (2) שמירת כשירותם של בעלי תפקידים המנויים בפסקה (3)(ב); ::: (3) תרגול בעלי התפקידים והעובדים, בהתמודדות עם מצבי חירום האופייניים לסיכונים במקום העבודה; ::: (4) הגברת המודעות לבטיחות וגיהות במקום העבודה לרבות פעולות הסברה ופרסום; : (6) פרק בדיקות תקופתיות לציוד ולחומרים שבו יפורטו נושאים אלה: :: (א) רשימת פריטים החייבים בבדיקות בטיחות תקופתיות לרבות מכשירים, מכונות, מיתקנים ותשתיות; בצד כל פריט יפורטו הבדיקות הדרושות, מועדיהן ודרכי מעקב אחר ביצוע בדיקות אלה; :: (ב) רשימת גורמים כימיים, ביולוגיים <!-- (([במקור: ביולוגים])) --> ופיזיקליים הקיימים במקום העבודה שלגביהם נדרש אחד מאלה: ::: (1) גיליון בטיחות לפי [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות, סיווג, אריזה, תיווי וסימון של אריזות), התשנ"ח-1998]]; ::: (2) ביצוע ניטור סביבתי תעסוקתי לפי [[תקנות הניטור]]; :: (ג) תכנית שנתית לבדיקת קיומם, כשירותם ותקינותם של אמצעי הבטיחות במקום העבודה, לרבות אמצעי גילוי, התרעה, כריזה, תאורת חירום, כיבוי אש, בטיחות חשמל, בטיחות כימית, בטיחות קרינה, ציוד מגן אישי, שלטי בטיחות, ואמצעים המשמשים את צוותי החירום; : (7) פרק ביצוע בדיקות רפואיות תעסוקתיות, בהתאם לחובה הקבועה בחיקוק הרלוונטי לעניין עובדים לפי הסיכונים בעבודתם, שבו יפורטו נושאים אלה: :: (א) רשימת העובדים החייבים בבדיקות רפואיות תעסוקתיות תקופתיות; לצד כל שם עובד יפורטו התקנות שעל פיהן נדרשות הבדיקות, מועדיהן ודרכי מעקב אחר ביצוען; :: (ב) רשימת המיתקנים או העיסוקים המחייבים בדיקת התאמת העובדים לעבודה בהם; לצד כל מיתקן או עיסוק יפורטו הבדיקות הדרושות, ודרכי מעקב אחר ביצוע בדיקות אלה; :: (ג) רשימת העובדים שלגביהם קיימות המלצות או חובות לחיסונים או לטיפול מניעתי אחר, כנובע מסיכונים מיוחדים שאליהם הם עלולים להיחשף בעבודתם; לצד כל שם עובד יפורטו הפעולות הדרושות, מועדיהן ודרכי מעקב אחר ביצוען; : (8) פרק מתן וחידוש של היתרים, אישורים, רישיונות, הסמכות, מינויים ושמירת כשירויות, הנוגעים לבטיחות העובדים, שבו יפורטו נושאים אלה: :: (א) תכנית שנתית לקביעה וחידוש של ההיתרים או האישורים הנדרשים למקום העבודה לפי כל דין; :: (ב) רשימת בעלי התפקידים המנויים בפסקה (3)(ב) שלגביהם נדרשים לפי כל דין קביעה של רישיון, הסמכה או מינוי או שמירת כשירות או חידושם; לצד כל שם בעל תפקיד יפורטו מועד החידוש או מועד קיום התנאים לשמירת הכשירות ודרכי מעקב אחר פעולות אלה; :: (ג) רשימת העובדים שקבע המחזיק במקום העבודה שלהם נדרשים, משיקולי בטיחות, קביעה של הרשאה, מינוי או כשירות, שמירתם או חידושם; לצד כל שם עובד יפורטו מועד החידוש או מועד קיום התנאים לשמירת הכשירות ודרכי מעקב אחר פעולות אלה; : (9) פרק פעולות ומשימות נוספות לקידום הבטיחות במקום העבודה, שבו יפורטו פעולות נוספות לרבות פעולות שמציעה ועדת הבטיחות או הממונה על הבטיחות ובלבד שהמחזיק במקום העבודה אישר אותן; : (10) פרק רשימת הוראות ונוהלי הבטיחות והבריאות התעסוקתית לרבות נוהלי היערכות ותגובה למצבי חירום, בציון מועד עדכונם האחרון. == פרק ד': הוראות שונות == @ 6. תחולה : תקנות אלה יחולו על מקום עבודה. @ 7. תכנית ארגון בטיחותי של אתר בנייה : במקום שבו חלות [[=תקנות עבודות בנייה|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ח-1988]] (להלן - תקנות עבודות בנייה), ומפקח עבודה דרש הכנת תכנית ארגון בטיחותי של האתר - יראו תכנית בטיחות שהוכנה לאתר לפי תקנות אלה כעמידה בדרישות [[תקנה 166 לתקנות עבודות בנייה]]. @ 8. פטור : (א) מחזיק במקום עבודה הסבור כי אין הסיכונים במקום העבודה מצדיקים הכנת תכנית לניהול הבטיחות, רשאי לפנות למפקח העבודה האזורי, בבקשה מנומקת בכתב, לפטור אותו מהחובה להכין תכנית לניהול הבטיחות. : (ב) מפקח העבודה האזורי רשאי לפטור מחזיק במקום עבודה שחלה עליו חובת הכנת תכנית לניהול הבטיחות לפי תקנות אלה, ממילוי החובה, כולה או חלקה, אם שוכנע כי רמת הסיכונים במקום העבודה מצדיקה זאת. : (ג) מפקח העבודה האזורי יודיע למחזיק במקום העבודה על החלטתו ויפרט את נימוקיו בכתב. @ 9. השגה : (א) החליט מפקח עבודה אזורי להורות על הכנת תכנית לניהול הבטיחות לפי [[2|פסקה (4) להגדרה "מקום עבודה"]] או החליט שלא לפטור את המחזיק מהכנת תכנית לניהול הבטיחות כמפורט [[בתקנה 8]], רשאי המחזיק להשיג על ההחלטה לפני מפקח העבודה הראשי, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הודעה על ההחלטה. : (ב) מפקח העבודה הראשי ייתן למשיג הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב בטרם מתן החלטתו. : (ג) החלטת מפקח העבודה הראשי בהשגה תהיה מנומקת ובכתב. @ 10. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שמונה עשר חודשים מיום פרסומן. == תוספת == ==== ((([[1|תקנה 1 – ההגדרה "מקום עבודה"]]))) ==== === תחומי עבודה או מקומות עבודה === @ 1. : בתי חולים, מוסדות רפואיים או סיעודיים; @ 2. : מוסדות להשכלה גבוהה, מכללות טכנולוגיות; @ 3. : מוסדות מחקר; @ 4. : בתי מלון; @ 5. : בתי מסחר לרבות קניונים; @ 6. : נמלי תעופה, חברות תעופה; @ 7. : רשויות מקומיות; @ 8. : תאגידים למתן שירותי תברואה ומים לרשויות המקומיות; @ 9. : תאגידים להתיישבות שיתופית; @ 10. : חקלאות כמפורט להלן: : (1) עבודה בכל אחד מאלה: גידולי שדה, גידולי גן, מטעים, בתי צמיחה, משתלות, גני נוי וגנים ציבוריים; : (2) גידול בעלי חיים, לרבות גידול דגים, גידול עופות, הדגרת ביצים, גידול מיקנה וגידול דבורים; : (3) ייעור והפקת עץ מיערות; : (4) הכשרת קרקע למטרות חקלאות המנויות בפסקאות (1) עד (3). <פרסום> ה' בחשוון התשע"ג (21 באוקטובר 2012) <חתימה> שלום שמחון שר התעשייה המסחר והתעסוקה qwzyfxxw5lt5556mxkd5ocdej7yjle8 0 461751 1417626 1346357 2022-08-10T09:30:33Z OpenLawBot 8112 [1417614] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תנאי החזקת קטינים במעון או במעון נעול), התשע״ד–2014}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ד, 580|תקנות הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תנאי החזקת קטינים במעון או במעון נעול)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 44|סעיף 44(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}} (להלן – החוק), ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנות 14 עד 16}} לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי ריסון“ – אמצעי ריסון כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנה 14(ב)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוסה“ – קטין השוהה במעון או במעון נעול, לפי העניין, או בגיר מעל גיל 18 בהתאם לצו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל“ – מנהל מעון או מנהל מעון נעול, לפי העניין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח אזורי“ – מפקח אזורי שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 43א|סעיף 43א לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח ארצי“ – מפקח ארצי שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 43א|סעיף 43א לחוק}}. {{ח:סעיף|2|הודעה על מקום השמת חוסה}} {{ח:ת}} החליט הממונה על המעונות או מי שהוא אצל לו מסמכויותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 43א|סעיף 43א(ב) לחוק}}, על מקום השמת קטין במעון או במעון נעול, ימסור על כך הודעה בכתב למנהל, לקטין כאמור, להורה של הקטין ואם לא ניתן לאתרו במאמץ סביר – לידיעת קרוב אחר, לסניגור של הקטין – אם ידועה זהותו, ולקצין המבחן או לעובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}}, לפי העניין. {{ח:סעיף|3|הודעה על העברת חוסה ממעון למעון נעול}} {{ח:ת}} החליט הממונה על המעונות על העברת חוסה ממעון למעון נעול לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 31|סעיף 31(ג) לחוק}}, ימסור על כך הודעה בכתב למנהל המעון הנעול, למנהל המעון, לחוסה, להורה של החוסה ואם לא ניתן לאתרו במאמץ סביר – לידיעת קרוב אחר, לסניגור של החוסה – אם ידועה זהותו, ולקצין מבחן או לעובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}}, לפי העניין, שבה תצוין תקופת ההחזקה וסיבת ההעברה, לרבות הזכות לערור על ההחלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 31|סעיף 31(ד) לחוק}}. {{ח:סעיף|4|הודעה על העברת חוסה ממעון נעול למעון}} {{ח:ת}} החליט הממונה על המעונות על העברת חוסה ממעון נעול למעון לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 31|סעיף 31(א) לחוק}} ימסור על כך הודעה בכתב למנהל המעון, למנהל המעון הנעול, לחוסה, להורה של החוסה ואם לא ניתן לאתרו במאמץ סביר – לידיעת קרוב אחר, לסניגור של החוסה – אם ידועה זהותו, ולקצין מבחן או לעובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}}, לפי העניין. {{ח:סעיף|5|קבלת חוסה למעון או למעון נעול}} {{ח:ת}} חוסה שהגיע למעון או למעון נעול לפי החלטה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4}}, יתקבל בידי המנהל או מי שהוא הסמיך לכך, והוא יודיע לו על סדרי המעון ועל חובותיו וזכויותיו בו. {{ח:סעיף|6|מסירת הודעה להורי החוסה על קבלתו למעון או למעון נעול}} {{ח:ת}} במהלך 6 שעות ממועד הגעתו של החוסה למעון או למעון נעול יודיע המנהל או מי שהוא הסמיכו, להורי החוסה או לקרוב אחר, אם לא ניתן לאתרם במאמץ סביר, על קבלת החוסה למעון; זולת אם לדעת המנהל אין להודיע כאמור בשל טובת החוסה, ובלבד שקיבל על כך אישור מהממונה על המעונות או מי שהוא אצל לו מסמכויותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 43א|סעיף 43א(ב) לחוק}}. {{ח:סעיף|7|תנאי החזקה במעון או במעון נעול}} {{ח:ת}} מנהל ידאג שתנאי החזקה במעון או במעון נעול יהיו לפי {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל)#סעיף 3|תקנות 3}}, {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל)#סעיף 4|4}} {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל)#סעיף 9|ו־9 עד 20 לתקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל), התשכ״ו–1965}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|8|זכאות חוסה לשירותי חינוך, טיפול, חברה ופנאי}} {{ח:ת}} חוסה זכאי לשירותי חינוך, טיפול, חברה ופנאי, והמנהל ידאג לספקם על פי תכנית שהוא יקבע לצורך כך. {{ח:סעיף|9|דאגה לטיפול רפואי, לתפילה, לקבלת אורחים ולהסדרי קבלה ומשלוח של דברי דואר}} {{ח:ת}} חוסה זכאי לתנאים המפורטים להלן, והמנהל ידאג לקיומם: {{ח:תת|(1)}} טיפול רפואי, כולל ריפוי שיניים, טיפול פסיכולוגי, פסיכיאטרי וסוציאלי ובדיקה רפואית שגרתית; {{ח:תת|(2)}} מקום אשר ישמש לתפילה, אם החוסה מבקש להתפלל; {{ח:תת|(3)}} מקום שבו יוכל חוסה לקבל קרובי משפחה ואורחים אחרים, לאחר קבלת רשות מאת המנהל או מי שהוא הסמיך לכך; {{ח:תת|(4)}} להסדרים לקבלת דברי דואר ומשלוחם, ואולם רשאי המנהל או מי שהסמיך לכך לפתוח את דברי הדואר בנוכחות החוסה לפני העברתם ליעדם, או לגנוז את דברי הדואר בנוכחות החוסה מטעמים של הגנה על שלומו או על שלומם של חוסים אחרים שיצוינו ביומן שינהל למטרה זו. {{ח:סעיף|10|תלונת חוסה או בן משפחתו}} {{ח:תת|(א)}} חוסה, בא כוחו או בן משפחתו רשאים להגיש תלונה לפי תקנות אלה, למרכז פניות החוסים ומשפחותיהם (להלן – מרכז הפניות). {{ח:תת|(ב)}} מרכז הפניות ימונה בידי הממונה על המעונות ויהיה אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} סגן הממונה על המעונות; {{ח:תתת|(2)}} מפקח ארצי. {{ח:תת|(ג)}} כל חוסה ובן משפחתו יקבלו דף תקנון הכולל את דרכי הפנייה למרכז הפניות ביום קליטתו של החוסה במעון או במעון הנעול. {{ח:תת|(ד)}} תלונות ניתן להפנות לתיבת פניות שתוצב בכל מעון או מעון נעול, למרכז הפניות ישירות או באמצעות המנהל; אם התלונה אינה בתחום סמכותו יפנה מרכז הפניות את המתלונן למקום הראוי להגשת התלונה. {{ח:תת|(ה)}} מרכז הפניות יאשר את קבלת התלונה בתוך שבועיים מיום קבלתה. {{ח:תת|(ו)}} משך בדיקת התלונה יהיה בהתאם לנסיבות הגשתה אך לא יאוחר משישה שבועות. {{ח:תת|(ז)}} תוצאות בדיקת התלונה ימסרו למתלונן, לממונה על המעונות, למפקח הארצי ולמנהל. {{ח:סעיף|11|רכוש החוסה}} {{ח:ת}} המנהל יאפשר לחוסה להשתמש בכל רכוש או בחלק ממנו, הנמצא ברשותו עם קבלתו למעון או למעון נעול, בצורה שימצא המנהל לנכון; ואולם המנהל רשאי לאחסן רכוש העלול לפגוע בחוסה או באחרים או לפגוע בניהולו התקין של המעון או המעון הנעול וכן לאחסן פריטים יקרי ערך או סכומי כסף שברשות החוסה, ולשמרם במקום בטוח. {{ח:סעיף|12|החזקת חוסה למטרת עריכת בדיקות וקביעת המשך טיפול}} {{ח:תת|(א)}} מנהל רשאי, לתקופה שלא תעלה על 8 שעות, להחזיק בנפרד חוסה במקום מיוחד מיד עם הגיעו למעון או למעון נעול, חזרה מחופשה או עם החזרתו מבריחה, לשם בדיקת מצבו ולשם מניעת הכנסת חומרים וחפצים העלולים לסכן את החוסה או אחר, עריכת בדיקות רפואיות או נפשיות וקביעת אופן המשך הטיפול המיידי בו; קביעה כאמור תובא לאישור ועדת הערכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בתקנה 17}}; תקופת ההחזקה כאמור ניתנת להארכה באישור הממונה על המעונות או מי שהוא אצל לו מסמכויותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 43א|סעיף 43א(ב) לחוק}}. {{ח:תת|(ב)}} מנהל המחזיק חוסה בנפרד כאמור בתקנת משנה (א), יבדוק לעתים תכופות ופעם בחצי שעה לפחות את מצבו של החוסה. {{ח:סעיף|13|אמצעי משמעת}} {{ח:תת|(א)}} אמצעי המשמעת במעון או במעון נעול יהיו אמצעי משמעת חינוכיים–טיפוליים בלבד ומותאמים להפרת המשמעת בתוכנם ובחומרתם ומוגבלים בזמן. {{ח:תת|(ב)}} אמצעי המשמעת יינקטו מתוך שמירה על כבודו של החוסה. {{ח:תת|(ג)}} אמצעי המשמעת יינקטו לאחר שיחה עם החוסה, אם ניתן, שבמסגרתה תוסבר לו הסיבה לנקיטתם ולאחר שתינתן לחוסה הזדמנות להתייחס לסיבה ולאמצעי המשמעת שיינקט. {{ח:תת|(ד)}} לא יינקטו עונשים גופניים ולא יישלל מחוסה מזון כאמצעי משמעת. {{ח:תת|(ה)}} לא יוענש חוסה בשלילה או בהגבלת קשר עם הוריו ועם בני משפחתו כאמצעי משמעת. {{ח:תת|(ו)}} לא יוענש חוסה בעונש העלול לפגוע בשלומו הנפשי או הגופני, או בעונש של בידוד כאמצעי משמעת. {{ח:תת|(ז)}} המנהל ידאג ליידע את החוסים הנמצאים במעון בכל הקשור למעשים הנחשבים להפרת משמעת. {{ח:סעיף|14|שימוש באמצעי ריסון}} {{ח:תת|(א)}} הנמנה עם צוות מעון או מעון נעול שהמנהל הסמיך לכך (להלן – עובד מעון מוסמך), יהיה רשאי לנקוט אמצעי ריסון, ובלבד שהתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא בן 21 שנים לפחות; {{ח:תתת|(2)}} הוא בעל השכלה תיכונית לפחות; {{ח:תתת|(3)}} קיבל הדרכה מתאימה לפי תכנית שהכין הממונה על המעונות לעניין השימוש באמצעי ריסון, מטרותיהם ודרכי יישומם; ההכשרה תכלול, בין השאר, את הכרת החוקים הנוגעים לעניין, הפעלת תכניות חינוכיות, אפיוני האוכלוסייה וכן התמודדות במצבי משבר סיכון וסכנה, לרבות התערבות מכילה. {{ח:תת|(ב)}} אמצעי ריסון שניתן לנקוט, כאמור {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 41א|בסעיף 41א לחוק}}, הוא אמצעי הכולל תפיסה והחזקה בלא שימוש באמצעים נוספים לשם מניעת בריחתו של החוסה או לשם מניעת פגיעה בגופו או בגופו של אחר או לשם מניעת פגיעה ממשית ברכוש, ושאינה עולה על הנדרש לצורך השגת המטרות האמורות. {{ח:תת|(ג)}} נקיטת אמצעי הריסון תיעשה אך ורק בסמוך לזמן ולמקום האירוע שבשלו התעורר הצורך לנקוט את אותו אמצעי ריסון. {{ח:תת|(ד)}} עובד מעון מוסמך יפרט בדיווח כאמור {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 41א|בסעיף 41א(ב) לחוק}}, בין השאר, את אמצעי הריסון שנקט, מטרת השימוש באמצעי הריסון ותוצאותיו; מנהל שקיבל, כאמור {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 41א|בסעיף 41א(ב) לחוק}}, את הדיווח, יעביר אותו עם הערותיו, אם ישנן, למפקח האזורי; העתקים מהדיווח האמור ומהערות המנהל, יועברו לתיקו האישי של החוסה, והעתק מהערות המנהל יועבר לידיעת עובד המעון המוסמך שכתב את הדיווח; הדיווחים יישמרו במעון באופן מרוכז. {{ח:סעיף|15|הוראות לעניין החזקה בחדר נעול}} {{ח:תת|(א)}} עובד הנמנה עם צוות במעון נעול, אשר קיבל את אישור האחראי על המשמרת להחזיק חוסה הנתון להשגחתו בחדר נעול לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 41ב|סעיף 41ב לחוק}}, רשאי להחזיק את החוסה לפרק זמן שלא יעלה על 20 דקות, לאחר שהסביר לו מהו פרק הזמן המרבי שניתן להחזיקו בחדר; הסבר נוסף, בכתב, יימצא במקום נוסף במעון הנגיש לחוסים בדרך כלל. {{ח:תת|(ב)}} לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 41ב|סעיף 41ב(א) לחוק}}, המשך החזקה של חוסה השוהה במעון נעול בחדר נעול מותנה באישור מנהל המעון הנעול או הרכז החינוכי, אם שוכנע כי ממשיך להתקיים החשש מפני בריחתו, או חשש לפגיעה בגופו של החוסה כאמור או בגופו של אחר או פגיעה ממשית ברכושו, וכי לפי התנהגותו או תגובתו של החוסה בתום פרק הזמן שהיה מצוי בחדר הנעול שוכנע כי פרק זמן זה לא הספיק להפחתת החשש כאמור וכי לא ניתן להסתפק בדרך שפגיעתה בחוסה פחותה. {{ח:תת|(ג)}} החזקת חוסה לפרק זמן מצטבר העולה על שעתיים בתוך 24 שעות, טעונה אישור של המפקח האזורי. {{ח:תת|(ד)}} דוח כאמור {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 41ב|בסעיף 41ב(ג) לחוק}} ייכתב בסמוך לסיום שהותו של החוסה השוהה במעון נעול בחדר הנעול; הדוח האמור יועבר למנהל והמנהל יעביר את הדוח עם הערותיו למפקח האזורי; העתקים מהדוח האמור ומהערות המנהל יועברו לתיקו האישי של החוסה, והעתק מהערות המנהל יועבר לידיעת עובד המעון המוסמך שכתב את הדוח; הדיווחים יישמרו במעון באופן מרוכז. {{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ד), בסמוך להכנסתו של החוסה לחדר הנעול, ימלא עובד המעון המוסמך, ביומן המיועד לכך, את דבר הכנסתו של החוסה לחדר, בציון שם החוסה, התאריך והשעה המדויקת שבה הוכנס החוסה לחדר; לאחר הוצאתו מהחדר ימלא העובד המוסמך את השעה המדויקת שבה הוצא; הוארכה החזקתו של החוסה בחדר, יציין העובד המוסמך, בכל הארכה, את השעה שבה הוארכה האחזקה ואת זהות המאשר. {{ח:תת|(ו)}} חדר נעול יהיה חדר שהוקצה לכך במיוחד ואינו משמש למטרה אחרת כגון חדר מגורים; גודלו של החדר לא יפחת מ־3 מטרים רבועים; ואולם אם שימש החדר כחדר נעול ביום כניסתן של התקנות לתוקף, לא יפחת מ־2.5 מטרים רבועים. {{ח:תת|(ז)}} הציוד שבחדר הנעול יוחזק באופן שאינו מאפשר פגיעה בציוד או פגיעה עצמית של חוסה השוהה בחדר. {{ח:תת|(ח)}} בחדר הנעול יתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} קירות החדר יהיו מרופדים; {{ח:תתת|(2)}} בחדר יהיה מקום ישיבה מרופד ומקובע לרצפה; {{ח:תתת|(3)}} בחדר תהיה תאורה מוגנת; {{ח:תתת|(4)}} בחדר יהיה אוורור מוגן; {{ח:תתת|(5)}} בדלת הכניסה לחדר יהיה צוהר, שיאפשר הסתכלות חיצונית לתוך החדר וממנו. {{ח:תת|(ט)}} הוכנס חוסה לחדר נעול, יימצא בכל זמן שהותו בחדר איש צוות במרחק סביר אשר ממנו ניתן לשמוע את החוסה. {{ח:סעיף|16|פיקוח}} {{ח:ת}} מפקח ארצי או אזורי יערוך ביקורי פיקוח במעון או במעון נעול ויבקר את השימוש באמצעי הריסון וההחזקה בחדר נעול ותדירותם; במקרה הצורך, ינחה המפקח את מנהל המעון בנוגע לאמצעים הנדרשים כדי להבטיח שימוש ראוי באמצעי הריסון והחדר הנעול; המפקח ידווח בכתב לממונה על המעונות על ממצאי בקרתו וההנחיות שנתן; תדירות הביקורים תיקבע בנהלים בידי הממונה על המעונות בהתייעצות עם שר המשפטים. {{ח:סעיף|17|ועדת הערכה}} {{ח:תת|(א)}} בכל מעון או מעון נעול תתקיים ועדת הערכה ואלה יהיו חבריה: {{ח:תתת|(1)}} המנהל או מי שהמנהל הסמיכו לכך, והוא יהיה היושב ראש; {{ח:תתת|(2)}} הרכז חינוכי של המעון או המעון הנעול; {{ח:תתת|(3)}} העובד סוציאלי של המעון או המעון הנעול; {{ח:תתת|(4)}} כל אדם נוסף אשר לדעת היושב ראש, נוכחותו דרושה לדיון בעניינו של החוסה. {{ח:תת|(ב)}} עניינו של כל חוסה שהושם במעון או במעון נעול לתקופה העולה על 6 חודשים, יובא פעמיים בשנה לפחות לפני ועדת הערכה לשם הערכת מצבו וקביעת תכנית חינוכית–טיפולית בעבורו; הושם החוסה במעון או במעון נעול לתקופה שאינה עולה על 6 חודשים, יובא עניינו פעם אחת לפחות לפני ועדת הערכה כאמור. {{ח:תת|(ג)}} מנהל יזמין את החוסה ואת הוריו להופיע לפני ועדת הערכה ולהשמיע את דבריהם; הוועדה תדון בעניינו של חוסה לאחר ששמעה את דבריהם כאמור, ואולם – {{ח:תתת|(1)}} במקרים חריגים, אם נבצר מהחוסה להגיע, רשאית ועדת הערכה לדון בעניינו שלא בפניו לאחר שיידעה את הממונה על המעונות על דיון כאמור; {{ח:תתת|(2)}} אם נבצר מהורה להגיע או אם הגעתו עלולה לפגוע בטובת החוסה, יוזמן בן משפחה אחר שנמצא בקשר עם החוסה, להופיע לפני הוועדה, אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין ואז רשאית ועדת ההערכה לדון בעניין החוסה בהעדר הורה או בן משפחה כאמור. {{ח:תת|(ד)}} המנהל ימסור לחוסה ולמי שהופיע עמו כאמור בתקנת משנה (ג) הודעה על החלטת הוועדה, בסמוך ככל האפשר למועד סיום ישיבתה. {{ח:תת|(ה)}} פרוטוקול של הדיונים בוועדת ההערכה יצורף לתיקו האישי של החוסה. {{ח:סעיף|18|ביטול}} {{ח:תת|(א)}} תקנות הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול) (תנאי החזקת קטינים במעון), התשל״ז–1976 (להלן – תקנות התשל״ז), למעט תקנה 15 – בטלות. {{ח:תת|(ב)}} תקנה 15 לתקנות התשל״ז – בטלה. {{ח:סעיף|19|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנות 14}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15(ח)}} – לעניין מעון נעול קיים {{ח:פנימי|סעיף 18|ו־18(ב)}} שישה חודשים לאחר פרסומן. {{ח:חתימות|ח׳ בטבת התשע״ד (4 בדצמבר 2013)}} * '''מאיר כהן'''<br>שר הרווחה והשירותים החברתיים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] i40qhzz06n4wyw0kij6m4czkkhzzjgg 116 463499 1417588 1415084 2022-08-10T08:52:49Z Shahar9261 22508 כניסה לתוקף wikitext text/x-wiki <שם> צו רישוי עסקים (הוכחת נגישות), התשפ"ב-2022 <מקור> ((ק"ת תשפ"ב, 1944|צו רישוי עסקים (הוכחת נגישות)|9980)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 8ב(ג)(1) ו-(ד)]] [[=החוק|לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968]] (להלן - החוק), בהסכמת שר הפנים, לאחר התייעצות עם נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (להלן - הנציב) ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מצווה לאמור: @ 1. הגדרות : בצו זה - :- "עוסק פטור" - כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; :- "עסק טעון רישוי" - עסק מסוג העסקים המפורטים [[בתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)]]; :- "צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)" - [[צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג-2013]]; :- "שטח" - סיכום שטח העסק הכולל במטרים רבועים כמפורט בבקשה לרישיון או להיתר לאותו העסק שהוגשה לפי [[תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס"א-2000]]. @ 2. הוכחת נגישות : (א) מבקש רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לסוג עסק טעון רישוי המנוי [[בטור א' בתוספת הראשונה]], שהוא מקום ציבורי או שירות ציבורי ימציא לרשות הרישוי, לצורך בדיקת קיומן של הוראות הנגישות בעסק, את המסמכים כמפורט [[בטור ג' עד ו' לתוספת הראשונה]]. : (ב) חוות דעת של מורשה לנגישות השירות וחוות דעת של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה כאמור [[בסעיף 8ב(ב) לחוק]], ייערכו באופן שפרסם הנציב באתר האינטרנט של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בתוקף סמכותו לפי [[סעיף 19מו לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], המפרט את החובות המוטלות מכוח הוראות הנגישות, ויכללו את כל אלה: :: (1) פרטי זיהוי והתקשרות של מבקש הרישיון או ההיתר; :: (2) פרטים לגבי העסק טעון הרישוי; :: (3) פרטי המורשה שנתן את חוות הדעת. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), מבקש רישיון, היתר זמני או היתר מזורז שהוא עוסק פטור, יוכיח את קיום הוראות הנגישות באמצעות תצהיר מאומת כדין לפי [[סעיף 3]], ויצרף לתצהיר העתק מאישור בדבר היותו עוסק פטור כאמור. @ 3. תצהיר : מבקש רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לעסק שהוא מקום ציבורי או שירות ציבורי שנדרש לפי [[סעיף 2]] להוכיח את עמידתו בהוראות הנגישות באמצעות תצהיר מאומת כדין, יקיים את כל אלה: : (1) ימציא לרשות הרישוי תצהיר, ואליו יצורף מסמך הבדיקה העצמית לפי פסקה (2), שייערך בטופס שפרסם הנציב באתר האינטרנט של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ויכלול את כל אלה: :: (א) פרטי זיהוי והתקשרות של המצהיר; :: (ב) פרטים לגבי העסק טעון הרישוי; :: (ג) פרטי מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה או מורשה לנגישות השירות לפי פסקה (2), אם הסתייע בהם; :: (ד) הצהרה כי לא מתקיימים לגביו הסייגים שנקבעו לצורך הגשת תצהיר [[בסעיף 6א2 לחוק]]; : (2) יערוך את התצהיר על סמך בדיקה עצמית של קיום הוראות הנגישות באופן שפרסם הנציב באתר האינטרנט של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בתוקף סמכותו לפי [[סעיף 19מו לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], המפרט את החובות המוטלות מכוח הוראות הנגישות; המבקש רשאי להסתייע לעניין זה במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה או במורשה לנגישות השירות לעניינים שאינם בתחום מומחיותו. @ 4. תחילה : תחילתו של [[סעיף 2(ב) לצו זה]] שישה חודשים מיום פרסומו. == תוספת ראשונה == ==== ((([[סעיף 2]]))) ==== : {| ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} המספר הסידורי של עסק טעון רישוי [[+|בתוספת]] כמשמעותו [[=הצו|בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)]] !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} תיאור העסק טעון הרישוי כאמור [[בתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)]] !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} תצהיר !! {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} חוות דעת של מורשה לנגישות השירות !! {{מוקטן|טור ה'}} {{ש}} חוות דעת של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה !! {{מוקטן|טור ו'}} {{ש}} חוות דעת של מורשה לנגישות השירות וחוות דעת של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה |- | [[פרט $ תוספת לצו|1.1]] || בית מרקחת || עד 100 מ"ר || מ-100 עד 200 מ"ר || || מעל 200 מ"ר |- | [[פרט $ תוספת לצו|1.3ג]] || תכשירים, כהגדרתם [[בפקודת הרוקחים]], וציוד רפואי - לעניין מכירתם בלבד || עד 100 מ"ר || מ-100 עד 200 מ"ר || || מעל 200 מ"ר |- | [[פרט $ תוספת לצו|1.4א]] || טיפול יופי וקוסמטיקה, פדיקור ומניקור, מכון שיזוף || עד 100 מ"ר || מ-100 עד 150 מ"ר || || מעל 150 מ"ר |- | [[פרט $ תוספת לצו|1.4ב]] || מספרה || עד 100 מ"ר || מ-100 עד 150 מ"ר || || מעל 150 מ"ר |- | [[פרט $ תוספת לצו|1.4ג]] || כתובות קעקע - מקום לעשייתן || עד 100 מ"ר || מ-100 עד 150 מ"ר || || מעל 150 מ"ר |- | [[פרט $ תוספת לצו|1.4ו]] || ניקוב חורים בגוף האדם לצורך ענידת תכשיטים || עד 100 מ"ר || מ-100 עד 150 מ"ר || || מעל 150 מ"ר |- | [[פרט $ תוספת לצו|1.8]] || חדר מתים למעט בבית חולים || כל שטח || || || |- | [[פרט $ תוספת לצו|2.1ג]] || גז - מכירתו, חלוקתו || || כל שטח || || |- | [[פרט $ תוספת לצו|2.1ז]] || תחנת תדלוק בגז, למעט תחנת תדלוק פנימית || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|2.2א]] || תחנת דלק ותדלוק, למעט תחנת תדלוק פנימית || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|3.2ב]] || בעלי חיים, לרבות ימיים - הצגתם לרבות לשם מכירה || עד 100 מ"ר || מ-100 עד 300 מ"ר || || מעל 300 מ"ר |- | [[פרט $ תוספת לצו|3.2ו]] || בעלי חיים, לרבות ימיים - מספרה || עד 100 ((מ"ר)) || ((מ-))100 עד 300 מ"ר || || מעל 300 מ"ר |- | [[פרט $ תוספת לצו|3.4ג]] || חומרי הדברה, חומרי רעל לשימוש חקלאי - לעניין מכירתם בלבד || עד 100 מ"ר || מ-100 עד 300 מ"ר || || מעל 300 מ"ר |- | [[פרט $ תוספת לצו|3.5ב]] || מזון לבעלי חיים - לעניין מכירתו בלבד || עד 100 מ"ר || מ-100 עד 300 מ"ר || || מעל 300 מ"ר |- | [[פרט $ תוספת לצו|4.2א]] || מסעדה לרבות משלוח מזון ולרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום ושאינו עסק שעיקר פעילותו הגשת משקאות משכרים לצורך צריכה במקום ההגשה כאמור [[#פרט 4.8 תוספת|בפריט 4.8 לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)]] || עד 50 מ"ר || מ-50 עד 100 מ"ר || || מעל 100 מ"ר |- | [[פרט $ תוספת לצו|4.2ב]] || בית קפה, מזנון, בית אוכל אחר לרבות משלוח מזון ולרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום ושאינו עסק שעיקר פעילותו הגשת משקאות משכרים לצורך צריכה במקום ההגשה כאמור [[#פרט 2.8 תוספת|בפריט 4.8 לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)]] || עד 50 מ"ר || מ-50 עד 100 מ"ר || || מעל 100 מ"ר |- | [[פרט $ תוספת לצו|4.2ג]] || הכנת מזון למכירתו לצריכה מחוץ למקום הכנתו, לרבות משלוח מזון ולמעט הסעדה כמשמעותה [[#פרט 4.6ה תוספת|בסעיף 4.6ה לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)]] || עד 100 מ"ר || מ-100 עד 300 מ"ר || || מעל 300 מ"ר |- | [[פרט $ תוספת לצו|4.6ה]] || הסעדה (קייטרינג) - כהגדרתה [[בתקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לעסקים לייצור מזון), התשל"ב-1972]] || || כל שטח || || |- | [[פרט $ תוספת לצו|4.7א]] || קיוסק || עד 100 מ"ר || מ-100 עד 300 מ"ר || || מעל 300 מ"ר |- | [[פרט $ תוספת לצו|4.7ב]] || מרכול - מקום לממכר מזון ומוצרי צריכה לשימוש אישי או ביתי, שאין בו טיפול במזון, לרבות משלוח מזון || עד 100 מ"ר || מ-100 עד 300 מ"ר || || מעל 300 מ"ר |- | [[פרט $ תוספת לצו|4.7ג]] || אטליז || עד 100 מ"ר || מ-100 עד 300 מ"ר || || מעל 300 מ"ר |- | [[פרט $ תוספת לצו|4.7ד]] || מרכול - כמשמעותו [[#תוספת|בפרט 4.7ב לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)]], שיש בו טיפול במזון, לרבות משלוח מזון || עד 100 מ"ר || מ-100 עד 300 מ"ר || || מעל 300 מ"ר |- | [[פרט $ תוספת לצו|4.8]] || משקאות משכרים - פאב, בר, מסבאה וכל עסק שעיקר פעילותו הגשתם לצורך צריכה במקום ההגשה || עד 50 מ"ר || ((מ-))50 עד 100 מ"ר || || מעל 100 מ"ר |- | [[פרט $ תוספת לצו|6.2]] || חנות ששטח המכירה בה הוא 800 מ"ר לפחות || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|6.4]] || מכבסה, ניקוי יבש, לרבות הפעלת מכונות כביסה וייבוש אוטומטיות שלא בבניין מגורים לשימוש הדיירים || עד 100 מ"ר || מעל 100 מ"ר || || |- | [[פרט $ תוספת לצו|6.8א]] || קניון - ניהולו || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|6.8ב]] || עסק בקניון שאין בו חברת ניהול, שאינו טעון רישוי לפי פרט אחר [[בתוספת זו]] || עד 100 מ"ר || מ-100 עד 300 מ"ר || || מעל 300 מ"ר |- | [[פרט $ תוספת לצו|6.9א]] || רוכלות מזון || כל שטח || || || |- | [[פרט $ תוספת לצו|6.9ב]] || רוכלות בעסק הטעון רישוי לפי פרט אחר [[בתוספת זו]] || כל שטח || || || |- | [[פרט $ תוספת לצו|6.9ג]] || רוכלות אחרת || כל שטח || || || |- | [[פרט $ תוספת לצו|6.12]] || עסק של אבזרי מין - מקום למכירתם, השכרתם, הצצה על מעשה מיני || עד 100 מ"ר || מ-100 עד 300 מ"ר || || מעל 300 מ"ר |- | [[פרט $ תוספת לצו|6.14]] || מוצרי עישון לסוגיו - מקום למכירה קמעונאית, שאינו טעון רישוי לפי פרט אחר [[בתוספת זו]] || עד 100 מ"ר || מ-100 עד 300 מ"ר || || מעל 300 מ"ר |- | [[פרט $ תוספת לצו|7.1א]] || בית מלון, פנסיון, אכסניה וכיוצא בהם || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|7.1ב]] || השכרת יחידות אירוח למטרת נופש, המלווה במתן שירותים לשוכרים, כשמספר יחידות האירוח המיועדות להשכרה עולה על ארבע || || 6 יחידות אירוח ומטה - מורשה לנגישות השירות || || 7 יחידות אירוח ומעלה |- | [[פרט $ תוספת לצו|7.1ג]] || בית אבות - מקום המשמש, או הנועד לשמש, כולו או בחלקו, מקום מגורים לזקנים שהגיעו לגיל הפרישה כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004]], כשהם מחוץ למשפחתם, למעט מוסד רפואי כמשמעותו [[בסעיף 25 לפקודת בריאות העם, 1940]] || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|7.1ה]] || שטח או גן המשמש לחניית טיילים לצורך פעילות קיט ונופש בתשלום || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|7.2]] || גן חיות, ספארי, פינת חי || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|7.4א]] || בריכת שחייה, לרבות מאגר מים אחר המשמש לשחייה ולנופש מים, לרבות בריכה המצויה בפארק מים ולמעט בריכה המשמשת עד ארבע יחידות אירוח למטרת נופש || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|7.4ב]] || פארק מים, מגלשות מים || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|7.4ג]] || בריכת זרמים (ג'קוזי) || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|7.4ד]] || מקווה || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|7.4ה]] || מרחצאות || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|7.5]] || מכון כושר ששטחו גדול מ-800 מ"ר שאינו אחד מאלה: {{ש}} א. מכון כושר המוחזק ומופעל בידי אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות או איגוד, כהגדרתם [[בחוק הספורט, התשמ"ח-1988]], המשמש את ספורטאיהם בלבד; {{ש}} ב. מכון כושר המוחזק ומופעל בידי מוסד חינוך לרבות מוסד להשכלה גבוהה, המשמש את התלמידים מן המניין הרשומים במוסד בלבד; {{ש}} ג. מכון כושר המצוי במתחם בית משותף, כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969]], או במקום עבודה, שבו מספר העובדים בבניין או במתחם אינו עולה על 1,000, ובלבד שאינו פתוח לציבור הרחב ומשמש את דיירי הבית המשותף או עובדי המקום בלבד; {{ש}} ד. מכון כושר בבית מלון המשמש את אורחי המלון בלבד || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|7.6]] || משחקים, כהגדרתם [[בסעיף 2ב(ב) לחוק]] - מקום לעריכתם || עד 100 מ"ר || מ-100 עד 300 מ"ר || || מעל 300 מ"ר |- | [[פרט $ תוספת לצו|7.7א]] || מקום לעריכת מופעים וירידים במבנה קבע, בלא מזון || עד 100 מ"ר || 100 עד 300 מ"ר || || מעל 300 מ"ר |- | [[פרט $ תוספת לצו|7.7ב]] || קולנוע, תאטרון || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|7.7ג]] || קרקס || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|7.7ד]] || אצטדיון, אולם ספורט, שמספר המושבים הקבועים בו הוא מעל 500, למעט אולם במוסד חינוכי המשמש את המוסד בלבד || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|7.7ה]] || אמפיתאטרון, מקום אחר לעריכת אירועי תרבות, בידור וספורט תחת כיפת השמים, שנועדו ל-500 משתתפים או יותר || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|7.7ו]] || דיסקוטק || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|7.7ז]] || יריד או תערוכה שלא במבנה של קבע || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|7.7ט]] || מקום לעריכת מופעים וירידים שיש בו בעלי חיים || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|7.7י]] || יריד מזון || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|7.7יא]] || אצטדיון, אולם ספורט, שמספר המושבים הקבועים בו הוא עד 500, למעט אולם במוסד חינוכי המשמש את המוסד בלבד ואצטדיון או אולם ספורט לעריכת פעילות ספורט בלא קהל || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|7.8א]] || קייטנה || || כל קייטנה || || |- | [[פרט $ תוספת לצו|7.8ב]] || מחנה נוער || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|7.9]] || אולם או גן לשמחות ולאירועים, שעיקר עיסוקו הוא קיום אירועים, לרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום ההגשה || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|7.10א]] || מיתקני שעשועים || עד 100 מ"ר || 100 עד 300 מ"ר || || 300 מ"ר ומעלה |- | [[פרט $ תוספת לצו|7.10ב]] || לונה פארק || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|8.2]] || העברת רכב ממקום למקום בגרירה, הובלה או בכל דרך אחרת, וכן מקום המשמש לניהול העסק או לשליטה בו לרבות משרד || || כל שטח || || |- | [[פרט $ תוספת לצו|8.3ב]] || הובלה אחרת (ארבעה כלי רכב ומעלה) וכן מקום המשמש לניהול העסק או לשליטה בו, לרבות משרד || || כל שטח || || |- | [[פרט $ תוספת לצו|8.4א]] || הסעת נוסעים וכן מקום המשמש לניהול העסק או לשליטה בו || || כל שטח || || |- | [[פרט $ תוספת לצו|8.6א]] || כלי רכב וציוד מכני הנדסי (צמ"ה), למעט חלקים משומשים - מכירתם, השכרתם, תיווך בהם, למעט אולם תצוגה לכלי רכב חדשים || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|8.6ב]] || חניון בתשלום או חניון המשמש באי מרכז מסחרי הסמוך לו, ששטחם מעל 500 מ"ר, למעט חניון כמפורט [[#פרט 8.6ז תוספת|בסעיף 8.6ז לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)]] || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|8.6ג]] || כלי רכב וציוד מכני הנדסי (צמ"ה), למעט חלקים משומשים - רחיצתם || כל שטח || || || |- | [[פרט $ תוספת לצו|8.6ז]] || חניון מקורה או תת-קרקעי, ששטחו מעל 500 מ"ר שהוא בתשלום או פתוח לקהל הרחב, למעט חניון המשמש את העובדים או הדיירים של הבניין בלבד || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|8.7א]] || כלי רכב, ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) - חלקים משומשים - לעניין מכירתם בלבד כל שטח || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|8.9א]] || מכונאות כללית, פחחות וצביעה (לרבות כלי רכב המונעים בגז) || שש עמדות עבודה ומטה || || || שבע עמדות עבודה ומעלה |- | [[פרט $ תוספת לצו|8.9ב]] || חשמלאות || שש עמדות עבודה ומטה || || || שבע עמדות עבודה ומעלה |- | [[פרט $ תוספת לצו|8.9ד]] || תיקון תקרים || שש עמדות עבודה ומטה || || || שבע עמדות עבודה ומעלה |- | [[פרט $ תוספת לצו|8.9ו]] || טיפול אחר ברכב || שש עמדות עבודה ומטה || || || שבע עמדות עבודה ומעלה |- | [[פרט $ תוספת לצו|8.11]] || רכבל || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|9.1א]] || כלי נשק ותחמושת מכירתם, תיקונם, אחסונם (אחסון 20 כלי ירייה ומעלה או אחסנת 100,000 כדורים ומעלה) - לעניין מכירה ותיקון בלבד || עד 100 מ"ר || מ-100 עד 300 מ"ר || || מעל 300 מ"ר |- | [[פרט $ תוספת לצו|9.1ב]] || מטווח ירי || || || || כל שטח |- | [[פרט $ תוספת לצו|9.4]] || שירותי שמירה או איתור - מוקד בקרה אלקטרוני || || כל שטח || || |- | [[פרט $ תוספת לצו|10.3ב]] || בית דפוס, למעט הדפסה על נייר באמצעות צילום, שכפול או העתקה || כל שטח || || || |- | [[פרט $ תוספת לצו|10.4ב]] || גזירה, תפירה || עד 100 מ"ר || מ-100 עד 300 מ"ר || || מעל 300 מ"ר |- | [[פרט $ תוספת לצו|10.7ב]] || חומרי גלם לבנייה, מוצרי בנייה מוגמרים, מלט, בטון, אספלט, זפת, בלוקים, אבן, שיש ומוצריהם - לעניין מכירתם בלבד || עד 100 מ"ר || מ-100 עד 300 מ"ר || || מעל 300 מ"ר |- | [[פרט $ תוספת לצו|10.10ג]] || חומרים מסוכנים, כהגדרתם [[בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993]], לרבות חומרים רדיואקטיביים ופסולת חומרים מסוכנים - מכירתם || עד 100 מ"ר || מ-100 עד 300 מ"ר || || מעל 300 מ"ר |- | [[פרט $ תוספת לצו|10.11ב]] || חומרי נפץ, כהגדרתם [[בחוק חומרי נפץ, התשי"ד-1954]], מוצרים המכילים חומרי נפץ, זיקוקין די-נור - לעניין מכירתם בלבד || עד 100 מ"ר || מ-100 עד 300 מ"ר || || מעל 300 מ"ר |- | [[פרט $ תוספת לצו|10.13]] || מרפדייה || עד 100 מ"ר || מ-100 עד 300 מ"ר || || מעל 300 מ"ר |- | [[פרט $ תוספת לצו|10.14ג]] || מסגרייה || עד 100 מ"ר || מ-100 עד 300 מ"ר || || מעל 300 מ"ר |- | [[פרט $ תוספת לצו|10.16ג]] || עץ ומוצריו - לעניין מכירתם בלבד || עד 100 מ"ר || מ-100 עד 300 מ"ר || || מעל 300 מ"ר |} <פרסום> ל' בשבט התשפ"ב (1 בפברואר 2022) <חתימה> גדעון סער שר המשפטים 1zn28kfkbp25pujtuyffuo7ghm9g2wf 0 463514 1417591 1415096 2022-08-10T09:00:13Z OpenLawBot 8112 [1417588] כניסה לתוקף wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו רישוי עסקים (הוכחת נגישות), התשפ״ב–2022}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 1944|צו רישוי עסקים (הוכחת נגישות)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 8ב|סעיפים 8ב(ג)(1) ו־(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}} (להלן – החוק), בהסכמת שר הפנים, לאחר התייעצות עם נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (להלן – הנציב) ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מצווה לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בצו זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק פטור“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסק טעון רישוי“ – עסק מסוג העסקים המפורטים {{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת|בתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)“ – {{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע״ג–2013}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח“ – סיכום שטח העסק הכולל במטרים רבועים כמפורט בבקשה לרישיון או להיתר לאותו העסק שהוגשה לפי {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות)|תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס״א–2000}}. {{ח:סעיף|2|הוכחת נגישות}} {{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לסוג עסק טעון רישוי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור א׳ בתוספת הראשונה}}, שהוא מקום ציבורי או שירות ציבורי ימציא לרשות הרישוי, לצורך בדיקת קיומן של הוראות הנגישות בעסק, את המסמכים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ג׳ עד ו׳ לתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ב)}} חוות דעת של מורשה לנגישות השירות וחוות דעת של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 8ב|בסעיף 8ב(ב) לחוק}}, ייערכו באופן שפרסם הנציב באתר האינטרנט של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מו|סעיף 19מו לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}, המפרט את החובות המוטלות מכוח הוראות הנגישות, ויכללו את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} פרטי זיהוי והתקשרות של מבקש הרישיון או ההיתר; {{ח:תתת|(2)}} פרטים לגבי העסק טעון הרישוי; {{ח:תתת|(3)}} פרטי המורשה שנתן את חוות הדעת. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מבקש רישיון, היתר זמני או היתר מזורז שהוא עוסק פטור, יוכיח את קיום הוראות הנגישות באמצעות תצהיר מאומת כדין לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, ויצרף לתצהיר העתק מאישור בדבר היותו עוסק פטור כאמור. {{ח:סעיף|3|תצהיר}} {{ח:ת}} מבקש רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לעסק שהוא מקום ציבורי או שירות ציבורי שנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} להוכיח את עמידתו בהוראות הנגישות באמצעות תצהיר מאומת כדין, יקיים את כל אלה: {{ח:תת|(1)}} ימציא לרשות הרישוי תצהיר, ואליו יצורף מסמך הבדיקה העצמית לפי פסקה (2), שייערך בטופס שפרסם הנציב באתר האינטרנט של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ויכלול את כל אלה: {{ח:תתת|(א)}} פרטי זיהוי והתקשרות של המצהיר; {{ח:תתת|(ב)}} פרטים לגבי העסק טעון הרישוי; {{ח:תתת|(ג)}} פרטי מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה או מורשה לנגישות השירות לפי פסקה (2), אם הסתייע בהם; {{ח:תתת|(ד)}} הצהרה כי לא מתקיימים לגביו הסייגים שנקבעו לצורך הגשת תצהיר {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6א2|בסעיף 6א2 לחוק}}; {{ח:תת|(2)}} יערוך את התצהיר על סמך בדיקה עצמית של קיום הוראות הנגישות באופן שפרסם הנציב באתר האינטרנט של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מו|סעיף 19מו לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}, המפרט את החובות המוטלות מכוח הוראות הנגישות; המבקש רשאי להסתייע לעניין זה במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה או במורשה לנגישות השירות לעניינים שאינם בתחום מומחיותו. {{ח:סעיף|4|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב) לצו זה}} שישה חודשים מיום פרסומו. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} המספר הסידורי של עסק טעון רישוי {{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת|בתוספת}} כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)|בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)}}</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} תיאור העסק טעון הרישוי כאמור {{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת|בתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)}}</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} תצהיר</th><th>{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} חוות דעת של מורשה לנגישות השירות</th><th>{{מוקטן|טור ה׳}} {{ש}} חוות דעת של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה</th><th>{{מוקטן|טור ו׳}} {{ש}} חוות דעת של מורשה לנגישות השירות וחוות דעת של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה</th></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 1.1|1.1}}</td><td>בית מרקחת</td><td>עד 100 מ״ר</td><td>מ־100 עד 200 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>מעל 200 מ״ר</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 1.3ג|1.3ג}}</td><td>תכשירים, כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים}}, וציוד רפואי – לעניין מכירתם בלבד</td><td>עד 100 מ״ר</td><td>מ־100 עד 200 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>מעל 200 מ״ר</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 1.4א|1.4א}}</td><td>טיפול יופי וקוסמטיקה, פדיקור ומניקור, מכון שיזוף</td><td>עד 100 מ״ר</td><td>מ־100 עד 150 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>מעל 150 מ״ר</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 1.4ב|1.4ב}}</td><td>מספרה</td><td>עד 100 מ״ר</td><td>מ־100 עד 150 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>מעל 150 מ״ר</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 1.4ג|1.4ג}}</td><td>כתובות קעקע – מקום לעשייתן</td><td>עד 100 מ״ר</td><td>מ־100 עד 150 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>מעל 150 מ״ר</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 1.4ו|1.4ו}}</td><td>ניקוב חורים בגוף האדם לצורך ענידת תכשיטים</td><td>עד 100 מ״ר</td><td>מ־100 עד 150 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>מעל 150 מ״ר</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 1.8|1.8}}</td><td>חדר מתים למעט בבית חולים</td><td>כל שטח</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 2.1ג|2.1ג}}</td><td>גז – מכירתו, חלוקתו</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 2.1ז|2.1ז}}</td><td>תחנת תדלוק בגז, למעט תחנת תדלוק פנימית</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 2.2א|2.2א}}</td><td>תחנת דלק ותדלוק, למעט תחנת תדלוק פנימית</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 3.2ב|3.2ב}}</td><td>בעלי חיים, לרבות ימיים – הצגתם לרבות לשם מכירה</td><td>עד 100 מ״ר</td><td>מ־100 עד 300 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>מעל 300 מ״ר</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 3.2ו|3.2ו}}</td><td>בעלי חיים, לרבות ימיים – מספרה</td><td>עד 100 {{ח:הערה|מ״ר}}</td><td>{{ח:הערה|מ־}}100 עד 300 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>מעל 300 מ״ר</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 3.4ג|3.4ג}}</td><td>חומרי הדברה, חומרי רעל לשימוש חקלאי – לעניין מכירתם בלבד</td><td>עד 100 מ״ר</td><td>מ־100 עד 300 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>מעל 300 מ״ר</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 3.5ב|3.5ב}}</td><td>מזון לבעלי חיים – לעניין מכירתו בלבד</td><td>עד 100 מ״ר</td><td>מ־100 עד 300 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>מעל 300 מ״ר</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 4.2א|4.2א}}</td><td>מסעדה לרבות משלוח מזון ולרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום ושאינו עסק שעיקר פעילותו הגשת משקאות משכרים לצורך צריכה במקום ההגשה כאמור {{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 4.8|בפריט 4.8 לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)}}</td><td>עד 50 מ״ר</td><td>מ־50 עד 100 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>מעל 100 מ״ר</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 4.2ב|4.2ב}}</td><td>בית קפה, מזנון, בית אוכל אחר לרבות משלוח מזון ולרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום ושאינו עסק שעיקר פעילותו הגשת משקאות משכרים לצורך צריכה במקום ההגשה כאמור {{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 2.8|בפריט 4.8 לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)}}</td><td>עד 50 מ״ר</td><td>מ־50 עד 100 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>מעל 100 מ״ר</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 4.2ג|4.2ג}}</td><td>הכנת מזון למכירתו לצריכה מחוץ למקום הכנתו, לרבות משלוח מזון ולמעט הסעדה כמשמעותה {{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 4.6ה|בסעיף 4.6ה לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)}}</td><td>עד 100 מ״ר</td><td>מ־100 עד 300 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>מעל 300 מ״ר</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 4.6ה|4.6ה}}</td><td>הסעדה (קייטרינג) – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לעסקים לייצור מזון)|בתקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לעסקים לייצור מזון), התשל״ב–1972}}</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 4.7א|4.7א}}</td><td>קיוסק</td><td>עד 100 מ״ר</td><td>מ־100 עד 300 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>מעל 300 מ״ר</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 4.7ב|4.7ב}}</td><td>מרכול – מקום לממכר מזון ומוצרי צריכה לשימוש אישי או ביתי, שאין בו טיפול במזון, לרבות משלוח מזון</td><td>עד 100 מ״ר</td><td>מ־100 עד 300 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>מעל 300 מ״ר</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 4.7ג|4.7ג}}</td><td>אטליז</td><td>עד 100 מ״ר</td><td>מ־100 עד 300 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>מעל 300 מ״ר</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 4.7ד|4.7ד}}</td><td>מרכול – כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת|בפרט 4.7ב לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)}}, שיש בו טיפול במזון, לרבות משלוח מזון</td><td>עד 100 מ״ר</td><td>מ־100 עד 300 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>מעל 300 מ״ר</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 4.8|4.8}}</td><td>משקאות משכרים – פאב, בר, מסבאה וכל עסק שעיקר פעילותו הגשתם לצורך צריכה במקום ההגשה</td><td>עד 50 מ״ר</td><td>{{ח:הערה|מ־}}50 עד 100 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>מעל 100 מ״ר</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 6.2|6.2}}</td><td>חנות ששטח המכירה בה הוא 800 מ״ר לפחות</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 6.4|6.4}}</td><td>מכבסה, ניקוי יבש, לרבות הפעלת מכונות כביסה וייבוש אוטומטיות שלא בבניין מגורים לשימוש הדיירים</td><td>עד 100 מ״ר</td><td>מעל 100 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 6.8א|6.8א}}</td><td>קניון – ניהולו</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 6.8ב|6.8ב}}</td><td>עסק בקניון שאין בו חברת ניהול, שאינו טעון רישוי לפי פרט אחר {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}}</td><td>עד 100 מ״ר</td><td>מ־100 עד 300 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>מעל 300 מ״ר</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 6.9א|6.9א}}</td><td>רוכלות מזון</td><td>כל שטח</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 6.9ב|6.9ב}}</td><td>רוכלות בעסק הטעון רישוי לפי פרט אחר {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}}</td><td>כל שטח</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 6.9ג|6.9ג}}</td><td>רוכלות אחרת</td><td>כל שטח</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 6.12|6.12}}</td><td>עסק של אבזרי מין – מקום למכירתם, השכרתם, הצצה על מעשה מיני</td><td>עד 100 מ״ר</td><td>מ־100 עד 300 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>מעל 300 מ״ר</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 6.14|6.14}}</td><td>מוצרי עישון לסוגיו – מקום למכירה קמעונאית, שאינו טעון רישוי לפי פרט אחר {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}}</td><td>עד 100 מ״ר</td><td>מ־100 עד 300 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>מעל 300 מ״ר</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 7.1א|7.1א}}</td><td>בית מלון, פנסיון, אכסניה וכיוצא בהם</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 7.1ב|7.1ב}}</td><td>השכרת יחידות אירוח למטרת נופש, המלווה במתן שירותים לשוכרים, כשמספר יחידות האירוח המיועדות להשכרה עולה על ארבע</td><td>&nbsp;</td><td>6 יחידות אירוח ומטה – מורשה לנגישות השירות</td><td>&nbsp;</td><td>7 יחידות אירוח ומעלה</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 7.1ג|7.1ג}}</td><td>בית אבות – מקום המשמש, או הנועד לשמש, כולו או בחלקו, מקום מגורים לזקנים שהגיעו לגיל הפרישה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}}, כשהם מחוץ למשפחתם, למעט מוסד רפואי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 25|בסעיף 25 לפקודת בריאות העם, 1940}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 7.1ה|7.1ה}}</td><td>שטח או גן המשמש לחניית טיילים לצורך פעילות קיט ונופש בתשלום</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 7.2|7.2}}</td><td>גן חיות, ספארי, פינת חי</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 7.4א|7.4א}}</td><td>בריכת שחייה, לרבות מאגר מים אחר המשמש לשחייה ולנופש מים, לרבות בריכה המצויה בפארק מים ולמעט בריכה המשמשת עד ארבע יחידות אירוח למטרת נופש</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 7.4ב|7.4ב}}</td><td>פארק מים, מגלשות מים</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 7.4ג|7.4ג}}</td><td>בריכת זרמים (ג׳קוזי)</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 7.4ד|7.4ד}}</td><td>מקווה</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 7.4ה|7.4ה}}</td><td>מרחצאות</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 7.5|7.5}}</td><td>מכון כושר ששטחו גדול מ־800 מ״ר שאינו אחד מאלה: {{ש}} א. מכון כושר המוחזק ומופעל בידי אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות או איגוד, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הספורט|בחוק הספורט, התשמ״ח–1988}}, המשמש את ספורטאיהם בלבד; {{ש}} ב. מכון כושר המוחזק ומופעל בידי מוסד חינוך לרבות מוסד להשכלה גבוהה, המשמש את התלמידים מן המניין הרשומים במוסד בלבד; {{ש}} ג. מכון כושר המצוי במתחם בית משותף, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, או במקום עבודה, שבו מספר העובדים בבניין או במתחם אינו עולה על 1,000, ובלבד שאינו פתוח לציבור הרחב ומשמש את דיירי הבית המשותף או עובדי המקום בלבד; {{ש}} ד. מכון כושר בבית מלון המשמש את אורחי המלון בלבד</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 7.6|7.6}}</td><td>משחקים, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 2ב|בסעיף 2ב(ב) לחוק}} – מקום לעריכתם</td><td>עד 100 מ״ר</td><td>מ־100 עד 300 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>מעל 300 מ״ר</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 7.7א|7.7א}}</td><td>מקום לעריכת מופעים וירידים במבנה קבע, בלא מזון</td><td>עד 100 מ״ר</td><td>100 עד 300 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>מעל 300 מ״ר</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 7.7ב|7.7ב}}</td><td>קולנוע, תאטרון</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 7.7ג|7.7ג}}</td><td>קרקס</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 7.7ד|7.7ד}}</td><td>אצטדיון, אולם ספורט, שמספר המושבים הקבועים בו הוא מעל 500, למעט אולם במוסד חינוכי המשמש את המוסד בלבד</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 7.7ה|7.7ה}}</td><td>אמפיתאטרון, מקום אחר לעריכת אירועי תרבות, בידור וספורט תחת כיפת השמים, שנועדו ל־500 משתתפים או יותר</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 7.7ו|7.7ו}}</td><td>דיסקוטק</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 7.7ז|7.7ז}}</td><td>יריד או תערוכה שלא במבנה של קבע</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 7.7ט|7.7ט}}</td><td>מקום לעריכת מופעים וירידים שיש בו בעלי חיים</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 7|7.7י}}</td><td>יריד מזון</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 7|7.7יא}}</td><td>אצטדיון, אולם ספורט, שמספר המושבים הקבועים בו הוא עד 500, למעט אולם במוסד חינוכי המשמש את המוסד בלבד ואצטדיון או אולם ספורט לעריכת פעילות ספורט בלא קהל</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 7.8א|7.8א}}</td><td>קייטנה</td><td>&nbsp;</td><td>כל קייטנה</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 7.8ב|7.8ב}}</td><td>מחנה נוער</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 7.9|7.9}}</td><td>אולם או גן לשמחות ולאירועים, שעיקר עיסוקו הוא קיום אירועים, לרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום ההגשה</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 7.10א|7.10א}}</td><td>מיתקני שעשועים</td><td>עד 100 מ״ר</td><td>100 עד 300 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>300 מ״ר ומעלה</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 7.10ב|7.10ב}}</td><td>לונה פארק</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 8.2|8.2}}</td><td>העברת רכב ממקום למקום בגרירה, הובלה או בכל דרך אחרת, וכן מקום המשמש לניהול העסק או לשליטה בו לרבות משרד</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 8.3ב|8.3ב}}</td><td>הובלה אחרת (ארבעה כלי רכב ומעלה) וכן מקום המשמש לניהול העסק או לשליטה בו, לרבות משרד</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 8.4א|8.4א}}</td><td>הסעת נוסעים וכן מקום המשמש לניהול העסק או לשליטה בו</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 8.6א|8.6א}}</td><td>כלי רכב וציוד מכני הנדסי (צמ״ה), למעט חלקים משומשים – מכירתם, השכרתם, תיווך בהם, למעט אולם תצוגה לכלי רכב חדשים</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 8.6ב|8.6ב}}</td><td>חניון בתשלום או חניון המשמש באי מרכז מסחרי הסמוך לו, ששטחם מעל 500 מ״ר, למעט חניון כמפורט {{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 8.6ז|בסעיף 8.6ז לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 8.6ג|8.6ג}}</td><td>כלי רכב וציוד מכני הנדסי (צמ״ה), למעט חלקים משומשים – רחיצתם</td><td>כל שטח</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 8.6ז|8.6ז}}</td><td>חניון מקורה או תת־קרקעי, ששטחו מעל 500 מ״ר שהוא בתשלום או פתוח לקהל הרחב, למעט חניון המשמש את העובדים או הדיירים של הבניין בלבד</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 8.7א|8.7א}}</td><td>כלי רכב, ציוד מכני הנדסי (צמ״ה) – חלקים משומשים – לעניין מכירתם בלבד כל שטח</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 8.9א|8.9א}}</td><td>מכונאות כללית, פחחות וצביעה (לרבות כלי רכב המונעים בגז)</td><td>שש עמדות עבודה ומטה</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>שבע עמדות עבודה ומעלה</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 8.9ב|8.9ב}}</td><td>חשמלאות</td><td>שש עמדות עבודה ומטה</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>שבע עמדות עבודה ומעלה</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 8.9ד|8.9ד}}</td><td>תיקון תקרים</td><td>שש עמדות עבודה ומטה</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>שבע עמדות עבודה ומעלה</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 8.9ו|8.9ו}}</td><td>טיפול אחר ברכב</td><td>שש עמדות עבודה ומטה</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>שבע עמדות עבודה ומעלה</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 8.11|8.11}}</td><td>רכבל</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 9.1א|9.1א}}</td><td>כלי נשק ותחמושת מכירתם, תיקונם, אחסונם (אחסון 20 כלי ירייה ומעלה או אחסנת 100,000 כדורים ומעלה) – לעניין מכירה ותיקון בלבד</td><td>עד 100 מ״ר</td><td>מ־100 עד 300 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>מעל 300 מ״ר</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 9.1ב|9.1ב}}</td><td>מטווח ירי</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 9.4|9.4}}</td><td>שירותי שמירה או איתור – מוקד בקרה אלקטרוני</td><td>&nbsp;</td><td>כל שטח</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 10.3ב|10.3ב}}</td><td>בית דפוס, למעט הדפסה על נייר באמצעות צילום, שכפול או העתקה</td><td>כל שטח</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 10.4ב|10.4ב}}</td><td>גזירה, תפירה</td><td>עד 100 מ״ר</td><td>מ־100 עד 300 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>מעל 300 מ״ר</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 10.7ב|10.7ב}}</td><td>חומרי גלם לבנייה, מוצרי בנייה מוגמרים, מלט, בטון, אספלט, זפת, בלוקים, אבן, שיש ומוצריהם – לעניין מכירתם בלבד</td><td>עד 100 מ״ר</td><td>מ־100 עד 300 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>מעל 300 מ״ר</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 10.10ג|10.10ג}}</td><td>חומרים מסוכנים, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}, לרבות חומרים רדיואקטיביים ופסולת חומרים מסוכנים – מכירתם</td><td>עד 100 מ״ר</td><td>מ־100 עד 300 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>מעל 300 מ״ר</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 10.11ב|10.11ב}}</td><td>חומרי נפץ, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חומרי נפץ|בחוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954}}, מוצרים המכילים חומרי נפץ, זיקוקין די־נור – לעניין מכירתם בלבד</td><td>עד 100 מ״ר</td><td>מ־100 עד 300 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>מעל 300 מ״ר</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 10.13|10.13}}</td><td>מרפדייה</td><td>עד 100 מ״ר</td><td>מ־100 עד 300 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>מעל 300 מ״ר</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 10.14ג|10.14ג}}</td><td>מסגרייה</td><td>עד 100 מ״ר</td><td>מ־100 עד 300 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>מעל 300 מ״ר</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 10.16ג|10.16ג}}</td><td>עץ ומוצריו – לעניין מכירתם בלבד</td><td>עד 100 מ״ר</td><td>מ־100 עד 300 מ״ר</td><td>&nbsp;</td><td>מעל 300 מ״ר</td></tr> </table> {{ח:חתימות|ל׳ בשבט התשפ״ב (1 בפברואר 2022)}} * '''גדעון סער'''<br>שר המשפטים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] qukekohn2jw0z8996afrcb20l4afqby 106 464041 1417611 1384877 2022-08-10T09:14:43Z Ahituvrs 4152 /* ברייתא דר' ישמעאל */ wikitext text/x-wiki ==ברייתא דר' ישמעאל== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|רשימת 13 המידות היא הרחבה של שבע המידות שדרש הלל (ראו לקמן). אחרי הרשימה מובאות הדגמות של כל 13 המידות. היא נוספה לספרא כי ההדגמה של רבות מהמידות היא מדיני הצרעת הנמצאים בחומש ויקרא. ה"מידה" היא כלי מדידה, ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט|מנחות א, א-ב.]] בהשאלה המילה משמשת לכלי העבודה של הדרשן.}} א. רבי ישמעאל אומר: בשלש עשרה מדות התורה נדרשת :(א) מקל וחומר :(ב) מגזירה שוה :(ג) מבנין אב מכתוב אחד, מבנין אב משני כתובים :(ד) מכלל ופרט :(ה) מפרט וכלל :(ו) מכלל ופרט וכלל - אי אתה דן אלא כעין הפרט :(ז) מכלל שהוא צריך לפרט ומפרט שהוא צריך לכלל ב. (ח) כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא. :(ט) כל דבר שהיה בכלל, ויצא מן הכלל ליטען טען אחר '''שהוא כענינו''' - יצא להקל ולא להחמיר. :(י) כל דבר שהיה בכלל, ויצא מן הכלל ליטען טען אחר '''שלא''' כענינו - יצא להקל ולהחמיר. :(יא) כל דבר שהיה בכלל, ויצא מן הכלל לידון בדבר חדש, אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש. :(יב) דבר הלמד מעניינו, ודבר הלמד מסופו. :(יג) וכן שני כתובין המכחישין זה את זה - עד שיבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהן. {{הע-שמאל|קל וחומר מופיע כבר בתנ"ך – אמנם ללא שימוש מפורש בביטוי "קל וחומר". אחד השימושים בו הוא במעשה מרים ([[במדבר יב יד]]), שממנו לקוחה ההדגמה שלפנינו. וראו [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קו|ספרי במדבר קו.]]הדרשן מוסיף הערה, המגבילה את הלימד ממידת קל וחומר: דיו לבא מן הדין (העניין הנלמד בקל וחומר) להיות כנדון (כעניין שממנו נלמד הקל וחומר)"; ובדוגמא שלפנינו – היה ראוי שמרים תיכלם מהנזיפה של הקב"ה לפחות ארבעה עשר יום, שהרי הנוזף (הקב"ה) גדול מאביה, אבל כיוון שלומדים את ההסתגרות שלה מנזיפת אביה, ומנזיפה זו היתה נכלמת שבעה ימים – אין לעכב אותה יותר מכך.}} ג. '''מקל וחומר''' – כיצד? ::ויאמר יי אל משה: ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים? תסגר...! ([[במדבר יב יד]]) :::'שבעת ימים' - קל וחומר לשכינה ארבעה עשר יום? :::אלא: דיו לבא מן הדין להיות כנדון - ::תסגר מרים '''שבעת ימים''' מחוץ למחנה - ואחר תאסף {{הע-שמאל| גזירה שוה היא ביטוי שחוזר בשני הקשרים בתורה שבכתב, והוא מאפשר להסיק מהקשר אחד לשני. לדוגמא הנדונה ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז,]] שם מסיקים מהגזירה השווה שבביטוי החוזר "אם לא שלח" וכו' לגבי צורת השבועה (ביו"ד ה"א) ולגבי תוכנה (על דבר פשע), הדרשה שלפנינו, הפוטרת את יורשי השומרים משבועה, נדרשת שם מהביטוי "בין שניהם", המופיע רק בפס' י.}} ד. '''מגזירה שוה''' כיצד? :נאמר בשומר חנם: "אם לא שלח ידו במלאכת רעהו" ([[שמות כב י]]) :ונאמר בשומר שכר: "אם לא שלח ידו במלאכת רעהו." ([[שמות כב ז]]) :מה בשומר חנם שנאמר בו "אם לא שלח ידו" - פטר את היורשין :אף בשומר שכר שנאמר בו "אם לא שלח ידו" - יפטור בו את היורשים {{הע-שמאל|בניין אב מכתוב אחד הוא שילוב של שתי דוגמאות המופיעות בפסוק (כתוב) אחד, והכללת הדמיון ביניהן לכלל הלכתי. הדוגמא שלפנינו עוסקת במושב ובמשכבו של הזב, (ראו [[ויקרא טו ד]], וראו גם [[ביאור:ספרא/זבים#פרק ג|לקמן זבים פרקים ג-ד]]) שהנוגע בהם מטמא את בגדיו – בניגוד לנוגע במרכב הזב, ([[ויקרא טו ט]]) שמטמא את עצמו אבל לא את בגדיו.}} ה. '''מבנין אב מכתוב אחד''' - כיצד? :לא המשכב כהרי המושב - ולא המושב כהרי המשכב :הצד השוה שבהן: שהן כלים, עשויין לנוח אדם לבדו, :וזב - מטמא אותו ברובו: לטמא אדם במגע וכמשא, ולטמא בגדים :אף כלים - שהן עשויין לנוח אדם לבדו - :יהא הזב מטמא אותו ברובו: לטמא אדם במגע ובמשא, ולטמא כלים! :יצא המרכב - שהוא עשוי {{ב|לסיבלון אחר|המרכב אינו מיועד דווקא לנשיאת אדם אלא למשאות שונים}} {{הע-שמאל|המשך המידה הקודמת: שני פסוקים שונים הדנים בדוגמאות שונות ניתנים גם הם להכללה; פרשת הנרות היא מצווה לדורות לפי [[ויקרא כד ד]] ומצווה לשעתה לפי [[במדבר ח ג]], ונאמר בה "צו את בני ישראל" ([[ויקרא כד ב]]). פרשת שילוח הטמאים היא מצווה לדורות לפי [[במדבר יט כא]] ומצווה לשעתה לפי [[במדבר ה ד]], ונאמר בה "צו את בני ישראל" ([[במדבר ה ב]]). ההכללה של שני הנושאים ההלכתיים הללו היא שכל מצווה שנאמר בה "צו את בני ישראל" – גם היא כפולת פנים, ותקפה כמצווה לדורות – וכסיפור לשעתו. והשוו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק א|ב"ק א א,]] שם מודגם בניין אב מארבעה כתובים – ארבעת אבות הנזיקין מאוחדים ככלל על!}} ו. '''ומבנין אב משני כתובים''' – כיצד? :לא פרשת הנרות כהרי פרשת שלוח טמאים :ולא פרשת שלוח טמאים כהרי פרשת הנרות :הצד השוה שבהן שהם ב"צו" - מיד ולדור. :אף כל דבר שהוא ב"צו" - יהא מיד ולדורות {{הע-שמאל|כשמופיע כלל ואחריו פרטים ממנו – יש לטעון שהפרטים מכסים את כל הכלל, הדוגמא היא מ[[ויקרא א ב]].}} ז. '''מכלל ופרט''' – כיצד? :"מן הבהמה" ([[ויקרא א ב]]) - כלל :"מן הבקר ומן הצאן" - פרט. :'כלל ופרט - אין בכלל אלא מה שבפרט! {{הע-שמאל|אם מופיע הכלל אחרי רשימת הפרטים – הכלל כולל יותר מהפרטים, ואינו מתמצה בהם. לדוגמא שלפנינו ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]]}} ח. '''מפרט וכלל''' - כיצד? :"כי יתן איש אל רעהו - חמור או שור או שה" ([[שמות כב ט]]) - פרט, :"...וכל בהמה לשמור" - כלל. :'פרט וכלל' נעשה כלל - מוסף על הפרט {{הע-שמאל|כשיש כלל גם לפני וגם אחרי הפרטים יש שילוב של שתי המידות הקודמות: יש בכלל תוספת על הפרטים, אבל התוספת היא דווקא פרטים הדומים לפרטים שפורשו. הדוגמא שלפנינו היא דרשה המפרטת מה אפשר לקנות בכספי מעשר שני, בדומה [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יג-יד#פיסקה קז|לספרי דברים קז:]] "מה אלו מיוחדים, שהם פרי מן הפרי וכגידולם מן הארץ..." וממעטת מרשימת המזונות הנקנים בכספי מעשר מים ומלח, שאינם ולדות שהרי אינם חיים, וכן כמהין ופטריות שאינם צומחים מהארץ.}} ט. '''מכלל ופרט וכלל''' - כיצד? :"ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך" ([[דברים יד כו]]) - כלל :"בבקר ובצאן ביין ובשכר" - פרט :"ובכל אשר תשאלך נפשך" - חזר וכלל. :'כלל ופרט וכלל' - אי אתה דן אלא כעין הפרט: :לומר לך - מה הפרט מפורש: דבר שהוא וולד - וולדות הארץ וגדולי קרקע, :אף אין לי אלא 'כל דבר', שהוא וולד - וולדות הארץ וגדולי קרקע. :יצאו כמהין ופטריות {{הע-שמאל|יוצא מן הכלל של המידות "כלל ופרט" או "פרט וכלל": לעתים אין להבין את הכלל ללא הפרט או ההפך, ואז אין אומרים "אין בכלל אלא מה שבפרט" או "מוסף על הפרט" וכדומה. הדוגמא היא מהגדרת הבכור שהוא קודש לכהן: הכלל "בכור" ניתן לפירוש כזכר ונקבה, או כבכור שנולד בניתוח קיסרי; ולכן הוא זקוק לפרטים "זכר" ו"פטר רחם". מצד שני הנולד לאחר הלידות של נקבה וכו', למרות שהוא זכר ופטר רחם, אינו מקודש כי אינו בכור; ומכאן שהפרטים צריכים גם את ההגבלה המפורשת "בכור". במקרה זה אין מפעילים את המידות "אין בכלל אלא מה שבפרט" או "נעשה הכלל מוסף על הפרט". וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טז|מכילתא פסחא טז.]]}} י. '''מכלל שהוא צריך לפרט, ומפרט שהוא צריך לכלל''' - כיצד? :"קדש לי כל בכור" ([[שמות יג ב]]) - יכול אף נקבה במשמע? ת"ל "זכר" ([[דברים טו יט]]) :אי 'זכר' - יכול אפילו יצאת לפניו? תלמוד לומר "פטר רחם" ([[שמות לד יט]]). :אי 'פטר רחם' - יכול אפילו לאחר יוצא דופן? תלמוד לומר "בכור". :-זהו כלל הצריך לפרט, ופרט שהוא צריך לכלל. {{הע-שמאל|פרט מתוך כלל רחב של מקרים, שנזכרה בו מצווה מסויימת – ניתן להרחיב את המצווה על כל הכלל; בדוגמא שלפנינו: האיסור על אכילת קדשי מזבח בטומאה נזכר בפירוש רק לעניין השלמים, אבל המידה הזאת מרחיבה אותו לכל אכילה מקדשי המזבח (העולה והמנחה וכו'); קדשי בדק הבית וכמובן גם חולין - מותרים לטמאים באכילה.}} }} ===פרק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| משנה א א. '''כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד,''' :'''לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא''' - כיצד? :"והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליי - וטמאתו עליו, ונכרתה הנפש ההיא..." - ([[ויקרא ז כ]]) :והלא שלמים בכלל כל הקדשים היו! :דכתיב "זאת התורה לעולה ולמנחה, לחטאת ולאשם, ולמלואים ולזבח השלמים". ([[ויקרא ז לז]]) :וכשיצאו מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמן יצאו, :אלא ללמד על הכלל כלו יצאו :לומ' לך: מה שלמים מיוחדין - קדשים שקדושתן קדושת מזבח :אף אין לי אלא '''כל דבר''' - שקדושתו קדושת מזבח... :יצאו קדשי בדק הבית {{הע-שמאל|המשך הדיון בפרט היוצא מן הכלל ונדון בפני עצמו: אם הדיון המקומי הוא בעניין שדן גם הכלל – אין להתחשב בו להחמרה אלא דווקא להקל. ההדגמה היא בענייני נגעים: צרעת בשחין או במכווה מוסגרת לשבעה ימים ולא לשבועיים כמו צרעת במקומות אחרים בגוף, ואם יש בהם מחיה – היא אינה מטמאת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג ג-ד.]]}} משנה ב ב. '''כל דבר שהיה בכלל, ויצא מן הכלל - לטעון טען אחר שהוא כענינו :'''יצא להקל ולא להחמיר''' - כיצד? :"ובשר כי יהיה בו בעורו שחין ונרפא" ([[ויקרא יג יח]]) :וכתיב "או בשר כי יהיה בעורו מכות אש..." ([[ויקרא יג כד]]) :והלא השחין והמכוה בכלל כל הנגעים היו? :וכשיצאו מן הכלל: ליטעון טען אחד שהוא כענינו - :יצאו להקל ולא להחמיר :להקל עליהן - שלא ידונו במחיה, ושלא ידונו אלא בשבוע אחד {{הע-שמאל|המשך הדיון הנ"ל: אם הדיון בפרט כולל גם עניינים שאינם נידונים בפרט – הדין של הפרט הוא שונה מזה של הכלל: בעניינים מסוימים הוא עשוי להיות קל ממנו ובעניינים אחרים – חמור ממנו. הדוגמא היא שוב מענייני נגעים: בעניין נתק הראש והזקן מופיע סימן של "שער צהוב", שאינו מופיע בצרעת הגוף – שם מופיע במקומו "שיער לבן". כתוצאה מכך אין שיער לבן מטמא בנתקים, ומצד שני אין שיער צהוב, המטמא אותם – מטמא בבהרת רגילה. וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ה|נגעים ג ה.]]}} משנה ג ג. '''כל דבר שהיה בכלל - ויצא מן הכלל, לטען טען אחד שלא כענינו''' :'''יצא להקל ולהחמיר''' - כיצד? :"ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן"... ([[ויקרא יג כט]]) :והלא 'הראש והזקן' - בכלל 'עור ובשר' היו - :וכשיצאו מן הכלל: ליטען טען אחד שלא כענינו - :יצאו להקל ולהחמיר: :להקל עליהן: שלא ידונו כשער לבן :ולהחמיר עליהן: שידונו כשער צהוב {{הע-שמאל|המשך הדיון הנ"ל: פרט העוסק בנושא "שלא כעניינו", ודיניו שונים מדיני הכלל – אינו חלק מהכלל אלא אם נקשר אליו שוב בפירוש. הדוגמא היא מטקס טיהור המצורע, והפרט הוא דיני דם האשם של המצורע: הדם ניתן על תנוך אזנו של המצורע וכן על בהונות ידו ורגלו, ובעניין זה מדובר בדין ייחודי, ולכן אלמלא היה כתוב בפירוש שדין האשם הוא כדין החטאת לא היינו יכולים לדעת שיש לשפוך את שאר הדם על המזבח. וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ח|נגעים יד ח-ט.]]}} משנה ד ד. '''כל דבר שהיה בכלל, ויצא מן הכלל לידון בדבר החדש ''' - :'''אי אתה יכול להחזירו לכללו, עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש''' – כיצד? :"ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העולה במקום הקדש..." ([[ויקרא יד יג]]) :שאין תלמוד לומר "כי כחטאת האשם הוא לכהן"? :אלא - לפי שיצא לידון בדבר חדש - בבוהן יד ובבוהן רגל, ובאזן ימנית - :יכול לא יהא טעון מתן דמים למזבח? ת"ל: "כי כחטאת - האשם הוא לכהן"... :הרי החזירו הכתוב לכללו בפירוש. :לומר לך: מה חטאת - טעונה מתן מזבח, אף {{ב|אשם|של מצורע}} - טעון מתן מזבח. {{הע-שמאל|ניתן ללמוד מההקשר שבו נאמרים הדברים. לדוגמא כשנאמר על המצורע "טהור הוא" הכוונה היא שהקרחת כשלעצמה אינה נתק, ולא שהוא טהור מטומאת מת או טומאה אחרת.}} משנה ה ה. '''דבר הלמד מענינו''' - כיצד? :"ואיש כי ימרט ראשו - קרח הוא: טהור הוא" ([[ויקרא יג מ]]) :יכל - יהא טהור 'מכל טומאה'? תלמוד לומד: "וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם"... :דבר למד מענינו - שאינו טהור מכל טומאה, אלא מטומאת נתקים בלבד. {{הע-שמאל|המשך המידה הקודמת: לפעמים פרט מסויים מלמד על העניין למרות שהוא מופיע רק בסוף העניין. לדוגמא: במהלך הדיון בצרעת הבית ([[ויקרא יד לג]] ואילך) אין לדעת אם מדובר בכל בית או דווקא בבית שיש בו אבנים עצים ועפר; אבל בסוף הדיון, כשמדובר על בית שהנגע פשה בו - מופיעים האבנים העצים והעפר כמרכיבי הבית, והמסקנה ההלכתית היא שבית שחסר בו אחד המרכיבים אינו מקבל טומאת נגעים; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יב#משנה ב|נגעים יב ב,]] וכן [[ספרא (מלבי"ם) פרשת מצורע מצורע פרק ה|לקמן מצורע פרק ה.]]}} משנה ו ו. '''ודבר למד מסופו''' - כיצד? :"ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם" ([[ויקרא יד לד]]) :משמע – {{ב|בית|רגיל}} שיש בו אבנים ועצים ועפר - מטמא. :יכל - אף בית {{ב|שאין אבנים ועצים ועפר,|שחסר אחד משלושת המרכיבים הללו}} שמטמא? :תלמוד לומר: "ונתץ את הבית - את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית" ([[ויקרא יד מה]]) :דבר למד מסופו - שאין הבית מטמא, עד שיהא בו אבנים ועצים ועפר. {{הע-שמאל|לעתים ניתן לפתור סתירות בין שני פסוקים שונים בעזרת פסוק שלישי המעמיד תחומים לכל אחד ("מכריע") מהפסוקים הסותרים ("אוקימתא"). הדוגמא הנדונה כאן היא דיון על מקומו של הקב"ה בהר סיני: לכאורה יש סתירה בין שמות יט לשמות כ – בראשון נמצא הקב"ה בארץ, על הר סיני, ובשני הוא בשמים ומשם הוא מדבר עם בני ישראל. הפתרון הוא בפסוק מדברים, המחלק בין נוכחות הקב"ה בשמים לבין אישו המופיעה בארץ. אגב כך מובא גם פתרון נוסף לסתירה: השמים ירדו להר סיני, וכך היה הקב"ה בשמים וגם על ההר; וראו גם את המחלוקת בין ר' עקיבא לר' ישמעאל [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ט|במכילתא בחדש סוף ט:]] ר' ישמעאל הוא ת"ק כאן, ור' עקיבא פותר את הסתירה בדרך השניה.}} משנה ז ז. '''שני כתובים המכחישים זה את זה, עד שיבא השלישי ויכריע ביניהם''' - כיצד? :כתוב אחד אומר: "וירד יי על הר סיני אל ראש ההר" ([[שמות יט כ]]) :וכתוב אחד אומר: "כי מן השמים דברתי עמכם" ([[שמות כ יט]]) :הכריע השלישי: "מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אישו הגדולה" ([[דברים ד לו]]) :מלמד שהרכין הקדוש ברוך הוא שמי שמים העליונים על הר סיני - ודבר עמהם. :וכן אמר דוד בספר תלים: "{{ב| ויט שמים|הטה והוריד את השמים עצמם}} וירד, וערפל תחת רגליו". ([[תהלים יח י]]) {{הע-שמאל|הנוסח המוקדם של 13 המידות של ר' ישמעאל הוא ברשימה קצרה יותר, של שבע מידות שדרש הלל הזקן לפני זקני בתירא. ראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ז#ה|תוספתא סנהדרין ז ה,]] וראו את ההדגמה שעושה הלל לזקני בתירא [[ביאור:תוספתא/פסחים/ד#יג|בתוספתא פסחים ד יג-יד.]] ברשימה של הלל נכללים כלל ופרט, פרט וכלל, כלל ופרט וכלל וכן כלל שצריך לפרט – נכללים כולם במידה החמישית; ודבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, דבר שיצא לטעון כעניינו וכן דבר שיצא לטעון שלא כעניינו או בדבר החדש - נכללים כולם במידה הששית.}} הלל הזקן דרש שבע מדות לפני זקני בתירה • (א) קל וחומר * (ב) וגזירה שוה * (ג) ובניין אב * (ד) ושני כתובים * (ה) וכלל ופרט * :* (ו) וכיוצא בו במקום אחר * (ז) ודבר למד מענינו * :אלו שבע מדות שדרש הלל הזקן לפני זקני בתירה. {{הע-שמאל|המשנה האחרונה מוסיפה עוד דוגמא לשימוש במידה האחרונה – שני כתובים המכחישים זה את זה. היא דומה לזאת שנדונה לעיל משנה ז, ועוסקת ביחסים בין משה, הענן והמשכן; ר' יוסי הגלילי מכליל את המסקנה שאין אפילו למשה רשות להכנס למשכן כששוכן עליו הענן, וטוען שנוכחות ענן מעידה על סכנה לבני אדם כי "ניתנה רשות למלאכים לחבל". הוא מציע להמתין, כשם שהמתין משה בנקרת הצור עד שחלפה הסכנה, וכשם שהמתינו ישראל ארבעים שנה במדבר. כך לדעתו גם במקדש שלמה היתה סכנה בזמן חנוכתו, והיא חלפה כשיצא ממנו הענן.}} משנה ח ח. כתוב אחד אומר "ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו", ([[במדבר ז פט]]) :וכתוב אחד אומר "ולא יכול משה לבא אל אהל מועד"! ([[שמות מ לה]]) :הכריע "כי שכן עליו הענן". אמור מעתה - כל זמן שהיה הענן שם, לא היה משה נכנס לשם; :נסתלק הענן - היה נכנס ומדבר עמו.... רבי יוסי הגלילי אומר: :הרי הוא אומר: "ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת מפני הענן, כי מלא כבוד יי את בית יי"; ([[מלכים א ח יא]]) :מלמד שנתנה רשות למלאכים לחבל. :וכך הפסוק אומר "ושכותי כפי עליך עד עברי" ([[שמות לג כב]]) - מלמד שנתנה רשות למלאכים לחבל. :וכך הפסוק אומר "אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי" ([[תהלים עה יא]]) : כשישוב אפי - יבואון אל מנוחתי. }} dcrtp9gastw0dw52i2nqdpazy5d6uvc 0 464975 1417628 1384650 2022-08-10T09:30:42Z OpenLawBot 8112 [1417609] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע״א–2011}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 1318|תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים)}}, {{ח:תיבה|1362|ת״ט}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכות שר התעשייה המסחר והתעסוקה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 173|סעיפים 173}} {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 216|ו־216}} {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}} (להלן – הפקודה), בהסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר, בהסכמת שר הבריאות לעניין זרחנים אורגניים וקרבמטים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 21א|סעיף 21א לחוק־יסוד: הכנסת}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}} בהתייעצות עם מועצת המוסד לבטיחות וגיהות, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות“ – פעולות המבוצעות בידי בודק מעבדה מוסמך, לשם מדידת רמת החשיפה המשוקללת, רמת החשיפה לזמן קצר ותקרת החשיפה במקום העבודה, וכוללות סקר מקדים מעודכן וניטור סביבתי של גורמים מזיקים שנערך בהתאם לממצאיו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקות טוקסיקולוגיות–ביולוגיות“ – בדיקות של סימנים ביולוגיים בגוף האדם והשוואתם למדדים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בודק מעבדה מוסמך“ – עובד מעבדה מוסמכת, בעל הסמכה תקפה ממפקח העבודה הראשי לערוך בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות במקומות עבודה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורמים מזיקים“ – גורמים כימיים ופיזיקליים מזיקים, הנמצאים במקום העבודה, ואשר העובדים עלולים להיחשף אליהם בזמן העבודה והם רשומים בספר, {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} או {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורמים מזיקים טעוני ניטור“ – גורמים מזיקים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, שלגביהם מתחייב ביצוע בדיקה סביבתית תעסוקתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספר“ – Threshold Limit Values for Chemical Substances and Physical Agents & Biological Exposure Indices – ACGIH, כתוקפו מזמן לזמן לפי עדכונו השנתי, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי אגף הפיקוח על העבודה בירושלים, תל אביב, באר שבע וחיפה, וכן במרכז למידע של המוסד לבטיחות וגיהות בתל אביב, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, שכתובתו WWW.MOITAL.GOV.IL; הנוסח התקף האחרון שאליו יש הפניה כאמור, הוא הנוסח המחייב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשיפה משוקללת מרבית מותרת“ – Threshold Limit Value – Time Weighted Average (TLV-TWA)‎ – הרמה המשוקללת המרבית של גורמים מזיקים באזור עבודתו של העובד אשר עד אליה מותרת חשיפה במשך יום עבודה של 8 שעות מתוך יממה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשיפה מרבית מותרת לזמן קצר“ – Threshold Limit Value – Short Term Exposure Limit (TLV-STEL)‎ – הרמה המרבית של גורמים מזיקים באזור עבודתו של העובד אשר עד אליה מותרת חשיפה של עד 15 דקות בכל פעם, לא יותר מ־4 פעמים ביום עבודה של 8 שעות מתוך יממה ובמרווח של 60 דקות לפחות בין פעם לפעם, ובתנאי שרמת החשיפה הכוללת ל־8 שעות עבודה ביממה תהיה נמוכה מרמת החשיפה המשוקללת המרבית המותרת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדדים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית“ – Biological Exposure Indices (BEI)‎ – רמות של סימנים ביולוגיים בגוף האדם, לרבות בדם, בפלסמה, בשתן ובאוויר הנשיפה, המהוות סף אזהרה ביולוגי לגבי חשיפת העובד לגורמים כימיים ופיזיקליים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנה גבולית“, ”קרינה“ או ”קרינה מייננת“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת)|בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ״ג–1992}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנת קרינה משוקללת“ – מכפלת מנת קרינה לאיבר או לרקמה במקדם השקלול לאותו איבר או רקמה, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השנייה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה לבדיקות טוקסיקולוגיות–ביולוגיות“ – מעבדה שהסמיך שר התעשייה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר הבריאות, באופן כללי או מיוחד, בהודעה ברשומות, לביצוע בדיקות טוקסיקולוגיות ביולוגיות בעובדים החשופים או העומדים להיות חשופים לגורמים מזיקים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוסמכת“ – מעבדה בעלת הסמכה תקפה ממפקח העבודה הראשי, לבצע בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות במקומות עבודה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדת אגף הפיקוח“ – מעבדה מוסמכת ארצית לגיהות תעסוקתית של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח עבודה“, ”מפקח העבודה הראשי“ ו”מפקח עבודה אזורי“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום עבודה“ – מקום עבודה כלשהו, לרבות מפעל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתכות קשות“ או ”מתק״ש“ – תערובת מוקשית של קרבידים, לרבות של טונגסטן, טיטניום, טנטלום, וונדיום ושל מתכות, לרבות ניקל וקובלט; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוזלי קירור“ – נוזלים המשמשים לקירור בעת עיבוד מתכות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סקר מקדים“ – סקר שיטתי הנערך במקום העבודה לצורך זיהוי, הערכה ותיעוד של גורמים מזיקים, הכולל אפיון של סביבת העבודה ומתבצע באמצעות תצפיות ואיסוף מידע איכותי וכמותי בעמדות עבודה ובחללי עבודה, וממצאיו משמשים בסיס לקביעת היקף הניטור הסביבתי–תעסוקתי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד בגורמים מזיקים טעוני ניטור“ – עובד החשוף לאחד או יותר מן הגורמים המזיקים טעוני הניטור, בחשיפה העולה על רמת הפעולה, בעבודה חלקית או מלאה, במשך שלושים ימים בשנה לפחות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובדת בגיל הפוריות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות)|בתקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס״א–2001}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערכי חשיפה מותרים“ – החשיפה המשוקללת המרבית המותרת, החשיפה המרבית המותרת, תקרת החשיפה המותרת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רמת הפעולה“ – Action Level – (AL)‎ – רמה של מחצית החשיפה המשוקללת המרבית המותרת או, אם לא נקבע ערך לחשיפה המשוקללת המרבית המותרת, מחצית תקרת החשיפה המותרת של הגורמים המזיקים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|ובחלק א׳ בתוספת השנייה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות רפואי מוסמך“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} לשכת בריאות מחוזית או נפתית של משרד הבריאות; {{ח:תתת|(2)}} קופת חולים, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}; {{ח:תתת|(3)}} מוסד רפואי ששר התעשייה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר הבריאות, הסמיכו לבדיקות מסוימות לעניין תקנות הבטיחות בעבודה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ייחודיות“ – תקנות הבטיחות בעבודה המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקרת חשיפה מותרת“ – Threshold Limit Value – Ceiling (TLV-C)‎ – הרמה המרבית של גורמים מזיקים באזור עבודתו של העובד אשר מעליה אסורות חריגות כלשהן בכל פרק זמן שהוא במשך יום העבודה. {{ח:סעיף|2|הורדת הסיכון לחשיפה לגורמים מזיקים}} {{ח:ת}} במקום עבודה שבו נעשה שימוש בגורם מזיק, יפעל המעביד להורדת הסיכון לחשיפה לגורם זה ככל האפשר, לרבות נקיטת אמצעים אלה, לפי הוראות כל דין וכללי המקצוע: {{ח:תת|(1)}} יתקין ויקיים אמצעי אוורור, יניקה, ניקוז ופליטה מתאימים ויעילים, או כל שיטה אחרת להורדת ריכוז הגורם המזיק, ובצורה שלא תזיק לבריאות עובד או לבריאות הציבור; {{ח:תת|(2)}} יתקין, ככל הנדרש על פי כללי המקצוע, מנדפים מתאימים ויעילים שבהם יתבצעו פעולות בגורם מזיק ויתחזקם כראוי; {{ח:תת|(3)}} ידאג לאיסוף וסילוק מיידי של פסולת המכילה גורם מזיק מתחנות העבודה, באופן שלא יגרום למטרד או לנזק לבריאות העובד; {{ח:תת|(4)}} ידאג לכך שכל עובד בגורם מזיק ישתמש בבגדי עבודה מתאימים להגנה מפני חשיפה; {{ח:תת|(5)}} יקבע מקומות מיוחדים לאכילה ולשתייה, לעישון ולמנוחת העובדים; {{ח:תת|(6)}} ידאג לסידורים מיוחדים למצבי חירום, כולל דרכי מילוט, חילוץ ופינוי של עובדים, וככל הנדרש על פי כללי המקצוע, מקלחות לשטיפת הגוף והעיניים. {{ח:סעיף|3|ערכי חשיפה מותרים בגורמים מזיקים}} {{ח:תת|(א)}} המעביד ינקוט את כל הפעולות הסבירות כדי – {{ח:תתת|(1)}} שלא לחרוג מערכי החשיפה המותרים; {{ח:תתת|(2)}} שלא יועבד עובד בחשיפה לגורם מזיק, מעבר לערכי החשיפה המותרים; {{ח:תתת|(3)}} שלא ייחשף עובד בקרינה מייננת לרמה העולה על המנה הגבולית, כנקוב {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת השנייה}}, וסכום מנות הקרינה המשוקללות לא יעלה על המנה הגבולית כנקוב {{ח:פנימי|תוספת 2|באותה תוספת}}, ובכפוף להגבלות הנוספות {{ח:פנימי|תוספת 2|שבאותה תוספת}}. {{ח:תת|(ב)}} החשיפה המשוקללת המרבית המותרת, החשיפה המרבית המותרת, תקרת החשיפה המותרת והמדדים הביולוגיים לחשיפה תעסוקתית יהיו לפי הספר. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), הערכים שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} לגבי גורמים מזיקים {{ח:פנימי|תוספת 3|ובתוספת השלישית}} לגבי מדדים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית, יבואו במקום הערכים שבספר, ולגבי גורמים או חומרים שאין לגביהם ערכים בספר – נוסף עליהם. {{ח:סעיף|4|עריכת בדיקות סביבתיות–<wbr>תעסוקתיות בגורמים מזיקים טעוני ניטור}} {{ח:תת|(א)}} במקום עבודה, שבו נעשה שימוש בגורם מזיק טעון ניטור, יערוך המעביד בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות, שבאמצעותן ייקבע אם יש במקום העבודה עובד בגורמים מזיקים טעוני ניטור. {{ח:תת|(ב)}} בדיקות כאמור ייערכו בתוך 60 ימים מכל אחד ממועדים מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מיום שהוכנס לשימוש במקום העבודה גורם מזיק טעון ניטור; {{ח:תתת|(2)}} מיום שחל בו שינוי מהותי בתהליך עבודה עם גורם מזיק טעון ניטור; {{ח:תתת|(3)}} מיום שחל בו אירוע המשפיע או עלול להשפיע על רמות החשיפה לגורמים מזיקים טעוני ניטור במקום העבודה. {{ח:תת|(ג)}} נמצא בבדיקות הסביבתיות תעסוקתיות כאמור כי במקום העבודה עובד בגורמים מזיקים טעוני ניטור, יערוך המעביד בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות חוזרות בתכיפות של אחת לשנה לפחות. {{ח:תת|(ד)}} נמצא בבדיקות כאמור בתקנת משנה (א) או (ב) כי במקום העבודה אין עובד בגורמים מזיקים טעוני ניטור, יערוך המעביד בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות חוזרות בתכיפות של אחת לשנתיים לפחות. {{ח:סעיף|5|בדיקות מעבדה מוסמכת לגבי גורמים מזיקים}} {{ח:תת|(א)}} בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות יבוצעו אך ורק בידי בודק מעבדה מוסמך ובמעבדה מוסמכת, במכשירים מכוילים ובשיטות מקובלות, לרבות תכניות לבקרת איכות שאישר מפקח העבודה הראשי. {{ח:תת|(ב)}} תוצאות הבדיקות יירשמו במעבדה המוסמכת ויישמרו 50 שנה; המעבדה המוסמכת תשלח מיד את תוצאות הבדיקות למעביד ולמעבדת אגף הפיקוח. {{ח:תת|(ג)}} מעבדת אגף הפיקוח תעביר העתק מתוצאות הבדיקות הסביבתיות–תעסוקתיות לשירות רפואי מוסמך, וכן לעובדי מקום העבודה שבו בוצעו הבדיקות, לפי פניותיהם. {{ח:תת|(ד)}} המעביד ישמור את תוצאות הבדיקות הסביבתיות–תעסוקתיות במשך 20 שנה ויפרסם לידיעת העובדים במקום העבודה, בתוך 3 ימים ממועד קבלת תוצאות הבדיקות, את התוצאות המתייחסות לאותו מקום עבודה; בצמוד לתוצאות הבדיקות יפורסמו ערכי החשיפה המותרים. {{ח:סעיף|6|מועדים שונים לביצוע בדיקות סביבתיות}} {{ח:ת}} מפקח עבודה אזורי רשאי להורות על ביצוע בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות או על ביצוע בדיקות בתכיפות שונה או במועדים שונים מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}} או בתקנות הייחודיות, הכל בכפוף לקריטריונים שעליהם יורה מפקח העבודה הראשי בנוהל. {{ח:סעיף|7|בדיקות רפואיות לעובדים בגורמים מזיקים}} {{ח:תת|(א)}} נדרשות על פי כל דין או על פי דרישת מפקח עבודה שהוא רופא, בדיקות רפואיות תעסוקתיות לעובדים בגורמים מזיקים, לא ייערכו בדיקות אלה אלא בידי שירות רפואי שהוסמך לבצען; הפניה לבדיקות טוקסיקולוגיות–ביולוגיות תיעשה על ידי השירות הרפואי המוסמך. {{ח:תת|(ב)}} בדיקות טוקסיקולוגיות–ביולוגיות יבוצעו אך ורק במעבדה לבדיקות טוקסיקולוגיות–ביולוגיות; תוצאות הבדיקות יימסרו לשירות הרפואי המוסמך אשר ביקש אותן וכן למפקח עבודה שהוא רופא, ויישמרו במעבדה למשך 50 שנים לפחות. {{ח:תת|(ג)}} המעביד יפעל לפי הוראות השירות הרפואי המוסמך או הוראות מפקח עבודה, ככל שתוצאות הבדיקות מחייבות זאת. {{ח:סעיף|8|שמירת דינים}} {{ח:ת}} הוראות תקנות אלה באות להוסיף על הוראות כל דין, ולא לגרוע מהן. {{ח:סעיף|9|ביטול}} {{ח:ת}} תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשנ״א–1990 – בטלות. {{ח:סעיף|10|תחילה}} {{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה 60 ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה). {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), במקום עבודה או במפעל, העוסקים בייצור ופירוק מצברים, תהיה תחילתו של הפריט עופרת {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, שנתיים מיום פרסום התקנות, ובלבד שרמת העופרת בדם של העובדים לא תעלה על ‎30 µg/100 mL לנשים ועל ‎45 µg/100 mL לשאר העובדים. {{ח:סעיף|11|הוראת מעבר}} {{ח:ת}} במפעל או במקום עבודה שבו נעשה שימוש בגורמים מזיקים טעוני ניטור ביום התחילה או לפניו, ולא נערכו בו בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות לגורמים אלה בשנה שקדמה ליום התחילה, ייערכו בדיקות סביבתיות–תעסוקתיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(א)}} בתוך 60 ימים מיום התחילה. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}})}}}} {{ח:קטע3||גורמים מזיקים טעוני ניטור המחייבים בדיקה סביבתית תעסוקתית בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 4|לתקנה 4}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|אבץ אוקסיד|ZINC OXIDE}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|אבק של עצים (אבק בר שאיפה לריאות)|WOOD DUSTS (Inhalable)}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|אבק קמח (אבק בר שאיפה לריאות)|FLOUR DUST (Inhalable}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|איזופלוראן (גז הרדמה)|ISOFLURANE (Anaesthetic Gas)}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|אמוניה|AMMONIA}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|אנפלוראן (גז הרדמה)|ENFLURANE (Anaesthetic Gas)}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|אפיכלורהידרין|EPICHLORHYDRIN}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|אקרילו–ניטריל|ACRYLONITRILE}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|אתילן אוקסיד|ETHYLENE OXIDE}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|אתילן דיברומיד|ETHYLENE DIBROMIDE}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|בוטיל אצטט|BUTYL ACETATE}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|בנזואיל פראוקסיד|BENZOYL PEROXIDE}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|גלוטראלדהיד|GLUTARALDEHYDE}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|גליקול אתרים|GLYCOL ETHERS}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|4,1־דיאוקסן |1,4-DIOXANE}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|דימתיל פורמאמיד|DIMETHYLFORMAMIDE}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|הידרזין|HYDRAZINE}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|הלותן (גז הרדמה)|HALOTHANE (Anaesthetic Gas)}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|n־הקסאן|n-HEXANE}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|חומצה גופרתית|SULFURIC ACID}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|כותנה גולמית ומעובדת|COTTON DUST (Raw and Processed)}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|כלור|CHLORINE}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|כלורופורם|CHLOROFORM}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|מנגן|MANGANESE}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|מתיל איזובוטיל קטון|METHYL ISOBUTYL KETONE}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|מתיל אקרילאט|METHYL ACRYLATE}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|מתיל אתיל קטון|METHYL ETHYL KETONE}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|מתיל מתאקרילאט|METHYL METHACRYLATE}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|מתילן כלוריד|METHYLENE CHLORIDE}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|נוזלי קירור|METALWORKING FLUIDS}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|ניטרוס אוקסיד (גז הרדמה)|NITROUS OXIDE (Anaesthetic Gas)}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|סבופלוראן (גז הרדמה)|SEVOFLURANE (Anaesthetic Gas)}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|סיבים מינרליים|MINERAL FIBERS}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|פורמאלדהיד|FORMALDEHYDE}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|פחמן שחור|CARBON BLACK}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|פחמן טטראכלורי|CARBON TETRACHLORIDE}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|פנול|PHENOL}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|קולופוניום|COLOPHONY}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|קרוסין|KEROSENE}} {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|3}})}}}} {{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} ערכים של חשיפה תעסוקתית מותרת לגורמים מזיקים שהתקיים בהם אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} פורטו בתקנות הייחודיות ומסומנים בכוכבית; {{ח:תת|(2)}} אין לגביהם תקנה ייחודית, ואינם מופיעים בספר; {{ח:תת|(3)}} אין לגביהם תקנה ייחודית, הם מופיעים בספר אך נקבעו להם ערכי חשיפה תעסוקתית מותרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ג)}}, השונים מהקבוע בספר. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th>הגורם המזיק</th><th>חשיפה משוקללת מרבית מותרת</th><th>חשיפה מרבית מותרת לזמן קצר</th><th>תקרת חשיפה מותרת</th><th>רמת הפעולה</th><th>הערות</th></tr> <tr><td>{{דוכיווני|אבק של עצים – אבק בר שאיפה|WOOD DUSTS (inhalable)}}</td><td>1 מיליגרם למטר מעוקב (להלן – מ״ג/מ״ק)</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>0.5 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|איזופלוראן (גז הרדמה)|ISOFLURANE (anaesthetic gas)}}</td><td>2 חלקים למיליון (להלן – חל״מ)</td><td>6 חל״מ</td><td>&nbsp;</td><td>1 חל״מ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|איזוציאנאטים ^(*)|ISOCYANATES}}</td><td>0.005 חל״מ</td><td>0.02 חל״מ</td><td>&nbsp;</td><td>0.0025 חל״מ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|אנפלוראן (גז הרדמה)|ENFLURANE (anaesthetic gas)}}</td><td>2 חל״מ</td><td>6 חל״מ</td><td>&nbsp;</td><td>1 חל״מ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|ארסן (זרניך) (As) ^(*)|(ARSENIC (as As}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td rowspan="4">&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|1.}} {{דוכיווני|תרכובות אורגניות|organic compounds}} </td><td>0.200 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>0.100 מ״ג/מ״ק</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|2.}} {{דוכיווני|תרכובות אנאורגניות|inorganic compounds}} </td><td>0.010 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>0.005 מ״ג/מ״ק</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|3.}} {{דוכיווני|ארסין (AsH₃) ^(*)|ARSINE}} </td><td>0.05 מ״ג/מ״ק {{ש}} או 0.02 חל״מ</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>0.025 מ״ג/מ״ק {{ש}} או 0.01 חל״מ</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|אתילן אוקסיד|ETHYLENE OXIDE}}</td><td>1 חל״מ</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>0.5 חל״מ</td><td>החשיפה המשוקללת המרבית המותרת לעובדת בגיל הפוריות ולנשים בתקופות של הריון או הנקה, תהיה 0.75 חל״מ</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|אתילן די־ברומיד|ETHYLENE DIBROMIDE}}</td><td>1 חל״מ</td><td>3 חל״מ</td><td>&nbsp;</td><td>0.5 חל״מ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|בנזן (בנזול) ^(*)|BENZENE (BENZOL)}}</td><td>0.5 חל״מ</td><td>2.5 חל״מ</td><td>&nbsp;</td><td>0.25 חל״מ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|בריליום (Be) ^(*) מתכת + תרכובות בריליום (כבריליום)|BERYLLIUM and compounds (as Be)}}</td><td>0.0002 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>0.0001 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|האלותן (גז הרדמה)|HALOTHANE (anaesthetic gas)}}</td><td>5 חל״מ</td><td>10 חל״מ</td><td>&nbsp;</td><td>2.5 חל״מ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|ויניל–כלוריד ^(*)|VINYL CHLORIDE}}</td><td>1 חל״מ</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>0.5 חל״מ</td><td>החשיפה המשוקללת המרבית המותרת לעובדת בגיל הפוריות ולנשים בתקופות של היריון או הנקה, תהיה 0.75 חל״מ</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|זרחנים אורגניים וקרבמטים ^(*)|ORGANOPHOSPHATES and CARBAMATES}}</td><td>על פי המתפרסם בספר</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|חומצה גופרתית (ככלל חומצה)|SULFURIC ACID}}</td><td>0.3 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>0.15 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|טולואן (טולואול) (C₆H₅CH₃) ^(*)|TOLUENE}}</td><td>50 חל״מ</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>25 חל״מ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|טונגסטן (W) ^(*)|TUNGSTEN}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td rowspan="3">&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|א.}} {{דוכיווני|מתכת + תרכובות בלתי מסיסות (כטונגסטן)|metal and insoluble compounds (as W soluble)}} </td><td>5.000 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>2.500 מ״ג/מ״ק</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|ב.}} {{דוכיווני|תרכובות מסיסות (כטונגסטן)|compounds (as W)}} </td><td>1.000 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>0.500 מ״ג/מ״ק</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|1,1,1{{ח:הערה|-}}טריכלורו–אתאן (CCl₃-CHs) ^(*)|1,1,1-TRICHLOROETHANE Methyl Chloroform}}</td><td>200 חל״מ</td><td>350 חל״מ</td><td>&nbsp;</td><td>100 חל״מ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|טריכלורו–אתילן (CCl₂{{=}}CHCl) ^(*)|TRICHLOROETHYLENE}}</td><td>50 חל״מ</td><td>100 חל״מ</td><td>&nbsp;</td><td>25 חל״מ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|כותנה גולמית ומעובדת|COTTON DUST, raw and processed}}</td><td>0.5 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>0.25 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>כספית (Hg) ^(*)</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td rowspan="4">החשיפה המשוקללת המרבית המותרת לעובדת בגיל הפוריות ולנשים בתקופות של היריון או הנקה, תהיה 0.005 מ״ג/מ״ק</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|א.}} {{דוכיווני|כספית אורגנית (ככספית)|MERCURY ORGANIC (as Hg)}} </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|1.}} {{דוכיווני|תרכובות אלקיל|alkyl compounds}} </td><td>0.010 מ״ג/מ״ק</td><td>0.030 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td><td>0.005 מ״ג/מ״ק</td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|2.}} {{דוכיווני|תרכובות אריל|aryl compounds}} </td><td>0.100 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>0.050 מ״ג/מ״ק</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|ב.}} {{דוכיווני|כספית מתכתית ואנאורגנית (ככספית)|MERCURY elemental and forms (as Hg) inorganic}} </td><td>0.025 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>0.0125 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|כרום (Cr) ^(*)|CHROMIUM}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td rowspan=9">&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|1.}} {{דוכיווני|תרכובות אנאורגניות של כרום (ככרום):|inorganic compounds (as Cr)}} </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|א.}} {{דוכיווני|מתכת + תרכובות של כרום|III metal and Cr III compounds}} </td><td>0.500 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>0.250 מ״ג/מ״ק</td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|ב.}} {{דוכיווני|תרכובות של כרום VI מסיסות במים|water-soluble Cr VI compounds}} </td><td>0.050 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>0.025 מ״ג/מ״ק</td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|ג.}} {{דוכיווני|תרכובות של כרום VI בלתי מסיסות|insoluble Cr VI compounds}} </td><td>0.010 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>0.005 מ״ג/מ״ק</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|2.}} {{דוכיווני|צינק כרומאטים (ככרום) (ZnCrO₄)|ZINC CHROMATES (as Cr)}} </td><td>0.010 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>0.005 מ״ג/מ״ק</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|3.}} {{דוכיווני|כרומאט העופרת (ככרום) (PbCrO₄)|LEAD CHROMATE (as Cr)}} </td><td>0.012 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>0.006 מ״ג/מ״ק</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|4.}} {{דוכיווני|סטרונציום כרומאט (ככרום) (SrCrO₄)|STRONTIUM CHROMATE (as Cr)}} </td><td>0.00050 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>0.00025 מ״ג/מ״ק</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|5.}} {{דוכיווני|קלציום כרומאט (ככרום) (CaCrO₄)|CALCIUM CHROMATE (as Cr)}} </td><td>0.0010 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>0.0005 מ״ג/מ״ק</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|נוזלי קירור|METALWORKING FLUIDS}}</td><td>0.5 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>0.25 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|ניקל (Ni) ^(*) (בר שאיפה)|NICKEL (inhalable)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td rowspan="5">&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|1.}} {{דוכיווני|מתכת (כניקל)|elemental}} </td><td>1.500 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>0.750 מ״ג/מ״ק</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|2.}} {{דוכיווני|תרכובות אנאורגניות מסיסות של ניקל (כניקל)|soluble inorganic compounds (as Ni)}} </td><td>0.100 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>0.050 מ״ג/מ״ק</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|3.}} {{דוכיווני|תרכובות אנאורגניות בלתי מסיסות של ניקל (כניקל)|insoluble inorganic compounds (as Ni)}} </td><td>0.200 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>0.100 מ״ג/מ״ק</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|4.}} {{דוכיווני|ניקל קרבוניל (כניקל) (Ni(CO)₄)|NICKEL CARBONYL (as Ni)}} </td><td>0.05 חל״מ</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>0.025 חל״מ</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|סבופלוראן (גז הרדמה)|SEVOFLURANE (anaesthetic gas)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>2 חל״מ (לשעה)</td><td>1 חל״מ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|סטירן (ויניל–בנזן) (C₆H₅CH{{=}}CH₂) ^(*)|STYRENE}}</td><td>20 חל״מ</td><td>40 חל״מ</td><td>&nbsp;</td><td>10 חל״מ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|סיבים מינרליים|MINERAL FIBERS}}</td><td>1 סיב/סמ״ק</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>0.5 סיב/סמ״ק</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>עופרת (Pb) ^(*)</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td rowspan="3">&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|א.}} {{דוכיווני|עופרת מתכתית ואנאורגנית (כעופרת)|LEAD and inorganic compounds (as Pb)}} </td><td>0.050 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>0.025 מ״ג/מ״ק</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|ב.}} {{דוכיווני|עופרת טטרה מתיל או טטרה אתיל (כעופרת)|TETRAMETHYL LEAD or TETRAETHYL LEAD (as Pb)}} </td><td>0.050 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>0.025 מ״ג/מ״ק</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|פורמלדהיד (CH₂O)|(FORMALDEHYDE)}}</td><td>0.2 חל״מ</td><td>&nbsp;</td><td>0.3 חל״מ</td><td>0.1 חל״מ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|פרכלורו–אתילן (טטרהכלורו–אתילן) (CCl₂=CCl₂) ^(*)|PERCHLOROETHYLENE Tetrachloroethene}}</td><td>25 חל״מ</td><td>100 חל״מ</td><td>&nbsp;</td><td>12.5 חל״מ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|קדמיום (Cd) ^(*) {{ש}} מתכת + תרכובות (אבק כללי מרחף) (כקדמיום)|CADMIUM and compounds (as Cd)}}</td><td>0.010 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>0.005 מ״ג/מ״ק</td><td>החשיפה המשוקללת המרבית המותרת לעובדת בגיל הפוריות ולנשים בתקופות של היריון או הנקה, תהיה 0.005 מ״ג/מ״ק</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|קובלט (Co) ^(*)|COBALT}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td rowspan="3">&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|1.}} {{דוכיווני|מתכת + תרכובות אנאורגניות של קובלט (כקובלט)|metal and inorganic compounds (as Co)}} </td><td>0.020 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>0.010 מ״ג/מ״ק</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|2.}} {{דוכיווני|קובלט קרבוניל + קובלט הידרוקרבוניל (כקובלט)|COBALT CARBONYL and COBALT HYDROCARBONYL (as Co)}} </td><td>0.100 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>0.050 מ״ג/מ״ק</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|קולופוניום|COLOPHONY}}</td><td>0.05 מ״ג/מ״ק</td><td>0.15 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td><td>0.025 מ״ג/מ״ק</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|קסילן (קסילול) + קסילנים (C₆H₅(CH₃)₂) ^(*)|XYLENE}}</td><td>100 חל״מ</td><td>150 חל״מ</td><td>&nbsp;</td><td>50 חל״מ</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב{{ח:הערה|׳}} {{ש}} קרינה מייננת ^(*)}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} מנה גבולית מקדם השקלול לרקמות ולאיברים השונים והגבלות נוספות חישוב סכום מנות הקרינה המשוקללות ייעשה בידי צירוף המכפלות של מנות הקרינה שלהן נחשף כל איבר או רקמה במקדם השקלול לאותם איבר או רקמה, כלהלן: {{ח:ת}} <table> <tr><th>&nbsp;</th><th>האיבר/הרקמה</th><th>מנה גבולית {{ש}} (ב־מיליסיברט)</th><th>מקדם השקלול</th><th>הגבלות נוספות</th></tr> <tr><td rowspan="16">א. כל עובד מגיל 18 ומעלה (פרט לעובדת בהיריון)</td><td>1. כל הגוף או המנה האפקטיבית</td><td>50</td><td>1</td><td>א. לא יותר מ־100 מיליסיברט ב־5 שנים עוקבות.</td></tr> <tr><td>2. עדשת עין</td><td>150</td><td>0</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>3. גפיים (ידיים ורגליים)</td><td>500</td><td>0</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>4. בלוטות המין</td><td>250</td><td>0.2</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>5. מח העצם (האדום)</td><td>400</td><td>0.12</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>6. דופן המעי הגס</td><td>400</td><td>0.12</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>7. ריאות</td><td>400</td><td>0.12</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>8. קיבה</td><td>400</td><td>0.12</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>9. שלפוחית השתן</td><td>500</td><td>0.05</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>10. שדיים</td><td>500</td><td>0.05</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>11. כבד</td><td>500</td><td>0.05</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>12. ושט</td><td>500</td><td>0.05</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>13. בלוטת המגן</td><td>500</td><td>0.05</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>14. עור</td><td>500</td><td>0.01</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>15. פני העצם</td><td>500</td><td>0.01</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>16. שאר האיברים (לכל איבר)</td><td>500</td><td>0.05</td><td>בקבוצה זו נכללים: בלוטות יותרת הכליה, מוח, קנה נשימה, מעיים דקים, כליה, שריר, לבלב, טחול, בלוטת יותרת המוח ורחם</td></tr> <tr><td rowspan="3">ב. עובדת בהיריון</td><td>1. כל הגוף או המנה האפקטיבית</td><td>1</td><td>1</td><td rowspan="3">מתייחס רק לתקופת ההיריון הנותרת לאחר ההודעה בדבר היותה בהיריון</td></tr> <tr><td>עדשת העין</td><td>150</td><td>0</td></tr> <tr><td>גפיים (ידיים ורגליים)</td><td>500</td><td>0</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10(ב)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} ערכים של מדדים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית לגורמים מזיקים שהתקיים בהם אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} פורטו בתקנות ייחודיות; {{ח:תת|(2)}} אין לגביהם תקנה ייחודית, ואינם מופיעים בספר; {{ח:תת|(3)}} אין לגביהם תקנה ייחודית, הם מופיעים בספר אך נקבעו להם ערכי מדדים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית מותרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ג)}}, השונים מהקבוע בספר. {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״א}} {{ח:ת}} <table> <tr><th>הגורם המזיק</th><th>החומר או המטאבוליט הנבדק</th><th>בדם</th><th>בשתן</th><th>באוויר הנשיפה</th><th>הערות</th></tr> <tr><td>{{דוכיווני|ארסן אנאורגני|Inorganic ARSENIC}}</td><td>ארסן אנאורגני ומטבוליטים מתיליים (Methylated)</td><td>&nbsp;</td><td>35 מיקרוגרם לליטר (להלן – µg/L)</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|בנזן (בנזול)|BENZENE (BENZOL)}}</td><td>חומצה טרנס–טרנס מוקונית</td><td>&nbsp;</td><td>0.5 מיליגרם לגרם קריאטינין (להלן – mg/G Creatinine)</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td rowspan="2">{{דוכיווני|זרחנים אורגנים וקרבמטים|ORGANOPHOSPHATES and CARBAMATES}}</td><td rowspan="2">כולינאסטרזה (בתאי דם אדומים)</td><td>1. 80% מהרמה הבסיסית האישית</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>בטייסים</td></tr> <tr><td>2. 70% מהרמה הבסיסית האישית</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>בעובדים אחרים</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|טולואן (טולואול)|TOLUENE}}</td><td>חומצה היפורית</td><td>&nbsp;</td><td>1.6 גרם לגרם קריאטינין (להלן – g/G Creatinine)</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td rowspan="2">{{דוכיווני|1,1,1 טריכלורו–אתאן (מתיל כלורופורם)|1,1,1 TRICHLOROETHANE}}</td><td>חומצה טריכלורו–אצטית</td><td>&nbsp;</td><td>10 מיליגרם לליטר (להלן – mg/L)</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>טריכלורו–אתאנול</td><td>‎1 mg/L</td><td>‎30 mg/L</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td rowspan="2">{{דוכיווני|טריכלורו–אתילן|TRICHLOROETHYLENE}}</td><td>חומצה טריכלורו–אצטית</td><td>&nbsp;</td><td>‎100 mg/G Creatinine</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>טריכלורו־אתאנול</td><td>‎4 mg/L</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|כספית|MERCURY}}</td><td>כספית אנאורגנית כללית</td><td>1.5 מיקרוגרם ל־100 מיליליטר (להלן – µg/100 mL)</td><td>35 מיקרוגרם לגרם קריאטינין (להלן – µg / 100 mL)</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|כרום (VI) נדפים מסיסים במים|CHROMIUM (Water-soluble Cr (VI) fumes)}}</td><td>כרום כללי</td><td>&nbsp;</td><td>‎25 µg/L</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|ניקל|NICKEL}}</td><td>ניקל</td><td>&nbsp;</td><td>‎15 µg/L</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|סטירן (ויניל–בנזן)|STYRENE}}</td><td>חומצה מנדלית + חומצה פנילגליוקסילית</td><td>&nbsp;</td><td>‎400 mg/G Creatinine</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|עופרת|LEAD}}</td><td>עופרת</td><td>‎30 µg / 100 mL</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|פרכלורואתילן (טטראכלורו–אתילן)|PERCHLOROETHYLENE}}</td><td>חומצה טריכלורו–אצטית</td><td>&nbsp;</td><td>‎3.5 mg/L</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|קדמיום ותרכובות אנאורגניות|CADMIUM and Inorganic compounds}}</td><td>קדמיום</td><td>‎5 µg/L</td><td>‎5 µg/G Creatinine</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|קובלט|COBALT}}</td><td>קובלט</td><td>‎1 µg/L</td><td>‎15 µg/L</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{דוכיווני|קסילן (קסילול) וקסילנים|XYLENE}}</td><td>חומצה מתיל היפורית</td><td>&nbsp;</td><td>‎1.5 g/G Creatinine</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} תקנות ייחודיות: {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים באיזוציאנאטים)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים באיזוציאנאטים), התשנ״ג–1993}}; {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בבנזן)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בבנזן), התשמ״ד–1983}}; {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בויניל כלוריד)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בויניל כלוריד), התשמ״ד–1983}}; {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בזרניך (ארסן))|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בזרניך (ארסן)), התשמ״ה–1985}}; {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בכספית)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בכספית), התשמ״ה–1985}}; {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים במתכות מסוימות)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים במתכות מסוימות), התשנ״ג–1993}}; {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בעופרת)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בעופרת), התשמ״ד–1983}}; {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממסים פחמימנים ארומטיים מסוימים)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממסים פחמימנים ארומטיים מסוימים), התשנ״ג–1993}}; {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממסים פחמימנים הלוגניים מסוימים)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממסים פחמימנים הלוגניים מסוימים), התשנ״א–1990}}; {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ״ג–1992}}; {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בחומרי הדברה שהם זרחנים אורגניים וקרבמטים)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בחומרי הדברה שהם זרחנים אורגניים וקרבמטים), התשנ״ג–1992}}; {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות)|תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס״א–2001}}; {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)|תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), התשל״ט–1979}}. {{ח:חתימות|כ״ז בסיוון התשע״א (29 ביוני 2011)}} * '''שלום שמחון'''<br>שר התעשייה המסחר והתעסוקה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] kdslbkv8nj7az6wpd4ppb2rg2nt1o41 3 468300 1417613 1409512 2022-08-10T09:16:54Z Roxette5 5159 /* מדרש לפירושים וז"ל או וז"ס */ wikitext text/x-wiki == ברוך בואך == {{בה}} --[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:12, 15 ביוני 2022 (IDT) == מדרש לפירושים וז"ל או וז"ס == שלום לך. תודה רבה על כל ההערות והתיקונים שלך. אמרת שלדעתך במדרש לפירושים פרק י"ט, יש מקרים שבהם כתוב '''וז"ל''' והיה צריך להיות '''וז"ס''' - לא באמת משוכנע במה שאתה אומר. מעיוני - כל מקום שבו פתחתי את הראשי תיבות של '''וזה לשונו''' מופיע בציטוט של מאמר אשר בסופו מופיע ראשי תיבות של '''עכ"ל'''. אינני רואה מקום לומר שצריך להגיה את זה אל '''וזהו סוד'''. בבקשה להסביר לי מה אני מפספס...אולי התכוונת לפרק אחד ולא לפרק י"ט...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:02, 30 ביוני 2022 (IDT) :צודק, אכן טעיתי, הכוונה לפרק יח. (4 פעמים, בחצי השני של הפרק). [[משתמש:אסף ברלינסקי|אסף ברלינסקי]] ([[שיחת משתמש:אסף ברלינסקי|שיחה]]) 00:13, 1 ביולי 2022 (IDT) ::ראיתי עכשיו. מכיון שבדפוס עצמו כתוב '''וז"ל''' והדבר אינו לגמרי מוכרח, לכך הסתפקתי בהערה לקורא שאולי יש להגיה אבל לא שיניתי בטקסט עצמו. תודה רבה. זה בהחלט תורם.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:04, 1 ביולי 2022 (IDT) ==מדרש לפירושים - המשך הפרקים בחלק ב== שלום רב. נראה על פניו שאתה קורא בספר על הסדר. בשים לב כי נכון לעכשיו רק מוקלד עד דרוש י"ג של חלק ב' - רציתי לשאול - האם ברצונך שאני אמשיך בהקלדת הספר בקרוב, כך שתוכל לקרוא את הכל עד הסוף באופן אחיד? או לחלופין, האם ברצונך להקליד את המשך הפרקים בעצמך? אני כרגע אוחז בפרויקט של [[טור ברקת]] אבל אני בהחלט אשמח להקליד לך את המשך מדרש לפירושים אם ידוע לי שזה יילמד על ידך. מה שתרצה. בכבוד רב,--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:16, 10 באוגוסט 2022 (IDT) roq6tdct5vpgdgdszoitn67kcjrcvpc 0 468598 1417590 1416572 2022-08-10T08:58:10Z Nahum 68 /* הקדמת המחבר */ עד עמ' 7ב קטע זה לי עשרים שנה wikitext text/x-wiki {{כו|זה השער לה׳ צדיקים יבואו בו}} פלטין '''בית אל.''' העומד על שבעה '''עמודי שמים.''' ונקרא גם '''אור שבעת הימים:''' הוא ספר ראשון מציור בנין טירת מלכו של עולם בעל הבירה יתברך לכל דבריו וחוקותיו, הבונה בשמים מעלותיו, עלית קי״ר ערה מגן אבות ואמות. ושם מטה שולחן כסא ומנורה (משכן) לאיש האלהים הדר בשני עולמות. להתהלך לפני האלהים באור החיים בימינו נצח שמחות נעימות. ובו שבעה בניינים גדולים ונוראים, וחמישים דיורין נאים מופלאים, סקדשי אל ובתי ממלכה, ממלכת כהנים וגוי קדוש, אשרי העם שלו ככה. הא לכם זרע קודש הנהגה (מסודרת לחיי האדם הישראלי) אלהית שכלית טבעית מלאת ברכה. בסדר ישר נקשר שמורה מכל טוב מדעי ובאושר מדותי ערוכה. ע״פ התורה והמצוה הדין וההלכה. ומעשה המכונות הכונות רצויות על דרך המושכל הנגלה והנעלם קלועה מקלעות פקעים ופטורי ציצים גדילים מעשה שבכה. וסובב על קוטב ימי השבוע סיב ובלה ביה מיניה לא תזוע, מאן בעי חיי ומזוני ובני ואור זרוע. לתאוות מתועבות רסן ושרתוע, לכל בשרו מרפא לכל מחלה קמיע, יום ליום יביע. דרוש וחקור בו כי לתכלית הנכסף מגיע: ==מבוא== '''סידור תפילה''' (ותיקון ברכות) '''בית אל''' במסילה אחת עולה. המתפלל בו בכוונה, תפילתו ריקם אינה חוזרת חלילה. ויקרא יעקב שם המקום ''' בית אל''' אשר פגע בו ותיקן תפילה {{גדול|{{גדול|'''עֲרָבִית'''}}}} וערבה לה׳ כמנחה בלולה ולבונה זכה. מדוייקת דקה מן הדקה. ומנופה כל צרכה. מפי סופרים וספרים ערך ערכה. על פי הפשט ועל דרך קבלה אדניה הטבעו במטבע שטבעו חכמים בברכה. מזה ומזה תוכן '''עמודיה''' סלה במנהגי וותיקין הכין דרכם. במשענת זקנים סמיכה. לפי הדינים מתוקנת כהלכה. לא נעדר דבר עיקרי מכל מה שצריכה. ולאשר היה הסידור הקדוש עד עתה כגדר פרוצה כי רבו פורצי גדרו הסר משוכה. ודעת בני אדם נבוכה. בל ידעו איזה הדרך הבטוחה שמורה בכל וערוכה. '''פתח''' התיב״ה בצדה הושם וצוהר נעשה לה עם נקודת הכת״ב ואל אמ״ת הבניין יכלה מלמעלה והיו תומים מלמטה יתמימו דבריה ויאירו. באורים כיבדו '''כיבוד הבית''' אל ה׳ ויאר לנו ועפעפיך יישירו. יכונו יחדיו על שפתיך יתרועעו אף ישירו. '''ובסופו''' העמיד הדלת האחת גלילים. גולל אור מפני חושך וענן כבד על ההר בית ה׳ סגור במנעולים. והדלתות לשערים דלתי נחושת. שמה שיבר רשפי קשת. מעשה רשת. כל עושי שכ״ר (למען בצוע בצע) עגמ״י נפש לבדות נוסחא מחודשת. בדמיון חלוש ודעה משובשת. לערות איש בושת. כדלת תיסוב על צירה ציר אמונים מרפא לשון עץ חיים למחזיקים בה ואוהביה יאכל פריה פרי קודש הלולים. והדריך בנעלים במילים פעלים ומשקלים. ואם דלת היא נצור עליה '''לוח ארש.''' הנה ארשו ארש ברזל הלא היא ברבת בני עמנו מוחזקת. שבעתים מזוקקת ומבהקת. כאודם פטדה וברקת. ונתן הרבה שערים משערי (הסידור הנדפס עתה מקרוב אשר קראם השוער שערי תפילה. היה לי לקרותן צערי) תפילה. ונעול הדלת אחריהם להסיר המכשלה. נהרסו יסודותיו נפלו אשיותיו אשר שם אותותיו. להרוס ולא לבנות התוה תיו. לשוא עמל בונה בו בשעריו ובתיו. אשר הציב לו יד העתיק ממנו מלין. היאכל תפל מבלי מלח ותבלין. ולא כל הרוצה ליטול את השם זכה. יטול מה שחידש ישתקע הדבר בלתי ראוי לברכה. וידעו הבאים בשעריה האלו. אשר יצא בדפוס בימים הללו. ומלאו פני תבל. אשד עשה ההופך ומבלבל. כל חלקה טובה מנוסחי הקדמונים משחית ומחבל. ואם במקצת מקומות היטיב לראות הלא את הטוב אך לא את הרע ממנו נקבל. במקום שיש חילול השם ואין הדעת סובל. וכל העם עליו קובל. שבא לגרשם מנחלת אבות ולהפקיע מעשה עבות ולחב״ל. הכת״ב אשר לא ירתק ולא במהרה ינתק לראיה מרואה ואינו נראה אך נפש הוא חובל. והיתה ציצת נובל. פרוח תפרח ותחזור לאיתנה. ועטרת האמת תשוב ליושנה. שפת אמת תכון תרים נס תשא דגל תקים על דגל בשמן הדעת הישר טובל. ובבשמים מוטעמים מעשה רוקח ומתבל. בשכר זאת נזכה לעלות אל בית אלהי יעקב ולשוב לאחוזת ירושת אבותינו לשמור שנת היובל. במהרה בימינו אמן כן יאמר ה׳ לך עת רצון תפלתנו ברחמים תתקבל: ==הקדמת המחבר== גם אלה דברי המסדר שורת הבניין והמגיה האפל יעב״ץ השפל, ה׳ אמר לשכון בערפל, בנה בניתי בית זבול למי שאין לו גבול: זה אלי ואנוהו, הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו, ובחר בישראל עם קרובו לשכון כבוד בתוכם, בקהל עם ירוממוהו בו יתהללו וחסידיו יברכוהו אליו יחפללו וקרוב אליהם כאשר באמת יקראוהו: '''והנה''' לא נעלם מכל המאמינים באלהי עולם גודל מעלת התפילה ההגונה לשוכן מעונה, אם היא כתקנה. אין מהצורך להאריך כאן במה שידוע לכל יודע ספר. כי היא העומדת לנו במקום הקרבן וגדולה ממנו. אף כי בגלות החל הזה, שבטלו הקרבנות וכהן מזה, אכן אם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין קשב. הלא המה הפה והמחשבה והמעשה שלשת הראשים הרמוזים בכתוב '''בפיך ובלבבך לעשותו''', צריכים שיהיו מתוקנים עשויים באמת ויושר, שבהם שלמות כל פעולה תלויה טבהעדרם בלתי נחשב. וכשהתבוננתי בסידור תפילותינו וברכותינו, מצאתי כי בכל אלה קצרה ידינו: אם בראשון, הוא הדיבור והלשון, השיגוהו מעיקים באורך גלותנו הקשה, בסיבת סופרים בורים ומעתיקים ריקים, הם הולידו שינויים ותמורות זרות ונוסחאות חלוקים, נוסף לזה כל מדינה ומדינה, שנפוצה בהן אומתנו העדינה, סובלת חילוף במבטא לשונה, ועל ידי כך גם הלשון הקדוש לפגם, ולא נשמע פתגם, כי הוא אינו מקבל החילוף בעצמו. הן שפה ברורה, אחת היא לאו״מה ברה, קרי״ה נאמנה, לא תומר ולא תשתנה: ואם בשני הנוגע למחשבת הלב, נעלב ולא עולב, אפילו הוא טהור וזך מה יפיו וטובו, ההעדר כרוך בעקבו, כי העיקר חסר אפילו הביאור הפשוט במקומות הצריכים, והספרים שחוברו בזה אינם מצויים ביד כל אדם, גם הם רחבים וארוכים, אף אם לשון תפילה וברכות שתקנו אנשי כנסת הגדולה צח וברור כדבר ראב״ע קהלת ה׳ כן הוא, מכל מקום יצטרך לפעמים לבאר חיבור המלות וקישורם גם אלה לחכמים, ומה נאמר ונזכיר, מכוונת הסודות והרמזים הצפונים בהם, כי אין להם קץ כידוע למכביר: ואם שלישית, למקרי המעשה המשתתפים בתפילה מעולה לב נשית, ראינו כי רבים המה המעשים המכוונים המתלווים אליה, כי במחוגה אלהית מתוארת, בהנהגה ישרה נקשרת, בחלקיה ופרקיה ובקדימה ואיחור מסודרת, אם בפעולות ממש הנעשות בתפילה וברכה, אם בישיבה אם בעמידה ובהליכה, בכריעה בנפילה ובסמיכה, גם באלה נמצא פעם חילוף או יתרון, פעם חסרון, מבלי משים לנצח, איזה דרך הברור והצח: ואם אמנם כבר יצאו לאור הדפוס סידורי תפילות בכמה אופנים שונים, הן בעניין הביאור, אם בפשט ואם ברמז וסוד איזה דרך ישכון אור, הן בעניין ההנהגות התלויות בדיבור ובמעשה, בסדר ובנוסח עשו לו מכסה, הן כל אלה ראתה עיני להפיק רצון ולקרב התועלת המבוקש לא הספיקו, כי הגדולים והמבינים שנטפלו בדבר זה הלכו בדרן ארוכה והרחיקו, אם בפירוש ואם בסוד הרחיבו פה ולשון העמיקו, במשל ומליצה וחידה, לא כל מוחא סביל דא, ביחוד בסודות הנשגבות, כבוד אלהים הסתר דבר מקוצר הלבבות, ולא נמסרו כי אם לצנועין, די עם בישרא לא איתי מדרהון, ודי רוח אלהין קדישין בהון, דלא איתי אינש על יבשתא, האידנא הכי השתא, אף כי על אדמה טמאה, הלוואי ועמדנו בדעת התינוק גמול מחלב וחמאה. אפילו בביאור על דרך הנגלה האריכות אינו יפה, שמפסיד הכוונה התמימה, ועדיין אנו במבוכה אודות הסדר הנכון והנהגת ההכרחי ודינים הקשורים בהם כמה וכמה, כרובם כן חסרו דברים רבים מכוסים, ראויים להיות נזכרים ונעשים, ונפקדו אפשר בסיבת שכחה, מחמת גודל היגיעה והטרחה. לכן תועלת הטפל היה תולעת העיקר, לעקור שרשיו הפך ומחה. גם מי ומי שמילא הסידורים דיני דינים מקריים שאין כאן מקומם, איני יודע טעם לבחירתם, ואס ביקשו להעתיק השולחן ערוך ומפרשיו, מדוע לא השלימו כל הפרטים עד תומם? ורבים אומרים מי יראנו טוב סידור תפילה ממוצע, למצוא פשר דבר בעניין הביאור ההכרחי בדרך קצרה כי קצר המצע. וכן בעניין המנהגים והדינים ההכרחיים והזכרונות המועילות והחסרונות שיכלו להמנות, וסרח העודף בל יזכר למען לא נלקה ונפסיד הכל מחמת רדיפת היתרונות, ולהלבישן אדר היקר וסדר הנבחר ע״ד האר״י ז״ל והמוסכם מכל הפוסקים, ובפרטות אשר ידעתי שכך היה מנהגו של אדוני מורי הגאון ז״ל, ונצרף רמזים ורזים כוללים, על דרך המקובלים, אמצעי משובח, ובאופן שיהיו קרובים לשכר ורחוקים מהפסד ולא יקרא לה נוב״ח, ולברר הנוסחאות הנאות, המשובחות וצחות, הצרופות ויפות, התמימות ומוסכמות: ובדבר התחינות ובקשות מחודשות, ראיתי שערוריה, כי לא יספיקו כל עורות אילי נביות, וילאו הפיות, אפילו היה שכולם יפות מתאימות קיימות וחיות, היאך יתכן להטיל חובה על האדם להתחנן בכולן, ותורתו ומלאכתו מתי נעשית בגללן? ואם אמרו רז״ל: הלוואי יתפלל אדם כל היום, לא אמרו אלא כנגד יצר הרע, שלא יעסוק בדברי בטלה והבאי, ולכל זמן ופנאי, זמן תפילה לחוד, וזמן תורה לחוד, שעי דמינם דמיכל ודבית הכסא מי ליכא{{הערה|שעות כדי לישון, לאכול, ולצאת לשירותים, האם אינם?}}, ולמלאכה השעה צריכה, ומכל מקום לא כיוונו אלא על תסילח שתקנו אנשי כנסת הגדולה שהחזירו העטרה ליושנה, וככר הזהירו טוב מעט בכוונה, כל שכן כאלה התוספות שתקני אחרונים ברוב דברים מקום סכנה, ויש לחוש בכמה מהן שהיזקן מרובה משכרן, ושתיקתן יפה מדיבורן. יבירושלמי ([[ירושלמי ברכות ד א|פרק תפילת השחר הלכה א]]) אמרו: חנה בשביל שהרבתה להתפלל קצרה ימיי של שמואל, זהו שאמר הכתוב {{ממ|משלי|יד|כג}}: "ודבר שפתים אך למחסור". ואף בדבר הנאה הריבוי אינו משובח לפני המקום, והנה העם חוטאים, כמו שאמר הכתוב {{ממ|קהלת|ה|א}}: "על כן יהיו דבריך מעטים". לכן בחרתי ובררתי מהם מנה יפה מנופה קב ונקי, מועט מחזיק את המרובה לבקי. גם הוספנו על העיקר, כל ברכות המצות והביננו ותפילה קצרה, ושאר מטבעות ישנות שטבעו חכמים, כמו "התכבדו" לנפנה וכיוצא בזו להמוציא רוח מלמטה בתפילה וזולתן, רבו כמי רבו, שנשכחו ונהגו בהן מנהג הפקר. עוד אספנו הביתה המרגליות הנאות דסוף פרק היה קורא שוהם ספיר ויקר, ומרגליות טובות הללו בידינו היה וכמעט אבדנום, בעזה׳׳י חזרנו ויסדנום: {{לא נשלם}} 9nucyt906zixkq1esokq5jq0htyqnqg 1417635 1417590 2022-08-10T09:40:39Z Nahum 68 /* הקדמת המחבר */ wikitext text/x-wiki {{כו|זה השער לה׳ צדיקים יבואו בו}} פלטין '''בית אל.''' העומד על שבעה '''עמודי שמים.''' ונקרא גם '''אור שבעת הימים:''' הוא ספר ראשון מציור בנין טירת מלכו של עולם בעל הבירה יתברך לכל דבריו וחוקותיו, הבונה בשמים מעלותיו, עלית קי״ר ערה מגן אבות ואמות. ושם מטה שולחן כסא ומנורה (משכן) לאיש האלהים הדר בשני עולמות. להתהלך לפני האלהים באור החיים בימינו נצח שמחות נעימות. ובו שבעה בניינים גדולים ונוראים, וחמישים דיורין נאים מופלאים, סקדשי אל ובתי ממלכה, ממלכת כהנים וגוי קדוש, אשרי העם שלו ככה. הא לכם זרע קודש הנהגה (מסודרת לחיי האדם הישראלי) אלהית שכלית טבעית מלאת ברכה. בסדר ישר נקשר שמורה מכל טוב מדעי ובאושר מדותי ערוכה. ע״פ התורה והמצוה הדין וההלכה. ומעשה המכונות הכונות רצויות על דרך המושכל הנגלה והנעלם קלועה מקלעות פקעים ופטורי ציצים גדילים מעשה שבכה. וסובב על קוטב ימי השבוע סיב ובלה ביה מיניה לא תזוע, מאן בעי חיי ומזוני ובני ואור זרוע. לתאוות מתועבות רסן ושרתוע, לכל בשרו מרפא לכל מחלה קמיע, יום ליום יביע. דרוש וחקור בו כי לתכלית הנכסף מגיע: ==מבוא== '''סידור תפילה''' (ותיקון ברכות) '''בית אל''' במסילה אחת עולה. המתפלל בו בכוונה, תפילתו ריקם אינה חוזרת חלילה. ויקרא יעקב שם המקום ''' בית אל''' אשר פגע בו ותיקן תפילה {{גדול|{{גדול|'''עֲרָבִית'''}}}} וערבה לה׳ כמנחה בלולה ולבונה זכה. מדוייקת דקה מן הדקה. ומנופה כל צרכה. מפי סופרים וספרים ערך ערכה. על פי הפשט ועל דרך קבלה אדניה הטבעו במטבע שטבעו חכמים בברכה. מזה ומזה תוכן '''עמודיה''' סלה במנהגי וותיקין הכין דרכם. במשענת זקנים סמיכה. לפי הדינים מתוקנת כהלכה. לא נעדר דבר עיקרי מכל מה שצריכה. ולאשר היה הסידור הקדוש עד עתה כגדר פרוצה כי רבו פורצי גדרו הסר משוכה. ודעת בני אדם נבוכה. בל ידעו איזה הדרך הבטוחה שמורה בכל וערוכה. '''פתח''' התיב״ה בצדה הושם וצוהר נעשה לה עם נקודת הכת״ב ואל אמ״ת הבניין יכלה מלמעלה והיו תומים מלמטה יתמימו דבריה ויאירו. באורים כיבדו '''כיבוד הבית''' אל ה׳ ויאר לנו ועפעפיך יישירו. יכונו יחדיו על שפתיך יתרועעו אף ישירו. '''ובסופו''' העמיד הדלת האחת גלילים. גולל אור מפני חושך וענן כבד על ההר בית ה׳ סגור במנעולים. והדלתות לשערים דלתי נחושת. שמה שיבר רשפי קשת. מעשה רשת. כל עושי שכ״ר (למען בצוע בצע) עגמ״י נפש לבדות נוסחא מחודשת. בדמיון חלוש ודעה משובשת. לערות איש בושת. כדלת תיסוב על צירה ציר אמונים מרפא לשון עץ חיים למחזיקים בה ואוהביה יאכל פריה פרי קודש הלולים. והדריך בנעלים במילים פעלים ומשקלים. ואם דלת היא נצור עליה '''לוח ארש.''' הנה ארשו ארש ברזל הלא היא ברבת בני עמנו מוחזקת. שבעתים מזוקקת ומבהקת. כאודם פטדה וברקת. ונתן הרבה שערים משערי (הסידור הנדפס עתה מקרוב אשר קראם השוער שערי תפילה. היה לי לקרותן צערי) תפילה. ונעול הדלת אחריהם להסיר המכשלה. נהרסו יסודותיו נפלו אשיותיו אשר שם אותותיו. להרוס ולא לבנות התוה תיו. לשוא עמל בונה בו בשעריו ובתיו. אשר הציב לו יד העתיק ממנו מלין. היאכל תפל מבלי מלח ותבלין. ולא כל הרוצה ליטול את השם זכה. יטול מה שחידש ישתקע הדבר בלתי ראוי לברכה. וידעו הבאים בשעריה האלו. אשר יצא בדפוס בימים הללו. ומלאו פני תבל. אשד עשה ההופך ומבלבל. כל חלקה טובה מנוסחי הקדמונים משחית ומחבל. ואם במקצת מקומות היטיב לראות הלא את הטוב אך לא את הרע ממנו נקבל. במקום שיש חילול השם ואין הדעת סובל. וכל העם עליו קובל. שבא לגרשם מנחלת אבות ולהפקיע מעשה עבות ולחב״ל. הכת״ב אשר לא ירתק ולא במהרה ינתק לראיה מרואה ואינו נראה אך נפש הוא חובל. והיתה ציצת נובל. פרוח תפרח ותחזור לאיתנה. ועטרת האמת תשוב ליושנה. שפת אמת תכון תרים נס תשא דגל תקים על דגל בשמן הדעת הישר טובל. ובבשמים מוטעמים מעשה רוקח ומתבל. בשכר זאת נזכה לעלות אל בית אלהי יעקב ולשוב לאחוזת ירושת אבותינו לשמור שנת היובל. במהרה בימינו אמן כן יאמר ה׳ לך עת רצון תפלתנו ברחמים תתקבל: ==הקדמת המחבר== גם אלה דברי המסדר שורת הבניין והמגיה האפל יעב״ץ השפל, ה׳ אמר לשכון בערפל, בנה בניתי בית זבול למי שאין לו גבול: זה אלי ואנוהו, הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו, ובחר בישראל עם קרובו לשכון כבוד בתוכם, בקהל עם ירוממוהו בו יתהללו וחסידיו יברכוהו אליו יחפללו וקרוב אליהם כאשר באמת יקראוהו: '''והנה''' לא נעלם מכל המאמינים באלהי עולם גודל מעלת התפילה ההגונה לשוכן מעונה, אם היא כתקנה. אין מהצורך להאריך כאן במה שידוע לכל יודע ספר. כי היא העומדת לנו במקום הקרבן וגדולה ממנו. אף כי בגלות החל הזה, שבטלו הקרבנות וכהן מזה, אכן אם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין קשב. הלא המה הפה והמחשבה והמעשה שלשת הראשים הרמוזים בכתוב '''בפיך ובלבבך לעשותו''', צריכים שיהיו מתוקנים עשויים באמת ויושר, שבהם שלמות כל פעולה תלויה טבהעדרם בלתי נחשב. וכשהתבוננתי בסידור תפילותינו וברכותינו, מצאתי כי בכל אלה קצרה ידינו: אם בראשון, הוא הדיבור והלשון, השיגוהו מעיקים באורך גלותנו הקשה, בסיבת סופרים בורים ומעתיקים ריקים, הם הולידו שינויים ותמורות זרות ונוסחאות חלוקים, נוסף לזה כל מדינה ומדינה, שנפוצה בהן אומתנו העדינה, סובלת חילוף במבטא לשונה, ועל ידי כך גם הלשון הקדוש לפגם, ולא נשמע פתגם, כי הוא אינו מקבל החילוף בעצמו. הן שפה ברורה, אחת היא לאו״מה ברה, קרי״ה נאמנה, לא תומר ולא תשתנה: ואם בשני הנוגע למחשבת הלב, נעלב ולא עולב, אפילו הוא טהור וזך מה יפיו וטובו, ההעדר כרוך בעקבו, כי העיקר חסר אפילו הביאור הפשוט במקומות הצריכים, והספרים שחוברו בזה אינם מצויים ביד כל אדם, גם הם רחבים וארוכים, אף אם לשון תפילה וברכות שתקנו אנשי כנסת הגדולה צח וברור כדבר ראב״ע קהלת ה׳ כן הוא, מכל מקום יצטרך לפעמים לבאר חיבור המלות וקישורם גם אלה לחכמים, ומה נאמר ונזכיר, מכוונת הסודות והרמזים הצפונים בהם, כי אין להם קץ כידוע למכביר: ואם שלישית, למקרי המעשה המשתתפים בתפילה מעולה לב נשית, ראינו כי רבים המה המעשים המכוונים המתלווים אליה, כי במחוגה אלהית מתוארת, בהנהגה ישרה נקשרת, בחלקיה ופרקיה ובקדימה ואיחור מסודרת, אם בפעולות ממש הנעשות בתפילה וברכה, אם בישיבה אם בעמידה ובהליכה, בכריעה בנפילה ובסמיכה, גם באלה נמצא פעם חילוף או יתרון, פעם חסרון, מבלי משים לנצח, איזה דרך הברור והצח: ואם אמנם כבר יצאו לאור הדפוס סידורי תפילות בכמה אופנים שונים, הן בעניין הביאור, אם בפשט ואם ברמז וסוד איזה דרך ישכון אור, הן בעניין ההנהגות התלויות בדיבור ובמעשה, בסדר ובנוסח עשו לו מכסה, הן כל אלה ראתה עיני להפיק רצון ולקרב התועלת המבוקש לא הספיקו, כי הגדולים והמבינים שנטפלו בדבר זה הלכו בדרן ארוכה והרחיקו, אם בפירוש ואם בסוד הרחיבו פה ולשון העמיקו, במשל ומליצה וחידה, לא כל מוחא סביל דא, ביחוד בסודות הנשגבות, כבוד אלהים הסתר דבר מקוצר הלבבות, ולא נמסרו כי אם לצנועין, די עם בישרא לא איתי מדרהון, ודי רוח אלהין קדישין בהון, דלא איתי אינש על יבשתא, האידנא הכי השתא, אף כי על אדמה טמאה, הלוואי ועמדנו בדעת התינוק גמול מחלב וחמאה. אפילו בביאור על דרך הנגלה האריכות אינו יפה, שמפסיד הכוונה התמימה, ועדיין אנו במבוכה אודות הסדר הנכון והנהגת ההכרחי ודינים הקשורים בהם כמה וכמה, כרובם כן חסרו דברים רבים מכוסים, ראויים להיות נזכרים ונעשים, ונפקדו אפשר בסיבת שכחה, מחמת גודל היגיעה והטרחה. לכן תועלת הטפל היה תולעת העיקר, לעקור שרשיו הפך ומחה. גם מי ומי שמילא הסידורים דיני דינים מקריים שאין כאן מקומם, איני יודע טעם לבחירתם, ואס ביקשו להעתיק השולחן ערוך ומפרשיו, מדוע לא השלימו כל הפרטים עד תומם? ורבים אומרים מי יראנו טוב סידור תפילה ממוצע, למצוא פשר דבר בעניין הביאור ההכרחי בדרך קצרה כי קצר המצע. וכן בעניין המנהגים והדינים ההכרחיים והזכרונות המועילות והחסרונות שיכלו להמנות, וסרח העודף בל יזכר למען לא נלקה ונפסיד הכל מחמת רדיפת היתרונות, ולהלבישן אדר היקר וסדר הנבחר ע״ד האר״י ז״ל והמוסכם מכל הפוסקים, ובפרטות אשר ידעתי שכך היה מנהגו של אדוני מורי הגאון ז״ל, ונצרף רמזים ורזים כוללים, על דרך המקובלים, אמצעי משובח, ובאופן שיהיו קרובים לשכר ורחוקים מהפסד ולא יקרא לה נוב״ח, ולברר הנוסחאות הנאות, המשובחות וצחות, הצרופות ויפות, התמימות ומוסכמות: ובדבר התחינות ובקשות מחודשות, ראיתי שערוריה, כי לא יספיקו כל עורות אילי נביות, וילאו הפיות, אפילו היה שכולם יפות מתאימות קיימות וחיות, היאך יתכן להטיל חובה על האדם להתחנן בכולן, ותורתו ומלאכתו מתי נעשית בגללן? ואם אמרו רז״ל: הלוואי יתפלל אדם כל היום, לא אמרו אלא כנגד יצר הרע, שלא יעסוק בדברי בטלה והבאי, ולכל זמן ופנאי, זמן תפילה לחוד, וזמן תורה לחוד, שעי דמינם דמיכל ודבית הכסא מי ליכא{{הערה|שעות כדי לישון, לאכול, ולצאת לשירותים, האם אינם?}}, ולמלאכה השעה צריכה, ומכל מקום לא כיוונו אלא על תסילח שתקנו אנשי כנסת הגדולה שהחזירו העטרה ליושנה, וככר הזהירו טוב מעט בכוונה, כל שכן כאלה התוספות שתקני אחרונים ברוב דברים מקום סכנה, ויש לחוש בכמה מהן שהיזקן מרובה משכרן, ושתיקתן יפה מדיבורן. ובירושלמי ([[ירושלמי ברכות ד א|פרק תפילת השחר הלכה א]]) אמרו: חנה בשביל שהרבתה להתפלל קצרה ימיו של שמואל, זהו שאמר הכתוב {{ממ|משלי|יד|כג}}: "ודבר שפתים אך למחסור". ואף בדבר הנאה הריבוי אינו משובח לפני המקום, והנה העם חוטאים, כמו שאמר הכתוב {{ממ|קהלת|ה|א}}: "על כן יהיו דבריך מעטים". לכן בחרתי ובררתי מהם מנה יפה מנופה קב ונקי, מועט מחזיק את המרובה לבקי. גם הוספנו על העיקר, כל ברכות המצות והביננו ותפילה קצרה, ושאר מטבעות ישנות שטבעו חכמים, כמו "התכבדו" לנפנה וכיוצא בזו להמוציא רוח מלמטה בתפילה וזולתן, רבו כמי רבו, שנשכחו ונהגו בהן מנהג הפקר. עוד אספנו הביתה המרגליות הנאות דסוף פרק היה קורא שוהם ספיר ויקר, ומרגליות טובות הללו בידינו היה וכמעט אבדנום, בעזה׳׳י חזרנו ויסדנום: {{לא נשלם}} 5k15tmd9u83wr5muwed18ktjj4ux41q 1417636 1417635 2022-08-10T09:41:24Z Nahum 68 /* הקדמת המחבר */ wikitext text/x-wiki {{כו|זה השער לה׳ צדיקים יבואו בו}} פלטין '''בית אל.''' העומד על שבעה '''עמודי שמים.''' ונקרא גם '''אור שבעת הימים:''' הוא ספר ראשון מציור בנין טירת מלכו של עולם בעל הבירה יתברך לכל דבריו וחוקותיו, הבונה בשמים מעלותיו, עלית קי״ר ערה מגן אבות ואמות. ושם מטה שולחן כסא ומנורה (משכן) לאיש האלהים הדר בשני עולמות. להתהלך לפני האלהים באור החיים בימינו נצח שמחות נעימות. ובו שבעה בניינים גדולים ונוראים, וחמישים דיורין נאים מופלאים, סקדשי אל ובתי ממלכה, ממלכת כהנים וגוי קדוש, אשרי העם שלו ככה. הא לכם זרע קודש הנהגה (מסודרת לחיי האדם הישראלי) אלהית שכלית טבעית מלאת ברכה. בסדר ישר נקשר שמורה מכל טוב מדעי ובאושר מדותי ערוכה. ע״פ התורה והמצוה הדין וההלכה. ומעשה המכונות הכונות רצויות על דרך המושכל הנגלה והנעלם קלועה מקלעות פקעים ופטורי ציצים גדילים מעשה שבכה. וסובב על קוטב ימי השבוע סיב ובלה ביה מיניה לא תזוע, מאן בעי חיי ומזוני ובני ואור זרוע. לתאוות מתועבות רסן ושרתוע, לכל בשרו מרפא לכל מחלה קמיע, יום ליום יביע. דרוש וחקור בו כי לתכלית הנכסף מגיע: ==מבוא== '''סידור תפילה''' (ותיקון ברכות) '''בית אל''' במסילה אחת עולה. המתפלל בו בכוונה, תפילתו ריקם אינה חוזרת חלילה. ויקרא יעקב שם המקום ''' בית אל''' אשר פגע בו ותיקן תפילה {{גדול|{{גדול|'''עֲרָבִית'''}}}} וערבה לה׳ כמנחה בלולה ולבונה זכה. מדוייקת דקה מן הדקה. ומנופה כל צרכה. מפי סופרים וספרים ערך ערכה. על פי הפשט ועל דרך קבלה אדניה הטבעו במטבע שטבעו חכמים בברכה. מזה ומזה תוכן '''עמודיה''' סלה במנהגי וותיקין הכין דרכם. במשענת זקנים סמיכה. לפי הדינים מתוקנת כהלכה. לא נעדר דבר עיקרי מכל מה שצריכה. ולאשר היה הסידור הקדוש עד עתה כגדר פרוצה כי רבו פורצי גדרו הסר משוכה. ודעת בני אדם נבוכה. בל ידעו איזה הדרך הבטוחה שמורה בכל וערוכה. '''פתח''' התיב״ה בצדה הושם וצוהר נעשה לה עם נקודת הכת״ב ואל אמ״ת הבניין יכלה מלמעלה והיו תומים מלמטה יתמימו דבריה ויאירו. באורים כיבדו '''כיבוד הבית''' אל ה׳ ויאר לנו ועפעפיך יישירו. יכונו יחדיו על שפתיך יתרועעו אף ישירו. '''ובסופו''' העמיד הדלת האחת גלילים. גולל אור מפני חושך וענן כבד על ההר בית ה׳ סגור במנעולים. והדלתות לשערים דלתי נחושת. שמה שיבר רשפי קשת. מעשה רשת. כל עושי שכ״ר (למען בצוע בצע) עגמ״י נפש לבדות נוסחא מחודשת. בדמיון חלוש ודעה משובשת. לערות איש בושת. כדלת תיסוב על צירה ציר אמונים מרפא לשון עץ חיים למחזיקים בה ואוהביה יאכל פריה פרי קודש הלולים. והדריך בנעלים במילים פעלים ומשקלים. ואם דלת היא נצור עליה '''לוח ארש.''' הנה ארשו ארש ברזל הלא היא ברבת בני עמנו מוחזקת. שבעתים מזוקקת ומבהקת. כאודם פטדה וברקת. ונתן הרבה שערים משערי (הסידור הנדפס עתה מקרוב אשר קראם השוער שערי תפילה. היה לי לקרותן צערי) תפילה. ונעול הדלת אחריהם להסיר המכשלה. נהרסו יסודותיו נפלו אשיותיו אשר שם אותותיו. להרוס ולא לבנות התוה תיו. לשוא עמל בונה בו בשעריו ובתיו. אשר הציב לו יד העתיק ממנו מלין. היאכל תפל מבלי מלח ותבלין. ולא כל הרוצה ליטול את השם זכה. יטול מה שחידש ישתקע הדבר בלתי ראוי לברכה. וידעו הבאים בשעריה האלו. אשר יצא בדפוס בימים הללו. ומלאו פני תבל. אשד עשה ההופך ומבלבל. כל חלקה טובה מנוסחי הקדמונים משחית ומחבל. ואם במקצת מקומות היטיב לראות הלא את הטוב אך לא את הרע ממנו נקבל. במקום שיש חילול השם ואין הדעת סובל. וכל העם עליו קובל. שבא לגרשם מנחלת אבות ולהפקיע מעשה עבות ולחב״ל. הכת״ב אשר לא ירתק ולא במהרה ינתק לראיה מרואה ואינו נראה אך נפש הוא חובל. והיתה ציצת נובל. פרוח תפרח ותחזור לאיתנה. ועטרת האמת תשוב ליושנה. שפת אמת תכון תרים נס תשא דגל תקים על דגל בשמן הדעת הישר טובל. ובבשמים מוטעמים מעשה רוקח ומתבל. בשכר זאת נזכה לעלות אל בית אלהי יעקב ולשוב לאחוזת ירושת אבותינו לשמור שנת היובל. במהרה בימינו אמן כן יאמר ה׳ לך עת רצון תפלתנו ברחמים תתקבל: ==הקדמת המחבר== גם אלה דברי המסדר שורת הבניין והמגיה האפל יעב״ץ השפל, ה׳ אמר לשכון בערפל, בנה בניתי בית זבול למי שאין לו גבול: זה אלי ואנוהו, הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו, ובחר בישראל עם קרובו לשכון כבוד בתוכם, בקהל עם ירוממוהו בו יתהללו וחסידיו יברכוהו אליו יחפללו וקרוב אליהם כאשר באמת יקראוהו: '''והנה''' לא נעלם מכל המאמינים באלהי עולם גודל מעלת התפילה ההגונה לשוכן מעונה, אם היא כתקנה. אין מהצורך להאריך כאן במה שידוע לכל יודע ספר. כי היא העומדת לנו במקום הקרבן וגדולה ממנו. אף כי בגלות החל הזה, שבטלו הקרבנות וכהן מזה, אכן אם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין קשב. הלא המה הפה והמחשבה והמעשה שלשת הראשים הרמוזים בכתוב '''בפיך ובלבבך לעשותו''', צריכים שיהיו מתוקנים עשויים באמת ויושר, שבהם שלמות כל פעולה תלויה טבהעדרם בלתי נחשב. וכשהתבוננתי בסידור תפילותינו וברכותינו, מצאתי כי בכל אלה קצרה ידינו: אם בראשון, הוא הדיבור והלשון, השיגוהו מעיקים באורך גלותנו הקשה, בסיבת סופרים בורים ומעתיקים ריקים, הם הולידו שינויים ותמורות זרות ונוסחאות חלוקים, נוסף לזה כל מדינה ומדינה, שנפוצה בהן אומתנו העדינה, סובלת חילוף במבטא לשונה, ועל ידי כך גם הלשון הקדוש לפגם, ולא נשמע פתגם, כי הוא אינו מקבל החילוף בעצמו. הן שפה ברורה, אחת היא לאו״מה ברה, קרי״ה נאמנה, לא תומר ולא תשתנה: ואם בשני הנוגע למחשבת הלב, נעלב ולא עולב, אפילו הוא טהור וזך מה יפיו וטובו, ההעדר כרוך בעקבו, כי העיקר חסר אפילו הביאור הפשוט במקומות הצריכים, והספרים שחוברו בזה אינם מצויים ביד כל אדם, גם הם רחבים וארוכים, אף אם לשון תפילה וברכות שתקנו אנשי כנסת הגדולה צח וברור כדבר ראב״ע קהלת ה׳ כן הוא, מכל מקום יצטרך לפעמים לבאר חיבור המלות וקישורם גם אלה לחכמים, ומה נאמר ונזכיר, מכוונת הסודות והרמזים הצפונים בהם, כי אין להם קץ כידוע למכביר: ואם שלישית, למקרי המעשה המשתתפים בתפילה מעולה לב נשית, ראינו כי רבים המה המעשים המכוונים המתלווים אליה, כי במחוגה אלהית מתוארת, בהנהגה ישרה נקשרת, בחלקיה ופרקיה ובקדימה ואיחור מסודרת, אם בפעולות ממש הנעשות בתפילה וברכה, אם בישיבה אם בעמידה ובהליכה, בכריעה בנפילה ובסמיכה, גם באלה נמצא פעם חילוף או יתרון, פעם חסרון, מבלי משים לנצח, איזה דרך הברור והצח: ואם אמנם כבר יצאו לאור הדפוס סידורי תפילות בכמה אופנים שונים, הן בעניין הביאור, אם בפשט ואם ברמז וסוד איזה דרך ישכון אור, הן בעניין ההנהגות התלויות בדיבור ובמעשה, בסדר ובנוסח עשו לו מכסה, הן כל אלה ראתה עיני להפיק רצון ולקרב התועלת המבוקש לא הספיקו, כי הגדולים והמבינים שנטפלו בדבר זה הלכו בדרן ארוכה והרחיקו, אם בפירוש ואם בסוד הרחיבו פה ולשון העמיקו, במשל ומליצה וחידה, לא כל מוחא סביל דא, ביחוד בסודות הנשגבות, כבוד אלהים הסתר דבר מקוצר הלבבות, ולא נמסרו כי אם לצנועין, די עם בישרא לא איתי מדרהון, ודי רוח אלהין קדישין בהון, דלא איתי אינש על יבשתא, האידנא הכי השתא, אף כי על אדמה טמאה, הלוואי ועמדנו בדעת התינוק גמול מחלב וחמאה. אפילו בביאור על דרך הנגלה האריכות אינו יפה, שמפסיד הכוונה התמימה, ועדיין אנו במבוכה אודות הסדר הנכון והנהגת ההכרחי ודינים הקשורים בהם כמה וכמה, כרובם כן חסרו דברים רבים מכוסים, ראויים להיות נזכרים ונעשים, ונפקדו אפשר בסיבת שכחה, מחמת גודל היגיעה והטרחה. לכן תועלת הטפל היה תולעת העיקר, לעקור שרשיו הפך ומחה. גם מי ומי שמילא הסידורים דיני דינים מקריים שאין כאן מקומם, איני יודע טעם לבחירתם, ואס ביקשו להעתיק השולחן ערוך ומפרשיו, מדוע לא השלימו כל הפרטים עד תומם? ורבים אומרים מי יראנו טוב סידור תפילה ממוצע, למצוא פשר דבר בעניין הביאור ההכרחי בדרך קצרה כי קצר המצע. וכן בעניין המנהגים והדינים ההכרחיים והזכרונות המועילות והחסרונות שיכלו להמנות, וסרח העודף בל יזכר למען לא נלקה ונפסיד הכל מחמת רדיפת היתרונות, ולהלבישן אדר היקר וסדר הנבחר ע״ד האר״י ז״ל והמוסכם מכל הפוסקים, ובפרטות אשר ידעתי שכך היה מנהגו של אדוני מורי הגאון ז״ל, ונצרף רמזים ורזים כוללים, על דרך המקובלים, אמצעי משובח, ובאופן שיהיו קרובים לשכר ורחוקים מהפסד ולא יקרא לה נוב״ח, ולברר הנוסחאות הנאות, המשובחות וצחות, הצרופות ויפות, התמימות ומוסכמות: ובדבר התחינות ובקשות מחודשות, ראיתי שערוריה, כי לא יספיקו כל עורות אילי נביות, וילאו הפיות, אפילו היה שכולם יפות מתאימות קיימות וחיות, היאך יתכן להטיל חובה על האדם להתחנן בכולן, ותורתו ומלאכתו מתי נעשית בגללן? ואם אמרו רז״ל: הלוואי יתפלל אדם כל היום, לא אמרו אלא כנגד יצר הרע, שלא יעסוק בדברי בטלה והבאי, ולכל זמן ופנאי, זמן תפילה לחוד, וזמן תורה לחוד, שעי דמינם דמיכל ודבית הכסא מי ליכא{{הערה|שעות כדי לישון, לאכול, ולצאת לשירותים, האם אינם?}}, ולמלאכה השעה צריכה, ומכל מקום לא כיוונו אלא על תסילח שתקנו אנשי כנסת הגדולה שהחזירו העטרה ליושנה, וככר הזהירו טוב מעט בכוונה, כל שכן כאלה התוספות שתקני אחרונים ברוב דברים מקום סכנה, ויש לחוש בכמה מהן שהיזקן מרובה משכרן, ושתיקתן יפה מדיבורן. ובירושלמי ([[ירושלמי ברכות ד א|פרק תפילת השחר הלכה א]]) אמרו: חנה בשביל שהרבתה להתפלל קצרה ימיו של שמואל, זהו שאמר הכתוב {{ממ|משלי|יד|כג}}: "ודבר שפתים אך למחסור". ואף בדבר הנאה הריבוי אינו משובח לפני המקום, והנה העם חוטאים, כמו שאמר הכתוב {{ממ|קהלת|ה|א}}: "על כן יהיו דבריך מעטים". לכן בחרתי ובררתי מהם מנה יפה מנופה קב ונקי, מועט מחזיק את המרובה לבקי. גם הוספנו על העיקר, כל ברכות המצות והביננו ותפילה קצרה, ושאר מטבעות ישנות שטבעו חכמים, כמו "התכבדו" לנפנה וכיוצא בזו להמוציא רוח מלמטה בתפילה וזולתן, רבו כמו רבו, שנשכחו ונהגו בהן מנהג הפקר. עוד אספנו הביתה המרגליות הנאות דסוף פרק היה קורא שוהם ספיר ויקר, ומרגליות טובות הללו בידינו היה וכמעט אבדנום, בעזה׳׳י חזרנו ויסדנום: {{לא נשלם}} 0uchl72w2wmftoxw858zexrk5s5ga6s 1417638 1417636 2022-08-10T09:42:08Z Nahum 68 /* הקדמת המחבר */ wikitext text/x-wiki {{כו|זה השער לה׳ צדיקים יבואו בו}} פלטין '''בית אל.''' העומד על שבעה '''עמודי שמים.''' ונקרא גם '''אור שבעת הימים:''' הוא ספר ראשון מציור בנין טירת מלכו של עולם בעל הבירה יתברך לכל דבריו וחוקותיו, הבונה בשמים מעלותיו, עלית קי״ר ערה מגן אבות ואמות. ושם מטה שולחן כסא ומנורה (משכן) לאיש האלהים הדר בשני עולמות. להתהלך לפני האלהים באור החיים בימינו נצח שמחות נעימות. ובו שבעה בניינים גדולים ונוראים, וחמישים דיורין נאים מופלאים, סקדשי אל ובתי ממלכה, ממלכת כהנים וגוי קדוש, אשרי העם שלו ככה. הא לכם זרע קודש הנהגה (מסודרת לחיי האדם הישראלי) אלהית שכלית טבעית מלאת ברכה. בסדר ישר נקשר שמורה מכל טוב מדעי ובאושר מדותי ערוכה. ע״פ התורה והמצוה הדין וההלכה. ומעשה המכונות הכונות רצויות על דרך המושכל הנגלה והנעלם קלועה מקלעות פקעים ופטורי ציצים גדילים מעשה שבכה. וסובב על קוטב ימי השבוע סיב ובלה ביה מיניה לא תזוע, מאן בעי חיי ומזוני ובני ואור זרוע. לתאוות מתועבות רסן ושרתוע, לכל בשרו מרפא לכל מחלה קמיע, יום ליום יביע. דרוש וחקור בו כי לתכלית הנכסף מגיע: ==מבוא== '''סידור תפילה''' (ותיקון ברכות) '''בית אל''' במסילה אחת עולה. המתפלל בו בכוונה, תפילתו ריקם אינה חוזרת חלילה. ויקרא יעקב שם המקום ''' בית אל''' אשר פגע בו ותיקן תפילה {{גדול|{{גדול|'''עֲרָבִית'''}}}} וערבה לה׳ כמנחה בלולה ולבונה זכה. מדוייקת דקה מן הדקה. ומנופה כל צרכה. מפי סופרים וספרים ערך ערכה. על פי הפשט ועל דרך קבלה אדניה הטבעו במטבע שטבעו חכמים בברכה. מזה ומזה תוכן '''עמודיה''' סלה במנהגי וותיקין הכין דרכם. במשענת זקנים סמיכה. לפי הדינים מתוקנת כהלכה. לא נעדר דבר עיקרי מכל מה שצריכה. ולאשר היה הסידור הקדוש עד עתה כגדר פרוצה כי רבו פורצי גדרו הסר משוכה. ודעת בני אדם נבוכה. בל ידעו איזה הדרך הבטוחה שמורה בכל וערוכה. '''פתח''' התיב״ה בצדה הושם וצוהר נעשה לה עם נקודת הכת״ב ואל אמ״ת הבניין יכלה מלמעלה והיו תומים מלמטה יתמימו דבריה ויאירו. באורים כיבדו '''כיבוד הבית''' אל ה׳ ויאר לנו ועפעפיך יישירו. יכונו יחדיו על שפתיך יתרועעו אף ישירו. '''ובסופו''' העמיד הדלת האחת גלילים. גולל אור מפני חושך וענן כבד על ההר בית ה׳ סגור במנעולים. והדלתות לשערים דלתי נחושת. שמה שיבר רשפי קשת. מעשה רשת. כל עושי שכ״ר (למען בצוע בצע) עגמ״י נפש לבדות נוסחא מחודשת. בדמיון חלוש ודעה משובשת. לערות איש בושת. כדלת תיסוב על צירה ציר אמונים מרפא לשון עץ חיים למחזיקים בה ואוהביה יאכל פריה פרי קודש הלולים. והדריך בנעלים במילים פעלים ומשקלים. ואם דלת היא נצור עליה '''לוח ארש.''' הנה ארשו ארש ברזל הלא היא ברבת בני עמנו מוחזקת. שבעתים מזוקקת ומבהקת. כאודם פטדה וברקת. ונתן הרבה שערים משערי (הסידור הנדפס עתה מקרוב אשר קראם השוער שערי תפילה. היה לי לקרותן צערי) תפילה. ונעול הדלת אחריהם להסיר המכשלה. נהרסו יסודותיו נפלו אשיותיו אשר שם אותותיו. להרוס ולא לבנות התוה תיו. לשוא עמל בונה בו בשעריו ובתיו. אשר הציב לו יד העתיק ממנו מלין. היאכל תפל מבלי מלח ותבלין. ולא כל הרוצה ליטול את השם זכה. יטול מה שחידש ישתקע הדבר בלתי ראוי לברכה. וידעו הבאים בשעריה האלו. אשר יצא בדפוס בימים הללו. ומלאו פני תבל. אשד עשה ההופך ומבלבל. כל חלקה טובה מנוסחי הקדמונים משחית ומחבל. ואם במקצת מקומות היטיב לראות הלא את הטוב אך לא את הרע ממנו נקבל. במקום שיש חילול השם ואין הדעת סובל. וכל העם עליו קובל. שבא לגרשם מנחלת אבות ולהפקיע מעשה עבות ולחב״ל. הכת״ב אשר לא ירתק ולא במהרה ינתק לראיה מרואה ואינו נראה אך נפש הוא חובל. והיתה ציצת נובל. פרוח תפרח ותחזור לאיתנה. ועטרת האמת תשוב ליושנה. שפת אמת תכון תרים נס תשא דגל תקים על דגל בשמן הדעת הישר טובל. ובבשמים מוטעמים מעשה רוקח ומתבל. בשכר זאת נזכה לעלות אל בית אלהי יעקב ולשוב לאחוזת ירושת אבותינו לשמור שנת היובל. במהרה בימינו אמן כן יאמר ה׳ לך עת רצון תפלתנו ברחמים תתקבל: ==הקדמת המחבר== גם אלה דברי המסדר שורת הבניין והמגיה האפל יעב״ץ השפל, ה׳ אמר לשכון בערפל, בנה בניתי בית זבול למי שאין לו גבול: זה אלי ואנוהו, הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו, ובחר בישראל עם קרובו לשכון כבוד בתוכם, בקהל עם ירוממוהו בו יתהללו וחסידיו יברכוהו אליו יחפללו וקרוב אליהם כאשר באמת יקראוהו: '''והנה''' לא נעלם מכל המאמינים באלהי עולם גודל מעלת התפילה ההגונה לשוכן מעונה, אם היא כתקנה. אין מהצורך להאריך כאן במה שידוע לכל יודע ספר. כי היא העומדת לנו במקום הקרבן וגדולה ממנו. אף כי בגלות החל הזה, שבטלו הקרבנות וכהן מזה, אכן אם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין קשב. הלא המה הפה והמחשבה והמעשה שלשת הראשים הרמוזים בכתוב '''בפיך ובלבבך לעשותו''', צריכים שיהיו מתוקנים עשויים באמת ויושר, שבהם שלמות כל פעולה תלויה טבהעדרם בלתי נחשב. וכשהתבוננתי בסידור תפילותינו וברכותינו, מצאתי כי בכל אלה קצרה ידינו: אם בראשון, הוא הדיבור והלשון, השיגוהו מעיקים באורך גלותנו הקשה, בסיבת סופרים בורים ומעתיקים ריקים, הם הולידו שינויים ותמורות זרות ונוסחאות חלוקים, נוסף לזה כל מדינה ומדינה, שנפוצה בהן אומתנו העדינה, סובלת חילוף במבטא לשונה, ועל ידי כך גם הלשון הקדוש לפגם, ולא נשמע פתגם, כי הוא אינו מקבל החילוף בעצמו. הן שפה ברורה, אחת היא לאו״מה ברה, קרי״ה נאמנה, לא תומר ולא תשתנה: ואם בשני הנוגע למחשבת הלב, נעלב ולא עולב, אפילו הוא טהור וזך מה יפיו וטובו, ההעדר כרוך בעקבו, כי העיקר חסר אפילו הביאור הפשוט במקומות הצריכים, והספרים שחוברו בזה אינם מצויים ביד כל אדם, גם הם רחבים וארוכים, אף אם לשון תפילה וברכות שתקנו אנשי כנסת הגדולה צח וברור כדבר ראב״ע קהלת ה׳ כן הוא, מכל מקום יצטרך לפעמים לבאר חיבור המלות וקישורם גם אלה לחכמים, ומה נאמר ונזכיר, מכוונת הסודות והרמזים הצפונים בהם, כי אין להם קץ כידוע למכביר: ואם שלישית, למקרי המעשה המשתתפים בתפילה מעולה לב נשית, ראינו כי רבים המה המעשים המכוונים המתלווים אליה, כי במחוגה אלהית מתוארת, בהנהגה ישרה נקשרת, בחלקיה ופרקיה ובקדימה ואיחור מסודרת, אם בפעולות ממש הנעשות בתפילה וברכה, אם בישיבה אם בעמידה ובהליכה, בכריעה בנפילה ובסמיכה, גם באלה נמצא פעם חילוף או יתרון, פעם חסרון, מבלי משים לנצח, איזה דרך הברור והצח: ואם אמנם כבר יצאו לאור הדפוס סידורי תפילות בכמה אופנים שונים, הן בעניין הביאור, אם בפשט ואם ברמז וסוד איזה דרך ישכון אור, הן בעניין ההנהגות התלויות בדיבור ובמעשה, בסדר ובנוסח עשו לו מכסה, הן כל אלה ראתה עיני להפיק רצון ולקרב התועלת המבוקש לא הספיקו, כי הגדולים והמבינים שנטפלו בדבר זה הלכו בדרן ארוכה והרחיקו, אם בפירוש ואם בסוד הרחיבו פה ולשון העמיקו, במשל ומליצה וחידה, לא כל מוחא סביל דא, ביחוד בסודות הנשגבות, כבוד אלהים הסתר דבר מקוצר הלבבות, ולא נמסרו כי אם לצנועין, די עם בישרא לא איתי מדרהון, ודי רוח אלהין קדישין בהון, דלא איתי אינש על יבשתא, האידנא הכי השתא, אף כי על אדמה טמאה, הלוואי ועמדנו בדעת התינוק גמול מחלב וחמאה. אפילו בביאור על דרך הנגלה האריכות אינו יפה, שמפסיד הכוונה התמימה, ועדיין אנו במבוכה אודות הסדר הנכון והנהגת ההכרחי ודינים הקשורים בהם כמה וכמה, כרובם כן חסרו דברים רבים מכוסים, ראויים להיות נזכרים ונעשים, ונפקדו אפשר בסיבת שכחה, מחמת גודל היגיעה והטרחה. לכן תועלת הטפל היה תולעת העיקר, לעקור שרשיו הפך ומחה. גם מי ומי שמילא הסידורים דיני דינים מקריים שאין כאן מקומם, איני יודע טעם לבחירתם, ואס ביקשו להעתיק השולחן ערוך ומפרשיו, מדוע לא השלימו כל הפרטים עד תומם? ורבים אומרים מי יראנו טוב סידור תפילה ממוצע, למצוא פשר דבר בעניין הביאור ההכרחי בדרך קצרה כי קצר המצע. וכן בעניין המנהגים והדינים ההכרחיים והזכרונות המועילות והחסרונות שיכלו להמנות, וסרח העודף בל יזכר למען לא נלקה ונפסיד הכל מחמת רדיפת היתרונות, ולהלבישן אדר היקר וסדר הנבחר ע״ד האר״י ז״ל והמוסכם מכל הפוסקים, ובפרטות אשר ידעתי שכך היה מנהגו של אדוני מורי הגאון ז״ל, ונצרף רמזים ורזים כוללים, על דרך המקובלים, אמצעי משובח, ובאופן שיהיו קרובים לשכר ורחוקים מהפסד ולא יקרא לה נוב״ח, ולברר הנוסחאות הנאות, המשובחות וצחות, הצרופות ויפות, התמימות ומוסכמות: ובדבר התחינות ובקשות מחודשות, ראיתי שערוריה, כי לא יספיקו כל עורות אילי נביות, וילאו הפיות, אפילו היה שכולם יפות מתאימות קיימות וחיות, היאך יתכן להטיל חובה על האדם להתחנן בכולן, ותורתו ומלאכתו מתי נעשית בגללן? ואם אמרו רז״ל: הלוואי יתפלל אדם כל היום, לא אמרו אלא כנגד יצר הרע, שלא יעסוק בדברי בטלה והבאי, ולכל זמן ופנאי, זמן תפילה לחוד, וזמן תורה לחוד, שעי דמינם דמיכל ודבית הכסא מי ליכא{{הערה|שעות כדי לישון, לאכול, ולצאת לשירותים, האם אינם?}}, ולמלאכה השעה צריכה, ומכל מקום לא כיוונו אלא על תסילח שתקנו אנשי כנסת הגדולה שהחזירו העטרה ליושנה, וככר הזהירו טוב מעט בכוונה, כל שכן כאלה התוספות שתקני אחרונים ברוב דברים מקום סכנה, ויש לחוש בכמה מהן שהיזקן מרובה משכרן, ושתיקתן יפה מדיבורן. ובירושלמי ([[ירושלמי ברכות ד א|פרק תפילת השחר הלכה א]]) אמרו: חנה בשביל שהרבתה להתפלל קצרה ימיו של שמואל, זהו שאמר הכתוב {{ממ|משלי|יד|כג}}: "ודבר שפתים אך למחסור". ואף בדבר הנאה הריבוי אינו משובח לפני המקום, והנה העם חוטאים, כמו שאמר הכתוב {{ממ|קהלת|ה|א}}: "על כן יהיו דבריך מעטים". לכן בחרתי ובררתי מהם מנה יפה מנופה קב ונקי, מועט מחזיק את המרובה לבקי. גם הוספנו על העיקר, כל ברכות המצות והביננו ותפילה קצרה, ושאר מטבעות ישנות שטבעו חכמים, כמו "התכבדו" לנפנה וכיוצא בזו להמוציא רוח מלמטה בתפילה וזולתן, רבו כמו רבו, שנשכחו ונהגו בהן מנהג הפקר. עוד אספנו הביתה המרגליות הנאות דסוף פרק היה קורא שוהם ספיר ויקר, ומרגליות טובות הללו בידינו היה וכמעט אבדנום, בעזה״י חזרנו ויסדנום: {{לא נשלם}} 5hnpks16wjs0m8vyrbap72xf2nfq8a2 1417639 1417638 2022-08-10T09:46:59Z Nahum 68 /* הקדמת המחבר */ wikitext text/x-wiki {{כו|זה השער לה׳ צדיקים יבואו בו}} פלטין '''בית אל.''' העומד על שבעה '''עמודי שמים.''' ונקרא גם '''אור שבעת הימים:''' הוא ספר ראשון מציור בנין טירת מלכו של עולם בעל הבירה יתברך לכל דבריו וחוקותיו, הבונה בשמים מעלותיו, עלית קי״ר ערה מגן אבות ואמות. ושם מטה שולחן כסא ומנורה (משכן) לאיש האלהים הדר בשני עולמות. להתהלך לפני האלהים באור החיים בימינו נצח שמחות נעימות. ובו שבעה בניינים גדולים ונוראים, וחמישים דיורין נאים מופלאים, סקדשי אל ובתי ממלכה, ממלכת כהנים וגוי קדוש, אשרי העם שלו ככה. הא לכם זרע קודש הנהגה (מסודרת לחיי האדם הישראלי) אלהית שכלית טבעית מלאת ברכה. בסדר ישר נקשר שמורה מכל טוב מדעי ובאושר מדותי ערוכה. ע״פ התורה והמצוה הדין וההלכה. ומעשה המכונות הכונות רצויות על דרך המושכל הנגלה והנעלם קלועה מקלעות פקעים ופטורי ציצים גדילים מעשה שבכה. וסובב על קוטב ימי השבוע סיב ובלה ביה מיניה לא תזוע, מאן בעי חיי ומזוני ובני ואור זרוע. לתאוות מתועבות רסן ושרתוע, לכל בשרו מרפא לכל מחלה קמיע, יום ליום יביע. דרוש וחקור בו כי לתכלית הנכסף מגיע: ==מבוא== '''סידור תפילה''' (ותיקון ברכות) '''בית אל''' במסילה אחת עולה. המתפלל בו בכוונה, תפילתו ריקם אינה חוזרת חלילה. ויקרא יעקב שם המקום ''' בית אל''' אשר פגע בו ותיקן תפילה {{גדול|{{גדול|'''עֲרָבִית'''}}}} וערבה לה׳ כמנחה בלולה ולבונה זכה. מדוייקת דקה מן הדקה. ומנופה כל צרכה. מפי סופרים וספרים ערך ערכה. על פי הפשט ועל דרך קבלה אדניה הטבעו במטבע שטבעו חכמים בברכה. מזה ומזה תוכן '''עמודיה''' סלה במנהגי וותיקין הכין דרכם. במשענת זקנים סמיכה. לפי הדינים מתוקנת כהלכה. לא נעדר דבר עיקרי מכל מה שצריכה. ולאשר היה הסידור הקדוש עד עתה כגדר פרוצה כי רבו פורצי גדרו הסר משוכה. ודעת בני אדם נבוכה. בל ידעו איזה הדרך הבטוחה שמורה בכל וערוכה. '''פתח''' התיב״ה בצדה הושם וצוהר נעשה לה עם נקודת הכת״ב ואל אמ״ת הבניין יכלה מלמעלה והיו תומים מלמטה יתמימו דבריה ויאירו. באורים כיבדו '''כיבוד הבית''' אל ה׳ ויאר לנו ועפעפיך יישירו. יכונו יחדיו על שפתיך יתרועעו אף ישירו. '''ובסופו''' העמיד הדלת האחת גלילים. גולל אור מפני חושך וענן כבד על ההר בית ה׳ סגור במנעולים. והדלתות לשערים דלתי נחושת. שמה שיבר רשפי קשת. מעשה רשת. כל עושי שכ״ר (למען בצוע בצע) עגמ״י נפש לבדות נוסחא מחודשת. בדמיון חלוש ודעה משובשת. לערות איש בושת. כדלת תיסוב על צירה ציר אמונים מרפא לשון עץ חיים למחזיקים בה ואוהביה יאכל פריה פרי קודש הלולים. והדריך בנעלים במילים פעלים ומשקלים. ואם דלת היא נצור עליה '''לוח ארש.''' הנה ארשו ארש ברזל הלא היא ברבת בני עמנו מוחזקת. שבעתים מזוקקת ומבהקת. כאודם פטדה וברקת. ונתן הרבה שערים משערי (הסידור הנדפס עתה מקרוב אשר קראם השוער שערי תפילה. היה לי לקרותן צערי) תפילה. ונעול הדלת אחריהם להסיר המכשלה. נהרסו יסודותיו נפלו אשיותיו אשר שם אותותיו. להרוס ולא לבנות התוה תיו. לשוא עמל בונה בו בשעריו ובתיו. אשר הציב לו יד העתיק ממנו מלין. היאכל תפל מבלי מלח ותבלין. ולא כל הרוצה ליטול את השם זכה. יטול מה שחידש ישתקע הדבר בלתי ראוי לברכה. וידעו הבאים בשעריה האלו. אשר יצא בדפוס בימים הללו. ומלאו פני תבל. אשד עשה ההופך ומבלבל. כל חלקה טובה מנוסחי הקדמונים משחית ומחבל. ואם במקצת מקומות היטיב לראות הלא את הטוב אך לא את הרע ממנו נקבל. במקום שיש חילול השם ואין הדעת סובל. וכל העם עליו קובל. שבא לגרשם מנחלת אבות ולהפקיע מעשה עבות ולחב״ל. הכת״ב אשר לא ירתק ולא במהרה ינתק לראיה מרואה ואינו נראה אך נפש הוא חובל. והיתה ציצת נובל. פרוח תפרח ותחזור לאיתנה. ועטרת האמת תשוב ליושנה. שפת אמת תכון תרים נס תשא דגל תקים על דגל בשמן הדעת הישר טובל. ובבשמים מוטעמים מעשה רוקח ומתבל. בשכר זאת נזכה לעלות אל בית אלהי יעקב ולשוב לאחוזת ירושת אבותינו לשמור שנת היובל. במהרה בימינו אמן כן יאמר ה׳ לך עת רצון תפלתנו ברחמים תתקבל: ==הקדמת המחבר== גם אלה דברי המסדר שורת הבניין והמגיה האפל יעב״ץ השפל, ה׳ אמר לשכון בערפל, בנה בניתי בית זבול למי שאין לו גבול: זה אלי ואנוהו, הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו, ובחר בישראל עם קרובו לשכון כבוד בתוכם, בקהל עם ירוממוהו בו יתהללו וחסידיו יברכוהו אליו יחפללו וקרוב אליהם כאשר באמת יקראוהו: '''והנה''' לא נעלם מכל המאמינים באלהי עולם גודל מעלת התפילה ההגונה לשוכן מעונה, אם היא כתקנה. אין מהצורך להאריך כאן במה שידוע לכל יודע ספר. כי היא העומדת לנו במקום הקרבן וגדולה ממנו. אף כי בגלות החל הזה, שבטלו הקרבנות וכהן מזה, אכן אם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין קשב. הלא המה הפה והמחשבה והמעשה שלשת הראשים הרמוזים בכתוב '''בפיך ובלבבך לעשותו''', צריכים שיהיו מתוקנים עשויים באמת ויושר, שבהם שלמות כל פעולה תלויה טבהעדרם בלתי נחשב. וכשהתבוננתי בסידור תפילותינו וברכותינו, מצאתי כי בכל אלה קצרה ידינו: אם בראשון, הוא הדיבור והלשון, השיגוהו מעיקים באורך גלותנו הקשה, בסיבת סופרים בורים ומעתיקים ריקים, הם הולידו שינויים ותמורות זרות ונוסחאות חלוקים, נוסף לזה כל מדינה ומדינה, שנפוצה בהן אומתנו העדינה, סובלת חילוף במבטא לשונה, ועל ידי כך גם הלשון הקדוש לפגם, ולא נשמע פתגם, כי הוא אינו מקבל החילוף בעצמו. הן שפה ברורה, אחת היא לאו״מה ברה, קרי״ה נאמנה, לא תומר ולא תשתנה: ואם בשני הנוגע למחשבת הלב, נעלב ולא עולב, אפילו הוא טהור וזך מה יפיו וטובו, ההעדר כרוך בעקבו, כי העיקר חסר אפילו הביאור הפשוט במקומות הצריכים, והספרים שחוברו בזה אינם מצויים ביד כל אדם, גם הם רחבים וארוכים, אף אם לשון תפילה וברכות שתקנו אנשי כנסת הגדולה צח וברור כדבר ראב״ע קהלת ה׳ כן הוא, מכל מקום יצטרך לפעמים לבאר חיבור המלות וקישורם גם אלה לחכמים, ומה נאמר ונזכיר, מכוונת הסודות והרמזים הצפונים בהם, כי אין להם קץ כידוע למכביר: ואם שלישית, למקרי המעשה המשתתפים בתפילה מעולה לב נשית, ראינו כי רבים המה המעשים המכוונים המתלווים אליה, כי במחוגה אלהית מתוארת, בהנהגה ישרה נקשרת, בחלקיה ופרקיה ובקדימה ואיחור מסודרת, אם בפעולות ממש הנעשות בתפילה וברכה, אם בישיבה אם בעמידה ובהליכה, בכריעה בנפילה ובסמיכה, גם באלה נמצא פעם חילוף או יתרון, פעם חסרון, מבלי משים לנצח, איזה דרך הברור והצח: ואם אמנם כבר יצאו לאור הדפוס סידורי תפילות בכמה אופנים שונים, הן בעניין הביאור, אם בפשט ואם ברמז וסוד איזה דרך ישכון אור, הן בעניין ההנהגות התלויות בדיבור ובמעשה, בסדר ובנוסח עשו לו מכסה, הן כל אלה ראתה עיני להפיק רצון ולקרב התועלת המבוקש לא הספיקו, כי הגדולים והמבינים שנטפלו בדבר זה הלכו בדרן ארוכה והרחיקו, אם בפירוש ואם בסוד הרחיבו פה ולשון העמיקו, במשל ומליצה וחידה, לא כל מוחא סביל דא, ביחוד בסודות הנשגבות, כבוד אלהים הסתר דבר מקוצר הלבבות, ולא נמסרו כי אם לצנועין, די עם בישרא לא איתי מדרהון, ודי רוח אלהין קדישין בהון, דלא איתי אינש על יבשתא, האידנא הכי השתא, אף כי על אדמה טמאה, הלוואי ועמדנו בדעת התינוק גמול מחלב וחמאה. אפילו בביאור על דרך הנגלה האריכות אינו יפה, שמפסיד הכוונה התמימה, ועדיין אנו במבוכה אודות הסדר הנכון והנהגת ההכרחי ודינים הקשורים בהם כמה וכמה, כרובם כן חסרו דברים רבים מכוסים, ראויים להיות נזכרים ונעשים, ונפקדו אפשר בסיבת שכחה, מחמת גודל היגיעה והטרחה. לכן תועלת הטפל היה תולעת העיקר, לעקור שרשיו הפך ומחה. גם מי ומי שמילא הסידורים דיני דינים מקריים שאין כאן מקומם, איני יודע טעם לבחירתם, ואס ביקשו להעתיק השולחן ערוך ומפרשיו, מדוע לא השלימו כל הפרטים עד תומם? ורבים אומרים מי יראנו טוב סידור תפילה ממוצע, למצוא פשר דבר בעניין הביאור ההכרחי בדרך קצרה כי קצר המצע. וכן בעניין המנהגים והדינים ההכרחיים והזכרונות המועילות והחסרונות שיכלו להמנות, וסרח העודף בל יזכר למען לא נלקה ונפסיד הכל מחמת רדיפת היתרונות, ולהלבישן אדר היקר וסדר הנבחר ע״ד האר״י ז״ל והמוסכם מכל הפוסקים, ובפרטות אשר ידעתי שכך היה מנהגו של אדוני מורי הגאון ז״ל, ונצרף רמזים ורזים כוללים, על דרך המקובלים, אמצעי משובח, ובאופן שיהיו קרובים לשכר ורחוקים מהפסד ולא יקרא לה נוב״ח, ולברר הנוסחאות הנאות, המשובחות וצחות, הצרופות ויפות, התמימות ומוסכמות: ובדבר התחינות ובקשות מחודשות, ראיתי שערוריה, כי לא יספיקו כל עורות אילי נביות, וילאו הפיות, אפילו היה שכולם יפות מתאימות קיימות וחיות, היאך יתכן להטיל חובה על האדם להתחנן בכולן, ותורתו ומלאכתו מתי נעשית בגללן? ואם אמרו רז״ל: הלוואי יתפלל אדם כל היום, לא אמרו אלא כנגד יצר הרע, שלא יעסוק בדברי בטלה והבאי, ולכל זמן ופנאי, זמן תפילה לחוד, וזמן תורה לחוד, שעי דמינם דמיכל ודבית הכסא מי ליכא{{הערה|שעות כדי לישון, לאכול, ולצאת לשירותים, האם אינם?}}, ולמלאכה השעה צריכה, ומכל מקום לא כיוונו אלא על תסילח שתקנו אנשי כנסת הגדולה שהחזירו העטרה ליושנה, וככר הזהירו טוב מעט בכוונה, כל שכן כאלה התוספות שתקני אחרונים ברוב דברים מקום סכנה, ויש לחוש בכמה מהן שהיזקן מרובה משכרן, ושתיקתן יפה מדיבורן. ובירושלמי ([[ירושלמי ברכות ד א|פרק תפילת השחר הלכה א]]) אמרו: חנה בשביל שהרבתה להתפלל קצרה ימיו של שמואל, זהו שאמר הכתוב {{ממ|משלי|יד|כג}}: "ודבר שפתים אך למחסור". ואף בדבר הנאה הריבוי אינו משובח לפני המקום, והנה העם חוטאים, כמו שאמר הכתוב {{ממ|קהלת|ה|א}}: "על כן יהיו דבריך מעטים". לכן בחרתי ובררתי מהם מנה יפה מנופה קב ונקי, מועט מחזיק את המרובה לבקי. גם הוספנו על העיקר, כל ברכות המצות והביננו ותפילה קצרה, ושאר מטבעות ישנות שטבעו חכמים, כמו "התכבדו" לנפנה וכיוצא בזו להמוציא רוח מלמטה בתפילה וזולתן, רבו כמו רבו, שנשכחו ונהגו בהן מנהג הפקר. עוד אספנו הביתה המרגליות הנאות דסוף פרק היה קורא שוהם ספיר ויקר, ומרגליות טובות הללו בידינו היה וכמעט אבדנום, בעזה״י חזרנו ויסדנום: {{לא נשלם}} ==הערות== <references /> 0q116lzam61kut9rsp9aog89c9k9b7p 0 469668 1417492 1417387 2022-08-09T21:36:30Z Roxette5 5159 /* קטע זמני */ עמוד 221 טור השני לקראת הסוף wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|טור ברקת||תצז|תצח|תצט}} __TOC__ ==שולחן ערוך == ;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצח|}} ;סימן תצ"ח - דיני שחיטה ביום טוב - ובו עשרים סעיפים ;* אין מראין סכין לחכם ביום טוב לראות אם הוא ראוי לשחוט בו. שמא תהיה פגומה ויאמר לו אסור לשחוט בה מפני פגימתה וילך ויחדדנה במשחזת. וחכם שראו סכין לעצמו יכול להשאילו לאחרים. ;* יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט. ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו. ואף על פי שהיה איפשר להוליכו מאתמול. ;* בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאו לנוח בתוך התחום - הרי אלו מוכנות ולוקחין מהם ושוחטים אותם ביום טוב. אבל הרועות והלנות חוץ לתחום אם באו ביום טוב אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצין, ואין דעת אנשי העיר עליהם. והני מילי בבהמות ישראל אבל של עכו"ם לית בה משום מוקצה דאין העכו"ם צריך הכן אלא אם כן באו בשביל ישראל שאז אסור. לפיכך עכו"ם שהביא בהמה במקולין, אם ידוע שלנות חוץ לתחום אסורות. ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל, שהמוקצה הולכים בספיקו להקל. ואם הביאום לצורך העכו"ם אפילו סתם בעיר שרובה עכו"ם מותר שכל המביא לצורך הרוב מביא. ;* בהמות הידועות ללון חוץ לתחום ונמצאו בעיר ביום שני אני אומר שהוא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו ומותרות. וכל שכן השחוטות בבוקר שחזקה מבערב הכניסן לתוך התחום. ;* עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו אם האם עומדת לאכילה. והוא דקים ליה בגויה שכלו לו חדשיו. ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה - נולד בזה מותר בזה. ;* בהמה מסוכנת שירא שמא תמות והוא אכל כבר ואין צריך לה - אסור לשוחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנו כזית צלי מבעוד יום. וכשיש שהות ביום ושחטה אינו נוטל עורה אלא אם כן שייר ממנו אבר אחד ומביאו עמו. ;* אם שחט בהמה בשדה לא יביאנה במוט או במוטה כדרך שעושה בחול אלא יביאנה בידו איברים איברים. ;* עוף שנדרס ברגלים ויש לחוש שנתרסקו איבריו ולכן צריך שהייה מעת לעת ובדיקה אחר שחיטה - מותר לשחטו ביום טוב ולא חיישינן שמא ימצא טריפה אף על גב דאתיליד ביה ריעותא. ;* בכור בזמן הזה שאינו יכול לשחטו בלא מום - אין חכם יכול לראותו ביום טוב אם יש בו מום. ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום - אינו יכול לשחטו. אבל אם נולד במומו ועבר וראהו - נשחט על פיו. ואם ראה המום מערב יום טוב וראה שהוא מום שראוי לישחט עליו - יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומותר. ;* אותו ואת בנו שנפלו לבור - מעלה את הראשון על מנת לשחטו ואינו שוחטו, וחוזר ומערים ומעלה את השני. רצה זה שוחט רצה זה שוחט. ;* בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל - יכולים לשחטה ביום טוב ואפילו יש להם שתים יכול לשחוט שתיהן. ;* השוחט בהמה ביום טוב אינו רשאי לתלוש הצמר לעשות מקום לסכין אלא מפנהו ומושכו אילך ואילך, ואם נתלש נתלש. ;* השוחט את העוף לא ימרט את הנוצה כדי לעשות מקום לסכין. ;* לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן יש לו עפר מוכן מבעוד יום. ואם עבר ושחט - אם יש לו דקר נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח מכסהו בו. ;* אפר כירה שהוסק מערב יום טוב מותר לכסותו בו. אבל אם הוסק ביום טוב אסור אלא אם כן הוא חם שראוי לצלות בו ביצה. [ואם שחט מותר לכסות בו אף על פי שאינו ראוי לצלות בו ביצה].{{הערה|מילים אלו לא מופיעות בדפוס של הספר אבל כן נמצאות אצלנו בשו"ע - ויקיעורך}} ;* הכניס עפר הרבה לביתו לצורך גינתו והוא כנוס למקום אחר - מותר לכסות בו שכל זמן שהוא צבור דעתו עליו לכל מה שיצטרך. אבל אם הכניס מלא קופתו לצורך גינתו - לא. שמאחר שהוא מועט בטל. ;* מכניס אדם מלא קופתו עפר לבית בסתם ועושה בו כל צורכו. ולא אמרינן שהוא בטל אגב קרקע הבית. והוא שייחד לו קרן זוית, דכיון שלא שטחו מוכחא מילתא דלצרכו בעי ליה. ואם הוא עפר תיחוח מותר לכסות בו. ;* כוי - אין שוחטין אותו ביום טוב. ואם שחטו - אין מכסין את דמו אפילו יש לו עפר מוכן מפני שהרואה יאמר ודאי חיה הוא, שאם לא כן לא היו מטריחין לכסות דמו ביום טוב, ויבא להתיר חלבו. ולערב אם רשומו ניכר - יכסנו. ;* שחט בהמה וחיה ונתערב דמם ויש לו עפר מוכן או אפר כירה, אם יכול לכסותו בדקירה אחת שאינו צריך להרבות בשביל דם הבהמה יכסנו. ואם לאו לא יכסנו. ;* שחט צפור מערב יום טוב ולא כיסה דמו, לא יכסנו ביום טוב. ==טור ברקת== ===פירוש סעיפים א - ט=== אשר חכמים ז"ל הגידו {{צ|לא דיין לרשעים שאין עושים תשובה אלא שאין חרדים מיום המיתה שנאמר זה הרכם כסל למו וכו'}}. ולכן יאמר נא:{{ש}} '''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר הנזכר אצלי בפסוק {{צ|גורו לכם מפני חרב}}, והוא מיוחד על עיקר זה כי מצוה להיות ירא וחרד מפני חרב הידוע של מלאך המות. וכי תימא ומה הנאה ימצא לנו מזה? היתכן כי נמלט ממנו? והרי אמר החכם {{צ|המות אין לירא ממנה אבל יש לדאוג עליה}}. ולכן חזר ואמר {{צ|כי חמה עונות חרב}}, כלומר יש רעה אחרת גדולה מזה כי פעמים נשחט על ידי המשחית חמה מפני העונות שהם במזיד והם מרובים. וכאשר הוא נשחט על ידי מלאך משחית נעשה טרפה ונאמר {{צ|לכלב תשליכון אותו}}. וזהו שכתוב {{צ|למען תדעון שדון}} - {{צ|שדין}} כתיב כנזכר במקום אחר. ולכן החכם עיניו בראשו אם באולי חטא יתקן את אשר עותו כדי שלא יהיה נשחט על ידי המשחית חמה, וגם לא ישחוט אותו בסכין פגום כדאיתא בתיקונים דף נ"ז וזה לשונו: {{צ|ואלין דעובדייהו כבעירין דחקלא דאכלין בלא צלותין - מיתתהון יהא כבעירן דחקלא. ישחוט לון מלאך המות מדה כנגד מדה. ולא עוד אלא בסכין פגום וכו' ואתקריאו נבל' וכו'. מאי סכין פגום? דא סמאל, אל אחר, סכין פגום ודאי אתקרי. ואיהי פגימה סם המות טרפה ונבלה וכו'}}. וכן איתא בזוהר פרשת צו דף פ"ט {{ממ זהר|ג|פט|א}} וזה לשונו: {{צ|ובהמתך - עם הארץ בהמה אקרי. ולבתר דייעול גרמיה תחות אדם בתורה יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' וכו'. ומאי סבילו דעם הארץ לתלמיד חכם. בגין דתלמיד חכם ביום שבת דלית ליה מדיליה ואי עם הארץ סביל ליה בממוניה וכו' יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' - יושיע ליה משוד וגזלה, יושיע ליה ממלאך המות דלא שליט עליה וישחוט ליה בסכין פגום. אתמר ביה לכלב תשליכון אותו דאיהו סמאל וכו'}}. ולכן יאמר:{{ש}} '''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' דמאחר כי החכם הוא המתקן לזולת, כי לא ישחוט בסכין פגום, וראוי לאדם הנלבב לתקן מעשיו להמלט שלא ישחט בסכין פגום על ידי שסובל לתלמיד חכם ומנהיג אותו על פי מדותיו. וראוי הוא לעשות תשובה ממעשיו בכל שעה. אמנם באמת כי החכם הוא מראה לאדם דרך הטובה כמו שחז"ל בפסוק {{צ|לא תשחית את עצה - זה שמדריך לאדם בתשובה}} כמו ששנינו {{צ|לא עם הארץ חסיד}}. אמנם בזוהר פרשת בלק {{צ|כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור}} כי החכם מדריך בני אדם להמלט ממלאך המות, לבא מפניך לאטמרא במצור - הוא התשובה שהוא מקום תקיף וחזק להמלט שם. אמנם מכל מקום לפי כי עיקר התשובה הוא החרטה וההכנעה וזה עיקר להכניע היצר כדאיתא בזוהר כמו שאמרו חז"ל {{צ|אם רואה אדם יצרו מתגבר עליו יזכור לו יום המיתה}}; כי לכן נכנע לב האדם ולכן איינו יכול לו היצר. ולכן לא נכון להראות זה הסכין של מלאך המות לחכם ביום טוב, כלומר להראות לו העון שנתחייב בעבורו לישחט בסכין, והוא חושש לא יהיה נמי פגום כנזכר במאמר. ולכן זה גורם לו להיות נבלה או טרפה וישליכו אותו לכלב. לא נכון להראות לו זה הסכין אם הוא ראוי לשחוט בו חישינן שמא תהיה פגומה, כי האדם לא ידע ערך העון שעשה רק החכם ואז יאמר לו אסור לשחוט בה מפני הפגם הגדול הנמצא במעשיו. '''{{צ|וילך ויחדדנה במשחזת}}''' - כלומר יעשה אותה חדה על ידי עסק התורה כמו שאומרים חכמים ז"ל {{צ|אם בא להשחיתך יצרך טרדהו בדברי תורה שנאמר יצר סמוך וכו'}}. והנה אמר הכתוב {{צ|ולרשע אמר ה' מה לך לספר חקי}}, ואין העיקר תלוי אלא בתשובה. ולכן לא יראהו הסכין כאמור. אמנם '''{{צ|חכם שראה סכין לעצמו}}''' ונתן אל לבו להרהר ולפשפש במעשיו פן יקראהו לישחט כאחד הנבלות - אז טוב לו - שהרי מאחר שנמצא עמו חכמה, הרי חז"ל אמרו {{צ|ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי ודאי עשה תשובה}}. כי התורה תורהו ותלמדהו. ולכן '''{{צ|מותר להשאיל סכין זה}}''' לזולת מה שנתעסק בו שהרי אין מקום לחוש שמא יחדדהו בתורה, שהרי החכם מלמד אותו להועיל כי העיקר הוא התשובה. '''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה וכו'}}''' - הנה {{צ|טבח}} זה הוא כינוי לעושה תשובה על דרך מה שאמרו חז"ל {{צ|כל הזובח את יצרו ומתוודה מעלה עליו כאילו כבדני בשני עולמות שנאמר זובח תודה יכבדנני}}. ולכן יאמר נא כי רשאי האדם '''{{צ|להוליך סכין והבהמה אצל הטבח}}''', דאף על גב שביראנו כי אין ראוי לילך אצל החכם להראות לו סכין מן הטעם הנזכר. אמנם אצל בעל תשובה לא כך הוא אלא יכול להוליך סכין (הוא הודעת העון כאמור), והבהמה (הוא העושה מעשה בהמה) אצל הטבח (היינו בעל תשובה). דמאחר דקים לן כי לא נתנו ימים טובים לישראל אלא לעסוק בתורה - אם כן מן הראוי הוא להתבונן האדם במעשיו ביום טוב כדי לזכות לאותה הסעודה שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים לעתיב לבא שהוא יום טוב בלי ספק. ולכן מותר להוליך הבהמה - הוא עם הארץ הנמשל לבהמה. שלכן עושה מעשה בהמה כמו שאמרו חז"ל אין אדם חוטא אלא מי שאינו משגיח על הנשמה שלו שהיא חצובה מלמעלה, ולכן נמשל כבהמה. ומה שכתוב '''{{צ|יכול להוליך}}''' - הוא על דרך משחז"ל שלשה {{צ|אותו}} שהיה רבי ישמעאל דורש: {{צ|ויקבור אותו}} - הוא קבר את עצמו, {{צ|יביא אותו}} - הוא מביא את עצמו. כך '''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה}}''' - הוא בעצמו יביא אותו בדעתו. '''{{צ|אצל הטבח}}''' - יתבונן במי שעשה תשובה מה מעשיו וכן יעשה. או יהיה כי יוליך הוא עצמו - יחשוב בדעתו מה מעשיו שהוא ראוי להיות נשחט בסכין פגום כנזכר למעלה, ויתבונן מה מעשיו נמשל לבהמה מועד לבעוט ולקלקל. '''{{צ|ואפילו גדי קטן}}''' - לא מבעיא כי ראוי לאדם לפשפש במעשיו הרעים אותם שחטא במעשה, אלא אף על גב כי לא עשה רק שהיה מקפץ כגדי כמו שאמרו חז"ל {{צ|בן י"ח מקפץ כגדי}}, והיה ממשמש בעיניו, מסלסל בשערו, מתלה בעקבו - כל זה יתבונן. ואף על גב כי גדי זה צריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' אשר בזמן הבחרות נתן כתף סוררת, והיו מתרים בו ולא שמע אליהם. ועתה היה חמור וכבד עליו פשעו - מוליך אותו להתבונן בו. '''{{צ|ואף על גב שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' - שהרי הכתוב צווח {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך}}, והוא לא כך עשה רק המתין עד שהיה יום טוב - קרוב ליום המיתה כנ"ל. עם כל זה כך יעשה כדי שיהיה לו תקנה טובה כדבר האמור. '''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - בהיות שהנחנו כי בהמה הוא כינוי לאותו עם הארץ שעשה מעשה בהמה כמו שאמרו חז"ל, לכן יאמר נא דמאחר כי ביום הזה שהוא יום טוב ראוי כי החי יתן אל לבו מה יעשה לזכות לאותו יום טוב שעתיד לעשות הקב"ה לצדיקים על דרך מ"ש רבי יהודא ע"ה {{צ|מאן דאמר לי גדול המצווה ועושה עבידנא יומא טבא לרבנן}}. ולכן יאמר כי אותם עמי הארץ חטאים האלה בנפשותם שהיו '''{{צ|רועים חוץ לתחום}}''' - על דרך מה שאמרו חז"ל {{צ|לא הלכו אלא לרעות את עצמן}}, כך הם האנשים הנמשכים אחר מאכל ומשתה למלאת רסן בטנם, יחשבו כי אין זה עון אשר חטא, והוא היסוד והעיקר לכל העבירות אשר יחטא האדם. ומה גם שהם רועות חוץ לתחום ביותר על הראוי, כך אמרו חכמים ז"ל: לאחר שלשה ימים כרסו מתבקעת ונהפכת לו על פניו שנאמר {{צ|וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם}}. ואומר לו {{צ|טול לך מה דיהבת בי}} - עשית כל ימיך חגים. ולכן מן הבהמות אלו שהם רועות חוץ לתחום, '''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' כלומר לענין הלינה שהוא כינוי אל העבירה והעון שנאמר {{צ|חושבי און על משכבותם}} ונאמר {{צ|לכה נרוה דודים עד הבקר}}. בענין זה אינם פרוצים לפי שהם '''{{צ|לנוח בתוך התחום}}''' - אינם פורצים התחום של איש ישראל בעריות. הרי אלו נקראים '''{{צ|מוכנות}}''' - ר"ל מוכן הוא לקבל עליו עול מלכות שמים ועול תורה והתשובה בנקל. ולכן '''{{צ|שוחטים אותם ביום טוב}}''' - כלומר לעצמו כאמור על דרך {{צ|יביא אותו}} ר"ל את עצמו, והוא על דרך מה שאומרים חכמים ז"ל כל הדברים מראה האדם בעצמו חוץ מן השחיט ודבר אחר. אמנם אדם זה מותר הוא להראות בעצמו השחיטה לקיים מה שאמר הכתוב {{צ|כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה}} {{ממ|תהלים|מד|}} - כלומר מן המוכנות לשחיטה. ואפילו ביום טוב. אבל '''{{צ|הרועות והלנוץ חוץ לתחום}}''' הנמצא בהם תרתי לריעותא. ראשונה שהם רועות את עצמן במאכל ומשתה, ולא זו בלבד אלא {{צ|לנות}} נמי חוץ לתחום של גבול ישראל והם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם. '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ונכנסו בדעתם לשוב אל ה', '''{{צ|אין שוחטין אותם ביום טוב}}''' לפי שאין אלו מה שאמר הכתוב {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}, '''{{צ|מפני שהם מוקצין}}''' על ידי מעשיהם הרעים, '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר עליהם}}''' כי אלו הם הפורשים מדרכי ציבור אומרים {{צ|אכל ושתה כי מחר נמות}}. '''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - כי סוף שהוא מתנחם על מה שעשה והוא מתחטא לפני אביו שבשמים. '''{{צ|אבל של עכו"ם לית בהו משום מוקצה, דאין בהם משום הכן}}''' שנאמר {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} {{ממ|עמוס|ד}}, כלומר בישראל שייך לומר 'הכן', ולא יצדק בהם הצווי זה. מה שאין כן בעכו"ם. '''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - הוא מה שאמרו חז"ל למלך שהיה לו בן והיה לו פרדס נאה. כל זמן שהבן עושה רצונו הוא רואה איזו נטיעה יפה עוקרה ונוטע אותה בפרדס. כך בזמן שישראל זכאים רואה איזה חסיד באומות העולם ומביאו ונוטע אותו בישראל כגון רחב ויתרו. והיינו מה שאמר '''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' אותם בהמות של עכו"ם שהם מחסידי האומות '''{{צ|שאז אסור}}'''. '''{{צ|לפיכך עכו"ם שהביא בהמה במקולין}}''' הוא המקום של בית השחיטה כנודע שנמכר שם, '''{{צ|אם ידוע שלנות חוץ לתחום}}''' והם פרוצים במעשיהם, '''{{צ|אסורות}}''' לבא בקהל ישראל. '''{{צ|ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל}}''' לטובתן לפי שהם זכאים כאמור. '''{{צ|שהמוקצה הולכים בספקו להקל}}''' מאחר כי לא נודע היינו על דרך מי שחטא בשוגג. '''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו"ם}}''' - כך אמרו חז"ל {{צ|ידין לאומים במשרים - בזכות הישרים שבהם}}, '''{{צ|ואפילו סתם}}''' - שמעשיהם הם סתומים, '''{{צ|בעיר שרובה עכו"ם מותר ליקח מהם}}''' אם נתנו דעתם להתגייר '''{{צ|שכל המביא לצורך הרוב מביא}}''' והם מותרים. '''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' וזה הוא מין אחד מן אותם העושים מעשה בהמה, ולא די להם שהם חוטאים אלא כי הם עושים בפרהסיא כי העם יודעים ומכירים מה מעשיהם שדרכם '''{{צ|ללון חוץ לתחום}}''' של ישראל, שהם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם עוברים(?) על משחז"ל {{צ|לא תגנה על מיטה ארמית}}. '''{{צ|ונמצאו בעיר ביום שני}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|עיר קטנה}} הוא הגוף כמו שאומרים חכמים ז"ל, כי הנה אמרו חז"ל {{צ|אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח של שטות}}. ודקדקתי בדברי חכמים ז"ל מה שאמר בלשון שלילה {{צ|אין אדם חוטא וכו'}}, היה לו לומר "החוטא נכנס בו רוח של שטות". אמנם תרתי קא משמע לן. ראשונה תדע כי {{צ|אין אדם חוטא}} - רצה לומר כל זמן שנאמר '''אדם''' בשלימות הנשמה אבל להיות כי הרהורי עבירה קשים מעבירה תכף על ידי המחשבה מסתלק הנשמה הקדושה. ולכן רשעים בחייהם קרוים מתים. ואין הדבר בהשאלה רק מת הוא בכח. והיינו מה שאמר אשה זרה לחוטא: התבונן {{צ|כי אין האיש בביתו}} {{ממ|משלי|ז}} - הנשמה. ולפי כי הנפש החוטאת הוא מחוץ לתחום, שהרי יצאה מן הגוף הנשמה והלכה לה, ולנה חוץ לתחום. וזה נמצא באותה עיר קטנה - הוא הגוף, היינו כי נמצאו בעיר זו הידועה ביום שני. '''{{צ|אני אומר שהוא מבערב הכניסן}}''' - שמא הוא מחלק אותם שאמרו חז"ל {{צ|אם ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי בודאי עשה תשובה}}. או יהיה מחלק אותם מארי דחושבנא כדאיתא בזוהר פרשת קרח דף קע"ח {{ממ זהר|ג|קעח|א}} {{צ|כי אין מעשה וחשבון בשאול - בגין דאצטריכא בר נש בכל ליליא למעבד חושבנא מעובדוי דעבד כל ההוא יומא וייתוב מנייהו וכו'}}. והנה על ידי כי יחשוב האדם מה מעשיו ביום - אז עשה תשובה ומתודה עליהם. ולכן חוזרות הנשמות ולנות בגוף הנקרא 'עיר' כאמור. כך אני אומר '''{{צ|שבאו מבערב}}''' בזמן שזכר מה מעשיו בנשף בערב יום הכניסן אז לגוף, '''{{צ|וחוץ לחומה}}''' של ישראל '''{{צ|לנו}}''', ואחר כך הכניסן '''{{צ|ומותרות}}'''. '''{{צ|וכל שכן השחוטות בבקר}}''' - שהם מאותם המייחדים שמו של הקדוש ברוך הוא, יעיר בבקר בבקר, והוא אומר {{צ|ה' אלהינו ה' אחד}}, ומוסר עצמו להריגה על קידוש שמו של הקדוש ברוך הוא שמעלה עליו כאילו נשחט כמו שאומרים חכמים ז"ל שנאמר {{צ|נחשבו כצאן טבחה}}. שחזקה של אנשים אלו כי מבערב בנשף בערב יום התודו, ולכן הכניסם לתוך התחום של ישראל כאמור. '''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' - ירצה משחז"ל למה לא נאמר טלה או גדי לפי שחלק הבהמה נולד בכל השלימות שלו. לא כן אדם שנולד כל יום, הולך וגדל בתורה ובמצות. ולכן יאמר:{{ש}} '''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' שהוא דוגמא לאדם השלם. '''{{צ|אם אמו עומדת לאכילה}}''' שהוא שלם בתורה היא אמו עומדת לאכילה שנאמר {{צ|לחמי בלחמי}}. או יהיה בהמה מ"ש '''{{צ|אם האם עומדת לאכילה}}''' יש חלק מן השלמים הנק' בהמה הלא המה מה שאמרו חז"ל {{צ|אדם ובהמה תושיע ה' - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ועושים עצמם כבהמה}}. ואלו הם חלק הבהמה {{צ|העומדת לאכילה}} - הוא אצלי מה שאמר הכתוב {{צ|ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}, כי שלומי אמוני ישראל אומרים לפני הקב"ה רבונו של עולם עליך הורגנו כל היום, מקבלים עלינו מיתה לפי כי נחשבנו בעצמינו כצאן טבחה, שהם מוכנים ועומדים לשחיטה. אבל הקב"ה אמר לא כן אתם חשובים לפני אלא אדם אתם אשר לא צויתי להקריב אדם. ולכן יאמר נא אותו עגל מן הבהמה העומדת לאכילה, שהם מכלל השלמים. '''{{צ|והוא דקים לן בגויה שכלו לו חדשיו}}''' - הוא מה שאמרו חז"ל {{צ|שלשה הם מכלה עולם}} וקטן שלא כלו לו חדשיו כדאיתא בסוטה פ"ג. אמנם זה השלם העומד לאכילה קים ליה בגויה שהוא תלמיד חכם שכלו לו חדשיו. כך אמר רבי ידע איניש בנפשיה אי צדיק גמור הוא אם לאו. '''{{צ|אם היו שבת ויום טוב הסמוכים זה לזה}}''' - כלומר כי הצדיק הוא מכונה לשבת ויום טוב. אי בעית אימא מפני כי אין לו רק מה שמכין, ואי בעית אימא משום שאסור לעשות בו מלאכה כדאיתא בזוהר פרשת משפטים, ולכן נענש אסא מפני שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים כמו שאמרו חז"ל. ולכן '''{{צ|נולד בזה מותר בזה}}''' - כלומר אם נולד לו איזה ספק אשר חטא על הנפש, נולד בזה מותר בזה, לפי שבלילה עשה תשובה ודאי כדלעיל. '''{{צ|בהמה מסוכנת שירא שמא תמות}}''' - זה חלק אדם רשע, לא די שעשה מעשה בהמה על העונות ועל הפשעים - נוסף עוד שלא עשה תשובה כל ימי היותו, ועבר על מה שכתוב {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך עד אשר לא יבואו ימי הרעה}} - אלו ימי הזקנה כמו שאמרו חז"ל. ולא עוד אלא שעמד ברשעו עד שהוא מסוכן, והוא ירא שמא ימות. נמצא כי עבר על כמה זמנים שהיה יכול לעשות תשובה ולא עשה. כי זמנים רבים הם כדלעיל {{צ|זמן זמניהם}} - חמשה זמנים. '''{{צ|והוא אכל כבר}}''' - כלומר מפני מה לא נתן אל לבו לעשות תשובה בכל אותם הזמנים? גם שנפל למשכב לא דעת ולא תבונה לשוב אל ה'? מפני שכבר אכל עולמות בחייו, ולא היה חסר כלום מחמדות הזמן. '''{{צ|ואין צריך לה}}''' לאותה תשובה. '''{{צ|אסור לשחטה}}''' בו ביום מטעם הנ"ל, '''{{צ|אלא אם כן יש שהות ביום לאכול ממנה כזית צלי}}''' כי יחם לבבו ממעשיו הרעים ועדיין יש שהות ביום לקבל יסורין מבעוד יום קודם שימות. '''{{צ|וכשיש שהות ביום}}''' כאמור, '''{{צ|ושחטה}}''' כאשר זבח את זבחו ונתגבר עליו, '''{{צ|אינו נוטל עורה}}''' כמו שאמר הכתוב {{צ|עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו}} - לא יחשוב בדעתו כי על ידי קניינים של העולם הזה הוא מתכפר לו כי כך אמרו חז"ל: אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה אלא בתחילה בא בממונו וכו'. אין זה מן הכלל זה מאחר שהמתין עד דכדוכה של נפש ועשה תשובה מיראה שימות ונפרעים ממנו. לכן ידע נאמנה כי לא יטול את עורה ולא יפדה על ידי ממון וכיוצא, '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו עבר אחד}}''' - היינו כי מפני העון שהיה חמור הדין שלו היה כי נסתרס באחד מאבריו. ובכן ימצא שלקה בעור בממונו וגם בגופו באבר אחד. '''{{צ|או מוליכו עמו}}''' - ר"ל ידע נאמנה שנתקבל בתשובה לפני המקום ולכן בזמן התחיה שהקב"ה מחיה אותו כמו שהיה בעולם הזה כמו שחז"ל {{צ|אני אמית ואחיה - בתחילה כמו שהיה, הלך חיגר או סומא כך יקום}}. ואחר כך {{צ|מחצתי ואני ארפא}}. ולכן אותו אבר שנסתרס ממנו בטוח הוא כי '''{{צ|מוליכו עמו}}''' - שיהיה מוכן לעמוד עמו לזמן התיה כי זה יורה שנתקבל בתשובה לפניו יתברך. '''{{צ|אם שחט בהמה בשדה וכו'}}''' - כלומר אם עשה מעשה בהמה בשדה כמה דאת אמר {{צ|כי בשדה מצאה}}. '''{{צ|לא יביאנה במוט או במוטה}}''' - כלומר לפי שכבר נתבאר כי אותו העושה תשובה עד עת בא דברו למיתה - כך הוא עונשו של בדאי זה שמניח אבר מאחד מאבריו מסתרס ולוקה בעורו (בממונו), ושב ורפא לו. לא כך הוא זה העושה מעשה בהמה בשדה - מעשיו מפורסמים כי אין לו רשות להביא את עצמו לפניו יתברך בתשובה במוט. אף על גב כי בצד מה הוא יותר משובח מן הקודם; הבהמה מסוכנת - כאלו בה עשה תשובה בפרק המיתה ולא עשה אלא מיראה, אבל זה - נהי שעשה מעשים רעים דוגמא של אותו הנאמר בו {{צ|ויבא עשו מן השדה}} - אמנם חזר בו בזמן הבחרות. ועם כל זה: '''{{צ|לא יביא את עצמו במוט}}''' לעת תמוט רגלו וחזר הגלגל עליו, כי אז הוא מוכן ומעותד נמי אל הייסורין בגופו. לא יביאם במוט ולא במוטה כדרך שעושה בחול כי זאת התשובה נמי הוא נחשב מיראה והוא דרך חול. כי שלשה מיני תשובה מחמת יראה הם כנודע מן הזוהר. אמנם '''{{צ|יביאנה בידו איברים}}''' -הוא מה שאמרו חכמים ז"ל {{צ|אם רואה אדם ייסורין באים עליו יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו}}. כי אינו מספיק שיעשה מה שאמרו חז"ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות. עינים רמות - והיות לטוטפות בין עיניך}} לפי כי תיקון זה מספיק שיעשה אותו על הסתם. לא כן זה אלא מביאה התשובה בידו - מעשה בהמה על ידי מעשה הצדק' הניתן ביד כנודע. זה יהיה ראשונה להגין עליו מן הייסורין. ונוסף עוד שיביאה איברים איברים על ידי הייסורין בענין ארבעה חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש: {{צ|עבר אדם על מצות עשה ועשה תשובה - לא זז משם עד שמוחלין לו. עבר על מצות לא תעשה - תשובה תולה וייסורין ממרקין שנאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם}}. ולכן לא סגי להביאה לעת תמוט רגלו, רק מביאה איברים איברים כאמור. '''{{צ|עוף שנדרס ברגלים וכו'}}''' - כבר הדברים אמורים למעלה כי כינוי העוף הוא מורה על בעל מצות. ולכן הוא היה אומר כי עוף זה '''{{צ|שנדרס}}''' היה שפל ברך, שייף עייל שייף נפיק, כל כך היה שפל עד מדרך כף רגל היה שוה לאסקופה תחתונה, עד מקום שעאל ספק '''{{צ|אם נתרסקו איבריו}}''' כי מפני שהמצות הם כמספר האיברים ואדם זה מפני שממעט עצמו לא דק להיות נמנה עם חבור של מצוה. '''{{צ|ולכן צריך שהייה מעת לעת}}''' - הוא מה שאמרו חז"ל {{צ|חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת קודם התפילה ושעה אחת מתפללים וחוזרים ושוהים שעה אחת לאחר התפילה}}, לפי כי גדולה היא התפילה לפני הקב"ה. '''{{צ|וצריך בדיקה לאחר השחיטה}}''' על מספר המצות. '''{{צ|מותר לשחטו ביום טוב}}''' - כמה דאת אמר {{צ|עליך הורגנו כל היום וכו'}}. ועוד ירצה למ"ש ר' יהושע בן לוי {{צ|האי מאן דאתייליד ביומא דשבתא ביומא דשבתא ימות. מאי טעמא? משום שחללו עליו את השבת כדי שיתכפר לו}}. וכן נמי הוא בענין זה. הרצון לומר דאף על גב כי נמצא באדם זה כל השלימות הנזכר, '''{{צ|שוחטין אותו ביום טוב ולא חיישינן שנא ימצא טרפה}}''' - כלומר כי לולי שנמצא בו עון לא מת ביום טוב, אלא ודאי כי זה היה לו לכפרה '''{{צ|אע"ג דאתייליד ביה ריעותא}}''' לא אמרינן הכי, אלא עדיין הוא בחזקת צדקותו וחסידותו כדאמרן. '''{{צ|בכור בזמן הזה}}''' - מה ששנינו היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות. ומפני השלימות הנמצא בו אין שוחטים אותו בזמן הזה אלא אם כן נפל בו מום. שאם לא היה זמן החרבן והיה עבודה הקרבן היה מכפר כמו שאמרו חז"ל {{צ|תמיד של שחר היה מכפר על עבירות שבלילה, תמיד של בין הערבים מכפר על עבירות שביום. בין כך לא לן אדם בירושלים ובידו עון}}. אמנם משחרב הבית נענש הצדיק כמו שאמרו חז"ל {{צ|ועשית את הקרשים למשכן - אמר משה לפני הקב"ה תינח בזמן שבית המקדש קיים, וכשנחרב מה יעשה ישראל? א"ל אני לוקח צדיק אחד ומכפר עליהם}}. ולכן זה הבכור הצדיק אף על גב כי כן אמר הקדוש ברוך הוא ליקח אותו לכפר על ישראל - '''{{צ|אינו נשחט בזמן הזה אלא אם כן היה בו מום}}''' דאם לא כן לא היה צריך שחיטה, כי הצדיק דוגמא לדגים (כנזכר לעיל אסיפתן מתירתן שנאמר {{צ|ויגוע ויאסף אל עמיו}}). אבל מפני שחטא ונפל בו מום - לכן נשחט. אמנם '''{{צ|אין חכם יכול לראותו ביום טוב}}''' - לא יהיה זה הבכור הצדיק בערך עם הארץ שמראה הסכין לחכם לבדוק בו כנ"ל. אמנם בזה הבכור אין רשות לחכם לראותו ביום טוב '''{{צ|אם יש בו מום}}''' שלכן מפני העון נשחט ביום טוב. '''{{צ|ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום}}''', דבר של עון, עם כל זה '''{{צ|אינו יכול לשחטו}}''' מאחר שנתפס על הציבור רק הוא מת בגויעה ואסיפה. '''{{צ|אבל אם נולד במומו}}''' כי נמצא בו עון קבוע דדש ביה, '''{{צ|ועבר וראהו}}''' לפי כי כך אמרו חז"ל {{צ|תלמיד חכם שחטא כסהו בלילה שנאמר וכשל גם נביא עמך לילה}}. '''{{צ|ועבר}}''' על זה '''{{צ|וראהו}}'''. '''{{צ|נשחט על פיו}}''' - מפני שנתגלה עונו. ואם ראה המום והעון שלו '''{{צ|מערב יום טוב וראה שהוא מום לישחט עליו, יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומתירו}}''' לישחט. אבל אם זה נענש מפני הציבור כנזכר - אין זה ראוי להיות נשחט אלא נאסף ודאי כדגים אסיפתן היא המתרת אותם כדאמרן. ===עוד פירוש על סעיפים א-ט לצד עילאה=== עוד זאת תדרש לבאר הדינים הללו לענין הנוגע למעלה לצד עילאה ימלל. וכך היא אומר.{{ש}} '''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר אשר חז"ל הגידו {{צ|שלשה טעיות עתיד לטעות שר של אדום}}. יחשוב כי בצר במדבר שהוא קולט הרוצח כך קולט בצרה, והקדוש ברוך הוא מביא אותו ושוחטו לעין כל שנאמר {{צ|כי זבח לה' בבצרה}}. והנה השר של אדום זה סמאל והשחיטה שלו על ידי שם ההויה כדאיתא בזוהר פרשת שופטים דף רע"ד {{ממ זהר|ג|רעד|א}} וזה לשונו: {{צ|פקודא בתר דא לדון בסייף לדון בחנק לדון בדין סקילה לדון בדין שרפה. לדון בסייף למאן? לסמאל. הדא הוא דכתיב כי רותה בשמים חרבי. הנה על אדום תרד חרב דקדוש ברוך הוא. '''י'''' רישא דחרבא. '''ו'''' גופא דחרבא. '''ה"א ה"א''' תרין פיפיות דילה. צדק צדק תרדוף. חתכין דינין מפי בית דין דלעילא ודינא מפי בית דין דלתתא}}, עכ"ל לענייננו. ולכן יאמר:{{ש}} '''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הקדוש ברוך הוא הנקרא 'חכם' שנאמר {{צ|חכם לבב ואמיץ כח}}. אין מראין לו הסכין הנזכר (שהוא שם הויה כאמור) כדי לשחוט לסמאל, '''{{צ|אם הוא ראוי לשחוט בו שמא תהיה פגומה הסכין}}''' - הוא מה שאמרו חז"ל {{צ|אין השם שלם עד שיכרת זרעו של עמלק שנאמר כי יד על כס יה}}. ולכן הסכין זו - ההויה - כביכול פגומה. ולכן יאמר לו פגומה ואסור לשחוט בה לסמאל מפני פגימתה. ולכן '''{{צ|ילך וישחזנה ויחדדנה במשחזת}}''' כי לפי שזה הפגם תלוי במעשה התחתונים, לפי שהם עושים פגם בסכין זו - הוא שם הויה, כדאיתא בזוהר בכמה מקומות {{צ|חייביא עבדי פגימותא לעילא}}. ולכן אנו חוששים שלא יחדדנה במשחזת כי תעלה חמתו של הקדוש ברוך הוא ואותו הכעס והחידוד ישליך אותו על ישראל העושים הפגם, והם סיבה כי אינו נכרת זרעו של עמלק. ולכן לא יעיר כל חמתו על סמאל לשחוט אותו ונמצא מתארך קץ פדותנו. הוא הטעם שהשביע הקדוש ברוך הוא לישראל שלא ידחקו על הקץ שנאמר {{צ|השבעתי אתכם וכו' אם תעירו את האהבה וכו'}}. '''{{צ|וחכם שראה סכין לעצמו}}''' לצורכו דלא שייך להיות בה פגם, '''{{צ|יכול להשאילה לאחרים}}''' להשתמש בה כי כן שם הויה נקרא על כל צבאות מעלה כמו שאמרו חז"ל {{צ|אדני בם - שמו של הקב"ה כתוב בלוח על לב כל אחד}}. ומה גם מט"ט כי כך אמרו חז"ל בפסוק {{צ|כי שמי בקרבו}}. ולכן הוא עמו בהשאלה לצורך הייחוד הנעשה על ידו ביומין דחול כדלעיל. עוד ירצה במאמרו '''{{צ|אין מראים סכין לחכם ביום טוב וכו'}}''' - דמאחר כי הנחנו שהסכין הוא כינוי לשם הויה, והוא התפארת, ולכן אין מראין סכין זה לחכם '''{{צ|ביום טוב}}''' - הוא סוד חכמה עילאה - לפי כי כן אמרו חז"ל {{צ|נשבע הקב"ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנס ישראל בירושלים של מטה}}. וכבר נתבאר בזוהר שהקב"ה הנשבע (הוא חכמה) שלא יכנס בירושלים שלמעלה (היא בינה). ולכן אין ראוי להראות סכין זה בסוד התפארת לאבא עילאה, הוא החכם הנזכר, אם הוא ראוי ושלם כדי לשחוט בו לסמאל כאמור, שמא תהיה פגומה כי מפני מעשה התחתונים היא נפגמת ונמצא בטלה הכונה. כי הנה תכלית הראות סכין זו לשחוט לסמאל היינו כי כאשר זה נשחט אז בונה ירושלים ה' וישראל נכנס לתוכה. ועל ידי כן הותר הנדר שנשבע הקב"ה ואמר {{צ|ולא אבא בעיר}}. ואם תמצא פגומה החכם יאמר לו אסור לשחוט בה לסמאל ולבטל המות מפני פגימותה. ולכן '''{{צ|ילך ויחדדנה}}''' - ס"מ הנקרא חדידא בלישניה שנאמר {{צ|בקליפה חדה כחרב פיות}}. והיינו שמחדדה '''{{צ|במשחזת}}''' שלו - היא הנקבה כאמור. '''{{צ|וחכם}}''' הנזכר '''{{צ|שראה סכין לעצמו}}''' - הוא סוד הצדיק שבו הנקרא הויה שנאמר {{צ|ה' הצדיק}}. וראה אותו לעצמו להנאתו. '''{{צ|יכול להשאילו נמי לאחרים}}''' - כי הוא יורד בסוד מרדכי ומתלבש בו יוסף הצדיק. ועל ידי שמתחבר עם הכלה הוא שוחט לכל מאריהון דדינין כדאיתא בזוהר בפסוק {{צ|כי הנה המלכים נועדו}}. וכאשר כן {{צ|עברו}} כל מאריהון דדינים מפני כי הם {{צ|יחדיו}} בחיבור אחד כאמור. '''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט וכו'}}''' - איתא בזוהר פרשת צו דף ל"א {{ממ זהר|ג|לא|א}} וזה לשונו: {{צ|ואל זועם בכל יום - נזעם או זעום אינו אומר אלא זועם לפי שהוא זועם לכל מאריהון דדינין}}. והיינו מה שאמר הכתוב {{צ|וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו}} - הם מאריהון דדינים, שאוסר אותם בכל יום יעיר בבקר בבקר לזעום בהם. וזה הוא סוד הטבח שזועם לכל מאריהון דדינים, שלכן הסכים לטבוח את בנו. או יהיה הכונה לרמוז על יוסף הצדיק שנאמר בו {{צ|וטבוח טבח והכן}} שעשה תרתי לטיבותא. ענין שטבח טבח ועוד עשה הכנה מענין מוקצה והיה ערב שבת כמ"ש חז"ל {{צ|מכאן ששמר יוסף את השבת ועדיין לא ניתנה}}. ושמר דין מוקצה בשבת כסברת ר' שמעון. ואמנם שאמר {{צ|וטבוח טבח}} היינו סוד מה שאמר הכתוב {{צ|רשפיה רשפי אש שלהבת יה}} - דנפק מעלמא עילאה כל ערב שבת לשרוף הקליפה, וכדאיתא בזוהר פרשת ויקהל דף ר"ב {{ממ זהר|ב|רב|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי ביומא שתיתאה כד מטי זמנא דערב - דליג מגו ההוא נהורא דאשא וסלקא לעילא לאעלא גו גוונין. כדין מתתקנין ישראל לתתא ומסדרין סועדתין ומתקנין פתורין כל חד וחד פתוריה. כדין חד שלהובא נפיק ובטש בההוא שלהובא. כיון דבטש ביה מתגלגלן ההוא שלהובא וההוא מדורא ועאלין בנוקבא דתהומא רבא ואתטמרן ויתבת תמן. וההוא שלהובא איהו מסטרא דימינא וכו'}}. הנה מבואר מדברי המאמר כי זה האש הוא הדוחה לסטרא אחרא ומונע אותו שלא יתקרב לסטרא דקדושה. וזה השלהובא הוא מסטרא דימינא, חסד לאברהם. ולכן זה הטבח הוא מה שאמר '''{{צ|מוליך סכין והבהמה אצל הטבח}}''' זה. ו'''{{צ|הבהמה}}''' יהיה סוד סטרא אחרא מפני כי נמצא בו שהותר אוכל נפש. ולכן צריך חיזוק. ולכן יכול להוליך סכין והבהמה אצל הטבח האדם הגשמי. '''{{צ|ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו}}'''. וסוד הדבר למעלה הוא מ"ש בזוהר פרשת אחרי מות דף ע"ב {{ממ זהר|ג|עב|א}} וזה לשונו: {{צ|ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן - למלכא דהוה ליה ברא מאמהו חדא ואזיל בהיכליה. בעא מלכא לאתנסבא במטרוניתא עילאה ולאעלה בהיכליה. אמרה מאן יהיב לי מלכא בהיכליה. אמרה מכאן ולהלאה אשדר ואתרך לברא דאמהו מהיכלא דילי. כך נמי אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן וכו'}}. והנה מבואר מדברי המאמר כי עתיד הקדוש ברוך הוא לגרש האמה זו ואת בנה, שלכן אמרה שרה לאברהם {{צ|גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת}}. ואמנם כמו כן עתה ימצא דבר זה בהווה - הוא מ"ש בזוהר פרשת תרומה דף קל"ד {{ממ זהר|ב|קלד|א}} וזה לשונו: {{צ|כלה כל זמנא דבעאן לאעלא לה לגבי בעלה לחדווה דשמושא אצטריך בלחישו ברזא, בגין דלא ישתכח ברגלי צעדהא רמז דסטרא אחרא ולא יתדבק בהדא וכו'}}. הנה מבואר הדבר כי לעולם מפרישין תחילה סטרא אחרא ואחר כך נעשה הייחוד. ולכן בא הדין הזה בגשמי דאפילו גדי קטן שצריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' - מוליך אותו ביום טוב. ואפילו '''{{צ|שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' לפי כי כן הוא נעשה למעלה. '''{{צ|בהמות היוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - אשר חכמים הגידו בפסוק {{צ|מעוף השמים ועד בהמה נדדו}} {{ממ|ירמיהו|ט|ט}}, כי נ"ב שנה לא עבר עוף בארץ ישראל כי {{גמט דגש|בהמה}} בגימטריא הכי הוי {{גמט דגש|ב"ן}} - למדנו כי בן זה הוא בהמה. ולכן ימתק מה שאמרו חז"ל אצל {{צ|אדם ובהמה - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ועושים עצמן כבהמה}} (מאמר). כי לא ידענו מהו השבח הזה אשר שבחוהו חכמים? מה יופיו ומה טיבו של האדם בן דעת ועושה עצמו כבהמה? כנראה כי נהפוך הוא כי לגנות יחשב לאיש העושה עצמו כבהמה. אמנם בתחילה אתה דורש כי מ"ש {{צ|שעושה עצמו כבהמה}} היינו על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|יששכר חמור גרם}} {{ממ|בראשית|מט|}} אשר חכמים ז"ל הגידו כי החמור אינו כמו הסוס שמרביצים תחתיו ומאכילים אותו והוא מבעט בבעליו. אמנם דרכו של חמור - רובץ בין המשפתים ואינו חושש לכלום ונתנים עליו משא כבד ואינו מבעט. כך היה עושה יששכר כדי ללמוד בתורה. וכן נמי אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ובתורה ועושים עצמן כבהמה לסבול עול התורה. ואין חוששין לחמדות העולם הזה כלום. הרי זה משובה(?). אמנם עוד יש להבין בדרשה זו כי כונת בני אדם ערומים אלו בדעת - שיודעים ומכירים הם בעצמם כי הם אנשים גדולים כמו שאמר רבה ע"ה {{צ|ידע איניש בנפשיה אם צדיק גמור הוא אם לאו}}. והללו יודעים שהם נמשכים מעץ החיים שהוא בחינת 'אדם'. ולפי שהם יודעי דעת וערומים לא נעלם מהם כי הלומד בתורה הוא נאחז בגופא דאילנא כדאיתא פרשת מקץ דף קצ"ג {{ממ זהר|א|קצג|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי אילנא דחיי וכו' ואינון דמשתדלין באורייתא כולהו אחידן בגופא דילנא וכו'}}. ואדרבא מפני כך כי ערומים הם - עושים עצמן כבהמה כאילו הם מסטרא דנוקבא העולה בגימטריא {{גמט דגש|בן}} שהוא {{גמט דגש|בהמה}}. והיינו כדי לעורר השורש שלהם ולהיות שהם נשרשים שם כמו שאמר הכתוב {{צ|יוצר רוח אדם בקרבו}} כדאיתא בזוהר, כי מדה זו מציירת רוח בני האדם בקרבה ממש בהאי אתתא דצרת עוברא במעהא. לכן הם עושים כבהמה לעורר נפשם בסוד אור חוזר בקרבה כדי לעורר את האהבה, שלכן נחשב כאילו דכורא רדף בתר נוקבא ולא דכורא{{הערה|כך מובא בדפוס אבל לענ"ד מהמשך הדברים ייתכן שצריך להגיה 'נוקבא' - ויקיעורך}} בתר דכורא כדאיתא פרשת ויחי דף רמ"ה {{ממ זהר|א|רמה|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי בכל אתר דכורא רדיף בתר נוקבא ואתער רחימותא לגבה, והכא אשכחנא דהיא אתערת רחימותא ואתערת לגביה ורדפת אבתריה. ואורחיה דעלמא דלית שבחא דנוקבא למרדף בתר דכורא אלא מלה סתימא היא ומלה עילאה דבי גנזייא דמלכא. תא חזי תלת נשמתין אינון וכו' נשמתין דצדיקייא אתיין מאינון נשמתין עילאין מנשמתא דנוקבא ומנשמתא דדכורא ובגין כך נשמתהון דצדיקייא עילאין על כל חילין ומשריין דלעילא וכו'. תא חזי אתערותא דרחימו דכנסת ישראל לגבי קדוש ברוך הוא נשמתהון דצדיקיא לתתא מתערין לה בגין דאינון אתיין מסטרא דמלכא מסטרא דדכורא ואתער רחימותא. אשתכח דדכורא אתער חביבו ורחימותא לנוקבא וכדין נוקבא אתקשרת ברחימותא לגבי דכורא וכו' ועל דא וצדיק יסוד עולם כתיב - סתם}}. עד כאן לשונו לענייננו. הנה מבואר מדברי המאמר כי הנשמה של הצדיק היא נמשכת משני המדות, זכר ונקבה, והם הנזכרים בפסוק {{צ|אדם ובהמה}}. ולפי כי הצדיק זה שהוא {{צ|ערום בדעת}} ויודע בעצמו שהשורש שלו, היא נשמתו, כלולה מזכר ונקבה. ומן הראוי לא היה{{הערה|נ"ל שיש להגיה כאן 'ומן הראוי היה לו וכולי' - ויקיעורך}} להסתכל בשורש הנמשך מן הזכר שהוא עיקר ועושה עצמו כבהמה (שהוא סוד הנקבה), והתכלית כדי לעורר חביבו ורחימותא שלכן כינוי 'בהמה' מורה על שם ב"ן - הוא המעורר מיין נוקבין. ועושה עצמו כבהמה בעבור כן כדי לייחד בנוקבא עם הדכורא -- ודאי לכן עלינו לשבח לאדם זה. ובכן זה יהיה כונת מ"ש '''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום}}''' - הם בני אדם הצדיקים שעושים עצמן כבהמות שיוצאות מן העיר הידועה, עיר ה' סלה, {{צ|ורועות חוץ לתחום}} - ארצה שעיר שדה אדום, לאכול אותם ירק עשב הצומח להם מן השדה שהם נשמות מחסידי האומות כדאיתא פרשת בלק בפסוק {{צ|כלחוך השור את עשב השדה}}, הם נשמות קדושות מחקל תפוחין. וכן בהפך - הצדיקים אוכלים עשב הם הנשמות הצומחות משדה אדום. '''{{צ|וחוזרות ולנות בתוך התחום}}''' של עיר ה' - '''{{צ|הרי אלו מוכנות}}''' כי הם כל כונתם וחפצם להיות מוכנים לפניו על דרך {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}. לכן '''{{צ|לוקחים מהם ושוחטים מהם ביום טוב}}''' בשעה שהם מייחדים שמו יתברך ואומרים 'אחד' כנודע שהאדם מקבל עליו ארבע מיתות בית דין ונחשב להם כאילו נחשטים ממש, ועולה נשמתו למעלה לעורר את האהבה. אבל הנשמות '''{{צ|הרועות}}''' בשדה אחר, '''{{צ|ולנות חוץ לתחום}}''' של הקדושה - הוא מורה על חלק נשמות שלא הלכו לשם לרצונו אלא שהוצרכו לילך לשם מסיבת העון. וכדאיתא בהקדמת התיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא, נודדת מקינה כן איש - דא איש צדיק דאזלין מתתרכין בתר קב"ה ושכינתיה}}. ואיתא בזוהר {{צ|אלין נשמתין ערטילאין דאזלין בתר קב"ה ושכינתיה}} כי הנשמות אלו הולכים ברצונם אחר השכינה בגלות. אמנם יש נשמות אחרות שגולים לשם ולכן '''{{צ|לנות חוץ לתחום}}''' של הקדושה. ולכן '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ויצאו מן הקליפה, '''{{צ|אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצים}}''' מבערב, ואין דעת אנשי העיר הקדושה עליהם על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|עיר קטנה}} היא סוד המלכות, {{צ|ואנשים בה מעט}} - הם המדות שלה נקראים 'אנשים'. ולכן אמר '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר הזאת עליהם}}''' שיהיו לה בסוד אור חוזר. '''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - הנשמות קדושות. '''{{צ|אבל של עכו"ם}}''' - אותם שמביאים אותם עמהם משדה אדום - '''{{צ|לית בהו משום מוקצה}}''' לפי כי תמיד לוקחים מהם לצורך הייחוד. או יהיה נמי בהמות הללו של עכו"ם בסוד הניצוצות דעלמין קדמאין דאתחרבו ואין בהם מוקצה. '''{{צ|ואין עכו"ם צריך הכן}}''' - הוא מ"ש בזוהר {{צ|באלין עשר קליפין אתלבש קב"ה בגין לקיימא ומלכותו בכל משלה}}. הנה מבואר כי אין העכו"ם צריך הכן שכן כתיב {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} - אבל לא עכו"ם. '''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - דהיינו סוד {{צ|עת אשר שלט האדם (עכו"ם) באדם (דישראל) לרע לו}} ודאי, כי אותה נשמה דישראל מוציאה עמה נשמה מעכו"ם. הרי כי באו בשביל ישראל שהלך לשם. '''{{צ|לפיכך עכו"ם שהביא בהמה במקולין}}''', בית השחיטה, ר"ל הביא נשמה של ישראל הנקרא 'בהמה' כאמור לעלות למעלה בסוד מיין נוקבין. '''{{צ|אם ידוע שלנות חוץ לתחום}}''' - מאחר שלנים שם מפני העון כנ"ל, '''{{צ|אסורות}}'''. '''{{צ|ואם ספק מותרות}}''' - אפילו הם מחלק אותם שבאו לצורך ישראל שאינו יכול לעלות מעצמו אם אינו מביא ניצוצות אלו, '''{{צ|שהמוקצה הולכים בספקו להקל}}'''. '''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו"ם}}''' - לברר מהם ולהכנס לתוך הקדושה, '''{{צ|אפילו סתם בעיר שרובה עכו"ם}}''' - היינו בעולם העשיה כי שם הקליפה מרובה מן הקדושה כדאיתא בתיקונים. הנברר משם הוא מותר ביום טוב. שכל המביא לצורך הרוב מביא. ולכן מותר. ומאחר שהנחנו כי {{גמט דגש|בהמה}} הוא כינוי למדה האחרונה שהוא בסוד שם {{גמט דגש|ב"ן}} בגימטריא - ולכן יאמר נא: {{ש}} '''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום}}''' כלומר החלקים של מדת המלכות המכונה בשם 'בהמה' שיוצאות מעולם האצילות, לפי שמזמן של הבריאה נגזר עליה {{צ|לכי ומעטי את עצמך}}, לכן החלקים שלה יוצאים משם והולכות '''{{צ|ורועות חוץ לתחום}}''' - חוץ מעולם האצילות שנאמר {{צ|דודי ירד לגנו}} {{ממ|שיר|ז}} זה העולם שלמטה מן האצילות והלאה. וזה {{צ|ללקוט שושנים}} - הם ניצוצות הנ"ל. הרי שהם '''{{צ|רועות חוץ לתחום}}''' שנאמר {{צ|דודי ירד לרעות בגנים}} - היא המדה הנקרא 'דודי'. '''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' - דהיינו בבריאה שהוא תחום של עולם האצילות. ומה גם כי שם אימא נקרא 'מקננת' שם כדאיתא בתיקונים והיא נקראת '''חמות'''(?) כדאיתא פרשת אחרי מות והוא '''תחום''' שבת. '''{{צ|הרי אלו מוכנות}}''' כי למחר תכף עולים לעולם האצילות. ולכן לוקחים מהם לתיקון המלכות ושוחטים אותם ביום טוב להוציא מהם איזה דם אשר נמצא בהם מצד הדין ומתייחדים אחר כך באוכל אדם. '''{{צ|אבל הרועות והלנות מחוץ לתחום}}''' - הם החלקים אשר בעולם היצירה הנקראים 'מחוץ לתחום'. אם באו ביום טוב ועולים למעלה בעולם האצילות - '''{{צ|אין שוחטים מהם ביום טוב}}'''. והענין הוא מ"ש פרשת קרח {{צ|קריאי מועד - קראי מועד חסר יו"ד}}. כי כמו ש'קדש עילאין' זמין לכל אינון כתרין דשמא קדישא אתקרי בהו - כך 'קדש תתאה', {{צ|חכמת שלמה}}, זמין לכל חילהא. הנה מבואר מזה המאמר כי החלקים של מדה זו הם מזומנים ביום טוב ועולים למעלה. הם חילהא {{צ|הרועות ולנות מחוץ לתחום}} בכל זמן. ולכן עתה שעלו '''{{צ|אין שוחטין מהם}}''' ואין מקבלים מהם שהרי אין עולים ***(?) למעלה ולכן הם מוקצין. '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר}}''' של עולם האצילות - הם המדות של הזכר המצפים לחלקי הכלה להתייחד עמהם אחד אל אחד - אין דעתם עליהם שהוא סוד {{צ|והאדם ידע}}. '''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - הוא ישראל עליון שהה ממצו(?) נעשה התיקון לכלתו כדאיתא פרשת תרומה: {{צ|אפריון}} זה העולם, {{צ|עשה לו המלך שלמה}} והוא {{צ|מעצי הלבנון}} - הם שנאמר בהם {{צ|ישבעו עצי ה'}}. '''{{צ|אבל בהמות של עכו"ם}}''' - הם מדות הנקבה שנפלו בקליפה ונבנית בהם צד הרשעה, לכן נקראים {{צ|בהמות של עכו"ם}}, ולכן '''{{צ|אין בהם משום מוקצה דאין העכו"ם צריך הכן}}''' בו בכל שעה אנו מצפין ביאת הגאולה וחרבנה של צר שנאמר {{צ|היום אם בקולו תשמעו}}.{{ש}} '''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' שאז אסור. והענין יובן בשני פנים. ראשונה כי הנה בכל יום אנו מעלים מדות הללו לעשות הייחוד ואחר כך חוזרים לנפול. ולכן דבר זה לא נעשה ביום טוב. ועוד אם נאמר לצורך הגאולה כאשר חזרו בזכות ישראל דהיינו כי לפי שעושים תשובה לכן נגאלים בזמן {{צ|אחישנה}} - אז אסור לקחת מהם. '''{{צ|לפיכך עכו"ם שהביא בהמה}}''' מן הנשמות '''{{צ|במקולין}}''' - הוא מקום המטבחיים בסוד הבריאה אשר שם הם מאריהון דיבבא ויללא. וכאשר נמשך שם מדת החסד הוא הורג אותם וממסר(?) בידם. אז אם ידוע שלנות נשמות הללו '''{{צ|חוץ לתחום}}''' למטה - '''{{צ|אסורות}}'''. '''{{צ|ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל}}''' כאמור שהמוקצה הולכים בספקו להקל. '''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו"ם}}''' לטובתם להכניסם לגדר הקדושה, '''{{צ|אפילו סתם}}''' כי לא פורש, '''{{צ|בעיר שרובה עכו"ם}}''' - היא צור הרשעה, '''{{צ|מותר - שכל המביא לצורך הרוב מביא}}''' ומותר. '''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' - חזרנו לענין ראשון שמדבר בחלק הנשמות הידועות ללון חוץ לתחום, הם אותם אשר נודע באמת שהלכו אל הקליפה מצד העון ולכן הם לנין שם לפי שהם בדרך קבע. {{ש}} '''{{צ|ונמצאו בעיר}}''' של הקדושה ביום שני. והענין כאשר נאמר כי שני ימים דיום טוב - הראשון הוא בבחינת הזכר והשני הוא בבחינת הנקבה. והוא על דרך מ"ש בזוהר בפרשת {{צ|מקץ שנתיים ימים}} וזה לשונו: {{צ|מאי שנתים ימים? דתב דרגא לדרגא דאית ביה זכירה}}. הנה מבואר כי שני ימים הללו - אחד בסוד הזכר והשני בסוד הנקבה. וכן נמי בזה. ולכן '''{{צ|אני אומר שהוא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו}}''' שהוא בסוד הבריאה כאמור, '''{{צ|ומותרות וכל שכן השחוטות בבקר}}''' שהם מותרים. עוד ירצה במאמרו '''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' - הם החלקים של מדת המלכות המכונים לשם 'בהמות' כנ"ל. ולפי שהם בדרך קבע בבחינת הקליפה יאמר שהם {{צ|הידועות ללון מחוץ לתחום}} של הקדושה. '''{{צ|ונמצאו}}''' - בדרך 'מציאה' בבחינת הקדושה שנאמר בה {{צ|מצא אשה מצא טוב}}. נמצאו '''{{צ|ביום טוב שני}}''' - בסוד הנקבה. ועוד יש לומר כי שני ימים הם בסוד הנקבה, שלכן נקראו {{צ|מקראי קדש}}, והשני ימים הם בסוד בחינות שבה שנאמר בהם {{צ|ברוך ה' יום יום}}. כי הצדיק הנקרא 'ברוך' משפיע בסוד שני ימים אלו הנקראים {{צ|ציון ירושלים}}. וכאשר בהמות אלו נמצאו ביום טוב שני בעיר ה' זו ירושלים - '''{{צ|אני אומר שהוא הכניסן מבערב}}''', הכניסן משעה שקדש תתאה זמין לכל חילוי לאעטרא לון בסוד {{צ|מקראי קדש}}. '''{{צ|וחוץ לחומה לנו}}''' לפי שהם ב' חומות שנאמר {{צ|על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים}}. ולכן '''{{צ|מותרות}}''' שהנה נתקדשו. '''{{צ|וכל שכן השחוטות בבקר}}''' - אותם הבחינות העולות לאור הבקר למעלה שהם מותרים לפי שהם קדושים. '''{{צ|עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו וכו'}}''' - מדבר במלך המשיח אשר נקרא 'עגל' לסברת חז"ל בפסוק {{צ|שם ירעה עגל}}. ולכן בזה יובן ענין נולד למה נאסר ביום טוב לפי דקים לן שאינו בא ביום טוב. וענין נולד הוא מה שאמר בזוהר פרשת בלק דף ר"פ {{ממ זהר|ג|רפ|א}} וזה לשונו: {{צ|במתיבתא דרקיעא ומגבעות באת ו' ואשלים לתרין סטרין. חד דהא האי גבעה לא אתפרשא מן ברא לעלמין ולא שבקת ליה וכו'. וחד דהא גבעה ברה דלתתא דאתכליל בה אצטריך לזמנא דאתי כד ייתי מלכא משיחא לנטלא ליה גבעה עילאה ולאעלא ליה תחות גדפהא בגין לאתקפא ליה ולאוקמיה בחיין עילאין ומנה יפוק בההוא יומא משיחא דדוד. ורזא דא "אספרה אל חק וכו' אני היום ילדתיך" - ההוא יומא ממש אפיק ליה מתחות גדפהא בכמה חיין, בכמה מסרין(?) וכו'. וההוא חק לא אשתאר בלחודוי ויתכליל ביה משיחא אחרא בריה דיוסף וכו'. ובגין דאיהו גבעה תתאה דלית בה חיין ימות משיח דא ויתקטיל ויהא מית זמנא עד דתלקוט חיין גבעה דא ויקום}}, עכ"ל לענייננו. הנה מבואר מדברי המאמר כי מלך המשיח נקרא 'נולד' שנאמר {{צ|היום ילידתיך}}. ולכן יאמר:{{ש}} '''{{צ|עגל זה אם נולד ביום טוב}}''', והוא דבר דלא איפשר, ולכן יאמר אם נולד כך '''{{צ|מותר לשחטו}}''' כאמור דיתקטיל וימות. אבל מאחר כי אינו נולד ביום טוב - הא נמי ליתי כי אינו נשחט כדאיתא בזוהר ובתיקונים שם נאמר בגין דא נסיון דיצחק שזיב ליה דלא תתקטיל וקלא נפיק ואמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה. ולכן יאמר: '''{{צ|אם אמו עומדת לאכילה}}''' - היינו אומתו, כאשר הם מתחייבים ח"ו, אז הוא נהרג ח"ו. '''{{צ|והוא דקים לן בגויה שכלו לו חדשיו}}''' דהיינו כי הגאולה תהיה בעתה כמה דאת אמר {{צ|לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה}} {{ממ|מיכה|ה|ב}}, היינו גבעה תתאה היולדת אותו שנאמר בה {{צ|אני היום ילדתיך}} כנזכר. אמנם אנו בטוחים שיבא בזמן {{צ|אחישנה}} - חזר ואמר '''{{צ|ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה}}''', היינו דקים לן כי הגאולה תהיה בשנה השביעית והיא שנת היובל, ולכן בא הרמז של שבת לענין שביעית, ויום טוב לענין היובל. ולכן '''{{צ|נולד בזה מותר בזה}}''' - {{צ|וחי בהם}} אמר רחמנא. ועוד ירצה במאמרו זה '''{{צ|עגל{{הערה|כאן הגהתי. ובדפוס כתוב 'על' - ויקיעורך}} שנולד ביום טוב וכו'}}''' - כי מאחר שהנחנו כי בהמה הוא רמז לנקבה אשת חיל, הנה עגל זה יהיה בסוד יוסף הצדיק שנאמר {{צ|כי בכור שורו הדר לו}}. והנה בכור זה שנולד ביום טוב כי כן הוא נולד בסוד מוסף ביום טוב - מותר לשחטו להוציא את דמו, בחינת הגבורות שבו, שנאמר {{צ|והיה האוכל לפקדון לארץ}}, היינו {{צ|אם האם עומדת לאכילה}} בסוד רחל, היא אמו, כאשר עומדת בסוד {{צ|ותעמוד מלדת}} - מזומנת לאכילה בסוד {{צ|הלחם אשר הוא אוכל}}. '''{{צ|והוא דקים ליה בגויה}}''' ונודע באמת '''{{צ|שכלו לו חדשיו}}''' - כלומר נשלמו חדשי הכלה, היא אמו, והתועלת נמשך לו שנאמר {{צ|נקי יהיה לביתו שנה אחת}} ואיתא בזוהר פרשת תצא דף ע"ז(?) {{ממ זהר|ג|עז|א}} וזה לשונו: {{צ|פקודא דא למחדי חתן באתתיה שתא חד דכתיב נקי יהיה לביתו שנה אחת. ואינון י"ב ירחין אינון מדילה דהא שנה איהי כלה ולית כלה בר בי"ב ירחין דכתיב "עומד על י"ב בקר וכו'". ועל דא יעקב כתיב ביה "ויקח מאבני המקום" - אבני המקום י"ב הוו. ומאן דחדי לכלה חדי לעולמתא ועולמתאן י"ב הוו. וכלא איהו רזא דשנה. בגין כך אצטריך לחתן למחדי באתתיה שנה אחת}}, עכ"ל לענייננו. ולכן אמר '''{{צ|שכלו לו חדשיו}}''' - הם י"ב חדשים דילה שהם לו לשמחתו. '''{{צ|ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה}}''' - כי השבת הוא סוד יום השביעי, צדיק יסוד עולם. ויום טוב הוא בסוד הכלה שהוא {{צ|מקראי קדש}}. והם {{צ|סמוכים זה לזה}} שנאמר {{צ|סמוכים לעד לעולם}}. לכן '''{{צ|נולד בזה}}''' בחינת יוסף, '''{{צ|מותר בזה}}''' - כי גם ביום טוב יש מוסף כאמור. '''{{צ|בהמה מסוכנת שירא שמא תמות}}''' - הנה בהמה זו אם אמרנו שהוא בחינת נשמה שעושה עצמו כבהמה כאמור הכי קאמר: {{ש}} נשמה זו שהיא '''{{צ|מסוכנת}}''' דהיינו מאותם שהם נעשקות כדאיתא פרשת משפטים בענין ההוא טיקלא דעשיקת נשמתין. ולכן '''{{צ|היה ירא שמא תמות}}''' כי כאשר היא נעשקת מן הטיקלא ונכנס שם הוא סוד המיתה, כי כן סטרא אחרא הוא בחינת המות כדאיתא בזוהר פרשת בראשית בפסוק {{צ|ותרא האשה}} וגם פרשת פנחס בפרשת וירא פנחס וכו'. ואמנם '''{{צ|הוא אכל כבר}}''' - שאם לא כן הנה אותה בהמה היא נעשית בחינת אוכל למעלה בסוד {{צ|קרבני לחמי עולת התמיד}}. אמנם אדם(?) הקדוש הוא {{צ|אכל כבר}} בתפילת שחרית '''{{צ|ואין צריך לה}}''' לענין מאכל. '''{{צ|אסור לשחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנה כזית צלי מבעוד יום}}''' - בסוד תפילת הערב. '''{{צ|וכשיש שהות ביום כדאמרן ושחטה - אינו נוטל עורה}}''' - הוא בחינת הקליפה שהיא סביב לה בסוד {{צ|סביב רשעים יתהלכון}}. ואין זה בערך שאר הנשמות העשוקות שנאמר בהם {{צ|עת אשר שלט האדם...לרע לו}}. '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו}}''' - מאותה נשמה, '''{{צ|אבר אחד}}''' - חלק ממנו מתוך הטיקלא, כי על ידי כן אחר כך '''{{צ|מביאו עמו}}''' גם העור. ואם אמרנו דפי הדרך אשר נתבאר על סטרא דמהימנותא, הכי קאמר:{{ש}} '''{{צ|בהמה המסוכנת}}''' - היינו מדה זו הנקרא 'חולה' מפני גלות החיל הזה שנאמר {{צ|סמכוני באשישות וכו' כי חולת אהבה אני}}. '''{{צ|שירא}}''' האדם הצדיק '''{{צ|שמא תמות}}''' כאשר מתלבשת בתוך סטרא אחרא בחינת המות כאמור. '''{{צ|והוא אכל כבר}}''' - כי לכן ימצא כי למעלה נאמר {{צ|אכלתי יערי עם דבשי וכו'}}, '''{{צ|לכן אין צריך לה}}''' - שהנה כבר נעשה הייחוד ביניהם, ולכן זה הופך פניו לכאן וזה לכאן כמו שאומרים חכמים חז"ל משעשו צרכיהם כך המה עושים. '''{{צ|אסור לשחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנה כזית צלי מבעוד יום}}''' כי זה יהיה בערך של קרבן פסח שהוא נאכל על השבע. '''{{צ|וכשיש שהות ביום ושחטה אינו נוטל עורה}}''' - שהוא בחינת החיצוניות שבה, אלא הפנימיות בלבד ממנו אוכל. '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו אבר}}''' - ידוע אחר בחינת בנימין שעליו אמר דוד המלך ע"ה {{צ|מי יתן לי אבר כיונה - זו כנסת ישראל}} - הוא(?) סוד מה שאמר בזוהר פרשת שלח לך דף קפ"ב {{ממ זהר|ג|קפב|א}} וזה לשונו: {{צ|תו אמר תרין אינון וחד אתהדר כד שליט טאס על גדפי רוחא ושט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובין דהוה רכיב בהו קב"ה ומן יומא דאתגניז יוסף מאחוי אגניז איהו ואשתאר חד לגבי בנימן. הדא הוא דכתיב וירכב על כרוב ויעף וכו'}}. והנה הדבר זה מבואר מדברי המאמר מה שאמר '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו אבר אחד}}''' - הוא בנימן, '''{{צ|מביא}}''' העור שלה '''{{צ|עמו}}'''. והבן כל זה. '''{{צ|אם שחט בהמה בשדה וכו'}}''' - הנה נתבאר כי מדה זו מזמן הבריאה נגזר עליה {{צ|לכי ומעטי את עצמך}}. ולכן נאמר {{צ|דודי ירד לגנו וכו' לרעות בגנים וללקוט שושנים}}. ולכן מדה זו המכונה בשם 'בהמה' יורדת למקום הנקרא {{צ|שדה אדום}}. ולפי שנאמר {{צ|שא נא כליך וכו' וצודה לי ציד}} - ולכן בא זה הכינוי '''{{צ|אם שחט בהמה בשדה לא יביאנה במוט או במוטה}}''' לפי שהרי נאמר {{צ|לא יתן לעולם מוט לצדיק}} דהיינו '''{{צ|כדרך שיעשה בחול}}''' כי אז נעשה הייחוד על ידי מט"ט והוא נקרא 'מטה' כדאיתא בזוהר. לפי שפעמים מטה כלפי חסד לצדיקיא ופעמים מטה כלפי גבורה להפרע מן הרשעים. אבל ביום טוב אין הייחוד נעשה על ידו כדאיתא בתיקונים: {{צ|כי עוף השמים - דא מט"ט וכו' ועל ידיה מתח*ן צדיק וצדק בשית יומין דחול}}. ולכן ביום טוב מביאה למדה זו '''{{צ|איברים איברים}}''' מן העולמות אשר הולכת בהם ללקוט שושנים ולמעלה הוא מתחבר עמה. '''{{צ|עוף שנדרס}}''' - הנה סוד העוף הוא בסוד הצדיק כדאיתא בתיקונים {{צ|ההוא צפרא דחזא רבה בר בר חנה דימא מטי עד קרסולוי}}. והנה זה העוף בעבור הגלות '''{{צ|נדרס ברגלים}}''' - והוא סוד מה שאמר הכתוב {{צ|עני ורוכב על חמור ועל עיר}} לפי כי מזמן שנאמר {{צ|ויגע בכף ירכו}} נעשה מדרס עד מדרך כף רגל. דאילו מתחילה נאמר {{צ|וידו אוחזת בעקב עשו}} - כלומר כי עשו היה אוחז בעקב של יעקב כדאיתא בזוהר פרשת משפטים דף קי"א {{ממ זהר|ב|קיא|א}} וזה לשונו: {{צ|מאי בעקב עשו? וכי סלקא דעתך דהוה אחידי ידה ברגליה? לאו הכי. אלא ידו אוחזת במאן דהוה עקב ומנו? עשו. דהא עשו עקב אקרי מיומא דאתברי עלמא קרי ליה קודשא בריך הוא 'עקב' דכתיב הוא ישופך ראש ואתה תשופנה עקב}}. אמנם אחר כך שרו של עשו נגע בכף ירך יעקב ולכן הני ברכי דרבנן דשלהי מנייהו הוי, דוגמא דיעקב איש תם. ולכן מפני כי נאחז סטרא אחרא בזה הם אמרו {{צ|שקר אין לו רגלים}} רק רגל אחד. ומכל מקום לקה ברגליו ואינו נתקן עד זמן שנאמר {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}} - רוצה לומר דאילו עד עתה אין עמידה לרגליו. וכבר ביארתי כל הצורך בזה בהקדמה גם מה שאמר בזוהר פרשת פקודי {{צ|עד דמטו רגלין ברגלין}} - הכל מבואר שם. מה שאמר {{צ|ולפי שלקה ברגליו נאמר עני ורוכב על חמור}} - כי הנה חכמים ז"ל אמרו {{צ|כל מי שאין לו קרקע אינו נקרא 'אדם'}}. וסוד הדבר הוא הדין כי כל מי שאין לו קרקע אינו עולה לרגל. לפי כי מה שנקרא 'רגל' הוא מן החיוב ששנינו {{צ|קטן שיכול להלך מירושלים להר הבית חייב בראיה}}. ומי שאין לו קרקע - סוד מה שאמרו חז"ל {{צ|אסתר קרקע עולם}} כאשר נתבאר בדין הסוכה למה קרקע אינה נגזלת. ולפי שלא נתקנו הרגלים נאמר שהוא עני דהא אין לו קרקע לומר(?) על הארץ יעמוד. ולכן '''{{צ|עוף}}''' זה הוא מלך המשיח שעף ונתעלה ונתיישב במרום שנאמר {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתי הוה}}, הוא '''{{צ|נדרס}}''' שנאמר {{צ|מדוכה מעונותינו}}. ולעומת זה הוא הצדיק עליון עני ורוכב על חמור ועל עיר. עד כי תתקיים {{ממ|ישעיהו|כו|ו}} {{צ|תרמסנה רגל}} לצור הרשעה {{צ|רגלי עני}} זה {{צ|פעמי דלים}} אלו ישראל, עם עני ודל. ולפי שנדרס בגלות בסוד {{צ|ונהר יחרב ויבש}} לכך '''{{צ|יש לחוש שנתרסקו איבריו}}''' - לפי כי בזמן הגלות נאמר {{צ|ויקח מאבני המקום וכו' וישכב במקום ההוא}}, וחכמים ז"ל פירשו הפסוק בזמן הגלות: {{צ|ויקח מאבני המקום}} על שם שנאמר {{צ|תשתפכנה אבני קדש}}, {{צ|וישכב במקום}} על שם {{צ|נשכבה בבשתנו}}. ובפרט מפני מעשה התחתונים כמו ששנינו {{צ|כשהאדם מצטער מה הלשון אומרת? קלני מראשי קלני מזרועי}}, וכמו שנתבאר אצלי בפסוק {{צ|פתחי לי אחותי רעיתי}} לפי כי {{צ|ראשי נמלא טל}} - כי לא נכנסתי בבית מיום שנתחרב ביתי. {{צ|קוצוותי רסיסי לילה}} - הקצוות שלי, הם אברים שלי, רסיסי - נתרססו ונתרסקו לפי כי בלילה שוכב על הארץ שנאמר {{צ|וישכב במקום ההוא}} לפי שכפה את המטה מזמן החרבן. הוא מש*ל {{צ|קרא הקב"ה למלאכי השרת אמר להם מלך בשר ודם מה דרכו לעשות? אמרו לו כופה את המטות. אמר להם כך אני עושה. הדא הוא דכתיב עד כי כרסוון רמיו}}. ולפי ששוכב על הארץ כביכול יש לחוש שנתרסקו איבריו. ולכן '''{{צ|צריך שהייה מעת לעת}}''' - לכן אמרו חז"ל {{צ|כל הקיצין כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה שנאמר בעתה אחישנה}}. והיינו השהייה. ולכל צריך לקיים {{צ|והגית בו יומם ולילה}} לקיים {{צ|עת לעשות לה'}}. '''{{צ|וצריך בדיקה אחר שחיטה}}''' לראות מעשיהם של התחתונים. ועל כל אלה '''{{צ|מותר לשחטו ביום טוב}}''' - להוציא ממנו אותו(?) הדם - הוא סוד הדין כאש מתבאר בפסוק {{צ|שופך דם האדם}}. '''{{צ|ולא חיישינן שמא ימצא טרפה}}''' מפני מעשה התחתונים, '''{{צ|אע"ג דאתייליד ביה רעותא}}''' מפני העון של התחתונים כאמור. עוד איפשר לומר דמיירי בסוד כנסת ישראל שנמשלה לעוף, היינו מה שאמר הכתוב {{צ|כי יקרא קן צפור וכו'}} ואיתא בהקדמת התיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא, נודדת מקינה - דא ירושלם}}. ולכן יאמר נא:{{ש}} '''{{צ|עוף שנדרס}}''' ברגלים כי כן סטרא אחרא נאחז ברגלים שלה, שלכן נאמר {{צ|רגליה יורדות מות}}. '''{{צ|נדרס}}''' ודאי מעוף הדורס, זה סמאל. '''{{צ|ויש לחוש שמא נתרסקו אביריו}}''' - כי המדות שלה הם יורדות בעולמו ושם קצת מהם מתרסקין מפני כי נמצא בהם תערובת של הקליפה. ולכן '''{{צ|צריך שהייה מעת לעת}}''' להבדיל בין עת שהיא לטובה ובין עת שהיא לרעה כדי לקיים {{צ|עת לשות לה'}}. '''{{צ|וצריך בדיקה אחר שחיטה}}''' כי הנה השחיטה הוא בסוד אכילת הדם לחוץ והוא סוד מה שאמר הכתוב {{צ|אם רחץ ה' את צואת בנות ציון ואת דמי ירושלים ידיח מקרבה}} {{ממ|ישעיהו|ה}}. והבדיקה הוא מ"ש בזוהר פרשת בלק דף קצ"ז {{ממ זהר|ג|קצז|א}} וזה לשונו: {{צ|אם לא תדעי לך היפה בנשים וכו' - ואוליפנא מגו בוצינא קדישא דבשעתא דאיהי סליקת למלקט ענוגין וכיסופין ומומא אשתכח בהו בישראל לתתא - כדין מטי לגבה טיפה כחרדל ומיד אתעדיאת ויתיבת עלה יומין במנין וכו'}}. ולפי כי כן נמצא בה אותה טיפת דם וצריך להיות יושבת עלה יומי במנין, דהיינו שבעה ימים נקיים, לכן צריך בדיקה כעין האשה שרואה דם. והיינו כי צריך בדיקה. ועם כל זה '''{{צ|מותר לשחטו ביום טוב ולא חיישינן שמא ימצא טרפה}}''' מפני מעשה התחתונים כנזכר במאמר, כי אז יודעים למעלה כי נמצא מום בתחתונים ולכן אתער סמאל בקל תקיף וכו', ובזה ימצא טרפה וכו'. לא חיישינן '''{{צ|אף על גב דאתייליד ביה רעותא}}''' מפני התחתונים כאמור. '''{{צ|בכור בזמן הזה}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|בני בכורי ישראל}}. ובזמן של הגלות שאינו נחשט להוציא ממנו דם האדם אלא אם כן יש בו מום, ר"ל לפי כי סטרא אחרא באה להדבק בו (הנקרא 'מום') - לכן נעשה שחיטה להוציא אותם הדינים שלא ימצא מקום להתאחז בו. '''{{צ|אין חכם יכול לראותו ביום טוב}}''' - היינו חכמה עילאה. '''{{צ|ואפילו אם עבר וראהו ומצא בו מום - אינו יכול לשחטו. אבל אם נולד במומו}}''' אשר בצאתו מרחם אמו אותם ס**ת(?) ודם היוצא עמו מום עובר יהיה בערכו, ואם אם חכם כנזכר '''{{צ|עבר וראהו נשחט על פיו}}''' - ויוצא אותה זוהמא לחוץ. '''{{צ|ואם ראה המום מערב יום טוב}}''' בזמן כי אז סטרא אחרא היא נכנעת מפני קדושת היום כנודע, ואז סטרא דקדושה מתגבר ועולה. ועתה התבונן כי לא כן היה, אלא נהפוך הוא, שהיה נאחז בו מום שראוי לישחט עליו. אז יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו כאמור שהוא מרחם אמו ומתירו. ===פירוש על סעיפים י' - כ'=== {{קטן|'''[כאן בדפוס מופיע ציטוט המשך סעיפי שו"ע]'''}} לא נעלם מעין כל קורא בדרך האמת ענין גלות הנשמות - הלא הוא כמוס עמדי במאמר {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} אשר חכמים עשו היקש בין ישראל ובין אומות העולם בכל הפרטים. ומה גם בענין גלות הנשמות כי כאשר חטא נפלו הנשמות בתוך הקליפה - הלא זה הוא מה שאמרו חז"ל {{צ|כיון שחטא אדם הראשון נתמעטה קומתו ונעשה מאה אמה שנאמר ותשת עלי כפך}} דהיינו אות {{גמט דגש|כ"ף}} שהוא בגימטריא במאה. ולפי כי אדם הראשון מתחילה היו כלולים בו כל הנשמות כמו שאמרו חז"ל בפסוק {{צ|איפה היית ביוסדי ארץ - איפה שלך היכן היתה באדם הראשון}}. ולכן כל אותם הנשמות שהיו תלויות בו - נפלו כולם בקליפה. וכאשר חטאו ישראל ומעשה אבות יעשו בנים כמו א"ה והמה כאדם עברו ברית, ולכן חזרו ונפלו הנשמות בתוך הקליפה. ולכן בא הרמז בדין זה של '''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור}}''' - היינו שני פעמים שנפלו הנשמות בבור גלות של הקליפה, דהיינו הרמז לישראל שעשו מעשה האב (הוא אדם הראשון כאמור). כי הנה ישראל נמשלו לשה שנאמר {{צ|שה פזורה ישראל}}. ולכן בא הנמשל בענין השה. ולרמז זה הנזכר שמדבר בעד עון אדם הראשון ובנו אחריו (הם ישראל) - לכן הוא אומר הפסוק {{צ|אותו ואת בנו}} {{ממ|ויקרא|כב|}} כי בענין זה הוא צודק דאילו לענין הגשמי היה ראוי שיאמר הפסוק "'''אותה''' ואת בנה" בלשון נקבה, לפי כי אין האב ניכר לדעת מי הוא? אלא כי כונת הכתוב לרמוז זה הענין מדי דברו ולפי כי אין בנו כח לבטל הקליפה לגמרי כדי להוציא משם הנשמות לכן נאסר לשחוט שניהם ביום אחד עד בא זמן הגאולה שנאמר {{צ|בלע המות לנצח}} - אז יהיה גאולה לאותם הנשמות דאזלין ערטילאין בתר קדוש ברוך הוא ושכינתיה כדאיתא בזוהר ובתיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא, נודדת מקינה - דא ירושלים, כן איש - אלין נשמתין ערטילאין דאזלין בתר קב"ה ושכינתיה}}. ולכן מה יעשה משום צער בעלי חיים - '''{{צ|מעלה את הראשון על מנת לשחטו ואינו שוחטו}}''' - כי הנה כך יעשה הקב"ה כאשר ישראל הם זכאים לפניו מעלה ראשון ראשון מבור הקליפה {{צ|על מנת לשחוט}} את הקליפה. או יהיה '''{{צ|על מנת לשוחטו}}''' לנשמה עצמה להפרע ממנה על מעשיו, '''{{צ|ואינו שוחטו}}''' לקליפה לפי כי עדיין יש צורך לעולם בה עד לעתיד. וכן לנשמה לא יהיה לה עוד עונש שהרי קבלה עונשה בקליפה. '''{{צ|וחוזר ומערים ומעלה את השני}}''' על מנת כן. ואחר כן '''{{צ|רצה זה שוחט רצה זה שוחט}}'''. אמנם זה יהיה בגשמי - לא כן בהצלת הנשמות כאמור. '''{{צ|בהמה חציה של גוי(?) חציה של ישראל יכולים לשחטה ביום טוב וכו'}}''' - הנה נתבאר כי ענין השחיטה הוא ענין תיקון אל הנשמה, ולכן בהמה זו שהוא חלק מי שאינו הגון ועושה מעשה בהמה, ולפי כי לא יעדר מהיות לו מעשים טובים כמו שאמרו חז"ל {{צ|ריקנין שבך הם מלאים מצות כרמון}}. ולכן ימצא כי אדם זה נמשל כבהמה, חציו לגוי (לפי מעשים הרעים שעשה) לפי כי כך אמרו חז"ל {{צ|אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח של שטות}}. ולכן כפי הפעמים אשר חטא על הנפש על העונות ועל הפשעים - כך נעשה '''{{צ|חציו של גוי}}'''. ולפי שיעור המצות אשר עשה נעשה '''{{צ|חציו של ישראל}}'''. '''{{צ|יכולים לשחטה ביום טוב}}''' לפי כי יום קדוש הוא על ידי תוספת קדושה הנכנס בקרבו, איפשר דהוה ליה תקנתא להסיר שיקוציו מפיו, היינו הדם אשר הוא בחינת הנפש שנאמר {{צ|כי הדם הוא הנפש וכו'}}. '''{{צ|ואפילו יש להם שתים}}''' בשותפות באופן זה '''{{צ|יכול לשחוט}}''' ולתקן שתיהן. ואין לומר זו היא שלי וזאת שלך אלא שתיהן הם נתקנות כאחת על ידי שחיטה או על ידי הייסורין כפי השגחת הכל. '''{{צ|השוחט בהמה ביום טוב אינו רשאי לתלוש הצמר וכו'}}''' - היינו מ"ש בזוהר פרשת מקץ דף ר"א {{ממ זהר|א|רא|א}} וזה לשונו: {{צ|ר' שמעון אמר בשעתא דנשמתא נפקת מהאי עלמא, בכמה דינין אתדנת עד לא תיעול לאתרה. לבתר כל אינון נשמתין אית לון למעבר בהך נהר דינור דנגיד ונפיק, ולאסתחאה תמן. ומאן איהו דיקום מתמן ויעבר בלא דחילו כמה דאת אמר מי יעלה בהר ה' וגו'. ונשמתא דזכאה אעבר בלא דחילו ויקום במקום קדשו. ומאן דאשתדל בצדקה בהאי עלמא ויתן מממוניה לצדקה - כדין ועבר בההוא אתר ולא דחיל. וכרוזא קאריה לההוא נשמתא "ועניתיך לא אענך עוד"}}, עכ"ל לענייננו. והנה הענין מבואר מזה המאמר כי הגוזז מממונו לצדקה הוא ניצול - הוא הנרצה במאמר חז"ל בפסוק זה {{צ|אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו - משל לשני רחילות. גזוזה עוברת וכו'}} (מאמר). כי הנה חז"ל דבריהם כגחלי אש נוקבים ויורדים עד התהום - לכן משל זה באמת הוא כי הנשמה שהיא גזוזה עוברת באותו נהר שהוא דינור, הגוזז מממונו לצדקה, כלומר דאף על גב כי אינו עשיר וצריך לגזוז מממונו שהוא לצורך פרנסתו - לכן ועבר באותו נהר דינור ויצא בשלום. ולכן יאמר נא:{{ש}} '''{{צ|השוחט בהמה ביום טוב}}''' - שנתעורר לתקן הנפש החוטאת הזאת, '''{{צ|אינו רשאי לתלוש את הצמר}}''' - היינו ענין זה של הצדקה. כי מאחר שלא נתלש עודנו חי - מה מועיל עתה. והיינו מעשה דמר עוקבא שחלק נכסיו בשעת מיתה. והקשו על זה ממה שאמרו חז"ל {{צ|המבזבז אל יבזבז יותר מחומש}}. ומשני שבשעת מיתה שאני דליכא למיחש דאתי לידי עניות. אמנם לא אמרו כי הצדקה בשעת מיתה אינה תשובה כל כך או(?) מפני היורשים. אמנם בזה יאמר '''{{צ|אינו רשאי לתלוש הצמר}}''' כלומר לעשות צדקה, כדי '''{{צ|לעשות מקום לסכין}}''' - שלא יהיה בסוד נבלה, על כן הקמצן נקרא 'נבל' על שם שנעשה נבלה. וזהו שאמרה אביגיל בנבואה {{ממ|ש"ב|כה|כה}}: נבל הוא קמצן {{צ|ונבלה עמו}} - שנעשה נבל בשעת שחיטה. או יהיה ענין תלישת הצמר כלומר אין לאדם לאבד זכות הצדקה שעשה בעבור '''{{צ|לעשות מקום לסכין}}''', כלומר כדי שלא יפסל השחיטה כאמור. אין ראוי לעשות כן. אבל '''{{צ|מפנהו ומושכו אילך ואילך}}''' כדי שיועיל לו להצילו מנהר דינור כאמור. אמנם אם נתלש מאותו זכות להועיל לו נתלש, אבל לא שיהיה האדם מתכוין לאבד את זכותו שהנה חז"ל אמרו כשהאדם הולך לשם מוציאין עליו עשרה עונות ועשרה זכיות והוא אומר יצאו אלו באלו. אומרים לו לאו אלא נענש על העונות ומקבל שכר משלם על הזכיות שעשה. והיינו שאינו יכול לתלוש הצמר - הוא הצדקה שעשה ביד. אבל אם '''{{צ|מפניהו ומושכו אילך ואילך ומעצמו נתלש}}''' - כפי השגחת יוצר הכל, עלתה לו מעשה הצדקה. גם לענין השחיטה גם בלא דעת שלו אז טוב לו כמדובר. '''{{צ|השוחט את העוף}}''' - גם בזה בא הרמז לאיש הנלבב העושה מצות הדומה לעוף שמצפצף בקולו בתורה ובתפילה שנאמר {{צ|הקול קול יעקב}}. כי נתבאר אצלי הכפל {{צ|הקול קול}} להגיד כי שני מיני קול נמצא לעדת יעקב, הלא המה קול תורה וקול תפילה. ולכן זה הנמשל לעוף מפני שלימות הנזכר הנמצא בו. ולכן '''{{צ|לא ימרט את הנוצה}}''' - הוא ענין הזכות, הלא זה דברי במאמר חז"ל סדר בשלח וז"ל כנף רננים נעלסה רננו צדיקים בה' וכו' אם אבדה חסידה ונוצה ואומר מי יתן לי אבר כיונה. כי נמשלו ישראל ליונה שקופצת אגף אחד ועפה בשני. כך ישראל יש להם שני דברים - תורה ומצות. החסידה - אלו ישראל שנאמר אספו לי חסידי. יש להם נוצה של יונה כאמור. ולכן '''{{צ|השוחט את העוף}}''' שהוא הנמצא בו שלימות העוף כאמור, '''{{צ|לא ימרט את הנוצה}}''' היינו המצוה, '''{{צ|לעשות מקום לסכין}}''' שלא יחליד לפי כי אין לאדם להפסיד מעשיו הטובים להמלט מן הנזק כאמור. '''{{צ|לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן יש לו עפר מוכן וכו'}}''' - והענין מ"ש בתיקון כ"א דף נ"ז וזה לשונו: {{צ|ועוד מצות שחיטה כשרה בזרים דאינון בני נשא דדמיין לבעירן דאלין דלא משתדלי באורייתא צריך למעבד בהון קרבנין לקב"ה. ואם מתקרבין בצלותין לקב"ה וסבלין כמה מכתשין, הדא הוא דכתיב כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה, אתחזי כאילו וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך וכו'. דדא שזיב ליה ממיתה דמלאך המות. הדא הוא דכתיב אדם ובהמה תושיע ה'. ואלין דעובדייהו כבעירן דחקלא דאכלין בלא צלותין - מיתתהון יהא כבעירן דחקלא ושחיט לון מלאך המות מדה כנגד מדה. ולא עוד אלא בסכין פגום קא שחיט לון ואתקריאו נבלה. ועלייהו כתיב נבלתי יקומון. מאי סכין פגום? דא סמאל, אל אחר, סכין פגום ודאי אתקרי}}, עכ"ל לענייננו. ולכן יאמר נא:{{ש}} '''{{צ|לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב}}''' - דהיינו התיקון שלהם כמו שאמר הכתוב {{צ|וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך וכו'}}, '''{{צ|אלא אם כן היה לו עפר מוכן}}''' כנגד מה שאמר הכתוב {{צ|מזבח אדמה תעשה לי}} והיינו עפר מוכן מבערב יום טוב. '''{{צ|ואם עבר ושחט ולא הכין}}''' מזבח זה בלבבו ובדעתו, '''{{צ|אם יש לו דקר נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח מכסהו בו}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|ויתד תהיה לך על אזניך וכו' וחפרת בה}}, הוא מה שאמרו חז"ל {{צ|מפני מה אצבעות היד משופות? שאם ישמע אדם דבר מגונה יתן אצבעו לתוך אזנו}}. ולכן יאמר נא כי אם לא יש לו דקר נעוץ מבעוד יום שיהיה מכין עצמו שלא להשמיע לאזניו דברים מגונים, שהרי מנבל עצמו ונפסל מלהיות קרבן על המזבח הנזכר. וכאשר יהיה לו דקר נעוץ מבעוד יום - הוא האצבע נעוץ באזנו - וזה יהיה '''{{צ|בעפר תיחוח}}''' כי צריך להשפיל עצמו הדק לעפר על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|מזבח אדמה תעשה}}. ובכל זה לא יהיה עפר קשה אלא עפר תיחוח, ואז יכשר לכסות בו אותה שחיטה, כלומר שתכפר עליו כנזכר במאמר, כמי שמקריב קרבן ועליו נאמר {{צ|אשרי נשוי פשע כסוי חטאה}}. '''{{צ|אפר כירה שהוסק מערב יום טוב מותר לכסות בו}}''' - כלומר כי כאשר יחשוב האדם לאפר על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|ואנכי עפר ואפר}} וזה היה לו '''{{צ|מבעוד יום}}''' - קודם שיגיע יומו שנאמר {{צ|באו ימי הפקודה}}, וקיים בעצמו {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך}}. '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' - ר"ל כדאי הוא לכסות על כל מה שעשה מן העונות שנאמר {{צ|כסוי חטאה}}. '''{{צ|אבל אם הוסק ביום טוב}}''' - כלומר כי יחם לבבו לעשות תשובה בו ביום שהגיע יומו, בית מועד לכל חי שנקרא בכינוי "יום טוב" לפי כי הוא יום טוב לגבי אדם שהוא צדיק כגון בהילולא דר' שמעון. ואיתא בזוהר פרשת תרומה דף ר"ן {{ממ זהר|ב|רנ|א}} {{צ|רזא דרזין דאוליפנא מגו בוצינא קדישא: והנה טוב - דא מלאך חיים, מאד - דא מלאך המות דאיהו יתיר וכו'. גן עדן איהו בארעא נטיע וכו' כמה דאת אמר ויטע ה' גן בעדן מקדם וכו'. ואתר דא איהו מתתקן לרוחין קדישין וכו' בשעתא דנפקי מתמן למיתי להאי עלמא מתכשטין אינון רוחין מההוא גופא ולבושא דתמן ומתלבשין בגופא ובלבושא דהאי עלמא. ועבדין דיוריהון בהאי עלמא בלבושא וגופא דא דאיהו מטיפה סרוחה. וכד מטי זמניה לנפקא מהאי עלמא - לא נפיק עד דהאי מלאך המות אפשיט ליה לבושא דגופא דא. כיון דאתפשט וכו' אזלא ומתלבשא בההוא גופא אחרא דבגנתא דעדן דאפשיט כד אתי להאי עלמא. ולית חידו לרוחא בר בההוא גופא דתמן וחדי על דאתפשט מהאי גופא וכו'}}. הנה מבואר מדברי המאמר כמה שמחה נוספת יש לנשמה יום המיתה מפני שמתפשטת מגוף נגוף זה ומתלבשת באותו גוף הקדוש. ולכן ראוי להיות מכונה בשם {{צ|יום טוב}}. ולכן יאמר נא: '''{{צ|אבל אם הוסק ביום טוב}}''', שהוא יום צאתו מן העולם אם הוסק לבבו בו ביום בענין החרטה, '''{{צ|אסור}}''' - אין מכסין בו על עונותיו, '''{{צ|אלא אם כן הוא חם כדי לצלות בו ביצה}}''' - הוא מ"ש בזוהר פרשת פנחס דף רי"ו {{ממ זהר|ג|רטז|א}} וזה לשונו: {{צ|דביצה אחת נפלת מן עופא ומחת שתין כרכין}}, וכדאיתא בתיקונים נמי בענין זה {{צ|נפילת ביצה דאיהו אתרוג שיעורו בכביצה ובגינה אתמר ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת, ונפל עמה ששים המה מלכות וכו'}}. ולכן יאמר נא, כי שיעור זה האפר חם כי הוא מתחרט עד מקום כי אותה הביצה נצלית ונתקנת לפי כי מעשה של התחתונים פוגם בה כנ"ל, וחרטה של אדם זה צולה אותה ומתקן אותה ומותר. '''{{צ|הכניס עפר הרבה לתוך ביתו לצורך גנתו}}''' - ר"ל כי אדם מקיים בעצמו {{צ|מאד מאד הוי שפל רוח}}, היינו שהכניס בלבו {{צ|עפר הרבה}} כאילו הדק לעפר כמו שאמרו חז"ל {{צ|הקיצו ורננו שוכני עפר - מי שהיה שכן לעפר בחייו}}. וזה '''{{צ|הכניס הרבה לתוך ביתו}}''' - היינו {{צ|קרבם בתימו לעולם}} וזה היה '''{{צ|לצורך גינתו}}''' - כדי ליירש מקומו בגן עדן, אותו החלק אשר שם לו. '''{{צ|והוא כנוס במקום אחד}}''' המיוחד לו בתוך לבו. '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' כל העונות שעשה כמה דאת אמר {{צ|כסוי חטאה}}. '''{{צ|שכל זמן שהוא צבור}}''' בלבו '''{{צ|דעתו עליו לכל המצטרך}}''' שלא יחטא. '''{{צ|אבל אם הכניס קופתו לצורך גנתו}}''' - היינו דבר מועט מן השפלות, ולא הכניס אותו לתוך ביתו כמשפט המשפיל דעתו פי שנאמר {{צ|גבר יהיר ולא ינוה - כל המתייהר אפילו על אנשי ביתו אינו מתקבל}}. ולכן עיקר השפלות צריך להיות מנהיג עצמו אנשי ביתו בנחת ובשפלות. וזה לא כן עשה. זולת הכניס עצמו בענין העפר של השפלות לצורך '''{{צ|גנתו}}''' בלבד - כדי לזכות עם הצדיקים בגן עדן. לאותו חלק שלו בלבד לא יכסה בו על כל עונותיו שמאחר שהוא מעט בטל ויחזור לחטא ולא יכסה בו כלל. '''{{צ|מכניס אדם מלא קופתו לבית סתם וכו'}}''' - הנה חזר והגיד כי יכול אדם להכניס עפר - הוא ענין ההכנעה והשפלות, ויהיה '''{{צ|מלא קופתו לבית}}''' - כי כן עיקר לענין ההכנעה שיהיה נעלב מאנשי ביתו כמו שאומרים חכמים ז"ל. וכן יעשה '''{{צ|סתם}}''' - ולא יפרש שעשה כן {{צ|לצורך גנתו}} - לזכות לגן עדן, דהוה ליה על מנת לקבל פרס. ולא נכון לעשות כן. אלא עשה '''{{צ|סתם}}'''. ואחר כך '''{{צ|עושה בו כל צרכו}}''' - אפילו ענוה שלא לשמה דעדיפא כדאיתא בערכין פרק שלישי. '''{{צ|ולא אמרינן בטל הוא אגב קרקע הבית}}''' - דהיינו מאותו עפר שנאמר בו {{צ|אשר יהיה בקרקע המשכן}} שהוא ענין מוכרח, ולא יחשב לענין ענוה ושפלות. '''{{צ|והוא שייחד לו קרן זוית}}''' לשפלות זה בקרב לבו, ולא יהיה למראית העין, '''{{צ|שלא שטחו}}''' לעין כל אלא שייפי נפק שייפי עליל - מוכחא מילתא דלצרכיו בעי ליה לכל הדברים יהיה מתנהג בשפלות. '''{{צ|ואם הוא עפר תיחוח}}''' שהוא נחשב לעפר שאין בו צורך לשום דבר, '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' על כל מעשיו כדבר האמור. ===קטע זמני=== '''{{צ|כוי אין שוחטין אותו ביום טוב וכו'}}''' - והוא רמז לאדם אשר מעשיו סתומים, פעמים נוהג כמנהג הבהמה ואשר לא טוב עשה, פעמים נחשב לחיה שהוא עושה מעשים טובים כמו ששנינו יש בו דרכים שוה לבהמה ויש בו דרכים שוה לחיה. ולכן '''{{צ|אין שוחטין אותו ביום טוב}}''' לפי כי זה חלק אדם רשע מאל, כי חלבו אין מכסין אותו מדה כנגד מדה לפי כי חלבמו סגרו ולא עשו תשובה. לכן חלבו אסור '''{{צ|ואין מכסין את דמו}}''' - ר"ל לא תחמול ולא תכסה עליו כמ"ש השטן לר' יהושע בן לוי {{צ|אלמלא דחיישנא ליקרא דברייתא שנ' ויצום אל בני ישראל פרענא להו בית השחיטה כבהמה}}. ואיתא בזוהר פרשת משפטים דף קי"ט {{ממ זהר|ב|קיט|א}} וזה לשונו: {{צ|רשיעיא אינון בלא סימנין דטהרה אינון דלית לון תפילין על רישא וכו' מית' דעניותא דילהון לא יהא באתכסייא כעופין וכו' ואית עניותא לעיני כלא בזריקו דדם בהמה וכו'}}. אמנם אשר דומה לחיה - בן איש חי הוא וחלבו מותר באכילה ומכסין את דמו. כי כן אף על פי שחט' כסהו בלילה כדאיתא בזוהר בענין כסוי חטאה, כי החוטא בשגגה ואשם טעם ראשונה כל צבא מרום הם מכסים על עונו. ולכן אדם זה שהוא ספק, פעמים צדיק פעמים רשע, אין שוחטים אותו ביום טוב לחשבון קרבן על דרך האמור. '''{{צ|ואם שחטו אין מכסין את דמו}}''' - לא תחמול ולא תכסה עליו, '''{{צ|אפילו יש לו עפר מוכן}}''' והשפיל גאותו עם ארובו' ידיו לא יועיל לו, '''{{צ|מפני שהרואה יאמר ודאי חיה הוא}}''' כלומר אדם צדיק הוא דאי לאו כן היה, לא היו מטריחין לכסות חלבו ביום טוב, ונפיק מיניה חורבא שהרואה ילמד ממעשיו לעשות כן. אמנם '''{{צ|לערב}}''' קודם בא יומו, '''{{צ|אם רשומו ניכר}}''' - כי עשה בו רושם הפועל של השחיטה ועמד בנסיונו בעניות שלו והיה מתוודה ומודה על הדין כנזכר במאמר, אז '''{{צ|יכסנו}}''' לפי כי יש בידו כח לכסות על מעשיו כדבר האמור. '''{{צ|שחט בהמה וחיה ונתערב דמם}}''' - כבר נתבאר כי בהמה הוא חלק אשי הזמן אשר נמשל לבהמה כאשר לא טוב עשה. והחיה הוא החיה מטרפתה חלק אשי הזמן אשר הם נקראים חיים מפני מעשיהם הטובים. והנה נתבאר במאמר שאם האדם מקבל עליו דין שמים ומשפיל עצמו נחשב לו כענין שנאמר {{צ|וזבחת עליו את עולתך ואת שלמיך וכו'}}. ואמנם כאשר האדם היה פוסח על שני הסעיפים - פעם עושה מעשה בהמה ופעם נחשב לחיה, '''{{צ|ונתערב דמם זה בזה}}''' - ר"ל הרי נמצא בזה שני צדדים. אחת לטובה ואחת להפך. כי כנגד האחד צריך לכסות דמו וגם על כל מעשיו ותשלך במצולות ים כל חטאתם. וכנגד מעשה בהמה נאמר {{צ|לא תחמול ולא תכסה עליו}}. ולכן '''{{צ|אם יש לו עפר מוכן}}''' לאחר שהגיס דעתו וחטא על שנתחייב הריגה שנאמר {{צ|וכראש שבולת יחלו}} אחר כך השפיל דעתו והומכו(?) כענין מי שאמר {{צ|ואנכי עפר ואפר}} ככל יקפצון כמו שאמרו חז"ל באברהם יצחק ויעקב שנאמר בהם בכל מכל כל. ולכן אם יכול לדוקרו בדקירה אחת שנאמר בה {{צ|ויתד תהיה לך על אזניך}} כאמור, לפי כי אין צריך להרבות דקירות מפני חלק הבהמה, ולכן יכסנו מפני חלק החיה שצריך לכסות על מעשיו. '''{{צ|ואם לאו}}''' - כי אינו יכול לדקרו בפעם אחת, אין ראוי לכסות עליו, יראו רבים ויראו ואל ישובו לכסלה. '''{{צ|השוחט צפור מערב יום טוב}}''' - והוא חלק אדם השלם בעסק התורה ובתפילה שהוא מצויין בבתי כנסיות ובתי מדרשות, הקול קול יעקב כצפור. '''{{צ|ולא כסה את דמו}}''' דמאחר שהוא נחשב לקרבן שנאמר {{צ|וזבחת עליו וכו'}} ולא דעת ולא תבונה לכסות על דמו. אין מכסין ביום טוב שלו - הוא מה שאמרו חז"ל {{צ|המספר אחר מטתו של תלמיד חכם נענש}}. ולזה ראוי שלא לכסות על מעשיו אלא יהיה מספר והולך זהו כבודו כמו שאמרו חז"ל {{צ|איזהו בן העולם הבא ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר}}. ===עוד פירוש על סעיפים יא - כ=== עוד תשוב ותראה מעשה ה' אשר הוא נתקן על ידי מעשה התחתונים כאשר נודע מכמה מקומות, נתבארו למעלה. ולכן יאמר נא:{{ש}} '''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור וכו'}}''' - והענין יהיה בשני פנים אמתיים. ראשונה ירצה מ"ש בזוהר פרשת יתרו דף ע"ט {{ממ זהר|ב|עט|א}} וזה לשונו: {{צ|סופיה דקרא מאי קא מיירי? מה שמו ומה שם בנו כי תדע? מה שמו - תינח. מה שם בנו - מהו? וכו'. אמר ליה רזא דמלה היינו דכתיב בני בכורי ישראל וכו'. אדהכי לא אדכר ר' ייסא וכו' אדמוך אחזיו ליה חד ספרא דאגדתא דהוה כתיב ביה חכמה ותפארת במקדשו וכו'. א"ל ר' שמעון עד כען רביא אנת למיעל בין מחצדי חקלא והא כלא אחזיו לך והכי הוא דכתיב מה שמו ומה שם בנו כי תדע. חכמה שמו תפארת בנו}}. עכ"ל. הנה מבואר הדבר מן המאמר והיינו מ"ש '''{{צ|אותו ואת בנו}}''' - היינו {{צ|מה שמו ומה שם בנו}}. '''{{צ|שנפלו לבור}}''' - בזמן הגלות, היינו בבור גלות זה ונקרא בהם 'נפילה' בלשון השאלה לפי כי כן כל ענין העדר יקרא 'נפילה'. והענין הוא מ"ש בזוהר פרשת אחרי מות דף ע"ד {{ממ זהר|ג|עד|א}} והוא סוד ערות אשת אביך לא תגלה וכו'. זאת ועוד אחרת מ"ש '''{{צ|אותו ואת בנו}}''' יצדק ביעקב ויוסף. והענין נלמד ממ"ש דף ע"ה {{ממ זהר|ג|עה|א}} ושם נאמר ז"ל: {{צ|תנינן כד אתפרש מלכא ממטרוניתא וברכאן לא אשתכחון כדין אקרי '''וה''''. מ"ט דתליא(?) רישא דיסוד יו"ד דהא יסוד '''ו'''' זעירא הוא וקב"ה '''ו'''' רברבא עילאה. ועל דא כתיב '''ו"ו'''. ורישא דהאי יסוד '''י'''' הוא. וכד אתרחקא מטרוניתא ממלכא וברכאן אתמנעו מכלא, וזווגא לא אשתכח ברישא דיסוד - נטיל '''ו'''' עילאה להאי רישא דיסוד דהוא '''ו'''' ונגיד ליה לגביה. כדין הוא וי וי לעילא דכלא דעילאין ותתאין וכו'}}. הנה מבואר מזה המאמר איך תפארת ויסוד נסתלקו למעלה הוא סוד יעקב ויוסף. והיינו מ"ש '''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור}}''', כלומר בעבור מעשה התחתונים הלא המה דברי הזוהר פרשת נשא דף קנ"ב {{ממ זהר|ג|קנב|א}} וזה לשונו: {{צ|וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין וכו'}}. ושם נאמר: {{צ|פתח ר' יהודה ואמר כי יכרה איש בור וכו' מה כתיב בתריה? בעל הבור ישלם וכו'. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי על אחת כמה וכמה. אלא תווהנא דאע"ג דאבאיש עלמא אמאי אית ליה תשובה וכו'}}. ולכן יאמר '''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור}}''' - הוא בור זה שפתחו ישראל במעשיהם הרעים. '''{{צ|מעלה את הראשון על מנת לשחטו וכו'}}''' - והענין יתבאר עם מה שאמר בזוהר פרשת תצא רע"ט {{ממ זהר|ג|רעט|א}} וזה לשונו: {{צ|ואית אחרנין דנקיבו ליה עד דמטו לתהומי רבא ולא סליקו מתמן. ובזמנא דנוקבא פתיחא כל מאן דנפיל לא סליק. ומשיח בן דוד נפיל תמן ומשיח בן יוסף. דחד איהו עני ורוכב על חמור, וחד איהו בכור שור בן יוסף. והאי איהו כי יכרה איש בור ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור. ובגין דא אקרי משיח 'בר נפילאי', ואיהי נפלת בתרייהו. ואתמר עלה נפלה ולא תוסיף קום. ואנת הוא בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו - דא משיח בן יוסף וכו'}}. והנה הדבר מבואר מזה המאמר מה ענין בור זה. ולכן יאמר '''{{צ|מעלה את הראשון}}''', הוא משיח בן יוסף, '''{{צ|על מנת לשחטו}}''' כמו שאמר במאמר דעתיד לאתקטלא. '''{{צ|ומערים ואינו שוחטו}}''' והיינו מה שאמרו חז"ל {{צ|ביום ההוא יגדל המספד בירושלים וכו' האי הספדא מאי הוי? איכא דאמרי על משיח בן יוסף שנהרג ואיכא דאמרי על יצר הרע שנהרג}}, והיינו מ"ש {{צ|מעלה את הראשון}} (הוא משיח בן יוסף) {{צ|על מנת לשחטו ואינו שוחטו}} כדאיתא בתיקון ס' דף קל"ז וזה לשונו: {{צ|בראשית - ברא תיש - דא איל יצחק. בראית תמן אש לעולה דיצחק. ורזא דמלה "הנה האש והעצים ואיה השה לעולה" - נפק קלא ואמר משית יומי בראשית וביה אתברי לעקדה דיצחק וכו'. ועקדה דנא מועילה לגלותא דהוה עתיד לאתקטלא וקלא נפיק מההוא זמנא אל תעש לו מאומה וכו'. וברא עקידא דיצחק דאתעקד קמיה אבוי ומסר גרמיה למיתה ישזיב משיח וישראל דלא ימותון וכו'}}. ולכן אמר '''{{צ|ומעלהו על מנת לשחטו}}''' כאמור. '''{{צ|ומערים ומעלה}}''' משיח שני מבור זה. ואז '''{{צ|רצה זה שוחט רצה זה שוחט}}''' - כלומר רצה זה משיח בן יוסף שוחט, רצה זה שוחט יצר הרע כמ"ש האי הספדא על יצר הרע שנהרג, הוא שר של אדום כמו שאמרו חז"ל שהוא בורח לבצרה, יחשוב כי בצר הוא בצרה ויקלוט אותו כמו שאמרו חז"ל {{צ|ג' טעויות עתיד לטעות שר של אדום}}. חדא האי דקאמרן - יחשוב כי בצר הוא בצרה, יחשוב כי הוא קולט ואינו קולט אלא בן אדם ולא מלאך וכו'. ואז מביא אותו הקב"ה ושוחטו בפני הכל וכו'. ועל ידי כן הותר הנדר משחז"ל {{צ|נשבע הקב"ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנס ישראל בירושלים של מטה}}. ולכן ממה נפשך הותר הנדר - אם הנדר כפי פשוטו על עדת ישראל שיכנסו בירושלים למטה - הרי {{צ|אותו ואת בנו}} - הותר הנדר שלהם ועולים מבור הגלות. בנו ישראל תחילה ואחר כך אבינו שבשמים נכנס בירושלים של מעלה. ומה גם {{צ|אותו את בנו}} על דרך הנ"ל בסוד {{צ|מה שמו ומה שם בנו}} גם כן על ידי שעולים השני משיחים מן הבור הנה אז הותר הנדר עליון ותחתון. ומה גם {{צ|אותו ואת בנו}} יעקב ויוסף כאמור - הם נגאלים על ידי הערמה זו כמדובר. '''{{צ|בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל}}''' - הנה חלק הבהמה מורה על המדה האחרונה {{להשלים}} ------------- f8376tfb1xuag1hey4392ostltqrfc3 1417493 1417492 2022-08-09T21:36:50Z Roxette5 5159 /* עוד פירוש על סעיפים יא - כ */ wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|טור ברקת||תצז|תצח|תצט}} __TOC__ ==שולחן ערוך == ;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצח|}} ;סימן תצ"ח - דיני שחיטה ביום טוב - ובו עשרים סעיפים ;* אין מראין סכין לחכם ביום טוב לראות אם הוא ראוי לשחוט בו. שמא תהיה פגומה ויאמר לו אסור לשחוט בה מפני פגימתה וילך ויחדדנה במשחזת. וחכם שראו סכין לעצמו יכול להשאילו לאחרים. ;* יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט. ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו. ואף על פי שהיה איפשר להוליכו מאתמול. ;* בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאו לנוח בתוך התחום - הרי אלו מוכנות ולוקחין מהם ושוחטים אותם ביום טוב. אבל הרועות והלנות חוץ לתחום אם באו ביום טוב אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצין, ואין דעת אנשי העיר עליהם. והני מילי בבהמות ישראל אבל של עכו"ם לית בה משום מוקצה דאין העכו"ם צריך הכן אלא אם כן באו בשביל ישראל שאז אסור. לפיכך עכו"ם שהביא בהמה במקולין, אם ידוע שלנות חוץ לתחום אסורות. ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל, שהמוקצה הולכים בספיקו להקל. ואם הביאום לצורך העכו"ם אפילו סתם בעיר שרובה עכו"ם מותר שכל המביא לצורך הרוב מביא. ;* בהמות הידועות ללון חוץ לתחום ונמצאו בעיר ביום שני אני אומר שהוא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו ומותרות. וכל שכן השחוטות בבוקר שחזקה מבערב הכניסן לתוך התחום. ;* עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו אם האם עומדת לאכילה. והוא דקים ליה בגויה שכלו לו חדשיו. ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה - נולד בזה מותר בזה. ;* בהמה מסוכנת שירא שמא תמות והוא אכל כבר ואין צריך לה - אסור לשוחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנו כזית צלי מבעוד יום. וכשיש שהות ביום ושחטה אינו נוטל עורה אלא אם כן שייר ממנו אבר אחד ומביאו עמו. ;* אם שחט בהמה בשדה לא יביאנה במוט או במוטה כדרך שעושה בחול אלא יביאנה בידו איברים איברים. ;* עוף שנדרס ברגלים ויש לחוש שנתרסקו איבריו ולכן צריך שהייה מעת לעת ובדיקה אחר שחיטה - מותר לשחטו ביום טוב ולא חיישינן שמא ימצא טריפה אף על גב דאתיליד ביה ריעותא. ;* בכור בזמן הזה שאינו יכול לשחטו בלא מום - אין חכם יכול לראותו ביום טוב אם יש בו מום. ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום - אינו יכול לשחטו. אבל אם נולד במומו ועבר וראהו - נשחט על פיו. ואם ראה המום מערב יום טוב וראה שהוא מום שראוי לישחט עליו - יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומותר. ;* אותו ואת בנו שנפלו לבור - מעלה את הראשון על מנת לשחטו ואינו שוחטו, וחוזר ומערים ומעלה את השני. רצה זה שוחט רצה זה שוחט. ;* בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל - יכולים לשחטה ביום טוב ואפילו יש להם שתים יכול לשחוט שתיהן. ;* השוחט בהמה ביום טוב אינו רשאי לתלוש הצמר לעשות מקום לסכין אלא מפנהו ומושכו אילך ואילך, ואם נתלש נתלש. ;* השוחט את העוף לא ימרט את הנוצה כדי לעשות מקום לסכין. ;* לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן יש לו עפר מוכן מבעוד יום. ואם עבר ושחט - אם יש לו דקר נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח מכסהו בו. ;* אפר כירה שהוסק מערב יום טוב מותר לכסותו בו. אבל אם הוסק ביום טוב אסור אלא אם כן הוא חם שראוי לצלות בו ביצה. [ואם שחט מותר לכסות בו אף על פי שאינו ראוי לצלות בו ביצה].{{הערה|מילים אלו לא מופיעות בדפוס של הספר אבל כן נמצאות אצלנו בשו"ע - ויקיעורך}} ;* הכניס עפר הרבה לביתו לצורך גינתו והוא כנוס למקום אחר - מותר לכסות בו שכל זמן שהוא צבור דעתו עליו לכל מה שיצטרך. אבל אם הכניס מלא קופתו לצורך גינתו - לא. שמאחר שהוא מועט בטל. ;* מכניס אדם מלא קופתו עפר לבית בסתם ועושה בו כל צורכו. ולא אמרינן שהוא בטל אגב קרקע הבית. והוא שייחד לו קרן זוית, דכיון שלא שטחו מוכחא מילתא דלצרכו בעי ליה. ואם הוא עפר תיחוח מותר לכסות בו. ;* כוי - אין שוחטין אותו ביום טוב. ואם שחטו - אין מכסין את דמו אפילו יש לו עפר מוכן מפני שהרואה יאמר ודאי חיה הוא, שאם לא כן לא היו מטריחין לכסות דמו ביום טוב, ויבא להתיר חלבו. ולערב אם רשומו ניכר - יכסנו. ;* שחט בהמה וחיה ונתערב דמם ויש לו עפר מוכן או אפר כירה, אם יכול לכסותו בדקירה אחת שאינו צריך להרבות בשביל דם הבהמה יכסנו. ואם לאו לא יכסנו. ;* שחט צפור מערב יום טוב ולא כיסה דמו, לא יכסנו ביום טוב. ==טור ברקת== ===פירוש סעיפים א - ט=== אשר חכמים ז"ל הגידו {{צ|לא דיין לרשעים שאין עושים תשובה אלא שאין חרדים מיום המיתה שנאמר זה הרכם כסל למו וכו'}}. ולכן יאמר נא:{{ש}} '''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר הנזכר אצלי בפסוק {{צ|גורו לכם מפני חרב}}, והוא מיוחד על עיקר זה כי מצוה להיות ירא וחרד מפני חרב הידוע של מלאך המות. וכי תימא ומה הנאה ימצא לנו מזה? היתכן כי נמלט ממנו? והרי אמר החכם {{צ|המות אין לירא ממנה אבל יש לדאוג עליה}}. ולכן חזר ואמר {{צ|כי חמה עונות חרב}}, כלומר יש רעה אחרת גדולה מזה כי פעמים נשחט על ידי המשחית חמה מפני העונות שהם במזיד והם מרובים. וכאשר הוא נשחט על ידי מלאך משחית נעשה טרפה ונאמר {{צ|לכלב תשליכון אותו}}. וזהו שכתוב {{צ|למען תדעון שדון}} - {{צ|שדין}} כתיב כנזכר במקום אחר. ולכן החכם עיניו בראשו אם באולי חטא יתקן את אשר עותו כדי שלא יהיה נשחט על ידי המשחית חמה, וגם לא ישחוט אותו בסכין פגום כדאיתא בתיקונים דף נ"ז וזה לשונו: {{צ|ואלין דעובדייהו כבעירין דחקלא דאכלין בלא צלותין - מיתתהון יהא כבעירן דחקלא. ישחוט לון מלאך המות מדה כנגד מדה. ולא עוד אלא בסכין פגום וכו' ואתקריאו נבל' וכו'. מאי סכין פגום? דא סמאל, אל אחר, סכין פגום ודאי אתקרי. ואיהי פגימה סם המות טרפה ונבלה וכו'}}. וכן איתא בזוהר פרשת צו דף פ"ט {{ממ זהר|ג|פט|א}} וזה לשונו: {{צ|ובהמתך - עם הארץ בהמה אקרי. ולבתר דייעול גרמיה תחות אדם בתורה יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' וכו'. ומאי סבילו דעם הארץ לתלמיד חכם. בגין דתלמיד חכם ביום שבת דלית ליה מדיליה ואי עם הארץ סביל ליה בממוניה וכו' יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' - יושיע ליה משוד וגזלה, יושיע ליה ממלאך המות דלא שליט עליה וישחוט ליה בסכין פגום. אתמר ביה לכלב תשליכון אותו דאיהו סמאל וכו'}}. ולכן יאמר:{{ש}} '''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' דמאחר כי החכם הוא המתקן לזולת, כי לא ישחוט בסכין פגום, וראוי לאדם הנלבב לתקן מעשיו להמלט שלא ישחט בסכין פגום על ידי שסובל לתלמיד חכם ומנהיג אותו על פי מדותיו. וראוי הוא לעשות תשובה ממעשיו בכל שעה. אמנם באמת כי החכם הוא מראה לאדם דרך הטובה כמו שחז"ל בפסוק {{צ|לא תשחית את עצה - זה שמדריך לאדם בתשובה}} כמו ששנינו {{צ|לא עם הארץ חסיד}}. אמנם בזוהר פרשת בלק {{צ|כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור}} כי החכם מדריך בני אדם להמלט ממלאך המות, לבא מפניך לאטמרא במצור - הוא התשובה שהוא מקום תקיף וחזק להמלט שם. אמנם מכל מקום לפי כי עיקר התשובה הוא החרטה וההכנעה וזה עיקר להכניע היצר כדאיתא בזוהר כמו שאמרו חז"ל {{צ|אם רואה אדם יצרו מתגבר עליו יזכור לו יום המיתה}}; כי לכן נכנע לב האדם ולכן איינו יכול לו היצר. ולכן לא נכון להראות זה הסכין של מלאך המות לחכם ביום טוב, כלומר להראות לו העון שנתחייב בעבורו לישחט בסכין, והוא חושש לא יהיה נמי פגום כנזכר במאמר. ולכן זה גורם לו להיות נבלה או טרפה וישליכו אותו לכלב. לא נכון להראות לו זה הסכין אם הוא ראוי לשחוט בו חישינן שמא תהיה פגומה, כי האדם לא ידע ערך העון שעשה רק החכם ואז יאמר לו אסור לשחוט בה מפני הפגם הגדול הנמצא במעשיו. '''{{צ|וילך ויחדדנה במשחזת}}''' - כלומר יעשה אותה חדה על ידי עסק התורה כמו שאומרים חכמים ז"ל {{צ|אם בא להשחיתך יצרך טרדהו בדברי תורה שנאמר יצר סמוך וכו'}}. והנה אמר הכתוב {{צ|ולרשע אמר ה' מה לך לספר חקי}}, ואין העיקר תלוי אלא בתשובה. ולכן לא יראהו הסכין כאמור. אמנם '''{{צ|חכם שראה סכין לעצמו}}''' ונתן אל לבו להרהר ולפשפש במעשיו פן יקראהו לישחט כאחד הנבלות - אז טוב לו - שהרי מאחר שנמצא עמו חכמה, הרי חז"ל אמרו {{צ|ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי ודאי עשה תשובה}}. כי התורה תורהו ותלמדהו. ולכן '''{{צ|מותר להשאיל סכין זה}}''' לזולת מה שנתעסק בו שהרי אין מקום לחוש שמא יחדדהו בתורה, שהרי החכם מלמד אותו להועיל כי העיקר הוא התשובה. '''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה וכו'}}''' - הנה {{צ|טבח}} זה הוא כינוי לעושה תשובה על דרך מה שאמרו חז"ל {{צ|כל הזובח את יצרו ומתוודה מעלה עליו כאילו כבדני בשני עולמות שנאמר זובח תודה יכבדנני}}. ולכן יאמר נא כי רשאי האדם '''{{צ|להוליך סכין והבהמה אצל הטבח}}''', דאף על גב שביראנו כי אין ראוי לילך אצל החכם להראות לו סכין מן הטעם הנזכר. אמנם אצל בעל תשובה לא כך הוא אלא יכול להוליך סכין (הוא הודעת העון כאמור), והבהמה (הוא העושה מעשה בהמה) אצל הטבח (היינו בעל תשובה). דמאחר דקים לן כי לא נתנו ימים טובים לישראל אלא לעסוק בתורה - אם כן מן הראוי הוא להתבונן האדם במעשיו ביום טוב כדי לזכות לאותה הסעודה שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים לעתיב לבא שהוא יום טוב בלי ספק. ולכן מותר להוליך הבהמה - הוא עם הארץ הנמשל לבהמה. שלכן עושה מעשה בהמה כמו שאמרו חז"ל אין אדם חוטא אלא מי שאינו משגיח על הנשמה שלו שהיא חצובה מלמעלה, ולכן נמשל כבהמה. ומה שכתוב '''{{צ|יכול להוליך}}''' - הוא על דרך משחז"ל שלשה {{צ|אותו}} שהיה רבי ישמעאל דורש: {{צ|ויקבור אותו}} - הוא קבר את עצמו, {{צ|יביא אותו}} - הוא מביא את עצמו. כך '''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה}}''' - הוא בעצמו יביא אותו בדעתו. '''{{צ|אצל הטבח}}''' - יתבונן במי שעשה תשובה מה מעשיו וכן יעשה. או יהיה כי יוליך הוא עצמו - יחשוב בדעתו מה מעשיו שהוא ראוי להיות נשחט בסכין פגום כנזכר למעלה, ויתבונן מה מעשיו נמשל לבהמה מועד לבעוט ולקלקל. '''{{צ|ואפילו גדי קטן}}''' - לא מבעיא כי ראוי לאדם לפשפש במעשיו הרעים אותם שחטא במעשה, אלא אף על גב כי לא עשה רק שהיה מקפץ כגדי כמו שאמרו חז"ל {{צ|בן י"ח מקפץ כגדי}}, והיה ממשמש בעיניו, מסלסל בשערו, מתלה בעקבו - כל זה יתבונן. ואף על גב כי גדי זה צריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' אשר בזמן הבחרות נתן כתף סוררת, והיו מתרים בו ולא שמע אליהם. ועתה היה חמור וכבד עליו פשעו - מוליך אותו להתבונן בו. '''{{צ|ואף על גב שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' - שהרי הכתוב צווח {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך}}, והוא לא כך עשה רק המתין עד שהיה יום טוב - קרוב ליום המיתה כנ"ל. עם כל זה כך יעשה כדי שיהיה לו תקנה טובה כדבר האמור. '''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - בהיות שהנחנו כי בהמה הוא כינוי לאותו עם הארץ שעשה מעשה בהמה כמו שאמרו חז"ל, לכן יאמר נא דמאחר כי ביום הזה שהוא יום טוב ראוי כי החי יתן אל לבו מה יעשה לזכות לאותו יום טוב שעתיד לעשות הקב"ה לצדיקים על דרך מ"ש רבי יהודא ע"ה {{צ|מאן דאמר לי גדול המצווה ועושה עבידנא יומא טבא לרבנן}}. ולכן יאמר כי אותם עמי הארץ חטאים האלה בנפשותם שהיו '''{{צ|רועים חוץ לתחום}}''' - על דרך מה שאמרו חז"ל {{צ|לא הלכו אלא לרעות את עצמן}}, כך הם האנשים הנמשכים אחר מאכל ומשתה למלאת רסן בטנם, יחשבו כי אין זה עון אשר חטא, והוא היסוד והעיקר לכל העבירות אשר יחטא האדם. ומה גם שהם רועות חוץ לתחום ביותר על הראוי, כך אמרו חכמים ז"ל: לאחר שלשה ימים כרסו מתבקעת ונהפכת לו על פניו שנאמר {{צ|וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם}}. ואומר לו {{צ|טול לך מה דיהבת בי}} - עשית כל ימיך חגים. ולכן מן הבהמות אלו שהם רועות חוץ לתחום, '''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' כלומר לענין הלינה שהוא כינוי אל העבירה והעון שנאמר {{צ|חושבי און על משכבותם}} ונאמר {{צ|לכה נרוה דודים עד הבקר}}. בענין זה אינם פרוצים לפי שהם '''{{צ|לנוח בתוך התחום}}''' - אינם פורצים התחום של איש ישראל בעריות. הרי אלו נקראים '''{{צ|מוכנות}}''' - ר"ל מוכן הוא לקבל עליו עול מלכות שמים ועול תורה והתשובה בנקל. ולכן '''{{צ|שוחטים אותם ביום טוב}}''' - כלומר לעצמו כאמור על דרך {{צ|יביא אותו}} ר"ל את עצמו, והוא על דרך מה שאומרים חכמים ז"ל כל הדברים מראה האדם בעצמו חוץ מן השחיט ודבר אחר. אמנם אדם זה מותר הוא להראות בעצמו השחיטה לקיים מה שאמר הכתוב {{צ|כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה}} {{ממ|תהלים|מד|}} - כלומר מן המוכנות לשחיטה. ואפילו ביום טוב. אבל '''{{צ|הרועות והלנוץ חוץ לתחום}}''' הנמצא בהם תרתי לריעותא. ראשונה שהם רועות את עצמן במאכל ומשתה, ולא זו בלבד אלא {{צ|לנות}} נמי חוץ לתחום של גבול ישראל והם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם. '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ונכנסו בדעתם לשוב אל ה', '''{{צ|אין שוחטין אותם ביום טוב}}''' לפי שאין אלו מה שאמר הכתוב {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}, '''{{צ|מפני שהם מוקצין}}''' על ידי מעשיהם הרעים, '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר עליהם}}''' כי אלו הם הפורשים מדרכי ציבור אומרים {{צ|אכל ושתה כי מחר נמות}}. '''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - כי סוף שהוא מתנחם על מה שעשה והוא מתחטא לפני אביו שבשמים. '''{{צ|אבל של עכו"ם לית בהו משום מוקצה, דאין בהם משום הכן}}''' שנאמר {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} {{ממ|עמוס|ד}}, כלומר בישראל שייך לומר 'הכן', ולא יצדק בהם הצווי זה. מה שאין כן בעכו"ם. '''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - הוא מה שאמרו חז"ל למלך שהיה לו בן והיה לו פרדס נאה. כל זמן שהבן עושה רצונו הוא רואה איזו נטיעה יפה עוקרה ונוטע אותה בפרדס. כך בזמן שישראל זכאים רואה איזה חסיד באומות העולם ומביאו ונוטע אותו בישראל כגון רחב ויתרו. והיינו מה שאמר '''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' אותם בהמות של עכו"ם שהם מחסידי האומות '''{{צ|שאז אסור}}'''. '''{{צ|לפיכך עכו"ם שהביא בהמה במקולין}}''' הוא המקום של בית השחיטה כנודע שנמכר שם, '''{{צ|אם ידוע שלנות חוץ לתחום}}''' והם פרוצים במעשיהם, '''{{צ|אסורות}}''' לבא בקהל ישראל. '''{{צ|ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל}}''' לטובתן לפי שהם זכאים כאמור. '''{{צ|שהמוקצה הולכים בספקו להקל}}''' מאחר כי לא נודע היינו על דרך מי שחטא בשוגג. '''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו"ם}}''' - כך אמרו חז"ל {{צ|ידין לאומים במשרים - בזכות הישרים שבהם}}, '''{{צ|ואפילו סתם}}''' - שמעשיהם הם סתומים, '''{{צ|בעיר שרובה עכו"ם מותר ליקח מהם}}''' אם נתנו דעתם להתגייר '''{{צ|שכל המביא לצורך הרוב מביא}}''' והם מותרים. '''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' וזה הוא מין אחד מן אותם העושים מעשה בהמה, ולא די להם שהם חוטאים אלא כי הם עושים בפרהסיא כי העם יודעים ומכירים מה מעשיהם שדרכם '''{{צ|ללון חוץ לתחום}}''' של ישראל, שהם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם עוברים(?) על משחז"ל {{צ|לא תגנה על מיטה ארמית}}. '''{{צ|ונמצאו בעיר ביום שני}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|עיר קטנה}} הוא הגוף כמו שאומרים חכמים ז"ל, כי הנה אמרו חז"ל {{צ|אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח של שטות}}. ודקדקתי בדברי חכמים ז"ל מה שאמר בלשון שלילה {{צ|אין אדם חוטא וכו'}}, היה לו לומר "החוטא נכנס בו רוח של שטות". אמנם תרתי קא משמע לן. ראשונה תדע כי {{צ|אין אדם חוטא}} - רצה לומר כל זמן שנאמר '''אדם''' בשלימות הנשמה אבל להיות כי הרהורי עבירה קשים מעבירה תכף על ידי המחשבה מסתלק הנשמה הקדושה. ולכן רשעים בחייהם קרוים מתים. ואין הדבר בהשאלה רק מת הוא בכח. והיינו מה שאמר אשה זרה לחוטא: התבונן {{צ|כי אין האיש בביתו}} {{ממ|משלי|ז}} - הנשמה. ולפי כי הנפש החוטאת הוא מחוץ לתחום, שהרי יצאה מן הגוף הנשמה והלכה לה, ולנה חוץ לתחום. וזה נמצא באותה עיר קטנה - הוא הגוף, היינו כי נמצאו בעיר זו הידועה ביום שני. '''{{צ|אני אומר שהוא מבערב הכניסן}}''' - שמא הוא מחלק אותם שאמרו חז"ל {{צ|אם ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי בודאי עשה תשובה}}. או יהיה מחלק אותם מארי דחושבנא כדאיתא בזוהר פרשת קרח דף קע"ח {{ממ זהר|ג|קעח|א}} {{צ|כי אין מעשה וחשבון בשאול - בגין דאצטריכא בר נש בכל ליליא למעבד חושבנא מעובדוי דעבד כל ההוא יומא וייתוב מנייהו וכו'}}. והנה על ידי כי יחשוב האדם מה מעשיו ביום - אז עשה תשובה ומתודה עליהם. ולכן חוזרות הנשמות ולנות בגוף הנקרא 'עיר' כאמור. כך אני אומר '''{{צ|שבאו מבערב}}''' בזמן שזכר מה מעשיו בנשף בערב יום הכניסן אז לגוף, '''{{צ|וחוץ לחומה}}''' של ישראל '''{{צ|לנו}}''', ואחר כך הכניסן '''{{צ|ומותרות}}'''. '''{{צ|וכל שכן השחוטות בבקר}}''' - שהם מאותם המייחדים שמו של הקדוש ברוך הוא, יעיר בבקר בבקר, והוא אומר {{צ|ה' אלהינו ה' אחד}}, ומוסר עצמו להריגה על קידוש שמו של הקדוש ברוך הוא שמעלה עליו כאילו נשחט כמו שאומרים חכמים ז"ל שנאמר {{צ|נחשבו כצאן טבחה}}. שחזקה של אנשים אלו כי מבערב בנשף בערב יום התודו, ולכן הכניסם לתוך התחום של ישראל כאמור. '''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' - ירצה משחז"ל למה לא נאמר טלה או גדי לפי שחלק הבהמה נולד בכל השלימות שלו. לא כן אדם שנולד כל יום, הולך וגדל בתורה ובמצות. ולכן יאמר:{{ש}} '''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' שהוא דוגמא לאדם השלם. '''{{צ|אם אמו עומדת לאכילה}}''' שהוא שלם בתורה היא אמו עומדת לאכילה שנאמר {{צ|לחמי בלחמי}}. או יהיה בהמה מ"ש '''{{צ|אם האם עומדת לאכילה}}''' יש חלק מן השלמים הנק' בהמה הלא המה מה שאמרו חז"ל {{צ|אדם ובהמה תושיע ה' - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ועושים עצמם כבהמה}}. ואלו הם חלק הבהמה {{צ|העומדת לאכילה}} - הוא אצלי מה שאמר הכתוב {{צ|ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}, כי שלומי אמוני ישראל אומרים לפני הקב"ה רבונו של עולם עליך הורגנו כל היום, מקבלים עלינו מיתה לפי כי נחשבנו בעצמינו כצאן טבחה, שהם מוכנים ועומדים לשחיטה. אבל הקב"ה אמר לא כן אתם חשובים לפני אלא אדם אתם אשר לא צויתי להקריב אדם. ולכן יאמר נא אותו עגל מן הבהמה העומדת לאכילה, שהם מכלל השלמים. '''{{צ|והוא דקים לן בגויה שכלו לו חדשיו}}''' - הוא מה שאמרו חז"ל {{צ|שלשה הם מכלה עולם}} וקטן שלא כלו לו חדשיו כדאיתא בסוטה פ"ג. אמנם זה השלם העומד לאכילה קים ליה בגויה שהוא תלמיד חכם שכלו לו חדשיו. כך אמר רבי ידע איניש בנפשיה אי צדיק גמור הוא אם לאו. '''{{צ|אם היו שבת ויום טוב הסמוכים זה לזה}}''' - כלומר כי הצדיק הוא מכונה לשבת ויום טוב. אי בעית אימא מפני כי אין לו רק מה שמכין, ואי בעית אימא משום שאסור לעשות בו מלאכה כדאיתא בזוהר פרשת משפטים, ולכן נענש אסא מפני שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים כמו שאמרו חז"ל. ולכן '''{{צ|נולד בזה מותר בזה}}''' - כלומר אם נולד לו איזה ספק אשר חטא על הנפש, נולד בזה מותר בזה, לפי שבלילה עשה תשובה ודאי כדלעיל. '''{{צ|בהמה מסוכנת שירא שמא תמות}}''' - זה חלק אדם רשע, לא די שעשה מעשה בהמה על העונות ועל הפשעים - נוסף עוד שלא עשה תשובה כל ימי היותו, ועבר על מה שכתוב {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך עד אשר לא יבואו ימי הרעה}} - אלו ימי הזקנה כמו שאמרו חז"ל. ולא עוד אלא שעמד ברשעו עד שהוא מסוכן, והוא ירא שמא ימות. נמצא כי עבר על כמה זמנים שהיה יכול לעשות תשובה ולא עשה. כי זמנים רבים הם כדלעיל {{צ|זמן זמניהם}} - חמשה זמנים. '''{{צ|והוא אכל כבר}}''' - כלומר מפני מה לא נתן אל לבו לעשות תשובה בכל אותם הזמנים? גם שנפל למשכב לא דעת ולא תבונה לשוב אל ה'? מפני שכבר אכל עולמות בחייו, ולא היה חסר כלום מחמדות הזמן. '''{{צ|ואין צריך לה}}''' לאותה תשובה. '''{{צ|אסור לשחטה}}''' בו ביום מטעם הנ"ל, '''{{צ|אלא אם כן יש שהות ביום לאכול ממנה כזית צלי}}''' כי יחם לבבו ממעשיו הרעים ועדיין יש שהות ביום לקבל יסורין מבעוד יום קודם שימות. '''{{צ|וכשיש שהות ביום}}''' כאמור, '''{{צ|ושחטה}}''' כאשר זבח את זבחו ונתגבר עליו, '''{{צ|אינו נוטל עורה}}''' כמו שאמר הכתוב {{צ|עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו}} - לא יחשוב בדעתו כי על ידי קניינים של העולם הזה הוא מתכפר לו כי כך אמרו חז"ל: אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה אלא בתחילה בא בממונו וכו'. אין זה מן הכלל זה מאחר שהמתין עד דכדוכה של נפש ועשה תשובה מיראה שימות ונפרעים ממנו. לכן ידע נאמנה כי לא יטול את עורה ולא יפדה על ידי ממון וכיוצא, '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו עבר אחד}}''' - היינו כי מפני העון שהיה חמור הדין שלו היה כי נסתרס באחד מאבריו. ובכן ימצא שלקה בעור בממונו וגם בגופו באבר אחד. '''{{צ|או מוליכו עמו}}''' - ר"ל ידע נאמנה שנתקבל בתשובה לפני המקום ולכן בזמן התחיה שהקב"ה מחיה אותו כמו שהיה בעולם הזה כמו שחז"ל {{צ|אני אמית ואחיה - בתחילה כמו שהיה, הלך חיגר או סומא כך יקום}}. ואחר כך {{צ|מחצתי ואני ארפא}}. ולכן אותו אבר שנסתרס ממנו בטוח הוא כי '''{{צ|מוליכו עמו}}''' - שיהיה מוכן לעמוד עמו לזמן התיה כי זה יורה שנתקבל בתשובה לפניו יתברך. '''{{צ|אם שחט בהמה בשדה וכו'}}''' - כלומר אם עשה מעשה בהמה בשדה כמה דאת אמר {{צ|כי בשדה מצאה}}. '''{{צ|לא יביאנה במוט או במוטה}}''' - כלומר לפי שכבר נתבאר כי אותו העושה תשובה עד עת בא דברו למיתה - כך הוא עונשו של בדאי זה שמניח אבר מאחד מאבריו מסתרס ולוקה בעורו (בממונו), ושב ורפא לו. לא כך הוא זה העושה מעשה בהמה בשדה - מעשיו מפורסמים כי אין לו רשות להביא את עצמו לפניו יתברך בתשובה במוט. אף על גב כי בצד מה הוא יותר משובח מן הקודם; הבהמה מסוכנת - כאלו בה עשה תשובה בפרק המיתה ולא עשה אלא מיראה, אבל זה - נהי שעשה מעשים רעים דוגמא של אותו הנאמר בו {{צ|ויבא עשו מן השדה}} - אמנם חזר בו בזמן הבחרות. ועם כל זה: '''{{צ|לא יביא את עצמו במוט}}''' לעת תמוט רגלו וחזר הגלגל עליו, כי אז הוא מוכן ומעותד נמי אל הייסורין בגופו. לא יביאם במוט ולא במוטה כדרך שעושה בחול כי זאת התשובה נמי הוא נחשב מיראה והוא דרך חול. כי שלשה מיני תשובה מחמת יראה הם כנודע מן הזוהר. אמנם '''{{צ|יביאנה בידו איברים}}''' -הוא מה שאמרו חכמים ז"ל {{צ|אם רואה אדם ייסורין באים עליו יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו}}. כי אינו מספיק שיעשה מה שאמרו חז"ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות. עינים רמות - והיות לטוטפות בין עיניך}} לפי כי תיקון זה מספיק שיעשה אותו על הסתם. לא כן זה אלא מביאה התשובה בידו - מעשה בהמה על ידי מעשה הצדק' הניתן ביד כנודע. זה יהיה ראשונה להגין עליו מן הייסורין. ונוסף עוד שיביאה איברים איברים על ידי הייסורין בענין ארבעה חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש: {{צ|עבר אדם על מצות עשה ועשה תשובה - לא זז משם עד שמוחלין לו. עבר על מצות לא תעשה - תשובה תולה וייסורין ממרקין שנאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם}}. ולכן לא סגי להביאה לעת תמוט רגלו, רק מביאה איברים איברים כאמור. '''{{צ|עוף שנדרס ברגלים וכו'}}''' - כבר הדברים אמורים למעלה כי כינוי העוף הוא מורה על בעל מצות. ולכן הוא היה אומר כי עוף זה '''{{צ|שנדרס}}''' היה שפל ברך, שייף עייל שייף נפיק, כל כך היה שפל עד מדרך כף רגל היה שוה לאסקופה תחתונה, עד מקום שעאל ספק '''{{צ|אם נתרסקו איבריו}}''' כי מפני שהמצות הם כמספר האיברים ואדם זה מפני שממעט עצמו לא דק להיות נמנה עם חבור של מצוה. '''{{צ|ולכן צריך שהייה מעת לעת}}''' - הוא מה שאמרו חז"ל {{צ|חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת קודם התפילה ושעה אחת מתפללים וחוזרים ושוהים שעה אחת לאחר התפילה}}, לפי כי גדולה היא התפילה לפני הקב"ה. '''{{צ|וצריך בדיקה לאחר השחיטה}}''' על מספר המצות. '''{{צ|מותר לשחטו ביום טוב}}''' - כמה דאת אמר {{צ|עליך הורגנו כל היום וכו'}}. ועוד ירצה למ"ש ר' יהושע בן לוי {{צ|האי מאן דאתייליד ביומא דשבתא ביומא דשבתא ימות. מאי טעמא? משום שחללו עליו את השבת כדי שיתכפר לו}}. וכן נמי הוא בענין זה. הרצון לומר דאף על גב כי נמצא באדם זה כל השלימות הנזכר, '''{{צ|שוחטין אותו ביום טוב ולא חיישינן שנא ימצא טרפה}}''' - כלומר כי לולי שנמצא בו עון לא מת ביום טוב, אלא ודאי כי זה היה לו לכפרה '''{{צ|אע"ג דאתייליד ביה ריעותא}}''' לא אמרינן הכי, אלא עדיין הוא בחזקת צדקותו וחסידותו כדאמרן. '''{{צ|בכור בזמן הזה}}''' - מה ששנינו היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות. ומפני השלימות הנמצא בו אין שוחטים אותו בזמן הזה אלא אם כן נפל בו מום. שאם לא היה זמן החרבן והיה עבודה הקרבן היה מכפר כמו שאמרו חז"ל {{צ|תמיד של שחר היה מכפר על עבירות שבלילה, תמיד של בין הערבים מכפר על עבירות שביום. בין כך לא לן אדם בירושלים ובידו עון}}. אמנם משחרב הבית נענש הצדיק כמו שאמרו חז"ל {{צ|ועשית את הקרשים למשכן - אמר משה לפני הקב"ה תינח בזמן שבית המקדש קיים, וכשנחרב מה יעשה ישראל? א"ל אני לוקח צדיק אחד ומכפר עליהם}}. ולכן זה הבכור הצדיק אף על גב כי כן אמר הקדוש ברוך הוא ליקח אותו לכפר על ישראל - '''{{צ|אינו נשחט בזמן הזה אלא אם כן היה בו מום}}''' דאם לא כן לא היה צריך שחיטה, כי הצדיק דוגמא לדגים (כנזכר לעיל אסיפתן מתירתן שנאמר {{צ|ויגוע ויאסף אל עמיו}}). אבל מפני שחטא ונפל בו מום - לכן נשחט. אמנם '''{{צ|אין חכם יכול לראותו ביום טוב}}''' - לא יהיה זה הבכור הצדיק בערך עם הארץ שמראה הסכין לחכם לבדוק בו כנ"ל. אמנם בזה הבכור אין רשות לחכם לראותו ביום טוב '''{{צ|אם יש בו מום}}''' שלכן מפני העון נשחט ביום טוב. '''{{צ|ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום}}''', דבר של עון, עם כל זה '''{{צ|אינו יכול לשחטו}}''' מאחר שנתפס על הציבור רק הוא מת בגויעה ואסיפה. '''{{צ|אבל אם נולד במומו}}''' כי נמצא בו עון קבוע דדש ביה, '''{{צ|ועבר וראהו}}''' לפי כי כך אמרו חז"ל {{צ|תלמיד חכם שחטא כסהו בלילה שנאמר וכשל גם נביא עמך לילה}}. '''{{צ|ועבר}}''' על זה '''{{צ|וראהו}}'''. '''{{צ|נשחט על פיו}}''' - מפני שנתגלה עונו. ואם ראה המום והעון שלו '''{{צ|מערב יום טוב וראה שהוא מום לישחט עליו, יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומתירו}}''' לישחט. אבל אם זה נענש מפני הציבור כנזכר - אין זה ראוי להיות נשחט אלא נאסף ודאי כדגים אסיפתן היא המתרת אותם כדאמרן. ===עוד פירוש על סעיפים א-ט לצד עילאה=== עוד זאת תדרש לבאר הדינים הללו לענין הנוגע למעלה לצד עילאה ימלל. וכך היא אומר.{{ש}} '''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר אשר חז"ל הגידו {{צ|שלשה טעיות עתיד לטעות שר של אדום}}. יחשוב כי בצר במדבר שהוא קולט הרוצח כך קולט בצרה, והקדוש ברוך הוא מביא אותו ושוחטו לעין כל שנאמר {{צ|כי זבח לה' בבצרה}}. והנה השר של אדום זה סמאל והשחיטה שלו על ידי שם ההויה כדאיתא בזוהר פרשת שופטים דף רע"ד {{ממ זהר|ג|רעד|א}} וזה לשונו: {{צ|פקודא בתר דא לדון בסייף לדון בחנק לדון בדין סקילה לדון בדין שרפה. לדון בסייף למאן? לסמאל. הדא הוא דכתיב כי רותה בשמים חרבי. הנה על אדום תרד חרב דקדוש ברוך הוא. '''י'''' רישא דחרבא. '''ו'''' גופא דחרבא. '''ה"א ה"א''' תרין פיפיות דילה. צדק צדק תרדוף. חתכין דינין מפי בית דין דלעילא ודינא מפי בית דין דלתתא}}, עכ"ל לענייננו. ולכן יאמר:{{ש}} '''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הקדוש ברוך הוא הנקרא 'חכם' שנאמר {{צ|חכם לבב ואמיץ כח}}. אין מראין לו הסכין הנזכר (שהוא שם הויה כאמור) כדי לשחוט לסמאל, '''{{צ|אם הוא ראוי לשחוט בו שמא תהיה פגומה הסכין}}''' - הוא מה שאמרו חז"ל {{צ|אין השם שלם עד שיכרת זרעו של עמלק שנאמר כי יד על כס יה}}. ולכן הסכין זו - ההויה - כביכול פגומה. ולכן יאמר לו פגומה ואסור לשחוט בה לסמאל מפני פגימתה. ולכן '''{{צ|ילך וישחזנה ויחדדנה במשחזת}}''' כי לפי שזה הפגם תלוי במעשה התחתונים, לפי שהם עושים פגם בסכין זו - הוא שם הויה, כדאיתא בזוהר בכמה מקומות {{צ|חייביא עבדי פגימותא לעילא}}. ולכן אנו חוששים שלא יחדדנה במשחזת כי תעלה חמתו של הקדוש ברוך הוא ואותו הכעס והחידוד ישליך אותו על ישראל העושים הפגם, והם סיבה כי אינו נכרת זרעו של עמלק. ולכן לא יעיר כל חמתו על סמאל לשחוט אותו ונמצא מתארך קץ פדותנו. הוא הטעם שהשביע הקדוש ברוך הוא לישראל שלא ידחקו על הקץ שנאמר {{צ|השבעתי אתכם וכו' אם תעירו את האהבה וכו'}}. '''{{צ|וחכם שראה סכין לעצמו}}''' לצורכו דלא שייך להיות בה פגם, '''{{צ|יכול להשאילה לאחרים}}''' להשתמש בה כי כן שם הויה נקרא על כל צבאות מעלה כמו שאמרו חז"ל {{צ|אדני בם - שמו של הקב"ה כתוב בלוח על לב כל אחד}}. ומה גם מט"ט כי כך אמרו חז"ל בפסוק {{צ|כי שמי בקרבו}}. ולכן הוא עמו בהשאלה לצורך הייחוד הנעשה על ידו ביומין דחול כדלעיל. עוד ירצה במאמרו '''{{צ|אין מראים סכין לחכם ביום טוב וכו'}}''' - דמאחר כי הנחנו שהסכין הוא כינוי לשם הויה, והוא התפארת, ולכן אין מראין סכין זה לחכם '''{{צ|ביום טוב}}''' - הוא סוד חכמה עילאה - לפי כי כן אמרו חז"ל {{צ|נשבע הקב"ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנס ישראל בירושלים של מטה}}. וכבר נתבאר בזוהר שהקב"ה הנשבע (הוא חכמה) שלא יכנס בירושלים שלמעלה (היא בינה). ולכן אין ראוי להראות סכין זה בסוד התפארת לאבא עילאה, הוא החכם הנזכר, אם הוא ראוי ושלם כדי לשחוט בו לסמאל כאמור, שמא תהיה פגומה כי מפני מעשה התחתונים היא נפגמת ונמצא בטלה הכונה. כי הנה תכלית הראות סכין זו לשחוט לסמאל היינו כי כאשר זה נשחט אז בונה ירושלים ה' וישראל נכנס לתוכה. ועל ידי כן הותר הנדר שנשבע הקב"ה ואמר {{צ|ולא אבא בעיר}}. ואם תמצא פגומה החכם יאמר לו אסור לשחוט בה לסמאל ולבטל המות מפני פגימותה. ולכן '''{{צ|ילך ויחדדנה}}''' - ס"מ הנקרא חדידא בלישניה שנאמר {{צ|בקליפה חדה כחרב פיות}}. והיינו שמחדדה '''{{צ|במשחזת}}''' שלו - היא הנקבה כאמור. '''{{צ|וחכם}}''' הנזכר '''{{צ|שראה סכין לעצמו}}''' - הוא סוד הצדיק שבו הנקרא הויה שנאמר {{צ|ה' הצדיק}}. וראה אותו לעצמו להנאתו. '''{{צ|יכול להשאילו נמי לאחרים}}''' - כי הוא יורד בסוד מרדכי ומתלבש בו יוסף הצדיק. ועל ידי שמתחבר עם הכלה הוא שוחט לכל מאריהון דדינין כדאיתא בזוהר בפסוק {{צ|כי הנה המלכים נועדו}}. וכאשר כן {{צ|עברו}} כל מאריהון דדינים מפני כי הם {{צ|יחדיו}} בחיבור אחד כאמור. '''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט וכו'}}''' - איתא בזוהר פרשת צו דף ל"א {{ממ זהר|ג|לא|א}} וזה לשונו: {{צ|ואל זועם בכל יום - נזעם או זעום אינו אומר אלא זועם לפי שהוא זועם לכל מאריהון דדינין}}. והיינו מה שאמר הכתוב {{צ|וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו}} - הם מאריהון דדינים, שאוסר אותם בכל יום יעיר בבקר בבקר לזעום בהם. וזה הוא סוד הטבח שזועם לכל מאריהון דדינים, שלכן הסכים לטבוח את בנו. או יהיה הכונה לרמוז על יוסף הצדיק שנאמר בו {{צ|וטבוח טבח והכן}} שעשה תרתי לטיבותא. ענין שטבח טבח ועוד עשה הכנה מענין מוקצה והיה ערב שבת כמ"ש חז"ל {{צ|מכאן ששמר יוסף את השבת ועדיין לא ניתנה}}. ושמר דין מוקצה בשבת כסברת ר' שמעון. ואמנם שאמר {{צ|וטבוח טבח}} היינו סוד מה שאמר הכתוב {{צ|רשפיה רשפי אש שלהבת יה}} - דנפק מעלמא עילאה כל ערב שבת לשרוף הקליפה, וכדאיתא בזוהר פרשת ויקהל דף ר"ב {{ממ זהר|ב|רב|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי ביומא שתיתאה כד מטי זמנא דערב - דליג מגו ההוא נהורא דאשא וסלקא לעילא לאעלא גו גוונין. כדין מתתקנין ישראל לתתא ומסדרין סועדתין ומתקנין פתורין כל חד וחד פתוריה. כדין חד שלהובא נפיק ובטש בההוא שלהובא. כיון דבטש ביה מתגלגלן ההוא שלהובא וההוא מדורא ועאלין בנוקבא דתהומא רבא ואתטמרן ויתבת תמן. וההוא שלהובא איהו מסטרא דימינא וכו'}}. הנה מבואר מדברי המאמר כי זה האש הוא הדוחה לסטרא אחרא ומונע אותו שלא יתקרב לסטרא דקדושה. וזה השלהובא הוא מסטרא דימינא, חסד לאברהם. ולכן זה הטבח הוא מה שאמר '''{{צ|מוליך סכין והבהמה אצל הטבח}}''' זה. ו'''{{צ|הבהמה}}''' יהיה סוד סטרא אחרא מפני כי נמצא בו שהותר אוכל נפש. ולכן צריך חיזוק. ולכן יכול להוליך סכין והבהמה אצל הטבח האדם הגשמי. '''{{צ|ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו}}'''. וסוד הדבר למעלה הוא מ"ש בזוהר פרשת אחרי מות דף ע"ב {{ממ זהר|ג|עב|א}} וזה לשונו: {{צ|ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן - למלכא דהוה ליה ברא מאמהו חדא ואזיל בהיכליה. בעא מלכא לאתנסבא במטרוניתא עילאה ולאעלה בהיכליה. אמרה מאן יהיב לי מלכא בהיכליה. אמרה מכאן ולהלאה אשדר ואתרך לברא דאמהו מהיכלא דילי. כך נמי אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן וכו'}}. והנה מבואר מדברי המאמר כי עתיד הקדוש ברוך הוא לגרש האמה זו ואת בנה, שלכן אמרה שרה לאברהם {{צ|גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת}}. ואמנם כמו כן עתה ימצא דבר זה בהווה - הוא מ"ש בזוהר פרשת תרומה דף קל"ד {{ממ זהר|ב|קלד|א}} וזה לשונו: {{צ|כלה כל זמנא דבעאן לאעלא לה לגבי בעלה לחדווה דשמושא אצטריך בלחישו ברזא, בגין דלא ישתכח ברגלי צעדהא רמז דסטרא אחרא ולא יתדבק בהדא וכו'}}. הנה מבואר הדבר כי לעולם מפרישין תחילה סטרא אחרא ואחר כך נעשה הייחוד. ולכן בא הדין הזה בגשמי דאפילו גדי קטן שצריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' - מוליך אותו ביום טוב. ואפילו '''{{צ|שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' לפי כי כן הוא נעשה למעלה. '''{{צ|בהמות היוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - אשר חכמים הגידו בפסוק {{צ|מעוף השמים ועד בהמה נדדו}} {{ממ|ירמיהו|ט|ט}}, כי נ"ב שנה לא עבר עוף בארץ ישראל כי {{גמט דגש|בהמה}} בגימטריא הכי הוי {{גמט דגש|ב"ן}} - למדנו כי בן זה הוא בהמה. ולכן ימתק מה שאמרו חז"ל אצל {{צ|אדם ובהמה - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ועושים עצמן כבהמה}} (מאמר). כי לא ידענו מהו השבח הזה אשר שבחוהו חכמים? מה יופיו ומה טיבו של האדם בן דעת ועושה עצמו כבהמה? כנראה כי נהפוך הוא כי לגנות יחשב לאיש העושה עצמו כבהמה. אמנם בתחילה אתה דורש כי מ"ש {{צ|שעושה עצמו כבהמה}} היינו על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|יששכר חמור גרם}} {{ממ|בראשית|מט|}} אשר חכמים ז"ל הגידו כי החמור אינו כמו הסוס שמרביצים תחתיו ומאכילים אותו והוא מבעט בבעליו. אמנם דרכו של חמור - רובץ בין המשפתים ואינו חושש לכלום ונתנים עליו משא כבד ואינו מבעט. כך היה עושה יששכר כדי ללמוד בתורה. וכן נמי אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ובתורה ועושים עצמן כבהמה לסבול עול התורה. ואין חוששין לחמדות העולם הזה כלום. הרי זה משובה(?). אמנם עוד יש להבין בדרשה זו כי כונת בני אדם ערומים אלו בדעת - שיודעים ומכירים הם בעצמם כי הם אנשים גדולים כמו שאמר רבה ע"ה {{צ|ידע איניש בנפשיה אם צדיק גמור הוא אם לאו}}. והללו יודעים שהם נמשכים מעץ החיים שהוא בחינת 'אדם'. ולפי שהם יודעי דעת וערומים לא נעלם מהם כי הלומד בתורה הוא נאחז בגופא דאילנא כדאיתא פרשת מקץ דף קצ"ג {{ממ זהר|א|קצג|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי אילנא דחיי וכו' ואינון דמשתדלין באורייתא כולהו אחידן בגופא דילנא וכו'}}. ואדרבא מפני כך כי ערומים הם - עושים עצמן כבהמה כאילו הם מסטרא דנוקבא העולה בגימטריא {{גמט דגש|בן}} שהוא {{גמט דגש|בהמה}}. והיינו כדי לעורר השורש שלהם ולהיות שהם נשרשים שם כמו שאמר הכתוב {{צ|יוצר רוח אדם בקרבו}} כדאיתא בזוהר, כי מדה זו מציירת רוח בני האדם בקרבה ממש בהאי אתתא דצרת עוברא במעהא. לכן הם עושים כבהמה לעורר נפשם בסוד אור חוזר בקרבה כדי לעורר את האהבה, שלכן נחשב כאילו דכורא רדף בתר נוקבא ולא דכורא{{הערה|כך מובא בדפוס אבל לענ"ד מהמשך הדברים ייתכן שצריך להגיה 'נוקבא' - ויקיעורך}} בתר דכורא כדאיתא פרשת ויחי דף רמ"ה {{ממ זהר|א|רמה|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי בכל אתר דכורא רדיף בתר נוקבא ואתער רחימותא לגבה, והכא אשכחנא דהיא אתערת רחימותא ואתערת לגביה ורדפת אבתריה. ואורחיה דעלמא דלית שבחא דנוקבא למרדף בתר דכורא אלא מלה סתימא היא ומלה עילאה דבי גנזייא דמלכא. תא חזי תלת נשמתין אינון וכו' נשמתין דצדיקייא אתיין מאינון נשמתין עילאין מנשמתא דנוקבא ומנשמתא דדכורא ובגין כך נשמתהון דצדיקייא עילאין על כל חילין ומשריין דלעילא וכו'. תא חזי אתערותא דרחימו דכנסת ישראל לגבי קדוש ברוך הוא נשמתהון דצדיקיא לתתא מתערין לה בגין דאינון אתיין מסטרא דמלכא מסטרא דדכורא ואתער רחימותא. אשתכח דדכורא אתער חביבו ורחימותא לנוקבא וכדין נוקבא אתקשרת ברחימותא לגבי דכורא וכו' ועל דא וצדיק יסוד עולם כתיב - סתם}}. עד כאן לשונו לענייננו. הנה מבואר מדברי המאמר כי הנשמה של הצדיק היא נמשכת משני המדות, זכר ונקבה, והם הנזכרים בפסוק {{צ|אדם ובהמה}}. ולפי כי הצדיק זה שהוא {{צ|ערום בדעת}} ויודע בעצמו שהשורש שלו, היא נשמתו, כלולה מזכר ונקבה. ומן הראוי לא היה{{הערה|נ"ל שיש להגיה כאן 'ומן הראוי היה לו וכולי' - ויקיעורך}} להסתכל בשורש הנמשך מן הזכר שהוא עיקר ועושה עצמו כבהמה (שהוא סוד הנקבה), והתכלית כדי לעורר חביבו ורחימותא שלכן כינוי 'בהמה' מורה על שם ב"ן - הוא המעורר מיין נוקבין. ועושה עצמו כבהמה בעבור כן כדי לייחד בנוקבא עם הדכורא -- ודאי לכן עלינו לשבח לאדם זה. ובכן זה יהיה כונת מ"ש '''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום}}''' - הם בני אדם הצדיקים שעושים עצמן כבהמות שיוצאות מן העיר הידועה, עיר ה' סלה, {{צ|ורועות חוץ לתחום}} - ארצה שעיר שדה אדום, לאכול אותם ירק עשב הצומח להם מן השדה שהם נשמות מחסידי האומות כדאיתא פרשת בלק בפסוק {{צ|כלחוך השור את עשב השדה}}, הם נשמות קדושות מחקל תפוחין. וכן בהפך - הצדיקים אוכלים עשב הם הנשמות הצומחות משדה אדום. '''{{צ|וחוזרות ולנות בתוך התחום}}''' של עיר ה' - '''{{צ|הרי אלו מוכנות}}''' כי הם כל כונתם וחפצם להיות מוכנים לפניו על דרך {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}. לכן '''{{צ|לוקחים מהם ושוחטים מהם ביום טוב}}''' בשעה שהם מייחדים שמו יתברך ואומרים 'אחד' כנודע שהאדם מקבל עליו ארבע מיתות בית דין ונחשב להם כאילו נחשטים ממש, ועולה נשמתו למעלה לעורר את האהבה. אבל הנשמות '''{{צ|הרועות}}''' בשדה אחר, '''{{צ|ולנות חוץ לתחום}}''' של הקדושה - הוא מורה על חלק נשמות שלא הלכו לשם לרצונו אלא שהוצרכו לילך לשם מסיבת העון. וכדאיתא בהקדמת התיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא, נודדת מקינה כן איש - דא איש צדיק דאזלין מתתרכין בתר קב"ה ושכינתיה}}. ואיתא בזוהר {{צ|אלין נשמתין ערטילאין דאזלין בתר קב"ה ושכינתיה}} כי הנשמות אלו הולכים ברצונם אחר השכינה בגלות. אמנם יש נשמות אחרות שגולים לשם ולכן '''{{צ|לנות חוץ לתחום}}''' של הקדושה. ולכן '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ויצאו מן הקליפה, '''{{צ|אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצים}}''' מבערב, ואין דעת אנשי העיר הקדושה עליהם על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|עיר קטנה}} היא סוד המלכות, {{צ|ואנשים בה מעט}} - הם המדות שלה נקראים 'אנשים'. ולכן אמר '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר הזאת עליהם}}''' שיהיו לה בסוד אור חוזר. '''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - הנשמות קדושות. '''{{צ|אבל של עכו"ם}}''' - אותם שמביאים אותם עמהם משדה אדום - '''{{צ|לית בהו משום מוקצה}}''' לפי כי תמיד לוקחים מהם לצורך הייחוד. או יהיה נמי בהמות הללו של עכו"ם בסוד הניצוצות דעלמין קדמאין דאתחרבו ואין בהם מוקצה. '''{{צ|ואין עכו"ם צריך הכן}}''' - הוא מ"ש בזוהר {{צ|באלין עשר קליפין אתלבש קב"ה בגין לקיימא ומלכותו בכל משלה}}. הנה מבואר כי אין העכו"ם צריך הכן שכן כתיב {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} - אבל לא עכו"ם. '''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - דהיינו סוד {{צ|עת אשר שלט האדם (עכו"ם) באדם (דישראל) לרע לו}} ודאי, כי אותה נשמה דישראל מוציאה עמה נשמה מעכו"ם. הרי כי באו בשביל ישראל שהלך לשם. '''{{צ|לפיכך עכו"ם שהביא בהמה במקולין}}''', בית השחיטה, ר"ל הביא נשמה של ישראל הנקרא 'בהמה' כאמור לעלות למעלה בסוד מיין נוקבין. '''{{צ|אם ידוע שלנות חוץ לתחום}}''' - מאחר שלנים שם מפני העון כנ"ל, '''{{צ|אסורות}}'''. '''{{צ|ואם ספק מותרות}}''' - אפילו הם מחלק אותם שבאו לצורך ישראל שאינו יכול לעלות מעצמו אם אינו מביא ניצוצות אלו, '''{{צ|שהמוקצה הולכים בספקו להקל}}'''. '''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו"ם}}''' - לברר מהם ולהכנס לתוך הקדושה, '''{{צ|אפילו סתם בעיר שרובה עכו"ם}}''' - היינו בעולם העשיה כי שם הקליפה מרובה מן הקדושה כדאיתא בתיקונים. הנברר משם הוא מותר ביום טוב. שכל המביא לצורך הרוב מביא. ולכן מותר. ומאחר שהנחנו כי {{גמט דגש|בהמה}} הוא כינוי למדה האחרונה שהוא בסוד שם {{גמט דגש|ב"ן}} בגימטריא - ולכן יאמר נא: {{ש}} '''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום}}''' כלומר החלקים של מדת המלכות המכונה בשם 'בהמה' שיוצאות מעולם האצילות, לפי שמזמן של הבריאה נגזר עליה {{צ|לכי ומעטי את עצמך}}, לכן החלקים שלה יוצאים משם והולכות '''{{צ|ורועות חוץ לתחום}}''' - חוץ מעולם האצילות שנאמר {{צ|דודי ירד לגנו}} {{ממ|שיר|ז}} זה העולם שלמטה מן האצילות והלאה. וזה {{צ|ללקוט שושנים}} - הם ניצוצות הנ"ל. הרי שהם '''{{צ|רועות חוץ לתחום}}''' שנאמר {{צ|דודי ירד לרעות בגנים}} - היא המדה הנקרא 'דודי'. '''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' - דהיינו בבריאה שהוא תחום של עולם האצילות. ומה גם כי שם אימא נקרא 'מקננת' שם כדאיתא בתיקונים והיא נקראת '''חמות'''(?) כדאיתא פרשת אחרי מות והוא '''תחום''' שבת. '''{{צ|הרי אלו מוכנות}}''' כי למחר תכף עולים לעולם האצילות. ולכן לוקחים מהם לתיקון המלכות ושוחטים אותם ביום טוב להוציא מהם איזה דם אשר נמצא בהם מצד הדין ומתייחדים אחר כך באוכל אדם. '''{{צ|אבל הרועות והלנות מחוץ לתחום}}''' - הם החלקים אשר בעולם היצירה הנקראים 'מחוץ לתחום'. אם באו ביום טוב ועולים למעלה בעולם האצילות - '''{{צ|אין שוחטים מהם ביום טוב}}'''. והענין הוא מ"ש פרשת קרח {{צ|קריאי מועד - קראי מועד חסר יו"ד}}. כי כמו ש'קדש עילאין' זמין לכל אינון כתרין דשמא קדישא אתקרי בהו - כך 'קדש תתאה', {{צ|חכמת שלמה}}, זמין לכל חילהא. הנה מבואר מזה המאמר כי החלקים של מדה זו הם מזומנים ביום טוב ועולים למעלה. הם חילהא {{צ|הרועות ולנות מחוץ לתחום}} בכל זמן. ולכן עתה שעלו '''{{צ|אין שוחטין מהם}}''' ואין מקבלים מהם שהרי אין עולים ***(?) למעלה ולכן הם מוקצין. '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר}}''' של עולם האצילות - הם המדות של הזכר המצפים לחלקי הכלה להתייחד עמהם אחד אל אחד - אין דעתם עליהם שהוא סוד {{צ|והאדם ידע}}. '''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - הוא ישראל עליון שהה ממצו(?) נעשה התיקון לכלתו כדאיתא פרשת תרומה: {{צ|אפריון}} זה העולם, {{צ|עשה לו המלך שלמה}} והוא {{צ|מעצי הלבנון}} - הם שנאמר בהם {{צ|ישבעו עצי ה'}}. '''{{צ|אבל בהמות של עכו"ם}}''' - הם מדות הנקבה שנפלו בקליפה ונבנית בהם צד הרשעה, לכן נקראים {{צ|בהמות של עכו"ם}}, ולכן '''{{צ|אין בהם משום מוקצה דאין העכו"ם צריך הכן}}''' בו בכל שעה אנו מצפין ביאת הגאולה וחרבנה של צר שנאמר {{צ|היום אם בקולו תשמעו}}.{{ש}} '''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' שאז אסור. והענין יובן בשני פנים. ראשונה כי הנה בכל יום אנו מעלים מדות הללו לעשות הייחוד ואחר כך חוזרים לנפול. ולכן דבר זה לא נעשה ביום טוב. ועוד אם נאמר לצורך הגאולה כאשר חזרו בזכות ישראל דהיינו כי לפי שעושים תשובה לכן נגאלים בזמן {{צ|אחישנה}} - אז אסור לקחת מהם. '''{{צ|לפיכך עכו"ם שהביא בהמה}}''' מן הנשמות '''{{צ|במקולין}}''' - הוא מקום המטבחיים בסוד הבריאה אשר שם הם מאריהון דיבבא ויללא. וכאשר נמשך שם מדת החסד הוא הורג אותם וממסר(?) בידם. אז אם ידוע שלנות נשמות הללו '''{{צ|חוץ לתחום}}''' למטה - '''{{צ|אסורות}}'''. '''{{צ|ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל}}''' כאמור שהמוקצה הולכים בספקו להקל. '''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו"ם}}''' לטובתם להכניסם לגדר הקדושה, '''{{צ|אפילו סתם}}''' כי לא פורש, '''{{צ|בעיר שרובה עכו"ם}}''' - היא צור הרשעה, '''{{צ|מותר - שכל המביא לצורך הרוב מביא}}''' ומותר. '''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' - חזרנו לענין ראשון שמדבר בחלק הנשמות הידועות ללון חוץ לתחום, הם אותם אשר נודע באמת שהלכו אל הקליפה מצד העון ולכן הם לנין שם לפי שהם בדרך קבע. {{ש}} '''{{צ|ונמצאו בעיר}}''' של הקדושה ביום שני. והענין כאשר נאמר כי שני ימים דיום טוב - הראשון הוא בבחינת הזכר והשני הוא בבחינת הנקבה. והוא על דרך מ"ש בזוהר בפרשת {{צ|מקץ שנתיים ימים}} וזה לשונו: {{צ|מאי שנתים ימים? דתב דרגא לדרגא דאית ביה זכירה}}. הנה מבואר כי שני ימים הללו - אחד בסוד הזכר והשני בסוד הנקבה. וכן נמי בזה. ולכן '''{{צ|אני אומר שהוא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו}}''' שהוא בסוד הבריאה כאמור, '''{{צ|ומותרות וכל שכן השחוטות בבקר}}''' שהם מותרים. עוד ירצה במאמרו '''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' - הם החלקים של מדת המלכות המכונים לשם 'בהמות' כנ"ל. ולפי שהם בדרך קבע בבחינת הקליפה יאמר שהם {{צ|הידועות ללון מחוץ לתחום}} של הקדושה. '''{{צ|ונמצאו}}''' - בדרך 'מציאה' בבחינת הקדושה שנאמר בה {{צ|מצא אשה מצא טוב}}. נמצאו '''{{צ|ביום טוב שני}}''' - בסוד הנקבה. ועוד יש לומר כי שני ימים הם בסוד הנקבה, שלכן נקראו {{צ|מקראי קדש}}, והשני ימים הם בסוד בחינות שבה שנאמר בהם {{צ|ברוך ה' יום יום}}. כי הצדיק הנקרא 'ברוך' משפיע בסוד שני ימים אלו הנקראים {{צ|ציון ירושלים}}. וכאשר בהמות אלו נמצאו ביום טוב שני בעיר ה' זו ירושלים - '''{{צ|אני אומר שהוא הכניסן מבערב}}''', הכניסן משעה שקדש תתאה זמין לכל חילוי לאעטרא לון בסוד {{צ|מקראי קדש}}. '''{{צ|וחוץ לחומה לנו}}''' לפי שהם ב' חומות שנאמר {{צ|על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים}}. ולכן '''{{צ|מותרות}}''' שהנה נתקדשו. '''{{צ|וכל שכן השחוטות בבקר}}''' - אותם הבחינות העולות לאור הבקר למעלה שהם מותרים לפי שהם קדושים. '''{{צ|עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו וכו'}}''' - מדבר במלך המשיח אשר נקרא 'עגל' לסברת חז"ל בפסוק {{צ|שם ירעה עגל}}. ולכן בזה יובן ענין נולד למה נאסר ביום טוב לפי דקים לן שאינו בא ביום טוב. וענין נולד הוא מה שאמר בזוהר פרשת בלק דף ר"פ {{ממ זהר|ג|רפ|א}} וזה לשונו: {{צ|במתיבתא דרקיעא ומגבעות באת ו' ואשלים לתרין סטרין. חד דהא האי גבעה לא אתפרשא מן ברא לעלמין ולא שבקת ליה וכו'. וחד דהא גבעה ברה דלתתא דאתכליל בה אצטריך לזמנא דאתי כד ייתי מלכא משיחא לנטלא ליה גבעה עילאה ולאעלא ליה תחות גדפהא בגין לאתקפא ליה ולאוקמיה בחיין עילאין ומנה יפוק בההוא יומא משיחא דדוד. ורזא דא "אספרה אל חק וכו' אני היום ילדתיך" - ההוא יומא ממש אפיק ליה מתחות גדפהא בכמה חיין, בכמה מסרין(?) וכו'. וההוא חק לא אשתאר בלחודוי ויתכליל ביה משיחא אחרא בריה דיוסף וכו'. ובגין דאיהו גבעה תתאה דלית בה חיין ימות משיח דא ויתקטיל ויהא מית זמנא עד דתלקוט חיין גבעה דא ויקום}}, עכ"ל לענייננו. הנה מבואר מדברי המאמר כי מלך המשיח נקרא 'נולד' שנאמר {{צ|היום ילידתיך}}. ולכן יאמר:{{ש}} '''{{צ|עגל זה אם נולד ביום טוב}}''', והוא דבר דלא איפשר, ולכן יאמר אם נולד כך '''{{צ|מותר לשחטו}}''' כאמור דיתקטיל וימות. אבל מאחר כי אינו נולד ביום טוב - הא נמי ליתי כי אינו נשחט כדאיתא בזוהר ובתיקונים שם נאמר בגין דא נסיון דיצחק שזיב ליה דלא תתקטיל וקלא נפיק ואמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה. ולכן יאמר: '''{{צ|אם אמו עומדת לאכילה}}''' - היינו אומתו, כאשר הם מתחייבים ח"ו, אז הוא נהרג ח"ו. '''{{צ|והוא דקים לן בגויה שכלו לו חדשיו}}''' דהיינו כי הגאולה תהיה בעתה כמה דאת אמר {{צ|לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה}} {{ממ|מיכה|ה|ב}}, היינו גבעה תתאה היולדת אותו שנאמר בה {{צ|אני היום ילדתיך}} כנזכר. אמנם אנו בטוחים שיבא בזמן {{צ|אחישנה}} - חזר ואמר '''{{צ|ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה}}''', היינו דקים לן כי הגאולה תהיה בשנה השביעית והיא שנת היובל, ולכן בא הרמז של שבת לענין שביעית, ויום טוב לענין היובל. ולכן '''{{צ|נולד בזה מותר בזה}}''' - {{צ|וחי בהם}} אמר רחמנא. ועוד ירצה במאמרו זה '''{{צ|עגל{{הערה|כאן הגהתי. ובדפוס כתוב 'על' - ויקיעורך}} שנולד ביום טוב וכו'}}''' - כי מאחר שהנחנו כי בהמה הוא רמז לנקבה אשת חיל, הנה עגל זה יהיה בסוד יוסף הצדיק שנאמר {{צ|כי בכור שורו הדר לו}}. והנה בכור זה שנולד ביום טוב כי כן הוא נולד בסוד מוסף ביום טוב - מותר לשחטו להוציא את דמו, בחינת הגבורות שבו, שנאמר {{צ|והיה האוכל לפקדון לארץ}}, היינו {{צ|אם האם עומדת לאכילה}} בסוד רחל, היא אמו, כאשר עומדת בסוד {{צ|ותעמוד מלדת}} - מזומנת לאכילה בסוד {{צ|הלחם אשר הוא אוכל}}. '''{{צ|והוא דקים ליה בגויה}}''' ונודע באמת '''{{צ|שכלו לו חדשיו}}''' - כלומר נשלמו חדשי הכלה, היא אמו, והתועלת נמשך לו שנאמר {{צ|נקי יהיה לביתו שנה אחת}} ואיתא בזוהר פרשת תצא דף ע"ז(?) {{ממ זהר|ג|עז|א}} וזה לשונו: {{צ|פקודא דא למחדי חתן באתתיה שתא חד דכתיב נקי יהיה לביתו שנה אחת. ואינון י"ב ירחין אינון מדילה דהא שנה איהי כלה ולית כלה בר בי"ב ירחין דכתיב "עומד על י"ב בקר וכו'". ועל דא יעקב כתיב ביה "ויקח מאבני המקום" - אבני המקום י"ב הוו. ומאן דחדי לכלה חדי לעולמתא ועולמתאן י"ב הוו. וכלא איהו רזא דשנה. בגין כך אצטריך לחתן למחדי באתתיה שנה אחת}}, עכ"ל לענייננו. ולכן אמר '''{{צ|שכלו לו חדשיו}}''' - הם י"ב חדשים דילה שהם לו לשמחתו. '''{{צ|ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה}}''' - כי השבת הוא סוד יום השביעי, צדיק יסוד עולם. ויום טוב הוא בסוד הכלה שהוא {{צ|מקראי קדש}}. והם {{צ|סמוכים זה לזה}} שנאמר {{צ|סמוכים לעד לעולם}}. לכן '''{{צ|נולד בזה}}''' בחינת יוסף, '''{{צ|מותר בזה}}''' - כי גם ביום טוב יש מוסף כאמור. '''{{צ|בהמה מסוכנת שירא שמא תמות}}''' - הנה בהמה זו אם אמרנו שהוא בחינת נשמה שעושה עצמו כבהמה כאמור הכי קאמר: {{ש}} נשמה זו שהיא '''{{צ|מסוכנת}}''' דהיינו מאותם שהם נעשקות כדאיתא פרשת משפטים בענין ההוא טיקלא דעשיקת נשמתין. ולכן '''{{צ|היה ירא שמא תמות}}''' כי כאשר היא נעשקת מן הטיקלא ונכנס שם הוא סוד המיתה, כי כן סטרא אחרא הוא בחינת המות כדאיתא בזוהר פרשת בראשית בפסוק {{צ|ותרא האשה}} וגם פרשת פנחס בפרשת וירא פנחס וכו'. ואמנם '''{{צ|הוא אכל כבר}}''' - שאם לא כן הנה אותה בהמה היא נעשית בחינת אוכל למעלה בסוד {{צ|קרבני לחמי עולת התמיד}}. אמנם אדם(?) הקדוש הוא {{צ|אכל כבר}} בתפילת שחרית '''{{צ|ואין צריך לה}}''' לענין מאכל. '''{{צ|אסור לשחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנה כזית צלי מבעוד יום}}''' - בסוד תפילת הערב. '''{{צ|וכשיש שהות ביום כדאמרן ושחטה - אינו נוטל עורה}}''' - הוא בחינת הקליפה שהיא סביב לה בסוד {{צ|סביב רשעים יתהלכון}}. ואין זה בערך שאר הנשמות העשוקות שנאמר בהם {{צ|עת אשר שלט האדם...לרע לו}}. '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו}}''' - מאותה נשמה, '''{{צ|אבר אחד}}''' - חלק ממנו מתוך הטיקלא, כי על ידי כן אחר כך '''{{צ|מביאו עמו}}''' גם העור. ואם אמרנו דפי הדרך אשר נתבאר על סטרא דמהימנותא, הכי קאמר:{{ש}} '''{{צ|בהמה המסוכנת}}''' - היינו מדה זו הנקרא 'חולה' מפני גלות החיל הזה שנאמר {{צ|סמכוני באשישות וכו' כי חולת אהבה אני}}. '''{{צ|שירא}}''' האדם הצדיק '''{{צ|שמא תמות}}''' כאשר מתלבשת בתוך סטרא אחרא בחינת המות כאמור. '''{{צ|והוא אכל כבר}}''' - כי לכן ימצא כי למעלה נאמר {{צ|אכלתי יערי עם דבשי וכו'}}, '''{{צ|לכן אין צריך לה}}''' - שהנה כבר נעשה הייחוד ביניהם, ולכן זה הופך פניו לכאן וזה לכאן כמו שאומרים חכמים חז"ל משעשו צרכיהם כך המה עושים. '''{{צ|אסור לשחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנה כזית צלי מבעוד יום}}''' כי זה יהיה בערך של קרבן פסח שהוא נאכל על השבע. '''{{צ|וכשיש שהות ביום ושחטה אינו נוטל עורה}}''' - שהוא בחינת החיצוניות שבה, אלא הפנימיות בלבד ממנו אוכל. '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו אבר}}''' - ידוע אחר בחינת בנימין שעליו אמר דוד המלך ע"ה {{צ|מי יתן לי אבר כיונה - זו כנסת ישראל}} - הוא(?) סוד מה שאמר בזוהר פרשת שלח לך דף קפ"ב {{ממ זהר|ג|קפב|א}} וזה לשונו: {{צ|תו אמר תרין אינון וחד אתהדר כד שליט טאס על גדפי רוחא ושט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובין דהוה רכיב בהו קב"ה ומן יומא דאתגניז יוסף מאחוי אגניז איהו ואשתאר חד לגבי בנימן. הדא הוא דכתיב וירכב על כרוב ויעף וכו'}}. והנה הדבר זה מבואר מדברי המאמר מה שאמר '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו אבר אחד}}''' - הוא בנימן, '''{{צ|מביא}}''' העור שלה '''{{צ|עמו}}'''. והבן כל זה. '''{{צ|אם שחט בהמה בשדה וכו'}}''' - הנה נתבאר כי מדה זו מזמן הבריאה נגזר עליה {{צ|לכי ומעטי את עצמך}}. ולכן נאמר {{צ|דודי ירד לגנו וכו' לרעות בגנים וללקוט שושנים}}. ולכן מדה זו המכונה בשם 'בהמה' יורדת למקום הנקרא {{צ|שדה אדום}}. ולפי שנאמר {{צ|שא נא כליך וכו' וצודה לי ציד}} - ולכן בא זה הכינוי '''{{צ|אם שחט בהמה בשדה לא יביאנה במוט או במוטה}}''' לפי שהרי נאמר {{צ|לא יתן לעולם מוט לצדיק}} דהיינו '''{{צ|כדרך שיעשה בחול}}''' כי אז נעשה הייחוד על ידי מט"ט והוא נקרא 'מטה' כדאיתא בזוהר. לפי שפעמים מטה כלפי חסד לצדיקיא ופעמים מטה כלפי גבורה להפרע מן הרשעים. אבל ביום טוב אין הייחוד נעשה על ידו כדאיתא בתיקונים: {{צ|כי עוף השמים - דא מט"ט וכו' ועל ידיה מתח*ן צדיק וצדק בשית יומין דחול}}. ולכן ביום טוב מביאה למדה זו '''{{צ|איברים איברים}}''' מן העולמות אשר הולכת בהם ללקוט שושנים ולמעלה הוא מתחבר עמה. '''{{צ|עוף שנדרס}}''' - הנה סוד העוף הוא בסוד הצדיק כדאיתא בתיקונים {{צ|ההוא צפרא דחזא רבה בר בר חנה דימא מטי עד קרסולוי}}. והנה זה העוף בעבור הגלות '''{{צ|נדרס ברגלים}}''' - והוא סוד מה שאמר הכתוב {{צ|עני ורוכב על חמור ועל עיר}} לפי כי מזמן שנאמר {{צ|ויגע בכף ירכו}} נעשה מדרס עד מדרך כף רגל. דאילו מתחילה נאמר {{צ|וידו אוחזת בעקב עשו}} - כלומר כי עשו היה אוחז בעקב של יעקב כדאיתא בזוהר פרשת משפטים דף קי"א {{ממ זהר|ב|קיא|א}} וזה לשונו: {{צ|מאי בעקב עשו? וכי סלקא דעתך דהוה אחידי ידה ברגליה? לאו הכי. אלא ידו אוחזת במאן דהוה עקב ומנו? עשו. דהא עשו עקב אקרי מיומא דאתברי עלמא קרי ליה קודשא בריך הוא 'עקב' דכתיב הוא ישופך ראש ואתה תשופנה עקב}}. אמנם אחר כך שרו של עשו נגע בכף ירך יעקב ולכן הני ברכי דרבנן דשלהי מנייהו הוי, דוגמא דיעקב איש תם. ולכן מפני כי נאחז סטרא אחרא בזה הם אמרו {{צ|שקר אין לו רגלים}} רק רגל אחד. ומכל מקום לקה ברגליו ואינו נתקן עד זמן שנאמר {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}} - רוצה לומר דאילו עד עתה אין עמידה לרגליו. וכבר ביארתי כל הצורך בזה בהקדמה גם מה שאמר בזוהר פרשת פקודי {{צ|עד דמטו רגלין ברגלין}} - הכל מבואר שם. מה שאמר {{צ|ולפי שלקה ברגליו נאמר עני ורוכב על חמור}} - כי הנה חכמים ז"ל אמרו {{צ|כל מי שאין לו קרקע אינו נקרא 'אדם'}}. וסוד הדבר הוא הדין כי כל מי שאין לו קרקע אינו עולה לרגל. לפי כי מה שנקרא 'רגל' הוא מן החיוב ששנינו {{צ|קטן שיכול להלך מירושלים להר הבית חייב בראיה}}. ומי שאין לו קרקע - סוד מה שאמרו חז"ל {{צ|אסתר קרקע עולם}} כאשר נתבאר בדין הסוכה למה קרקע אינה נגזלת. ולפי שלא נתקנו הרגלים נאמר שהוא עני דהא אין לו קרקע לומר(?) על הארץ יעמוד. ולכן '''{{צ|עוף}}''' זה הוא מלך המשיח שעף ונתעלה ונתיישב במרום שנאמר {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתי הוה}}, הוא '''{{צ|נדרס}}''' שנאמר {{צ|מדוכה מעונותינו}}. ולעומת זה הוא הצדיק עליון עני ורוכב על חמור ועל עיר. עד כי תתקיים {{ממ|ישעיהו|כו|ו}} {{צ|תרמסנה רגל}} לצור הרשעה {{צ|רגלי עני}} זה {{צ|פעמי דלים}} אלו ישראל, עם עני ודל. ולפי שנדרס בגלות בסוד {{צ|ונהר יחרב ויבש}} לכך '''{{צ|יש לחוש שנתרסקו איבריו}}''' - לפי כי בזמן הגלות נאמר {{צ|ויקח מאבני המקום וכו' וישכב במקום ההוא}}, וחכמים ז"ל פירשו הפסוק בזמן הגלות: {{צ|ויקח מאבני המקום}} על שם שנאמר {{צ|תשתפכנה אבני קדש}}, {{צ|וישכב במקום}} על שם {{צ|נשכבה בבשתנו}}. ובפרט מפני מעשה התחתונים כמו ששנינו {{צ|כשהאדם מצטער מה הלשון אומרת? קלני מראשי קלני מזרועי}}, וכמו שנתבאר אצלי בפסוק {{צ|פתחי לי אחותי רעיתי}} לפי כי {{צ|ראשי נמלא טל}} - כי לא נכנסתי בבית מיום שנתחרב ביתי. {{צ|קוצוותי רסיסי לילה}} - הקצוות שלי, הם אברים שלי, רסיסי - נתרססו ונתרסקו לפי כי בלילה שוכב על הארץ שנאמר {{צ|וישכב במקום ההוא}} לפי שכפה את המטה מזמן החרבן. הוא מש*ל {{צ|קרא הקב"ה למלאכי השרת אמר להם מלך בשר ודם מה דרכו לעשות? אמרו לו כופה את המטות. אמר להם כך אני עושה. הדא הוא דכתיב עד כי כרסוון רמיו}}. ולפי ששוכב על הארץ כביכול יש לחוש שנתרסקו איבריו. ולכן '''{{צ|צריך שהייה מעת לעת}}''' - לכן אמרו חז"ל {{צ|כל הקיצין כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה שנאמר בעתה אחישנה}}. והיינו השהייה. ולכל צריך לקיים {{צ|והגית בו יומם ולילה}} לקיים {{צ|עת לעשות לה'}}. '''{{צ|וצריך בדיקה אחר שחיטה}}''' לראות מעשיהם של התחתונים. ועל כל אלה '''{{צ|מותר לשחטו ביום טוב}}''' - להוציא ממנו אותו(?) הדם - הוא סוד הדין כאש מתבאר בפסוק {{צ|שופך דם האדם}}. '''{{צ|ולא חיישינן שמא ימצא טרפה}}''' מפני מעשה התחתונים, '''{{צ|אע"ג דאתייליד ביה רעותא}}''' מפני העון של התחתונים כאמור. עוד איפשר לומר דמיירי בסוד כנסת ישראל שנמשלה לעוף, היינו מה שאמר הכתוב {{צ|כי יקרא קן צפור וכו'}} ואיתא בהקדמת התיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא, נודדת מקינה - דא ירושלם}}. ולכן יאמר נא:{{ש}} '''{{צ|עוף שנדרס}}''' ברגלים כי כן סטרא אחרא נאחז ברגלים שלה, שלכן נאמר {{צ|רגליה יורדות מות}}. '''{{צ|נדרס}}''' ודאי מעוף הדורס, זה סמאל. '''{{צ|ויש לחוש שמא נתרסקו אביריו}}''' - כי המדות שלה הם יורדות בעולמו ושם קצת מהם מתרסקין מפני כי נמצא בהם תערובת של הקליפה. ולכן '''{{צ|צריך שהייה מעת לעת}}''' להבדיל בין עת שהיא לטובה ובין עת שהיא לרעה כדי לקיים {{צ|עת לשות לה'}}. '''{{צ|וצריך בדיקה אחר שחיטה}}''' כי הנה השחיטה הוא בסוד אכילת הדם לחוץ והוא סוד מה שאמר הכתוב {{צ|אם רחץ ה' את צואת בנות ציון ואת דמי ירושלים ידיח מקרבה}} {{ממ|ישעיהו|ה}}. והבדיקה הוא מ"ש בזוהר פרשת בלק דף קצ"ז {{ממ זהר|ג|קצז|א}} וזה לשונו: {{צ|אם לא תדעי לך היפה בנשים וכו' - ואוליפנא מגו בוצינא קדישא דבשעתא דאיהי סליקת למלקט ענוגין וכיסופין ומומא אשתכח בהו בישראל לתתא - כדין מטי לגבה טיפה כחרדל ומיד אתעדיאת ויתיבת עלה יומין במנין וכו'}}. ולפי כי כן נמצא בה אותה טיפת דם וצריך להיות יושבת עלה יומי במנין, דהיינו שבעה ימים נקיים, לכן צריך בדיקה כעין האשה שרואה דם. והיינו כי צריך בדיקה. ועם כל זה '''{{צ|מותר לשחטו ביום טוב ולא חיישינן שמא ימצא טרפה}}''' מפני מעשה התחתונים כנזכר במאמר, כי אז יודעים למעלה כי נמצא מום בתחתונים ולכן אתער סמאל בקל תקיף וכו', ובזה ימצא טרפה וכו'. לא חיישינן '''{{צ|אף על גב דאתייליד ביה רעותא}}''' מפני התחתונים כאמור. '''{{צ|בכור בזמן הזה}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|בני בכורי ישראל}}. ובזמן של הגלות שאינו נחשט להוציא ממנו דם האדם אלא אם כן יש בו מום, ר"ל לפי כי סטרא אחרא באה להדבק בו (הנקרא 'מום') - לכן נעשה שחיטה להוציא אותם הדינים שלא ימצא מקום להתאחז בו. '''{{צ|אין חכם יכול לראותו ביום טוב}}''' - היינו חכמה עילאה. '''{{צ|ואפילו אם עבר וראהו ומצא בו מום - אינו יכול לשחטו. אבל אם נולד במומו}}''' אשר בצאתו מרחם אמו אותם ס**ת(?) ודם היוצא עמו מום עובר יהיה בערכו, ואם אם חכם כנזכר '''{{צ|עבר וראהו נשחט על פיו}}''' - ויוצא אותה זוהמא לחוץ. '''{{צ|ואם ראה המום מערב יום טוב}}''' בזמן כי אז סטרא אחרא היא נכנעת מפני קדושת היום כנודע, ואז סטרא דקדושה מתגבר ועולה. ועתה התבונן כי לא כן היה, אלא נהפוך הוא, שהיה נאחז בו מום שראוי לישחט עליו. אז יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו כאמור שהוא מרחם אמו ומתירו. ===פירוש על סעיפים י' - כ'=== {{קטן|'''[כאן בדפוס מופיע ציטוט המשך סעיפי שו"ע]'''}} לא נעלם מעין כל קורא בדרך האמת ענין גלות הנשמות - הלא הוא כמוס עמדי במאמר {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} אשר חכמים עשו היקש בין ישראל ובין אומות העולם בכל הפרטים. ומה גם בענין גלות הנשמות כי כאשר חטא נפלו הנשמות בתוך הקליפה - הלא זה הוא מה שאמרו חז"ל {{צ|כיון שחטא אדם הראשון נתמעטה קומתו ונעשה מאה אמה שנאמר ותשת עלי כפך}} דהיינו אות {{גמט דגש|כ"ף}} שהוא בגימטריא במאה. ולפי כי אדם הראשון מתחילה היו כלולים בו כל הנשמות כמו שאמרו חז"ל בפסוק {{צ|איפה היית ביוסדי ארץ - איפה שלך היכן היתה באדם הראשון}}. ולכן כל אותם הנשמות שהיו תלויות בו - נפלו כולם בקליפה. וכאשר חטאו ישראל ומעשה אבות יעשו בנים כמו א"ה והמה כאדם עברו ברית, ולכן חזרו ונפלו הנשמות בתוך הקליפה. ולכן בא הרמז בדין זה של '''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור}}''' - היינו שני פעמים שנפלו הנשמות בבור גלות של הקליפה, דהיינו הרמז לישראל שעשו מעשה האב (הוא אדם הראשון כאמור). כי הנה ישראל נמשלו לשה שנאמר {{צ|שה פזורה ישראל}}. ולכן בא הנמשל בענין השה. ולרמז זה הנזכר שמדבר בעד עון אדם הראשון ובנו אחריו (הם ישראל) - לכן הוא אומר הפסוק {{צ|אותו ואת בנו}} {{ממ|ויקרא|כב|}} כי בענין זה הוא צודק דאילו לענין הגשמי היה ראוי שיאמר הפסוק "'''אותה''' ואת בנה" בלשון נקבה, לפי כי אין האב ניכר לדעת מי הוא? אלא כי כונת הכתוב לרמוז זה הענין מדי דברו ולפי כי אין בנו כח לבטל הקליפה לגמרי כדי להוציא משם הנשמות לכן נאסר לשחוט שניהם ביום אחד עד בא זמן הגאולה שנאמר {{צ|בלע המות לנצח}} - אז יהיה גאולה לאותם הנשמות דאזלין ערטילאין בתר קדוש ברוך הוא ושכינתיה כדאיתא בזוהר ובתיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא, נודדת מקינה - דא ירושלים, כן איש - אלין נשמתין ערטילאין דאזלין בתר קב"ה ושכינתיה}}. ולכן מה יעשה משום צער בעלי חיים - '''{{צ|מעלה את הראשון על מנת לשחטו ואינו שוחטו}}''' - כי הנה כך יעשה הקב"ה כאשר ישראל הם זכאים לפניו מעלה ראשון ראשון מבור הקליפה {{צ|על מנת לשחוט}} את הקליפה. או יהיה '''{{צ|על מנת לשוחטו}}''' לנשמה עצמה להפרע ממנה על מעשיו, '''{{צ|ואינו שוחטו}}''' לקליפה לפי כי עדיין יש צורך לעולם בה עד לעתיד. וכן לנשמה לא יהיה לה עוד עונש שהרי קבלה עונשה בקליפה. '''{{צ|וחוזר ומערים ומעלה את השני}}''' על מנת כן. ואחר כן '''{{צ|רצה זה שוחט רצה זה שוחט}}'''. אמנם זה יהיה בגשמי - לא כן בהצלת הנשמות כאמור. '''{{צ|בהמה חציה של גוי(?) חציה של ישראל יכולים לשחטה ביום טוב וכו'}}''' - הנה נתבאר כי ענין השחיטה הוא ענין תיקון אל הנשמה, ולכן בהמה זו שהוא חלק מי שאינו הגון ועושה מעשה בהמה, ולפי כי לא יעדר מהיות לו מעשים טובים כמו שאמרו חז"ל {{צ|ריקנין שבך הם מלאים מצות כרמון}}. ולכן ימצא כי אדם זה נמשל כבהמה, חציו לגוי (לפי מעשים הרעים שעשה) לפי כי כך אמרו חז"ל {{צ|אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח של שטות}}. ולכן כפי הפעמים אשר חטא על הנפש על העונות ועל הפשעים - כך נעשה '''{{צ|חציו של גוי}}'''. ולפי שיעור המצות אשר עשה נעשה '''{{צ|חציו של ישראל}}'''. '''{{צ|יכולים לשחטה ביום טוב}}''' לפי כי יום קדוש הוא על ידי תוספת קדושה הנכנס בקרבו, איפשר דהוה ליה תקנתא להסיר שיקוציו מפיו, היינו הדם אשר הוא בחינת הנפש שנאמר {{צ|כי הדם הוא הנפש וכו'}}. '''{{צ|ואפילו יש להם שתים}}''' בשותפות באופן זה '''{{צ|יכול לשחוט}}''' ולתקן שתיהן. ואין לומר זו היא שלי וזאת שלך אלא שתיהן הם נתקנות כאחת על ידי שחיטה או על ידי הייסורין כפי השגחת הכל. '''{{צ|השוחט בהמה ביום טוב אינו רשאי לתלוש הצמר וכו'}}''' - היינו מ"ש בזוהר פרשת מקץ דף ר"א {{ממ זהר|א|רא|א}} וזה לשונו: {{צ|ר' שמעון אמר בשעתא דנשמתא נפקת מהאי עלמא, בכמה דינין אתדנת עד לא תיעול לאתרה. לבתר כל אינון נשמתין אית לון למעבר בהך נהר דינור דנגיד ונפיק, ולאסתחאה תמן. ומאן איהו דיקום מתמן ויעבר בלא דחילו כמה דאת אמר מי יעלה בהר ה' וגו'. ונשמתא דזכאה אעבר בלא דחילו ויקום במקום קדשו. ומאן דאשתדל בצדקה בהאי עלמא ויתן מממוניה לצדקה - כדין ועבר בההוא אתר ולא דחיל. וכרוזא קאריה לההוא נשמתא "ועניתיך לא אענך עוד"}}, עכ"ל לענייננו. והנה הענין מבואר מזה המאמר כי הגוזז מממונו לצדקה הוא ניצול - הוא הנרצה במאמר חז"ל בפסוק זה {{צ|אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו - משל לשני רחילות. גזוזה עוברת וכו'}} (מאמר). כי הנה חז"ל דבריהם כגחלי אש נוקבים ויורדים עד התהום - לכן משל זה באמת הוא כי הנשמה שהיא גזוזה עוברת באותו נהר שהוא דינור, הגוזז מממונו לצדקה, כלומר דאף על גב כי אינו עשיר וצריך לגזוז מממונו שהוא לצורך פרנסתו - לכן ועבר באותו נהר דינור ויצא בשלום. ולכן יאמר נא:{{ש}} '''{{צ|השוחט בהמה ביום טוב}}''' - שנתעורר לתקן הנפש החוטאת הזאת, '''{{צ|אינו רשאי לתלוש את הצמר}}''' - היינו ענין זה של הצדקה. כי מאחר שלא נתלש עודנו חי - מה מועיל עתה. והיינו מעשה דמר עוקבא שחלק נכסיו בשעת מיתה. והקשו על זה ממה שאמרו חז"ל {{צ|המבזבז אל יבזבז יותר מחומש}}. ומשני שבשעת מיתה שאני דליכא למיחש דאתי לידי עניות. אמנם לא אמרו כי הצדקה בשעת מיתה אינה תשובה כל כך או(?) מפני היורשים. אמנם בזה יאמר '''{{צ|אינו רשאי לתלוש הצמר}}''' כלומר לעשות צדקה, כדי '''{{צ|לעשות מקום לסכין}}''' - שלא יהיה בסוד נבלה, על כן הקמצן נקרא 'נבל' על שם שנעשה נבלה. וזהו שאמרה אביגיל בנבואה {{ממ|ש"ב|כה|כה}}: נבל הוא קמצן {{צ|ונבלה עמו}} - שנעשה נבל בשעת שחיטה. או יהיה ענין תלישת הצמר כלומר אין לאדם לאבד זכות הצדקה שעשה בעבור '''{{צ|לעשות מקום לסכין}}''', כלומר כדי שלא יפסל השחיטה כאמור. אין ראוי לעשות כן. אבל '''{{צ|מפנהו ומושכו אילך ואילך}}''' כדי שיועיל לו להצילו מנהר דינור כאמור. אמנם אם נתלש מאותו זכות להועיל לו נתלש, אבל לא שיהיה האדם מתכוין לאבד את זכותו שהנה חז"ל אמרו כשהאדם הולך לשם מוציאין עליו עשרה עונות ועשרה זכיות והוא אומר יצאו אלו באלו. אומרים לו לאו אלא נענש על העונות ומקבל שכר משלם על הזכיות שעשה. והיינו שאינו יכול לתלוש הצמר - הוא הצדקה שעשה ביד. אבל אם '''{{צ|מפניהו ומושכו אילך ואילך ומעצמו נתלש}}''' - כפי השגחת יוצר הכל, עלתה לו מעשה הצדקה. גם לענין השחיטה גם בלא דעת שלו אז טוב לו כמדובר. '''{{צ|השוחט את העוף}}''' - גם בזה בא הרמז לאיש הנלבב העושה מצות הדומה לעוף שמצפצף בקולו בתורה ובתפילה שנאמר {{צ|הקול קול יעקב}}. כי נתבאר אצלי הכפל {{צ|הקול קול}} להגיד כי שני מיני קול נמצא לעדת יעקב, הלא המה קול תורה וקול תפילה. ולכן זה הנמשל לעוף מפני שלימות הנזכר הנמצא בו. ולכן '''{{צ|לא ימרט את הנוצה}}''' - הוא ענין הזכות, הלא זה דברי במאמר חז"ל סדר בשלח וז"ל כנף רננים נעלסה רננו צדיקים בה' וכו' אם אבדה חסידה ונוצה ואומר מי יתן לי אבר כיונה. כי נמשלו ישראל ליונה שקופצת אגף אחד ועפה בשני. כך ישראל יש להם שני דברים - תורה ומצות. החסידה - אלו ישראל שנאמר אספו לי חסידי. יש להם נוצה של יונה כאמור. ולכן '''{{צ|השוחט את העוף}}''' שהוא הנמצא בו שלימות העוף כאמור, '''{{צ|לא ימרט את הנוצה}}''' היינו המצוה, '''{{צ|לעשות מקום לסכין}}''' שלא יחליד לפי כי אין לאדם להפסיד מעשיו הטובים להמלט מן הנזק כאמור. '''{{צ|לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן יש לו עפר מוכן וכו'}}''' - והענין מ"ש בתיקון כ"א דף נ"ז וזה לשונו: {{צ|ועוד מצות שחיטה כשרה בזרים דאינון בני נשא דדמיין לבעירן דאלין דלא משתדלי באורייתא צריך למעבד בהון קרבנין לקב"ה. ואם מתקרבין בצלותין לקב"ה וסבלין כמה מכתשין, הדא הוא דכתיב כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה, אתחזי כאילו וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך וכו'. דדא שזיב ליה ממיתה דמלאך המות. הדא הוא דכתיב אדם ובהמה תושיע ה'. ואלין דעובדייהו כבעירן דחקלא דאכלין בלא צלותין - מיתתהון יהא כבעירן דחקלא ושחיט לון מלאך המות מדה כנגד מדה. ולא עוד אלא בסכין פגום קא שחיט לון ואתקריאו נבלה. ועלייהו כתיב נבלתי יקומון. מאי סכין פגום? דא סמאל, אל אחר, סכין פגום ודאי אתקרי}}, עכ"ל לענייננו. ולכן יאמר נא:{{ש}} '''{{צ|לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב}}''' - דהיינו התיקון שלהם כמו שאמר הכתוב {{צ|וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך וכו'}}, '''{{צ|אלא אם כן היה לו עפר מוכן}}''' כנגד מה שאמר הכתוב {{צ|מזבח אדמה תעשה לי}} והיינו עפר מוכן מבערב יום טוב. '''{{צ|ואם עבר ושחט ולא הכין}}''' מזבח זה בלבבו ובדעתו, '''{{צ|אם יש לו דקר נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח מכסהו בו}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|ויתד תהיה לך על אזניך וכו' וחפרת בה}}, הוא מה שאמרו חז"ל {{צ|מפני מה אצבעות היד משופות? שאם ישמע אדם דבר מגונה יתן אצבעו לתוך אזנו}}. ולכן יאמר נא כי אם לא יש לו דקר נעוץ מבעוד יום שיהיה מכין עצמו שלא להשמיע לאזניו דברים מגונים, שהרי מנבל עצמו ונפסל מלהיות קרבן על המזבח הנזכר. וכאשר יהיה לו דקר נעוץ מבעוד יום - הוא האצבע נעוץ באזנו - וזה יהיה '''{{צ|בעפר תיחוח}}''' כי צריך להשפיל עצמו הדק לעפר על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|מזבח אדמה תעשה}}. ובכל זה לא יהיה עפר קשה אלא עפר תיחוח, ואז יכשר לכסות בו אותה שחיטה, כלומר שתכפר עליו כנזכר במאמר, כמי שמקריב קרבן ועליו נאמר {{צ|אשרי נשוי פשע כסוי חטאה}}. '''{{צ|אפר כירה שהוסק מערב יום טוב מותר לכסות בו}}''' - כלומר כי כאשר יחשוב האדם לאפר על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|ואנכי עפר ואפר}} וזה היה לו '''{{צ|מבעוד יום}}''' - קודם שיגיע יומו שנאמר {{צ|באו ימי הפקודה}}, וקיים בעצמו {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך}}. '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' - ר"ל כדאי הוא לכסות על כל מה שעשה מן העונות שנאמר {{צ|כסוי חטאה}}. '''{{צ|אבל אם הוסק ביום טוב}}''' - כלומר כי יחם לבבו לעשות תשובה בו ביום שהגיע יומו, בית מועד לכל חי שנקרא בכינוי "יום טוב" לפי כי הוא יום טוב לגבי אדם שהוא צדיק כגון בהילולא דר' שמעון. ואיתא בזוהר פרשת תרומה דף ר"ן {{ממ זהר|ב|רנ|א}} {{צ|רזא דרזין דאוליפנא מגו בוצינא קדישא: והנה טוב - דא מלאך חיים, מאד - דא מלאך המות דאיהו יתיר וכו'. גן עדן איהו בארעא נטיע וכו' כמה דאת אמר ויטע ה' גן בעדן מקדם וכו'. ואתר דא איהו מתתקן לרוחין קדישין וכו' בשעתא דנפקי מתמן למיתי להאי עלמא מתכשטין אינון רוחין מההוא גופא ולבושא דתמן ומתלבשין בגופא ובלבושא דהאי עלמא. ועבדין דיוריהון בהאי עלמא בלבושא וגופא דא דאיהו מטיפה סרוחה. וכד מטי זמניה לנפקא מהאי עלמא - לא נפיק עד דהאי מלאך המות אפשיט ליה לבושא דגופא דא. כיון דאתפשט וכו' אזלא ומתלבשא בההוא גופא אחרא דבגנתא דעדן דאפשיט כד אתי להאי עלמא. ולית חידו לרוחא בר בההוא גופא דתמן וחדי על דאתפשט מהאי גופא וכו'}}. הנה מבואר מדברי המאמר כמה שמחה נוספת יש לנשמה יום המיתה מפני שמתפשטת מגוף נגוף זה ומתלבשת באותו גוף הקדוש. ולכן ראוי להיות מכונה בשם {{צ|יום טוב}}. ולכן יאמר נא: '''{{צ|אבל אם הוסק ביום טוב}}''', שהוא יום צאתו מן העולם אם הוסק לבבו בו ביום בענין החרטה, '''{{צ|אסור}}''' - אין מכסין בו על עונותיו, '''{{צ|אלא אם כן הוא חם כדי לצלות בו ביצה}}''' - הוא מ"ש בזוהר פרשת פנחס דף רי"ו {{ממ זהר|ג|רטז|א}} וזה לשונו: {{צ|דביצה אחת נפלת מן עופא ומחת שתין כרכין}}, וכדאיתא בתיקונים נמי בענין זה {{צ|נפילת ביצה דאיהו אתרוג שיעורו בכביצה ובגינה אתמר ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת, ונפל עמה ששים המה מלכות וכו'}}. ולכן יאמר נא, כי שיעור זה האפר חם כי הוא מתחרט עד מקום כי אותה הביצה נצלית ונתקנת לפי כי מעשה של התחתונים פוגם בה כנ"ל, וחרטה של אדם זה צולה אותה ומתקן אותה ומותר. '''{{צ|הכניס עפר הרבה לתוך ביתו לצורך גנתו}}''' - ר"ל כי אדם מקיים בעצמו {{צ|מאד מאד הוי שפל רוח}}, היינו שהכניס בלבו {{צ|עפר הרבה}} כאילו הדק לעפר כמו שאמרו חז"ל {{צ|הקיצו ורננו שוכני עפר - מי שהיה שכן לעפר בחייו}}. וזה '''{{צ|הכניס הרבה לתוך ביתו}}''' - היינו {{צ|קרבם בתימו לעולם}} וזה היה '''{{צ|לצורך גינתו}}''' - כדי ליירש מקומו בגן עדן, אותו החלק אשר שם לו. '''{{צ|והוא כנוס במקום אחד}}''' המיוחד לו בתוך לבו. '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' כל העונות שעשה כמה דאת אמר {{צ|כסוי חטאה}}. '''{{צ|שכל זמן שהוא צבור}}''' בלבו '''{{צ|דעתו עליו לכל המצטרך}}''' שלא יחטא. '''{{צ|אבל אם הכניס קופתו לצורך גנתו}}''' - היינו דבר מועט מן השפלות, ולא הכניס אותו לתוך ביתו כמשפט המשפיל דעתו פי שנאמר {{צ|גבר יהיר ולא ינוה - כל המתייהר אפילו על אנשי ביתו אינו מתקבל}}. ולכן עיקר השפלות צריך להיות מנהיג עצמו אנשי ביתו בנחת ובשפלות. וזה לא כן עשה. זולת הכניס עצמו בענין העפר של השפלות לצורך '''{{צ|גנתו}}''' בלבד - כדי לזכות עם הצדיקים בגן עדן. לאותו חלק שלו בלבד לא יכסה בו על כל עונותיו שמאחר שהוא מעט בטל ויחזור לחטא ולא יכסה בו כלל. '''{{צ|מכניס אדם מלא קופתו לבית סתם וכו'}}''' - הנה חזר והגיד כי יכול אדם להכניס עפר - הוא ענין ההכנעה והשפלות, ויהיה '''{{צ|מלא קופתו לבית}}''' - כי כן עיקר לענין ההכנעה שיהיה נעלב מאנשי ביתו כמו שאומרים חכמים ז"ל. וכן יעשה '''{{צ|סתם}}''' - ולא יפרש שעשה כן {{צ|לצורך גנתו}} - לזכות לגן עדן, דהוה ליה על מנת לקבל פרס. ולא נכון לעשות כן. אלא עשה '''{{צ|סתם}}'''. ואחר כך '''{{צ|עושה בו כל צרכו}}''' - אפילו ענוה שלא לשמה דעדיפא כדאיתא בערכין פרק שלישי. '''{{צ|ולא אמרינן בטל הוא אגב קרקע הבית}}''' - דהיינו מאותו עפר שנאמר בו {{צ|אשר יהיה בקרקע המשכן}} שהוא ענין מוכרח, ולא יחשב לענין ענוה ושפלות. '''{{צ|והוא שייחד לו קרן זוית}}''' לשפלות זה בקרב לבו, ולא יהיה למראית העין, '''{{צ|שלא שטחו}}''' לעין כל אלא שייפי נפק שייפי עליל - מוכחא מילתא דלצרכיו בעי ליה לכל הדברים יהיה מתנהג בשפלות. '''{{צ|ואם הוא עפר תיחוח}}''' שהוא נחשב לעפר שאין בו צורך לשום דבר, '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' על כל מעשיו כדבר האמור. ===קטע זמני=== '''{{צ|כוי אין שוחטין אותו ביום טוב וכו'}}''' - והוא רמז לאדם אשר מעשיו סתומים, פעמים נוהג כמנהג הבהמה ואשר לא טוב עשה, פעמים נחשב לחיה שהוא עושה מעשים טובים כמו ששנינו יש בו דרכים שוה לבהמה ויש בו דרכים שוה לחיה. ולכן '''{{צ|אין שוחטין אותו ביום טוב}}''' לפי כי זה חלק אדם רשע מאל, כי חלבו אין מכסין אותו מדה כנגד מדה לפי כי חלבמו סגרו ולא עשו תשובה. לכן חלבו אסור '''{{צ|ואין מכסין את דמו}}''' - ר"ל לא תחמול ולא תכסה עליו כמ"ש השטן לר' יהושע בן לוי {{צ|אלמלא דחיישנא ליקרא דברייתא שנ' ויצום אל בני ישראל פרענא להו בית השחיטה כבהמה}}. ואיתא בזוהר פרשת משפטים דף קי"ט {{ממ זהר|ב|קיט|א}} וזה לשונו: {{צ|רשיעיא אינון בלא סימנין דטהרה אינון דלית לון תפילין על רישא וכו' מית' דעניותא דילהון לא יהא באתכסייא כעופין וכו' ואית עניותא לעיני כלא בזריקו דדם בהמה וכו'}}. אמנם אשר דומה לחיה - בן איש חי הוא וחלבו מותר באכילה ומכסין את דמו. כי כן אף על פי שחט' כסהו בלילה כדאיתא בזוהר בענין כסוי חטאה, כי החוטא בשגגה ואשם טעם ראשונה כל צבא מרום הם מכסים על עונו. ולכן אדם זה שהוא ספק, פעמים צדיק פעמים רשע, אין שוחטים אותו ביום טוב לחשבון קרבן על דרך האמור. '''{{צ|ואם שחטו אין מכסין את דמו}}''' - לא תחמול ולא תכסה עליו, '''{{צ|אפילו יש לו עפר מוכן}}''' והשפיל גאותו עם ארובו' ידיו לא יועיל לו, '''{{צ|מפני שהרואה יאמר ודאי חיה הוא}}''' כלומר אדם צדיק הוא דאי לאו כן היה, לא היו מטריחין לכסות חלבו ביום טוב, ונפיק מיניה חורבא שהרואה ילמד ממעשיו לעשות כן. אמנם '''{{צ|לערב}}''' קודם בא יומו, '''{{צ|אם רשומו ניכר}}''' - כי עשה בו רושם הפועל של השחיטה ועמד בנסיונו בעניות שלו והיה מתוודה ומודה על הדין כנזכר במאמר, אז '''{{צ|יכסנו}}''' לפי כי יש בידו כח לכסות על מעשיו כדבר האמור. '''{{צ|שחט בהמה וחיה ונתערב דמם}}''' - כבר נתבאר כי בהמה הוא חלק אשי הזמן אשר נמשל לבהמה כאשר לא טוב עשה. והחיה הוא החיה מטרפתה חלק אשי הזמן אשר הם נקראים חיים מפני מעשיהם הטובים. והנה נתבאר במאמר שאם האדם מקבל עליו דין שמים ומשפיל עצמו נחשב לו כענין שנאמר {{צ|וזבחת עליו את עולתך ואת שלמיך וכו'}}. ואמנם כאשר האדם היה פוסח על שני הסעיפים - פעם עושה מעשה בהמה ופעם נחשב לחיה, '''{{צ|ונתערב דמם זה בזה}}''' - ר"ל הרי נמצא בזה שני צדדים. אחת לטובה ואחת להפך. כי כנגד האחד צריך לכסות דמו וגם על כל מעשיו ותשלך במצולות ים כל חטאתם. וכנגד מעשה בהמה נאמר {{צ|לא תחמול ולא תכסה עליו}}. ולכן '''{{צ|אם יש לו עפר מוכן}}''' לאחר שהגיס דעתו וחטא על שנתחייב הריגה שנאמר {{צ|וכראש שבולת יחלו}} אחר כך השפיל דעתו והומכו(?) כענין מי שאמר {{צ|ואנכי עפר ואפר}} ככל יקפצון כמו שאמרו חז"ל באברהם יצחק ויעקב שנאמר בהם בכל מכל כל. ולכן אם יכול לדוקרו בדקירה אחת שנאמר בה {{צ|ויתד תהיה לך על אזניך}} כאמור, לפי כי אין צריך להרבות דקירות מפני חלק הבהמה, ולכן יכסנו מפני חלק החיה שצריך לכסות על מעשיו. '''{{צ|ואם לאו}}''' - כי אינו יכול לדקרו בפעם אחת, אין ראוי לכסות עליו, יראו רבים ויראו ואל ישובו לכסלה. '''{{צ|השוחט צפור מערב יום טוב}}''' - והוא חלק אדם השלם בעסק התורה ובתפילה שהוא מצויין בבתי כנסיות ובתי מדרשות, הקול קול יעקב כצפור. '''{{צ|ולא כסה את דמו}}''' דמאחר שהוא נחשב לקרבן שנאמר {{צ|וזבחת עליו וכו'}} ולא דעת ולא תבונה לכסות על דמו. אין מכסין ביום טוב שלו - הוא מה שאמרו חז"ל {{צ|המספר אחר מטתו של תלמיד חכם נענש}}. ולזה ראוי שלא לכסות על מעשיו אלא יהיה מספר והולך זהו כבודו כמו שאמרו חז"ל {{צ|איזהו בן העולם הבא ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר}}. ===עוד פירוש על סעיפים י - כ=== עוד תשוב ותראה מעשה ה' אשר הוא נתקן על ידי מעשה התחתונים כאשר נודע מכמה מקומות, נתבארו למעלה. ולכן יאמר נא:{{ש}} '''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור וכו'}}''' - והענין יהיה בשני פנים אמתיים. ראשונה ירצה מ"ש בזוהר פרשת יתרו דף ע"ט {{ממ זהר|ב|עט|א}} וזה לשונו: {{צ|סופיה דקרא מאי קא מיירי? מה שמו ומה שם בנו כי תדע? מה שמו - תינח. מה שם בנו - מהו? וכו'. אמר ליה רזא דמלה היינו דכתיב בני בכורי ישראל וכו'. אדהכי לא אדכר ר' ייסא וכו' אדמוך אחזיו ליה חד ספרא דאגדתא דהוה כתיב ביה חכמה ותפארת במקדשו וכו'. א"ל ר' שמעון עד כען רביא אנת למיעל בין מחצדי חקלא והא כלא אחזיו לך והכי הוא דכתיב מה שמו ומה שם בנו כי תדע. חכמה שמו תפארת בנו}}. עכ"ל. הנה מבואר הדבר מן המאמר והיינו מ"ש '''{{צ|אותו ואת בנו}}''' - היינו {{צ|מה שמו ומה שם בנו}}. '''{{צ|שנפלו לבור}}''' - בזמן הגלות, היינו בבור גלות זה ונקרא בהם 'נפילה' בלשון השאלה לפי כי כן כל ענין העדר יקרא 'נפילה'. והענין הוא מ"ש בזוהר פרשת אחרי מות דף ע"ד {{ממ זהר|ג|עד|א}} והוא סוד ערות אשת אביך לא תגלה וכו'. זאת ועוד אחרת מ"ש '''{{צ|אותו ואת בנו}}''' יצדק ביעקב ויוסף. והענין נלמד ממ"ש דף ע"ה {{ממ זהר|ג|עה|א}} ושם נאמר ז"ל: {{צ|תנינן כד אתפרש מלכא ממטרוניתא וברכאן לא אשתכחון כדין אקרי '''וה''''. מ"ט דתליא(?) רישא דיסוד יו"ד דהא יסוד '''ו'''' זעירא הוא וקב"ה '''ו'''' רברבא עילאה. ועל דא כתיב '''ו"ו'''. ורישא דהאי יסוד '''י'''' הוא. וכד אתרחקא מטרוניתא ממלכא וברכאן אתמנעו מכלא, וזווגא לא אשתכח ברישא דיסוד - נטיל '''ו'''' עילאה להאי רישא דיסוד דהוא '''ו'''' ונגיד ליה לגביה. כדין הוא וי וי לעילא דכלא דעילאין ותתאין וכו'}}. הנה מבואר מזה המאמר איך תפארת ויסוד נסתלקו למעלה הוא סוד יעקב ויוסף. והיינו מ"ש '''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור}}''', כלומר בעבור מעשה התחתונים הלא המה דברי הזוהר פרשת נשא דף קנ"ב {{ממ זהר|ג|קנב|א}} וזה לשונו: {{צ|וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין וכו'}}. ושם נאמר: {{צ|פתח ר' יהודה ואמר כי יכרה איש בור וכו' מה כתיב בתריה? בעל הבור ישלם וכו'. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי על אחת כמה וכמה. אלא תווהנא דאע"ג דאבאיש עלמא אמאי אית ליה תשובה וכו'}}. ולכן יאמר '''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור}}''' - הוא בור זה שפתחו ישראל במעשיהם הרעים. '''{{צ|מעלה את הראשון על מנת לשחטו וכו'}}''' - והענין יתבאר עם מה שאמר בזוהר פרשת תצא רע"ט {{ממ זהר|ג|רעט|א}} וזה לשונו: {{צ|ואית אחרנין דנקיבו ליה עד דמטו לתהומי רבא ולא סליקו מתמן. ובזמנא דנוקבא פתיחא כל מאן דנפיל לא סליק. ומשיח בן דוד נפיל תמן ומשיח בן יוסף. דחד איהו עני ורוכב על חמור, וחד איהו בכור שור בן יוסף. והאי איהו כי יכרה איש בור ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור. ובגין דא אקרי משיח 'בר נפילאי', ואיהי נפלת בתרייהו. ואתמר עלה נפלה ולא תוסיף קום. ואנת הוא בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו - דא משיח בן יוסף וכו'}}. והנה הדבר מבואר מזה המאמר מה ענין בור זה. ולכן יאמר '''{{צ|מעלה את הראשון}}''', הוא משיח בן יוסף, '''{{צ|על מנת לשחטו}}''' כמו שאמר במאמר דעתיד לאתקטלא. '''{{צ|ומערים ואינו שוחטו}}''' והיינו מה שאמרו חז"ל {{צ|ביום ההוא יגדל המספד בירושלים וכו' האי הספדא מאי הוי? איכא דאמרי על משיח בן יוסף שנהרג ואיכא דאמרי על יצר הרע שנהרג}}, והיינו מ"ש {{צ|מעלה את הראשון}} (הוא משיח בן יוסף) {{צ|על מנת לשחטו ואינו שוחטו}} כדאיתא בתיקון ס' דף קל"ז וזה לשונו: {{צ|בראשית - ברא תיש - דא איל יצחק. בראית תמן אש לעולה דיצחק. ורזא דמלה "הנה האש והעצים ואיה השה לעולה" - נפק קלא ואמר משית יומי בראשית וביה אתברי לעקדה דיצחק וכו'. ועקדה דנא מועילה לגלותא דהוה עתיד לאתקטלא וקלא נפיק מההוא זמנא אל תעש לו מאומה וכו'. וברא עקידא דיצחק דאתעקד קמיה אבוי ומסר גרמיה למיתה ישזיב משיח וישראל דלא ימותון וכו'}}. ולכן אמר '''{{צ|ומעלהו על מנת לשחטו}}''' כאמור. '''{{צ|ומערים ומעלה}}''' משיח שני מבור זה. ואז '''{{צ|רצה זה שוחט רצה זה שוחט}}''' - כלומר רצה זה משיח בן יוסף שוחט, רצה זה שוחט יצר הרע כמ"ש האי הספדא על יצר הרע שנהרג, הוא שר של אדום כמו שאמרו חז"ל שהוא בורח לבצרה, יחשוב כי בצר הוא בצרה ויקלוט אותו כמו שאמרו חז"ל {{צ|ג' טעויות עתיד לטעות שר של אדום}}. חדא האי דקאמרן - יחשוב כי בצר הוא בצרה, יחשוב כי הוא קולט ואינו קולט אלא בן אדם ולא מלאך וכו'. ואז מביא אותו הקב"ה ושוחטו בפני הכל וכו'. ועל ידי כן הותר הנדר משחז"ל {{צ|נשבע הקב"ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנס ישראל בירושלים של מטה}}. ולכן ממה נפשך הותר הנדר - אם הנדר כפי פשוטו על עדת ישראל שיכנסו בירושלים למטה - הרי {{צ|אותו ואת בנו}} - הותר הנדר שלהם ועולים מבור הגלות. בנו ישראל תחילה ואחר כך אבינו שבשמים נכנס בירושלים של מעלה. ומה גם {{צ|אותו את בנו}} על דרך הנ"ל בסוד {{צ|מה שמו ומה שם בנו}} גם כן על ידי שעולים השני משיחים מן הבור הנה אז הותר הנדר עליון ותחתון. ומה גם {{צ|אותו ואת בנו}} יעקב ויוסף כאמור - הם נגאלים על ידי הערמה זו כמדובר. '''{{צ|בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל}}''' - הנה חלק הבהמה מורה על המדה האחרונה {{להשלים}} ------------- gglmphga0jeyo5x0pgathnznhivwmpd 1417494 1417493 2022-08-09T21:37:17Z Roxette5 5159 /* קטע זמני */ עמוד 221 לקראת סוף טור השני wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|טור ברקת||תצז|תצח|תצט}} __TOC__ ==שולחן ערוך == ;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצח|}} ;סימן תצ"ח - דיני שחיטה ביום טוב - ובו עשרים סעיפים ;* אין מראין סכין לחכם ביום טוב לראות אם הוא ראוי לשחוט בו. שמא תהיה פגומה ויאמר לו אסור לשחוט בה מפני פגימתה וילך ויחדדנה במשחזת. וחכם שראו סכין לעצמו יכול להשאילו לאחרים. ;* יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט. ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו. ואף על פי שהיה איפשר להוליכו מאתמול. ;* בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאו לנוח בתוך התחום - הרי אלו מוכנות ולוקחין מהם ושוחטים אותם ביום טוב. אבל הרועות והלנות חוץ לתחום אם באו ביום טוב אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצין, ואין דעת אנשי העיר עליהם. והני מילי בבהמות ישראל אבל של עכו"ם לית בה משום מוקצה דאין העכו"ם צריך הכן אלא אם כן באו בשביל ישראל שאז אסור. לפיכך עכו"ם שהביא בהמה במקולין, אם ידוע שלנות חוץ לתחום אסורות. ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל, שהמוקצה הולכים בספיקו להקל. ואם הביאום לצורך העכו"ם אפילו סתם בעיר שרובה עכו"ם מותר שכל המביא לצורך הרוב מביא. ;* בהמות הידועות ללון חוץ לתחום ונמצאו בעיר ביום שני אני אומר שהוא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו ומותרות. וכל שכן השחוטות בבוקר שחזקה מבערב הכניסן לתוך התחום. ;* עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו אם האם עומדת לאכילה. והוא דקים ליה בגויה שכלו לו חדשיו. ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה - נולד בזה מותר בזה. ;* בהמה מסוכנת שירא שמא תמות והוא אכל כבר ואין צריך לה - אסור לשוחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנו כזית צלי מבעוד יום. וכשיש שהות ביום ושחטה אינו נוטל עורה אלא אם כן שייר ממנו אבר אחד ומביאו עמו. ;* אם שחט בהמה בשדה לא יביאנה במוט או במוטה כדרך שעושה בחול אלא יביאנה בידו איברים איברים. ;* עוף שנדרס ברגלים ויש לחוש שנתרסקו איבריו ולכן צריך שהייה מעת לעת ובדיקה אחר שחיטה - מותר לשחטו ביום טוב ולא חיישינן שמא ימצא טריפה אף על גב דאתיליד ביה ריעותא. ;* בכור בזמן הזה שאינו יכול לשחטו בלא מום - אין חכם יכול לראותו ביום טוב אם יש בו מום. ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום - אינו יכול לשחטו. אבל אם נולד במומו ועבר וראהו - נשחט על פיו. ואם ראה המום מערב יום טוב וראה שהוא מום שראוי לישחט עליו - יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומותר. ;* אותו ואת בנו שנפלו לבור - מעלה את הראשון על מנת לשחטו ואינו שוחטו, וחוזר ומערים ומעלה את השני. רצה זה שוחט רצה זה שוחט. ;* בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל - יכולים לשחטה ביום טוב ואפילו יש להם שתים יכול לשחוט שתיהן. ;* השוחט בהמה ביום טוב אינו רשאי לתלוש הצמר לעשות מקום לסכין אלא מפנהו ומושכו אילך ואילך, ואם נתלש נתלש. ;* השוחט את העוף לא ימרט את הנוצה כדי לעשות מקום לסכין. ;* לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן יש לו עפר מוכן מבעוד יום. ואם עבר ושחט - אם יש לו דקר נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח מכסהו בו. ;* אפר כירה שהוסק מערב יום טוב מותר לכסותו בו. אבל אם הוסק ביום טוב אסור אלא אם כן הוא חם שראוי לצלות בו ביצה. [ואם שחט מותר לכסות בו אף על פי שאינו ראוי לצלות בו ביצה].{{הערה|מילים אלו לא מופיעות בדפוס של הספר אבל כן נמצאות אצלנו בשו"ע - ויקיעורך}} ;* הכניס עפר הרבה לביתו לצורך גינתו והוא כנוס למקום אחר - מותר לכסות בו שכל זמן שהוא צבור דעתו עליו לכל מה שיצטרך. אבל אם הכניס מלא קופתו לצורך גינתו - לא. שמאחר שהוא מועט בטל. ;* מכניס אדם מלא קופתו עפר לבית בסתם ועושה בו כל צורכו. ולא אמרינן שהוא בטל אגב קרקע הבית. והוא שייחד לו קרן זוית, דכיון שלא שטחו מוכחא מילתא דלצרכו בעי ליה. ואם הוא עפר תיחוח מותר לכסות בו. ;* כוי - אין שוחטין אותו ביום טוב. ואם שחטו - אין מכסין את דמו אפילו יש לו עפר מוכן מפני שהרואה יאמר ודאי חיה הוא, שאם לא כן לא היו מטריחין לכסות דמו ביום טוב, ויבא להתיר חלבו. ולערב אם רשומו ניכר - יכסנו. ;* שחט בהמה וחיה ונתערב דמם ויש לו עפר מוכן או אפר כירה, אם יכול לכסותו בדקירה אחת שאינו צריך להרבות בשביל דם הבהמה יכסנו. ואם לאו לא יכסנו. ;* שחט צפור מערב יום טוב ולא כיסה דמו, לא יכסנו ביום טוב. ==טור ברקת== ===פירוש סעיפים א - ט=== אשר חכמים ז"ל הגידו {{צ|לא דיין לרשעים שאין עושים תשובה אלא שאין חרדים מיום המיתה שנאמר זה הרכם כסל למו וכו'}}. ולכן יאמר נא:{{ש}} '''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר הנזכר אצלי בפסוק {{צ|גורו לכם מפני חרב}}, והוא מיוחד על עיקר זה כי מצוה להיות ירא וחרד מפני חרב הידוע של מלאך המות. וכי תימא ומה הנאה ימצא לנו מזה? היתכן כי נמלט ממנו? והרי אמר החכם {{צ|המות אין לירא ממנה אבל יש לדאוג עליה}}. ולכן חזר ואמר {{צ|כי חמה עונות חרב}}, כלומר יש רעה אחרת גדולה מזה כי פעמים נשחט על ידי המשחית חמה מפני העונות שהם במזיד והם מרובים. וכאשר הוא נשחט על ידי מלאך משחית נעשה טרפה ונאמר {{צ|לכלב תשליכון אותו}}. וזהו שכתוב {{צ|למען תדעון שדון}} - {{צ|שדין}} כתיב כנזכר במקום אחר. ולכן החכם עיניו בראשו אם באולי חטא יתקן את אשר עותו כדי שלא יהיה נשחט על ידי המשחית חמה, וגם לא ישחוט אותו בסכין פגום כדאיתא בתיקונים דף נ"ז וזה לשונו: {{צ|ואלין דעובדייהו כבעירין דחקלא דאכלין בלא צלותין - מיתתהון יהא כבעירן דחקלא. ישחוט לון מלאך המות מדה כנגד מדה. ולא עוד אלא בסכין פגום וכו' ואתקריאו נבל' וכו'. מאי סכין פגום? דא סמאל, אל אחר, סכין פגום ודאי אתקרי. ואיהי פגימה סם המות טרפה ונבלה וכו'}}. וכן איתא בזוהר פרשת צו דף פ"ט {{ממ זהר|ג|פט|א}} וזה לשונו: {{צ|ובהמתך - עם הארץ בהמה אקרי. ולבתר דייעול גרמיה תחות אדם בתורה יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' וכו'. ומאי סבילו דעם הארץ לתלמיד חכם. בגין דתלמיד חכם ביום שבת דלית ליה מדיליה ואי עם הארץ סביל ליה בממוניה וכו' יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' - יושיע ליה משוד וגזלה, יושיע ליה ממלאך המות דלא שליט עליה וישחוט ליה בסכין פגום. אתמר ביה לכלב תשליכון אותו דאיהו סמאל וכו'}}. ולכן יאמר:{{ש}} '''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' דמאחר כי החכם הוא המתקן לזולת, כי לא ישחוט בסכין פגום, וראוי לאדם הנלבב לתקן מעשיו להמלט שלא ישחט בסכין פגום על ידי שסובל לתלמיד חכם ומנהיג אותו על פי מדותיו. וראוי הוא לעשות תשובה ממעשיו בכל שעה. אמנם באמת כי החכם הוא מראה לאדם דרך הטובה כמו שחז"ל בפסוק {{צ|לא תשחית את עצה - זה שמדריך לאדם בתשובה}} כמו ששנינו {{צ|לא עם הארץ חסיד}}. אמנם בזוהר פרשת בלק {{צ|כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור}} כי החכם מדריך בני אדם להמלט ממלאך המות, לבא מפניך לאטמרא במצור - הוא התשובה שהוא מקום תקיף וחזק להמלט שם. אמנם מכל מקום לפי כי עיקר התשובה הוא החרטה וההכנעה וזה עיקר להכניע היצר כדאיתא בזוהר כמו שאמרו חז"ל {{צ|אם רואה אדם יצרו מתגבר עליו יזכור לו יום המיתה}}; כי לכן נכנע לב האדם ולכן איינו יכול לו היצר. ולכן לא נכון להראות זה הסכין של מלאך המות לחכם ביום טוב, כלומר להראות לו העון שנתחייב בעבורו לישחט בסכין, והוא חושש לא יהיה נמי פגום כנזכר במאמר. ולכן זה גורם לו להיות נבלה או טרפה וישליכו אותו לכלב. לא נכון להראות לו זה הסכין אם הוא ראוי לשחוט בו חישינן שמא תהיה פגומה, כי האדם לא ידע ערך העון שעשה רק החכם ואז יאמר לו אסור לשחוט בה מפני הפגם הגדול הנמצא במעשיו. '''{{צ|וילך ויחדדנה במשחזת}}''' - כלומר יעשה אותה חדה על ידי עסק התורה כמו שאומרים חכמים ז"ל {{צ|אם בא להשחיתך יצרך טרדהו בדברי תורה שנאמר יצר סמוך וכו'}}. והנה אמר הכתוב {{צ|ולרשע אמר ה' מה לך לספר חקי}}, ואין העיקר תלוי אלא בתשובה. ולכן לא יראהו הסכין כאמור. אמנם '''{{צ|חכם שראה סכין לעצמו}}''' ונתן אל לבו להרהר ולפשפש במעשיו פן יקראהו לישחט כאחד הנבלות - אז טוב לו - שהרי מאחר שנמצא עמו חכמה, הרי חז"ל אמרו {{צ|ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי ודאי עשה תשובה}}. כי התורה תורהו ותלמדהו. ולכן '''{{צ|מותר להשאיל סכין זה}}''' לזולת מה שנתעסק בו שהרי אין מקום לחוש שמא יחדדהו בתורה, שהרי החכם מלמד אותו להועיל כי העיקר הוא התשובה. '''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה וכו'}}''' - הנה {{צ|טבח}} זה הוא כינוי לעושה תשובה על דרך מה שאמרו חז"ל {{צ|כל הזובח את יצרו ומתוודה מעלה עליו כאילו כבדני בשני עולמות שנאמר זובח תודה יכבדנני}}. ולכן יאמר נא כי רשאי האדם '''{{צ|להוליך סכין והבהמה אצל הטבח}}''', דאף על גב שביראנו כי אין ראוי לילך אצל החכם להראות לו סכין מן הטעם הנזכר. אמנם אצל בעל תשובה לא כך הוא אלא יכול להוליך סכין (הוא הודעת העון כאמור), והבהמה (הוא העושה מעשה בהמה) אצל הטבח (היינו בעל תשובה). דמאחר דקים לן כי לא נתנו ימים טובים לישראל אלא לעסוק בתורה - אם כן מן הראוי הוא להתבונן האדם במעשיו ביום טוב כדי לזכות לאותה הסעודה שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים לעתיב לבא שהוא יום טוב בלי ספק. ולכן מותר להוליך הבהמה - הוא עם הארץ הנמשל לבהמה. שלכן עושה מעשה בהמה כמו שאמרו חז"ל אין אדם חוטא אלא מי שאינו משגיח על הנשמה שלו שהיא חצובה מלמעלה, ולכן נמשל כבהמה. ומה שכתוב '''{{צ|יכול להוליך}}''' - הוא על דרך משחז"ל שלשה {{צ|אותו}} שהיה רבי ישמעאל דורש: {{צ|ויקבור אותו}} - הוא קבר את עצמו, {{צ|יביא אותו}} - הוא מביא את עצמו. כך '''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה}}''' - הוא בעצמו יביא אותו בדעתו. '''{{צ|אצל הטבח}}''' - יתבונן במי שעשה תשובה מה מעשיו וכן יעשה. או יהיה כי יוליך הוא עצמו - יחשוב בדעתו מה מעשיו שהוא ראוי להיות נשחט בסכין פגום כנזכר למעלה, ויתבונן מה מעשיו נמשל לבהמה מועד לבעוט ולקלקל. '''{{צ|ואפילו גדי קטן}}''' - לא מבעיא כי ראוי לאדם לפשפש במעשיו הרעים אותם שחטא במעשה, אלא אף על גב כי לא עשה רק שהיה מקפץ כגדי כמו שאמרו חז"ל {{צ|בן י"ח מקפץ כגדי}}, והיה ממשמש בעיניו, מסלסל בשערו, מתלה בעקבו - כל זה יתבונן. ואף על גב כי גדי זה צריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' אשר בזמן הבחרות נתן כתף סוררת, והיו מתרים בו ולא שמע אליהם. ועתה היה חמור וכבד עליו פשעו - מוליך אותו להתבונן בו. '''{{צ|ואף על גב שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' - שהרי הכתוב צווח {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך}}, והוא לא כך עשה רק המתין עד שהיה יום טוב - קרוב ליום המיתה כנ"ל. עם כל זה כך יעשה כדי שיהיה לו תקנה טובה כדבר האמור. '''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - בהיות שהנחנו כי בהמה הוא כינוי לאותו עם הארץ שעשה מעשה בהמה כמו שאמרו חז"ל, לכן יאמר נא דמאחר כי ביום הזה שהוא יום טוב ראוי כי החי יתן אל לבו מה יעשה לזכות לאותו יום טוב שעתיד לעשות הקב"ה לצדיקים על דרך מ"ש רבי יהודא ע"ה {{צ|מאן דאמר לי גדול המצווה ועושה עבידנא יומא טבא לרבנן}}. ולכן יאמר כי אותם עמי הארץ חטאים האלה בנפשותם שהיו '''{{צ|רועים חוץ לתחום}}''' - על דרך מה שאמרו חז"ל {{צ|לא הלכו אלא לרעות את עצמן}}, כך הם האנשים הנמשכים אחר מאכל ומשתה למלאת רסן בטנם, יחשבו כי אין זה עון אשר חטא, והוא היסוד והעיקר לכל העבירות אשר יחטא האדם. ומה גם שהם רועות חוץ לתחום ביותר על הראוי, כך אמרו חכמים ז"ל: לאחר שלשה ימים כרסו מתבקעת ונהפכת לו על פניו שנאמר {{צ|וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם}}. ואומר לו {{צ|טול לך מה דיהבת בי}} - עשית כל ימיך חגים. ולכן מן הבהמות אלו שהם רועות חוץ לתחום, '''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' כלומר לענין הלינה שהוא כינוי אל העבירה והעון שנאמר {{צ|חושבי און על משכבותם}} ונאמר {{צ|לכה נרוה דודים עד הבקר}}. בענין זה אינם פרוצים לפי שהם '''{{צ|לנוח בתוך התחום}}''' - אינם פורצים התחום של איש ישראל בעריות. הרי אלו נקראים '''{{צ|מוכנות}}''' - ר"ל מוכן הוא לקבל עליו עול מלכות שמים ועול תורה והתשובה בנקל. ולכן '''{{צ|שוחטים אותם ביום טוב}}''' - כלומר לעצמו כאמור על דרך {{צ|יביא אותו}} ר"ל את עצמו, והוא על דרך מה שאומרים חכמים ז"ל כל הדברים מראה האדם בעצמו חוץ מן השחיט ודבר אחר. אמנם אדם זה מותר הוא להראות בעצמו השחיטה לקיים מה שאמר הכתוב {{צ|כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה}} {{ממ|תהלים|מד|}} - כלומר מן המוכנות לשחיטה. ואפילו ביום טוב. אבל '''{{צ|הרועות והלנוץ חוץ לתחום}}''' הנמצא בהם תרתי לריעותא. ראשונה שהם רועות את עצמן במאכל ומשתה, ולא זו בלבד אלא {{צ|לנות}} נמי חוץ לתחום של גבול ישראל והם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם. '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ונכנסו בדעתם לשוב אל ה', '''{{צ|אין שוחטין אותם ביום טוב}}''' לפי שאין אלו מה שאמר הכתוב {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}, '''{{צ|מפני שהם מוקצין}}''' על ידי מעשיהם הרעים, '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר עליהם}}''' כי אלו הם הפורשים מדרכי ציבור אומרים {{צ|אכל ושתה כי מחר נמות}}. '''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - כי סוף שהוא מתנחם על מה שעשה והוא מתחטא לפני אביו שבשמים. '''{{צ|אבל של עכו"ם לית בהו משום מוקצה, דאין בהם משום הכן}}''' שנאמר {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} {{ממ|עמוס|ד}}, כלומר בישראל שייך לומר 'הכן', ולא יצדק בהם הצווי זה. מה שאין כן בעכו"ם. '''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - הוא מה שאמרו חז"ל למלך שהיה לו בן והיה לו פרדס נאה. כל זמן שהבן עושה רצונו הוא רואה איזו נטיעה יפה עוקרה ונוטע אותה בפרדס. כך בזמן שישראל זכאים רואה איזה חסיד באומות העולם ומביאו ונוטע אותו בישראל כגון רחב ויתרו. והיינו מה שאמר '''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' אותם בהמות של עכו"ם שהם מחסידי האומות '''{{צ|שאז אסור}}'''. '''{{צ|לפיכך עכו"ם שהביא בהמה במקולין}}''' הוא המקום של בית השחיטה כנודע שנמכר שם, '''{{צ|אם ידוע שלנות חוץ לתחום}}''' והם פרוצים במעשיהם, '''{{צ|אסורות}}''' לבא בקהל ישראל. '''{{צ|ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל}}''' לטובתן לפי שהם זכאים כאמור. '''{{צ|שהמוקצה הולכים בספקו להקל}}''' מאחר כי לא נודע היינו על דרך מי שחטא בשוגג. '''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו"ם}}''' - כך אמרו חז"ל {{צ|ידין לאומים במשרים - בזכות הישרים שבהם}}, '''{{צ|ואפילו סתם}}''' - שמעשיהם הם סתומים, '''{{צ|בעיר שרובה עכו"ם מותר ליקח מהם}}''' אם נתנו דעתם להתגייר '''{{צ|שכל המביא לצורך הרוב מביא}}''' והם מותרים. '''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' וזה הוא מין אחד מן אותם העושים מעשה בהמה, ולא די להם שהם חוטאים אלא כי הם עושים בפרהסיא כי העם יודעים ומכירים מה מעשיהם שדרכם '''{{צ|ללון חוץ לתחום}}''' של ישראל, שהם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם עוברים(?) על משחז"ל {{צ|לא תגנה על מיטה ארמית}}. '''{{צ|ונמצאו בעיר ביום שני}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|עיר קטנה}} הוא הגוף כמו שאומרים חכמים ז"ל, כי הנה אמרו חז"ל {{צ|אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח של שטות}}. ודקדקתי בדברי חכמים ז"ל מה שאמר בלשון שלילה {{צ|אין אדם חוטא וכו'}}, היה לו לומר "החוטא נכנס בו רוח של שטות". אמנם תרתי קא משמע לן. ראשונה תדע כי {{צ|אין אדם חוטא}} - רצה לומר כל זמן שנאמר '''אדם''' בשלימות הנשמה אבל להיות כי הרהורי עבירה קשים מעבירה תכף על ידי המחשבה מסתלק הנשמה הקדושה. ולכן רשעים בחייהם קרוים מתים. ואין הדבר בהשאלה רק מת הוא בכח. והיינו מה שאמר אשה זרה לחוטא: התבונן {{צ|כי אין האיש בביתו}} {{ממ|משלי|ז}} - הנשמה. ולפי כי הנפש החוטאת הוא מחוץ לתחום, שהרי יצאה מן הגוף הנשמה והלכה לה, ולנה חוץ לתחום. וזה נמצא באותה עיר קטנה - הוא הגוף, היינו כי נמצאו בעיר זו הידועה ביום שני. '''{{צ|אני אומר שהוא מבערב הכניסן}}''' - שמא הוא מחלק אותם שאמרו חז"ל {{צ|אם ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי בודאי עשה תשובה}}. או יהיה מחלק אותם מארי דחושבנא כדאיתא בזוהר פרשת קרח דף קע"ח {{ממ זהר|ג|קעח|א}} {{צ|כי אין מעשה וחשבון בשאול - בגין דאצטריכא בר נש בכל ליליא למעבד חושבנא מעובדוי דעבד כל ההוא יומא וייתוב מנייהו וכו'}}. והנה על ידי כי יחשוב האדם מה מעשיו ביום - אז עשה תשובה ומתודה עליהם. ולכן חוזרות הנשמות ולנות בגוף הנקרא 'עיר' כאמור. כך אני אומר '''{{צ|שבאו מבערב}}''' בזמן שזכר מה מעשיו בנשף בערב יום הכניסן אז לגוף, '''{{צ|וחוץ לחומה}}''' של ישראל '''{{צ|לנו}}''', ואחר כך הכניסן '''{{צ|ומותרות}}'''. '''{{צ|וכל שכן השחוטות בבקר}}''' - שהם מאותם המייחדים שמו של הקדוש ברוך הוא, יעיר בבקר בבקר, והוא אומר {{צ|ה' אלהינו ה' אחד}}, ומוסר עצמו להריגה על קידוש שמו של הקדוש ברוך הוא שמעלה עליו כאילו נשחט כמו שאומרים חכמים ז"ל שנאמר {{צ|נחשבו כצאן טבחה}}. שחזקה של אנשים אלו כי מבערב בנשף בערב יום התודו, ולכן הכניסם לתוך התחום של ישראל כאמור. '''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' - ירצה משחז"ל למה לא נאמר טלה או גדי לפי שחלק הבהמה נולד בכל השלימות שלו. לא כן אדם שנולד כל יום, הולך וגדל בתורה ובמצות. ולכן יאמר:{{ש}} '''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' שהוא דוגמא לאדם השלם. '''{{צ|אם אמו עומדת לאכילה}}''' שהוא שלם בתורה היא אמו עומדת לאכילה שנאמר {{צ|לחמי בלחמי}}. או יהיה בהמה מ"ש '''{{צ|אם האם עומדת לאכילה}}''' יש חלק מן השלמים הנק' בהמה הלא המה מה שאמרו חז"ל {{צ|אדם ובהמה תושיע ה' - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ועושים עצמם כבהמה}}. ואלו הם חלק הבהמה {{צ|העומדת לאכילה}} - הוא אצלי מה שאמר הכתוב {{צ|ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}, כי שלומי אמוני ישראל אומרים לפני הקב"ה רבונו של עולם עליך הורגנו כל היום, מקבלים עלינו מיתה לפי כי נחשבנו בעצמינו כצאן טבחה, שהם מוכנים ועומדים לשחיטה. אבל הקב"ה אמר לא כן אתם חשובים לפני אלא אדם אתם אשר לא צויתי להקריב אדם. ולכן יאמר נא אותו עגל מן הבהמה העומדת לאכילה, שהם מכלל השלמים. '''{{צ|והוא דקים לן בגויה שכלו לו חדשיו}}''' - הוא מה שאמרו חז"ל {{צ|שלשה הם מכלה עולם}} וקטן שלא כלו לו חדשיו כדאיתא בסוטה פ"ג. אמנם זה השלם העומד לאכילה קים ליה בגויה שהוא תלמיד חכם שכלו לו חדשיו. כך אמר רבי ידע איניש בנפשיה אי צדיק גמור הוא אם לאו. '''{{צ|אם היו שבת ויום טוב הסמוכים זה לזה}}''' - כלומר כי הצדיק הוא מכונה לשבת ויום טוב. אי בעית אימא מפני כי אין לו רק מה שמכין, ואי בעית אימא משום שאסור לעשות בו מלאכה כדאיתא בזוהר פרשת משפטים, ולכן נענש אסא מפני שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים כמו שאמרו חז"ל. ולכן '''{{צ|נולד בזה מותר בזה}}''' - כלומר אם נולד לו איזה ספק אשר חטא על הנפש, נולד בזה מותר בזה, לפי שבלילה עשה תשובה ודאי כדלעיל. '''{{צ|בהמה מסוכנת שירא שמא תמות}}''' - זה חלק אדם רשע, לא די שעשה מעשה בהמה על העונות ועל הפשעים - נוסף עוד שלא עשה תשובה כל ימי היותו, ועבר על מה שכתוב {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך עד אשר לא יבואו ימי הרעה}} - אלו ימי הזקנה כמו שאמרו חז"ל. ולא עוד אלא שעמד ברשעו עד שהוא מסוכן, והוא ירא שמא ימות. נמצא כי עבר על כמה זמנים שהיה יכול לעשות תשובה ולא עשה. כי זמנים רבים הם כדלעיל {{צ|זמן זמניהם}} - חמשה זמנים. '''{{צ|והוא אכל כבר}}''' - כלומר מפני מה לא נתן אל לבו לעשות תשובה בכל אותם הזמנים? גם שנפל למשכב לא דעת ולא תבונה לשוב אל ה'? מפני שכבר אכל עולמות בחייו, ולא היה חסר כלום מחמדות הזמן. '''{{צ|ואין צריך לה}}''' לאותה תשובה. '''{{צ|אסור לשחטה}}''' בו ביום מטעם הנ"ל, '''{{צ|אלא אם כן יש שהות ביום לאכול ממנה כזית צלי}}''' כי יחם לבבו ממעשיו הרעים ועדיין יש שהות ביום לקבל יסורין מבעוד יום קודם שימות. '''{{צ|וכשיש שהות ביום}}''' כאמור, '''{{צ|ושחטה}}''' כאשר זבח את זבחו ונתגבר עליו, '''{{צ|אינו נוטל עורה}}''' כמו שאמר הכתוב {{צ|עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו}} - לא יחשוב בדעתו כי על ידי קניינים של העולם הזה הוא מתכפר לו כי כך אמרו חז"ל: אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה אלא בתחילה בא בממונו וכו'. אין זה מן הכלל זה מאחר שהמתין עד דכדוכה של נפש ועשה תשובה מיראה שימות ונפרעים ממנו. לכן ידע נאמנה כי לא יטול את עורה ולא יפדה על ידי ממון וכיוצא, '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו עבר אחד}}''' - היינו כי מפני העון שהיה חמור הדין שלו היה כי נסתרס באחד מאבריו. ובכן ימצא שלקה בעור בממונו וגם בגופו באבר אחד. '''{{צ|או מוליכו עמו}}''' - ר"ל ידע נאמנה שנתקבל בתשובה לפני המקום ולכן בזמן התחיה שהקב"ה מחיה אותו כמו שהיה בעולם הזה כמו שחז"ל {{צ|אני אמית ואחיה - בתחילה כמו שהיה, הלך חיגר או סומא כך יקום}}. ואחר כך {{צ|מחצתי ואני ארפא}}. ולכן אותו אבר שנסתרס ממנו בטוח הוא כי '''{{צ|מוליכו עמו}}''' - שיהיה מוכן לעמוד עמו לזמן התיה כי זה יורה שנתקבל בתשובה לפניו יתברך. '''{{צ|אם שחט בהמה בשדה וכו'}}''' - כלומר אם עשה מעשה בהמה בשדה כמה דאת אמר {{צ|כי בשדה מצאה}}. '''{{צ|לא יביאנה במוט או במוטה}}''' - כלומר לפי שכבר נתבאר כי אותו העושה תשובה עד עת בא דברו למיתה - כך הוא עונשו של בדאי זה שמניח אבר מאחד מאבריו מסתרס ולוקה בעורו (בממונו), ושב ורפא לו. לא כך הוא זה העושה מעשה בהמה בשדה - מעשיו מפורסמים כי אין לו רשות להביא את עצמו לפניו יתברך בתשובה במוט. אף על גב כי בצד מה הוא יותר משובח מן הקודם; הבהמה מסוכנת - כאלו בה עשה תשובה בפרק המיתה ולא עשה אלא מיראה, אבל זה - נהי שעשה מעשים רעים דוגמא של אותו הנאמר בו {{צ|ויבא עשו מן השדה}} - אמנם חזר בו בזמן הבחרות. ועם כל זה: '''{{צ|לא יביא את עצמו במוט}}''' לעת תמוט רגלו וחזר הגלגל עליו, כי אז הוא מוכן ומעותד נמי אל הייסורין בגופו. לא יביאם במוט ולא במוטה כדרך שעושה בחול כי זאת התשובה נמי הוא נחשב מיראה והוא דרך חול. כי שלשה מיני תשובה מחמת יראה הם כנודע מן הזוהר. אמנם '''{{צ|יביאנה בידו איברים}}''' -הוא מה שאמרו חכמים ז"ל {{צ|אם רואה אדם ייסורין באים עליו יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו}}. כי אינו מספיק שיעשה מה שאמרו חז"ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות. עינים רמות - והיות לטוטפות בין עיניך}} לפי כי תיקון זה מספיק שיעשה אותו על הסתם. לא כן זה אלא מביאה התשובה בידו - מעשה בהמה על ידי מעשה הצדק' הניתן ביד כנודע. זה יהיה ראשונה להגין עליו מן הייסורין. ונוסף עוד שיביאה איברים איברים על ידי הייסורין בענין ארבעה חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש: {{צ|עבר אדם על מצות עשה ועשה תשובה - לא זז משם עד שמוחלין לו. עבר על מצות לא תעשה - תשובה תולה וייסורין ממרקין שנאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם}}. ולכן לא סגי להביאה לעת תמוט רגלו, רק מביאה איברים איברים כאמור. '''{{צ|עוף שנדרס ברגלים וכו'}}''' - כבר הדברים אמורים למעלה כי כינוי העוף הוא מורה על בעל מצות. ולכן הוא היה אומר כי עוף זה '''{{צ|שנדרס}}''' היה שפל ברך, שייף עייל שייף נפיק, כל כך היה שפל עד מדרך כף רגל היה שוה לאסקופה תחתונה, עד מקום שעאל ספק '''{{צ|אם נתרסקו איבריו}}''' כי מפני שהמצות הם כמספר האיברים ואדם זה מפני שממעט עצמו לא דק להיות נמנה עם חבור של מצוה. '''{{צ|ולכן צריך שהייה מעת לעת}}''' - הוא מה שאמרו חז"ל {{צ|חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת קודם התפילה ושעה אחת מתפללים וחוזרים ושוהים שעה אחת לאחר התפילה}}, לפי כי גדולה היא התפילה לפני הקב"ה. '''{{צ|וצריך בדיקה לאחר השחיטה}}''' על מספר המצות. '''{{צ|מותר לשחטו ביום טוב}}''' - כמה דאת אמר {{צ|עליך הורגנו כל היום וכו'}}. ועוד ירצה למ"ש ר' יהושע בן לוי {{צ|האי מאן דאתייליד ביומא דשבתא ביומא דשבתא ימות. מאי טעמא? משום שחללו עליו את השבת כדי שיתכפר לו}}. וכן נמי הוא בענין זה. הרצון לומר דאף על גב כי נמצא באדם זה כל השלימות הנזכר, '''{{צ|שוחטין אותו ביום טוב ולא חיישינן שנא ימצא טרפה}}''' - כלומר כי לולי שנמצא בו עון לא מת ביום טוב, אלא ודאי כי זה היה לו לכפרה '''{{צ|אע"ג דאתייליד ביה ריעותא}}''' לא אמרינן הכי, אלא עדיין הוא בחזקת צדקותו וחסידותו כדאמרן. '''{{צ|בכור בזמן הזה}}''' - מה ששנינו היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות. ומפני השלימות הנמצא בו אין שוחטים אותו בזמן הזה אלא אם כן נפל בו מום. שאם לא היה זמן החרבן והיה עבודה הקרבן היה מכפר כמו שאמרו חז"ל {{צ|תמיד של שחר היה מכפר על עבירות שבלילה, תמיד של בין הערבים מכפר על עבירות שביום. בין כך לא לן אדם בירושלים ובידו עון}}. אמנם משחרב הבית נענש הצדיק כמו שאמרו חז"ל {{צ|ועשית את הקרשים למשכן - אמר משה לפני הקב"ה תינח בזמן שבית המקדש קיים, וכשנחרב מה יעשה ישראל? א"ל אני לוקח צדיק אחד ומכפר עליהם}}. ולכן זה הבכור הצדיק אף על גב כי כן אמר הקדוש ברוך הוא ליקח אותו לכפר על ישראל - '''{{צ|אינו נשחט בזמן הזה אלא אם כן היה בו מום}}''' דאם לא כן לא היה צריך שחיטה, כי הצדיק דוגמא לדגים (כנזכר לעיל אסיפתן מתירתן שנאמר {{צ|ויגוע ויאסף אל עמיו}}). אבל מפני שחטא ונפל בו מום - לכן נשחט. אמנם '''{{צ|אין חכם יכול לראותו ביום טוב}}''' - לא יהיה זה הבכור הצדיק בערך עם הארץ שמראה הסכין לחכם לבדוק בו כנ"ל. אמנם בזה הבכור אין רשות לחכם לראותו ביום טוב '''{{צ|אם יש בו מום}}''' שלכן מפני העון נשחט ביום טוב. '''{{צ|ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום}}''', דבר של עון, עם כל זה '''{{צ|אינו יכול לשחטו}}''' מאחר שנתפס על הציבור רק הוא מת בגויעה ואסיפה. '''{{צ|אבל אם נולד במומו}}''' כי נמצא בו עון קבוע דדש ביה, '''{{צ|ועבר וראהו}}''' לפי כי כך אמרו חז"ל {{צ|תלמיד חכם שחטא כסהו בלילה שנאמר וכשל גם נביא עמך לילה}}. '''{{צ|ועבר}}''' על זה '''{{צ|וראהו}}'''. '''{{צ|נשחט על פיו}}''' - מפני שנתגלה עונו. ואם ראה המום והעון שלו '''{{צ|מערב יום טוב וראה שהוא מום לישחט עליו, יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומתירו}}''' לישחט. אבל אם זה נענש מפני הציבור כנזכר - אין זה ראוי להיות נשחט אלא נאסף ודאי כדגים אסיפתן היא המתרת אותם כדאמרן. ===עוד פירוש על סעיפים א-ט לצד עילאה=== עוד זאת תדרש לבאר הדינים הללו לענין הנוגע למעלה לצד עילאה ימלל. וכך היא אומר.{{ש}} '''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר אשר חז"ל הגידו {{צ|שלשה טעיות עתיד לטעות שר של אדום}}. יחשוב כי בצר במדבר שהוא קולט הרוצח כך קולט בצרה, והקדוש ברוך הוא מביא אותו ושוחטו לעין כל שנאמר {{צ|כי זבח לה' בבצרה}}. והנה השר של אדום זה סמאל והשחיטה שלו על ידי שם ההויה כדאיתא בזוהר פרשת שופטים דף רע"ד {{ממ זהר|ג|רעד|א}} וזה לשונו: {{צ|פקודא בתר דא לדון בסייף לדון בחנק לדון בדין סקילה לדון בדין שרפה. לדון בסייף למאן? לסמאל. הדא הוא דכתיב כי רותה בשמים חרבי. הנה על אדום תרד חרב דקדוש ברוך הוא. '''י'''' רישא דחרבא. '''ו'''' גופא דחרבא. '''ה"א ה"א''' תרין פיפיות דילה. צדק צדק תרדוף. חתכין דינין מפי בית דין דלעילא ודינא מפי בית דין דלתתא}}, עכ"ל לענייננו. ולכן יאמר:{{ש}} '''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הקדוש ברוך הוא הנקרא 'חכם' שנאמר {{צ|חכם לבב ואמיץ כח}}. אין מראין לו הסכין הנזכר (שהוא שם הויה כאמור) כדי לשחוט לסמאל, '''{{צ|אם הוא ראוי לשחוט בו שמא תהיה פגומה הסכין}}''' - הוא מה שאמרו חז"ל {{צ|אין השם שלם עד שיכרת זרעו של עמלק שנאמר כי יד על כס יה}}. ולכן הסכין זו - ההויה - כביכול פגומה. ולכן יאמר לו פגומה ואסור לשחוט בה לסמאל מפני פגימתה. ולכן '''{{צ|ילך וישחזנה ויחדדנה במשחזת}}''' כי לפי שזה הפגם תלוי במעשה התחתונים, לפי שהם עושים פגם בסכין זו - הוא שם הויה, כדאיתא בזוהר בכמה מקומות {{צ|חייביא עבדי פגימותא לעילא}}. ולכן אנו חוששים שלא יחדדנה במשחזת כי תעלה חמתו של הקדוש ברוך הוא ואותו הכעס והחידוד ישליך אותו על ישראל העושים הפגם, והם סיבה כי אינו נכרת זרעו של עמלק. ולכן לא יעיר כל חמתו על סמאל לשחוט אותו ונמצא מתארך קץ פדותנו. הוא הטעם שהשביע הקדוש ברוך הוא לישראל שלא ידחקו על הקץ שנאמר {{צ|השבעתי אתכם וכו' אם תעירו את האהבה וכו'}}. '''{{צ|וחכם שראה סכין לעצמו}}''' לצורכו דלא שייך להיות בה פגם, '''{{צ|יכול להשאילה לאחרים}}''' להשתמש בה כי כן שם הויה נקרא על כל צבאות מעלה כמו שאמרו חז"ל {{צ|אדני בם - שמו של הקב"ה כתוב בלוח על לב כל אחד}}. ומה גם מט"ט כי כך אמרו חז"ל בפסוק {{צ|כי שמי בקרבו}}. ולכן הוא עמו בהשאלה לצורך הייחוד הנעשה על ידו ביומין דחול כדלעיל. עוד ירצה במאמרו '''{{צ|אין מראים סכין לחכם ביום טוב וכו'}}''' - דמאחר כי הנחנו שהסכין הוא כינוי לשם הויה, והוא התפארת, ולכן אין מראין סכין זה לחכם '''{{צ|ביום טוב}}''' - הוא סוד חכמה עילאה - לפי כי כן אמרו חז"ל {{צ|נשבע הקב"ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנס ישראל בירושלים של מטה}}. וכבר נתבאר בזוהר שהקב"ה הנשבע (הוא חכמה) שלא יכנס בירושלים שלמעלה (היא בינה). ולכן אין ראוי להראות סכין זה בסוד התפארת לאבא עילאה, הוא החכם הנזכר, אם הוא ראוי ושלם כדי לשחוט בו לסמאל כאמור, שמא תהיה פגומה כי מפני מעשה התחתונים היא נפגמת ונמצא בטלה הכונה. כי הנה תכלית הראות סכין זו לשחוט לסמאל היינו כי כאשר זה נשחט אז בונה ירושלים ה' וישראל נכנס לתוכה. ועל ידי כן הותר הנדר שנשבע הקב"ה ואמר {{צ|ולא אבא בעיר}}. ואם תמצא פגומה החכם יאמר לו אסור לשחוט בה לסמאל ולבטל המות מפני פגימותה. ולכן '''{{צ|ילך ויחדדנה}}''' - ס"מ הנקרא חדידא בלישניה שנאמר {{צ|בקליפה חדה כחרב פיות}}. והיינו שמחדדה '''{{צ|במשחזת}}''' שלו - היא הנקבה כאמור. '''{{צ|וחכם}}''' הנזכר '''{{צ|שראה סכין לעצמו}}''' - הוא סוד הצדיק שבו הנקרא הויה שנאמר {{צ|ה' הצדיק}}. וראה אותו לעצמו להנאתו. '''{{צ|יכול להשאילו נמי לאחרים}}''' - כי הוא יורד בסוד מרדכי ומתלבש בו יוסף הצדיק. ועל ידי שמתחבר עם הכלה הוא שוחט לכל מאריהון דדינין כדאיתא בזוהר בפסוק {{צ|כי הנה המלכים נועדו}}. וכאשר כן {{צ|עברו}} כל מאריהון דדינים מפני כי הם {{צ|יחדיו}} בחיבור אחד כאמור. '''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט וכו'}}''' - איתא בזוהר פרשת צו דף ל"א {{ממ זהר|ג|לא|א}} וזה לשונו: {{צ|ואל זועם בכל יום - נזעם או זעום אינו אומר אלא זועם לפי שהוא זועם לכל מאריהון דדינין}}. והיינו מה שאמר הכתוב {{צ|וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו}} - הם מאריהון דדינים, שאוסר אותם בכל יום יעיר בבקר בבקר לזעום בהם. וזה הוא סוד הטבח שזועם לכל מאריהון דדינים, שלכן הסכים לטבוח את בנו. או יהיה הכונה לרמוז על יוסף הצדיק שנאמר בו {{צ|וטבוח טבח והכן}} שעשה תרתי לטיבותא. ענין שטבח טבח ועוד עשה הכנה מענין מוקצה והיה ערב שבת כמ"ש חז"ל {{צ|מכאן ששמר יוסף את השבת ועדיין לא ניתנה}}. ושמר דין מוקצה בשבת כסברת ר' שמעון. ואמנם שאמר {{צ|וטבוח טבח}} היינו סוד מה שאמר הכתוב {{צ|רשפיה רשפי אש שלהבת יה}} - דנפק מעלמא עילאה כל ערב שבת לשרוף הקליפה, וכדאיתא בזוהר פרשת ויקהל דף ר"ב {{ממ זהר|ב|רב|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי ביומא שתיתאה כד מטי זמנא דערב - דליג מגו ההוא נהורא דאשא וסלקא לעילא לאעלא גו גוונין. כדין מתתקנין ישראל לתתא ומסדרין סועדתין ומתקנין פתורין כל חד וחד פתוריה. כדין חד שלהובא נפיק ובטש בההוא שלהובא. כיון דבטש ביה מתגלגלן ההוא שלהובא וההוא מדורא ועאלין בנוקבא דתהומא רבא ואתטמרן ויתבת תמן. וההוא שלהובא איהו מסטרא דימינא וכו'}}. הנה מבואר מדברי המאמר כי זה האש הוא הדוחה לסטרא אחרא ומונע אותו שלא יתקרב לסטרא דקדושה. וזה השלהובא הוא מסטרא דימינא, חסד לאברהם. ולכן זה הטבח הוא מה שאמר '''{{צ|מוליך סכין והבהמה אצל הטבח}}''' זה. ו'''{{צ|הבהמה}}''' יהיה סוד סטרא אחרא מפני כי נמצא בו שהותר אוכל נפש. ולכן צריך חיזוק. ולכן יכול להוליך סכין והבהמה אצל הטבח האדם הגשמי. '''{{צ|ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו}}'''. וסוד הדבר למעלה הוא מ"ש בזוהר פרשת אחרי מות דף ע"ב {{ממ זהר|ג|עב|א}} וזה לשונו: {{צ|ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן - למלכא דהוה ליה ברא מאמהו חדא ואזיל בהיכליה. בעא מלכא לאתנסבא במטרוניתא עילאה ולאעלה בהיכליה. אמרה מאן יהיב לי מלכא בהיכליה. אמרה מכאן ולהלאה אשדר ואתרך לברא דאמהו מהיכלא דילי. כך נמי אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן וכו'}}. והנה מבואר מדברי המאמר כי עתיד הקדוש ברוך הוא לגרש האמה זו ואת בנה, שלכן אמרה שרה לאברהם {{צ|גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת}}. ואמנם כמו כן עתה ימצא דבר זה בהווה - הוא מ"ש בזוהר פרשת תרומה דף קל"ד {{ממ זהר|ב|קלד|א}} וזה לשונו: {{צ|כלה כל זמנא דבעאן לאעלא לה לגבי בעלה לחדווה דשמושא אצטריך בלחישו ברזא, בגין דלא ישתכח ברגלי צעדהא רמז דסטרא אחרא ולא יתדבק בהדא וכו'}}. הנה מבואר הדבר כי לעולם מפרישין תחילה סטרא אחרא ואחר כך נעשה הייחוד. ולכן בא הדין הזה בגשמי דאפילו גדי קטן שצריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' - מוליך אותו ביום טוב. ואפילו '''{{צ|שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' לפי כי כן הוא נעשה למעלה. '''{{צ|בהמות היוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - אשר חכמים הגידו בפסוק {{צ|מעוף השמים ועד בהמה נדדו}} {{ממ|ירמיהו|ט|ט}}, כי נ"ב שנה לא עבר עוף בארץ ישראל כי {{גמט דגש|בהמה}} בגימטריא הכי הוי {{גמט דגש|ב"ן}} - למדנו כי בן זה הוא בהמה. ולכן ימתק מה שאמרו חז"ל אצל {{צ|אדם ובהמה - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ועושים עצמן כבהמה}} (מאמר). כי לא ידענו מהו השבח הזה אשר שבחוהו חכמים? מה יופיו ומה טיבו של האדם בן דעת ועושה עצמו כבהמה? כנראה כי נהפוך הוא כי לגנות יחשב לאיש העושה עצמו כבהמה. אמנם בתחילה אתה דורש כי מ"ש {{צ|שעושה עצמו כבהמה}} היינו על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|יששכר חמור גרם}} {{ממ|בראשית|מט|}} אשר חכמים ז"ל הגידו כי החמור אינו כמו הסוס שמרביצים תחתיו ומאכילים אותו והוא מבעט בבעליו. אמנם דרכו של חמור - רובץ בין המשפתים ואינו חושש לכלום ונתנים עליו משא כבד ואינו מבעט. כך היה עושה יששכר כדי ללמוד בתורה. וכן נמי אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ובתורה ועושים עצמן כבהמה לסבול עול התורה. ואין חוששין לחמדות העולם הזה כלום. הרי זה משובה(?). אמנם עוד יש להבין בדרשה זו כי כונת בני אדם ערומים אלו בדעת - שיודעים ומכירים הם בעצמם כי הם אנשים גדולים כמו שאמר רבה ע"ה {{צ|ידע איניש בנפשיה אם צדיק גמור הוא אם לאו}}. והללו יודעים שהם נמשכים מעץ החיים שהוא בחינת 'אדם'. ולפי שהם יודעי דעת וערומים לא נעלם מהם כי הלומד בתורה הוא נאחז בגופא דאילנא כדאיתא פרשת מקץ דף קצ"ג {{ממ זהר|א|קצג|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי אילנא דחיי וכו' ואינון דמשתדלין באורייתא כולהו אחידן בגופא דילנא וכו'}}. ואדרבא מפני כך כי ערומים הם - עושים עצמן כבהמה כאילו הם מסטרא דנוקבא העולה בגימטריא {{גמט דגש|בן}} שהוא {{גמט דגש|בהמה}}. והיינו כדי לעורר השורש שלהם ולהיות שהם נשרשים שם כמו שאמר הכתוב {{צ|יוצר רוח אדם בקרבו}} כדאיתא בזוהר, כי מדה זו מציירת רוח בני האדם בקרבה ממש בהאי אתתא דצרת עוברא במעהא. לכן הם עושים כבהמה לעורר נפשם בסוד אור חוזר בקרבה כדי לעורר את האהבה, שלכן נחשב כאילו דכורא רדף בתר נוקבא ולא דכורא{{הערה|כך מובא בדפוס אבל לענ"ד מהמשך הדברים ייתכן שצריך להגיה 'נוקבא' - ויקיעורך}} בתר דכורא כדאיתא פרשת ויחי דף רמ"ה {{ממ זהר|א|רמה|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי בכל אתר דכורא רדיף בתר נוקבא ואתער רחימותא לגבה, והכא אשכחנא דהיא אתערת רחימותא ואתערת לגביה ורדפת אבתריה. ואורחיה דעלמא דלית שבחא דנוקבא למרדף בתר דכורא אלא מלה סתימא היא ומלה עילאה דבי גנזייא דמלכא. תא חזי תלת נשמתין אינון וכו' נשמתין דצדיקייא אתיין מאינון נשמתין עילאין מנשמתא דנוקבא ומנשמתא דדכורא ובגין כך נשמתהון דצדיקייא עילאין על כל חילין ומשריין דלעילא וכו'. תא חזי אתערותא דרחימו דכנסת ישראל לגבי קדוש ברוך הוא נשמתהון דצדיקיא לתתא מתערין לה בגין דאינון אתיין מסטרא דמלכא מסטרא דדכורא ואתער רחימותא. אשתכח דדכורא אתער חביבו ורחימותא לנוקבא וכדין נוקבא אתקשרת ברחימותא לגבי דכורא וכו' ועל דא וצדיק יסוד עולם כתיב - סתם}}. עד כאן לשונו לענייננו. הנה מבואר מדברי המאמר כי הנשמה של הצדיק היא נמשכת משני המדות, זכר ונקבה, והם הנזכרים בפסוק {{צ|אדם ובהמה}}. ולפי כי הצדיק זה שהוא {{צ|ערום בדעת}} ויודע בעצמו שהשורש שלו, היא נשמתו, כלולה מזכר ונקבה. ומן הראוי לא היה{{הערה|נ"ל שיש להגיה כאן 'ומן הראוי היה לו וכולי' - ויקיעורך}} להסתכל בשורש הנמשך מן הזכר שהוא עיקר ועושה עצמו כבהמה (שהוא סוד הנקבה), והתכלית כדי לעורר חביבו ורחימותא שלכן כינוי 'בהמה' מורה על שם ב"ן - הוא המעורר מיין נוקבין. ועושה עצמו כבהמה בעבור כן כדי לייחד בנוקבא עם הדכורא -- ודאי לכן עלינו לשבח לאדם זה. ובכן זה יהיה כונת מ"ש '''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום}}''' - הם בני אדם הצדיקים שעושים עצמן כבהמות שיוצאות מן העיר הידועה, עיר ה' סלה, {{צ|ורועות חוץ לתחום}} - ארצה שעיר שדה אדום, לאכול אותם ירק עשב הצומח להם מן השדה שהם נשמות מחסידי האומות כדאיתא פרשת בלק בפסוק {{צ|כלחוך השור את עשב השדה}}, הם נשמות קדושות מחקל תפוחין. וכן בהפך - הצדיקים אוכלים עשב הם הנשמות הצומחות משדה אדום. '''{{צ|וחוזרות ולנות בתוך התחום}}''' של עיר ה' - '''{{צ|הרי אלו מוכנות}}''' כי הם כל כונתם וחפצם להיות מוכנים לפניו על דרך {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}. לכן '''{{צ|לוקחים מהם ושוחטים מהם ביום טוב}}''' בשעה שהם מייחדים שמו יתברך ואומרים 'אחד' כנודע שהאדם מקבל עליו ארבע מיתות בית דין ונחשב להם כאילו נחשטים ממש, ועולה נשמתו למעלה לעורר את האהבה. אבל הנשמות '''{{צ|הרועות}}''' בשדה אחר, '''{{צ|ולנות חוץ לתחום}}''' של הקדושה - הוא מורה על חלק נשמות שלא הלכו לשם לרצונו אלא שהוצרכו לילך לשם מסיבת העון. וכדאיתא בהקדמת התיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא, נודדת מקינה כן איש - דא איש צדיק דאזלין מתתרכין בתר קב"ה ושכינתיה}}. ואיתא בזוהר {{צ|אלין נשמתין ערטילאין דאזלין בתר קב"ה ושכינתיה}} כי הנשמות אלו הולכים ברצונם אחר השכינה בגלות. אמנם יש נשמות אחרות שגולים לשם ולכן '''{{צ|לנות חוץ לתחום}}''' של הקדושה. ולכן '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ויצאו מן הקליפה, '''{{צ|אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצים}}''' מבערב, ואין דעת אנשי העיר הקדושה עליהם על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|עיר קטנה}} היא סוד המלכות, {{צ|ואנשים בה מעט}} - הם המדות שלה נקראים 'אנשים'. ולכן אמר '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר הזאת עליהם}}''' שיהיו לה בסוד אור חוזר. '''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - הנשמות קדושות. '''{{צ|אבל של עכו"ם}}''' - אותם שמביאים אותם עמהם משדה אדום - '''{{צ|לית בהו משום מוקצה}}''' לפי כי תמיד לוקחים מהם לצורך הייחוד. או יהיה נמי בהמות הללו של עכו"ם בסוד הניצוצות דעלמין קדמאין דאתחרבו ואין בהם מוקצה. '''{{צ|ואין עכו"ם צריך הכן}}''' - הוא מ"ש בזוהר {{צ|באלין עשר קליפין אתלבש קב"ה בגין לקיימא ומלכותו בכל משלה}}. הנה מבואר כי אין העכו"ם צריך הכן שכן כתיב {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} - אבל לא עכו"ם. '''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - דהיינו סוד {{צ|עת אשר שלט האדם (עכו"ם) באדם (דישראל) לרע לו}} ודאי, כי אותה נשמה דישראל מוציאה עמה נשמה מעכו"ם. הרי כי באו בשביל ישראל שהלך לשם. '''{{צ|לפיכך עכו"ם שהביא בהמה במקולין}}''', בית השחיטה, ר"ל הביא נשמה של ישראל הנקרא 'בהמה' כאמור לעלות למעלה בסוד מיין נוקבין. '''{{צ|אם ידוע שלנות חוץ לתחום}}''' - מאחר שלנים שם מפני העון כנ"ל, '''{{צ|אסורות}}'''. '''{{צ|ואם ספק מותרות}}''' - אפילו הם מחלק אותם שבאו לצורך ישראל שאינו יכול לעלות מעצמו אם אינו מביא ניצוצות אלו, '''{{צ|שהמוקצה הולכים בספקו להקל}}'''. '''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו"ם}}''' - לברר מהם ולהכנס לתוך הקדושה, '''{{צ|אפילו סתם בעיר שרובה עכו"ם}}''' - היינו בעולם העשיה כי שם הקליפה מרובה מן הקדושה כדאיתא בתיקונים. הנברר משם הוא מותר ביום טוב. שכל המביא לצורך הרוב מביא. ולכן מותר. ומאחר שהנחנו כי {{גמט דגש|בהמה}} הוא כינוי למדה האחרונה שהוא בסוד שם {{גמט דגש|ב"ן}} בגימטריא - ולכן יאמר נא: {{ש}} '''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום}}''' כלומר החלקים של מדת המלכות המכונה בשם 'בהמה' שיוצאות מעולם האצילות, לפי שמזמן של הבריאה נגזר עליה {{צ|לכי ומעטי את עצמך}}, לכן החלקים שלה יוצאים משם והולכות '''{{צ|ורועות חוץ לתחום}}''' - חוץ מעולם האצילות שנאמר {{צ|דודי ירד לגנו}} {{ממ|שיר|ז}} זה העולם שלמטה מן האצילות והלאה. וזה {{צ|ללקוט שושנים}} - הם ניצוצות הנ"ל. הרי שהם '''{{צ|רועות חוץ לתחום}}''' שנאמר {{צ|דודי ירד לרעות בגנים}} - היא המדה הנקרא 'דודי'. '''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' - דהיינו בבריאה שהוא תחום של עולם האצילות. ומה גם כי שם אימא נקרא 'מקננת' שם כדאיתא בתיקונים והיא נקראת '''חמות'''(?) כדאיתא פרשת אחרי מות והוא '''תחום''' שבת. '''{{צ|הרי אלו מוכנות}}''' כי למחר תכף עולים לעולם האצילות. ולכן לוקחים מהם לתיקון המלכות ושוחטים אותם ביום טוב להוציא מהם איזה דם אשר נמצא בהם מצד הדין ומתייחדים אחר כך באוכל אדם. '''{{צ|אבל הרועות והלנות מחוץ לתחום}}''' - הם החלקים אשר בעולם היצירה הנקראים 'מחוץ לתחום'. אם באו ביום טוב ועולים למעלה בעולם האצילות - '''{{צ|אין שוחטים מהם ביום טוב}}'''. והענין הוא מ"ש פרשת קרח {{צ|קריאי מועד - קראי מועד חסר יו"ד}}. כי כמו ש'קדש עילאין' זמין לכל אינון כתרין דשמא קדישא אתקרי בהו - כך 'קדש תתאה', {{צ|חכמת שלמה}}, זמין לכל חילהא. הנה מבואר מזה המאמר כי החלקים של מדה זו הם מזומנים ביום טוב ועולים למעלה. הם חילהא {{צ|הרועות ולנות מחוץ לתחום}} בכל זמן. ולכן עתה שעלו '''{{צ|אין שוחטין מהם}}''' ואין מקבלים מהם שהרי אין עולים ***(?) למעלה ולכן הם מוקצין. '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר}}''' של עולם האצילות - הם המדות של הזכר המצפים לחלקי הכלה להתייחד עמהם אחד אל אחד - אין דעתם עליהם שהוא סוד {{צ|והאדם ידע}}. '''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - הוא ישראל עליון שהה ממצו(?) נעשה התיקון לכלתו כדאיתא פרשת תרומה: {{צ|אפריון}} זה העולם, {{צ|עשה לו המלך שלמה}} והוא {{צ|מעצי הלבנון}} - הם שנאמר בהם {{צ|ישבעו עצי ה'}}. '''{{צ|אבל בהמות של עכו"ם}}''' - הם מדות הנקבה שנפלו בקליפה ונבנית בהם צד הרשעה, לכן נקראים {{צ|בהמות של עכו"ם}}, ולכן '''{{צ|אין בהם משום מוקצה דאין העכו"ם צריך הכן}}''' בו בכל שעה אנו מצפין ביאת הגאולה וחרבנה של צר שנאמר {{צ|היום אם בקולו תשמעו}}.{{ש}} '''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' שאז אסור. והענין יובן בשני פנים. ראשונה כי הנה בכל יום אנו מעלים מדות הללו לעשות הייחוד ואחר כך חוזרים לנפול. ולכן דבר זה לא נעשה ביום טוב. ועוד אם נאמר לצורך הגאולה כאשר חזרו בזכות ישראל דהיינו כי לפי שעושים תשובה לכן נגאלים בזמן {{צ|אחישנה}} - אז אסור לקחת מהם. '''{{צ|לפיכך עכו"ם שהביא בהמה}}''' מן הנשמות '''{{צ|במקולין}}''' - הוא מקום המטבחיים בסוד הבריאה אשר שם הם מאריהון דיבבא ויללא. וכאשר נמשך שם מדת החסד הוא הורג אותם וממסר(?) בידם. אז אם ידוע שלנות נשמות הללו '''{{צ|חוץ לתחום}}''' למטה - '''{{צ|אסורות}}'''. '''{{צ|ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל}}''' כאמור שהמוקצה הולכים בספקו להקל. '''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו"ם}}''' לטובתם להכניסם לגדר הקדושה, '''{{צ|אפילו סתם}}''' כי לא פורש, '''{{צ|בעיר שרובה עכו"ם}}''' - היא צור הרשעה, '''{{צ|מותר - שכל המביא לצורך הרוב מביא}}''' ומותר. '''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' - חזרנו לענין ראשון שמדבר בחלק הנשמות הידועות ללון חוץ לתחום, הם אותם אשר נודע באמת שהלכו אל הקליפה מצד העון ולכן הם לנין שם לפי שהם בדרך קבע. {{ש}} '''{{צ|ונמצאו בעיר}}''' של הקדושה ביום שני. והענין כאשר נאמר כי שני ימים דיום טוב - הראשון הוא בבחינת הזכר והשני הוא בבחינת הנקבה. והוא על דרך מ"ש בזוהר בפרשת {{צ|מקץ שנתיים ימים}} וזה לשונו: {{צ|מאי שנתים ימים? דתב דרגא לדרגא דאית ביה זכירה}}. הנה מבואר כי שני ימים הללו - אחד בסוד הזכר והשני בסוד הנקבה. וכן נמי בזה. ולכן '''{{צ|אני אומר שהוא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו}}''' שהוא בסוד הבריאה כאמור, '''{{צ|ומותרות וכל שכן השחוטות בבקר}}''' שהם מותרים. עוד ירצה במאמרו '''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' - הם החלקים של מדת המלכות המכונים לשם 'בהמות' כנ"ל. ולפי שהם בדרך קבע בבחינת הקליפה יאמר שהם {{צ|הידועות ללון מחוץ לתחום}} של הקדושה. '''{{צ|ונמצאו}}''' - בדרך 'מציאה' בבחינת הקדושה שנאמר בה {{צ|מצא אשה מצא טוב}}. נמצאו '''{{צ|ביום טוב שני}}''' - בסוד הנקבה. ועוד יש לומר כי שני ימים הם בסוד הנקבה, שלכן נקראו {{צ|מקראי קדש}}, והשני ימים הם בסוד בחינות שבה שנאמר בהם {{צ|ברוך ה' יום יום}}. כי הצדיק הנקרא 'ברוך' משפיע בסוד שני ימים אלו הנקראים {{צ|ציון ירושלים}}. וכאשר בהמות אלו נמצאו ביום טוב שני בעיר ה' זו ירושלים - '''{{צ|אני אומר שהוא הכניסן מבערב}}''', הכניסן משעה שקדש תתאה זמין לכל חילוי לאעטרא לון בסוד {{צ|מקראי קדש}}. '''{{צ|וחוץ לחומה לנו}}''' לפי שהם ב' חומות שנאמר {{צ|על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים}}. ולכן '''{{צ|מותרות}}''' שהנה נתקדשו. '''{{צ|וכל שכן השחוטות בבקר}}''' - אותם הבחינות העולות לאור הבקר למעלה שהם מותרים לפי שהם קדושים. '''{{צ|עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו וכו'}}''' - מדבר במלך המשיח אשר נקרא 'עגל' לסברת חז"ל בפסוק {{צ|שם ירעה עגל}}. ולכן בזה יובן ענין נולד למה נאסר ביום טוב לפי דקים לן שאינו בא ביום טוב. וענין נולד הוא מה שאמר בזוהר פרשת בלק דף ר"פ {{ממ זהר|ג|רפ|א}} וזה לשונו: {{צ|במתיבתא דרקיעא ומגבעות באת ו' ואשלים לתרין סטרין. חד דהא האי גבעה לא אתפרשא מן ברא לעלמין ולא שבקת ליה וכו'. וחד דהא גבעה ברה דלתתא דאתכליל בה אצטריך לזמנא דאתי כד ייתי מלכא משיחא לנטלא ליה גבעה עילאה ולאעלא ליה תחות גדפהא בגין לאתקפא ליה ולאוקמיה בחיין עילאין ומנה יפוק בההוא יומא משיחא דדוד. ורזא דא "אספרה אל חק וכו' אני היום ילדתיך" - ההוא יומא ממש אפיק ליה מתחות גדפהא בכמה חיין, בכמה מסרין(?) וכו'. וההוא חק לא אשתאר בלחודוי ויתכליל ביה משיחא אחרא בריה דיוסף וכו'. ובגין דאיהו גבעה תתאה דלית בה חיין ימות משיח דא ויתקטיל ויהא מית זמנא עד דתלקוט חיין גבעה דא ויקום}}, עכ"ל לענייננו. הנה מבואר מדברי המאמר כי מלך המשיח נקרא 'נולד' שנאמר {{צ|היום ילידתיך}}. ולכן יאמר:{{ש}} '''{{צ|עגל זה אם נולד ביום טוב}}''', והוא דבר דלא איפשר, ולכן יאמר אם נולד כך '''{{צ|מותר לשחטו}}''' כאמור דיתקטיל וימות. אבל מאחר כי אינו נולד ביום טוב - הא נמי ליתי כי אינו נשחט כדאיתא בזוהר ובתיקונים שם נאמר בגין דא נסיון דיצחק שזיב ליה דלא תתקטיל וקלא נפיק ואמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה. ולכן יאמר: '''{{צ|אם אמו עומדת לאכילה}}''' - היינו אומתו, כאשר הם מתחייבים ח"ו, אז הוא נהרג ח"ו. '''{{צ|והוא דקים לן בגויה שכלו לו חדשיו}}''' דהיינו כי הגאולה תהיה בעתה כמה דאת אמר {{צ|לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה}} {{ממ|מיכה|ה|ב}}, היינו גבעה תתאה היולדת אותו שנאמר בה {{צ|אני היום ילדתיך}} כנזכר. אמנם אנו בטוחים שיבא בזמן {{צ|אחישנה}} - חזר ואמר '''{{צ|ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה}}''', היינו דקים לן כי הגאולה תהיה בשנה השביעית והיא שנת היובל, ולכן בא הרמז של שבת לענין שביעית, ויום טוב לענין היובל. ולכן '''{{צ|נולד בזה מותר בזה}}''' - {{צ|וחי בהם}} אמר רחמנא. ועוד ירצה במאמרו זה '''{{צ|עגל{{הערה|כאן הגהתי. ובדפוס כתוב 'על' - ויקיעורך}} שנולד ביום טוב וכו'}}''' - כי מאחר שהנחנו כי בהמה הוא רמז לנקבה אשת חיל, הנה עגל זה יהיה בסוד יוסף הצדיק שנאמר {{צ|כי בכור שורו הדר לו}}. והנה בכור זה שנולד ביום טוב כי כן הוא נולד בסוד מוסף ביום טוב - מותר לשחטו להוציא את דמו, בחינת הגבורות שבו, שנאמר {{צ|והיה האוכל לפקדון לארץ}}, היינו {{צ|אם האם עומדת לאכילה}} בסוד רחל, היא אמו, כאשר עומדת בסוד {{צ|ותעמוד מלדת}} - מזומנת לאכילה בסוד {{צ|הלחם אשר הוא אוכל}}. '''{{צ|והוא דקים ליה בגויה}}''' ונודע באמת '''{{צ|שכלו לו חדשיו}}''' - כלומר נשלמו חדשי הכלה, היא אמו, והתועלת נמשך לו שנאמר {{צ|נקי יהיה לביתו שנה אחת}} ואיתא בזוהר פרשת תצא דף ע"ז(?) {{ממ זהר|ג|עז|א}} וזה לשונו: {{צ|פקודא דא למחדי חתן באתתיה שתא חד דכתיב נקי יהיה לביתו שנה אחת. ואינון י"ב ירחין אינון מדילה דהא שנה איהי כלה ולית כלה בר בי"ב ירחין דכתיב "עומד על י"ב בקר וכו'". ועל דא יעקב כתיב ביה "ויקח מאבני המקום" - אבני המקום י"ב הוו. ומאן דחדי לכלה חדי לעולמתא ועולמתאן י"ב הוו. וכלא איהו רזא דשנה. בגין כך אצטריך לחתן למחדי באתתיה שנה אחת}}, עכ"ל לענייננו. ולכן אמר '''{{צ|שכלו לו חדשיו}}''' - הם י"ב חדשים דילה שהם לו לשמחתו. '''{{צ|ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה}}''' - כי השבת הוא סוד יום השביעי, צדיק יסוד עולם. ויום טוב הוא בסוד הכלה שהוא {{צ|מקראי קדש}}. והם {{צ|סמוכים זה לזה}} שנאמר {{צ|סמוכים לעד לעולם}}. לכן '''{{צ|נולד בזה}}''' בחינת יוסף, '''{{צ|מותר בזה}}''' - כי גם ביום טוב יש מוסף כאמור. '''{{צ|בהמה מסוכנת שירא שמא תמות}}''' - הנה בהמה זו אם אמרנו שהוא בחינת נשמה שעושה עצמו כבהמה כאמור הכי קאמר: {{ש}} נשמה זו שהיא '''{{צ|מסוכנת}}''' דהיינו מאותם שהם נעשקות כדאיתא פרשת משפטים בענין ההוא טיקלא דעשיקת נשמתין. ולכן '''{{צ|היה ירא שמא תמות}}''' כי כאשר היא נעשקת מן הטיקלא ונכנס שם הוא סוד המיתה, כי כן סטרא אחרא הוא בחינת המות כדאיתא בזוהר פרשת בראשית בפסוק {{צ|ותרא האשה}} וגם פרשת פנחס בפרשת וירא פנחס וכו'. ואמנם '''{{צ|הוא אכל כבר}}''' - שאם לא כן הנה אותה בהמה היא נעשית בחינת אוכל למעלה בסוד {{צ|קרבני לחמי עולת התמיד}}. אמנם אדם(?) הקדוש הוא {{צ|אכל כבר}} בתפילת שחרית '''{{צ|ואין צריך לה}}''' לענין מאכל. '''{{צ|אסור לשחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנה כזית צלי מבעוד יום}}''' - בסוד תפילת הערב. '''{{צ|וכשיש שהות ביום כדאמרן ושחטה - אינו נוטל עורה}}''' - הוא בחינת הקליפה שהיא סביב לה בסוד {{צ|סביב רשעים יתהלכון}}. ואין זה בערך שאר הנשמות העשוקות שנאמר בהם {{צ|עת אשר שלט האדם...לרע לו}}. '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו}}''' - מאותה נשמה, '''{{צ|אבר אחד}}''' - חלק ממנו מתוך הטיקלא, כי על ידי כן אחר כך '''{{צ|מביאו עמו}}''' גם העור. ואם אמרנו דפי הדרך אשר נתבאר על סטרא דמהימנותא, הכי קאמר:{{ש}} '''{{צ|בהמה המסוכנת}}''' - היינו מדה זו הנקרא 'חולה' מפני גלות החיל הזה שנאמר {{צ|סמכוני באשישות וכו' כי חולת אהבה אני}}. '''{{צ|שירא}}''' האדם הצדיק '''{{צ|שמא תמות}}''' כאשר מתלבשת בתוך סטרא אחרא בחינת המות כאמור. '''{{צ|והוא אכל כבר}}''' - כי לכן ימצא כי למעלה נאמר {{צ|אכלתי יערי עם דבשי וכו'}}, '''{{צ|לכן אין צריך לה}}''' - שהנה כבר נעשה הייחוד ביניהם, ולכן זה הופך פניו לכאן וזה לכאן כמו שאומרים חכמים חז"ל משעשו צרכיהם כך המה עושים. '''{{צ|אסור לשחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנה כזית צלי מבעוד יום}}''' כי זה יהיה בערך של קרבן פסח שהוא נאכל על השבע. '''{{צ|וכשיש שהות ביום ושחטה אינו נוטל עורה}}''' - שהוא בחינת החיצוניות שבה, אלא הפנימיות בלבד ממנו אוכל. '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו אבר}}''' - ידוע אחר בחינת בנימין שעליו אמר דוד המלך ע"ה {{צ|מי יתן לי אבר כיונה - זו כנסת ישראל}} - הוא(?) סוד מה שאמר בזוהר פרשת שלח לך דף קפ"ב {{ממ זהר|ג|קפב|א}} וזה לשונו: {{צ|תו אמר תרין אינון וחד אתהדר כד שליט טאס על גדפי רוחא ושט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובין דהוה רכיב בהו קב"ה ומן יומא דאתגניז יוסף מאחוי אגניז איהו ואשתאר חד לגבי בנימן. הדא הוא דכתיב וירכב על כרוב ויעף וכו'}}. והנה הדבר זה מבואר מדברי המאמר מה שאמר '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו אבר אחד}}''' - הוא בנימן, '''{{צ|מביא}}''' העור שלה '''{{צ|עמו}}'''. והבן כל זה. '''{{צ|אם שחט בהמה בשדה וכו'}}''' - הנה נתבאר כי מדה זו מזמן הבריאה נגזר עליה {{צ|לכי ומעטי את עצמך}}. ולכן נאמר {{צ|דודי ירד לגנו וכו' לרעות בגנים וללקוט שושנים}}. ולכן מדה זו המכונה בשם 'בהמה' יורדת למקום הנקרא {{צ|שדה אדום}}. ולפי שנאמר {{צ|שא נא כליך וכו' וצודה לי ציד}} - ולכן בא זה הכינוי '''{{צ|אם שחט בהמה בשדה לא יביאנה במוט או במוטה}}''' לפי שהרי נאמר {{צ|לא יתן לעולם מוט לצדיק}} דהיינו '''{{צ|כדרך שיעשה בחול}}''' כי אז נעשה הייחוד על ידי מט"ט והוא נקרא 'מטה' כדאיתא בזוהר. לפי שפעמים מטה כלפי חסד לצדיקיא ופעמים מטה כלפי גבורה להפרע מן הרשעים. אבל ביום טוב אין הייחוד נעשה על ידו כדאיתא בתיקונים: {{צ|כי עוף השמים - דא מט"ט וכו' ועל ידיה מתח*ן צדיק וצדק בשית יומין דחול}}. ולכן ביום טוב מביאה למדה זו '''{{צ|איברים איברים}}''' מן העולמות אשר הולכת בהם ללקוט שושנים ולמעלה הוא מתחבר עמה. '''{{צ|עוף שנדרס}}''' - הנה סוד העוף הוא בסוד הצדיק כדאיתא בתיקונים {{צ|ההוא צפרא דחזא רבה בר בר חנה דימא מטי עד קרסולוי}}. והנה זה העוף בעבור הגלות '''{{צ|נדרס ברגלים}}''' - והוא סוד מה שאמר הכתוב {{צ|עני ורוכב על חמור ועל עיר}} לפי כי מזמן שנאמר {{צ|ויגע בכף ירכו}} נעשה מדרס עד מדרך כף רגל. דאילו מתחילה נאמר {{צ|וידו אוחזת בעקב עשו}} - כלומר כי עשו היה אוחז בעקב של יעקב כדאיתא בזוהר פרשת משפטים דף קי"א {{ממ זהר|ב|קיא|א}} וזה לשונו: {{צ|מאי בעקב עשו? וכי סלקא דעתך דהוה אחידי ידה ברגליה? לאו הכי. אלא ידו אוחזת במאן דהוה עקב ומנו? עשו. דהא עשו עקב אקרי מיומא דאתברי עלמא קרי ליה קודשא בריך הוא 'עקב' דכתיב הוא ישופך ראש ואתה תשופנה עקב}}. אמנם אחר כך שרו של עשו נגע בכף ירך יעקב ולכן הני ברכי דרבנן דשלהי מנייהו הוי, דוגמא דיעקב איש תם. ולכן מפני כי נאחז סטרא אחרא בזה הם אמרו {{צ|שקר אין לו רגלים}} רק רגל אחד. ומכל מקום לקה ברגליו ואינו נתקן עד זמן שנאמר {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}} - רוצה לומר דאילו עד עתה אין עמידה לרגליו. וכבר ביארתי כל הצורך בזה בהקדמה גם מה שאמר בזוהר פרשת פקודי {{צ|עד דמטו רגלין ברגלין}} - הכל מבואר שם. מה שאמר {{צ|ולפי שלקה ברגליו נאמר עני ורוכב על חמור}} - כי הנה חכמים ז"ל אמרו {{צ|כל מי שאין לו קרקע אינו נקרא 'אדם'}}. וסוד הדבר הוא הדין כי כל מי שאין לו קרקע אינו עולה לרגל. לפי כי מה שנקרא 'רגל' הוא מן החיוב ששנינו {{צ|קטן שיכול להלך מירושלים להר הבית חייב בראיה}}. ומי שאין לו קרקע - סוד מה שאמרו חז"ל {{צ|אסתר קרקע עולם}} כאשר נתבאר בדין הסוכה למה קרקע אינה נגזלת. ולפי שלא נתקנו הרגלים נאמר שהוא עני דהא אין לו קרקע לומר(?) על הארץ יעמוד. ולכן '''{{צ|עוף}}''' זה הוא מלך המשיח שעף ונתעלה ונתיישב במרום שנאמר {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתי הוה}}, הוא '''{{צ|נדרס}}''' שנאמר {{צ|מדוכה מעונותינו}}. ולעומת זה הוא הצדיק עליון עני ורוכב על חמור ועל עיר. עד כי תתקיים {{ממ|ישעיהו|כו|ו}} {{צ|תרמסנה רגל}} לצור הרשעה {{צ|רגלי עני}} זה {{צ|פעמי דלים}} אלו ישראל, עם עני ודל. ולפי שנדרס בגלות בסוד {{צ|ונהר יחרב ויבש}} לכך '''{{צ|יש לחוש שנתרסקו איבריו}}''' - לפי כי בזמן הגלות נאמר {{צ|ויקח מאבני המקום וכו' וישכב במקום ההוא}}, וחכמים ז"ל פירשו הפסוק בזמן הגלות: {{צ|ויקח מאבני המקום}} על שם שנאמר {{צ|תשתפכנה אבני קדש}}, {{צ|וישכב במקום}} על שם {{צ|נשכבה בבשתנו}}. ובפרט מפני מעשה התחתונים כמו ששנינו {{צ|כשהאדם מצטער מה הלשון אומרת? קלני מראשי קלני מזרועי}}, וכמו שנתבאר אצלי בפסוק {{צ|פתחי לי אחותי רעיתי}} לפי כי {{צ|ראשי נמלא טל}} - כי לא נכנסתי בבית מיום שנתחרב ביתי. {{צ|קוצוותי רסיסי לילה}} - הקצוות שלי, הם אברים שלי, רסיסי - נתרססו ונתרסקו לפי כי בלילה שוכב על הארץ שנאמר {{צ|וישכב במקום ההוא}} לפי שכפה את המטה מזמן החרבן. הוא מש*ל {{צ|קרא הקב"ה למלאכי השרת אמר להם מלך בשר ודם מה דרכו לעשות? אמרו לו כופה את המטות. אמר להם כך אני עושה. הדא הוא דכתיב עד כי כרסוון רמיו}}. ולפי ששוכב על הארץ כביכול יש לחוש שנתרסקו איבריו. ולכן '''{{צ|צריך שהייה מעת לעת}}''' - לכן אמרו חז"ל {{צ|כל הקיצין כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה שנאמר בעתה אחישנה}}. והיינו השהייה. ולכל צריך לקיים {{צ|והגית בו יומם ולילה}} לקיים {{צ|עת לעשות לה'}}. '''{{צ|וצריך בדיקה אחר שחיטה}}''' לראות מעשיהם של התחתונים. ועל כל אלה '''{{צ|מותר לשחטו ביום טוב}}''' - להוציא ממנו אותו(?) הדם - הוא סוד הדין כאש מתבאר בפסוק {{צ|שופך דם האדם}}. '''{{צ|ולא חיישינן שמא ימצא טרפה}}''' מפני מעשה התחתונים, '''{{צ|אע"ג דאתייליד ביה רעותא}}''' מפני העון של התחתונים כאמור. עוד איפשר לומר דמיירי בסוד כנסת ישראל שנמשלה לעוף, היינו מה שאמר הכתוב {{צ|כי יקרא קן צפור וכו'}} ואיתא בהקדמת התיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא, נודדת מקינה - דא ירושלם}}. ולכן יאמר נא:{{ש}} '''{{צ|עוף שנדרס}}''' ברגלים כי כן סטרא אחרא נאחז ברגלים שלה, שלכן נאמר {{צ|רגליה יורדות מות}}. '''{{צ|נדרס}}''' ודאי מעוף הדורס, זה סמאל. '''{{צ|ויש לחוש שמא נתרסקו אביריו}}''' - כי המדות שלה הם יורדות בעולמו ושם קצת מהם מתרסקין מפני כי נמצא בהם תערובת של הקליפה. ולכן '''{{צ|צריך שהייה מעת לעת}}''' להבדיל בין עת שהיא לטובה ובין עת שהיא לרעה כדי לקיים {{צ|עת לשות לה'}}. '''{{צ|וצריך בדיקה אחר שחיטה}}''' כי הנה השחיטה הוא בסוד אכילת הדם לחוץ והוא סוד מה שאמר הכתוב {{צ|אם רחץ ה' את צואת בנות ציון ואת דמי ירושלים ידיח מקרבה}} {{ממ|ישעיהו|ה}}. והבדיקה הוא מ"ש בזוהר פרשת בלק דף קצ"ז {{ממ זהר|ג|קצז|א}} וזה לשונו: {{צ|אם לא תדעי לך היפה בנשים וכו' - ואוליפנא מגו בוצינא קדישא דבשעתא דאיהי סליקת למלקט ענוגין וכיסופין ומומא אשתכח בהו בישראל לתתא - כדין מטי לגבה טיפה כחרדל ומיד אתעדיאת ויתיבת עלה יומין במנין וכו'}}. ולפי כי כן נמצא בה אותה טיפת דם וצריך להיות יושבת עלה יומי במנין, דהיינו שבעה ימים נקיים, לכן צריך בדיקה כעין האשה שרואה דם. והיינו כי צריך בדיקה. ועם כל זה '''{{צ|מותר לשחטו ביום טוב ולא חיישינן שמא ימצא טרפה}}''' מפני מעשה התחתונים כנזכר במאמר, כי אז יודעים למעלה כי נמצא מום בתחתונים ולכן אתער סמאל בקל תקיף וכו', ובזה ימצא טרפה וכו'. לא חיישינן '''{{צ|אף על גב דאתייליד ביה רעותא}}''' מפני התחתונים כאמור. '''{{צ|בכור בזמן הזה}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|בני בכורי ישראל}}. ובזמן של הגלות שאינו נחשט להוציא ממנו דם האדם אלא אם כן יש בו מום, ר"ל לפי כי סטרא אחרא באה להדבק בו (הנקרא 'מום') - לכן נעשה שחיטה להוציא אותם הדינים שלא ימצא מקום להתאחז בו. '''{{צ|אין חכם יכול לראותו ביום טוב}}''' - היינו חכמה עילאה. '''{{צ|ואפילו אם עבר וראהו ומצא בו מום - אינו יכול לשחטו. אבל אם נולד במומו}}''' אשר בצאתו מרחם אמו אותם ס**ת(?) ודם היוצא עמו מום עובר יהיה בערכו, ואם אם חכם כנזכר '''{{צ|עבר וראהו נשחט על פיו}}''' - ויוצא אותה זוהמא לחוץ. '''{{צ|ואם ראה המום מערב יום טוב}}''' בזמן כי אז סטרא אחרא היא נכנעת מפני קדושת היום כנודע, ואז סטרא דקדושה מתגבר ועולה. ועתה התבונן כי לא כן היה, אלא נהפוך הוא, שהיה נאחז בו מום שראוי לישחט עליו. אז יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו כאמור שהוא מרחם אמו ומתירו. ===פירוש על סעיפים י' - כ'=== {{קטן|'''[כאן בדפוס מופיע ציטוט המשך סעיפי שו"ע]'''}} לא נעלם מעין כל קורא בדרך האמת ענין גלות הנשמות - הלא הוא כמוס עמדי במאמר {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} אשר חכמים עשו היקש בין ישראל ובין אומות העולם בכל הפרטים. ומה גם בענין גלות הנשמות כי כאשר חטא נפלו הנשמות בתוך הקליפה - הלא זה הוא מה שאמרו חז"ל {{צ|כיון שחטא אדם הראשון נתמעטה קומתו ונעשה מאה אמה שנאמר ותשת עלי כפך}} דהיינו אות {{גמט דגש|כ"ף}} שהוא בגימטריא במאה. ולפי כי אדם הראשון מתחילה היו כלולים בו כל הנשמות כמו שאמרו חז"ל בפסוק {{צ|איפה היית ביוסדי ארץ - איפה שלך היכן היתה באדם הראשון}}. ולכן כל אותם הנשמות שהיו תלויות בו - נפלו כולם בקליפה. וכאשר חטאו ישראל ומעשה אבות יעשו בנים כמו א"ה והמה כאדם עברו ברית, ולכן חזרו ונפלו הנשמות בתוך הקליפה. ולכן בא הרמז בדין זה של '''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור}}''' - היינו שני פעמים שנפלו הנשמות בבור גלות של הקליפה, דהיינו הרמז לישראל שעשו מעשה האב (הוא אדם הראשון כאמור). כי הנה ישראל נמשלו לשה שנאמר {{צ|שה פזורה ישראל}}. ולכן בא הנמשל בענין השה. ולרמז זה הנזכר שמדבר בעד עון אדם הראשון ובנו אחריו (הם ישראל) - לכן הוא אומר הפסוק {{צ|אותו ואת בנו}} {{ממ|ויקרא|כב|}} כי בענין זה הוא צודק דאילו לענין הגשמי היה ראוי שיאמר הפסוק "'''אותה''' ואת בנה" בלשון נקבה, לפי כי אין האב ניכר לדעת מי הוא? אלא כי כונת הכתוב לרמוז זה הענין מדי דברו ולפי כי אין בנו כח לבטל הקליפה לגמרי כדי להוציא משם הנשמות לכן נאסר לשחוט שניהם ביום אחד עד בא זמן הגאולה שנאמר {{צ|בלע המות לנצח}} - אז יהיה גאולה לאותם הנשמות דאזלין ערטילאין בתר קדוש ברוך הוא ושכינתיה כדאיתא בזוהר ובתיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא, נודדת מקינה - דא ירושלים, כן איש - אלין נשמתין ערטילאין דאזלין בתר קב"ה ושכינתיה}}. ולכן מה יעשה משום צער בעלי חיים - '''{{צ|מעלה את הראשון על מנת לשחטו ואינו שוחטו}}''' - כי הנה כך יעשה הקב"ה כאשר ישראל הם זכאים לפניו מעלה ראשון ראשון מבור הקליפה {{צ|על מנת לשחוט}} את הקליפה. או יהיה '''{{צ|על מנת לשוחטו}}''' לנשמה עצמה להפרע ממנה על מעשיו, '''{{צ|ואינו שוחטו}}''' לקליפה לפי כי עדיין יש צורך לעולם בה עד לעתיד. וכן לנשמה לא יהיה לה עוד עונש שהרי קבלה עונשה בקליפה. '''{{צ|וחוזר ומערים ומעלה את השני}}''' על מנת כן. ואחר כן '''{{צ|רצה זה שוחט רצה זה שוחט}}'''. אמנם זה יהיה בגשמי - לא כן בהצלת הנשמות כאמור. '''{{צ|בהמה חציה של גוי(?) חציה של ישראל יכולים לשחטה ביום טוב וכו'}}''' - הנה נתבאר כי ענין השחיטה הוא ענין תיקון אל הנשמה, ולכן בהמה זו שהוא חלק מי שאינו הגון ועושה מעשה בהמה, ולפי כי לא יעדר מהיות לו מעשים טובים כמו שאמרו חז"ל {{צ|ריקנין שבך הם מלאים מצות כרמון}}. ולכן ימצא כי אדם זה נמשל כבהמה, חציו לגוי (לפי מעשים הרעים שעשה) לפי כי כך אמרו חז"ל {{צ|אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח של שטות}}. ולכן כפי הפעמים אשר חטא על הנפש על העונות ועל הפשעים - כך נעשה '''{{צ|חציו של גוי}}'''. ולפי שיעור המצות אשר עשה נעשה '''{{צ|חציו של ישראל}}'''. '''{{צ|יכולים לשחטה ביום טוב}}''' לפי כי יום קדוש הוא על ידי תוספת קדושה הנכנס בקרבו, איפשר דהוה ליה תקנתא להסיר שיקוציו מפיו, היינו הדם אשר הוא בחינת הנפש שנאמר {{צ|כי הדם הוא הנפש וכו'}}. '''{{צ|ואפילו יש להם שתים}}''' בשותפות באופן זה '''{{צ|יכול לשחוט}}''' ולתקן שתיהן. ואין לומר זו היא שלי וזאת שלך אלא שתיהן הם נתקנות כאחת על ידי שחיטה או על ידי הייסורין כפי השגחת הכל. '''{{צ|השוחט בהמה ביום טוב אינו רשאי לתלוש הצמר וכו'}}''' - היינו מ"ש בזוהר פרשת מקץ דף ר"א {{ממ זהר|א|רא|א}} וזה לשונו: {{צ|ר' שמעון אמר בשעתא דנשמתא נפקת מהאי עלמא, בכמה דינין אתדנת עד לא תיעול לאתרה. לבתר כל אינון נשמתין אית לון למעבר בהך נהר דינור דנגיד ונפיק, ולאסתחאה תמן. ומאן איהו דיקום מתמן ויעבר בלא דחילו כמה דאת אמר מי יעלה בהר ה' וגו'. ונשמתא דזכאה אעבר בלא דחילו ויקום במקום קדשו. ומאן דאשתדל בצדקה בהאי עלמא ויתן מממוניה לצדקה - כדין ועבר בההוא אתר ולא דחיל. וכרוזא קאריה לההוא נשמתא "ועניתיך לא אענך עוד"}}, עכ"ל לענייננו. והנה הענין מבואר מזה המאמר כי הגוזז מממונו לצדקה הוא ניצול - הוא הנרצה במאמר חז"ל בפסוק זה {{צ|אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו - משל לשני רחילות. גזוזה עוברת וכו'}} (מאמר). כי הנה חז"ל דבריהם כגחלי אש נוקבים ויורדים עד התהום - לכן משל זה באמת הוא כי הנשמה שהיא גזוזה עוברת באותו נהר שהוא דינור, הגוזז מממונו לצדקה, כלומר דאף על גב כי אינו עשיר וצריך לגזוז מממונו שהוא לצורך פרנסתו - לכן ועבר באותו נהר דינור ויצא בשלום. ולכן יאמר נא:{{ש}} '''{{צ|השוחט בהמה ביום טוב}}''' - שנתעורר לתקן הנפש החוטאת הזאת, '''{{צ|אינו רשאי לתלוש את הצמר}}''' - היינו ענין זה של הצדקה. כי מאחר שלא נתלש עודנו חי - מה מועיל עתה. והיינו מעשה דמר עוקבא שחלק נכסיו בשעת מיתה. והקשו על זה ממה שאמרו חז"ל {{צ|המבזבז אל יבזבז יותר מחומש}}. ומשני שבשעת מיתה שאני דליכא למיחש דאתי לידי עניות. אמנם לא אמרו כי הצדקה בשעת מיתה אינה תשובה כל כך או(?) מפני היורשים. אמנם בזה יאמר '''{{צ|אינו רשאי לתלוש הצמר}}''' כלומר לעשות צדקה, כדי '''{{צ|לעשות מקום לסכין}}''' - שלא יהיה בסוד נבלה, על כן הקמצן נקרא 'נבל' על שם שנעשה נבלה. וזהו שאמרה אביגיל בנבואה {{ממ|ש"ב|כה|כה}}: נבל הוא קמצן {{צ|ונבלה עמו}} - שנעשה נבל בשעת שחיטה. או יהיה ענין תלישת הצמר כלומר אין לאדם לאבד זכות הצדקה שעשה בעבור '''{{צ|לעשות מקום לסכין}}''', כלומר כדי שלא יפסל השחיטה כאמור. אין ראוי לעשות כן. אבל '''{{צ|מפנהו ומושכו אילך ואילך}}''' כדי שיועיל לו להצילו מנהר דינור כאמור. אמנם אם נתלש מאותו זכות להועיל לו נתלש, אבל לא שיהיה האדם מתכוין לאבד את זכותו שהנה חז"ל אמרו כשהאדם הולך לשם מוציאין עליו עשרה עונות ועשרה זכיות והוא אומר יצאו אלו באלו. אומרים לו לאו אלא נענש על העונות ומקבל שכר משלם על הזכיות שעשה. והיינו שאינו יכול לתלוש הצמר - הוא הצדקה שעשה ביד. אבל אם '''{{צ|מפניהו ומושכו אילך ואילך ומעצמו נתלש}}''' - כפי השגחת יוצר הכל, עלתה לו מעשה הצדקה. גם לענין השחיטה גם בלא דעת שלו אז טוב לו כמדובר. '''{{צ|השוחט את העוף}}''' - גם בזה בא הרמז לאיש הנלבב העושה מצות הדומה לעוף שמצפצף בקולו בתורה ובתפילה שנאמר {{צ|הקול קול יעקב}}. כי נתבאר אצלי הכפל {{צ|הקול קול}} להגיד כי שני מיני קול נמצא לעדת יעקב, הלא המה קול תורה וקול תפילה. ולכן זה הנמשל לעוף מפני שלימות הנזכר הנמצא בו. ולכן '''{{צ|לא ימרט את הנוצה}}''' - הוא ענין הזכות, הלא זה דברי במאמר חז"ל סדר בשלח וז"ל כנף רננים נעלסה רננו צדיקים בה' וכו' אם אבדה חסידה ונוצה ואומר מי יתן לי אבר כיונה. כי נמשלו ישראל ליונה שקופצת אגף אחד ועפה בשני. כך ישראל יש להם שני דברים - תורה ומצות. החסידה - אלו ישראל שנאמר אספו לי חסידי. יש להם נוצה של יונה כאמור. ולכן '''{{צ|השוחט את העוף}}''' שהוא הנמצא בו שלימות העוף כאמור, '''{{צ|לא ימרט את הנוצה}}''' היינו המצוה, '''{{צ|לעשות מקום לסכין}}''' שלא יחליד לפי כי אין לאדם להפסיד מעשיו הטובים להמלט מן הנזק כאמור. '''{{צ|לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן יש לו עפר מוכן וכו'}}''' - והענין מ"ש בתיקון כ"א דף נ"ז וזה לשונו: {{צ|ועוד מצות שחיטה כשרה בזרים דאינון בני נשא דדמיין לבעירן דאלין דלא משתדלי באורייתא צריך למעבד בהון קרבנין לקב"ה. ואם מתקרבין בצלותין לקב"ה וסבלין כמה מכתשין, הדא הוא דכתיב כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה, אתחזי כאילו וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך וכו'. דדא שזיב ליה ממיתה דמלאך המות. הדא הוא דכתיב אדם ובהמה תושיע ה'. ואלין דעובדייהו כבעירן דחקלא דאכלין בלא צלותין - מיתתהון יהא כבעירן דחקלא ושחיט לון מלאך המות מדה כנגד מדה. ולא עוד אלא בסכין פגום קא שחיט לון ואתקריאו נבלה. ועלייהו כתיב נבלתי יקומון. מאי סכין פגום? דא סמאל, אל אחר, סכין פגום ודאי אתקרי}}, עכ"ל לענייננו. ולכן יאמר נא:{{ש}} '''{{צ|לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב}}''' - דהיינו התיקון שלהם כמו שאמר הכתוב {{צ|וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך וכו'}}, '''{{צ|אלא אם כן היה לו עפר מוכן}}''' כנגד מה שאמר הכתוב {{צ|מזבח אדמה תעשה לי}} והיינו עפר מוכן מבערב יום טוב. '''{{צ|ואם עבר ושחט ולא הכין}}''' מזבח זה בלבבו ובדעתו, '''{{צ|אם יש לו דקר נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח מכסהו בו}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|ויתד תהיה לך על אזניך וכו' וחפרת בה}}, הוא מה שאמרו חז"ל {{צ|מפני מה אצבעות היד משופות? שאם ישמע אדם דבר מגונה יתן אצבעו לתוך אזנו}}. ולכן יאמר נא כי אם לא יש לו דקר נעוץ מבעוד יום שיהיה מכין עצמו שלא להשמיע לאזניו דברים מגונים, שהרי מנבל עצמו ונפסל מלהיות קרבן על המזבח הנזכר. וכאשר יהיה לו דקר נעוץ מבעוד יום - הוא האצבע נעוץ באזנו - וזה יהיה '''{{צ|בעפר תיחוח}}''' כי צריך להשפיל עצמו הדק לעפר על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|מזבח אדמה תעשה}}. ובכל זה לא יהיה עפר קשה אלא עפר תיחוח, ואז יכשר לכסות בו אותה שחיטה, כלומר שתכפר עליו כנזכר במאמר, כמי שמקריב קרבן ועליו נאמר {{צ|אשרי נשוי פשע כסוי חטאה}}. '''{{צ|אפר כירה שהוסק מערב יום טוב מותר לכסות בו}}''' - כלומר כי כאשר יחשוב האדם לאפר על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|ואנכי עפר ואפר}} וזה היה לו '''{{צ|מבעוד יום}}''' - קודם שיגיע יומו שנאמר {{צ|באו ימי הפקודה}}, וקיים בעצמו {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך}}. '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' - ר"ל כדאי הוא לכסות על כל מה שעשה מן העונות שנאמר {{צ|כסוי חטאה}}. '''{{צ|אבל אם הוסק ביום טוב}}''' - כלומר כי יחם לבבו לעשות תשובה בו ביום שהגיע יומו, בית מועד לכל חי שנקרא בכינוי "יום טוב" לפי כי הוא יום טוב לגבי אדם שהוא צדיק כגון בהילולא דר' שמעון. ואיתא בזוהר פרשת תרומה דף ר"ן {{ממ זהר|ב|רנ|א}} {{צ|רזא דרזין דאוליפנא מגו בוצינא קדישא: והנה טוב - דא מלאך חיים, מאד - דא מלאך המות דאיהו יתיר וכו'. גן עדן איהו בארעא נטיע וכו' כמה דאת אמר ויטע ה' גן בעדן מקדם וכו'. ואתר דא איהו מתתקן לרוחין קדישין וכו' בשעתא דנפקי מתמן למיתי להאי עלמא מתכשטין אינון רוחין מההוא גופא ולבושא דתמן ומתלבשין בגופא ובלבושא דהאי עלמא. ועבדין דיוריהון בהאי עלמא בלבושא וגופא דא דאיהו מטיפה סרוחה. וכד מטי זמניה לנפקא מהאי עלמא - לא נפיק עד דהאי מלאך המות אפשיט ליה לבושא דגופא דא. כיון דאתפשט וכו' אזלא ומתלבשא בההוא גופא אחרא דבגנתא דעדן דאפשיט כד אתי להאי עלמא. ולית חידו לרוחא בר בההוא גופא דתמן וחדי על דאתפשט מהאי גופא וכו'}}. הנה מבואר מדברי המאמר כמה שמחה נוספת יש לנשמה יום המיתה מפני שמתפשטת מגוף נגוף זה ומתלבשת באותו גוף הקדוש. ולכן ראוי להיות מכונה בשם {{צ|יום טוב}}. ולכן יאמר נא: '''{{צ|אבל אם הוסק ביום טוב}}''', שהוא יום צאתו מן העולם אם הוסק לבבו בו ביום בענין החרטה, '''{{צ|אסור}}''' - אין מכסין בו על עונותיו, '''{{צ|אלא אם כן הוא חם כדי לצלות בו ביצה}}''' - הוא מ"ש בזוהר פרשת פנחס דף רי"ו {{ממ זהר|ג|רטז|א}} וזה לשונו: {{צ|דביצה אחת נפלת מן עופא ומחת שתין כרכין}}, וכדאיתא בתיקונים נמי בענין זה {{צ|נפילת ביצה דאיהו אתרוג שיעורו בכביצה ובגינה אתמר ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת, ונפל עמה ששים המה מלכות וכו'}}. ולכן יאמר נא, כי שיעור זה האפר חם כי הוא מתחרט עד מקום כי אותה הביצה נצלית ונתקנת לפי כי מעשה של התחתונים פוגם בה כנ"ל, וחרטה של אדם זה צולה אותה ומתקן אותה ומותר. '''{{צ|הכניס עפר הרבה לתוך ביתו לצורך גנתו}}''' - ר"ל כי אדם מקיים בעצמו {{צ|מאד מאד הוי שפל רוח}}, היינו שהכניס בלבו {{צ|עפר הרבה}} כאילו הדק לעפר כמו שאמרו חז"ל {{צ|הקיצו ורננו שוכני עפר - מי שהיה שכן לעפר בחייו}}. וזה '''{{צ|הכניס הרבה לתוך ביתו}}''' - היינו {{צ|קרבם בתימו לעולם}} וזה היה '''{{צ|לצורך גינתו}}''' - כדי ליירש מקומו בגן עדן, אותו החלק אשר שם לו. '''{{צ|והוא כנוס במקום אחד}}''' המיוחד לו בתוך לבו. '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' כל העונות שעשה כמה דאת אמר {{צ|כסוי חטאה}}. '''{{צ|שכל זמן שהוא צבור}}''' בלבו '''{{צ|דעתו עליו לכל המצטרך}}''' שלא יחטא. '''{{צ|אבל אם הכניס קופתו לצורך גנתו}}''' - היינו דבר מועט מן השפלות, ולא הכניס אותו לתוך ביתו כמשפט המשפיל דעתו פי שנאמר {{צ|גבר יהיר ולא ינוה - כל המתייהר אפילו על אנשי ביתו אינו מתקבל}}. ולכן עיקר השפלות צריך להיות מנהיג עצמו אנשי ביתו בנחת ובשפלות. וזה לא כן עשה. זולת הכניס עצמו בענין העפר של השפלות לצורך '''{{צ|גנתו}}''' בלבד - כדי לזכות עם הצדיקים בגן עדן. לאותו חלק שלו בלבד לא יכסה בו על כל עונותיו שמאחר שהוא מעט בטל ויחזור לחטא ולא יכסה בו כלל. '''{{צ|מכניס אדם מלא קופתו לבית סתם וכו'}}''' - הנה חזר והגיד כי יכול אדם להכניס עפר - הוא ענין ההכנעה והשפלות, ויהיה '''{{צ|מלא קופתו לבית}}''' - כי כן עיקר לענין ההכנעה שיהיה נעלב מאנשי ביתו כמו שאומרים חכמים ז"ל. וכן יעשה '''{{צ|סתם}}''' - ולא יפרש שעשה כן {{צ|לצורך גנתו}} - לזכות לגן עדן, דהוה ליה על מנת לקבל פרס. ולא נכון לעשות כן. אלא עשה '''{{צ|סתם}}'''. ואחר כך '''{{צ|עושה בו כל צרכו}}''' - אפילו ענוה שלא לשמה דעדיפא כדאיתא בערכין פרק שלישי. '''{{צ|ולא אמרינן בטל הוא אגב קרקע הבית}}''' - דהיינו מאותו עפר שנאמר בו {{צ|אשר יהיה בקרקע המשכן}} שהוא ענין מוכרח, ולא יחשב לענין ענוה ושפלות. '''{{צ|והוא שייחד לו קרן זוית}}''' לשפלות זה בקרב לבו, ולא יהיה למראית העין, '''{{צ|שלא שטחו}}''' לעין כל אלא שייפי נפק שייפי עליל - מוכחא מילתא דלצרכיו בעי ליה לכל הדברים יהיה מתנהג בשפלות. '''{{צ|ואם הוא עפר תיחוח}}''' שהוא נחשב לעפר שאין בו צורך לשום דבר, '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' על כל מעשיו כדבר האמור. '''{{צ|כוי אין שוחטין אותו ביום טוב וכו'}}''' - והוא רמז לאדם אשר מעשיו סתומים, פעמים נוהג כמנהג הבהמה ואשר לא טוב עשה, פעמים נחשב לחיה שהוא עושה מעשים טובים כמו ששנינו יש בו דרכים שוה לבהמה ויש בו דרכים שוה לחיה. ולכן '''{{צ|אין שוחטין אותו ביום טוב}}''' לפי כי זה חלק אדם רשע מאל, כי חלבו אין מכסין אותו מדה כנגד מדה לפי כי חלבמו סגרו ולא עשו תשובה. לכן חלבו אסור '''{{צ|ואין מכסין את דמו}}''' - ר"ל לא תחמול ולא תכסה עליו כמ"ש השטן לר' יהושע בן לוי {{צ|אלמלא דחיישנא ליקרא דברייתא שנ' ויצום אל בני ישראל פרענא להו בית השחיטה כבהמה}}. ואיתא בזוהר פרשת משפטים דף קי"ט {{ממ זהר|ב|קיט|א}} וזה לשונו: {{צ|רשיעיא אינון בלא סימנין דטהרה אינון דלית לון תפילין על רישא וכו' מית' דעניותא דילהון לא יהא באתכסייא כעופין וכו' ואית עניותא לעיני כלא בזריקו דדם בהמה וכו'}}. אמנם אשר דומה לחיה - בן איש חי הוא וחלבו מותר באכילה ומכסין את דמו. כי כן אף על פי שחט' כסהו בלילה כדאיתא בזוהר בענין כסוי חטאה, כי החוטא בשגגה ואשם טעם ראשונה כל צבא מרום הם מכסים על עונו. ולכן אדם זה שהוא ספק, פעמים צדיק פעמים רשע, אין שוחטים אותו ביום טוב לחשבון קרבן על דרך האמור. '''{{צ|ואם שחטו אין מכסין את דמו}}''' - לא תחמול ולא תכסה עליו, '''{{צ|אפילו יש לו עפר מוכן}}''' והשפיל גאותו עם ארובו' ידיו לא יועיל לו, '''{{צ|מפני שהרואה יאמר ודאי חיה הוא}}''' כלומר אדם צדיק הוא דאי לאו כן היה, לא היו מטריחין לכסות חלבו ביום טוב, ונפיק מיניה חורבא שהרואה ילמד ממעשיו לעשות כן. אמנם '''{{צ|לערב}}''' קודם בא יומו, '''{{צ|אם רשומו ניכר}}''' - כי עשה בו רושם הפועל של השחיטה ועמד בנסיונו בעניות שלו והיה מתוודה ומודה על הדין כנזכר במאמר, אז '''{{צ|יכסנו}}''' לפי כי יש בידו כח לכסות על מעשיו כדבר האמור. '''{{צ|שחט בהמה וחיה ונתערב דמם}}''' - כבר נתבאר כי בהמה הוא חלק אשי הזמן אשר נמשל לבהמה כאשר לא טוב עשה. והחיה הוא החיה מטרפתה חלק אשי הזמן אשר הם נקראים חיים מפני מעשיהם הטובים. והנה נתבאר במאמר שאם האדם מקבל עליו דין שמים ומשפיל עצמו נחשב לו כענין שנאמר {{צ|וזבחת עליו את עולתך ואת שלמיך וכו'}}. ואמנם כאשר האדם היה פוסח על שני הסעיפים - פעם עושה מעשה בהמה ופעם נחשב לחיה, '''{{צ|ונתערב דמם זה בזה}}''' - ר"ל הרי נמצא בזה שני צדדים. אחת לטובה ואחת להפך. כי כנגד האחד צריך לכסות דמו וגם על כל מעשיו ותשלך במצולות ים כל חטאתם. וכנגד מעשה בהמה נאמר {{צ|לא תחמול ולא תכסה עליו}}. ולכן '''{{צ|אם יש לו עפר מוכן}}''' לאחר שהגיס דעתו וחטא על שנתחייב הריגה שנאמר {{צ|וכראש שבולת יחלו}} אחר כך השפיל דעתו והומכו(?) כענין מי שאמר {{צ|ואנכי עפר ואפר}} ככל יקפצון כמו שאמרו חז"ל באברהם יצחק ויעקב שנאמר בהם בכל מכל כל. ולכן אם יכול לדוקרו בדקירה אחת שנאמר בה {{צ|ויתד תהיה לך על אזניך}} כאמור, לפי כי אין צריך להרבות דקירות מפני חלק הבהמה, ולכן יכסנו מפני חלק החיה שצריך לכסות על מעשיו. '''{{צ|ואם לאו}}''' - כי אינו יכול לדקרו בפעם אחת, אין ראוי לכסות עליו, יראו רבים ויראו ואל ישובו לכסלה. '''{{צ|השוחט צפור מערב יום טוב}}''' - והוא חלק אדם השלם בעסק התורה ובתפילה שהוא מצויין בבתי כנסיות ובתי מדרשות, הקול קול יעקב כצפור. '''{{צ|ולא כסה את דמו}}''' דמאחר שהוא נחשב לקרבן שנאמר {{צ|וזבחת עליו וכו'}} ולא דעת ולא תבונה לכסות על דמו. אין מכסין ביום טוב שלו - הוא מה שאמרו חז"ל {{צ|המספר אחר מטתו של תלמיד חכם נענש}}. ולזה ראוי שלא לכסות על מעשיו אלא יהיה מספר והולך זהו כבודו כמו שאמרו חז"ל {{צ|איזהו בן העולם הבא ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר}}. ===עוד פירוש על סעיפים י - כ=== עוד תשוב ותראה מעשה ה' אשר הוא נתקן על ידי מעשה התחתונים כאשר נודע מכמה מקומות, נתבארו למעלה. ולכן יאמר נא:{{ש}} '''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור וכו'}}''' - והענין יהיה בשני פנים אמתיים. ראשונה ירצה מ"ש בזוהר פרשת יתרו דף ע"ט {{ממ זהר|ב|עט|א}} וזה לשונו: {{צ|סופיה דקרא מאי קא מיירי? מה שמו ומה שם בנו כי תדע? מה שמו - תינח. מה שם בנו - מהו? וכו'. אמר ליה רזא דמלה היינו דכתיב בני בכורי ישראל וכו'. אדהכי לא אדכר ר' ייסא וכו' אדמוך אחזיו ליה חד ספרא דאגדתא דהוה כתיב ביה חכמה ותפארת במקדשו וכו'. א"ל ר' שמעון עד כען רביא אנת למיעל בין מחצדי חקלא והא כלא אחזיו לך והכי הוא דכתיב מה שמו ומה שם בנו כי תדע. חכמה שמו תפארת בנו}}. עכ"ל. הנה מבואר הדבר מן המאמר והיינו מ"ש '''{{צ|אותו ואת בנו}}''' - היינו {{צ|מה שמו ומה שם בנו}}. '''{{צ|שנפלו לבור}}''' - בזמן הגלות, היינו בבור גלות זה ונקרא בהם 'נפילה' בלשון השאלה לפי כי כן כל ענין העדר יקרא 'נפילה'. והענין הוא מ"ש בזוהר פרשת אחרי מות דף ע"ד {{ממ זהר|ג|עד|א}} והוא סוד ערות אשת אביך לא תגלה וכו'. זאת ועוד אחרת מ"ש '''{{צ|אותו ואת בנו}}''' יצדק ביעקב ויוסף. והענין נלמד ממ"ש דף ע"ה {{ממ זהר|ג|עה|א}} ושם נאמר ז"ל: {{צ|תנינן כד אתפרש מלכא ממטרוניתא וברכאן לא אשתכחון כדין אקרי '''וה''''. מ"ט דתליא(?) רישא דיסוד יו"ד דהא יסוד '''ו'''' זעירא הוא וקב"ה '''ו'''' רברבא עילאה. ועל דא כתיב '''ו"ו'''. ורישא דהאי יסוד '''י'''' הוא. וכד אתרחקא מטרוניתא ממלכא וברכאן אתמנעו מכלא, וזווגא לא אשתכח ברישא דיסוד - נטיל '''ו'''' עילאה להאי רישא דיסוד דהוא '''ו'''' ונגיד ליה לגביה. כדין הוא וי וי לעילא דכלא דעילאין ותתאין וכו'}}. הנה מבואר מזה המאמר איך תפארת ויסוד נסתלקו למעלה הוא סוד יעקב ויוסף. והיינו מ"ש '''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור}}''', כלומר בעבור מעשה התחתונים הלא המה דברי הזוהר פרשת נשא דף קנ"ב {{ממ זהר|ג|קנב|א}} וזה לשונו: {{צ|וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין וכו'}}. ושם נאמר: {{צ|פתח ר' יהודה ואמר כי יכרה איש בור וכו' מה כתיב בתריה? בעל הבור ישלם וכו'. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי על אחת כמה וכמה. אלא תווהנא דאע"ג דאבאיש עלמא אמאי אית ליה תשובה וכו'}}. ולכן יאמר '''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור}}''' - הוא בור זה שפתחו ישראל במעשיהם הרעים. '''{{צ|מעלה את הראשון על מנת לשחטו וכו'}}''' - והענין יתבאר עם מה שאמר בזוהר פרשת תצא רע"ט {{ממ זהר|ג|רעט|א}} וזה לשונו: {{צ|ואית אחרנין דנקיבו ליה עד דמטו לתהומי רבא ולא סליקו מתמן. ובזמנא דנוקבא פתיחא כל מאן דנפיל לא סליק. ומשיח בן דוד נפיל תמן ומשיח בן יוסף. דחד איהו עני ורוכב על חמור, וחד איהו בכור שור בן יוסף. והאי איהו כי יכרה איש בור ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור. ובגין דא אקרי משיח 'בר נפילאי', ואיהי נפלת בתרייהו. ואתמר עלה נפלה ולא תוסיף קום. ואנת הוא בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו - דא משיח בן יוסף וכו'}}. והנה הדבר מבואר מזה המאמר מה ענין בור זה. ולכן יאמר '''{{צ|מעלה את הראשון}}''', הוא משיח בן יוסף, '''{{צ|על מנת לשחטו}}''' כמו שאמר במאמר דעתיד לאתקטלא. '''{{צ|ומערים ואינו שוחטו}}''' והיינו מה שאמרו חז"ל {{צ|ביום ההוא יגדל המספד בירושלים וכו' האי הספדא מאי הוי? איכא דאמרי על משיח בן יוסף שנהרג ואיכא דאמרי על יצר הרע שנהרג}}, והיינו מ"ש {{צ|מעלה את הראשון}} (הוא משיח בן יוסף) {{צ|על מנת לשחטו ואינו שוחטו}} כדאיתא בתיקון ס' דף קל"ז וזה לשונו: {{צ|בראשית - ברא תיש - דא איל יצחק. בראית תמן אש לעולה דיצחק. ורזא דמלה "הנה האש והעצים ואיה השה לעולה" - נפק קלא ואמר משית יומי בראשית וביה אתברי לעקדה דיצחק וכו'. ועקדה דנא מועילה לגלותא דהוה עתיד לאתקטלא וקלא נפיק מההוא זמנא אל תעש לו מאומה וכו'. וברא עקידא דיצחק דאתעקד קמיה אבוי ומסר גרמיה למיתה ישזיב משיח וישראל דלא ימותון וכו'}}. ולכן אמר '''{{צ|ומעלהו על מנת לשחטו}}''' כאמור. '''{{צ|ומערים ומעלה}}''' משיח שני מבור זה. ואז '''{{צ|רצה זה שוחט רצה זה שוחט}}''' - כלומר רצה זה משיח בן יוסף שוחט, רצה זה שוחט יצר הרע כמ"ש האי הספדא על יצר הרע שנהרג, הוא שר של אדום כמו שאמרו חז"ל שהוא בורח לבצרה, יחשוב כי בצר הוא בצרה ויקלוט אותו כמו שאמרו חז"ל {{צ|ג' טעויות עתיד לטעות שר של אדום}}. חדא האי דקאמרן - יחשוב כי בצר הוא בצרה, יחשוב כי הוא קולט ואינו קולט אלא בן אדם ולא מלאך וכו'. ואז מביא אותו הקב"ה ושוחטו בפני הכל וכו'. ועל ידי כן הותר הנדר משחז"ל {{צ|נשבע הקב"ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנס ישראל בירושלים של מטה}}. ולכן ממה נפשך הותר הנדר - אם הנדר כפי פשוטו על עדת ישראל שיכנסו בירושלים למטה - הרי {{צ|אותו ואת בנו}} - הותר הנדר שלהם ועולים מבור הגלות. בנו ישראל תחילה ואחר כך אבינו שבשמים נכנס בירושלים של מעלה. ומה גם {{צ|אותו את בנו}} על דרך הנ"ל בסוד {{צ|מה שמו ומה שם בנו}} גם כן על ידי שעולים השני משיחים מן הבור הנה אז הותר הנדר עליון ותחתון. ומה גם {{צ|אותו ואת בנו}} יעקב ויוסף כאמור - הם נגאלים על ידי הערמה זו כמדובר. '''{{צ|בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל}}''' - הנה חלק הבהמה מורה על המדה האחרונה {{להשלים}} ------------- lcb28k5nvmyvg8soc8nxi3kpmafbzf2 1417646 1417494 2022-08-10T10:18:52Z Roxette5 5159 /* עוד פירוש על סעיפים י - כ */ עמוד 223 - ריש טור השני wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|טור ברקת||תצז|תצח|תצט}} __TOC__ ==שולחן ערוך == ;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצח|}} ;סימן תצ"ח - דיני שחיטה ביום טוב - ובו עשרים סעיפים ;* אין מראין סכין לחכם ביום טוב לראות אם הוא ראוי לשחוט בו. שמא תהיה פגומה ויאמר לו אסור לשחוט בה מפני פגימתה וילך ויחדדנה במשחזת. וחכם שראו סכין לעצמו יכול להשאילו לאחרים. ;* יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט. ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו. ואף על פי שהיה איפשר להוליכו מאתמול. ;* בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאו לנוח בתוך התחום - הרי אלו מוכנות ולוקחין מהם ושוחטים אותם ביום טוב. אבל הרועות והלנות חוץ לתחום אם באו ביום טוב אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצין, ואין דעת אנשי העיר עליהם. והני מילי בבהמות ישראל אבל של עכו"ם לית בה משום מוקצה דאין העכו"ם צריך הכן אלא אם כן באו בשביל ישראל שאז אסור. לפיכך עכו"ם שהביא בהמה במקולין, אם ידוע שלנות חוץ לתחום אסורות. ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל, שהמוקצה הולכים בספיקו להקל. ואם הביאום לצורך העכו"ם אפילו סתם בעיר שרובה עכו"ם מותר שכל המביא לצורך הרוב מביא. ;* בהמות הידועות ללון חוץ לתחום ונמצאו בעיר ביום שני אני אומר שהוא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו ומותרות. וכל שכן השחוטות בבוקר שחזקה מבערב הכניסן לתוך התחום. ;* עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו אם האם עומדת לאכילה. והוא דקים ליה בגויה שכלו לו חדשיו. ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה - נולד בזה מותר בזה. ;* בהמה מסוכנת שירא שמא תמות והוא אכל כבר ואין צריך לה - אסור לשוחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנו כזית צלי מבעוד יום. וכשיש שהות ביום ושחטה אינו נוטל עורה אלא אם כן שייר ממנו אבר אחד ומביאו עמו. ;* אם שחט בהמה בשדה לא יביאנה במוט או במוטה כדרך שעושה בחול אלא יביאנה בידו איברים איברים. ;* עוף שנדרס ברגלים ויש לחוש שנתרסקו איבריו ולכן צריך שהייה מעת לעת ובדיקה אחר שחיטה - מותר לשחטו ביום טוב ולא חיישינן שמא ימצא טריפה אף על גב דאתיליד ביה ריעותא. ;* בכור בזמן הזה שאינו יכול לשחטו בלא מום - אין חכם יכול לראותו ביום טוב אם יש בו מום. ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום - אינו יכול לשחטו. אבל אם נולד במומו ועבר וראהו - נשחט על פיו. ואם ראה המום מערב יום טוב וראה שהוא מום שראוי לישחט עליו - יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומותר. ;* אותו ואת בנו שנפלו לבור - מעלה את הראשון על מנת לשחטו ואינו שוחטו, וחוזר ומערים ומעלה את השני. רצה זה שוחט רצה זה שוחט. ;* בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל - יכולים לשחטה ביום טוב ואפילו יש להם שתים יכול לשחוט שתיהן. ;* השוחט בהמה ביום טוב אינו רשאי לתלוש הצמר לעשות מקום לסכין אלא מפנהו ומושכו אילך ואילך, ואם נתלש נתלש. ;* השוחט את העוף לא ימרט את הנוצה כדי לעשות מקום לסכין. ;* לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן יש לו עפר מוכן מבעוד יום. ואם עבר ושחט - אם יש לו דקר נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח מכסהו בו. ;* אפר כירה שהוסק מערב יום טוב מותר לכסותו בו. אבל אם הוסק ביום טוב אסור אלא אם כן הוא חם שראוי לצלות בו ביצה. [ואם שחט מותר לכסות בו אף על פי שאינו ראוי לצלות בו ביצה].{{הערה|מילים אלו לא מופיעות בדפוס של הספר אבל כן נמצאות אצלנו בשו"ע - ויקיעורך}} ;* הכניס עפר הרבה לביתו לצורך גינתו והוא כנוס למקום אחר - מותר לכסות בו שכל זמן שהוא צבור דעתו עליו לכל מה שיצטרך. אבל אם הכניס מלא קופתו לצורך גינתו - לא. שמאחר שהוא מועט בטל. ;* מכניס אדם מלא קופתו עפר לבית בסתם ועושה בו כל צורכו. ולא אמרינן שהוא בטל אגב קרקע הבית. והוא שייחד לו קרן זוית, דכיון שלא שטחו מוכחא מילתא דלצרכו בעי ליה. ואם הוא עפר תיחוח מותר לכסות בו. ;* כוי - אין שוחטין אותו ביום טוב. ואם שחטו - אין מכסין את דמו אפילו יש לו עפר מוכן מפני שהרואה יאמר ודאי חיה הוא, שאם לא כן לא היו מטריחין לכסות דמו ביום טוב, ויבא להתיר חלבו. ולערב אם רשומו ניכר - יכסנו. ;* שחט בהמה וחיה ונתערב דמם ויש לו עפר מוכן או אפר כירה, אם יכול לכסותו בדקירה אחת שאינו צריך להרבות בשביל דם הבהמה יכסנו. ואם לאו לא יכסנו. ;* שחט צפור מערב יום טוב ולא כיסה דמו, לא יכסנו ביום טוב. ==טור ברקת== ===פירוש סעיפים א - ט=== אשר חכמים ז"ל הגידו {{צ|לא דיין לרשעים שאין עושים תשובה אלא שאין חרדים מיום המיתה שנאמר זה הרכם כסל למו וכו'}}. ולכן יאמר נא:{{ש}} '''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר הנזכר אצלי בפסוק {{צ|גורו לכם מפני חרב}}, והוא מיוחד על עיקר זה כי מצוה להיות ירא וחרד מפני חרב הידוע של מלאך המות. וכי תימא ומה הנאה ימצא לנו מזה? היתכן כי נמלט ממנו? והרי אמר החכם {{צ|המות אין לירא ממנה אבל יש לדאוג עליה}}. ולכן חזר ואמר {{צ|כי חמה עונות חרב}}, כלומר יש רעה אחרת גדולה מזה כי פעמים נשחט על ידי המשחית חמה מפני העונות שהם במזיד והם מרובים. וכאשר הוא נשחט על ידי מלאך משחית נעשה טרפה ונאמר {{צ|לכלב תשליכון אותו}}. וזהו שכתוב {{צ|למען תדעון שדון}} - {{צ|שדין}} כתיב כנזכר במקום אחר. ולכן החכם עיניו בראשו אם באולי חטא יתקן את אשר עותו כדי שלא יהיה נשחט על ידי המשחית חמה, וגם לא ישחוט אותו בסכין פגום כדאיתא בתיקונים דף נ"ז וזה לשונו: {{צ|ואלין דעובדייהו כבעירין דחקלא דאכלין בלא צלותין - מיתתהון יהא כבעירן דחקלא. ישחוט לון מלאך המות מדה כנגד מדה. ולא עוד אלא בסכין פגום וכו' ואתקריאו נבל' וכו'. מאי סכין פגום? דא סמאל, אל אחר, סכין פגום ודאי אתקרי. ואיהי פגימה סם המות טרפה ונבלה וכו'}}. וכן איתא בזוהר פרשת צו דף פ"ט {{ממ זהר|ג|פט|א}} וזה לשונו: {{צ|ובהמתך - עם הארץ בהמה אקרי. ולבתר דייעול גרמיה תחות אדם בתורה יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' וכו'. ומאי סבילו דעם הארץ לתלמיד חכם. בגין דתלמיד חכם ביום שבת דלית ליה מדיליה ואי עם הארץ סביל ליה בממוניה וכו' יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' - יושיע ליה משוד וגזלה, יושיע ליה ממלאך המות דלא שליט עליה וישחוט ליה בסכין פגום. אתמר ביה לכלב תשליכון אותו דאיהו סמאל וכו'}}. ולכן יאמר:{{ש}} '''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' דמאחר כי החכם הוא המתקן לזולת, כי לא ישחוט בסכין פגום, וראוי לאדם הנלבב לתקן מעשיו להמלט שלא ישחט בסכין פגום על ידי שסובל לתלמיד חכם ומנהיג אותו על פי מדותיו. וראוי הוא לעשות תשובה ממעשיו בכל שעה. אמנם באמת כי החכם הוא מראה לאדם דרך הטובה כמו שחז"ל בפסוק {{צ|לא תשחית את עצה - זה שמדריך לאדם בתשובה}} כמו ששנינו {{צ|לא עם הארץ חסיד}}. אמנם בזוהר פרשת בלק {{צ|כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור}} כי החכם מדריך בני אדם להמלט ממלאך המות, לבא מפניך לאטמרא במצור - הוא התשובה שהוא מקום תקיף וחזק להמלט שם. אמנם מכל מקום לפי כי עיקר התשובה הוא החרטה וההכנעה וזה עיקר להכניע היצר כדאיתא בזוהר כמו שאמרו חז"ל {{צ|אם רואה אדם יצרו מתגבר עליו יזכור לו יום המיתה}}; כי לכן נכנע לב האדם ולכן איינו יכול לו היצר. ולכן לא נכון להראות זה הסכין של מלאך המות לחכם ביום טוב, כלומר להראות לו העון שנתחייב בעבורו לישחט בסכין, והוא חושש לא יהיה נמי פגום כנזכר במאמר. ולכן זה גורם לו להיות נבלה או טרפה וישליכו אותו לכלב. לא נכון להראות לו זה הסכין אם הוא ראוי לשחוט בו חישינן שמא תהיה פגומה, כי האדם לא ידע ערך העון שעשה רק החכם ואז יאמר לו אסור לשחוט בה מפני הפגם הגדול הנמצא במעשיו. '''{{צ|וילך ויחדדנה במשחזת}}''' - כלומר יעשה אותה חדה על ידי עסק התורה כמו שאומרים חכמים ז"ל {{צ|אם בא להשחיתך יצרך טרדהו בדברי תורה שנאמר יצר סמוך וכו'}}. והנה אמר הכתוב {{צ|ולרשע אמר ה' מה לך לספר חקי}}, ואין העיקר תלוי אלא בתשובה. ולכן לא יראהו הסכין כאמור. אמנם '''{{צ|חכם שראה סכין לעצמו}}''' ונתן אל לבו להרהר ולפשפש במעשיו פן יקראהו לישחט כאחד הנבלות - אז טוב לו - שהרי מאחר שנמצא עמו חכמה, הרי חז"ל אמרו {{צ|ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי ודאי עשה תשובה}}. כי התורה תורהו ותלמדהו. ולכן '''{{צ|מותר להשאיל סכין זה}}''' לזולת מה שנתעסק בו שהרי אין מקום לחוש שמא יחדדהו בתורה, שהרי החכם מלמד אותו להועיל כי העיקר הוא התשובה. '''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה וכו'}}''' - הנה {{צ|טבח}} זה הוא כינוי לעושה תשובה על דרך מה שאמרו חז"ל {{צ|כל הזובח את יצרו ומתוודה מעלה עליו כאילו כבדני בשני עולמות שנאמר זובח תודה יכבדנני}}. ולכן יאמר נא כי רשאי האדם '''{{צ|להוליך סכין והבהמה אצל הטבח}}''', דאף על גב שביראנו כי אין ראוי לילך אצל החכם להראות לו סכין מן הטעם הנזכר. אמנם אצל בעל תשובה לא כך הוא אלא יכול להוליך סכין (הוא הודעת העון כאמור), והבהמה (הוא העושה מעשה בהמה) אצל הטבח (היינו בעל תשובה). דמאחר דקים לן כי לא נתנו ימים טובים לישראל אלא לעסוק בתורה - אם כן מן הראוי הוא להתבונן האדם במעשיו ביום טוב כדי לזכות לאותה הסעודה שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים לעתיב לבא שהוא יום טוב בלי ספק. ולכן מותר להוליך הבהמה - הוא עם הארץ הנמשל לבהמה. שלכן עושה מעשה בהמה כמו שאמרו חז"ל אין אדם חוטא אלא מי שאינו משגיח על הנשמה שלו שהיא חצובה מלמעלה, ולכן נמשל כבהמה. ומה שכתוב '''{{צ|יכול להוליך}}''' - הוא על דרך משחז"ל שלשה {{צ|אותו}} שהיה רבי ישמעאל דורש: {{צ|ויקבור אותו}} - הוא קבר את עצמו, {{צ|יביא אותו}} - הוא מביא את עצמו. כך '''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה}}''' - הוא בעצמו יביא אותו בדעתו. '''{{צ|אצל הטבח}}''' - יתבונן במי שעשה תשובה מה מעשיו וכן יעשה. או יהיה כי יוליך הוא עצמו - יחשוב בדעתו מה מעשיו שהוא ראוי להיות נשחט בסכין פגום כנזכר למעלה, ויתבונן מה מעשיו נמשל לבהמה מועד לבעוט ולקלקל. '''{{צ|ואפילו גדי קטן}}''' - לא מבעיא כי ראוי לאדם לפשפש במעשיו הרעים אותם שחטא במעשה, אלא אף על גב כי לא עשה רק שהיה מקפץ כגדי כמו שאמרו חז"ל {{צ|בן י"ח מקפץ כגדי}}, והיה ממשמש בעיניו, מסלסל בשערו, מתלה בעקבו - כל זה יתבונן. ואף על גב כי גדי זה צריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' אשר בזמן הבחרות נתן כתף סוררת, והיו מתרים בו ולא שמע אליהם. ועתה היה חמור וכבד עליו פשעו - מוליך אותו להתבונן בו. '''{{צ|ואף על גב שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' - שהרי הכתוב צווח {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך}}, והוא לא כך עשה רק המתין עד שהיה יום טוב - קרוב ליום המיתה כנ"ל. עם כל זה כך יעשה כדי שיהיה לו תקנה טובה כדבר האמור. '''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - בהיות שהנחנו כי בהמה הוא כינוי לאותו עם הארץ שעשה מעשה בהמה כמו שאמרו חז"ל, לכן יאמר נא דמאחר כי ביום הזה שהוא יום טוב ראוי כי החי יתן אל לבו מה יעשה לזכות לאותו יום טוב שעתיד לעשות הקב"ה לצדיקים על דרך מ"ש רבי יהודא ע"ה {{צ|מאן דאמר לי גדול המצווה ועושה עבידנא יומא טבא לרבנן}}. ולכן יאמר כי אותם עמי הארץ חטאים האלה בנפשותם שהיו '''{{צ|רועים חוץ לתחום}}''' - על דרך מה שאמרו חז"ל {{צ|לא הלכו אלא לרעות את עצמן}}, כך הם האנשים הנמשכים אחר מאכל ומשתה למלאת רסן בטנם, יחשבו כי אין זה עון אשר חטא, והוא היסוד והעיקר לכל העבירות אשר יחטא האדם. ומה גם שהם רועות חוץ לתחום ביותר על הראוי, כך אמרו חכמים ז"ל: לאחר שלשה ימים כרסו מתבקעת ונהפכת לו על פניו שנאמר {{צ|וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם}}. ואומר לו {{צ|טול לך מה דיהבת בי}} - עשית כל ימיך חגים. ולכן מן הבהמות אלו שהם רועות חוץ לתחום, '''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' כלומר לענין הלינה שהוא כינוי אל העבירה והעון שנאמר {{צ|חושבי און על משכבותם}} ונאמר {{צ|לכה נרוה דודים עד הבקר}}. בענין זה אינם פרוצים לפי שהם '''{{צ|לנוח בתוך התחום}}''' - אינם פורצים התחום של איש ישראל בעריות. הרי אלו נקראים '''{{צ|מוכנות}}''' - ר"ל מוכן הוא לקבל עליו עול מלכות שמים ועול תורה והתשובה בנקל. ולכן '''{{צ|שוחטים אותם ביום טוב}}''' - כלומר לעצמו כאמור על דרך {{צ|יביא אותו}} ר"ל את עצמו, והוא על דרך מה שאומרים חכמים ז"ל כל הדברים מראה האדם בעצמו חוץ מן השחיט ודבר אחר. אמנם אדם זה מותר הוא להראות בעצמו השחיטה לקיים מה שאמר הכתוב {{צ|כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה}} {{ממ|תהלים|מד|}} - כלומר מן המוכנות לשחיטה. ואפילו ביום טוב. אבל '''{{צ|הרועות והלנוץ חוץ לתחום}}''' הנמצא בהם תרתי לריעותא. ראשונה שהם רועות את עצמן במאכל ומשתה, ולא זו בלבד אלא {{צ|לנות}} נמי חוץ לתחום של גבול ישראל והם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם. '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ונכנסו בדעתם לשוב אל ה', '''{{צ|אין שוחטין אותם ביום טוב}}''' לפי שאין אלו מה שאמר הכתוב {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}, '''{{צ|מפני שהם מוקצין}}''' על ידי מעשיהם הרעים, '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר עליהם}}''' כי אלו הם הפורשים מדרכי ציבור אומרים {{צ|אכל ושתה כי מחר נמות}}. '''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - כי סוף שהוא מתנחם על מה שעשה והוא מתחטא לפני אביו שבשמים. '''{{צ|אבל של עכו"ם לית בהו משום מוקצה, דאין בהם משום הכן}}''' שנאמר {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} {{ממ|עמוס|ד}}, כלומר בישראל שייך לומר 'הכן', ולא יצדק בהם הצווי זה. מה שאין כן בעכו"ם. '''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - הוא מה שאמרו חז"ל למלך שהיה לו בן והיה לו פרדס נאה. כל זמן שהבן עושה רצונו הוא רואה איזו נטיעה יפה עוקרה ונוטע אותה בפרדס. כך בזמן שישראל זכאים רואה איזה חסיד באומות העולם ומביאו ונוטע אותו בישראל כגון רחב ויתרו. והיינו מה שאמר '''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' אותם בהמות של עכו"ם שהם מחסידי האומות '''{{צ|שאז אסור}}'''. '''{{צ|לפיכך עכו"ם שהביא בהמה במקולין}}''' הוא המקום של בית השחיטה כנודע שנמכר שם, '''{{צ|אם ידוע שלנות חוץ לתחום}}''' והם פרוצים במעשיהם, '''{{צ|אסורות}}''' לבא בקהל ישראל. '''{{צ|ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל}}''' לטובתן לפי שהם זכאים כאמור. '''{{צ|שהמוקצה הולכים בספקו להקל}}''' מאחר כי לא נודע היינו על דרך מי שחטא בשוגג. '''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו"ם}}''' - כך אמרו חז"ל {{צ|ידין לאומים במשרים - בזכות הישרים שבהם}}, '''{{צ|ואפילו סתם}}''' - שמעשיהם הם סתומים, '''{{צ|בעיר שרובה עכו"ם מותר ליקח מהם}}''' אם נתנו דעתם להתגייר '''{{צ|שכל המביא לצורך הרוב מביא}}''' והם מותרים. '''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' וזה הוא מין אחד מן אותם העושים מעשה בהמה, ולא די להם שהם חוטאים אלא כי הם עושים בפרהסיא כי העם יודעים ומכירים מה מעשיהם שדרכם '''{{צ|ללון חוץ לתחום}}''' של ישראל, שהם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם עוברים(?) על משחז"ל {{צ|לא תגנה על מיטה ארמית}}. '''{{צ|ונמצאו בעיר ביום שני}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|עיר קטנה}} הוא הגוף כמו שאומרים חכמים ז"ל, כי הנה אמרו חז"ל {{צ|אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח של שטות}}. ודקדקתי בדברי חכמים ז"ל מה שאמר בלשון שלילה {{צ|אין אדם חוטא וכו'}}, היה לו לומר "החוטא נכנס בו רוח של שטות". אמנם תרתי קא משמע לן. ראשונה תדע כי {{צ|אין אדם חוטא}} - רצה לומר כל זמן שנאמר '''אדם''' בשלימות הנשמה אבל להיות כי הרהורי עבירה קשים מעבירה תכף על ידי המחשבה מסתלק הנשמה הקדושה. ולכן רשעים בחייהם קרוים מתים. ואין הדבר בהשאלה רק מת הוא בכח. והיינו מה שאמר אשה זרה לחוטא: התבונן {{צ|כי אין האיש בביתו}} {{ממ|משלי|ז}} - הנשמה. ולפי כי הנפש החוטאת הוא מחוץ לתחום, שהרי יצאה מן הגוף הנשמה והלכה לה, ולנה חוץ לתחום. וזה נמצא באותה עיר קטנה - הוא הגוף, היינו כי נמצאו בעיר זו הידועה ביום שני. '''{{צ|אני אומר שהוא מבערב הכניסן}}''' - שמא הוא מחלק אותם שאמרו חז"ל {{צ|אם ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי בודאי עשה תשובה}}. או יהיה מחלק אותם מארי דחושבנא כדאיתא בזוהר פרשת קרח דף קע"ח {{ממ זהר|ג|קעח|א}} {{צ|כי אין מעשה וחשבון בשאול - בגין דאצטריכא בר נש בכל ליליא למעבד חושבנא מעובדוי דעבד כל ההוא יומא וייתוב מנייהו וכו'}}. והנה על ידי כי יחשוב האדם מה מעשיו ביום - אז עשה תשובה ומתודה עליהם. ולכן חוזרות הנשמות ולנות בגוף הנקרא 'עיר' כאמור. כך אני אומר '''{{צ|שבאו מבערב}}''' בזמן שזכר מה מעשיו בנשף בערב יום הכניסן אז לגוף, '''{{צ|וחוץ לחומה}}''' של ישראל '''{{צ|לנו}}''', ואחר כך הכניסן '''{{צ|ומותרות}}'''. '''{{צ|וכל שכן השחוטות בבקר}}''' - שהם מאותם המייחדים שמו של הקדוש ברוך הוא, יעיר בבקר בבקר, והוא אומר {{צ|ה' אלהינו ה' אחד}}, ומוסר עצמו להריגה על קידוש שמו של הקדוש ברוך הוא שמעלה עליו כאילו נשחט כמו שאומרים חכמים ז"ל שנאמר {{צ|נחשבו כצאן טבחה}}. שחזקה של אנשים אלו כי מבערב בנשף בערב יום התודו, ולכן הכניסם לתוך התחום של ישראל כאמור. '''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' - ירצה משחז"ל למה לא נאמר טלה או גדי לפי שחלק הבהמה נולד בכל השלימות שלו. לא כן אדם שנולד כל יום, הולך וגדל בתורה ובמצות. ולכן יאמר:{{ש}} '''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' שהוא דוגמא לאדם השלם. '''{{צ|אם אמו עומדת לאכילה}}''' שהוא שלם בתורה היא אמו עומדת לאכילה שנאמר {{צ|לחמי בלחמי}}. או יהיה בהמה מ"ש '''{{צ|אם האם עומדת לאכילה}}''' יש חלק מן השלמים הנק' בהמה הלא המה מה שאמרו חז"ל {{צ|אדם ובהמה תושיע ה' - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ועושים עצמם כבהמה}}. ואלו הם חלק הבהמה {{צ|העומדת לאכילה}} - הוא אצלי מה שאמר הכתוב {{צ|ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}, כי שלומי אמוני ישראל אומרים לפני הקב"ה רבונו של עולם עליך הורגנו כל היום, מקבלים עלינו מיתה לפי כי נחשבנו בעצמינו כצאן טבחה, שהם מוכנים ועומדים לשחיטה. אבל הקב"ה אמר לא כן אתם חשובים לפני אלא אדם אתם אשר לא צויתי להקריב אדם. ולכן יאמר נא אותו עגל מן הבהמה העומדת לאכילה, שהם מכלל השלמים. '''{{צ|והוא דקים לן בגויה שכלו לו חדשיו}}''' - הוא מה שאמרו חז"ל {{צ|שלשה הם מכלה עולם}} וקטן שלא כלו לו חדשיו כדאיתא בסוטה פ"ג. אמנם זה השלם העומד לאכילה קים ליה בגויה שהוא תלמיד חכם שכלו לו חדשיו. כך אמר רבי ידע איניש בנפשיה אי צדיק גמור הוא אם לאו. '''{{צ|אם היו שבת ויום טוב הסמוכים זה לזה}}''' - כלומר כי הצדיק הוא מכונה לשבת ויום טוב. אי בעית אימא מפני כי אין לו רק מה שמכין, ואי בעית אימא משום שאסור לעשות בו מלאכה כדאיתא בזוהר פרשת משפטים, ולכן נענש אסא מפני שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים כמו שאמרו חז"ל. ולכן '''{{צ|נולד בזה מותר בזה}}''' - כלומר אם נולד לו איזה ספק אשר חטא על הנפש, נולד בזה מותר בזה, לפי שבלילה עשה תשובה ודאי כדלעיל. '''{{צ|בהמה מסוכנת שירא שמא תמות}}''' - זה חלק אדם רשע, לא די שעשה מעשה בהמה על העונות ועל הפשעים - נוסף עוד שלא עשה תשובה כל ימי היותו, ועבר על מה שכתוב {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך עד אשר לא יבואו ימי הרעה}} - אלו ימי הזקנה כמו שאמרו חז"ל. ולא עוד אלא שעמד ברשעו עד שהוא מסוכן, והוא ירא שמא ימות. נמצא כי עבר על כמה זמנים שהיה יכול לעשות תשובה ולא עשה. כי זמנים רבים הם כדלעיל {{צ|זמן זמניהם}} - חמשה זמנים. '''{{צ|והוא אכל כבר}}''' - כלומר מפני מה לא נתן אל לבו לעשות תשובה בכל אותם הזמנים? גם שנפל למשכב לא דעת ולא תבונה לשוב אל ה'? מפני שכבר אכל עולמות בחייו, ולא היה חסר כלום מחמדות הזמן. '''{{צ|ואין צריך לה}}''' לאותה תשובה. '''{{צ|אסור לשחטה}}''' בו ביום מטעם הנ"ל, '''{{צ|אלא אם כן יש שהות ביום לאכול ממנה כזית צלי}}''' כי יחם לבבו ממעשיו הרעים ועדיין יש שהות ביום לקבל יסורין מבעוד יום קודם שימות. '''{{צ|וכשיש שהות ביום}}''' כאמור, '''{{צ|ושחטה}}''' כאשר זבח את זבחו ונתגבר עליו, '''{{צ|אינו נוטל עורה}}''' כמו שאמר הכתוב {{צ|עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו}} - לא יחשוב בדעתו כי על ידי קניינים של העולם הזה הוא מתכפר לו כי כך אמרו חז"ל: אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה אלא בתחילה בא בממונו וכו'. אין זה מן הכלל זה מאחר שהמתין עד דכדוכה של נפש ועשה תשובה מיראה שימות ונפרעים ממנו. לכן ידע נאמנה כי לא יטול את עורה ולא יפדה על ידי ממון וכיוצא, '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו עבר אחד}}''' - היינו כי מפני העון שהיה חמור הדין שלו היה כי נסתרס באחד מאבריו. ובכן ימצא שלקה בעור בממונו וגם בגופו באבר אחד. '''{{צ|או מוליכו עמו}}''' - ר"ל ידע נאמנה שנתקבל בתשובה לפני המקום ולכן בזמן התחיה שהקב"ה מחיה אותו כמו שהיה בעולם הזה כמו שחז"ל {{צ|אני אמית ואחיה - בתחילה כמו שהיה, הלך חיגר או סומא כך יקום}}. ואחר כך {{צ|מחצתי ואני ארפא}}. ולכן אותו אבר שנסתרס ממנו בטוח הוא כי '''{{צ|מוליכו עמו}}''' - שיהיה מוכן לעמוד עמו לזמן התיה כי זה יורה שנתקבל בתשובה לפניו יתברך. '''{{צ|אם שחט בהמה בשדה וכו'}}''' - כלומר אם עשה מעשה בהמה בשדה כמה דאת אמר {{צ|כי בשדה מצאה}}. '''{{צ|לא יביאנה במוט או במוטה}}''' - כלומר לפי שכבר נתבאר כי אותו העושה תשובה עד עת בא דברו למיתה - כך הוא עונשו של בדאי זה שמניח אבר מאחד מאבריו מסתרס ולוקה בעורו (בממונו), ושב ורפא לו. לא כך הוא זה העושה מעשה בהמה בשדה - מעשיו מפורסמים כי אין לו רשות להביא את עצמו לפניו יתברך בתשובה במוט. אף על גב כי בצד מה הוא יותר משובח מן הקודם; הבהמה מסוכנת - כאלו בה עשה תשובה בפרק המיתה ולא עשה אלא מיראה, אבל זה - נהי שעשה מעשים רעים דוגמא של אותו הנאמר בו {{צ|ויבא עשו מן השדה}} - אמנם חזר בו בזמן הבחרות. ועם כל זה: '''{{צ|לא יביא את עצמו במוט}}''' לעת תמוט רגלו וחזר הגלגל עליו, כי אז הוא מוכן ומעותד נמי אל הייסורין בגופו. לא יביאם במוט ולא במוטה כדרך שעושה בחול כי זאת התשובה נמי הוא נחשב מיראה והוא דרך חול. כי שלשה מיני תשובה מחמת יראה הם כנודע מן הזוהר. אמנם '''{{צ|יביאנה בידו איברים}}''' -הוא מה שאמרו חכמים ז"ל {{צ|אם רואה אדם ייסורין באים עליו יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו}}. כי אינו מספיק שיעשה מה שאמרו חז"ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות. עינים רמות - והיות לטוטפות בין עיניך}} לפי כי תיקון זה מספיק שיעשה אותו על הסתם. לא כן זה אלא מביאה התשובה בידו - מעשה בהמה על ידי מעשה הצדק' הניתן ביד כנודע. זה יהיה ראשונה להגין עליו מן הייסורין. ונוסף עוד שיביאה איברים איברים על ידי הייסורין בענין ארבעה חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש: {{צ|עבר אדם על מצות עשה ועשה תשובה - לא זז משם עד שמוחלין לו. עבר על מצות לא תעשה - תשובה תולה וייסורין ממרקין שנאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם}}. ולכן לא סגי להביאה לעת תמוט רגלו, רק מביאה איברים איברים כאמור. '''{{צ|עוף שנדרס ברגלים וכו'}}''' - כבר הדברים אמורים למעלה כי כינוי העוף הוא מורה על בעל מצות. ולכן הוא היה אומר כי עוף זה '''{{צ|שנדרס}}''' היה שפל ברך, שייף עייל שייף נפיק, כל כך היה שפל עד מדרך כף רגל היה שוה לאסקופה תחתונה, עד מקום שעאל ספק '''{{צ|אם נתרסקו איבריו}}''' כי מפני שהמצות הם כמספר האיברים ואדם זה מפני שממעט עצמו לא דק להיות נמנה עם חבור של מצוה. '''{{צ|ולכן צריך שהייה מעת לעת}}''' - הוא מה שאמרו חז"ל {{צ|חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת קודם התפילה ושעה אחת מתפללים וחוזרים ושוהים שעה אחת לאחר התפילה}}, לפי כי גדולה היא התפילה לפני הקב"ה. '''{{צ|וצריך בדיקה לאחר השחיטה}}''' על מספר המצות. '''{{צ|מותר לשחטו ביום טוב}}''' - כמה דאת אמר {{צ|עליך הורגנו כל היום וכו'}}. ועוד ירצה למ"ש ר' יהושע בן לוי {{צ|האי מאן דאתייליד ביומא דשבתא ביומא דשבתא ימות. מאי טעמא? משום שחללו עליו את השבת כדי שיתכפר לו}}. וכן נמי הוא בענין זה. הרצון לומר דאף על גב כי נמצא באדם זה כל השלימות הנזכר, '''{{צ|שוחטין אותו ביום טוב ולא חיישינן שנא ימצא טרפה}}''' - כלומר כי לולי שנמצא בו עון לא מת ביום טוב, אלא ודאי כי זה היה לו לכפרה '''{{צ|אע"ג דאתייליד ביה ריעותא}}''' לא אמרינן הכי, אלא עדיין הוא בחזקת צדקותו וחסידותו כדאמרן. '''{{צ|בכור בזמן הזה}}''' - מה ששנינו היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות. ומפני השלימות הנמצא בו אין שוחטים אותו בזמן הזה אלא אם כן נפל בו מום. שאם לא היה זמן החרבן והיה עבודה הקרבן היה מכפר כמו שאמרו חז"ל {{צ|תמיד של שחר היה מכפר על עבירות שבלילה, תמיד של בין הערבים מכפר על עבירות שביום. בין כך לא לן אדם בירושלים ובידו עון}}. אמנם משחרב הבית נענש הצדיק כמו שאמרו חז"ל {{צ|ועשית את הקרשים למשכן - אמר משה לפני הקב"ה תינח בזמן שבית המקדש קיים, וכשנחרב מה יעשה ישראל? א"ל אני לוקח צדיק אחד ומכפר עליהם}}. ולכן זה הבכור הצדיק אף על גב כי כן אמר הקדוש ברוך הוא ליקח אותו לכפר על ישראל - '''{{צ|אינו נשחט בזמן הזה אלא אם כן היה בו מום}}''' דאם לא כן לא היה צריך שחיטה, כי הצדיק דוגמא לדגים (כנזכר לעיל אסיפתן מתירתן שנאמר {{צ|ויגוע ויאסף אל עמיו}}). אבל מפני שחטא ונפל בו מום - לכן נשחט. אמנם '''{{צ|אין חכם יכול לראותו ביום טוב}}''' - לא יהיה זה הבכור הצדיק בערך עם הארץ שמראה הסכין לחכם לבדוק בו כנ"ל. אמנם בזה הבכור אין רשות לחכם לראותו ביום טוב '''{{צ|אם יש בו מום}}''' שלכן מפני העון נשחט ביום טוב. '''{{צ|ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום}}''', דבר של עון, עם כל זה '''{{צ|אינו יכול לשחטו}}''' מאחר שנתפס על הציבור רק הוא מת בגויעה ואסיפה. '''{{צ|אבל אם נולד במומו}}''' כי נמצא בו עון קבוע דדש ביה, '''{{צ|ועבר וראהו}}''' לפי כי כך אמרו חז"ל {{צ|תלמיד חכם שחטא כסהו בלילה שנאמר וכשל גם נביא עמך לילה}}. '''{{צ|ועבר}}''' על זה '''{{צ|וראהו}}'''. '''{{צ|נשחט על פיו}}''' - מפני שנתגלה עונו. ואם ראה המום והעון שלו '''{{צ|מערב יום טוב וראה שהוא מום לישחט עליו, יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומתירו}}''' לישחט. אבל אם זה נענש מפני הציבור כנזכר - אין זה ראוי להיות נשחט אלא נאסף ודאי כדגים אסיפתן היא המתרת אותם כדאמרן. ===עוד פירוש על סעיפים א-ט לצד עילאה=== עוד זאת תדרש לבאר הדינים הללו לענין הנוגע למעלה לצד עילאה ימלל. וכך היא אומר.{{ש}} '''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר אשר חז"ל הגידו {{צ|שלשה טעיות עתיד לטעות שר של אדום}}. יחשוב כי בצר במדבר שהוא קולט הרוצח כך קולט בצרה, והקדוש ברוך הוא מביא אותו ושוחטו לעין כל שנאמר {{צ|כי זבח לה' בבצרה}}. והנה השר של אדום זה סמאל והשחיטה שלו על ידי שם ההויה כדאיתא בזוהר פרשת שופטים דף רע"ד {{ממ זהר|ג|רעד|א}} וזה לשונו: {{צ|פקודא בתר דא לדון בסייף לדון בחנק לדון בדין סקילה לדון בדין שרפה. לדון בסייף למאן? לסמאל. הדא הוא דכתיב כי רותה בשמים חרבי. הנה על אדום תרד חרב דקדוש ברוך הוא. '''י'''' רישא דחרבא. '''ו'''' גופא דחרבא. '''ה"א ה"א''' תרין פיפיות דילה. צדק צדק תרדוף. חתכין דינין מפי בית דין דלעילא ודינא מפי בית דין דלתתא}}, עכ"ל לענייננו. ולכן יאמר:{{ש}} '''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הקדוש ברוך הוא הנקרא 'חכם' שנאמר {{צ|חכם לבב ואמיץ כח}}. אין מראין לו הסכין הנזכר (שהוא שם הויה כאמור) כדי לשחוט לסמאל, '''{{צ|אם הוא ראוי לשחוט בו שמא תהיה פגומה הסכין}}''' - הוא מה שאמרו חז"ל {{צ|אין השם שלם עד שיכרת זרעו של עמלק שנאמר כי יד על כס יה}}. ולכן הסכין זו - ההויה - כביכול פגומה. ולכן יאמר לו פגומה ואסור לשחוט בה לסמאל מפני פגימתה. ולכן '''{{צ|ילך וישחזנה ויחדדנה במשחזת}}''' כי לפי שזה הפגם תלוי במעשה התחתונים, לפי שהם עושים פגם בסכין זו - הוא שם הויה, כדאיתא בזוהר בכמה מקומות {{צ|חייביא עבדי פגימותא לעילא}}. ולכן אנו חוששים שלא יחדדנה במשחזת כי תעלה חמתו של הקדוש ברוך הוא ואותו הכעס והחידוד ישליך אותו על ישראל העושים הפגם, והם סיבה כי אינו נכרת זרעו של עמלק. ולכן לא יעיר כל חמתו על סמאל לשחוט אותו ונמצא מתארך קץ פדותנו. הוא הטעם שהשביע הקדוש ברוך הוא לישראל שלא ידחקו על הקץ שנאמר {{צ|השבעתי אתכם וכו' אם תעירו את האהבה וכו'}}. '''{{צ|וחכם שראה סכין לעצמו}}''' לצורכו דלא שייך להיות בה פגם, '''{{צ|יכול להשאילה לאחרים}}''' להשתמש בה כי כן שם הויה נקרא על כל צבאות מעלה כמו שאמרו חז"ל {{צ|אדני בם - שמו של הקב"ה כתוב בלוח על לב כל אחד}}. ומה גם מט"ט כי כך אמרו חז"ל בפסוק {{צ|כי שמי בקרבו}}. ולכן הוא עמו בהשאלה לצורך הייחוד הנעשה על ידו ביומין דחול כדלעיל. עוד ירצה במאמרו '''{{צ|אין מראים סכין לחכם ביום טוב וכו'}}''' - דמאחר כי הנחנו שהסכין הוא כינוי לשם הויה, והוא התפארת, ולכן אין מראין סכין זה לחכם '''{{צ|ביום טוב}}''' - הוא סוד חכמה עילאה - לפי כי כן אמרו חז"ל {{צ|נשבע הקב"ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנס ישראל בירושלים של מטה}}. וכבר נתבאר בזוהר שהקב"ה הנשבע (הוא חכמה) שלא יכנס בירושלים שלמעלה (היא בינה). ולכן אין ראוי להראות סכין זה בסוד התפארת לאבא עילאה, הוא החכם הנזכר, אם הוא ראוי ושלם כדי לשחוט בו לסמאל כאמור, שמא תהיה פגומה כי מפני מעשה התחתונים היא נפגמת ונמצא בטלה הכונה. כי הנה תכלית הראות סכין זו לשחוט לסמאל היינו כי כאשר זה נשחט אז בונה ירושלים ה' וישראל נכנס לתוכה. ועל ידי כן הותר הנדר שנשבע הקב"ה ואמר {{צ|ולא אבא בעיר}}. ואם תמצא פגומה החכם יאמר לו אסור לשחוט בה לסמאל ולבטל המות מפני פגימותה. ולכן '''{{צ|ילך ויחדדנה}}''' - ס"מ הנקרא חדידא בלישניה שנאמר {{צ|בקליפה חדה כחרב פיות}}. והיינו שמחדדה '''{{צ|במשחזת}}''' שלו - היא הנקבה כאמור. '''{{צ|וחכם}}''' הנזכר '''{{צ|שראה סכין לעצמו}}''' - הוא סוד הצדיק שבו הנקרא הויה שנאמר {{צ|ה' הצדיק}}. וראה אותו לעצמו להנאתו. '''{{צ|יכול להשאילו נמי לאחרים}}''' - כי הוא יורד בסוד מרדכי ומתלבש בו יוסף הצדיק. ועל ידי שמתחבר עם הכלה הוא שוחט לכל מאריהון דדינין כדאיתא בזוהר בפסוק {{צ|כי הנה המלכים נועדו}}. וכאשר כן {{צ|עברו}} כל מאריהון דדינים מפני כי הם {{צ|יחדיו}} בחיבור אחד כאמור. '''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט וכו'}}''' - איתא בזוהר פרשת צו דף ל"א {{ממ זהר|ג|לא|א}} וזה לשונו: {{צ|ואל זועם בכל יום - נזעם או זעום אינו אומר אלא זועם לפי שהוא זועם לכל מאריהון דדינין}}. והיינו מה שאמר הכתוב {{צ|וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו}} - הם מאריהון דדינים, שאוסר אותם בכל יום יעיר בבקר בבקר לזעום בהם. וזה הוא סוד הטבח שזועם לכל מאריהון דדינים, שלכן הסכים לטבוח את בנו. או יהיה הכונה לרמוז על יוסף הצדיק שנאמר בו {{צ|וטבוח טבח והכן}} שעשה תרתי לטיבותא. ענין שטבח טבח ועוד עשה הכנה מענין מוקצה והיה ערב שבת כמ"ש חז"ל {{צ|מכאן ששמר יוסף את השבת ועדיין לא ניתנה}}. ושמר דין מוקצה בשבת כסברת ר' שמעון. ואמנם שאמר {{צ|וטבוח טבח}} היינו סוד מה שאמר הכתוב {{צ|רשפיה רשפי אש שלהבת יה}} - דנפק מעלמא עילאה כל ערב שבת לשרוף הקליפה, וכדאיתא בזוהר פרשת ויקהל דף ר"ב {{ממ זהר|ב|רב|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי ביומא שתיתאה כד מטי זמנא דערב - דליג מגו ההוא נהורא דאשא וסלקא לעילא לאעלא גו גוונין. כדין מתתקנין ישראל לתתא ומסדרין סועדתין ומתקנין פתורין כל חד וחד פתוריה. כדין חד שלהובא נפיק ובטש בההוא שלהובא. כיון דבטש ביה מתגלגלן ההוא שלהובא וההוא מדורא ועאלין בנוקבא דתהומא רבא ואתטמרן ויתבת תמן. וההוא שלהובא איהו מסטרא דימינא וכו'}}. הנה מבואר מדברי המאמר כי זה האש הוא הדוחה לסטרא אחרא ומונע אותו שלא יתקרב לסטרא דקדושה. וזה השלהובא הוא מסטרא דימינא, חסד לאברהם. ולכן זה הטבח הוא מה שאמר '''{{צ|מוליך סכין והבהמה אצל הטבח}}''' זה. ו'''{{צ|הבהמה}}''' יהיה סוד סטרא אחרא מפני כי נמצא בו שהותר אוכל נפש. ולכן צריך חיזוק. ולכן יכול להוליך סכין והבהמה אצל הטבח האדם הגשמי. '''{{צ|ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו}}'''. וסוד הדבר למעלה הוא מ"ש בזוהר פרשת אחרי מות דף ע"ב {{ממ זהר|ג|עב|א}} וזה לשונו: {{צ|ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן - למלכא דהוה ליה ברא מאמהו חדא ואזיל בהיכליה. בעא מלכא לאתנסבא במטרוניתא עילאה ולאעלה בהיכליה. אמרה מאן יהיב לי מלכא בהיכליה. אמרה מכאן ולהלאה אשדר ואתרך לברא דאמהו מהיכלא דילי. כך נמי אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן וכו'}}. והנה מבואר מדברי המאמר כי עתיד הקדוש ברוך הוא לגרש האמה זו ואת בנה, שלכן אמרה שרה לאברהם {{צ|גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת}}. ואמנם כמו כן עתה ימצא דבר זה בהווה - הוא מ"ש בזוהר פרשת תרומה דף קל"ד {{ממ זהר|ב|קלד|א}} וזה לשונו: {{צ|כלה כל זמנא דבעאן לאעלא לה לגבי בעלה לחדווה דשמושא אצטריך בלחישו ברזא, בגין דלא ישתכח ברגלי צעדהא רמז דסטרא אחרא ולא יתדבק בהדא וכו'}}. הנה מבואר הדבר כי לעולם מפרישין תחילה סטרא אחרא ואחר כך נעשה הייחוד. ולכן בא הדין הזה בגשמי דאפילו גדי קטן שצריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' - מוליך אותו ביום טוב. ואפילו '''{{צ|שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' לפי כי כן הוא נעשה למעלה. '''{{צ|בהמות היוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - אשר חכמים הגידו בפסוק {{צ|מעוף השמים ועד בהמה נדדו}} {{ממ|ירמיהו|ט|ט}}, כי נ"ב שנה לא עבר עוף בארץ ישראל כי {{גמט דגש|בהמה}} בגימטריא הכי הוי {{גמט דגש|ב"ן}} - למדנו כי בן זה הוא בהמה. ולכן ימתק מה שאמרו חז"ל אצל {{צ|אדם ובהמה - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ועושים עצמן כבהמה}} (מאמר). כי לא ידענו מהו השבח הזה אשר שבחוהו חכמים? מה יופיו ומה טיבו של האדם בן דעת ועושה עצמו כבהמה? כנראה כי נהפוך הוא כי לגנות יחשב לאיש העושה עצמו כבהמה. אמנם בתחילה אתה דורש כי מ"ש {{צ|שעושה עצמו כבהמה}} היינו על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|יששכר חמור גרם}} {{ממ|בראשית|מט|}} אשר חכמים ז"ל הגידו כי החמור אינו כמו הסוס שמרביצים תחתיו ומאכילים אותו והוא מבעט בבעליו. אמנם דרכו של חמור - רובץ בין המשפתים ואינו חושש לכלום ונתנים עליו משא כבד ואינו מבעט. כך היה עושה יששכר כדי ללמוד בתורה. וכן נמי אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ובתורה ועושים עצמן כבהמה לסבול עול התורה. ואין חוששין לחמדות העולם הזה כלום. הרי זה משובה(?). אמנם עוד יש להבין בדרשה זו כי כונת בני אדם ערומים אלו בדעת - שיודעים ומכירים הם בעצמם כי הם אנשים גדולים כמו שאמר רבה ע"ה {{צ|ידע איניש בנפשיה אם צדיק גמור הוא אם לאו}}. והללו יודעים שהם נמשכים מעץ החיים שהוא בחינת 'אדם'. ולפי שהם יודעי דעת וערומים לא נעלם מהם כי הלומד בתורה הוא נאחז בגופא דאילנא כדאיתא פרשת מקץ דף קצ"ג {{ממ זהר|א|קצג|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי אילנא דחיי וכו' ואינון דמשתדלין באורייתא כולהו אחידן בגופא דילנא וכו'}}. ואדרבא מפני כך כי ערומים הם - עושים עצמן כבהמה כאילו הם מסטרא דנוקבא העולה בגימטריא {{גמט דגש|בן}} שהוא {{גמט דגש|בהמה}}. והיינו כדי לעורר השורש שלהם ולהיות שהם נשרשים שם כמו שאמר הכתוב {{צ|יוצר רוח אדם בקרבו}} כדאיתא בזוהר, כי מדה זו מציירת רוח בני האדם בקרבה ממש בהאי אתתא דצרת עוברא במעהא. לכן הם עושים כבהמה לעורר נפשם בסוד אור חוזר בקרבה כדי לעורר את האהבה, שלכן נחשב כאילו דכורא רדף בתר נוקבא ולא דכורא{{הערה|כך מובא בדפוס אבל לענ"ד מהמשך הדברים ייתכן שצריך להגיה 'נוקבא' - ויקיעורך}} בתר דכורא כדאיתא פרשת ויחי דף רמ"ה {{ממ זהר|א|רמה|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי בכל אתר דכורא רדיף בתר נוקבא ואתער רחימותא לגבה, והכא אשכחנא דהיא אתערת רחימותא ואתערת לגביה ורדפת אבתריה. ואורחיה דעלמא דלית שבחא דנוקבא למרדף בתר דכורא אלא מלה סתימא היא ומלה עילאה דבי גנזייא דמלכא. תא חזי תלת נשמתין אינון וכו' נשמתין דצדיקייא אתיין מאינון נשמתין עילאין מנשמתא דנוקבא ומנשמתא דדכורא ובגין כך נשמתהון דצדיקייא עילאין על כל חילין ומשריין דלעילא וכו'. תא חזי אתערותא דרחימו דכנסת ישראל לגבי קדוש ברוך הוא נשמתהון דצדיקיא לתתא מתערין לה בגין דאינון אתיין מסטרא דמלכא מסטרא דדכורא ואתער רחימותא. אשתכח דדכורא אתער חביבו ורחימותא לנוקבא וכדין נוקבא אתקשרת ברחימותא לגבי דכורא וכו' ועל דא וצדיק יסוד עולם כתיב - סתם}}. עד כאן לשונו לענייננו. הנה מבואר מדברי המאמר כי הנשמה של הצדיק היא נמשכת משני המדות, זכר ונקבה, והם הנזכרים בפסוק {{צ|אדם ובהמה}}. ולפי כי הצדיק זה שהוא {{צ|ערום בדעת}} ויודע בעצמו שהשורש שלו, היא נשמתו, כלולה מזכר ונקבה. ומן הראוי לא היה{{הערה|נ"ל שיש להגיה כאן 'ומן הראוי היה לו וכולי' - ויקיעורך}} להסתכל בשורש הנמשך מן הזכר שהוא עיקר ועושה עצמו כבהמה (שהוא סוד הנקבה), והתכלית כדי לעורר חביבו ורחימותא שלכן כינוי 'בהמה' מורה על שם ב"ן - הוא המעורר מיין נוקבין. ועושה עצמו כבהמה בעבור כן כדי לייחד בנוקבא עם הדכורא -- ודאי לכן עלינו לשבח לאדם זה. ובכן זה יהיה כונת מ"ש '''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום}}''' - הם בני אדם הצדיקים שעושים עצמן כבהמות שיוצאות מן העיר הידועה, עיר ה' סלה, {{צ|ורועות חוץ לתחום}} - ארצה שעיר שדה אדום, לאכול אותם ירק עשב הצומח להם מן השדה שהם נשמות מחסידי האומות כדאיתא פרשת בלק בפסוק {{צ|כלחוך השור את עשב השדה}}, הם נשמות קדושות מחקל תפוחין. וכן בהפך - הצדיקים אוכלים עשב הם הנשמות הצומחות משדה אדום. '''{{צ|וחוזרות ולנות בתוך התחום}}''' של עיר ה' - '''{{צ|הרי אלו מוכנות}}''' כי הם כל כונתם וחפצם להיות מוכנים לפניו על דרך {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}. לכן '''{{צ|לוקחים מהם ושוחטים מהם ביום טוב}}''' בשעה שהם מייחדים שמו יתברך ואומרים 'אחד' כנודע שהאדם מקבל עליו ארבע מיתות בית דין ונחשב להם כאילו נחשטים ממש, ועולה נשמתו למעלה לעורר את האהבה. אבל הנשמות '''{{צ|הרועות}}''' בשדה אחר, '''{{צ|ולנות חוץ לתחום}}''' של הקדושה - הוא מורה על חלק נשמות שלא הלכו לשם לרצונו אלא שהוצרכו לילך לשם מסיבת העון. וכדאיתא בהקדמת התיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא, נודדת מקינה כן איש - דא איש צדיק דאזלין מתתרכין בתר קב"ה ושכינתיה}}. ואיתא בזוהר {{צ|אלין נשמתין ערטילאין דאזלין בתר קב"ה ושכינתיה}} כי הנשמות אלו הולכים ברצונם אחר השכינה בגלות. אמנם יש נשמות אחרות שגולים לשם ולכן '''{{צ|לנות חוץ לתחום}}''' של הקדושה. ולכן '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ויצאו מן הקליפה, '''{{צ|אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצים}}''' מבערב, ואין דעת אנשי העיר הקדושה עליהם על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|עיר קטנה}} היא סוד המלכות, {{צ|ואנשים בה מעט}} - הם המדות שלה נקראים 'אנשים'. ולכן אמר '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר הזאת עליהם}}''' שיהיו לה בסוד אור חוזר. '''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - הנשמות קדושות. '''{{צ|אבל של עכו"ם}}''' - אותם שמביאים אותם עמהם משדה אדום - '''{{צ|לית בהו משום מוקצה}}''' לפי כי תמיד לוקחים מהם לצורך הייחוד. או יהיה נמי בהמות הללו של עכו"ם בסוד הניצוצות דעלמין קדמאין דאתחרבו ואין בהם מוקצה. '''{{צ|ואין עכו"ם צריך הכן}}''' - הוא מ"ש בזוהר {{צ|באלין עשר קליפין אתלבש קב"ה בגין לקיימא ומלכותו בכל משלה}}. הנה מבואר כי אין העכו"ם צריך הכן שכן כתיב {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} - אבל לא עכו"ם. '''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - דהיינו סוד {{צ|עת אשר שלט האדם (עכו"ם) באדם (דישראל) לרע לו}} ודאי, כי אותה נשמה דישראל מוציאה עמה נשמה מעכו"ם. הרי כי באו בשביל ישראל שהלך לשם. '''{{צ|לפיכך עכו"ם שהביא בהמה במקולין}}''', בית השחיטה, ר"ל הביא נשמה של ישראל הנקרא 'בהמה' כאמור לעלות למעלה בסוד מיין נוקבין. '''{{צ|אם ידוע שלנות חוץ לתחום}}''' - מאחר שלנים שם מפני העון כנ"ל, '''{{צ|אסורות}}'''. '''{{צ|ואם ספק מותרות}}''' - אפילו הם מחלק אותם שבאו לצורך ישראל שאינו יכול לעלות מעצמו אם אינו מביא ניצוצות אלו, '''{{צ|שהמוקצה הולכים בספקו להקל}}'''. '''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו"ם}}''' - לברר מהם ולהכנס לתוך הקדושה, '''{{צ|אפילו סתם בעיר שרובה עכו"ם}}''' - היינו בעולם העשיה כי שם הקליפה מרובה מן הקדושה כדאיתא בתיקונים. הנברר משם הוא מותר ביום טוב. שכל המביא לצורך הרוב מביא. ולכן מותר. ומאחר שהנחנו כי {{גמט דגש|בהמה}} הוא כינוי למדה האחרונה שהוא בסוד שם {{גמט דגש|ב"ן}} בגימטריא - ולכן יאמר נא: {{ש}} '''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום}}''' כלומר החלקים של מדת המלכות המכונה בשם 'בהמה' שיוצאות מעולם האצילות, לפי שמזמן של הבריאה נגזר עליה {{צ|לכי ומעטי את עצמך}}, לכן החלקים שלה יוצאים משם והולכות '''{{צ|ורועות חוץ לתחום}}''' - חוץ מעולם האצילות שנאמר {{צ|דודי ירד לגנו}} {{ממ|שיר|ז}} זה העולם שלמטה מן האצילות והלאה. וזה {{צ|ללקוט שושנים}} - הם ניצוצות הנ"ל. הרי שהם '''{{צ|רועות חוץ לתחום}}''' שנאמר {{צ|דודי ירד לרעות בגנים}} - היא המדה הנקרא 'דודי'. '''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' - דהיינו בבריאה שהוא תחום של עולם האצילות. ומה גם כי שם אימא נקרא 'מקננת' שם כדאיתא בתיקונים והיא נקראת '''חמות'''(?) כדאיתא פרשת אחרי מות והוא '''תחום''' שבת. '''{{צ|הרי אלו מוכנות}}''' כי למחר תכף עולים לעולם האצילות. ולכן לוקחים מהם לתיקון המלכות ושוחטים אותם ביום טוב להוציא מהם איזה דם אשר נמצא בהם מצד הדין ומתייחדים אחר כך באוכל אדם. '''{{צ|אבל הרועות והלנות מחוץ לתחום}}''' - הם החלקים אשר בעולם היצירה הנקראים 'מחוץ לתחום'. אם באו ביום טוב ועולים למעלה בעולם האצילות - '''{{צ|אין שוחטים מהם ביום טוב}}'''. והענין הוא מ"ש פרשת קרח {{צ|קריאי מועד - קראי מועד חסר יו"ד}}. כי כמו ש'קדש עילאין' זמין לכל אינון כתרין דשמא קדישא אתקרי בהו - כך 'קדש תתאה', {{צ|חכמת שלמה}}, זמין לכל חילהא. הנה מבואר מזה המאמר כי החלקים של מדה זו הם מזומנים ביום טוב ועולים למעלה. הם חילהא {{צ|הרועות ולנות מחוץ לתחום}} בכל זמן. ולכן עתה שעלו '''{{צ|אין שוחטין מהם}}''' ואין מקבלים מהם שהרי אין עולים ***(?) למעלה ולכן הם מוקצין. '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר}}''' של עולם האצילות - הם המדות של הזכר המצפים לחלקי הכלה להתייחד עמהם אחד אל אחד - אין דעתם עליהם שהוא סוד {{צ|והאדם ידע}}. '''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - הוא ישראל עליון שהה ממצו(?) נעשה התיקון לכלתו כדאיתא פרשת תרומה: {{צ|אפריון}} זה העולם, {{צ|עשה לו המלך שלמה}} והוא {{צ|מעצי הלבנון}} - הם שנאמר בהם {{צ|ישבעו עצי ה'}}. '''{{צ|אבל בהמות של עכו"ם}}''' - הם מדות הנקבה שנפלו בקליפה ונבנית בהם צד הרשעה, לכן נקראים {{צ|בהמות של עכו"ם}}, ולכן '''{{צ|אין בהם משום מוקצה דאין העכו"ם צריך הכן}}''' בו בכל שעה אנו מצפין ביאת הגאולה וחרבנה של צר שנאמר {{צ|היום אם בקולו תשמעו}}.{{ש}} '''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' שאז אסור. והענין יובן בשני פנים. ראשונה כי הנה בכל יום אנו מעלים מדות הללו לעשות הייחוד ואחר כך חוזרים לנפול. ולכן דבר זה לא נעשה ביום טוב. ועוד אם נאמר לצורך הגאולה כאשר חזרו בזכות ישראל דהיינו כי לפי שעושים תשובה לכן נגאלים בזמן {{צ|אחישנה}} - אז אסור לקחת מהם. '''{{צ|לפיכך עכו"ם שהביא בהמה}}''' מן הנשמות '''{{צ|במקולין}}''' - הוא מקום המטבחיים בסוד הבריאה אשר שם הם מאריהון דיבבא ויללא. וכאשר נמשך שם מדת החסד הוא הורג אותם וממסר(?) בידם. אז אם ידוע שלנות נשמות הללו '''{{צ|חוץ לתחום}}''' למטה - '''{{צ|אסורות}}'''. '''{{צ|ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל}}''' כאמור שהמוקצה הולכים בספקו להקל. '''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו"ם}}''' לטובתם להכניסם לגדר הקדושה, '''{{צ|אפילו סתם}}''' כי לא פורש, '''{{צ|בעיר שרובה עכו"ם}}''' - היא צור הרשעה, '''{{צ|מותר - שכל המביא לצורך הרוב מביא}}''' ומותר. '''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' - חזרנו לענין ראשון שמדבר בחלק הנשמות הידועות ללון חוץ לתחום, הם אותם אשר נודע באמת שהלכו אל הקליפה מצד העון ולכן הם לנין שם לפי שהם בדרך קבע. {{ש}} '''{{צ|ונמצאו בעיר}}''' של הקדושה ביום שני. והענין כאשר נאמר כי שני ימים דיום טוב - הראשון הוא בבחינת הזכר והשני הוא בבחינת הנקבה. והוא על דרך מ"ש בזוהר בפרשת {{צ|מקץ שנתיים ימים}} וזה לשונו: {{צ|מאי שנתים ימים? דתב דרגא לדרגא דאית ביה זכירה}}. הנה מבואר כי שני ימים הללו - אחד בסוד הזכר והשני בסוד הנקבה. וכן נמי בזה. ולכן '''{{צ|אני אומר שהוא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו}}''' שהוא בסוד הבריאה כאמור, '''{{צ|ומותרות וכל שכן השחוטות בבקר}}''' שהם מותרים. עוד ירצה במאמרו '''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' - הם החלקים של מדת המלכות המכונים לשם 'בהמות' כנ"ל. ולפי שהם בדרך קבע בבחינת הקליפה יאמר שהם {{צ|הידועות ללון מחוץ לתחום}} של הקדושה. '''{{צ|ונמצאו}}''' - בדרך 'מציאה' בבחינת הקדושה שנאמר בה {{צ|מצא אשה מצא טוב}}. נמצאו '''{{צ|ביום טוב שני}}''' - בסוד הנקבה. ועוד יש לומר כי שני ימים הם בסוד הנקבה, שלכן נקראו {{צ|מקראי קדש}}, והשני ימים הם בסוד בחינות שבה שנאמר בהם {{צ|ברוך ה' יום יום}}. כי הצדיק הנקרא 'ברוך' משפיע בסוד שני ימים אלו הנקראים {{צ|ציון ירושלים}}. וכאשר בהמות אלו נמצאו ביום טוב שני בעיר ה' זו ירושלים - '''{{צ|אני אומר שהוא הכניסן מבערב}}''', הכניסן משעה שקדש תתאה זמין לכל חילוי לאעטרא לון בסוד {{צ|מקראי קדש}}. '''{{צ|וחוץ לחומה לנו}}''' לפי שהם ב' חומות שנאמר {{צ|על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים}}. ולכן '''{{צ|מותרות}}''' שהנה נתקדשו. '''{{צ|וכל שכן השחוטות בבקר}}''' - אותם הבחינות העולות לאור הבקר למעלה שהם מותרים לפי שהם קדושים. '''{{צ|עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו וכו'}}''' - מדבר במלך המשיח אשר נקרא 'עגל' לסברת חז"ל בפסוק {{צ|שם ירעה עגל}}. ולכן בזה יובן ענין נולד למה נאסר ביום טוב לפי דקים לן שאינו בא ביום טוב. וענין נולד הוא מה שאמר בזוהר פרשת בלק דף ר"פ {{ממ זהר|ג|רפ|א}} וזה לשונו: {{צ|במתיבתא דרקיעא ומגבעות באת ו' ואשלים לתרין סטרין. חד דהא האי גבעה לא אתפרשא מן ברא לעלמין ולא שבקת ליה וכו'. וחד דהא גבעה ברה דלתתא דאתכליל בה אצטריך לזמנא דאתי כד ייתי מלכא משיחא לנטלא ליה גבעה עילאה ולאעלא ליה תחות גדפהא בגין לאתקפא ליה ולאוקמיה בחיין עילאין ומנה יפוק בההוא יומא משיחא דדוד. ורזא דא "אספרה אל חק וכו' אני היום ילדתיך" - ההוא יומא ממש אפיק ליה מתחות גדפהא בכמה חיין, בכמה מסרין(?) וכו'. וההוא חק לא אשתאר בלחודוי ויתכליל ביה משיחא אחרא בריה דיוסף וכו'. ובגין דאיהו גבעה תתאה דלית בה חיין ימות משיח דא ויתקטיל ויהא מית זמנא עד דתלקוט חיין גבעה דא ויקום}}, עכ"ל לענייננו. הנה מבואר מדברי המאמר כי מלך המשיח נקרא 'נולד' שנאמר {{צ|היום ילידתיך}}. ולכן יאמר:{{ש}} '''{{צ|עגל זה אם נולד ביום טוב}}''', והוא דבר דלא איפשר, ולכן יאמר אם נולד כך '''{{צ|מותר לשחטו}}''' כאמור דיתקטיל וימות. אבל מאחר כי אינו נולד ביום טוב - הא נמי ליתי כי אינו נשחט כדאיתא בזוהר ובתיקונים שם נאמר בגין דא נסיון דיצחק שזיב ליה דלא תתקטיל וקלא נפיק ואמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה. ולכן יאמר: '''{{צ|אם אמו עומדת לאכילה}}''' - היינו אומתו, כאשר הם מתחייבים ח"ו, אז הוא נהרג ח"ו. '''{{צ|והוא דקים לן בגויה שכלו לו חדשיו}}''' דהיינו כי הגאולה תהיה בעתה כמה דאת אמר {{צ|לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה}} {{ממ|מיכה|ה|ב}}, היינו גבעה תתאה היולדת אותו שנאמר בה {{צ|אני היום ילדתיך}} כנזכר. אמנם אנו בטוחים שיבא בזמן {{צ|אחישנה}} - חזר ואמר '''{{צ|ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה}}''', היינו דקים לן כי הגאולה תהיה בשנה השביעית והיא שנת היובל, ולכן בא הרמז של שבת לענין שביעית, ויום טוב לענין היובל. ולכן '''{{צ|נולד בזה מותר בזה}}''' - {{צ|וחי בהם}} אמר רחמנא. ועוד ירצה במאמרו זה '''{{צ|עגל{{הערה|כאן הגהתי. ובדפוס כתוב 'על' - ויקיעורך}} שנולד ביום טוב וכו'}}''' - כי מאחר שהנחנו כי בהמה הוא רמז לנקבה אשת חיל, הנה עגל זה יהיה בסוד יוסף הצדיק שנאמר {{צ|כי בכור שורו הדר לו}}. והנה בכור זה שנולד ביום טוב כי כן הוא נולד בסוד מוסף ביום טוב - מותר לשחטו להוציא את דמו, בחינת הגבורות שבו, שנאמר {{צ|והיה האוכל לפקדון לארץ}}, היינו {{צ|אם האם עומדת לאכילה}} בסוד רחל, היא אמו, כאשר עומדת בסוד {{צ|ותעמוד מלדת}} - מזומנת לאכילה בסוד {{צ|הלחם אשר הוא אוכל}}. '''{{צ|והוא דקים ליה בגויה}}''' ונודע באמת '''{{צ|שכלו לו חדשיו}}''' - כלומר נשלמו חדשי הכלה, היא אמו, והתועלת נמשך לו שנאמר {{צ|נקי יהיה לביתו שנה אחת}} ואיתא בזוהר פרשת תצא דף ע"ז(?) {{ממ זהר|ג|עז|א}} וזה לשונו: {{צ|פקודא דא למחדי חתן באתתיה שתא חד דכתיב נקי יהיה לביתו שנה אחת. ואינון י"ב ירחין אינון מדילה דהא שנה איהי כלה ולית כלה בר בי"ב ירחין דכתיב "עומד על י"ב בקר וכו'". ועל דא יעקב כתיב ביה "ויקח מאבני המקום" - אבני המקום י"ב הוו. ומאן דחדי לכלה חדי לעולמתא ועולמתאן י"ב הוו. וכלא איהו רזא דשנה. בגין כך אצטריך לחתן למחדי באתתיה שנה אחת}}, עכ"ל לענייננו. ולכן אמר '''{{צ|שכלו לו חדשיו}}''' - הם י"ב חדשים דילה שהם לו לשמחתו. '''{{צ|ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה}}''' - כי השבת הוא סוד יום השביעי, צדיק יסוד עולם. ויום טוב הוא בסוד הכלה שהוא {{צ|מקראי קדש}}. והם {{צ|סמוכים זה לזה}} שנאמר {{צ|סמוכים לעד לעולם}}. לכן '''{{צ|נולד בזה}}''' בחינת יוסף, '''{{צ|מותר בזה}}''' - כי גם ביום טוב יש מוסף כאמור. '''{{צ|בהמה מסוכנת שירא שמא תמות}}''' - הנה בהמה זו אם אמרנו שהוא בחינת נשמה שעושה עצמו כבהמה כאמור הכי קאמר: {{ש}} נשמה זו שהיא '''{{צ|מסוכנת}}''' דהיינו מאותם שהם נעשקות כדאיתא פרשת משפטים בענין ההוא טיקלא דעשיקת נשמתין. ולכן '''{{צ|היה ירא שמא תמות}}''' כי כאשר היא נעשקת מן הטיקלא ונכנס שם הוא סוד המיתה, כי כן סטרא אחרא הוא בחינת המות כדאיתא בזוהר פרשת בראשית בפסוק {{צ|ותרא האשה}} וגם פרשת פנחס בפרשת וירא פנחס וכו'. ואמנם '''{{צ|הוא אכל כבר}}''' - שאם לא כן הנה אותה בהמה היא נעשית בחינת אוכל למעלה בסוד {{צ|קרבני לחמי עולת התמיד}}. אמנם אדם(?) הקדוש הוא {{צ|אכל כבר}} בתפילת שחרית '''{{צ|ואין צריך לה}}''' לענין מאכל. '''{{צ|אסור לשחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנה כזית צלי מבעוד יום}}''' - בסוד תפילת הערב. '''{{צ|וכשיש שהות ביום כדאמרן ושחטה - אינו נוטל עורה}}''' - הוא בחינת הקליפה שהיא סביב לה בסוד {{צ|סביב רשעים יתהלכון}}. ואין זה בערך שאר הנשמות העשוקות שנאמר בהם {{צ|עת אשר שלט האדם...לרע לו}}. '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו}}''' - מאותה נשמה, '''{{צ|אבר אחד}}''' - חלק ממנו מתוך הטיקלא, כי על ידי כן אחר כך '''{{צ|מביאו עמו}}''' גם העור. ואם אמרנו דפי הדרך אשר נתבאר על סטרא דמהימנותא, הכי קאמר:{{ש}} '''{{צ|בהמה המסוכנת}}''' - היינו מדה זו הנקרא 'חולה' מפני גלות החיל הזה שנאמר {{צ|סמכוני באשישות וכו' כי חולת אהבה אני}}. '''{{צ|שירא}}''' האדם הצדיק '''{{צ|שמא תמות}}''' כאשר מתלבשת בתוך סטרא אחרא בחינת המות כאמור. '''{{צ|והוא אכל כבר}}''' - כי לכן ימצא כי למעלה נאמר {{צ|אכלתי יערי עם דבשי וכו'}}, '''{{צ|לכן אין צריך לה}}''' - שהנה כבר נעשה הייחוד ביניהם, ולכן זה הופך פניו לכאן וזה לכאן כמו שאומרים חכמים חז"ל משעשו צרכיהם כך המה עושים. '''{{צ|אסור לשחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנה כזית צלי מבעוד יום}}''' כי זה יהיה בערך של קרבן פסח שהוא נאכל על השבע. '''{{צ|וכשיש שהות ביום ושחטה אינו נוטל עורה}}''' - שהוא בחינת החיצוניות שבה, אלא הפנימיות בלבד ממנו אוכל. '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו אבר}}''' - ידוע אחר בחינת בנימין שעליו אמר דוד המלך ע"ה {{צ|מי יתן לי אבר כיונה - זו כנסת ישראל}} - הוא(?) סוד מה שאמר בזוהר פרשת שלח לך דף קפ"ב {{ממ זהר|ג|קפב|א}} וזה לשונו: {{צ|תו אמר תרין אינון וחד אתהדר כד שליט טאס על גדפי רוחא ושט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובין דהוה רכיב בהו קב"ה ומן יומא דאתגניז יוסף מאחוי אגניז איהו ואשתאר חד לגבי בנימן. הדא הוא דכתיב וירכב על כרוב ויעף וכו'}}. והנה הדבר זה מבואר מדברי המאמר מה שאמר '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו אבר אחד}}''' - הוא בנימן, '''{{צ|מביא}}''' העור שלה '''{{צ|עמו}}'''. והבן כל זה. '''{{צ|אם שחט בהמה בשדה וכו'}}''' - הנה נתבאר כי מדה זו מזמן הבריאה נגזר עליה {{צ|לכי ומעטי את עצמך}}. ולכן נאמר {{צ|דודי ירד לגנו וכו' לרעות בגנים וללקוט שושנים}}. ולכן מדה זו המכונה בשם 'בהמה' יורדת למקום הנקרא {{צ|שדה אדום}}. ולפי שנאמר {{צ|שא נא כליך וכו' וצודה לי ציד}} - ולכן בא זה הכינוי '''{{צ|אם שחט בהמה בשדה לא יביאנה במוט או במוטה}}''' לפי שהרי נאמר {{צ|לא יתן לעולם מוט לצדיק}} דהיינו '''{{צ|כדרך שיעשה בחול}}''' כי אז נעשה הייחוד על ידי מט"ט והוא נקרא 'מטה' כדאיתא בזוהר. לפי שפעמים מטה כלפי חסד לצדיקיא ופעמים מטה כלפי גבורה להפרע מן הרשעים. אבל ביום טוב אין הייחוד נעשה על ידו כדאיתא בתיקונים: {{צ|כי עוף השמים - דא מט"ט וכו' ועל ידיה מתח*ן צדיק וצדק בשית יומין דחול}}. ולכן ביום טוב מביאה למדה זו '''{{צ|איברים איברים}}''' מן העולמות אשר הולכת בהם ללקוט שושנים ולמעלה הוא מתחבר עמה. '''{{צ|עוף שנדרס}}''' - הנה סוד העוף הוא בסוד הצדיק כדאיתא בתיקונים {{צ|ההוא צפרא דחזא רבה בר בר חנה דימא מטי עד קרסולוי}}. והנה זה העוף בעבור הגלות '''{{צ|נדרס ברגלים}}''' - והוא סוד מה שאמר הכתוב {{צ|עני ורוכב על חמור ועל עיר}} לפי כי מזמן שנאמר {{צ|ויגע בכף ירכו}} נעשה מדרס עד מדרך כף רגל. דאילו מתחילה נאמר {{צ|וידו אוחזת בעקב עשו}} - כלומר כי עשו היה אוחז בעקב של יעקב כדאיתא בזוהר פרשת משפטים דף קי"א {{ממ זהר|ב|קיא|א}} וזה לשונו: {{צ|מאי בעקב עשו? וכי סלקא דעתך דהוה אחידי ידה ברגליה? לאו הכי. אלא ידו אוחזת במאן דהוה עקב ומנו? עשו. דהא עשו עקב אקרי מיומא דאתברי עלמא קרי ליה קודשא בריך הוא 'עקב' דכתיב הוא ישופך ראש ואתה תשופנה עקב}}. אמנם אחר כך שרו של עשו נגע בכף ירך יעקב ולכן הני ברכי דרבנן דשלהי מנייהו הוי, דוגמא דיעקב איש תם. ולכן מפני כי נאחז סטרא אחרא בזה הם אמרו {{צ|שקר אין לו רגלים}} רק רגל אחד. ומכל מקום לקה ברגליו ואינו נתקן עד זמן שנאמר {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}} - רוצה לומר דאילו עד עתה אין עמידה לרגליו. וכבר ביארתי כל הצורך בזה בהקדמה גם מה שאמר בזוהר פרשת פקודי {{צ|עד דמטו רגלין ברגלין}} - הכל מבואר שם. מה שאמר {{צ|ולפי שלקה ברגליו נאמר עני ורוכב על חמור}} - כי הנה חכמים ז"ל אמרו {{צ|כל מי שאין לו קרקע אינו נקרא 'אדם'}}. וסוד הדבר הוא הדין כי כל מי שאין לו קרקע אינו עולה לרגל. לפי כי מה שנקרא 'רגל' הוא מן החיוב ששנינו {{צ|קטן שיכול להלך מירושלים להר הבית חייב בראיה}}. ומי שאין לו קרקע - סוד מה שאמרו חז"ל {{צ|אסתר קרקע עולם}} כאשר נתבאר בדין הסוכה למה קרקע אינה נגזלת. ולפי שלא נתקנו הרגלים נאמר שהוא עני דהא אין לו קרקע לומר(?) על הארץ יעמוד. ולכן '''{{צ|עוף}}''' זה הוא מלך המשיח שעף ונתעלה ונתיישב במרום שנאמר {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתי הוה}}, הוא '''{{צ|נדרס}}''' שנאמר {{צ|מדוכה מעונותינו}}. ולעומת זה הוא הצדיק עליון עני ורוכב על חמור ועל עיר. עד כי תתקיים {{ממ|ישעיהו|כו|ו}} {{צ|תרמסנה רגל}} לצור הרשעה {{צ|רגלי עני}} זה {{צ|פעמי דלים}} אלו ישראל, עם עני ודל. ולפי שנדרס בגלות בסוד {{צ|ונהר יחרב ויבש}} לכך '''{{צ|יש לחוש שנתרסקו איבריו}}''' - לפי כי בזמן הגלות נאמר {{צ|ויקח מאבני המקום וכו' וישכב במקום ההוא}}, וחכמים ז"ל פירשו הפסוק בזמן הגלות: {{צ|ויקח מאבני המקום}} על שם שנאמר {{צ|תשתפכנה אבני קדש}}, {{צ|וישכב במקום}} על שם {{צ|נשכבה בבשתנו}}. ובפרט מפני מעשה התחתונים כמו ששנינו {{צ|כשהאדם מצטער מה הלשון אומרת? קלני מראשי קלני מזרועי}}, וכמו שנתבאר אצלי בפסוק {{צ|פתחי לי אחותי רעיתי}} לפי כי {{צ|ראשי נמלא טל}} - כי לא נכנסתי בבית מיום שנתחרב ביתי. {{צ|קוצוותי רסיסי לילה}} - הקצוות שלי, הם אברים שלי, רסיסי - נתרססו ונתרסקו לפי כי בלילה שוכב על הארץ שנאמר {{צ|וישכב במקום ההוא}} לפי שכפה את המטה מזמן החרבן. הוא מש*ל {{צ|קרא הקב"ה למלאכי השרת אמר להם מלך בשר ודם מה דרכו לעשות? אמרו לו כופה את המטות. אמר להם כך אני עושה. הדא הוא דכתיב עד כי כרסוון רמיו}}. ולפי ששוכב על הארץ כביכול יש לחוש שנתרסקו איבריו. ולכן '''{{צ|צריך שהייה מעת לעת}}''' - לכן אמרו חז"ל {{צ|כל הקיצין כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה שנאמר בעתה אחישנה}}. והיינו השהייה. ולכל צריך לקיים {{צ|והגית בו יומם ולילה}} לקיים {{צ|עת לעשות לה'}}. '''{{צ|וצריך בדיקה אחר שחיטה}}''' לראות מעשיהם של התחתונים. ועל כל אלה '''{{צ|מותר לשחטו ביום טוב}}''' - להוציא ממנו אותו(?) הדם - הוא סוד הדין כאש מתבאר בפסוק {{צ|שופך דם האדם}}. '''{{צ|ולא חיישינן שמא ימצא טרפה}}''' מפני מעשה התחתונים, '''{{צ|אע"ג דאתייליד ביה רעותא}}''' מפני העון של התחתונים כאמור. עוד איפשר לומר דמיירי בסוד כנסת ישראל שנמשלה לעוף, היינו מה שאמר הכתוב {{צ|כי יקרא קן צפור וכו'}} ואיתא בהקדמת התיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא, נודדת מקינה - דא ירושלם}}. ולכן יאמר נא:{{ש}} '''{{צ|עוף שנדרס}}''' ברגלים כי כן סטרא אחרא נאחז ברגלים שלה, שלכן נאמר {{צ|רגליה יורדות מות}}. '''{{צ|נדרס}}''' ודאי מעוף הדורס, זה סמאל. '''{{צ|ויש לחוש שמא נתרסקו אביריו}}''' - כי המדות שלה הם יורדות בעולמו ושם קצת מהם מתרסקין מפני כי נמצא בהם תערובת של הקליפה. ולכן '''{{צ|צריך שהייה מעת לעת}}''' להבדיל בין עת שהיא לטובה ובין עת שהיא לרעה כדי לקיים {{צ|עת לשות לה'}}. '''{{צ|וצריך בדיקה אחר שחיטה}}''' כי הנה השחיטה הוא בסוד אכילת הדם לחוץ והוא סוד מה שאמר הכתוב {{צ|אם רחץ ה' את צואת בנות ציון ואת דמי ירושלים ידיח מקרבה}} {{ממ|ישעיהו|ה}}. והבדיקה הוא מ"ש בזוהר פרשת בלק דף קצ"ז {{ממ זהר|ג|קצז|א}} וזה לשונו: {{צ|אם לא תדעי לך היפה בנשים וכו' - ואוליפנא מגו בוצינא קדישא דבשעתא דאיהי סליקת למלקט ענוגין וכיסופין ומומא אשתכח בהו בישראל לתתא - כדין מטי לגבה טיפה כחרדל ומיד אתעדיאת ויתיבת עלה יומין במנין וכו'}}. ולפי כי כן נמצא בה אותה טיפת דם וצריך להיות יושבת עלה יומי במנין, דהיינו שבעה ימים נקיים, לכן צריך בדיקה כעין האשה שרואה דם. והיינו כי צריך בדיקה. ועם כל זה '''{{צ|מותר לשחטו ביום טוב ולא חיישינן שמא ימצא טרפה}}''' מפני מעשה התחתונים כנזכר במאמר, כי אז יודעים למעלה כי נמצא מום בתחתונים ולכן אתער סמאל בקל תקיף וכו', ובזה ימצא טרפה וכו'. לא חיישינן '''{{צ|אף על גב דאתייליד ביה רעותא}}''' מפני התחתונים כאמור. '''{{צ|בכור בזמן הזה}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|בני בכורי ישראל}}. ובזמן של הגלות שאינו נחשט להוציא ממנו דם האדם אלא אם כן יש בו מום, ר"ל לפי כי סטרא אחרא באה להדבק בו (הנקרא 'מום') - לכן נעשה שחיטה להוציא אותם הדינים שלא ימצא מקום להתאחז בו. '''{{צ|אין חכם יכול לראותו ביום טוב}}''' - היינו חכמה עילאה. '''{{צ|ואפילו אם עבר וראהו ומצא בו מום - אינו יכול לשחטו. אבל אם נולד במומו}}''' אשר בצאתו מרחם אמו אותם ס**ת(?) ודם היוצא עמו מום עובר יהיה בערכו, ואם אם חכם כנזכר '''{{צ|עבר וראהו נשחט על פיו}}''' - ויוצא אותה זוהמא לחוץ. '''{{צ|ואם ראה המום מערב יום טוב}}''' בזמן כי אז סטרא אחרא היא נכנעת מפני קדושת היום כנודע, ואז סטרא דקדושה מתגבר ועולה. ועתה התבונן כי לא כן היה, אלא נהפוך הוא, שהיה נאחז בו מום שראוי לישחט עליו. אז יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו כאמור שהוא מרחם אמו ומתירו. ===פירוש על סעיפים י' - כ'=== {{קטן|'''[כאן בדפוס מופיע ציטוט המשך סעיפי שו"ע]'''}} לא נעלם מעין כל קורא בדרך האמת ענין גלות הנשמות - הלא הוא כמוס עמדי במאמר {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} אשר חכמים עשו היקש בין ישראל ובין אומות העולם בכל הפרטים. ומה גם בענין גלות הנשמות כי כאשר חטא נפלו הנשמות בתוך הקליפה - הלא זה הוא מה שאמרו חז"ל {{צ|כיון שחטא אדם הראשון נתמעטה קומתו ונעשה מאה אמה שנאמר ותשת עלי כפך}} דהיינו אות {{גמט דגש|כ"ף}} שהוא בגימטריא במאה. ולפי כי אדם הראשון מתחילה היו כלולים בו כל הנשמות כמו שאמרו חז"ל בפסוק {{צ|איפה היית ביוסדי ארץ - איפה שלך היכן היתה באדם הראשון}}. ולכן כל אותם הנשמות שהיו תלויות בו - נפלו כולם בקליפה. וכאשר חטאו ישראל ומעשה אבות יעשו בנים כמו א"ה והמה כאדם עברו ברית, ולכן חזרו ונפלו הנשמות בתוך הקליפה. ולכן בא הרמז בדין זה של '''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור}}''' - היינו שני פעמים שנפלו הנשמות בבור גלות של הקליפה, דהיינו הרמז לישראל שעשו מעשה האב (הוא אדם הראשון כאמור). כי הנה ישראל נמשלו לשה שנאמר {{צ|שה פזורה ישראל}}. ולכן בא הנמשל בענין השה. ולרמז זה הנזכר שמדבר בעד עון אדם הראשון ובנו אחריו (הם ישראל) - לכן הוא אומר הפסוק {{צ|אותו ואת בנו}} {{ממ|ויקרא|כב|}} כי בענין זה הוא צודק דאילו לענין הגשמי היה ראוי שיאמר הפסוק "'''אותה''' ואת בנה" בלשון נקבה, לפי כי אין האב ניכר לדעת מי הוא? אלא כי כונת הכתוב לרמוז זה הענין מדי דברו ולפי כי אין בנו כח לבטל הקליפה לגמרי כדי להוציא משם הנשמות לכן נאסר לשחוט שניהם ביום אחד עד בא זמן הגאולה שנאמר {{צ|בלע המות לנצח}} - אז יהיה גאולה לאותם הנשמות דאזלין ערטילאין בתר קדוש ברוך הוא ושכינתיה כדאיתא בזוהר ובתיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא, נודדת מקינה - דא ירושלים, כן איש - אלין נשמתין ערטילאין דאזלין בתר קב"ה ושכינתיה}}. ולכן מה יעשה משום צער בעלי חיים - '''{{צ|מעלה את הראשון על מנת לשחטו ואינו שוחטו}}''' - כי הנה כך יעשה הקב"ה כאשר ישראל הם זכאים לפניו מעלה ראשון ראשון מבור הקליפה {{צ|על מנת לשחוט}} את הקליפה. או יהיה '''{{צ|על מנת לשוחטו}}''' לנשמה עצמה להפרע ממנה על מעשיו, '''{{צ|ואינו שוחטו}}''' לקליפה לפי כי עדיין יש צורך לעולם בה עד לעתיד. וכן לנשמה לא יהיה לה עוד עונש שהרי קבלה עונשה בקליפה. '''{{צ|וחוזר ומערים ומעלה את השני}}''' על מנת כן. ואחר כן '''{{צ|רצה זה שוחט רצה זה שוחט}}'''. אמנם זה יהיה בגשמי - לא כן בהצלת הנשמות כאמור. '''{{צ|בהמה חציה של גוי(?) חציה של ישראל יכולים לשחטה ביום טוב וכו'}}''' - הנה נתבאר כי ענין השחיטה הוא ענין תיקון אל הנשמה, ולכן בהמה זו שהוא חלק מי שאינו הגון ועושה מעשה בהמה, ולפי כי לא יעדר מהיות לו מעשים טובים כמו שאמרו חז"ל {{צ|ריקנין שבך הם מלאים מצות כרמון}}. ולכן ימצא כי אדם זה נמשל כבהמה, חציו לגוי (לפי מעשים הרעים שעשה) לפי כי כך אמרו חז"ל {{צ|אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח של שטות}}. ולכן כפי הפעמים אשר חטא על הנפש על העונות ועל הפשעים - כך נעשה '''{{צ|חציו של גוי}}'''. ולפי שיעור המצות אשר עשה נעשה '''{{צ|חציו של ישראל}}'''. '''{{צ|יכולים לשחטה ביום טוב}}''' לפי כי יום קדוש הוא על ידי תוספת קדושה הנכנס בקרבו, איפשר דהוה ליה תקנתא להסיר שיקוציו מפיו, היינו הדם אשר הוא בחינת הנפש שנאמר {{צ|כי הדם הוא הנפש וכו'}}. '''{{צ|ואפילו יש להם שתים}}''' בשותפות באופן זה '''{{צ|יכול לשחוט}}''' ולתקן שתיהן. ואין לומר זו היא שלי וזאת שלך אלא שתיהן הם נתקנות כאחת על ידי שחיטה או על ידי הייסורין כפי השגחת הכל. '''{{צ|השוחט בהמה ביום טוב אינו רשאי לתלוש הצמר וכו'}}''' - היינו מ"ש בזוהר פרשת מקץ דף ר"א {{ממ זהר|א|רא|א}} וזה לשונו: {{צ|ר' שמעון אמר בשעתא דנשמתא נפקת מהאי עלמא, בכמה דינין אתדנת עד לא תיעול לאתרה. לבתר כל אינון נשמתין אית לון למעבר בהך נהר דינור דנגיד ונפיק, ולאסתחאה תמן. ומאן איהו דיקום מתמן ויעבר בלא דחילו כמה דאת אמר מי יעלה בהר ה' וגו'. ונשמתא דזכאה אעבר בלא דחילו ויקום במקום קדשו. ומאן דאשתדל בצדקה בהאי עלמא ויתן מממוניה לצדקה - כדין ועבר בההוא אתר ולא דחיל. וכרוזא קאריה לההוא נשמתא "ועניתיך לא אענך עוד"}}, עכ"ל לענייננו. והנה הענין מבואר מזה המאמר כי הגוזז מממונו לצדקה הוא ניצול - הוא הנרצה במאמר חז"ל בפסוק זה {{צ|אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו - משל לשני רחילות. גזוזה עוברת וכו'}} (מאמר). כי הנה חז"ל דבריהם כגחלי אש נוקבים ויורדים עד התהום - לכן משל זה באמת הוא כי הנשמה שהיא גזוזה עוברת באותו נהר שהוא דינור, הגוזז מממונו לצדקה, כלומר דאף על גב כי אינו עשיר וצריך לגזוז מממונו שהוא לצורך פרנסתו - לכן ועבר באותו נהר דינור ויצא בשלום. ולכן יאמר נא:{{ש}} '''{{צ|השוחט בהמה ביום טוב}}''' - שנתעורר לתקן הנפש החוטאת הזאת, '''{{צ|אינו רשאי לתלוש את הצמר}}''' - היינו ענין זה של הצדקה. כי מאחר שלא נתלש עודנו חי - מה מועיל עתה. והיינו מעשה דמר עוקבא שחלק נכסיו בשעת מיתה. והקשו על זה ממה שאמרו חז"ל {{צ|המבזבז אל יבזבז יותר מחומש}}. ומשני שבשעת מיתה שאני דליכא למיחש דאתי לידי עניות. אמנם לא אמרו כי הצדקה בשעת מיתה אינה תשובה כל כך או(?) מפני היורשים. אמנם בזה יאמר '''{{צ|אינו רשאי לתלוש הצמר}}''' כלומר לעשות צדקה, כדי '''{{צ|לעשות מקום לסכין}}''' - שלא יהיה בסוד נבלה, על כן הקמצן נקרא 'נבל' על שם שנעשה נבלה. וזהו שאמרה אביגיל בנבואה {{ממ|ש"ב|כה|כה}}: נבל הוא קמצן {{צ|ונבלה עמו}} - שנעשה נבל בשעת שחיטה. או יהיה ענין תלישת הצמר כלומר אין לאדם לאבד זכות הצדקה שעשה בעבור '''{{צ|לעשות מקום לסכין}}''', כלומר כדי שלא יפסל השחיטה כאמור. אין ראוי לעשות כן. אבל '''{{צ|מפנהו ומושכו אילך ואילך}}''' כדי שיועיל לו להצילו מנהר דינור כאמור. אמנם אם נתלש מאותו זכות להועיל לו נתלש, אבל לא שיהיה האדם מתכוין לאבד את זכותו שהנה חז"ל אמרו כשהאדם הולך לשם מוציאין עליו עשרה עונות ועשרה זכיות והוא אומר יצאו אלו באלו. אומרים לו לאו אלא נענש על העונות ומקבל שכר משלם על הזכיות שעשה. והיינו שאינו יכול לתלוש הצמר - הוא הצדקה שעשה ביד. אבל אם '''{{צ|מפניהו ומושכו אילך ואילך ומעצמו נתלש}}''' - כפי השגחת יוצר הכל, עלתה לו מעשה הצדקה. גם לענין השחיטה גם בלא דעת שלו אז טוב לו כמדובר. '''{{צ|השוחט את העוף}}''' - גם בזה בא הרמז לאיש הנלבב העושה מצות הדומה לעוף שמצפצף בקולו בתורה ובתפילה שנאמר {{צ|הקול קול יעקב}}. כי נתבאר אצלי הכפל {{צ|הקול קול}} להגיד כי שני מיני קול נמצא לעדת יעקב, הלא המה קול תורה וקול תפילה. ולכן זה הנמשל לעוף מפני שלימות הנזכר הנמצא בו. ולכן '''{{צ|לא ימרט את הנוצה}}''' - הוא ענין הזכות, הלא זה דברי במאמר חז"ל סדר בשלח וז"ל כנף רננים נעלסה רננו צדיקים בה' וכו' אם אבדה חסידה ונוצה ואומר מי יתן לי אבר כיונה. כי נמשלו ישראל ליונה שקופצת אגף אחד ועפה בשני. כך ישראל יש להם שני דברים - תורה ומצות. החסידה - אלו ישראל שנאמר אספו לי חסידי. יש להם נוצה של יונה כאמור. ולכן '''{{צ|השוחט את העוף}}''' שהוא הנמצא בו שלימות העוף כאמור, '''{{צ|לא ימרט את הנוצה}}''' היינו המצוה, '''{{צ|לעשות מקום לסכין}}''' שלא יחליד לפי כי אין לאדם להפסיד מעשיו הטובים להמלט מן הנזק כאמור. '''{{צ|לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן יש לו עפר מוכן וכו'}}''' - והענין מ"ש בתיקון כ"א דף נ"ז וזה לשונו: {{צ|ועוד מצות שחיטה כשרה בזרים דאינון בני נשא דדמיין לבעירן דאלין דלא משתדלי באורייתא צריך למעבד בהון קרבנין לקב"ה. ואם מתקרבין בצלותין לקב"ה וסבלין כמה מכתשין, הדא הוא דכתיב כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה, אתחזי כאילו וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך וכו'. דדא שזיב ליה ממיתה דמלאך המות. הדא הוא דכתיב אדם ובהמה תושיע ה'. ואלין דעובדייהו כבעירן דחקלא דאכלין בלא צלותין - מיתתהון יהא כבעירן דחקלא ושחיט לון מלאך המות מדה כנגד מדה. ולא עוד אלא בסכין פגום קא שחיט לון ואתקריאו נבלה. ועלייהו כתיב נבלתי יקומון. מאי סכין פגום? דא סמאל, אל אחר, סכין פגום ודאי אתקרי}}, עכ"ל לענייננו. ולכן יאמר נא:{{ש}} '''{{צ|לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב}}''' - דהיינו התיקון שלהם כמו שאמר הכתוב {{צ|וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך וכו'}}, '''{{צ|אלא אם כן היה לו עפר מוכן}}''' כנגד מה שאמר הכתוב {{צ|מזבח אדמה תעשה לי}} והיינו עפר מוכן מבערב יום טוב. '''{{צ|ואם עבר ושחט ולא הכין}}''' מזבח זה בלבבו ובדעתו, '''{{צ|אם יש לו דקר נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח מכסהו בו}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|ויתד תהיה לך על אזניך וכו' וחפרת בה}}, הוא מה שאמרו חז"ל {{צ|מפני מה אצבעות היד משופות? שאם ישמע אדם דבר מגונה יתן אצבעו לתוך אזנו}}. ולכן יאמר נא כי אם לא יש לו דקר נעוץ מבעוד יום שיהיה מכין עצמו שלא להשמיע לאזניו דברים מגונים, שהרי מנבל עצמו ונפסל מלהיות קרבן על המזבח הנזכר. וכאשר יהיה לו דקר נעוץ מבעוד יום - הוא האצבע נעוץ באזנו - וזה יהיה '''{{צ|בעפר תיחוח}}''' כי צריך להשפיל עצמו הדק לעפר על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|מזבח אדמה תעשה}}. ובכל זה לא יהיה עפר קשה אלא עפר תיחוח, ואז יכשר לכסות בו אותה שחיטה, כלומר שתכפר עליו כנזכר במאמר, כמי שמקריב קרבן ועליו נאמר {{צ|אשרי נשוי פשע כסוי חטאה}}. '''{{צ|אפר כירה שהוסק מערב יום טוב מותר לכסות בו}}''' - כלומר כי כאשר יחשוב האדם לאפר על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|ואנכי עפר ואפר}} וזה היה לו '''{{צ|מבעוד יום}}''' - קודם שיגיע יומו שנאמר {{צ|באו ימי הפקודה}}, וקיים בעצמו {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך}}. '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' - ר"ל כדאי הוא לכסות על כל מה שעשה מן העונות שנאמר {{צ|כסוי חטאה}}. '''{{צ|אבל אם הוסק ביום טוב}}''' - כלומר כי יחם לבבו לעשות תשובה בו ביום שהגיע יומו, בית מועד לכל חי שנקרא בכינוי "יום טוב" לפי כי הוא יום טוב לגבי אדם שהוא צדיק כגון בהילולא דר' שמעון. ואיתא בזוהר פרשת תרומה דף ר"ן {{ממ זהר|ב|רנ|א}} {{צ|רזא דרזין דאוליפנא מגו בוצינא קדישא: והנה טוב - דא מלאך חיים, מאד - דא מלאך המות דאיהו יתיר וכו'. גן עדן איהו בארעא נטיע וכו' כמה דאת אמר ויטע ה' גן בעדן מקדם וכו'. ואתר דא איהו מתתקן לרוחין קדישין וכו' בשעתא דנפקי מתמן למיתי להאי עלמא מתכשטין אינון רוחין מההוא גופא ולבושא דתמן ומתלבשין בגופא ובלבושא דהאי עלמא. ועבדין דיוריהון בהאי עלמא בלבושא וגופא דא דאיהו מטיפה סרוחה. וכד מטי זמניה לנפקא מהאי עלמא - לא נפיק עד דהאי מלאך המות אפשיט ליה לבושא דגופא דא. כיון דאתפשט וכו' אזלא ומתלבשא בההוא גופא אחרא דבגנתא דעדן דאפשיט כד אתי להאי עלמא. ולית חידו לרוחא בר בההוא גופא דתמן וחדי על דאתפשט מהאי גופא וכו'}}. הנה מבואר מדברי המאמר כמה שמחה נוספת יש לנשמה יום המיתה מפני שמתפשטת מגוף נגוף זה ומתלבשת באותו גוף הקדוש. ולכן ראוי להיות מכונה בשם {{צ|יום טוב}}. ולכן יאמר נא: '''{{צ|אבל אם הוסק ביום טוב}}''', שהוא יום צאתו מן העולם אם הוסק לבבו בו ביום בענין החרטה, '''{{צ|אסור}}''' - אין מכסין בו על עונותיו, '''{{צ|אלא אם כן הוא חם כדי לצלות בו ביצה}}''' - הוא מ"ש בזוהר פרשת פנחס דף רי"ו {{ממ זהר|ג|רטז|א}} וזה לשונו: {{צ|דביצה אחת נפלת מן עופא ומחת שתין כרכין}}, וכדאיתא בתיקונים נמי בענין זה {{צ|נפילת ביצה דאיהו אתרוג שיעורו בכביצה ובגינה אתמר ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת, ונפל עמה ששים המה מלכות וכו'}}. ולכן יאמר נא, כי שיעור זה האפר חם כי הוא מתחרט עד מקום כי אותה הביצה נצלית ונתקנת לפי כי מעשה של התחתונים פוגם בה כנ"ל, וחרטה של אדם זה צולה אותה ומתקן אותה ומותר. '''{{צ|הכניס עפר הרבה לתוך ביתו לצורך גנתו}}''' - ר"ל כי אדם מקיים בעצמו {{צ|מאד מאד הוי שפל רוח}}, היינו שהכניס בלבו {{צ|עפר הרבה}} כאילו הדק לעפר כמו שאמרו חז"ל {{צ|הקיצו ורננו שוכני עפר - מי שהיה שכן לעפר בחייו}}. וזה '''{{צ|הכניס הרבה לתוך ביתו}}''' - היינו {{צ|קרבם בתימו לעולם}} וזה היה '''{{צ|לצורך גינתו}}''' - כדי ליירש מקומו בגן עדן, אותו החלק אשר שם לו. '''{{צ|והוא כנוס במקום אחד}}''' המיוחד לו בתוך לבו. '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' כל העונות שעשה כמה דאת אמר {{צ|כסוי חטאה}}. '''{{צ|שכל זמן שהוא צבור}}''' בלבו '''{{צ|דעתו עליו לכל המצטרך}}''' שלא יחטא. '''{{צ|אבל אם הכניס קופתו לצורך גנתו}}''' - היינו דבר מועט מן השפלות, ולא הכניס אותו לתוך ביתו כמשפט המשפיל דעתו פי שנאמר {{צ|גבר יהיר ולא ינוה - כל המתייהר אפילו על אנשי ביתו אינו מתקבל}}. ולכן עיקר השפלות צריך להיות מנהיג עצמו אנשי ביתו בנחת ובשפלות. וזה לא כן עשה. זולת הכניס עצמו בענין העפר של השפלות לצורך '''{{צ|גנתו}}''' בלבד - כדי לזכות עם הצדיקים בגן עדן. לאותו חלק שלו בלבד לא יכסה בו על כל עונותיו שמאחר שהוא מעט בטל ויחזור לחטא ולא יכסה בו כלל. '''{{צ|מכניס אדם מלא קופתו לבית סתם וכו'}}''' - הנה חזר והגיד כי יכול אדם להכניס עפר - הוא ענין ההכנעה והשפלות, ויהיה '''{{צ|מלא קופתו לבית}}''' - כי כן עיקר לענין ההכנעה שיהיה נעלב מאנשי ביתו כמו שאומרים חכמים ז"ל. וכן יעשה '''{{צ|סתם}}''' - ולא יפרש שעשה כן {{צ|לצורך גנתו}} - לזכות לגן עדן, דהוה ליה על מנת לקבל פרס. ולא נכון לעשות כן. אלא עשה '''{{צ|סתם}}'''. ואחר כך '''{{צ|עושה בו כל צרכו}}''' - אפילו ענוה שלא לשמה דעדיפא כדאיתא בערכין פרק שלישי. '''{{צ|ולא אמרינן בטל הוא אגב קרקע הבית}}''' - דהיינו מאותו עפר שנאמר בו {{צ|אשר יהיה בקרקע המשכן}} שהוא ענין מוכרח, ולא יחשב לענין ענוה ושפלות. '''{{צ|והוא שייחד לו קרן זוית}}''' לשפלות זה בקרב לבו, ולא יהיה למראית העין, '''{{צ|שלא שטחו}}''' לעין כל אלא שייפי נפק שייפי עליל - מוכחא מילתא דלצרכיו בעי ליה לכל הדברים יהיה מתנהג בשפלות. '''{{צ|ואם הוא עפר תיחוח}}''' שהוא נחשב לעפר שאין בו צורך לשום דבר, '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' על כל מעשיו כדבר האמור. '''{{צ|כוי אין שוחטין אותו ביום טוב וכו'}}''' - והוא רמז לאדם אשר מעשיו סתומים, פעמים נוהג כמנהג הבהמה ואשר לא טוב עשה, פעמים נחשב לחיה שהוא עושה מעשים טובים כמו ששנינו יש בו דרכים שוה לבהמה ויש בו דרכים שוה לחיה. ולכן '''{{צ|אין שוחטין אותו ביום טוב}}''' לפי כי זה חלק אדם רשע מאל, כי חלבו אין מכסין אותו מדה כנגד מדה לפי כי חלבמו סגרו ולא עשו תשובה. לכן חלבו אסור '''{{צ|ואין מכסין את דמו}}''' - ר"ל לא תחמול ולא תכסה עליו כמ"ש השטן לר' יהושע בן לוי {{צ|אלמלא דחיישנא ליקרא דברייתא שנ' ויצום אל בני ישראל פרענא להו בית השחיטה כבהמה}}. ואיתא בזוהר פרשת משפטים דף קי"ט {{ממ זהר|ב|קיט|א}} וזה לשונו: {{צ|רשיעיא אינון בלא סימנין דטהרה אינון דלית לון תפילין על רישא וכו' מית' דעניותא דילהון לא יהא באתכסייא כעופין וכו' ואית עניותא לעיני כלא בזריקו דדם בהמה וכו'}}. אמנם אשר דומה לחיה - בן איש חי הוא וחלבו מותר באכילה ומכסין את דמו. כי כן אף על פי שחט' כסהו בלילה כדאיתא בזוהר בענין כסוי חטאה, כי החוטא בשגגה ואשם טעם ראשונה כל צבא מרום הם מכסים על עונו. ולכן אדם זה שהוא ספק, פעמים צדיק פעמים רשע, אין שוחטים אותו ביום טוב לחשבון קרבן על דרך האמור. '''{{צ|ואם שחטו אין מכסין את דמו}}''' - לא תחמול ולא תכסה עליו, '''{{צ|אפילו יש לו עפר מוכן}}''' והשפיל גאותו עם ארובו' ידיו לא יועיל לו, '''{{צ|מפני שהרואה יאמר ודאי חיה הוא}}''' כלומר אדם צדיק הוא דאי לאו כן היה, לא היו מטריחין לכסות חלבו ביום טוב, ונפיק מיניה חורבא שהרואה ילמד ממעשיו לעשות כן. אמנם '''{{צ|לערב}}''' קודם בא יומו, '''{{צ|אם רשומו ניכר}}''' - כי עשה בו רושם הפועל של השחיטה ועמד בנסיונו בעניות שלו והיה מתוודה ומודה על הדין כנזכר במאמר, אז '''{{צ|יכסנו}}''' לפי כי יש בידו כח לכסות על מעשיו כדבר האמור. '''{{צ|שחט בהמה וחיה ונתערב דמם}}''' - כבר נתבאר כי בהמה הוא חלק אשי הזמן אשר נמשל לבהמה כאשר לא טוב עשה. והחיה הוא החיה מטרפתה חלק אשי הזמן אשר הם נקראים חיים מפני מעשיהם הטובים. והנה נתבאר במאמר שאם האדם מקבל עליו דין שמים ומשפיל עצמו נחשב לו כענין שנאמר {{צ|וזבחת עליו את עולתך ואת שלמיך וכו'}}. ואמנם כאשר האדם היה פוסח על שני הסעיפים - פעם עושה מעשה בהמה ופעם נחשב לחיה, '''{{צ|ונתערב דמם זה בזה}}''' - ר"ל הרי נמצא בזה שני צדדים. אחת לטובה ואחת להפך. כי כנגד האחד צריך לכסות דמו וגם על כל מעשיו ותשלך במצולות ים כל חטאתם. וכנגד מעשה בהמה נאמר {{צ|לא תחמול ולא תכסה עליו}}. ולכן '''{{צ|אם יש לו עפר מוכן}}''' לאחר שהגיס דעתו וחטא על שנתחייב הריגה שנאמר {{צ|וכראש שבולת יחלו}} אחר כך השפיל דעתו והומכו(?) כענין מי שאמר {{צ|ואנכי עפר ואפר}} ככל יקפצון כמו שאמרו חז"ל באברהם יצחק ויעקב שנאמר בהם בכל מכל כל. ולכן אם יכול לדוקרו בדקירה אחת שנאמר בה {{צ|ויתד תהיה לך על אזניך}} כאמור, לפי כי אין צריך להרבות דקירות מפני חלק הבהמה, ולכן יכסנו מפני חלק החיה שצריך לכסות על מעשיו. '''{{צ|ואם לאו}}''' - כי אינו יכול לדקרו בפעם אחת, אין ראוי לכסות עליו, יראו רבים ויראו ואל ישובו לכסלה. '''{{צ|השוחט צפור מערב יום טוב}}''' - והוא חלק אדם השלם בעסק התורה ובתפילה שהוא מצויין בבתי כנסיות ובתי מדרשות, הקול קול יעקב כצפור. '''{{צ|ולא כסה את דמו}}''' דמאחר שהוא נחשב לקרבן שנאמר {{צ|וזבחת עליו וכו'}} ולא דעת ולא תבונה לכסות על דמו. אין מכסין ביום טוב שלו - הוא מה שאמרו חז"ל {{צ|המספר אחר מטתו של תלמיד חכם נענש}}. ולזה ראוי שלא לכסות על מעשיו אלא יהיה מספר והולך זהו כבודו כמו שאמרו חז"ל {{צ|איזהו בן העולם הבא ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר}}. ===עוד פירוש על סעיפים י - כ=== עוד תשוב ותראה מעשה ה' אשר הוא נתקן על ידי מעשה התחתונים כאשר נודע מכמה מקומות, נתבארו למעלה. ולכן יאמר נא:{{ש}} '''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור וכו'}}''' - והענין יהיה בשני פנים אמתיים. ראשונה ירצה מ"ש בזוהר פרשת יתרו דף ע"ט {{ממ זהר|ב|עט|א}} וזה לשונו: {{צ|סופיה דקרא מאי קא מיירי? מה שמו ומה שם בנו כי תדע? מה שמו - תינח. מה שם בנו - מהו? וכו'. אמר ליה רזא דמלה היינו דכתיב בני בכורי ישראל וכו'. אדהכי לא אדכר ר' ייסא וכו' אדמוך אחזיו ליה חד ספרא דאגדתא דהוה כתיב ביה חכמה ותפארת במקדשו וכו'. א"ל ר' שמעון עד כען רביא אנת למיעל בין מחצדי חקלא והא כלא אחזיו לך והכי הוא דכתיב מה שמו ומה שם בנו כי תדע. חכמה שמו תפארת בנו}}. עכ"ל. הנה מבואר הדבר מן המאמר והיינו מ"ש '''{{צ|אותו ואת בנו}}''' - היינו {{צ|מה שמו ומה שם בנו}}. '''{{צ|שנפלו לבור}}''' - בזמן הגלות, היינו בבור גלות זה ונקרא בהם 'נפילה' בלשון השאלה לפי כי כן כל ענין העדר יקרא 'נפילה'. והענין הוא מ"ש בזוהר פרשת אחרי מות דף ע"ד {{ממ זהר|ג|עד|א}} והוא סוד ערות אשת אביך לא תגלה וכו'. זאת ועוד אחרת מ"ש '''{{צ|אותו ואת בנו}}''' יצדק ביעקב ויוסף. והענין נלמד ממ"ש דף ע"ה {{ממ זהר|ג|עה|א}} ושם נאמר ז"ל: {{צ|תנינן כד אתפרש מלכא ממטרוניתא וברכאן לא אשתכחון כדין אקרי '''וה''''. מ"ט דתליא(?) רישא דיסוד יו"ד דהא יסוד '''ו'''' זעירא הוא וקב"ה '''ו'''' רברבא עילאה. ועל דא כתיב '''ו"ו'''. ורישא דהאי יסוד '''י'''' הוא. וכד אתרחקא מטרוניתא ממלכא וברכאן אתמנעו מכלא, וזווגא לא אשתכח ברישא דיסוד - נטיל '''ו'''' עילאה להאי רישא דיסוד דהוא '''ו'''' ונגיד ליה לגביה. כדין הוא וי וי לעילא דכלא דעילאין ותתאין וכו'}}. הנה מבואר מזה המאמר איך תפארת ויסוד נסתלקו למעלה הוא סוד יעקב ויוסף. והיינו מ"ש '''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור}}''', כלומר בעבור מעשה התחתונים הלא המה דברי הזוהר פרשת נשא דף קנ"ב {{ממ זהר|ג|קנב|א}} וזה לשונו: {{צ|וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין וכו'}}. ושם נאמר: {{צ|פתח ר' יהודה ואמר כי יכרה איש בור וכו' מה כתיב בתריה? בעל הבור ישלם וכו'. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי על אחת כמה וכמה. אלא תווהנא דאע"ג דאבאיש עלמא אמאי אית ליה תשובה וכו'}}. ולכן יאמר '''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור}}''' - הוא בור זה שפתחו ישראל במעשיהם הרעים. '''{{צ|מעלה את הראשון על מנת לשחטו וכו'}}''' - והענין יתבאר עם מה שאמר בזוהר פרשת תצא רע"ט {{ממ זהר|ג|רעט|א}} וזה לשונו: {{צ|ואית אחרנין דנקיבו ליה עד דמטו לתהומי רבא ולא סליקו מתמן. ובזמנא דנוקבא פתיחא כל מאן דנפיל לא סליק. ומשיח בן דוד נפיל תמן ומשיח בן יוסף. דחד איהו עני ורוכב על חמור, וחד איהו בכור שור בן יוסף. והאי איהו כי יכרה איש בור ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור. ובגין דא אקרי משיח 'בר נפילאי', ואיהי נפלת בתרייהו. ואתמר עלה נפלה ולא תוסיף קום. ואנת הוא בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו - דא משיח בן יוסף וכו'}}. והנה הדבר מבואר מזה המאמר מה ענין בור זה. ולכן יאמר '''{{צ|מעלה את הראשון}}''', הוא משיח בן יוסף, '''{{צ|על מנת לשחטו}}''' כמו שאמר במאמר דעתיד לאתקטלא. '''{{צ|ומערים ואינו שוחטו}}''' והיינו מה שאמרו חז"ל {{צ|ביום ההוא יגדל המספד בירושלים וכו' האי הספדא מאי הוי? איכא דאמרי על משיח בן יוסף שנהרג ואיכא דאמרי על יצר הרע שנהרג}}, והיינו מ"ש {{צ|מעלה את הראשון}} (הוא משיח בן יוסף) {{צ|על מנת לשחטו ואינו שוחטו}} כדאיתא בתיקון ס' דף קל"ז וזה לשונו: {{צ|בראשית - ברא תיש - דא איל יצחק. בראית תמן אש לעולה דיצחק. ורזא דמלה "הנה האש והעצים ואיה השה לעולה" - נפק קלא ואמר משית יומי בראשית וביה אתברי לעקדה דיצחק וכו'. ועקדה דנא מועילה לגלותא דהוה עתיד לאתקטלא וקלא נפיק מההוא זמנא אל תעש לו מאומה וכו'. וברא עקידא דיצחק דאתעקד קמיה אבוי ומסר גרמיה למיתה ישזיב משיח וישראל דלא ימותון וכו'}}. ולכן אמר '''{{צ|ומעלהו על מנת לשחטו}}''' כאמור. '''{{צ|ומערים ומעלה}}''' משיח שני מבור זה. ואז '''{{צ|רצה זה שוחט רצה זה שוחט}}''' - כלומר רצה זה משיח בן יוסף שוחט, רצה זה שוחט יצר הרע כמ"ש האי הספדא על יצר הרע שנהרג, הוא שר של אדום כמו שאמרו חז"ל שהוא בורח לבצרה, יחשוב כי בצר הוא בצרה ויקלוט אותו כמו שאמרו חז"ל {{צ|ג' טעויות עתיד לטעות שר של אדום}}. חדא האי דקאמרן - יחשוב כי בצר הוא בצרה, יחשוב כי הוא קולט ואינו קולט אלא בן אדם ולא מלאך וכו'. ואז מביא אותו הקב"ה ושוחטו בפני הכל וכו'. ועל ידי כן הותר הנדר משחז"ל {{צ|נשבע הקב"ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנס ישראל בירושלים של מטה}}. ולכן ממה נפשך הותר הנדר - אם הנדר כפי פשוטו על עדת ישראל שיכנסו בירושלים למטה - הרי {{צ|אותו ואת בנו}} - הותר הנדר שלהם ועולים מבור הגלות. בנו ישראל תחילה ואחר כך אבינו שבשמים נכנס בירושלים של מעלה. ומה גם {{צ|אותו את בנו}} על דרך הנ"ל בסוד {{צ|מה שמו ומה שם בנו}} גם כן על ידי שעולים השני משיחים מן הבור הנה אז הותר הנדר עליון ותחתון. ומה גם {{צ|אותו ואת בנו}} יעקב ויוסף כאמור - הם נגאלים על ידי הערמה זו כמדובר. '''{{צ|בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל}}''' - הנה חלק הבהמה מורה על המדה האחרונה שהוא בסוד שם {{גמט דגש|ב"ן}} שעולה {{גמט דגש|בהמה}} בגימטריא כנ"ל. והנה זאת הבהמה מפני הגלות והחרבן נמצא הוא '''{{צ|חציה של גוי}}''' מפני כי {{צ|רגליה יורדות מות}}, ומה גם ברדתה בעולמות למטה יש שם תערובת מן הקליפה. '''{{צ|וחציה של ישראל}}''' מסטרא דקדושה. '''{{צ|יכולים לשחטה ביום טוב ואפילו יש לו שתים}}''' - דהיינו החלקים היורדים בעולם היצירה ובעולם העשיה, '''{{צ|יכול לשחוט שתיהן}}''' ולהעלות אותם למעלה וכך היא המדה כנ"ל. '''השוחט בהמה ביום טוב לא יתלוש הצמר''' אשר חז"ל הגידו בפסוק {{צ|ויעש ה' לאדם כתנות עור - דבר הבא מן העור}} והוא הצמר. והנה קין חטא בענין זה של הקרבן, אמנם הבל הביא מבכורות צאנו - הוא הצמר. ולכן אין לתלוש זה הצמר ביום טוב לפי כי תיקון זה לא נעשה זולת בחול, לא כן ביום טוב. אף על גב שהוא '''{{צ|לעשות מקום לסכין}}''' שלא יחליד. והנה בהמה זו היא הרבוצה על אלף הרים - הרי מגדלים לה כל מין בהמה שנאמר {{צ|והיה השרון לנוה צאן}}, והיא מוזמנת לצדיקים לעתיד לבא. מה עושה הקב"ה? מביא לויתן ונוחרו בסנפיריו והצדיקים אומרים וכי שחיטה זו כשרה? והא תנן השוחט במגל בצור ובקנה שחיטתו פסולה? והקב"ה אומר כי תורה מאתי תצא, תורה חדשה, דהיינו כי עד לא נאסרו כל דברים הללו אלא כדי שלא יהיה פגם בבהמה זו. אמנם מעתה נתקנה על ידי שחיטה זו, ולפי כי התיקון של בהמה זו הוא על ידי השחיטה שהיא אוכל נפש, אבל הצמר לא יתלוש אותו, אבל '''{{צ|מפנה ומושכו אילך ואילך אם נתלש מעצמו נתלש}}'''. '''{{צ|השוחט את העוף}}''' - שהרמז שלו הוא סוד {{צ|זיז שדי}} שעתיד הקב"ה לעשות אותה סעודה לצדיקים לעתיד לבא. והסוד מ"ש בהקדמת התיקונים דף פ' וזה לשונו: {{צ|ועל האי צפור קא רמיזו רבנן בהגדה דבתרא דרבה בר בר חנה הוה אזיל בספינתא וחזא לההוא צפרא דימא מטי עד קרסולוי וכו' אלא לא הוה אלא מאילין אפרוחי וצדיק שמיה, עמודא חדא מארעא עד רקיעא, וימא מטי עד קרסולוי - אלין נצח והוד דאימא עילאה, איהי ימא דאתפשטת לחמשין תרעין עד כרסולוי דההוא עופא. כגוונא דא '''י'''' איהו עשר וכו' עוף דאיהו צפר דאיהו צפר דיליה איהו מט"טרון, עליה אתמר כי עוף השמים יוליך את הקול וכו'}}. והנה מבואר מדברי המאמר מה ענין עוף זה המזומן לצדיקים כי הנה בזמן הזה הוא מזומן להוליך את הקול (דהיינו של תורה ותפילה כנזכר שם) ומעלה אותו לצדיק חי העולמים כמו שאומרים חכמים ז"ל {{צ|מלאך ממתין עד שישראל מסיימין התפילה ועושה אותם עטרה ומניחה בראש חי העולמים}} - רצה לומר כי הוא משתדל לתקן המדה האחרונה ושמה עטרה ומניח אותה בראש חי העולמים. והבן. ולכן נמי הנה שכרו אתו להיות מזומן צפור זה הנקרא {{צ|עוף השמים}}, {{צ|זיז שדי}}, למאכל לצדיקים לעתיד לבא מזומן עמהם. ולכן השוחט צפור זה ביום טוב שבא הרמז לאותו יום של הסעודה שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים יומא טבא לרבנן - '''{{צ|לא ימרט את הנוצה}}''' - הוא מה שאמרו חכמים ז"ל הובא למעלה וזה לשונו: : {{צ|{{הערה|על פי הפסוקים {{הפניה לפסוקים|איוב|לט|יג|יד}} {{צ|כְּנַף רְנָנִים נֶעֱלָסָה אִם אֶבְרָה חֲסִידָה וְנֹצָה. כִּי תַעֲזֹב לָאָרֶץ בֵּצֶיהָ וְעַל עָפָר תְּחַמֵּם}} - ויקיעורך}}כנפי רננים נעלסה {{ממ|איוב|לט|יג}} - ואפרוש כנפי עליך. רננים - רננו צדיקים. אם אברה חסידה ונוצה - מי יתן לי אבר כיונה וכו'}} (מאמר). והענין בקיצור להיות כי ענין קן צפור הוא סוד {{גמט דגש|קן}} נוצות שיש בכנף עליון כמנין {{גמט דגש|כנף}}, ולכן יאמר {{צ|כנף רננים}} דהיינו רננו צדיקים הנמשכים מכנף זה - ימצא להם שמחה תמיד מכ"ש(?) לעתיד. נתעלסה באהבים על שם שעבדו את ה' בשמחה העובד מאהבה. {{צ|אם אברה - מי יתן לי אבר כיונה}} - לפי כי כנסת ישראל היונה יש לה אבר ידוע אבל למעלה הוא סוד {{צ|שביל דקיק}}, אלו הם דברי חסידה שנאמר בה {{צ|גם חסידה בשמים ידעה מועדיה}} וכדאיתא בזוהר בפסוק {{צ|חסידה ברושים ביתה}} {{ממ|תהלים|קד|}} באינון שית בנין, ברושים - אל תקרי ברושים אלא בראשים, דהא עלמא אחרא בתתאין ביתה. {{צ|כי תעזוב לארץ ביציה}} {{ממ|איוב|לט|יד}} - עזבתי את ביתי. דאילו מתחילה נאמר {{צ|והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים}} ומפני החרבן נאמר {{צ|שלח תשלח את האם}} - תרין תירוכין; חד מבית ראשון, תניינא מבית שני כדאיתא בהקדמת התיקונים. {{צ|ועל עפר תחמם}} - כי {{צ|שחה לעפר נפשנו}}, מפני כי הבת היקרה הנקרא 'נפש' - שחה לעפר. לכן גם כן חסידה הנזכר. {{צ|ועל עפר תחמם}} - שהנה נשבע הקב"ה שלא יכנס בירושלים של מעלה וכו'. {{ממ|איוב|לט|טז}} {{צ|הִקְשִׁיחַ בָּנֶיהָ לְּלֹא לָהּ}} - לפי שהיו בנים סכלים נמסרו {{צ|ללא לה}} - לקליפות, הוא גלות הנשמות. ואשר לא היה עוד נשמות חדשות כדאיתא פרשת פקודי היכל חמישי עיין שם. {{צ|לְרִיק יְגִיעָהּ בְּלִי פָחַד}} - למה(?) הולך לריק יגיעה, ואימא עילאה אריקת ברכאן עילאין לסטרא אחרא כנזכר בזוהר, {{צ|בלי פחד}} - כי {{צ|לא פחדו אל ה' אלהי ישראל}}. {{ממ|איוב|לט|טו}} {{צ|וַתִּשְׁכַּח כִּי רֶגֶל תְּזוּרֶהָ}} - ותשכח ה' עושיך. דאילו שם הוא סוד הזכירה. ועון התחתונים גרם שם השכחה וארך קץ פדותינו. {{צ|וְחַיַּת הַשָּׂדֶה תְּדוּשֶׁהָ}} - היא החיה שנאמר בה {{צ|והשבתי חיה רעה מן הארץ}} - דא חיה דזינא בישא לתתא, ומאי איהי? אגרת בת מחלת וכו' כדאיתא בזוהר פרשת בחקותי. {{ממ|איוב|לט|יח}} {{צ|כָּעֵת בַּמָּרוֹם תַּמְרִיא}} - למחר ישראל עושים תשובה ועתה ישראל{{הערה|לא הבנתי.. ואולי יש להגיה - ויקיעורך}}. והיינו {{צ|בעתה אחישנה}}. {{צ|תִּשְׂחַק לַסּוּס}} - סמאל, {{צ|וּלְרֹכְבוֹ}} - {{צ|אלה ברכה ואלה בסוסים ואנחנו בשם אלהינו נזכיר}}. נקטינן כי הנוצה של עוף זה אין למרט אותה כדי לעשות מקום לסכין לפי שיש בה צורך כאמור. '''{{צ|לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן היה לו עפר מוכן וכו'}}''' - מאחר שהנחנו כי חיה ועוף הללו הם המזומנים בסעודה לצדיקים לעתיד, ומה גם השורש שלהם למעלה שהרצון שיהיו מתוקנים לעתיד. ולכן העיקר לכל הדברים הללו הוא העפר שנאמר {{צ|הכל היה מן העפר}} {{ממ|קהלת|ג}}, ואמרו חז"ל {{צ|ואפילו גלגל חמה}}. וכונת חז"ל בזה ממה שאמר הכתוב {{צ|'''ה'''עפר}} בה"א הידיעה. דאילו נאמר 'עפר' סתם הענין מובן שהרצון על המדה האחרונה שעל ידה נברא עולם המעשה. אמנם מדקאמר קרא {{צ|העפר}} - משמע עפר עליון. ומה שאמרו {{צ|הכל}} לאשמועינן אפילו גלגל חלה עליון - משם היה. דייקא נמי מדלא קאמר "נברא" אלא {{צ|היה}} - ר"ל על ידי אותיות '''היה''' דהיינו כי שם נאמר {{צ|יהי}} בכל מעשה בראשית, וכן היה. ולכן מאחר כי העפר עיקר לכל - לכן '''{{צ|לא ישחוט אדם}}''' חיה ועוף אלו '''{{צ|אלא אם כן היה לו עפר מוכן}}''' - ר"ל שיהיה מתוקן ומוכן, '''{{צ|מבעוד יום}}''' - הוא סוד 'גלגל חמה' הנזכר - {{צ|כי שמש ומגן ה'}}. '''{{צ|ואם עבר ושחט}}''' - צריך לעשות רמז לדבר והוא כי יהיה לו דקר נעוץ מבעוד יום - הוא המשל אשר חכמים ז"ל הגידו כי הזגג שיש לו קופה של כוסות וכו' מביא יתד לתלות קופתו וכו'. היינו כי הזגג זה הוא רמז אל המאציל יתברך. יש לו כלי זכוכית מאספקלריא שאינה מאירה. וכדי שלא ישתברו כמו שהיה מתחילה - לכן מביא {{צ|יתד חזקה}} - צדיק לעולם בל ימוט. ותולה קופתו זו. ולכן '''{{צ|אם יש דקר}}''' זה היתד '''{{צ|נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח}}''' - הוא סוד בנימן הצדיק שהוא טמון בעפר זה. '''{{צ|מכסהו בו}}''' - היינו מה שאמר בזוהר פרשת בלק דף ר"ד {{ממ זהר|ג|רד|א}} וזה לשונו: {{צ| בקר אערוך לך ואצפה - מהו ואצפה? הא כל בני עלמא מצפין וכו' ובגין כך אתפשטו דרגין ואתלבשו נהורין ואינון אקרון כנפים עלאין. עד דמטו להאי בקר דיוסף ואיהו נטיל כל נהורין עילאין ומגו דכל נהורין עילאין ביה תליין זיויה סליק מסייפי עלמא עד סייפי עלמא, עד שעלמין דלתתא לא יכלין למסבל. אתא דוד ואתקן להאי בקר דיוסף. חופאה לאתחפאה וכו'. ודא הוא דכתיב ואצפה כמה דאת אמר ויצפהו זהב טהור וכו'}}. ולכן אמר '''{{צ|מכסהו בו}}''' דמשמע נמי לדקר זה, ולכן מועיל לכסוי הדם. '''{{צ|אפר כירה שהוסק מערב יום טוב וכו'}}''' - נודע הוא {{להשלים}} ------------- mltyqqeaekzbq0c3qcdm40cx2di7fb4 116 469754 1417567 1417316 2022-08-10T08:21:53Z Shahar9261 22508 wikitext text/x-wiki <שם> כללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה), התשע"ה-2014 <שם קצר> כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה), התשע"ה-2014 <!-- שם מקוצר בשל מגבלות המערכת --> <מקור> ((ק"ת תשע"ה, 526|כללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)|7467)); ((תשע"ו, 449|תיקון|7591)); ((תשע"ז, 430|תיקון|7749)), ((1302|תיקון מס' 2|7830)); ((תשע"ח, 649|תיקון|7912)), ((2250|תיקון מס' 2|8028)); ((תשע"ט, 1663|תיקון|8135)), ((3450|תיקון מס' 2|8240)); ((תש"ף, 272|תיקון|8308)), ((1665|תיקון מס' 2|8625)), ((1688|תיקון מס' 3|8628)); ((תשפ"א, 1116|תיקון|9025)), ((3497|תיקון מס' 2|9463)); ((תשפ"ב, 1310|תיקון|9830)), ((3272|תיקון מס' 2|10224)). <מבוא> בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיף 76(ב)(3)]] [[=חוק ההתייעלות הכלכלית|לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009]] (להלן - חוק ההתייעלות הכלכלית), כניסוחו [[בחוק לשינוי סדרי העדיפויות הלאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013]], [[וסעיף 77(ב) לחוק ההתייעלות הכלכלית]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה: __TOC__ == פרק א': פרשנות == @ 1.הגדרות (תיקון: תשפ"ב) : בכללים אלה - :- "איגוד ערים למים או לביוב" - כהגדרתו [[בסעיף 17ה לחוק איגודי ערים, התשט"ו-1955]]; :- "אתר" - אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית למים ולביוב [[https://www.water.gov.il | שכתובתו www.water.gov.il]]; :- "חברה" - חברה או חברה אזורית כהגדרתן [[בחוק תאגידי מים וביוב]]; :- "חוק מס ערך מוסף" - [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976]]; :- "חוק תאגידי מים וביוב" - [[חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001]]; :- "היום קובע" - כ"ג בתמוז התשס"ט (15 ביולי 2009); :- "כללי דמי הקמה" - [[=כללי דמי הקמה|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב), התשע"ה-2015]]; :- "כללי הרשויות המקומיות (ביוב)" - [[=כללי הרשויות המקומיות (ביוב)|כללי הרשויות המקומיות (ביוב) (תעריפים בעד שירותי ביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד) (הוראת שעה), התשע"א-2010]]; :- "כללי חישוב עלות" - [[=כללי חישוב עלות|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש"ע-2009]]; :- "כללי מקורות" - [[=כללי מקורות|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז-1987]]; :- "כללי תעריפים לתאגידים" - [[=כללי תעריפים לתאגידים|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע-2009]]; :- "כללי תעריפי מים לספקים מקומיים" (([צ"ל: "כללי ספקים מקומיים"])) - [[=כללי ספקים מקומיים|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ"ד-1994]]; :- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :- "מועצה מקומית תעשייתית" - כמשמעותה [[בסעיף 2א לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש]]]; :- "מועצת הרשות הממשלתית" - מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב; :- "מנהל הרשות הממשלתית" - מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב שמונה לפי [[סעיף 124יט לחוק המים, התשי"ט-1959]]; :- "מס ערך מוסף" - השיעור שקבע שר האוצר בצו לפי [[סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף]]; :- "נכס הבנוי בצפיפות נמוכה" - כהגדרתו [[בכללי דמי הקמה]]; :- "רשות מקומית" - עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה מקומית תעשייתית, החייבת בהקמת תאגיד מים וביוב לפי [[סעיף 6א לחוק תאגידי מים וביוב]] ואשר ערב תחילתם של כללים אלה טרם הפעילה את שירותי המים והביוב בתחום שיפוטה באמצעות חברה; :- "רשות מקומית הררית" - רשות מקומית המנויה באחד מן [[$ תוספת ראשונה|הפרטים 7]], [[$ תוספת ראשונה|12]], [[$ תוספת ראשונה|14]], [[$ תוספת ראשונה|20]] [[או 21 בתוספת הראשונה]]; :- "תעריף ביוב היסטורי" - התעריף שקבעה רשות מקומית לפי כל דין, ושהיה בתוקף ביום הקובע בעד אגרת ביוב כהגדרתה [[בכללי הרשויות המקומיות (ביוב)]]; :- "תעריף הקמה עדכני לביוב" - תעריף הקמת מערכת ביוב שנקבע [[בחלק א' בתוספת השנייה]] לפי [[סעיף 3(ב)]] או תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית; :- "תעריף הקמה עדכני למים" - תעריף הקמת מערכת מים שנקבע [[בחלק א' בתוספת השלישית]] לפי [[סעיף 5(ב)]] או תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית; :- "תעריף הקמת מערכת ביוב היסטורי" - התעריף שקבעה רשות מקומית לפי כל דין, ושהיה בתוקף ביום הקובע בעד היטל ביוב כהגדרתו [[בכללי הרשויות המקומיות (ביוב)]]; :- "תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית" - תעריף הקמת מערכת ביוב הקבוע [[בחלק ב' בתוספת השנייה]], שאישרה מועצת הרשות הממשלתית לרשות מקומית לאחר בחינת תחשיב פרטני שהגישה אותה רשות מקומית או שנערך בעניינה, או בעקבות בקשה שהגישה אותה רשות מקומית לשנות את תעריף הקמת מערכת ביוב החל לגביה, ובלבד שלא יהיה גבוה מתעריף הקמת מערכת ביוב המחושב לפי [[פסקאות (1) עד (3) בסעיף 3(ב)]]; :- "תעריף הקמת מערכת מים היסטורי" - התעריף שקבעה רשות מקומית לפי כל דין, ושהיה בתוקף ביום הקובע ובלבד שתכליתו מימון ההשקעות בהתקנת מערכת המים הציבורית, רכישתה או שידרוגה, לרבות אגרת הנחת צינורות, היטל צנרת מים, היטל פיתוח מפעל מים ותשלום חובה חד-פעמי אחר, אף שכינויו שונה, המוטל לפי כל דין ולמעט מרכיב זכויות מים המגולם באגרת הנחת הצינורות, ובהעדר תחשיב לגילום על אף שגולם בהיטל - בהפחתה של 10% מאגרת הנחת הצינורות וכן למעט אגרת חיבור רשת פרטית למפעל מים, אגרת חידוש, אגרת הרחבת חיבור, אגרת התקנת מד-מים, אגרת בדיקת מד-מים או כל תשלום חובה אחר, אף שכינויו שונה, שאינו לתכלית האמורה; :- "תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית" - תעריף הקמת מערכת מים הקבוע [[בחלק ב' בתוספת השלישית]], שאישרה מועצת הרשות הממשלתית לרשות מקומית לאחר בחינת תחשיב פרטני שהגישה אותה רשות מקומית או שנערך בעניינה, או בעקבות בקשה שהגישה אותה רשות מקומית לשנות את תעריף הקמת מערכת מים החל לגביה, ובלבד שלא יהיה גבוה מתעריף הקמת מערכת מים המחושב לפי [[פסקאות (1) עד (3) בסעיף 5(ב)]]; :- "תשלומי הקמה" - תעריף הקמה עדכני לביוב או תעריף הקמה עדכני למים, לפי העניין. @ 2. אספקת שירותי מים וביוב לפי תעריפים (תיקון: תשע"ז) : אספקת שירותי המים והביוב ברשות מקומית והתעריפים תמורתם, למעט תעריפים לשירותי מים וביוב שנקבעו [[בכללי ספקים מקומיים]], יהיו לפי כללים אלה בלבד. == פרק ב': תעריף הקמת מערכת ביוב == @ 3. תעריף הקמת מערכת ביוב (תיקון: תשפ"ב) : (א) תעריף הקמת מערכת ביוב ברשות מקומית שלא נקבע לה תעריף הקמה עדכני לביוב יהיה תעריף הקמת מערכת ביוב היסטורי. : (ב) תעריף הקמת מערכת ביוב ברשות מקומית הנקובה [[בחלק א' בתוספת השנייה]] יהיה התעריף למטר רבוע שטח בנייה הנקוב [[בטור ג' או בטור ד' שבחלק א' בתוספת השנייה]], לפי העניין, שמחושב לפי ההערות האלה: :: (1) ברשות מקומית שאינה רשות הררית - 53% מתעריף הבסיס של דמי הקמה הנקוב [[בחלק א' בתוספת הראשונה בכללי דמי הקמה]], בתוספת סכום בגובה מס ערך מוסף; :: (2) לנכס הבנוי בצפיפות נמוכה - 35% יותר מהסכום המתקבל לפי פסקה (1); :: (3) ברשות הררית - 32.8% יותר מהסכום המתקבל לפי פסקה (1) או פסקה (2), לפי העניין. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ברשות מקומית שנקבע לה תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית יהיה תעריף הקמת מערכת ביוב התעריף למטר רבוע שטח בנייה כמפורט בצד שם אותה רשות מקומית [[בחלק ב' בתוספת השנייה]]. @ 4. ייחוד הכספים וחובת פרסום ודיווח לעניין תעריף הקמת מערכת ביוב : (א) רשות מקומית תעביר את כל הסכומים שגבתה בעד תעריף הקמת מערכת ביוב לפי [[סעיף 3]] לחשבון נפרד שבבעלותה ולא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור, אלא לכיסוי הוצאות בעד התקנת ביוב או קנייתו כמשמעותם [[בהגדרה "היטל ביוב" בכללי הרשויות המקומיות (ביוב)]]. : (ב) רשות מקומית תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות בחשבון הנפרד כאמור בסעיף קטן (א) מדי חצי שנה, כמפורט להלן: :: (1) עד 1 באוגוסט תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 30 ביוני באותה שנה; :: (2) עד 1 בפברואר תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 31 בדצמבר של השנה הקודמת. : (ג) רשות מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה, עד 1 בפברואר בכל שנה, את הדיווחים שהעבירה למנהל הרשות הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב)(2). : (ד) אין באמור בסעיף קטן (א) למנוע מרשות מקומית לשלם לאיגוד ערים למים או לביוב בעד שירותי ביוב שהוא מספק לרשות המקומית בתעריפים שנקבעו לפי דין בעד שירותי הביוב. == פרק ג': תעריף הקמת מערכת מים == @ 5. תעריף הקמת מערכת מים (תיקון: תשפ"ב) : (א) תעריף הקמת מערכת מים ברשות מקומית שלא נקבע לה תעריף הקמה עדכני למים יהיה תעריף הקמת מערכת מים היסטורי. : (ב) תעריף הקמת מערכת מים ברשות מקומית הנקובה [[בחלק א' בתוספת השלישית]] יהיה התעריף למטר רבוע שטח בנייה הנקוב [[בטור ג' או בטור ד' שבחלק א' בתוספת השלישית]], לפי העניין, שמחושב לפי ההוראות האלה: :: (1) ברשות מקומית שאינה רשות הררית - 47% מתעריף הבסיס של דמי הקמה הנקוב [[בחלק א' בתוספת הראשונה בכללי דמי הקמה]], בתוספת סכום בגובה מס ערך מוסף; :: (2) לנכס הבנוי בצפיפות נמוכה - 35% יותר מהסכום המתקבל לפי פסקה (1); :: (3) ברשות הררית - 32.8% יותר מהסכום המתקבל לפי פסקה (1) או פסקה (2), לפי העניין. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ברשות מקומית שנקבע לה תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית, יהיה תעריף הקמת מערכת מים התעריף למטר רבוע שטח בנייה כמפורט בצד שם אותה רשות מקומית [[בחלק ב' בתוספת השלישית]]. @ 6. ייחוד הכספים וחובת פרסום ודיווח לעניין תעריף הקמת מערכת מים : (א) רשות מקומית תעביר את כל הסכומים שגבתה לפי התעריפים כאמור [[בסעיף 5]] לחשבון נפרד שבבעלותה ולא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור, אלא לכיסוי הוצאות שבעדן נגבו תעריפים אלה. : (ב) רשות מקומית תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות בחשבון הנפרד כאמור בסעיף קטן (א) מדי חצי שנה, כמפורט להלן: :: (1) עד 1 באוגוסט תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 30 ביוני באותה שנה; :: (2) עד 1 בפברואר תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 31 בדצמבר של השנה הקודמת. : (ג) רשות מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה, עד 1 בפברואר בכל שנה, את הדיווח שהעבירה למנהל הרשות הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב)(2). == פרק ד': תעריף ביוב == @ 7. תעריף ביוב (תיקון: תשע"ו, תשע"ז, תשפ"ב) : (א) תעריף הביוב ברשות מקומית המנויה [[בטור ב' בתוספת הראשונה]] יהיה התעריף הנקוב [[תוספת ראשונה|בטור ג' לצדה]]. : (א1) התעריפים הנקובים [[בתוספת הראשונה]] כוללים סכום בגובה מס ערך מוסף. : (א2) בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), מוסד ללא כוונת רווח לפי [[חוק מס ערך מוסף]], המספק מים לצרכן שהוא עוסק מורשה, כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]], שהצריכה בפועל משויכת רק לעסקו, או לצרכן הפטור ממס ערך מוסף לפי [[חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות במסים), התשמ"ה-1985]], יפחית מכל תעריף הנקוב [[בתוספת הראשונה]], סכום בגובה רכיב מס ערך מוסף. : (ב) (((נמחק).)) @ 7א. ייחוד כספים להתקנה וקנייה של מכון טיהור שפכים (תיקון: תשע"ז) : (א) רשות מקומית המקבלת שירותי ביוב מאיגוד ערים למים או לביוב, שבתעריף הביוב שלו לא נקבעה או גולמה התקנה או קנייה של מכון טיהור שפכים, תעביר מתוך הסכומים שגבתה בעד התעריף כאמור [[בסעיף 7]], לחשבון נפרד שבבעלותה את הסכומים שהוכרו לה בעד השקעה במכון טיהור שפכים; רשות מקומית לא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור, אלא לתשלומים בעד התקנה או קנייה של מכון טיהור שפכים. : (ב) רשות מקומית שמתקיימים בה התנאים שבסעיף קטן (א), תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות בחשבון הנפרד כאמור בסעיף קטן (א) מדי חצי שנה, כמפורט להלן: :: (1) עד 1 באוגוסט בכל שנה, תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 30 ביוני באותה שנה; :: (2) עד 1 בפברואר בכל שנה תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 31 בדצמבר של השנה הקודמת. : (ג) רשות מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה, עד 1 בפברואר בכל שנה, את הדיווח שהעבירה למנהל הרשות הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב)(2). @ 8. ייחוד הכספים וחובת דיווח לעניין תעריף ביוב (תיקון: תשע"ז) : (א) בכפוף [[לסעיף 7א]], רשות מקומית תעביר את כל הסכומים שגבתה בעד התעריף כאמור [[בסעיף 7]] לחשבון נפרד שבבעלותה ולא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור, אלא לכיסוי הוצאות אחזקת ביוב כהגדרתם [[בכללי הרשויות המקומיות (ביוב)]]. : (ב) רשות מקומית תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות בחשבון הנפרד כאמור בסעיף קטן (א) מדי חצי שנה, כמפורט להלן: :: (1) עד 1 באוגוסט בכל שנה, תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 30 ביוני באותה שנה; :: (2) עד 1 בפברואר בכל שנה תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 31 בדצמבר של השנה הקודמת. : (ג) רשות מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה, עד 1 בפברואר בכל שנה, את הדיווח שהעבירה למנהל הרשות הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב)(2). : (ד) אין באמור בסעיף קטן (א) למנוע מרשות מקומית לשלם לאיגוד ערים למים או לביוב בעד שירותי ביוב שהוא מספק לרשות המקומית בתעריפים שנקבעו לפי דין בעד שירותי הביוב. == פרק ה': תעריף מים == @ 9. תעריף מים : תעריפי המים ברשות מקומית יהיו תעריפי המים שנקבעו [[בכללי ספקים מקומיים]]. @ 10. ייחוד הכספים וחובת דיווח לעניין תעריף המים : (א) רשות מקומית תעביר את כל הסכומים שגבתה בעד התעריף כאמור [[בסעיף 9]] לחשבון נפרד שבבעלותה ולא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון אלא לכיסוי הוצאות אספקת המים. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הסכומים בעד אחזקת מערכות מים וביוב לפי [[סעיף 5 לכללי ספקים מקומיים]] או לפי [[סעיף 8 לכללי מקורות]], ישולמו ויופקדו לפי האמור שם; ואולם ניתן אישור לשימוש בכספים כאמור שם, יועברו כספים אלו לחשבון נפרד שבבעלות הרשות המקומית, שלא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור, אלא להשקעות למטרת שיקום, חידוש ופיתוח מערכות מים וביוב כפי שייקבע באישור. : (ג) רשות מקומית תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות בחשבון הנפרד כאמור בסעיף קטן (א) מדי חצי שנה, כמפורט להלן: :: (1) עד 1 באוגוסט בכל שנה, תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 30 ביוני באותה שנה; :: (2) עד 1 בפברואר בכל שנה תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 31 בדצמבר של השנה הקודמת. : (ד) רשות מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה, עד ליום 1 בפברואר בכל שנה, את הדיווח שהעבירה למנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן (ג)(2). == פרק ו': הוראות שונות == @ 11. מועצה מקומית תעשייתית (תיקון: תשפ"א) : (א) על אף האמור בכללים אלה, תעריף הקמת מערכת ביוב ותעריף הקמת מערכת מים למועצה מקומית תעשייתית יהיה תעריף הקמת מערכת ביוב היסטורי ותעריף הקמת מערכת מים היסטורי בהתאמה, מעודכן לפי שיעור שינוי המדד שפורסם סמוך לתחילתם של כללים אלה לעומת המדד שפורסם סמוך ליום הקובע, וזאת כל עוד לא נקבעו לה, תעריפי דמי הקמה; לעניין זה, "תעריפי דמי הקמה" - תעריפים להקמת מערכות מים או ביוב, לפי העניין, שקבעה מועצת הרשות הממשלתית. : (ב) התעריפים כאמור בסעיף קטן (א) יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום העדכון) לפי שיעור שינוי המדד שפורסם לפני יום העדכון הקודם לעומת מדד חודש נובמבר 2014. @ 11א. ייחוד כספים שהתקבלו בעד הקמת מערכות מים וביוב (תיקון: תשע"ז) : (א) על אף האמור [[בסעיפים 4(א)]], [[7א]] [[ו-6(א)]], רשות מקומית רשאית להעביר את הסכומים שגבתה בעד התעריף כאמור [[בסעיפים 3]], [[5]] [[ו-7א]] לחשבון אחד נפרד בבעלותה. : (ב) רשות מקומית שהעבירה לחשבון אחד סכומים שגבתה כאמור - :: (1) לא תעשה כל שימוש בכספים שבאותו חשבון, אלא לכיסוי ההוצאות המפורטות [[בסעיפים 4(א)]], [[6(א)]] [[ו-7א]]; :: (2) תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות באותו חשבון מדי חצי שנה, במועדים המפורטים [[בסעיף 4(ב)]]. @ 11ב. ייחוד כספים שהתקבלו בעד שירותי מים וביוב (תיקון: תשע"ז) : (א) על אף האמור [[בסעיפים 8(א)]] [[ו-10(א)]], רשות מקומית רשאית להעביר את הסכומים שגבתה בעד התעריף כאמור [[בסעיפים 7]] [[ו-9]] לחשבון אחד נפרד בבעלותה. : (ב) רשות מקומית שהעבירה לחשבון אחד סכומים שגבתה כאמור - :: (1) לא תעשה כל שימוש בכספים שבאותו חשבון, אלא לכיסוי ההוצאות המפורטות [[בסעיפים 8(א)]] [[ו-10(א)]]; :: (2) תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות באותו חשבון מדי חצי שנה, במועדים המפורטים [[בסעיף 8(ב)]]. @ 11ג. החלת הוראות בעניין מועד לתשלום חיוב וריבית פיגורים (תיקון: תשע"ז) : על חיוב צרכנים לפי כללים אלה יחול [[סעיף 31 לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע"א-2011]], בשינויים המחויבים. @ 11ד. תעריפים לשירותים (תיקון: תשפ"ב) : נקבעו לרשות מקומית תשלומים בעד השירותים המפורטים מסוימים [[כללי תעריפים לתאגידים|בתוספת השנייה לכללי התעריפים לתאגידים]], לפי כל דין, התעריפים בעד אותם שירותים יהיו התעריפים [[בתוספת השנייה לכללים האמורים]] בתוספת סכום בגובה מס הערך המוסף. @ 12. עדכון סכומים : (א) לבקשת רשות מקומית, רשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע עדכונים לתעריפים אלה לפי מדד המחירים לצרכן או כל מדד אחר שייראה לה הולם והיא רשאית לבחון לצורך כך את התחשיבים שהוצגו לה לשם קביעת התעריפים האמורים. : (ב) קבעה מועצת הרשות הממשלתית עדכון כאמור, יחולו על התעריף המעודכן הוראות [[סעיף 14]]. @ 12א. שינוי תעריפי הקמה (תיקון: תשפ"ב) : (א) רשות מקומית רשאית, לעניין שינוי תעריפי ההקמה ועדכונם, לפנות בבקשה לעדכון תעריף הקמה עדכני לביוב או תעריף הקמה עדכני למים, בין במקום תעריף היסטורי ובין במקום תעריף שנקבע לפי [[סעיפים 3(ב)]], [[3(ג)]], [[5(ב)]] [[או 5(ג)]]. : (ב) רשות מקומית רשאית לפנות בבקשה להוסיף על תעריף הקמה עדכני לביוב או תעריף הקמה עדכני למים המתקבלים לפי החישובים [[בפסקאות (1) עד (3) בסעיף 3(ב)]] או [[בפסקאות (1) עד (3) בסעיף 5(ב)]], לפי העניין, סכום השווה במצטבר לעד 10% מן התעריפים האמורים, אם עבודות ההקמה של מערכות הביוב או מערכות המים באותה רשות מקומית כרוכות בדרך כלל בעלויות נוספות מיוחדות בשל ריבוי עתיקות, בשל סוג הקרקע, בשל צורך מוגבר בליווי משטרתי, בשל ריבוי עבודות במתחמים עירוניים מפותחים, בשל ריבוי מתחמים חדשים עתירי השקעה, בשל צפיפות ממוצעת נמוכה במיוחד או בשל נסיבות חריגות אחרות כיוצא באלה, ויחולו לעניין זה הוראות אלה: :: (1) הרשות המקומית תגיש למועצת הרשות הממשלתית בקשה מנומקת בליווי תחשיב, שאישרה מועצת הרשות המקומית, להגדלת התעריף לפי סעיף קטן זה; בקשה כאמור תוגש עד יום 1 באוקטובר של כל שנה; אישרה מועצת הרשות הממשלתית את הבקשה, כולה או חלקה, יתוקנו [[התוספת השנייה]] [[או השלישית]], לפי העניין; תחילתו של התיקון תהיה ב-1 בינואר שלאחר קבלת ההחלטה; :: (2) הרשות המקומית תפרסם את הבקשה שבכוונתה להגיש באתר האינטרנט שלה ובשני עיתונים מקומיים בעלי תפוצה רחבה בשטחה, ותציין בפרסום כאמור את המועד האחרון להגשת תגובות, שלא יפחת מ-15 ימים ממועד הפרסום; מועצת הרשות המקומית תקיים דיון בתגובות שהוגשו לגבי הבקשה ותבחן אם יש צורך לעדכן את הבקשה שתוגש למועצת הרשות הממשלתית; :: (3) הרשות המקומית תצרף לבקשה את תגובות הציבור שהתקבלו, תמצית של הטענות שקיבלה מועצת הרשות המקומית חתומה ביד המנהל הכללי של הרשות המקומית או גזבר הרשות המקומית, ואת פרוטוקול החלטת מועצת הרשות המקומית. @ 12ב. תחולת הוראות [[מכללי דמי הקמה]] (תיקון: תשפ"ב) : על חיוב בתשלומי הקמה יחולו [[+|סעיפים 7 עד 17]], [[+|22]] [[ו-27(ו) בכללי דמי הקמה]], בשינויים המחויבים ובהתאמות אלה: : (1) בכל מקום, במקום "חברה" יקראו "רשות מקומית", ושינויי הצורה הדקדוקיים המחויבים ייעשו לפי זה; : (2) בכל מקום, במקום "דמי הקמה" יקראו "תעריף הקמת מערכת ביוב או תעריף הקמת מערכת מים, לפי העניין"; : (3) בכל מקום, במקום "הממונה" יקראו "מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא מינה לאותו עניין"; : (4) במקום "יום התחילה" יקראו "כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022)"; : (5) במקום ההגדרה "תשלום קודם" יקראו: ::- "תשלום קודם" - תשלום של תעריף הקמת מערכת ביוב, תעריף הקמת מערכת מים, היטל ביוב, היטל הנחת צינורות, דמי השתתפות בהתקנת מערכת ביוב או מערכת מים או דמי פיתוח, לפי העניין, ששולם בשל נכס לרשות המקומית בטרם הטילה על בעל הנכס חובה לשלם תשלומי הקמה לפי [[כללי דמי ההקמה]]; ניתן פטור מתשלום סוג של תשלום קודם כאמור עקב ביצוע עבודות הקמה של מערכת מים או מערכת ביוב בידי בעל הנכס או במימונו, יראו לעניין הגדרה זו כאילו שולם אותו סוג של תשלום קודם, לגבי מערכת הביוב או מערכת המים, לפי העניין."; : (6) [[-|בסעיף 9(ו)]], במקום "המנהל הכללי של הרשות המקומית" יקראו "מהנדס הרשות המקומית"; : (7) הוראות הסעיפים האמורים הנוגעות למערכת ביוב יחולו לעניין תעריף הקמת מערכת ביוב, והוראות הסעיפים האמורים הנוגעות למערכת מים יחולו לעניין תעריף הקמת מערכת מים, הכול לפי העניין. @ 12ג. הצמדה, עדכון ועיגול סכומים (תיקון: תשפ"ב) : (א) הסכומים הנקובים [[בחלק א' בתוספת השנייה]] [[ובחלק א' בתוספת השלישית]] יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה, לפי העדכון שיחול בתעריף הבסיס של דמי ההקמה הקבוע [[בתוספת הראשונה]] לכללי דמי הקמה. : (ב) הסכומים הנקובים [[בחלק ב' בתוספת השנייה]] [[ובחלק ב' בתוספת השלישית]] יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה בדרך של הצמדתם למדד המשוקלל כהגדרתו בכללי דמי הקמה, לפי שיעור שינוי רכיבי המדד המשוקלל שפורסמו לאחרונה לפני יום העדכון לעומת רכיבי המדד המשוקלל שפורסמו לחודש נובמבר שקדם לקביעתם. : (ג) הסתיים סכום תעריף שעודכן כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בשבר של אגורה, ייראה השבר שהוא חצי אגורה או יותר כאגורה שלמה ושבר שהוא פחות מחצי אגורה - בטל. : (ד) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות את נוסח [[התוספת השנייה]] [[והתוספת השלישית]] כפי שעודכנו לפי סעיף זה. @ 13. שינוי ברכיבי העלות (תיקון: תשע"ז) : (א) על אף האמור בכללים אלה, בוטל רכיב עלות המרכיב את אחד או יותר מהתעריפים ההיסטוריים או שהוכר רכיב זה לרשות המקומית במסגרת כללים אחרים שקובעת מועצת הרשות הממשלתית או גולם הרכיב במסגרת התעריף שנקבע לצרכני אותה רשות מקומית, תפחית הרשות המקומית סכום רכיב זה מתוך התעריף ההיסטורי. : (ב) בלי לגרוע מהאמור, נקבעה או גולמה התקנה או קנייה של מכון טיהור שפכים, בתעריף הקמת מערכת הביוב ההיסטורי וכן בתעריף הביוב של איגוד ערים לפי [[חוק איגודי ערים, התשט"ו-1955]], המספק שירותי ביוב לאותה רשות מקומית, ייקבע תעריף הקמת מערכת ביוב היסטורי בהפחתת התשלום בעד ההתקנה או הקנייה של מכון טיהור שפכים או החלק המגולם בתעריף מערכת הביוב ההיסטורי, הנמוך מביניהם; בהעדר שלב כאמור או תחשיב לגילומו, על אף שגולמה העלות בתעריף הקמת מערכת הביוב ההיסטורי - בהפחתה של 21% מתעריף הקמת מערכת הביוב ההיסטורי. : (ג) סעיף קטן (ב) יחול גם על רשות מקומית שמתקיימים בה התנאים [[שבסעיף 7א(א)]]. @ 14. פרסום תעריפים (תיקון: תשע"ו, תשפ"ב) : (א) רשות מקומית ומועצה תעשייתית יפרסמו באתר האינטרנט שלהן את התעריפים לפי כללים אלה, לרבות כל שינוי או עדכון בהם לפי כללים אלה ולמעט תעריפים לפי [[סעיפים 3(ב) ו-(ג)]], [[5(ב) ו-(ג)]], [[7]], [[9]] [[ו-12א]], ויעבירו את פרטי הפרסום לרשות. : (ב) הרשות תפרסם באתר את פרטי הפרסום שהועברו לה לפי סעיף קטן (א). : (ג) רשות מקומית לא תוציא דרישת תשלום לפי כללים אלה אלא לאחר שפרסמה את התעריפים לפי הוראות סעיף קטן (א). @ 15. תחילה סייג לתחולה ותחולה : (א) תחילתם של כללים אלה ב-1 לחודש שלאחר פרסומם. : (ב) תעריף הקמת מערכת ביוב ותעריף הקמת מערכת מים שבכללים אלה לא יחולו על דרישת תשלום שמסרה רשות מקומית או מועצה מקומית תעשייתית קודם למועד תחילתם של כללים אלה. : (ג) תעריף הביוב שבכללים אלה יחול על שירותי אחזקת ביוב שסיפקה רשות מקומית מיום תחילתם של כללים אלה. == תוספת ראשונה (תיקון: תשע"ו, תשפ"ב) == ==== ((([[ההגדרה "רשות מקומית הררית" בסעיף 1]] [[וסעיף 7]]))) ==== @ (תיקון: תשע"ז, תשע"ז-2, תשע"ח, תשע"ח-2, תשע"ט, תשע"ט-2, תש"ף, תש"ף-2, תשפ"א, תשפ"א-2, תשפ"ב, תשפ"ב-2) : {| ! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} רשות מקומית !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} תעריף ביוב בשקלים חדשים {{ש}} למטר מעוקב של מים שסופקו |- <עוגן פרט 1> | (1) || אור עקיבא || 4.012 |- <עוגן פרט 2> | (2) || אליכין || 3.916 |- <עוגן פרט 3> | (3) || באר יעקב || 2.994 |- <עוגן פרט 4> | (4) || בית שאן || 3.881 |- <עוגן פרט 5> | (5) || בנימינה - גבעת עדה || 4.012 |- <עוגן פרט 6> | (6) || גבעת שמואל || 5.632 |- <עוגן פרט 7> | (7) || חריש || 2.717 |- <עוגן פרט 8> | (8) || כפר שמריהו || 4.296 |- <עוגן פרט 9> | (9) || כפר תבור || 4.147 |- <עוגן פרט 10> | (10) || להבים || 3.661 |- <עוגן פרט 11> | (11) || מיתר || 3.265 |- <עוגן פרט 12> | (12) || מעיליא || 2.974 |- <עוגן פרט 13> | (13) || נהריה || 3.927 |- <עוגן פרט 14> | (14) || נשר || 5.329 |- <עוגן פרט 15> | (15) || סביון || 4.819 |- <עוגן פרט 16> | (16) || עומר || 3.661 |- <עוגן פרט 17> | (17) || פרדיס || 4.066 |- <עוגן פרט 18> | (18) || פרדס חנה–כרכור || 4.614 |- <עוגן פרט 19> | (19) || קלנסואה || 2.604 |- <עוגן פרט 20> | (20) || קריית יערים || 4.648 |- <עוגן פרט 21> | (21) || ראש פינה || 4.110 |- <עוגן פרט 22> | (22) || שדרות || 4.561 |- <עוגן פרט 23> | (23) || שהם || 3.847 |} == תוספת שנייה (תיקון: תשפ"ב) == ==== ((([[ההגדרות "תעריף הקמה עדכני לביוב", "תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית", בסעיף 1]], [[סעיף 3]] [[וסעיף 12א]]))) ==== === חלק א': תעריף הקמת מערכת ביוב === ==== ((([[ההגדרה "תעריף הקמה עדכני לביוב", בסעיף 1]], [[סעיף 3(ב)]] [[וסעיף 12א(ב)]]))) ==== : (בשקלים חדשים למטר מרובע של שטח הבנייה, כולל סכום בגובה מס ערך מוסף) : {| ! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}} !! {{מוקטן|טור ד'}} |- ! פרט !! הרשויות המקומיות !! תעריף לנכס שאינו בנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה !! תעריף לנכס הבנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה |- | colspan="4" | '''רשויות שאינן הרריות:''' |- | (3) || באר יעקב || rowspan="9" | 51.43 || rowspan="9" | 69.43 |- | (4) || בית שאן |- | (6) || גבעת שמואל |- | (8) || כפר שמריהו |- | (10) || להבים |- | (18) || פרדס–חנה–כרכור |- | (19) || קלנסווה |- | (22) || שדרות |- | (23) || שוהם |- | colspan="4" | '''רשויות הרריות:''' |- | || || || |- | || || || |- | colspan="4" | '''רשויות שאושרה להן תוספת עד 10% בשל עלויות נוספות מיוחדות ([[סעיף 12א(ב)]]):''' |- | || || || |- | || || || |} === חלק ב': תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית === ==== ((([[ההגדרה "תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית", בסעיף 1]], [[סעיף 3(ג)]]))) ==== : (בשקלים חדשים למטר מרובע, כולל סכום בגובה מס ערך מוסף) : {| ! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}} !! {{מוקטן|טור ד'}} |- ! פרט !! הרשויות המקומיות !! תעריף לנכס שאינו בנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה !! תעריף לנכס הבנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה |- | || || || |- | || || || |} == תוספת שלישית (תיקון: תשפ"ב) == ==== ((([[ההגדרות "תעריף הקמה עדכני למים", "תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית", בסעיף 1]], [[סעיף 5]], [[12א]]))) ==== === חלק א': תעריף הקמת מערכת מים === ==== ((([[ההגדרה "תעריף הקמה עדכני למים", בסעיף 1]], [[סעיף 5(ב)]], [[12א(ב)]]))) ==== : (בשקלים חדשים למטר מרובע של שטח הבנייה, כולל סכום בגובה מס ערך מוסף) : {| ! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}} !! {{מוקטן|טור ד'}} |- ! פרט !! הרשויות המקומיות !! תעריף לנכס שאינו בנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה !! תעריף לנכס הבנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה |- | colspan="4" | '''רשויות שאינן הרריות:''' |- | (3) || באר יעקב || rowspan="9" | 45.61 || rowspan="9" | 61.57 |- | (4) || בית שאן |- | (6) || גבעת שמואל |- | (8) || כפר שמריהו |- | (10) || להבים |- | (18) || פרדס-חנה–כרכור |- | (19) || קלנסווה |- | (22) || שדרות |- | (23) || שוהם |- | colspan="4" | '''רשויות הרריות:''' |- | || || || |- | || || || |- | colspan="4" | '''רשויות שאושרה להן תוספת בשל עלויות נוספות מיוחדות ([[סעיף 12א(ב)]]):''' |- | || || || |- | || || || |} === חלק ב': תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית === ==== ((([[ההגדרה "תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית", בסעיף 1]], [[סעיף 5(ג)]]))) ==== : (בשקלים חדשים למטר מרובע, כולל סכום בגובה מס ערך מוסף) : {| ! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}} !! {{מוקטן|טור ד'}} |- ! פרט !! הרשויות המקומיות !! תעריף לנכס שאינו בנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה !! תעריף לנכס הבנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה |- | || || || |- | || || || |} <פרסום> א' בטבת התשע"ה (23 בדצמבר 2014) <חתימה> אלכסנדר קושניר, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב ds8unxmw31alafpigrgczf183focmmn 1417569 1417567 2022-08-10T08:22:47Z Shahar9261 22508 wikitext text/x-wiki <שם> כללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה), התשע"ה-2014 <שם קצר> כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה), התשע"ה-2014 <!-- שם מקוצר בשל מגבלות המערכת --> <מקור> ((ק"ת תשע"ה, 526|כללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)|7467)); ((תשע"ו, 449|תיקון|7591)); ((תשע"ז, 430|תיקון|7749)), ((1302|תיקון מס' 2|7830)); ((תשע"ח, 649|תיקון|7912)), ((2250|תיקון מס' 2|8028)); ((תשע"ט, 1663|תיקון|8135)), ((3450|תיקון מס' 2|8240)); ((תש"ף, 272|תיקון|8308)), ((1665|תיקון מס' 2|8625)), ((1688|תיקון מס' 3|8628)); ((תשפ"א, 1116|תיקון|9025)), ((3497|תיקון מס' 2|9463)); ((תשפ"ב, 1310|תיקון|9830)), ((3272|תיקון מס' 2|10224)). <מבוא> בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיף 76(ב)(3)]] [[=חוק ההתייעלות הכלכלית|לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009]] (להלן - חוק ההתייעלות הכלכלית), כניסוחו [[בחוק לשינוי סדרי העדיפויות הלאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013]], [[וסעיף 77(ב) לחוק ההתייעלות הכלכלית]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה: __TOC__ == פרק א': פרשנות == @ 1.הגדרות (תיקון: תשפ"ב) : בכללים אלה - :- "איגוד ערים למים או לביוב" - כהגדרתו [[בסעיף 17ה לחוק איגודי ערים, התשט"ו-1955]]; :- "אתר" - אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית למים ולביוב [[https://www.water.gov.il | שכתובתו www.water.gov.il]]; :- "חברה" - חברה או חברה אזורית כהגדרתן [[בחוק תאגידי מים וביוב]]; :- "חוק מס ערך מוסף" - [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976]]; :- "חוק תאגידי מים וביוב" - [[חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001]]; :- "היום קובע" - כ"ג בתמוז התשס"ט (15 ביולי 2009); :- "כללי דמי הקמה" - [[=כללי דמי הקמה|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב), התשע"ה-2015]]; :- "כללי הרשויות המקומיות (ביוב)" - [[=כללי הרשויות המקומיות (ביוב)|כללי הרשויות המקומיות (ביוב) (תעריפים בעד שירותי ביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד) (הוראת שעה), התשע"א-2010]]; :- "כללי חישוב עלות" - [[=כללי חישוב עלות|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש"ע-2009]]; :- "כללי מקורות" - [[=כללי מקורות|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז-1987]]; :- "כללי תעריפים לתאגידים" - [[=כללי תעריפים לתאגידים|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע-2009]]; :- "כללי תעריפי מים לספקים מקומיים" (([צ"ל: "כללי ספקים מקומיים"])) - [[=כללי ספקים מקומיים|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ"ד-1994]]; :- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :- "מועצה מקומית תעשייתית" - כמשמעותה [[בסעיף 2א לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש]]]; :- "מועצת הרשות הממשלתית" - מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב; :- "מנהל הרשות הממשלתית" - מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב שמונה לפי [[סעיף 124יט לחוק המים, התשי"ט-1959]]; :- "מס ערך מוסף" - השיעור שקבע שר האוצר בצו לפי [[סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף]]; :- "נכס הבנוי בצפיפות נמוכה" - כהגדרתו [[בכללי דמי הקמה]]; :- "רשות מקומית" - עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה מקומית תעשייתית, החייבת בהקמת תאגיד מים וביוב לפי [[סעיף 6א לחוק תאגידי מים וביוב]] ואשר ערב תחילתם של כללים אלה טרם הפעילה את שירותי המים והביוב בתחום שיפוטה באמצעות חברה; :- "רשות מקומית הררית" - רשות מקומית המנויה באחד מן [[$ תוספת ראשונה|הפרטים ((())7(()))]], [[$ תוספת ראשונה|((())12(()))]], [[$ תוספת ראשונה|((())14(()))]], [[$ תוספת ראשונה|((())20(()))]] [[או ((())21(())) בתוספת הראשונה]]; :- "תעריף ביוב היסטורי" - התעריף שקבעה רשות מקומית לפי כל דין, ושהיה בתוקף ביום הקובע בעד אגרת ביוב כהגדרתה [[בכללי הרשויות המקומיות (ביוב)]]; :- "תעריף הקמה עדכני לביוב" - תעריף הקמת מערכת ביוב שנקבע [[בחלק א' בתוספת השנייה]] לפי [[סעיף 3(ב)]] או תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית; :- "תעריף הקמה עדכני למים" - תעריף הקמת מערכת מים שנקבע [[בחלק א' בתוספת השלישית]] לפי [[סעיף 5(ב)]] או תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית; :- "תעריף הקמת מערכת ביוב היסטורי" - התעריף שקבעה רשות מקומית לפי כל דין, ושהיה בתוקף ביום הקובע בעד היטל ביוב כהגדרתו [[בכללי הרשויות המקומיות (ביוב)]]; :- "תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית" - תעריף הקמת מערכת ביוב הקבוע [[בחלק ב' בתוספת השנייה]], שאישרה מועצת הרשות הממשלתית לרשות מקומית לאחר בחינת תחשיב פרטני שהגישה אותה רשות מקומית או שנערך בעניינה, או בעקבות בקשה שהגישה אותה רשות מקומית לשנות את תעריף הקמת מערכת ביוב החל לגביה, ובלבד שלא יהיה גבוה מתעריף הקמת מערכת ביוב המחושב לפי [[פסקאות (1) עד (3) בסעיף 3(ב)]]; :- "תעריף הקמת מערכת מים היסטורי" - התעריף שקבעה רשות מקומית לפי כל דין, ושהיה בתוקף ביום הקובע ובלבד שתכליתו מימון ההשקעות בהתקנת מערכת המים הציבורית, רכישתה או שידרוגה, לרבות אגרת הנחת צינורות, היטל צנרת מים, היטל פיתוח מפעל מים ותשלום חובה חד-פעמי אחר, אף שכינויו שונה, המוטל לפי כל דין ולמעט מרכיב זכויות מים המגולם באגרת הנחת הצינורות, ובהעדר תחשיב לגילום על אף שגולם בהיטל - בהפחתה של 10% מאגרת הנחת הצינורות וכן למעט אגרת חיבור רשת פרטית למפעל מים, אגרת חידוש, אגרת הרחבת חיבור, אגרת התקנת מד-מים, אגרת בדיקת מד-מים או כל תשלום חובה אחר, אף שכינויו שונה, שאינו לתכלית האמורה; :- "תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית" - תעריף הקמת מערכת מים הקבוע [[בחלק ב' בתוספת השלישית]], שאישרה מועצת הרשות הממשלתית לרשות מקומית לאחר בחינת תחשיב פרטני שהגישה אותה רשות מקומית או שנערך בעניינה, או בעקבות בקשה שהגישה אותה רשות מקומית לשנות את תעריף הקמת מערכת מים החל לגביה, ובלבד שלא יהיה גבוה מתעריף הקמת מערכת מים המחושב לפי [[פסקאות (1) עד (3) בסעיף 5(ב)]]; :- "תשלומי הקמה" - תעריף הקמה עדכני לביוב או תעריף הקמה עדכני למים, לפי העניין. @ 2. אספקת שירותי מים וביוב לפי תעריפים (תיקון: תשע"ז) : אספקת שירותי המים והביוב ברשות מקומית והתעריפים תמורתם, למעט תעריפים לשירותי מים וביוב שנקבעו [[בכללי ספקים מקומיים]], יהיו לפי כללים אלה בלבד. == פרק ב': תעריף הקמת מערכת ביוב == @ 3. תעריף הקמת מערכת ביוב (תיקון: תשפ"ב) : (א) תעריף הקמת מערכת ביוב ברשות מקומית שלא נקבע לה תעריף הקמה עדכני לביוב יהיה תעריף הקמת מערכת ביוב היסטורי. : (ב) תעריף הקמת מערכת ביוב ברשות מקומית הנקובה [[בחלק א' בתוספת השנייה]] יהיה התעריף למטר רבוע שטח בנייה הנקוב [[בטור ג' או בטור ד' שבחלק א' בתוספת השנייה]], לפי העניין, שמחושב לפי ההערות האלה: :: (1) ברשות מקומית שאינה רשות הררית - 53% מתעריף הבסיס של דמי הקמה הנקוב [[בחלק א' בתוספת הראשונה בכללי דמי הקמה]], בתוספת סכום בגובה מס ערך מוסף; :: (2) לנכס הבנוי בצפיפות נמוכה - 35% יותר מהסכום המתקבל לפי פסקה (1); :: (3) ברשות הררית - 32.8% יותר מהסכום המתקבל לפי פסקה (1) או פסקה (2), לפי העניין. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ברשות מקומית שנקבע לה תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית יהיה תעריף הקמת מערכת ביוב התעריף למטר רבוע שטח בנייה כמפורט בצד שם אותה רשות מקומית [[בחלק ב' בתוספת השנייה]]. @ 4. ייחוד הכספים וחובת פרסום ודיווח לעניין תעריף הקמת מערכת ביוב : (א) רשות מקומית תעביר את כל הסכומים שגבתה בעד תעריף הקמת מערכת ביוב לפי [[סעיף 3]] לחשבון נפרד שבבעלותה ולא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור, אלא לכיסוי הוצאות בעד התקנת ביוב או קנייתו כמשמעותם [[בהגדרה "היטל ביוב" בכללי הרשויות המקומיות (ביוב)]]. : (ב) רשות מקומית תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות בחשבון הנפרד כאמור בסעיף קטן (א) מדי חצי שנה, כמפורט להלן: :: (1) עד 1 באוגוסט תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 30 ביוני באותה שנה; :: (2) עד 1 בפברואר תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 31 בדצמבר של השנה הקודמת. : (ג) רשות מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה, עד 1 בפברואר בכל שנה, את הדיווחים שהעבירה למנהל הרשות הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב)(2). : (ד) אין באמור בסעיף קטן (א) למנוע מרשות מקומית לשלם לאיגוד ערים למים או לביוב בעד שירותי ביוב שהוא מספק לרשות המקומית בתעריפים שנקבעו לפי דין בעד שירותי הביוב. == פרק ג': תעריף הקמת מערכת מים == @ 5. תעריף הקמת מערכת מים (תיקון: תשפ"ב) : (א) תעריף הקמת מערכת מים ברשות מקומית שלא נקבע לה תעריף הקמה עדכני למים יהיה תעריף הקמת מערכת מים היסטורי. : (ב) תעריף הקמת מערכת מים ברשות מקומית הנקובה [[בחלק א' בתוספת השלישית]] יהיה התעריף למטר רבוע שטח בנייה הנקוב [[בטור ג' או בטור ד' שבחלק א' בתוספת השלישית]], לפי העניין, שמחושב לפי ההוראות האלה: :: (1) ברשות מקומית שאינה רשות הררית - 47% מתעריף הבסיס של דמי הקמה הנקוב [[בחלק א' בתוספת הראשונה בכללי דמי הקמה]], בתוספת סכום בגובה מס ערך מוסף; :: (2) לנכס הבנוי בצפיפות נמוכה - 35% יותר מהסכום המתקבל לפי פסקה (1); :: (3) ברשות הררית - 32.8% יותר מהסכום המתקבל לפי פסקה (1) או פסקה (2), לפי העניין. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ברשות מקומית שנקבע לה תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית, יהיה תעריף הקמת מערכת מים התעריף למטר רבוע שטח בנייה כמפורט בצד שם אותה רשות מקומית [[בחלק ב' בתוספת השלישית]]. @ 6. ייחוד הכספים וחובת פרסום ודיווח לעניין תעריף הקמת מערכת מים : (א) רשות מקומית תעביר את כל הסכומים שגבתה לפי התעריפים כאמור [[בסעיף 5]] לחשבון נפרד שבבעלותה ולא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור, אלא לכיסוי הוצאות שבעדן נגבו תעריפים אלה. : (ב) רשות מקומית תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות בחשבון הנפרד כאמור בסעיף קטן (א) מדי חצי שנה, כמפורט להלן: :: (1) עד 1 באוגוסט תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 30 ביוני באותה שנה; :: (2) עד 1 בפברואר תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 31 בדצמבר של השנה הקודמת. : (ג) רשות מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה, עד 1 בפברואר בכל שנה, את הדיווח שהעבירה למנהל הרשות הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב)(2). == פרק ד': תעריף ביוב == @ 7. תעריף ביוב (תיקון: תשע"ו, תשע"ז, תשפ"ב) : (א) תעריף הביוב ברשות מקומית המנויה [[בטור ב' בתוספת הראשונה]] יהיה התעריף הנקוב [[תוספת ראשונה|בטור ג' לצדה]]. : (א1) התעריפים הנקובים [[בתוספת הראשונה]] כוללים סכום בגובה מס ערך מוסף. : (א2) בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), מוסד ללא כוונת רווח לפי [[חוק מס ערך מוסף]], המספק מים לצרכן שהוא עוסק מורשה, כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]], שהצריכה בפועל משויכת רק לעסקו, או לצרכן הפטור ממס ערך מוסף לפי [[חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות במסים), התשמ"ה-1985]], יפחית מכל תעריף הנקוב [[בתוספת הראשונה]], סכום בגובה רכיב מס ערך מוסף. : (ב) (((נמחק).)) @ 7א. ייחוד כספים להתקנה וקנייה של מכון טיהור שפכים (תיקון: תשע"ז) : (א) רשות מקומית המקבלת שירותי ביוב מאיגוד ערים למים או לביוב, שבתעריף הביוב שלו לא נקבעה או גולמה התקנה או קנייה של מכון טיהור שפכים, תעביר מתוך הסכומים שגבתה בעד התעריף כאמור [[בסעיף 7]], לחשבון נפרד שבבעלותה את הסכומים שהוכרו לה בעד השקעה במכון טיהור שפכים; רשות מקומית לא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור, אלא לתשלומים בעד התקנה או קנייה של מכון טיהור שפכים. : (ב) רשות מקומית שמתקיימים בה התנאים שבסעיף קטן (א), תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות בחשבון הנפרד כאמור בסעיף קטן (א) מדי חצי שנה, כמפורט להלן: :: (1) עד 1 באוגוסט בכל שנה, תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 30 ביוני באותה שנה; :: (2) עד 1 בפברואר בכל שנה תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 31 בדצמבר של השנה הקודמת. : (ג) רשות מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה, עד 1 בפברואר בכל שנה, את הדיווח שהעבירה למנהל הרשות הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב)(2). @ 8. ייחוד הכספים וחובת דיווח לעניין תעריף ביוב (תיקון: תשע"ז) : (א) בכפוף [[לסעיף 7א]], רשות מקומית תעביר את כל הסכומים שגבתה בעד התעריף כאמור [[בסעיף 7]] לחשבון נפרד שבבעלותה ולא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור, אלא לכיסוי הוצאות אחזקת ביוב כהגדרתם [[בכללי הרשויות המקומיות (ביוב)]]. : (ב) רשות מקומית תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות בחשבון הנפרד כאמור בסעיף קטן (א) מדי חצי שנה, כמפורט להלן: :: (1) עד 1 באוגוסט בכל שנה, תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 30 ביוני באותה שנה; :: (2) עד 1 בפברואר בכל שנה תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 31 בדצמבר של השנה הקודמת. : (ג) רשות מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה, עד 1 בפברואר בכל שנה, את הדיווח שהעבירה למנהל הרשות הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב)(2). : (ד) אין באמור בסעיף קטן (א) למנוע מרשות מקומית לשלם לאיגוד ערים למים או לביוב בעד שירותי ביוב שהוא מספק לרשות המקומית בתעריפים שנקבעו לפי דין בעד שירותי הביוב. == פרק ה': תעריף מים == @ 9. תעריף מים : תעריפי המים ברשות מקומית יהיו תעריפי המים שנקבעו [[בכללי ספקים מקומיים]]. @ 10. ייחוד הכספים וחובת דיווח לעניין תעריף המים : (א) רשות מקומית תעביר את כל הסכומים שגבתה בעד התעריף כאמור [[בסעיף 9]] לחשבון נפרד שבבעלותה ולא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון אלא לכיסוי הוצאות אספקת המים. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הסכומים בעד אחזקת מערכות מים וביוב לפי [[סעיף 5 לכללי ספקים מקומיים]] או לפי [[סעיף 8 לכללי מקורות]], ישולמו ויופקדו לפי האמור שם; ואולם ניתן אישור לשימוש בכספים כאמור שם, יועברו כספים אלו לחשבון נפרד שבבעלות הרשות המקומית, שלא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור, אלא להשקעות למטרת שיקום, חידוש ופיתוח מערכות מים וביוב כפי שייקבע באישור. : (ג) רשות מקומית תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות בחשבון הנפרד כאמור בסעיף קטן (א) מדי חצי שנה, כמפורט להלן: :: (1) עד 1 באוגוסט בכל שנה, תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 30 ביוני באותה שנה; :: (2) עד 1 בפברואר בכל שנה תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 31 בדצמבר של השנה הקודמת. : (ד) רשות מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה, עד ליום 1 בפברואר בכל שנה, את הדיווח שהעבירה למנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן (ג)(2). == פרק ו': הוראות שונות == @ 11. מועצה מקומית תעשייתית (תיקון: תשפ"א) : (א) על אף האמור בכללים אלה, תעריף הקמת מערכת ביוב ותעריף הקמת מערכת מים למועצה מקומית תעשייתית יהיה תעריף הקמת מערכת ביוב היסטורי ותעריף הקמת מערכת מים היסטורי בהתאמה, מעודכן לפי שיעור שינוי המדד שפורסם סמוך לתחילתם של כללים אלה לעומת המדד שפורסם סמוך ליום הקובע, וזאת כל עוד לא נקבעו לה, תעריפי דמי הקמה; לעניין זה, "תעריפי דמי הקמה" - תעריפים להקמת מערכות מים או ביוב, לפי העניין, שקבעה מועצת הרשות הממשלתית. : (ב) התעריפים כאמור בסעיף קטן (א) יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום העדכון) לפי שיעור שינוי המדד שפורסם לפני יום העדכון הקודם לעומת מדד חודש נובמבר 2014. @ 11א. ייחוד כספים שהתקבלו בעד הקמת מערכות מים וביוב (תיקון: תשע"ז) : (א) על אף האמור [[בסעיפים 4(א)]], [[7א]] [[ו-6(א)]], רשות מקומית רשאית להעביר את הסכומים שגבתה בעד התעריף כאמור [[בסעיפים 3]], [[5]] [[ו-7א]] לחשבון אחד נפרד בבעלותה. : (ב) רשות מקומית שהעבירה לחשבון אחד סכומים שגבתה כאמור - :: (1) לא תעשה כל שימוש בכספים שבאותו חשבון, אלא לכיסוי ההוצאות המפורטות [[בסעיפים 4(א)]], [[6(א)]] [[ו-7א]]; :: (2) תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות באותו חשבון מדי חצי שנה, במועדים המפורטים [[בסעיף 4(ב)]]. @ 11ב. ייחוד כספים שהתקבלו בעד שירותי מים וביוב (תיקון: תשע"ז) : (א) על אף האמור [[בסעיפים 8(א)]] [[ו-10(א)]], רשות מקומית רשאית להעביר את הסכומים שגבתה בעד התעריף כאמור [[בסעיפים 7]] [[ו-9]] לחשבון אחד נפרד בבעלותה. : (ב) רשות מקומית שהעבירה לחשבון אחד סכומים שגבתה כאמור - :: (1) לא תעשה כל שימוש בכספים שבאותו חשבון, אלא לכיסוי ההוצאות המפורטות [[בסעיפים 8(א)]] [[ו-10(א)]]; :: (2) תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות באותו חשבון מדי חצי שנה, במועדים המפורטים [[בסעיף 8(ב)]]. @ 11ג. החלת הוראות בעניין מועד לתשלום חיוב וריבית פיגורים (תיקון: תשע"ז) : על חיוב צרכנים לפי כללים אלה יחול [[סעיף 31 לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע"א-2011]], בשינויים המחויבים. @ 11ד. תעריפים לשירותים (תיקון: תשפ"ב) : נקבעו לרשות מקומית תשלומים בעד השירותים המפורטים מסוימים [[כללי תעריפים לתאגידים|בתוספת השנייה לכללי התעריפים לתאגידים]], לפי כל דין, התעריפים בעד אותם שירותים יהיו התעריפים [[בתוספת השנייה לכללים האמורים]] בתוספת סכום בגובה מס הערך המוסף. @ 12. עדכון סכומים : (א) לבקשת רשות מקומית, רשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע עדכונים לתעריפים אלה לפי מדד המחירים לצרכן או כל מדד אחר שייראה לה הולם והיא רשאית לבחון לצורך כך את התחשיבים שהוצגו לה לשם קביעת התעריפים האמורים. : (ב) קבעה מועצת הרשות הממשלתית עדכון כאמור, יחולו על התעריף המעודכן הוראות [[סעיף 14]]. @ 12א. שינוי תעריפי הקמה (תיקון: תשפ"ב) : (א) רשות מקומית רשאית, לעניין שינוי תעריפי ההקמה ועדכונם, לפנות בבקשה לעדכון תעריף הקמה עדכני לביוב או תעריף הקמה עדכני למים, בין במקום תעריף היסטורי ובין במקום תעריף שנקבע לפי [[סעיפים 3(ב)]], [[3(ג)]], [[5(ב)]] [[או 5(ג)]]. : (ב) רשות מקומית רשאית לפנות בבקשה להוסיף על תעריף הקמה עדכני לביוב או תעריף הקמה עדכני למים המתקבלים לפי החישובים [[בפסקאות (1) עד (3) בסעיף 3(ב)]] או [[בפסקאות (1) עד (3) בסעיף 5(ב)]], לפי העניין, סכום השווה במצטבר לעד 10% מן התעריפים האמורים, אם עבודות ההקמה של מערכות הביוב או מערכות המים באותה רשות מקומית כרוכות בדרך כלל בעלויות נוספות מיוחדות בשל ריבוי עתיקות, בשל סוג הקרקע, בשל צורך מוגבר בליווי משטרתי, בשל ריבוי עבודות במתחמים עירוניים מפותחים, בשל ריבוי מתחמים חדשים עתירי השקעה, בשל צפיפות ממוצעת נמוכה במיוחד או בשל נסיבות חריגות אחרות כיוצא באלה, ויחולו לעניין זה הוראות אלה: :: (1) הרשות המקומית תגיש למועצת הרשות הממשלתית בקשה מנומקת בליווי תחשיב, שאישרה מועצת הרשות המקומית, להגדלת התעריף לפי סעיף קטן זה; בקשה כאמור תוגש עד יום 1 באוקטובר של כל שנה; אישרה מועצת הרשות הממשלתית את הבקשה, כולה או חלקה, יתוקנו [[התוספת השנייה]] [[או השלישית]], לפי העניין; תחילתו של התיקון תהיה ב-1 בינואר שלאחר קבלת ההחלטה; :: (2) הרשות המקומית תפרסם את הבקשה שבכוונתה להגיש באתר האינטרנט שלה ובשני עיתונים מקומיים בעלי תפוצה רחבה בשטחה, ותציין בפרסום כאמור את המועד האחרון להגשת תגובות, שלא יפחת מ-15 ימים ממועד הפרסום; מועצת הרשות המקומית תקיים דיון בתגובות שהוגשו לגבי הבקשה ותבחן אם יש צורך לעדכן את הבקשה שתוגש למועצת הרשות הממשלתית; :: (3) הרשות המקומית תצרף לבקשה את תגובות הציבור שהתקבלו, תמצית של הטענות שקיבלה מועצת הרשות המקומית חתומה ביד המנהל הכללי של הרשות המקומית או גזבר הרשות המקומית, ואת פרוטוקול החלטת מועצת הרשות המקומית. @ 12ב. תחולת הוראות [[מכללי דמי הקמה]] (תיקון: תשפ"ב) : על חיוב בתשלומי הקמה יחולו [[+|סעיפים 7 עד 17]], [[+|22]] [[ו-27(ו) בכללי דמי הקמה]], בשינויים המחויבים ובהתאמות אלה: : (1) בכל מקום, במקום "חברה" יקראו "רשות מקומית", ושינויי הצורה הדקדוקיים המחויבים ייעשו לפי זה; : (2) בכל מקום, במקום "דמי הקמה" יקראו "תעריף הקמת מערכת ביוב או תעריף הקמת מערכת מים, לפי העניין"; : (3) בכל מקום, במקום "הממונה" יקראו "מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא מינה לאותו עניין"; : (4) במקום "יום התחילה" יקראו "כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022)"; : (5) במקום ההגדרה "תשלום קודם" יקראו: ::- "תשלום קודם" - תשלום של תעריף הקמת מערכת ביוב, תעריף הקמת מערכת מים, היטל ביוב, היטל הנחת צינורות, דמי השתתפות בהתקנת מערכת ביוב או מערכת מים או דמי פיתוח, לפי העניין, ששולם בשל נכס לרשות המקומית בטרם הטילה על בעל הנכס חובה לשלם תשלומי הקמה לפי [[כללי דמי ההקמה]]; ניתן פטור מתשלום סוג של תשלום קודם כאמור עקב ביצוע עבודות הקמה של מערכת מים או מערכת ביוב בידי בעל הנכס או במימונו, יראו לעניין הגדרה זו כאילו שולם אותו סוג של תשלום קודם, לגבי מערכת הביוב או מערכת המים, לפי העניין."; : (6) [[-|בסעיף 9(ו)]], במקום "המנהל הכללי של הרשות המקומית" יקראו "מהנדס הרשות המקומית"; : (7) הוראות הסעיפים האמורים הנוגעות למערכת ביוב יחולו לעניין תעריף הקמת מערכת ביוב, והוראות הסעיפים האמורים הנוגעות למערכת מים יחולו לעניין תעריף הקמת מערכת מים, הכול לפי העניין. @ 12ג. הצמדה, עדכון ועיגול סכומים (תיקון: תשפ"ב) : (א) הסכומים הנקובים [[בחלק א' בתוספת השנייה]] [[ובחלק א' בתוספת השלישית]] יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה, לפי העדכון שיחול בתעריף הבסיס של דמי ההקמה הקבוע [[בתוספת הראשונה]] לכללי דמי הקמה. : (ב) הסכומים הנקובים [[בחלק ב' בתוספת השנייה]] [[ובחלק ב' בתוספת השלישית]] יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה בדרך של הצמדתם למדד המשוקלל כהגדרתו בכללי דמי הקמה, לפי שיעור שינוי רכיבי המדד המשוקלל שפורסמו לאחרונה לפני יום העדכון לעומת רכיבי המדד המשוקלל שפורסמו לחודש נובמבר שקדם לקביעתם. : (ג) הסתיים סכום תעריף שעודכן כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בשבר של אגורה, ייראה השבר שהוא חצי אגורה או יותר כאגורה שלמה ושבר שהוא פחות מחצי אגורה - בטל. : (ד) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות את נוסח [[התוספת השנייה]] [[והתוספת השלישית]] כפי שעודכנו לפי סעיף זה. @ 13. שינוי ברכיבי העלות (תיקון: תשע"ז) : (א) על אף האמור בכללים אלה, בוטל רכיב עלות המרכיב את אחד או יותר מהתעריפים ההיסטוריים או שהוכר רכיב זה לרשות המקומית במסגרת כללים אחרים שקובעת מועצת הרשות הממשלתית או גולם הרכיב במסגרת התעריף שנקבע לצרכני אותה רשות מקומית, תפחית הרשות המקומית סכום רכיב זה מתוך התעריף ההיסטורי. : (ב) בלי לגרוע מהאמור, נקבעה או גולמה התקנה או קנייה של מכון טיהור שפכים, בתעריף הקמת מערכת הביוב ההיסטורי וכן בתעריף הביוב של איגוד ערים לפי [[חוק איגודי ערים, התשט"ו-1955]], המספק שירותי ביוב לאותה רשות מקומית, ייקבע תעריף הקמת מערכת ביוב היסטורי בהפחתת התשלום בעד ההתקנה או הקנייה של מכון טיהור שפכים או החלק המגולם בתעריף מערכת הביוב ההיסטורי, הנמוך מביניהם; בהעדר שלב כאמור או תחשיב לגילומו, על אף שגולמה העלות בתעריף הקמת מערכת הביוב ההיסטורי - בהפחתה של 21% מתעריף הקמת מערכת הביוב ההיסטורי. : (ג) סעיף קטן (ב) יחול גם על רשות מקומית שמתקיימים בה התנאים [[שבסעיף 7א(א)]]. @ 14. פרסום תעריפים (תיקון: תשע"ו, תשפ"ב) : (א) רשות מקומית ומועצה תעשייתית יפרסמו באתר האינטרנט שלהן את התעריפים לפי כללים אלה, לרבות כל שינוי או עדכון בהם לפי כללים אלה ולמעט תעריפים לפי [[סעיפים 3(ב) ו-(ג)]], [[5(ב) ו-(ג)]], [[7]], [[9]] [[ו-12א]], ויעבירו את פרטי הפרסום לרשות. : (ב) הרשות תפרסם באתר את פרטי הפרסום שהועברו לה לפי סעיף קטן (א). : (ג) רשות מקומית לא תוציא דרישת תשלום לפי כללים אלה אלא לאחר שפרסמה את התעריפים לפי הוראות סעיף קטן (א). @ 15. תחילה סייג לתחולה ותחולה : (א) תחילתם של כללים אלה ב-1 לחודש שלאחר פרסומם. : (ב) תעריף הקמת מערכת ביוב ותעריף הקמת מערכת מים שבכללים אלה לא יחולו על דרישת תשלום שמסרה רשות מקומית או מועצה מקומית תעשייתית קודם למועד תחילתם של כללים אלה. : (ג) תעריף הביוב שבכללים אלה יחול על שירותי אחזקת ביוב שסיפקה רשות מקומית מיום תחילתם של כללים אלה. == תוספת ראשונה (תיקון: תשע"ו, תשפ"ב) == ==== ((([[ההגדרה "רשות מקומית הררית" בסעיף 1]] [[וסעיף 7]]))) ==== @ (תיקון: תשע"ז, תשע"ז-2, תשע"ח, תשע"ח-2, תשע"ט, תשע"ט-2, תש"ף, תש"ף-2, תשפ"א, תשפ"א-2, תשפ"ב, תשפ"ב-2) : {| ! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} רשות מקומית !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} תעריף ביוב בשקלים חדשים {{ש}} למטר מעוקב של מים שסופקו |- <עוגן פרט 1> | (1) || אור עקיבא || 4.012 |- <עוגן פרט 2> | (2) || אליכין || 3.916 |- <עוגן פרט 3> | (3) || באר יעקב || 2.994 |- <עוגן פרט 4> | (4) || בית שאן || 3.881 |- <עוגן פרט 5> | (5) || בנימינה - גבעת עדה || 4.012 |- <עוגן פרט 6> | (6) || גבעת שמואל || 5.632 |- <עוגן פרט 7> | (7) || חריש || 2.717 |- <עוגן פרט 8> | (8) || כפר שמריהו || 4.296 |- <עוגן פרט 9> | (9) || כפר תבור || 4.147 |- <עוגן פרט 10> | (10) || להבים || 3.661 |- <עוגן פרט 11> | (11) || מיתר || 3.265 |- <עוגן פרט 12> | (12) || מעיליא || 2.974 |- <עוגן פרט 13> | (13) || נהריה || 3.927 |- <עוגן פרט 14> | (14) || נשר || 5.329 |- <עוגן פרט 15> | (15) || סביון || 4.819 |- <עוגן פרט 16> | (16) || עומר || 3.661 |- <עוגן פרט 17> | (17) || פרדיס || 4.066 |- <עוגן פרט 18> | (18) || פרדס חנה–כרכור || 4.614 |- <עוגן פרט 19> | (19) || קלנסואה || 2.604 |- <עוגן פרט 20> | (20) || קריית יערים || 4.648 |- <עוגן פרט 21> | (21) || ראש פינה || 4.110 |- <עוגן פרט 22> | (22) || שדרות || 4.561 |- <עוגן פרט 23> | (23) || שהם || 3.847 |} == תוספת שנייה (תיקון: תשפ"ב) == ==== ((([[ההגדרות "תעריף הקמה עדכני לביוב", "תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית", בסעיף 1]], [[סעיף 3]] [[וסעיף 12א]]))) ==== === חלק א': תעריף הקמת מערכת ביוב === ==== ((([[ההגדרה "תעריף הקמה עדכני לביוב", בסעיף 1]], [[סעיף 3(ב)]] [[וסעיף 12א(ב)]]))) ==== : (בשקלים חדשים למטר מרובע של שטח הבנייה, כולל סכום בגובה מס ערך מוסף) : {| ! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}} !! {{מוקטן|טור ד'}} |- ! פרט !! הרשויות המקומיות !! תעריף לנכס שאינו בנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה !! תעריף לנכס הבנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה |- | colspan="4" | '''רשויות שאינן הרריות:''' |- | (3) || באר יעקב || rowspan="9" | 51.43 || rowspan="9" | 69.43 |- | (4) || בית שאן |- | (6) || גבעת שמואל |- | (8) || כפר שמריהו |- | (10) || להבים |- | (18) || פרדס–חנה–כרכור |- | (19) || קלנסווה |- | (22) || שדרות |- | (23) || שוהם |- | colspan="4" | '''רשויות הרריות:''' |- | || || || |- | || || || |- | colspan="4" | '''רשויות שאושרה להן תוספת עד 10% בשל עלויות נוספות מיוחדות ([[סעיף 12א(ב)]]):''' |- | || || || |- | || || || |} === חלק ב': תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית === ==== ((([[ההגדרה "תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית", בסעיף 1]], [[סעיף 3(ג)]]))) ==== : (בשקלים חדשים למטר מרובע, כולל סכום בגובה מס ערך מוסף) : {| ! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}} !! {{מוקטן|טור ד'}} |- ! פרט !! הרשויות המקומיות !! תעריף לנכס שאינו בנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה !! תעריף לנכס הבנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה |- | || || || |- | || || || |} == תוספת שלישית (תיקון: תשפ"ב) == ==== ((([[ההגדרות "תעריף הקמה עדכני למים", "תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית", בסעיף 1]], [[סעיף 5]], [[12א]]))) ==== === חלק א': תעריף הקמת מערכת מים === ==== ((([[ההגדרה "תעריף הקמה עדכני למים", בסעיף 1]], [[סעיף 5(ב)]], [[12א(ב)]]))) ==== : (בשקלים חדשים למטר מרובע של שטח הבנייה, כולל סכום בגובה מס ערך מוסף) : {| ! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}} !! {{מוקטן|טור ד'}} |- ! פרט !! הרשויות המקומיות !! תעריף לנכס שאינו בנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה !! תעריף לנכס הבנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה |- | colspan="4" | '''רשויות שאינן הרריות:''' |- | (3) || באר יעקב || rowspan="9" | 45.61 || rowspan="9" | 61.57 |- | (4) || בית שאן |- | (6) || גבעת שמואל |- | (8) || כפר שמריהו |- | (10) || להבים |- | (18) || פרדס-חנה–כרכור |- | (19) || קלנסווה |- | (22) || שדרות |- | (23) || שוהם |- | colspan="4" | '''רשויות הרריות:''' |- | || || || |- | || || || |- | colspan="4" | '''רשויות שאושרה להן תוספת בשל עלויות נוספות מיוחדות ([[סעיף 12א(ב)]]):''' |- | || || || |- | || || || |} === חלק ב': תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית === ==== ((([[ההגדרה "תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית", בסעיף 1]], [[סעיף 5(ג)]]))) ==== : (בשקלים חדשים למטר מרובע, כולל סכום בגובה מס ערך מוסף) : {| ! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}} !! {{מוקטן|טור ד'}} |- ! פרט !! הרשויות המקומיות !! תעריף לנכס שאינו בנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה !! תעריף לנכס הבנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה |- | || || || |- | || || || |} <פרסום> א' בטבת התשע"ה (23 בדצמבר 2014) <חתימה> אלכסנדר קושניר, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב 3tonfq4d1cbs5u88j869ili2tsvts79 106 469813 1417587 1417432 2022-08-10T08:51:14Z Ahituvrs 4152 /* פרשה ז */ wikitext text/x-wiki ==דיבורא דמצורע== ===פרשה א=== '''על ויקרא יד ב-ד''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|דיני הצרעת נהגו בימי המקדש הראשון, השני ובימי המשנה והתלמוד. הם לא נהגו בתקופת הבמות (מהכניסה לארץ עד בניית בית המקדש הראשון). הם כנראה לא נהגו בבבל למעשה, ויתכן שמשום כך הפסיקו עם הזמן לנהוג בהם גם בא"י; אבל נראה שבימי הספרא הם עדיין היו נהוגים למעשה לפחות בא"י; וראו גם לקמן פיסקה יג.}} [א] "תורת המצרע" - לבית עולמים. "זאת" - אינה נוהגת בבמה. "תהיה" - בזמן הזה. {{הע-שמאל|למרות שדיני הצרעת שונים מדיני הנתק, למשל – הטיהור של כל המצורעים הוא באותו טקס.}} "תורת המצרע" - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה. וכי מאין יצאו? לפי שמצינו שחלק הכתוב בטומאותיהם ובשבועותיהם, יכול אף כן נחלק בקרבנם? תלמוד לומר "תורת המצורע" - תורה אחת לכל המצורעים, שיהיו מביאים קרבן זה! {{הע-שמאל|השוו לדיני הטימוא, שגם הם חלים דווקא ביום – ראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב*|לעיל נגעים פרק ב* א]] [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ט|ושם פרק ט א;]] וראו [[ביאור:משנה מגילה פרק ב#משנה ה|מגילה ב ה.]]}} [ג] "תורת המצרע ביום" - מלמד שטומאתו וטהרתו ביום. אין לי אלא טומאתו וטהרתו ביום; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - ביום? תלמוד לומר "תורת המצרע". יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו ביום? תלמוד לומר "תורת המצרע ביום" {{הע-שמאל|טקס טימוא המצורע מתואר [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א,]] בו ובטקס הטיהור המבצע את הטקס הוא דווקא כהן. קניית הציפורים ושילוחן, כיבוס הבגדים ורחיצת הגוף אינם חלק מהטקס אלא הכנות או השלמות שלו, ופעולות אלו יכולות להתבצע גם בלילה.}} "תורת המצרע... הכהן" - מלמד שטומאתו וטהרתו בכהן. אין לי אלא טומאתו וטהרתו בכהן; מנין שחיטת צפרים, והזיות דם צפור, ותגלחתו - בכהן? תלמוד לומר "תורת המצורע... והובא אל הכהן". יכול אף לקיחת צפרים, ושילוח צפרים, וכיבוס בגדיו, ורחיצתו - בכהן? תלמוד לומר "זאת תורת". {{הע-שמאל|מונבז טען קל וחומר: המוסגר הוסגר לשבעה ימים, למרות שביום שבו נטהר (לאחר שבעת ימי ההסגר) הוא טהור מייד; קל וחומר המוחלט בפישיון, שטקס ההחלטה שלו אורך שבוע ימים - שטקס הטיהור שלו יתחיל לאחר שבעה ימים מהזמן שסרו סימני הטומאה; בניגוד לדרשה שלא ישהא! ר' עקיבא מקבל, לכאורה את דברי מונבז ואף מפתיע אותו וממשיך ודורש מהמוחלט עצמו: הלא ימי הגמר, שבהם הוא מוחלט – חמורים מימי טקס הטיהור הנמשך שבוע והטומאה שלו אינה חמורה כל כך (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב-ג,]] שמקילים בימי הספר); אם ימי הספירה לטהרתו אורכים שבעה ימים – קל וחומר שימי ההחלט ימשכו עוד שבעה ימים! אלא שמכאן עולה סתירה פנימית, שהרי עולה שטקס הטהרה למצורע מוחלט נמשך ארבעה עשר יום, שהרי יש לכלול את ימי הספר עם ימי הגמר (ימי ההחלט); ואם כך ניתן להמשיך את הק"ו ולטמא את המצורע 21, 28 יום וכן הלאה, ולעולם לא יסיים להיטהר! אלא אין ללמוד קל וחומר לעניין אורך הזמן, וגזירת הכתוב היא, שיש להקצות 7 ימים דווקא לטקס הטיהור, ומכאן שהוא מגיע לבדיקת הכהן מיד כשסרו סימני הטומאה! ניתן לראות בדברי ר' עקיבא גם רמז לביקורת על [[במדבר יב יד]], שם מציעה התורה ק"ו לעניין זמן ההסגר המינימלי.}} "ביום טהרתו והובא אל הכהן" - שלא ישהא. [ד] כשהיה מונבז דן לפני רבי עקיבא: אם {{ב|משפטרתיו בעמידתו|מוסגר שנטהר טהור}} – {{ב|אחזתיו בהליכתו|ועדיין הוא צריך להמתין עד הבדיקה שבוע}} שבעה, {{ב|משאחזתיו בעמידתו שבעה|טומאת המוחלט היא רק לאחר שבוע}}, אינו דין {{ב|שיאחזנו בהליכתו שבעה|טהרת המוחלט תארך שבוע}}? אמר לו רבי עקיבא: מוסיף אני על דברך: וכי במה החמירה תורה, בימי גמר או בימי ספר? חמורים ימי גמר מימי ספר, שבימי ספר אינו מטמא משכב ומושב, ואינו מטמא בביאה; ימי גמרו מטמא משכב ומושב, ומטמא בביאה. ואם לימי ספר, הקלים, נתנה לו שבעה - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו שבעה? אמר לו: רבי כל שכן הוספת! אמר לו רבי עקיבא: וכשנתת לימי גמר שבעה - נעשו אף הם ימי ספר, ונמצאו אלו ואלו י"ד! ואם לימי ספר, הקלים, נתת לו י"ד - לימי גמר, החמורים, אינו דין שאתן לו י"ד? נמצאת מרבה לו והולך עד לעולם! הא, מפני הדין הזה צריך הכתוב לומר "ביום טהרתו והובא על הכהן" - שלא ישהא. {{הע-שמאל|יציאת הכהן אינה דווקא מתוך המחנה, אבל צריך שיהיה מותר לו להיות במחנה, ולכן כהן מצורע אינו מטהר מצורעים אחרים; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח|תוספתא נגעים ח א.]]}} [ה] "ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "ויצא הכהן", שיכול אין לי מטהר את המצורע אלא כהן שהיה לפנים מן המחנה, היה בימים ובנהרות ובמדבריות - מנין? תלמוד לומר "וראה הכהן". אם כן למה נאמר "ויצא הכהן"? כהן שאפשר לו לכנס לפנים מן המחנה מטהר את המצורע, אין מצורע מטהר את המצורע. {{הע-שמאל|שלוש אפשרויות לטיהור הנגע: שנעלמה הבהרת, שנעלם השיער הלבן שבבהרת (או נותרה שערה אחת) או שנעלמה המחיה מהבהרת (או שנותר בה פחות מכעדשה).}} [ו] "והנה נרפא" - שהלך לו נגעו. "הנגע" - שהלך לו שער לבן. "הצרעת" - שהלכה לה המחיה. אין לי אלא כולם, ומנין אף מקצתו? תלמוד לומר "מן הצרוע" - אפילו מקצת שער לבן, אפילו מקצת המחיה. {{הע-שמאל|מוחלט שנעשה כולו לבן – נטהר ומביא ציפורים, כמצורע שנעלמו סימני הטומאה שלו; למרות שאם הבהרת נשארה שבועיים ולא פשתה - טהור עם הבהרת מתוך הסגר, ואינו עובר את טקס הציפורים.}} "מן הצרוע" - להביא את שפרחה בכולו שיטען צפרים. [ז] הלא דין הוא: ומה אם שטיהר ואין סימנים מטמאים עמו, טעון צפרים מי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - אינו דין שיטעון צפרים? הרי שעמד בו שני שבועות יוכיח, שטיהר, וסימנים מטמאים עמו - ואין טעון צפרים! [ח] ואף אתה אל תתמה על שפרחה בכולו, שאף על פי שטיהר וסימנים מטמאים עמו - לא יטעון צפרים! תלמוד לומר "מן הצרוע" - להביא את שפרחה בכולו, שטעון צפרים. {{הע-שמאל|הקניה של הציפורים, כמו כיבוס הבגדים והרחצה – אינה חלק מהטקס, ולכן הפעולות הללו אינן ע"י הכהן, כשם שאינן חייבות להיעשות ביום; וראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק טו|לעיל נגעים פרק טו ד,]] ולעיל פיסקה ג.}} [ט] "וצוה הכהן ולקח" – הציווי – בכהן, והלקיחה - בכל אדם. {{הע-שמאל|טקס הטיהור דומה בצרעת האדם ובצרעת הבית, וניתן להשתמש בציפורים של טקס זה לאחר.}} "ולקח למטהר" - לשם {{ב|מטהר,|טקס הטיהור}} בין איש ובין אשה בין קטן. מכאן אמרו לקח לאיש - כשרות לאשה. לאשה - כשרות לאיש. לבית - כשר למצורע. למצורע - כשר לבית. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]]}} [יא]"ולקח... צפרים" - מיעוט צפרים שניים. אם כן למה נאמר "שתי צפרים"? שיהיו שוות. ומנין שאף על פי שאינם שוות כשרות? תלמוד לומר "צפור... צפור", ריבה {{הע-שמאל|הציפורים צריכות להיות שתיהן חיות בתחילת הטקס, וראו שם.}} [יב] "חיות" - ולא שחוטות. "טהורות" - ולא טמאות. "טהורות" - ולא טריפות. {{הע-שמאל|קצה בקעת העץ צריך להיות רך, לדעת ר' חנינא בן גמליאל – אבל רובו עץ קשה.}} "ועץ" - יכול כל עץ? תלמוד לומר "ארז". אי ארז יכול {{ב|טרף?|רך}} תלמוד לומר "ועץ". הא כיצד? בקעת של ארז. ר' חנינא בן גמליאל אומר: ובראשה טרף. {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג.]] ראיה נוספת לכך שנהגו בדיני המצורעים גם אחרי החורבן.}} [יג] אמר ר' יהודה, שבתי היתה, והלכתי אחר ר' טרפון לביתו. אמר לי "יהודה, בני תן לי סנדלי." ונתתי לו. פשט ידו לחלון ונתן לי ממנה מקל. אמר לי "יהודה, בזו טהרתי שלשה מצורעים". ולמדתי בה שבע הלכות: שהוא של ברות, ובראשה טרף, וארכה אמה, ועביה כרביע כרע המיטה אחד לשנים ושנים לארבעה, ומזים ושונים ומשלשים, ומטהרים בפני הבית ושלא בפני הבית, ומטהרים בגבולים. {{הע-שמאל|הצמר צריך להיצבע באדום המופק מתולעת ולא בצבע אדום אחר; אם השתמש בחלק ממנו למטרה אחרת – הצמר פסול, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]]}} [יד] "ושני" - יכול פיקס? תלמוד לומר "תולעת". אי תולעת יכול א' מן הצבעים? תלמוד לומר "ושני". הא כיצד? זו זהורית טובה. ומנין שאם טעמה פסלה? תלמוד לומר "ושני תולעת". יוחנן בן דהבאי אומר "ושני תולעת" - שני שבתולעת. {{הע-שמאל|איזוב הוא איזוב סתם; והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז.]]}} [טו] "אזוב" - ולא אזוב יון, ולא אזוב כחלית, ולא אזוב רומי, ולא אזוב מדברי, ולא כל אזוב שיש לו שם לווי. }} ===פרק א=== '''על ויקרא יד ה-ו''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו לעיל פרשה א ט: ר' יהודה דורש "ושחט" בדומה ל"ולקח" הנדרש שם, ואילו רבי רואה את הטעם, שהשחיטה היא חלק מהטקס, שהרי בזמן הקניה היו שתי הצפורים חיות.}} [א] "וצוה הכהן" - ציווי בכהן ושחיטה בכל אדם, דברי ר' יהודה בר' יוסי. ורבי אומר: אף שחיטה בכהן. {{הע-שמאל|הציפור המובחרת מבין השתים היא הנשחטת! – דורש את ה הידיעה.}} [ב] "ושחט את הצפור האחת" - הברורה שבשתיים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]] דורש "אחת" – מכאן שיש שניה.}} "האחת" - שאם מתה אחת מהם או שנעשה טריפה - יקח זוג לשנייה. {{הע-שמאל|למרות שניתן להשתמש בזוג הציפורים לאחד מכמה טקסי טיהור (לעיל פרשה א ט), בניגוד לחטאת, שמכפרת על חטא מסוים דווקא (ראו [[ביאור:משנה תמורה פרק ד|תמורה ד א,]]) ולמרות שדם חטאת שהתערב בדם של חטאת אחרת כשר (ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ח#משנה י|זבחים ח י]]) - דם הציפור השחוטה שהתערב בדם ציפור אחרת - פסול.}} [ג] "האחת אל כלי חרש" - ואין שתים אל כלי חרש. והלא דין הוא: מה אם במקום שלא כשרו משם לשם, כשרו לעירובים כאן, שכשרו משם לשם - אינו דין שיכשרו לעירובים? תלמוד לומר "האחת אל כלי חרש" - ואין שתים אל כלי חרש. {{הע-שמאל|כלי מחרס, ולא מקידה (שאינה כלי) או כלי מחומר אחר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}} [ד] "כלי" - יכול אחד מן הכלים? תלמוד לומר "חרש". אי חרס, יכול מקידה? תלמוד לומר "כלי". הא כיצד? זו פיילי של חרש. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח.]]}} "מים חיים" - ולא מים מלוחים, ולא מים פושרים, ולא מים מכזבים, ולא מים מנטפים. {{הע-שמאל|לדברי ר' אליעזר השוו לעיל פרשה א יד, וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ב|תוספתא נגעים ח ב.]] לדברי ר' שמעון ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ד|תוספתא נגעים ח ד.]]}} ר' אליעזר אומר: מה מים, שלא נעשה בהם מלאכה - אף כלי, שלא נעשה בו מלאכה. ר' שמעון אומר: מה מים, הברורים שבמינם - אף צפור, הברורה שבמינה - זו קיפל. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}} [ה] כיצד הוא עושה? נוטל ארז ואזוב ושני תולעת, וכורכן בשירי לשון ומקיף להם ראשי גפיים וראש הזנב משל שנייה, וטובל ומזה. {{הע-שמאל|כמות המים היא רביעית, כך שהמים מקבלים את צבע הדם המעורב בהם; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א,]] שם מופיע חצי לוג – שתי רביעיות!}} "בדם" - יכול בדם ודאי? תלמוד לומר "ובמים חיים". אי מים חיים, יכול עד שיהיה כולם מים חיים? תלמוד לומר "בדם". הא כאיזה צד? מים חיים שדם צפור ניכר בהם, שיערו חכמים רביעית. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה.]] דורש את ה הידיעה לקשר בין שתי הציפורים.}} [ו] ומנין אם נשפך הדם - תמות המשולחת; מתה המשולחת - ישפך הדם? תלמוד לומר "את הצפור החיה יקח אותה". {{הע-שמאל|יש לטבול במים המעורבים בדם הן את הציפור החיה, הן את האגודה של העץ, האיזוב והתולעת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}} "יקח אותה" - מלמד שהוא מפרישה לעצמה. "ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב וטבל" - מה תלמוד לומר? יכול הואיל ולא היתה עמם בכלל אגודה, לא תהא בכלל טבילה? תלמוד לומר "וטבל אותם ואת הצפור החיה בדם הצפור השחוטה" - החזיר את הצפור לכלל טבילה. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/חולין/א#יג|תוספתא חולין א יג,]] וכן [[ספרא (מלבי"ם) פרשת אחרי מות פרשה ו|לקמן אחרי מות פרשה ו ד.]]}} [ז] "השחוטה" - ולא המלוקה. והלא דין הוא: הואיל ודרך הכשרו בפנים בעוף, ודרך הכשרו בחוץ בעוף, מה דרך הכשרו בפנים במליקה - אף דרך הכשרו בחוץ במליקה? תלמוד לומר "השחוטה" - ולא המלוקה. {{הע-שמאל|המים צריכים להיות בכלי ודם הציפור נוזל לתוכם ומתערב בהם, ואין מעמידים את הכלי מעל מים שאינם בתוכו.}} "הצפור השחוטה על המים החיים" - אין כלי חרש על מים חיים. }} ===פרשה ב=== '''על ויקרא יד ז-ח''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א.]]}} [א] "והזה" - לאחר ידו של מצורע, ויש אומרים: על מצחו. {{הע-שמאל|השוואה בין המצורע הנטהר ובין טמא מת שנטהר: שני התהליכים אורכים שבעה ימים, אבל ההזאות שונות: על המצורע מזים מים מהולים במעט דם שבע פעמים ביום הראשון בלבד, ואילו על טמא המת מזים מי חטאת (מעורבים באפר פרה אדומה) פעם אחת ביום השלישי ופעם אחת ביום השביעי. אין היררכיה ברורה בין שני המיטהרים.}} "והזה על המטהר מן הצרעת שבע פעמים" הטהר מן הצרעת טעון שבע הזיות, אין טמא מת טעון הזיות שבע. [ב] הלא דין הוא: מה אם מצורע, שאינו טעון הזיה בשלישי ובשביעי - טעון הזיות שבע טמא מת, שטעון הזיית שלישי ושביעי - אינו דין שיטעון הזיות שבע? תלמוד לומר "והזה על המטהר '''מן הצרעת'''" - הטהר מן הצרעת טעון הזיות שבע ואין טמא מת טעון הזיית שבע. [ג] קל וחמר למצורע, שיטעון הזיות שלישי ושביעי: מה אם טמא מת, שאינו טעון הזיות שבע - טעון הזיית בשלישי ובשביעי מצורע, שהוא טעון הזית שבע - אינו דין שיטעון הזיה בשלישי ובשביעי? תלמוד לומר "שבע פעמים וטהרו": הזיות שבע הוא טעון, ואינו טעון הזיה בשלישי ובשביעי! {{הע-שמאל|המצורע אינו יכול להסתפק בהזאה, והוא חייב לכל הפחות לרחוץ את גופו במים ולהתגלח. שילוח הציפור נעשה מחוץ לגופו של המצורע ולכן אינו מעכב את טהרתו; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ו|תוספתא נגעים ח ו.]]}} [ד] "וטהרו"- בדברים הנעשים בגופו. יכול יהי מסולק? תלמוד לומר "ושלח... וגלח... וכבס... ורחץ". יכול יהיו כולם מעכבים אותו? תלמוד לומר "וטהרו" "וטהרו". טהרה אמורה למעלה וטהרה אמורה למטה. מה טהרה האמורה למעלה, בדברים הנעשים בגופו - אף טהרה האמורה למטה, בדברים הנעשים בגופו. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב.]] השדה אינו ים, מדבר או עיר.}} [ה] "ושלח את הצפור החיה... אל פני השדה" שלא יעמוד ביפו וישלחנה לים, שלא יעמוד בגבת וישלחנה למדבר, שלא יעמוד חוץ לעיר וישלחנה כלפי העיר. "על פני השדה" - הא אם שלחה וחזרה לתוך ידו - מותרת באכילה. {{הע-שמאל|ר' שמעון טוען שהמצורע המוחלט מטמא לא רק את בגדיו במגע, אלא גם מטמא משכב ומושב, וראו גם [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ד|כלים א ד-ה,]] שהמצורע חמור מהזב שבו נאמרו טומאות משכב ומושב. לכן מסביר ר' שמעון את הצורך לכפול את כביסת הבגדים של המצורע ביום הראשון וביום השביעי.}} [ו] "וכבס המטהר את בגדיו" - אמר ר' שמעון: מה בא זה ללמדנו? אם ללמוד מלטמא בגדים במגע, והלא דברים קל וחומר הוא: אם בימי ספרו, שאינו מטמא בביאה - מטמא בגדים במגע, בימי גמרו, שמטמא בביאה - אינו דין שיטמא בגדים במגע? אם כן למה נאמר "וכבס המטהר את בגדיו"? מלטמא משכב ומושב מפני שהן שני כבוסי בגדים: אחד מלטמא משכב ומושב, ואחד מלטמא בגדים במגע! {{הע-שמאל|בית הסתרים (איזור הערווה) אינו מטמא בנגעים, ולמרות שהוא בתחילת ימי הספירה, כשהטומאה עדיין חמורה - הוא אינו מגלח אותו. הגלל חומרת הטומאה בתחילת ימי הספירה אי אפשר ללמוד את הדין הזה בהיקש מהגילוח ביום השביעי מימי ספירת הטהרה, אלא בגזירה שוה.}} [ז] "וגלח את כל שערו" - יכול אף בית הסתרים? ודין הוא: נאמר תגלחת בימי ספרו ונאמר תגלחת בימי גמרו. מה תגלחת האמור בימי ספרו, פרט לבית הסתרים - אף תגלחת האמור בימי גמרו, פרט לבית הסתרים! [ח] הין? אם הקל בימי ספרו, שאינו מטמא משכב ומושב ואינו מטמא בביאה, ניקל בימי גמרו, שהוא מטמא משכב ומושב ומטמא בביאה? הואיל והוא מטמא משכב ומושב ומטמא בביאה - יגלח אף בית הסתרים! תלמוד לומר "כל שערו", לגזירה שוה, מה "כל שערו" {{ממ|ויקרא|יד|ט}} האמור בימי ספרו, פרט לבית הסתרים - אף "כל שערו" האמור בימי גמרו, פרט לבית הסתרים. {{הע-שמאל|למרות שמי ההזאה הם מים חיים (מי מעיין טובים לשתיה) דווקא, הטבילה יכולה להיעשות גם במי מקווה – בור מים שיש בו 40 סאה. וראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ז|מקואות א ז-ח.]]}} [ט] "ורחץ" - אפילו במי מקוה. והלא דין הוא: מה אם הזב, שאינו טעון הזיית מים חיים, טעון ביאת מים חיים מצורע, שטעון הזיית מים חיים, אינו דין שיטעון ביאת מים חיים? תלמוד לומר "ורחץ בשרו במים" - אפילו במי מקוה. {{הע-שמאל|טקס הציפורים אינו מעכב את המצורע מלהכנס למחנה, בניגוד לטבילה שהיא הכרחית; וראו לעיל פיסקה ד, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ו|תוספתא נגעים ח ו.]]}} [י] "ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה" רחיצת גופו מעכבת ליכנס לפנים מן המחנה, ואין צפרים מעכבים אותו ליכנס לפנים מן המחנה! {{הע-שמאל|במהלך שבעת ימי הספירה המצורע, שכבר אינו מטמא בביאה במשכב ובמושב, יושב בתוך המחנה בפתח אהלו, והוא אסור מתשמיש המיטה, שנאמר "מחוץ לאהלו"; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ב|נגעים יד ב.]]}} [יא] "וישב מחוץ לאהלו" - יהא כמנודה, ויהא אסור בתשמיש המטה. "אהלו" - אין אהלו אלא אשתו, שנאמר "שובו לכם לאהליכם". {{הע-שמאל|ר' יוסי לומד קל וחומר, שגם בכל מהלך הצרעת, בימי ההחלט – אסור המצורע בתשמיש המיטה, שהרי טומאתו חמורה יותר מטומאתו בימי הספירה; ר' יהודה חולק על דין זה, ורואה את תקופת ימי הספירה כבעלת דינים מיוחדים. ר' חייא ורבי סוברים כר' יהודה: יותם מלך יהודה נולד לאחר שעוזיה אביו הצטרע, הרי שהיה עוזיה מותר בתשמיש המיטה; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ז|תוספתא נגעים ח ז.]]}} "שבעת ימים" - ולא ימי החלטו, דברי ר' יהודה. ר' יוסי בר' יהודה אומר: קל וחומר לימי החלטו. אמר ר' חייא, השבתי לפני רבי: והלא למדנו רבי שלא היה יותם לעוזיה אלא בימי החלטו! אמר לו: אף אני, כך אמרתי! }} ===פרק ב=== '''על ויקרא יד ט-י''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם חלקו השני של טקס הטיהור של המצורע נעשה דווקא ביום; והשוו לעיל פרשה א ג.}} [א] "בשביעי" - יכול בין ביום ובין בלילה? תלמוד לומר "ביום" - ולא בלילה {{הע-שמאל|כמו בתחילת ימי הספירה, הגילוח אינו כולל את בית הסתרים; וראו לעיל פרשה ב ז. חובת הגילוח חלה על כל שערו הנראה של המיטהר, הן בראשו הן בשאר גופו – חוץ מבית הסתרים.}} [ב] "יגלח את כל שערו" - יכול אף בית הסתרים? תלמוד לומר "גבות עיניו" - מה גבות עיניו – בנראה, פרט לבית הסתרים אף כל שער בנראה, פרט לבית הסתרים. [ג] אי מה גבות עיניו, מקום כינוס שער ונראה, אף אין לי אלא מקום כינוס שער ונראה מנין לרבות כינוס שער שאינו נראה, פיזור שער בנראה, פיזור שער ואינו נראה? תלמוד לומר "ואת כל שערו יגלח" {{הע-שמאל|נזיר מנוגע שנטהר - מגלח, למרות שבכך הוא פוגע בנזירותו; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ט#משנה ב|נזיר ט ב]] [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ג|ותוספתא נזיר ד ג.]]}} "ראשו" - מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "תער לא יעבור על ראשו" {{ממ|במדבר|ו|ה}} יכול אף המנוגע? תלמוד לומר "ראשו". {{הע-שמאל|כהן מנוגע שנטהר – מגלח, למרות שבדרך כלל נאסר עליו להתגלח.}} "זקנו" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "ופאת זקנם לא יגלחו" {{ממ|ויקרא|כא|ה}} יכול אף המנוגע? תלמוד לומר "זקנו". {{הע-שמאל|אין היררכיה ברורה בין איסור הגילוח של הזקן, החל על כל אדם אבל יכול להיות בתער - לאיסור גילוח הראש, החל רק על כהנים, אבל לא בתער.}} מה תלמוד לומר "ראשו" ומה תלמוד לומר "זקנו"? לפי שיש בראש מה שאין בזקן, ובזקן מה שאין בראש. הראש אסור במספרים ובתער - והזקן אינו אסור במספרים ובתער. הראש מותר בכל אדם - והזקן אסור בכל אדם. הא לפי שיש בראש מה שאין בזקן, ובזקן מה שאין בראש - צריך לומר "ראשו" וצריך לומר "זקנו"! {{הע-שמאל|הריסים חיוניים לתפקוד העין, ונראה שלכן פוטר ר' יוסי מגילוחם; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ה|תוספתא נגעים ח ה.]]}} [ה] ר' יוסי הגלילי אומר: "גבות עיניו" - ולא ריסי עיניו. {{הע-שמאל|ראו דברי ר' עקיבא [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ד|בנגעים א ד,]] שאם חל היום השביעי בשבת דוחים את סיום הטקס למחר.}} "את כל שערו" מה תלמוד לומר "יגלח"? אלא ליתן אחריות לתגלחת שאם לא גלח בשביעי - מגלח בשמיני ובתשיעי ובעשירי. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ד|נגעים יד ד.]]}} [ו] שלשה מגלחים ותגלחתן מצוה: הנזיר, והמצורע, והלוים. וכולן שגלחו שלא בתער, או ששיירו שתי שערות - לא עשו כלום. {{הע-שמאל|דורש את הפשט שבפס' ט-י כתנאי: אם גילח בשביעי יביא בשמיני, ואם גילח בשמיני יביא בתשיעי, וראו בפיסקה הקודמת; ר' טרפון מנסה לדמות את הקשר בין התגלחת והבאת הקרבן לדין הנזיר, ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ו|נזיר ו ו,]] ור' עקיבא מסביר שבשונה מהנזיר, טהרת המצורע תלויה בתגלחתו ולא בתאריך.}} [ז] בשביעי – יגלח; בשמיני - יביא שאם גלח בשביעי - יביא קרבנותיו בשמיני, ואם גלח בשמיני - אינו מביא קרבנותיו בו ביום, דברי ר' עקיבא. אמר לו ר' טרפון: מה בין זה לנזיר? אמר לו: שהנזיר - טהרתו תלויה בימים, ומצורע - טהרתו תלויה בתגלחתו ואינו מביא קרבנותיו, אלא אם כן היה מעורב שמש {{הע-שמאל|השוו לדין הציפורים לעיל פרשה א יא.}} [ח] "יקח... כבשים" - מיעוט כבשים שנים. אם כן למה אמר "שני"? שיהיו שוים. מנין אף על פי שאינם שוים כשרים? תלמוד לומר "כבש... כבש", ריבה {{הע-שמאל|כבשת החטאת צריכה להיות יפה יותר מהכבשים לעולה ולאשם.}} [ט] "וכבשה אחת בת שנתה" - שתהיה ברורה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כריתות פרק ב#משנה ג|כריתות ב ג:]] טקס אחד מטהר גם מצורע בכמה נגעים.}} "אחת" - מלמד שמביא אחת על נגעים הרבה. {{הע-שמאל|הכבשה היא בשנת חייה הראשונה, וראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ג|פרה א ג:]] "וכולם מיום ליום".}} "בת שנתה" - לא שנה למנין עולם {{הע-שמאל|הסולת והשמן הם נסכים לשלוש הבהמות שמביא המצורע, ואינם מנחה בפני עצמה - למרות שבדרך כלל אין נסכים לחטאת ולאשם; וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ו|מנחות ט ו.]] ת"ק דורש זאת מהפסוק בפרשת נסכים בבמדבר ור' יהודה בן בתירא מצביע על היחס בין כמות הסולת ומספר הבהמות כאן ובקרבן עני.}} "ושלשה עשרונים סולת בלולה בשמן" - לבהמה. יכול אף למנחה? כשהוא אומר "והעלה הכהן את העלה ואת המנחה המזבחה" לימד שאינה אלא מנחת בהמה. [י] עדיין הדבר צריך תלמוד! כשהוא אומר {{ממ|במדבר|טו|ה}} "תעשה על העולה" - זו עולת מצורע, "לזבח" - להביא חטאת מצורע, "או לזבח" - להביא את אשמו. [יא] ר' יהודה בן בתירא אומר: הרי הוא אומר "ואם דל הוא... ועשרון" {{ממ|ויקרא|יד|כא}}. מה מצינו בעני, שהוא מביא בהמה אחת ומביא עשרון אחד אף העשיר, שהוא מביא ג' בהמות - יביא ג' עשרונים! הא מה אני מקיים "ג' עשרונים סולת בלולה בשמן"? - לבהמה }} ===פרשה ג=== '''על ויקרא יד י-יג''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|בהמשך לדרשת ר' יהודה בן בתירא לעיל פרק ב יג, מציינת הדרשה כאן שבעניין לוג השמן אין הבדל בין קרבן מצורע עשיר לקרבן מצורע עני; אפשר להסיק מכאן שהשמן אינו נסכים לבהמות אלא הוא מחולק לכהנים; וראו גם [[ביאור:משנה זבחים פרק י#משנה ח|זבחים י ח,]] אבל הדרשה מסתפקת בציון העובדה.}} [ב] "ולוג אחד שמן". שהיה בדין שיביא ג' לוגין - מה מצינו בעני, שהוא מביא עשרון ומביא לוג אחד אף עשיר, שמביא ג' עשרונים, יביא ג' לוגין! - תלמוד לומר "ולוג אחד שמן". {{הע-שמאל|המצורע הנטהר ושלוש הבהמות עומדים לפני הכהן, אבל רק כבש האשם מונף. הדרשה מעמידה את המצורע הנטהר ואת הבהמות כשוי-ערך, ומנסה להקיש מהאשם אל מביאו, או טוענת שהכינוי "איש" דומה לכינויים 'אשם', 'חטאת' ו'עולה'. בדרך כלל הכינוי 'איש' מנוגד לכינויים 'אשה' או 'קטן', אבל כאן הוא מנוגד לכינויי הקרבנות.}} [ג] "והעמיד הכהן המטהר את האיש המטהר ואתם" - מלמד שהם טעונים עמידה כולם. יכול כשם שטעונים עמידה כך יטענו תנופה? תלמוד לומר "האיש" - לא חטאת, לא עולה. [ד] או אינו אלא "איש" - להוציא את האשה ואת הקטן? תלמוד לומר "המטהר" - בין איש בין אשה בין קטן. אם כן למה נאמר "איש"? לא חטאת ולא עולה. אם כן למה נאמר "אשם"? שיכול הואיל ואשם בא להכשיר והאיש בא להכשיר מה אשם טעון תנופה - אף האיש טעון תנופה? תלמוד לומר "אותו לאשם... והניף" - אשם טעון תנופה, ואין האיש טעון תנופה. {{הע-שמאל|גם הנוסחה "אחוריהם... ופניהם..." לקוחה מעולם הקרבנות, ראו [[ביאור:משנה יומא פרק ג#משנה ח|יומא ג ח.]]}} [ו] "לפני ה' פתח אהל מועד" - מעמידו בשער ניקנור אחוריהם למזרח ופניהם למערב {{הע-שמאל|יש להניף את כבש האשם ואת השמן יחדיו. בדיעבד אם הניף אותם לחוד – כשר.}} [ז] "ולקח הכהן את הכבש האחד והקריב אתו לאשם ואת לוג השמן" - למדנו שהם טעונים תנופה כאחת. מנין, אם הניף זה בפני עצמו וזה בפני עצמו יצא? תלמוד לומר "אותו לאשם". יכול יניף ויחזור ויניף? תלמוד לומר "והניף... תנופה" - לא תנופות. "לפני ה'" - במזרח {{הע-שמאל|עמידת המצורע המיטהר ושתי הבהמות שנותרו היא עדיין בשער ניקנור, במזרח העזרה; אבל כבש האשם נכנס לתוך העזרה ונשחט בצפון המזבח, במקום שחיטת קדשי הקדשים – אמנם לא בטבעות המשמשות לשחיטת התמידים; וראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ה#משנה ה|זבחים ה ה.]] בכך אשם המצורע יוצא דופן משאר הקרבנות, כי התנופה והסמיכה נעשות בשער ניקנור ואילו השחיטה - בצפון העזרה, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#י|תוספתא נגעים ח י.]] לעניין הכשר כל הצפון לשחיטה ראו לעיל [[ביאור:ספרא/נדבה#פרק ז|נדבה פרק ז ב.]]}} [ח] "ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העלה" מה תלמוד לומר? לפי שיצא לידון בעמידה, יכול מקום העמדה תהיה שחיטה? תלמוד לומר "במקום אשר ישחט את החטאת ואת העלה" [ט] יכול על טבעתו? תלמוד לומר "במקום הקדש" - להכשיר את כל הרוח [י] אין לי אלא אשם במקום הקדש, מנין אף חטאת במקום הקדש? תלמוד לומר "את החטאת ואת העולה במקום הקדש" }} ===פרק ג=== '''על ויקרא יד יג-כ''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/צו#פרק ט|לעיל צו פרק ט א:]] דרשות הבאות במקום דרשתו של ר' אליעזר, המשווה את האשם לחטאת לעניין המודעות של השוחט; כאן מכוונים את הדמיון לעניינים אחרים, בניגוד לדעת ר' אליעזר שדימה את האשם לחטאת גם לעניין השחיטה שלא לשמו.}} [א] "כי כחטאת האשם הוא לכהן" - מה חטאת: מן החולין, ביום, ובידו הימנית אף אשם: מן החולין, ביום, ובידו הימנית. מה חטאת, טעונה כלי - אף אשם, טעון כלי. מה חטאת, דם מזבח מתירה - אף אשם, דם מזבח מתירו. {{הע-שמאל|דם החטאת נזרק על קרנות המזבח ואילו דם האשם ניתן בחלקו התחתון של המזבח; וראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ה#משנה ג|זבחים ה ג.]]}} אי מה חטאת, דמה למעלה - אף אשם, יהיה דמו ניתן למעלה? תלמוד לומר "זאת תורת האשם קדש קדשים הוא... ואת דמו יזרוק" {{ממ|ויקרא|ז|א}}-ב לרבות כל האשמות ואשם מצורע, שיהא דמו ניתן למטה. {{הע-שמאל|אכילת הכהן קודמת להזאת הדם על המצורע, אבל היא תלויה בשפיכת דם האשם על המזבח (ראו לעיל "דם מזבח מתירו") לכן שפיכת הדם היא הפעולה הראשונה שיש לעשות אחר השחיטה.}} ואיני יודע איזה יקדום, אם מזבח, אם בהונות? כשהוא אומר "הוא לכהן" - הכהן קדום. מה מצינו מכשירו לכהן? המזבח, המזבח יקדום! {{הע-שמאל|אם שחט את האשם שלא לשם המצורע המסוים שנטהר – הקרבן אמנם כשר (לשיטת חכמים), אבל לא הוציא את הבעלים ידי חובה; וראו [[ביאור:משנה זבחים פרק א|זבחים א א.]]}} "הוא" - פרט לששחטו שלא לשמו. {{הע-שמאל|לוג השמן נחשב גם הוא קודש קודשים, ונאכל ע"י הכהנים לאחר שהיזו ממנו על המצורע; אבל בזמן הטקס צריך הלוג להיות שלם.}} "קדש קדשים" לרבות לוג שמן של מצורע. "הוא" - פרט לשחסר כל שהוא {{הע-שמאל|כאמור לעיל פיסקה ב, יש להזות מדם האשם על המזבח בעזרת כלי, וכן על בהונות המצורע בידו של הכהן עצמה, ולכן שני כהנים מקבלים את הדם וכו'; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ח|נגעים יד ח.]] בסופו של דבר אין למעשה שאלה אם המזבח יקדם או מתן הבהונות, שהרי למעשה שתי ההזאות מתקיימות במקביל.}} [ג] "ולקח" - יכול בכלי? תלמוד לומר "ולקח הכהן... ונתן הכהן": מה נתינה, בעצמו של כהן - אף קבלה, בעצמו של כהן. יכול אף של מזבח תהא ביד? תלמוד לומר "כי כחטאת האשם הוא לכהן": מה חטאת, טעון כלי - אף אשם, טעון כלי. נמצאת אומר: שני כהנים מקבלים את דמו; אחד בכלי, ואחד ביד. זה שקבל בכלי בא וזרקו על המזבח, וזה שקבל ביד בא לו אצל מצורע. ומצורע טובל בלשכת המצורעים בא ועמד בשער ניקנור. ר' יהודה אומר לא היה צריך טבילה, שכבר טבל מבערב. {{הע-שמאל|דורש "תנוך"-תוך נוך, ומגדיר את התנוך כסחוס הבולט באמצע אפרכסת האוזן; וראו גם [[ביאור:ספרא/מכילתא דמילואים/צו#כא|לעיל מכילתא דמילואים צו כא-כב.]]}} [ה] ונתן על תוך - יכול על תוך ודאי? תלמוד לומר על נוך. אי על נוך יכול על גובה של אוזן? תלמוד לומר תוך נוך - הא כיצד? זה גדר האמצעי. {{הע-שמאל|ר' עקיבא רואה את תחילת טקס ההזאה ביציקת השמן על כף הכהן, ולכן אם נשפך מהשמן מהיציקה ואילך – יש להבא לוג אחר שלם, והכהן אינו יכול למלא את הלוג. ר' שמעון רואה את תחילת הטקס בנתינת השמן על המצורע, ולכן וכו'; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה י|נגעים יד י.]]}} [ו] "מלג השמן ויצק" - חסר הלוג, עד שלא יצק - ימלאנו. משיצק - יביא אחר בתחלה, דברי רבי עקיבא. ר' שמעון אומר: חסר הלוג עד שלא נתן - ימלאנו. משנתן - יביא אחר בתחלה. [ז] "ויצק על כף הכהן השמאלית" - מצוה שיצוק לתוך כפו של חברו, ואם יצק לתוך כף עצמו יצא. {{הע-שמאל|על כף הכהן השמאלית צריך להיות מספיק שמן שהוא יוכל לטבול בו את אצבעו שבע פעמים. והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ב|פרה יב ב;]] וראו [[ביאור:ספרא/חובה#פרשה ג|לעיל חובה פרשה ג ח.]]}} "וטבל"- ולא המספג. [ח] "וטבל... והזה" - על כל הזיה טבילה. "אצבעו". נאמר כאן "אצבעו" ונאמר להלן "אצבעו" {{ממ|ויקרא|ד|ו}}. מה אצבעו האמורה כאן, {{ב|המיומנת|היא המכונה "אצבע"}} שבימין - אף אצבעו האמורה להלן, המיומנת שבימין. {{הע-שמאל|הכהן מזה מהשמן לכיוון קדש הקדשים, כלומר מערבה, ואז הוא מסתובב מזרחה ונותן את שאר השמן על המצורע.}} [ט] "והזה מן השמן באצבעו שבע פעמים" מלמד שהוא טובל ומזה ז' פעמים כנגד בית קדשי הקדשים, ועל כל הזיה טבילה. {{הע-שמאל|דורש "אל '''מקום''' דם האשם", שגם אם אין שם דם ניכר - נותן שם שמן.}} [י] "ומיתר השמן אשר על כפו... על דם האשם" - שיקדם הדם לשמן. או אינו אלא יש שם דם - יתן, אין שם דם - לא יתן? תלמוד לומר "אל מקום דם האשם" - הוי אין הדם גורם אלא המקום גורם. {{הע-שמאל|ת"ק רואה את הפסוק כמחייב דווקא – ייקוב הדין את ההר; ר' אליעזר ור' שמעון מציעים פתרונות לבעיה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ט|נגעים יד ט.]]}} [יא] אין לו בהן יד ובהן רגל ואזן ימנית - אין לו טהרה עולמית. ר' אליעזר אומר: נותן הוא על מקומו. ר' שמעון אומר: אם נתן על שמאל יצא. {{הע-שמאל|ר' עקיבא דורש שישאר בכף הכהן שמן שאותו יתן על ראש המצורע; ר' יוחנן טוען שאם נשאר שמן – נותן על הראש, ובלבד שלא יעשה בו מלאכה אחרת ואם לא – המצורע התכפר, והנתינה על הראש היא באחריות הכהן; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה י|נגעים יד י.]]}} [יב] "והנותר בשמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר וכפר" אם נתן – כפר, ואם לא נתן - לא כפר, דברי ר' עקיבא. ר' יוחנן בן נורי אומר: שירי מצוה הן. בין שנתן בין שלא נתן - כפר, ומעלים עליו כאילו לא כפר {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/חובה#פרק יט|לעיל חובה פרק יט ט.]]}} [יג] "ועשה הכהן את החטאת" - שיהיה כל מעשיה לשם חטאת. {{הע-שמאל|למצורע שנטהר יש שתי כפרות, ע"י שני הכהנים: אחת בדם ובשמן שניתנים על גופו, ואחת בקרבנות – ובמיוחד בקרבן החטאת, שנעשים במזבח.}} "ועשה הכהן את החטאת וכפר" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "והעלה הכהן את העלה ואת המנחה המזבחה", יכול יהיו כולם מעכבים אותו? תלמוד לומר "ועשה הכהן את החטאת וכפר" - מלמד שכפרה בחטאת. {{הע-שמאל|אם המצורע היה גם זב – אין די בקרבנות סיום הצרעת, ועליו להביא גם קרבנות זיבה.}} "וכפר על המטהר מטמאתו" - ולא מזובו. {{הע-שמאל|לכתחילה יש לשחוט את העולה רק לאחר זריקת הדם של החטאת, ולהקריב את איבריה לפני שמקריב את אמורי החטאת; וראו [[ביאור:משנה זבחים פרק י#משנה ב|זבחים י ב,]] וכן [[ביאור:ספרא/חובה#פרק ג|לעיל חובה פרק ג ג.]] אבל בדיעבד גם אם שחט את העולה לפני החטאת – כיפר. בניגוד לחטאת, ש"כל מעשיה לשם חטאת", העולה כשרה אפילו אם שחט אותה שלא לשם המצורע שהביאה; וראו [[ביאור:משנה זבחים פרק א|זבחים א א.]]}} "ואחר ישחט את העלה" - אחר המעשה הזה. "והעלה הכהן את העלה ואת המנחה" - אף על פי ששחטה שלא לשמו "והעלה הכהן את העולה... וכפר" - אף על פי שקדמה לחטאת. "והעלה הכהן את העולה" - מלמד שאיברי עולה קודמים לאימורי חטאת. {{הע-שמאל|ר' שמעון מסביר במשל נאה את הסיבה להקדמת שחיטת החטאת וזריקת דמה להקרבת העולה: החטאת מאפשרת להקריב את העולה, והיא דומה לפרקליט (שליח) שמרצה את המלך לקבל את הדורון, שהוא העולה.}} אמר ר' שמעון: חטאת דומה לפרקליט שנכנס לרצות; רצה הפרקליט - ונכנס הדורון. }} ===פרשה ד=== '''על ויקרא יד כא-לב''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|"דל" אינו פועל, שהעני יחסית לעשרו הקודם, אלא תואר , כלומר עני אוביקטיבית. "אין ידו משגת" – לא מפני שלא מצא קרבנות בשוק אלא מחמת הדלות שלו, שאין לו כסף. כך מסבירה הדרשה את הכפילות לכאורה בשני התארים.}} [א] "ואם דל הוא" - שומע אני דל איש פלוני ממה שהיה, שהיה בן מאה מנה ונעשה בן חמשים מנה? תלמוד לומר "ואין ידו משגת". אי "ואין ידו משגת", יש לו ואינו מוצא ליקח? תלמוד לומר "אם דל הוא". הא עד שיאמרו ב' כתובים, ואם לאו - לא שמענו. {{הע-שמאל|לעניין ערכים ראו [[ביאור:משנה ערכין פרק ד|ערכין ד א-ב.]] רבי מסביר שההבדל הוא במשמעות הנדר, וגם בערכין, אם היתה לנערך התחייבות מוגדרת, ובא אדם אחר ולקח על עצמו את ההתחייבות הזאת – הוא חייב בה.}} [ב] "הוא" - ולא נודריו. לפי שבערכים עני שהעריך את עשיר - נותן ערך עני, יכול אפילו עני שאמר 'קרבנו של מצורע זה עלי', והיה מצורע עשיר, יביא קרבן עני? תלמוד לומר: "הוא" - ולא נודריו. [ג] רבי אומר, אומר אני: אף בערכים כן! וכי מפני מה עני שהעריך את העשיר נותן ערך עני? שאין העשיר חייב כלום. אבל עשיר שאמר 'ערכי עלי', ושמע עני ואמר 'מה שאמר זה עלי' - נותן ערך עשיר! אף זה, הואיל והוא חייב בשלש בהמות, ובקש איש זה לפטרו - לפיכך הוא מביא קרבן עשיר. {{הע-שמאל|אלו דברי ר' יהודה, שכיוון היה עשיר בזמן כלשהו – מביא קרבן עשיר; וראו [[ביאור:תוספתא/ערכין/ב#ז|תוספתא ערכין ב ז.]]}} עשיר והעני או עני והעשיר - נותן ערך עשיר. {{הע-שמאל|ר' נחמיה משווה בין קרבן המצורע לקרבן עולה ויורד, שבו הדל מביא שני עופות במקום העז לחטאת, וטוען שאלמלא נאמר שיביא רק כבש אחד לאשם, היה מקום לחייב מצורע דל גם בכבש לעולה, בנוסף לכבש האשם ולשני העופות. ר' עקיבא טוען שאין אפשרות לטעות כזאת, שהרי אחד משני העופות הוא עולה, וגם אם לא היה כתוב בפירוש שאינו צריך להביא כבש לעולה היינו יודעים זאת. אדרבה: היה מקום לטעות הפוכה – שקרבן שני העופות לבדו מספיק, כמו בקרבן עולה ויורד! הוא עצמו מציג טעות אפשרית אחרת, ומשווה את קרבן המצורע לערכין, שבהם משלם הדל כפי יכולתו, ואם הוא יכול להביא מעט יותר מהמינימום הוא חייב בכך. לעומת זאת כאן, גם אם העני יכול להביא שתי בהמות (אבל לא שלוש) – הוא חייב להביא רק אחת, שנאמר "כבש אחד".}} [ד] "ולקח כבש אחד אשם" מה תלמוד לומר "אחד"? זו שאל רבי עקיבא את ר' נחמיה: מה תלמוד לומר "אחד"? אמר לו: זה מביא מהשג יד, ומטמא מקדש מביא מהשג יד: מה מטמא מקדש, מביא שניים תחת אחת - אף זה, יביא שניים תחת אחת, והעולה תעלה חובה! אמר לו ר' עקיבא: ממקום שבאת! זה מביא מהשג יד, ומטמא מקדש מביא מהשג יד. מה מטמא מקדש, מביא שנים תחת כפרתו - אף זה, יביא שנים תחת כפרתו! אמר לו: אם לאו, מה אתה מקיימו? אמר לו: זה מביא מהשג יד, ובערכים מביא מהשג יד. מה בערכים, מביא כל השג ידו - אף זה, יביא כל השג ידו? תלמוד לומר "אחד". {{הע-שמאל|התנופה אינה מכפת, אלא זריקת הדם והשמן על המצורע ועל המזבח; אבל מצוות התנופה מוטלת על הכהן המכפר; והשוו לעיל פרק ג יב.}} [ה] "לתנופה לכפר" - וכי יש תנופה מכפרת? אם כן למה נאמר "לתנופה לכפר"? אלא ללמד שאם עשה לתנופה שירי מצוה - כאילו לא כפר. {{הע-שמאל|לדעת חכמים היחס בין כמויות הסולת והשמן הוא קבוע: לוג שמן לכל עישרון סולת. לדעת ר' נחמיה וראב"י כמות השמן קבועה ואילו כמות הסולת ניתנת לשינויים; וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ג|מנחות ט ג.]]}} "ועשרון סולת אחד" - מלמד שכל עשרון ועשרון טעון לוג, כדברי חכמים. ר' נחמיה ור' אליעזר בן יעקב: אפילו מנחה של ששים עשרון - אין לה אלא לוגה שנאמר "למנחה ולג שמן". {{הע-שמאל|קרבן המצורע העשיר מסייע לר' נחמיה וראב"י, שהרי שם כמות הסולת משולשת מבקרבן העני, ואילו כמות השמן זהה; וראו לעיל פרשה ג ב.}} [ו] "ולוג" מה תלמוד לומר? שהיה בדין שיביא שליש לוג: מה מצינו בעשיר, שהוא מביא שלשה עשרונים ומביא לוג אחד אף עני, שהוא מביא עשרון א' - יביא שליש לוג? תלמוד לומר "ולוג שמן". {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כריתות פרק ב#משנה ד|כריתות ב ד,]] שגם קרבן היולדת, כמו קרבן המצורע וכמו קרבן המטמא מקדש - עולה ויורד לפי יכולתו הכלכלית של המביא; היולדת העניה מביאה שני עופות במקום כבש ועוף אחד, כלומר עוף אחד הוא במקום הכבש; גם מצורע עני מביא שני עופות במקום כבש העולה וכבשת החטאת, כלומר באותו יחס; אבל מטמא המקדש מביא שני עופות במקום כבשת חטאת אחת, ואם נדמה את המצורע אליו ולא ליולדת - יצטרך המצורע להביא ארבעה עופות. לכן הדגיש הפסוק "שתי תורים" - ולא ארבעה.}} "ושתי תרים או שני בני יונה" - שנים הוא מביא, ואינו מביא ארבעה. [ח] הלא דין הוא: זה מביא מהשג יד, ויולדת מביאה מהשג יד. מה יולדת, מביאה אחד תחת אחד - אף זה, יביא אחד תחת אחד! [ט] או כלך לדרך זה: זה מביא מהשג יד ומטמא מקדש מביא מהשג יד. מה מטמא מקדש - מביא שנים תחת אחד - אף זה, יביא שתים תחת א'! [י] נראה למי דומה: דנים מחוסר כפורים מן מחוסר כפורים, ואל יוכיח מטמא מקדש, שאינו מחוסר כפורים! או כלך לדרך זה: דנים קרבן שנוהג באיש כבאשה מקרבן שנוהג באיש כבאשה ואל יוכיח קרבן יולדת, שאינו נוהג באיש כבאשה! תלמוד לומר "שתי תרים או שני בני יונה" - שנים הוא מביא, ואינו מביא ארבעה {{הע-שמאל|לפנינו שלוש דרשות על שלוש החזרות של הביטוי "אשר תשיג ידו": הראשונה (פיסקה יב) קובעת שגם מצורע עשיר, שהעני לפני שהתחיל טקס הטהרה שלו מביא קרבן עני; השניה (תחילת פיסקה יג) קובעת שאם בתחילת הטקס היה עשיר, והעני אחרי שהטקס התחיל – ממשיך בטקס כמו עני; השלישית (בהמשך פיסקה יג) קובעת שאם התחיל בטקס כעני – ישלים אותו כעני אפילו אם במהלך הטקס העשיר. הדרשות הללו מציבות חיץ בין דיני המצורע לבין דיני ערכין: לדברי ר' יהודה, [[ביאור:תוספתא/ערכין/ב#ז|בתוספתא ערכין ב ז,]] בענייני ערכין גם עשיר שהעני או עני שהעשיר נותנים ערכי עשירים; וראו עמדת ביניים [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה יא|בנגעים יד יא,]] שם תולה ר' יהודה את הגדרת העני והעשיר בשחיטת האשם, וגם עשיר שהעני במהלך הטקס משלים אותו כעשיר!}} [יא] "אשר תשיג ידו" (פסוק כב), "מאשר תשיג ידו" (פסוק ל), "את אשר תשיג ידו" (פסוק לא) [יב] "אשר תשיג ידו", מה תלמוד לומר? שיכול אימתי אני אומר יביא קרבן עני - בזמן שהוא עני מתחלתו. היה עשיר והעני, מנין? תלמוד לומר "אשר תשיג ידו" [יג] "מאשר תשיג ידו" מה תלמוד לומר? שיכול אימתי אני אומר יגמור כעני - בזמן שהתחיל בעני. הביא את אשמו עשיר והעני מנין? תלמוד לומר "מאשר תשיג ידו" "את אשר תשיג ידו" מה תלמוד לומר? שיכול אימתי אני אומר יגמר כעשיר - בזמן שהתחיל בעשיר. הביא אשמו עני והעשיר מנין? תלמוד לומר "את אשר תשיג ידו". {{הע-שמאל|"קרבנו" הוא החטאת, וכאן הדרשה היא לשיטת ר' שמעון במשנה שם, שהרגע הקובע הוא בשחיטת או מליקת החטאת: לדעת ר' שמעון אם עדיין לא מלק את החטאת והתעשר – אפילו לאחר שחיטת האשם – חייב להביא כבשים לעולה ולחטאת. אבל אם המצורע העשיר לאחר שנמלק העוף של החטאת אינו מביא כבש לעולה אלא משלים את הטקס כעני, וגם עולתו היא עוף.}} [יד] יכול אפילו הביא קרבנו עני והעשיר, יגמר בעשיר? תלמוד לומר "את האחד חטאת ואת האחד עולה" - ממין חטאת תביא עולה. {{הע-שמאל|נסכי כבש האשם קודמים למליקת חטאת העוף; בניגוד [[ביאור:משנה זבחים פרק י#משנה ד|לזבחים י ד.]]}} "על המנחה" - שתקדים מנחת בהמה לחטאת העוף {{הע-שמאל|יולדת שהעשירה אחרי שנמלק עוף החטאת ולפני שנמלק עוף העולה - מחליפה את עוף העולה בכבש. הדרשה לומדת מ"זאת" ולא אחרת, וניתן גם לטעון שבקרבן היולדת העשירה ממילא יש רק עוף אחד.}} [טו] יכול אף יולדת שהביאה קרבן עניה והעשירה - תגמר כעניה? תלמוד לומר "זאת" {{הע-שמאל|מיעוט אלטרנטיבי למיעוט היולדת בפיסקה הקודמת: עשיר שהביא קרבן עני לא יצא.}} [טז] "תורת אשר בו נגע צרעת" - מלמד שעני שהביא קרבן עשיר - יצא. יכול אף עשיר שהביא קרבן עני יצא? תלמוד לומר "זאת". {{הע-שמאל|אם המצורע עצמו הוא קטן או עבד – האב או האדון חייב להביא את קרבנו, והקרבן הוא קרבן עני גם אם המשפחה עשירה. אבל הקרבן לאשתו מחושב כקרבן של הבעל עצמו לעניין העושר והעניות. אין אדם חייב בקרבנות המחייבים את גרושתו, שהרי בנוסח השובר שהאשה היתה נותנת לבעלה לאחר קבלת הכתובה היא פטרה אותו מחובותיה – אפילו אם התחייבה בהן לפני הגירושין; וראו גם [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה יב|נגעים יד יב.]]}} "תורת אשר בו נגע צרעת" מלמד שאדם מביא על ידי בנו ועל ידי בתו ועל ידי עבדו ושפחתו קרבן עני - ומאכילו בזבחים. יכול אף ע"י אשתו יביא קרבן עני? תלמוד לומר "זאת", דברי ר' יהודה. אמר ר' יהודה: לפיכך אם פטרה - אינו חייב בה, שכן היא כותבת לו "ואחראין די אייתין לי עלך מן קדמת דנא". }} ===פרשה ה=== '''על ויקרא יד לד-לו''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|נגעי בתים אינם מטמאין אלא בא"י, שנאמר "כי תבואו" וכו'; לא בעמון ומואב שבעבר הירדן המזרחי; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יב#משנה ד|נגעים יב ד.]]}} [א] "כי תבואו" - יכול משבאו לעבר הירדן? תלמוד לומר "אל הארץ" (ויקרא יט, ויקרא כג, ויקרא כה) - אל הארץ המיוחדת. [ב] יכול משבאו לעמון ומואב? תלמוד לומר "אשר אני נותן לכם" - ולא עמון ומואב. {{הע-שמאל|הגבלה נוספת – כרונולוגית: הנגעים אינם מטמאים לפני שעברו 14 שנות הכיבוש והחלוקה של א"י לשבטים ולבתי אבות, כלומר לקראת סוף ימי יהושע בן נון.}} [ג] "לאחוזה" - עד שיכבשו. מנין אתה אומר כבשו אבל לא חלקו, חלקו לשבטים ולא חלקו לבתי אבות חלקו לבתי אבות ואין כל אחד ואחד מכיר את שלו, יכול יהיו מטמאים בנגעים? תלמוד לומר "ובא אשר לו הבית" - עד שיהא כל אחד מכיר את שלו. {{הע-שמאל|ר' יהודה רומז לדרשה המופיעה ב[[ויקרא רבה יז ו]], שהנגעים נועדו להריסת הבתים וגילוי אוצרות מתחתיהם. ר' שמעון מבחין בין נגעי הבתים לנגעי אדם, שנגעי אדם מטמאים אותו אפילו אם נאנס ע"י אדם שעשה בו נגעי טומאה בלי רצונו; ראו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק א|לעיל נגעים פרק א ב -]] ואילו נגעי בתים מטמאים רק אם נעשו בידי שמים. מבחינה זאת דומים נגעי הבתים לזבים ולא לשאר הנגעים; ואכן נגעי אדם מטמאים מיום שניתנה תורה ונגעי בתים מאוחר בהרבה.}} [ד] "ונתתי נגע צרעת" - אמר ר' יהודה: בשורה הוא להם, שבאים עליהם נגעים. ר' שמעון אומר: "ונתתי נגע צרעת" - פרט לנגעי אנסים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יב|נגעים יב א:]] בית העלול להתנגע אינו בנוי על בסיס נייד, ולא על קורות אפקיות - אלא על האדמה, על עצים או על עמודים.}} "בבית ארץ" - פרט לבית בנוי בספינה ובאסכריא, ועל ארבע קורות. ולהביא את הבנוי על העצים ועל העמודים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יב#משנה ד|נגעים יב ד.]] לדעת ר' יהודה יתכן נגע בירושלים אבל לא במקדש, וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ו|תוספתא נגעים ו א.]] ר' ישמעאל לומד שגם בית של גוי בא"י אינו מיטמא בנגעים, כמו שגם בגדיו וגופו אינם מיטמאים; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א,]] [[ביאור:משנה נגעים פרק יא|נגעים יא א]] [[ביאור:משנה נגעים פרק יב|ונגעים יב א.]]}} "אחוזתכם" - אחוזה מטמאה בנגעים, ואין ירושלים מטמאה בנגעים. ר' יהודה אומר: אני לא שמעתי, אלא מקום מקודש בלבד. [ו] ר' ישמעאל אומר: "אחוזתכם" מטמאים בנגעים, ואין אחוזת עכו"ם מטמאים בנגעים וכשם שאין אחוזתם מטמאים בנגעים - כך אין בגדיהם מטמאים בנגעים. {{הע-שמאל|אם בעל הבית מסוגל ואינו זקן או חולה – הוא חייב לבוא בעצמו אל הכהן ולהזמין אותו לראות את הנגע. הכהן גובה ממנו עדות מדוייקת ככל האפשר על צורת הנגע.}} [ז] "אשר לו הבית" - שלא ישלח ביד שליח. יכול אפילו זקן, אפילו חולה? תלמוד לומר "ובא". "והגיד לכהן" - ידקדק הכהן כיצד בא הנגע לביתו. {{הע-שמאל|כאן מופיע הכלל המאשים את המנוגע באסונו בפעם הראשונה. הוא אינו מופיע במפורש במשנה, אלא רק ברמז – כינויו של בעל הבית "רשע" (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יב#משנה ה|נגעים יב ה-ו.]]) רשב"א מוסיף סיבה נוספת לנגעים – לא רק לשון הרע אלא גם יהירות וגסות הרוח, כמו במקרה של המלך עוזיהו; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ו#ו|תוספתא נגעים ו ו.]]}} "לאמר" - יאמר לו דברי כבושים: בני, אין הנגעים באים אלא על לשון הרע שנאמר "השמר בנגע הצרעת לשמור מאד ולעשות ... זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים" וכי מה ענין זה לזה? אלא מלמד שלא נענשה אלא על לשון הרע. [ח] והלא דברים קל וחומר: ומה אם מרים, שדברה שלא בפניו של משה - כך מדבר גנאי של חברו בפניו - על אחת כמה וכמה! [ט] ר' שמעון בן אלעזר אומר: אף על גסות הרוח נגעים באים שכן מצינו בעוזיה שנאמר "וכחזקתו גבה לבו עד להשחית וימעל בה' אלהיו ויבא אל היכל ה' להקטיר על מזבח הקטרת ויבא אחריו עזריהו הכהן ועמו כהנים ליהוה שמונים בני חיל ויעמדו על עזיהו המלך ויאמרו לו לא לך עזיהו להקטיר לה', כי לכהנים בני אהרן המקדשים להקטיר צא מן המקדש כי מעלת ולא לך לכבוד מה' אלהים ויזעף עזיהו, ובידו מקטרת להקטיר, ובזעפו עם הכהנים - והצרעת זרחה במצחו לפני הכהנים בבית ה' מעל למזבח הקטרת" {{הפניה לפסוקים|דברי הימים ב|כו|טז|יט}} {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יב#משנה ה|נגעים יב ה:]] גם ת"ח צריך נוכחות של כהן כדי לטמא את הבית.}} [י] נגע - מה תלמוד לומר "כנגע"? אפילו תלמיד חכם, ויודע שהיא נגע ודאי - לא יגזר ויאמר נגע נראה לי בבית אלא "כנגע נראה לי בבית". {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ג|נגעים ב ג.]] אמנם יש לפתוח את החלונות שבבית, אבל אין לקרוע בו חלונות נוספים או להדליק אור כדי לראות את הנגע, ואם אינם רואים בגלל האפילה – הבית טהור.}} [יא] "נראה לי" - ולא לאורי. מכאן אמרו: בית אפל אין פותחין בו חלונות לראות את נגעו. {{הע-שמאל|המילה "בבית" חוזרת שלוש פעמים: משתיים מרבים בית צבוע (בניגוד לבגדים) ועליה בבית דו קומתי, ומהשלישית ממעטים נגע שאינו בתוך הבית אלא מחוצה לו.}} "בבית" {{ממ|ויקרא|יד|לה}} - להביא את הצבוע. "בבית" {{ממ|ויקרא|יד|לו}} - להביא את העליה. "בבית"{{ממ|ויקרא|יד|לז}} - מתוך הוא מטמא, ואין מטמא מאחוריו. {{הע-שמאל|השוו לעיל פרשה א ט, [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק טו|ולעיל נגעים פרק טו ד.]] פינוי הבית אינו חלק מהטקס.}} [יב] "וצוה הכהן ופנו" – הציווי – בכהן, והפינוי - בכל אדם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יב#משנה ה|נגעים יב ה.]] ר' שמעון רואה את זמן הפינוי כאמצעי להרויח זמן, אולי יתרפא בינתיים הנגע; ר' מאיר דורש שהתורה חסה על ממונם של ישראל, ואפילו של הרשעים שבהם, (שוב מאשימים את המצורע בנגע), ואפילו על כלי חרס שאינם יקרים.}} "ופנו את הבית" - אפילו חבילי עצים, אפילו חבילי קנים, דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר: עסק הוא לפינוי. אמר ר' מאיר: וכי {{ב|מה מיטמי לו?|מה נטמא לו}} אם תאמר כלי עצו ובגדיו ומתכתו - מטבילם והם טהורים! על מה חסה תורה? {{ב|על כלי חרסו ועל פכו.|שאם נטמאו יש לשברם}} וכי מה מטמא בנגעים? הרשעים או הצדיקים? הוי אומר הרשעים. אם כך חסה התורה על ממונו, הבזוי – קל וחומר על ממונו החביב! אם כך על ממונו – קל וחומר על נפש בניו ובנותיו! אם כך על רשע – קל וחומר על של צדיק! [יג] "בטרם יבא הכהן לראות את הנגע" - לראות את הפינוי {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ט|נגעים יג ט.]] הבגדים שלובש הנכנס לבית טמאים אם שהה שם זמן שיכול לסעוד בו – כלומר ליהנות מהשימוש בבית; אבל בגדים וכלים המונחים בבית או בידו של הנכנס טמאים מיד, שנאמר "ולא יטמא" וכו'.}} "ולא יטמא כל אשר בבית" מה תלמוד לומר? לפי שמצינו בנכנס לבית המנוגע, שאינו מטמא בגדים עד שישהא בכדי אכילת פרס יכול אפילו היו שם כלים מקופלים על כתפו, כלים מקופלים ומונחים בתוך הבית, יכול לא יהיו טמאים עד שישהו בכדי אכילת פרס? תלמוד לומר "ולא יטמא כל אשר בבית" - מיד. {{הע-שמאל|אם בעל הבית חתן או עולה לרגל – ממתינים ולא מטמאים את הבית במשך שבעת ימי המשתה או הרגל. וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ב|נגעים ג ב;]] וראו דעת ר' שמעון לעיל פיסקה יב.}} "ואחר כן" - אחרים כיוצא בהם. רבי אומר: אם ממתינים לדבר הרשות, לא ימתינו לדבר מצוה? וכמה הוא מצותו? נראה בחתן - נותנים ז' ימי משתה לו ולביתו ולכסותו. וכן ברגל - נותנים לו כל ימי הרגל. }} ===פרשה ו=== '''על ויקרא יד לז-לט''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|דורש את הכפילות של "נגע" ולומד ממנה שגודל הנגע כפול מזה של סוגי צרעת אחרים – שני גריסים; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יב#משנה ז|נגעים יב ז.]]}} [א] "וראה את הנגע" - יכול כגריס? תלמוד לומר "וראה את הנגע והנה הנגע" - מלמד שאין הבית מטמא אלא בשני גריסין! {{הע-שמאל|בית שאין בו ארבעה קירות, כגון בית עגול או משולש – אינו מיטמא בנגעים; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יב|נגעים יב א.]]}} [ב] "בקירות" - הרי שנים. ולמטה הוא אומר קיר "בקירות" - הרי כאן ארבע, מלמד שאין מטמא אלא בד' כתלים. [ג] מכאן אמרו: בית עגול ובית טריגון אינו מטמא בנגעים. {{הע-שמאל|הנגע אינו חייב להיות על כל הכתלים. לדעת ר' ישמעאל הנגע פגע באבן אחת מהקיר; לדעת ר' עקיבא – בשתי אבנים בקיר, ולדעת ר' אלעזר – בפינת הבית על שתי אבנים השייכות לשני קירות שונים; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יב#משנה ג|נגעים יב ג.]]כנראה לפי דעת ר' אלעזר אכן בית המנוגע לא היה ולא עתיד להיות – ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ו|תוספתא נגעים ו א.]]}} [ד] יכול עד שיראה בשני כתלים? תלמוד לומר "ומראיהן שפל מן הקיר" - אפילו בכותל אחד. יכול אפילו על אבן אחת? תלמוד לומר "וחלצו את האבנים" - אין פחות משתי אבנים, דברי רבי עקיבא. ר' ישמעאל אומר: "וחלצו את האבנים" - אין פחות משתי אבנים. מנין אפילו לא נראה אלא על אבן אחד? תלמוד לומר "ומראיהן שפל מן הקיר". מן הקיר - אפילו מאבן אחת. ר' אלעזר בן רבי שמעון אומר: עד שיראה כשני גריסין על שני אבנים בשני כתלים בזוית אחת, ארכו כשני גריסין ורחבו כגריס {{הע-שמאל|דורש לפי הצלצול: שקערורות – שקועות ראות; והשוו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק יד|לעיל נגעים פרק יד ב –]] שאותם צבעים מטמאים גם בגדים. הדרשה על "מראיהם שפל" מתארת צבע בהיר יותר מהקיר; והשוו [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק טו|לעיל נגעים פרק טו ח,]] בעניין צרעת הבגד.}} [ה] "שקערורות" - שוקעות במראיהן. "ירקרקות או אדמדמות" - ירוק שבירוקים, אדום שבאדומים. "ומראיהם שפל מן הקיר" - ולא ממשן {{הע-שמאל|היכן עומד הכהן כשהוא מסגיר את הבית? – ליד הפתח, מבחוץ; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יב#משנה ו|נגעים יב ו.]]}} [ו] "ויצא הכהן מן הבית", יכול לביתו - ויסגיר? תלמוד לומר "'''אל פתח הבית''' - והסגיר". אי "אל פתח הבית", יכול יעמד תחת השקוף - ויסגיר? תלמוד לומר "מן הבית" - עד שיצא מן הבית. הא כיצד? עומד '''בצד''' המשקוף - ומסגיר. {{הע-שמאל|בדיעבד אם הסגיר בעמדו במקום אחר – מוסגר.}} [ז] ומנין אם הלך לביתו והסגיר, או שעמד בתוך הבית והסגיר - שהסגרו מוסגר? תלמוד לומר "והסגיר את הבית" - מכל מקום {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרא/יולדת|לעיל יולדת פרק א א,]] [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ב|נגעים פרק ב א]] [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק ט|ושם פרק ט א,]] ועוד: כל המצוות והפעולות הללו זמנן ביום דווקא. בענייני הנגעים הנימוק הוא בתאורה הקיימת דווקא ביום.}} [ח] "בשביעי" - יכול בין ביום ובין בלילה? תלמוד לומר "ביום", - ולא בלילה. {{הע-שמאל|סתם "נגע" הוא כגריס. וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יב#משנה ז|נגעים יב ז.]] הנגע הרחוק נמצא במקום שונה מהנגע הבסיסי, והשוו לעניין נגעי בגדים [[ביאור:ספרא/נגעים#פרק יד|לעיל נגעים פרק יד ט-י.]] לעניין נגע החוזר ראו לקמן פרשה י.}} [ט] "והנה פשה" - זה פשיון הסמוך - כל שהוא. מנין לרבות את הרחוק? תלמוד לומר "בבית". יכול כל שהוא? תלמוד לומר "נגע". נאמר כאן "נגע" ונאמר להלן "נגע" {{ממ|ויקרא|יג|ג}}: מה נגע האמור להלן, כגריס - אף כאן, כגריס. [י] נמצאת אומר: הפשיון הסמוך - כל שהוא, הרחוק - כגריס, והחוזר - כב' גריסין. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יב#משנה ד|נגעים יב ד.]]}} [יא] "בקירות הבית" - ולא בקירות {{ב|היצוע,|מרפסת}} ולא בקירות האבוס, ולא בקירות {{ב|המחיצה,|סוכת שמירה}} ולא בקירות {{ב|המגורה.|ארגז לאיסוף פירות}} }} ===פרק ד=== '''על ויקרא יד מ-מב''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|כמו בכל הלכות נגעים, הכהן מקבל את ההחלטה, והביצוע הוא ע"י כל אדם.}} [א] "וצוה הכהן וחלצו" – הציווי – בכהן, והחליצה - בכל אדם! {{הע-שמאל|מדובר על בעל הבית המנוגע ושכנו, שהצרעת פרחה בקיר המשותף – אמנם רק בצד אחד שלו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יב#משנה ו|נגעים יב ו.]] אם התנגע קיר אחר, שאינו הקיר המשותף – בעל הבית חולץ את האבנים לבדו.}} [ב] "וחלצו" - מלמד ששניהם חולצים, שניהם קוצעים, שניהם מביאים את האבנים. מכאן אמרו: אוי לרשע אוי לשכנו. יכול הכותל הסמוך לאויר יהיו שניהם חולצים? תלמוד לומר "ואחר חלץ את האבנים". כיצד? כותל שבינו לבין חברו - שניהם חולצים. כותל הסמוך לאויר - הוא לבדו חולץ! {{הע-שמאל|חליצת האבנים אינה רק כדי לצאת ידי חובה, ואם הנגע משתרע על יותר משתי אבנים יש לחלץ את כל האבנים הנגועות; אבל אין צורך לחלץ מה שאינו אבנים, כגון רעפים או לבנים, שהרי חורי בניה שאינם אבנים עצים ועפר אינם מקבלים נגעים; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יב#משנה ב|נגעים יב ב.]] דורש את כפל ההוראות "האבנים... בהם הנגע."}} [ג] "וחלצו את האבנים" - יכול יחלוץ בו שתי אבנים ויקיים בו מצות חליצה? תלמוד לומר "אשר בהם הנגע". אי "אשר בהם הנגע" יכול אפילו {{ב|קרדומים,|רעפים}} אפילו לבנים? תלמוד לומר "אבנים"; הא עד שיאמרו שני כתובים, אם לאו – {{ב|לא שמענו.|לא היינו מבינים}} {{הע-שמאל|בניגוד לאדם מצורע, שיוצא מערים מוקפות חומה בלבד (ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ז|כלים א ז]]) – החלקים הטמאים שבבית המנוגע יוצאים מכל הערים.}} [ד] "והשליכו אתהן אל מחוץ לעיר" - אתהן חוץ לכל העיר, אין אדם חוץ לכל העיר, אלא חוץ לעיירות המוקפות חומה בלבד. {{הע-שמאל|מקום השלכת האבנים מהבית המנוגע טמא, ואפילו אם לקחו משם את האבנים הוא נשאר טמא.}} "אל מקום טמא" - שיהא מקומו טמא. ר' יהודה אומר, "אל מקום טמא" - לרבות את הניטל. {{הע-שמאל|קילוף הטיח הוא רק מבפנים, ורק מסביבות הנגע. יש לאסוף את העפר שקולף – ולא עפר שנשר מעצמו, ולהשליך אותו במקום הטמא מחוץ לעיר; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ו#ח|תוספתא נגעים ו ח.]] הדרשה מסבירה את הכפילויות "העפר – אשר הקצו"}} [ה] "ואת הבית יקציע" - יכול מבפנים ומבחוץ? תלמוד לומר "מבית". אי "מבית", יכול מן הקרקע ומן הקירות? תלמוד לומר "סביב" - לא אמרתי אלא סביב לנגע. [ו] "ושפכו את... אשר הקצו" - יכול {{ב|צרורות?|חצץ}} תלמוד לומר "עפר". אי "עפר", יכול אף הנושר? תלמוד לומר "את אשר הקצו" עד שיאמרו שני כתובים, ואם לאו - לא שמענו. {{הע-שמאל|גזירת הכתוב, שלא יחלץ פחות משתי אבנים ושלא יחליף אותן בפחות משתי אבנים; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יב#משנה ו|נגעים יב ו.]]}} [ז] "ולקחו אבנים אחרות" - אין פחות משתי אבנים. "והביאו אל תחת האבנים" - אין פחות משתים. מכאן אמרו: אין חולצים פחות משתים, ואין מביאים פחות משתים. אין מביא אחת תחת שתים ולא שתים תחת אחת אלא מביא שתים תחת שתים, תחת שלש, תחת ארבע. וארבע תחת שלש, תחת שתים. {{הע-שמאל|אין להשתמש באבנים שחלצו אלא יש להביא אבנים אחרות; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יב#משנה ו|נגעים יב ו.]] אבנים - ולא לבנים או רעפים. חוזר כאן הביטוי הייחודי לספרא (ופעם אחת [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יח#פיסקה קעא|בספרי דברים קעא]]) "ואם לאו לא שמענו."}} [ח] "ולקחו אבנים" - יכול יקח אבנים מצד זה ויביא לצד זה? תלמוד לומר "אחרות". אי "אחרות", יכול אפילו קרדומים, אפילו לבנים? תלמוד לומר "אבנים" הא עד שיאמרו שני כתובים, ואם לאו - לא שמענו. {{הע-שמאל|גם העפר צריך להיות ממקור אחר, ולא להשתמש בעפר שהקצה מהבית עצמו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יב#משנה ו|נגעים יב ו.]] ו החיבור מלמדת שה"עפר" כולל גם קרמיקה: רעפים ולבנים; אבל לא תחליפים לטיח מסיד או מגבס.}} [ט] "'''ו'''עפר" - לרבות כל משמע. "עפר" אפילו לבנים, אפילו מדד, אפילו חרסית. יכול יטול עפר מצד זה ויתן בצד אחר? תלמוד לומר "אחר". אי "אחר", יכול אפילו סיד, אפילו {{ב|גבסיס?|גבס}} תלמוד לומר "עפר" הא עד שיאמרו שני כתובים, ואם לאו - לא שמענו {{הע-שמאל|הטיוח בעפר נעשה דווקא ע"י בעל הבית המנוגע וכאן אין שכנו מסייע לו, שהפסוק נוקט לשון יחיד; וראו במשנה שם.}} [י] "ועפר אחר יקח וטח את הבית" - אין חברו מטפל עמו בטיחה! }} ===פרשה ז=== '''על ויקרא יד מג-מד''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|בין אם פרח באבנים שהחליף, בין בשאר הבית – מנתץ; וראו לקמן בפיסקה יב.}} [א] {{צמ|ואם ישוב הנגע ופרח בבית אחר חלץ את האבנים|ויקרא יד מג}} משל: "חזר איש פלוני למקומו" - כשיחזור הנגע לאותן האבנים. אין לי אלא מקומו; מנין לרבות את כל הבית? תלמוד לומר "בבית". {{הע-שמאל|מה שיעור הפישיון החוזר (לאחר חילוץ אבנים וטיוח מחדש)? – כשיעור המטמא בנגע המקורי ולא פחות! והשוו לעיל פרשה ו ט, שדרשה דומה טענה ששיעור הפישיון הרחוק הוא כגריס. וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יב#משנה ז|נגעים יב ז.]]}} יכול כגריס? נאמר כאן {{צ|נגע}} ונאמר להלן {{צמ|נגע|ויקרא יד לד}}. מה נגע האמור להלן, כב' גריסין - אף נגע האמור כאן, כב' גריסין. [ב] נמצאת אומר: הפשיון הסמוך - כל שהוא, הרחוק - כגריס, והחוזר בבתים - כשני גריסין. {{הע-שמאל|אין הבדל אם הנגע היה ירקרק ואחרי הסגר של שבועיים והחלפת הטיח הפך לאדמדם או ההפך. גם אם הנגע החדש אינו גדול יותר מהמקורי – הבית טמא, למרות שעדיין אין לנתצו. גזירה שווה "צרעת ממארת".}} [ג] אין לי אלא במראיה. שלא במראיה מנין? תלמוד לומר {{צ|ופרח}} - במראיה ושלא במראיה. [ד] או אינו אומר "ופרח", שלא יהיה טמא עד שיחזור ויפשה? ודין הוא: טימא בגדים וטימא בבתים. מה בבגדים, טימא את החוזר אף על פי שאינו פושה - אף בבתים, יטמא את החוזר אף על פי שאינו פושה. [ה] הין? אם החמיר בבגדים, שהעומד בהם בסוף ב' שבועות שורף נחמיר בבתים, שהעומד בסוף ב' שבועות אינו נותץ? תלמוד לומר {{צ|צרעת ממארת}} לגזירה שוה: מה {{צמ|צרעת ממארת|ויקרא יג נא}} האמור בבגדים, טימא את החוזר אף על פי שאינו פושה אף {{צמ|צרעת ממארת|ויקרא יד מד}} האמור בבתים, יטמא החוזר אף על פי שאינו פושה. {{הע-שמאל|הביטוי "והנה פשה", שלאור הקביעה שגם אם הנגע לא פשה ולא גדל הבית טמא נראה מיותר - יבואר לקמן פיסקה ז.}} [ו] אם סופנו לרבות את החוזר, מה תלמוד לומר {{צ|ובא הכהן וראה והנה פשה}}? הנח לו... {{הע-שמאל|כיוון שהכהן בלבד מוסמך לראות את הנגע, גם אם הנגע פרח לפני סוף השבוע – עדיין אין להחליט את הבית, אלא לאחר שבוע, כשיבוא הכהן.}} שומע אני: "אם ישוב הנגע ופרח בבית", וחזר הנגע - בו ביום יהא טמא? תלמוד לומר {{צמ|ושב הכהן|ויקרא יד לט}}... {{צמ|ואם ישוב הנגע|ויקרא יד מג}} מה שיבה האמורה להלן, בסוף שבוע - אף כאן, בסוף שבוע. {{הע-שמאל|פס' מד עוסק במקרה שבשבוע של ההסגר עמד הנגע ולא גדל, ובשבוע השני הוא פשה; לכן נאמר "והנה פשה", למרות שאפילו אם לא פשה אלא עמד באותו גודל – דינו זהה. בשני המקרים הללו חולץ וקוצה וטח וממתין לסוף השבוע השלישי}} [ז] ומנין אם עמד בראשון ופשה בשני - חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע? תלמוד לומר {{צמ|ובא הכהן וראה והנה פשה|ויקרא יד מד}} במה הוא מדבר? אם בפשה בראשון - הרי אמור! הא אינו אומר "ובא הכהן וראה והנה פשה" אלא שבא בסוף שבוע ראשון ומצא עומד ובא בסוף שבוע שני ומצאו פושה, מה נעשה לו? הרי אני דן: מה מצינו בפושה בראשון, חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע אף בפושה בשני - חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע! הין? אם היקל בפושה בראשון, שהרי היקל בעומד בו נקל בפושה בשני? שהרי החמיר בעומד בו, ויהיה הפושה כעומד! תלמוד לומר "ושב הכהן.. ובא הכהן" - זו היא שיבה, זו היא ביאה: מה שיבה, חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע - אף ביאה, חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע. {{הע-שמאל|הדרשה מבוססת על הכפילות בין פס' לט ופס' מד, וקובעת שהעומד – כפושה. היא מחלקת את פס' מח לשנים: אם עמד הנגע – הרי כאילו פשה ויש לנתץ את הבית, ואם נרפא הנגע – רק אז מטהר הכהן את הבית.}} [ח] מנין אם עמד בזה ובזה, חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע? תלמוד לומר "ובא", {{צמ|ואם בא יבא|ויקרא יד מח}} - הרי כאן ב' ביאות. במי הוא מדבר? אם בפושה בראשון - הרי אמור! ואם בפושה בשני - הרי אמור! הא אינו אומר "ואם בא יבא", אלא את שבא בסוף שבוע ראשון, ובא בסוף שבוע שני, {{צ|וראה והנה לא פשה}} - זה העומד! מה יעשה לו? {{צ|וטהר הכהן את הבית}}. יכול יפטר וילך לו? תלמוד לומר {{צ|כי נרפא הנגע}} - לא טהרתי אלא הרפוי. [ט] מה יעשה לו? הרי אני דן: מה מצינו בפושה בשני, חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע אף העומד בשני, חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע! [י] הין? אם נחמיר בפושה בשני, שהרי החמיר בפושה בראשון - נחמיר בעומד בשני, שהרי החמיר בעומד בראשון? ויהא עומד כפושה בשני? תלמוד לומר {{צ|ובא}}, {{צ|ואם בא יבא}} - הרי כאן ב' ביאות: ביאה האמורה למעלה וביאה האמורה למטה. מה ביאה האמורה למעלה, חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע אף ביאה האמורה למטה, חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע. {{הע-שמאל|הגזירה השווה בין צרעת הבגד לצרעת הבית משמשת את הדרשה להוכיח שהעומד כפושה, והשוו לעיל פיסקה ה, התנגדות להשוואה בין צרעת הבית לצרעת הבגד.}} [יא] משום ר' ישמעאל אמרו: נאמר "צרעת ממארת" בבגדים ונאמר "צרעת ממארת" בבתים. מה "צרעת ממארת" האמור בבגדים, עשה העומד בשני כפושה בשני, אף "צרעת ממארת" האמורה בבתים, נעשה העומד בשני כפושה בשני. {{הע-שמאל|הייתור של פס' מג מלמד שגם הנגע החוזר לאחר שבועיים, אחרי שחולצו האבנים מכל סיבה – אם בגלל שפשה בשבוע הראשון, אם בגלל שעמד בעינו בו – מביא לניתוץ הבית.}} {{צמ|ואחרי הקצות את הבית ואחרי הטוח|ויקרא יד מג}} - מה תלמוד לומר? שיכול שאין לי חוזר ונותץ, אלא אחר פושה בראשון. מנין לרבות את החוזר אחר פושה בשני ואחר העומד בשני? תלמוד לומר {{צ|אחר חלץ את האבנים}} שאין תלמוד לומר {{צ|ואחרי הקצות... ואחרי הטוח}}, וכי יש חליצה שאין עמה קציעה וטיחה? אם כן למה נאמר {{צ|ואחרי הקצות את הבית ואחרי הטוח}}? אלא לרבות את החוזר אחר הפושה בשני ואחר העומד בשני. {{הע-שמאל|השלמת הדרשות על עשרת הבתים שיפורטו לקמן. דורש "הבית" שמופיע בפס' מט, השונה מהבית הטהור לגמרי.}} [יב] מנין לכהה בשני והולך לו – קולפו, והוא טעון צפרים? תלמוד לומר {{צמ|ולקח לחטא את הבית|ויקרא יד מט}} - הרי כאן בית אחר. {{הע-שמאל|סיכום האפשרויות השונות בצרעת הבית; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג|נגעים יג א.]] הבית הראשון, שקולפו והוא טהור – אינו ברשימת עשרת הבתים.}} מכאן אמרו: עשרה בתים הן: הכהה בראשון והולך לו – קולפו, והוא טהור. הכהה בשני והולך לו – קולפו, והוא טעון צפרים. והפושה בראשון - חולץ וקוצה וטח, ונותן לו שבוע חזר - נותץ, לא חזר - טעון צפרים. עמד בראשון ופשה בשני - חולץ וקוצה וטח, ונותן לו שבוע חזר - נותץ, לא חזר - טעון צפרים. עמד בזה ובזה - חולץ וקוצה וטח, ונותן לו שבוע. חזר - נותץ, לא חזר - טעון צפרים. {{הע-שמאל|בית מוחלט מטמא גם את הנוגע בו מבחוץ; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ד|נגעים יג ד.]]}} [יג] {{צמ|טמא|ויקרא יד מד}} - מה תלמוד לומר? לפי שמצינו בבית המוסגר, שאינו מטמא אלא מתוכו. יכול אף המוחלט כן? תלמוד לומר כי {{צ|טמא הוא}} - הוסיף לו טומאה, שיטמא בין מתוכו בין מאחוריו. }} ===פרק ה=== '''על ויקרא יד מה-נד''' {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יב#משנה ב|נגעים יב ב:]] הפסוק עוסק בניתוץ הבית ומצמצם את תחולת הדין.}} [א] "ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית" מלמד שאין הבית מטמא בנגעים עד שיהיו בו אבנים ועצים ועפר. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יב#משנה ג|נגעים יב ג.]] מחלוקת בין ר' ישמעאל לר' עקיבא בשאלת המספר המינימלי של אבנים שצריכות להיות בבית, נובעת ממספר האבנים המנוגעותX4. נראה בעניין זה מסכים ר' אלעזר בר' שמעון עם ר' עקיבא.}} [ב] וכמה אבנים יהיו בתוכו? ר' ישמעאל אומר: ארבעה. ר' עקיבא אומר: שמונה. שר' ישמעאל אומר: עד שיראה כשתי גריסין על שתי אבנים '''או''' על אבן אחד. ר' עקיבא אומר: עד שיראה כשתי גריסין על שתי אבנים – '''ולא''' על אבן אחד. ר' אלעזר בר' שמעון אומר: עד שיראה כשתי גריסין על שתי אבנים בשתי כתלים בזויות אורכו כשתי גריסין ורחבו כגריס. {{הע-שמאל|ניתוץ הבית צריך להיות בדרך שלא תפגע בבית השכנים אם יש קיר משותף – הניתוץ מתבצע מהצד של המנוגע, ואם יש קומה שניה מעל הבית המנוגע – על בעל הבית לוודא שהקומה השניה לא תיפול, ע"י העמדתה על קורות משלו, וכן אם הבית המנוגע הוא בקומה השניה - על בעליו לקרות את הקומה הראשונה שמתחתיו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ג|נגעים יג ג.]]}} [ג] "אבניו" - שלו ועפר שלו. מלמד שהוא גורר ומוציא. "אבניו" - ולא אבני העליה, "עציו" - ולא עצי העליה, "עפר" - ולא עפר העלייה. מכאן אמרו: נראה נגע בבית - נותן את הקורות לעליה, נראה בעליה - נותן את הקורות לבית. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יב#משנה ב|נגעים יב ב.]]}} "את אבניו" - אבנים שנבנו עמו, ולא אבנים שהכניס לו משנבנה. "עציו" - ולא עצים שהכניס לו משנבנה. "עפר הבית" - ולא {{ב|עפר המתכיות|עפר שנדבק לבית בזמן שגר בו}} שלו. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ו#ח|תוספתא נגעים ו ח.]]}} אם נאמר בחליצה למה נאמר בנתיצה? לפי שיש בחליצה מה שאין בנתיצה, ובנתיצה מה שאין בחליצה. בחליצה – {{ב|האבן שבזוית,|שבקיר המשותף עם שכנו}} בזמן שהוא חולץ - חולץ את כולה, ובזמן שהוא נותץ - נותץ את שלו ומניח של חבירו. ובנתיצה - נותץ את האבנים שיש בהם נגע ושאין בהם נגע, ובחליצה אינו חולץ אלא האבנים שיש בהם נגע. הא לפי שיש בחליצה מה שאין בנתיצה ובנתיצה מה שאין בחליצה צריך לומר בחליצה וצריך לומר בנתיצה. {{הע-שמאל|בית מנוגע מטמא את הנכנסים אליו מהרגע שנכנסו ראשם ורוב גופם פנימה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ח|נגעים יג ח.]]}} [ד] "והבא אל הבית" - כשיכנס ראשו ורובו. {{הע-שמאל|אם הנגע היה כהה בסוף השבוע הראשון או השני, ובעל הבית קלף את הנגע – הבית אינו מטמא, וראו לעיל פרשה ז יב. אבל אם קלף את הנגע מבית שהוחלט לנתיצה – לא רק שעבר על ההלכה, אלא הבית עדיין מטמא למרות שאין רואים נגע כלשהו.}} "...ימי הסגיר אותו" - לא ימים שקלף את נגעו. יכול שאני מוציא את המוחלט שקלף נגעו? תלמוד לומר "כל ימי..." {{הע-שמאל|הטומאה של הנכנס לבית המנוגע חלה מיידית רק על האדם, ואילו בגדיו נטמאים רק אם שהה בבית זמן של שימוש בבית, כגון אכילת פרוסת לחם חיטה עם לפתן. גם אם לא אכל בבית ולא שכב בו אלא רק שהה זמן שבו היה יכול לאכול פרס הבגדים נטמאו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ט|נגעים יג ט.]]}} [ה] "וטמא עד הערב" - מלמד שאין מטמא בגדים. יכול אפילו שהה כדי אכילת פרס? תלמוד לומר "והאוכל בבית יכבס". [ו] אין לי אלא אוכל, שוכב מנין? תלמוד לומר "השוכב בבית יכבס". [ז] אין לי אלא אוכל ושוכב. אוכל ולא שוכב, שוכב ולא אוכל, לא אוכל ולא שוכב מנין? תלמוד לומר "יכבס בגדיו" - ריבה. [ח] אם סופנו לרבות את הכל, מה תלמוד לומר "האוכל... והשוכב"? אלא כדי ליתן שיעור לשוכב - כדי שיאכל. וכמה הוא שיעור אכילה? כדי אכילת פרס פת חטין ולא פת שעורין, מיסב ואוכלו בליפתן. {{הע-שמאל|גם אם לבש בגדים רבים, מעבר ללבושיו הרגילים, ונכנס לבית המנוגע לזמן פחות מכדי אכילת פרס – אין הבגדים נטמאים; וראו [[ביאור:משנה שבת פרק טז#משנה ד|שבת טז ד.]]}} [ט] כל כיבוס בגדים האמור בתורה להחמיר - וזה להקל: אפילו לבוש עשרה סבריקים ועטוף עשרה פוליינות - כולם טהורים, עד שישהא כדי אכילת פרס. {{הע-שמאל|אם בהמה או גוי לבשו בגדים בבית מנוגע – כאילו היו הבגדים מונחים שם ונטמאים מיד, למרות שלא שהו בבית המנוגע זמן של אכילת פרס; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ז#ט|תוספתא נגעים ז ט,]] דעת ר' יהודה.}} [י] יכול הבהמה והעכו"ם יהיו מצילים בגדים בבית המנוגע? תלמוד לומר יכבס בגדים, ריבה: המטמא מציל בגדים בבית המנוגע. יצאו הבהמה והעכו"ם, שאין מטמאים - אין מצילים בגדים בבית המנוגע. {{הע-שמאל|אם היו ראשו ורובו בבית המנוגע וידו נשארה בחוץ – היד הולכת אחר הגוף, ונטמאת מיד, ואם שהה בבית כדי אכילת פרס - גם הטבעת נטמאת. אם הכניס רק את ידו לבית המנוגע – היד אינה נטמאת, אבל הטבעת שעליה נטמאת מיד, לדעת ר' יהודה. לדעת חכמים הטבעת נטמאת רק אם שהתה עם היד בבית כדי אכילת פרס. לדעת ר' יהודה המקרה השני דומה לבהמה או גוי: דווקא כיוון שאין היד נטמאת – הטבעת טמאה מיד! וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ז#ח|תוספתא נגעים ז ח.]]}} [יא] מכאן אמרו: היה עומד בפנים ופשט ידו לחוץ וטבעותיו בידו. אם שהה כדי אכילת פרס - טמא. היה עומד בחוץ ופשט ידו לפנים, וטבעותיו בידו, ר' יהודה מטמא מיד וחכמים אומרים: עד שישהא כדי אכילת פרס [יב] אמרו לו לר' יהודה: ומה אם בזמן שכל גופו טמא, לא טימא מה שעליו עד שישהא כדי אכילת פרס בזמן שאין כל גופו טמא - אינו דין שלא יטמא את מה שעליו עד שישהא כדי אכילת פרס? [יג] אמר להם ר' יהודה: מצינו שיפה כח הטמא להציל יתר מן הטהור ישראל מקבלים טומאה - ומצילים בגדים בבית המנוגע, הבהמה והעכו"ם, שאין מקבלים טומאה - אין מצילים בגדים בבית המנוגע. {{הע-שמאל|לדעת ת"ק מזה על המשקוף של הבית את המים עם הדם, בדומה לטקס פסח מצרים; לדעת יש אומרים מזה על קירות הבית ועל כולו.}} [יד] "והזה אל הבית" - על השקוף; ויש אומרים על כולו. {{הע-שמאל|ר' יוסי דורש "הציפור החיה על פני השדה" כאפיון של הציפור ולא ככיוון השילוח (בניגוד לפרשה א ד לעיל); מכאן שמדובר בציפור דרור; והשוו למחלוקת ת"ק ורשב"א [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ד|בתוספתא נגעים ח ד]] בעניין זיהוי הציפורים.}} "ושלח את הצפור החיה" - ר' יוסי הגלילי אומר: צפור שחיה חוץ לעיר. ואיזה? זה דרור. {{הע-שמאל|אין היררכיה בין צרעת הגוף לצרעת הבית, ולכן צריך לתאר שוב את טקס הציפורים: בבית שנעלמה ממנו הצרעת מסתפקים בטקס הציפורים ואין צורך בקרבנות נוספים; מצד שני, אם נגע עדיין קיים לאחר תרופות ההסגר – אי אפשר לטהר אותו אלא יש לנתצו. וראו השוואות נוספות [[ביאור:תוספתא/נגעים/ז#טו|בתוספתא נגעים ז טו.]]}} [טו] "וכפר על הבית וטהר" - אם נאמר במצורע, למה נאמר בבתים? ואם נאמר בבתים, למה נאמר במצורע? לפי שיש בבתים מה שאין במצורע, ובמצורע מה שאין בבתים. מצורע טעון קרבן - והבית אינו טעון קרבן, מצורע, יש לו טהרה מטומאתו - והבית אין לו טהרה מטומאתו הא, לפי שיש במצורע מה שאין בבתים ובבתים מה שאין במצורע - צריך לומר במצורע וצריך לומר בבתים. {{הע-שמאל|הדרשה קובעת שכל מיני הצרעת הם תורה אחת, כלומר תחום ידע אחד, ואין לאפשר התמחות בחלק מהם; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א|תוספתא נגעים א א.]]}} [טז] "זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק... ולשאת ולספחת ולבהרת" מנין אתה אומר כהן שבקי בנגעים אבל לא בנתקים, בנתקים אבל לא בקרחת באדם אבל לא בבגדים, בבגדים אבל לא בבתים לא יראה את הנגעים עד שיהא בקי בהם ובשמותיהם? תלמוד לומר "זאת התורה לכל נגע הצרעת וכו'..." {{הע-שמאל|לדברי רבי ראו לעיל פרשה א ג; ר' חנינא ממשיך את הדרשה הקודמת, על מומחיות הכהן.}} רבי אומר: למה בא "ולהורות ביום"? מלמד שביום הוא מטמא וביום הוא מטהר. חנינא בן חכינאי אומר: למה בא "להורות"? מלמד שאינו רואה את הנגעים עד שיורנו רבו. }} p35i5i2c3mb7oqxjubquwe79ig7kqkq 0 469831 1417570 1417319 2022-08-10T08:30:14Z OpenLawBot 8112 [1417569] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|כללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה), התשע״ה–2014}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ה, 526|כללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 449|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 430|תיקון}}, {{ח:תיבה|1302|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 649|תיקון}}, {{ח:תיבה|2250|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1663|תיקון}}, {{ח:תיבה|3450|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 272|תיקון}}, {{ח:תיבה|1665|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1688|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1116|תיקון}}, {{ח:תיבה|3497|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1310|תיקון}}, {{ח:תיבה|3272|תיקון מס׳ 2}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)#סעיף 76|סעיף 76(ב)(3)}} {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010), התשס״ט–2009}} (להלן – חוק ההתייעלות הכלכלית), כניסוחו {{ח:חיצוני|חוק לשינוי סדרי העדיפויות הלאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014)|בחוק לשינוי סדרי העדיפויות הלאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014), התשע״ג–2013}}, {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)#סעיף 77|וסעיף 77(ב) לחוק ההתייעלות הכלכלית}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} {{ח:סעיף*}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: תעריף הקמת מערכת ביוב}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תעריף הקמת מערכת מים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: תעריף ביוב}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: תעריף מים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|חלק א׳: תעריף הקמת מערכת ביוב}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳: תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|חלק א׳: תעריף הקמת מערכת מים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|חלק ב׳: תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ב}} {{ח:ת}} בכללים אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגוד ערים למים או לביוב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים#סעיף 17ה|בסעיף 17ה לחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר“ – אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית למים ולביוב {{ח:חיצוני|https://www.water.gov.il|שכתובתו www.water.gov.il}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – חברה או חברה אזורית כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מס ערך מוסף“ – {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תאגידי מים וביוב“ – {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום קובע“ – כ״ג בתמוז התשס״ט (15 ביולי 2009); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי דמי הקמה“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב), התשע״ה–2015}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי הרשויות המקומיות (ביוב)“ – {{ח:חיצוני|כללי הרשויות המקומיות (ביוב) (תעריפים בעד שירותי ביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד) (הוראת שעה)|כללי הרשויות המקומיות (ביוב) (תעריפים בעד שירותי ביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד) (הוראת שעה), התשע״א–2010}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי חישוב עלות“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש״ע–2009}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי מקורות“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי תעריפים לתאגידים“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי תעריפי מים לספקים מקומיים“ {{ח:הערה|[צ״ל: ”כללי ספקים מקומיים“]}} – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה מקומית תעשייתית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 2א|בסעיף 2א לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש]}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצת הרשות הממשלתית“ – מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הרשות הממשלתית“ – מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יט|סעיף 124יט לחוק המים, התשי״ט–1959}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מס ערך מוסף“ – השיעור שקבע שר האוצר בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 2|סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס הבנוי בצפיפות נמוכה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב)|בכללי דמי הקמה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה מקומית תעשייתית, החייבת בהקמת תאגיד מים וביוב לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 6א|סעיף 6א לחוק תאגידי מים וביוב}} ואשר ערב תחילתם של כללים אלה טרם הפעילה את שירותי המים והביוב בתחום שיפוטה באמצעות חברה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית הררית“ – רשות מקומית המנויה באחד מן {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 7|הפרטים {{ח:הערה|(}}7{{ח:הערה|)}}}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 12|{{ח:הערה|(}}12{{ח:הערה|)}}}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 14|{{ח:הערה|(}}14{{ח:הערה|)}}}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 20|{{ח:הערה|(}}20{{ח:הערה|)}}}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 21|או {{ח:הערה|(}}21{{ח:הערה|)}} בתוספת הראשונה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף ביוב היסטורי“ – התעריף שקבעה רשות מקומית לפי כל דין, ושהיה בתוקף ביום הקובע בעד אגרת ביוב כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי הרשויות המקומיות (ביוב) (תעריפים בעד שירותי ביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד) (הוראת שעה)|בכללי הרשויות המקומיות (ביוב)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף הקמה עדכני לביוב“ – תעריף הקמת מערכת ביוב שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ בתוספת השנייה}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}} או תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף הקמה עדכני למים“ – תעריף הקמת מערכת מים שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א׳ בתוספת השלישית}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}} או תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף הקמת מערכת ביוב היסטורי“ – התעריף שקבעה רשות מקומית לפי כל דין, ושהיה בתוקף ביום הקובע בעד היטל ביוב כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי הרשויות המקומיות (ביוב) (תעריפים בעד שירותי ביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד) (הוראת שעה)|בכללי הרשויות המקומיות (ביוב)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית“ – תעריף הקמת מערכת ביוב הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השנייה}}, שאישרה מועצת הרשות הממשלתית לרשות מקומית לאחר בחינת תחשיב פרטני שהגישה אותה רשות מקומית או שנערך בעניינה, או בעקבות בקשה שהגישה אותה רשות מקומית לשנות את תעריף הקמת מערכת ביוב החל לגביה, ובלבד שלא יהיה גבוה מתעריף הקמת מערכת ביוב המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|פסקאות (1) עד (3) בסעיף 3(ב)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף הקמת מערכת מים היסטורי“ – התעריף שקבעה רשות מקומית לפי כל דין, ושהיה בתוקף ביום הקובע ובלבד שתכליתו מימון ההשקעות בהתקנת מערכת המים הציבורית, רכישתה או שידרוגה, לרבות אגרת הנחת צינורות, היטל צנרת מים, היטל פיתוח מפעל מים ותשלום חובה חד־פעמי אחר, אף שכינויו שונה, המוטל לפי כל דין ולמעט מרכיב זכויות מים המגולם באגרת הנחת הצינורות, ובהעדר תחשיב לגילום על אף שגולם בהיטל – בהפחתה של 10% מאגרת הנחת הצינורות וכן למעט אגרת חיבור רשת פרטית למפעל מים, אגרת חידוש, אגרת הרחבת חיבור, אגרת התקנת מד־מים, אגרת בדיקת מד־מים או כל תשלום חובה אחר, אף שכינויו שונה, שאינו לתכלית האמורה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית“ – תעריף הקמת מערכת מים הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השלישית}}, שאישרה מועצת הרשות הממשלתית לרשות מקומית לאחר בחינת תחשיב פרטני שהגישה אותה רשות מקומית או שנערך בעניינה, או בעקבות בקשה שהגישה אותה רשות מקומית לשנות את תעריף הקמת מערכת מים החל לגביה, ובלבד שלא יהיה גבוה מתעריף הקמת מערכת מים המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|פסקאות (1) עד (3) בסעיף 5(ב)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלומי הקמה“ – תעריף הקמה עדכני לביוב או תעריף הקמה עדכני למים, לפי העניין. {{ח:סעיף|2|אספקת שירותי מים וביוב לפי תעריפים|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} אספקת שירותי המים והביוב ברשות מקומית והתעריפים תמורתם, למעט תעריפים לשירותי מים וביוב שנקבעו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|בכללי ספקים מקומיים}}, יהיו לפי כללים אלה בלבד. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: תעריף הקמת מערכת ביוב}} {{ח:סעיף|3|תעריף הקמת מערכת ביוב|תיקון: תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} תעריף הקמת מערכת ביוב ברשות מקומית שלא נקבע לה תעריף הקמה עדכני לביוב יהיה תעריף הקמת מערכת ביוב היסטורי. {{ח:תת|(ב)}} תעריף הקמת מערכת ביוב ברשות מקומית הנקובה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ בתוספת השנייה}} יהיה התעריף למטר רבוע שטח בנייה הנקוב {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בטור ג׳ או בטור ד׳ שבחלק א׳ בתוספת השנייה}}, לפי העניין, שמחושב לפי ההערות האלה: {{ח:תתת|(1)}} ברשות מקומית שאינה רשות הררית – 53% מתעריף הבסיס של דמי הקמה הנקוב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב)#תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ בתוספת הראשונה בכללי דמי הקמה}}, בתוספת סכום בגובה מס ערך מוסף; {{ח:תתת|(2)}} לנכס הבנוי בצפיפות נמוכה – 35% יותר מהסכום המתקבל לפי פסקה (1); {{ח:תתת|(3)}} ברשות הררית – 32.8% יותר מהסכום המתקבל לפי פסקה (1) או פסקה (2), לפי העניין. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ברשות מקומית שנקבע לה תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית יהיה תעריף הקמת מערכת ביוב התעריף למטר רבוע שטח בנייה כמפורט בצד שם אותה רשות מקומית {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השנייה}}. {{ח:סעיף|4|ייחוד הכספים וחובת פרסום ודיווח לעניין תעריף הקמת מערכת ביוב}} {{ח:תת|(א)}} רשות מקומית תעביר את כל הסכומים שגבתה בעד תעריף הקמת מערכת ביוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} לחשבון נפרד שבבעלותה ולא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור, אלא לכיסוי הוצאות בעד התקנת ביוב או קנייתו כמשמעותם {{ח:חיצוני|כללי הרשויות המקומיות (ביוב) (תעריפים בעד שירותי ביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד) (הוראת שעה)|בהגדרה ”היטל ביוב“ בכללי הרשויות המקומיות (ביוב)}}. {{ח:תת|(ב)}} רשות מקומית תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות בחשבון הנפרד כאמור בסעיף קטן (א) מדי חצי שנה, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} עד 1 באוגוסט תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 30 ביוני באותה שנה; {{ח:תתת|(2)}} עד 1 בפברואר תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 31 בדצמבר של השנה הקודמת. {{ח:תת|(ג)}} רשות מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה, עד 1 בפברואר בכל שנה, את הדיווחים שהעבירה למנהל הרשות הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב)(2). {{ח:תת|(ד)}} אין באמור בסעיף קטן (א) למנוע מרשות מקומית לשלם לאיגוד ערים למים או לביוב בעד שירותי ביוב שהוא מספק לרשות המקומית בתעריפים שנקבעו לפי דין בעד שירותי הביוב. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תעריף הקמת מערכת מים}} {{ח:סעיף|5|תעריף הקמת מערכת מים|תיקון: תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} תעריף הקמת מערכת מים ברשות מקומית שלא נקבע לה תעריף הקמה עדכני למים יהיה תעריף הקמת מערכת מים היסטורי. {{ח:תת|(ב)}} תעריף הקמת מערכת מים ברשות מקומית הנקובה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א׳ בתוספת השלישית}} יהיה התעריף למטר רבוע שטח בנייה הנקוב {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בטור ג׳ או בטור ד׳ שבחלק א׳ בתוספת השלישית}}, לפי העניין, שמחושב לפי ההוראות האלה: {{ח:תתת|(1)}} ברשות מקומית שאינה רשות הררית – 47% מתעריף הבסיס של דמי הקמה הנקוב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב)#תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ בתוספת הראשונה בכללי דמי הקמה}}, בתוספת סכום בגובה מס ערך מוסף; {{ח:תתת|(2)}} לנכס הבנוי בצפיפות נמוכה – 35% יותר מהסכום המתקבל לפי פסקה (1); {{ח:תתת|(3)}} ברשות הררית – 32.8% יותר מהסכום המתקבל לפי פסקה (1) או פסקה (2), לפי העניין. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ברשות מקומית שנקבע לה תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית, יהיה תעריף הקמת מערכת מים התעריף למטר רבוע שטח בנייה כמפורט בצד שם אותה רשות מקומית {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השלישית}}. {{ח:סעיף|6|ייחוד הכספים וחובת פרסום ודיווח לעניין תעריף הקמת מערכת מים}} {{ח:תת|(א)}} רשות מקומית תעביר את כל הסכומים שגבתה לפי התעריפים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}} לחשבון נפרד שבבעלותה ולא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור, אלא לכיסוי הוצאות שבעדן נגבו תעריפים אלה. {{ח:תת|(ב)}} רשות מקומית תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות בחשבון הנפרד כאמור בסעיף קטן (א) מדי חצי שנה, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} עד 1 באוגוסט תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 30 ביוני באותה שנה; {{ח:תתת|(2)}} עד 1 בפברואר תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 31 בדצמבר של השנה הקודמת. {{ח:תת|(ג)}} רשות מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה, עד 1 בפברואר בכל שנה, את הדיווח שהעבירה למנהל הרשות הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב)(2). {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: תעריף ביוב}} {{ח:סעיף|7|תעריף ביוב|תיקון: תשע״ו, תשע״ז, תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} תעריף הביוב ברשות מקומית המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ב׳ בתוספת הראשונה}} יהיה התעריף הנקוב {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ג׳ לצדה}}. {{ח:תת|(א1)}} התעריפים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} כוללים סכום בגובה מס ערך מוסף. {{ח:תת|(א2)}} בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), מוסד ללא כוונת רווח לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף}}, המספק מים לצרכן שהוא עוסק מורשה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}}, שהצריכה בפועל משויכת רק לעסקו, או לצרכן הפטור ממס ערך מוסף לפי {{ח:חיצוני|חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות במסים)|חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות במסים), התשמ״ה–1985}}, יפחית מכל תעריף הנקוב {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, סכום בגובה רכיב מס ערך מוסף. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף|7א|ייחוד כספים להתקנה וקנייה של מכון טיהור שפכים|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} רשות מקומית המקבלת שירותי ביוב מאיגוד ערים למים או לביוב, שבתעריף הביוב שלו לא נקבעה או גולמה התקנה או קנייה של מכון טיהור שפכים, תעביר מתוך הסכומים שגבתה בעד התעריף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, לחשבון נפרד שבבעלותה את הסכומים שהוכרו לה בעד השקעה במכון טיהור שפכים; רשות מקומית לא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור, אלא לתשלומים בעד התקנה או קנייה של מכון טיהור שפכים. {{ח:תת|(ב)}} רשות מקומית שמתקיימים בה התנאים שבסעיף קטן (א), תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות בחשבון הנפרד כאמור בסעיף קטן (א) מדי חצי שנה, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} עד 1 באוגוסט בכל שנה, תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 30 ביוני באותה שנה; {{ח:תתת|(2)}} עד 1 בפברואר בכל שנה תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 31 בדצמבר של השנה הקודמת. {{ח:תת|(ג)}} רשות מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה, עד 1 בפברואר בכל שנה, את הדיווח שהעבירה למנהל הרשות הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב)(2). {{ח:סעיף|8|ייחוד הכספים וחובת דיווח לעניין תעריף ביוב|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 7א|לסעיף 7א}}, רשות מקומית תעביר את כל הסכומים שגבתה בעד התעריף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}} לחשבון נפרד שבבעלותה ולא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור, אלא לכיסוי הוצאות אחזקת ביוב כהגדרתם {{ח:חיצוני|כללי הרשויות המקומיות (ביוב) (תעריפים בעד שירותי ביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד) (הוראת שעה)|בכללי הרשויות המקומיות (ביוב)}}. {{ח:תת|(ב)}} רשות מקומית תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות בחשבון הנפרד כאמור בסעיף קטן (א) מדי חצי שנה, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} עד 1 באוגוסט בכל שנה, תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 30 ביוני באותה שנה; {{ח:תתת|(2)}} עד 1 בפברואר בכל שנה תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 31 בדצמבר של השנה הקודמת. {{ח:תת|(ג)}} רשות מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה, עד 1 בפברואר בכל שנה, את הדיווח שהעבירה למנהל הרשות הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב)(2). {{ח:תת|(ד)}} אין באמור בסעיף קטן (א) למנוע מרשות מקומית לשלם לאיגוד ערים למים או לביוב בעד שירותי ביוב שהוא מספק לרשות המקומית בתעריפים שנקבעו לפי דין בעד שירותי הביוב. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: תעריף מים}} {{ח:סעיף|9|תעריף מים}} {{ח:ת}} תעריפי המים ברשות מקומית יהיו תעריפי המים שנקבעו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|בכללי ספקים מקומיים}}. {{ח:סעיף|10|ייחוד הכספים וחובת דיווח לעניין תעריף המים}} {{ח:תת|(א)}} רשות מקומית תעביר את כל הסכומים שגבתה בעד התעריף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}} לחשבון נפרד שבבעלותה ולא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון אלא לכיסוי הוצאות אספקת המים. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הסכומים בעד אחזקת מערכות מים וביוב לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 5|סעיף 5 לכללי ספקים מקומיים}} או לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 8|סעיף 8 לכללי מקורות}}, ישולמו ויופקדו לפי האמור שם; ואולם ניתן אישור לשימוש בכספים כאמור שם, יועברו כספים אלו לחשבון נפרד שבבעלות הרשות המקומית, שלא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור, אלא להשקעות למטרת שיקום, חידוש ופיתוח מערכות מים וביוב כפי שייקבע באישור. {{ח:תת|(ג)}} רשות מקומית תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות בחשבון הנפרד כאמור בסעיף קטן (א) מדי חצי שנה, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} עד 1 באוגוסט בכל שנה, תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 30 ביוני באותה שנה; {{ח:תתת|(2)}} עד 1 בפברואר בכל שנה תעביר הרשות המקומית דיווחים בדבר התקופה שבין 1 בינואר לבין 31 בדצמבר של השנה הקודמת. {{ח:תת|(ד)}} רשות מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה, עד ליום 1 בפברואר בכל שנה, את הדיווח שהעבירה למנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן (ג)(2). {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|11|מועצה מקומית תעשייתית|תיקון: תשפ״א}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכללים אלה, תעריף הקמת מערכת ביוב ותעריף הקמת מערכת מים למועצה מקומית תעשייתית יהיה תעריף הקמת מערכת ביוב היסטורי ותעריף הקמת מערכת מים היסטורי בהתאמה, מעודכן לפי שיעור שינוי המדד שפורסם סמוך לתחילתם של כללים אלה לעומת המדד שפורסם סמוך ליום הקובע, וזאת כל עוד לא נקבעו לה, תעריפי דמי הקמה; לעניין זה, ”תעריפי דמי הקמה“ – תעריפים להקמת מערכות מים או ביוב, לפי העניין, שקבעה מועצת הרשות הממשלתית. {{ח:תת|(ב)}} התעריפים כאמור בסעיף קטן (א) יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון) לפי שיעור שינוי המדד שפורסם לפני יום העדכון הקודם לעומת מדד חודש נובמבר 2014. {{ח:סעיף|11א|ייחוד כספים שהתקבלו בעד הקמת מערכות מים וביוב|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיפים 4(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7א|7א}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6(א)}}, רשות מקומית רשאית להעביר את הסכומים שגבתה בעד התעריף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיפים 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}} {{ח:פנימי|סעיף 7א|ו־7א}} לחשבון אחד נפרד בבעלותה. {{ח:תת|(ב)}} רשות מקומית שהעבירה לחשבון אחד סכומים שגבתה כאמור – {{ח:תתת|(1)}} לא תעשה כל שימוש בכספים שבאותו חשבון, אלא לכיסוי ההוצאות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיפים 4(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 7א|ו־7א}}; {{ח:תתת|(2)}} תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות באותו חשבון מדי חצי שנה, במועדים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)}}. {{ח:סעיף|11ב|ייחוד כספים שהתקבלו בעד שירותי מים וביוב|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיפים 8(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10(א)}}, רשות מקומית רשאית להעביר את הסכומים שגבתה בעד התעריף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ו־9}} לחשבון אחד נפרד בבעלותה. {{ח:תת|(ב)}} רשות מקומית שהעבירה לחשבון אחד סכומים שגבתה כאמור – {{ח:תתת|(1)}} לא תעשה כל שימוש בכספים שבאותו חשבון, אלא לכיסוי ההוצאות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיפים 8(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10(א)}}; {{ח:תתת|(2)}} תעביר למנהל הרשות הממשלתית דיווחים בדבר ההכנסות וההוצאות באותו חשבון מדי חצי שנה, במועדים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ב)}}. {{ח:סעיף|11ג|החלת הוראות בעניין מועד לתשלום חיוב וריבית פיגורים|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} על חיוב צרכנים לפי כללים אלה יחול {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה)#סעיף 31|סעיף 31 לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע״א–2011}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|11ד|תעריפים לשירותים|תיקון: תשפ״ב}} {{ח:ת}} נקבעו לרשות מקומית תשלומים בעד השירותים המפורטים מסוימים {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 2|בתוספת השנייה לכללי התעריפים לתאגידים}}, לפי כל דין, התעריפים בעד אותם שירותים יהיו התעריפים {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 2|בתוספת השנייה לכללים האמורים}} בתוספת סכום בגובה מס הערך המוסף. {{ח:סעיף|12|עדכון סכומים}} {{ח:תת|(א)}} לבקשת רשות מקומית, רשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע עדכונים לתעריפים אלה לפי מדד המחירים לצרכן או כל מדד אחר שייראה לה הולם והיא רשאית לבחון לצורך כך את התחשיבים שהוצגו לה לשם קביעת התעריפים האמורים. {{ח:תת|(ב)}} קבעה מועצת הרשות הממשלתית עדכון כאמור, יחולו על התעריף המעודכן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}. {{ח:סעיף|12א|שינוי תעריפי הקמה|תיקון: תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} רשות מקומית רשאית, לעניין שינוי תעריפי ההקמה ועדכונם, לפנות בבקשה לעדכון תעריף הקמה עדכני לביוב או תעריף הקמה עדכני למים, בין במקום תעריף היסטורי ובין במקום תעריף שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|3(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 5|או 5(ג)}}. {{ח:תת|(ב)}} רשות מקומית רשאית לפנות בבקשה להוסיף על תעריף הקמה עדכני לביוב או תעריף הקמה עדכני למים המתקבלים לפי החישובים {{ח:פנימי|סעיף 3|בפסקאות (1) עד (3) בסעיף 3(ב)}} או {{ח:פנימי|סעיף 5|בפסקאות (1) עד (3) בסעיף 5(ב)}}, לפי העניין, סכום השווה במצטבר לעד 10% מן התעריפים האמורים, אם עבודות ההקמה של מערכות הביוב או מערכות המים באותה רשות מקומית כרוכות בדרך כלל בעלויות נוספות מיוחדות בשל ריבוי עתיקות, בשל סוג הקרקע, בשל צורך מוגבר בליווי משטרתי, בשל ריבוי עבודות במתחמים עירוניים מפותחים, בשל ריבוי מתחמים חדשים עתירי השקעה, בשל צפיפות ממוצעת נמוכה במיוחד או בשל נסיבות חריגות אחרות כיוצא באלה, ויחולו לעניין זה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הרשות המקומית תגיש למועצת הרשות הממשלתית בקשה מנומקת בליווי תחשיב, שאישרה מועצת הרשות המקומית, להגדלת התעריף לפי סעיף קטן זה; בקשה כאמור תוגש עד יום 1 באוקטובר של כל שנה; אישרה מועצת הרשות הממשלתית את הבקשה, כולה או חלקה, יתוקנו {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|או השלישית}}, לפי העניין; תחילתו של התיקון תהיה ב־1 בינואר שלאחר קבלת ההחלטה; {{ח:תתת|(2)}} הרשות המקומית תפרסם את הבקשה שבכוונתה להגיש באתר האינטרנט שלה ובשני עיתונים מקומיים בעלי תפוצה רחבה בשטחה, ותציין בפרסום כאמור את המועד האחרון להגשת תגובות, שלא יפחת מ־15 ימים ממועד הפרסום; מועצת הרשות המקומית תקיים דיון בתגובות שהוגשו לגבי הבקשה ותבחן אם יש צורך לעדכן את הבקשה שתוגש למועצת הרשות הממשלתית; {{ח:תתת|(3)}} הרשות המקומית תצרף לבקשה את תגובות הציבור שהתקבלו, תמצית של הטענות שקיבלה מועצת הרשות המקומית חתומה ביד המנהל הכללי של הרשות המקומית או גזבר הרשות המקומית, ואת פרוטוקול החלטת מועצת הרשות המקומית. {{ח:סעיף|12ב|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב)|מכללי דמי הקמה}}|תיקון: תשפ״ב}} {{ח:ת}} על חיוב בתשלומי הקמה יחולו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב)#סעיף 7|סעיפים 7 עד 17}}, {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב)#סעיף 22|22}} {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב)#סעיף 27|ו־27(ו) בכללי דמי הקמה}}, בשינויים המחויבים ובהתאמות אלה: {{ח:תת|(1)}} בכל מקום, במקום ”חברה“ יקראו ”רשות מקומית“, ושינויי הצורה הדקדוקיים המחויבים ייעשו לפי זה; {{ח:תת|(2)}} בכל מקום, במקום ”דמי הקמה“ יקראו ”תעריף הקמת מערכת ביוב או תעריף הקמת מערכת מים, לפי העניין“; {{ח:תת|(3)}} בכל מקום, במקום ”הממונה“ יקראו ”מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא מינה לאותו עניין“; {{ח:תת|(4)}} במקום ”יום התחילה“ יקראו ”כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022)“; {{ח:תת|(5)}} במקום ההגדרה ”תשלום קודם“ יקראו: {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלום קודם“ – תשלום של תעריף הקמת מערכת ביוב, תעריף הקמת מערכת מים, היטל ביוב, היטל הנחת צינורות, דמי השתתפות בהתקנת מערכת ביוב או מערכת מים או דמי פיתוח, לפי העניין, ששולם בשל נכס לרשות המקומית בטרם הטילה על בעל הנכס חובה לשלם תשלומי הקמה לפי {{ח:חיצוני|כללי דמי ההקמה|כללי דמי ההקמה}}; ניתן פטור מתשלום סוג של תשלום קודם כאמור עקב ביצוע עבודות הקמה של מערכת מים או מערכת ביוב בידי בעל הנכס או במימונו, יראו לעניין הגדרה זו כאילו שולם אותו סוג של תשלום קודם, לגבי מערכת הביוב או מערכת המים, לפי העניין."; {{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|כללי דמי ההקמה#סעיף 9|בסעיף 9(ו)}}, במקום ”המנהל הכללי של הרשות המקומית“ יקראו ”מהנדס הרשות המקומית“; {{ח:תת|(7)}} הוראות הסעיפים האמורים הנוגעות למערכת ביוב יחולו לעניין תעריף הקמת מערכת ביוב, והוראות הסעיפים האמורים הנוגעות למערכת מים יחולו לעניין תעריף הקמת מערכת מים, הכול לפי העניין. {{ח:סעיף|12ג|הצמדה, עדכון ועיגול סכומים|תיקון: תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ בתוספת השנייה}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|ובחלק א׳ בתוספת השלישית}} יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה, לפי העדכון שיחול בתעריף הבסיס של דמי ההקמה הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} לכללי דמי הקמה. {{ח:תת|(ב)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השנייה}} {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|ובחלק ב׳ בתוספת השלישית}} יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה בדרך של הצמדתם למדד המשוקלל כהגדרתו בכללי דמי הקמה, לפי שיעור שינוי רכיבי המדד המשוקלל שפורסמו לאחרונה לפני יום העדכון לעומת רכיבי המדד המשוקלל שפורסמו לחודש נובמבר שקדם לקביעתם. {{ח:תת|(ג)}} הסתיים סכום תעריף שעודכן כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בשבר של אגורה, ייראה השבר שהוא חצי אגורה או יותר כאגורה שלמה ושבר שהוא פחות מחצי אגורה – בטל. {{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות את נוסח {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והתוספת השלישית}} כפי שעודכנו לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|13|שינוי ברכיבי העלות|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכללים אלה, בוטל רכיב עלות המרכיב את אחד או יותר מהתעריפים ההיסטוריים או שהוכר רכיב זה לרשות המקומית במסגרת כללים אחרים שקובעת מועצת הרשות הממשלתית או גולם הרכיב במסגרת התעריף שנקבע לצרכני אותה רשות מקומית, תפחית הרשות המקומית סכום רכיב זה מתוך התעריף ההיסטורי. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור, נקבעה או גולמה התקנה או קנייה של מכון טיהור שפכים, בתעריף הקמת מערכת הביוב ההיסטורי וכן בתעריף הביוב של איגוד ערים לפי {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים|חוק איגודי ערים, התשט״ו–1955}}, המספק שירותי ביוב לאותה רשות מקומית, ייקבע תעריף הקמת מערכת ביוב היסטורי בהפחתת התשלום בעד ההתקנה או הקנייה של מכון טיהור שפכים או החלק המגולם בתעריף מערכת הביוב ההיסטורי, הנמוך מביניהם; בהעדר שלב כאמור או תחשיב לגילומו, על אף שגולמה העלות בתעריף הקמת מערכת הביוב ההיסטורי – בהפחתה של 21% מתעריף הקמת מערכת הביוב ההיסטורי. {{ח:תת|(ג)}} סעיף קטן (ב) יחול גם על רשות מקומית שמתקיימים בה התנאים {{ח:פנימי|סעיף 7א|שבסעיף 7א(א)}}. {{ח:סעיף|14|פרסום תעריפים|תיקון: תשע״ו, תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} רשות מקומית ומועצה תעשייתית יפרסמו באתר האינטרנט שלהן את התעריפים לפי כללים אלה, לרבות כל שינוי או עדכון בהם לפי כללים אלה ולמעט תעריפים לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3(ב) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5(ב) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}} {{ח:פנימי|סעיף 12א|ו־12א}}, ויעבירו את פרטי הפרסום לרשות. {{ח:תת|(ב)}} הרשות תפרסם באתר את פרטי הפרסום שהועברו לה לפי סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} רשות מקומית לא תוציא דרישת תשלום לפי כללים אלה אלא לאחר שפרסמה את התעריפים לפי הוראות סעיף קטן (א). {{ח:סעיף|15|תחילה סייג לתחולה ותחולה}} {{ח:תת|(א)}} תחילתם של כללים אלה ב־1 לחודש שלאחר פרסומם. {{ח:תת|(ב)}} תעריף הקמת מערכת ביוב ותעריף הקמת מערכת מים שבכללים אלה לא יחולו על דרישת תשלום שמסרה רשות מקומית או מועצה מקומית תעשייתית קודם למועד תחילתם של כללים אלה. {{ח:תת|(ג)}} תעריף הביוב שבכללים אלה יחול על שירותי אחזקת ביוב שסיפקה רשות מקומית מיום תחילתם של כללים אלה. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״ו, תשפ״ב}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”רשות מקומית הררית“ בסעיף 1}} {{ח:פנימי|סעיף 7|וסעיף 7}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ט, תשע״ט־2, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2}} {{ח:ת}} <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} רשות מקומית</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} תעריף ביוב בשקלים חדשים {{ש}} למטר מעוקב של מים שסופקו</th></tr> <tr id="תוספת 1 פרט 1"><td>(1)</td><td>אור עקיבא</td><td>4.012</td></tr> <tr id="תוספת 1 פרט 2"><td>(2)</td><td>אליכין</td><td>3.916</td></tr> <tr id="תוספת 1 פרט 3"><td>(3)</td><td>באר יעקב</td><td>2.994</td></tr> <tr id="תוספת 1 פרט 4"><td>(4)</td><td>בית שאן</td><td>3.881</td></tr> <tr id="תוספת 1 פרט 5"><td>(5)</td><td>בנימינה – גבעת עדה</td><td>4.012</td></tr> <tr id="תוספת 1 פרט 6"><td>(6)</td><td>גבעת שמואל</td><td>5.632</td></tr> <tr id="תוספת 1 פרט 7"><td>(7)</td><td>חריש</td><td>2.717</td></tr> <tr id="תוספת 1 פרט 8"><td>(8)</td><td>כפר שמריהו</td><td>4.296</td></tr> <tr id="תוספת 1 פרט 9"><td>(9)</td><td>כפר תבור</td><td>4.147</td></tr> <tr id="תוספת 1 פרט 10"><td>(10)</td><td>להבים</td><td>3.661</td></tr> <tr id="תוספת 1 פרט 11"><td>(11)</td><td>מיתר</td><td>3.265</td></tr> <tr id="תוספת 1 פרט 12"><td>(12)</td><td>מעיליא</td><td>2.974</td></tr> <tr id="תוספת 1 פרט 13"><td>(13)</td><td>נהריה</td><td>3.927</td></tr> <tr id="תוספת 1 פרט 14"><td>(14)</td><td>נשר</td><td>5.329</td></tr> <tr id="תוספת 1 פרט 15"><td>(15)</td><td>סביון</td><td>4.819</td></tr> <tr id="תוספת 1 פרט 16"><td>(16)</td><td>עומר</td><td>3.661</td></tr> <tr id="תוספת 1 פרט 17"><td>(17)</td><td>פרדיס</td><td>4.066</td></tr> <tr id="תוספת 1 פרט 18"><td>(18)</td><td>פרדס חנה–כרכור</td><td>4.614</td></tr> <tr id="תוספת 1 פרט 19"><td>(19)</td><td>קלנסואה</td><td>2.604</td></tr> <tr id="תוספת 1 פרט 20"><td>(20)</td><td>קריית יערים</td><td>4.648</td></tr> <tr id="תוספת 1 פרט 21"><td>(21)</td><td>ראש פינה</td><td>4.110</td></tr> <tr id="תוספת 1 פרט 22"><td>(22)</td><td>שדרות</td><td>4.561</td></tr> <tr id="תוספת 1 פרט 23"><td>(23)</td><td>שהם</td><td>3.847</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשפ״ב}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרות ”תעריף הקמה עדכני לביוב“, ”תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית“, בסעיף 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} {{ח:פנימי|סעיף 12א|וסעיף 12א}})}}}} {{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳: תעריף הקמת מערכת ביוב}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”תעריף הקמה עדכני לביוב“, בסעיף 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 12א|וסעיף 12א(ב)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} (בשקלים חדשים למטר מרובע של שטח הבנייה, כולל סכום בגובה מס ערך מוסף) {{ח:ת}} <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ד׳}}</th></tr> <tr><th>פרט</th><th>הרשויות המקומיות</th><th>תעריף לנכס שאינו בנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה</th><th>תעריף לנכס הבנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה</th></tr> <tr><td colspan="4">'''רשויות שאינן הרריות:'''</td></tr> <tr><td>(3)</td><td>באר יעקב</td><td rowspan="9">51.43</td><td rowspan="9">69.43</td></tr> <tr><td>(4)</td><td>בית שאן</td></tr> <tr><td>(6)</td><td>גבעת שמואל</td></tr> <tr><td>(8)</td><td>כפר שמריהו</td></tr> <tr><td>(10)</td><td>להבים</td></tr> <tr><td>(18)</td><td>פרדס–חנה–כרכור</td></tr> <tr><td>(19)</td><td>קלנסווה</td></tr> <tr><td>(22)</td><td>שדרות</td></tr> <tr><td>(23)</td><td>שוהם</td></tr> <tr><td colspan="4">'''רשויות הרריות:'''</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td colspan="4">'''רשויות שאושרה להן תוספת עד 10% בשל עלויות נוספות מיוחדות ({{ח:פנימי|סעיף 12א|סעיף 12א(ב)}}):'''</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳: תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”תעריף הקמת מערכת ביוב לפי בחינה פרטנית“, בסעיף 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ג)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} (בשקלים חדשים למטר מרובע, כולל סכום בגובה מס ערך מוסף) {{ח:ת}} <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ד׳}}</th></tr> <tr><th>פרט</th><th>הרשויות המקומיות</th><th>תעריף לנכס שאינו בנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה</th><th>תעריף לנכס הבנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה</th></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשפ״ב}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרות ”תעריף הקמה עדכני למים“, ”תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית“, בסעיף 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 12א|12א}})}}}} {{ח:קטע3|תוספת 3 חלק א|חלק א׳: תעריף הקמת מערכת מים}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”תעריף הקמה עדכני למים“, בסעיף 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 12א|12א(ב)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} (בשקלים חדשים למטר מרובע של שטח הבנייה, כולל סכום בגובה מס ערך מוסף) {{ח:ת}} <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ד׳}}</th></tr> <tr><th>פרט</th><th>הרשויות המקומיות</th><th>תעריף לנכס שאינו בנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה</th><th>תעריף לנכס הבנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה</th></tr> <tr><td colspan="4">'''רשויות שאינן הרריות:'''</td></tr> <tr><td>(3)</td><td>באר יעקב</td><td rowspan="9">45.61</td><td rowspan="9">61.57</td></tr> <tr><td>(4)</td><td>בית שאן</td></tr> <tr><td>(6)</td><td>גבעת שמואל</td></tr> <tr><td>(8)</td><td>כפר שמריהו</td></tr> <tr><td>(10)</td><td>להבים</td></tr> <tr><td>(18)</td><td>פרדס־חנה–כרכור</td></tr> <tr><td>(19)</td><td>קלנסווה</td></tr> <tr><td>(22)</td><td>שדרות</td></tr> <tr><td>(23)</td><td>שוהם</td></tr> <tr><td colspan="4">'''רשויות הרריות:'''</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td colspan="4">'''רשויות שאושרה להן תוספת בשל עלויות נוספות מיוחדות ({{ח:פנימי|סעיף 12א|סעיף 12א(ב)}}):'''</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:קטע3|תוספת 3 חלק ב|חלק ב׳: תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”תעריף הקמת מערכת מים לפי בחינה פרטנית“, בסעיף 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ג)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} (בשקלים חדשים למטר מרובע, כולל סכום בגובה מס ערך מוסף) {{ח:ת}} <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ד׳}}</th></tr> <tr><th>פרט</th><th>הרשויות המקומיות</th><th>תעריף לנכס שאינו בנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה</th><th>תעריף לנכס הבנוי בצפיפות נמוכה בשקלים חדשים למטר רבוע של שטח הבנייה</th></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:חתימות|א׳ בטבת התשע״ה (23 בדצמבר 2014)}} * '''אלכסנדר קושניר'''<br>יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 45m2qayr4boirmj31u8ihy09mabf6v0 106 469841 1417467 1416790 2022-08-09T17:52:18Z Ilan Sendowski 4009 /* בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים */ wikitext text/x-wiki {{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ד|ה|ח ו|הבהרה=כן|ציטוט= וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר, עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי; בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים.}} == בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים == === וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר === "בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ" ([[ביאור:בראשית ז יא]]) התחיל המבול, "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ" ([[ביאור:בראשית ח ד]]) אלוהים הפסיק את הגשם והרוח, והתיבה נחה על פני המים. מאז והלאה פני המים הלכו וירדו בתוך [[W:קלדרה|'''הקלדרה''']]. המים חילחלו דרך קירות ותחתית הקלדרה, יצאו מצידי ההר הענקי וזרמו לים. === עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי === הכתוב מספר לנו שהמים הלכו וירדו "'''עַד''' הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי".<br> "'''עַד'''" - מילה שמסמנת גבול או קצה, סוף (מילוג). נראה כאילו שהעורך מודיע לנו שהמים ירדו עד החודש העשירי, ומאז הם לא ירדו יותר. נאמר שהמים ירדו עד החודש העשירי, אולם היום לא נאמר, לכן אפשרי שהמים ירדו עד סוף החודש העשירי, וכך המים המשיכו לרדת במשך שלושים יום נוספים מאז שבראשון לחודש העשירי נראו ראשי ההרים. ייתכן שאחרי החודש העשירי המים לא ירדו במהירות, אולם הקרקע נשארה ביצה מלאת מים, ולכן נח לא היה יכול לצאת מהתיבה. === בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים === כתוב: "חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה, גָּבְרוּ הַמָּיִם; וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים" ([[ביאור:בראשית ז כ]]), ומכאן ניתן להבין שכאשר פני המים ירדו ב15 אמה (כ 5 מטר) קצות ההרים הזדקרו ובקעו מן המים, ואפשר היה לראות אותם. לפי '''רש"י''' המים ירדו בקצב של ד' אמות ליום, כך שדי מהר קצות ההרים נראו ולא היה צריך לחכות כחודשים עד שהם יראו. === רָאשֵׁי הֶהָרִים === מקובל ש''''ראש ההר'''' זאת הנקודה המקומית הגבוהה ביותר בהר, הפיסגה. אם זה היה הפרוש כאן אז מדובר שאבן אחת, האבן הגבוה ביותר, בצבצה מהמים ורק היא נראתה. אולם כאן מדובר בהרים (ברבים) ולא בהר יחיד או פיסגה ראשית של כל קבוצת ההרים. לכן היו לפחות מספר סלעים שנראו מעל פני המים, חלקם גבוהים וחלקם נמוכים יותר. כאשר מדובר על 'ראש האדם', לא מתכוונים רק לקצה העליון, לכיפה, אלא הראש הוא כל החלק הגוף שמעל הצואר, כולל הפנים. כאשר מסתכלים על הצוקים המקיפים את הכלדרה רואים את התופעות הבאות: * הר געש נוצר מלבה שהתרוממה ונשפכה מפנים כדור הארץ החוצה. בהרבה מקרים ההר נראה כחרוט. * הלבה נזלה בצנורות והגזים בחמים יצרו בועות בתוך האבן. * כאשר הלבה מתקררת נשארת אבן מלאת חורים שאינה חזקה, ורשת מנהרות של תעלות זרימה. במקרים רבים קצה חרוט ההר קורס כלפי מטה, ונוצרת שרשרת הרים סביב השקע העגול, שנקרא כלדרה. * שרשרת ההרים סביב לקלדרה נראת כצוק אנכי, מצוק. * גובה ההרים סביב הקלדרה הם כמה מאות מטר (<small><small>ב'אגם המכתש' שבאורגון, קירות הקלדרה הם בערך 500-200 מטר מעל פני המים, שעומקם כ600 מטר.</small></small>) * בגלל זעזועים ורעידות וולקניות עקב תנועת גזים ולבה בתוך הר הגעש, גשמים ורוחות, סלעים נשמטים מהקיר האנכי ומצטברים בתחתית המצוק ויוצרים מדרון של שברי סלעים לכל היקף הכלדרה, מהמצוק כלפי מרכז הכלדרה. סביר ש"'''רָאשֵׁי הֶהָרִים'''" מתכוון לכל האזור האנכי של ההר, הפנים, מעל התחלת המדרון. <br> קיימת אפשרות שהקלדרה הזאת היתה צעירה ולא היה הרבה בלאי על מצוקי קירות הקלדרה, והמדרון היה נמוך, וכך 'ראשי ההרים' היה רוב הגובה, ונשאר למטה רק שליש או רבע מההר, וזאת כדי להסביר מדוע עברו רק מספר ימים בחודש העשירי עד שהמים הפסיקו לרדת במהירות לאחר החודש העשירי, ואחרי זמן קצר של ארבעים יום התיבה הגיעה לתחתית הקלדרה, נחה מאוזנת על הקרקע, ונח פתח את חלון התיבה. === נִרְאוּ === העורך מספר לנו שראשי ההרים "נִרְאוּ". לא נאמר למי.<br> רק "מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם, וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה" ([[ביאור:בראשית ח ו]]), וראה את הסביבה. לכן בראשון לחודש העשירי זה לא היה נח שראה את ראשי ההרים, וגם לא שאר האנשים בתיבה. שאר האנשים נספו במבול, לכן היחידים שראו היו - אלוהים ומלאכיו. כך, שאם אלוהים לא כתב את זה, אז העורך למעשה לא יודע מה בדיוק נראה בזמן ההוא, למרות שסביר שחלק גדול מההרים סביב הקלדרה כבר בלטו מהמים. {{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ד|ה|ח ו}} i63kjl03l4hcu0wn408jbzqy4z2atq2 116 469915 1417574 1417363 2022-08-10T08:31:07Z Shahar9261 22508 wikitext text/x-wiki <שם> צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה), התשס"ח-2008 <מקור> ((ק"ת תשס"ח, 348|צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)|6640)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|ההגדרה "ציוד לחימה" שבסעיף 1]] [[=החוק|לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז-2007]] (להלן - החוק), [[וסעיף 45 לחוק]], ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אני מצווה לאמור: @ 1. ציוד לחימה : פרטי החימוש המנויים [[בתוספת]] הם ציוד לחימה. == תוספת == ==== ((([[סעיף 1]]))) ==== @ 1. הגדרות : [[בתוספת זו]] - :- "אבזרי קצה" - תפסניות, יחידות מכשור אקטיביות וכל מכשור אחר המחובר לפלטת הבסיס בקצה זרוע העבודה של רובוט; לעניין זה,"יחידות מכשור אקטיב" - התקנים להפעלת כוח מניע, אנרגיית ייצור או חישה על פריט הנמצא בתהליך ייצור; :- "ביו-פולימרים" - מקרומולקולות ביולוגיות כדלהלן: :: (1) אנזימים עבור תגובות כימיות או ביולוגיות ספציפיות; :: (2) נוגדנים (Antibodies), חד-שבטיים (Monoclonal), רב-שבטיים (Polyclonal) או אנטי-אידיוטיפיים (Anti-idiotypic); :: (3) קולטנים (receptors) שתוכננו או יוצרו במיוחד; :: לעניין זה - ::- "נוגדנים אנטי-אידיוטיפיים" - נוגדנים הנקשרים לאתרי היקשרות של אנטיגן ספציפי של נוגדנים אחרים; ::- "נוגדנים חד-שבטיים" - חלבונים הנקשרים לאתר היקשרות אנטיגני בודד ומיוצרים על ידי צביר תאים משובט אחד; ::- "נוגדנים רב-שבטיים" - תערובת חלבונים הנקשרים לאנטיגן ספציפי ואשר מיוצרים על ידי יותר מצביר תאים משובט אחד; ::- "קולטנים" - מבנים מאקרו מולקולאריים ביולוגיים לקשור ליגנדים (ligands), אשר קשירתם משפיעה על פעילויות פיזיולוגיות; :- "זרזים ביולוגיים" - אנזימים עבור כימיקלים ספציפיים או עבור ריאקציות כימיות או עבור תרכובות ביולוגיות אשר נקשרים לחומרי לחימה כימיים (CW) (להלן - חל"כ) ומאיצים את התפרקותם; לעניין זה, "אנזימים"' - זרזים ביולוגיים עבור תגובות כימיות או ביולוגיות ספציפיות; :- "חומרי נפץ" - חומרים או תערובות של חומרים, במצב צבירה מוצק, נוזל או גז, הנדרשים להתפוצץ ביישומם כמטען ראשוני, כמאיץ או כמטען עיקרי בראשי קרב, חבלה ויישומים אחרים; :- "חומרי מוצא" (Precursors) - כימיקלים ייחודיים המשמשים לייצור חומרי נפץ; :- "חומרים אנרגטיים" - חומרים או תערובות המיועדים לשחרר אנרגיה בתגובה כימית; (חומרי נפץ, פירוטכניקה וחומרי הדף הם תת-סוגים של חומרים אנרגטיים); :- "חומרים לפיזור הפגנות" - חומרים המיועדים לשימוש בפיזור הפגנות, המייצרים במהירות גירוי תחושתי או אפקטים פיזיים מנטרלים בבני אדם, אשר נעלמים בתוך זמן קצר אחרי סיום החשיפה להם; (גזים מדמיעים הם תת-קבוצה של חומרים לפיזור הפגנות); :- "טמפסט" - מוצר או אמצעי טכנולוגי או שיטות בתחום גילוי ומדידות דלף מידע, מיגון מערכות מפני דלף מידע, מיצוי מידע ממערכות כתוצאה מדלף מידע או חקירת תוצאות מדלף מידע; לעניין זה, "דלף מידע" לרבות - :: (1) דליפות מידע אלקטרומגנטיות, המתפשטות בקרינה או בצימוד אלקטרומגנטיים; :: (2) דליפות מידע מולכות, המתפשטות כזרם או כמתח מולך בכבלי חשמל או תקשורת; :: (3) דליפות מידע מכניות ממערכות מידע; :: (4) דליפות מידע באמצעים אופטיים ממערכות מידע; :- "מיצוי" - השגת מידע מעובד במערכת על ידי ניצול דלף מידע ממנה; :- "מיגון" - מיגון מערכות מידע ומיתקנים שבהם מותקנות מערכות מידע כנגד דלף ידע מתוך המיתקן, ולרבות מיגון ואמצעים אלקטרוניים, מכניים, אופטיים, אקוסטיים ואחרים; :- "ידע", "טכנולוגיה" - המידע הספציפי הנחוץ לפיתוח, ייצור או שימוש במוצר; המידע הוא בצורה של נתונים טכניים או סיוע טכני; לעניין זה - ::- "נחוץ" - מתייחס רק לאותו חלק האחראי במידה ניכרת להשגה או לחריגה ברמות הביצוע המבוקרות של, במאפייני או בתפקודי ידע; ויכול שאותו חלק נחוץ יהיה משותף למוצרים שונים; ::- "נתונים טכניים" - לרבות שרטוטים, תכניות, דיאגראמות, מודלים, נוסחאות, טבלאות, תרשימים ומפרטים הנדסיים, מדריכים למשתמש והוראות הכתובות או מוקלטות על מדיה או התקנים כדיסקים, סרטים מגנטיים וזיכרונות לקריאה בלבד; ::- "סיוע טכני" - לרבות בצורת הוראות, מיומנויות, הכשרה, ידע בעבודה, שירותי ייעוץ או העברת נתונים טכניים; :- "ייצור" - לרבות הנדסת ייצור, שילוב (אינטגרציה), הרכבה, ביקורת, ניסויים והבטחת איכות; :- "כור גרעיני" - כל הפריטים הנמצאים בתוך מבנה הכור או המחוברים אליו ישירות, הציוד המפקח על רמת ההספק בליבה, והרכיבים אשר באופן רגיל מכילים, או נמצאים במגע ישיר עם, או מפקחים, על נוזל הקירור הראשי של ליבת הכור; :- "כלים קלים מהאוויר" - כדורים פורחים וספינות אוויר שלצורך העילוי עושים שימוש באוויר חם או בגזים קלים מהאוויר כגון, הליום או מימן; :- "כלי טיס" - כלי טיס בעל כנף קבועה, כנף בת-סיבוב, כנף מסתובבת (הליקופטר), רוטור נטוי או כנף נטויה; :- "כלי טיס אזרחי" - מטוסים שתיאורם מופיע ברשימות הכשירות האווירית של רשויות התעופה האזרחית המורשים לטוס בנתיבים מסחריים אזרחיים, פנימיים וחיצוניים או לשימושים אזרחיים חוקיים אחרים פרטיים או עסקיים; :- "לייזר" - מכלול רכיבים המייצר אור עקבי, הן מבחינה מרחבית והן מבחינת זמן, אשר מוגבר על ידי פליטת קרינה מעוררת; :- "מוליך-על" - חומרים (כגון: מתכות, סגסוגות או תרכובות) היכולים לאבד כל התנגדות חשמלית (לדוגמה: יכולים להשיג מוליכות חשמלית אינסופית ולשאת זרמים חשמליים גדולים מאוד בלא התחממות ג'אול); לעניין זה, "מוליכות-על" של חומר מאופיין באופן אינדיבידואלי על ידי טמפרטורה קריטית, שדה מגנטי קריטי שהוא פונקציה של הטמפרטורה, וצפיפות זרם קריטית שהיא, פונקציה הן של השדה המגנטי והן של הטמפרטורה; :- "מותאמים לשימוש במלחמה" - כל שינוי או מיון (כגון: שינוי טוהר, חיי מדף, מידת הרעילות, תכונות הפצה, או עמידות בפני קרינה אולטרא-סגולה UV) המתוכננים להגביר את היעילות בגרימת נפגעים בבני אדם או חיות, בהרס ציוד או בפגיעה ביבולים או בסביבה; :- "נשאי תכונות" - נשאים (כגון: פלאזמיד או וירוס) שבהם משתמשים לצורך החדרת חומר גנטי לתאים פונדקאים; :- "נחלת הכלל" - ידע וטכנולוגיה או תוכנה נגישים ובלא הגבלה על המשך הפצתם; לעניין זה, אין במגבלת זכות יוצרים כדי להוציא ידע וטכנולוגיה או תוכנה מההגדרה נחלת הכלל; :- "פירוטכניקה" - תערובות של דלקים מוצקים או נוזליים וחומרים מחמצנים אשר, כאשר הם ניצתים, עוברים תגובה כימית אנרגטית בקצב מבוקר המכוון ליצור השעיות זמן ספציפיות, או פרצי חום, רעש, עשן, אור נראה או קרינה אינפרא-אדומה; (חומרי בעירה עצמית (pyrophorics) הם תת-קבוצה של חומרים פירוטכניים, אשר אינם מכילים חומרים מחמצנים אלא נדלקים באופן עצמי במגע עם האוויר); :- "פיתוח" - לרבות השלבים טרם ייצור, הכוללים: תכנון, חקר תכנון וניתוחו, תפיסת תכנון, הרכבה וניסוי של אבות-טיפוס, סדרות ייצור ניסיוניות ונתוני תכנון, תהליך הפיכת נתוני תכנון למוצר, תכנון תצורה, שילוב (אינטגרציה) ושרטוטי פריסה; :- "רובוט" - מנגנון תפעול, בעל תנועה רציפה או תנועה מנקודה-לנקודה, עשוי להשתמש בחיישנים ובעל כל המאפיינים האלה: :: (1) הוא רב-שימושי; :: (2) מסוגל להציב או למקם חומר, חלקים, כלים או התקנים מיוחדים במגוון תנועות במרחב תלת-ממדי; :: (3) שילוב של שלושה או יותר התקני-סרבו מסוג לולאה פתוחה או סגורה שיכול לכלול גם מנועי מיקום (STEPPING MOTORS); וכן :: (4) בעל יכולת תכנות עם גישה למשתמש בשיטת למד או הקלט או באמצעות מחשב אלקטרוני שיכול להיות בקר לוגי בר-תכנות, ובלא התערבות מכנית; :: למעט - :: (1) מנגנוני תפעול הניתנים לשליטה ידנית או הפעלה מרחוק בלבד; :: (2) מנגנונים בעלי רצף קבוע שהם מיתקנים נעים אוטומטיים, הפועלים לפי תנועות מתוכנתות קבועות מכנית; התכנית מוגבלת מכנית על ידי מעצורים קבועים כפינים או פיקות; רצף התנועות ובחירת נתיבים או זוויות אינם משתנים או ניתנים לשינוי באמצעים מכניים, אלקטרוניים או חשמליים; :: (3) מנגנוני תפעול בעלי רצף משתנה מבוקרים מכנית, אשר הם מיתקנים הנעים אוטומאטית, הפועלים לפי תנועות מתוכנתות הקבועות מכנית; התוכנית מוגבלת מכנית על ידי מעצורים קבועים אך ברי כוונון, כפינים וזיזים; רצף התנועות ובחירת הנתיבים או הזוויות נעשה במסגרת דפוס תכנית קבוע; סטייה או שינוי בדפוס התכנית (לדוגמה: שינויים בפינים או חילופי זיזים) בציר תנועה אחד או יותר מתבצעים על ידי פעולות מכניות בלבד; :: (4) מנגנוני תפעול בעלי רצף משתנה מבוקרים שלא באמצעות בקרת-סרבו שהם מיתקנים נעים אוטומטית, הפועלים לפי תנועות מתוכנתות קבועות מכנית; התכנית ניתנת לשינוי אך הרצף מתקדם רק לפי אות בינארי ממיתקן חשמלי בינארי קבוע מכנית, או על ידי מעצורים ברי-כוונון; :: (5) עגורנים ייעודיים המוגדרים כמערכת תפעול Y–X המיוצרים כחלק אינטגרלי של מערך אנכי של מכלי אחסון ומתוכננים לגישה אל תכולת מכלים אלה לצורך אחסונה או שליפתה; :- "שימוש" - לרבות הפעלה, התקנה, תחזוקה, תיקון ושיפוץ; :- "שפופרות הגברת אור כוכבים מדור ראשון" - שפופרות ממוקדות באופן אלקטרוסטטי, העושות שימוש בסיבים אופטיים לקלט ופלט או בלוחות מצופי זכוכית, פוטו-קתודות רב-אלקאליות, (S-20 או S-25), אבל לא מגברי לוחות מיקרו-ערוץ; :- "תוכנה" - אוסף של אחת או יותר תכניות או מיקרו תכניות הקבוע באמצעי ביטוי מוחשי כלשהו; :- "תוספים" - חומרים המשמשים בתרכובות נפיצות כדי לשפר את תכונותיהן. @ 2. : (א) [[בתוספת זו]] - :: (1) כימיקלים או חומרים כימיים מצוינים בשמם ובמספר CAS‏ (chemical abstracts service); :: (2) כימיקלים או חומרים כימיים בעלי מבנה נוסחה זהה (לרבות הידרטים) לאלו המצוינים [[בתוספת זו]] נחשבים ציוד לחימה בלא תלות בשמם או במספר CAS שלהם; :: (3) מספרי CAS ניתנים כדי לסייע בזיהוי אם כימיקל או תערובת מסוימים מפוקחים, בלא קשר למינוח השמי; :: (4) לא צוין מספר CAS כאמצעי זיהוי יחיד, כי למספר תבניות של חומרים כימיים או כימיקלים המופיעים ברשימה יש מספרי CAS שונים, וגם לתערובות המכילות כימיקלים או חומרים כימיים המופיעים ברשימה, עשויים להיות מספרי CAS שונים. : (ב) '''רשימת פרטי החימוש -''' @ 1. : כלי נשק עם קדח קנה חלק שקוטרו קטן מ-20 מ"מ, כלי נשק אחרים וכלי נשק אוטומטיים שקוטר קנה הירי שלהם הוא עד ל-12.7 מ"מ (קליבר 0.50 אינץ) ואבזריהם, כמפורט להלן, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם: : (א) רובים, קרבינים, אקדחים מכל הסוגים, תתי מקלעים ומקלעים מכל הסוגים; למעט - :: (1) רובי מוסקאט, רובים וקרבינים אשר יוצרו לפני שנת 1938; :: (2) רפרודוקציות של רובי מוסקאט, רובים וקרבינים, אשר דגמיהם המקוריים יוצרו לפני שנת 1890; :: (3) אקדחים ומקלעים מכל הסוגים, אשר יוצרו לפני שנת 1890, ורפרודוקציות שלהם; : (ב) כלי נשק עם קדח קנה חלק, כמפורט להלן: :: (1) כלי נשק עם קדח קנה חלק אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; :: (2) כלי נשק עם קדח קנה חלק אחרים, כמפורט להלן: ::: (א) אוטומטיים; ::: (ב) חצי אוטומטיים, או אשר דריכתם מתבצעת על ידי משיכת המעטה הקדמי שלהם לאחור; : (ג) כלי נשק לירי תחמושת בלא תרמיל; : (ד) משתיקי קול, אבזרים מיוחדים להרכבה על כלי נשק, מחסניות, תפסים, כוונות לכלי נשק וסתרשפים, בעבור כלי הנשק הכלולים בפסקאות (א) עד (ג), ולמעט כוונות אופטיות בלא עיבוד אלקטרוני של התמונה, בעלות הגדלה פי 4 או פחות, בתנאי שהן לא תוכננו מראש או שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי; : פרט חימוש זה אינו כולל - : (1) כלי נשק עם קדח קנה חלק, אשר משמשים למטרות ציד או ספורט, ככל שכלי נשק אלה לא תוכננו במיוחד לשימוש צבאי או לירי אוטומטי; : (2) כלי ירייה אשר תוכננו במיוחד לירי תחמושת דמה, ושאין ביכולתם לירות תחמושת הכלולה [[פרט 3|בפרט חימוש 3]]; : (3) כלי נשק אשר משמשים לירי תחמושת בלא פיקה ואשר אינם אוטומטיים; @ 2. : כלי נשק עם קדח קנה חלק שקוטרו 20 מ"מ או יותר, כלי נשק או חימוש אחרים עם קוטר קנה גדול מ-12.7 מ"מ (קליבר 0.50 אינץ), מטולים ואבזריהם כמפורט להלן, ורכיבים שתוכננו במיוחד להם: : (א) תותחים מכל הסוגים, מרגמות, כלי נשק כנגד טנקים, מטולים, להביורים לשימוש צבאי, רובים מכל הסוגים, כלי נשק עם קדח קנה חלק ואמצעים להקטנת חתימתם, לרבות מתיזים, אמצעי מדידה, מכלי אחסון ורכיבים שתוכננו במיוחד לשימוש עם דלק הודף נוזלי בעבור כל ציוד הכלול בפסקה (א); ולמעט - :: (1) רובי מוסקאט רובים וקרבינים אשר יוצרו לפני שנת 1938; :: (2) רפרודוקציות של רובי מוסקאט, רובים וקרבינים, אשר יוצרו לפני שנת 1890; : (ב) מחוללי ומטולי עשן וגז, ואמצעים פירוטכניים למטרות צבאיות למעט אקדחי איתות או זיקוקין; : (ג) כוונות לכלי נשק; @ 3. : תחמושת והתקנים לכוונון מרעומים, כמפורט להלן, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם: : (א) תחמושת עבור כלי נשק הכלולים [[פרט 1|בפרטי חימוש 1]], [[פרט 2|2]] [[פרט 12|או 12]], למעט - :: (1) כדורי סרק ותחמושת דמה לסוגיה; :: (2) תחמושת אשר תוכננה במיוחד לאחד מהשימושים האלה: ::: (א) איתות; ::: (ב) פיזור בעלי כנף; ::: (ג) הצתת להבות גז בבארות נפט; : (ב) אמצעי לכוונון מרעומים אשר תוכננו במיוחד בעבור התחמושת הכלולה בפסקה (א); : לעניין פרט חימוש זה, "רכיבים אשר תוכננו במיוחד" - כל אחד מאלה: : (1) מוצרים עשויים מתכת או חומר פלסטי כגון סדני תחל, אסוכי כדורים, סרטים וחוליות לכדורים, וחלקי תחמושת אשר עשויים ממתכת; : (2) אמצעי נצירה וחימוש, מרעומים, חיישנים ואמצעי ייזום או מאתחלי פיצוץ; : (3) ספקי כוח בעלי מוצא גבוה בהבזק; : (4) מארזים מתכלים למטענים הודפים; : (5) תתי חימוש לרבות, פצצונות, מוקשים זעירים וחימושים זעירים עם ביות; @ 4. : פצצות, טורפדו, רקטות, טילים, אמצעים ומטענים נפיצים אחרים וציוד נלווה להם ואבזרים הקשורים אליהם, כמפורט להלן, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם: : (א) פצצות, טורפדו, רימונים, נרות עשן, מוקשים, רקטות, טילים, פצצות עומק, מטעני נפץ, חומרי חבלה, מטעני חבלה, ערכות חבלה, אמצעים פירוטכניים, תחמישים ומדמים (סימולטורים), (לדוגמה ציוד אשר מדמה את המאפיינים של אחד מפריטים אלה), אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; ולרבות - :: (1) רימוני עשן, פצצות תבערה, פצצות הצתה ואמצעים נפיצים; :: (2) נחירים למנועי טילים, וחרטומים של כלי טיס אשר חוזרים מהחלל לאטמוספרה; :: (3) רקטות וטילים, לרבות לשימוש למחקר ולמטאורולוגיה, מערכות שיגור ועזר להם; : (ב) ציוד שתוכנן במיוחד לטיפול, לבקרה, להפעלה, להפעלה באמצעות ספקי כוח בהבזק, לשיגור, להצבה, לכינון, לגילוי ולפירוק מטענים או מוקשים, להטעיה, לחסימת האפשרות להפעלה, לגילוי או לפיצוץ של פריטים אשר מפוקחים לפי פסקה (א), ולרבות - :: (1) ציוד נייד ליצור גז נוזלי אשר מסוגל להפיק ביום, 1,000 ק"ג או יותר; :: (2) אמצעים אלקטרוניים, לגילוי מוקשים מגנטיים; :: לעניין פרט משנה זה, אמצעים המוחזקים ביד, אשר הוגבלו בעת תכנונם לגילוי גופים מתכתיים בלבד ושאינם מסוגלים להבחין בין מוקשים ומטעני נפץ או חבלה לבין גופי מתכת אחרים, אינם נחשבים כאמצעים אשר תוכננו במיוחד לגילוי פריטים אשר מפוקחים לפי פסקה (א). : הערה: ראה גם [[פרט 11|פרט חימוש 11]] לעניין ציוד הנחיה וניווט, ופרט חימוש 4(ג) לעניין מערכות הגנה אוויריות מפני טילים (AMPS); @ 5. : ציוד בקרת אש, וציוד לאזהרה ולהתרעה אשר נלווים לו, ומערכות נלוות להם, ציוד בחינה, כיול ואמצעי נגד, כמפורט להלן, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי, וכן אבזרים ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם: : (א) כוונות לנשק, מחשבי הפצצה, ציוד להצבה ולכינון תותחים, ומערכות בקרת אש; : (ב) מערכות להרכשת מטרות, לציון מטרות, למדידת טווח, לסריקה או לעקיבה; ציוד לגילוי, למיזוג מידע, להכרה או לזיהוי; ואמצעים לשילוב חיישנים; : (ג) אמצעי נגד עבור פריטים המפורטים בפסקאות (א) ו-(ב); : (ד) ציוד לניסויים או לכיול בשדה, אשר תוכנן במיוחד בעבור פריטים המפורטים בפסקאות (א) ו-(ב); @ 6. : כלי רכב יבשתיים ורכיביהם, כמפורט להלן: : (א) כלי רכב יבשתיים ורכיבים בעבורם, אשר תוכננו או שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי; :: לרבות - :: (1) טנקים וכלי רכב צבאיים חמושים אחרים וכלי רכב צבאיים אשר מותקנים בהם מקבעים ואמצעים להצבת כלי נשק או ציוד להנחת מוקשים או ציוד לשיגור חימוש הכלול [[פרט 4|בפרט חימוש 4]]; :: (2) כלי רכב קרביים משוריינים; :: (3) כלי רכב אמפיביים וכלי רכב שמיועדים לצליחת מים עמוקים; :: (4) כלי רכב לחילוץ, כלי רכב לגרירת או להובלת מערכות נשק או תחמושת, והציוד להעמסתם, לפריקתם ולשינועם; : (ב) כל סוגי כלי הרכב הגלגליים בעלי היכולת לנוע בדרכים שאינן סלולות, אשר מוגנו או שהותקן בהם מיגון, אשר יוצר באמצעות חומרים שיכולים לספק הגנה בליסטית ברמה III (‏NIG 0108.01 מספטמבר 1985, או תקנים לאומיים שווי ערך), או טובה יותר; : הערה: ראה גם [[פרט 13|פרט חימוש 13(א)]]; : ולמעט כלי רכב אזרחיים או משאיות המשוריינים או המוגנים בליסטית, אשר תוכננו או הותאמו לצורכי הובלת כספים או דברי ערך; לעניין פרט חימוש זה - :- "כלי רכב יבשתיים" - לרבות נגררים; :- "שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי" - שינוי מבני, חשמלי או מכני, אשר כרוך בשימוש של רכיב אחד או יותר אשר תוכנן או תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; : רכיבים אלה כוללים: : (1) צמיגים פניאומאטיים אשר תוכננו במיוחד לעמידות בפני פגיעת קליעי כלי נשק או לאפשר לכלי הרכב לנוע לאחר שהאוויר התרוקן מהם; : (2) מערכות לבקרת לחץ האוויר בצמיגים, אשר מופעלות מתוך כלי רכב במהלך הנסיעה; : (3) מיגון חלקים חיוניים, (כגון מכלי דלק או תא הנוסעים); : (4) התקנים מיוחדים לכלי נשק, ותוספות וחיזוקים להם; : (5) אמצעי ואבזרי תאורה לנסיעה בחושך (בהאפלה); : הערה: ראה גם [[פרט 11|פסקה (א)(7) לפרט ((חימוש)) 11]] לעניין ציוד הנחיה וניווט; @ 7. : חומרים כימיים או ביולוגיים רעילים, חומרים לשליטה ולפיזור הפגנות, חומרים רדיואקטיביים, רכיבים, חומרים וציוד הקשורים להם, כמפורט להלן: : (א) חומרים ביולוגיים וחומרים רדיואקטיביים המותאמים לשימוש במלחמה כדי לגרום לנפגעים בקרב בני אדם או חיות, לגרום לפגיעה בביצועי ציוד או נזק ליבולים או לסביבה; : (ב) חל"כ, לרבות המפורטים להלן ולמעט האמור בפסקה (יא): :: (1) חל"כ לפגיעה בעצבים: ::: (א) O-Alkyl (equal to or less than C₁₀, including cycloalkyl) alkyl (Methyl, Ethyl, n-Propyl or Isopropyl) - phosphonofluoridates, such as: Sarin (GB): O-Isopropyl methylphosphonofluoridate (CAS 107-44-8); וכן - :::: Soman (GD): O-Pinacolyl methylphosphonofluoridate (CAS 96-64-0); ::: (ב) O-Alkyl (equal to or less than C₁₀, including cycloalkyl); :::: N,N-dialkyl (Methyl, Ethyl, n-Propyl or Isopropyl) phosphoramidocyanidates, such as: :::: Tabun (GA): O-Ethyl N,N-dimethylphosphoramidocyanidate (CAS 77-81-6); ::: (ג) O-Alkyl (H or equal to or less than C₁₀, including cycloalkyl) S-2-dialkyl (Methyl, Ethyl, n-Propyl or Isopropyl)-aminoethyl alkyl (Methyl, Ethyl, n-Propyl or Isopropyl) phosphonothiolates and corresponding alkylated and protonated salts, such as: :::: VX: O-Ethyl S-2-diisopropylaminoethyl methyl phosphonothiolate (CAS 50782-69-9); :: (2) חל"כ אשר גורמים שלפוחיות: ::: (א) חרדל גופריתי (Sulphur mustards) כגון: :::: (1) ‎2-Chloroethylchloromethylsulphide (CAS 2625-76-5); :::: (2) Bis(2-chloroethyl)sulphide (CAS 505-60-2); :::: (3) Bis(2-chloroethylthio)methane (CAS 63869-13-6); :::: (4) ‎1,2-bis(2-chloroethylthio)ethane (CAS 3563-36-8); :::: (5) ‎1,3-bis(2-chloroethylthio)-n-propane (CAS 63905-10-2); :::: (6) ‎1,4-bis(2-chloroethylthio)-n-butane (CAS 142868-93-7); :::: (7) ‎1,5-bis(2-chloroethylthio)-n-pentane (CAS 142868-94-8); :::: (8) Bis(2-chloroethylthiomethyl)ether (CAS 63918-90-1); :::: (9) Bis(2-chloroethylthioethyl)ether (CAS 63918-89-8); ::: (ב) Lewisites כגון: :::: (1) ‎2-chlorovinyldichloroarsine (CAS 541-25-3); :::: (2) Tris(2-chlorovinyl)arsine (CAS 40334-70-10; :::: (3) Bis(2-chlorovinyl)chloroarsine (CAS 40334-69-8); ::: (ג) חרדל חנקני, כגון: :::: (1) HN1: bis(2-chloroethyl)ethylamine (CAS 538-07-8); :::: (2) HN2: bis(2-chloroethyl)methylamine (CAS 51-75-2); :::: (3) HN3: tris(2-chloroethyl)amine CAS 555-77-1); :: (3) חל"כ המוציאים מכלל פעולה, כגון: ::: (א) ‎3-Quinuclidinyl benzilate (BZ) (CAS 6581-06-2); :: (4) חל"כ גורמי נשירה, כגון: ::: (א) Butyl 2-chloro-4-fluorophenoxyacetate (LNF); ::: (ב) ‎2,4,5-trichlorophenoxyacetic acid mixed with((<s>;</s>)) ::: ((<s>(ג)</s>)) (()) 2,4-dichlorophenoxyacetic acid (Agent Orange). : (ג) חומרי מוצא בינאריים של חל"כ וחומרי מוצא יסודיים, כמפורט להלן: :: (1) Alkyl (Methyl, Ethyl, n-Propyl or Isopropyl) Phosphonyl Difluorides כגון: DF: Methyl Phosphonyldifluoride (CAS 676-99-3); :: (2) O-Alkyl (H or equal to or less than C₁₀, including cycloalkyl) O-2-dialkyl (Methyl, Ethyl, n-Propyl or Isopropyl) aminoethyl alkyl (Methyl, Ethyl, n-Propyl or Isopropyl) phosphonites and corresponding alkylated and protonated salt כגון: QL: O-Ethyl-2-di-isopropylaminoethyl methylphosphonite (CAS 57856-11-8); :: (3) Chlorosarin: O-Isopropyl methylphosphonochloridate (CAS 1445-76-7); :: (4) Chlorosoman: O-Pinacolyl methylphosphonochloridate (CAS 7040-57-5); : (ד) חומרים לשליטה ולפיזור הפגנות, מרכיבים כימיים פעילים והצירופים שלהם, לרבות: :: (1) α-Bromobenzeneacetonitrile, (Bromobenzyl cyanide) (CA) (CAS 5798-79-8); :: (2) [(2-chlorophenyl) methylene] propanedinitrile, Chlorobenzylidenemalononitrile (CS) (CAS 2698-41-1); :: (3) 2-Chloro-1-phenylethanone, Phenylacyl chloride (ω-chloroacetophenone) (CN) (CAS 532-27-4); :: (4) Dibenz-(b,f)-1,4-oxazephine, (CR) (CAS 257-07-8); :: (5) 10-Chloro-5,10-dihydrophenarsazine, (Phenarsazine chloride), (Adamsite), (DM) (CAS 578-94-9); :: (6) N-Nonanoylmorpholine, (MPA) (CAS 5299-64-9); :: למעט - :: (1) חומרים לשליטה על הפגנות ולפיזורן אשר ארוזים באריזות אישיות למטרות הגנה עצמית; :: (2) מרכיבים כימיים פעילים והצירופים שלהם אשר זוהו ונארזו לייצור, מזון או למטרות רפואיות; :: (3) האמור בפסקה (יא); : (ה) ציוד אשר תוכנן או הוסב לשימושים צבאיים, לפיזור של כל אחד מהרשומים להלן, ורכיבים שתוכננו במיוחד בעבורם: :: (1) חומרים או מרכיבים הכלולים בפסקאות (א), (ב) או (ד), המחייבים קבלת רישיונות בהתאם לצו הפיקוח (עיסוק באמצעי הצפנה); :: (2) חל"כ המיוצר מחומרי מוצא הכלולים בפסקה (ג); : (ו) ציוד מגן וציוד טיהור, רכיבים שתוכננו במיוחד בעבורם, ותערובות כימיות שפותחו במיוחד, כמפורט להלן: :: (1) ציוד שתוכנן או הוסב לשימושים צבאיים, לשם הגנה מפני חומרים הכלולים בפסקאות (א), (ב) או (ד), ורכיבים שתוכננו במיוחד בעבורו; ::: לרבות - ::: (א) יחידות מיזוג אוויר אשר תוכננו או הוסבו במיוחד לצורך סינון אב"כ; ::: (ב) ביגוד מגן; :: (2) ציוד שתוכנן או הוסב לשימושים צבאיים, לטיהור חפצים שזוהמו בחומרים הכלולים בפסקאות (א) או (ב), ורכיבים שתוכננו במיוחד בעבורו; :: (3) תערובות כימיות שפותחו או נוסחו במיוחד לטיהור חפצים שזוהמו בחומרים הכלולים בפסקאות (א) או (ב); :: הערה: ראה גם בפסקה 1.א.4 ברשימה כאמור [[=צו הפיקוח (ציוד דו-שימושי)|בצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח), התשס"ח-2008]] (להלן - צו הפיקוח (ציוד דו-שימושי)), לעניין מסכות גז אזרחיות, ציוד מגן וטיהור; : (ז) ציוד אשר תוכנן או הותאם במיוחד לשימושים צבאיים, לגילוי וזיהוי של חומרים הכלולים בפסקאות (א), (ב) או (ד) ורכיבים שתוכננו במיוחד בעבורו, ולמעט מדי-חשיפה אישיים לקרינה; :: הערה: ראה גם פסקה 1.א.4 [[בצו הפיקוח (ציוד דו-שימושי)]]; : (ח) ביו-פולימרים אשר תוכננו או עובדו במיוחד לצורך גילוי או לזיהוי של חל"כ הכלול בפסקה (ב) ותרביות של תאים מיוחדים המשמשים לייצורם; למעט האמור בפסקה (י); : (ט) ביו-זרזים לטיהור או דילול של חל"כ ומערכות ביולוגיות המשמשות בעבורם, כמפורט להלן ולמעט האמור בפסקה (י): :: (1) ביו-זרזים אשר תוכננו במיוחד לטיהור או לדילול של חל"כ הכלול בפסקה (ב), הנובעים מתוך ברירה מוכוונת אשר נעשתה במעבדה או ממניפולציה גנטית של מערכות ביולוגיות; :: (2) מערכות ביולוגיות כמפורט להלן: נשאי תכונות, וירוסים או תרביות של תאים הנושאים מידע גנטי לייצור זרזים ביולוגיים שבפיקוח כאמור בפסקת משנה (1); : (י) פסקאות (ח) ו-(ט) לא יחולו על תאים או מערכות ביולוגיות לשימושים אזרחיים, כגון תכשירי חקלאות, תרופות, תכשירים רפואיים, וטרינריה, סביבה, טיפול בפסולת או בתעשיית המזון; : (יא) פסקאות (ב) ו-(ד) לא יחולו על: :: (1) Cyanogen chloride (CAS 506-77-4); :: (2) Hydrocyanic acid (CAS 74-90-8); :: (3) Chlorine (CAS 7782-50-5); :: (4) Carbonyl chloride (phosgene) (CAS 75-44-5); :: (5) Diphosgene(trichloromethyl-chloroformate) (CAS 503-38-8); :: (6) (((Deleted);)) :: (7) Xylyl bromide, ortho: (CAS 89-92-9), meta: (CAS 620-13-3), para: (CAS 104-81-4); :: (8) Benzyl bromide (CAS 100-39-0); :: (9) Benzyl iodide (CAS 620-05-3); :: (10) Bromo acetone (CAS 598-31-2); :: (11) Cyanogen bromide (CAS 506-68-3); :: (12) Bromo methylethylketone (CAS 816-40-0); :: (13) Chloro acetone (CAS 78-95-5); :: (14) Ethyl iodoacetate (CAS 623-48-3); :: (15) Iodo acetone (CAS 3019-04-3); :: (16) Chloropicrin (CAS 76-06-2). @ 8. : חומרים אנרגטיים וחומרים אשר קשורים אליהם כמפורט להלן: : (א) חומרי נפץ, כמפורט להלן, ותערובות שלהם: :: (1) ADNBF (aminodinitrobenzofuroxan or 7-amino-4,6-dinitrobenzofurazane-1-oxide) (CAS 97096-78-1); :: (2) BNCP (cis-bis (5-nitrotetrazolato) tetra amine-cobalt (III) perchlorate) (CAS 117412-28-9); :: (3) CL-14 (diamino dinitrobenzofuroxan or 5,7-diamino-4,6-dinitrobenzofurazane-1-oxide) (CAS 117907-74-1); :: (4) CL-20 (HNIW or Hexanitrohexaazaisowurtzitane) (CAS 135285-90-4); chlathrates of CL-20; ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(3) ו-(4) לעניין חומרי המוצא שלו; :: (5) CP (2-(5-cyanotetrazolato) penta amine-cobalt (III) perchlorate) (CAS 70247-32-4); :: (6) DADE (1,1-diamino-2,2-dinitroethylene, FOX7); :: (7) DATB (diaminotrinitrobenzene) (CAS 1630-08-6); :: (8) DDFP (1,4-dinitrodifurazanopiperazine); :: (9) DDPO (2,6-diamino-3,5-dinitropyrazine-1-oxide, PZO) (CAS 194486-77-6); :: (10) DIPAM (3,3'-diamino-2,2',4,4',6,6'-hexanitrobiphenyl or dipicramide) (CAS 17215-44-0); :: (11) DNGU (DINGU or dinitroglycoluril) (CAS 55510-04-8); :: (12) Furazans כמובא להלן: ::: (א) DAAOF (diaminoazoxyfurazan); ::: (ב) DAAzF (diaminoazofurazan) (CAS 78644-90-3); :: (13) HMX ונגזרותיו כמובא להלן: ::: (א) HMX (Cyclotetramethylenetetranitramine, octahydro-1,3,5,7-tetranitro-1,3,5,7-tetrazine, 1,3,5,7-tetranitro-1,3,5,7-tetraza-cyclooctane, octogen or octogene) (CAS 2691-41-0); ::: (ב) difluoroaminated analogs of HMX; ::: (ג) K-55 (2,4,6,8-tetranitro-2,4,6,8-tetraazabicyclo [3,3,0]-octanone-3, tetranitrosemiglycouril or keto-bicyclic HMX) (CAS 130256-72-3); ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(5) לעניין חומרי המוצא שלו; :: (14) HNAD (hexanitroadamantane) (CAS 143850-71-9); :: (15) HNS (hexanitrostilbene) (CAS 20062-22-0); :: (16) Imidazoles כמפורט להלן: ::: (א) BNNII (Octahydro-2,5-bis(nitroimino)imidazo [4,5-d]imidazole); ::: (ב) DNI (2,4-dinitroimidazole) (CAS 5213-49-0); ::: (ג) FDIA (1-fluoro-2,4-dinitroimidazole); ::: (ד) NTDNIA (N-(2-nitrotriazolo)-2,4-dinitroimidazole); ::: (ה) PTIA (1-picryl-2,4,5-trinitroimidazole); :: (17) NTNMH (1-(2-nitrotriazolo)-2-dinitromethylene hydrazine); :: (18) NTO (ONTA or 3-nitro-1,2,4-triazol-5-one) (CAS 932-64-9); :: (19) Polynitrocubanes with more than four nitro groups; :: (20) PYX (2,6-Bis(picrylamino)-3,5-dinitropyridine) (CAS 38082-89-2); :: (21) RDX ונגזרותיו כדלהלן: ::: (א) RDX (cyclotrimethylenetrinitramine, cyclonite, T4, hexahydro-1,3,5-trinitro-1,3,5-triazine, 1,3,5-trinitro-1,3,5-triaza-cyclohexane, hexogen or hexogene) (CAS 121-82-4); ::: (ב) Keto-RDX (K-6 or 2,4,6-trinitro-2,4,6-triazacyclohexanone) (CAS 115029-35-1); :: (22) TAGN (triaminoguanidinenitrate) (CAS 4000-16-2); :: (23) TATB (triaminotrinitrobenzene) (CAS 3058-38-6); ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(7) לעניין חומרי המוצא שלו; :: (24) TEDDZ (3,3,7,7-tetrabis(difluoroamine) octahydro-1,5-dinitro-1,5-diazocine); :: (25) Tetrazoles כדלהלן: ::: (א) NTAT (nitrotriazol aminotetrazole); ::: (ב) NTNT (1-N-(2-nitrotriazolo)-4-nitrotetrazole); :: (26) Tetryl (trinitrophenylmethylnitramine) (CAS 479-45-8); :: (27) TNAD (1,4,5,8-tetranitro-1,4,5,8-tetraazadecalin) (CAS 135877-16-6); ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(6) לעניין חומרי מוצא שלו; :: (28) TNAZ (1,3,3-trinitroazetidine) (CAS 97645-24-4); ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(2) לעניין חומרי מוצא שלו; :: (29) TNGU (SORGUYL or tetranitroglycoluril) (CAS 55510-03-7); :: (30) TNP (1,4,5,8-tetranitro-pyridazino[4,5-d] pyridazine) (CAS 229176-04-9); :: (31) Triazines כדלהלן: ::: (א) DNAM (2-oxy-4,6-dinitroamino-s-triazine) (CAS 19899-80-0); ::: (ב) NNHT (2-nitroimino-5-nitro-hexahydro-1,3,5-triazine) (CAS 130400-13-4); :: (32) Triazoles כדלהלן: ::: (א) ‎5-azido-2-nitrotriazole; ::: (ב) ADHTDN (4-amino-3,5-dihydrazino-1,2,4-triazole dinitramide) (CAS 1614-08-0); ::: (ג) ADNT (1-amino-3,5-dinitro-1,2,4-triazole); ::: (ד) BDNTA ([bis-dinitrotriazole]amine); ::: (ה) DBT (3,3'-dinitro-5,5-bi-1,2,4-triazole) (CAS 30003-46-4); ::: (ו) DNBT (dinitrobistriazole) (CAS 70890-46-9); ::: (ז) NTDNA (2-nitrotriazole 5-dinitramide) (CAS 75393-84-9); ::: (ז) NTDNT (1-N-(2-nitrotriazolo) 3,5-dinitrotriazole); ::: (ח) PDNT (1-picryl-3,5-dinitrotriazole); ::: (ט) TACOT (tetranitrobenzotriazolobenzotriazole) (CAS 25243-36-1); :: (33) כל חומר נפץ שאינו מוזכר במקום אחר בפסקה (א) עם מהירות פיצוץ העולה על 8,700 מטר/לשניה בצפיפות מרבית, או בלחץ פיצוץ העולה על ‎34 Gpa‏ (‎340 kbar); :: (34) חומרי נפץ אורגניים אחרים שאינם מוזכרים במקום אחר בפסקה (א) המפיקים לחצי פיצוץ של ‎25 GPa‏ (‎250 kbar) ומעלה ואשר נותרים יציבים בטמפרטורה של 523K‏ (250°C) או גבוהה יותר לפרק זמן של 5 דקות ומעלה; : (ב) חומרים הודפים כמפורט להלן: :: (1) כל חומר הודף מוצק המוגדר לפי סיווג האומות מאוחדות (UN) כרמה 1.1 ובעל דחף ספציפי תאורטי (בתנאים תקניים) העולה על 250 שניות בעבור הרכבים לא-מתכתיים ויותר מ-270 שניות להרכבים שכוללים אלומיניום; :: (2) כל חומר הודף מוצק המוגדר לפי סיווג האומות מאוחדות (UN) כרמה 1.3 בעל דחף ספציפי תאורטי (בתנאים תקניים) העולה על 230 שניות להרכבים ללא-הלוגן, 250 שניות עבור הרכבים לא-מתכתיים, ויותר מ-266 שניות להרכבים מתכתיים; :: (3) הודפים בעלי קבוע כוח של יותר מ-‎1,200 kJ/kg; :: (4) הודפים שיכולים להתמיד בבעירה ליניארית קבועה של יותר מ-‎38 mm/s בתנאים תקניים (כנמדד בפתיל בודד מרוסן) בלחץ של ‎6.89 MPa‏ (‎68.9 bar) וטמפרטורה של 294K‏ (21°C); :: (5) חומר הודף מסוג Elastomermodifiedcastdoublebase (EMCDB) בעל יכולת התרחבות של יותר מ-5% בעומס מרבי ובטמפרטורה של K233‏ (‎−40°C); :: (6) כל חומר הודף המכיל חומרים הכלולים בפסקה (א); : (ג) "חומרים פירוטכניים", דלקים וחומרים הקשורים בהם כמפורט להלן ותערובותיהם: :: (1) דלק מטוסים שפותח במיוחד לשימוש צבאי, והכל כאשר הדלק הוא מוצר מוגמר ולא מרכיביו; ::: (2) Alane (aluminum hydride) (CAS 7784-21-6); ::: (3) Carboranes; decaborane (CAS 17702-41-9)((,)) pentaboranes (CAS 19624-22-7 and 18433-84-6) ונגזרותיהם; ::: (4) הידרזין ונגזרותיו, כדלקמן: :::: (א) הידרזין (CAS 302-01-2) בריכוזים של 70% או יותר; למעט תערובות הידרזין שהופקו במיוחד לבקרת שיתוך; :::: (ב) Monomethyl hydrazine (CAS 60-34-4); :::: (ג) Symmetrical dimethyl hydrazine (CAS 540-73-8); :::: (ד) Unsymmetrical dimethyl hydrazine (CAS 57-14-7); :::: הערה: ראה גם פסקה (ד)((())8(())) ו-(9) בעבור נגזרות הידרזין מחמצנות; ::: (5) דלקים מתכתיים בצורת חלקיקים לרבות כדוריים, רסס, עגולים, פתיתים או טחונים, עשויים מחומר המכיל 99% או יותר מהחומרים האלה: :::: (א) מתכות ותערובותיהן כדלקמן: ::::: (1) בריליום (CAS 7440-41-7) גודל חלקיקים קטן מ-60μm; ::::: (2) אבקת ברזל (CAS 7439-89-6) גודל חלקיקים של 3μm או פחות המופקת על ידי חיזור של תחמוצת ברזל עם מימן; :::: (ב) תערובות המכילות מהחומרים שלהלן: ::::: (1) Zirconium (CAS 7440-67-7) ו-magnesium (CAS 7439-95-4) או סגסוגות של אלו בחלקיקים קטנים מ-60μm; ::::: (2) (Boron (CAS 7440-42-8 או Boron carbide (CAS 12069-32-8) כדלק בטוהר של 85% ומעלה ומידת חלקיקים קטנה מ-60μm; :::::: למעט בורון ובורון קרביד המועשרים בבורון–10 (תכולה של 20% בורון–10 או יותר); לרבות חומרי נפץ ודלקים, בין אם המתכות או הסגסוגות עטופות או נתונות במכלי אלומיניום, מגנזיום, זירקוניום או בריליום - ובין אם לא; ::: (6) חומרים צבאיים המכילים מעבים לדלקים פחמימניים שתוכננו במיוחד לשימוש בלהביורים או בפצצות תבעירה כמו metal stearates או palmates (לדוגמה: (octal) (CAS 637-12-7) ומעבים M1‏, M2 ו-M3(())); ::: (7) פרכלוראטים, כלוראטים וכרומאטים מעורבים באבקות מתכת או ברכיבי דלקים עתירי אנרגיה אחרים; ::: (8) אבקת כדוריות אלומיניום (CAS 7429-90-5) עם חלקיקים בגודל 60μm או פחות המופקים מחומר עם תכולת אלומיניום של 99% ומעלה; ::: (9) Titanium subhydride (TiH_n) עם ערך סטויכיומטרי שווה ערך ל-n = 0.65–1.68; : (ד) מחמצנים ותערובות שלהם כמפורט להלן: :: (1) ADN (ammonium dinitramide or SR 12) (CAS 140456-78-6); :: (2) AP (ammonium perchlorate) (CAS 7790-98-9); :: (3) תרכובות המכילות פלואור וכל אחד מהחומרים שלהלן: ::: (א) הלוגנים אחרים; ::: (ב) חמצן; ::: (ג) מימן; :::: למעט - ::: (א) chlorine trifluoride; ::: (ב) chlorine trifluoride במצב גז; :: (4) DNAD (1,3-dinitro-1,3-diazetidine) (CAS 78246-06-7); :: (5) HAN (hydroxyl ammonium nitrate) (CAS 13465-08-2); :: (6) HAP (hydroxyl ammonium perchlorate) (CAS 15588-62-2); :: (7) HNF (hydrazinium nitroformate) (CAS 20773-28-8); :: (8) Hydrazine nitrate (CAS 37836-27-4); :: (9) Hydrazine perchlorate (CAS 27978-54-7); :: (10) Liquid oxidizers comprised of or containing inhibited red fuming nitric acid (IRFNA) (CAS 8007-58-7); ::: למעט non-inhibited fuming nitric acid. : (ה) מקשרים, מרכבים, מונומרים, פולימרים, כמפורט להלן: :: (1) AMMO (azidomethylmethyloxetane and its polymers) (CAS 90683-29-7); ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(1) לעניין חומרי מוצא שלו; :: (2) BAMO (bisazidomethyloxetane and its polymers) (CAS 17607-20-4)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(1) לעניין חומרי מוצא שלו; :: (3) BDNPA (bis (2,2-dinitropropyl)acetal) (CAS 5108-69-0); :: (4) BDNPF (bis (2,2-dinitropropyl)formal) (CAS 5917-61-3); :: (5) BTTN (butanetrioltrinitrate) (CAS 6659-60-5); ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(8) לעניין חומרי מוצא שלו; :: (6) Energetic monomers, plasticizers and polymers containing nitro, azido, nitrate, nitraza or difluoroamino groups specially formulated for military use; :: (7) FAMAO (3-difluoroaminomethyl-3-azidomethyl oxetane) and its polymers; :: (8) FEFO (bis-(2-fluoro-2,2-dinitroethyl)formal) (CAS 17003-79-1); :: (9) FPF-1 (poly-2,2,3,3,4,4-hexafluoropentane-1,5-diol formal) (CAS 376-90-9); :: (10) FPF-3 ((())poly-2,4,4,5,5,6,6-heptafluoro-2-tri-fluoromethyl-3-oxaheptane-1,7-diol formal); :: (11) GAP (glycidylazide polymer) (CAS 143178-24-9) ונגזרותיו; :: (12) HTPB (hydroxyl terminated polybutadiene) with a hydroxyl functionality equal to or greater than 2.2 and less than or equal to 2.4, a hydroxyl value of less than 0.77 meq/g, and a viscosity at 30°C of less than 47 poise (CAS 69102-90-5); :: (13) Low (less then 10,000) molecular weight, alcohol functionalised, poly(epichlorohydrin); poly(epichlorohydrindiol) and triol; :: (14) NENAs (nitratoethylnitramine compounds) (CAS 17096-47-8, 85068-73-1, 82486-83-7, 82486-82-6 and 85954-06-9); :: (15) PGN (poly-GLYN, polyglycidylnitrate or poly(nitratomethyl oxirane) (CAS 27814-48-8); :: (16) poly-((p))oly-NIMMO (polynitratomethylmethyloxetane) or NMMO (poly[3-Nitratomethyl-3-methyloxetane]) (CAS 84051-81-0); :: (17) Polynitroorthocarbonates; :: (18) TVOPA (1,2,3-tris[1,2-bis(difluoroamino)ethoxy] propane or tris vinoxy propane adduct) (CAS 53159-39-0). : (ו) תוספים כמפורט להלן: :: (1) Basic copper salicylate (CAS 62320-94-9); :: (2) BHEGA (bis-(2-hydroxyethyl) glycolamide) (CAS 17409-41-5); :: (3) BNO (butadienenitrileoxide) (CAS 9003-18-3); :: (4) Ferrocene derivatives, as follows: ::: (א) Butacene (CAS 125856-62-4); ::: (ב) Catocene (2,2-bis-ethylferrocenyl propane) (CAS 37206-42-1); ::: (ג) Ferrocene carboxylic acids; ::: (ד) n-butyl-ferrocene (CAS 31904-29-7); ::: (ה) Other adducted polymer ferrocene derivatives; :: (5) Lead beta-resorcylate (CAS 20936-32-7); :: (6) Lead citrate (CAS 14450-60-3); :: (7) Lead-copper chelates of beta-resorcylate or salicylates (CAS 68411-07-4); :: (8) Lead maleate (CAS 19136-34-6); :: (9) Lead salicylate (CAS 15748-73-9); :: (10) Lead stannate (CAS 12036-31-6); :: (11) MAPO (tris-1-)2-methyl)aziridinyl phosphine oxide) (CAS 57-39-6); ::: BOBBA 8 (bis (2-methyl aziridinyl) 2-(2-hydroxypropanoxy) propylamino phosphine oxide); and other MAPO derivatives; :: (12) Methyl BAPO (bis(2-methyl aziridinyl) methylamino phosphine oxide) (CAS 85068-72-0); :: (13) N-methyl-p-nitroaniline (CAS 100-15-2); :: (14) 3-Nitraza-1,5-pentane diisocyanate (CAS 7406-61-9); :: (15) Organo-metallic coupling agents, as follows: ::: (א) Neopentyl[diallyl]oxy, tri[dioctyl]phosphato-titanate (CAS 103850-22-2); also known as titanium IV, 2,2[bis 2-propenolato-methyl, butanolato, tris(dioctyl)phosphato] (CAS 110438-25-0); or LICA 12 (CAS 103850-22-2); ::: (ב) Titanium IV, [(2-propenolato-1)methyl,n-propanolatomethyl] butanolato-1, tris[dioctyl] pyrophosphate or KR3538; ::: (ג) Titanium IV, [(2-propenolato-1(methyl,n-propanolatomethyl] butanolato-1, tris(dioctyl)phosphate; :: (16) Polycyanodifluoroaminoethyleneoxide; :: (17) Polyfunctional aziridine amides with isophthalic, trimesic (BITA or butylene imine trimesamide), isocyanuric or trimethyladipic backbone structures and 2-methyl or 2-ethyl substitutions on the aziridine ring; :: (18) Propyleneimine (2-methylaziridine) (CAS 75-55-8); :: (19) Superfine iron oxide (Fe₂O₃) with a specific surface area more than 250 m2/g and an average particle size of 3.0 nm or less; :: (20) TEPAN (tetraethylenepentaamineacrylonitrile) (CAS 68412-45-3); cyanoethylated polyamines and their salts; :: (21) TEPANOL (tetraethylenepentaamineacrylonitrileglycidol) ((())CAS 68412-46-4); cyanoethylated polyamines adducted with glycidol and their salts; :: (22) TPB (triphenyl bismuth) (CAS 603-33-8); : (ז) חומרים אנרגטיים המיוצרים מחומרי מוצא כמפורט להלן: :: (1) BCMO (bischloromethyloxetane) (CAS 142173-26-0)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (ה)(1) ו-(2); :: (2) Dinitroazetidine-t-butyl salt (CAS 125735-38-8)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (א)(28); :: (3) HBIW (hexabenzylhexaazaisowurtzitane) (CAS 124782-15-6)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (א)(4); :: (4) TAIW (tetraacetyldibenzylhexaazaisowurtzitane)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (א)(4); :: (5) TAT (1,3,5,7 tetraacetyl-1,3,5,7,-tetraaza cyclo-octane) (CAS 41378-98-7)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (א)(13); :: (6) 1,4,5,8-tetraazadecalin (CAS 5409-42-7)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (א)(27); :: (7) 1,3,5-trichlorobenzene (CAS 108-70-3)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (א)(23); :: (8) 1,2,4-trihydroxybutane (1,2,4-butanetriol) (CAS 3068-00-6)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (ה)(5); : פרט חימוש זה לא יחול על החומרים המפורטים להלן אלא אם כן הם בתרכובת או תערובת עם חומרים אנרגטיים המפורטים בפסקה (א) או עם אבקות מתכת המפורטות בפסקה (ג); : (א) Ammonium picrate; : (ב) אבק שריפה Black powder; : (ג) Hexanitrodiphenylamine; : (ד) Difluoroamine; : (ה) Nitrostarch; : (ו) אשלגן חנקתי Potassium nitrate; : (ז) Tetranitronaphthalene; : (ח) Trinitroanisol; : (ט) Trinitronaphthalene; : (י) Trinitroxylene; : (יא) N-pyrrolidinone; 1-methyl-2-pyrrolidinone; : (יב) Dioctylmaleate; : (יג) Ethylhexylacrylate; : (יד) Triethylaluminium (TEA), trimethylaluminium (TMA), and other pyrophoric metal alkyls and aryls of lithium, sodium, magnesium, zinc or boron; : (טו) ניטרו-צלולוזה Nitrocelluose; : (טז) ניטרו-גליצרין Nitroglycerin (orglyceroltrinitrate, trinitroglycerine) (NG); : (יז) ‎2,4,6-trinitrotoluene (TNT); : (יח) Ethylenediaminedinitrate (EDDN); : (יט) Pentaerythritoltetranitrate (PETN); : (כ) Lead azide, normal and basic lead styphnate, and primary explosives or priming compositions containing asides or aside complexes; : (כא) Triethyleneglycoldinitrate (TEGDN); : (כב) ‎2,4,6-trinitroresorcinol (styphnic acid); : (כג) Diethyldiphenyl urea; dimethylidiphenyl urea; methylethyldiphenyl urea [Centralities]; : (כד) N,N-diphenylurea (unsymmetrical diphenylurea); : (כה) Methyl-N,N-diphenylurea (methyl unsymmetrical diphenylurea); : (כו) Ethyl-N,N-diphenylurea (ethyl unsymmetrical diphenylurea); : (כז) ‎2-Nitrodiphenylamine (2-NDPA); : (כח) ‎4-Nitrodiphenylamine (4-NDPA); : (כט) ‎2,2-dinitropropanol; : (ל) Nitroguanidine : הערה: ראה פסקה ‎1.C.11.d [[בצו הפיקוח (ציוד דו-שימושי)]]; : לעניין פרט חימוש זה - :- "תערובת" - הרכב של שניים או יותר חומרים כאשר לפחות חומר אחד מתוכם כלול בפרט חימוש זה; :- "חומר" - כל חומר הכלול בפרט חימוש זה, גם אם הוא נמצא בשימוש ביישום השונה מזה המצוין בפסקה בה הוא מופיע (לדוגמה, TAGN משמש בעיקר כחומר נפץ אך ניתן להשתמש בו גם כדלק או כמחמצן); : הערה: ראה גם סעיף ‎1.C.11 [[בצו הפיקוח (ציוד דו-שימושי)]], [[פרט 4|ופרט חימוש 4]] לעניין מטענים והתקנים; @ 9. : כלי שיט שמיועדים ללוחמה או לשיטור, ציוד מיוחד ואבזרים לשימוש ימי, כדלקמן, מערכות ורכיבים להם, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי: : (א) כלי שיט קרביים וכלי שיט אחרים (לפעולה על-מימית או תת-מימית) אשר תוכננו או הותאמו במיוחד לפעילות תקיפה או הגנה, בין אם הוסבו לשימוש לא-צבאי ובין אם לא, בלי להתחשב במצב שמישותם או תחזוקתם העכשווי, בין אם הם מצוידים במערכות נשק ובמערכות לשיגור חימוש ובין אם לא, בין אם הם משוריינים ובין אם לא, וגופים של כלי שיט או חלקים של גופים כאלה; : (ב) מנועים ומערכות הנעה, כמפורט להלן: :: (1) מנועי דיזל אשר תוכננו במיוחד בעבור צוללות, בעלי שני המאפיינים האלה: ::: (א) הספק מוצא של 1.12 מגוואט (1,500 כוח סוס) או יותר; ::: (ב) מהירות סיבוב של 700 סל"ד או יותר; :: (2) מנועים חשמליים אשר תוכננו במיוחד בעבור צוללות, בעלי כל המאפיינים האלה: ::: (א) הספק מוצא על 0.75 מגוואט (1,000 כוח סוס) או יותר; ::: (ב) היפוך כיוון מהיר; ::: (ג) קירור נוזל; ::: (ד) מנוע שמגיע כיחידה אחת עם כל האבזרים שלו; :: (3) מנועי דיזל לא-מגנטיים, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי, בעלי הספק מוצא של 37.3 קילוואט (50 כוח סוס) או יותר, כאשר התכולה הלא-מגנטית שלהם עולה על 75% מהמסה הכוללת; :: (4) מערכות הנעה עצמאיות, אשר תוכננו במיוחד בעבור צוללות; לעניין פסקה זו, "מערכות הנעה עצמאיות" - מערכות המאפשרות לצוללת בעת מצב הצלילה, להפעיל את מערכות ההנעה שלה, בלא ממשק לחמצן שבאטמוספרה, לזמן ארוך יותר מאשר היו מאפשרים המצברים שלה; למעט הנעה באמצעות כורים גרעיניים; : (ג) אמצעי גילוי תת-מימיים אשר תוכננו במיוחד לשימושים צבאיים, ובקרים להם; : (ד) רשתות להגנה כנגד צוללות וטורפדו; : (ה) חודרי גוף (גוף הלחץ בצוללת) ומחברים אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי כדי לאפשר קשר הדדי עם ציוד חיצוני לכלי שיט; לרבות מחברים לכלי שיט שהם בעלי מוליך יחיד, רבי מוליכים, קואקסיאליים או גלבו, וחודרי גוף (גוף הלחץ בצוללת), כאלה שהם גם בלתי חדירים לדליפת מים מבחוץ וגם שומרים על התכונות הנדרשות בעומק ים של יותר מ-100 מטרים; ומחברים של סיבים אופטיים וחודרי גוף אופטיים שתוכננו במיוחד לשידור קרן "לייזר" בלא תלות בעומק; ולמעט צירי הנעה רגילים ומוטות בקרה הידרו-דינאמיים חודרי גוף; : (ו) מסבים שקטים, עם שיכוך גזי או מגנטי, בקרה אקטיבית על החתימה או על הרעידות, וציוד שמכיל מסבים כאלה, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; : (ז) כלי שיט לא מאוישים; לרבות ציוד ואמצעים לתפעול ולתחזוקת כלי טיס מאוישים ולא מאוישים, אשר מופעלים מכלי שיט, ורכיבים להם; : (ח) רחפות אשר תוכננו או שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי, וציוד שקשור בהם; : הערה: ראה גם [[פרט 11|פסקה (א)(7) בפרט חימוש 11]] לעניין ציוד הנחיה וניווט); @ 10. : כלי טיס, כלים קלים מהאוויר, מנועים תעופתיים ציוד ומערכות לכלי טיס, ציוד ורכיבים לכל אלה, אשר תוכננו או הותאמו במיוחד לשימוש צבאי, כמפורט: : (א) כלי טיס קרביים, מערכות ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם; : (ב) כלי טיס אחרים וכלים קלים מהאוויר אשר תוכננו או הותאמו במיוחד לשימוש צבאי, לרבות לסיור ולמודיעין צבאי, לתקיפה, לאימונים צבאיים, להובלה ולהצנחה של יחידות צבאיות או ציוד צבאי, לתמיכה לוגיסטית, מערכות ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם; בכפוף לאמור בפסקה (ט) ולמעט כלי טיס או גרסאות של כלי טיס, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי ואשר מתקיימים בהם כל התנאים האלה: :: (1) לא אופיינו לשימוש צבאי ושלא מותקן בהם ציוד או תוספות אשר תוכננו או הותאמו במיוחד לשימוש צבאי; :: (2) אושרו לשימוש אזרחי על ידי רשות התעופה האזרחית במדינה, שמשתתפת בהסדר ואסנאר; : (ג) מנועים תעופתיים אשר תוכננו או שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי, ורכיבים שתוכננו במיוחד להם; בכפוף לאמור בפסקה (ט) ולמעט - :: (1) מנועים תעופתיים אשר תוכננו או הותאמו לשימוש צבאי ואשר קיבלו רישוי לשימוש בכלי טיס אזרחי על ידי רשות התעופה האזרחית במדינה שמשתתפת בהסדר ואסנאר, או רכיבים שתוכננו במיוחד להם; :: (2) מנועי בוכנה או רכיבים שתוכננו במיוחד בעבורם, למעט אלו שתוכננו במיוחד בעבור כלי טיס לא מאוישים; : (ד) ציוד מוטס כולל ציוד לתדלוק באוויר, אשר תוכנן במיוחד לשימוש עם כלי טיס אשר כלולים בפסקאות (א) או (ב) או מנועים תעופתיים אשר כלולים בפסקה (ד), ורכיבים אשר תוכננו במיוחד להם; : (ה) מתדלקים בלחץ, ציוד ואבזרים לתדלוק בלחץ, ציוד שתוכנן במיוחד כדי לאפשר פעילות או עבודה במתחמים מוגדרים או סגורים וציוד קרקע, אשר פותחו במיוחד בעבור כלי הטיס אשר כלולים בפסקאות (א) או (ב), או בעבור מנועים תעופתיים אשר כלולים בפסקה (ד); : (ו) קסדות, מסכות ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבור כלי טיס, ציוד נשימה בלחץ וחליפות לחץ חלקיות וחליפות תאוצה, אשר מיועדות לשימוש אנשי צוות בכלי טיס, ממירי חמצן נוזלי לשימוש בכלי טיס או בטילים, מעוטים ואמצעים להפלטה אשר מופעלים על ידי תחמישים למילוט אנשי צוות מכלי טיס בעתות חירום; : (ז) מצנחים וציוד נלווה להם, לשימוש לוחמים, להטלת מטענים או להצנחתם, או להאטת כלי טיס, כדלקמן, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם: :: (1) מצנחים בעבור - ::: (א) הצנחה מדויקת של כוחות מיוחדים; ::: (ב) הצנחת לוחמים; :: (2) מצנחי משא; :: (3) מצנחי רחיפה, מצנחי גרר, מצנחים לייצוב ולבקרה של גופים שמוטלים מכלי טיס, (כגון: מכלי הנצלה, כיסאות מפלט, פצצות); :: (4) מצנחים מובילים לשימוש עם מערכות כיסא מפלט בשלב הראשוני לאחר ההפלטה או לפריסת מצנחי חירום; :: (5) מצנחים להנצלת טילים מונחים, כלי טיס לא מאוישים או רכבי חלל; :: (6) מצנחי גישה ומצנחי עצירה; :: (7) מצנחים צבאיים אחרים; :: (8) ציוד המתוכנן במיוחד לצניחה מגובה רב (כגון: חליפות, קסדות מיוחדות, מערכות נשימה, ציוד ניווט); : (ח) מערכות ניהוג אוטומטיות למצנחי משא; ציוד אשר תוכנן או שהותאם במיוחד לשימוש צבאי ואשר משמש לצורך פתיחת המצנח בגובה כלשהו, כולל מערכות להספקת חמצן; : (ט) האמור בפסקאות (ב) ו-(ג) ביחס לרכיבים ולציוד שנלווה להם אשר תוכננו במיוחד בעבור כלי טיס שאינם צבאיים או בעבור מנועים תעופתיים אשר הותאמו לשימוש צבאי, יחול רק על אותם הרכיבים הצבאיים ועל הציוד שנלווה אליהם אשר נדרש לביצוע ההתאמה בהתאם לאותן פסקאות; : הערה: ראה גם [[פרט 11|פסקה (א)(7) בפרט חימוש 11]] לעניין ציוד הנחיה וניווט; @ 10א. : כלי טיס לא מאוישים וציוד ייעודי להם, כדלקמן, מערכות ורכיבים שתוכננו או שהותאמו במיוחד להם: : (א) כלי טיס לא מאוישים, לרבות כלי טיס שמופעלים מרחוק וכלי טיס אוטונומיים; : (ב) משגרים, ציוד קרקעי וציוד שליטה ובקרה להם; : (ג) ציוד, אבזרים ומערכות אשר מיועדים להסבת כלי טיס מכל סוג שהוא, לתצורת כלי טיס לא מאוישים; @ 11. : ציוד אלקטרוני, אשר אינו כלול במקום אחר ברשימת החימוש, כמפורט להלן, ורכיבים שתוכננו במיוחד בעבורו: : (א) ציוד אלקטרוני אשר תוכנן במיוחד לשימוש צבאי; לרבות - :: (1) ציוד לוחמה אלקטרונית ונגד לוחמה אלקטרונית (ל"א ונל"א), (לדוגמה ציוד שתוכנן להחדרת אותות חיצוניים או שגויים למגלה כיוון ומקום (להלן - מכ"מ) או למקלטי תקשורת רדיו או לכל מערכת אחרת, כדי לפגוע בקליטה, בפעולה או ביעילות של המקלטים האלקטרוניים של היריב כולל ציוד הנל"א של מקלטים אלה), לרבות ציוד לחסימת אותות אלקטרוניים וציוד נגד חסימה לו; :: (2) שפופרות עם יכולת שינוי תדר מהיר; :: (3) מערכות וציוד אלקטרוניים אשר תוכננו לצורכי בקרה וניטור של הספקטרום האלקטרו-מגנטי לצורכי מודיעין צבאי או למטרות אבטחה, או מערכות למניעת פעולת מערכות וציוד כרשום בסעיף זה; :: (4) אמצעי נגד תת-מימיים, לרבות אמצעים לשיבוש, להטעיה ולחסימה - אקוסטיים ומגנטיים, אשר מתוכננים להחדרת אותות חיצוניים או שגויים למקלטי סונאר; :: (5) ציוד לאיכון, להנחיה ולניווט; :: (6) ציוד ספרתי לתקשורת טרפו-ספרית; :: (7) ממצי אפנון אותות ספרתיים, אשר תוכננו במיוחד בעבור מודיעין אלקטרוני; :: (8) מערכות וציוד לתקשורת ולשליטה ובקרה (שו"ב); :: (9) מחשבים אשר תוכננו או שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי; : (ב) ציוד לחסימת מערכות ניווט גלובלי (GNSS); : (ג) מערכות, אמצעים וציוד לציטוט, או להאזנה או לניטור, לתעבורת שמע או לתקשורת נתונים; : (ד) ציוד "טמפסט" (TEMPEST); @ 12. : מערכות נשק אנרגיה קינטית במהירות גבוהה וציוד נלווה להם, כמפורט להלן, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם: : (א) מערכות נשק אנרגיה קינטית אשר תוכננו במיוחד להשמיד מטרה או לסיכול משימתה; : (ב) מיתקני בדיקה והערכה ודגמים לבדיקה ולניסויים אשר תוכננו במיוחד, לרבות מכשור לאבחון ומטרות, למבחנים ולניסויים דינמיים של קליעים ומערכות אנרגיה קינטית; :: ולרבות - :: (1) מערכות כמפורט להלן, כאשר הן תוכננו במיוחד בעבור מערכות נשק אנרגיה קינטית: ::: (א) מערכות הינע לשיגור המסוגלות להאיץ מאסות גדולות מ-0.1 גרם למהירויות העולות על 1.6 ק"מ לשניה, במצבי פעולה של שיגור יחיד או מתמשך; ::: (ב) מחוללי כוח, מיגון חשמלי, אגירת אנרגיה, ניהול תרמי, מיזוג, מיתוג או ציוד לטיפול בדלק; וממשקים חשמליים בין ספק הכוח, התותח והפעלת ההינע חשמלי של צריח; ::: (ג) מערכות להרכשת מטרות, לעקיבה, לבקרת אש או להערכת נזקים; ::: (ד) מערכות מחושי ביות, הנחיה או הטיית דחף (תאוצה רוחבית) בעבור קליעים; :: (2) מערכות נשק אשר משתמשות באחת משיטות ההנעה המפורטות להלן: ::: (א) אלקטרומגנטית; ::: (ב) אלקטרותרמית; ::: (ג) פלסמה; ::: (ד) גז קל; ::: (ה) כימית (אם משתמשים בה יחד עם אחת מהשיטות שלעיל); ::: הערה: ראה [[פרט 1|פרטי חימוש 1 עד 4]] לעניין מערכות נשק אשר משתמשות בתחמושת תת-קליבר או שפועלות בלעדית באמצעות הנעה או דחף כימי, ותחמושת בעבורן; @ 13. : ציוד שריון או מיגון, מבנים או מכלולים או מרכיבים שלהם, כמפורט להלן: : (א) לוחות שריון כדלקמן: :: (1) מיוצרים בהתאמה לתקן או למפרט צבאי; :: (2) מתאימים לשימוש צבאי; : (ב) מבנים או מכלולים אשר עשויים מחומרים מתכתיים או לא מתכתיים או צירופים של אלה, אשר תוכננו במיוחד כדי לשמש כמיגון בליסטי למערכות צבאיות, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם; לרבות חומרים אשר תוכננו במיוחד כמיגון ריאקטיבי, או לבניית מקלטים צבאיים; : (ג) קסדות אשר מיוצרות בהתאם לתקן או למפרט צבאי, או לתקן לאומי שווה ערך, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד להם, לדוגמה, מעטפת הקסדה הבטנה או הרפידה שלה; למעט קסדות מתכת רגילות, בין כאלה שהותאמו או שתוכננו לקלוט אבזרים כלשהם ובין כאלה המצוידים באבזרים כלשהם ולמעט אפודי או חליפות מגן, אשר משמשים להגנה אישית; : (ד) אפודי וחליפות מגן אשר מיוצרים לפי תקן או מפרט צבאי או שווה ערך, ורכיבים שתוכננו במיוחד בעבורם ולמעט אפודי או חליפות מגן, אשר משמשים להגנה אישית; : לעניין פרט חימוש זה, "קסדות" - קסדות אשר תוכננו במיוחד לשימוש חבלנים; : הערה: וראה גם סעיף ‎1.A.5.ב וסעיף ‎1.C.10 [[לצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי)]] לעניין חומרים שעשויים מסיבים אשר משמשים לייצור אפודי מגן וקסדות; @ 14. : ציוד מיוחד ואמצעים לאימונים צבאיים או לסימולציה של תרחישים צבאיים, סימולטורים אשר תוכננו במיוחד לאימונים בשימוש כל אחד מכלי היריה או הנשק הכלולים [[פרט 1|בפרטי חימוש 1]] [[פרט 2|או 2]], ורכיבים ואבזרים אשר תוכננו במיוחד בעבורם; לרבות מחוללי חוזי ומערכות סביבה אינטראקטיביות לסימולטורים, כאשר אלה תוכננו או הותאמו במיוחד לשימוש צבאי ולמעט ציוד אשר תוכנן במיוחד לאימון בשימוש בכלי נשק לצייד או לספורט; לעניין פרט זה, "ציוד מיוחד לאימונים צבאיים" - לרבות סוגים שונים של מאמנים לתקיפה, מאמנים לטיסה מבצעית, מאמנים למטרות מכ"מ, מחוללי מטרות למכ"מ, אמצעים לאימון תותחנות, מאמנים ללוחמה כנגד צוללות, סימולטורים לטיסה (לרבות צנטריפוגות לאימון טייסים או אסטרונאוטים), מאמני מכ"מ, מאמנים לטיסת מכשירים, מאמנים לניווט, מאמנים לשיגור טילים, ציוד למטרות לאימונים, מטוסי מטרה לא מאוישים, מאמני חימוש, מאמנים ל"כלי טיס" לא מאוישים, יחידות מאמנים ניידות וציוד אימונים לפעולות צבאיות קרקעיות; @ 15. : ציוד דימות או אמצעי נגד, ציוד לייזר, כמפורט להלן, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי, ורכיבים ועזרים אשר תוכננו במיוחד בעבורם; : (א) ציוד להקלטה ולעיבוד תמונות; : (ב) מצלמות, ציוד צילום וציוד לעיבוד סרטי צילום; : (ג) ציוד הגברת אור, (אור כוכבים); : (ד) ציוד דימות אינפרא-אדום או דימות תרמית; : (ה) ציוד חישה לדימות מכ"מ; : (ו) מערכות תצפית; : (ז) ציוד אמצעי נגד וציוד נגד אמצעי נגד, בעבור הציוד הכלול בפסקאות (א) עד (ו) לרבות ציוד אשר תוכנן לפגוע בביצועים או ביעילות של מערכות דימות צבאיות או לצמצם פגיעה כזו; למעט שפופרות הגברת אור כוכבים מדור ראשון או ציוד אשר תוכנן במיוחד לכלול "שפופרות הגברת אור כוכבים מדור ראשון"; : לעניין פרט חימוש זה, "רכיבים אשר תוכננו במיוחד" - לרבות המערכות והציוד כמפורט להלן, כאשר הם תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; : (1) שפופרות המרה לדימות אינפרא-אדומה; : (2) שפופרות הגברת אור (שונות מאלה של דור ראשון); : (3) לוחות סיבים אופטיים או מכפיל אלקטרוני.m.c.p; : (4) שפופרות, למצלמות טלוויזיה אשר מיועדות לפעולה בתאורה נמוכה; : (5) מערכי גלאים (לרבות חיבור אלקטרוני או מערכות לקריאה בלבד); : (6) שפופרות טלוויזיה פירו-אלקטריות; : (7) מערכות קירור בעבור מערכות דימות; : (8) תריסים אלקטרוניים מסוג פוטו-כרומי או אלקטרו-אופטי בעלי מהירות סגר קטנה מ-100 מיקרו-שניות, למעט לסגרים שמהווים חלק חיוני במצלמות מהירות; : (9) מהפכי תמונה באמצעות מערך סיבים אופטיים; : (10) פוטוקתודות של הרכבי חומרים מוליכים למחצה; :: הערה: ראה גם [[פרט 1|פרט חימוש 1]], [[פרט 2|2]] [[פרט 5|ו-5(א)]] לעניין כוונות לכלי נשק המשלבות שפופרות הגברת אור כוכבים מדור ראשון; וראה גם סעיפים ‎6.A.2.a.2 ו-‎6.A.2.b [[בצו הפיקוח (ציוד דו-שימושי)]]; @ 16. : חישולים, יציקות ומוצרים לא מוגמרים אחרים אשר השימוש בהם במוצר מסוים ניתן לזיהוי לפי הרכב החומר שלהם, הגיאומטריה שלהם או הפונקציה שהם ממלאים, והם תוכננו במיוחד למוצרים המפורטים [[פרט 1|בפרטי חימוש 1 עד 4]], [[פרט 6|6]], [[פרט 9|9]], [[פרט 10|10]], [[פרט 12|12]] [[פרט 19|ו-19]]. @ 17. : ציוד כללי, חומרים וספריות, כמפורט להלן, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבור אלה: : (א) מערכות נשימה סגורה לצלילה ולפעולה מתחת לפני המים, כדלקמן: :: (1) מערכת נשימה סגורה או סגורה למחצה אשר תוכננה במיוחד לשימוש צבאי; (למשל שתוכנן במיוחד להיות אל-מגנטי); :: (2) רכיבים אשר תוכננו במיוחד כדי להסב מערכת נשימה פתוחה לשימוש צבאי; :: (3) פריטים אשר תוכננו בלעדית בעבור ציוד ומערכות נשימה סגורה, לצלילה ולפעולה מתחת לפני המים; : (ב) ציוד בנייה אשר תוכנן במיוחד לשימושים צבאיים; : (ג) מתאמים, ציפויים וטיפולים שמשמשים להפחתת חתימה עצמית, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; : (ד) ציוד הנדסי אשר תוכנן במיוחד לשימוש בשדה הקרב; : (ה) רובוטים, בקרי רובוטים ואבזרי קצה של רובוטים, בעלי אחד מהמאפיינים האלה: :: (1) תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; :: (2) מכילים אמצעים להגנת צינורות הידראוליים בפני היווצרות חורים אשר עשויים להיגרם על ידי רסיסים בליסטיים, (כגון צינורות בעלי יכולת אטימה עצמית), ואשר מיועדים להזרמת נוזל הידראולי כשנקודת ההצתה שלו גבוהה מ-839K‏ (566°C); :: (3) תוכננו במיוחד או מתאימים לפעול בסביבת עבודה של דפקים אלקטרומגנטיים (דוא"מ EMP); : (ו) ספריות, (בסיסי נתונים טכניים פרמטריים), אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי עם ציוד המפורט ברשימת החימוש; : (ז) ציוד להפקת כוח גרעיני או ציוד להנעה גרעינית, לרבות כור גרעיני, אשר תוכנן במיוחד לשימוש צבאי ומרכיבים להם אשר תוכננו או הותאמו במיוחד לשימוש צבאי; : (ח) ציוד וחומרים, מצופים או מטופלים לצורך הפחתת החתימה העצמית שלהם, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי, השונים מאלה הכלולים בסעיפים האחרים של רשימת החימוש; : (ט) מדמים (סימולטורים), אשר תוכננו במיוחד בעבור כורים גרעיניים צבאיים; : (י) בתי מלאכה או סדנאות אשר תוכננו או שהותאמו במיוחד לתת שירות לציוד צבאי; : (יא) גנרטורים לייצור חשמל, אשר תוכננו או שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי; : (יב) מכלים או מכולות אשר תוכננו או שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי; : (יג) ספינות מעבורת, אשר שונות מאלה אשר מבוקרות בסעיפים אחרים של רשימת החימוש, גשרים וגשרים צפים, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; : (יד) דגמים לניסוי אשר תוכננו במיוחד לפיתוח פריטים אשר כלולים [[פרט 4|בפרטי חימוש 4]], [[פרט 6|6]], [[פרט 9|9]] [[פרט 10|ו-10]]; : (טו) ציוד להגנה בפני קרינת לייזר (למשל, ציוד הגנת עיניים וחיישנים), אשר תוכנן במיוחד לשימוש צבאי; : (טז) ציוד מחנה, אשר תוכנן במיוחד לשימוש צבאי; : (יז) מערכות וציוד להסוואה ולהטעיה, אשר תוכננו במיוחד לשימושים צבאיים; : (יח) אבזרי חגור לשימוש צבאי; : לעניין פרט חימוש זה - :- "ספריה" - (בסיס נתונים פרמטרי), אוסף של מידע טכני בעל אופי צבאי, אשר השימוש בו עשוי לשפר את הביצועים של ציוד או של מערכות לשימוש צבאי; :- "הותאם" - שינוי מבני, חשמלי, מכני או אחר אשר מעניק לפריט או ציוד שאינו צבאי יכולות צבאיות שוות ערך לפריט או ציוד אשר תוכנן במיוחד לשימוש צבאי; @ 18. : ציוד ורכיבי ייצור, כמפורט להלן: : (א) ציוד לייצור אשר תוכנן או אשר הותאם במיוחד לייצור של מוצרים המפורטים ברשימת החימוש, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד להם; : (ב) מיתקנים אשר תוכננו במיוחד לביצוע בדיקות וניסויי סביבה וציוד שתוכנן במיוחד בעבורם, לצורך אישור, רישוי, ניסויים או מבחנים של ציוד ומוצרים המפורטים ברשימת החימוש; :: לרבות הציוד שלהלן: :: (1) ניטרטורים (ריאקטורים לתהליך ניטרציה), לפעולה רצופה; :: (2) מיתקני ניסוי צנטריפוגלים או ציוד בעל אחד מהמאפיינים שלהלן: ::: (א) מונע על ידי מנוע או מנועים בעלי הספק כולל של יותר מ-298 קילוואט (400 כוחות סוס); ::: (ב) בעלי יכולת לטפל במטען יעיל, שמשקלו 113 ק"ג ויותר; ::: (ג) בעלי יכולת להפעיל תאוצה צנטריפוגלית של 8g ויותר, על מטען יעיל שמשקלו 91 ק"ג ויותר; :: (3) מכבשים לייבוש; :: (4) מכונות הזרקת בורג אשר מתוכננים או ששונו במיוחד לייצור (בשיחול) של חומרי נפץ צבאיים; :: (5) מכונות חיתוך ליצירת מידות להודפים לאחר השיחול; :: (6) מכלים, לאחסון אבק שריפה בקוטר 1.85 מטרים ומעלה ותכולת מוצרים של 227 ק"ג ומעלה; :: (7) מערבלים לפעולה רציפה להודפים מוצקים; :: (8) מטחנות אשר משתמשות לגריסה או לטחינה של מרכיבי חומרי נפץ צבאיים; :: (9) ציוד להשגה בו זמנית של תצורה כדורית יחד עם גודל אחיד של חלקיקים באבקות מתכת הרשומות [[פרט 8|בפרט חימוש 8(ג)(8)]]; :: (10) ממירים להמרה של חומרים כמפורט [[פרט 8|בפרט חימוש 8(ג)(3)]]; : לעניין פרט חימוש זה, "ייצור" - לרבות פיתוח, בחינת התכנות, ייצור, בחינה ובדיקות קבלה; @ 19. : מערכות נשק אנרגיה מוכוונת (נא"מ), ציוד שנלווה להם או ציוד אמצעי נגד להם ודגמים לניסויים, כדלקמן, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד להם: : (א) מערכות לייזר אשר תוכננו במיוחד להשמיד מטרה או לסיכול משימתה; : (ב) מערכות אלומות חלקיקים אשר מסוגלות להשמיד מטרה או לסיכול משימתה; : (ג) מערכות תדר רדיו בהספק גבוה להשמיד מטרה או לסיכול משימתה; : (ד) ציוד אשר תוכנן במיוחד לגילוי או זיהוי, או הגנה בפני מערכות הכלולה בפסקאות (א) עד (ג); : (ה) דגמים לניסויים פיסיקליים של מערכות, ציוד ורכיבים הכלולים בפרט חימוש זה; : (ו) מערכות לייזר גל רצוף או דפקים אשר תוכננו במיוחד לגרום עיוורון תמידי לעין בלתי מזוינת, כלומר לעין בלתי חשופה (([צ"ל: לעין חשופה])) או לעין שמצוידת באמצעי לשיפור הראייה; : לרבות - : (1) מערכות שהיכולת שלהן נובעת מיישום מבוקר של: :: (א) לייזר בעל הספק גל רצוף או דפקים המספיק כדי לגרום להרס דומה לזה של תחמושת רגילה; :: (ב) מאיצי חלקיקים אשר מקרינים אלומת חלקיקים טעונים או ניטרליים בעלת יכולת הרס; :: (ג) אלומת גלי רדיו בעלת הספק דפקים גבוה או הספק ממוצע גבוה, אשר יוצרת שדות בעוצמה מספקת, כדי להוציא מכלל פעולה מעגלים אלקטרוניים במטרה מרוחקת; : (2) המפורט להלן, אם תוכנן במיוחד בעבור מערכות נשק אנרגיה מכוונת: :: (א) ציוד עיקרי להפקת כוח, אחסון אנרגיה, מיתוג, מייצבי מתח או ציוד לטיפול בדלק; :: (ב) מערכות להרכשת מטרות או לעקיבה אחריהם; :: (ג) מערכות אשר מסוגלות לבצע הערכה של תוצאות ביצוע המשימה, ההרס שלה או תוצאה של ביטול או הפסקת המשימה; :: (ד) ציוד לטיפול, התפשטות או הכוונה של אלומות; :: (ה) ציוד לניהוג מהיר של אלומות בעל יכולת לטפל במהירות במספר רב של מטרות; :: (ו) אופטיקה אדפטיבית ומצמידי מופע; :: (ז) מזרקי זרם לאלומות יונים שליליים של מימן; :: (ח) רכיבי מאיצים מאושרים לשימושי חלל; :: (ט) ציוד למיקוד אלומת יונים שליליים; :: (י) ציוד לבקרה ולהטיה של אלומת יונים בעלת אנרגיה גבוהה; :: (יא) רדידים מאושרים לשימושי חלל לנטרול אלומות איזוטופ-מימן שלילי; @ 20. : ציוד קריאוגני ומוליכות על, כמפורט להלן, וכן רכיבים ואבזרים אשר תוכננו במיוחד להם: : (א) ציוד אשר תוכנן במיוחד או שתצורתו הותאמה להתקנה בכלים ליישומים קרקעיים, ימיים, מוטסים או חלליים, אשר מסוגל לפעול בעוד הכלי בתנועה ולהפיק או לשמור על טמפרטורות מתחת ל-103K‏ (‎−170°C); לרבות מערכות ניידות אשר מאגדות או עושות שימוש באבזרים או ברכיבים אשר מיוצרים מחומרים לא-מתכתיים או שאינם מוליכים חשמל, כגון חומרים פלסטיים או חומרים אפוקסים; : (ב) ציוד מוליך על חשמלי (מכונות סובבות ושנאים) אשר תוכנן במיוחד או שתצורתו הותאמה במיוחד להתקנה בכלים ליישומים קרקעיים, ימיים, מוטסים או חלליים, אשר מסוגל לפעול בעוד הכלי בתנועה; למעט מחוללים לזרם ישיר היברידיים הומופולריים בעלי עוגן מתכת רגיל כקוטב יחיד אשר מסתובב בשדה מגנטי שנוצר על ידי ליפופים של מוליכי על, אם ליפופים אלה הם אלמנט מוליך העל היחיד במחולל; @ 21. : (א) ציוד, אמצעים ואבזרים, אשר תוכננו או הותאמו במיוחד לשימוש של גופים העוסקים בביטחון פנים או של יחידות ללוחמה בטרור, בפעולותיהם; בסעיף זה, "ציוד, אמצעים ואבזרים" לרבות - :: (1) ציוד ואמצעים לגילוי, להתראה ולהטעיה כנגד פיגועים; :: (2) אמצעי מיגון; :: (3) ציוד ואמצעים, לסילוק פצצות ומטענים, וציוד ואמצעים ליזום מטענים; :: (4) ציוד ואמצעים לאבטחה; :: (5) ציוד ואמצעים לפיזור הפגנות; :: (6) נשק אל הרג; :: (7) כלבים; : (ב) ידע אשר מתייחס להקמה ולפעולה, של יחידות לטיפול בביטחון פנים ויחידות לוחמה בטרור; לרבות בין השאר, הדרכות, אימונים והכשרות של היחידות האמורות, ואמצעים לכך; @ 22. : מערכות חלליות, ציוד שקשור בהם ותוצרים שלהם, כדלקמן: : (א) לווייני תקשורת, לווייני חישה מרחוק, לוויינים למטרות מדעיות, לווייני מחקר, לווייני ניווט, לוויינים ניסיוניים ולוויינים רב משימתיים; : (ב) מערכות וציוד לשיגור ולהצבת מערכות חלליות; : (ג) תחנות קרקעיות לטלמטריה, לעקיבה ולבקרה של רכבי שיגור ולוויינים; : (ד) הדמאות (Imageries) שמקורן ממערכות אשר מותקנות בלוויינים; @ 23. : תוכנה, כמפורט להלן: : (א) תוכנה אשר תוכננה או שהותאמה במיוחד לפיתוח, ייצור או שימוש בציוד או חומרים הכלולים [[בתוספת זו]]; : (ב) תוכנה מיוחדת, כמפורט להלן: :: (1) תוכנה אשר תוכננה במיוחד בעבור: ::: (א) דימוי, סימולציה או הערכה ובחינה של מערכות נשק צבאיות; ::: (ב) פיתוח, בקרה, אחזקה או עדכון של תוכנה אשר משובצת במערכות נשק צבאיות; ::: (ג) דימוי או סימולציה של תרחישי מבצעים צבאיים; ::: (ד) יישומי פיקוד, תקשורת, בקרה ומודיעין (C³I) או יישומי פיקוד, תקשורת, בקרה, מחשבים ומודיעין (C⁴I); :: (2) תוכנה לקביעת ההשפעה של נשק קונבנציונלי, גרעיני, כימי או ביולוגי; : (ג) תוכנה אשר אינה כלולה בפסקאות (א) ו-(ב), ואשר תוכננה או הותאמה במיוחד כדי לאפשר לציוד שאינו מבוקר ברשימת החימוש לבצע יישומים צבאיים של ציוד אשר מבוקר על ידי רשימת החימוש; @ 24. : ידע, כמפורט להלן: : (א) ידע, הכלול בפרט חימוש 24(ב), ואשר דרוש לפיתוח, ייצור או לשימוש בפריטים אשר מפוקחים ברשימת החימוש; : (ב) ידע כמפורט להלן: :: (1) ידע אשר דרוש לתכנון, הרכבה, תפעול, תחזוק, אחזקה ותיקון, של מיתקני ייצור שלמים בעבור ציוד אשר מבוקר ברשימת החימוש, אפילו אם הרכיבים של מיתקני ייצור אלה אינם מפוקחים; :: (2) ידע אשר דרוש לפיתוח וייצור של כלי נשק קלים (נק"ל), גם אם הוא משמש לייצור חיקויים של כלי נשק קלים עתיקים; :: (3) ידע אשר דרוש לפיתוח, ייצור או שימוש בחומרים רעילים, ציוד הקשור להם או רכיבים ותרכובות אשר מפוקחים לפי [[פרט 7|פרטי חימוש 7(א) עד (ו)]]; וזאת גם במקרה שהם ישימים לגבי פרט בלתי מפוקח; :: (4) ידע אשר דרוש לפיתוח, ייצור או שימוש בביופולימרים או תרביות של תאים ספציפיים אשר מפוקחים לפי [[פרט 7|פרט חימוש 7(ז)]]; :: (5) ידע אשר דרוש באופן בלעדי לשילוב של ביו-קטליסטים, אשר מפוקחים לפי [[פרט 7|פרט חימוש 7(ח)(1)]] בחומרים נשאים צבאיים או בחומר צבאי; :: ולמעט - ידע, כמפורט להלן: :: (1) אשר הוא במסגרת המזער (המינימום) אשר נדרש להתקנה, הפעלה, אחזקה (בדיקות) ותיקון, של פריטים שאינם מפוקחים או שהיצוא שלהם אושר; :: (2) אשר הוא נחלת הכלל, מחקר מדעי בסיסי, או המידע המזערי (המינימלי) אשר נדרש בעבור תהליכי בקשת פטנט; :: (3) של השראות מגנטית, להנעה רציפה של אמצעי תעבורה אזרחיים או ציבוריים. <פרסום> כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007) <חתימה> אהוד ברק שר הביטחון ob3ur3qeew9mavlrq9odfjterofz7dp 1417575 1417574 2022-08-10T08:31:50Z Shahar9261 22508 /* תוספת */ wikitext text/x-wiki <שם> צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה), התשס"ח-2008 <מקור> ((ק"ת תשס"ח, 348|צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)|6640)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|ההגדרה "ציוד לחימה" שבסעיף 1]] [[=החוק|לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז-2007]] (להלן - החוק), [[וסעיף 45 לחוק]], ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אני מצווה לאמור: @ 1. ציוד לחימה : פרטי החימוש המנויים [[בתוספת]] הם ציוד לחימה. == תוספת == ==== ((([[סעיף 1]]))) ==== @ 1. הגדרות <עוגן פרט א1> : [[בתוספת זו]] - :- "אבזרי קצה" - תפסניות, יחידות מכשור אקטיביות וכל מכשור אחר המחובר לפלטת הבסיס בקצה זרוע העבודה של רובוט; לעניין זה,"יחידות מכשור אקטיב" - התקנים להפעלת כוח מניע, אנרגיית ייצור או חישה על פריט הנמצא בתהליך ייצור; :- "ביו-פולימרים" - מקרומולקולות ביולוגיות כדלהלן: :: (1) אנזימים עבור תגובות כימיות או ביולוגיות ספציפיות; :: (2) נוגדנים (Antibodies), חד-שבטיים (Monoclonal), רב-שבטיים (Polyclonal) או אנטי-אידיוטיפיים (Anti-idiotypic); :: (3) קולטנים (receptors) שתוכננו או יוצרו במיוחד; :: לעניין זה - ::- "נוגדנים אנטי-אידיוטיפיים" - נוגדנים הנקשרים לאתרי היקשרות של אנטיגן ספציפי של נוגדנים אחרים; ::- "נוגדנים חד-שבטיים" - חלבונים הנקשרים לאתר היקשרות אנטיגני בודד ומיוצרים על ידי צביר תאים משובט אחד; ::- "נוגדנים רב-שבטיים" - תערובת חלבונים הנקשרים לאנטיגן ספציפי ואשר מיוצרים על ידי יותר מצביר תאים משובט אחד; ::- "קולטנים" - מבנים מאקרו מולקולאריים ביולוגיים לקשור ליגנדים (ligands), אשר קשירתם משפיעה על פעילויות פיזיולוגיות; :- "זרזים ביולוגיים" - אנזימים עבור כימיקלים ספציפיים או עבור ריאקציות כימיות או עבור תרכובות ביולוגיות אשר נקשרים לחומרי לחימה כימיים (CW) (להלן - חל"כ) ומאיצים את התפרקותם; לעניין זה, "אנזימים"' - זרזים ביולוגיים עבור תגובות כימיות או ביולוגיות ספציפיות; :- "חומרי נפץ" - חומרים או תערובות של חומרים, במצב צבירה מוצק, נוזל או גז, הנדרשים להתפוצץ ביישומם כמטען ראשוני, כמאיץ או כמטען עיקרי בראשי קרב, חבלה ויישומים אחרים; :- "חומרי מוצא" (Precursors) - כימיקלים ייחודיים המשמשים לייצור חומרי נפץ; :- "חומרים אנרגטיים" - חומרים או תערובות המיועדים לשחרר אנרגיה בתגובה כימית; (חומרי נפץ, פירוטכניקה וחומרי הדף הם תת-סוגים של חומרים אנרגטיים); :- "חומרים לפיזור הפגנות" - חומרים המיועדים לשימוש בפיזור הפגנות, המייצרים במהירות גירוי תחושתי או אפקטים פיזיים מנטרלים בבני אדם, אשר נעלמים בתוך זמן קצר אחרי סיום החשיפה להם; (גזים מדמיעים הם תת-קבוצה של חומרים לפיזור הפגנות); :- "טמפסט" - מוצר או אמצעי טכנולוגי או שיטות בתחום גילוי ומדידות דלף מידע, מיגון מערכות מפני דלף מידע, מיצוי מידע ממערכות כתוצאה מדלף מידע או חקירת תוצאות מדלף מידע; לעניין זה, "דלף מידע" לרבות - :: (1) דליפות מידע אלקטרומגנטיות, המתפשטות בקרינה או בצימוד אלקטרומגנטיים; :: (2) דליפות מידע מולכות, המתפשטות כזרם או כמתח מולך בכבלי חשמל או תקשורת; :: (3) דליפות מידע מכניות ממערכות מידע; :: (4) דליפות מידע באמצעים אופטיים ממערכות מידע; :- "מיצוי" - השגת מידע מעובד במערכת על ידי ניצול דלף מידע ממנה; :- "מיגון" - מיגון מערכות מידע ומיתקנים שבהם מותקנות מערכות מידע כנגד דלף ידע מתוך המיתקן, ולרבות מיגון ואמצעים אלקטרוניים, מכניים, אופטיים, אקוסטיים ואחרים; :- "ידע", "טכנולוגיה" - המידע הספציפי הנחוץ לפיתוח, ייצור או שימוש במוצר; המידע הוא בצורה של נתונים טכניים או סיוע טכני; לעניין זה - ::- "נחוץ" - מתייחס רק לאותו חלק האחראי במידה ניכרת להשגה או לחריגה ברמות הביצוע המבוקרות של, במאפייני או בתפקודי ידע; ויכול שאותו חלק נחוץ יהיה משותף למוצרים שונים; ::- "נתונים טכניים" - לרבות שרטוטים, תכניות, דיאגראמות, מודלים, נוסחאות, טבלאות, תרשימים ומפרטים הנדסיים, מדריכים למשתמש והוראות הכתובות או מוקלטות על מדיה או התקנים כדיסקים, סרטים מגנטיים וזיכרונות לקריאה בלבד; ::- "סיוע טכני" - לרבות בצורת הוראות, מיומנויות, הכשרה, ידע בעבודה, שירותי ייעוץ או העברת נתונים טכניים; :- "ייצור" - לרבות הנדסת ייצור, שילוב (אינטגרציה), הרכבה, ביקורת, ניסויים והבטחת איכות; :- "כור גרעיני" - כל הפריטים הנמצאים בתוך מבנה הכור או המחוברים אליו ישירות, הציוד המפקח על רמת ההספק בליבה, והרכיבים אשר באופן רגיל מכילים, או נמצאים במגע ישיר עם, או מפקחים, על נוזל הקירור הראשי של ליבת הכור; :- "כלים קלים מהאוויר" - כדורים פורחים וספינות אוויר שלצורך העילוי עושים שימוש באוויר חם או בגזים קלים מהאוויר כגון, הליום או מימן; :- "כלי טיס" - כלי טיס בעל כנף קבועה, כנף בת-סיבוב, כנף מסתובבת (הליקופטר), רוטור נטוי או כנף נטויה; :- "כלי טיס אזרחי" - מטוסים שתיאורם מופיע ברשימות הכשירות האווירית של רשויות התעופה האזרחית המורשים לטוס בנתיבים מסחריים אזרחיים, פנימיים וחיצוניים או לשימושים אזרחיים חוקיים אחרים פרטיים או עסקיים; :- "לייזר" - מכלול רכיבים המייצר אור עקבי, הן מבחינה מרחבית והן מבחינת זמן, אשר מוגבר על ידי פליטת קרינה מעוררת; :- "מוליך-על" - חומרים (כגון: מתכות, סגסוגות או תרכובות) היכולים לאבד כל התנגדות חשמלית (לדוגמה: יכולים להשיג מוליכות חשמלית אינסופית ולשאת זרמים חשמליים גדולים מאוד בלא התחממות ג'אול); לעניין זה, "מוליכות-על" של חומר מאופיין באופן אינדיבידואלי על ידי טמפרטורה קריטית, שדה מגנטי קריטי שהוא פונקציה של הטמפרטורה, וצפיפות זרם קריטית שהיא, פונקציה הן של השדה המגנטי והן של הטמפרטורה; :- "מותאמים לשימוש במלחמה" - כל שינוי או מיון (כגון: שינוי טוהר, חיי מדף, מידת הרעילות, תכונות הפצה, או עמידות בפני קרינה אולטרא-סגולה UV) המתוכננים להגביר את היעילות בגרימת נפגעים בבני אדם או חיות, בהרס ציוד או בפגיעה ביבולים או בסביבה; :- "נשאי תכונות" - נשאים (כגון: פלאזמיד או וירוס) שבהם משתמשים לצורך החדרת חומר גנטי לתאים פונדקאים; :- "נחלת הכלל" - ידע וטכנולוגיה או תוכנה נגישים ובלא הגבלה על המשך הפצתם; לעניין זה, אין במגבלת זכות יוצרים כדי להוציא ידע וטכנולוגיה או תוכנה מההגדרה נחלת הכלל; :- "פירוטכניקה" - תערובות של דלקים מוצקים או נוזליים וחומרים מחמצנים אשר, כאשר הם ניצתים, עוברים תגובה כימית אנרגטית בקצב מבוקר המכוון ליצור השעיות זמן ספציפיות, או פרצי חום, רעש, עשן, אור נראה או קרינה אינפרא-אדומה; (חומרי בעירה עצמית (pyrophorics) הם תת-קבוצה של חומרים פירוטכניים, אשר אינם מכילים חומרים מחמצנים אלא נדלקים באופן עצמי במגע עם האוויר); :- "פיתוח" - לרבות השלבים טרם ייצור, הכוללים: תכנון, חקר תכנון וניתוחו, תפיסת תכנון, הרכבה וניסוי של אבות-טיפוס, סדרות ייצור ניסיוניות ונתוני תכנון, תהליך הפיכת נתוני תכנון למוצר, תכנון תצורה, שילוב (אינטגרציה) ושרטוטי פריסה; :- "רובוט" - מנגנון תפעול, בעל תנועה רציפה או תנועה מנקודה-לנקודה, עשוי להשתמש בחיישנים ובעל כל המאפיינים האלה: :: (1) הוא רב-שימושי; :: (2) מסוגל להציב או למקם חומר, חלקים, כלים או התקנים מיוחדים במגוון תנועות במרחב תלת-ממדי; :: (3) שילוב של שלושה או יותר התקני-סרבו מסוג לולאה פתוחה או סגורה שיכול לכלול גם מנועי מיקום (STEPPING MOTORS); וכן :: (4) בעל יכולת תכנות עם גישה למשתמש בשיטת למד או הקלט או באמצעות מחשב אלקטרוני שיכול להיות בקר לוגי בר-תכנות, ובלא התערבות מכנית; :: למעט - :: (1) מנגנוני תפעול הניתנים לשליטה ידנית או הפעלה מרחוק בלבד; :: (2) מנגנונים בעלי רצף קבוע שהם מיתקנים נעים אוטומטיים, הפועלים לפי תנועות מתוכנתות קבועות מכנית; התכנית מוגבלת מכנית על ידי מעצורים קבועים כפינים או פיקות; רצף התנועות ובחירת נתיבים או זוויות אינם משתנים או ניתנים לשינוי באמצעים מכניים, אלקטרוניים או חשמליים; :: (3) מנגנוני תפעול בעלי רצף משתנה מבוקרים מכנית, אשר הם מיתקנים הנעים אוטומאטית, הפועלים לפי תנועות מתוכנתות הקבועות מכנית; התוכנית מוגבלת מכנית על ידי מעצורים קבועים אך ברי כוונון, כפינים וזיזים; רצף התנועות ובחירת הנתיבים או הזוויות נעשה במסגרת דפוס תכנית קבוע; סטייה או שינוי בדפוס התכנית (לדוגמה: שינויים בפינים או חילופי זיזים) בציר תנועה אחד או יותר מתבצעים על ידי פעולות מכניות בלבד; :: (4) מנגנוני תפעול בעלי רצף משתנה מבוקרים שלא באמצעות בקרת-סרבו שהם מיתקנים נעים אוטומטית, הפועלים לפי תנועות מתוכנתות קבועות מכנית; התכנית ניתנת לשינוי אך הרצף מתקדם רק לפי אות בינארי ממיתקן חשמלי בינארי קבוע מכנית, או על ידי מעצורים ברי-כוונון; :: (5) עגורנים ייעודיים המוגדרים כמערכת תפעול Y–X המיוצרים כחלק אינטגרלי של מערך אנכי של מכלי אחסון ומתוכננים לגישה אל תכולת מכלים אלה לצורך אחסונה או שליפתה; :- "שימוש" - לרבות הפעלה, התקנה, תחזוקה, תיקון ושיפוץ; :- "שפופרות הגברת אור כוכבים מדור ראשון" - שפופרות ממוקדות באופן אלקטרוסטטי, העושות שימוש בסיבים אופטיים לקלט ופלט או בלוחות מצופי זכוכית, פוטו-קתודות רב-אלקאליות, (S-20 או S-25), אבל לא מגברי לוחות מיקרו-ערוץ; :- "תוכנה" - אוסף של אחת או יותר תכניות או מיקרו תכניות הקבוע באמצעי ביטוי מוחשי כלשהו; :- "תוספים" - חומרים המשמשים בתרכובות נפיצות כדי לשפר את תכונותיהן. @ 2. <עוגן פרט א2> : (א) [[בתוספת זו]] - :: (1) כימיקלים או חומרים כימיים מצוינים בשמם ובמספר CAS‏ (chemical abstracts service); :: (2) כימיקלים או חומרים כימיים בעלי מבנה נוסחה זהה (לרבות הידרטים) לאלו המצוינים [[בתוספת זו]] נחשבים ציוד לחימה בלא תלות בשמם או במספר CAS שלהם; :: (3) מספרי CAS ניתנים כדי לסייע בזיהוי אם כימיקל או תערובת מסוימים מפוקחים, בלא קשר למינוח השמי; :: (4) לא צוין מספר CAS כאמצעי זיהוי יחיד, כי למספר תבניות של חומרים כימיים או כימיקלים המופיעים ברשימה יש מספרי CAS שונים, וגם לתערובות המכילות כימיקלים או חומרים כימיים המופיעים ברשימה, עשויים להיות מספרי CAS שונים. : (ב) '''רשימת פרטי החימוש -''' @ 1. : כלי נשק עם קדח קנה חלק שקוטרו קטן מ-20 מ"מ, כלי נשק אחרים וכלי נשק אוטומטיים שקוטר קנה הירי שלהם הוא עד ל-12.7 מ"מ (קליבר 0.50 אינץ) ואבזריהם, כמפורט להלן, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם: : (א) רובים, קרבינים, אקדחים מכל הסוגים, תתי מקלעים ומקלעים מכל הסוגים; למעט - :: (1) רובי מוסקאט, רובים וקרבינים אשר יוצרו לפני שנת 1938; :: (2) רפרודוקציות של רובי מוסקאט, רובים וקרבינים, אשר דגמיהם המקוריים יוצרו לפני שנת 1890; :: (3) אקדחים ומקלעים מכל הסוגים, אשר יוצרו לפני שנת 1890, ורפרודוקציות שלהם; : (ב) כלי נשק עם קדח קנה חלק, כמפורט להלן: :: (1) כלי נשק עם קדח קנה חלק אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; :: (2) כלי נשק עם קדח קנה חלק אחרים, כמפורט להלן: ::: (א) אוטומטיים; ::: (ב) חצי אוטומטיים, או אשר דריכתם מתבצעת על ידי משיכת המעטה הקדמי שלהם לאחור; : (ג) כלי נשק לירי תחמושת בלא תרמיל; : (ד) משתיקי קול, אבזרים מיוחדים להרכבה על כלי נשק, מחסניות, תפסים, כוונות לכלי נשק וסתרשפים, בעבור כלי הנשק הכלולים בפסקאות (א) עד (ג), ולמעט כוונות אופטיות בלא עיבוד אלקטרוני של התמונה, בעלות הגדלה פי 4 או פחות, בתנאי שהן לא תוכננו מראש או שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי; : פרט חימוש זה אינו כולל - : (1) כלי נשק עם קדח קנה חלק, אשר משמשים למטרות ציד או ספורט, ככל שכלי נשק אלה לא תוכננו במיוחד לשימוש צבאי או לירי אוטומטי; : (2) כלי ירייה אשר תוכננו במיוחד לירי תחמושת דמה, ושאין ביכולתם לירות תחמושת הכלולה [[פרט 3|בפרט חימוש 3]]; : (3) כלי נשק אשר משמשים לירי תחמושת בלא פיקה ואשר אינם אוטומטיים; @ 2. : כלי נשק עם קדח קנה חלק שקוטרו 20 מ"מ או יותר, כלי נשק או חימוש אחרים עם קוטר קנה גדול מ-12.7 מ"מ (קליבר 0.50 אינץ), מטולים ואבזריהם כמפורט להלן, ורכיבים שתוכננו במיוחד להם: : (א) תותחים מכל הסוגים, מרגמות, כלי נשק כנגד טנקים, מטולים, להביורים לשימוש צבאי, רובים מכל הסוגים, כלי נשק עם קדח קנה חלק ואמצעים להקטנת חתימתם, לרבות מתיזים, אמצעי מדידה, מכלי אחסון ורכיבים שתוכננו במיוחד לשימוש עם דלק הודף נוזלי בעבור כל ציוד הכלול בפסקה (א); ולמעט - :: (1) רובי מוסקאט רובים וקרבינים אשר יוצרו לפני שנת 1938; :: (2) רפרודוקציות של רובי מוסקאט, רובים וקרבינים, אשר יוצרו לפני שנת 1890; : (ב) מחוללי ומטולי עשן וגז, ואמצעים פירוטכניים למטרות צבאיות למעט אקדחי איתות או זיקוקין; : (ג) כוונות לכלי נשק; @ 3. : תחמושת והתקנים לכוונון מרעומים, כמפורט להלן, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם: : (א) תחמושת עבור כלי נשק הכלולים [[פרט 1|בפרטי חימוש 1]], [[פרט 2|2]] [[פרט 12|או 12]], למעט - :: (1) כדורי סרק ותחמושת דמה לסוגיה; :: (2) תחמושת אשר תוכננה במיוחד לאחד מהשימושים האלה: ::: (א) איתות; ::: (ב) פיזור בעלי כנף; ::: (ג) הצתת להבות גז בבארות נפט; : (ב) אמצעי לכוונון מרעומים אשר תוכננו במיוחד בעבור התחמושת הכלולה בפסקה (א); : לעניין פרט חימוש זה, "רכיבים אשר תוכננו במיוחד" - כל אחד מאלה: : (1) מוצרים עשויים מתכת או חומר פלסטי כגון סדני תחל, אסוכי כדורים, סרטים וחוליות לכדורים, וחלקי תחמושת אשר עשויים ממתכת; : (2) אמצעי נצירה וחימוש, מרעומים, חיישנים ואמצעי ייזום או מאתחלי פיצוץ; : (3) ספקי כוח בעלי מוצא גבוה בהבזק; : (4) מארזים מתכלים למטענים הודפים; : (5) תתי חימוש לרבות, פצצונות, מוקשים זעירים וחימושים זעירים עם ביות; @ 4. : פצצות, טורפדו, רקטות, טילים, אמצעים ומטענים נפיצים אחרים וציוד נלווה להם ואבזרים הקשורים אליהם, כמפורט להלן, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם: : (א) פצצות, טורפדו, רימונים, נרות עשן, מוקשים, רקטות, טילים, פצצות עומק, מטעני נפץ, חומרי חבלה, מטעני חבלה, ערכות חבלה, אמצעים פירוטכניים, תחמישים ומדמים (סימולטורים), (לדוגמה ציוד אשר מדמה את המאפיינים של אחד מפריטים אלה), אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; ולרבות - :: (1) רימוני עשן, פצצות תבערה, פצצות הצתה ואמצעים נפיצים; :: (2) נחירים למנועי טילים, וחרטומים של כלי טיס אשר חוזרים מהחלל לאטמוספרה; :: (3) רקטות וטילים, לרבות לשימוש למחקר ולמטאורולוגיה, מערכות שיגור ועזר להם; : (ב) ציוד שתוכנן במיוחד לטיפול, לבקרה, להפעלה, להפעלה באמצעות ספקי כוח בהבזק, לשיגור, להצבה, לכינון, לגילוי ולפירוק מטענים או מוקשים, להטעיה, לחסימת האפשרות להפעלה, לגילוי או לפיצוץ של פריטים אשר מפוקחים לפי פסקה (א), ולרבות - :: (1) ציוד נייד ליצור גז נוזלי אשר מסוגל להפיק ביום, 1,000 ק"ג או יותר; :: (2) אמצעים אלקטרוניים, לגילוי מוקשים מגנטיים; :: לעניין פרט משנה זה, אמצעים המוחזקים ביד, אשר הוגבלו בעת תכנונם לגילוי גופים מתכתיים בלבד ושאינם מסוגלים להבחין בין מוקשים ומטעני נפץ או חבלה לבין גופי מתכת אחרים, אינם נחשבים כאמצעים אשר תוכננו במיוחד לגילוי פריטים אשר מפוקחים לפי פסקה (א). : הערה: ראה גם [[פרט 11|פרט חימוש 11]] לעניין ציוד הנחיה וניווט, ופרט חימוש 4(ג) לעניין מערכות הגנה אוויריות מפני טילים (AMPS); @ 5. : ציוד בקרת אש, וציוד לאזהרה ולהתרעה אשר נלווים לו, ומערכות נלוות להם, ציוד בחינה, כיול ואמצעי נגד, כמפורט להלן, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי, וכן אבזרים ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם: : (א) כוונות לנשק, מחשבי הפצצה, ציוד להצבה ולכינון תותחים, ומערכות בקרת אש; : (ב) מערכות להרכשת מטרות, לציון מטרות, למדידת טווח, לסריקה או לעקיבה; ציוד לגילוי, למיזוג מידע, להכרה או לזיהוי; ואמצעים לשילוב חיישנים; : (ג) אמצעי נגד עבור פריטים המפורטים בפסקאות (א) ו-(ב); : (ד) ציוד לניסויים או לכיול בשדה, אשר תוכנן במיוחד בעבור פריטים המפורטים בפסקאות (א) ו-(ב); @ 6. : כלי רכב יבשתיים ורכיביהם, כמפורט להלן: : (א) כלי רכב יבשתיים ורכיבים בעבורם, אשר תוכננו או שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי; :: לרבות - :: (1) טנקים וכלי רכב צבאיים חמושים אחרים וכלי רכב צבאיים אשר מותקנים בהם מקבעים ואמצעים להצבת כלי נשק או ציוד להנחת מוקשים או ציוד לשיגור חימוש הכלול [[פרט 4|בפרט חימוש 4]]; :: (2) כלי רכב קרביים משוריינים; :: (3) כלי רכב אמפיביים וכלי רכב שמיועדים לצליחת מים עמוקים; :: (4) כלי רכב לחילוץ, כלי רכב לגרירת או להובלת מערכות נשק או תחמושת, והציוד להעמסתם, לפריקתם ולשינועם; : (ב) כל סוגי כלי הרכב הגלגליים בעלי היכולת לנוע בדרכים שאינן סלולות, אשר מוגנו או שהותקן בהם מיגון, אשר יוצר באמצעות חומרים שיכולים לספק הגנה בליסטית ברמה III (‏NIG 0108.01 מספטמבר 1985, או תקנים לאומיים שווי ערך), או טובה יותר; : הערה: ראה גם [[פרט 13|פרט חימוש 13(א)]]; : ולמעט כלי רכב אזרחיים או משאיות המשוריינים או המוגנים בליסטית, אשר תוכננו או הותאמו לצורכי הובלת כספים או דברי ערך; לעניין פרט חימוש זה - :- "כלי רכב יבשתיים" - לרבות נגררים; :- "שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי" - שינוי מבני, חשמלי או מכני, אשר כרוך בשימוש של רכיב אחד או יותר אשר תוכנן או תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; : רכיבים אלה כוללים: : (1) צמיגים פניאומאטיים אשר תוכננו במיוחד לעמידות בפני פגיעת קליעי כלי נשק או לאפשר לכלי הרכב לנוע לאחר שהאוויר התרוקן מהם; : (2) מערכות לבקרת לחץ האוויר בצמיגים, אשר מופעלות מתוך כלי רכב במהלך הנסיעה; : (3) מיגון חלקים חיוניים, (כגון מכלי דלק או תא הנוסעים); : (4) התקנים מיוחדים לכלי נשק, ותוספות וחיזוקים להם; : (5) אמצעי ואבזרי תאורה לנסיעה בחושך (בהאפלה); : הערה: ראה גם [[פרט 11|פסקה (א)(7) לפרט ((חימוש)) 11]] לעניין ציוד הנחיה וניווט; @ 7. : חומרים כימיים או ביולוגיים רעילים, חומרים לשליטה ולפיזור הפגנות, חומרים רדיואקטיביים, רכיבים, חומרים וציוד הקשורים להם, כמפורט להלן: : (א) חומרים ביולוגיים וחומרים רדיואקטיביים המותאמים לשימוש במלחמה כדי לגרום לנפגעים בקרב בני אדם או חיות, לגרום לפגיעה בביצועי ציוד או נזק ליבולים או לסביבה; : (ב) חל"כ, לרבות המפורטים להלן ולמעט האמור בפסקה (יא): :: (1) חל"כ לפגיעה בעצבים: ::: (א) O-Alkyl (equal to or less than C₁₀, including cycloalkyl) alkyl (Methyl, Ethyl, n-Propyl or Isopropyl) - phosphonofluoridates, such as: Sarin (GB): O-Isopropyl methylphosphonofluoridate (CAS 107-44-8); וכן - :::: Soman (GD): O-Pinacolyl methylphosphonofluoridate (CAS 96-64-0); ::: (ב) O-Alkyl (equal to or less than C₁₀, including cycloalkyl); :::: N,N-dialkyl (Methyl, Ethyl, n-Propyl or Isopropyl) phosphoramidocyanidates, such as: :::: Tabun (GA): O-Ethyl N,N-dimethylphosphoramidocyanidate (CAS 77-81-6); ::: (ג) O-Alkyl (H or equal to or less than C₁₀, including cycloalkyl) S-2-dialkyl (Methyl, Ethyl, n-Propyl or Isopropyl)-aminoethyl alkyl (Methyl, Ethyl, n-Propyl or Isopropyl) phosphonothiolates and corresponding alkylated and protonated salts, such as: :::: VX: O-Ethyl S-2-diisopropylaminoethyl methyl phosphonothiolate (CAS 50782-69-9); :: (2) חל"כ אשר גורמים שלפוחיות: ::: (א) חרדל גופריתי (Sulphur mustards) כגון: :::: (1) ‎2-Chloroethylchloromethylsulphide (CAS 2625-76-5); :::: (2) Bis(2-chloroethyl)sulphide (CAS 505-60-2); :::: (3) Bis(2-chloroethylthio)methane (CAS 63869-13-6); :::: (4) ‎1,2-bis(2-chloroethylthio)ethane (CAS 3563-36-8); :::: (5) ‎1,3-bis(2-chloroethylthio)-n-propane (CAS 63905-10-2); :::: (6) ‎1,4-bis(2-chloroethylthio)-n-butane (CAS 142868-93-7); :::: (7) ‎1,5-bis(2-chloroethylthio)-n-pentane (CAS 142868-94-8); :::: (8) Bis(2-chloroethylthiomethyl)ether (CAS 63918-90-1); :::: (9) Bis(2-chloroethylthioethyl)ether (CAS 63918-89-8); ::: (ב) Lewisites כגון: :::: (1) ‎2-chlorovinyldichloroarsine (CAS 541-25-3); :::: (2) Tris(2-chlorovinyl)arsine (CAS 40334-70-10; :::: (3) Bis(2-chlorovinyl)chloroarsine (CAS 40334-69-8); ::: (ג) חרדל חנקני, כגון: :::: (1) HN1: bis(2-chloroethyl)ethylamine (CAS 538-07-8); :::: (2) HN2: bis(2-chloroethyl)methylamine (CAS 51-75-2); :::: (3) HN3: tris(2-chloroethyl)amine CAS 555-77-1); :: (3) חל"כ המוציאים מכלל פעולה, כגון: ::: (א) ‎3-Quinuclidinyl benzilate (BZ) (CAS 6581-06-2); :: (4) חל"כ גורמי נשירה, כגון: ::: (א) Butyl 2-chloro-4-fluorophenoxyacetate (LNF); ::: (ב) ‎2,4,5-trichlorophenoxyacetic acid mixed with((<s>;</s>)) ::: ((<s>(ג)</s>)) (()) 2,4-dichlorophenoxyacetic acid (Agent Orange). : (ג) חומרי מוצא בינאריים של חל"כ וחומרי מוצא יסודיים, כמפורט להלן: :: (1) Alkyl (Methyl, Ethyl, n-Propyl or Isopropyl) Phosphonyl Difluorides כגון: DF: Methyl Phosphonyldifluoride (CAS 676-99-3); :: (2) O-Alkyl (H or equal to or less than C₁₀, including cycloalkyl) O-2-dialkyl (Methyl, Ethyl, n-Propyl or Isopropyl) aminoethyl alkyl (Methyl, Ethyl, n-Propyl or Isopropyl) phosphonites and corresponding alkylated and protonated salt כגון: QL: O-Ethyl-2-di-isopropylaminoethyl methylphosphonite (CAS 57856-11-8); :: (3) Chlorosarin: O-Isopropyl methylphosphonochloridate (CAS 1445-76-7); :: (4) Chlorosoman: O-Pinacolyl methylphosphonochloridate (CAS 7040-57-5); : (ד) חומרים לשליטה ולפיזור הפגנות, מרכיבים כימיים פעילים והצירופים שלהם, לרבות: :: (1) α-Bromobenzeneacetonitrile, (Bromobenzyl cyanide) (CA) (CAS 5798-79-8); :: (2) [(2-chlorophenyl) methylene] propanedinitrile, Chlorobenzylidenemalononitrile (CS) (CAS 2698-41-1); :: (3) 2-Chloro-1-phenylethanone, Phenylacyl chloride (ω-chloroacetophenone) (CN) (CAS 532-27-4); :: (4) Dibenz-(b,f)-1,4-oxazephine, (CR) (CAS 257-07-8); :: (5) 10-Chloro-5,10-dihydrophenarsazine, (Phenarsazine chloride), (Adamsite), (DM) (CAS 578-94-9); :: (6) N-Nonanoylmorpholine, (MPA) (CAS 5299-64-9); :: למעט - :: (1) חומרים לשליטה על הפגנות ולפיזורן אשר ארוזים באריזות אישיות למטרות הגנה עצמית; :: (2) מרכיבים כימיים פעילים והצירופים שלהם אשר זוהו ונארזו לייצור, מזון או למטרות רפואיות; :: (3) האמור בפסקה (יא); : (ה) ציוד אשר תוכנן או הוסב לשימושים צבאיים, לפיזור של כל אחד מהרשומים להלן, ורכיבים שתוכננו במיוחד בעבורם: :: (1) חומרים או מרכיבים הכלולים בפסקאות (א), (ב) או (ד), המחייבים קבלת רישיונות בהתאם לצו הפיקוח (עיסוק באמצעי הצפנה); :: (2) חל"כ המיוצר מחומרי מוצא הכלולים בפסקה (ג); : (ו) ציוד מגן וציוד טיהור, רכיבים שתוכננו במיוחד בעבורם, ותערובות כימיות שפותחו במיוחד, כמפורט להלן: :: (1) ציוד שתוכנן או הוסב לשימושים צבאיים, לשם הגנה מפני חומרים הכלולים בפסקאות (א), (ב) או (ד), ורכיבים שתוכננו במיוחד בעבורו; ::: לרבות - ::: (א) יחידות מיזוג אוויר אשר תוכננו או הוסבו במיוחד לצורך סינון אב"כ; ::: (ב) ביגוד מגן; :: (2) ציוד שתוכנן או הוסב לשימושים צבאיים, לטיהור חפצים שזוהמו בחומרים הכלולים בפסקאות (א) או (ב), ורכיבים שתוכננו במיוחד בעבורו; :: (3) תערובות כימיות שפותחו או נוסחו במיוחד לטיהור חפצים שזוהמו בחומרים הכלולים בפסקאות (א) או (ב); :: הערה: ראה גם בפסקה 1.א.4 ברשימה כאמור [[=צו הפיקוח (ציוד דו-שימושי)|בצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח), התשס"ח-2008]] (להלן - צו הפיקוח (ציוד דו-שימושי)), לעניין מסכות גז אזרחיות, ציוד מגן וטיהור; : (ז) ציוד אשר תוכנן או הותאם במיוחד לשימושים צבאיים, לגילוי וזיהוי של חומרים הכלולים בפסקאות (א), (ב) או (ד) ורכיבים שתוכננו במיוחד בעבורו, ולמעט מדי-חשיפה אישיים לקרינה; :: הערה: ראה גם פסקה 1.א.4 [[בצו הפיקוח (ציוד דו-שימושי)]]; : (ח) ביו-פולימרים אשר תוכננו או עובדו במיוחד לצורך גילוי או לזיהוי של חל"כ הכלול בפסקה (ב) ותרביות של תאים מיוחדים המשמשים לייצורם; למעט האמור בפסקה (י); : (ט) ביו-זרזים לטיהור או דילול של חל"כ ומערכות ביולוגיות המשמשות בעבורם, כמפורט להלן ולמעט האמור בפסקה (י): :: (1) ביו-זרזים אשר תוכננו במיוחד לטיהור או לדילול של חל"כ הכלול בפסקה (ב), הנובעים מתוך ברירה מוכוונת אשר נעשתה במעבדה או ממניפולציה גנטית של מערכות ביולוגיות; :: (2) מערכות ביולוגיות כמפורט להלן: נשאי תכונות, וירוסים או תרביות של תאים הנושאים מידע גנטי לייצור זרזים ביולוגיים שבפיקוח כאמור בפסקת משנה (1); : (י) פסקאות (ח) ו-(ט) לא יחולו על תאים או מערכות ביולוגיות לשימושים אזרחיים, כגון תכשירי חקלאות, תרופות, תכשירים רפואיים, וטרינריה, סביבה, טיפול בפסולת או בתעשיית המזון; : (יא) פסקאות (ב) ו-(ד) לא יחולו על: :: (1) Cyanogen chloride (CAS 506-77-4); :: (2) Hydrocyanic acid (CAS 74-90-8); :: (3) Chlorine (CAS 7782-50-5); :: (4) Carbonyl chloride (phosgene) (CAS 75-44-5); :: (5) Diphosgene(trichloromethyl-chloroformate) (CAS 503-38-8); :: (6) (((Deleted);)) :: (7) Xylyl bromide, ortho: (CAS 89-92-9), meta: (CAS 620-13-3), para: (CAS 104-81-4); :: (8) Benzyl bromide (CAS 100-39-0); :: (9) Benzyl iodide (CAS 620-05-3); :: (10) Bromo acetone (CAS 598-31-2); :: (11) Cyanogen bromide (CAS 506-68-3); :: (12) Bromo methylethylketone (CAS 816-40-0); :: (13) Chloro acetone (CAS 78-95-5); :: (14) Ethyl iodoacetate (CAS 623-48-3); :: (15) Iodo acetone (CAS 3019-04-3); :: (16) Chloropicrin (CAS 76-06-2). @ 8. : חומרים אנרגטיים וחומרים אשר קשורים אליהם כמפורט להלן: : (א) חומרי נפץ, כמפורט להלן, ותערובות שלהם: :: (1) ADNBF (aminodinitrobenzofuroxan or 7-amino-4,6-dinitrobenzofurazane-1-oxide) (CAS 97096-78-1); :: (2) BNCP (cis-bis (5-nitrotetrazolato) tetra amine-cobalt (III) perchlorate) (CAS 117412-28-9); :: (3) CL-14 (diamino dinitrobenzofuroxan or 5,7-diamino-4,6-dinitrobenzofurazane-1-oxide) (CAS 117907-74-1); :: (4) CL-20 (HNIW or Hexanitrohexaazaisowurtzitane) (CAS 135285-90-4); chlathrates of CL-20; ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(3) ו-(4) לעניין חומרי המוצא שלו; :: (5) CP (2-(5-cyanotetrazolato) penta amine-cobalt (III) perchlorate) (CAS 70247-32-4); :: (6) DADE (1,1-diamino-2,2-dinitroethylene, FOX7); :: (7) DATB (diaminotrinitrobenzene) (CAS 1630-08-6); :: (8) DDFP (1,4-dinitrodifurazanopiperazine); :: (9) DDPO (2,6-diamino-3,5-dinitropyrazine-1-oxide, PZO) (CAS 194486-77-6); :: (10) DIPAM (3,3'-diamino-2,2',4,4',6,6'-hexanitrobiphenyl or dipicramide) (CAS 17215-44-0); :: (11) DNGU (DINGU or dinitroglycoluril) (CAS 55510-04-8); :: (12) Furazans כמובא להלן: ::: (א) DAAOF (diaminoazoxyfurazan); ::: (ב) DAAzF (diaminoazofurazan) (CAS 78644-90-3); :: (13) HMX ונגזרותיו כמובא להלן: ::: (א) HMX (Cyclotetramethylenetetranitramine, octahydro-1,3,5,7-tetranitro-1,3,5,7-tetrazine, 1,3,5,7-tetranitro-1,3,5,7-tetraza-cyclooctane, octogen or octogene) (CAS 2691-41-0); ::: (ב) difluoroaminated analogs of HMX; ::: (ג) K-55 (2,4,6,8-tetranitro-2,4,6,8-tetraazabicyclo [3,3,0]-octanone-3, tetranitrosemiglycouril or keto-bicyclic HMX) (CAS 130256-72-3); ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(5) לעניין חומרי המוצא שלו; :: (14) HNAD (hexanitroadamantane) (CAS 143850-71-9); :: (15) HNS (hexanitrostilbene) (CAS 20062-22-0); :: (16) Imidazoles כמפורט להלן: ::: (א) BNNII (Octahydro-2,5-bis(nitroimino)imidazo [4,5-d]imidazole); ::: (ב) DNI (2,4-dinitroimidazole) (CAS 5213-49-0); ::: (ג) FDIA (1-fluoro-2,4-dinitroimidazole); ::: (ד) NTDNIA (N-(2-nitrotriazolo)-2,4-dinitroimidazole); ::: (ה) PTIA (1-picryl-2,4,5-trinitroimidazole); :: (17) NTNMH (1-(2-nitrotriazolo)-2-dinitromethylene hydrazine); :: (18) NTO (ONTA or 3-nitro-1,2,4-triazol-5-one) (CAS 932-64-9); :: (19) Polynitrocubanes with more than four nitro groups; :: (20) PYX (2,6-Bis(picrylamino)-3,5-dinitropyridine) (CAS 38082-89-2); :: (21) RDX ונגזרותיו כדלהלן: ::: (א) RDX (cyclotrimethylenetrinitramine, cyclonite, T4, hexahydro-1,3,5-trinitro-1,3,5-triazine, 1,3,5-trinitro-1,3,5-triaza-cyclohexane, hexogen or hexogene) (CAS 121-82-4); ::: (ב) Keto-RDX (K-6 or 2,4,6-trinitro-2,4,6-triazacyclohexanone) (CAS 115029-35-1); :: (22) TAGN (triaminoguanidinenitrate) (CAS 4000-16-2); :: (23) TATB (triaminotrinitrobenzene) (CAS 3058-38-6); ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(7) לעניין חומרי המוצא שלו; :: (24) TEDDZ (3,3,7,7-tetrabis(difluoroamine) octahydro-1,5-dinitro-1,5-diazocine); :: (25) Tetrazoles כדלהלן: ::: (א) NTAT (nitrotriazol aminotetrazole); ::: (ב) NTNT (1-N-(2-nitrotriazolo)-4-nitrotetrazole); :: (26) Tetryl (trinitrophenylmethylnitramine) (CAS 479-45-8); :: (27) TNAD (1,4,5,8-tetranitro-1,4,5,8-tetraazadecalin) (CAS 135877-16-6); ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(6) לעניין חומרי מוצא שלו; :: (28) TNAZ (1,3,3-trinitroazetidine) (CAS 97645-24-4); ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(2) לעניין חומרי מוצא שלו; :: (29) TNGU (SORGUYL or tetranitroglycoluril) (CAS 55510-03-7); :: (30) TNP (1,4,5,8-tetranitro-pyridazino[4,5-d] pyridazine) (CAS 229176-04-9); :: (31) Triazines כדלהלן: ::: (א) DNAM (2-oxy-4,6-dinitroamino-s-triazine) (CAS 19899-80-0); ::: (ב) NNHT (2-nitroimino-5-nitro-hexahydro-1,3,5-triazine) (CAS 130400-13-4); :: (32) Triazoles כדלהלן: ::: (א) ‎5-azido-2-nitrotriazole; ::: (ב) ADHTDN (4-amino-3,5-dihydrazino-1,2,4-triazole dinitramide) (CAS 1614-08-0); ::: (ג) ADNT (1-amino-3,5-dinitro-1,2,4-triazole); ::: (ד) BDNTA ([bis-dinitrotriazole]amine); ::: (ה) DBT (3,3'-dinitro-5,5-bi-1,2,4-triazole) (CAS 30003-46-4); ::: (ו) DNBT (dinitrobistriazole) (CAS 70890-46-9); ::: (ז) NTDNA (2-nitrotriazole 5-dinitramide) (CAS 75393-84-9); ::: (ז) NTDNT (1-N-(2-nitrotriazolo) 3,5-dinitrotriazole); ::: (ח) PDNT (1-picryl-3,5-dinitrotriazole); ::: (ט) TACOT (tetranitrobenzotriazolobenzotriazole) (CAS 25243-36-1); :: (33) כל חומר נפץ שאינו מוזכר במקום אחר בפסקה (א) עם מהירות פיצוץ העולה על 8,700 מטר/לשניה בצפיפות מרבית, או בלחץ פיצוץ העולה על ‎34 Gpa‏ (‎340 kbar); :: (34) חומרי נפץ אורגניים אחרים שאינם מוזכרים במקום אחר בפסקה (א) המפיקים לחצי פיצוץ של ‎25 GPa‏ (‎250 kbar) ומעלה ואשר נותרים יציבים בטמפרטורה של 523K‏ (250°C) או גבוהה יותר לפרק זמן של 5 דקות ומעלה; : (ב) חומרים הודפים כמפורט להלן: :: (1) כל חומר הודף מוצק המוגדר לפי סיווג האומות מאוחדות (UN) כרמה 1.1 ובעל דחף ספציפי תאורטי (בתנאים תקניים) העולה על 250 שניות בעבור הרכבים לא-מתכתיים ויותר מ-270 שניות להרכבים שכוללים אלומיניום; :: (2) כל חומר הודף מוצק המוגדר לפי סיווג האומות מאוחדות (UN) כרמה 1.3 בעל דחף ספציפי תאורטי (בתנאים תקניים) העולה על 230 שניות להרכבים ללא-הלוגן, 250 שניות עבור הרכבים לא-מתכתיים, ויותר מ-266 שניות להרכבים מתכתיים; :: (3) הודפים בעלי קבוע כוח של יותר מ-‎1,200 kJ/kg; :: (4) הודפים שיכולים להתמיד בבעירה ליניארית קבועה של יותר מ-‎38 mm/s בתנאים תקניים (כנמדד בפתיל בודד מרוסן) בלחץ של ‎6.89 MPa‏ (‎68.9 bar) וטמפרטורה של 294K‏ (21°C); :: (5) חומר הודף מסוג Elastomermodifiedcastdoublebase (EMCDB) בעל יכולת התרחבות של יותר מ-5% בעומס מרבי ובטמפרטורה של K233‏ (‎−40°C); :: (6) כל חומר הודף המכיל חומרים הכלולים בפסקה (א); : (ג) "חומרים פירוטכניים", דלקים וחומרים הקשורים בהם כמפורט להלן ותערובותיהם: :: (1) דלק מטוסים שפותח במיוחד לשימוש צבאי, והכל כאשר הדלק הוא מוצר מוגמר ולא מרכיביו; ::: (2) Alane (aluminum hydride) (CAS 7784-21-6); ::: (3) Carboranes; decaborane (CAS 17702-41-9)((,)) pentaboranes (CAS 19624-22-7 and 18433-84-6) ונגזרותיהם; ::: (4) הידרזין ונגזרותיו, כדלקמן: :::: (א) הידרזין (CAS 302-01-2) בריכוזים של 70% או יותר; למעט תערובות הידרזין שהופקו במיוחד לבקרת שיתוך; :::: (ב) Monomethyl hydrazine (CAS 60-34-4); :::: (ג) Symmetrical dimethyl hydrazine (CAS 540-73-8); :::: (ד) Unsymmetrical dimethyl hydrazine (CAS 57-14-7); :::: הערה: ראה גם פסקה (ד)((())8(())) ו-(9) בעבור נגזרות הידרזין מחמצנות; ::: (5) דלקים מתכתיים בצורת חלקיקים לרבות כדוריים, רסס, עגולים, פתיתים או טחונים, עשויים מחומר המכיל 99% או יותר מהחומרים האלה: :::: (א) מתכות ותערובותיהן כדלקמן: ::::: (1) בריליום (CAS 7440-41-7) גודל חלקיקים קטן מ-60μm; ::::: (2) אבקת ברזל (CAS 7439-89-6) גודל חלקיקים של 3μm או פחות המופקת על ידי חיזור של תחמוצת ברזל עם מימן; :::: (ב) תערובות המכילות מהחומרים שלהלן: ::::: (1) Zirconium (CAS 7440-67-7) ו-magnesium (CAS 7439-95-4) או סגסוגות של אלו בחלקיקים קטנים מ-60μm; ::::: (2) (Boron (CAS 7440-42-8 או Boron carbide (CAS 12069-32-8) כדלק בטוהר של 85% ומעלה ומידת חלקיקים קטנה מ-60μm; :::::: למעט בורון ובורון קרביד המועשרים בבורון–10 (תכולה של 20% בורון–10 או יותר); לרבות חומרי נפץ ודלקים, בין אם המתכות או הסגסוגות עטופות או נתונות במכלי אלומיניום, מגנזיום, זירקוניום או בריליום - ובין אם לא; ::: (6) חומרים צבאיים המכילים מעבים לדלקים פחמימניים שתוכננו במיוחד לשימוש בלהביורים או בפצצות תבעירה כמו metal stearates או palmates (לדוגמה: (octal) (CAS 637-12-7) ומעבים M1‏, M2 ו-M3(())); ::: (7) פרכלוראטים, כלוראטים וכרומאטים מעורבים באבקות מתכת או ברכיבי דלקים עתירי אנרגיה אחרים; ::: (8) אבקת כדוריות אלומיניום (CAS 7429-90-5) עם חלקיקים בגודל 60μm או פחות המופקים מחומר עם תכולת אלומיניום של 99% ומעלה; ::: (9) Titanium subhydride (TiH_n) עם ערך סטויכיומטרי שווה ערך ל-n = 0.65–1.68; : (ד) מחמצנים ותערובות שלהם כמפורט להלן: :: (1) ADN (ammonium dinitramide or SR 12) (CAS 140456-78-6); :: (2) AP (ammonium perchlorate) (CAS 7790-98-9); :: (3) תרכובות המכילות פלואור וכל אחד מהחומרים שלהלן: ::: (א) הלוגנים אחרים; ::: (ב) חמצן; ::: (ג) מימן; :::: למעט - ::: (א) chlorine trifluoride; ::: (ב) chlorine trifluoride במצב גז; :: (4) DNAD (1,3-dinitro-1,3-diazetidine) (CAS 78246-06-7); :: (5) HAN (hydroxyl ammonium nitrate) (CAS 13465-08-2); :: (6) HAP (hydroxyl ammonium perchlorate) (CAS 15588-62-2); :: (7) HNF (hydrazinium nitroformate) (CAS 20773-28-8); :: (8) Hydrazine nitrate (CAS 37836-27-4); :: (9) Hydrazine perchlorate (CAS 27978-54-7); :: (10) Liquid oxidizers comprised of or containing inhibited red fuming nitric acid (IRFNA) (CAS 8007-58-7); ::: למעט non-inhibited fuming nitric acid. : (ה) מקשרים, מרכבים, מונומרים, פולימרים, כמפורט להלן: :: (1) AMMO (azidomethylmethyloxetane and its polymers) (CAS 90683-29-7); ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(1) לעניין חומרי מוצא שלו; :: (2) BAMO (bisazidomethyloxetane and its polymers) (CAS 17607-20-4)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(1) לעניין חומרי מוצא שלו; :: (3) BDNPA (bis (2,2-dinitropropyl)acetal) (CAS 5108-69-0); :: (4) BDNPF (bis (2,2-dinitropropyl)formal) (CAS 5917-61-3); :: (5) BTTN (butanetrioltrinitrate) (CAS 6659-60-5); ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(8) לעניין חומרי מוצא שלו; :: (6) Energetic monomers, plasticizers and polymers containing nitro, azido, nitrate, nitraza or difluoroamino groups specially formulated for military use; :: (7) FAMAO (3-difluoroaminomethyl-3-azidomethyl oxetane) and its polymers; :: (8) FEFO (bis-(2-fluoro-2,2-dinitroethyl)formal) (CAS 17003-79-1); :: (9) FPF-1 (poly-2,2,3,3,4,4-hexafluoropentane-1,5-diol formal) (CAS 376-90-9); :: (10) FPF-3 ((())poly-2,4,4,5,5,6,6-heptafluoro-2-tri-fluoromethyl-3-oxaheptane-1,7-diol formal); :: (11) GAP (glycidylazide polymer) (CAS 143178-24-9) ונגזרותיו; :: (12) HTPB (hydroxyl terminated polybutadiene) with a hydroxyl functionality equal to or greater than 2.2 and less than or equal to 2.4, a hydroxyl value of less than 0.77 meq/g, and a viscosity at 30°C of less than 47 poise (CAS 69102-90-5); :: (13) Low (less then 10,000) molecular weight, alcohol functionalised, poly(epichlorohydrin); poly(epichlorohydrindiol) and triol; :: (14) NENAs (nitratoethylnitramine compounds) (CAS 17096-47-8, 85068-73-1, 82486-83-7, 82486-82-6 and 85954-06-9); :: (15) PGN (poly-GLYN, polyglycidylnitrate or poly(nitratomethyl oxirane) (CAS 27814-48-8); :: (16) poly-((p))oly-NIMMO (polynitratomethylmethyloxetane) or NMMO (poly[3-Nitratomethyl-3-methyloxetane]) (CAS 84051-81-0); :: (17) Polynitroorthocarbonates; :: (18) TVOPA (1,2,3-tris[1,2-bis(difluoroamino)ethoxy] propane or tris vinoxy propane adduct) (CAS 53159-39-0). : (ו) תוספים כמפורט להלן: :: (1) Basic copper salicylate (CAS 62320-94-9); :: (2) BHEGA (bis-(2-hydroxyethyl) glycolamide) (CAS 17409-41-5); :: (3) BNO (butadienenitrileoxide) (CAS 9003-18-3); :: (4) Ferrocene derivatives, as follows: ::: (א) Butacene (CAS 125856-62-4); ::: (ב) Catocene (2,2-bis-ethylferrocenyl propane) (CAS 37206-42-1); ::: (ג) Ferrocene carboxylic acids; ::: (ד) n-butyl-ferrocene (CAS 31904-29-7); ::: (ה) Other adducted polymer ferrocene derivatives; :: (5) Lead beta-resorcylate (CAS 20936-32-7); :: (6) Lead citrate (CAS 14450-60-3); :: (7) Lead-copper chelates of beta-resorcylate or salicylates (CAS 68411-07-4); :: (8) Lead maleate (CAS 19136-34-6); :: (9) Lead salicylate (CAS 15748-73-9); :: (10) Lead stannate (CAS 12036-31-6); :: (11) MAPO (tris-1-)2-methyl)aziridinyl phosphine oxide) (CAS 57-39-6); ::: BOBBA 8 (bis (2-methyl aziridinyl) 2-(2-hydroxypropanoxy) propylamino phosphine oxide); and other MAPO derivatives; :: (12) Methyl BAPO (bis(2-methyl aziridinyl) methylamino phosphine oxide) (CAS 85068-72-0); :: (13) N-methyl-p-nitroaniline (CAS 100-15-2); :: (14) 3-Nitraza-1,5-pentane diisocyanate (CAS 7406-61-9); :: (15) Organo-metallic coupling agents, as follows: ::: (א) Neopentyl[diallyl]oxy, tri[dioctyl]phosphato-titanate (CAS 103850-22-2); also known as titanium IV, 2,2[bis 2-propenolato-methyl, butanolato, tris(dioctyl)phosphato] (CAS 110438-25-0); or LICA 12 (CAS 103850-22-2); ::: (ב) Titanium IV, [(2-propenolato-1)methyl,n-propanolatomethyl] butanolato-1, tris[dioctyl] pyrophosphate or KR3538; ::: (ג) Titanium IV, [(2-propenolato-1(methyl,n-propanolatomethyl] butanolato-1, tris(dioctyl)phosphate; :: (16) Polycyanodifluoroaminoethyleneoxide; :: (17) Polyfunctional aziridine amides with isophthalic, trimesic (BITA or butylene imine trimesamide), isocyanuric or trimethyladipic backbone structures and 2-methyl or 2-ethyl substitutions on the aziridine ring; :: (18) Propyleneimine (2-methylaziridine) (CAS 75-55-8); :: (19) Superfine iron oxide (Fe₂O₃) with a specific surface area more than 250 m2/g and an average particle size of 3.0 nm or less; :: (20) TEPAN (tetraethylenepentaamineacrylonitrile) (CAS 68412-45-3); cyanoethylated polyamines and their salts; :: (21) TEPANOL (tetraethylenepentaamineacrylonitrileglycidol) ((())CAS 68412-46-4); cyanoethylated polyamines adducted with glycidol and their salts; :: (22) TPB (triphenyl bismuth) (CAS 603-33-8); : (ז) חומרים אנרגטיים המיוצרים מחומרי מוצא כמפורט להלן: :: (1) BCMO (bischloromethyloxetane) (CAS 142173-26-0)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (ה)(1) ו-(2); :: (2) Dinitroazetidine-t-butyl salt (CAS 125735-38-8)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (א)(28); :: (3) HBIW (hexabenzylhexaazaisowurtzitane) (CAS 124782-15-6)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (א)(4); :: (4) TAIW (tetraacetyldibenzylhexaazaisowurtzitane)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (א)(4); :: (5) TAT (1,3,5,7 tetraacetyl-1,3,5,7,-tetraaza cyclo-octane) (CAS 41378-98-7)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (א)(13); :: (6) 1,4,5,8-tetraazadecalin (CAS 5409-42-7)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (א)(27); :: (7) 1,3,5-trichlorobenzene (CAS 108-70-3)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (א)(23); :: (8) 1,2,4-trihydroxybutane (1,2,4-butanetriol) (CAS 3068-00-6)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (ה)(5); : פרט חימוש זה לא יחול על החומרים המפורטים להלן אלא אם כן הם בתרכובת או תערובת עם חומרים אנרגטיים המפורטים בפסקה (א) או עם אבקות מתכת המפורטות בפסקה (ג); : (א) Ammonium picrate; : (ב) אבק שריפה Black powder; : (ג) Hexanitrodiphenylamine; : (ד) Difluoroamine; : (ה) Nitrostarch; : (ו) אשלגן חנקתי Potassium nitrate; : (ז) Tetranitronaphthalene; : (ח) Trinitroanisol; : (ט) Trinitronaphthalene; : (י) Trinitroxylene; : (יא) N-pyrrolidinone; 1-methyl-2-pyrrolidinone; : (יב) Dioctylmaleate; : (יג) Ethylhexylacrylate; : (יד) Triethylaluminium (TEA), trimethylaluminium (TMA), and other pyrophoric metal alkyls and aryls of lithium, sodium, magnesium, zinc or boron; : (טו) ניטרו-צלולוזה Nitrocelluose; : (טז) ניטרו-גליצרין Nitroglycerin (orglyceroltrinitrate, trinitroglycerine) (NG); : (יז) ‎2,4,6-trinitrotoluene (TNT); : (יח) Ethylenediaminedinitrate (EDDN); : (יט) Pentaerythritoltetranitrate (PETN); : (כ) Lead azide, normal and basic lead styphnate, and primary explosives or priming compositions containing asides or aside complexes; : (כא) Triethyleneglycoldinitrate (TEGDN); : (כב) ‎2,4,6-trinitroresorcinol (styphnic acid); : (כג) Diethyldiphenyl urea; dimethylidiphenyl urea; methylethyldiphenyl urea [Centralities]; : (כד) N,N-diphenylurea (unsymmetrical diphenylurea); : (כה) Methyl-N,N-diphenylurea (methyl unsymmetrical diphenylurea); : (כו) Ethyl-N,N-diphenylurea (ethyl unsymmetrical diphenylurea); : (כז) ‎2-Nitrodiphenylamine (2-NDPA); : (כח) ‎4-Nitrodiphenylamine (4-NDPA); : (כט) ‎2,2-dinitropropanol; : (ל) Nitroguanidine : הערה: ראה פסקה ‎1.C.11.d [[בצו הפיקוח (ציוד דו-שימושי)]]; : לעניין פרט חימוש זה - :- "תערובת" - הרכב של שניים או יותר חומרים כאשר לפחות חומר אחד מתוכם כלול בפרט חימוש זה; :- "חומר" - כל חומר הכלול בפרט חימוש זה, גם אם הוא נמצא בשימוש ביישום השונה מזה המצוין בפסקה בה הוא מופיע (לדוגמה, TAGN משמש בעיקר כחומר נפץ אך ניתן להשתמש בו גם כדלק או כמחמצן); : הערה: ראה גם סעיף ‎1.C.11 [[בצו הפיקוח (ציוד דו-שימושי)]], [[פרט 4|ופרט חימוש 4]] לעניין מטענים והתקנים; @ 9. : כלי שיט שמיועדים ללוחמה או לשיטור, ציוד מיוחד ואבזרים לשימוש ימי, כדלקמן, מערכות ורכיבים להם, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי: : (א) כלי שיט קרביים וכלי שיט אחרים (לפעולה על-מימית או תת-מימית) אשר תוכננו או הותאמו במיוחד לפעילות תקיפה או הגנה, בין אם הוסבו לשימוש לא-צבאי ובין אם לא, בלי להתחשב במצב שמישותם או תחזוקתם העכשווי, בין אם הם מצוידים במערכות נשק ובמערכות לשיגור חימוש ובין אם לא, בין אם הם משוריינים ובין אם לא, וגופים של כלי שיט או חלקים של גופים כאלה; : (ב) מנועים ומערכות הנעה, כמפורט להלן: :: (1) מנועי דיזל אשר תוכננו במיוחד בעבור צוללות, בעלי שני המאפיינים האלה: ::: (א) הספק מוצא של 1.12 מגוואט (1,500 כוח סוס) או יותר; ::: (ב) מהירות סיבוב של 700 סל"ד או יותר; :: (2) מנועים חשמליים אשר תוכננו במיוחד בעבור צוללות, בעלי כל המאפיינים האלה: ::: (א) הספק מוצא על 0.75 מגוואט (1,000 כוח סוס) או יותר; ::: (ב) היפוך כיוון מהיר; ::: (ג) קירור נוזל; ::: (ד) מנוע שמגיע כיחידה אחת עם כל האבזרים שלו; :: (3) מנועי דיזל לא-מגנטיים, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי, בעלי הספק מוצא של 37.3 קילוואט (50 כוח סוס) או יותר, כאשר התכולה הלא-מגנטית שלהם עולה על 75% מהמסה הכוללת; :: (4) מערכות הנעה עצמאיות, אשר תוכננו במיוחד בעבור צוללות; לעניין פסקה זו, "מערכות הנעה עצמאיות" - מערכות המאפשרות לצוללת בעת מצב הצלילה, להפעיל את מערכות ההנעה שלה, בלא ממשק לחמצן שבאטמוספרה, לזמן ארוך יותר מאשר היו מאפשרים המצברים שלה; למעט הנעה באמצעות כורים גרעיניים; : (ג) אמצעי גילוי תת-מימיים אשר תוכננו במיוחד לשימושים צבאיים, ובקרים להם; : (ד) רשתות להגנה כנגד צוללות וטורפדו; : (ה) חודרי גוף (גוף הלחץ בצוללת) ומחברים אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי כדי לאפשר קשר הדדי עם ציוד חיצוני לכלי שיט; לרבות מחברים לכלי שיט שהם בעלי מוליך יחיד, רבי מוליכים, קואקסיאליים או גלבו, וחודרי גוף (גוף הלחץ בצוללת), כאלה שהם גם בלתי חדירים לדליפת מים מבחוץ וגם שומרים על התכונות הנדרשות בעומק ים של יותר מ-100 מטרים; ומחברים של סיבים אופטיים וחודרי גוף אופטיים שתוכננו במיוחד לשידור קרן "לייזר" בלא תלות בעומק; ולמעט צירי הנעה רגילים ומוטות בקרה הידרו-דינאמיים חודרי גוף; : (ו) מסבים שקטים, עם שיכוך גזי או מגנטי, בקרה אקטיבית על החתימה או על הרעידות, וציוד שמכיל מסבים כאלה, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; : (ז) כלי שיט לא מאוישים; לרבות ציוד ואמצעים לתפעול ולתחזוקת כלי טיס מאוישים ולא מאוישים, אשר מופעלים מכלי שיט, ורכיבים להם; : (ח) רחפות אשר תוכננו או שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי, וציוד שקשור בהם; : הערה: ראה גם [[פרט 11|פסקה (א)(7) בפרט חימוש 11]] לעניין ציוד הנחיה וניווט); @ 10. : כלי טיס, כלים קלים מהאוויר, מנועים תעופתיים ציוד ומערכות לכלי טיס, ציוד ורכיבים לכל אלה, אשר תוכננו או הותאמו במיוחד לשימוש צבאי, כמפורט: : (א) כלי טיס קרביים, מערכות ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם; : (ב) כלי טיס אחרים וכלים קלים מהאוויר אשר תוכננו או הותאמו במיוחד לשימוש צבאי, לרבות לסיור ולמודיעין צבאי, לתקיפה, לאימונים צבאיים, להובלה ולהצנחה של יחידות צבאיות או ציוד צבאי, לתמיכה לוגיסטית, מערכות ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם; בכפוף לאמור בפסקה (ט) ולמעט כלי טיס או גרסאות של כלי טיס, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי ואשר מתקיימים בהם כל התנאים האלה: :: (1) לא אופיינו לשימוש צבאי ושלא מותקן בהם ציוד או תוספות אשר תוכננו או הותאמו במיוחד לשימוש צבאי; :: (2) אושרו לשימוש אזרחי על ידי רשות התעופה האזרחית במדינה, שמשתתפת בהסדר ואסנאר; : (ג) מנועים תעופתיים אשר תוכננו או שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי, ורכיבים שתוכננו במיוחד להם; בכפוף לאמור בפסקה (ט) ולמעט - :: (1) מנועים תעופתיים אשר תוכננו או הותאמו לשימוש צבאי ואשר קיבלו רישוי לשימוש בכלי טיס אזרחי על ידי רשות התעופה האזרחית במדינה שמשתתפת בהסדר ואסנאר, או רכיבים שתוכננו במיוחד להם; :: (2) מנועי בוכנה או רכיבים שתוכננו במיוחד בעבורם, למעט אלו שתוכננו במיוחד בעבור כלי טיס לא מאוישים; : (ד) ציוד מוטס כולל ציוד לתדלוק באוויר, אשר תוכנן במיוחד לשימוש עם כלי טיס אשר כלולים בפסקאות (א) או (ב) או מנועים תעופתיים אשר כלולים בפסקה (ד), ורכיבים אשר תוכננו במיוחד להם; : (ה) מתדלקים בלחץ, ציוד ואבזרים לתדלוק בלחץ, ציוד שתוכנן במיוחד כדי לאפשר פעילות או עבודה במתחמים מוגדרים או סגורים וציוד קרקע, אשר פותחו במיוחד בעבור כלי הטיס אשר כלולים בפסקאות (א) או (ב), או בעבור מנועים תעופתיים אשר כלולים בפסקה (ד); : (ו) קסדות, מסכות ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבור כלי טיס, ציוד נשימה בלחץ וחליפות לחץ חלקיות וחליפות תאוצה, אשר מיועדות לשימוש אנשי צוות בכלי טיס, ממירי חמצן נוזלי לשימוש בכלי טיס או בטילים, מעוטים ואמצעים להפלטה אשר מופעלים על ידי תחמישים למילוט אנשי צוות מכלי טיס בעתות חירום; : (ז) מצנחים וציוד נלווה להם, לשימוש לוחמים, להטלת מטענים או להצנחתם, או להאטת כלי טיס, כדלקמן, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם: :: (1) מצנחים בעבור - ::: (א) הצנחה מדויקת של כוחות מיוחדים; ::: (ב) הצנחת לוחמים; :: (2) מצנחי משא; :: (3) מצנחי רחיפה, מצנחי גרר, מצנחים לייצוב ולבקרה של גופים שמוטלים מכלי טיס, (כגון: מכלי הנצלה, כיסאות מפלט, פצצות); :: (4) מצנחים מובילים לשימוש עם מערכות כיסא מפלט בשלב הראשוני לאחר ההפלטה או לפריסת מצנחי חירום; :: (5) מצנחים להנצלת טילים מונחים, כלי טיס לא מאוישים או רכבי חלל; :: (6) מצנחי גישה ומצנחי עצירה; :: (7) מצנחים צבאיים אחרים; :: (8) ציוד המתוכנן במיוחד לצניחה מגובה רב (כגון: חליפות, קסדות מיוחדות, מערכות נשימה, ציוד ניווט); : (ח) מערכות ניהוג אוטומטיות למצנחי משא; ציוד אשר תוכנן או שהותאם במיוחד לשימוש צבאי ואשר משמש לצורך פתיחת המצנח בגובה כלשהו, כולל מערכות להספקת חמצן; : (ט) האמור בפסקאות (ב) ו-(ג) ביחס לרכיבים ולציוד שנלווה להם אשר תוכננו במיוחד בעבור כלי טיס שאינם צבאיים או בעבור מנועים תעופתיים אשר הותאמו לשימוש צבאי, יחול רק על אותם הרכיבים הצבאיים ועל הציוד שנלווה אליהם אשר נדרש לביצוע ההתאמה בהתאם לאותן פסקאות; : הערה: ראה גם [[פרט 11|פסקה (א)(7) בפרט חימוש 11]] לעניין ציוד הנחיה וניווט; @ 10א. : כלי טיס לא מאוישים וציוד ייעודי להם, כדלקמן, מערכות ורכיבים שתוכננו או שהותאמו במיוחד להם: : (א) כלי טיס לא מאוישים, לרבות כלי טיס שמופעלים מרחוק וכלי טיס אוטונומיים; : (ב) משגרים, ציוד קרקעי וציוד שליטה ובקרה להם; : (ג) ציוד, אבזרים ומערכות אשר מיועדים להסבת כלי טיס מכל סוג שהוא, לתצורת כלי טיס לא מאוישים; @ 11. : ציוד אלקטרוני, אשר אינו כלול במקום אחר ברשימת החימוש, כמפורט להלן, ורכיבים שתוכננו במיוחד בעבורו: : (א) ציוד אלקטרוני אשר תוכנן במיוחד לשימוש צבאי; לרבות - :: (1) ציוד לוחמה אלקטרונית ונגד לוחמה אלקטרונית (ל"א ונל"א), (לדוגמה ציוד שתוכנן להחדרת אותות חיצוניים או שגויים למגלה כיוון ומקום (להלן - מכ"מ) או למקלטי תקשורת רדיו או לכל מערכת אחרת, כדי לפגוע בקליטה, בפעולה או ביעילות של המקלטים האלקטרוניים של היריב כולל ציוד הנל"א של מקלטים אלה), לרבות ציוד לחסימת אותות אלקטרוניים וציוד נגד חסימה לו; :: (2) שפופרות עם יכולת שינוי תדר מהיר; :: (3) מערכות וציוד אלקטרוניים אשר תוכננו לצורכי בקרה וניטור של הספקטרום האלקטרו-מגנטי לצורכי מודיעין צבאי או למטרות אבטחה, או מערכות למניעת פעולת מערכות וציוד כרשום בסעיף זה; :: (4) אמצעי נגד תת-מימיים, לרבות אמצעים לשיבוש, להטעיה ולחסימה - אקוסטיים ומגנטיים, אשר מתוכננים להחדרת אותות חיצוניים או שגויים למקלטי סונאר; :: (5) ציוד לאיכון, להנחיה ולניווט; :: (6) ציוד ספרתי לתקשורת טרפו-ספרית; :: (7) ממצי אפנון אותות ספרתיים, אשר תוכננו במיוחד בעבור מודיעין אלקטרוני; :: (8) מערכות וציוד לתקשורת ולשליטה ובקרה (שו"ב); :: (9) מחשבים אשר תוכננו או שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי; : (ב) ציוד לחסימת מערכות ניווט גלובלי (GNSS); : (ג) מערכות, אמצעים וציוד לציטוט, או להאזנה או לניטור, לתעבורת שמע או לתקשורת נתונים; : (ד) ציוד "טמפסט" (TEMPEST); @ 12. : מערכות נשק אנרגיה קינטית במהירות גבוהה וציוד נלווה להם, כמפורט להלן, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם: : (א) מערכות נשק אנרגיה קינטית אשר תוכננו במיוחד להשמיד מטרה או לסיכול משימתה; : (ב) מיתקני בדיקה והערכה ודגמים לבדיקה ולניסויים אשר תוכננו במיוחד, לרבות מכשור לאבחון ומטרות, למבחנים ולניסויים דינמיים של קליעים ומערכות אנרגיה קינטית; :: ולרבות - :: (1) מערכות כמפורט להלן, כאשר הן תוכננו במיוחד בעבור מערכות נשק אנרגיה קינטית: ::: (א) מערכות הינע לשיגור המסוגלות להאיץ מאסות גדולות מ-0.1 גרם למהירויות העולות על 1.6 ק"מ לשניה, במצבי פעולה של שיגור יחיד או מתמשך; ::: (ב) מחוללי כוח, מיגון חשמלי, אגירת אנרגיה, ניהול תרמי, מיזוג, מיתוג או ציוד לטיפול בדלק; וממשקים חשמליים בין ספק הכוח, התותח והפעלת ההינע חשמלי של צריח; ::: (ג) מערכות להרכשת מטרות, לעקיבה, לבקרת אש או להערכת נזקים; ::: (ד) מערכות מחושי ביות, הנחיה או הטיית דחף (תאוצה רוחבית) בעבור קליעים; :: (2) מערכות נשק אשר משתמשות באחת משיטות ההנעה המפורטות להלן: ::: (א) אלקטרומגנטית; ::: (ב) אלקטרותרמית; ::: (ג) פלסמה; ::: (ד) גז קל; ::: (ה) כימית (אם משתמשים בה יחד עם אחת מהשיטות שלעיל); ::: הערה: ראה [[פרט 1|פרטי חימוש 1 עד 4]] לעניין מערכות נשק אשר משתמשות בתחמושת תת-קליבר או שפועלות בלעדית באמצעות הנעה או דחף כימי, ותחמושת בעבורן; @ 13. : ציוד שריון או מיגון, מבנים או מכלולים או מרכיבים שלהם, כמפורט להלן: : (א) לוחות שריון כדלקמן: :: (1) מיוצרים בהתאמה לתקן או למפרט צבאי; :: (2) מתאימים לשימוש צבאי; : (ב) מבנים או מכלולים אשר עשויים מחומרים מתכתיים או לא מתכתיים או צירופים של אלה, אשר תוכננו במיוחד כדי לשמש כמיגון בליסטי למערכות צבאיות, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם; לרבות חומרים אשר תוכננו במיוחד כמיגון ריאקטיבי, או לבניית מקלטים צבאיים; : (ג) קסדות אשר מיוצרות בהתאם לתקן או למפרט צבאי, או לתקן לאומי שווה ערך, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד להם, לדוגמה, מעטפת הקסדה הבטנה או הרפידה שלה; למעט קסדות מתכת רגילות, בין כאלה שהותאמו או שתוכננו לקלוט אבזרים כלשהם ובין כאלה המצוידים באבזרים כלשהם ולמעט אפודי או חליפות מגן, אשר משמשים להגנה אישית; : (ד) אפודי וחליפות מגן אשר מיוצרים לפי תקן או מפרט צבאי או שווה ערך, ורכיבים שתוכננו במיוחד בעבורם ולמעט אפודי או חליפות מגן, אשר משמשים להגנה אישית; : לעניין פרט חימוש זה, "קסדות" - קסדות אשר תוכננו במיוחד לשימוש חבלנים; : הערה: וראה גם סעיף ‎1.A.5.ב וסעיף ‎1.C.10 [[לצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי)]] לעניין חומרים שעשויים מסיבים אשר משמשים לייצור אפודי מגן וקסדות; @ 14. : ציוד מיוחד ואמצעים לאימונים צבאיים או לסימולציה של תרחישים צבאיים, סימולטורים אשר תוכננו במיוחד לאימונים בשימוש כל אחד מכלי היריה או הנשק הכלולים [[פרט 1|בפרטי חימוש 1]] [[פרט 2|או 2]], ורכיבים ואבזרים אשר תוכננו במיוחד בעבורם; לרבות מחוללי חוזי ומערכות סביבה אינטראקטיביות לסימולטורים, כאשר אלה תוכננו או הותאמו במיוחד לשימוש צבאי ולמעט ציוד אשר תוכנן במיוחד לאימון בשימוש בכלי נשק לצייד או לספורט; לעניין פרט זה, "ציוד מיוחד לאימונים צבאיים" - לרבות סוגים שונים של מאמנים לתקיפה, מאמנים לטיסה מבצעית, מאמנים למטרות מכ"מ, מחוללי מטרות למכ"מ, אמצעים לאימון תותחנות, מאמנים ללוחמה כנגד צוללות, סימולטורים לטיסה (לרבות צנטריפוגות לאימון טייסים או אסטרונאוטים), מאמני מכ"מ, מאמנים לטיסת מכשירים, מאמנים לניווט, מאמנים לשיגור טילים, ציוד למטרות לאימונים, מטוסי מטרה לא מאוישים, מאמני חימוש, מאמנים ל"כלי טיס" לא מאוישים, יחידות מאמנים ניידות וציוד אימונים לפעולות צבאיות קרקעיות; @ 15. : ציוד דימות או אמצעי נגד, ציוד לייזר, כמפורט להלן, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי, ורכיבים ועזרים אשר תוכננו במיוחד בעבורם; : (א) ציוד להקלטה ולעיבוד תמונות; : (ב) מצלמות, ציוד צילום וציוד לעיבוד סרטי צילום; : (ג) ציוד הגברת אור, (אור כוכבים); : (ד) ציוד דימות אינפרא-אדום או דימות תרמית; : (ה) ציוד חישה לדימות מכ"מ; : (ו) מערכות תצפית; : (ז) ציוד אמצעי נגד וציוד נגד אמצעי נגד, בעבור הציוד הכלול בפסקאות (א) עד (ו) לרבות ציוד אשר תוכנן לפגוע בביצועים או ביעילות של מערכות דימות צבאיות או לצמצם פגיעה כזו; למעט שפופרות הגברת אור כוכבים מדור ראשון או ציוד אשר תוכנן במיוחד לכלול "שפופרות הגברת אור כוכבים מדור ראשון"; : לעניין פרט חימוש זה, "רכיבים אשר תוכננו במיוחד" - לרבות המערכות והציוד כמפורט להלן, כאשר הם תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; : (1) שפופרות המרה לדימות אינפרא-אדומה; : (2) שפופרות הגברת אור (שונות מאלה של דור ראשון); : (3) לוחות סיבים אופטיים או מכפיל אלקטרוני.m.c.p; : (4) שפופרות, למצלמות טלוויזיה אשר מיועדות לפעולה בתאורה נמוכה; : (5) מערכי גלאים (לרבות חיבור אלקטרוני או מערכות לקריאה בלבד); : (6) שפופרות טלוויזיה פירו-אלקטריות; : (7) מערכות קירור בעבור מערכות דימות; : (8) תריסים אלקטרוניים מסוג פוטו-כרומי או אלקטרו-אופטי בעלי מהירות סגר קטנה מ-100 מיקרו-שניות, למעט לסגרים שמהווים חלק חיוני במצלמות מהירות; : (9) מהפכי תמונה באמצעות מערך סיבים אופטיים; : (10) פוטוקתודות של הרכבי חומרים מוליכים למחצה; :: הערה: ראה גם [[פרט 1|פרט חימוש 1]], [[פרט 2|2]] [[פרט 5|ו-5(א)]] לעניין כוונות לכלי נשק המשלבות שפופרות הגברת אור כוכבים מדור ראשון; וראה גם סעיפים ‎6.A.2.a.2 ו-‎6.A.2.b [[בצו הפיקוח (ציוד דו-שימושי)]]; @ 16. : חישולים, יציקות ומוצרים לא מוגמרים אחרים אשר השימוש בהם במוצר מסוים ניתן לזיהוי לפי הרכב החומר שלהם, הגיאומטריה שלהם או הפונקציה שהם ממלאים, והם תוכננו במיוחד למוצרים המפורטים [[פרט 1|בפרטי חימוש 1 עד 4]], [[פרט 6|6]], [[פרט 9|9]], [[פרט 10|10]], [[פרט 12|12]] [[פרט 19|ו-19]]. @ 17. : ציוד כללי, חומרים וספריות, כמפורט להלן, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבור אלה: : (א) מערכות נשימה סגורה לצלילה ולפעולה מתחת לפני המים, כדלקמן: :: (1) מערכת נשימה סגורה או סגורה למחצה אשר תוכננה במיוחד לשימוש צבאי; (למשל שתוכנן במיוחד להיות אל-מגנטי); :: (2) רכיבים אשר תוכננו במיוחד כדי להסב מערכת נשימה פתוחה לשימוש צבאי; :: (3) פריטים אשר תוכננו בלעדית בעבור ציוד ומערכות נשימה סגורה, לצלילה ולפעולה מתחת לפני המים; : (ב) ציוד בנייה אשר תוכנן במיוחד לשימושים צבאיים; : (ג) מתאמים, ציפויים וטיפולים שמשמשים להפחתת חתימה עצמית, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; : (ד) ציוד הנדסי אשר תוכנן במיוחד לשימוש בשדה הקרב; : (ה) רובוטים, בקרי רובוטים ואבזרי קצה של רובוטים, בעלי אחד מהמאפיינים האלה: :: (1) תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; :: (2) מכילים אמצעים להגנת צינורות הידראוליים בפני היווצרות חורים אשר עשויים להיגרם על ידי רסיסים בליסטיים, (כגון צינורות בעלי יכולת אטימה עצמית), ואשר מיועדים להזרמת נוזל הידראולי כשנקודת ההצתה שלו גבוהה מ-839K‏ (566°C); :: (3) תוכננו במיוחד או מתאימים לפעול בסביבת עבודה של דפקים אלקטרומגנטיים (דוא"מ EMP); : (ו) ספריות, (בסיסי נתונים טכניים פרמטריים), אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי עם ציוד המפורט ברשימת החימוש; : (ז) ציוד להפקת כוח גרעיני או ציוד להנעה גרעינית, לרבות כור גרעיני, אשר תוכנן במיוחד לשימוש צבאי ומרכיבים להם אשר תוכננו או הותאמו במיוחד לשימוש צבאי; : (ח) ציוד וחומרים, מצופים או מטופלים לצורך הפחתת החתימה העצמית שלהם, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי, השונים מאלה הכלולים בסעיפים האחרים של רשימת החימוש; : (ט) מדמים (סימולטורים), אשר תוכננו במיוחד בעבור כורים גרעיניים צבאיים; : (י) בתי מלאכה או סדנאות אשר תוכננו או שהותאמו במיוחד לתת שירות לציוד צבאי; : (יא) גנרטורים לייצור חשמל, אשר תוכננו או שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי; : (יב) מכלים או מכולות אשר תוכננו או שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי; : (יג) ספינות מעבורת, אשר שונות מאלה אשר מבוקרות בסעיפים אחרים של רשימת החימוש, גשרים וגשרים צפים, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; : (יד) דגמים לניסוי אשר תוכננו במיוחד לפיתוח פריטים אשר כלולים [[פרט 4|בפרטי חימוש 4]], [[פרט 6|6]], [[פרט 9|9]] [[פרט 10|ו-10]]; : (טו) ציוד להגנה בפני קרינת לייזר (למשל, ציוד הגנת עיניים וחיישנים), אשר תוכנן במיוחד לשימוש צבאי; : (טז) ציוד מחנה, אשר תוכנן במיוחד לשימוש צבאי; : (יז) מערכות וציוד להסוואה ולהטעיה, אשר תוכננו במיוחד לשימושים צבאיים; : (יח) אבזרי חגור לשימוש צבאי; : לעניין פרט חימוש זה - :- "ספריה" - (בסיס נתונים פרמטרי), אוסף של מידע טכני בעל אופי צבאי, אשר השימוש בו עשוי לשפר את הביצועים של ציוד או של מערכות לשימוש צבאי; :- "הותאם" - שינוי מבני, חשמלי, מכני או אחר אשר מעניק לפריט או ציוד שאינו צבאי יכולות צבאיות שוות ערך לפריט או ציוד אשר תוכנן במיוחד לשימוש צבאי; @ 18. : ציוד ורכיבי ייצור, כמפורט להלן: : (א) ציוד לייצור אשר תוכנן או אשר הותאם במיוחד לייצור של מוצרים המפורטים ברשימת החימוש, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד להם; : (ב) מיתקנים אשר תוכננו במיוחד לביצוע בדיקות וניסויי סביבה וציוד שתוכנן במיוחד בעבורם, לצורך אישור, רישוי, ניסויים או מבחנים של ציוד ומוצרים המפורטים ברשימת החימוש; :: לרבות הציוד שלהלן: :: (1) ניטרטורים (ריאקטורים לתהליך ניטרציה), לפעולה רצופה; :: (2) מיתקני ניסוי צנטריפוגלים או ציוד בעל אחד מהמאפיינים שלהלן: ::: (א) מונע על ידי מנוע או מנועים בעלי הספק כולל של יותר מ-298 קילוואט (400 כוחות סוס); ::: (ב) בעלי יכולת לטפל במטען יעיל, שמשקלו 113 ק"ג ויותר; ::: (ג) בעלי יכולת להפעיל תאוצה צנטריפוגלית של 8g ויותר, על מטען יעיל שמשקלו 91 ק"ג ויותר; :: (3) מכבשים לייבוש; :: (4) מכונות הזרקת בורג אשר מתוכננים או ששונו במיוחד לייצור (בשיחול) של חומרי נפץ צבאיים; :: (5) מכונות חיתוך ליצירת מידות להודפים לאחר השיחול; :: (6) מכלים, לאחסון אבק שריפה בקוטר 1.85 מטרים ומעלה ותכולת מוצרים של 227 ק"ג ומעלה; :: (7) מערבלים לפעולה רציפה להודפים מוצקים; :: (8) מטחנות אשר משתמשות לגריסה או לטחינה של מרכיבי חומרי נפץ צבאיים; :: (9) ציוד להשגה בו זמנית של תצורה כדורית יחד עם גודל אחיד של חלקיקים באבקות מתכת הרשומות [[פרט 8|בפרט חימוש 8(ג)(8)]]; :: (10) ממירים להמרה של חומרים כמפורט [[פרט 8|בפרט חימוש 8(ג)(3)]]; : לעניין פרט חימוש זה, "ייצור" - לרבות פיתוח, בחינת התכנות, ייצור, בחינה ובדיקות קבלה; @ 19. : מערכות נשק אנרגיה מוכוונת (נא"מ), ציוד שנלווה להם או ציוד אמצעי נגד להם ודגמים לניסויים, כדלקמן, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד להם: : (א) מערכות לייזר אשר תוכננו במיוחד להשמיד מטרה או לסיכול משימתה; : (ב) מערכות אלומות חלקיקים אשר מסוגלות להשמיד מטרה או לסיכול משימתה; : (ג) מערכות תדר רדיו בהספק גבוה להשמיד מטרה או לסיכול משימתה; : (ד) ציוד אשר תוכנן במיוחד לגילוי או זיהוי, או הגנה בפני מערכות הכלולה בפסקאות (א) עד (ג); : (ה) דגמים לניסויים פיסיקליים של מערכות, ציוד ורכיבים הכלולים בפרט חימוש זה; : (ו) מערכות לייזר גל רצוף או דפקים אשר תוכננו במיוחד לגרום עיוורון תמידי לעין בלתי מזוינת, כלומר לעין בלתי חשופה (([צ"ל: לעין חשופה])) או לעין שמצוידת באמצעי לשיפור הראייה; : לרבות - : (1) מערכות שהיכולת שלהן נובעת מיישום מבוקר של: :: (א) לייזר בעל הספק גל רצוף או דפקים המספיק כדי לגרום להרס דומה לזה של תחמושת רגילה; :: (ב) מאיצי חלקיקים אשר מקרינים אלומת חלקיקים טעונים או ניטרליים בעלת יכולת הרס; :: (ג) אלומת גלי רדיו בעלת הספק דפקים גבוה או הספק ממוצע גבוה, אשר יוצרת שדות בעוצמה מספקת, כדי להוציא מכלל פעולה מעגלים אלקטרוניים במטרה מרוחקת; : (2) המפורט להלן, אם תוכנן במיוחד בעבור מערכות נשק אנרגיה מכוונת: :: (א) ציוד עיקרי להפקת כוח, אחסון אנרגיה, מיתוג, מייצבי מתח או ציוד לטיפול בדלק; :: (ב) מערכות להרכשת מטרות או לעקיבה אחריהם; :: (ג) מערכות אשר מסוגלות לבצע הערכה של תוצאות ביצוע המשימה, ההרס שלה או תוצאה של ביטול או הפסקת המשימה; :: (ד) ציוד לטיפול, התפשטות או הכוונה של אלומות; :: (ה) ציוד לניהוג מהיר של אלומות בעל יכולת לטפל במהירות במספר רב של מטרות; :: (ו) אופטיקה אדפטיבית ומצמידי מופע; :: (ז) מזרקי זרם לאלומות יונים שליליים של מימן; :: (ח) רכיבי מאיצים מאושרים לשימושי חלל; :: (ט) ציוד למיקוד אלומת יונים שליליים; :: (י) ציוד לבקרה ולהטיה של אלומת יונים בעלת אנרגיה גבוהה; :: (יא) רדידים מאושרים לשימושי חלל לנטרול אלומות איזוטופ-מימן שלילי; @ 20. : ציוד קריאוגני ומוליכות על, כמפורט להלן, וכן רכיבים ואבזרים אשר תוכננו במיוחד להם: : (א) ציוד אשר תוכנן במיוחד או שתצורתו הותאמה להתקנה בכלים ליישומים קרקעיים, ימיים, מוטסים או חלליים, אשר מסוגל לפעול בעוד הכלי בתנועה ולהפיק או לשמור על טמפרטורות מתחת ל-103K‏ (‎−170°C); לרבות מערכות ניידות אשר מאגדות או עושות שימוש באבזרים או ברכיבים אשר מיוצרים מחומרים לא-מתכתיים או שאינם מוליכים חשמל, כגון חומרים פלסטיים או חומרים אפוקסים; : (ב) ציוד מוליך על חשמלי (מכונות סובבות ושנאים) אשר תוכנן במיוחד או שתצורתו הותאמה במיוחד להתקנה בכלים ליישומים קרקעיים, ימיים, מוטסים או חלליים, אשר מסוגל לפעול בעוד הכלי בתנועה; למעט מחוללים לזרם ישיר היברידיים הומופולריים בעלי עוגן מתכת רגיל כקוטב יחיד אשר מסתובב בשדה מגנטי שנוצר על ידי ליפופים של מוליכי על, אם ליפופים אלה הם אלמנט מוליך העל היחיד במחולל; @ 21. : (א) ציוד, אמצעים ואבזרים, אשר תוכננו או הותאמו במיוחד לשימוש של גופים העוסקים בביטחון פנים או של יחידות ללוחמה בטרור, בפעולותיהם; בסעיף זה, "ציוד, אמצעים ואבזרים" לרבות - :: (1) ציוד ואמצעים לגילוי, להתראה ולהטעיה כנגד פיגועים; :: (2) אמצעי מיגון; :: (3) ציוד ואמצעים, לסילוק פצצות ומטענים, וציוד ואמצעים ליזום מטענים; :: (4) ציוד ואמצעים לאבטחה; :: (5) ציוד ואמצעים לפיזור הפגנות; :: (6) נשק אל הרג; :: (7) כלבים; : (ב) ידע אשר מתייחס להקמה ולפעולה, של יחידות לטיפול בביטחון פנים ויחידות לוחמה בטרור; לרבות בין השאר, הדרכות, אימונים והכשרות של היחידות האמורות, ואמצעים לכך; @ 22. : מערכות חלליות, ציוד שקשור בהם ותוצרים שלהם, כדלקמן: : (א) לווייני תקשורת, לווייני חישה מרחוק, לוויינים למטרות מדעיות, לווייני מחקר, לווייני ניווט, לוויינים ניסיוניים ולוויינים רב משימתיים; : (ב) מערכות וציוד לשיגור ולהצבת מערכות חלליות; : (ג) תחנות קרקעיות לטלמטריה, לעקיבה ולבקרה של רכבי שיגור ולוויינים; : (ד) הדמאות (Imageries) שמקורן ממערכות אשר מותקנות בלוויינים; @ 23. : תוכנה, כמפורט להלן: : (א) תוכנה אשר תוכננה או שהותאמה במיוחד לפיתוח, ייצור או שימוש בציוד או חומרים הכלולים [[בתוספת זו]]; : (ב) תוכנה מיוחדת, כמפורט להלן: :: (1) תוכנה אשר תוכננה במיוחד בעבור: ::: (א) דימוי, סימולציה או הערכה ובחינה של מערכות נשק צבאיות; ::: (ב) פיתוח, בקרה, אחזקה או עדכון של תוכנה אשר משובצת במערכות נשק צבאיות; ::: (ג) דימוי או סימולציה של תרחישי מבצעים צבאיים; ::: (ד) יישומי פיקוד, תקשורת, בקרה ומודיעין (C³I) או יישומי פיקוד, תקשורת, בקרה, מחשבים ומודיעין (C⁴I); :: (2) תוכנה לקביעת ההשפעה של נשק קונבנציונלי, גרעיני, כימי או ביולוגי; : (ג) תוכנה אשר אינה כלולה בפסקאות (א) ו-(ב), ואשר תוכננה או הותאמה במיוחד כדי לאפשר לציוד שאינו מבוקר ברשימת החימוש לבצע יישומים צבאיים של ציוד אשר מבוקר על ידי רשימת החימוש; @ 24. : ידע, כמפורט להלן: : (א) ידע, הכלול בפרט חימוש 24(ב), ואשר דרוש לפיתוח, ייצור או לשימוש בפריטים אשר מפוקחים ברשימת החימוש; : (ב) ידע כמפורט להלן: :: (1) ידע אשר דרוש לתכנון, הרכבה, תפעול, תחזוק, אחזקה ותיקון, של מיתקני ייצור שלמים בעבור ציוד אשר מבוקר ברשימת החימוש, אפילו אם הרכיבים של מיתקני ייצור אלה אינם מפוקחים; :: (2) ידע אשר דרוש לפיתוח וייצור של כלי נשק קלים (נק"ל), גם אם הוא משמש לייצור חיקויים של כלי נשק קלים עתיקים; :: (3) ידע אשר דרוש לפיתוח, ייצור או שימוש בחומרים רעילים, ציוד הקשור להם או רכיבים ותרכובות אשר מפוקחים לפי [[פרט 7|פרטי חימוש 7(א) עד (ו)]]; וזאת גם במקרה שהם ישימים לגבי פרט בלתי מפוקח; :: (4) ידע אשר דרוש לפיתוח, ייצור או שימוש בביופולימרים או תרביות של תאים ספציפיים אשר מפוקחים לפי [[פרט 7|פרט חימוש 7(ז)]]; :: (5) ידע אשר דרוש באופן בלעדי לשילוב של ביו-קטליסטים, אשר מפוקחים לפי [[פרט 7|פרט חימוש 7(ח)(1)]] בחומרים נשאים צבאיים או בחומר צבאי; :: ולמעט - ידע, כמפורט להלן: :: (1) אשר הוא במסגרת המזער (המינימום) אשר נדרש להתקנה, הפעלה, אחזקה (בדיקות) ותיקון, של פריטים שאינם מפוקחים או שהיצוא שלהם אושר; :: (2) אשר הוא נחלת הכלל, מחקר מדעי בסיסי, או המידע המזערי (המינימלי) אשר נדרש בעבור תהליכי בקשת פטנט; :: (3) של השראות מגנטית, להנעה רציפה של אמצעי תעבורה אזרחיים או ציבוריים. <פרסום> כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007) <חתימה> אהוד ברק שר הביטחון lg7lrbnepj06ec7kt62bblqfg9ngb6x 1417576 1417575 2022-08-10T08:32:11Z Shahar9261 22508 wikitext text/x-wiki <שם> צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה), התשס"ח-2008 <מקור> ((ק"ת תשס"ח, 348|צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)|6640)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|ההגדרה "ציוד לחימה" שבסעיף 1]] [[=החוק|לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז-2007]] (להלן - החוק), [[וסעיף 45 לחוק]], ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אני מצווה לאמור: @ 1. ציוד לחימה : פרטי החימוש המנויים [[בתוספת]] הם ציוד לחימה. == תוספת == ==== ((([[סעיף 1]]))) ==== @ 1. <עוגן פרט א1> הגדרות : [[בתוספת זו]] - :- "אבזרי קצה" - תפסניות, יחידות מכשור אקטיביות וכל מכשור אחר המחובר לפלטת הבסיס בקצה זרוע העבודה של רובוט; לעניין זה,"יחידות מכשור אקטיב" - התקנים להפעלת כוח מניע, אנרגיית ייצור או חישה על פריט הנמצא בתהליך ייצור; :- "ביו-פולימרים" - מקרומולקולות ביולוגיות כדלהלן: :: (1) אנזימים עבור תגובות כימיות או ביולוגיות ספציפיות; :: (2) נוגדנים (Antibodies), חד-שבטיים (Monoclonal), רב-שבטיים (Polyclonal) או אנטי-אידיוטיפיים (Anti-idiotypic); :: (3) קולטנים (receptors) שתוכננו או יוצרו במיוחד; :: לעניין זה - ::- "נוגדנים אנטי-אידיוטיפיים" - נוגדנים הנקשרים לאתרי היקשרות של אנטיגן ספציפי של נוגדנים אחרים; ::- "נוגדנים חד-שבטיים" - חלבונים הנקשרים לאתר היקשרות אנטיגני בודד ומיוצרים על ידי צביר תאים משובט אחד; ::- "נוגדנים רב-שבטיים" - תערובת חלבונים הנקשרים לאנטיגן ספציפי ואשר מיוצרים על ידי יותר מצביר תאים משובט אחד; ::- "קולטנים" - מבנים מאקרו מולקולאריים ביולוגיים לקשור ליגנדים (ligands), אשר קשירתם משפיעה על פעילויות פיזיולוגיות; :- "זרזים ביולוגיים" - אנזימים עבור כימיקלים ספציפיים או עבור ריאקציות כימיות או עבור תרכובות ביולוגיות אשר נקשרים לחומרי לחימה כימיים (CW) (להלן - חל"כ) ומאיצים את התפרקותם; לעניין זה, "אנזימים"' - זרזים ביולוגיים עבור תגובות כימיות או ביולוגיות ספציפיות; :- "חומרי נפץ" - חומרים או תערובות של חומרים, במצב צבירה מוצק, נוזל או גז, הנדרשים להתפוצץ ביישומם כמטען ראשוני, כמאיץ או כמטען עיקרי בראשי קרב, חבלה ויישומים אחרים; :- "חומרי מוצא" (Precursors) - כימיקלים ייחודיים המשמשים לייצור חומרי נפץ; :- "חומרים אנרגטיים" - חומרים או תערובות המיועדים לשחרר אנרגיה בתגובה כימית; (חומרי נפץ, פירוטכניקה וחומרי הדף הם תת-סוגים של חומרים אנרגטיים); :- "חומרים לפיזור הפגנות" - חומרים המיועדים לשימוש בפיזור הפגנות, המייצרים במהירות גירוי תחושתי או אפקטים פיזיים מנטרלים בבני אדם, אשר נעלמים בתוך זמן קצר אחרי סיום החשיפה להם; (גזים מדמיעים הם תת-קבוצה של חומרים לפיזור הפגנות); :- "טמפסט" - מוצר או אמצעי טכנולוגי או שיטות בתחום גילוי ומדידות דלף מידע, מיגון מערכות מפני דלף מידע, מיצוי מידע ממערכות כתוצאה מדלף מידע או חקירת תוצאות מדלף מידע; לעניין זה, "דלף מידע" לרבות - :: (1) דליפות מידע אלקטרומגנטיות, המתפשטות בקרינה או בצימוד אלקטרומגנטיים; :: (2) דליפות מידע מולכות, המתפשטות כזרם או כמתח מולך בכבלי חשמל או תקשורת; :: (3) דליפות מידע מכניות ממערכות מידע; :: (4) דליפות מידע באמצעים אופטיים ממערכות מידע; :- "מיצוי" - השגת מידע מעובד במערכת על ידי ניצול דלף מידע ממנה; :- "מיגון" - מיגון מערכות מידע ומיתקנים שבהם מותקנות מערכות מידע כנגד דלף ידע מתוך המיתקן, ולרבות מיגון ואמצעים אלקטרוניים, מכניים, אופטיים, אקוסטיים ואחרים; :- "ידע", "טכנולוגיה" - המידע הספציפי הנחוץ לפיתוח, ייצור או שימוש במוצר; המידע הוא בצורה של נתונים טכניים או סיוע טכני; לעניין זה - ::- "נחוץ" - מתייחס רק לאותו חלק האחראי במידה ניכרת להשגה או לחריגה ברמות הביצוע המבוקרות של, במאפייני או בתפקודי ידע; ויכול שאותו חלק נחוץ יהיה משותף למוצרים שונים; ::- "נתונים טכניים" - לרבות שרטוטים, תכניות, דיאגראמות, מודלים, נוסחאות, טבלאות, תרשימים ומפרטים הנדסיים, מדריכים למשתמש והוראות הכתובות או מוקלטות על מדיה או התקנים כדיסקים, סרטים מגנטיים וזיכרונות לקריאה בלבד; ::- "סיוע טכני" - לרבות בצורת הוראות, מיומנויות, הכשרה, ידע בעבודה, שירותי ייעוץ או העברת נתונים טכניים; :- "ייצור" - לרבות הנדסת ייצור, שילוב (אינטגרציה), הרכבה, ביקורת, ניסויים והבטחת איכות; :- "כור גרעיני" - כל הפריטים הנמצאים בתוך מבנה הכור או המחוברים אליו ישירות, הציוד המפקח על רמת ההספק בליבה, והרכיבים אשר באופן רגיל מכילים, או נמצאים במגע ישיר עם, או מפקחים, על נוזל הקירור הראשי של ליבת הכור; :- "כלים קלים מהאוויר" - כדורים פורחים וספינות אוויר שלצורך העילוי עושים שימוש באוויר חם או בגזים קלים מהאוויר כגון, הליום או מימן; :- "כלי טיס" - כלי טיס בעל כנף קבועה, כנף בת-סיבוב, כנף מסתובבת (הליקופטר), רוטור נטוי או כנף נטויה; :- "כלי טיס אזרחי" - מטוסים שתיאורם מופיע ברשימות הכשירות האווירית של רשויות התעופה האזרחית המורשים לטוס בנתיבים מסחריים אזרחיים, פנימיים וחיצוניים או לשימושים אזרחיים חוקיים אחרים פרטיים או עסקיים; :- "לייזר" - מכלול רכיבים המייצר אור עקבי, הן מבחינה מרחבית והן מבחינת זמן, אשר מוגבר על ידי פליטת קרינה מעוררת; :- "מוליך-על" - חומרים (כגון: מתכות, סגסוגות או תרכובות) היכולים לאבד כל התנגדות חשמלית (לדוגמה: יכולים להשיג מוליכות חשמלית אינסופית ולשאת זרמים חשמליים גדולים מאוד בלא התחממות ג'אול); לעניין זה, "מוליכות-על" של חומר מאופיין באופן אינדיבידואלי על ידי טמפרטורה קריטית, שדה מגנטי קריטי שהוא פונקציה של הטמפרטורה, וצפיפות זרם קריטית שהיא, פונקציה הן של השדה המגנטי והן של הטמפרטורה; :- "מותאמים לשימוש במלחמה" - כל שינוי או מיון (כגון: שינוי טוהר, חיי מדף, מידת הרעילות, תכונות הפצה, או עמידות בפני קרינה אולטרא-סגולה UV) המתוכננים להגביר את היעילות בגרימת נפגעים בבני אדם או חיות, בהרס ציוד או בפגיעה ביבולים או בסביבה; :- "נשאי תכונות" - נשאים (כגון: פלאזמיד או וירוס) שבהם משתמשים לצורך החדרת חומר גנטי לתאים פונדקאים; :- "נחלת הכלל" - ידע וטכנולוגיה או תוכנה נגישים ובלא הגבלה על המשך הפצתם; לעניין זה, אין במגבלת זכות יוצרים כדי להוציא ידע וטכנולוגיה או תוכנה מההגדרה נחלת הכלל; :- "פירוטכניקה" - תערובות של דלקים מוצקים או נוזליים וחומרים מחמצנים אשר, כאשר הם ניצתים, עוברים תגובה כימית אנרגטית בקצב מבוקר המכוון ליצור השעיות זמן ספציפיות, או פרצי חום, רעש, עשן, אור נראה או קרינה אינפרא-אדומה; (חומרי בעירה עצמית (pyrophorics) הם תת-קבוצה של חומרים פירוטכניים, אשר אינם מכילים חומרים מחמצנים אלא נדלקים באופן עצמי במגע עם האוויר); :- "פיתוח" - לרבות השלבים טרם ייצור, הכוללים: תכנון, חקר תכנון וניתוחו, תפיסת תכנון, הרכבה וניסוי של אבות-טיפוס, סדרות ייצור ניסיוניות ונתוני תכנון, תהליך הפיכת נתוני תכנון למוצר, תכנון תצורה, שילוב (אינטגרציה) ושרטוטי פריסה; :- "רובוט" - מנגנון תפעול, בעל תנועה רציפה או תנועה מנקודה-לנקודה, עשוי להשתמש בחיישנים ובעל כל המאפיינים האלה: :: (1) הוא רב-שימושי; :: (2) מסוגל להציב או למקם חומר, חלקים, כלים או התקנים מיוחדים במגוון תנועות במרחב תלת-ממדי; :: (3) שילוב של שלושה או יותר התקני-סרבו מסוג לולאה פתוחה או סגורה שיכול לכלול גם מנועי מיקום (STEPPING MOTORS); וכן :: (4) בעל יכולת תכנות עם גישה למשתמש בשיטת למד או הקלט או באמצעות מחשב אלקטרוני שיכול להיות בקר לוגי בר-תכנות, ובלא התערבות מכנית; :: למעט - :: (1) מנגנוני תפעול הניתנים לשליטה ידנית או הפעלה מרחוק בלבד; :: (2) מנגנונים בעלי רצף קבוע שהם מיתקנים נעים אוטומטיים, הפועלים לפי תנועות מתוכנתות קבועות מכנית; התכנית מוגבלת מכנית על ידי מעצורים קבועים כפינים או פיקות; רצף התנועות ובחירת נתיבים או זוויות אינם משתנים או ניתנים לשינוי באמצעים מכניים, אלקטרוניים או חשמליים; :: (3) מנגנוני תפעול בעלי רצף משתנה מבוקרים מכנית, אשר הם מיתקנים הנעים אוטומאטית, הפועלים לפי תנועות מתוכנתות הקבועות מכנית; התוכנית מוגבלת מכנית על ידי מעצורים קבועים אך ברי כוונון, כפינים וזיזים; רצף התנועות ובחירת הנתיבים או הזוויות נעשה במסגרת דפוס תכנית קבוע; סטייה או שינוי בדפוס התכנית (לדוגמה: שינויים בפינים או חילופי זיזים) בציר תנועה אחד או יותר מתבצעים על ידי פעולות מכניות בלבד; :: (4) מנגנוני תפעול בעלי רצף משתנה מבוקרים שלא באמצעות בקרת-סרבו שהם מיתקנים נעים אוטומטית, הפועלים לפי תנועות מתוכנתות קבועות מכנית; התכנית ניתנת לשינוי אך הרצף מתקדם רק לפי אות בינארי ממיתקן חשמלי בינארי קבוע מכנית, או על ידי מעצורים ברי-כוונון; :: (5) עגורנים ייעודיים המוגדרים כמערכת תפעול Y–X המיוצרים כחלק אינטגרלי של מערך אנכי של מכלי אחסון ומתוכננים לגישה אל תכולת מכלים אלה לצורך אחסונה או שליפתה; :- "שימוש" - לרבות הפעלה, התקנה, תחזוקה, תיקון ושיפוץ; :- "שפופרות הגברת אור כוכבים מדור ראשון" - שפופרות ממוקדות באופן אלקטרוסטטי, העושות שימוש בסיבים אופטיים לקלט ופלט או בלוחות מצופי זכוכית, פוטו-קתודות רב-אלקאליות, (S-20 או S-25), אבל לא מגברי לוחות מיקרו-ערוץ; :- "תוכנה" - אוסף של אחת או יותר תכניות או מיקרו תכניות הקבוע באמצעי ביטוי מוחשי כלשהו; :- "תוספים" - חומרים המשמשים בתרכובות נפיצות כדי לשפר את תכונותיהן. @ 2. <עוגן פרט א2> : (א) [[בתוספת זו]] - :: (1) כימיקלים או חומרים כימיים מצוינים בשמם ובמספר CAS‏ (chemical abstracts service); :: (2) כימיקלים או חומרים כימיים בעלי מבנה נוסחה זהה (לרבות הידרטים) לאלו המצוינים [[בתוספת זו]] נחשבים ציוד לחימה בלא תלות בשמם או במספר CAS שלהם; :: (3) מספרי CAS ניתנים כדי לסייע בזיהוי אם כימיקל או תערובת מסוימים מפוקחים, בלא קשר למינוח השמי; :: (4) לא צוין מספר CAS כאמצעי זיהוי יחיד, כי למספר תבניות של חומרים כימיים או כימיקלים המופיעים ברשימה יש מספרי CAS שונים, וגם לתערובות המכילות כימיקלים או חומרים כימיים המופיעים ברשימה, עשויים להיות מספרי CAS שונים. : (ב) '''רשימת פרטי החימוש -''' @ 1. : כלי נשק עם קדח קנה חלק שקוטרו קטן מ-20 מ"מ, כלי נשק אחרים וכלי נשק אוטומטיים שקוטר קנה הירי שלהם הוא עד ל-12.7 מ"מ (קליבר 0.50 אינץ) ואבזריהם, כמפורט להלן, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם: : (א) רובים, קרבינים, אקדחים מכל הסוגים, תתי מקלעים ומקלעים מכל הסוגים; למעט - :: (1) רובי מוסקאט, רובים וקרבינים אשר יוצרו לפני שנת 1938; :: (2) רפרודוקציות של רובי מוסקאט, רובים וקרבינים, אשר דגמיהם המקוריים יוצרו לפני שנת 1890; :: (3) אקדחים ומקלעים מכל הסוגים, אשר יוצרו לפני שנת 1890, ורפרודוקציות שלהם; : (ב) כלי נשק עם קדח קנה חלק, כמפורט להלן: :: (1) כלי נשק עם קדח קנה חלק אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; :: (2) כלי נשק עם קדח קנה חלק אחרים, כמפורט להלן: ::: (א) אוטומטיים; ::: (ב) חצי אוטומטיים, או אשר דריכתם מתבצעת על ידי משיכת המעטה הקדמי שלהם לאחור; : (ג) כלי נשק לירי תחמושת בלא תרמיל; : (ד) משתיקי קול, אבזרים מיוחדים להרכבה על כלי נשק, מחסניות, תפסים, כוונות לכלי נשק וסתרשפים, בעבור כלי הנשק הכלולים בפסקאות (א) עד (ג), ולמעט כוונות אופטיות בלא עיבוד אלקטרוני של התמונה, בעלות הגדלה פי 4 או פחות, בתנאי שהן לא תוכננו מראש או שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי; : פרט חימוש זה אינו כולל - : (1) כלי נשק עם קדח קנה חלק, אשר משמשים למטרות ציד או ספורט, ככל שכלי נשק אלה לא תוכננו במיוחד לשימוש צבאי או לירי אוטומטי; : (2) כלי ירייה אשר תוכננו במיוחד לירי תחמושת דמה, ושאין ביכולתם לירות תחמושת הכלולה [[פרט 3|בפרט חימוש 3]]; : (3) כלי נשק אשר משמשים לירי תחמושת בלא פיקה ואשר אינם אוטומטיים; @ 2. : כלי נשק עם קדח קנה חלק שקוטרו 20 מ"מ או יותר, כלי נשק או חימוש אחרים עם קוטר קנה גדול מ-12.7 מ"מ (קליבר 0.50 אינץ), מטולים ואבזריהם כמפורט להלן, ורכיבים שתוכננו במיוחד להם: : (א) תותחים מכל הסוגים, מרגמות, כלי נשק כנגד טנקים, מטולים, להביורים לשימוש צבאי, רובים מכל הסוגים, כלי נשק עם קדח קנה חלק ואמצעים להקטנת חתימתם, לרבות מתיזים, אמצעי מדידה, מכלי אחסון ורכיבים שתוכננו במיוחד לשימוש עם דלק הודף נוזלי בעבור כל ציוד הכלול בפסקה (א); ולמעט - :: (1) רובי מוסקאט רובים וקרבינים אשר יוצרו לפני שנת 1938; :: (2) רפרודוקציות של רובי מוסקאט, רובים וקרבינים, אשר יוצרו לפני שנת 1890; : (ב) מחוללי ומטולי עשן וגז, ואמצעים פירוטכניים למטרות צבאיות למעט אקדחי איתות או זיקוקין; : (ג) כוונות לכלי נשק; @ 3. : תחמושת והתקנים לכוונון מרעומים, כמפורט להלן, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם: : (א) תחמושת עבור כלי נשק הכלולים [[פרט 1|בפרטי חימוש 1]], [[פרט 2|2]] [[פרט 12|או 12]], למעט - :: (1) כדורי סרק ותחמושת דמה לסוגיה; :: (2) תחמושת אשר תוכננה במיוחד לאחד מהשימושים האלה: ::: (א) איתות; ::: (ב) פיזור בעלי כנף; ::: (ג) הצתת להבות גז בבארות נפט; : (ב) אמצעי לכוונון מרעומים אשר תוכננו במיוחד בעבור התחמושת הכלולה בפסקה (א); : לעניין פרט חימוש זה, "רכיבים אשר תוכננו במיוחד" - כל אחד מאלה: : (1) מוצרים עשויים מתכת או חומר פלסטי כגון סדני תחל, אסוכי כדורים, סרטים וחוליות לכדורים, וחלקי תחמושת אשר עשויים ממתכת; : (2) אמצעי נצירה וחימוש, מרעומים, חיישנים ואמצעי ייזום או מאתחלי פיצוץ; : (3) ספקי כוח בעלי מוצא גבוה בהבזק; : (4) מארזים מתכלים למטענים הודפים; : (5) תתי חימוש לרבות, פצצונות, מוקשים זעירים וחימושים זעירים עם ביות; @ 4. : פצצות, טורפדו, רקטות, טילים, אמצעים ומטענים נפיצים אחרים וציוד נלווה להם ואבזרים הקשורים אליהם, כמפורט להלן, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם: : (א) פצצות, טורפדו, רימונים, נרות עשן, מוקשים, רקטות, טילים, פצצות עומק, מטעני נפץ, חומרי חבלה, מטעני חבלה, ערכות חבלה, אמצעים פירוטכניים, תחמישים ומדמים (סימולטורים), (לדוגמה ציוד אשר מדמה את המאפיינים של אחד מפריטים אלה), אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; ולרבות - :: (1) רימוני עשן, פצצות תבערה, פצצות הצתה ואמצעים נפיצים; :: (2) נחירים למנועי טילים, וחרטומים של כלי טיס אשר חוזרים מהחלל לאטמוספרה; :: (3) רקטות וטילים, לרבות לשימוש למחקר ולמטאורולוגיה, מערכות שיגור ועזר להם; : (ב) ציוד שתוכנן במיוחד לטיפול, לבקרה, להפעלה, להפעלה באמצעות ספקי כוח בהבזק, לשיגור, להצבה, לכינון, לגילוי ולפירוק מטענים או מוקשים, להטעיה, לחסימת האפשרות להפעלה, לגילוי או לפיצוץ של פריטים אשר מפוקחים לפי פסקה (א), ולרבות - :: (1) ציוד נייד ליצור גז נוזלי אשר מסוגל להפיק ביום, 1,000 ק"ג או יותר; :: (2) אמצעים אלקטרוניים, לגילוי מוקשים מגנטיים; :: לעניין פרט משנה זה, אמצעים המוחזקים ביד, אשר הוגבלו בעת תכנונם לגילוי גופים מתכתיים בלבד ושאינם מסוגלים להבחין בין מוקשים ומטעני נפץ או חבלה לבין גופי מתכת אחרים, אינם נחשבים כאמצעים אשר תוכננו במיוחד לגילוי פריטים אשר מפוקחים לפי פסקה (א). : הערה: ראה גם [[פרט 11|פרט חימוש 11]] לעניין ציוד הנחיה וניווט, ופרט חימוש 4(ג) לעניין מערכות הגנה אוויריות מפני טילים (AMPS); @ 5. : ציוד בקרת אש, וציוד לאזהרה ולהתרעה אשר נלווים לו, ומערכות נלוות להם, ציוד בחינה, כיול ואמצעי נגד, כמפורט להלן, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי, וכן אבזרים ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם: : (א) כוונות לנשק, מחשבי הפצצה, ציוד להצבה ולכינון תותחים, ומערכות בקרת אש; : (ב) מערכות להרכשת מטרות, לציון מטרות, למדידת טווח, לסריקה או לעקיבה; ציוד לגילוי, למיזוג מידע, להכרה או לזיהוי; ואמצעים לשילוב חיישנים; : (ג) אמצעי נגד עבור פריטים המפורטים בפסקאות (א) ו-(ב); : (ד) ציוד לניסויים או לכיול בשדה, אשר תוכנן במיוחד בעבור פריטים המפורטים בפסקאות (א) ו-(ב); @ 6. : כלי רכב יבשתיים ורכיביהם, כמפורט להלן: : (א) כלי רכב יבשתיים ורכיבים בעבורם, אשר תוכננו או שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי; :: לרבות - :: (1) טנקים וכלי רכב צבאיים חמושים אחרים וכלי רכב צבאיים אשר מותקנים בהם מקבעים ואמצעים להצבת כלי נשק או ציוד להנחת מוקשים או ציוד לשיגור חימוש הכלול [[פרט 4|בפרט חימוש 4]]; :: (2) כלי רכב קרביים משוריינים; :: (3) כלי רכב אמפיביים וכלי רכב שמיועדים לצליחת מים עמוקים; :: (4) כלי רכב לחילוץ, כלי רכב לגרירת או להובלת מערכות נשק או תחמושת, והציוד להעמסתם, לפריקתם ולשינועם; : (ב) כל סוגי כלי הרכב הגלגליים בעלי היכולת לנוע בדרכים שאינן סלולות, אשר מוגנו או שהותקן בהם מיגון, אשר יוצר באמצעות חומרים שיכולים לספק הגנה בליסטית ברמה III (‏NIG 0108.01 מספטמבר 1985, או תקנים לאומיים שווי ערך), או טובה יותר; : הערה: ראה גם [[פרט 13|פרט חימוש 13(א)]]; : ולמעט כלי רכב אזרחיים או משאיות המשוריינים או המוגנים בליסטית, אשר תוכננו או הותאמו לצורכי הובלת כספים או דברי ערך; לעניין פרט חימוש זה - :- "כלי רכב יבשתיים" - לרבות נגררים; :- "שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי" - שינוי מבני, חשמלי או מכני, אשר כרוך בשימוש של רכיב אחד או יותר אשר תוכנן או תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; : רכיבים אלה כוללים: : (1) צמיגים פניאומאטיים אשר תוכננו במיוחד לעמידות בפני פגיעת קליעי כלי נשק או לאפשר לכלי הרכב לנוע לאחר שהאוויר התרוקן מהם; : (2) מערכות לבקרת לחץ האוויר בצמיגים, אשר מופעלות מתוך כלי רכב במהלך הנסיעה; : (3) מיגון חלקים חיוניים, (כגון מכלי דלק או תא הנוסעים); : (4) התקנים מיוחדים לכלי נשק, ותוספות וחיזוקים להם; : (5) אמצעי ואבזרי תאורה לנסיעה בחושך (בהאפלה); : הערה: ראה גם [[פרט 11|פסקה (א)(7) לפרט ((חימוש)) 11]] לעניין ציוד הנחיה וניווט; @ 7. : חומרים כימיים או ביולוגיים רעילים, חומרים לשליטה ולפיזור הפגנות, חומרים רדיואקטיביים, רכיבים, חומרים וציוד הקשורים להם, כמפורט להלן: : (א) חומרים ביולוגיים וחומרים רדיואקטיביים המותאמים לשימוש במלחמה כדי לגרום לנפגעים בקרב בני אדם או חיות, לגרום לפגיעה בביצועי ציוד או נזק ליבולים או לסביבה; : (ב) חל"כ, לרבות המפורטים להלן ולמעט האמור בפסקה (יא): :: (1) חל"כ לפגיעה בעצבים: ::: (א) O-Alkyl (equal to or less than C₁₀, including cycloalkyl) alkyl (Methyl, Ethyl, n-Propyl or Isopropyl) - phosphonofluoridates, such as: Sarin (GB): O-Isopropyl methylphosphonofluoridate (CAS 107-44-8); וכן - :::: Soman (GD): O-Pinacolyl methylphosphonofluoridate (CAS 96-64-0); ::: (ב) O-Alkyl (equal to or less than C₁₀, including cycloalkyl); :::: N,N-dialkyl (Methyl, Ethyl, n-Propyl or Isopropyl) phosphoramidocyanidates, such as: :::: Tabun (GA): O-Ethyl N,N-dimethylphosphoramidocyanidate (CAS 77-81-6); ::: (ג) O-Alkyl (H or equal to or less than C₁₀, including cycloalkyl) S-2-dialkyl (Methyl, Ethyl, n-Propyl or Isopropyl)-aminoethyl alkyl (Methyl, Ethyl, n-Propyl or Isopropyl) phosphonothiolates and corresponding alkylated and protonated salts, such as: :::: VX: O-Ethyl S-2-diisopropylaminoethyl methyl phosphonothiolate (CAS 50782-69-9); :: (2) חל"כ אשר גורמים שלפוחיות: ::: (א) חרדל גופריתי (Sulphur mustards) כגון: :::: (1) ‎2-Chloroethylchloromethylsulphide (CAS 2625-76-5); :::: (2) Bis(2-chloroethyl)sulphide (CAS 505-60-2); :::: (3) Bis(2-chloroethylthio)methane (CAS 63869-13-6); :::: (4) ‎1,2-bis(2-chloroethylthio)ethane (CAS 3563-36-8); :::: (5) ‎1,3-bis(2-chloroethylthio)-n-propane (CAS 63905-10-2); :::: (6) ‎1,4-bis(2-chloroethylthio)-n-butane (CAS 142868-93-7); :::: (7) ‎1,5-bis(2-chloroethylthio)-n-pentane (CAS 142868-94-8); :::: (8) Bis(2-chloroethylthiomethyl)ether (CAS 63918-90-1); :::: (9) Bis(2-chloroethylthioethyl)ether (CAS 63918-89-8); ::: (ב) Lewisites כגון: :::: (1) ‎2-chlorovinyldichloroarsine (CAS 541-25-3); :::: (2) Tris(2-chlorovinyl)arsine (CAS 40334-70-10; :::: (3) Bis(2-chlorovinyl)chloroarsine (CAS 40334-69-8); ::: (ג) חרדל חנקני, כגון: :::: (1) HN1: bis(2-chloroethyl)ethylamine (CAS 538-07-8); :::: (2) HN2: bis(2-chloroethyl)methylamine (CAS 51-75-2); :::: (3) HN3: tris(2-chloroethyl)amine CAS 555-77-1); :: (3) חל"כ המוציאים מכלל פעולה, כגון: ::: (א) ‎3-Quinuclidinyl benzilate (BZ) (CAS 6581-06-2); :: (4) חל"כ גורמי נשירה, כגון: ::: (א) Butyl 2-chloro-4-fluorophenoxyacetate (LNF); ::: (ב) ‎2,4,5-trichlorophenoxyacetic acid mixed with((<s>;</s>)) ::: ((<s>(ג)</s>)) (()) 2,4-dichlorophenoxyacetic acid (Agent Orange). : (ג) חומרי מוצא בינאריים של חל"כ וחומרי מוצא יסודיים, כמפורט להלן: :: (1) Alkyl (Methyl, Ethyl, n-Propyl or Isopropyl) Phosphonyl Difluorides כגון: DF: Methyl Phosphonyldifluoride (CAS 676-99-3); :: (2) O-Alkyl (H or equal to or less than C₁₀, including cycloalkyl) O-2-dialkyl (Methyl, Ethyl, n-Propyl or Isopropyl) aminoethyl alkyl (Methyl, Ethyl, n-Propyl or Isopropyl) phosphonites and corresponding alkylated and protonated salt כגון: QL: O-Ethyl-2-di-isopropylaminoethyl methylphosphonite (CAS 57856-11-8); :: (3) Chlorosarin: O-Isopropyl methylphosphonochloridate (CAS 1445-76-7); :: (4) Chlorosoman: O-Pinacolyl methylphosphonochloridate (CAS 7040-57-5); : (ד) חומרים לשליטה ולפיזור הפגנות, מרכיבים כימיים פעילים והצירופים שלהם, לרבות: :: (1) α-Bromobenzeneacetonitrile, (Bromobenzyl cyanide) (CA) (CAS 5798-79-8); :: (2) [(2-chlorophenyl) methylene] propanedinitrile, Chlorobenzylidenemalononitrile (CS) (CAS 2698-41-1); :: (3) 2-Chloro-1-phenylethanone, Phenylacyl chloride (ω-chloroacetophenone) (CN) (CAS 532-27-4); :: (4) Dibenz-(b,f)-1,4-oxazephine, (CR) (CAS 257-07-8); :: (5) 10-Chloro-5,10-dihydrophenarsazine, (Phenarsazine chloride), (Adamsite), (DM) (CAS 578-94-9); :: (6) N-Nonanoylmorpholine, (MPA) (CAS 5299-64-9); :: למעט - :: (1) חומרים לשליטה על הפגנות ולפיזורן אשר ארוזים באריזות אישיות למטרות הגנה עצמית; :: (2) מרכיבים כימיים פעילים והצירופים שלהם אשר זוהו ונארזו לייצור, מזון או למטרות רפואיות; :: (3) האמור בפסקה (יא); : (ה) ציוד אשר תוכנן או הוסב לשימושים צבאיים, לפיזור של כל אחד מהרשומים להלן, ורכיבים שתוכננו במיוחד בעבורם: :: (1) חומרים או מרכיבים הכלולים בפסקאות (א), (ב) או (ד), המחייבים קבלת רישיונות בהתאם לצו הפיקוח (עיסוק באמצעי הצפנה); :: (2) חל"כ המיוצר מחומרי מוצא הכלולים בפסקה (ג); : (ו) ציוד מגן וציוד טיהור, רכיבים שתוכננו במיוחד בעבורם, ותערובות כימיות שפותחו במיוחד, כמפורט להלן: :: (1) ציוד שתוכנן או הוסב לשימושים צבאיים, לשם הגנה מפני חומרים הכלולים בפסקאות (א), (ב) או (ד), ורכיבים שתוכננו במיוחד בעבורו; ::: לרבות - ::: (א) יחידות מיזוג אוויר אשר תוכננו או הוסבו במיוחד לצורך סינון אב"כ; ::: (ב) ביגוד מגן; :: (2) ציוד שתוכנן או הוסב לשימושים צבאיים, לטיהור חפצים שזוהמו בחומרים הכלולים בפסקאות (א) או (ב), ורכיבים שתוכננו במיוחד בעבורו; :: (3) תערובות כימיות שפותחו או נוסחו במיוחד לטיהור חפצים שזוהמו בחומרים הכלולים בפסקאות (א) או (ב); :: הערה: ראה גם בפסקה 1.א.4 ברשימה כאמור [[=צו הפיקוח (ציוד דו-שימושי)|בצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח), התשס"ח-2008]] (להלן - צו הפיקוח (ציוד דו-שימושי)), לעניין מסכות גז אזרחיות, ציוד מגן וטיהור; : (ז) ציוד אשר תוכנן או הותאם במיוחד לשימושים צבאיים, לגילוי וזיהוי של חומרים הכלולים בפסקאות (א), (ב) או (ד) ורכיבים שתוכננו במיוחד בעבורו, ולמעט מדי-חשיפה אישיים לקרינה; :: הערה: ראה גם פסקה 1.א.4 [[בצו הפיקוח (ציוד דו-שימושי)]]; : (ח) ביו-פולימרים אשר תוכננו או עובדו במיוחד לצורך גילוי או לזיהוי של חל"כ הכלול בפסקה (ב) ותרביות של תאים מיוחדים המשמשים לייצורם; למעט האמור בפסקה (י); : (ט) ביו-זרזים לטיהור או דילול של חל"כ ומערכות ביולוגיות המשמשות בעבורם, כמפורט להלן ולמעט האמור בפסקה (י): :: (1) ביו-זרזים אשר תוכננו במיוחד לטיהור או לדילול של חל"כ הכלול בפסקה (ב), הנובעים מתוך ברירה מוכוונת אשר נעשתה במעבדה או ממניפולציה גנטית של מערכות ביולוגיות; :: (2) מערכות ביולוגיות כמפורט להלן: נשאי תכונות, וירוסים או תרביות של תאים הנושאים מידע גנטי לייצור זרזים ביולוגיים שבפיקוח כאמור בפסקת משנה (1); : (י) פסקאות (ח) ו-(ט) לא יחולו על תאים או מערכות ביולוגיות לשימושים אזרחיים, כגון תכשירי חקלאות, תרופות, תכשירים רפואיים, וטרינריה, סביבה, טיפול בפסולת או בתעשיית המזון; : (יא) פסקאות (ב) ו-(ד) לא יחולו על: :: (1) Cyanogen chloride (CAS 506-77-4); :: (2) Hydrocyanic acid (CAS 74-90-8); :: (3) Chlorine (CAS 7782-50-5); :: (4) Carbonyl chloride (phosgene) (CAS 75-44-5); :: (5) Diphosgene(trichloromethyl-chloroformate) (CAS 503-38-8); :: (6) (((Deleted);)) :: (7) Xylyl bromide, ortho: (CAS 89-92-9), meta: (CAS 620-13-3), para: (CAS 104-81-4); :: (8) Benzyl bromide (CAS 100-39-0); :: (9) Benzyl iodide (CAS 620-05-3); :: (10) Bromo acetone (CAS 598-31-2); :: (11) Cyanogen bromide (CAS 506-68-3); :: (12) Bromo methylethylketone (CAS 816-40-0); :: (13) Chloro acetone (CAS 78-95-5); :: (14) Ethyl iodoacetate (CAS 623-48-3); :: (15) Iodo acetone (CAS 3019-04-3); :: (16) Chloropicrin (CAS 76-06-2). @ 8. : חומרים אנרגטיים וחומרים אשר קשורים אליהם כמפורט להלן: : (א) חומרי נפץ, כמפורט להלן, ותערובות שלהם: :: (1) ADNBF (aminodinitrobenzofuroxan or 7-amino-4,6-dinitrobenzofurazane-1-oxide) (CAS 97096-78-1); :: (2) BNCP (cis-bis (5-nitrotetrazolato) tetra amine-cobalt (III) perchlorate) (CAS 117412-28-9); :: (3) CL-14 (diamino dinitrobenzofuroxan or 5,7-diamino-4,6-dinitrobenzofurazane-1-oxide) (CAS 117907-74-1); :: (4) CL-20 (HNIW or Hexanitrohexaazaisowurtzitane) (CAS 135285-90-4); chlathrates of CL-20; ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(3) ו-(4) לעניין חומרי המוצא שלו; :: (5) CP (2-(5-cyanotetrazolato) penta amine-cobalt (III) perchlorate) (CAS 70247-32-4); :: (6) DADE (1,1-diamino-2,2-dinitroethylene, FOX7); :: (7) DATB (diaminotrinitrobenzene) (CAS 1630-08-6); :: (8) DDFP (1,4-dinitrodifurazanopiperazine); :: (9) DDPO (2,6-diamino-3,5-dinitropyrazine-1-oxide, PZO) (CAS 194486-77-6); :: (10) DIPAM (3,3'-diamino-2,2',4,4',6,6'-hexanitrobiphenyl or dipicramide) (CAS 17215-44-0); :: (11) DNGU (DINGU or dinitroglycoluril) (CAS 55510-04-8); :: (12) Furazans כמובא להלן: ::: (א) DAAOF (diaminoazoxyfurazan); ::: (ב) DAAzF (diaminoazofurazan) (CAS 78644-90-3); :: (13) HMX ונגזרותיו כמובא להלן: ::: (א) HMX (Cyclotetramethylenetetranitramine, octahydro-1,3,5,7-tetranitro-1,3,5,7-tetrazine, 1,3,5,7-tetranitro-1,3,5,7-tetraza-cyclooctane, octogen or octogene) (CAS 2691-41-0); ::: (ב) difluoroaminated analogs of HMX; ::: (ג) K-55 (2,4,6,8-tetranitro-2,4,6,8-tetraazabicyclo [3,3,0]-octanone-3, tetranitrosemiglycouril or keto-bicyclic HMX) (CAS 130256-72-3); ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(5) לעניין חומרי המוצא שלו; :: (14) HNAD (hexanitroadamantane) (CAS 143850-71-9); :: (15) HNS (hexanitrostilbene) (CAS 20062-22-0); :: (16) Imidazoles כמפורט להלן: ::: (א) BNNII (Octahydro-2,5-bis(nitroimino)imidazo [4,5-d]imidazole); ::: (ב) DNI (2,4-dinitroimidazole) (CAS 5213-49-0); ::: (ג) FDIA (1-fluoro-2,4-dinitroimidazole); ::: (ד) NTDNIA (N-(2-nitrotriazolo)-2,4-dinitroimidazole); ::: (ה) PTIA (1-picryl-2,4,5-trinitroimidazole); :: (17) NTNMH (1-(2-nitrotriazolo)-2-dinitromethylene hydrazine); :: (18) NTO (ONTA or 3-nitro-1,2,4-triazol-5-one) (CAS 932-64-9); :: (19) Polynitrocubanes with more than four nitro groups; :: (20) PYX (2,6-Bis(picrylamino)-3,5-dinitropyridine) (CAS 38082-89-2); :: (21) RDX ונגזרותיו כדלהלן: ::: (א) RDX (cyclotrimethylenetrinitramine, cyclonite, T4, hexahydro-1,3,5-trinitro-1,3,5-triazine, 1,3,5-trinitro-1,3,5-triaza-cyclohexane, hexogen or hexogene) (CAS 121-82-4); ::: (ב) Keto-RDX (K-6 or 2,4,6-trinitro-2,4,6-triazacyclohexanone) (CAS 115029-35-1); :: (22) TAGN (triaminoguanidinenitrate) (CAS 4000-16-2); :: (23) TATB (triaminotrinitrobenzene) (CAS 3058-38-6); ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(7) לעניין חומרי המוצא שלו; :: (24) TEDDZ (3,3,7,7-tetrabis(difluoroamine) octahydro-1,5-dinitro-1,5-diazocine); :: (25) Tetrazoles כדלהלן: ::: (א) NTAT (nitrotriazol aminotetrazole); ::: (ב) NTNT (1-N-(2-nitrotriazolo)-4-nitrotetrazole); :: (26) Tetryl (trinitrophenylmethylnitramine) (CAS 479-45-8); :: (27) TNAD (1,4,5,8-tetranitro-1,4,5,8-tetraazadecalin) (CAS 135877-16-6); ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(6) לעניין חומרי מוצא שלו; :: (28) TNAZ (1,3,3-trinitroazetidine) (CAS 97645-24-4); ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(2) לעניין חומרי מוצא שלו; :: (29) TNGU (SORGUYL or tetranitroglycoluril) (CAS 55510-03-7); :: (30) TNP (1,4,5,8-tetranitro-pyridazino[4,5-d] pyridazine) (CAS 229176-04-9); :: (31) Triazines כדלהלן: ::: (א) DNAM (2-oxy-4,6-dinitroamino-s-triazine) (CAS 19899-80-0); ::: (ב) NNHT (2-nitroimino-5-nitro-hexahydro-1,3,5-triazine) (CAS 130400-13-4); :: (32) Triazoles כדלהלן: ::: (א) ‎5-azido-2-nitrotriazole; ::: (ב) ADHTDN (4-amino-3,5-dihydrazino-1,2,4-triazole dinitramide) (CAS 1614-08-0); ::: (ג) ADNT (1-amino-3,5-dinitro-1,2,4-triazole); ::: (ד) BDNTA ([bis-dinitrotriazole]amine); ::: (ה) DBT (3,3'-dinitro-5,5-bi-1,2,4-triazole) (CAS 30003-46-4); ::: (ו) DNBT (dinitrobistriazole) (CAS 70890-46-9); ::: (ז) NTDNA (2-nitrotriazole 5-dinitramide) (CAS 75393-84-9); ::: (ז) NTDNT (1-N-(2-nitrotriazolo) 3,5-dinitrotriazole); ::: (ח) PDNT (1-picryl-3,5-dinitrotriazole); ::: (ט) TACOT (tetranitrobenzotriazolobenzotriazole) (CAS 25243-36-1); :: (33) כל חומר נפץ שאינו מוזכר במקום אחר בפסקה (א) עם מהירות פיצוץ העולה על 8,700 מטר/לשניה בצפיפות מרבית, או בלחץ פיצוץ העולה על ‎34 Gpa‏ (‎340 kbar); :: (34) חומרי נפץ אורגניים אחרים שאינם מוזכרים במקום אחר בפסקה (א) המפיקים לחצי פיצוץ של ‎25 GPa‏ (‎250 kbar) ומעלה ואשר נותרים יציבים בטמפרטורה של 523K‏ (250°C) או גבוהה יותר לפרק זמן של 5 דקות ומעלה; : (ב) חומרים הודפים כמפורט להלן: :: (1) כל חומר הודף מוצק המוגדר לפי סיווג האומות מאוחדות (UN) כרמה 1.1 ובעל דחף ספציפי תאורטי (בתנאים תקניים) העולה על 250 שניות בעבור הרכבים לא-מתכתיים ויותר מ-270 שניות להרכבים שכוללים אלומיניום; :: (2) כל חומר הודף מוצק המוגדר לפי סיווג האומות מאוחדות (UN) כרמה 1.3 בעל דחף ספציפי תאורטי (בתנאים תקניים) העולה על 230 שניות להרכבים ללא-הלוגן, 250 שניות עבור הרכבים לא-מתכתיים, ויותר מ-266 שניות להרכבים מתכתיים; :: (3) הודפים בעלי קבוע כוח של יותר מ-‎1,200 kJ/kg; :: (4) הודפים שיכולים להתמיד בבעירה ליניארית קבועה של יותר מ-‎38 mm/s בתנאים תקניים (כנמדד בפתיל בודד מרוסן) בלחץ של ‎6.89 MPa‏ (‎68.9 bar) וטמפרטורה של 294K‏ (21°C); :: (5) חומר הודף מסוג Elastomermodifiedcastdoublebase (EMCDB) בעל יכולת התרחבות של יותר מ-5% בעומס מרבי ובטמפרטורה של K233‏ (‎−40°C); :: (6) כל חומר הודף המכיל חומרים הכלולים בפסקה (א); : (ג) "חומרים פירוטכניים", דלקים וחומרים הקשורים בהם כמפורט להלן ותערובותיהם: :: (1) דלק מטוסים שפותח במיוחד לשימוש צבאי, והכל כאשר הדלק הוא מוצר מוגמר ולא מרכיביו; ::: (2) Alane (aluminum hydride) (CAS 7784-21-6); ::: (3) Carboranes; decaborane (CAS 17702-41-9)((,)) pentaboranes (CAS 19624-22-7 and 18433-84-6) ונגזרותיהם; ::: (4) הידרזין ונגזרותיו, כדלקמן: :::: (א) הידרזין (CAS 302-01-2) בריכוזים של 70% או יותר; למעט תערובות הידרזין שהופקו במיוחד לבקרת שיתוך; :::: (ב) Monomethyl hydrazine (CAS 60-34-4); :::: (ג) Symmetrical dimethyl hydrazine (CAS 540-73-8); :::: (ד) Unsymmetrical dimethyl hydrazine (CAS 57-14-7); :::: הערה: ראה גם פסקה (ד)((())8(())) ו-(9) בעבור נגזרות הידרזין מחמצנות; ::: (5) דלקים מתכתיים בצורת חלקיקים לרבות כדוריים, רסס, עגולים, פתיתים או טחונים, עשויים מחומר המכיל 99% או יותר מהחומרים האלה: :::: (א) מתכות ותערובותיהן כדלקמן: ::::: (1) בריליום (CAS 7440-41-7) גודל חלקיקים קטן מ-60μm; ::::: (2) אבקת ברזל (CAS 7439-89-6) גודל חלקיקים של 3μm או פחות המופקת על ידי חיזור של תחמוצת ברזל עם מימן; :::: (ב) תערובות המכילות מהחומרים שלהלן: ::::: (1) Zirconium (CAS 7440-67-7) ו-magnesium (CAS 7439-95-4) או סגסוגות של אלו בחלקיקים קטנים מ-60μm; ::::: (2) (Boron (CAS 7440-42-8 או Boron carbide (CAS 12069-32-8) כדלק בטוהר של 85% ומעלה ומידת חלקיקים קטנה מ-60μm; :::::: למעט בורון ובורון קרביד המועשרים בבורון–10 (תכולה של 20% בורון–10 או יותר); לרבות חומרי נפץ ודלקים, בין אם המתכות או הסגסוגות עטופות או נתונות במכלי אלומיניום, מגנזיום, זירקוניום או בריליום - ובין אם לא; ::: (6) חומרים צבאיים המכילים מעבים לדלקים פחמימניים שתוכננו במיוחד לשימוש בלהביורים או בפצצות תבעירה כמו metal stearates או palmates (לדוגמה: (octal) (CAS 637-12-7) ומעבים M1‏, M2 ו-M3(())); ::: (7) פרכלוראטים, כלוראטים וכרומאטים מעורבים באבקות מתכת או ברכיבי דלקים עתירי אנרגיה אחרים; ::: (8) אבקת כדוריות אלומיניום (CAS 7429-90-5) עם חלקיקים בגודל 60μm או פחות המופקים מחומר עם תכולת אלומיניום של 99% ומעלה; ::: (9) Titanium subhydride (TiH_n) עם ערך סטויכיומטרי שווה ערך ל-n = 0.65–1.68; : (ד) מחמצנים ותערובות שלהם כמפורט להלן: :: (1) ADN (ammonium dinitramide or SR 12) (CAS 140456-78-6); :: (2) AP (ammonium perchlorate) (CAS 7790-98-9); :: (3) תרכובות המכילות פלואור וכל אחד מהחומרים שלהלן: ::: (א) הלוגנים אחרים; ::: (ב) חמצן; ::: (ג) מימן; :::: למעט - ::: (א) chlorine trifluoride; ::: (ב) chlorine trifluoride במצב גז; :: (4) DNAD (1,3-dinitro-1,3-diazetidine) (CAS 78246-06-7); :: (5) HAN (hydroxyl ammonium nitrate) (CAS 13465-08-2); :: (6) HAP (hydroxyl ammonium perchlorate) (CAS 15588-62-2); :: (7) HNF (hydrazinium nitroformate) (CAS 20773-28-8); :: (8) Hydrazine nitrate (CAS 37836-27-4); :: (9) Hydrazine perchlorate (CAS 27978-54-7); :: (10) Liquid oxidizers comprised of or containing inhibited red fuming nitric acid (IRFNA) (CAS 8007-58-7); ::: למעט non-inhibited fuming nitric acid. : (ה) מקשרים, מרכבים, מונומרים, פולימרים, כמפורט להלן: :: (1) AMMO (azidomethylmethyloxetane and its polymers) (CAS 90683-29-7); ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(1) לעניין חומרי מוצא שלו; :: (2) BAMO (bisazidomethyloxetane and its polymers) (CAS 17607-20-4)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(1) לעניין חומרי מוצא שלו; :: (3) BDNPA (bis (2,2-dinitropropyl)acetal) (CAS 5108-69-0); :: (4) BDNPF (bis (2,2-dinitropropyl)formal) (CAS 5917-61-3); :: (5) BTTN (butanetrioltrinitrate) (CAS 6659-60-5); ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(8) לעניין חומרי מוצא שלו; :: (6) Energetic monomers, plasticizers and polymers containing nitro, azido, nitrate, nitraza or difluoroamino groups specially formulated for military use; :: (7) FAMAO (3-difluoroaminomethyl-3-azidomethyl oxetane) and its polymers; :: (8) FEFO (bis-(2-fluoro-2,2-dinitroethyl)formal) (CAS 17003-79-1); :: (9) FPF-1 (poly-2,2,3,3,4,4-hexafluoropentane-1,5-diol formal) (CAS 376-90-9); :: (10) FPF-3 ((())poly-2,4,4,5,5,6,6-heptafluoro-2-tri-fluoromethyl-3-oxaheptane-1,7-diol formal); :: (11) GAP (glycidylazide polymer) (CAS 143178-24-9) ונגזרותיו; :: (12) HTPB (hydroxyl terminated polybutadiene) with a hydroxyl functionality equal to or greater than 2.2 and less than or equal to 2.4, a hydroxyl value of less than 0.77 meq/g, and a viscosity at 30°C of less than 47 poise (CAS 69102-90-5); :: (13) Low (less then 10,000) molecular weight, alcohol functionalised, poly(epichlorohydrin); poly(epichlorohydrindiol) and triol; :: (14) NENAs (nitratoethylnitramine compounds) (CAS 17096-47-8, 85068-73-1, 82486-83-7, 82486-82-6 and 85954-06-9); :: (15) PGN (poly-GLYN, polyglycidylnitrate or poly(nitratomethyl oxirane) (CAS 27814-48-8); :: (16) poly-((p))oly-NIMMO (polynitratomethylmethyloxetane) or NMMO (poly[3-Nitratomethyl-3-methyloxetane]) (CAS 84051-81-0); :: (17) Polynitroorthocarbonates; :: (18) TVOPA (1,2,3-tris[1,2-bis(difluoroamino)ethoxy] propane or tris vinoxy propane adduct) (CAS 53159-39-0). : (ו) תוספים כמפורט להלן: :: (1) Basic copper salicylate (CAS 62320-94-9); :: (2) BHEGA (bis-(2-hydroxyethyl) glycolamide) (CAS 17409-41-5); :: (3) BNO (butadienenitrileoxide) (CAS 9003-18-3); :: (4) Ferrocene derivatives, as follows: ::: (א) Butacene (CAS 125856-62-4); ::: (ב) Catocene (2,2-bis-ethylferrocenyl propane) (CAS 37206-42-1); ::: (ג) Ferrocene carboxylic acids; ::: (ד) n-butyl-ferrocene (CAS 31904-29-7); ::: (ה) Other adducted polymer ferrocene derivatives; :: (5) Lead beta-resorcylate (CAS 20936-32-7); :: (6) Lead citrate (CAS 14450-60-3); :: (7) Lead-copper chelates of beta-resorcylate or salicylates (CAS 68411-07-4); :: (8) Lead maleate (CAS 19136-34-6); :: (9) Lead salicylate (CAS 15748-73-9); :: (10) Lead stannate (CAS 12036-31-6); :: (11) MAPO (tris-1-)2-methyl)aziridinyl phosphine oxide) (CAS 57-39-6); ::: BOBBA 8 (bis (2-methyl aziridinyl) 2-(2-hydroxypropanoxy) propylamino phosphine oxide); and other MAPO derivatives; :: (12) Methyl BAPO (bis(2-methyl aziridinyl) methylamino phosphine oxide) (CAS 85068-72-0); :: (13) N-methyl-p-nitroaniline (CAS 100-15-2); :: (14) 3-Nitraza-1,5-pentane diisocyanate (CAS 7406-61-9); :: (15) Organo-metallic coupling agents, as follows: ::: (א) Neopentyl[diallyl]oxy, tri[dioctyl]phosphato-titanate (CAS 103850-22-2); also known as titanium IV, 2,2[bis 2-propenolato-methyl, butanolato, tris(dioctyl)phosphato] (CAS 110438-25-0); or LICA 12 (CAS 103850-22-2); ::: (ב) Titanium IV, [(2-propenolato-1)methyl,n-propanolatomethyl] butanolato-1, tris[dioctyl] pyrophosphate or KR3538; ::: (ג) Titanium IV, [(2-propenolato-1(methyl,n-propanolatomethyl] butanolato-1, tris(dioctyl)phosphate; :: (16) Polycyanodifluoroaminoethyleneoxide; :: (17) Polyfunctional aziridine amides with isophthalic, trimesic (BITA or butylene imine trimesamide), isocyanuric or trimethyladipic backbone structures and 2-methyl or 2-ethyl substitutions on the aziridine ring; :: (18) Propyleneimine (2-methylaziridine) (CAS 75-55-8); :: (19) Superfine iron oxide (Fe₂O₃) with a specific surface area more than 250 m2/g and an average particle size of 3.0 nm or less; :: (20) TEPAN (tetraethylenepentaamineacrylonitrile) (CAS 68412-45-3); cyanoethylated polyamines and their salts; :: (21) TEPANOL (tetraethylenepentaamineacrylonitrileglycidol) ((())CAS 68412-46-4); cyanoethylated polyamines adducted with glycidol and their salts; :: (22) TPB (triphenyl bismuth) (CAS 603-33-8); : (ז) חומרים אנרגטיים המיוצרים מחומרי מוצא כמפורט להלן: :: (1) BCMO (bischloromethyloxetane) (CAS 142173-26-0)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (ה)(1) ו-(2); :: (2) Dinitroazetidine-t-butyl salt (CAS 125735-38-8)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (א)(28); :: (3) HBIW (hexabenzylhexaazaisowurtzitane) (CAS 124782-15-6)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (א)(4); :: (4) TAIW (tetraacetyldibenzylhexaazaisowurtzitane)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (א)(4); :: (5) TAT (1,3,5,7 tetraacetyl-1,3,5,7,-tetraaza cyclo-octane) (CAS 41378-98-7)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (א)(13); :: (6) 1,4,5,8-tetraazadecalin (CAS 5409-42-7)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (א)(27); :: (7) 1,3,5-trichlorobenzene (CAS 108-70-3)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (א)(23); :: (8) 1,2,4-trihydroxybutane (1,2,4-butanetriol) (CAS 3068-00-6)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (ה)(5); : פרט חימוש זה לא יחול על החומרים המפורטים להלן אלא אם כן הם בתרכובת או תערובת עם חומרים אנרגטיים המפורטים בפסקה (א) או עם אבקות מתכת המפורטות בפסקה (ג); : (א) Ammonium picrate; : (ב) אבק שריפה Black powder; : (ג) Hexanitrodiphenylamine; : (ד) Difluoroamine; : (ה) Nitrostarch; : (ו) אשלגן חנקתי Potassium nitrate; : (ז) Tetranitronaphthalene; : (ח) Trinitroanisol; : (ט) Trinitronaphthalene; : (י) Trinitroxylene; : (יא) N-pyrrolidinone; 1-methyl-2-pyrrolidinone; : (יב) Dioctylmaleate; : (יג) Ethylhexylacrylate; : (יד) Triethylaluminium (TEA), trimethylaluminium (TMA), and other pyrophoric metal alkyls and aryls of lithium, sodium, magnesium, zinc or boron; : (טו) ניטרו-צלולוזה Nitrocelluose; : (טז) ניטרו-גליצרין Nitroglycerin (orglyceroltrinitrate, trinitroglycerine) (NG); : (יז) ‎2,4,6-trinitrotoluene (TNT); : (יח) Ethylenediaminedinitrate (EDDN); : (יט) Pentaerythritoltetranitrate (PETN); : (כ) Lead azide, normal and basic lead styphnate, and primary explosives or priming compositions containing asides or aside complexes; : (כא) Triethyleneglycoldinitrate (TEGDN); : (כב) ‎2,4,6-trinitroresorcinol (styphnic acid); : (כג) Diethyldiphenyl urea; dimethylidiphenyl urea; methylethyldiphenyl urea [Centralities]; : (כד) N,N-diphenylurea (unsymmetrical diphenylurea); : (כה) Methyl-N,N-diphenylurea (methyl unsymmetrical diphenylurea); : (כו) Ethyl-N,N-diphenylurea (ethyl unsymmetrical diphenylurea); : (כז) ‎2-Nitrodiphenylamine (2-NDPA); : (כח) ‎4-Nitrodiphenylamine (4-NDPA); : (כט) ‎2,2-dinitropropanol; : (ל) Nitroguanidine : הערה: ראה פסקה ‎1.C.11.d [[בצו הפיקוח (ציוד דו-שימושי)]]; : לעניין פרט חימוש זה - :- "תערובת" - הרכב של שניים או יותר חומרים כאשר לפחות חומר אחד מתוכם כלול בפרט חימוש זה; :- "חומר" - כל חומר הכלול בפרט חימוש זה, גם אם הוא נמצא בשימוש ביישום השונה מזה המצוין בפסקה בה הוא מופיע (לדוגמה, TAGN משמש בעיקר כחומר נפץ אך ניתן להשתמש בו גם כדלק או כמחמצן); : הערה: ראה גם סעיף ‎1.C.11 [[בצו הפיקוח (ציוד דו-שימושי)]], [[פרט 4|ופרט חימוש 4]] לעניין מטענים והתקנים; @ 9. : כלי שיט שמיועדים ללוחמה או לשיטור, ציוד מיוחד ואבזרים לשימוש ימי, כדלקמן, מערכות ורכיבים להם, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי: : (א) כלי שיט קרביים וכלי שיט אחרים (לפעולה על-מימית או תת-מימית) אשר תוכננו או הותאמו במיוחד לפעילות תקיפה או הגנה, בין אם הוסבו לשימוש לא-צבאי ובין אם לא, בלי להתחשב במצב שמישותם או תחזוקתם העכשווי, בין אם הם מצוידים במערכות נשק ובמערכות לשיגור חימוש ובין אם לא, בין אם הם משוריינים ובין אם לא, וגופים של כלי שיט או חלקים של גופים כאלה; : (ב) מנועים ומערכות הנעה, כמפורט להלן: :: (1) מנועי דיזל אשר תוכננו במיוחד בעבור צוללות, בעלי שני המאפיינים האלה: ::: (א) הספק מוצא של 1.12 מגוואט (1,500 כוח סוס) או יותר; ::: (ב) מהירות סיבוב של 700 סל"ד או יותר; :: (2) מנועים חשמליים אשר תוכננו במיוחד בעבור צוללות, בעלי כל המאפיינים האלה: ::: (א) הספק מוצא על 0.75 מגוואט (1,000 כוח סוס) או יותר; ::: (ב) היפוך כיוון מהיר; ::: (ג) קירור נוזל; ::: (ד) מנוע שמגיע כיחידה אחת עם כל האבזרים שלו; :: (3) מנועי דיזל לא-מגנטיים, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי, בעלי הספק מוצא של 37.3 קילוואט (50 כוח סוס) או יותר, כאשר התכולה הלא-מגנטית שלהם עולה על 75% מהמסה הכוללת; :: (4) מערכות הנעה עצמאיות, אשר תוכננו במיוחד בעבור צוללות; לעניין פסקה זו, "מערכות הנעה עצמאיות" - מערכות המאפשרות לצוללת בעת מצב הצלילה, להפעיל את מערכות ההנעה שלה, בלא ממשק לחמצן שבאטמוספרה, לזמן ארוך יותר מאשר היו מאפשרים המצברים שלה; למעט הנעה באמצעות כורים גרעיניים; : (ג) אמצעי גילוי תת-מימיים אשר תוכננו במיוחד לשימושים צבאיים, ובקרים להם; : (ד) רשתות להגנה כנגד צוללות וטורפדו; : (ה) חודרי גוף (גוף הלחץ בצוללת) ומחברים אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי כדי לאפשר קשר הדדי עם ציוד חיצוני לכלי שיט; לרבות מחברים לכלי שיט שהם בעלי מוליך יחיד, רבי מוליכים, קואקסיאליים או גלבו, וחודרי גוף (גוף הלחץ בצוללת), כאלה שהם גם בלתי חדירים לדליפת מים מבחוץ וגם שומרים על התכונות הנדרשות בעומק ים של יותר מ-100 מטרים; ומחברים של סיבים אופטיים וחודרי גוף אופטיים שתוכננו במיוחד לשידור קרן "לייזר" בלא תלות בעומק; ולמעט צירי הנעה רגילים ומוטות בקרה הידרו-דינאמיים חודרי גוף; : (ו) מסבים שקטים, עם שיכוך גזי או מגנטי, בקרה אקטיבית על החתימה או על הרעידות, וציוד שמכיל מסבים כאלה, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; : (ז) כלי שיט לא מאוישים; לרבות ציוד ואמצעים לתפעול ולתחזוקת כלי טיס מאוישים ולא מאוישים, אשר מופעלים מכלי שיט, ורכיבים להם; : (ח) רחפות אשר תוכננו או שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי, וציוד שקשור בהם; : הערה: ראה גם [[פרט 11|פסקה (א)(7) בפרט חימוש 11]] לעניין ציוד הנחיה וניווט); @ 10. : כלי טיס, כלים קלים מהאוויר, מנועים תעופתיים ציוד ומערכות לכלי טיס, ציוד ורכיבים לכל אלה, אשר תוכננו או הותאמו במיוחד לשימוש צבאי, כמפורט: : (א) כלי טיס קרביים, מערכות ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם; : (ב) כלי טיס אחרים וכלים קלים מהאוויר אשר תוכננו או הותאמו במיוחד לשימוש צבאי, לרבות לסיור ולמודיעין צבאי, לתקיפה, לאימונים צבאיים, להובלה ולהצנחה של יחידות צבאיות או ציוד צבאי, לתמיכה לוגיסטית, מערכות ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם; בכפוף לאמור בפסקה (ט) ולמעט כלי טיס או גרסאות של כלי טיס, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי ואשר מתקיימים בהם כל התנאים האלה: :: (1) לא אופיינו לשימוש צבאי ושלא מותקן בהם ציוד או תוספות אשר תוכננו או הותאמו במיוחד לשימוש צבאי; :: (2) אושרו לשימוש אזרחי על ידי רשות התעופה האזרחית במדינה, שמשתתפת בהסדר ואסנאר; : (ג) מנועים תעופתיים אשר תוכננו או שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי, ורכיבים שתוכננו במיוחד להם; בכפוף לאמור בפסקה (ט) ולמעט - :: (1) מנועים תעופתיים אשר תוכננו או הותאמו לשימוש צבאי ואשר קיבלו רישוי לשימוש בכלי טיס אזרחי על ידי רשות התעופה האזרחית במדינה שמשתתפת בהסדר ואסנאר, או רכיבים שתוכננו במיוחד להם; :: (2) מנועי בוכנה או רכיבים שתוכננו במיוחד בעבורם, למעט אלו שתוכננו במיוחד בעבור כלי טיס לא מאוישים; : (ד) ציוד מוטס כולל ציוד לתדלוק באוויר, אשר תוכנן במיוחד לשימוש עם כלי טיס אשר כלולים בפסקאות (א) או (ב) או מנועים תעופתיים אשר כלולים בפסקה (ד), ורכיבים אשר תוכננו במיוחד להם; : (ה) מתדלקים בלחץ, ציוד ואבזרים לתדלוק בלחץ, ציוד שתוכנן במיוחד כדי לאפשר פעילות או עבודה במתחמים מוגדרים או סגורים וציוד קרקע, אשר פותחו במיוחד בעבור כלי הטיס אשר כלולים בפסקאות (א) או (ב), או בעבור מנועים תעופתיים אשר כלולים בפסקה (ד); : (ו) קסדות, מסכות ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבור כלי טיס, ציוד נשימה בלחץ וחליפות לחץ חלקיות וחליפות תאוצה, אשר מיועדות לשימוש אנשי צוות בכלי טיס, ממירי חמצן נוזלי לשימוש בכלי טיס או בטילים, מעוטים ואמצעים להפלטה אשר מופעלים על ידי תחמישים למילוט אנשי צוות מכלי טיס בעתות חירום; : (ז) מצנחים וציוד נלווה להם, לשימוש לוחמים, להטלת מטענים או להצנחתם, או להאטת כלי טיס, כדלקמן, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם: :: (1) מצנחים בעבור - ::: (א) הצנחה מדויקת של כוחות מיוחדים; ::: (ב) הצנחת לוחמים; :: (2) מצנחי משא; :: (3) מצנחי רחיפה, מצנחי גרר, מצנחים לייצוב ולבקרה של גופים שמוטלים מכלי טיס, (כגון: מכלי הנצלה, כיסאות מפלט, פצצות); :: (4) מצנחים מובילים לשימוש עם מערכות כיסא מפלט בשלב הראשוני לאחר ההפלטה או לפריסת מצנחי חירום; :: (5) מצנחים להנצלת טילים מונחים, כלי טיס לא מאוישים או רכבי חלל; :: (6) מצנחי גישה ומצנחי עצירה; :: (7) מצנחים צבאיים אחרים; :: (8) ציוד המתוכנן במיוחד לצניחה מגובה רב (כגון: חליפות, קסדות מיוחדות, מערכות נשימה, ציוד ניווט); : (ח) מערכות ניהוג אוטומטיות למצנחי משא; ציוד אשר תוכנן או שהותאם במיוחד לשימוש צבאי ואשר משמש לצורך פתיחת המצנח בגובה כלשהו, כולל מערכות להספקת חמצן; : (ט) האמור בפסקאות (ב) ו-(ג) ביחס לרכיבים ולציוד שנלווה להם אשר תוכננו במיוחד בעבור כלי טיס שאינם צבאיים או בעבור מנועים תעופתיים אשר הותאמו לשימוש צבאי, יחול רק על אותם הרכיבים הצבאיים ועל הציוד שנלווה אליהם אשר נדרש לביצוע ההתאמה בהתאם לאותן פסקאות; : הערה: ראה גם [[פרט 11|פסקה (א)(7) בפרט חימוש 11]] לעניין ציוד הנחיה וניווט; @ 10א. : כלי טיס לא מאוישים וציוד ייעודי להם, כדלקמן, מערכות ורכיבים שתוכננו או שהותאמו במיוחד להם: : (א) כלי טיס לא מאוישים, לרבות כלי טיס שמופעלים מרחוק וכלי טיס אוטונומיים; : (ב) משגרים, ציוד קרקעי וציוד שליטה ובקרה להם; : (ג) ציוד, אבזרים ומערכות אשר מיועדים להסבת כלי טיס מכל סוג שהוא, לתצורת כלי טיס לא מאוישים; @ 11. : ציוד אלקטרוני, אשר אינו כלול במקום אחר ברשימת החימוש, כמפורט להלן, ורכיבים שתוכננו במיוחד בעבורו: : (א) ציוד אלקטרוני אשר תוכנן במיוחד לשימוש צבאי; לרבות - :: (1) ציוד לוחמה אלקטרונית ונגד לוחמה אלקטרונית (ל"א ונל"א), (לדוגמה ציוד שתוכנן להחדרת אותות חיצוניים או שגויים למגלה כיוון ומקום (להלן - מכ"מ) או למקלטי תקשורת רדיו או לכל מערכת אחרת, כדי לפגוע בקליטה, בפעולה או ביעילות של המקלטים האלקטרוניים של היריב כולל ציוד הנל"א של מקלטים אלה), לרבות ציוד לחסימת אותות אלקטרוניים וציוד נגד חסימה לו; :: (2) שפופרות עם יכולת שינוי תדר מהיר; :: (3) מערכות וציוד אלקטרוניים אשר תוכננו לצורכי בקרה וניטור של הספקטרום האלקטרו-מגנטי לצורכי מודיעין צבאי או למטרות אבטחה, או מערכות למניעת פעולת מערכות וציוד כרשום בסעיף זה; :: (4) אמצעי נגד תת-מימיים, לרבות אמצעים לשיבוש, להטעיה ולחסימה - אקוסטיים ומגנטיים, אשר מתוכננים להחדרת אותות חיצוניים או שגויים למקלטי סונאר; :: (5) ציוד לאיכון, להנחיה ולניווט; :: (6) ציוד ספרתי לתקשורת טרפו-ספרית; :: (7) ממצי אפנון אותות ספרתיים, אשר תוכננו במיוחד בעבור מודיעין אלקטרוני; :: (8) מערכות וציוד לתקשורת ולשליטה ובקרה (שו"ב); :: (9) מחשבים אשר תוכננו או שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי; : (ב) ציוד לחסימת מערכות ניווט גלובלי (GNSS); : (ג) מערכות, אמצעים וציוד לציטוט, או להאזנה או לניטור, לתעבורת שמע או לתקשורת נתונים; : (ד) ציוד "טמפסט" (TEMPEST); @ 12. : מערכות נשק אנרגיה קינטית במהירות גבוהה וציוד נלווה להם, כמפורט להלן, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם: : (א) מערכות נשק אנרגיה קינטית אשר תוכננו במיוחד להשמיד מטרה או לסיכול משימתה; : (ב) מיתקני בדיקה והערכה ודגמים לבדיקה ולניסויים אשר תוכננו במיוחד, לרבות מכשור לאבחון ומטרות, למבחנים ולניסויים דינמיים של קליעים ומערכות אנרגיה קינטית; :: ולרבות - :: (1) מערכות כמפורט להלן, כאשר הן תוכננו במיוחד בעבור מערכות נשק אנרגיה קינטית: ::: (א) מערכות הינע לשיגור המסוגלות להאיץ מאסות גדולות מ-0.1 גרם למהירויות העולות על 1.6 ק"מ לשניה, במצבי פעולה של שיגור יחיד או מתמשך; ::: (ב) מחוללי כוח, מיגון חשמלי, אגירת אנרגיה, ניהול תרמי, מיזוג, מיתוג או ציוד לטיפול בדלק; וממשקים חשמליים בין ספק הכוח, התותח והפעלת ההינע חשמלי של צריח; ::: (ג) מערכות להרכשת מטרות, לעקיבה, לבקרת אש או להערכת נזקים; ::: (ד) מערכות מחושי ביות, הנחיה או הטיית דחף (תאוצה רוחבית) בעבור קליעים; :: (2) מערכות נשק אשר משתמשות באחת משיטות ההנעה המפורטות להלן: ::: (א) אלקטרומגנטית; ::: (ב) אלקטרותרמית; ::: (ג) פלסמה; ::: (ד) גז קל; ::: (ה) כימית (אם משתמשים בה יחד עם אחת מהשיטות שלעיל); ::: הערה: ראה [[פרט 1|פרטי חימוש 1 עד 4]] לעניין מערכות נשק אשר משתמשות בתחמושת תת-קליבר או שפועלות בלעדית באמצעות הנעה או דחף כימי, ותחמושת בעבורן; @ 13. : ציוד שריון או מיגון, מבנים או מכלולים או מרכיבים שלהם, כמפורט להלן: : (א) לוחות שריון כדלקמן: :: (1) מיוצרים בהתאמה לתקן או למפרט צבאי; :: (2) מתאימים לשימוש צבאי; : (ב) מבנים או מכלולים אשר עשויים מחומרים מתכתיים או לא מתכתיים או צירופים של אלה, אשר תוכננו במיוחד כדי לשמש כמיגון בליסטי למערכות צבאיות, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם; לרבות חומרים אשר תוכננו במיוחד כמיגון ריאקטיבי, או לבניית מקלטים צבאיים; : (ג) קסדות אשר מיוצרות בהתאם לתקן או למפרט צבאי, או לתקן לאומי שווה ערך, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד להם, לדוגמה, מעטפת הקסדה הבטנה או הרפידה שלה; למעט קסדות מתכת רגילות, בין כאלה שהותאמו או שתוכננו לקלוט אבזרים כלשהם ובין כאלה המצוידים באבזרים כלשהם ולמעט אפודי או חליפות מגן, אשר משמשים להגנה אישית; : (ד) אפודי וחליפות מגן אשר מיוצרים לפי תקן או מפרט צבאי או שווה ערך, ורכיבים שתוכננו במיוחד בעבורם ולמעט אפודי או חליפות מגן, אשר משמשים להגנה אישית; : לעניין פרט חימוש זה, "קסדות" - קסדות אשר תוכננו במיוחד לשימוש חבלנים; : הערה: וראה גם סעיף ‎1.A.5.ב וסעיף ‎1.C.10 [[לצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי)]] לעניין חומרים שעשויים מסיבים אשר משמשים לייצור אפודי מגן וקסדות; @ 14. : ציוד מיוחד ואמצעים לאימונים צבאיים או לסימולציה של תרחישים צבאיים, סימולטורים אשר תוכננו במיוחד לאימונים בשימוש כל אחד מכלי היריה או הנשק הכלולים [[פרט 1|בפרטי חימוש 1]] [[פרט 2|או 2]], ורכיבים ואבזרים אשר תוכננו במיוחד בעבורם; לרבות מחוללי חוזי ומערכות סביבה אינטראקטיביות לסימולטורים, כאשר אלה תוכננו או הותאמו במיוחד לשימוש צבאי ולמעט ציוד אשר תוכנן במיוחד לאימון בשימוש בכלי נשק לצייד או לספורט; לעניין פרט זה, "ציוד מיוחד לאימונים צבאיים" - לרבות סוגים שונים של מאמנים לתקיפה, מאמנים לטיסה מבצעית, מאמנים למטרות מכ"מ, מחוללי מטרות למכ"מ, אמצעים לאימון תותחנות, מאמנים ללוחמה כנגד צוללות, סימולטורים לטיסה (לרבות צנטריפוגות לאימון טייסים או אסטרונאוטים), מאמני מכ"מ, מאמנים לטיסת מכשירים, מאמנים לניווט, מאמנים לשיגור טילים, ציוד למטרות לאימונים, מטוסי מטרה לא מאוישים, מאמני חימוש, מאמנים ל"כלי טיס" לא מאוישים, יחידות מאמנים ניידות וציוד אימונים לפעולות צבאיות קרקעיות; @ 15. : ציוד דימות או אמצעי נגד, ציוד לייזר, כמפורט להלן, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי, ורכיבים ועזרים אשר תוכננו במיוחד בעבורם; : (א) ציוד להקלטה ולעיבוד תמונות; : (ב) מצלמות, ציוד צילום וציוד לעיבוד סרטי צילום; : (ג) ציוד הגברת אור, (אור כוכבים); : (ד) ציוד דימות אינפרא-אדום או דימות תרמית; : (ה) ציוד חישה לדימות מכ"מ; : (ו) מערכות תצפית; : (ז) ציוד אמצעי נגד וציוד נגד אמצעי נגד, בעבור הציוד הכלול בפסקאות (א) עד (ו) לרבות ציוד אשר תוכנן לפגוע בביצועים או ביעילות של מערכות דימות צבאיות או לצמצם פגיעה כזו; למעט שפופרות הגברת אור כוכבים מדור ראשון או ציוד אשר תוכנן במיוחד לכלול "שפופרות הגברת אור כוכבים מדור ראשון"; : לעניין פרט חימוש זה, "רכיבים אשר תוכננו במיוחד" - לרבות המערכות והציוד כמפורט להלן, כאשר הם תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; : (1) שפופרות המרה לדימות אינפרא-אדומה; : (2) שפופרות הגברת אור (שונות מאלה של דור ראשון); : (3) לוחות סיבים אופטיים או מכפיל אלקטרוני.m.c.p; : (4) שפופרות, למצלמות טלוויזיה אשר מיועדות לפעולה בתאורה נמוכה; : (5) מערכי גלאים (לרבות חיבור אלקטרוני או מערכות לקריאה בלבד); : (6) שפופרות טלוויזיה פירו-אלקטריות; : (7) מערכות קירור בעבור מערכות דימות; : (8) תריסים אלקטרוניים מסוג פוטו-כרומי או אלקטרו-אופטי בעלי מהירות סגר קטנה מ-100 מיקרו-שניות, למעט לסגרים שמהווים חלק חיוני במצלמות מהירות; : (9) מהפכי תמונה באמצעות מערך סיבים אופטיים; : (10) פוטוקתודות של הרכבי חומרים מוליכים למחצה; :: הערה: ראה גם [[פרט 1|פרט חימוש 1]], [[פרט 2|2]] [[פרט 5|ו-5(א)]] לעניין כוונות לכלי נשק המשלבות שפופרות הגברת אור כוכבים מדור ראשון; וראה גם סעיפים ‎6.A.2.a.2 ו-‎6.A.2.b [[בצו הפיקוח (ציוד דו-שימושי)]]; @ 16. : חישולים, יציקות ומוצרים לא מוגמרים אחרים אשר השימוש בהם במוצר מסוים ניתן לזיהוי לפי הרכב החומר שלהם, הגיאומטריה שלהם או הפונקציה שהם ממלאים, והם תוכננו במיוחד למוצרים המפורטים [[פרט 1|בפרטי חימוש 1 עד 4]], [[פרט 6|6]], [[פרט 9|9]], [[פרט 10|10]], [[פרט 12|12]] [[פרט 19|ו-19]]. @ 17. : ציוד כללי, חומרים וספריות, כמפורט להלן, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבור אלה: : (א) מערכות נשימה סגורה לצלילה ולפעולה מתחת לפני המים, כדלקמן: :: (1) מערכת נשימה סגורה או סגורה למחצה אשר תוכננה במיוחד לשימוש צבאי; (למשל שתוכנן במיוחד להיות אל-מגנטי); :: (2) רכיבים אשר תוכננו במיוחד כדי להסב מערכת נשימה פתוחה לשימוש צבאי; :: (3) פריטים אשר תוכננו בלעדית בעבור ציוד ומערכות נשימה סגורה, לצלילה ולפעולה מתחת לפני המים; : (ב) ציוד בנייה אשר תוכנן במיוחד לשימושים צבאיים; : (ג) מתאמים, ציפויים וטיפולים שמשמשים להפחתת חתימה עצמית, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; : (ד) ציוד הנדסי אשר תוכנן במיוחד לשימוש בשדה הקרב; : (ה) רובוטים, בקרי רובוטים ואבזרי קצה של רובוטים, בעלי אחד מהמאפיינים האלה: :: (1) תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; :: (2) מכילים אמצעים להגנת צינורות הידראוליים בפני היווצרות חורים אשר עשויים להיגרם על ידי רסיסים בליסטיים, (כגון צינורות בעלי יכולת אטימה עצמית), ואשר מיועדים להזרמת נוזל הידראולי כשנקודת ההצתה שלו גבוהה מ-839K‏ (566°C); :: (3) תוכננו במיוחד או מתאימים לפעול בסביבת עבודה של דפקים אלקטרומגנטיים (דוא"מ EMP); : (ו) ספריות, (בסיסי נתונים טכניים פרמטריים), אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי עם ציוד המפורט ברשימת החימוש; : (ז) ציוד להפקת כוח גרעיני או ציוד להנעה גרעינית, לרבות כור גרעיני, אשר תוכנן במיוחד לשימוש צבאי ומרכיבים להם אשר תוכננו או הותאמו במיוחד לשימוש צבאי; : (ח) ציוד וחומרים, מצופים או מטופלים לצורך הפחתת החתימה העצמית שלהם, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי, השונים מאלה הכלולים בסעיפים האחרים של רשימת החימוש; : (ט) מדמים (סימולטורים), אשר תוכננו במיוחד בעבור כורים גרעיניים צבאיים; : (י) בתי מלאכה או סדנאות אשר תוכננו או שהותאמו במיוחד לתת שירות לציוד צבאי; : (יא) גנרטורים לייצור חשמל, אשר תוכננו או שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי; : (יב) מכלים או מכולות אשר תוכננו או שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי; : (יג) ספינות מעבורת, אשר שונות מאלה אשר מבוקרות בסעיפים אחרים של רשימת החימוש, גשרים וגשרים צפים, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; : (יד) דגמים לניסוי אשר תוכננו במיוחד לפיתוח פריטים אשר כלולים [[פרט 4|בפרטי חימוש 4]], [[פרט 6|6]], [[פרט 9|9]] [[פרט 10|ו-10]]; : (טו) ציוד להגנה בפני קרינת לייזר (למשל, ציוד הגנת עיניים וחיישנים), אשר תוכנן במיוחד לשימוש צבאי; : (טז) ציוד מחנה, אשר תוכנן במיוחד לשימוש צבאי; : (יז) מערכות וציוד להסוואה ולהטעיה, אשר תוכננו במיוחד לשימושים צבאיים; : (יח) אבזרי חגור לשימוש צבאי; : לעניין פרט חימוש זה - :- "ספריה" - (בסיס נתונים פרמטרי), אוסף של מידע טכני בעל אופי צבאי, אשר השימוש בו עשוי לשפר את הביצועים של ציוד או של מערכות לשימוש צבאי; :- "הותאם" - שינוי מבני, חשמלי, מכני או אחר אשר מעניק לפריט או ציוד שאינו צבאי יכולות צבאיות שוות ערך לפריט או ציוד אשר תוכנן במיוחד לשימוש צבאי; @ 18. : ציוד ורכיבי ייצור, כמפורט להלן: : (א) ציוד לייצור אשר תוכנן או אשר הותאם במיוחד לייצור של מוצרים המפורטים ברשימת החימוש, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד להם; : (ב) מיתקנים אשר תוכננו במיוחד לביצוע בדיקות וניסויי סביבה וציוד שתוכנן במיוחד בעבורם, לצורך אישור, רישוי, ניסויים או מבחנים של ציוד ומוצרים המפורטים ברשימת החימוש; :: לרבות הציוד שלהלן: :: (1) ניטרטורים (ריאקטורים לתהליך ניטרציה), לפעולה רצופה; :: (2) מיתקני ניסוי צנטריפוגלים או ציוד בעל אחד מהמאפיינים שלהלן: ::: (א) מונע על ידי מנוע או מנועים בעלי הספק כולל של יותר מ-298 קילוואט (400 כוחות סוס); ::: (ב) בעלי יכולת לטפל במטען יעיל, שמשקלו 113 ק"ג ויותר; ::: (ג) בעלי יכולת להפעיל תאוצה צנטריפוגלית של 8g ויותר, על מטען יעיל שמשקלו 91 ק"ג ויותר; :: (3) מכבשים לייבוש; :: (4) מכונות הזרקת בורג אשר מתוכננים או ששונו במיוחד לייצור (בשיחול) של חומרי נפץ צבאיים; :: (5) מכונות חיתוך ליצירת מידות להודפים לאחר השיחול; :: (6) מכלים, לאחסון אבק שריפה בקוטר 1.85 מטרים ומעלה ותכולת מוצרים של 227 ק"ג ומעלה; :: (7) מערבלים לפעולה רציפה להודפים מוצקים; :: (8) מטחנות אשר משתמשות לגריסה או לטחינה של מרכיבי חומרי נפץ צבאיים; :: (9) ציוד להשגה בו זמנית של תצורה כדורית יחד עם גודל אחיד של חלקיקים באבקות מתכת הרשומות [[פרט 8|בפרט חימוש 8(ג)(8)]]; :: (10) ממירים להמרה של חומרים כמפורט [[פרט 8|בפרט חימוש 8(ג)(3)]]; : לעניין פרט חימוש זה, "ייצור" - לרבות פיתוח, בחינת התכנות, ייצור, בחינה ובדיקות קבלה; @ 19. : מערכות נשק אנרגיה מוכוונת (נא"מ), ציוד שנלווה להם או ציוד אמצעי נגד להם ודגמים לניסויים, כדלקמן, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד להם: : (א) מערכות לייזר אשר תוכננו במיוחד להשמיד מטרה או לסיכול משימתה; : (ב) מערכות אלומות חלקיקים אשר מסוגלות להשמיד מטרה או לסיכול משימתה; : (ג) מערכות תדר רדיו בהספק גבוה להשמיד מטרה או לסיכול משימתה; : (ד) ציוד אשר תוכנן במיוחד לגילוי או זיהוי, או הגנה בפני מערכות הכלולה בפסקאות (א) עד (ג); : (ה) דגמים לניסויים פיסיקליים של מערכות, ציוד ורכיבים הכלולים בפרט חימוש זה; : (ו) מערכות לייזר גל רצוף או דפקים אשר תוכננו במיוחד לגרום עיוורון תמידי לעין בלתי מזוינת, כלומר לעין בלתי חשופה (([צ"ל: לעין חשופה])) או לעין שמצוידת באמצעי לשיפור הראייה; : לרבות - : (1) מערכות שהיכולת שלהן נובעת מיישום מבוקר של: :: (א) לייזר בעל הספק גל רצוף או דפקים המספיק כדי לגרום להרס דומה לזה של תחמושת רגילה; :: (ב) מאיצי חלקיקים אשר מקרינים אלומת חלקיקים טעונים או ניטרליים בעלת יכולת הרס; :: (ג) אלומת גלי רדיו בעלת הספק דפקים גבוה או הספק ממוצע גבוה, אשר יוצרת שדות בעוצמה מספקת, כדי להוציא מכלל פעולה מעגלים אלקטרוניים במטרה מרוחקת; : (2) המפורט להלן, אם תוכנן במיוחד בעבור מערכות נשק אנרגיה מכוונת: :: (א) ציוד עיקרי להפקת כוח, אחסון אנרגיה, מיתוג, מייצבי מתח או ציוד לטיפול בדלק; :: (ב) מערכות להרכשת מטרות או לעקיבה אחריהם; :: (ג) מערכות אשר מסוגלות לבצע הערכה של תוצאות ביצוע המשימה, ההרס שלה או תוצאה של ביטול או הפסקת המשימה; :: (ד) ציוד לטיפול, התפשטות או הכוונה של אלומות; :: (ה) ציוד לניהוג מהיר של אלומות בעל יכולת לטפל במהירות במספר רב של מטרות; :: (ו) אופטיקה אדפטיבית ומצמידי מופע; :: (ז) מזרקי זרם לאלומות יונים שליליים של מימן; :: (ח) רכיבי מאיצים מאושרים לשימושי חלל; :: (ט) ציוד למיקוד אלומת יונים שליליים; :: (י) ציוד לבקרה ולהטיה של אלומת יונים בעלת אנרגיה גבוהה; :: (יא) רדידים מאושרים לשימושי חלל לנטרול אלומות איזוטופ-מימן שלילי; @ 20. : ציוד קריאוגני ומוליכות על, כמפורט להלן, וכן רכיבים ואבזרים אשר תוכננו במיוחד להם: : (א) ציוד אשר תוכנן במיוחד או שתצורתו הותאמה להתקנה בכלים ליישומים קרקעיים, ימיים, מוטסים או חלליים, אשר מסוגל לפעול בעוד הכלי בתנועה ולהפיק או לשמור על טמפרטורות מתחת ל-103K‏ (‎−170°C); לרבות מערכות ניידות אשר מאגדות או עושות שימוש באבזרים או ברכיבים אשר מיוצרים מחומרים לא-מתכתיים או שאינם מוליכים חשמל, כגון חומרים פלסטיים או חומרים אפוקסים; : (ב) ציוד מוליך על חשמלי (מכונות סובבות ושנאים) אשר תוכנן במיוחד או שתצורתו הותאמה במיוחד להתקנה בכלים ליישומים קרקעיים, ימיים, מוטסים או חלליים, אשר מסוגל לפעול בעוד הכלי בתנועה; למעט מחוללים לזרם ישיר היברידיים הומופולריים בעלי עוגן מתכת רגיל כקוטב יחיד אשר מסתובב בשדה מגנטי שנוצר על ידי ליפופים של מוליכי על, אם ליפופים אלה הם אלמנט מוליך העל היחיד במחולל; @ 21. : (א) ציוד, אמצעים ואבזרים, אשר תוכננו או הותאמו במיוחד לשימוש של גופים העוסקים בביטחון פנים או של יחידות ללוחמה בטרור, בפעולותיהם; בסעיף זה, "ציוד, אמצעים ואבזרים" לרבות - :: (1) ציוד ואמצעים לגילוי, להתראה ולהטעיה כנגד פיגועים; :: (2) אמצעי מיגון; :: (3) ציוד ואמצעים, לסילוק פצצות ומטענים, וציוד ואמצעים ליזום מטענים; :: (4) ציוד ואמצעים לאבטחה; :: (5) ציוד ואמצעים לפיזור הפגנות; :: (6) נשק אל הרג; :: (7) כלבים; : (ב) ידע אשר מתייחס להקמה ולפעולה, של יחידות לטיפול בביטחון פנים ויחידות לוחמה בטרור; לרבות בין השאר, הדרכות, אימונים והכשרות של היחידות האמורות, ואמצעים לכך; @ 22. : מערכות חלליות, ציוד שקשור בהם ותוצרים שלהם, כדלקמן: : (א) לווייני תקשורת, לווייני חישה מרחוק, לוויינים למטרות מדעיות, לווייני מחקר, לווייני ניווט, לוויינים ניסיוניים ולוויינים רב משימתיים; : (ב) מערכות וציוד לשיגור ולהצבת מערכות חלליות; : (ג) תחנות קרקעיות לטלמטריה, לעקיבה ולבקרה של רכבי שיגור ולוויינים; : (ד) הדמאות (Imageries) שמקורן ממערכות אשר מותקנות בלוויינים; @ 23. : תוכנה, כמפורט להלן: : (א) תוכנה אשר תוכננה או שהותאמה במיוחד לפיתוח, ייצור או שימוש בציוד או חומרים הכלולים [[בתוספת זו]]; : (ב) תוכנה מיוחדת, כמפורט להלן: :: (1) תוכנה אשר תוכננה במיוחד בעבור: ::: (א) דימוי, סימולציה או הערכה ובחינה של מערכות נשק צבאיות; ::: (ב) פיתוח, בקרה, אחזקה או עדכון של תוכנה אשר משובצת במערכות נשק צבאיות; ::: (ג) דימוי או סימולציה של תרחישי מבצעים צבאיים; ::: (ד) יישומי פיקוד, תקשורת, בקרה ומודיעין (C³I) או יישומי פיקוד, תקשורת, בקרה, מחשבים ומודיעין (C⁴I); :: (2) תוכנה לקביעת ההשפעה של נשק קונבנציונלי, גרעיני, כימי או ביולוגי; : (ג) תוכנה אשר אינה כלולה בפסקאות (א) ו-(ב), ואשר תוכננה או הותאמה במיוחד כדי לאפשר לציוד שאינו מבוקר ברשימת החימוש לבצע יישומים צבאיים של ציוד אשר מבוקר על ידי רשימת החימוש; @ 24. : ידע, כמפורט להלן: : (א) ידע, הכלול בפרט חימוש 24(ב), ואשר דרוש לפיתוח, ייצור או לשימוש בפריטים אשר מפוקחים ברשימת החימוש; : (ב) ידע כמפורט להלן: :: (1) ידע אשר דרוש לתכנון, הרכבה, תפעול, תחזוק, אחזקה ותיקון, של מיתקני ייצור שלמים בעבור ציוד אשר מבוקר ברשימת החימוש, אפילו אם הרכיבים של מיתקני ייצור אלה אינם מפוקחים; :: (2) ידע אשר דרוש לפיתוח וייצור של כלי נשק קלים (נק"ל), גם אם הוא משמש לייצור חיקויים של כלי נשק קלים עתיקים; :: (3) ידע אשר דרוש לפיתוח, ייצור או שימוש בחומרים רעילים, ציוד הקשור להם או רכיבים ותרכובות אשר מפוקחים לפי [[פרט 7|פרטי חימוש 7(א) עד (ו)]]; וזאת גם במקרה שהם ישימים לגבי פרט בלתי מפוקח; :: (4) ידע אשר דרוש לפיתוח, ייצור או שימוש בביופולימרים או תרביות של תאים ספציפיים אשר מפוקחים לפי [[פרט 7|פרט חימוש 7(ז)]]; :: (5) ידע אשר דרוש באופן בלעדי לשילוב של ביו-קטליסטים, אשר מפוקחים לפי [[פרט 7|פרט חימוש 7(ח)(1)]] בחומרים נשאים צבאיים או בחומר צבאי; :: ולמעט - ידע, כמפורט להלן: :: (1) אשר הוא במסגרת המזער (המינימום) אשר נדרש להתקנה, הפעלה, אחזקה (בדיקות) ותיקון, של פריטים שאינם מפוקחים או שהיצוא שלהם אושר; :: (2) אשר הוא נחלת הכלל, מחקר מדעי בסיסי, או המידע המזערי (המינימלי) אשר נדרש בעבור תהליכי בקשת פטנט; :: (3) של השראות מגנטית, להנעה רציפה של אמצעי תעבורה אזרחיים או ציבוריים. <פרסום> כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007) <חתימה> אהוד ברק שר הביטחון spctuxy2nzsnq2oo4vmv916yehh3cx8 1417577 1417576 2022-08-10T08:33:03Z Shahar9261 22508 wikitext text/x-wiki <שם> צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה), התשס"ח-2008 <מקור> ((ק"ת תשס"ח, 348|צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)|6640)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|ההגדרה "ציוד לחימה" שבסעיף 1]] [[=החוק|לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז-2007]] (להלן - החוק), [[וסעיף 45 לחוק]], ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אני מצווה לאמור: @ 1. ציוד לחימה : פרטי החימוש המנויים [[בתוספת]] הם ציוד לחימה. == תוספת == ==== ((([[סעיף 1]]))) ==== @ 1. <עוגן פרט א1> הגדרות : [[בתוספת זו]] - :- "אבזרי קצה" - תפסניות, יחידות מכשור אקטיביות וכל מכשור אחר המחובר לפלטת הבסיס בקצה זרוע העבודה של רובוט; לעניין זה,"יחידות מכשור אקטיב" - התקנים להפעלת כוח מניע, אנרגיית ייצור או חישה על פריט הנמצא בתהליך ייצור; :- "ביו-פולימרים" - מקרומולקולות ביולוגיות כדלהלן: :: (1) אנזימים עבור תגובות כימיות או ביולוגיות ספציפיות; :: (2) נוגדנים (Antibodies), חד-שבטיים (Monoclonal), רב-שבטיים (Polyclonal) או אנטי-אידיוטיפיים (Anti-idiotypic); :: (3) קולטנים (receptors) שתוכננו או יוצרו במיוחד; :: לעניין זה - ::- "נוגדנים אנטי-אידיוטיפיים" - נוגדנים הנקשרים לאתרי היקשרות של אנטיגן ספציפי של נוגדנים אחרים; ::- "נוגדנים חד-שבטיים" - חלבונים הנקשרים לאתר היקשרות אנטיגני בודד ומיוצרים על ידי צביר תאים משובט אחד; ::- "נוגדנים רב-שבטיים" - תערובת חלבונים הנקשרים לאנטיגן ספציפי ואשר מיוצרים על ידי יותר מצביר תאים משובט אחד; ::- "קולטנים" - מבנים מאקרו מולקולאריים ביולוגיים לקשור ליגנדים (ligands), אשר קשירתם משפיעה על פעילויות פיזיולוגיות; :- "זרזים ביולוגיים" - אנזימים עבור כימיקלים ספציפיים או עבור ריאקציות כימיות או עבור תרכובות ביולוגיות אשר נקשרים לחומרי לחימה כימיים (CW) (להלן - חל"כ) ומאיצים את התפרקותם; לעניין זה, "אנזימים"' - זרזים ביולוגיים עבור תגובות כימיות או ביולוגיות ספציפיות; :- "חומרי נפץ" - חומרים או תערובות של חומרים, במצב צבירה מוצק, נוזל או גז, הנדרשים להתפוצץ ביישומם כמטען ראשוני, כמאיץ או כמטען עיקרי בראשי קרב, חבלה ויישומים אחרים; :- "חומרי מוצא" (Precursors) - כימיקלים ייחודיים המשמשים לייצור חומרי נפץ; :- "חומרים אנרגטיים" - חומרים או תערובות המיועדים לשחרר אנרגיה בתגובה כימית; (חומרי נפץ, פירוטכניקה וחומרי הדף הם תת-סוגים של חומרים אנרגטיים); :- "חומרים לפיזור הפגנות" - חומרים המיועדים לשימוש בפיזור הפגנות, המייצרים במהירות גירוי תחושתי או אפקטים פיזיים מנטרלים בבני אדם, אשר נעלמים בתוך זמן קצר אחרי סיום החשיפה להם; (גזים מדמיעים הם תת-קבוצה של חומרים לפיזור הפגנות); :- "טמפסט" - מוצר או אמצעי טכנולוגי או שיטות בתחום גילוי ומדידות דלף מידע, מיגון מערכות מפני דלף מידע, מיצוי מידע ממערכות כתוצאה מדלף מידע או חקירת תוצאות מדלף מידע; לעניין זה, "דלף מידע" לרבות - :: (1) דליפות מידע אלקטרומגנטיות, המתפשטות בקרינה או בצימוד אלקטרומגנטיים; :: (2) דליפות מידע מולכות, המתפשטות כזרם או כמתח מולך בכבלי חשמל או תקשורת; :: (3) דליפות מידע מכניות ממערכות מידע; :: (4) דליפות מידע באמצעים אופטיים ממערכות מידע; :- "מיצוי" - השגת מידע מעובד במערכת על ידי ניצול דלף מידע ממנה; :- "מיגון" - מיגון מערכות מידע ומיתקנים שבהם מותקנות מערכות מידע כנגד דלף ידע מתוך המיתקן, ולרבות מיגון ואמצעים אלקטרוניים, מכניים, אופטיים, אקוסטיים ואחרים; :- "ידע", "טכנולוגיה" - המידע הספציפי הנחוץ לפיתוח, ייצור או שימוש במוצר; המידע הוא בצורה של נתונים טכניים או סיוע טכני; לעניין זה - ::- "נחוץ" - מתייחס רק לאותו חלק האחראי במידה ניכרת להשגה או לחריגה ברמות הביצוע המבוקרות של, במאפייני או בתפקודי ידע; ויכול שאותו חלק נחוץ יהיה משותף למוצרים שונים; ::- "נתונים טכניים" - לרבות שרטוטים, תכניות, דיאגראמות, מודלים, נוסחאות, טבלאות, תרשימים ומפרטים הנדסיים, מדריכים למשתמש והוראות הכתובות או מוקלטות על מדיה או התקנים כדיסקים, סרטים מגנטיים וזיכרונות לקריאה בלבד; ::- "סיוע טכני" - לרבות בצורת הוראות, מיומנויות, הכשרה, ידע בעבודה, שירותי ייעוץ או העברת נתונים טכניים; :- "ייצור" - לרבות הנדסת ייצור, שילוב (אינטגרציה), הרכבה, ביקורת, ניסויים והבטחת איכות; :- "כור גרעיני" - כל הפריטים הנמצאים בתוך מבנה הכור או המחוברים אליו ישירות, הציוד המפקח על רמת ההספק בליבה, והרכיבים אשר באופן רגיל מכילים, או נמצאים במגע ישיר עם, או מפקחים, על נוזל הקירור הראשי של ליבת הכור; :- "כלים קלים מהאוויר" - כדורים פורחים וספינות אוויר שלצורך העילוי עושים שימוש באוויר חם או בגזים קלים מהאוויר כגון, הליום או מימן; :- "כלי טיס" - כלי טיס בעל כנף קבועה, כנף בת-סיבוב, כנף מסתובבת (הליקופטר), רוטור נטוי או כנף נטויה; :- "כלי טיס אזרחי" - מטוסים שתיאורם מופיע ברשימות הכשירות האווירית של רשויות התעופה האזרחית המורשים לטוס בנתיבים מסחריים אזרחיים, פנימיים וחיצוניים או לשימושים אזרחיים חוקיים אחרים פרטיים או עסקיים; :- "לייזר" - מכלול רכיבים המייצר אור עקבי, הן מבחינה מרחבית והן מבחינת זמן, אשר מוגבר על ידי פליטת קרינה מעוררת; :- "מוליך-על" - חומרים (כגון: מתכות, סגסוגות או תרכובות) היכולים לאבד כל התנגדות חשמלית (לדוגמה: יכולים להשיג מוליכות חשמלית אינסופית ולשאת זרמים חשמליים גדולים מאוד בלא התחממות ג'אול); לעניין זה, "מוליכות-על" של חומר מאופיין באופן אינדיבידואלי על ידי טמפרטורה קריטית, שדה מגנטי קריטי שהוא פונקציה של הטמפרטורה, וצפיפות זרם קריטית שהיא, פונקציה הן של השדה המגנטי והן של הטמפרטורה; :- "מותאמים לשימוש במלחמה" - כל שינוי או מיון (כגון: שינוי טוהר, חיי מדף, מידת הרעילות, תכונות הפצה, או עמידות בפני קרינה אולטרא-סגולה UV) המתוכננים להגביר את היעילות בגרימת נפגעים בבני אדם או חיות, בהרס ציוד או בפגיעה ביבולים או בסביבה; :- "נשאי תכונות" - נשאים (כגון: פלאזמיד או וירוס) שבהם משתמשים לצורך החדרת חומר גנטי לתאים פונדקאים; :- "נחלת הכלל" - ידע וטכנולוגיה או תוכנה נגישים ובלא הגבלה על המשך הפצתם; לעניין זה, אין במגבלת זכות יוצרים כדי להוציא ידע וטכנולוגיה או תוכנה מההגדרה נחלת הכלל; :- "פירוטכניקה" - תערובות של דלקים מוצקים או נוזליים וחומרים מחמצנים אשר, כאשר הם ניצתים, עוברים תגובה כימית אנרגטית בקצב מבוקר המכוון ליצור השעיות זמן ספציפיות, או פרצי חום, רעש, עשן, אור נראה או קרינה אינפרא-אדומה; (חומרי בעירה עצמית (pyrophorics) הם תת-קבוצה של חומרים פירוטכניים, אשר אינם מכילים חומרים מחמצנים אלא נדלקים באופן עצמי במגע עם האוויר); :- "פיתוח" - לרבות השלבים טרם ייצור, הכוללים: תכנון, חקר תכנון וניתוחו, תפיסת תכנון, הרכבה וניסוי של אבות-טיפוס, סדרות ייצור ניסיוניות ונתוני תכנון, תהליך הפיכת נתוני תכנון למוצר, תכנון תצורה, שילוב (אינטגרציה) ושרטוטי פריסה; :- "רובוט" - מנגנון תפעול, בעל תנועה רציפה או תנועה מנקודה-לנקודה, עשוי להשתמש בחיישנים ובעל כל המאפיינים האלה: :: (1) הוא רב-שימושי; :: (2) מסוגל להציב או למקם חומר, חלקים, כלים או התקנים מיוחדים במגוון תנועות במרחב תלת-ממדי; :: (3) שילוב של שלושה או יותר התקני-סרבו מסוג לולאה פתוחה או סגורה שיכול לכלול גם מנועי מיקום (STEPPING MOTORS); וכן :: (4) בעל יכולת תכנות עם גישה למשתמש בשיטת למד או הקלט או באמצעות מחשב אלקטרוני שיכול להיות בקר לוגי בר-תכנות, ובלא התערבות מכנית; :: למעט - :: (1) מנגנוני תפעול הניתנים לשליטה ידנית או הפעלה מרחוק בלבד; :: (2) מנגנונים בעלי רצף קבוע שהם מיתקנים נעים אוטומטיים, הפועלים לפי תנועות מתוכנתות קבועות מכנית; התכנית מוגבלת מכנית על ידי מעצורים קבועים כפינים או פיקות; רצף התנועות ובחירת נתיבים או זוויות אינם משתנים או ניתנים לשינוי באמצעים מכניים, אלקטרוניים או חשמליים; :: (3) מנגנוני תפעול בעלי רצף משתנה מבוקרים מכנית, אשר הם מיתקנים הנעים אוטומאטית, הפועלים לפי תנועות מתוכנתות הקבועות מכנית; התוכנית מוגבלת מכנית על ידי מעצורים קבועים אך ברי כוונון, כפינים וזיזים; רצף התנועות ובחירת הנתיבים או הזוויות נעשה במסגרת דפוס תכנית קבוע; סטייה או שינוי בדפוס התכנית (לדוגמה: שינויים בפינים או חילופי זיזים) בציר תנועה אחד או יותר מתבצעים על ידי פעולות מכניות בלבד; :: (4) מנגנוני תפעול בעלי רצף משתנה מבוקרים שלא באמצעות בקרת-סרבו שהם מיתקנים נעים אוטומטית, הפועלים לפי תנועות מתוכנתות קבועות מכנית; התכנית ניתנת לשינוי אך הרצף מתקדם רק לפי אות בינארי ממיתקן חשמלי בינארי קבוע מכנית, או על ידי מעצורים ברי-כוונון; :: (5) עגורנים ייעודיים המוגדרים כמערכת תפעול Y–X המיוצרים כחלק אינטגרלי של מערך אנכי של מכלי אחסון ומתוכננים לגישה אל תכולת מכלים אלה לצורך אחסונה או שליפתה; :- "שימוש" - לרבות הפעלה, התקנה, תחזוקה, תיקון ושיפוץ; :- "שפופרות הגברת אור כוכבים מדור ראשון" - שפופרות ממוקדות באופן אלקטרוסטטי, העושות שימוש בסיבים אופטיים לקלט ופלט או בלוחות מצופי זכוכית, פוטו-קתודות רב-אלקאליות, (S-20 או S-25), אבל לא מגברי לוחות מיקרו-ערוץ; :- "תוכנה" - אוסף של אחת או יותר תכניות או מיקרו תכניות הקבוע באמצעי ביטוי מוחשי כלשהו; :- "תוספים" - חומרים המשמשים בתרכובות נפיצות כדי לשפר את תכונותיהן. @ 2. <עוגן פרט א2> : (א) [[בתוספת זו]] - :: (1) כימיקלים או חומרים כימיים מצוינים בשמם ובמספר CAS‏ (chemical abstracts service); :: (2) כימיקלים או חומרים כימיים בעלי מבנה נוסחה זהה (לרבות הידרטים) לאלו המצוינים [[בתוספת זו]] נחשבים ציוד לחימה בלא תלות בשמם או במספר CAS שלהם; :: (3) מספרי CAS ניתנים כדי לסייע בזיהוי אם כימיקל או תערובת מסוימים מפוקחים, בלא קשר למינוח השמי; :: (4) לא צוין מספר CAS כאמצעי זיהוי יחיד, כי למספר תבניות של חומרים כימיים או כימיקלים המופיעים ברשימה יש מספרי CAS שונים, וגם לתערובות המכילות כימיקלים או חומרים כימיים המופיעים ברשימה, עשויים להיות מספרי CAS שונים. : (ב) '''רשימת פרטי החימוש -''' @ 1. : כלי נשק עם קדח קנה חלק שקוטרו קטן מ-20 מ"מ, כלי נשק אחרים וכלי נשק אוטומטיים שקוטר קנה הירי שלהם הוא עד ל-12.7 מ"מ (קליבר 0.50 אינץ) ואבזריהם, כמפורט להלן, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם: : (א) רובים, קרבינים, אקדחים מכל הסוגים, תתי מקלעים ומקלעים מכל הסוגים; למעט - :: (1) רובי מוסקאט, רובים וקרבינים אשר יוצרו לפני שנת 1938; :: (2) רפרודוקציות של רובי מוסקאט, רובים וקרבינים, אשר דגמיהם המקוריים יוצרו לפני שנת 1890; :: (3) אקדחים ומקלעים מכל הסוגים, אשר יוצרו לפני שנת 1890, ורפרודוקציות שלהם; : (ב) כלי נשק עם קדח קנה חלק, כמפורט להלן: :: (1) כלי נשק עם קדח קנה חלק אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; :: (2) כלי נשק עם קדח קנה חלק אחרים, כמפורט להלן: ::: (א) אוטומטיים; ::: (ב) חצי אוטומטיים, או אשר דריכתם מתבצעת על ידי משיכת המעטה הקדמי שלהם לאחור; : (ג) כלי נשק לירי תחמושת בלא תרמיל; : (ד) משתיקי קול, אבזרים מיוחדים להרכבה על כלי נשק, מחסניות, תפסים, כוונות לכלי נשק וסתרשפים, בעבור כלי הנשק הכלולים בפסקאות (א) עד (ג), ולמעט כוונות אופטיות בלא עיבוד אלקטרוני של התמונה, בעלות הגדלה פי 4 או פחות, בתנאי שהן לא תוכננו מראש או שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי; : פרט חימוש זה אינו כולל - : (1) כלי נשק עם קדח קנה חלק, אשר משמשים למטרות ציד או ספורט, ככל שכלי נשק אלה לא תוכננו במיוחד לשימוש צבאי או לירי אוטומטי; : (2) כלי ירייה אשר תוכננו במיוחד לירי תחמושת דמה, ושאין ביכולתם לירות תחמושת הכלולה [[פרט 3|בפרט חימוש 3]]; : (3) כלי נשק אשר משמשים לירי תחמושת בלא פיקה ואשר אינם אוטומטיים; @ 2. : כלי נשק עם קדח קנה חלק שקוטרו 20 מ"מ או יותר, כלי נשק או חימוש אחרים עם קוטר קנה גדול מ-12.7 מ"מ (קליבר 0.50 אינץ), מטולים ואבזריהם כמפורט להלן, ורכיבים שתוכננו במיוחד להם: : (א) תותחים מכל הסוגים, מרגמות, כלי נשק כנגד טנקים, מטולים, להביורים לשימוש צבאי, רובים מכל הסוגים, כלי נשק עם קדח קנה חלק ואמצעים להקטנת חתימתם, לרבות מתיזים, אמצעי מדידה, מכלי אחסון ורכיבים שתוכננו במיוחד לשימוש עם דלק הודף נוזלי בעבור כל ציוד הכלול בפסקה (א); ולמעט - :: (1) רובי מוסקאט רובים וקרבינים אשר יוצרו לפני שנת 1938; :: (2) רפרודוקציות של רובי מוסקאט, רובים וקרבינים, אשר יוצרו לפני שנת 1890; : (ב) מחוללי ומטולי עשן וגז, ואמצעים פירוטכניים למטרות צבאיות למעט אקדחי איתות או זיקוקין; : (ג) כוונות לכלי נשק; @ 3. : תחמושת והתקנים לכוונון מרעומים, כמפורט להלן, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם: : (א) תחמושת עבור כלי נשק הכלולים [[פרט 1|בפרטי חימוש 1]], [[פרט 2|2]] [[פרט 12|או 12]], למעט - :: (1) כדורי סרק ותחמושת דמה לסוגיה; :: (2) תחמושת אשר תוכננה במיוחד לאחד מהשימושים האלה: ::: (א) איתות; ::: (ב) פיזור בעלי כנף; ::: (ג) הצתת להבות גז בבארות נפט; : (ב) אמצעי לכוונון מרעומים אשר תוכננו במיוחד בעבור התחמושת הכלולה בפסקה (א); : לעניין פרט חימוש זה, "רכיבים אשר תוכננו במיוחד" - כל אחד מאלה: : (1) מוצרים עשויים מתכת או חומר פלסטי כגון סדני תחל, אסוכי כדורים, סרטים וחוליות לכדורים, וחלקי תחמושת אשר עשויים ממתכת; : (2) אמצעי נצירה וחימוש, מרעומים, חיישנים ואמצעי ייזום או מאתחלי פיצוץ; : (3) ספקי כוח בעלי מוצא גבוה בהבזק; : (4) מארזים מתכלים למטענים הודפים; : (5) תתי חימוש לרבות, פצצונות, מוקשים זעירים וחימושים זעירים עם ביות; @ 4. : פצצות, טורפדו, רקטות, טילים, אמצעים ומטענים נפיצים אחרים וציוד נלווה להם ואבזרים הקשורים אליהם, כמפורט להלן, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם: : (א) פצצות, טורפדו, רימונים, נרות עשן, מוקשים, רקטות, טילים, פצצות עומק, מטעני נפץ, חומרי חבלה, מטעני חבלה, ערכות חבלה, אמצעים פירוטכניים, תחמישים ומדמים (סימולטורים), (לדוגמה ציוד אשר מדמה את המאפיינים של אחד מפריטים אלה), אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; ולרבות - :: (1) רימוני עשן, פצצות תבערה, פצצות הצתה ואמצעים נפיצים; :: (2) נחירים למנועי טילים, וחרטומים של כלי טיס אשר חוזרים מהחלל לאטמוספרה; :: (3) רקטות וטילים, לרבות לשימוש למחקר ולמטאורולוגיה, מערכות שיגור ועזר להם; : (ב) ציוד שתוכנן במיוחד לטיפול, לבקרה, להפעלה, להפעלה באמצעות ספקי כוח בהבזק, לשיגור, להצבה, לכינון, לגילוי ולפירוק מטענים או מוקשים, להטעיה, לחסימת האפשרות להפעלה, לגילוי או לפיצוץ של פריטים אשר מפוקחים לפי פסקה (א), ולרבות - :: (1) ציוד נייד ליצור גז נוזלי אשר מסוגל להפיק ביום, 1,000 ק"ג או יותר; :: (2) אמצעים אלקטרוניים, לגילוי מוקשים מגנטיים; :: לעניין פרט משנה זה, אמצעים המוחזקים ביד, אשר הוגבלו בעת תכנונם לגילוי גופים מתכתיים בלבד ושאינם מסוגלים להבחין בין מוקשים ומטעני נפץ או חבלה לבין גופי מתכת אחרים, אינם נחשבים כאמצעים אשר תוכננו במיוחד לגילוי פריטים אשר מפוקחים לפי פסקה (א). : הערה: ראה גם [[פרט 11|פרט חימוש 11]] לעניין ציוד הנחיה וניווט, ופרט חימוש 4(ג) לעניין מערכות הגנה אוויריות מפני טילים (AMPS); @ 5. : ציוד בקרת אש, וציוד לאזהרה ולהתרעה אשר נלווים לו, ומערכות נלוות להם, ציוד בחינה, כיול ואמצעי נגד, כמפורט להלן, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי, וכן אבזרים ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם: : (א) כוונות לנשק, מחשבי הפצצה, ציוד להצבה ולכינון תותחים, ומערכות בקרת אש; : (ב) מערכות להרכשת מטרות, לציון מטרות, למדידת טווח, לסריקה או לעקיבה; ציוד לגילוי, למיזוג מידע, להכרה או לזיהוי; ואמצעים לשילוב חיישנים; : (ג) אמצעי נגד עבור פריטים המפורטים בפסקאות (א) ו-(ב); : (ד) ציוד לניסויים או לכיול בשדה, אשר תוכנן במיוחד בעבור פריטים המפורטים בפסקאות (א) ו-(ב); @ 6. : כלי רכב יבשתיים ורכיביהם, כמפורט להלן: : (א) כלי רכב יבשתיים ורכיבים בעבורם, אשר תוכננו או שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי; :: לרבות - :: (1) טנקים וכלי רכב צבאיים חמושים אחרים וכלי רכב צבאיים אשר מותקנים בהם מקבעים ואמצעים להצבת כלי נשק או ציוד להנחת מוקשים או ציוד לשיגור חימוש הכלול [[פרט 4|בפרט חימוש 4]]; :: (2) כלי רכב קרביים משוריינים; :: (3) כלי רכב אמפיביים וכלי רכב שמיועדים לצליחת מים עמוקים; :: (4) כלי רכב לחילוץ, כלי רכב לגרירת או להובלת מערכות נשק או תחמושת, והציוד להעמסתם, לפריקתם ולשינועם; : (ב) כל סוגי כלי הרכב הגלגליים בעלי היכולת לנוע בדרכים שאינן סלולות, אשר מוגנו או שהותקן בהם מיגון, אשר יוצר באמצעות חומרים שיכולים לספק הגנה בליסטית ברמה III (‏NIG 0108.01 מספטמבר 1985, או תקנים לאומיים שווי ערך), או טובה יותר; : הערה: ראה גם [[פרט 13|פרט חימוש 13(א)]]; : ולמעט כלי רכב אזרחיים או משאיות המשוריינים או המוגנים בליסטית, אשר תוכננו או הותאמו לצורכי הובלת כספים או דברי ערך; לעניין פרט חימוש זה - :- "כלי רכב יבשתיים" - לרבות נגררים; :- "שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי" - שינוי מבני, חשמלי או מכני, אשר כרוך בשימוש של רכיב אחד או יותר אשר תוכנן או תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; : רכיבים אלה כוללים: : (1) צמיגים פניאומאטיים אשר תוכננו במיוחד לעמידות בפני פגיעת קליעי כלי נשק או לאפשר לכלי הרכב לנוע לאחר שהאוויר התרוקן מהם; : (2) מערכות לבקרת לחץ האוויר בצמיגים, אשר מופעלות מתוך כלי רכב במהלך הנסיעה; : (3) מיגון חלקים חיוניים, (כגון מכלי דלק או תא הנוסעים); : (4) התקנים מיוחדים לכלי נשק, ותוספות וחיזוקים להם; : (5) אמצעי ואבזרי תאורה לנסיעה בחושך (בהאפלה); : הערה: ראה גם [[פרט 11|פסקה (א)(7) לפרט ((חימוש)) 11]] לעניין ציוד הנחיה וניווט; @ 7. : חומרים כימיים או ביולוגיים רעילים, חומרים לשליטה ולפיזור הפגנות, חומרים רדיואקטיביים, רכיבים, חומרים וציוד הקשורים להם, כמפורט להלן: : (א) חומרים ביולוגיים וחומרים רדיואקטיביים המותאמים לשימוש במלחמה כדי לגרום לנפגעים בקרב בני אדם או חיות, לגרום לפגיעה בביצועי ציוד או נזק ליבולים או לסביבה; : (ב) חל"כ, לרבות המפורטים להלן ולמעט האמור בפסקה (יא): :: (1) חל"כ לפגיעה בעצבים: ::: (א) O-Alkyl (equal to or less than C₁₀, including cycloalkyl) alkyl (Methyl, Ethyl, n-Propyl or Isopropyl) - phosphonofluoridates, such as: Sarin (GB): O-Isopropyl methylphosphonofluoridate (CAS 107-44-8); וכן - :::: Soman (GD): O-Pinacolyl methylphosphonofluoridate (CAS 96-64-0); ::: (ב) O-Alkyl (equal to or less than C₁₀, including cycloalkyl); :::: N,N-dialkyl (Methyl, Ethyl, n-Propyl or Isopropyl) phosphoramidocyanidates, such as: :::: Tabun (GA): O-Ethyl N,N-dimethylphosphoramidocyanidate (CAS 77-81-6); ::: (ג) O-Alkyl (H or equal to or less than C₁₀, including cycloalkyl) S-2-dialkyl (Methyl, Ethyl, n-Propyl or Isopropyl)-aminoethyl alkyl (Methyl, Ethyl, n-Propyl or Isopropyl) phosphonothiolates and corresponding alkylated and protonated salts, such as: :::: VX: O-Ethyl S-2-diisopropylaminoethyl methyl phosphonothiolate (CAS 50782-69-9); :: (2) חל"כ אשר גורמים שלפוחיות: ::: (א) חרדל גופריתי (Sulphur mustards) כגון: :::: (1) ‎2-Chloroethylchloromethylsulphide (CAS 2625-76-5); :::: (2) Bis(2-chloroethyl)sulphide (CAS 505-60-2); :::: (3) Bis(2-chloroethylthio)methane (CAS 63869-13-6); :::: (4) ‎1,2-bis(2-chloroethylthio)ethane (CAS 3563-36-8); :::: (5) ‎1,3-bis(2-chloroethylthio)-n-propane (CAS 63905-10-2); :::: (6) ‎1,4-bis(2-chloroethylthio)-n-butane (CAS 142868-93-7); :::: (7) ‎1,5-bis(2-chloroethylthio)-n-pentane (CAS 142868-94-8); :::: (8) Bis(2-chloroethylthiomethyl)ether (CAS 63918-90-1); :::: (9) Bis(2-chloroethylthioethyl)ether (CAS 63918-89-8); ::: (ב) Lewisites כגון: :::: (1) ‎2-chlorovinyldichloroarsine (CAS 541-25-3); :::: (2) Tris(2-chlorovinyl)arsine (CAS 40334-70-10; :::: (3) Bis(2-chlorovinyl)chloroarsine (CAS 40334-69-8); ::: (ג) חרדל חנקני, כגון: :::: (1) HN1: bis(2-chloroethyl)ethylamine (CAS 538-07-8); :::: (2) HN2: bis(2-chloroethyl)methylamine (CAS 51-75-2); :::: (3) HN3: tris(2-chloroethyl)amine CAS 555-77-1); :: (3) חל"כ המוציאים מכלל פעולה, כגון: ::: (א) ‎3-Quinuclidinyl benzilate (BZ) (CAS 6581-06-2); :: (4) חל"כ גורמי נשירה, כגון: ::: (א) Butyl 2-chloro-4-fluorophenoxyacetate (LNF); ::: (ב) ‎2,4,5-trichlorophenoxyacetic acid mixed with((<s>;</s>)) ::: ((<s>(ג)</s>)) (()) 2,4-dichlorophenoxyacetic acid (Agent Orange). : (ג) חומרי מוצא בינאריים של חל"כ וחומרי מוצא יסודיים, כמפורט להלן: :: (1) Alkyl (Methyl, Ethyl, n-Propyl or Isopropyl) Phosphonyl Difluorides כגון: DF: Methyl Phosphonyldifluoride (CAS 676-99-3); :: (2) O-Alkyl (H or equal to or less than C₁₀, including cycloalkyl) O-2-dialkyl (Methyl, Ethyl, n-Propyl or Isopropyl) aminoethyl alkyl (Methyl, Ethyl, n-Propyl or Isopropyl) phosphonites and corresponding alkylated and protonated salt כגון: QL: O-Ethyl-2-di-isopropylaminoethyl methylphosphonite (CAS 57856-11-8); :: (3) Chlorosarin: O-Isopropyl methylphosphonochloridate (CAS 1445-76-7); :: (4) Chlorosoman: O-Pinacolyl methylphosphonochloridate (CAS 7040-57-5); : (ד) חומרים לשליטה ולפיזור הפגנות, מרכיבים כימיים פעילים והצירופים שלהם, לרבות: :: (1) α-Bromobenzeneacetonitrile, (Bromobenzyl cyanide) (CA) (CAS 5798-79-8); :: (2) [(2-chlorophenyl) methylene] propanedinitrile, Chlorobenzylidenemalononitrile (CS) (CAS 2698-41-1); :: (3) 2-Chloro-1-phenylethanone, Phenylacyl chloride (ω-chloroacetophenone) (CN) (CAS 532-27-4); :: (4) Dibenz-(b,f)-1,4-oxazephine, (CR) (CAS 257-07-8); :: (5) 10-Chloro-5,10-dihydrophenarsazine, (Phenarsazine chloride), (Adamsite), (DM) (CAS 578-94-9); :: (6) N-Nonanoylmorpholine, (MPA) (CAS 5299-64-9); :: למעט - :: (1) חומרים לשליטה על הפגנות ולפיזורן אשר ארוזים באריזות אישיות למטרות הגנה עצמית; :: (2) מרכיבים כימיים פעילים והצירופים שלהם אשר זוהו ונארזו לייצור, מזון או למטרות רפואיות; :: (3) האמור בפסקה (יא); : (ה) ציוד אשר תוכנן או הוסב לשימושים צבאיים, לפיזור של כל אחד מהרשומים להלן, ורכיבים שתוכננו במיוחד בעבורם: :: (1) חומרים או מרכיבים הכלולים בפסקאות (א), (ב) או (ד), המחייבים קבלת רישיונות בהתאם לצו הפיקוח (עיסוק באמצעי הצפנה); :: (2) חל"כ המיוצר מחומרי מוצא הכלולים בפסקה (ג); : (ו) ציוד מגן וציוד טיהור, רכיבים שתוכננו במיוחד בעבורם, ותערובות כימיות שפותחו במיוחד, כמפורט להלן: :: (1) ציוד שתוכנן או הוסב לשימושים צבאיים, לשם הגנה מפני חומרים הכלולים בפסקאות (א), (ב) או (ד), ורכיבים שתוכננו במיוחד בעבורו; ::: לרבות - ::: (א) יחידות מיזוג אוויר אשר תוכננו או הוסבו במיוחד לצורך סינון אב"כ; ::: (ב) ביגוד מגן; :: (2) ציוד שתוכנן או הוסב לשימושים צבאיים, לטיהור חפצים שזוהמו בחומרים הכלולים בפסקאות (א) או (ב), ורכיבים שתוכננו במיוחד בעבורו; :: (3) תערובות כימיות שפותחו או נוסחו במיוחד לטיהור חפצים שזוהמו בחומרים הכלולים בפסקאות (א) או (ב); :: הערה: ראה גם בפסקה 1.א.4 ברשימה כאמור [[=צו הפיקוח (ציוד דו-שימושי)|בצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח), התשס"ח-2008]] (להלן - צו הפיקוח (ציוד דו-שימושי)), לעניין מסכות גז אזרחיות, ציוד מגן וטיהור; : (ז) ציוד אשר תוכנן או הותאם במיוחד לשימושים צבאיים, לגילוי וזיהוי של חומרים הכלולים בפסקאות (א), (ב) או (ד) ורכיבים שתוכננו במיוחד בעבורו, ולמעט מדי-חשיפה אישיים לקרינה; :: הערה: ראה גם פסקה 1.א.4 [[בצו הפיקוח (ציוד דו-שימושי)]]; : (ח) ביו-פולימרים אשר תוכננו או עובדו במיוחד לצורך גילוי או לזיהוי של חל"כ הכלול בפסקה (ב) ותרביות של תאים מיוחדים המשמשים לייצורם; למעט האמור בפסקה (י); : (ט) ביו-זרזים לטיהור או דילול של חל"כ ומערכות ביולוגיות המשמשות בעבורם, כמפורט להלן ולמעט האמור בפסקה (י): :: (1) ביו-זרזים אשר תוכננו במיוחד לטיהור או לדילול של חל"כ הכלול בפסקה (ב), הנובעים מתוך ברירה מוכוונת אשר נעשתה במעבדה או ממניפולציה גנטית של מערכות ביולוגיות; :: (2) מערכות ביולוגיות כמפורט להלן: נשאי תכונות, וירוסים או תרביות של תאים הנושאים מידע גנטי לייצור זרזים ביולוגיים שבפיקוח כאמור בפסקת משנה (1); : (י) פסקאות (ח) ו-(ט) לא יחולו על תאים או מערכות ביולוגיות לשימושים אזרחיים, כגון תכשירי חקלאות, תרופות, תכשירים רפואיים, וטרינריה, סביבה, טיפול בפסולת או בתעשיית המזון; : (יא) פסקאות (ב) ו-(ד) לא יחולו על: :: (1) Cyanogen chloride (CAS 506-77-4); :: (2) Hydrocyanic acid (CAS 74-90-8); :: (3) Chlorine (CAS 7782-50-5); :: (4) Carbonyl chloride (phosgene) (CAS 75-44-5); :: (5) Diphosgene(trichloromethyl-chloroformate) (CAS 503-38-8); :: (6) (((Deleted);)) :: (7) Xylyl bromide, ortho: (CAS 89-92-9), meta: (CAS 620-13-3), para: (CAS 104-81-4); :: (8) Benzyl bromide (CAS 100-39-0); :: (9) Benzyl iodide (CAS 620-05-3); :: (10) Bromo acetone (CAS 598-31-2); :: (11) Cyanogen bromide (CAS 506-68-3); :: (12) Bromo methylethylketone (CAS 816-40-0); :: (13) Chloro acetone (CAS 78-95-5); :: (14) Ethyl iodoacetate (CAS 623-48-3); :: (15) Iodo acetone (CAS 3019-04-3); :: (16) Chloropicrin (CAS 76-06-2). @ 8. : חומרים אנרגטיים וחומרים אשר קשורים אליהם כמפורט להלן: : (א) חומרי נפץ, כמפורט להלן, ותערובות שלהם: :: (1) ADNBF (aminodinitrobenzofuroxan or 7-amino-4,6-dinitrobenzofurazane-1-oxide) (CAS 97096-78-1); :: (2) BNCP (cis-bis (5-nitrotetrazolato) tetra amine-cobalt (III) perchlorate) (CAS 117412-28-9); :: (3) CL-14 (diamino dinitrobenzofuroxan or 5,7-diamino-4,6-dinitrobenzofurazane-1-oxide) (CAS 117907-74-1); :: (4) CL-20 (HNIW or Hexanitrohexaazaisowurtzitane) (CAS 135285-90-4); chlathrates of CL-20; ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(3) ו-(4) לעניין חומרי המוצא שלו; :: (5) CP (2-(5-cyanotetrazolato) penta amine-cobalt (III) perchlorate) (CAS 70247-32-4); :: (6) DADE (1,1-diamino-2,2-dinitroethylene, FOX7); :: (7) DATB (diaminotrinitrobenzene) (CAS 1630-08-6); :: (8) DDFP (1,4-dinitrodifurazanopiperazine); :: (9) DDPO (2,6-diamino-3,5-dinitropyrazine-1-oxide, PZO) (CAS 194486-77-6); :: (10) DIPAM (3,3'-diamino-2,2',4,4',6,6'-hexanitrobiphenyl or dipicramide) (CAS 17215-44-0); :: (11) DNGU (DINGU or dinitroglycoluril) (CAS 55510-04-8); :: (12) Furazans כמובא להלן: ::: (א) DAAOF (diaminoazoxyfurazan); ::: (ב) DAAzF (diaminoazofurazan) (CAS 78644-90-3); :: (13) HMX ונגזרותיו כמובא להלן: ::: (א) HMX (Cyclotetramethylenetetranitramine, octahydro-1,3,5,7-tetranitro-1,3,5,7-tetrazine, 1,3,5,7-tetranitro-1,3,5,7-tetraza-cyclooctane, octogen or octogene) (CAS 2691-41-0); ::: (ב) difluoroaminated analogs of HMX; ::: (ג) K-55 (2,4,6,8-tetranitro-2,4,6,8-tetraazabicyclo [3,3,0]-octanone-3, tetranitrosemiglycouril or keto-bicyclic HMX) (CAS 130256-72-3); ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(5) לעניין חומרי המוצא שלו; :: (14) HNAD (hexanitroadamantane) (CAS 143850-71-9); :: (15) HNS (hexanitrostilbene) (CAS 20062-22-0); :: (16) Imidazoles כמפורט להלן: ::: (א) BNNII (Octahydro-2,5-bis(nitroimino)imidazo [4,5-d]imidazole); ::: (ב) DNI (2,4-dinitroimidazole) (CAS 5213-49-0); ::: (ג) FDIA (1-fluoro-2,4-dinitroimidazole); ::: (ד) NTDNIA (N-(2-nitrotriazolo)-2,4-dinitroimidazole); ::: (ה) PTIA (1-picryl-2,4,5-trinitroimidazole); :: (17) NTNMH (1-(2-nitrotriazolo)-2-dinitromethylene hydrazine); :: (18) NTO (ONTA or 3-nitro-1,2,4-triazol-5-one) (CAS 932-64-9); :: (19) Polynitrocubanes with more than four nitro groups; :: (20) PYX (2,6-Bis(picrylamino)-3,5-dinitropyridine) (CAS 38082-89-2); :: (21) RDX ונגזרותיו כדלהלן: ::: (א) RDX (cyclotrimethylenetrinitramine, cyclonite, T4, hexahydro-1,3,5-trinitro-1,3,5-triazine, 1,3,5-trinitro-1,3,5-triaza-cyclohexane, hexogen or hexogene) (CAS 121-82-4); ::: (ב) Keto-RDX (K-6 or 2,4,6-trinitro-2,4,6-triazacyclohexanone) (CAS 115029-35-1); :: (22) TAGN (triaminoguanidinenitrate) (CAS 4000-16-2); :: (23) TATB (triaminotrinitrobenzene) (CAS 3058-38-6); ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(7) לעניין חומרי המוצא שלו; :: (24) TEDDZ (3,3,7,7-tetrabis(difluoroamine) octahydro-1,5-dinitro-1,5-diazocine); :: (25) Tetrazoles כדלהלן: ::: (א) NTAT (nitrotriazol aminotetrazole); ::: (ב) NTNT (1-N-(2-nitrotriazolo)-4-nitrotetrazole); :: (26) Tetryl (trinitrophenylmethylnitramine) (CAS 479-45-8); :: (27) TNAD (1,4,5,8-tetranitro-1,4,5,8-tetraazadecalin) (CAS 135877-16-6); ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(6) לעניין חומרי מוצא שלו; :: (28) TNAZ (1,3,3-trinitroazetidine) (CAS 97645-24-4); ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(2) לעניין חומרי מוצא שלו; :: (29) TNGU (SORGUYL or tetranitroglycoluril) (CAS 55510-03-7); :: (30) TNP (1,4,5,8-tetranitro-pyridazino[4,5-d] pyridazine) (CAS 229176-04-9); :: (31) Triazines כדלהלן: ::: (א) DNAM (2-oxy-4,6-dinitroamino-s-triazine) (CAS 19899-80-0); ::: (ב) NNHT (2-nitroimino-5-nitro-hexahydro-1,3,5-triazine) (CAS 130400-13-4); :: (32) Triazoles כדלהלן: ::: (א) ‎5-azido-2-nitrotriazole; ::: (ב) ADHTDN (4-amino-3,5-dihydrazino-1,2,4-triazole dinitramide) (CAS 1614-08-0); ::: (ג) ADNT (1-amino-3,5-dinitro-1,2,4-triazole); ::: (ד) BDNTA ([bis-dinitrotriazole]amine); ::: (ה) DBT (3,3'-dinitro-5,5-bi-1,2,4-triazole) (CAS 30003-46-4); ::: (ו) DNBT (dinitrobistriazole) (CAS 70890-46-9); ::: (ז) NTDNA (2-nitrotriazole 5-dinitramide) (CAS 75393-84-9); ::: (ז) NTDNT (1-N-(2-nitrotriazolo) 3,5-dinitrotriazole); ::: (ח) PDNT (1-picryl-3,5-dinitrotriazole); ::: (ט) TACOT (tetranitrobenzotriazolobenzotriazole) (CAS 25243-36-1); :: (33) כל חומר נפץ שאינו מוזכר במקום אחר בפסקה (א) עם מהירות פיצוץ העולה על 8,700 מטר/לשניה בצפיפות מרבית, או בלחץ פיצוץ העולה על ‎34 Gpa‏ (‎340 kbar); :: (34) חומרי נפץ אורגניים אחרים שאינם מוזכרים במקום אחר בפסקה (א) המפיקים לחצי פיצוץ של ‎25 GPa‏ (‎250 kbar) ומעלה ואשר נותרים יציבים בטמפרטורה של 523K‏ (250°C) או גבוהה יותר לפרק זמן של 5 דקות ומעלה; : (ב) חומרים הודפים כמפורט להלן: :: (1) כל חומר הודף מוצק המוגדר לפי סיווג האומות מאוחדות (UN) כרמה 1.1 ובעל דחף ספציפי תאורטי (בתנאים תקניים) העולה על 250 שניות בעבור הרכבים לא-מתכתיים ויותר מ-270 שניות להרכבים שכוללים אלומיניום; :: (2) כל חומר הודף מוצק המוגדר לפי סיווג האומות מאוחדות (UN) כרמה 1.3 בעל דחף ספציפי תאורטי (בתנאים תקניים) העולה על 230 שניות להרכבים ללא-הלוגן, 250 שניות עבור הרכבים לא-מתכתיים, ויותר מ-266 שניות להרכבים מתכתיים; :: (3) הודפים בעלי קבוע כוח של יותר מ-‎1,200 kJ/kg; :: (4) הודפים שיכולים להתמיד בבעירה ליניארית קבועה של יותר מ-‎38 mm/s בתנאים תקניים (כנמדד בפתיל בודד מרוסן) בלחץ של ‎6.89 MPa‏ (‎68.9 bar) וטמפרטורה של 294K‏ (21°C); :: (5) חומר הודף מסוג Elastomermodifiedcastdoublebase (EMCDB) בעל יכולת התרחבות של יותר מ-5% בעומס מרבי ובטמפרטורה של K233‏ (‎−40°C); :: (6) כל חומר הודף המכיל חומרים הכלולים בפסקה (א); : (ג) "חומרים פירוטכניים", דלקים וחומרים הקשורים בהם כמפורט להלן ותערובותיהם: :: (1) דלק מטוסים שפותח במיוחד לשימוש צבאי, והכל כאשר הדלק הוא מוצר מוגמר ולא מרכיביו; ::: (2) Alane (aluminum hydride) (CAS 7784-21-6); ::: (3) Carboranes; decaborane (CAS 17702-41-9)((,)) pentaboranes (CAS 19624-22-7 and 18433-84-6) ונגזרותיהם; ::: (4) הידרזין ונגזרותיו, כדלקמן: :::: (א) הידרזין (CAS 302-01-2) בריכוזים של 70% או יותר; למעט תערובות הידרזין שהופקו במיוחד לבקרת שיתוך; :::: (ב) Monomethyl hydrazine (CAS 60-34-4); :::: (ג) Symmetrical dimethyl hydrazine (CAS 540-73-8); :::: (ד) Unsymmetrical dimethyl hydrazine (CAS 57-14-7); :::: הערה: ראה גם פסקה (ד)((())8(())) ו-(9) בעבור נגזרות הידרזין מחמצנות; ::: (5) דלקים מתכתיים בצורת חלקיקים לרבות כדוריים, רסס, עגולים, פתיתים או טחונים, עשויים מחומר המכיל 99% או יותר מהחומרים האלה: :::: (א) מתכות ותערובותיהן כדלקמן: ::::: (1) בריליום (CAS 7440-41-7) גודל חלקיקים קטן מ-60μm; ::::: (2) אבקת ברזל (CAS 7439-89-6) גודל חלקיקים של 3μm או פחות המופקת על ידי חיזור של תחמוצת ברזל עם מימן; :::: (ב) תערובות המכילות מהחומרים שלהלן: ::::: (1) Zirconium (CAS 7440-67-7) ו-magnesium (CAS 7439-95-4) או סגסוגות של אלו בחלקיקים קטנים מ-60μm; ::::: (2) (Boron (CAS 7440-42-8 או Boron carbide (CAS 12069-32-8) כדלק בטוהר של 85% ומעלה ומידת חלקיקים קטנה מ-60μm; :::::: למעט בורון ובורון קרביד המועשרים בבורון–10 (תכולה של 20% בורון–10 או יותר); לרבות חומרי נפץ ודלקים, בין אם המתכות או הסגסוגות עטופות או נתונות במכלי אלומיניום, מגנזיום, זירקוניום או בריליום - ובין אם לא; ::: (6) חומרים צבאיים המכילים מעבים לדלקים פחמימניים שתוכננו במיוחד לשימוש בלהביורים או בפצצות תבעירה כמו metal stearates או palmates (לדוגמה: (octal) (CAS 637-12-7) ומעבים M1‏, M2 ו-M3(())); ::: (7) פרכלוראטים, כלוראטים וכרומאטים מעורבים באבקות מתכת או ברכיבי דלקים עתירי אנרגיה אחרים; ::: (8) אבקת כדוריות אלומיניום (CAS 7429-90-5) עם חלקיקים בגודל 60μm או פחות המופקים מחומר עם תכולת אלומיניום של 99% ומעלה; ::: (9) Titanium subhydride (TiH_n) עם ערך סטויכיומטרי שווה ערך ל-n = 0.65–1.68; : (ד) מחמצנים ותערובות שלהם כמפורט להלן: :: (1) ADN (ammonium dinitramide or SR 12) (CAS 140456-78-6); :: (2) AP (ammonium perchlorate) (CAS 7790-98-9); :: (3) תרכובות המכילות פלואור וכל אחד מהחומרים שלהלן: ::: (א) הלוגנים אחרים; ::: (ב) חמצן; ::: (ג) מימן; :::: למעט - ::: (א) chlorine trifluoride; ::: (ב) chlorine trifluoride במצב גז; :: (4) DNAD (1,3-dinitro-1,3-diazetidine) (CAS 78246-06-7); :: (5) HAN (hydroxyl ammonium nitrate) (CAS 13465-08-2); :: (6) HAP (hydroxyl ammonium perchlorate) (CAS 15588-62-2); :: (7) HNF (hydrazinium nitroformate) (CAS 20773-28-8); :: (8) Hydrazine nitrate (CAS 37836-27-4); :: (9) Hydrazine perchlorate (CAS 27978-54-7); :: (10) Liquid oxidizers comprised of or containing inhibited red fuming nitric acid (IRFNA) (CAS 8007-58-7); ::: למעט non-inhibited fuming nitric acid. : (ה) מקשרים, מרכבים, מונומרים, פולימרים, כמפורט להלן: :: (1) AMMO (azidomethylmethyloxetane and its polymers) (CAS 90683-29-7); ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(1) לעניין חומרי מוצא שלו; :: (2) BAMO (bisazidomethyloxetane and its polymers) (CAS 17607-20-4)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(1) לעניין חומרי מוצא שלו; :: (3) BDNPA (bis (2,2-dinitropropyl)acetal) (CAS 5108-69-0); :: (4) BDNPF (bis (2,2-dinitropropyl)formal) (CAS 5917-61-3); :: (5) BTTN (butanetrioltrinitrate) (CAS 6659-60-5); ::: הערה: ראה גם פסקה (ז)(8) לעניין חומרי מוצא שלו; :: (6) Energetic monomers, plasticizers and polymers containing nitro, azido, nitrate, nitraza or difluoroamino groups specially formulated for military use; :: (7) FAMAO (3-difluoroaminomethyl-3-azidomethyl oxetane) and its polymers; :: (8) FEFO (bis-(2-fluoro-2,2-dinitroethyl)formal) (CAS 17003-79-1); :: (9) FPF-1 (poly-2,2,3,3,4,4-hexafluoropentane-1,5-diol formal) (CAS 376-90-9); :: (10) FPF-3 ((())poly-2,4,4,5,5,6,6-heptafluoro-2-tri-fluoromethyl-3-oxaheptane-1,7-diol formal); :: (11) GAP (glycidylazide polymer) (CAS 143178-24-9) ונגזרותיו; :: (12) HTPB (hydroxyl terminated polybutadiene) with a hydroxyl functionality equal to or greater than 2.2 and less than or equal to 2.4, a hydroxyl value of less than 0.77 meq/g, and a viscosity at 30°C of less than 47 poise (CAS 69102-90-5); :: (13) Low (less then 10,000) molecular weight, alcohol functionalised, poly(epichlorohydrin); poly(epichlorohydrindiol) and triol; :: (14) NENAs (nitratoethylnitramine compounds) (CAS 17096-47-8, 85068-73-1, 82486-83-7, 82486-82-6 and 85954-06-9); :: (15) PGN (poly-GLYN, polyglycidylnitrate or poly(nitratomethyl oxirane) (CAS 27814-48-8); :: (16) poly-((p))oly-NIMMO (polynitratomethylmethyloxetane) or NMMO (poly[3-Nitratomethyl-3-methyloxetane]) (CAS 84051-81-0); :: (17) Polynitroorthocarbonates; :: (18) TVOPA (1,2,3-tris[1,2-bis(difluoroamino)ethoxy] propane or tris vinoxy propane adduct) (CAS 53159-39-0). : (ו) תוספים כמפורט להלן: :: (1) Basic copper salicylate (CAS 62320-94-9); :: (2) BHEGA (bis-(2-hydroxyethyl) glycolamide) (CAS 17409-41-5); :: (3) BNO (butadienenitrileoxide) (CAS 9003-18-3); :: (4) Ferrocene derivatives, as follows: ::: (א) Butacene (CAS 125856-62-4); ::: (ב) Catocene (2,2-bis-ethylferrocenyl propane) (CAS 37206-42-1); ::: (ג) Ferrocene carboxylic acids; ::: (ד) n-butyl-ferrocene (CAS 31904-29-7); ::: (ה) Other adducted polymer ferrocene derivatives; :: (5) Lead beta-resorcylate (CAS 20936-32-7); :: (6) Lead citrate (CAS 14450-60-3); :: (7) Lead-copper chelates of beta-resorcylate or salicylates (CAS 68411-07-4); :: (8) Lead maleate (CAS 19136-34-6); :: (9) Lead salicylate (CAS 15748-73-9); :: (10) Lead stannate (CAS 12036-31-6); :: (11) MAPO (tris-1-)2-methyl)aziridinyl phosphine oxide) (CAS 57-39-6); ::: BOBBA 8 (bis (2-methyl aziridinyl) 2-(2-hydroxypropanoxy) propylamino phosphine oxide); and other MAPO derivatives; :: (12) Methyl BAPO (bis(2-methyl aziridinyl) methylamino phosphine oxide) (CAS 85068-72-0); :: (13) N-methyl-p-nitroaniline (CAS 100-15-2); :: (14) 3-Nitraza-1,5-pentane diisocyanate (CAS 7406-61-9); :: (15) Organo-metallic coupling agents, as follows: ::: (א) Neopentyl[diallyl]oxy, tri[dioctyl]phosphato-titanate (CAS 103850-22-2); also known as titanium IV, 2,2[bis 2-propenolato-methyl, butanolato, tris(dioctyl)phosphato] (CAS 110438-25-0); or LICA 12 (CAS 103850-22-2); ::: (ב) Titanium IV, [(2-propenolato-1)methyl,n-propanolatomethyl] butanolato-1, tris[dioctyl] pyrophosphate or KR3538; ::: (ג) Titanium IV, [(2-propenolato-1(methyl,n-propanolatomethyl] butanolato-1, tris(dioctyl)phosphate; :: (16) Polycyanodifluoroaminoethyleneoxide; :: (17) Polyfunctional aziridine amides with isophthalic, trimesic (BITA or butylene imine trimesamide), isocyanuric or trimethyladipic backbone structures and 2-methyl or 2-ethyl substitutions on the aziridine ring; :: (18) Propyleneimine (2-methylaziridine) (CAS 75-55-8); :: (19) Superfine iron oxide (Fe₂O₃) with a specific surface area more than 250 m2/g and an average particle size of 3.0 nm or less; :: (20) TEPAN (tetraethylenepentaamineacrylonitrile) (CAS 68412-45-3); cyanoethylated polyamines and their salts; :: (21) TEPANOL (tetraethylenepentaamineacrylonitrileglycidol) ((())CAS 68412-46-4); cyanoethylated polyamines adducted with glycidol and their salts; :: (22) TPB (triphenyl bismuth) (CAS 603-33-8); : (ז) חומרים אנרגטיים המיוצרים מחומרי מוצא כמפורט להלן: :: (1) BCMO (bischloromethyloxetane) (CAS 142173-26-0)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (ה)(1) ו-(2); :: (2) Dinitroazetidine-t-butyl salt (CAS 125735-38-8)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (א)(28); :: (3) HBIW (hexabenzylhexaazaisowurtzitane) (CAS 124782-15-6)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (א)(4); :: (4) TAIW (tetraacetyldibenzylhexaazaisowurtzitane)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (א)(4); :: (5) TAT (1,3,5,7 tetraacetyl-1,3,5,7,-tetraaza cyclo-octane) (CAS 41378-98-7)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (א)(13); :: (6) 1,4,5,8-tetraazadecalin (CAS 5409-42-7)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (א)(27); :: (7) 1,3,5-trichlorobenzene (CAS 108-70-3)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (א)(23); :: (8) 1,2,4-trihydroxybutane (1,2,4-butanetriol) (CAS 3068-00-6)((;)) ::: הערה: ראה גם פסקה (ה)(5); : פרט חימוש זה לא יחול על החומרים המפורטים להלן אלא אם כן הם בתרכובת או תערובת עם חומרים אנרגטיים המפורטים בפסקה (א) או עם אבקות מתכת המפורטות בפסקה (ג); : (א) Ammonium picrate; : (ב) אבק שריפה Black powder; : (ג) Hexanitrodiphenylamine; : (ד) Difluoroamine; : (ה) Nitrostarch; : (ו) אשלגן חנקתי Potassium nitrate; : (ז) Tetranitronaphthalene; : (ח) Trinitroanisol; : (ט) Trinitronaphthalene; : (י) Trinitroxylene; : (יא) N-pyrrolidinone; 1-methyl-2-pyrrolidinone; : (יב) Dioctylmaleate; : (יג) Ethylhexylacrylate; : (יד) Triethylaluminium (TEA), trimethylaluminium (TMA), and other pyrophoric metal alkyls and aryls of lithium, sodium, magnesium, zinc or boron; : (טו) ניטרו-צלולוזה Nitrocelluose; : (טז) ניטרו-גליצרין Nitroglycerin (orglyceroltrinitrate, trinitroglycerine) (NG); : (יז) ‎2,4,6-trinitrotoluene (TNT); : (יח) Ethylenediaminedinitrate (EDDN); : (יט) Pentaerythritoltetranitrate (PETN); : (כ) Lead azide, normal and basic lead styphnate, and primary explosives or priming compositions containing asides or aside complexes; : (כא) Triethyleneglycoldinitrate (TEGDN); : (כב) ‎2,4,6-trinitroresorcinol (styphnic acid); : (כג) Diethyldiphenyl urea; dimethylidiphenyl urea; methylethyldiphenyl urea [Centralities]; : (כד) N,N-diphenylurea (unsymmetrical diphenylurea); : (כה) Methyl-N,N-diphenylurea (methyl unsymmetrical diphenylurea); : (כו) Ethyl-N,N-diphenylurea (ethyl unsymmetrical diphenylurea); : (כז) ‎2-Nitrodiphenylamine (2-NDPA); : (כח) ‎4-Nitrodiphenylamine (4-NDPA); : (כט) ‎2,2-dinitropropanol; : (ל) Nitroguanidine : הערה: ראה פסקה ‎1.C.11.d [[בצו הפיקוח (ציוד דו-שימושי)]]; : לעניין פרט חימוש זה - :- "תערובת" - הרכב של שניים או יותר חומרים כאשר לפחות חומר אחד מתוכם כלול בפרט חימוש זה; :- "חומר" - כל חומר הכלול בפרט חימוש זה, גם אם הוא נמצא בשימוש ביישום השונה מזה המצוין בפסקה בה הוא מופיע (לדוגמה, TAGN משמש בעיקר כחומר נפץ אך ניתן להשתמש בו גם כדלק או כמחמצן); : הערה: ראה גם סעיף ‎1.C.11 [[בצו הפיקוח (ציוד דו-שימושי)]], [[פרט 4|ופרט חימוש 4]] לעניין מטענים והתקנים; @ 9. : כלי שיט שמיועדים ללוחמה או לשיטור, ציוד מיוחד ואבזרים לשימוש ימי, כדלקמן, מערכות ורכיבים להם, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי: : (א) כלי שיט קרביים וכלי שיט אחרים (לפעולה על-מימית או תת-מימית) אשר תוכננו או הותאמו במיוחד לפעילות תקיפה או הגנה, בין אם הוסבו לשימוש לא-צבאי ובין אם לא, בלי להתחשב במצב שמישותם או תחזוקתם העכשווי, בין אם הם מצוידים במערכות נשק ובמערכות לשיגור חימוש ובין אם לא, בין אם הם משוריינים ובין אם לא, וגופים של כלי שיט או חלקים של גופים כאלה; : (ב) מנועים ומערכות הנעה, כמפורט להלן: :: (1) מנועי דיזל אשר תוכננו במיוחד בעבור צוללות, בעלי שני המאפיינים האלה: ::: (א) הספק מוצא של 1.12 מגוואט (1,500 כוח סוס) או יותר; ::: (ב) מהירות סיבוב של 700 סל"ד או יותר; :: (2) מנועים חשמליים אשר תוכננו במיוחד בעבור צוללות, בעלי כל המאפיינים האלה: ::: (א) הספק מוצא על 0.75 מגוואט (1,000 כוח סוס) או יותר; ::: (ב) היפוך כיוון מהיר; ::: (ג) קירור נוזל; ::: (ד) מנוע שמגיע כיחידה אחת עם כל האבזרים שלו; :: (3) מנועי דיזל לא-מגנטיים, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי, בעלי הספק מוצא של 37.3 קילוואט (50 כוח סוס) או יותר, כאשר התכולה הלא-מגנטית שלהם עולה על 75% מהמסה הכוללת; :: (4) מערכות הנעה עצמאיות, אשר תוכננו במיוחד בעבור צוללות; לעניין פסקה זו, "מערכות הנעה עצמאיות" - מערכות המאפשרות לצוללת בעת מצב הצלילה, להפעיל את מערכות ההנעה שלה, בלא ממשק לחמצן שבאטמוספרה, לזמן ארוך יותר מאשר היו מאפשרים המצברים שלה; למעט הנעה באמצעות כורים גרעיניים; : (ג) אמצעי גילוי תת-מימיים אשר תוכננו במיוחד לשימושים צבאיים, ובקרים להם; : (ד) רשתות להגנה כנגד צוללות וטורפדו; : (ה) חודרי גוף (גוף הלחץ בצוללת) ומחברים אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי כדי לאפשר קשר הדדי עם ציוד חיצוני לכלי שיט; לרבות מחברים לכלי שיט שהם בעלי מוליך יחיד, רבי מוליכים, קואקסיאליים או גלבו, וחודרי גוף (גוף הלחץ בצוללת), כאלה שהם גם בלתי חדירים לדליפת מים מבחוץ וגם שומרים על התכונות הנדרשות בעומק ים של יותר מ-100 מטרים; ומחברים של סיבים אופטיים וחודרי גוף אופטיים שתוכננו במיוחד לשידור קרן "לייזר" בלא תלות בעומק; ולמעט צירי הנעה רגילים ומוטות בקרה הידרו-דינאמיים חודרי גוף; : (ו) מסבים שקטים, עם שיכוך גזי או מגנטי, בקרה אקטיבית על החתימה או על הרעידות, וציוד שמכיל מסבים כאלה, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; : (ז) כלי שיט לא מאוישים; לרבות ציוד ואמצעים לתפעול ולתחזוקת כלי טיס מאוישים ולא מאוישים, אשר מופעלים מכלי שיט, ורכיבים להם; : (ח) רחפות אשר תוכננו או שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי, וציוד שקשור בהם; : הערה: ראה גם [[פרט 11|פסקה (א)(7) בפרט חימוש 11]] לעניין ציוד הנחיה וניווט); @ 10. : כלי טיס, כלים קלים מהאוויר, מנועים תעופתיים ציוד ומערכות לכלי טיס, ציוד ורכיבים לכל אלה, אשר תוכננו או הותאמו במיוחד לשימוש צבאי, כמפורט: : (א) כלי טיס קרביים, מערכות ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם; : (ב) כלי טיס אחרים וכלים קלים מהאוויר אשר תוכננו או הותאמו במיוחד לשימוש צבאי, לרבות לסיור ולמודיעין צבאי, לתקיפה, לאימונים צבאיים, להובלה ולהצנחה של יחידות צבאיות או ציוד צבאי, לתמיכה לוגיסטית, מערכות ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם; בכפוף לאמור בפסקה (ט) ולמעט כלי טיס או גרסאות של כלי טיס, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי ואשר מתקיימים בהם כל התנאים האלה: :: (1) לא אופיינו לשימוש צבאי ושלא מותקן בהם ציוד או תוספות אשר תוכננו או הותאמו במיוחד לשימוש צבאי; :: (2) אושרו לשימוש אזרחי על ידי רשות התעופה האזרחית במדינה, שמשתתפת בהסדר ואסנאר; : (ג) מנועים תעופתיים אשר תוכננו או שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי, ורכיבים שתוכננו במיוחד להם; בכפוף לאמור בפסקה (ט) ולמעט - :: (1) מנועים תעופתיים אשר תוכננו או הותאמו לשימוש צבאי ואשר קיבלו רישוי לשימוש בכלי טיס אזרחי על ידי רשות התעופה האזרחית במדינה שמשתתפת בהסדר ואסנאר, או רכיבים שתוכננו במיוחד להם; :: (2) מנועי בוכנה או רכיבים שתוכננו במיוחד בעבורם, למעט אלו שתוכננו במיוחד בעבור כלי טיס לא מאוישים; : (ד) ציוד מוטס כולל ציוד לתדלוק באוויר, אשר תוכנן במיוחד לשימוש עם כלי טיס אשר כלולים בפסקאות (א) או (ב) או מנועים תעופתיים אשר כלולים בפסקה (ד), ורכיבים אשר תוכננו במיוחד להם; : (ה) מתדלקים בלחץ, ציוד ואבזרים לתדלוק בלחץ, ציוד שתוכנן במיוחד כדי לאפשר פעילות או עבודה במתחמים מוגדרים או סגורים וציוד קרקע, אשר פותחו במיוחד בעבור כלי הטיס אשר כלולים בפסקאות (א) או (ב), או בעבור מנועים תעופתיים אשר כלולים בפסקה (ד); : (ו) קסדות, מסכות ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבור כלי טיס, ציוד נשימה בלחץ וחליפות לחץ חלקיות וחליפות תאוצה, אשר מיועדות לשימוש אנשי צוות בכלי טיס, ממירי חמצן נוזלי לשימוש בכלי טיס או בטילים, מעוטים ואמצעים להפלטה אשר מופעלים על ידי תחמישים למילוט אנשי צוות מכלי טיס בעתות חירום; : (ז) מצנחים וציוד נלווה להם, לשימוש לוחמים, להטלת מטענים או להצנחתם, או להאטת כלי טיס, כדלקמן, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם: :: (1) מצנחים בעבור - ::: (א) הצנחה מדויקת של כוחות מיוחדים; ::: (ב) הצנחת לוחמים; :: (2) מצנחי משא; :: (3) מצנחי רחיפה, מצנחי גרר, מצנחים לייצוב ולבקרה של גופים שמוטלים מכלי טיס, (כגון: מכלי הנצלה, כיסאות מפלט, פצצות); :: (4) מצנחים מובילים לשימוש עם מערכות כיסא מפלט בשלב הראשוני לאחר ההפלטה או לפריסת מצנחי חירום; :: (5) מצנחים להנצלת טילים מונחים, כלי טיס לא מאוישים או רכבי חלל; :: (6) מצנחי גישה ומצנחי עצירה; :: (7) מצנחים צבאיים אחרים; :: (8) ציוד המתוכנן במיוחד לצניחה מגובה רב (כגון: חליפות, קסדות מיוחדות, מערכות נשימה, ציוד ניווט); : (ח) מערכות ניהוג אוטומטיות למצנחי משא; ציוד אשר תוכנן או שהותאם במיוחד לשימוש צבאי ואשר משמש לצורך פתיחת המצנח בגובה כלשהו, כולל מערכות להספקת חמצן; : (ט) האמור בפסקאות (ב) ו-(ג) ביחס לרכיבים ולציוד שנלווה להם אשר תוכננו במיוחד בעבור כלי טיס שאינם צבאיים או בעבור מנועים תעופתיים אשר הותאמו לשימוש צבאי, יחול רק על אותם הרכיבים הצבאיים ועל הציוד שנלווה אליהם אשר נדרש לביצוע ההתאמה בהתאם לאותן פסקאות; : הערה: ראה גם [[פרט 11|פסקה (א)(7) בפרט חימוש 11]] לעניין ציוד הנחיה וניווט; @ 10א. : כלי טיס לא מאוישים וציוד ייעודי להם, כדלקמן, מערכות ורכיבים שתוכננו או שהותאמו במיוחד להם: : (א) כלי טיס לא מאוישים, לרבות כלי טיס שמופעלים מרחוק וכלי טיס אוטונומיים; : (ב) משגרים, ציוד קרקעי וציוד שליטה ובקרה להם; : (ג) ציוד, אבזרים ומערכות אשר מיועדים להסבת כלי טיס מכל סוג שהוא, לתצורת כלי טיס לא מאוישים; @ 11. : ציוד אלקטרוני, אשר אינו כלול במקום אחר ברשימת החימוש, כמפורט להלן, ורכיבים שתוכננו במיוחד בעבורו: : (א) ציוד אלקטרוני אשר תוכנן במיוחד לשימוש צבאי; לרבות - :: (1) ציוד לוחמה אלקטרונית ונגד לוחמה אלקטרונית (ל"א ונל"א), (לדוגמה ציוד שתוכנן להחדרת אותות חיצוניים או שגויים למגלה כיוון ומקום (להלן - מכ"מ) או למקלטי תקשורת רדיו או לכל מערכת אחרת, כדי לפגוע בקליטה, בפעולה או ביעילות של המקלטים האלקטרוניים של היריב כולל ציוד הנל"א של מקלטים אלה), לרבות ציוד לחסימת אותות אלקטרוניים וציוד נגד חסימה לו; :: (2) שפופרות עם יכולת שינוי תדר מהיר; :: (3) מערכות וציוד אלקטרוניים אשר תוכננו לצורכי בקרה וניטור של הספקטרום האלקטרו-מגנטי לצורכי מודיעין צבאי או למטרות אבטחה, או מערכות למניעת פעולת מערכות וציוד כרשום בסעיף זה; :: (4) אמצעי נגד תת-מימיים, לרבות אמצעים לשיבוש, להטעיה ולחסימה - אקוסטיים ומגנטיים, אשר מתוכננים להחדרת אותות חיצוניים או שגויים למקלטי סונאר; :: (5) ציוד לאיכון, להנחיה ולניווט; :: (6) ציוד ספרתי לתקשורת טרפו-ספרית; :: (7) ממצי אפנון אותות ספרתיים, אשר תוכננו במיוחד בעבור מודיעין אלקטרוני; :: (8) מערכות וציוד לתקשורת ולשליטה ובקרה (שו"ב); :: (9) מחשבים אשר תוכננו או שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי; : (ב) ציוד לחסימת מערכות ניווט גלובלי (GNSS); : (ג) מערכות, אמצעים וציוד לציטוט, או להאזנה או לניטור, לתעבורת שמע או לתקשורת נתונים; : (ד) ציוד "טמפסט" (TEMPEST); @ 12. : מערכות נשק אנרגיה קינטית במהירות גבוהה וציוד נלווה להם, כמפורט להלן, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם: : (א) מערכות נשק אנרגיה קינטית אשר תוכננו במיוחד להשמיד מטרה או לסיכול משימתה; : (ב) מיתקני בדיקה והערכה ודגמים לבדיקה ולניסויים אשר תוכננו במיוחד, לרבות מכשור לאבחון ומטרות, למבחנים ולניסויים דינמיים של קליעים ומערכות אנרגיה קינטית; :: ולרבות - :: (1) מערכות כמפורט להלן, כאשר הן תוכננו במיוחד בעבור מערכות נשק אנרגיה קינטית: ::: (א) מערכות הינע לשיגור המסוגלות להאיץ מאסות גדולות מ-0.1 גרם למהירויות העולות על 1.6 ק"מ לשניה, במצבי פעולה של שיגור יחיד או מתמשך; ::: (ב) מחוללי כוח, מיגון חשמלי, אגירת אנרגיה, ניהול תרמי, מיזוג, מיתוג או ציוד לטיפול בדלק; וממשקים חשמליים בין ספק הכוח, התותח והפעלת ההינע חשמלי של צריח; ::: (ג) מערכות להרכשת מטרות, לעקיבה, לבקרת אש או להערכת נזקים; ::: (ד) מערכות מחושי ביות, הנחיה או הטיית דחף (תאוצה רוחבית) בעבור קליעים; :: (2) מערכות נשק אשר משתמשות באחת משיטות ההנעה המפורטות להלן: ::: (א) אלקטרומגנטית; ::: (ב) אלקטרותרמית; ::: (ג) פלסמה; ::: (ד) גז קל; ::: (ה) כימית (אם משתמשים בה יחד עם אחת מהשיטות שלעיל); ::: הערה: ראה [[פרט 1|פרטי חימוש 1 עד 4]] לעניין מערכות נשק אשר משתמשות בתחמושת תת-קליבר או שפועלות בלעדית באמצעות הנעה או דחף כימי, ותחמושת בעבורן; @ 13. : ציוד שריון או מיגון, מבנים או מכלולים או מרכיבים שלהם, כמפורט להלן: : (א) לוחות שריון כדלקמן: :: (1) מיוצרים בהתאמה לתקן או למפרט צבאי; :: (2) מתאימים לשימוש צבאי; : (ב) מבנים או מכלולים אשר עשויים מחומרים מתכתיים או לא מתכתיים או צירופים של אלה, אשר תוכננו במיוחד כדי לשמש כמיגון בליסטי למערכות צבאיות, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבורם; לרבות חומרים אשר תוכננו במיוחד כמיגון ריאקטיבי, או לבניית מקלטים צבאיים; : (ג) קסדות אשר מיוצרות בהתאם לתקן או למפרט צבאי, או לתקן לאומי שווה ערך, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד להם, לדוגמה, מעטפת הקסדה הבטנה או הרפידה שלה; למעט קסדות מתכת רגילות, בין כאלה שהותאמו או שתוכננו לקלוט אבזרים כלשהם ובין כאלה המצוידים באבזרים כלשהם ולמעט אפודי או חליפות מגן, אשר משמשים להגנה אישית; : (ד) אפודי וחליפות מגן אשר מיוצרים לפי תקן או מפרט צבאי או שווה ערך, ורכיבים שתוכננו במיוחד בעבורם ולמעט אפודי או חליפות מגן, אשר משמשים להגנה אישית; : לעניין פרט חימוש זה, "קסדות" - קסדות אשר תוכננו במיוחד לשימוש חבלנים; : הערה: וראה גם סעיף ‎1.A.5.ב וסעיף ‎1.C.10 [[לצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי)]] לעניין חומרים שעשויים מסיבים אשר משמשים לייצור אפודי מגן וקסדות; @ 14. : ציוד מיוחד ואמצעים לאימונים צבאיים או לסימולציה של תרחישים צבאיים, סימולטורים אשר תוכננו במיוחד לאימונים בשימוש כל אחד מכלי היריה או הנשק הכלולים [[פרט 1|בפרטי חימוש 1]] [[פרט 2|או 2]], ורכיבים ואבזרים אשר תוכננו במיוחד בעבורם; לרבות מחוללי חוזי ומערכות סביבה אינטראקטיביות לסימולטורים, כאשר אלה תוכננו או הותאמו במיוחד לשימוש צבאי ולמעט ציוד אשר תוכנן במיוחד לאימון בשימוש בכלי נשק לצייד או לספורט; לעניין פרט זה, "ציוד מיוחד לאימונים צבאיים" - לרבות סוגים שונים של מאמנים לתקיפה, מאמנים לטיסה מבצעית, מאמנים למטרות מכ"מ, מחוללי מטרות למכ"מ, אמצעים לאימון תותחנות, מאמנים ללוחמה כנגד צוללות, סימולטורים לטיסה (לרבות צנטריפוגות לאימון טייסים או אסטרונאוטים), מאמני מכ"מ, מאמנים לטיסת מכשירים, מאמנים לניווט, מאמנים לשיגור טילים, ציוד למטרות לאימונים, מטוסי מטרה לא מאוישים, מאמני חימוש, מאמנים ל"כלי טיס" לא מאוישים, יחידות מאמנים ניידות וציוד אימונים לפעולות צבאיות קרקעיות; @ 15. : ציוד דימות או אמצעי נגד, ציוד לייזר, כמפורט להלן, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי, ורכיבים ועזרים אשר תוכננו במיוחד בעבורם; : (א) ציוד להקלטה ולעיבוד תמונות; : (ב) מצלמות, ציוד צילום וציוד לעיבוד סרטי צילום; : (ג) ציוד הגברת אור, (אור כוכבים); : (ד) ציוד דימות אינפרא-אדום או דימות תרמית; : (ה) ציוד חישה לדימות מכ"מ; : (ו) מערכות תצפית; : (ז) ציוד אמצעי נגד וציוד נגד אמצעי נגד, בעבור הציוד הכלול בפסקאות (א) עד (ו) לרבות ציוד אשר תוכנן לפגוע בביצועים או ביעילות של מערכות דימות צבאיות או לצמצם פגיעה כזו; למעט שפופרות הגברת אור כוכבים מדור ראשון או ציוד אשר תוכנן במיוחד לכלול "שפופרות הגברת אור כוכבים מדור ראשון"; : לעניין פרט חימוש זה, "רכיבים אשר תוכננו במיוחד" - לרבות המערכות והציוד כמפורט להלן, כאשר הם תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; : (1) שפופרות המרה לדימות אינפרא-אדומה; : (2) שפופרות הגברת אור (שונות מאלה של דור ראשון); : (3) לוחות סיבים אופטיים או מכפיל אלקטרוני.m.c.p; : (4) שפופרות, למצלמות טלוויזיה אשר מיועדות לפעולה בתאורה נמוכה; : (5) מערכי גלאים (לרבות חיבור אלקטרוני או מערכות לקריאה בלבד); : (6) שפופרות טלוויזיה פירו-אלקטריות; : (7) מערכות קירור בעבור מערכות דימות; : (8) תריסים אלקטרוניים מסוג פוטו-כרומי או אלקטרו-אופטי בעלי מהירות סגר קטנה מ-100 מיקרו-שניות, למעט לסגרים שמהווים חלק חיוני במצלמות מהירות; : (9) מהפכי תמונה באמצעות מערך סיבים אופטיים; : (10) פוטוקתודות של הרכבי חומרים מוליכים למחצה; :: הערה: ראה גם [[פרט 1|פרט חימוש 1]], [[פרט 2|2]] [[פרט 5|ו-5(א)]] לעניין כוונות לכלי נשק המשלבות שפופרות הגברת אור כוכבים מדור ראשון; וראה גם סעיפים ‎6.A.2.a.2 ו-‎6.A.2.b [[בצו הפיקוח (ציוד דו-שימושי)]]; @ 16. : חישולים, יציקות ומוצרים לא מוגמרים אחרים אשר השימוש בהם במוצר מסוים ניתן לזיהוי לפי הרכב החומר שלהם, הגיאומטריה שלהם או הפונקציה שהם ממלאים, והם תוכננו במיוחד למוצרים המפורטים [[פרט 1|בפרטי חימוש 1 עד 4]], [[פרט 6|6]], [[פרט 9|9]], [[פרט 10|10]], [[פרט 12|12]] [[פרט 19|ו-19]]. @ 17. : ציוד כללי, חומרים וספריות, כמפורט להלן, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד בעבור אלה: : (א) מערכות נשימה סגורה לצלילה ולפעולה מתחת לפני המים, כדלקמן: :: (1) מערכת נשימה סגורה או סגורה למחצה אשר תוכננה במיוחד לשימוש צבאי; (למשל שתוכנן במיוחד להיות אל-מגנטי); :: (2) רכיבים אשר תוכננו במיוחד כדי להסב מערכת נשימה פתוחה לשימוש צבאי; :: (3) פריטים אשר תוכננו בלעדית בעבור ציוד ומערכות נשימה סגורה, לצלילה ולפעולה מתחת לפני המים; : (ב) ציוד בנייה אשר תוכנן במיוחד לשימושים צבאיים; : (ג) מתאמים, ציפויים וטיפולים שמשמשים להפחתת חתימה עצמית, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; : (ד) ציוד הנדסי אשר תוכנן במיוחד לשימוש בשדה הקרב; : (ה) רובוטים, בקרי רובוטים ואבזרי קצה של רובוטים, בעלי אחד מהמאפיינים האלה: :: (1) תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; :: (2) מכילים אמצעים להגנת צינורות הידראוליים בפני היווצרות חורים אשר עשויים להיגרם על ידי רסיסים בליסטיים, (כגון צינורות בעלי יכולת אטימה עצמית), ואשר מיועדים להזרמת נוזל הידראולי כשנקודת ההצתה שלו גבוהה מ-839K‏ (566°C); :: (3) תוכננו במיוחד או מתאימים לפעול בסביבת עבודה של דפקים אלקטרומגנטיים (דוא"מ EMP); : (ו) ספריות, (בסיסי נתונים טכניים פרמטריים), אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי עם ציוד המפורט ברשימת החימוש; : (ז) ציוד להפקת כוח גרעיני או ציוד להנעה גרעינית, לרבות כור גרעיני, אשר תוכנן במיוחד לשימוש צבאי ומרכיבים להם אשר תוכננו או הותאמו במיוחד לשימוש צבאי; : (ח) ציוד וחומרים, מצופים או מטופלים לצורך הפחתת החתימה העצמית שלהם, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי, השונים מאלה הכלולים בסעיפים האחרים של רשימת החימוש; : (ט) מדמים (סימולטורים), אשר תוכננו במיוחד בעבור כורים גרעיניים צבאיים; : (י) בתי מלאכה או סדנאות אשר תוכננו או שהותאמו במיוחד לתת שירות לציוד צבאי; : (יא) גנרטורים לייצור חשמל, אשר תוכננו או שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי; : (יב) מכלים או מכולות אשר תוכננו או שהותאמו במיוחד לשימוש צבאי; : (יג) ספינות מעבורת, אשר שונות מאלה אשר מבוקרות בסעיפים אחרים של רשימת החימוש, גשרים וגשרים צפים, אשר תוכננו במיוחד לשימוש צבאי; : (יד) דגמים לניסוי אשר תוכננו במיוחד לפיתוח פריטים אשר כלולים [[פרט 4|בפרטי חימוש 4]], [[פרט 6|6]], [[פרט 9|9]] [[פרט 10|ו-10]]; : (טו) ציוד להגנה בפני קרינת לייזר (למשל, ציוד הגנת עיניים וחיישנים), אשר תוכנן במיוחד לשימוש צבאי; : (טז) ציוד מחנה, אשר תוכנן במיוחד לשימוש צבאי; : (יז) מערכות וציוד להסוואה ולהטעיה, אשר תוכננו במיוחד לשימושים צבאיים; : (יח) אבזרי חגור לשימוש צבאי; : לעניין פרט חימוש זה - :- "ספריה" - (בסיס נתונים פרמטרי), אוסף של מידע טכני בעל אופי צבאי, אשר השימוש בו עשוי לשפר את הביצועים של ציוד או של מערכות לשימוש צבאי; :- "הותאם" - שינוי מבני, חשמלי, מכני או אחר אשר מעניק לפריט או ציוד שאינו צבאי יכולות צבאיות שוות ערך לפריט או ציוד אשר תוכנן במיוחד לשימוש צבאי; @ 18. : ציוד ורכיבי ייצור, כמפורט להלן: : (א) ציוד לייצור אשר תוכנן או אשר הותאם במיוחד לייצור של מוצרים המפורטים ברשימת החימוש, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד להם; : (ב) מיתקנים אשר תוכננו במיוחד לביצוע בדיקות וניסויי סביבה וציוד שתוכנן במיוחד בעבורם, לצורך אישור, רישוי, ניסויים או מבחנים של ציוד ומוצרים המפורטים ברשימת החימוש; :: לרבות הציוד שלהלן: :: (1) ניטרטורים (ריאקטורים לתהליך ניטרציה), לפעולה רצופה; :: (2) מיתקני ניסוי צנטריפוגלים או ציוד בעל אחד מהמאפיינים שלהלן: ::: (א) מונע על ידי מנוע או מנועים בעלי הספק כולל של יותר מ-298 קילוואט (400 כוחות סוס); ::: (ב) בעלי יכולת לטפל במטען יעיל, שמשקלו 113 ק"ג ויותר; ::: (ג) בעלי יכולת להפעיל תאוצה צנטריפוגלית של 8g ויותר, על מטען יעיל שמשקלו 91 ק"ג ויותר; :: (3) מכבשים לייבוש; :: (4) מכונות הזרקת בורג אשר מתוכננים או ששונו במיוחד לייצור (בשיחול) של חומרי נפץ צבאיים; :: (5) מכונות חיתוך ליצירת מידות להודפים לאחר השיחול; :: (6) מכלים, לאחסון אבק שריפה בקוטר 1.85 מטרים ומעלה ותכולת מוצרים של 227 ק"ג ומעלה; :: (7) מערבלים לפעולה רציפה להודפים מוצקים; :: (8) מטחנות אשר משתמשות לגריסה או לטחינה של מרכיבי חומרי נפץ צבאיים; :: (9) ציוד להשגה בו זמנית של תצורה כדורית יחד עם גודל אחיד של חלקיקים באבקות מתכת הרשומות [[פרט 8|בפרט חימוש 8(ג)(8)]]; :: (10) ממירים להמרה של חומרים כמפורט [[פרט 8|בפרט חימוש 8(ג)(3)]]; : לעניין פרט חימוש זה, "ייצור" - לרבות פיתוח, בחינת התכנות, ייצור, בחינה ובדיקות קבלה; @ 19. : מערכות נשק אנרגיה מוכוונת (נא"מ), ציוד שנלווה להם או ציוד אמצעי נגד להם ודגמים לניסויים, כדלקמן, ורכיבים אשר תוכננו במיוחד להם: : (א) מערכות לייזר אשר תוכננו במיוחד להשמיד מטרה או לסיכול משימתה; : (ב) מערכות אלומות חלקיקים אשר מסוגלות להשמיד מטרה או לסיכול משימתה; : (ג) מערכות תדר רדיו בהספק גבוה להשמיד מטרה או לסיכול משימתה; : (ד) ציוד אשר תוכנן במיוחד לגילוי או זיהוי, או הגנה בפני מערכות הכלולה בפסקאות (א) עד (ג); : (ה) דגמים לניסויים פיסיקליים של מערכות, ציוד ורכיבים הכלולים בפרט חימוש זה; : (ו) מערכות לייזר גל רצוף או דפקים אשר תוכננו במיוחד לגרום עיוורון תמידי לעין בלתי מזוינת, כלומר לעין בלתי חשופה (([צ"ל: לעין חשופה])) או לעין שמצוידת באמצעי לשיפור הראייה; : לרבות - : (1) מערכות שהיכולת שלהן נובעת מיישום מבוקר של: :: (א) לייזר בעל הספק גל רצוף או דפקים המספיק כדי לגרום להרס דומה לזה של תחמושת רגילה; :: (ב) מאיצי חלקיקים אשר מקרינים אלומת חלקיקים טעונים או ניטרליים בעלת יכולת הרס; :: (ג) אלומת גלי רדיו בעלת הספק דפקים גבוה או הספק ממוצע גבוה, אשר יוצרת שדות בעוצמה מספקת, כדי להוציא מכלל פעולה מעגלים אלקטרוניים במטרה מרוחקת; : (2) המפורט להלן, אם תוכנן במיוחד בעבור מערכות נשק אנרגיה מכוונת: :: (א) ציוד עיקרי להפקת כוח, אחסון אנרגיה, מיתוג, מייצבי מתח או ציוד לטיפול בדלק; :: (ב) מערכות להרכשת מטרות או לעקיבה אחריהם; :: (ג) מערכות אשר מסוגלות לבצע הערכה של תוצאות ביצוע המשימה, ההרס שלה או תוצאה של ביטול או הפסקת המשימה; :: (ד) ציוד לטיפול, התפשטות או הכוונה של אלומות; :: (ה) ציוד לניהוג מהיר של אלומות בעל יכולת לטפל במהירות במספר רב של מטרות; :: (ו) אופטיקה אדפטיבית ומצמידי מופע; :: (ז) מזרקי זרם לאלומות יונים שליליים של מימן; :: (ח) רכיבי מאיצים מאושרים לשימושי חלל; :: (ט) ציוד למיקוד אלומת יונים שליליים; :: (י) ציוד לבקרה ולהטיה של אלומת יונים בעלת אנרגיה גבוהה; :: (יא) רדידים מאושרים לשימושי חלל לנטרול אלומות איזוטופ-מימן שלילי; @ 20. : ציוד קריאוגני ומוליכות על, כמפורט להלן, וכן רכיבים ואבזרים אשר תוכננו במיוחד להם: : (א) ציוד אשר תוכנן במיוחד או שתצורתו הותאמה להתקנה בכלים ליישומים קרקעיים, ימיים, מוטסים או חלליים, אשר מסוגל לפעול בעוד הכלי בתנועה ולהפיק או לשמור על טמפרטורות מתחת ל-103K‏ (‎−170°C); לרבות מערכות ניידות אשר מאגדות או עושות שימוש באבזרים או ברכיבים אשר מיוצרים מחומרים לא-מתכתיים או שאינם מוליכים חשמל, כגון חומרים פלסטיים או חומרים אפוקסים; : (ב) ציוד מוליך על חשמלי (מכונות סובבות ושנאים) אשר תוכנן במיוחד או שתצורתו הותאמה במיוחד להתקנה בכלים ליישומים קרקעיים, ימיים, מוטסים או חלליים, אשר מסוגל לפעול בעוד הכלי בתנועה; למעט מחוללים לזרם ישיר היברידיים הומופולריים בעלי עוגן מתכת רגיל כקוטב יחיד אשר מסתובב בשדה מגנטי שנוצר על ידי ליפופים של מוליכי על, אם ליפופים אלה הם אלמנט מוליך העל היחיד במחולל; @ 21. : (א) ציוד, אמצעים ואבזרים, אשר תוכננו או הותאמו במיוחד לשימוש של גופים העוסקים בביטחון פנים או של יחידות ללוחמה בטרור, בפעולותיהם; בסעיף זה, "ציוד, אמצעים ואבזרים" לרבות - :: (1) ציוד ואמצעים לגילוי, להתראה ולהטעיה כנגד פיגועים; :: (2) אמצעי מיגון; :: (3) ציוד ואמצעים, לסילוק פצצות ומטענים, וציוד ואמצעים ליזום מטענים; :: (4) ציוד ואמצעים לאבטחה; :: (5) ציוד ואמצעים לפיזור הפגנות; :: (6) נשק אל הרג; :: (7) כלבים; : (ב) ידע אשר מתייחס להקמה ולפעולה, של יחידות לטיפול בביטחון פנים ויחידות לוחמה בטרור; לרבות בין השאר, הדרכות, אימונים והכשרות של היחידות האמורות, ואמצעים לכך; @ 22. : מערכות חלליות, ציוד שקשור בהם ותוצרים שלהם, כדלקמן: : (א) לווייני תקשורת, לווייני חישה מרחוק, לוויינים למטרות מדעיות, לווייני מחקר, לווייני ניווט, לוויינים ניסיוניים ולוויינים רב משימתיים; : (ב) מערכות וציוד לשיגור ולהצבת מערכות חלליות; : (ג) תחנות קרקעיות לטלמטריה, לעקיבה ולבקרה של רכבי שיגור ולוויינים; : (ד) הדמאות (Imageries) שמקורן ממערכות אשר מותקנות בלוויינים; @ 23. : תוכנה, כמפורט להלן: : (א) תוכנה אשר תוכננה או שהותאמה במיוחד לפיתוח, ייצור או שימוש בציוד או חומרים הכלולים [[בתוספת זו]]; : (ב) תוכנה מיוחדת, כמפורט להלן: :: (1) תוכנה אשר תוכננה במיוחד בעבור: ::: (א) דימוי, סימולציה או הערכה ובחינה של מערכות נשק צבאיות; ::: (ב) פיתוח, בקרה, אחזקה או עדכון של תוכנה אשר משובצת במערכות נשק צבאיות; ::: (ג) דימוי או סימולציה של תרחישי מבצעים צבאיים; ::: (ד) יישומי פיקוד, תקשורת, בקרה ומודיעין (C³I) או יישומי פיקוד, תקשורת, בקרה, מחשבים ומודיעין (C⁴I); :: (2) תוכנה לקביעת ההשפעה של נשק קונבנציונלי, גרעיני, כימי או ביולוגי; : (ג) תוכנה אשר אינה כלולה בפסקאות (א) ו-(ב), ואשר תוכננה או הותאמה במיוחד כדי לאפשר לציוד שאינו מבוקר ברשימת החימוש לבצע יישומים צבאיים של ציוד אשר מבוקר על ידי רשימת החימוש; @ 24. : ידע, כמפורט להלן: : (א) ידע, הכלול בפרט חימוש 24(ב), ואשר דרוש לפיתוח, ייצור או לשימוש בפריטים אשר מפוקחים ברשימת החימוש; : (ב) ידע כמפורט להלן: :: (1) ידע אשר דרוש לתכנון, הרכבה, תפעול, תחזוק, אחזקה ותיקון, של מיתקני ייצור שלמים בעבור ציוד אשר מבוקר ברשימת החימוש, אפילו אם הרכיבים של מיתקני ייצור אלה אינם מפוקחים; :: (2) ידע אשר דרוש לפיתוח וייצור של כלי נשק קלים (נק"ל), גם אם הוא משמש לייצור חיקויים של כלי נשק קלים עתיקים; :: (3) ידע אשר דרוש לפיתוח, ייצור או שימוש בחומרים רעילים, ציוד הקשור להם או רכיבים ותרכובות אשר מפוקחים לפי [[פרט 7|פרטי חימוש 7(א) עד (ו)]]; וזאת גם במקרה שהם ישימים לגבי פרט בלתי מפוקח; :: (4) ידע אשר דרוש לפיתוח, ייצור או שימוש בביופולימרים או תרביות של תאים ספציפיים אשר מפוקחים לפי [[פרט 7|פרט חימוש 7(ז)]]; :: (5) ידע אשר דרוש באופן בלעדי לשילוב של ביו-קטליסטים, אשר מפוקחים לפי [[פרט 7|פרט חימוש 7(ח)(1)]] בחומרים נשאים צבאיים או בחומר צבאי; :: ולמעט - ידע, כמפורט להלן: :: (1) אשר הוא במסגרת המזער (המינימום) אשר נדרש להתקנה, הפעלה, אחזקה (בדיקות) ותיקון, של פריטים שאינם מפוקחים או שהיצוא שלהם אושר; :: (2) אשר הוא נחלת הכלל, מחקר מדעי בסיסי, או המידע המזערי (המינימלי) אשר נדרש בעבור תהליכי בקשת פטנט; :: (3) של השראות מגנטית, להנעה רציפה של אמצעי תעבורה אזרחיים או ציבוריים. <פרסום> כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007) <חתימה> אהוד ברק שר הביטחון r1v17vf9ohazpq1p013in3un9i2l220 1 469920 1417448 1417438 2022-08-09T14:18:03Z Roxette5 5159 /* פרטי הדיווח */ wikitext text/x-wiki == דיווח על טעות == <קטע התחלה="1659886884058" /> === פרטי הדיווח === מדוע שמו של הקב"ה מופיע? יש אפשרות להחליפו, בשביל שיהיה אפשר להדפיס? תודה רבה! דווח על ידי: ש. כ [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:B4D8:4B7B:1D81:2BF:18F4|2A01:6500:B10E:B4D8:4B7B:1D81:2BF:18F4]] 18:41, 7 באוגוסט 2022 (IDT) :כך נהוג בויקיטקסט (לצערי), במידה ותרצה לפתוח דיון על שינוי המדיניות אתה מוזמן להכנס ל[[ויקיטקסט:מזנון|מזנון]] של ויקיטקסט, שם מתקיימים דיונים מסוג אלא. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 18:46, 7 באוגוסט 2022 (IDT) הלואי! ותודה על ההצעה :-) #אם יש דרך להוסיף את האופציה הזאת אז כדאי, וחבל שלא הייתה כבר מזמן. #קודם כל צריך לברר אם מבחינה טכנית יש אפשרות לעשות את זה בפלטפורמה של "מדיה-ויקי" כאן באתר. נדמה לי שדווקא יש אפשרויות טכניות, ואם כן אז צריך להחליט מהי הדרך הנכונה ביותר. #אחר כך בא השלב העיקרי, שהוא שלב הביצוע. בשביל זה יהיה כנראה צורך לסמן כל "שם" בתבנית מיוחדת בדפי העריכה. ייתכן שניתן לעשות את זה ע"י בוט. צריך מתנדב בעל יכולות טכניות בשביל זה. #כבר עכשיו קיימת אפשרות כזאת [https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Shemot/6.1#m7e0n6 באתר "על התורה"]. בהגדרות שם אפשר לבחור "כינוי לשות הויה בפסוקים". אבל שימו לב שאף זה לא מבטיח אפשרות '''להדפיס''', כי כדי להדפיס צריך כינויים או שינויים גם בשמות אחרים כגון "אלהים", "צבאות", "שדי", וכו'. #אפשרות אחרת לגמרי, ואולי הרבה יותר קל: כפילות של הטקסט. כלומר: ליצור דפי פרקים '''מקבילים''' שיש בהם כינויים לשמות קודש. כמעט בטוח שאפשר לעשות את זה ע"י בוט. מצד אחד זה הרבה יותר קל לבצע, אך מצד שני הכפילות תדרוש תיקונים מקבילים באופן ידני, בעתיד, בכל המהדורות ביחד. בקיצור, זה אפשרי אך דורש מחשבה ועבודה. אם יש אנשים שרוצים לעבוד על זה אשמח לעזור כמיטב יכולתי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 19:13, 8 באוגוסט 2022 (IDT) :בעקרון אפשר לעשות שיוצג כך: י-הוה, כך שאין בעיה להדפיס, אבל שוב, המקום המתאים לדיון כזה הוא במזנון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:31, 8 באוגוסט 2022 (IDT) ::אני לא מוכן שזו תהיה התצוגה הבלעדית. אני רואה בכך ביזוי שמו הקדוש של הקב"ה. זו (או ידוד, או כל צורה אחרת) צריכה להיות אופציה עבור החפצים בה ולא ברירת מחדל.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:56, 9 באוגוסט 2022 (IDT) :::יש יותר ביזוי שמו של הקב"ה כאשר אנשים מעתיקים ומדפיסים מכאן, ובסופו של דבר הדפים לא נגנזים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:49, 9 באוגוסט 2022 (IDT) ::::לא. כאשר אנשים מדפיסים טקסט מקודש שמופיע בו שם ה', זו אחריותם לנהוג בו בכבוד ולדאוג לגניזתו. אם הם נוהגים בו אחרת זה אינו באחריותי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:53, 9 באוגוסט 2022 (IDT) :אני נוגד למהלך. מי שרוצה לשנות יכול בקלות לבצע חיפוש והחלפה בוורד. הטקסט הוא הטקסט. מלבד זאת יש כוונות מאוד חשובות שהולכות לאיבוד כאשר לא מבחינים בין שם אדני לבין שם הויה. וראה במסכת ביצה דוגמה מובהקת לכך. הלל מידה אחרת היתה לו…ברוך אדני יום יום. __[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:18, 9 באוגוסט 2022 (IDT) <!-- נא להוסיף דברים מעל שורה זו --> <קטע סוף="1659886884058" /> egw8f2r5j5v5ug8y3vzbx9ngayflruo 1417449 1417448 2022-08-09T14:59:42Z Nahum 68 /* פרטי הדיווח */ תגובה wikitext text/x-wiki == דיווח על טעות == <קטע התחלה="1659886884058" /> === פרטי הדיווח === מדוע שמו של הקב"ה מופיע? יש אפשרות להחליפו, בשביל שיהיה אפשר להדפיס? תודה רבה! דווח על ידי: ש. כ [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:B4D8:4B7B:1D81:2BF:18F4|2A01:6500:B10E:B4D8:4B7B:1D81:2BF:18F4]] 18:41, 7 באוגוסט 2022 (IDT) :כך נהוג בויקיטקסט (לצערי), במידה ותרצה לפתוח דיון על שינוי המדיניות אתה מוזמן להכנס ל[[ויקיטקסט:מזנון|מזנון]] של ויקיטקסט, שם מתקיימים דיונים מסוג אלא. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 18:46, 7 באוגוסט 2022 (IDT) הלואי! ותודה על ההצעה :-) #אם יש דרך להוסיף את האופציה הזאת אז כדאי, וחבל שלא הייתה כבר מזמן. #קודם כל צריך לברר אם מבחינה טכנית יש אפשרות לעשות את זה בפלטפורמה של "מדיה-ויקי" כאן באתר. נדמה לי שדווקא יש אפשרויות טכניות, ואם כן אז צריך להחליט מהי הדרך הנכונה ביותר. #אחר כך בא השלב העיקרי, שהוא שלב הביצוע. בשביל זה יהיה כנראה צורך לסמן כל "שם" בתבנית מיוחדת בדפי העריכה. ייתכן שניתן לעשות את זה ע"י בוט. צריך מתנדב בעל יכולות טכניות בשביל זה. #כבר עכשיו קיימת אפשרות כזאת [https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Shemot/6.1#m7e0n6 באתר "על התורה"]. בהגדרות שם אפשר לבחור "כינוי לשות הויה בפסוקים". אבל שימו לב שאף זה לא מבטיח אפשרות '''להדפיס''', כי כדי להדפיס צריך כינויים או שינויים גם בשמות אחרים כגון "אלהים", "צבאות", "שדי", וכו'. #אפשרות אחרת לגמרי, ואולי הרבה יותר קל: כפילות של הטקסט. כלומר: ליצור דפי פרקים '''מקבילים''' שיש בהם כינויים לשמות קודש. כמעט בטוח שאפשר לעשות את זה ע"י בוט. מצד אחד זה הרבה יותר קל לבצע, אך מצד שני הכפילות תדרוש תיקונים מקבילים באופן ידני, בעתיד, בכל המהדורות ביחד. בקיצור, זה אפשרי אך דורש מחשבה ועבודה. אם יש אנשים שרוצים לעבוד על זה אשמח לעזור כמיטב יכולתי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 19:13, 8 באוגוסט 2022 (IDT) :בעקרון אפשר לעשות שיוצג כך: י-הוה, כך שאין בעיה להדפיס, אבל שוב, המקום המתאים לדיון כזה הוא במזנון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:31, 8 באוגוסט 2022 (IDT) ::אני לא מוכן שזו תהיה התצוגה הבלעדית. אני רואה בכך ביזוי שמו הקדוש של הקב"ה. זו (או ידוד, או כל צורה אחרת) צריכה להיות אופציה עבור החפצים בה ולא ברירת מחדל.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:56, 9 באוגוסט 2022 (IDT) :::יש יותר ביזוי שמו של הקב"ה כאשר אנשים מעתיקים ומדפיסים מכאן, ובסופו של דבר הדפים לא נגנזים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:49, 9 באוגוסט 2022 (IDT) ::::לא. כאשר אנשים מדפיסים טקסט מקודש שמופיע בו שם ה', זו אחריותם לנהוג בו בכבוד ולדאוג לגניזתו. אם הם נוהגים בו אחרת זה אינו באחריותי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:53, 9 באוגוסט 2022 (IDT) :אני נוגד למהלך. מי שרוצה לשנות יכול בקלות לבצע חיפוש והחלפה בוורד. הטקסט הוא הטקסט. מלבד זאת יש כוונות מאוד חשובות שהולכות לאיבוד כאשר לא מבחינים בין שם אדני לבין שם הויה. וראה במסכת ביצה דוגמה מובהקת לכך. הלל מידה אחרת היתה לו…ברוך אדני יום יום. __[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:18, 9 באוגוסט 2022 (IDT) ::ההצעה של נריה היתה לכתוב את השם ככתבו עם מקפים מפרידים וכיו"ב.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:59, 9 באוגוסט 2022 (IDT) <!-- נא להוסיף דברים מעל שורה זו --> <קטע סוף="1659886884058" /> hikij2rbocxvuq6zz6a8kca3vm5fqsw 1417463 1417449 2022-08-09T16:29:15Z Roxette5 5159 /* פרטי הדיווח */ wikitext text/x-wiki == דיווח על טעות == <קטע התחלה="1659886884058" /> === פרטי הדיווח === מדוע שמו של הקב"ה מופיע? יש אפשרות להחליפו, בשביל שיהיה אפשר להדפיס? תודה רבה! דווח על ידי: ש. כ [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:B4D8:4B7B:1D81:2BF:18F4|2A01:6500:B10E:B4D8:4B7B:1D81:2BF:18F4]] 18:41, 7 באוגוסט 2022 (IDT) :כך נהוג בויקיטקסט (לצערי), במידה ותרצה לפתוח דיון על שינוי המדיניות אתה מוזמן להכנס ל[[ויקיטקסט:מזנון|מזנון]] של ויקיטקסט, שם מתקיימים דיונים מסוג אלא. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 18:46, 7 באוגוסט 2022 (IDT) הלואי! ותודה על ההצעה :-) #אם יש דרך להוסיף את האופציה הזאת אז כדאי, וחבל שלא הייתה כבר מזמן. #קודם כל צריך לברר אם מבחינה טכנית יש אפשרות לעשות את זה בפלטפורמה של "מדיה-ויקי" כאן באתר. נדמה לי שדווקא יש אפשרויות טכניות, ואם כן אז צריך להחליט מהי הדרך הנכונה ביותר. #אחר כך בא השלב העיקרי, שהוא שלב הביצוע. בשביל זה יהיה כנראה צורך לסמן כל "שם" בתבנית מיוחדת בדפי העריכה. ייתכן שניתן לעשות את זה ע"י בוט. צריך מתנדב בעל יכולות טכניות בשביל זה. #כבר עכשיו קיימת אפשרות כזאת [https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Shemot/6.1#m7e0n6 באתר "על התורה"]. בהגדרות שם אפשר לבחור "כינוי לשות הויה בפסוקים". אבל שימו לב שאף זה לא מבטיח אפשרות '''להדפיס''', כי כדי להדפיס צריך כינויים או שינויים גם בשמות אחרים כגון "אלהים", "צבאות", "שדי", וכו'. #אפשרות אחרת לגמרי, ואולי הרבה יותר קל: כפילות של הטקסט. כלומר: ליצור דפי פרקים '''מקבילים''' שיש בהם כינויים לשמות קודש. כמעט בטוח שאפשר לעשות את זה ע"י בוט. מצד אחד זה הרבה יותר קל לבצע, אך מצד שני הכפילות תדרוש תיקונים מקבילים באופן ידני, בעתיד, בכל המהדורות ביחד. בקיצור, זה אפשרי אך דורש מחשבה ועבודה. אם יש אנשים שרוצים לעבוד על זה אשמח לעזור כמיטב יכולתי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 19:13, 8 באוגוסט 2022 (IDT) :בעקרון אפשר לעשות שיוצג כך: י-הוה, כך שאין בעיה להדפיס, אבל שוב, המקום המתאים לדיון כזה הוא במזנון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:31, 8 באוגוסט 2022 (IDT) ::אני לא מוכן שזו תהיה התצוגה הבלעדית. אני רואה בכך ביזוי שמו הקדוש של הקב"ה. זו (או ידוד, או כל צורה אחרת) צריכה להיות אופציה עבור החפצים בה ולא ברירת מחדל.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:56, 9 באוגוסט 2022 (IDT) :::יש יותר ביזוי שמו של הקב"ה כאשר אנשים מעתיקים ומדפיסים מכאן, ובסופו של דבר הדפים לא נגנזים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:49, 9 באוגוסט 2022 (IDT) ::::לא. כאשר אנשים מדפיסים טקסט מקודש שמופיע בו שם ה', זו אחריותם לנהוג בו בכבוד ולדאוג לגניזתו. אם הם נוהגים בו אחרת זה אינו באחריותי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:53, 9 באוגוסט 2022 (IDT) :אני נוגד למהלך. מי שרוצה לשנות יכול בקלות לבצע חיפוש והחלפה בוורד. הטקסט הוא הטקסט. מלבד זאת יש כוונות מאוד חשובות שהולכות לאיבוד כאשר לא מבחינים בין שם אדני לבין שם הויה. וראה במסכת ביצה דוגמה מובהקת לכך. הלל מידה אחרת היתה לו…ברוך אדני יום יום. __[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:18, 9 באוגוסט 2022 (IDT) ::ההצעה של נריה היתה לכתוב את השם ככתבו עם מקפים מפרידים וכיו"ב.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:59, 9 באוגוסט 2022 (IDT) :::אני הבנתי. נתתי הסבר כולל. להצעתו של נריה אני טוען - הטקסט הוא הטקסט, ואין לאלתר.__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:29, 9 באוגוסט 2022 (IDT) <!-- נא להוסיף דברים מעל שורה זו --> <קטע סוף="1659886884058" /> k77r8p2ku36dypv4urta6pz4y5kd28e 1417474 1417463 2022-08-09T19:04:32Z Dovi 1 /* פרטי הדיווח */ wikitext text/x-wiki == דיווח על טעות == <קטע התחלה="1659886884058" /> === פרטי הדיווח === מדוע שמו של הקב"ה מופיע? יש אפשרות להחליפו, בשביל שיהיה אפשר להדפיס? תודה רבה! דווח על ידי: ש. כ [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:B4D8:4B7B:1D81:2BF:18F4|2A01:6500:B10E:B4D8:4B7B:1D81:2BF:18F4]] 18:41, 7 באוגוסט 2022 (IDT) :כך נהוג בויקיטקסט (לצערי), במידה ותרצה לפתוח דיון על שינוי המדיניות אתה מוזמן להכנס ל[[ויקיטקסט:מזנון|מזנון]] של ויקיטקסט, שם מתקיימים דיונים מסוג אלא. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 18:46, 7 באוגוסט 2022 (IDT) הלואי! ותודה על ההצעה :-) #אם יש דרך להוסיף את האופציה הזאת אז כדאי, וחבל שלא הייתה כבר מזמן. #קודם כל צריך לברר אם מבחינה טכנית יש אפשרות לעשות את זה בפלטפורמה של "מדיה-ויקי" כאן באתר. נדמה לי שדווקא יש אפשרויות טכניות, ואם כן אז צריך להחליט מהי הדרך הנכונה ביותר. #אחר כך בא השלב העיקרי, שהוא שלב הביצוע. בשביל זה יהיה כנראה צורך לסמן כל "שם" בתבנית מיוחדת בדפי העריכה. ייתכן שניתן לעשות את זה ע"י בוט. צריך מתנדב בעל יכולות טכניות בשביל זה. #כבר עכשיו קיימת אפשרות כזאת [https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Shemot/6.1#m7e0n6 באתר "על התורה"]. בהגדרות שם אפשר לבחור "כינוי לשות הויה בפסוקים". אבל שימו לב שאף זה לא מבטיח אפשרות '''להדפיס''', כי כדי להדפיס צריך כינויים או שינויים גם בשמות אחרים כגון "אלהים", "צבאות", "שדי", וכו'. #אפשרות אחרת לגמרי, ואולי הרבה יותר קל: כפילות של הטקסט. כלומר: ליצור דפי פרקים '''מקבילים''' שיש בהם כינויים לשמות קודש. כמעט בטוח שאפשר לעשות את זה ע"י בוט. מצד אחד זה הרבה יותר קל לבצע, אך מצד שני הכפילות תדרוש תיקונים מקבילים באופן ידני, בעתיד, בכל המהדורות ביחד. בקיצור, זה אפשרי אך דורש מחשבה ועבודה. אם יש אנשים שרוצים לעבוד על זה אשמח לעזור כמיטב יכולתי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 19:13, 8 באוגוסט 2022 (IDT) :בעקרון אפשר לעשות שיוצג כך: י-הוה, כך שאין בעיה להדפיס, אבל שוב, המקום המתאים לדיון כזה הוא במזנון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:31, 8 באוגוסט 2022 (IDT) ::אני לא מוכן שזו תהיה התצוגה הבלעדית. אני רואה בכך ביזוי שמו הקדוש של הקב"ה. זו (או ידוד, או כל צורה אחרת) צריכה להיות אופציה עבור החפצים בה ולא ברירת מחדל.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:56, 9 באוגוסט 2022 (IDT) :::יש יותר ביזוי שמו של הקב"ה כאשר אנשים מעתיקים ומדפיסים מכאן, ובסופו של דבר הדפים לא נגנזים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:49, 9 באוגוסט 2022 (IDT) ::::לא. כאשר אנשים מדפיסים טקסט מקודש שמופיע בו שם ה', זו אחריותם לנהוג בו בכבוד ולדאוג לגניזתו. אם הם נוהגים בו אחרת זה אינו באחריותי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:53, 9 באוגוסט 2022 (IDT) :אני נוגד למהלך. מי שרוצה לשנות יכול בקלות לבצע חיפוש והחלפה בוורד. הטקסט הוא הטקסט. מלבד זאת יש כוונות מאוד חשובות שהולכות לאיבוד כאשר לא מבחינים בין שם אדני לבין שם הויה. וראה במסכת ביצה דוגמה מובהקת לכך. הלל מידה אחרת היתה לו…ברוך אדני יום יום. __[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:18, 9 באוגוסט 2022 (IDT) ::ההצעה של נריה היתה לכתוב את השם ככתבו עם מקפים מפרידים וכיו"ב.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:59, 9 באוגוסט 2022 (IDT) :::אני הבנתי. נתתי הסבר כולל. להצעתו של נריה אני טוען - הטקסט הוא הטקסט, ואין לאלתר.__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:29, 9 באוגוסט 2022 (IDT) מסכים אם דניאל ונחום שלא ראוי לשנות את הטקסט מלכתחילה (כברירת מחדל). בסופו של דבר מדובר על מהדורה של התנ"ך, וכך מדפיסים תנ"ך כראוי: בשם הוי"ה ובלי שום קווים. זה כך בכל התנ"כים המודפסים, וכך צריך להיות גם אצלנו. אני עוד מסכים איתם שהשימוש בטקסט הוא באחריותם של המשתמשים, ולא באחריותינו. זה בדיוק כמו מי שמדפיס תנ"ך על הנייר: האחריות להשתמש בו בכבוד בידי הקונה, ולא על המוכר! אנחנו מספקים טקסט, ומי שלא רוצה להדפיס שמות במצב הנוכחי - שיעשה את השינויים הדרושים בעצמו. ביחד אם זה, אינני רואה כל בעיה לתת "אופציה להדפסה" (בלי שמות קודש) בתור תוספת (אך עדיף שייעשה בלי כפילות של כל הטקסט). אם יש מישהו שרוצה להשקיע בהוספת האופציה הזאת אנסה לעזור לו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:03, 9 באוגוסט 2022 (IDT) <!-- נא להוסיף דברים מעל שורה זו --> <קטע סוף="1659886884058" /> hwkkngbmvqb38a0kkwmx2oz1fionien 1417485 1417474 2022-08-09T19:44:53Z Shalomori123 9336 /* פרטי הדיווח */ תגובה wikitext text/x-wiki == דיווח על טעות == <קטע התחלה="1659886884058" /> === פרטי הדיווח === מדוע שמו של הקב"ה מופיע? יש אפשרות להחליפו, בשביל שיהיה אפשר להדפיס? תודה רבה! דווח על ידי: ש. כ [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:B4D8:4B7B:1D81:2BF:18F4|2A01:6500:B10E:B4D8:4B7B:1D81:2BF:18F4]] 18:41, 7 באוגוסט 2022 (IDT) :כך נהוג בויקיטקסט (לצערי), במידה ותרצה לפתוח דיון על שינוי המדיניות אתה מוזמן להכנס ל[[ויקיטקסט:מזנון|מזנון]] של ויקיטקסט, שם מתקיימים דיונים מסוג אלא. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 18:46, 7 באוגוסט 2022 (IDT) הלואי! ותודה על ההצעה :-) #אם יש דרך להוסיף את האופציה הזאת אז כדאי, וחבל שלא הייתה כבר מזמן. #קודם כל צריך לברר אם מבחינה טכנית יש אפשרות לעשות את זה בפלטפורמה של "מדיה-ויקי" כאן באתר. נדמה לי שדווקא יש אפשרויות טכניות, ואם כן אז צריך להחליט מהי הדרך הנכונה ביותר. #אחר כך בא השלב העיקרי, שהוא שלב הביצוע. בשביל זה יהיה כנראה צורך לסמן כל "שם" בתבנית מיוחדת בדפי העריכה. ייתכן שניתן לעשות את זה ע"י בוט. צריך מתנדב בעל יכולות טכניות בשביל זה. #כבר עכשיו קיימת אפשרות כזאת [https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Shemot/6.1#m7e0n6 באתר "על התורה"]. בהגדרות שם אפשר לבחור "כינוי לשות הויה בפסוקים". אבל שימו לב שאף זה לא מבטיח אפשרות '''להדפיס''', כי כדי להדפיס צריך כינויים או שינויים גם בשמות אחרים כגון "אלהים", "צבאות", "שדי", וכו'. #אפשרות אחרת לגמרי, ואולי הרבה יותר קל: כפילות של הטקסט. כלומר: ליצור דפי פרקים '''מקבילים''' שיש בהם כינויים לשמות קודש. כמעט בטוח שאפשר לעשות את זה ע"י בוט. מצד אחד זה הרבה יותר קל לבצע, אך מצד שני הכפילות תדרוש תיקונים מקבילים באופן ידני, בעתיד, בכל המהדורות ביחד. בקיצור, זה אפשרי אך דורש מחשבה ועבודה. אם יש אנשים שרוצים לעבוד על זה אשמח לעזור כמיטב יכולתי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 19:13, 8 באוגוסט 2022 (IDT) :בעקרון אפשר לעשות שיוצג כך: י-הוה, כך שאין בעיה להדפיס, אבל שוב, המקום המתאים לדיון כזה הוא במזנון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:31, 8 באוגוסט 2022 (IDT) ::אני לא מוכן שזו תהיה התצוגה הבלעדית. אני רואה בכך ביזוי שמו הקדוש של הקב"ה. זו (או ידוד, או כל צורה אחרת) צריכה להיות אופציה עבור החפצים בה ולא ברירת מחדל.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:56, 9 באוגוסט 2022 (IDT) :::יש יותר ביזוי שמו של הקב"ה כאשר אנשים מעתיקים ומדפיסים מכאן, ובסופו של דבר הדפים לא נגנזים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:49, 9 באוגוסט 2022 (IDT) ::::לא. כאשר אנשים מדפיסים טקסט מקודש שמופיע בו שם ה', זו אחריותם לנהוג בו בכבוד ולדאוג לגניזתו. אם הם נוהגים בו אחרת זה אינו באחריותי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:53, 9 באוגוסט 2022 (IDT) :אני נוגד למהלך. מי שרוצה לשנות יכול בקלות לבצע חיפוש והחלפה בוורד. הטקסט הוא הטקסט. מלבד זאת יש כוונות מאוד חשובות שהולכות לאיבוד כאשר לא מבחינים בין שם אדני לבין שם הויה. וראה במסכת ביצה דוגמה מובהקת לכך. הלל מידה אחרת היתה לו…ברוך אדני יום יום. __[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:18, 9 באוגוסט 2022 (IDT) ::ההצעה של נריה היתה לכתוב את השם ככתבו עם מקפים מפרידים וכיו"ב.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:59, 9 באוגוסט 2022 (IDT) :::אני הבנתי. נתתי הסבר כולל. להצעתו של נריה אני טוען - הטקסט הוא הטקסט, ואין לאלתר.__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:29, 9 באוגוסט 2022 (IDT) מסכים אם דניאל ונחום שלא ראוי לשנות את הטקסט מלכתחילה (כברירת מחדל). בסופו של דבר מדובר על מהדורה של התנ"ך, וכך מדפיסים תנ"ך כראוי: בשם הוי"ה ובלי שום קווים. זה כך בכל התנ"כים המודפסים, וכך צריך להיות גם אצלנו. אני עוד מסכים איתם שהשימוש בטקסט הוא באחריותם של המשתמשים, ולא באחריותינו. זה בדיוק כמו מי שמדפיס תנ"ך על הנייר: האחריות להשתמש בו בכבוד בידי הקונה, ולא על המוכר! אנחנו מספקים טקסט, ומי שלא רוצה להדפיס שמות במצב הנוכחי - שיעשה את השינויים הדרושים בעצמו. ביחד אם זה, אינני רואה כל בעיה לתת "אופציה להדפסה" (בלי שמות קודש) בתור תוספת (אך עדיף שייעשה בלי כפילות של כל הטקסט). אם יש מישהו שרוצה להשקיע בהוספת האופציה הזאת אנסה לעזור לו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:03, 9 באוגוסט 2022 (IDT) <!-- נא להוסיף דברים מעל שורה זו --> <קטע סוף="1659886884058" /> :תכל'ס יכול להפתר בעזרת כמה שורות ג'אווהסקריפט שיוסיפו בדפי התנ"ך כפתור שעושה החלפה בטקסט. אני לא יודע לגמרי לעשות את זה, אבל נשמע לי ממש פשוט למי שיודע. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג באב ה'תשפ"ב • 22:44, 9 באוגוסט 2022 (IDT) 4m6z8g7m7mj2sox4vk37bczmxdvm3oa 1417486 1417485 2022-08-09T19:47:33Z Shalomori123 9336 /* פרטי הדיווח */ תגובה wikitext text/x-wiki == דיווח על טעות == <קטע התחלה="1659886884058" /> === פרטי הדיווח === מדוע שמו של הקב"ה מופיע? יש אפשרות להחליפו, בשביל שיהיה אפשר להדפיס? תודה רבה! דווח על ידי: ש. כ [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:B4D8:4B7B:1D81:2BF:18F4|2A01:6500:B10E:B4D8:4B7B:1D81:2BF:18F4]] 18:41, 7 באוגוסט 2022 (IDT) :כך נהוג בויקיטקסט (לצערי), במידה ותרצה לפתוח דיון על שינוי המדיניות אתה מוזמן להכנס ל[[ויקיטקסט:מזנון|מזנון]] של ויקיטקסט, שם מתקיימים דיונים מסוג אלא. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 18:46, 7 באוגוסט 2022 (IDT) הלואי! ותודה על ההצעה :-) #אם יש דרך להוסיף את האופציה הזאת אז כדאי, וחבל שלא הייתה כבר מזמן. #קודם כל צריך לברר אם מבחינה טכנית יש אפשרות לעשות את זה בפלטפורמה של "מדיה-ויקי" כאן באתר. נדמה לי שדווקא יש אפשרויות טכניות, ואם כן אז צריך להחליט מהי הדרך הנכונה ביותר. #אחר כך בא השלב העיקרי, שהוא שלב הביצוע. בשביל זה יהיה כנראה צורך לסמן כל "שם" בתבנית מיוחדת בדפי העריכה. ייתכן שניתן לעשות את זה ע"י בוט. צריך מתנדב בעל יכולות טכניות בשביל זה. #כבר עכשיו קיימת אפשרות כזאת [https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Shemot/6.1#m7e0n6 באתר "על התורה"]. בהגדרות שם אפשר לבחור "כינוי לשות הויה בפסוקים". אבל שימו לב שאף זה לא מבטיח אפשרות '''להדפיס''', כי כדי להדפיס צריך כינויים או שינויים גם בשמות אחרים כגון "אלהים", "צבאות", "שדי", וכו'. #אפשרות אחרת לגמרי, ואולי הרבה יותר קל: כפילות של הטקסט. כלומר: ליצור דפי פרקים '''מקבילים''' שיש בהם כינויים לשמות קודש. כמעט בטוח שאפשר לעשות את זה ע"י בוט. מצד אחד זה הרבה יותר קל לבצע, אך מצד שני הכפילות תדרוש תיקונים מקבילים באופן ידני, בעתיד, בכל המהדורות ביחד. בקיצור, זה אפשרי אך דורש מחשבה ועבודה. אם יש אנשים שרוצים לעבוד על זה אשמח לעזור כמיטב יכולתי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 19:13, 8 באוגוסט 2022 (IDT) :בעקרון אפשר לעשות שיוצג כך: י-הוה, כך שאין בעיה להדפיס, אבל שוב, המקום המתאים לדיון כזה הוא במזנון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:31, 8 באוגוסט 2022 (IDT) ::אני לא מוכן שזו תהיה התצוגה הבלעדית. אני רואה בכך ביזוי שמו הקדוש של הקב"ה. זו (או ידוד, או כל צורה אחרת) צריכה להיות אופציה עבור החפצים בה ולא ברירת מחדל.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:56, 9 באוגוסט 2022 (IDT) :::יש יותר ביזוי שמו של הקב"ה כאשר אנשים מעתיקים ומדפיסים מכאן, ובסופו של דבר הדפים לא נגנזים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:49, 9 באוגוסט 2022 (IDT) ::::לא. כאשר אנשים מדפיסים טקסט מקודש שמופיע בו שם ה', זו אחריותם לנהוג בו בכבוד ולדאוג לגניזתו. אם הם נוהגים בו אחרת זה אינו באחריותי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:53, 9 באוגוסט 2022 (IDT) :אני נוגד למהלך. מי שרוצה לשנות יכול בקלות לבצע חיפוש והחלפה בוורד. הטקסט הוא הטקסט. מלבד זאת יש כוונות מאוד חשובות שהולכות לאיבוד כאשר לא מבחינים בין שם אדני לבין שם הויה. וראה במסכת ביצה דוגמה מובהקת לכך. הלל מידה אחרת היתה לו…ברוך אדני יום יום. __[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:18, 9 באוגוסט 2022 (IDT) ::ההצעה של נריה היתה לכתוב את השם ככתבו עם מקפים מפרידים וכיו"ב.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:59, 9 באוגוסט 2022 (IDT) :::אני הבנתי. נתתי הסבר כולל. להצעתו של נריה אני טוען - הטקסט הוא הטקסט, ואין לאלתר.__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:29, 9 באוגוסט 2022 (IDT) מסכים אם דניאל ונחום שלא ראוי לשנות את הטקסט מלכתחילה (כברירת מחדל). בסופו של דבר מדובר על מהדורה של התנ"ך, וכך מדפיסים תנ"ך כראוי: בשם הוי"ה ובלי שום קווים. זה כך בכל התנ"כים המודפסים, וכך צריך להיות גם אצלנו. אני עוד מסכים איתם שהשימוש בטקסט הוא באחריותם של המשתמשים, ולא באחריותינו. זה בדיוק כמו מי שמדפיס תנ"ך על הנייר: האחריות להשתמש בו בכבוד בידי הקונה, ולא על המוכר! אנחנו מספקים טקסט, ומי שלא רוצה להדפיס שמות במצב הנוכחי - שיעשה את השינויים הדרושים בעצמו. ביחד אם זה, אינני רואה כל בעיה לתת "אופציה להדפסה" (בלי שמות קודש) בתור תוספת (אך עדיף שייעשה בלי כפילות של כל הטקסט). אם יש מישהו שרוצה להשקיע בהוספת האופציה הזאת אנסה לעזור לו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:03, 9 באוגוסט 2022 (IDT) <!-- נא להוסיף דברים מעל שורה זו --> <קטע סוף="1659886884058" /> :תכל'ס יכול להפתר בעזרת כמה שורות ג'אווהסקריפט שיוסיפו בדפי התנ"ך כפתור שעושה החלפה בטקסט. אני לא יודע לגמרי לעשות את זה, אבל נשמע לי ממש פשוט למי שיודע. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג באב ה'תשפ"ב • 22:44, 9 באוגוסט 2022 (IDT) ::ומסכים עם נריה לגבי מקומו של הדיון. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג באב ה'תשפ"ב • 22:47, 9 באוגוסט 2022 (IDT) 2v8sw157j9tft3sk3bnlrd0hhwa0eb1 0 469926 1417542 1417265 2022-08-10T02:01:25Z Nahum 68 מש' א-ב wikitext text/x-wiki :<noinclude>{{התחלת משנה מנוקדת|משניות=4|מעילה||א|ב}}</noinclude> {{המשנה|א|א|מעילה}} <קטע התחלה=ניקוד א/>קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן בַּדָּרוֹם, :::מוֹעֲלִין בָּהֶן. :שְׁחָטָן בַּדָּרוֹם וְקִבֵּל דָּמָן בַּצָּפוֹן, ::בַּצָּפוֹן וְקִבֵּל דָּמָן בַּדָּרוֹם, ::שְׁחָטָן בַּיּוֹם וְזָרַק בַּלַּיְלָה, ::בַּלַּיְלָה וְזָרַק בַּיּוֹם, ::אוֹ שֶׁשְּׁחָטָן חוּץ לִזְמַנָּן וְחוּץ לִמְקוֹמָן, :::מוֹעֲלִין בָּהֶן. :כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: ::כָּל שֶׁהָיָה לָהּ שְׁעַת הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים, :::אֵין מוֹעֲלִין בָּהּ; ::וְשֶׁלֹּא הָיָה לָהּ שְׁעַת הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים, :::מוֹעֲלִין בָּהּ. :אֵיזוֹ הִיא שֶׁהָיָה לָהּ שְׁעַת הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים? ::שֶׁלָּנָה, ::וְשֶׁנִּטְמְאָה, ::וְשֶׁיָּצְאָה. :אֵיזוֹ הִיא שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ שְׁעַת הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים? ::שֶׁנִּשְׁחֲטָה חוּץ לִזְמַנָּהּ, ::חוּץ לִמְקוֹמָהּ, ::וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמָהּ:<קטע סוף=ניקוד א/> {{המשנה|ב|א|מעילה}} <קטע התחלה=ניקוד ב/>בְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁיָּצָא לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים, :רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: :::מוֹעֲלִין בּוֹ, :::וְאֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא; ::רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: :::אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ, :::אֲבָל חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא. :אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: ::וַהֲרֵי הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ, ::וְאָבְדָה, ::וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, ::וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה, :::וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת, ::לֹא כְּשֵׁם שֶׁדָּמָהּ פּוֹטֵר אֶת בְּשָׂרָהּ, :::כָּךְ הוּא פּוֹטֵר אֶת בְּשַׂר חֲבֶרְתָּהּ? :וְאִם פָּטַר דָּמָהּ אֶת בְּשַׂר חֲבֶרְתָּהּ מִן הַמְּעִילָה, ::דִּין הוּא שֶׁיִּפְטֹר אֶת בְּשָׂרָהּ:<קטע סוף=ניקוד ב/> {{המשנה|ג|א|מעילה}} <קטע התחלה=ניקוד ג/> 7p5j0phd80n48viqjcrsfv9vfb0m9q2 106 469957 1417489 1417409 2022-08-09T20:44:36Z Ilan Sendowski 4009 /* יָבְשָׁה הָאָרֶץ */ wikitext text/x-wiki {{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח יג|יד|ח טו|הבהרה=כן|ציטוט= וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ, יָבְשָׁה הָאָרֶץ.}} == יָבְשָׁה הָאָרֶץ == === בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ === מאז שהעורך הודיע לנו "בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, חָרְבוּ הַמַּיִם, מֵעַל הָאָרֶץ" ([[ביאור:בראשית ח יג]]), עד "בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ" עברו 57 ימים. במשך הימים האלה נח נשאר בתיבה ולא יצא ולא הוציא את החיות.<br> : '''מדוע?''' # על נח נאמר: "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו. אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" ([[ביאור:בראשית ו ט]]). נח היה איש מאוד ממושמע, ולפי הכתוב "אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" ניתן להבין שנח חיכה שאלוהים יגיד לו מה לעשות לפני שהוא עשה דבר '''משמעותי'''. בזמנו, אלוהים קבע על בני האדם "וְהָיוּ יָמָיו, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה" בלבד ([[ביאור:בראשית ו ג]]). וכדי להוציא מבני האדם את הגנים המושלמים שהוא שם באדם וחוה, אלוהים תכנן להביא מבול ולהרוג את כל נושאי הגנים המושלמים, שסרבו להנשא בגיל צעיר לפני שידעו שהם נושאים את הגנים המושלמים (כך הם חמסו, וגנבו מאלוהים). סביר שנח נבחר כי הוא היה ממושמע, וייתכן שבפקודת אלוהים הוא נשא אישה רק כאשר היה כבן 500 שנה, ואז, הוא נשא אישה צעירה שלא נשאה גנים מושלמים, והיא גרמה שילדיה לא ישאו גנים מושלמים, וכך בני נח לא חיו כ900 שנים אלא רק 600. ומאז והלאה הגיל של צאצאי נח הולך ומתקצר עד יוסף שחי רק 110 שנים, ככתוב: "וַיָּמָת יוֹסֵף, בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים" ([[ביאור:בראשית נ כו]]). # בזמן המבול של כשנה כל השדות בקלדרה היו מוצפים מים (לפחות לא מים מלוחים). רוב צמחי היבשה טבעו במים ומתו. ייתכן שמספר סוגי עצים שרדו, כפי שראינו שהזית נשא עלים ירוקים ([[ביאור:בראשית ח יא]]). לא היה הגיוני שנח יוציא את החיות, כי בתיבה היה להם מזון, אולם בחוץ הם ימותו ברעב. לכן נח נשאר בתיבה וחיכה שפני המים ירדו באדמה, וזרעים משנים קודמות, שהיו טמונים באדמה, יתחילו לנבוט וימלאו את השדות בצמחים שונים, כדי שלחיות יהיה מה לאכול. # נח חשש, שלמרות המבול, נשארו אנשים רעים בחיים, והם יתקיפו אותו. הוא העדיף להשאר במבצר העץ שסיפק לו קירות הגנה של 30 אמה, ולהאמין שאלוהים יציל אותו מידם. === יָבְשָׁה הָאָרֶץ === "יָבְשָׁה הָאָרֶץ" זה לא מושג מוגדר בהקשר לאדמה. כבר 57 יום קודם לכן נאמר: "בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ" ([[ביאור:בראשית ח יג]]), ועכשו האדמה התיבשה עוד יותר. יש דרגות שונות לאדמה יבשה: * בצורה מינימלית - אדמה היא יבשה כאשר אפשר ללכת עליה בלי לשקוע בבוץ. * האדמה התיבשה אולם לשורשי הצמחים יש מים בשפע כדי להחזיק את הצמחים בחיים. * האדמה התיבשה יותר, והצמחים החד שנתיים הבשילו את תבואתם ומתים בקיץ. * האדמה ממשיכה להתיבש והיא מקבלת סדקים עמוקים. * האדמה עוד ממשיכה להשרף בחום השמש, והיא נהפכת לסלע יבש, ממש כמו חימר קלוי באש. אין ספק שהאדמה לא התיבשה עד שהצמחים לא גדלו. להפך, האדמה היתה ספוגה במים, הצמחים גדלו, הבשילו, פיזרו זרעים לשנה הבאה, ואז האדמה היתה יבשה להליכה אבל לא יותר מזה. נח לא הביא איתו מים לתיבה, כי אלוהים לא הורה לו לעשות זאת. במשך המבול נח השתמש במי המבול בקלדרה. עכשו התיבה מונחת על האדמה בתחתית הקלדרה, ונח היה חייב לחפור בור או באר כדי להביא מים לחיות. נראה שבעומק מסוים היה מספיק מי תהום לנח והחיות, והמים שם לא התיבשו. המצב פשוט חזר לקדמותו כפי שכל אנשי המבול חיו בקלדרה: כעובדי אדמה ורועי צאן. {{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח יג|יד|ח טו}} 0wovhjcugg0qkq5bcqjaav5vsbb7asp 0 469962 1417598 1417422 2022-08-10T09:00:41Z OpenLawBot 8112 [1417578] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות), התשע״ג–2013}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ג, 788|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)}}, {{ח:תיבה|1130|ת״ט}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 8ד|סעיפים 8ד}} {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 43|ו־43}} {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}} (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם שר הבריאות, מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות, ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וארגון המעבידים היציג הנוגע בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} {{ח:סעיף*}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הוראות חובה בתכנית לניהול הבטיחות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת|תוספת: {{מוקטן|תחומי עבודה או מקומות עבודה}}}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ג}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בטיחות ובריאות תעסוקתית“ – בטיחות בתעסוקה, בריאות וגיהות תעסוקתית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנייה“ ו”בנייה הנדסית“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}} (להלן – פקודת הבטיחות בעבודה) {{ח:חיצוני|צו הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה הנדסית)|ובצו הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה הנדסית), התשכ״ב–1961}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקרת סיכונים“ (Risk Control) – בחירה והפעלה של אמצעים לביטול סיכונים או להפחתתם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם סיכון“ (Hazard) – מקור, מצב או פעולה שעשויים להזיק ולהביא לפגיעה גופנית או בריאות לקויה או שילוב של אלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הערכת סיכונים“ (Risk Assessment) – קביעת ערכו הכמותי, האיכותי או רמת השפעתו המזיקה של גורם סיכון, תוך התחשבות בהלימה לאמצעי הבקרה הקיימים וקביעה האם הסיכון הוא קביל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת בטיחות“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#פרק 2|בפרק השני לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהוי גורמי סיכון“ (Hazard Identification) – חיזוי, איתור ותיעוד גורמי סיכון הקיימים בתהליכי העבודה ובסביבת העבודה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאורע מסוכן“ – תאונת עבודה, תקרית בטיחות, או מחלת מקצוע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגיש מאומן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה במקומות עבודה)|בתקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה במקומות עבודה), התשמ״ח–1988}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק במקום העבודה“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בעל המפעל או תופש המפעל כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|בפקודת הבטיחות בעבודה}}; {{ח:תתת|(2)}} המנהל בפועל במקום העבודה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלת מקצוע“ – מחלה הפוגעת בעובד או בבריאותו, הנגרמת עקב עבודתו או עיסוקו, כתוצאה מחשיפה מתמשכת ומשמעותית לגורם סיכון, שהוכר קשר סיבתי בין החשיפה אליו למחלה, לפי {{ח:חיצוני|פקודת תאונות ומחלות משלח יד (הודעה)|פקודת תאונות ומחלות משלח יד (הודעה), 1945}} (להלן – פקודת תאונות ומחלות משלח יד); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה על הבטיחות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות)|בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ״ו–1996}} (להלן – תקנות הממונים); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה בטיחות קרינה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת)|בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ״ג–1992}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה על בטיחות לייזר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובטיחות העוסקים בקרינת לייזר)|בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובטיחות העוסקים בקרינת לייזר), התשס״ה–2005}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפגע“ (Obstacle) – מצב לא תקין או מכשול הצפוי לגרום לפגיעה בבריאותו של אדם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח עבודה ראשי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|בחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב חירום“ – מצב שנשקפת בו סכנה לאדם עקב תקרית או תאונה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום עבודה“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מפעל כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|בפקודת הבטיחות בעבודה}} שמועסקים בו 50 עובדים לפחות; {{ח:תתת|(2)}} מקום שבו מתבצעת בנייה או בנייה הנדסית על ידי מבצע המעסיק באתרי בנייה, בעצמו או באמצעות קבלני משנה, 50 עובדים לפחות, בו זמנית; {{ח:תתת|(3)}} מקום הנמנה עם תחומי העבודה או המקומות המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} שמועסקים בו 50 עובדים לפחות; {{ח:תתת|(4)}} מפעל או מקום, לרבות אלה המנויים בפסקות (1) עד (3), שמספר העובדים בו קטן מהמצוין בפסקאות האמורות, שמפקח עבודה אזורי הורה לו בכתב להכין תכנית לניהול הבטיחות עקב סיכונים שלדעת המפקח קיימים בו ושפורטו בהוראה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניהול סיכונים“ (Risk Management) – תהליך רב־שלבי מובנה ושיטתי לזיהוי, להערכה ולבקרת סיכונים, במטרה לבטלם או לצמצמם לכדי סיכונים קבילים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניטור סביבתי תעסוקתי“ (Environmental Occupational Monitoring) – מדידת רמות חשיפה לגורמי סיכון בסביבת העבודה, הערכת רמות החשיפה ומעקב אחריהן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניתוח סיכונים“ (Risk Analysis) – מיצוי תרחישי מאורע מסוכן אפשרי, לאחר זיהוי נוכחותם של גורמי סיכון; הערכה של הסבירות להתרחשותו עקב קיומם של גורמי הסיכון; הערכה של תוצאות המאורע המסוכן, אם יתרחש; וחישוב משוקלל של רמת הסיכון הנגזרת מן ההערכות הקודמות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיכון“ (Safety Risk) – שילוב של ההסתברות להתרחשות מאורע מסוכן או לחשיפה לגורם או לגורמי סיכון, ושל חומרת הפגיעה הגופנית או של הבריאות הלקויה שעלול המאורע או החשיפה לגרום; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיכון קביל“ (Acceptable Risk) – סיכון שהוקטן עד לרמה שהוגדרה כקבילה בידי המחזיק במקום העבודה, בהתחשב בחובותיו לפי דין ובמדיניות הבטיחות של מקום העבודה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סקר מקדים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים)|בתקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע״א–2011}} (להלן – תקנות הניטור); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאונה“ (Accident) – אירוע חד־פעמי, שבו מתממש הפוטנציאל של גורם סיכון או של מפגע ונגרם נזק לבריאות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאונת עבודה“ (Work Accident) – תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ולעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית שיטתית פרואקטיבית“ – תכנית יישומית להגשמת היעדים, המאופיינת בנקיטת יוזמה ותכנון מראש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית שנתית“ – תכנית המעודכנת מדי שנה בשנה ובה פירוט של פעולות לביצוע, לרבות ציון האחראים לביצועה של כל פעולה כאמור והמועד להשלמת ביצועה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקרית בטיחות“ (Safety Incident) – אירוע שבו מתממש הפוטנציאל של גורם סיכון או של מפגע בלא פגיעה באדם, לרבות מקרה מסוכן כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת תאונות ומחלות משלח יד (הודעה)|בפקודת תאונות ומחלות משלח יד}}. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הוראות כלליות}} {{ח:סעיף|2|מטרה}} {{ח:ת}} מטרת תקנות אלה לקבוע את קיומה של תכנית שיטתית פרואקטיבית לניהול הבטיחות במקום העבודה (להלן – תכנית), כדי למנוע תאונות עבודה ומחלות מקצוע, לצמצם את הסיכונים ולמלא אחר דרישות החקיקה בנושאי בטיחות ובריאות תעסוקתית. {{ח:סעיף|3|אחריות וחובות המוטלות על המחזיק במקום העבודה}} {{ח:תת|(א)}} האחריות למילוי אחר הוראות תקנות אלה תחול על המחזיק במקום העבודה; המחזיק במקום העבודה יפעל להבטיח יישומה של התכנית וינקוט אמצעים מתאימים כדי להבטיח שכל עובד שמינה ימלא אחר הוראות אלה. {{ח:תת|(ב)}} המחזיק במקום העבודה יקיים מדי שנה את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} יוודא הכנת התכנית ועדכונה בכל נושא חדש או נושא הדורש עדכון, בהתאם לתקנות אלה; {{ח:תתת|(2)}} יאפשר למכין התכנית גישה מלאה לכל מידע ולכל מקום הנדרש לצורך הכנתה וכן ידאג לשיתוף פעולה של כל בעלי התפקידים במקום העבודה; {{ח:תתת|(3)}} יפקח על תהליך ניהול הסיכונים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(4)}} ויוודא כי הופקו והוטמעו לקחים מהתהליך במקום העבודה; {{ח:תתת|(4)}} יאשר את התכנית בחתימתו, לאחר שהתייעץ עם ועדת הבטיחות; {{ח:תתת|(5)}} יחליט לגבי הקצאת המשאבים הדרושים ליישומה של התכנית, ויפרסם את החלטתו; {{ח:תתת|(6)}} יבקר ויאמוד את מידת יישומה של התכנית ויתעד בכתב את ממצאיו ואת החלטותיו; {{ח:תתת|(7)}} יחזיק עותק מהתכנית העדכנית במקום שיש לעובדים גישה חופשית אליו, ויאפשר לכל עובד במקום העבודה המעוניין בכך, לעיין בתכנית בכל עת. {{ח:סעיף|4|מכין התכנית לניהול הבטיחות וחובותיו}} {{ח:תת|(א)}} תכנית תוכן על ידי אחד מאלה בלבד: {{ח:תתת|(1)}} בעל אישור כשירות תקף לפי {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות)#סעיף 3|תקנה 3 לתקנות הממונים}}, ובכלל זה ממונה על הבטיחות במקום העבודה, שעבר במסגרת שמונת ימי ההשתלמות הנדרשים {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות)#סעיף 3|בתקנה 3(ב) לאותן תקנות}}, השתלמות בניהול סיכונים, לפי תכנית שאישר מפקח העבודה הראשי, באמצעות מוסד, לרבות המוסד לביטחות ולגיהות, שמפקח העבודה הראשי אישר לו לקיים השתלמות כאמור; {{ח:תתת|(2)}} מי שהוכיח להנחת דעתו של מפקח העבודה הראשי, אף שאין מתקיימות בו הוראות פסקה (1), שהוא בעל כישורים שווי ערך לכישורים הנדרשים בה, עבר בהצלחה השתלמות בניהול סיכונים כאמור בפסקה (1) או השתלמות שוות ערך אחרת שאישר מפקח העבודה הראשי ובלבד שניסיונו המקצועי בתחום הבטיחות הוא של 3 שנים לפחות. {{ח:תת|(ב)}} במקום עבודה שבו מועסק ממונה על הבטיחות והוא אינו מכין התכנית, תוכן התכנית בתיאום עמו והוא יאשר בחתימתו על גבי התכנית כי קרא אותה והוא מודע לתכניה. {{ח:תת|(ג)}} מכין התכנית לניהול הבטיחות – {{ח:תתת|(1)}} יבסס את התכנית על תהליך ניהול הסיכונים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(4)(א) ו־(ב)}}; {{ח:תתת|(2)}} ישקלל בתכנית נתונים המצטברים מהפעולות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(4)(ג) ו־(ד)}}. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הוראות חובה בתכנית לניהול הבטיחות}} {{ח:סעיף|5|הוראות חובה בתכנית בטיחות}} {{ח:ת}} תכנית לניהול הבטיחות תכלול פרקים בעניינים המנויים בתקנה זו, לפי אופי מקום העבודה והפעילות המתנהלת בו: {{ח:תת|(1)}} פרק תיאור מקום העבודה שבו יפורטו נושאים אלה: {{ח:תתת|(א)}} ייעוד מקום העבודה; {{ח:תתת|(ב)}} תיאור מאפייני הפעילות העיקריים; {{ח:תתת|(ג)}} היקף המועסקים ועיסוקיהם; {{ח:תתת|(ד)}} מיקומם ופריסתם הגאוגרפית של מיתקני מקום העבודה והפעילויות העיקריות המתבצעות בהם; {{ח:תת|(2)}} פרק פירוט מדיניות הבטיחות והבריאות התעסוקתית של מקום העבודה, כולל לעניין יעדים, מדדים, סדרי עדיפויות, תקנים והנחיות; מדיניות הבטיחות תכלול גם את הגדרת רמת הסיכון הקביל במקום העבודה; {{ח:תת|(3)}} פרק תיאור מערך הבטיחות והבריאות התעסוקתית שבו יפורטו נושאים אלה: {{ח:תתת|(א)}} המבנה הארגוני של מערך הבטיחות ואופן שילובו במערך הארגוני של מקום העבודה; {{ח:תתת|(ב)}} שמות בעלי התפקידים בתחומי הבטיחות, לפי הנדרש {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|בחוק}} {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|ובפקודת הבטיחות בעבודה}}, ובכלל זה ממונה על הבטיחות, ממונה בטיחות קרינה, ממונה על בטיחות לייזר, מגיש מאומן, נאמן בטיחות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק}} וחברי ועדת בטיחות; {{ח:תתת|(ג)}} השירותים הרפואיים המוסמכים המספקים שירותי בריאות תעסוקתית למקום העבודה; {{ח:תתת|(ד)}} מערך הטיפול והתגובה לאירועי בטיחות ולמצבי חירום במקום העבודה; {{ח:תת|(4)}} פרק ניהול סיכונים במקום העבודה שבו יפורטו נושאים אלה: {{ח:תתת|(א)}} ניתוח סיכונים מקצועי שיכלול את השלבים האלה: {{ח:תתתת|(1)}} זיהוי גורמי סיכון; {{ח:תתתת|(2)}} הערכת סיכונים; {{ח:תתתת|(3)}} ניתוח שיטות ואמצעים לבקרת סיכונים; {{ח:תתתת|(4)}} קבלת החלטות ובחירת הדרך לבקרת סיכונים; {{ח:תתתת|(5)}} יישום השיטות והאמצעים שנבחרו לבקרת סיכונים; {{ח:תתת|(ב)}} לכל סיכון המפורט בפסקת משנה (א) ייקבעו אלה: {{ח:תתתת|(1)}} בעל תפקיד במקום העבודה המוסמך לאשר את רמת הסיכון הקביל; {{ח:תתתת|(2)}} בעל תפקיד במקום העבודה האחראי ליישום האמצעים לבקרת הסיכון; {{ח:תתתת|(3)}} לוחות זמנים ומועד סיום ליישום האמצעים לבקרת הסיכון; {{ח:תתתת|(4)}} אופן המעקב אחרי הפחתת הסיכון; {{ח:תתת|(ג)}} נהלים לכל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} איתור מפגעי בטיחות במקום העבודה ותכנית שנתית לסילוק או למניעה של מפגעים כאמור; {{ח:תתתת|(2)}} אישור ובקרת הכנסתם של גורמי סיכון חדשים למקום העבודה ושילובם בתהליך המפורט בפסקת משנה (א); {{ח:תתת|(ד)}} תכנית שנתית לכל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} ביצוע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות כנדרש {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים)|בתקנות הניטור}} לרבות ביצוע סקר מקדים; {{ח:תתתת|(2)}} ביצוע סקרי סיכונים ייחודיים למקום עבודה כנובע ממאפייניו; {{ח:תתתת|(3)}} עריכת ביקורות פנים־ארגוניות ומבדקים לפיקוח על מילוי הוראות הבטיחות; {{ח:תתתת|(4)}} ביצוע פעולות מתקנות ומונעות, לרבות עדכון נהלים והוראות בטיחות, והפקת לקחים מתהליך ניהול הסיכונים או כתוצאה מהתרחשותן של תאונות עבודה, מחלות מקצוע, או תקריות בטיחות; {{ח:תת|(5)}} פרק הדרכות בטיחות ובריאות תעסוקתית שבו יפורטו נושאים אלה: {{ח:תתת|(א)}} נוהל לביצוע הדרכות בטיחות ובריאות תעסוקתית לכל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} לעובדים חדשים; {{ח:תתתת|(2)}} לאנשים המועסקים במקום העבודה, שבינם לבין המחזיק לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד, לרבות עובדי קבלן; {{ח:תתת|(ב)}} תכניות שנתיות להדרכות עובדים לרבות לגורמים המפורטים בפסקת משנה (א) בנושאים אלה: {{ח:תתתת|(1)}} העברת מידע והדרכה בדבר הסיכונים שאליהם עלולים להיחשף העובדים בעבודתם, לפי {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים)#סעיף 2|תקנות 2}} {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים)#סעיף 3|ו־3 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ״ט–1999}}; {{ח:תתתת|(2)}} שמירת כשירותם של בעלי תפקידים המנויים בפסקה (3)(ב); {{ח:תתתת|(3)}} תרגול בעלי התפקידים והעובדים, בהתמודדות עם מצבי חירום האופייניים לסיכונים במקום העבודה; {{ח:תתתת|(4)}} הגברת המודעות לבטיחות וגיהות במקום העבודה לרבות פעולות הסברה ופרסום; {{ח:תת|(6)}} פרק בדיקות תקופתיות לציוד ולחומרים שבו יפורטו נושאים אלה: {{ח:תתת|(א)}} רשימת פריטים החייבים בבדיקות בטיחות תקופתיות לרבות מכשירים, מכונות, מיתקנים ותשתיות; בצד כל פריט יפורטו הבדיקות הדרושות, מועדיהן ודרכי מעקב אחר ביצוע בדיקות אלה; {{ח:תתת|(ב)}} רשימת גורמים כימיים, ביולוגיים ופיזיקליים הקיימים במקום העבודה שלגביהם נדרש אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} גיליון בטיחות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות, סיווג, אריזה, תיווי וסימון של אריזות)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות, סיווג, אריזה, תיווי וסימון של אריזות), התשנ״ח–1998}}; {{ח:תתתת|(2)}} ביצוע ניטור סביבתי תעסוקתי לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים)|תקנות הניטור}}; {{ח:תתת|(ג)}} תכנית שנתית לבדיקת קיומם, כשירותם ותקינותם של אמצעי הבטיחות במקום העבודה, לרבות אמצעי גילוי, התרעה, כריזה, תאורת חירום, כיבוי אש, בטיחות חשמל, בטיחות כימית, בטיחות קרינה, ציוד מגן אישי, שלטי בטיחות, ואמצעים המשמשים את צוותי החירום; {{ח:תת|(7)}} פרק ביצוע בדיקות רפואיות תעסוקתיות, בהתאם לחובה הקבועה בחיקוק הרלוונטי לעניין עובדים לפי הסיכונים בעבודתם, שבו יפורטו נושאים אלה: {{ח:תתת|(א)}} רשימת העובדים החייבים בבדיקות רפואיות תעסוקתיות תקופתיות; לצד כל שם עובד יפורטו התקנות שעל פיהן נדרשות הבדיקות, מועדיהן ודרכי מעקב אחר ביצוען; {{ח:תתת|(ב)}} רשימת המיתקנים או העיסוקים המחייבים בדיקת התאמת העובדים לעבודה בהם; לצד כל מיתקן או עיסוק יפורטו הבדיקות הדרושות, ודרכי מעקב אחר ביצוע בדיקות אלה; {{ח:תתת|(ג)}} רשימת העובדים שלגביהם קיימות המלצות או חובות לחיסונים או לטיפול מניעתי אחר, כנובע מסיכונים מיוחדים שאליהם הם עלולים להיחשף בעבודתם; לצד כל שם עובד יפורטו הפעולות הדרושות, מועדיהן ודרכי מעקב אחר ביצוען; {{ח:תת|(8)}} פרק מתן וחידוש של היתרים, אישורים, רישיונות, הסמכות, מינויים ושמירת כשירויות, הנוגעים לבטיחות העובדים, שבו יפורטו נושאים אלה: {{ח:תתת|(א)}} תכנית שנתית לקביעה וחידוש של ההיתרים או האישורים הנדרשים למקום העבודה לפי כל דין; {{ח:תתת|(ב)}} רשימת בעלי התפקידים המנויים בפסקה (3)(ב) שלגביהם נדרשים לפי כל דין קביעה של רישיון, הסמכה או מינוי או שמירת כשירות או חידושם; לצד כל שם בעל תפקיד יפורטו מועד החידוש או מועד קיום התנאים לשמירת הכשירות ודרכי מעקב אחר פעולות אלה; {{ח:תתת|(ג)}} רשימת העובדים שקבע המחזיק במקום העבודה שלהם נדרשים, משיקולי בטיחות, קביעה של הרשאה, מינוי או כשירות, שמירתם או חידושם; לצד כל שם עובד יפורטו מועד החידוש או מועד קיום התנאים לשמירת הכשירות ודרכי מעקב אחר פעולות אלה; {{ח:תת|(9)}} פרק פעולות ומשימות נוספות לקידום הבטיחות במקום העבודה, שבו יפורטו פעולות נוספות לרבות פעולות שמציעה ועדת הבטיחות או הממונה על הבטיחות ובלבד שהמחזיק במקום העבודה אישר אותן; {{ח:תת|(10)}} פרק רשימת הוראות ונוהלי הבטיחות והבריאות התעסוקתית לרבות נוהלי היערכות ותגובה למצבי חירום, בציון מועד עדכונם האחרון. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|6|תחולה}} {{ח:ת}} תקנות אלה יחולו על מקום עבודה. {{ח:סעיף|7|תכנית ארגון בטיחותי של אתר בנייה}} {{ח:ת}} במקום שבו חלות {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988}} (להלן – תקנות עבודות בנייה), ומפקח עבודה דרש הכנת תכנית ארגון בטיחותי של האתר – יראו תכנית בטיחות שהוכנה לאתר לפי תקנות אלה כעמידה בדרישות {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 166|תקנה 166 לתקנות עבודות בנייה}}. {{ח:סעיף|8|פטור}} {{ח:תת|(א)}} מחזיק במקום עבודה הסבור כי אין הסיכונים במקום העבודה מצדיקים הכנת תכנית לניהול הבטיחות, רשאי לפנות למפקח העבודה האזורי, בבקשה מנומקת בכתב, לפטור אותו מהחובה להכין תכנית לניהול הבטיחות. {{ח:תת|(ב)}} מפקח העבודה האזורי רשאי לפטור מחזיק במקום עבודה שחלה עליו חובת הכנת תכנית לניהול הבטיחות לפי תקנות אלה, ממילוי החובה, כולה או חלקה, אם שוכנע כי רמת הסיכונים במקום העבודה מצדיקה זאת. {{ח:תת|(ג)}} מפקח העבודה האזורי יודיע למחזיק במקום העבודה על החלטתו ויפרט את נימוקיו בכתב. {{ח:סעיף|9|השגה}} {{ח:תת|(א)}} החליט מפקח עבודה אזורי להורות על הכנת תכנית לניהול הבטיחות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (4) להגדרה ”מקום עבודה“}} או החליט שלא לפטור את המחזיק מהכנת תכנית לניהול הבטיחות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8}}, רשאי המחזיק להשיג על ההחלטה לפני מפקח העבודה הראשי, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הודעה על ההחלטה. {{ח:תת|(ב)}} מפקח העבודה הראשי ייתן למשיג הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב בטרם מתן החלטתו. {{ח:תת|(ג)}} החלטת מפקח העבודה הראשי בהשגה תהיה מנומקת ובכתב. {{ח:סעיף|10|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה שמונה עשר חודשים מיום פרסומן. {{ח:קטע2|תוספת|תוספת}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1 – ההגדרה ”מקום עבודה“}})}}}} {{ח:קטע3||תחומי עבודה או מקומות עבודה}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}} {{ח:ת}} בתי חולים, מוסדות רפואיים או סיעודיים; {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}} {{ח:ת}} מוסדות להשכלה גבוהה, מכללות טכנולוגיות; {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}} {{ח:ת}} מוסדות מחקר; {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת פרט 4}} {{ח:ת}} בתי מלון; {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת פרט 5}} {{ח:ת}} בתי מסחר לרבות קניונים; {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת פרט 6}} {{ח:ת}} נמלי תעופה, חברות תעופה; {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת פרט 7}} {{ח:ת}} רשויות מקומיות; {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת פרט 8}} {{ח:ת}} תאגידים למתן שירותי תברואה ומים לרשויות המקומיות; {{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת פרט 9}} {{ח:ת}} תאגידים להתיישבות שיתופית; {{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת פרט 10}} {{ח:ת}} חקלאות כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} עבודה בכל אחד מאלה: גידולי שדה, גידולי גן, מטעים, בתי צמיחה, משתלות, גני נוי וגנים ציבוריים; {{ח:תת|(2)}} גידול בעלי חיים, לרבות גידול דגים, גידול עופות, הדגרת ביצים, גידול מיקנה וגידול דבורים; {{ח:תת|(3)}} ייעור והפקת עץ מיערות; {{ח:תת|(4)}} הכשרת קרקע למטרות חקלאות המנויות בפסקאות (1) עד (3). {{ח:חתימות|ה׳ בחשוון התשע״ג (21 באוקטובר 2012)}} * '''שלום שמחון'''<br>שר התעשייה המסחר והתעסוקה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] f7fbrpedsdm70zf310eswhb794ts4c3 116 469965 1417441 1417430 2022-08-09T12:14:40Z Shahar9261 22508 wikitext text/x-wiki <שם> הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום <שם אחר> כללים לענין היתרים לפרסום <מקור> ((י"פ תשל"ה, 1316|הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום|2097)); ((תשל"ח, 50|תיקון|2370)), ((1324|תיקון|2419)), ((2454|תיקון|2463)), ((2646|תיקון|2469)); ((תשל"ט, 162|תיקון|2478)); ((תשמ"ב, 118|תיקון|2759)); ((תשמ"ה, 162|תיקון|3115)); ((תשמ"ט, 3066|תיקון|3659)); ((תש"ן, 3514|תיקון|3788)); ((תשנ"ב, 4392|תיקון|4035)); ((תשנ"ג, 2066|תיקון|4096)); ((תשנ"ו, 4522|תיקון|4436)); ((תש"ס, 66|תיקון|4805)); ((תשס"א, 2316|תיקון|4980)); ((תשס"ג, 2086|תיקון|5175)); ((תשס"ה, 1698|תיקון|5369)); <!-- ((החלטות ממשלה מס' 23 מיום 26.7.1992|מינוי ועדות שרים והרכבן)), --> ((החלטות ממשלה מס' 95 מיום 15.8.1999|ועדת שרים למתן היתר לפרסומים|15aug199995)), ((מס' 30 מיום 18.3.2001|ועדת שרים למתן היתר לפרסומים|18mar200130)), ((מס' 166 מיום 30.3.203|ועדת שרים למתן היתר לפרסומים|2003_mar166)), ((מס' 3157 מיום 31.1.2005|ועדת שרים למתן היתר לפרסומים|2005_des3157)), ((מס' 30 מיום 14.5.2006|ועדת שרים למתן היתר לפרסומים|2006_des30)), ((מס' 40 מיום 26.4.2009|ועדת השרים למתן היתר לפרסומים|2009_des40)), ((מס' 3228 מיום 26.5.2011|שינויים בהרכב ועדת השרים למתן היתר לפרסומים|2011_des3228)), ((מס' 16 מיום 7.4.2013|ועדת שרים למתן היתר לפרסומים|2013_des16)), ((מס' 34 מיום 26.5.2015|ועדת שרים למתן היתר לפרסומים|2015_dec34)), ((מס' 2045 מיום 17.11.2016|צירוף חבר לוועדות שרים|2016_dec2045)), ((מס' 38 מיום 31.5.2020|ועדת השרים למתן היתרים לפרסום|dec38_2020)), ((מס' 313 מיום 8.8.2021|ועדת שרים למתן היתרים לפרסום|dec313_2021)). <מבוא> מודיעים בזה כי הממשלה קבעה כללים לענין מתן היתרים לפרסום ספרים בידי עובדי הציבור, כלהלן: __TOC__ == <עוגן פרק א> א. כללי == @ 1. פרשנות : בכללים אלה - : (א) "עובד הציבור" - ראש הממשלה, שר, סגן שר, נושא משרה או תפקיד ממלכתי במינוי על-פי חיקוק, עובד המדינה לפי [[חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959]], או לפי חוזה או בדרך אחרת, לרבות חייל ושוטר, וכן מי שהיה מן המנויים בהגדרה זו וחדל להיות אחד מאלה. : (ב) "חוק בטחון המדינה" - [[חוק העונשין=חוק בטחון המדינה|חוק דיני העונשין (בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים), תשי"ז-1957]] (להלן - חוק בטחון המדינה); : (ג) "פרסום" - ספר או חוברת, בין שהם מתפרסמים בקובץ אחד ובין בסידרה, לרבות סידרה העומדת להתפרסם כספר או כחלק מספר. == <עוגן פרק ב> ב. הוראות החוק == @ 2. איסור על פרסום ללא היתר : על-פי [[חוק בטחון המדינה]] - : (א) אין עובד הציבור רשאי למסור ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, אלא אם נתקיימו שני אלה גם יחד: :: (1) הידיעה נמסרה על-פי סמכות כדין; :: (2) הידיעה נמסרה לאדם, המוסמך לקבל אותה ידיעה. : (ב) האיסור חל לא רק על ידיעה סודית, אלא על כל ידיעה שהגיעה לעובד הציבור בתוקף תפקידו, בין שהידיעה עוסקת בנושאי בטחון המדינה ויחסי חוץ שלה ובין בנושאים אחרים. @ 3. עובד הציבור לשעבר : האיסור חל גם על מי שהגיעה אליו ידיעה בתוקף תפקידו כעובד הציבור וחדל לאחר מכן להיות עובד הציבור, אולם האיסור לא יחול אם נתקיימו שלושה אלה גם יחד: : (א) חלפו חמש שנים מהיום שחדל להיות עובד הציבור; : (ב) הידיעה אינה נוגעת לבטחון המדינה או ליחסי החוץ של המדינה; : (ג) במסירתה אין משום פגיעה באינטרס ציבורי או בזכות של פרט. @ 4. ידיעה שכבר פורסמה : ידיעה שכבר פורסמה ברבים על-פי סמכות כדין או שהועמדה לעיון הרבים על-פי סמכות כדין - אינה צריכה הסכמה או היתר כדי לחזור ולפרסמה. @ 5. מסירת ידיעות לבית המשפט : על מסירת ידיעות לבית משפט חלים הסייגים הקבועים [[+|בסעיפים 44]] [[ו-45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971]], הקובעים: : 44. "חסיון לטובת המדינה :: (א) אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם ראש הממשלה או שר הבטחון הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בבטחון המדינה, או אם ראש הממשלה או שר החוץ הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע ביחסי החוץ של המדינה, אלא אם מצא שופט בית המשפט העליון, על-פי עתירת בעל-דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה. :: (ב) הוגשה לבית המשפט תעודה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט על-פי בקשת בעל-הדין המבקש גילוי הראיה, להפסיק את המשפט לתקופה שיקבע כדי לאפשר הגשת העתירה לגילוי הראיה, ואם ראה לנכון - גם להחלטה בעתירה. : 45. חסיון לטובת הציבור :: אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם שר הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בענין ציבורי חשוב, אלא אם מצא בית המשפט הדן בדבר, על-פי עתירת בעל דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה." == <עוגן פרק ג> ג. תחולת הכללים == @ 6. מטרת הכללים ותחולתם : (א) כללים אלה מבוססים על הוראות החוק והם באים לקבוע את הנוהל על-פיו תיבדק בקשתו של עובד הציבור, כמשמעותו של מונח זה לפי [[סעיף 1]], לכלול ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, בפרסום אותו הוא מבקש לפרסם בארץ או מחוצה לה. : (ב) כללים אלה אינם גורעים מן החובה של עובד הציבור, הקבועה בחוק, לבקש היתר כדי לפרסם ידיעה שלא בגדר פרסום כמוגדר [[בסעיף 1]]; כן אין בכללים אלה כדי לגרוע מחובותיהם על-פי חוק של עובדי הציבור מן הסוגים שכללים אלה אינם חלים עליהם. @ 7. מהותה של ידיעה : לשם הסרת ספק, מובהר בזה כי בגדר המונח "ידיעה" כמשמעותה בחוק כלולים גם פרטים על ממצאים, לקחים, מסקנות, שיקולים וחוות-דעת, המבוססים על נתונים שבעובדה. @ 8. ידיעה על דיוני הממשלה : מתן היתר לפי כללים אלה לגבי ידיעה על דיונים והחלטות של הממשלה הוא גם בגדר היתר לענין [[סעיף 28 לחוק-יסוד: הממשלה]]. == <עוגן פרק ד> ד. נוהל הטיפול בבקשות לפרסום == @ 9. ועדת שרים (תיקון: תשל"ח, תשל"ט, תשל"ט-2, תשל"ט-3, תשמ"ב, תשמ"ה, תשמ"ט, תש"ן, תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ו, תש"ס, תשס"א, תשס"ג, תשס"ה) : (א) לשם בדיקת בקשות היתר לפרסום ולשם מתן היתר פרסום תוקם ועדת שרים, ואלה חבריה: :: (1) שרת המשפטים - יושבת ראש; :: (2) שר הביטחון; :: (3) שר החוץ; :: (4) השר מתן וילנאי. ::- ((לפי [[https://www.gov.il/he/departments/policies/dec313_2021 | החלטת ממשלה מס' 313 מיום 08.08.2021]], מונתה ועדת שרים למתן היתרים לפרסום שהרכבה מפורט להלן: {{ש}} שר המשפטים – יושב ראש {{ש}} שר הביטחון {{ש}} השר אלעזר שטרן.)) : (ב) הוגשה בקשה להיתר בידי אחד מחברי הועדה, תהיה ועדת השרים מורכבת משני החברים האחרים ונוסף להם יישב בה שר שלישי שייקבע בידי הממשלה לענין זה, הוגשה הבקשה בידי יושב-ראש הועדה, תקבע הממשלה מי מן השרים שיכהנו בועדה ישמש יושב-ראש. @ 10. צנזורה : אם הפרסום כולל ידיעה אשר עליה חלה חובת הצנזורה לפי [[תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]], יעביר עובד הציבור את הפרסום תחילה - ולפני העברתו לפי [[סעיף 11]] - לבדיקת הצנזורה. @ 11. העברת בקשה : (א) עובד הציבור המבקש לכלול ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו בפרסום אותו הוא עומד לפרסם, יעביר לועדה את טיוטת הפרסום בדרך הקבועה להלן. : (ב) הבקשה וטיוטת הפרסום יועברו על-ידי עובד הציבור למזכירות הממשלה, תוך ציון הקטעים שנפסלו על-ידי הצנזורה. : (ג) הבקשה תועבר בדרך הבאה: :: (1) היתה הבקשה של עובד המדינה או של עובד המדינה לשעבר - באמצעות המנהל הכללי של המשרד שבו הוא עובד או עבד, לפי הענין; :: (2) היתה הבקשה של חייל או של חייל לשעבר והידיעה נגעה לצבא - באמצעות הרמטכ"ל; :: (3) היתה הבקשה של שוטר או של שוטר לשעבר והידיעה נגעה למשטרה - באמצעות המפכ"ל; :: (4) היתה הבקשה של הרמטכ"ל, המפכ"ל, סגן שר, מנהל כללי או של מי שכיהנו בתפקידים אלה בעבר והפרסום נוגע לתפקידם האמור - באמצעות השר הנוגע בדבר; :: (5) היתה הבקשה של ראש הממשלה, של שר או של מי שכיהן במשרות אלה, של נושא משרה או תפקיד ממלכתי במינוי על-פי חיקוק או של מי שכיהן כאמור או של עובד ציבור מן המנויים בפסקאות (1) עד (4) שהוראותיהן של הפסקאות הללו אינן חלות עליו, יעביר את הפרסום במישרין למזכיר הממשלה. : (ד) מי שבאמצעותו מועברת טיוטת הפרסום כאמור בסעיף קטן (ג) יצרף הערותיו לבקשה. @ 12. פעולת מזכיר הממשלה : חומר שנתקבל כאמור [[בסעיף 11]] יעביר מזכיר הממשלה לחברי ועדת השרים. @ 13. דרך פעולת הועדה : (א) הועדה רשאית להחליט כי צוות עובדי הציבור יעיין בפרסום מסויים ויתן חוות-דעתו לועדה; החליטה הועדה כאמור, ימנה יושב-ראש הועדה את חברי הצוות. : (ב) במידה שסדרי עבודתה של הועדה לא נקבעו בכללים אלה, תקבע אותם הועדה. : (ג) ועדת השרים תכריע ברוב דעות חבריה. @ 14. החלטת ועדת השרים : החלטתה של ועדת השרים תימסר למבקש, באמצעות מזכיר הממשלה, בכתב. @ 15. אצילת סמכות : ועדת השרים תהיה רשאית לאצול מסמכותה לעובד הציבור או לצוות של עובדי הציבור, כמשמעות [[המונח "עובד הציבור" בסעיף 1]], בענינים ובסייגים שועדת השרים תקבע. <פרסום> י"ד בשבט תשל"ה (26 בינואר 1975) <חתימה> גרשון אבנר, מזכיר הממשלה 86xftvlrizxdr2g5708p3aoy3twnaw6 106 469968 1417446 2022-08-09T12:53:09Z Ilan Sendowski 4009 - - וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ לֵאמֹר - - wikitext text/x-wiki {{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח יד|טו|ח טז|הבהרה=כן|ציטוט= וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ לֵאמֹר.}} == וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ לֵאמֹר == על נח נאמר: "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו. אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" ([[ביאור:בראשית ו ט]]). נח היה איש מאוד ממושמע, ולפי הכתוב "אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" ניתן להבין שנח חיכה שאלוהים יגיד לו מה לעשות לפני שהוא עשה דבר '''משמעותי'''. כך גם הוא התחתן רק בגיל 500. אברם לא היה כל כך ממושמע ולכן אלוהים היה צריך לפקוד עליו: "אֲנִי אֵל שַׁדַּי. הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" ([[ביאור:בראשית יז א]]). נח חיכה ולא יצא מהתיבה. כבר עברו 57 ימים מאז שהוא הסיר את מכסה התיבה וראה שכל האדמה שנחשפה מהמים נמצאת במצב הרוס וחרב. לא מספרים לנו שבמשך הזמן שנח חיכה בתיבה, הצמחים נבטו וצמחו והכל נעשה ירוק וחי. לא נשארו עכברים ומזיקים לפגוע בצמחים. השמש זרחה, האדמה היתה ספוגה במי המבול, וכל המעינות היו מלאים במים טריים. אלוהים החליט שהגיע הזמן לצאת ולשחרר את החיות להתחיל לפרות ולרבות על הארץ, מחדש. {{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח יד|טו|ח טז}} hal06ojjc656yxgbej4dbcznn137sav 116 469969 1417450 2022-08-09T15:15:37Z Fuzzy 29 כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות) wikitext text/x-wiki <שם> כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז-1987 (תיקון: תשס"ז) <שם> תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז-1987 <מקור> ((ק"ת תשמ"ז, 1109|תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|5042)); ((תשמ"ח, 25|תיקון|5058)), ((912|תיקון מס' 2|5113)); ((תשמ"ט, 806|תיקון מס' 3|5186)); ((תש"ן, 603|תיקון|5266)), ((760|תיקון מס' 2|5276)), ((970|תיקון מס' 3|5286)); ((תשנ"א, 35|תיקון|5299)), ((293|תיקון מס' 2|5314)), ((851|תיקון מס' 3|5355)); ((תשנ"ב, 1037|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)|5441)), ((1354|תיקון לצו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)|5459)); ((תשנ"ג, 1162|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (תעריפי מים לחקלאות)|5545)), ((1162|תיקון|5545)); ((תשנ"ד, 16|ת"ט|5549)), ((850|תיקון|5596)); ((תשנ"ה, 1582|תיקון|5689)), ((1698|תיקון מס' 2|5695)); ((תשנ"ז, 160|תיקון|5797)), ((340|תיקון מס' 2|5806)), ((861|תיקון מס' 3|5835)), ((1135|תיקון מס' 4|5850)); ((תשנ"ח, 707|תיקון|5897)); ((תש"ס, 35|תיקון|6002)), ((779|תיקון מס' 2|6047)); ((תשס"א, 168|ת"ט|6069)); ((ס"ח תשס"ג, 390|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)), ((573|ת"ט|1904)); ((תשס"ה, 374, 375|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((ק"ת תשס"ו, 1179|תיקון|6517)); ((תשס"ז, 784|תיקון|6583)); ((תשס"ח, 382|תיקון|6640)); ((תש"ע, 94|הוראת שעה|6821)), ((447|תיקון|6847)), ((1310|תיקון מס' 2|6903)), ((1313|תיקון (תיקון)|6903)); ((תשע"א, 116|הוראת שעה|6937)), ((117|תיקון|6937)), ((398|תיקון מס' 2|6957)), ((706|ת"ט|6978)), ((1070|תיקון [תש"ע] (תיקון)|7008)), ((1070|תיקון מס' 3|7008)), ((1140|ת"ט|7012)); ((תשע"ב, 466|תיקון [תש"ע] (תיקון)|7066)), ((467|תיקון|7066)), ((1633|תיקון מס' 2|7157)); ((תשע"ג, 341|תיקון|7195)), ((661|ת"ט|7217)), ((1430|תיקון מס' 2|7263)); ((תשע"ד, 380|תיקון [תש"ע] (תיקון)|7320)), ((381|תיקון|7320)), ((1150|הוראת שעה|7379)), ((1438|תיקון [תש"ע] (תיקון מס' 2)|7389)), ((1439|תיקון (תיקון)|7389)), ((1716|הוראת שעה|7416)); ((תשע"ה, 27|תיקון|7432)), ((503|תיקון מס' 2|7467)), ((505|הוראת שעה [תשע"ד] (תיקון)|7467)), ((1136|תיקון מס' 3|7505)), ((1310|תיקון מס' 4|7524)); ((תשע"ו, 438|תיקון|7591)), ((441|הוראת שעה [תשע"ד] (תיקון)|7591)); ((תשע"ז, 436|תיקון|7749)),((809|תיקון מס' 2|7786)), ((1280|תיקון מס' 3|7830)); ((תשע"ח, 608|תיקון|7912)), ((746|תיקון מס' 2|7918)), ((2230|תיקון [תשע"ה] מס' 2 (תיקון)|8028)), ((2230|תיקון [תשע"ז] מס' 3 (תיקון)|8028)), ((2231|תיקון מס' 3|8028)); ((תשע"ט, 1664|תיקון|8135)), ((1667|תיקון [תשע"ז] מס' 3 (תיקון)|8135)), ((3089|תיקון מס' 2|8199)), ((3452|תיקון מס' 3|8240)); ((תש"ף, 273|תיקון|8308)), ((1661|תיקון מס' 2|8625)); ((תשפ"א, 1118|תיקון|9025)), ((3498|תיקון מס' 2|9463)); ((תשפ"ב, 1318|תיקון|9830)), ((3276|תיקון מס' 2|10224)). ''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשנ"ד, 691|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5585)), ((913|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5604)), ((1269|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5618)), ((1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5621)); ((תשנ"ה, 288|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5654)), ((591|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5654)), ((592|ת"ט|5654)), ((1357|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5674)), ((1681|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5693)); ((תשנ"ו, 45|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5709)), ((442|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5731)), ((1003|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5760)); ((תשנ"ז, 105|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5792)), ((476|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5817)), ((535|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5822)), ((926|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5839)), ((985|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5844)), ((1127|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5849)); ((תשנ"ח, 121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5865)), ((400|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5879)), ((548|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5886)), ((787|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5903)), ((1168|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5919)), ((1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5925)); ((תשנ"ט, 197|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5942)), ((201|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5942)), ((202|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5942)), ((902|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5979)), ((905|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5979)), ((907|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5979)); ((תש"ס, 118|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6008)), ((121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6008)), ((123|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6008)), ((659|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6040)), ((663|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6040)), ((664|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|6040)); ((תשס"א 210|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6072)), ((211|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6072)), ((861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6109)), ((862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6109)), ((971|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6118)); ((תשס"ב, 206|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6140)), ((207|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6140)), ((439|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6152)), ((858|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6177)), ((861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6177)), ((862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|6177)); ((תשס"ג, 20|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6197)), ((199|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6208)), ((560|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2) [צ"ל: (מס' 3)]|6228)), ((706|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3) [צ"ל: (מס' 4)]|6238)),((706|ת"ט|6238)); ((תשס"ד, 7|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6268)), ((180|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) [צ"ל: (מס' 2)]|6287)), ((941|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2) [צ"ל: (מס' 3)]|6336)), ((945|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3) [צ"ל: (מס' 4)]|6336)); ((תשס"ה, 355|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6364)), ((960|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6421)), ((963|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6421)); ((תשס"ו, 176|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6443)), ((467|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6461)), ((1089|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6509)), ((1091|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6509)); ((תשס"ז, 435|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6549)), ((437|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6549)), ((439|ת"ט|6549)), ((879|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6588)); ((1049|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6603)), ((1051|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6603)); ((תשס"ח, 94|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6621)), ((250|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6631)), ((1004|ת"ט|6680)), ((1146|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס' 3)|6695)); ((תשס"ט, 313|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|6738)), ((1139|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס' 2)|6795)); ((תש"ע, 959|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|6879)); ((תשע"ב, 1581|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7157)); ((תשע"ג, 1509|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7268)); ((תשע"ד, 1576|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7404)); ((תשע"ו, 1484|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7681)). <מבוא> <!-- (תיקון: תשס"ז) --> בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיף 112]] [[=החוק|לחוק המים, התשי"ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 113 לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה: @ 1. הגדרות (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3, תשע"א-3, תשע"א-4, תשע"ב, תשע"ו, תשע"ז-3, תשע"ח, תשע"ח-5, תשע"ט, תשע"ט-4) : בכללים אלה - :- "אזור מורד" - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא "אזור מורד" בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אובדן המים באותו אזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה; :- "אזור מעלה" - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא "אזור מעלה", בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה; :: ((פורסמה הכרזה על "אזור מעלה" ו"אזור מורד" (י"פ תשע"ח, 7954; תשע"ט, 8898; תש"ף, 5544, 6825, 8823; תשפ"א, 6182; תשפ"ב, 452).)) :- ""אזור נסמך מים שפירים" - אזור שניתן לנהל בו במשותף את מצאי המים למטרת חקלאות, המסומן כאזור נסמך מים שפירים במפה [[שבתוספת]], כל עוד לא מתקיים בו אחד מאלה: :: (1) שיעור המים הנחותים מסך מצאי המים באזור גדול מ-25%; :: (2) הביקוש למים נחותים באזור קטן ממצאי המים הנחותים בו; :- "הממונה", "חברה" - כהגדרתם [[בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב]]; :- "הפקת סילוק" ו"הפקת שיקום" - כהגדרתן [[בכללי הפקה והולכה]]; :- "הרשות הממשלתית" - כהגדרתה [[בסעיף 124יא לחוק]]; :- "חוק תאגידי מים וביוב" - [[חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001]]; :- "כללי הספקים המקומיים" - [[=כללי הספקים המקומיים|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ"ד-1994]]; :- "כללי הפקה והולכה" - [[=כללי הפקה והולכה|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע"ז-2017]]; :- "כללי חישוב עלות" - [[=כללי חישוב עלות|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע-2009]]; :- "כללי רישיון" - [[=כללי רישיון|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע"ד-2014]]; :- "כללי שירותי תשתית" - [[=כללי שירותי תשתית|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע"א-2011]]; :- "כללי התעריפים" - [[=כללי התעריפים|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע-2009]]; :- "כמות מוחדרת" - כמות מים שהוחדרה לפי רישיון החדרה ושהוגדרה ברישיון ככמות מוחדרת; :- "כמות מוכרת" - התוצאה המתקבלת מחלוקה בשנים עשר של כמות המים המוכרת לספק לגבי שנה מסוימת, לפי [[סעיף 14ג לכללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע"ו-2016]], כפי שמופיע ברישיון ההספקה של מקורות; :- "כמות מים מוקצית" - כמות המים המוקצית כדין, בין להפקה, בין להספקה, ובין לצריכה על פי רישיון, למעט תוספת גמישה לחקלאות כמשמעותה [[בכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל"ו-1976]]; :- "כמות מים מסופקת" - כמות המים המסופקת בפועל, כפי שנמדדה בנקודת המדידה; :- "כמות מים נחרגת" - כל אחת מאלה: :: (1) כמות המים שהופקה, סופקה או נצרכה מעל או בניגוד לכמות המים המוקצית; :: (2) כמות מים שפירים שנצרכה, כדין, לפי היתר של מנהל הרשות הממשלתית; :: (3) כמות מים שהופקה בהפקת חורף, כהגדרתה [[בכללי הפקה והולכה]]; :- "מדגה מתועש" - גידול דגים לשיווק בבריכות מצופות ביריעה פלסטית או בבטון, שבהן משך זמן שהיית המים פחות מ-24 שעות ומפיק המים מזרימם חזרה למקור מים לפי צו הרשאה שניתן לפי [[סעיף 20יא לחוק]] (להלן - צו הרשאה) ובהתאם לתנאיו; :- "מחדיר" - מי שהחדיר מים שקיבל ממקורות לאקוויפר לפי רישיון החדרה; :- "מים נחותים" - קולחין, מים מליחים ומים שפירים מאיכות נחותה; :- "מ"ק" - מטר מעוקב של מים; :- "מקורות" - מקורות חברת מים בע"מ, בין שהיא מספקת את המים לפי רישיון ובין שרואים אותה כאילו סיפקה אותם לפי [[סעיף 33א לחוק]]; :- "מפעלי מקורות" - מפעלים של מקורות באזורי הארץ השונים, שמתכונתם אושרה בידי מנהל הרשות הממשלתית; :- "נקודת מדידה" - הנקודה שבה נמדדת כמות המים המסופקת לצרכן, לצורך עריכת החשבון בין מקורות והצרכן בעד הספקת המים; :- "ספק" - צרכן שמספק מים לצריכה ביתית או למטרת תעשייה או למטרת חקלאות, לפי רישיון, והוא אחד מאלה: :: (1) חברה, עיריה, מועצה מקומית לרבות מועצה אזורית, ועד מקומי, איגוד ערים, ובלבד שהם מספקים מים במדידה לצרכניהם לפי [[חוק מדידת מים, התשט"ו-1955]], ומחייבים אותם לפי חשבון מים; :: (2) צרכן שיתופי; :: (3) אגודה שיתופית או תאגיד אחר שאינו חברה שמנהל הרשות הממשלתית שוכנע כי תכליתו אספקת מים בתחומו וכי הוא בא במקום אחד או יותר מן הגורמים, המנויים בפסקאות (1) או (2) לעניין אספקת מים בשטח, כולו או חלקו, של אותו גורם או גורמים, לפי העניין; :- "ספק אחר ברשות מקומית" - ספק ברשות מקומית שאינו ספק מקומי רשותי; :- "ספק חד-רשותי" - ספק, למעט חברה ולמעט ספק ברשות מקומית, המספק מים בתוך תחום יישוב אחד או יותר ובלבד שאינו ספק רב-רשותי; :- "ספק מקומי רשותי" - כהגדרתו [[בכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ"ד-1994]]; :- "ספק רב-רשותי" - ספק שהוא מועצה אזורית ובכלל זה ספק המצוי בבעלות של המועצה כאמור, המספק שירותי מים וביוב בתוך תחום של יותר מיישוב אחד; :- "ספק רב-רשותי אזורי" - (((נמחקה);)) :- "ספק ברשות מקומית" - ספק, שלא הקים חברה שחלות עליו הוראות [[סעיף 6א לחוק תאגידי מים וביוב]], לרבות ספק כאמור בפרט (3) להגדרת ספק, הפועל בתחום רשות מקומית שאינה מועצה אזורית, ולמעט ספק שהוא מועצה מקומית תעשייתית; :- "צרכן" - מי שמסופקים לו מים ממקורות על פי רישיון; :- "צרכן ביתי" - (((נמחקה);)) :- "צרכן שיתופי" - אגודה שיתופית שרשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו [[בפקודת האגודות השיתופיות]], סיווג לפי [[הפקודה האמורה]] כקיבוץ, כקיבוץ שיתופי או כקיבוץ מתחדש, למעט קיבוץ עירוני, שמתקיימים לגביה כל אלה: :: (1) היא מספקת מים למטרת צורכי בית לכמה יחידות דיור, שאין בכל אחת מהן מדידה נפרדת של מים לצורכי בית, באמצעות מד-מים המותקן ביחידת הדיור; :: (2) היא צורכת מים ממקורות על פי רישיון שנקבעה בו הכמות, לכל המים המוקצים לצריכה ביתית; :: (3) כמות המים שאינה למטרת צריכה ביתית נמדדת בה באמצעות מדי-מים נפרדים בכל אחד מן השטחים שאינם משמשים למטרה האמורה; :- "רישיון" - כהגדרתו [[בסעיף 23(ב) לחוק]]; :- "רישיון החדרה" - כמשמעותו [[בסעיף 44ב לחוק]]; :- "ש"ח" - שקלים חדשים; :- "שיעור המע"מ" - השיעור שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976]]; :- "תשלומים בעבור סידור האספקה" - תשלומים חד-פעמיים ששילם הספק, למקורות, לכל מ"ק, בעבור השקעות היסוד לפי חלקו היחסי במערכת המים, לרבות הגדלת חלקו היחסי, בין בהסכם ובין לפי הוראות [[החוק]] ובלבד שטרם חלפו 20 שנה מיום התשלום, ולמעט תשלומים שוטפים שנתיים ששילם עקב אי-תשלומם של התשלומים החד-פעמיים כאמור. @ 2. הספקת מים לפי תעריפים (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תשע"א-3, תשע"ז-3) : (א) מקורות לא תספק מים אלא בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, ולא תשית על צרכן, תשלומים נוספים שאינם מפורטים בכללים אלה, לרבות תשלומים בעבור סידור האספקה והיטלי הפקה כמשמעותם [[בסעיף 116 לחוק]]. : (א1) דמי מים שעל בעל רישיון לשלם למקורות לפי [[סעיף 33א(ב) לחוק]] יחושבו לפי ההפרש בין תעריף ההפקה או תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי [[כללי הפקה והולכה]], לבין התעריף החל עליו לפי כללים אלה. : (ב) הוראות כללים אלה עדיפות על כל הסכם שנעשה בין מקורות לצרכן לפני קביעת התעריפים הנקובים בכללים אלה. : (ג) חל שינוי בתעריפי המים בתוך תקופת הצריכה שאליה מתייחס החשבון לצרכן, יראו את הצריכה כאילו התחלקה באופן שווה לכל יום בתקופת הצריכה, והצרכן יחויב לשלם לפי התעריף הקודם בעד הימים שלפני יום השינוי ולפי התעריף החדש בעד הימים שלמן יום השינוי. @ 3. מס ערך מוסף (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3) : למעט אם נקבע אחרת, התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף, כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; נקבעו תעריפים בכללים אלה בדרך של הפניה לתעריפים או רכיבים בתעריפים הקבועים בדבר חקיקה אחר, יופחת מהם סכום בגובה שיעור מס ערך מוסף ככל שנכלל שם ולא הופחת בכללים אלה, והכל לפי העניין. @ 4. סייג לתחולה (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3) : התעריפים בכללים אלה יחולו לגבי מים שמספקת חברת מקורות לצרכניה. @ 5. חיוב בתעריפים לפי רשיון (תיקון: תשס"ז, תשע"ז-3) : החיוב בתעריפים הנקובים בכללים אלה ייעשה בהתאם לקביעותיו של רשיון, לרבות מטרות המים המפורטות בו. @ 6. התחשבנות בין מקורות והצרכן (תיקון: תשס"ז) : (א) צרכן חייב לשלם למקורות את מחיר המים בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, בהתאם לחשבון שיוגש לו מאת מקורות. : (ב) בתים כל שנה תגיש מקורות לצרכן חשבון בעד כמות מים נחרגת, אם היתה כזאת, בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה; מקורות רשאית להגיש חשבון כאמור גם לפני תום שנה, בתום כל חודש או בתום כל חלק מן השנה, אם נוכחה בצריכה של כמות מים נחרגת. @ 6א. ריבית (תיקון: תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-5) : (א) תשלום לפי [[סעיף 112 לחוק]], שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם למקורות, שלא שולם במועד שבו היה עליהם לשלמו (להלן - מועד החיוב), ישולם בתוספת ריבית כאמור [[בסעיף 31 לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע"א-2011]], ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל. : (ב) שילם צרכן למקורות יתר תשלום על סכום שהוא חב בו לפי כללים אלה, ומקורות לא החזירה לו את יתר התשלום בתוך 30 ימים מיום תשלומו, תחזירו מקורות בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה - מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל. @ 7. תעריפים למים למטרות צריכה שונות (תיקון: תשמ"ח, תשמ"ח-2, תשמ"ט, תש"ן, תש"ן-2, תש"ן-3, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"א-3, תשנ"ב, תשנ"ב-2, תשנ"ג-2, תשנ"ד, [הודעות], תשנ"ד-2, תשנ"ה-2, תשנ"ז, תשנ"ז-2, תשנ"ז-3, תשנ"ז-4, תשנ"ח, תש"ס, תש"ס-2, תשס"א, ס"ח תשס"ג, ס"ח תשס"ה, ס"ח תשס"ה-2, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח, תש"ע, תש"ע-2, תש"ע-3, תש"ע-4, תשע"א, תשע"א-2, תשע"א-3, תשע"א-5, תשע"א-6, תשע"א-7, תשע"ב, תשע"ב-2, תשע"ב-3, תשע"ג, תשע"ג-2, תשע"ג-3, תשע"ד, תשע"ד-2, תשע"ד-3, תשע"ד-4, תשע"ד-5, תשע"ד-6, תשע"ה, תשע"ה-2, תשע"ה-3, תשע"ה-4, תשע"ה-5, תשע"ו, תשע"ו-2, תשע"ז, תשע"ז-2, תשע"ז-3, תשע"ח, תשע"ח-2, תשע"ח-3, תשע"ח-4, תשע"ח-5, תשע"ט, תשע"ט-2, תשע"ט-3, תשע"ט-4, תש"ף, תש"ף-2, תשפ"א, תשפ"א-2, תשפ"ב, תשפ"ב-2) : התעריפים לכל מ"ק מכמות המים המסופקת מאת מקורות יהיו כמפורט להלן: : (1) '''מים לחקלאות''' : 1.1 '''מים שפירים -''' :: {{טורים שווים | {{ממורכז|{{מוקטן|שם מפעל מקורות}}}} | {{ממורכז|מוקטן|תעריף בעד כמות המים המוקצית {{ש}} בכל חודשי השנה בש"ח למ"ק}}}} }} :: 1.1.1 (((נמחקה))) :: 1.1.2 (((נמחקה))) :: 1.1.3 (((נמחקה))) :: 1.1.4 (((נמחקה))) :: 1.1.5 (((נמחקה))) :: 1.1.6 (((נמחקה))) :: 1.1.6א (((נמחקה).)) :: 1.1.7 - 1.940 ש"ח, ובאזור נסמך מים שפירים - 1.647 ש"ח. :: 1.1.7א מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים - ::: (1) הממוקמים באזור מורד - 75% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; ::: (2) הממוקמים באזור מעלה - 125% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7. :: 1.1.7ב מים שפירים ששימשו למדגה מתועש - :: (1) התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7 בעד כמות מים השווה למכפלה של שטח פני הבריכה ב-1,500 מ"ק לדונם, ולגבי בריכות ששטח פניהן מקורה ואינו חשוף לאור השמש - ב-750 מ"ק לדונם; :: (2) בעד יתרת כמות המים - ::: (א) אם הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה - 0.005 ש"ח למ"ק; ::: (ב) אם לא הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה, או אם לא מולאו שאר התנאים הנקובים בצו ההרשאה, מהמועד שבו נמסרה לצרכן הודעה על כך ועד שתיקן את ההפרה - 0.01 ש"ח למ"ק. :: 1.1.7ג. מים שפירים ששימשו להשקיית אדמות הכבול בעמק החולה לפי תנאי הרישיון - 0.903 ש"ח, ולבעל רישיון שלא עמד בתנאי הרישיון - התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ולמים כאמור שמקורם במיתקני הפקה למים עיליים במעלה - 125% מהתעריף הנקוב בפסקה האמורה. :: 1.1.8 (((נמחקה).)) :: 1.1.9 תעריף לכמות מים נחרגת - ::: (1) בשיעור שאינו עולה על 10% - 3.489 ש"ח למ"ק; ::: (2) בשיעור שעולה על 10% - התעריף הנקוב בפסקת משנה 7(3)(ב) בפסקת משנה 3.1.1.2. : 1.2 '''שפד"ן -''' :: לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי - :: 1.2.1 ((תעריף לכמות מים נצרכת -)) :::: בשנת 2022 - 1.538 ש"ח למ"ק; :::: משנת 2023 ואילך - 1.588 ש"ח למ"ק; :: 1.2.2 תעריף לכמות מים נחרגת - התעריפים לפי פסקת משנה 1.1.9. : 1.3 '''קולחין -''' :: 1.3.1 תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות של מי השקיה חקלאית בלא מגבלות, לרבות מי קולחין ממפעל תשלובת הקישון המסופקים ממאגרי תשלובת הקישון, כפי שיקבע שר הבריאות לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]], עד לכמות המוקצית - 1.256. :: 1.3.2 תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות נמוכה מן הקבוע בפסקת משנה 1.3.1 או גבוהה ממוליכות חשמלית של 1.7 דציסימנס למטר, עד לכמות המוקצית - תעריף הנמוך ב-14% מן התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.3.1. :: 1.3.2א (((פקעה).)) :: 1.3.3 תעריף לכמות מים נחרגת - ::: (1) בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; ::: (2) בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה. :: 1.3.4 - ::: (א) קביעת המוליכות החשמלית לעניין פסקה זו תיעשה על ידי מקורות, על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנה, בחודש אוקטובר; הקביעה תהווה בסיס לתעריף מי הקולחים בשנת הרישוי העוקבת, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור במהלך שנת הרישוי; ::: (ב) דגימה של המים תיעשה על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו, במוצא מיתקן טיהור השפכים; ::: (ג) את תוצאות הדגימה תעביר מקורות לרשות הממשלתית למים ולביוב, לא יאוחר מ-15 בחודש נובמבר של כל שנה; בצירוף אישור על העברת עותק שלהן לצרכן, 10 ימים לפחות לפני כן; ::: (ד) הוראות פסקת משנה זו לא יחולו באזורים שבהם ראה מנהל הרשות הממשלתית, כי השימוש במי קולחים עלול לזהם מקורות מים. : 1((.))4 (()) (((נמחקה))) : 1.5 (()) (((פקעה))) : 1.6 (()) '''מים מליחים''' :: (1) בפסקת משנה זו, "תעריף בסיס", בש"ח - 1.457; :: (2) לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי - מים שמוליכותם החשמלית - ::: א. בין 1.9 דציסימנס למטר ובין 2.65 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 10 אחוזים; ::: ב. בין 2.65 דציסימנס למטר ובין 3.4 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 16 אחוזים; ::: ג. בין 3.4 דציסימנס למטר ובין 4.1 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 24 אחוזים; ::: ד. בין 4.1 דציסימנס למטר ובין 4.8 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 30 אחוזים; ::: ה. בין 4.8 דציסימנס למטר ובין 5.2 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 34 אחוזים; ::: ו. בין 5.2 דציסימנס למטר ובין 10 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 40 אחוזים; ::: ז. מעל 10 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 45 אחוזים. :: (3) מים שתכולת הסולפטים בהם עולה על 1,600 מיליגרם לליטר, או מים שרמת הברזל המומס בהם מעל 0.3 מיליגרם לליטר או מים שרמת המימן הגופרי בהם מעל 0.5 מיליגרם לליטר או צירוף של כל שניים מהם, והמוליכות החשמלית שלהם נמוכה מ-3.4 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס, בהפחתה של 25 אחוזים. :: (3א) מים מליחים, ממיתקני הפקה למים עיליים: ::: (א) לכמות שהוקצתה בשנת הרישוי, 90% מהקבוע בסעיף (([צ"ל: בפסקה])) 1.6(2); ::: (ב) הממוקמים באזור מורד, 85% מהתעריף בפסקת משנה (א); ::: (ג) הממוקמים באזור מעלה, 115% מהתעריף בפסקת משנה (א); :: (3ב) תעריף לכמות מים נחרגת - ::: א. בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה; ::: ב. בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה. :: (4) ::: א. קביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים לעניין סעיף זה תיעשה על ידי מקורות; ::: ב. הקביעה כאמור תיעשה על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנתיים מחודש יולי עד חודש אוקטובר של אותה שנה (להלן בסעיף זה - תקופת הקביעה); הקביעה תהווה בסיס לתעריף המים המליחים בשתי שנות הרישוי העוקבות, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור בתקופת הקביעה; ::: ג. הדגימה של המים תילקח בנקודה שבה מועברים המים מרשות הספק לרשות הצרכן (נקודת המעבר); ::: ד. הדגימה של המים תילקח על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו; ::: ה. תוצאות הדגימות יועברו על ידי מקורות לרשות הממשלתית, לא יאוחר מ-15 בחודש נובמבר של כל שנה; עותק מתוצאות הדגימות תעביר מקורות לצרכן, לפחות 10 ימים לפני כן; ::: ו. נמנע ממקורות לקחת דגימה בשל נסיבות התלויות בצרכן, תיעשה הקביעה בשנת הרישוי העוקבת על בסיס הנתונים הנמצאים ברשותה באותה עת ורשאית היא לצורך כך לקבל נתונים בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים מאת הרשות הממשלתית וזאת עד לביצוע דגימה חוזרת שתילקח עד לסוף חודש מרס; תוצאות הבדיקה החוזרת ישמשו לצורך ההחלטה בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים ממועד הבדיקה; מנע הצרכן ביצוע בדיקה חוזרת יחויבו המים מאותו מועד לפי התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; ::: ז. על אף האמור בפסקת משנה ב רשאים הצרכן או מקורות, לפי העניין, לערוך דגימה חוזרת גם בשנה העוקבת לשנת הבדיקה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות ממועד הדגימה הקודמת לאותו צרכן; ממצאי הבדיקה ישמשו לקביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים כאמור עד סוף תקופת הקביעה; ובלבד שאם נעשתה דגימה חוזרת בידי צרכן, תוצג לפני מקורות בדיקת מעבדה מוסמכת ומקורות תבצע דגימה חוזרת לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים, והצרכן יישא בעלות הדגימה החוזרת שתיעשה על ידי מקורות בסך 500 שקלים חדשים. :: (5) הזכאות לעניין סעיף זה לגבי מים שאינם מזוהים כמים מליחים בעת התקנתו, תקום רק עם הגשת בקשה בכתב למנהל הרשות הממשלתית ותחל רק בשנת הרישוי העוקבת. :: (6) פסקת משנה (2)א עד ו תחול באזורים האלה בלבד או בחלקים מהם, על פי קביעת מנהל הרשות הממשלתית: עמק הירדן; בקעת הירדן; עמק בית שאן; עמק חרוד; עמק יזרעאל; עמק זבולון; חוף הכרמל; הנגב הצפון מערבי; הר הנגב; מדבר יהודה; ערבה; כיכר סדום. :: (7) על אף האמור בפסקות משנה (2) ו-(3), התעריף בעד מים מליחים שמנהל הרשות הורה כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הנקוב בפסקה 1.1.7. : 1.7 (()) מים שפירים שמנהל הרשות אישר שהם באיכות נחותה, ובעל הרישיון סיפקם כאמור ברישיון - 90% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ואם נקבע ברישיון שיש לספקם לצורך הספקתם למפעל קולחין והמים סופקו כאמור - 50% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; בסעיף זה, "איכות נחותה" - מים המהווים תוספת להפקה לגבי מקור מים מסוים ושהרכבם הכימי מונע מהם שימוש במי שתייה. : 1.7א (()) מים מליחים המופקים מקידוח שמנהל הרשות אישר שהם מים נחותים ושנקבע ברישיון שיש לספקם למפעל קולחין, בכמות שאינה עולה על 10 מלמ"ק לשנה, והמים סופקו כאמור - 70% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.6, לפי העניין; בפסקה זו, "מים נחותים" - מים שאינם מנוצלים ושאספקם (([צ"ל: אספקתם])) למפעל קולחין מביאה לתוספת הפקה ושמוליכותם מעל 2.65 דצמיסימנס למטר או שהרכבם הכימי מונע את אספקתם למערכות האספקה. : 1.8 (()) מים שנקבע לגביהם ברישיון ההספקה כי הם מיועדים להעברה בין מפעלית למפעל קולחין - תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לגביהם לפי [[כללי הפקה והולכה]]. : (2) (((נמחקה))) : (3) '''מים לכל צריכה אחרת''' :: (א) בפסקה זו - :::- "Z1" - התעריף הנקוב [[בסעיף 3(1)(א) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות מוכרת; :::- "Z2" - התעריף הנקוב [[בסעיף 3(1)(ב) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות נוספת; :::- "W" - התעריף הנקוב [[בסעיף 4(1) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים בעד גינון ציבורי; :::- "S" - המנה המתקבלת מחלוקת תעריף הביוב שנקבע לספק המקומי הרשותי לפי [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)|פרק ד' לכללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה), התשע"ה-2014]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע"מ; :::- "D1" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת הראשונה לכללי חישוב עלות]], כתעריף לעלות נמוכה מוכרת; :::- "D2" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת השניה לכללי חישוב עלות]], כתעריף לעלות גבוהה מוכרת; :::- "D3" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת השלישית לכללי חישוב עלות]], כתעריף לגינון ציבורי; :::- "B" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בסעיף 6 לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי ביוב; :::- "R2" - המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל [[בסעיף 4(1)(1.2) לכללי הספקים המקומיים]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע"מ; :::- "K" - היחס בין הממוצע המשוקלל, של התעריף בעד כל כמות נוספת, בהפחתה של D2 ו-B ושל התעריף למוסד עירוני לפי [[כללי התעריפים]], בהפחתה של D3 ו-B לבין התעריף בעד כל כמות נוספת בהפחתה של D2 ו-B; כפי שפורסם לפי כללים אלה; :::- "יחס הצריכה" - היחס בין הכמות המוכרת לבין הכמות מעבר לכמות המוכרת שסיפקה החברה בשנה האחרונה שלפיה חושבו התעריפים לבעל הרישיון. :: (ב) בעד מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים בכללים אלה, בכל מפעלי מקורות - : 3.1 - מים שפירים - :: 3.1.1 לספק חד-רשותי - ::: 3.1.1.1 - בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.984 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2 - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 6.014 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3 - בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.886 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א - לספק רב-רשותי - ::: 3.1.1.1א - בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - 0.672 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2א - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.697 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3א - בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.574 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א1. לספק חד-רשותי שמפיק מים לפי רישיון - ::: 3.1.1.1א1. בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.836 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2א1. בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.866 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3א1. בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.738 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א2. לספק רב-רשותי שמפיק מים לפי רישיון - ::: 3.1.1.1א2. בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.527 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2א2. בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.556 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3א2. בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.428 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א3 - (((נמחקה);)) :: 3.1.1א4 - (((נמחקה);)) :: 3.1.1ב - לספק אחר בתחום רשות מקומית - ::: 3.1.1.1ב - בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - 1.524 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2ב - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 6.554 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3ב - בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 5.111 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1ג - לספק מקומי רשותי - ::: 3.1.1.1ג - בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - הסכום (M) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה: <math>M = Z_1 - (S/1.092) - 1.13</math> ::: 3.1.1.2ג - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - הסכום (N) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה: <math>N = Z_2 - (S/1.092) - 1.19</math> :: 3.1.2 לספק שהוא חברה (להלן בכללים אלה - ספק חברה) - ::: 3.1.2.1 - בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - הסכום (L) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה: :::: {{ממורכז|<math>L = Z_1 - B - D_1</math>}} ::: 3.1.2.2 - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי - הסכום (H) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו: :::: {{ממורכז|<math>H = K*(Z_2 - B - D_2)</math>}} ::: 3.1.2.3 - בעד גינון ציבורי - הסכום (G) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו: :::: {{ממורכז|<math>G = W - D_3</math>}} :: 3.1.2.4 היה והסכום (L) המתקבל בפסקה 3.1.2.1 נמוך מ-0.30 ש"ח (להלן - הסכום המזערי), יופחתו מהסכום (H) המתקבל בפסקה 3.1.2.2, מכפלה של יחס הצריכה בהפרש שבין L ובין הסכום המזערי, ובלבד שהסכום (H) לא יפחת מהסכום המזערי, והסכום (L) ייקבע לפי הסכום המזערי; ::: 3.1.2.5 - (((הוראת שעה עד יום 31.12.2023):)) בעד האספקה מעבר לגדר ההפרדה הביטחונית בירושלים עד גובה הכמות המוקצית - 0.962 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.2.5א - בעד אספקת המים לירושלים לספקי מים שהוגדרו בהסכמים מדיניים עד גובה הכמות המוקצית - 3.448 ש"ח למ"ק; :: 3.1.3 - למי שאינו ספק - ::: 3.1.3.1 (((נמחקה);)) ::: 3.1.3.2 :::: (א) בעד כל כמות שעד 15,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - R2, ואם סופקה כמות מוכרת, יהיה התעריף בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - R1; בפסקה זו, "R1" - המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל [[בסעיף 4(1)(1.1) לכללי הספקים המקומיים]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע"מ; :::: (ב) בעד כל כמות שמעבר ל-15,000 מ"ק ועד 250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - בהפחתה של 0.7 ש"ח למ"ק; :::: (ג) בעד כל כמות שמעבר ל-250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - בהפחתה של 0.95 ש"ח למ"ק, בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; ::: 3.1.3.2א. בעד צריכה שהוכרה כנזילה סמויה, לפי [[פסקה 5.3 בסעיף 4 לכללי הספקים המקומיים]], בשינויים המחויבים מזהות הספק; ::: 3.1.3.3 על אף האמור בפסקאות משנה 3.1.3.1 ו-3.1.3.2, בעד בית חולים, בית מרחץ ומקווה - לכמות שעד לכמות שנקבעה כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) ושאושרה לפי פסקאות משנה (3) או (4) לפי העניין - 2.845 ש"ח למ"ק; :::: (1) לבית מרחץ ומקווה המתפרסם ברשימת מקוואות הטהרה של המשרד לשירותי דת - לכל כמות מים ושהתקיימו כל אלה: ::::: (א) נציג של מקורות, בדק ואישר בכתב, כי כל המים מסופקים לו במד-מים נפרד; ::::: (ב) מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים המסופקים לו משמשים למטרה זו בלבד; ::::: (ג) מהנדס מים אישר בכתב כי הותקנו בו אבזרים חוסכי מים; נמצא כי כל מכלי הדחה הם דו-כמותיים וכי בפתח כל קבועת שרברבות מותקנים וסתים ומגבילי ספיקה, יראו בכך כהתקנת אבזרים חוסכי מים לעניין פסקה זו; :::: (2) לבית חולים אחד מאלה: ::::: (א) לכל כמות מים שנמדדה ברשת מים נפרדת המספקת מים רק לשימושים רפואיים ובלבד שהתקיימו כל אלה: :::::: (1) אושר בידי מהנדס מים כי בבית החולים מותקנת רשת מים נפרדת כאמור; :::::: (2) מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים לשימושים רפואיים מסופקים ברשת הנפרדת ומשמשים למטרה זו בלבד; ::::: (ב) לא קיימת בבית החולים או לא אושר קיומה של רשת נפרדת כאמור - הכמות המתקבלת ממכפלת מספר מיטות האשפוז, לפי תעודת רישום בית חולים המתפרסמת על ידי האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים במשרד הבריאות, בשנה מסוימת, ב-15 מטרים מעוקבים לחודש (להלן - הכמות המחושבת);"; :::: (3) בית מרחץ או מקווה יגיש למקורות, ב-1 באוקטובר, אחת לשנתיים, את האישורים הנדרשים לפי פסקת משנה (א); הוגשו האישורים כאמור תבוצע האספקה, בתקופה העוקבת, בידי ספק המים בהתאם לתעריפים ולכמויות בסעיף זה; לא הוגשו אישורים כאמור או מצאה מקורות כי בית המרחץ או המקווה פועלים בניגוד למוצהר יראה בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין; :::: (4) בית חולים יגיש למקורות, ב-1 באוקטובר, אחת לשנתיים, אישורים כאמור בפסקת משנה (ב)(1) או את הכמות המתקבלת לפי פסקת משנה (ב)(2), לפי העניין; ב-1 בנובמבר, אחת לשנתיים, תעביר מקורות את האישורים וכמויות המחושבות בפירוט לפי בתי החולים, לרשות הממשלתית; הרשות הממשלתית תאשר לספק המים את הכמות לאספקה לפי פסקאות משנה (ב)(1) או (ב)(2), כולה או חלקה, לפי העניין, לגבי התקופה העוקבת; לא הוגשו אישורים או כמות מחושבת כאמור או נמצא כי בית חולים פועל בניגוד למוצהר, תראה מקורות בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין; ::: 3.1.3.4 על אף האמור בפסקת משנה 3.1.3.2, מים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מיועדים לסילוק מאקוויפר - :::: (1) לא יחויבו בתעריף אם מתקיים בהם אחד מאלה: ::::: (א) הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ותנאיו ליעד החדרה שלא נקבע לגביו ברישיון ההחדרה שהוא בעדיפות משנית; ::::: (ב) נקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת שיקום והם הופקו וסופקו לפי תנאי הרישיון, ובלבד שכל המים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת סילוק הופקו וסולקו לפי תנאי הרישיון; :::: (2) יחויבו בתעריף בשיעור של 30% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ליעד שהוגדר ברישיון ההחדרה כיעד בעדיפות משנית; :::: (3) יחויבו בתעריף בשיעור של 50% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם סולקו לפי רישיון ולפי תנאיו ליעד שהוגדר ברישיון כאגן ההיקוות של הכינרת; : 3.2 על אף האמור בפסקת משנה 3.1 - :: (1) מים שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם באיכות נחותה ומתאימים לשימושים אחרים - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-56% מ-R2; :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) מים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 22,000 מיליגרם כלור לליטר ושהרכבם מונע שימוש בהם למי שתייה, ומנהל הרשות אישר שהם מים מליחים - לספק המנוי בפסקאות משנה 3.1.1 עד 3.1.2 תעריף הנמוך ב-71% מ-R2, ואולם אם סופקו המים חלף כמות מוכרת לפי פסקת משנה 3.1.1.1 יהיה התעריף נמוך ב-96% מ-R2; ולמי שאינו ספק לפי פסקת משנה 3.1.3 למים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 2,500 מיליגרם כלור לליטר תעריף הנמוך ב-50% מ-R2 ומעל 2,500 מילגרם כלור לליטר לפי הפירוט הזה: ::: {| ! מספר !! מליחות (מיליגרם כלור לליטר) !! תעריף בש"ח למ"ק |- | (1) || 2,501 עד 6,000 || 3.613 |- | (2) || 6,001 עד 8,000 || 3.287 |- | (3) || 8,001 עד 10,000 || 2.961 |- | (4) || 10,001 עד 12,000 || 2.635 |- | (5) || 12,001 עד 14,000 || 2.309 |- | (6) || 14,001 עד 16,000 || 1.984 |- | (7) || 16,001 עד 18,000 || 1.658 |- | (8) || 18,001 עד 20,000 || 1.332 |- | (9) || 20,001 עד 21,999 || 0.916 |} :: (3א) מים שמליחותם מעל 22,000 מיליגרם כלור לליטר - לא יחויבו בדמי מים; :: (3ב) נוסף על האמור בפסקת משנה (3), למי שאינו ספק, בעד כל כמות שמעבר ל-15,000 מ"ק ועד 250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - התעריף בעד אותה רמת מליחות, לפי הטבלה שבפסקת משנה (3), בהפחתה של 0.7 ש"ח למ"ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל((-))R2; ובעד כל כמות שמעבר ל-250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - התעריף בעד אותה רמת מליחות בהפחתה של 0.95 ש"ח למ"ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל((-))R2 בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; :: (4) מי קולחים, שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש, למעט מי השפד"ן - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-56% מ-R2; :: (5) מי שפד"ן שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-40% מ-R2; :: (6) תעריף לכמות מים נחרגת - ::: 1. בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; ::: 2. בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; :: (7) מקורות תקבע את תכולת הכלורידים והיונים המומסים לעניין סעיף זה לפי סעיף 7(1.6)(4)ב עד ז; :: (8) על אף האמור בפסקה זו, התעריף בעד מים מליחים, מים נחותים או מי קולחין, לרבות שפד"ן, שמנהל הרשות קבע כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הקבוע לאותו ספק בפסקה 3.1 בעד כל כמות מים שפירים שמעבר לכמות המוכרת. : (4) '''מים לשמירת ערכי טבע -''' :: בעד הזרמה של מים בבתי גידול לחים שמנהל הרשות הגדירם ברישיון כמיועדים לשמירת ערכי טבע - :: (1) שהפיק בעל הרישיון - תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי [[כללי הפקה והולכה]]; :: (2) שסיפקה מקורות לבעל הרישיון - העלות הכרוכה בהפקתם ואספקתם, כפי שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית. @ 8. אחזקת מערכות מים וביוב (תיקון: תשמ"ט, תש"ן, תשנ"א-3, תשנ"ד-2, תשנ"ה, תשנ"ז-2, תש"ס-2, תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3, תשע"א-3, תשע"א-6, תשע"ב-2, [הודעות], תשע"ג, תשע"ג-3, תשע"ד-2, תשע"ה-2, תשע"ו, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח, תשע"ח-2, תשע"ח-5, תשע"ט, תשע"ט-4, תש"ף, תש"ף-2, תשפ"א, תשפ"א-2, תשפ"ב, תשפ"ב-2) : (א) מקורות תפריש מתוך הסכומים שחייבה ספק ברשות מקומית, בעד כל כמות מים שסיפקה לו, סכום למ"ק מהחיוב למים שסופקו לכל מטרת צריכה או שימוש למעט לחקלאות: :: (1) לספק מקומי רשותי - 0.834 ש"ח; :: (2) לספק אחר ברשות מקומית - 0.314 ש"ח. : (ב) סכומים שהפרישה מקורות בניכוי הוצאות גבייה, מתוך הסכומים כאמור בסעיף קטן (א) יירשמו בנפרד, והיא לא תשעבד או תמחה כספים אלה ולא תיתן זכות קיזוז לגביהם בלא אישור הממונה; עם הקמתה של חברה בתחומי הספק שממנו נגבו הכספים כאמור בסעיף קטן (א), ולא מוקדם מיום 1 בינואר 2011, תעביר מקורות לחברה, על פי הוראת הממונה ובמועד שיורה, את סך כל הכספים שנגבו מאותו ספק כאמור, בתוספת ריבית; לעניין זה, ::- "ריבית" - ריבית חשב כללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שמתפרסמת, מזמן לזמן, ברשומות ובהפחתה של 1.25%; ::- "הוצאות גבייה" - 3% מתוך הסכומים שחייבה מקורות לפי סעיף קטן (א), ואם נקטה לשם גבייתם בהליך בבית משפט או בהוצאה לפועל - 8% מתוך הסכומים שחייבה ושלגביהם נקטה בהליך כאמור. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוקמה חברה וכל עוד לא נקבעו לה תעריפים כאמור [[בסעיף 30 לכללי חישוב עלות]], ימשיכו לחול על אספקת המים התעריפים לפי כללים אלה לספקים או לחברות, לפי העניין, כפי שחלו ערב הקמתה, ואולם לעניין סכומים שתפריש מקורות לפי סעיף קטן (א) החל ממועד הקמת החברה כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (ב) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה). : (ד) על פי הוראה בכתב של הממונה והחל מהמועד שיורה עליו, ובלבד שלא יקדם ליום תחילת התקופה שלגביה שלחה החברה הודעת חיוב ראשונה לצרכניה, מקורות תפסיק את גביית התעריפים מהחברה שהוקמה כאמור, לפי תעריף של ספק ברשות מקומית ותחייב את החברה לפי תעריף של ספק רב-רשותי לחברה שהוקמה כאמור. : (ה) הורה הממונה למקורות כאמור בסעיף קטן (ד), תעביר מקורות מיידית לחברה סכומים שהפרישה בעבורה לפי סעיף קטן (ג), מיום הקמתה. : (ו) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה, באישור מועצת הרשות הממשלתית להורות למקורות לבצע אחד האלה: :: (1) להפחית מהסכום שהיא גובה מספק לפי סעיף קטן (א) בתנאים ולתקופה שיורה ובלבד שתעריף שישלם הספק כאמור לא יפחת מתעריף לספק חד-רשותי; :: (2) להפחית מהסכומים שהפרישה לפי סעיף קטן (א); :: (3) להעביר לספק סכומים שנרשמו לזכותו לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה - הסכומים שנרשמו) ובלבד שהסכום שתעביר לא יעלה על מכפלה של הסכום שהממונה אישר לאותו ספק כהשקעה עודפת במערכות מים או ביוב בתחומו ביחס שבין הסכומים שנרשמו לבין הסכומים שנרשמו בצירוף החוב במקורות בשל אותם סכומים. : (ז) הוראה כאמור בסעיף קטן (ו) תינתן בשים לב למצב משק המים והביוב בתחום הספק האמור, וליעילות ניהול משק המים והביוב בידי אותו ספק, ובהתקיים התנאים הבאים: :: (1) אם הספק הוא ספק ברשות מקומית למעט ספק כאמור בפרט (3) להגדרה ספק, ההפחתה או ההעברה התבקשו בשל השקעות במערכות המים או הביוב בתחומו, והממונה נוכח לדעת כי יש הכרח או דחיפות בביצוען; :: (2) אם הספק הוא אגודה שיתופית - לאחר שקוימה התייעצות עם רשם האגודות השיתופיות כמשמעותו [[בסעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות]]. @ 8א. (תיקון: תש"ן, תש"ע-2) : (((בוטל).)) @ 8ב. תעריף למים מוחדרים (תיקון: תשע"ח-5) : מקורות תשלם למחדיר בעד כל כמות מוחדרת שהפיקה, את הסכום הנמוך מבין שני אלה: : (1) עלות כפי שתחושב לפי [[סעיף 5 לכללי שירותי תשתית]] בהתאמות ובשינויים האלה: :: (א) מקדם החזר ההון יעמוד על השיעור לפי סעיף קטן (ב) כשהוא מוכפל ב-1.4; :: (ב) תקופת הקיים בשנים תעמוד על 20 שנה; : (2) 2 ש"ח למ"ק. @ 9. (תיקון: תש"ן, תש"ס-2) : (((בוטל).)) @ 10. (תיקון: תש"ע-2, תשע"ג, תשע"ז-3) : (((בוטל).)) @ 11. (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2) : (((בוטל).)) @ 12. (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2) : (((בוטל).)) @ 12א. פרסום תעריפים (תיקון: תש"ע-2, תש"ע-3, תשע"א-6, תשע"ד-2, תשע"ה-2, תשע"ו) : (א) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריפים שהתקבלו - :: (1) (((בוטל);)) :: (2) לפי [[סעיף 7(3)]] - ::: (1) לפי פסקת משנה (3.1.2.1) - לספק חברה, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (L); ::: (2) לפי פסקת משנה (3.1.2.2) - לספק חברה, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי (H); ::: (3) לפי פסקת משנה (3.1.2.3) - לספק חברה, בעד גינון ציבורי (G); ::: (4) לפי פסקת משנה (3.1.3.2) - למי שאינו ספק; ::: (5) לפי פסקת משנה (3.1.1.1ג) - לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (M); ::: (6) לפי פסקת משנה (3.1.1.2ג) - לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת (N). : (א1) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין היחס (K) לפי [[סעיף 7(3)]]. : (א2) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריף שיתקבל לפי [[סעיף 10]] והחלטות הממונה לפי [[סעיף 8(ו)]]. : (ב) פורסמה הודעה כאמור, יראו בה, כמחייבת לעניין התעריפים הנקובים בה. @ 12ב. כמות נחרגת ותשלום מיוחד (תיקון: תש"ע-2) : אין בקביעתם של תעריפים לכמות נחרגת בכללים אלה, משום היתר למקורות או לכל אדם אחר, להפיק, לספק או לצרוך מים מעבר לכמות המוקצית לו, לפי העניין, או לגרוע מסמכויות מנהל הרשות הממשלתית לפי [[+|סעיפים 124א]] [[ו-124ד לחוק]]. @ 13. ביטול : תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ה-1985 - בטלות. == תוספת (תיקון: תשע"ז-3) == ==== ((([[סעיף 1]] - ההגדרה "אזור נסמך מים שפירים"))) ==== : {{ממורכז|[[תמונה:אזור נסמך מים שפירים.png|400px]]}} <פרסום> י"ט בסיון התשמ"ז (16 ביוני 1987) <חתימה> אריה נחמקין שר החקלאות cvyj6kwwmanm4fc89vchfn6ymlcdxvw 1417452 1417450 2022-08-09T15:17:10Z Fuzzy 29 כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז-1987 wikitext text/x-wiki <שם> כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז-1987 (תיקון: תשס"ז) <שם> תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז-1987 <מקור> ((ק"ת תשמ"ז, 1109|תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|5042)); ((תשמ"ח, 25|תיקון|5058)), ((912|תיקון מס' 2|5113)); ((תשמ"ט, 806|תיקון מס' 3|5186)); ((תש"ן, 603|תיקון|5266)), ((760|תיקון מס' 2|5276)), ((970|תיקון מס' 3|5286)); ((תשנ"א, 35|תיקון|5299)), ((293|תיקון מס' 2|5314)), ((851|תיקון מס' 3|5355)); ((תשנ"ב, 1037|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)|5441)), ((1354|תיקון לצו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)|5459)); ((תשנ"ג, 1162|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (תעריפי מים לחקלאות)|5545)), ((1162|תיקון|5545)); ((תשנ"ד, 16|ת"ט|5549)), ((850|תיקון|5596)); ((תשנ"ה, 1582|תיקון|5689)), ((1698|תיקון מס' 2|5695)); ((תשנ"ז, 160|תיקון|5797)), ((340|תיקון מס' 2|5806)), ((861|תיקון מס' 3|5835)), ((1135|תיקון מס' 4|5850)); ((תשנ"ח, 707|תיקון|5897)); ((תש"ס, 35|תיקון|6002)), ((779|תיקון מס' 2|6047)); ((תשס"א, 168|ת"ט|6069)); ((ס"ח תשס"ג, 390|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)), ((573|ת"ט|1904)); ((תשס"ה, 374, 375|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((ק"ת תשס"ו, 1179|תיקון|6517)); ((תשס"ז, 784|תיקון|6583)); ((תשס"ח, 382|תיקון|6640)); ((תש"ע, 94|הוראת שעה|6821)), ((447|תיקון|6847)), ((1310|תיקון מס' 2|6903)), ((1313|תיקון (תיקון)|6903)); ((תשע"א, 116|הוראת שעה|6937)), ((117|תיקון|6937)), ((398|תיקון מס' 2|6957)), ((706|ת"ט|6978)), ((1070|תיקון [תש"ע] (תיקון)|7008)), ((1070|תיקון מס' 3|7008)), ((1140|ת"ט|7012)); ((תשע"ב, 466|תיקון [תש"ע] (תיקון)|7066)), ((467|תיקון|7066)), ((1633|תיקון מס' 2|7157)); ((תשע"ג, 341|תיקון|7195)), ((661|ת"ט|7217)), ((1430|תיקון מס' 2|7263)); ((תשע"ד, 380|תיקון [תש"ע] (תיקון)|7320)), ((381|תיקון|7320)), ((1150|הוראת שעה|7379)), ((1438|תיקון [תש"ע] (תיקון מס' 2)|7389)), ((1439|תיקון (תיקון)|7389)), ((1716|הוראת שעה|7416)); ((תשע"ה, 27|תיקון|7432)), ((503|תיקון מס' 2|7467)), ((505|הוראת שעה [תשע"ד] (תיקון)|7467)), ((1136|תיקון מס' 3|7505)), ((1310|תיקון מס' 4|7524)); ((תשע"ו, 438|תיקון|7591)), ((441|הוראת שעה [תשע"ד] (תיקון)|7591)); ((תשע"ז, 436|תיקון|7749)),((809|תיקון מס' 2|7786)), ((1280|תיקון מס' 3|7830)); ((תשע"ח, 608|תיקון|7912)), ((746|תיקון מס' 2|7918)), ((2230|תיקון [תשע"ה] מס' 2 (תיקון)|8028)), ((2230|תיקון [תשע"ז] מס' 3 (תיקון)|8028)), ((2231|תיקון מס' 3|8028)); ((תשע"ט, 1664|תיקון|8135)), ((1667|תיקון [תשע"ז] מס' 3 (תיקון)|8135)), ((3089|תיקון מס' 2|8199)), ((3452|תיקון מס' 3|8240)); ((תש"ף, 273|תיקון|8308)), ((1661|תיקון מס' 2|8625)); ((תשפ"א, 1118|תיקון|9025)), ((3498|תיקון מס' 2|9463)); ((תשפ"ב, 1318|תיקון|9830)), ((3276|תיקון מס' 2|10224)). ''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשנ"ד, 691|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5585)), ((913|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5604)), ((1269|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5618)), ((1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5621)); ((תשנ"ה, 288|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5654)), ((591|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5654)), ((592|ת"ט|5654)), ((1357|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5674)), ((1681|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5693)); ((תשנ"ו, 45|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5709)), ((442|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5731)), ((1003|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5760)); ((תשנ"ז, 105|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5792)), ((476|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5817)), ((535|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5822)), ((926|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5839)), ((985|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5844)), ((1127|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5849)); ((תשנ"ח, 121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5865)), ((400|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5879)), ((548|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5886)), ((787|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5903)), ((1168|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5919)), ((1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5925)); ((תשנ"ט, 197|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5942)), ((201|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5942)), ((202|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5942)), ((902|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5979)), ((905|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5979)), ((907|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5979)); ((תש"ס, 118|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6008)), ((121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6008)), ((123|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6008)), ((659|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6040)), ((663|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6040)), ((664|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|6040)); ((תשס"א 210|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6072)), ((211|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6072)), ((861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6109)), ((862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6109)), ((971|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6118)); ((תשס"ב, 206|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6140)), ((207|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6140)), ((439|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6152)), ((858|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6177)), ((861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6177)), ((862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|6177)); ((תשס"ג, 20|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6197)), ((199|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6208)), ((560|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2) [צ"ל: (מס' 3)]|6228)), ((706|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3) [צ"ל: (מס' 4)]|6238)),((706|ת"ט|6238)); ((תשס"ד, 7|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6268)), ((180|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) [צ"ל: (מס' 2)]|6287)), ((941|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2) [צ"ל: (מס' 3)]|6336)), ((945|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3) [צ"ל: (מס' 4)]|6336)); ((תשס"ה, 355|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6364)), ((960|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6421)), ((963|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6421)); ((תשס"ו, 176|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6443)), ((467|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6461)), ((1089|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6509)), ((1091|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6509)); ((תשס"ז, 435|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6549)), ((437|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6549)), ((439|ת"ט|6549)), ((879|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6588)); ((1049|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6603)), ((1051|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6603)); ((תשס"ח, 94|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6621)), ((250|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6631)), ((1004|ת"ט|6680)), ((1146|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס' 3)|6695)); ((תשס"ט, 313|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|6738)), ((1139|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס' 2)|6795)); ((תש"ע, 959|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|6879)); ((תשע"ב, 1581|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7157)); ((תשע"ג, 1509|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7268)); ((תשע"ד, 1576|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7404)); ((תשע"ו, 1484|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7681)). <מבוא> <!-- (תיקון: תשס"ז) --> בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיף 112]] [[=החוק|לחוק המים, התשי"ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 113 לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה: @ 1. הגדרות (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3, תשע"א-3, תשע"א-4, תשע"ב, תשע"ו, תשע"ז-3, תשע"ח, תשע"ח-5, תשע"ט, תשע"ט-4) : בכללים אלה - :- "אזור מורד" - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא "אזור מורד" בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אובדן המים באותו אזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה; :- "אזור מעלה" - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא "אזור מעלה", בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה; :: ((פורסמה הכרזה על "אזור מעלה" ו"אזור מורד" (י"פ תשע"ח, 7954; תשע"ט, 8898; תש"ף, 5544, 6825, 8823; תשפ"א, 6182; תשפ"ב, 452).)) :- ""אזור נסמך מים שפירים" - אזור שניתן לנהל בו במשותף את מצאי המים למטרת חקלאות, המסומן כאזור נסמך מים שפירים במפה [[שבתוספת]], כל עוד לא מתקיים בו אחד מאלה: :: (1) שיעור המים הנחותים מסך מצאי המים באזור גדול מ-25%; :: (2) הביקוש למים נחותים באזור קטן ממצאי המים הנחותים בו; :- "הממונה", "חברה" - כהגדרתם [[בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב]]; :- "הפקת סילוק" ו"הפקת שיקום" - כהגדרתן [[בכללי הפקה והולכה]]; :- "הרשות הממשלתית" - כהגדרתה [[בסעיף 124יא לחוק]]; :- "חוק תאגידי מים וביוב" - [[חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001]]; :- "כללי הספקים המקומיים" - [[=כללי הספקים המקומיים|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ"ד-1994]]; :- "כללי הפקה והולכה" - [[=כללי הפקה והולכה|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע"ז-2017]]; :- "כללי חישוב עלות" - [[=כללי חישוב עלות|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע-2009]]; :- "כללי רישיון" - [[=כללי רישיון|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע"ד-2014]]; :- "כללי שירותי תשתית" - [[=כללי שירותי תשתית|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע"א-2011]]; :- "כללי התעריפים" - [[=כללי התעריפים|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע-2009]]; :- "כמות מוחדרת" - כמות מים שהוחדרה לפי רישיון החדרה ושהוגדרה ברישיון ככמות מוחדרת; :- "כמות מוכרת" - התוצאה המתקבלת מחלוקה בשנים עשר של כמות המים המוכרת לספק לגבי שנה מסוימת, לפי [[סעיף 14ג לכללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע"ו-2016]], כפי שמופיע ברישיון ההספקה של מקורות; :- "כמות מים מוקצית" - כמות המים המוקצית כדין, בין להפקה, בין להספקה, ובין לצריכה על פי רישיון, למעט תוספת גמישה לחקלאות כמשמעותה [[בכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל"ו-1976]]; :- "כמות מים מסופקת" - כמות המים המסופקת בפועל, כפי שנמדדה בנקודת המדידה; :- "כמות מים נחרגת" - כל אחת מאלה: :: (1) כמות המים שהופקה, סופקה או נצרכה מעל או בניגוד לכמות המים המוקצית; :: (2) כמות מים שפירים שנצרכה, כדין, לפי היתר של מנהל הרשות הממשלתית; :: (3) כמות מים שהופקה בהפקת חורף, כהגדרתה [[בכללי הפקה והולכה]]; :- "מדגה מתועש" - גידול דגים לשיווק בבריכות מצופות ביריעה פלסטית או בבטון, שבהן משך זמן שהיית המים פחות מ-24 שעות ומפיק המים מזרימם חזרה למקור מים לפי צו הרשאה שניתן לפי [[סעיף 20יא לחוק]] (להלן - צו הרשאה) ובהתאם לתנאיו; :- "מחדיר" - מי שהחדיר מים שקיבל ממקורות לאקוויפר לפי רישיון החדרה; :- "מים נחותים" - קולחין, מים מליחים ומים שפירים מאיכות נחותה; :- "מ"ק" - מטר מעוקב של מים; :- "מקורות" - מקורות חברת מים בע"מ, בין שהיא מספקת את המים לפי רישיון ובין שרואים אותה כאילו סיפקה אותם לפי [[סעיף 33א לחוק]]; :- "מפעלי מקורות" - מפעלים של מקורות באזורי הארץ השונים, שמתכונתם אושרה בידי מנהל הרשות הממשלתית; :- "נקודת מדידה" - הנקודה שבה נמדדת כמות המים המסופקת לצרכן, לצורך עריכת החשבון בין מקורות והצרכן בעד הספקת המים; :- "ספק" - צרכן שמספק מים לצריכה ביתית או למטרת תעשייה או למטרת חקלאות, לפי רישיון, והוא אחד מאלה: :: (1) חברה, עיריה, מועצה מקומית לרבות מועצה אזורית, ועד מקומי, איגוד ערים, ובלבד שהם מספקים מים במדידה לצרכניהם לפי [[חוק מדידת מים, התשט"ו-1955]], ומחייבים אותם לפי חשבון מים; :: (2) צרכן שיתופי; :: (3) אגודה שיתופית או תאגיד אחר שאינו חברה שמנהל הרשות הממשלתית שוכנע כי תכליתו אספקת מים בתחומו וכי הוא בא במקום אחד או יותר מן הגורמים, המנויים בפסקאות (1) או (2) לעניין אספקת מים בשטח, כולו או חלקו, של אותו גורם או גורמים, לפי העניין; :- "ספק אחר ברשות מקומית" - ספק ברשות מקומית שאינו ספק מקומי רשותי; :- "ספק חד-רשותי" - ספק, למעט חברה ולמעט ספק ברשות מקומית, המספק מים בתוך תחום יישוב אחד או יותר ובלבד שאינו ספק רב-רשותי; :- "ספק מקומי רשותי" - כהגדרתו [[בכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ"ד-1994]]; :- "ספק רב-רשותי" - ספק שהוא מועצה אזורית ובכלל זה ספק המצוי בבעלות של המועצה כאמור, המספק שירותי מים וביוב בתוך תחום של יותר מיישוב אחד; :- "ספק רב-רשותי אזורי" - (((נמחקה);)) :- "ספק ברשות מקומית" - ספק, שלא הקים חברה שחלות עליו הוראות [[סעיף 6א לחוק תאגידי מים וביוב]], לרבות ספק כאמור בפרט (3) להגדרת ספק, הפועל בתחום רשות מקומית שאינה מועצה אזורית, ולמעט ספק שהוא מועצה מקומית תעשייתית; :- "צרכן" - מי שמסופקים לו מים ממקורות על פי רישיון; :- "צרכן ביתי" - (((נמחקה);)) :- "צרכן שיתופי" - אגודה שיתופית שרשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו [[בפקודת האגודות השיתופיות]], סיווג לפי [[הפקודה האמורה]] כקיבוץ, כקיבוץ שיתופי או כקיבוץ מתחדש, למעט קיבוץ עירוני, שמתקיימים לגביה כל אלה: :: (1) היא מספקת מים למטרת צורכי בית לכמה יחידות דיור, שאין בכל אחת מהן מדידה נפרדת של מים לצורכי בית, באמצעות מד-מים המותקן ביחידת הדיור; :: (2) היא צורכת מים ממקורות על פי רישיון שנקבעה בו הכמות, לכל המים המוקצים לצריכה ביתית; :: (3) כמות המים שאינה למטרת צריכה ביתית נמדדת בה באמצעות מדי-מים נפרדים בכל אחד מן השטחים שאינם משמשים למטרה האמורה; :- "רישיון" - כהגדרתו [[בסעיף 23(ב) לחוק]]; :- "רישיון החדרה" - כמשמעותו [[בסעיף 44ב לחוק]]; :- "ש"ח" - שקלים חדשים; :- "שיעור המע"מ" - השיעור שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976]]; :- "תשלומים בעבור סידור האספקה" - תשלומים חד-פעמיים ששילם הספק, למקורות, לכל מ"ק, בעבור השקעות היסוד לפי חלקו היחסי במערכת המים, לרבות הגדלת חלקו היחסי, בין בהסכם ובין לפי הוראות [[החוק]] ובלבד שטרם חלפו 20 שנה מיום התשלום, ולמעט תשלומים שוטפים שנתיים ששילם עקב אי-תשלומם של התשלומים החד-פעמיים כאמור. @ 2. הספקת מים לפי תעריפים (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תשע"א-3, תשע"ז-3) : (א) מקורות לא תספק מים אלא בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, ולא תשית על צרכן, תשלומים נוספים שאינם מפורטים בכללים אלה, לרבות תשלומים בעבור סידור האספקה והיטלי הפקה כמשמעותם [[בסעיף 116 לחוק]]. : (א1) דמי מים שעל בעל רישיון לשלם למקורות לפי [[סעיף 33א(ב) לחוק]] יחושבו לפי ההפרש בין תעריף ההפקה או תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי [[כללי הפקה והולכה]], לבין התעריף החל עליו לפי כללים אלה. : (ב) הוראות כללים אלה עדיפות על כל הסכם שנעשה בין מקורות לצרכן לפני קביעת התעריפים הנקובים בכללים אלה. : (ג) חל שינוי בתעריפי המים בתוך תקופת הצריכה שאליה מתייחס החשבון לצרכן, יראו את הצריכה כאילו התחלקה באופן שווה לכל יום בתקופת הצריכה, והצרכן יחויב לשלם לפי התעריף הקודם בעד הימים שלפני יום השינוי ולפי התעריף החדש בעד הימים שלמן יום השינוי. @ 3. מס ערך מוסף (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3) : למעט אם נקבע אחרת, התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף, כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; נקבעו תעריפים בכללים אלה בדרך של הפניה לתעריפים או רכיבים בתעריפים הקבועים בדבר חקיקה אחר, יופחת מהם סכום בגובה שיעור מס ערך מוסף ככל שנכלל שם ולא הופחת בכללים אלה, והכל לפי העניין. @ 4. סייג לתחולה (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3) : התעריפים בכללים אלה יחולו לגבי מים שמספקת חברת מקורות לצרכניה. @ 5. חיוב בתעריפים לפי רשיון (תיקון: תשס"ז, תשע"ז-3) : החיוב בתעריפים הנקובים בכללים אלה ייעשה בהתאם לקביעותיו של רשיון, לרבות מטרות המים המפורטות בו. @ 6. התחשבנות בין מקורות והצרכן (תיקון: תשס"ז) : (א) צרכן חייב לשלם למקורות את מחיר המים בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, בהתאם לחשבון שיוגש לו מאת מקורות. : (ב) בתים כל שנה תגיש מקורות לצרכן חשבון בעד כמות מים נחרגת, אם היתה כזאת, בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה; מקורות רשאית להגיש חשבון כאמור גם לפני תום שנה, בתום כל חודש או בתום כל חלק מן השנה, אם נוכחה בצריכה של כמות מים נחרגת. @ 6א. ריבית (תיקון: תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-5) : (א) תשלום לפי [[סעיף 112 לחוק]], שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם למקורות, שלא שולם במועד שבו היה עליהם לשלמו (להלן - מועד החיוב), ישולם בתוספת ריבית כאמור [[בסעיף 31 לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע"א-2011]], ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל. : (ב) שילם צרכן למקורות יתר תשלום על סכום שהוא חב בו לפי כללים אלה, ומקורות לא החזירה לו את יתר התשלום בתוך 30 ימים מיום תשלומו, תחזירו מקורות בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה - מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל. @ 7. תעריפים למים למטרות צריכה שונות (תיקון: תשמ"ח, תשמ"ח-2, תשמ"ט, תש"ן, תש"ן-2, תש"ן-3, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"א-3, תשנ"ב, תשנ"ב-2, תשנ"ג-2, תשנ"ד, [הודעות], תשנ"ד-2, תשנ"ה-2, תשנ"ז, תשנ"ז-2, תשנ"ז-3, תשנ"ז-4, תשנ"ח, תש"ס, תש"ס-2, תשס"א, ס"ח תשס"ג, ס"ח תשס"ה, ס"ח תשס"ה-2, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח, תש"ע, תש"ע-2, תש"ע-3, תש"ע-4, תשע"א, תשע"א-2, תשע"א-3, תשע"א-5, תשע"א-6, תשע"א-7, תשע"ב, תשע"ב-2, תשע"ב-3, תשע"ג, תשע"ג-2, תשע"ג-3, תשע"ד, תשע"ד-2, תשע"ד-3, תשע"ד-4, תשע"ד-5, תשע"ד-6, תשע"ה, תשע"ה-2, תשע"ה-3, תשע"ה-4, תשע"ה-5, תשע"ו, תשע"ו-2, תשע"ז, תשע"ז-2, תשע"ז-3, תשע"ח, תשע"ח-2, תשע"ח-3, תשע"ח-4, תשע"ח-5, תשע"ט, תשע"ט-2, תשע"ט-3, תשע"ט-4, תש"ף, תש"ף-2, תשפ"א, תשפ"א-2, תשפ"ב, תשפ"ב-2) : התעריפים לכל מ"ק מכמות המים המסופקת מאת מקורות יהיו כמפורט להלן: : (1) '''מים לחקלאות''' : 1.1 '''מים שפירים -''' :: {{טורים שווים | {{ממורכז|{{מוקטן|שם מפעל מקורות}}}} | {{ממורכז|מוקטן|תעריף בעד כמות המים המוקצית {{ש}} בכל חודשי השנה בש"ח למ"ק}}}} }} :: 1.1.1 (((נמחקה))) :: 1.1.2 (((נמחקה))) :: 1.1.3 (((נמחקה))) :: 1.1.4 (((נמחקה))) :: 1.1.5 (((נמחקה))) :: 1.1.6 (((נמחקה))) :: 1.1.6א (((נמחקה).)) :: 1.1.7 - 1.940 ש"ח, ובאזור נסמך מים שפירים - 1.647 ש"ח. :: 1.1.7א מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים - ::: (1) הממוקמים באזור מורד - 75% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; ::: (2) הממוקמים באזור מעלה - 125% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7. :: 1.1.7ב מים שפירים ששימשו למדגה מתועש - :: (1) התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7 בעד כמות מים השווה למכפלה של שטח פני הבריכה ב-1,500 מ"ק לדונם, ולגבי בריכות ששטח פניהן מקורה ואינו חשוף לאור השמש - ב-750 מ"ק לדונם; :: (2) בעד יתרת כמות המים - ::: (א) אם הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה - 0.005 ש"ח למ"ק; ::: (ב) אם לא הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה, או אם לא מולאו שאר התנאים הנקובים בצו ההרשאה, מהמועד שבו נמסרה לצרכן הודעה על כך ועד שתיקן את ההפרה - 0.01 ש"ח למ"ק. :: 1.1.7ג. מים שפירים ששימשו להשקיית אדמות הכבול בעמק החולה לפי תנאי הרישיון - 0.903 ש"ח, ולבעל רישיון שלא עמד בתנאי הרישיון - התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ולמים כאמור שמקורם במיתקני הפקה למים עיליים במעלה - 125% מהתעריף הנקוב בפסקה האמורה. :: 1.1.8 (((נמחקה).)) :: 1.1.9 תעריף לכמות מים נחרגת - ::: (1) בשיעור שאינו עולה על 10% - 3.489 ש"ח למ"ק; ::: (2) בשיעור שעולה על 10% - התעריף הנקוב בפסקת משנה 7(3)(ב) בפסקת משנה 3.1.1.2. : 1.2 '''שפד"ן -''' :: לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי - :: 1.2.1 ((תעריף לכמות מים נצרכת -)) :::: בשנת 2022 - 1.538 ש"ח למ"ק; :::: משנת 2023 ואילך - 1.588 ש"ח למ"ק; :: 1.2.2 תעריף לכמות מים נחרגת - התעריפים לפי פסקת משנה 1.1.9. : 1.3 '''קולחין -''' :: 1.3.1 תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות של מי השקיה חקלאית בלא מגבלות, לרבות מי קולחין ממפעל תשלובת הקישון המסופקים ממאגרי תשלובת הקישון, כפי שיקבע שר הבריאות לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]], עד לכמות המוקצית - 1.256. :: 1.3.2 תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות נמוכה מן הקבוע בפסקת משנה 1.3.1 או גבוהה ממוליכות חשמלית של 1.7 דציסימנס למטר, עד לכמות המוקצית - תעריף הנמוך ב-14% מן התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.3.1. :: 1.3.2א (((פקעה).)) :: 1.3.3 תעריף לכמות מים נחרגת - ::: (1) בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; ::: (2) בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה. :: 1.3.4 - ::: (א) קביעת המוליכות החשמלית לעניין פסקה זו תיעשה על ידי מקורות, על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנה, בחודש אוקטובר; הקביעה תהווה בסיס לתעריף מי הקולחים בשנת הרישוי העוקבת, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור במהלך שנת הרישוי; ::: (ב) דגימה של המים תיעשה על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו, במוצא מיתקן טיהור השפכים; ::: (ג) את תוצאות הדגימה תעביר מקורות לרשות הממשלתית למים ולביוב, לא יאוחר מ-15 בחודש נובמבר של כל שנה; בצירוף אישור על העברת עותק שלהן לצרכן, 10 ימים לפחות לפני כן; ::: (ד) הוראות פסקת משנה זו לא יחולו באזורים שבהם ראה מנהל הרשות הממשלתית, כי השימוש במי קולחים עלול לזהם מקורות מים. : 1((.))4 (()) (((נמחקה))) : 1.5 (()) (((פקעה))) : 1.6 (()) '''מים מליחים''' :: (1) בפסקת משנה זו, "תעריף בסיס", בש"ח - 1.457; :: (2) לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי - מים שמוליכותם החשמלית - ::: א. בין 1.9 דציסימנס למטר ובין 2.65 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 10 אחוזים; ::: ב. בין 2.65 דציסימנס למטר ובין 3.4 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 16 אחוזים; ::: ג. בין 3.4 דציסימנס למטר ובין 4.1 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 24 אחוזים; ::: ד. בין 4.1 דציסימנס למטר ובין 4.8 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 30 אחוזים; ::: ה. בין 4.8 דציסימנס למטר ובין 5.2 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 34 אחוזים; ::: ו. בין 5.2 דציסימנס למטר ובין 10 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 40 אחוזים; ::: ז. מעל 10 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 45 אחוזים. :: (3) מים שתכולת הסולפטים בהם עולה על 1,600 מיליגרם לליטר, או מים שרמת הברזל המומס בהם מעל 0.3 מיליגרם לליטר או מים שרמת המימן הגופרי בהם מעל 0.5 מיליגרם לליטר או צירוף של כל שניים מהם, והמוליכות החשמלית שלהם נמוכה מ-3.4 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס, בהפחתה של 25 אחוזים. :: (3א) מים מליחים, ממיתקני הפקה למים עיליים: ::: (א) לכמות שהוקצתה בשנת הרישוי, 90% מהקבוע בסעיף (([צ"ל: בפסקה])) 1.6(2); ::: (ב) הממוקמים באזור מורד, 85% מהתעריף בפסקת משנה (א); ::: (ג) הממוקמים באזור מעלה, 115% מהתעריף בפסקת משנה (א); :: (3ב) תעריף לכמות מים נחרגת - ::: א. בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה; ::: ב. בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה. :: (4) ::: א. קביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים לעניין סעיף זה תיעשה על ידי מקורות; ::: ב. הקביעה כאמור תיעשה על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנתיים מחודש יולי עד חודש אוקטובר של אותה שנה (להלן בסעיף זה - תקופת הקביעה); הקביעה תהווה בסיס לתעריף המים המליחים בשתי שנות הרישוי העוקבות, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור בתקופת הקביעה; ::: ג. הדגימה של המים תילקח בנקודה שבה מועברים המים מרשות הספק לרשות הצרכן (נקודת המעבר); ::: ד. הדגימה של המים תילקח על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו; ::: ה. תוצאות הדגימות יועברו על ידי מקורות לרשות הממשלתית, לא יאוחר מ-15 בחודש נובמבר של כל שנה; עותק מתוצאות הדגימות תעביר מקורות לצרכן, לפחות 10 ימים לפני כן; ::: ו. נמנע ממקורות לקחת דגימה בשל נסיבות התלויות בצרכן, תיעשה הקביעה בשנת הרישוי העוקבת על בסיס הנתונים הנמצאים ברשותה באותה עת ורשאית היא לצורך כך לקבל נתונים בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים מאת הרשות הממשלתית וזאת עד לביצוע דגימה חוזרת שתילקח עד לסוף חודש מרס; תוצאות הבדיקה החוזרת ישמשו לצורך ההחלטה בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים ממועד הבדיקה; מנע הצרכן ביצוע בדיקה חוזרת יחויבו המים מאותו מועד לפי התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; ::: ז. על אף האמור בפסקת משנה ב רשאים הצרכן או מקורות, לפי העניין, לערוך דגימה חוזרת גם בשנה העוקבת לשנת הבדיקה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות ממועד הדגימה הקודמת לאותו צרכן; ממצאי הבדיקה ישמשו לקביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים כאמור עד סוף תקופת הקביעה; ובלבד שאם נעשתה דגימה חוזרת בידי צרכן, תוצג לפני מקורות בדיקת מעבדה מוסמכת ומקורות תבצע דגימה חוזרת לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים, והצרכן יישא בעלות הדגימה החוזרת שתיעשה על ידי מקורות בסך 500 שקלים חדשים. :: (5) הזכאות לעניין סעיף זה לגבי מים שאינם מזוהים כמים מליחים בעת התקנתו, תקום רק עם הגשת בקשה בכתב למנהל הרשות הממשלתית ותחל רק בשנת הרישוי העוקבת. :: (6) פסקת משנה (2)א עד ו תחול באזורים האלה בלבד או בחלקים מהם, על פי קביעת מנהל הרשות הממשלתית: עמק הירדן; בקעת הירדן; עמק בית שאן; עמק חרוד; עמק יזרעאל; עמק זבולון; חוף הכרמל; הנגב הצפון מערבי; הר הנגב; מדבר יהודה; ערבה; כיכר סדום. :: (7) על אף האמור בפסקות משנה (2) ו-(3), התעריף בעד מים מליחים שמנהל הרשות הורה כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הנקוב בפסקה 1.1.7. : 1.7 (()) מים שפירים שמנהל הרשות אישר שהם באיכות נחותה, ובעל הרישיון סיפקם כאמור ברישיון - 90% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ואם נקבע ברישיון שיש לספקם לצורך הספקתם למפעל קולחין והמים סופקו כאמור - 50% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; בסעיף זה, "איכות נחותה" - מים המהווים תוספת להפקה לגבי מקור מים מסוים ושהרכבם הכימי מונע מהם שימוש במי שתייה. : 1.7א (()) מים מליחים המופקים מקידוח שמנהל הרשות אישר שהם מים נחותים ושנקבע ברישיון שיש לספקם למפעל קולחין, בכמות שאינה עולה על 10 מלמ"ק לשנה, והמים סופקו כאמור - 70% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.6, לפי העניין; בפסקה זו, "מים נחותים" - מים שאינם מנוצלים ושאספקם (([צ"ל: אספקתם])) למפעל קולחין מביאה לתוספת הפקה ושמוליכותם מעל 2.65 דצמיסימנס למטר או שהרכבם הכימי מונע את אספקתם למערכות האספקה. : 1.8 (()) מים שנקבע לגביהם ברישיון ההספקה כי הם מיועדים להעברה בין מפעלית למפעל קולחין - תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לגביהם לפי [[כללי הפקה והולכה]]. : (2) (((נמחקה))) : (3) '''מים לכל צריכה אחרת''' :: (א) בפסקה זו - :::- "Z1" - התעריף הנקוב [[בסעיף 3(1)(א) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות מוכרת; :::- "Z2" - התעריף הנקוב [[בסעיף 3(1)(ב) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות נוספת; :::- "W" - התעריף הנקוב [[בסעיף 4(1) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים בעד גינון ציבורי; :::- "S" - המנה המתקבלת מחלוקת תעריף הביוב שנקבע לספק המקומי הרשותי לפי [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)|פרק ד' לכללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה), התשע"ה-2014]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע"מ; :::- "D1" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת הראשונה לכללי חישוב עלות]], כתעריף לעלות נמוכה מוכרת; :::- "D2" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת השניה לכללי חישוב עלות]], כתעריף לעלות גבוהה מוכרת; :::- "D3" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת השלישית לכללי חישוב עלות]], כתעריף לגינון ציבורי; :::- "B" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בסעיף 6 לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי ביוב; :::- "R2" - המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל [[בסעיף 4(1)(1.2) לכללי הספקים המקומיים]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע"מ; :::- "K" - היחס בין הממוצע המשוקלל, של התעריף בעד כל כמות נוספת, בהפחתה של D2 ו-B ושל התעריף למוסד עירוני לפי [[כללי התעריפים]], בהפחתה של D3 ו-B לבין התעריף בעד כל כמות נוספת בהפחתה של D2 ו-B; כפי שפורסם לפי כללים אלה; :::- "יחס הצריכה" - היחס בין הכמות המוכרת לבין הכמות מעבר לכמות המוכרת שסיפקה החברה בשנה האחרונה שלפיה חושבו התעריפים לבעל הרישיון. :: (ב) בעד מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים בכללים אלה, בכל מפעלי מקורות - : 3.1 - מים שפירים - :: 3.1.1 לספק חד-רשותי - ::: 3.1.1.1 - בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.984 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2 - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 6.014 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3 - בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.886 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א - לספק רב-רשותי - ::: 3.1.1.1א - בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - 0.672 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2א - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.697 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3א - בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.574 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א1. לספק חד-רשותי שמפיק מים לפי רישיון - ::: 3.1.1.1א1. בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.836 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2א1. בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.866 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3א1. בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.738 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א2. לספק רב-רשותי שמפיק מים לפי רישיון - ::: 3.1.1.1א2. בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.527 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2א2. בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.556 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3א2. בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.428 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א3 - (((נמחקה);)) :: 3.1.1א4 - (((נמחקה);)) :: 3.1.1ב - לספק אחר בתחום רשות מקומית - ::: 3.1.1.1ב - בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - 1.524 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2ב - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 6.554 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3ב - בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 5.111 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1ג - לספק מקומי רשותי - ::: 3.1.1.1ג - בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - הסכום (M) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה: <math>M = Z_1 - (S/1.092) - 1.13</math> ::: 3.1.1.2ג - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - הסכום (N) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה: <math>N = Z_2 - (S/1.092) - 1.19</math> :: 3.1.2 לספק שהוא חברה (להלן בכללים אלה - ספק חברה) - ::: 3.1.2.1 - בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - הסכום (L) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה: :::: {{ממורכז|<math>L = Z_1 - B - D_1</math>}} ::: 3.1.2.2 - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי - הסכום (H) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו: :::: {{ממורכז|<math>H = K*(Z_2 - B - D_2)</math>}} ::: 3.1.2.3 - בעד גינון ציבורי - הסכום (G) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו: :::: {{ממורכז|<math>G = W - D_3</math>}} :: 3.1.2.4 היה והסכום (L) המתקבל בפסקה 3.1.2.1 נמוך מ-0.30 ש"ח (להלן - הסכום המזערי), יופחתו מהסכום (H) המתקבל בפסקה 3.1.2.2, מכפלה של יחס הצריכה בהפרש שבין L ובין הסכום המזערי, ובלבד שהסכום (H) לא יפחת מהסכום המזערי, והסכום (L) ייקבע לפי הסכום המזערי; ::: 3.1.2.5 - (((הוראת שעה עד יום 31.12.2023):)) בעד האספקה מעבר לגדר ההפרדה הביטחונית בירושלים עד גובה הכמות המוקצית - 0.962 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.2.5א - בעד אספקת המים לירושלים לספקי מים שהוגדרו בהסכמים מדיניים עד גובה הכמות המוקצית - 3.448 ש"ח למ"ק; :: 3.1.3 - למי שאינו ספק - ::: 3.1.3.1 (((נמחקה);)) ::: 3.1.3.2 :::: (א) בעד כל כמות שעד 15,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - R2, ואם סופקה כמות מוכרת, יהיה התעריף בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - R1; בפסקה זו, "R1" - המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל [[בסעיף 4(1)(1.1) לכללי הספקים המקומיים]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע"מ; :::: (ב) בעד כל כמות שמעבר ל-15,000 מ"ק ועד 250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - בהפחתה של 0.7 ש"ח למ"ק; :::: (ג) בעד כל כמות שמעבר ל-250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - בהפחתה של 0.95 ש"ח למ"ק, בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; ::: 3.1.3.2א. בעד צריכה שהוכרה כנזילה סמויה, לפי [[פסקה 5.3 בסעיף 4 לכללי הספקים המקומיים]], בשינויים המחויבים מזהות הספק; ::: 3.1.3.3 על אף האמור בפסקאות משנה 3.1.3.1 ו-3.1.3.2, בעד בית חולים, בית מרחץ ומקווה - לכמות שעד לכמות שנקבעה כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) ושאושרה לפי פסקאות משנה (3) או (4) לפי העניין - 2.845 ש"ח למ"ק; :::: (1) לבית מרחץ ומקווה המתפרסם ברשימת מקוואות הטהרה של המשרד לשירותי דת - לכל כמות מים ושהתקיימו כל אלה: ::::: (א) נציג של מקורות, בדק ואישר בכתב, כי כל המים מסופקים לו במד-מים נפרד; ::::: (ב) מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים המסופקים לו משמשים למטרה זו בלבד; ::::: (ג) מהנדס מים אישר בכתב כי הותקנו בו אבזרים חוסכי מים; נמצא כי כל מכלי הדחה הם דו-כמותיים וכי בפתח כל קבועת שרברבות מותקנים וסתים ומגבילי ספיקה, יראו בכך כהתקנת אבזרים חוסכי מים לעניין פסקה זו; :::: (2) לבית חולים אחד מאלה: ::::: (א) לכל כמות מים שנמדדה ברשת מים נפרדת המספקת מים רק לשימושים רפואיים ובלבד שהתקיימו כל אלה: :::::: (1) אושר בידי מהנדס מים כי בבית החולים מותקנת רשת מים נפרדת כאמור; :::::: (2) מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים לשימושים רפואיים מסופקים ברשת הנפרדת ומשמשים למטרה זו בלבד; ::::: (ב) לא קיימת בבית החולים או לא אושר קיומה של רשת נפרדת כאמור - הכמות המתקבלת ממכפלת מספר מיטות האשפוז, לפי תעודת רישום בית חולים המתפרסמת על ידי האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים במשרד הבריאות, בשנה מסוימת, ב-15 מטרים מעוקבים לחודש (להלן - הכמות המחושבת); :::: (3) בית מרחץ או מקווה יגיש למקורות, ב-1 באוקטובר, אחת לשנתיים, את האישורים הנדרשים לפי פסקת משנה (א); הוגשו האישורים כאמור תבוצע האספקה, בתקופה העוקבת, בידי ספק המים בהתאם לתעריפים ולכמויות בסעיף זה; לא הוגשו אישורים כאמור או מצאה מקורות כי בית המרחץ או המקווה פועלים בניגוד למוצהר יראה בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין; :::: (4) בית חולים יגיש למקורות, ב-1 באוקטובר, אחת לשנתיים, אישורים כאמור בפסקת משנה (ב)(1) או את הכמות המתקבלת לפי פסקת משנה (ב)(2), לפי העניין; ב-1 בנובמבר, אחת לשנתיים, תעביר מקורות את האישורים וכמויות המחושבות בפירוט לפי בתי החולים, לרשות הממשלתית; הרשות הממשלתית תאשר לספק המים את הכמות לאספקה לפי פסקאות משנה (ב)(1) או (ב)(2), כולה או חלקה, לפי העניין, לגבי התקופה העוקבת; לא הוגשו אישורים או כמות מחושבת כאמור או נמצא כי בית חולים פועל בניגוד למוצהר, תראה מקורות בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין; ::: 3.1.3.4 על אף האמור בפסקת משנה 3.1.3.2, מים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מיועדים לסילוק מאקוויפר - :::: (1) לא יחויבו בתעריף אם מתקיים בהם אחד מאלה: ::::: (א) הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ותנאיו ליעד החדרה שלא נקבע לגביו ברישיון ההחדרה שהוא בעדיפות משנית; ::::: (ב) נקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת שיקום והם הופקו וסופקו לפי תנאי הרישיון, ובלבד שכל המים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת סילוק הופקו וסולקו לפי תנאי הרישיון; :::: (2) יחויבו בתעריף בשיעור של 30% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ליעד שהוגדר ברישיון ההחדרה כיעד בעדיפות משנית; :::: (3) יחויבו בתעריף בשיעור של 50% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם סולקו לפי רישיון ולפי תנאיו ליעד שהוגדר ברישיון כאגן ההיקוות של הכינרת; : 3.2 על אף האמור בפסקת משנה 3.1 - :: (1) מים שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם באיכות נחותה ומתאימים לשימושים אחרים - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-56% מ-R2; :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) מים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 22,000 מיליגרם כלור לליטר ושהרכבם מונע שימוש בהם למי שתייה, ומנהל הרשות אישר שהם מים מליחים - לספק המנוי בפסקאות משנה 3.1.1 עד 3.1.2 תעריף הנמוך ב-71% מ-R2, ואולם אם סופקו המים חלף כמות מוכרת לפי פסקת משנה 3.1.1.1 יהיה התעריף נמוך ב-96% מ-R2; ולמי שאינו ספק לפי פסקת משנה 3.1.3 למים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 2,500 מיליגרם כלור לליטר תעריף הנמוך ב-50% מ-R2 ומעל 2,500 מילגרם כלור לליטר לפי הפירוט הזה: ::: {| ! מספר !! מליחות (מיליגרם כלור לליטר) !! תעריף בש"ח למ"ק |- | (1) || 2,501 עד 6,000 || 3.613 |- | (2) || 6,001 עד 8,000 || 3.287 |- | (3) || 8,001 עד 10,000 || 2.961 |- | (4) || 10,001 עד 12,000 || 2.635 |- | (5) || 12,001 עד 14,000 || 2.309 |- | (6) || 14,001 עד 16,000 || 1.984 |- | (7) || 16,001 עד 18,000 || 1.658 |- | (8) || 18,001 עד 20,000 || 1.332 |- | (9) || 20,001 עד 21,999 || 0.916 |} :: (3א) מים שמליחותם מעל 22,000 מיליגרם כלור לליטר - לא יחויבו בדמי מים; :: (3ב) נוסף על האמור בפסקת משנה (3), למי שאינו ספק, בעד כל כמות שמעבר ל-15,000 מ"ק ועד 250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - התעריף בעד אותה רמת מליחות, לפי הטבלה שבפסקת משנה (3), בהפחתה של 0.7 ש"ח למ"ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל((-))R2; ובעד כל כמות שמעבר ל-250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - התעריף בעד אותה רמת מליחות בהפחתה של 0.95 ש"ח למ"ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל((-))R2 בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; :: (4) מי קולחים, שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש, למעט מי השפד"ן - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-56% מ-R2; :: (5) מי שפד"ן שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-40% מ-R2; :: (6) תעריף לכמות מים נחרגת - ::: 1. בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; ::: 2. בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; :: (7) מקורות תקבע את תכולת הכלורידים והיונים המומסים לעניין סעיף זה לפי סעיף 7(1.6)(4)ב עד ז; :: (8) על אף האמור בפסקה זו, התעריף בעד מים מליחים, מים נחותים או מי קולחין, לרבות שפד"ן, שמנהל הרשות קבע כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הקבוע לאותו ספק בפסקה 3.1 בעד כל כמות מים שפירים שמעבר לכמות המוכרת. : (4) '''מים לשמירת ערכי טבע -''' :: בעד הזרמה של מים בבתי גידול לחים שמנהל הרשות הגדירם ברישיון כמיועדים לשמירת ערכי טבע - :: (1) שהפיק בעל הרישיון - תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי [[כללי הפקה והולכה]]; :: (2) שסיפקה מקורות לבעל הרישיון - העלות הכרוכה בהפקתם ואספקתם, כפי שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית. @ 8. אחזקת מערכות מים וביוב (תיקון: תשמ"ט, תש"ן, תשנ"א-3, תשנ"ד-2, תשנ"ה, תשנ"ז-2, תש"ס-2, תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3, תשע"א-3, תשע"א-6, תשע"ב-2, [הודעות], תשע"ג, תשע"ג-3, תשע"ד-2, תשע"ה-2, תשע"ו, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח, תשע"ח-2, תשע"ח-5, תשע"ט, תשע"ט-4, תש"ף, תש"ף-2, תשפ"א, תשפ"א-2, תשפ"ב, תשפ"ב-2) : (א) מקורות תפריש מתוך הסכומים שחייבה ספק ברשות מקומית, בעד כל כמות מים שסיפקה לו, סכום למ"ק מהחיוב למים שסופקו לכל מטרת צריכה או שימוש למעט לחקלאות: :: (1) לספק מקומי רשותי - 0.834 ש"ח; :: (2) לספק אחר ברשות מקומית - 0.314 ש"ח. : (ב) סכומים שהפרישה מקורות בניכוי הוצאות גבייה, מתוך הסכומים כאמור בסעיף קטן (א) יירשמו בנפרד, והיא לא תשעבד או תמחה כספים אלה ולא תיתן זכות קיזוז לגביהם בלא אישור הממונה; עם הקמתה של חברה בתחומי הספק שממנו נגבו הכספים כאמור בסעיף קטן (א), ולא מוקדם מיום 1 בינואר 2011, תעביר מקורות לחברה, על פי הוראת הממונה ובמועד שיורה, את סך כל הכספים שנגבו מאותו ספק כאמור, בתוספת ריבית; לעניין זה, ::- "ריבית" - ריבית חשב כללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שמתפרסמת, מזמן לזמן, ברשומות ובהפחתה של 1.25%; ::- "הוצאות גבייה" - 3% מתוך הסכומים שחייבה מקורות לפי סעיף קטן (א), ואם נקטה לשם גבייתם בהליך בבית משפט או בהוצאה לפועל - 8% מתוך הסכומים שחייבה ושלגביהם נקטה בהליך כאמור. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוקמה חברה וכל עוד לא נקבעו לה תעריפים כאמור [[בסעיף 30 לכללי חישוב עלות]], ימשיכו לחול על אספקת המים התעריפים לפי כללים אלה לספקים או לחברות, לפי העניין, כפי שחלו ערב הקמתה, ואולם לעניין סכומים שתפריש מקורות לפי סעיף קטן (א) החל ממועד הקמת החברה כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (ב) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה). : (ד) על פי הוראה בכתב של הממונה והחל מהמועד שיורה עליו, ובלבד שלא יקדם ליום תחילת התקופה שלגביה שלחה החברה הודעת חיוב ראשונה לצרכניה, מקורות תפסיק את גביית התעריפים מהחברה שהוקמה כאמור, לפי תעריף של ספק ברשות מקומית ותחייב את החברה לפי תעריף של ספק רב-רשותי לחברה שהוקמה כאמור. : (ה) הורה הממונה למקורות כאמור בסעיף קטן (ד), תעביר מקורות מיידית לחברה סכומים שהפרישה בעבורה לפי סעיף קטן (ג), מיום הקמתה. : (ו) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה, באישור מועצת הרשות הממשלתית להורות למקורות לבצע אחד האלה: :: (1) להפחית מהסכום שהיא גובה מספק לפי סעיף קטן (א) בתנאים ולתקופה שיורה ובלבד שתעריף שישלם הספק כאמור לא יפחת מתעריף לספק חד-רשותי; :: (2) להפחית מהסכומים שהפרישה לפי סעיף קטן (א); :: (3) להעביר לספק סכומים שנרשמו לזכותו לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה - הסכומים שנרשמו) ובלבד שהסכום שתעביר לא יעלה על מכפלה של הסכום שהממונה אישר לאותו ספק כהשקעה עודפת במערכות מים או ביוב בתחומו ביחס שבין הסכומים שנרשמו לבין הסכומים שנרשמו בצירוף החוב במקורות בשל אותם סכומים. : (ז) הוראה כאמור בסעיף קטן (ו) תינתן בשים לב למצב משק המים והביוב בתחום הספק האמור, וליעילות ניהול משק המים והביוב בידי אותו ספק, ובהתקיים התנאים הבאים: :: (1) אם הספק הוא ספק ברשות מקומית למעט ספק כאמור בפרט (3) להגדרה ספק, ההפחתה או ההעברה התבקשו בשל השקעות במערכות המים או הביוב בתחומו, והממונה נוכח לדעת כי יש הכרח או דחיפות בביצוען; :: (2) אם הספק הוא אגודה שיתופית - לאחר שקוימה התייעצות עם רשם האגודות השיתופיות כמשמעותו [[בסעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות]]. @ 8א. (תיקון: תש"ן, תש"ע-2) : (((בוטל).)) @ 8ב. תעריף למים מוחדרים (תיקון: תשע"ח-5) : מקורות תשלם למחדיר בעד כל כמות מוחדרת שהפיקה, את הסכום הנמוך מבין שני אלה: : (1) עלות כפי שתחושב לפי [[סעיף 5 לכללי שירותי תשתית]] בהתאמות ובשינויים האלה: :: (א) מקדם החזר ההון יעמוד על השיעור לפי סעיף קטן (ב) כשהוא מוכפל ב-1.4; :: (ב) תקופת הקיים בשנים תעמוד על 20 שנה; : (2) 2 ש"ח למ"ק. @ 9. (תיקון: תש"ן, תש"ס-2) : (((בוטל).)) @ 10. (תיקון: תש"ע-2, תשע"ג, תשע"ז-3) : (((בוטל).)) @ 11. (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2) : (((בוטל).)) @ 12. (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2) : (((בוטל).)) @ 12א. פרסום תעריפים (תיקון: תש"ע-2, תש"ע-3, תשע"א-6, תשע"ד-2, תשע"ה-2, תשע"ו) : (א) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריפים שהתקבלו - :: (1) (((בוטל);)) :: (2) לפי [[סעיף 7(3)]] - ::: (1) לפי פסקת משנה (3.1.2.1) - לספק חברה, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (L); ::: (2) לפי פסקת משנה (3.1.2.2) - לספק חברה, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי (H); ::: (3) לפי פסקת משנה (3.1.2.3) - לספק חברה, בעד גינון ציבורי (G); ::: (4) לפי פסקת משנה (3.1.3.2) - למי שאינו ספק; ::: (5) לפי פסקת משנה (3.1.1.1ג) - לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (M); ::: (6) לפי פסקת משנה (3.1.1.2ג) - לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת (N). : (א1) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין היחס (K) לפי [[סעיף 7(3)]]. : (א2) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריף שיתקבל לפי [[סעיף 10]] והחלטות הממונה לפי [[סעיף 8(ו)]]. : (ב) פורסמה הודעה כאמור, יראו בה, כמחייבת לעניין התעריפים הנקובים בה. @ 12ב. כמות נחרגת ותשלום מיוחד (תיקון: תש"ע-2) : אין בקביעתם של תעריפים לכמות נחרגת בכללים אלה, משום היתר למקורות או לכל אדם אחר, להפיק, לספק או לצרוך מים מעבר לכמות המוקצית לו, לפי העניין, או לגרוע מסמכויות מנהל הרשות הממשלתית לפי [[+|סעיפים 124א]] [[ו-124ד לחוק]]. @ 13. ביטול : תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ה-1985 - בטלות. == תוספת (תיקון: תשע"ז-3) == ==== ((([[סעיף 1]] - ההגדרה "אזור נסמך מים שפירים"))) ==== : {{ממורכז|[[תמונה:אזור נסמך מים שפירים.png|400px]]}} <פרסום> י"ט בסיון התשמ"ז (16 ביוני 1987) <חתימה> אריה נחמקין שר החקלאות 1pefr6ztnw878daa6leb77lmtzbqrgp 1417459 1417452 2022-08-09T16:00:16Z OpenLawBot 8112 בוט: תיקונים אוטומטיים wikitext text/x-wiki <שם> כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז-1987 (תיקון: תשס"ז) <שם> תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז-1987 <מקור> ((ק"ת תשמ"ז, 1109|תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|5042)); ((תשמ"ח, 25|תיקון|5058)), ((912|תיקון מס' 2|5113)); ((תשמ"ט, 806|תיקון מס' 3|5186)); ((תש"ן, 603|תיקון|5266)), ((760|תיקון מס' 2|5276)), ((970|תיקון מס' 3|5286)); ((תשנ"א, 35|תיקון|5299)), ((293|תיקון מס' 2|5314)), ((851|תיקון מס' 3|5355)); ((תשנ"ב, 1037|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)|5441)), ((1354|תיקון לצו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)|5459)); ((תשנ"ג, 1162|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (תעריפי מים לחקלאות)|5545)), ((1162|תיקון|5545)); ((תשנ"ד, 16|ת"ט|5549)), ((850|תיקון|5596)); ((תשנ"ה, 1582|תיקון|5689)), ((1698|תיקון מס' 2|5695)); ((תשנ"ז, 160|תיקון|5797)), ((340|תיקון מס' 2|5806)), ((861|תיקון מס' 3|5835)), ((1135|תיקון מס' 4|5850)); ((תשנ"ח, 707|תיקון|5897)); ((תש"ס, 35|תיקון|6002)), ((779|תיקון מס' 2|6047)); ((תשס"א, 168|ת"ט|6069)); ((ס"ח תשס"ג, 390|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)), ((573|ת"ט|1904)); ((תשס"ה, 374, 375|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((ק"ת תשס"ו, 1179|תיקון|6517)); ((תשס"ז, 784|תיקון|6583)); ((תשס"ח, 382|תיקון|6640)); ((תש"ע, 94|הוראת שעה|6821)), ((447|תיקון|6847)), ((1310|תיקון מס' 2|6903)), ((1313|תיקון (תיקון)|6903)); ((תשע"א, 116|הוראת שעה|6937)), ((117|תיקון|6937)), ((398|תיקון מס' 2|6957)), ((706|ת"ט|6978)), ((1070|תיקון [תש"ע] (תיקון)|7008)), ((1070|תיקון מס' 3|7008)), ((1140|ת"ט|7012)); ((תשע"ב, 466|תיקון [תש"ע] (תיקון)|7066)), ((467|תיקון|7066)), ((1633|תיקון מס' 2|7157)); ((תשע"ג, 341|תיקון|7195)), ((661|ת"ט|7217)), ((1430|תיקון מס' 2|7263)); ((תשע"ד, 380|תיקון [תש"ע] (תיקון)|7320)), ((381|תיקון|7320)), ((1150|הוראת שעה|7379)), ((1438|תיקון [תש"ע] (תיקון מס' 2)|7389)), ((1439|תיקון (תיקון)|7389)), ((1716|הוראת שעה|7416)); ((תשע"ה, 27|תיקון|7432)), ((503|תיקון מס' 2|7467)), ((505|הוראת שעה [תשע"ד] (תיקון)|7467)), ((1136|תיקון מס' 3|7505)), ((1310|תיקון מס' 4|7524)); ((תשע"ו, 438|תיקון|7591)), ((441|הוראת שעה [תשע"ד] (תיקון)|7591)); ((תשע"ז, 436|תיקון|7749)),((809|תיקון מס' 2|7786)), ((1280|תיקון מס' 3|7830)); ((תשע"ח, 608|תיקון|7912)), ((746|תיקון מס' 2|7918)), ((2230|תיקון [תשע"ה] מס' 2 (תיקון)|8028)), ((2230|תיקון [תשע"ז] מס' 3 (תיקון)|8028)), ((2231|תיקון מס' 3|8028)); ((תשע"ט, 1664|תיקון|8135)), ((1667|תיקון [תשע"ז] מס' 3 (תיקון)|8135)), ((3089|תיקון מס' 2|8199)), ((3452|תיקון מס' 3|8240)); ((תש"ף, 273|תיקון|8308)), ((1661|תיקון מס' 2|8625)); ((תשפ"א, 1118|תיקון|9025)), ((3498|תיקון מס' 2|9463)); ((תשפ"ב, 1318|תיקון|9830)), ((3276|תיקון מס' 2|10224)). ''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשנ"ד, 691|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5585)), ((913|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5604)), ((1269|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5618)), ((1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5621)); ((תשנ"ה, 288|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5654)), ((591|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5654)), ((592|ת"ט|5654)), ((1357|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5674)), ((1681|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5693)); ((תשנ"ו, 45|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5709)), ((442|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5731)), ((1003|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5760)); ((תשנ"ז, 105|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5792)), ((476|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5817)), ((535|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5822)), ((926|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5839)), ((985|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5844)), ((1127|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5849)); ((תשנ"ח, 121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5865)), ((400|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5879)), ((548|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5886)), ((787|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5903)), ((1168|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5919)), ((1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5925)); ((תשנ"ט, 197|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5942)), ((201|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5942)), ((202|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5942)), ((902|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5979)), ((905|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5979)), ((907|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5979)); ((תש"ס, 118|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6008)), ((121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6008)), ((123|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6008)), ((659|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6040)), ((663|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6040)), ((664|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|6040)); ((תשס"א 210|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6072)), ((211|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6072)), ((861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6109)), ((862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6109)), ((971|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6118)); ((תשס"ב, 206|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6140)), ((207|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6140)), ((439|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6152)), ((858|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6177)), ((861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6177)), ((862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|6177)); ((תשס"ג, 20|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6197)), ((199|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6208)), ((560|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2) [צ"ל: (מס' 3)]|6228)), ((706|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3) [צ"ל: (מס' 4)]|6238)),((706|ת"ט|6238)); ((תשס"ד, 7|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6268)), ((180|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) [צ"ל: (מס' 2)]|6287)), ((941|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2) [צ"ל: (מס' 3)]|6336)), ((945|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3) [צ"ל: (מס' 4)]|6336)); ((תשס"ה, 355|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6364)), ((960|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6421)), ((963|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6421)); ((תשס"ו, 176|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6443)), ((467|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6461)), ((1089|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6509)), ((1091|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6509)); ((תשס"ז, 435|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6549)), ((437|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6549)), ((439|ת"ט|6549)), ((879|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6588)); ((1049|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6603)), ((1051|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6603)); ((תשס"ח, 94|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6621)), ((250|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6631)), ((1004|ת"ט|6680)), ((1146|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס' 3)|6695)); ((תשס"ט, 313|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|6738)), ((1139|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס' 2)|6795)); ((תש"ע, 959|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|6879)); ((תשע"ב, 1581|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7157)); ((תשע"ג, 1509|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7268)); ((תשע"ד, 1576|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7404)); ((תשע"ו, 1484|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7681)). <מבוא> <!-- (תיקון: תשס"ז) --> בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיף 112]] [[=החוק|לחוק המים, התשי"ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 113 לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה: @ 1. הגדרות (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3, תשע"א-3, תשע"א-4, תשע"ב, תשע"ו, תשע"ז-3, תשע"ח, תשע"ח-5, תשע"ט, תשע"ט-4) : בכללים אלה - :- "אזור מורד" - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא "אזור מורד" בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אובדן המים באותו אזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה; :- "אזור מעלה" - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא "אזור מעלה", בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה; :: ((פורסמה הכרזה על "אזור מעלה" ו"אזור מורד" (י"פ תשע"ח, 7954; תשע"ט, 8898; תש"ף, 5544, 6825, 8823; תשפ"א, 6182; תשפ"ב, 452).)) :- ""אזור נסמך מים שפירים" - אזור שניתן לנהל בו במשותף את מצאי המים למטרת חקלאות, המסומן כאזור נסמך מים שפירים במפה [[שבתוספת]], כל עוד לא מתקיים בו אחד מאלה: :: (1) שיעור המים הנחותים מסך מצאי המים באזור גדול מ-25%; :: (2) הביקוש למים נחותים באזור קטן ממצאי המים הנחותים בו; :- "הממונה", "חברה" - כהגדרתם [[בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב]]; :- "הפקת סילוק" ו"הפקת שיקום" - כהגדרתן [[בכללי הפקה והולכה]]; :- "הרשות הממשלתית" - כהגדרתה [[בסעיף 124יא לחוק]]; :- "חוק תאגידי מים וביוב" - [[חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001]]; :- "כללי הספקים המקומיים" - [[=כללי הספקים המקומיים|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ"ד-1994]]; :- "כללי הפקה והולכה" - [[=כללי הפקה והולכה|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע"ז-2017]]; :- "כללי חישוב עלות" - [[=כללי חישוב עלות|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע-2009]]; :- "כללי רישיון" - [[=כללי רישיון|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע"ד-2014]]; :- "כללי שירותי תשתית" - [[=כללי שירותי תשתית|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע"א-2011]]; :- "כללי התעריפים" - [[=כללי התעריפים|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע-2009]]; :- "כמות מוחדרת" - כמות מים שהוחדרה לפי רישיון החדרה ושהוגדרה ברישיון ככמות מוחדרת; :- "כמות מוכרת" - התוצאה המתקבלת מחלוקה בשנים עשר של כמות המים המוכרת לספק לגבי שנה מסוימת, לפי [[סעיף 14ג לכללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע"ו-2016]], כפי שמופיע ברישיון ההספקה של מקורות; :- "כמות מים מוקצית" - כמות המים המוקצית כדין, בין להפקה, בין להספקה, ובין לצריכה על פי רישיון, למעט תוספת גמישה לחקלאות כמשמעותה [[בכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל"ו-1976]]; :- "כמות מים מסופקת" - כמות המים המסופקת בפועל, כפי שנמדדה בנקודת המדידה; :- "כמות מים נחרגת" - כל אחת מאלה: :: (1) כמות המים שהופקה, סופקה או נצרכה מעל או בניגוד לכמות המים המוקצית; :: (2) כמות מים שפירים שנצרכה, כדין, לפי היתר של מנהל הרשות הממשלתית; :: (3) כמות מים שהופקה בהפקת חורף, כהגדרתה [[בכללי הפקה והולכה]]; :- "מדגה מתועש" - גידול דגים לשיווק בבריכות מצופות ביריעה פלסטית או בבטון, שבהן משך זמן שהיית המים פחות מ-24 שעות ומפיק המים מזרימם חזרה למקור מים לפי צו הרשאה שניתן לפי [[סעיף 20יא לחוק]] (להלן - צו הרשאה) ובהתאם לתנאיו; :- "מחדיר" - מי שהחדיר מים שקיבל ממקורות לאקוויפר לפי רישיון החדרה; :- "מים נחותים" - קולחין, מים מליחים ומים שפירים מאיכות נחותה; :- "מ"ק" - מטר מעוקב של מים; :- "מקורות" - מקורות חברת מים בע"מ, בין שהיא מספקת את המים לפי רישיון ובין שרואים אותה כאילו סיפקה אותם לפי [[סעיף 33א לחוק]]; :- "מפעלי מקורות" - מפעלים של מקורות באזורי הארץ השונים, שמתכונתם אושרה בידי מנהל הרשות הממשלתית; :- "נקודת מדידה" - הנקודה שבה נמדדת כמות המים המסופקת לצרכן, לצורך עריכת החשבון בין מקורות והצרכן בעד הספקת המים; :- "ספק" - צרכן שמספק מים לצריכה ביתית או למטרת תעשייה או למטרת חקלאות, לפי רישיון, והוא אחד מאלה: :: (1) חברה, עיריה, מועצה מקומית לרבות מועצה אזורית, ועד מקומי, איגוד ערים, ובלבד שהם מספקים מים במדידה לצרכניהם לפי [[חוק מדידת מים, התשט"ו-1955]], ומחייבים אותם לפי חשבון מים; :: (2) צרכן שיתופי; :: (3) אגודה שיתופית או תאגיד אחר שאינו חברה שמנהל הרשות הממשלתית שוכנע כי תכליתו אספקת מים בתחומו וכי הוא בא במקום אחד או יותר מן הגורמים, המנויים בפסקאות (1) או (2) לעניין אספקת מים בשטח, כולו או חלקו, של אותו גורם או גורמים, לפי העניין; :- "ספק אחר ברשות מקומית" - ספק ברשות מקומית שאינו ספק מקומי רשותי; :- "ספק חד-רשותי" - ספק, למעט חברה ולמעט ספק ברשות מקומית, המספק מים בתוך תחום יישוב אחד או יותר ובלבד שאינו ספק רב-רשותי; :- "ספק מקומי רשותי" - כהגדרתו [[בכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ"ד-1994]]; :- "ספק רב-רשותי" - ספק שהוא מועצה אזורית ובכלל זה ספק המצוי בבעלות של המועצה כאמור, המספק שירותי מים וביוב בתוך תחום של יותר מיישוב אחד; :- "ספק רב-רשותי אזורי" - (((נמחקה);)) :- "ספק ברשות מקומית" - ספק, שלא הקים חברה שחלות עליו הוראות [[סעיף 6א לחוק תאגידי מים וביוב]], לרבות ספק כאמור בפרט (3) להגדרת ספק, הפועל בתחום רשות מקומית שאינה מועצה אזורית, ולמעט ספק שהוא מועצה מקומית תעשייתית; :- "צרכן" - מי שמסופקים לו מים ממקורות על פי רישיון; :- "צרכן ביתי" - (((נמחקה);)) :- "צרכן שיתופי" - אגודה שיתופית שרשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו [[בפקודת האגודות השיתופיות]], סיווג לפי [[הפקודה האמורה]] כקיבוץ, כקיבוץ שיתופי או כקיבוץ מתחדש, למעט קיבוץ עירוני, שמתקיימים לגביה כל אלה: :: (1) היא מספקת מים למטרת צורכי בית לכמה יחידות דיור, שאין בכל אחת מהן מדידה נפרדת של מים לצורכי בית, באמצעות מד-מים המותקן ביחידת הדיור; :: (2) היא צורכת מים ממקורות על פי רישיון שנקבעה בו הכמות, לכל המים המוקצים לצריכה ביתית; :: (3) כמות המים שאינה למטרת צריכה ביתית נמדדת בה באמצעות מדי-מים נפרדים בכל אחד מן השטחים שאינם משמשים למטרה האמורה; :- "רישיון" - כהגדרתו [[בסעיף 23(ב) לחוק]]; :- "רישיון החדרה" - כמשמעותו [[בסעיף 44ב לחוק]]; :- "ש"ח" - שקלים חדשים; :- "שיעור המע"מ" - השיעור שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976]]; :- "תשלומים בעבור סידור האספקה" - תשלומים חד-פעמיים ששילם הספק, למקורות, לכל מ"ק, בעבור השקעות היסוד לפי חלקו היחסי במערכת המים, לרבות הגדלת חלקו היחסי, בין בהסכם ובין לפי הוראות [[החוק]] ובלבד שטרם חלפו 20 שנה מיום התשלום, ולמעט תשלומים שוטפים שנתיים ששילם עקב אי-תשלומם של התשלומים החד-פעמיים כאמור. @ 2. הספקת מים לפי תעריפים (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תשע"א-3, תשע"ז-3) : (א) מקורות לא תספק מים אלא בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, ולא תשית על צרכן, תשלומים נוספים שאינם מפורטים בכללים אלה, לרבות תשלומים בעבור סידור האספקה והיטלי הפקה כמשמעותם [[בסעיף 116 לחוק]]. : (א1) דמי מים שעל בעל רישיון לשלם למקורות לפי [[סעיף 33א(ב) לחוק]] יחושבו לפי ההפרש בין תעריף ההפקה או תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי [[כללי הפקה והולכה]], לבין התעריף החל עליו לפי כללים אלה. : (ב) הוראות כללים אלה עדיפות על כל הסכם שנעשה בין מקורות לצרכן לפני קביעת התעריפים הנקובים בכללים אלה. : (ג) חל שינוי בתעריפי המים בתוך תקופת הצריכה שאליה מתייחס החשבון לצרכן, יראו את הצריכה כאילו התחלקה באופן שווה לכל יום בתקופת הצריכה, והצרכן יחויב לשלם לפי התעריף הקודם בעד הימים שלפני יום השינוי ולפי התעריף החדש בעד הימים שלמן יום השינוי. @ 3. מס ערך מוסף (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3) : למעט אם נקבע אחרת, התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף, כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; נקבעו תעריפים בכללים אלה בדרך של הפניה לתעריפים או רכיבים בתעריפים הקבועים בדבר חקיקה אחר, יופחת מהם סכום בגובה שיעור מס ערך מוסף ככל שנכלל שם ולא הופחת בכללים אלה, והכל לפי העניין. @ 4. סייג לתחולה (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3) : התעריפים בכללים אלה יחולו לגבי מים שמספקת חברת מקורות לצרכניה. @ 5. חיוב בתעריפים לפי רשיון (תיקון: תשס"ז, תשע"ז-3) : החיוב בתעריפים הנקובים בכללים אלה ייעשה בהתאם לקביעותיו של רשיון, לרבות מטרות המים המפורטות בו. @ 6. התחשבנות בין מקורות והצרכן (תיקון: תשס"ז) : (א) צרכן חייב לשלם למקורות את מחיר המים בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, בהתאם לחשבון שיוגש לו מאת מקורות. : (ב) בתים כל שנה תגיש מקורות לצרכן חשבון בעד כמות מים נחרגת, אם היתה כזאת, בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה; מקורות רשאית להגיש חשבון כאמור גם לפני תום שנה, בתום כל חודש או בתום כל חלק מן השנה, אם נוכחה בצריכה של כמות מים נחרגת. @ 6א. ריבית (תיקון: תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-5) : (א) תשלום לפי [[סעיף 112 לחוק]], שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם למקורות, שלא שולם במועד שבו היה עליהם לשלמו (להלן - מועד החיוב), ישולם בתוספת ריבית כאמור [[בסעיף 31 לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע"א-2011]], ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל. : (ב) שילם צרכן למקורות יתר תשלום על סכום שהוא חב בו לפי כללים אלה, ומקורות לא החזירה לו את יתר התשלום בתוך 30 ימים מיום תשלומו, תחזירו מקורות בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה - מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל. @ 7. תעריפים למים למטרות צריכה שונות (תיקון: תשמ"ח, תשמ"ח-2, תשמ"ט, תש"ן, תש"ן-2, תש"ן-3, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"א-3, תשנ"ב, תשנ"ב-2, תשנ"ג-2, תשנ"ד, [הודעות], תשנ"ד-2, תשנ"ה-2, תשנ"ז, תשנ"ז-2, תשנ"ז-3, תשנ"ז-4, תשנ"ח, תש"ס, תש"ס-2, תשס"א, ס"ח תשס"ג, ס"ח תשס"ה, ס"ח תשס"ה-2, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח, תש"ע, תש"ע-2, תש"ע-3, תש"ע-4, תשע"א, תשע"א-2, תשע"א-3, תשע"א-5, תשע"א-6, תשע"א-7, תשע"ב, תשע"ב-2, תשע"ב-3, תשע"ג, תשע"ג-2, תשע"ג-3, תשע"ד, תשע"ד-2, תשע"ד-3, תשע"ד-4, תשע"ד-5, תשע"ד-6, תשע"ה, תשע"ה-2, תשע"ה-3, תשע"ה-4, תשע"ה-5, תשע"ו, תשע"ו-2, תשע"ז, תשע"ז-2, תשע"ז-3, תשע"ח, תשע"ח-2, תשע"ח-3, תשע"ח-4, תשע"ח-5, תשע"ט, תשע"ט-2, תשע"ט-3, תשע"ט-4, תש"ף, תש"ף-2, תשפ"א, תשפ"א-2, תשפ"ב, תשפ"ב-2) : התעריפים לכל מ"ק מכמות המים המסופקת מאת מקורות יהיו כמפורט להלן: : (1) '''מים לחקלאות''' : 1.1 '''מים שפירים -''' :: {{טורים שווים | {{ממורכז|{{מוקטן|שם מפעל מקורות}}}} | {{ממורכז|מוקטן|תעריף בעד כמות המים המוקצית {{ש}} בכל חודשי השנה בש"ח למ"ק}}}} }} :: 1.1.1 (((נמחקה))) :: 1.1.2 (((נמחקה))) :: 1.1.3 (((נמחקה))) :: 1.1.4 (((נמחקה))) :: 1.1.5 (((נמחקה))) :: 1.1.6 (((נמחקה))) :: 1.1.6א (((נמחקה).)) :: 1.1.7 - 1.940 ש"ח, ובאזור נסמך מים שפירים - 1.647 ש"ח. :: 1.1.7א מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים - ::: (1) הממוקמים באזור מורד - 75% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; ::: (2) הממוקמים באזור מעלה - 125% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7. :: 1.1.7ב מים שפירים ששימשו למדגה מתועש - :: (1) התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7 בעד כמות מים השווה למכפלה של שטח פני הבריכה ב-1,500 מ"ק לדונם, ולגבי בריכות ששטח פניהן מקורה ואינו חשוף לאור השמש - ב-750 מ"ק לדונם; :: (2) בעד יתרת כמות המים - ::: (א) אם הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה - 0.005 ש"ח למ"ק; ::: (ב) אם לא הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה, או אם לא מולאו שאר התנאים הנקובים בצו ההרשאה, מהמועד שבו נמסרה לצרכן הודעה על כך ועד שתיקן את ההפרה - 0.01 ש"ח למ"ק. :: 1.1.7ג. מים שפירים ששימשו להשקיית אדמות הכבול בעמק החולה לפי תנאי הרישיון - 0.903 ש"ח, ולבעל רישיון שלא עמד בתנאי הרישיון - התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ולמים כאמור שמקורם במיתקני הפקה למים עיליים במעלה - 125% מהתעריף הנקוב בפסקה האמורה. :: 1.1.8 (((נמחקה).)) :: 1.1.9 תעריף לכמות מים נחרגת - ::: (1) בשיעור שאינו עולה על 10% - 3.489 ש"ח למ"ק; ::: (2) בשיעור שעולה על 10% - התעריף הנקוב בפסקת משנה 7(3)(ב) בפסקת משנה 3.1.1.2. : 1.2 '''שפד"ן -''' :: לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי - :: 1.2.1 ((תעריף לכמות מים נצרכת -)) :::: בשנת 2022 - 1.538 ש"ח למ"ק; :::: משנת 2023 ואילך - 1.588 ש"ח למ"ק; :: 1.2.2 תעריף לכמות מים נחרגת - התעריפים לפי פסקת משנה 1.1.9. : 1.3 '''קולחין -''' :: 1.3.1 תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות של מי השקיה חקלאית בלא מגבלות, לרבות מי קולחין ממפעל תשלובת הקישון המסופקים ממאגרי תשלובת הקישון, כפי שיקבע שר הבריאות לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]], עד לכמות המוקצית - 1.256. :: 1.3.2 תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות נמוכה מן הקבוע בפסקת משנה 1.3.1 או גבוהה ממוליכות חשמלית של 1.7 דציסימנס למטר, עד לכמות המוקצית - תעריף הנמוך ב-14% מן התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.3.1. :: 1.3.2א (((פקעה).)) :: 1.3.3 תעריף לכמות מים נחרגת - ::: (1) בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; ::: (2) בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה. :: 1.3.4 - ::: (א) קביעת המוליכות החשמלית לעניין פסקה זו תיעשה על ידי מקורות, על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנה, בחודש אוקטובר; הקביעה תהווה בסיס לתעריף מי הקולחים בשנת הרישוי העוקבת, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור במהלך שנת הרישוי; ::: (ב) דגימה של המים תיעשה על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו, במוצא מיתקן טיהור השפכים; ::: (ג) את תוצאות הדגימה תעביר מקורות לרשות הממשלתית למים ולביוב, לא יאוחר מ-15 בחודש נובמבר של כל שנה; בצירוף אישור על העברת עותק שלהן לצרכן, 10 ימים לפחות לפני כן; ::: (ד) הוראות פסקת משנה זו לא יחולו באזורים שבהם ראה מנהל הרשות הממשלתית, כי השימוש במי קולחים עלול לזהם מקורות מים. : 1((.))4 (()) (((נמחקה))) : 1.5 (()) (((פקעה))) : 1.6 (()) '''מים מליחים''' :: (1) בפסקת משנה זו, "תעריף בסיס", בש"ח - 1.457; :: (2) לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי - מים שמוליכותם החשמלית - ::: א. בין 1.9 דציסימנס למטר ובין 2.65 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 10 אחוזים; ::: ב. בין 2.65 דציסימנס למטר ובין 3.4 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 16 אחוזים; ::: ג. בין 3.4 דציסימנס למטר ובין 4.1 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 24 אחוזים; ::: ד. בין 4.1 דציסימנס למטר ובין 4.8 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 30 אחוזים; ::: ה. בין 4.8 דציסימנס למטר ובין 5.2 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 34 אחוזים; ::: ו. בין 5.2 דציסימנס למטר ובין 10 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 40 אחוזים; ::: ז. מעל 10 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 45 אחוזים. :: (3) מים שתכולת הסולפטים בהם עולה על 1,600 מיליגרם לליטר, או מים שרמת הברזל המומס בהם מעל 0.3 מיליגרם לליטר או מים שרמת המימן הגופרי בהם מעל 0.5 מיליגרם לליטר או צירוף של כל שניים מהם, והמוליכות החשמלית שלהם נמוכה מ-3.4 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס, בהפחתה של 25 אחוזים. :: (3א) מים מליחים, ממיתקני הפקה למים עיליים: ::: (א) לכמות שהוקצתה בשנת הרישוי, 90% מהקבוע בסעיף (([צ"ל: בפסקה])) 1.6(2); ::: (ב) הממוקמים באזור מורד, 85% מהתעריף בפסקת משנה (א); ::: (ג) הממוקמים באזור מעלה, 115% מהתעריף בפסקת משנה (א); :: (3ב) תעריף לכמות מים נחרגת - ::: א. בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה; ::: ב. בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה. :: (4) ::: א. קביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים לעניין סעיף זה תיעשה על ידי מקורות; ::: ב. הקביעה כאמור תיעשה על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנתיים מחודש יולי עד חודש אוקטובר של אותה שנה (להלן בסעיף זה - תקופת הקביעה); הקביעה תהווה בסיס לתעריף המים המליחים בשתי שנות הרישוי העוקבות, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור בתקופת הקביעה; ::: ג. הדגימה של המים תילקח בנקודה שבה מועברים המים מרשות הספק לרשות הצרכן (נקודת המעבר); ::: ד. הדגימה של המים תילקח על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו; ::: ה. תוצאות הדגימות יועברו על ידי מקורות לרשות הממשלתית, לא יאוחר מ-15 בחודש נובמבר של כל שנה; עותק מתוצאות הדגימות תעביר מקורות לצרכן, לפחות 10 ימים לפני כן; ::: ו. נמנע ממקורות לקחת דגימה בשל נסיבות התלויות בצרכן, תיעשה הקביעה בשנת הרישוי העוקבת על בסיס הנתונים הנמצאים ברשותה באותה עת ורשאית היא לצורך כך לקבל נתונים בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים מאת הרשות הממשלתית וזאת עד לביצוע דגימה חוזרת שתילקח עד לסוף חודש מרס; תוצאות הבדיקה החוזרת ישמשו לצורך ההחלטה בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים ממועד הבדיקה; מנע הצרכן ביצוע בדיקה חוזרת יחויבו המים מאותו מועד לפי התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; ::: ז. על אף האמור בפסקת משנה ב רשאים הצרכן או מקורות, לפי העניין, לערוך דגימה חוזרת גם בשנה העוקבת לשנת הבדיקה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות ממועד הדגימה הקודמת לאותו צרכן; ממצאי הבדיקה ישמשו לקביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים כאמור עד סוף תקופת הקביעה; ובלבד שאם נעשתה דגימה חוזרת בידי צרכן, תוצג לפני מקורות בדיקת מעבדה מוסמכת ומקורות תבצע דגימה חוזרת לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים, והצרכן יישא בעלות הדגימה החוזרת שתיעשה על ידי מקורות בסך 500 שקלים חדשים. :: (5) הזכאות לעניין סעיף זה לגבי מים שאינם מזוהים כמים מליחים בעת התקנתו, תקום רק עם הגשת בקשה בכתב למנהל הרשות הממשלתית ותחל רק בשנת הרישוי העוקבת. :: (6) פסקת משנה (2)א עד ו תחול באזורים האלה בלבד או בחלקים מהם, על פי קביעת מנהל הרשות הממשלתית: עמק הירדן; בקעת הירדן; עמק בית שאן; עמק חרוד; עמק יזרעאל; עמק זבולון; חוף הכרמל; הנגב הצפון מערבי; הר הנגב; מדבר יהודה; ערבה; כיכר סדום. :: (7) על אף האמור בפסקות משנה (2) ו-(3), התעריף בעד מים מליחים שמנהל הרשות הורה כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הנקוב בפסקה 1.1.7. : 1.7 (()) מים שפירים שמנהל הרשות אישר שהם באיכות נחותה, ובעל הרישיון סיפקם כאמור ברישיון - 90% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ואם נקבע ברישיון שיש לספקם לצורך הספקתם למפעל קולחין והמים סופקו כאמור - 50% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; בסעיף זה, "איכות נחותה" - מים המהווים תוספת להפקה לגבי מקור מים מסוים ושהרכבם הכימי מונע מהם שימוש במי שתייה. : 1.7א (()) מים מליחים המופקים מקידוח שמנהל הרשות אישר שהם מים נחותים ושנקבע ברישיון שיש לספקם למפעל קולחין, בכמות שאינה עולה על 10 מלמ"ק לשנה, והמים סופקו כאמור - 70% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.6, לפי העניין; בפסקה זו, "מים נחותים" - מים שאינם מנוצלים ושאספקם (([צ"ל: אספקתם])) למפעל קולחין מביאה לתוספת הפקה ושמוליכותם מעל 2.65 דצמיסימנס למטר או שהרכבם הכימי מונע את אספקתם למערכות האספקה. : 1.8 (()) מים שנקבע לגביהם ברישיון ההספקה כי הם מיועדים להעברה בין מפעלית למפעל קולחין - תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לגביהם לפי [[כללי הפקה והולכה]]. : (2) (((נמחקה))) : (3) '''מים לכל צריכה אחרת''' :: (א) בפסקה זו - :::- "Z1" - התעריף הנקוב [[בסעיף 3(1)(א) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות מוכרת; :::- "Z2" - התעריף הנקוב [[בסעיף 3(1)(ב) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות נוספת; :::- "W" - התעריף הנקוב [[בסעיף 4(1) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים בעד גינון ציבורי; :::- "S" - המנה המתקבלת מחלוקת תעריף הביוב שנקבע לספק המקומי הרשותי לפי [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)|פרק ד' לכללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה), התשע"ה-2014]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע"מ; :::- "D1" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת הראשונה לכללי חישוב עלות]], כתעריף לעלות נמוכה מוכרת; :::- "D2" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת השניה לכללי חישוב עלות]], כתעריף לעלות גבוהה מוכרת; :::- "D3" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת השלישית לכללי חישוב עלות]], כתעריף לגינון ציבורי; :::- "B" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בסעיף 6 לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי ביוב; :::- "R2" - המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל [[בסעיף 4(1)(1.2) לכללי הספקים המקומיים]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע"מ; :::- "K" - היחס בין הממוצע המשוקלל, של התעריף בעד כל כמות נוספת, בהפחתה של D2 ו-B ושל התעריף למוסד עירוני לפי [[כללי התעריפים]], בהפחתה של D3 ו-B לבין התעריף בעד כל כמות נוספת בהפחתה של D2 ו-B; כפי שפורסם לפי כללים אלה; :::- "יחס הצריכה" - היחס בין הכמות המוכרת לבין הכמות מעבר לכמות המוכרת שסיפקה החברה בשנה האחרונה שלפיה חושבו התעריפים לבעל הרישיון. :: (ב) בעד מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים בכללים אלה, בכל מפעלי מקורות - : 3.1 - מים שפירים - :: 3.1.1 לספק חד-רשותי - ::: 3.1.1.1 - בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.984 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2 - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 6.014 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3 - בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.886 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א - לספק רב-רשותי - ::: 3.1.1.1א - בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - 0.672 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2א - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.697 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3א - בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.574 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א1. לספק חד-רשותי שמפיק מים לפי רישיון - ::: 3.1.1.1א1. בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.836 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2א1. בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.866 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3א1. בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.738 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א2. לספק רב-רשותי שמפיק מים לפי רישיון - ::: 3.1.1.1א2. בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.527 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2א2. בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.556 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3א2. בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.428 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א3 - (((נמחקה);)) :: 3.1.1א4 - (((נמחקה);)) :: 3.1.1ב - לספק אחר בתחום רשות מקומית - ::: 3.1.1.1ב - בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - 1.524 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2ב - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 6.554 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3ב - בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 5.111 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1ג - לספק מקומי רשותי - ::: 3.1.1.1ג - בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - הסכום (M) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה: <math>M = Z_1 - (S/1.092) - 1.13</math> ::: 3.1.1.2ג - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - הסכום (N) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה: <math>N = Z_2 - (S/1.092) - 1.19</math> :: 3.1.2 לספק שהוא חברה (להלן בכללים אלה - ספק חברה) - ::: 3.1.2.1 - בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - הסכום (L) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה: :::: {{ממורכז|<math>L = Z_1 - B - D_1</math>}} ::: 3.1.2.2 - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי - הסכום (H) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו: :::: {{ממורכז|<math>H = K*(Z_2 - B - D_2)</math>}} ::: 3.1.2.3 - בעד גינון ציבורי - הסכום (G) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו: :::: {{ממורכז|<math>G = W - D_3</math>}} :: 3.1.2.4 היה והסכום (L) המתקבל בפסקה 3.1.2.1 נמוך מ-0.30 ש"ח (להלן - הסכום המזערי), יופחתו מהסכום (H) המתקבל בפסקה 3.1.2.2, מכפלה של יחס הצריכה בהפרש שבין L ובין הסכום המזערי, ובלבד שהסכום (H) לא יפחת מהסכום המזערי, והסכום (L) ייקבע לפי הסכום המזערי; ::: 3.1.2.5 - (((הוראת שעה עד יום 31.12.2023):)) בעד האספקה מעבר לגדר ההפרדה הביטחונית בירושלים עד גובה הכמות המוקצית - 0.962 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.2.5א - בעד אספקת המים לירושלים לספקי מים שהוגדרו בהסכמים מדיניים עד גובה הכמות המוקצית - 3.448 ש"ח למ"ק; :: 3.1.3 - למי שאינו ספק - ::: 3.1.3.1 (((נמחקה);)) ::: 3.1.3.2 :::: (א) בעד כל כמות שעד 15,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - R2, ואם סופקה כמות מוכרת, יהיה התעריף בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - R1; בפסקה זו, "R1" - המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל [[בסעיף 4(1)(1.1) לכללי הספקים המקומיים]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע"מ; :::: (ב) בעד כל כמות שמעבר ל-15,000 מ"ק ועד 250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - בהפחתה של 0.7 ש"ח למ"ק; :::: (ג) בעד כל כמות שמעבר ל-250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - בהפחתה של 0.95 ש"ח למ"ק, בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; ::: 3.1.3.2א. בעד צריכה שהוכרה כנזילה סמויה, לפי [[פסקה 5.3 בסעיף 4 לכללי הספקים המקומיים]], בשינויים המחויבים מזהות הספק; ::: 3.1.3.3 על אף האמור בפסקאות משנה 3.1.3.1 ו-3.1.3.2, בעד בית חולים, בית מרחץ ומקווה - לכמות שעד לכמות שנקבעה כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) ושאושרה לפי פסקאות משנה (3) או (4) לפי העניין - 2.845 ש"ח למ"ק; :::: (1) לבית מרחץ ומקווה המתפרסם ברשימת מקוואות הטהרה של המשרד לשירותי דת - לכל כמות מים ושהתקיימו כל אלה: ::::: (א) נציג של מקורות, בדק ואישר בכתב, כי כל המים מסופקים לו במד-מים נפרד; ::::: (ב) מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים המסופקים לו משמשים למטרה זו בלבד; ::::: (ג) מהנדס מים אישר בכתב כי הותקנו בו אבזרים חוסכי מים; נמצא כי כל מכלי הדחה הם דו-כמותיים וכי בפתח כל קבועת שרברבות מותקנים וסתים ומגבילי ספיקה, יראו בכך כהתקנת אבזרים חוסכי מים לעניין פסקה זו; :::: (2) לבית חולים אחד מאלה: ::::: (א) לכל כמות מים שנמדדה ברשת מים נפרדת המספקת מים רק לשימושים רפואיים ובלבד שהתקיימו כל אלה: :::::: (1) אושר בידי מהנדס מים כי בבית החולים מותקנת רשת מים נפרדת כאמור; :::::: (2) מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים לשימושים רפואיים מסופקים ברשת הנפרדת ומשמשים למטרה זו בלבד; ::::: (ב) לא קיימת בבית החולים או לא אושר קיומה של רשת נפרדת כאמור - הכמות המתקבלת ממכפלת מספר מיטות האשפוז, לפי תעודת רישום בית חולים המתפרסמת על ידי האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים במשרד הבריאות, בשנה מסוימת, ב-15 מטרים מעוקבים לחודש (להלן - הכמות המחושבת); :::: (3) בית מרחץ או מקווה יגיש למקורות, ב-1 באוקטובר, אחת לשנתיים, את האישורים הנדרשים לפי פסקת משנה (א); הוגשו האישורים כאמור תבוצע האספקה, בתקופה העוקבת, בידי ספק המים בהתאם לתעריפים ולכמויות בסעיף זה; לא הוגשו אישורים כאמור או מצאה מקורות כי בית המרחץ או המקווה פועלים בניגוד למוצהר יראה בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין; :::: (4) בית חולים יגיש למקורות, ב-1 באוקטובר, אחת לשנתיים, אישורים כאמור בפסקת משנה (ב)(1) או את הכמות המתקבלת לפי פסקת משנה (ב)(2), לפי העניין; ב-1 בנובמבר, אחת לשנתיים, תעביר מקורות את האישורים וכמויות המחושבות בפירוט לפי בתי החולים, לרשות הממשלתית; הרשות הממשלתית תאשר לספק המים את הכמות לאספקה לפי פסקאות משנה (ב)(1) או (ב)(2), כולה או חלקה, לפי העניין, לגבי התקופה העוקבת; לא הוגשו אישורים או כמות מחושבת כאמור או נמצא כי בית חולים פועל בניגוד למוצהר, תראה מקורות בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין; ::: 3.1.3.4 על אף האמור בפסקת משנה 3.1.3.2, מים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מיועדים לסילוק מאקוויפר - :::: (1) לא יחויבו בתעריף אם מתקיים בהם אחד מאלה: ::::: (א) הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ותנאיו ליעד החדרה שלא נקבע לגביו ברישיון ההחדרה שהוא בעדיפות משנית; ::::: (ב) נקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת שיקום והם הופקו וסופקו לפי תנאי הרישיון, ובלבד שכל המים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת סילוק הופקו וסולקו לפי תנאי הרישיון; :::: (2) יחויבו בתעריף בשיעור של 30% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ליעד שהוגדר ברישיון ההחדרה כיעד בעדיפות משנית; :::: (3) יחויבו בתעריף בשיעור של 50% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם סולקו לפי רישיון ולפי תנאיו ליעד שהוגדר ברישיון כאגן ההיקוות של הכינרת; : 3.2 על אף האמור בפסקת משנה 3.1 - :: (1) מים שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם באיכות נחותה ומתאימים לשימושים אחרים - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-56% מ-R2; :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) מים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 22,000 מיליגרם כלור לליטר ושהרכבם מונע שימוש בהם למי שתייה, ומנהל הרשות אישר שהם מים מליחים - לספק המנוי בפסקאות משנה 3.1.1 עד 3.1.2 תעריף הנמוך ב-71% מ-R2, ואולם אם סופקו המים חלף כמות מוכרת לפי פסקת משנה 3.1.1.1 יהיה התעריף נמוך ב-96% מ-R2; ולמי שאינו ספק לפי פסקת משנה 3.1.3 למים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 2,500 מיליגרם כלור לליטר תעריף הנמוך ב-50% מ-R2 ומעל 2,500 מילגרם כלור לליטר לפי הפירוט הזה: ::: {| ! מספר !! מליחות (מיליגרם כלור לליטר) !! תעריף בש"ח למ"ק |- | (1) || 2,501 עד 6,000 || 3.613 |- | (2) || 6,001 עד 8,000 || 3.287 |- | (3) || 8,001 עד 10,000 || 2.961 |- | (4) || 10,001 עד 12,000 || 2.635 |- | (5) || 12,001 עד 14,000 || 2.309 |- | (6) || 14,001 עד 16,000 || 1.984 |- | (7) || 16,001 עד 18,000 || 1.658 |- | (8) || 18,001 עד 20,000 || 1.332 |- | (9) || 20,001 עד 21,999 || 0.916 |} :: (3א) מים שמליחותם מעל 22,000 מיליגרם כלור לליטר - לא יחויבו בדמי מים; :: (3ב) נוסף על האמור בפסקת משנה (3), למי שאינו ספק, בעד כל כמות שמעבר ל-15,000 מ"ק ועד 250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - התעריף בעד אותה רמת מליחות, לפי הטבלה שבפסקת משנה (3), בהפחתה של 0.7 ש"ח למ"ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל((-))R2; ובעד כל כמות שמעבר ל-250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - התעריף בעד אותה רמת מליחות בהפחתה של 0.95 ש"ח למ"ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל((-))R2 בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; :: (4) מי קולחים, שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש, למעט מי השפד"ן - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-56% מ-R2; :: (5) מי שפד"ן שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-40% מ-R2; :: (6) תעריף לכמות מים נחרגת - ::: 1. בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; ::: 2. בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; :: (7) מקורות תקבע את תכולת הכלורידים והיונים המומסים לעניין סעיף זה לפי סעיף 7(1.6)(4)ב עד ז; :: (8) על אף האמור בפסקה זו, התעריף בעד מים מליחים, מים נחותים או מי קולחין, לרבות שפד"ן, שמנהל הרשות קבע כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הקבוע לאותו ספק בפסקה 3.1 בעד כל כמות מים שפירים שמעבר לכמות המוכרת. : (4) '''מים לשמירת ערכי טבע -''' :: בעד הזרמה של מים בבתי גידול לחים שמנהל הרשות הגדירם ברישיון כמיועדים לשמירת ערכי טבע - :: (1) שהפיק בעל הרישיון - תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי [[כללי הפקה והולכה]]; :: (2) שסיפקה מקורות לבעל הרישיון - העלות הכרוכה בהפקתם ואספקתם, כפי שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית. @ 8. אחזקת מערכות מים וביוב (תיקון: תשמ"ט, תש"ן, תשנ"א-3, תשנ"ד-2, תשנ"ה, תשנ"ז-2, תש"ס-2, תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3, תשע"א-3, תשע"א-6, תשע"ב-2, [הודעות], תשע"ג, תשע"ג-3, תשע"ד-2, תשע"ה-2, תשע"ו, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח, תשע"ח-2, תשע"ח-5, תשע"ט, תשע"ט-4, תש"ף, תש"ף-2, תשפ"א, תשפ"א-2, תשפ"ב, תשפ"ב-2) : (א) מקורות תפריש מתוך הסכומים שחייבה ספק ברשות מקומית, בעד כל כמות מים שסיפקה לו, סכום למ"ק מהחיוב למים שסופקו לכל מטרת צריכה או שימוש למעט לחקלאות: :: (1) לספק מקומי רשותי - 0.834 ש"ח; :: (2) לספק אחר ברשות מקומית - 0.314 ש"ח. : (ב) סכומים שהפרישה מקורות בניכוי הוצאות גבייה, מתוך הסכומים כאמור בסעיף קטן (א) יירשמו בנפרד, והיא לא תשעבד או תמחה כספים אלה ולא תיתן זכות קיזוז לגביהם בלא אישור הממונה; עם הקמתה של חברה בתחומי הספק שממנו נגבו הכספים כאמור בסעיף קטן (א), ולא מוקדם מיום 1 בינואר 2011, תעביר מקורות לחברה, על פי הוראת הממונה ובמועד שיורה, את סך כל הכספים שנגבו מאותו ספק כאמור, בתוספת ריבית; לעניין זה, ::- "ריבית" - ריבית חשב כללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שמתפרסמת, מזמן לזמן, ברשומות ובהפחתה של 1.25%; ::- "הוצאות גבייה" - 3% מתוך הסכומים שחייבה מקורות לפי סעיף קטן (א), ואם נקטה לשם גבייתם בהליך בבית משפט או בהוצאה לפועל - 8% מתוך הסכומים שחייבה ושלגביהם נקטה בהליך כאמור. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוקמה חברה וכל עוד לא נקבעו לה תעריפים כאמור [[בסעיף 30 לכללי חישוב עלות]], ימשיכו לחול על אספקת המים התעריפים לפי כללים אלה לספקים או לחברות, לפי העניין, כפי שחלו ערב הקמתה, ואולם לעניין סכומים שתפריש מקורות לפי סעיף קטן (א) החל ממועד הקמת החברה כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (ב) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה). : (ד) על פי הוראה בכתב של הממונה והחל מהמועד שיורה עליו, ובלבד שלא יקדם ליום תחילת התקופה שלגביה שלחה החברה הודעת חיוב ראשונה לצרכניה, מקורות תפסיק את גביית התעריפים מהחברה שהוקמה כאמור, לפי תעריף של ספק ברשות מקומית ותחייב את החברה לפי תעריף של ספק רב-רשותי לחברה שהוקמה כאמור. : (ה) הורה הממונה למקורות כאמור בסעיף קטן (ד), תעביר מקורות מיידית לחברה סכומים שהפרישה בעבורה לפי סעיף קטן (ג), מיום הקמתה. : (ו) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה, באישור מועצת הרשות הממשלתית להורות למקורות לבצע אחד האלה: :: (1) להפחית מהסכום שהיא גובה מספק לפי סעיף קטן (א) בתנאים ולתקופה שיורה ובלבד שתעריף שישלם הספק כאמור לא יפחת מתעריף לספק חד-רשותי; :: (2) להפחית מהסכומים שהפרישה לפי סעיף קטן (א); :: (3) להעביר לספק סכומים שנרשמו לזכותו לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה - הסכומים שנרשמו) ובלבד שהסכום שתעביר לא יעלה על מכפלה של הסכום שהממונה אישר לאותו ספק כהשקעה עודפת במערכות מים או ביוב בתחומו ביחס שבין הסכומים שנרשמו לבין הסכומים שנרשמו בצירוף החוב במקורות בשל אותם סכומים. : (ז) הוראה כאמור בסעיף קטן (ו) תינתן בשים לב למצב משק המים והביוב בתחום הספק האמור, וליעילות ניהול משק המים והביוב בידי אותו ספק, ובהתקיים התנאים הבאים: :: (1) אם הספק הוא ספק ברשות מקומית למעט ספק כאמור בפרט (3) להגדרה ספק, ההפחתה או ההעברה התבקשו בשל השקעות במערכות המים או הביוב בתחומו, והממונה נוכח לדעת כי יש הכרח או דחיפות בביצוען; :: (2) אם הספק הוא אגודה שיתופית - לאחר שקוימה התייעצות עם רשם האגודות השיתופיות כמשמעותו [[בסעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות]]. @ 8א. (תיקון: תש"ן, תש"ע-2) : (((בוטל).)) @ 8ב. תעריף למים מוחדרים (תיקון: תשע"ח-5) : מקורות תשלם למחדיר בעד כל כמות מוחדרת שהפיקה, את הסכום הנמוך מבין שני אלה: : (1) עלות כפי שתחושב לפי [[סעיף 5 לכללי שירותי תשתית]] בהתאמות ובשינויים האלה: :: (א) מקדם החזר ההון יעמוד על השיעור לפי סעיף קטן (ב) כשהוא מוכפל ב-1.4; :: (ב) תקופת הקיים בשנים תעמוד על 20 שנה; : (2) 2 ש"ח למ"ק. @ 9. (תיקון: תש"ן, תש"ס-2) : (((בוטל).)) @ 10. (תיקון: תש"ע-2, תשע"ג, תשע"ז-3) : (((בוטל).)) @ 11. (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2) : (((בוטל).)) @ 12. (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2) : (((בוטל).)) @ 12א. פרסום תעריפים (תיקון: תש"ע-2, תש"ע-3, תשע"א-6, תשע"ד-2, תשע"ה-2, תשע"ו) : (א) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריפים שהתקבלו - :: (1) (((בוטל);)) :: (2) לפי [[סעיף 7(3)]] - ::: (1) לפי פסקת משנה (3.1.2.1) - לספק חברה, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (L); ::: (2) לפי פסקת משנה (3.1.2.2) - לספק חברה, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי (H); ::: (3) לפי פסקת משנה (3.1.2.3) - לספק חברה, בעד גינון ציבורי (G); ::: (4) לפי פסקת משנה (3.1.3.2) - למי שאינו ספק; ::: (5) לפי פסקת משנה (3.1.1.1ג) - לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (M); ::: (6) לפי פסקת משנה (3.1.1.2ג) - לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת (N). : (א1) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין היחס (K) לפי [[סעיף 7(3)]]. : (א2) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריף שיתקבל לפי [[סעיף 10]] והחלטות הממונה לפי [[סעיף 8(ו)]]. : (ב) פורסמה הודעה כאמור, יראו בה, כמחייבת לעניין התעריפים הנקובים בה. @ 12ב. כמות נחרגת ותשלום מיוחד (תיקון: תש"ע-2) : אין בקביעתם של תעריפים לכמות נחרגת בכללים אלה, משום היתר למקורות או לכל אדם אחר, להפיק, לספק או לצרוך מים מעבר לכמות המוקצית לו, לפי העניין, או לגרוע מסמכויות מנהל הרשות הממשלתית לפי [[+|סעיפים 124א]] [[ו-124ד לחוק]]. @ 13. ביטול : תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ה-1985 - בטלות. == תוספת (תיקון: תשע"ז-3) == ==== ((([[סעיף 1]] - ההגדרה "אזור נסמך מים שפירים"))) ==== : {{ממורכז|[[תמונה:אזור נסמך מים שפירים.png|400px]]}} <פרסום> י"ט בסיון התשמ"ז (16 ביוני 1987) <חתימה> אריה נחמקין שר החקלאות d2dbc7vy86wvwqdqv7df8l3k4a8bcjo 1417464 1417459 2022-08-09T17:37:21Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki <שם> כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז-1987 (תיקון: תשס"ז) <שם> תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז-1987 <מקור> ((ק"ת תשמ"ז, 1109|תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|5042)); ((תשמ"ח, 25|תיקון|5058)), ((912|תיקון מס' 2|5113)); ((תשמ"ט, 806|תיקון מס' 3|5186)); ((תש"ן, 603|תיקון|5266)), ((760|תיקון מס' 2|5276)), ((970|תיקון מס' 3|5286)); ((תשנ"א, 35|תיקון|5299)), ((293|תיקון מס' 2|5314)), ((851|תיקון מס' 3|5355)); ((תשנ"ב, 1037|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)|5441)), ((1354|תיקון לצו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)|5459)); ((תשנ"ג, 1162|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (תעריפי מים לחקלאות)|5545)), ((1162|תיקון|5545)); ((תשנ"ד, 16|ת"ט|5549)), ((850|תיקון|5596)); ((תשנ"ה, 1582|תיקון|5689)), ((1698|תיקון מס' 2|5695)); ((תשנ"ז, 160|תיקון|5797)), ((340|תיקון מס' 2|5806)), ((861|תיקון מס' 3|5835)), ((1135|תיקון מס' 4|5850)); ((תשנ"ח, 707|תיקון|5897)); ((תש"ס, 35|תיקון|6002)), ((779|תיקון מס' 2|6047)); ((תשס"א, 168|ת"ט|6069)); ((ס"ח תשס"ג, 390|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)), ((573|ת"ט|1904)); ((תשס"ה, 374, 375|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((ק"ת תשס"ו, 1179|תיקון|6517)); ((תשס"ז, 784|תיקון|6583)); ((תשס"ח, 382|תיקון|6640)); ((תש"ע, 94|הוראת שעה|6821)), ((447|תיקון|6847)), ((1310|תיקון מס' 2|6903)), ((1313|תיקון (תיקון)|6903)); ((תשע"א, 116|הוראת שעה|6937)), ((117|תיקון|6937)), ((398|תיקון מס' 2|6957)), ((706|ת"ט|6978)), ((1070|תיקון [תש"ע] (תיקון)|7008)), ((1070|תיקון מס' 3|7008)), ((1140|ת"ט|7012)); ((תשע"ב, 466|תיקון [תש"ע] (תיקון)|7066)), ((467|תיקון|7066)), ((1633|תיקון מס' 2|7157)); ((תשע"ג, 341|תיקון|7195)), ((661|ת"ט|7217)), ((1430|תיקון מס' 2|7263)); ((תשע"ד, 380|תיקון [תש"ע] (תיקון)|7320)), ((381|תיקון|7320)), ((1150|הוראת שעה|7379)), ((1438|תיקון [תש"ע] (תיקון מס' 2)|7389)), ((1439|תיקון (תיקון)|7389)), ((1716|הוראת שעה|7416)); ((תשע"ה, 27|תיקון|7432)), ((503|תיקון מס' 2|7467)), ((505|הוראת שעה [תשע"ד] (תיקון)|7467)), ((1136|תיקון מס' 3|7505)), ((1310|תיקון מס' 4|7524)); ((תשע"ו, 438|תיקון|7591)), ((441|הוראת שעה [תשע"ד] (תיקון)|7591)); ((תשע"ז, 436|תיקון|7749)),((809|תיקון מס' 2|7786)), ((1280|תיקון מס' 3|7830)); ((תשע"ח, 608|תיקון|7912)), ((746|תיקון מס' 2|7918)), ((2230|תיקון [תשע"ה] מס' 2 (תיקון)|8028)), ((2230|תיקון [תשע"ז] מס' 3 (תיקון)|8028)), ((2231|תיקון מס' 3|8028)); ((תשע"ט, 1664|תיקון|8135)), ((1667|תיקון [תשע"ז] מס' 3 (תיקון)|8135)), ((3089|תיקון מס' 2|8199)), ((3452|תיקון מס' 3|8240)); ((תש"ף, 273|תיקון|8308)), ((1661|תיקון מס' 2|8625)); ((תשפ"א, 1118|תיקון|9025)), ((3498|תיקון מס' 2|9463)); ((תשפ"ב, 1318|תיקון|9830)), ((3276|תיקון מס' 2|10224)). ''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשנ"ד, 691|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5585)), ((913|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5604)), ((1269|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5618)), ((1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5621)); ((תשנ"ה, 288|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5654)), ((591|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5654)), ((592|ת"ט|5654)), ((1357|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5674)), ((1681|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5693)); ((תשנ"ו, 45|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5709)), ((442|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5731)), ((1003|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5760)); ((תשנ"ז, 105|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5792)), ((476|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5817)), ((535|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5822)), ((926|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5839)), ((985|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5844)), ((1127|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5849)); ((תשנ"ח, 121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5865)), ((400|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5879)), ((548|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5886)), ((787|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5903)), ((1168|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5919)), ((1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5925)); ((תשנ"ט, 197|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5942)), ((201|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5942)), ((202|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5942)), ((902|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5979)), ((905|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5979)), ((907|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5979)); ((תש"ס, 118|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6008)), ((121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6008)), ((123|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6008)), ((659|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6040)), ((663|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6040)), ((664|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|6040)); ((תשס"א 210|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6072)), ((211|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6072)), ((861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6109)), ((862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6109)), ((971|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6118)); ((תשס"ב, 206|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6140)), ((207|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6140)), ((439|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6152)), ((858|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6177)), ((861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6177)), ((862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|6177)); ((תשס"ג, 20|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6197)), ((199|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6208)), ((560|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2) [צ"ל: (מס' 3)]|6228)), ((706|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3) [צ"ל: (מס' 4)]|6238)),((706|ת"ט|6238)); ((תשס"ד, 7|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6268)), ((180|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) [צ"ל: (מס' 2)]|6287)), ((941|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2) [צ"ל: (מס' 3)]|6336)), ((945|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3) [צ"ל: (מס' 4)]|6336)); ((תשס"ה, 355|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6364)), ((960|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6421)), ((963|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6421)); ((תשס"ו, 176|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6443)), ((467|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6461)), ((1089|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6509)), ((1091|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6509)); ((תשס"ז, 435|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6549)), ((437|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6549)), ((439|ת"ט|6549)), ((879|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6588)); ((1049|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6603)), ((1051|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6603)); ((תשס"ח, 94|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6621)), ((250|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6631)), ((1004|ת"ט|6680)), ((1146|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס' 3)|6695)); ((תשס"ט, 313|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|6738)), ((1139|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס' 2)|6795)); ((תש"ע, 959|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|6879)); ((תשע"ב, 1581|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7157)); ((תשע"ג, 1509|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7268)); ((תשע"ד, 1576|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7404)); ((תשע"ו, 1484|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7681)). <מבוא> <!-- (תיקון: תשס"ז) --> בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיף 112]] [[=החוק|לחוק המים, התשי"ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 113 לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה: @ 1. הגדרות (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3, תשע"א-3, תשע"א-4, תשע"ב, תשע"ו, תשע"ז-3, תשע"ח, תשע"ח-5, תשע"ט, תשע"ט-4) : בכללים אלה - :- "אזור מורד" - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא "אזור מורד" בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אובדן המים באותו אזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה; :- "אזור מעלה" - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא "אזור מעלה", בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה; :: ((פורסמה הכרזה על "אזור מעלה" ו"אזור מורד" (י"פ תשע"ח, 7954; תשע"ט, 8898; תש"ף, 5544, 6825, 8823; תשפ"א, 6182; תשפ"ב, 452).)) :- ""אזור נסמך מים שפירים" - אזור שניתן לנהל בו במשותף את מצאי המים למטרת חקלאות, המסומן כאזור נסמך מים שפירים במפה [[שבתוספת]], כל עוד לא מתקיים בו אחד מאלה: :: (1) שיעור המים הנחותים מסך מצאי המים באזור גדול מ-25%; :: (2) הביקוש למים נחותים באזור קטן ממצאי המים הנחותים בו; :- "הממונה", "חברה" - כהגדרתם [[בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב]]; :- "הפקת סילוק" ו"הפקת שיקום" - כהגדרתן [[בכללי הפקה והולכה]]; :- "הרשות הממשלתית" - כהגדרתה [[בסעיף 124יא לחוק]]; :- "חוק תאגידי מים וביוב" - [[חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001]]; :- "כללי הספקים המקומיים" - [[=כללי הספקים המקומיים|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ"ד-1994]]; :- "כללי הפקה והולכה" - [[=כללי הפקה והולכה|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע"ז-2017]]; :- "כללי חישוב עלות" - [[=כללי חישוב עלות|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע-2009]]; :- "כללי רישיון" - [[=כללי רישיון|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע"ד-2014]]; :- "כללי שירותי תשתית" - [[=כללי שירותי תשתית|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע"א-2011]]; :- "כללי התעריפים" - [[=כללי התעריפים|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע-2009]]; :- "כמות מוחדרת" - כמות מים שהוחדרה לפי רישיון החדרה ושהוגדרה ברישיון ככמות מוחדרת; :- "כמות מוכרת" - התוצאה המתקבלת מחלוקה בשנים עשר של כמות המים המוכרת לספק לגבי שנה מסוימת, לפי [[סעיף 14ג לכללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע"ו-2016]], כפי שמופיע ברישיון ההספקה של מקורות; :- "כמות מים מוקצית" - כמות המים המוקצית כדין, בין להפקה, בין להספקה, ובין לצריכה על פי רישיון, למעט תוספת גמישה לחקלאות כמשמעותה [[בכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל"ו-1976]]; :- "כמות מים מסופקת" - כמות המים המסופקת בפועל, כפי שנמדדה בנקודת המדידה; :- "כמות מים נחרגת" - כל אחת מאלה: :: (1) כמות המים שהופקה, סופקה או נצרכה מעל או בניגוד לכמות המים המוקצית; :: (2) כמות מים שפירים שנצרכה, כדין, לפי היתר של מנהל הרשות הממשלתית; :: (3) כמות מים שהופקה בהפקת חורף, כהגדרתה [[בכללי הפקה והולכה]]; :- "מדגה מתועש" - גידול דגים לשיווק בבריכות מצופות ביריעה פלסטית או בבטון, שבהן משך זמן שהיית המים פחות מ-24 שעות ומפיק המים מזרימם חזרה למקור מים לפי צו הרשאה שניתן לפי [[סעיף 20יא לחוק]] (להלן - צו הרשאה) ובהתאם לתנאיו; :- "מחדיר" - מי שהחדיר מים שקיבל ממקורות לאקוויפר לפי רישיון החדרה; :- "מים נחותים" - קולחין, מים מליחים ומים שפירים מאיכות נחותה; :- "מ"ק" - מטר מעוקב של מים; :- "מקורות" - מקורות חברת מים בע"מ, בין שהיא מספקת את המים לפי רישיון ובין שרואים אותה כאילו סיפקה אותם לפי [[סעיף 33א לחוק]]; :- "מפעלי מקורות" - מפעלים של מקורות באזורי הארץ השונים, שמתכונתם אושרה בידי מנהל הרשות הממשלתית; :- "נקודת מדידה" - הנקודה שבה נמדדת כמות המים המסופקת לצרכן, לצורך עריכת החשבון בין מקורות והצרכן בעד הספקת המים; :- "ספק" - צרכן שמספק מים לצריכה ביתית או למטרת תעשייה או למטרת חקלאות, לפי רישיון, והוא אחד מאלה: :: (1) חברה, עיריה, מועצה מקומית לרבות מועצה אזורית, ועד מקומי, איגוד ערים, ובלבד שהם מספקים מים במדידה לצרכניהם לפי [[חוק מדידת מים, התשט"ו-1955]], ומחייבים אותם לפי חשבון מים; :: (2) צרכן שיתופי; :: (3) אגודה שיתופית או תאגיד אחר שאינו חברה שמנהל הרשות הממשלתית שוכנע כי תכליתו אספקת מים בתחומו וכי הוא בא במקום אחד או יותר מן הגורמים, המנויים בפסקאות (1) או (2) לעניין אספקת מים בשטח, כולו או חלקו, של אותו גורם או גורמים, לפי העניין; :- "ספק אחר ברשות מקומית" - ספק ברשות מקומית שאינו ספק מקומי רשותי; :- "ספק חד-רשותי" - ספק, למעט חברה ולמעט ספק ברשות מקומית, המספק מים בתוך תחום יישוב אחד או יותר ובלבד שאינו ספק רב-רשותי; :- "ספק מקומי רשותי" - כהגדרתו [[בכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ"ד-1994]]; :- "ספק רב-רשותי" - ספק שהוא מועצה אזורית ובכלל זה ספק המצוי בבעלות של המועצה כאמור, המספק שירותי מים וביוב בתוך תחום של יותר מיישוב אחד; :- "ספק רב-רשותי אזורי" - (((נמחקה);)) :- "ספק ברשות מקומית" - ספק, שלא הקים חברה שחלות עליו הוראות [[סעיף 6א לחוק תאגידי מים וביוב]], לרבות ספק כאמור בפרט (3) להגדרת ספק, הפועל בתחום רשות מקומית שאינה מועצה אזורית, ולמעט ספק שהוא מועצה מקומית תעשייתית; :- "צרכן" - מי שמסופקים לו מים ממקורות על פי רישיון; :- "צרכן ביתי" - (((נמחקה);)) :- "צרכן שיתופי" - אגודה שיתופית שרשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו [[בפקודת האגודות השיתופיות]], סיווג לפי [[הפקודה האמורה]] כקיבוץ, כקיבוץ שיתופי או כקיבוץ מתחדש, למעט קיבוץ עירוני, שמתקיימים לגביה כל אלה: :: (1) היא מספקת מים למטרת צורכי בית לכמה יחידות דיור, שאין בכל אחת מהן מדידה נפרדת של מים לצורכי בית, באמצעות מד-מים המותקן ביחידת הדיור; :: (2) היא צורכת מים ממקורות על פי רישיון שנקבעה בו הכמות, לכל המים המוקצים לצריכה ביתית; :: (3) כמות המים שאינה למטרת צריכה ביתית נמדדת בה באמצעות מדי-מים נפרדים בכל אחד מן השטחים שאינם משמשים למטרה האמורה; :- "רישיון" - כהגדרתו [[בסעיף 23(ב) לחוק]]; :- "רישיון החדרה" - כמשמעותו [[בסעיף 44ב לחוק]]; :- "ש"ח" - שקלים חדשים; :- "שיעור המע"מ" - השיעור שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976]]; :- "תשלומים בעבור סידור האספקה" - תשלומים חד-פעמיים ששילם הספק, למקורות, לכל מ"ק, בעבור השקעות היסוד לפי חלקו היחסי במערכת המים, לרבות הגדלת חלקו היחסי, בין בהסכם ובין לפי הוראות [[החוק]] ובלבד שטרם חלפו 20 שנה מיום התשלום, ולמעט תשלומים שוטפים שנתיים ששילם עקב אי-תשלומם של התשלומים החד-פעמיים כאמור. @ 2. הספקת מים לפי תעריפים (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תשע"א-3, תשע"ז-3) : (א) מקורות לא תספק מים אלא בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, ולא תשית על צרכן, תשלומים נוספים שאינם מפורטים בכללים אלה, לרבות תשלומים בעבור סידור האספקה והיטלי הפקה כמשמעותם [[בסעיף 116 לחוק]]. : (א1) דמי מים שעל בעל רישיון לשלם למקורות לפי [[סעיף 33א(ב) לחוק]] יחושבו לפי ההפרש בין תעריף ההפקה או תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי [[כללי הפקה והולכה]], לבין התעריף החל עליו לפי כללים אלה. : (ב) הוראות כללים אלה עדיפות על כל הסכם שנעשה בין מקורות לצרכן לפני קביעת התעריפים הנקובים בכללים אלה. : (ג) חל שינוי בתעריפי המים בתוך תקופת הצריכה שאליה מתייחס החשבון לצרכן, יראו את הצריכה כאילו התחלקה באופן שווה לכל יום בתקופת הצריכה, והצרכן יחויב לשלם לפי התעריף הקודם בעד הימים שלפני יום השינוי ולפי התעריף החדש בעד הימים שלמן יום השינוי. @ 3. מס ערך מוסף (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3) : למעט אם נקבע אחרת, התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף, כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; נקבעו תעריפים בכללים אלה בדרך של הפניה לתעריפים או רכיבים בתעריפים הקבועים בדבר חקיקה אחר, יופחת מהם סכום בגובה שיעור מס ערך מוסף ככל שנכלל שם ולא הופחת בכללים אלה, והכל לפי העניין. @ 4. סייג לתחולה (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3) : התעריפים בכללים אלה יחולו לגבי מים שמספקת חברת מקורות לצרכניה. @ 5. חיוב בתעריפים לפי רשיון (תיקון: תשס"ז, תשע"ז-3) : החיוב בתעריפים הנקובים בכללים אלה ייעשה בהתאם לקביעותיו של רשיון, לרבות מטרות המים המפורטות בו. @ 6. התחשבנות בין מקורות והצרכן (תיקון: תשס"ז) : (א) צרכן חייב לשלם למקורות את מחיר המים בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, בהתאם לחשבון שיוגש לו מאת מקורות. : (ב) בתים כל שנה תגיש מקורות לצרכן חשבון בעד כמות מים נחרגת, אם היתה כזאת, בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה; מקורות רשאית להגיש חשבון כאמור גם לפני תום שנה, בתום כל חודש או בתום כל חלק מן השנה, אם נוכחה בצריכה של כמות מים נחרגת. @ 6א. ריבית (תיקון: תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-5) : (א) תשלום לפי [[סעיף 112 לחוק]], שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם למקורות, שלא שולם במועד שבו היה עליהם לשלמו (להלן - מועד החיוב), ישולם בתוספת ריבית כאמור [[בסעיף 31 לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע"א-2011]], ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל. : (ב) שילם צרכן למקורות יתר תשלום על סכום שהוא חב בו לפי כללים אלה, ומקורות לא החזירה לו את יתר התשלום בתוך 30 ימים מיום תשלומו, תחזירו מקורות בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה - מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל. @ 7. תעריפים למים למטרות צריכה שונות (תיקון: תשמ"ח, תשמ"ח-2, תשמ"ט, תש"ן, תש"ן-2, תש"ן-3, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"א-3, תשנ"ב, תשנ"ב-2, תשנ"ג-2, תשנ"ד, [הודעות], תשנ"ד-2, תשנ"ה-2, תשנ"ז, תשנ"ז-2, תשנ"ז-3, תשנ"ז-4, תשנ"ח, תש"ס, תש"ס-2, תשס"א, ס"ח תשס"ג, ס"ח תשס"ה, ס"ח תשס"ה-2, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח, תש"ע, תש"ע-2, תש"ע-3, תש"ע-4, תשע"א, תשע"א-2, תשע"א-3, תשע"א-5, תשע"א-6, תשע"א-7, תשע"ב, תשע"ב-2, תשע"ב-3, תשע"ג, תשע"ג-2, תשע"ג-3, תשע"ד, תשע"ד-2, תשע"ד-3, תשע"ד-4, תשע"ד-5, תשע"ד-6, תשע"ה, תשע"ה-2, תשע"ה-3, תשע"ה-4, תשע"ה-5, תשע"ו, תשע"ו-2, תשע"ז, תשע"ז-2, תשע"ז-3, תשע"ח, תשע"ח-2, תשע"ח-3, תשע"ח-4, תשע"ח-5, תשע"ט, תשע"ט-2, תשע"ט-3, תשע"ט-4, תש"ף, תש"ף-2, תשפ"א, תשפ"א-2, תשפ"ב, תשפ"ב-2) : התעריפים לכל מ"ק מכמות המים המסופקת מאת מקורות יהיו כמפורט להלן: : (1) '''מים לחקלאות''' : 1.1 '''מים שפירים -''' :: {{טורים שווים | {{ממורכז|{{מוקטן|שם מפעל מקורות}}}} | {{ממורכז|{{מוקטן|תעריף בעד כמות המים המוקצית {{ש}} בכל חודשי השנה בש"ח למ"ק}}}} }} :: 1.1.1 (((נמחקה))) :: 1.1.2 (((נמחקה))) :: 1.1.3 (((נמחקה))) :: 1.1.4 (((נמחקה))) :: 1.1.5 (((נמחקה))) :: 1.1.6 (((נמחקה))) :: 1.1.6א (((נמחקה).)) :: 1.1.7 - 1.940 ש"ח, ובאזור נסמך מים שפירים - 1.647 ש"ח. :: 1.1.7א מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים - ::: (1) הממוקמים באזור מורד - 75% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; ::: (2) הממוקמים באזור מעלה - 125% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7. :: 1.1.7ב מים שפירים ששימשו למדגה מתועש - :: (1) התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7 בעד כמות מים השווה למכפלה של שטח פני הבריכה ב-1,500 מ"ק לדונם, ולגבי בריכות ששטח פניהן מקורה ואינו חשוף לאור השמש - ב-750 מ"ק לדונם; :: (2) בעד יתרת כמות המים - ::: (א) אם הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה - 0.005 ש"ח למ"ק; ::: (ב) אם לא הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה, או אם לא מולאו שאר התנאים הנקובים בצו ההרשאה, מהמועד שבו נמסרה לצרכן הודעה על כך ועד שתיקן את ההפרה - 0.01 ש"ח למ"ק. :: 1.1.7ג. מים שפירים ששימשו להשקיית אדמות הכבול בעמק החולה לפי תנאי הרישיון - 0.903 ש"ח, ולבעל רישיון שלא עמד בתנאי הרישיון - התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ולמים כאמור שמקורם במיתקני הפקה למים עיליים במעלה - 125% מהתעריף הנקוב בפסקה האמורה. :: 1.1.8 (((נמחקה).)) :: 1.1.9 תעריף לכמות מים נחרגת - ::: (1) בשיעור שאינו עולה על 10% - 3.489 ש"ח למ"ק; ::: (2) בשיעור שעולה על 10% - התעריף הנקוב בפסקת משנה 7(3)(ב) בפסקת משנה 3.1.1.2. : 1.2 '''שפד"ן -''' :: לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי - :: 1.2.1 ((תעריף לכמות מים נצרכת -)) :::: בשנת 2022 - 1.538 ש"ח למ"ק; :::: משנת 2023 ואילך - 1.588 ש"ח למ"ק; :: 1.2.2 תעריף לכמות מים נחרגת - התעריפים לפי פסקת משנה 1.1.9. : 1.3 '''קולחין -''' :: 1.3.1 תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות של מי השקיה חקלאית בלא מגבלות, לרבות מי קולחין ממפעל תשלובת הקישון המסופקים ממאגרי תשלובת הקישון, כפי שיקבע שר הבריאות לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]], עד לכמות המוקצית - 1.256. :: 1.3.2 תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות נמוכה מן הקבוע בפסקת משנה 1.3.1 או גבוהה ממוליכות חשמלית של 1.7 דציסימנס למטר, עד לכמות המוקצית - תעריף הנמוך ב-14% מן התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.3.1. :: 1.3.2א (((פקעה).)) :: 1.3.3 תעריף לכמות מים נחרגת - ::: (1) בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; ::: (2) בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה. :: 1.3.4 - ::: (א) קביעת המוליכות החשמלית לעניין פסקה זו תיעשה על ידי מקורות, על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנה, בחודש אוקטובר; הקביעה תהווה בסיס לתעריף מי הקולחים בשנת הרישוי העוקבת, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור במהלך שנת הרישוי; ::: (ב) דגימה של המים תיעשה על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו, במוצא מיתקן טיהור השפכים; ::: (ג) את תוצאות הדגימה תעביר מקורות לרשות הממשלתית למים ולביוב, לא יאוחר מ-15 בחודש נובמבר של כל שנה; בצירוף אישור על העברת עותק שלהן לצרכן, 10 ימים לפחות לפני כן; ::: (ד) הוראות פסקת משנה זו לא יחולו באזורים שבהם ראה מנהל הרשות הממשלתית, כי השימוש במי קולחים עלול לזהם מקורות מים. : 1((.))4 (()) (((נמחקה))) : 1.5 (()) (((פקעה))) : 1.6 (()) '''מים מליחים''' :: (1) בפסקת משנה זו, "תעריף בסיס", בש"ח - 1.457; :: (2) לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי - מים שמוליכותם החשמלית - ::: א. בין 1.9 דציסימנס למטר ובין 2.65 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 10 אחוזים; ::: ב. בין 2.65 דציסימנס למטר ובין 3.4 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 16 אחוזים; ::: ג. בין 3.4 דציסימנס למטר ובין 4.1 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 24 אחוזים; ::: ד. בין 4.1 דציסימנס למטר ובין 4.8 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 30 אחוזים; ::: ה. בין 4.8 דציסימנס למטר ובין 5.2 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 34 אחוזים; ::: ו. בין 5.2 דציסימנס למטר ובין 10 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 40 אחוזים; ::: ז. מעל 10 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 45 אחוזים. :: (3) מים שתכולת הסולפטים בהם עולה על 1,600 מיליגרם לליטר, או מים שרמת הברזל המומס בהם מעל 0.3 מיליגרם לליטר או מים שרמת המימן הגופרי בהם מעל 0.5 מיליגרם לליטר או צירוף של כל שניים מהם, והמוליכות החשמלית שלהם נמוכה מ-3.4 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס, בהפחתה של 25 אחוזים. :: (3א) מים מליחים, ממיתקני הפקה למים עיליים: ::: (א) לכמות שהוקצתה בשנת הרישוי, 90% מהקבוע בסעיף (([צ"ל: בפסקה])) 1.6(2); ::: (ב) הממוקמים באזור מורד, 85% מהתעריף בפסקת משנה (א); ::: (ג) הממוקמים באזור מעלה, 115% מהתעריף בפסקת משנה (א); :: (3ב) תעריף לכמות מים נחרגת - ::: א. בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה; ::: ב. בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה. :: (4) ::: א. קביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים לעניין סעיף זה תיעשה על ידי מקורות; ::: ב. הקביעה כאמור תיעשה על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנתיים מחודש יולי עד חודש אוקטובר של אותה שנה (להלן בסעיף זה - תקופת הקביעה); הקביעה תהווה בסיס לתעריף המים המליחים בשתי שנות הרישוי העוקבות, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור בתקופת הקביעה; ::: ג. הדגימה של המים תילקח בנקודה שבה מועברים המים מרשות הספק לרשות הצרכן (נקודת המעבר); ::: ד. הדגימה של המים תילקח על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו; ::: ה. תוצאות הדגימות יועברו על ידי מקורות לרשות הממשלתית, לא יאוחר מ-15 בחודש נובמבר של כל שנה; עותק מתוצאות הדגימות תעביר מקורות לצרכן, לפחות 10 ימים לפני כן; ::: ו. נמנע ממקורות לקחת דגימה בשל נסיבות התלויות בצרכן, תיעשה הקביעה בשנת הרישוי העוקבת על בסיס הנתונים הנמצאים ברשותה באותה עת ורשאית היא לצורך כך לקבל נתונים בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים מאת הרשות הממשלתית וזאת עד לביצוע דגימה חוזרת שתילקח עד לסוף חודש מרס; תוצאות הבדיקה החוזרת ישמשו לצורך ההחלטה בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים ממועד הבדיקה; מנע הצרכן ביצוע בדיקה חוזרת יחויבו המים מאותו מועד לפי התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; ::: ז. על אף האמור בפסקת משנה ב רשאים הצרכן או מקורות, לפי העניין, לערוך דגימה חוזרת גם בשנה העוקבת לשנת הבדיקה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות ממועד הדגימה הקודמת לאותו צרכן; ממצאי הבדיקה ישמשו לקביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים כאמור עד סוף תקופת הקביעה; ובלבד שאם נעשתה דגימה חוזרת בידי צרכן, תוצג לפני מקורות בדיקת מעבדה מוסמכת ומקורות תבצע דגימה חוזרת לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים, והצרכן יישא בעלות הדגימה החוזרת שתיעשה על ידי מקורות בסך 500 שקלים חדשים. :: (5) הזכאות לעניין סעיף זה לגבי מים שאינם מזוהים כמים מליחים בעת התקנתו, תקום רק עם הגשת בקשה בכתב למנהל הרשות הממשלתית ותחל רק בשנת הרישוי העוקבת. :: (6) פסקת משנה (2)א עד ו תחול באזורים האלה בלבד או בחלקים מהם, על פי קביעת מנהל הרשות הממשלתית: עמק הירדן; בקעת הירדן; עמק בית שאן; עמק חרוד; עמק יזרעאל; עמק זבולון; חוף הכרמל; הנגב הצפון מערבי; הר הנגב; מדבר יהודה; ערבה; כיכר סדום. :: (7) על אף האמור בפסקות משנה (2) ו-(3), התעריף בעד מים מליחים שמנהל הרשות הורה כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הנקוב בפסקה 1.1.7. : 1.7 (()) מים שפירים שמנהל הרשות אישר שהם באיכות נחותה, ובעל הרישיון סיפקם כאמור ברישיון - 90% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ואם נקבע ברישיון שיש לספקם לצורך הספקתם למפעל קולחין והמים סופקו כאמור - 50% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; בסעיף זה, "איכות נחותה" - מים המהווים תוספת להפקה לגבי מקור מים מסוים ושהרכבם הכימי מונע מהם שימוש במי שתייה. : 1.7א (()) מים מליחים המופקים מקידוח שמנהל הרשות אישר שהם מים נחותים ושנקבע ברישיון שיש לספקם למפעל קולחין, בכמות שאינה עולה על 10 מלמ"ק לשנה, והמים סופקו כאמור - 70% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.6, לפי העניין; בפסקה זו, "מים נחותים" - מים שאינם מנוצלים ושאספקם (([צ"ל: אספקתם])) למפעל קולחין מביאה לתוספת הפקה ושמוליכותם מעל 2.65 דצמיסימנס למטר או שהרכבם הכימי מונע את אספקתם למערכות האספקה. : 1.8 (()) מים שנקבע לגביהם ברישיון ההספקה כי הם מיועדים להעברה בין מפעלית למפעל קולחין - תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לגביהם לפי [[כללי הפקה והולכה]]. : (2) (((נמחקה))) : (3) '''מים לכל צריכה אחרת''' :: (א) בפסקה זו - :::- "Z1" - התעריף הנקוב [[בסעיף 3(1)(א) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות מוכרת; :::- "Z2" - התעריף הנקוב [[בסעיף 3(1)(ב) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות נוספת; :::- "W" - התעריף הנקוב [[בסעיף 4(1) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים בעד גינון ציבורי; :::- "S" - המנה המתקבלת מחלוקת תעריף הביוב שנקבע לספק המקומי הרשותי לפי [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)|פרק ד' לכללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה), התשע"ה-2014]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע"מ; :::- "D1" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת הראשונה לכללי חישוב עלות]], כתעריף לעלות נמוכה מוכרת; :::- "D2" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת השניה לכללי חישוב עלות]], כתעריף לעלות גבוהה מוכרת; :::- "D3" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת השלישית לכללי חישוב עלות]], כתעריף לגינון ציבורי; :::- "B" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בסעיף 6 לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי ביוב; :::- "R2" - המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל [[בסעיף 4(1)(1.2) לכללי הספקים המקומיים]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע"מ; :::- "K" - היחס בין הממוצע המשוקלל, של התעריף בעד כל כמות נוספת, בהפחתה של D2 ו-B ושל התעריף למוסד עירוני לפי [[כללי התעריפים]], בהפחתה של D3 ו-B לבין התעריף בעד כל כמות נוספת בהפחתה של D2 ו-B; כפי שפורסם לפי כללים אלה; :::- "יחס הצריכה" - היחס בין הכמות המוכרת לבין הכמות מעבר לכמות המוכרת שסיפקה החברה בשנה האחרונה שלפיה חושבו התעריפים לבעל הרישיון. :: (ב) בעד מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים בכללים אלה, בכל מפעלי מקורות - : 3.1 - מים שפירים - :: 3.1.1 לספק חד-רשותי - ::: 3.1.1.1 - בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.984 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2 - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 6.014 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3 - בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.886 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א - לספק רב-רשותי - ::: 3.1.1.1א - בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - 0.672 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2א - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.697 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3א - בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.574 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א1. לספק חד-רשותי שמפיק מים לפי רישיון - ::: 3.1.1.1א1. בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.836 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2א1. בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.866 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3א1. בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.738 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א2. לספק רב-רשותי שמפיק מים לפי רישיון - ::: 3.1.1.1א2. בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.527 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2א2. בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.556 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3א2. בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.428 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א3 - (((נמחקה);)) :: 3.1.1א4 - (((נמחקה);)) :: 3.1.1ב - לספק אחר בתחום רשות מקומית - ::: 3.1.1.1ב - בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - 1.524 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2ב - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 6.554 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3ב - בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 5.111 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1ג - לספק מקומי רשותי - ::: 3.1.1.1ג - בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - הסכום (M) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה: <math>M = Z_1 - (S/1.092) - 1.13</math> ::: 3.1.1.2ג - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - הסכום (N) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה: <math>N = Z_2 - (S/1.092) - 1.19</math> :: 3.1.2 לספק שהוא חברה (להלן בכללים אלה - ספק חברה) - ::: 3.1.2.1 - בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - הסכום (L) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה: :::: {{ממורכז|<math>L = Z_1 - B - D_1</math>}} ::: 3.1.2.2 - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי - הסכום (H) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו: :::: {{ממורכז|<math>H = K*(Z_2 - B - D_2)</math>}} ::: 3.1.2.3 - בעד גינון ציבורי - הסכום (G) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו: :::: {{ממורכז|<math>G = W - D_3</math>}} :: 3.1.2.4 היה והסכום (L) המתקבל בפסקה 3.1.2.1 נמוך מ-0.30 ש"ח (להלן - הסכום המזערי), יופחתו מהסכום (H) המתקבל בפסקה 3.1.2.2, מכפלה של יחס הצריכה בהפרש שבין L ובין הסכום המזערי, ובלבד שהסכום (H) לא יפחת מהסכום המזערי, והסכום (L) ייקבע לפי הסכום המזערי; ::: 3.1.2.5 - (((הוראת שעה עד יום 31.12.2023):)) בעד האספקה מעבר לגדר ההפרדה הביטחונית בירושלים עד גובה הכמות המוקצית - 0.962 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.2.5א - בעד אספקת המים לירושלים לספקי מים שהוגדרו בהסכמים מדיניים עד גובה הכמות המוקצית - 3.448 ש"ח למ"ק; :: 3.1.3 - למי שאינו ספק - ::: 3.1.3.1 (((נמחקה);)) ::: 3.1.3.2 :::: (א) בעד כל כמות שעד 15,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - R2, ואם סופקה כמות מוכרת, יהיה התעריף בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - R1; בפסקה זו, "R1" - המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל [[בסעיף 4(1)(1.1) לכללי הספקים המקומיים]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע"מ; :::: (ב) בעד כל כמות שמעבר ל-15,000 מ"ק ועד 250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - בהפחתה של 0.7 ש"ח למ"ק; :::: (ג) בעד כל כמות שמעבר ל-250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - בהפחתה של 0.95 ש"ח למ"ק, בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; ::: 3.1.3.2א. בעד צריכה שהוכרה כנזילה סמויה, לפי [[פסקה 5.3 בסעיף 4 לכללי הספקים המקומיים]], בשינויים המחויבים מזהות הספק; ::: 3.1.3.3 על אף האמור בפסקאות משנה 3.1.3.1 ו-3.1.3.2, בעד בית חולים, בית מרחץ ומקווה - לכמות שעד לכמות שנקבעה כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) ושאושרה לפי פסקאות משנה (3) או (4) לפי העניין - 2.845 ש"ח למ"ק; :::: (1) לבית מרחץ ומקווה המתפרסם ברשימת מקוואות הטהרה של המשרד לשירותי דת - לכל כמות מים ושהתקיימו כל אלה: ::::: (א) נציג של מקורות, בדק ואישר בכתב, כי כל המים מסופקים לו במד-מים נפרד; ::::: (ב) מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים המסופקים לו משמשים למטרה זו בלבד; ::::: (ג) מהנדס מים אישר בכתב כי הותקנו בו אבזרים חוסכי מים; נמצא כי כל מכלי הדחה הם דו-כמותיים וכי בפתח כל קבועת שרברבות מותקנים וסתים ומגבילי ספיקה, יראו בכך כהתקנת אבזרים חוסכי מים לעניין פסקה זו; :::: (2) לבית חולים אחד מאלה: ::::: (א) לכל כמות מים שנמדדה ברשת מים נפרדת המספקת מים רק לשימושים רפואיים ובלבד שהתקיימו כל אלה: :::::: (1) אושר בידי מהנדס מים כי בבית החולים מותקנת רשת מים נפרדת כאמור; :::::: (2) מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים לשימושים רפואיים מסופקים ברשת הנפרדת ומשמשים למטרה זו בלבד; ::::: (ב) לא קיימת בבית החולים או לא אושר קיומה של רשת נפרדת כאמור - הכמות המתקבלת ממכפלת מספר מיטות האשפוז, לפי תעודת רישום בית חולים המתפרסמת על ידי האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים במשרד הבריאות, בשנה מסוימת, ב-15 מטרים מעוקבים לחודש (להלן - הכמות המחושבת); :::: (3) בית מרחץ או מקווה יגיש למקורות, ב-1 באוקטובר, אחת לשנתיים, את האישורים הנדרשים לפי פסקת משנה (א); הוגשו האישורים כאמור תבוצע האספקה, בתקופה העוקבת, בידי ספק המים בהתאם לתעריפים ולכמויות בסעיף זה; לא הוגשו אישורים כאמור או מצאה מקורות כי בית המרחץ או המקווה פועלים בניגוד למוצהר יראה בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין; :::: (4) בית חולים יגיש למקורות, ב-1 באוקטובר, אחת לשנתיים, אישורים כאמור בפסקת משנה (ב)(1) או את הכמות המתקבלת לפי פסקת משנה (ב)(2), לפי העניין; ב-1 בנובמבר, אחת לשנתיים, תעביר מקורות את האישורים וכמויות המחושבות בפירוט לפי בתי החולים, לרשות הממשלתית; הרשות הממשלתית תאשר לספק המים את הכמות לאספקה לפי פסקאות משנה (ב)(1) או (ב)(2), כולה או חלקה, לפי העניין, לגבי התקופה העוקבת; לא הוגשו אישורים או כמות מחושבת כאמור או נמצא כי בית חולים פועל בניגוד למוצהר, תראה מקורות בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין; ::: 3.1.3.4 על אף האמור בפסקת משנה 3.1.3.2, מים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מיועדים לסילוק מאקוויפר - :::: (1) לא יחויבו בתעריף אם מתקיים בהם אחד מאלה: ::::: (א) הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ותנאיו ליעד החדרה שלא נקבע לגביו ברישיון ההחדרה שהוא בעדיפות משנית; ::::: (ב) נקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת שיקום והם הופקו וסופקו לפי תנאי הרישיון, ובלבד שכל המים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת סילוק הופקו וסולקו לפי תנאי הרישיון; :::: (2) יחויבו בתעריף בשיעור של 30% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ליעד שהוגדר ברישיון ההחדרה כיעד בעדיפות משנית; :::: (3) יחויבו בתעריף בשיעור של 50% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם סולקו לפי רישיון ולפי תנאיו ליעד שהוגדר ברישיון כאגן ההיקוות של הכינרת; : 3.2 על אף האמור בפסקת משנה 3.1 - :: (1) מים שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם באיכות נחותה ומתאימים לשימושים אחרים - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-56% מ-R2; :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) מים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 22,000 מיליגרם כלור לליטר ושהרכבם מונע שימוש בהם למי שתייה, ומנהל הרשות אישר שהם מים מליחים - לספק המנוי בפסקאות משנה 3.1.1 עד 3.1.2 תעריף הנמוך ב-71% מ-R2, ואולם אם סופקו המים חלף כמות מוכרת לפי פסקת משנה 3.1.1.1 יהיה התעריף נמוך ב-96% מ-R2; ולמי שאינו ספק לפי פסקת משנה 3.1.3 למים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 2,500 מיליגרם כלור לליטר תעריף הנמוך ב-50% מ-R2 ומעל 2,500 מילגרם כלור לליטר לפי הפירוט הזה: ::: {| ! מספר !! מליחות (מיליגרם כלור לליטר) !! תעריף בש"ח למ"ק |- | (1) || 2,501 עד 6,000 || 3.613 |- | (2) || 6,001 עד 8,000 || 3.287 |- | (3) || 8,001 עד 10,000 || 2.961 |- | (4) || 10,001 עד 12,000 || 2.635 |- | (5) || 12,001 עד 14,000 || 2.309 |- | (6) || 14,001 עד 16,000 || 1.984 |- | (7) || 16,001 עד 18,000 || 1.658 |- | (8) || 18,001 עד 20,000 || 1.332 |- | (9) || 20,001 עד 21,999 || 0.916 |} :: (3א) מים שמליחותם מעל 22,000 מיליגרם כלור לליטר - לא יחויבו בדמי מים; :: (3ב) נוסף על האמור בפסקת משנה (3), למי שאינו ספק, בעד כל כמות שמעבר ל-15,000 מ"ק ועד 250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - התעריף בעד אותה רמת מליחות, לפי הטבלה שבפסקת משנה (3), בהפחתה של 0.7 ש"ח למ"ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל((-))R2; ובעד כל כמות שמעבר ל-250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - התעריף בעד אותה רמת מליחות בהפחתה של 0.95 ש"ח למ"ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל((-))R2 בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; :: (4) מי קולחים, שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש, למעט מי השפד"ן - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-56% מ-R2; :: (5) מי שפד"ן שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-40% מ-R2; :: (6) תעריף לכמות מים נחרגת - ::: 1. בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; ::: 2. בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; :: (7) מקורות תקבע את תכולת הכלורידים והיונים המומסים לעניין סעיף זה לפי סעיף 7(1.6)(4)ב עד ז; :: (8) על אף האמור בפסקה זו, התעריף בעד מים מליחים, מים נחותים או מי קולחין, לרבות שפד"ן, שמנהל הרשות קבע כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הקבוע לאותו ספק בפסקה 3.1 בעד כל כמות מים שפירים שמעבר לכמות המוכרת. : (4) '''מים לשמירת ערכי טבע -''' :: בעד הזרמה של מים בבתי גידול לחים שמנהל הרשות הגדירם ברישיון כמיועדים לשמירת ערכי טבע - :: (1) שהפיק בעל הרישיון - תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי [[כללי הפקה והולכה]]; :: (2) שסיפקה מקורות לבעל הרישיון - העלות הכרוכה בהפקתם ואספקתם, כפי שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית. @ 8. אחזקת מערכות מים וביוב (תיקון: תשמ"ט, תש"ן, תשנ"א-3, תשנ"ד-2, תשנ"ה, תשנ"ז-2, תש"ס-2, תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3, תשע"א-3, תשע"א-6, תשע"ב-2, [הודעות], תשע"ג, תשע"ג-3, תשע"ד-2, תשע"ה-2, תשע"ו, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח, תשע"ח-2, תשע"ח-5, תשע"ט, תשע"ט-4, תש"ף, תש"ף-2, תשפ"א, תשפ"א-2, תשפ"ב, תשפ"ב-2) : (א) מקורות תפריש מתוך הסכומים שחייבה ספק ברשות מקומית, בעד כל כמות מים שסיפקה לו, סכום למ"ק מהחיוב למים שסופקו לכל מטרת צריכה או שימוש למעט לחקלאות: :: (1) לספק מקומי רשותי - 0.834 ש"ח; :: (2) לספק אחר ברשות מקומית - 0.314 ש"ח. : (ב) סכומים שהפרישה מקורות בניכוי הוצאות גבייה, מתוך הסכומים כאמור בסעיף קטן (א) יירשמו בנפרד, והיא לא תשעבד או תמחה כספים אלה ולא תיתן זכות קיזוז לגביהם בלא אישור הממונה; עם הקמתה של חברה בתחומי הספק שממנו נגבו הכספים כאמור בסעיף קטן (א), ולא מוקדם מיום 1 בינואר 2011, תעביר מקורות לחברה, על פי הוראת הממונה ובמועד שיורה, את סך כל הכספים שנגבו מאותו ספק כאמור, בתוספת ריבית; לעניין זה, ::- "ריבית" - ריבית חשב כללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שמתפרסמת, מזמן לזמן, ברשומות ובהפחתה של 1.25%; ::- "הוצאות גבייה" - 3% מתוך הסכומים שחייבה מקורות לפי סעיף קטן (א), ואם נקטה לשם גבייתם בהליך בבית משפט או בהוצאה לפועל - 8% מתוך הסכומים שחייבה ושלגביהם נקטה בהליך כאמור. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוקמה חברה וכל עוד לא נקבעו לה תעריפים כאמור [[בסעיף 30 לכללי חישוב עלות]], ימשיכו לחול על אספקת המים התעריפים לפי כללים אלה לספקים או לחברות, לפי העניין, כפי שחלו ערב הקמתה, ואולם לעניין סכומים שתפריש מקורות לפי סעיף קטן (א) החל ממועד הקמת החברה כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (ב) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה). : (ד) על פי הוראה בכתב של הממונה והחל מהמועד שיורה עליו, ובלבד שלא יקדם ליום תחילת התקופה שלגביה שלחה החברה הודעת חיוב ראשונה לצרכניה, מקורות תפסיק את גביית התעריפים מהחברה שהוקמה כאמור, לפי תעריף של ספק ברשות מקומית ותחייב את החברה לפי תעריף של ספק רב-רשותי לחברה שהוקמה כאמור. : (ה) הורה הממונה למקורות כאמור בסעיף קטן (ד), תעביר מקורות מיידית לחברה סכומים שהפרישה בעבורה לפי סעיף קטן (ג), מיום הקמתה. : (ו) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה, באישור מועצת הרשות הממשלתית להורות למקורות לבצע אחד האלה: :: (1) להפחית מהסכום שהיא גובה מספק לפי סעיף קטן (א) בתנאים ולתקופה שיורה ובלבד שתעריף שישלם הספק כאמור לא יפחת מתעריף לספק חד-רשותי; :: (2) להפחית מהסכומים שהפרישה לפי סעיף קטן (א); :: (3) להעביר לספק סכומים שנרשמו לזכותו לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה - הסכומים שנרשמו) ובלבד שהסכום שתעביר לא יעלה על מכפלה של הסכום שהממונה אישר לאותו ספק כהשקעה עודפת במערכות מים או ביוב בתחומו ביחס שבין הסכומים שנרשמו לבין הסכומים שנרשמו בצירוף החוב במקורות בשל אותם סכומים. : (ז) הוראה כאמור בסעיף קטן (ו) תינתן בשים לב למצב משק המים והביוב בתחום הספק האמור, וליעילות ניהול משק המים והביוב בידי אותו ספק, ובהתקיים התנאים הבאים: :: (1) אם הספק הוא ספק ברשות מקומית למעט ספק כאמור בפרט (3) להגדרה ספק, ההפחתה או ההעברה התבקשו בשל השקעות במערכות המים או הביוב בתחומו, והממונה נוכח לדעת כי יש הכרח או דחיפות בביצוען; :: (2) אם הספק הוא אגודה שיתופית - לאחר שקוימה התייעצות עם רשם האגודות השיתופיות כמשמעותו [[בסעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות]]. @ 8א. (תיקון: תש"ן, תש"ע-2) : (((בוטל).)) @ 8ב. תעריף למים מוחדרים (תיקון: תשע"ח-5) : מקורות תשלם למחדיר בעד כל כמות מוחדרת שהפיקה, את הסכום הנמוך מבין שני אלה: : (1) עלות כפי שתחושב לפי [[סעיף 5 לכללי שירותי תשתית]] בהתאמות ובשינויים האלה: :: (א) מקדם החזר ההון יעמוד על השיעור לפי סעיף קטן (ב) כשהוא מוכפל ב-1.4; :: (ב) תקופת הקיים בשנים תעמוד על 20 שנה; : (2) 2 ש"ח למ"ק. @ 9. (תיקון: תש"ן, תש"ס-2) : (((בוטל).)) @ 10. (תיקון: תש"ע-2, תשע"ג, תשע"ז-3) : (((בוטל).)) @ 11. (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2) : (((בוטל).)) @ 12. (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2) : (((בוטל).)) @ 12א. פרסום תעריפים (תיקון: תש"ע-2, תש"ע-3, תשע"א-6, תשע"ד-2, תשע"ה-2, תשע"ו) : (א) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריפים שהתקבלו - :: (1) (((בוטל);)) :: (2) לפי [[סעיף 7(3)]] - ::: (1) לפי פסקת משנה (3.1.2.1) - לספק חברה, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (L); ::: (2) לפי פסקת משנה (3.1.2.2) - לספק חברה, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי (H); ::: (3) לפי פסקת משנה (3.1.2.3) - לספק חברה, בעד גינון ציבורי (G); ::: (4) לפי פסקת משנה (3.1.3.2) - למי שאינו ספק; ::: (5) לפי פסקת משנה (3.1.1.1ג) - לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (M); ::: (6) לפי פסקת משנה (3.1.1.2ג) - לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת (N). : (א1) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין היחס (K) לפי [[סעיף 7(3)]]. : (א2) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריף שיתקבל לפי [[סעיף 10]] והחלטות הממונה לפי [[סעיף 8(ו)]]. : (ב) פורסמה הודעה כאמור, יראו בה, כמחייבת לעניין התעריפים הנקובים בה. @ 12ב. כמות נחרגת ותשלום מיוחד (תיקון: תש"ע-2) : אין בקביעתם של תעריפים לכמות נחרגת בכללים אלה, משום היתר למקורות או לכל אדם אחר, להפיק, לספק או לצרוך מים מעבר לכמות המוקצית לו, לפי העניין, או לגרוע מסמכויות מנהל הרשות הממשלתית לפי [[+|סעיפים 124א]] [[ו-124ד לחוק]]. @ 13. ביטול : תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ה-1985 - בטלות. == תוספת (תיקון: תשע"ז-3) == ==== ((([[סעיף 1]] - ההגדרה "אזור נסמך מים שפירים"))) ==== : {{ממורכז|[[תמונה:אזור נסמך מים שפירים.jpg|400px]]}} <פרסום> י"ט בסיון התשמ"ז (16 ביוני 1987) <חתימה> אריה נחמקין שר החקלאות rxqzmk0b617d52we2r9dw7belpxn2dq 1417465 1417464 2022-08-09T17:37:33Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki <שם> כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז-1987 (תיקון: תשס"ז) <שם> תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז-1987 <מקור> ((ק"ת תשמ"ז, 1109|תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|5042)); ((תשמ"ח, 25|תיקון|5058)), ((912|תיקון מס' 2|5113)); ((תשמ"ט, 806|תיקון מס' 3|5186)); ((תש"ן, 603|תיקון|5266)), ((760|תיקון מס' 2|5276)), ((970|תיקון מס' 3|5286)); ((תשנ"א, 35|תיקון|5299)), ((293|תיקון מס' 2|5314)), ((851|תיקון מס' 3|5355)); ((תשנ"ב, 1037|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)|5441)), ((1354|תיקון לצו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)|5459)); ((תשנ"ג, 1162|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (תעריפי מים לחקלאות)|5545)), ((1162|תיקון|5545)); ((תשנ"ד, 16|ת"ט|5549)), ((850|תיקון|5596)); ((תשנ"ה, 1582|תיקון|5689)), ((1698|תיקון מס' 2|5695)); ((תשנ"ז, 160|תיקון|5797)), ((340|תיקון מס' 2|5806)), ((861|תיקון מס' 3|5835)), ((1135|תיקון מס' 4|5850)); ((תשנ"ח, 707|תיקון|5897)); ((תש"ס, 35|תיקון|6002)), ((779|תיקון מס' 2|6047)); ((תשס"א, 168|ת"ט|6069)); ((ס"ח תשס"ג, 390|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)), ((573|ת"ט|1904)); ((תשס"ה, 374, 375|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((ק"ת תשס"ו, 1179|תיקון|6517)); ((תשס"ז, 784|תיקון|6583)); ((תשס"ח, 382|תיקון|6640)); ((תש"ע, 94|הוראת שעה|6821)), ((447|תיקון|6847)), ((1310|תיקון מס' 2|6903)), ((1313|תיקון (תיקון)|6903)); ((תשע"א, 116|הוראת שעה|6937)), ((117|תיקון|6937)), ((398|תיקון מס' 2|6957)), ((706|ת"ט|6978)), ((1070|תיקון [תש"ע] (תיקון)|7008)), ((1070|תיקון מס' 3|7008)), ((1140|ת"ט|7012)); ((תשע"ב, 466|תיקון [תש"ע] (תיקון)|7066)), ((467|תיקון|7066)), ((1633|תיקון מס' 2|7157)); ((תשע"ג, 341|תיקון|7195)), ((661|ת"ט|7217)), ((1430|תיקון מס' 2|7263)); ((תשע"ד, 380|תיקון [תש"ע] (תיקון)|7320)), ((381|תיקון|7320)), ((1150|הוראת שעה|7379)), ((1438|תיקון [תש"ע] (תיקון מס' 2)|7389)), ((1439|תיקון (תיקון)|7389)), ((1716|הוראת שעה|7416)); ((תשע"ה, 27|תיקון|7432)), ((503|תיקון מס' 2|7467)), ((505|הוראת שעה [תשע"ד] (תיקון)|7467)), ((1136|תיקון מס' 3|7505)), ((1310|תיקון מס' 4|7524)); ((תשע"ו, 438|תיקון|7591)), ((441|הוראת שעה [תשע"ד] (תיקון)|7591)); ((תשע"ז, 436|תיקון|7749)), ((809|תיקון מס' 2|7786)), ((1280|תיקון מס' 3|7830)); ((תשע"ח, 608|תיקון|7912)), ((746|תיקון מס' 2|7918)), ((2230|תיקון [תשע"ה] מס' 2 (תיקון)|8028)), ((2230|תיקון [תשע"ז] מס' 3 (תיקון)|8028)), ((2231|תיקון מס' 3|8028)); ((תשע"ט, 1664|תיקון|8135)), ((1667|תיקון [תשע"ז] מס' 3 (תיקון)|8135)), ((3089|תיקון מס' 2|8199)), ((3452|תיקון מס' 3|8240)); ((תש"ף, 273|תיקון|8308)), ((1661|תיקון מס' 2|8625)); ((תשפ"א, 1118|תיקון|9025)), ((3498|תיקון מס' 2|9463)); ((תשפ"ב, 1318|תיקון|9830)), ((3276|תיקון מס' 2|10224)). ''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשנ"ד, 691|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5585)), ((913|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5604)), ((1269|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5618)), ((1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5621)); ((תשנ"ה, 288|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5654)), ((591|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5654)), ((592|ת"ט|5654)), ((1357|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5674)), ((1681|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5693)); ((תשנ"ו, 45|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5709)), ((442|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5731)), ((1003|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5760)); ((תשנ"ז, 105|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5792)), ((476|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5817)), ((535|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5822)), ((926|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5839)), ((985|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5844)), ((1127|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5849)); ((תשנ"ח, 121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5865)), ((400|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5879)), ((548|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5886)), ((787|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5903)), ((1168|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5919)), ((1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5925)); ((תשנ"ט, 197|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5942)), ((201|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5942)), ((202|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5942)), ((902|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5979)), ((905|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5979)), ((907|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5979)); ((תש"ס, 118|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6008)), ((121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6008)), ((123|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6008)), ((659|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6040)), ((663|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6040)), ((664|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|6040)); ((תשס"א 210|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6072)), ((211|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6072)), ((861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6109)), ((862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6109)), ((971|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6118)); ((תשס"ב, 206|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6140)), ((207|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6140)), ((439|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6152)), ((858|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6177)), ((861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6177)), ((862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|6177)); ((תשס"ג, 20|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6197)), ((199|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6208)), ((560|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2) [צ"ל: (מס' 3)]|6228)), ((706|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3) [צ"ל: (מס' 4)]|6238)),((706|ת"ט|6238)); ((תשס"ד, 7|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6268)), ((180|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) [צ"ל: (מס' 2)]|6287)), ((941|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2) [צ"ל: (מס' 3)]|6336)), ((945|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3) [צ"ל: (מס' 4)]|6336)); ((תשס"ה, 355|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6364)), ((960|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6421)), ((963|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6421)); ((תשס"ו, 176|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6443)), ((467|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6461)), ((1089|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6509)), ((1091|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6509)); ((תשס"ז, 435|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6549)), ((437|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6549)), ((439|ת"ט|6549)), ((879|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6588)); ((1049|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6603)), ((1051|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6603)); ((תשס"ח, 94|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6621)), ((250|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6631)), ((1004|ת"ט|6680)), ((1146|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס' 3)|6695)); ((תשס"ט, 313|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|6738)), ((1139|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס' 2)|6795)); ((תש"ע, 959|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|6879)); ((תשע"ב, 1581|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7157)); ((תשע"ג, 1509|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7268)); ((תשע"ד, 1576|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7404)); ((תשע"ו, 1484|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7681)). <מבוא> <!-- (תיקון: תשס"ז) --> בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיף 112]] [[=החוק|לחוק המים, התשי"ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 113 לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה: @ 1. הגדרות (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3, תשע"א-3, תשע"א-4, תשע"ב, תשע"ו, תשע"ז-3, תשע"ח, תשע"ח-5, תשע"ט, תשע"ט-4) : בכללים אלה - :- "אזור מורד" - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא "אזור מורד" בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אובדן המים באותו אזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה; :- "אזור מעלה" - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא "אזור מעלה", בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה; :: ((פורסמה הכרזה על "אזור מעלה" ו"אזור מורד" (י"פ תשע"ח, 7954; תשע"ט, 8898; תש"ף, 5544, 6825, 8823; תשפ"א, 6182; תשפ"ב, 452).)) :- ""אזור נסמך מים שפירים" - אזור שניתן לנהל בו במשותף את מצאי המים למטרת חקלאות, המסומן כאזור נסמך מים שפירים במפה [[שבתוספת]], כל עוד לא מתקיים בו אחד מאלה: :: (1) שיעור המים הנחותים מסך מצאי המים באזור גדול מ-25%; :: (2) הביקוש למים נחותים באזור קטן ממצאי המים הנחותים בו; :- "הממונה", "חברה" - כהגדרתם [[בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב]]; :- "הפקת סילוק" ו"הפקת שיקום" - כהגדרתן [[בכללי הפקה והולכה]]; :- "הרשות הממשלתית" - כהגדרתה [[בסעיף 124יא לחוק]]; :- "חוק תאגידי מים וביוב" - [[חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001]]; :- "כללי הספקים המקומיים" - [[=כללי הספקים המקומיים|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ"ד-1994]]; :- "כללי הפקה והולכה" - [[=כללי הפקה והולכה|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע"ז-2017]]; :- "כללי חישוב עלות" - [[=כללי חישוב עלות|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע-2009]]; :- "כללי רישיון" - [[=כללי רישיון|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע"ד-2014]]; :- "כללי שירותי תשתית" - [[=כללי שירותי תשתית|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע"א-2011]]; :- "כללי התעריפים" - [[=כללי התעריפים|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע-2009]]; :- "כמות מוחדרת" - כמות מים שהוחדרה לפי רישיון החדרה ושהוגדרה ברישיון ככמות מוחדרת; :- "כמות מוכרת" - התוצאה המתקבלת מחלוקה בשנים עשר של כמות המים המוכרת לספק לגבי שנה מסוימת, לפי [[סעיף 14ג לכללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע"ו-2016]], כפי שמופיע ברישיון ההספקה של מקורות; :- "כמות מים מוקצית" - כמות המים המוקצית כדין, בין להפקה, בין להספקה, ובין לצריכה על פי רישיון, למעט תוספת גמישה לחקלאות כמשמעותה [[בכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל"ו-1976]]; :- "כמות מים מסופקת" - כמות המים המסופקת בפועל, כפי שנמדדה בנקודת המדידה; :- "כמות מים נחרגת" - כל אחת מאלה: :: (1) כמות המים שהופקה, סופקה או נצרכה מעל או בניגוד לכמות המים המוקצית; :: (2) כמות מים שפירים שנצרכה, כדין, לפי היתר של מנהל הרשות הממשלתית; :: (3) כמות מים שהופקה בהפקת חורף, כהגדרתה [[בכללי הפקה והולכה]]; :- "מדגה מתועש" - גידול דגים לשיווק בבריכות מצופות ביריעה פלסטית או בבטון, שבהן משך זמן שהיית המים פחות מ-24 שעות ומפיק המים מזרימם חזרה למקור מים לפי צו הרשאה שניתן לפי [[סעיף 20יא לחוק]] (להלן - צו הרשאה) ובהתאם לתנאיו; :- "מחדיר" - מי שהחדיר מים שקיבל ממקורות לאקוויפר לפי רישיון החדרה; :- "מים נחותים" - קולחין, מים מליחים ומים שפירים מאיכות נחותה; :- "מ"ק" - מטר מעוקב של מים; :- "מקורות" - מקורות חברת מים בע"מ, בין שהיא מספקת את המים לפי רישיון ובין שרואים אותה כאילו סיפקה אותם לפי [[סעיף 33א לחוק]]; :- "מפעלי מקורות" - מפעלים של מקורות באזורי הארץ השונים, שמתכונתם אושרה בידי מנהל הרשות הממשלתית; :- "נקודת מדידה" - הנקודה שבה נמדדת כמות המים המסופקת לצרכן, לצורך עריכת החשבון בין מקורות והצרכן בעד הספקת המים; :- "ספק" - צרכן שמספק מים לצריכה ביתית או למטרת תעשייה או למטרת חקלאות, לפי רישיון, והוא אחד מאלה: :: (1) חברה, עיריה, מועצה מקומית לרבות מועצה אזורית, ועד מקומי, איגוד ערים, ובלבד שהם מספקים מים במדידה לצרכניהם לפי [[חוק מדידת מים, התשט"ו-1955]], ומחייבים אותם לפי חשבון מים; :: (2) צרכן שיתופי; :: (3) אגודה שיתופית או תאגיד אחר שאינו חברה שמנהל הרשות הממשלתית שוכנע כי תכליתו אספקת מים בתחומו וכי הוא בא במקום אחד או יותר מן הגורמים, המנויים בפסקאות (1) או (2) לעניין אספקת מים בשטח, כולו או חלקו, של אותו גורם או גורמים, לפי העניין; :- "ספק אחר ברשות מקומית" - ספק ברשות מקומית שאינו ספק מקומי רשותי; :- "ספק חד-רשותי" - ספק, למעט חברה ולמעט ספק ברשות מקומית, המספק מים בתוך תחום יישוב אחד או יותר ובלבד שאינו ספק רב-רשותי; :- "ספק מקומי רשותי" - כהגדרתו [[בכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ"ד-1994]]; :- "ספק רב-רשותי" - ספק שהוא מועצה אזורית ובכלל זה ספק המצוי בבעלות של המועצה כאמור, המספק שירותי מים וביוב בתוך תחום של יותר מיישוב אחד; :- "ספק רב-רשותי אזורי" - (((נמחקה);)) :- "ספק ברשות מקומית" - ספק, שלא הקים חברה שחלות עליו הוראות [[סעיף 6א לחוק תאגידי מים וביוב]], לרבות ספק כאמור בפרט (3) להגדרת ספק, הפועל בתחום רשות מקומית שאינה מועצה אזורית, ולמעט ספק שהוא מועצה מקומית תעשייתית; :- "צרכן" - מי שמסופקים לו מים ממקורות על פי רישיון; :- "צרכן ביתי" - (((נמחקה);)) :- "צרכן שיתופי" - אגודה שיתופית שרשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו [[בפקודת האגודות השיתופיות]], סיווג לפי [[הפקודה האמורה]] כקיבוץ, כקיבוץ שיתופי או כקיבוץ מתחדש, למעט קיבוץ עירוני, שמתקיימים לגביה כל אלה: :: (1) היא מספקת מים למטרת צורכי בית לכמה יחידות דיור, שאין בכל אחת מהן מדידה נפרדת של מים לצורכי בית, באמצעות מד-מים המותקן ביחידת הדיור; :: (2) היא צורכת מים ממקורות על פי רישיון שנקבעה בו הכמות, לכל המים המוקצים לצריכה ביתית; :: (3) כמות המים שאינה למטרת צריכה ביתית נמדדת בה באמצעות מדי-מים נפרדים בכל אחד מן השטחים שאינם משמשים למטרה האמורה; :- "רישיון" - כהגדרתו [[בסעיף 23(ב) לחוק]]; :- "רישיון החדרה" - כמשמעותו [[בסעיף 44ב לחוק]]; :- "ש"ח" - שקלים חדשים; :- "שיעור המע"מ" - השיעור שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976]]; :- "תשלומים בעבור סידור האספקה" - תשלומים חד-פעמיים ששילם הספק, למקורות, לכל מ"ק, בעבור השקעות היסוד לפי חלקו היחסי במערכת המים, לרבות הגדלת חלקו היחסי, בין בהסכם ובין לפי הוראות [[החוק]] ובלבד שטרם חלפו 20 שנה מיום התשלום, ולמעט תשלומים שוטפים שנתיים ששילם עקב אי-תשלומם של התשלומים החד-פעמיים כאמור. @ 2. הספקת מים לפי תעריפים (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תשע"א-3, תשע"ז-3) : (א) מקורות לא תספק מים אלא בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, ולא תשית על צרכן, תשלומים נוספים שאינם מפורטים בכללים אלה, לרבות תשלומים בעבור סידור האספקה והיטלי הפקה כמשמעותם [[בסעיף 116 לחוק]]. : (א1) דמי מים שעל בעל רישיון לשלם למקורות לפי [[סעיף 33א(ב) לחוק]] יחושבו לפי ההפרש בין תעריף ההפקה או תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי [[כללי הפקה והולכה]], לבין התעריף החל עליו לפי כללים אלה. : (ב) הוראות כללים אלה עדיפות על כל הסכם שנעשה בין מקורות לצרכן לפני קביעת התעריפים הנקובים בכללים אלה. : (ג) חל שינוי בתעריפי המים בתוך תקופת הצריכה שאליה מתייחס החשבון לצרכן, יראו את הצריכה כאילו התחלקה באופן שווה לכל יום בתקופת הצריכה, והצרכן יחויב לשלם לפי התעריף הקודם בעד הימים שלפני יום השינוי ולפי התעריף החדש בעד הימים שלמן יום השינוי. @ 3. מס ערך מוסף (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3) : למעט אם נקבע אחרת, התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף, כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; נקבעו תעריפים בכללים אלה בדרך של הפניה לתעריפים או רכיבים בתעריפים הקבועים בדבר חקיקה אחר, יופחת מהם סכום בגובה שיעור מס ערך מוסף ככל שנכלל שם ולא הופחת בכללים אלה, והכל לפי העניין. @ 4. סייג לתחולה (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3) : התעריפים בכללים אלה יחולו לגבי מים שמספקת חברת מקורות לצרכניה. @ 5. חיוב בתעריפים לפי רשיון (תיקון: תשס"ז, תשע"ז-3) : החיוב בתעריפים הנקובים בכללים אלה ייעשה בהתאם לקביעותיו של רשיון, לרבות מטרות המים המפורטות בו. @ 6. התחשבנות בין מקורות והצרכן (תיקון: תשס"ז) : (א) צרכן חייב לשלם למקורות את מחיר המים בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, בהתאם לחשבון שיוגש לו מאת מקורות. : (ב) בתים כל שנה תגיש מקורות לצרכן חשבון בעד כמות מים נחרגת, אם היתה כזאת, בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה; מקורות רשאית להגיש חשבון כאמור גם לפני תום שנה, בתום כל חודש או בתום כל חלק מן השנה, אם נוכחה בצריכה של כמות מים נחרגת. @ 6א. ריבית (תיקון: תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-5) : (א) תשלום לפי [[סעיף 112 לחוק]], שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם למקורות, שלא שולם במועד שבו היה עליהם לשלמו (להלן - מועד החיוב), ישולם בתוספת ריבית כאמור [[בסעיף 31 לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע"א-2011]], ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל. : (ב) שילם צרכן למקורות יתר תשלום על סכום שהוא חב בו לפי כללים אלה, ומקורות לא החזירה לו את יתר התשלום בתוך 30 ימים מיום תשלומו, תחזירו מקורות בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה - מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל. @ 7. תעריפים למים למטרות צריכה שונות (תיקון: תשמ"ח, תשמ"ח-2, תשמ"ט, תש"ן, תש"ן-2, תש"ן-3, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"א-3, תשנ"ב, תשנ"ב-2, תשנ"ג-2, תשנ"ד, [הודעות], תשנ"ד-2, תשנ"ה-2, תשנ"ז, תשנ"ז-2, תשנ"ז-3, תשנ"ז-4, תשנ"ח, תש"ס, תש"ס-2, תשס"א, ס"ח תשס"ג, ס"ח תשס"ה, ס"ח תשס"ה-2, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח, תש"ע, תש"ע-2, תש"ע-3, תש"ע-4, תשע"א, תשע"א-2, תשע"א-3, תשע"א-5, תשע"א-6, תשע"א-7, תשע"ב, תשע"ב-2, תשע"ב-3, תשע"ג, תשע"ג-2, תשע"ג-3, תשע"ד, תשע"ד-2, תשע"ד-3, תשע"ד-4, תשע"ד-5, תשע"ד-6, תשע"ה, תשע"ה-2, תשע"ה-3, תשע"ה-4, תשע"ה-5, תשע"ו, תשע"ו-2, תשע"ז, תשע"ז-2, תשע"ז-3, תשע"ח, תשע"ח-2, תשע"ח-3, תשע"ח-4, תשע"ח-5, תשע"ט, תשע"ט-2, תשע"ט-3, תשע"ט-4, תש"ף, תש"ף-2, תשפ"א, תשפ"א-2, תשפ"ב, תשפ"ב-2) : התעריפים לכל מ"ק מכמות המים המסופקת מאת מקורות יהיו כמפורט להלן: : (1) '''מים לחקלאות''' : 1.1 '''מים שפירים -''' :: {{טורים שווים | {{ממורכז|{{מוקטן|שם מפעל מקורות}}}} | {{ממורכז|{{מוקטן|תעריף בעד כמות המים המוקצית {{ש}} בכל חודשי השנה בש"ח למ"ק}}}} }} :: 1.1.1 (((נמחקה))) :: 1.1.2 (((נמחקה))) :: 1.1.3 (((נמחקה))) :: 1.1.4 (((נמחקה))) :: 1.1.5 (((נמחקה))) :: 1.1.6 (((נמחקה))) :: 1.1.6א (((נמחקה).)) :: 1.1.7 - 1.940 ש"ח, ובאזור נסמך מים שפירים - 1.647 ש"ח. :: 1.1.7א מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים - ::: (1) הממוקמים באזור מורד - 75% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; ::: (2) הממוקמים באזור מעלה - 125% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7. :: 1.1.7ב מים שפירים ששימשו למדגה מתועש - :: (1) התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7 בעד כמות מים השווה למכפלה של שטח פני הבריכה ב-1,500 מ"ק לדונם, ולגבי בריכות ששטח פניהן מקורה ואינו חשוף לאור השמש - ב-750 מ"ק לדונם; :: (2) בעד יתרת כמות המים - ::: (א) אם הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה - 0.005 ש"ח למ"ק; ::: (ב) אם לא הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה, או אם לא מולאו שאר התנאים הנקובים בצו ההרשאה, מהמועד שבו נמסרה לצרכן הודעה על כך ועד שתיקן את ההפרה - 0.01 ש"ח למ"ק. :: 1.1.7ג. מים שפירים ששימשו להשקיית אדמות הכבול בעמק החולה לפי תנאי הרישיון - 0.903 ש"ח, ולבעל רישיון שלא עמד בתנאי הרישיון - התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ולמים כאמור שמקורם במיתקני הפקה למים עיליים במעלה - 125% מהתעריף הנקוב בפסקה האמורה. :: 1.1.8 (((נמחקה).)) :: 1.1.9 תעריף לכמות מים נחרגת - ::: (1) בשיעור שאינו עולה על 10% - 3.489 ש"ח למ"ק; ::: (2) בשיעור שעולה על 10% - התעריף הנקוב בפסקת משנה 7(3)(ב) בפסקת משנה 3.1.1.2. : 1.2 '''שפד"ן -''' :: לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי - :: 1.2.1 ((תעריף לכמות מים נצרכת -)) :::: בשנת 2022 - 1.538 ש"ח למ"ק; :::: משנת 2023 ואילך - 1.588 ש"ח למ"ק; :: 1.2.2 תעריף לכמות מים נחרגת - התעריפים לפי פסקת משנה 1.1.9. : 1.3 '''קולחין -''' :: 1.3.1 תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות של מי השקיה חקלאית בלא מגבלות, לרבות מי קולחין ממפעל תשלובת הקישון המסופקים ממאגרי תשלובת הקישון, כפי שיקבע שר הבריאות לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]], עד לכמות המוקצית - 1.256. :: 1.3.2 תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות נמוכה מן הקבוע בפסקת משנה 1.3.1 או גבוהה ממוליכות חשמלית של 1.7 דציסימנס למטר, עד לכמות המוקצית - תעריף הנמוך ב-14% מן התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.3.1. :: 1.3.2א (((פקעה).)) :: 1.3.3 תעריף לכמות מים נחרגת - ::: (1) בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; ::: (2) בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה. :: 1.3.4 - ::: (א) קביעת המוליכות החשמלית לעניין פסקה זו תיעשה על ידי מקורות, על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנה, בחודש אוקטובר; הקביעה תהווה בסיס לתעריף מי הקולחים בשנת הרישוי העוקבת, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור במהלך שנת הרישוי; ::: (ב) דגימה של המים תיעשה על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו, במוצא מיתקן טיהור השפכים; ::: (ג) את תוצאות הדגימה תעביר מקורות לרשות הממשלתית למים ולביוב, לא יאוחר מ-15 בחודש נובמבר של כל שנה; בצירוף אישור על העברת עותק שלהן לצרכן, 10 ימים לפחות לפני כן; ::: (ד) הוראות פסקת משנה זו לא יחולו באזורים שבהם ראה מנהל הרשות הממשלתית, כי השימוש במי קולחים עלול לזהם מקורות מים. : 1((.))4 (()) (((נמחקה))) : 1.5 (()) (((פקעה))) : 1.6 (()) '''מים מליחים''' :: (1) בפסקת משנה זו, "תעריף בסיס", בש"ח - 1.457; :: (2) לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי - מים שמוליכותם החשמלית - ::: א. בין 1.9 דציסימנס למטר ובין 2.65 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 10 אחוזים; ::: ב. בין 2.65 דציסימנס למטר ובין 3.4 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 16 אחוזים; ::: ג. בין 3.4 דציסימנס למטר ובין 4.1 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 24 אחוזים; ::: ד. בין 4.1 דציסימנס למטר ובין 4.8 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 30 אחוזים; ::: ה. בין 4.8 דציסימנס למטר ובין 5.2 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 34 אחוזים; ::: ו. בין 5.2 דציסימנס למטר ובין 10 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 40 אחוזים; ::: ז. מעל 10 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 45 אחוזים. :: (3) מים שתכולת הסולפטים בהם עולה על 1,600 מיליגרם לליטר, או מים שרמת הברזל המומס בהם מעל 0.3 מיליגרם לליטר או מים שרמת המימן הגופרי בהם מעל 0.5 מיליגרם לליטר או צירוף של כל שניים מהם, והמוליכות החשמלית שלהם נמוכה מ-3.4 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס, בהפחתה של 25 אחוזים. :: (3א) מים מליחים, ממיתקני הפקה למים עיליים: ::: (א) לכמות שהוקצתה בשנת הרישוי, 90% מהקבוע בסעיף (([צ"ל: בפסקה])) 1.6(2); ::: (ב) הממוקמים באזור מורד, 85% מהתעריף בפסקת משנה (א); ::: (ג) הממוקמים באזור מעלה, 115% מהתעריף בפסקת משנה (א); :: (3ב) תעריף לכמות מים נחרגת - ::: א. בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה; ::: ב. בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה. :: (4) ::: א. קביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים לעניין סעיף זה תיעשה על ידי מקורות; ::: ב. הקביעה כאמור תיעשה על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנתיים מחודש יולי עד חודש אוקטובר של אותה שנה (להלן בסעיף זה - תקופת הקביעה); הקביעה תהווה בסיס לתעריף המים המליחים בשתי שנות הרישוי העוקבות, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור בתקופת הקביעה; ::: ג. הדגימה של המים תילקח בנקודה שבה מועברים המים מרשות הספק לרשות הצרכן (נקודת המעבר); ::: ד. הדגימה של המים תילקח על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו; ::: ה. תוצאות הדגימות יועברו על ידי מקורות לרשות הממשלתית, לא יאוחר מ-15 בחודש נובמבר של כל שנה; עותק מתוצאות הדגימות תעביר מקורות לצרכן, לפחות 10 ימים לפני כן; ::: ו. נמנע ממקורות לקחת דגימה בשל נסיבות התלויות בצרכן, תיעשה הקביעה בשנת הרישוי העוקבת על בסיס הנתונים הנמצאים ברשותה באותה עת ורשאית היא לצורך כך לקבל נתונים בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים מאת הרשות הממשלתית וזאת עד לביצוע דגימה חוזרת שתילקח עד לסוף חודש מרס; תוצאות הבדיקה החוזרת ישמשו לצורך ההחלטה בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים ממועד הבדיקה; מנע הצרכן ביצוע בדיקה חוזרת יחויבו המים מאותו מועד לפי התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; ::: ז. על אף האמור בפסקת משנה ב רשאים הצרכן או מקורות, לפי העניין, לערוך דגימה חוזרת גם בשנה העוקבת לשנת הבדיקה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות ממועד הדגימה הקודמת לאותו צרכן; ממצאי הבדיקה ישמשו לקביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים כאמור עד סוף תקופת הקביעה; ובלבד שאם נעשתה דגימה חוזרת בידי צרכן, תוצג לפני מקורות בדיקת מעבדה מוסמכת ומקורות תבצע דגימה חוזרת לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים, והצרכן יישא בעלות הדגימה החוזרת שתיעשה על ידי מקורות בסך 500 שקלים חדשים. :: (5) הזכאות לעניין סעיף זה לגבי מים שאינם מזוהים כמים מליחים בעת התקנתו, תקום רק עם הגשת בקשה בכתב למנהל הרשות הממשלתית ותחל רק בשנת הרישוי העוקבת. :: (6) פסקת משנה (2)א עד ו תחול באזורים האלה בלבד או בחלקים מהם, על פי קביעת מנהל הרשות הממשלתית: עמק הירדן; בקעת הירדן; עמק בית שאן; עמק חרוד; עמק יזרעאל; עמק זבולון; חוף הכרמל; הנגב הצפון מערבי; הר הנגב; מדבר יהודה; ערבה; כיכר סדום. :: (7) על אף האמור בפסקות משנה (2) ו-(3), התעריף בעד מים מליחים שמנהל הרשות הורה כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הנקוב בפסקה 1.1.7. : 1.7 (()) מים שפירים שמנהל הרשות אישר שהם באיכות נחותה, ובעל הרישיון סיפקם כאמור ברישיון - 90% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ואם נקבע ברישיון שיש לספקם לצורך הספקתם למפעל קולחין והמים סופקו כאמור - 50% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; בסעיף זה, "איכות נחותה" - מים המהווים תוספת להפקה לגבי מקור מים מסוים ושהרכבם הכימי מונע מהם שימוש במי שתייה. : 1.7א (()) מים מליחים המופקים מקידוח שמנהל הרשות אישר שהם מים נחותים ושנקבע ברישיון שיש לספקם למפעל קולחין, בכמות שאינה עולה על 10 מלמ"ק לשנה, והמים סופקו כאמור - 70% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.6, לפי העניין; בפסקה זו, "מים נחותים" - מים שאינם מנוצלים ושאספקם (([צ"ל: אספקתם])) למפעל קולחין מביאה לתוספת הפקה ושמוליכותם מעל 2.65 דצמיסימנס למטר או שהרכבם הכימי מונע את אספקתם למערכות האספקה. : 1.8 (()) מים שנקבע לגביהם ברישיון ההספקה כי הם מיועדים להעברה בין מפעלית למפעל קולחין - תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לגביהם לפי [[כללי הפקה והולכה]]. : (2) (((נמחקה))) : (3) '''מים לכל צריכה אחרת''' :: (א) בפסקה זו - :::- "Z1" - התעריף הנקוב [[בסעיף 3(1)(א) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות מוכרת; :::- "Z2" - התעריף הנקוב [[בסעיף 3(1)(ב) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות נוספת; :::- "W" - התעריף הנקוב [[בסעיף 4(1) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים בעד גינון ציבורי; :::- "S" - המנה המתקבלת מחלוקת תעריף הביוב שנקבע לספק המקומי הרשותי לפי [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)|פרק ד' לכללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה), התשע"ה-2014]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע"מ; :::- "D1" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת הראשונה לכללי חישוב עלות]], כתעריף לעלות נמוכה מוכרת; :::- "D2" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת השניה לכללי חישוב עלות]], כתעריף לעלות גבוהה מוכרת; :::- "D3" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת השלישית לכללי חישוב עלות]], כתעריף לגינון ציבורי; :::- "B" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בסעיף 6 לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי ביוב; :::- "R2" - המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל [[בסעיף 4(1)(1.2) לכללי הספקים המקומיים]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע"מ; :::- "K" - היחס בין הממוצע המשוקלל, של התעריף בעד כל כמות נוספת, בהפחתה של D2 ו-B ושל התעריף למוסד עירוני לפי [[כללי התעריפים]], בהפחתה של D3 ו-B לבין התעריף בעד כל כמות נוספת בהפחתה של D2 ו-B; כפי שפורסם לפי כללים אלה; :::- "יחס הצריכה" - היחס בין הכמות המוכרת לבין הכמות מעבר לכמות המוכרת שסיפקה החברה בשנה האחרונה שלפיה חושבו התעריפים לבעל הרישיון. :: (ב) בעד מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים בכללים אלה, בכל מפעלי מקורות - : 3.1 - מים שפירים - :: 3.1.1 לספק חד-רשותי - ::: 3.1.1.1 - בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.984 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2 - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 6.014 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3 - בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.886 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א - לספק רב-רשותי - ::: 3.1.1.1א - בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - 0.672 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2א - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.697 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3א - בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.574 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א1. לספק חד-רשותי שמפיק מים לפי רישיון - ::: 3.1.1.1א1. בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.836 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2א1. בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.866 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3א1. בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.738 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א2. לספק רב-רשותי שמפיק מים לפי רישיון - ::: 3.1.1.1א2. בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.527 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2א2. בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.556 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3א2. בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.428 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א3 - (((נמחקה);)) :: 3.1.1א4 - (((נמחקה);)) :: 3.1.1ב - לספק אחר בתחום רשות מקומית - ::: 3.1.1.1ב - בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - 1.524 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2ב - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 6.554 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3ב - בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 5.111 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1ג - לספק מקומי רשותי - ::: 3.1.1.1ג - בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - הסכום (M) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה: <math>M = Z_1 - (S/1.092) - 1.13</math> ::: 3.1.1.2ג - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - הסכום (N) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה: <math>N = Z_2 - (S/1.092) - 1.19</math> :: 3.1.2 לספק שהוא חברה (להלן בכללים אלה - ספק חברה) - ::: 3.1.2.1 - בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - הסכום (L) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה: :::: {{ממורכז|<math>L = Z_1 - B - D_1</math>}} ::: 3.1.2.2 - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי - הסכום (H) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו: :::: {{ממורכז|<math>H = K*(Z_2 - B - D_2)</math>}} ::: 3.1.2.3 - בעד גינון ציבורי - הסכום (G) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו: :::: {{ממורכז|<math>G = W - D_3</math>}} :: 3.1.2.4 היה והסכום (L) המתקבל בפסקה 3.1.2.1 נמוך מ-0.30 ש"ח (להלן - הסכום המזערי), יופחתו מהסכום (H) המתקבל בפסקה 3.1.2.2, מכפלה של יחס הצריכה בהפרש שבין L ובין הסכום המזערי, ובלבד שהסכום (H) לא יפחת מהסכום המזערי, והסכום (L) ייקבע לפי הסכום המזערי; ::: 3.1.2.5 - (((הוראת שעה עד יום 31.12.2023):)) בעד האספקה מעבר לגדר ההפרדה הביטחונית בירושלים עד גובה הכמות המוקצית - 0.962 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.2.5א - בעד אספקת המים לירושלים לספקי מים שהוגדרו בהסכמים מדיניים עד גובה הכמות המוקצית - 3.448 ש"ח למ"ק; :: 3.1.3 - למי שאינו ספק - ::: 3.1.3.1 (((נמחקה);)) ::: 3.1.3.2 :::: (א) בעד כל כמות שעד 15,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - R2, ואם סופקה כמות מוכרת, יהיה התעריף בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - R1; בפסקה זו, "R1" - המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל [[בסעיף 4(1)(1.1) לכללי הספקים המקומיים]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע"מ; :::: (ב) בעד כל כמות שמעבר ל-15,000 מ"ק ועד 250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - בהפחתה של 0.7 ש"ח למ"ק; :::: (ג) בעד כל כמות שמעבר ל-250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - בהפחתה של 0.95 ש"ח למ"ק, בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; ::: 3.1.3.2א. בעד צריכה שהוכרה כנזילה סמויה, לפי [[פסקה 5.3 בסעיף 4 לכללי הספקים המקומיים]], בשינויים המחויבים מזהות הספק; ::: 3.1.3.3 על אף האמור בפסקאות משנה 3.1.3.1 ו-3.1.3.2, בעד בית חולים, בית מרחץ ומקווה - לכמות שעד לכמות שנקבעה כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) ושאושרה לפי פסקאות משנה (3) או (4) לפי העניין - 2.845 ש"ח למ"ק; :::: (1) לבית מרחץ ומקווה המתפרסם ברשימת מקוואות הטהרה של המשרד לשירותי דת - לכל כמות מים ושהתקיימו כל אלה: ::::: (א) נציג של מקורות, בדק ואישר בכתב, כי כל המים מסופקים לו במד-מים נפרד; ::::: (ב) מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים המסופקים לו משמשים למטרה זו בלבד; ::::: (ג) מהנדס מים אישר בכתב כי הותקנו בו אבזרים חוסכי מים; נמצא כי כל מכלי הדחה הם דו-כמותיים וכי בפתח כל קבועת שרברבות מותקנים וסתים ומגבילי ספיקה, יראו בכך כהתקנת אבזרים חוסכי מים לעניין פסקה זו; :::: (2) לבית חולים אחד מאלה: ::::: (א) לכל כמות מים שנמדדה ברשת מים נפרדת המספקת מים רק לשימושים רפואיים ובלבד שהתקיימו כל אלה: :::::: (1) אושר בידי מהנדס מים כי בבית החולים מותקנת רשת מים נפרדת כאמור; :::::: (2) מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים לשימושים רפואיים מסופקים ברשת הנפרדת ומשמשים למטרה זו בלבד; ::::: (ב) לא קיימת בבית החולים או לא אושר קיומה של רשת נפרדת כאמור - הכמות המתקבלת ממכפלת מספר מיטות האשפוז, לפי תעודת רישום בית חולים המתפרסמת על ידי האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים במשרד הבריאות, בשנה מסוימת, ב-15 מטרים מעוקבים לחודש (להלן - הכמות המחושבת); :::: (3) בית מרחץ או מקווה יגיש למקורות, ב-1 באוקטובר, אחת לשנתיים, את האישורים הנדרשים לפי פסקת משנה (א); הוגשו האישורים כאמור תבוצע האספקה, בתקופה העוקבת, בידי ספק המים בהתאם לתעריפים ולכמויות בסעיף זה; לא הוגשו אישורים כאמור או מצאה מקורות כי בית המרחץ או המקווה פועלים בניגוד למוצהר יראה בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין; :::: (4) בית חולים יגיש למקורות, ב-1 באוקטובר, אחת לשנתיים, אישורים כאמור בפסקת משנה (ב)(1) או את הכמות המתקבלת לפי פסקת משנה (ב)(2), לפי העניין; ב-1 בנובמבר, אחת לשנתיים, תעביר מקורות את האישורים וכמויות המחושבות בפירוט לפי בתי החולים, לרשות הממשלתית; הרשות הממשלתית תאשר לספק המים את הכמות לאספקה לפי פסקאות משנה (ב)(1) או (ב)(2), כולה או חלקה, לפי העניין, לגבי התקופה העוקבת; לא הוגשו אישורים או כמות מחושבת כאמור או נמצא כי בית חולים פועל בניגוד למוצהר, תראה מקורות בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין; ::: 3.1.3.4 על אף האמור בפסקת משנה 3.1.3.2, מים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מיועדים לסילוק מאקוויפר - :::: (1) לא יחויבו בתעריף אם מתקיים בהם אחד מאלה: ::::: (א) הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ותנאיו ליעד החדרה שלא נקבע לגביו ברישיון ההחדרה שהוא בעדיפות משנית; ::::: (ב) נקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת שיקום והם הופקו וסופקו לפי תנאי הרישיון, ובלבד שכל המים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת סילוק הופקו וסולקו לפי תנאי הרישיון; :::: (2) יחויבו בתעריף בשיעור של 30% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ליעד שהוגדר ברישיון ההחדרה כיעד בעדיפות משנית; :::: (3) יחויבו בתעריף בשיעור של 50% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם סולקו לפי רישיון ולפי תנאיו ליעד שהוגדר ברישיון כאגן ההיקוות של הכינרת; : 3.2 על אף האמור בפסקת משנה 3.1 - :: (1) מים שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם באיכות נחותה ומתאימים לשימושים אחרים - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-56% מ-R2; :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) מים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 22,000 מיליגרם כלור לליטר ושהרכבם מונע שימוש בהם למי שתייה, ומנהל הרשות אישר שהם מים מליחים - לספק המנוי בפסקאות משנה 3.1.1 עד 3.1.2 תעריף הנמוך ב-71% מ-R2, ואולם אם סופקו המים חלף כמות מוכרת לפי פסקת משנה 3.1.1.1 יהיה התעריף נמוך ב-96% מ-R2; ולמי שאינו ספק לפי פסקת משנה 3.1.3 למים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 2,500 מיליגרם כלור לליטר תעריף הנמוך ב-50% מ-R2 ומעל 2,500 מילגרם כלור לליטר לפי הפירוט הזה: ::: {| ! מספר !! מליחות (מיליגרם כלור לליטר) !! תעריף בש"ח למ"ק |- | (1) || 2,501 עד 6,000 || 3.613 |- | (2) || 6,001 עד 8,000 || 3.287 |- | (3) || 8,001 עד 10,000 || 2.961 |- | (4) || 10,001 עד 12,000 || 2.635 |- | (5) || 12,001 עד 14,000 || 2.309 |- | (6) || 14,001 עד 16,000 || 1.984 |- | (7) || 16,001 עד 18,000 || 1.658 |- | (8) || 18,001 עד 20,000 || 1.332 |- | (9) || 20,001 עד 21,999 || 0.916 |} :: (3א) מים שמליחותם מעל 22,000 מיליגרם כלור לליטר - לא יחויבו בדמי מים; :: (3ב) נוסף על האמור בפסקת משנה (3), למי שאינו ספק, בעד כל כמות שמעבר ל-15,000 מ"ק ועד 250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - התעריף בעד אותה רמת מליחות, לפי הטבלה שבפסקת משנה (3), בהפחתה של 0.7 ש"ח למ"ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל((-))R2; ובעד כל כמות שמעבר ל-250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - התעריף בעד אותה רמת מליחות בהפחתה של 0.95 ש"ח למ"ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל((-))R2 בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; :: (4) מי קולחים, שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש, למעט מי השפד"ן - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-56% מ-R2; :: (5) מי שפד"ן שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-40% מ-R2; :: (6) תעריף לכמות מים נחרגת - ::: 1. בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; ::: 2. בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; :: (7) מקורות תקבע את תכולת הכלורידים והיונים המומסים לעניין סעיף זה לפי סעיף 7(1.6)(4)ב עד ז; :: (8) על אף האמור בפסקה זו, התעריף בעד מים מליחים, מים נחותים או מי קולחין, לרבות שפד"ן, שמנהל הרשות קבע כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הקבוע לאותו ספק בפסקה 3.1 בעד כל כמות מים שפירים שמעבר לכמות המוכרת. : (4) '''מים לשמירת ערכי טבע -''' :: בעד הזרמה של מים בבתי גידול לחים שמנהל הרשות הגדירם ברישיון כמיועדים לשמירת ערכי טבע - :: (1) שהפיק בעל הרישיון - תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי [[כללי הפקה והולכה]]; :: (2) שסיפקה מקורות לבעל הרישיון - העלות הכרוכה בהפקתם ואספקתם, כפי שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית. @ 8. אחזקת מערכות מים וביוב (תיקון: תשמ"ט, תש"ן, תשנ"א-3, תשנ"ד-2, תשנ"ה, תשנ"ז-2, תש"ס-2, תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3, תשע"א-3, תשע"א-6, תשע"ב-2, [הודעות], תשע"ג, תשע"ג-3, תשע"ד-2, תשע"ה-2, תשע"ו, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח, תשע"ח-2, תשע"ח-5, תשע"ט, תשע"ט-4, תש"ף, תש"ף-2, תשפ"א, תשפ"א-2, תשפ"ב, תשפ"ב-2) : (א) מקורות תפריש מתוך הסכומים שחייבה ספק ברשות מקומית, בעד כל כמות מים שסיפקה לו, סכום למ"ק מהחיוב למים שסופקו לכל מטרת צריכה או שימוש למעט לחקלאות: :: (1) לספק מקומי רשותי - 0.834 ש"ח; :: (2) לספק אחר ברשות מקומית - 0.314 ש"ח. : (ב) סכומים שהפרישה מקורות בניכוי הוצאות גבייה, מתוך הסכומים כאמור בסעיף קטן (א) יירשמו בנפרד, והיא לא תשעבד או תמחה כספים אלה ולא תיתן זכות קיזוז לגביהם בלא אישור הממונה; עם הקמתה של חברה בתחומי הספק שממנו נגבו הכספים כאמור בסעיף קטן (א), ולא מוקדם מיום 1 בינואר 2011, תעביר מקורות לחברה, על פי הוראת הממונה ובמועד שיורה, את סך כל הכספים שנגבו מאותו ספק כאמור, בתוספת ריבית; לעניין זה, ::- "ריבית" - ריבית חשב כללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שמתפרסמת, מזמן לזמן, ברשומות ובהפחתה של 1.25%; ::- "הוצאות גבייה" - 3% מתוך הסכומים שחייבה מקורות לפי סעיף קטן (א), ואם נקטה לשם גבייתם בהליך בבית משפט או בהוצאה לפועל - 8% מתוך הסכומים שחייבה ושלגביהם נקטה בהליך כאמור. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוקמה חברה וכל עוד לא נקבעו לה תעריפים כאמור [[בסעיף 30 לכללי חישוב עלות]], ימשיכו לחול על אספקת המים התעריפים לפי כללים אלה לספקים או לחברות, לפי העניין, כפי שחלו ערב הקמתה, ואולם לעניין סכומים שתפריש מקורות לפי סעיף קטן (א) החל ממועד הקמת החברה כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (ב) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה). : (ד) על פי הוראה בכתב של הממונה והחל מהמועד שיורה עליו, ובלבד שלא יקדם ליום תחילת התקופה שלגביה שלחה החברה הודעת חיוב ראשונה לצרכניה, מקורות תפסיק את גביית התעריפים מהחברה שהוקמה כאמור, לפי תעריף של ספק ברשות מקומית ותחייב את החברה לפי תעריף של ספק רב-רשותי לחברה שהוקמה כאמור. : (ה) הורה הממונה למקורות כאמור בסעיף קטן (ד), תעביר מקורות מיידית לחברה סכומים שהפרישה בעבורה לפי סעיף קטן (ג), מיום הקמתה. : (ו) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה, באישור מועצת הרשות הממשלתית להורות למקורות לבצע אחד האלה: :: (1) להפחית מהסכום שהיא גובה מספק לפי סעיף קטן (א) בתנאים ולתקופה שיורה ובלבד שתעריף שישלם הספק כאמור לא יפחת מתעריף לספק חד-רשותי; :: (2) להפחית מהסכומים שהפרישה לפי סעיף קטן (א); :: (3) להעביר לספק סכומים שנרשמו לזכותו לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה - הסכומים שנרשמו) ובלבד שהסכום שתעביר לא יעלה על מכפלה של הסכום שהממונה אישר לאותו ספק כהשקעה עודפת במערכות מים או ביוב בתחומו ביחס שבין הסכומים שנרשמו לבין הסכומים שנרשמו בצירוף החוב במקורות בשל אותם סכומים. : (ז) הוראה כאמור בסעיף קטן (ו) תינתן בשים לב למצב משק המים והביוב בתחום הספק האמור, וליעילות ניהול משק המים והביוב בידי אותו ספק, ובהתקיים התנאים הבאים: :: (1) אם הספק הוא ספק ברשות מקומית למעט ספק כאמור בפרט (3) להגדרה ספק, ההפחתה או ההעברה התבקשו בשל השקעות במערכות המים או הביוב בתחומו, והממונה נוכח לדעת כי יש הכרח או דחיפות בביצוען; :: (2) אם הספק הוא אגודה שיתופית - לאחר שקוימה התייעצות עם רשם האגודות השיתופיות כמשמעותו [[בסעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות]]. @ 8א. (תיקון: תש"ן, תש"ע-2) : (((בוטל).)) @ 8ב. תעריף למים מוחדרים (תיקון: תשע"ח-5) : מקורות תשלם למחדיר בעד כל כמות מוחדרת שהפיקה, את הסכום הנמוך מבין שני אלה: : (1) עלות כפי שתחושב לפי [[סעיף 5 לכללי שירותי תשתית]] בהתאמות ובשינויים האלה: :: (א) מקדם החזר ההון יעמוד על השיעור לפי סעיף קטן (ב) כשהוא מוכפל ב-1.4; :: (ב) תקופת הקיים בשנים תעמוד על 20 שנה; : (2) 2 ש"ח למ"ק. @ 9. (תיקון: תש"ן, תש"ס-2) : (((בוטל).)) @ 10. (תיקון: תש"ע-2, תשע"ג, תשע"ז-3) : (((בוטל).)) @ 11. (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2) : (((בוטל).)) @ 12. (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2) : (((בוטל).)) @ 12א. פרסום תעריפים (תיקון: תש"ע-2, תש"ע-3, תשע"א-6, תשע"ד-2, תשע"ה-2, תשע"ו) : (א) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריפים שהתקבלו - :: (1) (((בוטל);)) :: (2) לפי [[סעיף 7(3)]] - ::: (1) לפי פסקת משנה (3.1.2.1) - לספק חברה, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (L); ::: (2) לפי פסקת משנה (3.1.2.2) - לספק חברה, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי (H); ::: (3) לפי פסקת משנה (3.1.2.3) - לספק חברה, בעד גינון ציבורי (G); ::: (4) לפי פסקת משנה (3.1.3.2) - למי שאינו ספק; ::: (5) לפי פסקת משנה (3.1.1.1ג) - לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (M); ::: (6) לפי פסקת משנה (3.1.1.2ג) - לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת (N). : (א1) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין היחס (K) לפי [[סעיף 7(3)]]. : (א2) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריף שיתקבל לפי [[סעיף 10]] והחלטות הממונה לפי [[סעיף 8(ו)]]. : (ב) פורסמה הודעה כאמור, יראו בה, כמחייבת לעניין התעריפים הנקובים בה. @ 12ב. כמות נחרגת ותשלום מיוחד (תיקון: תש"ע-2) : אין בקביעתם של תעריפים לכמות נחרגת בכללים אלה, משום היתר למקורות או לכל אדם אחר, להפיק, לספק או לצרוך מים מעבר לכמות המוקצית לו, לפי העניין, או לגרוע מסמכויות מנהל הרשות הממשלתית לפי [[+|סעיפים 124א]] [[ו-124ד לחוק]]. @ 13. ביטול : תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ה-1985 - בטלות. == תוספת (תיקון: תשע"ז-3) == ==== ((([[סעיף 1]] - ההגדרה "אזור נסמך מים שפירים"))) ==== : {{ממורכז|[[תמונה:אזור נסמך מים שפירים.jpg|400px]]}} <פרסום> י"ט בסיון התשמ"ז (16 ביוני 1987) <חתימה> אריה נחמקין שר החקלאות 0x28jnwdd6l9yrvil6pofc7fnvgwdoz 1417469 1417465 2022-08-09T18:08:07Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki <שם> כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז-1987 (תיקון: תשס"ז) <שם> תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז-1987 <מקור> ((ק"ת תשמ"ז, 1109|תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|5042)); ((תשמ"ח, 25|תיקון|5058)), ((912|תיקון מס' 2|5113)); ((תשמ"ט, 806|תיקון מס' 3|5186)); ((תש"ן, 603|תיקון|5266)), ((760|תיקון מס' 2|5276)), ((970|תיקון מס' 3|5286)); ((תשנ"א, 35|תיקון|5299)), ((293|תיקון מס' 2|5314)), ((851|תיקון מס' 3|5355)); ((תשנ"ב, 1037|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)|5441)), ((1354|תיקון לצו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)|5459)); ((תשנ"ג, 1162|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (תעריפי מים לחקלאות)|5545)), ((1162|תיקון|5545)); ((תשנ"ד, 16|ת"ט|5549)), ((850|תיקון|5596)); ((תשנ"ה, 1582|תיקון|5689)), ((1698|תיקון מס' 2|5695)); ((תשנ"ז, 160|תיקון|5797)), ((340|תיקון מס' 2|5806)), ((861|תיקון מס' 3|5835)), ((1135|תיקון מס' 4|5850)); ((תשנ"ח, 707|תיקון|5897)); ((תש"ס, 35|תיקון|6002)), ((779|תיקון מס' 2|6047)); ((תשס"א, 168|ת"ט|6069)); ((ס"ח תשס"ג, 390|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)), ((573|ת"ט|1904)); ((תשס"ה, 374, 375|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((ק"ת תשס"ו, 1179|תיקון|6517)); ((תשס"ז, 784|תיקון|6583)); ((תשס"ח, 382|תיקון|6640)); ((תש"ע, 94|הוראת שעה|6821)), ((447|תיקון|6847)), ((1310|תיקון מס' 2|6903)), ((1313|תיקון (תיקון)|6903)); ((תשע"א, 116|הוראת שעה|6937)), ((117|תיקון|6937)), ((398|תיקון מס' 2|6957)), ((706|ת"ט|6978)), ((1070|תיקון [תש"ע] (תיקון)|7008)), ((1070|תיקון מס' 3|7008)), ((1140|ת"ט|7012)); ((תשע"ב, 466|תיקון [תש"ע] (תיקון)|7066)), ((467|תיקון|7066)), ((1633|תיקון מס' 2|7157)); ((תשע"ג, 341|תיקון|7195)), ((661|ת"ט|7217)), ((1430|תיקון מס' 2|7263)); ((תשע"ד, 380|תיקון [תש"ע] (תיקון)|7320)), ((381|תיקון|7320)), ((1150|הוראת שעה|7379)), ((1438|תיקון [תש"ע] (תיקון מס' 2)|7389)), ((1439|תיקון (תיקון)|7389)), ((1716|הוראת שעה|7416)); ((תשע"ה, 27|תיקון|7432)), ((503|תיקון מס' 2|7467)), ((505|הוראת שעה [תשע"ד] (תיקון)|7467)), ((1136|תיקון מס' 3|7505)), ((1310|תיקון מס' 4|7524)); ((תשע"ו, 438|תיקון|7591)), ((441|הוראת שעה [תשע"ד] (תיקון)|7591)); ((תשע"ז, 436|תיקון|7749)), ((809|תיקון מס' 2|7786)), ((1280|תיקון מס' 3|7830)); ((תשע"ח, 608|תיקון|7912)), ((746|תיקון מס' 2|7918)), ((2230|תיקון [תשע"ה] מס' 2 (תיקון)|8028)), ((2230|תיקון [תשע"ז] מס' 3 (תיקון)|8028)), ((2231|תיקון מס' 3|8028)); ((תשע"ט, 1664|תיקון|8135)), ((1667|תיקון [תשע"ז] מס' 3 (תיקון)|8135)), ((3089|תיקון מס' 2|8199)), ((3452|תיקון מס' 3|8240)); ((תש"ף, 273|תיקון|8308)), ((1661|תיקון מס' 2|8625)); ((תשפ"א, 1118|תיקון|9025)), ((3498|תיקון מס' 2|9463)); ((תשפ"ב, 1318|תיקון|9830)), ((3276|תיקון מס' 2|10224)). ''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשנ"ד, 691|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5585)), ((913|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5604)), ((1269|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5618)), ((1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5621)); ((תשנ"ה, 288|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5654)), ((591|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5654)), ((592|ת"ט|5654)), ((1357|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5674)), ((1681|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5693)); ((תשנ"ו, 45|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5709)), ((442|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5731)), ((1003|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5760)); ((תשנ"ז, 105|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5792)), ((476|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5817)), ((535|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5822)), ((926|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5839)), ((985|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5844)), ((1127|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5849)); ((תשנ"ח, 121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5865)), ((400|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5879)), ((548|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5886)), ((787|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5903)), ((1168|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5919)), ((1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5925)); ((תשנ"ט, 197|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5942)), ((201|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5942)), ((202|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5942)), ((902|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5979)), ((905|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5979)), ((907|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5979)); ((תש"ס, 118|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6008)), ((121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6008)), ((123|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6008)), ((659|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6040)), ((663|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6040)), ((664|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|6040)); ((תשס"א 210|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6072)), ((211|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6072)), ((861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6109)), ((862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6109)), ((971|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6118)); ((תשס"ב, 206|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6140)), ((207|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6140)), ((439|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6152)), ((858|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6177)), ((861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6177)), ((862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|6177)); ((תשס"ג, 20|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6197)), ((199|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6208)), ((560|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2) [צ"ל: (מס' 3)]|6228)), ((706|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3) [צ"ל: (מס' 4)]|6238)),((706|ת"ט|6238)); ((תשס"ד, 7|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6268)), ((180|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) [צ"ל: (מס' 2)]|6287)), ((941|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2) [צ"ל: (מס' 3)]|6336)), ((945|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3) [צ"ל: (מס' 4)]|6336)); ((תשס"ה, 355|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6364)), ((960|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6421)), ((963|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6421)); ((תשס"ו, 176|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6443)), ((467|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6461)), ((1089|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6509)), ((1091|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6509)); ((תשס"ז, 435|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6549)), ((437|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6549)), ((439|ת"ט|6549)), ((879|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6588)); ((1049|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6603)), ((1051|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6603)); ((תשס"ח, 94|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6621)), ((250|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6631)), ((1004|ת"ט|6680)), ((1146|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס' 3)|6695)); ((תשס"ט, 313|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|6738)), ((1139|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס' 2)|6795)); ((תש"ע, 959|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|6879)); ((תשע"ב, 1581|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7157)); ((תשע"ג, 1509|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7268)); ((תשע"ד, 1576|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7404)); ((תשע"ו, 1484|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7681)). <מבוא> <!-- (תיקון: תשס"ז) --> בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיף 112]] [[=החוק|לחוק המים, התשי"ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 113 לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה: @ 1. הגדרות (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3, תשע"א-3, תשע"א-4, תשע"ב, תשע"ו, תשע"ז-3, תשע"ח, תשע"ח-5, תשע"ט, תשע"ט-4) : בכללים אלה - :- "אזור מורד" - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא "אזור מורד" בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אובדן המים באותו אזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה; :- "אזור מעלה" - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא "אזור מעלה", בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה; :: ((פורסמה הכרזה על "אזור מעלה" ו"אזור מורד" (י"פ תשע"ח, 7954; תשע"ט, 8898; תש"ף, 5544, 6825, 8823; תשפ"א, 6182; תשפ"ב, 452).)) :- "אזור נסמך מים שפירים" - אזור שניתן לנהל בו במשותף את מצאי המים למטרת חקלאות, המסומן כאזור נסמך מים שפירים במפה [[שבתוספת]], כל עוד לא מתקיים בו אחד מאלה: :: (1) שיעור המים הנחותים מסך מצאי המים באזור גדול מ-25%; :: (2) הביקוש למים נחותים באזור קטן ממצאי המים הנחותים בו; :- "הממונה", "חברה" - כהגדרתם [[בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב]]; :- "הפקת סילוק" ו"הפקת שיקום" - כהגדרתן [[בכללי הפקה והולכה]]; :- "הרשות הממשלתית" - כהגדרתה [[בסעיף 124יא לחוק]]; :- "חוק תאגידי מים וביוב" - [[חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001]]; :- "כללי הספקים המקומיים" - [[=כללי הספקים המקומיים|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ"ד-1994]]; :- "כללי הפקה והולכה" - [[=כללי הפקה והולכה|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע"ז-2017]]; :- "כללי חישוב עלות" - [[=כללי חישוב עלות|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע-2009]]; :- "כללי רישיון" - [[=כללי רישיון|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע"ד-2014]]; :- "כללי שירותי תשתית" - [[=כללי שירותי תשתית|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע"א-2011]]; :- "כללי התעריפים" - [[=כללי התעריפים|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע-2009]]; :- "כמות מוחדרת" - כמות מים שהוחדרה לפי רישיון החדרה ושהוגדרה ברישיון ככמות מוחדרת; :- "כמות מוכרת" - התוצאה המתקבלת מחלוקה בשנים עשר של כמות המים המוכרת לספק לגבי שנה מסוימת, לפי [[סעיף 14ג לכללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע"ו-2016]], כפי שמופיע ברישיון ההספקה של מקורות; :- "כמות מים מוקצית" - כמות המים המוקצית כדין, בין להפקה, בין להספקה, ובין לצריכה על פי רישיון, למעט תוספת גמישה לחקלאות כמשמעותה [[בכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל"ו-1976]]; :- "כמות מים מסופקת" - כמות המים המסופקת בפועל, כפי שנמדדה בנקודת המדידה; :- "כמות מים נחרגת" - כל אחת מאלה: :: (1) כמות המים שהופקה, סופקה או נצרכה מעל או בניגוד לכמות המים המוקצית; :: (2) כמות מים שפירים שנצרכה, כדין, לפי היתר של מנהל הרשות הממשלתית; :: (3) כמות מים שהופקה בהפקת חורף, כהגדרתה [[בכללי הפקה והולכה]]; :- "מדגה מתועש" - גידול דגים לשיווק בבריכות מצופות ביריעה פלסטית או בבטון, שבהן משך זמן שהיית המים פחות מ-24 שעות ומפיק המים מזרימם חזרה למקור מים לפי צו הרשאה שניתן לפי [[סעיף 20יא לחוק]] (להלן - צו הרשאה) ובהתאם לתנאיו; :- "מחדיר" - מי שהחדיר מים שקיבל ממקורות לאקוויפר לפי רישיון החדרה; :- "מים נחותים" - קולחין, מים מליחים ומים שפירים מאיכות נחותה; :- "מ"ק" - מטר מעוקב של מים; :- "מקורות" - מקורות חברת מים בע"מ, בין שהיא מספקת את המים לפי רישיון ובין שרואים אותה כאילו סיפקה אותם לפי [[סעיף 33א לחוק]]; :- "מפעלי מקורות" - מפעלים של מקורות באזורי הארץ השונים, שמתכונתם אושרה בידי מנהל הרשות הממשלתית; :- "נקודת מדידה" - הנקודה שבה נמדדת כמות המים המסופקת לצרכן, לצורך עריכת החשבון בין מקורות והצרכן בעד הספקת המים; :- "ספק" - צרכן שמספק מים לצריכה ביתית או למטרת תעשייה או למטרת חקלאות, לפי רישיון, והוא אחד מאלה: :: (1) חברה, עיריה, מועצה מקומית לרבות מועצה אזורית, ועד מקומי, איגוד ערים, ובלבד שהם מספקים מים במדידה לצרכניהם לפי [[חוק מדידת מים, התשט"ו-1955]], ומחייבים אותם לפי חשבון מים; :: (2) צרכן שיתופי; :: (3) אגודה שיתופית או תאגיד אחר שאינו חברה שמנהל הרשות הממשלתית שוכנע כי תכליתו אספקת מים בתחומו וכי הוא בא במקום אחד או יותר מן הגורמים, המנויים בפסקאות (1) או (2) לעניין אספקת מים בשטח, כולו או חלקו, של אותו גורם או גורמים, לפי העניין; :- "ספק אחר ברשות מקומית" - ספק ברשות מקומית שאינו ספק מקומי רשותי; :- "ספק חד-רשותי" - ספק, למעט חברה ולמעט ספק ברשות מקומית, המספק מים בתוך תחום יישוב אחד או יותר ובלבד שאינו ספק רב-רשותי; :- "ספק מקומי רשותי" - כהגדרתו [[בכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ"ד-1994]]; :- "ספק רב-רשותי" - ספק שהוא מועצה אזורית ובכלל זה ספק המצוי בבעלות של המועצה כאמור, המספק שירותי מים וביוב בתוך תחום של יותר מיישוב אחד; :- "ספק רב-רשותי אזורי" - (((נמחקה);)) :- "ספק ברשות מקומית" - ספק, שלא הקים חברה שחלות עליו הוראות [[סעיף 6א לחוק תאגידי מים וביוב]], לרבות ספק כאמור בפרט (3) להגדרת ספק, הפועל בתחום רשות מקומית שאינה מועצה אזורית, ולמעט ספק שהוא מועצה מקומית תעשייתית; :- "צרכן" - מי שמסופקים לו מים ממקורות על פי רישיון; :- "צרכן ביתי" - (((נמחקה);)) :- "צרכן שיתופי" - אגודה שיתופית שרשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו [[בפקודת האגודות השיתופיות]], סיווג לפי [[הפקודה האמורה]] כקיבוץ, כקיבוץ שיתופי או כקיבוץ מתחדש, למעט קיבוץ עירוני, שמתקיימים לגביה כל אלה: :: (1) היא מספקת מים למטרת צורכי בית לכמה יחידות דיור, שאין בכל אחת מהן מדידה נפרדת של מים לצורכי בית, באמצעות מד-מים המותקן ביחידת הדיור; :: (2) היא צורכת מים ממקורות על פי רישיון שנקבעה בו הכמות, לכל המים המוקצים לצריכה ביתית; :: (3) כמות המים שאינה למטרת צריכה ביתית נמדדת בה באמצעות מדי-מים נפרדים בכל אחד מן השטחים שאינם משמשים למטרה האמורה; :- "רישיון" - כהגדרתו [[בסעיף 23(ב) לחוק]]; :- "רישיון החדרה" - כמשמעותו [[בסעיף 44ב לחוק]]; :- "ש"ח" - שקלים חדשים; :- "שיעור המע"מ" - השיעור שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976]]; :- "תשלומים בעבור סידור האספקה" - תשלומים חד-פעמיים ששילם הספק, למקורות, לכל מ"ק, בעבור השקעות היסוד לפי חלקו היחסי במערכת המים, לרבות הגדלת חלקו היחסי, בין בהסכם ובין לפי הוראות [[החוק]] ובלבד שטרם חלפו 20 שנה מיום התשלום, ולמעט תשלומים שוטפים שנתיים ששילם עקב אי-תשלומם של התשלומים החד-פעמיים כאמור. @ 2. הספקת מים לפי תעריפים (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תשע"א-3, תשע"ז-3) : (א) מקורות לא תספק מים אלא בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, ולא תשית על צרכן, תשלומים נוספים שאינם מפורטים בכללים אלה, לרבות תשלומים בעבור סידור האספקה והיטלי הפקה כמשמעותם [[בסעיף 116 לחוק]]. : (א1) דמי מים שעל בעל רישיון לשלם למקורות לפי [[סעיף 33א(ב) לחוק]] יחושבו לפי ההפרש בין תעריף ההפקה או תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי [[כללי הפקה והולכה]], לבין התעריף החל עליו לפי כללים אלה. : (ב) הוראות כללים אלה עדיפות על כל הסכם שנעשה בין מקורות לצרכן לפני קביעת התעריפים הנקובים בכללים אלה. : (ג) חל שינוי בתעריפי המים בתוך תקופת הצריכה שאליה מתייחס החשבון לצרכן, יראו את הצריכה כאילו התחלקה באופן שווה לכל יום בתקופת הצריכה, והצרכן יחויב לשלם לפי התעריף הקודם בעד הימים שלפני יום השינוי ולפי התעריף החדש בעד הימים שלמן יום השינוי. @ 3. מס ערך מוסף (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3) : למעט אם נקבע אחרת, התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף, כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; נקבעו תעריפים בכללים אלה בדרך של הפניה לתעריפים או רכיבים בתעריפים הקבועים בדבר חקיקה אחר, יופחת מהם סכום בגובה שיעור מס ערך מוסף ככל שנכלל שם ולא הופחת בכללים אלה, והכל לפי העניין. @ 4. סייג לתחולה (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3) : התעריפים בכללים אלה יחולו לגבי מים שמספקת חברת מקורות לצרכניה. @ 5. חיוב בתעריפים לפי רשיון (תיקון: תשס"ז, תשע"ז-3) : החיוב בתעריפים הנקובים בכללים אלה ייעשה בהתאם לקביעותיו של רשיון, לרבות מטרות המים המפורטות בו. @ 6. התחשבנות בין מקורות והצרכן (תיקון: תשס"ז) : (א) צרכן חייב לשלם למקורות את מחיר המים בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, בהתאם לחשבון שיוגש לו מאת מקורות. : (ב) בתים כל שנה תגיש מקורות לצרכן חשבון בעד כמות מים נחרגת, אם היתה כזאת, בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה; מקורות רשאית להגיש חשבון כאמור גם לפני תום שנה, בתום כל חודש או בתום כל חלק מן השנה, אם נוכחה בצריכה של כמות מים נחרגת. @ 6א. ריבית (תיקון: תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-5) : (א) תשלום לפי [[סעיף 112 לחוק]], שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם למקורות, שלא שולם במועד שבו היה עליהם לשלמו (להלן - מועד החיוב), ישולם בתוספת ריבית כאמור [[בסעיף 31 לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע"א-2011]], ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל. : (ב) שילם צרכן למקורות יתר תשלום על סכום שהוא חב בו לפי כללים אלה, ומקורות לא החזירה לו את יתר התשלום בתוך 30 ימים מיום תשלומו, תחזירו מקורות בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה - מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל. @ 7. תעריפים למים למטרות צריכה שונות (תיקון: תשמ"ח, תשמ"ח-2, תשמ"ט, תש"ן, תש"ן-2, תש"ן-3, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"א-3, תשנ"ב, תשנ"ב-2, תשנ"ג-2, תשנ"ד, [הודעות], תשנ"ד-2, תשנ"ה-2, תשנ"ז, תשנ"ז-2, תשנ"ז-3, תשנ"ז-4, תשנ"ח, תש"ס, תש"ס-2, תשס"א, ס"ח תשס"ג, ס"ח תשס"ה, ס"ח תשס"ה-2, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח, תש"ע, תש"ע-2, תש"ע-3, תש"ע-4, תשע"א, תשע"א-2, תשע"א-3, תשע"א-5, תשע"א-6, תשע"א-7, תשע"ב, תשע"ב-2, תשע"ב-3, תשע"ג, תשע"ג-2, תשע"ג-3, תשע"ד, תשע"ד-2, תשע"ד-3, תשע"ד-4, תשע"ד-5, תשע"ד-6, תשע"ה, תשע"ה-2, תשע"ה-3, תשע"ה-4, תשע"ה-5, תשע"ו, תשע"ו-2, תשע"ז, תשע"ז-2, תשע"ז-3, תשע"ח, תשע"ח-2, תשע"ח-3, תשע"ח-4, תשע"ח-5, תשע"ט, תשע"ט-2, תשע"ט-3, תשע"ט-4, תש"ף, תש"ף-2, תשפ"א, תשפ"א-2, תשפ"ב, תשפ"ב-2) : התעריפים לכל מ"ק מכמות המים המסופקת מאת מקורות יהיו כמפורט להלן: : (1) '''מים לחקלאות''' : 1.1 '''מים שפירים -''' :: {{טורים שווים | {{ממורכז|{{מוקטן|שם מפעל מקורות}}}} | {{ממורכז|{{מוקטן|תעריף בעד כמות המים המוקצית {{ש}} בכל חודשי השנה בש"ח למ"ק}}}} }} :: 1.1.1 (((נמחקה))) :: 1.1.2 (((נמחקה))) :: 1.1.3 (((נמחקה))) :: 1.1.4 (((נמחקה))) :: 1.1.5 (((נמחקה))) :: 1.1.6 (((נמחקה))) :: 1.1.6א (()) (((נמחקה).)) :: 1.1.7 - 1.940 ש"ח, ובאזור נסמך מים שפירים - 1.647 ש"ח. :: 1.1.7א (()) מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים - ::: (1) הממוקמים באזור מורד - 75% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; ::: (2) הממוקמים באזור מעלה - 125% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7. :: 1.1.7ב (()) מים שפירים ששימשו למדגה מתועש - :: (1) התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7 בעד כמות מים השווה למכפלה של שטח פני הבריכה ב-1,500 מ"ק לדונם, ולגבי בריכות ששטח פניהן מקורה ואינו חשוף לאור השמש - ב-750 מ"ק לדונם; :: (2) בעד יתרת כמות המים - ::: (א) אם הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה - 0.005 ש"ח למ"ק; ::: (ב) אם לא הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה, או אם לא מולאו שאר התנאים הנקובים בצו ההרשאה, מהמועד שבו נמסרה לצרכן הודעה על כך ועד שתיקן את ההפרה - 0.01 ש"ח למ"ק. :: 1.1.7ג (()) מים שפירים ששימשו להשקיית אדמות הכבול בעמק החולה לפי תנאי הרישיון - 0.903 ש"ח, ולבעל רישיון שלא עמד בתנאי הרישיון - התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ולמים כאמור שמקורם במיתקני הפקה למים עיליים במעלה - 125% מהתעריף הנקוב בפסקה האמורה. :: 1.1.8 (((נמחקה).)) :: 1.1.9 תעריף לכמות מים נחרגת - ::: (1) בשיעור שאינו עולה על 10% - 3.489 ש"ח למ"ק; ::: (2) בשיעור שעולה על 10% - התעריף הנקוב בפסקת משנה 7(3)(ב) בפסקת משנה 3.1.1.2. : 1.2 '''שפד"ן -''' :: לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי - :: 1.2.1 ((תעריף לכמות מים נצרכת -)) ::: בשנת 2022 - 1.538 ש"ח למ"ק; ::: משנת 2023 ואילך - 1.588 ש"ח למ"ק; :: 1.2.2 תעריף לכמות מים נחרגת - התעריפים לפי פסקת משנה 1.1.9. : 1.3 '''קולחין -''' :: 1.3.1 תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות של מי השקיה חקלאית בלא מגבלות, לרבות מי קולחין ממפעל תשלובת הקישון המסופקים ממאגרי תשלובת הקישון, כפי שיקבע שר הבריאות לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]], עד לכמות המוקצית - 1.256. :: 1.3.2 תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות נמוכה מן הקבוע בפסקת משנה 1.3.1 או גבוהה ממוליכות חשמלית של 1.7 דציסימנס למטר, עד לכמות המוקצית - תעריף הנמוך ב-14% מן התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.3.1. :: 1.3.2א (()) (((פקעה).)) :: 1.3.3 תעריף לכמות מים נחרגת - ::: (1) בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; ::: (2) בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה. :: 1.3.4 - ::: (א) קביעת המוליכות החשמלית לעניין פסקה זו תיעשה על ידי מקורות, על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנה, בחודש אוקטובר; הקביעה תהווה בסיס לתעריף מי הקולחים בשנת הרישוי העוקבת, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור במהלך שנת הרישוי; ::: (ב) דגימה של המים תיעשה על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו, במוצא מיתקן טיהור השפכים; ::: (ג) את תוצאות הדגימה תעביר מקורות לרשות הממשלתית למים ולביוב, לא יאוחר מ-15 בחודש נובמבר של כל שנה; בצירוף אישור על העברת עותק שלהן לצרכן, 10 ימים לפחות לפני כן; ::: (ד) הוראות פסקת משנה זו לא יחולו באזורים שבהם ראה מנהל הרשות הממשלתית, כי השימוש במי קולחים עלול לזהם מקורות מים. : 1((.))4 (()) (((נמחקה))) : 1.5 (()) (((פקעה))) : 1.6 (()) '''מים מליחים''' :: (1) בפסקת משנה זו, "תעריף בסיס", בש"ח - 1.457; :: (2) לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי - מים שמוליכותם החשמלית - ::: א. בין 1.9 דציסימנס למטר ובין 2.65 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 10 אחוזים; ::: ב. בין 2.65 דציסימנס למטר ובין 3.4 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 16 אחוזים; ::: ג. בין 3.4 דציסימנס למטר ובין 4.1 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 24 אחוזים; ::: ד. בין 4.1 דציסימנס למטר ובין 4.8 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 30 אחוזים; ::: ה. בין 4.8 דציסימנס למטר ובין 5.2 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 34 אחוזים; ::: ו. בין 5.2 דציסימנס למטר ובין 10 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 40 אחוזים; ::: ז. מעל 10 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 45 אחוזים. :: (3) מים שתכולת הסולפטים בהם עולה על 1,600 מיליגרם לליטר, או מים שרמת הברזל המומס בהם מעל 0.3 מיליגרם לליטר או מים שרמת המימן הגופרי בהם מעל 0.5 מיליגרם לליטר או צירוף של כל שניים מהם, והמוליכות החשמלית שלהם נמוכה מ-3.4 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס, בהפחתה של 25 אחוזים. :: (3א) מים מליחים, ממיתקני הפקה למים עיליים: ::: (א) לכמות שהוקצתה בשנת הרישוי, 90% מהקבוע בסעיף (([צ"ל: בפסקה])) 1.6(2); ::: (ב) הממוקמים באזור מורד, 85% מהתעריף בפסקת משנה (א); ::: (ג) הממוקמים באזור מעלה, 115% מהתעריף בפסקת משנה (א); :: (3ב) תעריף לכמות מים נחרגת - ::: א. בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה; ::: ב. בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה. :: (4) ::: א. קביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים לעניין סעיף זה תיעשה על ידי מקורות; ::: ב. הקביעה כאמור תיעשה על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנתיים מחודש יולי עד חודש אוקטובר של אותה שנה (להלן בסעיף זה - תקופת הקביעה); הקביעה תהווה בסיס לתעריף המים המליחים בשתי שנות הרישוי העוקבות, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור בתקופת הקביעה; ::: ג. הדגימה של המים תילקח בנקודה שבה מועברים המים מרשות הספק לרשות הצרכן (נקודת המעבר); ::: ד. הדגימה של המים תילקח על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו; ::: ה. תוצאות הדגימות יועברו על ידי מקורות לרשות הממשלתית, לא יאוחר מ-15 בחודש נובמבר של כל שנה; עותק מתוצאות הדגימות תעביר מקורות לצרכן, לפחות 10 ימים לפני כן; ::: ו. נמנע ממקורות לקחת דגימה בשל נסיבות התלויות בצרכן, תיעשה הקביעה בשנת הרישוי העוקבת על בסיס הנתונים הנמצאים ברשותה באותה עת ורשאית היא לצורך כך לקבל נתונים בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים מאת הרשות הממשלתית וזאת עד לביצוע דגימה חוזרת שתילקח עד לסוף חודש מרס; תוצאות הבדיקה החוזרת ישמשו לצורך ההחלטה בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים ממועד הבדיקה; מנע הצרכן ביצוע בדיקה חוזרת יחויבו המים מאותו מועד לפי התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; ::: ז. על אף האמור בפסקת משנה ב רשאים הצרכן או מקורות, לפי העניין, לערוך דגימה חוזרת גם בשנה העוקבת לשנת הבדיקה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות ממועד הדגימה הקודמת לאותו צרכן; ממצאי הבדיקה ישמשו לקביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים כאמור עד סוף תקופת הקביעה; ובלבד שאם נעשתה דגימה חוזרת בידי צרכן, תוצג לפני מקורות בדיקת מעבדה מוסמכת ומקורות תבצע דגימה חוזרת לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים, והצרכן יישא בעלות הדגימה החוזרת שתיעשה על ידי מקורות בסך 500 שקלים חדשים. :: (5) הזכאות לעניין סעיף זה לגבי מים שאינם מזוהים כמים מליחים בעת התקנתו, תקום רק עם הגשת בקשה בכתב למנהל הרשות הממשלתית ותחל רק בשנת הרישוי העוקבת. :: (6) פסקת משנה (2)א עד ו תחול באזורים האלה בלבד או בחלקים מהם, על פי קביעת מנהל הרשות הממשלתית: עמק הירדן; בקעת הירדן; עמק בית שאן; עמק חרוד; עמק יזרעאל; עמק זבולון; חוף הכרמל; הנגב הצפון מערבי; הר הנגב; מדבר יהודה; ערבה; כיכר סדום. :: (7) על אף האמור בפסקות משנה (2) ו-(3), התעריף בעד מים מליחים שמנהל הרשות הורה כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הנקוב בפסקה 1.1.7. : 1.7 (()) מים שפירים שמנהל הרשות אישר שהם באיכות נחותה, ובעל הרישיון סיפקם כאמור ברישיון - 90% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ואם נקבע ברישיון שיש לספקם לצורך הספקתם למפעל קולחין והמים סופקו כאמור - 50% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; בסעיף זה, "איכות נחותה" - מים המהווים תוספת להפקה לגבי מקור מים מסוים ושהרכבם הכימי מונע מהם שימוש במי שתייה. : 1.7א (()) מים מליחים המופקים מקידוח שמנהל הרשות אישר שהם מים נחותים ושנקבע ברישיון שיש לספקם למפעל קולחין, בכמות שאינה עולה על 10 מלמ"ק לשנה, והמים סופקו כאמור - 70% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.6, לפי העניין; בפסקה זו, "מים נחותים" - מים שאינם מנוצלים ושאספקם (([צ"ל: אספקתם])) למפעל קולחין מביאה לתוספת הפקה ושמוליכותם מעל 2.65 דצמיסימנס למטר או שהרכבם הכימי מונע את אספקתם למערכות האספקה. : 1.8 (()) מים שנקבע לגביהם ברישיון ההספקה כי הם מיועדים להעברה בין מפעלית למפעל קולחין - תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לגביהם לפי [[כללי הפקה והולכה]]. : (2) (((נמחקה))) : (3) '''מים לכל צריכה אחרת''' :: (א) בפסקה זו - :::- "Z₁" - התעריף הנקוב [[בסעיף 3(1)(א) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות מוכרת; :::- "Z₂" - התעריף הנקוב [[בסעיף 3(1)(ב) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות נוספת; :::- "W" - התעריף הנקוב [[בסעיף 4(1) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים בעד גינון ציבורי; :::- "S" - המנה המתקבלת מחלוקת תעריף הביוב שנקבע לספק המקומי הרשותי לפי [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)|פרק ד' לכללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה), התשע"ה-2014]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע"מ; :::- "D₁" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת הראשונה לכללי חישוב עלות]], כתעריף לעלות נמוכה מוכרת; :::- "D₂" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת השניה לכללי חישוב עלות]], כתעריף לעלות גבוהה מוכרת; :::- "D₃" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת השלישית לכללי חישוב עלות]], כתעריף לגינון ציבורי; :::- "B" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בסעיף 6 לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי ביוב; :::- "R₂" - המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל [[בסעיף 4(1)(1.2) לכללי הספקים המקומיים]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע"מ; :::- "K" - היחס בין הממוצע המשוקלל, של התעריף בעד כל כמות נוספת, בהפחתה של D₂ ו-B ושל התעריף למוסד עירוני לפי [[כללי התעריפים]], בהפחתה של D₃ ו-B לבין התעריף בעד כל כמות נוספת בהפחתה של D₂ ו-B; כפי שפורסם לפי כללים אלה; :::- "יחס הצריכה" - היחס בין הכמות המוכרת לבין הכמות מעבר לכמות המוכרת שסיפקה החברה בשנה האחרונה שלפיה חושבו התעריפים לבעל הרישיון. :: (ב) בעד מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים בכללים אלה, בכל מפעלי מקורות - : 3.1 - מים שפירים - :: 3.1.1 לספק חד-רשותי - ::: 3.1.1.1 - בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.984 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2 - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 6.014 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3 - בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.886 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א (()) - לספק רב-רשותי - ::: 3.1.1.1א (()) - בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - 0.672 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2א (()) - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.697 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3א (()) - בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.574 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א1. (()) לספק חד-רשותי שמפיק מים לפי רישיון - ::: 3.1.1.1א1. (()) בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.836 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2א1. (()) בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.866 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3א1. (()) בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.738 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א2. (()) לספק רב-רשותי שמפיק מים לפי רישיון - ::: 3.1.1.1א2. (()) בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.527 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2א2. (()) בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.556 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3א2. (()) בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.428 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א3 (()) - (((נמחקה);)) :: 3.1.1א4 (()) - (((נמחקה);)) :: 3.1.1ב (()) - לספק אחר בתחום רשות מקומית - ::: 3.1.1.1ב (()) - בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - 1.524 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2ב (()) - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 6.554 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3ב (()) - בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 5.111 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1ג (()) - לספק מקומי רשותי - ::: 3.1.1.1ג (()) - בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - הסכום (M) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה: <math>M = Z_1 - (S/1.092) - 1.13</math> ::: 3.1.1.2ג (()) - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - הסכום (N) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה: <math>N = Z_2 - (S/1.092) - 1.19</math> :: 3.1.2 לספק שהוא חברה (להלן בכללים אלה - ספק חברה) - ::: 3.1.2.1 - בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - הסכום (L) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה: :::: {{ממורכז|<math>L = Z_1 - B - D_1</math>}} ::: 3.1.2.2 - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי - הסכום (H) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו: :::: {{ממורכז|<math>H = K*(Z_2 - B - D_2)</math>}} ::: 3.1.2.3 - בעד גינון ציבורי - הסכום (G) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו: :::: {{ממורכז|<math>G = W - D_3</math>}} :: 3.1.2.4 היה והסכום (L) המתקבל בפסקה 3.1.2.1 נמוך מ-0.30 ש"ח (להלן - הסכום המזערי), יופחתו מהסכום (H) המתקבל בפסקה 3.1.2.2, מכפלה של יחס הצריכה בהפרש שבין L ובין הסכום המזערי, ובלבד שהסכום (H) לא יפחת מהסכום המזערי, והסכום (L) ייקבע לפי הסכום המזערי; ::: 3.1.2.5 - (((הוראת שעה עד יום 31.12.2023):)) בעד האספקה מעבר לגדר ההפרדה הביטחונית בירושלים עד גובה הכמות המוקצית - 0.962 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.2.5א - בעד אספקת המים לירושלים לספקי מים שהוגדרו בהסכמים מדיניים עד גובה הכמות המוקצית - 3.448 ש"ח למ"ק; :: 3.1.3 - למי שאינו ספק - ::: 3.1.3.1 (((נמחקה);)) ::: 3.1.3.2 :::: (א) בעד כל כמות שעד 15,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - R₂, ואם סופקה כמות מוכרת, יהיה התעריף בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - R₁; בפסקה זו, "R₁" - המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל [[בסעיף 4(1)(1.1) לכללי הספקים המקומיים]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע"מ; :::: (ב) בעד כל כמות שמעבר ל-15,000 מ"ק ועד 250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - בהפחתה של 0.7 ש"ח למ"ק; :::: (ג) בעד כל כמות שמעבר ל-250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - בהפחתה של 0.95 ש"ח למ"ק, בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; ::: 3.1.3.2א. (()) בעד צריכה שהוכרה כנזילה סמויה, לפי [[פסקה 5.3 בסעיף 4 לכללי הספקים המקומיים]], בשינויים המחויבים מזהות הספק; ::: 3.1.3.3 על אף האמור בפסקאות משנה 3.1.3.1 ו-3.1.3.2, בעד בית חולים, בית מרחץ ומקווה - לכמות שעד לכמות שנקבעה כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) ושאושרה לפי פסקאות משנה (3) או (4) לפי העניין - 2.845 ש"ח למ"ק; :::: (1) לבית מרחץ ומקווה המתפרסם ברשימת מקוואות הטהרה של המשרד לשירותי דת - לכל כמות מים ושהתקיימו כל אלה: ::::: (א) נציג של מקורות, בדק ואישר בכתב, כי כל המים מסופקים לו במד-מים נפרד; ::::: (ב) מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים המסופקים לו משמשים למטרה זו בלבד; ::::: (ג) מהנדס מים אישר בכתב כי הותקנו בו אבזרים חוסכי מים; נמצא כי כל מכלי הדחה הם דו-כמותיים וכי בפתח כל קבועת שרברבות מותקנים וסתים ומגבילי ספיקה, יראו בכך כהתקנת אבזרים חוסכי מים לעניין פסקה זו; :::: (2) לבית חולים אחד מאלה: ::::: (א) לכל כמות מים שנמדדה ברשת מים נפרדת המספקת מים רק לשימושים רפואיים ובלבד שהתקיימו כל אלה: :::::: (1) אושר בידי מהנדס מים כי בבית החולים מותקנת רשת מים נפרדת כאמור; :::::: (2) מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים לשימושים רפואיים מסופקים ברשת הנפרדת ומשמשים למטרה זו בלבד; ::::: (ב) לא קיימת בבית החולים או לא אושר קיומה של רשת נפרדת כאמור - הכמות המתקבלת ממכפלת מספר מיטות האשפוז, לפי תעודת רישום בית חולים המתפרסמת על ידי האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים במשרד הבריאות, בשנה מסוימת, ב-15 מטרים מעוקבים לחודש (להלן - הכמות המחושבת); :::: (3) בית מרחץ או מקווה יגיש למקורות, ב-1 באוקטובר, אחת לשנתיים, את האישורים הנדרשים לפי פסקת משנה (א); הוגשו האישורים כאמור תבוצע האספקה, בתקופה העוקבת, בידי ספק המים בהתאם לתעריפים ולכמויות בסעיף זה; לא הוגשו אישורים כאמור או מצאה מקורות כי בית המרחץ או המקווה פועלים בניגוד למוצהר יראה בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין; :::: (4) בית חולים יגיש למקורות, ב-1 באוקטובר, אחת לשנתיים, אישורים כאמור בפסקת משנה (ב)(1) או את הכמות המתקבלת לפי פסקת משנה (ב)(2), לפי העניין; ב-1 בנובמבר, אחת לשנתיים, תעביר מקורות את האישורים וכמויות המחושבות בפירוט לפי בתי החולים, לרשות הממשלתית; הרשות הממשלתית תאשר לספק המים את הכמות לאספקה לפי פסקאות משנה (ב)(1) או (ב)(2), כולה או חלקה, לפי העניין, לגבי התקופה העוקבת; לא הוגשו אישורים או כמות מחושבת כאמור או נמצא כי בית חולים פועל בניגוד למוצהר, תראה מקורות בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין; ::: 3.1.3.4 על אף האמור בפסקת משנה 3.1.3.2, מים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מיועדים לסילוק מאקוויפר - :::: (1) לא יחויבו בתעריף אם מתקיים בהם אחד מאלה: ::::: (א) הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ותנאיו ליעד החדרה שלא נקבע לגביו ברישיון ההחדרה שהוא בעדיפות משנית; ::::: (ב) נקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת שיקום והם הופקו וסופקו לפי תנאי הרישיון, ובלבד שכל המים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת סילוק הופקו וסולקו לפי תנאי הרישיון; :::: (2) יחויבו בתעריף בשיעור של 30% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ליעד שהוגדר ברישיון ההחדרה כיעד בעדיפות משנית; :::: (3) יחויבו בתעריף בשיעור של 50% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם סולקו לפי רישיון ולפי תנאיו ליעד שהוגדר ברישיון כאגן ההיקוות של הכינרת; : 3.2 על אף האמור בפסקת משנה 3.1 - :: (1) מים שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם באיכות נחותה ומתאימים לשימושים אחרים - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-56% מ-R₂; :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) מים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 22,000 מיליגרם כלור לליטר ושהרכבם מונע שימוש בהם למי שתייה, ומנהל הרשות אישר שהם מים מליחים - לספק המנוי בפסקאות משנה 3.1.1 עד 3.1.2 תעריף הנמוך ב-71% מ-R₂, ואולם אם סופקו המים חלף כמות מוכרת לפי פסקת משנה 3.1.1.1 יהיה התעריף נמוך ב-96% מ-R₂; ולמי שאינו ספק לפי פסקת משנה 3.1.3 למים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 2,500 מיליגרם כלור לליטר תעריף הנמוך ב-50% מ-R₂ ומעל 2,500 מילגרם כלור לליטר לפי הפירוט הזה: ::: {| ! מספר !! מליחות (מיליגרם כלור לליטר) !! תעריף בש"ח למ"ק |- | (1) || 2,501 עד 6,000 || 3.613 |- | (2) || 6,001 עד 8,000 || 3.287 |- | (3) || 8,001 עד 10,000 || 2.961 |- | (4) || 10,001 עד 12,000 || 2.635 |- | (5) || 12,001 עד 14,000 || 2.309 |- | (6) || 14,001 עד 16,000 || 1.984 |- | (7) || 16,001 עד 18,000 || 1.658 |- | (8) || 18,001 עד 20,000 || 1.332 |- | (9) || 20,001 עד 21,999 || 0.916 |} :: (3א) מים שמליחותם מעל 22,000 מיליגרם כלור לליטר - לא יחויבו בדמי מים; :: (3ב) נוסף על האמור בפסקת משנה (3), למי שאינו ספק, בעד כל כמות שמעבר ל-15,000 מ"ק ועד 250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - התעריף בעד אותה רמת מליחות, לפי הטבלה שבפסקת משנה (3), בהפחתה של 0.7 ש"ח למ"ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל((-))R₂; ובעד כל כמות שמעבר ל-250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - התעריף בעד אותה רמת מליחות בהפחתה של 0.95 ש"ח למ"ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל((-))R₂ בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; :: (4) מי קולחים, שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש, למעט מי השפד"ן - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-56% מ-R₂; :: (5) מי שפד"ן שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-40% מ-R₂; :: (6) תעריף לכמות מים נחרגת - ::: 1. בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; ::: 2. בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; :: (7) מקורות תקבע את תכולת הכלורידים והיונים המומסים לעניין סעיף זה לפי סעיף 7(1.6)(4)ב עד ז; :: (8) על אף האמור בפסקה זו, התעריף בעד מים מליחים, מים נחותים או מי קולחין, לרבות שפד"ן, שמנהל הרשות קבע כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הקבוע לאותו ספק בפסקה 3.1 בעד כל כמות מים שפירים שמעבר לכמות המוכרת. : (4) '''מים לשמירת ערכי טבע -''' :: בעד הזרמה של מים בבתי גידול לחים שמנהל הרשות הגדירם ברישיון כמיועדים לשמירת ערכי טבע - :: (1) שהפיק בעל הרישיון - תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי [[כללי הפקה והולכה]]; :: (2) שסיפקה מקורות לבעל הרישיון - העלות הכרוכה בהפקתם ואספקתם, כפי שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית. @ 8. אחזקת מערכות מים וביוב (תיקון: תשמ"ט, תש"ן, תשנ"א-3, תשנ"ד-2, תשנ"ה, תשנ"ז-2, תש"ס-2, תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3, תשע"א-3, תשע"א-6, תשע"ב-2, [הודעות], תשע"ג, תשע"ג-3, תשע"ד-2, תשע"ה-2, תשע"ו, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח, תשע"ח-2, תשע"ח-5, תשע"ט, תשע"ט-4, תש"ף, תש"ף-2, תשפ"א, תשפ"א-2, תשפ"ב, תשפ"ב-2) : (א) מקורות תפריש מתוך הסכומים שחייבה ספק ברשות מקומית, בעד כל כמות מים שסיפקה לו, סכום למ"ק מהחיוב למים שסופקו לכל מטרת צריכה או שימוש למעט לחקלאות: :: (1) לספק מקומי רשותי - 0.834 ש"ח; :: (2) לספק אחר ברשות מקומית - 0.314 ש"ח. : (ב) סכומים שהפרישה מקורות בניכוי הוצאות גבייה, מתוך הסכומים כאמור בסעיף קטן (א) יירשמו בנפרד, והיא לא תשעבד או תמחה כספים אלה ולא תיתן זכות קיזוז לגביהם בלא אישור הממונה; עם הקמתה של חברה בתחומי הספק שממנו נגבו הכספים כאמור בסעיף קטן (א), ולא מוקדם מיום 1 בינואר 2011, תעביר מקורות לחברה, על פי הוראת הממונה ובמועד שיורה, את סך כל הכספים שנגבו מאותו ספק כאמור, בתוספת ריבית; לעניין זה, ::- "ריבית" - ריבית חשב כללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שמתפרסמת, מזמן לזמן, ברשומות ובהפחתה של 1.25%; ::- "הוצאות גבייה" - 3% מתוך הסכומים שחייבה מקורות לפי סעיף קטן (א), ואם נקטה לשם גבייתם בהליך בבית משפט או בהוצאה לפועל - 8% מתוך הסכומים שחייבה ושלגביהם נקטה בהליך כאמור. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוקמה חברה וכל עוד לא נקבעו לה תעריפים כאמור [[בסעיף 30 לכללי חישוב עלות]], ימשיכו לחול על אספקת המים התעריפים לפי כללים אלה לספקים או לחברות, לפי העניין, כפי שחלו ערב הקמתה, ואולם לעניין סכומים שתפריש מקורות לפי סעיף קטן (א) החל ממועד הקמת החברה כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (ב) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה). : (ד) על פי הוראה בכתב של הממונה והחל מהמועד שיורה עליו, ובלבד שלא יקדם ליום תחילת התקופה שלגביה שלחה החברה הודעת חיוב ראשונה לצרכניה, מקורות תפסיק את גביית התעריפים מהחברה שהוקמה כאמור, לפי תעריף של ספק ברשות מקומית ותחייב את החברה לפי תעריף של ספק רב-רשותי לחברה שהוקמה כאמור. : (ה) הורה הממונה למקורות כאמור בסעיף קטן (ד), תעביר מקורות מיידית לחברה סכומים שהפרישה בעבורה לפי סעיף קטן (ג), מיום הקמתה. : (ו) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה, באישור מועצת הרשות הממשלתית להורות למקורות לבצע אחד האלה: :: (1) להפחית מהסכום שהיא גובה מספק לפי סעיף קטן (א) בתנאים ולתקופה שיורה ובלבד שתעריף שישלם הספק כאמור לא יפחת מתעריף לספק חד-רשותי; :: (2) להפחית מהסכומים שהפרישה לפי סעיף קטן (א); :: (3) להעביר לספק סכומים שנרשמו לזכותו לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה - הסכומים שנרשמו) ובלבד שהסכום שתעביר לא יעלה על מכפלה של הסכום שהממונה אישר לאותו ספק כהשקעה עודפת במערכות מים או ביוב בתחומו ביחס שבין הסכומים שנרשמו לבין הסכומים שנרשמו בצירוף החוב במקורות בשל אותם סכומים. : (ז) הוראה כאמור בסעיף קטן (ו) תינתן בשים לב למצב משק המים והביוב בתחום הספק האמור, וליעילות ניהול משק המים והביוב בידי אותו ספק, ובהתקיים התנאים הבאים: :: (1) אם הספק הוא ספק ברשות מקומית למעט ספק כאמור בפרט (3) להגדרה ספק, ההפחתה או ההעברה התבקשו בשל השקעות במערכות המים או הביוב בתחומו, והממונה נוכח לדעת כי יש הכרח או דחיפות בביצוען; :: (2) אם הספק הוא אגודה שיתופית - לאחר שקוימה התייעצות עם רשם האגודות השיתופיות כמשמעותו [[בסעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות]]. @ 8א. (תיקון: תש"ן, תש"ע-2) : (((בוטל).)) @ 8ב. תעריף למים מוחדרים (תיקון: תשע"ח-5) : מקורות תשלם למחדיר בעד כל כמות מוחדרת שהפיקה, את הסכום הנמוך מבין שני אלה: : (1) עלות כפי שתחושב לפי [[סעיף 5 לכללי שירותי תשתית]] בהתאמות ובשינויים האלה: :: (א) מקדם החזר ההון יעמוד על השיעור לפי סעיף קטן (ב) כשהוא מוכפל ב-1.4; :: (ב) תקופת הקיים בשנים תעמוד על 20 שנה; : (2) 2 ש"ח למ"ק. @ 9. (תיקון: תש"ן, תש"ס-2) : (((בוטל).)) @ 10. (תיקון: תש"ע-2, תשע"ג, תשע"ז-3) : (((בוטל).)) @ 11. (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2) : (((בוטל).)) @ 12. (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2) : (((בוטל).)) @ 12א. פרסום תעריפים (תיקון: תש"ע-2, תש"ע-3, תשע"א-6, תשע"ד-2, תשע"ה-2, תשע"ו) : (א) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריפים שהתקבלו - :: (1) (((בוטל);)) :: (2) לפי [[סעיף 7(3)]] - ::: (1) לפי פסקת משנה (3.1.2.1) - לספק חברה, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (L); ::: (2) לפי פסקת משנה (3.1.2.2) - לספק חברה, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי (H); ::: (3) לפי פסקת משנה (3.1.2.3) - לספק חברה, בעד גינון ציבורי (G); ::: (4) לפי פסקת משנה (3.1.3.2) - למי שאינו ספק; ::: (5) לפי פסקת משנה (3.1.1.1ג) - לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (M); ::: (6) לפי פסקת משנה (3.1.1.2ג) - לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת (N). : (א1) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין היחס (K) לפי [[סעיף 7(3)]]. : (א2) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריף שיתקבל לפי [[סעיף 10]] והחלטות הממונה לפי [[סעיף 8(ו)]]. : (ב) פורסמה הודעה כאמור, יראו בה, כמחייבת לעניין התעריפים הנקובים בה. @ 12ב. כמות נחרגת ותשלום מיוחד (תיקון: תש"ע-2) : אין בקביעתם של תעריפים לכמות נחרגת בכללים אלה, משום היתר למקורות או לכל אדם אחר, להפיק, לספק או לצרוך מים מעבר לכמות המוקצית לו, לפי העניין, או לגרוע מסמכויות מנהל הרשות הממשלתית לפי [[+|סעיפים 124א]] [[ו-124ד לחוק]]. @ 13. ביטול : תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ה-1985 - בטלות. == תוספת (תיקון: תשע"ז-3) == ==== ((([[סעיף 1]] - ההגדרה "אזור נסמך מים שפירים"))) ==== : {{ממורכז|[[תמונה:אזור נסמך מים שפירים.jpg|400px]]}} <פרסום> י"ט בסיון התשמ"ז (16 ביוני 1987) <חתימה> אריה נחמקין שר החקלאות 1mg0yy6o9beuvuz59zbprd8z8tm9qgy 1417545 1417469 2022-08-10T06:59:54Z Fuzzy 29 wikitext text/x-wiki <שם> כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז-1987 (תיקון: תשס"ז) <שם> תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז-1987 <מקור> ((ק"ת תשמ"ז, 1109|תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|5042)); ((תשמ"ח, 25|תיקון|5058)), ((912|תיקון מס' 2|5113)); ((תשמ"ט, 806|תיקון מס' 3|5186)); ((תש"ן, 603|תיקון|5266)), ((760|תיקון מס' 2|5276)), ((970|תיקון מס' 3|5286)); ((תשנ"א, 35|תיקון|5299)), ((293|תיקון מס' 2|5314)), ((851|תיקון מס' 3|5355)); ((תשנ"ב, 1037|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)|5441)), ((1354|תיקון לצו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)|5459)); ((תשנ"ג, 1162|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (תעריפי מים לחקלאות)|5545)), ((1162|תיקון|5545)); ((תשנ"ד, 16|ת"ט|5549)), ((850|תיקון|5596)); ((תשנ"ה, 1582|תיקון|5689)), ((1698|תיקון מס' 2|5695)); ((תשנ"ז, 160|תיקון|5797)), ((340|תיקון מס' 2|5806)), ((861|תיקון מס' 3|5835)), ((1135|תיקון מס' 4|5850)); ((תשנ"ח, 707|תיקון|5897)); ((תש"ס, 35|תיקון|6002)), ((779|תיקון מס' 2|6047)); ((תשס"א, 168|ת"ט|6069)); ((ס"ח תשס"ג, 390|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)), ((573|ת"ט|1904)); ((תשס"ה, 374, 375|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((ק"ת תשס"ו, 1179|תיקון|6517)); ((תשס"ז, 784|תיקון|6583)); ((תשס"ח, 382|תיקון|6640)); ((תש"ע, 94|הוראת שעה|6821)), ((447|תיקון|6847)), ((1310|תיקון מס' 2|6903)), ((1313|תיקון (תיקון)|6903)); ((תשע"א, 116|הוראת שעה|6937)), ((117|תיקון|6937)), ((398|תיקון מס' 2|6957)), ((706|ת"ט|6978)), ((1070|תיקון [תש"ע] (תיקון)|7008)), ((1070|תיקון מס' 3|7008)), ((1140|ת"ט|7012)); ((תשע"ב, 466|תיקון [תש"ע] (תיקון)|7066)), ((467|תיקון|7066)), ((1633|תיקון מס' 2|7157)); ((תשע"ג, 341|תיקון|7195)), ((661|ת"ט|7217)), ((1430|תיקון מס' 2|7263)); ((תשע"ד, 380|תיקון [תש"ע] (תיקון)|7320)), ((381|תיקון|7320)), ((1150|הוראת שעה|7379)), ((1438|תיקון [תש"ע] (תיקון מס' 2)|7389)), ((1439|תיקון (תיקון)|7389)), ((1716|הוראת שעה|7416)); ((תשע"ה, 27|תיקון|7432)), ((503|תיקון מס' 2|7467)), ((505|הוראת שעה [תשע"ד] (תיקון)|7467)), ((1136|תיקון מס' 3|7505)), ((1310|תיקון מס' 4|7524)); ((תשע"ו, 438|תיקון|7591)), ((441|הוראת שעה [תשע"ד] (תיקון)|7591)); ((תשע"ז, 436|תיקון|7749)), ((809|תיקון מס' 2|7786)), ((1280|תיקון מס' 3|7830)); ((תשע"ח, 608|תיקון|7912)), ((746|תיקון מס' 2|7918)), ((2230|תיקון [תשע"ה] מס' 2 (תיקון)|8028)), ((2230|תיקון [תשע"ז] מס' 3 (תיקון)|8028)), ((2231|תיקון מס' 3|8028)); ((תשע"ט, 1664|תיקון|8135)), ((1667|תיקון [תשע"ז] מס' 3 (תיקון)|8135)), ((3089|תיקון מס' 2|8199)), ((3452|תיקון מס' 3|8240)); ((תש"ף, 273|תיקון|8308)), ((1661|תיקון מס' 2|8625)); ((תשפ"א, 1118|תיקון|9025)), ((3498|תיקון מס' 2|9463)); ((תשפ"ב, 1318|תיקון|9830)), ((3276|תיקון מס' 2|10224)). ''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשנ"ד, 691|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5585)), ((913|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5604)), ((1269|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5618)), ((1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5621)); ((תשנ"ה, 288|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5654)), ((591|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5654)), ((592|ת"ט|5654)), ((1357|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5674)), ((1681|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5693)); ((תשנ"ו, 45|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5709)), ((442|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5731)), ((1003|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5760)); ((תשנ"ז, 105|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5792)), ((476|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5817)), ((535|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5822)), ((926|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5839)), ((985|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5844)), ((1127|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5849)); ((תשנ"ח, 121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5865)), ((400|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5879)), ((548|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5886)), ((787|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5903)), ((1168|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5919)), ((1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5925)); ((תשנ"ט, 197|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5942)), ((201|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5942)), ((202|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5942)), ((902|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5979)), ((905|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5979)), ((907|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5979)); ((תש"ס, 118|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6008)), ((121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6008)), ((123|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6008)), ((659|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6040)), ((663|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6040)), ((664|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|6040)); ((תשס"א 210|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6072)), ((211|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6072)), ((861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6109)), ((862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6109)), ((971|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6118)); ((תשס"ב, 206|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6140)), ((207|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6140)), ((439|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6152)), ((858|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6177)), ((861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6177)), ((862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|6177)); ((תשס"ג, 20|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6197)), ((199|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6208)), ((560|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2) [צ"ל: (מס' 3)]|6228)), ((706|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3) [צ"ל: (מס' 4)]|6238)),((706|ת"ט|6238)); ((תשס"ד, 7|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6268)), ((180|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) [צ"ל: (מס' 2)]|6287)), ((941|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2) [צ"ל: (מס' 3)]|6336)), ((945|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3) [צ"ל: (מס' 4)]|6336)); ((תשס"ה, 355|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6364)), ((960|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6421)), ((963|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6421)); ((תשס"ו, 176|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6443)), ((467|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6461)), ((1089|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6509)), ((1091|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6509)); ((תשס"ז, 435|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6549)), ((437|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6549)), ((439|ת"ט|6549)), ((879|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6588)); ((1049|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6603)), ((1051|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6603)); ((תשס"ח, 94|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6621)), ((250|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6631)), ((1004|ת"ט|6680)), ((1146|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס' 3)|6695)); ((תשס"ט, 313|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|6738)), ((1139|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס' 2)|6795)); ((תש"ע, 959|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|6879)); ((תשע"ב, 1581|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7157)); ((תשע"ג, 1509|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7268)); ((תשע"ד, 1576|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7404)); ((תשע"ו, 1484|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7681)). <מבוא> <!-- (תיקון: תשס"ז) --> בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיף 112]] [[=החוק|לחוק המים, התשי"ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 113 לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה: @ 1. הגדרות (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3, תשע"א-3, תשע"א-4, תשע"ב, תשע"ו, תשע"ז-3, תשע"ח, תשע"ח-5, תשע"ט, תשע"ט-4) : בכללים אלה - :- "אזור מורד" - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא "אזור מורד" בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אובדן המים באותו אזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה; :- "אזור מעלה" - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא "אזור מעלה", בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה; :: ((פורסמה הכרזה על "אזור מעלה" ו"אזור מורד" (י"פ תשע"ח, 7954; תשע"ט, 8898; תש"ף, 5544, 6825, 8823; תשפ"א, 6182; תשפ"ב, 452).)) :- "אזור נסמך מים שפירים" - אזור שניתן לנהל בו במשותף את מצאי המים למטרת חקלאות, המסומן כאזור נסמך מים שפירים במפה [[שבתוספת]], כל עוד לא מתקיים בו אחד מאלה: :: (1) שיעור המים הנחותים מסך מצאי המים באזור גדול מ-25%; :: (2) הביקוש למים נחותים באזור קטן ממצאי המים הנחותים בו; :- "הממונה", "חברה" - כהגדרתם [[בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב]]; :- "הפקת סילוק" ו"הפקת שיקום" - כהגדרתן [[בכללי הפקה והולכה]]; :- "הרשות הממשלתית" - כהגדרתה [[בסעיף 124יא לחוק]]; :- "חוק תאגידי מים וביוב" - [[חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001]]; :- "כללי הספקים המקומיים" - [[=כללי הספקים המקומיים|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ"ד-1994]]; :- "כללי הפקה והולכה" - [[=כללי הפקה והולכה|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע"ז-2017]]; :- "כללי חישוב עלות" - [[=כללי חישוב עלות|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע-2009]]; :- "כללי רישיון" - [[=כללי רישיון|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע"ד-2014]]; :- "כללי שירותי תשתית" - [[=כללי שירותי תשתית|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע"א-2011]]; :- "כללי התעריפים" - [[=כללי התעריפים|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע-2009]]; :- "כמות מוחדרת" - כמות מים שהוחדרה לפי רישיון החדרה ושהוגדרה ברישיון ככמות מוחדרת; :- "כמות מוכרת" - התוצאה המתקבלת מחלוקה בשנים עשר של כמות המים המוכרת לספק לגבי שנה מסוימת, לפי [[סעיף 14ג לכללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע"ו-2016]], כפי שמופיע ברישיון ההספקה של מקורות; :- "כמות מים מוקצית" - כמות המים המוקצית כדין, בין להפקה, בין להספקה, ובין לצריכה על פי רישיון, למעט תוספת גמישה לחקלאות כמשמעותה [[בכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל"ו-1976]]; :- "כמות מים מסופקת" - כמות המים המסופקת בפועל, כפי שנמדדה בנקודת המדידה; :- "כמות מים נחרגת" - כל אחת מאלה: :: (1) כמות המים שהופקה, סופקה או נצרכה מעל או בניגוד לכמות המים המוקצית; :: (2) כמות מים שפירים שנצרכה, כדין, לפי היתר של מנהל הרשות הממשלתית; :: (3) כמות מים שהופקה בהפקת חורף, כהגדרתה [[בכללי הפקה והולכה]]; :- "מדגה מתועש" - גידול דגים לשיווק בבריכות מצופות ביריעה פלסטית או בבטון, שבהן משך זמן שהיית המים פחות מ-24 שעות ומפיק המים מזרימם חזרה למקור מים לפי צו הרשאה שניתן לפי [[סעיף 20יא לחוק]] (להלן - צו הרשאה) ובהתאם לתנאיו; :- "מחדיר" - מי שהחדיר מים שקיבל ממקורות לאקוויפר לפי רישיון החדרה; :- "מים נחותים" - קולחין, מים מליחים ומים שפירים מאיכות נחותה; :- "מ"ק" - מטר מעוקב של מים; :- "מקורות" - מקורות חברת מים בע"מ, בין שהיא מספקת את המים לפי רישיון ובין שרואים אותה כאילו סיפקה אותם לפי [[סעיף 33א לחוק]]; :- "מפעלי מקורות" - מפעלים של מקורות באזורי הארץ השונים, שמתכונתם אושרה בידי מנהל הרשות הממשלתית; :- "נקודת מדידה" - הנקודה שבה נמדדת כמות המים המסופקת לצרכן, לצורך עריכת החשבון בין מקורות והצרכן בעד הספקת המים; :- "ספק" - צרכן שמספק מים לצריכה ביתית או למטרת תעשייה או למטרת חקלאות, לפי רישיון, והוא אחד מאלה: :: (1) חברה, עיריה, מועצה מקומית לרבות מועצה אזורית, ועד מקומי, איגוד ערים, ובלבד שהם מספקים מים במדידה לצרכניהם לפי [[חוק מדידת מים, התשט"ו-1955]], ומחייבים אותם לפי חשבון מים; :: (2) צרכן שיתופי; :: (3) אגודה שיתופית או תאגיד אחר שאינו חברה שמנהל הרשות הממשלתית שוכנע כי תכליתו אספקת מים בתחומו וכי הוא בא במקום אחד או יותר מן הגורמים, המנויים בפסקאות (1) או (2) לעניין אספקת מים בשטח, כולו או חלקו, של אותו גורם או גורמים, לפי העניין; :- "ספק אחר ברשות מקומית" - ספק ברשות מקומית שאינו ספק מקומי רשותי; :- "ספק חד-רשותי" - ספק, למעט חברה ולמעט ספק ברשות מקומית, המספק מים בתוך תחום יישוב אחד או יותר ובלבד שאינו ספק רב-רשותי; :- "ספק מקומי רשותי" - כהגדרתו [[בכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ"ד-1994]]; :- "ספק רב-רשותי" - ספק שהוא מועצה אזורית ובכלל זה ספק המצוי בבעלות של המועצה כאמור, המספק שירותי מים וביוב בתוך תחום של יותר מיישוב אחד; :- "ספק רב-רשותי אזורי" - (((נמחקה);)) :- "ספק ברשות מקומית" - ספק, שלא הקים חברה שחלות עליו הוראות [[סעיף 6א לחוק תאגידי מים וביוב]], לרבות ספק כאמור בפרט (3) להגדרת ספק, הפועל בתחום רשות מקומית שאינה מועצה אזורית, ולמעט ספק שהוא מועצה מקומית תעשייתית; :- "צרכן" - מי שמסופקים לו מים ממקורות על פי רישיון; :- "צרכן ביתי" - (((נמחקה);)) :- "צרכן שיתופי" - אגודה שיתופית שרשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו [[בפקודת האגודות השיתופיות]], סיווג לפי [[הפקודה האמורה]] כקיבוץ, כקיבוץ שיתופי או כקיבוץ מתחדש, למעט קיבוץ עירוני, שמתקיימים לגביה כל אלה: :: (1) היא מספקת מים למטרת צורכי בית לכמה יחידות דיור, שאין בכל אחת מהן מדידה נפרדת של מים לצורכי בית, באמצעות מד-מים המותקן ביחידת הדיור; :: (2) היא צורכת מים ממקורות על פי רישיון שנקבעה בו הכמות, לכל המים המוקצים לצריכה ביתית; :: (3) כמות המים שאינה למטרת צריכה ביתית נמדדת בה באמצעות מדי-מים נפרדים בכל אחד מן השטחים שאינם משמשים למטרה האמורה; :- "רישיון" - כהגדרתו [[בסעיף 23(ב) לחוק]]; :- "רישיון החדרה" - כמשמעותו [[בסעיף 44ב לחוק]]; :- "ש"ח" - שקלים חדשים; :- "שיעור המע"מ" - השיעור שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976]]; :- "תשלומים בעבור סידור האספקה" - תשלומים חד-פעמיים ששילם הספק, למקורות, לכל מ"ק, בעבור השקעות היסוד לפי חלקו היחסי במערכת המים, לרבות הגדלת חלקו היחסי, בין בהסכם ובין לפי הוראות [[החוק]] ובלבד שטרם חלפו 20 שנה מיום התשלום, ולמעט תשלומים שוטפים שנתיים ששילם עקב אי-תשלומם של התשלומים החד-פעמיים כאמור. @ 2. הספקת מים לפי תעריפים (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תשע"א-3, תשע"ז-3) : (א) מקורות לא תספק מים אלא בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, ולא תשית על צרכן, תשלומים נוספים שאינם מפורטים בכללים אלה, לרבות תשלומים בעבור סידור האספקה והיטלי הפקה כמשמעותם [[בסעיף 116 לחוק]]. : (א1) דמי מים שעל בעל רישיון לשלם למקורות לפי [[סעיף 33א(ב) לחוק]] יחושבו לפי ההפרש בין תעריף ההפקה או תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי [[כללי הפקה והולכה]], לבין התעריף החל עליו לפי כללים אלה. : (ב) הוראות כללים אלה עדיפות על כל הסכם שנעשה בין מקורות לצרכן לפני קביעת התעריפים הנקובים בכללים אלה. : (ג) חל שינוי בתעריפי המים בתוך תקופת הצריכה שאליה מתייחס החשבון לצרכן, יראו את הצריכה כאילו התחלקה באופן שווה לכל יום בתקופת הצריכה, והצרכן יחויב לשלם לפי התעריף הקודם בעד הימים שלפני יום השינוי ולפי התעריף החדש בעד הימים שלמן יום השינוי. @ 3. מס ערך מוסף (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3) : למעט אם נקבע אחרת, התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף, כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; נקבעו תעריפים בכללים אלה בדרך של הפניה לתעריפים או רכיבים בתעריפים הקבועים בדבר חקיקה אחר, יופחת מהם סכום בגובה שיעור מס ערך מוסף ככל שנכלל שם ולא הופחת בכללים אלה, והכל לפי העניין. @ 4. סייג לתחולה (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3) : התעריפים בכללים אלה יחולו לגבי מים שמספקת חברת מקורות לצרכניה. @ 5. חיוב בתעריפים לפי רשיון (תיקון: תשס"ז, תשע"ז-3) : החיוב בתעריפים הנקובים בכללים אלה ייעשה בהתאם לקביעותיו של רשיון, לרבות מטרות המים המפורטות בו. @ 6. התחשבנות בין מקורות והצרכן (תיקון: תשס"ז) : (א) צרכן חייב לשלם למקורות את מחיר המים בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, בהתאם לחשבון שיוגש לו מאת מקורות. : (ב) בתים כל שנה תגיש מקורות לצרכן חשבון בעד כמות מים נחרגת, אם היתה כזאת, בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה; מקורות רשאית להגיש חשבון כאמור גם לפני תום שנה, בתום כל חודש או בתום כל חלק מן השנה, אם נוכחה בצריכה של כמות מים נחרגת. @ 6א. ריבית (תיקון: תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-5) : (א) תשלום לפי [[סעיף 112 לחוק]], שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם למקורות, שלא שולם במועד שבו היה עליהם לשלמו (להלן - מועד החיוב), ישולם בתוספת ריבית כאמור [[בסעיף 31 לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע"א-2011]], ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל. : (ב) שילם צרכן למקורות יתר תשלום על סכום שהוא חב בו לפי כללים אלה, ומקורות לא החזירה לו את יתר התשלום בתוך 30 ימים מיום תשלומו, תחזירו מקורות בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה - מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל. @ 7. תעריפים למים למטרות צריכה שונות (תיקון: תשמ"ח, תשמ"ח-2, תשמ"ט, תש"ן, תש"ן-2, תש"ן-3, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"א-3, תשנ"ב, תשנ"ב-2, תשנ"ג-2, תשנ"ד, [הודעות], תשנ"ד-2, תשנ"ה-2, תשנ"ז, תשנ"ז-2, תשנ"ז-3, תשנ"ז-4, תשנ"ח, תש"ס, תש"ס-2, תשס"א, ס"ח תשס"ג, ס"ח תשס"ה, ס"ח תשס"ה-2, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח, תש"ע, תש"ע-2, תש"ע-3, תש"ע-4, תשע"א, תשע"א-2, תשע"א-3, תשע"א-5, תשע"א-6, תשע"א-7, תשע"ב, תשע"ב-2, תשע"ב-3, תשע"ג, תשע"ג-2, תשע"ג-3, תשע"ד, תשע"ד-2, תשע"ד-3, תשע"ד-4, תשע"ד-5, תשע"ד-6, תשע"ה, תשע"ה-2, תשע"ה-3, תשע"ה-4, תשע"ה-5, תשע"ו, תשע"ו-2, תשע"ז, תשע"ז-2, תשע"ז-3, תשע"ח, תשע"ח-2, תשע"ח-3, תשע"ח-4, תשע"ח-5, תשע"ט, תשע"ט-2, תשע"ט-3, תשע"ט-4, תש"ף, תש"ף-2, תשפ"א, תשפ"א-2, תשפ"ב, תשפ"ב-2) : התעריפים לכל מ"ק מכמות המים המסופקת מאת מקורות יהיו כמפורט להלן: : (1) '''מים לחקלאות''' : 1.1 '''מים שפירים -''' :: {{טורים שווים | {{ממורכז|{{מוקטן|שם מפעל מקורות}}}} | {{ממורכז|{{מוקטן|תעריף בעד כמות המים המוקצית {{ש}} בכל חודשי השנה בש"ח למ"ק}}}} }} :: 1.1.1 (((נמחקה))) :: 1.1.2 (((נמחקה))) :: 1.1.3 (((נמחקה))) :: 1.1.4 (((נמחקה))) :: 1.1.5 (((נמחקה))) :: 1.1.6 (((נמחקה))) :: 1.1.6א (()) (((נמחקה).)) :: 1.1.7 (()) 1.940 ש"ח, ובאזור נסמך מים שפירים - 1.647 ש"ח. :: 1.1.7א (()) מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים - ::: (1) הממוקמים באזור מורד - 75% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; ::: (2) הממוקמים באזור מעלה - 125% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7. :: 1.1.7ב (()) מים שפירים ששימשו למדגה מתועש - :: (1) התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7 בעד כמות מים השווה למכפלה של שטח פני הבריכה ב-1,500 מ"ק לדונם, ולגבי בריכות ששטח פניהן מקורה ואינו חשוף לאור השמש - ב-750 מ"ק לדונם; :: (2) בעד יתרת כמות המים - ::: (א) אם הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה - 0.005 ש"ח למ"ק; ::: (ב) אם לא הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה, או אם לא מולאו שאר התנאים הנקובים בצו ההרשאה, מהמועד שבו נמסרה לצרכן הודעה על כך ועד שתיקן את ההפרה - 0.01 ש"ח למ"ק. :: 1.1.7ג (()) מים שפירים ששימשו להשקיית אדמות הכבול בעמק החולה לפי תנאי הרישיון - 0.903 ש"ח, ולבעל רישיון שלא עמד בתנאי הרישיון - התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ולמים כאמור שמקורם במיתקני הפקה למים עיליים במעלה - 125% מהתעריף הנקוב בפסקה האמורה. :: 1.1.8 (((נמחקה).)) :: 1.1.9 תעריף לכמות מים נחרגת - ::: (1) בשיעור שאינו עולה על 10% - 3.489 ש"ח למ"ק; ::: (2) בשיעור שעולה על 10% - התעריף הנקוב בפסקת משנה 7(3)(ב) בפסקת משנה 3.1.1.2. : 1.2 '''שפד"ן -''' :: לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי - :: 1.2.1 ((תעריף לכמות מים נצרכת -)) ::: בשנת 2022 - 1.538 ש"ח למ"ק; ::: משנת 2023 ואילך - 1.588 ש"ח למ"ק. :: 1.2.2 תעריף לכמות מים נחרגת - התעריפים לפי פסקת משנה 1.1.9. : 1.3 '''קולחין -''' :: 1.3.1 תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות של מי השקיה חקלאית בלא מגבלות, לרבות מי קולחין ממפעל תשלובת הקישון המסופקים ממאגרי תשלובת הקישון, כפי שיקבע שר הבריאות לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]], עד לכמות המוקצית - 1.256. :: 1.3.2 תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות נמוכה מן הקבוע בפסקת משנה 1.3.1 או גבוהה ממוליכות חשמלית של 1.7 דציסימנס למטר, עד לכמות המוקצית - תעריף הנמוך ב-14% מן התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.3.1. :: 1.3.2א (()) (((פקעה).)) :: 1.3.3 תעריף לכמות מים נחרגת - ::: (1) בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; ::: (2) בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה. :: 1.3.4 ::: (א) קביעת המוליכות החשמלית לעניין פסקה זו תיעשה על ידי מקורות, על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנה, בחודש אוקטובר; הקביעה תהווה בסיס לתעריף מי הקולחים בשנת הרישוי העוקבת, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור במהלך שנת הרישוי; ::: (ב) דגימה של המים תיעשה על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו, במוצא מיתקן טיהור השפכים; ::: (ג) את תוצאות הדגימה תעביר מקורות לרשות הממשלתית למים ולביוב, לא יאוחר מ-15 בחודש נובמבר של כל שנה; בצירוף אישור על העברת עותק שלהן לצרכן, 10 ימים לפחות לפני כן; ::: (ד) הוראות פסקת משנה זו לא יחולו באזורים שבהם ראה מנהל הרשות הממשלתית, כי השימוש במי קולחים עלול לזהם מקורות מים. : 1((.))4 (()) (((נמחקה))) : 1.5 (()) (((פקעה))) : 1.6 (()) '''מים מליחים''' :: (1) בפסקת משנה זו, "תעריף בסיס", בש"ח - 1.457. :: (2) לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי - מים שמוליכותם החשמלית - ::: א. בין 1.9 דציסימנס למטר ובין 2.65 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 10 אחוזים; ::: ב. בין 2.65 דציסימנס למטר ובין 3.4 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 16 אחוזים; ::: ג. בין 3.4 דציסימנס למטר ובין 4.1 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 24 אחוזים; ::: ד. בין 4.1 דציסימנס למטר ובין 4.8 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 30 אחוזים; ::: ה. בין 4.8 דציסימנס למטר ובין 5.2 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 34 אחוזים; ::: ו. בין 5.2 דציסימנס למטר ובין 10 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 40 אחוזים; ::: ז. מעל 10 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 45 אחוזים. :: (3) מים שתכולת הסולפטים בהם עולה על 1,600 מיליגרם לליטר, או מים שרמת הברזל המומס בהם מעל 0.3 מיליגרם לליטר או מים שרמת המימן הגופרי בהם מעל 0.5 מיליגרם לליטר או צירוף של כל שניים מהם, והמוליכות החשמלית שלהם נמוכה מ-3.4 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס, בהפחתה של 25 אחוזים. :: (3א) מים מליחים, ממיתקני הפקה למים עיליים: ::: (א) לכמות שהוקצתה בשנת הרישוי, 90% מהקבוע בסעיף (([צ"ל: בפסקה])) 1.6(2); ::: (ב) הממוקמים באזור מורד, 85% מהתעריף בפסקת משנה (א); ::: (ג) הממוקמים באזור מעלה, 115% מהתעריף בפסקת משנה (א); :: (3ב) תעריף לכמות מים נחרגת - ::: א. בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה; ::: ב. בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה. :: (4) ::: א. קביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים לעניין סעיף זה תיעשה על ידי מקורות; ::: ב. הקביעה כאמור תיעשה על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנתיים מחודש יולי עד חודש אוקטובר של אותה שנה (להלן בסעיף זה - תקופת הקביעה); הקביעה תהווה בסיס לתעריף המים המליחים בשתי שנות הרישוי העוקבות, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור בתקופת הקביעה; ::: ג. הדגימה של המים תילקח בנקודה שבה מועברים המים מרשות הספק לרשות הצרכן (נקודת המעבר); ::: ד. הדגימה של המים תילקח על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו; ::: ה. תוצאות הדגימות יועברו על ידי מקורות לרשות הממשלתית, לא יאוחר מ-15 בחודש נובמבר של כל שנה; עותק מתוצאות הדגימות תעביר מקורות לצרכן, לפחות 10 ימים לפני כן; ::: ו. נמנע ממקורות לקחת דגימה בשל נסיבות התלויות בצרכן, תיעשה הקביעה בשנת הרישוי העוקבת על בסיס הנתונים הנמצאים ברשותה באותה עת ורשאית היא לצורך כך לקבל נתונים בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים מאת הרשות הממשלתית וזאת עד לביצוע דגימה חוזרת שתילקח עד לסוף חודש מרס; תוצאות הבדיקה החוזרת ישמשו לצורך ההחלטה בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים ממועד הבדיקה; מנע הצרכן ביצוע בדיקה חוזרת יחויבו המים מאותו מועד לפי התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; ::: ז. על אף האמור בפסקת משנה ב רשאים הצרכן או מקורות, לפי העניין, לערוך דגימה חוזרת גם בשנה העוקבת לשנת הבדיקה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות ממועד הדגימה הקודמת לאותו צרכן; ממצאי הבדיקה ישמשו לקביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים כאמור עד סוף תקופת הקביעה; ובלבד שאם נעשתה דגימה חוזרת בידי צרכן, תוצג לפני מקורות בדיקת מעבדה מוסמכת ומקורות תבצע דגימה חוזרת לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים, והצרכן יישא בעלות הדגימה החוזרת שתיעשה על ידי מקורות בסך 500 שקלים חדשים. :: (5) הזכאות לעניין סעיף זה לגבי מים שאינם מזוהים כמים מליחים בעת התקנתו, תקום רק עם הגשת בקשה בכתב למנהל הרשות הממשלתית ותחל רק בשנת הרישוי העוקבת. :: (6) פסקת משנה (2)א עד ו תחול באזורים האלה בלבד או בחלקים מהם, על פי קביעת מנהל הרשות הממשלתית: עמק הירדן; בקעת הירדן; עמק בית שאן; עמק חרוד; עמק יזרעאל; עמק זבולון; חוף הכרמל; הנגב הצפון מערבי; הר הנגב; מדבר יהודה; ערבה; כיכר סדום. :: (7) על אף האמור בפסקות משנה (2) ו-(3), התעריף בעד מים מליחים שמנהל הרשות הורה כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הנקוב בפסקה 1.1.7. : 1.7 (()) מים שפירים שמנהל הרשות אישר שהם באיכות נחותה, ובעל הרישיון סיפקם כאמור ברישיון - 90% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ואם נקבע ברישיון שיש לספקם לצורך הספקתם למפעל קולחין והמים סופקו כאמור - 50% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; בסעיף זה, "איכות נחותה" - מים המהווים תוספת להפקה לגבי מקור מים מסוים ושהרכבם הכימי מונע מהם שימוש במי שתייה. : 1.7א (()) מים מליחים המופקים מקידוח שמנהל הרשות אישר שהם מים נחותים ושנקבע ברישיון שיש לספקם למפעל קולחין, בכמות שאינה עולה על 10 מלמ"ק לשנה, והמים סופקו כאמור - 70% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.6, לפי העניין; בפסקה זו, "מים נחותים" - מים שאינם מנוצלים ושאספקם (([צ"ל: ושאספקתם])) למפעל קולחין מביאה לתוספת הפקה ושמוליכותם מעל 2.65 דצמיסימנס למטר או שהרכבם הכימי מונע את אספקתם למערכות האספקה. : 1.8 (()) מים שנקבע לגביהם ברישיון ההספקה כי הם מיועדים להעברה בין מפעלית למפעל קולחין - תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לגביהם לפי [[כללי הפקה והולכה]]. : (2) (((נמחקה))) : (3) '''מים לכל צריכה אחרת''' :: (א) בפסקה זו - :::- "Z₁" - התעריף הנקוב [[בסעיף 3(1)(א) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות מוכרת; :::- "Z₂" - התעריף הנקוב [[בסעיף 3(1)(ב) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות נוספת; :::- "W" - התעריף הנקוב [[בסעיף 4(1) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים בעד גינון ציבורי; :::- "S" - המנה המתקבלת מחלוקת תעריף הביוב שנקבע לספק המקומי הרשותי לפי [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)|פרק ד' לכללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה), התשע"ה-2014]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע"מ; :::- "D₁" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת הראשונה לכללי חישוב עלות]], כתעריף לעלות נמוכה מוכרת; :::- "D₂" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת השניה לכללי חישוב עלות]], כתעריף לעלות גבוהה מוכרת; :::- "D₃" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת השלישית לכללי חישוב עלות]], כתעריף לגינון ציבורי; :::- "B" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בסעיף 6 לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי ביוב; :::- "R₂" - המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל [[בסעיף 4(1)(1.2) לכללי הספקים המקומיים]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע"מ; :::- "K" - היחס בין הממוצע המשוקלל, של התעריף בעד כל כמות נוספת, בהפחתה של D₂ ו-B ושל התעריף למוסד עירוני לפי [[כללי התעריפים]], בהפחתה של D₃ ו-B לבין התעריף בעד כל כמות נוספת בהפחתה של D₂ ו-B; כפי שפורסם לפי כללים אלה; :::- "יחס הצריכה" - היחס בין הכמות המוכרת לבין הכמות מעבר לכמות המוכרת שסיפקה החברה בשנה האחרונה שלפיה חושבו התעריפים לבעל הרישיון. :: (ב) בעד מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים בכללים אלה, בכל מפעלי מקורות - : 3.1 מים שפירים - :: 3.1.1 לספק חד-רשותי - ::: 3.1.1.1 - בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.984 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2 - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 6.014 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3 - בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.886 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א (()) לספק רב-רשותי - ::: 3.1.1.1א (()) בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - 0.672 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2א (()) בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.697 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3א (()) בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.574 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א1 (()) לספק חד-רשותי שמפיק מים לפי רישיון - ::: 3.1.1.1א1 (()) בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.836 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2א1 (()) בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.866 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3א1 (()) בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.738 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א2 (()) לספק רב-רשותי שמפיק מים לפי רישיון - ::: 3.1.1.1א2 (()) בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.527 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2א2 (()) בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.556 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3א2 (()) בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.428 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א3 (()) (((נמחקה);)) :: 3.1.1א4 (()) (((נמחקה);)) :: 3.1.1ב (()) לספק אחר בתחום רשות מקומית - ::: 3.1.1.1ב (()) בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - 1.524 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2ב (()) בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 6.554 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3ב (()) בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 5.111 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1ג (()) לספק מקומי רשותי - ::: 3.1.1.1ג (()) בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - הסכום (M) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה: :::: {{ממורכז|<math>M = Z_1 - (S/1.092) - 1.13</math>}} ::: 3.1.1.2ג (()) בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - הסכום (N) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה: :::: {{ממורכז|<math>N = Z_2 - (S/1.092) - 1.19</math>}} :: 3.1.2 לספק שהוא חברה (להלן בכללים אלה - ספק חברה) - ::: 3.1.2.1 בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - הסכום (L) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה: :::: {{ממורכז|<math>L = Z_1 - B - D_1</math>}} ::: 3.1.2.2 בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי - הסכום (H) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו: :::: {{ממורכז|<math>H = K*(Z_2 - B - D_2)</math>}} ::: 3.1.2.3 בעד גינון ציבורי - הסכום (G) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו: :::: {{ממורכז|<math>G = W - D_3</math>}} ::: 3.1.2.4 היה והסכום (L) המתקבל בפסקה 3.1.2.1 נמוך מ-0.30 ש"ח (להלן - הסכום המזערי), יופחתו מהסכום (H) המתקבל בפסקה 3.1.2.2, מכפלה של יחס הצריכה בהפרש שבין L ובין הסכום המזערי, ובלבד שהסכום (H) לא יפחת מהסכום המזערי, והסכום (L) ייקבע לפי הסכום המזערי; ::: 3.1.2.5 (((הוראת שעה עד יום 31.12.2023):)) בעד האספקה מעבר לגדר ההפרדה הביטחונית בירושלים עד גובה הכמות המוקצית - 0.962 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.2.5א (()) בעד אספקת המים לירושלים לספקי מים שהוגדרו בהסכמים מדיניים עד גובה הכמות המוקצית - 3.448 ש"ח למ"ק; :: 3.1.3 למי שאינו ספק - ::: 3.1.3.1 (((נמחקה);)) ::: 3.1.3.2 :::: (א) בעד כל כמות שעד 15,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - R₂, ואם סופקה כמות מוכרת, יהיה התעריף בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - R₁; בפסקה זו, "R₁" - המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל [[בסעיף 4(1)(1.1) לכללי הספקים המקומיים]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע"מ; :::: (ב) בעד כל כמות שמעבר ל-15,000 מ"ק ועד 250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - בהפחתה של 0.7 ש"ח למ"ק; :::: (ג) בעד כל כמות שמעבר ל-250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - בהפחתה של 0.95 ש"ח למ"ק, בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; ::: 3.1.3.2א (()) בעד צריכה שהוכרה כנזילה סמויה, לפי [[פסקה 5.3 בסעיף 4 לכללי הספקים המקומיים]], בשינויים המחויבים מזהות הספק; ::: 3.1.3.3 על אף האמור בפסקאות משנה 3.1.3.1 ו-3.1.3.2, בעד בית חולים, בית מרחץ ומקווה - לכמות שעד לכמות שנקבעה כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) ושאושרה לפי פסקאות משנה (3) או (4) לפי העניין - 2.845 ש"ח למ"ק; :::: (1) לבית מרחץ ומקווה המתפרסם ברשימת מקוואות הטהרה של המשרד לשירותי דת - לכל כמות מים ושהתקיימו כל אלה: ::::: (א) נציג של מקורות, בדק ואישר בכתב, כי כל המים מסופקים לו במד-מים נפרד; ::::: (ב) מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים המסופקים לו משמשים למטרה זו בלבד; ::::: (ג) מהנדס מים אישר בכתב כי הותקנו בו אבזרים חוסכי מים; נמצא כי כל מכלי הדחה הם דו-כמותיים וכי בפתח כל קבועת שרברבות מותקנים וסתים ומגבילי ספיקה, יראו בכך כהתקנת אבזרים חוסכי מים לעניין פסקה זו; :::: (2) לבית חולים אחד מאלה: ::::: (א) לכל כמות מים שנמדדה ברשת מים נפרדת המספקת מים רק לשימושים רפואיים ובלבד שהתקיימו כל אלה: :::::: (1) אושר בידי מהנדס מים כי בבית החולים מותקנת רשת מים נפרדת כאמור; :::::: (2) מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים לשימושים רפואיים מסופקים ברשת הנפרדת ומשמשים למטרה זו בלבד; ::::: (ב) לא קיימת בבית החולים או לא אושר קיומה של רשת נפרדת כאמור - הכמות המתקבלת ממכפלת מספר מיטות האשפוז, לפי תעודת רישום בית חולים המתפרסמת על ידי האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים במשרד הבריאות, בשנה מסוימת, ב-15 מטרים מעוקבים לחודש (להלן - הכמות המחושבת); :::: (3) בית מרחץ או מקווה יגיש למקורות, ב-1 באוקטובר, אחת לשנתיים, את האישורים הנדרשים לפי פסקת משנה (א); הוגשו האישורים כאמור תבוצע האספקה, בתקופה העוקבת, בידי ספק המים בהתאם לתעריפים ולכמויות בסעיף זה; לא הוגשו אישורים כאמור או מצאה מקורות כי בית המרחץ או המקווה פועלים בניגוד למוצהר יראה בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין; :::: (4) בית חולים יגיש למקורות, ב-1 באוקטובר, אחת לשנתיים, אישורים כאמור בפסקת משנה (ב)(1) או את הכמות המתקבלת לפי פסקת משנה (ב)(2), לפי העניין; ב-1 בנובמבר, אחת לשנתיים, תעביר מקורות את האישורים וכמויות המחושבות בפירוט לפי בתי החולים, לרשות הממשלתית; הרשות הממשלתית תאשר לספק המים את הכמות לאספקה לפי פסקאות משנה (ב)(1) או (ב)(2), כולה או חלקה, לפי העניין, לגבי התקופה העוקבת; לא הוגשו אישורים או כמות מחושבת כאמור או נמצא כי בית חולים פועל בניגוד למוצהר, תראה מקורות בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין; ::: 3.1.3.4 על אף האמור בפסקת משנה 3.1.3.2, מים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מיועדים לסילוק מאקוויפר - :::: (1) לא יחויבו בתעריף אם מתקיים בהם אחד מאלה: ::::: (א) הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ותנאיו ליעד החדרה שלא נקבע לגביו ברישיון ההחדרה שהוא בעדיפות משנית; ::::: (ב) נקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת שיקום והם הופקו וסופקו לפי תנאי הרישיון, ובלבד שכל המים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת סילוק הופקו וסולקו לפי תנאי הרישיון; :::: (2) יחויבו בתעריף בשיעור של 30% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ליעד שהוגדר ברישיון ההחדרה כיעד בעדיפות משנית; :::: (3) יחויבו בתעריף בשיעור של 50% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם סולקו לפי רישיון ולפי תנאיו ליעד שהוגדר ברישיון כאגן ההיקוות של הכינרת. : 3.2 על אף האמור בפסקת משנה 3.1 - :: (1) מים שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם באיכות נחותה ומתאימים לשימושים אחרים - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-56% מ-R₂; :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) מים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 22,000 מיליגרם כלור לליטר ושהרכבם מונע שימוש בהם למי שתייה, ומנהל הרשות אישר שהם מים מליחים - לספק המנוי בפסקאות משנה 3.1.1 עד 3.1.2 תעריף הנמוך ב-71% מ-R₂, ואולם אם סופקו המים חלף כמות מוכרת לפי פסקת משנה 3.1.1.1 יהיה התעריף נמוך ב-96% מ-R₂; ולמי שאינו ספק לפי פסקת משנה 3.1.3 למים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 2,500 מיליגרם כלור לליטר תעריף הנמוך ב-50% מ-R₂ ומעל 2,500 מילגרם כלור לליטר לפי הפירוט הזה: ::: {| ! מספר !! מליחות (מיליגרם כלור לליטר) !! תעריף בש"ח למ"ק |- | (1) || 2,501 עד 6,000 || 3.613 |- | (2) || 6,001 עד 8,000 || 3.287 |- | (3) || 8,001 עד 10,000 || 2.961 |- | (4) || 10,001 עד 12,000 || 2.635 |- | (5) || 12,001 עד 14,000 || 2.309 |- | (6) || 14,001 עד 16,000 || 1.984 |- | (7) || 16,001 עד 18,000 || 1.658 |- | (8) || 18,001 עד 20,000 || 1.332 |- | (9) || 20,001 עד 21,999 || 0.916 |} :: (3א) מים שמליחותם מעל 22,000 מיליגרם כלור לליטר - לא יחויבו בדמי מים; :: (3ב) נוסף על האמור בפסקת משנה (3), למי שאינו ספק, בעד כל כמות שמעבר ל-15,000 מ"ק ועד 250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - התעריף בעד אותה רמת מליחות, לפי הטבלה שבפסקת משנה (3), בהפחתה של 0.7 ש"ח למ"ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל((-))R₂; ובעד כל כמות שמעבר ל-250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - התעריף בעד אותה רמת מליחות בהפחתה של 0.95 ש"ח למ"ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל((-))R₂ בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; :: (4) מי קולחים, שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש, למעט מי השפד"ן - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-56% מ-R₂; :: (5) מי שפד"ן שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-40% מ-R₂; :: (6) תעריף לכמות מים נחרגת - ::: 1. בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; ::: 2. בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; :: (7) מקורות תקבע את תכולת הכלורידים והיונים המומסים לעניין סעיף זה לפי סעיף 7(1.6)(4)ב עד ז; :: (8) על אף האמור בפסקה זו, התעריף בעד מים מליחים, מים נחותים או מי קולחין, לרבות שפד"ן, שמנהל הרשות קבע כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הקבוע לאותו ספק בפסקה 3.1 בעד כל כמות מים שפירים שמעבר לכמות המוכרת. : (4) '''מים לשמירת ערכי טבע -''' :: בעד הזרמה של מים בבתי גידול לחים שמנהל הרשות הגדירם ברישיון כמיועדים לשמירת ערכי טבע - :: (1) שהפיק בעל הרישיון - תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי [[כללי הפקה והולכה]]; :: (2) שסיפקה מקורות לבעל הרישיון - העלות הכרוכה בהפקתם ואספקתם, כפי שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית. @ 8. אחזקת מערכות מים וביוב (תיקון: תשמ"ט, תש"ן, תשנ"א-3, תשנ"ד-2, תשנ"ה, תשנ"ז-2, תש"ס-2, תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3, תשע"א-3, תשע"א-6, תשע"ב-2, [הודעות], תשע"ג, תשע"ג-3, תשע"ד-2, תשע"ה-2, תשע"ו, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח, תשע"ח-2, תשע"ח-5, תשע"ט, תשע"ט-4, תש"ף, תש"ף-2, תשפ"א, תשפ"א-2, תשפ"ב, תשפ"ב-2) : (א) מקורות תפריש מתוך הסכומים שחייבה ספק ברשות מקומית, בעד כל כמות מים שסיפקה לו, סכום למ"ק מהחיוב למים שסופקו לכל מטרת צריכה או שימוש למעט לחקלאות: :: (1) לספק מקומי רשותי - 0.834 ש"ח; :: (2) לספק אחר ברשות מקומית - 0.314 ש"ח. : (ב) סכומים שהפרישה מקורות בניכוי הוצאות גבייה, מתוך הסכומים כאמור בסעיף קטן (א) יירשמו בנפרד, והיא לא תשעבד או תמחה כספים אלה ולא תיתן זכות קיזוז לגביהם בלא אישור הממונה; עם הקמתה של חברה בתחומי הספק שממנו נגבו הכספים כאמור בסעיף קטן (א), ולא מוקדם מיום 1 בינואר 2011, תעביר מקורות לחברה, על פי הוראת הממונה ובמועד שיורה, את סך כל הכספים שנגבו מאותו ספק כאמור, בתוספת ריבית; לעניין זה, ::- "ריבית" - ריבית חשב כללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שמתפרסמת, מזמן לזמן, ברשומות ובהפחתה של 1.25%; ::- "הוצאות גבייה" - 3% מתוך הסכומים שחייבה מקורות לפי סעיף קטן (א), ואם נקטה לשם גבייתם בהליך בבית משפט או בהוצאה לפועל - 8% מתוך הסכומים שחייבה ושלגביהם נקטה בהליך כאמור. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוקמה חברה וכל עוד לא נקבעו לה תעריפים כאמור [[בסעיף 30 לכללי חישוב עלות]], ימשיכו לחול על אספקת המים התעריפים לפי כללים אלה לספקים או לחברות, לפי העניין, כפי שחלו ערב הקמתה, ואולם לעניין סכומים שתפריש מקורות לפי סעיף קטן (א) החל ממועד הקמת החברה כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (ב) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה). : (ד) על פי הוראה בכתב של הממונה והחל מהמועד שיורה עליו, ובלבד שלא יקדם ליום תחילת התקופה שלגביה שלחה החברה הודעת חיוב ראשונה לצרכניה, מקורות תפסיק את גביית התעריפים מהחברה שהוקמה כאמור, לפי תעריף של ספק ברשות מקומית ותחייב את החברה לפי תעריף של ספק רב-רשותי לחברה שהוקמה כאמור. : (ה) הורה הממונה למקורות כאמור בסעיף קטן (ד), תעביר מקורות מיידית לחברה סכומים שהפרישה בעבורה לפי סעיף קטן (ג), מיום הקמתה. : (ו) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה, באישור מועצת הרשות הממשלתית להורות למקורות לבצע אחד האלה: :: (1) להפחית מהסכום שהיא גובה מספק לפי סעיף קטן (א) בתנאים ולתקופה שיורה ובלבד שתעריף שישלם הספק כאמור לא יפחת מתעריף לספק חד-רשותי; :: (2) להפחית מהסכומים שהפרישה לפי סעיף קטן (א); :: (3) להעביר לספק סכומים שנרשמו לזכותו לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה - הסכומים שנרשמו) ובלבד שהסכום שתעביר לא יעלה על מכפלה של הסכום שהממונה אישר לאותו ספק כהשקעה עודפת במערכות מים או ביוב בתחומו ביחס שבין הסכומים שנרשמו לבין הסכומים שנרשמו בצירוף החוב במקורות בשל אותם סכומים. : (ז) הוראה כאמור בסעיף קטן (ו) תינתן בשים לב למצב משק המים והביוב בתחום הספק האמור, וליעילות ניהול משק המים והביוב בידי אותו ספק, ובהתקיים התנאים הבאים: :: (1) אם הספק הוא ספק ברשות מקומית למעט ספק כאמור בפרט (3) להגדרה ספק, ההפחתה או ההעברה התבקשו בשל השקעות במערכות המים או הביוב בתחומו, והממונה נוכח לדעת כי יש הכרח או דחיפות בביצוען; :: (2) אם הספק הוא אגודה שיתופית - לאחר שקוימה התייעצות עם רשם האגודות השיתופיות כמשמעותו [[בסעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות]]. @ 8א. (תיקון: תש"ן, תש"ע-2) : (((בוטל).)) @ 8ב. תעריף למים מוחדרים (תיקון: תשע"ח-5) : מקורות תשלם למחדיר בעד כל כמות מוחדרת שהפיקה, את הסכום הנמוך מבין שני אלה: : (1) עלות כפי שתחושב לפי [[סעיף 5 לכללי שירותי תשתית]] בהתאמות ובשינויים האלה: :: (א) מקדם החזר ההון יעמוד על השיעור לפי סעיף קטן (ב) כשהוא מוכפל ב-1.4; :: (ב) תקופת הקיים בשנים תעמוד על 20 שנה; : (2) 2 ש"ח למ"ק. @ 9. (תיקון: תש"ן, תש"ס-2) : (((בוטל).)) @ 10. (תיקון: תש"ע-2, תשע"ג, תשע"ז-3) : (((בוטל).)) @ 11. (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2) : (((בוטל).)) @ 12. (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2) : (((בוטל).)) @ 12א. פרסום תעריפים (תיקון: תש"ע-2, תש"ע-3, תשע"א-6, תשע"ד-2, תשע"ה-2, תשע"ו) : (א) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריפים שהתקבלו - :: (1) (((בוטל);)) :: (2) לפי [[סעיף 7(3)]] - ::: (1) לפי פסקת משנה (3.1.2.1) - לספק חברה, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (L); ::: (2) לפי פסקת משנה (3.1.2.2) - לספק חברה, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי (H); ::: (3) לפי פסקת משנה (3.1.2.3) - לספק חברה, בעד גינון ציבורי (G); ::: (4) לפי פסקת משנה (3.1.3.2) - למי שאינו ספק; ::: (5) לפי פסקת משנה (3.1.1.1ג) - לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (M); ::: (6) לפי פסקת משנה (3.1.1.2ג) - לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת (N). : (א1) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין היחס (K) לפי [[סעיף 7(3)]]. : (א2) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריף שיתקבל לפי [[סעיף 10]] והחלטות הממונה לפי [[סעיף 8(ו)]]. : (ב) פורסמה הודעה כאמור, יראו בה, כמחייבת לעניין התעריפים הנקובים בה. @ 12ב. כמות נחרגת ותשלום מיוחד (תיקון: תש"ע-2) : אין בקביעתם של תעריפים לכמות נחרגת בכללים אלה, משום היתר למקורות או לכל אדם אחר, להפיק, לספק או לצרוך מים מעבר לכמות המוקצית לו, לפי העניין, או לגרוע מסמכויות מנהל הרשות הממשלתית לפי [[+|סעיפים 124א]] [[ו-124ד לחוק]]. @ 13. ביטול : תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ה-1985 - בטלות. == תוספת (תיקון: תשע"ז-3) == ==== ((([[סעיף 1]] - ההגדרה "אזור נסמך מים שפירים"))) ==== : {{ממורכז|[[תמונה:אזור נסמך מים שפירים.jpg|400px]]}} <פרסום> י"ט בסיון התשמ"ז (16 ביוני 1987) <חתימה> אריה נחמקין שר החקלאות p73047p7byekk8nv5zocn7gxbdhdi08 1417562 1417545 2022-08-10T08:04:25Z Shahar9261 22508 wikitext text/x-wiki <שם> כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז-1987 (תיקון: תשס"ז) <שם קודם> תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז-1987 <מקור> ((ק"ת תשמ"ז, 1109|תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|5042)); ((תשמ"ח, 25|תיקון|5058)), ((912|תיקון מס' 2|5113)); ((תשמ"ט, 806|תיקון מס' 3|5186)); ((תש"ן, 603|תיקון|5266)), ((760|תיקון מס' 2|5276)), ((970|תיקון מס' 3|5286)); ((תשנ"א, 35|תיקון|5299)), ((293|תיקון מס' 2|5314)), ((851|תיקון מס' 3|5355)); ((תשנ"ב, 1037|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)|5441)), ((1354|תיקון לצו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)|5459)); ((תשנ"ג, 1162|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (תעריפי מים לחקלאות)|5545)), ((1162|תיקון|5545)); ((תשנ"ד, 16|ת"ט|5549)), ((850|תיקון|5596)); ((תשנ"ה, 1582|תיקון|5689)), ((1698|תיקון מס' 2|5695)); ((תשנ"ז, 160|תיקון|5797)), ((340|תיקון מס' 2|5806)), ((861|תיקון מס' 3|5835)), ((1135|תיקון מס' 4|5850)); ((תשנ"ח, 707|תיקון|5897)); ((תש"ס, 35|תיקון|6002)), ((779|תיקון מס' 2|6047)); ((תשס"א, 168|ת"ט|6069)); ((ס"ח תשס"ג, 390|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)), ((573|ת"ט|1904)); ((תשס"ה, 374, 375|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((ק"ת תשס"ו, 1179|תיקון|6517)); ((תשס"ז, 784|תיקון|6583)); ((תשס"ח, 382|תיקון|6640)); ((תש"ע, 94|הוראת שעה|6821)), ((447|תיקון|6847)), ((1310|תיקון מס' 2|6903)), ((1313|תיקון (תיקון)|6903)); ((תשע"א, 116|הוראת שעה|6937)), ((117|תיקון|6937)), ((398|תיקון מס' 2|6957)), ((706|ת"ט|6978)), ((1070|תיקון [תש"ע] (תיקון)|7008)), ((1070|תיקון מס' 3|7008)), ((1140|ת"ט|7012)); ((תשע"ב, 466|תיקון [תש"ע] (תיקון)|7066)), ((467|תיקון|7066)), ((1633|תיקון מס' 2|7157)); ((תשע"ג, 341|תיקון|7195)), ((661|ת"ט|7217)), ((1430|תיקון מס' 2|7263)); ((תשע"ד, 380|תיקון [תש"ע] (תיקון)|7320)), ((381|תיקון|7320)), ((1150|הוראת שעה|7379)), ((1438|תיקון [תש"ע] (תיקון מס' 2)|7389)), ((1439|תיקון (תיקון)|7389)), ((1716|הוראת שעה|7416)); ((תשע"ה, 27|תיקון|7432)), ((503|תיקון מס' 2|7467)), ((505|הוראת שעה [תשע"ד] (תיקון)|7467)), ((1136|תיקון מס' 3|7505)), ((1310|תיקון מס' 4|7524)); ((תשע"ו, 438|תיקון|7591)), ((441|הוראת שעה [תשע"ד] (תיקון)|7591)); ((תשע"ז, 436|תיקון|7749)), ((809|תיקון מס' 2|7786)), ((1280|תיקון מס' 3|7830)); ((תשע"ח, 608|תיקון|7912)), ((746|תיקון מס' 2|7918)), ((2230|תיקון [תשע"ה] מס' 2 (תיקון)|8028)), ((2230|תיקון [תשע"ז] מס' 3 (תיקון)|8028)), ((2231|תיקון מס' 3|8028)); ((תשע"ט, 1664|תיקון|8135)), ((1667|תיקון [תשע"ז] מס' 3 (תיקון)|8135)), ((3089|תיקון מס' 2|8199)), ((3452|תיקון מס' 3|8240)); ((תש"ף, 273|תיקון|8308)), ((1661|תיקון מס' 2|8625)); ((תשפ"א, 1118|תיקון|9025)), ((3498|תיקון מס' 2|9463)); ((תשפ"ב, 1318|תיקון|9830)), ((3276|תיקון מס' 2|10224)). ''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשנ"ד, 691|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5585)), ((913|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5604)), ((1269|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5618)), ((1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5621)); ((תשנ"ה, 288|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5654)), ((591|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5654)), ((592|ת"ט|5654)), ((1357|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5674)), ((1681|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5693)); ((תשנ"ו, 45|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5709)), ((442|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5731)), ((1003|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5760)); ((תשנ"ז, 105|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5792)), ((476|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5817)), ((535|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5822)), ((926|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5839)), ((985|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5844)), ((1127|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5849)); ((תשנ"ח, 121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5865)), ((400|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5879)), ((548|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5886)), ((787|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5903)), ((1168|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5919)), ((1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5925)); ((תשנ"ט, 197|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5942)), ((201|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5942)), ((202|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5942)), ((902|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5979)), ((905|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5979)), ((907|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5979)); ((תש"ס, 118|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6008)), ((121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6008)), ((123|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6008)), ((659|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6040)), ((663|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6040)), ((664|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|6040)); ((תשס"א 210|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6072)), ((211|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6072)), ((861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6109)), ((862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6109)), ((971|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6118)); ((תשס"ב, 206|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6140)), ((207|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6140)), ((439|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6152)), ((858|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6177)), ((861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6177)), ((862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|6177)); ((תשס"ג, 20|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6197)), ((199|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6208)), ((560|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2) [צ"ל: (מס' 3)]|6228)), ((706|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3) [צ"ל: (מס' 4)]|6238)),((706|ת"ט|6238)); ((תשס"ד, 7|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6268)), ((180|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) [צ"ל: (מס' 2)]|6287)), ((941|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2) [צ"ל: (מס' 3)]|6336)), ((945|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3) [צ"ל: (מס' 4)]|6336)); ((תשס"ה, 355|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6364)), ((960|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6421)), ((963|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6421)); ((תשס"ו, 176|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6443)), ((467|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6461)), ((1089|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6509)), ((1091|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6509)); ((תשס"ז, 435|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6549)), ((437|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6549)), ((439|ת"ט|6549)), ((879|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6588)); ((1049|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6603)), ((1051|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6603)); ((תשס"ח, 94|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6621)), ((250|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6631)), ((1004|ת"ט|6680)), ((1146|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס' 3)|6695)); ((תשס"ט, 313|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|6738)), ((1139|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס' 2)|6795)); ((תש"ע, 959|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|6879)); ((תשע"ב, 1581|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7157)); ((תשע"ג, 1509|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7268)); ((תשע"ד, 1576|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7404)); ((תשע"ו, 1484|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7681)). <מבוא> <!-- (תיקון: תשס"ז) --> בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיף 112]] [[=החוק|לחוק המים, התשי"ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 113 לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה: @ 1. הגדרות (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3, תשע"א-3, תשע"א-4, תשע"ב, תשע"ו, תשע"ז-3, תשע"ח, תשע"ח-5, תשע"ט, תשע"ט-4) : בכללים אלה - :- "אזור מורד" - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא "אזור מורד" בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אובדן המים באותו אזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה; :- "אזור מעלה" - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא "אזור מעלה", בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה; :: ((פורסמה הכרזה על "אזור מעלה" ו"אזור מורד" (י"פ תשע"ח, 7954; תשע"ט, 8898; תש"ף, 5544, 6825, 8823; תשפ"א, 6182; תשפ"ב, 452).)) :- "אזור נסמך מים שפירים" - אזור שניתן לנהל בו במשותף את מצאי המים למטרת חקלאות, המסומן כאזור נסמך מים שפירים במפה [[שבתוספת]], כל עוד לא מתקיים בו אחד מאלה: :: (1) שיעור המים הנחותים מסך מצאי המים באזור גדול מ-25%; :: (2) הביקוש למים נחותים באזור קטן ממצאי המים הנחותים בו; :- "הממונה", "חברה" - כהגדרתם [[בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב]]; :- "הפקת סילוק" ו"הפקת שיקום" - כהגדרתן [[בכללי הפקה והולכה]]; :- "הרשות הממשלתית" - כהגדרתה [[בסעיף 124יא לחוק]]; :- "חוק תאגידי מים וביוב" - [[חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001]]; :- "כללי הספקים המקומיים" - [[=כללי הספקים המקומיים|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ"ד-1994]]; :- "כללי הפקה והולכה" - [[=כללי הפקה והולכה|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע"ז-2017]]; :- "כללי חישוב עלות" - [[=כללי חישוב עלות|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע-2009]]; :- "כללי רישיון" - [[=כללי רישיון|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע"ד-2014]]; :- "כללי שירותי תשתית" - [[=כללי שירותי תשתית|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע"א-2011]]; :- "כללי התעריפים" - [[=כללי התעריפים|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע-2009]]; :- "כמות מוחדרת" - כמות מים שהוחדרה לפי רישיון החדרה ושהוגדרה ברישיון ככמות מוחדרת; :- "כמות מוכרת" - התוצאה המתקבלת מחלוקה בשנים עשר של כמות המים המוכרת לספק לגבי שנה מסוימת, לפי [[סעיף 14ג לכללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע"ו-2016]], כפי שמופיע ברישיון ההספקה של מקורות; :- "כמות מים מוקצית" - כמות המים המוקצית כדין, בין להפקה, בין להספקה, ובין לצריכה על פי רישיון, למעט תוספת גמישה לחקלאות כמשמעותה [[בכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל"ו-1976]]; :- "כמות מים מסופקת" - כמות המים המסופקת בפועל, כפי שנמדדה בנקודת המדידה; :- "כמות מים נחרגת" - כל אחת מאלה: :: (1) כמות המים שהופקה, סופקה או נצרכה מעל או בניגוד לכמות המים המוקצית; :: (2) כמות מים שפירים שנצרכה, כדין, לפי היתר של מנהל הרשות הממשלתית; :: (3) כמות מים שהופקה בהפקת חורף, כהגדרתה [[בכללי הפקה והולכה]]; :- "מדגה מתועש" - גידול דגים לשיווק בבריכות מצופות ביריעה פלסטית או בבטון, שבהן משך זמן שהיית המים פחות מ-24 שעות ומפיק המים מזרימם חזרה למקור מים לפי צו הרשאה שניתן לפי [[סעיף 20יא לחוק]] (להלן - צו הרשאה) ובהתאם לתנאיו; :- "מחדיר" - מי שהחדיר מים שקיבל ממקורות לאקוויפר לפי רישיון החדרה; :- "מים נחותים" - קולחין, מים מליחים ומים שפירים מאיכות נחותה; :- "מ"ק" - מטר מעוקב של מים; :- "מקורות" - מקורות חברת מים בע"מ, בין שהיא מספקת את המים לפי רישיון ובין שרואים אותה כאילו סיפקה אותם לפי [[סעיף 33א לחוק]]; :- "מפעלי מקורות" - מפעלים של מקורות באזורי הארץ השונים, שמתכונתם אושרה בידי מנהל הרשות הממשלתית; :- "נקודת מדידה" - הנקודה שבה נמדדת כמות המים המסופקת לצרכן, לצורך עריכת החשבון בין מקורות והצרכן בעד הספקת המים; :- "ספק" - צרכן שמספק מים לצריכה ביתית או למטרת תעשייה או למטרת חקלאות, לפי רישיון, והוא אחד מאלה: :: (1) חברה, עיריה, מועצה מקומית לרבות מועצה אזורית, ועד מקומי, איגוד ערים, ובלבד שהם מספקים מים במדידה לצרכניהם לפי [[חוק מדידת מים, התשט"ו-1955]], ומחייבים אותם לפי חשבון מים; :: (2) צרכן שיתופי; :: (3) אגודה שיתופית או תאגיד אחר שאינו חברה שמנהל הרשות הממשלתית שוכנע כי תכליתו אספקת מים בתחומו וכי הוא בא במקום אחד או יותר מן הגורמים, המנויים בפסקאות (1) או (2) לעניין אספקת מים בשטח, כולו או חלקו, של אותו גורם או גורמים, לפי העניין; :- "ספק אחר ברשות מקומית" - ספק ברשות מקומית שאינו ספק מקומי רשותי; :- "ספק חד-רשותי" - ספק, למעט חברה ולמעט ספק ברשות מקומית, המספק מים בתוך תחום יישוב אחד או יותר ובלבד שאינו ספק רב-רשותי; :- "ספק מקומי רשותי" - כהגדרתו [[בכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ"ד-1994]]; :- "ספק רב-רשותי" - ספק שהוא מועצה אזורית ובכלל זה ספק המצוי בבעלות של המועצה כאמור, המספק שירותי מים וביוב בתוך תחום של יותר מיישוב אחד; :- "ספק רב-רשותי אזורי" - (((נמחקה);)) :- "ספק ברשות מקומית" - ספק, שלא הקים חברה שחלות עליו הוראות [[סעיף 6א לחוק תאגידי מים וביוב]], לרבות ספק כאמור בפרט (3) להגדרת ספק, הפועל בתחום רשות מקומית שאינה מועצה אזורית, ולמעט ספק שהוא מועצה מקומית תעשייתית; :- "צרכן" - מי שמסופקים לו מים ממקורות על פי רישיון; :- "צרכן ביתי" - (((נמחקה);)) :- "צרכן שיתופי" - אגודה שיתופית שרשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו [[בפקודת האגודות השיתופיות]], סיווג לפי [[הפקודה האמורה]] כקיבוץ, כקיבוץ שיתופי או כקיבוץ מתחדש, למעט קיבוץ עירוני, שמתקיימים לגביה כל אלה: :: (1) היא מספקת מים למטרת צורכי בית לכמה יחידות דיור, שאין בכל אחת מהן מדידה נפרדת של מים לצורכי בית, באמצעות מד-מים המותקן ביחידת הדיור; :: (2) היא צורכת מים ממקורות על פי רישיון שנקבעה בו הכמות, לכל המים המוקצים לצריכה ביתית; :: (3) כמות המים שאינה למטרת צריכה ביתית נמדדת בה באמצעות מדי-מים נפרדים בכל אחד מן השטחים שאינם משמשים למטרה האמורה; :- "רישיון" - כהגדרתו [[בסעיף 23(ב) לחוק]]; :- "רישיון החדרה" - כמשמעותו [[בסעיף 44ב לחוק]]; :- "ש"ח" - שקלים חדשים; :- "שיעור המע"מ" - השיעור שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976]]; :- "תשלומים בעבור סידור האספקה" - תשלומים חד-פעמיים ששילם הספק, למקורות, לכל מ"ק, בעבור השקעות היסוד לפי חלקו היחסי במערכת המים, לרבות הגדלת חלקו היחסי, בין בהסכם ובין לפי הוראות [[החוק]] ובלבד שטרם חלפו 20 שנה מיום התשלום, ולמעט תשלומים שוטפים שנתיים ששילם עקב אי-תשלומם של התשלומים החד-פעמיים כאמור. @ 2. הספקת מים לפי תעריפים (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תשע"א-3, תשע"ז-3) : (א) מקורות לא תספק מים אלא בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, ולא תשית על צרכן, תשלומים נוספים שאינם מפורטים בכללים אלה, לרבות תשלומים בעבור סידור האספקה והיטלי הפקה כמשמעותם [[בסעיף 116 לחוק]]. : (א1) דמי מים שעל בעל רישיון לשלם למקורות לפי [[סעיף 33א(ב) לחוק]] יחושבו לפי ההפרש בין תעריף ההפקה או תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי [[כללי הפקה והולכה]], לבין התעריף החל עליו לפי כללים אלה. : (ב) הוראות כללים אלה עדיפות על כל הסכם שנעשה בין מקורות לצרכן לפני קביעת התעריפים הנקובים בכללים אלה. : (ג) חל שינוי בתעריפי המים בתוך תקופת הצריכה שאליה מתייחס החשבון לצרכן, יראו את הצריכה כאילו התחלקה באופן שווה לכל יום בתקופת הצריכה, והצרכן יחויב לשלם לפי התעריף הקודם בעד הימים שלפני יום השינוי ולפי התעריף החדש בעד הימים שלמן יום השינוי. @ 3. מס ערך מוסף (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3) : למעט אם נקבע אחרת, התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף, כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; נקבעו תעריפים בכללים אלה בדרך של הפניה לתעריפים או רכיבים בתעריפים הקבועים בדבר חקיקה אחר, יופחת מהם סכום בגובה שיעור מס ערך מוסף ככל שנכלל שם ולא הופחת בכללים אלה, והכל לפי העניין. @ 4. סייג לתחולה (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3) : התעריפים בכללים אלה יחולו לגבי מים שמספקת חברת מקורות לצרכניה. @ 5. חיוב בתעריפים לפי רשיון (תיקון: תשס"ז, תשע"ז-3) : החיוב בתעריפים הנקובים בכללים אלה ייעשה בהתאם לקביעותיו של רשיון, לרבות מטרות המים המפורטות בו. @ 6. התחשבנות בין מקורות והצרכן (תיקון: תשס"ז) : (א) צרכן חייב לשלם למקורות את מחיר המים בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, בהתאם לחשבון שיוגש לו מאת מקורות. : (ב) בתים כל שנה תגיש מקורות לצרכן חשבון בעד כמות מים נחרגת, אם היתה כזאת, בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה; מקורות רשאית להגיש חשבון כאמור גם לפני תום שנה, בתום כל חודש או בתום כל חלק מן השנה, אם נוכחה בצריכה של כמות מים נחרגת. @ 6א. ריבית (תיקון: תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-5) : (א) תשלום לפי [[סעיף 112 לחוק]], שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם למקורות, שלא שולם במועד שבו היה עליהם לשלמו (להלן - מועד החיוב), ישולם בתוספת ריבית כאמור [[בסעיף 31 לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע"א-2011]], ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל. : (ב) שילם צרכן למקורות יתר תשלום על סכום שהוא חב בו לפי כללים אלה, ומקורות לא החזירה לו את יתר התשלום בתוך 30 ימים מיום תשלומו, תחזירו מקורות בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה - מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל. @ 7. תעריפים למים למטרות צריכה שונות (תיקון: תשמ"ח, תשמ"ח-2, תשמ"ט, תש"ן, תש"ן-2, תש"ן-3, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"א-3, תשנ"ב, תשנ"ב-2, תשנ"ג-2, תשנ"ד, [הודעות], תשנ"ד-2, תשנ"ה-2, תשנ"ז, תשנ"ז-2, תשנ"ז-3, תשנ"ז-4, תשנ"ח, תש"ס, תש"ס-2, תשס"א, ס"ח תשס"ג, ס"ח תשס"ה, ס"ח תשס"ה-2, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח, תש"ע, תש"ע-2, תש"ע-3, תש"ע-4, תשע"א, תשע"א-2, תשע"א-3, תשע"א-5, תשע"א-6, תשע"א-7, תשע"ב, תשע"ב-2, תשע"ב-3, תשע"ג, תשע"ג-2, תשע"ג-3, תשע"ד, תשע"ד-2, תשע"ד-3, תשע"ד-4, תשע"ד-5, תשע"ד-6, תשע"ה, תשע"ה-2, תשע"ה-3, תשע"ה-4, תשע"ה-5, תשע"ו, תשע"ו-2, תשע"ז, תשע"ז-2, תשע"ז-3, תשע"ח, תשע"ח-2, תשע"ח-3, תשע"ח-4, תשע"ח-5, תשע"ט, תשע"ט-2, תשע"ט-3, תשע"ט-4, תש"ף, תש"ף-2, תשפ"א, תשפ"א-2, תשפ"ב, תשפ"ב-2) : התעריפים לכל מ"ק מכמות המים המסופקת מאת מקורות יהיו כמפורט להלן: : (1) '''מים לחקלאות''' : 1.1 '''מים שפירים -''' :: {{טורים שווים | {{ממורכז|{{מוקטן|שם מפעל מקורות}}}} | {{ממורכז|{{מוקטן|תעריף בעד כמות המים המוקצית {{ש}} בכל חודשי השנה בש"ח למ"ק}}}} }} :: 1.1.1 (((נמחקה))) :: 1.1.2 (((נמחקה))) :: 1.1.3 (((נמחקה))) :: 1.1.4 (((נמחקה))) :: 1.1.5 (((נמחקה))) :: 1.1.6 (((נמחקה))) :: 1.1.6א (()) (((נמחקה).)) :: 1.1.7 (()) 1.940 ש"ח, ובאזור נסמך מים שפירים - 1.647 ש"ח. :: 1.1.7א (()) מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים - ::: (1) הממוקמים באזור מורד - 75% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; ::: (2) הממוקמים באזור מעלה - 125% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7. :: 1.1.7ב (()) מים שפירים ששימשו למדגה מתועש - :: (1) התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7 בעד כמות מים השווה למכפלה של שטח פני הבריכה ב-1,500 מ"ק לדונם, ולגבי בריכות ששטח פניהן מקורה ואינו חשוף לאור השמש - ב-750 מ"ק לדונם; :: (2) בעד יתרת כמות המים - ::: (א) אם הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה - 0.005 ש"ח למ"ק; ::: (ב) אם לא הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה, או אם לא מולאו שאר התנאים הנקובים בצו ההרשאה, מהמועד שבו נמסרה לצרכן הודעה על כך ועד שתיקן את ההפרה - 0.01 ש"ח למ"ק. :: 1.1.7ג (()) מים שפירים ששימשו להשקיית אדמות הכבול בעמק החולה לפי תנאי הרישיון - 0.903 ש"ח, ולבעל רישיון שלא עמד בתנאי הרישיון - התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ולמים כאמור שמקורם במיתקני הפקה למים עיליים במעלה - 125% מהתעריף הנקוב בפסקה האמורה. :: 1.1.8 (((נמחקה).)) :: 1.1.9 תעריף לכמות מים נחרגת - ::: (1) בשיעור שאינו עולה על 10% - 3.489 ש"ח למ"ק; ::: (2) בשיעור שעולה על 10% - התעריף הנקוב בפסקת משנה 7(3)(ב) בפסקת משנה 3.1.1.2. : 1.2 '''שפד"ן -''' :: לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי - :: 1.2.1 ((תעריף לכמות מים נצרכת -)) ::: בשנת 2022 - 1.538 ש"ח למ"ק; ::: משנת 2023 ואילך - 1.588 ש"ח למ"ק. :: 1.2.2 תעריף לכמות מים נחרגת - התעריפים לפי פסקת משנה 1.1.9. : 1.3 '''קולחין -''' :: 1.3.1 תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות של מי השקיה חקלאית בלא מגבלות, לרבות מי קולחין ממפעל תשלובת הקישון המסופקים ממאגרי תשלובת הקישון, כפי שיקבע שר הבריאות לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]], עד לכמות המוקצית - 1.256. :: 1.3.2 תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות נמוכה מן הקבוע בפסקת משנה 1.3.1 או גבוהה ממוליכות חשמלית של 1.7 דציסימנס למטר, עד לכמות המוקצית - תעריף הנמוך ב-14% מן התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.3.1. :: 1.3.2א (()) (((פקעה).)) :: 1.3.3 תעריף לכמות מים נחרגת - ::: (1) בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; ::: (2) בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה. :: 1.3.4 ::: (א) קביעת המוליכות החשמלית לעניין פסקה זו תיעשה על ידי מקורות, על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנה, בחודש אוקטובר; הקביעה תהווה בסיס לתעריף מי הקולחים בשנת הרישוי העוקבת, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור במהלך שנת הרישוי; ::: (ב) דגימה של המים תיעשה על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו, במוצא מיתקן טיהור השפכים; ::: (ג) את תוצאות הדגימה תעביר מקורות לרשות הממשלתית למים ולביוב, לא יאוחר מ-15 בחודש נובמבר של כל שנה; בצירוף אישור על העברת עותק שלהן לצרכן, 10 ימים לפחות לפני כן; ::: (ד) הוראות פסקת משנה זו לא יחולו באזורים שבהם ראה מנהל הרשות הממשלתית, כי השימוש במי קולחים עלול לזהם מקורות מים. : 1((.))4 (()) (((נמחקה))) : 1.5 (()) (((פקעה))) : 1.6 (()) '''מים מליחים''' :: (1) בפסקת משנה זו, "תעריף בסיס", בש"ח - 1.457. :: (2) לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי - מים שמוליכותם החשמלית - ::: א. בין 1.9 דציסימנס למטר ובין 2.65 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 10 אחוזים; ::: ב. בין 2.65 דציסימנס למטר ובין 3.4 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 16 אחוזים; ::: ג. בין 3.4 דציסימנס למטר ובין 4.1 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 24 אחוזים; ::: ד. בין 4.1 דציסימנס למטר ובין 4.8 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 30 אחוזים; ::: ה. בין 4.8 דציסימנס למטר ובין 5.2 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 34 אחוזים; ::: ו. בין 5.2 דציסימנס למטר ובין 10 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 40 אחוזים; ::: ז. מעל 10 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 45 אחוזים. :: (3) מים שתכולת הסולפטים בהם עולה על 1,600 מיליגרם לליטר, או מים שרמת הברזל המומס בהם מעל 0.3 מיליגרם לליטר או מים שרמת המימן הגופרי בהם מעל 0.5 מיליגרם לליטר או צירוף של כל שניים מהם, והמוליכות החשמלית שלהם נמוכה מ-3.4 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס, בהפחתה של 25 אחוזים. :: (3א) מים מליחים, ממיתקני הפקה למים עיליים: ::: (א) לכמות שהוקצתה בשנת הרישוי, 90% מהקבוע בסעיף (([צ"ל: בפסקה])) 1.6(2); ::: (ב) הממוקמים באזור מורד, 85% מהתעריף בפסקת משנה (א); ::: (ג) הממוקמים באזור מעלה, 115% מהתעריף בפסקת משנה (א); :: (3ב) תעריף לכמות מים נחרגת - ::: א. בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה; ::: ב. בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה. :: (4) ::: א. קביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים לעניין סעיף זה תיעשה על ידי מקורות; ::: ב. הקביעה כאמור תיעשה על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנתיים מחודש יולי עד חודש אוקטובר של אותה שנה (להלן בסעיף זה - תקופת הקביעה); הקביעה תהווה בסיס לתעריף המים המליחים בשתי שנות הרישוי העוקבות, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור בתקופת הקביעה; ::: ג. הדגימה של המים תילקח בנקודה שבה מועברים המים מרשות הספק לרשות הצרכן (נקודת המעבר); ::: ד. הדגימה של המים תילקח על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו; ::: ה. תוצאות הדגימות יועברו על ידי מקורות לרשות הממשלתית, לא יאוחר מ-15 בחודש נובמבר של כל שנה; עותק מתוצאות הדגימות תעביר מקורות לצרכן, לפחות 10 ימים לפני כן; ::: ו. נמנע ממקורות לקחת דגימה בשל נסיבות התלויות בצרכן, תיעשה הקביעה בשנת הרישוי העוקבת על בסיס הנתונים הנמצאים ברשותה באותה עת ורשאית היא לצורך כך לקבל נתונים בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים מאת הרשות הממשלתית וזאת עד לביצוע דגימה חוזרת שתילקח עד לסוף חודש מרס; תוצאות הבדיקה החוזרת ישמשו לצורך ההחלטה בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים ממועד הבדיקה; מנע הצרכן ביצוע בדיקה חוזרת יחויבו המים מאותו מועד לפי התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; ::: ז. על אף האמור בפסקת משנה ב רשאים הצרכן או מקורות, לפי העניין, לערוך דגימה חוזרת גם בשנה העוקבת לשנת הבדיקה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות ממועד הדגימה הקודמת לאותו צרכן; ממצאי הבדיקה ישמשו לקביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים כאמור עד סוף תקופת הקביעה; ובלבד שאם נעשתה דגימה חוזרת בידי צרכן, תוצג לפני מקורות בדיקת מעבדה מוסמכת ומקורות תבצע דגימה חוזרת לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים, והצרכן יישא בעלות הדגימה החוזרת שתיעשה על ידי מקורות בסך 500 שקלים חדשים. :: (5) הזכאות לעניין סעיף זה לגבי מים שאינם מזוהים כמים מליחים בעת התקנתו, תקום רק עם הגשת בקשה בכתב למנהל הרשות הממשלתית ותחל רק בשנת הרישוי העוקבת. :: (6) פסקת משנה (2)א עד ו תחול באזורים האלה בלבד או בחלקים מהם, על פי קביעת מנהל הרשות הממשלתית: עמק הירדן; בקעת הירדן; עמק בית שאן; עמק חרוד; עמק יזרעאל; עמק זבולון; חוף הכרמל; הנגב הצפון מערבי; הר הנגב; מדבר יהודה; ערבה; כיכר סדום. :: (7) על אף האמור בפסקות משנה (2) ו-(3), התעריף בעד מים מליחים שמנהל הרשות הורה כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הנקוב בפסקה 1.1.7. : 1.7 (()) מים שפירים שמנהל הרשות אישר שהם באיכות נחותה, ובעל הרישיון סיפקם כאמור ברישיון - 90% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ואם נקבע ברישיון שיש לספקם לצורך הספקתם למפעל קולחין והמים סופקו כאמור - 50% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; בסעיף זה, "איכות נחותה" - מים המהווים תוספת להפקה לגבי מקור מים מסוים ושהרכבם הכימי מונע מהם שימוש במי שתייה. : 1.7א (()) מים מליחים המופקים מקידוח שמנהל הרשות אישר שהם מים נחותים ושנקבע ברישיון שיש לספקם למפעל קולחין, בכמות שאינה עולה על 10 מלמ"ק לשנה, והמים סופקו כאמור - 70% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.6, לפי העניין; בפסקה זו, "מים נחותים" - מים שאינם מנוצלים ושאספקם (([צ"ל: ושאספקתם])) למפעל קולחין מביאה לתוספת הפקה ושמוליכותם מעל 2.65 דצמיסימנס למטר או שהרכבם הכימי מונע את אספקתם למערכות האספקה. : 1.8 (()) מים שנקבע לגביהם ברישיון ההספקה כי הם מיועדים להעברה בין מפעלית למפעל קולחין - תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לגביהם לפי [[כללי הפקה והולכה]]. : (2) (((נמחקה))) : (3) '''מים לכל צריכה אחרת''' :: (א) בפסקה זו - :::- "Z₁" - התעריף הנקוב [[בסעיף 3(1)(א) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות מוכרת; :::- "Z₂" - התעריף הנקוב [[בסעיף 3(1)(ב) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות נוספת; :::- "W" - התעריף הנקוב [[בסעיף 4(1) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים בעד גינון ציבורי; :::- "S" - המנה המתקבלת מחלוקת תעריף הביוב שנקבע לספק המקומי הרשותי לפי [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)|פרק ד' לכללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה), התשע"ה-2014]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע"מ; :::- "D₁" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת הראשונה לכללי חישוב עלות]], כתעריף לעלות נמוכה מוכרת; :::- "D₂" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת השניה לכללי חישוב עלות]], כתעריף לעלות גבוהה מוכרת; :::- "D₃" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת השלישית לכללי חישוב עלות]], כתעריף לגינון ציבורי; :::- "B" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בסעיף 6 לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי ביוב; :::- "R₂" - המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל [[בסעיף 4(1)(1.2) לכללי הספקים המקומיים]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע"מ; :::- "K" - היחס בין הממוצע המשוקלל, של התעריף בעד כל כמות נוספת, בהפחתה של D₂ ו-B ושל התעריף למוסד עירוני לפי [[כללי התעריפים]], בהפחתה של D₃ ו-B לבין התעריף בעד כל כמות נוספת בהפחתה של D₂ ו-B; כפי שפורסם לפי כללים אלה; :::- "יחס הצריכה" - היחס בין הכמות המוכרת לבין הכמות מעבר לכמות המוכרת שסיפקה החברה בשנה האחרונה שלפיה חושבו התעריפים לבעל הרישיון. :: (ב) בעד מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים בכללים אלה, בכל מפעלי מקורות - : 3.1 מים שפירים - :: 3.1.1 לספק חד-רשותי - ::: 3.1.1.1 - בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.984 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2 - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 6.014 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3 - בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.886 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א (()) לספק רב-רשותי - ::: 3.1.1.1א (()) בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - 0.672 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2א (()) בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.697 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3א (()) בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.574 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א1 (()) לספק חד-רשותי שמפיק מים לפי רישיון - ::: 3.1.1.1א1 (()) בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.836 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2א1 (()) בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.866 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3א1 (()) בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.738 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א2 (()) לספק רב-רשותי שמפיק מים לפי רישיון - ::: 3.1.1.1א2 (()) בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.527 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2א2 (()) בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.556 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3א2 (()) בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.428 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א3 (()) (((נמחקה);)) :: 3.1.1א4 (()) (((נמחקה);)) :: 3.1.1ב (()) לספק אחר בתחום רשות מקומית - ::: 3.1.1.1ב (()) בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - 1.524 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2ב (()) בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 6.554 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3ב (()) בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 5.111 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1ג (()) לספק מקומי רשותי - ::: 3.1.1.1ג (()) בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - הסכום (M) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה: :::: {{ממורכז|<math>M = Z_1 - (S/1.092) - 1.13</math>}} ::: 3.1.1.2ג (()) בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - הסכום (N) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה: :::: {{ממורכז|<math>N = Z_2 - (S/1.092) - 1.19</math>}} :: 3.1.2 לספק שהוא חברה (להלן בכללים אלה - ספק חברה) - ::: 3.1.2.1 בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - הסכום (L) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה: :::: {{ממורכז|<math>L = Z_1 - B - D_1</math>}} ::: 3.1.2.2 בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי - הסכום (H) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו: :::: {{ממורכז|<math>H = K*(Z_2 - B - D_2)</math>}} ::: 3.1.2.3 בעד גינון ציבורי - הסכום (G) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו: :::: {{ממורכז|<math>G = W - D_3</math>}} ::: 3.1.2.4 היה והסכום (L) המתקבל בפסקה 3.1.2.1 נמוך מ-0.30 ש"ח (להלן - הסכום המזערי), יופחתו מהסכום (H) המתקבל בפסקה 3.1.2.2, מכפלה של יחס הצריכה בהפרש שבין L ובין הסכום המזערי, ובלבד שהסכום (H) לא יפחת מהסכום המזערי, והסכום (L) ייקבע לפי הסכום המזערי; ::: 3.1.2.5 (((הוראת שעה עד יום 31.12.2023):)) בעד האספקה מעבר לגדר ההפרדה הביטחונית בירושלים עד גובה הכמות המוקצית - 0.962 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.2.5א (()) בעד אספקת המים לירושלים לספקי מים שהוגדרו בהסכמים מדיניים עד גובה הכמות המוקצית - 3.448 ש"ח למ"ק; :: 3.1.3 למי שאינו ספק - ::: 3.1.3.1 (((נמחקה);)) ::: 3.1.3.2 :::: (א) בעד כל כמות שעד 15,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - R₂, ואם סופקה כמות מוכרת, יהיה התעריף בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - R₁; בפסקה זו, "R₁" - המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל [[בסעיף 4(1)(1.1) לכללי הספקים המקומיים]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע"מ; :::: (ב) בעד כל כמות שמעבר ל-15,000 מ"ק ועד 250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - בהפחתה של 0.7 ש"ח למ"ק; :::: (ג) בעד כל כמות שמעבר ל-250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - בהפחתה של 0.95 ש"ח למ"ק, בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; ::: 3.1.3.2א (()) בעד צריכה שהוכרה כנזילה סמויה, לפי [[פסקה 5.3 בסעיף 4 לכללי הספקים המקומיים]], בשינויים המחויבים מזהות הספק; ::: 3.1.3.3 על אף האמור בפסקאות משנה 3.1.3.1 ו-3.1.3.2, בעד בית חולים, בית מרחץ ומקווה - לכמות שעד לכמות שנקבעה כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) ושאושרה לפי פסקאות משנה (3) או (4) לפי העניין - 2.845 ש"ח למ"ק; :::: (1) לבית מרחץ ומקווה המתפרסם ברשימת מקוואות הטהרה של המשרד לשירותי דת - לכל כמות מים ושהתקיימו כל אלה: ::::: (א) נציג של מקורות, בדק ואישר בכתב, כי כל המים מסופקים לו במד-מים נפרד; ::::: (ב) מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים המסופקים לו משמשים למטרה זו בלבד; ::::: (ג) מהנדס מים אישר בכתב כי הותקנו בו אבזרים חוסכי מים; נמצא כי כל מכלי הדחה הם דו-כמותיים וכי בפתח כל קבועת שרברבות מותקנים וסתים ומגבילי ספיקה, יראו בכך כהתקנת אבזרים חוסכי מים לעניין פסקה זו; :::: (2) לבית חולים אחד מאלה: ::::: (א) לכל כמות מים שנמדדה ברשת מים נפרדת המספקת מים רק לשימושים רפואיים ובלבד שהתקיימו כל אלה: :::::: (1) אושר בידי מהנדס מים כי בבית החולים מותקנת רשת מים נפרדת כאמור; :::::: (2) מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים לשימושים רפואיים מסופקים ברשת הנפרדת ומשמשים למטרה זו בלבד; ::::: (ב) לא קיימת בבית החולים או לא אושר קיומה של רשת נפרדת כאמור - הכמות המתקבלת ממכפלת מספר מיטות האשפוז, לפי תעודת רישום בית חולים המתפרסמת על ידי האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים במשרד הבריאות, בשנה מסוימת, ב-15 מטרים מעוקבים לחודש (להלן - הכמות המחושבת); :::: (3) בית מרחץ או מקווה יגיש למקורות, ב-1 באוקטובר, אחת לשנתיים, את האישורים הנדרשים לפי פסקת משנה (א); הוגשו האישורים כאמור תבוצע האספקה, בתקופה העוקבת, בידי ספק המים בהתאם לתעריפים ולכמויות בסעיף זה; לא הוגשו אישורים כאמור או מצאה מקורות כי בית המרחץ או המקווה פועלים בניגוד למוצהר יראה בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין; :::: (4) בית חולים יגיש למקורות, ב-1 באוקטובר, אחת לשנתיים, אישורים כאמור בפסקת משנה (ב)(1) או את הכמות המתקבלת לפי פסקת משנה (ב)(2), לפי העניין; ב-1 בנובמבר, אחת לשנתיים, תעביר מקורות את האישורים וכמויות המחושבות בפירוט לפי בתי החולים, לרשות הממשלתית; הרשות הממשלתית תאשר לספק המים את הכמות לאספקה לפי פסקאות משנה (ב)(1) או (ב)(2), כולה או חלקה, לפי העניין, לגבי התקופה העוקבת; לא הוגשו אישורים או כמות מחושבת כאמור או נמצא כי בית חולים פועל בניגוד למוצהר, תראה מקורות בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין; ::: 3.1.3.4 על אף האמור בפסקת משנה 3.1.3.2, מים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מיועדים לסילוק מאקוויפר - :::: (1) לא יחויבו בתעריף אם מתקיים בהם אחד מאלה: ::::: (א) הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ותנאיו ליעד החדרה שלא נקבע לגביו ברישיון ההחדרה שהוא בעדיפות משנית; ::::: (ב) נקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת שיקום והם הופקו וסופקו לפי תנאי הרישיון, ובלבד שכל המים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת סילוק הופקו וסולקו לפי תנאי הרישיון; :::: (2) יחויבו בתעריף בשיעור של 30% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ליעד שהוגדר ברישיון ההחדרה כיעד בעדיפות משנית; :::: (3) יחויבו בתעריף בשיעור של 50% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם סולקו לפי רישיון ולפי תנאיו ליעד שהוגדר ברישיון כאגן ההיקוות של הכינרת. : 3.2 על אף האמור בפסקת משנה 3.1 - :: (1) מים שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם באיכות נחותה ומתאימים לשימושים אחרים - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-56% מ-R₂; :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) מים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 22,000 מיליגרם כלור לליטר ושהרכבם מונע שימוש בהם למי שתייה, ומנהל הרשות אישר שהם מים מליחים - לספק המנוי בפסקאות משנה 3.1.1 עד 3.1.2 תעריף הנמוך ב-71% מ-R₂, ואולם אם סופקו המים חלף כמות מוכרת לפי פסקת משנה 3.1.1.1 יהיה התעריף נמוך ב-96% מ-R₂; ולמי שאינו ספק לפי פסקת משנה 3.1.3 למים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 2,500 מיליגרם כלור לליטר תעריף הנמוך ב-50% מ-R₂ ומעל 2,500 מילגרם כלור לליטר לפי הפירוט הזה: ::: {| ! מספר !! מליחות (מיליגרם כלור לליטר) !! תעריף בש"ח למ"ק |- | (1) || 2,501 עד 6,000 || 3.613 |- | (2) || 6,001 עד 8,000 || 3.287 |- | (3) || 8,001 עד 10,000 || 2.961 |- | (4) || 10,001 עד 12,000 || 2.635 |- | (5) || 12,001 עד 14,000 || 2.309 |- | (6) || 14,001 עד 16,000 || 1.984 |- | (7) || 16,001 עד 18,000 || 1.658 |- | (8) || 18,001 עד 20,000 || 1.332 |- | (9) || 20,001 עד 21,999 || 0.916 |} :: (3א) מים שמליחותם מעל 22,000 מיליגרם כלור לליטר - לא יחויבו בדמי מים; :: (3ב) נוסף על האמור בפסקת משנה (3), למי שאינו ספק, בעד כל כמות שמעבר ל-15,000 מ"ק ועד 250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - התעריף בעד אותה רמת מליחות, לפי הטבלה שבפסקת משנה (3), בהפחתה של 0.7 ש"ח למ"ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל((-))R₂; ובעד כל כמות שמעבר ל-250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - התעריף בעד אותה רמת מליחות בהפחתה של 0.95 ש"ח למ"ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל((-))R₂ בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; :: (4) מי קולחים, שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש, למעט מי השפד"ן - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-56% מ-R₂; :: (5) מי שפד"ן שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-40% מ-R₂; :: (6) תעריף לכמות מים נחרגת - ::: 1. בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; ::: 2. בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; :: (7) מקורות תקבע את תכולת הכלורידים והיונים המומסים לעניין סעיף זה לפי סעיף 7(1.6)(4)ב עד ז; :: (8) על אף האמור בפסקה זו, התעריף בעד מים מליחים, מים נחותים או מי קולחין, לרבות שפד"ן, שמנהל הרשות קבע כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הקבוע לאותו ספק בפסקה 3.1 בעד כל כמות מים שפירים שמעבר לכמות המוכרת. : (4) '''מים לשמירת ערכי טבע -''' :: בעד הזרמה של מים בבתי גידול לחים שמנהל הרשות הגדירם ברישיון כמיועדים לשמירת ערכי טבע - :: (1) שהפיק בעל הרישיון - תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי [[כללי הפקה והולכה]]; :: (2) שסיפקה מקורות לבעל הרישיון - העלות הכרוכה בהפקתם ואספקתם, כפי שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית. @ 8. אחזקת מערכות מים וביוב (תיקון: תשמ"ט, תש"ן, תשנ"א-3, תשנ"ד-2, תשנ"ה, תשנ"ז-2, תש"ס-2, תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3, תשע"א-3, תשע"א-6, תשע"ב-2, [הודעות], תשע"ג, תשע"ג-3, תשע"ד-2, תשע"ה-2, תשע"ו, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח, תשע"ח-2, תשע"ח-5, תשע"ט, תשע"ט-4, תש"ף, תש"ף-2, תשפ"א, תשפ"א-2, תשפ"ב, תשפ"ב-2) : (א) מקורות תפריש מתוך הסכומים שחייבה ספק ברשות מקומית, בעד כל כמות מים שסיפקה לו, סכום למ"ק מהחיוב למים שסופקו לכל מטרת צריכה או שימוש למעט לחקלאות: :: (1) לספק מקומי רשותי - 0.834 ש"ח; :: (2) לספק אחר ברשות מקומית - 0.314 ש"ח. : (ב) סכומים שהפרישה מקורות בניכוי הוצאות גבייה, מתוך הסכומים כאמור בסעיף קטן (א) יירשמו בנפרד, והיא לא תשעבד או תמחה כספים אלה ולא תיתן זכות קיזוז לגביהם בלא אישור הממונה; עם הקמתה של חברה בתחומי הספק שממנו נגבו הכספים כאמור בסעיף קטן (א), ולא מוקדם מיום 1 בינואר 2011, תעביר מקורות לחברה, על פי הוראת הממונה ובמועד שיורה, את סך כל הכספים שנגבו מאותו ספק כאמור, בתוספת ריבית; לעניין זה, ::- "ריבית" - ריבית חשב כללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שמתפרסמת, מזמן לזמן, ברשומות ובהפחתה של 1.25%; ::- "הוצאות גבייה" - 3% מתוך הסכומים שחייבה מקורות לפי סעיף קטן (א), ואם נקטה לשם גבייתם בהליך בבית משפט או בהוצאה לפועל - 8% מתוך הסכומים שחייבה ושלגביהם נקטה בהליך כאמור. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוקמה חברה וכל עוד לא נקבעו לה תעריפים כאמור [[בסעיף 30 לכללי חישוב עלות]], ימשיכו לחול על אספקת המים התעריפים לפי כללים אלה לספקים או לחברות, לפי העניין, כפי שחלו ערב הקמתה, ואולם לעניין סכומים שתפריש מקורות לפי סעיף קטן (א) החל ממועד הקמת החברה כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (ב) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה). : (ד) על פי הוראה בכתב של הממונה והחל מהמועד שיורה עליו, ובלבד שלא יקדם ליום תחילת התקופה שלגביה שלחה החברה הודעת חיוב ראשונה לצרכניה, מקורות תפסיק את גביית התעריפים מהחברה שהוקמה כאמור, לפי תעריף של ספק ברשות מקומית ותחייב את החברה לפי תעריף של ספק רב-רשותי לחברה שהוקמה כאמור. : (ה) הורה הממונה למקורות כאמור בסעיף קטן (ד), תעביר מקורות מיידית לחברה סכומים שהפרישה בעבורה לפי סעיף קטן (ג), מיום הקמתה. : (ו) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה, באישור מועצת הרשות הממשלתית להורות למקורות לבצע אחד האלה: :: (1) להפחית מהסכום שהיא גובה מספק לפי סעיף קטן (א) בתנאים ולתקופה שיורה ובלבד שתעריף שישלם הספק כאמור לא יפחת מתעריף לספק חד-רשותי; :: (2) להפחית מהסכומים שהפרישה לפי סעיף קטן (א); :: (3) להעביר לספק סכומים שנרשמו לזכותו לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה - הסכומים שנרשמו) ובלבד שהסכום שתעביר לא יעלה על מכפלה של הסכום שהממונה אישר לאותו ספק כהשקעה עודפת במערכות מים או ביוב בתחומו ביחס שבין הסכומים שנרשמו לבין הסכומים שנרשמו בצירוף החוב במקורות בשל אותם סכומים. : (ז) הוראה כאמור בסעיף קטן (ו) תינתן בשים לב למצב משק המים והביוב בתחום הספק האמור, וליעילות ניהול משק המים והביוב בידי אותו ספק, ובהתקיים התנאים הבאים: :: (1) אם הספק הוא ספק ברשות מקומית למעט ספק כאמור בפרט (3) להגדרה ספק, ההפחתה או ההעברה התבקשו בשל השקעות במערכות המים או הביוב בתחומו, והממונה נוכח לדעת כי יש הכרח או דחיפות בביצוען; :: (2) אם הספק הוא אגודה שיתופית - לאחר שקוימה התייעצות עם רשם האגודות השיתופיות כמשמעותו [[בסעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות]]. @ 8א. (תיקון: תש"ן, תש"ע-2) : (((בוטל).)) @ 8ב. תעריף למים מוחדרים (תיקון: תשע"ח-5) : מקורות תשלם למחדיר בעד כל כמות מוחדרת שהפיקה, את הסכום הנמוך מבין שני אלה: : (1) עלות כפי שתחושב לפי [[סעיף 5 לכללי שירותי תשתית]] בהתאמות ובשינויים האלה: :: (א) מקדם החזר ההון יעמוד על השיעור לפי סעיף קטן (ב) כשהוא מוכפל ב-1.4; :: (ב) תקופת הקיים בשנים תעמוד על 20 שנה; : (2) 2 ש"ח למ"ק. @ 9. (תיקון: תש"ן, תש"ס-2) : (((בוטל).)) @ 10. (תיקון: תש"ע-2, תשע"ג, תשע"ז-3) : (((בוטל).)) @ 11. (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2) : (((בוטל).)) @ 12. (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2) : (((בוטל).)) @ 12א. פרסום תעריפים (תיקון: תש"ע-2, תש"ע-3, תשע"א-6, תשע"ד-2, תשע"ה-2, תשע"ו) : (א) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריפים שהתקבלו - :: (1) (((בוטל);)) :: (2) לפי [[סעיף 7(3)]] - ::: (1) לפי פסקת משנה (3.1.2.1) - לספק חברה, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (L); ::: (2) לפי פסקת משנה (3.1.2.2) - לספק חברה, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי (H); ::: (3) לפי פסקת משנה (3.1.2.3) - לספק חברה, בעד גינון ציבורי (G); ::: (4) לפי פסקת משנה (3.1.3.2) - למי שאינו ספק; ::: (5) לפי פסקת משנה (3.1.1.1ג) - לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (M); ::: (6) לפי פסקת משנה (3.1.1.2ג) - לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת (N). : (א1) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין היחס (K) לפי [[סעיף 7(3)]]. : (א2) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריף שיתקבל לפי [[סעיף 10]] והחלטות הממונה לפי [[סעיף 8(ו)]]. : (ב) פורסמה הודעה כאמור, יראו בה, כמחייבת לעניין התעריפים הנקובים בה. @ 12ב. כמות נחרגת ותשלום מיוחד (תיקון: תש"ע-2) : אין בקביעתם של תעריפים לכמות נחרגת בכללים אלה, משום היתר למקורות או לכל אדם אחר, להפיק, לספק או לצרוך מים מעבר לכמות המוקצית לו, לפי העניין, או לגרוע מסמכויות מנהל הרשות הממשלתית לפי [[+|סעיפים 124א]] [[ו-124ד לחוק]]. @ 13. ביטול : תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ה-1985 - בטלות. == תוספת (תיקון: תשע"ז-3) == ==== ((([[סעיף 1]] - ההגדרה "אזור נסמך מים שפירים"))) ==== : {{ממורכז|[[תמונה:אזור נסמך מים שפירים.jpg|400px]]}} <פרסום> י"ט בסיון התשמ"ז (16 ביוני 1987) <חתימה> אריה נחמקין שר החקלאות i77mz3eryyjcnj91ic2cqn0sibzr5u5 1417566 1417562 2022-08-10T08:18:50Z Shahar9261 22508 wikitext text/x-wiki <שם> כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז-1987 (תיקון: תשס"ז) <שם קודם> תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז-1987 <מקור> ((ק"ת תשמ"ז, 1109|תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|5042)); ((תשמ"ח, 25|תיקון|5058)), ((912|תיקון מס' 2|5113)); ((תשמ"ט, 806|תיקון מס' 3|5186)); ((תש"ן, 603|תיקון|5266)), ((760|תיקון מס' 2|5276)), ((970|תיקון מס' 3|5286)); ((תשנ"א, 35|תיקון|5299)), ((293|תיקון מס' 2|5314)), ((851|תיקון מס' 3|5355)); ((תשנ"ב, 1037|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)|5441)), ((1354|תיקון לצו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)|5459)); ((תשנ"ג, 1162|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (תעריפי מים לחקלאות)|5545)), ((1162|תיקון|5545)); ((תשנ"ד, 16|ת"ט|5549)), ((850|תיקון|5596)); ((תשנ"ה, 1582|תיקון|5689)), ((1698|תיקון מס' 2|5695)); ((תשנ"ז, 160|תיקון|5797)), ((340|תיקון מס' 2|5806)), ((861|תיקון מס' 3|5835)), ((1135|תיקון מס' 4|5850)); ((תשנ"ח, 707|תיקון|5897)); ((תש"ס, 35|תיקון|6002)), ((779|תיקון מס' 2|6047)); ((תשס"א, 168|ת"ט|6069)); ((ס"ח תשס"ג, 390|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)), ((573|ת"ט|1904)); ((תשס"ה, 374, 375|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((ק"ת תשס"ו, 1179|תיקון|6517)); ((תשס"ז, 784|תיקון|6583)); ((תשס"ח, 382|תיקון|6640)); ((תש"ע, 94|הוראת שעה|6821)), ((447|תיקון|6847)), ((1310|תיקון מס' 2|6903)), ((1313|תיקון (תיקון)|6903)); ((תשע"א, 116|הוראת שעה|6937)), ((117|תיקון|6937)), ((398|תיקון מס' 2|6957)), ((706|ת"ט|6978)), ((1070|תיקון [תש"ע] (תיקון)|7008)), ((1070|תיקון מס' 3|7008)), ((1140|ת"ט|7012)); ((תשע"ב, 466|תיקון [תש"ע] (תיקון)|7066)), ((467|תיקון|7066)), ((1633|תיקון מס' 2|7157)); ((תשע"ג, 341|תיקון|7195)), ((661|ת"ט|7217)), ((1430|תיקון מס' 2|7263)); ((תשע"ד, 380|תיקון [תש"ע] (תיקון)|7320)), ((381|תיקון|7320)), ((1150|הוראת שעה|7379)), ((1438|תיקון [תש"ע] (תיקון מס' 2)|7389)), ((1439|תיקון (תיקון)|7389)), ((1716|הוראת שעה|7416)); ((תשע"ה, 27|תיקון|7432)), ((503|תיקון מס' 2|7467)), ((505|הוראת שעה [תשע"ד] (תיקון)|7467)), ((1136|תיקון מס' 3|7505)), ((1310|תיקון מס' 4|7524)); ((תשע"ו, 438|תיקון|7591)), ((441|הוראת שעה [תשע"ד] (תיקון)|7591)); ((תשע"ז, 436|תיקון|7749)), ((809|תיקון מס' 2|7786)), ((1280|תיקון מס' 3|7830)); ((תשע"ח, 608|תיקון|7912)), ((746|תיקון מס' 2|7918)), ((2230|תיקון [תשע"ה] מס' 2 (תיקון)|8028)), ((2230|תיקון [תשע"ז] מס' 3 (תיקון)|8028)), ((2231|תיקון מס' 3|8028)); ((תשע"ט, 1664|תיקון|8135)), ((1667|תיקון [תשע"ז] מס' 3 (תיקון)|8135)), ((3089|תיקון מס' 2|8199)), ((3452|תיקון מס' 3|8240)); ((תש"ף, 273|תיקון|8308)), ((1661|תיקון מס' 2|8625)); ((תשפ"א, 1118|תיקון|9025)), ((3498|תיקון מס' 2|9463)); ((תשפ"ב, 1318|תיקון|9830)), ((3276|תיקון מס' 2|10224)). ''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשנ"ד, 691|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5585)), ((913|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5604)), ((1269|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5618)), ((1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5621)); ((תשנ"ה, 288|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5654)), ((591|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5654)), ((592|ת"ט|5654)), ((1357|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5674)), ((1681|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5693)); ((תשנ"ו, 45|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5709)), ((442|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5731)), ((1003|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5760)); ((תשנ"ז, 105|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5792)), ((476|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5817)), ((535|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5822)), ((926|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5839)), ((985|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5844)), ((1127|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5849)); ((תשנ"ח, 121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5865)), ((400|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5879)), ((548|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5886)), ((787|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5903)), ((1168|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5919)), ((1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5925)); ((תשנ"ט, 197|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5942)), ((201|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5942)), ((202|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5942)), ((902|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5979)), ((905|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5979)), ((907|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5979)); ((תש"ס, 118|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6008)), ((121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6008)), ((123|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6008)), ((659|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6040)), ((663|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6040)), ((664|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|6040)); ((תשס"א 210|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6072)), ((211|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6072)), ((861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6109)), ((862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6109)), ((971|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6118)); ((תשס"ב, 206|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6140)), ((207|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6140)), ((439|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6152)), ((858|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6177)), ((861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6177)), ((862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|6177)); ((תשס"ג, 20|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6197)), ((199|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6208)), ((560|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2) [צ"ל: (מס' 3)]|6228)), ((706|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3) [צ"ל: (מס' 4)]|6238)),((706|ת"ט|6238)); ((תשס"ד, 7|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6268)), ((180|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) [צ"ל: (מס' 2)]|6287)), ((941|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2) [צ"ל: (מס' 3)]|6336)), ((945|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3) [צ"ל: (מס' 4)]|6336)); ((תשס"ה, 355|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6364)), ((960|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6421)), ((963|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6421)); ((תשס"ו, 176|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6443)), ((467|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6461)), ((1089|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6509)), ((1091|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6509)); ((תשס"ז, 435|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6549)), ((437|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6549)), ((439|ת"ט|6549)), ((879|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6588)); ((1049|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6603)), ((1051|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6603)); ((תשס"ח, 94|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6621)), ((250|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6631)), ((1004|ת"ט|6680)), ((1146|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס' 3)|6695)); ((תשס"ט, 313|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|6738)), ((1139|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס' 2)|6795)); ((תש"ע, 959|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|6879)); ((תשע"ב, 1581|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7157)); ((תשע"ג, 1509|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7268)); ((תשע"ד, 1576|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7404)); ((תשע"ו, 1484|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7681)). <מבוא> <!-- (תיקון: תשס"ז) --> בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיף 112]] [[=החוק|לחוק המים, התשי"ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 113 לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה: @ 1. הגדרות (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3, תשע"א-3, תשע"א-4, תשע"ב, תשע"ו, תשע"ז-3, תשע"ח, תשע"ח-5, תשע"ט, תשע"ט-4) : בכללים אלה - :- "אזור מורד" - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא "אזור מורד" בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אובדן המים באותו אזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה; :- "אזור מעלה" - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא "אזור מעלה", בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה; :: ((פורסמה הכרזה על "אזור מעלה" ו"אזור מורד" (י"פ תשע"ח, 7954; תשע"ט, 8898; תש"ף, 5544, 6825, 8823; תשפ"א, 6182; תשפ"ב, 452).)) :- "אזור נסמך מים שפירים" - אזור שניתן לנהל בו במשותף את מצאי המים למטרת חקלאות, המסומן כאזור נסמך מים שפירים במפה [[שבתוספת]], כל עוד לא מתקיים בו אחד מאלה: :: (1) שיעור המים הנחותים מסך מצאי המים באזור גדול מ-25%; :: (2) הביקוש למים נחותים באזור קטן ממצאי המים הנחותים בו; :- "הממונה", "חברה" - כהגדרתם [[בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב]]; :- "הפקת סילוק" ו"הפקת שיקום" - כהגדרתן [[בכללי הפקה והולכה]]; :- "הרשות הממשלתית" - כהגדרתה [[בסעיף 124יא לחוק]]; :- "חוק תאגידי מים וביוב" - [[חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001]]; :- "כללי הספקים המקומיים" - [[=כללי הספקים המקומיים|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ"ד-1994]]; :- "כללי הפקה והולכה" - [[=כללי הפקה והולכה|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע"ז-2017]]; :- "כללי חישוב עלות" - [[=כללי חישוב עלות|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע-2009]]; :- "כללי רישיון" - [[=כללי רישיון|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע"ד-2014]]; :- "כללי שירותי תשתית" - [[=כללי שירותי תשתית|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע"א-2011]]; :- "כללי התעריפים" - [[=כללי התעריפים|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע-2009]]; :- "כמות מוחדרת" - כמות מים שהוחדרה לפי רישיון החדרה ושהוגדרה ברישיון ככמות מוחדרת; :- "כמות מוכרת" - התוצאה המתקבלת מחלוקה בשנים עשר של כמות המים המוכרת לספק לגבי שנה מסוימת, לפי [[סעיף 14ג לכללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע"ו-2016]], כפי שמופיע ברישיון ההספקה של מקורות; :- "כמות מים מוקצית" - כמות המים המוקצית כדין, בין להפקה, בין להספקה, ובין לצריכה על פי רישיון, למעט תוספת גמישה לחקלאות כמשמעותה [[בכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל"ו-1976]]; :- "כמות מים מסופקת" - כמות המים המסופקת בפועל, כפי שנמדדה בנקודת המדידה; :- "כמות מים נחרגת" - כל אחת מאלה: :: (1) כמות המים שהופקה, סופקה או נצרכה מעל או בניגוד לכמות המים המוקצית; :: (2) כמות מים שפירים שנצרכה, כדין, לפי היתר של מנהל הרשות הממשלתית; :: (3) כמות מים שהופקה בהפקת חורף, כהגדרתה [[בכללי הפקה והולכה]]; :- "מדגה מתועש" - גידול דגים לשיווק בבריכות מצופות ביריעה פלסטית או בבטון, שבהן משך זמן שהיית המים פחות מ-24 שעות ומפיק המים מזרימם חזרה למקור מים לפי צו הרשאה שניתן לפי [[סעיף 20יא לחוק]] (להלן - צו הרשאה) ובהתאם לתנאיו; :- "מחדיר" - מי שהחדיר מים שקיבל ממקורות לאקוויפר לפי רישיון החדרה; :- "מים נחותים" - קולחין, מים מליחים ומים שפירים מאיכות נחותה; :- "מ"ק" - מטר מעוקב של מים; :- "מקורות" - מקורות חברת מים בע"מ, בין שהיא מספקת את המים לפי רישיון ובין שרואים אותה כאילו סיפקה אותם לפי [[סעיף 33א לחוק]]; :- "מפעלי מקורות" - מפעלים של מקורות באזורי הארץ השונים, שמתכונתם אושרה בידי מנהל הרשות הממשלתית; :- "נקודת מדידה" - הנקודה שבה נמדדת כמות המים המסופקת לצרכן, לצורך עריכת החשבון בין מקורות והצרכן בעד הספקת המים; :- "ספק" - צרכן שמספק מים לצריכה ביתית או למטרת תעשייה או למטרת חקלאות, לפי רישיון, והוא אחד מאלה: :: (1) חברה, עיריה, מועצה מקומית לרבות מועצה אזורית, ועד מקומי, איגוד ערים, ובלבד שהם מספקים מים במדידה לצרכניהם לפי [[חוק מדידת מים, התשט"ו-1955]], ומחייבים אותם לפי חשבון מים; :: (2) צרכן שיתופי; :: (3) אגודה שיתופית או תאגיד אחר שאינו חברה שמנהל הרשות הממשלתית שוכנע כי תכליתו אספקת מים בתחומו וכי הוא בא במקום אחד או יותר מן הגורמים, המנויים בפסקאות (1) או (2) לעניין אספקת מים בשטח, כולו או חלקו, של אותו גורם או גורמים, לפי העניין; :- "ספק אחר ברשות מקומית" - ספק ברשות מקומית שאינו ספק מקומי רשותי; :- "ספק חד-רשותי" - ספק, למעט חברה ולמעט ספק ברשות מקומית, המספק מים בתוך תחום יישוב אחד או יותר ובלבד שאינו ספק רב-רשותי; :- "ספק מקומי רשותי" - כהגדרתו [[בכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ"ד-1994]]; :- "ספק רב-רשותי" - ספק שהוא מועצה אזורית ובכלל זה ספק המצוי בבעלות של המועצה כאמור, המספק שירותי מים וביוב בתוך תחום של יותר מיישוב אחד; :- "ספק רב-רשותי אזורי" - (((נמחקה);)) :- "ספק ברשות מקומית" - ספק, שלא הקים חברה שחלות עליו הוראות [[סעיף 6א לחוק תאגידי מים וביוב]], לרבות ספק כאמור בפרט (3) להגדרת ספק, הפועל בתחום רשות מקומית שאינה מועצה אזורית, ולמעט ספק שהוא מועצה מקומית תעשייתית; :- "צרכן" - מי שמסופקים לו מים ממקורות על פי רישיון; :- "צרכן ביתי" - (((נמחקה);)) :- "צרכן שיתופי" - אגודה שיתופית שרשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו [[בפקודת האגודות השיתופיות]], סיווג לפי [[הפקודה האמורה]] כקיבוץ, כקיבוץ שיתופי או כקיבוץ מתחדש, למעט קיבוץ עירוני, שמתקיימים לגביה כל אלה: :: (1) היא מספקת מים למטרת צורכי בית לכמה יחידות דיור, שאין בכל אחת מהן מדידה נפרדת של מים לצורכי בית, באמצעות מד-מים המותקן ביחידת הדיור; :: (2) היא צורכת מים ממקורות על פי רישיון שנקבעה בו הכמות, לכל המים המוקצים לצריכה ביתית; :: (3) כמות המים שאינה למטרת צריכה ביתית נמדדת בה באמצעות מדי-מים נפרדים בכל אחד מן השטחים שאינם משמשים למטרה האמורה; :- "רישיון" - כהגדרתו [[בסעיף 23(ב) לחוק]]; :- "רישיון החדרה" - כמשמעותו [[בסעיף 44ב לחוק]]; :- "ש"ח" - שקלים חדשים; :- "שיעור המע"מ" - השיעור שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976]]; :- "תשלומים בעבור סידור האספקה" - תשלומים חד-פעמיים ששילם הספק, למקורות, לכל מ"ק, בעבור השקעות היסוד לפי חלקו היחסי במערכת המים, לרבות הגדלת חלקו היחסי, בין בהסכם ובין לפי הוראות [[החוק]] ובלבד שטרם חלפו 20 שנה מיום התשלום, ולמעט תשלומים שוטפים שנתיים ששילם עקב אי-תשלומם של התשלומים החד-פעמיים כאמור. @ 2. הספקת מים לפי תעריפים (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תשע"א-3, תשע"ז-3) : (א) מקורות לא תספק מים אלא בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, ולא תשית על צרכן, תשלומים נוספים שאינם מפורטים בכללים אלה, לרבות תשלומים בעבור סידור האספקה והיטלי הפקה כמשמעותם [[בסעיף 116 לחוק]]. : (א1) דמי מים שעל בעל רישיון לשלם למקורות לפי [[סעיף 33א(ב) לחוק]] יחושבו לפי ההפרש בין תעריף ההפקה או תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי [[כללי הפקה והולכה]], לבין התעריף החל עליו לפי כללים אלה. : (ב) הוראות כללים אלה עדיפות על כל הסכם שנעשה בין מקורות לצרכן לפני קביעת התעריפים הנקובים בכללים אלה. : (ג) חל שינוי בתעריפי המים בתוך תקופת הצריכה שאליה מתייחס החשבון לצרכן, יראו את הצריכה כאילו התחלקה באופן שווה לכל יום בתקופת הצריכה, והצרכן יחויב לשלם לפי התעריף הקודם בעד הימים שלפני יום השינוי ולפי התעריף החדש בעד הימים שלמן יום השינוי. @ 3. מס ערך מוסף (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3) : למעט אם נקבע אחרת, התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף, כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; נקבעו תעריפים בכללים אלה בדרך של הפניה לתעריפים או רכיבים בתעריפים הקבועים בדבר חקיקה אחר, יופחת מהם סכום בגובה שיעור מס ערך מוסף ככל שנכלל שם ולא הופחת בכללים אלה, והכל לפי העניין. @ 4. סייג לתחולה (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3) : התעריפים בכללים אלה יחולו לגבי מים שמספקת חברת מקורות לצרכניה. @ 5. חיוב בתעריפים לפי רשיון (תיקון: תשס"ז, תשע"ז-3) : החיוב בתעריפים הנקובים בכללים אלה ייעשה בהתאם לקביעותיו של רשיון, לרבות מטרות המים המפורטות בו. @ 6. התחשבנות בין מקורות והצרכן (תיקון: תשס"ז) : (א) צרכן חייב לשלם למקורות את מחיר המים בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, בהתאם לחשבון שיוגש לו מאת מקורות. : (ב) בתים כל שנה תגיש מקורות לצרכן חשבון בעד כמות מים נחרגת, אם היתה כזאת, בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה; מקורות רשאית להגיש חשבון כאמור גם לפני תום שנה, בתום כל חודש או בתום כל חלק מן השנה, אם נוכחה בצריכה של כמות מים נחרגת. @ 6א. ריבית (תיקון: תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח-5) : (א) תשלום לפי [[סעיף 112 לחוק]], שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם למקורות, שלא שולם במועד שבו היה עליהם לשלמו (להלן - מועד החיוב), ישולם בתוספת ריבית כאמור [[בסעיף 31 לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע"א-2011]], ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל. : (ב) שילם צרכן למקורות יתר תשלום על סכום שהוא חב בו לפי כללים אלה, ומקורות לא החזירה לו את יתר התשלום בתוך 30 ימים מיום תשלומו, תחזירו מקורות בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה - מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל. @ 7. תעריפים למים למטרות צריכה שונות (תיקון: תשמ"ח, תשמ"ח-2, תשמ"ט, תש"ן, תש"ן-2, תש"ן-3, תשנ"א, תשנ"א-2, תשנ"א-3, תשנ"ב, תשנ"ב-2, תשנ"ג-2, תשנ"ד, [הודעות], תשנ"ד-2, תשנ"ה-2, תשנ"ז, תשנ"ז-2, תשנ"ז-3, תשנ"ז-4, תשנ"ח, תש"ס, תש"ס-2, תשס"א, ס"ח תשס"ג, ס"ח תשס"ה, ס"ח תשס"ה-2, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח, תש"ע, תש"ע-2, תש"ע-3, תש"ע-4, תשע"א, תשע"א-2, תשע"א-3, תשע"א-5, תשע"א-6, תשע"א-7, תשע"ב, תשע"ב-2, תשע"ב-3, תשע"ג, תשע"ג-2, תשע"ג-3, תשע"ד, תשע"ד-2, תשע"ד-3, תשע"ד-4, תשע"ד-5, תשע"ד-6, תשע"ה, תשע"ה-2, תשע"ה-3, תשע"ה-4, תשע"ה-5, תשע"ו, תשע"ו-2, תשע"ז, תשע"ז-2, תשע"ז-3, תשע"ח, תשע"ח-2, תשע"ח-3, תשע"ח-4, תשע"ח-5, תשע"ט, תשע"ט-2, תשע"ט-3, תשע"ט-4, תש"ף, תש"ף-2, תשפ"א, תשפ"א-2, תשפ"ב, תשפ"ב-2) : התעריפים לכל מ"ק מכמות המים המסופקת מאת מקורות יהיו כמפורט להלן: : (1) '''מים לחקלאות''' : 1.1 '''מים שפירים -''' :: {{טורים שווים | {{ממורכז|{{מוקטן|שם מפעל מקורות}}}} | {{ממורכז|{{מוקטן|תעריף בעד כמות המים המוקצית {{ש}} בכל חודשי השנה בש"ח למ"ק}}}} }} :: 1.1.1 (((נמחקה))) :: 1.1.2 (((נמחקה))) :: 1.1.3 (((נמחקה))) :: 1.1.4 (((נמחקה))) :: 1.1.5 (((נמחקה))) :: 1.1.6 (((נמחקה))) :: 1.1.6א (()) (((נמחקה).)) :: 1.1.7 (()) 1.940 ש"ח, ובאזור נסמך מים שפירים - 1.647 ש"ח. :: 1.1.7א (()) מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים - ::: (1) הממוקמים באזור מורד - 75% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; ::: (2) הממוקמים באזור מעלה - 125% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7. :: 1.1.7ב (()) מים שפירים ששימשו למדגה מתועש - :: (1) התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7 בעד כמות מים השווה למכפלה של שטח פני הבריכה ב-1,500 מ"ק לדונם, ולגבי בריכות ששטח פניהן מקורה ואינו חשוף לאור השמש - ב-750 מ"ק לדונם; :: (2) בעד יתרת כמות המים - ::: (א) אם הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה - 0.005 ש"ח למ"ק; ::: (ב) אם לא הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה, או אם לא מולאו שאר התנאים הנקובים בצו ההרשאה, מהמועד שבו נמסרה לצרכן הודעה על כך ועד שתיקן את ההפרה - 0.01 ש"ח למ"ק. :: 1.1.7ג (()) מים שפירים ששימשו להשקיית אדמות הכבול בעמק החולה לפי תנאי הרישיון - 0.903 ש"ח, ולבעל רישיון שלא עמד בתנאי הרישיון - התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ולמים כאמור שמקורם במיתקני הפקה למים עיליים במעלה - 125% מהתעריף הנקוב בפסקה האמורה. :: 1.1.8 (((נמחקה).)) :: 1.1.9 תעריף לכמות מים נחרגת - ::: (1) בשיעור שאינו עולה על 10% - 3.489 ש"ח למ"ק; ::: (2) בשיעור שעולה על 10% - התעריף הנקוב בפסקת משנה 7(3)(ב) בפסקת משנה 3.1.1.2. : 1.2 '''שפד"ן -''' :: לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי - :: 1.2.1 ((תעריף לכמות מים נצרכת -)) ::: בשנת 2022 - 1.538 ש"ח למ"ק; ::: משנת 2023 ואילך - 1.588 ש"ח למ"ק. :: 1.2.2 תעריף לכמות מים נחרגת - התעריפים לפי פסקת משנה 1.1.9. : 1.3 '''קולחין -''' :: 1.3.1 תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות של מי השקיה חקלאית בלא מגבלות, לרבות מי קולחין ממפעל תשלובת הקישון המסופקים ממאגרי תשלובת הקישון, כפי שיקבע שר הבריאות לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]], עד לכמות המוקצית - 1.256. :: 1.3.2 תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות נמוכה מן הקבוע בפסקת משנה 1.3.1 או גבוהה ממוליכות חשמלית של 1.7 דציסימנס למטר, עד לכמות המוקצית - תעריף הנמוך ב-14% מן התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.3.1. :: 1.3.2א (()) (((פקעה).)) :: 1.3.3 תעריף לכמות מים נחרגת - ::: (1) בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; ::: (2) בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה. :: 1.3.4 ::: (א) קביעת המוליכות החשמלית לעניין פסקה זו תיעשה על ידי מקורות, על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנה, בחודש אוקטובר; הקביעה תהווה בסיס לתעריף מי הקולחים בשנת הרישוי העוקבת, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור במהלך שנת הרישוי; ::: (ב) דגימה של המים תיעשה על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו, במוצא מיתקן טיהור השפכים; ::: (ג) את תוצאות הדגימה תעביר מקורות לרשות הממשלתית למים ולביוב, לא יאוחר מ-15 בחודש נובמבר של כל שנה; בצירוף אישור על העברת עותק שלהן לצרכן, 10 ימים לפחות לפני כן; ::: (ד) הוראות פסקת משנה זו לא יחולו באזורים שבהם ראה מנהל הרשות הממשלתית, כי השימוש במי קולחים עלול לזהם מקורות מים. : 1((.))4 (()) (((נמחקה))) : 1.5 (()) (((פקעה))) : 1.6 (()) '''מים מליחים''' :: (1) בפסקת משנה זו, "תעריף בסיס", בש"ח - 1.457. :: (2) לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי - מים שמוליכותם החשמלית - ::: א. בין 1.9 דציסימנס למטר ובין 2.65 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 10 אחוזים; ::: ב. בין 2.65 דציסימנס למטר ובין 3.4 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 16 אחוזים; ::: ג. בין 3.4 דציסימנס למטר ובין 4.1 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 24 אחוזים; ::: ד. בין 4.1 דציסימנס למטר ובין 4.8 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 30 אחוזים; ::: ה. בין 4.8 דציסימנס למטר ובין 5.2 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 34 אחוזים; ::: ו. בין 5.2 דציסימנס למטר ובין 10 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 40 אחוזים; ::: ז. מעל 10 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 45 אחוזים. :: (3) מים שתכולת הסולפטים בהם עולה על 1,600 מיליגרם לליטר, או מים שרמת הברזל המומס בהם מעל 0.3 מיליגרם לליטר או מים שרמת המימן הגופרי בהם מעל 0.5 מיליגרם לליטר או צירוף של כל שניים מהם, והמוליכות החשמלית שלהם נמוכה מ-3.4 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס, בהפחתה של 25 אחוזים. :: (3א) מים מליחים, ממיתקני הפקה למים עיליים: ::: (א) לכמות שהוקצתה בשנת הרישוי, 90% מהקבוע בסעיף (([צ"ל: בפסקה])) 1.6(2); ::: (ב) הממוקמים באזור מורד, 85% מהתעריף בפסקת משנה (א); ::: (ג) הממוקמים באזור מעלה, 115% מהתעריף בפסקת משנה (א); :: (3ב) תעריף לכמות מים נחרגת - ::: א. בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה; ::: ב. בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה. :: (4) ::: א. קביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים לעניין סעיף זה תיעשה על ידי מקורות; ::: ב. הקביעה כאמור תיעשה על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנתיים מחודש יולי עד חודש אוקטובר של אותה שנה (להלן בסעיף זה - תקופת הקביעה); הקביעה תהווה בסיס לתעריף המים המליחים בשתי שנות הרישוי העוקבות, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור בתקופת הקביעה; ::: ג. הדגימה של המים תילקח בנקודה שבה מועברים המים מרשות הספק לרשות הצרכן (נקודת המעבר); ::: ד. הדגימה של המים תילקח על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו; ::: ה. תוצאות הדגימות יועברו על ידי מקורות לרשות הממשלתית, לא יאוחר מ-15 בחודש נובמבר של כל שנה; עותק מתוצאות הדגימות תעביר מקורות לצרכן, לפחות 10 ימים לפני כן; ::: ו. נמנע ממקורות לקחת דגימה בשל נסיבות התלויות בצרכן, תיעשה הקביעה בשנת הרישוי העוקבת על בסיס הנתונים הנמצאים ברשותה באותה עת ורשאית היא לצורך כך לקבל נתונים בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים מאת הרשות הממשלתית וזאת עד לביצוע דגימה חוזרת שתילקח עד לסוף חודש מרס; תוצאות הבדיקה החוזרת ישמשו לצורך ההחלטה בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים ממועד הבדיקה; מנע הצרכן ביצוע בדיקה חוזרת יחויבו המים מאותו מועד לפי התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; ::: ז. על אף האמור בפסקת משנה ב רשאים הצרכן או מקורות, לפי העניין, לערוך דגימה חוזרת גם בשנה העוקבת לשנת הבדיקה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות ממועד הדגימה הקודמת לאותו צרכן; ממצאי הבדיקה ישמשו לקביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים כאמור עד סוף תקופת הקביעה; ובלבד שאם נעשתה דגימה חוזרת בידי צרכן, תוצג לפני מקורות בדיקת מעבדה מוסמכת ומקורות תבצע דגימה חוזרת לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים, והצרכן יישא בעלות הדגימה החוזרת שתיעשה על ידי מקורות בסך 500 שקלים חדשים. :: (5) הזכאות לעניין סעיף זה לגבי מים שאינם מזוהים כמים מליחים בעת התקנתו, תקום רק עם הגשת בקשה בכתב למנהל הרשות הממשלתית ותחל רק בשנת הרישוי העוקבת. :: (6) פסקת משנה (2)א עד ו תחול באזורים האלה בלבד או בחלקים מהם, על פי קביעת מנהל הרשות הממשלתית: עמק הירדן; בקעת הירדן; עמק בית שאן; עמק חרוד; עמק יזרעאל; עמק זבולון; חוף הכרמל; הנגב הצפון מערבי; הר הנגב; מדבר יהודה; ערבה; כיכר סדום. :: (7) על אף האמור בפסקות משנה (2) ו-(3), התעריף בעד מים מליחים שמנהל הרשות הורה כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הנקוב בפסקה 1.1.7. : 1.7 (()) מים שפירים שמנהל הרשות אישר שהם באיכות נחותה, ובעל הרישיון סיפקם כאמור ברישיון - 90% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ואם נקבע ברישיון שיש לספקם לצורך הספקתם למפעל קולחין והמים סופקו כאמור - 50% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; בסעיף זה, "איכות נחותה" - מים המהווים תוספת להפקה לגבי מקור מים מסוים ושהרכבם הכימי מונע מהם שימוש במי שתייה. : 1.7א (()) מים מליחים המופקים מקידוח שמנהל הרשות אישר שהם מים נחותים ושנקבע ברישיון שיש לספקם למפעל קולחין, בכמות שאינה עולה על 10 מלמ"ק לשנה, והמים סופקו כאמור - 70% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.6, לפי העניין; בפסקה זו, "מים נחותים" - מים שאינם מנוצלים ושאספקם (([צ"ל: ושאספקתם])) למפעל קולחין מביאה לתוספת הפקה ושמוליכותם מעל 2.65 דצמיסימנס למטר או שהרכבם הכימי מונע את אספקתם למערכות האספקה. : 1.8 (()) מים שנקבע לגביהם ברישיון ההספקה כי הם מיועדים להעברה בין מפעלית למפעל קולחין - תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לגביהם לפי [[כללי הפקה והולכה]]. : (2) (((נמחקה))) : (3) '''מים לכל צריכה אחרת''' :: (א) בפסקה זו - :::- "Z₁" - התעריף הנקוב [[בסעיף 3(1)(א) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות מוכרת; :::- "Z₂" - התעריף הנקוב [[בסעיף 3(1)(ב) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות נוספת; :::- "W" - התעריף הנקוב [[בסעיף 4(1) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים בעד גינון ציבורי; :::- "S" - המנה המתקבלת מחלוקת תעריף הביוב שנקבע לספק המקומי הרשותי לפי [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)|פרק ד' לכללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה), התשע"ה-2014]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע"מ; :::- "D₁" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת הראשונה לכללי חישוב עלות]], כתעריף לעלות נמוכה מוכרת; :::- "D₂" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת השניה לכללי חישוב עלות]], כתעריף לעלות גבוהה מוכרת; :::- "D₃" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת השלישית לכללי חישוב עלות]], כתעריף לגינון ציבורי; :::- "B" - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בסעיף 6 לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי ביוב; :::- "R₂" - המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל [[בסעיף 4(1)(1.2) לכללי הספקים המקומיים]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע"מ; :::- "K" - היחס בין הממוצע המשוקלל, של התעריף בעד כל כמות נוספת, בהפחתה של D₂ ו-B ושל התעריף למוסד עירוני לפי [[כללי התעריפים]], בהפחתה של D₃ ו-B לבין התעריף בעד כל כמות נוספת בהפחתה של D₂ ו-B; כפי שפורסם לפי כללים אלה; :::- "יחס הצריכה" - היחס בין הכמות המוכרת לבין הכמות מעבר לכמות המוכרת שסיפקה החברה בשנה האחרונה שלפיה חושבו התעריפים לבעל הרישיון. :: (ב) בעד מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים בכללים אלה, בכל מפעלי מקורות - : 3.1 מים שפירים - :: 3.1.1 לספק חד-רשותי - ::: 3.1.1.1 - בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.984 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2 - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 6.014 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3 - בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.886 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א (()) לספק רב-רשותי - ::: 3.1.1.1א (()) בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - 0.672 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2א (()) בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.697 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3א (()) בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.574 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א1 (()) לספק חד-רשותי שמפיק מים לפי רישיון - ::: 3.1.1.1א1 (()) בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.836 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2א1 (()) בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.866 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3א1 (()) בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.738 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א2 (()) לספק רב-רשותי שמפיק מים לפי רישיון - ::: 3.1.1.1א2 (()) בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.527 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2א2 (()) בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.556 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3א2 (()) בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.428 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1א3 (()) (((נמחקה);)) :: 3.1.1א4 (()) (((נמחקה);)) :: 3.1.1ב (()) לספק אחר בתחום רשות מקומית - ::: 3.1.1.1ב (()) בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - 1.524 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.2ב (()) בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 6.554 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.1.3ב (()) בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 5.111 ש"ח למ"ק; :: 3.1.1ג (()) לספק מקומי רשותי - ::: 3.1.1.1ג (()) בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - הסכום (M) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה: :::: {{ממורכז|<math>M = Z_1 - (S/1.092) - 1.13</math>}} ::: 3.1.1.2ג (()) בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - הסכום (N) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה: :::: {{ממורכז|<math>N = Z_2 - (S/1.092) - 1.19</math>}} :: 3.1.2 לספק שהוא חברה (להלן בכללים אלה - ספק חברה) - ::: 3.1.2.1 בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - הסכום (L) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה: :::: {{ממורכז|<math>L = Z_1 - B - D_1</math>}} ::: 3.1.2.2 בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי - הסכום (H) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו: :::: {{ממורכז|<math>H = K*(Z_2 - B - D_2)</math>}} ::: 3.1.2.3 בעד גינון ציבורי - הסכום (G) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו: :::: {{ממורכז|<math>G = W - D_3</math>}} ::: 3.1.2.4 היה והסכום (L) המתקבל בפסקה 3.1.2.1 נמוך מ-0.30 ש"ח (להלן - הסכום המזערי), יופחתו מהסכום (H) המתקבל בפסקה 3.1.2.2, מכפלה של יחס הצריכה בהפרש שבין L ובין הסכום המזערי, ובלבד שהסכום (H) לא יפחת מהסכום המזערי, והסכום (L) ייקבע לפי הסכום המזערי; ::: 3.1.2.5 (((הוראת שעה עד יום 31.12.2023):)) בעד האספקה מעבר לגדר ההפרדה הביטחונית בירושלים עד גובה הכמות המוקצית - 0.962 ש"ח למ"ק; ::: 3.1.2.5א (()) בעד אספקת המים לירושלים לספקי מים שהוגדרו בהסכמים מדיניים עד גובה הכמות המוקצית - 3.448 ש"ח למ"ק; :: 3.1.3 למי שאינו ספק - ::: 3.1.3.1 (((נמחקה);)) ::: 3.1.3.2 :::: (א) בעד כל כמות שעד 15,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - R₂, ואם סופקה כמות מוכרת, יהיה התעריף בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - R₁; בפסקה זו, "R₁" - המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל [[בסעיף 4(1)(1.1) לכללי הספקים המקומיים]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע"מ; :::: (ב) בעד כל כמות שמעבר ל-15,000 מ"ק ועד 250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - בהפחתה של 0.7 ש"ח למ"ק; :::: (ג) בעד כל כמות שמעבר ל-250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - בהפחתה של 0.95 ש"ח למ"ק, בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; ::: 3.1.3.2א (()) בעד צריכה שהוכרה כנזילה סמויה, לפי [[פסקה ((())5.3(())) בסעיף 4 לכללי הספקים המקומיים]], בשינויים המחויבים מזהות הספק; ::: 3.1.3.3 על אף האמור בפסקאות משנה 3.1.3.1 ו-3.1.3.2, בעד בית חולים, בית מרחץ ומקווה - לכמות שעד לכמות שנקבעה כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) ושאושרה לפי פסקאות משנה (3) או (4) לפי העניין - 2.845 ש"ח למ"ק; :::: (1) לבית מרחץ ומקווה המתפרסם ברשימת מקוואות הטהרה של המשרד לשירותי דת - לכל כמות מים ושהתקיימו כל אלה: ::::: (א) נציג של מקורות, בדק ואישר בכתב, כי כל המים מסופקים לו במד-מים נפרד; ::::: (ב) מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים המסופקים לו משמשים למטרה זו בלבד; ::::: (ג) מהנדס מים אישר בכתב כי הותקנו בו אבזרים חוסכי מים; נמצא כי כל מכלי הדחה הם דו-כמותיים וכי בפתח כל קבועת שרברבות מותקנים וסתים ומגבילי ספיקה, יראו בכך כהתקנת אבזרים חוסכי מים לעניין פסקה זו; :::: (2) לבית חולים אחד מאלה: ::::: (א) לכל כמות מים שנמדדה ברשת מים נפרדת המספקת מים רק לשימושים רפואיים ובלבד שהתקיימו כל אלה: :::::: (1) אושר בידי מהנדס מים כי בבית החולים מותקנת רשת מים נפרדת כאמור; :::::: (2) מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים לשימושים רפואיים מסופקים ברשת הנפרדת ומשמשים למטרה זו בלבד; ::::: (ב) לא קיימת בבית החולים או לא אושר קיומה של רשת נפרדת כאמור - הכמות המתקבלת ממכפלת מספר מיטות האשפוז, לפי תעודת רישום בית חולים המתפרסמת על ידי האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים במשרד הבריאות, בשנה מסוימת, ב-15 מטרים מעוקבים לחודש (להלן - הכמות המחושבת); :::: (3) בית מרחץ או מקווה יגיש למקורות, ב-1 באוקטובר, אחת לשנתיים, את האישורים הנדרשים לפי פסקת משנה (א); הוגשו האישורים כאמור תבוצע האספקה, בתקופה העוקבת, בידי ספק המים בהתאם לתעריפים ולכמויות בסעיף זה; לא הוגשו אישורים כאמור או מצאה מקורות כי בית המרחץ או המקווה פועלים בניגוד למוצהר יראה בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין; :::: (4) בית חולים יגיש למקורות, ב-1 באוקטובר, אחת לשנתיים, אישורים כאמור בפסקת משנה (ב)(1) או את הכמות המתקבלת לפי פסקת משנה (ב)(2), לפי העניין; ב-1 בנובמבר, אחת לשנתיים, תעביר מקורות את האישורים וכמויות המחושבות בפירוט לפי בתי החולים, לרשות הממשלתית; הרשות הממשלתית תאשר לספק המים את הכמות לאספקה לפי פסקאות משנה (ב)(1) או (ב)(2), כולה או חלקה, לפי העניין, לגבי התקופה העוקבת; לא הוגשו אישורים או כמות מחושבת כאמור או נמצא כי בית חולים פועל בניגוד למוצהר, תראה מקורות בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין; ::: 3.1.3.4 על אף האמור בפסקת משנה 3.1.3.2, מים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מיועדים לסילוק מאקוויפר - :::: (1) לא יחויבו בתעריף אם מתקיים בהם אחד מאלה: ::::: (א) הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ותנאיו ליעד החדרה שלא נקבע לגביו ברישיון ההחדרה שהוא בעדיפות משנית; ::::: (ב) נקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת שיקום והם הופקו וסופקו לפי תנאי הרישיון, ובלבד שכל המים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת סילוק הופקו וסולקו לפי תנאי הרישיון; :::: (2) יחויבו בתעריף בשיעור של 30% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ליעד שהוגדר ברישיון ההחדרה כיעד בעדיפות משנית; :::: (3) יחויבו בתעריף בשיעור של 50% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם סולקו לפי רישיון ולפי תנאיו ליעד שהוגדר ברישיון כאגן ההיקוות של הכינרת. : 3.2 על אף האמור בפסקת משנה 3.1 - :: (1) מים שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם באיכות נחותה ומתאימים לשימושים אחרים - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-56% מ-R₂; :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) מים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 22,000 מיליגרם כלור לליטר ושהרכבם מונע שימוש בהם למי שתייה, ומנהל הרשות אישר שהם מים מליחים - לספק המנוי בפסקאות משנה 3.1.1 עד 3.1.2 תעריף הנמוך ב-71% מ-R₂, ואולם אם סופקו המים חלף כמות מוכרת לפי פסקת משנה 3.1.1.1 יהיה התעריף נמוך ב-96% מ-R₂; ולמי שאינו ספק לפי פסקת משנה 3.1.3 למים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 2,500 מיליגרם כלור לליטר תעריף הנמוך ב-50% מ-R₂ ומעל 2,500 מילגרם כלור לליטר לפי הפירוט הזה: ::: {| ! מספר !! מליחות (מיליגרם כלור לליטר) !! תעריף בש"ח למ"ק |- | (1) || 2,501 עד 6,000 || 3.613 |- | (2) || 6,001 עד 8,000 || 3.287 |- | (3) || 8,001 עד 10,000 || 2.961 |- | (4) || 10,001 עד 12,000 || 2.635 |- | (5) || 12,001 עד 14,000 || 2.309 |- | (6) || 14,001 עד 16,000 || 1.984 |- | (7) || 16,001 עד 18,000 || 1.658 |- | (8) || 18,001 עד 20,000 || 1.332 |- | (9) || 20,001 עד 21,999 || 0.916 |} :: (3א) מים שמליחותם מעל 22,000 מיליגרם כלור לליטר - לא יחויבו בדמי מים; :: (3ב) נוסף על האמור בפסקת משנה (3), למי שאינו ספק, בעד כל כמות שמעבר ל-15,000 מ"ק ועד 250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - התעריף בעד אותה רמת מליחות, לפי הטבלה שבפסקת משנה (3), בהפחתה של 0.7 ש"ח למ"ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל((-))R₂; ובעד כל כמות שמעבר ל-250,000 מ"ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - התעריף בעד אותה רמת מליחות בהפחתה של 0.95 ש"ח למ"ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל((-))R₂ בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; :: (4) מי קולחים, שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש, למעט מי השפד"ן - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-56% מ-R₂; :: (5) מי שפד"ן שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-40% מ-R₂; :: (6) תעריף לכמות מים נחרגת - ::: 1. בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; ::: 2. בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; :: (7) מקורות תקבע את תכולת הכלורידים והיונים המומסים לעניין סעיף זה לפי סעיף 7(1.6)(4)ב עד ז; :: (8) על אף האמור בפסקה זו, התעריף בעד מים מליחים, מים נחותים או מי קולחין, לרבות שפד"ן, שמנהל הרשות קבע כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הקבוע לאותו ספק בפסקה 3.1 בעד כל כמות מים שפירים שמעבר לכמות המוכרת. : (4) '''מים לשמירת ערכי טבע -''' :: בעד הזרמה של מים בבתי גידול לחים שמנהל הרשות הגדירם ברישיון כמיועדים לשמירת ערכי טבע - :: (1) שהפיק בעל הרישיון - תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי [[כללי הפקה והולכה]]; :: (2) שסיפקה מקורות לבעל הרישיון - העלות הכרוכה בהפקתם ואספקתם, כפי שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית. @ 8. אחזקת מערכות מים וביוב (תיקון: תשמ"ט, תש"ן, תשנ"א-3, תשנ"ד-2, תשנ"ה, תשנ"ז-2, תש"ס-2, תשס"ז, תש"ע-2, תש"ע-3, תשע"א-3, תשע"א-6, תשע"ב-2, [הודעות], תשע"ג, תשע"ג-3, תשע"ד-2, תשע"ה-2, תשע"ו, תשע"ז, תשע"ז-3, תשע"ח, תשע"ח-2, תשע"ח-5, תשע"ט, תשע"ט-4, תש"ף, תש"ף-2, תשפ"א, תשפ"א-2, תשפ"ב, תשפ"ב-2) : (א) מקורות תפריש מתוך הסכומים שחייבה ספק ברשות מקומית, בעד כל כמות מים שסיפקה לו, סכום למ"ק מהחיוב למים שסופקו לכל מטרת צריכה או שימוש למעט לחקלאות: :: (1) לספק מקומי רשותי - 0.834 ש"ח; :: (2) לספק אחר ברשות מקומית - 0.314 ש"ח. : (ב) סכומים שהפרישה מקורות בניכוי הוצאות גבייה, מתוך הסכומים כאמור בסעיף קטן (א) יירשמו בנפרד, והיא לא תשעבד או תמחה כספים אלה ולא תיתן זכות קיזוז לגביהם בלא אישור הממונה; עם הקמתה של חברה בתחומי הספק שממנו נגבו הכספים כאמור בסעיף קטן (א), ולא מוקדם מיום 1 בינואר 2011, תעביר מקורות לחברה, על פי הוראת הממונה ובמועד שיורה, את סך כל הכספים שנגבו מאותו ספק כאמור, בתוספת ריבית; לעניין זה, ::- "ריבית" - ריבית חשב כללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שמתפרסמת, מזמן לזמן, ברשומות ובהפחתה של 1.25%; ::- "הוצאות גבייה" - 3% מתוך הסכומים שחייבה מקורות לפי סעיף קטן (א), ואם נקטה לשם גבייתם בהליך בבית משפט או בהוצאה לפועל - 8% מתוך הסכומים שחייבה ושלגביהם נקטה בהליך כאמור. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוקמה חברה וכל עוד לא נקבעו לה תעריפים כאמור [[בסעיף 30 לכללי חישוב עלות]], ימשיכו לחול על אספקת המים התעריפים לפי כללים אלה לספקים או לחברות, לפי העניין, כפי שחלו ערב הקמתה, ואולם לעניין סכומים שתפריש מקורות לפי סעיף קטן (א) החל ממועד הקמת החברה כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (ב) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה). : (ד) על פי הוראה בכתב של הממונה והחל מהמועד שיורה עליו, ובלבד שלא יקדם ליום תחילת התקופה שלגביה שלחה החברה הודעת חיוב ראשונה לצרכניה, מקורות תפסיק את גביית התעריפים מהחברה שהוקמה כאמור, לפי תעריף של ספק ברשות מקומית ותחייב את החברה לפי תעריף של ספק רב-רשותי לחברה שהוקמה כאמור. : (ה) הורה הממונה למקורות כאמור בסעיף קטן (ד), תעביר מקורות מיידית לחברה סכומים שהפרישה בעבורה לפי סעיף קטן (ג), מיום הקמתה. : (ו) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה, באישור מועצת הרשות הממשלתית להורות למקורות לבצע אחד האלה: :: (1) להפחית מהסכום שהיא גובה מספק לפי סעיף קטן (א) בתנאים ולתקופה שיורה ובלבד שתעריף שישלם הספק כאמור לא יפחת מתעריף לספק חד-רשותי; :: (2) להפחית מהסכומים שהפרישה לפי סעיף קטן (א); :: (3) להעביר לספק סכומים שנרשמו לזכותו לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה - הסכומים שנרשמו) ובלבד שהסכום שתעביר לא יעלה על מכפלה של הסכום שהממונה אישר לאותו ספק כהשקעה עודפת במערכות מים או ביוב בתחומו ביחס שבין הסכומים שנרשמו לבין הסכומים שנרשמו בצירוף החוב במקורות בשל אותם סכומים. : (ז) הוראה כאמור בסעיף קטן (ו) תינתן בשים לב למצב משק המים והביוב בתחום הספק האמור, וליעילות ניהול משק המים והביוב בידי אותו ספק, ובהתקיים התנאים הבאים: :: (1) אם הספק הוא ספק ברשות מקומית למעט ספק כאמור בפרט (3) להגדרה ספק, ההפחתה או ההעברה התבקשו בשל השקעות במערכות המים או הביוב בתחומו, והממונה נוכח לדעת כי יש הכרח או דחיפות בביצוען; :: (2) אם הספק הוא אגודה שיתופית - לאחר שקוימה התייעצות עם רשם האגודות השיתופיות כמשמעותו [[בסעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות]]. @ 8א. (תיקון: תש"ן, תש"ע-2) : (((בוטל).)) @ 8ב. תעריף למים מוחדרים (תיקון: תשע"ח-5) : מקורות תשלם למחדיר בעד כל כמות מוחדרת שהפיקה, את הסכום הנמוך מבין שני אלה: : (1) עלות כפי שתחושב לפי [[סעיף 5 לכללי שירותי תשתית]] בהתאמות ובשינויים האלה: :: (א) מקדם החזר ההון יעמוד על השיעור לפי סעיף קטן (ב) כשהוא מוכפל ב-1.4; :: (ב) תקופת הקיים בשנים תעמוד על 20 שנה; : (2) 2 ש"ח למ"ק. @ 9. (תיקון: תש"ן, תש"ס-2) : (((בוטל).)) @ 10. (תיקון: תש"ע-2, תשע"ג, תשע"ז-3) : (((בוטל).)) @ 11. (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2) : (((בוטל).)) @ 12. (תיקון: תשס"ז, תש"ע-2) : (((בוטל).)) @ 12א. פרסום תעריפים (תיקון: תש"ע-2, תש"ע-3, תשע"א-6, תשע"ד-2, תשע"ה-2, תשע"ו) : (א) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריפים שהתקבלו - :: (1) (((בוטל);)) :: (2) לפי [[סעיף 7(3)]] - ::: (1) לפי פסקת משנה (3.1.2.1) - לספק חברה, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (L); ::: (2) לפי פסקת משנה (3.1.2.2) - לספק חברה, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי (H); ::: (3) לפי פסקת משנה (3.1.2.3) - לספק חברה, בעד גינון ציבורי (G); ::: (4) לפי פסקת משנה (3.1.3.2) - למי שאינו ספק; ::: (5) לפי פסקת משנה (3.1.1.1ג) - לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (M); ::: (6) לפי פסקת משנה (3.1.1.2ג) - לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת (N). : (א1) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין היחס (K) לפי [[סעיף 7(3)]]. : (א2) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריף שיתקבל לפי [[סעיף 10]] והחלטות הממונה לפי [[סעיף 8(ו)]]. : (ב) פורסמה הודעה כאמור, יראו בה, כמחייבת לעניין התעריפים הנקובים בה. @ 12ב. כמות נחרגת ותשלום מיוחד (תיקון: תש"ע-2) : אין בקביעתם של תעריפים לכמות נחרגת בכללים אלה, משום היתר למקורות או לכל אדם אחר, להפיק, לספק או לצרוך מים מעבר לכמות המוקצית לו, לפי העניין, או לגרוע מסמכויות מנהל הרשות הממשלתית לפי [[+|סעיפים 124א]] [[ו-124ד לחוק]]. @ 13. ביטול : תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ה-1985 - בטלות. == תוספת (תיקון: תשע"ז-3) == ==== ((([[סעיף 1]] - ההגדרה "אזור נסמך מים שפירים"))) ==== : {{ממורכז|[[תמונה:אזור נסמך מים שפירים.jpg|400px]]}} <פרסום> י"ט בסיון התשמ"ז (16 ביוני 1987) <חתימה> אריה נחמקין שר החקלאות 70ci2pno3295j1f089m49o3325odt31 0 469970 1417453 2022-08-09T15:58:57Z Nahum 68 סעיף ב wikitext text/x-wiki {{פרשן על שו"ע|ביאור הגר"א|אורח חיים|כט|ל|לא}} ==[[שולחן ערוך אורח חיים ל ב|סעיף ב]]== <קטע התחלה=ב/>'''סעיף ב: אסור''' כו' '''שמא''' כו' — רוצה לומר, דקיימא לן לילה זמן תפילין כר' עקיבא, דהלכה כר' עקיבא מחבירו, וכן סבירא להו לר' יעקב וחכמים, וכמו שכתבו [[מנחות לו א#תוספות|תוס' שם]] ד"ה ר' יעקב כו', וכן פסק ר"ל{{הערה|לפנינו רב נחמן, ונראה דט"ס הוא בדפוסי הגר"א.}} ללישנא קמא, וכן סבירא להו לרב חסדא ורבה בר רב הונא, וכן סבירא ליה לרב אשי כמו שכתוב שם, "וקסבר" כו', ועיין רש"י שם. ודלא כהרמב"ם דסבירא ליה לאו זמן תפילין, כר"א ור"י, ופסק גם לדרב אשי דסובר דאין איסור אלא להניחן. וכן הוא [[ירושלמי ברכות ב ג|בירושלמי פרק ב דברכות]], ר' אבהו בשם ר' אלעזר: הנותן תפילין בלילה עובר בעשה כו', אית דבעי מימר לא אמר אלא הנותן, אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר. וכמו לשומרן דמותר בעודן עליו ומורין כן, כמו שכתוב [[מנחות לו ב|שם]]: ואמר רבי אלעזר כו'{{הערה|ואם לשומרן מותר}}; ואף למאן דאמר לאו זמן תפילין הוא, דהא איהו גופא אמר דעובר בעשה. אבל כל הפוסקים פירשו דרב אשי סבירא ליה דזמן תפילין, ואפילו הכי אסור להניחן, כמו שכתוב: ומודים חכמים כו', וכמו שכתבו תוס' שם ד"ה ר' יעקב כו'. והא דאמרינן [[עירובין צו א|בעירובין צ"ו א']-]: אלא האי כו' הניעור בלילה כו', רוצה לומר מניחן עליו וכגירסת הרי"ף בעובדא דרב אשי, וחשך ולא סלק תפילין, וזהו שכתב: אם הניחם כו', וכחכמים, דרב אשי סבירא ליה כוותייהו: a6j46s96ifz5z06gjdimqk7lxxgwsmq 1417454 1417453 2022-08-09T15:59:46Z Nahum 68 wikitext text/x-wiki {{פרשן על שו"ע|ביאור הגר"א|אורח חיים|כט|ל|לא}} ==[[שולחן ערוך אורח חיים ל ב|סעיף ב]]== <קטע התחלה=ב/>'''סעיף ב: אסור''' כו' '''שמא''' כו' — רוצה לומר, דקיימא לן לילה זמן תפילין כר' עקיבא, דהלכה כר' עקיבא מחבירו, וכן סבירא להו לר' יעקב וחכמים, וכמו שכתבו [[מנחות לו א#תוספות|תוס' שם]] ד"ה ר' יעקב כו', וכן פסק ר"ל{{הערה|לפנינו בגמ': רב נחמן, ונראה דט"ס הוא בדפוסי הגר"א.}} ללישנא קמא, וכן סבירא להו לרב חסדא ורבה בר רב הונא, וכן סבירא ליה לרב אשי כמו שכתוב שם, "וקסבר" כו', ועיין רש"י שם. ודלא כהרמב"ם דסבירא ליה לאו זמן תפילין, כר"א ור"י, ופסק גם לדרב אשי דסובר דאין איסור אלא להניחן. וכן הוא [[ירושלמי ברכות ב ג|בירושלמי פרק ב דברכות]], ר' אבהו בשם ר' אלעזר: הנותן תפילין בלילה עובר בעשה כו', אית דבעי מימר לא אמר אלא הנותן, אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר. וכמו לשומרן דמותר בעודן עליו ומורין כן, כמו שכתוב [[מנחות לו ב|שם]]: ואמר רבי אלעזר כו'{{הערה|ואם לשומרן מותר}}; ואף למאן דאמר לאו זמן תפילין הוא, דהא איהו גופא אמר דעובר בעשה. אבל כל הפוסקים פירשו דרב אשי סבירא ליה דזמן תפילין, ואפילו הכי אסור להניחן, כמו שכתוב: ומודים חכמים כו', וכמו שכתבו תוס' שם ד"ה ר' יעקב כו'. והא דאמרינן [[עירובין צו א|בעירובין צ"ו א']]: אלא האי כו' הניעור בלילה כו', רוצה לומר מניחן עליו וכגירסת הרי"ף בעובדא דרב אשי, וחשך ולא סלק תפילין, וזהו שכתב: אם הניחם כו', וכחכמים, דרב אשי סבירא ליה כוותייהו: 83zqp6o1vlx2rwa4hk58p8trpng5jfj 0 469971 1417455 2022-08-09T16:00:11Z OpenLawBot 8112 [1417452] כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז-1987 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ז, 1109|תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 25|תיקון}}, {{ח:תיבה|912|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 806|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 603|תיקון}}, {{ח:תיבה|760|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|970|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 35|תיקון}}, {{ח:תיבה|293|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|851|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 1037|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)}}, {{ח:תיבה|1354|תיקון לצו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 1162|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (תעריפי מים לחקלאות)}}, {{ח:תיבה|1162|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 16|ת״ט}}, {{ח:תיבה|850|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 1582|תיקון}}, {{ח:תיבה|1698|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 160|תיקון}}, {{ח:תיבה|340|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|861|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1135|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 707|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 35|תיקון}}, {{ח:תיבה|779|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 168|ת״ט}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשס״ג, 390|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}, {{ח:תיבה|573|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 374, 375|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ו, 1179|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 784|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 382|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 94|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|447|תיקון}}, {{ח:תיבה|1310|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1313|תיקון (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 116|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|117|תיקון}}, {{ח:תיבה|398|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|706|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1070|תיקון [תש״ע] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1070|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1140|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 466|תיקון [תש״ע] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|467|תיקון}}, {{ח:תיבה|1633|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 341|תיקון}}, {{ח:תיבה|661|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1430|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 380|תיקון [תש״ע] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|381|תיקון}}, {{ח:תיבה|1150|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1438|תיקון [תש״ע] (תיקון מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1439|תיקון (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1716|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 27|תיקון}}, {{ח:תיבה|503|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|505|הוראת שעה [תשע״ד] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1136|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1310|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 438|תיקון}}, {{ח:תיבה|441|הוראת שעה [תשע״ד] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 436|תיקון}},{{ח:תיבה|809|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1280|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 608|תיקון}}, {{ח:תיבה|746|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2230|תיקון [תשע״ה] מס׳ 2 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|2230|תיקון [תשע״ז] מס׳ 3 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|2231|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1664|תיקון}}, {{ח:תיבה|1667|תיקון [תשע״ז] מס׳ 3 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|3089|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|3452|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 273|תיקון}}, {{ח:תיבה|1661|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1118|תיקון}}, {{ח:תיבה|3498|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1318|תיקון}}, {{ח:תיבה|3276|תיקון מס׳ 2}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ד, 691|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|913|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1269|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 288|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|591|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|592|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1357|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|1681|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 45|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|442|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1003|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 105|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|476|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|535|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|926|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|985|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|1127|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|400|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|548|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|787|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|1168|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 197|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|201|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|202|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|902|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|905|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|907|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 118|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|123|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|659|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|663|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|664|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תשס״א 210|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|211|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|971|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 206|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|207|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|439|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|858|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 20|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|199|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|560|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2) [צ״ל: (מס׳ 3)]}}, {{ח:תיבה|706|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3) [צ״ל: (מס׳ 4)]}},{{ח:תיבה|706|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 7|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|180|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) [צ״ל: (מס׳ 2)]}}, {{ח:תיבה|941|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2) [צ״ל: (מס׳ 3)]}}, {{ח:תיבה|945|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3) [צ״ל: (מס׳ 4)]}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 355|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|960|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|963|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 176|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|467|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1089|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|1091|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 435|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|437|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|439|ת״ט}}, {{ח:תיבה|879|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|1049|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|1051|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 94|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|250|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1004|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1146|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 313|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}, {{ח:תיבה|1139|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 959|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1581|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1509|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1576|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1484|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112|סעיף 112}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 113|סעיף 113 לחוק}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״א־3, תשע״א־4, תשע״ב, תשע״ו, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ח־5, תשע״ט, תשע״ט־4}} {{ח:ת}} בכללים אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מורד“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא ”אזור מורד“ בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אובדן המים באותו אזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מעלה“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא ”אזור מעלה“, בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הכרזה על ”אזור מעלה“ ו”אזור מורד“ (י״פ תשע״ח, 7954; תשע״ט, 8898; תש״ף, 5544, 6825, 8823; תשפ״א, 6182; תשפ״ב, 452).}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} "”אזור נסמך מים שפירים“ – אזור שניתן לנהל בו במשותף את מצאי המים למטרת חקלאות, המסומן כאזור נסמך מים שפירים במפה {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}, כל עוד לא מתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} שיעור המים הנחותים מסך מצאי המים באזור גדול מ־25%; {{ח:תתת|(2)}} הביקוש למים נחותים באזור קטן ממצאי המים הנחותים בו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“, ”חברה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקת סילוק“ ו”הפקת שיקום“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|בכללי הפקה והולכה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|בסעיף 124יא לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תאגידי מים וביוב“ – {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי הספקים המקומיים“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי הפקה והולכה“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי חישוב עלות“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי רישיון“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי שירותי תשתית“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע״א–2011}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי התעריפים“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מוחדרת“ – כמות מים שהוחדרה לפי רישיון החדרה ושהוגדרה ברישיון ככמות מוחדרת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מוכרת“ – התוצאה המתקבלת מחלוקה בשנים עשר של כמות המים המוכרת לספק לגבי שנה מסוימת, לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת כמות מוכרת)#סעיף 14ג|סעיף 14ג לכללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע״ו–2016}}, כפי שמופיע ברישיון ההספקה של מקורות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים מוקצית“ – כמות המים המוקצית כדין, בין להפקה, בין להספקה, ובין לצריכה על פי רישיון, למעט תוספת גמישה לחקלאות כמשמעותה {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב)|בכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל״ו–1976}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים מסופקת“ – כמות המים המסופקת בפועל, כפי שנמדדה בנקודת המדידה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים נחרגת“ – כל אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} כמות המים שהופקה, סופקה או נצרכה מעל או בניגוד לכמות המים המוקצית; {{ח:תתת|(2)}} כמות מים שפירים שנצרכה, כדין, לפי היתר של מנהל הרשות הממשלתית; {{ח:תתת|(3)}} כמות מים שהופקה בהפקת חורף, כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|בכללי הפקה והולכה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדגה מתועש“ – גידול דגים לשיווק בבריכות מצופות ביריעה פלסטית או בבטון, שבהן משך זמן שהיית המים פחות מ־24 שעות ומפיק המים מזרימם חזרה למקור מים לפי צו הרשאה שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 20יא|סעיף 20יא לחוק}} (להלן – צו הרשאה) ובהתאם לתנאיו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחדיר“ – מי שהחדיר מים שקיבל ממקורות לאקוויפר לפי רישיון החדרה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מים נחותים“ – קולחין, מים מליחים ומים שפירים מאיכות נחותה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מ״ק“ – מטר מעוקב של מים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקורות“ – מקורות חברת מים בע״מ, בין שהיא מספקת את המים לפי רישיון ובין שרואים אותה כאילו סיפקה אותם לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 33א|סעיף 33א לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעלי מקורות“ – מפעלים של מקורות באזורי הארץ השונים, שמתכונתם אושרה בידי מנהל הרשות הממשלתית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת מדידה“ – הנקודה שבה נמדדת כמות המים המסופקת לצרכן, לצורך עריכת החשבון בין מקורות והצרכן בעד הספקת המים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק“ – צרכן שמספק מים לצריכה ביתית או למטרת תעשייה או למטרת חקלאות, לפי רישיון, והוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} חברה, עיריה, מועצה מקומית לרבות מועצה אזורית, ועד מקומי, איגוד ערים, ובלבד שהם מספקים מים במדידה לצרכניהם לפי {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים|חוק מדידת מים, התשט״ו–1955}}, ומחייבים אותם לפי חשבון מים; {{ח:תתת|(2)}} צרכן שיתופי; {{ח:תתת|(3)}} אגודה שיתופית או תאגיד אחר שאינו חברה שמנהל הרשות הממשלתית שוכנע כי תכליתו אספקת מים בתחומו וכי הוא בא במקום אחד או יותר מן הגורמים, המנויים בפסקאות (1) או (2) לעניין אספקת מים בשטח, כולו או חלקו, של אותו גורם או גורמים, לפי העניין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק אחר ברשות מקומית“ – ספק ברשות מקומית שאינו ספק מקומי רשותי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק חד־רשותי“ – ספק, למעט חברה ולמעט ספק ברשות מקומית, המספק מים בתוך תחום יישוב אחד או יותר ובלבד שאינו ספק רב־רשותי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק מקומי רשותי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|בכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק רב־רשותי“ – ספק שהוא מועצה אזורית ובכלל זה ספק המצוי בבעלות של המועצה כאמור, המספק שירותי מים וביוב בתוך תחום של יותר מיישוב אחד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק רב־רשותי אזורי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק ברשות מקומית“ – ספק, שלא הקים חברה שחלות עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 6א|סעיף 6א לחוק תאגידי מים וביוב}}, לרבות ספק כאמור בפרט (3) להגדרת ספק, הפועל בתחום רשות מקומית שאינה מועצה אזורית, ולמעט ספק שהוא מועצה מקומית תעשייתית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – מי שמסופקים לו מים ממקורות על פי רישיון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן ביתי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן שיתופי“ – אגודה שיתופית שרשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}, סיווג לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|הפקודה האמורה}} כקיבוץ, כקיבוץ שיתופי או כקיבוץ מתחדש, למעט קיבוץ עירוני, שמתקיימים לגביה כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} היא מספקת מים למטרת צורכי בית לכמה יחידות דיור, שאין בכל אחת מהן מדידה נפרדת של מים לצורכי בית, באמצעות מד־מים המותקן ביחידת הדיור; {{ח:תתת|(2)}} היא צורכת מים ממקורות על פי רישיון שנקבעה בו הכמות, לכל המים המוקצים לצריכה ביתית; {{ח:תתת|(3)}} כמות המים שאינה למטרת צריכה ביתית נמדדת בה באמצעות מדי־מים נפרדים בכל אחד מן השטחים שאינם משמשים למטרה האמורה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|בסעיף 23(ב) לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון החדרה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 44ב|בסעיף 44ב לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ש״ח“ – שקלים חדשים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור המע״מ“ – השיעור שקבע שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 2|סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלומים בעבור סידור האספקה“ – תשלומים חד־פעמיים ששילם הספק, למקורות, לכל מ״ק, בעבור השקעות היסוד לפי חלקו היחסי במערכת המים, לרבות הגדלת חלקו היחסי, בין בהסכם ובין לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים|החוק}} ובלבד שטרם חלפו 20 שנה מיום התשלום, ולמעט תשלומים שוטפים שנתיים ששילם עקב אי־תשלומם של התשלומים החד־פעמיים כאמור. {{ח:סעיף|2|הספקת מים לפי תעריפים|תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תשע״א־3, תשע״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} מקורות לא תספק מים אלא בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, ולא תשית על צרכן, תשלומים נוספים שאינם מפורטים בכללים אלה, לרבות תשלומים בעבור סידור האספקה והיטלי הפקה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 116|בסעיף 116 לחוק}}. {{ח:תת|(א1)}} דמי מים שעל בעל רישיון לשלם למקורות לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 33א|סעיף 33א(ב) לחוק}} יחושבו לפי ההפרש בין תעריף ההפקה או תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי הפקה והולכה}}, לבין התעריף החל עליו לפי כללים אלה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות כללים אלה עדיפות על כל הסכם שנעשה בין מקורות לצרכן לפני קביעת התעריפים הנקובים בכללים אלה. {{ח:תת|(ג)}} חל שינוי בתעריפי המים בתוך תקופת הצריכה שאליה מתייחס החשבון לצרכן, יראו את הצריכה כאילו התחלקה באופן שווה לכל יום בתקופת הצריכה, והצרכן יחויב לשלם לפי התעריף הקודם בעד הימים שלפני יום השינוי ולפי התעריף החדש בעד הימים שלמן יום השינוי. {{ח:סעיף|3|מס ערך מוסף|תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3}} {{ח:ת}} למעט אם נקבע אחרת, התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; נקבעו תעריפים בכללים אלה בדרך של הפניה לתעריפים או רכיבים בתעריפים הקבועים בדבר חקיקה אחר, יופחת מהם סכום בגובה שיעור מס ערך מוסף ככל שנכלל שם ולא הופחת בכללים אלה, והכל לפי העניין. {{ח:סעיף|4|סייג לתחולה|תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3}} {{ח:ת}} התעריפים בכללים אלה יחולו לגבי מים שמספקת חברת מקורות לצרכניה. {{ח:סעיף|5|חיוב בתעריפים לפי רשיון|תיקון: תשס״ז, תשע״ז־3}} {{ח:ת}} החיוב בתעריפים הנקובים בכללים אלה ייעשה בהתאם לקביעותיו של רשיון, לרבות מטרות המים המפורטות בו. {{ח:סעיף|6|התחשבנות בין מקורות והצרכן|תיקון: תשס״ז}} {{ח:תת|(א)}} צרכן חייב לשלם למקורות את מחיר המים בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, בהתאם לחשבון שיוגש לו מאת מקורות. {{ח:תת|(ב)}} בתים כל שנה תגיש מקורות לצרכן חשבון בעד כמות מים נחרגת, אם היתה כזאת, בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה; מקורות רשאית להגיש חשבון כאמור גם לפני תום שנה, בתום כל חודש או בתום כל חלק מן השנה, אם נוכחה בצריכה של כמות מים נחרגת. {{ח:סעיף|6א|ריבית|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ח־5}} {{ח:תת|(א)}} תשלום לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112|סעיף 112 לחוק}}, שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם למקורות, שלא שולם במועד שבו היה עליהם לשלמו (להלן – מועד החיוב), ישולם בתוספת ריבית כאמור {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה)#סעיף 31|בסעיף 31 לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע״א–2011}}, ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל. {{ח:תת|(ב)}} שילם צרכן למקורות יתר תשלום על סכום שהוא חב בו לפי כללים אלה, ומקורות לא החזירה לו את יתר התשלום בתוך 30 ימים מיום תשלומו, תחזירו מקורות בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה – מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל. {{ח:סעיף|7|תעריפים למים למטרות צריכה שונות|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשמ״ט, תש״ן, תש״ן־2, תש״ן־3, תשנ״א, תשנ״א־2, תשנ״א־3, תשנ״ב, תשנ״ב־2, תשנ״ג־2, תשנ״ד, [הודעות], תשנ״ד־2, תשנ״ה־2, תשנ״ז, תשנ״ז־2, תשנ״ז־3, תשנ״ז־4, תשנ״ח, תש״ס, תש״ס־2, תשס״א, ס״ח תשס״ג, ס״ח תשס״ה, ס״ח תשס״ה־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח, תש״ע, תש״ע־2, תש״ע־3, תש״ע־4, תשע״א, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״א־5, תשע״א־6, תשע״א־7, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ג־3, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ד־3, תשע״ד־4, תשע״ד־5, תשע״ד־6, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ה־3, תשע״ה־4, תשע״ה־5, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ח־3, תשע״ח־4, תשע״ח־5, תשע״ט, תשע״ט־2, תשע״ט־3, תשע״ט־4, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2}} {{ח:ת}} התעריפים לכל מ״ק מכמות המים המסופקת מאת מקורות יהיו כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} '''מים לחקלאות''' {{ח:תת|1.1}} '''מים שפירים -''' {{ח:תת}} {{טורים שווים | {{ממורכז|{{מוקטן|שם מפעל מקורות}}}} | {{ממורכז|מוקטן|תעריף בעד כמות המים המוקצית {{ש}} בכל חודשי השנה בש״ח למ״ק}}}} }} {{ח:תתת|1.1.1}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תתת|1.1.2}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תתת|1.1.3}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תתת|1.1.4}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תתת|1.1.5}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תתת|1.1.6}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תת}} 1.1.6א {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תתת|1.1.7}} – 1.940 ש״ח, ובאזור נסמך מים שפירים – 1.647 ש״ח. {{ח:תת}} 1.1.7א מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים – {{ח:תתתת|(1)}} הממוקמים באזור מורד – 75% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; {{ח:תתתת|(2)}} הממוקמים באזור מעלה – 125% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7. {{ח:תת}} 1.1.7ב מים שפירים ששימשו למדגה מתועש – {{ח:תתת|(1)}} התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7 בעד כמות מים השווה למכפלה של שטח פני הבריכה ב־1,500 מ״ק לדונם, ולגבי בריכות ששטח פניהן מקורה ואינו חשוף לאור השמש – ב־750 מ״ק לדונם; {{ח:תתת|(2)}} בעד יתרת כמות המים – {{ח:תתתת|(א)}} אם הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה – 0.005 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|(ב)}} אם לא הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה, או אם לא מולאו שאר התנאים הנקובים בצו ההרשאה, מהמועד שבו נמסרה לצרכן הודעה על כך ועד שתיקן את ההפרה – 0.01 ש״ח למ״ק. {{ח:תת}} 1.1.7ג. מים שפירים ששימשו להשקיית אדמות הכבול בעמק החולה לפי תנאי הרישיון – 0.903 ש״ח, ולבעל רישיון שלא עמד בתנאי הרישיון – התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ולמים כאמור שמקורם במיתקני הפקה למים עיליים במעלה – 125% מהתעריף הנקוב בפסקה האמורה. {{ח:תתת|1.1.8}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תתת|1.1.9}} תעריף לכמות מים נחרגת – {{ח:תתתת|(1)}} בשיעור שאינו עולה על 10% – 3.489 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|(2)}} בשיעור שעולה על 10% – התעריף הנקוב בפסקת משנה 7(3)(ב) בפסקת משנה 3.1.1.2. {{ח:תת|1.2}} '''שפד״ן -''' {{ח:תת}} לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי – {{ח:תתת|1.2.1}} {{ח:הערה|תעריף לכמות מים נצרכת -}} {{ח:תתתת}} בשנת 2022 – 1.538 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת}} משנת 2023 ואילך – 1.588 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת|1.2.2}} תעריף לכמות מים נחרגת – התעריפים לפי פסקת משנה 1.1.9. {{ח:תת|1.3}} '''קולחין -''' {{ח:תתת|1.3.1}} תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות של מי השקיה חקלאית בלא מגבלות, לרבות מי קולחין ממפעל תשלובת הקישון המסופקים ממאגרי תשלובת הקישון, כפי שיקבע שר הבריאות לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}, עד לכמות המוקצית – 1.256. {{ח:תתת|1.3.2}} תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות נמוכה מן הקבוע בפסקת משנה 1.3.1 או גבוהה ממוליכות חשמלית של 1.7 דציסימנס למטר, עד לכמות המוקצית – תעריף הנמוך ב־14% מן התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.3.1. {{ח:תת}} 1.3.2א {{ח:הערה|(פקעה).}} {{ח:תתת|1.3.3}} תעריף לכמות מים נחרגת – {{ח:תתתת|(1)}} בשיעור שאינו עולה על 8% – 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; {{ח:תתתת|(2)}} בשיעור שעולה על 8% – 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה. {{ח:תתת|1.3.4}} – {{ח:תתתת|(א)}} קביעת המוליכות החשמלית לעניין פסקה זו תיעשה על ידי מקורות, על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנה, בחודש אוקטובר; הקביעה תהווה בסיס לתעריף מי הקולחים בשנת הרישוי העוקבת, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור במהלך שנת הרישוי; {{ח:תתתת|(ב)}} דגימה של המים תיעשה על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו, במוצא מיתקן טיהור השפכים; {{ח:תתתת|(ג)}} את תוצאות הדגימה תעביר מקורות לרשות הממשלתית למים ולביוב, לא יאוחר מ־15 בחודש נובמבר של כל שנה; בצירוף אישור על העברת עותק שלהן לצרכן, 10 ימים לפחות לפני כן; {{ח:תתתת|(ד)}} הוראות פסקת משנה זו לא יחולו באזורים שבהם ראה מנהל הרשות הממשלתית, כי השימוש במי קולחים עלול לזהם מקורות מים. {{ח:תת|1{{ח:הערה|.}}4}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תת|1.5}} {{ח:הערה|(פקעה)}} {{ח:תת|1.6}} '''מים מליחים''' {{ח:תתת|(1)}} בפסקת משנה זו, ”תעריף בסיס“, בש״ח – 1.457; {{ח:תתת|(2)}} לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי – מים שמוליכותם החשמלית – {{ח:תתתת|א.}} בין 1.9 דציסימנס למטר ובין 2.65 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 10 אחוזים; {{ח:תתתת|ב.}} בין 2.65 דציסימנס למטר ובין 3.4 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 16 אחוזים; {{ח:תתתת|ג.}} בין 3.4 דציסימנס למטר ובין 4.1 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 24 אחוזים; {{ח:תתתת|ד.}} בין 4.1 דציסימנס למטר ובין 4.8 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 30 אחוזים; {{ח:תתתת|ה.}} בין 4.8 דציסימנס למטר ובין 5.2 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 34 אחוזים; {{ח:תתתת|ו.}} בין 5.2 דציסימנס למטר ובין 10 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 40 אחוזים; {{ח:תתתת|ז.}} מעל 10 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 45 אחוזים. {{ח:תתת|(3)}} מים שתכולת הסולפטים בהם עולה על 1,600 מיליגרם לליטר, או מים שרמת הברזל המומס בהם מעל 0.3 מיליגרם לליטר או מים שרמת המימן הגופרי בהם מעל 0.5 מיליגרם לליטר או צירוף של כל שניים מהם, והמוליכות החשמלית שלהם נמוכה מ־3.4 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס, בהפחתה של 25 אחוזים. {{ח:תתת|(3א)}} מים מליחים, ממיתקני הפקה למים עיליים: {{ח:תתתת|(א)}} לכמות שהוקצתה בשנת הרישוי, 90% מהקבוע בסעיף {{ח:הערה|[צ״ל: בפסקה]}} 1.6(2); {{ח:תתתת|(ב)}} הממוקמים באזור מורד, 85% מהתעריף בפסקת משנה (א); {{ח:תתתת|(ג)}} הממוקמים באזור מעלה, 115% מהתעריף בפסקת משנה (א); {{ח:תתת|(3ב)}} תעריף לכמות מים נחרגת – {{ח:תתתת|א.}} בשיעור שאינו עולה על 8% – 125% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה; {{ח:תתתת|ב.}} בשיעור שעולה על 8% – 150% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה. {{ח:תתת|(4)|א.}} קביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים לעניין סעיף זה תיעשה על ידי מקורות; {{ח:תתתת|ב.}} הקביעה כאמור תיעשה על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנתיים מחודש יולי עד חודש אוקטובר של אותה שנה (להלן בסעיף זה – תקופת הקביעה); הקביעה תהווה בסיס לתעריף המים המליחים בשתי שנות הרישוי העוקבות, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור בתקופת הקביעה; {{ח:תתתת|ג.}} הדגימה של המים תילקח בנקודה שבה מועברים המים מרשות הספק לרשות הצרכן (נקודת המעבר); {{ח:תתתת|ד.}} הדגימה של המים תילקח על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו; {{ח:תתתת|ה.}} תוצאות הדגימות יועברו על ידי מקורות לרשות הממשלתית, לא יאוחר מ־15 בחודש נובמבר של כל שנה; עותק מתוצאות הדגימות תעביר מקורות לצרכן, לפחות 10 ימים לפני כן; {{ח:תתתת|ו.}} נמנע ממקורות לקחת דגימה בשל נסיבות התלויות בצרכן, תיעשה הקביעה בשנת הרישוי העוקבת על בסיס הנתונים הנמצאים ברשותה באותה עת ורשאית היא לצורך כך לקבל נתונים בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים מאת הרשות הממשלתית וזאת עד לביצוע דגימה חוזרת שתילקח עד לסוף חודש מרס; תוצאות הבדיקה החוזרת ישמשו לצורך ההחלטה בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים ממועד הבדיקה; מנע הצרכן ביצוע בדיקה חוזרת יחויבו המים מאותו מועד לפי התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; {{ח:תתתת|ז.}} על אף האמור בפסקת משנה ב רשאים הצרכן או מקורות, לפי העניין, לערוך דגימה חוזרת גם בשנה העוקבת לשנת הבדיקה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות ממועד הדגימה הקודמת לאותו צרכן; ממצאי הבדיקה ישמשו לקביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים כאמור עד סוף תקופת הקביעה; ובלבד שאם נעשתה דגימה חוזרת בידי צרכן, תוצג לפני מקורות בדיקת מעבדה מוסמכת ומקורות תבצע דגימה חוזרת לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים, והצרכן יישא בעלות הדגימה החוזרת שתיעשה על ידי מקורות בסך 500 שקלים חדשים. {{ח:תתת|(5)}} הזכאות לעניין סעיף זה לגבי מים שאינם מזוהים כמים מליחים בעת התקנתו, תקום רק עם הגשת בקשה בכתב למנהל הרשות הממשלתית ותחל רק בשנת הרישוי העוקבת. {{ח:תתת|(6)}} פסקת משנה (2)א עד ו תחול באזורים האלה בלבד או בחלקים מהם, על פי קביעת מנהל הרשות הממשלתית: עמק הירדן; בקעת הירדן; עמק בית שאן; עמק חרוד; עמק יזרעאל; עמק זבולון; חוף הכרמל; הנגב הצפון מערבי; הר הנגב; מדבר יהודה; ערבה; כיכר סדום. {{ח:תתת|(7)}} על אף האמור בפסקות משנה (2) ו־(3), התעריף בעד מים מליחים שמנהל הרשות הורה כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הנקוב בפסקה 1.1.7. {{ח:תת|1.7}} מים שפירים שמנהל הרשות אישר שהם באיכות נחותה, ובעל הרישיון סיפקם כאמור ברישיון – 90% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ואם נקבע ברישיון שיש לספקם לצורך הספקתם למפעל קולחין והמים סופקו כאמור – 50% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; בסעיף זה, ”איכות נחותה“ – מים המהווים תוספת להפקה לגבי מקור מים מסוים ושהרכבם הכימי מונע מהם שימוש במי שתייה. {{ח:תת|1.7א}} מים מליחים המופקים מקידוח שמנהל הרשות אישר שהם מים נחותים ושנקבע ברישיון שיש לספקם למפעל קולחין, בכמות שאינה עולה על 10 מלמ״ק לשנה, והמים סופקו כאמור – 70% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.6, לפי העניין; בפסקה זו, ”מים נחותים“ – מים שאינם מנוצלים ושאספקם {{ח:הערה|[צ״ל: אספקתם]}} למפעל קולחין מביאה לתוספת הפקה ושמוליכותם מעל 2.65 דצמיסימנס למטר או שהרכבם הכימי מונע את אספקתם למערכות האספקה. {{ח:תת|1.8}} מים שנקבע לגביהם ברישיון ההספקה כי הם מיועדים להעברה בין מפעלית למפעל קולחין – תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לגביהם לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי הפקה והולכה}}. {{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תת|(3)}} '''מים לכל צריכה אחרת''' {{ח:תתת|(א)}} בפסקה זו – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”Z1“ – התעריף הנקוב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 3|בסעיף 3(1)(א) לכללי התעריפים}}, כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות מוכרת; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”Z2“ – התעריף הנקוב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 3|בסעיף 3(1)(ב) לכללי התעריפים}}, כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות נוספת; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”W“ – התעריף הנקוב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 4|בסעיף 4(1) לכללי התעריפים}}, כתעריף לשירותי מים בעד גינון ציבורי; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”S“ – המנה המתקבלת מחלוקת תעריף הביוב שנקבע לספק המקומי הרשותי לפי {{ח:חיצוני|כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)#פרק ד|פרק ד׳ לכללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה), התשע״ה–2014}}, בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע״מ; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”D1“ – התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 1|בתוספת הראשונה לכללי חישוב עלות}}, כתעריף לעלות נמוכה מוכרת; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”D2“ – התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 2|בתוספת השניה לכללי חישוב עלות}}, כתעריף לעלות גבוהה מוכרת; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”D3“ – התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 3|בתוספת השלישית לכללי חישוב עלות}}, כתעריף לגינון ציבורי; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”B“ – התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 6|בסעיף 6 לכללי התעריפים}}, כתעריף לשירותי ביוב; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”R2“ – המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|בסעיף 4(1)(1.2) לכללי הספקים המקומיים}}, בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע״מ; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”K“ – היחס בין הממוצע המשוקלל, של התעריף בעד כל כמות נוספת, בהפחתה של D2 ו־B ושל התעריף למוסד עירוני לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי התעריפים}}, בהפחתה של D3 ו־B לבין התעריף בעד כל כמות נוספת בהפחתה של D2 ו־B; כפי שפורסם לפי כללים אלה; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”יחס הצריכה“ – היחס בין הכמות המוכרת לבין הכמות מעבר לכמות המוכרת שסיפקה החברה בשנה האחרונה שלפיה חושבו התעריפים לבעל הרישיון. {{ח:תתת|(ב)}} בעד מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים בכללים אלה, בכל מפעלי מקורות – {{ח:תת|3.1}} – מים שפירים – {{ח:תתת|3.1.1}} לספק חד־רשותי – {{ח:תתתת|3.1.1.1}} – בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת – 0.984 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.2}} – בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 6.014 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.3}} – בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 4.886 ש״ח למ״ק; {{ח:תת}} 3.1.1א – לספק רב־רשותי – {{ח:תתת}} 3.1.1.1א – בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – 0.672 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת}} 3.1.1.2א – בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 5.697 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת}} 3.1.1.3א – בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 4.574 ש״ח למ״ק; {{ח:תת}} 3.1.1א1. לספק חד־רשותי שמפיק מים לפי רישיון – {{ח:תתת}} 3.1.1.1א1. בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת – 0.836 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת}} 3.1.1.2א1. בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 5.866 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת}} 3.1.1.3א1. בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 4.738 ש״ח למ״ק; {{ח:תת}} 3.1.1א2. לספק רב־רשותי שמפיק מים לפי רישיון – {{ח:תתת}} 3.1.1.1א2. בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת – 0.527 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת}} 3.1.1.2א2. בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 5.556 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת}} 3.1.1.3א2. בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 4.428 ש״ח למ״ק; {{ח:תת}} 3.1.1א3 – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת}} 3.1.1א4 – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת}} 3.1.1ב – לספק אחר בתחום רשות מקומית – {{ח:תתת}} 3.1.1.1ב – בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – 1.524 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת}} 3.1.1.2ב – בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 6.554 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת}} 3.1.1.3ב – בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 5.111 ש״ח למ״ק; {{ח:תת}} 3.1.1ג – לספק מקומי רשותי – {{ח:תתת}} 3.1.1.1ג – בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – הסכום (M) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה: <math>M = Z_1 - (S/1.092) - 1.13</math> {{ח:תתת}} 3.1.1.2ג – בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – הסכום (N) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה: <math>N = Z_2 - (S/1.092) - 1.19</math> {{ח:תתת|3.1.2}} לספק שהוא חברה (להלן בכללים אלה – ספק חברה) – {{ח:תתתת|3.1.2.1}} – בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – הסכום (L) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה: {{ח:תתתת}} {{ממורכז|<math>L = Z_1 - B - D_1</math>}} {{ח:תתתת|3.1.2.2}} – בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי – הסכום (H) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו: {{ח:תתתת}} {{ממורכז|<math>H = K*(Z_2 - B - D_2)</math>}} {{ח:תתתת|3.1.2.3}} – בעד גינון ציבורי – הסכום (G) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו: {{ח:תתתת}} {{ממורכז|<math>G = W - D_3</math>}} {{ח:תתת|3.1.2.4}} היה והסכום (L) המתקבל בפסקה 3.1.2.1 נמוך מ־0.30 ש״ח (להלן – הסכום המזערי), יופחתו מהסכום (H) המתקבל בפסקה 3.1.2.2, מכפלה של יחס הצריכה בהפרש שבין L ובין הסכום המזערי, ובלבד שהסכום (H) לא יפחת מהסכום המזערי, והסכום (L) ייקבע לפי הסכום המזערי; {{ח:תתתת|3.1.2.5}} – {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2023):}} בעד האספקה מעבר לגדר ההפרדה הביטחונית בירושלים עד גובה הכמות המוקצית – 0.962 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת}} 3.1.2.5א – בעד אספקת המים לירושלים לספקי מים שהוגדרו בהסכמים מדיניים עד גובה הכמות המוקצית – 3.448 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת|3.1.3}} – למי שאינו ספק – {{ח:תתתת|3.1.3.1}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתתת|3.1.3.2|(א)}} בעד כל כמות שעד 15,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – R2, ואם סופקה כמות מוכרת, יהיה התעריף בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – R1; בפסקה זו, ”R1“ – המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|בסעיף 4(1)(1.1) לכללי הספקים המקומיים}}, בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע״מ; {{ח:תתתתת|(ב)}} בעד כל כמות שמעבר ל־15,000 מ״ק ועד 250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – בהפחתה של 0.7 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתתת|(ג)}} בעד כל כמות שמעבר ל־250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – בהפחתה של 0.95 ש״ח למ״ק, בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; {{ח:תתת}} 3.1.3.2א. בעד צריכה שהוכרה כנזילה סמויה, לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|פסקה 5.3 בסעיף 4 לכללי הספקים המקומיים}}, בשינויים המחויבים מזהות הספק; {{ח:תתתת|3.1.3.3}} על אף האמור בפסקאות משנה 3.1.3.1 ו־3.1.3.2, בעד בית חולים, בית מרחץ ומקווה – לכמות שעד לכמות שנקבעה כאמור בפסקאות משנה (1) ו־(2) ושאושרה לפי פסקאות משנה (3) או (4) לפי העניין – 2.845 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתתת|(1)}} לבית מרחץ ומקווה המתפרסם ברשימת מקוואות הטהרה של המשרד לשירותי דת – לכל כמות מים ושהתקיימו כל אלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} נציג של מקורות, בדק ואישר בכתב, כי כל המים מסופקים לו במד־מים נפרד; {{ח:תתתתתת|(ב)}} מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים המסופקים לו משמשים למטרה זו בלבד; {{ח:תתתתתת|(ג)}} מהנדס מים אישר בכתב כי הותקנו בו אבזרים חוסכי מים; נמצא כי כל מכלי הדחה הם דו־כמותיים וכי בפתח כל קבועת שרברבות מותקנים וסתים ומגבילי ספיקה, יראו בכך כהתקנת אבזרים חוסכי מים לעניין פסקה זו; {{ח:תתתתת|(2)}} לבית חולים אחד מאלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} לכל כמות מים שנמדדה ברשת מים נפרדת המספקת מים רק לשימושים רפואיים ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתתתתתת|(1)}} אושר בידי מהנדס מים כי בבית החולים מותקנת רשת מים נפרדת כאמור; {{ח:תתתתתתת|(2)}} מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים לשימושים רפואיים מסופקים ברשת הנפרדת ומשמשים למטרה זו בלבד; {{ח:תתתתתת|(ב)}} לא קיימת בבית החולים או לא אושר קיומה של רשת נפרדת כאמור – הכמות המתקבלת ממכפלת מספר מיטות האשפוז, לפי תעודת רישום בית חולים המתפרסמת על ידי האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים במשרד הבריאות, בשנה מסוימת, ב־15 מטרים מעוקבים לחודש (להלן – הכמות המחושבת); {{ח:תתתתת|(3)}} בית מרחץ או מקווה יגיש למקורות, ב־1 באוקטובר, אחת לשנתיים, את האישורים הנדרשים לפי פסקת משנה (א); הוגשו האישורים כאמור תבוצע האספקה, בתקופה העוקבת, בידי ספק המים בהתאם לתעריפים ולכמויות בסעיף זה; לא הוגשו אישורים כאמור או מצאה מקורות כי בית המרחץ או המקווה פועלים בניגוד למוצהר יראה בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין; {{ח:תתתתת|(4)}} בית חולים יגיש למקורות, ב־1 באוקטובר, אחת לשנתיים, אישורים כאמור בפסקת משנה (ב)(1) או את הכמות המתקבלת לפי פסקת משנה (ב)(2), לפי העניין; ב־1 בנובמבר, אחת לשנתיים, תעביר מקורות את האישורים וכמויות המחושבות בפירוט לפי בתי החולים, לרשות הממשלתית; הרשות הממשלתית תאשר לספק המים את הכמות לאספקה לפי פסקאות משנה (ב)(1) או (ב)(2), כולה או חלקה, לפי העניין, לגבי התקופה העוקבת; לא הוגשו אישורים או כמות מחושבת כאמור או נמצא כי בית חולים פועל בניגוד למוצהר, תראה מקורות בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין; {{ח:תתתת|3.1.3.4}} על אף האמור בפסקת משנה 3.1.3.2, מים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מיועדים לסילוק מאקוויפר – {{ח:תתתתת|(1)}} לא יחויבו בתעריף אם מתקיים בהם אחד מאלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ותנאיו ליעד החדרה שלא נקבע לגביו ברישיון ההחדרה שהוא בעדיפות משנית; {{ח:תתתתתת|(ב)}} נקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת שיקום והם הופקו וסופקו לפי תנאי הרישיון, ובלבד שכל המים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת סילוק הופקו וסולקו לפי תנאי הרישיון; {{ח:תתתתת|(2)}} יחויבו בתעריף בשיעור של 30% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ליעד שהוגדר ברישיון ההחדרה כיעד בעדיפות משנית; {{ח:תתתתת|(3)}} יחויבו בתעריף בשיעור של 50% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם סולקו לפי רישיון ולפי תנאיו ליעד שהוגדר ברישיון כאגן ההיקוות של הכינרת; {{ח:תת|3.2}} על אף האמור בפסקת משנה 3.1 – {{ח:תתת|(1)}} מים שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם באיכות נחותה ומתאימים לשימושים אחרים – יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב־56% מ־R2; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} מים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 22,000 מיליגרם כלור לליטר ושהרכבם מונע שימוש בהם למי שתייה, ומנהל הרשות אישר שהם מים מליחים – לספק המנוי בפסקאות משנה 3.1.1 עד 3.1.2 תעריף הנמוך ב־71% מ־R2, ואולם אם סופקו המים חלף כמות מוכרת לפי פסקת משנה 3.1.1.1 יהיה התעריף נמוך ב־96% מ־R2; ולמי שאינו ספק לפי פסקת משנה 3.1.3 למים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 2,500 מיליגרם כלור לליטר תעריף הנמוך ב־50% מ־R2 ומעל 2,500 מילגרם כלור לליטר לפי הפירוט הזה: {{ח:תתת}} <table> <tr><th>מספר</th><th>מליחות (מיליגרם כלור לליטר)</th><th>תעריף בש״ח למ״ק</th></tr> <tr><td>(1)</td><td>2,501 עד 6,000</td><td>3.613</td></tr> <tr><td>(2)</td><td>6,001 עד 8,000</td><td>3.287</td></tr> <tr><td>(3)</td><td>8,001 עד 10,000</td><td>2.961</td></tr> <tr><td>(4)</td><td>10,001 עד 12,000</td><td>2.635</td></tr> <tr><td>(5)</td><td>12,001 עד 14,000</td><td>2.309</td></tr> <tr><td>(6)</td><td>14,001 עד 16,000</td><td>1.984</td></tr> <tr><td>(7)</td><td>16,001 עד 18,000</td><td>1.658</td></tr> <tr><td>(8)</td><td>18,001 עד 20,000</td><td>1.332</td></tr> <tr><td>(9)</td><td>20,001 עד 21,999</td><td>0.916</td></tr> </table> {{ח:תתת|(3א)}} מים שמליחותם מעל 22,000 מיליגרם כלור לליטר – לא יחויבו בדמי מים; {{ח:תתת|(3ב)}} נוסף על האמור בפסקת משנה (3), למי שאינו ספק, בעד כל כמות שמעבר ל־15,000 מ״ק ועד 250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – התעריף בעד אותה רמת מליחות, לפי הטבלה שבפסקת משנה (3), בהפחתה של 0.7 ש״ח למ״ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל{{ח:הערה|־}}R2; ובעד כל כמות שמעבר ל־250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – התעריף בעד אותה רמת מליחות בהפחתה של 0.95 ש״ח למ״ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל{{ח:הערה|־}}R2 בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; {{ח:תתת|(4)}} מי קולחים, שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש, למעט מי השפד״ן – יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב־56% מ־R2; {{ח:תתת|(5)}} מי שפד״ן שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש – יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב־40% מ־R2; {{ח:תתת|(6)}} תעריף לכמות מים נחרגת – {{ח:תתתת|1.}} בשיעור שאינו עולה על 8% – 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; {{ח:תתתת|2.}} בשיעור שעולה על 8% – 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; {{ח:תתת|(7)}} מקורות תקבע את תכולת הכלורידים והיונים המומסים לעניין סעיף זה לפי סעיף 7(1.6)(4)ב עד ז; {{ח:תתת|(8)}} על אף האמור בפסקה זו, התעריף בעד מים מליחים, מים נחותים או מי קולחין, לרבות שפד״ן, שמנהל הרשות קבע כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הקבוע לאותו ספק בפסקה 3.1 בעד כל כמות מים שפירים שמעבר לכמות המוכרת. {{ח:תת|(4)}} '''מים לשמירת ערכי טבע -''' {{ח:תת}} בעד הזרמה של מים בבתי גידול לחים שמנהל הרשות הגדירם ברישיון כמיועדים לשמירת ערכי טבע – {{ח:תתת|(1)}} שהפיק בעל הרישיון – תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי הפקה והולכה}}; {{ח:תתת|(2)}} שסיפקה מקורות לבעל הרישיון – העלות הכרוכה בהפקתם ואספקתם, כפי שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית. {{ח:סעיף|8|אחזקת מערכות מים וביוב|תיקון: תשמ״ט, תש״ן, תשנ״א־3, תשנ״ד־2, תשנ״ה, תשנ״ז־2, תש״ס־2, תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״א־3, תשע״א־6, תשע״ב־2, [הודעות], תשע״ג, תשע״ג־3, תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ח־5, תשע״ט, תשע״ט־4, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} מקורות תפריש מתוך הסכומים שחייבה ספק ברשות מקומית, בעד כל כמות מים שסיפקה לו, סכום למ״ק מהחיוב למים שסופקו לכל מטרת צריכה או שימוש למעט לחקלאות: {{ח:תתת|(1)}} לספק מקומי רשותי – 0.834 ש״ח; {{ח:תתת|(2)}} לספק אחר ברשות מקומית – 0.314 ש״ח. {{ח:תת|(ב)}} סכומים שהפרישה מקורות בניכוי הוצאות גבייה, מתוך הסכומים כאמור בסעיף קטן (א) יירשמו בנפרד, והיא לא תשעבד או תמחה כספים אלה ולא תיתן זכות קיזוז לגביהם בלא אישור הממונה; עם הקמתה של חברה בתחומי הספק שממנו נגבו הכספים כאמור בסעיף קטן (א), ולא מוקדם מיום 1 בינואר 2011, תעביר מקורות לחברה, על פי הוראת הממונה ובמועד שיורה, את סך כל הכספים שנגבו מאותו ספק כאמור, בתוספת ריבית; לעניין זה, {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ריבית“ – ריבית חשב כללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שמתפרסמת, מזמן לזמן, ברשומות ובהפחתה של 1.25%; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות גבייה“ – 3% מתוך הסכומים שחייבה מקורות לפי סעיף קטן (א), ואם נקטה לשם גבייתם בהליך בבית משפט או בהוצאה לפועל – 8% מתוך הסכומים שחייבה ושלגביהם נקטה בהליך כאמור. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הוקמה חברה וכל עוד לא נקבעו לה תעריפים כאמור {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 30|בסעיף 30 לכללי חישוב עלות}}, ימשיכו לחול על אספקת המים התעריפים לפי כללים אלה לספקים או לחברות, לפי העניין, כפי שחלו ערב הקמתה, ואולם לעניין סכומים שתפריש מקורות לפי סעיף קטן (א) החל ממועד הקמת החברה כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (ב) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ד) ו־(ה). {{ח:תת|(ד)}} על פי הוראה בכתב של הממונה והחל מהמועד שיורה עליו, ובלבד שלא יקדם ליום תחילת התקופה שלגביה שלחה החברה הודעת חיוב ראשונה לצרכניה, מקורות תפסיק את גביית התעריפים מהחברה שהוקמה כאמור, לפי תעריף של ספק ברשות מקומית ותחייב את החברה לפי תעריף של ספק רב־רשותי לחברה שהוקמה כאמור. {{ח:תת|(ה)}} הורה הממונה למקורות כאמור בסעיף קטן (ד), תעביר מקורות מיידית לחברה סכומים שהפרישה בעבורה לפי סעיף קטן (ג), מיום הקמתה. {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה, באישור מועצת הרשות הממשלתית להורות למקורות לבצע אחד האלה: {{ח:תתת|(1)}} להפחית מהסכום שהיא גובה מספק לפי סעיף קטן (א) בתנאים ולתקופה שיורה ובלבד שתעריף שישלם הספק כאמור לא יפחת מתעריף לספק חד־רשותי; {{ח:תתת|(2)}} להפחית מהסכומים שהפרישה לפי סעיף קטן (א); {{ח:תתת|(3)}} להעביר לספק סכומים שנרשמו לזכותו לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה – הסכומים שנרשמו) ובלבד שהסכום שתעביר לא יעלה על מכפלה של הסכום שהממונה אישר לאותו ספק כהשקעה עודפת במערכות מים או ביוב בתחומו ביחס שבין הסכומים שנרשמו לבין הסכומים שנרשמו בצירוף החוב במקורות בשל אותם סכומים. {{ח:תת|(ז)}} הוראה כאמור בסעיף קטן (ו) תינתן בשים לב למצב משק המים והביוב בתחום הספק האמור, וליעילות ניהול משק המים והביוב בידי אותו ספק, ובהתקיים התנאים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} אם הספק הוא ספק ברשות מקומית למעט ספק כאמור בפרט (3) להגדרה ספק, ההפחתה או ההעברה התבקשו בשל השקעות במערכות המים או הביוב בתחומו, והממונה נוכח לדעת כי יש הכרח או דחיפות בביצוען; {{ח:תתת|(2)}} אם הספק הוא אגודה שיתופית – לאחר שקוימה התייעצות עם רשם האגודות השיתופיות כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 3|בסעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות}}. {{ח:סעיף|8א||תיקון: תש״ן, תש״ע־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|8ב|תעריף למים מוחדרים|תיקון: תשע״ח־5}} {{ח:ת}} מקורות תשלם למחדיר בעד כל כמות מוחדרת שהפיקה, את הסכום הנמוך מבין שני אלה: {{ח:תת|(1)}} עלות כפי שתחושב לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)#סעיף 5|סעיף 5 לכללי שירותי תשתית}} בהתאמות ובשינויים האלה: {{ח:תתת|(א)}} מקדם החזר ההון יעמוד על השיעור לפי סעיף קטן (ב) כשהוא מוכפל ב־1.4; {{ח:תתת|(ב)}} תקופת הקיים בשנים תעמוד על 20 שנה; {{ח:תת|(2)}} 2 ש״ח למ״ק. {{ח:סעיף|9||תיקון: תש״ן, תש״ס־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|10||תיקון: תש״ע־2, תשע״ג, תשע״ז־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|11||תיקון: תשס״ז, תש״ע־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|12||תיקון: תשס״ז, תש״ע־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|12א|פרסום תעריפים|תיקון: תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״א־6, תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ו}} {{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריפים שהתקבלו – {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטל);}} {{ח:תתת|(2)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(3)}} – {{ח:תתתת|(1)}} לפי פסקת משנה (3.1.2.1) – לספק חברה, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (L); {{ח:תתתת|(2)}} לפי פסקת משנה (3.1.2.2) – לספק חברה, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי (H); {{ח:תתתת|(3)}} לפי פסקת משנה (3.1.2.3) – לספק חברה, בעד גינון ציבורי (G); {{ח:תתתת|(4)}} לפי פסקת משנה (3.1.3.2) – למי שאינו ספק; {{ח:תתתת|(5)}} לפי פסקת משנה (3.1.1.1ג) – לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (M); {{ח:תתתת|(6)}} לפי פסקת משנה (3.1.1.2ג) – לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת (N). {{ח:תת|(א1)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין היחס (K) לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(3)}}. {{ח:תת|(א2)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריף שיתקבל לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} והחלטות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ו)}}. {{ח:תת|(ב)}} פורסמה הודעה כאמור, יראו בה, כמחייבת לעניין התעריפים הנקובים בה. {{ח:סעיף|12ב|כמות נחרגת ותשלום מיוחד|תיקון: תש״ע־2}} {{ח:ת}} אין בקביעתם של תעריפים לכמות נחרגת בכללים אלה, משום היתר למקורות או לכל אדם אחר, להפיק, לספק או לצרוך מים מעבר לכמות המוקצית לו, לפי העניין, או לגרוע מסמכויות מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124א|סעיפים 124א}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124ד|ו־124ד לחוק}}. {{ח:סעיף|13|ביטול}} {{ח:ת}} תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ה–1985 – בטלות. {{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשע״ז־3}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}} – ההגדרה ”אזור נסמך מים שפירים“)}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:אזור נסמך מים שפירים.png|400px|link=]]}} {{ח:חתימות|י״ט בסיון התשמ״ז (16 ביוני 1987)}} * '''אריה נחמקין'''<br>שר החקלאות {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] tutn41g8x0keb0r5qhqsvjl9bvvz6cw 1417468 1417455 2022-08-09T18:00:12Z OpenLawBot 8112 [1417465] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ז, 1109|תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 25|תיקון}}, {{ח:תיבה|912|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 806|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 603|תיקון}}, {{ח:תיבה|760|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|970|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 35|תיקון}}, {{ח:תיבה|293|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|851|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 1037|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)}}, {{ח:תיבה|1354|תיקון לצו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 1162|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (תעריפי מים לחקלאות)}}, {{ח:תיבה|1162|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 16|ת״ט}}, {{ח:תיבה|850|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 1582|תיקון}}, {{ח:תיבה|1698|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 160|תיקון}}, {{ח:תיבה|340|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|861|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1135|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 707|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 35|תיקון}}, {{ח:תיבה|779|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 168|ת״ט}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשס״ג, 390|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}, {{ח:תיבה|573|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 374, 375|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ו, 1179|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 784|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 382|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 94|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|447|תיקון}}, {{ח:תיבה|1310|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1313|תיקון (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 116|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|117|תיקון}}, {{ח:תיבה|398|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|706|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1070|תיקון [תש״ע] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1070|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1140|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 466|תיקון [תש״ע] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|467|תיקון}}, {{ח:תיבה|1633|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 341|תיקון}}, {{ח:תיבה|661|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1430|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 380|תיקון [תש״ע] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|381|תיקון}}, {{ח:תיבה|1150|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1438|תיקון [תש״ע] (תיקון מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1439|תיקון (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1716|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 27|תיקון}}, {{ח:תיבה|503|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|505|הוראת שעה [תשע״ד] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1136|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1310|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 438|תיקון}}, {{ח:תיבה|441|הוראת שעה [תשע״ד] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 436|תיקון}}, {{ח:תיבה|809|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1280|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 608|תיקון}}, {{ח:תיבה|746|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2230|תיקון [תשע״ה] מס׳ 2 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|2230|תיקון [תשע״ז] מס׳ 3 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|2231|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1664|תיקון}}, {{ח:תיבה|1667|תיקון [תשע״ז] מס׳ 3 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|3089|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|3452|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 273|תיקון}}, {{ח:תיבה|1661|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1118|תיקון}}, {{ח:תיבה|3498|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1318|תיקון}}, {{ח:תיבה|3276|תיקון מס׳ 2}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ד, 691|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|913|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1269|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 288|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|591|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|592|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1357|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|1681|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 45|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|442|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1003|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 105|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|476|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|535|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|926|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|985|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|1127|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|400|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|548|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|787|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|1168|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 197|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|201|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|202|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|902|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|905|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|907|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 118|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|123|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|659|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|663|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|664|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תשס״א 210|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|211|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|971|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 206|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|207|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|439|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|858|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 20|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|199|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|560|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2) [צ״ל: (מס׳ 3)]}}, {{ח:תיבה|706|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3) [צ״ל: (מס׳ 4)]}},{{ח:תיבה|706|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 7|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|180|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) [צ״ל: (מס׳ 2)]}}, {{ח:תיבה|941|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2) [צ״ל: (מס׳ 3)]}}, {{ח:תיבה|945|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3) [צ״ל: (מס׳ 4)]}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 355|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|960|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|963|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 176|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|467|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1089|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|1091|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 435|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|437|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|439|ת״ט}}, {{ח:תיבה|879|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|1049|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|1051|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 94|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|250|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1004|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1146|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 313|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}, {{ח:תיבה|1139|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 959|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1581|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1509|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1576|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1484|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112|סעיף 112}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 113|סעיף 113 לחוק}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״א־3, תשע״א־4, תשע״ב, תשע״ו, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ח־5, תשע״ט, תשע״ט־4}} {{ח:ת}} בכללים אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מורד“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא ”אזור מורד“ בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אובדן המים באותו אזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מעלה“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא ”אזור מעלה“, בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הכרזה על ”אזור מעלה“ ו”אזור מורד“ (י״פ תשע״ח, 7954; תשע״ט, 8898; תש״ף, 5544, 6825, 8823; תשפ״א, 6182; תשפ״ב, 452).}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} "”אזור נסמך מים שפירים“ – אזור שניתן לנהל בו במשותף את מצאי המים למטרת חקלאות, המסומן כאזור נסמך מים שפירים במפה {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}, כל עוד לא מתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} שיעור המים הנחותים מסך מצאי המים באזור גדול מ־25%; {{ח:תתת|(2)}} הביקוש למים נחותים באזור קטן ממצאי המים הנחותים בו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“, ”חברה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקת סילוק“ ו”הפקת שיקום“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|בכללי הפקה והולכה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|בסעיף 124יא לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תאגידי מים וביוב“ – {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי הספקים המקומיים“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי הפקה והולכה“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי חישוב עלות“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי רישיון“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי שירותי תשתית“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע״א–2011}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי התעריפים“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מוחדרת“ – כמות מים שהוחדרה לפי רישיון החדרה ושהוגדרה ברישיון ככמות מוחדרת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מוכרת“ – התוצאה המתקבלת מחלוקה בשנים עשר של כמות המים המוכרת לספק לגבי שנה מסוימת, לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת כמות מוכרת)#סעיף 14ג|סעיף 14ג לכללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע״ו–2016}}, כפי שמופיע ברישיון ההספקה של מקורות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים מוקצית“ – כמות המים המוקצית כדין, בין להפקה, בין להספקה, ובין לצריכה על פי רישיון, למעט תוספת גמישה לחקלאות כמשמעותה {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב)|בכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל״ו–1976}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים מסופקת“ – כמות המים המסופקת בפועל, כפי שנמדדה בנקודת המדידה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים נחרגת“ – כל אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} כמות המים שהופקה, סופקה או נצרכה מעל או בניגוד לכמות המים המוקצית; {{ח:תתת|(2)}} כמות מים שפירים שנצרכה, כדין, לפי היתר של מנהל הרשות הממשלתית; {{ח:תתת|(3)}} כמות מים שהופקה בהפקת חורף, כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|בכללי הפקה והולכה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדגה מתועש“ – גידול דגים לשיווק בבריכות מצופות ביריעה פלסטית או בבטון, שבהן משך זמן שהיית המים פחות מ־24 שעות ומפיק המים מזרימם חזרה למקור מים לפי צו הרשאה שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 20יא|סעיף 20יא לחוק}} (להלן – צו הרשאה) ובהתאם לתנאיו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחדיר“ – מי שהחדיר מים שקיבל ממקורות לאקוויפר לפי רישיון החדרה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מים נחותים“ – קולחין, מים מליחים ומים שפירים מאיכות נחותה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מ״ק“ – מטר מעוקב של מים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקורות“ – מקורות חברת מים בע״מ, בין שהיא מספקת את המים לפי רישיון ובין שרואים אותה כאילו סיפקה אותם לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 33א|סעיף 33א לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעלי מקורות“ – מפעלים של מקורות באזורי הארץ השונים, שמתכונתם אושרה בידי מנהל הרשות הממשלתית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת מדידה“ – הנקודה שבה נמדדת כמות המים המסופקת לצרכן, לצורך עריכת החשבון בין מקורות והצרכן בעד הספקת המים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק“ – צרכן שמספק מים לצריכה ביתית או למטרת תעשייה או למטרת חקלאות, לפי רישיון, והוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} חברה, עיריה, מועצה מקומית לרבות מועצה אזורית, ועד מקומי, איגוד ערים, ובלבד שהם מספקים מים במדידה לצרכניהם לפי {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים|חוק מדידת מים, התשט״ו–1955}}, ומחייבים אותם לפי חשבון מים; {{ח:תתת|(2)}} צרכן שיתופי; {{ח:תתת|(3)}} אגודה שיתופית או תאגיד אחר שאינו חברה שמנהל הרשות הממשלתית שוכנע כי תכליתו אספקת מים בתחומו וכי הוא בא במקום אחד או יותר מן הגורמים, המנויים בפסקאות (1) או (2) לעניין אספקת מים בשטח, כולו או חלקו, של אותו גורם או גורמים, לפי העניין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק אחר ברשות מקומית“ – ספק ברשות מקומית שאינו ספק מקומי רשותי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק חד־רשותי“ – ספק, למעט חברה ולמעט ספק ברשות מקומית, המספק מים בתוך תחום יישוב אחד או יותר ובלבד שאינו ספק רב־רשותי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק מקומי רשותי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|בכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק רב־רשותי“ – ספק שהוא מועצה אזורית ובכלל זה ספק המצוי בבעלות של המועצה כאמור, המספק שירותי מים וביוב בתוך תחום של יותר מיישוב אחד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק רב־רשותי אזורי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק ברשות מקומית“ – ספק, שלא הקים חברה שחלות עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 6א|סעיף 6א לחוק תאגידי מים וביוב}}, לרבות ספק כאמור בפרט (3) להגדרת ספק, הפועל בתחום רשות מקומית שאינה מועצה אזורית, ולמעט ספק שהוא מועצה מקומית תעשייתית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – מי שמסופקים לו מים ממקורות על פי רישיון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן ביתי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן שיתופי“ – אגודה שיתופית שרשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}, סיווג לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|הפקודה האמורה}} כקיבוץ, כקיבוץ שיתופי או כקיבוץ מתחדש, למעט קיבוץ עירוני, שמתקיימים לגביה כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} היא מספקת מים למטרת צורכי בית לכמה יחידות דיור, שאין בכל אחת מהן מדידה נפרדת של מים לצורכי בית, באמצעות מד־מים המותקן ביחידת הדיור; {{ח:תתת|(2)}} היא צורכת מים ממקורות על פי רישיון שנקבעה בו הכמות, לכל המים המוקצים לצריכה ביתית; {{ח:תתת|(3)}} כמות המים שאינה למטרת צריכה ביתית נמדדת בה באמצעות מדי־מים נפרדים בכל אחד מן השטחים שאינם משמשים למטרה האמורה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|בסעיף 23(ב) לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון החדרה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 44ב|בסעיף 44ב לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ש״ח“ – שקלים חדשים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור המע״מ“ – השיעור שקבע שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 2|סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלומים בעבור סידור האספקה“ – תשלומים חד־פעמיים ששילם הספק, למקורות, לכל מ״ק, בעבור השקעות היסוד לפי חלקו היחסי במערכת המים, לרבות הגדלת חלקו היחסי, בין בהסכם ובין לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים|החוק}} ובלבד שטרם חלפו 20 שנה מיום התשלום, ולמעט תשלומים שוטפים שנתיים ששילם עקב אי־תשלומם של התשלומים החד־פעמיים כאמור. {{ח:סעיף|2|הספקת מים לפי תעריפים|תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תשע״א־3, תשע״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} מקורות לא תספק מים אלא בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, ולא תשית על צרכן, תשלומים נוספים שאינם מפורטים בכללים אלה, לרבות תשלומים בעבור סידור האספקה והיטלי הפקה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 116|בסעיף 116 לחוק}}. {{ח:תת|(א1)}} דמי מים שעל בעל רישיון לשלם למקורות לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 33א|סעיף 33א(ב) לחוק}} יחושבו לפי ההפרש בין תעריף ההפקה או תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי הפקה והולכה}}, לבין התעריף החל עליו לפי כללים אלה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות כללים אלה עדיפות על כל הסכם שנעשה בין מקורות לצרכן לפני קביעת התעריפים הנקובים בכללים אלה. {{ח:תת|(ג)}} חל שינוי בתעריפי המים בתוך תקופת הצריכה שאליה מתייחס החשבון לצרכן, יראו את הצריכה כאילו התחלקה באופן שווה לכל יום בתקופת הצריכה, והצרכן יחויב לשלם לפי התעריף הקודם בעד הימים שלפני יום השינוי ולפי התעריף החדש בעד הימים שלמן יום השינוי. {{ח:סעיף|3|מס ערך מוסף|תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3}} {{ח:ת}} למעט אם נקבע אחרת, התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; נקבעו תעריפים בכללים אלה בדרך של הפניה לתעריפים או רכיבים בתעריפים הקבועים בדבר חקיקה אחר, יופחת מהם סכום בגובה שיעור מס ערך מוסף ככל שנכלל שם ולא הופחת בכללים אלה, והכל לפי העניין. {{ח:סעיף|4|סייג לתחולה|תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3}} {{ח:ת}} התעריפים בכללים אלה יחולו לגבי מים שמספקת חברת מקורות לצרכניה. {{ח:סעיף|5|חיוב בתעריפים לפי רשיון|תיקון: תשס״ז, תשע״ז־3}} {{ח:ת}} החיוב בתעריפים הנקובים בכללים אלה ייעשה בהתאם לקביעותיו של רשיון, לרבות מטרות המים המפורטות בו. {{ח:סעיף|6|התחשבנות בין מקורות והצרכן|תיקון: תשס״ז}} {{ח:תת|(א)}} צרכן חייב לשלם למקורות את מחיר המים בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, בהתאם לחשבון שיוגש לו מאת מקורות. {{ח:תת|(ב)}} בתים כל שנה תגיש מקורות לצרכן חשבון בעד כמות מים נחרגת, אם היתה כזאת, בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה; מקורות רשאית להגיש חשבון כאמור גם לפני תום שנה, בתום כל חודש או בתום כל חלק מן השנה, אם נוכחה בצריכה של כמות מים נחרגת. {{ח:סעיף|6א|ריבית|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ח־5}} {{ח:תת|(א)}} תשלום לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112|סעיף 112 לחוק}}, שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם למקורות, שלא שולם במועד שבו היה עליהם לשלמו (להלן – מועד החיוב), ישולם בתוספת ריבית כאמור {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה)#סעיף 31|בסעיף 31 לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע״א–2011}}, ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל. {{ח:תת|(ב)}} שילם צרכן למקורות יתר תשלום על סכום שהוא חב בו לפי כללים אלה, ומקורות לא החזירה לו את יתר התשלום בתוך 30 ימים מיום תשלומו, תחזירו מקורות בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה – מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל. {{ח:סעיף|7|תעריפים למים למטרות צריכה שונות|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשמ״ט, תש״ן, תש״ן־2, תש״ן־3, תשנ״א, תשנ״א־2, תשנ״א־3, תשנ״ב, תשנ״ב־2, תשנ״ג־2, תשנ״ד, [הודעות], תשנ״ד־2, תשנ״ה־2, תשנ״ז, תשנ״ז־2, תשנ״ז־3, תשנ״ז־4, תשנ״ח, תש״ס, תש״ס־2, תשס״א, ס״ח תשס״ג, ס״ח תשס״ה, ס״ח תשס״ה־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח, תש״ע, תש״ע־2, תש״ע־3, תש״ע־4, תשע״א, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״א־5, תשע״א־6, תשע״א־7, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ג־3, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ד־3, תשע״ד־4, תשע״ד־5, תשע״ד־6, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ה־3, תשע״ה־4, תשע״ה־5, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ח־3, תשע״ח־4, תשע״ח־5, תשע״ט, תשע״ט־2, תשע״ט־3, תשע״ט־4, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2}} {{ח:ת}} התעריפים לכל מ״ק מכמות המים המסופקת מאת מקורות יהיו כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} '''מים לחקלאות''' {{ח:תת|1.1}} '''מים שפירים -''' {{ח:תת}} {{טורים שווים | {{ממורכז|{{מוקטן|שם מפעל מקורות}}}} | {{ממורכז|{{מוקטן|תעריף בעד כמות המים המוקצית {{ש}} בכל חודשי השנה בש״ח למ״ק}}}} }} {{ח:תתת|1.1.1}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תתת|1.1.2}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תתת|1.1.3}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תתת|1.1.4}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תתת|1.1.5}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תתת|1.1.6}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תת}} 1.1.6א {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תתת|1.1.7}} – 1.940 ש״ח, ובאזור נסמך מים שפירים – 1.647 ש״ח. {{ח:תת}} 1.1.7א מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים – {{ח:תתתת|(1)}} הממוקמים באזור מורד – 75% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; {{ח:תתתת|(2)}} הממוקמים באזור מעלה – 125% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7. {{ח:תת}} 1.1.7ב מים שפירים ששימשו למדגה מתועש – {{ח:תתת|(1)}} התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7 בעד כמות מים השווה למכפלה של שטח פני הבריכה ב־1,500 מ״ק לדונם, ולגבי בריכות ששטח פניהן מקורה ואינו חשוף לאור השמש – ב־750 מ״ק לדונם; {{ח:תתת|(2)}} בעד יתרת כמות המים – {{ח:תתתת|(א)}} אם הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה – 0.005 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|(ב)}} אם לא הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה, או אם לא מולאו שאר התנאים הנקובים בצו ההרשאה, מהמועד שבו נמסרה לצרכן הודעה על כך ועד שתיקן את ההפרה – 0.01 ש״ח למ״ק. {{ח:תת}} 1.1.7ג. מים שפירים ששימשו להשקיית אדמות הכבול בעמק החולה לפי תנאי הרישיון – 0.903 ש״ח, ולבעל רישיון שלא עמד בתנאי הרישיון – התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ולמים כאמור שמקורם במיתקני הפקה למים עיליים במעלה – 125% מהתעריף הנקוב בפסקה האמורה. {{ח:תתת|1.1.8}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תתת|1.1.9}} תעריף לכמות מים נחרגת – {{ח:תתתת|(1)}} בשיעור שאינו עולה על 10% – 3.489 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|(2)}} בשיעור שעולה על 10% – התעריף הנקוב בפסקת משנה 7(3)(ב) בפסקת משנה 3.1.1.2. {{ח:תת|1.2}} '''שפד״ן -''' {{ח:תת}} לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי – {{ח:תתת|1.2.1}} {{ח:הערה|תעריף לכמות מים נצרכת -}} {{ח:תתתת}} בשנת 2022 – 1.538 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת}} משנת 2023 ואילך – 1.588 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת|1.2.2}} תעריף לכמות מים נחרגת – התעריפים לפי פסקת משנה 1.1.9. {{ח:תת|1.3}} '''קולחין -''' {{ח:תתת|1.3.1}} תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות של מי השקיה חקלאית בלא מגבלות, לרבות מי קולחין ממפעל תשלובת הקישון המסופקים ממאגרי תשלובת הקישון, כפי שיקבע שר הבריאות לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}, עד לכמות המוקצית – 1.256. {{ח:תתת|1.3.2}} תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות נמוכה מן הקבוע בפסקת משנה 1.3.1 או גבוהה ממוליכות חשמלית של 1.7 דציסימנס למטר, עד לכמות המוקצית – תעריף הנמוך ב־14% מן התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.3.1. {{ח:תת}} 1.3.2א {{ח:הערה|(פקעה).}} {{ח:תתת|1.3.3}} תעריף לכמות מים נחרגת – {{ח:תתתת|(1)}} בשיעור שאינו עולה על 8% – 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; {{ח:תתתת|(2)}} בשיעור שעולה על 8% – 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה. {{ח:תתת|1.3.4}} – {{ח:תתתת|(א)}} קביעת המוליכות החשמלית לעניין פסקה זו תיעשה על ידי מקורות, על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנה, בחודש אוקטובר; הקביעה תהווה בסיס לתעריף מי הקולחים בשנת הרישוי העוקבת, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור במהלך שנת הרישוי; {{ח:תתתת|(ב)}} דגימה של המים תיעשה על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו, במוצא מיתקן טיהור השפכים; {{ח:תתתת|(ג)}} את תוצאות הדגימה תעביר מקורות לרשות הממשלתית למים ולביוב, לא יאוחר מ־15 בחודש נובמבר של כל שנה; בצירוף אישור על העברת עותק שלהן לצרכן, 10 ימים לפחות לפני כן; {{ח:תתתת|(ד)}} הוראות פסקת משנה זו לא יחולו באזורים שבהם ראה מנהל הרשות הממשלתית, כי השימוש במי קולחים עלול לזהם מקורות מים. {{ח:תת|1{{ח:הערה|.}}4}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תת|1.5}} {{ח:הערה|(פקעה)}} {{ח:תת|1.6}} '''מים מליחים''' {{ח:תתת|(1)}} בפסקת משנה זו, ”תעריף בסיס“, בש״ח – 1.457; {{ח:תתת|(2)}} לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי – מים שמוליכותם החשמלית – {{ח:תתתת|א.}} בין 1.9 דציסימנס למטר ובין 2.65 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 10 אחוזים; {{ח:תתתת|ב.}} בין 2.65 דציסימנס למטר ובין 3.4 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 16 אחוזים; {{ח:תתתת|ג.}} בין 3.4 דציסימנס למטר ובין 4.1 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 24 אחוזים; {{ח:תתתת|ד.}} בין 4.1 דציסימנס למטר ובין 4.8 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 30 אחוזים; {{ח:תתתת|ה.}} בין 4.8 דציסימנס למטר ובין 5.2 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 34 אחוזים; {{ח:תתתת|ו.}} בין 5.2 דציסימנס למטר ובין 10 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 40 אחוזים; {{ח:תתתת|ז.}} מעל 10 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 45 אחוזים. {{ח:תתת|(3)}} מים שתכולת הסולפטים בהם עולה על 1,600 מיליגרם לליטר, או מים שרמת הברזל המומס בהם מעל 0.3 מיליגרם לליטר או מים שרמת המימן הגופרי בהם מעל 0.5 מיליגרם לליטר או צירוף של כל שניים מהם, והמוליכות החשמלית שלהם נמוכה מ־3.4 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס, בהפחתה של 25 אחוזים. {{ח:תתת|(3א)}} מים מליחים, ממיתקני הפקה למים עיליים: {{ח:תתתת|(א)}} לכמות שהוקצתה בשנת הרישוי, 90% מהקבוע בסעיף {{ח:הערה|[צ״ל: בפסקה]}} 1.6(2); {{ח:תתתת|(ב)}} הממוקמים באזור מורד, 85% מהתעריף בפסקת משנה (א); {{ח:תתתת|(ג)}} הממוקמים באזור מעלה, 115% מהתעריף בפסקת משנה (א); {{ח:תתת|(3ב)}} תעריף לכמות מים נחרגת – {{ח:תתתת|א.}} בשיעור שאינו עולה על 8% – 125% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה; {{ח:תתתת|ב.}} בשיעור שעולה על 8% – 150% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה. {{ח:תתת|(4)|א.}} קביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים לעניין סעיף זה תיעשה על ידי מקורות; {{ח:תתתת|ב.}} הקביעה כאמור תיעשה על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנתיים מחודש יולי עד חודש אוקטובר של אותה שנה (להלן בסעיף זה – תקופת הקביעה); הקביעה תהווה בסיס לתעריף המים המליחים בשתי שנות הרישוי העוקבות, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור בתקופת הקביעה; {{ח:תתתת|ג.}} הדגימה של המים תילקח בנקודה שבה מועברים המים מרשות הספק לרשות הצרכן (נקודת המעבר); {{ח:תתתת|ד.}} הדגימה של המים תילקח על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו; {{ח:תתתת|ה.}} תוצאות הדגימות יועברו על ידי מקורות לרשות הממשלתית, לא יאוחר מ־15 בחודש נובמבר של כל שנה; עותק מתוצאות הדגימות תעביר מקורות לצרכן, לפחות 10 ימים לפני כן; {{ח:תתתת|ו.}} נמנע ממקורות לקחת דגימה בשל נסיבות התלויות בצרכן, תיעשה הקביעה בשנת הרישוי העוקבת על בסיס הנתונים הנמצאים ברשותה באותה עת ורשאית היא לצורך כך לקבל נתונים בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים מאת הרשות הממשלתית וזאת עד לביצוע דגימה חוזרת שתילקח עד לסוף חודש מרס; תוצאות הבדיקה החוזרת ישמשו לצורך ההחלטה בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים ממועד הבדיקה; מנע הצרכן ביצוע בדיקה חוזרת יחויבו המים מאותו מועד לפי התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; {{ח:תתתת|ז.}} על אף האמור בפסקת משנה ב רשאים הצרכן או מקורות, לפי העניין, לערוך דגימה חוזרת גם בשנה העוקבת לשנת הבדיקה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות ממועד הדגימה הקודמת לאותו צרכן; ממצאי הבדיקה ישמשו לקביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים כאמור עד סוף תקופת הקביעה; ובלבד שאם נעשתה דגימה חוזרת בידי צרכן, תוצג לפני מקורות בדיקת מעבדה מוסמכת ומקורות תבצע דגימה חוזרת לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים, והצרכן יישא בעלות הדגימה החוזרת שתיעשה על ידי מקורות בסך 500 שקלים חדשים. {{ח:תתת|(5)}} הזכאות לעניין סעיף זה לגבי מים שאינם מזוהים כמים מליחים בעת התקנתו, תקום רק עם הגשת בקשה בכתב למנהל הרשות הממשלתית ותחל רק בשנת הרישוי העוקבת. {{ח:תתת|(6)}} פסקת משנה (2)א עד ו תחול באזורים האלה בלבד או בחלקים מהם, על פי קביעת מנהל הרשות הממשלתית: עמק הירדן; בקעת הירדן; עמק בית שאן; עמק חרוד; עמק יזרעאל; עמק זבולון; חוף הכרמל; הנגב הצפון מערבי; הר הנגב; מדבר יהודה; ערבה; כיכר סדום. {{ח:תתת|(7)}} על אף האמור בפסקות משנה (2) ו־(3), התעריף בעד מים מליחים שמנהל הרשות הורה כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הנקוב בפסקה 1.1.7. {{ח:תת|1.7}} מים שפירים שמנהל הרשות אישר שהם באיכות נחותה, ובעל הרישיון סיפקם כאמור ברישיון – 90% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ואם נקבע ברישיון שיש לספקם לצורך הספקתם למפעל קולחין והמים סופקו כאמור – 50% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; בסעיף זה, ”איכות נחותה“ – מים המהווים תוספת להפקה לגבי מקור מים מסוים ושהרכבם הכימי מונע מהם שימוש במי שתייה. {{ח:תת|1.7א}} מים מליחים המופקים מקידוח שמנהל הרשות אישר שהם מים נחותים ושנקבע ברישיון שיש לספקם למפעל קולחין, בכמות שאינה עולה על 10 מלמ״ק לשנה, והמים סופקו כאמור – 70% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.6, לפי העניין; בפסקה זו, ”מים נחותים“ – מים שאינם מנוצלים ושאספקם {{ח:הערה|[צ״ל: אספקתם]}} למפעל קולחין מביאה לתוספת הפקה ושמוליכותם מעל 2.65 דצמיסימנס למטר או שהרכבם הכימי מונע את אספקתם למערכות האספקה. {{ח:תת|1.8}} מים שנקבע לגביהם ברישיון ההספקה כי הם מיועדים להעברה בין מפעלית למפעל קולחין – תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לגביהם לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי הפקה והולכה}}. {{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תת|(3)}} '''מים לכל צריכה אחרת''' {{ח:תתת|(א)}} בפסקה זו – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”Z1“ – התעריף הנקוב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 3|בסעיף 3(1)(א) לכללי התעריפים}}, כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות מוכרת; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”Z2“ – התעריף הנקוב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 3|בסעיף 3(1)(ב) לכללי התעריפים}}, כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות נוספת; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”W“ – התעריף הנקוב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 4|בסעיף 4(1) לכללי התעריפים}}, כתעריף לשירותי מים בעד גינון ציבורי; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”S“ – המנה המתקבלת מחלוקת תעריף הביוב שנקבע לספק המקומי הרשותי לפי {{ח:חיצוני|כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)#פרק ד|פרק ד׳ לכללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה), התשע״ה–2014}}, בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע״מ; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”D1“ – התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 1|בתוספת הראשונה לכללי חישוב עלות}}, כתעריף לעלות נמוכה מוכרת; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”D2“ – התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 2|בתוספת השניה לכללי חישוב עלות}}, כתעריף לעלות גבוהה מוכרת; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”D3“ – התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 3|בתוספת השלישית לכללי חישוב עלות}}, כתעריף לגינון ציבורי; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”B“ – התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 6|בסעיף 6 לכללי התעריפים}}, כתעריף לשירותי ביוב; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”R2“ – המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|בסעיף 4(1)(1.2) לכללי הספקים המקומיים}}, בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע״מ; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”K“ – היחס בין הממוצע המשוקלל, של התעריף בעד כל כמות נוספת, בהפחתה של D2 ו־B ושל התעריף למוסד עירוני לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי התעריפים}}, בהפחתה של D3 ו־B לבין התעריף בעד כל כמות נוספת בהפחתה של D2 ו־B; כפי שפורסם לפי כללים אלה; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”יחס הצריכה“ – היחס בין הכמות המוכרת לבין הכמות מעבר לכמות המוכרת שסיפקה החברה בשנה האחרונה שלפיה חושבו התעריפים לבעל הרישיון. {{ח:תתת|(ב)}} בעד מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים בכללים אלה, בכל מפעלי מקורות – {{ח:תת|3.1}} – מים שפירים – {{ח:תתת|3.1.1}} לספק חד־רשותי – {{ח:תתתת|3.1.1.1}} – בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת – 0.984 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.2}} – בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 6.014 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.3}} – בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 4.886 ש״ח למ״ק; {{ח:תת}} 3.1.1א – לספק רב־רשותי – {{ח:תתת}} 3.1.1.1א – בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – 0.672 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת}} 3.1.1.2א – בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 5.697 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת}} 3.1.1.3א – בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 4.574 ש״ח למ״ק; {{ח:תת}} 3.1.1א1. לספק חד־רשותי שמפיק מים לפי רישיון – {{ח:תתת}} 3.1.1.1א1. בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת – 0.836 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת}} 3.1.1.2א1. בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 5.866 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת}} 3.1.1.3א1. בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 4.738 ש״ח למ״ק; {{ח:תת}} 3.1.1א2. לספק רב־רשותי שמפיק מים לפי רישיון – {{ח:תתת}} 3.1.1.1א2. בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת – 0.527 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת}} 3.1.1.2א2. בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 5.556 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת}} 3.1.1.3א2. בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 4.428 ש״ח למ״ק; {{ח:תת}} 3.1.1א3 – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת}} 3.1.1א4 – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת}} 3.1.1ב – לספק אחר בתחום רשות מקומית – {{ח:תתת}} 3.1.1.1ב – בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – 1.524 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת}} 3.1.1.2ב – בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 6.554 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת}} 3.1.1.3ב – בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 5.111 ש״ח למ״ק; {{ח:תת}} 3.1.1ג – לספק מקומי רשותי – {{ח:תתת}} 3.1.1.1ג – בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – הסכום (M) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה: <math>M = Z_1 - (S/1.092) - 1.13</math> {{ח:תתת}} 3.1.1.2ג – בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – הסכום (N) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה: <math>N = Z_2 - (S/1.092) - 1.19</math> {{ח:תתת|3.1.2}} לספק שהוא חברה (להלן בכללים אלה – ספק חברה) – {{ח:תתתת|3.1.2.1}} – בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – הסכום (L) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה: {{ח:תתתת}} {{ממורכז|<math>L = Z_1 - B - D_1</math>}} {{ח:תתתת|3.1.2.2}} – בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי – הסכום (H) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו: {{ח:תתתת}} {{ממורכז|<math>H = K*(Z_2 - B - D_2)</math>}} {{ח:תתתת|3.1.2.3}} – בעד גינון ציבורי – הסכום (G) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו: {{ח:תתתת}} {{ממורכז|<math>G = W - D_3</math>}} {{ח:תתת|3.1.2.4}} היה והסכום (L) המתקבל בפסקה 3.1.2.1 נמוך מ־0.30 ש״ח (להלן – הסכום המזערי), יופחתו מהסכום (H) המתקבל בפסקה 3.1.2.2, מכפלה של יחס הצריכה בהפרש שבין L ובין הסכום המזערי, ובלבד שהסכום (H) לא יפחת מהסכום המזערי, והסכום (L) ייקבע לפי הסכום המזערי; {{ח:תתתת|3.1.2.5}} – {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2023):}} בעד האספקה מעבר לגדר ההפרדה הביטחונית בירושלים עד גובה הכמות המוקצית – 0.962 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת}} 3.1.2.5א – בעד אספקת המים לירושלים לספקי מים שהוגדרו בהסכמים מדיניים עד גובה הכמות המוקצית – 3.448 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת|3.1.3}} – למי שאינו ספק – {{ח:תתתת|3.1.3.1}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתתת|3.1.3.2|(א)}} בעד כל כמות שעד 15,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – R2, ואם סופקה כמות מוכרת, יהיה התעריף בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – R1; בפסקה זו, ”R1“ – המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|בסעיף 4(1)(1.1) לכללי הספקים המקומיים}}, בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע״מ; {{ח:תתתתת|(ב)}} בעד כל כמות שמעבר ל־15,000 מ״ק ועד 250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – בהפחתה של 0.7 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתתת|(ג)}} בעד כל כמות שמעבר ל־250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – בהפחתה של 0.95 ש״ח למ״ק, בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; {{ח:תתת}} 3.1.3.2א. בעד צריכה שהוכרה כנזילה סמויה, לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|פסקה 5.3 בסעיף 4 לכללי הספקים המקומיים}}, בשינויים המחויבים מזהות הספק; {{ח:תתתת|3.1.3.3}} על אף האמור בפסקאות משנה 3.1.3.1 ו־3.1.3.2, בעד בית חולים, בית מרחץ ומקווה – לכמות שעד לכמות שנקבעה כאמור בפסקאות משנה (1) ו־(2) ושאושרה לפי פסקאות משנה (3) או (4) לפי העניין – 2.845 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתתת|(1)}} לבית מרחץ ומקווה המתפרסם ברשימת מקוואות הטהרה של המשרד לשירותי דת – לכל כמות מים ושהתקיימו כל אלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} נציג של מקורות, בדק ואישר בכתב, כי כל המים מסופקים לו במד־מים נפרד; {{ח:תתתתתת|(ב)}} מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים המסופקים לו משמשים למטרה זו בלבד; {{ח:תתתתתת|(ג)}} מהנדס מים אישר בכתב כי הותקנו בו אבזרים חוסכי מים; נמצא כי כל מכלי הדחה הם דו־כמותיים וכי בפתח כל קבועת שרברבות מותקנים וסתים ומגבילי ספיקה, יראו בכך כהתקנת אבזרים חוסכי מים לעניין פסקה זו; {{ח:תתתתת|(2)}} לבית חולים אחד מאלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} לכל כמות מים שנמדדה ברשת מים נפרדת המספקת מים רק לשימושים רפואיים ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתתתתתת|(1)}} אושר בידי מהנדס מים כי בבית החולים מותקנת רשת מים נפרדת כאמור; {{ח:תתתתתתת|(2)}} מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים לשימושים רפואיים מסופקים ברשת הנפרדת ומשמשים למטרה זו בלבד; {{ח:תתתתתת|(ב)}} לא קיימת בבית החולים או לא אושר קיומה של רשת נפרדת כאמור – הכמות המתקבלת ממכפלת מספר מיטות האשפוז, לפי תעודת רישום בית חולים המתפרסמת על ידי האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים במשרד הבריאות, בשנה מסוימת, ב־15 מטרים מעוקבים לחודש (להלן – הכמות המחושבת); {{ח:תתתתת|(3)}} בית מרחץ או מקווה יגיש למקורות, ב־1 באוקטובר, אחת לשנתיים, את האישורים הנדרשים לפי פסקת משנה (א); הוגשו האישורים כאמור תבוצע האספקה, בתקופה העוקבת, בידי ספק המים בהתאם לתעריפים ולכמויות בסעיף זה; לא הוגשו אישורים כאמור או מצאה מקורות כי בית המרחץ או המקווה פועלים בניגוד למוצהר יראה בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין; {{ח:תתתתת|(4)}} בית חולים יגיש למקורות, ב־1 באוקטובר, אחת לשנתיים, אישורים כאמור בפסקת משנה (ב)(1) או את הכמות המתקבלת לפי פסקת משנה (ב)(2), לפי העניין; ב־1 בנובמבר, אחת לשנתיים, תעביר מקורות את האישורים וכמויות המחושבות בפירוט לפי בתי החולים, לרשות הממשלתית; הרשות הממשלתית תאשר לספק המים את הכמות לאספקה לפי פסקאות משנה (ב)(1) או (ב)(2), כולה או חלקה, לפי העניין, לגבי התקופה העוקבת; לא הוגשו אישורים או כמות מחושבת כאמור או נמצא כי בית חולים פועל בניגוד למוצהר, תראה מקורות בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין; {{ח:תתתת|3.1.3.4}} על אף האמור בפסקת משנה 3.1.3.2, מים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מיועדים לסילוק מאקוויפר – {{ח:תתתתת|(1)}} לא יחויבו בתעריף אם מתקיים בהם אחד מאלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ותנאיו ליעד החדרה שלא נקבע לגביו ברישיון ההחדרה שהוא בעדיפות משנית; {{ח:תתתתתת|(ב)}} נקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת שיקום והם הופקו וסופקו לפי תנאי הרישיון, ובלבד שכל המים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת סילוק הופקו וסולקו לפי תנאי הרישיון; {{ח:תתתתת|(2)}} יחויבו בתעריף בשיעור של 30% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ליעד שהוגדר ברישיון ההחדרה כיעד בעדיפות משנית; {{ח:תתתתת|(3)}} יחויבו בתעריף בשיעור של 50% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם סולקו לפי רישיון ולפי תנאיו ליעד שהוגדר ברישיון כאגן ההיקוות של הכינרת; {{ח:תת|3.2}} על אף האמור בפסקת משנה 3.1 – {{ח:תתת|(1)}} מים שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם באיכות נחותה ומתאימים לשימושים אחרים – יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב־56% מ־R2; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} מים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 22,000 מיליגרם כלור לליטר ושהרכבם מונע שימוש בהם למי שתייה, ומנהל הרשות אישר שהם מים מליחים – לספק המנוי בפסקאות משנה 3.1.1 עד 3.1.2 תעריף הנמוך ב־71% מ־R2, ואולם אם סופקו המים חלף כמות מוכרת לפי פסקת משנה 3.1.1.1 יהיה התעריף נמוך ב־96% מ־R2; ולמי שאינו ספק לפי פסקת משנה 3.1.3 למים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 2,500 מיליגרם כלור לליטר תעריף הנמוך ב־50% מ־R2 ומעל 2,500 מילגרם כלור לליטר לפי הפירוט הזה: {{ח:תתת}} <table> <tr><th>מספר</th><th>מליחות (מיליגרם כלור לליטר)</th><th>תעריף בש״ח למ״ק</th></tr> <tr><td>(1)</td><td>2,501 עד 6,000</td><td>3.613</td></tr> <tr><td>(2)</td><td>6,001 עד 8,000</td><td>3.287</td></tr> <tr><td>(3)</td><td>8,001 עד 10,000</td><td>2.961</td></tr> <tr><td>(4)</td><td>10,001 עד 12,000</td><td>2.635</td></tr> <tr><td>(5)</td><td>12,001 עד 14,000</td><td>2.309</td></tr> <tr><td>(6)</td><td>14,001 עד 16,000</td><td>1.984</td></tr> <tr><td>(7)</td><td>16,001 עד 18,000</td><td>1.658</td></tr> <tr><td>(8)</td><td>18,001 עד 20,000</td><td>1.332</td></tr> <tr><td>(9)</td><td>20,001 עד 21,999</td><td>0.916</td></tr> </table> {{ח:תתת|(3א)}} מים שמליחותם מעל 22,000 מיליגרם כלור לליטר – לא יחויבו בדמי מים; {{ח:תתת|(3ב)}} נוסף על האמור בפסקת משנה (3), למי שאינו ספק, בעד כל כמות שמעבר ל־15,000 מ״ק ועד 250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – התעריף בעד אותה רמת מליחות, לפי הטבלה שבפסקת משנה (3), בהפחתה של 0.7 ש״ח למ״ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל{{ח:הערה|־}}R2; ובעד כל כמות שמעבר ל־250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – התעריף בעד אותה רמת מליחות בהפחתה של 0.95 ש״ח למ״ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל{{ח:הערה|־}}R2 בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; {{ח:תתת|(4)}} מי קולחים, שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש, למעט מי השפד״ן – יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב־56% מ־R2; {{ח:תתת|(5)}} מי שפד״ן שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש – יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב־40% מ־R2; {{ח:תתת|(6)}} תעריף לכמות מים נחרגת – {{ח:תתתת|1.}} בשיעור שאינו עולה על 8% – 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; {{ח:תתתת|2.}} בשיעור שעולה על 8% – 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; {{ח:תתת|(7)}} מקורות תקבע את תכולת הכלורידים והיונים המומסים לעניין סעיף זה לפי סעיף 7(1.6)(4)ב עד ז; {{ח:תתת|(8)}} על אף האמור בפסקה זו, התעריף בעד מים מליחים, מים נחותים או מי קולחין, לרבות שפד״ן, שמנהל הרשות קבע כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הקבוע לאותו ספק בפסקה 3.1 בעד כל כמות מים שפירים שמעבר לכמות המוכרת. {{ח:תת|(4)}} '''מים לשמירת ערכי טבע -''' {{ח:תת}} בעד הזרמה של מים בבתי גידול לחים שמנהל הרשות הגדירם ברישיון כמיועדים לשמירת ערכי טבע – {{ח:תתת|(1)}} שהפיק בעל הרישיון – תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי הפקה והולכה}}; {{ח:תתת|(2)}} שסיפקה מקורות לבעל הרישיון – העלות הכרוכה בהפקתם ואספקתם, כפי שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית. {{ח:סעיף|8|אחזקת מערכות מים וביוב|תיקון: תשמ״ט, תש״ן, תשנ״א־3, תשנ״ד־2, תשנ״ה, תשנ״ז־2, תש״ס־2, תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״א־3, תשע״א־6, תשע״ב־2, [הודעות], תשע״ג, תשע״ג־3, תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ח־5, תשע״ט, תשע״ט־4, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} מקורות תפריש מתוך הסכומים שחייבה ספק ברשות מקומית, בעד כל כמות מים שסיפקה לו, סכום למ״ק מהחיוב למים שסופקו לכל מטרת צריכה או שימוש למעט לחקלאות: {{ח:תתת|(1)}} לספק מקומי רשותי – 0.834 ש״ח; {{ח:תתת|(2)}} לספק אחר ברשות מקומית – 0.314 ש״ח. {{ח:תת|(ב)}} סכומים שהפרישה מקורות בניכוי הוצאות גבייה, מתוך הסכומים כאמור בסעיף קטן (א) יירשמו בנפרד, והיא לא תשעבד או תמחה כספים אלה ולא תיתן זכות קיזוז לגביהם בלא אישור הממונה; עם הקמתה של חברה בתחומי הספק שממנו נגבו הכספים כאמור בסעיף קטן (א), ולא מוקדם מיום 1 בינואר 2011, תעביר מקורות לחברה, על פי הוראת הממונה ובמועד שיורה, את סך כל הכספים שנגבו מאותו ספק כאמור, בתוספת ריבית; לעניין זה, {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ריבית“ – ריבית חשב כללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שמתפרסמת, מזמן לזמן, ברשומות ובהפחתה של 1.25%; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות גבייה“ – 3% מתוך הסכומים שחייבה מקורות לפי סעיף קטן (א), ואם נקטה לשם גבייתם בהליך בבית משפט או בהוצאה לפועל – 8% מתוך הסכומים שחייבה ושלגביהם נקטה בהליך כאמור. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הוקמה חברה וכל עוד לא נקבעו לה תעריפים כאמור {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 30|בסעיף 30 לכללי חישוב עלות}}, ימשיכו לחול על אספקת המים התעריפים לפי כללים אלה לספקים או לחברות, לפי העניין, כפי שחלו ערב הקמתה, ואולם לעניין סכומים שתפריש מקורות לפי סעיף קטן (א) החל ממועד הקמת החברה כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (ב) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ד) ו־(ה). {{ח:תת|(ד)}} על פי הוראה בכתב של הממונה והחל מהמועד שיורה עליו, ובלבד שלא יקדם ליום תחילת התקופה שלגביה שלחה החברה הודעת חיוב ראשונה לצרכניה, מקורות תפסיק את גביית התעריפים מהחברה שהוקמה כאמור, לפי תעריף של ספק ברשות מקומית ותחייב את החברה לפי תעריף של ספק רב־רשותי לחברה שהוקמה כאמור. {{ח:תת|(ה)}} הורה הממונה למקורות כאמור בסעיף קטן (ד), תעביר מקורות מיידית לחברה סכומים שהפרישה בעבורה לפי סעיף קטן (ג), מיום הקמתה. {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה, באישור מועצת הרשות הממשלתית להורות למקורות לבצע אחד האלה: {{ח:תתת|(1)}} להפחית מהסכום שהיא גובה מספק לפי סעיף קטן (א) בתנאים ולתקופה שיורה ובלבד שתעריף שישלם הספק כאמור לא יפחת מתעריף לספק חד־רשותי; {{ח:תתת|(2)}} להפחית מהסכומים שהפרישה לפי סעיף קטן (א); {{ח:תתת|(3)}} להעביר לספק סכומים שנרשמו לזכותו לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה – הסכומים שנרשמו) ובלבד שהסכום שתעביר לא יעלה על מכפלה של הסכום שהממונה אישר לאותו ספק כהשקעה עודפת במערכות מים או ביוב בתחומו ביחס שבין הסכומים שנרשמו לבין הסכומים שנרשמו בצירוף החוב במקורות בשל אותם סכומים. {{ח:תת|(ז)}} הוראה כאמור בסעיף קטן (ו) תינתן בשים לב למצב משק המים והביוב בתחום הספק האמור, וליעילות ניהול משק המים והביוב בידי אותו ספק, ובהתקיים התנאים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} אם הספק הוא ספק ברשות מקומית למעט ספק כאמור בפרט (3) להגדרה ספק, ההפחתה או ההעברה התבקשו בשל השקעות במערכות המים או הביוב בתחומו, והממונה נוכח לדעת כי יש הכרח או דחיפות בביצוען; {{ח:תתת|(2)}} אם הספק הוא אגודה שיתופית – לאחר שקוימה התייעצות עם רשם האגודות השיתופיות כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 3|בסעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות}}. {{ח:סעיף|8א||תיקון: תש״ן, תש״ע־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|8ב|תעריף למים מוחדרים|תיקון: תשע״ח־5}} {{ח:ת}} מקורות תשלם למחדיר בעד כל כמות מוחדרת שהפיקה, את הסכום הנמוך מבין שני אלה: {{ח:תת|(1)}} עלות כפי שתחושב לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)#סעיף 5|סעיף 5 לכללי שירותי תשתית}} בהתאמות ובשינויים האלה: {{ח:תתת|(א)}} מקדם החזר ההון יעמוד על השיעור לפי סעיף קטן (ב) כשהוא מוכפל ב־1.4; {{ח:תתת|(ב)}} תקופת הקיים בשנים תעמוד על 20 שנה; {{ח:תת|(2)}} 2 ש״ח למ״ק. {{ח:סעיף|9||תיקון: תש״ן, תש״ס־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|10||תיקון: תש״ע־2, תשע״ג, תשע״ז־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|11||תיקון: תשס״ז, תש״ע־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|12||תיקון: תשס״ז, תש״ע־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|12א|פרסום תעריפים|תיקון: תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״א־6, תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ו}} {{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריפים שהתקבלו – {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטל);}} {{ח:תתת|(2)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(3)}} – {{ח:תתתת|(1)}} לפי פסקת משנה (3.1.2.1) – לספק חברה, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (L); {{ח:תתתת|(2)}} לפי פסקת משנה (3.1.2.2) – לספק חברה, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי (H); {{ח:תתתת|(3)}} לפי פסקת משנה (3.1.2.3) – לספק חברה, בעד גינון ציבורי (G); {{ח:תתתת|(4)}} לפי פסקת משנה (3.1.3.2) – למי שאינו ספק; {{ח:תתתת|(5)}} לפי פסקת משנה (3.1.1.1ג) – לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (M); {{ח:תתתת|(6)}} לפי פסקת משנה (3.1.1.2ג) – לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת (N). {{ח:תת|(א1)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין היחס (K) לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(3)}}. {{ח:תת|(א2)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריף שיתקבל לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} והחלטות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ו)}}. {{ח:תת|(ב)}} פורסמה הודעה כאמור, יראו בה, כמחייבת לעניין התעריפים הנקובים בה. {{ח:סעיף|12ב|כמות נחרגת ותשלום מיוחד|תיקון: תש״ע־2}} {{ח:ת}} אין בקביעתם של תעריפים לכמות נחרגת בכללים אלה, משום היתר למקורות או לכל אדם אחר, להפיק, לספק או לצרוך מים מעבר לכמות המוקצית לו, לפי העניין, או לגרוע מסמכויות מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124א|סעיפים 124א}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124ד|ו־124ד לחוק}}. {{ח:סעיף|13|ביטול}} {{ח:ת}} תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ה–1985 – בטלות. {{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשע״ז־3}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}} – ההגדרה ”אזור נסמך מים שפירים“)}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:אזור נסמך מים שפירים.jpg|400px|link=]]}} {{ח:חתימות|י״ט בסיון התשמ״ז (16 ביוני 1987)}} * '''אריה נחמקין'''<br>שר החקלאות {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] du0um7nazcnjbzidlng7ine0mqumw6w 1417473 1417468 2022-08-09T18:30:14Z OpenLawBot 8112 [1417469] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ז, 1109|תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 25|תיקון}}, {{ח:תיבה|912|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 806|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 603|תיקון}}, {{ח:תיבה|760|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|970|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 35|תיקון}}, {{ח:תיבה|293|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|851|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 1037|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)}}, {{ח:תיבה|1354|תיקון לצו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 1162|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (תעריפי מים לחקלאות)}}, {{ח:תיבה|1162|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 16|ת״ט}}, {{ח:תיבה|850|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 1582|תיקון}}, {{ח:תיבה|1698|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 160|תיקון}}, {{ח:תיבה|340|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|861|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1135|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 707|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 35|תיקון}}, {{ח:תיבה|779|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 168|ת״ט}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשס״ג, 390|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}, {{ח:תיבה|573|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 374, 375|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ו, 1179|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 784|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 382|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 94|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|447|תיקון}}, {{ח:תיבה|1310|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1313|תיקון (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 116|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|117|תיקון}}, {{ח:תיבה|398|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|706|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1070|תיקון [תש״ע] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1070|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1140|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 466|תיקון [תש״ע] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|467|תיקון}}, {{ח:תיבה|1633|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 341|תיקון}}, {{ח:תיבה|661|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1430|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 380|תיקון [תש״ע] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|381|תיקון}}, {{ח:תיבה|1150|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1438|תיקון [תש״ע] (תיקון מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1439|תיקון (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1716|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 27|תיקון}}, {{ח:תיבה|503|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|505|הוראת שעה [תשע״ד] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1136|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1310|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 438|תיקון}}, {{ח:תיבה|441|הוראת שעה [תשע״ד] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 436|תיקון}}, {{ח:תיבה|809|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1280|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 608|תיקון}}, {{ח:תיבה|746|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2230|תיקון [תשע״ה] מס׳ 2 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|2230|תיקון [תשע״ז] מס׳ 3 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|2231|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1664|תיקון}}, {{ח:תיבה|1667|תיקון [תשע״ז] מס׳ 3 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|3089|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|3452|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 273|תיקון}}, {{ח:תיבה|1661|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1118|תיקון}}, {{ח:תיבה|3498|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1318|תיקון}}, {{ח:תיבה|3276|תיקון מס׳ 2}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ד, 691|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|913|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1269|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 288|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|591|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|592|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1357|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|1681|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 45|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|442|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1003|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 105|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|476|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|535|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|926|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|985|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|1127|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|400|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|548|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|787|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|1168|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 197|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|201|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|202|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|902|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|905|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|907|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 118|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|123|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|659|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|663|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|664|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תשס״א 210|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|211|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|971|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 206|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|207|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|439|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|858|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 20|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|199|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|560|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2) [צ״ל: (מס׳ 3)]}}, {{ח:תיבה|706|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3) [צ״ל: (מס׳ 4)]}},{{ח:תיבה|706|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 7|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|180|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) [צ״ל: (מס׳ 2)]}}, {{ח:תיבה|941|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2) [צ״ל: (מס׳ 3)]}}, {{ח:תיבה|945|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3) [צ״ל: (מס׳ 4)]}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 355|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|960|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|963|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 176|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|467|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1089|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|1091|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 435|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|437|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|439|ת״ט}}, {{ח:תיבה|879|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|1049|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|1051|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 94|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|250|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1004|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1146|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 313|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}, {{ח:תיבה|1139|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 959|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1581|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1509|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1576|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1484|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112|סעיף 112}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 113|סעיף 113 לחוק}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״א־3, תשע״א־4, תשע״ב, תשע״ו, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ח־5, תשע״ט, תשע״ט־4}} {{ח:ת}} בכללים אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מורד“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא ”אזור מורד“ בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אובדן המים באותו אזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מעלה“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא ”אזור מעלה“, בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הכרזה על ”אזור מעלה“ ו”אזור מורד“ (י״פ תשע״ח, 7954; תשע״ט, 8898; תש״ף, 5544, 6825, 8823; תשפ״א, 6182; תשפ״ב, 452).}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור נסמך מים שפירים“ – אזור שניתן לנהל בו במשותף את מצאי המים למטרת חקלאות, המסומן כאזור נסמך מים שפירים במפה {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}, כל עוד לא מתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} שיעור המים הנחותים מסך מצאי המים באזור גדול מ־25%; {{ח:תתת|(2)}} הביקוש למים נחותים באזור קטן ממצאי המים הנחותים בו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“, ”חברה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקת סילוק“ ו”הפקת שיקום“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|בכללי הפקה והולכה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|בסעיף 124יא לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תאגידי מים וביוב“ – {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי הספקים המקומיים“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי הפקה והולכה“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי חישוב עלות“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי רישיון“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי שירותי תשתית“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע״א–2011}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי התעריפים“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מוחדרת“ – כמות מים שהוחדרה לפי רישיון החדרה ושהוגדרה ברישיון ככמות מוחדרת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מוכרת“ – התוצאה המתקבלת מחלוקה בשנים עשר של כמות המים המוכרת לספק לגבי שנה מסוימת, לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת כמות מוכרת)#סעיף 14ג|סעיף 14ג לכללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע״ו–2016}}, כפי שמופיע ברישיון ההספקה של מקורות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים מוקצית“ – כמות המים המוקצית כדין, בין להפקה, בין להספקה, ובין לצריכה על פי רישיון, למעט תוספת גמישה לחקלאות כמשמעותה {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב)|בכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל״ו–1976}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים מסופקת“ – כמות המים המסופקת בפועל, כפי שנמדדה בנקודת המדידה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים נחרגת“ – כל אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} כמות המים שהופקה, סופקה או נצרכה מעל או בניגוד לכמות המים המוקצית; {{ח:תתת|(2)}} כמות מים שפירים שנצרכה, כדין, לפי היתר של מנהל הרשות הממשלתית; {{ח:תתת|(3)}} כמות מים שהופקה בהפקת חורף, כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|בכללי הפקה והולכה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדגה מתועש“ – גידול דגים לשיווק בבריכות מצופות ביריעה פלסטית או בבטון, שבהן משך זמן שהיית המים פחות מ־24 שעות ומפיק המים מזרימם חזרה למקור מים לפי צו הרשאה שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 20יא|סעיף 20יא לחוק}} (להלן – צו הרשאה) ובהתאם לתנאיו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחדיר“ – מי שהחדיר מים שקיבל ממקורות לאקוויפר לפי רישיון החדרה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מים נחותים“ – קולחין, מים מליחים ומים שפירים מאיכות נחותה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מ״ק“ – מטר מעוקב של מים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקורות“ – מקורות חברת מים בע״מ, בין שהיא מספקת את המים לפי רישיון ובין שרואים אותה כאילו סיפקה אותם לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 33א|סעיף 33א לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעלי מקורות“ – מפעלים של מקורות באזורי הארץ השונים, שמתכונתם אושרה בידי מנהל הרשות הממשלתית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת מדידה“ – הנקודה שבה נמדדת כמות המים המסופקת לצרכן, לצורך עריכת החשבון בין מקורות והצרכן בעד הספקת המים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק“ – צרכן שמספק מים לצריכה ביתית או למטרת תעשייה או למטרת חקלאות, לפי רישיון, והוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} חברה, עיריה, מועצה מקומית לרבות מועצה אזורית, ועד מקומי, איגוד ערים, ובלבד שהם מספקים מים במדידה לצרכניהם לפי {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים|חוק מדידת מים, התשט״ו–1955}}, ומחייבים אותם לפי חשבון מים; {{ח:תתת|(2)}} צרכן שיתופי; {{ח:תתת|(3)}} אגודה שיתופית או תאגיד אחר שאינו חברה שמנהל הרשות הממשלתית שוכנע כי תכליתו אספקת מים בתחומו וכי הוא בא במקום אחד או יותר מן הגורמים, המנויים בפסקאות (1) או (2) לעניין אספקת מים בשטח, כולו או חלקו, של אותו גורם או גורמים, לפי העניין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק אחר ברשות מקומית“ – ספק ברשות מקומית שאינו ספק מקומי רשותי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק חד־רשותי“ – ספק, למעט חברה ולמעט ספק ברשות מקומית, המספק מים בתוך תחום יישוב אחד או יותר ובלבד שאינו ספק רב־רשותי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק מקומי רשותי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|בכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק רב־רשותי“ – ספק שהוא מועצה אזורית ובכלל זה ספק המצוי בבעלות של המועצה כאמור, המספק שירותי מים וביוב בתוך תחום של יותר מיישוב אחד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק רב־רשותי אזורי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק ברשות מקומית“ – ספק, שלא הקים חברה שחלות עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 6א|סעיף 6א לחוק תאגידי מים וביוב}}, לרבות ספק כאמור בפרט (3) להגדרת ספק, הפועל בתחום רשות מקומית שאינה מועצה אזורית, ולמעט ספק שהוא מועצה מקומית תעשייתית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – מי שמסופקים לו מים ממקורות על פי רישיון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן ביתי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן שיתופי“ – אגודה שיתופית שרשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}, סיווג לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|הפקודה האמורה}} כקיבוץ, כקיבוץ שיתופי או כקיבוץ מתחדש, למעט קיבוץ עירוני, שמתקיימים לגביה כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} היא מספקת מים למטרת צורכי בית לכמה יחידות דיור, שאין בכל אחת מהן מדידה נפרדת של מים לצורכי בית, באמצעות מד־מים המותקן ביחידת הדיור; {{ח:תתת|(2)}} היא צורכת מים ממקורות על פי רישיון שנקבעה בו הכמות, לכל המים המוקצים לצריכה ביתית; {{ח:תתת|(3)}} כמות המים שאינה למטרת צריכה ביתית נמדדת בה באמצעות מדי־מים נפרדים בכל אחד מן השטחים שאינם משמשים למטרה האמורה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|בסעיף 23(ב) לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון החדרה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 44ב|בסעיף 44ב לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ש״ח“ – שקלים חדשים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור המע״מ“ – השיעור שקבע שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 2|סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלומים בעבור סידור האספקה“ – תשלומים חד־פעמיים ששילם הספק, למקורות, לכל מ״ק, בעבור השקעות היסוד לפי חלקו היחסי במערכת המים, לרבות הגדלת חלקו היחסי, בין בהסכם ובין לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים|החוק}} ובלבד שטרם חלפו 20 שנה מיום התשלום, ולמעט תשלומים שוטפים שנתיים ששילם עקב אי־תשלומם של התשלומים החד־פעמיים כאמור. {{ח:סעיף|2|הספקת מים לפי תעריפים|תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תשע״א־3, תשע״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} מקורות לא תספק מים אלא בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, ולא תשית על צרכן, תשלומים נוספים שאינם מפורטים בכללים אלה, לרבות תשלומים בעבור סידור האספקה והיטלי הפקה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 116|בסעיף 116 לחוק}}. {{ח:תת|(א1)}} דמי מים שעל בעל רישיון לשלם למקורות לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 33א|סעיף 33א(ב) לחוק}} יחושבו לפי ההפרש בין תעריף ההפקה או תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי הפקה והולכה}}, לבין התעריף החל עליו לפי כללים אלה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות כללים אלה עדיפות על כל הסכם שנעשה בין מקורות לצרכן לפני קביעת התעריפים הנקובים בכללים אלה. {{ח:תת|(ג)}} חל שינוי בתעריפי המים בתוך תקופת הצריכה שאליה מתייחס החשבון לצרכן, יראו את הצריכה כאילו התחלקה באופן שווה לכל יום בתקופת הצריכה, והצרכן יחויב לשלם לפי התעריף הקודם בעד הימים שלפני יום השינוי ולפי התעריף החדש בעד הימים שלמן יום השינוי. {{ח:סעיף|3|מס ערך מוסף|תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3}} {{ח:ת}} למעט אם נקבע אחרת, התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; נקבעו תעריפים בכללים אלה בדרך של הפניה לתעריפים או רכיבים בתעריפים הקבועים בדבר חקיקה אחר, יופחת מהם סכום בגובה שיעור מס ערך מוסף ככל שנכלל שם ולא הופחת בכללים אלה, והכל לפי העניין. {{ח:סעיף|4|סייג לתחולה|תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3}} {{ח:ת}} התעריפים בכללים אלה יחולו לגבי מים שמספקת חברת מקורות לצרכניה. {{ח:סעיף|5|חיוב בתעריפים לפי רשיון|תיקון: תשס״ז, תשע״ז־3}} {{ח:ת}} החיוב בתעריפים הנקובים בכללים אלה ייעשה בהתאם לקביעותיו של רשיון, לרבות מטרות המים המפורטות בו. {{ח:סעיף|6|התחשבנות בין מקורות והצרכן|תיקון: תשס״ז}} {{ח:תת|(א)}} צרכן חייב לשלם למקורות את מחיר המים בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, בהתאם לחשבון שיוגש לו מאת מקורות. {{ח:תת|(ב)}} בתים כל שנה תגיש מקורות לצרכן חשבון בעד כמות מים נחרגת, אם היתה כזאת, בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה; מקורות רשאית להגיש חשבון כאמור גם לפני תום שנה, בתום כל חודש או בתום כל חלק מן השנה, אם נוכחה בצריכה של כמות מים נחרגת. {{ח:סעיף|6א|ריבית|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ח־5}} {{ח:תת|(א)}} תשלום לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112|סעיף 112 לחוק}}, שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם למקורות, שלא שולם במועד שבו היה עליהם לשלמו (להלן – מועד החיוב), ישולם בתוספת ריבית כאמור {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה)#סעיף 31|בסעיף 31 לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע״א–2011}}, ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל. {{ח:תת|(ב)}} שילם צרכן למקורות יתר תשלום על סכום שהוא חב בו לפי כללים אלה, ומקורות לא החזירה לו את יתר התשלום בתוך 30 ימים מיום תשלומו, תחזירו מקורות בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה – מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל. {{ח:סעיף|7|תעריפים למים למטרות צריכה שונות|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשמ״ט, תש״ן, תש״ן־2, תש״ן־3, תשנ״א, תשנ״א־2, תשנ״א־3, תשנ״ב, תשנ״ב־2, תשנ״ג־2, תשנ״ד, [הודעות], תשנ״ד־2, תשנ״ה־2, תשנ״ז, תשנ״ז־2, תשנ״ז־3, תשנ״ז־4, תשנ״ח, תש״ס, תש״ס־2, תשס״א, ס״ח תשס״ג, ס״ח תשס״ה, ס״ח תשס״ה־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח, תש״ע, תש״ע־2, תש״ע־3, תש״ע־4, תשע״א, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״א־5, תשע״א־6, תשע״א־7, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ג־3, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ד־3, תשע״ד־4, תשע״ד־5, תשע״ד־6, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ה־3, תשע״ה־4, תשע״ה־5, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ח־3, תשע״ח־4, תשע״ח־5, תשע״ט, תשע״ט־2, תשע״ט־3, תשע״ט־4, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2}} {{ח:ת}} התעריפים לכל מ״ק מכמות המים המסופקת מאת מקורות יהיו כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} '''מים לחקלאות''' {{ח:תת|1.1}} '''מים שפירים -''' {{ח:תת}} {{טורים שווים | {{ממורכז|{{מוקטן|שם מפעל מקורות}}}} | {{ממורכז|{{מוקטן|תעריף בעד כמות המים המוקצית {{ש}} בכל חודשי השנה בש״ח למ״ק}}}} }} {{ח:תתת|1.1.1}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תתת|1.1.2}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תתת|1.1.3}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תתת|1.1.4}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תתת|1.1.5}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תתת|1.1.6}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תתת|1.1.6א}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תתת|1.1.7}} – 1.940 ש״ח, ובאזור נסמך מים שפירים – 1.647 ש״ח. {{ח:תתת|1.1.7א}} מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים – {{ח:תתתת|(1)}} הממוקמים באזור מורד – 75% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; {{ח:תתתת|(2)}} הממוקמים באזור מעלה – 125% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7. {{ח:תתת|1.1.7ב}} מים שפירים ששימשו למדגה מתועש – {{ח:תתת|(1)}} התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7 בעד כמות מים השווה למכפלה של שטח פני הבריכה ב־1,500 מ״ק לדונם, ולגבי בריכות ששטח פניהן מקורה ואינו חשוף לאור השמש – ב־750 מ״ק לדונם; {{ח:תתת|(2)}} בעד יתרת כמות המים – {{ח:תתתת|(א)}} אם הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה – 0.005 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|(ב)}} אם לא הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה, או אם לא מולאו שאר התנאים הנקובים בצו ההרשאה, מהמועד שבו נמסרה לצרכן הודעה על כך ועד שתיקן את ההפרה – 0.01 ש״ח למ״ק. {{ח:תתת|1.1.7ג}} מים שפירים ששימשו להשקיית אדמות הכבול בעמק החולה לפי תנאי הרישיון – 0.903 ש״ח, ולבעל רישיון שלא עמד בתנאי הרישיון – התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ולמים כאמור שמקורם במיתקני הפקה למים עיליים במעלה – 125% מהתעריף הנקוב בפסקה האמורה. {{ח:תתת|1.1.8}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תתת|1.1.9}} תעריף לכמות מים נחרגת – {{ח:תתתת|(1)}} בשיעור שאינו עולה על 10% – 3.489 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|(2)}} בשיעור שעולה על 10% – התעריף הנקוב בפסקת משנה 7(3)(ב) בפסקת משנה 3.1.1.2. {{ח:תת|1.2}} '''שפד״ן -''' {{ח:תת}} לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי – {{ח:תתת|1.2.1}} {{ח:הערה|תעריף לכמות מים נצרכת -}} {{ח:תתת}} בשנת 2022 – 1.538 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת}} משנת 2023 ואילך – 1.588 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת|1.2.2}} תעריף לכמות מים נחרגת – התעריפים לפי פסקת משנה 1.1.9. {{ח:תת|1.3}} '''קולחין -''' {{ח:תתת|1.3.1}} תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות של מי השקיה חקלאית בלא מגבלות, לרבות מי קולחין ממפעל תשלובת הקישון המסופקים ממאגרי תשלובת הקישון, כפי שיקבע שר הבריאות לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}, עד לכמות המוקצית – 1.256. {{ח:תתת|1.3.2}} תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות נמוכה מן הקבוע בפסקת משנה 1.3.1 או גבוהה ממוליכות חשמלית של 1.7 דציסימנס למטר, עד לכמות המוקצית – תעריף הנמוך ב־14% מן התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.3.1. {{ח:תתת|1.3.2א}} {{ח:הערה|(פקעה).}} {{ח:תתת|1.3.3}} תעריף לכמות מים נחרגת – {{ח:תתתת|(1)}} בשיעור שאינו עולה על 8% – 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; {{ח:תתתת|(2)}} בשיעור שעולה על 8% – 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה. {{ח:תתת|1.3.4}} – {{ח:תתתת|(א)}} קביעת המוליכות החשמלית לעניין פסקה זו תיעשה על ידי מקורות, על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנה, בחודש אוקטובר; הקביעה תהווה בסיס לתעריף מי הקולחים בשנת הרישוי העוקבת, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור במהלך שנת הרישוי; {{ח:תתתת|(ב)}} דגימה של המים תיעשה על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו, במוצא מיתקן טיהור השפכים; {{ח:תתתת|(ג)}} את תוצאות הדגימה תעביר מקורות לרשות הממשלתית למים ולביוב, לא יאוחר מ־15 בחודש נובמבר של כל שנה; בצירוף אישור על העברת עותק שלהן לצרכן, 10 ימים לפחות לפני כן; {{ח:תתתת|(ד)}} הוראות פסקת משנה זו לא יחולו באזורים שבהם ראה מנהל הרשות הממשלתית, כי השימוש במי קולחים עלול לזהם מקורות מים. {{ח:תת|1{{ח:הערה|.}}4}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תת|1.5}} {{ח:הערה|(פקעה)}} {{ח:תת|1.6}} '''מים מליחים''' {{ח:תתת|(1)}} בפסקת משנה זו, ”תעריף בסיס“, בש״ח – 1.457; {{ח:תתת|(2)}} לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי – מים שמוליכותם החשמלית – {{ח:תתתת|א.}} בין 1.9 דציסימנס למטר ובין 2.65 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 10 אחוזים; {{ח:תתתת|ב.}} בין 2.65 דציסימנס למטר ובין 3.4 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 16 אחוזים; {{ח:תתתת|ג.}} בין 3.4 דציסימנס למטר ובין 4.1 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 24 אחוזים; {{ח:תתתת|ד.}} בין 4.1 דציסימנס למטר ובין 4.8 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 30 אחוזים; {{ח:תתתת|ה.}} בין 4.8 דציסימנס למטר ובין 5.2 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 34 אחוזים; {{ח:תתתת|ו.}} בין 5.2 דציסימנס למטר ובין 10 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 40 אחוזים; {{ח:תתתת|ז.}} מעל 10 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 45 אחוזים. {{ח:תתת|(3)}} מים שתכולת הסולפטים בהם עולה על 1,600 מיליגרם לליטר, או מים שרמת הברזל המומס בהם מעל 0.3 מיליגרם לליטר או מים שרמת המימן הגופרי בהם מעל 0.5 מיליגרם לליטר או צירוף של כל שניים מהם, והמוליכות החשמלית שלהם נמוכה מ־3.4 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס, בהפחתה של 25 אחוזים. {{ח:תתת|(3א)}} מים מליחים, ממיתקני הפקה למים עיליים: {{ח:תתתת|(א)}} לכמות שהוקצתה בשנת הרישוי, 90% מהקבוע בסעיף {{ח:הערה|[צ״ל: בפסקה]}} 1.6(2); {{ח:תתתת|(ב)}} הממוקמים באזור מורד, 85% מהתעריף בפסקת משנה (א); {{ח:תתתת|(ג)}} הממוקמים באזור מעלה, 115% מהתעריף בפסקת משנה (א); {{ח:תתת|(3ב)}} תעריף לכמות מים נחרגת – {{ח:תתתת|א.}} בשיעור שאינו עולה על 8% – 125% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה; {{ח:תתתת|ב.}} בשיעור שעולה על 8% – 150% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה. {{ח:תתת|(4)|א.}} קביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים לעניין סעיף זה תיעשה על ידי מקורות; {{ח:תתתת|ב.}} הקביעה כאמור תיעשה על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנתיים מחודש יולי עד חודש אוקטובר של אותה שנה (להלן בסעיף זה – תקופת הקביעה); הקביעה תהווה בסיס לתעריף המים המליחים בשתי שנות הרישוי העוקבות, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור בתקופת הקביעה; {{ח:תתתת|ג.}} הדגימה של המים תילקח בנקודה שבה מועברים המים מרשות הספק לרשות הצרכן (נקודת המעבר); {{ח:תתתת|ד.}} הדגימה של המים תילקח על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו; {{ח:תתתת|ה.}} תוצאות הדגימות יועברו על ידי מקורות לרשות הממשלתית, לא יאוחר מ־15 בחודש נובמבר של כל שנה; עותק מתוצאות הדגימות תעביר מקורות לצרכן, לפחות 10 ימים לפני כן; {{ח:תתתת|ו.}} נמנע ממקורות לקחת דגימה בשל נסיבות התלויות בצרכן, תיעשה הקביעה בשנת הרישוי העוקבת על בסיס הנתונים הנמצאים ברשותה באותה עת ורשאית היא לצורך כך לקבל נתונים בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים מאת הרשות הממשלתית וזאת עד לביצוע דגימה חוזרת שתילקח עד לסוף חודש מרס; תוצאות הבדיקה החוזרת ישמשו לצורך ההחלטה בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים ממועד הבדיקה; מנע הצרכן ביצוע בדיקה חוזרת יחויבו המים מאותו מועד לפי התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; {{ח:תתתת|ז.}} על אף האמור בפסקת משנה ב רשאים הצרכן או מקורות, לפי העניין, לערוך דגימה חוזרת גם בשנה העוקבת לשנת הבדיקה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות ממועד הדגימה הקודמת לאותו צרכן; ממצאי הבדיקה ישמשו לקביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים כאמור עד סוף תקופת הקביעה; ובלבד שאם נעשתה דגימה חוזרת בידי צרכן, תוצג לפני מקורות בדיקת מעבדה מוסמכת ומקורות תבצע דגימה חוזרת לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים, והצרכן יישא בעלות הדגימה החוזרת שתיעשה על ידי מקורות בסך 500 שקלים חדשים. {{ח:תתת|(5)}} הזכאות לעניין סעיף זה לגבי מים שאינם מזוהים כמים מליחים בעת התקנתו, תקום רק עם הגשת בקשה בכתב למנהל הרשות הממשלתית ותחל רק בשנת הרישוי העוקבת. {{ח:תתת|(6)}} פסקת משנה (2)א עד ו תחול באזורים האלה בלבד או בחלקים מהם, על פי קביעת מנהל הרשות הממשלתית: עמק הירדן; בקעת הירדן; עמק בית שאן; עמק חרוד; עמק יזרעאל; עמק זבולון; חוף הכרמל; הנגב הצפון מערבי; הר הנגב; מדבר יהודה; ערבה; כיכר סדום. {{ח:תתת|(7)}} על אף האמור בפסקות משנה (2) ו־(3), התעריף בעד מים מליחים שמנהל הרשות הורה כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הנקוב בפסקה 1.1.7. {{ח:תת|1.7}} מים שפירים שמנהל הרשות אישר שהם באיכות נחותה, ובעל הרישיון סיפקם כאמור ברישיון – 90% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ואם נקבע ברישיון שיש לספקם לצורך הספקתם למפעל קולחין והמים סופקו כאמור – 50% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; בסעיף זה, ”איכות נחותה“ – מים המהווים תוספת להפקה לגבי מקור מים מסוים ושהרכבם הכימי מונע מהם שימוש במי שתייה. {{ח:תת|1.7א}} מים מליחים המופקים מקידוח שמנהל הרשות אישר שהם מים נחותים ושנקבע ברישיון שיש לספקם למפעל קולחין, בכמות שאינה עולה על 10 מלמ״ק לשנה, והמים סופקו כאמור – 70% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.6, לפי העניין; בפסקה זו, ”מים נחותים“ – מים שאינם מנוצלים ושאספקם {{ח:הערה|[צ״ל: אספקתם]}} למפעל קולחין מביאה לתוספת הפקה ושמוליכותם מעל 2.65 דצמיסימנס למטר או שהרכבם הכימי מונע את אספקתם למערכות האספקה. {{ח:תת|1.8}} מים שנקבע לגביהם ברישיון ההספקה כי הם מיועדים להעברה בין מפעלית למפעל קולחין – תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לגביהם לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי הפקה והולכה}}. {{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תת|(3)}} '''מים לכל צריכה אחרת''' {{ח:תתת|(א)}} בפסקה זו – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”Z₁“ – התעריף הנקוב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 3|בסעיף 3(1)(א) לכללי התעריפים}}, כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות מוכרת; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”Z₂“ – התעריף הנקוב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 3|בסעיף 3(1)(ב) לכללי התעריפים}}, כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות נוספת; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”W“ – התעריף הנקוב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 4|בסעיף 4(1) לכללי התעריפים}}, כתעריף לשירותי מים בעד גינון ציבורי; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”S“ – המנה המתקבלת מחלוקת תעריף הביוב שנקבע לספק המקומי הרשותי לפי {{ח:חיצוני|כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)#פרק ד|פרק ד׳ לכללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה), התשע״ה–2014}}, בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע״מ; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”D₁“ – התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 1|בתוספת הראשונה לכללי חישוב עלות}}, כתעריף לעלות נמוכה מוכרת; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”D₂“ – התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 2|בתוספת השניה לכללי חישוב עלות}}, כתעריף לעלות גבוהה מוכרת; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”D₃“ – התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 3|בתוספת השלישית לכללי חישוב עלות}}, כתעריף לגינון ציבורי; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”B“ – התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 6|בסעיף 6 לכללי התעריפים}}, כתעריף לשירותי ביוב; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”R₂“ – המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|בסעיף 4(1)(1.2) לכללי הספקים המקומיים}}, בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע״מ; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”K“ – היחס בין הממוצע המשוקלל, של התעריף בעד כל כמות נוספת, בהפחתה של D₂ ו־B ושל התעריף למוסד עירוני לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי התעריפים}}, בהפחתה של D₃ ו־B לבין התעריף בעד כל כמות נוספת בהפחתה של D₂ ו־B; כפי שפורסם לפי כללים אלה; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”יחס הצריכה“ – היחס בין הכמות המוכרת לבין הכמות מעבר לכמות המוכרת שסיפקה החברה בשנה האחרונה שלפיה חושבו התעריפים לבעל הרישיון. {{ח:תתת|(ב)}} בעד מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים בכללים אלה, בכל מפעלי מקורות – {{ח:תת|3.1}} – מים שפירים – {{ח:תתת|3.1.1}} לספק חד־רשותי – {{ח:תתתת|3.1.1.1}} – בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת – 0.984 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.2}} – בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 6.014 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.3}} – בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 4.886 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת|3.1.1א}} – לספק רב־רשותי – {{ח:תתתת|3.1.1.1א}} – בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – 0.672 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.2א}} – בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 5.697 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.3א}} – בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 4.574 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת|3.1.1א1.}} לספק חד־רשותי שמפיק מים לפי רישיון – {{ח:תתתת|3.1.1.1א1.}} בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת – 0.836 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.2א1.}} בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 5.866 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.3א1.}} בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 4.738 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת|3.1.1א2.}} לספק רב־רשותי שמפיק מים לפי רישיון – {{ח:תתתת|3.1.1.1א2.}} בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת – 0.527 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.2א2.}} בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 5.556 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.3א2.}} בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 4.428 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת|3.1.1א3}} – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|3.1.1א4}} – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|3.1.1ב}} – לספק אחר בתחום רשות מקומית – {{ח:תתתת|3.1.1.1ב}} – בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – 1.524 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.2ב}} – בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 6.554 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.3ב}} – בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 5.111 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת|3.1.1ג}} – לספק מקומי רשותי – {{ח:תתתת|3.1.1.1ג}} – בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – הסכום (M) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה: <math>M = Z_1 - (S/1.092) - 1.13</math> {{ח:תתתת|3.1.1.2ג}} – בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – הסכום (N) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה: <math>N = Z_2 - (S/1.092) - 1.19</math> {{ח:תתת|3.1.2}} לספק שהוא חברה (להלן בכללים אלה – ספק חברה) – {{ח:תתתת|3.1.2.1}} – בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – הסכום (L) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה: {{ח:תתתת}} {{ממורכז|<math>L = Z_1 - B - D_1</math>}} {{ח:תתתת|3.1.2.2}} – בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי – הסכום (H) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו: {{ח:תתתת}} {{ממורכז|<math>H = K*(Z_2 - B - D_2)</math>}} {{ח:תתתת|3.1.2.3}} – בעד גינון ציבורי – הסכום (G) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו: {{ח:תתתת}} {{ממורכז|<math>G = W - D_3</math>}} {{ח:תתת|3.1.2.4}} היה והסכום (L) המתקבל בפסקה 3.1.2.1 נמוך מ־0.30 ש״ח (להלן – הסכום המזערי), יופחתו מהסכום (H) המתקבל בפסקה 3.1.2.2, מכפלה של יחס הצריכה בהפרש שבין L ובין הסכום המזערי, ובלבד שהסכום (H) לא יפחת מהסכום המזערי, והסכום (L) ייקבע לפי הסכום המזערי; {{ח:תתתת|3.1.2.5}} – {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2023):}} בעד האספקה מעבר לגדר ההפרדה הביטחונית בירושלים עד גובה הכמות המוקצית – 0.962 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת}} 3.1.2.5א – בעד אספקת המים לירושלים לספקי מים שהוגדרו בהסכמים מדיניים עד גובה הכמות המוקצית – 3.448 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת|3.1.3}} – למי שאינו ספק – {{ח:תתתת|3.1.3.1}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתתת|3.1.3.2|(א)}} בעד כל כמות שעד 15,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – R₂, ואם סופקה כמות מוכרת, יהיה התעריף בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – R₁; בפסקה זו, ”R₁“ – המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|בסעיף 4(1)(1.1) לכללי הספקים המקומיים}}, בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע״מ; {{ח:תתתתת|(ב)}} בעד כל כמות שמעבר ל־15,000 מ״ק ועד 250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – בהפחתה של 0.7 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתתת|(ג)}} בעד כל כמות שמעבר ל־250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – בהפחתה של 0.95 ש״ח למ״ק, בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; {{ח:תתתת|3.1.3.2א.}} בעד צריכה שהוכרה כנזילה סמויה, לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|פסקה 5.3 בסעיף 4 לכללי הספקים המקומיים}}, בשינויים המחויבים מזהות הספק; {{ח:תתתת|3.1.3.3}} על אף האמור בפסקאות משנה 3.1.3.1 ו־3.1.3.2, בעד בית חולים, בית מרחץ ומקווה – לכמות שעד לכמות שנקבעה כאמור בפסקאות משנה (1) ו־(2) ושאושרה לפי פסקאות משנה (3) או (4) לפי העניין – 2.845 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתתת|(1)}} לבית מרחץ ומקווה המתפרסם ברשימת מקוואות הטהרה של המשרד לשירותי דת – לכל כמות מים ושהתקיימו כל אלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} נציג של מקורות, בדק ואישר בכתב, כי כל המים מסופקים לו במד־מים נפרד; {{ח:תתתתתת|(ב)}} מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים המסופקים לו משמשים למטרה זו בלבד; {{ח:תתתתתת|(ג)}} מהנדס מים אישר בכתב כי הותקנו בו אבזרים חוסכי מים; נמצא כי כל מכלי הדחה הם דו־כמותיים וכי בפתח כל קבועת שרברבות מותקנים וסתים ומגבילי ספיקה, יראו בכך כהתקנת אבזרים חוסכי מים לעניין פסקה זו; {{ח:תתתתת|(2)}} לבית חולים אחד מאלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} לכל כמות מים שנמדדה ברשת מים נפרדת המספקת מים רק לשימושים רפואיים ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתתתתתת|(1)}} אושר בידי מהנדס מים כי בבית החולים מותקנת רשת מים נפרדת כאמור; {{ח:תתתתתתת|(2)}} מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים לשימושים רפואיים מסופקים ברשת הנפרדת ומשמשים למטרה זו בלבד; {{ח:תתתתתת|(ב)}} לא קיימת בבית החולים או לא אושר קיומה של רשת נפרדת כאמור – הכמות המתקבלת ממכפלת מספר מיטות האשפוז, לפי תעודת רישום בית חולים המתפרסמת על ידי האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים במשרד הבריאות, בשנה מסוימת, ב־15 מטרים מעוקבים לחודש (להלן – הכמות המחושבת); {{ח:תתתתת|(3)}} בית מרחץ או מקווה יגיש למקורות, ב־1 באוקטובר, אחת לשנתיים, את האישורים הנדרשים לפי פסקת משנה (א); הוגשו האישורים כאמור תבוצע האספקה, בתקופה העוקבת, בידי ספק המים בהתאם לתעריפים ולכמויות בסעיף זה; לא הוגשו אישורים כאמור או מצאה מקורות כי בית המרחץ או המקווה פועלים בניגוד למוצהר יראה בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין; {{ח:תתתתת|(4)}} בית חולים יגיש למקורות, ב־1 באוקטובר, אחת לשנתיים, אישורים כאמור בפסקת משנה (ב)(1) או את הכמות המתקבלת לפי פסקת משנה (ב)(2), לפי העניין; ב־1 בנובמבר, אחת לשנתיים, תעביר מקורות את האישורים וכמויות המחושבות בפירוט לפי בתי החולים, לרשות הממשלתית; הרשות הממשלתית תאשר לספק המים את הכמות לאספקה לפי פסקאות משנה (ב)(1) או (ב)(2), כולה או חלקה, לפי העניין, לגבי התקופה העוקבת; לא הוגשו אישורים או כמות מחושבת כאמור או נמצא כי בית חולים פועל בניגוד למוצהר, תראה מקורות בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין; {{ח:תתתת|3.1.3.4}} על אף האמור בפסקת משנה 3.1.3.2, מים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מיועדים לסילוק מאקוויפר – {{ח:תתתתת|(1)}} לא יחויבו בתעריף אם מתקיים בהם אחד מאלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ותנאיו ליעד החדרה שלא נקבע לגביו ברישיון ההחדרה שהוא בעדיפות משנית; {{ח:תתתתתת|(ב)}} נקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת שיקום והם הופקו וסופקו לפי תנאי הרישיון, ובלבד שכל המים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת סילוק הופקו וסולקו לפי תנאי הרישיון; {{ח:תתתתת|(2)}} יחויבו בתעריף בשיעור של 30% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ליעד שהוגדר ברישיון ההחדרה כיעד בעדיפות משנית; {{ח:תתתתת|(3)}} יחויבו בתעריף בשיעור של 50% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם סולקו לפי רישיון ולפי תנאיו ליעד שהוגדר ברישיון כאגן ההיקוות של הכינרת; {{ח:תת|3.2}} על אף האמור בפסקת משנה 3.1 – {{ח:תתת|(1)}} מים שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם באיכות נחותה ומתאימים לשימושים אחרים – יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב־56% מ־R₂; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} מים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 22,000 מיליגרם כלור לליטר ושהרכבם מונע שימוש בהם למי שתייה, ומנהל הרשות אישר שהם מים מליחים – לספק המנוי בפסקאות משנה 3.1.1 עד 3.1.2 תעריף הנמוך ב־71% מ־R₂, ואולם אם סופקו המים חלף כמות מוכרת לפי פסקת משנה 3.1.1.1 יהיה התעריף נמוך ב־96% מ־R₂; ולמי שאינו ספק לפי פסקת משנה 3.1.3 למים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 2,500 מיליגרם כלור לליטר תעריף הנמוך ב־50% מ־R₂ ומעל 2,500 מילגרם כלור לליטר לפי הפירוט הזה: {{ח:תתת}} <table> <tr><th>מספר</th><th>מליחות (מיליגרם כלור לליטר)</th><th>תעריף בש״ח למ״ק</th></tr> <tr><td>(1)</td><td>2,501 עד 6,000</td><td>3.613</td></tr> <tr><td>(2)</td><td>6,001 עד 8,000</td><td>3.287</td></tr> <tr><td>(3)</td><td>8,001 עד 10,000</td><td>2.961</td></tr> <tr><td>(4)</td><td>10,001 עד 12,000</td><td>2.635</td></tr> <tr><td>(5)</td><td>12,001 עד 14,000</td><td>2.309</td></tr> <tr><td>(6)</td><td>14,001 עד 16,000</td><td>1.984</td></tr> <tr><td>(7)</td><td>16,001 עד 18,000</td><td>1.658</td></tr> <tr><td>(8)</td><td>18,001 עד 20,000</td><td>1.332</td></tr> <tr><td>(9)</td><td>20,001 עד 21,999</td><td>0.916</td></tr> </table> {{ח:תתת|(3א)}} מים שמליחותם מעל 22,000 מיליגרם כלור לליטר – לא יחויבו בדמי מים; {{ח:תתת|(3ב)}} נוסף על האמור בפסקת משנה (3), למי שאינו ספק, בעד כל כמות שמעבר ל־15,000 מ״ק ועד 250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – התעריף בעד אותה רמת מליחות, לפי הטבלה שבפסקת משנה (3), בהפחתה של 0.7 ש״ח למ״ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל{{ח:הערה|־}}R₂; ובעד כל כמות שמעבר ל־250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – התעריף בעד אותה רמת מליחות בהפחתה של 0.95 ש״ח למ״ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל{{ח:הערה|־}}R₂ בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; {{ח:תתת|(4)}} מי קולחים, שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש, למעט מי השפד״ן – יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב־56% מ־R₂; {{ח:תתת|(5)}} מי שפד״ן שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש – יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב־40% מ־R₂; {{ח:תתת|(6)}} תעריף לכמות מים נחרגת – {{ח:תתתת|1.}} בשיעור שאינו עולה על 8% – 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; {{ח:תתתת|2.}} בשיעור שעולה על 8% – 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; {{ח:תתת|(7)}} מקורות תקבע את תכולת הכלורידים והיונים המומסים לעניין סעיף זה לפי סעיף 7(1.6)(4)ב עד ז; {{ח:תתת|(8)}} על אף האמור בפסקה זו, התעריף בעד מים מליחים, מים נחותים או מי קולחין, לרבות שפד״ן, שמנהל הרשות קבע כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הקבוע לאותו ספק בפסקה 3.1 בעד כל כמות מים שפירים שמעבר לכמות המוכרת. {{ח:תת|(4)}} '''מים לשמירת ערכי טבע -''' {{ח:תת}} בעד הזרמה של מים בבתי גידול לחים שמנהל הרשות הגדירם ברישיון כמיועדים לשמירת ערכי טבע – {{ח:תתת|(1)}} שהפיק בעל הרישיון – תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי הפקה והולכה}}; {{ח:תתת|(2)}} שסיפקה מקורות לבעל הרישיון – העלות הכרוכה בהפקתם ואספקתם, כפי שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית. {{ח:סעיף|8|אחזקת מערכות מים וביוב|תיקון: תשמ״ט, תש״ן, תשנ״א־3, תשנ״ד־2, תשנ״ה, תשנ״ז־2, תש״ס־2, תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״א־3, תשע״א־6, תשע״ב־2, [הודעות], תשע״ג, תשע״ג־3, תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ח־5, תשע״ט, תשע״ט־4, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} מקורות תפריש מתוך הסכומים שחייבה ספק ברשות מקומית, בעד כל כמות מים שסיפקה לו, סכום למ״ק מהחיוב למים שסופקו לכל מטרת צריכה או שימוש למעט לחקלאות: {{ח:תתת|(1)}} לספק מקומי רשותי – 0.834 ש״ח; {{ח:תתת|(2)}} לספק אחר ברשות מקומית – 0.314 ש״ח. {{ח:תת|(ב)}} סכומים שהפרישה מקורות בניכוי הוצאות גבייה, מתוך הסכומים כאמור בסעיף קטן (א) יירשמו בנפרד, והיא לא תשעבד או תמחה כספים אלה ולא תיתן זכות קיזוז לגביהם בלא אישור הממונה; עם הקמתה של חברה בתחומי הספק שממנו נגבו הכספים כאמור בסעיף קטן (א), ולא מוקדם מיום 1 בינואר 2011, תעביר מקורות לחברה, על פי הוראת הממונה ובמועד שיורה, את סך כל הכספים שנגבו מאותו ספק כאמור, בתוספת ריבית; לעניין זה, {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ריבית“ – ריבית חשב כללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שמתפרסמת, מזמן לזמן, ברשומות ובהפחתה של 1.25%; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות גבייה“ – 3% מתוך הסכומים שחייבה מקורות לפי סעיף קטן (א), ואם נקטה לשם גבייתם בהליך בבית משפט או בהוצאה לפועל – 8% מתוך הסכומים שחייבה ושלגביהם נקטה בהליך כאמור. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הוקמה חברה וכל עוד לא נקבעו לה תעריפים כאמור {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 30|בסעיף 30 לכללי חישוב עלות}}, ימשיכו לחול על אספקת המים התעריפים לפי כללים אלה לספקים או לחברות, לפי העניין, כפי שחלו ערב הקמתה, ואולם לעניין סכומים שתפריש מקורות לפי סעיף קטן (א) החל ממועד הקמת החברה כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (ב) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ד) ו־(ה). {{ח:תת|(ד)}} על פי הוראה בכתב של הממונה והחל מהמועד שיורה עליו, ובלבד שלא יקדם ליום תחילת התקופה שלגביה שלחה החברה הודעת חיוב ראשונה לצרכניה, מקורות תפסיק את גביית התעריפים מהחברה שהוקמה כאמור, לפי תעריף של ספק ברשות מקומית ותחייב את החברה לפי תעריף של ספק רב־רשותי לחברה שהוקמה כאמור. {{ח:תת|(ה)}} הורה הממונה למקורות כאמור בסעיף קטן (ד), תעביר מקורות מיידית לחברה סכומים שהפרישה בעבורה לפי סעיף קטן (ג), מיום הקמתה. {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה, באישור מועצת הרשות הממשלתית להורות למקורות לבצע אחד האלה: {{ח:תתת|(1)}} להפחית מהסכום שהיא גובה מספק לפי סעיף קטן (א) בתנאים ולתקופה שיורה ובלבד שתעריף שישלם הספק כאמור לא יפחת מתעריף לספק חד־רשותי; {{ח:תתת|(2)}} להפחית מהסכומים שהפרישה לפי סעיף קטן (א); {{ח:תתת|(3)}} להעביר לספק סכומים שנרשמו לזכותו לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה – הסכומים שנרשמו) ובלבד שהסכום שתעביר לא יעלה על מכפלה של הסכום שהממונה אישר לאותו ספק כהשקעה עודפת במערכות מים או ביוב בתחומו ביחס שבין הסכומים שנרשמו לבין הסכומים שנרשמו בצירוף החוב במקורות בשל אותם סכומים. {{ח:תת|(ז)}} הוראה כאמור בסעיף קטן (ו) תינתן בשים לב למצב משק המים והביוב בתחום הספק האמור, וליעילות ניהול משק המים והביוב בידי אותו ספק, ובהתקיים התנאים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} אם הספק הוא ספק ברשות מקומית למעט ספק כאמור בפרט (3) להגדרה ספק, ההפחתה או ההעברה התבקשו בשל השקעות במערכות המים או הביוב בתחומו, והממונה נוכח לדעת כי יש הכרח או דחיפות בביצוען; {{ח:תתת|(2)}} אם הספק הוא אגודה שיתופית – לאחר שקוימה התייעצות עם רשם האגודות השיתופיות כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 3|בסעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות}}. {{ח:סעיף|8א||תיקון: תש״ן, תש״ע־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|8ב|תעריף למים מוחדרים|תיקון: תשע״ח־5}} {{ח:ת}} מקורות תשלם למחדיר בעד כל כמות מוחדרת שהפיקה, את הסכום הנמוך מבין שני אלה: {{ח:תת|(1)}} עלות כפי שתחושב לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)#סעיף 5|סעיף 5 לכללי שירותי תשתית}} בהתאמות ובשינויים האלה: {{ח:תתת|(א)}} מקדם החזר ההון יעמוד על השיעור לפי סעיף קטן (ב) כשהוא מוכפל ב־1.4; {{ח:תתת|(ב)}} תקופת הקיים בשנים תעמוד על 20 שנה; {{ח:תת|(2)}} 2 ש״ח למ״ק. {{ח:סעיף|9||תיקון: תש״ן, תש״ס־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|10||תיקון: תש״ע־2, תשע״ג, תשע״ז־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|11||תיקון: תשס״ז, תש״ע־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|12||תיקון: תשס״ז, תש״ע־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|12א|פרסום תעריפים|תיקון: תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״א־6, תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ו}} {{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריפים שהתקבלו – {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטל);}} {{ח:תתת|(2)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(3)}} – {{ח:תתתת|(1)}} לפי פסקת משנה (3.1.2.1) – לספק חברה, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (L); {{ח:תתתת|(2)}} לפי פסקת משנה (3.1.2.2) – לספק חברה, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי (H); {{ח:תתתת|(3)}} לפי פסקת משנה (3.1.2.3) – לספק חברה, בעד גינון ציבורי (G); {{ח:תתתת|(4)}} לפי פסקת משנה (3.1.3.2) – למי שאינו ספק; {{ח:תתתת|(5)}} לפי פסקת משנה (3.1.1.1ג) – לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (M); {{ח:תתתת|(6)}} לפי פסקת משנה (3.1.1.2ג) – לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת (N). {{ח:תת|(א1)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין היחס (K) לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(3)}}. {{ח:תת|(א2)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריף שיתקבל לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} והחלטות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ו)}}. {{ח:תת|(ב)}} פורסמה הודעה כאמור, יראו בה, כמחייבת לעניין התעריפים הנקובים בה. {{ח:סעיף|12ב|כמות נחרגת ותשלום מיוחד|תיקון: תש״ע־2}} {{ח:ת}} אין בקביעתם של תעריפים לכמות נחרגת בכללים אלה, משום היתר למקורות או לכל אדם אחר, להפיק, לספק או לצרוך מים מעבר לכמות המוקצית לו, לפי העניין, או לגרוע מסמכויות מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124א|סעיפים 124א}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124ד|ו־124ד לחוק}}. {{ח:סעיף|13|ביטול}} {{ח:ת}} תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ה–1985 – בטלות. {{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשע״ז־3}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}} – ההגדרה ”אזור נסמך מים שפירים“)}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:אזור נסמך מים שפירים.jpg|400px|link=]]}} {{ח:חתימות|י״ט בסיון התשמ״ז (16 ביוני 1987)}} * '''אריה נחמקין'''<br>שר החקלאות {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] f4kkp6dst9vnzy8qid7otpuwxsuglzk 1417546 1417473 2022-08-10T07:00:11Z OpenLawBot 8112 [1417545] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ז, 1109|תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 25|תיקון}}, {{ח:תיבה|912|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 806|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 603|תיקון}}, {{ח:תיבה|760|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|970|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 35|תיקון}}, {{ח:תיבה|293|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|851|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 1037|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)}}, {{ח:תיבה|1354|תיקון לצו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 1162|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (תעריפי מים לחקלאות)}}, {{ח:תיבה|1162|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 16|ת״ט}}, {{ח:תיבה|850|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 1582|תיקון}}, {{ח:תיבה|1698|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 160|תיקון}}, {{ח:תיבה|340|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|861|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1135|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 707|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 35|תיקון}}, {{ח:תיבה|779|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 168|ת״ט}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשס״ג, 390|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}, {{ח:תיבה|573|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 374, 375|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ו, 1179|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 784|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 382|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 94|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|447|תיקון}}, {{ח:תיבה|1310|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1313|תיקון (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 116|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|117|תיקון}}, {{ח:תיבה|398|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|706|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1070|תיקון [תש״ע] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1070|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1140|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 466|תיקון [תש״ע] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|467|תיקון}}, {{ח:תיבה|1633|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 341|תיקון}}, {{ח:תיבה|661|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1430|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 380|תיקון [תש״ע] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|381|תיקון}}, {{ח:תיבה|1150|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1438|תיקון [תש״ע] (תיקון מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1439|תיקון (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1716|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 27|תיקון}}, {{ח:תיבה|503|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|505|הוראת שעה [תשע״ד] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1136|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1310|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 438|תיקון}}, {{ח:תיבה|441|הוראת שעה [תשע״ד] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 436|תיקון}}, {{ח:תיבה|809|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1280|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 608|תיקון}}, {{ח:תיבה|746|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2230|תיקון [תשע״ה] מס׳ 2 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|2230|תיקון [תשע״ז] מס׳ 3 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|2231|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1664|תיקון}}, {{ח:תיבה|1667|תיקון [תשע״ז] מס׳ 3 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|3089|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|3452|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 273|תיקון}}, {{ח:תיבה|1661|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1118|תיקון}}, {{ח:תיבה|3498|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1318|תיקון}}, {{ח:תיבה|3276|תיקון מס׳ 2}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ד, 691|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|913|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1269|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 288|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|591|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|592|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1357|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|1681|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 45|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|442|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1003|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 105|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|476|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|535|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|926|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|985|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|1127|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|400|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|548|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|787|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|1168|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 197|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|201|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|202|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|902|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|905|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|907|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 118|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|123|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|659|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|663|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|664|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תשס״א 210|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|211|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|971|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 206|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|207|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|439|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|858|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 20|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|199|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|560|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2) [צ״ל: (מס׳ 3)]}}, {{ח:תיבה|706|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3) [צ״ל: (מס׳ 4)]}},{{ח:תיבה|706|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 7|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|180|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) [צ״ל: (מס׳ 2)]}}, {{ח:תיבה|941|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2) [צ״ל: (מס׳ 3)]}}, {{ח:תיבה|945|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3) [צ״ל: (מס׳ 4)]}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 355|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|960|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|963|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 176|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|467|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1089|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|1091|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 435|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|437|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|439|ת״ט}}, {{ח:תיבה|879|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|1049|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|1051|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 94|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|250|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1004|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1146|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 313|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}, {{ח:תיבה|1139|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 959|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1581|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1509|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1576|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1484|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112|סעיף 112}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 113|סעיף 113 לחוק}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״א־3, תשע״א־4, תשע״ב, תשע״ו, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ח־5, תשע״ט, תשע״ט־4}} {{ח:ת}} בכללים אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מורד“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא ”אזור מורד“ בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אובדן המים באותו אזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מעלה“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא ”אזור מעלה“, בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הכרזה על ”אזור מעלה“ ו”אזור מורד“ (י״פ תשע״ח, 7954; תשע״ט, 8898; תש״ף, 5544, 6825, 8823; תשפ״א, 6182; תשפ״ב, 452).}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור נסמך מים שפירים“ – אזור שניתן לנהל בו במשותף את מצאי המים למטרת חקלאות, המסומן כאזור נסמך מים שפירים במפה {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}, כל עוד לא מתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} שיעור המים הנחותים מסך מצאי המים באזור גדול מ־25%; {{ח:תתת|(2)}} הביקוש למים נחותים באזור קטן ממצאי המים הנחותים בו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“, ”חברה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקת סילוק“ ו”הפקת שיקום“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|בכללי הפקה והולכה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|בסעיף 124יא לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תאגידי מים וביוב“ – {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי הספקים המקומיים“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי הפקה והולכה“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי חישוב עלות“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי רישיון“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי שירותי תשתית“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע״א–2011}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי התעריפים“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מוחדרת“ – כמות מים שהוחדרה לפי רישיון החדרה ושהוגדרה ברישיון ככמות מוחדרת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מוכרת“ – התוצאה המתקבלת מחלוקה בשנים עשר של כמות המים המוכרת לספק לגבי שנה מסוימת, לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת כמות מוכרת)#סעיף 14ג|סעיף 14ג לכללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע״ו–2016}}, כפי שמופיע ברישיון ההספקה של מקורות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים מוקצית“ – כמות המים המוקצית כדין, בין להפקה, בין להספקה, ובין לצריכה על פי רישיון, למעט תוספת גמישה לחקלאות כמשמעותה {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב)|בכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל״ו–1976}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים מסופקת“ – כמות המים המסופקת בפועל, כפי שנמדדה בנקודת המדידה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים נחרגת“ – כל אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} כמות המים שהופקה, סופקה או נצרכה מעל או בניגוד לכמות המים המוקצית; {{ח:תתת|(2)}} כמות מים שפירים שנצרכה, כדין, לפי היתר של מנהל הרשות הממשלתית; {{ח:תתת|(3)}} כמות מים שהופקה בהפקת חורף, כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|בכללי הפקה והולכה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדגה מתועש“ – גידול דגים לשיווק בבריכות מצופות ביריעה פלסטית או בבטון, שבהן משך זמן שהיית המים פחות מ־24 שעות ומפיק המים מזרימם חזרה למקור מים לפי צו הרשאה שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 20יא|סעיף 20יא לחוק}} (להלן – צו הרשאה) ובהתאם לתנאיו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחדיר“ – מי שהחדיר מים שקיבל ממקורות לאקוויפר לפי רישיון החדרה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מים נחותים“ – קולחין, מים מליחים ומים שפירים מאיכות נחותה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מ״ק“ – מטר מעוקב של מים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקורות“ – מקורות חברת מים בע״מ, בין שהיא מספקת את המים לפי רישיון ובין שרואים אותה כאילו סיפקה אותם לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 33א|סעיף 33א לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעלי מקורות“ – מפעלים של מקורות באזורי הארץ השונים, שמתכונתם אושרה בידי מנהל הרשות הממשלתית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת מדידה“ – הנקודה שבה נמדדת כמות המים המסופקת לצרכן, לצורך עריכת החשבון בין מקורות והצרכן בעד הספקת המים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק“ – צרכן שמספק מים לצריכה ביתית או למטרת תעשייה או למטרת חקלאות, לפי רישיון, והוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} חברה, עיריה, מועצה מקומית לרבות מועצה אזורית, ועד מקומי, איגוד ערים, ובלבד שהם מספקים מים במדידה לצרכניהם לפי {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים|חוק מדידת מים, התשט״ו–1955}}, ומחייבים אותם לפי חשבון מים; {{ח:תתת|(2)}} צרכן שיתופי; {{ח:תתת|(3)}} אגודה שיתופית או תאגיד אחר שאינו חברה שמנהל הרשות הממשלתית שוכנע כי תכליתו אספקת מים בתחומו וכי הוא בא במקום אחד או יותר מן הגורמים, המנויים בפסקאות (1) או (2) לעניין אספקת מים בשטח, כולו או חלקו, של אותו גורם או גורמים, לפי העניין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק אחר ברשות מקומית“ – ספק ברשות מקומית שאינו ספק מקומי רשותי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק חד־רשותי“ – ספק, למעט חברה ולמעט ספק ברשות מקומית, המספק מים בתוך תחום יישוב אחד או יותר ובלבד שאינו ספק רב־רשותי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק מקומי רשותי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|בכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק רב־רשותי“ – ספק שהוא מועצה אזורית ובכלל זה ספק המצוי בבעלות של המועצה כאמור, המספק שירותי מים וביוב בתוך תחום של יותר מיישוב אחד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק רב־רשותי אזורי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק ברשות מקומית“ – ספק, שלא הקים חברה שחלות עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 6א|סעיף 6א לחוק תאגידי מים וביוב}}, לרבות ספק כאמור בפרט (3) להגדרת ספק, הפועל בתחום רשות מקומית שאינה מועצה אזורית, ולמעט ספק שהוא מועצה מקומית תעשייתית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – מי שמסופקים לו מים ממקורות על פי רישיון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן ביתי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן שיתופי“ – אגודה שיתופית שרשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}, סיווג לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|הפקודה האמורה}} כקיבוץ, כקיבוץ שיתופי או כקיבוץ מתחדש, למעט קיבוץ עירוני, שמתקיימים לגביה כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} היא מספקת מים למטרת צורכי בית לכמה יחידות דיור, שאין בכל אחת מהן מדידה נפרדת של מים לצורכי בית, באמצעות מד־מים המותקן ביחידת הדיור; {{ח:תתת|(2)}} היא צורכת מים ממקורות על פי רישיון שנקבעה בו הכמות, לכל המים המוקצים לצריכה ביתית; {{ח:תתת|(3)}} כמות המים שאינה למטרת צריכה ביתית נמדדת בה באמצעות מדי־מים נפרדים בכל אחד מן השטחים שאינם משמשים למטרה האמורה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|בסעיף 23(ב) לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון החדרה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 44ב|בסעיף 44ב לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ש״ח“ – שקלים חדשים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור המע״מ“ – השיעור שקבע שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 2|סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלומים בעבור סידור האספקה“ – תשלומים חד־פעמיים ששילם הספק, למקורות, לכל מ״ק, בעבור השקעות היסוד לפי חלקו היחסי במערכת המים, לרבות הגדלת חלקו היחסי, בין בהסכם ובין לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים|החוק}} ובלבד שטרם חלפו 20 שנה מיום התשלום, ולמעט תשלומים שוטפים שנתיים ששילם עקב אי־תשלומם של התשלומים החד־פעמיים כאמור. {{ח:סעיף|2|הספקת מים לפי תעריפים|תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תשע״א־3, תשע״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} מקורות לא תספק מים אלא בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, ולא תשית על צרכן, תשלומים נוספים שאינם מפורטים בכללים אלה, לרבות תשלומים בעבור סידור האספקה והיטלי הפקה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 116|בסעיף 116 לחוק}}. {{ח:תת|(א1)}} דמי מים שעל בעל רישיון לשלם למקורות לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 33א|סעיף 33א(ב) לחוק}} יחושבו לפי ההפרש בין תעריף ההפקה או תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי הפקה והולכה}}, לבין התעריף החל עליו לפי כללים אלה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות כללים אלה עדיפות על כל הסכם שנעשה בין מקורות לצרכן לפני קביעת התעריפים הנקובים בכללים אלה. {{ח:תת|(ג)}} חל שינוי בתעריפי המים בתוך תקופת הצריכה שאליה מתייחס החשבון לצרכן, יראו את הצריכה כאילו התחלקה באופן שווה לכל יום בתקופת הצריכה, והצרכן יחויב לשלם לפי התעריף הקודם בעד הימים שלפני יום השינוי ולפי התעריף החדש בעד הימים שלמן יום השינוי. {{ח:סעיף|3|מס ערך מוסף|תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3}} {{ח:ת}} למעט אם נקבע אחרת, התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; נקבעו תעריפים בכללים אלה בדרך של הפניה לתעריפים או רכיבים בתעריפים הקבועים בדבר חקיקה אחר, יופחת מהם סכום בגובה שיעור מס ערך מוסף ככל שנכלל שם ולא הופחת בכללים אלה, והכל לפי העניין. {{ח:סעיף|4|סייג לתחולה|תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3}} {{ח:ת}} התעריפים בכללים אלה יחולו לגבי מים שמספקת חברת מקורות לצרכניה. {{ח:סעיף|5|חיוב בתעריפים לפי רשיון|תיקון: תשס״ז, תשע״ז־3}} {{ח:ת}} החיוב בתעריפים הנקובים בכללים אלה ייעשה בהתאם לקביעותיו של רשיון, לרבות מטרות המים המפורטות בו. {{ח:סעיף|6|התחשבנות בין מקורות והצרכן|תיקון: תשס״ז}} {{ח:תת|(א)}} צרכן חייב לשלם למקורות את מחיר המים בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, בהתאם לחשבון שיוגש לו מאת מקורות. {{ח:תת|(ב)}} בתים כל שנה תגיש מקורות לצרכן חשבון בעד כמות מים נחרגת, אם היתה כזאת, בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה; מקורות רשאית להגיש חשבון כאמור גם לפני תום שנה, בתום כל חודש או בתום כל חלק מן השנה, אם נוכחה בצריכה של כמות מים נחרגת. {{ח:סעיף|6א|ריבית|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ח־5}} {{ח:תת|(א)}} תשלום לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112|סעיף 112 לחוק}}, שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם למקורות, שלא שולם במועד שבו היה עליהם לשלמו (להלן – מועד החיוב), ישולם בתוספת ריבית כאמור {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה)#סעיף 31|בסעיף 31 לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע״א–2011}}, ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל. {{ח:תת|(ב)}} שילם צרכן למקורות יתר תשלום על סכום שהוא חב בו לפי כללים אלה, ומקורות לא החזירה לו את יתר התשלום בתוך 30 ימים מיום תשלומו, תחזירו מקורות בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה – מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל. {{ח:סעיף|7|תעריפים למים למטרות צריכה שונות|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשמ״ט, תש״ן, תש״ן־2, תש״ן־3, תשנ״א, תשנ״א־2, תשנ״א־3, תשנ״ב, תשנ״ב־2, תשנ״ג־2, תשנ״ד, [הודעות], תשנ״ד־2, תשנ״ה־2, תשנ״ז, תשנ״ז־2, תשנ״ז־3, תשנ״ז־4, תשנ״ח, תש״ס, תש״ס־2, תשס״א, ס״ח תשס״ג, ס״ח תשס״ה, ס״ח תשס״ה־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח, תש״ע, תש״ע־2, תש״ע־3, תש״ע־4, תשע״א, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״א־5, תשע״א־6, תשע״א־7, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ג־3, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ד־3, תשע״ד־4, תשע״ד־5, תשע״ד־6, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ה־3, תשע״ה־4, תשע״ה־5, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ח־3, תשע״ח־4, תשע״ח־5, תשע״ט, תשע״ט־2, תשע״ט־3, תשע״ט־4, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2}} {{ח:ת}} התעריפים לכל מ״ק מכמות המים המסופקת מאת מקורות יהיו כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} '''מים לחקלאות''' {{ח:תת|1.1}} '''מים שפירים -''' {{ח:תת}} {{טורים שווים | {{ממורכז|{{מוקטן|שם מפעל מקורות}}}} | {{ממורכז|{{מוקטן|תעריף בעד כמות המים המוקצית {{ש}} בכל חודשי השנה בש״ח למ״ק}}}} }} {{ח:תתת|1.1.1}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תתת|1.1.2}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תתת|1.1.3}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תתת|1.1.4}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תתת|1.1.5}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תתת|1.1.6}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תתת|1.1.6א}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תתת|1.1.7}} 1.940 ש״ח, ובאזור נסמך מים שפירים – 1.647 ש״ח. {{ח:תתת|1.1.7א}} מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים – {{ח:תתתת|(1)}} הממוקמים באזור מורד – 75% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; {{ח:תתתת|(2)}} הממוקמים באזור מעלה – 125% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7. {{ח:תתת|1.1.7ב}} מים שפירים ששימשו למדגה מתועש – {{ח:תתת|(1)}} התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7 בעד כמות מים השווה למכפלה של שטח פני הבריכה ב־1,500 מ״ק לדונם, ולגבי בריכות ששטח פניהן מקורה ואינו חשוף לאור השמש – ב־750 מ״ק לדונם; {{ח:תתת|(2)}} בעד יתרת כמות המים – {{ח:תתתת|(א)}} אם הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה – 0.005 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|(ב)}} אם לא הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה, או אם לא מולאו שאר התנאים הנקובים בצו ההרשאה, מהמועד שבו נמסרה לצרכן הודעה על כך ועד שתיקן את ההפרה – 0.01 ש״ח למ״ק. {{ח:תתת|1.1.7ג}} מים שפירים ששימשו להשקיית אדמות הכבול בעמק החולה לפי תנאי הרישיון – 0.903 ש״ח, ולבעל רישיון שלא עמד בתנאי הרישיון – התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ולמים כאמור שמקורם במיתקני הפקה למים עיליים במעלה – 125% מהתעריף הנקוב בפסקה האמורה. {{ח:תתת|1.1.8}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תתת|1.1.9}} תעריף לכמות מים נחרגת – {{ח:תתתת|(1)}} בשיעור שאינו עולה על 10% – 3.489 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|(2)}} בשיעור שעולה על 10% – התעריף הנקוב בפסקת משנה 7(3)(ב) בפסקת משנה 3.1.1.2. {{ח:תת|1.2}} '''שפד״ן -''' {{ח:תת}} לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי – {{ח:תתת|1.2.1}} {{ח:הערה|תעריף לכמות מים נצרכת -}} {{ח:תתת}} בשנת 2022 – 1.538 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת}} משנת 2023 ואילך – 1.588 ש״ח למ״ק. {{ח:תתת|1.2.2}} תעריף לכמות מים נחרגת – התעריפים לפי פסקת משנה 1.1.9. {{ח:תת|1.3}} '''קולחין -''' {{ח:תתת|1.3.1}} תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות של מי השקיה חקלאית בלא מגבלות, לרבות מי קולחין ממפעל תשלובת הקישון המסופקים ממאגרי תשלובת הקישון, כפי שיקבע שר הבריאות לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}, עד לכמות המוקצית – 1.256. {{ח:תתת|1.3.2}} תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות נמוכה מן הקבוע בפסקת משנה 1.3.1 או גבוהה ממוליכות חשמלית של 1.7 דציסימנס למטר, עד לכמות המוקצית – תעריף הנמוך ב־14% מן התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.3.1. {{ח:תתת|1.3.2א}} {{ח:הערה|(פקעה).}} {{ח:תתת|1.3.3}} תעריף לכמות מים נחרגת – {{ח:תתתת|(1)}} בשיעור שאינו עולה על 8% – 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; {{ח:תתתת|(2)}} בשיעור שעולה על 8% – 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה. {{ח:תתת|1.3.4|(א)}} קביעת המוליכות החשמלית לעניין פסקה זו תיעשה על ידי מקורות, על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנה, בחודש אוקטובר; הקביעה תהווה בסיס לתעריף מי הקולחים בשנת הרישוי העוקבת, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור במהלך שנת הרישוי; {{ח:תתתת|(ב)}} דגימה של המים תיעשה על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו, במוצא מיתקן טיהור השפכים; {{ח:תתתת|(ג)}} את תוצאות הדגימה תעביר מקורות לרשות הממשלתית למים ולביוב, לא יאוחר מ־15 בחודש נובמבר של כל שנה; בצירוף אישור על העברת עותק שלהן לצרכן, 10 ימים לפחות לפני כן; {{ח:תתתת|(ד)}} הוראות פסקת משנה זו לא יחולו באזורים שבהם ראה מנהל הרשות הממשלתית, כי השימוש במי קולחים עלול לזהם מקורות מים. {{ח:תת|1{{ח:הערה|.}}4}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תת|1.5}} {{ח:הערה|(פקעה)}} {{ח:תת|1.6}} '''מים מליחים''' {{ח:תתת|(1)}} בפסקת משנה זו, ”תעריף בסיס“, בש״ח – 1.457. {{ח:תתת|(2)}} לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי – מים שמוליכותם החשמלית – {{ח:תתתת|א.}} בין 1.9 דציסימנס למטר ובין 2.65 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 10 אחוזים; {{ח:תתתת|ב.}} בין 2.65 דציסימנס למטר ובין 3.4 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 16 אחוזים; {{ח:תתתת|ג.}} בין 3.4 דציסימנס למטר ובין 4.1 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 24 אחוזים; {{ח:תתתת|ד.}} בין 4.1 דציסימנס למטר ובין 4.8 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 30 אחוזים; {{ח:תתתת|ה.}} בין 4.8 דציסימנס למטר ובין 5.2 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 34 אחוזים; {{ח:תתתת|ו.}} בין 5.2 דציסימנס למטר ובין 10 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 40 אחוזים; {{ח:תתתת|ז.}} מעל 10 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 45 אחוזים. {{ח:תתת|(3)}} מים שתכולת הסולפטים בהם עולה על 1,600 מיליגרם לליטר, או מים שרמת הברזל המומס בהם מעל 0.3 מיליגרם לליטר או מים שרמת המימן הגופרי בהם מעל 0.5 מיליגרם לליטר או צירוף של כל שניים מהם, והמוליכות החשמלית שלהם נמוכה מ־3.4 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס, בהפחתה של 25 אחוזים. {{ח:תתת|(3א)}} מים מליחים, ממיתקני הפקה למים עיליים: {{ח:תתתת|(א)}} לכמות שהוקצתה בשנת הרישוי, 90% מהקבוע בסעיף {{ח:הערה|[צ״ל: בפסקה]}} 1.6(2); {{ח:תתתת|(ב)}} הממוקמים באזור מורד, 85% מהתעריף בפסקת משנה (א); {{ח:תתתת|(ג)}} הממוקמים באזור מעלה, 115% מהתעריף בפסקת משנה (א); {{ח:תתת|(3ב)}} תעריף לכמות מים נחרגת – {{ח:תתתת|א.}} בשיעור שאינו עולה על 8% – 125% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה; {{ח:תתתת|ב.}} בשיעור שעולה על 8% – 150% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה. {{ח:תתת|(4)|א.}} קביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים לעניין סעיף זה תיעשה על ידי מקורות; {{ח:תתתת|ב.}} הקביעה כאמור תיעשה על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנתיים מחודש יולי עד חודש אוקטובר של אותה שנה (להלן בסעיף זה – תקופת הקביעה); הקביעה תהווה בסיס לתעריף המים המליחים בשתי שנות הרישוי העוקבות, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור בתקופת הקביעה; {{ח:תתתת|ג.}} הדגימה של המים תילקח בנקודה שבה מועברים המים מרשות הספק לרשות הצרכן (נקודת המעבר); {{ח:תתתת|ד.}} הדגימה של המים תילקח על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו; {{ח:תתתת|ה.}} תוצאות הדגימות יועברו על ידי מקורות לרשות הממשלתית, לא יאוחר מ־15 בחודש נובמבר של כל שנה; עותק מתוצאות הדגימות תעביר מקורות לצרכן, לפחות 10 ימים לפני כן; {{ח:תתתת|ו.}} נמנע ממקורות לקחת דגימה בשל נסיבות התלויות בצרכן, תיעשה הקביעה בשנת הרישוי העוקבת על בסיס הנתונים הנמצאים ברשותה באותה עת ורשאית היא לצורך כך לקבל נתונים בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים מאת הרשות הממשלתית וזאת עד לביצוע דגימה חוזרת שתילקח עד לסוף חודש מרס; תוצאות הבדיקה החוזרת ישמשו לצורך ההחלטה בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים ממועד הבדיקה; מנע הצרכן ביצוע בדיקה חוזרת יחויבו המים מאותו מועד לפי התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; {{ח:תתתת|ז.}} על אף האמור בפסקת משנה ב רשאים הצרכן או מקורות, לפי העניין, לערוך דגימה חוזרת גם בשנה העוקבת לשנת הבדיקה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות ממועד הדגימה הקודמת לאותו צרכן; ממצאי הבדיקה ישמשו לקביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים כאמור עד סוף תקופת הקביעה; ובלבד שאם נעשתה דגימה חוזרת בידי צרכן, תוצג לפני מקורות בדיקת מעבדה מוסמכת ומקורות תבצע דגימה חוזרת לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים, והצרכן יישא בעלות הדגימה החוזרת שתיעשה על ידי מקורות בסך 500 שקלים חדשים. {{ח:תתת|(5)}} הזכאות לעניין סעיף זה לגבי מים שאינם מזוהים כמים מליחים בעת התקנתו, תקום רק עם הגשת בקשה בכתב למנהל הרשות הממשלתית ותחל רק בשנת הרישוי העוקבת. {{ח:תתת|(6)}} פסקת משנה (2)א עד ו תחול באזורים האלה בלבד או בחלקים מהם, על פי קביעת מנהל הרשות הממשלתית: עמק הירדן; בקעת הירדן; עמק בית שאן; עמק חרוד; עמק יזרעאל; עמק זבולון; חוף הכרמל; הנגב הצפון מערבי; הר הנגב; מדבר יהודה; ערבה; כיכר סדום. {{ח:תתת|(7)}} על אף האמור בפסקות משנה (2) ו־(3), התעריף בעד מים מליחים שמנהל הרשות הורה כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הנקוב בפסקה 1.1.7. {{ח:תת|1.7}} מים שפירים שמנהל הרשות אישר שהם באיכות נחותה, ובעל הרישיון סיפקם כאמור ברישיון – 90% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ואם נקבע ברישיון שיש לספקם לצורך הספקתם למפעל קולחין והמים סופקו כאמור – 50% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; בסעיף זה, ”איכות נחותה“ – מים המהווים תוספת להפקה לגבי מקור מים מסוים ושהרכבם הכימי מונע מהם שימוש במי שתייה. {{ח:תת|1.7א}} מים מליחים המופקים מקידוח שמנהל הרשות אישר שהם מים נחותים ושנקבע ברישיון שיש לספקם למפעל קולחין, בכמות שאינה עולה על 10 מלמ״ק לשנה, והמים סופקו כאמור – 70% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.6, לפי העניין; בפסקה זו, ”מים נחותים“ – מים שאינם מנוצלים ושאספקם {{ח:הערה|[צ״ל: ושאספקתם]}} למפעל קולחין מביאה לתוספת הפקה ושמוליכותם מעל 2.65 דצמיסימנס למטר או שהרכבם הכימי מונע את אספקתם למערכות האספקה. {{ח:תת|1.8}} מים שנקבע לגביהם ברישיון ההספקה כי הם מיועדים להעברה בין מפעלית למפעל קולחין – תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לגביהם לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי הפקה והולכה}}. {{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תת|(3)}} '''מים לכל צריכה אחרת''' {{ח:תתת|(א)}} בפסקה זו – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”Z₁“ – התעריף הנקוב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 3|בסעיף 3(1)(א) לכללי התעריפים}}, כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות מוכרת; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”Z₂“ – התעריף הנקוב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 3|בסעיף 3(1)(ב) לכללי התעריפים}}, כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות נוספת; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”W“ – התעריף הנקוב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 4|בסעיף 4(1) לכללי התעריפים}}, כתעריף לשירותי מים בעד גינון ציבורי; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”S“ – המנה המתקבלת מחלוקת תעריף הביוב שנקבע לספק המקומי הרשותי לפי {{ח:חיצוני|כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)#פרק ד|פרק ד׳ לכללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה), התשע״ה–2014}}, בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע״מ; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”D₁“ – התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 1|בתוספת הראשונה לכללי חישוב עלות}}, כתעריף לעלות נמוכה מוכרת; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”D₂“ – התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 2|בתוספת השניה לכללי חישוב עלות}}, כתעריף לעלות גבוהה מוכרת; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”D₃“ – התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 3|בתוספת השלישית לכללי חישוב עלות}}, כתעריף לגינון ציבורי; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”B“ – התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 6|בסעיף 6 לכללי התעריפים}}, כתעריף לשירותי ביוב; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”R₂“ – המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|בסעיף 4(1)(1.2) לכללי הספקים המקומיים}}, בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע״מ; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”K“ – היחס בין הממוצע המשוקלל, של התעריף בעד כל כמות נוספת, בהפחתה של D₂ ו־B ושל התעריף למוסד עירוני לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי התעריפים}}, בהפחתה של D₃ ו־B לבין התעריף בעד כל כמות נוספת בהפחתה של D₂ ו־B; כפי שפורסם לפי כללים אלה; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”יחס הצריכה“ – היחס בין הכמות המוכרת לבין הכמות מעבר לכמות המוכרת שסיפקה החברה בשנה האחרונה שלפיה חושבו התעריפים לבעל הרישיון. {{ח:תתת|(ב)}} בעד מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים בכללים אלה, בכל מפעלי מקורות – {{ח:תת|3.1}} מים שפירים – {{ח:תתת|3.1.1}} לספק חד־רשותי – {{ח:תתתת|3.1.1.1}} – בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת – 0.984 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.2}} – בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 6.014 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.3}} – בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 4.886 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת|3.1.1א}} לספק רב־רשותי – {{ח:תתתת|3.1.1.1א}} בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – 0.672 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.2א}} בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 5.697 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.3א}} בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 4.574 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת|3.1.1א1}} לספק חד־רשותי שמפיק מים לפי רישיון – {{ח:תתתת|3.1.1.1א1}} בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת – 0.836 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.2א1}} בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 5.866 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.3א1}} בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 4.738 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת|3.1.1א2}} לספק רב־רשותי שמפיק מים לפי רישיון – {{ח:תתתת|3.1.1.1א2}} בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת – 0.527 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.2א2}} בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 5.556 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.3א2}} בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 4.428 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת|3.1.1א3}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|3.1.1א4}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|3.1.1ב}} לספק אחר בתחום רשות מקומית – {{ח:תתתת|3.1.1.1ב}} בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – 1.524 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.2ב}} בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 6.554 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.3ב}} בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 5.111 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת|3.1.1ג}} לספק מקומי רשותי – {{ח:תתתת|3.1.1.1ג}} בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – הסכום (M) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה: {{ח:תתתת}} {{ממורכז|<math>M = Z_1 - (S/1.092) - 1.13</math>}} {{ח:תתתת|3.1.1.2ג}} בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – הסכום (N) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה: {{ח:תתתת}} {{ממורכז|<math>N = Z_2 - (S/1.092) - 1.19</math>}} {{ח:תתת|3.1.2}} לספק שהוא חברה (להלן בכללים אלה – ספק חברה) – {{ח:תתתת|3.1.2.1}} בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – הסכום (L) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה: {{ח:תתתת}} {{ממורכז|<math>L = Z_1 - B - D_1</math>}} {{ח:תתתת|3.1.2.2}} בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי – הסכום (H) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו: {{ח:תתתת}} {{ממורכז|<math>H = K*(Z_2 - B - D_2)</math>}} {{ח:תתתת|3.1.2.3}} בעד גינון ציבורי – הסכום (G) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו: {{ח:תתתת}} {{ממורכז|<math>G = W - D_3</math>}} {{ח:תתתת|3.1.2.4}} היה והסכום (L) המתקבל בפסקה 3.1.2.1 נמוך מ־0.30 ש״ח (להלן – הסכום המזערי), יופחתו מהסכום (H) המתקבל בפסקה 3.1.2.2, מכפלה של יחס הצריכה בהפרש שבין L ובין הסכום המזערי, ובלבד שהסכום (H) לא יפחת מהסכום המזערי, והסכום (L) ייקבע לפי הסכום המזערי; {{ח:תתתת|3.1.2.5}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2023):}} בעד האספקה מעבר לגדר ההפרדה הביטחונית בירושלים עד גובה הכמות המוקצית – 0.962 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.2.5א}} בעד אספקת המים לירושלים לספקי מים שהוגדרו בהסכמים מדיניים עד גובה הכמות המוקצית – 3.448 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת|3.1.3}} למי שאינו ספק – {{ח:תתתת|3.1.3.1}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתתת|3.1.3.2|(א)}} בעד כל כמות שעד 15,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – R₂, ואם סופקה כמות מוכרת, יהיה התעריף בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – R₁; בפסקה זו, ”R₁“ – המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|בסעיף 4(1)(1.1) לכללי הספקים המקומיים}}, בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע״מ; {{ח:תתתתת|(ב)}} בעד כל כמות שמעבר ל־15,000 מ״ק ועד 250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – בהפחתה של 0.7 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתתת|(ג)}} בעד כל כמות שמעבר ל־250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – בהפחתה של 0.95 ש״ח למ״ק, בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; {{ח:תתתת|3.1.3.2א}} בעד צריכה שהוכרה כנזילה סמויה, לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|פסקה 5.3 בסעיף 4 לכללי הספקים המקומיים}}, בשינויים המחויבים מזהות הספק; {{ח:תתתת|3.1.3.3}} על אף האמור בפסקאות משנה 3.1.3.1 ו־3.1.3.2, בעד בית חולים, בית מרחץ ומקווה – לכמות שעד לכמות שנקבעה כאמור בפסקאות משנה (1) ו־(2) ושאושרה לפי פסקאות משנה (3) או (4) לפי העניין – 2.845 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתתת|(1)}} לבית מרחץ ומקווה המתפרסם ברשימת מקוואות הטהרה של המשרד לשירותי דת – לכל כמות מים ושהתקיימו כל אלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} נציג של מקורות, בדק ואישר בכתב, כי כל המים מסופקים לו במד־מים נפרד; {{ח:תתתתתת|(ב)}} מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים המסופקים לו משמשים למטרה זו בלבד; {{ח:תתתתתת|(ג)}} מהנדס מים אישר בכתב כי הותקנו בו אבזרים חוסכי מים; נמצא כי כל מכלי הדחה הם דו־כמותיים וכי בפתח כל קבועת שרברבות מותקנים וסתים ומגבילי ספיקה, יראו בכך כהתקנת אבזרים חוסכי מים לעניין פסקה זו; {{ח:תתתתת|(2)}} לבית חולים אחד מאלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} לכל כמות מים שנמדדה ברשת מים נפרדת המספקת מים רק לשימושים רפואיים ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתתתתתת|(1)}} אושר בידי מהנדס מים כי בבית החולים מותקנת רשת מים נפרדת כאמור; {{ח:תתתתתתת|(2)}} מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים לשימושים רפואיים מסופקים ברשת הנפרדת ומשמשים למטרה זו בלבד; {{ח:תתתתתת|(ב)}} לא קיימת בבית החולים או לא אושר קיומה של רשת נפרדת כאמור – הכמות המתקבלת ממכפלת מספר מיטות האשפוז, לפי תעודת רישום בית חולים המתפרסמת על ידי האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים במשרד הבריאות, בשנה מסוימת, ב־15 מטרים מעוקבים לחודש (להלן – הכמות המחושבת); {{ח:תתתתת|(3)}} בית מרחץ או מקווה יגיש למקורות, ב־1 באוקטובר, אחת לשנתיים, את האישורים הנדרשים לפי פסקת משנה (א); הוגשו האישורים כאמור תבוצע האספקה, בתקופה העוקבת, בידי ספק המים בהתאם לתעריפים ולכמויות בסעיף זה; לא הוגשו אישורים כאמור או מצאה מקורות כי בית המרחץ או המקווה פועלים בניגוד למוצהר יראה בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין; {{ח:תתתתת|(4)}} בית חולים יגיש למקורות, ב־1 באוקטובר, אחת לשנתיים, אישורים כאמור בפסקת משנה (ב)(1) או את הכמות המתקבלת לפי פסקת משנה (ב)(2), לפי העניין; ב־1 בנובמבר, אחת לשנתיים, תעביר מקורות את האישורים וכמויות המחושבות בפירוט לפי בתי החולים, לרשות הממשלתית; הרשות הממשלתית תאשר לספק המים את הכמות לאספקה לפי פסקאות משנה (ב)(1) או (ב)(2), כולה או חלקה, לפי העניין, לגבי התקופה העוקבת; לא הוגשו אישורים או כמות מחושבת כאמור או נמצא כי בית חולים פועל בניגוד למוצהר, תראה מקורות בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין; {{ח:תתתת|3.1.3.4}} על אף האמור בפסקת משנה 3.1.3.2, מים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מיועדים לסילוק מאקוויפר – {{ח:תתתתת|(1)}} לא יחויבו בתעריף אם מתקיים בהם אחד מאלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ותנאיו ליעד החדרה שלא נקבע לגביו ברישיון ההחדרה שהוא בעדיפות משנית; {{ח:תתתתתת|(ב)}} נקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת שיקום והם הופקו וסופקו לפי תנאי הרישיון, ובלבד שכל המים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת סילוק הופקו וסולקו לפי תנאי הרישיון; {{ח:תתתתת|(2)}} יחויבו בתעריף בשיעור של 30% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ליעד שהוגדר ברישיון ההחדרה כיעד בעדיפות משנית; {{ח:תתתתת|(3)}} יחויבו בתעריף בשיעור של 50% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם סולקו לפי רישיון ולפי תנאיו ליעד שהוגדר ברישיון כאגן ההיקוות של הכינרת. {{ח:תת|3.2}} על אף האמור בפסקת משנה 3.1 – {{ח:תתת|(1)}} מים שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם באיכות נחותה ומתאימים לשימושים אחרים – יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב־56% מ־R₂; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} מים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 22,000 מיליגרם כלור לליטר ושהרכבם מונע שימוש בהם למי שתייה, ומנהל הרשות אישר שהם מים מליחים – לספק המנוי בפסקאות משנה 3.1.1 עד 3.1.2 תעריף הנמוך ב־71% מ־R₂, ואולם אם סופקו המים חלף כמות מוכרת לפי פסקת משנה 3.1.1.1 יהיה התעריף נמוך ב־96% מ־R₂; ולמי שאינו ספק לפי פסקת משנה 3.1.3 למים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 2,500 מיליגרם כלור לליטר תעריף הנמוך ב־50% מ־R₂ ומעל 2,500 מילגרם כלור לליטר לפי הפירוט הזה: {{ח:תתת}} <table> <tr><th>מספר</th><th>מליחות (מיליגרם כלור לליטר)</th><th>תעריף בש״ח למ״ק</th></tr> <tr><td>(1)</td><td>2,501 עד 6,000</td><td>3.613</td></tr> <tr><td>(2)</td><td>6,001 עד 8,000</td><td>3.287</td></tr> <tr><td>(3)</td><td>8,001 עד 10,000</td><td>2.961</td></tr> <tr><td>(4)</td><td>10,001 עד 12,000</td><td>2.635</td></tr> <tr><td>(5)</td><td>12,001 עד 14,000</td><td>2.309</td></tr> <tr><td>(6)</td><td>14,001 עד 16,000</td><td>1.984</td></tr> <tr><td>(7)</td><td>16,001 עד 18,000</td><td>1.658</td></tr> <tr><td>(8)</td><td>18,001 עד 20,000</td><td>1.332</td></tr> <tr><td>(9)</td><td>20,001 עד 21,999</td><td>0.916</td></tr> </table> {{ח:תתת|(3א)}} מים שמליחותם מעל 22,000 מיליגרם כלור לליטר – לא יחויבו בדמי מים; {{ח:תתת|(3ב)}} נוסף על האמור בפסקת משנה (3), למי שאינו ספק, בעד כל כמות שמעבר ל־15,000 מ״ק ועד 250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – התעריף בעד אותה רמת מליחות, לפי הטבלה שבפסקת משנה (3), בהפחתה של 0.7 ש״ח למ״ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל{{ח:הערה|־}}R₂; ובעד כל כמות שמעבר ל־250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – התעריף בעד אותה רמת מליחות בהפחתה של 0.95 ש״ח למ״ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל{{ח:הערה|־}}R₂ בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; {{ח:תתת|(4)}} מי קולחים, שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש, למעט מי השפד״ן – יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב־56% מ־R₂; {{ח:תתת|(5)}} מי שפד״ן שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש – יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב־40% מ־R₂; {{ח:תתת|(6)}} תעריף לכמות מים נחרגת – {{ח:תתתת|1.}} בשיעור שאינו עולה על 8% – 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; {{ח:תתתת|2.}} בשיעור שעולה על 8% – 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; {{ח:תתת|(7)}} מקורות תקבע את תכולת הכלורידים והיונים המומסים לעניין סעיף זה לפי סעיף 7(1.6)(4)ב עד ז; {{ח:תתת|(8)}} על אף האמור בפסקה זו, התעריף בעד מים מליחים, מים נחותים או מי קולחין, לרבות שפד״ן, שמנהל הרשות קבע כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הקבוע לאותו ספק בפסקה 3.1 בעד כל כמות מים שפירים שמעבר לכמות המוכרת. {{ח:תת|(4)}} '''מים לשמירת ערכי טבע -''' {{ח:תת}} בעד הזרמה של מים בבתי גידול לחים שמנהל הרשות הגדירם ברישיון כמיועדים לשמירת ערכי טבע – {{ח:תתת|(1)}} שהפיק בעל הרישיון – תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי הפקה והולכה}}; {{ח:תתת|(2)}} שסיפקה מקורות לבעל הרישיון – העלות הכרוכה בהפקתם ואספקתם, כפי שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית. {{ח:סעיף|8|אחזקת מערכות מים וביוב|תיקון: תשמ״ט, תש״ן, תשנ״א־3, תשנ״ד־2, תשנ״ה, תשנ״ז־2, תש״ס־2, תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״א־3, תשע״א־6, תשע״ב־2, [הודעות], תשע״ג, תשע״ג־3, תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ח־5, תשע״ט, תשע״ט־4, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} מקורות תפריש מתוך הסכומים שחייבה ספק ברשות מקומית, בעד כל כמות מים שסיפקה לו, סכום למ״ק מהחיוב למים שסופקו לכל מטרת צריכה או שימוש למעט לחקלאות: {{ח:תתת|(1)}} לספק מקומי רשותי – 0.834 ש״ח; {{ח:תתת|(2)}} לספק אחר ברשות מקומית – 0.314 ש״ח. {{ח:תת|(ב)}} סכומים שהפרישה מקורות בניכוי הוצאות גבייה, מתוך הסכומים כאמור בסעיף קטן (א) יירשמו בנפרד, והיא לא תשעבד או תמחה כספים אלה ולא תיתן זכות קיזוז לגביהם בלא אישור הממונה; עם הקמתה של חברה בתחומי הספק שממנו נגבו הכספים כאמור בסעיף קטן (א), ולא מוקדם מיום 1 בינואר 2011, תעביר מקורות לחברה, על פי הוראת הממונה ובמועד שיורה, את סך כל הכספים שנגבו מאותו ספק כאמור, בתוספת ריבית; לעניין זה, {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ריבית“ – ריבית חשב כללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שמתפרסמת, מזמן לזמן, ברשומות ובהפחתה של 1.25%; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות גבייה“ – 3% מתוך הסכומים שחייבה מקורות לפי סעיף קטן (א), ואם נקטה לשם גבייתם בהליך בבית משפט או בהוצאה לפועל – 8% מתוך הסכומים שחייבה ושלגביהם נקטה בהליך כאמור. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הוקמה חברה וכל עוד לא נקבעו לה תעריפים כאמור {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 30|בסעיף 30 לכללי חישוב עלות}}, ימשיכו לחול על אספקת המים התעריפים לפי כללים אלה לספקים או לחברות, לפי העניין, כפי שחלו ערב הקמתה, ואולם לעניין סכומים שתפריש מקורות לפי סעיף קטן (א) החל ממועד הקמת החברה כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (ב) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ד) ו־(ה). {{ח:תת|(ד)}} על פי הוראה בכתב של הממונה והחל מהמועד שיורה עליו, ובלבד שלא יקדם ליום תחילת התקופה שלגביה שלחה החברה הודעת חיוב ראשונה לצרכניה, מקורות תפסיק את גביית התעריפים מהחברה שהוקמה כאמור, לפי תעריף של ספק ברשות מקומית ותחייב את החברה לפי תעריף של ספק רב־רשותי לחברה שהוקמה כאמור. {{ח:תת|(ה)}} הורה הממונה למקורות כאמור בסעיף קטן (ד), תעביר מקורות מיידית לחברה סכומים שהפרישה בעבורה לפי סעיף קטן (ג), מיום הקמתה. {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה, באישור מועצת הרשות הממשלתית להורות למקורות לבצע אחד האלה: {{ח:תתת|(1)}} להפחית מהסכום שהיא גובה מספק לפי סעיף קטן (א) בתנאים ולתקופה שיורה ובלבד שתעריף שישלם הספק כאמור לא יפחת מתעריף לספק חד־רשותי; {{ח:תתת|(2)}} להפחית מהסכומים שהפרישה לפי סעיף קטן (א); {{ח:תתת|(3)}} להעביר לספק סכומים שנרשמו לזכותו לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה – הסכומים שנרשמו) ובלבד שהסכום שתעביר לא יעלה על מכפלה של הסכום שהממונה אישר לאותו ספק כהשקעה עודפת במערכות מים או ביוב בתחומו ביחס שבין הסכומים שנרשמו לבין הסכומים שנרשמו בצירוף החוב במקורות בשל אותם סכומים. {{ח:תת|(ז)}} הוראה כאמור בסעיף קטן (ו) תינתן בשים לב למצב משק המים והביוב בתחום הספק האמור, וליעילות ניהול משק המים והביוב בידי אותו ספק, ובהתקיים התנאים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} אם הספק הוא ספק ברשות מקומית למעט ספק כאמור בפרט (3) להגדרה ספק, ההפחתה או ההעברה התבקשו בשל השקעות במערכות המים או הביוב בתחומו, והממונה נוכח לדעת כי יש הכרח או דחיפות בביצוען; {{ח:תתת|(2)}} אם הספק הוא אגודה שיתופית – לאחר שקוימה התייעצות עם רשם האגודות השיתופיות כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 3|בסעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות}}. {{ח:סעיף|8א||תיקון: תש״ן, תש״ע־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|8ב|תעריף למים מוחדרים|תיקון: תשע״ח־5}} {{ח:ת}} מקורות תשלם למחדיר בעד כל כמות מוחדרת שהפיקה, את הסכום הנמוך מבין שני אלה: {{ח:תת|(1)}} עלות כפי שתחושב לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)#סעיף 5|סעיף 5 לכללי שירותי תשתית}} בהתאמות ובשינויים האלה: {{ח:תתת|(א)}} מקדם החזר ההון יעמוד על השיעור לפי סעיף קטן (ב) כשהוא מוכפל ב־1.4; {{ח:תתת|(ב)}} תקופת הקיים בשנים תעמוד על 20 שנה; {{ח:תת|(2)}} 2 ש״ח למ״ק. {{ח:סעיף|9||תיקון: תש״ן, תש״ס־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|10||תיקון: תש״ע־2, תשע״ג, תשע״ז־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|11||תיקון: תשס״ז, תש״ע־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|12||תיקון: תשס״ז, תש״ע־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|12א|פרסום תעריפים|תיקון: תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״א־6, תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ו}} {{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריפים שהתקבלו – {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטל);}} {{ח:תתת|(2)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(3)}} – {{ח:תתתת|(1)}} לפי פסקת משנה (3.1.2.1) – לספק חברה, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (L); {{ח:תתתת|(2)}} לפי פסקת משנה (3.1.2.2) – לספק חברה, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי (H); {{ח:תתתת|(3)}} לפי פסקת משנה (3.1.2.3) – לספק חברה, בעד גינון ציבורי (G); {{ח:תתתת|(4)}} לפי פסקת משנה (3.1.3.2) – למי שאינו ספק; {{ח:תתתת|(5)}} לפי פסקת משנה (3.1.1.1ג) – לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (M); {{ח:תתתת|(6)}} לפי פסקת משנה (3.1.1.2ג) – לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת (N). {{ח:תת|(א1)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין היחס (K) לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(3)}}. {{ח:תת|(א2)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריף שיתקבל לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} והחלטות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ו)}}. {{ח:תת|(ב)}} פורסמה הודעה כאמור, יראו בה, כמחייבת לעניין התעריפים הנקובים בה. {{ח:סעיף|12ב|כמות נחרגת ותשלום מיוחד|תיקון: תש״ע־2}} {{ח:ת}} אין בקביעתם של תעריפים לכמות נחרגת בכללים אלה, משום היתר למקורות או לכל אדם אחר, להפיק, לספק או לצרוך מים מעבר לכמות המוקצית לו, לפי העניין, או לגרוע מסמכויות מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124א|סעיפים 124א}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124ד|ו־124ד לחוק}}. {{ח:סעיף|13|ביטול}} {{ח:ת}} תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ה–1985 – בטלות. {{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשע״ז־3}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}} – ההגדרה ”אזור נסמך מים שפירים“)}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:אזור נסמך מים שפירים.jpg|400px|link=]]}} {{ח:חתימות|י״ט בסיון התשמ״ז (16 ביוני 1987)}} * '''אריה נחמקין'''<br>שר החקלאות {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] futypfrt3tqbttt73ejqfbijvkkm83y 1417571 1417546 2022-08-10T08:30:23Z OpenLawBot 8112 [1417566] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ז, 1109|תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 25|תיקון}}, {{ח:תיבה|912|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 806|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 603|תיקון}}, {{ח:תיבה|760|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|970|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 35|תיקון}}, {{ח:תיבה|293|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|851|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 1037|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)}}, {{ח:תיבה|1354|תיקון לצו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 1162|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (תעריפי מים לחקלאות)}}, {{ח:תיבה|1162|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 16|ת״ט}}, {{ח:תיבה|850|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 1582|תיקון}}, {{ח:תיבה|1698|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 160|תיקון}}, {{ח:תיבה|340|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|861|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1135|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 707|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 35|תיקון}}, {{ח:תיבה|779|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 168|ת״ט}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשס״ג, 390|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}, {{ח:תיבה|573|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 374, 375|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ו, 1179|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 784|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 382|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 94|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|447|תיקון}}, {{ח:תיבה|1310|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1313|תיקון (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 116|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|117|תיקון}}, {{ח:תיבה|398|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|706|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1070|תיקון [תש״ע] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1070|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1140|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 466|תיקון [תש״ע] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|467|תיקון}}, {{ח:תיבה|1633|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 341|תיקון}}, {{ח:תיבה|661|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1430|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 380|תיקון [תש״ע] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|381|תיקון}}, {{ח:תיבה|1150|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1438|תיקון [תש״ע] (תיקון מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1439|תיקון (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1716|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 27|תיקון}}, {{ח:תיבה|503|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|505|הוראת שעה [תשע״ד] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1136|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1310|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 438|תיקון}}, {{ח:תיבה|441|הוראת שעה [תשע״ד] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 436|תיקון}}, {{ח:תיבה|809|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1280|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 608|תיקון}}, {{ח:תיבה|746|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2230|תיקון [תשע״ה] מס׳ 2 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|2230|תיקון [תשע״ז] מס׳ 3 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|2231|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1664|תיקון}}, {{ח:תיבה|1667|תיקון [תשע״ז] מס׳ 3 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|3089|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|3452|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 273|תיקון}}, {{ח:תיבה|1661|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1118|תיקון}}, {{ח:תיבה|3498|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1318|תיקון}}, {{ח:תיבה|3276|תיקון מס׳ 2}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ד, 691|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|913|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1269|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 288|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|591|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|592|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1357|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|1681|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 45|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|442|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1003|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 105|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|476|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|535|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|926|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|985|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|1127|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|400|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|548|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|787|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|1168|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 197|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|201|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|202|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|902|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|905|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|907|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 118|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|123|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|659|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|663|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|664|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תשס״א 210|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|211|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|971|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 206|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|207|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|439|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|858|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 20|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|199|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|560|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2) [צ״ל: (מס׳ 3)]}}, {{ח:תיבה|706|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3) [צ״ל: (מס׳ 4)]}},{{ח:תיבה|706|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 7|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|180|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) [צ״ל: (מס׳ 2)]}}, {{ח:תיבה|941|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2) [צ״ל: (מס׳ 3)]}}, {{ח:תיבה|945|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3) [צ״ל: (מס׳ 4)]}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 355|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|960|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|963|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 176|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|467|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1089|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|1091|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 435|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|437|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|439|ת״ט}}, {{ח:תיבה|879|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|1049|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|1051|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 94|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|250|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1004|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1146|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 313|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}, {{ח:תיבה|1139|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 959|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1581|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1509|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1576|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1484|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112|סעיף 112}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 113|סעיף 113 לחוק}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״א־3, תשע״א־4, תשע״ב, תשע״ו, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ח־5, תשע״ט, תשע״ט־4}} {{ח:ת}} בכללים אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מורד“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא ”אזור מורד“ בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אובדן המים באותו אזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מעלה“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא ”אזור מעלה“, בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הכרזה על ”אזור מעלה“ ו”אזור מורד“ (י״פ תשע״ח, 7954; תשע״ט, 8898; תש״ף, 5544, 6825, 8823; תשפ״א, 6182; תשפ״ב, 452).}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור נסמך מים שפירים“ – אזור שניתן לנהל בו במשותף את מצאי המים למטרת חקלאות, המסומן כאזור נסמך מים שפירים במפה {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}, כל עוד לא מתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} שיעור המים הנחותים מסך מצאי המים באזור גדול מ־25%; {{ח:תתת|(2)}} הביקוש למים נחותים באזור קטן ממצאי המים הנחותים בו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“, ”חברה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקת סילוק“ ו”הפקת שיקום“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|בכללי הפקה והולכה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|בסעיף 124יא לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תאגידי מים וביוב“ – {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי הספקים המקומיים“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי הפקה והולכה“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי חישוב עלות“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי רישיון“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי שירותי תשתית“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע״א–2011}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי התעריפים“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מוחדרת“ – כמות מים שהוחדרה לפי רישיון החדרה ושהוגדרה ברישיון ככמות מוחדרת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מוכרת“ – התוצאה המתקבלת מחלוקה בשנים עשר של כמות המים המוכרת לספק לגבי שנה מסוימת, לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת כמות מוכרת)#סעיף 14ג|סעיף 14ג לכללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע״ו–2016}}, כפי שמופיע ברישיון ההספקה של מקורות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים מוקצית“ – כמות המים המוקצית כדין, בין להפקה, בין להספקה, ובין לצריכה על פי רישיון, למעט תוספת גמישה לחקלאות כמשמעותה {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב)|בכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל״ו–1976}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים מסופקת“ – כמות המים המסופקת בפועל, כפי שנמדדה בנקודת המדידה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים נחרגת“ – כל אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} כמות המים שהופקה, סופקה או נצרכה מעל או בניגוד לכמות המים המוקצית; {{ח:תתת|(2)}} כמות מים שפירים שנצרכה, כדין, לפי היתר של מנהל הרשות הממשלתית; {{ח:תתת|(3)}} כמות מים שהופקה בהפקת חורף, כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|בכללי הפקה והולכה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדגה מתועש“ – גידול דגים לשיווק בבריכות מצופות ביריעה פלסטית או בבטון, שבהן משך זמן שהיית המים פחות מ־24 שעות ומפיק המים מזרימם חזרה למקור מים לפי צו הרשאה שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 20יא|סעיף 20יא לחוק}} (להלן – צו הרשאה) ובהתאם לתנאיו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחדיר“ – מי שהחדיר מים שקיבל ממקורות לאקוויפר לפי רישיון החדרה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מים נחותים“ – קולחין, מים מליחים ומים שפירים מאיכות נחותה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מ״ק“ – מטר מעוקב של מים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקורות“ – מקורות חברת מים בע״מ, בין שהיא מספקת את המים לפי רישיון ובין שרואים אותה כאילו סיפקה אותם לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 33א|סעיף 33א לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעלי מקורות“ – מפעלים של מקורות באזורי הארץ השונים, שמתכונתם אושרה בידי מנהל הרשות הממשלתית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת מדידה“ – הנקודה שבה נמדדת כמות המים המסופקת לצרכן, לצורך עריכת החשבון בין מקורות והצרכן בעד הספקת המים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק“ – צרכן שמספק מים לצריכה ביתית או למטרת תעשייה או למטרת חקלאות, לפי רישיון, והוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} חברה, עיריה, מועצה מקומית לרבות מועצה אזורית, ועד מקומי, איגוד ערים, ובלבד שהם מספקים מים במדידה לצרכניהם לפי {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים|חוק מדידת מים, התשט״ו–1955}}, ומחייבים אותם לפי חשבון מים; {{ח:תתת|(2)}} צרכן שיתופי; {{ח:תתת|(3)}} אגודה שיתופית או תאגיד אחר שאינו חברה שמנהל הרשות הממשלתית שוכנע כי תכליתו אספקת מים בתחומו וכי הוא בא במקום אחד או יותר מן הגורמים, המנויים בפסקאות (1) או (2) לעניין אספקת מים בשטח, כולו או חלקו, של אותו גורם או גורמים, לפי העניין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק אחר ברשות מקומית“ – ספק ברשות מקומית שאינו ספק מקומי רשותי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק חד־רשותי“ – ספק, למעט חברה ולמעט ספק ברשות מקומית, המספק מים בתוך תחום יישוב אחד או יותר ובלבד שאינו ספק רב־רשותי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק מקומי רשותי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|בכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק רב־רשותי“ – ספק שהוא מועצה אזורית ובכלל זה ספק המצוי בבעלות של המועצה כאמור, המספק שירותי מים וביוב בתוך תחום של יותר מיישוב אחד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק רב־רשותי אזורי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק ברשות מקומית“ – ספק, שלא הקים חברה שחלות עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 6א|סעיף 6א לחוק תאגידי מים וביוב}}, לרבות ספק כאמור בפרט (3) להגדרת ספק, הפועל בתחום רשות מקומית שאינה מועצה אזורית, ולמעט ספק שהוא מועצה מקומית תעשייתית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – מי שמסופקים לו מים ממקורות על פי רישיון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן ביתי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן שיתופי“ – אגודה שיתופית שרשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}, סיווג לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|הפקודה האמורה}} כקיבוץ, כקיבוץ שיתופי או כקיבוץ מתחדש, למעט קיבוץ עירוני, שמתקיימים לגביה כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} היא מספקת מים למטרת צורכי בית לכמה יחידות דיור, שאין בכל אחת מהן מדידה נפרדת של מים לצורכי בית, באמצעות מד־מים המותקן ביחידת הדיור; {{ח:תתת|(2)}} היא צורכת מים ממקורות על פי רישיון שנקבעה בו הכמות, לכל המים המוקצים לצריכה ביתית; {{ח:תתת|(3)}} כמות המים שאינה למטרת צריכה ביתית נמדדת בה באמצעות מדי־מים נפרדים בכל אחד מן השטחים שאינם משמשים למטרה האמורה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|בסעיף 23(ב) לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון החדרה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 44ב|בסעיף 44ב לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ש״ח“ – שקלים חדשים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור המע״מ“ – השיעור שקבע שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 2|סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלומים בעבור סידור האספקה“ – תשלומים חד־פעמיים ששילם הספק, למקורות, לכל מ״ק, בעבור השקעות היסוד לפי חלקו היחסי במערכת המים, לרבות הגדלת חלקו היחסי, בין בהסכם ובין לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים|החוק}} ובלבד שטרם חלפו 20 שנה מיום התשלום, ולמעט תשלומים שוטפים שנתיים ששילם עקב אי־תשלומם של התשלומים החד־פעמיים כאמור. {{ח:סעיף|2|הספקת מים לפי תעריפים|תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תשע״א־3, תשע״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} מקורות לא תספק מים אלא בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, ולא תשית על צרכן, תשלומים נוספים שאינם מפורטים בכללים אלה, לרבות תשלומים בעבור סידור האספקה והיטלי הפקה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 116|בסעיף 116 לחוק}}. {{ח:תת|(א1)}} דמי מים שעל בעל רישיון לשלם למקורות לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 33א|סעיף 33א(ב) לחוק}} יחושבו לפי ההפרש בין תעריף ההפקה או תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי הפקה והולכה}}, לבין התעריף החל עליו לפי כללים אלה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות כללים אלה עדיפות על כל הסכם שנעשה בין מקורות לצרכן לפני קביעת התעריפים הנקובים בכללים אלה. {{ח:תת|(ג)}} חל שינוי בתעריפי המים בתוך תקופת הצריכה שאליה מתייחס החשבון לצרכן, יראו את הצריכה כאילו התחלקה באופן שווה לכל יום בתקופת הצריכה, והצרכן יחויב לשלם לפי התעריף הקודם בעד הימים שלפני יום השינוי ולפי התעריף החדש בעד הימים שלמן יום השינוי. {{ח:סעיף|3|מס ערך מוסף|תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3}} {{ח:ת}} למעט אם נקבע אחרת, התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; נקבעו תעריפים בכללים אלה בדרך של הפניה לתעריפים או רכיבים בתעריפים הקבועים בדבר חקיקה אחר, יופחת מהם סכום בגובה שיעור מס ערך מוסף ככל שנכלל שם ולא הופחת בכללים אלה, והכל לפי העניין. {{ח:סעיף|4|סייג לתחולה|תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3}} {{ח:ת}} התעריפים בכללים אלה יחולו לגבי מים שמספקת חברת מקורות לצרכניה. {{ח:סעיף|5|חיוב בתעריפים לפי רשיון|תיקון: תשס״ז, תשע״ז־3}} {{ח:ת}} החיוב בתעריפים הנקובים בכללים אלה ייעשה בהתאם לקביעותיו של רשיון, לרבות מטרות המים המפורטות בו. {{ח:סעיף|6|התחשבנות בין מקורות והצרכן|תיקון: תשס״ז}} {{ח:תת|(א)}} צרכן חייב לשלם למקורות את מחיר המים בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, בהתאם לחשבון שיוגש לו מאת מקורות. {{ח:תת|(ב)}} בתים כל שנה תגיש מקורות לצרכן חשבון בעד כמות מים נחרגת, אם היתה כזאת, בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה; מקורות רשאית להגיש חשבון כאמור גם לפני תום שנה, בתום כל חודש או בתום כל חלק מן השנה, אם נוכחה בצריכה של כמות מים נחרגת. {{ח:סעיף|6א|ריבית|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ח־5}} {{ח:תת|(א)}} תשלום לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112|סעיף 112 לחוק}}, שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם למקורות, שלא שולם במועד שבו היה עליהם לשלמו (להלן – מועד החיוב), ישולם בתוספת ריבית כאמור {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה)#סעיף 31|בסעיף 31 לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע״א–2011}}, ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל. {{ח:תת|(ב)}} שילם צרכן למקורות יתר תשלום על סכום שהוא חב בו לפי כללים אלה, ומקורות לא החזירה לו את יתר התשלום בתוך 30 ימים מיום תשלומו, תחזירו מקורות בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה – מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל. {{ח:סעיף|7|תעריפים למים למטרות צריכה שונות|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשמ״ט, תש״ן, תש״ן־2, תש״ן־3, תשנ״א, תשנ״א־2, תשנ״א־3, תשנ״ב, תשנ״ב־2, תשנ״ג־2, תשנ״ד, [הודעות], תשנ״ד־2, תשנ״ה־2, תשנ״ז, תשנ״ז־2, תשנ״ז־3, תשנ״ז־4, תשנ״ח, תש״ס, תש״ס־2, תשס״א, ס״ח תשס״ג, ס״ח תשס״ה, ס״ח תשס״ה־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח, תש״ע, תש״ע־2, תש״ע־3, תש״ע־4, תשע״א, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״א־5, תשע״א־6, תשע״א־7, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ג־3, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ד־3, תשע״ד־4, תשע״ד־5, תשע״ד־6, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ה־3, תשע״ה־4, תשע״ה־5, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ח־3, תשע״ח־4, תשע״ח־5, תשע״ט, תשע״ט־2, תשע״ט־3, תשע״ט־4, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2}} {{ח:ת}} התעריפים לכל מ״ק מכמות המים המסופקת מאת מקורות יהיו כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} '''מים לחקלאות''' {{ח:תת|1.1}} '''מים שפירים -''' {{ח:תת}} {{טורים שווים | {{ממורכז|{{מוקטן|שם מפעל מקורות}}}} | {{ממורכז|{{מוקטן|תעריף בעד כמות המים המוקצית {{ש}} בכל חודשי השנה בש״ח למ״ק}}}} }} {{ח:תתת|1.1.1}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תתת|1.1.2}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תתת|1.1.3}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תתת|1.1.4}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תתת|1.1.5}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תתת|1.1.6}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תתת|1.1.6א}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תתת|1.1.7}} 1.940 ש״ח, ובאזור נסמך מים שפירים – 1.647 ש״ח. {{ח:תתת|1.1.7א}} מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים – {{ח:תתתת|(1)}} הממוקמים באזור מורד – 75% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; {{ח:תתתת|(2)}} הממוקמים באזור מעלה – 125% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7. {{ח:תתת|1.1.7ב}} מים שפירים ששימשו למדגה מתועש – {{ח:תתת|(1)}} התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7 בעד כמות מים השווה למכפלה של שטח פני הבריכה ב־1,500 מ״ק לדונם, ולגבי בריכות ששטח פניהן מקורה ואינו חשוף לאור השמש – ב־750 מ״ק לדונם; {{ח:תתת|(2)}} בעד יתרת כמות המים – {{ח:תתתת|(א)}} אם הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה – 0.005 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|(ב)}} אם לא הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה, או אם לא מולאו שאר התנאים הנקובים בצו ההרשאה, מהמועד שבו נמסרה לצרכן הודעה על כך ועד שתיקן את ההפרה – 0.01 ש״ח למ״ק. {{ח:תתת|1.1.7ג}} מים שפירים ששימשו להשקיית אדמות הכבול בעמק החולה לפי תנאי הרישיון – 0.903 ש״ח, ולבעל רישיון שלא עמד בתנאי הרישיון – התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ולמים כאמור שמקורם במיתקני הפקה למים עיליים במעלה – 125% מהתעריף הנקוב בפסקה האמורה. {{ח:תתת|1.1.8}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תתת|1.1.9}} תעריף לכמות מים נחרגת – {{ח:תתתת|(1)}} בשיעור שאינו עולה על 10% – 3.489 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|(2)}} בשיעור שעולה על 10% – התעריף הנקוב בפסקת משנה 7(3)(ב) בפסקת משנה 3.1.1.2. {{ח:תת|1.2}} '''שפד״ן -''' {{ח:תת}} לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי – {{ח:תתת|1.2.1}} {{ח:הערה|תעריף לכמות מים נצרכת -}} {{ח:תתת}} בשנת 2022 – 1.538 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת}} משנת 2023 ואילך – 1.588 ש״ח למ״ק. {{ח:תתת|1.2.2}} תעריף לכמות מים נחרגת – התעריפים לפי פסקת משנה 1.1.9. {{ח:תת|1.3}} '''קולחין -''' {{ח:תתת|1.3.1}} תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות של מי השקיה חקלאית בלא מגבלות, לרבות מי קולחין ממפעל תשלובת הקישון המסופקים ממאגרי תשלובת הקישון, כפי שיקבע שר הבריאות לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}, עד לכמות המוקצית – 1.256. {{ח:תתת|1.3.2}} תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות נמוכה מן הקבוע בפסקת משנה 1.3.1 או גבוהה ממוליכות חשמלית של 1.7 דציסימנס למטר, עד לכמות המוקצית – תעריף הנמוך ב־14% מן התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.3.1. {{ח:תתת|1.3.2א}} {{ח:הערה|(פקעה).}} {{ח:תתת|1.3.3}} תעריף לכמות מים נחרגת – {{ח:תתתת|(1)}} בשיעור שאינו עולה על 8% – 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; {{ח:תתתת|(2)}} בשיעור שעולה על 8% – 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה. {{ח:תתת|1.3.4|(א)}} קביעת המוליכות החשמלית לעניין פסקה זו תיעשה על ידי מקורות, על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנה, בחודש אוקטובר; הקביעה תהווה בסיס לתעריף מי הקולחים בשנת הרישוי העוקבת, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור במהלך שנת הרישוי; {{ח:תתתת|(ב)}} דגימה של המים תיעשה על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו, במוצא מיתקן טיהור השפכים; {{ח:תתתת|(ג)}} את תוצאות הדגימה תעביר מקורות לרשות הממשלתית למים ולביוב, לא יאוחר מ־15 בחודש נובמבר של כל שנה; בצירוף אישור על העברת עותק שלהן לצרכן, 10 ימים לפחות לפני כן; {{ח:תתתת|(ד)}} הוראות פסקת משנה זו לא יחולו באזורים שבהם ראה מנהל הרשות הממשלתית, כי השימוש במי קולחים עלול לזהם מקורות מים. {{ח:תת|1{{ח:הערה|.}}4}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תת|1.5}} {{ח:הערה|(פקעה)}} {{ח:תת|1.6}} '''מים מליחים''' {{ח:תתת|(1)}} בפסקת משנה זו, ”תעריף בסיס“, בש״ח – 1.457. {{ח:תתת|(2)}} לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי – מים שמוליכותם החשמלית – {{ח:תתתת|א.}} בין 1.9 דציסימנס למטר ובין 2.65 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 10 אחוזים; {{ח:תתתת|ב.}} בין 2.65 דציסימנס למטר ובין 3.4 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 16 אחוזים; {{ח:תתתת|ג.}} בין 3.4 דציסימנס למטר ובין 4.1 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 24 אחוזים; {{ח:תתתת|ד.}} בין 4.1 דציסימנס למטר ובין 4.8 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 30 אחוזים; {{ח:תתתת|ה.}} בין 4.8 דציסימנס למטר ובין 5.2 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 34 אחוזים; {{ח:תתתת|ו.}} בין 5.2 דציסימנס למטר ובין 10 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 40 אחוזים; {{ח:תתתת|ז.}} מעל 10 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 45 אחוזים. {{ח:תתת|(3)}} מים שתכולת הסולפטים בהם עולה על 1,600 מיליגרם לליטר, או מים שרמת הברזל המומס בהם מעל 0.3 מיליגרם לליטר או מים שרמת המימן הגופרי בהם מעל 0.5 מיליגרם לליטר או צירוף של כל שניים מהם, והמוליכות החשמלית שלהם נמוכה מ־3.4 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס, בהפחתה של 25 אחוזים. {{ח:תתת|(3א)}} מים מליחים, ממיתקני הפקה למים עיליים: {{ח:תתתת|(א)}} לכמות שהוקצתה בשנת הרישוי, 90% מהקבוע בסעיף {{ח:הערה|[צ״ל: בפסקה]}} 1.6(2); {{ח:תתתת|(ב)}} הממוקמים באזור מורד, 85% מהתעריף בפסקת משנה (א); {{ח:תתתת|(ג)}} הממוקמים באזור מעלה, 115% מהתעריף בפסקת משנה (א); {{ח:תתת|(3ב)}} תעריף לכמות מים נחרגת – {{ח:תתתת|א.}} בשיעור שאינו עולה על 8% – 125% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה; {{ח:תתתת|ב.}} בשיעור שעולה על 8% – 150% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה. {{ח:תתת|(4)|א.}} קביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים לעניין סעיף זה תיעשה על ידי מקורות; {{ח:תתתת|ב.}} הקביעה כאמור תיעשה על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנתיים מחודש יולי עד חודש אוקטובר של אותה שנה (להלן בסעיף זה – תקופת הקביעה); הקביעה תהווה בסיס לתעריף המים המליחים בשתי שנות הרישוי העוקבות, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור בתקופת הקביעה; {{ח:תתתת|ג.}} הדגימה של המים תילקח בנקודה שבה מועברים המים מרשות הספק לרשות הצרכן (נקודת המעבר); {{ח:תתתת|ד.}} הדגימה של המים תילקח על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו; {{ח:תתתת|ה.}} תוצאות הדגימות יועברו על ידי מקורות לרשות הממשלתית, לא יאוחר מ־15 בחודש נובמבר של כל שנה; עותק מתוצאות הדגימות תעביר מקורות לצרכן, לפחות 10 ימים לפני כן; {{ח:תתתת|ו.}} נמנע ממקורות לקחת דגימה בשל נסיבות התלויות בצרכן, תיעשה הקביעה בשנת הרישוי העוקבת על בסיס הנתונים הנמצאים ברשותה באותה עת ורשאית היא לצורך כך לקבל נתונים בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים מאת הרשות הממשלתית וזאת עד לביצוע דגימה חוזרת שתילקח עד לסוף חודש מרס; תוצאות הבדיקה החוזרת ישמשו לצורך ההחלטה בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים ממועד הבדיקה; מנע הצרכן ביצוע בדיקה חוזרת יחויבו המים מאותו מועד לפי התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; {{ח:תתתת|ז.}} על אף האמור בפסקת משנה ב רשאים הצרכן או מקורות, לפי העניין, לערוך דגימה חוזרת גם בשנה העוקבת לשנת הבדיקה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות ממועד הדגימה הקודמת לאותו צרכן; ממצאי הבדיקה ישמשו לקביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים כאמור עד סוף תקופת הקביעה; ובלבד שאם נעשתה דגימה חוזרת בידי צרכן, תוצג לפני מקורות בדיקת מעבדה מוסמכת ומקורות תבצע דגימה חוזרת לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים, והצרכן יישא בעלות הדגימה החוזרת שתיעשה על ידי מקורות בסך 500 שקלים חדשים. {{ח:תתת|(5)}} הזכאות לעניין סעיף זה לגבי מים שאינם מזוהים כמים מליחים בעת התקנתו, תקום רק עם הגשת בקשה בכתב למנהל הרשות הממשלתית ותחל רק בשנת הרישוי העוקבת. {{ח:תתת|(6)}} פסקת משנה (2)א עד ו תחול באזורים האלה בלבד או בחלקים מהם, על פי קביעת מנהל הרשות הממשלתית: עמק הירדן; בקעת הירדן; עמק בית שאן; עמק חרוד; עמק יזרעאל; עמק זבולון; חוף הכרמל; הנגב הצפון מערבי; הר הנגב; מדבר יהודה; ערבה; כיכר סדום. {{ח:תתת|(7)}} על אף האמור בפסקות משנה (2) ו־(3), התעריף בעד מים מליחים שמנהל הרשות הורה כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הנקוב בפסקה 1.1.7. {{ח:תת|1.7}} מים שפירים שמנהל הרשות אישר שהם באיכות נחותה, ובעל הרישיון סיפקם כאמור ברישיון – 90% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ואם נקבע ברישיון שיש לספקם לצורך הספקתם למפעל קולחין והמים סופקו כאמור – 50% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; בסעיף זה, ”איכות נחותה“ – מים המהווים תוספת להפקה לגבי מקור מים מסוים ושהרכבם הכימי מונע מהם שימוש במי שתייה. {{ח:תת|1.7א}} מים מליחים המופקים מקידוח שמנהל הרשות אישר שהם מים נחותים ושנקבע ברישיון שיש לספקם למפעל קולחין, בכמות שאינה עולה על 10 מלמ״ק לשנה, והמים סופקו כאמור – 70% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.6, לפי העניין; בפסקה זו, ”מים נחותים“ – מים שאינם מנוצלים ושאספקם {{ח:הערה|[צ״ל: ושאספקתם]}} למפעל קולחין מביאה לתוספת הפקה ושמוליכותם מעל 2.65 דצמיסימנס למטר או שהרכבם הכימי מונע את אספקתם למערכות האספקה. {{ח:תת|1.8}} מים שנקבע לגביהם ברישיון ההספקה כי הם מיועדים להעברה בין מפעלית למפעל קולחין – תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לגביהם לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי הפקה והולכה}}. {{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תת|(3)}} '''מים לכל צריכה אחרת''' {{ח:תתת|(א)}} בפסקה זו – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”Z₁“ – התעריף הנקוב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 3|בסעיף 3(1)(א) לכללי התעריפים}}, כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות מוכרת; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”Z₂“ – התעריף הנקוב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 3|בסעיף 3(1)(ב) לכללי התעריפים}}, כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות נוספת; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”W“ – התעריף הנקוב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 4|בסעיף 4(1) לכללי התעריפים}}, כתעריף לשירותי מים בעד גינון ציבורי; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”S“ – המנה המתקבלת מחלוקת תעריף הביוב שנקבע לספק המקומי הרשותי לפי {{ח:חיצוני|כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)#פרק ד|פרק ד׳ לכללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה), התשע״ה–2014}}, בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע״מ; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”D₁“ – התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 1|בתוספת הראשונה לכללי חישוב עלות}}, כתעריף לעלות נמוכה מוכרת; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”D₂“ – התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 2|בתוספת השניה לכללי חישוב עלות}}, כתעריף לעלות גבוהה מוכרת; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”D₃“ – התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 3|בתוספת השלישית לכללי חישוב עלות}}, כתעריף לגינון ציבורי; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”B“ – התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 6|בסעיף 6 לכללי התעריפים}}, כתעריף לשירותי ביוב; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”R₂“ – המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|בסעיף 4(1)(1.2) לכללי הספקים המקומיים}}, בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע״מ; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”K“ – היחס בין הממוצע המשוקלל, של התעריף בעד כל כמות נוספת, בהפחתה של D₂ ו־B ושל התעריף למוסד עירוני לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי התעריפים}}, בהפחתה של D₃ ו־B לבין התעריף בעד כל כמות נוספת בהפחתה של D₂ ו־B; כפי שפורסם לפי כללים אלה; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”יחס הצריכה“ – היחס בין הכמות המוכרת לבין הכמות מעבר לכמות המוכרת שסיפקה החברה בשנה האחרונה שלפיה חושבו התעריפים לבעל הרישיון. {{ח:תתת|(ב)}} בעד מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים בכללים אלה, בכל מפעלי מקורות – {{ח:תת|3.1}} מים שפירים – {{ח:תתת|3.1.1}} לספק חד־רשותי – {{ח:תתתת|3.1.1.1}} – בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת – 0.984 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.2}} – בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 6.014 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.3}} – בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 4.886 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת|3.1.1א}} לספק רב־רשותי – {{ח:תתתת|3.1.1.1א}} בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – 0.672 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.2א}} בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 5.697 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.3א}} בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 4.574 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת|3.1.1א1}} לספק חד־רשותי שמפיק מים לפי רישיון – {{ח:תתתת|3.1.1.1א1}} בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת – 0.836 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.2א1}} בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 5.866 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.3א1}} בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 4.738 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת|3.1.1א2}} לספק רב־רשותי שמפיק מים לפי רישיון – {{ח:תתתת|3.1.1.1א2}} בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת – 0.527 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.2א2}} בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 5.556 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.3א2}} בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 4.428 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת|3.1.1א3}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|3.1.1א4}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|3.1.1ב}} לספק אחר בתחום רשות מקומית – {{ח:תתתת|3.1.1.1ב}} בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – 1.524 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.2ב}} בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 6.554 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.1.3ב}} בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 5.111 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת|3.1.1ג}} לספק מקומי רשותי – {{ח:תתתת|3.1.1.1ג}} בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – הסכום (M) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה: {{ח:תתתת}} {{ממורכז|<math>M = Z_1 - (S/1.092) - 1.13</math>}} {{ח:תתתת|3.1.1.2ג}} בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – הסכום (N) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה: {{ח:תתתת}} {{ממורכז|<math>N = Z_2 - (S/1.092) - 1.19</math>}} {{ח:תתת|3.1.2}} לספק שהוא חברה (להלן בכללים אלה – ספק חברה) – {{ח:תתתת|3.1.2.1}} בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – הסכום (L) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה: {{ח:תתתת}} {{ממורכז|<math>L = Z_1 - B - D_1</math>}} {{ח:תתתת|3.1.2.2}} בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי – הסכום (H) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו: {{ח:תתתת}} {{ממורכז|<math>H = K*(Z_2 - B - D_2)</math>}} {{ח:תתתת|3.1.2.3}} בעד גינון ציבורי – הסכום (G) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו: {{ח:תתתת}} {{ממורכז|<math>G = W - D_3</math>}} {{ח:תתתת|3.1.2.4}} היה והסכום (L) המתקבל בפסקה 3.1.2.1 נמוך מ־0.30 ש״ח (להלן – הסכום המזערי), יופחתו מהסכום (H) המתקבל בפסקה 3.1.2.2, מכפלה של יחס הצריכה בהפרש שבין L ובין הסכום המזערי, ובלבד שהסכום (H) לא יפחת מהסכום המזערי, והסכום (L) ייקבע לפי הסכום המזערי; {{ח:תתתת|3.1.2.5}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2023):}} בעד האספקה מעבר לגדר ההפרדה הביטחונית בירושלים עד גובה הכמות המוקצית – 0.962 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתת|3.1.2.5א}} בעד אספקת המים לירושלים לספקי מים שהוגדרו בהסכמים מדיניים עד גובה הכמות המוקצית – 3.448 ש״ח למ״ק; {{ח:תתת|3.1.3}} למי שאינו ספק – {{ח:תתתת|3.1.3.1}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתתת|3.1.3.2|(א)}} בעד כל כמות שעד 15,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – R₂, ואם סופקה כמות מוכרת, יהיה התעריף בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – R₁; בפסקה זו, ”R₁“ – המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|בסעיף 4(1)(1.1) לכללי הספקים המקומיים}}, בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע״מ; {{ח:תתתתת|(ב)}} בעד כל כמות שמעבר ל־15,000 מ״ק ועד 250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – בהפחתה של 0.7 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתתת|(ג)}} בעד כל כמות שמעבר ל־250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – בהפחתה של 0.95 ש״ח למ״ק, בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; {{ח:תתתת|3.1.3.2א}} בעד צריכה שהוכרה כנזילה סמויה, לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|פסקה {{ח:הערה|(}}5.3{{ח:הערה|)}} בסעיף 4 לכללי הספקים המקומיים}}, בשינויים המחויבים מזהות הספק; {{ח:תתתת|3.1.3.3}} על אף האמור בפסקאות משנה 3.1.3.1 ו־3.1.3.2, בעד בית חולים, בית מרחץ ומקווה – לכמות שעד לכמות שנקבעה כאמור בפסקאות משנה (1) ו־(2) ושאושרה לפי פסקאות משנה (3) או (4) לפי העניין – 2.845 ש״ח למ״ק; {{ח:תתתתת|(1)}} לבית מרחץ ומקווה המתפרסם ברשימת מקוואות הטהרה של המשרד לשירותי דת – לכל כמות מים ושהתקיימו כל אלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} נציג של מקורות, בדק ואישר בכתב, כי כל המים מסופקים לו במד־מים נפרד; {{ח:תתתתתת|(ב)}} מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים המסופקים לו משמשים למטרה זו בלבד; {{ח:תתתתתת|(ג)}} מהנדס מים אישר בכתב כי הותקנו בו אבזרים חוסכי מים; נמצא כי כל מכלי הדחה הם דו־כמותיים וכי בפתח כל קבועת שרברבות מותקנים וסתים ומגבילי ספיקה, יראו בכך כהתקנת אבזרים חוסכי מים לעניין פסקה זו; {{ח:תתתתת|(2)}} לבית חולים אחד מאלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} לכל כמות מים שנמדדה ברשת מים נפרדת המספקת מים רק לשימושים רפואיים ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתתתתתת|(1)}} אושר בידי מהנדס מים כי בבית החולים מותקנת רשת מים נפרדת כאמור; {{ח:תתתתתתת|(2)}} מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים לשימושים רפואיים מסופקים ברשת הנפרדת ומשמשים למטרה זו בלבד; {{ח:תתתתתת|(ב)}} לא קיימת בבית החולים או לא אושר קיומה של רשת נפרדת כאמור – הכמות המתקבלת ממכפלת מספר מיטות האשפוז, לפי תעודת רישום בית חולים המתפרסמת על ידי האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים במשרד הבריאות, בשנה מסוימת, ב־15 מטרים מעוקבים לחודש (להלן – הכמות המחושבת); {{ח:תתתתת|(3)}} בית מרחץ או מקווה יגיש למקורות, ב־1 באוקטובר, אחת לשנתיים, את האישורים הנדרשים לפי פסקת משנה (א); הוגשו האישורים כאמור תבוצע האספקה, בתקופה העוקבת, בידי ספק המים בהתאם לתעריפים ולכמויות בסעיף זה; לא הוגשו אישורים כאמור או מצאה מקורות כי בית המרחץ או המקווה פועלים בניגוד למוצהר יראה בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין; {{ח:תתתתת|(4)}} בית חולים יגיש למקורות, ב־1 באוקטובר, אחת לשנתיים, אישורים כאמור בפסקת משנה (ב)(1) או את הכמות המתקבלת לפי פסקת משנה (ב)(2), לפי העניין; ב־1 בנובמבר, אחת לשנתיים, תעביר מקורות את האישורים וכמויות המחושבות בפירוט לפי בתי החולים, לרשות הממשלתית; הרשות הממשלתית תאשר לספק המים את הכמות לאספקה לפי פסקאות משנה (ב)(1) או (ב)(2), כולה או חלקה, לפי העניין, לגבי התקופה העוקבת; לא הוגשו אישורים או כמות מחושבת כאמור או נמצא כי בית חולים פועל בניגוד למוצהר, תראה מקורות בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין; {{ח:תתתת|3.1.3.4}} על אף האמור בפסקת משנה 3.1.3.2, מים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מיועדים לסילוק מאקוויפר – {{ח:תתתתת|(1)}} לא יחויבו בתעריף אם מתקיים בהם אחד מאלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ותנאיו ליעד החדרה שלא נקבע לגביו ברישיון ההחדרה שהוא בעדיפות משנית; {{ח:תתתתתת|(ב)}} נקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת שיקום והם הופקו וסופקו לפי תנאי הרישיון, ובלבד שכל המים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת סילוק הופקו וסולקו לפי תנאי הרישיון; {{ח:תתתתת|(2)}} יחויבו בתעריף בשיעור של 30% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ליעד שהוגדר ברישיון ההחדרה כיעד בעדיפות משנית; {{ח:תתתתת|(3)}} יחויבו בתעריף בשיעור של 50% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם סולקו לפי רישיון ולפי תנאיו ליעד שהוגדר ברישיון כאגן ההיקוות של הכינרת. {{ח:תת|3.2}} על אף האמור בפסקת משנה 3.1 – {{ח:תתת|(1)}} מים שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם באיכות נחותה ומתאימים לשימושים אחרים – יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב־56% מ־R₂; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} מים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 22,000 מיליגרם כלור לליטר ושהרכבם מונע שימוש בהם למי שתייה, ומנהל הרשות אישר שהם מים מליחים – לספק המנוי בפסקאות משנה 3.1.1 עד 3.1.2 תעריף הנמוך ב־71% מ־R₂, ואולם אם סופקו המים חלף כמות מוכרת לפי פסקת משנה 3.1.1.1 יהיה התעריף נמוך ב־96% מ־R₂; ולמי שאינו ספק לפי פסקת משנה 3.1.3 למים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 2,500 מיליגרם כלור לליטר תעריף הנמוך ב־50% מ־R₂ ומעל 2,500 מילגרם כלור לליטר לפי הפירוט הזה: {{ח:תתת}} <table> <tr><th>מספר</th><th>מליחות (מיליגרם כלור לליטר)</th><th>תעריף בש״ח למ״ק</th></tr> <tr><td>(1)</td><td>2,501 עד 6,000</td><td>3.613</td></tr> <tr><td>(2)</td><td>6,001 עד 8,000</td><td>3.287</td></tr> <tr><td>(3)</td><td>8,001 עד 10,000</td><td>2.961</td></tr> <tr><td>(4)</td><td>10,001 עד 12,000</td><td>2.635</td></tr> <tr><td>(5)</td><td>12,001 עד 14,000</td><td>2.309</td></tr> <tr><td>(6)</td><td>14,001 עד 16,000</td><td>1.984</td></tr> <tr><td>(7)</td><td>16,001 עד 18,000</td><td>1.658</td></tr> <tr><td>(8)</td><td>18,001 עד 20,000</td><td>1.332</td></tr> <tr><td>(9)</td><td>20,001 עד 21,999</td><td>0.916</td></tr> </table> {{ח:תתת|(3א)}} מים שמליחותם מעל 22,000 מיליגרם כלור לליטר – לא יחויבו בדמי מים; {{ח:תתת|(3ב)}} נוסף על האמור בפסקת משנה (3), למי שאינו ספק, בעד כל כמות שמעבר ל־15,000 מ״ק ועד 250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – התעריף בעד אותה רמת מליחות, לפי הטבלה שבפסקת משנה (3), בהפחתה של 0.7 ש״ח למ״ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל{{ח:הערה|־}}R₂; ובעד כל כמות שמעבר ל־250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – התעריף בעד אותה רמת מליחות בהפחתה של 0.95 ש״ח למ״ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל{{ח:הערה|־}}R₂ בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם; {{ח:תתת|(4)}} מי קולחים, שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש, למעט מי השפד״ן – יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב־56% מ־R₂; {{ח:תתת|(5)}} מי שפד״ן שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש – יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב־40% מ־R₂; {{ח:תתת|(6)}} תעריף לכמות מים נחרגת – {{ח:תתתת|1.}} בשיעור שאינו עולה על 8% – 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; {{ח:תתתת|2.}} בשיעור שעולה על 8% – 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה; {{ח:תתת|(7)}} מקורות תקבע את תכולת הכלורידים והיונים המומסים לעניין סעיף זה לפי סעיף 7(1.6)(4)ב עד ז; {{ח:תתת|(8)}} על אף האמור בפסקה זו, התעריף בעד מים מליחים, מים נחותים או מי קולחין, לרבות שפד״ן, שמנהל הרשות קבע כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הקבוע לאותו ספק בפסקה 3.1 בעד כל כמות מים שפירים שמעבר לכמות המוכרת. {{ח:תת|(4)}} '''מים לשמירת ערכי טבע -''' {{ח:תת}} בעד הזרמה של מים בבתי גידול לחים שמנהל הרשות הגדירם ברישיון כמיועדים לשמירת ערכי טבע – {{ח:תתת|(1)}} שהפיק בעל הרישיון – תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי הפקה והולכה}}; {{ח:תתת|(2)}} שסיפקה מקורות לבעל הרישיון – העלות הכרוכה בהפקתם ואספקתם, כפי שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית. {{ח:סעיף|8|אחזקת מערכות מים וביוב|תיקון: תשמ״ט, תש״ן, תשנ״א־3, תשנ״ד־2, תשנ״ה, תשנ״ז־2, תש״ס־2, תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״א־3, תשע״א־6, תשע״ב־2, [הודעות], תשע״ג, תשע״ג־3, תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ח־5, תשע״ט, תשע״ט־4, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} מקורות תפריש מתוך הסכומים שחייבה ספק ברשות מקומית, בעד כל כמות מים שסיפקה לו, סכום למ״ק מהחיוב למים שסופקו לכל מטרת צריכה או שימוש למעט לחקלאות: {{ח:תתת|(1)}} לספק מקומי רשותי – 0.834 ש״ח; {{ח:תתת|(2)}} לספק אחר ברשות מקומית – 0.314 ש״ח. {{ח:תת|(ב)}} סכומים שהפרישה מקורות בניכוי הוצאות גבייה, מתוך הסכומים כאמור בסעיף קטן (א) יירשמו בנפרד, והיא לא תשעבד או תמחה כספים אלה ולא תיתן זכות קיזוז לגביהם בלא אישור הממונה; עם הקמתה של חברה בתחומי הספק שממנו נגבו הכספים כאמור בסעיף קטן (א), ולא מוקדם מיום 1 בינואר 2011, תעביר מקורות לחברה, על פי הוראת הממונה ובמועד שיורה, את סך כל הכספים שנגבו מאותו ספק כאמור, בתוספת ריבית; לעניין זה, {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ריבית“ – ריבית חשב כללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שמתפרסמת, מזמן לזמן, ברשומות ובהפחתה של 1.25%; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות גבייה“ – 3% מתוך הסכומים שחייבה מקורות לפי סעיף קטן (א), ואם נקטה לשם גבייתם בהליך בבית משפט או בהוצאה לפועל – 8% מתוך הסכומים שחייבה ושלגביהם נקטה בהליך כאמור. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הוקמה חברה וכל עוד לא נקבעו לה תעריפים כאמור {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 30|בסעיף 30 לכללי חישוב עלות}}, ימשיכו לחול על אספקת המים התעריפים לפי כללים אלה לספקים או לחברות, לפי העניין, כפי שחלו ערב הקמתה, ואולם לעניין סכומים שתפריש מקורות לפי סעיף קטן (א) החל ממועד הקמת החברה כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (ב) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ד) ו־(ה). {{ח:תת|(ד)}} על פי הוראה בכתב של הממונה והחל מהמועד שיורה עליו, ובלבד שלא יקדם ליום תחילת התקופה שלגביה שלחה החברה הודעת חיוב ראשונה לצרכניה, מקורות תפסיק את גביית התעריפים מהחברה שהוקמה כאמור, לפי תעריף של ספק ברשות מקומית ותחייב את החברה לפי תעריף של ספק רב־רשותי לחברה שהוקמה כאמור. {{ח:תת|(ה)}} הורה הממונה למקורות כאמור בסעיף קטן (ד), תעביר מקורות מיידית לחברה סכומים שהפרישה בעבורה לפי סעיף קטן (ג), מיום הקמתה. {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה, באישור מועצת הרשות הממשלתית להורות למקורות לבצע אחד האלה: {{ח:תתת|(1)}} להפחית מהסכום שהיא גובה מספק לפי סעיף קטן (א) בתנאים ולתקופה שיורה ובלבד שתעריף שישלם הספק כאמור לא יפחת מתעריף לספק חד־רשותי; {{ח:תתת|(2)}} להפחית מהסכומים שהפרישה לפי סעיף קטן (א); {{ח:תתת|(3)}} להעביר לספק סכומים שנרשמו לזכותו לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה – הסכומים שנרשמו) ובלבד שהסכום שתעביר לא יעלה על מכפלה של הסכום שהממונה אישר לאותו ספק כהשקעה עודפת במערכות מים או ביוב בתחומו ביחס שבין הסכומים שנרשמו לבין הסכומים שנרשמו בצירוף החוב במקורות בשל אותם סכומים. {{ח:תת|(ז)}} הוראה כאמור בסעיף קטן (ו) תינתן בשים לב למצב משק המים והביוב בתחום הספק האמור, וליעילות ניהול משק המים והביוב בידי אותו ספק, ובהתקיים התנאים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} אם הספק הוא ספק ברשות מקומית למעט ספק כאמור בפרט (3) להגדרה ספק, ההפחתה או ההעברה התבקשו בשל השקעות במערכות המים או הביוב בתחומו, והממונה נוכח לדעת כי יש הכרח או דחיפות בביצוען; {{ח:תתת|(2)}} אם הספק הוא אגודה שיתופית – לאחר שקוימה התייעצות עם רשם האגודות השיתופיות כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 3|בסעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות}}. {{ח:סעיף|8א||תיקון: תש״ן, תש״ע־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|8ב|תעריף למים מוחדרים|תיקון: תשע״ח־5}} {{ח:ת}} מקורות תשלם למחדיר בעד כל כמות מוחדרת שהפיקה, את הסכום הנמוך מבין שני אלה: {{ח:תת|(1)}} עלות כפי שתחושב לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)#סעיף 5|סעיף 5 לכללי שירותי תשתית}} בהתאמות ובשינויים האלה: {{ח:תתת|(א)}} מקדם החזר ההון יעמוד על השיעור לפי סעיף קטן (ב) כשהוא מוכפל ב־1.4; {{ח:תתת|(ב)}} תקופת הקיים בשנים תעמוד על 20 שנה; {{ח:תת|(2)}} 2 ש״ח למ״ק. {{ח:סעיף|9||תיקון: תש״ן, תש״ס־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|10||תיקון: תש״ע־2, תשע״ג, תשע״ז־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|11||תיקון: תשס״ז, תש״ע־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|12||תיקון: תשס״ז, תש״ע־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|12א|פרסום תעריפים|תיקון: תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״א־6, תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ו}} {{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריפים שהתקבלו – {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטל);}} {{ח:תתת|(2)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(3)}} – {{ח:תתתת|(1)}} לפי פסקת משנה (3.1.2.1) – לספק חברה, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (L); {{ח:תתתת|(2)}} לפי פסקת משנה (3.1.2.2) – לספק חברה, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי (H); {{ח:תתתת|(3)}} לפי פסקת משנה (3.1.2.3) – לספק חברה, בעד גינון ציבורי (G); {{ח:תתתת|(4)}} לפי פסקת משנה (3.1.3.2) – למי שאינו ספק; {{ח:תתתת|(5)}} לפי פסקת משנה (3.1.1.1ג) – לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (M); {{ח:תתתת|(6)}} לפי פסקת משנה (3.1.1.2ג) – לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת (N). {{ח:תת|(א1)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין היחס (K) לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(3)}}. {{ח:תת|(א2)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריף שיתקבל לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} והחלטות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ו)}}. {{ח:תת|(ב)}} פורסמה הודעה כאמור, יראו בה, כמחייבת לעניין התעריפים הנקובים בה. {{ח:סעיף|12ב|כמות נחרגת ותשלום מיוחד|תיקון: תש״ע־2}} {{ח:ת}} אין בקביעתם של תעריפים לכמות נחרגת בכללים אלה, משום היתר למקורות או לכל אדם אחר, להפיק, לספק או לצרוך מים מעבר לכמות המוקצית לו, לפי העניין, או לגרוע מסמכויות מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124א|סעיפים 124א}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124ד|ו־124ד לחוק}}. {{ח:סעיף|13|ביטול}} {{ח:ת}} תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ה–1985 – בטלות. {{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשע״ז־3}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}} – ההגדרה ”אזור נסמך מים שפירים“)}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:אזור נסמך מים שפירים.jpg|400px|link=]]}} {{ח:חתימות|י״ט בסיון התשמ״ז (16 ביוני 1987)}} * '''אריה נחמקין'''<br>שר החקלאות {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 5gy7vgccw8t5kf9aja9brdr0z79v26o 0 469972 1417456 2022-08-09T16:00:13Z OpenLawBot 8112 הפניה wikitext text/x-wiki #הפניה [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]] qhyvgia03vw2j2zn7iumysixa0z6yes 117 469973 1417457 2022-08-09T16:00:14Z OpenLawBot 8112 הפניה wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]] 6w1mt05b788y0fltph0t9n4v4lb4la4 1 469974 1417458 2022-08-09T16:00:15Z OpenLawBot 8112 דף ריק wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 0 469975 1417466 2022-08-09T17:40:53Z Fuzzy 29 הפניה לדף [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]] wikitext text/x-wiki #הפניה [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]] qhyvgia03vw2j2zn7iumysixa0z6yes 0 469976 1417470 2022-08-09T18:12:28Z Fuzzy 29 הפניה לדף [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]] wikitext text/x-wiki #הפניה [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]] 5erdstxddofptx65ks9uvbydb9m6uj8 0 469977 1417471 2022-08-09T18:14:29Z Fuzzy 29 הפניה לדף [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]] wikitext text/x-wiki #הפניה [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]] ecar9wyxx6i425fq89ndelaxmna8mna 0 469978 1417472 2022-08-09T18:16:05Z Fuzzy 29 הפניה לדף [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח)]] wikitext text/x-wiki #הפניה [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח)]] svnyu328skrrdhg1wdsf53p53q14eol 0 469979 1417484 2022-08-09T19:43:01Z Editor259 28663 יצירת דף עם התוכן "(לט, א) (לט, ב) (לט, ג) (לט, ד) (לט, ה) (לט, ו) (לט, ז) (לט, ח) (לט, ט) (לט, י) (לט, יא) (לט, יב) (לט, יג) (לט, יד) (לט, טו) ...ת נבל ו[.]לי מינ[..] \ וכן תאמר בתרועה: (לט, טז) ...ל כלם טובים \ וכל צורך בעתו יספיק: ''[יש נקודות מעל הלמ"ד במילה "כלם" ומעל הו"ו\יו"ד במילה "בעתו"]'' (לט, טז, שול..." wikitext text/x-wiki (לט, א) (לט, ב) (לט, ג) (לט, ד) (לט, ה) (לט, ו) (לט, ז) (לט, ח) (לט, ט) (לט, י) (לט, יא) (לט, יב) (לט, יג) (לט, יד) (לט, טו) ...ת נבל ו[.]לי מינ[..] \ וכן תאמר בתרועה: (לט, טז) ...ל כלם טובים \ וכל צורך בעתו יספיק: ''[יש נקודות מעל הלמ"ד במילה "כלם" ומעל הו"ו\יו"ד במילה "בעתו"]'' (לט, טז, שולי) [...ל כלם טובים \] לכל צריך ב' יספיקו ''[יש נקודה מעל הבי"ת שבו נכתבה כגרש]'' (לט, יז) ...עריך ...\ [.]מוצא פיו א[.]צרו: {{לא נשלם}} [[קטגוריה:בן סירא]] f95mfb70nlfj730u5g4ecsc0s2dp29b 0 469980 1417487 2022-08-09T19:50:43Z Editor259 28663 יצירת דף עם התוכן "(מ, א) עסק גדול חלק אל \ ועול פרך על [.]ני אדם: (מ, א, שולי) [עסק גדול חלק] עליון [\ ועול פרך על [.]ני אדם: (מ, א) מיום צאתו מרחם אמו \ עד יום שובו אל אם כל חי: ''[יש נקודה מעל המ"ם במילה "אם"] (מ, א, שולי) [מיום צאתו מרחם אמו \ עד יום שובו אל] אל [כל חי]: (מ, ב) (מ, ג) ...ושב כסא לגבה..." wikitext text/x-wiki (מ, א) עסק גדול חלק אל \ ועול פרך על [.]ני אדם: (מ, א, שולי) [עסק גדול חלק] עליון [\ ועול פרך על [.]ני אדם: (מ, א) מיום צאתו מרחם אמו \ עד יום שובו אל אם כל חי: ''[יש נקודה מעל המ"ם במילה "אם"] (מ, א, שולי) [מיום צאתו מרחם אמו \ עד יום שובו אל] אל [כל חי]: (מ, ב) (מ, ג) ...ושב כסא לגבה \ עד לשוב עפר ואפר: ''[יש נקודות מעל השי"ן ומעל הו"ו במילה "לשוב"]'' (מ, ג, שולי) [...ושב כסא לגבה \ עד] לובש [עפר ואפר:] (מ, ג, שולי) ''[יכול להיות שיש כתיב שולי שני שטרם הוקלד]'' {{לא נשלם}} [[קטגוריה:בן סירא]] 6ewh9cf22nd1yfusovzcyk0t7scfltp 0 469981 1417490 2022-08-09T20:46:53Z Editor259 28663 יצירת דף עם התוכן "(מד, א) <קטע התחלה=א/>חסר את א[.]<קטע סוף=א/> (מד, ב) <קטע התחלה=א/>רב כבוד חלק עליון \ וגדלה מ[.]<קטע סוף=ב/> (מד, ג) <קטע התחלה=א/>ויעצים בתבונתם \ וחזי כל בנב[.]<קטע סוף=ג/> (מד, ד) <קטע התחלה=א/>שרי גו[.] [.]מזמ[...]ם \ ו[...]ים במחק[.]{{ש}}<קטע סוף=ד/> (מד, ד) <קטע התחלה=א/>חכמי שיח בס[.]..." wikitext text/x-wiki (מד, א) <קטע התחלה=א/>חסר את א[.]<קטע סוף=א/> (מד, ב) <קטע התחלה=א/>רב כבוד חלק עליון \ וגדלה מ[.]<קטע סוף=ב/> (מד, ג) <קטע התחלה=א/>ויעצים בתבונתם \ וחזי כל בנב[.]<קטע סוף=ג/> (מד, ד) <קטע התחלה=א/>שרי גו[.] [.]מזמ[...]ם \ ו[...]ים במחק[.]{{ש}}<קטע סוף=ד/> (מד, ד) <קטע התחלה=א/>חכמי שיח בס[.]רתם \ ומשלים ב[.]<קטע סוף=ד/> (מד, ה) ח[.]רי מזמור על קו \ ונשאי מש (מד, ו) אנשי חיל וסמכי כח \ וש[.] (מד, ז) כל א[ל]ה בדרם נכבדו (מד, ח) יש מהם הניחו שם \ ל[.] (מד, ט) ויש מהם שאין לו זכר (מד, ט) כאשר לא היו היו (מד, י) אולם אלה אנשי חסד \ ו[.] (מד, יא) אם זרעם נאמן טובם \ ונ[.] (מד, יב) בבריתם עמד זרעם \ וצאצאי[..] (מד, יג) [..] עולם יעמד זרעם \ וכבודם לא ימ[..] (מד, יד) ם בשלום נאספה \ שמם חיל דור ודר (מד, טו) עדה \ ותחלתם יספר קהל ''[יש רווח כאן בכ"י]'' (מד, יז) מצא תמים ב[.] [[קטגוריה:בן סירא]] 5t6lwlddffyj7ka20s472qzy6c77dlh 1417495 1417490 2022-08-09T22:12:41Z Shalomori123 9336 Shalomori123 העביר את הדף [[בן סירא/מצדה/מד]] לשם [[בן סירא/כתב יד מצדה/מד]] wikitext text/x-wiki (מד, א) <קטע התחלה=א/>חסר את א[.]<קטע סוף=א/> (מד, ב) <קטע התחלה=א/>רב כבוד חלק עליון \ וגדלה מ[.]<קטע סוף=ב/> (מד, ג) <קטע התחלה=א/>ויעצים בתבונתם \ וחזי כל בנב[.]<קטע סוף=ג/> (מד, ד) <קטע התחלה=א/>שרי גו[.] [.]מזמ[...]ם \ ו[...]ים במחק[.]{{ש}}<קטע סוף=ד/> (מד, ד) <קטע התחלה=א/>חכמי שיח בס[.]רתם \ ומשלים ב[.]<קטע סוף=ד/> (מד, ה) ח[.]רי מזמור על קו \ ונשאי מש (מד, ו) אנשי חיל וסמכי כח \ וש[.] (מד, ז) כל א[ל]ה בדרם נכבדו (מד, ח) יש מהם הניחו שם \ ל[.] (מד, ט) ויש מהם שאין לו זכר (מד, ט) כאשר לא היו היו (מד, י) אולם אלה אנשי חסד \ ו[.] (מד, יא) אם זרעם נאמן טובם \ ונ[.] (מד, יב) בבריתם עמד זרעם \ וצאצאי[..] (מד, יג) [..] עולם יעמד זרעם \ וכבודם לא ימ[..] (מד, יד) ם בשלום נאספה \ שמם חיל דור ודר (מד, טו) עדה \ ותחלתם יספר קהל ''[יש רווח כאן בכ"י]'' (מד, יז) מצא תמים ב[.] [[קטגוריה:בן סירא]] 5t6lwlddffyj7ka20s472qzy6c77dlh 1417498 1417495 2022-08-09T22:17:58Z Shalomori123 9336 wikitext text/x-wiki (מד, א) <קטע התחלה=א/>חסר את א[.]<קטע סוף=א/> (מד, ב) <קטע התחלה=ב/>רב כבוד חלק עליון \ וגדלה מ[.]<קטע סוף=ב/> (מד, ג) <קטע התחלה=ג/>ויעצים בתבונתם \ וחזי כל בנב[.]<קטע סוף=ג/> (מד, ד) <קטע התחלה=ד/>שרי גו[.] [.]מזמ[...]ם \ ו[...]ים במחק[.]{{ש}}<קטע סוף=ד/> (מד, ד) <קטע התחלה=א/>חכמי שיח בס[.]רתם \ ומשלים ב[.]<קטע סוף=ד/> (מד, ה) ח[.]רי מזמור על קו \ ונשאי מש (מד, ו) אנשי חיל וסמכי כח \ וש[.] (מד, ז) כל א[ל]ה בדרם נכבדו (מד, ח) יש מהם הניחו שם \ ל[.] (מד, ט) ויש מהם שאין לו זכר (מד, ט) כאשר לא היו היו (מד, י) אולם אלה אנשי חסד \ ו[.] (מד, יא) אם זרעם נאמן טובם \ ונ[.] (מד, יב) בבריתם עמד זרעם \ וצאצאי[..] (מד, יג) [..] עולם יעמד זרעם \ וכבודם לא ימ[..] (מד, יד) ם בשלום נאספה \ שמם חיל דור ודר (מד, טו) עדה \ ותחלתם יספר קהל ''[יש רווח כאן בכ"י]'' (מד, יז) מצא תמים ב[.] [[קטגוריה:בן סירא]] beluhw0bhci1bv5lmuc7f2wsoy57itq 1417499 1417498 2022-08-09T22:19:23Z Shalomori123 9336 wikitext text/x-wiki (מד, א) <קטע התחלה=א/>חסר את א[.]<קטע סוף=א/> (מד, ב) <קטע התחלה=ב/>רב כבוד חלק עליון \ וגדלה מ[.]<קטע סוף=ב/> (מד, ג) <קטע התחלה=ג/>ויעצים בתבונתם \ וחזי כל בנב[.]<קטע סוף=ג/> (מד, ד) <קטע התחלה=ד/>שרי גו[.] [.]מזמ[...]ם \ ו[...]ים במחק[.]{{ש}}<קטע סוף=ד/> (מד, ד) <קטע התחלה=ד/>חכמי שיח בס[.]רתם \ ומשלים ב[.]<קטע סוף=ד/> (מד, ה) ח[.]רי מזמור על קו \ ונשאי מש (מד, ו) אנשי חיל וסמכי כח \ וש[.] (מד, ז) כל א[ל]ה בדרם נכבדו (מד, ח) יש מהם הניחו שם \ ל[.] (מד, ט) ויש מהם שאין לו זכר (מד, ט) כאשר לא היו היו (מד, י) אולם אלה אנשי חסד \ ו[.] (מד, יא) אם זרעם נאמן טובם \ ונ[.] (מד, יב) בבריתם עמד זרעם \ וצאצאי[..] (מד, יג) [..] עולם יעמד זרעם \ וכבודם לא ימ[..] (מד, יד) ם בשלום נאספה \ שמם חיל דור ודר (מד, טו) עדה \ ותחלתם יספר קהל ''[יש רווח כאן בכ"י]'' (מד, יז) מצא תמים ב[.] [[קטגוריה:בן סירא]] q3wovw7oy7m19bc2ig0huljhl0kq81w 1417500 1417499 2022-08-09T22:43:44Z Editor259 28663 wikitext text/x-wiki (מד, א) <קטע התחלה=א/>חסד \ את א[.]<קטע סוף=א/> (מד, ב) <קטע התחלה=ב/>רב כבוד חלק עליון \ וגדלה מ[.]<קטע סוף=ב/> (מד, ג) <קטע התחלה=ג/>ויעצים בתבונתם \ וחזי כל בנב[.]<קטע סוף=ג/> (מד, ד) <קטע התחלה=ד/>שרי גו[.] [.]מזמ[...]ם \ ו[...]ים במחק[.]{{ש}}<קטע סוף=ד/> (מד, ד) <קטע התחלה=ד/>חכמי שיח בס[.]רתם \ ומשלים ב[.]<קטע סוף=ד/> (מד, ה) <קטע התחלה=ה/>ח[.]רי מזמור על קו \ ונשאי מש<קטע סוף=ה/> (מד, ו) <קטע התחלה=ו/>אנשי חיל וסמכי כח \ וש[.]<קטע סוף=ו/> (מד, ז) <קטע התחלה=ז/>כל א[ל]ה בדרם נכבדו<קטע סוף=ז/> (מד, ח) <קטע התחלה=ח/>יש מהם הניחו שם \ ל[.]<קטע סוף=ח/> (מד, ט) <קטע התחלה=ט/>ויש מהם שאין לו זכר{{ש}}<קטע סוף=ט/> (מד, ט) <קטע התחלה=ט/>כאשר לא היו היו<קטע סוף=ט/> (מד, י) <קטע התחלה=י/>אולם אלה אנשי חסד \ ו[.]<קטע סוף=י/> (מד, יא) <קטע התחלה=יא/>אם זרעם נאמן טובם \ ונ[.]<קטע סוף=יא/> (מד, יב) <קטע התחלה=יב/>בבריתם עמד זרעם \ וצאצאי[..]<קטע סוף=יב/> (מד, יג) <קטע התחלה=יג/>[..] עולם יעמד זרעם \ וכבודם לא ימ[..]<קטע סוף=יג/> (מד, יד) <קטע התחלה=יד/>ם בשלום נאספה \ שמם חיל דור ודר<קטע סוף=יד/> (מד, טו) <קטע התחלה=טו/>עדה \ ותחלתם יספר קהל<קטע סוף=טו/> ''[יש רווח כאן בכ"י]'' (מד, יז) <קטע התחלה=יז/>מצא תמים ב[.]<קטע סוף=יז/> [[קטגוריה:בן סירא]] kiz599co3tql2yvs2i0p5i6oqkgpt3q 1417501 1417500 2022-08-09T22:45:19Z Editor259 28663 wikitext text/x-wiki (מד, א) <קטע התחלה=א/>חסד \ את א[.]<קטע סוף=א/> (מד, ב) <קטע התחלה=ב/>רב כבוד חלק עליון \ וגדלה מ[.]<קטע סוף=ב/> (מד, ג) <קטע התחלה=ג/>ויעצים בתבונתם \ וחזי כל בנב[.]<קטע סוף=ג/> (מד, ד) <קטע התחלה=ד/>שרי גו[.] [.]מזמ[...]ם \ ו[...]ים במחק[.]{{ש}}<קטע סוף=ד/> (מד, ד) <קטע התחלה=ד/>חכמי שיח בס[.]רתם \ ומשלים ב[.]<קטע סוף=ד/> (מד, ה) <קטע התחלה=ה/>ח[.]רי מזמור על קו \ ונשאי מש<קטע סוף=ה/> (מד, ו) <קטע התחלה=ו/>אנשי חיל וסמכי כח \ וש[.]<קטע סוף=ו/> (מד, ז) <קטע התחלה=ז/>כל א^לה בדרם נכבדו<קטע סוף=ז/> (מד, ח) <קטע התחלה=ח/>יש מהם הניחו שם \ ל[.]<קטע סוף=ח/> (מד, ט) <קטע התחלה=ט/>ויש מהם שאין לו זכר{{ש}}<קטע סוף=ט/> (מד, ט) <קטע התחלה=ט/>כאשר לא היו היו<קטע סוף=ט/> (מד, י) <קטע התחלה=י/>אולם אלה אנשי חסד \ ו[.]<קטע סוף=י/> (מד, יא) <קטע התחלה=יא/>אם זרעם נאמן טובם \ ונ[.]<קטע סוף=יא/> (מד, יב) <קטע התחלה=יב/>בבריתם עמד זרעם \ וצאצאי[..]<קטע סוף=יב/> (מד, יג) <קטע התחלה=יג/>[..] עולם יעמד זרעם \ וכבודם לא ימ[..]<קטע סוף=יג/> (מד, יד) <קטע התחלה=יד/>ם בשלום נאספה \ שמם חיל דור ודר<קטע סוף=יד/> (מד, טו) <קטע התחלה=טו/>עדה \ ותחלתם יספר קהל<קטע סוף=טו/> ''[יש רווח כאן בכ"י]'' (מד, יז) <קטע התחלה=יז/>מצא תמים ב[.]<קטע סוף=יז/> [[קטגוריה:בן סירא]] 5ovcxm1l217yx1sz6v08xivoe0d0qyj 0 469982 1417496 2022-08-09T22:12:41Z Shalomori123 9336 Shalomori123 העביר את הדף [[בן סירא/מצדה/מד]] לשם [[בן סירא/כתב יד מצדה/מד]] wikitext text/x-wiki #הפניה [[בן סירא/כתב יד מצדה/מד]] 5rkg7y2hslwqu4fm6g7q15vbuvouigb 0 469983 1417504 2022-08-09T23:03:24Z Editor259 28663 יצירת דף עם התוכן "(מג, א) <קטע התחלה=א/>מאר מרום ורקיע לטוהר \ [.]צ[.] [...]<קטע סוף=א/> (מג, ב) <קטע התחלה=ב/>שמש מיפי[.] בצאתו נכסה \ כלי נורא מעש[.] [.]ליון<קטע סוף=ב/> (מג, ג) <קטע התחלה=ג/>בהצהירו י[....]ח תבל \ ולפני חרב מי י[..]לל<קטע סוף=ג/> (מג, ד) <קטע התחלה=ד/>[..] [.]ו[.] מ[.]שי מוצ[.] \ של[...]ש[.]{{ש}}<קט..." wikitext text/x-wiki (מג, א) <קטע התחלה=א/>מאר מרום ורקיע לטוהר \ [.]צ[.] [...]<קטע סוף=א/> (מג, ב) <קטע התחלה=ב/>שמש מיפי[.] בצאתו נכסה \ כלי נורא מעש[.] [.]ליון<קטע סוף=ב/> (מג, ג) <קטע התחלה=ג/>בהצהירו י[....]ח תבל \ ולפני חרב מי י[..]לל<קטע סוף=ג/> (מג, ד) <קטע התחלה=ד/>[..] [.]ו[.] מ[.]שי מוצ[.] \ של[...]ש[.]{{ש}}<קטע סוף=ד/> (מג, ד) <קטע התחלה=ד/>לשון מאור ת[.]מיר נושבת \<קטע סוף=ד/> (מג, ה) <קטע התחלה=ה/>כי גדול אדני עשהו \ ודב[.]<קטע סוף=ה/> (מג, ו) <קטע התחלה=ו/>וג[...]ח יאריח עתות \ מ[.]<קטע סוף=ו/> (מג, ז) <קטע התחלה=ז/>לו [...] וממנו חג \<קטע סוף=ז/> (מג, ח) <קטע התחלה=ח/>[...]ש כשמו היא [...]<קטע סוף=ח/> {{לא נשלם}} [[קטגוריה: בן סירא]] l5u1hthdf0aqlucrwzhrni7j5s47hko 1417505 1417504 2022-08-09T23:04:15Z Editor259 28663 wikitext text/x-wiki (מג, א) <קטע התחלה=א/>מאר מרום ורקיע לטוהר \ [.]צ[.] [...]<קטע סוף=א/> (מג, ב) <קטע התחלה=ב/>שמש מופי[.] בצאתו נכסה \ כלי נורא מעש[.] [.]ליון<קטע סוף=ב/> (מג, ג) <קטע התחלה=ג/>בהצהירו י[....]ח תבל \ ולפני חרב מי י[..]לל<קטע סוף=ג/> (מג, ד) <קטע התחלה=ד/>[..] [.]ו[.] מ[.]שי מוצ[.] \ של[...]ש[.]{{ש}}<קטע סוף=ד/> (מג, ד) <קטע התחלה=ד/>לשון מאור ת[.]מיר נושבת \<קטע סוף=ד/> (מג, ה) <קטע התחלה=ה/>כי גדול אדני עשהו \ ודב[.]<קטע סוף=ה/> (מג, ו) <קטע התחלה=ו/>וג[...]ח יאריח עתות \ מ[.]<קטע סוף=ו/> (מג, ז) <קטע התחלה=ז/>לו [...] וממנו חג \<קטע סוף=ז/> (מג, ח) <קטע התחלה=ח/>[...]ש כשמו היא [...]<קטע סוף=ח/> {{לא נשלם}} [[קטגוריה: בן סירא]] t7nh9jthwcm1ohhzdseah0d0qp6viaq 0 469984 1417521 2022-08-10T00:00:12Z OpenLawBot 8112 [1342821] תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות) wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות), תשכ״ג–1963}} {{ח:קטע3||תקנות בדבר מועצת המוסד לבטיחות וגיהות}} {{ח:סעיף*}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ג, 1224|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 28|סעיפים 28(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 31|31}} {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 43|ו־43}} {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי״ד–1954}}, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|תקופת כהונת המועצה}} {{ח:תת|(א)}} תקופת כהונתה של מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות (להלן – המועצה) היא ארבע שנים. {{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתה של המועצה אשר כיהנה ערב תחילת תקפן של תקנות אלה, תיתם ביום תחילתן. {{ח:סעיף|2|הפסקת חברות במועצה}} {{ח:ת}} כהונתו של חבר המועצה תיפסק אם חל בו אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} התפטר על ידי מסירת הודעה בכתב ליושב ראש; {{ח:תת|(2)}} עבר עבירה פלילית שיש בה קלון; {{ח:תת|(3)}} נמצא פסול־דין; {{ח:תת|(4)}} נעדר משלוש ישיבות רצופות של המועצה ולדעת היושב ראש לא היתה סיבה סבירה להיעדרו; {{ח:תת|(5)}} חדל לייצג את העובדים או המעבידים אשר, בהתייעצות עם ארגונם, מונה כנציגם במועצה, והדבר הובא בכתב לידיעת היושב ראש; {{ח:תת|(6)}} היה לעובד המוסד. {{ח:סעיף|3|כינוס המועצה}} {{ח:ת}} היושב ראש יכנס את המועצה בכל אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} לא יאוחר מארבעה חדשים לאחר הישיבה הקודמת; {{ח:תת|(2)}} על פי בקשה בכתב המפרטת את סדר היום המוצע, חתומה על ידי לא פחות מחמישית ממספר חברי המועצה; {{ח:תת|(3)}} כשהוא רואה צורך מיוחד בכך. {{ח:סעיף|4|קביעת סדר היום}} {{ח:תת|(א)}} סדר היום לישיבות המועצה ייקבע על ידי היושב ראש, ובלבד שיכלל בו כל ענין – {{ח:תתת|(1)}} שהמועצה החליטה להעמידו על סדר היום; {{ח:תתת|(2)}} שפורט בבקשה לכינוס המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(2)}} בהתאם לסדר מסירת הבקשות ליושב ראש. {{ח:תת|(ב)}} המועצה לא תדון בענין שלא נכלל בסדר היום. {{ח:סעיף|5|שינויים בסדר היום}} {{ח:תת|(א)}} הצעה לשנות את סדר היום תוגש לפני ישיבת המועצה או עם פתיחתה; ההצעה תועמד להצבעה אם נמצא לה תומך; המציע רשאי להסבירה בקיצור לפני ההצבעה, ואחד המתנגדים לה רשאי להשיב. {{ח:תת|(ב)}} הצעה לשינוי בסדר היום תתקבל ברוב דעותיהם של כל חברי המועצה. {{ח:סעיף|6|הזמנות}} {{ח:תת|(א)}} הזמנה לישיבת המועצה תפרט את סדר היום שלה והיא תימסר לחברי המועצה לפחות 14 יום לפני המועד שנקבע לישיבה. {{ח:תת|(ב)}} הזמנה לישיבה דחופה וכן הודעה על ביטול ישיבה, דחייתה או הקדמתה, מותר למסור בדרך הנראית ליושב הראש כיעילה, ובלבד שהודעה על ישיבה דחופה, דחיית ישיבה או הקדמתה, שנמסרה כאמור תאפשר למוזמן להשתתף בישיבה. {{ח:תת|(ג)}} ישיבת המועצה תהא כדין גם אם הזמנה שנשלחה בעוד מועד לפי מען חברי המועצה לא הגיעה לידי חבר מחבריה. {{ח:סעיף|7|מנין חוקי}} {{ח:תת|(א)}} שליש מחברי המועצה וביניהם היושב ראש, הם מנין חוקי בישיבותיה. {{ח:תת|(ב)}} לא היה בישיבת מועצה מנין חוקי, יהיו בישיבה הבאה ששית חברי מועצה וביניהם היושב ראש, מנין חוקי לגבי כל ענין שעמד על סדר היום של הישיבה הראשונה. {{ח:תת|(ג)}} היושב ראש יקבע את המועד לישיבה השניה; ההזמנה לישיבה השניה תכלול אזהרה שהישיבה כאמור תתקיים גם אם מספר המשתתפים בה יהיה כאמור בתקנת משנה (ב). {{ח:תת|(ד)}} פחת מספר המשתתפים במשך הישיבה והיה קטן מן המנין החוקי, לא תיפגע חוקיות ההחלטות בשל כך בלבד. {{ח:סעיף|8|הנהלת הישיבות}} {{ח:תת|(א)}} היושב ראש – {{ח:תתת|(1)}} יפתח וינעל את הישיבות; {{ח:תתת|(2)}} ינהל את הדיונים בהתאם לסדר היום שנכלל בהזמנה לישיבה או כפי ששונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}}; {{ח:תתת|(3)}} יקציב לכל חבר שביקש את רשות הדיבור את הזמן שמותר לו לנאום; {{ח:תתת|(4)}} יקבע את תוצאות ההצבעות. {{ח:תת|(ב)}} היושב ראש רשאי – {{ח:תתת|(1)}} להפסיק חבר מועצה החורג בדבריו מהענין הנדון, או הנואם מעל לזמן שהוקצב לו; {{ח:תתת|(2)}} לקרוא לסדר חבר מועצה אשר התנהגותו אינה כשורה. {{ח:סעיף|9|סדר הדיונים}} {{ח:תת|(א)}} היושב ראש יתן לחברי המועצה רשות הדיבור לפי סדר בקשתם. {{ח:תת|(ב)}} מגיש הצעה רשאי לפתוח את הדיון בהצעתו ולסיימו. {{ח:סעיף|10|קבלת החלטות}} {{ח:ת}} החלטות יתקבלו ברוב קולות המצביעים באותה ישיבה; היה מספר הקולות שקול, יכריע קולו של היושב ראש. {{ח:סעיף|11|סדרי הצבעה}} {{ח:תת|(א)}} ההצעות יועמדו להצבעה לפי סדר הגשתן; בהצעות שקבלת אחת מהן שוללת את קבלתה של האחרת, יצביעו קודם על המרחיקה לכת; נתעורר ספק בנוגע לסדר ההצבעה, יכריע היושב ראש. {{ח:תת|(ב)}} ההצבעה תהיה בהרמת ידים. {{ח:תת|(ג)}} על פי דרישת חבר מחברי המועצה יספור היושב ראש את קולות המצביעים בעד ונגד ההצעה וכן הנמנעים מהצבעה. {{ח:סעיף|12|פרוטוקול}} {{ח:ת}} יירשם פרוטוקול מכל ישיבה שבו ייכללו לפחות פרטים אלה: {{ח:תת|(1)}} שמות חברי המועצה הנוכחים בישיבה, וכן שמותיהם של הנעדרים; {{ח:תת|(2)}} סדר היום; {{ח:תת|(3)}} שמות המשתתפים בוויכוח ותמצית דבריהם; {{ח:תת|(4)}} ההצעות; {{ח:תת|(5)}} תוצאות ההצבעות; {{ח:תת|(6)}} ההחלטות. {{ח:סעיף|13|אישור הפרוטוקול}} {{ח:תת|(א)}} היושב ראש יאשר בחתימת ידו את הפרוטוקול לא יאוחר מאשר בישיבה הבאה והעתק ממנו יישלח לכל חבר מועצה. {{ח:תת|(ב)}} תוך חודש מיום קבלת העתק מהפרוטוקול רשאי חבר מועצה לבקש מהיושב ראש לתקן את תכנו. {{ח:תת|(ג)}} על בקשה לתקן את הפרוטוקול יחליט היושב ראש. החליט היושב ראש לתקן את הפרוטוקול יישלח העתק מהתיקון לחברי המועצה. {{ח:סעיף|14|זכות עיון}} {{ח:ת}} חבר מועצה רשאי לעיין בפרוטוקול מישיבות המועצה בכל עת סבירה או להעתיקו. {{ח:סעיף|15|מינוי ועדות}} {{ח:ת}} המועצה רשאית למנות ועדות מבין חבריה. {{ח:סעיף|16|כינוס ועדות וסדר עבודתן}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש של ועדה יכנס אותה לפי הצורך או לפי בקשת יושב ראש המועצה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3(2) עד 6}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8 עד 12}} יחולו על ועדות המועצה, בשינויים שהענין מחייבם. {{ח:סעיף|17|תפקידי המינהלה}} {{ח:ת}} הזמנות לישיבות המועצה וועדותיה יימסרו על ידי מינהלת המוסד והיא תנהל את פרוטוקול ישיבותיהן, תעבירם לחברים ותשמרם. {{ח:סעיף|18|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה היא ביום ו׳ בניסן תשכ״ג (1 באפריל 1963). {{ח:סעיף|19|השם}} {{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות), תשכ״ג–1963“. {{ח:חתימות|ט״ז באדר תשכ״ג (12 במרס 1963)}} * '''יגאל אלון'''<br>שר העבודה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] gxka4c7wfluj8mfk8mnqg5wwpequr97 1417551 1417521 2022-08-10T07:30:14Z OpenLawBot 8112 [1417549] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות), תשכ״ג–1963}} {{ח:קטע3||תקנות בדבר מועצת המוסד לבטיחות וגיהות}} {{ח:סעיף*}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ג, 1224|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 28|סעיפים 28(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 31|31}} {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 43|ו־43}} {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי״ד–1954}}, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|תקופת כהונת המועצה}} {{ח:תת|(א)}} תקופת כהונתה של מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות (להלן – המועצה) היא ארבע שנים. {{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתה של המועצה אשר כיהנה ערב תחילת תקפן של תקנות אלה, תיתם ביום תחילתן. {{ח:סעיף|2|הפסקת חברות במועצה}} {{ח:ת}} כהונתו של חבר המועצה תיפסק אם חל בו אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} התפטר על ידי מסירת הודעה בכתב ליושב ראש; {{ח:תת|(2)}} עבר עבירה פלילית שיש בה קלון; {{ח:תת|(3)}} נמצא פסול־דין; {{ח:תת|(4)}} נעדר משלוש ישיבות רצופות של המועצה ולדעת היושב ראש לא היתה סיבה סבירה להיעדרו; {{ח:תת|(5)}} חדל לייצג את העובדים או המעבידים אשר, בהתייעצות עם ארגונם, מונה כנציגם במועצה, והדבר הובא בכתב לידיעת היושב ראש; {{ח:תת|(6)}} היה לעובד המוסד. {{ח:סעיף|3|כינוס המועצה}} {{ח:ת}} היושב ראש יכנס את המועצה בכל אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} לא יאוחר מארבעה חדשים לאחר הישיבה הקודמת; {{ח:תת|(2)}} על פי בקשה בכתב המפרטת את סדר היום המוצע, חתומה על ידי לא פחות מחמישית ממספר חברי המועצה; {{ח:תת|(3)}} כשהוא רואה צורך מיוחד בכך. {{ח:סעיף|4|קביעת סדר היום}} {{ח:תת|(א)}} סדר היום לישיבות המועצה ייקבע על ידי היושב ראש, ובלבד שיכלל בו כל ענין – {{ח:תתת|(1)}} שהמועצה החליטה להעמידו על סדר היום; {{ח:תתת|(2)}} שפורט בבקשה לכינוס המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(2)}} בהתאם לסדר מסירת הבקשות ליושב ראש. {{ח:תת|(ב)}} המועצה לא תדון בענין שלא נכלל בסדר היום. {{ח:סעיף|5|שינויים בסדר היום}} {{ח:תת|(א)}} הצעה לשנות את סדר היום תוגש לפני ישיבת המועצה או עם פתיחתה; ההצעה תועמד להצבעה אם נמצא לה תומך; המציע רשאי להסבירה בקיצור לפני ההצבעה, ואחד המתנגדים לה רשאי להשיב. {{ח:תת|(ב)}} הצעה לשינוי בסדר היום תתקבל ברוב דעותיהם של כל חברי המועצה. {{ח:סעיף|6|הזמנות}} {{ח:תת|(א)}} הזמנה לישיבת המועצה תפרט את סדר היום שלה והיא תימסר לחברי המועצה לפחות 14 יום לפני המועד שנקבע לישיבה. {{ח:תת|(ב)}} הזמנה לישיבה דחופה וכן הודעה על ביטול ישיבה, דחייתה או הקדמתה, מותר למסור בדרך הנראית ליושב הראש כיעילה, ובלבד שהודעה על ישיבה דחופה, דחיית ישיבה או הקדמתה, שנמסרה כאמור תאפשר למוזמן להשתתף בישיבה. {{ח:תת|(ג)}} ישיבת המועצה תהא כדין גם אם הזמנה שנשלחה בעוד מועד לפי מען חברי המועצה לא הגיעה לידי חבר מחבריה. {{ח:סעיף|7|מנין חוקי}} {{ח:תת|(א)}} שליש מחברי המועצה וביניהם היושב ראש, הם מנין חוקי בישיבותיה. {{ח:תת|(ב)}} לא היה בישיבת מועצה מנין חוקי, יהיו בישיבה הבאה ששית חברי מועצה וביניהם היושב ראש, מנין חוקי לגבי כל ענין שעמד על סדר היום של הישיבה הראשונה. {{ח:תת|(ג)}} היושב ראש יקבע את המועד לישיבה השניה; ההזמנה לישיבה השניה תכלול אזהרה שהישיבה כאמור תתקיים גם אם מספר המשתתפים בה יהיה כאמור בתקנת משנה (ב). {{ח:תת|(ד)}} פחת מספר המשתתפים במשך הישיבה והיה קטן מן המנין החוקי, לא תיפגע חוקיות ההחלטות בשל כך בלבד. {{ח:סעיף|8|הנהלת ישיבות}} {{ח:תת|(א)}} היושב ראש – {{ח:תתת|(1)}} יפתח וינעל את הישיבות; {{ח:תתת|(2)}} ינהל את הדיונים בהתאם לסדר היום שנכלל בהזמנה לישיבה או כפי ששונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}}; {{ח:תתת|(3)}} יקציב לכל חבר שביקש את רשות הדיבור את הזמן שמותר לו לנאום; {{ח:תתת|(4)}} יקבע את תוצאות ההצבעות. {{ח:תת|(ב)}} היושב ראש רשאי – {{ח:תתת|(1)}} להפסיק חבר מועצה החורג בדבריו מהענין הנדון, או הנואם מעל לזמן שהוקצב לו; {{ח:תתת|(2)}} לקרוא לסדר חבר מועצה אשר התנהגותו אינה כשורה. {{ח:סעיף|9|סדר הדיונים}} {{ח:תת|(א)}} היושב ראש יתן לחברי המועצה רשות הדיבור לפי סדר בקשתם. {{ח:תת|(ב)}} מגיש הצעה רשאי לפתוח את הדיון בהצעתו ולסיימו. {{ח:סעיף|10|קבלת החלטות}} {{ח:ת}} החלטות יתקבלו ברוב קולות המצביעים באותה ישיבה; היה מספר הקולות שקול, יכריע קולו של היושב ראש. {{ח:סעיף|11|סדרי הצבעה}} {{ח:תת|(א)}} ההצעות יועמדו להצבעה לפי סדר הגשתן; בהצעות שקבלת אחת מהן שוללת את קבלתה של האחרת, יצביעו קודם על המרחיקה לכת; נתעורר ספק בנוגע לסדר ההצבעה, יכריע היושב ראש. {{ח:תת|(ב)}} ההצבעה תהיה בהרמת ידים. {{ח:תת|(ג)}} על פי דרישת חבר מחברי המועצה יספור היושב ראש את קולות המצביעים בעד ונגד ההצעה וכן הנמנעים מהצבעה. {{ח:סעיף|12|פרוטוקול}} {{ח:ת}} יירשם פרוטוקול מכל ישיבה שבו ייכללו לפחות פרטים אלה: {{ח:תת|(1)}} שמות חברי המועצה הנוכחים בישיבה, וכן שמותיהם של הנעדרים; {{ח:תת|(2)}} סדר היום; {{ח:תת|(3)}} שמות המשתתפים בוויכוח ותמצית דבריהם; {{ח:תת|(4)}} ההצעות; {{ח:תת|(5)}} תוצאות ההצבעות; {{ח:תת|(6)}} ההחלטות. {{ח:סעיף|13|אישור הפרוטוקול}} {{ח:תת|(א)}} היושב ראש יאשר בחתימת ידו את הפרוטוקול לא יאוחר מאשר בישיבה הבאה והעתק ממנו יישלח לכל חבר מועצה. {{ח:תת|(ב)}} תוך חודש מיום קבלת העתק מהפרוטוקול רשאי חבר מועצה לבקש מהיושב ראש לתקן את תכנו. {{ח:תת|(ג)}} על בקשה לתקן את הפרוטוקול יחליט היושב ראש. החליט היושב ראש לתקן את הפרוטוקול יישלח העתק מהתיקון לחברי המועצה. {{ח:סעיף|14|זכות עיון}} {{ח:ת}} חבר מועצה רשאי לעיין בפרוטוקול מישיבות המועצה בכל עת סבירה או להעתיקו. {{ח:סעיף|15|מינוי ועדות}} {{ח:ת}} המועצה רשאית למנות ועדות מבין חבריה. {{ח:סעיף|16|כינוס ועדות וסדר עבודתן}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש של ועדה יכנס אותה לפי הצורך או לפי בקשת יושב ראש המועצה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3(2) עד 6}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8 עד 12}} יחולו על ועדות המועצה, בשינויים שהענין מחייבם. {{ח:סעיף|17|תפקידי המינהלה}} {{ח:ת}} הזמנות לישיבות המועצה וועדותיה יימסרו על ידי מינהלת המוסד והיא תנהל את פרוטוקול ישיבותיהן, תעבירם לחברים ותשמרם. {{ח:סעיף|18|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה היא ביום ז׳ בניסן תשכ״ג (1 באפריל 1963). {{ח:סעיף|19|השם}} {{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות), תשכ״ג–1963“. {{ח:חתימות|ט״ז באדר תשכ״ג (12 במרס 1963)}} * '''יגאל אלון'''<br>שר העבודה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] dpjlibkkmg825fpgid5xhx1eaow5p25 117 469985 1417522 2022-08-10T00:00:13Z OpenLawBot 8112 הפניה wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]] rmh05uy6q4vzyajyswa5cn5zvldnj6m 1 469986 1417523 2022-08-10T00:00:14Z OpenLawBot 8112 דף ריק wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 106 469987 1417543 2022-08-10T02:43:12Z Ilan Sendowski 4009 - - צֵא מִן הַתֵּבָה, אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ - - wikitext text/x-wiki {{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח טו|טז|ח יז|הבהרה=כן|ציטוט= צֵא מִן הַתֵּבָה, אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ, וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ.}} == צֵא מִן הַתֵּבָה, אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ == אלוהים פקד על נח להכנס לתיבה במבול ואמר: * "וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה: אַתָּה וּבָנֶיךָ, וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ" ([[ביאור:בראשית ו יח]]). וכך עשה נח: * "וַיָּבֹא נֹחַ, וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו אִתּוֹ אֶל הַתֵּבָה" ([[ביאור:בראשית ז ז]]). * "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ, וְשֵׁם וְחָם וָיֶפֶת בְּנֵי נֹחַ; וְאֵשֶׁת נֹחַ וּשְׁלֹשֶׁת נְשֵׁי בָנָיו אִתָּם" ([[ביאור:בראשית ז יג]]). ועכשו אלוהים מצוה על נח לצאת מהתיבה ואומר: * "צֵא מִן הַתֵּבָה, אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ, וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ" רש"י הסביר שבפקודת אלוהים להכנס, אלוהים שם את הגברים ביחד ואת הנשים ביחד, ומכאן שאלוהים אסר עליהם יחסי אישות בתיבה.<br> כאשר אלוהים ציווה על נח לצאת, הוא שם את נח ואשתו ביחד, ואת הבנים ונשותיהם ביחד, ולכן ברגע שהם יצאו מותר להם לקיים יחסי אישות מחוץ לתיבה. אלוהים ידע שקיימת אפשרות שנח ומשפחתו יפחדו לצאת מהתיבה. הם יוציאו את החיות וישארו בתוך המבצר הזה, יבנו להם דירות וכל בני האדם וילדיהם ימשיכו לגור בתיבה. לכן אלוהים אסר על נח יחסי אישות, וזה גרם לנח ובניו לרצות לצאת מהתיבה מיד כשאלוהים הורה להם לצאת. :: כך צריך לעשות כאשר מכניסים אנשים למחנה זמני: '''להפריד את הגברים מהנשים''', וכל איש יכול לבוא לאשתו רק אם שניהם מוצאים לעצמם דיור, ועוזבים את המחנה לצמיתות. === אִתָּךְ === המילה "'''אִתָּךְ'''" מופיעה בדברי אלוהים - להכנס ולצאת. אלוהים אומר לנח לשמור על קשרי משפחה ולעזור אחד לשני. הילדים, נכדי נח, שיוולדו בעתיד, יחיו ביחד ויתחתנו ביניהם, ולא שכל בן ואשתו יעברו למקום אחר, וילדיהם יתחתנו עם אחיותיהם, והמאגר הגנטי היה קטן ויבואו מחלות תורשתיות, שלא נדבר על סיפור קין והבל מחדש. {{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח טו|טז|ח יז}} 4lrb7ekkgk6rn876evysw543b27ptcr 0 469988 1417555 2022-08-10T08:00:12Z OpenLawBot 8112 [1342822] תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות) wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות), תשכ״א–1960}} {{ח:קטע3||תקנות בדבר ועדות בטיחות ונאמני בטיחות}} {{ח:סעיף*}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשכ״א, 252|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 1735|תיקון}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 11|סעיפים 11}}, {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 20|20}} {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 43|ו־43}} {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי״ד–1954}}, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|מינוי נציגי עובדים ונאמנים}} {{ח:ת}} נציגי עובדים בועדת בטיחות (להלן – נציגי העובדים) או נאמנים לעניני בטיחות וגיהות (להלן – הנאמנים) יתמנו על ידי העובדים במפעל. {{ח:סעיף|2|קשר בין ועדת בטיחות ובין ועד עובדים ומועצת ייצור}} {{ח:ת}} בין נציגי העובדים יהיה אחד שהוא חבר ועד העובדים, ואם יש במפעל מועצת ייצור, גם אחד שהוא נציג העובדים במועצה; חבר ועד עובדים שנתמנה נציג כאמור, לא יטיל עליו ועד העובדים תפקיד קבוע אחר. {{ח:סעיף|3|בחירת נציגי עובדים ונאמנים}} {{ח:ת}} אין במפעל ועד עובדים, ייבחרו נציגי העובדים או הנאמנים על ידי העובדים במפעל, באסיפה שתכונס לצורך זה, על ידי בא־כוח המוסד לבטיחות ולגיהות. {{ח:סעיף|4|סגולות חברי ועדת בטיחות ונאמנים}} {{ח:ת}} במינוים או בבחירתם של חברי ועדת בטיחות ונאמנים יש להתחשב בסגולות אלה: {{ח:תת|(1)}} ותק במפעל ובמקצוע; {{ח:תת|(2)}} עירנות והבנה לבטיחות בעבודה. {{ח:סעיף|5|תקופת כהונה}} {{ח:ת}} חברי ועדת בטיחות ונאמנים יתמנו או ייבחרו לשלוש שנים, ומותר לחזור למנותם או לבחרם מחדש; ובלבד שתקופת כהונתו של נציג העובדים בועדת בטיחות שהוא חבר ועד העובדים או נציג העובדים במועצת ייצור, תסתיים לפני המועד האמור אם חדל להיות חבר ועד העובדים או נציג העובדים במועצת הייצור. {{ח:סעיף|5א|מועדי התכנסות ועדת הבטיחות|תיקון: תשל״ג}} {{ח:ת}} על ועדת הבטיחות להתכנס לפחות שמונה פעמים בשנה; לא התכנסה הועדה כאמור, יכנסה הממונה על הבטיחות והוא יקבע את המועד ואת סדר היום של הועדה. {{ח:סעיף|6|אישור פעולות}} {{ח:ת}} פעולה שנעשתה על ידי חברי ועדת בטיחות, שתקופת כהונתם נסתיימה ושהיתה כדין אילולא נסתיימה תקופת כהונתם, רואים אותה כאילו נעשתה כדין. {{ח:סעיף|7|הוראות מעבר}} {{ח:ת}} חברי ועדת בטיחות שנתמנו או נבחרו לפני פרסום תקנות אלה ברשומות, יראו אותם כאילו נתמנו או נבחרו לפי תקנות אלה בתאריך שנתמנו או נבחרו. {{ח:סעיף|8|השם}} {{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות), תשכ״א–1960“. {{ח:חתימות|י״ב בחשון תשכ״א (2 בנובמבר 1960)}} * '''גיורא יוספטל'''<br>שר העבודה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] hkwrzfynotmp4bmvygsn255rqpdftnv 1417597 1417555 2022-08-10T09:00:38Z OpenLawBot 8112 [1417579] wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות), תשכ״א–1960}} {{ח:קטע3||תקנות בדבר ועדות בטיחות ונאמני בטיחות}} {{ח:סעיף*}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשכ״א, 252|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 1735|תיקון}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 11|סעיפים 11}}, {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 20|20}} {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 43|ו־43}} {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי״ד–1954}}, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|מינוי נציגי עובדים ונאמנים}} {{ח:ת}} נציגי עובדים בועדת בטיחות (להלן – נציגי העובדים) או נאמנים לעניני בטיחות וגיהות (להלן – הנאמנים) יתמנו על ידי ועד העובדים במפעל. {{ח:סעיף|2|קשר בין ועדת בטיחות ובין ועד עובדים ומועצת ייצור}} {{ח:ת}} בין נציגי העובדים יהיה אחד שהוא חבר ועד העובדים, ואם יש במפעל מועצת ייצור, גם אחד שהוא נציג העובדים במועצה; חבר ועד עובדים שנתמנה נציג כאמור, לא יטיל עליו ועד העובדים תפקיד קבוע אחר. {{ח:סעיף|3|בחירת נציגי עובדים ונאמנים}} {{ח:ת}} אין במפעל ועד עובדים, ייבחרו נציגי העובדים או הנאמנים על ידי העובדים במפעל, באסיפה שתכונס לצורך זה, על ידי בא־כוח המוסד לבטיחות ולגיהות. {{ח:סעיף|4|סגולות חברי ועדת בטיחות ונאמנים}} {{ח:ת}} במינוים או בבחירתם של חברי ועדת בטיחות ונאמנים יש להתחשב בסגולות אלה: {{ח:תת|(1)}} ותק במפעל ובמקצוע; {{ח:תת|(2)}} עירנות והבנה לבטיחות בעבודה. {{ח:סעיף|5|תקופת כהונה}} {{ח:ת}} חברי ועדת בטיחות ונאמנים יתמנו או ייבחרו לשלוש שנים, ומותר לחזור למנותם או לבחרם מחדש; ובלבד שתקופת כהונתו של נציג העובדים בועדת בטיחות שהוא חבר ועד העובדים או נציג העובדים במועצת ייצור, תסתיים לפני המועד האמור אם חדל להיות חבר ועד העובדים או נציג העובדים במועצת הייצור. {{ח:סעיף|5א|מועדי התכנסות ועדת הבטיחות|תיקון: תשל״ג}} {{ח:ת}} על ועדת הבטיחות להתכנס לפחות שמונה פעמים בשנה; לא התכנסה הועדה כאמור, יכנסה הממונה על הבטיחות והוא יקבע את המועד ואת סדר היום של הועדה. {{ח:סעיף|6|אישור פעולות}} {{ח:ת}} פעולה שנעשתה על ידי חברי ועדת בטיחות, שתקופת כהונתם נסתיימה ושהיתה כדין אילולא נסתיימה תקופת כהונתם, רואים אותה כאילו נעשתה כדין. {{ח:סעיף|7|הוראות מעבר}} {{ח:ת}} חברי ועדת בטיחות שנתמנו או נבחרו לפני פרסום תקנות אלה ברשומות, יראו אותם כאילו נתמנו או נבחרו לפי תקנות אלה בתאריך שנתמנו או נבחרו. {{ח:סעיף|8|השם}} {{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות), תשכ״א–1960“. {{ח:חתימות|י״ב בחשון תשכ״א (2 בנובמבר 1960)}} * '''גיורא יוספטל'''<br>שר העבודה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] l0bo1xb4atffm4mgla5cq8s9chx27b6 117 469989 1417556 2022-08-10T08:00:15Z OpenLawBot 8112 הפניה wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]] skz65tti4pne73srm3091pv5f08iw5z 1 469990 1417557 2022-08-10T08:00:16Z OpenLawBot 8112 דף ריק wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 2 469991 1417605 2022-08-10T09:08:20Z QueerEcofeminist 17811 QueerEcofeminist העביר את הדף [[משתמש:יונתן770י]] לשם [[משתמש:פיטר פן]]: הדף הועבר אוטומטית בעת שינוי שם המשתמש "[[Special:CentralAuth/יונתן770י|יונתן770י]]" אל "[[Special:CentralAuth/פיטר פן|פיטר פן]]" wikitext text/x-wiki #הפניה [[משתמש:פיטר פן]] 7i4bps3rmfzutwwr52sw1hac0v8iylw 3 469992 1417606 2022-08-10T09:08:20Z QueerEcofeminist 17811 QueerEcofeminist העביר את הדף [[שיחת משתמש:יונתן770י]] לשם [[שיחת משתמש:פיטר פן]]: הדף הועבר אוטומטית בעת שינוי שם המשתמש "[[Special:CentralAuth/יונתן770י|יונתן770י]]" אל "[[Special:CentralAuth/פיטר פן|פיטר פן]]" wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחת משתמש:פיטר פן]] i2mysyue81v8wk88opquasmwipnnkcd 0 469993 1417607 2022-08-10T09:08:51Z Fuzzy 29 הפניה לדף [[תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים)]] wikitext text/x-wiki #הפניה [[תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים)#]] 8dh1qu7w7i2g0lez31dzw6tfyvzik7m